פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת העבודה והרווחה
21/01/2025


13/02/2025
07:16
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 348
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, כ"א בטבת התשפ"ה (21 בינואר 2025), שעה 14:36



סדר היום:
 << נושא >> הצעת הסכם בדבר מתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו ביום שבעה באוקטובר 2023 << נושא >>  

<< נושא >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 256) (הטבות מכוח הסכם לפי סעיף 9 לחוק לטובת מי שאינו תושב), התשפ"ה-2025 (מ/1831) – בהכנה לקריאה שנייה ושלישית << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון
צגה מלקו


חברי הכנסת:
אלמוג כהן


מוזמנים: 
	הילה סופרמן הרניק
	–
	מנהלת פיתוח מקצועי, תוכנית יתד, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	סרן יונתן בוקשפן
	–
	ייעוץ משפטי לאכ"א, צה"ל, משרד הביטחון

	גליה ימין
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

	תאיר ראבוחין
	–
	רפרנטית רווחה, משרד האוצר

	אושרה גדרון
	–
	מנהלת החטופים, הנעדרים והשבים, משרד ראש הממשלה

	חן קהתי
	–
	מנהלת תחום פיתוח עסקי מול מעסיקים, האגף להכשרה, משרד העבודה

	הדס גבריאל זני
	–
	עו"ד, ממונה ארצית נפגעי עבירות המתה, משרד המשפטים

	שי סומך
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	בת חן חדד
	–
	מערך ייצוג משפחות חטופים, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים

	שלומי מור
	–
	עו"ד, סגן היועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי

	דינה לוין
	–
	מנהלת תחום, המוסד לביטוח לאומי

	ענבר דוד
	–
	מנהלת אגף ועו"ס, המוסד לביטוח לאומי

	מיכל ויצמן
	–
	מנהלת תחום איבה, המוסד לביטוח לאומי

	שרית דמרי דבוש
	–
	עו"ד, סגן היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

	רותי פרמינגר
	–
	נציגת הארגון בכנסת וחברת ועד, ארגון נפגעי פעולות איבה

	דניאל אורי
	–
	מנהל אגף שירות לתושב, עיריית אופקים

	רינת מסד סמולנמיק
	–
	עו"ד, יועמ"ש עיריית אופקים

	חן הרמן
	–
	מטפל בתנועה ונציגת יה"ת - האגודה לטיפול באמצעות אומנויות בישראל

	עדן ביזמן
	–
	מנכ"ל פורום הביתה

	אבינועם סגל אלעד
	–
	ליווי משפטי, פורום הביתה

	נוגה בן פרז
	–
	אמא לשורד נובה, מייצגת את ההורים

	אליקו שליין
	–
	תושב שדרות, יו"ר ומייסד התארגנות נפגעי תאונות עבודה למיצוי זכויות





ייעוץ משפטי: 
יעל סלנט

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




<< נושא >> הצעת הסכם בדבר מתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו ביום שבעה באוקטובר 2023 << נושא >>  

<< נושא >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 256) (הטבות מכוח הסכם לפי סעיף 9 לחוק לטובת מי שאינו תושב), התשפ"ה-2025 (מ/1831) – בהכנה לקריאה שנייה ושלישית << נושא >>  


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

שלום וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. הישיבה הרביעית היום. התאריך כ"א בטבת, תשפ"ה. 21 בינואר 2025. הנושא הצעת הסכם בדבר מתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו ביום 7 באוקטובר. הצעת חוק הביטוח הלאומי (הטבות מכוח הסכם לפי סעיף 9 לחוק לטובת מי שאינו תושב). בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. 

אז יש לנו שתי הצעות: אחת זה נוסח ההסכם שבין הממשלה לביטוח הלאומי. והדבר המשלים זה בעיקר מה שקשור למי שאיננו תושב. 

אני מבקש מהיועצת המשפטית להתחיל להקריא את ההסכם. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

ברשות יושב-הראש, נתחיל עם הצעת החוק. כי הצעת החוק בעצם תאפשר למוסד לביטוח לאומי לשלם את הסכומים מכוח ההסכם למי שהם אינם תושבים. סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי מסמיך את המוסד לביטוח לאומי לשלם רק למי שהם תושבי ישראל. ופה, בנגזרת הספציפית של ההסכם הזה רוצים לשלם גם למי שהם אינם תושבים, וגם לבני המשפחות שלהם. לכן נדרש תיקון חקיקה. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

זה נתון לשיקול דעת. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

לא. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

לביטוח לאומי יש שיקול דעת. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

למה? "המוסד רשאי"? זה חוזר לנוסח של סעיף 9. נכון שלומי? 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

שהוא רשאי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני מבין שאתם רוצים לשלב את העובדים הזרים בהסכם הזה. נכון? 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

נכון אדוני. ניסיון העבר לימד אותנו שגורמים אחרים היו אמורים לטפל בעובדים הזרים שנפגעו במאורעות ה-7 באוקטובר זה לא כל כך צלח ולכן אנחנו מבקשים שיהיה תיקון חקיקה שיאפשר לנו, יסמיך אותנו לתקן, לטפל בעובדים הזרים הללו. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

עוד פרוסה לעוגה. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

במסגרת הסכם סעיף 9 שמגיע בפני הוועדה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בבקשה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אז נקריא את הנוסח. אני חושבת שהמהות הוסברה.

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

אפשר רגע משהו?

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

רגע, אנחנו באמצע הקראה. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

אבל שבוע שעבר אתה עצרת בדיוק כשהגיע תורי וחשוב לי לדבר כמה דקות לפני ההסכם. אני מייצגת את הורי השורדים ולא הקשיבו לנו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

יש לנו עכשיו עד השעה 16:00. את תדברי ונאפשר לך. תזכירי לי, המנהלת, שהיא צריכה לדבר. דבר ראשון אנחנו מתחילים מהנוסח. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

הצעת החוק נוגעת למי שאינם תושבים, אז אני מניחה שההערות שלך לא נוגעות למי שהם אינם תושבים. ברגע שנגיע להסכם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, לא, זה לא משנה. אנחנו נמשיך בהקראה. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

יש בעיה עקרונית בהסכם הזה, וזה מה שרציתי לדבר לפני שקוראים את הנוסח. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

את לא תעשי את זה לפני, אלא אחרי. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

	
	חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 254), התשפ"ה – 2025

	תיקון סעיף 406
	1.
	בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, בסעיף 406, בסופו יבוא:

	
	
	"(ו) על אף האמור בסעיף 9(א), המוסד רשאי, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף האמור, לתת הטבות סוציאליות מכוח הסכם המאמץ את המלצות הוועדה הציבורית למתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), גם למי שאינו תושב, ומתקיים בו האמור בפסקה (2) להגדרה "נפגע" בחוק נפגעי פעולות איבה."



בעצם הכוונה שמי שנכנס לדין, שלומי, פסקה (2) להגדרת "נפגע איבה" התכוונתם שזה בעצם מי שנכנס כדין לישראל. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

נכון. לפי חוק התגמולים, נפגעי פעולות איבה, אם לא נכנסת ארצה כדין אתה לא יכול להיות מוכר. לכן מדובר פה במי שנכנס ארצה כדין. גם אם הוא נכנס ארצה כדין והרישיון שלו פג הוא עדיין יוכר, אבל הוא עדיין צריך להיות - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הכניסה שלו הייתה כדין. כך עשיתם בכל החוקים הקודמים.

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

אמת. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

ורציתם שתהיה הלימה בין הגדרת נפגע בחוק התגמולים לבין ההוראה הזאת שמאפשרת לכם לשלם מכוח ההסכם. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

נכון מאור, שזה יהיה זהה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אוקיי. אז אם אין הערות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז נמשיך. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

זהו, אפשר להצביע. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

צריך הצבעה על זה?

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

זו הצעת חוק ממשלתית בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, זה הנוסח שלה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מי בעד הצעת החוק הממשלתית לקריאה שנייה ושלישית, על פי מה שהקריאה עו"ד יעל סלנט ירים את ידו. יש לנו שלושה. מי בעד? מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

הצעת החוק אושרה.


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

החוק אושר לקריאה שנייה ושלישית ויעלה למליאה להצבעה לקריאה שנייה ושלישית. 

עכשיו אנחנו חוזרים לעיקר ההסכם בדבר מתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו ביום 7 באוקטובר 2023. אני יודע שהיו הרבה בעיות ויש הרבה בעיות. אבל מונח פה מיליארד שקלים לאנשים שזקוקים לכך ולכן אנחנו לא מעכבים את הקריאה ואנחנו רוצים להקריא בבקשה ברצף. 

היועצת המשפטית, אם תוכלי להקריא ברצף ונוכל לעזור לך. בבקשה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

הסכם בדבר מתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו ביום שבעה באוקטובר 2023 
לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995
הואיל	וביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) (להלן – יום השבעה באוקטובר) החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל. במסגרת מתקפה זו, חדרו כ-6,000 מחבלים משטח רצועת עזה לשטחה של מדינת ישראל, מהיבשה, מהאוויר ומהים ותקפו באכזריות אזרחים, ובהם חיילים ואנשי כוחות הביטחון. כמו כן, שוגרו ביום זה כ-4,300 רקטות לשטח מדינת ישראל. במתקפה זו נרצחו כ-1,145 אזרחים ישראלים, בהם 366 אנשי כוחות הביטחון, נפצעו אלפים ונחטפו לשטח רצועת עזה 251 אנשים בהם: אזרחים, חיילים ונתינים זרים (להלן – האירועים שהתרחשו ביום השבעה באוקטובר 2023);

והואיל	והמענים הקיימים בחקיקה, ובכלל זה חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970 (להלן – חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה), חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב] (להלן – חוק הנכים), חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950 (להלן – חוק משפחות חיילים שנספו במערכה), חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו, התשס"ה–2005 (להלן – חוק פדויי שבי) וחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד–2023 (להלן – חוק תגמולים למשפחות חטופים ונעדרים), נותנים מענה עבור נפגעים ועבור בני משפחותיהם של חללים, אך הם אינם נותנים מענה כולל לאירועים שהתרחשו ביום השבעה באוקטובר; 

והואיל	וביום כ"ח באדר ב' התשפ"ד (7 באפריל 2024) מונתה על ידי שר האוצר ועדה ציבורית למתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו בשבעה באוקטובר (להלן – הוועדה הציבורית);

והואיל	וביום י"ז בתמוז התשפ"ד (23 ביולי 2023) הוגשו לשר האוצר המלצות הוועדה הציבורית וביום י"ב באלול התשפ"ד (15 בספטמבר 2024), אימצה הממשלה במסגרת החלטת ממשלה מס' 2185 שעניינה "אימוץ המלצות הוועדה הציבורית למתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו ביום השבעה באוקטובר" (להלן – החלטה 2185), את המלצות הוועדה הציבורית בשינויים שמפורטים בהחלטה; 

והואיל     וביום כ"א בטבת התשפ"ה (21 בינואר 2025) אישרה ועדת העבודה והרווחה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 254) (הטבעות מכוח הסכם לפי סעיף 9 לחוק לטובת מי שאינו תושב), התשפ"ה–2025, שעניינה מתן אפשרות ליתן את הסיוע לפי הסכם זה אף למי שאינו תושב (להלן – תיקון החקיקה);

והואיל 	והממשלה מעוניינת ליתן את הסיוע עליו המליצה הוועדה הציבורית באמצעות המוסד והמוסד מוכן לבצע את מתן הסיוע בהתאם להוראות הסכם זה לאחר שהתמלאו התנאים האמורים בסעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי, וזאת למעט מתן סיוע לפי תבחין קרבת משפחה כמשמעותו בהסכם זה לקרובי משפחה של חייל או של משרת כוחות הביטחון שנחטף ביום השבעה באוקטובר אשר יינתן בהתאם לקבוע בהחלטה 2185, על ידי משרד הביטחון;

כלומר, כל יתר האוכלוסיות, הביטוח הלאומי ישלם להם מכוח ההסכם הזה. רק לגבי קרבת משפחה לקרובי משפחה של חייל המשרת בכוחות הביטחון שנחטפו, רק את זה בעצם ישלם משרד הביטחון, כמו שקבוע בהחלטת הממשלה. דייקתי? 


לפיכך הוסכם והותנה בין הצדדים כדלהלן:

פרק א': מבוא והגדרות
1. מבוא: 
המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

הגדרות:
"בני זוג" – לרבות בני זוג ידועים בציבור שהתגוררו ביחד נכון ליום השבעה באוקטובר; 
"דרגת נכות" – דרגת נכות שנקבעה לאדם בקשר להכרה בו כנפגע פעולות איבה או כנכה, אשר מזכה בתגמול או במענק ולרבות דרגת נכות זמנית;


כלומר, כל פעם שהמונח הזה יחזור הכוונה היא לדרגת נכות שמזכה בתגמול או במענק לפי אחד מהחוקים. חוק הנכים או חוק התגמולים. 

"הכרה כנפגע פעולות איבה או כנכה" – הכרה כנפגע פעולות איבה בהתאם להוראות חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה או הכרה כנכה בהתאם להוראות חוק הנכים, בשל פגיעה מיום השבעה באוקטובר;

זאת אומרת שכמו שנאמר פה גם בדיון הקודם, הכול מתייחס לפגיעות, לאירועים שקרו ב-7 באוקטובר. לא מתייחס לפגיעות שקרו לאחר מכן, ב-8 באוקטובר, 9 באוקטובר, 10 באוקטובר. זה נדון פה בעצם בדיון הקודם. 


"חטוף" – אדם שנקבע לגביו כי הוא חטוף בהתאם לסעיף 3 לחוק תגמולים למשפחות חטופים ונעדרים; 
"חטוף ששוחרר" – כמשמעותו בסעיף 8ב לחוק פדויי שבי; 
"חייל" – כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955‏;

יונתן, בעצם הכוונה היא לחיילים בסדיר, חיילים בקבע, חיילי מילואים. נכון? הגדרת חייל היא לפי חוק השיפוט הצבאי במובנה הרחב. 

 << אורח >> סרן יונתן בוקשפן: << אורח >>  

כן. חייל לפי חוק השיפוט הצבאי זה כל חייל שנמצא בעצם בשירות: שירות חובה, שירות קבע ושירות מילואים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

ילד – בהתחלה ההסכם הפנה ל-"כהגדרתו בסעיף (1) לחוק הביטוח הלאומי, אבל רצינו להגדיר פה באופן מפורש "לרבות ילד חורג וילד מאומץ". הורדנו שם את הסיפה של ההגדרה. ובעצם הכוונה שילד לפי ההסכם הזה, ככל שלא נאמר אחרת, הוא ילד בכל גיל. גם זה עלה פה בדיונים הקודמים. שמענו תלונות על ילדים בוגרים שלא מקבלים סיוע. לפי ההסכם הזה ילד בכל גיל יקבל את הסיוע. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

סליחה, מתי יהיה אפשר להעיר?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אחרי ההקראה, אמרתי לך. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

אוקיי, כי יש פה הרבה דברים שאפשר. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

"ילד" – לרבות ילד חורג וילד מאומץ; 
"יישוב" – מקום יישוב, לרבות עיר, קיבוץ וכפר; 
"יישוב בעל פגיעה משמעותית – ישוב המנוי בנספח להסכם; 
"כוחות הביטחון" – משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
"מסיבה" – מסיבה מהמסיבות "הנובה", "הפסיידאק" וההכנות לאירוע המדברן; 
"מענק" – סיוע שניתן על פי הסכם זה שאינו סל טיפול ושיקום; 
"מעשה של מחבלים שחדרו למדינת ישראל ביום השבעה באוקטובר" – לרבות פגיעה בשגגה מידי אדם עקב מעשה של חדירת מחבלים או פגיעה בשגגה בנסיבות שהיה בהן מקום לחשש סביר כי יבוצע מעשה כאמור;

אנחנו הגדרנו את זה בעצם בהתאמה לפסקה (2) להגדרת פגיעת איבה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה כדי שלא יישמע שזה ממש המעשה של המחבלים, אלא גם מה שנגרם בשגגה כתוצאה מכך. וכאמור, זה בהתאמה לפסקה (2) להגדרת פגיעת איבה בחוק התגמולים. 

"משרת בכוחות הביטחון" – אדם שמשרת בכוחות הביטחון ושחוק הנכים חל עליו; 
"נספה" – מי שפגיעת איבה שארעה ביום שבעה באוקטובר גרמה למותו והיא הוכרה על ידי הרשות המאשרת לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה או מי שהוכר כנספה לפי חוק המשפחות בשל חבלה שאירעה ביום השבעה באוקטובר;

כלומר, שוב, גם פה מדובר על כל מה שקרה ביום ה-7 באוקטובר. כל ההסכם. כשאנחנו משתמשים במונח סיוע, שעוד רגע נקרא אותו, אנחנו מתכוונים גם למענק וגם לסל טיפול ושיקום. כשאנחנו מדברים רק על מענק אנחנו בעצם מתכוונים לסכום שנותנים אותו בכסף. הסכום שאינו הטיפול. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

את יכולה לחדד את הנושא של השורדים שאמרת? שהזכרת כרגע, מה זה אומר לגביהם?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כל ההסכם, עכשיו זה ההגדרות. בהגדרה זה כל אלו, כולם. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אנחנו נראה בגדול שההסכם מחולק לנפגעים עצמם ולבני המשפחות של הנספים. זה בגדול החלוקה של ההסכם. ונפגעי המסיבות, כמו מי שנפגע בשטח יישוב או מחוץ לשטח יישוב, הם יקבלו לפי הקריטריון הזה. 

 << אורח >> רינת מסד סמולנמיק: << אורח >>  

סליחה, נעשו שינויים מהפעם הקודמת שראינו את ההסכם?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן, נעשו שינויים. 

