פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 2 ועדת החוקה, חוק ומשפט 21/07/2020 מושב ראשון פרוטוקול מס' 59 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי, כ"ט בתמוז התש"ף (21 ביולי 2020), שעה 13:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר איתן גינזבורג – מ"מ היו"ר ניצן הורוביץ – מ"מ היו"ר אוסאמה סעדי – מ"מ היו"ר תהילה פרידמן – מ"מ היו"ר אלי אבידר קארין אלהרר יאיר גולן מיכל וונש יוראי להב הרצנו גדעון סער תהילה פרידמן עינב קאבלה אילת שקד חברי הכנסת: משה ארבל מיקי חיימוביץ עופר כסיף יואב סגלוביץ מוזמנים: לילך וגנר – ראש אשכול עונשין ופשיעה חמורה, משרד המשפטים איל זנדברג – ראש תחום משפט ציבורי, משרד המשפטים גאל אזריאל – מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים שי סומך – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים נירית להב-קניזו – רפרנטית בייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אודי קלינר – סגן ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות איילה ויינשטיין – המשרד לביטחון הפנים מיכל גולדברג – משנה ליועמ"ש משרד הבריאות, משרד הבריאות יעל כהן – סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד ראש הממשלה לירן שפיגל – ממונה ייעוץ משפטי ראמ''ה, משרד החינוך חגי לוין – יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל גבי לסקי – עו"ד, לשכת עורכי הדין מירה סלומון – ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי תומר נאור – היועץ המשפטי, התנועה למען איכות השלטון בישראל שרון שמורק – נואמת אורן פסטרנק – "מחאת הריבון" שיקמה שוורצמן ברסלר – "מחאת הדגלים השחורים" גדליהו גוטנטג משתתפים באמצעים מקוונים: תמר ליברטי – יועמ"ש דוברות המשטרה, המשרד לביטחון פנים נעמי הימיין רייש – סגנית בכירה למנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה איילת זלדין – יועמ"ש, משרד הכלכלה הודיה איפרגן – יועמ"ש, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים נטלי מופסיק – עוזרת ראשית, הלשכה המשפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ורד וינדמן – עו"ד, מנכ"לית, המועצה לשלום הילד ד"ר עמיר פוקס – חוקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה ייעוץ משפטי: ארבל אסטרחן גור בליי נועה ברודצקי-לוי אפרת חקאק תמי סלע ניצן רוזנברג מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: הדס צנוירט; לאה קיקיון; רונית יצחק << נושא >> הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020, מ/1320 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. אנחנו ממשיכים את הדיון על חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש – הכנה לקריאה שנייה ושלישית. יש לנו היום יום ארוך. נקיים דיון מסכם עכשיו - כמובן עם הערות ותיקונים כדי שלאחר מכן הנוסח ילוטש בעקבות הדיון הזה, יסודר או ייעשה מה שצריך להיעשות בעקבות הדיון הזה. לאחר מכן הנוסח יגיע לחברי הוועדה, וניתן זמן לכתיבת הסתייגויות למשך של כשש שעות. מייד עם תום זמן ההסתייגויות, נכנס את הישיבה, המשך הישיבה לנימוק ההסתייגויות, כמה זמן שירצו מבחינתי. לאחר מכן נגיע להצבעות. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> בערך מתי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מקדש את הפורמליסטיקה. מבחינתי ומבחינת חברי הוועדה יש שלושה דברים חשובים- - << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> מתי בערך? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הצבעות לדעתי יהיו לקראת 20:00, 21:00, 22:00 או 23:00. הנמקת ההסתייגויות - תלוי מתי נסיים את הדיון הזה - אם הדיון הזה יסתיים בעוד כשלוש שעות, וניתן חצי שעה-שעה לצוות להכין את הנייר כדי לשלוח אותו להסתייגויות, שיהיה נייר מדויק, לאחר מכן - חמש, שש שעות לכתיבת ההסתייגויות. אם תרצו להקדים, אסכים. לא אאיץ בכם. 18:00 יתחילו נימוקי הסתייגויות, לא לפני. אולי 19:00. בדברים האלה אני נותן את מה שצריך כדי שנעשה את חובתנו טוב ככל האפשר. אני רוצה לומר בפתיחת הדיון – נעשתה פה עבודה מאוד גדולה. זה חוק מורכב, הוא חוק מסגרת שממנו אחר כך זה מתפצל לתקנות, שהתקנות גם יהיו כך שכל נושא בתקנות יידון בסופו של דבר במקומות המתאימים לו – אם זה נושאים של חינוך, זה יהיה בחינוך, ונושאים של כלכלה יהיה בוועדת הכלכלה וכדומה. הוועדה שלנו היא השיורית לצורך העניין. בדברים שנוגעים לנושא של חופש פעילות ובדברים של זכויות אדם והדברים היותר חשובים - יישארו כאן. לאחר מכן יהיה שיקול דעת, וכמובן אם יהיו חילוקי דעות, זה יהיה בוועדת הכנסת. זה הרעיון של חוק המסגרת. מבחינה טכנית, יש בכוונתנו – היה בכוונתנו ועדיין יש – להוסיף לחוק המסגרת שני פרקים נוספים, שני נושאים שכרגע בחקיקה, שעשינו חקיקה לתקופה עם אפשרות להארכה – בנושא המלוניות בתוך בידוד מטעם המדינה, וצווי סגירה מינהליים, שהם גם אמורים להיכנס לתוך חוק המסגרת אך לא ייכנסו עכשיו. אחרי שנעביר את חוק המסגרת, וניכנס לפעילות של העבודה, בזמן הקרוב – לא רוצה כרגע לנקוב בשבועות או בימים – בעזרת השם, נוסיף גם את זה. על הדרך – אני מקווה שנהיה בימים טיפה יותר רגועים – נוכל לנסות לעשות שינויים כאלה ואחרים בחוק בצורה מושכלת ככל האפשר. בניגוד להרבה פרסומים שהיו, לאורך כל הדרך הוועדה, כל אחד בשפתו, אמרנו, שאנו לא נוגעים בזכויות – הייתי קורא לזה הזכויות הדמוקרטיות והזכויות היהודיות. לאורך כל הדרך אמרנו, שנושא ההפגנות, שהוא דבר דמוקרטי, שאני בטוח שחייב להיעשות בצורה יותר זהירה ועל-פי התקנות של משרד הבריאות, אמרנו לאורך כל הדרך: לא נמנע אותן. גם בחוק הזה אנו לא מונעים אותן, ואף מחריגים אותן. זה נקודה אחת. בד בבד עם זה, לא נמנע בהחלטות רוחב גם את הנושאים שקשורים לדברים דתיים, לדברים שהם הערך היהודי, ואגב, בתפילות מסוימות זה לא רק היהודי. שמרנו על הדברים האלה יחד. לכן חלק גדול מהפרסומים שיצאו, לא היתה להם שום אחיזה במציאות. אחת הסוגיות העיקריות שהיו כאן על השולחן, ואני מאמין שיישארו על השולחן – הנושא של האיזון בין הצורך לקבל החלטות. יש שני סוגי החלטות: ההחלטה של ההכרזה של שעת חירום, והמנגנון שלה, ויש הדבר השני, נושא התקנת התקנות. בשני הדברים הללו הצומת הזה היה מאוד רגיש וחשוב. היה חשוב לכולם, ובטוח שיהיה חשוב הלאה וייאמר פה. ניסינו, ואני ניסיתי, לצמצם ככל האפשר את הפערים בעניין הזה. הגענו לסכמות מסוימות, שאיני אומר שהן פריצת דרך, אבל בהחלט משהו שנותן את האפשרות לטייב את התהליך יותר. יש שני צדדים למטבע: יש המטבע, בצד אחד, שאומר איפה הכנסת, איפה כוח הכנסת, מתי הוא בא לידי ביטוי, מתי בא לידי ביטוי מידי, עוד לפני תהליך, ומייד