פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 36 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 18/12/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 108 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום רביעי, י"ז בכסלו התשפ"ה (18 בדצמבר 2024), שעה 9:29 סדר היום: << נושא >> הצלת ההתיישבות בגליל המרכזי << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר ואליד אלהואשלה ששון ששי גואטה טטיאנה מזרסקי יצחק קרויזר חברי הכנסת: אריאל קלנר אלון שוסטר מוזמנים: השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק יוסרי זין אלדין – עוזר קצין מילואים ראשי, משרד הביטחון יצחק אלקסלסי – ראש מטה השר, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יאיר וולף – מנהל אגף התיישבות, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות דני עברי – ראש מועצה אזורית משגב עדי נחום – תושבת רמת ארבל, תנועות התיישבות אמיר קאשי – תושב משגב עומר בר לב – מתעתד להיות תושב משגב איילה אלקיים – מועמדת להרחבה בישוב יובלים (משגב) ניר בן דוד – מועמד להרחבה בישוב יובלים (משגב) ברק קולומבוס – נציג היישוב יובלים סיגל פלורנטין – נציגת היישוב יובלים ניר אלף כ"ץ – משתכן בהרחבה ביישוב מנוף במשגב אסף קסלר – איש מילואים תושב גילון דוד מנדלבוים – תושב רקפת במשגב יונתן אילון – נציג ישוב רקפת מנהלת הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> הצלת ההתיישבות בגליל המרכזי << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוקר טוב, אני פותח את דיוני הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. כמנהגנו אנחנו פותחים לפני הכול בסוגיית החטופים ומזכירים לכולנו ש-100 חטופים לא חזרו הביתה. בימים האלו נשמעות שמועות וחדשות של התקדמות אפשרית לקראת עסקה. אני רוצה להביע את דעתי ואת דעת המפלגה שלי, אנחנו תומכים מאוד בקידום העסקה במהירות האפשרית בלהביא את כולם הביתה, גם אם בפעימות, להביא את כולם הביתה. בכל יום בכנסת אני לובש חולצה של חטוף אחד ומספר את הסיפור שלו. היום ה-439 למלחמה, אני רוצה לספר את הסיפור של גיא אילוז. גיא אילוז בן 26 מרעננה היה אדם של מוזיקה, אהבה ושמחת חיים. גיא יצא לחגוג עם חבריו במסיבת הנובה ברעים כאשר החל ירי הטילים גיא וחבריו ניסו לברוח. במצלמות הגוף של מחבלי חמאס תועד ג'יפ שבו נסעו מספר אנשים וביניהם גיא, עד שהמחבלים פתחו באש לעברם. גיא הצליח להימלט כשהוא פצוע, התקשר למד"א ודיווח על חוליית מחבלים, כל זה בעודו מחפש מסתור. בשיחה מרגשת עם מוקדנית מד"א ביקש גיא להעלות את אביו לשיחה ואמר: אבא, אני רק רציתי להגיד לך שאני אוהב אותך. אביו, מישל, יצא לחפש את גיא באזור העוטף אך לא מצא אותו. לאחר כיומיים איתר את הג'יפ של בנו מלא בכתמי דם אך ללא סימן מגיא. תחילה, הוגדר כנעדר ולאחר מכן כחטוף. התקווה לשובו התנפצה כאשר ב-30 בנובמבר 2023 נמסר למשפחתו שגיא נרצח בשבי החמאס וגופתו נותרה מוחזקת בידיהם. מיה רגב שהייתה שבויה לצד גיא בבית חולים בעזה חשפה שגיא מת מפצעיו לאחר כשמונה ימים בשבי. פרטי המקרה המחרידים מעידים כי נורא במהלך חטיפתו ונפטר מהפציעות. גיא היה מוזיקאי בנשמתו, נגן גיטרה, טכנאי קול, ואדם שאהבת המוזיקה הגדירה את חייו. הוא עבר עם אומנים מוכרים כמו מתי כספי, שלום חנוך ולהקת היהודים. בבית הספר שבו למד מספרים על אדם שמחובר לכולם וכולם מחוברים אליו, שמילא את סביבתו באהבה, אושר וצחוק. לגיא ומשפחתו מגיע לפחות שיחזור הביתה לקבר ישראל ביחד עם 99 חטופים וחטופות ילד ותינוק נוספים. אנחנו מתפללים לשובם של כל החטופים. היום אנחנו עוסקים בדיון שיזמו מספר חברי כנסת, חברי הוועדה, בסוגיית הצלת ההתיישבות בגליל המרכזי. הסוגייה הזאת חמורה ביותר ועיקרה חוסר היכולת של הממשלה באמת לקבוע את מדיניות הקרקעות שלה וחוסר היכולת שלה לקבוע מה רשות מקרקעי ישראל תעשה ואיך תעשה? למיטב הבנתי אין פה נציג של רשות מקרקעי ישראל ולא של משרד השיכון. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אתה צריך להדגיש שהוזמן ולא הגיעו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוזמנו ולא הגיעו. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אני יכול להגיד כמה מקרים על הנושא הזה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אתן לך עוד רגע, אתם היוזמים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> פשוט זה מתסכל אותי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד רגע. היכולת של רשות מקרקעי ישראל לא לבוא לדיון בכנסת מבטאת את התלישות שלהם מהמדינה, מהעם ומהצרכים של האזרחים. נולדה אוטונומיה ארגונית של גוף אחד הכי קריטיים לקידום ופיתוח המדינה שעושה מה שבא לו בגיבוי של שר השיכון. שמורה לכם הזכות, חברי הכנסת, לפעול בוועדת אתיקה מול חברי הכנסת שהם גם שרים שלא דואגים להיות כאן ולא דואגים להביא את הנציגים שלהם, וגם לבקש תשובות מהמשרד להתיישבות, שאמנם אין לו סמכות על רמ"י, אבל מייצג את הממשלה ובטח יש לו מה להגיד בנושא הזה והשרה אמורה להיות כאן. הכנסת רואה בחומרה את בזיון הכנסת ואת אי ההגעה של משרד השיכון ושל רשות מקרקעי ישראל. אנחנו תוהים מה יש להם להסתיר ומה הם מחביאים מאור השמש, וממה הם פוחדים, לגלות איך הם עובדים? הם בטח עובדים במחשכים ובטח מקבלים החלטות שפוגעות באזרחים וגם לא מגיעים לכנסת. אני לא מתכוון לעבור על הנושא לסדר היום. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אנחנו איתך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מקווה שגם אתם תיזמו ותפעלו מול יושב-ראש הכנסת ומול ועדת האתיקה בכנסת כי בסוף שר השיכון הוא גם חבר כנסת והוא מבזה אותנו, הדבר הזה לא יעבור בשתיקה. אבל אנחנו גם לא נפסיק לעסוק בנושא הזה. אם מישהו חושב שבגלל שהם לא פה, הציבור לא ידע את המחדלים של רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון במדיניות, ההזדמנות השווה להתיישבות בנגב, בגליל, הוא טועה. זה רק יגדיל את המוטיבציה שלנו, ויהיו לנו הרבה דיונים על רשות מקרקעי ישראל, אז אל תתבלבלו. עכשיו אני רוצה להעביר את זכות הדיבור לחברי הכנסת, יוזמי הדיון. נתחיל עם חבר הכנסת יצחק קרויזר ואחריו ששון גואטה, בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני יושב-הראש, ובכלל בכל פעם אני מקפיד להגיד ולפרגן לך גם שזה ייכנס לפרוטוקול, כי יש יושבי-ראש ועדות שאתה מגיע אליהם עם נושא שהוא דחוף והוא בהול ולוקח זמן עד שהדיון מתקבל, גם אם זה שליש, גם אם זה מגיע כדיון מהיר או הצעה לסדר למרות תקנון הכנסת, ונושאים שקשורים להתיישבות ולחיזוק המרחב הכפרי גם בנגב וגם בגליל, אתה מיד שם את זה בראש סדר העדיפויות ואני על כך מודה לך גם כאן מול כולם. הנושא של ההתיישבות היהודית או הציונית בגליל הוא נושא שהוא דחוף מאוד ואנחנו רואים שהדבר הזה באמת נמצא על סדר-היום גם של ח"כים רבים וגם שמענו מראש הממשלה על כל מיני תוכניות, ולכן אני חושב שכאן הגיע הזמן אדוני יושב-הראש, כפי שאתה אמרת שאתה לא תרפה, אנחנו איתך במהלך הזה. אני חושב שזה גם מהלך שהוא לא פוליטי, לא קואליציה, לא אופוזיציה, תושבים בגליל. במאמר מוסגר: כרגע לא נגיד בכל פעם את הנגב כי אנחנו מתרכזים כרגע בנושא של הגליל, אבל חלילה הנושאים של הנגב לא נעלמים מעינינו, יש גם הצעת חוק שאני מקדם גם על הנושא של חוות בודדים להקל ולזרז את כל הרגולציה גם מול רמ"י והארכת המועדים כדי שימשיכו לאחוז בקרקע, אבל כרגע הדיון מתרכז באמת בגליל. אנחנו מבקשים, אדוני יושב-הראש, החלטת ממשלה שתחייב את רמ"י ומנהל התכנון. בהחלטה הזו תהיה הגדרה במועצות של פוליגונים אסטרטגיים להתיישבות בגליל בהיבט – ואני אומר פה דברים שאולי יישמעו עכשיו קצת חריפים כי פעם הייתה סיסמה לייעד את הגליל, להביא עוד משוחררים, עוד חבר'ה צעירים, היום הבקשה היא הרבה יותר פשוטה – של לייצר איזון בין התיישבות יהודית ולא יהודית בגליל, וכפי שאמרתי זה לא נושא של פוליטיקה, זה לא של הסיעה שלי, ולא של הליכוד ולא של הסיעה שלך ולא של הסיעה שלך, תושבי הגליל מגיעים מכלל החברה ומכלל תפיסות העולם ולכן זה מאבק של כנסת ישראל, של מדינת ישראל אם אנחנו רוצים לראות את הגליל הזה פורח גם על ידי התיישבות של זוגות צעירים וחיילים משוחררים. אני אתן מספרים כדי שהציבור יבין. אנחנו מדברים על עשרות אלפי מגרשים שאושרו לבניה בשנים האחרונות בדיר אל אסד, בכפר כנא, בריינה, בטמרה. אם אני עכשיו משווה למרחב היהודי, אתה מדבר על מאות בודדות של מגרשים בשנים האחרונות. הפרופורציה – אין בכלל פרופורציה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני ביקשתי נתון מרשות מקרקעי ישראל וממשרד השיכון, כמה מגרשים במגזר הכפרי שווקו בשנה שהם אמרו שניתן מגרשים לחיילי מילואים? הם גמגמו, אני אומר לך. מספרים נמוכים אפילו פחות מכמה מאות. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> זה מטורף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני שמעתי שגייסנו 400,000 אנשי מילואים ובשנה של המלחמה הם שיווקו אולי כמה עשרות או 100-200 מגרשים במגזר הכפרי בגליל. אז יש ממש פתרון ל-400,000 חיילי מילואים. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> חד משמעית. מה החוק בכלל לקבל שטח למגורים ביישובים לא יהודיים בגליל? גם בנושא הזה יש פה אפליה שהיא זועקת לשמיים. הנקודה השנייה אדוני יושב-הראש היא הגדרת האזור הזה כאזור עם עדיפות לאומית א'1 ביישובי הגליל המרכזי וצפונה ממנו. הדבר הזה ישנה דרסטית. שלום לגברתי השרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו מקבלים בברכה את השרה להתיישבות ומשימות לאומיות שאכן הגיעה לדיון, בניגוד לרשות מקרקעי ישראל שמבזה את הכנסת ולא סופרת את הכנסת. נצטרך לעשות מעשים, כולנו, כדי שהיא תתחיל לספור את הכנסת. תמשיך. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> ברשותך. תוכנית מיידית לחיזוק יישובי המרחב הכפרי הקיימים, זאת אומרת חיבור מלא לתשתיות באופן שיאפשר – כי בכל פעם אנחנו רואים במספר יישובים, למשל גם במעלה יוסף או במשגב שהמדינה אומרת: אין לכם אפילו תשתית ביוב. אז בכפרים למטה לצערי אנחנו רואים את ההזרמה החופשית של הביוב לתוך הנחלים, וביישובים היהודים זה בעצם הקריטריון היקר שהמדינה אומרת נמצא לזה פתרון מימון ואז אומרים ליישוב: אתה לא רוצה לגדול. ואז יוצאים יישובים שהם פשוט נמקים, אין מגרשים לזוגות צעירים, הגנים נסגרים, מסגרות הלימודים, ואף אחד לא רוצה להגיע. הדבר הרביעי, להוציא תוכנית כוללנית, תמ"מ במועצות האזוריות, שהמועצה תדע לנהל לעצמה את היכולת לצמיחה דמוגרפית והמועצה, שהיא הגוף שיודע בדיוק מה קצב הצמיחה שלו בהתאם לצביון של היישובים במועצה שלו, לתת לו חופש. הרי אם אני משווה את זה רגע למגזר הערבי – שם יש, לדיר אל אסד, לנחף, לכפר כנא, למנדה, לטמרה וכו', לכולם יש את התוכניות הזאת ברשות שלהם. למה שהדבר הזה גם לא יהיה אצלך ברשות, דני? שאתה תדע לצמוח בהתאם לקצב ולאופי של המועצה שלך? הדבר הזה גוזר גם כלפי היחידות במגרשים, גם לבניה רוויה וגם לבניה צמודת קרקע. אני אומר את זה בצורה מאוד ברורה בכל מיני החלטות שיצאו גם מרמ"י, גם ליישובים יהודיים מותר לשמור על הצביון שלהם. הם חייבים לשמור על הציביון שלהם כדי לשמור על הקהילה שלהם, בסופו של דבר ההתיישבות במרחב הכפרי, מה שמחזיר אותה – ואני אומר את זה כאחד שגר בפריפריה, גר ברמת הגולן – זה הצביון של הקהילה שלך והיא יודעת לצמוח בהתאם לקהילה עצמה. עכשיו אני נוגע במה שאתה דיברת, אדוני יושב-הראש, על נתונים שמגיעים גם מהמדינה עצמה. אם אנחנו נעשה בדיקה יסודית מחודשת לאמיתות הנתונים של התוכנית הכוללנית של יישובי הגליל בהלימה לעמידה על הצרכים ההתיישבותיים האמיתיים, על פי הלמ"ס דרך אגב, אתה תמצא שהנתונים לא מתיישבים בכלל עם המציאות. ולכן אני מבקש, אדוני יושב-הראש, שהוועדה תבקש לערוך בדיקת אימות נתונים, האם היישובים הלא יהודיים באמת צריכים את כל האדמות שהם דורשים בתוכניות הכוללניות שהן מייצרות לעצמם? אני אומר לך שיש לי תחושת בטן שהנתונים לא מתיישבים על המציאות ויש שם אכילה שיטתית או דריסת רגל באופן עקבי על קרקעות שאין בהן שום קשר למציאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה להגיד לך משהו, עצה מאחד שהגיע רק שנה אחת לפניך לכנסת. הנושא הזה של הזדמנות שווה להתיישבות בגליל והחסמים של המדינה מחבר את כולם, גם ימין, גם שמאל. אנחנו לא צריכים עכשיו להתעסק בסוגיית הערבים והדרוזים. היהודים שרוצים להתיישב בגליל לא מקבלים הזדמנות ראויה. עכשיו בוא נעסוק בזה, כי זה מאחד אותנו, ועזוב את השאר. העובדות האלו הן כואבות מספיק. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני יושב-הראש, אני מקבל כל מה שאתה אומר ואתה יודע שאני תלמידך הצעיר גם בענייני כנסת, אבל הנושא הזה זועק לשמיים גם דרך אגב בנושא של חיילים משוחררים שאני בעד וחייל בן מיעוטים – המדינה צריכה לשים אותו בראש סדר העדיפויות ולתת לו ולחזק אותו. אבל זה זועק לשמיים שכאשר יהודי שמשתחרר מהצבא או משרת מילואים מגיע לקבל את אותה הקלה או את אותו סיוע, הוא מקבל תשובה אחרת. ולכן אני אומר שאתה צודק במה שאתה אומר, ולכן גם התחלתי בזה שזה לא נושא פוליטי, אבל כשהדבר הזה זועק לשמיים אז אי אפשר שלא להגיד אותו, אי אפשר להמשיך להסתיר את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת עובדה. אבל אני אומר שאנחנו עוסקים בדבר פשוט, למדינה יש אדמות בגליל, יכולה הייתה להיות יעילה ואפקטיבית למכור אותן בזול לחיילים משוחררים, לאנשי מילואים והיא לא עושה את זה, והיא בכישלון שיווקי בדבר הזה במגזר הכפרי. ואני לא רוצה להגיד שאני כבר ראיתי עוינות למגזר הזה במשרדים, עוינות למגזר הכפרי על ידי רמ"י. אני ראיתי פעולות יזומות לפגוע במגזר הכפרי על ידי רמ"י, והדברים האלה לא יכולים לעבור לסדר-היום והם מספיק חמורים כדי שאנחנו נתעסק בהם ונקדם אותם. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אני כבר מסיים אדוני יושב-הראש. העלאת תקרת ההנחה על שומות הקרקע ביישובי המרחב הכפרי באופן שימחק את העלאות השומה של רמ"י. בעצם לייצר שם איזשהו איזון. יש גם את הנושא של הכללת בעלי דירה. מי שגר בפריפריה כמחוסר דיור שלא יוותר על דירת ההשקעה שלו כדי שהוא יוכל להמשיך ולפצות על הדברים הנוספים. דרך אגב, זה אחד הדברים שגם דיברנו עליו פה בצורה שחוזרת על עצמה בוועדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל עדיין צריך לתת למי שאין בית. חייל או איש מילואים שאין לו בית הוא קודם לחייל שיש לו בית. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> חד משמעית, אבל עדיין יש לא מעט תושבים בפריפריה שכדי להמשיך להחזיק את המציאות שלהם שהם רחוקים מכל דבר. דרך אגב, זאת נקודה שדיברנו כאשר הייתה החלטה לפנות את תושבי הצפון, שהבעיה הגדולה תהיה בחזרה כשהם יראו את הפערים האדירים בינם לבין המרכז. זאת אחת הסיבות שאנחנו בגולן התעקשנו לא לרדת, לא לעזוב את הגולן. לא רק באמירה הציונית אלא גם בפרקטית, שבסוף אתה מגיע - - -. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נשארתם עם הסיסמה של שנות ה-80 . << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לא יורדים מהגולן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת קרויזר, בוא ניתן לאנשי שטח שבאו גם. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הדבר האחרון, זאת הנקודה האחרונה אדוני יושב-הראש, אופק תכנוני, יציבות בהחלטות הממשלה לעשר שנים, שיהיה אופק לרשויות לדעת איך הן צומחות, איך הן מתפתחות ואיך הן מביאות זוגות צעירים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מעלה גם את הבעיה העקרונית, המהותית במאקרו, אחרי זה יש לה פירוק של כמה בעיות מיקרו כמו תקרת ההשתתפות והסבסוד וכן הלאה. יש המון בעיות מיקרו, אבל אנחנו ננסה קודם לקחת את השאלה הגדולה למה אין לנו פרטנר לקדם את זה? ואיך יש פער כל-כך גדול בין הצהרה של ראש הממשלה מה הוא רוצה לעשות, לבין גוף שאמור לבצע עבורו. הגוף הזה אמור לקבל הנחיות מראש הממשלה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> זה אפילו מעבר לזה, ראש ממשלה מגיע ומשתתף בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל ומקבלים את ההחלטה המתאימה ובסוף, נכון באמת הכול מתקבל. אגב, סליחה שאני מתפרץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו יודעים שזה בנפשך, אז אני מקשיב לך. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> וכבר מכניסים את המתווה של ההנחות ואז פתאום השומות קופצות. אז השומות קופצות אז מה הועילו חכמים בתקנתם? הטריק הזה של אוקיי, מעלים לך את המחיר אחרי שיש לך כבר את ההנחה, זה טריקים של חנויות שרוצות למכור לפני סוף עונה או בכל מיני דברים, אבל זה לא מה שאנחנו רוצים לחיילים משוחררים, לחיילי מילואים ובשביל הערך הציוני כל-כך הזה, שכולם מסכימים עליו. זה פשוט טירוף הדעת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד מעט ניתן לך, קלנר. אני רוצה לתת לחבר הכנסת גואטה ואז לשרת ההתיישבות כי היא צריכה לצאת ב-10:00. בבקשה חבר הכנסת ששון גואטה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> שמע, קרויזר נגע בכל הנקודות החשובות באמת אבל מקודם מיכאל, יושב-הראש, אתה מקודם נגעת בדברים. המנהל רמ"י, רואה אותנו, ההתיישבות, בתור אויבים, והשרה שותפה למאבקים אם זה בוועדות קבלה והיא מכירה את הנושא מקרוב כי היא הייתה איתנו והיא תמכה בנו בנושא הזה. אז באמת רמ"י, המנהל, רואה את ההתיישבות בתור אויבים. לא כלא-חברים אלא בתור אויבים, הוא לא מוכן לבוא ולא לקדם את ההרחבות. יש החלטות, הממשלה באה עם כוונות טובות, ראש הממשלה והממשלה רוצים לקדם לחיילים משוחררים ולמילואימניקים, לתת להם את השטחים בזול, והמנהל לא בא ולא מקדם את זה, ואלו הבעיות הגדולות שלנו איתם. גם במגזר הדרוזי – רק כי מקודם נגענו ובתור אחד שמעורב חזק בתוך המגזר וגדל במגזר הדרוזי – גם אצלם את אותה הבעיה, גם אצלם המנהל עושה את אותם חסמים בדיוק כמו אצלנו. הוא לא נותן להם להתפתח, אחרי זה הוא בא להתערב להם על הצביון שיהיה בתוך הכפר. עכשיו, אם אתם מבינים את העניין, אתם מבינים שלא יכול להיות משהו אחר, אז מה? בקיצור, המנהל לא בא לקדם, לא בא לפתור, להוריד חסמים, לא בא באמת להתקדם. יותר מזה אני חושב, יושב-הראש, לא כל אחד מאיתנו לבד, אני חושב בתור ועדה עם מכתב שכולנו חתומים, חברי הוועדה, אדוני יושב-הראש, לקחת את זה לאתיקה ולהביא אותם. לא הגיוני שהם לא יבואו לפה לתת תשובות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תוציאו מכתבים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> בוא נוציא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אחד אני אוציא ביחד, אבל תוציאו גם לוועדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז חייבים לפתור את זה, וכמו שהשרה הגיעה נבקש מעוד כמה שרים שמטפלים בזה שבאמת חייבים להוריד את החסמים ולקדם את כל ההרחבות במיוחד של חיילים משוחררים ושל אנשי המילואים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה חבר הכנסת גואטה. השרה, אורית סטרוק, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, בבקשה. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> כן, תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה שבאת לכבד אותנו. את קרן אור בעניין ההתיישבות כי אנחנו לא מצאנו פה לא את השיכון ולא את רשות מקרקעי ישראל. יש להם עוד הזדמנות לבוא, יש להם שעה לבוא. אבל טוב שאת איתנו, בבקשה. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> קודם כול תודה רבה על עצם קיום הדיון הזה, הדיון הוא מאוד חשוב וטוב שהוא מתקיים. תודה רבה גם לדני ראש המועצה שעושה ימים כלילות בעניין הזה, פשוט נלחם על קיומם של היישובים והמועצה שלו. לא ראיתי דבר כזה, באמת, דני, אני בהצדעה, ממש בהצדעה. עכשיו ככה, אני אגיד דבר כזה. הסוגייה של ההתיישבות הכפרית באזור הזה שאנחנו מדברים עליו שנקרא אזור לב הגליל, הסוגייה הזאת היא לא סוגייה של פלוני אלמוני ופלמוני שרוצים לגור שם, וטוב שהם רוצים לגור שם, היא גם לא שאלה של חיילי המילואים שמגיע להם וכולנו חושבים שמגיע להם, היא סוגייה לאומית אסטרטגית. סוגיה לאומית אסטרטגית שאם לא נפתור אותה אנחנו מאבדים את האזור הזה. עכשיו תראה, אדוני יושב-הראש, אני את האמירה הזאת הסברתי ביוני 2023 לראש הממשלה בישיבת ממשלה, ואמרתי לו שהסוגייה הזו של ההתיישבות הכפרית בלב הגליל היא סוגיה אסטרטגית לא פחות מהגרעין האיראני, ואמרתי לו שמכיוון שזה כך, זה לא יכול להיות אירוע ששר פלוני או שר אלמוני מטפל בו בלי ראש הממשלה כי זו סוגיה אסטרטגית, עתיד מדינת ישראל תלוי בזה, לא פחות – אני לא מגזימה – גרם, וביקשתי ממנו שייטול את המושכות לידיו. בעקבות הדיון הזה שהיה ביוני 2023, הוקם צוות מנכ"לים שתפקידו היה לייצר הנחות עמוקות בקרקע, שונה ממה שהיה עד עכשיו, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, המנכ"ל שלי, מנכ"ל משרד הביטחון, שיכון, נגב גליל היה, אוצר, היה צוות שעבד חודשים. זה לא היה קל כי כמו שאתה אמרת בצדק, יש גורמים שרואים בהתיישבות הכפרית מטרד, הם חושבים שההתיישבות החשובה זו ההתיישבות העירונית, ולא באתי לגרוע בכהוא זה מחשיבותה של ההתיישבות העירונית, לא באתי לגרוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם אני. אני התיישבות עירונית, אבל צריך לדאוג לכולם. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> המסות הרציניות זה בהתיישבות העירונית, שם הדמוגרפיה – אם תרצה לקרוא לזה ככה – אבל הגיאוגרפיה היא בכפרית, אבל אם לא תהיה לנו גיאוגרפיה לא יהיה לנו כלום, אנחנו לא יכולים לגור רק בבנייני קומות. המצוקה של ההתיישבות הכפרית באזורים האלה היא נוראה. הם רגע לפני קמילה. אני אמרתי לראש הממשלה באותה ישיבה ביוני 2023 שזה כמו נמק. זה עוד שניה נושר ולא קיים יותר, זה המצב. ואני רוצה לומר גם תודה לדני שלקח אותי לסיורים עוד לפני כן והראה לי והסביר לי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, היינו אצלו, ראינו שאין גנים. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> הוא עובד בזה על מלא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מורה או עובד סוציאלי רוצה לגור אצלו, מרוויח 7,000 שקלים, איך הוא יקנה מגרש ב-4 מיליון שקלים? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הוא לא יכול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך הוא יבוא? << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אני אגיד מה השגנו. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> דרך אגב, יושב-הראש – סליחה השרה, שאני קוטע אותך – זה בדיוק מה שאמרתי שאם אתה רוצה להביא למשל, רופאים או בכירים שיבואו לפריפריה, הוא לא יכול לוותר על הדירה שלו שמפרנסת אותו בתל אביב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אתייחס לזה גם. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> רק תעשה לי טובה, איציק, יש לי חמש דקות. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אני יודע, סליחה השרה ובאמת תודה שהגעת. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> פשוט רציתי לשים את המסד העובדתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר גמור, תמשיכי. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> ההתיישבות הזאת חסומה על ידי שלושה חסמים, זה משולש כזה שחוסם אותה, אחד זה מחירי הקרקע, הסיפור השני זה הסיפור של המרקם הקהילתי שחוק ועדות קבלה הגביל אותו, ואת זה העברנו פה בכנסת ברוב גדול ואופוזיציה קואליציה ביחד הייתה פה הסכמה רחבה, תכף אני אגע ותכף אני גם אסביר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה התחיל אצלי בוועדת כלכלה בפעם הקודמת, ועכשיו סידרנו את זה, כולם תמכו. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> נכון, אבל חכה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מה הבעיה? << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> תכף אני אספר לך איפה זה תוקע כי זה הכול מתחבר ביחד. הצלע השלישית זה הצלע של התכנון, מה שנקרא תמ"א 35 לוח 2, שאנחנו עובדים על זה גם ואני מקווה שזה בדרך לפתרון. עכשיו אני אגיד מה השגנו באותו צוות שרים, צוות מנכ"לים שהוקם. בספטמבר 2023 התקבלה החלטה במועצת רמ"י והיא עשתה כמה דברים, אחד היא העלתה את תקרת ההנחה מ-450,000 שקלים ל-900. זאת אומרת – להסביר למי שאולי לא מבין – במקום שיחילו לך את ההנחה רק על ה-450,000 הראשון, מחילים לך על ה-900 הראשונים. אם נגיד המחיר של המגרש הוא 1.1 מיליון, אז בסוף רק על 200,000 אין לך הנחה ועל כל השאר יש לך את ההנחה. עכשיו, ההנחה ההיא דיפרנציאלית, תלוי אם אתה באזור עדיפות א' או ב', תלוי אם אתה חייל מילואים, תלוי אם אתה מחוסר דיור או לא, ככה זה מקובל במדינת ישראל. אבל נגיד ככה, שאם אתה גם חייל מילואים וגם גר באזור עדיפות א' שזה עדיין לא מה שניתן למועצה של דני, אז אתה מגיע להנחות יפות מאוד, עמוקות מאוד, זה אחד. דבר שני, ההחלטה של ספטמבר 2023 העמיקה עוד יותר את הסבסוד לחיילי מילואים, זה מגיע עד 90% אם אתה גם בעדיפות א' וגם מחוסר דיור. זה דבר שלא היה מעולם, מיכאל, זה הישג מאוד יפה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה כבר נכנס לתוקף? << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> זה בתוקף. אני עוד שניה אסביר איפה זה תקוע, אבל ההחלטה בתוקף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבהרה על זה, השרה, הגדלת תכולת הסבסוד או ההטבה היא כוללת גם את מרכיב הפיתוח או רק שווי הקרקע? << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> זה רק שווי הקרקע. על גבי זה, בפברואר, כשהייתה ישיבת ממשלה בעיקר על מחיר מטרה, שר האוצר ואני הצענו תוך כדי הישיבה לשנות את ההגדלה לחייל מילואים פעיל ביחס למחיר מטרה – שזה לא רק בכפרי, כמובן – והצענו שבמקום ההגדרה שהייתה נהוגה עד אז, שאתה צריך לצבור שש שנות מילואים וכן הלאה – אז כל החבר'ה הצעירים בכלל לא בתוך ה-Pool – אנחנו הצענו שזה יחול על כל מי ששירת בחרבות ברזל מעל 45 ימים. הייתה התנגדות של הייעוץ המשפטי, צעקות וזה. שכנענו אותם שבזמן מלחמה זה ראוי. זה מכניס pool ענק לתוך ההטבה הזו ואז אני הכנסתי שזה יחול גם על המגזר הכפרי, כלומר ההגדרה הזו. אני אומרת באמת אדוני יושב-הראש, הישיבה הזאת היא אחת החשובות ביותר והנושא הזה הוא אחד הנושאים הכי חשובים שיש לנו במדינה. על גבי כל מה שאמרתי עד עכשיו, נוצרה לנו מחלוקת קשה עם רמ"י, לא על ההטבות אלא על אופן מימוש חוק ועדות הקבלה, אגודת האגודות השיתופיות, על אופי השיווק יש לנו מחלוקת איתם. בגלל המחלוקת הזאת שלא נפתרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפשר להסביר אותה? את העמדות? << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אני אגיד ממש בקליפת האגוז, הם הוציאו איזשהו נוהל שבעיניים די מאיין את החוק, די מבטל אותו כי בעצם הוא מבטל את כל השיטה, הוא מבטל באופן מהותי את השיטה. אני לא כל כך רוצה להיכנס עכשיו לפרטים, זה פחות טוב. אני אגיד שהמחלוקת הזאת קיימת כבר כמה חודשים. מה קורה כתוצאה מהמחלוקת? הם עצרו את השיווקים כי אין נוהל מוסכם אז הם עצרו, בסדר? אם הם עצרו את השיווקים, תבין שזה לבד יוצר לך את האפקט הזה של היצע וביקוש ומעלה לך את מחירי הקרקע וזה גם לא מאפשר לך - - -. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה הממשלה לא יכולה להביא נוהל שלה בהחלטת ממשלה? << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> רגע, אני כבר מגיעה, אני בשלב דיווח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עד כאן, מה שנקרא. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אז אני אומרת כך, יותר מזה, מכיוון שכל ההחלטה שסיפרתי לך מספטמבר 2023 היא תלוית שיווקים, זאת אומרת כיוון שאם הרי חושדים ברמ"י שהחבר'ה האלה לא רוצים לגדול, זה מה שאומרים שהם לא רוצים לגדול, הם מחפשים לכל אחד לעצמו, לילדים שלו, את החצר ואת הגינה, והם לא רוצים באמת לגדול, אז נעשית החלטה תלוית שיווקים. אנחנו הלכנו איתם, אתה יודע למה? כי אנחנו באמת רוצים שהשיווקים יגדלו. בואו נעשה תלוי שיווקי. אז ההחלטה תלוית שיווקים, עצרו את השיווקים, אז גם ההנחות נעצרו וגם המחירים והשומות עלו. זה מה שקורה. עכשיו, הבנו את זה, עשינו ישיבה ברשות ראש הממשלה בספטמבר האחרון – מספטמבר לספטמבר, בסדר – יש בגדול הסכמות, יש שם איזושהי נקודה שהיא לא פתורה עדיין – אני מעדיפה כרגע לא להיכנס אליה – ואני מאוד מקווה שאנחנו בתוך זמן קצר סוגרים את האירוע, מוציאים נוהל שיווק שהוא מקובל על כולם, רצים קדימה. בנוהל הזה דרך אגב, אנחנו הולכים לתת לא 20%, אלא 50% לחיילי מילואים כי מגיע להם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תיעדוף. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אין מי שמגיע להם יותר מזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הערת ביניים, השרה, כי את הולכת לי. אם תישארי איתי קצת, היום עולה חוק שלי, אני כבר העברתי חוקים עם הממשלה. החוק הזה נקרא העדפת רכישת קרקע בפריפריה לחיילי מילואים, בשיווק קרקעות המיועדות לבניית - - - בפריפריה הרשות תיתן עדיפות ב-30-70 אחוזים מסך הקרקעות המשווקות לחיילי מילואים פעילים, ו-10% מסך הקרקעות המשווקות לנכי צה"ל וכו'. שיווק הקרקעות המיועדות ליחידות דיור בפריפריה תתנה הרשות את הקצאת הקרקע לזוכי המכרז בכך שב-50% מיחידות הדיור שייבנו תינתן עדיפות להקצאת יחידות דיור לחיילי מילואים. אני הבאתי הרבה חוקים בהסכמות שזה עולה היום, וזה רק טרומית, אז אולי אפשר. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> ומה עמדת הממשלה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא יודע מה עמדת הממשלה. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> איך אתה לא יודע? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דחתה בשבוע, שבוע זה טוב, אולי שיצביעו בעד. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אני אומרת לך שאנחנו בכיוון הזה בכל מקרה. הנה עכשיו סיפרתי לך, והולכים לעשות הרבה מעבר לזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסוף יהיה חוק ממשלתי ונצטרף את החוק הזה. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> נכון, שבוע זה כלום. אז אני אומרת שזה הכיוון בגדול, אנחנו הולכים לשם. אני רוצה לומר שראש הממשלה, בעקבות אותו דיון שהיה אז ביוני 2023, הוא הבין את האירוע, הוא על זה. אם באמצע כל המלחמה בלבנון ובסוריה מתפנה לזה, הוא מבין שזה אירוע אסטרטגי. אני מקווה בעזרת השם שאנחנו ננעל את זה, אבל יחד עם זאת, אני חושבת שהנוכחות של חברי הכנסת פה, הנוכחות של הציבור פה, הנוכחות המאוד משמעותית של ראש המועצה שכל הזמן על זה והתמיכה שלך, אדוני יושב-הראש, מאוד חשובים לעניין הזה. בנושא הזה לא צריכה להיות לא אופוזיציה ולא קואליציה, זה נושא לאומי שצריכה להיות עליו הסכמה הכי רחבה, קונצנזוס הכי רחב שאפשר, ואנחנו בעזרת השם נקדם וגם נגיע לזה כי זה בנפשנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שוב פעם, השרה, תודה שבאת, באמת הדברים שלך בהירים, מובנים ונראה שגם אתם דוחפים מול הבלימות אתם דוחפים קדימה. אנחנו ניתן לכם את השבועות האלה והוועדה תתכנס בעוד 3-4 שבועות למעקב לשמוע מה קורה כדי להראות שאנחנו לא מוותרים בנושא הזה. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> יופי, מצוין. טוב מאוד, ישר כוח גדול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> רציתי לשמוע קודם את דני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ראש המועצה, תציג לנו את המצגת בתמצית, קצר ולעניין. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> רוב הדברים נאמרו כבר. << אורח >> דני עברי: << אורח >> אני תכף אתייחס למצגת, אני קודם כול רוצה לומר שאם אתם פונים לאתיקה, אני מבקש מחברי הכנסת, אלון שוסטר, יענקי קוינט מוכן להיפגש איתך כבר? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. << אורח >> דני עברי: << אורח >> אדון חבר כנסת, אני מבקש, יש פה ביזיון, לא של הכנסת, אני מבקש להצטרף לזה כי אדון יענקי קוינט לא מוכן להיפגש איתי כבר שלוש שנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תוציא מכתב מיושב-ראש השלטון המקומי על ביזיון ראשי ערים. << אורח >> דני עברי: << אורח >> אני אעשה כל מה שנאמר פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו את המכתב של הח"כים נוציא גם ליושב-ראש הכנסת, גם לוועדת האתיקה. << אורח >> דני עברי: << אורח >> גם חברי כנסת שכולם אגב, היו אצלי, וכולם מכירים, אני עוסק בדבר הזה כבר כמה שנים טובות, גם השרה הייתה אצלי ויושב-הראש היה אצלי והם עוסקים בדבר הזה ומבינים את הדבר הזה. יש לנו פה עסק עם מישהו שמוכר לך נקניק, וכשהוא מגיש לך אותו הוא מושך את הנקניק. גם החוק שלך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה לדייק אותך, אני לא בטוח שהתכוונת, אבל אני לא רוצה לעסוק באדם מסוים. יש לי ממשלה, יש לי שרים, יש לי כנסת, יש לי מנכ"לים והם צריכים לבצע מדיניות. אני לא רוצה לא בשם של מישהו. יש ארגון שנקרא משרד השיכון, יש ארגון שנקרא רשות מקרקעי ישראל, הוא כפוף לממשלה, לאוצר ולשיכון והוא כושל בתפקידו עכשיו. אני רוצה לעסוק בארגון, לא בשמות ולא בשום דבר. << אורח >> דני עברי: << אורח >> אני מקבל את זה, בעניין של המפגש שאמרתי קודם אני אצטרף לדרישת האתיקה. לגבי התוצאות, העסק תקוע. בימים הכי קשים, המקום, כפי שאמרה השרה, שהוא לכל הדעות מקום אסטרטגי, המקום שהוא בקונצנזוס לאומי מלא שצריך לחזק את הקהילות, צריך לחזק את ההתיישבות, זו התיישבות צעירה, זו התיישבות חזקה, זו התיישבות שיש לה ביקוש זו התיישבות שיכולה לקלוט אלפי משפחות ותקעו אותן, תקעו אותנו בגלל שלא מבצעים את המדיניות שהוחלט עליה ולא מבצעים אותה. עכשיו אני רק רוצה לחדד שלוש נקודות לפני