 << אורח >> רינת מסד סמולנמיק: << אורח >>  

אפשר יהיה לציין איפה השינויים?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן, אתם תשימו לב. תעקבו. אתם רק שומעים, אין לכם את הטאבלטים? יש פה טאבלטים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

הנוסח גם עלה לאתר. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

זה נמצא באתר גם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתם יכולים לעקוב. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

הוספנו עוד בערך 25 מיליון שקלים. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

אבל הגבלתם את התנאים בעוד יותר קושי. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לא אני הוספתי, היו"ר הוסיף. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

"סיוע" – מענק וסל טיפול ושיקום שניתנים על פי הסכם זה;
"סל טיפול ושיקום" – סל טיפולים, לרבות טיפולי רפואה משלימה שניתנים על ידי קופות החולים במסגרת תכנית לשירותים נוספים לפי סעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, לימודי השכלה גבוהה, השלמת השכלה תיכונית ולימודי מקצוע, ולגבי מי שטרם מלאו לו 18 שנים – גם סיוע כאמור בסעיף 15ז(ו) עד (ח) לחוק משפחות חיילים, והכל בהתאם לשירותים המפורסמים באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי;

אני רק אגיד במילה שלגבי מי שטרם מלאו לו 18 שנים, עשינו הרחבה מסוימת שאמרנו שגם מה שמפורט בסעיפים האלה בחוק משפחות אפשר יהיה לתת. שזה למשל חונכות לגילאי 4 עד 18, מימון אבחון של לקות למידה, שיעורי הוראה מתקנת למי שאובחן עם לקות למידה. הכול מפורט בסעיפים האלה בחוק המשפחות. 

"קרוב משפחה" – כל אחד מאלה, ובלבד שהוא תושב: 
(1) הורה; 
(2) בן זוג; 
(3) ילד; 
(4) אח; 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

למה אח, ילד?

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אפשר להחזיר אח או אחות וילד או ילדה. פעם אחת זה היה כתוב עם זכר ונקבה ופעם אחת בלי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הכלל המשפטי הוא מתי שכתוב "אח, ילד" זה גם ילדה וגם אחות. הם מכוסים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

תושב במובנו כתושב לפי חוק הביטוח הלאומי, יש כאן הגדרה: "תושב כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי". 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

ההסכם הזה גם מדבר על אנשים שהיו בזה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

נכון. לגבי בני המשפחה שהם אינם תושבים, גליה, את רוצה להסביר? לגבי קרוב משפחה כתוב כל אחד מאלה ובלבד שהוא תושב. לגבי מי שהוא אינו תושב את רוצה להסביר?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

למה צריך להכניס את שלוש המילים האלה כאשר ההסכם כולל את כל אלה שנכחו באירוע ואינם תושבים? 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

לא, הם תושבים במובנם של תושבי ישראל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז תכתבי ובלבד שהוא תושב ישראל. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

יש פה פשוט הגדרה של תושב בעמוד הבא. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, אבל פה זה צריך להיות ברור, כי ההסכם כולל גם אנשים שאינם תושבים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

כן, יכול להיות שזה - - -

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

אני אסביר. הבנייה של ההסכם נעשתה בשני מרכיבים, בגלל שאז בעצם הצעת החוק שלגביה העובדים זרים נקרא להם, כרגע עוד לא עברה. לכן בעצם ההסכם נכתב עבור תושבי ישראל. ובנוסף לזה יש סעיף נפרד שאומר "על כל האמור למעלה אנחנו משנים גם להם". 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

יושב-הראש, אולי אפשר לכתוב במקום "תושב" "תושב ישראל".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני רוצה שייכתב ובלבד שהוא תושב ישראל. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

אני חושבת שאפשר למחוק את המילים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אפשר למחוק את המילים "ובלבד שהוא תושב"?

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זהו, אז תמחקי כדי לא ליצור בלבולים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

"קרוב משפחה" – כל אחד מאלה: 
(5) הורה; 
(6) בן זוג; 
(7) ילד; 
(8) אח; 
(9) אדם שבן הזוג ממנו הוא התגרש או נפרד לאחר שהיו ידועים בציבור, נספה או נחטף ביום השבעה באוקטובר, ולהם ילדים משותפים שטרם מלאו להם 21 שנים; 
(10) מי שהילד של הנספה או החטוף שטרם מלאו לו 21 שנים סמוך על שולחנו ואינו בן הזוג של הנספה או אדם כאמור בפסקה (5); 

זה בעצם הרחבה מסוימת של הגדרת בן משפחה במקומות הרגילים שאנחנו מכירים. זה ממש לפי החלטת הוועדה הציבורית הדבר הזה. נכון גליה? פסקאות (5) ו-(6) הם בעצם תואמים להחלטות הוועדה הציבורית. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

כן. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

"תבחין פגיעה ביישוב או במסיבה" – כמשמעותו בסעיף 2;
"תבחין פגיעה מחוץ לשטח יישוב ולמסיבה" – כמשמעותו בסעיף 3; 
"תבחין קרבת משפחה" – כמשמעותו בסעיף 4; 
"תושב" – כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי; 
"תושב יישוב בעל פגיעה משמעותית" – אדם שהיה תושב יישוב בעל פגיעה משמעותית ביום השבעה באוקטובר. 

עכשיו אנחנו מגיעים לתנאים המהותיים של ההסכם. סעיף (2) הוא בעצם מדבר על התבחין הראשון, שמי שנפגע בתוך שטח של יישוב או במסיבה. ופה יש בעצם שני סוגים: יש את מי שהם תושבי היישוב ויש את מי שנכחו ביישוב. 

גליה, אתם רוצים להסביר מילה, במשפט, מה אומר הסעיף הזה לפני שאנחנו מתחילים לקרוא?

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

כן. אני אגיד, בעצם הסיוע פה מבקש לתת מענה לכל אותם אנשים שהיו ביום ה-7 באוקטובר באותם מקומות שהיו האירועים הגדולים. הכוונה היא למקומות שבהם חדרו אליהם מחבלים או האירועים המשמעותיים באותו יום. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

גם משפחה שהגיעה לחלץ את הילד שלה?

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

אם היא הייתה ביום ה-7 באוקטובר, זה משתנה בהתאם לאיפה שהיא הייתה. אם תרצי אני אסיים את זה ואני אענה לך באופן פרטני. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

אם מישהו בא לחלץ את הילד שלו משטח המסיבה וראה את כל מה שהיה וחווה את כל מה שהיה, בשטח המסיבה. הוא לא מוכר. אנחנו כהורים לא מוכרים כנפגעי פעולות איבה. אבל יש הרבה הורים שהגיעו לחלץ את הילדים שלהם וחיפשו את הגופות של הילדים שלהם. הם מוכרים בעיניכם? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מי שנכח. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

הם היו שם בשעות האלה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אם אני הבנתי מה שאת אמרת, אני אגיד את זה בצורה יותר ברורה. מי שנכח במקום, כל מי שנכח במקום באותו יום או באותה שעה באותו אירוע – זכאי. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

אז כל מי שנכח, זה חשוב שזה יהיה מצוין. לא הוכר. אם הוא הוכר הוא לא אמור לקבל, לפי מה שרושמים פה. אם הוא לא קיבל הכרה, הוא יכול להגיד בקשה רק אם הוא לא קיבל הכרה. 

 << אורח >> רינת מסד סמולנמיק: << אורח >>  

אם קיבל הכרה הוא לא נכנס להסכם. אם לא קיבל הכרה כן נכנס להסכם?

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

לא, לא, לא, יש פה בלבול שלם. 

 << אורח >> רינת מסד סמולנמיק: << אורח >>  

אז תחדדו את זה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

היועצת המשפטית של הוועדה תחדד בדיוק וכולם יבינו. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

זה בסעיף (7) רשום. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבל שיהיה שקט. אני מבקש גם משלומי להיות מרוכז במה שאומרת היועצת המשפטית, כדי שיהיה ברור לכולם על מה אנחנו מדברים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אני רק אגיד את ההתחלה ושלומי ישלים אותי. בעיקרון מי שקיבל דרגת נכות, מי שנקבעה לו דרגת נכות, לפי חוק הנכים או לפי התגמולים נפגעי פעולות איבה – הוא בכלל לא בתוך ההסכם הזה. מי שנקבעה לו דרגת נכות, לא מי שהוכר כמו שנזרק פה בחלל האוויר. מי שהוכר ולא נקבעה לו דרגת נכות הוא בהחלט בתוך ההסכם הזה. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

לשנתיים הראשונות, לפי מה שתוקן. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אז תכף אנחנו נקרא את הוראות ההסכם. שלומי, אני אשמח, יש פה דיבור, שני דברים שונים. יש מי זכאי מכוח ההסכם ויש מי זכאי לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. אני אשמח שביטוח לאומי או אוצר תסבירו בעצם למה הכוונה. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

אני יכולה להסביר. אני רגע אמשיך מאיפה שהפסקתי קודם. המשמעות היא שהמענה נותן לאותם אנשים. אני אגיד בנוסף, אותם אנשים שהיו יכולים לקבל בשתי צורות שונות: אם הם הוכרו כנפגעי פעולות איבה ולא נקבעה להם דרגת נכות הם יקבלו לפי הציון שניתן ליישוב שבו הם נכחו או שניתן למסיבה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לפי ההסכם הזה. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

לפי ההסכם הזה. הציונים מפורטים בתוספת להסכם. 

אם הם לא הוכרו כנפגעי פעולות איבה הם יוכלו לקבל, אבל את הסיוע שניתן בדרגה 1. מעבר לזה, אנשים שהם תושבי אותם יישובים שמפורטים בתוספת ולא נכחו ב-7 באוקטובר באותם יישובים יוכלו לקבל את הסיוע על סמך הפגיעה הקהילתית שהם חוו והם יקבלו את הסיוע שקבוע לדרגה 1. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

סליחה אדוני, אז יש פה סטטוס חדש. סטטוס חדש של נפגע איבה שאיננו לפי חוק נפגעי פעולות איבה. נכון? 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

לא. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

למה? 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

ואם זה כך, אנחנו מבקשים להרחיב את הנושא שגם נכים. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

זה סטטוס חדש אבל. זה בסדר, אנחנו לא אומרים לא. אבל בואו נחדד, כי אם מישהו מוכר כנפגע פעולות איבה זאת אומרת שבאופן אוטומטי או שיש לו 0 עד 19 או 19 עד אני לא יודעת כמה. אבל הוא נפגע פעולות איבה. ועכשיו אנחנו רואים פה בהכרה כנפגע פעולות איבה או כנכה, אוקיי?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

עו"ד ימין, חשוב שתשמעי מה שפרמינגר שואלת, כי אחר כך את תצטרכי להשיב. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

כן, למה החרגתם?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

היא טענה, ואני אתרגם את הדברים שלה. היא טענה שנוצר פה סטטוס חדש של נפגעי פעולות איבה שאינם נכים ולא קיבלו הכרה כנכים. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

לא. אדוני, אני אומר, אין פה סטטוס חדש. רק חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה קובע מיהו נפגע איבה. האם יש פה רובד פיצוי נוסף למי שנכח באותם אזורים, באותו יום, גם אם הוא לא הוכר? התשובה היא כן. אבל זה לא סטטוס חדש. 

לגבי השאלה של הגברת, שהיא שאלה מצוינת, יאמר שגם המשפחה שהגיעה ב-10:00 או ב-11:00 ונכחה שם, תקבל כפי שגליה הסבירה לפי רמה 1, אם הם לא הוכרו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בבקשה, נמשיך. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

רק ב-7 באוקטובר. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

חכי, זה הממתק הנוסף. אני גם רוצה להתייחס. אם התייחסו, בואו, עם עצרנו. אני רוצה פשוט כדי לא להתפרץ. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתה רוצה לשאול שאלה בקשר לסעיף הזה?

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

כן. 

אני רואה שיש פה תנאים מצטברים שמקפחים בין תושבים לבין תושב, יכול להיות משפחה, ופונים אליי לא מעט אנשים תושבי שדרות שהם משפחה, שחלק מהמשפחה שלהם כן יקבלו וחלק לא. כי חלק הלכו והגישו וחלק עדיין הנכות שלהם מתגבשת. נכות עם פוסט טראומה, עדיין אנשים פה לא מבינים והמדינה ובכלל אולי לא מצליחים להבין פה את האבסורד שקורה שבו המדינה בעצם פוגעת במי שנפגעו. לא יכול להיות שבגלל שהגשתי אני נענש. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתה אומר שהוא הגיש, אבל עדיין לא הוכר. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

לא. הגשת, הוכרת. אז אתה עכשיו נפגע פעם נוספת מטעם האוצר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

השאלה שלך מצוינת. אני רוצה שהאוצר יענה על זה. היועצת המשפטית של משרד האוצר. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

רק אם תוכל לחזור על השאלה, כי לא הבנתי אותה מספיק טוב. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

הוא הוכר עכשיו זמנית. מדוע לא עומדת לו הזכות לקבל מענק כמו כל תושב שהיה באירוע בשדרות. במקרה הזה שדרות. מדוע יש את ההבדלה בין מי שהוכר כרגע זמני לבין מי שכרגע אתם מחליטים שכאשר תהיה לו נכות קבועה אז אתם פחות או יותר תתנו. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

אבל זו שאלה שנשאלה וענינו עליה בדיון הראשון. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

אלה שזמני קחו בחשבון שבעצם אלה הגרעין שנפגע, בגדול. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

יש הרבה אנשים שהוכרו זמנית?

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

כן. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

כולם הוכרו זמנית. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

אני יכול רגע לדבר? 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

הם גם הוכרו זמנית בדיעבד ועכשיו הם מחכים לוועדות חדשות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תנו לאליקו. עכשיו זה הזמן של אליקו. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

יושב המוסד לביטוח לאומי, ואני מאוד מכבד את עבודתו הנאמנה, ויתכבד ויגיד בעצם כמה נכים הם בזמני, כמה נכות קבועה באיבה. דבר נוסף, כמה בשדרות, כמה מאופקים ומה משמעות הרוחב. אם משמעות הרוחב היא צריכה להרחיב קצת את מה שנקרא את הקערה. ודיברנו על זה, ואני מנסה לא להתפרץ. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הנה, אתה מדבר ברשות דיבור, אתה לא מתפרץ. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

יפה. אז אני מנסה לייצג פה את הסקטור של הנכים, הנכים השקטים. הנכים שלא יכולים להעז. מתביישים, אנשים שקשה להם, שמתמודדים עדיין עם הרטבות לילה, שמתמודדים עם אובדנות, עם אובדן קרוב משפחה, חברים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתה רוצה תשובה משלומי, נכון? 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

אני מבקש תשובה גם מהאוצר, גם משלומי. וזה רק על הסעיף הזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בבקשה, שלומי. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

אדוני, ההסכם הזה כולו קובע שמי שנקבעה לו דרגת נכות, בין זמנית, בין יציבה, לא נכנס פה בגדרי ההסכם. זה העניין. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

אוקיי, אז עכשיו אני רוצה להגיד מה שאני רציתי להגיד. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

זה ההסכם, צריך להיות ערים לזה. מי שזרק אמר נכון, רוב רובם של האנשים הללו קיבלו נכות זמנית. כי מטבע הדברים לוקח זמן לנכות להתגבש. אז קודם כל נותנים נכות גבוהה ועם הזמן, בעזרת השם - - -

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

לא, לא, נתנו נכות נמוכה, לא גבוהה. זמנית נמוכה מאוד. זמנית. אני רוצה רגע עכשיו להגיד את מה שרציתי להגיד. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן, תגידי בבקשה. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

אז אני מייצגת את הורי השורדים. שמי נוגה, אנחנו קבוצת חופשיה. מה שקורה אנחנו כבר 12 חודשים כמעט מגיעים לוועדות ואנחנו דורשים שיקשיבו לשורדים. נוצרה איזה היררכיה מסוימת שבכל הנפגעים של ה-7 באוקטובר, היו הרבה נפגעים. יש חטופים, יש משפחות שכולות ויש את השורדים ואת המשפחות שלהם. ויצא מצב שאנחנו כמו סוג ג' של המדינה הזאת. אנחנו לא נשמעים. גם בוועדות שמגדירים אותם כעזרה לשורדים, בסופו של דבר מגיעים להקשיב ולפתרונות לכל הסקטורים האחרים. 

הוועדה הציבורית הייתה ועדה לטיפול בשורדים ובני משפחותיהם של ה-7 באוקטובר. וכאשר הבטיחו לנו אחרי הוועדה הזאת את המיליארד שקלים לטיפול ב-42 סעיפים שאנחנו נתנו על הקשיים שיש לנו, גם בפרוצדורה של הוועדות וגם במה שיש לנו בביטוח לאומי, מהרווחה, מהצבא. אמרו לנו מיליארד שקלים. ובסופו של דבר מה שקורה שאנחנו אפילו לא בתוך המיליארד שקלים האלה. 

כי הרי מקבלים אחוזים, הם קיבלו אחוזים, חלקם, מי שניגש. קיבלו אוטומטית הכרה כנפגעי פעולות איבה, אז הם אוטומטית מוכרים. רוב האנשים שהגיעו לוועדות של ביטוח לאומי, אם הם לא הגיעו עם עורך דין שעקץ אותם אז הם קיבלו 10%-20%, מאוד קשה להגדיל. הכספים שהם קיבלו והעזרה שהם קיבלו השאירה אותם תקועים בבית. 

אנחנו בתור משפחות שעוזרים להם ומממנים את כל הטיפולים שלהם ואת כל העזרה שלהם אנחנו קורסים גם. אנחנו לא מוכרים בכלל. וכל מה שביקשנו בסעיפים האלה ובתמיכה הזאת במיליארד שקלים, אז המיליארד הזה, איך אמרו לי? הוא כבר נגמר. וזה לא עוזר שלא מוכרים פה, גם אם יש להם 10% או 20%. כי עכשיו נגמרה להם הוועדה והם צריכים לגשת עכשיו לעוד ועדות ולעבור תהליך שהוא מאוד בירוקרטי. כשהיו צריכים מראש לקחת את כל השורדים האלה שעברו טבח נוראי וייקח להם שנים להחלים. ולתת להם את השיקום המקצועי, את השיקום הכלכלי, את הטיפולים, במשך לפחות שנתיים או שלוש אוטומטית. הם ילדים שלא ישנים בלילה. הם יוצאים מהבית ומתחילים לרוץ ברחובות ואנחנו רצים אחריהם ברחובות. כי חושבים שרודפים אחריהם. אתם לא מבינים את המצב של השורדים. 