אחרי התהליך או אפילו בו זמנית. העדיפות שלנו כולנו היתה להעצים עד כמה שאפשר את כוח הכנסת ואת כוחה של העין הציבורית על החלטות הממשלה בשלב של עוד לפני שזה יוצא לפועל, למרות שיש לנו הכוח והאפשרות והחובה שלנו, לפעול גם אם זה בסמכות ביטול או בסמכות אישור בדיעבד. כולנו יודעים למה אנו מתכוונים. הנקודה של ההכרזה – בגדול, אומר את הדברים שניסינו להשיג והשגנו – המנגנון של ההכרזה, הידית של ההפעלה נמצאת בידי הכנסת ברוב האופציות. תכף נסביר את זה. האופציות נמצאות בידי הכנסת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו לא יודעים לקרוא? מה שכתוב, אנחנו יודעים לקרוא ולהבין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי כתבו את זה לא טוב כי זה היה בלילה. הנקודה השנייה, של התקנות – יש פה ויכוח גדול מול הממשלה ומול המציאות. אני יודע מה דעתי ולאן אני רוצה לחתור. כרגע הגענו, ומה שמונח בפניכם – הגדלנו את האופציות. שוב אני אומר, אני יכול להוציא גם ציטוטים מהפרוטוקולים שהיו כאן, של חלק מהאנשים שדיברנו בעניין הזה, שאמרו למשל בנושא התקנות, שאפילו 24 שעות לא נתנו לוועדה לעשות. אפילו לא כמה שעות. מייד. אנחנו הגענו פה להסכמות שככלל – ואני אומר מה שאני מבין ויודע והגעתי לסיכום, וגם הרבה אתכם ובזכותכם – ככלל, גם התקנות שהן דברים שמצד אחד, יותר קטנים ומצד שני, יכולים להיות גדולים לציבור – בדברים הללו, ככלל, הממשלה תקבע – מה שלא היה קודם – או קובעת שייכנסו לתוקף רק אחרי 24 שעות. דבר אחד שהסכמנו, ואני מסכים לזה גם רעיונית, שאם יהיה דבר אחד או שניים או שלושה מסוימים, ואין כוונה בעניין הזה – החשש הוא מה יקרה, אם יצטרכו משהו – למשל, אם יתברר שבטיסות מסוימות ממקום מסוים ברור, עם נתונים, וצריך לחתוך את הדבר הזה מיידית, יש דברים שיש לעשות מיידית. אבל יש שיקול דעת בעניין הזה. שוב – אני לא רוצה לפשפש בפרוטוקולים, אבל אם אצטרך, אעשה זאת. אנחנו – ואנחנו מפרים את הדיון, ונכנסנו למשא ומתן מול גורמי הממשלה. אני מזכיר ואומר שוב – אני זוכר גם את ההתבטאויות האלה. הייתי שמח אם זה היה יותר, אבל כרגע זה מה שיש. אולי בעתיד נתקן את זה יותר. אם זיכרוני אינו מטעה אותי, אחד הדברים שנאמרו פה לא פעם ולא פעמיים, בתקנות, אפילו 24 שעות לא נתנו לוועדה לדון. שוב - התקדמנו, פתחנו חריץ, חרך – כל אחד יקרא לזה איך שהוא רוצה – שבו נתנו לכנסת ולבקרה הציבורית הרבה יותר כוח ממה שהיה בהצעה הממשלתית. אם זה מספיק- לא. אם אפשר היה להגיע ליותר, ואולי נגיע בעתיד ליותר, כי יש לנו סיבוב נוסף שנצטרך להוסיף עוד שני פרקים, ועל הדרך נוכל להגיע, אם יהיה מצב יותר רגוע במדינה, גם למקבלי ההחלטות יהיה פחות חשש לקחת סיכונים על עצמם. אני חוזר: לא היתה מעולם כוונה לפגוע לא בקדושה הדמוקרטית של ההפגנה ולא בקדושה היהודית של דברים אחרים. כך עשינו במסגרת. שתיים, התקדמנו ככל האפשר במתן יותר כוח לכנסת מעבר למה שהיה בהצעת הממשלה, והרבה יותר כוח. מספיק או לא מספיק – אפשר להסכים שאפשר גם יותר. בשלב הזה אלה הדברים שאני רוצה לומר, בגדול. נתחיל את הדיון. אני מבקש התייחסות של היועץ המשפטי לשתי הנקודות האלה, סעיף 4 ו-4(2). לאחר מכן כל ביקורת אקבל באהבה. אנחנו חברים ואנחנו רוצים לשם שמיים, להביא כמה שיותר טוב. אני מבקש, כדי שלא תקלה תחת ידכם או תחת ידי. אולי גם אני לא הבנתי. ניתן כמה דקות לגור על שתי הנקודות הללו. בבקשה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי יש לחברי הכנסת משהו לומר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש לומר דברי תורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תכף תגיד אותם. בבקשה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש כל מיני שינויים, שנדבר עליהם גם בסעיפים הללו, אבל שני הדברים המרכזיים שהשתנו: יש נושא ההכרזה ויש נושא התקנות. רז דיבר על המפתח לבניין ועל המפתח לדירה, בכל מה שמדובר בהכרזה. ההסדר שמוצע פה אומר כך: ההכרזה הראשונית נותרת בעינה, כלומר הממשלה עושה אותה ללא אישור הכנסת. לכנסת יש סמכות לבטלה בדיעבד. כל הכרזה – 45 ימים, וגם כשהחוק נכנס, וזה השינוי- - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא יכולה לבטל אותה. דייק. אתה אומר שהכרזה ראשונית הכנסת יכולה לבטל. לא יכולה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם היא לא יכולה לבטל, אני אתך. << דובר >> גור בליי: << דובר >> סעיף 3. ההצעה אומרת – ושוב, בעניין הזה אני מסביר מה שהיא. לא מתייחס אם היא טובה או לא. רצינו בכל הדברים שתהיה כמה מעורבות של הכנסת גם מראש. זו היתה עמדתנו כייעוץ משפטי. אני מציג מה שקיים פה. ההכרזה הראשונית היא למשך 45 שנים. יש פה שינוי – לקראת סוף החוק יש הכרזה סטטוטורית, שהחוק נכנס תוקף. במקור דובר על 30 יום. לפי ההצעה עכשיו זה גם 45 יום, כלומר תמיד ההכרזה הרשמית היא ל-45 ימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברגע שהחוק נכנס, החוק נותן את המשך ה-30. אין הכרזה חדשה. אנחנו בתוך מצב החירום. זה לא משתנה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפשר לקבל הסבר רצוף? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש 45 ימים, עם חקיקת החוק מוצע שיהיו 54 ימים שבהם תהיה הכרזה. אם תהיה סיבה במהלך חיי הוק - הפסקה, המצב יחזור לשגרה ותהיה הכרזה ראשונית – תהיה ל-45 ימים. ההכרזה הראשונית, גם עם חקיקת החוק וגם בכל מצב מאוחר יותר, אינה באישור הכנסת, אבל כתוב בסעיף 3ב לחוק: הכנסת רשאית לבטל את ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. זה היה מהבוקר. הכנסת יכולה לבטל כל חוק – אנחנו יודעים. אני מדבר על הכרזה. הכרזה – אין שום מנגנון, לא בידי הוועדה ולא אישור ולא בדיבעד. אל תטעו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היועץ המשפטי יציג את זה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש פה הטעיה. אין פה מנגנון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אומר את הדברים, ואבקש מהיועץ המשפטי לתקן אותי אם אני טועה. אני מדבר על מציאות. אתה מדבר על פילוסופיה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מציאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במציאות אנחנו נמצאים כרגע בהכרזה של מצב חירום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל החוק אמור להכריז מחדש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שנייה. החוק, כפי שאמרה קארין בצדק, ועל זה לא היה ערעור פה מאף אחד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי אני לא זוכר. בכל מקרה, החוק כרגע מאריך את המצב הקיים כיום מבחינת מצב החירום והיה אמור להפוך אותו ל-30 יום. לאחר מכן היה צריך להיות מנגנון המשכיות