פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 24 הוועדה לביטחון לאומי 06/01/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 322 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום שני, ו' בטבת התשפ"ה (06 בינואר 2025), שעה 10:05 סדר היום: << נושא >> תקיפה של הקהילה הגאה באמצעות התחזות באפליקציות היכרויות - דיון בהתאם להוראות סעיף 111(ה) לתקנון הכנסת – לבקשתם של חה"כ נאור שירי, מירב בן ארי, אריאל קלנר, גלעד קריב, מישל בוסקילה – וביוזמת חה"כ יוראי להב הרצנו << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר מירב בן ארי חברי הכנסת: יואב סגלוביץ' יוראי להב הרצנו מטי צרפתי הרכבי מוזמנים: שני קרני – עוזר משפטי ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי אורית דנין – ר' חו"ל עבירות מין, המשרד לביטחון לאומי רחלי צימבר – ר' תחום קהילת להט"ב ואזרחים ותיקים, המשרד לביטחון לאומי מיה כהן פרידמן – ק' פיקוח ובקרה חקירות, המשרד לביטחון לאומי שרה רובק – מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים עדי פז – מפקחת ארצית חינוך וחברה (שיקום נוער), משרד הרווחה והביטחון החברתי רועי בן נעים – מנהל תחום קשרי כנסת וממשלה, משרד הרווחה והביטחון החברתי אמרי זגורי – סמנכ"ל פעילות ציבורית, האגודה למען הלהט"ב בישראל אביה ברששת – מנהלת מחלקת מאבק בלהט"בופוביה, האגודה למען הלהט"ב בישראל איציק סלמה – מנהל קשרי ממשל, קואליציית ארגוני הקהילה הגאה עופר בן דוד ארז – מקדם מדיניות, עמותת מעברים יואב זילברשטיין – נציג, מועצת התלמידים והנוער הארצית, יו"ר השדולה הגאה שליו פור חייקין – נציג, מועצת התלמידים והנוער הארצית עופרי ביבס לוי – אחות של ירדן ביבס שחטוף בעזה מכבית מאייר – דודה של גלי וזיו ברמן שחטופים בעזה ענבל צח – בת דודה של טל שוהם שחטוף בעזה ישראלה אלבס – קרובת משפחה של דניאלה גלבוע שחטופה בעזה מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> תקיפה של הקהילה הגאה באמצעות התחזות באפליקציות היכרויות - דיון בהתאם להוראות סעיף 111(ה) לתקנון הכנסת – לבקשתם של חה"כ נאור שירי, מירב בן ארי, אריאל קלנר, גלעד קריב, מישל בוסקילה – וביוזמת חה"כ יוראי להב הרצנו << נושא >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הבוקר הזה נפתח לא טוב. אנחנו עם שלושה הרוגים ושישה פצועים בפיגוע שהוא מסוג הדברים שאנחנו לא אוהבים להתעורר איתם בבוקר. לא עם ההותר לפרסום ובטח לא עם האירוע שקורה תוך כדי, אבל זה חלק מהמציאות שבה אנחנו חיים. אנחנו התכנסנו כאן לדיון שהוגש על ידי מספר חברי כנסת על נושא של תקיפת הומואים באמצעות התחזות באפליקציות היכרויות. אבל רגע לפני שנכנס לדיון הזה, אנחנו ביום ה-458, כמעט בלתי הגיוני המספר הזה, אבל עם עובדות אני למדתי לא להתווכח. ובדיונים האלה, כשנמצאות איתנו משפחות חטופים או משפחות שכולות, אני מאפשר להם לפתוח לנו את הדיון. הבמה שלכם, בבקשה. << אורח >> ענבל צח: << אורח >> בוקר 458, טוב הוא בטוח לא. אני ענבל, בת דודה של טל, טל חטוף מבארי, אשתו והילדים היו חטופים גם כן, תקציר האירוע. גיל אחד כבר השתנה וברגעים אלו בדיוק אני שולחת הודעות בשביל לארגן לו את יום ההולדת הבא שלו בעוד שבועיים בכיכר החטופים, ככה שיהיה כיף מה שנקרא. זה שגב, הוא מציין היום יום הולדת 27, ביקשתי רשות מהמשפחה להחזיק את השלט שלו כי אני ממש תוהה לעצמי כמה מיושבי החדר יודעים שיש חטוף בשם שגב כלפון. כנראה שלא הרבה אגב, הוא לא מהמוכרים מאוד. אבל ביקשתי רשות מהמשפחה, שכולם יראו את הפנים היפות שלו ויזכרו שכחלק מ-100 גם שגב חייב לחזור הביתה. רציתי להראות לכם תמונה של ילדה יפה שבתמונות שראינו שלה מלפני כמה ימים היא לא נראית ככה. העיניים שלה כבויות, היא מפוחדת, והיא קוראת לנו לעזרה. היא מבקשת מאבא ואימא שלה שיעשו הכול. אני מתייחסת ללירי כאילו היא אחותי הקטנה, ועל כן אני אחזיק גם את התמונה של לירי היום, שכולנו נדע שאנחנו לא נלחמים על פוסטר, אלא על ילדה שיש לה הורים מהממים, יש לה שתי אחיות, יש לה בן זוג, יש לה כלבים. בטח לא ידעתם את כל הדברים האלה, חולת נעליים. כל מיני דברים קטנים שלמדתי על לירי ב-458 ימים. חטופות שראו אותה בשבי שחזרו ביקשו להעביר מסר שהאחיות שלה לא יגעו לה בנעליים. זה ככה שתכירו את לירי. וזהו, ואני יושבת פה עם שתי נשים שאני מאוד אוהבת ואני לא יכולה להסתכל לאף אחת מהן בעיניים היום, שתי אחיות שלי למאבק. החיים לצורך העניין גם חיברו בין עופרי לביני לפני שידענו שאנחנו מחוברות. לירדן יש קעקוע על הרגל, העיניים של בן דוד שלי שנפל בצוק איתן. פוגל, אלה גם משפחות חטופים וגם משפחות שכולות, הכול ביחד. לא ידעתי שלירדן יש קעקוע של יד, את העיניים, ומעופרי אני הבנתי שהם היו חברים מאוד מאוד טובים. והן יושבות לידי היום ואני לא יכולה להסתכל עליהן כי הטלפונים של כולנו היום קורסים, שלא להגיד הלבבות שלנו כבר קורסים והנפשות שלנו. אבל שתי חברות שלי פה, אני לא יכולה להישיר להן מבט היום. אני לא יודעת מי מכם ראה את הסרטון של מה שעופרי עברה השבוע, כשאני ראיתי את זה רעדו לי הידיים. אחות של חטוף, גיסה של חטופה ודודה של שני חטופים ילדים, אישה מדהימה. אל תהרגי אותי בבקשה. אני ראיתי מה היא עברה השבוע והתביישתי אפילו לשלוח לה הודעה של סליחה. ומכבית יושבת לי פה, ואני לא יכולה להגיד לכם כמה שאני אוהבת את האישה הזאת, והבעות הפנים שלה אומרות הכול עכשיו. אם אנחנו כעדות חיה לא מספיקה, והם כפוסטרים לא מספיקים בשביל להבין שכל מה שצריך זה זה, להשיב אותם הביתה, החיים לשיקום ואת החללים לקבורה, אני לא יודעת מה עוד יכול להמחיש לכם את הזמן שעבר מלבד ש-458 ימים זה לא מדגדג לאף אחד כלום. מה שאני תמיד אומרת זה שכפיר עוד רגע בן שנתיים, הוא נחטף בן תשעה חודשים. עופרי ילדה אחיין לירדן ושירי, אחות של טל ילדה אחיין. כמונו, כמו המשפחות שלנו יש משפחות רבות שנולדו ילדים ושנפטרו קרובים וחטופים לא יודעים. מה עוד יקרה על מנת שאנחנו נבין שהזמן כבר לא הולך אחורה ולא עומד במקום, אלא הוא פשוט אוזל? מחר זה 15 חודשים. ואני, אחרי שראיתי את הסרטון של לירי ביום שבת, אני לא יכולתי לישון בלילה. אני ראיתי את העיניים שלה ואני ראיתי את הידיים שלה, ואני ראיתי ילדה מפוחדת, ילדה בת 19. אגב, היא הגיעה למוצב יומיים בלבד לפני שהכול קרה, יומיים. הן הגיעו ביום חמישי וביום שבת קרה מה שקרה. אני לא יודעת איך כל אחד פה ישן בלילה כאילו לא קורה כלום, אבל אלה האחיות שלנו שם. ואני נזהרת במילותיי בשביל לא לפגוע במשפחות החטופים והחטופות, אבל אלה האחיות שלנו שם ואלה האחים שלנו שם. ב-15 חודשים, שכל אחד יקח את זה לאן שבא לו. ואנחנו נהיה פה ביחד כולנו, גם אם אנחנו מדברים לקירות רוב הזמן, אנחנו נהיה פה עד שהחטוף האחרון יצא, כולנו ביחד. והם ישוחררו כולם ביחד, אנחנו לא ניתן יד לסלקציות מהחטופים שנחטפו מהשטח הריבוני של המדינה, לא מאיזה קרטל בבוליביה. מי מהם שהלך לרקוד במסיבה שאושרה על ידי המדינה, מי מהם שהמדינה שלחה להגן על הגבולות, מי מהם שפשוט גרו שם, או מי מהם שכמונו, הם הגיעו לבקר, כי טל ועדי כבר לא היו גרים בקיבוץ בארי, הם הגיעו לבקר את המשפחה. ואז מתוך המשפחה הזאת שבעה חטופים, שישה חזרו, שביניהם שני הילדים של טל, נווה ויהל. נווה היה בן שמונה ויהל הייתה בת שלוש. אימא של עדי, אשתו של טל, עדי, הדודה ובת הדודה, שרון ונועם אביגדורי, אלה חזרו, טל עוד שם, ובמשפחה שלנו יש שלושה שנרצחו בתוך הקיבוץ. אבשל הרן, לילך וטלי קיפניס. שוב אני יושבת פה כמשפחה גם שכולה וגם של חטופים, ולא בא לי יותר לשבת לא כמשפחה כזאת ולא כזאת, ולא בא לי להגיד לכם איזה מתכון טל אוהב בשביל שתכינו ליום ההולדת שלו את העוגה שהוא אוהב. בא לי להכין לו את העוגה ליום ההולדת, אבל יום ההולדת של טל, כמו שאמרתי לכם, בעוד שבועיים. ובמקום לחשוב איך אני מכינה לו עוגה ואיזה כיף יהיה, אני מתעסקת עם להזמין אומנים לכיכר החטופים בשביל שלטל יהיה יום הולדת שיהיה ראוי לציון, לא משהו שמתעלמים ממנו. אני מבקשת מכל יושבי החדר הזה, תיקחו על עצמכם חטוף, תלמדו אותו, תיכנסו לרשתות החברתיות ותספרו עליהם. לכל חטוף כמעט יש עמוד. ממש קל להיכנס, לכתוב, Bring Tal, Bring Liri, Bring Ziv and Gali, משפחת ביבס, כל חטוף, תלמדו עליהם. הם אומנם שלנו מהבית, אבל הם של כולנו, המאבק הזה הוא לא רק עלינו. ואם יש פה מישהו שיכול לישון בלילה אחרי שהוא ראה את התמונות של לירי, אני לא יודעת איך זה קורה. אני יודעת שאני ראיתי את לירי והמבט הבא שלי היה לראות את שירה, אימא שלה, אימא של ילדה בת 19 שלא ישנה במיטה שלה בבית 15 חודשים ואלוהים יודע איפה היא כן ישנה ואם מישהו נתן לה מעיל או משהו לשתות, לאכול, רק אלוהים יודע, כי לנו אין את התשובות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. עוד מישהו? בבקשה. << אורח >> מכבית מאייר: << אורח >> מכבית מאייר, דודה של גלי וזיו ברמן. אצלך, חבר הכנסת, כבר הייתי מדי שבוע. האמת שאני לא יודעת מאיפה להתחיל כי כל יום קורה משהו שהוא כל כך קשה וכל כך מתווסף לעצב ולפחד שקיים ממילא. זה התחיל בשבת כשראיתי את לירי והלב שלי התרסק, אני בכיתי בלי הפסקה. ראיתי את העיניים