פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
21/07/2020


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 28
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ט בתמוז התש"ף (21 ביולי 2020), שעה 12:04


סדר היום:
הכרה, שקילה ורישוי תארים אקדמיים של עולים חדשים ותושבים חוזרים

נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
מיכל וונש 
יוסף טייב
אנדרי קוז'ינוב 
יואל רזבוזוב 



מוזמנים: 
	יצחק אוחנה
	–
	סמנכ"ל, חטיבת פרט, משרד העלייה והקליטה

	קלאודיה כץ
	–
	מנהלת אגף א', תעסוקה, משרד העלייה והקליטה

	פרופ' שאול יציב
	–
	מנהל האגף לרישוי מקצועות הבריאות, משרד הבריאות

	אביטל אגמון ברקוביץ
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

	ציפי ויינברג
	–
	ממונה הערכת תארים אקדמיים מחו"ל, משרד החינוך

	רותי זוסמן
	–
	מדריכה ומרכזת רישוי והכשרת מורים, משרד החינוך

	מיכל אבגנים
	–
	מנהלת אגף בכיר, הסדרת עיסוקים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

	שרונה אנגלנדר
	–
	מ"מ ממונה תחום מדעים והנדסה, המועצה להשכלה גבוהה

	מרב אברהמי
	–
	המועצה להשכלה גבוהה

	דנה פישביין
	–
	מנהלת המועצה המדעית, ההסתדרות הרפואית בישראל

	אלעד גודינגר
	–
	עו"ד, ראש תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית בישראל

	אסתר בלום
	–
	קשרי ממשל, ארגון קעליטה - עמותות הפועלות למען עולי צרפת

	רונן פוקסמן
	–
	מנהל חטיבת קשרי ממשלה ותעסוקה, ארגון "נפש בנפש"

	דבורה נחמוד רבל
	–
	מועצת ארגוני עולים

	ז'נטה ויינברג
	–
	מהנדסת, מנכ"לית ארגון מהנדסים ואדריכלים עולים

	בקה ורטמן
	–
	עוזרת פרלמנטרית של חברת הכנסת מיכל וונש

	אבי עמרם
	–
	עוזר פרלמנטרי של חבר הכנסת יוסף טייב




ייעוץ משפטי: 
מרב תורג'מן

מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים



 << נושא >> הכרה, שקילה ורישוי תארים אקדמיים של עולים חדשים ותושבים חוזרים << נושא >> 
 



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

 
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. על סדר היום הכרה, שקילה ורישוי תארים אקדמיים של עולים חדשים ותושבים חוזרים.

הוועדה קיימה מספר דיונים בנושא. צריכה להיות היערכות לקליטת עלייה בעקבות הקורונה. הצפי הוא לרבע מיליון יהודים בשנים הקרובות. תעסוקה היא מפתח לקליטה מוצלחת. מדינת ישראל צריכה לשאוף שמרבית העולים יוכלו לעבוד ולהשתכר במקצועות בהם עבדו בארץ מוצאם, צברו השכלה וניסיון, ושכרם צריך להיות בהתאם לכך.

צריך להבין שעלייה מביאה צמיחה וזה טוב למדינת ישראל בלי קשר לכל דבר ועניין והאנשים האלה צריכים לעבוד כי אחרת הם ייכנסו לייאוש ובלית ברירה יחזרו לארץ מוצאם. זה קורה. זה קורה ליהדות צרפת ולצערי הרב הרבה חוזרים לצרפת או נסעו לקנדה. לנו זה לא נותן שום דבר ובסך הכול זאת עלייה טובה.

המדינה משקיעה והשקיעה כסף רב באקדמאים שעוזבים את ישראל ונוסעים לחוץ לארץ, מה שאנחנו קוראים בריחת מוחות. לכן מדינת ישראל צריכה לקבל את האקדמאים ואת ההנדסאים שהשקיעו מזמנם ומכספם ללימודים בחוץ לארץ, ובטח לא להקשות עליהם. הם למדו בחוץ לארץ על חשבונם, על חשבון המדינות שם למדו ולא ל חשבוננו. צריך לנצל את זה לטובתנו.

מדובר בדיון ראשון בנושא הזה אך לא אחרון. משרדי החינוך, הבריאות, הקליטה, העבודה והרווחה והמל"ג עוסקים בנושא מורכב זה אבל לצערי הרב ללא תוצאות. הם עוסקים, אבל כנראה הבירוקרטיה חזקה יותר מכפי שאנחנו חושבים.

החקיקה בנושא מיושנת ולא מתאימה לעידן הנוכחי ובוודאי לא לתקופת הקורונה. אני הייתי אומר שכאן פחות הבעיה היא עם הקורונה. כאן כל דבר זה קורונה אבל כאן הבעיה היא בעיה מערכתית שלא קשורה לקורונה.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 
 
הקורונה היא רק הזדמנות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
הקורונה מביאה את גלי העלייה.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 
 
בדיוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
אבל הנושא הזה פחות קשור לקורונה. כולנו גילינו את היתרונות שבתקשורת ולמידה מקוונת בה יש צורך בזמנים כמו עכשיו כאשר יש צורך ביצירתיות כדי להמשיך ולנהל שגרה ולכן הדברים צריכים להשתנות.

הסוגיה נחלקת לשלושה נושאים: הכרה בתארים, שקילת התארים ורישוי התארים. 

הכרה בלימודים אקדמאיים, כפי שציינו לימודים מקוונים הנהוגים בארצות הברית ובמדינות אחרות, לא מוכרים בישראל בקשר ללימודי הנדסה וזה באחריות משרד העבודה והרווחה והמל"ג. מקצועות הרפואה, רישוי, תארים רפואיים מחוץ לארץ לא מוכרים בישראל. פיזיותרפיסטים, אופטומטריסטים, קלינאי תקשורת, מומחים ברפואת פה ולסת, פתולוגים, מומחים לכף רגל, אחיות – באחריות משרד הבריאות.

הכרה בלימודים מחוץ לארץ לצורך המשך לימודים אקדמאיים בארץ, עידוד סטודנטים עולים, דבר שהוא מאוד מאוד חשוב כי אלה גם אנשים צעירים ושוב, זה קשור לצמיחה במדינת ישראל. משרד החינוך מעריך תארים לצורכי שכר במגזר הציבורי בלבד והאישורים לא תקפים למגזר הפרטי. יש להסדיר מי המשרד הרלוונטי שאמון על הנושא שיכול להנפיק אישורים כדי שהעולים יוכלו להציג בפני מעסיקיהם ולזכות בשכר ההולם את כישוריהם. מל"ג ומשרד החינוך.

 שקילת תארים אקדמאיים – משרד החינוך. באתר משרד החינוך אין מידע לעולים החדשים בשפות זרות. המידע מופיע בשפה העברית בלבד, וזה דבר הזוי. משרד החינוך דורש מהעולים החדשים לקבל את התעודות בהגעה פיזית למשרד ולא ניתן להעביר מסמכים אפילו במייל באופן מקוון. לאחרונה משרד החינוך היקשה עוד יותר על הליך שקילת התארים ודורש מסמכים רבים. כנראה משרד החינוך חושב שצריך להעביר אליו את המסמכים במשקל קילוגרמים. עולים חדשים לא יכולים להציג בפני המשרד, העולים החדשים נדרשים לתרגם את מסמכים לעברית עם אישור נוטריוני, דברי יקר לכשעצמו.

משך הטיפול בבקשות במשרד החינוך הוא כארבעה חודשים. משרד החינוך לא מאשר תארים של אוניברסיטאות מוכרות בעולם. כמו כן הפסיק משרד החינוך – לא ברור בסמכות מי – לשקול תארים למי שאינו עובד בשירות הציבורי וזקוק להכרת התואר לצורך רישוי ודירוג שכר.

מהנדסים עולים עם תואר שני שלמדו פחות מ-1,000 שעות לימוד לא מקבלים הכרה בארץ, גם אם הם למדו 950 שעות. 

עוד הובא לידיעתנו כי אין גורם ממשלתי שאחראי להמרת תעודות הנדסאים. מצד אחד משרד החינוך אינו מכיר בלימודי הנדסאים בטענה שאלה לא לימודים אקדמאיים ומצד שני למשרד העבודה גם אין את הסמכות להכיר בתעודות הנדסאים לצורך אישור שכר. לעניין זה אני קורא לשר העבודה והרווחה איציק שמולי ולמנכ"לו לטפל בבעיה זו בדחיפות ולקדם החלטה שתאפשר לאגף רישום ורישוי עיסוקים במשרדו לטפל בהנדסאים העולים לישראל ולאפשר להם לעסוק בתחום.

בסמכות המל"ג להכיר בלימודי המשך באוניברסיטאות בחוץ לארץ ללימודים בארץ. הכרה בלימודים בהתכתבות, חוסר לא משמעותי בשעות לימודים במקצועות ההנדסה, 980 ל למשל במקום 1,000. 

גורמי ההוראה המועדפים – מתמטיקה, אנגלית, שיתוף פעולה בין משרדי הקליטה והחינוך וביקוש גדול מההיצע. אין מספיק קורסים. כנראה כל הנושא הזה הוא בעיה תקציבית.

מקצועות נוספים שדורשים רישוי והכרה – נהגי רכב כבד וחשמלאים. 

בין השנים 2010 עד 2019 עלו 3,600 רופאים, 658 עובדים, 1,954 אחים ואחיות, 13,071 מהנדסים, 7,795 עובדי חינוך והוראה, 1,980 חשמלאים. 

בשנת 2019 עלו 679 רופאים, 2,338 מהנדסים, 1,078 עובדי חינוך והוראה, 270 אחים ואחיות.

אנחנו יודעים – גם ללא ההקדמה הזאת – שיש בעיה רצינית מאוד בתחום. התחלנו בכנסת הקודמת בחקיקה לגבי רופאי השיניים ולדעתי, כדי להריץ את הנושא, נהיה חייבים להגיש הצעת חוק כללית על הכול או חלקית לפי משרדי הממשלה. דיאלוג עם משרדי הממשלה לא יעזור ואני אומר לכם את זה. לא יעזור. יכול להיות שאנחנו צריכים ישר להכות בברזל ולסיים את הסיפור הזה אחת ולתמיד. ברגע שמגישים הצעת חוק פרטית התוצאה היא שמשרדי הממשלה בוועדת שרים לחקיקה צריכים להתייחס לזה. זה מגלגל תהליך. לפעמים התהליך גורם לזה שהמשרד הממשלתי מגיש את הצעת החוק ומבקש לחכות כדי שהוא יגיש, ואז מוגשת הצעת החוק הממשלתית, ולפעמים הצעת החוק עוברת, מגיעה לכנסת ואנחנו מריצים אותה. עשינו את זה בעבר ואנחנו צריכים לשקול לעשות את זה ללא קשר למה שיבטיחו לנו כאן. 

אגיד לכם את האמת. אני לא מאמין למשרדי הממשלה בעניין. לא מאמין לפקידות. למה? מכיוון שעובדה, שנים הם לא מטפלים בעניין הזה, אז עכשיו, בגלל שאנחנו קצת ניערנו אותם הם יטפלו? 

אני מבקש מכל אחד מחברי הכנסת שייקח נושא ויגיש על זה הצעת חוק. אין צורך בהצעת חוק כללית כי מאוד קשה להעביר את הכול במכה אחת. אם לך חשוב הנושא הזה של אחיות, תגיש בבקשה הצעת חוק.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 
 
נעשה את זה ביחד. נעזור אחד לשני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
תעשו איך שאתם רוצים. שכל אחד ייקח משהו ונתחיל להריץ את העניין הזה. 

אני לא מזלזל בדיון אבל שיבינו הפקידים בכל מקום שאם הם לא יעשו את זה מהר, אנחנו כבר נעשה את זה עבורם.

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> 
 
אני רוצה לתת את הרקע החקיקתי. יש מספר דברי חקיקה שמאפשרים למשרדי הממשלה לבחון את התארים של אנשים שלמדו בחוץ לארץ. החקיקה העיקרית בנושא הזה היא חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות שמאפשרת הכרה בתארים לריפוי בעיסוק. אנחנו תכף נגיע גם להוראת שעה שהיא בתוקף עד 2021 אבל יש את חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות כמו שאמרתי ותקנות מכוחן. יש את חוק המהנדסים והאדריכלים שמאפשר הכרה בלימודי אדריכלות והנדסה בחוץ לארץ. יש את תואר ההנדסאים והטכנאים המוסמכים שזה תואר להנדסאי וטכנאי, שמאפשר הכרה של משרד הכלכלה בלימודי הנדסאים וטכנאים מוסמכים. יש את חוק החשמל ותקנות החשמל מכוחן מכירים בלימודים או בניסיון שנרכש. במקצוע הזה מחוץ לישראל.

השאלה העיקרית היא איך בוחנים את התואר ואיך בוחנים את תוכנית הלימודים שנלמדה בחוץ לארץ ומאשרים את זה ומשווים לצורך ההכשרה שנלמדת בישראל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
כל חברי הכנסת, אני לא מנדב אותה, אבל מי שצריך ייעוץ איך להכין את הצעת החוק הספציפית, יש לנו את היועצת המשפטית. אני מאמין שהיא תעזור לכם בעניין הזה למרות שהיא לא מחויבת. אני מאמין שהיא תעזור.

כל אחד מחברי הכנסת שרוצה לדבר, לפי הסדר, בבקשה.

 << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 
 
תודה רבה אדוני היושב ראש. עברתי כאן את נתונים רבים שסיפקו משרדי הממשלה ויצאתי מבולבל. המסקנה העיקרית, כפי שפתחת, היא שמדינת ישראל מאוד אוהבת את העלייה אבל מתעמרת בעולים. אם לפי המספרים בשנת 2018-2019 הגיעו לישראל 31,388 בעלי מקצוע, כל מיני בעלי מקצוע – רופאים, אחיות, מהנדסים, חשמלאים – לפי הנתונים האחרים בשנת 2018 הגיעו 7,869 הגישו את התואר להערכה ובשנת 2019 הגישו 8,068 את התואר להערכה. כלומר, פי שלושה אנשים הגישו תואר להערכה מאשר מספר האנשים שהגיעו עם התארים. 

אם נסתכל על נתוני משרד הבריאות, לא משרד הרווחה שהעביר את הנתונים, רק מאות בודדות קיבלו הסמכה ויכולים להתחיל לעבוד. מה זה אומר? זה לא רק התהליך הבירוקרטי אלא יש כאן התעמרות. יכול להיותך שיש כאן גם מחסום שפתי אבל המחסום השפתי הזה ניתן לפתרון. שלא יכול להיות שיש פערים כאלה. אלה פערים אדירים של פי שלושה, פי ארבעה, פי חמישה. לא יכול להיות שיש מספר רופאים ואחיות שמורשים לעבוד ולא עובדים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
רופא שלמד בפריס וקיבל תעודה מאוניברסיטה ידועה שם, מה הבעיה? הוא צריך משהו מיוחד? יש מקצועות שצריך לעשות הסבה. למשל עורכי דין, צריך לעשות התאמה. אבל רופא כירורג צריך איזושהי התאמה? בסדר, יש קצת זיופים, בחבר העמים יש קצת זיופים, היום פחות מאשר בעבר, אבל עדיין. מהנדס מקנדה צריך הסבה מיוחדת? למה כל הישראלים שהולכים לעבוד בהיי-טק בארצות הברית, מקבלים אותם בידיים פתוחות? כי הם למדו בישראל. למה אנחנו לא יכולים לנהוג כך כלפי אלה שבאים ממדינות מפותחות כמו צרפת, קנדה, ארצות הברית וכולי? 

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 
 
אנחנו נתייחס.

 << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 
 
זה בלתי מתקבל על הדעת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
עם כל הכבוד, זה תפקיד של משרד העלייה והקליטה. אתם לא יכולים להפיל את זה על המל"ג.

 << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 
 
יש כאן תהליכי רישוי מאוד מורכבים.

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 
 
אנחנו נתייחס לזה. אין בעיה אבל אנחנו רוצים לקבל את הסמכות לרישוי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
אתה לא יכול לקבל את הסמכות לרישוי אבל אתה כן יכול להילחם על העניין הזה.

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 
 
אני אומר מה אנחנו עושים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
 אתה לא יכול לקבל במקום המל"ג. הם אנשי המקצוע אבל עדיין אתם צריכים לדפוק על השולחן.

 << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 
 
אני אשלים את קו המחשבה. הנתונים האלה והפער בין מספר האנשים שמגיעים עם תארים ומספר האנשים עם תארים שבסוף מועסקים, הפער הזה רק מצביע על חוסר אמון של אותם העולים להגיש את המסמכים למשרדי הממשלה לקבלת ההכרה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
לא הבנתי.

 << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 
 
אם יש לנו 30,000 בעלי מקצוע ומתוכם רק כמה מאות מתקבלים לעבודה, בסופו של דבר זה מצביע על חוסר האמון של האנשים שמגישים את ההערכות האלה.

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> 
 
הוא מתכוון ש-30,000 בעלי תארים הגיעו לישראל ורק 7,000 עובדים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
לא. זה לא נכון. זה לא מדויק.

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> 
 
בעלי תואר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
בעלי מקצוע. לא תארים.

 << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 
 
לא. תואר ומקצוע.

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> 
 
רק 7,000 הגישו בקשה להכרה בתואר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
זאת לא בהכרח המסקנה המחויבת. זה תלוי מה הסיבות.

 << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 
 
אני מכיר את זה מהניסיון האישי. הבן אדם יעדיף עכשיו, במקום לעבור את התהליך הזה של הכרה בתואר והמהמורות שבדרך, הוא יעדיף לעבוד בעבודה אחרת - כשהוא לא צריך עכשיו הסמכה והכשרה - רק כדי להתפרנס.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
אני לא רואה רופא שילך לעבוד במשהו אחר כי לוקח זמן להוציא אישור.

 << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 
 
זה לא רק רופא. תסתכל על נהגי משאיות

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
לגבי נהגי משאיות, אתה צודק.

 << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 
 
גם חשמלאים שלא מכירים להם בניסיון מחוץ לארץ, גם אדריכלים שעכשיו צריכים לעבור תהליך ולהוכיח את עצמם וגם כל השאר. זה רק מצביע על מהמורות בדרך שהמדינה מערימה בפני אותם עולים.

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 
 
כבוד היושב ראש, דיון חשוב ביותר למרות שהראש אחרי ועדת קורונה. אני אעלה חלק מהבעיות שהגיעו לשולחני. קודם כל, במשרד החינוך דורשים מכל עולה חדש להגיש בצורה מקוונת, אמנם חלק קטן הוא ברוסית וכל השאר בעברית. עולים חדשים שזה עתה עלו לישראל, מאוד מאוד מתקשים לשלוח ולמלא את הטפסים האלה.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 
 
ומה עם הסיפור בחיפה?

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 
 
חיפה היא אחת הערים שקלטה הכי הרבה עולים חדשים. פנה אלי זוג עולים חדשים שבאו לשם ואמרו להם שאין קבלת קהל. הם פנו והגיעה תשובה מירושלים. הייתה שם משרה שהועברה לירושלים וגם בירושלים עכשיו זאת משרת סטודנט. יש שם כל כך הרבה עובדים דוברי רוסית שיכולים לעסוק בזה. יש כאן בעיה מהותית. חיפה היא עיר עם עולים רבים וזאת לא רק חיפה. יש הרבה עובדים במשרד החינוך ואפשר למצוא תקן לדובר רוסית שיטפל בנושא הזה.

תקופת המתנה. משך זמן להערכת תארים. לעולים מברית המועצות לשעבר, כמובן ברוסית, לפני הקורונה בין חמישה לשמונה חודשים והם מתגאים בזה שתארים ממדינות אחרות זה בין חודשיים לשלושה חודשים. למה? שוב, חסרים לנו דוברי רוסית בישראל שיכולים לעשות את זה? 

עשינו דיון לגבי העדפה מתקנת. יש הרבה גופים כמו חברת חשמל למשל שטוענים שאין מספיק מהנדסים ויש מחסור במהנדסים. העלייה הברוכה שהגיעה בשנות ה-90 עכשיו מתחילה לצאת לפנסיה ויש מחסור במהנדסים. גם כאן יש מהנדסים לתואר שני לדוגמא שהמדינה מחייבת בהכרה של התואר לפחות 1,000 שעות לימוד. יש כאלה שלמדו 950 שעות, 980 שעות ואז לא מכירים להם בתואר השני. אנחנו יודעים בשביל מה אנחנו צריכים תואר שני, כי מדובר במכרזים ותואר שני מאוד חשוב. אז האנשים האלה נאלצים לעבוד אחרות.

במקרה של למידה מרחוק כלל לא מקבלים הכרה. יש הרבה סוגיות ואנחנו צריכים לצלול לתוכן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
אתה מדבר על המל"ג?

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 
 
כן.

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> 
 
הם לא מכירים בתואר שנלמד מרחוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
עם המל"ג זה מאוד קשה.

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 
 
יש כאן בעיה. אנחנו מדינת עלייה והמטרה שלנו היא לקלוט את העולים בצורה מיטבית. כשאנחנו מתחילים לעשות להם את הבירוקרטיה כמו שאנחנו יודעים, העולים בסוף נופלים בין הכיסאות כשהם גם בלי עבודה, אנחנו צריכים לקחת בחשבון את הקושי השפתי, וזה דווקא כשיש הרבה מקצועות שאנחנו כן צריכים במשק. אלה מקצועות דרושים.

אני אסיים במשפט אחד. המטרה שלנו כאן בוועדה היא לקחת את כל הבירוקרטיה הזאת, גם אצלי בשולחן, זאת הבירוקרטיה, מבלבלים את העולים. העולים הם אוכלוסייה שהגיעה לארץ. אני זוכר את עצמי ואת המשפחה שלי בלי שפה ועם הרבה אי ודאות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
היית ג'ודאיסט. עשו לך קורס מיוחד לג'ודו, לבדוק אם אתה באמת חגורה שחורה?

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 
 
הייתי ילד. תאמין לי, מה רצו לבדוק אצלנו אבל בסוף הכול כשר והכול כמו שצריך. אני אומר שאנחנו בוועדה הזאת צריכים לטפל בעניינים האלה ואנחנו יכולים לפתור את הסוגיה הזאת ואפילו בלי חקיקה אלא בתקנות שם אפשר לתקן את הדברים האלה מהר ואם חסר תקן פה או שם, למלא אותו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
יש דברים שאתה חייב בהם חקיקה ויש דברים שאתה לא חייב בהם חקיקה.

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 
 
נכון. יש חקיקה ראשית אבל אני אומר שאת רוב הדברים האלה אנחנו יכולים לפתור בתקנות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
כן, אבל לא עושים את זה. אם אתה מגיש הצעת חוק, זה מגלגל את הגלגל. אחרת זה לא יתקדם לשום מקום בחקיקה.

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 
 
מסכים אתך. אני מקווה שמאוד שאנחנו נשנה את הדברים האלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
מה כרגע הבעיות המרכזיות מבחינת העולים? רופאים, אחיות, מהנדסים.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 
 
אלה כל התארים. אני רוצה רגע לקחת צעד אחורה, לפני המקצועות, ולומר שזה כל התארים. אנשי המקצוע ידעו גם לגבות את זה. אני כן אדבר על השתלבות כיוון שאני מתחברת למה שיואל אמר. אם המטרה שלנו היא השתלבות, חייבים להסיר את החסמים. אנחנו עכשיו מזהים כאן חסם מאוד גדול שהוא הנושא של ההכרה בתארים אקדמיים. בסוף אני אומר שההשתלבות או חוסר ההשתלבות של האנשים האלה בשירות המדינה, כולנו יוצאים נפסדים ולא רק שירות המדינה ולא רק הם. כל מדינת ישראל יוצאת נפסדת להרבה מאוד שנים ולכן אני כל כך מעריכה אדוני היושב ראש שאתה מאפשר לנו להסתכל בצורה הוליסטית על הבעיה. לא מגזרית. זה לא עניין של מגזר כזה או אחר. זה הנושא של התארים באופן כללי. כמובן שלכל מגזר נדרשות התאמות או לכל מדינה לפעמים יש צרכים שונים.

מעבר לחסם המהותי של הנושא של כלל התארים יש חסמים טכניים שחייבים להיות מודעים אליהם. קודם כל, הפורטל שהוקם בגלל משבר הקורונה שפתאום אפשר להגיש דברים בצורה מקוונת, זה כבר יופי - ההזדמנות שלצד המשבר – אבל זה לא עובד. הוקם פורטל והוא לא עובד. עוד מעט בקה תחלוק אתנו את החוויה הטכנית של איך לנסות להגיש את המסמכים האלה.

הדבר השני הוא אורך הזמן. אני אציין לשבח את זה שיש עכשיו פורטל מקוון. הלוואי ונצליח שהוא יעבוד ושהוא יקל על התהליך.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 
 
הוא בשלבי ניסוי.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 
 
כן. הוא בשלבי ניסוי. 

התהליך לוקח הרבה מאוד זמן. יואל התייחס לזה אבל אני יכולה לומר שלי יש עוזרת אישית שלי, שהתואר השני שלה מאוניברסיטת קולומביה, לא אוניברסיטה לא מוכרת, ארבעה חודשים. 

אני מאוד מתחברת למה שיואל אמר ולכן אני מדברת על השתלבות. השפה שאתה צריך לדבר היא עברית כדי שתצליח להגיש את המסמכים, זה בבחינת אל תשים מכשול בפני עיוור. זאת פשוט גישה אנכרוניסטית ולא רלוונטית. אני לא יודעת איך להתייחס לדבר הזה. חייב להיות בשפות, חייב להיות מונגש, בטח בשפה האנגלית לכל הפחות או שפה שיחליטו עליה שרוב האנשים אמורים לדעת אותה. יש גם את הנושא הטכני שמתקשר לאישור שצריכה תעודה להיות חתומה בידי עורך דין ישראלי.

כל התהליך הזה הוא פשוט הזוי. אפשר גם להציע שלגבי אוניברסיטאות מוכרות – ייל, הרווארד – אולי אפשר לפשט את התהליך וזאת לא איזושהי אוניברסיטה - אני לא רוצה להעליב אף אחת ולכן אני לא אנקוב בשמות – שאף אחד לא יודע היכן היא. 