אבל אנחנו יודעים שמאוד חשוב, הכול בסדר, אנחנו כואבים את כולם. להחזיר את החטופים, יש להם את הצרכים שלהם. למשפחות השכולות יש להם את הצרכים שלהם. אבל לנו יש צרכים אחרים ויש לנו ילדים שאנחנו צריכים להחזיר אותם. ויש פה 3,600 שורדים שצריך להחזיר אותם לחיים. ומיליארד השקלים האלה שחילקו אותם עכשיו ליישובים ומחלקים אותם לחטופים ומחלקים אותם למשפחות השכולות ולא משאירים שום דבר לשורדים. לא משאירים, ה-30,000 שקלים שנותנים פה למי שלא הגיש בקשה להכרה – זו בושה. כי הילדים שלנו הם על זמן שאול. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. אנחנו נתייחס בבקשה. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

אם אפשר שהאוצר יגיב. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני רוצה שהאוצר והביטוח הלאומי יתייחסו לדברים של שניכם. בבקשה. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

אדוני, השורדים כמובן עד היום טופלו באופן מאוד משמעותי ואנחנו גם נמשיך לטפל בהם בעתיד. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

ממש לא. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

כל השורדים קיבלו במשך תקופה מאוד ממושכת מה שנקרא תט"ר, תגמול טיפול רפואי, על מנת לאפשר להם ללא קשיים כלכליים להמשיך את שגרת חייהם ולהשתקם ככל שניתן. 

כל מי, ורובם ככולם, חלק הארי מהם, ונקבעו להם אחוזי נכות זמניים משמעותיים. 20% ומעלה, מה שאומר קצבה למשך כל חייהם. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

לא, לא, לא. זה בדיוק נקבע להם עד סוף דצמבר. ועכשיו הם מחכים לוועדות. והם לא קיבלו גם תט"ר רובם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני לא התכוונתי לוויכוח. את שאלת שאלות חדות, ברורות וחד משמעיות. ושלומי הוא אדם מאוד רהוט והוא ענה תשובה מאוד ברורה. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

היא דיברה על טיפולים רפואיים. חשוב להדגיש את זה – כל מי שהוכר כנפגע איבה, כל מי שייקבעו לו אחוזי נכות, ימשיך לקבל טיפולים רפואיים ככל שיידרש וכמה שיידרש. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

מעבר ל-36?

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

בוודאי. ה-36 עוסק בכלל במי שלא הוכר כנפגע איבה ופונה למרכז חוסן. הדברים אינם קשורים. אינם קשורים לחלוטין. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

אז אל תעבירו אותם טרור בוועדות האלה. תנו להם אוטומטית, כמו במשרד הביטחון. תנו להם אוטומטית אחוזי נכות לשלוש שנים, שהם לא יצטרכו לעבור את כל מה שהם עוברים והם יקבלו. בשלוש שנים האלה, אני נשבעת לך, שאם הם יעברו את כל השיקום המקצועי והכלכלי בשלוש שנים האלה ויטפלו בעצמם, אחרי שלוש שנים הם כבר לא יבקשו נכות קבועה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

עכשיו לשאלתו של אליקו. מה אתה משיב, שלומי?

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

ככל שאני מבין, אליקו היקר מדבר על סוגיית הפיצוי למי שנותרה להם נכות. הוא קובל על כך שהפיצוי שניתן פה ניתן רק למי שלא נקבעה לו נכות. אלא שזה עומד בבסיס המלצות הוועדה הבין משרדית. מי שמקבל נכות נמצא במסלול של החוק ומקבל פיצוי מכוח החוק. מי שלא הוכר או לא נקבעה לו נכות נותנים לו את האופציה החלופית של ההסכם הזה. זה בלב ההסכם. 

אליקו אומר בואו תשנו את הפרדיגמה, תשלמו גם לנכים. לא שזה לא אפשרי, אבל זה לא בסיס מה שעומד פה בפני הוועדה היום. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

משפט קטן אדוני. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בבקשה הגב' פרמינגר. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אני רוצה להגיד לנושא של הקביעה שרק הזכאות קמה מתוקף פגיעה ב-7 באוקטובר. אני באמת לא מבינה למה אנחנו מגדירים את זה רק ה-7 באוקטובר. אני אפילו לא אומרת על פני כל הזמן. אבל 7 באוקטובר בעיניי זה לא מספיק. זה פעם אחת. 

פעם שנייה, חלון ההזדמנות לטעון את הטענה הזאת, יש לי בעיה עם חלון ההזדמנות לטעון את הטענה. מפני שאנשים שנפגעו ביום למחרת, אני חושבת שזה קצת מלאכותי להגדיר אותם רק לפי ה-7 באוקטובר. אני יודעת שזה בעיה תקציבית קשה. אבל מצד שני אני רוצה להגיד שאנשים האלה ייפלו להיות מעמסה על המדינה שלנו בגלל הנטל הנפשי הקשה שלהם והיכולת שלהם להשתקם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בבקשה, תשובה לגב' פרמינגר. מי משיב? 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

ההסכם כולו מדובר על ה-7 באוקטובר. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לא, זה לא בא לתקן את כל תחלואי העולם הזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, לא אתה צריך להשיב. שלומי צריך להשיב. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

ההסכם הזה הוא מוגבל בהרבה מובנים. עדיין מיליארד שקלים זו בשורה אדירה ואני שמח שאנחנו מביאים אותה. עדיין, זה מתייחס רק ל-7 באוקטובר. לא ל-8 באוקטובר, לא 10 באוקטובר, לא 15 באוקטובר. זה מתייחס רק למי שהם נפגעים מהמחבלים ולא מנפילת טילים. זה מתייחס רק לאזור מוגבל. 

צודקת גב' פרמינגר, אין פה תיקון עולם. אבל יש פה דבר יפה מאוד. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבל האנשים האחרים שיקבלו אחוזי נכות גם יקבלו לכל החיים את הגמלה שלהם. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

אי אפשר לדעת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה זה אי אפשר לדעת? אם אני לא יודע אני לא מאשר את זה. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

אי אפשר לדעת. אז אני אומר לך שלא. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני רוצה להיות בטוח שהנכים יאושרו כנכים - - -

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

הם יכולים לתת זמניות עד חמש שנים ואחרי זה להחליט שלא. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני מתכוון לכמה שיאושרו. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

כל נכה באשר לנכותו שתיבחן ויקבל נכות צמיתה יקבל עד 120 טיפולים, קצבה וכל מה שמגיע לו. בוודאי. ההסכם הזה הוא נוסף. הוא תוספתי. הוא ודאי לא גורע דבר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הוא תוספתי לאלו שלא הוכרו כנכים. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

הוא תוספתי לחוק התגמולים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לחוק התגמולים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ומי שהוכר כנפגע איבה גם אם עוד חמש שנים יגיע לוועדה ויוכר. ואם חלילה עוד חמש שנים - - -

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

סליחה, אפשר עוד שאלה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, לא. סיימנו. 

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

על הנכים. מי שהיה נכה לפני זה? נכה מלידה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

שאלה טובה. שלומי, מה אתה אומר?

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

אין קשר. אין קשר. יכול בן אדם לבוא עם ליקוי כזה או אחר מלידה ולהיפגע חלילה גם בפגיעת איבה והוא יקבל בגין פגיעת האיבה. זה לא קשור לנכות הכללית שלו או נכות מעבודה או מה שלא יהיה. 

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

אבל אם הוא בהסכם? הוא לא הלך למטופל. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

אין קשר בין ליקויים קודמים. הכול פה מדובר על ההכרה שלך כנפגע פעולות איבה. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

וסתם שאלה, אם יש פה תמיכה במשפחות החטופים. במשפחות השכולות, למה אין פה שום סיוע ושום תמיכה במשפחות של השורדים? אנחנו מאותו יום לא חזרנו לשגרה. רובנו גם לא חזרנו לעבוד. אנחנו באותו יום היינו עם הילדים שלנו וראינו סרטונים איך טובחים בהם. היינו איתם בטלפון על הקו כשהבן שלי היה בתוך הבגאז' והיריות היו עליו. למה אנחנו לא פה בשום מקום?

יש פה משפחות, שלא תגיד שלא התחלת משפחות. איפה השוויון פה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

משרד האוצר צריך להשיב. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

המשפחות השכולות מקבלות מנפגעי פעולות איבה או משפחות שכולות. משפחות החטופים מקבלים מהחטופים. משפחות השורדים לא מקבלים מאף אחד, שום תמיכה, במשך 14 חודשים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני מבקש בשביל תשובה. מי ישיב?

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

אני אענה. צודקת הגברת שבאמת אומרת שהתבחין שניתן לקרובי המשפחה לא ניתן לקרובי המשפחה של שורדי הנובה. הנושא נדון בפני הוועדה וזו המלצת הוועדה הציבורית. היא דנה בזה. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

זה לא בסדר. אז ההסכם הזה הוא לא בסדר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

ומה התשובה שלך?

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

קיפוח לא ראוי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה הייתה התשובה של הוועדה הציבורית לעניין הזה? 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

"כרגע לא נדון במשפחות" – זו התשובה. "צרים במצבכם, אבל זה לא בחוק". מה לעשות? שמעתי את זה הרבה בחודשים האחרונים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז בואו נמשיך להקריא. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אדוני היו"ר, יש פה, מה שהיא מדברת זה תיקון חקיקה. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

אני רוצה לסיים, כי גם היא לא ענתה לי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, אליקו. אתה סיימת את המנה שלך להיום. אתה תהיה פה בדיונים הבאים, אתה חבר קבוע ברוך השם. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

אבל היא לא ענתה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

היא ענתה. לא, הביטוח הלאומי ענה לך. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

לא, אבל היא לא ענתה. יש פה עניין כספי שבעצם מדובר פה רק בכסף. שגילינו שזה רק עניין כספי. שפשוט הנכים, הנושא של הנכים. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

היא ענתה על הנכים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

קיבלת תשובה ברורה וחד משמעית לגבי הנכים ואנחנו נמשיך עכשיו. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

היא לא ענתה, אני לא שמעתי את התשובה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתה שמעת משלומי בדיוק מה הקשר. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

השאלה איך חותמים על הסכם כזה שהוא מפלה. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

מקפח. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

אני מדברת על המשפחות של השורדים. שהוא באמת לא שוויוני. איך מבחינה משפטית אתם יוצרים חוסר שוויון כזה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

טוב. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

אנחנו נפגענו פחות? הילדים שלנו נטבחו. הם היו באותו טבח. אז הם חזרו הביתה. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אבל אם תקבלו שקל מההסכם הזה הסיכוי שתקבלו משהו תמידי, קבוע לכל החיים, שאגב, מגיע לכם יותר מכולם, הוא אפסי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

חה"כ כהן, אתה חבר כנסת, אתה לא משרד הביטחון. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אני חבר ועדה זמני, אדוני היו"ר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתה חבר כנסת. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

לא, לא, אנחנו רוצים לשמוע את אלמוג. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבל אתה צריך לקבל תשובה מהממשלה. משרד האוצר, בבקשה. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

אני אגיד, כאשר נעשתה הבחינה המשפטית בקשר לשאלה שנדונה פה, ההכרעה הייתה שבגלל שאותן המשפחות של מי שהיה במסיבות גם נספה בסופו של יום, הפגיעה שלהם היא משמעותית. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

אבל הילדים שלנו לא נספו. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

לכן הוכרה ההצדקה לתת רק להם ביחס למשפחות של השורדים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אבל השורדים עצמם, ככל שהם - - -

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

השורדים עצמם מקבלים. אנחנו מדברים רק ביחס - - -

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

רוב השורדים פה לא יהיו בתוך ההסכם הזה. כי כולם התחילו הכרה וכולם נכנסו לזמני, גם אם זה אחוזים קטנים. והם עוברים, הם צריכים עכשיו ללכת להמשיך לוועדות. אמרתי, אם לא נותנים להם שלוש שנים קדימה, אז חלקם אנחנו נאבד אותם. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

הוועדה הזאת מדברת על רווחה, אבל רווחה למי?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זהו, מעכשיו אנחנו מקריאים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אוקיי. 

פרק ב': תנאי הזכאות לקבלת הסיוע והיקפו

2. סיוע בהתאם לתבחין פגיעה ביישוב או במסיבה 
(1) אדם שהוא תושב יישוב בעל פגיעה משמעותית ואדם שביום השבעה באוקטובר נכח ביישוב בעל פגיעה משמעותית או שהשתתף במסיבה, יהיה זכאי לסיוע בהתאם לקבוע בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג). 
(2) סיוע בהתאם לתבחין פגיעה ביישוב או במסיבה יהיה בהתאם לקבוע להלן: 
(1) אדם יהיה זכאי לסיוע בהתאם לדרגה שנקבעה ליישוב בו הוא היה תושב או בו הוא נכח ביום השבעה באוקטובר או בהתאם לדרגה שנקבעה למסיבה שבה השתתף, לפי העניין, כפי שנקבע בנספח להסכם. 
(2) על אף האמור בפסקה (1) – 
(1) הסיוע שיקבל אדם שהוא תושב יישוב בעל פגיעה משמעותית או נכח ביישוב כאמור, או השתתף במסיבה, שלא הוכר כנפגע פעולות איבה או כנכה, לרבות אדם שלא הגיש בקשה להכרה כאמור עד ליום ד' בתשרי התשפ"ה (6 באוקטובר 2024), יהיה זכאי לקבל את הסיוע הקבוע לדרגה 1.

זאת אומרת שאם הוא הוכר הוא יקבל כפי הדרגה שנקבעה בתוספת. ואם הוא לא הוכר ועומד בתנאים האחרים אז הוא יקבל סיוע בדרגה 1. 

(2) היה אדם זכאי לקבל סיוע בשל נוכחותו ביום השבעה באוקטובר ביותר ממקום אחד או בשל תושבותו בנוסף לנוכחותו ביישוב בעל פגיעה משמעותית או להשתתפותו במסיבה ביום האמור, יקבל את הסיוע בהתאם למקום אותו הוא ציין בבקשתו. 

זאת אומרת שיכול להיות שהיו אנשים שעברו בין מקומות שונים או נכחו במקומות שונים. המקום שיצוין בבקשה. התושבות היא קריטריון כשלעצמו. אם בן אדם הוא תושב זה לא מצריך שהוא נכח באותו יום. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אפילו שהוא היה בחו"ל. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

הסבירו פה שזה קשור לפגיעה הקהילתית גם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זה הרעיון של הפגיעה הקהילתית. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

זאת אומרת שבגן של ילדה X האבא כנראה נפל, גם אם הילדה הייתה בחופשה בחו"ל כנראה שהיא תספוג, האירוע הוא מקיף אותנו. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

אני אציין, יעל, שאופן הבחירה פה זה הקלה על האמור בהחלטת הממשלה. זה צעד נוסף שבעצם מקל פה בצורה נרחבת ונותן את הבחירה בידי האדם לקבל בהתאם למקום שבו הוא נכח או שהוא תושב. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

בהתאם למקום שבו הוא מבקש. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זאת אומרת, אם הוא תושב פה ונכח שם, הוא יכול לבחור לקבל לפי תושב או לפי - - -

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

לפי הציון הגבוה. ואם הוא נכח בשני יישובים, לפי היישוב הגבוה, לפי המקום שבו הוא בעצם יציין בבקשה. הוא כמובן יקבל פעם אחת, אבל פי הציון בעצם של המקום שבו הוא הגיש את הבקשה לפיו. 

 << אורח >> דניאל אורי: << אורח >>  

זה גם ביחס לשכונות? באופקים יש שתי שכונות שגם פה בהסכם ממשיך להיות מופרדות אחת מהשנייה מבחינת התגמול. גם בהיבט של השכונות?

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

אז אני אגיד, ההבחנה באופקים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אם אני מבין נכון, אלמוג כהן גר בשכונה דרגה 1 והוא לחם בשכונה שדרגה 2 הוא יוכל לקבל דרגה 2. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

אז רגע, אני אסביר. 

 << אורח >> דניאל אורי: << אורח >>  

ואיך הוא מוכיח את זה? 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

לא, לא, יש פה אי הבנה. אני אסביר, הבנתי את השאלה. ההסכם כמובן לא עושה הבחנה ואומר אדם תושב שכונה כזאת או שכונה כזאת. הקריטריונים זהים, ההבחנה נעשית האם אותו אדם הוכר כנפגע פעולות איבה או הגיש בקשה להכרה כאמור עד ה-6 באוקטובר 2024. ולכן ככל שהוא הוכר כנפגע פעולות איבה, גם אם הוא גר לא באותה שכונה אלא בשכונה אחרת, הוא יהיה זכאי לדרגה 2. 

 << אורח >> רינת מסד סמולנמיק: << אורח >>  

זאת אומרת שבעצם אנחנו נשארים כפופים בתוך אופקים לעניין של האם הוכר או לא הוכר, שהטענה המרכזית שלנו הייתה שהעניין של ההכרה נעשתה בו אפליה. אז בעצם לא תוקנה פה האפליה. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

הנושא נדון בדיון הקודם. הבהרנו את הדברים. ציינו שהדברים גם עומדים בפני בית המשפט העליון כרגע, עתירה בעניין הזה. לפתוח את הדיון מחדש - - -

 << אורח >> רינת מסד סמולנמיק: << אורח >>  

לא, הכול בסדר. אני רק אומרת, אני רוצה להודות ליו"ר, לוועדה, לביטוח לאומי, למשרד האוצר, למי שצריך, שאני רואה שכן נעשתה פה התייחסות לעניין הזה של סל שיקום. 

אני רק רוצה להגיד לך לגבי התאריך, שאני מאוד אשמח אם תינתן הזדמנות עוד חודשיים מהרגע, כי מה שקרה, שוב פעם, במקרה הספציפי שלנו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני לא פותח את הדיון שהיה בפעם הקודמת. 