החלולות, ראיתי כמה היא מוזנחת, כמה היא מתחננת על החיים שלה. חשבתי לעצמי, איך מישהו, איך בן אנוש יכול להיות אדיש למראה כזה? ראיתי לנגד העיניים שלי את גלי וזיו בדיוק ככה, חלולים, מוזנחים, מתחננים על החיים שלהם. ואז התעשתי כמו שאני מתעשתת תמיד, כמו כולנו. ואז הגעתי אתמול לכפר עציון, מקום אחד מיני רבים שאני פוקדת. מסתובבת בכל הארץ, מצפון ועד דרום, בישובי גוש עציון בזמן האחרון. אולם מלא עד אפס מקום. ואז הבנתי את הניתוק, את הניתוק בין העם לבין המנהיגים שלו. כולם בכו שם, כולם בכו איתי על גלי וזיווי ועל כל שאר החטופים והחטופות. ואז עליתי בבוקר כמנהגי ביום שני לאוטובוס ופתאום קפצה הרשימה הנוראית הזאת שמכנים אותה רשימת שינדלר, סלקציה, ועוד מיני מינים. כשמדובר באחיינים שלי, שני בנים צעירים שכל החיים לפניהם, שלא הספיקו לעשות כלום, והם לא ברשימה. ושוב בכיתי כל הדרך. זה לא משנה כמה אני רוצה להיות חזקה, בכיתי כל הדרך. ובאוטובוס, כולם היו ברשימה חוץ ממני, חוץ מהאחיינים. משחקים לנו עם המוח, משחקים לנו עם הנשמה, וזה חייב להיגמר. אסור להשאיר שם אף אחד מאחור, אף אחד לגורלו. אסור לחרוץ דין של אף אחד, הם לא אשמים, הם לא עשו רע לאף אחד. אני אוספת את עצמי שוב, מפחדת מהטלפון של אחות שלי שלא בא ולא מדברת ולא נחשפת, והגיע הטלפון. היא אמרה לי, הם נשארים מאחורה, הם לא יחזרו. מה אני אומרת לה? תגידו לי אתם, מה אני אומרת לה? מה אתם הייתם אומרים? תנו לי עצה. זה חייב להיגמר, זה חייב להיגמר. כולם, כולם, כולם. הם המראה של לירי אלבג, כולם. << אורח >> עופרי ביבס לוי: << אורח >> אני אגיד משהו מאוד בקצרה. אני עופרי ביבס לוי, אחות של ירדן, גיסתה של שירי, דודה של אריאל וכפיר. אני מתגוררת בדרום הגולן, הייתה לי היום נסיעה ארוכה לפה, כך שיש לי הרבה זמן לחשוב. ובדרך, כמו כל פעם שאני בדרך לפה, יוצאת מוקדם מאוד בבוקר ומעמיסה את התינוק ומטריחה אותו להגיע לפה, אני חושבת למה אני עוד באה לפה? וזה משנה משהו? ומישהו מקשיב לנו? ומישהו שומע את הקריאה שלנו ואת הזעקה שלנו? כי אני אמשיך את מה שמכבית אמרה, העם רוצה אותם פה בבית, העם מוכן לשלם, אני לא אגיד את המילה מחירים כי אני סולדת ממנה מאוד, אבל העם מוכן לעשות מה שצריך כדי שהחטופים יהיו פה בבית כולם. ומדברים הרבה על ניצחון ומה יהיה ניצחון ומהי תמונת ניצחון. אני רוצה להגיד שמבחינתי, ניצחון לחמאס יהיה שנוותר על החטופים. ויתרנו על אחד מהחטופים, חמאס ניצח. הוא ניצח אותנו כי הוא פגע בנו במקום הערכי והמוסרי ובמי אנחנו כחברה ומה אנחנו רוצים להיות פה. ולעומת זאת, הניצחון האמיתי יהיה כשאני אראה את הבת שלי מחבקת את אריאל שהיא כל כך מתגעגעת אליו, כשאני אראה את ירדן נופל לזרועות של אימא שלי, זה יהיה ניצחון. כשאני אראה את יעל אדר מביאה את אמיר לקבורה, זה יהיה ניצחון. והגעתי לכנסת, באמת עוד לא הספקתי לפתוח והתחלתי לקבל את כל ההודעות מכל מי שמכיר אותי ומהתקשורת לגבי הרשימות האלה. ומעבר לזה שהפרסום שלהם מבחינתי הוא חסר אחריות ואני לא יודעת מה האמינות של הרשימה הזאת, כן או לא, אני חושבת, מבחינתי, מה שאני לוקחת מהפרסום הזה שכנראה, להבנתי, הגיע מהצד של חמאס זה שחמאס רוצה לעשות הסכם. אני לא יודעת באילו תנאים, אני לא מעורה במשא ומתן, לא מכניסים אותי לחדרי חדרים, אבל חמאס מאותת פה שהוא רוצה לעשות, והמדינה שלנו מחוייבת לעשות את זה. אחרי 458 ימים, אם זו לא הייתה המחויבות ב-8 באוקטובר וב-7 באוקטובר, בוודאי ובוודאי שעכשיו זו המחויבות שלנו לעשות את ההסכם הזה. הסכם שיהיה, איך שתרצו לקרוא לזה, שלבי, פעימות, לא משנה מה, אבל ההסכם צריך לכלול את כולם בסופו של דבר. אנחנו לא צריכים רק להכיר את הפעימה הראשונה ולדעת מתי הראשון חוזר, אנחנו צריכים לדעת מתי החטוף האחרון חוזר, באילו תנאים, ולעשות הכול כדי שגם הוא ישוב לקבורה, בהנחה שהחללים יהיו האחרונים לשוב, אני באמת לא יודעת מה המשא ומתן אומר. ובדרך כלל, אני פה כבר שנה מסתובבת עם ארבעה פוסטרים במקום עם משפחה. היום הגעתי עם הפוסטר של כפיר רק, כי התינוק הזה שכולם הזדעזעו מאיך שהוא נחטף עם אימא שלו, עם שירי, גיסתי ועם אח שלו אריאל, תמונה שזעזעה את כל העולם, התמונה שבשמה ישראל יצא לנקום, התמונה שלא יודעת כבר מה להגיד עליה, באמת שזעזעה את כל הלבבות פה ובעולם. התינוק הזה בן שמונה וחצי חודשים, עוד עשרה ימים יציין יום הולדת שנתיים. ואיזו מחוייבות יותר גדולה יש לנו מאשר להשיב אותו הביתה, שיציין יום הולדת פה, בבית, עם המשפחה שלו, עם אבא שלו, בארץ שלו, במדינה שלו, שממנה הוא נחטף לפני שהוא ציין יום הולדת ראשון? אין לי כבר מילים מעבר, אני חושבת שכולנו מבינים את המחוייבות, כולנו מבינים כמה זה בהול וקריטי לחיים ולחללים. צריך לעשות מה שצריך לעשות בשלב הזה. ניסינו כל מה שניסינו, עברנו כבר שנה של משא ומתן, אנחנו בתחושה שזו באמת נקודה שבה אם זה לא יקרה עכשיו, אני לא יודעת מתי זה יתכנס שוב לקרות, אני לא יודעת אם נצליח להחזיר מישהו חי ואם נמצא מישהו מהחללים. באמת שאני פה אליך כחלק מהממשלה הזאת, אני קוראת לכם, שמענו קריאות ביומיים האחרונים גם של גפני, גם של מיקי זוהר. דברו גם אתם בפומבי, תביעו תמיכה בהסכם, תביאו את הבהילות, תביעו דרישה, תדברו, תדברו. ואם אתה אומר לי אחרי זה בינינו שאתה אומר את זה לראש הממשלה כל יום מאחורי הגב, מבחינתי זה גם בסדר. אבל אנחנו רוצים לדעת שאתם באמת מבינים שהגענו לנקודה שאם זה לא יקרה עכשיו, זה לא יקרה, ושאתם פועלים כדי שזה יקרה. לא תפילות, לא ניסים, לא עושים הכול, שזה יקרה. תודה. << אורח >> ישראלה אלבס: << אורח >> שמי ישראלה, אני משפחה של דניאלה גלבוע, משפחה מורחבת. אני חשבתי שהוועדה היא על ביטחון בבסיסי צה"ל, פשוט הבנתי שזה שונה. אני מדברת על חמש החיילות שנחטפו מהבסיס, על החיילים שנחטפו מבסיסם. מי שלא ראה את הסרטון, איך נחטפו החיילות בנחל עוז, חייבים לראות את הסרטון. הבנות ישנו, הבנות שנחטפו, הן היו ישנות. הן הגיעו באזעקה, חטפו אותן מתוך הבסיס. וחמש הבנות האלה היו פחות מגיל 20, והן עדיין שם. בדיוק לפני שנה קיבלנו סרטון של קרינה ארייב, של דניאלה גלבוע ושל דורון שטיינברכר. עברה שנה, זה היה ביום ה-107. השבוע אני זוכרת בדיוק את היום כי זה היה יום ההולדת שלי ואני חוגגת שוב השבוע יום הולדת. עברו 365 יום מהסרטון שהיה ביום ה-107. חייבים להחזיר את כולם, כולם הומניטריים. ראינו את הסרטון של לירי רועדת כולה עם מדי צה"ל. ככה אנחנו נראים בעולם, ככה החיילות שלנו נראות בעולם, הן חיילות. תבינו שהמשפחות האלה, יש משפחות, אגם ברגר, אחותה נמצאת בקורס קצינות, שאתם, אנשי ביטחון, יש חייל שחטוף שאחותו במג"ב, היא התנדבה למג"ב, לימ"ס מג"ב. יש עוד חייל שנחטף שאחיו היום מתמיין לאיזה שירות קרבי הוא הולך להיות. אבל שתבינו, אלה חיילי צה"ל, אלה משפחות. רוב הבנות ביקשו להיות בנחל עוז כי אמרו שנחל עוז זה המוצב הכי מאתגר. אנחנו מאוד מבקשים, עסקה עכשיו, להחזיר את כולם. כולם חייבים לחזור הביתה בהקדם, כולם הומניטריים. תודה ויום טוב. << אורח >> ענבל צח: << אורח >> אני רק רוצה, קיבלתי שיחת טלפון, אולי ראיתם. אימא של חטוף לא מורשית כניסה לכנסת היום, ועל כן אנחנו כרגע כולנו קמים ויוצאים אליה החוצה. מבחינתנו יום הוועדות הסתיים עד שהאימא תיכנס. ברשימה שפורסמה הבוקר, וזאת הסיבה שאני לא יכולה להסתכל על מכבית, בן הדוד שלי כן כתוב. אגב, אני לא יודעת מה זה אומר, אם הוא פצוע או כל דבר כי לי אין אות חיים. בן הדוד שלי כתוב, ירדן כתוב, וכמו שהיא אמרה, גלי וזיווי לא כתובים. אבל ברגע שאלה לא כולם, ואנחנו רוצים את כולם בבית, אין לנו יותר מילים וכרגע אנחנו נצא, בנות, כי עינב בחוץ ואנחנו יוצאות אליה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. ישראלה, אני מקווה שכן תהיה לך סיבה טובה לחגוג יום הולדת השבוע. תודה לך. אנחנו נעשה שתי דקות הפסקה וננסה לחזור לאיזושהי שגרה נורמלית אחרי זה למרות שלא בטוח שזה אפשרי בכלל. תודה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:27 ונתחדשה בשעה 10:29.