המצגת. אחד, מחוסר דיור יש שתי הגדרות במדינת ישראל למחוסר דיור, יש הגדרה של משרד השיכון ויש הגדרה של מס שבח. אנחנו מבקשים להחיל את ההגדרה של מס שבח. משרד השיכון זה מי שאף פעם לא הייתה לו דירה. ההגדרה של מס שבח היא מי שיש לו דירת מגורים יחיד, אחד. מטבע הדברים זוגות שבאים אלינו לבנות את הבית, חלק גדול מהם יש להם דירה ממקודם במרכז הארץ, הם רוצים למכור את הדירה ולבוא אלינו. מבחינת ההגדרה של מחוסר דיור של מס שבח. אני רוצה להגדיר את זה כי אני לא מצפה שיתנו לעשירים אלא אני כן מצפה שלא ייכנסו להגדרות ואם יש כבר הגדרה במס שבח, אז שישתמשו בהגדרה הזאת. דבר שני, משרת מילואים, אמרה כבודת השרה, 45 ימים חרבות ברזל זה לא כולל משרתי קבע. מי שהיה בקבע לא, זה לא כולל מי שנפצע בצבא, ב-5. באוקטובר במקרה בתאונת אימונים, לא. חבר'ה, יש פה דקויות שבדקויות, אנחנו מחפשים. מי שהיה בצבא שיקבל את ההנחה, בפשטות, זה מה שכולנו התכוונו, אבל זה לא מה שיקרה אם לא תקפידו על זה כי ימשכו לכם את הנקניק וזה לא בן אדם שמושך את הנקניק, זו תרבות ארגונית שלמה של רשות מקרקעי ישראל. כמו שאתה אומר זה נכון, זו תרבות ארגונית שלמה של רשות מקרקעי ישראל למשוך את הנקניק, להגביר את ההגבלות, לעצור אם לא יודעים מה לעשות, והדבר הזה הוא מונע מאיתנו את הצמיחה הפשוטה והדמוגרפית. הוא לא מונע מאיתנו את זה בכל מקום, הוא לא מונע את זה ממני בכל היישובים שלי, הוא רק מונע את זה ביישובים היהודיים שלי. זאת האמת. כי יש לי גם ישובים ערביים, גם זו משימה לאומית חשובה, גם זו משימה אסטרטגית ואת זה אנחנו מבצעים ויש גם שם בעיות, אבל לא אותן בעיות. והדבר השלישי מבחינת מחוסרי דיור משרת מילואים, זה התקרה. אני לא יודע למה אנחנו נלחמים על התקרה הזאת כל הזמן. אני לא יודע מה זו האקסיומה הזאת שיש בכלל תקרה. הרי אם זה חשוב – תן לי הנחה. עכשיו מה עושים? יוצרים, כמו שנאמר פה. עצם העצירה מעלה את המחירים, אבל לא רק עצם העצירה, החטיבה להתיישבות ביקשה מרשות מקרקעי ישראל שיכתבו בהקצאה שמי שלא בונה בית שיחזיר את המגרש למנהל. לא – נותנים לו למכור בשוק החופשי. אני התפלאתי איך נותנים את זה? איך עושים את זה? הסיבה היא נורא פשוטה, כי כל אחד שקנה מגרש ואחר כך פשט את הרגל – לא משנה מה קרה לו התגרש – לא צריך למכור את המגרש? מיד מעדכן את כל השומות כלפי מעלה, מיד. זה מה שנקרא למשוך את הנקניק, העניין הזה של התקרה, העניין הזה של השליטה בהיצע הוא מה שגורם לעליית השומה. הרי אני רוצה אלפי משפחות ביישובים שצריך לבסס אותם, אנחנו עובדים על התשתית עשרות שנים והתשתית מוכנה, אני יכול לקלוט. אמרה כבודת השרה, עוצרים אותי בתכנון, עוצרים אותי בוועדות הקבלה ועוצרים אותי בהקצאה ובפרוצדורה, בשלושת הדברים האלה. עכשיו, כאשר קונצנזוס מלא, כל הכנסת, כל המפלגות, כל החברה, כשיש אפשרות לעשות את זה. הרי אני מסתדר עם הרשויות הערביות, אין לי בכלל תחרות איתם, גם הם מבינים שאני צריך להגדיל את היישובים שלי, עם כולם, אז עכשיו על המשולש הזה שדיברה השרה של המחיר, של הפרוצדורה, של ההקצאה של ועדת קבלה, על זה אני תקוע עכשיו ברגעים הקריטיים האלו, ואפילו הם לא באים לפה לשמוע? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תאמין לי שזה יישמע, הדיון הזה משודר בלייב, אזרחים רואים אותו, עיתונאים רואים אותו. הדיון הזה יתקיים בעוד שלושה שבועות שוב. אנחנו כמו קאטו הזקן נחפור ונעמיק ונקדח עד שנגיע. אל תדאג. << אורח >> דני עברי: << אורח >> אני מאוד מודה לכם. יש פה את הדוגמה של השומה, ויש נטייה להגיד ברשות מקרקעי ישראל: אנחנו לא אחראים לשומה, מה אתה רוצה? זה השמאי הממשלתי וזה משרד המשפטים בכלל, זה בכלל לא משרד השיכון. לא נכון. רק התרגיל הזה שאפשר למכור מגרש, זה כבר הפרש בין 2.1 ל-1.5. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האדום זה מה שרמ"י אומר ככה שווי הקרקע, ובשוק החופשי נמכרה באותו זמן ב-1.5. 600,000 שקלים הבדל. << אורח >> סיגל פלורנטין: << אורח >> המגרש השני מלמטה הוא שלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שיהיה לך מזל טוב. לך יש מגרש, מה עם אלו שאין להם? << אורח >> סיגל פלורנטין: << אורח >> שלי ואני לא אוכל לקנות אותו. תכף נדבר על זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בגלל המחיר? תכף ניתן לך להתבטא. אתה בעצם אומר שהשמאי הממשלתי במקרה הזה מציג שומה שהיא יקרה יותר במעל 25% משווי הקרקע? << אורח >> דני עברי: << אורח >> אני אומר דבר יותר חמור מזה, אני אומר שהשליטה על מתי מזמינים את השומה, איך מזמינים את השומה, איך משווקים את המגרשים, מה סופרים, היא שולטת בעצם בעניין הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> דני עברי: << אורח >> זאת אומרת יישוב שלא מכר כמה שנים לא עלה, ברגע שהוא מכר זה עולה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כל מה שאנחנו מדברים עכשיו. << אורח >> דני עברי: << אורח >> אני יודע שאתה לא אוהב את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה לא כולל את הפיתוח? << אורח >> דני עברי: << אורח >> לא כולל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה פה יהיה? << אורח >> דני עברי: << אורח >> הפיתוח יהיה 300,000 שקלים בערך מחוץ למגרש, ועוד 200,000 בערך בתוך המגרש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וואו, 500 למשפחה? << אורח >> דני עברי: << אורח >> אתה מגיע ל-500 לפני שאתה מתחיל לבנות את הבית. << אורח >> ברק קולומבוס: << אורח >> כבוד יושב-הראש, אם אפשר רק על זה, דני, ברשותך, רק על זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה התפקיד שלך? << אורח >> ברק קולומבוס: << אורח >> אני נציג משתכנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה תחכה, לא מפריעים לראש המועצה. רק לנו מותר להפריע, לך אסור. << אורח >> דני עברי: << אורח >> השליטה בשומה, שזו אחת השיטות למשוך את הנקניק ולהחזיר בחזרה את ההנחה הזאת, "לאיין" כמו שאמרה השרה, אני יודע שזו לא השיטה אבל אני במקרה, כמו שאמרתי, אני בונה גם יישובים ערביים, ובמקרה היישובים הערביים האלו נמצאים בסמיכות לפעמים של חמישה מטרים מגרש ממגרש, ובמקרה גם שם יש שומות ובמקרה אני יודע מתי בפעם האחרונה הזמינו את השומה ואיך הזמינו את השומה ומה הם ביקשו שישומו, ומי שביקש את זה שזה ברשות מקרקעי ישראל ולא משרד המשפטים, אז אני במקרה יודע מה אפשר לעשות בתוך הדבר הזה שלכאורה לא קשור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תן לי רק את הדינמיקה פה. נניח שהשומה הייתה 1.5 מיליון ולא 2.1, איך זה היה משפיע בפועל על ההנחה הטבה? << אורח >> דני עברי: << אורח >> מכיוון שתקרת ההנחה היא 950, אז גם ה-1.5 מיליון גם דפק אותנו. כשעשינו את ה-950 השומות היו מיליון, אנחנו הוצאנו 1.1. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה כמעט נותן לו את האדמה ללא תשלום, ופתאום ה-10% של שווי הקרקע, אותם 100,000 שקלים מ-1.9 מיליון זה נהיה בשוק החופשי 600,000 וכשהוא עושה את ה-2.1 הוא אומר: באמת אני נותן לך 900,000 אבל תן לי 1.2, תשלם לי. הוא מנפח את השומה. << אורח >> דני עברי: << אורח >> משך בחזרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כדי להגדיל את ההכנסה. שה-1.2 שהוא יקבל די דומה ל-1.5. << אורח >> דני עברי: << אורח >> ושלא יגיד שהשומה לא קשורה אליו, כי היא כן, בוודאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והוא משפיע על אופי ביצוע השומה. בוא ניתן לתושבים קצת, חברים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> בעיקר בעניין הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רק רוצה לחדד, כשמזכירים או כשנותנים פטור ממכרז בתעשייה למשל, אז הם מתחייבים בכך וכך שנים לכך וכך שנים להשתמש, לבנות. << אורח >> דני עברי: << אורח >> עשר שנים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, חמש ועוד עשר ועוד חמש. ואם לא – תחזיר בבקשה את האדמה. אבל יש פה מצב שהם מאפשרים למכור בשוק החופשי וזה מיידי, זה לא יכול להיות. הם צריכים להגביל את הזמן הזה בשביל לצנן את השוק הזה, וכמובן – אם אני כבר אומר – לעמוד ביעד, בחזון. הם עושים כל דרך – זה לא העניין הזה, אבל בוועדות הקבלה – אותה דרך, אותה סדק שאני התרעתי בפניו לפני שנה וחצי הם השתמשו בו, כאילו המשימה היא לא לאפשר גידול אורגני, גידול מיטיב עם אנשים חיצוניים ועם אנשים פנימיים, גידול כמו שאנחנו מבינים אותו ביישוב קהילתי שדורש את הסינרגיה בין האנשים, הם לא רוצים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, שוסטר. נציגי התושבים. תעשו סדר ביניכם, לא להאריך ולא לחזור אחד אחרי השני כי זה משעמם. להגיד רק דברים שלא נאמרו, בבקשה. << אורח >> ברק קולומבוס: << אורח >> כבוד יושב-הראש, חברי הכנסת, ראש המועצה. קודם כול תודה על ההזדמנות להשמיע את זעקתנו. שמי ברק קולומבוס, אני משתכן בהרחבה שאנחנו מסתכלים עליה. המגרשים שם, אגב, עומדים כבר מוכנים מספר חודשים וימשיכו לעמוד עוד חודשים ארוכים במצב הדברים. אני רוצה קודם כול לפתוח בתפילה להשבת כל החטופים והחטופות, אני מצטרף גם לגינוי החריף שיצא מפה על היעדרותם של נציגי משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל שלא באו לשמוע את קולנו, הדבר הזה מאוד מאכזב אותנו כמשתכנים, כאזרחים במדינת ישראל. עוד מילה אחת לגבי השקף שאנחנו רואים, מדובר על עסקאות וראש המועצה דיבר על כך שהם שולטים בתאריכים הקובעים. מדובר על עסקאות שהתבצעו בהפרש של שלושה ימים. התאריך הקובע לשומה הוא 25 באוגוסט 2024. התאריך של העסקה בשוק החופשי שרמ"י ידעו עליה כבר לפני, כי נדרשו אישורים שלהם, אושרה ב-28 באוגוסט, 3 ימים אחריכם, כלומר היא לא כלולה בהערכות השמאי ומכאן כנראה נובע ההפרש של 600,000 שקלים ומעוד סיבות וספקולציות שלא ניכנס אליהן כרגע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רק רוצה בשביל ההבנה, אלו בעצם מגרשים שבעבר נמכרו ולכן הוא יכול למכור את זה בשוק החופשי, והבאים בתור זה שיווקים שבוצעו על ידי רמ"י אבל עדיין לא בוצעו העסקאות? << אורח >> ברק קולומבוס: << אורח >> נכון. המגרש בסגול שנמכר בשוק החופשי זה מגרש מההרחבה הקודמת מלפני 10 שנים, שמכל מיני סיבות פרטניות לא נבנה שם בית, הוא התגלגל כמה ידיים וכרגע נמכר בשוק החופשי עבור מישהו שלא מצא מקום בהרחבה. אני אציג את עצמי קצת מעבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חכם האיש הזה, הוא לא חיכה למדינה. << אורח >> ברק קולומבוס: << אורח >> אני ברק, אני נשוי+2 בני שנה ושלוש. אני כלכלן בחברת הייטק בחצי מהזמן, בחצי האחר אני לוחם ומפקד במילואים, כל מי שיושב פה אלו משפחות מילואים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה אתה לוחם ומפקד? << אורח >> ברק קולומבוס: << אורח >> אני לחמתי בעזה עם חטיבות שונות, חזרתי זה עתה רק לפני שבוע מלבנון ועכשיו אני נאלץ להיאבק על הבית בגליל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה לא מגלה לנו איזו יחידה אתה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא יכול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יופי, סימן שאתה עושה משהו טוב. תמשיך. << אורח >> ברק קולומבוס: << אורח >> ברשותך אדוני יושב-הראש, עלויות הקרקע מופרזות ביישובי גוש שגב ובגליל