 << אורח >> רינת מסד סמולנמיק: << אורח >>  

לא. יש את המועד שקבענו וזה אמרתם שתגדילו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

את צודקת לגבי הזמן שהיו צריכים לתת, אבל משרד האוצר עמד בתוקף על זה שהתאריך של ההגשה או של הבקשה כבר הסתיים. כי אחרת הם פוחדים, אני אגיד לך עכשיו לא רשמי, אני מבין שהם פוחדים שאם יפתחו את הדלת ייכנסו עשרות אלפי אנשים ואז לא יישאר לאף אחד כלום במיליארד הזה. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

או שהם יגדילו את הכיס. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לכן הם קבעו. אני חושב שאת צודקת, אבל מבחינתם הם לא יכולים, לא רוצים להסכים לזה. 

 << אורח >> רינת מסד סמולנמיק: << אורח >>  

אתה אומר ייגמר המיליארד, זה כאילו כל הקודם זוכה? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא. אני אמרתי מה שאני חושב שהם חושבים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אוקיי, נמשיך. היקף הסיוע בשקלים חדשים. כפי שנראה זה מחולק לדרגות וזה מחולק למי שמלאו לו 18 שנים ומי שלא מלאו לו 18 שנים. 

(3) היקף הסיוע בשקלים חדשים – 
	
	למי שמלאו לו 18 שנים ביום השבעה באוקטובר
	למי שטרם מלאו לו 18 שנים ביום השבעה באוקטובר

	דרגה 1
	בחירה בין מענק של 5,000 וסל טיפול ושיקום של 4,800 לבין מענק של 7,180
	מענק של 2,000 וסל טיפול ושיקום של 4,800

	דרגה 2
	מענק של 14,360 וסל טיפול ושיקום של 7,300
	מענק של 2,872 וסל טיפול ושיקום של 7,300

	דרגה 3
	מענק של 28,720 וסל טיפול ושיקום של 30,000
	מענק של 5,744 וסל טיפול ושיקום של 30,000



 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בהצעה הקודמת לא היה בכלל סל שיקום לדרגה 1 ואנחנו דרשנו בכל תוקף, הוועדה דרשה שזה יהיה גם אפשרות כזאת. מה עוד יש לדרגה 1?

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

בדרגה 1 יש את הסיפור של הילדים. שבעצם בהסכם המקורי כפי שהוגש לוועדה מי שטרם מלאו לו 18 שנים ביום ה-7 באוקטובר היה זכאי למענק חד פעמי בשיעור של חמישית ממה שזכאי לו המבוגר, שזה משהו כמו 1,400 שקלים חדשים. בעצם הסכום הזה הועלה ל-2,000 שקלים חדשים. עוד 600 שקלים לעומת מה שהיה קודם. בנוסף גם לילד ניתן סל טיפול ושיקום של 4,800 שקלים חדשים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן. דרשנו את זה בגלל שילדים הם הראשונים שיצטרכו את השיקום ואת הטיפול הנפשי. והסיבה כי אנחנו עוד לא יודעים מה הילדים האלה, איך הם יגיבו על כל הפחדים שהיו להם באותה תקופה. לכן נוספו עוד 4,800 שקלים סל טיפול ושיקום לילדים עד גיל 18, לכל הילדים, כולל דרגה 1. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

בדרגה 2 מי שהוא מעל 18 ביום ה-7 באוקטובר מענק של 14,360 וסל טיפול ושיקום של 7,300. מי שהוא מתחת לגיל 18 ביום ה-7 באוקטובר מענק של 2,872 שקלים וסל טיפול ושיקום של 7,300 שקלים. 

בדרגה 3, מי שהוא מעל גיל 18 נכון ל-7 באוקטובר מענק של 28,720 שקלים חדשים וסל טיפול ושיקום של 30,000. מי שהוא מתחת לגיל 18 ביום 7 באוקטובר, מענק של 5,744 שקלים חדשים וסל טיפול ושיקום של 30,000 שקלים חדשים. 

זה התבחין הראשון של תושבות, הנוכחות ביישובים ובמסיבות. 

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >> 

יושב-הראש, אנחנו נבקש להתייחס, פורום "הביתה". לסעיפים האלו שעכשיו הוקראו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתה צריך להסביר לי מה זה פורום "הביתה" כדי שאני אבין מה אתה קשור לסעיפים. 

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

פורום "הביתה" זה פורום שמאגד את 11 היישובים. אני עדן ביזמן, מנכ"ל הפורום. נמצא איתי אבינועם סגל שמייצג אותנו. פורום "הביתה" הוא 11 היישובים האדומים בעוטף. יישובים שבעצם המדינה הגדירה אותם כאדומים. אלו שנפגעו הכי קשה גם בנפש וגם בתשתיות. 

גם שלחנו כמובן את ההערות שלנו. בדיון הראשון רז נזרי שייצג אותנו היה פה, שלחנו את ההערות בצורה מסודרת לביטוח לאומי כשהם פרסמו את ההסכם. ובכל זאת נרצה שאבינועם יגיד כמה מילים על הסכומים המגוחכים האלה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

איזה דרגה אתם? דרגה 1?

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

דרגה 3. אם היישובים האדומים לא היו דרגה 3, אז - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז אנחנו מדברים על מענק של 28,000 שקלים ועוד 30,000 שקלים שיקום. לזה אתה קורא סכום זעום. 

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

אתם דוחפים את כל התושבים האלה, אלפי תושבים, שעדיין לא בשלים חלקם לביטוח לאומי לוועדות נכות כדי לקבל מענקים הרבה יותר גבוהים. כי הפערים שנוצרו בין 28,000 ל-200,000 שהם יכולים לקבל בוועדות כמי שהיו ביישובים האלה, אתם פשוט דוחפים אותם לשם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

קודם כל, אל תגיד "אתם". יש פה ממשלה. 

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

אתם מצביעים. אתם מצביעים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אה, אז אנחנו, כן, אנחנו. 

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

אתם מצביעים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אנחנו רוצים לפני שמצביעים להבין ממשרד האוצר - - -

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

לא, רגע, אם אפשר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא. אני רוצה שהיא תשיב על הטענה שלך. 

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

לא, אולי גם שהיא תשיב על של אבינועם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אה, גם אתה רוצה? אין בעיה. 

 << אורח >> אבינועם סגל אלעד: << אורח >>  

אני מבקש להוסיף בהקשר הזה שאנחנו בסוף בהליך היוועצות. בהליך היוועצות לכאורה גם אם הוועדה הזאת מחליטה בסופו של יום לומר 'לא' האוצר יוכל לכלכל את צעדיו ולהמשיך הלאה. לכן כשאנחנו מדברים על הסכומים אז כן, הסכומים האלה מגוחכים. ובשביל לדבר על זה אז אנחנו נחזור ונחזור שנתיים אחורה לוועדת הכספים שדנה בפיצויים לנפגעי מירון. בא יושב-ראש הוועדה, פנה למשרד הרווחה, ואני אצטט מאותו דיון. הוא פשוט פנה למשרד הרווחה, אמר להם "אני מבקש לפנות לשר הרווחה לא להשאיר אותם לגורלן", הוא מדבר על המשפחות, "שמשרד הרווחה ייכנס לעניין הזה". ואחר כך אבל המשרד צריך לתכלל את האירוע הזה בדיוק כמו שהכנסת נהגה לפני שנתיים. אחנו חושבים שהכנסת צריכה לנהוג עתה ולבוא לאוצר ולהגיד לו הסכום הזה שהוקצה של מיליארד שקלים הוא פשוט סכום לא מספיק. האוצר יחזור ויעשה שיעורי בית. הוא יגיד אם הוא רוצה להמשיך ככה, ימשיך ככה. אבל יש חשיבות אדירה בסופו של יום לאמירה שיוצאת מהוועדה הזאת. האם הסכומים האלה שנמצאים בהסכם הזה הם סכומים ראויים, מספקים. 

לטעמנו לא. אנחנו כתבנו מכתב מאוד מפורט בהקשר הזה, שאגב, לא קיבלנו עליו שום התייחסות, שום מענה, שום תגובה. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

בשביל זה אמור להיות פה פרויקטור, שיחלק את - - -

 << אורח >> אבינועם סגל אלעד: << אורח >>  

גם הנוסחים שפורסמו לאחר מכן לא התייחסו לשום טענה שהעלינו בהקשר הזה. לכן לטעמנו יש חשיבות אדירה בהקשר הזה שהוועדה תבוא ותגיד לא. האוצר שיכלכל צעדיו. 

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

החטא הקדמון של הוועדה הציבורית שהגדירו לה לפני הדיון הראשון שהיא התכנסה שיש מיליארד שקלים, לפני שהחליטו בדיוק מי כל האנשים שנכנסים לקערה. שרק הקערה הזאת הכניסו לה עוד ועוד אנשים. בגלל זה הגענו למספרים כאלה. זה לא הייתה כוונת המשורר. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

זה התחיל מ-230 מיליון שקלים. איך אתה אומר שהגדירו מיליארד שקלים? 

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

שר האוצר הגדיר מיליארד שקלים לוועדה, זה מופיע בוועדה הציבורית. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

חבר'ה, יקירי הנכבד. לא, לא, לא, רגע. 

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

זה מופיע במסמכים של הוועדה. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לא, לא. 

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

אתה יכול לקרוא אותם ולראות. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

229 מיליון שקלים, זה הסכום שאיתו התחילו. הגיעו למעל מיליארד שקלים. איך אתה אומר שהגדירו סכום? נו באמת, חבר'ה, די. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

אם יש עוד אנשים שצריכים, אז אתה נגדם, אלמוג?

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

אני דיברתי שבוע שעבר עם ברק, העוזר של סמוטריץ'. מה שהוא אמר לי - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בואו נעשה סדר. את דיברת ודיברת ודיברת. 

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

לא, זה מופיע בוועדה. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

דיברתי איתו על ההסכם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הם ישבו בשקט והם רוצים גם לדבר. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

להיפך, אני רוצה לחזק אותם. 

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

כתב המינוי של הוועדה והסיכום של הוועדה מדבר על מיליארד שקלים שהוקצו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

גם לכם אני אומר. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

הוא פתח את הוועדה הציבורית והוא אישר את ההסכם בלי אפילו לבדוק אותו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אם את לא תפריעי לי, אני עכשיו רוצה להגיד משהו לכם. אתם הייתם גם אצלי ואנחנו שמענו את הדברים ובדקנו את הדברים ושקלנו את זה וזה דברים נכונים. 

הנחת היסוד שלנו זה שכל מי שהוא נכה ויזכה לדרגת נכותו, שראוי, הוא זכאי, אם הוא יופיע בפני הוועדה לקבל נכות – הוא יקבל פי 10 ממה שכתוב פה. הוא יקבל לאורך זמן. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

על הנייר. 

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

ויש כאלה שלא מסוגלים ללכת לוועדות האלה כרגע. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

ההסכם הזה נועד רק לאנשים שאין להם אפשרות לקבל בזכאות של נכות. לכן אני מוכן ששר האוצר - - -

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

לא נכון. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

זה לא מדויק. 

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

כל דרגה 2 ו-3 זה כאלה שהוכרו כנפגעי פעולות איבה ויכולים ללכת. אבל משיקולים שונים - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

שלומי הסביר את זה ארבע פעמים, הוא יסביר לכם את זה בפעם החמישית אם תרצו. אבל אל תגידו שהוועדה, כוועדה, עכשיו אני מדבר כוועדה, צריכה לשלוח את האוצר, בגלל שזה רק מיליארד שקלים. 

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

אנחנו יכולים לפנות לוועדה ולבקש שהוועדה תצביע נגד. והם ימשיכו כי זה היוועצות. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לא יקרה, לא יקרה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתה לא תפריע לי להסביר את מה שאני רוצה עוד פעם להסביר. הסברתי לך את זה עכשיו, אני אסביר את זה שוב. אם חלילה הייתי חושב שיש נכה אחד שיקופח ולא יקבל את נכותו בגלל ההסכם הזה לא הייתי מסכים להסכם. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

זה מה שהולך להיות, כבוד היו"ר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתה יודע, אליקו, אנחנו חברים. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

זה מה שהולך להיות, אני מתריע בשער. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני אומר לך שאני השתכנעתי, הוועדה השתכנעה שההסכם הזה לא יפגע כהוא זה במי שזכאי לקבל את זכאותו. שלומי, אני צודק או לא?

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

צודק לחלוטין. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לחלוטין. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אחרי שידעתי שכל האנשים הנכים שזכאים לנכות יקבלו את נכותם לכל החיים או לחלק מהחיים, כמה שהם צריכים, אז בא ההסכם הזה ואומר אני נותן מיליארד שקלים לאנשים שאינם נכים. שלא יוכרו ולא הוכרו. ולאנשים האלה האוצר יסביר מה הסיבה, עכשיו אני מעביר את זה אליכם. 

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

יושב-הראש, אבל אנחנו מדברים על אוכלוסייה נוספת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

עד כאן העניין של הוועדה. 

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

אבל האוכלוסייה הנוספת שצריך להסתכל עליה זה אלה שיכולים - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אם הם יכולים שייגשו. 

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

אבל הם לא יכולים נפשית עכשיו לגשת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אם הם ייגשו הם יקבלו הרבה יותר. 

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

הם לא רוצים ללכת לוועדות לנכויות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אם הם לא רוצים אז זכותם לא לרצות. 

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

אז למה - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

למה? אני אסביר לך למה, כי אם הם באמת זכאים הם צריכים לקבל יותר ממה שכתוב פה. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

כן, אבל התהליך, אני לא יודעת אם - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

האוצר ישיב תשובה שאתם משיבים. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

סתם להתעלל בנכים, זה מה שאני אומר. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

התהליך להגיע לנכות הוא לא כזה פשוט. יש הרבה, כמו שהוא אומר, יש הרבה אנשים שהם בפוסט טראומה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא שאלתי אותך. שאלתי את האוצר. שמעתי אותך הרבה פעמים. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

אבל אני רוצה להגיד משהו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

ואני מבקש לא להפריע לי. האוצר יענה בטובו. בבקשה לענות לשאלה ששני האנשים האלה מייצגים ציבור שמרגיש את עצמו שהוא יהיה צריך לגשת לוועדה והוא לא רוצה לגשת לוועדה. מה אתם עונים?

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

כמו שאמר היו"ר, ההסכם כמובן לא פוגע בזכאות של אותו אדם לקבל מכוח חוק נפגעי פעולות איבה. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

כן, אבל כמה קצבאות? הקצבאות הן נמוכות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אליקו, אם אתה תפריע לי אנחנו לא נהיה חברים. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

- - - היא הפוכה לכך. עד ההסכם אותו אדם שבחר שלא לגשת עדיין לוועדה לא יוכל לקבל את זכאותו, בגלל שהוא עדיין לא הלך ועבר את התהליך של ההכרה. הייחודיות של ההסכם - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

באדומים כולם הוכרו אוטומטית. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

אני אגיד, הייחודיות של ההסכם שמכוח ההכרה, יש הבחנה בין הכרה לבין דרגת נכות. הייחודיות של ההסכם שאותו אדם יוכל לבוא, לקבל את המענה מכוח ההסכם. ולאחר מכן, כאשר הוא יוכל, יהיה בכושר כדי לעמוד בפני הוועדות הוא יוכל גם ללכת לוועדות. כל מה שאמרנו שפשוט ההסכם יקוזז לו מתוך אותו מענק. 

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

נכון. ואנחנו אומרים שיכול להיות כאלה שלא ירצו ללכת אף פעם. ואם תתנו סכום יותר משמעותי, תכפילו את הסכום, במקום 30,000 ל-60,000 או 80,000 או 100,000 בסוף אתם גם תחסכו כסף. כי אם הוא ילך לוועדה הוא יקבל 220,000. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

ישבה ועדה ציבורית, בחנה גם את השיקולים האלה ואלו היו המלצותיה. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

חשוב גם להגיד שהביטוח הלאומי לא מבקש מאף בן אדם לבוא ולהתייצב בפני ועדה רפואית. למעשה בטפסים שלנו כתוב מפורש אתה רוצה לצרף חומר וזה ידון או שאתה רוצה להגיע? ברור לנו שקשה לאנשים. נתנו להם את כל האופציות לא להגיע כדי לעשות את זה באופן הכי קל. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

כמה זמן בין האישור? 

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

ואנחנו מכירים ומודים. ועדיין יש פער ועדיין אפשר לבקש פה מחברי הכנסת להצביע נגד ההיוועצות הזאת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מי שרוצה שלא נוכל להצביע היום לא יצליח. 

 << אורח >> עדן ביזמן: << אורח >>  

להצביע. רק אפשר להצביע גם נגד, לא חייב להצביע בעד. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אנחנו נצביע בזמן לפי המצפון והשקפה של כל חבר כנסת. עכשיו אנחנו רוצים להמשיך לקרוא. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

התבחין הבא זה תבחין של פגיעה מחוץ לשטח יישוב. 

3. סיוע בהתאם לתבחין פגיעה מחוץ לשטח יישוב ולמסיבה 
אדם שאינו תושב יישוב בעל פגיעה משמעותית ושביום השבעה באוקטובר לא נכח ביישוב בעל פגיעה משמעותית ולא השתתף במסיבה ושהוכר כנפגע פעולות איבה או כנכה בשל בקשה להכרה כאמור שהוגשה עד ליום ד' בתשרי התשפ"ה (6 באוקטובר 2024), בשל מעשה של מחבלים שחדרו למדינת ישראל ביום השבעה באוקטובר, יהיה זכאי לקבל את הסיוע הקבוע לדרגה 2.