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדיי, הזמן קצר והמלאכה מרובה, בואו נמצה את הזמן ואת ההזדמנות שיש לנו כאן לבקשת שישה חברי כנסת בהובלה של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. התכנסנו פה כדי לדון, הכותרת היא על הומואים, אבל זה בכלל על להט"בים באמצעות התחזות באפליקציות היכרויות. אני מניח שאם אני אומר לכם שההתחזות באפליקציות היכרויות היא תופעה שאנחנו מכירים אותה, לאו דווקא רק בהיבט הזה שאנחנו הולכים לדון עליו, היא תופעה מסוכנת, נצטרך גם לזה לתת מתישהו את דעתנו. אבל כשההתחזות נועדה מראש להגיע למצב שבו היא מגיעה בסוף לאלימות, זו כבר לא התחזות, זה מארב, אני לא מוצא דרך אחרת לנסח את זה. בחלק מן המקרים כשזה קורה, אני יודע שהאוכלוסייה המאוימת מבקשת מיד מהמשטרה להגיע. אני מבין מתוך מה שכתוב בבקשה של חברי הכנסת שזה לא קורה במהירות או במיידיות שבה זה אמור לקרות. אבל אני לא יכול להתעלם מדבר אחד, גם אם הוא קצת מוגזם, אבל אני לא יכול להתעלם מהעובדה שבמהלך השנה האחרונה של המלחמה העלייה היא פשוט מטורפת, 93% נדמה לי שכתבת במכתב שלך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה משהו שאנחנו לא יכולים להתעלם ממנו, ולכן הדיון הזה לא רק במטרה להיענות לבקשתם של אותם שישה חברי כנסת, אלא גם כדי לגבש פה אילו שהן המלצות לגורמים הנוגעים בדבר כדי לראות איך אנחנו כן נותנים לזה מענה. רק לפני שאני נותן את זכות הפתיחה ליוראי אני רק אציין שמי שהגישו את הבקשה הם חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, חבר הכנסת נאור שירי, חברת הכנסת מירב בן ארי, חבר הכנסת אריאל קלנר, חבר הכנסת גלעד קריב וחבר הכנסת מישל בוסקילה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב הראש. לפני שאני מציג את הנושא, אני מוכרח להתייחס למה שקרה הבוקר. אני מגיע לכאן משער הכניסה לכנסת, שם אנשי המשמר נפרסו, המחסומים הוצבו, והכול במטרה למנוע את כניסתה של עינב צנגאוקר למשכן בהוראת יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה שנעלם וגם נאלם מהבוקר, לא עונה לטלפונים. ואני שואל את עצמי, מה אמורה לעשות אימא שיודעת שהבן שלה בסכנת חיים, נרקב במנהרות החמאס כבר 457 ימים? איפה היא אמורה לזעוק את זעקתה? איפה היא אמורה להילחם את המלחמה על החיים של הבן שלה אם לא פה, בבית העם? זה לא הבית שלנו, זה הבית של עינב צנגאוקר, של כל עם ישראל. והעובדה שמונעים את הכניסה שלה היום לתוך בניין הכנסת, פשוט זה עולם הפוך. באיזה עולם חוסמים את הכניסה של אימא של חטוף לכנסת ישראל, להילחם על החיים של הבן שלה? אני אומר לך, אני פה כבר כמעט שש שנים, מעולם לא הרגשתי כל כך בושה, לא התביישתי כל כך להיות חבר כנסת כמו שהתביישתי הבוקר כשעמדתי לצידה של עינב כשחוסמים את הגישה שלה לבית הנבחרים, שהיא תוכל להסתכל לעיניים של מי שמקבלים את ההחלטות על האם הבן שלה יצא מעזה או לא יצא מעזה. זה מילא אותי בבושה, אדוני יושב הראש, אני חייב לומר לך, עולם הפוך, נורא ואיום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא רק שאתה חייב, טוב שאתה אומר את זה כי אני לא חושב שאתה היחיד שמרגיש, לא רק במקרה כזה, אלא גם במקרים נוספים, קצת בושה לנוכח מה שקורה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל היחס למשפחות החטופים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, אני איתך, אתה רואה איך אני - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רואה ואני יודע, ויחד עם זאת, זה מקרה מאוד מאוד חריג שבו אנשי משמר הכנסת שאמורים לשמור על הסדר הציבורי מונעים ממנה גישה כי היא כאילו מפרה את הסדר הציבורי. הסדר הציבורי יחזור לכנו רק כשמתן ועוד 99 חטופים יחזרו לפה. ואמרתי את זה הבוקר למפקד המשמר, הוראה לא להכניס את אימא של מתן צנגאוקר היא הוראה שיש מעליה דגל שחור מתנוסס, זו הוראה לא מוסרית שאסור לקיים אותה. צריך לפרוס לה את השטיח ולאפשר לה להיכנס בכל הכבוד הראוי כדי שהיא תוכל לזעוק את זעקתה ולהילחם. אני שואל את עצמי מה אני הייתי עושה. כמו עינב, אפילו יותר חמור ולכן אנחנו לא צריכים לחסום לה את הגישה, אלא לאפשר לה להיכנס. וזה פשוט, אני אומר לך, אני התמלאתי בושה וזעם ותסכול. והעובדה שיושב ראש הכנסת מוציא הוראה כזאת זו בושה שאין לתאר אותה. ולנושא שלנו, כמו שאמרת, אדוני היושב ראש, ביקשתי לכנס את הדיון הזה יחד עם חברי הכנסת על רקע הדיווחים גם בכלי התקשורת וגם מפניות שהגיעו אליי על תופעה מדאיגה שמהווה עליית מדרגה מטרידה באלימות נגד להט"בים במרחב הציבורי. מדובר, כמו שאמרת, במארבים, בניסיונות מאורגנים ומכוונים לבצע לינץ' אכזרי בלהט"בים. הומואים שתיאמו מפגש עם צעיר באמצעות אפליקציות היכרויות הגיעו למקום והותקפו באלימות קשה גם על ידי אותו אדם וגם על ידי חבורה של צעירים שהגיחו מאיזושהי פינה. זה קרה גם באזור חיפה ובקריות לאחרונה, גם בגבעתיים, בעבר זה קרה גם באשדוד, באילת, בתל אביב ובירושלים. כאמור, מדובר בתופעה. וצריך לומר שזה מגיע אחרי שבשנה וחצי האחרונות חולקו עלונים, בעיקר באזור חיפה, חוברת הסתה נגד קהילת הלהט"ב שאני רוצה לצטט אולי משפט מתוכה, זו חוברת של 23 עמודים, חוברת שכולה רעל והסתה. נכתב בין היתר שאילו החוקים נגד ההומוסקסואלים היו נאכפים בעבר בגרמניה, השואה לא הייתה מתרחשת. אתה דיברת על העלייה בשנה האחרונה מאז המלחמה, אבל אני מוכרח לומר שגם לפני כן האווירה בישראל הפכה להיות רעילה במיוחד כלפי להט"בים, ובשנת 2023 חלה עלייה של 127% באלימות נגד להט"בים, באלימות פיזית נגד להט"בים במרחב הציבורי בישראל. כאמור, זה לא מגיע בריק. אני ביקשתי לכנס את הדיון כדי להבין מה המשטרה עושה כדי לטפל בתופעה הבאמת מדאיגה הזאת, כמה תיקי חקירה נפתחו כנגד אותם פורעים אלימים, כמה כתבי אישום הוגשו, באילו אמצעים טכנולוגיים השתמשתם כדי לאתר את אותם אנשים שהתחזו באפליקציות ההיכרויות האלה, ובאילו כלים - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תשאל לפני כן כמה תלונות הוגשו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה מה ששאלתי. כמה תיקי חקירה נפתחו, כמה תלונות הוגשו, כמה כתבי אישום הוגשו, ובעיקר, באילו כלים טכנולוגיים השתמשתם על מנת לאתר את אותם עבריינים ולהביא אותם לחקירה ולהעמיד אותם לדין. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, יוראי. מישהו מחברי הכנסת רוצה לומר עוד כמה מילות פתיחה? בבקשה, מטי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו כבר שנה ורבע כמעט בשבר מאוד גדול שבא לידי ביטוי גם בסוגיה שאנחנו מדברים עליה, גם במה שיוראי פתח, בקהות, קהות רגשית, אולי קהות לב של חלק מבעלי התפקידים. והשמיים לא נופלים על דברים שעד לפני שנה וחצי היינו כולנו נזעקים, נסערים, בכל סוגיות החיים שלנו. אני גם מרגישה היום שמעל כנסת ישראל יש עננה מאוד שחורה על מה שעינב צנגאוקר חווה ועל זה שעולם כמנהגו נוהג. בסוף, גם נושא הדיון שלנו היום זאת בעיה של משילות. בכל עולמות החיים שלנו זו בעיה של משילות וחוסר טיפול מערכתי. זה מתחבר לאלימות כנגד נשים ולרציחות ולהתייחסות למיעוטים ולהתנהגות בכביש ולהתנהגות אלימה כנגד הומואים, כנגד מוחלשים. ובאמת העננה היא מעל הבית הזה. עצב גדול, עצב גדול על המקום שאנחנו נמצאים ועל קהות הלב שלנו. 100 אחים שלנו נמקים במנהרות החמאס ואנחנו עושים חשבונות, עסקאות, מחירים, כן מוכנים, לא מוכנים, כן מתים, לא מתים. לא תהיה לנו תקומה אם לא נתעשת ונחזיר את כל החטופים הביתה, לא תהיה לנו תקומה כחברה, כמדינה. זהו, זה מה שיש לי לומר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, חברת הכנסת מטי הרכבי צרפתי. מירב, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אני אגיד כמה מילים, הצטרפתי לבקשה של יוראי לקיים את הדיון, תודה על הדיון ותודה שהעלית את הנושא הזה על סדר היום של הוועדה. אני די מרגישה שכל נושא הלהט"בי, לא יודעת, בשנתיים האחרונות כאן בוועדה, אולי צריך לקיים יותר דיונים, כי בסוף, הנושאים האלה של פגיעה בקהילות כאילו מוחלשות, הן לא באמת מוחלשות, אבל כאילו. מוחלשות מבחינת חוסר השוויון בחקיקה, חוסר השוויון בעוד הרבה מקומות. ואני חושבת שהנושא הזה של הקהילה הלהט"בית צריך להיות קצת יותר בוועדה, בטח במקרים של פגיעות כמו שאתה מתאר אותן. לפני הכול אני רוצה להשתתף בצערן של שלושת המשפחות, שלושה נרצחים בפיגוע בשומרון. לפני הכול, היום יש משפחות שחרב עליהן עולמן. ויש לנו הרבה צרות והרבה בעיות, אבל בסוף הטרור מרים את הראש שוב פעם ביהודה ושומרון. ויש שלושה נרצחים ושישה פצועים באוטובוס. לפני הכול, להביע תנחומים והשתתפות בצער המשפחות. להבדיל כמובן, האירוע הזה של עינב, להבדיל כמובן, הוא אירוע קשה. צריך לזכור שהרשימה הזאת שפורסמה, לא יודעת אם ראית אותה, פוגל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, עדיין לא. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל מתן צנגאוקר לא נמצא ברשימות. זאת אומרת, תחשבו מה עובר על האישה הזאת היום שקיבלה לפני שבועיים גם אות חיים. לחשוב מה עובר על האישה הזאת יום-יום, שעה-שעה, ועכשיו לראות את הרשימה. ואגב, אתה בעצמך כל הזמן אומר שלא צריך לעשות עסקה חלקית, תחשוב מה עובר על האימא הזאת שגם לא רואה את הבן שלה היום ברשימות. ולאן היא תלך? מה, לכיכר חטופים? מה, תדבר עם עצמה? לאן היא תלך? למשרדי הממשלה? בכלל אין לה שום סיכוי. היא באה לכנסת כי זה בית הנבחרים. ואני מאוד מקווה שאוחנה יתעשת, אני גם כתבתי לו הבוקר, אני מקווה שהוא יתעשת ויבין. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הוא לא עונה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן, הוא לא עונה, אבל בסדר, אנחנו נפנה אליו גם מפה. ויש לי ב-12:00 נשיאות ואני מבטיחה לכם שאני אנצל את הנשיאות כי בנשיאות הוא נמצא מולנו, כדי להגיד לו, היא במצוקה מאוד גדולה. מה היא תעשה? מה היא תעשה? תצעק? מה היא תעשה? מה? יש פה הרי בכל מקום סדרנים, מאבטחים, מה היא תעשה? תזעק מנבכי נשמתה? אי אפשר להתמודד עם זה? שלא לדבר על כל הכמות של השוטרים והשוטרות שיש פה. מה היא תעשה? לא יודעת איך אפשר להיות אימא במצב כזה ולא להביע הזדהות, בלי קשר לימין, שמאל, פוליטיקה וכאלה. זו גם מילה שרציתי להגיד על עינב, כי אני מרגישה שאנחנו חייבים. גם למה זה צריך להיות רק חברי כנסת מהאופוזיציה? למה לא חברי כנסת מהקואליציה? האימא הזאת לא רואה את הבן שלה ברשימות כשלפני שבועיים היא קיבלה אות חיים ממנו. כל אימא היום יושבת בכיסא, ואני אישית אומרת, בא לי למות כשאני רואה דבר כזה, אני אומרת לעצמי, מה עובר על האישה הזאת. באמת, מה עובר עליה. תנו לה להיכנס ותנו לה שתצעק את מה שקשה לה ותתמודדו עם זה. מה היא תגיד? שאנחנו לא בסדר? שתקלל אותנו? בסדר, נו, אנחנו חברי כנסת, אנחנו שליחי ציבור. זה עוד משהו אחד שרציתי להגיד על עינב. עכשיו מילה אחת לגבי הקהילה הלהט"בית שגם קרובה לליבי באופן אישי מעבר לחברות, אבא של הבת שלי, אני מודה, המשפחה שלי, מה יש יותר מזה? אני חושבת שמאוד מעניין אותי, לא רוצה לחזור גם על יוראי, התחברתי לכל מילה, האם משהו השתנה בשנה האחרונה, כי זה מה שחשוב לדעת. האם ראיתם שינוי, האם ראיתם יותר תלונות, האם זה איזשהו ארגון שבאופן עקרוני פוגע בקהילה? בסוף גם נשים פונות באפליקציות ופוגשות גברים ולא שמעתי על תקיפות כאלה אלימות נגדן. מה קרה, והאם יש שינוי, והאם באמת הוגשו תלונות? ואם כן, האם באמת בוחנים את העניין. אני יודעת שיש גם במשטרה יחידה מיוחדת. נראה לי שזו את, לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון, רחלי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אולי רחלי, שאת פה כבר הרבה זמן ויש לך ניסיון, יכולה להגיד אם משהו השתנה בתוך הטיפול בקהילה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תכף ניתן לה לדבר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן, זה מה שרציתי לדעת, בגלל זה שאלתי. לא הייתי בטוחה אם רחלי בגלל שלא ראיתי אותך פה הרבה זמן. אני אשמח לדעת אם משהו השתנה בשנה האחרונה. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, מירב. סגלוביץ', אתה רוצה לומר משהו? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, באמת פיגוע קשה היום, משתתפים בצער המשפחות, שישה פצועים. לגבי מה שדובר בהתחלה, שלא נותנים פה לעינב צנגאוקר להיכנס לכנסת, זו כבר לא פעם ראשונה, ואני לא רוצה לכבס מילים, יושב ראש הכנסת לא ראוי לתפקידו. דמות מספר שלוש במדינת ישראל מזמן לא מתנהג ככזה. ואני לא אומר זה הבית הזה, הבית הזה מורכב מבני אדם, מחברי כנסת, ויש בתוכם כאלה ויש כאלה. פשוט הוא לא יושב ראש הכנסת שלי כי יושב ראש הכנסת זה מוסד, זה לא איש. התנהגות כזאת היא פשוט בלתי נסבלת, בלתי נסלחת, ולא משנה אם הוא יתרצה, יתן לה, יתן לה עונש, יביא את חברת השומרים. מכיר את המקום הזה, אני מגיע מוועדת חוקה. שפי פז ישבה בוועדת חוקה עכשיו, עינב צנגאוקר לא נכנסת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> היא יצאה מהכלא, היא עברה - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> יש פה איזשהו, זה לא ליקוי מאורות, יש פה בן אדם אחד, יש לו שם. אמיר אוחנה, יושב ראש הכנסת לא ראוי. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. מכובדיי, אני רוצה, אחרי ששמענו את חברי הכנסת, לעבור ישר לעניין ולשמוע את נציגי המשטרה עד כמה שאפשר עם כל הדברים שהושמעו כאן ואחרי זה אני אתן אפשרות לשאר הגורמים. אני מזכיר לכם, הזמן שלי מאוד קצר, התחלנו קצת מאוחר, ואם נצטרך, נבצע לזה גם דיון השלמה, זה נושא שאני לא מתכוון לוותר עליו. בבקשה, המשטרה. << אורח >> אורית דנין: << אורח >> אני אורית דנין, ראש חוליית עבירות מין, אבל אני חייבת להגיד שאני לא באה בכובע ראש חוליית עבירות מין. זה תפקיד שקיבלתי לפני כחודש מבחינת מדור נפגעי עבירה לטפל בקהילה הלהט"בית. אין לי פה נתונים לגבי כמות תיקים, מספר תלונות, אבל לאחרונה קיבלנו פניה של הקהילה לגבי בדיוק מה שהצגת. בדקנו, העברנו לטיפול, הייתה פניה גם של הקהילה לקבל מה אנחנו עושים בתיקים. העברנו את הטלפון שלי, הנפש חפצה. דרך אגב, ככה אני אחלק את התשובה שלי, לגבי תופעה, כמו שחבר הכנסת אמר, של קביעה דרך אפליקציה, הגעה, אנחנו בודקים כל מקרה לגופו. אני קוראת לכם לא להפסיק להגיש תלונה, כי מתישהו, איכשהו כן נצליח לעלות על חשוד ואז נוכל לחבר באמת בין התיקים הרלוונטיים. כל מקרה שאתם חווים שאין טיפול שהוא מספיק, יש לכם את הטלפון שלי, תתקשרו, אנחנו נבדוק כל מקרה לגופו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אבל אין נתונים? << אורח >> אורית דנין: << אורח >> אני יכולה להגיד שאני יודעת שמבחינת תלונה, מקרה שהבשיל לתלונה, לתיק, יש פה תת דיווח. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל מקרים שדווחו, אין נתונים? << אורח >> אורית דנין: << אורח >> לא, אנחנו לא התבקשנו להציג נתונים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל אם נבקש, יש נתונים. << אורח >> אורית דנין: << אורח >> נוציא מה שיש לנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת? זה דיון על הנתונים. << אורח >> מיה כהן פרידמן: << אורח >> אם יורשה לי להשיב, מיה כהן פרידמן, ראש חוליית פיקוח ובקרה, מדור חקירות. קודם כול, לעניין הנתונים, אציין שאנחנו לא התבקשנו להביא נתונים לדיון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל לא צריך להתבקש. בואו, אני רוצה רגע לחסוך את העניין הזה. << אורח >> מיה כהן פרידמן: << אורח >> רק רגע, כבודו, זה חשוב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אצלי בוועדה יש אחד שמנהל אותה, לא שניים. כולנו צריכים להתחיל להתרגל, מגיעים לדיון, אי אפשר להגיע אליו בלי נתונים, זו לא אווירה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> על מה נדבר? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אלה דיונים שבהם צריך לראות שבאמת משהו קורה. אם המשטרה רוצה לבוא ולהציג שהיא עושה, שהיא פועלת, שיש התקדמות בעניין הזה, אי אפשר להציג את זה רק כסיפור אווירה, זה לא סיפור רקע. נתונים, הוגשו כך וכך אירועים, נפתחו כך וכך תיקים, נשפטו כך וכך אנשים. אנחנו במגמת עלייה, אנחנו במגמת ירידה? מה? << אורח >> מיה כהן פרידמן: << אורח >> אני אשלים את התשובה. מבחינת נתונים, קיימת בעייתיות בפילוח ואני אסביר. אנחנו כמשטרה לא מסווגים את הפונים על פי חלילה הנטייה או המגדר או המוצא. << אורח >> עופר בן דוד ארז: << אורח >> פשעי שנאה אתם מסווגים? << אורח >> מיה כהן פרידמן: << אורח >> זהו, ישנה אפשרות לבצע סיווגים מסויימים בתוך המערכת. המערכת בתוכה פועלים החוקרים זו מערכת פלא, היא מערכת שנועדה לניהול תיקים. כדי להקל על איתור נתונים מסויימים, לפני כשנתיים נכנס סוג מסויים של מניע שמאפשר סיווג והוא נקרא מניע להט"ב. אבל צריך להדגיש, מכיוון שאנחנו לא מסווגים על פי מוצא או על פי רקע, יכול להיות מצב שבו אדם המשתייך לקהילה עבר אירוע לדוגמה של שוד. במצב כזה המניע יהיה פלילי, הוא לא יהיה מניע להט"ב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גברתי, מדובר באפליקציה שהיא להט"בית, מדובר בתקיפה של גבר שביקש לפגוש גבר והותקף על הרקע הזה. כלומר, אין פה עניין של ספק לגבי המניע או הסיווג. ולכן אני אשמח להבין, אפרופו השאלה של עופר, כמה דיווחים על פשעים מהסוג הזה הוגשו, דווחו. זה נושא הדיון. היכולת שלי לפקח על העבודה שלכם תלויה בזה שתדווחו לוועדה, לחברי הכנסת, לציבור על העבודה שלכם. << אורח >> מיה כהן פרידמן: << אורח >> ביחס לאירועים ספציפיים ולתיקים ספציפיים ניתן לבדוק. שוב, וכאן תשלים אותי חברתי, אבל השאלה שנאמרה קודם לכן, האם הייתה עלייה בפניות של קהילת הלהט"ב אלינו כמשטרה? אני מציינת, לא ספציפית בעבירה הזאת, אבל עלייה בכלל בפניות לא ניתן לדעת מכיוון שאנחנו לא מסווגים באופן הזה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני אשאל שאלה. בואו נחשוב שאנחנו בחדר אחר ואתם עכשיו בדיון עם ראש אח"מ, הוא היה רוצה לדעת את השאלה שאני שאלתי, הייתם נותנים תשובה? << אורח >> מיה כהן פרידמן: << אורח >> ודאי שלא, כי המערכת היא אותה מערכת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא, תקשיבו לי, אני יודע שזו אותה מערכת, אבל אנחנו מדברים על המספרים גדולים. בסוף יש קצין אח"מ בכל מחוז, מתחתיו יש אנשים, ואז אומרים, תשמעו, תעשו בדיקה אצלנו מה הנתונים. אם הייתי אומר משהו בלתי אפשרי, אני אף פעם לא מבקש דברים בלתי אפשריים. אני אומר שאם זה היה דיון לא בכנסת, אני בכוונה אומר. תחשבו - - - אני רוצה בעוד שבועיים לדעת מה המצב, הייתם מביאים את הנתונים האלה ידנית. אלה נתונים של מספרים קטנים, לא של מספרים גדולים, זה לא אלפים. << אורח >> מיה כהן פרידמן: << אורח >> המשמעות של מתן נתונים על תיקים שנפתחו תחת הסיווג פלילי - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא פלילי. יש סיווגי משנה, נאמר פה על פשע שנאה. אם רוצים לעשות חיתוכים, אפשר לעשות אותם. לא יעשו את זה דרך הפלא, יעשו את זה במערכת אחרת, אבל אפשר לעשות אותם אם רוצים לעשות דיון על זה. בגלל זה אני אומר, אני מבין שאין את הנתונים עכשיו, אבל אם רוצים, אפשר להשיג אותם, לא 100%, אבל נוכל לדעת בסוף אם יש עלייה או ירידה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בואו רגע נדלג קומה, בסדר? הבנתי, את הנתונים אין, אנחנו נביא אותם לפעם הבאה. שאל שאלה ששאל פה חבר הכנסת יוראי שהיא מאוד חשובה, זאת אפליקציה מאוד ברורה. במערכות שלנו, של משטרת ישראל, יש יכולת לעקוב אחרי הדבר הזה? יש יכולת לאתר את אותם מציבי מארבים? כמו שאנחנו עושים בדיונים על הסתה למשל. אני אשמח לשמוע. הרי אנחנו נמצאים על אפליקציה - - - << אורח >> אורית דנין: << אורח >> לא, אני מבינה. זו אפליקיציה ש - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה שמה? << אורח >> אורית דנין: << אורח >> גריינדר. אני יודעת, בסדר? אני יודעת על מה מדובר, בדקתי את התיקים, הגיעו אליי כמה תיקים שרחלי העבירה אליי. זאת אומרת, אנחנו מאוד מאוד מחוברים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמה תיקים יש? כלומר, יש תיקים. << אורח >> אורית דנין: << אורח >> יש. יש בדיקה, יש העברה למיצוי חקירה, יש, יש עשייה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמה תיקים? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> רק כמה תיקים יש. << אורח >> אורית דנין: << אורח >> שלושה תיקים, חבר'ה, שלושה תיקים של גריינדר. זה מה שאני יודעת, בסדר? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי, זה באפליקציה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אם יש לך שלושה תיקים, זה אומר שהוגשו שלוש תלונות על - - - << אורח >> אורית דנין: << אורח >> כן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה הבעיה להגיד? מה הקטע הזה לאחרונה איתכם שכל פעם שמבקשים צריך להתחנן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לסחוט. << אורח >> אורית דנין: << אורח >> לא, לא צריך לסחוט אותנו, הכול טוב. אבל אני לא יכולה להתחייב שאלו שלושת התלונות היחידות, בגלל זה אני מתערבבת פה עם עצמי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא משנה. את מכירה שלוש? תגידי, אני מכירה שלוש תלונות שהוגשו על אפליקצית גריינדר על מפגש שהסתיים באלימות. מה כל כך מסובך במשפט הזה? אם האירוע הזה מסתיים באלימות, אני באמת שואלת, וזה דרך האפליקציה, אני לא חוקרת ואני אפילו לא דקה במשטרה, כנראה שיש מישהו שעושה את זה. מה הבעיה אפילו לשים איזה סמוי ולתפוס את הבן אדם? לא, סליחה שאני מתערבת. לא נראה לי כזה מורכב, בעיקר כשזה מאותה אפליקציה. ולמה את לא מדברת, רחלי? << אורח >> רחלי צימבר: << אורח >> הם הגורם המקצועי, אני הקהילתי. אני אגיד לכם מה עשינו למען הקהילה, אבל הם החלק המקצועי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, בואי נגמור עם המקצועי. << אורח >> אורית דנין: << אורח >> לגבי האפליקציה, זה לא משהו שאני יכולה לחשוף אותו, אני אוכל לדבר או להגיד את זה אחר כך לגבי האפליקציה הספציפית הזאת או בכלל לגבי שימוש שלנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שלושת התיקים האלה שאת מדברת עליהם, נפתחו תיקים? << אורח >> אורית דנין: << אורח >> נפתחו תיקים, נבדקו, חלק העברתי למיצוי חקירה, אני עוקבת אחרי התיקים האלו ברמת המטה, זאת אומרת, ברמת המטה כדי לדעת אם עכשיו יהיה לנו - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> איפה הם מטופלים? בתחנות או בימ"רים? << אורח >> אורית דנין: << אורח >> בתחנות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> למה לא בימ"רים? << אורח >> אורית דנין: << אורח >> כי הם תיקים שכרגע עדיין לא הבשילו לימ"ר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> הם לא יבשילו אם הם לא יהיו בימ"ר. << אורח >> אורית דנין: << אורח >> הם יבשילו. זאת אומרת, אנחנו עליהם, אנחנו כחטיבת החקירות עליהם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אורית, האם משטרת ישראל פנתה לגריינדר במטרה לקבל נתונים? << אורח >> אורית דנין: << אורח >> זה נתון שאני לא יכולה למסור אותו כרגע בוועדה, אני אוכל אחר כך לפרט. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אחרי שאני אשמע אני אגיד לך, אם בכלל יש סיבה. כן, רחלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בכל מקרה, יש שלוש תלונות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> האם זאת האפליקציה היחידה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שלוש תלונות ישירות - - - << אורח >> אורית דנין: << אורח >> אני מסייגת, ככל שידוע לנו, בסדר? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני אגב יודעת שהגישו ארבע תלונות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> האם זאת האפליקציה היחידה שאתם חוקרים לגביה או שיש אפליקציות נוספות כמו טלגרם למשל? << אורח >> אורית דנין: << אורח >> מהתלונות הספציפיות האלו, זאת האפליקציה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, האם יש תלונות נוספות שהוגשו ביחס למקרים דומים שקרו באפליקציות נוספות כמו טלגרם למשל? << אורח >> אורית דנין: << אורח >> לא שידוע לנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רחלי, בבקשה, בואי נדבר על הנושא הקהילתי. << אורח >> רחלי צימבר: << אורח >> רחלי צימבר, ראש תחום קהילת להט"ב. אתם כבר מכירים את העשייה אני אדגיש רק מה שהתחדש. נפגשנו, הארגונים יחד עם המפכ"ל ב-6 באוקטובר, העלו נושאים, חלק טופלו כבר, חלק נמצאים בטיפול. דבר שנולד מהמפגש - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הועלו נושאים על ידי מי? << אורח >> רחלי צימבר: << אורח >> על ידי ארגוני הקהילה כמובן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, חשוב לציין את זה, שלא יהיה באוויר. << אורח >> רחלי צימבר: << אורח >> יש חלק מהנושאים שכבר טופלו, יש חלק שעדיין נמצאים בטיפול. מה שנולד מהמפגש הזה זו תוספת של ארבעה תקנים נוספים, מש"קים יעודיים, יש לנו כבר אחד בתל אביב. אחד המש"קים, אנחנו מווסתים אותו למגזר הערבי, מש"ק נותן יותר דגש לקהילה באזור הטריטוריאלי שלו. ב-18 בדצמבר ערכנו ביקור לחברי ארגוני הקהילה במכללה לכל נושא ההכשרות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה היה בביקור? << אורח >> רחלי צימבר: << אורח >> הציגו בפניהם איך נבנה תיק יסוד, איך מתנהלות ההכשרות במכללה, נחשפו, היה פאנל של קצינים מכלל ההכשרות, הם יכלו לשאול שאלות, קיבלו מענה. סוכם שנעשה שיתוף פעולה ונכניס ארגוני קהילה להדריך בהכשרות בפן המקצועי יותר. במקביל אליי, גם אני עושה את זה, אבל לשלב את הארגונים ממש בהכשרות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> רגע, רחלי, את אמרת את זה פעם כבר שישלבו אותם בהכשרות. << אורח >> רחלי צימבר: << אורח >> לא, אני עשיתי את ההכשרות ושילבנו מרצי חוץ כאורחים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מהקהילה. << אורח >> רחלי צימבר: << אורח >> בוודאי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. זה מה שהיה חסר לי כאן. זאת אומרת, כל השנים את העברת לשוטרים ועכשיו מגיע מישהו מתוך האגודה. << אורח >> רחלי צימבר: << אורח >> ביום ראשון הקרוב יש לי מפגש עם רמ"ד פיתוח הדרכה ואנחנו ממש יושבים, איך הארגונים נכנסים כחלק מהסילבוס של הקורס. לא רחלי תגיע, רחלי אולי כהעשרה, אבל איך ארגון חוש"ן לדוגמה, או ארגון טרנסי שיעלה. יש לנו חוברת שקיבלנו, נדון בחוברת ונראה איך זה נכנס ממש לתוכנית העבודה של אגף ההדרכה במשטרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> שמתי זה אמור להתחיל? << אורח >> רחלי צימבר: << אורח >> אנחנו מתחילים עכשיו לעבוד על זה, אני לא יודעת להגיד לך זמנים איך אגף הדרכה משלב, אם זה כבר השנה או לקראת שנה הבאה. בכל מקרה, אנחנו כבר משלבים מרצי חוץ מהקהילה, אנחנו עובדים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> את זה את נותנת נגיד לקורס של שוטרים? << אורח >> רחלי צימבר: << אורח >> מה שיוחלט בהכשרות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בסוף שוטר הסיור הוא זה שמתמודד. << אורח >> רחלי צימבר: << אורח >> נכון. הפאנל שהיה היה הכשרות יסוד של סייר, היה קורס קצינים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> שוטר סיור נתקל בטרנסית לצורך העניין, ברחוב, או חלילה בדירות או במקומות כאלה. זאת אומרת, מי שהכי צריך את ההכשרה הזאת אלה השוטרים שבקצה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה, רחלי. << אורח >> רחלי צימבר: << אורח >> נכון. אני רק רוצה להגיד שבחנוכה המפכ"ל הזמין את נציגי הקהילה להדלקת נר משותפת. הוא הזמין נציגי קהילות, ביניהם גם כמובן נציגי הקהילה. זאת אומרת, אנחנו עושים עבודה עם הארגונים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. זכות הדיבור לציבור, קדימה, בבקשה. << אורח >> אביה ברששת: << אורח >> תודה, יושב ראש הוועדה. שמי אביה ברששת, אני מנהלת את מחלקת המאבק בלהט"בופוביה באגודה למען הלהט"ב. פתחתי ואמרתי שאני קודם כול משתתפת בצער משפחות הנרצחים הבוקר והלב שלי גם עם משפחות החטופים והחטופות, כפתח לדברים. כפי שהצגתי את עצמי, אני מהאגודה למען הלהט"ב, אני אחראית על מרכז הדיווח למקרים להט"בופוביים באגודה. אלינו אנחנו מקבלות מקרים להט"בופוביים, פגיעות, תקריות אלימות שהקהילה עוברת