שוב אדוני היושב ראש, תודה על האפשרות להעלות את זה אבל אני אומרת שזה חוצה תארים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
אנחנו לא יכולים כרגע לטפל בכל התארים האקדמיים. זה באמת התפקיד המקצועי של מי שמטפל בזה במל"ג. אנחנו צריכים לתפוס את השור בקרניו בכל מיני מקצועות שהם מקצועות חשובים גם למדינת ישראל. שם אנחנו יכולים כי מהנדסים למשל, אחיות, רופאים ומקצועות מהסוג הזה, אנחנו צריכים לטפל בזה מיד. כל שאר הדברים, אנחנו יכולים לטפל, אני לא אומר שלא, אבל אם למשל מדעי המדינה שלמדו בקניה ובא עולה מקניה, אז אני לא יודע להיכנס לזה.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 
 
אבל באוניברסיטת קולומביה או ייל אתה כן יודע להיכנס לזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
כן, אבל קשה לי להיכנס. לשם כך יש את אנשי המקצוע. את המל"ג. כשאני מדבר על חקיקה, בואו נתפוס את השור בקרניו במקצועות החשובים, שם גם נמצאים רוב העולים. יש אלפי מהנדסים שעולים.

 << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 
 
כל תהליך הבדיקה נראה כאילו שכל העולים האלה שמגיעים עם תארים, הם בחזקת חשוד. זאת התחושה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
נכון. 

 << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 
 
הגעת ממוסקבה, זייפת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
חלק מזה נובע מכל מיני בעיות שהיו בעבר שמצאו וגילו. כשאני עבדתי בסוכנות, עבדתי שנה כעורך דין, הגיע מישהו מרוסיה והוא הביא תעודה שהוא פרופסור ואני לא הייתי נותן לו את התואר הזה.

 << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 
 
על סמך זה אפשר לפסול את כלל האוכלוסייה?

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 
 
העוזרת הפרלמנטרית של חברת הכנסת וונש.

 << אורח >> בקה ורטמן: << אורח >> 
 
אני עליתי מקנדה. תודה רבה. אני עכשיו צריכה לעשות את כל התהליך הזה.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 
 
מה למדת ואיזה תעודות את צריכה?

 << אורח >> בקה ורטמן: << אורח >> 
 
אני למדתי יחסים בין-לאומיים באוניברסיטה בקליפורניה, בלוס אנג'לס, ויש לי תואר שני מאוניברסיטת קולומביה במדעי המדינה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
עשו לך בעיות עם התעודה מאוניברסיטת קולומביה?

 << אורח >> בקה ורטמן: << אורח >> 
 
כן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
זה ממש הזוי.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 
 
כמה זמן את בתהליך?

 << אורח >> בקה ורטמן: << אורח >> 
 
אני דיברתי עם משרד החינוך והם אמרו שזה יארך עד ארבעה חודשים.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 
 
תסבירי שאת עובדת בכנסת ושאת לא מקבלת את דירוג האקדמאים.

 << אורח >> בקה ורטמן: << אורח >> 
 
כן. אני יועצת של חברת הכנסת מיכל וונש ואני עובדת בכנסת ואני צריכה לעשות כל התהליך זה כדי לקבל את המשכורת שמגיעה לי, משכורת היועצים בכנסת. נראה לי שהאנשים במדינה צריכים לקבל משכורת לפי התעודות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
אפשר גם לתת את זה רטרואקטיבית, שלושה-ארבעה חודשים.

 << אורח >> בקה ורטמן: << אורח >> 
 
כל ניסיון העבודה שלי, כאן אני צריכה לעשות את כל התהליך ולקבל תשובה ממשרד החינוך. הם אומרים שזה יארך ארבעה חודשים. זה גם מאוד מסובך ולא ברור. כבר אמרה מיכל וונש שהפורטל לא עובד. ניסיתי כל יום וכבר שבוע הוא לא עובד.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 
 
אדוני היושב ראש, הנה, הפורטל פתוח. לא מתפקד.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 
 
תנסה בצרפתית ותראה שהכול בסדר.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 
 
ניסיתי בצרפתית, בערבית, ברוסית. לא עובד.

 << אורח >> בקה ורטמן: << אורח >> 
 
הפורטל לא עובד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
את המשכורת המגיעה לה, היא תקבל רטרואקטיבית.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 
 
ייתנו לה.

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> 
 
אם תהיה הכרה, בוודאי שהיא תקבל רטרואקטיבית.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 
 
אבל לא כולם עובדים בכנסת.

 << אורח >> בקה ורטמן: << אורח >> 
 
אין לי מושג שמה המשכורת שלי. אני אוהבת לעבוד כאן ואין לי בעיה, אבל אני צריכה לדעת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
זאת לא טענה. קחי עוזר שיש לו תואר ראשון והוא יגיד לך כמה הוא מרוויח.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 
 
היא עם תואר שני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
קחי אחד עם תואר שני ותשאלי.

 << אורח >> בקה ורטמן: << אורח >> 
 
זה לא רק זה אלא גם כל ניסיון העבודה.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 
 
ותק.

 << אורח >> בקה ורטמן: << אורח >> 
 
כל בן אדם כאן מקבל משכורת קצת אחרת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
מי שעבד בשירות המדינה או בעירייה, כשהוא צבר שנות ניסיון, מתחשבים בשנות הניסיון האלה במשכורת שלו, גם כעוזר. יש למשל עוזרים שמרוויחים יותר בגלל שנות ניסיון.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 
 
אדוני, זה לא המקרה הספציפי הפרטני אלא זה יותר החסם והאנשים שאנחנו מאבדים בדרך כי הם פשוט לא פונים. זכיתי שבקה לא לוקחת את זה לא ללב, גם לא למוטיבציה האישית וגם לא לביטחון העצמי, אבל תחשוב על מה שמהווה החסם הזה. דיברנו כאן על ההשתלבות בנציבות שירות המדינה ועל האחוזים הלא קיימים של ההשתלבות של העולים החדשים, ואין פלא. 

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 
 
אין הגדרה. אין תוכנית, אין הגדרה ואין הנגשה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
מה זאת אומרת אין הגדרה?

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 
 
מ-2016 החליטו שמכניסים את הפלח הזה של העולים בתוך התהליך. עכשיו הם מנהלים אתנו – אני מדבר על נציבות שירות המדינה – דיאלוג איך לבנות ולהנגיש. חברים, איפה הייתם מ-2016? זאת השאלה הראשונה. השאלה השנייה – יש המון משרות של בעלי תפקיד, אפרופו דיברת על מהנדסים בחברת ממשלתיות וכולי וכל מינו אלמנטים. נדמה לי שיש לך גם דיון בשבוע הבא.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 
 
בשבוע הבא. ייצוג הולם.

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 
 
שימו מיפוי. יש לי הרבה מה לומר על החסמים אבל זה באמת לא מעניין אף אחד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
לא מעניין את נציבות שירות המדינה.

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 
 
לא. לא עניין עד היום את נציבות שירות המדינה. משרד העלייה והקליטה ייקח על עצמו בהיבט של תוכניות הכנה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
למה משרד העלייה והקליטה לא שם שני אנשים שיסייעו לעולים שצריכים לעשות את כל התהליך הזה? שימו שני תקנים. מה הבעיה?

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 
 
צריך לשנות את הקריטריונים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
קודם כל בואו נתחיל עם העזרה הראשונית. צריך לתרגם את הטפסים ולהגיש אותם. למה שהמשרד לא יעשה את זה? שים אדם שזה יהיה התפקיד שלו. בא עולה חדש, בא למשרד הקליטה, אומר שהוא עלה לארץ רק עכשיו, הוא צריך לקבל אישור מהנדס, אומרים לו מה הוא צריך להביא. הוא לוקח אותו יד ביד.

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 
 
יש. יש לנו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
אם אתם עושים את זה, מה הבעיה.

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 
 
זה לא העניין של ההגשה. גם במחוז וגם במוקדם יש פונקציות מקצועיות, אם זה לענייני רישוי, והמשרד מנגיש את השירות לעולה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
כן, אבל אותה פונקציה שאתה מדבר עליה, היא חלק מהבירוקרטיה. אני לא מדבר על זה. אני מדבר על כך שישב בן אדם שזה התפקיד שלו, הוא לוקח אותו יד ביד ומסיים לו את העניין. 

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 
 
יש לנו פרוייקטור. 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 
 
אדוני, אנחנו צריכים להתמקד בהסרת החסמים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
הבנתי, אבל גם בהסרת הבירוקרטיה.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 
 
זאת עוד בירוקרטיה. עכשיו צריך לקבוע תור עם האיש שמטפל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
לא, אם זה התפקיד היחיד שלו, הוא עושה את זה מהר.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 
 
אתה יודע כמוני איך זה נראה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
אני אדבר על זה עם השרה. למה לא? שישימו אנשים שזה התפקיד שלהם. מה הבעיה? אחד בירושלים, אחד בתל אביב, אחד בחיפה, והם ירוצו עם העולה החדש, הם ילכו לפגישה עם המל"ג, הם ילכו לפגישה בכל מקום. זאת תהיה העבודה שלהם והם צריכים לעשות אותה. מה רע בזה?

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 
 
זה לא ישים. יש לך עשרות אלפים בשנה. אתה מטפל בטווח של עשר שנים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
צריכים יותר אנשים. למה זה לא שירות שמשרד הקליטה צריך לתת לעולה? 

 << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> 
 
אפשר להסביר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
בבקשה.

 << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> 
 
שירות הגשה קיים. הבעיה היא המענה. הרי זה לא שלא הגשנו. היא הגישה. במשרד לכל עולה צורף איש שמטפל בתיק שלו ובכל צרכיו מיום שהוא מגיע. הוא מקבל תעודת זהות, קופת חולים, קצת כסף ומלווה לו איש - אני מנהלת אגף תעסוקה – בתחום תעסוקה. אנחנו מגישים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
אם יש מישהו שמלווה אותו, למה הוא צריך לעשות את זה?

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 
 
כי הוא מחכה לקבל את המקור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
עזוב את הבעיה העקרונית. הוא מתלונן על הבירוקרטיה שהוא צריך לעבור. על הזמן שזה אורך.

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 
 
הייתה לך בעיה במילוי?

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> 
 
כן. היא אמרה שכן.

 << אורח >> בקה ורטמן: << אורח >> 
 
משרד החינוך הוא לא משרד העלייה.

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> 
 
אתם לא מכירים בתארים. זה לא אצלכם.

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 
 
נכון, לכן אני מסביר שבין המענה האישי והליווי והסיוע לגבי מה צריך לעשות ולהביא אותו עד לשוקת, לבין זה שבשוקת אין מים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
הכרה בתארים, זה דבר אחד. הנושא הבירוקרטי זה דבר שני. את הנושא הבירוקרטי אפשר לפתור אבל מה לעשות, לא פותרים את זה. לוקח שמונה חודשים, שישה חודשים.

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> 
 
יש כמה מישורים. משרד העבודה, משרד החינוך והמל"ג ומשרד הבריאות. הם אלה שאחראים לאשר את התארים.

 << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> 
 
ולהם לוקח זמן לבדוק את התעודות. אנחנו מגישים בזמן ואנחנו מחכים יחד עם העולה. אנחנו גם פונים למשרדים ובודקים ולכן אנחנו כאן. אנחנו העלינו את הנושאים האלה. יש כאן בעיה אמיתית והבעיה היא חוקתית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
לא, זה לא משנה אם נתקן את החוק. אם לוקח להם זמן לבדוק את התעודה בכל מקרה ייקח להם זמן. מה זה משנה אם נעשה תיקון חוק? אי אפשר בחוק לומר שיבדקו את זה תוך יומיים. אין דבר כזה. אנחנו בתהליך הזה, שחייבים תוך 30 ימים להשיב לפנייה אבל מה הם עושים? הם כותבים מכתב תשובה, שהפנייה נתקבלה, וזהו. 

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 
 
אדוני, משרד הבריאות כתב לך יומיים, עכשיו קראתי את זה. ביומיים הוא מטפל בתיק שרופא מגיש לו? הוא לא מטפל בבן אדם שאותר כחולה קורונה להודיע לו בזמן ואנחנו שאלה שמוצאים אותו. לוקח להם יומיים לטפל בתיק של רופא? אלה המצאות. אנחנו מסייעים ב-4,000 שקלים לתרגום נוטריוני לכול העולים שצריכים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
4,000 שקלים לעולה.

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 
 
לעולה. 

 << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 
 
עד 10 שנים.

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 
 
את זה כבר נתנו להם. אתה אמרת שנחשוב לעזור לו, גם בכיס וגם ביכולת לעשות את זה. אנחנו עושים את זה.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 
 
אדוני היושב ראש, ברשותך, אני חושב שאנחנו מתפזרים מאוד בשיח הזה.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 
 
זה דיון ראשון. לא דיון אחרון.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 
 
אני יודע. ברשותך, אני אנסה למקד. מדובר בכלל המשרדים, אם זה משרד התחבורה, חקלאות, משרד העבודה, נציבות שירות המדינה. אני חושב שקודם כל כשלב ראשון יהיה ראוי להקים איזושהי ועדה של כלל המשרדים האלה שיבואו וידברו ביניהם קודם כל. בואו נבנה יחד קריטריונים פר מקצוע, פר תואר, בואו יחד נבנה איזושהי מערכת כדי לצמצם קודם כל את זמן הבירוקרטיה ונבנה איזשהו תהליך לעולה בטרום העלייה, כי בסופו של דבר אנחנו רוצים רצף תעסוקתי. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להביא רופאים ולא לתת להם אפשרות ולהגיד להם שעכשיו בוא נמתין עד שנכיר לך בתואר. צריך להתחיל את תהליך הרישוי לפני שהוא מגיע לארץ. אחות שפנתה אלינו, שמונה שנים חיכתה. היא גרה בהר חומה והיא חיכתה שמונה שנים עד שהצליחה איכשהו להתאקלם, בשיניים החזיקה מעמד ועכשיו נכנסה לתהליך ונכנסת לעבודה.