זאת אומרת שמי שנפגע מחוץ לשטח יישוב ולא הוכר בכלל לא יהיה במגרש של ההסכם הזה. רק מי שהוכר והוא גם צריך להגיש את הבקשה להכרה, כלומר הוכר מכוח בקשה להכרה שהוא הגיש עד ה-6 באוקטובר 2024, רק אז הוא יכול להיות זכאי לפי הקריטריון הזה. קודם דובר פה על הכרה ומה היא מקנה ומה היא לא מקנה. אז זה כן חשוב שיהיה פה בפני הוועדה. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

רק חשוב להדגיש, כי נשאלתי, שלא יהיה בלבול. הנכה שמדובר פה זה לא נכה איבה. כי כרגע אמרנו שמי שהוא כבר מוכר כנכה איבה לא נכנס לגדר ההסכם. הנכה פה הוא נכה צה"ל, חשוב להגיד את זה לפרוטוקול ולהבנה. מוכר כנפגע איבה זה מוכר כנפגע איבה ונכה זה נכה צה"ל. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

כן, בסדר. אבל בכל מקרה זו התייחסות לאנשים שהוכרו. כאן ההתייחסות לאנשים שהוכרו בשל אירועי ה-7 באוקטובר. כלומר, מי שבאמת, נשאל פה מקודם על מי שיש לו נכות קודמת לפי חוק הביטוח הלאומי או נכות שאינה קשורה ל-7 באוקטובר זה לא הסיפור פה. היא לא שוללת. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

יש הגדרה שמבהירה את זה. בעצם יש הגדרה של הכרה כנפגע פעולת איבה או כנכה, שלומי ושרית. יש הגדרה שמגדירה בעצם הכרה כנפגע פעולות איבה או כנכה. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

נכון. יש הגדרה שאומרת נפגע פעולות איבה או נכה. אני רק אומר את זה לפרוטוקול כדי שחלילה לא יהיה בלבול. כי ממש נשאלתי פה האם מדובר בנכה? הרי כל הזמן אמרנו שנכה לא נכנס. אז לא, זה לא נכה איבה, זה נכה צה"ל ומי שהוכר כנפגע פעולות. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אז למה לא לכתוב את זה "נכה צה"ל"? למה לתת מקום לפרשנות?

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

הדבר כתוב במסגרת ההגדרה. זה לא בפרשנות. יש הגדרה מפורשת בתחילת ההסכם שאומרת הכרת נפגע פעולות איבה או כנכה. זה כתוב בצורה מפורשת ושם יש גם התייחסות אם פגיעה מיום ה-7 באוקטובר. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

כן, אבל נכה יכול להיות מהרבה חוקים. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

לכן זה כתוב בהגדרה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אבל רגע, שנייה. כתוב הכרה כנפגע פעולות איבה או כנכה בהתאם להוראות חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה או הכרה כנכה בהתאם להוראות חוק הנכים בשל פגיעה מיום ה-7 באוקטובר. חוק הנכים מוגדר כחוק הנכים תגמולים ושיקום ולכן זה ברור. סיוע בהתאם לתבחין קרבת משפחה, סעיף 4. פה אנחנו מדברים על קרובי המשפחה של הנספים.

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

יעל, רק בהמשך לבקשה של היו"ר בעניין ההגדרה של קרוב המשפחה פה נצטרך כן להוסיף התייחסות מפורשת שאומרת שהסיוע שניתן במסגרת הסעיף הזה הוא לקרוב משפחה שהוא תושב ישראל. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אבל בעצם השאלה אם תמונת הראי של זה בסעיף 11. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

אני מציעה, אני אומרת, אנחנו נוסיף את זה. הסתכלתי על הנוסח. חשבתי שזה לא מספיק, לכן אני מבהירה לפרוטוקול שנוכל אחרי זה להוסיף את ההתייחסות המפורשת. המשמעות של ההורדה בהגדרה היא הייתה אפשרית בשביל שקרוב המשפחה ישמש לעניין הסעיף של מי שאינו תושב. אבל נצטרך לחדד את זה שפה הסיוע לקרובי המשפחה. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

שאלה, סליחה אדוני. אפשר לשאול שאלה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, אני לא חושב שעכשיו זמן לשאלות. באמת, אני מאוד מכבד אותך, אבל אני לא חושב שיש איזה שאלה שלא ברורה עכשיו. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

יש לי כן שאלה, אבל בסדר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

שלא ברורה עכשיו מההסכם הזה?

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

כן, כן. רק שאלה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה למשל לא ברור לך?

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

הייתה פה אישה, קרובה של משפחה שההורים של הילדים נרצחו. היא לא בת משפחה, אבל היא מגדלת אותם, את הילדים. האם את יכולה להראות לי איפה זה - - -

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

בהגדרה של קרוב המשפחה, פסקה 6 בהגדרה של קרוב המשפחה. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אוקיי, בסדר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כתוב בפירוש שגם ילד מאומץ וגם ילד - - -

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

ששני ההורים נרצחו. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

אני אומרת, אני לא מכירה את הפרטים. יש התייחסות לזה בהגדרה. ככל שהיא עולה בהגדרה אז היא תיכנס. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אז אמרנו סיוע בהתאם לתבחין קרבת משפחה. ופה גליה אומרת שנחדד שהסעיף הזה נוגע לקרובי משפחה שהם תושבי ישראל. ובסעיף 11 אנחנו נראה את ההוראות שחלות לגבי מי שהוא לא תושב ישראל, שזה בגדול צריכות להיות אותן הוראות, רק דרכי ההוכחה אולי קצת אחרות. כן גליה?

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

כן. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אוקיי.

4. סיוע בהתאם לתבחין קרבת משפחה 
(1) ילד של חטוף ששוחרר שמלאו לו 30 שנים במועד הגשת הבקשה לקבלת הסיוע וכן אח של חטוף ששוחרר, יהיו זכאים לסל טיפול ושיקום בשווי של 15,000 שקלים חדשים. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

רק בעניין הזה, יעל, צריך לחדד שהכוונה היא שהילד עצמו הוא מלאו לו 30 שנים ולא החטוף מלאו לו 30 שנים, באמת צריך להחליף את הסדר בנוסח, זה ברור. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

שלילד מלאו 30 שנים. 

 << אורח >> ענבר דוד: << אורח >>  

אני אסביר איזה מענה זה בא לתת. אני ענבר דוד, מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה בביטוח הלאומי. המענה זה בא לתת לצורך של טיפול לאחים של חטוף ששב וילדים מעל גיל 30, שהם לא נכללים בחוק. לפי חוק רפורמת נפש אחת ילדים של חטוף ששב שהוא זכאי ל-50% נכות בגין פוסט טראומה, זכאים לטיפול נפשי. לכן רצינו גם לכסות אותם במענה טיפולי ושיקומי. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אוקיי. כמובן שפה זה סכום של 15,000 שקלים והוא גם מוגבל בזמן מבחינת הגשת הבקשות. אז זה לא בדיוק מענה משלים, אבל הוא כן נותן איזה שהוא מענה. 

(2) תושב ישראל שמלאו לו 14 שנים ביום השבעה באוקטובר והוא קרוב משפחה של חטוף, של חטוף ששוחרר או של אדם שנספה בשל מעשה של מחבלים שחדרו למדינת ישראל ביום השבעה באוקטובר, יהיה זכאי למענק בסך של 14,360 שקלים חדשים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

הוראות תחולה לעניין חיילים ומשרתים בכוחות הביטחון ומשפחותיהם. פה ממש לפני הדיון ניגשו אליי מהאוצר וממשרד הביטחון שרצו כאן כל מיני תיקונים. אז פשוט תעצרו אותי ונעשה את זה. 

5. הוראות תחולה לעניין חיילים ומשרתים בכוחות הביטחון ומשפחותיהם 
על אף האמור בסעיפים 2 עד 4 – 
(1) חייל או משרת בכוחות הביטחון יהיה זכאי לסיוע על פי תבחין פגיעה ביישוב או במסיבה ועל פי תבחין פגיעה מחוץ לשטח יישוב ולמסיבה, בהתאם להוראות סעיפים 2 עד 3, בשינויים המחויבים, לפי העניין, ובכפוף למפורט להלן – 
(1) לעניין תבחין פגיעה ביישוב או במסיבה – הוא תושב יישוב בעל פגיעה משמעותית או שהוא נכח ביום השבעה באוקטובר ביישוב בעל פגיעה משמעותית או השתתף במסיבה שלא במסגרת מילוי תפקידו;
(2) לעניין תבחין פגיעה מחוץ לשטח יישוב ולמסיבה – נוכחותו במקום שבו נגרמה לו הפגיעה הייתה שלא במסגרת מילוי תפקידו;

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

לעניין סעיף (2)(ב)(2)(א) ולעניין סעיף (3), שבעצם שם דורשים הכרה כתנאי לקבל, מחוץ לשטח יישוב זה ממש תנאי לקבל את הסיוע ובתוך שטח היישוב עצם זה מה שקובע אם האדם יקבל את דרגת הסיוע כפי שהיא קבועה ליישוב או יקבל את הדרגה הנמוכה יותר. 

כיוון שהחיילים הם בעצם לא מוכרים כנפגעי פעולות איבה, אז עושים פה איזה שהיא כמו חזקה.

(3) לעניין סעיף 2(ב)(2)(א) ולעניין סעיף 3, יראו לעניין הסכם זה בחייל או במשרת בכוחות הביטחון כמי שהוכר כנפגע פעולות איבה או כנכה, אף אם לא הוכר כאמור, ובלבד שהניח את דעתו של המוסד כי הוא נפגע מפגיעת איבה, או בשל מעשה של מחבלים שחדרו ביום השבעה באוקטובר. 

תסבירו למה. אני מציעה שגם תסבירו את התיקון הזה. אבל אולי קודם נקרא את כל ההוראות לגבי החיילים ואז תעשו הסבר מרוכז וגם את הנקודה הזאת. 

(2) קרוב משפחה של חייל או של משרת בכוחות הביטחון שנספה בשל מעשה של מחבלים שחדרו למדינת ישראל ביום השבעה באוקטובר, יהיה זכאי לסיוע על פי תבחין קרבת המשפחה, ובלבד שנוכחותו של החייל או של המשרת בכוחות הביטחון במקום בו הוא נספה, לא הייתה במסגרת מילוי תפקידו.

זאת אומרת שגם קרובי משפחה של חיילים או של משרתים בכוחות הביטחון יהיו זכאים, ובלבד שהנוכחות שלהם הייתה בנסיבות שהן נסיבות אזרחיות. 

הסעיף פה שאתם רואים מחוק מדבר על חייל שהוא קרוב משפחה של חטוף וחטוף ששוחרר או של אדם שנספה. אנחנו חשבנו שמיותר לציין את זה, כי חייל הוא קרוב משפחה, ככל קרוב משפחה. וברור שהוא יקבל כקרוב משפחה. לכן זה הורד. אני רק מסבירה למה זה הורד. אבל החייל כמובן כקרוב משפחה יהיה זכאי אם הוא עומד ביתר תנאי ההסכם, כמו כל קרוב משפחה. 

(3) לעניין סעיפים קטנים (א) עד (ב), חזקה על חייל או על משרת בכוחות הביטחון שביום השבעה באוקטובר נכח ביישוב בעל פגיעה משמעותית או השתתף במסיבה או נכח מחוץ לשטח יישוב או מסיבה, בשעה 06:30 בבוקר, כי נכח במקום זה שלא במסגרת מילוי תפקידו, אלא אם כן הוכח אחרת, ולמעט אם נכח במועד זה במתקן ביטחוני או צבאי; הקביעה כי חייל או משרת בכוחות הביטחון נכח במקום שלא במסגרת מילוי תפקידו תהיה נתונה לעניין חייל – להחלטת הגורם המוסמך בצה"ל ולעניין משרת בכוחות הביטחון – להחלטת הגוף הביטחוני בו הוא שירת; 

אני אשמח שתגידו בכמה מילים מה הסעיף הזה עושה. גם את החזקה של 6:30 תסבירו למה קבעתם 6:30. גם את התיקון שביקשתם. 

 << אורח >> סרן יונתן בוקשפן: << אורח >>  

אין בעיה. אני אזכיר, התייחסנו לזה בדיון הראשון שהיה בוועדה, שבעצם הרעיון היה להתאים את ההוראות של ההסכם כך שהם יחולו גם על חיילים ועל משרתי כוחות הביטחון ובלבד שהם באמת חלק מהקהילה הנפגעת שההסכם כיוון לטפל בה בהתחלה. 

מה שאמרנו גם בפעם הקודמת, יש הרבה, בגלל שמכניסים קריטריון של נוכחות בעצם ביום 7 באוקטובר ביישובים שנפגעו, יש חיילים שהגיעו למקום במסגרת התפקיד שלהם וכאן הצבא וגם כוחות הביטחון לא רצו שבעצם תהיה הבחנה בין חייל שמשתתף בפעילות מבצעית אחת לחייל שמשתתף בפעילות מבצעית אחרת. לכן זו ההתאמה שנעשתה בסעיף הזה. 

בהתאם מה שנקבע זה איזה שהיא חזקה, זה הסעיף הקטן האחרון בסעיף הזה, ביחס למי שהיה באזור לפני 6:30. הנחת המוצא שלנו זה שאם היה חייל שהסתובב באזור לפני השעה 6:30 בבוקר, ככלל הוא היה שם בנסיבות אזרחיות. זאת אומרת, הוא לא היה שם במסגרת מילוי התפקיד. לכן אנחנו מתאימים את החזקה הזאת. כמובן אלא אם כן הוא היה במתקן ביטחוני או צבאי ואז בעצם החזקה מתהפכת ואנחנו רואים בו כמי שהיה כנראה במסגרת מילוי תפקידו. 

חשוב להדגיש שכמובן זאת חזקה. זאת אומרת, עדיין אפשר לפנות לגוף הביטחוני. הגוף הביטחוני מקבל את ההחלטה בהתאם לרישומים ובהתאם לנהלים שהגופים יצרו. הוא יוכל לגשת, אותו חייל או משרת כוחות הביטחון, למוסד לביטוח לאומי. יקבל את האסמכתה לגבי מילוי או אי מילוי תפקיד ולהגיש בהתאם. זה באופן כללי ולגבי החזקה. 

לגבי הסעיף שנוגע להכרה כנפגע פעולות איבה. חיילים ככלל מטופלים באמצעות חוק הנכים ולא באמצעות חוק נפגעי פעולות איבה. כמו כל דבר, גם לזה יש חריגים ושינויים, אבל ברמה הכללית. חיילים בשירות חובה ובשירות מילואים למשל לא יכולים לגשת לקבל הכרה כנכים במשרד הביטחון כל עוד הם עדיין בשירות. יחד עם זאת, לא רצינו שלא יהיה מצב שאם הם חלק מהאוכלוסייה הזכאית בעצם הם לא יוכלו לקבל את הזכויות שלהם מכוח ההסכם ולכן נקבע פה איזה שהוא מנגנון מקביל. מנגנון שאומר שלמרות שהחייל לא הוכר עדיין כנכה הוא יכול לגשת למוסד לביטוח לאומי, כאמור, הוא בדרך כלל לא מגיש שם תביעה כנפגע פעולות איבה. ועדיין, אם הוא הניח את דעתו של המוסד לביטוח לאומי שמתקיימים בו התנאים של פגיעת איבה או פגיעה בשל מעשה של מחבלים, כל דבר לפי הסעיף כמו שהוקרא קודם – אז עדיין יראו בו כמי שמתקיימים בו התנאים האלה והוא יוכל לקבל את דרגות הסיוע כמו כל אחד אחר שמקבל סיוע לפי ההסכם הזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

אני רוצה להגיד אבל, אדוני, אם אפשר להעיר פה בנקודה הזאת שני דברים קטנים. אחד, שוב הביטוח הלאומי עושה משהו שהוא לא עשה בעבר. זו פעם ראשונה שאנחנו מסייעים גם לחיילי צה"ל. לא ברור לנו איך צה"ל הגדול לא יכול לעשות את זה, אבל שיהיה. אנחנו עושים את זה, רק מילת אזהרה. אם לא נקבל את המידע הזה בזמן אמת חיילי צה"ל יהיו אחרונים לקבל את הסיוע. ואני מבקש מכל כוחות הביטחון לשים לב, שולחים אותנו פה לצה"ל בנפרד, לשב"ס בנפרד, לשב"כ בנפרד ואני לא יודע עוד למי בנפרד. אני מבקש בכל לשון של בקשה שהמידע יגיע אלינו בהקדם, שאחרת לא נוכל לשלם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אנחנו מקבלים את הדרישה הזאת כדרישת הוועדה. 

 << אורח >> סרן יונתן בוקשפן: << אורח >>  

בוודאי. אנחנו נעשה מאמצים שיעבור בהקדם. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

זה חשוב מאוד. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

ודבר שני, הייתי מבקש שנציג צה"ל יתייחס באופן מפורט לכיתות הכוננות. 

 << אורח >> סרן יונתן בוקשפן: << אורח >>  

כיתות הכוננות, אין בעיה. כיתות הכוננות, בעצם האופן שבו מוסדרות כיתות הכוננות זה באופן הסדרה של מילואים. זאת אומרת, ברגע שקורה אירוע שמקפיץ את כיתת הכוננות האנשים האלה מזומנים למילואים והם חיילי מילואים. ההסכם הזה, בגלל השימוש בקריטריון של האם הנוכחות שלך באזור הייתה במסגרת מילוי התפקיד או לא במסגרת מילוי התפקיד פותרת את העניין הזה. כי בעצם חברי כיתת הכוננות היו ביישובים שלהם לא במסגרת מילוי התפקיד. הם היו שם כי הם מתגוררים ביישובים ולכן הם יקבלו את זה כמו כל שאר חברי הקהילה שלהם. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

חשוב מאוד. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אנחנו ממשיכים להוראות סעיף 6. 

6. הוראות לעניין כפל סיוע 
אדם יהיה זכאי לקבל סיוע בהתאם להוראות הסכם זה, על פי כל אלה: 
(1) סיוע על פי תבחין פגיעה ביישוב או במסיבה או סיוע על פי תבחין פגיעה מחוץ לשטח יישוב ולמסיבה – לא יותר מפעם אחת בסך הכול;
(2) סיוע על פי סעיף 4(א) ועל פי סעיף 4(ב) – לא יותר מפעם אחת לפי כל סעיף כאמור.