ומדווחת אלינו, מספרת לנו. אנחנו מלוות אותם, אנחנו מסייעות בכל האמצעים והמשאבים שכן יש בידינו. וכחלק מעבודת המרכז והעבודה של קו הקשב שלנו באגודה, יש עם מי לדבר, קיבלנו בחודשיים האחרונים חמש תקריות חמורות שמתארות תקיפות יזומות ומתוכננות מראש דרך אותה אפליקציה מדוברת. התוקפים התחזו לפרופיל של אדם באפליקציה, הם קבעו להיפגש עם הקורבנות, וברגע שהקורבנות הגיעו למקום, התנפלו עליהם חבורה גדולה של רעולי פנים ותקפו אותם באלימות ברוטלית וחמורה. במסגרת העבודה שלנו, כאמור, כפי שגם נאמר כאן קודם, העברנו את כלל הפרטים שיש בידינו לגורמים במשטרה. כמובן שמתוך חמש התקריות, על ארבעה מקרים כן הוגשו תלונות במשטרה. ואנחנו מעדכנים גם את המשטרה בכל התפתחות שיש כי אנחנו בקשר עם הקורבנות. ולמרות כל זה, מזה כחודש אנחנו לא מקבלים מידע בנוגע לחקירות שמתנהלות, בפרט אם בכלל ישנן כאלו חקירות שמתנהלות. אין בידינו מידע האם נעשה איזשהו מאמץ כדי לאתר ולתפוס את התוקפים ולמגר את האלימות כלפי הקהילה. אנחנו מצידנו, יש לציין, נקטנו בכל האמצעים שדרושים. אנחנו פרסמנו אזהרות לקהילה בפלטפורמות השונות, כולל באפליקציות ההיכרויות. זאת אומרת, פרסמנו אזהרות שיכירו מה קורה עכשיו וישימו דגש ויזהרו לחייהם. תיחזקנו את קו החירום שלנו, עמדנו בקשר רציף עם הקורבנות שכן ידוע לנו עליהם, יש לציין, סביר להניח שיש עוד. בסוף אנחנו מדברים כאן על אירוע סדרתי של פגיעה בקהילה והמשטרה לא מבצעת את תפקידה. המשטרה לא מעדכנת אותנו, לא מעדכנת את הקורבנות, ושוב אני מציינת, אנחנו בקשר עם הקורבנות. עד כמה שידוע לנו, לא נעצרו חשודים בעניין באף אחד מהמקרים, ולכן התוקפים עדיין משוחררים ומשחרים לטרף הבא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אביה, יש לכם קשר עם משרדי ממשלה או עם גורמים נוספים אחרים, לא רק משטרה? << אורח >> אביה ברששת: << אורח >> באופן כללי כן, בנוגע למקרים האלו אנחנו בקשר עם המשטרה כי המשטרה אמונה על הביטחון של הקהילה הלהט"בית ולכן התשובות שאנחנו מבקשות הן מהמשטרה. מה אנחנו מבקשות? אנחנו מבקשות שהאגודה, שנהיה חלק מהצדדים שמתנהלים בתוך הדבר הזה. כלומר, שכן נקבל עדכונים כמי שמייצגים את הקולות של הקורבנות. הקורבנות הרבה פעמים חווים לא רק פגיעות פיזיות, לא פשוט להגיע למשטרה ולבקש או לדרוש לדעת מה קורה, ולכן הרבה פעמים אנחנו הציר שמסייע. כן אנחנו רוצות להיות עוד צד שלישי בכל הדבר הזה, שנוכל לדעת, לעדכן ולהמשיך לעמוד איתם בקשר. אנחנו רוצות לדעת, כמו שנאמר כאן, מה קורה עם התיקים הקיימים, האם נעצרו חשודים, מה הצעדים שכרגע המשטרה נוקטת כדי לשמור על הקהילה הלהט"בית שכרגע מפוחדת? כן חשוב לציין שיש כמובן פלטפורמות נוספות שמתקיימות בהן פגיעות והאפליקציה המדוברת היא אומנם המוכרת ביותר, אבל יש עוד פגיעות נוספות שמתקיימות בכל מיני פורומים שונים וחדרי צ'אט למיניהם שיכול להיות שהחדר הזה פחות מכיר אותם. אני רוצה רגע להקריא כמה דברים של הקורבנות, עדויות שהם שלחו לנו כדי שנוכל להקריא אותן כאן בוועדה בכנסת, נבצר מהם להגיע. אחד האירועים שאני אקריא עכשיו הוא אירוע שלא הגיע למשטרה מסיבות של חוויה טראומטית של הנפגע, בחר שלא לעשות זאת. אני אקצר. הנפגע סיפר לנו במילותיו שמדובר באירוע יזום של לינץ' של אנשים שאורבים לאדם אחר, אירוע מתוכנן כהלכה. אנשים יוצאים רעולי פנים, משקיעים זמן בכניסה, להירשם לאפליקציה ומשקיעים זמן לארוב לקורבנות. האירוע הוא: קיבלתי מכה שבה צלב הלב נמחץ עם עצמות הגב, איבדתי הכרה פעמיים עם אובדן אוויר. אם לא הייתי מצליח לווסת את המצב שלי להחזרת אוויר לא הייתי נשאר בחיים. היו גם אגרופים, בעיטות, זה היה לינץ' ברמה שאדם מתמוטט, הוא מאבד הכרה ומגיע למצב של אי ספיקת אוויר וזה יכול היה להיגמר במוות. ההתאוששות מהפגיעות הייתה מעל עשרה ימים. היו שם בין עשרה ל-12 צעירים. זו לא איזושהי זריקת אבן אקראית, מדובר בחבורה שמתכננת, אורבת ויוזמת ומגיעה במכוון וזה גם קרה לא במקום מבודד, אלא אזור מרכזי שגם קרוב לבתים, בסמיכות לעסקים. ככה מתאר לנו אחד הקורבנות. אני אקריא עוד עדות אחת קצרה ברשותכם, עדות נוספת שמתאר לנו קורבן נוסף. "שוחחתי באפליקציה עם אדם שהזדהה בשם ותמונות שלא היו שלו ולא הייתה לי דרך לאמת זאת באותו רגע. הוא הציע לי להיפגש איתו אצלו בבית. כאשר הגעתי לדירה המדוברת ראיתי כי מדובר באדם אחר שלא דומה למראה בתמונה וגם לא תואם את הגיל שהוא ציין. יצאתי בנימוס ובעודי ממתין למעבר קללות, לאחר שיצאתי מהמקום תקפו אותי ברחוב שלושה רעולי פנים שהשליכו עליי משהו שביר שבעקבותיו נבהלתי ונאלצתי לסגת לרחוב הראשי. השלושה היו רעולי פנים ששלחו לי איומים באפליקציה שהם חבורה של נערים ששונאים הומואים. כאשר אמרתי להם שהדבר הועבר למשטרה, הם התחילו לטעון שהטרדתי קטינים ואיימו עליי בדרכים שונות. אני דיווחתי את המקרה למשטרה שהגיבה באיפוק". תודה רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. << אורח >> איציק סלמה: << אורח >> אני רוצה לדבר גם. תודה, יושב ראש הוועדה, שמי איציק סלמה, אני מנהל קשרי הממשל של קואליציית ארגוני הקהילה הגאה. מאז קבלת התלונות על פשעי השנאה המטורפים האלו האגודה למען הלהט"ב עושה עבודת קודש בליווי של קורבנות התקיפות שבאופן הזוי עדיין לא נפתרו. אבל אני רוצה לדבר על הפיל שבחדר, על משבר האמון שיש לקהילה הגאה עם המשטרה, משבר שיש לו השפעה עצומה על תחושת הביטחון שלנו ועל היכולת שלנו להרגיש חלק מהמרקם החברתי בישראל. וזה לא סוד, במשך עשורים ארוכים המשטרה הייתה גורם שפעל תוך אפליה ברורה כלפי קהילת הלהט"ב. ולא, לא מדובר רק על שוטרים שמפנים משתתפים מגן העצמאות עם כפפות גומי בידיים כי הם מפחדים להידבק באיידס, ולא מדובר רק על חקירת הרצח בברנוער שנתקעה ובאמת, באמת, שלא על המשבר שהיה רק לאחרונה. מדובר במדיניות שנמשכת עד היום ושמובילה לפער הולך וגדל בין הציפיות שלנו כקהילה לבין המציאות. כשאנחנו פונים למשטרת ישראל אנחנו לא תמיד פוגשים שם אוזן קשבת או אמפתיה, אנחנו פוגשים מערכת שמתייחסת אלינו באדישות במקרה הטוב. וזה לא שאין חוק, יש חוק. לפי החוק, הענישה כלפי מבצעי פשעי שנאה הינה כפולה מכפי שנקבע לפשע רגיל, מה שנועד להבהיר שפגיעה באדם על רקע זהותו או השתייכותו המגדרית היא מעשה חמור כפליים החותר תחת ערכיה הבסיסיים ביותר של החברה. עם זאת, תמונת המצב מראה שהמשטרה אינה משקיעה מספיק משאבים באכיפת ההוראה הפלילית בשטח. כשניסו לפרוץ לבית של שובל חכמון וכשזרקו לתוך הבית שלו אבנים בגלל שהיה שם דגל גאווה, המשטרה הגיעה הרבה אחרי שהעבריינים כבר הלכו. דיברנו על זה באמת בוועדה הקודמת שהייתה פה, סגרו לו את התיק. והוא התלונן שוב, וסגרו לו עוד פעם את התיק. וכשאחיה של שרית אחמד איימו עליה על רקע נטייתה המינית גזרו על אחד מהאחים מאסר של חודש אחד בלבד. שרית זיכרונה לברכה נרצחה. וזה לא רק שהמשטרה לא פעלה בצורה דחופה או פעלה בכלל, לעיתים היא הייתה אלימה, צריך לומר את זה. אנחנו עדים לתופעה מדאיגה של פרופיילינג שיטתי כלפי חברי הקהילה הגאה שמתבטא באלימות מילולית ופיזית ובמעצרים שרירותיים. באירועי מצעד הגאווה בשנה שעברה משתתפים, ובפרט נשים טרנסג'נדריות, נתקלו בהתנהגות בלתי הולמת, משפילה ומטרידה מצד שוטרים. אנחנו כבר רגילים לאכיפה קשוחה ואלימה כלפי להט"בים ובדגש על טרנסג'נדרים ובדגש על מבקשי מקלט. אנחנו כבר רגילים להתעמרויות במסגרת הפגנות, אנחנו כבר רגילים שזורקים אותנו מכל המדרגות. ואין מה לעשות, כל הדבר הזה יצר תחושת ניכור קשה מצד הציבור הגאה כלפי מוסדות אכיפת החוק. וברשותי נתונים ממחקר שערך לאחרונה המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב שטרם פורסם. נמצא כי 87% מאוכלוסיית הלהט"ב לא סומכים על המשטרה שתגן עליהם במידה ויזדקקו לעזרה. וברור לכם שחוסר אמון מוביל לחוסר דיווח, מוביל לחוסר הכרה בקהילה, מוביל להמשך האלימות. לקהילה הגאה אין אמון במוסד שאמור להגן עליה מפני פגיעות על רקע להט"בופובי, וזו הסיבה שצריך לתקנן תקני שיטור קהילתי בפריסה ארצית. וזו הסיבה לגבש נוהל לסיווג מקרים להט"בופוביים ולשקף לנו את הנתונים על הפגיעות הלהט"בופוביות. זו הסיבה שצריך להכשיר את כלל דרגי המשטרה לעבודה רגישת תרבות, מותאמת ומכבדת עם הקהילה הגאה. ואנחנו פה בשביל להגיד, למרות שזה דיון בכנסת, זו לא פוליטיקה, מדובר בביטחון שלנו, מדובר בחיים שלנו. איומים והסתה כנגד חברי הקהילה מובילים לאלימות ולרצח. התקיפות הקשות יכולות להיות רק רמז מטרים לאירועים הקשים שעשויים להיות אם לא תהיה נקיטת פעולה ברורה של המשטרה לעניין שמירה על ביטחונם של חברי וחברות הקהילה ולא מריחות. ורבותיי, אנחנו לא נשתוק. בחירה לא לטפל באיומים ובהסתה עולה בחיים שלנו. אנחנו לא נקבל מריחות ואנחנו מצפים לפעולה ברורה של המשטרה, ועכשיו. תודה רבה. << אורח >> עופר בן דוד ארז: << אורח >> תודה רבה. תודה רבה שאתה מקיים את הדיון הזה. אני אנסה לא לחזור על הדברים שנאמרו פה. שלום, קוראים לי עופר בן דוד ארז, אני מעמותת מעברים לקשת הטרנסית. אני רוצה להתחיל בזה שבקיץ הקרוב אנחנו נציין עשר שנים לרצח של שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים. המצעד ששירה נרצחה הוזז