אני הייתי חושב שקודם כל, כשלב ראשון, לפני שאנחנו בונים קריטריונים חדשים ולפני שאנחנו הולכים על משהו רחב, שזה מבורך ואני באמת מודה לך על שאתה מנסה לקחת את כל החבילה הזאת ובוא נפתור את הבעיה הזאת אחת לתמיד, אבל אני חושב שיש לנו כרגע משהו על הפרק שהוא במיידי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
את זה כבר פתרנו.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 
 
אני יודע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
אמרנו שנגיש ארבע הצעות חוק, כל אחד יגיש, ונגלגל את זה. אנחנו מדברים עכשיו באופן כללי. את הפתרון איך עושים את זה מהר, כבר עשינו.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 
 
מסכים אתך. יש איזשהו עניין שמבחינתי הוא הוא במיידי היה תיקון מספר 4 של חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות שבעצם אפשר לעולים שהם לא בעלי תואר אקדמי - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
רופאי שיניים?

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 
 
 << דובר >> לא. פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאי תקשורת וכולי. הוראת השעה הזו תמה ב-2021. זאת אומרת שאנחנו מבחינתנו, בוא ניתן קודם כל את מה שכבר קיים. בוא ניתן לו את האורכה. << דובר >> 
 
 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> 
 
לשר יש סמכות להאריך.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 
 
אנחנו צריכים להאריך את הדבר הזה באופן מיידי כדי לא להגיע לשנת 2021 עם עולים שעוד פעם ייתקלו ושוב נצטרך לקבוע הוראת שעה חדשה.

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> 
 
אפשר בצו. לא בחקיקה. החוק מסמיך את השר להאריך את ההוראה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
תכין לי את המכתב. אני אסגור את זה עם השר.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 
 
מעולה. תודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
זה דבר שולי.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 
 
הוא שולי, אבל אלה דברים שאנחנו צריכים לטפל בהם כי זה מסוג הדברים שנופלים בין הכיסאות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
אין בעיה. אני סוגר לך את זה, נגמר הסיפור?

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 
 
לא. מבחינתי זה תחילת תהליך. אחר כך אני זורם אתך לכל מקום.

 << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 
 
אדוני, יש לא מעט סיפורים כאלה כשאנשים ניגשים לתחילת תהליך ונדחים לשנה כי לא הספיקו להגיש מכתב כזה או מכתב אחר. למשל הסמכה לרופאים, יש עכשיו איזושהי הסמכה חריגה בסוף החודש או בתחילת אוגוסט, אבל אלה שהגיעו לא בדיוק הספיקו להגיש או לא הבינו ואז לא משנה, הם נדחים לשנה הבאה. כלומר, יש כאן פער של שנה ובשנה הזאת רופא מוסמך מאבד מהכשרתו כי הוא לא עוסק בזה בפועל.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 
 
זה לא שזה לא חשוב אבל זה לא קשור. אנחנו מטפלים בתוצאות.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 
 
ברשותך, אדוני היושב ראש, הייתי רוצה לשאול את יצחק אוחנה. אתה בעצם אומר שהעולים מקבלים איזשהו ליווי תעסוקתי בתוך המשרד, מחוץ למשרד, איך זה עוד? סתם אני שואל. נמצאת כאן נציגת ארגון קעליטה, אסתר בלום. אם המשרד נותן את המענה הזה של ליווי תעסוקתי וכולי, למה צריך אותם? אני שואל ברצינות מה ההבדל.

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 
 
שאלה מצוינת. לכאורה אפשר לומר שכל ארגוני העולים, זה שהם נמצאים באזורים לוקליים ולא כולם מכסים גיאוגרפית את כל מדינת ישראל, כלומר שיש להם פריסה לפי ישובים, הם נותנים מענה גם תרבותי, גם מונגש שפה, נקרא להם עוד איזשהו שכפ"צ בקטע של המעגל היותר רחב כדי לתת את השירותים לעולים.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 
 
ייעודיים יותר.

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 
 
בדיוק. יותר פרטניים, יותר נוח לו לבוא למקום, יש להם מקום שהם נותנים פסיליטי עם חדר מחשבים לעבוד וכולי ועל הדרך בודקים שחסר משהו. זה בסדר גמור. זה לא העניין. לא הייתי ממהר. זה נכון שזה קיים במשרד כמו העולם התעסוקתי, אבל אנחנו רואים שלחלק מהעולים במקום הלוקלי ביישוב מסוים יותר נוח לבוא לארגוני עולים ולדבר בשפתם בצורה שוטפת. זה לא כמו יועץ שהוא מדבר בשפתו אבל הוא נותן לו ליווי תחום בזמן. להם יש את המענה של לתת מה שנקרא בקהילה וזה בסדר גמור. הם למעשה עוד איזשהו מעגל שנמצא אתנו בקשר. הוא לא צריך לשפוך כספים ייעודיים או דברים אלא לשם כך הוא מפנה אותם אלינו, עושים את השילוב ביחד, נותנים מה שיש להם במרכולתם וזה בסדר גמור.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 
 
ארגוני העולים האלה מקבלים איזושהי תמיכה מהמשרד?

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 
 
חלק מארגוני העולים, מה שקשור, בכוונה שמנו כותרת כללית כדי לתת יכולת לארגוני העולים לעסוק בכמה רבדים שנקרא בסעיף כללי מיצוי זכויות, זה גם סוג של מיצוי זכויות, הוא יכול לקבל עד סדר גודל של 300,000 שקלים פר פעולות לתמיכה. זה לכל ארגוני העולים עונים לקריטריונים. 

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 
 
אבל על הליווי התעסוקתי והכשרה ייעודית לאותו מגזר, לא משנה אם אלה צרפתים או מישהו אחר?

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 
 
ברגע שנעשית פעולה והוא קורא לה מיצוי זכויות, כי זה מיצוי זכויות בתחום ספציפי, יכול להגיש ויבחנו את זה בוועדה.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 
 
ועדת תמיכות?

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 
 
כן. תמיכות.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 
 
העוזר של חבר הכנסת טייב רוצה לומר מילה.

 << אורח >> אבי עמרם: << אורח >> 
 
שלום ליושב ראש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
רגע. מה אתה למדת?

 << אורח >> אבי עמרם: << אורח >> 
 
אני עורך דין במקצועי. למדתי בארץ והוסמכתי בארץ.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
אז אין לך בעיה.

 << אורח >> אבי עמרם: << אורח >> 
 
אני לא מדבר על הכרת התארים הפרטיים שלי. ברוך השם לא עברתי את הטלטלה שעבר גיסי. אני רוצה לדבר על גיסי. אני יחיד בארץ, יש לי חמישה אחים ואחיות בצרפת שהיו רוצים לעלות ואחותי הייתה הכי קרובה לעלות ארצה. בעלה למד רפואת שיניים, סיים במקום הראשון באוניברסיטת שטרסבורג, והתחיל לעשות את התהליך כאן בארץ כדי לקבל את הכרת התואר. בהמשך הוחלט כאן שמי שיש לו ותק של חמש שנים, לא צריך לעבור תהליך של הכרת התואר ואוטומטית הוא יכול לעבוד בארץ. הוא נמצא בין הכיסאות. הוא התחיל את התהליך לפני שהייתה לו צבירת ותק של חמש שנים וברגע שעברו חמש השנים, אמרו לו שבגלל שהוא התחיל לפני חמש שנים, הוא חייב להמשיך את התהליך עד הסוף. 

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> 
 
הוא ניגש למבחן?

 << אורח >> אבי עמרם: << אורח >> 
 
הוא ניגש למבחן התיאורטי. 

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> 
 
לא עבר אותו?

 << אורח >> אבי עמרם: << אורח >> 
 
הוא עבר מבחן תיאוריה בקלי קלות כי הוא סיים ראשון באוניברסיטת שטרסבורג והיה מבחן שני של פרקטיקה ולמבחן הפרקטיקה הוא ניגש פעמיים וכל פעם אמרו לו שלא מעבירים אותו ללא נימוק. הוא עשה אפילו הכשרה כדי להכין את עצמו למבחן השלישי, כי הוא כבר עובד בצרפת, יש לו מרפאת שיניים שלו והוא באמת מצליח שם, ובפעם השלישית, אחרי הכשרה, גם לא רצו לומר לו מדוע הוא לא עובר. 

לכן הוא פשוט ויתר על החלום שלו לעלות לישראל. פתח מרפאת שיניים בצרפת, קנה דירה שם ועשה את כל הדברים על מנת להשתקע שם ולעזוב את העלייה לארץ. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
לא אמרו לו למה הוא לא עבר?

 << אורח >> אבי עמרם: << אורח >> 
 
לא אומרים למה הוא לא עובר. אין נימוק והם לא חייבים לנמק. זו הסיבה שאנשים עם הרבה מרץ, עם הרבה תקווה והרבה חלומות להגיע לכאן, לא מגיעים. הוא באמת היה הקרוב ביותר מכל המשפחה לעלות, ואני שמחתי שסוף סוף תהיה לי כאן אחות, אבל לצערנו זה לא צלח.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
סיפור מאוד מעניין.

אני רוצה לשמוע אנשים ב-זום.

 << אורח >> מרים אברגנוב: << אורח >> 
 
אני מעכו. אני אם חד הורית. 10 שנים אני בארץ. רציתי ללמוד כאן לתואר. יש לי בגרות מאוקראינה והבגרות הזו חייבת להיות מוכרת על ידי משרד החינוך. אמרו לי את זה במכללה. הלכתי לחפש איך עושים את זה ומה הדרך לטפל בזה. הדרך היחידה שאני מצאתי הייתה מספר טלפון רק בירושלים, ואני מעכו, ושם יש מענה קולי שאומר לשלוח את כל המסמכים בדואר ישראל לשם. מתי יהיה מענה, לא כל כך ידוע.

התחלתי לחפש בקהילות, בפייסבוק, בקבוצות דוברי רוסית ולברר מי עשה את זה. מסתבר שכמה אנשים שלחו ואף אחד לא קיבל. אישה אחת אחרי שבעה חודשים נסעה לשם וקיבלה. אין שם מענה ואין דרך לברר. אין מקום שאפשר להגיע לשם ולחכות 21 ימים. אני נתקעתי. האתר הזה הוא לאנשים שיש להם תואר. אנשים שבאו לכאן בלי תואר ורוצים ללמוד, זה עוד יותר קשה. זה מאוד מאוד מסובך ויש רק מקום אחד בכל הארץ, בירושלים, אבל שם אין מענה. לא פגשתי בן אדם שהצליח לעשות את זה.

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 
 
זה אמיתי. תגיד לנו עכשיו נציגות המשרדים שזה בסדר, זה מגיע, אבל בסוף, בשטח, אנשים אומרים שהם שולחים ואין להם מושג אם הגיע או לא הגיע. לא חוזרים אליהם.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 
 
יש עוד מהנדסת, ז'נטה ויינברג.

 << אורח >> ז'נטה ויינברג: << אורח >> 
 
שלום לכולם. שלום ליושב ראש הוועדה. חברי הכנסת, משרד הקליטה, משרד החינוך וכל המשתתפים. אני מנהלת ארגון המהנדסים והאדריכלים העולים. הארגון משנת 1997 ולכן אנחנו יודעים על כל הבעיות שהיו ואלה שקיימות עכשיו.

למהנדסים ואדריכלים עולים יש בעיה עם משרד הקליטה. לא רושמים אותם כי הם סיימו לימודים בחוץ מקוונים או מרחוק, למרות ש-30 אחוזים הם למדו לימודי יום. במשרד החינוך זה מוכר כלימודים משולבים, גם לימודי יום וגם לימודים מרחוק או מקוון.

צריך לציין שהאנשים לא יכולים לעבוד בלי רישום כי הרישום הוא השלב הראשון לצורכי עבודה במקצוע ובשלב השני יש את קבלת הרישיון.

חשוב לציין שגם תוכנית הלימודים היא אותה תוכנית בלימודי יום או בלימודים מקוונים או בלימודים משולבים. הם לומדים שנה יותר, אם אלה לימודים מקוונים או משולבים.

אנשים שעולים לארץ, יש להם ניסיון אדיר. רובם מהנדסים ואדריכלים מברית המועצות לשעבר ומספר המהנדסים שעולים הוא אדיר. יש להם ניסיון אחרי הלימודים. כי הם כבר עבדו שנים ועשו פרויקטים בין-לאומיים אבל כשהם עולים לארץ, אפילו לא רושמים אותם. יש מהנדס שפנה אלי, הוא מבאר שבע, הוא הגיש מסמכים, הוא היה בוועדה, אמרו לו שהכול בסדר ושרק יביא אישור מהאוניברסיטה שתוכנית הלימודים היא כמו תוכנית הלימודים הפרונטלית. הוא נסע לחוץ לארץ, לאוקראינה, תרגם את המסמך והגיש. סירבו לקבל. אמרו שזה לא מקובל. 

בשנות ה-90 עד 2011 לא הייתה כל בעיה, רשמו אותם ואנשים עובדים ועבדו וקיבלו את האישור והרישיון. ההחמרה התחילה במשרד העבודה אחרי 2011. לכן אנשים לא יכולים לעבור את החסמים. אם למהנדסים או לאדריכלים אין יכולת לעבוד במקצוע, למה הם צריכים לעלות לארץ ולגור כאן? 