זאת אומרת שפעם אחת כנפגע וכבן משפחה אפשר לקבל גם לפי 4(א) וגם לפי 4(ב) אבל בסך הכול פעם אחת לפי כל אחד מהם. 

7. הוראות מיוחדות 
(1) אדם שנקבעה לו דרגת נכות, לא יהיה זכאי לסיוע על פי תבחין פגיעה ביישוב או במסיבה או על פי תבחין פגיעה מחוץ לשטח יישוב ולמסיבה. 

זאת אומרת שהוא לא יהיה זכאי לפי התבחינים האלה, אבל כבן משפחה הוא כן יהיה זכאי. נכון?

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

כן. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

מי קבע את הסעיף הזה? 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

חבר'ה, להתקדם, נו. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  
(2) אדם שקיבל סיוע על פי תבחין פגיעה ביישוב או במסיבה או על פי תבחין פגיעה מחוץ לשטח יישוב ולמסיבה, ולאחר מכן נקבעה לו דרגת נכות בתוך עשר שנים מהיום שהגיש בקשה לקבלת סיוע על פי התבחינים האמורים, יהיה המענק מקדמה על חשבון התגמולים להם הוא זכאי על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה או על פי חוק הנכים, לפי העניין, ויקוזז לו המענק מהתגמולים האמורים; 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

רק רגע, הוועדה מבקשת שזה לא יהיה עשר שנים, אלא שבע שנים. כי אי אפשר להגזים. אם אחרי שבע שנים הוא יקבל?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

הסכום הוא כל כך קטן שבאמת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הוא לא קטן. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

קטן. בשביל נזק אנושי ואחר כך תחכה - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, לא, אני מדבר חוץ מהנכות. חוץ מהנכות. לכן אני אומר שבע שנים, אחרי שבע שנים שלא יקזזו ממנו את זה. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

באמת התייעצנו בנושא לגבי בקשת הוועדה וזה משהו שאפשר לעשות את השינוי לשבע שנים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז תרשמי שבע שנים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אוקיי, אז שבע שנים. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

את העניין הזה אני אחדד. הספירה צריכה להיות מהמועד שהוא הגיש את הבקשה, כמו שאנחנו קובעים בסעיף ג. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

לא, רגע. מהמועד שהוא הגיש את הבקשה למה?

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

לדרגת הנכות. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

לקבלת הסיוע. לדרגת נכות? 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

הספירה היא בין המועד של הגשת הבקשה לסיוע לבין המועד של הגשת הבקשה לדרגת הנכות. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אז איך את רוצה שזה יהיה כתוב?

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

אני מציעה את זה כי אחרת ההבחנה תהיה שרירותית ביחס לקצב פעולות הביטוח הלאומי. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

רגע, אז מה את מציעה שיהיה כתוב?

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

אני מציעה "ושהגיש בקשה לקביעת דרגת נכות בתוך שבע שנים".

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

"שהגיש בקשה" במקום "שנקבעה לו"?

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

היא צודקת, כדי לא לפגוע במי שעוד לא קיבל. וזה נמשכו הדיונים. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

זה יותר מידי, אני מציע לחמש שנים. להוריד את הרף. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אנחנו נלחמנו על זה להוריד מעשר לשבע. זה לא הלך פשוט. זה לא הולך פשוט. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

בואו נתקדם, חבר'ה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אז אנחנו נגיד כאן שהוא הגיש בקשה לקביעת דרגת נכות בתוך שבע שנים מיום שהוא הגיש בקשה לקבלת סיוע. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

אנחנו יכולים לא להיות פה, בשביל מה אנחנו מגיעים? תתקדם לבד, למה אתה צריך אותנו?

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אני מתקדם, התקדמתי לבד, אחי. התקדמתי לבד. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אני רק שמה לב שלא כתבתם באופן מפורש - - -

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

כל הכבוד לך, פעמיים גבר, תרשום. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

- - - שהמוסד ימסור למשרד הביטחון פירוט על הסיוע שניתן לחיילים ולמשרתים כדי שהוא יוכל לקזז. אבל בסעיף הקודם שהקראנו בנוגע לקביעת הגורם המוסמך בצה"ל לא כתבנו שיעבירו את הנתונים האלה למוסד לביטוח לאומי. לכן אני חושבת שאולי בסעיף 5(ג) כדאי לקבוע את זה במפורש פשוט. שכוחות הביטחון יעבירו למוסד נתונים כאלה. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

מאה אחוז. אני מסכים. על מנת שלא תתעורר הטענה שצריך להגיד טופס א' וועדות למסירת מידע. כן, כן, מסכים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אוקיי. אז אנחנו נוסיף בסעיף 5(ג) שכוחות הביטחון יעבירו את המידע של 5(ג) למוסד. אבל מה? אני לא מבינה, איזה מידע הם יעבירו לכם, של כל החיילים שנכחו בנסיבות אזרחיות? איך זה יעבוד?

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

זה יצטרך להיות תהליך הדדי, שאנחנו נמסור להם מידע בדבר החיילים ומשרתי כוחות הביטחון שהגישו תביעת בקשה לפי ההסכם הזה והם יצטרכו להחזיר לנו תשובה ביחס לאלה שהגישו את הבקשה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אז אנחנו צריכים כאן הוראה כפולה. שהמוסד יעביר לכוחות הביטחון. איך אתם תדעו אבל מי משתייך למה?

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

יש לנו את הנתונים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

יש לכם? אז המוסד יעביר לכוחות הביטחון את השמות וכוחות הביטחון יעבירו למוסד מידע לגבי האם נכח במסגרת מילוי התפקיד או לא. כן? 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

יעל, אני רק מציעה לציין לפרוטוקול שאם נרצה לעשות איזה שהוא סעיף כולל אז אולי זה לא יהיה ב-5(ג) ונעשה כבר איזה שהוא סעיף כולל. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

של העברות מידע? דיברנו על זה כמה פעמים. בכל מקרה המהות ברורה. 

(3) קיבל אדם סיוע על פי תבחין פגיעה ביישוב או במסיבה או על פי תבחין פגיעה מחוץ לשטח ישוב ולמסיבה והגיש לאחר מכן בקשה לקביעת דרגת נכות ולא נקבעה לו דרגת נכות או שנקבעה לו דרגת נכות שלא זיכתה אותו בתגמול או במענק לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה או לפי חוק הנכים, יצור המוסד לאותו אדם חוב בשיעור כלהלן מהמענקים שקיבל בהתאם לאחד משני התבחינים האמורים:
(1) אם הגיש בקשה לקביעת דרגת נכות בתוך שנה מהיום שהגיש בקשה לקבלת הסיוע לפי התבחינים האמורים – 60%;
(2) אם הגיש בקשה לקביעת דרגת נכות מתום שנה מהיום שהגיש בקשה לקבלת סיוע לפי התבחינים האמורים ועד שנתיים מאותו יום – 30%. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

זאת אומרת שאם בסעיף הקודם נקבעה דרגת נכות, הסעיף הקודם דיבר על מקרים שבהם נקבעה דרגת נכות. הסעיף הזה מדבר על זה שבתוך השנתיים הוגשה בקשה ולא נקבעה דרגת נכות ואז בעצם המוסד יוצר חוב. הוא לא יכול לנכות מתגמולים, הוא יוצר חוב. 

 << אורח >> הילה סופרמן הרניק: << אורח >>  

אפשר שנייה לשאול על זה? יכול להיות, לא הייתי בדיון הקודם לגבי זה, אבל אני לא מצליחה להבין את הלוגיקה של הסעיף זה. כי אם אין הכרה בנכות ואין תגמול, אז יוצרים חוב על בסיס מה?

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

על מה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אם היית פה בדיון הקודם, היה על זה ויכוח וגם עכשיו זה אחרי ויכוחים רבים. לכאורה את צודקת. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

כי בעצם מה שרצו רשום בקשה לקביעת נכות ולא נקבעה לו דרגת נכות, או שנקבעה לו דרגה שלא מזכה אותו. אז בעצם הפיצוי שהוא קיבל הופך להיות חוב. איפה ההיגיון בעצם? הרי למה אנחנו נותנים להם את הפיצוי הזה? כדי שהם לא באותו יום יגישו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אולי האוצר יסביר מה הסיבה שאתם צריכים את הסעיף הזה. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

גם לא נותנים לנכים וגם לוקחים?

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

אני אלך צעד אחורה ואני אזכיר, המלצת הוועדה הציבורית דיברה שלא יהיה אפשרות במשך שנתיים לגשת בכלל לקביעת דרגת נכות. החלטת הממשלה הלכה צעד קדימה ואמרה שיהיה אפשר לגשת בתוך שנתיים, אבל ייווצר חוב של 60% מסך המענק שקיבלת פה על פי ההסכם. 

בעצם לבקשת הוועדה נעשה פה צעד נוסף שאומר שבשנה הראשונה זה חוב של 60% ובשנה השנייה זה חוב של 30%. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

אבל הוא לא יקבל כלום. לא יכירו בו, אז מה, אתם מענישים אותו שהוא ניגש?

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

סליחה, יש פה לקונה. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

רגע, שנייה. אני לא מבינה, יש לו פה הענשה. נניח אחרי שנה הרגיש שהמצב הנפשי שלו קשה והוא צריך להגיש בקשה. הגיש, לא הכירו בו. אז בגלל שלא הכירו בו הוא נענש על זה שהוא יצר את הפנייה לביטוח הלאומי להכרה ואתם רוצים לחייב אותו על 60%? בואי, את יודעת שגם לא מעט, גם בביטוח לאומי כשקובעים לא אחת זה משקף באמת את המצב הבריאותי של אותם אנשים. 

אז תחשבי שקבעו לו 9%, אוקיי? לא זכאי אגורה לקבל. 10%. השאלה היא בגלל שהוא לא הוכר, כי עכשיו פסיכולוג א' ופסיכולוג ב' ופסיכולוג ד', מה לעשות? אנחנו מכירים, אנחנו רואים את זה גם בתשובות שאנחנו מקבלים של אנשים. האם זה הופך להיות עונש? כלומר, זה סוג של בבקשה, תהיו מאיימים. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

אני אגיד, זה לא. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

גם יכולים להיות הליכי ערעור. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

חה"כ ביטון, אני אשמח להתייחס. זה חלילה לא עונש. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

זה הרתעה. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

לא. אבל גם צריך להבין שבסוף מדובר פה - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה הצורך שלכם בזה? שאלתי את השאלה. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

זו הדרך שנמצאה הנכונה ביותר על ידי הוועדה וכמו שגליה ציינה היא גם רוככה בתהליך פה של דיונים בוועדה. למנוע ממצב שבו כולם ייגשו לכאן ואחרי זה גם לוועדת הנכות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זאת אומרת, גם לזה וגם לזה. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

זו הדרך היחידה לשמור על האפיק הזה בתור אפיק אלטרנטיבי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זאת אומרת אדם יצטרך להחליט שהוא מחכה שנה מינימום. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

שמיטיב עם מצבם של אנשים שלא יכולים, שהם לא נכים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זאת אומרת אם קרה מה שאת אומרת, אדם קיבל את המענק ואחר כך הוא לא מרגיש טוב, הוא חושב שהוא יכול לגשת, אז הם רוצים שהוא יחכה שנה וגם שנה הבאה. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

ויחכה שנתיים והוא לא יגיש כי הוא - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, הוא יגיש. אחרי שנה או אחרי שנתיים. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

הוא יגיד רגע, אחרי שנה אני אמשיך לסבול, אני אלך - - - אני לא אגיש. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

או שהוא לא ייקח את המענק הזה ויגיד אני לא מרגיש טוב, אני הולך לכיוון של ועדה, שם אני אקבל הרבה יותר. אם הוא יוכר כנכה הוא יקבל הרבה יותר. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

מה זה הרבה יותר?

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

מעודדים אנשים להיות נכים. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

אי אפשר להתעלם מההבדל, הוא קיים בין אנשים שמוכרים כנכים ולא מוכרים כנכים. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

אתה מציין כל הזמן שזה יותר. תחשיבית זה לא נכון. זה לא נכון. אני מצטער. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תקן אותי אם אני טועה. אדם שקיבל נכות נניח לעשר שנים זה הרבה יותר כסף מהסכום הזעום שהוא מקבל פה. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

א', אין מישהו שמקבל עשר שנים. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

בסדר, אבל דרגה של 10% זה כמעט 60,000 שקלים. זה בטח יותר מהפיצוי - - -

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

חבר'ה, מתווה הפיצויים לנכים מתחיל ב-50,000 שקלים, נגמר ב-190,000 שקלים. נגמר ב-190,000. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

229. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

מקצוען. אדוני היו"ר, יש לך פה איום רציני. שנייה, אני רוצה שנחשוב רגע פרגמטית, כי בסוף צריך לתת מענה למי שאינו באפיק הזה מצד אחד. ומצד שני לא להביא מצב של קניבליזם של אנשים על הוועדות מבלי שיש צורך אפילו. ולכן האנשים - - -

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

אני לא יודע מה זה קניבליזם. אני לא מכיר מושג משפטי כזה. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אדוני היו"ר, לא, נראה לי - - - למנוע את ההסכם הזה, זה לא יעזור. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

שאלת אותי שאלה ואני רוצה לענות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן, תענה לי. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

אני מכבד אותך. לא, היו"ר שאל. 20% בערך מזכה, ויתקנו אותי הביטוח הלאומי, סדר גודל של משהו כמו 1,400 שקלים הקצבה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לחודש. כמה זה שנה?

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

שנה זה באזור משהו כמו 15,600, סדר גודל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז הוא כבר יותר מאשר היה יכול לקבל פה. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

אבל זה רק שנה. ובדרך כלל מקבלים זמני. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אפילו אם הוא מקבל זמני לשנתיים הוא מקבל כפול. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

16,800, לא 15,600. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

בסדר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז זה כבר כפול מהמענק. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לא, זה לא בסדר. זה לא בסדר, אליקו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אליקו. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

זה כסף. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אליקו, אני לא טעיתי בחשבון. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

קודם כל, אלמוג - - - תרגילי המתמטיקה - - -

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אבל אני מתקן אותך. לא טוב גם זה?

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

לא, מצוין. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אלמוג, אל תעזור לי. אליקו ענה לי ואני עניתי לו, כי אנחנו חברים. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

אנחנו עונים פה עניינית. עזוב, נגיד אם טעיתי ל-1,000 כאן או לשם זה לא מה שיפתור את הבעיה. מה אנחנו בעצם רוצים? אנחנו רוצים לעזור לאנשים או לא רוצים לעזור לאנשים?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

רוצים לעזור להם במקסימום. מי שזכאי לנכות הרבה יותר כדאי לו ללכת לנכות ולא למענק הזה. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אבל ברור, זה לא רק בזה, אדוני. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

יחסית לנכות. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אדוני היו"ר, אדם שהולך למסלול של נכות מקבל שיפויים אחרים, מקבל טיפולים אחרים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבל למה אתה עוזר לי? אתה לא עוזר לי, אנחנו רוצים לסיים. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

ההסכם הזה נועד לסייע לאנשים שלא מקבלים מהאפיק של הנכות. וכדי שיישאר מה לתת. זה פשוט הכרחי למנוע את המצב הזה. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

סעיף (ג), אני הלכתי נגיד לעורך דין. והסעיף אומר שגם אם אתה מחזיר כסף למוסד לביטוח לאומי, ראיתי הסכמים כאלה, ואני לא אחשוף את השמות של עורכי הדין ושל משרדים כאלה, אתה גם צריך לפצות את משרדי עורכי הדין. כי עורך הדין עבד. בין אם קיבלת או לא קיבלת. בעצם סעיף (ג) אני מציע לוותר עליו, כיוון שהמענק הזה בעצם או ההחזר הזה הולך בעצם לשכר טרחה ברובו. לא כל אחד חזק לעמוד מול המוסד לביטוח לאומי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן. בחוק שכר טרחה תזכיר לנו, אנחנו צריכים לטפל גם בזה, על הניצול. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

אבל מראש אם אתה שם סעיף כזה שאני כבר בחוב, אז אני גם בחוב לעורך הדין וגם בחוב לביטוח לאומי. אני מראש לא רוצה לא נכות, לא מענק. אתה יודע מה, עזוב. שהמדינה תעזוב אותי בשקט. לא רוצה עם זה להסתבך, לא רוצה עם זה להסתבך. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

מי שלא רוצה יחתום ולא יקבל, בסדר. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

לא יגישו כלום. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתה רוצה לתת לנו להמשיך אליקו?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כמובן. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לא, הוא לא רוצה לתת לנו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הוא לא רוצה?