לתחילת אוגוסט לזכר הפיגוע בברנוער, שגם הוא לא פוענח עד היום, האדם מסתובב חופשי ומאושר. הרצח של שירה בא בדיוק עשר שנים אחרי שאותו תוקף תקף פעם לפני כן, ב-2005 בירושלים, שוחרר. אמר, אני הולך לתקוף ולרצוח שוב במצעד הגאווה, אמר ברדיו. הגיע למצעד הגאווה ועשה מה שהוא רצה, רצח את שירה. הנתונים ששמעת פה, הנתונים שיוראי דיבר עליהם, הנתונים שאביה דיברה עליהם, אלה נתונים שהאגודה אוספת בעצמה בעזרת מתנדבים, בעזרת תרומות. אני שמח לשמוע שלפני שנתיים נוספה איזושהי דרך לסווג את זה. שוב, הרצח הראשון במצעד הגאווה היה ב-2005, הרצח בברנוער ב-2009, הרצח של שירה ב-2015. בשעה טובה התחלתם לסווג. זה שלא מסוגלים, קודם כול זה שלא מזכירים את המושג פשעי שנאה בתור הכותרת זו בעיה, זה שלא מסווגים את זה כפשעי שנאה זו בעיה. כשיוראי דיבר על חוברות ההסתה שמופצות, פתחתי פה, אני יכול גם להראות לך, עיריית מודיעין הגישה תלונה למשטרה על החוברות האלה. מה קרה עם זה? אנחנו יודעים משהו על התלונה הזאת? לא. יש פה עניין של פשעי שנאה, אני גם מאוד מודה לך על המסגור של מארב, אתה צודק לחלוטין. אני רוצה לשאול את כולנו. אני גדלתי בתחילת שנות ה-2000, הייתי ילדה קטנה שאימא מאוד שמרה עליי, נורא פחדה ממה יקרה אם אני אדבר באינטרנט עם כל מיני אנשים זרים וינסו לפגוע בנו. עכשיו אני שואל פה את כולם, מה היה קורה אם בחורה צעירה הייתה קובעת עם מישהו באפליקציות וחבורה של גברים רעולי פנים היו תוקפים אותה באלימות כזאת? איך היינו מגיבים? אני מבקש, לא פחות ואפילו יותר. שוב, פשעי שנאה, עבירה שדינה כפול. כמה? ואגב, לא רק תלונות, כמו שאביה אמרה, דיווחים. כי להגיע למצב שבו אתה מתלונן במשטרה, צריך לסמוך על המשטרה שבכלל משהו יקרה עם התלונה הזאת, שהחקירה תוביל לאן שהוא ולא רק לעוד טראומה ועוד טראומה. קודם כול, בואו נדבר על כמה דיווחים קיבלתם, אחר כך כמה אנשים היו מוכנים גם ללכת אתכם לתלונה, בתור התחלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, איציק, תודה רבה. עוד מישהו? בבקשה. << אורח >> רועי בן נעים: << אורח >> רועי בן נעים, מנהל תחום קשרי כנסת וממשלה, משרד הרווחה והביטחון החברתי. תודה לך, היו"ר. תודה לכם, חברי הכנסת על היוזמה החשובה בקידום הדיון החשוב הזה. ב-2 בדצמבר התקיים בוועדה המשותפת למאבק בסמים ואלכוהול עם יו"ר הוועדה בועז ביסמוט ועם הוועדה לזכויות הילד, אלי דלל, דיון בנושא הקלות הבלתי נסבלת בהפצת סמים בקרב בני נוער. בדיון הזה דנו באפליקציה שאני רוצה להסב את תשומת הלב אליה, לתת עליה את הזרקור, זו אפליקציית טלגרם. מה שקורה בטלגרם זה כאין וכאפס לעומת מה שקורה באפליקציות גריינדר, אטרף, באמבל, כל מיני דברים כאלה ואחרים. מעבר להתחזויות הפיקטיביות, כאלה ואחרים. משטרת ישראל בדיון הזה, ואני אציין, אמרו שאין נתונים ואין קשר בין משטרת ישראל לטלגרם. אני יכול להגיד לכם באופן אישי, מזווית אישית, שתמונות כאלה ואחרות הופצו בקבוצה כזאת או אחרת בטלגרם תמורת תשלום שאנשים שם משלמים כסף בקבוצות כאלה ואחרות כדי להיחשף לתמונות שהופצו בגריינדר, צולמו מגריינדר, שגריינדר מדווחת לא לאפשר לצלם מסיבות כאלה, צילום מסך או מה שזה לא יהיה, והדברים האלה הם פגיעה מינית לכל דבר ועניין. כשאתה רואה את עצמך במצבים כאלה ואחרים ללא ידיעתך ובחשיפה כזאת או אחרת, זה מחזיר אותך לטראומות כאלה ואחרות שיושבות עליך, ואתה לא יכול לקום בבוקר ולחשוב על הדבר הזה. זה משבית אותך, זה גומר אותך, ואתה לא מצליח להתמודד עם הדבר הזה. וכאחד שחווה את זה באופן אישי, ואני אגיד את זה, באופן אישי כאן, זה משהו שאתה לא יכול להתמודד אתו. והפחד משתק, אתה לא יודע מה לעשות עם הדבר הזה. וזה כלום, זו פדופיליה, זו הפצה של דברים כאלה ואחרים. כלפי מישהו שהוא בקהילה או שמנסה, זה משהו שאתה לא יכול להתמודד איתו. ואני בסך הכול בא לפה לא מהכובע שלי של משרד הרווחה והביטחון החברתי, אני בא לפה כאזרח, כאזרח, כי כואב לי, כי זה עשה לי כאבים ברמה שלא יכולתי לקום מהמיטה. לא קמתי מהמיטה במשך כמה שבועות מהפחד של מה שהדבר הזה קורה לך ואיפה זה מופץ והילדים שלי יראו את זה ומה שזה לא יהיה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה לך על הכנות הלא ברורה הזאת, תודה. << אורח >> יואב זילברשטיין: << אורח >> שלום רב, בוקר טוב, שמי יואב זילברשטיין, יושב ראש השדולה הגאה במועצת התלמידים והנוער הארצית ויושב ראש מועצת התלמידים והנוער של תל אביב-יפו. המקרים שהוועדה כונסה לדבר עליהם הם פשעי שנאה חמורים ביותר. מועצת התלמידים והנוער הארצית חד משמעית מגנה אותם ומאמינה שהמשטרה צריכה לנקוט באמצעים משמעותיים כלפי עבריינים שהחליטו לבחור באלימות לשם האלימות. חשוב לי לציין ולהזכיר שנטייה מינית היא אינה בחירה, אין קבוצות באוכלוסייה הישראלית עם פחות להט"בים, עם יותר להט"בים, משיכה מינית היא מולדת ולא ניתן לשנות אותה. ישנם מקרים רבים של אלימות פיזית ומילולית כלפי להט"בים. לצערי הרב, כמו שהוזכר פה, מקרים אלו רק ממשיכים וגוברים. במערכת החינוך במדינת ישראל כמעט ואין התייחסות כלל להכלה ולהבנה כלפי הקהילה הגאה. לא בשיעור חינוך מיני, לא בשיעורי חינוך, לא בשיעורים מיוחדים. הפעמים היחידות בהן הייתה התייחסות לקהילה בבית הספר שלי היו בסדנאות חיצוניות דרך הגפ"ן. מעבר לכך, נתוני האלימות בבית הספר כלפי הקהילה הגאה גבוהים יותר מאשר לאוכלוסייה הכללית. בחווייתי האישית, קללות נפוצות כמו הומו וקוקסינל לא מקבלות התייחסות כלל מהצוות החינוכי. המצב הזה הוא בחינוך הממלכתי, אצל אוכלוסיות שמרניות יותר המצב חמור בהרבה. הסביבה עצמה חסרת כל הכלה וסובלנות כלפי להט"בים, ואף יצא לי לשמוע על מקרים רבים בהם הצוות החינוכי זרק הערות להט"בופוביות. אנחנו מבקשים ממשרד החינוך לקחת את הנושא ברצינות רבה ולהוסיף סובלנות והבנה כלפי להט"בים כחלק מתוכנית הלימוד השנתית בכלל המגזרים, ובמיוחד בחינוך הממלכתי-דתי, הערבי והחרדי. זהו צעד הכרחי על מנת ליצור חברה ישראלית יותר מכילה ומקבלת ועל מנת להפחית משמעותית את האלימות כלפי אנשים להט"בים, כולל מה שקרה פה היום. תודה רבה. << אורח >> שליו פור חייקין: << אורח >> שלום רב, קוראים לי שליו חייקין. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רק שנייה, תן לי רק להודות לו, כי זה לא מובן מאליו לעמוד פה בתור דווקא יושב ראש מועצת תלמידים ולדבר בסגנון הזה. יפה מאוד, תודה. << אורח >> שליו פור חייקין: << אורח >> קוראים לי שליו חייקין, גם כן נציג במועצה הארצית, אני אמשיך את דבריו של יואב. אני רוצה דבר ראשון להזכיר שלכאורה השימוש באפליקציות היכרויות אסור מתחת לגיל 18, ובכל זאת ישנם בני נוער שמשתמשים באפליקציות האלו, ואלא אם ימצא איזשהו פתרון יוצא דופן, כנראה שהמצב לא ישתנה. ובכל זאת, אותם בני נוער שמשתמשים באפליקציות נתונים לסכנה מפני אנשים מבוגרים שבהכרח גדולים מהם, בהכרח חזקים מהם ובהכרח הרבה יותר מאיימים מהם. המילים הטרדה, פגיעה ואונס לא בהכרח מנותקות לגמרי מהנושא הזה, ובכל הנוגע לנוער גאה, המצב אפילו חמור יותר. קטינים, במיוחד כאלו שבארון, שנתונים לאיומים, עלולים לסבול מתקיפות פיזיות ומיניות ואפילו הוצאה בכוח מהארון וחלילה גרוע מכך, כמו שהוזכר פה לפני, רצח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מוכנים לשנות את הביטוי הזה של לצאת מהארון? אני חושב שאתם קהילה הרבה יותר מכובדת ממי שמסתתר בארון. << אורח >> שליו פור חייקין: << אורח >> אני לא מתעכב על מינוחים, אבל תוצאה כזאת על בני נוער שרק עכשיו מתחילים לגבש את הזהות המינית שלהם היא בעיקרון קטסטרופלית. חרדות, טראומה ודיכאון למשל אלו דברים שנראים אצל בני נוער, אני יכול אפילו לדבר על סיפורים אישיים בהמשך, השפעות שיופיעו גם בחייהם הבוגרים, במקרה הטוב כזיכרון לא נעים, ובמקרה הרע כטראומה. מקרי אלימות כמו אלו שמדווחים עליהם במדיות השונות וכמו ארבעת המקרים שהתכנסנו לשמם היום, וגם מקרים אחרים שאנחנו לא שומעים עליהם, מפחידים בני נוער לצאת מהארון, מהווים איזשהו איום שמא יסבלו מלהט"בופוביה ושנאה ואלימות ואפילו לא יזכו למענה ראוי. השינוי צריך להיעשות ברמה התודעתית, כמו שחברי יואב אמר, גם ברמת האכיפה, משטרת ישראל, כאמור פה רבות לפניי. ואשמח להוסיף שגם דרושה הנגשה של שירותי התמיכה הרגשית הניתנים על ידי שירותי הרווחה במדינה כך שכל נער ונערה ידעו שיש להם עם מי לדבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד, תודה לך. מכובדיי, אנחנו עוד רגע חייבים לסיים, מי שרוצה מילות סיום, בבקשה. << אורח >> שרה רובק: << אורח >> שרה רובק, משרד המשפטים. זה פחות המוקד של הדיון, אבל אני אתייחס בקצרה לתשתית המשפטית לטיפול במקרים כמו אלה שתוארו. מדיניות האכיפה, כפי שנמסר לנו, היא מדיניות של אפס סובלנות לפגיעה על רקע נטייה מינית. מבחינה משפטית, בהיבט של העבירות, מייחסים את העבירה המתאימה לפי נסיבות המקרה. יכולה להיות עבירות תקיפה, תקיפה הגורמת חבלה, עבירת איומים. בנוסף, הייתה לכך התייחסות בדברים שנאמרו קודם, יש נסיבה מחמירה שנכונה לסיטואציה, היא קבועה בסעיף 144 ו' לחוק העונשין, כך שמי שעובר עבירה מתוך מניע של עוינות כלפי ציבור מתוך חמת נטייה מינית, יש