עם הסוכנות אנחנו מקיימים את הוועדות ב-זום ואנשים שואלים מה לגבי המקצוע, איך הם מקבלים הכרה, איך אפשר לעבוד במקצוע. הבעיה שאנחנו פשוט סוגרים את הדלתות בפני המהנדסים והאדריכלים. תודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 
 
תודה רבה. אם סיימנו לשמוע את הפונים, נעבור למשרדי הממשלה.

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 
 
אני מברך על הדיון החשוב הזה. אני רק אומר שאולי היהודים לא רצחו את ישו – ואני לא מחזיר אתכם עכשיו לתקופה ישנה - אבל בטוח הם הוציאו לו את הנשמה. כך כל משרד ומשרד, אני אומר בהיבטים האלה ואני תכף אתן לכם דוגמאות. אנחנו כמו איזה קופץ לגובה שכל פעם מרימים לו את הרף, רק ההוא יודע שהוא בא לספורט תחרותי והוא יודע שהמשימה שלו היא לשבור שיא. כאן, נגעה בזה גם הגברת, אבל גם האחרים, כל הזמן משנים ומרימים את הרף. לפתחנו, בתחילת ינואר, משרד הבריאות שכתב במכתב גם למנכ"ל וגם לפרופסור יציב, שאנחנו מבקשים לדון אתם במהירות, החליטו על עוד מבחן נוסף. כאילו רישוי רופאים לא היה מספיק עד עכשיו כמו גילדות בימי הביניים שאתה לא יכול להיכנס חס וחלילה כדי לשמור על החונטה, אז עכשיו מבחן קליני. אם עסקינן בבריאות הציבור או בבטיחות, בהיבטים של כלכלה, אני שואל את עצמי מה עשינו עד היום? זלזלנו בבריאות הציבור? כי זה שלא היה. לא היה מבחן ולא היו חלק גדול מהחסמים. משרד הכלכלה, זלזלנו בבטיחות של מהנדסים ב-2011 ועכשיו פתאום יש עוד רפים שצריך להרים? אנחנו נותנים תרגום בשפות. לא יכול להיות שמשרדי ממשלה לא יודעים לרכוש שירותים ולא להיות בנויים על בעל תפקיד כזה או אחר, היום נמצא ומחר לא נמצא, לטובת תרגום גם של הכרה בתארים. סליחה, תיקנו שירותי תרגום בהינתן זה שאין לכם עובדים, תבדקו את הכול ותנו תשובות בזמן הנאות.

כמו שאמרת, אדוני. זה שאתה סוגר פנייה כמו במוקד טלפוני, אתה עונה לו שתכף תחזור אליו ואז המונה מתאפס מחדש, את הפטנטים האלה אנחנו מכירים. הצהרות דקלרטיביות, מדינת ישראל היא מדינת העלייה, רוצה עלייה, מתה על עלייה, הכול בסדר, חסרים מקצועות רישוי ומיליון מקצועות בכל מיני מקומות, זה בוודאי שאנחנו צריכים אלא שלא דואגים לתקנים, לא דואגים להנגשה ולא דואגים לכלום.

אנחנו עושים להם את קורסי הרישוי, אנחנו עושים את ההסללה, אנחנו עושים את אולפני העברית כולל תוספת וכולל הכול, כולל פרויקטים משותפים שחותמים, ואנחנו באמת משתדלים – ואני אומר, אנחנו משוועים כאן - גם לשבת עם משרדי ממשלה ואנחנו יושבים, אני לא אומר שאנחנו לא יושבים, אבל בחלק מהדברים אנחנו לא מצליחים לפתח את זה. היום אצלי במשרד העלייה והקליטה מי שמגיע עם תואר, לא משנה איזה, תואר מוכר מכל מקום, אני לא עושה לו בדיקה. יש לי חברות השמה מקצועיות, מעוף ויישום, פרוסות בכל הנקודות בארץ והן יכולות לשים אותו – מלשון השמה - במקום תעסוקה ולמצוא לו מקום הולם לכישוריו. 

לכן גם הפעם בהשתלבות בשירות הציבורי, אבל לא רק, יש מערכים שלמים שאנחנו כן רוצים שהעולים יהיו שם ולאו דווקא בשירות הציבורי. בשירות הציבורי כבר נגענו. זה פער, אין תוכנית, אין יעדים, ובמקומות שלא מודדים ואין יעדים, צא ולמד שאפשר לעשות מה שרוצים ובכלל לא חייבים להפעיל את מה שזה. אנחנו בתהליכים עם נציבות שירות המדינה כדי להנגיש גם אנחנו שירותים כשותפים ולא כמקבלים, אני קורא לזה, על מוכן. אבל בחלק מהדברים אין בסמכותנו. אנחנו לא יכולים להתיימר לא לאשר, לא להסליל מסלולים ולא לעשות כל מיני דברים.

לכן אני קורא כאן גם למשרדים, ואני באמת מברך את הוועדה על הרצון הטוב לעזור ולהתקדם, אנא מכם תורידו את כל המסכים. יש לכם פער, אתם צועקים שיש פער לגבי רופאים ואחיות. דרך אגב, לגבי אחיות אני אומר אמירה. קורסי ההכנה לאחיות, ברובם הגדול – אלה שאנחנו עושים בשיתוף עם בריאות, בוודאי שאנחנו לא עושים לבד כי זה מקצועי – בבתי החולים, 100 אחוזים עובדים. 85 אחוזים עוברות. זה מדהים. אלה נתונים מדהימים. כשרוצים דורסים את התהליכים האלה. יש לנו את הכלים לעשות אבל צריך להרפות. האויב של הטוב מאוד הוא המצוין ואז מנסים עכשיו שהוא יהיה גם מומחה ואז מוסיפים מבחן קליני. מה מבחן קליני? רופא במדינות הכי נאורות והכי מתקדמות ורק עכשיו אנחנו אי של בריאות ושפיות וכל השאר הם חאפרים?


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תודה.

 << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> 

מדינת ישראל זקוקה למהנדסים. מי כמונו יודעים זאת. יש עכשיו החלטות ממשלה שמדברות על זה. מספר המהנדסים כפי שראיתם מאוד גדול אלא שיש בעיה בתהליך ההכרה.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

תגידי לפרוטוקול כמה מהנדסים.


 << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> 

יש 2,338 מהנדסים שעלו רק ב-2019. מתוכם 2,105 ממדינות חבר העמים לשעבר. ידוע שחברת חשמל הוקמה על ידי מהנדסים משם, רכבת משגשגת, היי-טק. ניצלנו את ההון האנושי וגם הם מימשו את הפוטנציאל שלהם. לאחרונה יש לנו בעיה מאוד גדולה. מדינת ישראל לא מכירה בלימודים מרחוק, בהתכתבות, במקוון. עד הקורונה לא ידעו את המילים האלה. יש מדינות גדולות כמו קנדה, כמו אמריקה, כמו ברית המועצות לשעבר ואין אפשרות לבוא ולשבת כל יום ללמוד. אני הייתי מרצה באוניברסיטה, אני מהנדסת בניין במקרה, היולי סטודנטים שהיו מגיעים, למדו שנה יותר והיו מגיעים למבחנים ועשו את ה-30 אחוזים, אבל מה הבעיה, למה לא מכירים בהם? בתעודות גם מאמריקה, גם מקנדה וגם מברית המועצות לא כתוב כמה זמן אתה היית שם או פה. בתעודה כתוב, מקוון או מרחוק או בהתכתבות, לפי הנוסח. לא מוכר כאן. יש לנו כאן מהנדס מבאר שבע שהוא כרגע על הקו. הוא עובד באבטחה כי לא מכירים בו כי הוא הולך עם נייר על נייר על נייר וזה לא יתכן. לא בגלל שהוא לא מהנדס טוב. בן אדם שזכה במכרזים בין-לאומיים ובנה סכרים ענקיים. יש לנו אחד כזה שגם הוא לא מוכר.

כל הזמן חוזרים למל"ג. במל"ג יש חוק שאני לא יודעת אם הוא משנות ה-50 או משנות ה-60, אני באמת לא יודעת, אבל זה נקבע אז ולכן אנחנו צריכים את עזרתכם.

יש לנו מהנדסים שלמדו בחוץ לארץ הנדסה תואר שני במדינות שונות, זה בכל העולם, 950 שעות, 980 שעות, 998 שעות זה השיא. לא ניתן להכיר אם זה לא 1,000 שעות. אתה מהנדס, אתה עלית ארצה, אתה ציוני, הגעת. יופי. עכשיו אתה צריך לקבל תעודה אבל אתה לא יכול. אתה צריך להשלים אבל אין קורס השלמה. מה תעשה עכשיו, קורס מבואים כלשהו? אין קורס השלמה. איפה תעשה קורס, באיזו אוניברסיטה? לך ללמוד עוד פעם ואיך תשלם? אין שום מסגרת שפותרת את זה וזה ממש מגוחך. אז אפשר לקבוע מעל 900 אבל לא יכול להיות שכל כך הרבה אנשים נשפכים לפח.

יש בעיה של הכרה בתארים שאנחנו לא מכירים. אנחנו גם הרבה תארים לא הכרנו קודם, תארים שהיו ועכשיו נפתחו הרבה מאוד מקצועות בארץ שהיו בצרפת, בארצות הברית ובברית המועצות שהיום משתמשים בהם מאוד. למשל בתחום הפיזיותרפיה ובתחום אופטומטריה, בארצות הברית יש דוקטורט. כאן זה לא מוכר. קלינאי תקשורת המסכנים שלמדו בברית המועצות, שם זה נלמד במסגרת אוניברסיטה לחינוך. מה לעשות? או רופאי שיניים שהם מומחים לפה ולסת מצרפת, שם זה נלמד במסגרת רפואה רגילה. הם לא אשמים בזה שהם נולדו בצרפת או בברית המועצות.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

אגב, עד היום זה היה מוכר.

 << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> 

לא מוכר. 

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

משרד הבריאות ביקש עכשיו לקבל את הסילבוס כדי לאשר את זה. זה סוג הדברים שהיינו במצב נורמלי ופתאום מגביהים לנו שוב את הרף.

 << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> 

בפועל זה לא מוכר כי אתה בחוץ לארץ לא יכול להשתמש בזה. זה מה שנקרא כאילו. צריך משרד הבריאות להחליט על המסגרת ואז אנחנו נעשה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הבנו. תודה.

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> 

שלום. אנחנו העברנו לכם רשימה ארוכה של מקצועות עליהם אנחנו רוצים שהוועדה והחברים כאן ידברו. כזכור, הנושא של האחיות שכל כך זקוקים להן בארץ, יש לנו אחיות בצרפת שרוצות לעלות. הן אומרות שהן לא עושות זאת כי הן לא יכולות לעבור את כל מה שהן צריכות לעבור. כרגע אמרתם שיש קורס וזה מאוד מבורך ואני מודה למשרד על כך שיש את קורס ההכנה אבל לא כל אחד יכול להגיע לקורס הכנה ולהפסיק לעבוד שמונה חודשים, תשעה חודשים, ואולי במקרה הטוב לקבל קצבה במהלך הקורס. 

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 

דמי קיום.

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> 

דמי קיום. תודה. יש כאלה שלא יקבלו כי הבעל מקבל 4,000 שקלים ואם הוא מקבל את הסכום הזה, לא משנה אם יש להם שלושה ילדים, האישה שצריכה ללכת לקורס לא תקבל את דמי הקיום של משרד הקליטה. זה מאוד מאוד קשה. אולי נמצא כאן ב-זום עולה ואני אשמח אם נוכל להעלות אותו כדי שהוא יספר את הסיפור שלו. הוא אח במקצועו.

נושא נוסף שאנחנו מאוד מבקשים לקדם אותו זה הנושא של הפדולוגים. הוא קודם בכנסת הקודמת. 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

הוא לא הסתדר. הנושא של הפדולוגים לא סודר בכנסת הקודמת.

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> 

את צודקת. הפודיאטרים סודר. מסיבות מסוימות במשרד הבריאות החליטו שבעצם לא מדובר באותו מקצוע, כאשר מדובר באותו מקצוע, לפחות מבחינתנו, ברמות שונות. אבל יש כאן כבר הצעת חוק שהיא מאושרת על ידי היועצים המשפטיים של משרד הבריאות ואנחנו כבר יכולים להגיש אותו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

איזו הצעת חוק?

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> 

המקצוע של הפדולוגים. 

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

אתם יודעים מי הגיש את ההצעה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אולי ניסןח של הצעת חוק.

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> 

עוד לא הגשנו אותה. היא עוד לא הוגשה. עוד לא הנחנו. אנחנו הכנו לעצמנו ואנחנו יכולים לעזור בזה.

לגבי הליווי. מה שאנחנו עושים, אנחנו מלווים את האנשים יד ביד. זה לוקח המון שעות. זאת לא פגישה אחת ואחר כך גמרנו. אנחנו מלווים במילוי הטפסים בעברית, בבדיקת המסמכים הנכונים, אבל נכון לומר שאם במשרד הייעודי יש בן אדם שמבין את המסמכים שאותו עולה צריך להביא, הדברים הם מאוד מאוד שונים. לדוגמה, אנחנו טיפלנו בשנה האחרונה בשמונה פסיכולוגים. כולם התבקשו להשלים לימודים. פסיכולוגים שסיימו תואר שני בצרפת ומבקשים מהם להשלים לימודים. אני התכתבתי אתם חודשים על גבי חודשים כדי להראות להם שעל פי חוק הם לא צריכים להשלים לימודים. אחרי שהצלחנו, התברר שישנה שם פקידה שהיא מבינה עניין, שהתחילה להכין את התיקים ובזכותה היום אני מפנה את הזמן שלי למקצועות אחרים. בגלל שיש שם מישהו שמבינה עניין והיא יכולה להכין את התיקים לוועדות בתוך המשרד.