המרכזי, מאיימות להפוך את החלום הזה לסיוט. באתי לכאן היום מהצפון הרחוק כדי לזעוק מדם ליבי שבלי עזרתכם הדחופה, חברים, לא נוכל לבנות את ביתנו בגליל. בפעם האחרונה שחציתי גבול, הפעם ללבנון, את הטלפון האחרון עשיתי לא לאשתי אלא לשמאי, דרכו אנחנו מערערים על השומה המופרזת שאתם רואים פה. שומה בגובה 2.1 מיליון כולל מע"מ ופיתוח שכבר שילמנו בסך 360,000 שקלים. הנושא כה מטריד אותי, שבזמן ההכנות האחרונות של וסט הלחימה ותיק הלאו ניסיתי להבין בכמה השמאי מטעם רמ"י הפריז וכמה זמן ייקח עד שיסתיים הליך ההשגה על קביעתו. במקום לחשוב מה חסר לי ללבנון, לזרוק עוד קופסת טונה או חוסם עורקים לתיק, הרצתי חישובים בראש האם נצליח לעמוד בעלויות הבניה בזמן הערעור? כי אין לנו זמן. הילדים זקוקים ליציבות אחרי מלחמה מתישה שטרם נגמרה, אנחנו רוצים שהם יגדלו עם זיקה לגליל ולמרקם החיים הקהילתי הכה מיוחד שמאפיין את המגורים בו כדי שיום אחד אולי יחליטו לחזור אליו, כמונו. אז אין לנו עוד שנתיים נוספות להמתין, אנחנו מצויים בהליך ההרחבה הקהילתית כבר 3.5 שנים אדוני יושב-הראש, בחלקן ההון שלנו מרותק וגם ככה ייקח שנתיים להיתרים ולבניה, בלי העיכובים של רמ"י. תראו, אנחנו בסוף חוזרים לארץ משטח אויב, מניחים את הציוד, מורידים את חליפת הסערה המלאה בבוץ מהנסיעה בשטח, חוברים לטלפון ועוד שיחה בנושא מחירי הקרקע, רק לאחריה מתפנים לשוחח עם בנות הזוג, מתקשר לאשתי הלביאה שכבר שנה וחודשיים לבדה עם הילדים בחצי מהזמן, במקביל במשרה מלאה וטילים שנופלים מסביבנו. מאז שהשתחררתי במקום לקחת את ימי ההתארגנות לנוח ולבלות עם המשפחה, אני עומל עם עמיתי מהיישובים האחרים פה על החזרת המחירים לרמות שפויות שנוכל לעמוד בהם. אני מחזיק את חבריי להרחבה ביישוב עם תקווה ואמונה שאולי שוב נצליח לעשות סדק ולייצר משוואה שבה מי שתורם למדינה את חלקו גם מקבל בחזרה. יישובי משגב תורמים יותר מכל מקום אחר בגליל המרכזי בשירות המילואים. המשתכנים העתידיים בהרחבות אפילו תורמים עוד יותר, יש לנו נתונים על כך. אבל היישובים שלנו סוג ב', עדיפות לאומית ב'. תחושת אכזבה מהמדינה שלא סופרת אותנו ואת הציונות שלנו. משפחות צעירות רבות כבר התייאשו ופרשו. אנחנו בקרב מאסף, אדוני יושב-הראש, מייחלים לעזרתכם הדחופה. מכובדיי, הגיע הזמן לעשות את המעשה הציוני, המעשה ההגון והמתאים ביותר, לשים בצד את המחלוקות על פטור ממכרז או לא, ולאפשר לזוגות הצעירים לרכוש קרקע בגליל המרכזי במחיר שפוי שלא עולה על סכומים של מיליון שקלים כולל כל הפיתוחים למיניהם וכולל מע"מ. לא ביקשנו בחינם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רק בשביל ההבהרה, אתה שם את המיליון הזה ועוד 2 מיליון לבנות את הבית. << אורח >> ברק קולומבוס: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה צריך לייצר 3 מיליון שקלים. << אורח >> ברק קולומבוס: << אורח >> התחשיבים יותר לכיוון ה-4. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ותיתן משכנתא של 10,000 שקלים בחודש, אתה צריך ללכת להביא 20-30 אלף שקלים משכורת. המורים והעובדים הסוציאליים לא יהיו איתכם בהרחבה, לא יהיו לכם מי שיטפל בכם שם. << אורח >> ברק קולומבוס: << אורח >> אין לנו את ההון לדבר הזה. בסוף, מדובר על אנשים מסורים למדינה, משלמי מיסים, משרתי מילואים, רובנו מחוסרי דיור, יש לנו נתונים, שליש מאיתנו השקיעו את ההון שצברנו בדירה קטנה כדי שנהיה מסוגלים לבנות בית בגליל, ומה ההבדל בכלל בין מי שהשקיע בניירות ערך לבין מי שהשקיע בנדל"ן אדוני יושב-הראש? גם ככה נדרש היום הון עצמי. בבקשה, אני מדבר בדיוק על הנושא הזה של כמעט מיליון שקלים כדי לבנות בית במשגב כי התחשיבים שלנו מגיעים יותר לכיוון 4 מיליון לבית יחסית צנוע. מאיפה נביא את זה? לנו אין את ההון הזה, אדוני יושב-הראש, אני ואשתי, שנינו עובדים בהייטק ועדיין אין לנו את הכסף לבניה הזו, ואנחנו לא טסים לחו"ל ולא מוציאים הוצאות מיותרות וכל זה מאז שנרשמנו להרחבה לפני 3.5 שנים, וגם לפני כן התנהלנו בחסכנות ועדיין אין לנו את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לבנון לא מספיק? << אורח >> ברק קולומבוס: << אורח >> לבנון אחלה, תן לי מגרש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מגרש בלבנון? << אורח >> ברק קולומבוס: << אורח >> אני מתלוצץ כמובן. אומרים כל הזמן שיישובים שומרים מגרשים לילדים שלהם, אז קודם כול זה לא נכון, ברוב היישובים מתקיימת קבלה שוויונית ו-98% עוברים את ועדות הקבלה האזורית במועצה. מלבד זאת, כדי להתיישב בכפרים רבים באזור חייבים אישור רשמי שאתה בן המקום ועדיין מקבלים שם הטבות יפות של מומלץ מרמ"י שמגיעות ל-90% הנחה למי ששירת בצבא, במשטרה או בשב"ס. אנחנו בעד לחזק אותם, אדוני יושב-הראש, אין לנו שום בעיה עם זה, להיפך, אבל אנחנו מבקשים שוויון, זה הכול. חזקו גם אותנו, בסוף אנחנו אוכלוסיית המיעוט האמיתית בגליל המרכזי. דבר אחרון, מועצת רמ"י העבירה החלטה שבפועל מקפיאה את ההתיישבות החל מינואר 2024, השרה התייחסה לזה ולכן לא ארחיב אבל הקיפאון הזה הוא מסוכן לנו, ואנחנו קיבלנו כבר את השומות וחלקנו את המפרטים הכספיים ואין לנו זמן. אנו זועקים לכם, מדם ליבנו, עזרו לנו לבנות את ביתנו בגליל. זו קריאת השכמה אחרונה לפני שנתייאש והיישובים יהפכו לבתי קיט מלאים בצימרים ללא צוותי חירום יישוביים שהולכים ומכבים שריפות במהלך המלחמה, ללא ילדים בגנים. ורק בשנה האחרונה, לסבר את אוזניכם, נסגרו תשעה גנים במועצה אזורית משגב. ודני, ראש המועצה, יוכל לתקן אותי אם המספר אפילו גבוה יותר כבר. הגן בשכניה למשל, הפך למרכז תרבות לגיל השלישי וגן ביובלים הפך לגינת כלבים וגמ"ח יד שניה. אלו שני ישובים שקיבלו זה עתה את השומות שאתם רואים לפניכם של 2.1 מיליון שקלים למגרש, בממוצע. אפשר להתווכח על אופן החישוב, אבל מה שבטוח זה שמשפחות צעירות לא יכולות להרשות זאת לעצמן. כאן נכנסים תמריצים והטבות למשפחות צעירות. אני קורא לכם לפעול עכשיו, עזרו לנו לבנות את ביתנו בגליל המרכזי, זו לא רק בקשה אישית, זו קריאת השכמה למען עתיד הגליל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. אני אבקש מהדוברים הבאים להיות ממש קצרים, יש לנו 20 דקות, יש גם נציגי גופים. אז אני לא רוצה שלא לתת הזדמנות למי שבא מהצפון, תהיו קצר ולעניין, הכול נאמר. אם יש לכם רק איזו תובנה, משהו שלא נאמר, נא לתרום לנו אותה, בבקשה. << אורח >> יונתן אילון: << אורח >> בוקר טוב, תודה רבה לחברי הכנסת ויושב-הראש, אנחנו מודים לכם מאוד על המאמצים. שמי יונתן אילון, נציג ההתיישבות ברקפת, של ההרחבה. אני הוקפצתי ב-7 באוקטובר לשמור על המדינה, למספר חודשים, וגם השתתפתי בהתקפה על חיזבאללה בלבנון. אני משרת ביחידה מיוחדת, אני לוחם ומפקד והשארתי את האישה מאחור עם הילדים, באזעקות, בפיצוצים, בכל הבלגנים שהיו לנו בצפון. הייתה לי איזושהי תקווה בלב שהמדינה הולכת לקראתנו, אני כרגע מאוכזב מאוד וכמוני הרבה מאוד מהחבר'ה שלנו שככל הנראה כשיקבלו את השומות הם פשוט לא יוכלו לשלם אותן, אז אנחנו נצטרך להיות כמו הרבה מאוד ישובים אחרים בגוש שפשוט לא נצליח לסגור את ההרחבות שלנו כי אין מי שיבוא להשתכן, אין מי שישלם את המחירים האלו, חבר'ה, זה גדול על כולנו. אני חושב שרמ"י לא מבינה את המשמעות של לגור בגליל, במקום שהוא דל בתשתיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני צריך הבהרה פה מדני. אתה יכול לתת להם היתר בניה להתחיל לבנות גם אם לא גמרו את סיפור השומות? << אורח >> דני עברי: << אורח >> הלוואי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה לא יכול? אני מרשה לך. << אורח >> דני עברי: << אורח >> אני מבין שאתה מרשה לי, אני גם מרשה לעצמי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם הייתי ראש עיר, אם הייתי יושב-ראש ועדת תכנון ובניה הייתי נותן להם היתר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> מיכאל עברו שבע שנים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש היתר וכותב לו שבהמשך תושלם העסקה עם רמ"י. שיבנו בית קודם, מה קרה? שימשיכו לריב בבית משפט 10 שנים. << אורח >> דני עברי: << אורח >> אני אדייק לך את זה. ההקצאה היא דרך ועדת קבלה. ועדת קבלה מי שעבר אותה, אחרי 28 בינואר המנהל תקע אותו, זה מה שהסבירה השרה, תקע אותו לא יעזור כלום, לא שומה ולא כלום. את השומות בינתיים הם מעלים, גם כשישחררו אז יגידו להם: בסדר, אבל את ה-90% שחשבתי שתקבל הנחה, עכשיו זה 10%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברור. תודה. סתם זה היה, אתה יודע, לחשוב מחוץ לקופסה. << אורח >> יונתן אילון: << אורח >> תודה, אני מתחבר לזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בינתיים תשים שם איזה יורט או משהו, ב-100,000 שקלים. עם איזה תנור גז. << אורח >> יונתן אילון: << אורח >> יש אישור? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מאשר, אני נותן לך היתר. << אורח >> יונתן אילון: << אורח >> אני לוקח את זה ברצינות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו מסמיכים את הוועדה הזאת להיתרי בניה, להתיישבות, ליורטים על אדמה. בינתיים, שתהיה להם קורת גג, מה? דני, אפשר לדאוג לזה? טוב, בוא נמשיך. << אורח >> יונתן אילון: << אורח >> לצערי רמ"י לא נמצאת פה אבל אני חושב שהיא לא מבינה את המשמעות של לגור בגליל במקום דל בתשתיות, היכן שהכבישים לא השתנו כבר כמעט 30 שנים, היכן שיש איומי פח"ע, אלימות והתפרעויות בכל מבצע ומלחמה, פריצות וגניבות הפכו לדבר שבשגרה. רמ"י רואה כל פיסת נדל"ן דרך החור של הגרוש וזונחת את הערכים והאידיאולוגיה של ההתיישבות ולכן יישובי הגליל נמצאים היום בצומת קריטית. אנחנו הדור החדש, רוצים להגדיל את היישובים, ליישב אותם, להפריח אותם וזאת המשימה שלנו. אנחנו נודה לכם מאוד אם תעזרו לנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו איתכם, אנחנו רוצים לזכות להתארח בשורת הבתים הזאת בעוד שלוש שנים או שנתיים וחצי אם אפשר. << אורח >> יונתן אילון: << אורח >> אתם מוזמנים תמיד. << אורח >> סיגל פלורנטין: << אורח >> אדוני יושב-הראש, חברי כנסת נכבדים, קוראים לי סיגל פלורנטין, אני אמא של נוגה בת שמונה חודשים ואשתו של אייל שהוא משרת במערך המילואים כבר 15 שנים, כמובן השתתף במלחמת חרבות ברזל בעזה, בלבנון, שמר על גבול הגליל המערבי. יש לי חלום שחשבתי שהוא יהיה מציאותי, לבנות את הבית שלי ביובלים, ביישוב שבו גדלתי, ביישוב שבו בעלי גדל. זה לא נפוץ כל-כך אבל התחתנו באותו ישוב. אנחנו גרים כרגע אצל חמי וחמתי גם מפאת יוקר המחיה ותמיכה שאנחנו זקוקים לה, וגם כדי להיטמע ביישוב שאותו אנחנו כל-כך אוהבים. ההורים של חמי הם ממייסדי יובלים, ההורים שלי הגיעו במבצע של הרבה משפחות לייעד את הגליל. בעבר היינו אזור עדיפות לאומית א', היום אנחנו סוג ב' כמו שברק אמר. אני הגעתי אליכם כדי להשמיע את הזעקה של נשות המילואים שנשארות בבית, באזעקות, שומרות על הילדים. השנה עברנו שנה קשה, אני הייתי בהיריון בסיכון שכלל אשפוזים כשבעלי לא נמצא איתי, למזלי הוא הגיע ללידה אבל אז כשבתי ממש בחודשיה הראשונים ואנחנו עדיין שם, הוא נאלץ לעזוב אותה שוב ושוב והיא לא זוכה לחיות עם אבא. יש לנו עוד שמונה שנים והחלטת הממשלה החליטה להגביר את ימי המילואים ככה שזאת מציאות חיי והולכת להיות מציאות חיי. דיברת על עובדים סוציאליים? היי, המשכורת שלי