פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 63 ועדת המשנה לעניין פיקוח על גופים נותני שירותים פיננסיים בתחום שוק ההון 12/08/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 3 מישיבת ועדת משנה של ועדת הכספים לעניין פיקוח על גופים נותני שירותים פיננסיים בתחום שוק ההון יום שני, ח' באב התשפ"ד (12 באוגוסט 2024), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> דיון על מחירי הביטוח- המשך דיון << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – היו"ר ינון אזולאי – מ"מ היו"ר אורית פרקש הכהן חברי הכנסת: אביחי אברהם בוארון מוזמנים: ודיע עיאד – מנהל מח' ביטוחי חבויות, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון שמואל זקן – מנהל מח' ביטוח רכוש, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון דור פישר – סגן בכיר ליועץ המשפטי, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון יוחאי אדרי – עוזר ראשי, ייעוץ משפטי, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון שלמה אפלר – יושב-ראש "ליסוב", לשכת סוכני הביטוח ישראל גלעד – יושב-ראש ועדה לביטוח אלמנטרי, לשכת סוכני הביטוח ישראל מימון – מנכ"ל איגוד חברות הביטוח מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: רעות חביב, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיון על מחירי הביטוח- המשך דיון << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת המשנה לעניין פיקוח על גופים נותני שירותים פיננסיים בתחום שוק ההון. היום ח' באב, תשפ"ד. בוקר טוב לכם. נשארנו עם כמה שאלות מהישיבה הקודמת, עם כמה נושאים פתוחים, לפני שסגרנו את הישיבה הקודמת, סוכם שינסו להכין תשובות עד הישיבה הבאה. לשכת סוכני הביטוח שלחו תשובות ואני מבין שגם רשות שוק ההון הכינו תשובות על השאלות. אחת השאלות שעלתה על ידי חבר הכנסת ולדימיר בליאק בעיקר, ועוד, היה הנושא הזה שהאם יש קריטריונים - איזשהו בסיס קבוע שעל בסיסו ניתנת עליית המחירים. או שזה בסוף, אני מסכים שבסוף זה שיקול דעת של רשות שוק ההון, של פקיד הביטוח, אבל האם יש איזשהם כללים מנחים שעל בסיסיהם אתם עובדים? בבקשה. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> ודיע עיאד, מנהלת מחלקת ביטוחי חבויות. בהמשך לנקודה שבה סיימנו את הדיון הקודם אני אתייחס לעניין של אישור תעריפי הביטוח בכלל, וביטוח רכב חובה – נקודה שהתעכבנו עליה בדיון הקודם. כמו שאמרנו בדיון הקודם, אישור התעריפים נעשה באופן פרטני לגבי כל חברה וחברה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן, לכן השאלה עלתה. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> כן, תכף אני אתייחס גם באופן כללי לאיך זה נעשה, לגבי התהליך. בעצם, חברת ביטוח שרוצה לעדכן תוכנית ביטוח או תעריפי ביטוח, לפי החוק היא מחויבת להגיש לנו את הבקשה לאישור. אם אנחנו מדברים על תעריפים, תעריפי הביטוח, כמו שציינו גם בדיון הקודם, אפשר לראות גם במחשבון ביטוח רכש חובה, למשל, של הרשות, שיש שונות בתעריפים בין החברות. עכשיו, אם התהליך היה תהליך קבוע לפי נוסחה קבועה ברור שהתעריף, כנראה, בטווח הארוך, זה היה נצמד לאיזשהו תעריף מסוים לכל פרופיל, וזה התעריף שכנראה כל השוק היה מוכר בו. למה הכוונה שלי? כשאני אומר פרופיל, כשאנחנו בודקים את הבקשה לאישור תעריף אנחנו בודקים את כל מה שנקרא קומבינציות שמרכיבות את התעריף. הרי, תעריף מורכב ממשתנים כאלה ואחרים, ולכל משתנה יש פקטור מסוים שבגינו יש תוספת או הפחתה. נגיד, אם זה מערכות בטיחות אתה מקבל הפחתה, אם זה גילאים יותר צעירים אתה משלם פרמיה יותר גבוהה, כי הסיכון שלהם הוא יותר גבוה. ולכן, הדיון על התעריף שאנחנו עושים מול כל חברה באופן פרטני הוא דיון בהתאם לתמהיל שלה ולנתונים שלה. זאת אומרת, למה אנחנו רואים שונות לאותו פרופיל? נגיד, אתה עכשיו נכנס למחשבון ואתה מכניס אותם נתונים – אותו רכב, אותם נתוני נהג – ואתה יכול למצוא שונות בתעריפים שמוצגים. גם הבדלים של 300 או 400 שקל, תעשה עכשיו בדיקה בכל סגמנט לכל פרופיל כזה ואתה תמצא את ההבדל הזה. ההבדל הזה נובע ממאפייני התמהיל של החברה הספציפית. זאת אומרת, יכול להיות שאוכלוסייה מסוימת מגיעה לחברה X והסיכון שהיא מייצרת הוא יותר נמוך מחברה אחרת ולכן גם בדיון התעריפים, בנתונים שאנחנו רואים שהם פרטניים של כל חברה, ככה נעשה האישור. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> שנייה, אולי לא הובנה נכון השאלה של חבר הכנסת ולדימיר בליאק בפעם הקודמת, אז אני אנסה שוב לחדד. ברור לכולם, השאלה לא הייתה האם לקבוע תעריף אחיד לכל החברות – האם הכללים הם אותם כללים? אני אסביר למה אני מתכוון בכללים – אני אתן לדוגמה בדיוק את מה שאתה אמרת. אני אקח את מה שאתה אמרת ואני אסביר למה אני מתכוון בכללים. אתה יכול להגיד שהכלל שלי הוא שאני רוצה לקחת 5% סיכון, בסדר? לצורך העניין. ואז אני בודק מה תמהיל ההשקעות שלו, מה הרווח שלו, מה הרווח שלו מההשקעות, מה הרווח שלו מהסיכונים, מה רמת הסיכון שהוא לוקח. ואז אני אומר שאני קובע לפי 5%. חברה פלונית שההשקעות שלה הניבו, לצורך העניין, 10%, ויש חברה פלונית שזה 5% ואז זה אחרת. ברור שהמחירים יהיו אחרת. אבל, השאלה היא אם הכלל הוא, ואם אני הבנתי אותו נכון, אני חושב שזו שאלה נכונה – האם בסוף זה שיקול דעת של הפקיד או שאני אומר לא – יש איזשהם מאפיינים וכללים שאנחנו קובעים אותם, והתוצאה יכולה להיות הבדל של 300, 400, 500 שקל בין חברה לחברה, או שאתם אומרים שזה בסוף שיקול דעת שלכם. זה מה שניסינו להבין. אז אתה אומר שזה בסוף שיקול דעת של הפקיד, שהוא למעשה מחשב. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> כן, ואני אסביר גם למה. אני אעשה הפרדה בין שני מושגים שדיברנו עליהם בדיון הקודם. יש מה שנקרא הפעילות העסקית של החברה, שזה התביעות מול הפרמיה המאושרת לחברה, בסדר? ושם יש את היחס, מה שנקרא loss ratio – היחס בין התביעות לפרמיות. זה מהפעילות העסקית נטו של חברה הפוליסה. זה בצד אחד. צד שני, זה יותר רלוונטי לעולמות ביטוח רכב חובה וקצת פחות בעולמות של ביטוח רכב רכוש, כי חובה, כמו שאמרנו, זה זנב ארוך – עד שאתה משלם את התביעה לוקח זמן, ואתה מחזיק את הכסף הזה. מהשקל שקיבלת היום אתה תשלם בממוצע עוד ארבע שנים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן, אבל תנסה לעזור לי להבין מה הם הכללים שבסוף מנחים אתכם. אתה יודע, בסוף, כשאתה אומר "תשמע, זה שיקול דעת", אתה יודע - - - << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> לא, אבל אדוני, יושב-הראש, אני אתייחס. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני אתן לך דוגמה. בנקים היו נותנים הלוואות לליווי, כשהם נותנים ליווי לפרויקטים של בנייה והם אומרים "אנחנו רוצים לראות 5% לבתס"מים ו-7% רווח. יש איזשהו כלל שהם קובעים אותו – "אנחנו רוצים 5% לבתס"מים ו-7% רווח". כלל, זה בסדר. אז בסוף הבנק עושה את החשבון ובודק האם הוא עומד באותם שני פרמטרים. הרי, אתה לא יכול לצפות, אתם רשות יחסית ומטפלת ב-14 חברות – בסדר, אבל בנק אומר לעצמו שהוא לא יכול שכל מנהל סניף יחליט לבד, אז הוא קובע איזשהו כלל. אני מסכים שזה בתוך המסגרת ובתוך הזה, אבל כל בנק קובע לעצמו כלל. אני נותן ליווי לפרויקט בנייה כשאני יודע שיש לו כך וכך אחוז לבתס"מ, כך וכך אחוז רווח – פחות מזה אני לא נותן ליווי כי זה סיכון. אני לא לוקח סיכון. השאלה אם אי אפשר לקובע איזושהי מסגרת שאתה אומר, לא אמרתי שכולם יהיו אותו מחיר – מסגרת שאומרת שאם הרווחים הם כך אז המערכת תיקח ואם זה כך אז אני מוכן לקבוע את זה? << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> אז אני אתייחס לעניין המסגרת ואני אחדד לגבי התהליך עצמו. קודם כל, בראייה שלנו, בטווח הארוך, אם אתה בא ואומר שזאת הנוסחה. נגיד, הנוסחה מורכבת מ-X, אתה מסתכל על ההשקעות, על הפעילות העסקית של החברה ואתה מפרסם אותה. בהשקפה שלנו, קודם כל זה ייפגע בתחרות בטווח הארוך, ובסופו של דבר, אם אתה מנהל דיוני תעריפים מול החברות ואתה אומר שזאת הנוסחה שאני הולך לפיה, בסוף בטווח הארוך חברות ביטוח יבואו להגיד לך "בסדר, זה התחום העליון שאתה מאשר לי", ואם נלך X שנים קדימה יכול להיות שכולם ידבקו לנוסחה מסוימת, ואז אתה מאבד את העניין הזה של הדיון הפרטני לפי תמהילי התיק של כל חברה וחברה. התהליך שאנחנו עושים אותו היום אנחנו עושים את זה נכון. שוב, אנחנו מסתכלים על כל מכלול השיקולים – כל הפעילות העסקית של חברה, זאת אומרת גם הרווח שלה מהמכירה עצמה וגם על ההשקעות. עכשיו, תבוא ותשאל אותי האם אפשר להסתמך רק על השקעות - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה לא מה שאמרתי. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> שנייה, אני שם על השולחן את כל ההתלבטויות שלנו. זה חלק מהדברים שאנחנו לוקחים בחשבון ברגע שאנחנו מאשרים תעריף. זאת אומרת, כל בקשה, אפילו אחוז אחד, במיוחד ברכב חובה, שחברה רוצה לייקר, זה עובר אותנו. והרבה פעמים אנחנו גם דוחים בקשות כאלה בסגמנטים, במקומות מסוימים שבהם אנחנו רואים שלפי תמהיל החברה הספציפי הפרטני שאין הצדקה לעשות את הייקור הזה, אנחנו פשוט דוחים את הבקשה הזאת. זה תהליך שנעשה. עכשיו, אני אגיד עוד משהו – התעריף מורכב מכמה אלמנטים – גם כשאנחנו מסתכלים על הפעילות של החברה ומסתכלים על כל העניין הזה של תשלום עמלות, פרסום, שירות שהיא נותנת, סילוק תביעות, תשלום תביעות ביטוח ממחלקת התביעות – אלה דברים שהם לא פחות חשובים מתעריף. זה לא רק תעריף. זאת אומרת, בהסתכלות שלנו על התנהלות של חברת ביטוח אנחנו מסתכלים על מכלול השיקולים. לדוגמה, במחשבונים שלנו אנחנו מפרסמים גם את מדד השירות של חברות הביטוח. מה זה מדד השירות? בדיוק אותם רכיבים שדיברתי עליהם קודם; תשלום התביעות, איכות השירות, מענה טלפוני, בסדר? חברה שרוצה לתת לך בסוף את השירות, התעריף, זה לא רק "בוא תמכור לי ביטוח ותשלם את הפרמיה" – אתה צריך להסתכל על הפעילות של חברת הביטוח - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא הבנתי. השאלה שנשאלת היא כשאני פתחתי חברה, לא משנה מה, בתוך החברה שפתחתי אני צריך גם לתת שירות ללקוח. וזה לא משנה, כשאני לקחתי את העסק שלי, כשפתחתי אותו, בתוך העסק כללתי גם את העובדה שצריך לתת שירות, נכון? אז זה שאתה אומר שאני עושה את השירות ואת השירות ללקוח ואת היחס ללקוח – זה לא אמור להיכנס בתעריף הזה. גם לא הקפה של הבוקר אמור להיכנס בתעריף הזה. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> לא, לא, ברור. אני לא אומר - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה שחברת ביטוח באה ונותנת שירות – הם חייבים לתת את השירות. וזה בסדר גמור, בסיום השירות אני גם אגיד להם תודה רבה, כי צריך להגיד תודה רבה לכל אחד שעושה שירות. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> נכון, אבל אני אומר שההסתכלות שלנו היא על הכול, לא רק על העניין הזה של התעריף, שוב. אבל, מה שחשוב, מבחינתי, הוא שהתהליך הזה של אישור תעריפים, אדוני, העניין הזה של אישור – זה תהליך שנעשה כבר היום. זאת אומרת, ההסתכלות שלנו היא כן - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> שוב, אתה אומר, אין לזה מסגרת בסוף וזה שיקול דעת של אותו פקיד אצלכם שיושב. בסוף זה שיקול דעת שלו, שהוא מחליט – "מתאים לי, לא מתאים לי". כלומר, "לא באה לי בטוב כמות הפרסום שלו". << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> ברור שלא. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ההבדל הוא, אתה יודע, לי אין דרך לפקח על שיקול דעת. יש לי דרך לפקח על איזושהי מסגרת. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> אני אגיד לך מה, אדוני יושב-הראש, אני אתן לך דוגמה מעולמות ביטח רכב חובה. בעולם ביטוח רכב חובה, בגלל שזה מוצר חובה, המחוקק יצר איזשהו גורם חיצוני – אקטואר – שהוא נבחר במכרז על ידנו והוא מקבל אליו את כל המידע של השוק, מפרסם דוחות שנתיים לגבי עלות הסיכון של כל סגמנט. מבחינתנו, זה אחד הכלים, שאנחנו מסתכלים עליו, בוחנים אותו. ברגע שאנחנו מאשרים תעריף, אני לא ארחיב יותר מידי אבל אני אגיד את זה שיש אקטואר שנבחר על ידנו. לא מחלקת אקטוארים בתוך הרשות – הוא מפרסם לציבור, זה זמין באתר שלנו וגם באתר שלו, מה שנקרא עלות הסיכון לגבי כל סוגי הרכבים והפרמטרים השונים. זה אחד הכלים שמשמשים אותנו בהסתכלות על השוק. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא אמרתי שאין כלים, אני שאלתי בסוף במה ההתחשבות. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> זאת אומרת, יש כלים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני רוצה לתת להם להתייחס. << אורח >> ישראל גלעד: << אורח >> ישראל גלעד, אני יושב-ראש ועדה לביטוח אלמנטרי של לשכת סוכני הביטוח. התעריף שאנחנו משתמשים בו היום בתחום של ביטוח רכב הומצא לפני עשרות שנים, עוד בתקופת הסנה חברה לביטוח. מי שפיתח את זה - זו הסנה חברה לביטוח, הם המציאו את התעריף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר את הרכיבים ואיך לבנות את התעריף? הנוסחה לאיך בונים את התעריף, אוקיי. << אורח >> ישראל גלעד: << אורח >> זיכרונה לברכה, כן? וכולם עובדים היום על אותו מבנה תעריפי, על אותה נוסחה. הסטרינג הזה הוא סטרינג ידוע, אוקיי? עכשיו, בנו עם זה מפלצת שאין סכום ביטוח בפוליסת רכב. זו הפוליסה היחידה בעולם שמבטחת ביטוח רכב שאין בה סכום ביטוח. זה נשען על מונופול שקוראים לו לוי יצחק, שהוא מכתיב את מחירי השוק, כן? וחברת ביטוח לא מבטחת רכב לפי השווי שלו אלא מבטחת רכב לפי קוד הדגם שלוי יצחק קובע, כן? ובפוליסה של ביטוח הרכב כתוב שחברת הביטוח תשלם במקרה של טוטאל לוס לפי המחירון של לוי יצחק. זה עקום רבתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, הוא לא היחידי היום. עם כל הכבוד, יש לנו כבר את יד 2. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אבל הנוסחה, נכון, אבל חברות הביטוח - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אני איתך, אני מסכים איתך. << אורח >> ישראל גלעד: << אורח >> אני מסכים איתך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מדברים באותו מקום. << אורח >> ישראל גלעד: << אורח >> אבל, כל חברות הביטוח, בפוליסה שלהן רשום שטוטאל-לוס משולם לפי לוי יצחק. על זה, עוד פעם, יש פה אנומליות. עכשיו, כשפונים, נותנים תעריף לפיקוח, התעריף הוא תעריף מקסימום. עכשיו, אם אני בא עם קולקטיב של 300 כלי רכב של חברת ליסינג או של 1,000 מכוניות של חברת ליסינג ואני אומר שאני רוצה לבטח את הרכב הזה בחברת ביטוח פלונית אלמונית, המחיר שנתון לפיקוח הוא מחיר פורמלי בלבד, כדי שנקבע מחיר, המחיר שלהם - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, ברור שזה מחיר מקסימום. הבן-אדם בא וביקש ממנו העלאת מחיר - - - << אורח >> ישראל גלעד: << אורח >> רגע, אבל בוא נסכים שהסיכון של חברת ליסינג עם 3,000 מכוניות הוא הרבה יותר גבוה מהסיכון שלי בתור ישראל גלעד, בדיד, שאני בא לחברת הביטוח בשביל לבטח את הרכב שלי. זו הנחת יסוד, אבל זה לא משתקף בתעריף. זה לא מקבל שינוי בבסיס תעריף. עכשיו, אני חושב שהיה צריך לבוא אקטואר, כמו שאומר הפיקוח, ולבדוק בכלל את בסיס התעריף, את הסטרינג הזה, ולבוא ולראות למה מדינת ישראל היא המדינה היחידה שבה סכום הביטוח והרכב עצמו לא מהווים את הבסיס לקביעת הסיכון. כשאנחנו רוצים היום לבטח רכב יוקרה, נניח רכב שעולה מיליון שקל או בסביבה הזו, חברות הביטוח לא עושות את הביטוח הזה ואנחנו נדרשים לפנות לביטוח משנה. עכשיו, חברות ביטוח פונות גם לביטוח משנה ואז הפלא ופלא – התעריף הופך להיות אחוז מהשווי. זאת אומרת שאם אתה פונה למבטחי משנה, מבטח משנה אומר לך "אני רוצה לרכב הזה מחיר סיכון של 2%, 3% או 4%", וככה נקבע התעריף, וזה מה שחברת הביטוח עושה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני אשאל אותך שאלה אחרת. ביחס לתעריף שיש ברכבים פה, מה היחס ביניהם? זאת אומרת, פה זה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רכב של מיליון שקל – מה התעריף פה ומה התעריף - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מה התעריף ב-100,000 שקל, באחוזים? ברכב ששווה 150,000? << אורח >> ישראל גלעד: << אורח >> עוד פעם, זה לא מדיד. זה לא מדיד. עכשיו, אתה צריך להבין, סליחה. הכול בנוי על התעריף של לוי יצחק. זאת אומרת, אם אתה עכשיו רוצה לבטח - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> שנייה. אני מדבר על לוי יצחק – שווה 150,000 וזה שווה מיליון שקל, גם רכב היוקרה בסוף זה לוי יצחק, בסוף איכשהו אתה מגיע לשם, אבל אני שואל – כשאתה אומר לי שאתה משלם 3% ממיליון שקל, כמה אתה משלם ב-150,000 שקל? << אורח >> ישראל גלעד: << אורח >> אז אני אתן לך דוגמה של רכב, ניקח רכב של 200,000 שקל ומעלה, תוצרת Jeep, כן? חברת ביטוח דורשת עליו סדר גודל של 30,000 שקל. היום בתעריף חוקי. 30,000 שקל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תעשה להם הערת אזהרה כמו בטאבו, שיהיו שותפים איתך וזהו. למה צריך את כל התהליך הזה? זה יהיה להם יותר קל. גלעד, אתם שמים לב מה אומרים פה? 30,000 שקל על רכב של 200,000 שקל – מה אתם רוצים? << אורח >> ישראל גלעד: << אורח >> רוביקון בכלל לא מבטחים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> שנייה, הוא אומר לך שזה תלוי מה הסיכון. אני מנסה להבין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, עזוב סיכון, אתה מבין מה קורה? בן אדם מחזיק 200,000 שקל והוא משלם 15% ביטוח. תגיד לי, זה נורמלי? שייכנסו איתו שותפים. תעשה להם הערת אזהרה, זהו, נגמר הסיפור. תכנסו איתם שותפים וזהו. לא, אתה יודע מה, זה מטמטם, הדבר הזה. קצת גבול. פה אתם צריכים להיכנס, אתה יודע מה? לא על 2,000 שקל, כשאתה מדבר איתי על 30,000 – לשלם 15% ביטוח, תגידו לי, זה נראה לכם הגיוני? זה הפיקוח שלכם? פה תיכנסו. אם מישהו צריך להיכנס זה אתם עכשיו בדבר הזה שצריכים להיכנס. פה 3,000, 3,500, אנשים בולעים את זה, 5,000 או 7,000 שקל – אנשים בולעים את זה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> רגע, זה לא כל רכב. זאת אומרת, יש רכב - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה משנה? אתה יודע מה? רכב אחד בודד, 15%? עזוב, נו, מה זה? << אורח >> ישראל גלעד: << אורח >> אני משלם היום באופן אישי, פרטי, על קיה ספורטאז', כן? לא פלא היצירה – אני משלם היום על שני נהגים נקובים בשם, אשתי היקרה ואנוכי, אני משלם סדר גודל של כמעט 9,000 שקל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שמה המחירון שלו? << אורח >> ישראל גלעד: << אורח >> המחירון שלו היום, אני מאמין 150,000 שקל. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 150 עד 160. << אורח >> ישראל גלעד: << אורח >> לא, פחות. היום הוא בסביבות 100,000. עוד פעם, זה לא הגיוני. אין היגיון בתעריף. עכשיו, אני חושב שבקטע הזה צריך לעשות רביזיה מלמטה ולבדוק את נכונות הנוסחה ואת נכונות התעריף ומה קורה בעולם. כל חברות הביטוח עושות ביטוח משנה, אז אם הן עושות ביטוח משנה על משתנים שאינם מתאימים לביטוח משתנה, אני חושב שזה בונה איזה משהו שהוא לא כל כך נכון, כן? אם אתה בונה ביטוח משנה על פקטורים אחרים יש פה איזושהי שונות לא נכונה. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אני ממש רוצה להתייחס, כי נאמרים פה דברים, וזו לא פעם ראשונה שלשכת סוכני הביטוח עושה את זה. שמואל זקן, רשות שוק ההון. נאמרים פה הרבה דברים, אפשר להגיד דברים אם אין להם ביסוס, אז כשהוא מדבר על ביטוח משנה ומדבר על - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עזוב ביטוח משנה, תתייחס רגע - - - << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> רגע, שנייה, אני אתייחס להכול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אל תברחו איתנו למקומות שנוח לכם. אני שואל אותך שאלה – האם זה יכול להיות, ומפה תתחיל, בסדר? אני מבקש ממך, אדוני יושב-הראש, שיתחיל מפה – האם זה יכול להיות שיש רכב של בסביבות 200,000 שקל ואתה משלם עליו ביטוח של 30,000 שקל? יכול להיות או לא יכול להיות? הגיוני או לא הגיוני? ומה אתם עושים? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אז אני אגיב בדיוק לזה. אני רק אתחיל במשפט שקשה לי באמת להתייחס לאמירות שבבסיס שלהן הן לא נכונות, ומצד לשכת סוכני ביטוח באמת - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה לא נכון? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> שנייה, אני רוצה להתחיל ולהתכנס - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בוא, הוויכוח הוא לא, עוד רגע נגיע - - - << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> אבל, אדוני, חשוב לי להגיד משהו. עם כל הכבוד ללשכת סוכני הביטוח, אנחנו הרגולטור והם גם מפוקחים שלנו – אנחנו לא ננהל איתם דיון עכשיו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> שאל אותך ינון שאלה. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> כן, אנחנו נבוא ונגיד את העמדה שלנו. אבל חשוב לי להגיד שזה לא כאן הולך לפי שאלות ותשובות ורשות שוק ההון עכשיו חייבת לענות על השאלות שלכם, בסדר? אנחנו נענה על השאלות של חברי הכנסת כמו שצריך. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ינון שאל שאלה מאוד פשוטה – האם זה הגיוני שאתה משלם בין 7 ל-15 אחוז ביטוח? האם זה סביר? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אני אסביר. אני אתייחס לשאלה של חבר הכנסת אזולאי. כשמדברים על רכב מסוים, שהביטוח שלו עולה 25,000 שקלים והשווי שלו הוא רבע מיליון שקלים, בסדר? זה בערך הרכב המדובר, הרוביקון שהוא בכותרת בחצי השנה האחרונה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, גם הדוגמה של 10,000 שקל על רכב של 100,000 שקל. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> ספורטאז' כדוגמה דומה בהקשר הזה. לצורך העניין, יכול להיות רכב שהמחירון שלו הוא 100,000 שקלים, אוקיי? הוא גם SUV, כמו הספורטאז', או רכב שהמחירון שלו הוא 400,000 שקלים והוא איזשהו רכב יוקרה סדאן, אוקיי? ששיעור הגניבות שלו משמעותית יותר נמוך. אם אני אתן את הדוגמאות הספציפיות - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואז מה? ואז זה מצדיק לקחת 15% ביטוח? אגב, אני לא רוצה, ראינו שיש גם התייחסות מצד המשרד לביטחון לאומי, שיש ירידה בגניבות. עזוב. אנחנו אף פעם לא רואים שפתאום מורידים בגלל שיש ירידה בגניבות. תתייחס האם זה מצדיק – רכב גניב – האם זה מצדיק לקחת לו 15% מהשווי? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אז אני אגיד כך, גם אני מכיר את הנתון של 22% ירידה בגניבות. התעריף של עכשיו מתבסס על 2023, והייתה עלייה של 30% בערך, אם אני זוכר נכון. אני מקווה מאוד שהנתון יהיה כמה שיותר רלוונטי לרכבים מבוטחים, כי בערך חצי מהרכבים הנגנבים הם רכבים מבוטחים, ואז באמת הדבר ישפיע. וזה בדיוק המקום שלנו כרגולטור לבוא למקום שיש רווחיות עולה, לבוא ולדחוף אותה למקום שהוא לא מוגזם, לשמור את השוק הזה בריא. לשמור אותו עם רווחיות לא גבוהה – זה המקום שלנו. במשך עשור התעריפים ירדו, עד שנת 2022 כולל. בשנת 2022, בגלל שהשוק הלך למקום לא בריא של הפסדים בגלל קפיצה מטורפת בגניבות, בגלל עלייה גדולה מאוד בעלות החלפים – השוק הלך למקום לא בריא של עלות תביעות שקפצה במיליארדים בשניים-שלוש – הדבר הזה הוביל להפסדים והוביל לעליית מחירים. אנחנו רוצים להיות במקום של ירידת מחירים, כמו שהיינו במשך עשור. כשיש רכב שהשווי שלו הוא רבע מיליון שקלים ולשכן שלו יש גם רכב בשווי של רבע מיליון שקלים, ואחד מהם מבוטח ב-15,000, בסדר? עכשיו, זה נשמע כמו סכום מטורף – 15,000 או 30,000 שקלים, אבל צריך לזכור שאם מדובר ברכב שהאופציה היא, בגלל שעל כל שלושה כאלה גונבים אחד או שניים בשנה. יש רכבים ספציפיים שזו הסטטיסטיקה שלהם. להגיד 22% ירידה בגניבות זה מדבר באופן כולל. זה כמו שבדיון הקודם באתם וקצת כעסתם עליי על זה שבאתי והצגתי בשביל להראות מגמה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו לא כועסים עליך. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> חלילה, אני אומר את זה בחיוך. להראות את העלייה כמגמה, את העלייה בשנתיים האחרונות בפרמיה, אז באתי והראיתי ממוצע של כל השוק. אז אותו דבר גם נכון לגבי גניבות – בממוצע כנראה שיש ירידה בגניבות של 22%, אבל יכול להיות שזה משפיע יותר על יונדאי i25, שם יש ירידה יותר גדולה בגניבות, ואולי לצורך העניין, אותו סוג של ג'יפ, שם עדיין לא הצליחו להוריד את הגניבו, והדבר הזה מביא לכך - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל כמה זמן מחשבים את התעריף? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> קודם כל מבחינת ירידה של תעריף, ולצורך העניין - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא ירידה. אני רוצה לדעת, בן אדם בא לקנות רכב – האם התעריף של ינואר דומה לתעריף של דצמבר, של מאי? או שהתעריף, כל חודש עושים חישוב של הנתונים? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> בתעריף של רכב מקיף, כלפי מטה חברות לא צריכות לבוא אליי כדי לתת יותר הנחה. הן לא צריכות לבוא אליי כדי לתת יותר הנחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, עזוב את ההנחה. אני שואל מתי הם עושים את השקלול הזה. כי אם אתה, ואתה יודע מה? אם אני - - - << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> חברות עושות את התיקונים האלה, יש חברות שעושות את זה ברמה של חודש, ברמה של שבוע. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה, רק למטה או גם למעלה? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> כל עוד זה לא עובר את הרף שאישרתי להם. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אז אתה נותן להם רף מקסימום? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אני נותן להם רק מקסימום. רף המקסימום הזה גם לוקח בחשבון, אני מאשר רף מקסימום, והוא גם מתכתב עם ההנחות הקבועות. יש חברות היום שבאופן אוטומטי ברגע שאתה מתקשר אתה מקבל 20% או 15%, כולם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא הנחה. סלח לי, זה לא הנחה. זה כמו שבסופר אתה מגיע ורואה מבצע 1.99 שקלים וכל השנה זה באותו מבצע. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> בגלל זה אני אומר שאני מתייחס לזה כאילו זה עובדה קיימת. אנחנו מדברים על הנחות מעבר לזה. צריך לזכור שחברות, זה שוק תחרותי - רק לפני שבוע הוספנו לשוק הזה שתי חברות חדשות בדיוק בשביל להגביר את התחרות ולאפשר מחירים יותר זולים. זה לא שוק עם ביטוח משנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל אני לא מבין דבר אחד. אתה אומר שאתה מאשר להם את מחיר המקסימום, נכון? כשאתה מאשר להם, נגיד שאישרת להם על רכב מאזדה מחיר מקסימום 5,000 שקל, בסדר? ואז מפה הם יעשו הנחה של 20%, 15% - כל אחד עם ההנחה שלו. אתה צריך להסתכל על אותן חברות ואתה אומר, תראה, זה עושה הנחה של 20%, זה עושה הנחה של 15%, זה עושה הנחה של 30% - אני צריך להביא את הממוצע, זה הממוצע של ההנחה, ומשם זה המקסימום שלי. כי אם אתה בא ונותן להם מראש, יכול להיות שהם נפלו על בן אדם תמים שלא עושה סקר שוק, הוא אומר "לא יודע, זה מה שאמרו לי" – נפל. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> בדיוק, זה מקום שאני לא אוהב להיות בו. אנחנו כרגולטור לא אוהבים להיות במקומות שבהם יש הנחות של 70%, 80%, בסדר? היינו במקומות האלה לפני כמה שנים – אנחנו לא אוהבים את זה. כשאני מאשר היום תעריף, קודם כל אני לא מאשר לכולם 5,000 למאזדה – אני מאשר לחברה אחת 4,500 ולחברה שנייה 4,700 ולחברה שלישית 4,000, מאותן סיבות שוודיע ציין קודם – יש תמהיל של חברה. חברות לפעמים באות ואומרות "מוכרים ביותר יקר בשוק, למה אתה לא מאשר לי ייקור תעריפים?" – אני לא מאשר כי מבחינתי, אם לחברה הזאת יש כבר רווחיות בתעריף הנוכחי היא לא צריכה לייקר את התעריף. לגבי ההנחות, אני אגיד שאנחנו שואפים תמיד, אם ברכב חובה יש מגבלה על ההנחות, ברכב מקיף זה ענף מסחרי ואנחנו לא רוצים להגביל את ההנחות, אבל אנחנו לא מאפשרים ייקור תעריף לחברה שיש לה מרווח גדול כבר. להיפך, בתקופה, נגיד ב-2022 כשהיו את ההפסדים והיו עליות מחירים בעקבותיהם ב-2023, אז במקום הזה חברות שפנו אלינו וביקשו ייקור תעריף, הן לא קיבלו אישור. אמרנו להם "לא, מבחינתנו מצוין, ההנחות נעלמו – אתם לא צריכים ייקור תעריף". מבחינתנו, מכאן השלב הבא זה שינוי מגמה, זה כל מיני דברים שאנחנו עושים כדי להקטין את עלות התביעות, וירידת תעריפים. זאת הכוונה שלנו, לשם אנחנו מכוונים תמיד. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רגע, תקן אותי אם אני טועה – הכסף, בעצם חברות הביטוח מלוות כסף מהציבור, נכון? למדנו את זה מהפעם הקודמת. בעצם, אתה יכול לתת להן את הרף שלך, עלות הכסף, נכון? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אנחנו מדברים כרגע על רכב מקיף - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נכון, זה חלק. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> ברכב מקיף, אנחנו מדברים כרגע על מה שאני דיברתי, והתייחסתי לזה בביטוח מקיף – הכסף חוזר מהר מאוד למבוטחים, אין פה עניין של רווחי השקעה ואין פה עניין של ביטוח משנה. << אורח >> ישראל גלעד: << אורח >> למה? יש רווחי השקעה? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אין וכמעט. אדוני, אתה כל הזמן מתפרץ ואומר דברים שהם לא - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רגע, אז אתה מדבר על רווחי השקעה - - - << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אני לא רוצה לפגוע בכבודך אבל אין כמעט רווחי השקעה ברכב מקיף. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רווחי השקעה רק בחובה ו-ג'. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> צד ג' זה אותו דבר כמו רכב מקיף. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אנחנו שאלנו בדיון הקודם אם יש איזושהי נוסחה, הייתם אמורים לבוא עם נוסחה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן, אז הם חזרו שאין. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אין נוסחה? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הם חזרו שאין. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> שמואל, יש לי שאלה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה לב הדיון. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> לא, אבל חשוב לי. אם צריך, אני אחזור גם על ההסבר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני אשמח, אם אפשר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לי יש עדיין שאלות ברמת התעריף, הפיקוח שלכם. השאלה שלי לגבי התעריף, מה ששמעתי כרגע – בעצם אתם הרגולטור של חברות הביטוח, שהוא שוק ריכוזי. זה מה שלמדנו מכל הדיונים עד עכשיו. בהיבטים מסוימים תחרותי, בסדר, הבנתי. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> לא, בהקשר של ביטוח רכב, אני חייב להגיד, הוא מאוד תחרותי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> של ביטוח רכב. כן, זה מה שהסברתי. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> לפי כל המדדים אנחנו מהשווקים התחרותיים במשק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל עדיין, אתם לא הייתם מפקחים על התעריפים אם לא היו - - - << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> וגם הוספנו שתי חברות שבוע שעבר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> שנייה, אבל עדיין אתם לא הייתם עושים פיקוח תעריפי במקום שלא היה כשל שוק מסוים. אחרת לא הייתם נכנסים. עכשיו, לפי מה שאתה מתאר, איזה תעריף בדיוק אתם קובעים, ולכל חברה בנפרד, לפי העלויות שלה? לפי סוג קטגוריות? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אני אסביר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, זאת שאלה ראשונה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה בעצם חוזר לשאלה של אביחי. זו השאלה שאיתה התחלנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. דבר שני, תראה, תעריפי מקסימום, כשיטת פיקוח, זו שיטה מאוד ידועה שבסוף כל השוק נצמד למחירי המקסימום ויש איזשהו משחק של תחרות על הנחות על מחירי המקסימום. מחיר המקסימום הופך להיות מחיר השוק. השאלה שלי אם זאת הדרך הנכונה לפקח על השוק הזה, כאשר למשל לא לקבוע תעריפים באופן מכרזי, באופן תחרתי – לייצר מנגנונים שיבטאו קצת יותר לחץ על התעריפים. לשבת ולקחת את כל העלויות ולעשות אותן ולהסתכל על הספרים – אני עשיתי את זה חמש שנים – זו לא שיטה כל כך טובה מבחינת שוק. עשיתי את זה במשק חשמל על חברות אחרות. אז אני רוצה להבין בדיוק את הקטגוריות, וגם מה אלמנט התשואה שאתם מכניסים במודלים התעריפיים שלכם? כמה תשואה אתם מכניסים לחברות ואיפה זה עומד בפועל מול התשואות האמיתיות או הדוחות שלהם? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אז אני אסביר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה הרבה שאלות. << אורח >> ישראל גלעד: << אורח >> אני מקבל בהכנעה את הביקורת שלכם שאנחנו לא מבינים כלום. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> לא, חלילה, אבל לבוא ולהגיד שהנוסחאות, להגיד שאנחנו קבענו את מחירון לוי יצחק זה לא נכון. אנחנו קבענו שצריך להתבסס על מחירון כי מחיר הרכב - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הוא לא אמר שזה אתם, הוא אמר שזה נקבע היסטורית לפי הקמת רשות שוק ההון. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> לא, אבל זה לא נכון. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא אמר שלוי יצחק הוא מונופול. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> לוי יצחק הוא שחקן דומיננטי בשוק. אנחנו ניסינו לקדם בעבר - - - << אורח >> ישראל גלעד: << אורח >> הוא לא שחקן דומיננטי, סליחה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> רבותיי. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> ניסינו לקדם בעבר גם מחירונים נוספים - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן, משרד התחבורה ניסה והיה מחירון משרד התחבורה, אם אני זוכר נכון. << אורח >> ישראל גלעד: << אורח >> סליחה, סליחה. נתנו לי את רשות הדיבור. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> באו ודיברו על ביטוח משנה בהקשר של ביטוח רכב רכוש – זה לא רלוונטי. << אורח >> ישראל גלעד: << אורח >> רגע, סליחה. יש פה הערה לגבי מה שאמרתי על מחירון לוי יצחק – עצם העובדה שמחירון לוי יצחק אומץ על ידי כל חברות הביטוח לא מאפשר קיום של מחירון אחר. אם היו נותנים אפשרות, אם היו מורידים את הנושא הזה של מחירון לוי יצחקן בפוליסת הביטוח היו נותנים אפשרות למחירונים אחרים שיהיו בשוק. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בסדר, אבל זה נושא אחר, אני לא רוצה לפתוח עוד נושא. << אורח >> ישראל גלעד: << אורח >> זה אחד. אבל אני רוצה להגיד משהו על הנושא של גניבות רכב. במהלך שנת 2024 נגנבו בערך 300,000 מכוניות מסוג סוזוקי ג'ימני. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אני לא חושב שיש 300,000 רכבים מסוג סוזוקי ג'ימני במזרח התיכון. << אורח >> ישראל גלעד: << אורח >> סליחה, 250. אתה יודע מה? 250. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> 250,000? << אורח >> ישראל גלעד: << אורח >> 250, לא 300,000. 250 סוזוקי ג'ימני. הם נגנבו בגלל שחברות ביטוח ביטחו את המכונית הזאת ללא מיגון. פשוט מיגון יצרן. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> בעצם אתה אומר שהאשמות בגניבות של הרכבים מסוג סוזוקי ג'ימני זה חברות הביטוח שלא דרשו מיגון. << אורח >> ישראל גלעד: << אורח >> סליחה, אתה שם לי מילים בפה. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אבל אתה פותח עוד נושא. שנייה, חברי הכנסת שאלו אותם שאלות. אתה רצית להגיד משפט אחד שם. תתייחסו. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אז אני אתייחס למה ששאלו אותי חברי הכנסת. אני אגיד, קודם כל גבירתי, לגבי אופן הפיקוח שלנו, כשנתתי את הדוגמה הלכתי עם הדוגמה של חבר הכנסת לגבי 5,000 שקלים לעניין מאזדה, אבל כשאני בודק תעריף של ביטוח רכב מקיף או צד ג', גם אם זה לא ייקור אלא אפילו שינוי של הנוסחה, אז הנוסחאות כן משתנות. הן לא הנוסחאות של לפני 30 או 40 שנה, של הסנה. הן משתנות כי הרכבים השתנו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן, אבל עוד פעם אתם חוזרים. שאלה אותך גם חברת הכנסת, מאור חזר על השאלה שלה בפעם הקודמת ועל השאלה שלי, ובסדר, עניתם. ושאלה אותך חברת הכנסת אורית פרקש הכהן שאלה מאוד ספציפית – מה הוא האחוז שאתה מגדיר אותו - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> במודל. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מגדיר אותו כאחוז הסיכון? 5%? 10% רווח? 2% רווח? מה הוא האחוז שאתה מגדיר? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אנחנו בעולם של רכב - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני תמהתי קודם. צריך להיות, אתה אומר לי שאין נוסחה, אני מבין, אבל מה הוא האחוז שאתה אומר שזה הרווח שאתה רוצה לעמוד בו? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אמרתי את זה בדיון הקודם, אני חושב, ואני אחזור על זה בצורה יותר מפורטת הפעם, כי זה היה בסוף הדיון. הגענו למקיף שם רק בסוף הדיון. אנחנו, כשאנחנו בודים תעריף של רכב מקיף אני בא ואני מבקש מהחברה, בסוף הבסיס של התעריף זה באמת סוג הרכב, ויש סוג רכב שעולה רבע מיליון שקל לפי מחירון והוא "גניב" יותר או מסוכן יותר כי יש לו סוג מנוע. סטטיסטית הוא מסוכן יותר, למה? כי כנראה שזה - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בסדר, אבל מה האחוז? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אני אומר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני שואל בסוף. לקחתי את הגניבות, לקחתי את החלפים, לקחתי את הדברים. מה האחוז? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אני אגיע לתשובה, אני לא אתחמק ממנה. זה לא נכון לתת את התשובה בלי לתת את ההסבר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי תתחיל בתשובה ואז תיתן את ההסבר. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אז אני אתחיל בתשובה ואני אגיד שאם מסתכלים בעשור האחרון רואים שהאחוז הכולל ברכב רכוש נע סביב ה-2%-3%. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תשואה? במודל. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> רווח בפועל. כשאני מאשר תעריף, ולמה אני רוצה להתחיל עם ההקדמה הזו - - - << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> רווח בפועל כולל השקעות? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> רווח כולל השקעות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בניכוי השקעות, נטו. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> לא, כולל השקעות. דיברנו על זה. מתישהו אני רוצה להתייחס. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ישראל, אני אתן לך להתייחס, אבל זה ברור שזה כולל השקעות. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> לא, אבל יש הנחה. סליחה, אני חייב לומר – תסבירו לי למה יש הנחה בחדר הזה שבפעילות העסקית, בחיתום, חברות צריכות להפסיד? תסבירו לי למה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה יש הנחה כזו? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> להפסיד? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין הנחה כזו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> איך הגעת לזה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם שואלים שאלה אז יש הנחה כזו? מה זה הקשקוש הזה? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> איך הגעת לזה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ישראל, אין הנחה כזו. יש הנחה שברווחי ההון צריכים לשקלל את המחיר. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> ברווחי ההון, חבר הכנסת בוארון, כשאג"ח ממשלתית של מדינת ישראל יורדת, אתם תתנו לנו אוטומטית העלאה בתעריפים? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> עזוב, אני אומר דבר פשוט. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> זה מה שאתם אומרים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני אשאל אותך שאלה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יש רווחים בהון – תשקלל אותם בתוך הנוסחה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> למה הלכת לשם? אם ההנחה הייתה שגונבים 100,000 רכבים וגנבו 300,000, והפסדת – גם לא ביקשת פיצוי. בוא, יש מערכת, איך היא עובדת? חלק מהדבר הזה, כמו שחלק מהפעילות שלך הוא רווח הוני, אז רווח הוני הוא חלק מהפעילות שלך. בסוף, כשרגולטור אמור לתת מחיר, ואני אתן לך לדבר עוד מעט, אבל מה שאנחנו שואלים זה איך הוא קובע את המחיר. זה מה ששאלנו - מה היא המסגרת שבה הוא קובע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה גם לחזק את יושב-הראש. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא באנו להתווכח עכשיו על זה. אתה רוצה להתייחס למה ההשקעות הן לא חלק מהרווחים של חברות הביטוח? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני גם רוצה לחזק את יושב-הראש. העובדה שאנחנו שואלים שאלות על אופן הפיקוח התעריפי שהם עושים, זה בא לבדוק האם הם בכיוון. כי בסוף ממשלה מפקחת כשיש בעיה תחרותית מסוימת. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ממשלה לא מפקחת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, רגולטור. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הכנסת אמורה לפקח. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> עכשיו, השאלה שאני שאלתי, למשל, מה הרכיב של התשואה – הם המירו את זה לרווח שלקחתם בפנים בתעריף, זה אינדיקטור לבדוק את התעריף שלהם. כי אם אחרי זה בפועל הרווחים של אותן חברות בסגמנטים מסוימים בכלל לא מתכתבים עם התעריף שלהם, זה סימן שיש איזושהי בעיה שם. וזה היה פשר השאלה. אין כאן אמירה כזאת או אמירה אחרת, כולם חושבים שצריך להרוויח. אבל בוועדה הזאת אנחנו גם חושבים שצריך לראות שמרוויחים בצורה ראויה. יש פה דיונים על בנקים, נכון? יש פה דיונים על חברות ביטוח. יש פה הרבה מאוד דיונים. ובקטע הזה אנחנו רוצים להבין מה קורה. כמו שינון שואל ומביא נתונים שהגניבות ירדו ואז עונים לו בממוצע ובממוצע זה לא תמיד הפרמטר. זאת הערת צד. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> גבירתי חברת הכנסת, התחלתי מהסוף. למה לא התייחסתי לתשואה אלא דיברתי על רווח? כי באמת ברכב מקיף העניין הזה של רווחי השקעה הוא פחות רלוונטי, פחות דומיננטי. אם מסתכל אין שם רווחיות או הפסדים לאורך השנים לכאן או לכאן – הם פחות משפיעים. אז כשאני מתסכל על תעריף, התחלתי מהסוף ואמרתי שאני מסתכל על רווחיות, כשחברה באה ומבקשת תעריף שמגלם רווחיות של יותק מ-2%-4% זה לא סביר בעיני. אבל, חוץ מזה, כשאני מסתכל על תעריף אני לא מסתכל רק על הממוצע של החברה לכל הרכבים שלה, לכל הסגמנטים שלה – צריך לזכור שזה פרופילים של נהגים, צריך לזכור שזה מאפיינים כמו נפח מנוע, בסדר? יכול להיות שני רכבים ששווים רבע מיליון שקלים או 50,000 שקלים ולאחד יש נפח מנוע מאוד גבוה, וסטטיסטית לרכבים עם נפח מנוע כזה קורות יותר תאונות דרכים כי הם נוטים לנסוע מהר יותר, בסדר? זה קצת פחות פשטני מזה. אבל - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז בעצם השיטה היא שבאים אליכם עם תעריף ואתם מאשרים אותו, נכון? אתם לא בונים אותו מהתחלה. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אנחנו מקבלים את העריף כנוסחה. נוסחה מאוד מורכבת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי, אז יש נוסחה או אין נוסחה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זהו, אני גם לא הבנתי. אתם מאשרים תעריף או קובעים תעריף? אני רק רוצה תשובה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מאשרים. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> מאשרים. << אורח >> דור פישר: << אורח >> אסביר איך זה עובד. דור פישר, הלשכה המשפטית של רשות שוק ההון. הסמכויות שלנו, יש לנו מגוון סמכויות בחוק – לגבי אישורי תוכנית ביטוח, תוכנית ביטוח זה בעצם התוכנית שממנה מופקת הפוליסה של החוזה בין המבטח למבוטח. יש תוכנית מסגרת לכל חברה, שממנה זה מופק. סעיף 40 לחוק הפיקוח על הביטוח, בעבר הוא קבע שאנחנו מאשרים. היו מגישים אלינו כל פעם פוליסה ואנחנו היינו מאשרים אותה. ואז מאשרים כל שנה, למשל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מאשרים בתנאים, מבקשים שינויים. כאלה. << אורח >> דור פישר: << אורח >> בדיוק. בשנת 2014, אם אני זוכר נכון, עברנו למודל של אי התנגדות. תוקן החוק ועברנו למודל של אי התנגדות. המודל הזה אומר שכל שנה מגישים אלינו את זה, אנחנו עוברים ואנחנו רואים אם יש לנו, כמו שם, הערות, בקשות לתיקונים. מגישים לנו, וכמו שנאמר פה, יש מגוון פרופילים. מגישים לנו פרופיל מסוים, אנחנו דורשים מהם, יש לנו חוזרים שאומרים לנו איך צריך להגיש - תוכנית קבוצתית בדרך הזאת, תוכנית אישית בדרך הזאת - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ואתם לא מתנגדים או כן מתנגדים? << אורח >> דור פישר: << אורח >> אנחנו יכולים להחליט להתנגד, אנחנו יכולים לבקש הערות. אנחנו יכולים להגיד שאנחנו לא אומרים כלום ואז זה מאושר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה בין התנגדות לאישור? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה עובר? מסלול ירוק כזה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה היה השינוי המהותי בחוק ב-2014? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> היה צריך לאשר והיום לא צריך. << אורח >> דור פישר: << אורח >> בעבר, אם לא היינו מאשרים - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ברירת המחדל זה שזה מאושר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בפרקטיקה מה זה עושה? << אורח >> דור פישר: << אורח >> זה אומר, דבר ראשון, אחריות הרבה יותר גדולה לחברות הביטוח עצמן ואיך שהם מנסחות את הפוליסות ואיך שהן, חוץ מהפרמיה יש הרבה תנאים גם בחוזי הביטוח. צריך לזכור, אנחנו מדברים פה על המחיר אבל יש גם תנאים בחוזה הביטוח עצמו. בשתי הפוליסות שאנחנו עוסקים בהן קיום אין הרבה משחק לחברות הביטוח באיך לנסח את הפוליסה כי יש משהו שנקרא, בכוח סמכות אחרת, פוליסה תקנית. לפי סעיף 38 לחוק הפיקוח על הביטוח אנחנו יכולים לקבוע במקרים מסוימים שיש פוליסה כדי שכל המשחק יהיה, בעצם התחרות תהיה על המחיר ולא על התנאים. שלא פתאום סוכן הביטוח שלך או החברה יגידו "רגע, אצלי יש כיסוי יותר טוב מהחברה הזאת אז בוא אליי". אז אנחנו מנסחים פוליסה תקנית וכל החברות צריכות לפעול לפי הפוליסה הזאת והן מתחרות על המחיר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל היא מינימום, לא? אתם מכינים שלט, כמו חוזה אחיד כזה, של מה שצריך להיות בתוך. << אורח >> דור פישר: << אורח >> זה לא מינימום. כל אישור, בדיוק בגלל שלא יגידו "אני מוסיף משהו" – יש דרך לבקש אישור מאיתנו. שם זה יהיה אישור פוזיטיבי דווקא. שם אני רוצה לדעת שמה שהם נותנים לו הוא באמת משהו שהוא כדאי. ולכן המודל היום הוא לא שאנחנו מאשרים, כמו שציינת, חברת הכנסת, תעריפון שהוא ברשומות שאומר שזה המחיר ועכשיו כל החברות, ואז באמת, כמו שאנחנו יודעים בכלכלה שכולם מתיישרים למקסימום ואין באמת תחרות – כל חברה לפי התמהיל שלה. יכול להיות שחברה אחת תגיש לנו עם תמהיל, אם היא רוצה לפנות לצעירים אז תמהיל יותר זול על הצעירים. יכול להיות שחברה אחרת פונה לקהל מבוגר יותר. וככה אנחנו בעצם בונים, אקטוארית, אצלנו יש מומחיות אקטוארית, יש לנו חטיבה של אקטוארים שזה התפקיד שלה – לבדוק בדיוק את זה. איך הסיכון מגולם במחיר עצמו ויוצר לא רווחיות מידי אלא רווחיות שהחברה כן צריכה להישאר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> והאקטוארים הם אלה שמשקללים את נפח המנוע וכל הפרטים הנוספים? << אורח >> דור פישר: << אורח >> הם משקללים את כל הפרופיל של החברה עצמה, לרבות איזה ביטוחים היא מוכרת. למשל, אם היא מוכרת יותר ביטוחים עם נפח מנוע מסוים אז בדיוק לפי ההיסטוריה הביטוחית שלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ודור, יש לי שאלה – בעצם במבחן התוצאה, יש לכם בכלל יכולת לקבל איזה נייר לקמוס לתעריפים שלכם אל מול המציאות? האם החברות האלה, למשל, כשהם מפרסמים דוחות, אם הן בכלל מפרסמות, השאלה אם זה מפורק לסגמנטים או שזה מעורבב עם כל פעילות החברה? ואז אתם לא באמת יכולים לדעת אם קלעתם או שלא. << אורח >> דור פישר: << אורח >> יש ענפי ביטוח שכוללים ביטוח רכב, ביטוח רכב חובה וכדומה, אבל אנחנו מקבלים גם היסטוריה ולומדים ממנה כל שנה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה למדתם מזה? האם לפעמים המצב בפועל גרם לכם לתקן? << אורח >> דור פישר: << אורח >> כל שנה עושים מחדש מגישים לנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תעריף? מה? הם מורידים כלפי מטה פתאום? << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> בעצם כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא ראיתי את זה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הוא אומר שמ-2014 הייתה ירידה עד 2022. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> כן, כל בקשה לשינוי בתעריפים, אם זה כלפי מעלה או כלפי מטה, חייבת לעבור אותנו, ואנחנו עוברים על הכול. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, לא כלפי מטה – כלפי מעלה. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> לא, גם. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> בחובה גם כלפי מטה, במקיף כלפי מעלה, כשכל שינוי - - - << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> ויש מקרים שאנחנו נתקלים בהם שגם מקבלים בקשות להוזלות. פשוט החברה, לאורך ההיסטוריה, תמהיל התיק שלה - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יש מקרים שאתם מקבלים כלפי מטה ומעלים? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אתם לא מאשרים את הירידה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא מאשרים את הירידה? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> לא סביר. לא נתקלנו עדיין במקרה שחברה ביקשה תעריף כל כך זול שפוגע ביציבות שלה ושאנחנו לא נאשר אותו. << אורח >> דור פישר: << אורח >> אני אתן דוגמה מתחום אחר, מתחום של פנסיה וגמל, שאנחנו יצאנו, באמת כמו שחברת הכנסת פרקש הכהן ציינה, יצאנו למכרז של קרנות ברירת מחדל והמחירים שם היו כל כך מחירים, שבסוף הבנו שאלה היו מחירים שהשוק לא יכול להתמודד איתם וקבענו גם מחיר רצפה. כדי שלא יהיו פה מחירים שהם בסוף יפגעו. צריך לזכור, יש לנו שתי מטרות בחוק שהן עיקריות – שמירה על עניינם של המבוטחים והעמיתים ויציבות שלחברות הביטוח. אם לא תהיה יציבות של חברות ביטוח, אם כל שנייה נראה, חס וחלילה, חברת ביטוח שיוצאת ומוכרת את הנכסים שלה לחברה אחרת, זה גם לא טוב ואנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני רוצה לתת לישראל, כן. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> כמה מילים בכותרות ביחס למה שנאמר. אחד, בכותרת – ריכוזיות. חברת הכנסת פרקש, אמרת את זה גם בדיון הקודם – אין ריכוזיות בעולם ביטוח הרכב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, את זה הבנתי. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> אין. זה לא אני אומר, גם נעשו מחקרים בנושא הזה. בכל פרמטר שמודדים ריכוזיות בעולמות שונים – אין. עכשיו, לפני פחות מחודש המפקח אישר שתי חברות ביטוח חדשות. כלומר, היום בסגמנט של ביטוח רכב, צריך להבין, עובדות או יעבדו 16 חברות. בואו נשאל את עצמנו כמה בנקים יש, כמה יצרנים אחרים של מוצרים בסיסיים. יש דוגמה ל-16 חברות? אני לא מכיר. והתחרות היא תחרות של אמת. יש פה - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אתה יודע, גברת פרקש היא האחרונה שאתה צריך להגיד לה את זה, כי באמת אתה לא רוצה להיות במצב שהבנקים נמצאים אצלה ואצלי, זה בסדר גמור. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> אני אמרתי מוצרים בסיסיים אחרים. נמצאים פה חבר'ה של לשכת סוכני הביטוח והם יכולים להעיד על התחרות שקיימת בתוך הענף. כשהזכרתי את זה גם בדיון הקודם, וחשוב לומר – אחד הדברים שאתה מודד זה ניודים. מה זה ניודים? כאשר מישהו עשה ב-AIG ועבר ל"ישיר", עשה ב"ישיר" ועבר בסגמנט מסוים ל"הפניקס" או "מנורה" וכולי. יש מעברים כאלה. גם בקולקטיב וגם בפרט אנשים עוברים ורואים את הניודים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, הכוונה הייתה גם לפנסיה. יש כל מיני תחומים. זה אותן חברות ביטוח, נכון? בסוף, בסדר, דייקת את האמירה. אבל עדיין זה תחום. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> אני התייחסתי לביטוח הרכב. לגבי השאלה של תעריפים – אני רוצה רגע לעשות זום אאוט כי זה חשוב. כל פעם אנחנו אומרים איך הפיקוח מאשר ויש לו את השיטה וכולי, ושינו את זה לפוליסה תקנית. אגב, למה שינוי לפוליסה תקנית? כדי שיהיה אפשר, קל להשוות לצרכן. לא התנאים בתוך הפוליסה – זה מוסיף יותר וזה מוסיף פחות, בגדול, אלא שבסוף הצרכן ידע, אותם אתרי אינטרנט, וזה לא רק לוי יצחק – "Wobi" וכאלה – שעושים לך את ההשוואה, הם לא שואלים את השאלה של מה כלול בפוליסה, אם שואלים את השאלה של המחיר. למה? כי זה הרכיב שנשאר אחרי הפוליסה התקנית. ורואים את ההבדל במחירים בגלל התחרות. עכשיו, בביטוח חובה, אני מדגיש – בביטוח חובה – עד 2022, בעשר השנים שלפני, חברות הביטוח הפסידו בממוצע. עכשיו, כשאתה מסתכל ואתה אומר "נכון, צריך לאשר תעריף מקסימלי" – אני מניח שהרשות עושה את זה כל שנה – היא מסתכלת כל שנה מה קרה או כל חצי שנה, אני לא יודע, מתי שמגישים את תוכניות הביטוח. אבל כשמסתכלים, כשהכנסת, כגוף מפקח על הרגולטור, עושה את עבודתה, צריך להסתכל על תקופת זמן. ובתקופת הזמן הזאת בחברות הביטוח, בעשר השנים האחרונות, הן הפסידו. עכשיו, למה? הן לא רוצות להרוויח. הן הפסידו, עובדה. ב-loss ratio, בביטוח חובה, loss ratio זה כמה גבינו פרמיה מול כמה שילמנו תביעות – בביטוח חובה, כלומר בנזקי גוף - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני לא מקבל את זה, ישראל. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> אתה לא מקבל? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא. בגלל שאם אתה מחזיק כסף ואתה יכול להשתמש בכסף - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ישראל, רק תסביר, כשאתה מדבר איתי על כמה אתה משלם פרמיה אתה מדבר רק על ביטוח חובה? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> חובה. הוא מדבר על החובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אני מדבר בהפסד. תחדד לי. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> בהכול. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בחובה. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> בהכול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לקחת את שניהם ביחד, חובה ומקיף? << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> בעשר השנים האחרונות, כשאני מודד עשר שנים זה עד 2022, תכף אני אגיע ל-2023 – עד שנת 2022, במשך עשר שנים הפסידו 1.7 מיליארד שקל. גם בביטוח חובה וגם ברכוש. עכשיו, בואו אני אחדד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חובה ומקיף אתה מתכוון, לא רכוש? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, לא. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> זה נקרא רכוש. חובה זה רק נזקי גוף. רכוש זה המקיף, בסדר? כשאתה מפרק את זה, בחובה, בחלק החיתומי, ואני אגיע להשקעות עוד שנייה, בחלק של החובה אין כמעט שנה שב-loss ratio היה רווח. כלומר, כל הזמן הפעילות החיתומית מפסידה. כמעט כל הזמן מפסידה. עכשיו, למה? אנחנו לא רוצים להרוויח? אנחנו מבזבזים? זה כמה קיבלת פרמיה, כמה שילמת תביעות – ואתה רואה שאנחנו מפסידים. עכשיו, יש לך שאלות למה זה ככה – התביעות היום שבית המשפט פוסק בנזקי גוף עלו, מחירי השיקום של אנשים עלו. יש כל מיני אביזרים, תרופות – הכול התקדם אז הכול עלה. יש יותר נסועה – יש יותר תביעות. בחלק מהרכוש, חלק מהשנים, זה מחזורי, שמרוויחים ובחלק מפסידים בחיתומי. ב-2023, צריך להבין, זו שנה ראשונה אחרי הרבה מאוד זמן, כי ב-2022 הייתה נפילה דרמטית ואז הרבה חברות פנו למפקח ואמרו "חבר'ה, אנחנו מפסידים במחירים שבסוף לא נוכל לשרוד איתם". אני אומר לכם, חברה קטנה, אני לא אציין את שמה, חברה קטנה הפסידה ב-2022 באופן דרמטי, שהיא חברה גם יחסית חדשה שרצתה להיכנס לתחרות, שהייתה שאלה אם היא מחזיקה מעמד. אז תיקנו את התעריפים. ב-2023, אחרי עשר שנים של הפסדים, רוב החברות עדיין הפסידו גם ברכוש וגם בחובה. הכנסת הסתכלה על נתוני 2023 ואמרה "אוקיי, פתאום יש הרבה רווחים" – רוב השוק הפסיד. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ובהון מה קרה? << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> נזרקו פה כל מיני מספרים – חבר'ה, בהון יש שנים שאנחנו מפסידים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה בסך הכול, ישראל? << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> אבל, חבר הכנסת בוארון, אני עונה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אבל תגיד מה בסך הכול. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> תשמע, בסך הכול, בממוצע - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הציבור הוא בנק שלכם, אתם עושים עליו כסף ואתם אומרים "אנחנו לא מרוויחים על הלוואה, מה אכפת לכם מזה שאנחנו מרוויחים בעסק?", ואני רוצה להסתכל עליכם כאילו אתם עסק כולל. מה אכפת לי שיש לכם שני מרכזי רווח. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> אבל אני מסתכל על זה, כשאתה מסתכל על שוק ההון אתה יודע להבטיח לי? אתה יודע להבטיח לי? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כן, כן. אני יודע להבטיח לך שהשוק עולה ב-100 השנים האחרונות ב-10% בממוצע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לי תשובה בשביל זה. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> רגע, אבל מבחינת מספרים, כי נזרקו 20% ו-10%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אוקיי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ואין לי בעיה, וזה מה שצריך לצאת מהישיבה הזאת, שתהיה נוסחה שמשקללת את הרווח שלך בשוק ההון. זאת אומרת שבשנים שאתה לא מרוויח – אין בעיה, המחירים יעלו. אבל בשנים שאתה מרוויח המחירים צריכים לרדת. וזה מה שאני מופתע מכם, שאתם לא משקללים את זה. איך אתם לא עושים את זה? << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> אבל התייחסתי, אנחנו משקללים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הם משקללים, הבעיה היא שאין נוסחה. אביחי, הם לא אמרו שהם לא משקללים. הם משקללים, הוא טוען למה הם משקללים. הבעיה, מה שאתה טענת - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הם אומרים שהם לא משקללים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, ברור שמשקללים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> פינדרוס, במצגת שראינו כל הזמן היחס הוא לרווח בחיתום. אין רווח בחיתום – מעלים את המחירים. למה אתם מסתכלים רק על הרווח בחיתום? << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> אבל התייחסתי בפתיח של הדיון. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני לא הייתי בפתיח, אני מתנצל. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> אין שום בעיה, אני אחזור על זה. אני אסביר גם במיוחד ברכב חובה איך התהליך נעשה ועל מה אנחנו מסתכלים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> טוב, תן לישראל לסיים. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> כל מה שאני אומר זה שאתה מסתכל לאורך זמן. לא שנה אחת יותר ושנה אחת פחות. אתה לא מסתכל על רווח שהוא, אני עכשיו זורק בגסות, בסדר? זה יכול להשתנות בשנים מסוימות, אין יותר מ-3%. ברווח ההוני אין יותר מ-3%. חבר'ה, אין. אני מסתכל בחלק של ביטוח רכב חובה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בהוני אין יותר מ-3%? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> רכב חובה הוא מוצר עוגן. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אתה אומר שאין יותר מ-3%, בסדר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> רכב חובה הוא מוצר עוגן וסביבו יש מוצרים שמהם מרוויחים יותר. אתה צריך את זה כאיזשהו מוצר שסביבו הוא סופח את כל יתר המוצרים. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> רק שנייה, אתם אומרים לי להסתכל על רכב חובה, אז אם אנחנו נסתכל על סיעוד. רוצים לפתוח? אז בואו נפתח. בסיעוד החברות מפסידות באופן דרמטי - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תראה, בקצב הזה, שאתם רק מפסידים, אני באמת מתחיל לרחם, ישראל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ממה הן מרוויחות? << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> רק שנייה, אבל יש פיקוח בסיעוד. חבר'ה, אני רוצה שתבינו. בסיעוד - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר לך, בוא נעבור לוועדת הרווחה ותרוויח שם יותר. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> בסיעוד כל חברות הביטוח יצאו מעולם הסיעוד בפרט. אתם מכירים את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל הכבוד. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> למה כל הכבוד? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עשו בשכל. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> אבל הציבור נפגע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מפסידים כסף. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> אבל הציבור נפגע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא הצעתם חלופה. יש ביטוח סיעודי כזה, בוא נעשה - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> זו טעות אקטוארית של חברות הביטוח. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> חבר'ה, הוא לא הפריע לכם. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> הסיעוד יצאו מהפרט. יצאו. היום זה רק במסגרת קופות החולים, וזה מראה את הבעיה כשעושים מוצר שבחיתום הוא לא מחזיק מים. בחיתום הוא לא מחזיק מים, אתם יודעים מה קורה? חברות ביטוח משנה, שהן אבן יסוד בעולם הביטוח, כל חברות ביטוח המשנה מהעולם, שהן אבן יסוד, למה? כי הן מבטחות את הביטוח שלנו – יצאו מעולם הסיעוד. עכשיו, אנחנו לא רוצים להגיע לזה שבחיתום אנחנו מפסידים באופן עקבי כי הן ימשיכו לצאת. ולכן התזה שצריך להפסיד בחיתום לא יכולה להחזיק לאורך זמן. היא לא יכולה. << אורח >> ישראל גלעד: << אורח >> הערה קטנה – בסינגפור, שיש לך אוכלוסייה של 6 מיליון בני אדם, יש לה 217 מבטחים ו-57 קפטיבים. אז אנחנו מדברים על 16 מבטחים שהם תחרות בשוק בישראל. [היו"ר ינון אזולאי] << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ישראל, אני רק רוצה להגיד לך לגבי מה שנגעו פה ונגעת פה, שיש שנים שהיה הפסד בשוק ההון. אני רק אתן לך על זה, כשאתה בא לפה, כששוק ההון באים לוועדה ורוצים להעביר משהו, חיסכון לכל ילד, לצורך העניין, שהוצאנו אותו מהבנקים והעברנו אותו לקופות הגמל, אז אמרו לנו: תסתכלו על 15 שנה. שם הרווח, בסופו של דבר הילד הולך ל-15 שנה עם החיסכון הזה. ההסתכלות בשוק ההון היא לאו דווקא על שנה אחת, היא הסתכלות אורכת טווח. וכשאתה בא ואומר לי "אני לא יכול, אני מסתכל פה על חברות הביטוח, אני מסתכל על ביטוח חובה, ביטוח מקיף ורכוש" – אם תסתכל, אם אתה לוקח את הבנקים, בנק לא יבוא ויגיד לי שבפיקדון אחד הוא הפסיד, בעובר ושב כזה הוא הרוויח ופה הוא הפסיד – אין דבר כזה. כשאתה לוקח אתה משקלל את הכול. ולכן, השקלול פה של חברות הביטוח, המחיר צריך להיות על כל ההון שלו. וחברת ביטוח שחושבת שהיא הפסדית, הכול בסדר, אבל אף אחד לא אמר לה, עצם זה שבאים ומנסות להיכנס לפה עוד חברות ונכנסות עוד חברות, וייאמר לזכותן של אותן חברות שנכנסות שגם בזכותן, אתה יודע, אם היו נשארות רק החברות הגדולות אתה יודע שהמחירים היו עוד יותר גבוהים. זה שנכנסו החברות הקטנות והצליחו לפרוץ זה רק אומר שיש פה משהו שעשה פה שינוי. וזה מה שצריך להיות. אבל, בנוסף, אני מסכים עם חבר הכנסת בוארון שאומר "קח את השקלול הזה". תראה את כל המכלול ומשם לקחת אותו כשקלול ולקבוע אותו כתעריף. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> אז עוד משפט אחד, חבר הכנסת אזולאי. קודם כל אנחנו בעד שיהיו עוד חברות. עוד חברות באיגוד זה מעולה. אני בעד תחרות וכמה שיותר חברות זה יותר טוב. זה מוריד את המחירים. בסוף גם אני צרכן של ביטוח. לגבי שוק ההון ביחס לבנקים, לא דומה המשל לנמשל. אנחנו מוכרים סיכון. אנחנו מוכרים סיכון. הסיכון הזה הוא לא דומה לפיקדון של בנק. לא דומה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מסכים איתך, אבל זה בדיוק מה שאני אומר לך. כשאתה בא לפה ושוק ההון בא לפה ואומר לך "תשמע, אני מביא את כל הראיות למה לעבור לקופות גמל ולמה לעבור", הוא אומר לך "תשמע, יש פה סיכון אבל בסופו של דבר הוא משתלם". זה מה שהוא אומר. ובאמת בהסתכלות על הרווח הכולל במשך כמה שנים, יש רווח. אין מה לעשות. עכשיו כשאתה מסתכל על ביטוח כזה של רכב, ביטוח חובה שפה הוא ירד, ואתה אמרת בעצמך שבביטוח רכוש היו שנים של ירידה והיו שנים של עלייה, ובשנת 2022 הייתה ירידה מאוד תלולה ברווחים, אבל אם אתה מסתכל על כל החבילה תסתכל שם על כל החבילה וכמה ירדו או לא ירדו. ואני בא, אגב, לשוק ההון ואני אומר להם שהם צריכים יותר לשים את האפשרות הזאת להסתכל על ההתערבות שלהם במחיר פה. מקודם זרקו פה לוי יצחק – זה דבר שהוא נכון. אני אגיד לך למה. כשאתה מתמחר על פי מחירון מסוים אתה הופך אותו ליחיד. אין מה לעשות. לוי יצחק הוא אצלך יחיד. אבל, אם למשל היית לוקח, כשבן-אדם קונה רכב, הרי לא תמיד היום קונים במחירון לוי יצחק, יש מחירון יד 2, לצורך העניין, והרבה הולכים לפי מחירון יד 2, עושים את השקלול וקונים על פי המחיר הזה. אם מישהו חושב שאני טועה שיגיד, אבל זה המצב היום. ברגע שאני בא לבטח את הרכב שתהיה השאלה אם אני רוצה לתמחר אותו על פי מחירון לוי יצחק או על פי מחירון יד 2, כי במידה ומחר יגנבו לך את הרכב אתה תקבל על פי זה. אוטומטית אתה מכניס פה עוד גורם לשוק שייכנס בעתיד גם בשביל המחירון וייכנס בעתיד בשביל עוד דברים. כי יש לך עוד כל מיני מחירונים. והביטוח גם בהתאם, אין בעיה. אתה תגרום גם לתחרות ואתה תגרום לכך שיהיה פה עוד מחירון. והמחירון הזה כבר לא יהיה הבלעדי בשוק. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> חבר הכנסת אזולאי, ההבדל בין רכב לעסק, לצורך העניין, או לדירה, אני בא וקונה סכום ביטוח. אני בא ואני אומר שלבנות את הדירה שלי זה 600,000, העסק שלי שווה 2 מיליון שקלים, המבנה והמלאי, ולפי זה אני מבטח. הדבר הזה נבדק מעת לעת אבל הוא לא משתנה דרסטית מחודש לחודש. לעומת זאת, רכב זה משהו שהעלות שלו היא דינמית. אם נלך ל-2021 ו-2022 הייתה עלייה של רכבים משומשים פה בארץ, בגלל שרשרת האספקה וכולי, כל מיני דברים כאלה, זה אפילו תופעה עולמית, שהביאו לזה שלפעמים רכב משומש עלה כמו רכב חדש. בגלל ההמתנה וכולי. אז העניין של השימוש במחירון, ואנחנו בהוראות שלנו לא קובעים לוי יצחק או זה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, חברות הביטוח קבעו, לא אתה. אבל גם בזה צריכה להיות בזה יד. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> הרעיון של שימוש במחירון זה איזושהי ודאות. אני, לדוגמה, את הרכב שלי קניתי במחיר משמעותית יותר נמוך מהמחירון שלפיו הוא מתומחר. למה? כי לפעמים מחיר השוק הוא לא זהה למחירון הזה, אני מסכים. אני רק אומר שבסוף המבוטח צריך לקבל איזושהי ודאות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוודאות שלו, הוא אומר "יש לי ודאות". << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> רגע, אני אסביר למה. אנחנו ניסינו להכניס מחירונים אחרים, אבל הקושי במחירונים אחרים זה היעדר של כמות גדולה מאוד של דגמים. זאת אומרת, יש הרבה אנשים שאין להם את האפשרות במחירון הזה. או שאין להם את התת-דגם הזה או שאין בכלל. זאת אומרת, יכול להיות שיש איזשהו רכב שיש לו שלושה דגמים, שההבדל במחיר ביניהם, במחיר השוק, עזוב רגע מחירונים, מחיר השוק הוא 20,000. ובפועל במחירון אחד הם מפורקים לשלושה דגמים וכל אחד יפוצה בהתאם לשווי די דומה למחיר שלו, ובמחירון אחר הם רשומים כמחיר אחד. הרזולוציה היא - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז אתה מסכים עם זה שאתה נועל את זה על לוי יצחק. אתה נותן לזה יד. אם אתה בא ומסביר לי למה זה נכון סימן שאתה נותן לזה יד. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> לא. אני אומר שאנחנו ניסינו - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני אומר שאתה צריך לעודד עוד אחד. איך תעודד עוד אחד? שתגיד "אני מכניס לשוק עוד אחד". << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> בדיוק. אנחנו ניסינו לעודד עוד מחירונים בעבר. שחקנים פרטיים, גם את מחירון העם, מה שנקרא. ניסינו לתת יד ולעודד את זה. הבעיה הייתה היא שבאמת יש איזשהו קושי לבוא ולתת ודאות למבוטחים. בסוף, אני צריך להסתכל לצרכן בעיניים ולדעת שהוא - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה אתה חושב שלוי יצחק יכול לתת ודאות ומחירון אחר לא יכול לתת ודאות? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> לא, כרגע אין. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש. אני אגיד לך, אם אתה אומר סתם - - - << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אני לא בא להגן על לוי יצחק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מבין אבל אני אומר לך כי בסופו של דבר זה משליך על הכול. אם, לצורך העניין, אמרנו מחירון יד 2, בסדר? במחירון יד 2 אתה אומר, כדי שחברות הביטוח ישתמשו במחירון יד 2, צריך להיות שלכל הדגמים צריך להיות מחירון. אין כזה דבר מחירון שדגם מסוים לא יהיה. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> לא, בסוף לא יהיה מאפיין לכל הדגמים. בסוף גם לדבר הזה יש בערך 20,000, 30,000 דגמים בישראל שהם עושים תמחור כל שנתיים, הערכה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז אם ככה, אז זה צריך להיות, הטענה שלך היא לא בדיוק טענה טובה. אני בא ואומר שתיתן ללקוח, אם הוא רוצה יד 2. הוא יודע את הוודאות שלו, יד 2, זה השקלול שלו. אם מחר יגנבו לו את הרכב הוא יודע שהוא הולך ליד 2. גם לוי יצחק, הרי מה הוודאות של לוי יצחק? שכתוב את זה בחוברת? אז לו כתוב את זה באתר. עזוב, זו לא טענה שאין ודאות כי יש ודאות, אני לא מדבר פה על משהו, על מחירון שיצא לי בעוד שנתיים. אני רוצה מחירון יד 2. מחירון יד 2 קיים כבר כמה שנים והוא כנראה ימשיך להיות קיים עוד כמה שנים. הוא מקבל על זה את המחירון. אתה לא נועל אותו על לוי יצחק בלבד ואתה גורם גם פה לעוד לקוח שיכול להיות שהוא קנה את הרכב יורת בזול או יותר יקר, לא משנה מה, והביטוח שלו ישתווה על פי זה. ועכשיו, מה אתה גורם לחברות הביטוח? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> יותר מזה, אנחנו - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני אגיד לך ממה אתה חושש. אתה חושש שבעצם אם אני אבוא ואני אגיד שטויוטה, עולה לבטח אותה 5,000 שקל, ואז זה לא יתאים המחירון הזה למחירון הזה, ואני אומר לך שההיפך – דווקא בגלל זה אתה תעבור לשיטת תמחור אחרת בשביל הפוליסה. ואז מי שלקח ביד 2, זה יתאים לו, ומי שלקח בלוי יצחק, זה יתאים לו לזה. ושם תהיה התחרות. התחרות תהיה פה יותר גדולה כי יש פה שני מחירונים, יש פה תחרות איפה אפשר להוריד יותר. אתה תראה שהתחרות תעבוד יותר טוב. כי לפעמים אתה מגיע למצב אבסורדי של רכב שעולה 15,000 שקל ואתה מבטח אותו ב-5,000 שקל. הרי, זה דבר לא הגיוני. אם קודם דיברנו על 30%, על 15%. אתה מבין עכשיו בכמה אתה? שליש. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> צריך לזכור שחלק משמעותי מהביטוח המקיף הוא ביטוח צד ג', וגם אם הרכב שלי שווה 20,000, 30,000 או 200,000 שקלים אני יכול לפגוע עדיין ברכב ששווה מיליון שקלים וסטטיסטית זה אותו סיכוי, הסיכוי שלי מאוד דומה לרכב יקר יותר לפגוע ברכב ששווה מיליון שקלים. זה רכיב משמעותי בתעריף גם כן. צריך לזכור את זה. אז בגלל זה יש איזשהו מינימום של תעריף ביטוח צד ג'. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בנוסף לזה צריך גם היגיון שרכב של 15,000 שקל לא יבוטח ב-5,000 שקל. כן, חבר הכסת בוארון. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני רק הייתי רוצה לשמוע את עניין הנוסחה ברשותכם. אפילו שזה נאמר. סליחה. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> אז אני אחזור על ההסבר שהוא רלוונטי יותר לביטוח רכב חובה. אז כמו שאמרתי, המרכיב של הפרמיה וממה היא מורכבת, היא מורכבת מפקטורים, ממשתנים. זאת אומרת; ותק, גיל, מערכות שמותקנות ברכב והכול. דרך אגב, המשתנים האלה, בחובה, בגלל שמדובר במוצר ביטוח רכב חובה, הוא חייב לעבור אישור של הכנסת. זאת אומרת, חברת ביטוח לא יכולה להמציא איזשהו משתנה מסוים ולהגיד את זה "אני מכניסה את זה לנוסחה לפיה אני קובעת את הפרמיה". כל משתנה כזה, למשל אנחנו עכשיו מתכוונים להוסיף נסועה – זה קיים בביטוח רכב רכוש ובחובה זה עדיין לא קיים. אנחנו בכיוון להוסיף את העניין הזה של נסועה, פשוט אנחנו חייבים לעבור גם אישור ועדה - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה אומר, נסועה? מה זה אומר? << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> כמות הקילומטרים שנוסע כלי הרכב. זה מוצר שקיים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> שזה גם משתקלל לתוך עלות הביטוח? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אגב, זה מוצר שקיים בחברות הביטוח היום. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> כן, זה קיים בביטוח רכב רכוש. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> שכמה שהוא נוהג, ואז הוא יקבל מחיר דיפרנציאלי של ביטוח חובה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עד 12,000, עד 15,000 קילומטר בשנה. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> נכון. זה משהו שמהבחינה המקצועית שלנו זה די הסתיים, אנחנו פשוט חייבים לעבור גם אישור של ועדה משותפת של חוקה וכספים כדי לאשר את המשתנה. זאת אומרת, חברת ביטוח לא יכולה על דעת עצמה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מתי אתם מגישים את זה? << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> אני מאמין שבתחילת המושב הבא של הכנסת אנחנו נצליח להביא את זה לדיון בוועדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם יש לכם את זה לפני זה תביאו את זה, יכול להיות שנעשה עוד דיון על זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה בעקרון יכול הוזיל לחלק. לחלק זה ייקר, יהיו לזה שני כיוונים, לא? אבל אז אתם לא מחייבים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חברות הביטוח לא יפסידו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> חברת הביטוח יכולה לעשות עדיין ביטוח חובה ישן רגיל והיא גם יכולה לעשות את זה דיפרנציאלי, או שמאותו רגע את מחייבים את כולם? << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> אז אני אסביר. לא, אנחנו מאשרים את הרשימה וזה אפשרי. זאת אומרת, חברת ביטוח רשאית להשתמש. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה רק אופציונלי. זה אופציונלי או שהצרכן רשאי לדרוש את זה? איך זה עובד? << אורח >> דור פישר: << אורח >> פרסמנו את זה להערות הציבור. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל אז כל צרכן רשאי לדרוש את זה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אולי תוך כדי הפגרה אתם גם יכולים להגיש את זה. זה דבר שהוא חשוב. << אורח >> דור פישר: << אורח >> נכון, אנחנו נסיים את העבודה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תלוי, ינון, זה יכול להכביד על - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר, קודם כל שיביאו את זה ונדון פה. << אורח >> דור פישר: << אורח >> כן, יש עוד פרמטרים חוץ מזה. למשל, אופנועים, שזו אוכלוסייה שיש לה קושי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, אתם הורגים אותם. << אורח >> דור פישר: << אורח >> אז אנחנו רוצים לתת להם אפשרות להנחה - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואז מה שקורה זה שהרבה מהם לא מבוטחים וזה אסון. << אורח >> דור פישר: << אורח >> נכון, ולכן אנחנו הוספנו, רוצים להוסיף פרמטרים שם שיוכלו לתת הנחה. למשל אם עושים קורסים מיוחדים שהוכחו בעולם שמורידים - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אז הצרכן המבוטח זכאי לדרוש את זה מחברת הביטוח או שחברות הביטוח רשאיות ולא רוצות? << אורח >> דור פישר: << אורח >> רשאיות, ואז הוא ילך לחברת ביטוח אחרת - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> פשוט שאלה פשוטה – ברגע שאתם קובעים את הרכיב הזה, ונגיד שהוא היה פה בוועדת כספים ואישרנו, הנסועה, מאותו רגע המבוטח זכאי לדרוש את זה משפטית מכל חברת ביטוח? << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> לא, אז לפי, שוב, זה מתנהל לפי חברה. אבל, לאורך שנים, משתנים שאישרנו אותם בכנסת והתרנו אותם לשימוש, התחרות עושה את שלה. זאת אומרת, אנחנו אומרים - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אדם דורש את זה לבד ואז הוא - - - << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> חברי הכנסת, הדוגמה הכי טובה שהכניסו - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> במסגרת, בנוסחה. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> כן, כן, תכף אני אתייחס. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אתה מדבר על פרמטרים, זה לא אומר שיש נוסחה עדיין. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> אני אתייחס להכול. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ישראל רק רצה להוסיף משפט. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> רק משפט אחד. כשהכניסו את האפשרות לנהג מזדמן, חברת הכנסת פרקש, עובדה שהתחרות עשתה את שלה – יצאו מוצרים חדשים. מה זה נהג מזדמן? אותו חייל שיוצא הביתה ונוסע רק ביום שישי-שבת, אז יצא מוצר חדש. סביר להניח שאם ייכנס נסועה גם בחובה, סביר, אני לא מדבר כרגע בשם החברות, סביר להניח שזה ייכנס כפרמטר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אגב, זה קיים היום גם סתם ככה. אתה יכול לשאול את זה ויש כמה חברות שמשתמשות בזה במקיף. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> במקיף, כן. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> במקיף, נכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל יש לי שתי הערות. כי, א', לא בטוח שהם ינהגו באותו אופן באופנוע. חברות הביטוח, לא בטוח שהן ינהגו באותו אופן. לכן, הדוגמה היא לא כמו הנסועה, ושם צריך עזרה למבוטח מעבר - - - << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> באופנועים זה קצת שונה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ודבר שני, אני רק מנצלת את ההזדמנות של הדיון הזה, ינון, אני יודעת פשוט ממידע אישי שהסיפור הזה של להפעיל ביטוח כשנוסעים או לא נוסעים גורם להרבה מאוד תקלות. כי הרבה מאוד צעירים לא מפעילים את הביטוח ביום שהם יוצאים ופשוט יש שם איזושהי בעיה צרכנית, ולדעתי אתם צריכים להיכנס לבדוק אותה. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> הם לא מפעילים את הביטוחים? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא מפעילים את שלושת ימי הביטוח שאתה נותן לצעיר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא מפעילים כשהם נוסעים. הם אמורים להגיד "אני עכשיו רוצה את הביטוח. אני מכבה את הביטוח". הם פשוט לא עושים את זה. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אנחנו עשינו את הכול מבחינתנו, כרגולטור, הוא יתייחס לזה עוד רגע אבל אני פשוט רוצה להגיב לזה. אנחנו כרגולטור, בגלל הרצון שלנו להוזיל את המחירים ולהביא למגוון של מוצרים לצרכנים – למבוטחים – אז הכנסנו את העניין של נסועה די מוקדם, אם נסתכל ברמת העולם. הנסועה נכנסה לפה די מוקדם ברמת כיסוי לכל נהג לזמן קצר, לזמן קצוב. ועוד כל מיני פתרונות כמו פוליסות הסדר. אלה דברים שהכנסנו בשנתיים-שלוש האחרונות בצורה יותר דרמטית כדי להוזיל את העלויות. ואת העניין של פוליסה לכל נהג לזמן קצר, אם נלך אחורה לחמש שנים אנחנו נראה שחברות היו מגבילות את זה לשלושה שימושים בשנה, ארבעה שימושים בשנה, וההפעלה הייתה מאוד מסובכת – היית צריך לפנות לסוכן, להקים פוליסה, לעשות שינוי וכולי. היום אנחנו עודדנו את זה, בין השאר, באמצעות מדד השירות, שהכול יהיה דיגיטלי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עשרה שימושים בשנה. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> יש חברות שלא מגבילות ויש חברות שנותנות את זה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אוקיי, אז בואו נחזור. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אז אני אומר שעודדנו את זה כדי שזה יהיה כמה שיותר קל לצרכנים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. טוב, תחזור לשאלה. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> לחזור לעניין של החובה והנוסחה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא הפרמטרים – האם יש נוסחה שמשקללת את כל הרווחים? << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> כן, כן, אני אתייחס. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר, תתמקד בזה. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> אני אחזור למה שאמרתי בדיון הקודם – כל בקשה לאישור תעריף מוגשת אלינו, אם זה עלייה או הורדה. עכשיו, ההסתכלות שלנו, ברור שהיא מקצועית, אקטוארית, סטטיסטית על סמך ניסיון העבר. אנחנו בוחנים את הנתונים של החברה בהתאם גם לנתונים שמוצגים לנו פרטנית. זאת אומרת, הדיון הוא פרטני מול כל חברת ביטוח. זה לא שיש רף עליון בביטוח רכב חובה שאני מאשר אותו וכולם נצמדים לזה. עובדה, אם תבדוק עכשיו במחשבון ביטוח רכב חובה שמפעילה רשות שוק ההון ותכניס את אותם נתונים, אותו תמהיל – אותו בן אדם באותו גיל, אותו ותק, אותו רכב עם מערכות בטיחות, אותו נפח מנוע - ותעשה השוואת מחירים, אתה יכול למצוא הבדלים במחירים שיכולים להגיע גם ל-300 ו-400 שקל בין חברה לחברה. עכשיו, למה זה קורה? זה קורה בגלל - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יש לי שאלה אליך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רגע, אבל תן לו לסיים ואחר כך תשאל. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יש לי שאלת הבנה. לפי סוכנות הביטוח Wobi, משנת 2022 עד יוני השנה מחיר ביטוח רכב מקי, עלה ב-61%. יש לכם נוסחה? איך קורה הדבר הזה? << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> שנייה, התחלת את השאלה שלך על ביטוח רכב חובה ואיך אנחנו מסתכלים על זה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, הכול. אני שואל על הכול. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> אז שוב, אני חוזר לדיון שהיינו בו לפני שלושה שבועות - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אין נוסחה. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> לא, אני רוצה להסביר. אני יכול לענות לך ולהגיד לך שכן, התשובה שלי, ואני אסביר גם מקצועית למה לא נכון לבוא ולפרסם נוסחה כזאת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא לפרסם, לא ביקשתי שתפרסם. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> אז זה מה שאני מנסה להסביר. אני אסביר, בסדר? אני התייחסתי לביטוח רכב חובה בגלל שהתייחסת לעניין הזה של הסתכלות על רווחי השקעות ואם יש נוסחה כזאת שמשקללת - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני טוען שאתה טועה בהסתכלות שלך. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> למה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> למה? איך אני אגיד את זה הכי קצר והכי ברור? תקשיב, אתה שופט את חברות הביטוח ואתה עושה לך, מייצר לך טעות אופטית – אתה מחלק את המקיף עם הצד ג' עם החובה, ואז אתה אומר שבחובה הוא מקבל את הכסף לטווח ארוך – הוא משקיע אותו ומרוויח עליו – במקיף הוא מקבל אותו לטווח קצר והוא לא משקיע אותו בכלל. בצד ג' הוא גם לא משקיע. אז אני רואה שהוא מפסיד ולכן אני נותן לו להעלות מחיר. אני אומר כצרכן וכמי שמייצג את הצרכנים פה – טעות. למה טעות? כי אני מסתכל בסך הכול ואני רואה שברבעון הזה של 2024 6 חברות הביטוח הגדולות עלו ביחס לרבעון המקביל אשתקד מ-300 מיליון שקל למיליארד שקל. זה מה שמעניין אותי, לא כמה היה לכם בפלח השוק הזה, כמו שאמר יושב-הראש, או בפלח השוק הזה או במרכז הרווח הזה או במרכז הרווח האחר. אני מסתכל בסך הכול. הסך הכול החברים האלה הרוויחו פי 4 או פי 3 מהרבעון המקביל אשתקד. ואני אומר למה הצרכנים צריכים להעלות מחירים כדי שחברות הביטוח ירוויחו. ואני רוצה להגיד לכם עוד משהו מבחינה כלכלית עסקית. אתם מדברים רבות על הנושא של רכב. אתם יודעים מה? רכב לא מעניין אותי. יושב פה שוק ההון – למה יושב פה יושב ההון? כי חברות הביטוח זה מוסדות פיננסיים. העסק שלהם, הביזנס שלהם זה הכסף. הם לוקחים הלוואות מהציבור ועושים עם זה כסף. עם הכסף הם עושים כסף. אנחנו מקשקשים פה את השכל, מחילה, כבר שני דיונים על מחירי הביטוח. אבל הביטוח הוא "סייד אפקט", הוא משהו משני בכלל. מה שצריך לשים את הלב אליו זה כמה כסף הם עושים על הכסף. ואל תחייב את הציבור כשהרווחים שלו הם אקספוננציאליים ואתה ממשיך לקחת מהציבור פרמיות יותר גבוהות. זה הסיפור. ולכן אני אומר לכם שמה שצריכה להיות הנוסחה זאת נוסחה שמשקללת גם את הנתונים של הסיכון וגם את הכול, אבל גם רואה בצורה רחבה את סוגיית הרווח, סוגיית הכסף. כשאתה עושה את הגרף אל תעשה אותו רק על הרווח החיתומי, תעשה אותו על הרווח הכולל. אל תעשה אותו רק ענפי, תעשה אותו בצורה כוללת. זאת אומרת, מקיף פלוס חובה פלוס צד ג', ועוד פעם – כל הרווח כולו, פלוס שוק ההון. זה דבר אחד. דבר שני, אני אומר לכם, אם לא תהיה נוסחה כזו, אני שואל אתכם – איך אתם תגיבו, מה אתם חושבים אם אנחנו נביא את הנוסחה? אנחנו נביא את הנוסחה לשולחן. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> לא, אבל זאת השאלה. בטווח הארוך, אם אתה בא ואומר, אם זאת הנוסחה שאתה עובד לפיה, בטווח הארוך מה יהיו המחירים ברמת כל השוק? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני אגיד לך מה יהיה – בשנים שיהיו רווחים מטורפים, אני רוצה לשים, כמו שאתה נותן מינימום ומקסימום, יש רק מקסימום – אני רוצה לתת רף מקסימום לרווחים של חברות הביטוח. זה נשמע סוציאליסטי - אני לא סוציאליסט, אני קפיטליסט. וגם כאיש עסקים אני אומר לך את זה. אבל אני אומר לך - - - << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> בטווח הארוך זה פשוט יפגע בתחרות, זה העניין. זה מה שאנחנו אומרים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה לא יפגע בתחרות, זה יצמצם את התחרות. << אורח >> דור פישר: << אורח >> חברת ביטוח שנכנסת לשוק - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> למה אנחנו רוצים תחרות? למה אנחנו רוצים תחרות? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רגע, הם רוצים לענות לך, בוארון. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> אבל התחרות קורת כבר היום. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רגע, שנייה, למה אנחנו רוצים תחרות? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עזוב את זה, אני לא יודע את התשובות. בוארון, תן רגע לדור לענות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, עוד שנייה אחת. למה אנחנו רוצים תחרות? אנחנו רוצים תחרות כדי שהמחירים? << אורח >> דור פישר: << אורח >> גם שהמחירים ירדו וגם שתהיה יציבות בשוק. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> ושיהיה היצע. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אין בעיה, זה בדיוק העניין. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> חבר הכנסת בוארון, אני רוצה לחדד לך משהו. הם בדיוק, רשות שוק ההון כמו המפקח על הבנקים. יש להם עוד אלמנט שהוא קצת מאזן את התחרות. מאוד חשובה להם היציבות. היציבות של חברות הביטוח והיציבות של הבנקים. ואנחנו כל פעם קצת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> דור, בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אצלכם זה מאוד דומיננטי. ותמיד השאלה שלנו כאן היא לבדוק אם הם לא מגזימים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> עוד הערת שוליים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שנייה, הוא באמצע. אחר כך תגיד לו. << אורח >> דור פישר: << אורח >> אנחנו צריכים לזכור שחברות ביטוח, דיברנו על הנוסחה ולמה הנוסחה היא לא אחידה – לכל חברת ביטוח יש את הפרופיל שלה. לא לכל חברת הביטוח יש את כל - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תשקלל את זה. << אורח >> דור פישר: << אורח >> אנחנו משקללים את זה, בדיוק. זה השקלול. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מצוין. << אורח >> דור פישר: << אורח >> ואם אנחנו בסופו של דבר נתייחס רק לסגמנט מסוים ואנחנו נקבע לו נוסחה אנחנו לא ניתן - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא אמרתי להתייחס לסגמנט מסוים. << אורח >> דור פישר: << אורח >> שנייה. אנחנו בדיוק בגלל זה צריכים להתייחס לכל הסגמנטים ביחד ולכל סגמנט בנפרד. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה בדיוק מה שאני אומר – העיוותים באים מההתייחסות לכל סגמנט בנפרד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בוארון, סליחה, אתה רוצה שנעבור הלאה? הוא רוצה להסביר לך. אחר כך תשאל אותו עוד שאלות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אבל הוא לא מספק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא מספק אז אחר כך תשאל אותו. << אורח >> דור פישר: << אורח >> אם אני אסיים וזה לא מספק אנחנו פה כדי לענות לשאלות. כמה דיונים שלא תזמינו אותנו אנחנו מגיעים תמיד ונותנים את התשובות הכי טובות שאנחנו יכולים. בסופו של דבר, כשנכנסת חברה חדשה לשוק היא לא נכנסת, קשה לה מאוד להיכנס לתחומים אחרים כמו בריאות, כמו חיים, שהביטוחים שם הם ארוכי טווח. לכן היא נכנסת לרוב לדירה, לרכוש, לדברים כאלה. ולכן אני צריך להסתכל עליה בפרופיל מסוים מאשר חברה של ביטוח חיים ובריאות, שהיא ותיקה יותר. אם אני אקבע ואני אסתכל תמיד על החברות הכי גדולות אני דווקא אפגע בתחרות, כי אני לא אתן לאף גוף חדש להיכנס, אם אני אשקלל את זה שאפשר להרוויח באלמנטים אחרים. אז דווקא אז אני צריך להסתכל על כל האלמנטים. ולמה אנחנו צריכים להסתכל על כל אלמנט? כמו שצוין קודם, אם אנחנו לא מסתכלים על כל אלמנט בנפרד ואנחנו אומרים שזה יסבסד את זה, בסוף יכול להיות שיהיה אלמנט שלא יהיה לו ביטוח במדינת ישראל. בביטוח סיעודי, ביטוחי המשנה, חברות ביטוחי המשנה יצאו מהשוק הזה כי הביטוח הזה היה הפסדי מידי ומסוכן מידי להן. למרות שאתה יכול להגיד שיש רווחי השקעה. רווחי השקעה יכולים להצמיח בביטוח סיעודי, תיכנס עם ילד - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תגיד, דור, יש לי שאלה אליך. אתה מכיר עוד ענף שמכפיל את הרווחים פי 3 בשנה? << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> חבר הכנסת בוארון, בשנת 2022 הפסדנו פי 3. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> זהו, אם אנחנו מסתכלים - - - << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> אבל למה אתה מתעלם מזה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא הפסדתם. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> איך אפשר להתעלם? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא הפסדתם? << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> סליחה. בשנת 2022 - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תשקלל את שוק ההון. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> אפשר להגיד את זה עד מחר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ב-2022 הרווחים שלכם בבורסה עלו בצורה מטורפת. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> המודל של מה שאתה מציע זה שאנחנו לא נוכל לשלם את התביעה מול הפרמיות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> למה? << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> זה מה שאתה אומר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> למה? << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> כי עובדה. יש לך X פרמיות שנכנסות - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אתה לא משלם את הפרמיות מהרווחים בשוק ההון. אתה משלם את הפרמיות מהכסף של הפרמיות. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> אבל אם הרווח משוק ההון הוא, לצורך העניין אמרתי לך גס 3%, ובשנת 2022 התביעות היו פי 1.5 – איך זה מתיישב? איך חברה יכולה לשלם? איך, תסביר לי איך? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לפי הנתונים שאנחנו קיבלנו, בחיתום לא הרווחתם ולא הפסדתם ובשוק ההון הרווחתם בצורה מאוד מכובדת. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> לא, בחיתום הפסדנו. אני אומר לך שבחיתום הפסדנו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה מזערי, נו. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> לא, סליחה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ישראל, סליחה, אני רק אגיד לך דבר אחד, חבר הכנסת בוארון. אני פחות מתחבר אולי לישראל או אולי מתחבר יותר לדור, אבל אתה יודע שאני בדעה שלך מבחינת השקלול. אבל כשהוא אומר לך שיש חברות ביטוח שנכנסות רק על רכבים ואתה אומר שקלול, אז שם חברות הביטוח הקטנות לא ייכנסו, כי אין להן שקלול. הוא אומר לך שאין להם ביטוחי בריאות, אין להם עוד ביטוחי פנסיות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יכול להיות, אדוני יושב-הראש, אבל בגלל זה צריך לאזן את כל המרכיבים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מילא לדור אתה מפריע, בסדר, אבל גם לי? אני איתך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, אני לא מפריע. חס וחלילה, אני תומך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רגע. ואז כשאתה מסתכל על השקלול אתה תשקלל את זה אצל הגדולות, כי אם אתה תשקלל את זה אצל הקטנות, אין להן ממה. והן יחטפו את המכה בשנים שהן מפסידות. כי יש פה הפסד. אני לא אומר שאין הפסד. אנחנו מסתכלים האם יש הפסד או אין הפסד בגלובל. כלומר, מה קורה פה. אז נכון, בגלובל יכול להיות שהוא יגיד שאין הפסד, אבל כשאתה הלך לחברות הקטנות האלה שמחזיקות רק את הביטוחים האלה, את סל הביטוחים האלה, יש בזה משהו שאותן חברות קטנות בסוף לא ייכנסו. צריך למצוא את הדרך שבה שגם לחברות הקטנות, לשקלל להן כך שישתלם להם להיות. כי בסופו של דבר מי שהביא את התחרות זה לא החברות הגדולות, הן יכלו להמשיך לשבת על השמנת שלהן ולהנות מזה עד מחר והציבור היה משלם עוד יותר ממה שהוא משלם היום. מי שהביא את פריצת הדרך זה החברות הקטנות האלה שנכנסו. החדשות שנכנסו בשנים האחרונות, הן אלה שיביאו את הפתרון וצריך למצוא להן איך מביאים את הפתרון בשקלול או בכל דבר אחר כדי שיביאו את התחרות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נכון, צריך לאזן גם את הנתון הזה שאתה מדבר עליו, שהוא צריך להשתקלל בנוסחה הכוללת. << אורח >> דור פישר: << אורח >> אבל זו בדיוק העבודה הרגישה שאנחנו עושים באישור, כשפונים אלינו על כל תוכנית ביטוח. זו בדיוק העבודה שלנו. לכן יושב אקטואר, כשמגישים תוכנית ביטוח היא מוגשת גם אלינו כחטיבה משפטית בשביל לבדוק את הנוסח של הפוליסה, גם למוצר כדי להבין איך זה עובד וגם לאקטואר כדי לבדוק את - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> דור, הבטחתי כוכבית – התוצאה בשורה התחתונה היא לא משביעת רצון. פעמיים. פעם אחת במובן הפשוט שלי יש שני ילדים, אחד בן 22 והשנייה בת 19, והם משלמים על רכב ששווה 15,000 שקל 5,000 שקל ביטוח שנתי. 6,400 הבן שלי שלח לי אתמול. זה משהו לא הגיוני. זה פעם אחת. פעם שנייה זה בוודאי לא הגיוני כשאנחנו מדברים על זה שחברות הביטוח, אחרי כל האקטוארים, מרוויחות ברבעון פי 3. ולא פי 3 מ-3 שקלים ל-10, פי 3 מ-300 מיליון. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אבל לא בענף הרכב. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> אתה מסתכל על - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה לא משנה. זו טעות, משה. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אבל זה לא נכון להגיד שהן מרוויחות פי 3. אני אסביר מה התוצאה של דבר כזה. אם לצורך העניין, נגיד לחברת ביטוח, אם הרווחת בגלל שיש לך פנסיה או בגלל שיש לך בריאות או בגלל שיש לך חיים, הרווחת שם אז זה בסדר שהפסדת ברכב – אולי זה יכול להחזיק מים שנה או שנתיים. אבל בטווח של שנתיים-שלוש הם יגידו "רגע, אם אנחנו מפסידים ברכב קבוע במשך 5 שנים כבר אז אנחנו יוצאים מרכב". << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יש ועדת כספים ויש כנסת שתחייב או תמצא פתרונות בחוק. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> לא, אבל מה הפתרון? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אז הפתרון יהיה מה? מבטח מהמדינה? << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> אם תגיע למצב שבסוף, כמו שתיאר שמוליק, תהיה חברה שמפסידה בענפי הרכב והיא יוצאת מהשוק הזה, התחרות בסוף נפגעת בטווח הארוך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יכול להיות. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> אנחנו לא רוצים להגיע למצב שיהיה יותר - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> למה הצרכן צריך לשלם את זה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יכול להיות שפה צריך להיות רגולטור לכוון את השוק באופן שחברות - - - << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> זה בדיוק המקום שלנו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אז בואו נחייב אותם גם להיות - - - << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> אבל זה בדיוק התהליך שנעשה כבר היום. זה מה שאנחנו אומרים. שוב, אני אומר, בהסתכלות שלנו כשאנחנו באים לאשר תעריף אנחנו מסתכלים גם על הצד הצרכני ומצד שני על היציבות של חברות הביטוח. דרך אגב, חברות הביטוח, אני מדבר ברכב חובה למשל שיהיה להם גם הסכמי ביטוח משנה, כי זה ענף שחשוב להחזיק גם חוזה ביטוח משנה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הכול חשוב, אבל גם מה עם המחיר לצרכן? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> במבחן התוצאה, חברת הכנסת פרקש - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> שנייה, השאלה שלי היא כזאת. אני פתאום הלכתי לאיבוד ודיברתי עם יושב-הראש ושאלתי אותו מה פשר הדיונים בוועדה – הדיונים האלה הותנעו כי יש עלייה של עשרות אחוזים בביטוחים האלה בשנתיים האחרונות. עכשיו אני מתקשה, כי מה שקורה בדיון הזה, בשונה מדיונים אחרים שאנחנו עושים בנשוא יוקר המחייה בוועדה הזאת, רק בדומה למה שקורה בבנקים זה שבאים הרגולטורים ובעצם מתאבדים ומצדיקים את העלויות של המחיר. עכשיו, קשה להתמודד עם זה. כי מבחינתי אתם כלי השמירה גם של הציבור. עכשיו, בבנקים, אני אומרת את זה בצורה ברורה – כל חברי הוועדה פה משוכנעים שהמפקח על הבנקים, נכון להיום, למרות שעכשיו יש מפקח חדש, שמעתי שסוף סוף הוציא איזה מכתב – קצת מידי ומאוחר מידי – אחרי שכבר הודיעו ואמר להם "תחשבו איך אתם מטפלים בריביות על הפיקדונות" – שכל הזמן שמים את השיקול של יציבות החברות בצורה שהיא לא מאוזנת כראוי עם טובת הצרכנים. והשיקול של המחיר זה שריר שהוא תמיד חלש. הוא יותר מידי חלש, לטעמנו, במקומות האלה של שוק ההון ושל הבנקים. ועכשיו אני כן רוצה ללכת מלמעלה. אל תטביעו אותי בכל מיני תשובות על הממוצע ועל הסגמנט הזה ועל הסגמנט הזה – הייתי רגולטורית ואי אפשר לצאת מזה. אל תורידו אותי למיקרו, זה לא מעניין אותי. כי שם אני אטבע, כי תמיד אפשר לערבב אותי, כי תמיד יש את הדוחות מלמעלה, כי אתה לא יודע איזה סבסוד צולב יש בפנים – אל תורידו אותי לפרטים. מלמעלה – מה קרה שזה עלה בעשרות אחוזים? עכשיו אני לא רוצה לשמוע תשובות של ממוצע. לא רוצה לשמוע ממוצע, זה לא מעניין אותי, ממוצע. דיברנו על ממוצע. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> לא נדבר על ממוצע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> האם אתם מרגישים בנוח שבשנתיים האחרונות יש קפיצה של עשרות אחוזים? אומר לי יושב-הראש 30%-40% בחלק מהאלמנטים. והאם אתם לא קיימתם איזה דיון פנימי אצלכם על מה אנחנו עושים עם זה? אולי אנחנו צריכים לעשות כאן איזו בדיקה אחרת? כי אני רואה שכל שיטת הפיקוח שלכם היא שיטה די פסיבית – השוק בא אליכם ואתם מאשרים. בעצם, לא אכנה את זה פסיבית, היא אחרת, אתם בקטע של אישור. על מה אתם מסתכלים בנושא הזה? ואני רוצה לשמוע, אם אתם יושבים פה ואומרים "הכול מעולה, מגיע להם", כי אנחנו בשנתיים האחרונות רואים שוק מזון משתולל, בלי הצדקה. בלי הצדקה, פשוט הממשלה לא מתפקדת, כן? אין דין ואין דיין והמחירים מזנקים. לא היה כדבר הזה. הכול עולה, בלי שום טיפול. שר הכלכלה עושה קבוצות וואטסאפ, נותן להם מדבקות, צובע אותם בצבעים. אז אני רוצה לדעת מה קורה פה. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אז אני אגיד ואני אשתדל ממש לא לרדת לרזולוציה של ממוצעים וזה. קודם כל במבחן התוצאה אף אחד פה לא מתכחש, לא באנו בדיון הקודם, וגם היום, לבוא ולצבוע את זה בצבעים ורודים ולהגיד שלא הייתה עלייה מחירים – הייתה עליית מחירים בשנתיים האחרונות. אנחנו באנו בדיון הקודם - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> של כמה, שמואל? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> בממוצע באזור 20%. זה ממוצע. אני ניסיתי לא ליפול לממוצעים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ממוצע שנתי? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> לא. אם נלך לעשר השנים האחרונות, עד 2022 הייתה ירידת מחירים או שהמחירים הלכו וירדו כל שנה ושנה. בשנת 2022 קרו הרבה דברים שבאו ביחד, אם זה עלייה במחיר החלפים, שמשפיעה על עלות התאונות, אם זה עלייה ברכבים, גם החדשים. עזבו רגע מחירונים – רכב חדש. אם זה עלייה בכמות הגניבות בצורה באמת קיצונית. אנחנו מדברים על עליות - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל עוד פעם, שמואל, הכול זה בממוצע. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אני אומר, כל הדברים האלה זה עלות התביעות. לא, אני לא אומר בממוצע, אני אומר בכולל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> שמואל, אם התפקיד שלכם הוא לא להיכנס לסגמנטים המסוימים, שקפצו בצורה ממש קיצונית, ולעשות על זה עבודה. והאם העבודה הזאת הוצגה בדיון הקודם, שלא הייתי עד סופו? כי במקום לדבר על כל הנוסחאות האלה תעשו פילוח ותציגו אותו. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אנחנו יורדים בכל אישור תעריף ותעריף, ואני אומר שמבחן התוצאה הוא מאוד, אני חושב שהוא מוכיח שמה שאנחנו אומרים פה באמת מתקיים במציאות, שהרווחיות של חברות הביטוח בענף רכב לא עוברת את 2%-3% במשך עשור. ואני אומר שכשאנחנו יורדים לאישור תעריף, כשמדבר פה חבר הכנסת בוארון ונותן דוגמאות מהשטח של פרמיה של נהגים צעירים וכולי, אנחנו באים ובמקומות האלה, אם יש מקומות שבהם אנחנו עוד מאפשרים איזשהו מרווח רווח אז יש מקומות שאנחנו אפילו לא מאפשרים מרווח רווח ואנחנו אומרים "כן, ברמת התיק אתם מרוויחים, ברמת הנהג הצעיר או שתתייעלו או שאנחנו נצמצם עוד יותר את מרווח הרווח שלכם אפילו לרמה של 0". אז זה לא מקומות, אני חושב שאנחנו כרגולטור מאוד רגישים לדבר הזה. שאלת מה עשינו, אם דיברנו על זה, אז בעניין של רכב ומחירי החלפים, שזה משהו שמאוד מפריע לנו, העלות של מחיר הרכב, ואנחנו מסתכלים ורואים שתופעות שראינו שזוחלות כלפי מעלה, של מחירי החלפים, בשנתיים האחרונות קפצו כלפי מעלה, אז עשינו אסדרה מאוד משמעותית, מאוד רחבה שאמורה להיכנס לתוקף בשני חלקים – בעוד חודש חלק קטן והחלק המשמעותי במאי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם הצגתם אותה פה בוועדה? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> דיברנו עליה בדיון הקודם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל, ינון, היא רלוונטית לדיון הזה. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> דיברנו עליה בדיון הקודם והצגנו אותה באופן רחב, והיא נעשה בשיתוף פעולה עם יושב-ראש ועדת הכלכלה והוצגה שם באופן רחב. היא נעשית בשיתוף פעולה עם משרד התחבורה, שאצלו יושב המרכיב של מקרה החלף בשומה. אז הדברים האלה אמורים להתבצע בחצי השנה הקרובה, להיכנס לתקוף. וכבר אנחנו מתכוננים לקראתם וכל מיני פעולות. הנושא הזה של גניבות זה לא משהו שאנחנו מקלים בו ראש. אנחנו מנסים לשתף פעולה עם "אתגר" ולסייע להם כדי לצמצם את הדבר הזה. זה ברמה שישבנו עם יזמים של כלים למניעת גניבות, ברמה שישבנו עם - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא התפקיד שלכם, לבדוק איך מצמצמים גניבות. התפקיד שלכם זה לבדוק איך מצמצמים את עלות הביטוח. ושלא גובים כסף שלא לצורך רק כי אפשר. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> נכון, אבל אנחנו בסוף יודעים שביטוח הוא תוצאה של הסיבות לעלות התביעות. ואנחנו יכולים עד גבול מסוים לטפל, גם אם עכשיו אני אגע - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, זינוק הגניבות – כמה זה תרם? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> גם אם עכשיו נרד ל-0. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> שנייה, יש עלות בממוצע של 20% - כמה תרם עלות הגניבות לעליית הפוליסה? כמה זה תרם? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> בצורה משמעותית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> כי עלות הגניבות בשלוש השנים קפצה פי 4. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> עלות הגניבות גדלה מרבע מיליארד, אני לא יכול להגיד לך כי זה משתנה מחברה לחברה - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא. כמה זה תרם ל-20% עלייה בפוליסה, כשאתה מתרגם את זה? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> זה משתנה מחברה לחברה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הטווח? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> זה משתנה מחברה לחברה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, טווח? כמה זה הוסיף? 5% מעלייה? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> עלות הגניבות בדרך כלל בפרמיה היא בערך שליש. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> שליש. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אבל בהקשר הזה ספציפית כנראה שההשפעה היא קצת יותר גדולה כי הקפיצה הייתה מאוד משמעותית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 6% מהעלייה של ה-20% בממוצע זה הגניבות. מה עם כל היתר? החלפים? מה בחלפים אפשר לעשות? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שנייה, אורית, תני לו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני אגיד לך מה, ינון. אנחנו מתברברים, הולכים לכל מיני מחוזות, לא מוציאים ראש ובסוף אנחנו לא מקבלים את התשובה לשאלה העיקרית פה, שבתקופה כזו של יוקר מחייה עם כזו קפיצה של מחירים - - - << אורח >> דור פישר: << אורח >> אני רק אגיד משהו שנייה. אנחנו מדברים על ביטוח רכב. צריך לזכור שזה רק סגמנט אחד של הביטוחים, שאנחנו מפקחים עליו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. << אורח >> דור פישר: << אורח >> בפנסיה, למשל, לגמרי לא היינו פסיביים. הוצאנו - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הדיון הוא לא על הפנסיה, דור. << אורח >> דור פישר: << אורח >> נכון, אבל אני אומר שמסתכלים פה על הכול. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, אבל לאט-לאט תגיעו גם לזה. אני הבנתי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הדיון כאן הוא רכב. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אבל גם ברכב אנחנו לא, זה מה שאני אומר, להגדיר אותנו - - - << אורח >> דור פישר: << אורח >> נכון, יצאנו לרפורמה עכשיו. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אנחנו רחוקים מלהיות פסיביים. << אורח >> דור פישר: << אורח >> אנחנו לא פסיביים בשום תחום. אבל צריך להסתכל על כל התחומים יחד – אנחנו אקטיביים ומנסים לשפר את מחירי הביטוח ואת - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אבל, דור, אנחנו לא בודקים את הדופק שלכם, אם הוא גבוה או נמוך, וכמה אתם רצים מהר. זה בסדר, אנחנו מאמינים לכם שאתם רצים מהר. אבל תכלס, בסופו של דבר, אם הרווחים כל כך עולים ומחירי הביטוח כל כך עולים, מה ההצדקה לדבר הזה? איך זה מתכנס? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אני אגיד שמחירי הביטוח לא עלו בגלל שהרווחיות עלתה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, הרווחיות עלתה בגלל שמחירי הביטוח עלו. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> כשהרווחיות עולה אז הפעולה, התגובה של השוק הרבה פעמים, בגלל התערבות שלנו, היא ירידה של המחירים. המחירים עלו בסוף 2022 וב-2023 בגלל שההפסדים באו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תקשיב, אני רואה ב-2022 רווח של יותר ממיליארד וחצי שקל. בהשוואה ל-2021, שזה - - - << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> ב-2022, חד וחלק, אלה נתונים שאי אפשר לשחק איתם או לעבד אותם או משהו כזה, ההפסד ברכב מקיף הוא מיליארד וחצי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ברכב מקיף. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> טוב, שמואל, תודה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נחזור לשאלת השאלות? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> יש חברות היום, כמו השתיים שאושרו לפני שבועיים, החדשות שנכנסות – יש חברות היום בשוק שכל ליבת העשייה שלהן היא רכב חובה ורכב מקיף. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> רפורמה תוריד את המחירים, לדעתכם? << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אנחנו מאמינים שכן, אחרת לא היינו עושים אותה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה שחברת הכנסת פרקש אמרה זו תחושה גם שלי, שיש אווירה בשוק של יוקר מחייה ואז כולנו מעלים את המחירים, ויש לנו אליבי כי יש יוקר מחייה. אז גם חברות הביטוח באות אליכם ואומרות לכם "חבר'ה, אנחנו חייבים להעלות את המחירים כי הכול יותר יקר", והמחירים עולים. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> שוב, זה מה שאנחנו מנסים להגיד – זה ממש לא. כל החלטה שלנו לגבי תעריף, אם לאשר או לא, לדחות או לאשר בקשה, היא מבוססת נתונים נטו. אנחנו מסתכלים על זה. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> יש אצלנו בקשות, אני אבהיר את התהליך - - - << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> לא, ויש בקשות שאנחנו דוחים גם. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> יש לא מעט. זאת אומרת, זה לא מיעוט מבוטל, שניתן לבטל, שאנחנו דוחים ומתנגדים אליהן - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בסוף המחיר עולה בעשרות אחוזים. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> רגע, ויש בקשות שגם אם הבקשה המקורית הייתה באחוז מסוים אז מה שאושר הוא אחוז נמוך משמעותית, וגם זה אחרי חודשים של בדיקה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שמואל, תודה רבה. סוכני הביטוח. << אורח >> שלמה אפלר: << אורח >> שלמה אפלר, חבר הוועדה האלמנטרית של לשכת סוכני הביטוח. אני רוצה רק להתייחס לרווחיות. קודם כל אני ממליץ לוועדה להביא טישו כדי שיהיה אפשר לנגב את הדמעות כשבוכים. ב' – אותה חברה שנתתי כדוגמה שהעלתה את הפרמיה מ-6,500 ל-25,000, אני מקריא את התוצאות שלה ולא ננקוב בשמה - - - << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> אבל, אדוני, חשוב לי להגיד הערה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רק רגע, אל תפריע לו. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> ההערה שלו לא יכולה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שנייה. אחר כך תגיב. << אורח >> שלמה אפלר: << אורח >> השתקת אותנו מקודם. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> גם הם מפוקחים שלנו. לבוא ולדבר - - - << אורח >> שלמה אפלר: << אורח >> אבל זה לא קשור, אני גם לקוח. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא לא דיבר. סליחה, הוא לא דיבר עליך, הוא דיבר על ההפסדים. אתה מפסיד? << אורח >> שלמה אפלר: << אורח >> אני מדבר על עובדות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה נעלב בשם חברות הביטוח? << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> זה לא העניין. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא אמר את זה בהומור. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> דיבר בסדר גמור, לא צריך להגזים. מותר לו להביע ביקורת. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> לא, אני גם לא רוצה להצטייר כאילו שאני בא להגן על חברות הביטוח, זה לא נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אוקיי, שנייה. לגבי הדמעות, הוא אמר את זה בהומור. לא ראיתי אותך בוכה ולכן לא צריך גם טישו, אז הכול בסדר. << אורח >> שלמה אפלר: << אורח >> הכוונה לא הייתה לכם בכלל אלא למי שפה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא משנה, בכלל, אם נפגעים מזה לא צריך להגיד את זה. << אורח >> שלמה אפלר: << אורח >> קודם כל אני מתנצל בפני מי שנפגע, בסדר? תודה. אז מה שאני אומר, אותה חברה שהעלתה את הפרמיה מ-6,500 ל-25,000 הרוויחה בשנת 2023 1.3 מיליארד לעומת 1.2 ממיליארד בשנת 2022, כשהם אמרו שבשנת 2022 היו הפסדים. אז אני כצרכן, אני לא סוכן ביטוח, בסדר? אני לקוח - - - << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> אני אמרתי ביחס ל-2022. אתה תדייק בדברים, כי אמרתי שהפסידה ברכב רכוש, השוק הפסיד בשנת 2022. ואי אפשר להתווכח כי החברות הן חברות ציבוריות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ישראל, כשהוא יסיים, אם תרצה, אני אתן לך להגיב. << אורח >> שלמה אפלר: << אורח >> חברת הכנסת פרקש התייחסה לנושא של עליית המזון. כשעסק פותח עסק ויש לו הרבה מוצרים הוא לא תמיד מרוויח בכל המוצרים. יש מוצרים מסוימים שהוא מסבסד. מכולת לפעמים בחלב מרוויחה או מפסידה, והיא מסבסדת כי כדאי לה למכור מוצרים אחרים. אז אני חושב שבתקופות כאלה, אתם כפיקוח הייתם צריכים לבוא לחברות הביטוח ולהגיד להם "תהדקו את החגורה", לא להעלות את הפרמיה בצורה היסטרית, כמו שהם העלו – מ-6,500 ל-25,000, שזה לא הגיוני. זה לא הגיוני ואתם אישרתם את זה. אישרתם להם את ה-25,000. זאת עובדה. ולכן אני אומר, חברות הביטוח נועדו לקחת סיכונים. אין מה לעשות, זה הרישיון שיש להן. לכן, כשמפסידים בענף מסוים יש ענפים אחרים שיסבסדו. אמרו פה ש-10 שנים הפסידו ברכב, נכון? << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> אמרתי שלאורך 10 שנים הממוצע היה הפסדי. << אורח >> שלמה אפלר: << אורח >> 10 שנים. מי גרם להפסד - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בחובה. רק בחובה, לא? << אורח >> שלמה אפלר: << אורח >> לא, ברכב מקיף הוא אמר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בשניהם. << אורח >> שלמה אפלר: << אורח >> מי גרם? התחרות המטורפת שהייתה בין החברות, שרצו להעלות את התפוקות. התחרו אחד בשני כשהם ידעו שהם הולכים להפסיד כסף. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חבר'ה, זה לא רלוונטי, סליחה. זה לא רלוונטי שהפסדתם בחובה, ברכב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חבר הכנסת בוארון, הוא עד עכשיו לא דיבר, הוא רוצה לדבר אז תן לו להביע את הדעה שלו. << אורח >> שלמה אפלר: << אורח >> לא ייתכן שאני כצרכן, עכשיו אני לא סוכן ביטוח, בסדר? אני 40 ומשהו שנה בענף, שנינו ביחד 90 שנה בענף, בסדר? אני לא סוכן ביטוח, אני צרכן – למה אני צריך, או הבן של חבר הכנסת בוארון צריך לשלם על אוטו שווה 15,000 6,000 שקל? איזו הצדקה יש לדבר הזה? איזו הצדקה? כשחברת ביטוח מרוויחה 1.3 מיליארד שקל. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> אתה רוצה לפתוח את זה? כאשר אתה עושה ביטוח מקיף על רכב - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ישראל, אני אתן לך לדבר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ישראל, נראה לך שרמי לוי מפסיד באגסים אז הוא מעלה את המחיר? אז זה לא תקין? אז הוא מפסיד באגסים, מה לעשות, אבל הסופר מרוויח. << אורח >> ישראל גלעד: << אורח >> אני רוצה להוסיף. לגבי הנושא של גניבות רכב, ואני אתן לכם את זה לא כביקורת, אני אומרת לכם את זה כצרכן, בסדר? נגנבו מאות סוזוקי בגלל שלא היה להם מיגון. לקוח שיש לו מכונית ג'יפ רנגלר, בוטח על ידי חברת ביטוח מסוימת ללא מיגון, הוציאו לו מכתב, חברת הביטוח הוציאה לו מכתב שאם הוא לא מתקין מיגון לרכב עד ה-13 באוגוסט מבטלים לא את הפוליסה, כשהפוליסה שלו מסתיימת ב-31 באוגוסט, בסדר? פנינו לחברת הביטוח וביקשנו מהם הארכה עד 31 באוגוסט והם לא היו מוכנים. אז מה שאני מנסה להגיד פה זה שחלק מהנושא של גניבות רכב, כמו שחברת הביטוח לוקחת על עצמה סיכון, הם צריכים לנהל את הסיכון בצורה נאותה. עכשיו, לא ייתן שכשמבטחים רכב ללא מיגון, אחר כך גונבים במכה 250 מכוניות ואז – כמו שמישהו קרא לזה: זעקות הקוזק הנגזל – יש לנו הפסדים בפוליסת רכב כשגונבים לנו מכוניות. אז תעשו ניהול סיכונים. אני חושב שהפיקוח צריך לבוא לחברת הביטוח ולהגיד להם "תנהלו סיכונים". << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. בבקשה, ישראל מימון. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> שני משפטים. בדיון הבא, על עמלות סוכני הביטוח, אז כשהלשכה תבכה אני אתן לכם גם את הממחטה שנתתם לי על נושא ההפסדים. אמרתי בהומור. המשפט השני – חבר הכנסת בוארון, הקשבתי ואני מערער על האקסיומה שאומרת שאנחנו יכולים להפסיד במוצר אחד כדי לממן מוצר אחר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> סליחה, כל השוק עובד ככה. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> רק שנייה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה מפריע לו. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> אם הייתי בעולם התיאוריה אז הייתי אומר "בסדר, אני בעולם התיאוריה" – נתתי דוגמה מובהקת ויש עוד דוגמאות, וזה לא על מנת לרחם. בעולם הסיעוד, בהתחלה יצאו מבטחי המשנה, שזו הייתה הסנונית, ולאחר מכן חברות הביטוח יצאו מעולם - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אז הכנסת תחייב אותן להישאר בשוק. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> ולהפסיד? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, להרוויח. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> איך? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בסך הכול. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> אבל, חבר הכנסת בוארון, עלו התביעות בעולם הסיעוד. אין ויכוח, עלו התביעות, הבית הזה קיים אלף דיונים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חד וחלק. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> אמא שלי הגיעה למצב שה-ADL שלה הוא כזה שהיא מחויבת לקבל סיעוד. ה-ADL נראו קלים יותר. אני לא אומר את זה בביקורת או לא בביקורת, אבל ה-ADL עלו. לכן, האקטואריה לא ידעה לתמחר את זה. ברגע שהאקטואריה לא ידעה לתמחר את זה חברות ביטוח המשנה יצאו ואחריהן חברות הביטוח יצאו. ולכן, מה שאני מתאר זה לא תיאוריה – חברות ביטוח צריכות להרוויח מהחיתום, אחרת יצאו מתחומי ביטוח. עכשיו, לא על מנת לבכות. הרעיון של רק להרוויח מההון לא יכול להחזיק. אתה יכול להגיד "תרוויחו מההון 2%, תרוויחו מההון 3%", אבל להרוויח מהחיתום, אחרת לא תהיה הצדקה למוצק הביטוחי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. טוב, אני רוצה לסכם את הדיון. רק לפני זה אני רוצה להגיד לכם שפעם שעברה ביקשנו לגבי נציגי האופנועים, שכרגע לא נמצאים פה, שאנחנו יודעים שיש להם בעיה עם הביטוח שלהם, שרובם לא מבוטחים בגלל הביטוח, שלא מעוניינים אפילו לבטח. אני כבר לא מדבר על המחיר – לא מעוניינים לבטח. אני לא שמעתי, אלא אם כן יש לכם משהו להגיד לי בעניין, אם עשיתם צעדים בעניין הזה. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> כן, אני אתייחס. קודם כל אנחנו מדברים על ביטוח רכב חובה לאופנועים – כל האופנועים מבוטחים היום ב"פול". להסביר מה זה ה"פול"? כל מי שלא הצליח לקנות ביטוח דרך חברות הביטוח באופן ישיר הולך ל"פול" והוא מחויב למכור לו ביטוח כי זה מוצר ביטוח רכב חובה. עכשיו, האופנועים מבוטחים היום, המחוקק יצר איזושהי תקרת סבסוד מסוימת כדי להבטיח מחיר סביר לאופנועים. עכשיו, בתחושה שלהם הם אומרים, גם בפועל הם משלמים פרמיה יותר גבוהה מפני שהסיכון שלהם יותר גבוה. עכשיו, גם אחרי הסבסוד הזה שהמחוקק נתן בחוק הם משלמים היום באחוזים כמעט בין 45% ל-50% מהסיכון האמיתי שהם מייצרים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה בא להגיד לנו שזה זול והכול מצוין. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> לא, אני לא אומר שזה זול. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו מבינים את זה. תראה, אני אגיד לך מה הקושי איתך, שבכל דבר אתם באים ומסבירים שהכול בסדר, ובפועל ובשטח זה סכומי עתק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש שינוי ממה שביקשנו, באו והעלו פה טענות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> יכול להיות, אני מקבלת את מה שאתה אומר – נוהג אופנוע זה מסוכן ביותר. לא צריך להסביר לנו את זה. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> אבל, חברת הכנסת אורית, אני אסביר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא צריך להסביר את זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל בפועל המחירים, בסבסוד שאתה מדבר עליו, גורם לזה שהנוסעים, ידם אינה משגת לעשות את הסבסוד הזה. כשלרוב הם גם נהגים מוחלשים, כי הרבה מהם קונים את זה כי זה הרבה יותר זול מרכב. זה הפוך על הפוך פה. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> שוב, אני אסביר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה אחוז הסבסוד על ידי ה"פול"? מה אחוז הסבסוד, במספרים? כמה אחוזים מהפרמיה מסבסד ה"פול"? << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> תקרת הסבסוד שקבועה בחוק מדברת על 8% סבסוד, בסדר? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז זה 8% סבסוד? מחירי הפוליסה היום לאופנועים - - - << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> אני אסביר בכסף. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מחירי הפוליסה היום לאופנוען שנכנס, הוא מקבל 8% הנחה מהמדינה בעצם? המדינה לוקחת על עצמה 8%? << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> לא, לא מהמדינה. אני אסביר. המנגנון שעובד הוא שבסופו של דבר מי שמשלם את הסבסוד הזה זה כל יתר המבוטחים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, זה המנגנון של ה"פול". << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> זו הפרמיה שאת משלמת, שאני משלמת, שכולנו משלמים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, המנגנון של ה"פול". << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> זה מועמס על הפרמיה שמשלמים המבוטחים. זה המנגנון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. 8%? << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> כן, 8%. בכסף, הפסד – מייצרים מעל 300 מיליון שקל מידי שנה הפסד. ביטוח אופנועים ב"פול", בסדר? הם משלמים פרמיה בסדר גודל - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה סך הכול כסף יש ב"פול"? << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> מה זאת אומרת? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה נותן מספר 300 בלי ההקשר שלו. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> לא, אז אני אסביר. אני אסביר ואני אתן את המספרים. מבחינת פרמיות, הכסף מתחלק שליש פרמיה, שליש סבסוד של מרכיב ההעמסה של ה-8% - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 8% זה לא שליש. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> לא, שליש מהכסף, מחלוקת הכסף, עלות התביעות. ה"פול" ממייצר הפסד מביטוח אופנועים קצת מעל 300 מיליון שקל מידי שנה. זה בממוצע, אם אני לוקח את השנים האחרונות. מבחינת הכנסת פרמיות, זה גם סדר גודל של 300 וקצת. ויש מקור סבסוד נוסף של תאונה מעורבת בין אופנוע לרכב אחר – החברה שמבטחת את הרכב האחר משלמת 75% מהתביעה. נוצר עוד מקור סבסוד שגם נע סביב 300 מיליון שקל. מה שאני רוצה להגיד זה שגם במחירים שמשלמים היום - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה עוד זול, אתה אומר. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> לא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מצוין. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> אני לא אומר שהפרמיה - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש בעיה, עכשיו השאלה - יש לכם פתרון? << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> אני מסביר. קודם כל, חלק מהפנייה שלנו לוועדה להוספת משתנים חדשים – אנחנו רוצים להוסיף קורס נהיגה לאופנועים. מי שיעשה את הקורס הזה, זה קורסים שהרלב"ד עושה, הוא יקבל הנחה בפרמיה. זה משהו שיכול - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה הנחה הוא יקבל? << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> אני לא יכול לנקוב כאן במספרים. [היו"ר יצחק פינדרוס] << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אגיד לך דבר אחד. אנחנו, בפעם שעברה העלו פה בעיה שבגלל המחיר המטורף וזה שיש כאלה מקומות שבכלל לא רוצים לבטח אותם, רוב הנהגים או 50% מהנהגים לא מבוטחים. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> כמעט 40%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 40% לא מבוטחים. זה דבר שאתם יודעים אותו. זה דבר שאסור שיקרה לנו. אסור שהרגולטור ייתן לזה יד, וצריך לעשות הכול. זה מה שדיברנו עליו – צריך לעשות הכול על מנת להביא פתרון. זה שאתה עכשיו אומר לנו את אותם נתונים של אז זה לא מביא לנו פתרון. לכן, הבקשה היא להביא פתרון. יש לך תוכנית? אין בעיה, תביא את התוכנית לפה, תציג את התוכנית בצורה מסודרת, עם היעדים. כמו שאורית שאלה, כמה פחות או יותר אחוזי הנה זה ייתן לאותו אחד שעושה את הקורס, מה משך הקורס. אנחנו בעד לעזור להם כי צריך לעזור להם. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> לא, אנחנו מבינים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אגב, אני מציע לבדוק את הנושא של אכיפה. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> גם את העניין הזה של אכיפה, גם בהיבט של האכיפה אנחנו מנסים לעבוד על הנושא הזה ולהגביר את האכיפה באופנועים. ודרך אגב, לא צריך - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> איזה כלים יש לכם כדי להגביר אכיפה? למשטרה אני יודע שיש כלים – איזה כלים יש לכם? << אורח >> דור פישר: << אורח >> היום אי אפשר לתת קנס, זו בעצם עבירה פלילית. אנחנו רוצים להפוך את זה לעבירה של קנס, ששוטר יוכל לעצור ולתת קנס כשהוא עוצר אותך ברכב בצד והוא רואה שאין לך ביטוח. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל אם אני יכולה - - - << אורח >> דור פישר: << אורח >> רגע, יש עוד משהו שאנחנו מוכנים לעשות אבל שהוא לא בסמכותנו – למשל, היום הביטוח הזה הוא מאוד יקר כי יש סוג אחד של ביטוח. יש ביטוח אחד שזה ביטוח מאוד יקר שנותן לך פיצוי מאוד גבוה. אולי לאופנועים נכון לעשות שני סוגי ביטוח – אחד שיקנה יותר יקר ואחד שיקנה יותר זול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז זה שתגדיר להם את הקנס, אין בעיה, הם רוצים לשלם - - - << אורח >> דור פישר: << אורח >> לא, לא. אני אומר שנעשה פיקוח. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אבל - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האופציה הראשונה שלו של קנס. אין בעיה, אתה יכול לתת קנס, אבל תן לו פתרון לפני שאתה הולך לקנס. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אבל אם יהיה קנס אז לא - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שאמרת, דור, החלק השני, זה המשלים וזה הנכון, וזה מה שצריך להיות לפני זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל לי מפריע דבר אחד. אנחנו פה בדיון שהוא קצת דיון צרכני, של עלייה של עשרות אחוזים בביטוחים. זאת עובדה, אי אפשר לבלבל ולרוץ למיקרו ולמטה כל הזמן. ואותו דבר בנושא האופנועים שפשוט חלק משמעותי מהם לא מבוטח. מסתובבים לא מבוטחים. זו תופעה קטסטרופלית, לא פחות. עכשיו, אתם באים ואומרים לי "נעשה לו, נשלח אותו לרלב"ד, נשלח אותו להוא", הוא מספר לי על נפלאות ה"פול", שזה מסבסד לו – הם צריכים עוד להגיד תודה כי מסבסדים להם ב-8%. עדיין אין להם כסף אבל המצב מצוין. למה, למשל, לא לחייב חברות ביטוח, לחייב אותן לעשות ביטוח כזה לבעל אופנוע שפונה אליהן, בתמהיל מסוים. להגיד שכל חברת ביטוח חייבת לבטח עד כך וכך. לעשות דברים שהם קצת יותר - - - << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> אבל, זה בדיוק המהות של ה"פול". << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> סבבה, אז במחירים אחרים, אין מה לעשות. כמו שכל צרכני החשמל יכולים לממן בתעריף החשמל שלהם, צרכני חשמל על הכנסה נמוכה. זה נקרא תעריף סוציאלי וזה הולך וגדל. פה יש אירוע שהוא באמת קשה שהוא גם פונה לאנשים שבסוף הם יותר חלשים. הרבה קונים את האופנוע כי אין להם כסף לקנות את הרכב, כמו שאמרתי. הם מנסים לחסוך ואז הם גם לא עומדים בביטוח ואז הם מסתבכים, הלכה להם הפרנסה, הם לא מבוטחים ופתאום הם פגעו בצד שלישי. עכשיו, יש כאן בעיה. לבוא ולתת לי הרצאה של "תגידי תודה כי זה גם עם הנחה של 8%". << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> לא, זה לא מה שאמרנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אולי תבחנו מחדש את המודל ותגדילו את הסבסוד. עכשיו, אם הסבסוד הזה הוא 300 מיליון שקלים בשנה, כן? תבדקו כמה זה מסך כל, לא נתתם לי נתונים על כלל עלות ה"פול" וכלל הכסף שנמצא שם. תעשו אתם עבודה ותבואו עם פתרון. אל תציפו אותי בנתונים – תבואו ותחשבו על פתרון. יש פה בעיה. קודם כול תגידו "אנחנו מקבלים את זה, מסכימים, יש פה בעיה. אנחנו רוצים לפתור אותה". לא לבוא ולזרוק את זה עליי ולהגיד לי שהכול מצוין, זה 300 מיליון שקל ומסבסדים ב-8%. << אורח >> דור פישר: << אורח >> אנחנו מסכימים שיש בעיה ואנחנו מנסים לטפל בה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> עכשיו, דור, אני חייבת להגיד לך שלייצר מה שנקרא פוליסה מופחתת – תבדקו את זה. כי בסוף יכול להיות שבאירוע של מקיף פה, בסוף הסיכון כאן הוא באמת מאוד גדול בסכומים מאוד גדולים. ולכן זה עניין שהוא טיפה חברתי. לא רוצים לעודד נסיעה באופנוע, אולי. אתם יכולים לבוא ולהגיד לי "אנחנו לא רוצים לעודד נסיעה באופנוע", אז או שתעשו את זה לא חוקי - - - << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אבל זה לא מקומנו. יש לנו בסוף מגבלות של החוק, שהוא קובע לנו מה האחוז המקסימלי של סבסוד והוא קובע את צו החצייה של - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז תתקנו את החוק. תתקנו את החוק. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> לא, אבל תיקון החוק זה הגדלת סבסוד. זה יעלה את הפרמיה לכולם. << אורח >> דור פישר: << אורח >> אבל אז זה יעלה את הפרמיות לכולנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, אבל מותר לכם - - - << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> לא, אני שואל מה הגבול - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> שמואל, זו העבודה שלך. אתה איש מקצוע. אני עסקתי בנושאים האלה. תעשו דיון, שאני לא רואה שקיימתם, תחליטו בכמה להעלות את הסבסוד, כמה זה ישפיע על התעריף של כולם ותגיעו לנקודה שבה אתם תומכים בזה. ואז תבואו לפה עם הצעה מקצועית שמקובלת עליכם. אני לא רוצה להיכנס אליכם. אבל אין ספק שהיום הסבסוד הזה של 8% לא עובד. עכשיו, אם אתם תבואו ואתם תגידו "אני מעלה את זה ב-X, וההשפעה של זה על כלל המבוטחים היא לא רבה והיא שווה את הבעיה הזו", כך וכך. תמצאו פתרון. << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> ברשותך, אני יכול להתייחס? קודם כול, מבחינת דיונים, זה אחד הנושאים שהכי מעסיק אותי בתור מנהל המחלקה שאחראית על ביטוח רכב חובה. אנחנו כן מקיימים דיונים גם בהיבט של תעריפים. אני אגיד עוד יותר מזה – גם העניין הזה של התעריפים של האופנועים זה עכשיו על השולחן שלנו ואנחנו דנים בזה. עכשיו, יש את הצד של הפרמיה ויש את הצד של התביעות. התביעות מורכבות מחוק הבלת"ד, שקובע את גבולות הכיסוי. זה החוק, אוקיי? עכשיו, יש לך שתי אפשרויות – או שאתה משפיע על הפרמיה, משחק בפרמיה - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חבר'ה, אתם לא זורמים איתנו, אני חייב להגיד לכם. לא, תקשיבו, אתם לא באירוע. אתה לא באירוע. תקשיב, כל שינוי בחוק שאתה תרצה – תבוא לכאן ואתה תקבל אותו. העניין הוא שאתם באים לפה במצב תודעתי שאתם מצדיקים את מה שנעשה עד עכשיו, ואנחנו באים במצב תודעתי שמה שהיה לא יכול להימשך. אני אשאל אותך שאלה – אתה מסכים עם זה, זה נראה לך הגיוני שהרווחים ברבעון הזה, 2024, עלו פי 3 מהרווחים ברבעון המקביל אשתקד כשיחס מחירי הביטוח עלה לאין ערוך? אני יוצא מנקודת הנחה שאתה לא מסכים. אתה יודע מה? אני אתן לך את התשובה – אתה לא מסכים לזה. עכשיו, אתה מבין שזה לא נכון לא לשקלל את רווחי ההון בנוסחה הכללית? אני נותן לך גם את התשובה עכשיו – אתה לא מסכים לזה. עכשיו אני מבקש ממך לבוא עם פתרון כולל שכולל גם את הנוסחה המעודכנת, איזה תיקוני חוק צריכים לתקן כדי ליישם אותה בשטח, כדי שלך תהיה הפלטפורמה החוקית ליישם אותה בשטח. ביחד נצליח לנרמל את הרווחים, פעם אחת. הם ירוויחו, אל תדאג. ופעם שנייה, לנרמל את המחירים על הביטוח באופן שבחור בן 23 לא ישלם 6,400 שקל על רכב שעולה 10,000 שקל רק על ביטוח צד ג' וחובה. לא מקיף, רק צד ג' וחובה. כי זה לא נורמלי. באופן שנוהג נהג אופנוע יכול לגמור את החודש בלי שהוא יסתכן, חס וחלילה, בלפגוע ומישהו וזה. תבואו עם כל הפתרון הכולל ואנחנו נגיע לכם מעולה, זה הפתרון – בואו ניישם אותו. אנחנו נתקן את תיקוני החקיקה, אתם תעשו את העבודה מול חברות הביטוח, ובא לציון גואל. אם אתם לא עושים את זה אז אנחנו נעשה את זה. אנחנו נדאג שהמחירים ירדו, אנחנו נעשה את שינוי החוק באופן שהסיטואציה המפגרת הזאת שמתרחשת כיום בישראל בשוק ביטוח הרכב לא תימשך יותר. זה מה שאנחנו אומרים. אתם איתנו? << אורח >> ודיע עיאד: << אורח >> לא, אנחנו איתכם. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני רוצה לחדד. זה לא פינג פונג של ויכוח, בסדר? כמו שאומר אביחי, אנחנו צריכים להסכים עליו. מה שאמרה לך אורית זה שאם ניקח את הנתון של כמה הסבסוד – נחמד מאוד; אם ניקח את הנתון שמעלה את המחיר – נחמד מאוד; אם ניקח את הנתון של הפרויקט עם הרלב"ד זה נחמד מאוד, אם ניקח את הנתון של הורדת הביטוח מסוג אחר, זאת אומרת יותר מדיד – בסדר גמור. בואו תכינו איזושהי תוכנית. אתם אומרים לנו ככה – אלה המשמעויות של זה, זה מה שאנחנו יכולים לעשות, זה צריך תיקוני חקיקה. המשמעות של זה, כמו שהוא אומר, וניקח את הרווח ההוני ואת הכול ונכניס פנימה, המשמעויות של זה אם נעשה את זה כך זה יעלה את זה באחוז אחד. ככה דיונים מתנהלים כאן. אם נעשה את זה ככה המחירים ירדו כך וכך. אלה המשמעויות. ברכבים היקרים זה יעלה, ברכבים הזולים זה ירד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ומה אתם ממליצים גם? במה אתם תומכים? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ולתת לנו בעצם פילוח של הדבר הזה ואז נבוא מסודר. זה נכון, ישראל מימון יבוא ויצעק אליי "חברות הביטוח צריכות להרוויח" ואני יכול להגיד לו "אתה צודק", אתם תגידו "אבל יש הפסדים" – אתם צודקים. "האופנועים, אלה העלויות שלהם" – אתם צודקים. אומרת גם אורית וגם הם אומרים שתביאו איזושהי תוכנית, כי גם אתם מסכימים. נכון שזה כבר 20 שנה, הסיפור הזה של האופנועים, אבל זה רק נהיה יותר גרוע, לא פחות גרוע. תבואו עם איזושהי תוכנית, מה המשמעויות של זה, כמה זה מעלה בפרמיות, כמה זה מוריד בפרמיות. כמה אפשרות להוריד בפרמיות בגלל דברים אחרים, כפי שאתם אמרתם על שנת 2023, שהיה שינוי, לעומת השנים הקודמות. איפה אפשר לשנות את זה. ובסוף, נכון, נקבל החלטה. מה שדורש שינוי חקיקה נעשה שינוי חקיקה, ונעשה את זה ביחד. אבל תבואו, תציעו איזושהי הצעה של הדבר הזה, בסדר? גם את הפילוח של ההתייקרויות אני מבין שביקשו כשלא הייתי כאן. את הפילוח של ההתייקרויות הממוצעת לפי סוגי רכב. ומה ההשלכה שצפויה להיות לרפורמה, בעניין ביטוחי הרכב. הרפורמה על הנושא של החלפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בוועדת הכלכלה, כל הסיפור הזה של החלפים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> שאמר שם בוועדה, שאני מודה שניסיתי לקדם את זה בשנת 2021, כשהייתי אז אצל מרגי בזה, ולא הצלחתי. אני שמח שהצליחו עכשיו. יש עוד רפורמה שעכשיו אני מבין שהולכת להידון שם על הנושא של הייבוא המקביל, שמרגי עצר אותי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> של הרכב. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן, מרגי עצר אותי, אני לא יודע למה. ממש ניסיתי אז לקדם את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בגלל זה היום הוא שר הרווחה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> והצעדים שאתם נוקטים. תביאו לנו איזושהי תוכנית. הדבר היחיד שכל חברי הוועדה מרגישים הוא שהמצב הקיים היום, אנחנו מבינים את הנסיבות שבגינן הגענו לשם, אנחנו לא מתלוננים על הנסיבות, אבל המצב לא יכול להימשך וצריך למצוא לו פתרונות. צריך למצוא פתרונות לאופנועים, צריך למצוא פתרונות לנושא של ההתייקרויות. צריך למצוא לדבר הזה פתרונות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אולי אפשר לומר, בהשראה מהצבא, אנחנו שבויים בקונספציה – בואו נשנה את הקונספציה. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אז דווקא בהקשר הזה אני אגיד שהרפורמה שעשינו ברכב רכוש, שצריכה להיכנס במאי, היא פשוט כי הבנו שאנחנו באיזשהו קו של כמה שנים של עלייה, ואם אנחנו לא נעשה שינוי מאוד מקיף בהכול כולל הכול מכול הכיוונים - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מצוין. אז זה מה שאני רוצה להמשיך. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> זה מה שעשינו, וזה אמרו להיכנס במאי, כדי לשבור את המעגל הזה. בדיוק בגלל התפיסה הזאת. רצינו לשבור את המעגל הזה כי אנחנו לא רוצים להמשיך באותו קו, כי אם הקו הוא כלפי מעלה אנחנו לא רוצים להיות שם. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני מציע, אדוני יושב-הראש, בדיון הבא לעשות דיון שבו מציגים לנו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אמרנו. הנושא של הרפורמה, מה המשמעויות של התוכנית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל גם הצעה לפתרון בנושא האופנועים, אדוני. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אופנועים אמרתי. מה המשמעויות של זה. הוא אמר, הם זרקו שלושה דברים באוויר. << אורח >> דור פישר: << אורח >> נציג את זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל, דור, לא רק את היותר מופחת ואת הזה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, לא, את כל הדברים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם ההצעה לתיקון הסבסוד. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אורית, את עושה בדיוק את מה שאת מבקשת מהם לא לעשות. לא משהו מסוים – הכול ביחד, מה המשמעויות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל לי חשוב לי להגיד גם משהו שיורד משמעותית את הפרמיה, שזה יהיה אפשרי להיות מבוטח. לא כל מיני קישוטים מסביב שהם בשוליים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אומר טמיר שאת מקלה עליו מאוד בפרוטוקול כי הוא יכול להוציא את הפרוטוקול מלפני 15 שנה. אבל אנחנו מקווים שזה יהיה שונה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> עצוב. חבל. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, אולי אפשר גם להזמין את הממונה על שוק ההון, שישלים את התמונה. נראה לי שזה נכון. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> טוב, תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:05. << סיום >>