נושא נוסף. כמו שהזכירו כאן, כל המקצועות שהם לא בדיוק אותו הדבר כמו שיש בארץ אבל הם כמעט, אם מקצוע בצרפת שהוא מאוד מאוד דומה לפסיכו-מוטוריקה, זאת אומרת לריפוי בעיסוק, אם זאת עבודה סוציאלית. אלה דברים שאנחנו מאוד מאוד מבקשים לבחון את האפשרות לעשות השלמות קטנות ומתוך ההשלמות האלה יוכלו לגשת למבחן הרישוי.

כמובן משרד החינוך. אתמול היינו אתם ואנחנו מודים להם על ההקשבה לגבי האתר החדש שלהם.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

שלא עובד.


 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> 

לגבי ההוראה. אנחנו קיבלנו הבוקר ובימים האחרונים הודעה שמשרד הקליטה יוצא עכשיו בקורסי השלמה למורים עולים.

 << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> 

זה בזכות היושב ראש. אתה הבאת את הכסף בוועדת הכספים.

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> 

היינו שמחים לקבל את המידע על זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

פרופסור שאול יציב.

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >> 

שלום. 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

אתה שמעת את הדיון עד כה?

<< אורח >> שאול יציב: << אורח >> 

כן. שמעתי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה ההתייחסות שלך?

<< אורח >> שאול יציב: << אורח >> 

לגבי הנושא של הפדוליגים, התהליך כבר סוכם ונשארה רק השאלה של חקיקה מתאימה. סוכם שהם ייכנסו בתוך החקיקה שקשורה לפודיאטרים כדי שהתהליך לא יהיה ארוך מדי. אנחנו עכשיו תלויים ביועצים המשפטיים. מבחינת תכנים, העניין קיים.

יש כאן בעיה שהרבה מאוד מקצועות מחכים להסדרה והמערכת המשפטית כרגע לא עומדת בעומס.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לפעמים עדיף שהצעת החוק תהיה פרטית. יש שרים שמבקשים מחברי כנסת להגיש הצעת חוק פרטית כדי לא לעבור את כל הדרך של משרד המשפטים. קח את זה על עצמך. הוא אומר שהכול מוכן מכל הבחינות ותגיש את הצעת החוק הזאת.

 << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

האמת שפספסתי את הנושא אבל אנחנו נבדוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

צור קשר, קבל את כל המידע, תגיש את הצעת החוק ונתחיל לגלגל את זה. הוא אומר שהכול מוכן ואין בעיה.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

השאלה היא למה מוסיפים מבחנים לרופאים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תשאלי אותו. 

<< אורח >> שאול יציב: << אורח >> 

הייתה כאן שאלה של בחינה בחלק הקליני. צריך פעם אחת להבהיר שרפואה מורכבת מ-50 אחוזים שלוש שנים לימודים פרה-קליניים ושלוש שנים לימודים קליניים שהסטודנטים נמצאים מהבוקר עד הערב בבית החולים ורואים חולים ושומעים דיונים על חולים ועל הסיבות לפתרון זה או אחר של כל מיני מחלות. אלה 50 אחוזים מכל הסילבוס של לימודי רפואה. צריך להבין שהלימודים הפרה-קליניים, השלוש שנים הראשונות לא קיימות כדי שרופא יהיה מומחה בכימיה או בביו כימיה, שלוש השנים הראשונות קיימות כדי לחזק את החלק הקליני, כדי שהקלינאי, כשהוא ידון בחולים או ירצה לתת טיפול אנטיביוטי, שהוא יבין למה הוא נותן את האנטיביוטיקה הזאת. שיבין את המנגנון. כל הלימודים הפרה-קליניים נועדו כדי לחזק את החלק הקליני. 

כשבאים ועושים בחינה כדי להעריך את הידע של סטודנט במהלך שש שנות לימוד, אי אפשר להשמיט 50 אחוזים מכל החומר שהוא למד. אני ביקרתי בכ-15 מדינות שונות שמייצגות את מגוון הידע הרפואי בבתי חולים שם לומדים תלמידי חוץ לארץ. אני אומר לכם בכל האחריות ומידע בסיסי ביותר שלק גדול מבתי הספר לרפואה האלה הם ברמה נמוכה ביותר ובקושי אני יכול לקרוא להם בתי ספר לרפואה. כמעט ובכלל אין חשיפה ללימודים קליניים והם מגיעים להתמחות בלי ידע מינימלי ביותר בנושאים קליניים.

אם אנחנו רוצים שבאמת רמת הרפואה במדינת ישראל בעשור הבא לא ייפול שלוש דרגות מתחת לרמה הקיימת היום, אנחנו צריכים לדאוג לכך שלתוך המערכת ייכנסו מתמחים ורופאים צעירים שעברו הכשרה קלינית כסטודנטים בתקופה הסטודנטיאלית שלהם. אין דרך היום לדעת אם מישהו היה חשוף או לא היה חשוף, אם אתה לא בודק את זה. אי אפשר להשמיט מתוך בחינה 50 אחוזים מחומר שנלמד במשך שש שנים.

אני רוצה שתבינו, הבחינה הקלינית, זה מתוכנן, זה עדיין לא קיים. אנחנו נשב עם נציגי העולים, אנחנו נשב עם כל מי שרוצה, נשב יחד, נסביר, אולי גם בקורסי ההכנה נכין את הסטודנטים לקראת הבחינות האלה. אנחנו לא רוצים להכשיל אנשים. אנחנו רוצים אנשים שיגיעו להתמחות ויהיה להם את הידע הבסיסי המינימלי הקליני.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

יש להם ניסיון של 20 שנים. איזה ניסיון קליני צריך להיות להם יותר מזה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

במה שונה סטודנט ישראלי שלמד באיטליה מרופא שלמד בפריס?

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

לא רק למד. יש לו נסיון של עשרות שנים בעבודה ברפואה, בקליניקות ובבתי חולים. איזה ניסיון יותר מזה?

 << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> 

יש לחדד שההבדל הוא בין תושבים חוזרים שנוסעים לשם, לומדים וחוזרים לבין עולים שנולדו שם, למדו, עבדו, רכשו ניסיון והגיעו לכאן עם ניסיון של שמונה, 10, 14 שנים. יש עוד דבר. עולים שמגיעים עוברים את תהליך הרישוי והם כבר מכרו את הדברים שלהם והם יעלו במהלך דצמבר וייפלו לחקיקה חדשה וירימו להם את הרף.

 << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אולי מבחן קליני הוא לחבר'ה האלה שלמדו. לסטודנטים.

 << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> 

לא. לכולם.

<< אורח >> שאול יציב: << אורח >> 

יהיו קריטריונים. יכול להיות שאנחנו נחליט שרופא שעבד מספר שנים, נניח שמונה, עשר שנים בקליניקה והביא הוכחות שיש לו ניסיון קליני, יכול להיות שאנחנו נפטור אותו מבחינה קלינית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למה אתה אומר יכול להיות?

<< אורח >> שאול יציב: << אורח >> 

יש את הסטודנטים שלמדו בבתי ספר לרפואה בחוץ לארץ והגיעו לכאן ואין להם מושג בקליניקה כי הם אף פעם לא ראו חולה. בקליניקה. לכן אי אפשר לתת לאנשים האלה להיכנס לתוך המערכת בצורה כזאת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מי שרופא לא טוב, אל תיתן לו להיכנס. אנחנו לא רוצים בו. אבל אני שואל אותך שאלה. אתה אומר שיכול להיות שצריך לשנות. מתי אתם מתכוונים לעשות את זה? אתם צריכים כל כמה שנים לבחון את הקריטריונים.

<< אורח >> שאול יציב: << אורח >> 

אתה שואל על החלק הקליני?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

באופן כללי.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

בין השאר.

<< אורח >> שאול יציב: << אורח >> 

לגבי החלק הקליני, מדובר על עוד שנה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה אמרת עכשיו שיכול להיות שצריך לקחת בחשבון ולשנות את תקופת הניסיון. אז תעשו את זה. 

<< אורח >> שאול יציב: << אורח >> 

ברור שאנחנו נעשה את זה. אנחנו לא עושים מהיום למחר בחינה קלינית. זה ייקח בערך עוד שנה. בתקופה הזאת נשב עם ארגוני העולים, נשב עם כל מי שירצה, נשמע אותם, נבנה קריטריונים לפטור למי שצריך לפטור כמו שאנחנו עושים גם לגבי דברים אחרים. לגבי סטודנטים שלמדו בבית ספר לרפואה ורק סיימו, למדו במקומות לא ראויים, הם יצטרכו להתמודד עם הבחינה הקלינית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא מבין. אתה מדבר בלשון עתיד אבל יכולת לעשות את זה מזמן. את הקריטריונים האלה יכולתם לעשות מזמן. למה אתם ממתינים עם העניין הזה?

<< אורח >> שאול יציב: << אורח >> 

אתה שואל למה לא עשו עד עכשיו? את הבחינה הקלינית?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן.

<< אורח >> שאול יציב: << אורח >> 

לא עשו עד עכשיו את הבחינה הקלינית, אל תשאל אותי כי אני בתפקיד הזה לא יותר מדי זמן אבל צריך להבין שכל השינויים האלה חלו בעקבות נסיעה שלי. נסעתי ללמעלה מ-12 מדינות וראיתי ממקור ראשון כיצד לומדים, מה לומדים, מה הסילבוס, מה הרמה והגעתי למסקנות מאוד נוגות לגבי חלק גדול מבתי הספר האלה. כתוצאה מזה שראינו שאין כמעט חשיפה קלינית, החלטנו שאי אפשר לאפשר לשנים. המתמחים שמגיעים הם מגיעים להתמחות ומנהלי המחלקות אומרים שאין להם מושג ובחיים שלהם האנשים האלה לא ראו חולה. לא היינו מודעים לזה מספיק אבל עכשיו אנחנו יודעים את זה ואנחנו רוצים לתקן את זה. אנחנו רוצים לשפר את זה. אנחנו רוצים לשדרג את הידע של הסטודנטים האלה כדי שיוכלו להגיע להתמחות בצורה מסודרת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תוך כמה זמן אתם תסיימו את העניין על מנת שהאנשים ידעו היכן הם עומדים?

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

אלה לא סטודנטים.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

יש לי שאלה אולי נקודתית לשאול את פרופסור יציב. אני מבין שאתה זה שהחליט לשנות את המדיניות לגבי העניין למשל של פה ולסת.

<< אורח >> שאול יציב: << אורח >> 

אני לא יודע מאיפה אתה מבין את זה. אני לא שיניתי מדיניות של פה ולסת. אני אסביר לך משהו. בצרפת יש כירורגיית פה ולסת וזה חלק מלימודי רפואה.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

נכון.

<< אורח >> שאול יציב: << אורח >> 

במדינת ישראל פה ולסת זה חלק מלימודי רפואת שיניים. מי שלומד פה ולסת בצרפת, לא לומד רפואת שיניים שווה ערך למה שלומדים ברפואת שיניים בישראל. מה שכן, סוף הלימודים הם מקבלים תואר MD כרופאים אבל הם לא יכולים להיות בישראל גם רופאים וגם רופאי שיניים כי כמות הלימודים שהם למדו ברפואת שיניים בצרפת איננה שוות ערך למה שלומדים בארץ.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

עד היום זה כן עבד. למה פתאום החלטתם לשנות את המדיניות?

<< אורח >> שאול יציב: << אורח >> 

הם יצטרכו לעשות השלמות כדי שיוכלו להיות שווי ערך.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

פרופסור יציב, אני מאוד מכבד אותך, אבל עד היום המדיניות לא הייתה כזאת. מה פתאום החלטתם לשנות את המדיניות? עד היום זה עבד בסדר.

<< אורח >> שאול יציב: << אורח >> 

לא החלטנו שום דבר. מי שלומד רפואה בצרפת, לא לומד פה ולסת, לא לומד רפואת שיניים ברמה של רפואת שיניים במדינת ישראל. אם הוא רוצה להיות רופא שיניים בישראל, הוא צריך להשלים דברים שהוא לא למד בצרפת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לצורך כך מכינים לו קורס מיוחד?

<< אורח >> שאול יציב: << אורח >> 

אנחנו עכשיו בודקים את זה. אני העברתי את החומר לדיקני רפואת שיניים. יש שניים, אחד בתל אביב ואחד בירושלים והם צריכים לקבל את הסילבוסים של רפואת שיניים בצרפת, כמה הם למדו, להשוות עם הסילבוס של כמה לומדים כאן ויצטרכו לעשות איזה שהן השלמות כדי שהידע שלהם ברפואת שיניים יהיה שווה ערך למה שקיים כאן. לא שיניתי שום דבר.

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> 

האם משרד הקליטה יכול להשתתף בהוצאות התרגום של הסילבוס? למי אנחנו פונים כדי לתרגם?

