פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 2 ועדת העבודה, הרווחה והבריאות 21/06/2020 מושב ראשון פרוטוקול מס' 11 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות יום ראשון, כ"ט בסיוון התש"ף (21 ביוני 2020), שעה 10:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר אוסאמה סעדי – מ"מ היו"ר משה אבוטבול אופיר סופר חוה אתי עטייה אורלי פרומן עידן רול מוזמנים: גאל אזריאל – ייעוץ וחקיקה ,משפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים איה דביר – משפטנית, משרד המשפטים נינא כהן קרן – ייעוץ משפטי, משרד הבריאות אריק האס – מנהל המחלקה לחיסון שגרה, משרד הבריאות (בזום) גלית וידרמן – מנהלת אגף בכיר לבקרת ההון האנושי ברשויות המקומיות, משרד הפנים (בזום) אפרת פרוקציה – סגנית היועץ המשפטי , משרד האוצר לירן שפיגל – ממונה ייעוץ משפטי ראמ''ה, משרד החינוך (בזום) ייעוץ משפטי: נעה בן שבת אוריאל מרחבי – מתמחה מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: אלון דמלה << נושא >> הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, מ/1325 << נושא >> << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בוקר טוב. היום יום ראשון בשבוע, 21 ביוני 2020, כ"ט בסיוון התש"ף. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ביום לא רגיל לוועדה ולעבודה, יום ראשון. בדרך כלל, עובדים שני, שלישי ורביעי. בתקופות תקציב עובדים גם ביום ראשון וביום חמישי בשעות המאוחרות וכמה שצריך. אנחנו באים להכין היום הצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית: אישורי עבודה במפעלים, תו סגול. הצעת החוק הזאת תקפה ל-45 יום. אחרי 45 יום היא מתבטלת. עברנו על ההצעה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה רק 45 יום? מחכים לחוק המסגרת? יש הצעת חוק של המסגרת? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כן. ימי חירום. עברנו על הצעת החוק. אני לא רואה בה שום דבר. יחד עם זה, אנחנו נקריא את הצעת החוק. כל מי שיש לו הערות לגבי סעיף מסוים, לשים את הסעיף בצד. נתקדם הלאה. נחזור. אנחנו נעבור על כל ההצעה. מה שאין במחלוקות, מה שאין בעיות – נצביע על זה. ואחר כך נלך ונדון בסעיפים - - << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הבעייתיים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> - - הבעייתיים. אוסאמה, אולי אתה תנהל את הדיון הזה עם הסעיפים הבעייתיים? << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> יש שינוי מהפעם הקודמת כאילו? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, לא. זה התקש"ח. עכשיו העבירו את זה ל-45 ימים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> חוק ל-45 יום. אוקיי. מישהו רוצה להגיד משהו לפני הדיון? אוסאמה ביקש להגיד כמה מילים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, כמובן, מתעסקים בחוק הזה. אבל אני אתמול ביקרתי בעיר סכנין אצל משפחתו של ההרוג שנהרג בתאונת עבודה לפני שלושה ימים בסכנין, שנפל מגובה באתר בנייה. אנחנו מדברים, אדוני היושב-ראש, על 25 הרוגים מאז תחילת השנה, 14 מהם בענף הבנייה. גם לפני יומיים עוד צעיר בן 19, חסן מועאד מנצרת, מצא את מותו. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> 14 בבנייה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> 14 בבנייה. עכשיו, אני מזכיר לכולנו שבזמנו, ביוני, נחתם הסכם בין ההסתדרות לבין הממשלה, ואני חושב שעד עכשיו לא קוימו הרבה מההסכמות שהיו. אני זוכר, אתה זוכר, אדוני היושב-ראש, וחבריי זוכרים, שאז ההסתדרות איימה להשבית את כל המשק. ואז נחתם ההסכם. אבל מאז התאונות ממשיכות לקרות, והרוגים בתאונות עבודה ממשיכים, לצערנו, ליפול. אני פניתי אליך, לוועדה, במכתב ביום רביעי, שאנחנו נקיים פה דיון ושאתה תיזום דיון. גם דיברנו על זה שתיזום דיון בהסכם הזה ולמה לא מקוים, ועל כל העניין הזה של תאונות עבודה ובטיחות בעבודה. אז אני חוזר על בקשתי לקיים דיון כמה שיותר דחוף. וגם דיברנו על הקמת ועדת - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> משנה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> - - משנה לעניין הזה של תאונות עבודה ובטיחות בעבודה. אז אנחנו רואים שזה אקוטי ודחוף. ולכן אני מבקש ממך באמת לזרז את הדברים האלה. תודה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אני אענה לך בשני משפטים, לצורך העניין. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי: << דובר_המשך >> עושה קצר וקולע תמיד. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בשני משפטים, לצורך העניין. כשנכנסתי והייתי שר עבודה, קראתי למנהלת. הייתה שם מנהלת. אמרתי לה: למה לא כותבים תקנות? כמה תקנות צריך לכתוב? היא אמרה: יש לנו איזה 100, 120. ונראה לך שאם תביאי לוועדה יאשרו אותם? יתחילו להתווכח. למה את לא מביאה ארבע-ארבע, שלוש-שלוש, מהכי חשובות? והכנסנו את הידיים לבוץ ועשינו מכרזים עם רחפנים, והטלנו קנסות ועיצומים כספיים. זה שאתה אומר 14 נהרגו היום, כשאנחנו לקראת סוף חודש יוני, תשמע סטטיסטית זה הרבה פחות משנה שעברה. בפועל זה הרבה יותר מדי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון. כל אחד זה יותר מדי. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> מה היה בשנה שעברה? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> תקשיב, בסוף השנה נהרגו 40 ומשהו, 41 או 43. והכנסתי את הידיים לבוץ, וקרעו אותי ברגע שהלכתי למלחמה על תקנות וזה. חשבו שתוך יום הכול נגמר. ברגע שזה בא לתקשורת, נדמה להם שהם אמרו: הכול נפתר. כל דבר כזה זה תהליך, זה לשנות מתודולוגיה של עבודה. פניתי לשר במכתב וביקשתי שיפעיל תקנות. כי אני חושב שתקנה אחת גדולה של הרשתות על הפיגומים, הרי שיעלה כסף, אבל הרשתות ימנעו נפילה של אנשים. זה האלף-בית. צריך להתחיל. יעלה כסף. הדירה תעלה בעוד 15,000, 20,000 שקל. אנשים לא ייפלו. ישימו רשתות. והם משחקים. הרי הם שמחים שאני לא שם. כי נעצר העסק. אבל אנחנו נקיים דיון ואנחנו באמת נקבע ועדת משנה לעניין. ואני בטוח שהתאונות לא ייעצרו לגמרי, לצערי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לצמצם. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אנחנו ריאליסטיים. וכמה שהבנייה לגובה עולה, ויש יותר פועלים בגובה, ופחות מפקחים, ופחות הדרכות – ואתה מסתובב בבניינים, אתה רואה אנשים לא קשורים מסתובבים על הקורות בקומה שלישית, רביעית. לא קשורים, ואללה אתה יודע, רוח, משב קל וטאק – נפלת. אנחנו נעשה על זה דיון ונזמין את שר העבודה – הם לא כתבו עוד תקנות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עוד לא. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> תקשיב, היה פה דיון כשהייתה פה אורנה ודנו בתקנות שהיו צריכים לכתוב לפני שלוש וחצי שנים בבריאות, ברפורמת הקורנפלקס. והדיון לא התקיים. אמר הבן אדם ממשרד הבריאות: תן לי, אני רוצה להסביר. אמרתי לו: אין לך מה להסביר; לא כתבת שלוש וחצי שנים תקנה אחת. אם ביולי, ביולי הוא לא מביא חמש תקנות לפה, בעוד חצי שנה אני עוצר לו את הרפורמה. נגמר. שיכתוב תקנות. לא יכול להיות שמעבירים חוקים ולא כותבים תקנות והכול בסדר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז רק למען הפרוטוקול, שם ההרוג בסכנין הוא סובחי עותמאן, בחור בן 24. האוהד מספר אחת של בני סכנין. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא קבוצה. עזוב אותך. לא קבוצה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו עוד נעלה ליגה, מה זה עוד לא קבוצה? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בסדר. זה יכול להיות. אבל זה לא אומר שהם קבוצה. אוקיי, נעה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אדוני, רציתי רק להגיד שתי מילים, בדקה אחת להתייחס - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> את יכולה שתי דקות במילה אחת. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> כרגע מובאת הצעת חוק להארכת תוקף תקנות שעת חירום. תקנות שעת חירום הותקנו לפי סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> דברי למיקרופון שהחברים ישמעו. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> לפי סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה שקובע שתוקפן של תקנות שעת חירום יפקע כעבור שלושה חודשים מיום התקנתן, זולת אם הוארך תוקפן בחוק. וכרגע לכן מובא החוק הזה לצורך הארכת תוקפן. במקביל לתקנות האלה, תקנות שעת חירום האלה שעוסקות בהגבלת מספר עובדים במקום עובדה, יש תקנות שעת חירום שגם הן אמורות להיות מוארכות בחוק בימים האלה ממש. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> זה מה שדנים בוועדת הקורונה, שאני חבר שם? מתכוונת לזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בוועדת הקורונה זה הנושא של תקנות הגבלת פעילות. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> זה שונה. זה שונה מזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה שונה משם, כן. גם שם יש הוראות מסוימות שמתייחסות למעסיק ויש הפניות מתוך הכללים שנמצאים בתוספת כאן להוראות שם. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> ולמה את מה ששם לא מביאים לפה, לחיים? למה לא מביאים גם את זה לפה? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> גם לי יש שאלה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> ולמה את זה לא מביאים לשם? מה הסיבה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עכשיו אתה פותח את הפצעים, יא משה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אני לא רוצה פצעים. אני אדם חדש. כשאדם חדש מותר לי לשאול הכול. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מותר לך גם כבן אדם ישן. גם לחבר ותיק מותר לשאול הכול. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> הישנים יודעים את כל הדברים האלה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא, לא. הם לא יודעים. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> בסדר. אבל כשחיים יאפשר שאלות. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כן. תסבירו מה ההבדל בין זה לזה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מותר לך לשאול הכול. חופשי. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה, חיים. תודה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז אולי נבהיר ככה: הפנייה של חקיקה נעשית במליאה או, אם יש מחלוקות, אז בוועדת הכנסת לפי תקנון הכנסת. כמובן, יש דברים שבאופן טבעי נמצאים בתחום האחריות של ועדה מסוימת. אם אנחנו מדברים על ענייני קורונה, זה גם ועדת העיסוק בבריאות וכמובן גם פה הגבלת מספר העובדים. אבל ההפנייה בסופו של דבר נעשית על ידי המליאה ו/או ועדת הכנסת במקרה של מחלוקות. זה המסלול וכך נקבע. זאת החלוקה שנעשתה. אני רק מציינת את התקנות האחרות של הגבלת הפעילות, כי יש הפניות ביניהן ויש קשר ביניהן ונראה את זה אחר כך במהלך קריאת הצעת החוק כאן. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> דבר נוסף בשבילו: ועדת הקורונה היא לא ועדת מחוקקת. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כן. היא לא סטטוטורית. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסדר. אבל בכל זאת העבירו לשם את הדיון היום. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בסדר. כי הם חשבו משהו אחר. גם אני חשבתי שהצעת החוק הזאת היא משהו אחר. ולמישהו הייתה מטרה אולי שהיא לא תגיע לפה. ואנחנו הלכנו להילחם בשביל שהיא תגיע לפה. והיא הגיעה לפה, כי זו לא הייתה הצעת החוק שחשבנו. בסדר. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> ומה ששם יובא לפה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, לא. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אני מדבר על שני דברים שונים. כל מה ששייך לפה – יבוא לפה. שיהיה לך ברור. כל מה ששייך לפה – יבוא לפה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש לי שאלה כללית בעניין הזה של החוק. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> מתחיל להכיר אותך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה אנחנו צריכים פה להתעסק במספר עובדים בכל משרד ומשרד? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> נגיע לסעיף. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא. אני אומר בכללי. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אני אשמח - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מי את? << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה ממשרד האוצר. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אני לא זוכר שקיבלת רשות דיבור. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אני יודעת. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אז את רוצה לדבר, תרימי את היד. וכשנחליט שתדברי, תדברי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני שואל: למה אי-אפשר? הרי ברגע שיש הנחיות של משרד הבריאות והוראות של משרד הבריאות והן שקובעות תו סגול, אז התו הסגול חל על כל המעסיקים. למה צריך 20 עמודים, 10%,20%, 30 עובדים? למה צריך את זה? אני שואל בכלל. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> עוד מעט היא תקרא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, לא. כללי. אני שואל. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אוסאמה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> עוד מעט תקרא, נבין. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> כדי שלא תבין מה רוצים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כן. מה רצית לשאול פה? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אולי קודם כול, נשמע את הדיון. אני רוצה לדעת: האם עובד שנדבק במקום עבודתו זה נחשב לתאונת עבודה וזכאי לפיצויים? אני שואלת. אני רוצה ללמוד. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בסדר. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> ועובד שנדבק ואין לו ימי מחלה – מה עושים במצב כזה? האם שקלו דמי מחלה מופחתים? הכוונה להחשיב פחות ימי מחלה לעובדים שנדבקו ונכנסו לבידוד. האם יש כאלה שעובדים בבידוד וזה לא נחשב לימי מחלה? ועוד שאלה: כמה עסקים נקנסו בפועל בגלל שלא פעלו על פי התו הסגול? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אוקיי. לפרוטוקול, שם ותפקיד. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אני אפרת פרוקציה, סגנית היועץ המשפטי במשרד האוצר. אני אתחיל אולי עם כמה מילים כדי להסביר איפה אנחנו בעצם עומדים ומה המשמעות של הצעת החוק הזאת. כפי שנעה התחילה להסביר, נכון להיום יש מספר תקש"חים שעדיין בתוקף. שני התקש"חים המרכזיים, גם התקש"ח של הגבלת הפעילות שנדון בוועדת הקורונה וגם תקש"ח הגבלת מספר עובדים, שניהם עוסקים במספר עסקים, באופן שבו העסקים יכולים לפעול בתקופת הקורונה. הגבלת הפעילות, התקש"ח שנדון בוועדת הקורונה, עוסק באילו עסקים יכולים להיפתח ובאילו עסקים צריכים להיסגר. אני מזכירה לכם בתחילת הגל הראשון היו המון עסקים שנסגרו בכלל לפעילות. התקש"ח הזה עוסק בכמות העובדים שיכולים לשהות במקום העבודה. לא להיות מועסקים, אוקיי? אלא לשהות במקום העבודה. אני מזכירה לכם שהתחלנו ברצון לצמצם את מספר העובדים עד כמה שניתן. היו לזה המון חריגים, כי בד בבד עם הצמצום שרצינו להביא היה לנו גם צורך לוודא שבמקומות עבודה חיוניים, כמו למשל מקומות שמוכרים מזון, תרופות, אנשים שעוסקים ברווחה – אנשים האלה יכולים להגיע הרבה מעבר למספר האחוזים המינימלי. ולכן ניסינו למצוא פה איזשהו איזון בין המקצועות החיוניים. היה גם איזשהו חריג לעניין בינוי ותשתיות שהם בדרך כלל עובדים באוויר הפתוח. הסיכון שם מצד אחד הוא יותר נמוך, מצד שני זו התקופה שאפשר להתקדם עם תשתיות, עם בינוי, כאשר הנזק לציבור הוא מאוד קטן. והיו גם חריגים למשרדי הממשלה. משרדי הממשלה ויחידות הסמך הם בעצם המרכז שנותן את שירותי הרווחה, שנותן את השירותים הבריאותיים. וכמובן שיש גם את הנושאים הביטחוניים, שגם לגביהם עשינו החרגות. ולכן ניסינו לייצר אחוז ספציפי לגבי כל גוף שידענו לגביו כדי לאשר לו להגיע בדיוק במידה שמצד אחד תוביל לאיזשהו צמצום, מצד שני תאפשר לו לפעול ולתת את השירותים החיוניים שלו. ולכן החוק הזה הוא יחסית ארוך. הוא כן מפרט לגבי חלק מהגופים מה אחוז הרלוונטי. אני כן אגיד שעם הזמן כאשר התחלנו לפתוח את המשק לפעילות, נולד גם התו הסגול. ואז הגדרנו בעצם שני מצבים: מצב ברירת המחדל, שזה המצב שהיה עד לתו הסגול בהתאם לכל ההגבלות כאן, שברירת המחדל היא 30% ממצבת העובדים או עד 10%, לפי הגבוה מביניהם. וכל החריגים שגם ציינו לגבי בעלי העסקים עם שירות חיוני ומשרדי הממשלה. או לחלופין, מי שעומד בתנאי התו הסגול, יכול להביא מספר עובדים גבוה יותר לשהות במקום העבודה, כמובן תחת הגבלות קפדניות, שלאחר העבודה עם משרד הבריאות החלטנו שזה אקוויוולנט, זה המקביל ל-30% עובדים. אם המעסיק מקפיד על בדיקת חום, ומקפיד על כל ההוראות של שהייה בחדרי ישיבות, של שהייה בחדרים, של חיטוי במעבר ציוד מעובד לעובד, אז ניתן להביא יותר עובדים. כמובן שברירת המחדל תמיד היא לנסות ולאפשר העסקה מהבית למי שיכול. אין פה שום כוונה במסגרת החקיקה הזאת לא לפטר אנשים ולא לגרום לצמצום העסקה. ברירת המחדל היא שאם ניתן להעסיק אנשים מהבית, תעסיקו. אם לא, אז מקיימים את התו הסגול והם יכולים להגיע לעבודה גם במתכונת מלאה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> והתו הסגול הוא לא מחייב כל עסק שנפתח? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא. שוב, יש כמה תווים סגולים. אולי זה מבלבל. יש את התווים הסגולים שבחוק של הגבלת פעילות, אוקיי? שזה מחייב כל עסק שנפתח. אם אתה נפתח, אתה חייב לעמוד במספר תנאים. במקרה שלנו, לגבי הגבלת מספר עובדים, יש לך שתי אופציות. אופציה אחת היא להביא רק 30% מהעובדים שלך למקום העבודה. שאר העובדים יעבדו מהבית. יש, אגב, מעסיקים שיכול להיות שנוח להם ש-70% מהעובדים עובדים מהבית. אני מניחה שבהייטק יש כאלה שמסוגלים לעמוד בזה. אם אתה רוצה להביא יותר מ-30% מהעובדים למקום עבודה, אתה צריך לעמוד בכל ההגבלות שהן יותר מחמירות ממה שקיים במקומות אחרים ויותר רחב, וזה כולל גם את ההגבלות הכלליות ובנוסף להן עוד הגבלות ספציפיות. למשל, לגבי מספר העובדים שעובדים בחדר מסוים, מחיצה ביניהם, חיטוי במעבר מקלדת אפילו מעובד לעובד יש חובת חיטוי. יש כל מיני כללים שצריכים לעמוד בהם. הם בתוספת השנייה. ומי שעומד בהוראות האלה, כמובן, יכול להביא עובדים מעבר ל-30%. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מי שעובד בבית, כתוב במפורש שהוא ימשיך לקבל משכורת רגילה וזה לא על חשבון? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אנחנו לא מתערבים. וברור שזה בין עובד למעסיק. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה שלא כתוב, זה לא ברור. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אבל זה לא פה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. אבל גם. ברגע שאתה מצמצם את מספר העובדים, אז אתה צריך לצמצם את העניין הזה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא פה. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא, לא. אנחנו לא מתערבים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אבל זה לא פה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> זה לא פה. זה לא הדיון. כשאני אמרתי שאני הולך לריב על הצעת החוק שתבוא לפה, זה בדיוק על מה שאתה אומר. על הסכמים קיבוציים, על שכר, על מה שיהיה. זה החוק שאני רוצה שיהיה פה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> תאונת עבודה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לתנאים שלו. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> תנאים הסוציאליים. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> זה הולך להאריך מצב קיים? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אז זהו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן. בטח. אלה תקנות שעת חירום. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> תקנות לשעת חירום נכון להיום תקפות. מחר הן פוקעות. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> הבנתי. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> עכשיו, במקביל לתקנות שעת חירום שהממשלה התקינה והיכולה להתקין אותן רק למשך שלושה חודשים שמסתיימים מחר, יש את חוק המסגרת שנדון, לדעתי, בוועדת הקורונה, שהוא מסמיך, שהכנסת בעצם מסמיכה את השרים - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. חוק המסגרת זה בוועדת החוקה. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> בוועדת החוקה, סליחה. החוק בעצם מסמיך את השרים לקבוע מעין תקנות שעת חירום גם אחרי פקיעת התוקף. הכנסת קובעת את המסגרת שבה השרים יוכלו ללכת ולקבוע הוראות. בתווך, עד שחוק המסגרת יחוקק ומחר, כמו שאמרנו, התקנות האלה פוקעות, היינו צריכים לוודא שהמצב הקיים ממשיך להתקיים. האופציה היחידה היא בעצם להאריך את התוקף שלהן בחקיקה על ידי הכנסת. והמגמה כרגע היא פשוט להאריך את התקש"ח לתקופת ביניים נוספת עד חקיקת חוק המסגרת. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא. עד 45 יום. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> ולא יותר מ-45 יום. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כשאת אומרת עד, זה כאילו יכול להיות Forever. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> נכון. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עד לחקיקת חוק המסגרת. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> ולא יותר מ-45 יום. זאת אומרת, זה עד 45 יום. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בדיוק. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם לזה התכוונת, אבל אני מניח שלסביבה – אנחנו רואים שהעסק הזה כן מתקדם ואנחנו כן מדברים על גל שני. ישבתי בסיבוב הקודם בוועדת הכספים, והייתה הערה לאורך כל הדרך על כך שאנשים הוצאו לחל"ת ובעצם העסקים לא קיבלו חלף שכר ובצעם זה הוציא את האנשים ממעגל העבודה. אנחנו יושבים בוועדת העבודה והרווחה ונראה לי שלכיוון הזה התכוונת. אם לא, אז אני רוצה לזרז את המזורזים, שצריך לראות שלא ממהרים להוציא אנשים מעבודה ולהוציא אותם לחל"ת. אלא כן לראות איך שומרים את האנשים בתוך מסגרת העבודה, כי אנחנו רואים שפיטורים האלה רק הולכים וגדלים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אוקיי. אני רוצה להגיד משהו. אני רוצה שתבינו: כל דבר בעתו. אנחנו עכשיו דנים במשהו אחד. דנים בו. נעבור להקראה. למי שיש הערה על משהו, הוא רוצה להעיר – תודה רבה, מזיזים הצדה. מה שאין עליו מחלוקות – מצביעים עליו והולכים הלאה. וכך נתקדם. כי אם לא, לא נגיע לשום מקום. ככה עבדתי בחקיקה. איפה שאין מחלוקות – בסדר. איפה שיש מחלוקות – נריב אחר כך. נדבר אחר כך. בואו נמצה את מה שאין עליו מחלוקות. וסביר להניח שיש פה הרבה הרבה דברים שאין עליהם מחלוקות, כי עברנו על זה עם עורכי דין מקצועיים ו-ואללה, לא הערו הערות. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אוקיי. רק מוזר. אולי מוזר לי כחדשה שבאה מן הכיוון הזה. חוק או תיקון לחוק שעוסק במספר עובדים, תיקון לחוק שעוסק בפעילות, חוק המסגרת שיבוא אחר כך. כמה שעות, כמה ועדות עובדות במקביל, שצריך שלוש ועדות - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא כמה שעות ולא כמה ועדות. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> עובדות במקביל, שבסוף הכול ייכנס לתוך חקיקת המסגרת. נראה לי קצת מוזר. מה? לא קשור אחד בשני? כמו ההערות שעלו פה לגבי התנאים של העובדים. רק לגבי מספר העובדים כרגע אנחנו – אני לא יודעת, לא אלייך, הנושא. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אני אשמח לתת את התשובות. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אורלי, כל מה שיהיה בדיני העבודה יהיה פה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה מה שאני - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כל מה שיהיה. זו מלחמה שלי. אני לא אתן שירוקנו את הוועדה הזאת מתוכן. מחובה שלי. תני לי. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כרגע פיצלו את הפעילות הדיונית לשלושה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא פיצלו כלום. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> טוב. בסדר. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כי למען האמת, אם הייתי רואה מה זה, ואללה שידונו שם. כי ואללה. טוב. אם במהלך הזמן, במהלך התקופה שאנחנו דנים פה בעניינים שהם פרופר בריאות, פנסיה ותיקה, עבודה, רווחה, ידונו פה לגופו של עניין וירדו לפרטים פרט-פרט, וכל אחד יוכל להגיד פה מה שהוא רוצה גם אם דעתו לא מקובלת עליי. הוא ידבר חופשי, ילחם על זכויותיו. הכול יהיה בסדר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עוד מישהו שאולי יכול הסביר את הפיצול הזה שנעשה בין תקנות שעת חירום, הגבלת פעילות והגבלת עובדים? << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אני אשמח להסביר, אם אפשר. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> תסבירי. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אני גאל אזריאל, משרד המשפטים. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה זה "נעשה"? מי עשה? מי נעשה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הממשלה, כשהתקינה את תקנות שעת החירום, היא הבחינה את הנושא של הגבלת עובדים ועשתה לגביהם תקנות שעת חירום נפרדות מהנושא של הגבלת פעילות באופן כללי. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא שמעתי. מי עשה את הפרדה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הממשלה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אה, הממשלה. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אני אסביר, אם יורשה לי, בכמה מילים. אני גאל אזריאל, משרד המשפטים. לפני שלושה חודשים בערך, כשממשלה הבינה שהיא צריכה לתת מענה מעבר לסמכות שיש למנכ"ל משרד הבריאות מכוח סעיף 20 לפקודת בריאות העם – למנכ"ל משרד הבריאות יש סמכות, מפקודת בריאות העם, לתת הוראות בשעת חירום כדי להתמודד עם מגפה. באיזשהו שלב הגענו למסקנה שהמגיפה יותר מדי גדולה, משפיעה על כל תחומי המשק. ולכן הסמכויות האלה לא מספיקות כדי לתת מענה לכל הצרכים. ולכן הממשלה התחילה להתקין תקנות שעת חירום בכל תחום ותחום. עד יום הותקנו 38 סטים של תקנות שעת חירום עם הרבה תיקונים. חלק מהם כבר לא רלוונטיים כיום, אחרי שההתמודדות השתפרה. וחלק מהן עדיין צריכים אותן. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז לא השתפרה עכשיו. ההפך. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> נכון שיש עלייה בתחלואה, אבל ההתמודדות השתפרה, בין היתר בגלל המסכות, המרחק החברתי וכל השאר. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> האלה, מחיצות הפלסטיק. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אז את חלק מהתקנות כבר לא צריך אותן. חלק כבר הוחלפו בחקיקה של הכנסת, בתקנות באישורי ועדה וכו'. ועדיין יש לפחות ארבעה-חמישה סטים שת תקנות שעת חירום שהממשלה רואה לנכון עדיין להשתמש בהסדרים שיש בהן. כמו שהיועצת המשפטית של הוועדה הסבירה, סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה מקנה לממשלה סמכות להתקין תקנות שעת חירום, שגם יכולות להתגבר על כל חוק, רק לתקופה של שלושה חודשים, כדי להתמודד עם מצבי חירום מיידית כשבעצם אין אפשרות להגיע לכנסת ולחוקק בזמן הזה. ראינו שאנחנו מגיעים לתקופה של סוף שלושת החודשים – בכל זאת, הרצון של הממשלה הוא להביא הצעת חוק מסודרת שתיתן את מלוא הסמכויות בצורה מידתית, מאוזנת, וזה מה שקרוי חוק המסגרת, הצעת חוק לסמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה שעבר בקריאה ראשונה בשבוע שעבר, אמור לעלות לדיונים בוועדת החוקה השבוע כבר. והצעת החוק הזאת אמורה להחליף, או לתת כלים שיבואו במקום לפחות ארבעה סטים של תקנות שעת חירום, שהן: תקנות שעת חירום הגבלת פעילות, כמו שנאמר כאן, הן בדיונים כרגע במקביל בוועדת הקורונה; תקנות שעת חירום אכיפה, שכבר הפכו להיות חוק לאחר תקנות שעת חירום או לקיומן של תקנות שעת חירום שנחקק לפני שבוע בוועדת החוקה; אותן תקנות שעת חירום שמובאות היום לדיון כאן בעניין הגבלת מספר עובדים; ותקנות שעת חירום לעניין אזור מוגבל, ששמעתם, אני מניחה, בכל מיני הקשרים. כשיש אזור עם תחלואה הרבה יותר גבוהה ורוצים לייחד לו טיפול מיוחד כדי שהמגפה לא תתפשט מעבר לאותו אזור ספציפי בארץ, אז יש התמודדות מיוחדת עם אותו אזור, אותו מקום או עיר בארץ. כרגע יש שני אזורים כאלה שהוכרזו בשבוע שעבר. כנראה בנוסף יש הצעת חוק שהיום עולה בממשלה, תוספת לאותו חוק של סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה, להעברת אנשים למקום בידוד מטעם המדינה. אנשים שחייבים בבידוד, שיהיו במלונות במקום להיות בבית. כל זה מוצע שיעוגן באותה הצעת חוק לסמכויות מיוחדות להתמודדות עם הקורונה. הרצון של הממשלה היה להביא את הכול בבת אחת, הצעת חוק נכונה. כמו שיש, למשל, חוק ההתגוננות האזרחית שמכיר מצב חירום מיוחד, שהוא מצב מיוחד בעורף. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מה היא הצעת חוק נכונה? ומה היא הצעת חוק לא נכונה? << דובר_המשך >> גאל אזריאל: << דובר_המשך >> אני אסביר. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> תסבירי. תתחילי בהצעת החוק לא נכונה. << דובר_המשך >> גאל אזריאל: << דובר_המשך >> הצעת חוק להארכת התוקף של תקנות שעת חירום היא לא דרך המלך בתפיסה החוקתית שלנו. מה שאנחנו עושים כרגע הוא לקחת את כל הסט של תקנות שעת חירום, להביא אותו בתוספת כשיש רק סעיף אחד או שניים בהצעת החוק מעבר לתוספת שמאריכים את התוקף. וזה מעין פלסטר בעצם. הכנסת יכולה כמובן לשנות כל מה שיש בתוכו. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> זה מקנה זמן ומאפשר לדון בחוק בצורה מהותית. << דובר_המשך >> גאל אזריאל: << דובר_המשך >> נכון. נכון. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> גאל אזריאל: << דובר_המשך >> הצעת היותר ראויה היא הצעת חוק, שהיא כמובן בינתיים הוראת שעה רק להתמודדות עם הקורונה, שתיתן מענה, כלים נכונים כדי להתמודד עם מצב החירום הספציפי. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אתן לך דוגמה יותר טובה. חוק ההסדרים הוא הצעת חוק לא נכונה. << דובר_המשך >> גאל אזריאל: << דובר_המשך >> זה לא בתחום שלי. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא חשוב. זו הצעת חוק לא נכונה. זו הדוגמה. << דובר_המשך >> גאל אזריאל: << דובר_המשך >> יכול להיות. אבל, למשל, מה שיהיה לנו בחוק המסגרת זה מה שאתם מכירים בחוק ההתגוננות האזרחית של מצב מיוחד בעורף. כשיש טילים שנופלים על המדינה, מכריזים על מצב מיוחד בעורף ויש סמכויות. אז זה מה שיהיה שם. ואני מקווה שנתחיל את הדיונים השבוע ושנחוקק את זה מהר ככל הניתן כדי שיהיה את מלוא הכלים לממשלה ולמדינה כולה כדי להתמודד גם עם מצבים של עלייה בתחלואה וגם במצבים של הקלה בתחלואה. גם עוד הסבר למה חוק להארכת תקנות שעת חירום הוא לא ראוי, שהוא לא נותן את מלוא המענה. בסופו של דבר עכשיו אנחנו מקבעים את מה שיש בתקנות שעת חירום. תקנות שעת חירום אפשר לתקן אותן. כל פעם מעלים את התיקון לממשלה לפי מצב התחלואה. אם יש צורך ביותר מענה, מתקנים את זה תוך כדי החלטת ממשלה, מפרסמים את זה ברשימון וכבר יש תוקף. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מצוין. << דובר_המשך >> גאל אזריאל: << דובר_המשך >> עכשיו, אם תהיה עלייה בתחלואה ותצטרכו יותר הגבלות פה, נצטרך לעשות את זה בשלוש קריאות בכנסת. מה שמעכב את המענה הראוי. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מאה אחוז. תודה. נעה. << דובר_המשך >> גאל אזריאל: << דובר_המשך >> בבקשה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> את מדברת על חוק סמכויות מיוחדות? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את הזכרת את סעיף 20 לחוק לפקודת בריאות העם. מתוך סעיף 20, הוצע "צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)" שקובע הוראות שונות לגבי הרבה דברים: התקהלויות, מהי התקהלות, חובת בידוד וכו'. הוא גם קובע הוראה לגבי שמירת מרחק של שני מטר. הוא מחייב את המעסיק לוודא שמירת שני מטר. עכשיו, נגיע לחוק שלנו. אני אתחיל לקרוא אותו. הצעת החוק גם תתקן בתיקונים קטנים את תקנות שעת חירום. אם כי היא באמת תיאור מצב קיים. לכן גם תראו פה מספרים. לפעמים יש קפיצות של מספור, מה שאנחנו בדרך כלל לא עושים בחקיקה. וזה בגלל שאנחנו באמת מצלמים את המצב הקיים שאליו הגיעו תקנות שעת חירום. בכפוף לתיקונים גדולים שלדעתנו נחוצים, או מבהירים, או קשורים בזה שאנחנו כרגע עושים עוד בחינה של הדבר הזה לקראת חקיקה. "הצעת חוק לתיקון הארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020. הארכת תוקף 1. תוקפן של תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, בנוסח המתוקן המפורט בתוספת, מוארך בזה עד יום ט"ז באב התש"ף (6 באוגוסט 2020)." זה באמת יוצא 45 יום מתום תוקף התקנות. לא רצינו שתהיה אי-בהירות מה הם אותם 45 ימים, מתי מתחילים לספור אותם, מתי מסתיימים. לכן אנחנו מציעים לדבוק במועד. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מציינים תאריך. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז זה לא מחר הארכת התוקף? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא. התוקף של הארכת תקנות שעת חירום הוא עד 22 ביוני, שזה מחר. אז אם לא נאריך את זה בחקיקה, הן באמת יפקעו. מה שעושה הצעת החוק כרגע – היא מאריכה, עושה עוד גשר. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מה שהיא אמרה: במקום לספור 45 ימים, ואז יש לנו ימי עבודה, כולל שבתות, כולל שישי – נתנו תאריך, סופרים את הימים. זה 45 ימים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> קובעים תאריך. זה יותר טוב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כאן בתוספת, אנחנו מביאים את נוסח תקנות שעת חירום, שאת תוקפן מאריכים. הגדרות 1. בתקנות שעת חירום אלה – "אזור" ו"ישראל" – כהגדרתם בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז–1967‏, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת; "הוועדה לאנרגיה אטומית" – לרבות הקריה למחקר גרעיני (קמ"ג) והמרכז למחקר גרעיני (ממ"ג); "חברה עירונית" ו"חברת בת עירונית" – כהגדרתן בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985‏; "חברה ממשלתית" – חברה ממשלתית וחברת בת ממשלתית, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975‏; "מוסד להשכלה גבוהה" – כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958‏; אנחנו בעניין זה מציעים שבמקום להגיד "כמשמעותו בחוק", ואז לא כל כך ברור מה משמעותו בחוק, אלא ממש להבהיר כפי שנעשה לגבי צו בידוד בית, להבהיר שאנחנו מדברים על כל אחד מאלה: (1) מוסד שקיבל הכרה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958; (2) מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה; (3) שלוחה או סניף של מוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל הפועלים ברישיון המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 25ג לחוק המועצה להשכלה גבוהה". אני מקווה שהתיקון הזה מקובל על הממשלה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא מעניין אותנו אם מקובל עליהם. הם הגישו את זה, וברגע שהם הגישו את זה, על כל ההבדלים הניסוחיים אחר כך תדונו איתם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> על הניסוח, לא על מהות. המהות זה פה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רק רוצה לוודא שהם לא חושבים שיש פה איזה שינוי במהות. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא. אני אגיד רק הערה כללית. כמעט כל ההערות הן הערות ניסוחיות, וזה בסדר. כלומר, עבדנו בכזה לחץ גם שישי, גם שבת, אמצע לילה. הכול בסדר. רק שינוי נוסח. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אל תעבדו שישי-שבת. אין לזה ברכה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עובדים בשבת? משה. משה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אל תעבדו. אין ברכה. תאמיני לי. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> פיקוח נפש, תאמין לי. אנשים עבדו. פיקוח נפש, היו תקופות שפיקוח נפש גם התיר פעילות. עכשיו, לא לפתוח את העניין הזה. אני שמה על זה סוגריים. אני רק אגיד שהצעת החוק הזאת שונה מהצעות חוק אחרות, כי בעצם אנחנו מגיעים לכנסת עם מצב קיים ומאריכים אותו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה בכל התקנות שהבאתם השבוע הזה, אותו דבר. כולה מצב קיים, וביום האחרון, ובדקה ה-90 ולוחצים אותנו. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> מה שאני מנסה להגיד הוא שבמקרה הספציפי הזה אנחנו באים עם מצב קיים. יש לנו צורך, אני חושבת, אמיתי לא לשגע את השוק. כלומר, אפשר להגיד שעשינו תיקוני נוסח. רק צריך לשדר לשוק שאין פה שינוי מצב, כי אנחנו לא רוצים עכשיו שכל בעל עסק קטן עכשיו ישכור עורך דין כדי להבין מה יהיו התיקונים. אם אנחנו מתמצאים בתיקוני נוסח אפשר לעשות הכול בסדר. אפשר לייפות את החקיקה. אני לא אומרת שהיא מושלמת. זה בסדר. אבל בואו נשקף לשוק שזה מה שעשינו, שאנשים לא יחשבו שעשינו פה איזשהם שינויים דרמטיים למשך 45 יום. כי לא זה מה שאנחנו רוצים לעשות. אנחנו לא צריכים עכשיו שבעלי העסקים ילכו לעורכי דין לנסות להבין מה שינינו ומה לא שינינו. השארנו מצב קיים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מאה אחוז. אוקיי. הסברת. נעה, בבקשה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> באמת המטרה היא לעשות הבהרות במקום שאנחנו חושבים שהדברים האלה יכולים להיות לא מספיק ברורים. ולכן זו אחת הדוגמאות. "מועצה דתית" – כמשמעותה בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971‏; "הממונה" – כל אחד מאלה, לפי העניין: (2) לעניין רשות מקומית – המנהל הכללי של משרד הפנים; (3) לעניין מועצה דתית – המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת; (4) לעניין תאגיד – אמרנו שהוא כמשמעותו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב – הממונה על השכר במשרד האוצר; (5) לעניין חברה ממשלתית – מנהל רשות החברות הממשלתיות; (6) לעניין מוסד להשכלה גבוהה – יושב ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב הפועלת במסגרת המועצה להשכלה גבוהה; << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> למה לא תוסיפי גם ועדות ממונות. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> עזוב, עזוב. לא משנים שום דבר. היא הסבירה לך. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> להוסיף. להוסיף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני אסביר בקצרה מה עושה הממונה. נראה את זה בהמשך. הממונה יכול לקבוע - - - << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> לא הממונה. ועדה ממונה או קרואה במקומות אחרים שגם הם – איפה הם מקוטלגים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו מדברים פה שצריך חלוקה פנימית בין סוג של גופים. למשל, סוג של רשויות מקומיות. יכולה להיות חריגה במספר העובדים המרבי המותר. את החלוקה הזאת צריך לעשות מישהו שיש לו הסתכלות על, והגורם שיש לו הסתכלות על בעניין הזה הוא המנהל הכללי של משרד הפנים. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אז כולל גם ועדות קרואות. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה אותו דבר. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> טוב. תמשיכי. אוקיי. הערת. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לעניין רשות מקומית זה אותו דבר. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> תמשיכי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "מעסיק" – מי שמעסיק עובדים, ולעניין האזור – מעסיק כאמור שהוא ממשלת ישראל או ישראלי; << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה זה? מה זה ישראלי? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עכשיו, השאלה היא מהו ישראלי. אנחנו רוצים להוסיף איזושהי הגדרה של מהו ישראלי. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אזרח ישראלי, לא? לא אזרח ישראלי? למה את מתכוונת? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז מכיוון שהם לא כותבים "אזרח ישראלי", כנראה שהם מביאים בחשבון גם שיש חברה שאין לה אזרחות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> או מעסיק ישראלי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז אנחנו רוצים לקחת את הניסוח מ"כפי שנעשה לפי חוק ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו" ולהגיד ש"ישראלי" הוא או "אדם הרשום במרשם האוכלוסין, לפי חוק מרשם האוכלוסין" או "תאגיד הרשום בישראל או תאגיד שהוקם על פי דין בישראל." מקובל? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה הנוסח. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "מערכת בתי המשפט" – בתי המשפט, בתי הדין לעבודה והנהלת בתי המשפט; "מפעל למתן שירותים קיומיים" – כהגדרתו בחוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ"ז–1967‏, הנוסח המקורי הפנה לתקנות שעת חירום, לשירות עבודה לשעת חירום, אבל התקנות פקעו. ואני רק רוצה לוודא שיש לנו באמת "מפעל למתן שירותים קיומיים", שהוא מזוהה ככזה גם אם לא לצורכי הקורונה. גם אם הוא לא הוכר במיוחד לצורכי הקורונה, יש לו הכרה שתקפה לתמיד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> "מערכת בתי המשפט" - למה אין פה בתי דין רבניים, בתי דין שרעיים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בתי הדין הדתיים מוזכרים בהמשך. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> עוד לא הגיעה. הגעת לזה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הינה, "מערכת בתי משפט". זו ההגדרה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, לא. אבל יש סעיפים בהמשך. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> תוקף תקנות האלה פקע וזה וזה, ו"מפעל תומך ביטחון". << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, לא. לפני זה. "מערכת בתי משפט". << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> בתי הדין נמצאים בצורה ספציפית. הם לא בהגדרה של מערכת בתי המשפט. "מערכת בתי המשפט" זאת רק הגדרה כאן, והיא מתייחסת לבתי המשפט האזרחיים. בתי הדין הדתיים מוזכרים אחר כך בצורה ספציפית, והם לא צריכים הגדרה מיוחדת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא חלק ממה שצריכים? << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> ההסבר מתייחס אליהם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> פשוט "מערכת בתי המשפט" היא אחד מהחריגים לתקנות שעת חירום. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> וזה יופיע בעמוד? << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> והזה מופיע לנו בעמוד, רק רגע. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> סבלנות. אוסאמה, סבלנות. זה יופיע בעמוד? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> על ההחרגה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> הפירוט. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> בסעיף 4, אי-תחולה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 4(א) בעמוד 11. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> תגיע. תזכיר את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "תקנות שעת חירום... לא יחולו על ... מערכת בתי המשפט". << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מאה אחוז. שנגיע לסעיף 4(א). << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> ואז מוזכרים גם בתי הדין הדתיים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איפה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תראה בסעיף 4(א) בעמוד 11, החריג אומר: זה לא חל על כנסת ישראל, מערכת בתי המשפט. בתי הדין הדתיים מוזכרים בנפרד ממערכת בתי המשפט. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אוקיי. תמשיכי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז ההנחה היא ש"מפעל למתן שירותים קיומיים", אני מבינה לפי הממשלה, שזה משהו שאמור לחול בכל מקרה, שהם מפעלים שאנחנו יודעים מה הם. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> נכון. לגבי "קיומיים", אלה מפעלים אנחנו יודעים מה הם. הרשימה נמצאת במשרד העבודה. וכל מי שנותן שירות חיוני במדינת ישראל וניתן גם לחייב אותו להגיע לעבודה בצו של שר העבודה. אנשים האלה, מאחר שאפשר לחייב אותם גם להגיע במצבי חירום, אז קל וחומר שהם מוחרגים מה-30%. הם יכולים בעצם להגיע ב-100% תפוסה למקומות העבודה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> ואם ההנהלה שלהם לא מוכנה? מעבר ל-30%? אפשר לחייב אותם כשהנהלה רוצה. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> שנייה. אני אסביר. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא צריך. לא צריך להסביר. הבנתי את זה. בסדר. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אוקיי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "מפעל תומך ביטחון" – מקום עבודה שאינו תעשייה ביטחונית, המספק שירותים או מוצרים הדרושים לצורך המשך פעילותם התקינה של כל אחד מאלה: (1) משרד הביטחון; (2) הוועדה לאנרגיה אטומית; (3) המטה לביטחון לאומי; (4) צבא ההגנה לישראל; (5) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים; (6) שירות הביטחון הכללי; (7) משטרת ישראל; (8) שירות בתי הסוהר; (9) הרשות הארצית לכבאות והצלה; (10) הרשות להגנה על עדים; מדובר על מפעלים שמספקים שירותים למרות שהם בעצמם לא תעשייה ביטחונית. "מצבת עובדים", זו הגדרה מאוד חשובה. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> איפה נמצאים שירותי הצלה? הם לא נכנסים פה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שירותי הצלה נכנסים, הם גם במוחרגים. נמצאים בסעיף 4 בעמוד 12. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> נגיע לזה. נגיע לזה, נעה. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> אני שואל רק כדי לראות אם הם מוחרגים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> תרשום הערות. בסוף, אם לא הגענו לזה, תגיד למה שירותי הצלה לא מוחרגים. ואז נבדוק ונראה למה. כי עכשיו אנחנו קופצים. "מצבת עובדים" – כל העובדים המועסקים במקום עבודה; אחרי זה נראה שהדברת עובד - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון לאיזה תאריך? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו לא שומרים. זו לא הוראה שמשמרת. היא אומרת: אני מסתכלת מי העובדים, מה מצבת העובדים שיש למעסיק. יכול להיות שהיא השתנתה במהלך הזמן. אבל לוקחת את מצבת העובדים ו-30% מהם - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. ברגע שאת מגדירה שזה 10% או 30%, את צריכה להגדיר ממה זה? << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> באיזה תאריך? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כל יום ויום. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> נכון. לקחתם בחשבון שיהיו הרבה פיטורים עכשיו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדיוק. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה כולל את מי שבחל"ת? מצבת העובדים כוללת את מי שכרגע בחל"ת? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. לכאורה כל יום ויום יש לי את השאלה הזאת. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בוא, תקשיב. היום החלטנו שאנחנו הולכים ל-30%? הולכים מאתמול מצבת עובדים רשומה? אתה רואה את המצבה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה אומר "אתמול". אבל פה לא כתוב אתמול. יכול להיות חודש שעבר. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אבל ביום שתקבל החלטה, זה יהיה ל-45 יום. באיזה יום תקבל החלטה? ב-23 ביולי? ב-23 ביולי? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> באיזה יום תקבל החלטה? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל זה שחל. ברגע שאני מאריך את זה עד 6 באוגוסט, אז זה חל. אז הם יכולים לבחור. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אבל אתה שאלת על מצבת העובדים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> הארכת את המצב הזה. ביום שאתה מאריך, זה מצבת העובדים. קבעת את מצבת העובדים. אם זה לא מוגדר, זה מצבת העובדים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שיהיה ברור. זה מה שאני מציע. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה אומר שאתה יכול לשחק עם זה, לפטר שליש מהעובדים ואז - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מי ייתן לך לפטר שליש מהעובדים? איך תפטר שליש מהעובדים? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם זה מעסיק פרטי - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> איך תפטר שליש מהעובדים? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא. אם זה חל על עובדים למעסיקים בישראל. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אני יודע. אבל איך תפטר שליש מהעובדים? ואני בעד העובדים. בואו נתחיל מזה, שאני בא מארגון עובדים. איך תפטר שליש? איך? אין ארגון עובדים? איך תפטר? אין הסכמים? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מאה אחוז. אבל אתה לא יכול לפטר. כי אם היה נדמה לי שאתה יכול לפטר, זה אפילו לא היה עולה פה. לא היה עולה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בסדר. אם זה מקובל. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ואנשים שנמצאים בחל"ת הם חלק מהמצבת? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> עובדים עם חל"ת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הם עדיין עובדיו של המעסיק. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> למרות שהוא לא משלם להם תנאים סוציאליים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "מקום עבודה" – כל מקום בהחזקת מעסיק, שבו מועסקים עובדים - - - אני מוחקת את המילים "בתוך מבנה". אני רוצה שנברר את זה. - - - וכן כל מקום שנעשית בו עבודה בתוך מבנה לצורכי עסק או משלח יד של מעסיק, והכול בין שמקום העבודה כאמור כולל מבנה אחד ובין שהוא כולל כמה מבנים; ההגדרה הזאת חשובה לנו מכיוון שהגבלה אחר כך, אותה הגבלה שהיא ברירת מחדל לא תחול בתנאים של גם התו הסגול. אבל היא ברירת המחדל. היא חלה לגבי מקום עבודה. לכן ההגדרה הזאת חשובה כדי להבין מהו מקום העבודה, מהי מצבת העובדים במקום עבודה. אז אנחנו ניסינו לברר עם משרד האוצר: אם אנחנו מדברים על מקום עבודה, על סניף מסוים, על אתר מסוים. אני הבנתי בהתחלה שמדובר על מקום, שמדובר על אתר מסוים. משרד האוצר, מה עמדתכם בעניין הזה? רק שנבין קצת. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אנחנו מסתכלים על כלל העובדים שיש למעסיק. מה שניסינו להשיג זה צמצום של 70% ממספר השוהים. אנחנו ניסינו הרי לאזן את זה גם עם היכולת של העסקים עדיין לשרוד. לכן נתנו להם איזושהי גמישות. ולכן אם יש לי רשת שפרושה על פני כל הארץ, לא נתנו לה איזשהו מבחן דווקני שבכל סניף וסניף יהיו רק 30%, כי דבר כזה יכול למוטט עסקים גדולים. למשל, אם יש לי עסק שיש לו איזושהי ליבה, אם יש לי בנק או עסק, רשת אופנה שיש לה איזושהי ליבה שהיא חייבת להגיע 100%, כי היא מתפעלת את כל העסקים – אני לא אגיד לה: בואי, תורידי גם שם ל-30%. אני אמוטט את העסק. לכן ניסינו ליצור איזושהי גמישות. אמרנו בטוטל: תורידו מ-100% ל-30%. את החלוקה של איפה ה-70% האלה ירדו, זה נתון למעסיק. ולכן לא מדובר על כל סניף וסניף, אלא על כלל העסק באופן כללי. גם לא מדובר רק על מבנה. תכף נדבר על הגדרה של המבנה שכתוב כאן. מבחינתנו, מקום עבודה זה כל מה שהוא בחזקת מעסיק. אם יש לי גן אירועים שחלקו במבנה סגור וחלקו במבנה פתוח, אז אני לא רק סופרת את אלה שנמצאים בתוך המבנה הסגור ולא סופרת את העובדים שבמבנה הפתוח, כן? אין פה שום כוונה כזאת. כי זה הכול בחזקת אותו מעסיק. אבל אם מדובר במעסיק שהעובדים שלו הולכים בארץ ולא נמצאים במקום עבודה, למשל, עיריות שהיו להן מתנדבים שחילקו סלי מזון לנזקקים, הם מבחינתנו לא מגיעים למקום עבודה. הם לא בעירייה, אוקיי? ולכן, בגלל שהם לא יושבים במקום עבודה, הם לא נכללים במספר העובדים שמגיעים. העובדים האלה יכולים להגיע ב-100%. זאת הבחנה שעשינו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה אם אין בכלל במקום העבודה מבנה. למשל, זו חווה שיש בה הרבה עובדים. לכאורה הסיכון, דיברנו על זה שבשטח פתוח יכול להיות שהסיכון להדבקה הוא סיכון יותר נמוך. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אז לגבי השטח הפתוח זה סעיף ספציפי, שזה סעיף 2(ג)(1). ששם אמרנו עבודות בינוי ותשתית שבטח הפתוח מוחרגות באמת בשל הסיכון ובשל הצורך המהותי גם לא להרוס את הכלכלה ולאפשר לתשתיות ולבינוי להמשיך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל אם אין בכלל מבנה. זה באמת גן אירועים, אבל יש גם מבנים. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> עדיין. גן אירועים פרטי – אי-אפשר להגיד שגן אירועים – גם בהגבלת פעילות הם רואים בדיוק את אותו הדבר. יש אולי הגבלות קצת שונות, אבל החיצוני או לא חיצוני פתוח לאוויר הפתוח או לא, על שניהם חלות אותן המגבלות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> סליחה, גברתי, אני פתאום מבין. תראו, התקנות האלה כשנקבעו בעבר היינו בתחילתו של המשבר. ניסינו למצוא איזשהו כלל אצבע. אבל עכשיו, הכלל הזה של מבנה – זה נשמע לי משהו מאוד כללי. אם אני במקרה מעסיק אנשים בחברה שיש בה 30 איש על מבנה של 1000 מטר – זאת אומרת, אני חושב שצריכה להיות איזושהי התייחסות גם למספר אנשים ביחס לשטח האתר, ה-site. אחרת, יש פה, אתם יודעים, איזה כלל גורף שיכול סתם לצמצם פעילות של המון עסקים. הרי, אם אנחנו מתייחסים לרציונל של התו הסגול, של שמירה על מרחק מסוים בין אנשים במקום עבודה, ואם יש לי, לצורך העניין, 30 חברות שעונות על הקריטריון הזה, אז למה אני צריך לצמצם כוח אדם? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> עקרונית, אני מבינה. זה אחד הפתרונות שעלו גם - - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חייבים בעיניי – ואדוני היושב-ראש, אני אומר את זה גם פה – אני חושב שחייבים לייצר עוד כללי אצבע שהם טיפה מעמיקים את הדבר הזה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> זה בחוק אבל. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל זה מה שרצינו לתקף עכשיו. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אנשים יצאו לחל"ת. אנשים לא יעבדו, בגלל שזה כלל מאוד גורף. עכשיו, אני האחרון שיגיד: בוא נזלזל בהנחיות – אבל זה כלל, בעיניי, שעכשיו, כשאנחנו מחדשים את התקנות הוא רחב מדי. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> הוא עונה לך למה שאמרת, שאם יש רשת אופנה או רשת מזון שיש לה 100 חנויות, ויש לה 30%, אז את נתת לה 30% מהמכלול. אז הם יכולים לקחת מבנה, לשים את כולם, שזה יהיה ל-100%, ולסגור את כל הסניפים. ולהשאיר סניף אחד פתוח. ואז על כל חצי מטר מרובע ישב בן אדם. כי נתת את זה בתוך ה-30%. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון, אבל גם על מקרים אחרים. כי יש חברות שכבר מראש במרחקים. אז שיהיו ב-100%, אם יש חברת הייטק שהיא עכשיו שומרת על הכללים מעצם זה שמרווח שם, אני לא יודע. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> זה בדיוק מה שכתוב בהצעת החוק. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> בוא אני אסביר רגע כמה דברים. קודם כול, לגבי גם ה-30%, עדיין זה לא שאני יכולה להביא 30% ולשים אותם בתוך חדר אחד ולהגיד: כולכם פה. כי עדיין חלות במקביל כל ההוראות שקיימות בתקנות האחרות. למשל, המשירה על שני מטר בין עובד לעובד. זה גם ככה קיים. אז גם אם אני מכניסה 30% לחדר אחד, עדיין אני מחויבת להוראה שמדברת על שני מטר בין אחד לשני. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אומר שאם אני עומד בהוראת 2 המטר, למה צריך להיות 30%? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> עכשיו אני משיבה לך. קודם כול, המבחן שציינת הוא נכון. שהוא גם נכון להבא. זה עלה בדיונים. אנחנו מכירים את המבחן הזה ואני באופן אישי גם תמכתי בו. זה נכון. עכשיו, עקרונית, התו הסגול הוא לגמרי מיישם את המבחן שאתה אומר. כי הרי מה עשו בתו הסגול? ואני מזכירה לך שזה חלופי – או ה-30% או התו הסגול. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אם מבחינתנו, אתה עומד בתנאי התו הסגול לגבי מרחק בין עובדים, מספר עובדים בישיבות, בחלל מסוים, חיטוי, אין בעיה שתביא את כולם. עכשיו, דה פאקטו, לדעתי, כמעט כל המשק הוא תחת התו הסגול. אנשים בוחרים לקיים את התו הסגול, שאלה תנאים שבעצם כל בעל עסק יכול לקיים אותם, אלא אם כן הצפיפות לא מאפשרת לו. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> סליחה, רגע. עידן, זה בדיוק מה שאמרתי בהתחלה. זה לב ליבן של התקנות האלה, מה שאמרת. לרשום, לא דנים בזה. עוזבים, הולכים הלאה. הולכים לכל ההגדרות, לכל זה. לזה נחזור לדון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כי אם נתקע בזה, אנחנו אחר כך – זה כמו במבחן מתמטיקה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> זה כמו במבחן מתמטיקה. קודם כול, אתה פותר את מה שקל. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לי אף פעם לא היה קל במתמטיקה, אדוני היושב-ראש, רק שתדע. לכן הלכתי להיות עורך דין. לכן למדתי משפטים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לי כמעט זה אף פעם לא היה קשה. אז קודם כול, אתה פותר את מה שקל ואומר: ואללה, פתרתי, יש לי כבר 60. עכשיו אני משחק במה שקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יאללה, בואו נעשה את ה-60. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו נחזור אחר כך להגדרת מקום עבודה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כן. בואו נעשה את ה-60. אחר כך נחזור לזה. תסמן את זה שעל זה לא דנו ולא נצביע עליו. אנחנו נצביע על ה-60. אחר כך ניכנס ליתרה. אם לא יהיה לנו את כל ה-100, לא. אנחנו לא נחוקק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "עבודות בינוי" – לרבות פיתוח, בינוי ותחזוקה של שטחים ציבוריים ושל תשתיות הנוגעות למבנה או לשטחים ציבוריים; ההדגשה פה היא שהמבנה הוא לא בהכרח ציבורי. עבודות תשתית, נכון, יכולות להיות קשורות גם למבנה שאינו ציבורי. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא קשור למבנה ציבורי. לא, לא. תשתית זה תשתית אופן כללי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא. אוקיי. לא רק למבנה ציבורי. "התשתיות הנוגעות למבנה". אז אני רק רוצה לברר שהוא לא מבנה ציבורי. לא היה צריך להיות מבנה ציבורי, אלא כל מבנה. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לדעתי, לא צריך להיות "מבנה". כבר הבהרנו. במקום עבודה לא אמור להיות מבנה, אלא בכל מקום שבחזקת מעסיק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, לא. עבודות בינוי. אנחנו בעבודות בינוי. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> זה בדיוק הסעיף שאתן צריכות לתאם ביניכן, לשבת ביניכן – אם זה מבנה ציבורי או לא מבנה ציבורי, או צריך להיות מבנה או לא צריך להיות מבנה. זה בדיוק מה שאתן צריכות לסכם ביניכן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אוקיי. "עבודות תשתית" – פעילות פיתוח, בינוי ותחזוקה של תשתיות תחבורה, אנרגיה, תקשורת, מים וביוב; "עובד" – עובד בישראל או באזור, לרבות שוטר וסוהר, מתנדב, חייל, מי שמועסק ומי שנותן שירות במקום עבודה של מעסיק באופן יומיומי, והכל בין שמתקיימים עם המעסיק יחסי עבודה ובין שלא מתקיימים, ואולם לעניין חישוב מספר העובדים המרבי המותר לפי תקנות שעת חירום אלה – (2) לא יראו כעובד רשות מקומית – ראש רשות מקומית, סגן ראש רשות מקומית, רב רשות מקומית, עובד סוציאלי, פסיכולוג חינוכי, עובד לקידום נוער ברשות מקומית, עובד במערך החינוך המיוחד ומי שעיקר עיסוקו בפינוי אשפה או עובד במוקד עירוני לרבות מוקד חירום וחדר מצב; (3) לא יראו כעובד מועצה דתית – מי שעיקר עיסוקו בשירותי קבורה, כשרות או מקוואות; (4) לא יראו כעובד בנק ישראל – עובדי מערכת מבוקרת מיועדת, כהגדרתה בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח–2008‏, עובדים העוסקים באספקת מזומנים, ספירתם והנפקתם, וכן עובדי אבטחה, הסעדה, ניקיון או מחשוב; אני אסביר שיש פה בהגדרה הזאת שני חלקים. דבר ראשון, ההגדרה אומרת: אני לא מתייחס לעובד רק דרך יחסי עבודה, אלא כל מי שמגיע לאותו מקום עבודה, גם אם הוא, למשל, חייל במשרד הביטחון שמועסק. אז הוא גם אם מגיע באופן יום-יומי, באופן רגיל, וגם אם לא מתקיימים יחסי עבודה בינו ובין המעסיק כהגדרתו. לעומת זאת, יש פה, לעניין חישוב מספר העובדים המרבי המותר, לפי תקנות שעת חירום אלה, לא מביאים בחשבון שורה של – במקומות מסוימים, בגופים מסוימים, לא מביאים בחשבון עובדים מסוימים כדי שלא להביא אותם במניין העובדים, כי הם עובדים נחוצים, אלה עובדים חיוניים. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> נכון. כפי שאמרנו, יש איזון בין מצד אחד הרצון להפחית כמה שניתן, מצד שני במקומות שבהם יש לנו אנשים חיוניים לתחזק את העסק או לתת שירותי רווחה, למשל, את האנשים האלה החרגנו ממצבת העובדים כדי שלא ייווצר לי מצב שהם לא יגיעו לעבודה ולא יעשו את העבודה שלהם. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל איפה כל מערכת החינוך פה? אב הבית בבית הספר הוא עובד עירייה. שאר העובדים אינם עובדי עירייה. בית הספר יפעל עכשיו, בית הספר של החופש הגדול, עד ה-6 באוגוסט. בדיוק. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> רגע. לגבי חינוך יש פשוט הוראה ספציפית. משרד החינוך, למנהל שם יש סמכויות לפי אחד מהצווים. שם זה מוסדר. בעצם מערכת החינוך לא מוסדרת על ידי הצעה הזו. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. כי כתבתם חינוך מיוחד. בגלל זה. אז החרגתם סקטור מסוים. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא. זה עובד - - - << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> במערך החינוך המיוחד. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> נכון. הם ספציפית מוחרגים כאן. אבל אלה עובדים שנותנים שירותים למוסדות. מי שעובד בתוך המוסד, יש צו מיוחד בנושא הספציפי. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> מה זה "רב רשות מקומית"? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> רב רשות מקומית גם מוחרג. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> לא. אני שואל. רב יישוב ורב שכונה? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> רב יישוב ורב שכונה, לדעתי, אז הם הוחרגו. לא . הם לא מוחרגים. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> אז בוא נחריג את זה ספציפית. אני לא רואה סיבה שזה לא יקרה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> שמה תהיה עליהם החרגה? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> חברים, אז בואו אני אסביר רגע משהו. היו על זה המון ויכוחים בממשלה. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> זו הזדמנות לתקן. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> שנייה, רגע. אני אסביר. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אבל מה ההחרגה שתהיה עליהם? רק שנייה. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> אני אגיד מה החרגה. אני גם מדבר על מקרה ספציפי. בסוף לרב שכונה יש לשכה בשכונה. הוא עובד בשכונה. הוא עושה אותה פעילות מלא, מלא, מלא. פשוט הוא לא עובד. זהו. זה כל הסיפור. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> ואז? << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> שיעבוד רגיל. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> שיוכל לעבוד רגיל? << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> כן. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אז רק אם אפשר להסביר. בהתחלת התקנות, התקנות האלה בעצם עסקו רק בשיעור העובדים שמגיעים. הייתה את ההגבלה של 30%, שאחר כך ירדה ל-15%, אני מזכירה לכם באזור פסח. כל עובד היה קריטי. אנשים נלחמו להחריג עובד כזה או אחר. היום אנחנו במציאות אחרת. היום יש לנו את התו הסגול. כל הרשויות המקומיות פועלות לפי התו הסגול. זה כבר לא כל כך רלוונטי. ואולי נחזור למצב שהיינו בו אז. אז זה רלוונטי אם עובד אחד או אחר ייכנס למשמרת. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> יכול להיות שעוד שבועיים נהיה שם. הבוקר נסעתי שעתיים. כל הדרך דיברו על זה שעוד שבועיים נהיה איפה שאת מדברת. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> יכול להיות. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אז נבוא לכנסת לתקן את החוק. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל גם אי-אפשר לכתוב – הנושא של החינוך המיוחד, אני אסביר לך. הנושא של עובד במערך החינוך המיוחד הוכנס כי אף פעם, למעט הקורונה, ילדי החינוך המיוחד לא הושבתו. זו פעם ראשונה שזה קרה. ולכן הכניסו את הנושא הזה. אבל גם הפעם הם ישבו בבית. אבל אם אני מסתכלת על התקופה הקרובה, שהתקנות האלה תהיינה בתוקף, כל בתי הספר היסודיים פועלים, כל גני הילדים פועלים תחת בית הספר של החופש הגדול, לפי ההסדר. לא יכול להיות שמנהל אגף החינוך, מנהל מחלקת החינוך, הם כולם עובדי בעירייה, אז הם עובדים חיוניים, אבל הם לא יכולים להיכנס לתוך ה-30% של העירייה. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אז כפי שהסברנו בהתחלה, יש - - - << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אמרת תו סגול וזה. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא תו סגול. לא קשור לתו הסגול. יש לך למעלה מ-30 תקנות שעת חירום וצווים שונים, אוקיי? החינוך ספציפית מוסדר על ידי צו אחר. עכשיו, אפשר להביא לוועדה גם את זה. אבל כרגע מה שעולה לדיון בוועדה זה התקש"ח הזה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא. החינוך לא עולה פה? << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> החינוך מוסדר בצו לפי פקודת בריאות העם, בסמכות של מנכ"ל משרד הבריאות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז אנחנו לא דנים בו פה. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אם אתם מסתכלים על סעיף 5 פה, שמירת דינים, כתוב בפסקה (3): "הוראות צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (הגבלת פעילות מוסדות חינוך) (הוראת שעה), התש"ף–2020;". תקנות שעת חירום אלה של הגבלת מספר עובדים לא פוגעות בכל ההסדרים שמוסדרים באותו צו לפי פקודת בריאות העם. כך שזה הסדר ספציפי. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לרבות עובדי רשות מקומית שם? שהם עובדי חינוך. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> כל מי שמועסק במוסד חינוך, כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה אולי להסביר משהו לגבי המבנה פה של תקנות שעת חירום. אולי היינו צריכים להסביר את זה בהתחלה. יש לנו פה הסדר, אבל יש חריגים להסדר. אותם חריגים שקבועים בסעיף 4(א), שהם רשויות השלטון, לשכת נשיא המדינה והכנסת, ועדת הבחירות המרכזית. נעבור אחר כך, נקרא את כולם, כי אולי פספסתי. אחר כך יש, בסעיף 4(ב) רשימה של גופים שגם עליהם לא יחולו התקנות. רק אחר כך יש הוראות שאומרות מה כן יחול. << מנהל >> (היו"ר אוסאמה סעדי, 11:31) << מנהל >> אז, למשל, בסעיף 4(ב)(17) אנחנו מדברים על כך שזה לא יחול, התקנות האלה בכלל לא יחולו על "מוסדות חינוך שפעילותם מותרת כמפורט בסעיף 2 לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (הגבלת פעילות מוסדות חינוך) (הוראת שעה), התש"ף–2020‏". זאת אומרת, אם שם פעילותם מותרת באותו צו מיוחד שנוגע לפעילות מוסדות חינוך, אז ממילא התקנות האלה בכלל לא יחולו עליהם. זאת החרגה אחת שקיימת. היא החרגה כוללת מכל הוראות התקנות. אחר כך יש לנו החרגות נוספות. אחת מהן ראינו עכשיו. אמרנו אילו עובדים גם ברשות שחלות עליה התקנות, כמו רשות מקומית, גם עליה יש עובדים שאנחנו לא מונים אותם במניין שיעור המרבי של העובדים. אנחנו לא רוצים שהם ייספרו לי לא במונה ולא במכנה, כדי שאני לא אצטרך לצמצם את הפעילות שלי. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מבינה את מה שאת אומרת. אבל אני לא בדיוק יודעת מה כתוב בתקנות של מוסד החינוכי. אבל, בגלל שאנחנו פה תחת הסעיף של עובדי רשות מקומית, כל עובדי אגפי החינוך הם עובדי הרשות המקומית. ואני הסברתי גם למה כתוב פה חינוך מיוחד, מה שלא תקף לקורונה, כי גם אנשי החינוך המיוחד לא עבדו בקורונה. אבל אם השטח עובד, וזה מה שיקרה עד ה-6 באוגוסט. גנים, בתי ספר יסודיים, חינוך מיוחד – הכול עובד, אנשי אגף החינוך לא יכולים להיספר בעובדים חיוניים, לצורך העניין. הם לא יכולים להיספר ב-30% של עובדי הרשות המקומית. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> חיים, ברשותך, אני - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן, משה. אני עדיין לא חיים. כן, בבקשה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, אוסאמה, לא חיים. לא שמתי לב שאתה כבר – יצאתי לרגע. אני כן הייתי מצרף ברשותכם, את הסכמתי גם למה שאומר ידידי, חבר הכנסת אופיר סופר, לגבי הנושא של רבני שכונות ויישובים, שגם אותם למעשה לא רוצים להוציא לחל"ת, אלא שימשיכו לתפקד כרגיל. והם חלק מהמערך של העשייה היום-יומית. בפרט בתקופת פסח היה הרבה בלגן, כי צריכים אותם בשאלות, בכשרויות, בכל הדברים. אומר ידיד אופיר וגם אני מצטרף לזה: אנחנו כולנו מאוימים שאו-טו-טו אנחנו נכנסים לגל שני של קורונה. לא אז נתחיל לבוא ולהתחנן על נפשנו: למה לא עשינו את זה. גם אנחנו נתונים לביקורת מצד הציבור. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. משה, אני מבקש שתבדקו את העניין הזה של הרבנים ושל העניין של מה שהעלתה אורלי. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> שזו בקשה משותפת, גם שלי וגם שלי אופיר. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אני רק רוצה לשניונת להגיד דבר אחד. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> זה לא אומר שמי שלא נכלל במצבת העובדים, לצורך הספירה, לצורך ה-30%, שהוא יצא לחל"ת. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אבל זה מה שקרה בפועל. בפועל הם יצאו לחל"ת. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> כל הכוונה היא מי יכול - - - << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מי יכול לבוא לפי איזה יעד. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מי מחליט על ה-30%? << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> המעסיק. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> המעסיק. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> אז אני רוצה להסביר את מה שקורה. בעיריית מסוימת – אני מדבר על סמך מקרה ספציפי שטיפלתי בו – לראש העיר לא היה נראה. בפועל לרב לא היה שום מצפון לפעול פחות ממה שהוא עובד בשוטף. הוא המשיך פשוט לתפקד כרגיל. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מה שאומר שחבר סופר הוא שברגע שאתה לא מחריג את זה כאן, אז יש שיקול דעת לראש המועצה. ויכול להיות שהוא עם השיקולים שלו יגיד: אני לא רוצה את זה גם. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> כמו שהגנו על רבני ערים, ולדעתי בסיבוב הקודם גם על רבני היישובים, אני מבקש להגן על רבני השכונות. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> רבני השכונות. אין כזה אמון, אבל כדאי שאנחנו נוכל גם כן לעשות את זה, כי היום המגמה, לצערנו, של משרד הדתות היא לא לאשר רבני שכונות חדשים. אז לפחות אלה שכן נמצאים – שנוכל כן להגן עליהם. ואני חושב שזה מתבקש. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> הם לא עובדים גם. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> ואו-טו-טו תאר לעצמך, אופיר – אנחנו ראינו את הגל הזה לפני פסח – תאר לעצמך שגל כזה יופיע אלינו, חלילה, לקראת הימים הנוראיים. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> זה מה שיקרה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> הימים הנוראיים זה מלא בשאלות ובתשובות על הלכות סוכה, על הלכות לולב, על הלכות אתרוג. רול, אתה איתי לפחות בדברים האלה? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בכלל לא. בכלל לא. אל תפנה אליו. זה בסדר. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> לא, לא. רול איתנו. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> הצעת החוק הזאת היא עד אמצע אוגוסט. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> טוב. אנחנו חייבים להתקדם. אז תבדקו את זה. גם את העניין שהעלתה חברת הכנסת פרומן. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> פעם תנו לקואליציה להיות חברי אופוזיציה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> משה, משה. הבנו את זה. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> רבני השכונות זה סוג של עובדים סוציאליים. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> נצטרך אבל הארכות – על זה נדבר אחר כך. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> תכבדי אותנו. תכבדי אותנו. בקשה אחת צנועה בחוק שלכם. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> משה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אוסאמה, אתה איתי, כן? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. נו. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> יאללה, כפרה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> תבדקו את זה. וגם את העניין של החינוך המיוחד. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> התפקיד שלהם בהיבטים האלה הוא לא פחות חשוב מתפקידו של עובד סוציאלי. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> עובדים סוציאליים, אני זוכר שהיה לנו דיון גם בעניין החרגתם של עובדים סוציאליים. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> עובדים סוציאליים מוחרגים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מוחרגים? אוקיי. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> דרך אגב, גם העובדים במערך החינוך המיוחד מוחרגים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> איפה? באיזה סעיף? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מוחרגים. הינה, באותו סעיף. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> באותו סעיף של הרשות המקומית. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 4(ב)(17). << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> סעיף 4(ב). איזה עמוד? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בעמוד 12. סעיף 4(ב)(17): מוסדות חינוך שפעילותם מותרת כמפורטים בסעיף 2. ובסעיף 2(ב) לאותו לצו, צו בריאות העם (הגבלת פעילות מוסדות חינוך). סעיף 2(ב)(1) אומר: פעילות במסגרות שבהן ניתן חינוך מיוחד בלבד ובתנאים המפורטים בפסקאות (3)(א) עד (ט) ו-(4). << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> זה עמוד 12? << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איזה עמוד 12? עמוד 12 איזה סעיף? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> תסתכלו בהחרגה גם. בהגדרה של עובד. בפסקה (2). << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בפסקה (17), עמוד 12. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בפסקה (17) כתוב כללי על מוסדות חינוך. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא, לא. תסתכלי על הגדרת עובד בעמוד 4, ספקה (2): "לא יראו כעובד רשות מקומית – ראש רשות מקומית, סגן ראש רשות מקומית, רב רשות מקומית, עובד סוציאלי, פסיכולוג חינוכי, עובד לקידום נוער ברשות מקומית, עובד במערך החינוך המיוחד ומי שעיקר עיסוקו בפינוי אשפה או עובד במוקד עירוני לרבות מוקד חירום וחדר מצב". << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. אז אנחנו נתקדם. רק תבדקו את העניין הזה של הרב, בבקשה. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> רב השכונה זה הדבר היחידי שלא - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בדיוק. אורלי, כן. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. אבל אני לא הבנתי את הסיפור של אנשי אגף החינוך. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מה? אורלי, אבל זה מופיע. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איפה הוא? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> הינה, בעמוד 4, בסעיף 2. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כתוב רק חינוך מיוחד. << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >> תרשמי הערה, אורלי. אורלי, תרשמי את ההערה. נגיע לסעיף 4. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> סעיף 2 (2): "עובד לקידום נוער..., עובד במערך החינוך המיוחד ומי שעיקר עיסוקו". << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> עם רבני השכונות - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> "עובד במערך החינוך המיוחד". כתוב. << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >> תרשום את ההערה בסוף. הלוא לא נצביע. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> חיים, בקשתי לבדוק את זה. כן. יאללה. בבקשה, תרוצי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "רשות מקומית" – לרבות חברה עירונית, חברת בת עירונית ואיגוד ערים; "תאגיד" – כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985; "תעשייה ביטחונית" – כל אחד מאלה: (1) אלתא מערכות בע"מ; (2) תעשיה אווירית בע"מ; (3) רפא"ל – מערכות לחימה מתקדמות בע"מ; (4) התקני מצב מוצק (המ"מ) בע"מ; << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אתה מבקש להחריג את התעשייה האווירית? << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >> אתה המנהל עכשיו, לא? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז שואל אותך. התעשייה האווירית. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> זו הסיבה שהוא עבר לכאן. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> ניגוד עניינים. יש גם את אלתא. << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >> זו לא הסיבה שעברתי לכאן. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> סתם אני. << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >> זה לא. אתה לא סתם. אתה סתם, אבל זה לא סתם. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> אתה אומר את זה. למוד ניסיון, אתה אומר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> יאללה, כן. << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >> למוד ניסיון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (5) אלביט מערכות בע"מ; (6) תומר חברה ממשלתית; (7) חברה-בת כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏, של חברה המנויה בפסקאות (1) עד (6) - - שקראנו עכשיו. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> - - וחברה קשורה כהגדרתה באותו חוק, לחברה המנויה בפסקאות האמורות; "תקנות הגבלת פעילות" – תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף–2020‏, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת. אלה אותן תקנות שנידונות בוועדת הקורונה. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אבל שכרגע לא הוארך תוקפן. הן פוקעות היום. כך שנראה, מבחינת הנוסח, איך לכתוב את זה בצורה מדויקת. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> יש דיון מחר בוועדת הקורונה, כן. << דובר_המשך >> גאל אזריאל: << דובר_המשך >> נכון, אבל הן פוקעות היום בחצות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן, בבקשה. סעיף 2. זה הסעיף העיקרי. אנחנו נקרא את זה גם ונשאיר את זה בסוף, כמו שאמר היושב-ראש. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למרות, הוא סעיף עיקרי, אבל הוא בעצם הוא לא, כי ברגע שמישהו מפעיל את התו הסגול, הסעיף הזה בעצם חסר משמעות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. לכן שאלתי בהקדמה: אם יש תו סגול, למה צריך את כל החוק הזה? << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בדיוק. בבקשה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כי הרוב מוסדר היום בתו סגול. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> הגבלת מספר העובדים במקום עבודה 2. (א) במקום עבודה לא ישהו בו־זמנית יותר מ־10 עובדים או 30 אחוזים ממצבת העובדים, לפי הגבוה מביניהם (להלן – מספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו-זמנית). עכשיו, זו מגבלה מאוד חמורה. הייתה מגבלה יותר חמורה במהלך התיקונים, מגבלה של 15% מהעובדים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נכון. והעלו את זה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. אבל היינו אז במקום אחר. והיום אנחנו במקום שרוצים להעביר את המשק לפעילות מלאה. זאת מגבלה מאוד מאוד קשה, של 30%. היא לא הגיונית. וכל הזמן אנחנו נתקלים בזה שאומרים: אוקיי, אז יש תו סגול. אז תעזבו את החוק הזה. בואו נעבוד על פי התו הסגול. שם זה יכול להיות 10%, 20%. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אורלי, זאת השאלה המקדימה שלי. אבל בואו ניתן לה לסיים את כל הסעיף. נעה, תמשיכי את כל הסעיף הזה, 2 (ב). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו־זמנית בגופים המפורטים להלן יהיה כמפורט לצדם, ובלבד שהגופים צמצמו, ככל האפשר, את מספר העובדים למספר הדרוש לצורך הבטחת פעילותם החיונית: (1) החברה הישראלית לחקר מדעי החיים בע"מ – 100 אחוזים ממצבת העובדים; בעצם זה 100% ממצבת העובדים, אבל הם צריכים לצמצם את מספר העובדים שלהם לפעילות החיונית בלבד. לא מעבר לזה. (7) מפעל תומך ביטחון – 60 אחוזים ממצבת העובדים; (8) תעשייה ביטחונית, ומקום עבודה המספק שירותים או מוצרים הדרושים לצורך המשך פעילותם התקינה של התעשיות הביטחוניות או של המכון למחקר ביולוגי במשרד ראש הממשלה – 50 אחוזים ממצבת העובדים; << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> איפה (9)? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כל מה שחסר לנו, המספרים שחסרים לנו באמצע אלה דברים שהיו בתיקונים קודמים של תקנות שעת חירום, אבל בתקנות שעת חירום כפי שהן כיום הם ירדו. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז הם ירדו. אז למה לא ממספרים את זה נכון? << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אם רוצים למספר, יצטרך להיות כתוב פסקה: (9) – בוטל. שזה נראה קצת מוזר בחוק חדש. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אחרי שאת אומרת: (1),(7),(8) – אז - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מבינה שרוצים לציין שיש פה מצב שבעצם החוק הזה מצלם את המצב הקיים - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> צילום מצב? << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> - - בתיקונים שנעשים. לכן לא משנים את המספור. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> הרי זו לא הצעת חוק רגילה. זה לא שאנחנו באים עם איזשהו חוק מקיף. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. אבל אני שואל רק על המספור. למה המספור הוא ככה? << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> כי אחרת, צריך פשוט לציין: היה ובוטל. אז זו דרך ניסוחית להראות שהיה פה משהו לפני כן שבוטל וכרגע אנחנו קופצים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> להמשיך? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> (10), כן. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> (10) חברה ממשלתית שאינה תעשייה ביטחונית, אינה מפעל תומך ביטחון - - - קראנו קודם את הרשימה הזאת של מפעל תומך ביטחון. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> - - - ואינה גוף המבצע עבודות בינוי - - ראינו הגדרה של עבודות בינוי. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> הוספת הגדרה ל"עבודות בינוי"? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הייתה הגדרה כבר. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> כי צריך להוסיף גם ל"תשתיות". "בינוי" זה רק חלק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא. הייתה הגדרה של עבודות בינוי, גם של העבודות תשתית. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אה, הינה, אני רואה: עבודות פיתוח, בינוי, תחזוקה, תשתיות. לא. אבל אלה "תשתיות הנוגעות למבנה", אנחנו רוצים גם את עבודת תשתית. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז צריך להוסיף תשתית גם. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> אנחנו צריכים גם את עבודת תשתית. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> ברגע שאת מגדירה עבודות בינוי ועבודות תשתית , אז צריך להוסיף "עבודת תשתית". << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שמבצע עבודות בינוי ועבודות תשתית? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> בדיוק. "ועבודות תשתית". << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> "עבודות בינוי ועבודת תשתית". << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נעשה "או עבודות תשתית", כי הוא יכול להיות לא זה ולא זה. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אין בעיה. בסדר. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע, מה המגבלה הזאת? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> - - וכן תאגיד ומוסד להשכלה גבוהה – 10 עובדים או 30 אחוזים ממצבת העובדים - - שזה לכאורה כלל ברירת המחדל. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אותו דבר, כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> - - לפי הגבוה מביניהם, ואולם רשאי הממונה להורות כי מספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו־זמנית בכל אחד מהגופים האמורים יעלה על 30 אחוזים ממצבת העובדים ועל עשרה עובדים – כמובן –ובלבד ששיעור התוספת הכוללת של העובדים בכלל החברות הממשלתיות שהוראות פסקה זו חלות עליהן, התאגידים או המוסדות להשכלה גבוהה, לפי העניין, לא יעלה על 15 אחוזים מכלל העובדים בחברות הממשלתיות, בתאגידים או במוסדות להשכלה גבוהה, האמורים, לפי העניין; זאת אומרת, זה בסך הכול - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> זאת אומרת, 15% בנוסף ל-30%? << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איזה ניסוח מסורבל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתם אומרים: 15% תוספת. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בנוסף ל-30%? << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> כן. תוספת. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז זה צריך להיות מובהר. כי זה לא ברור. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כלומר, מה? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> 15% מכלל הגופים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כאילו הממונה יכול להעלות את זה מעבר ל-30% בעוד 15%. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא. לא מדויק. רגע, שנייה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז מה? << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> זה 15% מתוך כלל הגופים ששייכים לאותה קבוצה. למשל, 15% מכלל החברות הממשלתיות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אה, החברות הממשלתיות. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> שוב, הרי רצינו להשאיר פה גם גמישות. ואז, אם יש לי חברה אחת קטנה שאנחנו רואים שהיא כן חיונית לנו והיא צריכה לעבוד, אז לוקחים בעצם 15% מכלל החברות הממשלתיות ונותנים את מצבת העובדים לאותה חברה, אוקיי? ולכן יש לי משחק יותר גבוה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז כמה לדוגמה המגבלה המקסימלית? מה אחוז העובדים המקסימלי בענף הבנייה שאפשר להגיע אליו? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> 100% כאשר אין לך הגבלה. אם כולם עובדים בשטח, בחוץ, אפשר להגיע ל-100%. גם החיוניים, אגב, זה 100%. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> זאת אומרת, הוא יכול להעלות את השיעור. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> למה מנסים להציג תמונה שמתעכבים כל מיני מסירות, דירות וכדומה? מה הניסיון הציני הנואל הזה לקחת דירות שאנשים שילמו עליהם? אתה מבין, אוסאמה? << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> לא. אני לא הבנתי. מה אתה אומר? << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> היא אומרת שאפשר בבנייה להגיע עד 100%. וכבר חברות הבנייה מנסות להתנצל, לבוא ולדבר על עיכובים במסירת הדירות וכו'. איך זה מתיישב עם מה שאת אומרת? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הפרקטיקה יכולה לא להתיישב, אבל החוק מאפשר. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אז אוקיי. אז תהיה להם עילה לתבוע אותם. אנחנו לא נעמוד מהצד. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> נושא של החקלאות – אני רואה שהתייחסתם לבינוי, לתשתיות. החקלאות גם מקבל פה מענה? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אני אגיד לך. חקלאות, בגלל שזה מוצר חיוני, בגלל שזה מזון, היא ממילא מופיעה בתוספת. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> מה זה אומר? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> הרי בתוספת השנייה, לדעתי, אנחנו הגדרנו את כל הגופים שנותנים שירות חיוני והשארנו אותם על 100%. חקלאות, מזון נכנס. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> הבנתי. זה אומר: בתי האריזה, פירות וכאלה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אם זה שירות חיוני, אז זה 100%. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> זה אתר חיוני, ולכן זה שם. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אופיר, אם זה שירות חיוני, זה בכלל לא חל על זה, כל המגבלות האלה. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> תכף נגיע לזה. ואז בסעיף 2(י) אתה תראה איך שם החלוקה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. (11). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא חל מגבלת העובדים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. העובדים. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> יש מגבלות אחרות שכן חלות על מה שמופיע בסוף הסעיף. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נכון. אנחנו מדברים על מגבלת העובדים. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> בניגוד - - - בעיקר מה שלא חל על שום דבר מהתקנות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. (11). << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כשמדובר במוסד להשכלה הגבוהה, אז הסטודנטים לא חלק מהעניין? רק העובדים? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> העובדים. שוב, לגבי הסטודנטים יש צווים אחרים של החינוך שנוגעים אליהם. פה מדובר על מצבת העובדים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם אפשר לשאול, אתם אומרים 15% מכלל העובדים, זה מכלל מצבת העובדים? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מכלל מצבת העובדים בכל החברות הממשלתיות. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> מאותה קבוצה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, אבל אפשר לבוא ולהגיד: מכלל מצבת העובדים בכל החברות הממשלתיות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נכון. כדאי להבהיר את זה. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> כן. שאלו לא הוראות שונות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> (11) רשות מקומית ומועצה דתית – - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> משה, מועצה דתית. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כן. בוודאי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> - - 10 עובדים או 30 אחוזים ממצבת העובדים, לפי הגבוה מביניהם, ואולם רשאי הממונה להורות כי מספר העובדים המותר לשהייה בו־זמנית ברשויות מקומיות או במועצות דתיות יהיה 45 אחוזים ממצבת העובדים, וברשות מקומית המונה פחות מ־10,000 תושבים – 60 אחוזים ממצבת העובדים. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כי אין הרבה עובדים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רק רוצה לוודא שזו הוראה שנותן הממונה באופן גורף. זה לא רק למועצות מסוימות, אלא אם הוא מורה את זה, אז הוא מורה לגבי לכולם. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> סופר, אתה חי עם זה? << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> מה? לא הקשבתי. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> פסקה (11). זה בסדר? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא. זו הוראה לגבי רשות מקומית מסוימת. זה לא גורף. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> זה לא גורף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז מאוד חשוב להבין. זאת אומרת קיבלנו כאן תשובה אחת. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> כי אם יש רשות מקומית קטנה, או מועצה דתית קטנה והיא לא יכולה לתפקד, אז כן ייתנו לה את 45%. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לא. כתוב: ברשות מקומית. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ברשות מקומית או במועצה דתית. אמרו לנו שברור שהכוונה למשהו כללי, אבל - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לא, לא. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא, לא. זה לא כללי. זה לתת פתרון למועצה דתית או מועצה מקומית מסוימת שלא יכולה לעמוד בהגבלה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> יכול להיות שהרשויות לא תבקש. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז אנחנו אומרים: מספר העובדים המותר לשהייה בו־זמנית ברשות מקומית או במועצה דתית, והכוונה היא דווקא למשהו ספציפי. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> כן, כן. יכול להיות שהוא ייתן לכולם, אבל זה לבחירתו. הוא צריך קבל החלטה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> האם יש מקום שכתוב מה גובר על מה? התו הסגול או התקנות? לדעת, להכיר. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> יש לך בחירה בתור מעסיק. את יכולה או להטיל על עצמך את התו הסגול, למרות- - - << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איך אני יודעת מה גובר על מה? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> זה לא מה גובר על מה. את כמעסיק יש לך שתי אופציות, אוקיי? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> איפה הבחירה? אפרת, איפה הבחירה הזאת מופיעה? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> בסוף, אתם תכף תראו אותה. אם אני רוצה להחיל על עצמי את התו הסגול, אני צריכה לשלוח הודעה לרשות המקומית, להגיד לה: שלום, אני ככה וככה מחילה על עצמי את התו הסגול. יבחנו אותי לפי התו הסגול. לא החלטתי, חלות עליי ההוראות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אבל איפה זה מופיע? אפרת, איפה זה מופיע? << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איפה זה מופיע? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> בסוף, בסוף נגיע. כרגע אנחנו רק בהגדרות. עוד לא התחלנו. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אה, רק בסוף. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא יודע מה את הכתובת, אבל יש לכם נתונים כמה עברו לתו הסגול? << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אורלי, זה כמו בשכירות: או ימים או קילומטראג'. תחליטי. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> כן. כולם. ברשויות המקומיות אין לי את הנתונים, אבל לדעתי – הרי זה הוראות שכולם הולכים לעמוד בהן. זה לא שקבענו איזו הוראה שהמעסיק לא יכול לעמוד בה. לדעתי, למעט אלה שממילא לא אכפת להם ו-70% עובדים מהבית וזה נוח להם, כל האחרים עברו לתו הסגול. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. (ג). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ברשותך, אדוני, אני אבקש מהמתמחה שלנו, אוריאל מרחבי לקרוא. להמשיך לקרוא עוד קצת. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. אם התעייפת, כן. << דובר >> אוריאל מרחבי: << דובר >> (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), מספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו-זמנית בגופים המפורטים להלן יהיה כמפורט לצדם: (1) מקום עבודה שעוסקים בו בעבודות בינוי או בעבודות תשתית, שאינן כוללות עבודה של יותר מעשרה אנשים במבנה סגור – 100 אחוזים ממצבת העובדים; לעניין זה, "מבנה סגור" – מבנה שהותקנו בו 70% ממספר החלונות והדלתות; << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כאן אנחנו מדברים על מקום עבודה שהוא ממש - - - מול כל הפרויקטים של - - - << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> מתחם כזה, כן. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> כל העבודה בחוץ. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יכול להיות שאנחנו צריכים לבוא ולהגיד: מקום שעוסקים אפילו – כדי לבצע את זה, הרי יכול להיות שזה אתר בנייה של חברה קבלנית שיש לה עוד 100 אתרי בנייה. וכאן את מדברת ממש על מקום, על אתר. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> על מקום. כן. כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז רק נגיד "מקום" ולא "מקום עבודה", כי "מקום עבודה" אמרתם שזה במובן הרחב של המילה, שזה כולל את כל האתרים של המעסיק. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אפשר לשנות את זה ל"מקום" שזה יהיה ברור שזה המקום הספציפי. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. לסטייל עבודה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז למחוק את המילה "עבודה"? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. << דובר >> אוריאל מרחבי: << דובר >> (2) מפעלים בעלי היתר מיוחד להעסקת עובד בשעות המנוחה לפי סעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951‏, שניתן כדי שלא לפגוע פגיעה רבה בתהליך העבודה – מספר העובדים שהותרה העסקתם בהיתר או 30 אחוזים ממצבת העובדים, לפי הגבוה מביניהם. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מה זה "פגיעה רבה"? מה ההגדרה של "פגיעה רבה"? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "פגיעה רבה בתהליך עבודה" זה אחד מהתנאים לפי סעיף 12 לחוק שעות העבודה ומנוחה, למתן היתר לעבודה במנוחה שבועית. אגב, זה לא עובד בשעות המנוחה, אלא במנוחה השבועית. כך זה מוגדר באותו סעיף. ואז אם אותו היתר ניתן – אנחנו מניחים שההיתר הזה הלך למינימום הנדרש כדי להבטיח את המשך הפעילות, כדי למנוע ה"פגיעה רבה" בכל תהליך העובדה. ולכן אנחנו מניחים שזה המינימום, גם אם זה עולה על 30% מהעובדים. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אני אולי אתן דוגמה כדי להמחיש. אנחנו כל הזמן ניסינו ליצור פה איזשהו איזון כדי לא לפגוע בעסקים ולגרום להם אחר כך למוות סופי. יש עסקים שממשיכים לעבוד. בשבת הם חייבים להמשך לעבוד. למשל, פניציה, שלצערנו נסגרה מטעמים אחרים. אבל ברגע שסוגרים את התנור ואין עובדים, המקום נסגר לחלוטין. ולכן ניסינו לאתר את העסקים האלה שאם אנחנו נוריד את מספר העובדים מתחת למינימום מסוים, זה יגרום להם לסגור את העסק. אחד מהמבחנים זה המבחן הזה. הם התירו לו לעבוד בשבת. כנראה שיש סיבה מאוד מאוד טובה למה הוא חייב להמשיך לעבוד. ולכן זה אחד מהחריגים שלנו. ואז לא העברנו אותו ל-100% כמובן, אלא המינימום שנקבע לגביו זה המינימום שנקבע על ידי השר שנתן את ההיתר לעבודה בשבת. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. (ד). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סליחה, אוריאל. אתה תקרא. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אתה תקרא והיא תסביר. << דובר >> אוריאל מרחבי: << דובר >> (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), מספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו־זמנית בגופים המנויים להלן יהיה כמפורט לצדם ובלבד שצמצמו, ככל האפשר, את מספר העובדים למספר הדרוש לצורך הבטחת פעילותם החיונית: << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> זה החרגה של החרגה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא. זה עוד סעיף. ראינו את זה גם בסעיף קטן(ב) שאומר: יש גופים שאנחנו רוצים שאחוז העובדים שלהם יהיה יותר גבוה מ-30% ולא יהיה מוגבל ב-10%. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נכון. אז למה לא הכנסנו את זה באותו סעיף, ביטוח לאומי? << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> זה באמת היה מתאים להחיל 40%. היינו כותבים את זה אולי באותו סעיף. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אפשר להחריג איפה שהחרגנו בסעיף - - - << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> בסעיף קטן (ב). כבר כתבנו בעצם את אותו סעיף. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בסעיף קטן (ב) יש את החברה הישראלית לחקר מדעי החיים, מפעל תומך ביטחון. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> נכון. זה פשוט טלאי על טלאי. התקנות האלה עברו המון שינויים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. אבל אנחנו לא רוצים להשאיר את טלאי על טלאי, אם אפשר לתקן את זה בלי לשנות את מהות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי נשאל באמת את הנסחית אם הדבר אפשרי? יש לכם התנגדות? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אם זה לא פוגע בשאר ההוראות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לא, לא. זה לא פוגע. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> לדעתי, יש הבחנה בין משרדי הממשלה שהחילו על עצמם את החובה, את התו הסגול, לבין התאגידים שצריכים להחיל על עצמם. יש עדיין הבחנות. ולכן זה בסעיפים שונים. אם זה לא גורם נזק, ננסה לשים את זה בסעיף אחר. אם אנחנו רואים שזה מתחיל לשנות מהות- - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אוקיי. אז נבדוק את זה בנסחות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז תבדקי את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל גם פה אנחנו מדברים על החובה לצמצם את הפעילות, הפעילות החיונית. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז בוא תקריא את זה. << דובר >> אוריאל מרחבי: << דובר >> (1) המוסד לביטוח לאומי כמשמעותו לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏ – 85 אחוזים; << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כאן רציתי לשאול. אנחנו מדברים על המוסד לביטוח הלאומי, אחר כך נדבר גם על שירות התעסוקה, שניהם גופים מאוד עסוקים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> למה לא 100% המוסד לביטוח הלאומי? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> סליחה? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> למה לא 100% הביטוח הלאומי? << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> אני אגיד. אנחנו בעצם ישבנו – לגבי המשק, האם הם צריכים לעבוד - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> במיוחד בתקופות האלה, המוסד לביטוח הלאומי חייב לעבוד שעות נוספות. לא ב-100%. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא, לא. אני מסבירה. אני מסבירה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נכון, משה? << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אוסאמה, נחדד את זה שרוב העבודה שלהם היא בתקופה כזאת. כל הזכויות, כל הדברים האלה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> של כל המובטלים. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> תיזכר מה היה בפסח עם ה-500 שקלים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> כמה הם עבדו קשה. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אני מסבירה בדיוק למה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> נו, למה? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לגבי המשק, אנחנו הרי לא יכולנו לעבור – דיברנו עם ארגונים – לא יכולנו לעבור בעל עסק-בעל עסק ולראות איפה בדיוק האחוז שהוא יכול לתפקד איתו והשאר בבית, אוקיי? ולכן יצרנו מבחן כללי עם כל האיזונים שדיברתי עליהם עד עכשיו. לגבי המגזר הציבורי, עשינו דיון עם כל ארגון וארגון. ראינו בדיוק איפה האחוז שהוא יכול לעמוד בו. עדיין אנחנו נמצאים בתקופה שאנחנו רוצים שמעסיקים יעודדו עובדים לעבוד מהבית. אם יש אפשרות שהעובד יעבוד מהבית, תנו לו לעבוד מהבית. הוא לא צריך להגיע. אנחנו עדיין בענייני הקורונה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אבל בביטוח הלאומי, אפרת. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> שנייה. זה שקרה ל-80% זה לא שאנחנו יצאנו לחל"ת, כמובן, ואם מישהו יכול לעבוד מהבית, אנחנו רוצים לעודד אותו. הארגונים עצמם אישרו את המספרים האלה. כלומר, יש פה מספרים שבסופו של יום - - - << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה גם אינטרס שלנו. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כן, אבל הם לא יכולים לאשר את זה, סליחה. הם לא יכולים לאשר את זה ואחרי זה להתלונן שלא הספקנו להפקיד את זה לתושבים בגלל שלא היה לנו כוח אדם והלחץ. זה לא מתיישב. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אני מפנה אתכם, אפרת, בתאגיד, עיתונאים – 100%. עם כל הכבוד, בסדר. 100%, עיתונאים. חשוב יותר המוסד לביטוח הלאומי. גם מגן דוד אדום אני מסכים 100%, כי הם עבדו, עשו עבודת קודש בתקופה הזאת. מגן דוד אדום, אני לוויתי אותם כמעט חודשיים, שעשו ממש עבודת קודש. אבל אני חושב שהביטוח הלאומי חייב לעבוד ב-100% מכסה. תבדקו את זה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כן. זה הזמן. זה הזמן. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אנחנו נבדוק את זה. נחזור עם תשובות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> תבדקו את זה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> לדוגמה, עיתונאים את יכולה לא להוציא לחל"ת. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> למה? למה ארגונים אחרים לא מופיעים פה? איגוד הצלה, נגיד, ודברים כאלה. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> שוב, כל מה שקשור –זה נמצא בחיוניים כבר, ממילא הוא עם גופים אחרים. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> לא. אני מדבר אתכם על מגן דוד. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> פה רק התאגידים הסטטוטוריים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. תבדקי את זה אפרת. זה לפי בקשת כל חברי הוועדה, נכון? << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה? << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> נכון, נכון. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> המוסד לביטוח הלאומי. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, כן, כן. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בשם כולנו, כן. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו רוצים 100%. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אין סיבה. תאגיד שידור ישראלי 100%, וביטוח לאומי לא. זה מעוות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נכון. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> את השידור לא אכפת לי שיורידו. לא נתנגד. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> את הביטוח הלאומי אנחנו נבדוק. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. תבדקו. כן, אוריאל. << דובר >> אוריאל מרחבי: << דובר >> (2) שירות התעסוקה כמשמעותו בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט–1959‏ – 90 אחוזים; היו"ר אוסאמה סעדי: גם פה הייתי מציע אותו דבר. שירות התעסוקה עם מיליון מובטלים שהם צריכים זה, גם פה צריך 100%. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> בדיוק. בדיוק. אוסאמה, אתה נוגע במקומות הנכונים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מה חשבת? אני סתם יושב-ראש פה? << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> לא. הלו, זה זמני, ואתה החליפי. אתה לא הקבוע. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> חליפי, חליפי. לא זמני. חליפי. אוקיי. אז תבדוק גם כאן, אפרת. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אין בעיה. אנחנו נבדוק. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם פה 100%. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. כן. << דובר >> אוריאל מרחבי: << דובר >> (3) התאגיד לפיקוח וטרינרי שהוקם לפי פרק ו'1 לחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א–1991‏ – 100 אחוזים; << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> תראו, על חיות 100%, זה בסדר, אה? אבל בני אדם זה פחות. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. כאילו מאיפה הבאתם את זה? << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> תנו לחיות לחיות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> זה משהו הזוי. כן. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. זה חשוב גם. אבל מאיפה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> התאגיד לפיקוח וטרינרי בודק את כל הבשר שמשווק ברשויות המקומיות. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> למה? כאילו מה הרציונל? זו שאלה מעניינת באמת. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בסדר. אבל לבדוק. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני בעד. אני רק אומרת זה אל מול - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אנחנו בעד. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> את בעד שכולם יעבדו. מה הרציונל? מעניין אותה. בוא נשמע, נו. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> הרי בסופו של דבר, כל מה שהיה נוגע למזון – אני מחזירה אתכם לתקופה של אזור ליל הסדר, שאנשים פה לא יצאו מהבית. הכוונה הייתה לאפשר לכל מי שמוכר מזון לעבוד ב-full capacity כדי שזה שמוכר בעצם יוכל לעבוד. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> - - - כן. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא. כאן יש פיקוח שנוגע לחברות השר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> פיקוח על הבשר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אנחנו מסכימים גם לחיים וגם לחיות, כן. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לכן כל המוסדות האלה מוחרגים. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> בקיצור, דואגים לבני האדם. היא אומרת. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בדיוק. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> למרות, אוסאמה, שאחמד תמיד מסביר את המשל שלו – מה ההבדל בין החיות לבני אדם. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נכון. ומה התשובה? למדת את זה? << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> שהם לא מסמיקים, ואנחנו כן מסמיקים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בסדר. אז הינה, אתה לומד. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה רואה שאני מקשיב לו. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בדיוק. מקשיב ומפנים. כן פסקה (4). << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> חוכמה. << דובר >> אוריאל מרחבי: << דובר >> (4) הרשות לשיקום האסיר לפי חוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג–1983‏– 59 אחוזים; << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה בטוח 59 ולא 95? אני הסתכלתי בצו, בתקנות - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> גם אני לא הבנתי את 59. אבל למה לא 60? תבדקו. אולי זו טעות. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> נבדקו את זה. זה היה 59. תנו לי לבדוק את זה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> למה לא 60? מה זה 59? << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> לא. אבל שוב אני מסבירה גם מה היה כאן. ישבו עם הגופים האלה, עשו ניתוח. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> זה חישוב מדויק. זה חישוב מדויק. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן, אבל למה 59? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אז זה לא שזה – זה לא מספר - - - << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה המחירים שמותרים? << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> זה חישוב מדויק. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> חישוב על הקשקש, אתה אומר. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> לא. אוסאמה, זה היה בתקופה שלא הישגנו 61 והתבלבל משהו פה. המנדטים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לא. אני אגיד לך מה זה 59. זה הגוש. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> הגוש. לא. הפסדנו. אז בטעות כתבו את זה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> זה הגוש. אבל עכשיו זה ירד בגלל אופיר סופר. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל עכשיו אמרו שגדל. כחול לבן איתכם. בואו נעדכן את זה. כמה זה עכשיו? << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אנחנו צריכים את אופיר לאט-לאט. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> לא. הוא מדבר על הגוש אבל. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> על הגוש, כן. תבדקו את העניין הזה של 59, אם זה 59 או 95. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אני אבדוק את זה. נראה לי שזה האחוז. אם לא, אני אבוא. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. פסקה (5). אנחנו חייבים לסיים היום, נו. יאללה. << דובר >> אוריאל מרחבי: << דובר >> (5) אגודת מגן דוד אדום בישראל לפי חוק מגן דוד אדום, התש"י–1950– 100 אחוזים; << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> מצוין. << דובר >> אוריאל מרחבי: << דובר >> (6) תאגיד השידור הישראלי לפי חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד–2014‏– 100 אחוזים; << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אנחנו עם העיתונאים, כן. 100%. << דובר >> אוריאל מרחבי: << דובר >> (7) בנק ישראל לפי חוק בנק ישראל, התש"ע-2010 – 40 אחוזים. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה מספיק בשביל להתעלל באזרחים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. יש לנו פה בזום את גלית וידרמן ממשרד הפנים? << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. לאיזה סעיפים את רוצה להתייחס? או שזה כולל? << דובר_המשך >> גלית וידרמן: << דובר_המשך >> אני רציתי להתייחס לכמה מהסוגיות שעלו על ידי הוועדה. אנחנו בזמן החירום, משרד הפנים הוציא באמת רשימה של בעלי תפקידים חיוניים לרשויות המקומיות. אני מתייחסת גם לשאלה של חברת הכנסת פרומן לגבי מחלקות החינוך. אנחנו כללנו כמובן גם את כל בעלי התפקידים במחלקות החינוך. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> היא שאלה על החינוך המיוחד. גם חינוך וגם חינוך מיוחד. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. אני שאלתי על אגף החינוך כולו. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> חינוך כללי וחינוך מיוחד. זה מוחרג? << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> כמובן צודקת חברת הכנסת פרומן. אבל גם כשהאחוזים היו יותר מועטים מ-30%, אז אנחנו כללנו את בעלי התפקידים העיקריים ולפי זה אחר כך הרחבנו את בעלי התפקידים במידת האפשר. אבל ביקשנו כמובן שיפעילו את בעלי התפקידים. והייתה רשימת עובדים חיוניים לרשויות המקומיות שעל פי הרשימה הזו הם היו צריכים לפעול ובעצם להפעיל את הרשימה. אנחנו כמובן פעלנו כדי ליצור איזושהי רציפות תפקודית ברשויות המקומיות. מה שככה היה קשה לי להבין מהדיון, כי ככה באמת התייחסה היועצת המשפטית שהציגה את התקנות, אבל אנחנו עובדים מול הרשויות המקומיות וניסינו לקבל מהם את הדיווחים לגבי המעבר לתו הסגול. ולצערנו, הנושא המעבר לתו הסגול, בגלל גיוון שיש ברשויות המקומיות והאתגר שלהן, של חלקן, לעבור ולהפעיל את העבודה עם התו הסגול, כרגע רק 181 רשויות מקומיות עברו לעבודה עם התו הסגול. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מתוך כמה? 260? << דובר_המשך >> גלית וידרמן: << דובר_המשך >> חלק מהן עדיין עובדות במגבלת האחוזים וצריך ככה להכיר את זה ולהבין את זה. ולכן גם כשאנחנו מתייחסים להליך החקיקה בתקנות וההחרגה שמותרת לממונה, למנכ"ל משרד הפנים, כן צריך –אנחנו נשמח באמת לאפשר עדיין את החרגה המותרת, כי באמת יש כאן קושי של הרשויות לעבור לתו הסגול גם מטעמים כלכליים, גם מטעמי התארגנות שלהן, בגלל המגוון והאופן שבאמת יש החמרה בהנחיות. גם בשבועות האחרונים יש הרבה מקרים של הידבקויות במגוון רב של רשויות וזה מצריך אותן גם להתארגנות נוספת, בגלל ההידבקויות מקרב עובדי הרשויות המקומיות. וזה מקשה באמת גם על העמידה בכללים האלה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> את צריכה, גברתי - - - << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> אנחנו כרגע עושים עבודה גם של הפקת לקחים כמובן והתארגנות לגל השני, כדי שנוכל לייצר את העבודה שלנו בהמשך. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> גלית, גלית, גלית, שומעת אותנו? שומעת אותנו? << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> היא לא שומעת אותך. יש פה בעיה של זום. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> גלית, את שומעת אותנו? << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> כן, כן, אדוני. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> יש שאלה כאן לחבר הכנסת רול. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני. כשאת אומרת רשות מקומית, את מתכוונת רק למועצה, לעובדי הרשות או שאת מתכוונת גם לכל חברות הבת וכל הגופים שכפופים לרשות המקומית? << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> אנחנו במשרד הפנים עובדים גם וגם. אני באופן אישי, אחראית על הנושא הרשות המקומית עצמה, איגודי ערים והאשכולות. אבל יש לי עמית מנהל אגף אחר, שאחראי גם על התאגידים העירוניים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> היקף האימוץ של התו הסגול דומה בתאגידים העירוניים? << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> כן. הנחיות היו זהות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. לא הנחיות. היקף האימוץ. האם גם שם חלק גדול מהרשויות טרם אימצו את התו הסגול? גם תאגידי מים העירוניים? גם תאגידי ניקיון העירוניים? << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כן. החברות הכלכליות, תאגידי המים. מה דינם בנושא? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> תאגידי מים הם חיוניים, ולכן הם חריגים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון. תאגידי מים חיוניים. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> גם התברואה מוחרגת. << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> - - - אבל מהשיחות שלי עם הרשויות המקומיות, יש שם גם קושי, מכיוון שחלק מהתאגידים העירוניים – למרות שאני שוב מדגישה שזה לא נושא אני אחראית עליו – אבל מכיוון שיש הרבה מאוד תאגידים שעוסקים בתחומי התרבות והפנאי, ומכיוון הנושא הזה לא חזר לשגרה עדיין לגמרי, אז מלכתחילה היה קושי לחזור לשגרה בנושא הזה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אמרת 181 מתוך כמה שעברו לתו הסגול? << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> 257 רשויות מקומיות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כמה? 200? << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 257. << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> כן, 257. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> 257. תודה רבה, גלית. כן, אנחנו ממשיכים בסעיף קטן (ה). << דובר >> אוריאל מרחבי: << דובר >> (ה) מעסיק לא יאפשר כניסה של עובדים למקום העבודה או שהייה של עובדים במקום העבודה מעל למספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו־זמנית כאמור בתקנות משנה (א) עד (ד), לפי העניין. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> (ז). כן. << דובר_המשך >> אוריאל מרחבי: << דובר_המשך >> (ז) עובד שמעסיקו הודיע לו כי אינו רשאי להגיע למקום העבודה בשל המגבלות האמורות בתקנות משנה (א) עד (ה) לא יגיע למקום העבודה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כאן אנחנו מדברים על מקום עבודה הספציפי. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> הפיזי. הפיזי. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> זאת אומרת, הפיזי. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מקום עבודה הפיזי. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> כן, כן. המקום הפיזי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו מדברים על המקום הפיזי, ולא על כלל העסקים של אותו מעסיק. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן? אני שואל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה מה שאנחנו צריכים להבהיר. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> זה לא משנה, כן? כבר רשת אופנה כללית לא תאפשר כניסה לחנויות שלה, אלמלא יתקיימו התנאים האלה. זה לא משנה. זה היינו הך. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כן. אפשר לעשות החלפה. לדוגמה, אם הוא יודע שהיום העובד הזה חולה, הוא מייד במקום יכול להחליף אותו במישהו אחר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בסדר. אבל זה המעביד. ברגע שזה בתוך המצבת, אז זה לא בסדר. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> והמעביד יעשה את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למעשה יכול להיות שאני בסניף שלי בבאר שבע אני אישרתי לעובד להיכנס ולכן עכשיו חברי בסניף בקריית שמונה לא יכול לאפשר לעובד שלו להיכנס, כי אנחנו עובדים באותו מקום. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אמיתי? כלומר, זה יכול להיות בין-סניפי? אני לא בטוח. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא. רגע. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> זו פרשנות רחבה מדי, גברתי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רק משקפת את מה שעולה מתוך – אם אנחנו אומרים מקום עבודה - - - << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> מעולה. אבל אם זה לפי כמות בתוך חדר או התנאים לא מתאימים, אני לא בטוח שאת צודקת. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לא. משה. אבל הסעיף מדבר על זה שעובד שמעסיקו הודיע לו כי אסור לו, אז אסור. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> בדיוק. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כן. כנגדו, חלף זה, הוא יכול לקבל מישהו אחר. זה פשוט. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא, לא. אנחנו לא מדברים עכשיו על זה. כל מה שההוראה הזאת אומרת: אם מעסיק אמר לעובד: אז העובד לא יכול להגיע. זה הכול. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> בסדר גמור. על זה אנחנו מסכימים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נכון. זה הכול. זה הסעיף. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אז בואו נקרא את הסעיף, את מה שכתוב בו. בדיוק. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> זה הסעיף, כן. << אורח >> איה דביר: << אורח >> הסעיף בסך הכול מבקש לייצר הוראות סימטריות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מי את? לפרוטוקול רק, כי התחלפתם. << דובר_המשך >> איה דביר: << דובר_המשך >> אני איה דביר ממשרד המשפטים. הסעיפים האלה, גם (ה) וגם (ו), יוצרים הוראות סימטריות שמשקפות את הכלל שקבע הריבון, המחוקק, כשקבע את התקנות האלה. יוצרים תנאים שבתוכם - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סליחה, שנייה. המחוקק לא קבע את תקנות שעל חירום האלה. << אורח >> איה דביר: << אורח >> הממשלה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מי שקבע את תקנות שעת חירום האלה היא הרשות המבצעת. וכרגע יושב המחוקק ושואל את עצמו: האם נדרשים תיקונים לנוסח של אותן תקנות שקבעה רשות המבצעת. << אורח >> איה דביר: << אורח >> נכון. אני מקבלת את התיקון. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> גם אני מוסיף שאנחנו בינתיים עושים את זה למשך 45 יום, עד שנעשה את החוק הכולל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> חוק המסגרת. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> זה בינתיים המשך לתקנות שעת חירום למעשה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איפה סעיף (ו)? יש (ה) ויש (ז). << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> זה כאילו (ז). מחקו. יש סעיפים שנמחקו, לכן אמרתי גם על המספור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תקנות שאנחנו מצלמים הן תקנות תצלום אחרי שנעשו בהן כל מיני שינויים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לכן אמרתי שיש (1),(7),(9). << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה? תסדרו את זה? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא בטוחה שנסדר את זה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בדיוק. תבדקו את זה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז מה הורדתם? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז פשוט שמים (ו) וכותבים: נמחק. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז למה לא מופיע מה היה? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מה שכבר לא אקטואלי, אז מחקו אותו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם אני אסתכל עכשיו על הנוסח לפני שמפרסמים אותו, אני אראה (ו) נמחק, שזה נוסח התקנות כפי שמפורסמות ברשומות. לא ברשומות דווקא, סליחה, לא ברשומות, אלא מי שעורך להם נוסח משולב, כך הוא מציין בדרך כלל: נמחק. אבל כרגע כולם במצב הנוכחי עם כל הסעיפים הקיימים, ולפעמים יש דילוג ביניהן. אבל זו צורה נוסחית שתאפשר לנו לא לדלג, לכתוב מחדש. << אורח >> איה דביר: << אורח >> פסקה (ו) עסקה במעסיקים ציבוריים ושירשרה את הסמכות לתת הוראה לעובד להיכנס לראש הגוף הציבורי. ביקשו שבעצם האכיפה תהיה באחריות מנכ"לי המשרדים. בפסקה (ו) שנמחקה, לשאלתך. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מבקשת להוסיף אותה ופשוט למחוק אותה, כדי שנראה בעיניים מה נמחק. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> עוד מעט נראה נוסח, ואחר כך מה אפשר לעשות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> סליחה, הנושא זה של האכיפה בגופים ציבוריים הוא חשוב. כי לאחר מכן בנושא של ענישה יש הבחנה מאוד ברורה בין עסק פרטי ולבין עסק במגזר הציבורי, שם אין חובת אכיפה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> עידן, כשנגיע לאכיפה, יש סעיפים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למעשה, כל סעיף 2, ההוראות בסעיף 2 - - - << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא. יש לך קושי לאכוף על משרד ממשלתי, לתת לו קנס. כלומר, אין קנסות. יש את הכנסת, יש את הרשות השופטת. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל עדיין צריך להיות. טוב, נגיע לזה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כשנגיע לאכיפה, נעלה את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נגיע בהמשך. על משרדי הממשלה חלה הוראת - - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עדיין צריכה להיות, כשיש עונש מאסר לעובד פרטי. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> רשמתי לי את העניין של המאסר ואנחנו נוריד את זה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. זו ממש הבחנה מאוד קשה בין המגזר הפרטי לציבורי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 2(ג) מתייחס רק למשרדי הממשלה וקובע שבעצם כל ההוראות של סעיף2(א) עד (ט) לא חלות על משרדי הממשלה. נדמה לי שגם העבירה הפלילית לכאורה לא חלה לגביהם. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. אנחנו בסוף נגיע. זה לא רק משרדי הממשלה, זה כל חברה ממשלתית, תאגיד ממשלתי. אין חובת אכיפה בתאגידים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בואו, בואו נרוץ. נגיע לסעיף הזה, נדבר על זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה אומר שבפועל אין אכיפה פלילית לגביהם? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. לפי נוסח. כפי שאני מבין מהנוסח, חברה ממשלתית אין בה חובת אכיפה עם סנקציות פליליות. למה מעסיק פרטי צריך לשאת פחות משנה של מאסר? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> יש. דינו מאסר של שישה חודשים או קנס. סעיף 3. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> או תראו את ההחרגה. "למעט חברה עירונית, חברת בת עירונית, חברה ממשלתית". זה המון. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נכון. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> זו חתיכת החרגה. חברה מממשלתי זה דבר מאוד רחב. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> היא צריכה להוות דוגמה, אתה אומר. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן. עוד צריך למצוא איזושהי סנקציה שיכולה לגרום לאנשים לאכוף את זה. אני לא מבין הפרטי צריך לשאת בנטל הוכחה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כשנגיע לזה, עידן. כן, (ז1). << דובר >> אוריאל מרחבי: << דובר >> (ז1) (1) מעסיק יאפשר קבלת קהל במקום העבודה, ובלבד שיתקיים אחד מאלה: (א) בכל עת לא ישהו במקום העבודה לקוחות ביחס של יותר משני לקוחות לכל עובד שתפקידו מתן שירות ללקוחות; (ב) בכל עת לא ישהו במקום העבודה לקוחות ביחס של יותר מלקוח אחד לכל 7 מטרים רבועים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> במשרדים הממשלתיים מקובל המושג "לקוחות"? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> עשינו את השינויים המחויבים לגבי משרד ממשלתי. זה יגיע בהמשך. זה לא בדיוק "לקוחות". בגלל זה כתבנו: הסעיף הזה יחול בשינויים המחויבים – בדיוק בגלל מה שאמרת. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ומה קורה כשנכנסים רק שניים ואז בחוץ יש תור? ומי אחראי על הבחוץ, שיהיה טוב? אתם יודעים מה קורה בחוץ? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> כן. כן. אבל אתה לא יכול לחייב מעסיק לגבי שטח שלא בשליטתו. כלומר, יש גבול גם מה מצפים מבעלי העסקים. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, לא. אני לא מצפה שבעל העסק גם ישמור על זה. אבל המציאות היא כזאת שבפנים, בתוך חנות, נכנסים בקושי שניים, ובחוץ עומדים ומתגודדים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה להבהיר שכל הסעיף, התוספת הזאת של סעיף (ז1) היא בעצם קצת חריגה לתקנות האלה. התקנות האלה עסקו בעובדים, שאלו מה קורה מבחינת העובדים. וכאן אנחנו מדברים על קהל הלקוחות, בעצם חלק משאלת הפעילות. השאלה בכלל - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> זה לא קשור למצבת העובדים בכלל. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> - - אם התקנה הזאת בכלל הייתה צריכה להיות בתוך התקנות האלה. אחרי זה גם נראה בהמשך שיש גם הנמכה של התקנה הזאת. היא נסוגה מפני הוראות שקיימות, הוראות מקלות שיש בצווים, בצו בריאות העם ובתקנות הגבלת הפעילות. אז יכול להיות שהיא כולה – האם יש לה באמת טעם? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מקומה לא כאן, את אומרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אני אולי אשיב. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> תקנות הגבלת הפעילות בעיקר עוסקות בעסקים שפתוחים לציבור. עסקי מסחר, שמספר האנשים מגיעים אליהם הוא באמת מאוד גדול. אצלנו מדובר יותר במקומות עבודה, כמו משרד עורכי דין, ארכיטקטים, חברות הייטק, חברות תרופות. מדי פעם מגיעים לקוחות, אבל זה לא עיקר העיסוק. התקנות האחרות לא נוגעות במקומות עבודה אלה. זה מבחינתם מקום עבודה לכל דבר. זה לא מקום שהציבור מגיע אליו בהמוניו. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לכן המושג "לקוחות" לא מתאים לכאן. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> לא. לקוחות לגבי משרדים ממשלתיים, אני מסכימה איתך. לכן יש באמת סעיף ספציפי שאומר: בשינויים המחויבים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> לגבי משרד הארכיטקטים, כן יש לקוחות. זה לא כמו חנות אופנה. ולכן יצרנו מבחן שונה. במקרים הספציפיים שיש הוראות מקלות בתקנות של הגבלת פעילות, אמרנו שהן יחולו. באופן כללי ההוראות כאן הן יותר מקלות, כי כאן צפוי שיהיו פחות לקוחות מלכתחילה מאשר במקומות מסחר אחרים. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> סעיף (ב) בכלל לא רלוונטי. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נכון. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> למה לא רלוונטי? << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כי אם הפוקוס הוא על העובדים, אז בסדר. זה יחס של אחד לשניים. אבל עכשיו את אומרת רק הלקוחות, שבע מטרים רבועים רק לקוחות. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אז אני אומרת: הסדרנו את הלקוחות במקומות שבעיקרם הם מקומות עבודה. אם יש לי מפעל, הוא מקום עבודה; הוא לא מקום שפתוח לציבור. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא מדובר על סופרמרקט פה? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא. סופרמרקט זה בדיוק מסחר. זה נכנס לשם. אני מבינה שיש פה חפיפה בין התקנות. אני לא אומרת שלא. כלומר, היה יותר קל אם היינו מגיעים עם חוק אחד. בחוק המסגרת, אני מניחה, הכול גם ייפתר, כי רואים בעצם את כל התמונה באופן כללי. אבל התקנות האלה יותר עוסקות במקומות עבודה שאולי יש להם גם קצת קהל. התקנות להגבלת פעילות עוסקות בעיקר במקומות שפתוחים לציבור ויש שם מוקד של קהל שמגיע לצרוך את השירותים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. פסקה (2). << דובר >> אוריאל מרחבי: << דובר >> (2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מתנאים מקלים יותר שנקבעו בתקנות הגבלת הפעילות או בצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020‏, בנוגע למתן שירות מסוים או להפעלת מקום עבודה מסוים בידי מעסיק, המאפשרים לאותו מעסיק לספק את השירות או להפעיל את מקום העבודה אף בלא קיום התנאים האמורים בפסקה (1). << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> זו הנמכה, מה שאת אמרת? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון. שבעצם התקנות אומרות שיכול להיות שיש תנאים מקלים והם יחולו, ולא השבעה מטר ללקוח. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> לתעדף את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את זה. את ההוראה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם אין להם. מסכן המעסיק. לפעמים הוא לוקח מהתו הסגול, לפעמים הוא לוקח מפה, לפעמים משם, לפעמים מפה. אין לו משהו מרוכז. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> את רואה מה זה? ממש צבעוני. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. צריך מחלקה משפטית, למעשה, כדי להבין את זה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מבין את השתלשלות האירועים, אבל מהזווית של מעסיק - - - << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> בעיה גם כשמתקשרים לברר ב-104, הם מקבלים כאיזה חוסר בהירות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> חברים, אני יודע את זה. ואנחנו טוענים את כל הטענות האלה תמיד. אבל את זה אנחנו מאריכים בגלל שמחר זה פוקע. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, לא. ברור. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אנחנו מאריכים את זה ב-45 יום. יש את חוק המסגרת הגדול, שם נילחם את המלחמות שלנו. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל מתי חוק המסגרת יהיה מוכן? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> יש דיון יום שלישי. מתחילים בדיון. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> הוא בדיון בוועדת החוקה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני חושב שאשר וגם ראוי לציין שהדבר הזה יכל לא להידון כאן יום לפני שהתקנות פוקעות. אם בשבוע שעבר הממשלה הייתה, במקום להישאר עד 04:00 על החוק הנורבגי, יושבת על התקנות, אולי אנחנו לא היינו עושים את הכול ברגע אחרון כרגיל. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> פה לפחות דנו לפני שפקעו. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן. לפני שהן פקעו הפעם. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> באכיפה זה פקע ואז אנחנו דנו עליו. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה פקע. לא, כי הציבור בבית צריך להבין שהיה זמן לדון בזה והיה זמן לשפר את זה, אבל זה לא עניין אף אחד בממשלה, חוץ מהחוק הנורבגי בשבוע שעבר. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. יותר הגיוני היה להאריך את הנוסח כפי שהוא היה לעשרה ימים ולתת להם בוועדת החוקה לסיים את חוק המסגרת, ואז להביא את חוק המסגרת לפה ונדון. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן, אבל פה זה פוקע ולכן חייבים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> טוב. זה כבר ממש אם רוצים להתנהג כמו ממשלה מתוקנת, אורלי. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. מספיק. שמענו את ההערות. כן, ממשיכים. פסקה (ח). << דובר >> אוריאל מרחבי: << דובר >> (ח) כלל מקום עבודה כמה מבנים, יפעל המעסיק, ככל האפשר, לפריסת העובדים ששהייתם בעבודה מותרת לפי תקנה זו, בין המבנים השונים, באופן שיצמצם, ככל האפשר, את הסיכון להדבקה בנגיף הקורונה החדש, ובלבד שאין בפריסה כאמור כדי לפגוע במידה העולה על הנדרש ביכולתו של מקום העבודה להבטיח את המשך פעילותו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כאן יש הוראה שאומרת שלגבי תקנה 2 יש חובה לנסות לפרוס, אם יש לנו כמה מבנים, לפרוס את העובדים בין המבנים כדי למנוע את הפגיעה - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. לנתב. לנתב. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> - - ביכולת להמשיך את פעילותו. לא מדובר על הפעילות החיונית. אנחנו מדברים על המשך הפעילות באופן כללי. זה קצת שונה מההוראות הקודמות. כאן אנחנו רואים שהפסקה מדברת על מיקום פיזי. שוב, אנחנו אמרנו שנחזור עוד להגדרה של "מקום עבודה". צריך אולי לחשוב אילו הגדרות מדברות על מקום פיזי, בתוך מבנה פיזי, ואילו מדברות על מקום עבודה במובן הכללי שלו. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי, פסקה (ח1). << דובר >> אוריאל מרחבי: << דובר >> (ח1) במקום עבודה שבו מועסקים בדרך כלל עובדים במשמרות, ישבץ המעסיק, ככל האפשר, את אותה קבוצת עובדים יחד באותה המשמרת. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. פסקה (י). << דובר_המשך >> אוריאל מרחבי: << דובר_המשך >> (י) תקנות משנה (א) עד (ט) לא יחולו על משרדי הממשלה, וכן לא יחולו על הגופים המפורטים להלן, אלא אם כן הם מנויים בתקנת משנה (ב)(1) [החברה לחקר מדעי החיים], (7) [מפעל תומך ביטחון] ו-(8) [תעשיה ביטחונית, מפעל תומך תעשיה ביטחונית או תומך מכון ביולוגי] ו-(11) [רשות מקומית או מועצה דתית] או בתקנת משנה (ד) [מב"ל, שה"ת, פיקוח וטרינרי, רשות לשיקום האסיר, מד"א, תאגיד השידור, בנק ישראל]. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כמובן, מה שבסוגריים לא אמור להיות בנוסח. רק הבאתי אותו כדי שנדע על מה מדובר בסעיפים שכבר קראנו, להקלה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מה כוונה בסעיף הזה? שעכשיו כל מה שקראנו זה לא יחול? << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> לא. הכוונה היא אומרת שעל משרדי הממשלה לא יחולו התקנות שקראנו עד עכשיו, (א) עד (ט) בתקנה 2. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> למה? << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> למה לא יחולו? כי על משרדי הממשלה יש הוראות בסעיף 2(ג). << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> רק שנייה, יש הוראות שמחילות עליה את התו הסגול. על משרדי הממשלה, אין ברירה אלא להחיל את התו הסגול. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אה, חייבים לעבוד בהם. אוקיי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הם גם לא יחולו על שני סוגי גורמים, גופים שמפורטים עכשיו. אנחנו עוד לא קראנו אותם. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> מפורטים בפסקאות (1) ו-(2). << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> (1) ו-(2). כן. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> (1) זה מפעל למתן שירותים קיומיים, שאינו חברה ממשלתית או תאגיד. ו-(2) זה מקום עבודה שתחום – מוצע להוסיף בו: עיקר פעילותו הוא כמפורט בתוספת הראשונה. והתוספת הראשונה היא מאוד ארוכה ומפורטת. אז על שני הגופים האלה לא יחולו התקנות האלה. אלא אם כן הם, אחד מהגופים שפירטנו, שזה, למשל, המוסד לביטוח הלאומי או פיקוח וטרינרי או מד"א או תאגיד השידור או מפעל תומך ביטחון, שאז הם כן חייבים, אבל לפי ההוראות שקראנו אותן קודם בתקנות המשנה שאותן פירטנו. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז בסעיף 2 בסוף אני מציע: מקום עבודה שעיקר תחום פעילותו מפורט בזה. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לא שתחום עיקר פעילותו, מבחינה ניסוחית. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> אה, שעיקר תחום פעילותו. אוקיי. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בסדר? מוסכם, אפרת? סעיף 2? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. סעיף 2ב. << דובר >> אוריאל מרחבי: << דובר >> הקלות למעסיק העומד בכללים למניעת התפשטות נגיף הקורונה 2ב. (א) מעסיק במקום עבודה שחלות עליו תקנות משנה (א) [כללי], (ב) [מדעי החיים, תומך בטחון, תעשיה ביטחונית ותומכיה, חברה ממשלתית, מוסד לה"ג ותאגיד), (ג)(2) [היתר מיוחד] או (ד) [מב"ל, שה"ת, פיקוח וטרינרי, רשות לשיקום האסיר, מד"א, תאגיד השידור, בנק ישראל] של תקנה 2, רשאי, על אף האמור באותן תקנות משנה, לאפשר כניסה או שהייה בו־זמנית של עובדים במקום העבודה מעבר למספר העובדים המרבי המותר לכניסה או לשהייה בו־זמנית, בהתקיים כל אלה: << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סליחה, מספר העובדים המרבי המותר, זה צריך להיות לשהייה. סליחה. פה זה טעות, כי יש הגדרה למספר העובדים. אז שם זה מוגדר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. מה התנאים? (1). << דובר >> אוריאל מרחבי: << דובר >> (1) המעסיק מינה אדם שיהיה אחראי על שמירת הכללים המפורטים בתוספת השנייה, או שקבע את עצמו כאחראי לכך (בסעיף זה – ממונה על ענייני קורונה); << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> אוריאל מרחבי: << דובר_המשך >> (2) המעסיק יידע את העובדים במקום העבודה לגבי הכללים המפורטים בתוספת השנייה באמצעות הצבת שילוט לעניין זה בכל מבנה במקום העבודה, במקום בולט לעין; (3) המנהל הכללי של מקום העבודה והממונה על ענייני קורונה באותו מקום עבודה חתמו על הצהרה בנוסח הקבוע בתוספת השלישית. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כאן למעשה אנחנו נכנסים לתו הסגול. אמרנו סעיף 2ב עם אותן הקלות. הכוונה היא להקלת התו הסגול. יש לנו שלוש קומות על אותו מעסיק, אז יכול להיות שהוא צריך למנות אדם כממונה קורונה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> זה ממונה. כן. ממונה על הנושא. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> ממונה שיידע את העובדים בכללים. וגם המנהלי הכללי שלו והממונה על עניין הקורונה צריכים לחתום על הצהרה בנוסח הקבוע בתוספת השלישית. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> תכף נגיע לזה. כן. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> שההצהרה הזאת אומרת: אנחנו יודעים שיש כללים – ואנחנו אולי נציץ בה רגע. זו התחייבות שאומרת: התחייבות בדבר יישום הכללים הנדרשים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> זה בעמוד 29. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> בעמוד 30. "הכללים הנדרשים בתוספת השנייה לתקנות" כך וכך, "שנערכה ונחתמה" ביום וכך וכך, בשנה, על ידי או הממונה או המנהל הכללי. שניהם צריכים לחתום, כל אחד על הצהרה משלו. 1. אני מצהיר ומתחייב לעשות ככל האפשר כדי להבטיח כי במקום העבודה נשמרים כל הכללים המפורטים בתוספת השנייה לתקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים לשם – הכללים). 2. אני מודע לחובתי לעשות ככל האפשר כדי לקיים את הכללים ואת אכיפתם במקום העבודה לטובת שמירה על בריאות הציבור. 3. ולראיה באתי על החתום: << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. זה בסדר. (ב). << דובר >> אוריאל מרחבי: << דובר >> (ב) מעסיק שמתקיים לגביו האמור בתקנת משנה (א) לא יאפשר כניסה של עובד למקום העבודה או שהייה של עובד במקום העבודה, אם כניסה או שהייה של עובד כאמור תביא להפרת הכללים המפורטים בתוספת השנייה; הודיע מעסיק שמתקיים לגביו האמור בתקנת משנה (א), לעובד, כי אינו רשאי להגיע למקום העבודה בשל הכללים המפורטים בתוספת השנייה, לא יגיע העובד למקום העבודה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> ברור. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> אז כאן יש את אותה מקבילה למה שראינו בתקנה 2. אבל הכוונה פה היא להפרה של הכללים. ויש פה שאלה שמתייחסת לשאלת הפליליות של המעשה הזה או הסנקציות או האכיפה של המעשה הזה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> תכף נגיע לזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נגיע לזה אחר כך דרך האכיפה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נגיע לזה. אוקיי. (ד). << דובר_המשך >> אוריאל מרחבי: << דובר_המשך >> (ד) הוראות תקנה 2(ז1) [הגבלת קבלת קהל] יחולו על מעסיק שמתקיים לגביו האמור בתקנת משנה (א); הוראות תקנה 2(ח) [פריסה במבנים] לא יחולו על מעסיק שמתקיים לגביו האמור בתקנת משנה (א). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מכיוון שאנחנו אומרים שתקנה 2ב, התו הסגול הוא חלופי לכל מה שכתוב בסעיף 2(א), אז אנחנו רצינו להבהיר אם יש דברים שבתוך 2(א) שחלים, אז אנחנו מבהירים. אם יש דברים ב-2(א) שלא חלים, אנחנו גם מבהירים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. (ה). << דובר >> אוריאל מרחבי: << דובר >> (ה) קבע ראש השירות או רופא מחוזי כי אחד העובדים של מעסיק שחלות עליו הוראות תקנה זו נדבק בנגיף הקורונה במקום העבודה, יורה על סגירת מקום העבודה, כולו או חלקו, לתקופה שתסתיים לכל המאוחר עם סיום החקירה האפידמיולוגית על ידי משרד הבריאות; עם סיום החקירה כאמור ייפתח מקום העבודה ויחולו על המעסיק הוראות תקנה 2 החלות על סוג מקום העבודה, אלא אם כן יעמוד המעסיק בתנאים הקבועים בתקנת משנה (א) ובתנאים נוספים שיורה לו ראש השירות או רופא מחוזי הנדרשים למניעת התפשטות חוזרת של נגיף הקורונה; לעניין זה, "ראש השירות" ו"רופא מחוזי" – כהגדרתם בצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה להעיר הערה, בבקשה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> איך ראש הרשות יכול לקבוע שעובד נדבק בנגיף הקורונה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה ראש שירות. זה לא ראש רשות. זה רופא. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> ראש השירות? מה זה ראש השירות? איזה שירות? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> מה זה ראש השירות? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> ראש השירות, זה מונח שמופיע גם בצו בריאות העם, זה ראש שירותי בריאות הציבור. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מי את לפרוטוקול? << דובר_המשך >> נינא כהן קרן: << דובר_המשך >> אני נינא כהן קרן מהייעוץ המשפטי במשרד הבריאות. הכוונה היא לראש שירותי הבריאות ציבור במשרד הבריאות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אה, אוקיי. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה להעיר, בבקשה, הערה על הדבר הזה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן, עידן. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תראו, אני חושב שזה סעיף שאני פשוט לא יכול לחיות איתו. זה מבחינתי סעיף שגם אני לא יכול לחיות אם נתמוך בכל התקנות כל עוד הוא מנוסח כך. מה זה "עם סיום החקירה האפידמיולוגית"? למה מעסיק צריך לדעת שברגע שמתחילה החקירה הוא עכשיו תלוי באוויר ונגמר הכול. הרי אין שום מגבלה תוך כמה זמן נותנים תוצאות של החקירה האפידמיולוגית ונותנים את הדוח. אין שום חובה של המדינה לקיים בדיקות. תראו, מה קורה בבתי ספר. מגיע לבית תלמיד אחד, חשד לזה שהוא נחשף לחולי קורונה, שולחים את כל בית הספר הביתה לכמה שבועות. במקום, ממשלה שעושה עבודה מסודרת, צריך להגיד: תוך 72 שעות, 48 שעות, מסתיימת החקירה האפידמיולוגית. מבצעים בדיקות לכל מי שרלוונטי לפי החקירה האפידמיולוגית ומחזירים את העסק לעבודה. העסק הזה, הסעיף הקטן הזה הוא סוג של גזר דין מוות לעסק. כי זה אומר: קרה משהו, עכשיו זהו, אתה באוויר. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> שבועיים, לך תחפש. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יכול להיות שזה ייקח שבועיים, יכול להיות שזה ייקח חודש. אני חושב שהוועדה הזו, מתוקף היותה ועדה שמסתכלת גם על הבריאות וגם על העבודה, לא יכולה לאשר תקנות כאלה, אם אין מגבלת זמן עד מתי מחויבים למסור את דוח החקירה האפידמיולוגית. לא יכול להיות שהמעסיק צריך לחיות כל יום באי וודאות ולשאת בכל הדברים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מה התשובה שלכם, משרד הבריאות, משר האוצר? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אני מהייעוץ המשפטי, אני אתחיל לענות. ואם יהיה צורך, אני איעזר בגורם המקצועי שמאזין לדיון בזום. משך החקירה האפידמיולוגית, אולי הוא יודע יותר ממני, אבל מדובר על בין כמה שעות לכמה ימים. וכמובן, האינטרס של משרד הבריאות, לא פחות משל המעסיק, הוא לסיים את החקירה כמה שיותר מהר, כדי שגם אפשר יהיה לבודד ולהכניס לבידוד את מי שצריך. זאת אומרת, ממש לא מדובר פה על שבועות או על חודשים. ואני חושבת שהסדר כאן הוא הסדר - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לא. השאלה של עידן וגם שלי היא: למה אי-אפשר להגביל את זה בזמן? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ברור שזה לא בזדון. צריכה להיות חובה גם של גופי הממשלה שעושים את העבודה. רף הציפיות, רף הדרישות פה ממעסיק אחד קטן שרוצה לפתוח את העסק שלו, הוא אסטרונומי. ומהממשלה זה: בוא נעשה חקירה אפידמיולוגית; מקווים שנצליח יחסית מהר. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אז רק לקבל איזשהו מושג. עשינו בירור קצת אתמול והיום כמה מקרים כאלו היו. עד כמה שידוע לנו, מדובר על מקרים בודדים בארץ. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז זה עוד יותר קל. אפשר לתחום את זה בזמן. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אין פה מטרה - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> תבדקו את זה, בבקשה. תבדקו אם אפשר פה להגביל את העניין הזה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מבקש לתחום את זה בזמן. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חייבים לתחום בזמן. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> לתחום מה? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לתחום את זה בזמן. מתי סיום החקירה ומתי אפשר גם לבדוק את כל העובדים באותו מקום על מנת להחזיר את העסק כמה שיותר מוקדם, נכון. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> לתעדף את זה. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אני אבדוק את הנקודה. אני אציין שיש הבדל בין עסק - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> המטרה שלנו היא להחזיר, לא לסגור את זה. אלא לתחום בזמן. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> ברור, ואפשר למנוע את זה. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אני אבדוק את הנושא הזה ואני גם אציין שחייבת להיות פה גמישות, כי כמובן שיש הבדל בין עסק קטן - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לא אמרנו תוך – אמרנו שאתם תשקלו זמן סביר. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תגידו עכשיו את מספר השעות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אפשר למצוא זמן סביר בהתחשב בנסיבות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תיקחו Buffer. אין לי בעיה. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אפשר לכתוב זמן סביר בהתחשב בנסיבות גם בלי - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בדיוק. אז לכן תבדקו את העניין הזה. גברתי היועצת המשפטית גם תבדקי את העניין. להכניס פה ממד של זמן. << דובר_המשך >> נינא כהן קרן: << דובר_המשך >> אבל צריך להבין שיש הבדל בין התפרצות של עשרה חולים, שזה מספר גדול, לבין עסק קטן. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חברים, "זמן סביר" זה מכבסת מילים של עורכי דין. אני יודע. אני עורך דין. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון. תגדירו זמן. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא זמן סביר. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> לקבוע זמן סביר - - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שנייה. אני מכבד וגם, חס וחלילה, לא מופנה אלייך. פשוט את הנציגה. קחו Buffer, אין לי בעיה. קחו Buffer סביר בשבילכם כדי שלא תחרגו מהכללים האלה. אבל אין מצב, אין מצב שזה מעין סעיף כללי כזה בלי דד-ליין. אין מצב שהחקירה האפידמיולוגית לא מחויבת. הגיע הזמן שהממשלה תהיה מחויבת כלפי המעסיקים הקטנים והעצמאים, כמו שהם מחויבים כלפיה ולשלם מקדמות לחודש יוני-יולי כשהעסק שלהם סגור. תהיה פה מגבלת זמן וגם תהיה מחויבות עד מתי מסיימים לעשות בדיקות לכל מי שרלוונטי באותו עסק. אגב, זה נכון גם לגבי מערכת החינוך. זה היה פותר פה הרבה דברים. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אוסאמה, אפשר להוסיף משפט? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן, משה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> קודם כול, רול יותר מצודק בנושא הזה. תארו לעצמכם, ואנחנו הרי מכירים את זה – עוגמת הנפש שהיו כמה פעמים שבדיקות אבדו. אז אנשים, איך שאומרים, עיכבו ועיכבו על מה? על דבר שהם לא אשמים בו. לכן פה צריך להיות דווקא עזרה למשק לא פחות מהרבה תחומים שאנחנו עושים כל הזמן. פה עזרה למשק, שאנחנו אומרים שעסקים מהסוג הזה יקבלו אפילו תיעדוף למתן חובות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. זו הערה בשם כל חברי הוועדה. תזכרו את זה, שאנחנו נכניס כאן את הסעיפים על מנת שאם אתם רוצים שאנחנו נאשר את זה בלי הסתייגויות, בלי זה, אז תביאו את השינויים האלה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> בלי הסתייגויות. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אני רק אבקש – הגורם המקצועי, ד"ר אריק האס משירות בריאות הציבור גם מאזין לדיון ואם אפשר להעלות אותו. הוא גם ישמח להתייחס. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אפשר להעלות אותו? מי זה? אריק כספי? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> ד"ר אריק האס. << אורח >> אריק האס: << אורח >> כן. שלום. שומעים אותי? שומעים? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> שמעת את הוויכוח ואת ההערות, אם אתה יכול להכין אותנו. << דובר_המשך >> נינא כהן קרן: << דובר_המשך >> אני ד"ר אריק האס, משירותי בריאות הציבור. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> נינא כהן קרן: << דובר_המשך >> הזמן הממוצע לחקירה אפידמיולוגית עכשיו הוא יום פלוס משהו כמו רבע יום. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז אפשר לסיים את החקירה בלא יותר מ-48 שעות. << דובר_המשך >> נינא כהן קרן: << דובר_המשך >> כן. אבל אנחנו צריכים קצת יותר לפתוח את הראש, כי יש מצב שכמה עובדים באותו עסק או באותו מפעל, כולם חולים. אבל אף אחד מהם לא חלה בעבודה. זה לא אותו מצב כשיש ריכוז גבוה שאנשים הדביקו אחד את השני בזמן עבודה. ולכן אין למהר את החקירה האפידמיולוגית. צריך לנסות להבין. במקרים שהיו עד עכשיו הייתה העדפה ברורה לא לסגור את העסק, אלא לפעול באופן נקודתי. וברוב המקרים שהיו, שאנחנו מכירים אותם, זה עבד מצוין. לא היה צורך לסגור עסק כל עוד שהמעסיק משתף פעולה ויש דיווחים מי נחשף למי ומ עובד עם מי. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אם אתם מחליטים לסגור את העסק, מה הזמן המקסימלי שאתם מסיימים את החקירה הזאת, כדי שנכניס את זה פה לחוק? בגמישות, כמובן. אף אחד לא עומד איתכם על קוצו של יוד. << דובר_המשך >> נינא כהן קרן: << דובר_המשך >> לדעתי, זה מאד אינדיבידואלי. אנחנו נצטרך לחשוב על זה. אבל אפשר לקחת איזשהו מרווח בטיחות. אבל זה לא יהיה שבועות או חודשים, אלא מספר ימים. אבל אני חושב שטבע האינדיבידואלי של כל אירוע ואירוע מחייב. זו טעות להגיד שאם לא החלטתם תוך 48 שעות, שהעסק צריך להיסגר, אז משרד הבריאות לא יכול לפעול. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני, אתם יכולים לקבוע גם כמה כללים לפי גודל העסק או איזשהן דרגות מסוימות, אבל חייבים שיהיו כללים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. כן. היועצת המשפטית. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רציתי לשאול אם אתה יודע – אתה אומר שהחקירה צריכה להתבצע וזה משנה אם הוא נדבק במקום עבודה או לא במקום עבודה. איך אתה יודע לפני שיש חקירה אפידמיולוגית מה קרה? האם הוא נדבק במקום עבודה או לא במקום עבודה? איך אתה יודע אם בכלל זה חל? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אולי אני אשיב. במסגרת החקירה את בודקת הרי איפה הייתה ההדבקה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> ואנחנו רוצים לסגור רק במקומות שאנחנו – הרי יכול להיות שאדם נדבק בבית והגיע לעבודה. אז קודם כול, אנחנו לא רוצים לסגור את העסק מהטעמים, אגב, שעלו כאן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זו בדיוק גם שאלתי. בדיוק שאלתי. הטענה שלי היא שמה שאת אומרת פה הוא סותר, בגלל שאת לא יודעת אם הוא נדבק במקום העבודה לפני שאת מסיימת את החקירה האפידמיולוגית. ולכן את לא יכולה להגיד שעד סיום החקירה האפידמיולוגית תסגרי את העסק. כי אם העובד נדבק במקום עבודה, כי זה אחד גורר את השני. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> בזמנו ישבנו על זה עם משרד הבריאות. הם טענו שהם צריכים לדעת אם הדבקה הייתה בעסק או לא עסק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסדר. לפני החקירה האפידמיולוגית - - - << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> כי אנחנו לא רוצים לסגור עסקים של מי שההדבקה לא הייתה – אם בעל עסק התנהל כשורה, עמד בכל המבחנים ועשה את כל מה שניתן כדי למנוע הדבקה, וההדבקה נעשתה מחוץ לעסק, הוא לא צריך לסגור את העסק. צריך את מי שנדבק להוציא מהעסק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רק איך הוא יכול לדעת את זה בכלל? איך הוא יכול לדעת לפני שהסתיימה החקירה האפידמיולוגית, אם בכלל מאפשרים התנאים לסגור את העסק? יכול להיות שאנחנו מדברים פה - - - << אורח >> אריק האס: << אורח >> המשרד עבד בצמידות לכל המעסיקים באירועים שהיו עד עכשיו, ואין סיבה לחשוב ששיתוף הפעול הזה לא ימשיך. לא משאירים את הבן אדם באוויר בלי לדעת אם העסק שלו נסגר או לא. אין דבר כזה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אריק, אני מבקש שתבדקו את זה ותיתנו לנו תשובה עד סוף היום, או שנראה מתי אנחנו מצביעים על זה. לפני ההצבעה. כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עוד שאלה אחת רציתי לשאול. אנחנו מדברים פה על העסקים שחל עליהם התו הסגול. ואנחנו סוגרים אותם, וכשהם נפתחים חלה עליהם תקנה 2. אבל עסקים שמראש בחרו להישאר בתקנה 2, זאת אומרת גם בברירת המחדל של עד 30% מהעובדים, אם יש להם עובד שחולה במקום עבודה, הם ממשיכים את הפעילות לכאורה. זאת אומרת, יכול להיות שעדיף לי להישאר במצב של ללא התו הסגול. אני אומנם פועלת ב-30% מהעובדים, אבל גם אם תהיה הדבקה במקום עבודה, אני אוכל להמשיך בפעילות שלי בלי לחכות לסיום החקירה האפידמיולוגית. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> כן. יש trade off שקבוע בחקיקה. ויש תנאים שונים למי שב-30%, וזה מחיר שהוא לוקח על עצמו, כי 70% עובדים מהבית. למי שבתו הסגול אמרנו התנאים יותר מחמירים. חלים תנאים יותר מחמירים, מצד שני, אתה יכול להביא 100% מהעובדים. זה תוכנן ככה מלכתחילה. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> רק לסיום, שוב, רוצה להשיג דגש על הנושא של - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. בסדר. אתם תבדקו את זה, ואנחנו נחזור על הסעיף הזה. עידן, אני כתבתי פה את העניין הזה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. כן, (ה1). << דובר >> אוריאל מרחבי: << דובר >> (ה1) על אף האמור בתקנת משנה (ה), מעסיק ציבורי שחלות עליו הוראות תקנה זו יהיה רשאי להתיר לעובד להגיע למקום עבודה שנסגר לפי אותה תקנת משנה [הדבקה שאירעה במקום העבודה], אם אישר זאת המנהל, ובלבד שאישור כאמור יינתן בשל צורך הכרחי להמשך אספקת שירות חיוני ושמספר העובדים שישהו במקום העבודה לא יעלה על מספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו־זמנית באותו מקום עבודה לפי תקנה 2; ניתן אישור כאמור יחולו על מקום העבודה הוראות תקנה 2.; בסעיף קטן זה – "המנהל" – כל אחד מאלה, לפי העניין: (1) לעניין רשות מקומית למעט חברה עירונית וחברת בת עירונית – ראש הרשות המקומית; (2) לעניין מוסד להשכלה גבוהה – המנהל הכללי של המוסד להשכלה גבוהה; (3) לעניין מועצה דתית – יושב ראש המועצה הדתית; (4) לעניין חברה ממשלתית, חברה עירונית וחברת בת עירונית – המנהל הכללי של החברה; (5) לעניין תאגיד – המנהל הכללי של התאגיד, ואם אין מנהל כללי כאמור – נושא המשרה הבכירה ביותר בתאגיד; (6) לעניין בנק ישראל – נגיד בנק ישראל; "מעסיק ציבורי" – חברה עירונית, חברת בת עירונית, חברה ממשלתית, תאגיד, בנק ישראל, רשות מקומית, מועצה דתית ומוסד להשכלה גבוהה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רק רציתי לציין שאם ניתן האישור, אז חלות הוראות תקנה 2, למשל, לעניין העבודה בקפסולות ובמשרות, לעניין הלקוחות, הגבלת מספר הלקוחות, כל ההוראות חלות שם. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בסדר. סעיף 2ג. << דובר >> אוריאל מרחבי: << דובר >> חובת מעסיק שהוא משרד ממשלתי לעמוד בכללים למניעת התפשטות נגיף הקורונה 2ג. (א) מעסיק שהוא משרד ממשלתי יקיים את הוראות תקנה 2ב(א)(1) עד (3) [מינוי ממונה קורונה, ידוע העובדים, חתימה על הצהרה]. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> זה כל כך obvious, כן. << דובר_המשך >> אוריאל מרחבי: << דובר_המשך >> (ב) תקנה 2(ז1) [זה בעצם תנאים לקבלת קהל] ותקנה 2ב(ב) [איסור כניסה שלא בהתאם לכללים וחובת עובד שהודיעו לו על כך לא להגיע] יחולו על מעסיק שהוא משרד ממשלתי, בשינויים המחויבים, על אף הוראת סעיף 2(י). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 2(י) שהחריג את סעיף 2(ז1) מהתחולה על משרדי הממשלה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. (ג). << דובר >> אוריאל מרחבי: << דובר >> (ג) יחידת סמך של משרד ממשלתי חייבת בביצוע הוראות תקנה זו בנפרד מהמשרד הממשלתי. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. אנחנו מגיעים לסעיף העונשין, סעיף 3. כן. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >> עמוד 11? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> עמוד 11. סעיף 3. כן. << דובר >> אוריאל מרחבי: << דובר >> עונשין 3. מעסיק שאיפשר כניסה של עובדים למקום העבודה או שהייה של עובדים במקום העבודה מעל למספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו־זמנית, בניגוד לתקנה 2(ה) , דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977‏; לעניין זה, "מעסיק" – למעט חברה עירונית, חברת בת עירונית, חברה ממשלתית, תאגיד, בנק ישראל, רשות מקומית, מועצה דתית ומוסד להשכלה גבוהה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז פה יש את ההערה של עידן. נשמע אותה. כן. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם יורשה לי, בואו נדבר על הרציונל של עונשין, אוקיי? הרציונל של העונשין במקרה הזה, של הסנקציה הפלילית והסנקציה האזרחית, יש פה קנס, הוא כמובן לייצר הרתעה, לתמרץ ארגונים ומעסיקים לפעול לפי התקנות שאנחנו עכשיו דנים בהן. אני לא חושב שזה סביר בכלל שמחריגים בצורה כל כך הרחבה וכמעט אבסולוטית את המגזר הציבורי. במגזר הציבורי אין שום אחריות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> השאלה אם זו באמת הכוונה. איפה משרד המשפטים? << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תראו, תראו. אם אתה מעסיק פרטי, יש פה עד שישה חודשי מאסר או קנס. אם אתה מעסיק במגזר הציבורי, תראו מה החריגו: חברה עירונית, חברת בת עירונית, חברה ממשלתית, תאגיד. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> רשות מקומית. רשות מקומית. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> רשות מקומית. כל אלה, לא משנה מה קרה - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> רק עסקים פרטיים חייבים. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז למה אני עושה את התקנות האלה? בשביל שהם יוכלו לעשות מה שהם – התחלואה קורית גם במגזר הציבורי. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אני חושב שיש כאן טעות. תבדקו את זה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> עובדי ציבור לא חסינים בפני קורונה, והתקנות האלה לא הגיוניות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> חיים, אני הייתי אומר דווקא ההפך. משרד הממשלה חייבים להיות דוגמה ומופת - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> - - לכל המגזרים שבאמת מקיימים את זה. ואם הם מפרים את זה, אז אכיפה גם עליהם וגם על העסקים הפרטיים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הם פחות נפגעים. יש יותר משאבים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אבל אי-אפשר לעשות אכיפה על העסקים פרטיים ולא לעשות אכיפה על משרדי ממשלה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם אני הייתי מעסיק רק מלקרוא את כל התקנות האלה, וגם מה שדיברנו מקודם, באמת אני כבר לא הייתי פותח את העסק רק מתוך פחד. תקשיבו, לא יכול להיות שמשיתים עליהם כזו אחריות מטורפת, ובמגזר הציבורי הכול הולך. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. וגם הייתי מבקש – אנחנו עשינו את זה בוועדת החוקה בעניין הזה של האכיפה - - << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> דוגמה אישית. זה התנאי. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> - - שבעניינים האלה גם לא מטילים עונש מאסר. אז מטילים את העניין הזה של הקנס ולא מטילים מאסרים. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בדיוק. הנושא של המאסר הוא - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז חיים, זה לרשותך, הסעיפים האלה חייבים - - - << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה להתנגד לנושא של מאסר. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> קודם כול, מאסר זה טוב, כי בבתי הכלא לא נמצא אפילו חולה אחד בקורונה. אנחנו עוזרים לו. << מנהל >> (היו"ר חיים כץ, 12:37) << מנהל >> << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עוזרים כן. לא. יש פה איזושהי מידתיות גם. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> משרד המשפטים, אנחנו בוועדת החוקה - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מה קורה בעוד 45 יום? אישרנו את התקנות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש מסגרת. יש את חוק מסגרת אחרי. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש חוק מסגרת שאמור בינתיים - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> וזה בטל, נכון? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בטל. כן. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> זה בטל. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז חיים אני שאלתי קודם. אז למה את זה לא? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> - - - חוק המסגרת. הרי - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מאה אחוז. נעה, אבל כשאנחנו הולכים לדון בחקיקה, אנחנו יורדים לסעיפים. פה אנחנו באמצע התהליך. ואללה, לסגור את זה לגמרי? לא לאשר את זה? הכי קל. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> הכי קל. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אגיד לך מה היה הכי קל לעשות. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא לאשר. לבוא, להגיד: לא קרה כלום, תודה רבה, תמשיכו איך שאתם רוצים. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא. להאריך את זה בעשרה ימים. לאפשר לחוק המסגרת ביום שלישי לסיים עבודתו. ואז להצביע על כל חוק המסגרת. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בואי, בואי. הם לא יסיימו בעשרה ימים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. אבל, אדוני היושב-ראש, ברצינות, לא אתה ולא אני חותמת גומי. אם יש משהו שהוא כל כך עקום – אתם יודעים, אני לא מתייחס פה לקטנות – אבל יש פה כמה דברים שהם אקוטיים. ולא יכול להיות שבאמת שיש עונש מאסר פוטנציאלי למעסיק שגם ככה מתקשה עכשיו, שצריך לאכוף את כל התקנות, הכול חדש לו, הוא צריך לג'נגל בין תקנות, הוא עוד יכול ליפול במקרה בסעיפים, כי הוא לא עורך דין במחלקה המשפטית. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> זה הסעיף שבמחלוקת, אז למה אנחנו דנים עליו עכשיו? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה סעיף - - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. זה היה לבער את המחלוקת. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בסדר. אבל בואו נעבור על מה שלא במחלוקת. כי דיברנו על זה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו משאירים אותו אבל יצוק במחלוקת בצד? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כן, כן. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן, כן. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> ככה אמרנו את זה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אמרנו בהתחלה: אנחנו רצים, מה במחלוקת נדון הלאה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדיוק. אז אמרתי שתי נקודות בסעיף הזה. גם העניין הזה של המאסר וגם שזה יחול על כולם. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יחול. << אורח >> איה דביר: << אורח >> אפשר להתייחס? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אולי כדאי שנקשיב? כי יש כאן תשובה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> זה לא מעניין. עידן, עידן, אתה רושם את המחלוקות? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. את מחלוקות שאני מציע, כן. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אתה תרשום את כל המחלוקות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> רשמתי. רשמתי. חיים, רשמתי. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רשמתי גם. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> הינה, אוסאמה רשם. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רשמנו גם. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מה זה משנה. בוא, תקשיב. פה אמרתי את זה מאתיים פעמים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסדר. שיטת הסלאמי. הם מעבירים רק חלק מהחוק. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> פה בוועדה הזאת אין קואליציה, אין אופוזיציה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ברור שלא. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כי אנחנו נוגעים באנשים ובבעיות של אנשים, וכולנו רוצים לעזור למי שצריך לקבל עזרה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נכון מאוד. זו נקודת המוצא. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> זאת נקודת המוצא שלנו. פה לא דנים לא על שטחים ולא על מלחמה ולא על סיפוח. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> פה הכול על פרנסה ועל הבריאות של אנשים. ולכן חשוב. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> נכון. ורווחה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ורווחה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לכולנו יש פה את אותו אינטרס. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מסכים לגמרי. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לרשום את ההערות. נראה את האילוצים. אין פה מלחמות. ונראה איפה אנחנו יכולים לעזור. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מבחינתי, כולנו באותו צד. בצד שאמור לעשות את התקנות הכי טובות שהציבור יכול לחיות איתן ולחיות בריא. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> נכון. מאה אחוז. גם אני. אבל אתה צריך לזכור עוד משהו. מה שאנחנו לא יכולים, אז יש כלל גדול בתורה: זה נהנה וזה לא חסר. אני לא צריך להעניש את כולם. לא צריך. איפה שאני יכול לעזור, נעזור. איפה שלא, לא נפגע באחר. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אגב, חיים, ככל שזה יהיה בקונצנזוס, גם יהיה קל לציבור לקבל את זה בהבנה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מאה אחוז. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יש פה גם סוגיה של אמון הציבור בפוליטיקה ובממשלה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> הציבור לא יקבל כלום, אם אנחנו פוגעים לו בפרנסה. בוא קח את זה ככה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רק אבהיר שההוראה העונשית חלה רק על מי חל עליו תקנה 2 ולא על מי שהולך לפי התו הסגול. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מאה אחוז. הוא רושם את ההערות האלה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא לפי הכללים של ההוראה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> עידן ואוסאמה רושמים את ההערות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, כן. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם אצלי רשום. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> גם אצלך רשום. מאה אחוז. תמשיך לקרוא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> סעיף 4. << דובר >> אוריאל מרחבי: << דובר >> אי-תחולה 4. (א) תקנות שעת חירום אלה לא יחולו על כנסת ישראל, מערכת בתי המשפט, בתי הדין הדתיים, משרד מבקר המדינה, לשכת נשיא המדינה וועדת הבחירות המרכזית לכנסת. (ב) תקנות שעת חירום אלה החלות על מעסיק לא יחולו על גופים אלה, או על עובדים המועסקים במקום עבודה המוחזק על ידם: << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את לא רוצה? את לא - - - << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אני לא מבינה למה. כלומר, הרי לגבי הרשויות האלה, חלק באמת מוחרגים מסיבות מסוימות, וחלק זה בגלל הפרדת הרשויות, שלא רצינו להחיל את זה על הכנסת, למשל, ועל הרשות השופטת. אבל לגבי העובדים עצמם, אם יש הוראות שחלות על העובד – אם מעסיק מכוח החלה אחרת אומר לעובד שלו: אל תגיע – אני רוצה שהעובד לא יגיע. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז את כן רוצה שחלק מתקנות שעת חירום יחולו? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אני חושבת שכן. אני לא רואה למה. << אורח >> איה דביר: << אורח >> אני חושבת שזה אי תחולה בתוך הגוף. הגוף הופך להיות כמו בועה שהעולם של התקנות לא נמצא בתוכו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא חל עליו? << אורח >> איה דביר: << אורח >> ולכן לא צריך לשנות את הנוסח מהבחינה הזאת. לא הבנתי מה הוא מוסיף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל, בניגוד למה שנאמר קודם, זה אומר שבכלל זה לא חל עליו והגופים האלה הם באמת כמו בועה. << אורח >> איה דביר: << אורח >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כל מקומות עבודה שנוגעים אליהם, כל העובדים שלהם, הכול הופך - - - << אורח >> איה דביר: << אורח >> לא בהכרח כל העובדים שלהם, כי אני מזכירה שבהגדרת עובד ראינו שלפעמים עובדים של הצבא, חיילים, נמצאים דרך קבע בחצריו של מעסיק אחר, נניח משרד הביטחון. ואז הם יבוא במצבת העובדים של משרד הביטחון. אבל לא בתוך הגוף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לכן היה צריך לבהיר שהתקנות שחלות על מעסיק לא יחולו על הגופים האלה. זאת אומרת, אם הוא המעסיק, אז מקום העבודה שלו יהיה בבועה. לזה מה שהיה לי איזושהי הבהרה. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אני חושבת שזה מסוג העבירות שרק יוצרות אי בהירות נוספת. כלומר, זה לא חל על המעסיקים האלה. אם יש לי עובד שהיה במקום אחד, עבר למקום אחר, אז כדאי שיחול. גם באופן כללי, אם יש לי גם מעסיק שלא מתיר לעובד שלו להגיע מטעמי צמצום אחרים, לא כי החוק חל עליו, אז שהעובד באמת לא יגיע. לא נראה לי גם אסון שיפרשו את זה כאילו זה חל עדיין גם על העובדים. הייתי משאירה את נוסח כפי שהוא. לא הייתי משנה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא. אני לא חושבת שאפשר להשאיר כפי שהוא, בלי להגיד שכן יחול על העובדים או לא יחול עליהם. דווקא צריך לבהיר יחול או לא יחול. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מה את חושבת שצריך להיות? << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> אני חושבת שצריך להגיד שהתקנות שחלות על מעסיק לא יחולו על הגופים האלה וגם על הגופים שמועסקים במקום עבודה המוחזק על ידם. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מאה אחוז. זה מתאים לכם? אם זה לא מתאים לכם, אין לכם ברירה. או שאתם מושכים את התקנות. או שאתם מושכים את התקנות. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אתה יכול לעשות - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> תקשיבי, אתם מתיישרים עם היועצת המשפטית של הוועדה. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> אני מציעה. אפשר לקבל, אפשר לא לקבל. אין בעיה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מאה אחוז. נעה, תרשמי, תקריאי את מה שהקראית. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (ב) תקנות שעת חירום אלה החלות על מעסיק לא יחולו על גופים אלה, או על עובדים המועסקים במקום עבודה המוחזק על ידם: << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מאה אחוז. תמשיכי. << דובר >> אוריאל מרחבי: << דובר >> (1) צבא ההגנה לישראל; (2) שירות בתי הסוהר; (3) משטרת ישראל; (4) שירות הביטחון הכללי; (5) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים; (6) הרשות הארצית לכבאות והצלה; (7) המטה לביטחון לאומי; (8) הרשות להגנה על עדים; (9) המכון למחקר ביולוגי; (10) המרכזים הרפואיים הממשלתיים והמרפאות המסונפות להם; (11) לשכות הבריאות המחוזיות; (12) תחנות ההסגר; לעניין זה, "תחנת הסגר" – מקום בנמל כהגדרתו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א–1971‏, או בנמל תעופה או בסמוך להם שיש בו שירות הסגר כמשמעותו בסעיף 1 לפקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ"א–1981‏; (13) המעבדות, המכונים והמרפאות של משרד הבריאות; (14) הוועדה לאנרגיה אטומית; (15) יחידות הסמך של משרד הביטחון; (16) מערך הסייבר הלאומי; (17) מוסדות חינוך שפעילותם מותרת כמפורט בסעיף 2 לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (הגבלת פעילות מוסדות חינוך) (הוראת שעה), התש"ף–2020; (18) מסגרות המספקות קורת גג זמנית או ממושכת או המספקות הגנה, הזנה, טיפול וסיוע, בעבור אנשים חסרי קורת גג, אנשים חסרי עורף משפחתי, אנשים המתמודדים עם התמכרויות או אוכלוסיות בזנות, ובלבד שהמסגרות מופעלות בידי משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי מטעמו או שהן מופעלות בידי רשות מקומית או בידי מי מטעמה; << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני אמשיך לקרוא מפה, בסדר? (19) מרכזים שיקומיים המופעלים בידי הרשות לשיקום האסיר או מי מטעמה; (20) מעונות ממשלתיים לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית; (21) מעונות ממשלתיים לנכים; (22) מעונות ומעונות נעולים כהגדרתם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–1971‏, שהם מעונות ממשלתיים. יש פה את ההבחנה בין המעונות הממשלתיים למעונות שאינם ממשלתיים. << אורח >> איה דביר: << אורח >> אני יכולה להסביר. בגדול, כשבנינו את התקנות, בתחילתן, בתקנה 2(י) שהפנתה לתוספת נמנו כל השירותים החיוניים שהם לא ממשלתיים ככלל, כל מה שמסופק במגזר האזרחי. והומעטו מהם מעונות ממשלתיים, למשל, לאנשים גם מוגבלות. וגילינו שיש לנו בעיה לתפעל את זה כמו שצריך. ולכן הפתרון שנועד להגדיל את המכסות שלהם למקסימום היה החרגתם מתחולת התקנות. זה נבנה בשלבים. מעת לעת גילינו בעיות תוך כדי ביצוע ויישום וניסינו לתת להם מענה. והפתרון פה היה באי תחולה כדי לאפשר למעונות האלה לחזור ולעבוד בתפוסה מלאה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יצוין שבתוספת, באותה תוספת שמפרטת את תחומי הפעילות, נראה שהמעונות הלא ממשלתיים נכללים באותה תוספת. << אורח >> איה דביר: << אורח >> נכון. זו תמונת מראה. זה פשוט ספק אחר של שירות בתוך הממשלה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> סליחה, מה פסקה (8). "רשות להגנת עדים"? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש רשות להגנת עדים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש רשות להגנה על עדים, עדי מדינה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אה, על עדי מדינה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> על עדים שמאוימים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> או על עדים בכלל. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> בפסקה (18) אי-אפשר לאפשר גם לעמותות המתעסקות - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא, לא. עזוב, עזוב. אנחנו לא הולכים לעשות – יש חוק ראשי. פה זה תקנות ל-45 יום. << אורח >> איה דביר: << אורח >> אבל העמותות נמצאות בתוך התוספת רווחה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 45 יום זה המון זמן בעצם. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> המון זמן. תראו, איפה היינו לפני 45 יום. עברנו כבר עשרה גלגולים מאז. זה הרבה זמן. לא עשרה ימים. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה עם המעונות לנשים מוכות? איפה זה נכנס? << אורח >> איה דביר: << אורח >> המעונות נמצאים בתוך התוספות של הרווחה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> מה? << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שאלתי על מעונות לנשים מוכות. << אורח >> איה דביר: << אורח >> התוספת בתחום הרווחה צריכה להיות – גם כל המעונות באשר הם בתחום הרווחה, כל עוד הם לא ממשלתיים. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה נפרד? כי ב-(18) זה לא. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> שאלתי על (18). למה אי-אפשר לאפשר גם לעמותות? מה התשובה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הוסבר קודם שיש לנו את הגופים הממשלתיים המנויים בהחרגה מהתקנות בכלל. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> את זה אני מבין. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ואילו בתוספת יש את המשלימים שהם הגורמים הלא ממשלתיים, ונעבור עליהם תכף. והם לא מוחרגים מכל התקנות. אבל הובהר שאין להם הגבלה של מספר מותר מרבי של אנשים לשהייה בו-זמנית. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אוקיי. תודה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> סעיף 5. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שמירת דינים 5. אין בתקנות שעת חירום אלה כדי לגרוע מהוראות אלה: (1) הוראות צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020; (2) הוראות צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (הגבלת פעילות מוסדות חינוך) (הוראת שעה), התש"ף–2020; (3) הוראות צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף–2020‏; (4) תקנות שעת חירום (אכיפת צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)), התש"ף–2020, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן לפי חוק – זה כבר עבר בחקיקה; (5) תקנות הגבלת פעילות. עכשיו יש לנו את התוספת הראשונה, והיא באמת מפרטת את תחומי הפעילות השונים. אני, אדוני, מציעה שלא נעבור ונקרא את כולם. אולי נעבור תחום-תחום ורק לאפשר חלק לעיין, לראות את נושאים שבהם מדובר. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מאה אחוז. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז, למשל, הנושא הראשון - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בנקאות. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> - - הוא נושא של פיננסי ותחתיו יש את הבנקאות, בהתחלה. יש לנו את התאגיד הבנקאי, תאגיד עזר, סולק, מערכת מבוקרת, לשכת אשראי, חברות לשינוע מזומנים וחברות לשינוע מעות; ספק שירות של מערכת ליבה בנקאית; תאגיד המפעיל מכונה אוטומטית. שוק ההון, זה תחום פעילות שני. זה הגוף המוסדי; מערכת סליקה פנסיונית מרכזית; מורשה לוידס והפול; מאגר המידע הסטטיסטי ומאגר המידע לאיתור הונאות ביטוח; בעל רישיון למתן אשראי. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אוקיי. אנחנו יודעים מה זה שוק ההון. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> זה סגירת הכלכלה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> מה עם הצ’יינג’ים? מופיעים פה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מופיע. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הצ'יינג'ים, אה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> איפה הכנסת אותם? חייבים קצת לפרוט משהו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני אשאל את משרד האוצר. הוא בוודאי יודע. הצ'יינג'ים נמצאים פה? << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> הצ'יינג'ים איפה הם נמצאים? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> צ'יינג'ים? << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כן. יש הרבה היום. << אורח >> איה דביר: << אורח >> צ'יינג'ים לא נמצאים במפורש. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> מה? השמיים סגורים, אז לא מתייחסים אליהם? << אורח >> איה דביר: << אורח >> היה דיון על הצ'יינג'ים בממשלה לאורך הדרך. אפשר לבדוק את זה מול רשות שוק ההון. אני חושבת שהם הוציאו הנחיה מבהירה שלצ'יינג'ים מותר לפעול. הייתה התלבטות גדולה אם צריך לראות בצ'יינג'ים התקהלות או שירות חיוני. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> ומותר להם לפעול? << דובר_המשך >> איה דביר: << דובר_המשך >> כן. הובהר בפרשנות שמותר להם לפעול. אבל אני אשמח לבדוק את זה לקראת. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מאה אחוז. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> תבדקי, תבדקי, בבקשה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> איפה זה כתוב? בפרשנות או בכתוב? << אורח >> איה דביר: << אורח >> בפרשנות. ממש לא כתוב. זה לא כתוב בשום מקום. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בכל התקופה הם פעלו? << אורח >> איה דביר: << אורח >> אני חושבת שזה השתנה באמצע הדרך. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> ובאמצע הדרך הם פעלו? << דובר_המשך >> איה דביר: << דובר_המשך >> אני חושבת שכן. אני אשמח לבדוק לכם את זה מול רשות שוק ההון. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> תבדקי אם הם פעלו. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> פעלו בלבן או בשחור? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רציתי להגיד לגבי בעל הרישיון למתן אשראי – תראו, יש לנו כל מיני הוראות ותנאים. למשל, פסקה (6) אומרים: אם צבר האשראי שלו עולה על 200 מיליון שקלים חדשים, ויראו כעומדים בתנאים האמורים גם בעלי רישיונות למתן אשראי שנשלטים בידי אותו אדם ואשר סך צבר האשראי שלהם עולה על 200 מיליון שקלים חדשים; בפסקה (7) יש לנו "בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי". גם פה רק אם צבר האשראי עולה על 200 מיליון שקלים; ויש פה הגדרה: "לרבות מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון למתן אשראי או לקבלת רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, וטרם קיבל רישיון כאמור, אך רשאי להמשיך בעיסוקו" בהתאם להוראות מסוימות לפי החקיקה הקיימת. יש לנו את המוקד טלפוני למתן מענה לפניות הציבור לרשות שוק ההון; תאגיד שהוא נאמן לתעודות התחייבות; חברה הרשומה במרשם החתמים; תאגיד שהוא מפיץ; תאגיד שהוא רכז הצעה ; הבורסה לניירות ערך; תאגיד שהוא חבר בורסה; תאגיד שהוא מסלקה; תאגיד שהוא חבר מסלקה; חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה בפרק ז'3 לחוק ניירות ערך; תאגיד שהוא בעל רישיון כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ותאגיד העוסק בעיסוק של בעל רישיון, בלא צורך בקבלת רישיון; תאגיד שהוא מנהל קרן ונאמן; חברת דירוג; תאגיד שהוא עושה שוק או עושה שוק סטטוטורי; תאגיד שעוסק במתן ייעוץ לגוף מוסדי בנושאי הצבעות באספות של מחזיקים בניירות ערך, ממשל תאגידי, ניהול סיכונים והוראות חקיקה; תאגיד שעיקר עיסוקו הוא השקעה או תיווך עסקאות בניירות ערך; נותני שירותים בתחום הדיווח לתאגיד מדווח. אחרי זה יש לנו את האנרגיה וחשמל: בעלי רישיונות לפי חוק משק החשמל; מיתקני ייצור חשמל בטכנולוגיות קונבנציונלי וקוגנרציה; << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> ומתחדשת. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> מיתקני ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת; כל מי שעוסק בחלוקה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כל הגגות, את מתכוונת? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> חברה בבעלות מלאה של בעל רישיון שניתן לפי סעיף 60א, שעוסקת ביבוא פחם ומכירתו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ו-(3) אנרגיה מתחדשת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גז טבעי: מפעיל כהגדרתו בתקנות הנפט לגבי חזקה אשר ביחס אליה התקבל אישור הפעלה מאת הממונה; בעל רישיון מכוח הגדרתו בחוק משק הגז הטבעי, מי שעוסק בשיווק; בעל רישיון ספק גז טבעי דחוס. נפט גולמי ומוצריו: פריקה, טעינה, אחסון, הזרמה בצנרת, ניפוק, שיווק, ייצור, זיקוק ושינוע של נפט גולמי ומוצריו, ושירות תדלוק בתחנות דלק, בנמלי תעופה ונמלים. לגבי גפ"מ, יש לנו את בעל רישיון - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> גפ"מ, שזה אומר? << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> גז פחממני מעובה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> יש לנו את בעל רישיון ספק גז לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי); בעל רישיון לעיסוק בעבודות גז לפי אותו חוק, או שהוא פטור מרישיון לפי תקנה 3(א) לתקנות שמוזכרות פה. לגבי מים, בעלי רישיון הפקה או רישיון הספקה; אספקה של שירותי מים וביוב. זכויות ניצולי שואה (1) טיפולים רפואיים ונפשיים לניצולי שואה; (2) שירותי תיאום טיפול, הפעלת מתנדבים להפגת בדידות, וביקורי בית נדרשים; (3) מוקד מרכז מידע לניצולי שואה; (4) סיעוד בקהילה לרבות נותני שירותי סיעוד פרטיים ושירותים הניתנים על ידי גורם שלישי; (5) שירותים ייחודיים לניצולי שואה כולל אבזרים רפואיים ולחצני מצוקה; (6) שירותים סוציאליים לניצולי שואה. עכשיו יש לנו את כל התחום של מזון ומשקאות, שזה באמת מאוד רחב: ייצוא, ייבוא, עיבוד, הובלה, אחסנה, אספקה, חלוקה, אריזה, שיווק, הפצה, ומכירה קמעונאית וסיטונאית, של מזון ומשקאות. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כל סוגי המשקאות, גברתי? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אין פה הגבלה. אני לא רואה פה הגבלה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אין בין חריף למתוק, כלום? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא. אני גם רואה שעסקים שונים שגם אם הם מעין סוגים של דליקטסים היו פתוחים. זאת אומרת, אין הבחנה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> טוב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שירותי הובלה, אחסנה ועמילות מכס: שירותי שינוע מטענים והובלה בתחבורה יבשתית, אווירית וימית ומסופי המטען המשמשים אותם; שירותי אחסנה, לרבות בתי קירור וממגורות; סוכן מכס; משלח בינלאומי; מחסן רשוי; מערכת שחרור מכסי מל"מ שער עולמי; עמילות מכס ושילוח סחורות מקומי ובינלאומי. בתחום החקלאות, כל המשקים החלקאיים, כפי שציינת קודם. כל המשקים חקלאיים בענפי החי והצומח, לרבות חומרי ריבוי; וגם קבלנים ונותני שירותי עיבוד למשקים חקלאיים, לרבות הדברה, האבקה, קטיף ואיסוף תוצרת חקלאית; בתי אריזה ומפעלי עיבוד ראשוני של תוצרת חקלאית; מפעלים ומרכזי מזון לבעלי חיים, מכוני תערובת, לרבות ייצור, שיווק ומכירה של מזון לבעלי חיים; שירותי רפואה וטרינרית; ייצור ושיווק תרופות וטרינריות, תרכיבים וערכות בדיקה לשימוש וטרינרי; שירותי טיפול באירועי התפרצות של מחלות בעלי חיים ונגעים בצמחים; שירותי פינוי וכילוי של פגרי בעלי חיים; פינוי פסולת חקלאית; שירותי ביקורת לתוצרת חקלאית, לרבות שירותי התעדה ומעבדה; מחלבות; מכוני מיון לביצים; תחנות מיון ואריזה של דגים; משחטות, בתי מטבחיים, מפעלי עיבוד ופירוק בשר ודגים; אספקה ותחזוקה של ציוד ומיכון חקלאי; ייצור ושיווק דשנים וחומרי הדברה לחקלאות; שירותי הובלה של תוצרת חקלאית ותשומות לחקלאות; שירותי תחזוקה וציוד למבנים חקלאיים; מיתקן להחזקת בעלי חיים. בטואלטיקה, בניקיון ותמרוקים, שהם שירותים שגם באמת פעלו בתקופות ההסגר. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אלכוג'ל, כל אלה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז יש את הייצור, הובלה, אחסנה, אספקה, אריזה, ייבוא, שיווק, הפצה ומכירה קמעונאית וסיטונאית של מוצרי פארמה, טואלטיקה, ניקיון, תמרוקים, חיתולים והיגיינה אישית. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> מסכות. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בסדר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בין השאר. נמלים וספנות: זה גם התפעול הנמלים, פריקה וטעינה, אחסנה, שירותי תעבורה ימית, בתי מלאכה, ניהול הנמלים ומסופים עורפיים, וכן סוכנויות ספנות, חברות ספנות וחברת הפיתוח והנכסים כהגדרתה בחוק. תחבורה: שירותי הסעה בתחבורה ציבורית וברכבות נוסעים, למעט שירותים מסוימים שיוגדרו על ידי המנהל הכללי של משרד התחבורה בתיאום עם משרד הבריאות. השאלה היא אם תקנות לשעת חירום עושות החרגות כאלה בהוראות. אני לא יודעת מאיפה הסמכות לעשות החרגות כאלה בתקנות שעות חירום. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> היו כמה מקרים שבהם עשינו החרגות, שניתנה למנהל סמכות לקבוע הוראות ספציפיות. במיוחד במקרים שבהם צריך גמישות מאוד גדולה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> וכאן צריך גמישות גדולה? השאלה היא אם המנהל הכללי של משרד התחבורה בתיאום עם משרד הבריאות להחיל את מגבלת 30%. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> הוא לא. הוא לא ירצה לבד. אומרים לו משרד הבריאות: יש סיכום כזה וכזה. הוא לא מחליט לבד, למרות שכתוב. הוא לא יודע להחליט לבד. הוא יקבל בראש. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז למה שיהיה כתוב? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כי בסדר, תן לבן אדם את הכבוד. אתה תראה במהלך החיים שלך פה כמה חשוב להכניס מישהו שיהיה לו כבוד וזה. ואללה, תן לו. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> גם זה היה הדיון. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> הוא לא מחליט לבד. תקשיב, אם משרד הבריאות יחליט שזה סגור, כי זה גורם לאפידמיה, לפיצוץ של המגפה, זה יהיה סגור, גם אם הוא יעמוד על הראש. << אורח >> איה דביר: << אורח >> בכל מקרה, אם כבר את שואלת ומתקנת, זה אמור להיות מנכ"ל למנכ"ל, הסעיף הזה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה? << אורח >> איה דביר: << אורח >> זה אמור להיות מנכ"ל למנכ"ל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז את אומרת שהמנהל הכללי של משרד התחבורה בתיאום עם מנכ"ל הבריאות, המנהל הכללי של משרד הבריאות? << אורח >> איה דביר: << אורח >> נכון. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אוקיי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש לנו מוניות; פעילות תעופה, לרבות תפעול שדות תעופה ומנחתים; בקרה אווירית; מעברי גבול יבשתיים; עבודות ניהול, תכנון, פיתוח, תחזוקה והפעלה של תשתיות תחבורתיות, ובכלל זה תשתית מסילתית לרבות ציוד נייד, וכבישים, לרבות כבישי אגרה. אדוני, אני אמרתי שאני לא אקרא ובכל זאת אני קוראת. אני תופסת את עצמי - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא. אז אל תקריאי. תחבורה אנחנו רואים, מסתכלים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ב-(7) יש פה "עבודה דחופה". הכוונה כמובן לעבודות בקשר לדרכים או תחבורה, נכון? עבודות דחופות לצורך מניעת חבלה או נזק לציבור. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> קשורים לתחבורה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן. זה בסעיף תחבורה. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אני לא יודעת, כל מה שקשור לתחבורה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> המוסד לביטוח לאומי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אחרי זה יש לנו את התחום של שירותים עבור המוסד לביטוח לאומי, כי לגבי המוסד לביטוח לאומי, כזכור, הייתה לנו שאלה: מה הוא האחוז שיחול עליהם? << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו ביקשנו שזה יהיה 100%. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> רצינו להגדיל ל-100%. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רצינו להגדיל. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מסכים איתו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם אם מגדילים ל-100% וזה נשאר שם, זה עדיין מחייב את צמצום הפעילות החיונית, שמה שמנוי פה, שאלה נותני השירותים של המוסד לביטוח לאומי, לא חל עליהם צמצום הפעילות. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> תעשי קורלציה בין הדברים. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אבל זה כתוב באופן מפורש. - - - מנוי שם ונמצא פה, זה לא חל לגביו. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אם אנחנו רוצים להגדיל את הפעילות של הביטוח הלאומי, אנחנו צריכים להגדיל יותר פעילות בסניפים ופחות במטה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אני מסכים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אלה שיושבים במטה יכולים לנוח. הסניפים שנותנים שירות, שצריכים לתת שירות – הייתי שם. אני מכיר. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא, לא. אז אני אגיד בהקשר הזה, כי אתה לא היית בחלק הזה של הדיון. שאלו איך המוסד לביטוח הלאומי - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> הייתי. הייתי און-ליין. אתם משודרים. הייתי און-ליין. אני רואה אתכם. לשנייה לא הסרתי את עיניי. כי ראיתי את היושב-ראש שעבד פה ופעל לעילא ולעילא. אז הרשיתי לעצמי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עקבת. יעני, אתה עוקב אחריי. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אח הגדול זה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> ואללה, אני עוקב, לא עוצם עין. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אני רק אגיד שבאמת ישבנו עם מוסד-מוסד. עם מוסד לביטוח הלאומי, הגענו ל-85%, בגלל שהבנו שלא כולם צריכים לבוא דווקא - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אוקיי. מאה אחוז. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז יש לנו את השירותים עבור המוסד לביטוח לאומי. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> תעברי לתקשורת. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> יש פה רשויות מקומיות ותקשורת. רשויות מקומיות אמרנו: שני עיסוקים. תקשורת, יש לנו שבעה פרטים של פעילויות. צריך לקרוא אותם? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> אחר כך יש לנו עבודה, שירותי רווחה, עלייה וקליטה. שמו את כולם באותו סל, החל מסגרות חוץ–ביתיות, למעט מעונות ממשלתיים. כזכור, מעונות ממשלתיים הוחרגו כבר בסעיף 4(ב). << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> פה, במקרה הזה צריכים להופיע גם מעונות פרטיים. ולמה? כי הם עובדים במקביל לממשלתיים. זה אותו דבר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון. אבל אלה באמת מעונות ממשלתיים. אני רק ציינתי שבסעיף 4(ב) ראינו שיש החרגה של המעונות הממשלתיים. וכאן מוחרגים באמת מאותה המגבלת 30% מהעובדים, אותם מעונות שאינם מעונות ממשלתיים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איפה יש נשים מוכות פה? יש נשים מוכות? << אורח >> איה דביר: << אורח >> בפסקה (11). << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> זה כל פעילות הרווחה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסעיפי 4: מעונות ופנימיות יום לילדים ולנוער בסיכון. יש ילדים ויש נוער. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> בפרט שאם יש הרבה בידודים, אז - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אלה מרכזים לטיפול ולמניעה של אלימות במשפחה. יש מעונות לנשים מוכות, נכון אורלי? << אורח >> איה דביר: << אורח >> זה נמצא ב-(11). << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> הם מוחרגים. הם סגורים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איפה? אבל לא מופיע פה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> זה יופיע. תוסיפו אותם. << אורח >> איה דביר: << אורח >> בפסקה (11). << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ב-(11) הם אמרו: מרכזים לטיפול ומניעה של אלימות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איפה? איזה סעיף? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> (11): מרכזים לטיפול ולמניעה של אלימות במשפחה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. זה לא מעונות לנשים מוכות. זה משהו אחר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. זה לא נשים מוכות. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> יש לי אליכם שאלה באמת. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אנחנו קוראים לזה פעילות רווחה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תוסיפו את זה. מה הבעיה? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אוסאמה, יש לי אליך שאלה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> הייתה קורונה. בתקופה הכי קשה סגרו את המעונות? אפשר לסגור אותם? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אי-אפשר לסגור. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> רגע, חברים, תסתכלו על סעיף (10): מרכזי הגנה ומרכזי טיפול בנפגעי תקיפה מינית; (9) מרכזי יום לטיפול בגברים אלימים. יש פה את כל המרכזים. זה מוגדר באופן כללי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש את כל הזה, אבל אין מעונות לנשים מוכות. אפרת, יש את הכול, אבל אין מעונות לנשים מוכות. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> תרשמי מעונות לנשים מוכות. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> למרות שלדעתי - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> עזבי את דעתך. תרשמי את זה. זה אותו דבר. דעתך לא חשובה עכשיו. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> אין בעיה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> את יכול באותה הזדמנות להמציא מעונות לגברים מכים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בסדר. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> עם כל הכבוד, יש גם גברים מוכים. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון. בסדר. לא באותה פרופורציה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אוקיי. בואו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה להפנות את תשומת הלב לפסקאות (14) ו-(16) שהן הוראות כלליות: גופים שמספקים שירותי הסעה באופן כללי לכל מיני פעילויות וגם ארגונים ותאגידים שפועלים למען אוכלוסיות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן. סעיפי כאלה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> דיברת על העמותות, אז הינה עמותות ואותם ארגונים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא שאלתי. משה שאל. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אני שאלתי. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אז קיבלת תשובה בסעיף (15). << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אני רק אגיד דבר אחד. אם מתקנים כזה דבר, עוד אפשר לחשוב שעד עכשיו זה לא היה מותר. זה היה מותר. אז יש תיקונים שרק עושים נזק. אז זה נראה כאילו שאם תוסיפו עכשיו, אז זה לא היה מותר עד היום. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> נכון. נכון. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> אני מציעה: מה שלא חובה – חבר'ה, יש פה סעיפי סל. הדברים האלה ברורים. הם היו קיימים. הם היו פתוחים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> גם אי-אפשר לסגור אותם. אתה לא בא ואומר: קורונה, כולם האנשים החוצה. כי זה לא קרה. היינו שם. בואו, אנחנו באירוע שעברנו חלק מהאירועים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני, ברגע שמפרטים את כל הזה - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> ולא סגרו. ולא סגרו. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אבל יש הבדל. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז לכן נניח עכשיו שזה, אז מה הבעיה? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא. אבל אז יחשבו שהם עבדו שלא כדין. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. אף אחד לא אומר. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> שלושה חודשים הם היו פתוחים. יש לך סעיף סל שמאפשר להם להיות פתוחים. ועוד סעיף שהוא גם יותר ספציפי שזה נראה שזה שם. אתה מוסיף היום שכאילו - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> דווקא את הנשים המוכות את רוצה להשאיר בסעיף סל. אני לא מסכים. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא. בסדר. רק שתבין שבגלל שזה כבר קיים - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בסדר, נו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עכשיו, כשיש רצח של נשים, אני לא מסכים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> תוסיפי נשים מוכות. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן. מעונות לנשים מוכות. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מעונות לנשים מוכות. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בדיוק. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> זהו. יאללה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הגנת הסביבה. שוויון חברתי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש פה משהו לא ברור בפסקה (1): מפעלים ואתרים לסילוק מכל סוג. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> פסולת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לסילוק פסולת מכל סוג? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה זה "וטיפול זה"? טיפול בה אולי? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה טיפול בה. זה טיפול בפסולת. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> זה "וטיפול בפסולת בה אמור". זו הכוונה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> וטיפול בפסולת כאמור. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> כי יש לסילוק וטיפול הפסולת. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לסילוק ולטיפול בפסולת. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> שוויון חברתי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שוויון חברתי, יש פה שבעה פרטים, כולל התייחסות מיוחדת למגזר הערבי בפסקה (7). << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> "(7) מובילי ומנהלי מיצוי משאבים ברשויות המקומיות במגזר הערבי." << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> שירותי קבורה, דת וקבורה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> דת וקבורה: שירותי קבורה, טהרת נפטרים והובלת נפטרים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> שונות. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> הפעלת מקוואות נשים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> שונות. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> ושירותי כשרות. שונות (1) שירותי תחזוקת מבנים, ובכלל זה בטיחות, מעליות, אינסטלציה, חשמלאות, ניקיון ותברואה – זה נכלל באותם שירותי תחזוקת מבנים; (2) אספקת שירותים ומוצרים בתחומים אלה: טכנאות, תקשורת, הגנת הסייבר ואבטחת מידע, מחשוב ובפרט שירותי תמיכה, תחזוקה, אחזקת בסיסי נתונים, דיגיטל ופיתוח, והכול ובלבד שלא ניתן לבצעם באמצעות גישה מרחוק; << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> שיכון. תעברי לשיכון. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> אוקיי. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בלדרות ושירותים, שליחה, חופשי. שיכון. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> שליחות, בלדרות ושיכון. יש פה כל מיני דברים לגבי שיכון. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> חברות לניהול דיור ציבורי. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> לקרוא אותם? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא. שירותי בריאות, בתי חולים, קופות חולים, שירותי שיקום. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> שירותי הבריאות: מרפאות, לרבות מרפאות לבריאות הנפש; מכוני דיאליזה; << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כל הבריאות. זה בסדר. יאללה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מרכזים רפואיים גריאטריים; מוסדות סיעודיים; בתי מרקחת; מכוני אופטיקה; << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בינוי ותשתיות, בעמוד 25. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> נמשיך הלאה. כולם נמצאים פה. אולי נציין רק ב-(11): "שירותי חירום רפואיים" – ציינתם שהם ניתנים בידי אגודת מגן דוד אדום לפי חוק מגן דוד אדום, בידי טרם ודומיהם; כלומר, גופים גדולים שנותנים שירותי חירום רפואיים. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כן, איחוד הצלה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> זה קופות חולים. טרם זה קופת חולים. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> איחוד הצלה אפשר להוסיף? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לפעמים הם מחוץ לפעילות קופת חולים. הם אומרים: ודומיהם. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> מה עם איחוד הצלה, כל אלה שעובדים קשה, זק"א? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הם אומרים: ודומיהם. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> דומיהם? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> דומיהם של מגן דוד אדום. תומך בינוי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז אנחנו עוברים הלאה. אנחנו לא קוראים את שאר הפסקאות פה. תומך בינוי ותשתיות, יש לנו גם כן שלושה פרטים. נותני שירותים לממשלה: נותני שירותים לממשלה לצורך פעילות קרנות הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה, סעיף (1). ומערכות ארגוניות לניהול נכסי ומשאבי המדינה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> תלכי למה שגדרת בעמוד 27: חובות מעסיק. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> אוקיי. ויש לנו מפעלים שהפסקת פעילותם עלולה לגרום לפגיעה רבה בכלכלה המשפיעה על המשק. יש לנו את המפעל מועדף כהגדרתו בסעיף 51. יש לנו מיסוי, שזה ייצוג נישומים מול רשות המסים. חינוך, דיברנו על נושא של החינוך. יש פה 12 פרטים. כללי – שירותי תמיכה. לקרוא, אדוני? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא. לא צריך. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> אולי מכיוון שזה כללי, ברשותך, אדוני, אני אקרא. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אוקיי. בסדר. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בסדר. היא מקריאה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. שאלה קטנה, נו. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא יודע. לגבי הנושא של למידה מרחוק, אני ואתה יודעים שיש לנו איזו בעיה מסוימת שגם הפניתי אליך. << אורח >> איה דביר: << אורח >> גם משרד החינוך נמצא פה וביקש להתייחס לזה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> לא. זה גם דווקא עבודה ורווחה, במקרה שאני פניתי. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> גם משרד החינוך יוכל להתייחס. << אורח >> איה דביר: << אורח >> הוא ביקש להתייחס בהקשר של שירותי למידה מרחוק, אפשר שהתיקון לעיקר פעילותו ברישא של תקנה 2 (י) - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> עידן, תרשום: משרד החינוך רוצה להתייחס לשירותי למידה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שיתייחס. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אוסאמה, תרשום את זה בהסתייגויות. נלך הלאה. תלכי הלאה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא. אבל מה ההתייחסות? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> עוד מעט נחזור אליו. תלכי הלאה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רשום אצלי. אני זוכר הכול. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 27, חובות מעסיק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בחינוך אנחנו מדברים על למידה מרחוק, העבודה של בתי הספר הרגילים, כמובן לא את אלה שפה, לא בהחרגות. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כן. כן. התקנות האלה ייגמרו במהלך החופש הגדול. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כללי – שירותי תמיכה (1) אספקת שירותים או מוצרים הנדרשים לצורך המשך פעילותם התקינה של תחומי הפעילות המפורטים בתוספת זו ושל בנק ישראל; (2) בלי לגרוע משאר הוראות תוספת זו, אספקת השירותים או המוצרים המפורטים להלן אשר נדרשים לצורך המשך פעילותם התקינה של המדינה ושל הגופים המנויים בתקנה 2(ב) ו-(ד): אותן שתי תקנות שאמרנו שיכול להיות שהן שכונסו לאחת. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כן. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> (א) שירותי הובלת מטענים והיסעים לעובדים; (ב) גוף מוכר כהגדרתו בחוק שירות אזרחי, התשע"ז–2017, והגוף המתפעל של מערך מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי; גוף שפועל מטעם הרשות, שירות לאומי-אזרחי. ו-(ג) זה הדפסה. זה הכללי 2. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אגב, לגבי תעופה, אין התייחסות? אני מבין שהשמיים סגורים, אז אין שום התייחסות לתעופה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נמלי תעופה היה לנו בתחבורה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> היה, היה, היה. עזבי את זה עכשיו. היה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> בתחבורה, אוקיי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תוספת השנייה. יש לנו עכשיו את התוספת השנייה. היא למעשה התו הסגול. מה אומר התו הסגול? אמרנו שהתנאים הם למנות ממונה קורונה, להחתים את המנהל הכללי ואת הממונה קורונה וליידע את העובדים. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כן. שלושת המ"מים: מסכה, מרחק וממונה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הכללים של התוספת השנייה המחייבים את המעסיק. (1) המעסיק מקיים באותו מקום עבודה את האמור בתקנה 3א(1)(א), (2), (3) ו-(6) לתקנות הגבלת פעילות, ואת ההוראות לעניין חובת מעסיק וחובת מחזיק או מפעיל של מקום הפתוח לציבור בנוגע לעטיית מסכה שבצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020. למה הכוונה בהוראות האלה? אז דבר ראשון, כשאנחנו מדברים על חובות מעסיק בכלל לפי, חובת מעסיק לפי צו בריאות העם, אז אנחנו רואים שבמקום – אני אקריא: "במקום עבודה, המעסיק יקפיד על שמירת מרחק של שני מטרים בין השוהים במקום; במקום עבודה שבו לא ניתן לשמור על מרחק כאמור, ידאג המעסיק לאמצעים אחרים למניעת הדבקה; נוסף על האמור, המעסיק יקפיד על קיום הוראות פסקאות שמייד ממילא הן חלות ישירות על המעסיק אצלנו. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> חובות לעניין מסכה. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> עכשיו, חובות לעניין מסכה מתוך צו בידוד בית. השאלה שלי היא האם נכון לעשות הפניה כזאת שאף אחד לא מבין אותה בכללי או שנכון לכתוב כבר את החובות, שאנשים ידעו מה חל עליהם? אומרים: חל עליך תו סגול, בוא נקרא את התו הסגול. ולא תשלחי אותי לקרוא את תקנה 3א(1)(א) בתקנות הגבלת הפעילות. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אין שום בעיה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אני ממליץ לפרט. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> על כמה וכמה כשיש סנקציות. וגם ככה קשה להם לעקוב. הם מנסים לנהל עסק, לא להיות משפטנים. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> - - - << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כן, כן. זה חשוב. למה אנשים, ראש קטן. << אורח >> איה דביר: << אורח >> אני כן אשמח להגיד שלוש מילים על זה, ברשותכם. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מה את חייבת להגיד? << דובר_המשך >> איה דביר: << דובר_המשך >> ברשותכם, להשלים שלוש מילים לשאלה של נעה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> איה דביר: << דובר_המשך >> אחת, הסיבה העיקרית שלא רצינו להעתיק היא שהתקנות האלה, כפי שאתם השתנו תדיר. בערך כל שבוע משהו השתנה. והן השתנו גם אצלנו, גם בתקנות הגבלת הפעילות בו-זמנית. וכל הזמן חשבנו שייווצרו חובות לא זהות שייצרו נטל כפול על המעסיקים. ולכן הטכניקה של ההפנייה קצת חסכה לנו את הסיכון הזה. כי מה שהשתנה בהגבלת הפעילות נגרר אוטומטית באותו מבנה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> ואם המעסיק הוא לא עורך דין? << דובר_המשך >> איה דביר: << דובר_המשך >> זה לא קשור לשאלה של ההבנה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אז הוא ילך לסעיף 3(ג)(ז1) קטן? << דובר_המשך >> איה דביר: << דובר_המשך >> לא. אני כן אשקף שבשלבים מסוימים היו הצהרות שלא היו אותן הצהרות, והיה צריך למלא אותן פעמיים. ורצינו למנוע את התקלה הזאת. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> איך קוראים לך? << דובר_המשך >> איה דביר: << דובר_המשך >> איה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> איה, אנחנו רוצים חיים קלים למעסיק. לא שילך לפה וילך לשם. שיהיה כתוב ברור מה הוא צריך לעשות. הוא לא צריך להעסיק עוד 17 עורכי דין. אני מבין שגורמים הרבה עורכי דין את הלימודים כל שנה וצריך למצוא להם פרנסה. אני מבין. אבל יחד עם זה, הכי פשוט: אתה המעסיק, אתה מקבל רישיון העבודה, ואללה תבדוק מסכה, תבדוק צבע השער, תבדוק זה, תבדוק פה. שלום, זה המחויבות שלך. << דובר_המשך >> איה דביר: << דובר_המשך >> אדוני, על הרוב אנחנו מסכימים איתך. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא רוצה לשלוח אותו. רוצה חיים פשוטים. כי אנחנו לא מנהלים עסק. אנחנו יושבים במשרד העבודה, וחברי כנסת, וברווחה, ויש לנו את כל הזמן בעולם. ומנהל עסק צריך להיות לו חיים פשוטים, כי הוא מנהל עסק. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איה, כעיקרון את צודקת. ככה נהוג ברשומות, ככה נהוג בחקיקה. אבל אני חושב שלאור המצב שנוצר ובגלל שזה מוגבל בזמן, בואו נלך לקראתם, ולא עכשיו נייצר להם פרוצדורה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אנחנו לא הולכים לקראתם. << אורח >> איה דביר: << אורח >> אני רק משקפת. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אנחנו הולכים הציבור, למעסיקים. "לקראתם" זה מי זה? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> המעסיקים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אה, אני הבנתי ש"לקראתם" זה לי ולנעה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא. להפך, שאנחנו והמחלקות המשפטיות נלך את האקסטרה מייל לוודא שיש תיאום בין הגרסאות ושהמעסיק ידע שיש לו מקום אחד שהוא מבין את הכול. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מאה אחוז. << אורח >> איה דביר: << אורח >> רק בבקשה לשים לב שזה צריך לכפוף את מה שקורה עכשיו בתיקוני הגבלת הפעילות. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> זה בסדר. << דובר_המשך >> איה דביר: << דובר_המשך >> תודה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז יש לנו גם החובות לעטיית מסכה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כל אלה תעברי איתה ותנסחי אותם. את כל המסומן. << אורח >> איה דביר: << אורח >> אין בעיה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לעניין שצריך לקיים את החובה – מעסיק אחראי לכך שהעובדים יקיימו את החובה לחבוש מסכה; ויש גם הוראות שמחזיק או מפעיל של מקום הפתוח לציבור שאסור לו להכניס את מי שלא עוטה מסכה, לא לתת לו שירות. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כל התקנות האלה תעברי איתם על הניסוח. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> טוב. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> טוב, מה שרק צריך לוודא, אם תסכים – אגב, עד היינו חייבים באמת בהלימה, כי הכול השתנה כל הזמן ופחדנו שאנשים יפלו. עכשיו ממילא זה ל-45 יום, וגם הם ל-45 יום. אז זה הולך להיות ממילא שינוי נוסף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> תשבו ביניכם. אתם תשבו, עורכי הדין, אתם מדברים בשפה שאנחנו לא יודעים. אני לא כל כך מבין אותה. לא מבין אותה. אני שפה משפטית לא מבין. אני לא רוצה להיות עורך דין. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> רק כל מה שאנחנו צריכים לוודא שזה באמת תואם למה שעובר בהגבלת פעילות. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> את עורכת דין? << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> לצערי, כן. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> גם היא עורכת דין. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> סבבה, הכול טוב. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> נחזור אחר כך עם נוסח לגבי זה, לגבי ההוראות האלה? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז רגע יש דברים שכבר קבועים, בפסקה (2): (2) המעסיק הסדיר ביצוע של מדידת חום באמצעי שאינו פולשני לנכנסים למקום העבודה; ואם בוצעה מדידת חום כאמור, לא תותר כניסת אדם עם חום גוף של 38 מעלות צלזיוס ומעלה. (3) בעבודה משרדית יחולו גם הוראות אלה: (א) עובד ישב, ככל האפשר, בעמדת עבודה קבועה הכוללת ציוד אישי קבוע; לא ניתן לספק לעובד עמדת עבודה קבועה כאמור, עמדת העבודה והציוד האישי שבה יעברו חיטוי קפדני לפני כל העברה מאדם לאדם; (ב) בכל חדר יישמר מרחק של שני מטרים לפחות בין אדם לאדם אלא אם כן ישנה מחיצה למניעת העברת רסס מאדם לאדם; במבנה שבו קיימת מערכת כיבוי אוטומטי (ספרינקלרים) או מערכת גילוי אש ועשן, תותקן המחיצה מכיוון הרצפה ועד לגובה של 50 ס"מ מתחת לגובה התקרה, לכל היותר; (ג) מעסיק רשאי לאפשר קיום פגישות מקצועיות במקום העבודה, בהשתתפות של עד 50 אנשים, ובלבד שיישמר מרחק של שני מטרים לפחות בין אדם לאדם. (4) אכילה או שתייה תתבצע, ככל האפשר, בחדרו הקבוע של העובד. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> 50 איש לא גדל? << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> לא. זה 51 היום. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא. זה היה שמונה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אוקיי. אבל עכשיו עשו אירועים ל-250. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> לא. רגע. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אוקיי. בסדר. מקבל. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אלה כיתות בעבודה, לא חתונות. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בסדר. בסדר. אבל בעבודה יש לפעמים אולמות גדולים. לא חשוב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (5) מעסיק יקבע, לגבי עובדים שעל פי שיקול דעתו יכולים לבצע את עבודתם שלא במקום העבודה, מתכונת העסקה אשר תאפשר לעובדים אלה לבצע את עבודתם מחוץ למקום העבודה, והכול בכפוף לצורכי העבודה וליכולתו של המעסיק ליישם מתכונת עבודה כאמור. זאת אומרת, אם יש לו אפשרות, אם נוח לו שהם יעבדו גם מהבית, אז הם יעבדו מהבית. ואם לא, אז לא. אבל זה הכול כפוף לתנאי מאוד משמעותי של "לצורכי העבודה" וגם של אפשרות יכולת ליישם מתכונת עבודה כאמור. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> (7) כל עובד יעבוד, ככל האפשר, מול ספקים קבועים. (8) מעסיק שמפעיל שירות הסעות למקום העבודה וממקום העבודה, ישבץ, ככל האפשר, את אותה קבוצת עובדים יחד באותה הסעה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> קראנו כבר את התוספת השלישית. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איפה יש, אפרת, את העניין הזה שהוא יכול לבחור בין התו הסגול לבין 30%? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> 2ב, כתוב לך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 2ב? << אורח >> איה דביר: << אורח >> 2ב רבא. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אילו סעיפים הייתה עליהם מחלוקת? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> עידן, תקשיב, עכשיו כי אוסאמה אומר את הסעיפים, שלא נדלג על הסעיף שלך. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> על הביטוח הלאומי דיברתם? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא חושש לדלג. סומך עליו. הכול מסודר. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אני לא יודע. אל תסמוך. אתה ילד צעיר. תקשיב. אתה יודע מה ראשי תיבות של כסף? << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כסף סופרים פעמיים. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יאללה, קיבלתי. אוסאמה, אני עם ארבע עיניים לראות שלא שכחת את ההסתייגות שלי. אתה רואה? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> סעיף מה? איזה סעיף הוסבר? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עמוד 3, הגדרה של מקום עבודה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון. אמרנו שזה אתר. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> בעמוד 4 יש לנו את הרבני השכונות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עמוד 7. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> בעמוד 4, הרבנים. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> רבנים בעמוד 4. רבני שכונות, רבני שכונות בעיקר. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> עמוד 4, רבני - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> רבני שכונות ורבני זה. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> רבני יישובים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> - - שכונות ויישובים. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם בנושא של אגף החינוך היא לא ענתה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לאט-לאט נגיע, אורלי. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה אותו סעיף. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> נגיע לחינוך. החינוך בחופש. התקנות אומרות שהחינוך איננו, הוא בחופש. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא חשוב, אבל נגיע. עמוד 4, הלאה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עמוד 7. ביטוח לאומי ושירות תעסוקה– 100%. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא שמעתי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ביטוח לאומי ושירות תעסוקה חייב להיות 100%. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> על זה דיברנו בדיוק, שלגבי שירות התעסוקה והביטוח הלאומי עשינו בדיקה מפורטת עם גורמים האלה - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> שנייה. נו, מה? רגע. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> סליחה, סליחה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> 100%, הלאה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> ודיברת על האחוזים ברשות לשיקום האסיר, האם זה טעות? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> משה, שנייה. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> סליחה, אדוני, השאלה של מידת הגבלה, אם להשאיר את ה-30% או הגבלה אחרת עלתה? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> זה לא משנה. נעה, זה לא משנה עכשיו. לא משנה. הלאה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עמוד 10, הסעיף (ה) שמדבר על סגירת עסק. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא מעניין אותי על מה הוא מדבר. הלאה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע, אוסאמה, עמוד 10 סעיף? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה הסעיף על החקירה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה שלך. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אה, החקירה האפידמיולוגית. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עמוד 11. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עמוד 11 בעניין העונשין, שזה יחול על כולם. סעיף 3. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> סעיף 3, כן. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אתם שכחתם בעמוד 7, אדוני, תיקון. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אנחנו נחזור אליך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בעמוד 16, חבר הכנסת משה אבוטבול ביקש להכניס את הצ'יינג', לבדוק אם זה נכנס. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> צ'יינג', כן. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זהו. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> רק שכחה קלה. בעמוד 7 אמרנו שרק תבדקי בסעיף 4 האם הרשות לשיקום האסיר, מה שכתבתם שם 59%, האם זה הנכון? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זהו. אוסאמה, נראה לי שזה הכול, לא? << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> או שזו טעות מסוימת, כי יש הבדל. אם הוא עגול, זה קצת עושה לנו ריבוע בראש. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> את זה אני אוכל לבדוק עכשיו באתר. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> תבדקי. זה יכול להיות סתם טעות סופר. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אוקיי. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע, חיים, אתה עברת על החינוך. החינוך זה בעמוד 4. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> עמוד 4, סעיף? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> סעיף (2). << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> עמוד 4, סעיף (2). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> משרד החינוך ביקש להתייחס לנושא החינוך. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בסדר. תכף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> והנושא של פירוק החובות, איך מפרקים את החובות בכללי. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> סעיף ועמוד. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> בעמוד 27 ו-28. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> זו התוספת השנייה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> עמודים 27, 28, איזה סעיף? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה בתוספת השנייה, אם צריך לפרש את ההוראות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אלה התקנות שאמרת שעורכי הדין ינסחו. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אבל זו לא מחלוקת. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אין מחלוקת. הם ינסחו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אז אין להם מחלוקת על זה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אין מחלוקת פה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אוקיי. אנחנו נצביע על הצעת החוק כולה, פרט לעמוד 3 – הגדרת מקום עבודה; עמוד 4 – רבני שכונות ויישובים; עמוד 7 – סעיף (2) ביטוח לאומי ושירות התעסוקה; עמוד 10 – סעיף (ה); עמוד 11 – סעיף 3; עמוד 16 – סעיף הצ'יינג'. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אם אפשר רק להגיד, לדעתי, על מקום עבודה אין לנו חלוקת. מה המחלוקת על מקום עבודה? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אחר כך נגמור את זה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עמוד 4, סעיף (2). << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אז אחרי זה תגידו. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> זה חוסך. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בואי, אל תחסכי כלום. יש מחלוקת, נדון בזה. מי בעד הצעת החוק? << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עמוד 4, סעיף (2) לא הקראת. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אז אמרתי: עמוד 4, סעיף (2). רבני שכונות ויישובים בסעיף (2). מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע? אתם הייתם בעד או נגד? << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בעד שהוצאת את הסעיפים האלה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא. לא הצבענו על הסעיפים האלה. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> על כל הסעיפים במחלוקת – אתה יכול לחזור עליהם. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אה, שנייה. אתה מדבר על כל מה ששמנו בצד, כל מה שמוסכם – בעד. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בדיוק. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> הבנת. יופי. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הבנתי. לפעמים לאט, אבל מבין. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> תקשיב, אני מנהל ביושר. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא פקפקתי לרגע. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אני לא עובד על אף אחד. בכל סעיף אני לא רוצה לנצח. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חיים, אני מעולם לא חשבתי שאנחנו - - -מישהו פה - - - הצבעה אושרה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה עם הסעיפים שלא אושרו? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> הצעת החוק אושרה, פרט לסעיפים הנ"ל. עכשיו, אוסאמה, בוא, שב. תתחיל לדון סעיף-סעיף. יש לך פה את הסעיפים. הם רשומים. יש לך רשום. עידן סומך עליך. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני סומך. סומך על כולם. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> תעבור סעיף-סעיף. עכשיו, סעיף –הצבעה. סעיף – הצבעה. סעיף –הצבעה. יש מחלוקות – תשאיר מחר, ל-09:00. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסדר. אין לך רוב להצביע על זה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא. יש לי רוב. אתה תנהל את העסק. אז עכשיו כולם אופוזיציה, אחד מהקואליציה? עזוב אותך. תמשיך. אם אנחנו לא מסכימים, תבקש רוויזיה. << מנהל >> (היו"ר אוסאמה סעדי, 13:23) << מנהל >> << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> טוב. אנחנו נתחיל מהקל לכבד, בסדר? הסעיפים בהגדרות בעניין רבני שכונות ורבני יישובים, מה אתם אומרים? << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כן, אנחנו בעד. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מכניסים? משרד המשפטים? משרד האוצר? << אורח >> איה דביר: << אורח >> אנחנו נשמח לבדוק את זה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> זה לא אקוטי, נכון? << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> זה לא אקוטי בכלל. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אנחנו מתקנים את זה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> פה-אחד בעד. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אנחנו מדברים על רבני שכונות ורבני יישובים? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז התקבל פה-אחד. כן. אז אנחנו מכניסים את זה. אוקיי. זה ירד. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> חוה הייתה איתנו. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> עשיתי בעד. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> הגדרת חינוך. מה את רוצה להגיד? << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה שרציתי לומר בסעיף (2) בעמוד 4, כתוב: לא יראו כעובד רשות מקומית – את ראש רשות מקומית, סגן, עובד סוציאלי, פסיכולוג חינוכי, עובד לקידום נוער, עובד במערך החינוך המיוחד ומי שעיקר עיסוקו באשפה וכו'. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אומרת שגם אנשי אגף החינוך, מנהלת מחלקת גני ילדים, מנהלת מחלקת יסודי - - << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> מצוין. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - המערכת עובדת. הם לא יכולים להיכלל ב-30%. הם חייבים להיות בעובדים חיוניים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אבל יש פה תקנות מיוחדות למשרד החינוך. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל בכל זאת, כתבו: קידום - - - << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> אלה עובדי רשויות. היא צודקת. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לא. כתבו כאן רק את החינוך המיוחד. אורלי, כתבו רק את החינוך המיוחד פה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ועובדי קידום נוער. למה נקטו - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> קידום נוער. קידום נוער זה לא חינוך פורמלי. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה לא משנה. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לדעתי, הכוונה היא לעובדי הרשות – את מתכוונת לעובדי הרשויות המקומיות שעוסקים בחינוך. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> עובדי הרשות שעוסקים בחינוך, באגף החינוך. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> הם נכנסים ב-30%, יש סמכות להעלות בעוד 15%. אין סיבה. מהבדיקה שעשינו אין שום סיבה שדווקא הם - - - << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל יש סיבה שכתבתם את שני התפקידים האלו. << אורח >> איה דביר: << אורח >> אני יכול להסביר. אפשר להסביר. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> כן. את רוצה להסביר? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. << אורח >> איה דביר: << אורח >> אנחנו רוצים להסביר. התקנות האלה – אתם שמעתם בתחילת הדיון, אני גם שמעתי אותו מהזום ברחוק – נבנו בתוך שבוע בניסיון לייצר משק חירום חדש כשלמדינת ישראל לא הייתה תוכנית מגירה לתרחיש הזה. ותוך כדי תנועה גילינו גם כשלים באספקה של שירותים חיוניים, דברים שלא הצלחנו לטפל בהם טוב. אם אתם זוכרים שקראנו את תקנה 2, ראיתם שלרשויות המקומיות, למשל, היו מכסות והם יכלו עם פול של איזושהי - - - שנתנו למשרד הפנים לתת להם תוספת, אבל בעצם הם קבעו רשימות של חיוניים והם לא יכלו לסטות מהם. וכשרשויות קבעו לא כמו שצריך, למשל, השאירו עובדי קידום נוער בחוץ, אז לא הייתה דרך להוסיף את עובדי קידום הנוער, אלא בטכניקה של החרגתם ממכסת העובדים הנספרת. והפתרונות שאתם רואים פה הם פלסטרים לסיטואציות האלה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אפרת, אני רוצה לוודא. עובדי הוראה וחינוך, לא חינוך מיוחד, יש את התקנות שעת חירום בעניין החינוך? זה מופיע? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לגבי הוראה, יש צווים מיוחדים שמדברים על כלל המערכות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בדיוק. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> כמובן שאם המערכת סגורה, אין טעם להביא את העובדים. ברגע שהתחלנו לפתוח את משרד החינוך רק לחינוך המיוחד, נוצר צורך להחריג את עובדי החינוך המיוחד, כי אמרו: מפלים את משרד החינוך רק לעניין הזה. לכן רק זה נמצא. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אורלי, אני חושב שזה עונה. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> לגבי המערך הכולל ברשויות המקומיות, זה פשוט לא קשור. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל זאת לא המציאות, מכיוון שהמערכת גם כשהיא הייתה סגורה, אז הייתה למידה מרחוק. אתם לא יודעים כמה בעיות היו בתוך זה, והיחידים שנמצאים שם קרוב לשטח הם עובדי אגף החינוך, מנהלי המחלקות שם. עכשיו, אנחנו מדברים היום על 45 יום עד ה-6 באוגוסט, עובדים כל הגנים ובית ספר של החופש הגדול – החלטת משרד החינוך – כל גני הילדים, כל בתי הספר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אבל יש שם החלטה של משרד החינוך. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> כן. ולא רק זה. יש את התו הסגול. אני אסביר עוד פעם. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> סליחה, אורלי. אני רוצה לחדד משהו. אוסאמה, היא הבינה את הטעות. היא מדברת על עובדי רשות, עובדי אגף החינוך. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> הם לא שייכים למשרד החינוך. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא שייכים. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> הם שייכים לרשות. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הם עובדי רשות מקומית. עובדי אגף החינות או מחלקת חינוך המקומית. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אז אני אומרת: לגבי הרשויות המקומיות, בסופו של יום, רוב רשויות מקומיות או כולן לפחות יכולות להיכנס לתו הסגול, אז כולם מגיעים. אין צורך היום להתחיל להחריג - - - << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל שמענו כבר שיש 80 רשויות שהן לא בתו הסגול. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא לצורך מהשטח להחריג דווקא את העובדים הספציפיים האלה. ברור שעכשיו אם נחריג דווקא את עובדי ההוראה ספציפית, יגידו לי לגבי עובדי הרשות המקומית שעוסקים באשפה, שעוסקים בכל מיני נושאים אחרים. הדברים האלה אחר כך יעלו. אין סיבה להחריג דווקא את העובדים ברשות המקומית שעוסקים בהוראה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בוודאי שיש סיבה. זאת המערכת הכי גדולה, הכי מורכבת בכל רשות מקומית. תראו כמה בעיות היו בלהחזיר אותם. ותארי לך שמנהל המחלקה של רשות מקומית יושב בבית באותה תקופה. << אורח >> איה דביר: << אורח >> אבל משרד הפנים בנה, כשהם עשו את חלוקת הרשימות - - - << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתן טועות. אתן לא יודעות את ההיסטוריה. אני יודעת את ההיסטוריה. אני אשת החינוך. כתוב פה במיוחד: חינוך מיוחד ועובדי קידום נוער – כי באופן נורמלי, באף מצב חירום, החינוך המיוחד לא הושבת. זו הפעם הראשונה שהחינוך המיוחד הושבת. וזה מסתמך על תקנות שהן תקנות כלליות לשעת חירום. ולכן החינוך המיוחד תמיד שם, כי הוא אף פעם לא מושבת. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> זה מה שגם אמרתי. אמרתי: הכניסו את החינוך המיוחד, כי הם הופעלו ולכן היה צריך להחריג אותם מהמכסות של משרד החינוך. אבל את מדברת עכשיו על עובדים ברשות המקומית דווקא. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> של הרשות המקומית. כתוב פה: לא יראו כעובד רשות מקומית. זאת אומרת, ראש הרשות הוא מוחרג מה-30%, הסגן – הכול טוב ויפה. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אנחנו מדברים על מצב שיש לנו רשות מקומית שהיא לא רוצה להחיל עליה את התו הסגול, אוקיי? והיא נשארת עדיין עם ה-30%, כשיש סמכות עדיין למשרד הפנים להגדיל את המכסה ל-45%, אפילו יותר, במקרים מסוימים. זאת אומרת, גם במקרים האלה את עדיין רוצה החרגה לעובד רשות מקומית שעובד בהוראה? מה אני אגיד לך? << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא שעובד בהוראה. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> שעוסק בענייני הוראה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. הוא מנהל את מערכת החינוך המקומית, אגף החינוך. הוא מנהל את מערכת החינוך המקומית. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אפרת, יש לי הצעה. אני הבנתי את אורלי. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עכשיו, מה זה 80 רשויות? אלה 80 רשויות החלשות ששם כן צריכה התערבות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השאלה היא אם יש רשות מקומית. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אורלי, אני הבנתי. אנחנו נכתוב ככה: מי שמקבל עליו את התו הסגול, אז אין בעיה. מי שלא מקבל את התו הסגול, מנהל מערכת חינוך חייב להיות מוחרג. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> החרגתם את הפסיכולוג החינוכי - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אורלי, מתקבלת ההערה שלך. אוקיי. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> התקבל פה-אחד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רב שכונה - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. רב שכונה. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> רב שכונה ורב יישוב. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> רב יישוב ורב שכונה. עכשיו הצבענו ברשויות המקומיות שלא מקבלות על עצמן את התו הסגול, מוחרג גם מנהל אגף חינוך בכל רשות, נכון? << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. אנחנו עוברים עכשיו לביטוח הלאומי – 100%. מה אתם אומרים? אני בעד הצעת היושב-ראש. אין לנו בעיה שבהנהלה, במטה יהיה 85%, אבל 100% בסניפים שנותנים שירות לקהל. לא ללקוחות – לקהל. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> זהו. אני אגיד רק שאנחנו חושבים – אני מבינה את ההצעה ואני מסכימה איתה. מה שעשינו רק הוא שכתבנו 85% באופן כללי כדי שתהיה גמישות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אבל אני לא סומך. אנחנו רוצים להיות בטוחים ולא רוצים לסמוך. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> רק תיקחו בחשבון שיכול להיות שאנחנו פה גורמים, למשל, לביטוח לאומי יותר נזק מתועלת. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> למה? << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> אני לא יודעת מה זה. אין לי כרגע את הגורמים המקצועיים שיעזרו לי לבדוק ולראות אם הדבר הזה הגיוני. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא לא צריך את העובדים – הוא יפטר אותם. מה? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז תבדקו את זה איתם. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אז תנו לי לבדוק. יכול להיות שאולי עדיף – אני לא רוצה משהו שגורם נזק. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז תבדקי את זה איתם, עם שירות התעסוקה, ותנו לנו תשובה. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> בסדר. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> צריך להצביע על זה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אנחנו נצביע על 100% ואנחנו נבקש רוויזיה, ותבדקו את זה עד מחר. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מי בעד להעביר את הביטוח הלאומי ל-100% ושירות התעסוקה ל-100%? מי נגד? מ נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> עבר פה-אחד. כן. 59, 95 בדקתם? רשות לשיקום האסיר, זה 59? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> כן, כן. בדקנו. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז זה יישאר 59. אז עברנו את זה. עמוד 10, כן. בעניין של מגבלת זמן. משרד הבריאות, אמרת שאנחנו נגביל לתקופת זמן ונהיה גם גמישים. כן. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אז אני בדקתי את זה. אנחנו נוכל להתחייב ברוב המוחלט של המקרים, אני מקווה, לשלושה ימים מקסימום, גג לשני ימים. זה באמת הזמן מינימלי שנדרש לנו כדי לבצע ברוב המקרים את הבדיקה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> עידן, סביר? ניתן להם עד ולא יאוחר משלושה ימים, בסדר? << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עד 72 שעות. << דובר_המשך >> נינא כהן קרן: << דובר_המשך >> שני ימי עבודה. שני ימי עבודה, כי בסוף שבוע זה לוקח קצת יותר. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עד 72 שעות. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> לא. אפשר לכתוב 48 שעות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> עם סיום חקירה כאמור, שלא תיארך יותר משלושה ימים, נכון? את עוקבת אחרי? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע. לא. היא מציעה 48 שעות אבל בימי עבודה. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> לא, לא. אני מציעה שני ימי עבודה. אם בכל זאת רוצים לקבוע לפי שעות, אז שלפחות - - - לא כולל סופי שבוע. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אנחנו נותנים לכם 72 שעות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז בואו נעשה עד שני ימי עבודה או 72 שעות – לא, כשזה בסוף שבוע - - - << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> בסוף שבוע אנחנו מסיימים לפחות עד ליום שני. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> עזוב, עזוב. עידן, בוא ניתן להם 72 שעות. זה סביר וזהו. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אוקיי. בסדר. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> רגע, רגע. למקרים המאוד חריגים של מפעלים גדולים או מקרה מורכב, שכן תהיה אפשרות, אני מציעה לקבוע, לבקשת ראש שירותי בריאות הציבור, בנסיבות מיוחדות פרק זמן נוסף. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בנסיבות מיוחדות, ראש רשות ציבורית יכול להאריך את זה. כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בנסיבות מיוחדות ומורכבות, ראש רשות מנהל ציבורי במשרד הבריאות יכול להאריך את הקופה הזאת. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> ראש השירות, אפשר באותו מונח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ראש השירות שנקרא פה יוכל, מה? להאריך את התקופה? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> לבקש פרק זמן נוסף. להאריך. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> להאריך את התקופה הזאת, כן. להאריך את התקופה של 72 שעות במקרים מיוחדים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נשמע לי בסדר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. מי בעד התיקון הזה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רגע, זה לצורך סיום החקירה האפידמיולוגית? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן, כן, כן. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לצורך הארכת המועד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא לצורך הארכת המועד. לצורך סיום החקירה האפידמיולוגית? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן, כן. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע, היושב-ראש, מה זה? הארכה של הזה גם צריכה להיות מוגבלת. זה נכון. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לא. סיום החקירה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עד שבוע, תשעה ימים. משהו. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. גם ראש שירותי בריאות –אי-אפשר עכשיו, אתם יודעים - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לא. עם סיום החקירה, שלא תיארך יותר מ-72 שעות. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> ובנסיבות מיוחדות, ראש רשות זה יכול להאריך את התקופה הזאת. אם יש נסיבות. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עד? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עד? << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שישה ימים, נשמע הגיוני. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לצורך סיום החקירה האפידמיולוגית. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, לא. צריך גם לדעת איך להגביל. אני לא יכול לדעת ברגע שאנחנו - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> ב-48 שעות נוספות? ב-48 שעות נוספות? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 48 שעות נוספות? נשמע לי בסדר גמור. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> יאללה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> התקבל פה-אחד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 48 שעות נוספות? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. במקרים מיוחדים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> סעיף 3, כן. עונשין. יש שתי נקודות פה. נקודה אחת, שאנחנו מבקשים להוריד את העניין הזה של המאסר כפי שעשינו בתקש"חים אחרים. בוועדת החוקה הורדנו את העניין של המאסר. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם זה ירד בחוקה, אז זה חייב בכל התקנות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. << אורח >> איה דביר: << אורח >> אני לא מומחית לפלילי, אבל תשימו לב שמאסר לגבי תאגידים זה בכלל לא רלוונטי. זה בסך הכול מצמיד את הרף לקנס. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> ולכן - - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ולכן על אחת כמה וכמה לבטל את זה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בדיוק. קל וחומר שאנחנו לא נשאיר את המאסר רק על אנשים פרטיים. << אורח >> איה דביר: << אורח >> מה שאושר בוועדת החוקה ועבר את הרפרנטית של הפלילי פוטר אותנו. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. אז אנחנו מורידים כאן את העניין הזה של המאסר. מי בעד? << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מורידים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מי נגד. מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> התקבל פה-אחד. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> ומה עם הקנס הכספי? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> הקנס נשאר. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, זה נשאר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אחרת, אין סנקציה. חייב להישאר. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הקנס הכספי, איך הוא הולך? יש טבלה? יש מדרג? מה זה קנס כספי? << אורח >> איה דביר: << אורח >> יש בחוק העונשין הצמדה של שלושה מדרגי קנסות. הקנס הזה, לדעתי, הוא במדרג הנמוך שבהם. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לא, לא. אנחנו משאירים את הקנס כאמור בסעיף 61(א)(1). זה הקנס שמקובל, כן. << אורח >> איה דביר: << אורח >> זה המדרג הנמוך שבהם, למיטב הבנתי. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אוקיי. אז הורדנו את המאסר. מה השוט שלנו עכשיו על המגזר הציבורי? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מה עם ה"למעט"? למה זה לא יחול על כולם? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> קנס לא מעניין את המגזר הציבורי, כן? << אורח >> איה דביר: << אורח >> זאת הבעיה. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> זה בדיוק העניין. ולכן זה הוחרג. זה בדיוק העניין. << אורח >> איה דביר: << אורח >> זאת הבעיה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז אי-אפשר להחיל. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> בסוף זה כספי ציבור. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אפרת, למה זה לא חל כולם? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז משהו מנהלי, משהו משמעתי. חייב להיות משהו. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא. זה פשוט חלק מההוראות הכלליות. לגבי הגופים האחרים, כל חברות בנות, כל חברת בת עירונית, יש לנו את בנק ישראל - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> למה לא מועצה דתית שלא מקיימת את ההוראות? << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> לגביה אפשר להחיל קנס, אוקיי? אין מניעה להחיל קנס כמו למדינה. רק תשימו לב שמדובר בכספי ציבור בסוף. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מוסד להשכלה גבוהה? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע. יש לי הצעה אחרת. חברים, זה לא חדש שיש גם דרכים למשטר את המגזר הציבורי, כן? יש כל מיני אקטים מנהליים. אפשר לעשות הערות בתיק. אפשר לעשות שמוע. אפשר לעשות הרבה דברים. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> לא על המעסיק. אין לך הערות על המעסיק. אין לך הערות למעסיק. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. אז לגורם הממונה. מנכ"ל החברה הממשלתית. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא. חבר'ה, שנייה. ההוראות האלה חלות על המעסיק. כל העונשין פה הוא עונשין על המעסיק, הוא לא על העובד. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מבין. אני מבין. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> על המעסיק. על המעסיק. למה המעסיק, שהוא רשות מקומית או מועצה דתית או חברת בת עירונית, שלא מקיימים את הזה – למה לא נותנים להם עונשין? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אז אני אומרת. להבדיל מהמדינה, יש אפשרות להטיל עליהם קנס. ואתם יכולים לתקן את זה. רק תיקחו בחשבון שהקנס הזה בעצם בא מכספי הציבור. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בסדר. אז מה? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני הבנתי את זה. אני לא מציע להטיל קנס על המעסיק. אבל אי-אפשר לנסות להחיל כלל אחד על הציבורי ופרטי ואז להתפלא שזה לא תופס ולהגיד: אבל ככה זה. בואו נבנה כלל מקביל. << אורח >> איה דביר: << אורח >> אבל זה לא כלל מקביל. להטיל אחריות על נושא משרה גם בפלילי –אלה שאלות מאוד כבדות שאתה מעלה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז תציעו לי אלטרנטיבה. כי מה שאנחנו מציעים פה אומר שחברה ממשלתית פטורה מהכול. היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> עידן, ברגע שהורדנו את המאסר, אז לפי דעתי אפשר להטיל גם את הקנסות על כל הגופים האלה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל בסוף באמת הקנסות זה הכסף שלך ושלי. ולאן זה הולך? << אורח >> איה דביר: << אורח >> מעגל שוטף. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז מה אתה מציע? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל יש אחריות של נושאי משרה בגופים ממשלתיים בדיוק בשביל דברים כאלה. אני מבין שזה מין בשאינו מינו, אבל אין מה לעשות. << אורח >> איה דביר: << אורח >> אני כן רוצה להזכיר באילו תקנות אנחנו עוסקים, בסדר? אנחנו עוסקים בתקנות להגבלת מספר העובדים שיכולים לשהות במקום העבודה. זה עוסק אך ורק במכסות הנמוכות האלה של ה-30% שכמעט ואף אחד כבר לא עובד איתן. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כנראה שעדיין עובדים איתן לא מעט. << אורח >> איה דביר: << אורח >> ויש מגבלות אכיפה משמעותיות בנושא הזה מלכתחילה. זאת אומרת, יש נורמה. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אני אגיד גם עוד משהו, רק שנייה. קודם כול, מה שחל על משרדי הממשלה זה התו הסגול. זה אומר שממילא, כן? הרי אין עונשין על התו הסגול למעט המינוי של הממונה קורונה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מבין. יש לי שני תארים במשפטים. אני עורך דין. אני מבין מהר. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אוקיי. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש פה חברות ממשלתיות. אני יודע מה המשמעות של מה שאני אומר. זה לא משרדי ממשלה. יש פה החרגה מאוד גדולה. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אין בעיה. תטילו קנס גם על אלה וגם על אלה. בסדר. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. אני לא חושב שזה המנגנון הנכון. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אבל אין מנגנון אחר. אם היה אחר, היינו מציעים אותו. אין מנגנון אחר. אנחנו חשבנו שחבל ללכת על מנגנון של קנס, כי בסופו של יום זה כספי ציבור. אפשר, אם רוצים להטיל קנס. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז אין מנגנון בכלל? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אפרת, אפרת. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> סליחה, שנייה. אני מצטער, זו לא תשובה שמקובלת עליי. אני מאוד מכבד. אבל זו לא תשובה. יש פתרונות לכל דבר. אני מבין מה אתן אומרות. זה לא תופס מבחינתי. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> כל פתרון שיעלה, אני אשמח לשמוע. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז למה אנחנו מחריגים חברות ממשלתיות וחברות בת ממשלתיות? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אבל לא מחריגים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, אנחנו מחריגים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אבל עכשיו בהצעה הזאת לא. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אמרתי. אפשר לא להחריג ולהטיל. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> היא אמרה שלא להחריג. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. אבל אלה שני מסלולים נפרדים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> עידן, אני מציע - - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> משרדי ממשלה ברור שאני לא יכול להעניש. אבל אני לא אפטור את כל המגזר הציבורי. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אמרנו: אפשר להטיל קנס. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> עידן, אמרנו. אנחנו מורידים את המאסר ואנחנו מבטלים את החרגה. וכולם חייבים לעמוד בתנאים. ומי שלא יעמוד בתנאים, ישלם את הקנס. זה סעיף שיחול על כולם. זו המטרה שלנו. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם הם מבטלים את החרגה, זה בסדר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. אוקיי. אז אנחנו מצביעים על ביטול החרגה. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> התקבל פה-אחד. << אורח >> איה דביר: << אורח >> למעט הממשלה כמובן, נכון? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> כן. למעט הממשלה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למעט מה? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מה? << אורח >> איה דביר: << אורח >> למעט הממשלה עצמה כמובן. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הממשלה לא הייתה פה בהגדרה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> הממשלה לא הייתה פה. אוקיי. פה היושב-ראש ביקש רוויזיה, אם אתם רוצים זה, שניתן לו את האפשרות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> על מה? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> על הסעיף הזה. בכל זאת, הוא רצה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. הממשלה לא רשומה פה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בסדר. מה נשאר לנו? עמוד 10 גמרנו. עמוד 11. מה יש בעמוד 11? כן, גמרנו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הצ'יינג'ים. שאלת הצ'יינג'ים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> הצ'יינג', בדקת? משרד המשפטים, אמרת שזה - - - << אורח >> איה דביר: << אורח >> כן. אני התכתבתי עם רשות שוק ההון, מה שהוסבר לי הוא שהם בעצם נפתחו בתו הסגול ונשארה העמימות לגבי השאלה אם הם מוחרגים או לא בעולם שבו חוזרים למכסות. אז אין תשובה משפטית חיובית שמותר להם לפעול בעולם שחוזרים ל-30% ולמכסות. אין תשובה כזאת כרגע. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אבל הם ממילא פועלים לפי התו הסגול. << אורח >> איה דביר: << אורח >> אבל כיום פועלים על פי התו הסגול. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. אז אנחנו נשאיר את זה איך שהוא. בסדר? יש בניסוחים האלה בעמודים 28,27, היועצת המשפטית תשב איתכן ותנסחו את זה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה רק ניסוח, כי המהות היא אותה מהות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> המהות היא אותה מהות. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> רק צריך לוודא שמה שקורה בהגבלת פעילות, התקנות, מועתק לפה באותו נוסח. זה הכול. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רגע. הייתה הערה של משרד החינוך שלא משענו אותה קודם. משרד החינוך ביקש להעיר הערה. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> גם משרד הרווחה ביקש להעיר הערה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> הם נמצאים איתנו? משרד החינוך? אתם יכולים להעלות אותם? << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> שלום רב. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. מי מדבר? << דובר_המשך >> לירן שפיגל: << דובר_המשך >> לירן שפיגל מהלשכה המשפטית של משרד החינוך. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> לירן שפיגל: << דובר_המשך >> יש לי שתי הערות לנוסח שהמטרה שלהן היא לוודא שאנחנו לא יוצרים כאן תקלה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> באיזה עמוד? << דובר_המשך >> לירן שפיגל: << דובר_המשך >> דבר ראשון, לגבי סעיף 2(י)(2), בעמוד 8. הוועדה ביקשה לתקן ולהוסיף את המונח "עיקר", כלומר לכתוב: מקום עבודה שעיקר תחום פעילותו. עכשיו, החשש שלי הוא שאם מסתכלים על הרשימה של אותן פעילויות שבעצם מוחרגות ומאפשרים להן לפעול באופן מלא, הן כוללות פעילויות של למידה מרחוק ופעילויות של השגחה על בחינות בגרות. חלק מהפעילויות האלה מבוצע על ידי זכיינים של משרד החינוך. אין לנו אפשרות לבצע אותן באופן עצמאי. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז מה הבעיה? << דובר_המשך >> לירן שפיגל: << דובר_המשך >> החשש שלי הוא לגבי אותו זכיין. יש לו עוד פעילויות שהוא מבצע. למשל, חברות כוח אדם מעסיקות את משגיחים בבחינות הבגרות. אז אני חושש שעם הדיוק של הנוסח אנחנו עלולים ליצור כאן איזושהי סוג של תקלה לגבי היקף המגבלה, כי בלאו הכי המקומות האלה פעלו באופן מלא רק למטרות שלשמן התקשרנו איתם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל הרי זו בדיוק המטרה. הרי אתה לא מעלה על דעתך שבעצם קבלן כוח אדם, בגלל שיש לו איזושהי פעילות של למידה מרחוק, אז הוא יהיה פטור לחלוטין ממגבלת העובדים לכל הפעילויות שלו. בפעילות הזאת הוא בעצם יהיה פטור, לצורך הפעילות הזאת הוא פטור. אבל אתה לא יכול לבוא ולהגיד שבגלל כל הפעילות האחרת שלו תהיה פטורה ממגבלת 30%. המצב שאתה מתאר הוא לא מצב טוב. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. המטרה השנייה? << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> זה לגבי זה. עכשיו לגבי סעיף 4(ב)(17) בעמוד 12. הדיוק פה הוא מובן: מוסדות חינוך שפעילותם מותרת. אני רק רוצה להזכיר כל הפעילות של מוסדות חינוך מוסדרת בצו בריאות העם. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> לירן שפיגל: << דובר_המשך >> חלק מהפעילות של מוסדות חינוך בשלב ראשון בכלל הוחרגה בסעיף 5 בצו, ולא בסעיף 2. החשש שלי היא בעיקר מתקלה, שנפספס משהו, אם יהיו עוד שוב פעם שינויים; ושמוסדות חינוך שמנויים בסעיף 2 אבל שפעילותם לא הותרה באותו סעיף בסופו של דבר לא יוכלו לפעול למרות שיש להם החרגה מקום אחר בצו. רק כדי למנוע תקלה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז זה היה הנוסח הממשלתי שהיה בסעיף 2. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> זה הנוסח שמקובל? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> היה כתוב: מוסדות חינוך כמפורט בסעיף 2. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> היה כתוב: מוסדות חינוך המפורטים בסעיף 2. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לראות שהייתה הפנייה לסעיף 2. אז עכשיו להגיד: היא לא, התכוונתי גם לסעיף 5 – הייתם צריכים להגיד סעיף 5. זה המצב הקיים. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> לא. מה שאני מבקש הוא להשאיר: המפורטים בסעיף 2 – ולא לכתוב שפעילותם מותרת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני אגיד לך למה אנחנו לא יכולים להרחיב. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> מוסדות החינוך שמפורטים בסעיף 5, מפורטים בסעיף 2(א) לצו, ולא ב-2(ב). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני אגיד לך מדוע זה לא יכול להיות. כי סעיף 2 הוא הסעיף שאוסר. סעיף 2(א) אוסר את הפעילות של מוסדות חינוך. אז אם תגיד שאתה מפנה לסעיף 2, לא יהיה ברור על מה אתה מדבר – על מוסדות החינוך שפעילותם אסורה לפי סעיף 2(א) או על מוסדות חינוך שפעילותם מותרת לפי סעיף 2(ב). אז לכן אנחנו אומרים גם כאלה שפעילותם מותרת. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> עוד פעם. סעיף 2(א) מנסה להגדיר מהו מוסד חינוך שפעילותו אסורה. זו הייתה התכלית שלו. בשלב ראשון היה סעיף 2(א), לא היה סעיף 2(ב). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> - - - בצו בריאות העם. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> במוסדות חינוך שמנויים בסעיף 2(א) חלקם מופיעים בסעיף 5 והם הוחרגו שם כפנימיות. מופיעות בסעיף 2(א) והוחרגו בשלב ראשון בסעיף 5. כל המטרה פה היא למנוע תקלה. בסוף הפעילות תאושר או לא תאושר לפי צו בריאות העם, לא לפי הסדר אחר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> זה ברור. אני חושב שהכוונה שלנו היא שהפעילות המותרת בסעיף 2 – מותרת, ומה שאסור –אסור, נכן? << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> באיזה עמוד? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אנחנו בעמוד 12. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אדוני, אולי זה רק באמת עניין של נוסח. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> ואז אפשר לבוא ולהגיד: מוסדות חינוך המפורטים בסעיף 2 לצו, אבל שפעילותם מותרת לפי אותו צו. רק כאלה שפעילותם מותרת. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. קיבלנו. תודה רבה. << דובר_המשך >> לירן שפיגל: << דובר_המשך >> בסדר. תודה לכם. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> רק שנייה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. שנייה, לחבר הכנסת סופר יש שאלה. בקשה. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> לא כל כך מה קורה עם מערכת החינוך. אבל לקייטנות, במידה שיחליטו להפעיל, יש לנו מענה פה? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> קייטנות, יש מענה פה? << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> במידה שיחליטו להפעיל קייטנות, האם יש פה מענה? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. יש. זה בצו של משרד החינוך. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לפי התו הסגול, אין שום בעיה. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> קייטנות מוסדרות בסעיף 4 בצו בריאות העם. מדובר שם על חינוך בלתי פורמלי. זה לא מוסדות חינוך. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. תודה רבה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רגע, יש לנו שאלה לגבי הנושא של מקום עבודה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> שנייה. אנחנו רוצים לסיים. תודה רבה לך. משרד העבודה והרווחה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא אומרת שהם ביקשו. אלצנו לא ביקשנו. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מי ביקש? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> משרד הרווחה, רק לעניין ההערה של מעון לנשים מוכות, הם אומרים שזה נכנס והיה. הם חוששים שעכשיו אם נפרט רק את זה, זה ישליך לרע על כל המעונות האחרים שנכנסו לסעיף הסל והיו פתוחים ולא ציינו אותם במפורש. לשיקולכם. << אורח >> איה דביר: << אורח >> תסתכלו, בבקשה, על פסקה (1). << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> למרות שאני לא מקבל את זה, אנחנו לא נכניס את זה. לא נעשה מזה עניין. << דובר_המשך >> איה דביר: << דובר_המשך >> יש בפסקה (1) בתחום הרווחה, מעונות לנשים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> רק נשאר מקום העבודה. כן. מה העניין בעמוד 3, מקום העבודה? מה גדר המחלוקת? << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ההגדרה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מסגרות רווחה, אנחנו ראינו לאורך התקנות שמצד אחד המטרה – הסביר לנו משרד האוצר – היא שמקום העבודה לצורך חישוב מספר העובדים, הוא צריך לכלול את המצבת של העובדים בכל הסניפים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כל העובדים המועסקים במקום עבודה, כן. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> במקום העבודה, הוא צריך לכלול את כל העובדים של אותו מעסיק. זה מצד אחד. מצד שני, ראינו לאורך התקנות האלה שכשאומרים מקום עבודה מתכוונים הרבה פעמים למבנה או לא משנה, אמרתם שאתם לא רוצים רק את "מבנה", אלא לאתר למסוים. כמו למשל יש לי איסור להיכנס למקום עבודה, אסור לי להיכנס למקום עבודה, אם אני עברת את מספר העובדים המקסימלי. ואז אנחנו מדברים לא על כל הסניפים של אותו גורם, אלא על סניף מסוים, אתר מסוים. וכך גם אם נגיד מקום העבודה במובן הכולל של הדבר, אז אם לא עומדים בכללים למקום עבודה מסוים, זאת אומרת, סניף של רשת שנמצא בבאר שבע ושם לא עומדים בכללים של התו הסגול, האם זה אומר שבכל הרשת חוזרים לעבוד, בכל סניפי הרשת, עובדים גם מקומות אחרים לגמרי, חוזרים לעבוד לפני תנאי סעיף 2. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נעה, מה את רוצה להכניס? מה לא ברור פה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה שאני מנסה לבוא ולהגיד הוא דבר ראשון ההגדרה הזאת של מקום עבודה צריכה הבהרה. אני חושבת שיש פה הבהרה של הנושא הזה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מה היה בהגדרה המקורית? << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> אז אני אסביר. ההגדרה המקורית אמרה: מקום המוחזק בידי מעסיק, שבו מועסקים עובדיו. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לא הייתה המילה "כל"? << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> לא הייתה "כל". << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> היה כתוב: "מקום המוחזק בידי מעסיק, שבו מועסקים עובדיו". לא בכלל עובדים. "וכן כל מקום שנעשית בו עבודה לצורכי עסק או משלח יד, והכול בין שמקום העבודה כאמור כולל מבנה אחד, ובין שהוא כולל כמה מבנים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז מה את רוצה עכשיו להכניס? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רציתי להגיד: "כל מקום בהחזקת מעסיק", כדי להבהיר את העניין הזה של הכוללניות, "שבו מועסקים עובדים" ולא רק עובדיו שלו, כי לפעמים הם לא עובדיו שלו. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> עובדי קבלן. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> עובדים מטעם אחרים שמועסקים אצלו. "כל מקום שנעשית בו עבודה לצורכי עסק או משלח יד של מעסיק", נכון? "והכול בין שמקום העבודה כאמור כולל מבנה אחד ובין שהוא כולל כמה מבנים" או שהוא במקום מסוים שאינו מבנה. את אמרת שגם חווה פתוחה או אותו גן אירועים. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא. עזבי. זה נורא מסבך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סליחה, יכול להיות שזה מסבך, אבל מה שכתוב פה הוא שזה יכול להיות או מבנה אחד או כמה מבנים. זאת אומרת, שזה חייב להיות במבנה. ואת אומרת: אני גם רוצה שזה יהיה מקום שהוא שטח מסוים שלא מבנה. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> כתוב: "מקום בהחזקת מעסיק". אחר כך כתוב: במקרה שזה מבנים, אז זה יכול להיות מבנה אחד או כמה מבנים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אה, ואם הוא במבנה? אז צריך להגיד: ואם הוא במבנה, אז אם הוא כולל. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עכשיו, זו הערה אחת. וההערה השנייה אני שואלת: האם אנחנו אומרים את ההגדרה הזאת "מקום עבודה" רק לצורך חישוב המספר הזה של העובדים או שכשגם כשאני אומרת שאסור לי להכניס עובד למקום עבודה, אני מתכוונת ממש לכל הרשת? וגם כשאני שואלת את עצמי: האם המעסיק מקיים במקום העבודה את כללי התוספת השנייה, את אותם הכללים של התו הסגול, במקרה שהוא לא קיים אותם בסניף בקריית שמונה, אז כל הסניפים של הרשת גם מאבדים את הזכאות שלהם לפעול לפי התו הסגול, או שאת מדברת שם על אתר מסוים, ולא על כל מקום עבודה? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה מאוד משמעותי. זה לא סמנטי בכלל. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> בסופו של יום, כשאדם יושב וקורא מה זה מקום עבודה או בכניסה למקום עבודה, נראה לי שהוא מבין מה זה בכניסה למקום עבודה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הוא לא מבין את ההגדרה הזאת. תעשי הגדרה אחרת. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אבל לגבי השאלה השנייה, עקרונית יש לנו מעסיק שכשהוא מחליט להחיל את התו הסגול, הוא שולח הודעה לרשות המקומית. הוא יכול בהודעה להגיד: אני מחיל את זה על רשת האופנה שלי בארץ. הוא יכול להגיד: אני מחיל את זה על רשת האופנה בסניפים כאלה וכאלה. היה והוא החיל את התו הסגול על כל הרשתות, אם יש הפרה, יש הפרה של המעסיק. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> ואם הוא לא בחר בתו הסגול? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה אני אומרת, אפרת, הוא שפרקטיקה כזאת נראית נחמדה, היא פרשנות נחמדה. אבל כרגע את כותבת במסגרת אישור של חקיקה, את כותבת הוראה שאומרת: מקום עבודה זה כל המקומות ואני מתייחסת להכול באופן כוללני. אז אם את אומרת כזה דבר, או שאת אומרת רק לעניין חישוב מספר העובדים, שיעור העובדים המותר לשהייה בו-זמנית, אז אני מתייחסת למקום עבודה במובן הזה ובשאר המקומות מקום עבודה זה ממש מקום עבודה. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אפשר לטייב את זה בנוסח. העניין, לדעתי, של נוסח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל השאלה היא מה המהות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפרת, אבל זה עניין מהותי באמת. היא צודקת. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לגבי המהות, אמרנו שזה משתקף יותר. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז זה לא משתקף יותר. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אפרת, יש לכם בעיה עם המילים "כל מקום"? << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> לא. עם "כל מקום" אין לי שום בעיה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז אנחנו משאירים את המילים "כל מקום". << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "כל מקום" נועד בשביל זה. לפני הדיון שאלתי כשהם אמרו: אנחנו מתייחסים לכל העסק של אותו מעסיק. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. בדיוק. כל מקום בהחזקת מעסיק. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אפרת, כל מקום בהחזקת מעסיק, שבו מועסקים עובדים, לא רק עובדיו, עובדים, על מנת, עובדים בתוך מבנה - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא בתוך מבנה. לא נגיד "בתוך מבנה". היא אומרת שגם יכול להיות שלא בתוך מבנה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. אז מה? כל מקום בהחזקת מעסיק, שבו מועסקים עובדים? צריך להיות "עובדיו". << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא. כי זה לפעמים לא העובדים שלו. למשל, יכול להיות עובד אחר שמועסק. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> עובדי קבלן. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> עובדי קבלן. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא. אבל עשינו הגדרה לעובדיו. "עובדיו" כולל את כולם. לדעתי, מספיק "עובדיו". אתם רוצים "עובדים", תלכו עובדים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. עובדים. שבו מועסקים עובדים וכן כל מקום שנעשית בו עבודה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לצורכי עסק או משלח יד של מעסיק, והכול בין שמקום העבודה כולל כשהוא מבנה – אני יודעת – צריך להגיד: הכול בין שמקום עבודה כאמור כולל מבנה אחד ובין שהוא כולל כמה מבנים או שהוא במקום מסוים שאינו מבנה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מה היה בהגדרה המקורית? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ההגדרה המקורית אמרה: "הכול בין שמקום העבודה כולל מבנה אחד ובין שהוא כולל כמה מבנים". מה שמשתמע מזה הוא שאם הוא לא כולל בכלל מבנה, אלא באמת נמצא מגודר או משהו כזה, הוא נחשב בכלל מקום עבודה. ואני הבנתי שלא רציתם את זה. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אני לא מבינה את זה ככה. אנחנו אומרים: אם זה מבנים, אז בין אם זה מבנה או כולם. אבל בסדר. אפשר לטייב את זה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לא. הכוונה, אני מבין שגם אם יש לעסק כמה מבנים, אז עדיין מצבת כוח אדם צריכה כול זה. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> שכוללת את כולם. בדיוק. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> זאת הכוונה. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> בדיוק. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בסדר. << אורח >> איה דביר: << אורח >> זה סעיף מאוד רגיש מבחינת הנוסחה. אז השינויים של הלשון שלו עלולים, אפרופו מה שאמר יושב ראש הוועדה מקודם, להצריך הרבה מאוד ייעוץ משפטי בשביל איך אפשר להתקיים עם התקנות אחרי השינוי. אם השינוי הוא רק מבהיר - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני התקשיתי בתור הייעוץ משפטי להבין מתוך מה שהיה כתוב קודם את הפרשנות שנאמרה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון. << אורח >> איה דביר: << אורח >> זה נכון, משפטית. אבל המשק יסתגל למה שיש. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. עידן, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מבקש לחזור שנייה למה שהוחלט רק לפני שנייה, כי אני רוצה להציע איזשהו משהו. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> על מה? על זה? << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> על הנושא של הסנקציות, של הקנסות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לא, לא. אז אנחנו רוצים לגמור את העניין של מקום עבודה. אז נחזור לסנקציות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ונחזור לזה אחרי זה. כי יש לי פתרון אולי קצת יותר - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> יש הערות לעניין הזה? אז אנחנו נצביע על הגדרת מקום עבודה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה לשאול. את אומרת שאין בעיה של מהות. אני רק רוצה אז להבין, אם אתם מסכימים, שבשאר המקומות שמופיע המונח "מקום עבודה" והוא לא לצורך חישוב מספר העובדים, אתם מבינים את המקום לא בתור כל העסקים של אותו מעסיק או כל אותו עסק של מעסיק, אלא בתור אתר מסוים? אנחנו יכולים להסדיר את זה בניסוח אם המהות ברורה. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> יש לי עסקים, שבהם יש לי רשת אופנה. בסופו של יום, יש להם מנהל והוא המנהל, הוא המעסיק. הוא מקבל החלטה לגבי כל הרשת. אם הם החליטו לעשות הפרדה שהסניף בדימונה והסניף בקריית שמונה והסניף בעוספייה, יש להם מנהלים שונים, יקבלו החלטה המנהלים השונים. בסופו של יום, מי שמקבל את החלטה שולח לרשות המקומית שהוא פועל לפי התו הסגול. אם הם עשו את הפרדה ביניהם, לגבי כל אחד מהסניפים יחול ההוראות הספציפיות. אם הוא יחרוג, הוא יחזור ל-30%. אם הם לא עשו את ההפרדה והמנהל הכללי עדיין מקבל את החלטה לגבי כלל הסניפים, אז - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא שאלתי על המינוי של מנהל. כשאת אומרת: מעסיק לא יאפשר כניסה של עובדים למקום או שהייה של עובדים במקום העבודה, אני שואלת את עצמי האם את מדברת על אחד הסניפים שלו או שאת מדברת על מקום ספציפי. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא. אני מדברת על כל הרשת. לא. אני רואה את הרשת כמעסיק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> האם ברגע שלא קיימתי את התנאים של התו הסגול בקריית שמונה, אני אומרת שגם בעוספייה אני לא אוכל להפעיל את אותו סניף. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> בסופו של יום, יש לי מנהל אחד, אוקיי? ושוב, מה זה לא ציינתי? אז אני לא - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה בדיוק מה שאני שואלת. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> רוצים, אפשר לעשות את ההפרדה בין הסניפים ולהגיד שרואים כל סניף כמעסיק נפרד. ככלל, ברירת המחדל היא שרואים אותם כמעסיק אחד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז את רוצה לעשות את ההפרדה הזאת, את מציעה לעשות את ההפרדה הזאת? אני פשוט לא מבינה מה זאת אומרת "אפשר". תביני, אנחנו קובעים את זה עכשיו בחקיקה. זאת שאלה של שאלות ותשובות. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא, לא. אנחנו במצב קיים. זה השוני. אנחנו במצב קיים. זה ההבדל. שלושה אנשים עובדים לפי התקנות האלה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הם עובדים לפי הפרשנות שלכם. לא לפי הפרשנות פה. << אורח >> איה דביר: << אורח >> לא. כל אחד לפי הפרשנות שהוא הבין. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> זה בסופו של דבר התקנות. אפשר לשנות עכשיו - - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> סליחה, אנחנו לא במצב קיים. אנחנו פה בשביל לאשר, לשנות. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> במצב קיים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. אין יותר מצב קיים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז מה את מציעה? אני לא מבין. נעה, מה את מציעה? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסדר. אז אני אומר: אם אפשר לטייב את הנהלים, אז נטייב את הנהלים. יש הרבה דברים בחקיקה שהם לא ברורים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מציעה שההגדרה של מקום עבודה לא תחול לגבי חישוב. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מצבת העובדים? << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> לא. לגבי חישוב. ההגדרה הזאת, הכוללנית, תחול לגבי חישוב שיעור העובדים המותר. ולגבי שאר הדברים, מדובר על מקום העבודה ספציפי. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אבל ברגע שאנחנו מגדירים מקום עבודה, את לא יכולה להשאיר את זה "מקום עבודה" לעניין איסור כניסה משהו אחר. אז את צריכה להגדיר כמה הגדרות. אנחנו לא רוצים עכשיו להתחיל: מקום עבודה לצורך המצבת הוא ככה; מקום עבודה לצורך איסור הוא ככה. כאן אנחנו עושים בלבול חבל על הזמן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> המטרה היא לא לעשות היא בלבול, אלא להבהיר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לכן אני אומר: ברגע שאת מכניסה – לא, ברגע שאת אומרת: ההגדרה הזאת היא רק לצורך החישוב של ה-30% ולצורך איסור כניסה זה המקום הפיזי, אז את צריכה להגדיר שלעניין איסור כניסה מקום העבודה הוא מקום עבודה הפיזי, ולעניין המצבת מקום העבודה הוא כל הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מזכירה שעשינו את זה בהגדרה של "עובד", למשל. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> שמה? << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> אמרנו: לעניין חישוב מספר העובדים המרבי המותר לפי התקנות האלה. אז כאן משהו אחד. ולעניין, למשל, אם אני צריכה לספור את העובד הזה לתוך משמרות יחד עם עובדים אחרים, הוא נחשב עובד גם אם הוא ראש רשות מקומית או - - - << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אבל זה אחד משליך על השני פה. כי אם את לא רואה את המעסיק כמעסיק כללי לגבי כל הרשת, אם הם עכשיו הם עוברים ל-30%, אז מה? תספרי עכשיו רק את החנות? זה חוזר אליך בדיוק לכיוון ההוא ולכן זה לא יכול להיות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> - - - << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> זה מסוג התיקונים שאחר כך יוצרים הרבה הרבה בלגן מתועלת. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אני רוצה להבין, נעה. כשיש לנו רשת אופנה ויש לה כמה סניפים, והוא הפר את ה-30%. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> ועכשיו את אומרת שבעניין איסור כניסה את רוצה ללכת על המבנה הפיזי. אני בשבילי, אם הוא הפר, זה מעסיק אחד בכל המבנים. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> על כל הסניפים? בכל הסניפים? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> כן. כן. הוא אחראי על הסניפים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> למה לא? בגלל זה, המנהל צריך לדאוג. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לא. אני שואל אותך. מבחינתנו, המעסיק, יש לו מנהל, יש ממונה על קורונה שהוא צריך לדאוג לכל הסניפים שהמצבת תהיה אותה מצבת. ומי שמפר את המצבת, העובד הזה אסור לו להיכנס, אז אסור לו להיכנס לכל הסניף. זאת המטרה, נכון? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> נכון. נכון. מסכימה לגמרי. ככה גם דובר. זה גם המצב הקיים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. אז אנחנו נצביע על הגדרת מקום לפי הנוסח שתקריאי אותו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. אוקיי. זה אומר כך. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> עמוד 3. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> "מקום עבודה" – כל מקום בהחזקת מעסיק, שבו מועסקים עובדים, וכן כל מקום שנעשית בו עבודה לצורכי עסק או משלח יד של מעסיק, ואם הוא במבנה, בין שמקום העבודה כולל מבנה אחד ובין שהוא כולל כמה מבנים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מי בעד? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן, תיקנו. כן. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אוקיי. אין בעיה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. אושר פה-אחד. עכשיו אנחנו חוזרים להערה האחרונה של עידן בעניין העונשין. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. אני רק רוצה להציע משהו שיכול אולי לתת את הדעת קצת על השוני. אנחנו באמת יודעים שעכשיו חברה שתקבל קנס זה לא אי אי אי משפיע. אני כן חושב שבגלל שזה דבר פשוט, כן צריך לתת איזושהי חובת שקיפות. זאת אומרת, חברה ממשלתית, גוף ציבורי יכול להיות כפוף, יכול להיות חייב באיזושהי חובת שקיפות. לפרסם את זה איפשהו. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> שמה? << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שאם חברה פעלה בניגוד להנחיות של תקנות הקורונה – אם אני אתן להם עכשיו קנס זה לא מזיז להם. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> למה? << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל אם הם צריכים לפרסם את זה שהם עשו את זה, אז לפחות יש לנו איזושהי בקרה על מה שקורה בחברות ממשלתיות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בסעיף 3, אתה מציע שאם הוטל קנס על חברה, על אחת - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רק רוצה להסביר שאנחנו מדברים על קנס פלילי. זאת אומרת, אנחנו צריכים לעבור את מערכת הסף הפלילי. אלא אם כן בצו האכיפה – מה קורה בצו האכיפה? אפשר לתת על זה עבירה מנהלית? << אורח >> איה דביר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן, כן. << אורח >> איה דביר: << אורח >> אבל אתה חוזר להטיל קנס? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אלה עבירות מנהליות. כן. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> רגע, לא הקשתי. ברגע שמוטל קנס צריך לדווח עליו? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. האמת, בואו נדבר על זה שנייה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> שמה? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא. כי אם הוטל קנס ולדווח עליו, את זה אני יכולה להבין. אבל אם לא הוטל קנס, אז מה יש לדווח בסופו של דבר? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לא. ברגע שיש חברה ממשלתית - - - << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אפרת, אפרת. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> את הקביעה אפשר גם בלי לגבות את הכסף. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> עידן, אתה מתכוון, אתה מתכוון - - - << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> צריך להסביר - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לא, לא. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לכן. אנחנו מנהלים את הדיון. אני שואל. אתם הסמכות המקצועית. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא, לא. בגלל זה אני שואלת. זה הכול. רק להבין. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אתה רוצה שאם חברה ממשלתית הפרה והוטל עליה קנס, אתה רוצה שזה ידווח? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יפורסם. כן. כי הקנס לא מפריע לה. אתם מבינים שזה כסף ציבורי. והיא כנראה לא נופלת מהרגליים מהדבר הזה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> איפה יפורסם? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש לך איפה אפשר לפרסם זה? איזושהי חובת דיווח. << אורח >> איה דביר: << אורח >> באתר האינטרנט אולי. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אפשר באתר. אפשר באתר שלהם. בדרך כלל, באתר אתה עושה דבר כזה. זה באתר של הרשות או של החברה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני חושב, בואו נהיה ריאליים כולם. במגזר הציבורי הכיס הוא הכיס הציבורי. הוא פחות כואב. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לאף זה לא כואב ממליא. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז בואו נעשה לפחות את העובדה שאנשים ידעו שזה קרה, הממונים שזה קרה. אתם יודעים, אנחנו לפחות צריכים להקפיד על שקיפות. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> עידן, אתה בעצם מציע שני תיקונים. אני רק רוצה לוודא שהבנתי. התיקון הראשון שאתה מציע זה קודם כול להוריד את ההחרגה, אוקיי? ואז יוטל קנס. שניים, אם הוטל - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה כבר הוסכם. רק שנייה. הורדת החרגה זה דבר שכבר הוסכם. מה שמוצע זה תיקון שהוא יהיה ברוויזיה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, כן. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> ברגע שהוטל הקנס, אז לפרסם את זה באתר הרשות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כהצעתכן, כן. מה דעתכן? מה את אומרת, אתי? לגיטימי, נכון? שלא ירגישו שאפשר לעשות מה שרוצים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> - - - זמן לדון בדיווח. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לא. אבל לדווח, שנראה שהם באמת. המטרה שלו היא - - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איזושהי חובה ברשומות. משהו שנראה. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא. רשומות לא רלוונטי. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אפשר לדווח לוועדה? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למי אפשר לדווח? אני שואל. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אתם לא נראה רוצים כל דיווח ספציפי. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אולי לרשות הממונה? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לא. בתום התקופה. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא נראה לי שכל כך משעמם לכם לקבל את זה. אבל הרצון הוא - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> עידן, שידווחו לוועדה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוועדה? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. אני לא חושבת שהוועדה רוצה להתעסק עם כל- - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לא להתעסק. בסיכום של 45 יום, על מנת שאנחנו נדע. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> האמת היא כולה ל-45. כן. דווחו לוועדה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כולה 45 יום. אוקיי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני עוד פעם שואלת: האם באמת יש לנו צו מנהלי על העבירה הזאת? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> יש. יש. << דובר_המשך >> איה דביר: << דובר_המשך >> לא. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> אני לא בטוחה. << אורח >> איה דביר: << אורח >> לא, לא. אין. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> יש. הגדרנו את זה עבירות מנהליות באכיפה. << אורח >> איה דביר: << אורח >> לא, לא. אין על התקש"ח הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם על העבירה הזאת, אני לא חושבת. << אורח >> איה דביר: << אורח >> אין עליו עבירה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> על 61(א)(1)? << אורח >> איה דביר: << אורח >> אין עליו הוראות אכיפה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> - - - עבירה פלילית? << אורח >> איה דביר: << אורח >> יש סמכויות שוטר בלבד, כלליות. אין כלי אכיפה על התקנות האלה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אין כלי אכיפה במובן הזה שאין עבירה מנהלית על העבירה הזאת, צריך ללכת לבית משפט להליך פלילי? << אורח >> איה דביר: << אורח >> נכון. ואין פקח שמוסמך להטיל את הקנס. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אבל הגדרנו כעבירות כלליות שם. יש לך את האכיפה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אכיפה יש לי פה – אין לי את הנוסח המוקדם יותר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כי הגדרנו המון עבירות כעבירות מנהליות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, אבל אל על הצו הגבלת מספר עובדים. << אורח >> איה דביר: << אורח >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רק רגע. אני אבקש – אוריאל, תוכל אולי להשיג את הצו, בבקשה? << דובר >> אוריאל מרחבי: << דובר >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא את הצו. את החוק שהאריך את תקנות שעת חירום של האכיפה. אדוני, אם אפשר רגע לעשות הפסקה? אני אצא רגע. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. את יכולה לצאת. אז למעשה, ענת, נשאר לנו רק את הסעיף הזה. אנחנו צריכים להצביע על כל הצעת החוק. כן, בבקשה. כן, היועצת המשפטית. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא רואה שזה באמת כתוב כעבירה פלילית לפי התקנות שלנו, של הגבלת מספר עובדים. זאת אומרת שבעצם אנחנו מדברים על עבירה פלילית שיש לצידה קנס, אבל זה דורש הליך פלילי שלם בינתיים, לפי המצב הקיים. ולכן עד שיגיעו להרשעה ולהטלת הקנס, אז - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> למה שאל תגדירו את זה כעבירה מנהלית? << אורח >> איה דביר: << אורח >> זו שאלה ממש כבדה. הנורמות האלה מלכתחילה - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז תבדקי את זה. זה יותר קל. << דובר_המשך >> איה דביר: << דובר_המשך >> רק תנו לי לשקף. אני חוזרת לשאלת מצבת העובדים, ודרך החישוב. זו נורמה מאוד מאוד קשה לאכיפה. אני לא בטוחה שגם אם נשכלל עכשיו הכלים לאכיפה המנהלית, בכלל יש פה דבר שאפשר להוכיח אותו. כי אם יש לי רשת עם 50 סניפים ומותר לי 30% מהעובדים ברשת, ובכל מקום ובכל מבנה של הרשת ה-30% האלה נמצאים, לא נראה לי שיש נורמה שהיא קלה לאכיפה מנהלית, שאפשר לראות בשחור לבן אם מותר לבצע אכיפה או לא. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> עידן, לפייס את דעתך, העניין הזה משרדים ממשלתיים ובחברות ממשלתיות זה יותר קל לאכיפה, כי אתה יודע בדיוק מה מצבת העובדים. בעסקים פרטיים לך תוכיח כמה עובדים יש להם ואז יש להם את ה-30%, יש להם זה. אז ברגע שאנחנו אוכפים את זה ומחילים את על כולם, לרבות החברות הממשלתיות ועל המגזר הציבורי, אני חושב – רק אני הייתי מציע שאולי בהצעת החוק המסגרת הכוללת שתבדקו שזו באמת עבירה מנהלית. כי כשנלך לעונשין ולכתבי אישום, אפשר ללכת שנתיים-שלוש. אנחנו יודעים מה זה בתי משפט. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מקבל את מה שאומר היושב-ראש אבל שיירשם. אני לא מבין אמירות כמו: זה מסובך במגזר הציבורי. המגזר הפרטי לא צריך לסבול רק בגלל שיותר קל לאכוף אותו. אני חושב בגלל שזה 45 יום תקנות, אני אניח את זה הפעם, ואם אנחנו נמצא את עצמנו מחדשים את התקנות האלה, אני לא אניח לזה גם אם צריך לשנות הכול. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. תודה רבה. אני חושב שאתה עשית את היום שלך. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עשיתי את היומית. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> עשית את היומית. אתה יכול להגיד ליש עתיד שאתה הגשת הסתייגות שנתקבלה על כולם. באמת זה חשוב. ההחרגה הייתה בולטת לעין וזה היה באמת שלא במקום. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עשינו התקדמות. לא כל מה שרציתי, אבל בסדר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כמו שעשינו, אנחנו מחילים על כולם וזה בהסכמת כולם והסכמת גם המשרדים הממשלתיים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אדוני, נשארה הרוויזיה על נושא של נשים מוכות ונשארה רוויזיה נוספת – על איזה נושא? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לא. זהו. אני גם מוריד את הרוויזיה על הנשים מוכות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רק על הביטוח הלאומי, הוועדה - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בסדר. אני מעלה את זה עכשיו. אפשר להעלות את זה? << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> על ה-100% של הביטוח הלאומי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> צריך להודיע על הרוויזיה הזאת של נשים מוכות. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> נעה, נשאר הביטוח הלאומי, לדעתי. הרוויזיה, הדבר היחידי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> והביטוח הלאומי. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> ואפשר, לדעתי, גם אולי - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז נשאיר את זה עד מחר. תבדקו את העניין הזה. ואז מחר נצביע על הרוויזיה בתחילת הישיבה, בסדר ענת? << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אוקיי. אז אנחנו מצביעים על הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020. אנחנו מצביעים על הצעת החוק עם כל התיקונים שהכנסנו ושהקראנו, למעט הביטוח לאומי, שירות התעסוקה ונשים מוכות – יש רוויזיה. בכפוף לכך, אני מעלה את זה להצבעה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אושר פה-אחד. כל הכבוד. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:11. << סיום >>