החמרה בענישה לגביו של כפל העונש הקבוע לעבירה או עשר שנות מאסר לפי הנמוך מביניהם, ונטייה מינית מפורשת בהרחבה בהקשר הזה. אני אזכיר שבהתאם לתיקון החוק שנערך לאחרונה, גם העבירה של הטרדה מינית אם בוצעה ממניע שנאה, העונש עליה יהיה כפול. ואני אציין גם שבהתאם להנחיה בנושא, המדיניות היא שכשעבירות שונות, בפרט עבירות נגד הגוף והרכוש, מבוצעות ממניע גזעני או על רקע של עוינות כלפי הציבור, יש לייחס את אותה נסיבה מחמירה של עבירה שבוצעה ממניע שנאה. ונראה שהשאלה היא שאלה ראייתית, האם יש ראיות לעבירות האלימות ולנסיבה המחמירה של מניע שנאה. בדקנו עם הפרקליטות, לא מוכרים להם תיקים שנפתחו בעניין התופעה שתוארה של התחזות באפליקציות. אם למשטרה יש נתונים אחרים של תיקים שהועברו לפרקליטות, אנחנו כמובן נבדוק את זה. ובוודאי שמבחינתנו, ככל שיגיעו תיקים ויהיו ראיות, התיקים האלה יוגשו ותיוחס גם הנסיבה המחמירה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד, תודה רבה, דברים חשובים. << אורח >> אמרי זגורי: << אורח >> שני משפטים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל באמת שני משפטים. << אורח >> אמרי זגורי: << אורח >> אמרי זגורי, סמנכ"ל פעילות ציבורית באגודה למען הלהט"ב. אני רק רוצה לקחת קצת זום אאוט ולדבר על שני דברים שלא כל כך מדוברים פה בחדר. א', ההסתה כנגד הקהילה הגאה שמשתוללת, באמת משתוללת בשנתיים האחרונות, בין אם על ידי נבחרי ציבור, בין אם על ידי כל מיני ארגונים שמייבאים כל מיני רעיונות ממעבר לים שלא מתאימים לפה, לא רלוונטיים לפה ופשוט מסיתים ומפיצים פייק ניוז, וגם הפער בחוק, אנחנו לא מוגנים תחת סעיף הסתה לגזענות, ורף הראיות להסתה לאלימות הוא מאוד מאוד גבוה. ואנחנו רואים שההסתה הזו מובילה לאווירה עוינת שנותנת גב לתוקפים לצאת לרחוב רעולי פנים ולתקוף הומואים. ואנחנו צריכים אתכם, חברי הכנסת, לתמוך בהצעות חוק שנעלה יחד עם יוראי כחלק מחוקי שגיא לשוויון על שם רס"ן שגיא גולן זיכרונו לברכה. גם לתיקון הגדרת ההסתה לגזענות וגם פיצויים לנפגעי פעולות שנאה. עד היום פצועי הברנוער ושורדי הברנוער לא זכו לשום פיצוי או תגמול או מענה מהמדינה, וגם הנפגעים האלה, ככל שיוכרו כנפגעי פשעי שנאה, לא יקבלו שום פיצוי, וגם על זה צריך לדבר בהזדמנות הזו. אנחנו מאוד מודים לך על הדיון החשוב הזה ולמשטרה על שיתוף הפעולה, ואנחנו מקווים שזה גם ישא פרי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מצטער להרוס את התו החיובי שאמרי סיים בו. אני מוכרח לומר שאני די מאוכזב מהדיון הזה, אני יוצא ממנו כפי שנכנסתי אליו. משטרת ישראל שנתבקשה להגיע לדיון על תקיפה של להט"בים באמצעות התחזות באפליקציות היכרויות, אני מניח שהנחתם שאנחנו לא הולכים לדבר על פואטיקה ספרותית, אלא על הנתונים של העבודה שאתם עושים על מנת למגר את התופעה החמורה הזו. ואם אתם מגיעים לכאן ולא מוכנים לשתף אותנו בנתונים כי לא ביצעתם עבודת מטה מראש ואז מבקשים מהקהילה להמשיך ולהתלונן, על סמך מה? אם מוגשות תלונות בנובמבר ובדצמבר של 2024 ואין טיפול, אין חשודים שזומנו, אין תיקים שהועברו לפרקליטות המדינה על מנת להגיש כתב אישום, על סמך מה אתם מצפים מלהט"בים להגיש תלונה? על סמך מה שהמפכ"ל אמר? על סמך האמון הסדוק ממילא? אתם מגיעים לכנסת ישראל, עומדים בפני שישה נבחרי ציבור שביקשו לזמן את הדיון, עזבו אותנו, את יושב ראש הוועדה, ואתם אומרים, אנחנו לא אספנו את הנתונים. מה ציפיתם להציג בדיון הזה? אני באמת שואל. אני אומר, זה מבזה גם את נבחרי הציבור וזה בעיקר מבזה את העבודה הקשה של השוטרים שבשטח עושים את העבודה ויש לי אמון מלא בשוטרים. יש לנו משטרה אחת ואם יש בה ליקויים, צריך לתקן אותם, אבל זו לא התנהלות שבונה אמון בין הקהילה הגאה לבין משטרת ישראל. ולכן אני רוצה לומר לכם שאני מאוכזב בצורה עמוקה, גם כלהט"ב, גם כחבר כנסת, מההתנהלות הזאת. היא בעיניי התנהלות שהיא מתחת לכל ביקורת והיא מבזה גם את משטרת ישראל, גם את כנסת ישראל וגם את הציבור. אני אבקש עוד דיון שבמסגרתו אולי נבהיר לכם שאתם מצופים להגיע לכנסת כדי לדווח על הפעילות שלכם שאנחנו אמורים לפקח עליה. אין לי על מה לפקח. לשם מה התכנסנו כאן אם לא כדי לשמוע מה אתם עושים כדי למגר את האלימות הקשה שמופנית כלפי הקהילה הגאה באווירה רעילה שקיימת כלפינו? ואני לא אחזור על מה שאמרי אמר לגבי נבחרי ציבור מהממשלה שמסיתים נגדנו. לכן אני אומר, עבודת משטרת ישראל מול הקהילה הגאה לא מתחילה ומסתכמת בקונפטי של כל מיני טייטלים מפוצצים שקשורים לקהילה הגאה. היא בראש ובראשונה עוברת דרך יצירת אמון שעובר דרך אכיפה שלא רואה, שלא מבחינה בנטיית הלב שלנו, תופסת את הפוגעים, מעמידה אותם לדין ומשתמשת בכל הכלים שהמחוקק נתן על מנת להחמיר בענישה כנגד פשעי שנאה. תודה << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדיי, אני אתחיל עם חבריי מהמשטרה. תראו, נדמה לי שב-120 חברי הכנסת, חבר הכנסת ששומר לכם הכי הרבה אמונים ומגן עליכם במקום שצריך להגן ומצד שני מפרסם את כל הדברים הטובים שאתם יודעים לעשות ועושים זה אני. ואני אומר לכם, להגיע לפה לדיון כזה בלי נתונים, זה לא מכבד אותי. אני מצטט את דבריו של יוראי כי נראה לי נכון לומר אותם, זה לא רק מכם, זה גם ממשרדי הממשלה אחרים, איזה מין הרגל כזה שחבל, זה פוגע בעבודה הנהדרת שאתם עושים. אני מדבר אליכם כמשטרה, אתם עושים עבודה מדהימה בחוסר כוח האדם שאתם סובלים ממנו למרות הגיוסים היוצאים מן הכלל של השנה האחרונה, אתם עושים פעילות מדהימה. בסוף אנחנו נופלים על השטויות של נתונים שאין לי שום ספק שקיימים. חלקם אפשר להציג וחלקם אפשר לבוא ולהגיד מראש, יש לנו נתונים, אנחנו מבקשים רבע שעה מסווגת. אני מוציא את כולם, עושים מסווג. בואו נתכנס לנוהלי עבודה קצת יותר ראויים כדי להביא לידי ביטוי באמת את הדברים הטובים שאתם עושים. הרי אין לנו מה להסתיר, ההישגים שלכם ביום-יום בעבודה הם משהו שאף אחד אחר לא יכול להתמודד מולו. אבל אני אחזור לפתח של הדיון הזה. אנחנו באמת נמצאים בתקופה שבה אם לא נגלה רגישות לחטופים, לנופלים, למשפחות השכולות, לאוכלוסיות המיוחדות, אני לא רוצה לקרוא להן מוחלשות כי אני לא חושב שהן מוחלשות, הן אולי נחשבות לכאלה, אבל הן ייחודיות, הן משהו אחר, זה משהו שאנחנו צריכים להתחיל להרגיל את עצמנו. ממש כשם שאני עמדתי נבוך כשראיתי את ראש הממשלה מגיע אחרי ניתוח ואת בועז ביסמוט מתוך השבעה, וחלק מהרגישות שגם אני צריך לדעת לקחת אותה, לא רק אתם, אבל כדאי שכולנו נלמד אותה. ובהזדמנות הזאת, בהחלט תנחומים למשפחות הנרצחים היום, ואיחולי החלמה לפצועים שאני מקווה שישארו בסוף רק פצועים בגוף ולא פצועים בנפש ולא מעבר לזה. אני בניגוד ליוראי כן שמעתי פה כמה דברים שכן מעודדים אותי וכן גורמים לי להבין שאנחנו מתקדמים. גם אם אנחנו לוקים עדיין, אנחנו בהחלט מתקדמים. מה שקורה באגף ההדרכה זה מאוד יפה, רחלי, אני חושב שזאת עבודה מאוד ראויה. ואם נציגי הלהט"ב יגיעו וידברו עם השוטרים, עם אלה שהולכים להיות סיירים, זה יהיה נהדר, עם קציני המשטרה על אחת כמה וכמה. אני רק מבקש, תעבירו לי לו"ז, מתי זה מתחיל להיכנס, חודש, חודשיים, שלושה, שנדע אולי גם נקפוץ לראות את זה. אני רוצה להעיר הערה כללית. אלימות כלפי אוכלוסיות ייחודיות או קהילות כמו שאתם קוראים לזה, היא לא משהו שהוא אפס סובלנות. אני שונא את המשפט הזה גם, איציק, כי זה 100% אי סובלנות. אפס סובלנות, יש בזה אפס, והוא לא מוצא חן בעיניי. זה 100% אי סובלנות לדבר הזה. אם אנחנו כחברה לא נטפל בזה, מחר בבוקר אנחנו נהיה בקבוצות המיוחדות ובקבוצות המיעוט. אסור לנו לא לכבד את העניין הזה. נכון, אנחנו במדינה דמוקרטית, הרוב קובע, אבל עדיין, חובתנו לשמור על המיעוט. יש לי הרגשה שאנחנו בחלק מן המקרים די מזניחים את זה. אני כל פעם מטפל בקבוצת מיעוט אחרת, זה לא רק הלהט"ב, יש גם קבוצות מיעוט אחרות שמגיעות כאן לדיונים. אני חושב שאנחנו צריכים להסתכל על זה אחרת. אני יודע שבמשטרה כן מבוצעות הפעולות להסתכל על זה אחרת, צריך לתת לזה טיפה יותר תשומת לב וזרקור, להאיר את זה החוצה, לא רק בהדלקת נר לחנוכה, עד כמה שאני יכול להמליץ למפכ"ל מה לעשות. בין שאר ההמלצות שאנחנו נעביר זה גם למשרד החינוך, אני בהחלט מקבל את ההערות שלכם, צעירים, הערות חשובות. אני חושב שגם משרד החינוך צריך להיכנס לעניין הזה ולהתחיל לפתוח את העולם לכולנו. אחרת אנחנו נחיה בסטיגמות ובדעות קדומות, ואת זה משרד החינוך יודע לעשות. חקיקה, דיברתם פה על נושאים שאתם רוצים להעביר לחקיקה. אני אומר לכם, אל תגלו לאף אחד ואל תגידו את זה גם ליוראי, אם לא תעבירו את זה דרך חברי הקואליציה זה יתקל בקושי. תמצאו גם חברי קואליציה להעביר את זה כי אלה חוקים ראויים, אסור שהם יתקעו בגלל שיוראי הוא באופוזיציה, בסדר? את זה אומר לכם איש מהקואליציה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מוכן למסור לך אחר כבוד את כל החקיקה שלי, תגיש אותה בעצמך, אני מבטיח שהאופוזיציה לא תתנגד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ולסיום, שנו את המושג הזה של לצאת מהארון, לא מתאים לכם. תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:33. << סיום >>