כעובדת סוציאלית במשרה חלקית כמו רובנו היא 6,500 שקלים. אם יהיו לי שני ילדים, בעזרת השם בקרוב, לא יהיה שווה לי לעבוד כי יעלה לי לפחות 8,000 שקלים להכניס אותם למעון. כרגע ביובלים ועד יובלים מבקש מכל חברי הקהילה, קשיש וצעיר כאחד, להוסיף כסף כדי שהמעון לא ייסגר, ככה ש-3,500 בחודש לא יהיו, אנחנו הולכים לשלם עוד מאות, גם הוריי וחמי וחמתי. כמו שברק אמר, הגנים נסגרו, אנחנו כרגע ביובלים 15 ילדים בגן תלת שנתי. בתינוקייה של בתי יש מעט מאוד תינוקות, חלק מהם התקבלו לשלב שראיתם שוב את המגרש אליו הוגרלתי במצגת, ופרשו. זה אומר שבתי יכולה להיות התינוקת היחידה שנשארת ביובלים, זה לא הגיוני בשום צורה. אני אגיד עוד משהו על הגברים שנמצאים במילואים, הם מקריבים גם מבחינת עבודה, קידום, לימודים. איך המשכורת תגבר כאשר הם נמצאים במילואים ולא מצליחים להתקדם בעבודה שלהם? ועכשיו נדבר על משכנתא, כמה אתם חושבים שהבנקים יתנו לי במשכורת כזו? אנחנו מקבלים מתחת לממוצע במשק כי אני עובדת סוציאלית. הבנקים יתנו לי לכל היותר 1.2 מיליון, זה לא מספיק לי לחצי מהקרקע. מה עם ה-4 מיליון שאני צריכה להביא? אני אספר לכם עוד דבר על עצמי, אני "זכיתי" בדירה בירושה, כמו שכבודו דני עברי דיבר, אני לא מקבלת הנחות כמו שאר עדיפות לאומית ב' וכמו אנשי המילואים כי יש איפה ואיפה, לי יש דירה ולכן אני זכאית לפחות למרות שאני נשארתי בבית והייתי באזעקות כי בעלי במילואים. אני אגיד עוד משהו על שומר חומות, מדברים על אזור עדיפות לאומית א'. אני הייתי נצורה ביובלים כי בערו גלגלים מבעד ליישוב שלי, אז אני מבקשת את עזרתכם גם בזה להכיר בנו כעדיפות לאומית א'. זה לא הגיוני שהילדים במועצה לא למדו והכריזו עלינו במלחמה הזאת שאנחנו בגליל העליון, למעשה אנחנו אזור עדיפות לאומית ב' כשמדובר על לשלם על קרקע. אז אני מבקשת מכם עזרה להגשים חלום לגור ביובלים, במקום שבו גדלתי. תאלצו בבקשה את רשות מקרקעי ישראל לכבד את החלטות הממשלה, תכירו בנו המילואימניקים יותר, תבינו שזו משימה לאומית בדרגה ראשונה ליישב את הגליל התחתון – אני מתרגשת – תהפכו את בעלי דירה אחת לחסרי דיור אם אנחנו מוכרים אותה, תנו לי בבקשה לגור בישראל, ביובלים, אחרת אני לא אצליח אם לא תעזרו לי, ואנחנו צריכים לשלם את השומה שלנו בעוד חודשיים, זה צריך לקרות עכשיו. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה שאת מתארת זה מחפיר שבעתיים. את בת היישוב הזה. << אורח >> סיגל פלורנטין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ובן זוגך הוא בן היישוב, וכל מה שאתם רוצים זה להישאר בגליל. ומהגליל ברחו, רוב הצעירים הולכים למרכז. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> מיכאל, חשוב לי להגיד. זה נראה בעיניי הרשויות, בעיקר רמ"י, כמחפיר שנותנים יתרון – וזה בכלל ארגומנט, עצם זה שהיא בת המקום – במקום לראות בזה אורגניות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברור. פעם אמרו בן ממשיך. << אורח >> סיגל פלורנטין: << אורח >> התקבלנו בוועדות קבלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עדיפות לבני המקום אנחנו עושים גם בעיירות פיתוח, זה בסדר. << אורח >> סיגל פלורנטין: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר'ה, עכשיו הבאים בתור זה שתי דקות כל אחד, אין זמן. אמיר קאשי, בבקשה. << אורח >> אמיר קאשי: << אורח >> אני תושב גילון, אני באתי במקום הבן שלי שמנסה גם להיכנס להרחבה ביישוב, כי הוא פשוט במילואים כרגע. אני רק רוצה שתי הערות ממש קטנות בדברים שכבר נאמרו. דני, אמרת חמישה מטרים בין מגרש של יהודים למגרש של ערבים, שכחת לדבר על מספרים, אולי חסת על אוזני השומעים פה שלא תיצלינה, אבל אני מבקש, דני, אם תוכל להגיד מילה על כמה ערבי משלם על מגרש, במקביל למספרים שהחבר'ה פה מדברים עליהם. << אורח >> דני עברי: << אורח >> 150,000 מפותח. אבל אם זה ערבי זה רק לבן מקום. הם לא קולטים החוצה כמו היהודים. << אורח >> אמיר קאשי: << אורח >> כולל פיתוח, בבקשה. אני לא ביקשתי שתענה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הנקודה השנייה? << אורח >> דני עברי: << אורח >> אם הוא משרת בצה"ל 150,000, אם הוא לא משרת בצה"ל 250,000, הרבה יותר. << אורח >> אמיר קאשי: << אורח >> נקודה שניה, השרה סטרוק אמרה משהו שהוא לא הכי מדויק, אני מאוד מעריך את הדברים שהיא אמרה. היא דיברה על גיאוגרפיה ודמוגרפיה, שהגיאוגרפיה לזכותנו ביישובים הקטנים, והדמוגרפיה בערים, כרמיאל – דני אם תוכל גם אתה להגיד מילה על זה – זה כבר לא דמוגרפיה יהודית, בסדר? אני לא יודע אם המספר הוא 25% או 40% ערבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קאשי, זה לא מוסיף לנו פה. אתה מוסיף עוד שק לגב של החמור שקרס? בוא, בדיון אחר נדבר על המגזר העירוני. יש לנו ויכוח מאוד ממוקד. << אורח >> אמיר קאשי: << אורח >> בסדר. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אסור לערבים לגור בכרמיאל? << אורח >> אמיר קאשי: << אורח >> לא, אני רק אומר שיש בעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, ואליד. אתה הבא בתור. ניר אלף כ"ץ בבקשה. << אורח >> ניר אלף כ"ץ: << אורח >> שלום אדוני יושב-הראש וחברי הכנסת ואורחים. אני ברשותכם לא אחזור הרבה על מה שאמרו קודמיי, אני אשאיר את זה קצר. אני בן 32, נשוי ואבא לשני ילדים פלוס אחת בדרך – שאשתי לא תהרוג אותי – ושוכר היום בישוב מנוף במשגב וגם חלק מההרחבה שמתגבשת. רק רציתי להפוך את הכותרות למציאות כמו שסיגל עשתה על הזדקנות היישובים, יש לי ילדה בת 6 וילד בן 4, לאיילה, בתי הבכורה, בשכבה היו 21 ילדים רותם בן 4 יש לו כבר 15, והבאה בתור שאמורה להיוולד עוד חודשיים, נכון לעכשיו – ואשתי בוועדת חינוך, היא גם מכירה את כל הפוטנציאליות במנוף – היא אמורה להיות היחידה במנוף. זה לא קלישאה, התינוקייה אצלנו נהפכה למועדון ותיקי היישוב, והמציאות שבה אין לנו גנים ב-20 דקות נסיעה לפחות היא לא רחוקה בכלל. סוגייה נוספת רק באמת בקצרה, גם אני וגם אישתי משרתי מילואים פעילים, אשתי כבר כמעט עשור, אני יחסית צעיר אחרי שירות קבע ארוך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה אתם משרתים? << אורח >> ניר אלף כ"ץ: << אורח >> אני מעדיף לא לציין כרגע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כולכם סודיים, אה? נראה לי שאתם סתם עושים אוונטה. אתם בצנחנים ולא יכולים להגיד את זה, זה לא כזה כבוד. << אורח >> ניר אלף כ"ץ: << אורח >> אני אספר לך אחד כך, off the record. ביחד יש לנו כ-500 ימי מילואים במלחמה הזאת, סדר גודל, ותודה למשפחה שעזרו לנו להחזיק את זה. כמו שברק תיאר, השמועות על השומות שהגיעו תוך כדי המלחמה זה היה ממש בוקס בבטן ביחד עם זה ששמענו לפני על ההגדלה של ההנחות למשרתי המילואים וזה ממש נתן תקווה באמת שנוכל לעשות את זה, והשמועות האלה באמת מחקו את ההטבות בפועל. זו הייתה תקופה קשה ביחד עם זה הייתי בלבנון. זהו, היה חשוב להעביר את התחושות האלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, ניר. חבר הכנסת ואליד אל אלהואשלה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה, אדוני יושב-הראש, אני רוצה שלכולם יהיו מקומות לגור בהם, אבל אני לא רוצה שאנחנו בכל דיון או בכל במה ננצל את הבמות האלה על מנת להעמיס או להטריד או להתנגח עם האוכלוסיות האחרות, ולכן אני אומר לך שיש מקומות לכולם גם בגליל וגם בנגב, כולם יכולים לחיות, כל אחד יכול לבחור איפה שהוא רוצה. צריכה להיות ראייה אחרת של רמ"י ואנחנו מדברים על זה כל הזמן כאשר אנחנו רואים גם בגליל. אני בעד זה שכולם יהיו ביחד, שותפות, גם מבחינת דיור, וגם אנשים יגורו ביחד. אני לא אהבתי את הדברים של הבחור פה, אני רוצה שכולם יחיו ביחד, סובלנות, לדבר על אחווה, על שלום. הבעיה לא נמצאת אצל אזרחים או ביישובים, הבעיה נמצאת אצל הדרג המקצועי. כאשר רמ"י יכולה לקבל החלטות, להפריש קרקעות ולהפריט קרקעות ולתת לאנשים לבנות, זו הדרישה של האנשים. הערבים לא נגד זה שהיהודים לא מקבלים מחירים טובים, להיפך, לא. חוץ מזה שמעתי פה מחירים שאף פעם לא שמעתי אותם. אני לא בטוח שהמחירים שאתם הזכרתם כאן, אני בעד זה שכל התושבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה שדני אומר זו אמת, ואתה מוזמן לצאת איתו לסיור. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מסכים שיש מחירים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתה לימדת אותנו שלא צריך לנגח אחד בשני, צריך לעזור לכולם. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> צריך לעזור לכולם, גם המחירים של 1.2-2 מיליון הם מחירים מופקעים מאוד, צריך להוריד אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בדיוק, וזה לפני פיתוח ולפני עלות הבניה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם 250,000 בכמאנה זה יותר מידי . << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני יושב-הראש, בגדול יש מקום לכולם, יהודים וערבים. << אורח >> דני עברי: << אורח >> גם במועצה אזורית משגב יש מקום לכולם, יהודים וערבים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה כיף שיהודים מקנאים בערבים. זה חידוש, יפה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עדי נחום תושבת רמת ארבל. << אורח >> עדי נחום: << אורח >> בוקר טוב, נעים מאוד, תודה רבה ליושב-הראש. קודם כול אני אפתח בתפילה לאחים שלנו שישובו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמן. << אורח >> עדי נחום: << אורח >> אני עדי נחום, אני גרה ברמת ארבל, אני כבר שש שנים גרה בגליל. יצאתי ב-05:30 בשביל להצליח להגיע לירושלים, בעלי עשה את הפיזורים. עברתי מאות ימי מילואים לבד, במירון, תחת היב"א, יאבאל'ה, עם שני ילדים קטנים בלי ממ"ד, ולאחר שש שנים הבנו שהגיע הזמן להתחיל לעשות מעשים כי הדברים לא מתקדמים. עבדתי במערכות החינוך, אני עובדת עד היום, אני מחנכת באולפנה במעלות, עבדתי במערכות החינוך מבית שאן לכרמיאל, לעכו, עד לאלוני הבשן, יש לי ראיה מאוד רחבה של מה שקורה במערכת החינוך בכל אזור הצפון, חרשתי את כבישי הצפון, מכירה אותם לפני ולפנים, ועברנו לרמת ארבל בשיאם של ימי המילואים כשבעלי רק נכנס ללבנון, מתוך הבנה שהסיפור היום הוא הגליל ואי אפשר יותר להתעלם מהנקודה הזאת. גדלתי ביהודה ושומרון, בעלי גדל ביהודה ושומרון, כל החברים שלנו שם, עזבנו. המשפחה שלנו, מבחינתה, התחרפנו. יש ישובים בגוש משגב, שאני, שגדלתי בבנימין, לא מוכנה לנסוע בהם בלי בעלי. אני נושאת נשק בגליל, אומרים לי: התחרפנת? אני אומרת להם: לא, אם אתם לא נושאים כנראה שהתחרפנתם. מבחינתי היום ללכת לביג בכרמיאל מפחיד כמו ללכת לכותל, היינו הך, זה מבחינתי היום המצב. המצב היום בגליל, צריך להגיד את זה, הוא שאחוז היהודים בגליל המרכזי הוא 17%, אי אפשר להתעלם מהנתון הזה, אי אפשר. המדינה צריכה לצאת באופן מידי, לתוכנית חירום לאומית, קריטית, היום לפיתוח הגליל והפתרון לזה, ויש לנו פתרון, הוא אישור הקמת אתרים זמניים. אתרים זמניים זה פתרון חוקי שמדינת ישראל אף השתמשה בו. אני יושבת ביישוב שמדינת ישראל אישרה בשנת 2002, בממשלת האחדות בשיתוף של מפלגות. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תסבירי בבקשה מה זה אתרים זמניים? << אורח >> עדי נחום: << אורח >> אתר זמני זו הגדרה שאומרת שיישוב יכול לקום גם בלי בירוקרטיה שלוקחת 30 שנים, כדי להבין שאנחנו חייבים ליצור פה תפיסה מרחבית כוללת יהודית. לא הגיוני שביום חמישי בכנס שיש בשכניה, אני לא מעיזה לנסוע אליו כי אני צריכה לעבור בעראבה, בסכנין. פגשתי אישה ממצפה אביב שאמרה לי: אני גרה במקום, אמרתי לה: את מתנחלת, את גרה במקום יותר מפחיד מאלון מורא מבחינתי, אז היא אמרה לי: את צודקת, נכון. אתר זמני זה פתרון חוקי אפשרי, ושר השיכון מקדם את העניין הזה, אבל כל הממשלה עכשיו צריכה לאחד ידיים. השומר החדש עובדים על זה בנוסף. הסיפור הזה הוא א-פוליטי, הגליל הוא א-פוליטי, כולנו גרים פה ביחד ואנחנו רוצים ליצור פה רצף יהודי התיישבותי וליצור פה שינוי. הסיפור הזה של המחירים – אני עזבתי את הסיפור שגרתי בו כי הבנתי שבית בהרחבה אני לא אקבל. אני מחנכת בישראל, המשכורת שלי מתחת לממוצע, אני עובדת ימים ולילות, בעלי טחן מילואים, העסק העצמאי שלו נפגע. דיברו על מענקים – לא, עצמאים. למרות כל המענקים העסק שלנו קרס, הוא עכשיו מנסה לשקם אותו. רמת ארבל נמצאת גם תחת סכנת פינוי. בעלי רק יצא מלבנון אחרי שהוא סיים בראמייה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה המצב ברמת ארבל? מה יש שם? << אורח >> עדי נחום: << אורח >> ברמת ארבל בעצם עלינו על אדמות פרטיות שאנשים חששו מהשתלטות ערבית שנמצאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אדמה פרטית של אדם שהיא אדמה חקלאית? מה הסטטוס שלה? << אורח >> עדי נחום: << אורח >> אנשים קנו, רמת ארבל שאושרה ב-2022, הוצאו שטחים לשיווק. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> מה שאמרה השרה, שינוי של לוח 2 בנושא של היישוב הזה אושר כבר על ידי הממשלה. << אורח >> עדי נחום: << אורח >> תודה רבה לחבר הכנסת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אושר ישוב? << אורח >> עדי נחום: << אורח >> כן. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> הוחלט איזה עשר פעמים על היישוב. << אורח >> עדי נחום: << אורח >> הוחלט שוב ושוב ושוב. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> כל פעם הממשלה מחליטה לעכב אותו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז למה מפנים אותם? << אורח >> עדי נחום: << אורח >> כי רשות מקרקעי ישראל עושה הכל כדי למנוע הקמת יישובים יהודים בארץ ישראל, וזה לא סביר. בשנת 2002 הוחלט על הקמת רמת ארבל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מה אמרת ששווקו מגרשים? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> יושב-הראש, על אותות השטח יש את הקבוצה שהגברת הגיעה משם, על אדמות פרטיות, קבוצה של יהודים שבאו להתיישב על האדמות האלה אחרי שהממשלה החליטה להקים את היישוב, העבירה עשרות החלטות ממשלה בעניין הזה, זה בהסכמים קואליציוניים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עשרות? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לא יודע כבר כמה פעמים אישרו את היישוב הזה. ובצמוד יש משפחה לא יהודית שחיה שם על אותו סטטוס, על אדמות פרטיות ותמיד מגיעים הפקחים ומפנים רק את החבר'ה היהודיים. אותו נוהל, אותה השלכה. זאת אומרת אני אומר את מה שדיברנו בהתחלה, אי אפשר לטאטא את האירוע הזה מתחת לשולחן בכל פעם. הפערים זועקים לשמיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אתה אומר שגם מנהל התכנון הוא אוטונומי ביחס לממשלת ישראל. << אורח >> עדי נחום: << אורח >> הסיפור הוא לא רמת ארבל. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אגב, מנהל התכנון הוא אוטונומי, ויש פה באמת איזו החלטה של ייעוץ משפטי של מני מזוז בזמנו שאמר שמנהל התכנון ורשויות התכנון לא כפופות – הוא הוציא חוות דעת – להחלטות ממשלה. ומאז ממשלות ישראל מחליטות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא מחויבות להחלטות ממשלה? << אורח >> עדי נחום: << אורח >> כן, רשות מקרקעי ישראל פועלת נגד החלטת הממשלה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> הממשלה שלכם כשהייתם הקימה את היישובים ברמת הגולן אסיף ומטר, מה קרה עם זה? כלום. מה קורה עם היישוב יששכר? מה קורה עם הישוב כסיף? מה קורה עם הרבה מאוד ישובים? שיבולת? << אורח >> עדי נחום: << אורח >> אני היום מקדמת את מטרת הממשלה להקים את הישוב, שהוחלטה כבר ב-2022, שונה שמו למשמר הגליל מתוך הבנה שיש על מה לשמור וצריך לשמור על הגליל, צריך לשמור על הגליל יהודי ולמרות זאת אנחנו פה וזה משהו שאפשרי. אם מדינת ישראל תחליט היום, אם כנסת ישראל היום תעביר את החוק של הקמת אתרים זמניים יוכלו לקום באופן מידי עשרות נקודות חדשות וזה קריטי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עדי, תודה לך, דברים מהלב. << אורח >> עדי נחום: << אורח >> אני מבקשת שתפעלו בהקדם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו פה, פועלים. מי שפה, את יודעת, זה אלו שבאו לכיתה. תבדקי איפה אלו שלא באו לכיתה. << אורח >> עדי נחום: << אורח >> המורה ביום חופשי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אנחנו באנו לכיתה. המורה שואלת איפה המאחרים? כועסת על אלו שבכיתה. שיבואו המאחרים, שתכעס עליהם. אסף קסלר, תושב גילון. חבר'ה אנחנו לקראת סיום. << אורח >> אסף קסלר: << אורח >> בוקר טוב לכולם, אני לא רשמתי שום דבר. אני אשתדל להיות תמציתי ולא לחזור על עוד סיפור עצוב וכאוב כי הסיפורים הם אכן כך, ואני גם לא רוצה לדבר את הנתונים, אני חושב שהנתונים הם ברורים לכל מי שיושב פה בחדר וזה קל מאוד לראות אותם. אני גר בגילון, אני נציג של ההרחבה שם, נשוי פלוס 2, אשתי היא מחנכת. לי יש עסק, אני עסק עצמאי, מתעסק בחומרי נפץ. אני לא אגיד את מספר ימי המילואים שיש בידיי, אני עדיין במילואים ויצאתי היום במיוחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה גם סודי? << אורח >> אסף קסלר: << אורח >> לא, אני לא סודי. אני בתפקידי קצין הנדסה של חטיבה 679, עשיתי סבב בסוריה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש להם פלוגה או גדוד הנדסה? << אורח >> אסף קסלר: << אורח >> יש להם גדוד הנדסה 9227, היינו בכל הגזרות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אתה בתפקיד? << אורח >> אסף קסלר: << אורח >> קצין הנדסה של החטיבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה, דרמטי. << אורח >> אסף קסלר: << אורח >> עשינו סבב בסוריה, עשינו שלושה חודשים בעזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נשמע כמו טיול. הבן שלי אומר לי: אבא, היום אני בסוריה, מחר אני בלבנון. << אורח >> אסף קסלר: << אורח >> אז אני באתי משם אתמול בלילה, התעוררתי בבוקר ונסעתי לפה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא לא יכול להגיע לתימן, כי גולנצ'יקים אסור להם לעזוב את האדמה. אבל לסוריה ולבנון הוא הגיע. << אורח >> אסף קסלר: << אורח >> אז סבב בסוריה, בעזה, ומחכה לי עוד סבב בקרוב, לבנון כמובן באחרון, עכשיו שוב פעם סוריה. אני מסופח גם לאוגדה 210 בתור מומחה לחומרי נפץ, בונה איתם את המכשול הצפוני ועוד כמה עניינים בתחום תת הקרקע, ואני עושה את זה בשירות מילואים. אנחנו בטח שבטח שלא נוכל לבנות את ביתנו בגילון במחירים האלה. בגילון עצמה יש 49 מגרשים מתוכם כרגע יש 27 משפחות שעזבו. אנחנו ממלאים את השורות כל הזמן ונופלים בכל יום כמו זבובים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה השומה? << אורח >> אסף קסלר: << אורח >> אין לנו עדיין שומה, אנחנו עכשיו בסיום תהליך הקליטה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ויש מגרשים זמינים? שווקו כבר? << אורח >> אסף קסלר: << אורח >> כן, 49 מגרשים. יש את עניין ה-24 בינואר, אני לא יודע איך זה. << אורח >> דני עברי: << אורח >> נקלטו משפחות, שווקו – המנהל מתייחס למילה שווקו למה שהם עושים, לא למה שאנחנו עושים שאנחנו קולטים, אלא הם אומרים עוד לא הוקצו, לכן אני גם לא יכול לתת היתר, בגלל שהם לא הקצו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנתי. << אורח >> דני עברי: << אורח >> המילה שיווק אצלם, השומות בגילון האחרונות שהיו לפני כמה שנים היו הרבה פחות ממיליון שקלים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כלומר, אנשים נקלטים בלי שהם יודעים כמה יעלה להם לבנות בית. << אורח >> דני עברי: << אורח >> בוודאי, הקרקע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא רק למה, מתי? איך? כלום. << אורח >> דני עברי: << אורח >> הבית לא הבעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואז גם אנשים עוזבים ברגע שהם שומעים את המספרים. << אורח >> סיגל פלורנטין: << אורח >> כשנקלטנו חשבנו מיליון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המירוץ למיליון. << אורח >> אסף קסלר: << אורח >> ההערכות היו מיליון. אני רוצה להזכיר גם שעלויות הבניה עכשיו עולות ואנחנו לא יודעים באזור הזה איפה נימצא ואנחנו בבעיה חמורה. אנחנו לא מצליחים לסגור גם את הקליטה כמו שצריך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פשוט המוטיבציה של האנשים לבוא ירדה עם המספרים האלה והבירוקרטיה והאי ודרות. << אורח >> אסף קסלר: << אורח >> אני רוצה להגיד שני דברים שלא נאמרו. אחד זה ששמעתי שקוראים לנו מפונקים, שמעתי שקוראים לנו פריווילגיים. אני גדלתי בגילון, ההורים שלי הגיעו לשם כשלא היו כבישים וחזרתי לשם לפני שלוש שנים. אנחנו בטוח לא עשירים, בטוח לא פריווילגיים, אנחנו עושים מילואים, אנחנו משלמים בזמן. וזה מביא אותי לנקודה השנייה שלא שומעים אותנו. אמרו לי: חבר'ה, אתם לא צועקים. מה, אני צריך ללכת לעשות מילואים ולהגן על המדינה, אני צריך לפרנס את המשפחה שלי, אני צריכה לגדל את הילדים שלי. אני לא צריך להיות ברחובות, אני לא צריך לצעוק בשביל שיעזרו לי ליישב את הגליל ויעזרו לי לבנות בית במדינת ישראל. ויש המון אנשים שעזבו והם לא חיים יותר בארץ וזה חבל. העניין הוא זה שפשוט אין לנו זמן להרים את הראש. אני, כשיצאתי מעזה – עדיף שאני לא אגיד, גם המצלמות ולא בא לי להתחיל להזיל פה דמעות – בגדול הבנתי שאני עובר דירה לדירה קטנה יותר ב-1,400 שקלים, קרוואן של עמיגור שאמיר יתקן אותי פה אם אני טועה, אבל הוא בערך 40 שנים שם קיים ועוד הרבה דברים שנלווים לזה. אין לנו זמן להרים את הראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. << אורח >> אסף קסלר: << אורח >> אין לנו זמן ללכת ולהילחם, ואני בטח שבטח לא אפסיק לעשות מילואים, אני לא גדלתי על זה, אני לא חונכתי על זה. מילואים זה זכות, זה יישאר זכות. אבל אני כן יכול להגיד לכם שאם הדבר הזה יימשך, לא עוד הרבה אנשים יחזיקו את זה, יתחילו סדקים, אנשים לא יודעים לעשות את זה יותר. אף אחד מאיתנו עוד לא טיפל בעצמו, לא בזוגיות, לא בעסק. העסק שלי הוא ב-7 באוקטובר הלך ועדיין רצתי קדימה ולא חשבתי ואני מצפה שגם פה – וזה לא משנה בכלל מה העמדה הפוליטית, אנחנו כולנו באותה סירה, אנחנו כונו יהודים, אין לנו בעיה עם ערבים, אני אומר את זה פה ואני חייתי איתם מגיל אפס, ואני הלכתי אצלם יחף בכפרים – שיעזרו לנו בלי שנשרוף דברים ובלי שנעשה מהומה כי זה לא נדרש. הנתונים ברורים, האנשים – אני מקווה עכשיו – יותר ברורים, ובבקשה תעשו עם זה משהו. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> מיכאל, אני חייב להגיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, בן האדם מדבר מדם ליבו אז תן לי להתייחס. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> על הדבר הזה שהוא אומר אני אומר לך שזו בושה וחרפה שרמ"י פשוט לא מגיעים לשמוע את הדברים האלה. האנשים מדברים מדם ליבם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו מבקשים ממך לפנות לוועדת האתיקה, ליושב-ראש הכנסת, על ביזיון הכנסת וחברי הכנסת. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> זה ביזיון לציבור, זה ביזיון לכנסת, זה ביזיון כל דבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומה יש לרמ"י להסתיר שהוא לא בא לספר לנו? מה נעשה במחשכים שאנחנו לא יודעים? אלו השאלות שאנחנו שואלים היום. חבר'ה, נציגי משרדי ממשלה, ממש קצר, אם יש לכם משהו להוסיף? אם יש מישהו שרוצה – מוזמן. << אורח >> יצחק אלקסלסי: << אורח >> אני אשמח, יצחק אלקסלסי, ראש המטה של שר הנגב והגליל, השר וסרלאוף. הנושא הזה אכן נושא בוער. יושב פה ראש המועצה שהשר כבר בתחילת הקדנציה עשה איתו סיורים וראה את המצוקות שעולות פה בעיניים, ביחד עם מספר שרים וחברי כנסת הנושא עלה, וכפי שהשרה סטרוק אמרה: תפסו בדש מעילו של ראש הממשלה שייכנס לנושא. כפי שהשרה ציינה אכן הייתה התקדמות במספרים החלוטים שפעם תקרת ההנחה הייתה 450, היום היא 900, אבל ביד השנייה - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הכל נאמר, נשמה. תגיד דבר שלא נאמר. << אורח >> יצחק אלקסלסי: << אורח >> - - השומות עלו, לפני כשבועיים השר שלח מכתב דחוף לראש הממשלה, עלו מספר הצעות בהיבטים האלה של השומות, אחת היא להקפיא אותן, השנייה היא שהשומות ייבדקו בממוצע. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> למה לא שומות טבלאיות? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קלנר, נגב גליל לא אמון על הדבר הזה, הוא רק דוחף אבל הוא לא אחראי, יש הבדל. יש לו אחריות כללית אבל אין לו סמכות על הדבר הזה. << אורח >> יצחק אלקסלסי: << אורח >> נשמח לקבל את האחריות בנושא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל השרה סקרה את זה די יפה פה, בפתיח, ואתם צריכים פשוט לדחוף ולהילחם. << אורח >> יצחק אלקסלסי: << אורח >> השר על זה וביחד עם כל מי שצריך, בתקווה שאכן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. נציגי משרדים. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אני חושב, יושב-הראש, שזה מעיד איזה שרים ואיזה נציגים הגיעו לפה ומי פועל בנושא הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון, נגב גליל עובד. מה שיש לו הוא שילם בזמן, ותיתן לו יותר הוא יעשה יותר, ותן לו סמכויות הוא יעבוד. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> תודה אדוני, יוסרי, עוזר קצין המילואים הראשי. בשני משפטים אני באמת רוצה להודות לכל אלו שעוסקים ומקדמים בבית הזה וגם בוועדה הזאת את הטיפול באוכלוסיית המילואים, אפילו סיימנו עם משרד הנגב והגליל בשבוע שעבר זום בנושאים דומים וכך אנחנו נמשיך ונעשה. אני חושב שכולנו נסכים פה שאוכלוסיית המילואים אם נביא אותה תאוכלס במקום כזה או אחר, אנחנו מבינים ויודעים לבד מה התרומה שהיא יכולה להביא לאותו מקום. אלו דברים שלא צריך להסביר אותם. נקודה אחרונה, כמובן לגבי החוקים שגם אדוני מקדם וחוקים נוספים דובר – נכנסתי אחרי שהשרה כבר התחילה לדבר אז יכול להיות שלא עקבתי מההתחלה – על קריטריון של 45 ימים בחרבות ברזל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דיברה, כן. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> אבל צריך להסתכל על מה שצופה פני העתיד כי גם שנת 2025. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם ראש המועצה העיר הערה שאנשי קבע לא כלולים, נכי צה"ל מהעבר לא כלולים, לא הגיוני בכלל. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> משפט אחרון, שנת 2025 צפויה גם להיות עצימה בהיבט של כמות ימי המילואים שיידרשו ובטח יחידות מתמרנות ולכן גם אם נותנים איזושהי הטבה, צריך להסתכל ולשמר אותה גם בקריטריונים שהם צופים פני עתיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. עוד נציגים? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> צפוי תמרון? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דני עברי, כמה מילים סיכום ואני מסכם את הדיון, קדימה. << אורח >> דני עברי: << אורח >> אנחנו כולנו הבנו שאנחנו מברכים על זה שיש פזורה בדואית של אנשים שיושבים על אדמה שלהם ורוצים להסדיר את ההתיישבות שלהם ואנחנו מצליחים לעשות את זה, ופזורה בדואית יהודית לא מצליחים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא מצליחים גם עם הבדואים, שתדע. << אורח >> דני עברי: << אורח >> אנחנו דווקא כן מצליחים, אבל זו שאלה אחרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אצלנו לא, אצלם כן. << אורח >> דני עברי: << אורח >> לא חשוב. אנחנו גם בחברה הבדואית מטפלים, אנחנו צועקים שצריכים לתת להם מגרשים קודם למי שהיה בצבא או במשטרה או בשב"ס. היה אפילו שבועיים ואחר כך יצא, לא משנה, צריך לקבל קודם ומקבל קודם. חברים, אנחנו פה רואים אנשים שצריכים לקבל מגרש חינם מחר, חינם, לא ב-10%, חינם. זה מה שצריך להיות. הם כולם מבינים את זה, כול מי שרואה אותם מבין את זה. מה אתה רוצה מבן האדם שיקבל מגרש, שנולד בגילון או ביובלים, צריך לקבל מגרש חינם. ההוא שהיה במשטרה לפני 10 שנים שהוא יקבל ב-10%, ושיפסיקו לבלבל את המוח עם המיליונים האלה ועם הדקויות האלה ולהכשיל את המדיניות, להכשיל את המדיניות של הממשלה, להכשיל את המדיניות של השר עצמו גם, אגב. גם אם משרד השיכון היה פה, אני יכול למקד אותך בבעיה עוד יותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל אני לא קונה את זה שהשר ורשות מקרקעי ישראל לא מתואמים. << אורח >> דני עברי: << אורח >> בטח שהם מתואמים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כשהשר הזה רוצה משהו מרשות מקרקעי ישראל, הוא מקבל את זה, אני ראיתי את זה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אם השר יודע לקבל הקמת שכונות יהודיות לאוכלוסייה החרדית, בטוח שאפשר לקיים מדיניות גם לגבי בדואים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא רוצה עכשיו לשסות ציבור בציבור, אבל כששר השיכון צריך משהו מרשות מקרקעי ישראל הוא מקבל את זה וגם כנראה יש לו אמון בו כי אומרים שהוא רוצה למנות אותו למנכ"ל משרד השיכון, אז בסך הכול זה מעיד על יכולת עבודה טובה ביחד. ככה אומרים, זו שמועה, אני לא יודע אם זה יהיה. אני רוצה לסכם את הדיון, חברים. הוועדה רואה בחומרה את ביזיון הכנסת, ביזיון חברי הכנסת, וביזיון עבודת ועדות הכנסת בהיעדרותם של רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון. הוועדה דורשת מיושב-ראש הכנסת למצות איתם את הדין בכל הכלים שעומדים לרשות הכנסת כולל הקפאת חקיקה שקשורה אליהם שהם מביאים, כולל הגבלת התנועה שלהם בכנסת וכולל כל סנקציה שהוא יכול לעשות. הוועדה גם תפנה לוועדת האתיקה של הכנסת על ביזיון חברי הכנסת על ידי שר שהוא גם חבר כנסת, ולא קולגיאלי, ומונע בשקיפות דיווח ומונע את עבודתנו לעשות פיקוח על מה שנעשה ברשות מקרקעי ישראל. אנחנו מודאגים מאוד מגוף ממשלתי שפועל במסתרים ובמחשכים ולא בא לחשוף באור השמש את צורת העבודה שלו, את השיקולים, ולשמוע את הכאב של האזרחים. אנחנו מצדיעים לכם, אסף ועדי וסיגל וברק ויונתן וניר ואמיר ולכל מי שכמוכם, וכשאסף הייתה לו דמעה בעין, גם גברים בוכים, רוב הזמן בלילה אבל גם הדמעה הזאת היא דמעת אמת. אתה נתת את הלב ואת הנשמה למדינה ואתה מקבל סטירה מהמדינה. וכולנו מרגישים את זה. כולנו מרגישים את הסטירה הזאת. אנחנו מצדיעים לכם על מה שאתם עושים למען המדינה וזה ללא תנאי וללא התניות. ולא משנה מה יעשו עם המגרשים האלה, יקראו לכם שוב לבוא למילואים – אתם תעשו את זה. המינימום שאנחנו פה זה להילחם למענכם. הוועדה הזאת וחברי הכנסת שנמצאים פה לא תרפה. אנחנו מעלים הילוך ואנחנו ביחד שמאל וימין ואנחנו לא נביא דברים שמפרקים אותנו בנושא הזה, רק מה שמאחד אותנו כדי להביא את התוצאה המשותפת. לא נתעסק לא בציבורי ולא בשיסוי, פשוט לדאוג לחיילי המילואים, לאנשי הקבע, לנכי צה"ל, לסדירים, שיוכלו לבוא ולגור בגליל, זה כל מה שאנחנו מבקשים ואנחנו רחוקים עם ההצהרה של ראש הממשלה: אני אתן קרקעות לאנשי מילואים, ויש קרוב ל-400,000 אנשי מילואים שגויסו השנה. זאת ההצהרה נגיד שהיא 100, הביצוע של הממשלה זה 0.1, הפער הוא לא בין 100 הצהרה ל-80% ביצוע. זה 100% הצהרה מה נכון לעשות ו-0.1 ביצוע, עד כדי הקפאה, עד כדי עוינות של המגזר הכפרי וההתיישבותי, עד כדי מניפולציות לעכב בכל דרך גם החלטות ממשלה מפורשות, והדבר הזה נסוב על סבסוד המגרשים והגדלת הסבסוד, הדבר הזה נסוב על פתרון בעיות בירוקרטיות של הגדרות כמו בעלות על דירה ודברים אחרים, הוא נסוב על מנהל התכנון שמעכב ועל כל הפרשיה של גודל היישוב והיכולת שלו לקלוט בוועדות קליטה וכו', ואם לא נפתור את כל המעגלים זה לא ייפתר. אנחנו נקיים פה דיון מעקב בעוד שלושה שבועות-חודש. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אפשר המלצה קטנה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אתן לך, אבל אל תקטע אותי. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> סליחה. שלא תשכח אותי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קלנר, אני לעולם לא אשכח אותך, לעולם לא תצעד לבד, אבל לא נהוג לקטוע יושב-ראש כשהוא מסכם את עבודת הוועדה, לא נהוג לעשות את זה. אני כבר שכחתי מה רציתי להגיד. הוועדה הזאת תתכנס בעוד שלושה שבועות עד חודש למעקב ובקרה על מה שהודיעה השרה שבכוונתה לדחוף, לאשר ולהכריע, בהובלת ראש הממשלה. בבקשה, קלנר. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> קודם כול תודה לך באמת גם על הדיון וגם על הדברים בסוף וגם על דיון המעקב וגם על ההצעה הדחופה לסדר שהעברנו לפני מספר שבועות בנושאים האלה. אני מציע שגם נלך לסיור שם כוועדה ונראה את הדברים שם בעיניים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לקחתי. אני הייתי אבל נעשה עוד. << אורח >> דני עברי: << אורח >> מוזמנים ביחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באים ליורט שלהם שם. ניתן להם אישור ליורט. << אורח >> עדי נחום: << אורח >> גם לרמת ארבל אפשר להגיע, אני אכין עוגה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> מיכאל, מחר חלקנו נהיה בצפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו הולכים לכנס, אני לא יודע מי מוביל את הכנס הזה. אבל אל תתעסקו בלהאשים את הערבים תתעסקו בלמה חייל מילואים ואיש קבע ונכה צה"ל לא יכול לקנות מגרש ולבנות בית ב-2 מיליון שקלים כולל הכול, כולל מגרש פיתוח ובניה. כי אם זה יהיה יותר מ-2 מיליון, אף אחד שמרוויח 10,000 שקלים, מורה, עובד סוציאלי, מטפל רגשי או כל איש חינוך בלתי פורמלי, לעולם לא יהיו חלק מהקהילות האלה. ראינו את הטייקונים שקנו את המגרשים בהאון ב-3-4 מיליון עוד לפני עלות הבניה. אז אומרים עדיפות לאנשי מילואים, בסדר, גם בקרב מילואים יש מעמדות, אבל זו העזרה למילואים? מגרש ב-2-4 מיליון? זה ביזיון. אני נועל את הדיון אבל אנחנו ממשיכים את העבודה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:05. << סיום >>