<< אורח >> שאול יציב: << אורח >> 

מי שיטפל בזה, אלה הדיקנים של רפואת שיניים. הם צריכים לקבוע כמה השלמות צריך לעשות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לגבי מה שאמר חבר הכנסת טייב, יש משהו מאוד רציני במה שאתה אומר. ודאי. אבל אתם צריכים להנגיש את הקורסים האלה במהירות על מנת שאנשים ידעו היכן הם עומדים.\

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

עוד טרם העלייה. שיהיה רצף תעסוקתי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

שהוא ידע היכן הוא עומד.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אפשר לעשות בתהליך העלייה. עוד מצרפת לעשות את הקורס הזה. הרי הכול ב-זום. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הם יכולים לעשות את הקורס הזה עוד בצרפת. לומר לו שאם הוא רוצה לקבל מהר את האישור מישראל, שיעשה את הקורס בצרפת. אלה דברים טכניים שאתם יכולים לשפר. מבחינה מקצועית אני לא מתווכח אתך וגם אין לי את היכולת להתווכח אתך. אתה גם נשמע לי צודק.

פרופסור יציב, למדנו על קצה המזלג את העניין הזה ואנחנו עוד נדבר.

<< אורח >> שאול יציב: << אורח >> 

בשמחה רבה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תודה רבה לך.

 << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> 

אני מנהלת האגף להערכת תארים אקדמיים מחוץ לארץ במשרד החינוך. תפקיד האגף הוא להעריך תארים אקדמיים מחוץ לארץ, תארים אקדמיים בלבד, לצורכי דירוג ושכר במגזר הציבורי. חשוב מאוד להזכיר את העניין הזה שההערכה שלנו היא אך ורק לצרכי דירוג ושכר במגזר הציבורי. לשם כך נוסד האגף בשנות ה-70 כדי לאפשר הכרה לצורכי דירוג ושכר במגזר הציבורי, דהיינו, מי שרוצה להשתלב בעבודה במגזר הציבורי ולהשתכר בהתאם לתואר שלו, צריך לעשות אצלנו את ההערכה. ההערכה שלנו לא בהכרח עוזרת לכל אחד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

או שיבואו לדיון או שלא יבואו. אני מאוד מצטער. כל הישיבות הן לא נורמליות. אני לא צריך את זה. כל מי שבא לכאן, שיבוא. מי שלא, שלא ידבר אתי ב-זום. מספיק. אי אפשר להכניס מילה. אי אפשר לנהל ויכוח, אי אפשר לנהל דיון. אנחנו לא באנו רק לשמוע אלא באנו לנהל דיון. ריבונו של עולם, כל השיטה של ה-זום, כל עוד לא ניתן להיכנס לתוך השיחה, אין טעם ב-זה. למה אני צריך דיונים כאלה?:

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

הם לא רוצים לבוא בגלל הקורונה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני רוצה להבין. למה את מדגישה שזה רק לצורך הנושא הזה של הכסף? כשאת מאשרת למישהו תואר ראשון, אז אישרת לו תואר ראשון לכל דבר ועניין. זה לא רק לצורך העניין ההוא. מה ההדגשה? מה הצורך בהדגשה? תאשרו לו את התואר הראשון שיתאים גם לזה וגם לעניינים אחרים.

 << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> 

הסמכות שלנו כפי שהיא ניתנה לנו על ידי נציבות שירות המדינה והממונה על השכר באוצר היא להכיר בתארים אקדמיים מחוץ לארץ לצורכי דירוג ושכר במגזר הציבורי. זאת הסמכות שלנו. 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> 

לכן זה מתחלק בין די הרבה משרדים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל מה זה משנה? אם את מאשרת לו את התואר, תאשרי לו את התואר. משהו הזוי. לא נורמלי.

 << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אין גורם אחד שמתכלל את כל הטיפול בדברים האלה.

 << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אין גורם אחד. 

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> 

אולי תעברו למל"ג. זה יכול לשנות את התמונה.

 << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> 

אני יכולה להמשיך? 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

כן.

 << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> 

זה התפקיד שלנו. כך הוא ניתן לנו מממשלת ישראל. זה התפקיד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הבנו. תודה רבה.

 << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> 

אני רוצה להוסיף מילה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין צורך. הבנו. 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

זה לוקח חמישה חודשים. למה?

 << אורח >> בקה ורטמן: << אורח >> 

וגם למה הפורטל לא עובד?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למה זה לוקח כל כך הרבה זמן? למה דבר כזה אורך חמישה חודשים?

 << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> 

קודם כל, זה תלוי מאיזה מדינה מגיע התואר. 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

נגיד ארצות הברית.

 << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> 

אם התואר הוא ממדינות רוסיה ואוקראינה, משם מגיעים לנו מרב התארים כמו שראיתם בטבלה ששלחנו לכם, עבור התארים האלה אנחנו לא מבקשים תרגום נוטריוני ולכן התארים האלה מתרכזים לעבודה לשתי עודות דוברות רוסית ואוקראינית. הן חייבות. אם התארים האלה לא מגיעים עם תרגום, חחומר חייב להגיע לעובדות דוברות רוסית ואוקראינית.

 << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

22,000 תיקים ברוסית לשתי עובדות. כל אחת מקבלת 11,000 תיקים. 365 ימים בשנה, תעשו חשבון כמה תיקים כל אחת מהן צריכה לתרגם ביום. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תאמין לי, תקשיב טוב, בהסכם הקואליציוני של ישראל ביתנו, דברים כאלה היו צריכים להיכנס. אתה יודע שהדברים הקטנים פותרים את הבעיות הגדולות.

 << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אני לא בישראל ביתנו. פשוט עשיתי עכשיו חישוב מתמטי.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, אנחנו לא מטפלים רק בבעיות של עולים מחבר העמים. זה לא עניין של ישראל ביתנו אלא זה עניין של מדינת ישראל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא. באופן כללי. למה ש"ס לא הכניסו את כל הדברים שקשורים לעולי צרפת? היו מכניסים את זה ואז לא הייתה לך שום בעיה. 

 << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, אני חייב ללכת. אני מתנצל. לגבי הרופאים. לגבי הסמכה לתואר ובדיקה של ניסיון קליני. קודם כל, יש את הסטודנטים שלומדים בכל המדינות ויכול להיות שלחלקם אין ניסיון קליני. אז אותם צריך לבדוק. רופאים פעילים, לא צריך לבדוק אותם כי יש להם ניסיון קליני כי אחרת נוצר המצב שרופא שכבר הגיע, יש לו ניסיון והוא צריך לעבור את כל התהליך הזה מחדש, גם בחינות המסכה, גם התמחות, ואורך זמן עד שהוא משתלב בעבודה. נניח רופא שצבר כבר 10 שנות ניסיון, מגיע בגיל 40 ואז הוא צריך לעבור את ההסמכה, אז את ההתמחות, כך שלמשכורת סבירה הוא יגיע בגיל 55-50. מה הסיכוי שבן אדם במשך 15 שנים, מגיל 40 עד 55, מחכה? הוא פשוט יפרוש ויש הרבה כאלה. הנה, היועצת שלי, ויקה. היא מכירה רופאים שפרשו מהמרוץ הזה כי אין טעם כי עד שאתה מגיע בגיל 55 לתחום הזה, למשכורת יחסית סבירה, עדיף לך כבר לא לעסוק בזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה הם עושים?

 << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

כל מקצוע אחר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

איזה מקצוע? בן אדם שהוא רופא, באיזה מקצוע יכול לעבוד?

 << אורח >> ויקה: << אורח >> 

אמבולנס. פרמדיקים. עובדים בלילות, עובדים במוסדות גריאטריים שזה לא רופא.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

כוח עזר.

 << אורח >> ויקה: << אורח >> 

אני לא צריכה לומר שישראל נמצאת במשבר לאומי. יש מחסור ברופאים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

גם אין תקנים. יש מחסור בתקנים ולא ברופאים. דווקא רופאים יש.

 << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

צריך גם את התקנים וגם את הרופאים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יש רופאים שאין להם עבודה.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

להוסיף לזה שאנחנו במשבר של אבטלה והעולים החדשים הם במספרים הרבה יותר גבוהים.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

28 אחוזים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא יודע מה לומר לכם. זה מעצבן אותי התהליך הזה.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

לכן אנחנו כאן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה ממש מעצבן. עוד לא ראיתי דבר כזה. ההיא מאשרת אחרי חמישה חודשים רק לצורך הכרה בדירוג. תעשו את זה פעם אחת על הכול ונגמר.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

שהמל"ג ייקח על עצמו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תאמינו לי, בושה וחרפה. חכו, זה רק דיון ראשון. שאנחנו נטפל בזה. לומדים את החומר.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

נציגת המל"ג. שרונה. היא לא עונה. מיכל אבגנים.

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >> 

שלום לכולם. אני אתייחס לכל הנושאים שעלו שקשורים למשרד העבודה והרווחה בהקשר של מהנדסים ואדריכלים. לעניין הלימודים מרחוק, אני רוצה להבהיר שלא חלה חובה רישומית כמו גם מתן רישיון בכל המקצועות כדי לעסוק בתחום למעט חמישה מקצועות שהם אדריכלות, אדריכלות נוף, הנדסת חשמל, הנדסה אזרחית בדגש על מבנים והנדסה כימית. לימודים משולבים כן מוכרים. אם יש מקרים נקודתיים שלא טופלו כפי שצריך אצלי באגף, אני אשמח שז'נטה תרכז את הנושאים ותעביר אלי.

בלי קשר נעשית בימים אלו עבודה מחודשת כדי לבחון את כל הסוגיה הזאת גם נוכח משבר הקורונה וגם נוכח ריבוי פניות בהקשר הזה. אנחנו בוחנים את הנושא הזה מחדש. אני לגמרי מבינה את הצורך ואת החסם הזה ואנחנו פועלים. אנחנו נהיה בקשר עם משרד הקליטה ועם כל הארגונים כדי ללמוד על זה יותר ולהכיר את התארים המשולבים האלה.

בגדול אני אומר שהדרישה הזאת ללימודים פרונטליים נוגעת יותר בהתנסות במעבדות, במקצועות שיש חובה כזאת וצורך כזה, בהתנסות במעבדות או בתרגילי תכן או בפרויקטים שהם בחדרי סטודיו למיניהם וזו הסיבה שבעצם נדחו בקשות כאלה. אבל אנחנו כמובן נבחן את זה.

אני לא מכירה שינוי בתפיסה משנת 2011 כפי שטענו קודם. לא הייתה איזושהי הנחיה כזאת ואני אשמח ללמוד עליה אם יש איזושהי אסמכתה בהקשר הזה.

לגבי הכרה בניסיון. אני רוצה להבהיר שהמשרד מכיר בשני שלישים ניסיון שנצבר בחוץ לארץ לכל אחד מהמקצועות המוסדרים על ידי משרד העבודה והרווחה ובלבד שיבוצע שליש ניסיון בישראל כדי להכיר את התקנים הישראלים וכולי. שני שלישים ניסיון מוכר עם אסמכתאות וכולי, אנחנו כן מכירים בהקשר הזה.

שירותי תרגום. אנחנו מעניקים באופן יזום שירותי תרגום, גם תרגום מסמכים וגם תרגום עוקב. זאת אומרת, כשפונה מגיע לאגף, אם זה לוועדה ואם זה לקבלת הקהל, שם יש מוקדנים שהם דוברי כמה שפות, מוצמד מתורגמן על חשבון האגף מתקציב המשרד לטובת העולים. בהקשר של שירותי תרגום, אנחנו אפילו לא נעזרים בוואוצ'רים של משרד הקליטה.

אנחנו מקדמים פרויקטים יחד עם משרד העלייה והסוכנות היהודית עם מעסיקים גדולים. אנחנו מגיעים לארצות המוצא של אותם עולים שיש שם את בעלי המקצוע האלה ואנחנו מעניקים - בארצות המוצא, לפני העלייה לישראל, לפני פתיחת תיק עלייה – את הרישיון. מכירים שם בשני שלישים מהניסיון שנצבר ויחד עם המעסיק אנחנו מתאמים את שליש הניסיון שאותו עולה יוכל גם להיקלט במקום עבודה וגם לקבל את הרישיון המשודרג יותר.

הכרנו במספר רב של תארים באופן יזום כמו ה-BTS הצרפתי, כמו הבקלאווה שלא הוכר אף פעם. בשנת 2017 הכרנו גם למהנדסים וגם להנדסאים. בשנות ה-90 היו עולים רבים בעלי התואר הזה והוא לא היה מוכר ובשנת 2017 ביצענו הכרה. 

האתר שלנו כולל כל המסמכים מתורגם לחמש שפות ונשלחו ונבדקו אלפי חוברות מתורגמות, תרגום של החוק, תרגום של התקנות, המון הקלות שאנחנו מקדמים. בדברים האלה אנחנו עם יד על הדופק ובשיתוף פעולה מלא עם משרד העלייה והקליטה והארגונים.

ככל שיש חסם או קושי, אנחנו פתוחים ואנחנו נבחן את הסוגיות האלה. המטרה שלנו היא להתיר את כל החסמים שקיימים עבור העולים כדי שישתלבו בתעסוקה כמה שיותר מהר. אנחנו לא נהיה חסם בהקשר הזה.

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> 

תוכלי בבקשה להסביר לוועדה מה הכשל או הלקונה בנוגע להנדסאים? להכרה בלימודי הנדסאות?