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לא, הוא לא רוצה. עובדה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הוא כן רוצה. הוא בסדר, הוא רוצה להביע את דעתו. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

אני אומר ככה: אם הוועדה עושה היוועצות ורוצה להקשיב, גם לנכים יש צרכים. בסדר? והנכים הם נכי מלחמה. הם נכים שנפגעו באירועים ובמקומות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה, תודה רבה. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

ההסכם הזה בעצם העובדה שהוא עושה את הסעיף המתלה, עצם העובדה שאני הייתי בשדרות, זה היה צריך להיות או-או ולא כתנאי מצטבר. אני מתפלא על הוועדה, ואני מכבד אותך, כבוד היו"ר. איך יכול להיות מצב שבו אנחנו מקפחים את הנכים? כי בסופו של יום לא כולם יהיה להם את הכוח הנפשי והרצון ללכת לפסיכיאטרים, ללכת למסלול של נכות. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

יקבלו את המענק. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אבל הם מקבלים טיפול נפשי, מקבלים את זה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני אגיד עוד משפט אחד, לכבודך אליקו, וזהו. אני מבקש להפסיק להפריע. עכשיו אתם מפריעים לי. אליקו, משפט אחד אני אגיד לך. אני יוצא מתוך הנחה שכל מי שזכאי לנכות - - -

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

אני יצאתי פגוע מהמדינה פעמיים. פעם אחת אחרי שרדפו אחריי מחבלים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זה משפט אחרון שאני אומר בעניין הזה. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

משפט אחרון שלי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני אומר משפט אחרון עכשיו. כל אחד שיש לו סיכוי לקבל נכות, עדיף שלא ייקח את המענק הזה. כי המענק הזה רק יגביל אותו. אבל מי שיודע שאין לו שום נכות, סתם במצב שהוא היה שם או שהוא תושב שם, המענק הזה בשבילו. כל הנכים, כל מי שיש לו חולשה וחושב שיש לו אפשרות לזכות אפילו ב-20% אז שילך לנכות, אחרת הוא יפסיד. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

רק משפט אחד. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

קדימה חבר'ה, להמשיך בבקשה. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

אבל אפשר רק משפט אחד?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, לא, סיימנו. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

אחד. לא להתווכח, אני לא מתווכחת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אחרי ההקראה. אני אמרתי לכתחילה. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

פשוט משפט שחשוב לי שיישמע. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לכתחילה קבעתי שאחרי ההקראה אז יהיו ההערות. היות ובאמצע הדיון כן אפשרתי אז עכשיו אנחנו מסיימים. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

אני לא מתווכחת, אני רוצה משפט שחשוב שיישמע. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אנחנו אחרי השעה שאנחנו יכולים להצביע, אבל אנחנו נצביע, קיבלנו אישור. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

חשוב לי שתשמעו את זה וזה לא ויכוח, רק שתשמעו. משפט אחד. אנחנו ההורים בגדול רק חשוב שתדעו שהאינטרס שלנו הוא לא שהילדים שלנו ילכו לנכות. וחשוב לנו שהמדינה הזאת והממשלה הזאת תבין שהאינטרס שלנו, החשש שלנו שאחרי הסכם כזה יבוא שר האוצר ויגיד נתנו לכם מיליארד שקלים, אז תסתדרו עם מה שיש. 

כי כשאני ישבתי עם ברק שבוע שעבר ואמרתי לו על ההסכם - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אמרת משפט אחד. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

ישבת עם מישהו מהאוצר, מה את מצפה שהוא יגיד לך?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אלמוג. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

שבי איתנו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אל תפריע. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

נכון. אני רק חשוב לי שיידעו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אמרת משפט, חשוב שאמרת את זה. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

אנחנו לא רוצים שהם יהיו נכים הילדים שלנו. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

פרק ג': כללי ביצוע והוראות תשלום
8. הוכחת הזכאות לסיוע 
(1) הוכחת הזכאות לסיוע על פי תבחין פגיעה ביישוב או במסיבה תהיה בהתאם לקבוע להלן, לפי העניין:
1) הכרה באדם כתושב יישוב בעל פגיעה משמעותית, תהיה בהתאם לרישומו כתושב במרשם האוכלוסין נכון ליום השבעה באוקטובר ואם אין לגביו רישום כאמור, בהתאם להוכחת תושבות על פי תשלום ארנונה או תשלום חשבון מים ביישוב כאמור. 
2) הכרה באדם כמשתתף במסיבה תהיה בכפוף לכך שהוכיח להנחת דעתו של המוסד שנכח במסיבה ביום השבעה באוקטובר.
3) הכרה באדם שנכח ביישוב בעל פגיעה משמעותית ביום השבעה באוקטובר ואינו תושב ישוב כאמור, תהיה בהתאם לכל אלה: 
(1) הצהרה של מבקש הסיוע; 
(2) הצהרה של תושב יישוב בעל פגיעה משמעותית שאצלו שהה מבקש הסיוע ביום השבעה באוקטובר, ואם תושב כאמור נספה, הצהרה של אדם אחר לפיו הוא ידע מידיעה אישית ביום השבעה באוקטובר כי מבקש הסיוע שהה אצל התושב האמור שנספה ואופן ידיעתו על כך; 
(3) על אף האמור בפסקת משנה (ב), אם שהה המבקש באחד מהמקומות שמפורטים להלן, יוכיח המבקש את שהותו בהם בהתאם לקבוע לגבי אותו מקום: 
1. בית מלון, אכסניה וכל מקום אחר של אירוח בתשלום – הוכחה של תשלום בעד שהותו באותו מקום ביום השבעה באוקטובר;
2. מוסד חינוכי – הצהרה של מנהל המוסד החינוכי בדבר שהותו של המבקש במוסד החינוכי ביום השבעה באוקטובר. 
(4) מסמך נוסף שמעיד כי אותו אדם נכח ביישוב בעל פגיעה משמעותית ביום השבעה באוקטובר, לרבות תיעוד של שיחות או התכתבויות.
(5) סיוע על פי תבחין פגיעה מחוץ ליישוב או למסיבה יינתן בהתאם להכרה במבקש כנפגע פעולות איבה או כנכה לרבות לפי סעיף 5(א)(3), ובכפוף לקבוע בסעיף 3 ובסעיף 5(א)(2). 
(6) ככל שהמסמכים המפורטים בסעיף זה לא הניחו את דעתו של המוסד לעניין הוכחת הזכאות לפי הסכם זה, רשאי המוסד, בכפוף לכל דין, לבקש מסמכים נוספים לשם הוכחת הזכאות לקבלת הסיוע על פי הסכם זה. 
9. הגשת בקשה לסיוע
(1) בקשה לקבלת סיוע תוגש באופן מקוון באתר המוסד בטופס שהורה המוסד עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) ולעניין קבלת סיוע על פי סעיף4(א) עד תום שנה מיום חזרת החטוף שהוא קרוב המשפחה של הזכאי ובכפוף לתוקף הסכם זה. 

זאת אומרת שככלל הבקשות עד 31 ד22025, פרט לקרובי המשפחה, להחזר לפי סעיף 4(א) שזה יכול להיות עד שנה מיום חזרת החטוף. אבל גם בסעיף 4(ב) יש לכם הוראות לגבי החטופים. נכון? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

עו"ד ימין, הייתה שאלה אלייך. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

חבר'ה, תתרכזו בבקשה, אין לנו זמן. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

המוסד לביטוח לאומי גם. בעצם גם בסעיף 4(ב) פתאום קפץ לי שגם שם יש. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

לא, כי שם, הרי החטוף כבר כל אדם שהוא חטוף כבר יקבל בין אם הוא שוחרר ובין אם לא שוחרר. וב-4(א) זה רק לגבי חטוף ששוחרר ולכן יש הארכה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

לכן צריך את זה. הבנתי. זאת אומרת שכל יתר הבקשות עד 31 בדצמבר 2025. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

כן. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אחרת לא תהיה זכאות.

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

כן. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

אחרת הכסף יישאר באוצר. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

(2) בקשה לקבלת הסיוע כאמור בסעיף קטן (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה: 
1) 	הצהרה של המבקש בדבר עמידתו בתנאים לקבלת הסיוע אותו הוא מבקש;
2) לעניין בקשה לסיוע לפי תבחין פגיעה ביישוב או במסיבה בדרגה 1 למי שמלאו לו 18 שנים – בחירתו בין מענק של 5,000 שקלים חדשים וסל טיפול שיקום של 4,800 שקלים חדשים לבין מענק של 7,180 שקלים חדשים;
3) מסמכים בהתאם לקבוע בסעיף 8 וכן כל מסמך נוסף שיבקש המוסד; 
4) אם המבקש הוא חייל או משרת בכוחות הביטחון או קרוב משפחה של חייל או משרת בכוחות הביטחון – הסכמתו להעברת מידע לגביו, בין המוסד לצה"ל או לכוחות הביטחון ולהפך, אם נדרש לשם מתן הסיוע לפי הסכם זה; 
5) פרטים כאמור בסעיף 10	.
(3)  בטופס הבקשה יצוינו גם אלה:
1) פירוט הוראות סעיפים 6 ו-7 להסכם זה;
2) הבהרה כי הגשת הצהרה שאינה נכונה במסגרת בקשה לקבלת סיוע מהווה עבירה פלילית ואם ימצא המוסד שהצהרה לקבלת הסיוע לא הייתה נכונה או כי ניתן סיוע למי שאינו זכאי בהתאם להוראות הסכם זה, הוא יעשה שימוש בסמכויותיו לפי כל דין ובכלל זה הוראות סעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי, לרבות קיזוז וגביית כל סכום ששולם ביתר או שלא כדין.
(4) סיוע לקרוב משפחה לפי סעיף 4(ב), למעט סיוע לקרוב משפחה כאמור בפסקאות (5) ו- (6) להגדרה "קרוב משפחה", יינתן ללא צורך בהגשת בקשה.
10. מתן הסיוע
1. המענק ישולם לזכאי שמלאו לו 18 שנים, כתשלום חד פעמי, לחשבון הבנק של המבקש כפי שידוע למוסד; היה חשבון הבנק חשבון של קיבוץ מתחדש או שיתופי, יאשר המבקש במסגרת הבקשה את הסכמתו להעברת המענק לחשבון זה.
2. מענק למבקש שטרם מלאו לו 18 שנים, ישולם לחשבון הבנק שאליו משולמת קצבת הילדים בהתאם לחוק הביטוח הלאומי. 
3. סל הטיפול והשיקום יינתן בהתאם לבחירתו של המבקש כהחזר הוצאה שהוצאה בפועל. המבקש יגיש למוסד קבלה על טיפול אצל מטפל או ביצוע תשלום לצרכי לימודים והכול על פי כללים שיקבע המוסד. התשלום בעד החזר הוצאה שהוצאה ייעשה לחשבון הבנק כאמור בסעיף קטן (א).

זאת אומרת שפה אתם בעצם מבקשים באופן אקטיבי מבן אדם להגיש בקשות על כל אחד ואחד מהטיפולים הפסיכולוגיים שהוא עושה. זה יכול להיות סדרה ארוכה של טיפולים פסיכולוגיים. או על כל, לא יודעת מה, אבחון שהוא עושה כזה או אחר? בעצם אין לכם איזה שהוא מנגנון שיכול לפשט את החיים לכל אותם זכאים שצריכים כל פעם? עלה פה פשוט בדיון האחרון לסרוק את הקבלה, לשלוח לכם את הקבלה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה התשובה שלכם? 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

אנחנו מבקשים שתינתן לנו האפשרות לשלם באמצעות כרטיס נטען. אם רוצים שהשירות יהיה יעיל ופשוט ומהיר. אחרת קבלה קבלה תמרר את חיי הזכאים וכל הפרוצדורה. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

מאושר. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

רגע, מה זה כרטיס נטען? שבעצם זה לפי רשימת ספקים מסוימת שאפשר לממן אצלם?

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

כן. ברור שאנחנו נצטרך להגביל את זה. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

הדבר הזה לא מתואם עם משרד האוצר ואנחנו גם מתנגדים לזה. זה כבר נאמר גם לייעוץ המשפטי של הוועדה, גם לביטוח הלאומי. ככל שזה הכיוון. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

הם מתנגדים לזה כי לא דרך כרטיס נטען הם יכולים לחסוך יותר כסף. לכן אנחנו הריבון ואנחנו קובעים שזה יהיה בכרטיס נטען. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

רק שנייה. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

המנגנון הזה לא מתואם כרגע. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

קבלו את זה כגזרה משמיים. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

לא בשל ולא קיים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתם צריכים להבין שאנחנו לא רוצים להטיל על הציבור ועליכם מטלה בירוקרטיה. אנחנו רוצים להמעיט בבירוקרטיה. אם יש לכם רעיון אחר תגידו לנו. אבל חייב להיות רצף של טיפולים שלא יצטרך על כל שקל ללכת. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

המוסד לביטוח לאומי היום נותן את השירות הזה לאלפי אנשים שהם זכאים מתוקף נכות. נפש אחת וכו', מקבלים הרבה קבלות. יש להם מנגנון לדבר הזה. אנחנו מאוד נשמח גם למצוא אמצעים דיגיטליים בשנת 2025, זה גם אפשרי, לפשט ולייעל את התהליכים הבירוקרטיים. אבל ההצעה הזאת לא נדונה עד היום, בטח לא איתנו, שאנחנו נמצאים בתהליך הזה כבר אי שם מחודש אפריל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבל את חייבת לפני הצבעה למצוא לי פתרון, שאנשים לא יצטרכו להביא קבלה על כל ביקור. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

שבע דקות, מספיק זמן, שבע דקות. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

בדרך כלל אנשים שעושים סדרה של טיפולים, לצורך העניין, באופן סטנדרטי טיפול בשבוע, נגיד ארבעה טיפולים בחודש. זה אומר קבלה אחת בחודש. אני לא חושבת שזה דבר שהוא בלתי סביר להגיש 12 קבלות לצורך העניין. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

פשוט עלה פה בדיון הקודם, זה לא היה רעיון שלנו. אחת המשתתפות בדיון הקודם הסבירה. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

בדיוק כמו שזה עובד במנגנונים אחרים של הביטוח הלאומי למי שלא מקבל את הטיפול הזה בהסדר. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

החשב הכללי אישר את המנגנון הזה. ובכל הכבוד, אני לא מבין מה הקושי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

החשב הכללי אישר את המנגנון הזה. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

חשכ"ל. לא יודע אם החשב הכללי עצמו, החשכ"ל הבנתי. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

משרד האוצר פועל בתיאום, אי אפשר לבוא ולטעון פה ביחס לכל אגף ואגף. משרד האוצר פועל בשיתוף. ככל שהדבר לא הוסכם על כלל אגפי משרד האוצר, כרגע התשובה היא שלא. ואי אפשר לבוא ולהתייחס - - -

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

יסביר לי האוצר למה אי אפשר להקל?

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

- - - שאמר במשרד האוצר - - -. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

אבל למה אתם מתנגדים אם זו זכות שיש להם?

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

הדבר אינו מתואם בתוך משרד האוצר. אי אפשר לבוא ולטעון מה אמר כל אחד במשרד האוצר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני לא מבין, אנחנו מאשרים עכשיו את החקיקה, את ההסכם, 4,800 שקלים או 3,000 שקלים או 50,000 על טיפולים. אנחנו רוצים שתפשטו את זה במקסימום האפשרי בלי שום בירוקרטיה. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

המנגנון של הגשת קבלה שבן אדם כבר שילם וקיבל היא כל כך פשוטה. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

היא לא כזו פשוטה. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לא, לא, היא לא פשוטה. חבר'ה, הסיבה שאתם בוחרים באפיק הזה הוא כי הניצול בממוצע של 33%. או 35%. אתם מנסים לחסוך כמה גרושים. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

יש לי חדשות בשבילך. - - - טענות לביטוח הלאומי. אכן מגישים להם - - -

 << אורח >> חן הרמן: << אורח >> 

יש לי הצעה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

רק שנייה. אני אצטרך להשתמש בפטיש בגלל השעון. לביטוח הלאומי יש הצעה בעניין. 

 << אורח >> חן הרמן: << אורח >>  

אני לא מהביטוח הלאומי, אבל יש לי הצעה. שמי חן הרמן ואני נציגת יה"ת, בעצם אנחנו מטפלים באמצעות אומנויות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה ההצעה שלכם?

 << אורח >> חן הרמן: << אורח >>  

ההצעה היא כזו: קודם כל, מה-7 באוקטובר יש כאן כ-9,000 מטפלים באומנויות בשישה סקטורים שונים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה ההצעה?

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

ההצעה, חבר'ה. 

 << אורח >> חן הרמן: << אורח >>  

שנייה, אני אסביר. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אין לנו זמן. 

 << אורח >> חן הרמן: << אורח >>  

אני מבינה, אז אני אנסה להסביר את דבריי ברוגע. יש כאן עניין עם מהות הטיפולים ועם איך מאפשרים את המימון שלהם. אנשים כאן לא רק שהם לא מקבלים החזרים והם צריכים לרדוף אחרי המוסדות, יש כאן גם עניין של חקיקה ואפשרויות. כי בסופו של דבר, רגע שנייה, אני רואה שאת רוצה להגיד, אבל אני רוצה לסיים. יש כאן עניין יותר חמור. בסוף אנחנו רוצים, כל הוועדה הזאת התכנסה כדי לדון בשיקום אנשים אשר חוו טראומה ב-7 באוקטובר. 

בסופו של דבר הטיפול הנפשי שהם מקבלים וטיבו יאפשר להם לא להיות נטל על החברה ולהשתקם מהזוועות האלה. ויש כבר, אנחנו יודעים לעבוד. לדוגמה משרד הביטחון - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני מפסיק ברגע זה את הדיון בעניין הזה. אנחנו נחזור אליו. 

 << אורח >> חן הרמן: << אורח >>  

רגע, רגע. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, עכשיו אנחנו חייבים להשלים את ההקראה. 

 << אורח >> חן הרמן: << אורח >>  

אני רק אגיד במשפט. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, המשפט כבר אמרת. 

 << אורח >> חן הרמן: << אורח >>  

רגע, שנייה. אני רק אומר שיש ספקים למשרד הביטחון שהם מטפלים - - -

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אנחנו מונעים את אישור ההסכם כרגע. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני רוצה שתקשיבי. 

 << אורח >> חן הרמן: << אורח >>  

אבל ההסכם הזה אין לו שום עניין אם בסוף אנשים לא יקבלו כאן טיפול. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בבקשה, אנחנו נחזור לסעיף הזה. 

 << אורח >> חן הרמן: << אורח >>  

בסוף לא מדובר כאן רק על כסף, מדובר על טיפול בר השגה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אנחנו נחזור לוויכוח הזה אחרי ההקראה. עכשיו אף אחד לא מפסיק עד סוף ההקראה. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

יושב-הראש, אני רוצה, מאחר ובשדרות זה משהו שכבר רץ, אז נכון שהפעולה לשדר אותה לביטוח הלאומי היא מאוד קלה. הביטוח הלאומי עם העומסים שלו, ואין תלונות ואין טענות, לוקח זמן להחזרים. אנשים כבר הגישו חשבוניות - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה, תודה רבה. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אנחנו מתקדמים. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

דבר נוסף. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא דבר נוסף, אני רוצה לגמור את ההקראה. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

אדוני, צריך בעקבות זה - - -

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

את עושה לעצמנו פיליבסטר? שמת לב עם הכחול רויאל?

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

סעיף 10(ג) וסיפור הכרטיסים הנטענים אנחנו רגע שמים אותו בסימן שאלה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן, נמשיך. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

בקשות להחזר הוצאות, כאמור בסעיף קטן (ב) יוגשו למוסד עד ליום 31 באוקטובר 2026. 

השאלה שלנו היא ממתי? האם אפשר יהיה להגיש בקשות גם על טיפולים שנעשו מה-7 באוקטובר או לפחות איזה שהיא תקופת זמן אחורה? יש בחלק מהמדרגות סל הטיפול והשיקום הוא עומד על 30,000 שקלים, יכול לעמוד על סכום מאוד מאוד משמעותי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תמשיכי הלאה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

רגע, אבל צריך לקבל פה הבהרה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הם לא הקשיבו אפילו לשאלתך. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אז תקשיבו לשאלה, כי היא שאלה חשובה. 

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

יעל, אנחנו הנחינו את המשפחות של החטופים והשבים לאסוף קבלות מהרגע שהם לא זכאים לטיפול. אז זה יכלול גם רטרואקטיבית?

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

לא. אם זה לא כתוב - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

האוצר, האם זה יכלול רטרואקטיבי הטיפולים האלה?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

כן. מיום הפגיעה זה יכלול. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אוקיי, אז אנחנו נוסיף "יוגשו למוסד עד יום כ"א בטבת, 31 באוקטובר 2026, בעד טיפולים או לימודים שבוצעו מיום ה-7 באוקטובר ואילך". בסדר?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הלאה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

זו התוספת. 

4. המוסד רשאי לפעול בהתאם לסמכויותיו על פי כל דין לבחינת אמיתות התצהירים והצהרות, והכל בהתאם לבדיקתו, ובמקרים שימצא לנכון. 

פרק ד': מתן סיוע לאדם שאינו תושב
1. מתן סיוע לאדם שאינו תושב
(1) אדם שאינו תושב ושמתקיים בו האמור בפסקה (2) להגדרה "נפגע" בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, יהיה זכאי לסיוע לפי תבחין פגיעה ביישוב או במסיבה או פגיעה מחוץ לשטח יישוב, והכול על פי הוראות הסכם זה; לעניין זה, יראו באדם כתושב היישוב, אם הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי מקום מגוריו נכון ליום השבעה באוקטובר היה ביישוב בעל פגיעה משמעותית.
(2) לעניין תבחין קרבת משפחה – קרוב משפחה כאמור בסעיף 4 שאינו תושב, יהיה זכאי לסיוע לפי הסכם זה ואולם הוראות סעיף 9(ד) לא יחולו לגביו.
(3)  בקשה לקבלת סיוע לפי סעיף זה תכלול גם את הפרטים שלהלן:
(1) פרטי חשבון הבנק של מבקש הסיוע; 
(2) לעניין תבחין קרבת משפחה - פרטים ומסמכים מאומתים על פי דין לעניין קרבת המשפחה.

קודם אמרנו שיראו באדם כתושב היישוב אם הוא רשום ככה במרשם או שיש לו חשבונות ארנונה או חשבונות אחרים. בעצם לגבי מי שהוא אינו תושב זה בהרבה מקרים פשוט לא רלוונטי לגביו. בטח לא הרישום במרשם האוכלוסין, אבל גם לא תמיד יש אינדיקציה אחרת. לכן עשו כאן איזה שהיא כמו חזקה. 

בעצם בסעיף (א) אתם דורשים שני קריטריונים שהמוסד יצטרך לבדוק שהם מתקיימים, גם מגורים וגם עבודה. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

אנחנו יכולים לוותר על מקום עבודה. זה יישאר רק מקום מגורים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

מקום מגוריו? זאת אומרת את מקום עבודתו שהיה שם במקור אתם מורידים. אז "מקום מגוריו נכון לשבעה באוקטובר היה ביישוב בעל פגיעה משמעותית".

בסעיף (ב) זאת אומרת שאי אפשר יהיה לשלם לאותם קרובי משפחה באופן אוטומטי. הם יצטרכו להגיש בקשות כדי שידעו שהם בעצם זכאים לפי ההסכם. אין לכם דרך לעשות את זה באופן אוטומטי. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

צריך להסביר, מי שאינו תושב אין לנו במערכות שלנו את קשרי המשפחה. לכן ביחס למי שאינו תושב אנחנו נצטרך שהוא יגיש את הבקשה מסודר וידני לביטוח לאומי כדי שנוכל לבחון את קשרי המשפחה. המערכות שלנו מסונכרנות עם מרשם האוכלוסין ומה שיש קשרי משפחה במרשם האוכלוסין יש בידינו גם את הקשרים. ומי שלא, אז אין לנו. חטופים יש לנו כבר את קשרי המשפחה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

רק אגיד שבעצם תיקון החקיקה אושר כאן עכשיו בוועדה לקריאה שנייה ושלישית ובעצם תכף נראה את הוראות התחולה. כיוון שזה שלב מתקדם בהליך החקיקה אנחנו כן נקרא את ההסכם יחד עם מי שאינם תושבים וגם נאשר את קיום חובת ההיוועצות. אבל זה באמת מקרה חריג שבו הליכי החקיקה הם כבר בשלבים מאוד מתקדמים וגם ההוראות האלה לא ייכנסו לתוקף לגבי מי שאינם תושבים עד שתיקון החקיקה יעבור. זה ברור. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

ברור. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

כי אחרת אין סמכות. 

פרק ה': שונות
11. תוקפו של ההסכם 
הסכם זה יעמוד בתוקפו עד ליום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026).

12. תחילה ותשלומים ראשונים
(1) תחילתו של הסכם זה ביום פרסומו ברשומות. 
(2) על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתו של פרק ד' ביום כניסתו לתוקף של חוק המאפשר לביטוח לאומי להחיל הסכם זה על מי שאינו תושב.
(3) תשלומים ראשונים לפי ההסכם יעשו עד ליום ג' באייר התשפ"ה (1 במאי 2025).

סעיף 12(ג) נוסף לבקשת הביטוח הלאומי בגלל הפרוצדורות והמערכות שצריך לפתח, שתשלומים ראשונים לפי הסכם זה ייעשו עד ליום ג' באייר התשפ"ה (1 במאי 2025).

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני מבקש שזה יהיה 1 באפריל, כי זה לפני פסח שאנשים כבר יקבלו את הכסף לפני פסח. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

אדוני, אני מצטער, אנחנו פשוט לא יכולים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא יכולים?

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

אני מזכיר שרק לפני יומיים עבר פה תיקון המילואימניקים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

יש לכם חודשיים עכשיו. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

אני מזכיר שכרגע אומרים לנו שאנחנו צריכים לפתח מערכת שלמה של קבלות וחשבוניות, שאני לא יודע מה יהיה. אנחנו לא יכולים לעמוד בזה. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אדוני, טופל. נחסום את הביטוח הלאומי, הם יסתדרו, הכול טוב. לפני אפריל, חבר'ה, חייב להיות. הבטחתם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מתי פסח? 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

תדבר עם המנכ"ל שלנו. אני להבנתי - - -

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אני מדבר איתו יותר מאשר עם אשתי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

רגע, שלומי. ב-11 באפריל זה פסח. ב-15 באפריל אתה יכול לכבוד פסח לתת לאנשים את הכסף?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

אולי חלק?

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

הדבר לא בידיי. אני כן אומר שמה שהוא באופן אוטומטי צריך להיעשות אנחנו נשתדל לעשות אותו לפני ה-1 במאי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תשתדל לעשות לפני ה-1 באפריל. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

לכן אמרנו "עד". תשתדלו לעשות כמה שיותר מהר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לפני פסח אני רוצה את זה, נקודה. אפשר שלומי? תשתדלו שזה יהיה לפני פסח. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

שוב, מה שאנחנו יכולים לעשות באופן אוטומטי אנחנו נשתדל שכבר יהיה ב-1 באפריל או לפני זה. אבל אני לא רוצה שחס וחלילה יהיה מישהו שיחכה ב-1 באפריל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בסדר. אנחנו נכתוב עד 1 במאי, אבל הוועדה דורשת שזה יהיה לפני פסח. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

רק תגידו שמכל ההסכם הזה בסוף השורדים לא מקבלים כלום. כי אין כמעט שורד שלא הלך לתהליך הכרה, לא משנה מה הוא עובר בדרך. השורדים לא יקבלו שקל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבקש שקט. אלמוג, אבקש שקט. תנו לנו להמשיך. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

13. מימון החזר הוצאות וביצוע
(1) הסיוע על פי הסכם זה ישולם על חשבון אוצר המדינה באמצעות המוסד.
(2) המוסד יגיש לממשלה, באמצעות משרד האוצר, חשבון מפורט של סכום ההוצאה לפי הסכם זה, שהוציא המוסד בפועל. 
(3) הממשלה תשפה את המוסד, באמצעות משרד האוצר, בסכום שהוא ישלם לפי הסכם זה, וזאת לפי נוהל השתתפות אוצר המדינה בתשלומי המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנוהל). 
(4) הממשלה, באמצעות משרד האוצר, תשפה את המוסד לפי החלק היחסי מההוצאות המינהליות והבקרה של המוסד הנובעות מביצוע הסכם זה כפי שהיו בפועל ובהתאם לנוהל. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

יש פה את הנספח להסכם ודרגת הזכאות. אנחנו נעבור על זה רגע בזריזות. 


נספח להסכם
דרגת זכאות לעניין תבחין פגיעה ביישוב או במסיבה
	יישוב / מסיבה
	דרגת זכאות

	ניר עוז
	           3 

	מסיבות
	           3 

	בארי
	           3 

	כפר עזה
	           3 

	חולית
	           3 

	כיסופים
	           3 

	נחל עוז
	           3 

	רעים
	           3 

	נירים
	           3 

	נתיב העשרה
	           3 

	עין השלושה
	           3 

	מבטחים
	           3 

	ניר יצחק
	           3 

	עלומים
	           3 

	כרם שלום
	           3 

	סופה
	           3 

	יכיני
	           3 

	יתד
	           2 

	שדרות
	           2 

	אופקים
	           2 

	מפלסים
	           2 

	פרי גן
	           2 

	מגן
	           2 

	ישע
	           2 

	ארז
	           1 

	עמיעוז
	           1 

	תלמי יוסף
	           1 

	שלומית
	           1 

	ניר עם
	           1 

	גבים
	           1 

	סעד
	           1 

	זיקים
	           1 

	יד מרדכי
	           1 

	עין הבשור
	           1 

	תלמי אליהו
	           1 

	צוחר
	           1 

	שדה ניצן
	           1 

	אוהד
	           1 

	דקל
	           1 

	מבקיעים
	           1 




כמובן ההסכם מונח בפניכם, אז אתם גם רואים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

היישובים האלה זה החלטה של הוועדה הציבורית. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

בעצם של החלטת הממשלה שגם ההסכם הפנה אליה במקור. אבל אנחנו חשבנו שיותר נכון לפרט את היישובים פה כדי שזה יהיה ברור. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

עכשיו לגבי הקבלות אני רוצה לקבוע שהעיקרון יהיה, אנחנו נאשר את ההסכם. אבל העיקרון יהיה שכל בירוקרטיה שאפשר למנוע תימנע. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בכל דרך שהיא. והביטוח הלאומי יציג לנו הצעות, האוצר יציג לנו הצעות. האוצר שומע אותי? אני חייב מנגנון שאין בו בירוקרטיה. איך, מה – אתם תחליטו. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

כתוב פה במפורש שזה כנגד קבלות. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

אולי שזה ישולם תוך 30 יום. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

או במקביל, כמו שאומרת חה"כ ביטון, שתוך 30 יום אתם חייבים להעביר את הכסף שאחרי הקבלה. זה מקובל שלומי?

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

לא. אז זה מה שאני מסביר אדוני. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, 30 יום אחרי ה-1 במאי. על הקבלות. על השיקום. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

הקבלות משמען יש להם שנתיים לעבור טיפולים ולהגיש את הקבלות כל אחד במועדו. זה לא שרק ב-1 במאי הם מגישים. ואני אומר, ככל שיקשו עלינו ויסרבלו אותנו אז כשיהיו אלפי קבלות ייקח לנו יותר זמן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אוקיי. אז הוועדה דורשת וגם נקיים מעקב אחרי זה שלא יהיה בירוקרטיה. 

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >>  

למה לא דרך ספקים של משרד הביטחון?

 << אורח >> דניאל אורי: << אורח >>  

דניאל אורי, מנהל אגף שירות לתושב עיריית אופקים. שני דברים: אחד, צריך לזכור, פה מבקשים מהציבור הזכאי לממן את הטיפול עוד לפני שהוא קיבל כסף. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הדבר השני?

 << אורח >> דניאל אורי: << אורח >>  

שתיים, יש המון אוכלוסיות מאותגרות טכנולוגית שלא יכולות לעמוד בדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בקבלות. 

 << אורח >> דניאל אורי: << אורח >>  

אם יתחייב ביטוח לאומי לאוצר שהוא מוריד עמדות שירות, בבקשה. אם לא, זה נופל עלינו. 

 << אורח >> סרן יונתן בוקשפן: << אורח >>  

אנחנו רק רוצים להגיד משהו נוסף על הנוסח. בגלל התיקון שהצענו לסעיף 5, אנחנו מציעים גם להוסיף הגדרה של פגיעת איבה בהתאם לסעיף 1 לחוק התגמולים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אז בואו נסכם שנבדוק אם צריך או לא צריך, יכול להיות שזה מיותר. 

 << אורח >> סרן יונתן בוקשפן: << אורח >>  

אין בעיה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אם יהיה צריך נתקן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אנחנו נבדוק את זה. מי בעד?

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

לפני הסיום עוד הבהרה לפרוטוקול, לעניין הקיזוז של אדם שהוכרה לו דרגת נכות. בגלל שינוי הנוסח אני מבקשת להבהיר שגם אדם שכבר הגיש בקשה לקביעת דרגת נכות והיא עוד לא הוכרה כרגע, גם לגביו, ככל שתוכר לו דרגת הנכות יתבצע אותו קיזוז. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זה כתוב בפנים. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

זה לא בנוסח. הנוסח כרגע לא כולל את זה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

איפה?

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

לכן אני מבהירה את זה לפרוטוקול. משמעות הקיזוז מדרגת הנכות תהיה גם לגבי אדם שהגיש בקשה לקביעת דרגת נכות - - -

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

למה לפגוע בנכים? הם שילמו עורכי דין. למה?

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

- - - ועדיין לא קיבל את דרגת הנכות. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

את פוגעת באנשים הכי חלשים. לא, זה, יש גבול כבר. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

זה טכני בלבד וזאת המהות שהוסכמה בוועדה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

טוב. עכשיו מי בעד?

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

זו פגיעה בנכים מכל הכיוונים. 

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >>  

רגע, אבל מה עם הגדלה של מאגרי המטפלים? יש כאן חסר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מי בעד?

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

שנייה, רגע לפני. אם אפשר דקת התייעצות. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

חבר'ה, נו, אי אפשר ככה. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

אני מבינה את רמת הלחץ. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

כבר מסיימים דוברים במליאה. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

אנחנו חייבים דקת התייעצות. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לא, לא קורה. לא קורה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אין לי דקה. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

עשר שניות. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לא קורה. אין דקת התייעצות. אדוני היו"ר, הוא מדבר אחרון. באמת. היו"ר לא יכול למשוך יותר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אי אפשר. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אין היוועצות. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

אנחנו נבקש - - -

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

מה, עוד פעם דחייה? יש אנשים שצריכים את זה. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

אנחנו חייבים עשר שניות. יש פה משהו חדש ואנחנו חייבים. יש פה תיאום בין הרבה אנשים במשרד, אנחנו רגע לפני הצבעה. להבהיר, אנחנו בהליך היוועצות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבל יש לנו שלוש דקות. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אתם לא שמים פה עז, אתם שמים פה ממותה. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

עשר שניות. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

קדימה, נו. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

אנשים מתקשרים אלינו במקביל. עשר שניות שנוכל לייצג את כל מי שאנחנו נדרשים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אם תפסידו את ההצבעה הפסדתם מיליארד שקלים. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

עשר, תשע, 21, 22. אז מה? עשר שניות, נו באמת. 

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >>  

אם אפשר רק לפרוטוקול להגדיל את מאגרי המטפלים. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

קיבלנו. רות, עבור. 

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >>  

רגע, שנייה. אבל רגע. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

רות, עבור. חבר'ה, יש פה אנשים שצריכים את הכסף הזה. די. 

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >>  

אבל אני הגעתי לכאן כדי לייצג את האנשים שבאמת זקוקים לטיפול. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

שקט. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

בשביל לקיים את ההתייעצות, בשביל לקיים עכשיו את ההצבעה אנחנו נגיד שבקשר לדיון שהיה פה לגבי אופן תשלום על הקבלות אז אנחנו נבקש למחוק, אני רק שנייה פותחת את הסעיף. סעיף 10, שמדבר לגבי סל הטיפול והשיקום יינתן בתאם לבחירתו של המבקש ובהתאם למנגנון שייקבע בין המוסד למשרד האוצר. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אבל איך האנשים ידעו?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מקובל, מקובל. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>  

לא, לא הבנו את זה. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

והכול יפורסם באתר. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

מקובל, מקובל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מקובל עלינו. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

מקובל על הביטוח הלאומי?

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

מקובל, מקובל. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

יאללה, מי בעד?

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

רגע. אז כדי שציבור ידע אנחנו גם נכתוב שזה יפורסם באתר.

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

יפורסם באתר. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

אין בעיה. 

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >>  

אבל יותר מטפלים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מי בעד אישור ההתייעצות להסכם שבין משרד האוצר לביטוח הלאומי למתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו ביום 7 באוקטובר 2023 לפי חוק הביטוח הלאומי? מי בעד, ירים את ידו. מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

ההסכם אושר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

ההסכם אושר, לברכה ולמזל טוב. שתעשו את הדברים כפי שסיכמנו והכי מהר. 

תודה רבה, ישיבה זו נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:30. << סיום >>