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >> 

כמו שאמרתי קודם, לא חלה חובה רישומית גם למהנדסים וגם להנדסאים בכל הענפים. יש הנדסאים כמו ה-BTS שלמדו בצרפת שזה מקביל להנדסאי או טכנאי בישראל אבל לצורך העניין בהנהלת חשבונות. זה לא מקצוע הנדסי, אז הוא לא נרשם אצלנו במרשם ההנדסאים ומשרד החינוך מכיר בתארים למהנדסים או לאקדמאים. כלומר, אין גוף ממשלתי שבעצם מכיר באותם הנדסאים שהם לא בעולמות ההנדסה

 אתמול שוחחתי על כך עם קלאודיה כץ במשרד הקליטה כדי להבין האם מדובר בתופעה ואני מבינה ממנה שלא מדובר בתופעה. עם זאת, הגוף הזה באמת חסר בממשלה.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

הכרעה בהנדסאים, חסר בכלל.

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> 

אתם תבחנו את האפשרות להסמיך אצלכם את היחידה כדי להכיר באותם תארים? באותם לימודים?

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >> 

אנחנו נציף את העניין מול המנכ"ל והשר ואנחנו נבחן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כמה זמן?

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >> 

אני לא יודעת כרגע לשער בימים אבל ברגע שתהיה לי תשובה, אני אעביר אותה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תעדכני את הוועדה תוך שבועיים. בסדר?

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >> 

בסדר, אבל אני מדגישה שהדבר מצריך תיקון חקיקה משום שחוק ההנדסאים והטכנאים הסמיך אותנו להכיר אך ורק במקצועות ההנדסה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

שתהיה החלטה עקרונית ואז יתחילו לטפל בתיקון חקיקה. אין בעיה.

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >> 

אנחנו נבחן את זה.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

תוך כמה זמן?

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> 

היא אמרה שבועיים. היא תשיב לוועדה במכתב.

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >> 

כן. במכתב.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

שרונה מהמל"ג.

 << אורח >> שרונה אנגלנדר: << אורח >> 

אני מבקשת שתפתחו גם למרב אברהמי, סמנכ"לית האגף האקדמי והיא תדבר. היא 
מ"מ סמנכ"ל לעניינים אקדמיים.

 << אורח >> מרב אברהמי: << אורח >> 

בעיקרון החוק הסמיך את מל"ג להכיר אך ורק במוסדות ישראלים ולא במוסדות מחוץ לארץ. המוסדות האקדמיים הם אלה שמכירים בפועל דה פקטו בתואר שמגיע מחוץ לארץ. לא בסמכות מל"ג להכיר במוסד שהוא לא מוסד ישראלי. 

אנחנו סבורים שמאחר שמשרד החינוך ממילא מתעסק בהכרה, אמנם לצורכי שכר, אפשר להשתמש באותו המנגנון על מנת לעשות את ההכרה שהיא לא רק לצורכי שכר.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אפשר וצריך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה ברור. שמעתם את זה. היא בעצמה אומרת את זה. אני לא מבין את העניין הזה. אני אדבר עם השר ונראה. אני אעדכן אתכם. גם היא אומרת את זה. זה פשוט לא הגיוני. אם אתם לא יכולים להכיר במוסדות מחוץ לארץ, איך אתם פותרים את הבעיות כשאתם צריכים לקבל החלטות?

 << אורח >> מרב אברהמי: << אורח >> 

האוניברסיטה או המכללה, המוסד הישראלי הוא זה שבעצם מכיר דה פקטו בתואר שמגיע מחוץ לארץ. זאת אומרת, בא אדם עם תואר כלשהו מאיזושהי אוניברסיטה נניח בארצות הברית, בוחנת אוניברסיטת תל אביב שבאה לקבל אותו לצורך לימודים מתקדמים האם היא מכירה בתואר, מה היא מכירה ממנו, והכול מוקנה בחופש האקדמי. 

אנחנו סבורים שמאחר ויש גוף, משרד החינוך, יש אגף מיוחד שעושה את זה, נכון שכרגע הסמכויות שמוקנות לו הן לצורכי שכר, אבל מאחר וזה כבר קיים, ניתן אולי להרחיב את סמכויותיו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני רוצה להבין. האוניברסיטה בישראל נכנסת לזה רק אם אדם רוצה ללמוד? אדם שבא לאוניברסיטה, רק אם הוא רוצה להמשיך ללמוד, אז האוניברסיטה נכנסת לסוגיה. במקרה אחר, הם לא נכנסים. בעצם לאותו אדם אין כתובת.

 << אורח >> מרב אברהמי: << אורח >> 

הכתובת היא המוסד האקדמי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל אם הוא לא רוצה ללמוד, הם לא נכנסים לזה בכלל.

 << אורח >> מרב אברהמי: << אורח >> 

נכון. אז הכתובת היא לא אצלנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אולי צריך מישהו שיתכלל את זה.

 << אורח >> מרב אברהמי: << אורח >> 

המל"ג, זו סמכותה לפיהחוק, להכיר אך ורק במוסדות ישראליים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני מודה לך. הבהרת לנו את התמונה וזה ניתן לפתרון. אין בעיה. תודה רבה לך.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

ארגון נפש בנפש רצו להתייחס.

 << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> 

אפשדר לחדד איזה דבר?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן. אתם כבר כאן. אתם לא ב-זום.

 << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> 

יש כאן מעגל סגור. המשרדים מסתמכים על החוק של מל"ג שהתקבל בסוף שנות ה-50. מל"ג אומרים לא, אנחנו קובעים רק לגבי מוסדות ישראלים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יבוא עולה, או לא משנה מי, גם מישהו שחוזר לארץ, ויטפלו בו. זה יהיה טיפול לכל דבר ועניין, גם לזה וגם לזה.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

גם לפני שהוא עולה לארץ.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מי שהולך לעבוד במקום מסוים, הוא מהנדס, אין לו מי שיאשר לו את התואר. זה פותר 90 אחוזים מהבעיות.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

בדיוק. זה טיפול שורש. זה הטיפול מהשורש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא מבין למה עד עכשיו לא עשו את זה.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אדוני, לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה לא הגיוני. אני לא יודע למה לא עשו את זה עד עכשיו. חיכו לנו? אני גם לא יודע אם זה בסמכות שר החינוך. 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

עכשיו זה השכלה גבוהה. אלקין.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הם חייבים גורם אחד שיתכלל את זה ונגמר הסיפור. נקבל תשובה תוך חודש. מה יש כאן לבדוק? כולה לדבר עם השר. אין לי בעיה. חודש. אם את רוצה, אני אדבר אתו. אני יכול לעזור לה.

 << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> 

גם עם משרד הבריאות.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

נפש בנפש. רוצים להגיד לנו משהו. רונן, בקצרה, אתה התחננת.

 << אורח >> רונן פוקסמן: << אורח >> 

תודה רבה. מסכים עם הנאמר לגבי התכלול. כמו שאמרו כאן עכשיו, אני חושב שצריך לחבר אתה שר אלקין לנושא של התכלול

אני רוצה להעלות כאן שני דברים שלא עלו וזה הנושא של הכרה בתארים שפשוט לא קיימים. נמצאות אתנו כאן בדיון דוקטור לפיזיותרפיה ועוד דוקטור לסיעוד שמביאות אתן המון המון ניסיון. אני לא מדבר על פרטני אלא אני מדבר על עשרות, מאות ואולי אלפים שפשוט רוצות לבוא - במקרה הזה אלה בעיקר נשים אבל לא רק – ולעבוד במקצוע שחסר בארץ. אנחנו מדברים על דוקטורטים שזה נושא שהמל"ג ומשרד החינוך מסרבים להכיר. דוקטור עדי עדי גידלי שנמצאת כאן, דוקטור מניו יורק, לימדה ב-NYU, עשתה מחקרים, לימדה סטודנטים ובגלל שקילות התואר היא מקבלת משכורת של תואר ראשון. זה לראות ולבכות ואני ראיתי במו עיני את השכר שלה וכמוה יש עוד עשרות ומאות.

אותו כנ"ל לגבי אחיות מומחיות. בארצות הברית זה נקרא נרט' פרקטישינר. נמצאת אתנו כאן דוקטור קרן אנדרוס, מייצגת חבורה של מאות אחיות שרוצות לבוא במיוחד בתקופת הקורונה. רק תנו לעבוד, בלי לדרוש מהן לחזור על עשרות שנים של דברים שהן למדו לפני כן. אם מישהי שמגיעה היא בת 40 ויש לה 25 שנות ניסיון ואומרים לה שעכשיו היא צריכה להיבחן על מה שלמדה כשיצאה מהאוניברסיטה בגיל 20 וזה דבר שהוא בכלל לא רלוונטי לה. אני חושב שצריך לעשות כאן איזשהו מהלך מתוכלל בין האוצר, המל"ג, החינוך ומשרד בריאות כדי לאפשר לאותם מקצועות. המל"ג בא ואומר שהוא מכיר רק מה שקיים בארץ. אם אין זה בארץ, הוא לא יודע מה לעשות עם זה. אם זה תואר כמו דוקטורט שהוא באמצע בין תואר שני לתואר שלישי בישראל, לא יודעים להגיד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה שאמרת עכשיו, במה זה קשור לנפש בנפש?

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אלה עולים חדשים.

 << אורח >> רונן פוקסמן: << אורח >> 

אני אגיד לך. לצורך העניין בארצות הברית שינו לפני שנתיים את ההגדרה שאי אפשר יותר ללמוד תואר שני בפיזיותרפיה. יש רק PPT. זה לא PHD. בישראל אנחנו אומרים דוקטורט וישר חושבים PHD. זה משהו אחר. זה דוקטורט קליני. הן רוצות לבוא אבל הן אומרות שבארצות הברית הן הרוויחו משכורת מסוימת, היה להן תואר דוקטור והיו להן סמכויות של דוקטור, אבל כאן הן יקבלו ויוכלו לעסוק במקצוע רק במעמד של תואר ראשון ולכן למה שהן יבואו? אותו דבר לגבי קלינאיות תקשורת, אותו דבר במשפטים, אותו דבר בחינוך. כל הדברים שהם לא עיוניים, בארצות הברית התואר הוא דוקטורט.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תודה רבה. כל הדבר הזה גורם נזק כלכלי למדינה.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

זה מה שאני אומרת.\

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

משרד האוצר לא רואה את הדבר הזה? שווה להשקיע קצת כדי לפתור את הבעיות כי בסוף זה חוזר אליך.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

רק צריך את הגורם המתכלל. מה שהעלה עכשיו רונן זה מאוד חשוב. הסרת החסמים לעולים החדשים שמעוניינים להגיע. זה חסם אדיר כיוון שאנחנו מדברים על שנתיים, בצל הקורונה, רבע מיליון. מה שהוא אמר עכשיו זה מאוד מאוד חשוב כי ברגע שהתארים – מן הסתם בארצות הברית יש סוגי תארים שאין בארץ ולא מכירים בהם – אתה מבקש ממישהי או ממישהו, הרבה פעמים זאת מישהי, שכבר למדה, עבדה, עסקה,30 שנות ניסיון והיא תקבל שכר של תואר ראשון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תעלי שוב את המל"ג.

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 

הם לא עוסקים בזה. רק תארים שנלמדו בארץ.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה קורה עם תואר שנלמד בחוץ לארץ?

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 

זה לא בתחום שלהם. אני אגיד לך מה קורה. אין גוף שחותם עליו. מה שקורה זה שיש לנו דסק חוץ לארץ במשרד העלייה והקליטה בארבע שפות. אנחנו נאלצים לעבוד מול הבן אדם - עוד לפני שהוא עולה – הוא צריך לשלוח לנו את המסמכים. אנחנו מפנים למוסד הלימודי. הוא אומר שהוא רוצה ללמוד משהו מסוים. אנחנו בודקים ויודעים בתוך כל קשת המוסדות היכן לומדים את זה. אני גם יודע לתת לו את שכר הלימוד וכל מה שקשור בזה. אז אני בודק מול המוסד האקדמי עם מסמכים, עם סילבוס וכל מה שצריך ואחרי כן המוסד באופן פרטני חוזר אלי ואומר לי מה חסר, מה לא חסר, מה אני צריך להשלים, מה לעשות וכמה ולמה. זה לגבי עולים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

איזה נזק נגרם לעולה אם הוא למד – סתם לדוגמה – באוניברסיטה בארצות הברית, למד איזשהו מקצוע שאין אותו בישראל, שלא לומדים בישראל, והוא אומר שיש לו תואר שני בדבר הזה, אז מה?

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

לא מכירים בזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מי צריך להכיר? אם הוא עובד במשרד ממשלתי, כן אפשר להכיר בו.

 << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> 

לצורך שכר. הוא לא מקבל הכרה בתואר. הוא לא מקבל את הפריבילגיה של התואר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הכרה הוא לא צריך מאף אחד. יש לו מהאוניברסיטה בארצות הברית.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אבל התואר בארץ לא שווה כלום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם זה לא עושה לו נזק באיזה מקום, אז אין בעיה.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

זה עושה לו נזק. השכר שלו נפגע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לגבי השכר, בנושא הממשלתי יש פינה. אין את זה באזרחי.

 << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> 

לא. יש בעיה בממשלתי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

באזרחי יש לו בעיה, אבל בממשלתי אין לו בעיה.

 << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> 

לא כשמדובר בתואר שלא קיים בישראל. משרד החינוך לא מכיר בו. 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

הוא לא קיים. אין לו תואר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הבנתי. בסדר. אנחנו נועלים את הישיבה. הישיבה נעולה.




 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:53. << סיום >>