בממשלה באישור הכנסת. המנגנון הזה קיים. הפך להיות במקום 30 יום, ל-45 יום. למה – כי קבענו, שמנגנון ההמשכיות, שזה מה שהולך לוות אותנו כנראה בחודשים ואולי בשנה הקרובה, מנגנון ההמשכיות כן מגיע לידי הכנסת. כלומר עוברים 45 יום. הממשלה חייבת לקבל החלטה קודם, לפני שפוקעים 45 יום, לאשר את מצב החירום, ואז זה מגיע לאישור או אי-אישור הכנסת, מראש. כל הארכה, על הארכת מצב החירום. המשך הארכתו. זו המציאות. בוא לא נדבר פילוסופיה. אנחנו כנראה הולכים למצב חירום לתקופה ארוכה. אנחנו רצינו להגיע למצב הזה שלא תהיה הארכה אוטומטית, אלא שתהיה לזה ביקורת ציבורית. כנראה שנאשר את זה בסוף, אם זה יהיה סביר. את זה השגנו פה, וזה קיים פה. אז נכון שאם בעוד חצי שנה, המצב יירגע וכולם יחשבו שנגמרה המחלה ונצא לדרכנו ופתאום יתפרץ שוב, עדיין הממשלה התעקשה שהמנגנון הראשוני יהיה אצלה עם אפשרות שלנו לבטל את זה מיידית. זו לא פריצת דרך, אבל התקדמות גדולה מאוד, דווקא במציאות הקרובה. אל תחסכו ביקורת, זה בסדר, כי עדיין הפערים גדולים בין מה שאנו רוצים למה שיש, אבל זו ההתקדמות בעניין הזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כפי שציין היושב-ראש, המנגנון הבסיסי – מכוח החוק יש 45 יום הכרזה על מצב חירום, וההכרזה הראשונית על מצב חירום היא ל-45 יום. סמכות הכנסת היא לבטל בלבד, מכוח 3ב. אנחנו נצטרך ליזום תיקון בתקנון הכנסת שיקבע את מנגנון הביטול הזה. יש לנו נוסח, ונדאג לזה, כי כמו שיש ביטול של הכרזה על מצב חירום מכוח חוק יסוד: הממשלה - המלצה למליאה ואיך זה נעשה באופן טכני. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> שם יש אישור. יש הליך אישור כפול. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש שם גם הליך ביטול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון, גדעון. אנחנו יודעים לקרוא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז מה עשינו בזה? << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> הנוסח הזה יותר גרוע מהנוסח המקורי, ומתעלם לחלוטין מהקונצנזוס שהיה פה בוועדה. אדוני היושב-ראש, על בסיס מה סיכמתם? אתם חושבים שנשנה את דעתנו כי ישבתם פה בלילה? זה לא עניין אישי. היה פה קונצנזוס בעניינים העיקריים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תסביר את עצמך אחר כך. אולי תשכנע גם אותי. שיגיד את הסעיף השני, ואחר כך הדיון יהיה מאוד פורה. אין לי ספק. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אחרי ההכרזה הראשונית כל הארכה תהיה למשך 60 ימים ומחייבת אישור מראש של ועדת החוקה. הבקשה להארכה תוגש לכל המאוחר חמישה ימים לפני תום התקופה, לפני סוף מועד ההכרזה, יכול להיות לפני זה אבל עד חמישה ימים. נגיד, המצב שאנו נמצאים בו היום – החוק נותן 45 ימים. עד חמישה ימים לפני תום ה-45 הם צריכים לבוא לכנסת, לקבל את האישור לקבל את ה-60 הנוספים. זה החוק אומר. אם בחמשת הימים האלה הוועדה לא מקבלת החלטה – אם היא מקבלת החלטה חיובית, מאריכה, או פוזיטיבית אומרת: לא מאריכה – אז לא. אם היא לא מקבלת החלטה, יש הארכה אוטומטית של שבוע, שבה המליאה יכולה לתת את ההארכה של ה-60 ימים. אם המליאה לא מקבלת החלטה בשבעת הימים הללו, מצב החירום פוקע. אם הוועדה בחמשת הימים הללו שנתנו לה, בין היום ה-40 ל-45 לא מקבלת החלטה, יש הארכה אוטומטית של עד שבוע, ואז המליאה צריכה לקבל החלטה. אם גם המליאה לא מקבלת החלטה, מצב החירום פוקע. אם הוועדה או המליאה מאשרת את הארכת מצב החירום, יש עוד 60 יום. זה המנגנון המוצע. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה זה קפץ ל-60? מה קרה בלילה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא קפץ ל-60. עם כל הכבוד- - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 60 יום זה מלא זמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו לא מדברים על מצב חירום שאנו לא יודעים מהו או טילים או מלחמה בלתי צפויים. אנו מדברים כי אנו יודעים איפה אנו חיים. אנו רואים את טווחי הדברים. להערכתי, זה הולך ללוות אותנו כנראה, חוץ מאשר אלה שחושבים שזה לא- - << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> תכבד את הדיון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הפעם לא התכוונתי אליך. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא משנה למי התכוונת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איזה נתון הגיע בלילה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבוקר דווקא. לא בחשכת לילה ולא בלילה. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> יעקב, זה לא אישי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע. כשאני מסתכל במציאות – אתם רוצים דיון פילוסופי בהגדרות. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> אבל הממשלה בכחול ביקשה 45 ימים. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול לומר שדיברת עם בנו של השבת, והוא אמר שהוא רוצה 60. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה פופוליזם. כי אני יודע לקרוא מה הממשלה ביקשה. זה לא ראוי. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> היה פה דיון. מי העלה את הבקשה להאריך את התקופה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני. אני רוצה, רציתי לאזן, מצד אחד, את כוח הכנסת בעניין הזה כדי שלא יהיה מצב שהשאלטר הגדול נמצא אוטומטית – ונסו להיכנס לפסיכולוגיה הזאת, תנו לי לומר את השקפת עולמי. אנחנו נכנסים למערכה שכנראה תהיה ארוכה. החשש הגדול לזכויות של הבית הזה, זה טייס אוטומטי. טייס אוטומטי זה לא הכרזה ראשונה כי אנו לא הולכים להכרזות ראשונות בזמן הקרוב. אנחנו לא שם. החוק נתן ל-30 יום, וזה מה שהיה קורה ברגע שהחוק היה עובר בכל מקרה, גם אם לא היינו משפרים את העניין. החשש הגדול שהשתכנעתי בו וניסיתי לעבוד על זה - היה הטייס האוטומטי, שהממשלה יכולה שוב ושוב להאריך ואומרת: אין לי מכשול בדרך. את זה מנענו פה. אז נכון שבמחיר זה נתנו טיפה יותר מרווח זמן כי 45 יום לא היו כתובים בהר סיני. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רק מחדדת את השאלה - מה האיזון? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תנו לי להשלים. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מחדדת את השאלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שהיה חשוב לי. זה לא שמישהו דרש. לו לא הייתי דורש את הדרישה שלי, לא היו מדברים על זה והכול היה נשאר כפי שהיה. אני אומר לכל חברי הוועדה, ולכל מי שחשש מהעניין של מצוות אנשים מלומדה – הנושא הזה בחירום הזה, ואני מזכיר – זה לא חוק חירום שהולך להיות על דברים אחרים; זה חוק שהולך להיות רק על נושא קורונה. כולנו יודעים – אנחנו הולכים לבלות באירוע הזה עוד תקופה ארוכה. אנחנו חיים במקום של פשרות. אנחנו לא בבית מרקחת של הכנסת. האנשים בעבר שהיו בתפקידים שונים ידעו להגיע לפשרות. יש פה אנשים שהיו אלופי עולם בפשרות האלה. לי היה חשוב, שלא יהיה מצב ששעת חירום ממשיך אוטומטי או שמישהו חושב שממשיך אוטומטי. יגיע לפה שבוע או חמישה ימים קודם. יהיה דיון כאן, ובאומץ נחליט אם כן או לא. וזה היה חשוב לי. לכן גם הייתי מוכן להתפשר על הימים – עוד 15 יום במצב חירום שאנחנו הולכים להיות בכל מקרה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> מול מי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מול אף אחד. מול הרמטכ"ל. בבקשה אל תקטע אותי. חשוב לי לומר את דעתי. יש פה משהו מובנה במצב החירום הזה, שהוא שונה ממצבים אחרים. מצב החירום הזה הוא בסקאלה מחלילה אלף מתים עד חלילה 30 מתים. עדיין יישאר מצב חירום, כי חלק גדול מהדברים חייבים את הכותרת של מצב חירום. זה לא באמת חירום. בתוך החירום הזה אנו מצפים שהממשלה תפעיל כלים לפי איזון שגם ההתפשטות, גם המחלה. לכן מצב החירום הוא לא מלחמת איראן-המזרח התיכון. זה לא משהו שאתה יכול להפסיק כי נפסקו טילים. ואם זה הולך להיות מתמשך, השחקן העיקרי הוא האישור לעוד תקופה. שם שמנו את המעצור. נכון, לא בהכרזה הראשונית שתהיה אולי עוד שנה או חצי שנה; שם לא. זו המציאות. זה לגבי הסעיף הזה. לגבי הסעיף השני, כפי שנאמר כאן, שיפרנו מבחינתנו – יגידו אחרים שיותר גרוע – בסדר – שיפרנו את המנגנון הזה, שהיה כולו בדיעבד. שיפרנו לכך שהממשלה ככלל, לא רק מהסיבה של כוח הכנסת אלא גם מהשיחות שהיו לי עם אנשי המקצוע בעניין. גם דובר על זה גם פה בוועדה – נכון שרוב הדברים צריכים להיות עם החלה של עוד 24 שעות, שאנשים יהיו מוכנים, יידעו. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא קשור לבקרת הכנסת. איפה זה לא בדיעבד מבחינת הפיקוח הפרלמנטרי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תכבד אותי, אני מבקש ממך. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רק שואל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אענה אחר כך. אמרתי: לא רק בגלל הסיבה של הכנסת, שגם פה שיפרנו את הנושא של התקנות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא שיפרנו. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> המצב הוא רע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אשלים, ואז אתה תדבר. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה נואם נאומים כמו פידל קסטרו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בגלל הזקן, אתה מתבלבל. אתה האחרון שצריך להתבלבל בזה. אבל בסדר. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> דיברתי על אורך הנאומים. אל תנסה להביא את זה למקום אחר. הנאומים היו ארוכים. מותר להעיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תן לי לסיים ואז אתן גם לך נאום ארוך. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> דובר על אורך הנאומים. אתה מנסה בכוח להכניס אש זרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מדבר אליי אבל כנראה עם אנשים אחרים. פידל קסטרו לא היה צריך לצאת פה בשום צורה, עם כל הכבוד. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זו מחמאה דווקא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גדעון, מאחר שהידידות שלנו ארוכת שנים, אני מוחק מה שאמרת ומה שאני אמרתי. תן לי רק לסיים, עוד דקה וחצי. בנושא השני, לא רק שבקטע של האפשרות של הכנסת להתערב עוד בטרם נכנסה לתוקף – נכון, יש לנו כוח לבטל, אבל זה פחות יפה, פחות נכון מהרבה בחינות. גם פה התקדמנו. לא מרתון אבל התקדמנו. ואז הסברתי, שגם בנושא של ה-24 שעות, אם הממשלה ככלל תעשה את זה כך, זה יהיה טוב לא רק לכוחה של הכנסת אלא גם לחלק הזה, שהיתה לו הרבה ביקורת בעניין, שהחלטות רצו לעשות מהיום למחר בבוקר ולעוד כמה שעות. אפילו לא בדקו איך סוגרים, איך עושים. לכן ככלל, התקנות הללו יותקנו ל-24 שעות. כן ניתן בנוסח במקרים מיוחדים, שבהם עלול להיות חלילה, או יש דחיפות מרבית בעניין, שיהיו נושאים מסוימים לתקנות, כי תקנות הולכות להגיע בכמויות בכל תחום. יהיו נושאים מסוימים שהממשלה תצטרך להחליט שאלה חריגים וצריכים להיכנס מיידית. ברור לי, שזה יהיה מתי מעט. ואם אתבדה, אודה פה על הטעות. בסופו של דבר הכנסת במהלך של 24 שעות – הייתי שמח שזה היה עוד קצת, אבל זו ההסכמה כרגע; אולי בהמשך הדרך נוכל להגיע ליותר, כשנהיה בסיבוב השני של החוק, וזה לא יהיה רחוק מדי – כרגע לפחות האישור בדיעבד לא יהיה אוטומטי אלא הפוך – קודם כל אישור של ה-24 שעות הללו, לפני שייכנס לתוקף. אגב, הממשלה עדיין יכולה להחליט על דברים שייכנסו לתוקף אחרי 40 שעות. במהלך הדבר הזה הוועדה תתכנס מיידית ותדון בעניין. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> קוראים לזה אישור בדיעבד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מייצר שיח מדויק יותר לטעמי. יש פה הסכמה בהצעת החוק הזו, כפי שהיא לפנינו, שהמנגנון של אישור תקנות בדיעבד. אני מדבר על הדבר הזה שבועיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אענה. בוא ניקח בתנאי מעבדה שני מקרים: בהצעה הממשלתית ובזו שקיימת כרגע. זו הצעה שאני יודע להביא אותה עכשיו. יכול להיות שהיו דיונים אחרים, שהיו יכולים להביא יותר. ניקח את שני התרחישים האלה. הממשלה ישבה, והחליטה על תקנות שנכנסות עוד 24 שעות, שזה יהיה ככלל, הממשלה פה די מחויבת שזה יהיה הכלל, מה שעד היום היה היוצא מן הכלל. שמענו על ההחלטה, קיבלנו אותה מיידית לוועדה. יושב-ראש הוועדה מקבל טלפון מהחברים החרוצים של הוועדה, יואב מרים טלפון, אומר: יש תקנות. אני מבקש שהוועדה תתכנס מיידית. אלא אם כן אברח לחו"ל, אלא אם כן יאיימו עליי, יפטרו אותי – אני אומר מראש את הנאומים שיהיו אחר כך, אבל האפשרות שיש לנו כוועדה היא לכנס את הועדה מיידית, לדון בזה עוד טרם זה יצא לפועל. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> קראנו את החומר. אני יודע במה מדובר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היה פה חבר כנסת איתן כבל, אחד האנשים שחסרים לי בבניין היום, ואני חושב שחסרים לפרלמנט בכלל, ותמיד היה מתחיל בשיר. אני לקחתי את כל שעות השיר, ועשיתי פעם אחת. תנו לי לסיים ואז תדברו ואענה. אין ספק, אם תבחן את זה, מהותית תוכל להגיד: זה לא שינוי כזה דרמטי – הכול טוב ויפה. בפועל יש כרגע הסכמה שהכלל יהיה שהחלטות יהיו לא לפני 24 שעות – אולי גם אחרי – לא ייכנסו לתוקף. הוועדה תוכל בזמן הזה להתכנס ולהחליט עוד טרם יצאו האנשים לסגור דברים או לפתוח דברים, ואז האישור הזה או אי-האישור לא יהיה בדיעבד. יכול להיות שיהיו דיונים שיימשכו יותר מ-24 שעות, ואז ההחלטה בסוף – אם תהיה אמיצה או לא – אף אחד לא יודע, אבל היא תהיה בסוף בדיעבד, יכול להיות, אבל שינינו את המהלך. המהלך היה קודם רק בדיעבד. אנחנו פועלים בשטח, לאחר מכן תדונו ותבטלו או לא תבטלו. את זה שינינו. נכון – לא מספיק. יכול להיות שאם היינו יוצאים עם 36 שעות או 48 שעות זה היה יותר סביר. מעבר לזה אני חושב שגם לא יכולנו לדרוש. ואם אני זוכר את הפרוטוקולים ואת הנאומים של חברי הכנסת כאן, כולל חברי גדעון סער – אפילו 24 שעות אין לנו. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> לא, אמרתי אחרת: אמרתי לכנס את הוועדה לפני הכניסה לתוקף כתנאי לכניסה לתוקף, כינוס מיידי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה אותו דבר. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מתבסס על זה שאנחנו נדע מהאוויר שהתקנות נכנסות, ונגיד לך: אל תיסע לחו"ל - בוא נכנס ישיבה. אם לא היית שם את זה כתנאי, ודאי שלא היו נכנסות התקנות בלי שאנחנו מתכנסים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואם הייתי בחו"ל והייתי עושה תנאי, והממשלה רוצה תוך ארבעה ימים, זה סביר? << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוועדה יכולה להתכנס גם כשאתה בחו"ל – אתה בזום או תמנה מישהו אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התקדמנו בהרבה דברים. לא התקדמנו אולי מספיק, אבל אנחנו במקום שבו אנו משפרים את הדברים. שיפרנו אותם. יגידו אחרים שלא. נשמע בקשב רב. אני מציע מרגע זה – אחזור לפורמט הרגיל, ואתן לכל אחד לומר את דברו, בלי הגבלת זמן, מבחינתי. רק בסוף אנו רוצים להתכנס להצבעות היום. זה יכול להיות ב-23:00, ב-22:00 או ב-24:00. אני פתוח לדיון פתוח, נוקב ולא מוגבל בזמן. אתחיל לפי סדר הישיבה. גדעון, בבקשה. שוב אני מתנצל אם אמרתי משהו. החברות שלנו רבת שנים, ללא קשר לפוליטיקה – הרבה מעבר לפוליטיקה. אני גם מעריך אותו. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אם חלילה חטאתי או אחטא במהלך הדברים – כל הדברים ענייניים. מאוד אשתדל להימנע. אני מאוד מכבד אותך. אפילו מחבב אותך. אבל אני חושש שאם אנו הולכים בדרך הזו, אנו עושים טעות קשה, גורלי – לא רק כלפי הכנסת אלא גם כלפי הציבור. לכן אני מבקש, שניקח את הזמן להגיע לנוסח שהוא יותר קולע למה שנאמר פה בדיונים על-ידי חברי הוועדה בנקודות העיקריות. התחלתי לקרוא את הסעיפים הראשונים. אי-אפשר ללכת עם הדבר הזה. ואני חבר קואליציה, ודבר שני, אני מבין את המשבר ואת החשיבות שהממשלה תפעל באפקטיביות, אבל אני רוצה להסביר משהו כמסגרת. אנחנו במשבר ארוך, קשה, שאמון הציבור הוא מרכיב מאוד חשוב בו. יש שתי דרכים לנהל את המשבר הזה: להנחית בעצמה על הראש של הציבור גזרות - זו דרך שתיכשל כישלון חרוץ, וראינו בשבוע האחרון לאן הביאה. בוא ניקח את ההחלטות של הממשלה מיום חמישי: חופי הים, הבריכות, המסעדות – אין דבר שהממשלה לא חזרה בה. אם הממשלה לא היתה חוזרת בה, בישיבת ועדת הקורונה בעניין המסעדות, ואומרת מה שאמרתי קודם – למה לא לעשות בשטח הפתוח, כפי שמקובל בניו יורק? הרי מה הם היו עושים – נכנעים ללחץ של המסעדנים להפר את ההוראות, כלומר התהליך הזה בכנסת עוזר לממשלה. הוא מאפשר לממשלה להגיע לתוצאות יותר טובות. דבר שני, לשמוע את הציבור. הרי מה שקורה בישיבות הממשלה – ואני הייתי שנים רבות בממשלה כשר, לפני זה כמזכיר ממשלה - הציבור לא יודע, שומע שורה תחתונה – כך וכך הוחלט, הוא לא יכול להשמיע את קולו, לא יכול לטעון טיעונים, לא יכול לשאול שאלות, לא יכול לבדוק האם זה על בסיס מסד נתונים. זה חלק מההליך. אם היינו במשבר של 30 יום, יכולנו ללכת לשיטת ההנחתות. בגלל שאנחנו במשבר ארוך, אם הכנסת תיתן יד לדבר הזה, אנחנו – אני צופה דברים מאוד קשים מנקודת מבט הממשלה ויכולתה להתמודד עם המשבר הזה. הרי כל האנרכיה שיש, שבשעה 05:00 נכנס האיסור על המסעדות וב-10:00 הוועדה תתכנס זו שיטת האישור בדיעבד. בגלל שיש אישור בדיעבד, אין ודאות. ומשגעים את הציבור. הכלל חייב להיות, מבחינת ניהול המשבר, מבחינת הציבור, שהאישור יהיה מראש. אני מוכן לקבל מקרים שיהיו חריגים, אבל זה לא פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה? אשמח להשתכנע. לא יודע אם אוכל להתקדם יותר. אשמח להשתכנע. יש דברים שאני יודע מה לא השגנו. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כל, אני מתנגד לכל עקיפת הוועדה על-ידי הליכה למליאה. במליאה זה יותר מחצי מהממשלה. אני נגד שיכופפו יושבי-ראש ועדות ואז זה לא יגיע להצבעה כדי להגיע למליאה, ואז לרוקן את הפיקוח הפרלמנטרי האמיתי, כי מי שיושב במליאה, לא היה בדיון, לא שמע שאלות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסיפור של המליאה היה הפוך. אמרנו: לא תתכנסו שבוע, לא תתכנסו שבועיים. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> איזה מין מנגנון זה? אדוני היושב-ראש, אני לא מכיר מנגנון, ותפנו את תשומת לב חברי הוועדה לאיזה מקום אחר בדברי החקיקה של ישראל בורחים מפיקוח פרלמנטרי בוועדה ומגיעים למליאה. איפה זה קיים? תנו לי מקרה. אין מקרה. אתם רוצים להמציא את החוקתיות הישראלית מחדש פה? הרי במליאה זה אופי שונה. זה בכלל לא פיקוח פרלמנטרי. זה עניין פוליטי, זה עניין קואליציוני, זה עניין אחר. אני נגד הבריחה למליאה כמעקף לוועדה ולא משנה איזו ועדה זו. במליאה לא מתקיים דיון אמיתי של פיקוח פרלמנטרי. באים ומצביעים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> אם תגידו לי: בחקיקה הישראלית יש הרבה מקומות שבהם עוקפים את הוועדה באמצעות המליאה, אז תחדשו לי, אבל לפי דעתי, אין דבר כזה, ואיני מחברי הכנסת החדשים בבית הזה. שנית, מה המנגנון שאתם מציעים? הכניסה לתוקף פחות מ-24 שעות היא בכלל לא קשורה לפיקוח הפרלמנטרי. כשאתה קורא את סעיף ד, אתה רואה שהתקנות שיותקנו יוגשו אחרי פרסומן ברשומות לשולחן הוועדה. כלומר אחרי שהן בתוקף הן מגיעות לכאן. יותר מזה – לוחות הזמנים פה – לא תעלה על 28 ימים. ב-28 ימים במשבר הזה העולם יתהפך, אז הוועדה הזאת תתכנס יותר מחודש, אם אני לוקח את הזמנים, את הפרסום ברשומות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עם התקנתן – הממשלה צריכה להודיע למליאה? אם צריך לשפץ מילה או שתיים, נשפץ. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א) יוגשו בסמוך ככל האפשר לאחר פרסומן ברשומה לוועדה בליווי דברי ההסבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא לאחר פרסומן ברשומה. זו טעות. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> סעיף 4ד. זו המשמעות המשפטית היחידה. אין משמעות אחרת. אם זה אחרי הפרסום ברשומות, זה מעשה עשוי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוא נלמד חברותא שנייה. לא ישבתי על הנוסח. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מה שאומר חבר הכנסת סער זה נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל יודיעו לנו קודם. << דובר_המשך >> גור בליי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת סער צודק שהתקנות הן תקנות. הן מותקנות ומפורסמות ברשומות. זה נכון שיש 24 שעות עד שייכנסו לתוקף ויחולו על הציבור שבהן הוועדה – ברמה פורמלית זה אישור בדיעבד. ברמה המעשית זה מאפשר ב-24 שעות האלה לוועדה, להחליט לא לאשר אותן לפי שחלות על הציבור. אבל נכון שהן נכנסות לתוקף אחרי ה-24 שעות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לבדוק את הסוגיה הזאת. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> הן מוגשות לוועדה אחרי הפרסום ברשומות. אנחנו לא יודעים מה זה פרסום ברשומות? בחברותא יש לך יתרון עליי, אבל משפטים למדתי. פרסום ברשומות, בשיטת איתן כבל – היה פה קרב גדול מאוד בכנסת ה-16. חוקקתי את איסור כפל התפקידים על יושב-ראש ההסתדרות. היה לי קרב קשה מאוד עם עיר פרץ. כל סיבוב הוכרע על חודם של כמה קולות, 11, 10, בוועדת הכנסת. היה לי קרב עם עמיר פרץ שהיה אז יושב-ראש ההסתדרות. אני העברתי את איסור כפל תפקידים, ב-2005, גם על יו"ר ההסתדרות. היה פה קרב אדיר בכנסת ב-2005, כי גם הקואליציה של עמיר פרץ בהסתדרות כללה את כל המפלגות - היו לו מנופים מצוינים. היו 11, 10, כל ישיבה של ועדת הכסת. זה עבר מקריאה טרומית לקריאה שלישית, ובמליאה כל פעם בארבעה-חמישה קולות הפרש. עמיר יודע לתת פייט. כשנגמר האירוע, בירכתי, כמו שעושים אחרי שהחוק עובר שנייה-שלישית. אמרתי: אגש לעמיר פרץ. באתי ללחוץ לו את היד על הפייט שנתן. הוא אומר לי: זה עוד לא גמור. אמרתי: למה אתה מתכוון? לפרסום ברשומות? כשכתוב: פרסום ברשומות – את זה אני מבין. כשאומרים: התקנות יעמדו בתוקפן לתקופה שלא תעלה על 28 ימים, או בסעיף אחר: בתוך 14 ימים לאחר התקנתן – כלומר זה הפיכת הפיקוח הפרלמנטרי ללא רלוונטי, לתלוש מאירוע, ובמי אנחנו פוגעים? באזרחי ישראל. כי כל הדברים שקורים, והממשלה בעצמה הודתה ששגתה פעם אחר פעם במפורש או במשמע. אבל אם היא חוזרת בוועדת הקורונה ואומרת: לא התכונתי, פה אני מתקנת – ברוך השם שיש פיקוח פרלמנטרי. אנחנו נחסל את הפיקוח הפרלמנטרי? בזה אנחנו נשפר את יכולת מדינת ישראל להתמודד עם המשבר? אדוני היושב-ראש, אני מבקש בכל לשון של בקשה, שלפני שנתקדם הלאה, כי בסופו של דבר, אם הבנתי נכון את חברי הוועדה, הרוב סבורים שהכלל צריך להיות אישור מראש של פיקוח פרלמנטרי כפי שאנו מכירים ואתו. אולי יש מיעוט שסבור אחרת. זה צריך להיות הכלל. אפשר גם לחשוב איפה יכולים להיות החריגים אני מוכן להיות פתוח. אם אשתכנע בנושא מסוים שפה מתאים שיהיה חריג – בסדר, אבל כרגע איננו יכולים ללכת לדבר שיפגע בפיקוח הפרלמנטרי לא רק כי זה יפגע במעמד הכנסת אלא זה יפגע בתוצאות הנכונות. זה יפגע באמון הציבור, זה בהכרח יפגע בציבור, ומי שחושב שבצורה של הנחתות אפשר לנהל את המשבר הזה ולהצליח – לא מבין מה שמתרחש לנגד עינינו כל ימים האחרונים. זו הדרך ההפוכה מהנכונה. מאחר שאני רוצה כאזרח, כחבר בקואליציה, שאנחנו נצליח – אני חרד אם נלך במתכונת הזו. לכן אנו יכולים להמשיך בנתיב שקבעת, אבל אני מבקש לעשות מחשבה שנייה על העיקרון, ואם נוכל להתכנס על העיקרון, יש פה חברים באופוזיציה שאני מניח שמה שלא יהיה יצביעו נגד, וזכותם. זה תפקידם. אבל לפחות אנחנו, שרוצים לתת לממשלה כלים, אבל מאוזנים - נוכל להצביע. זה דבר – אשתמש במשהו שאמר מורנו ורבנו מנחם בגין ע"ה בהקשרים מדיניים – בלתי קביל לחלוטין. ואנחנו תלמידים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פני משה כפני חמה, להבדיל, ופני יהושע כפני לבנה. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רק מדמיין את מנחם בגין ע"ה ואת מי שהיה אז לצדו, דור המייסדים, קוראים את הנוסח הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שפתיו דובבות בקבר. אוסאמה סעדי ואז קארין אלהרר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נאלצתי לעלות לוועדת חינוך כי היה לי דיון מהיר, וכנראה הפסדתי דברי חכמה שאמר חברי גדעון סער, אבל אני מבין שהמשפט האחרון מביע את עמדתו, ואני מצטרף לכך, שזה בלתי קביל לחלוטין. מה שיש לנו פה זה חוכה ואיתלולה לכל ההבטחות – אנחנו נתקן, נשנה, לא נסכים לנוסח המקורי. אדוני היושב-ראש, אני קראתי הבוקר את מה ששלחתם לנו בתור הנוסח. אני עכשיו מצטער על כך שרצנו קדימה ודנו בכל הסעיפים החשובים, אבל הם לא העיקריים בחוק הזה, והשארנו את הסעיפים העיקריים, שהם 2 ו-4, לסוף, ובסופו של יום אנחנו מקבלים את אותה גברת בשינוי אדרת. עם כל הכבוד, לא שינינו מהמנגנון הבסיסי, בין אם זה ההכרזה עצמה ובין אם זה התקנת התקנות. זה לב-לבו של החוק. חוץ מתיקון קוסמטי שההארכה – נכון, הוא לא קוסמטי אלא תיקון חשוב, ויש לברך על כך שההארכה חייבת אישור של הוועדה, תיקון חשוב, אבל עדיין את הבסיס, הוא נגוע בדגל שחור שאני חושב, ואני רוצה לתקן אותך, גדעון – חברי האופוזיציה לא תמיד – לפחות בחלק מהחוקים פה – ואני חושב שאני מייצג את כל חבריי מהאופוזיציה – לא תמיד הצבענו נגד, כי אנחנו אופוזיציה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הבנו את צו השעה, תיקנו דברים, ועשינו זאת בהסכמה, והצבענו עם דברים שהביאה הממשלה עם תיקון. לכן פה זה לא רק כי אנו אופוזיציה. אתה בקואליציה ומדבר יותר בחריפות ממני, כי זה נושא שנוגע לכל אזרח ואזרח. אנחנו מקבלים, כל חברי הכנסת, כל בוקר, סמ"סים, מיילים, הודעות: תצילו את הדמוקרטיה. יש פה מערכה על גורל המדינה וגורל הדמוקרטיה הישראלית. אדוני היושב-ראש, לא ייתכן מצב, שהכנסת תיתן ותוותר על סמכויותיה למשך 45 יום ואז עוד 28 ימים התקנת תקנות, ואחרי 14 יום נוכל לבטל בדיעבד את התקנות האלה. יודע מה זה? זה אומר כחודש וחצי, לכנסת אין שום- - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, התקנות לא מגיעות בהחלטה אחת; זה תקנות שכל פעם, לפי הצורך הממשלה מתקינה, ואז זה מסלול שמגיע לוועדה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> התקנות האלה יבואו לוועדת הכלכלה, לוועדת בריאות, לוועדת חוקה. הדיון האחרון על העונשין- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההערה של גדעון – אני בודק, כי איני משפטן. לא שמתי לב לזה. אני בודק את העניין הזה. ביקשתי מהיועץ המשפטי לבדוק את זה. לא הייתי ערני לזה. אני בא מתחום הניהול – פחות מתחום המשפט. אני צריך לדעת כמה זמן יש לי לעשות ככה, כמה זמן יש לי לעשות ככה. לא דקדקתי בעניין הזה ולכן ביקשתי לבדוק את העניין. יכול להיות שלא יהיה לי פתרון. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בישיבה האחרונה, שדיברנו על סעיף 23, על העונשין, ואמרנו שהגדרת העבירות וקביעת העונשים, שזה סמכות פרופר של הכנסת שלוקחת הממשלה, ואמרנו: צריך אישור מראש, ולפחות אם במצבים חריגים, סופי שבוע, הממשלה סבורה שצריך לכנס מיידית, אמרנו שאפשר שזה ייכנס מיידית, אבל צריך אחרי זה מייד להביא לאישור ועדת החוקה. מה עשיתם – אמרתם שכל התקנות ייכנסו לפחות אחרי 24 שעות, אבל יש גם סמכות חריגים, שזה ייכנס מיידית, אבל אישור התקנות גם על העונשין וגם על הגדרת העבירות וגם על סעיף 3, זה חוזר לסעיף 4ד, כלומר אותו מנגנון של הבאה לוועדת חוקה תוך 28 ימים ואז הוועדה יכולה לבטל את זה, כלומר הממשלה יכולה להתקין תקנות ולהגדיר עבירות ולהטיל קנסות, ורק בדיעבד תוך 28 ימים ועדת החוקה יכולה לבטל את זה. זה לא מה שהתכוונו. התכוונו שהכלל צריך להיות שמראש צריך אישור הוועדה כתנאי לכניסתן לתוקף של התקנות הללו, ורק במקרים חריגים אפשר שייכנס מיידי, אבל צריך לבוא לאישור הוועדה, אם זה בסופי שבוע. אתם פה הפכתם את החריג לכלל ואת הכלל לחריג. עם כל הכבוד, אפילו עכשיו כשאנחנו רואים שאישור בדיעבד של ועדת קורונה, של תוך שבעה ימים, אנו רואים שזה צריך להיות הפוך. הניסיון שצברנו בימים האחרונים- - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כולם משבחים את ההליך. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> אבל למדנו, שההיגיון צריך להיות הפוך, כי הדברים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע את ההבדל בין לכתחילה ובדיעבד, ואת ההבדל בין המצוי לרצוי. גם לא כמשפטן. זה תלוי בנו, בבני אדם. החיים רצופי אמירות וכוונות ולא תמיד מגיעים אליהן, בטח לא במכה אחת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כל הפרפראזה על שני מפתחות, לדירה, לבניין – המפתח לבניין – אין לנו שום שליטה עליו. ברגע שהממשלה מכריזה על מצב חירום, אנו ככנסת למשך 45 ימים, לא יכולים לבטל את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל כרגע היא לא מכריזה. כרגע אנו במצב חירום. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ברגע שהחוק ייכנס לתוקף, הממשלה צריכה להכריז. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על זה נקבע בחוק שיהיה 30 יום שממשיך. הארכנו את זה ל-45 יום. נכון, עוד 15 יום. אני מצייר לעצמי דברים עקרוניים. גדעון ציין דברים עקרוניים. על זה איני חלוק עליו. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתן לך דוגמה, שיכולים לומר: הממשלה הכריזה על 45 יום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הכריזה. לא צריכה להכריז. החוק הזה נותן להם 45 יום. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> היא לא מבקשת להאריך את זה בוועדת החוק. ביום ה-46 זה מסתיים, ועוד כמה ימים היא מכריזה על 45 יום בלי להאריך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לבטל ולהאריך? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> היא לא מבקשת להאריך, ואז זה מסתיים. זה לא רעיון שלי. זה מישהו שצופה בי אומר לי: זו אפשרות קיימת. למה לא? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שטויות. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> האריכו את המסעדות, אז לא יותר טוב הליך מסודר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כתוב בחוק פה, שאם הממשלה רוצה להאריך את צווי החירום, היא צריכה להודיע לוועדה חמישה ימים קודם. אם אכנס לקונספירציות האלה- - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא קונספירציות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בקונספירציה כזאת גם האישור בדיעבד ייגמר רע מאוד לממשלה. גם לממשלה זה ייגמר רע. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ככנסת, אסור לנו לוותר על הסמכויות שלנו. אנחנו נמעל באמון שלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מסכים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה שיש פה בסעיף 2, בסעיף 4, בסעיף 23, זה שאנו מועלים בתפקיד שלנו. אין שום פיקוח פרלמנטרי אפקטיבי שנוכל לפקח על פעילות הממשלה שאנו רואים את ההחלטות של השבוע האחרון. הן ההפוך מהחלטות סבירות. הן התחבטויות והתלבטויות, לכן טוב שיש פיקוח של הכנסת. הפיקוח של הכנסת רק יכול להועיל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לי הרבה מה לומר על ההחלטות האחרונות ועל דו-השיח. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> איני מתאר לעצמי שאף חבר כנסת, בין מהאופוזיציה, בין מהקואליציה, ברגע שיש מצב חירום, ויש התפשטות ויש סכנה בריאותית, שנגיד: לא אכפת לנו. אין דבר כזה. אתה עד שבדברים מסוימים אמרנו: יש צו השעה ונלך כי אכפת לנו מהבריאות של האזרחים, מהכלכלה ומהפרנסה, והשיקולים שלנו הם בדיוק כמו של האחרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה, אוסאמה. קארין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> קודם כל, לאורך כל הדיונים דיברנו, ואיני מצליחה לראות היכן נמצאת אותה פשרה המדוברת. מראש, אני מבינה – כשנעביר את החוק הזה, ניכנס למצב חירום. על זה ויתרנו מראש – בסדר. אבל אחרי זה, כל החלטה שתתקבל, הכנסת אומרת: אני מוותרת על התפקיד שלי. הממשלה תעשה מה שהיא רוצה, ואז נביא את זה לכנסת. בעודנו דנים בחוק הזה ועדת הקורונה פתחה את המסעדות שהיו סגורות מהיום ב-05:00. אני מוצאת את עצמי במצב הזוי, שבו במקום לדון בהוראות החוק, בתוכן של הדברים, אנו דנים ומתלבטים בינינו לבין עצמנו, אם לסנדל את עבודת הוועדה. זו מהות הוועדה. אני מבינה את הצורך של הממשלה לקבל החלטות, ואני מכבדת את זה. אפשר לדון על חריגים – למשל, אם נמצאו נתוני תחלואה מטורפים באזור מסוים, וצריך לעשות סגר מיידי, וזה גם שיגיע מוקדם ככל האפשר, אבל לא דברים שבלאו הכי נדרשת היערכות. במסעדות נדרשת היערכות. חדרי כושר - סגרו אותם. אבל מה עם הים? מישהו בממשלה זרק שצפופים שם כמו סרדינים, אז סגרו את הים, ואז חזרו בהם. יעקב, אנחנו חברי כנסת אבל גם אזרחים. כששואלים אותי מה בתוקף ומה לא, איני יודעת מה לענות, אז מה יגידו האזרחים שלא יושבים בכנסת? מה יגידו בעלי עסקים שצריכים לפרנס את עצמם ואת עובדיהם? מה יגידו אזרחים שלא יודעים מה מותר ומה אסור? אנו יושבים על החוק הזה מספר שבועות. דיברנו על הדברים האלה, ואז אומרים: נמצאה הפשרה. ואני רואה אותה - והיא פשרה לא טובה. היא אפילו לא פשרה. היא אותו מצב בדיוק רק בניסוח אחר. מה הפשרה הגדולה? מה שיפרנו במצב? ולמה הכנסת צריכה להתפרק תפקידה? אנחנו לא דואגים לבריאות הציבור? לנו יש סט שיקולים לא טוב? מה החשש? ולמה אי-אפשר לדבר על אישור בדיעבד כחריג ולא כתנאי בסיסי בחוק הזה? לא קיבלתי על זה תשובות. למה זה צריך להיות ככה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי זו עמדת הממשלה. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> הממשלה טועה בעניין הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל הממשלה לא קובעת. יש טעות בסיסית בהבנה הראשונית. אנחנו קובעים. אנחנו הוועדה. אנחנו צריכים להעביר את החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ישב פה קיש ושמענו את כולם. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> למה אתה פחות טוב ממנו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שוב – אני נמצא בכנסת. לא במשהו אוטופי. כולם מסכימים ומתפשרים ככה או אחרת. אפשר להתווכח, אם הפשרה טובה יותר, פחות, היטיבה, לא. אבל זה לא סוד. עמדת הממשלה, שמגובה בעמדות אנשי מקצוע, שהם מדברים על כך שהכלים חייבים להיות כלים – אני לא מייצג את הממשלה. אני מספר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה היא הצילה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו הרבה פעמים התחלנו עם פערים בהרבה חוקים, שבסוף אישרנו. הרבה פעמים לא אישרתם הייתם נגד. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> למה אתה גורם לי להיות נגד היכן שאני יכולה להצביע אתך? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מתנהל כרגע מול שני צדדים: הרפואי הדחיפותי – נכון שיש לי ביקורת יותר חריפה מאחרים על ההתנהלות, ואני חושב שאפשר לנהל דברים אחרת. אבל התנהלות. אבל בהליך קבלת החלטות בסופו של דבר יכולים להיות דברים דחופים. זו כרגע עמדת הממשלה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בוא נדבר על הכלל, על מקרי הקיצון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנוסח שעומד בפניכם - נגיע אתו בהסכמה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה התפקיד שלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן כולנו נצביע. אף אחד לא יימלט מהצבעה, אפילו שמית. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה בדיוק המקום של הוועדה. מגיעה לוועדה הצעת חוק, ממשלתית. זו עמדת הממשלה. אבל מה עם עמדת הכנסת? למה לכנסת אין אמירה בעניין? רק מה שהממשלה מסכימה? ואם הממשלה לא מסכימה, אי-אפשר לקבל הצעת חוק טיפה אחרת? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שהספר התכלת שהונח פה ומה שיוצא היום – שונים בהרבה דברים. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> די דומה. בעניין של האישור בדיעבד, שהוא לב-לבו של החוק - די דומה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. ניצן הורוביץ, בבקשה. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> קארין אחת מחברות הכנסת הטובות ביותר, למרות שהיא לא ממפלגתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חתומים על שמה הרבה רעיונות יפים שעשינו פה בחודשים האחרונים. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> כפי שאמרתי קודם, זה לא אישי, יעקב. זה ענייני. כשלמדתי משפטים, לפני הרבה שנים, אני עוד זוכר שדברי המחוקק זה נחמד מאוד, כלומר מה שנאמר בדיון בכנסת אפרופו חוק, אבל בסוף מה שקובע זה מה שכתוב. דברי המחוקק יכולים לעזור פה ושם. לכן, יעקב, כוונותיך טובות, ואיני חושד בך. אתה דמוקרט. מה שאתה אומר פה היום, לא יעזור אם עוד כמה חודשים יעשו שימוש לרע בחוק הזה, והחוק הזה מאפשר לעשות שימוש לרעה. לכן חשוב מה שכתוב בסוף – לא מה שאנחנו אומרים ומתווכחים ומרגיעים ומבהירים. חשוב מה שכתוב. פה מה שכתוב, וזה לב העניין, סעיף 2ג, שמעביר את האישור לממשלה, ונותן לכנסת את האפשרות לבטל או לאשר בדיעבד. כלומר ההכרזה נכנסת בתוקף כבר על-ידי הכרזת המשלה. אני מגיע ישר לעניין, וזה לב החוק - סעיף 2ג צריך להיות כך: הכרזה על מצב החירום בשל נגיף הקורונה תיכנס לתוקף לאחר אישורה על-ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ופרסומה ברשומות. ברגע שאתה אומר את זה, את עניין האישור מראש אתה משאיר בידי הכנסת. אתה מאפשר את כל המנגנון. הממשלה שוקלת, מביאה את הבקשה לוועדת הכנסת. הוועדה הזאת יכולה להיות יעילה מאוד. הכנסת יכול להיות גוף יעיל. לקואליציה יש רוב, כך בנויה שיטת הממשל שלנו. הכנסת יכולה לעבוד על זה מהר, אבל היא לא מוציאה מידה את האישור הראשון, את המפתח לדלת. המפתח לדלת חייב להיות בידי הכנסת. למה זה קריטי – כי זה לא חירום פתאומי – שפתאום נוחתים מלא טילים על המדינה ויש רעידת אדמה. אנחנו בתוך מצב נמשך של קורונה שנמשך ארבעה, חמישה חודשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערכה שלך, כמה יימשך? << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> לצערי, יימשך עוד הרבה זמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז התהליך הכי חשוב כרגע הוא ההמשכיות. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> אבל זה לא פתאומי, של פצצה. לכן זה לא מסוג החירומים שצבא עירק פולש לשטחנו. אנחנו נמצאים בתוכו ומתמודדים אתו ועובדים אתו. כל הדברים כבר בפנים. לכן אין צורך במצב כזה להוציא את הסמכות מידי הכנסת כאילו יש פה התקפת פתע גרעינית. אנחנו מ-1940, 80 שנה של חקיקה ושלטון עם סמכויות בריאות, החל מפקודת בריאות העם שהבריטים עשו, מאוד מקיפה, וכל המצבים שעברנו מקום המדינה ועד היום, והממשלה הסתדרה עם המצב הזה, והכנסת היתה זו שמאשרת. הכנסת, בניגוד להלך רוח מסוים, לא באה להכשיל את המאבק בקורונה. המאבק בנגיף חשוב לנו באותה צורה, למרות שאני מהאופוזיציה, ממפלגת שמאל. גם אנחנו בעד חיסול המגפה. אנחנו לא רוצים לתת לנגיף להשתולל. כל הרעיון הוא שאם הממשלה עושה, ואז הכנסת מבטלת ומגישה אליה, זה סתם שטויות, רעיון דמגוגי. אני מתנגד לזה בכל ליבי. אנחנו שותפים לגמרי למאבק. יעקב, אם אתה שומר על הפיקוח הפרלמנטרי הנאות, זה מייעל את המאבק בקורונה – לא מקשה עליו. הכנסת היא לא מטרד, סרח עודף שמקשה על מישהו לנהל משהו. זה שהממשלה מתקשה לנהל, זה בעיה של הממשלה. זה לא בגלל הכנסת. הכנסת בחודשים האחרונים עם כל החוקים שנחתו – אגב, למורת רוחי – עבדה מהר מאוד. זה שהממשלה לא יודעת לקבל החלטות זו הבעיה שלה. לא של הכנסת. אנחנו כאן לא רק מטעם מפלגות ומטעם חברי כנסת; אנחנו מטעם הציבור. הממשלה פועלת מתוקף הכנסת. הכנסת, לפי שיטת המשטר שלנו, היא הגוף הריבוני והנבחר. הבחירות שלנו הן ישירות לכנסת, והכנסת מקימה את הממשלה ונותנת בה אמון ובראש הממשלה. לכן חשוב לשמור זאת בידי הכנסת. מליאה זה לא פיקוח פרלמנטרי – אני מצטרף לדברי גדעון. הדיון בוועדה – אתה בראשותך מקיים דיון רציני. אני רואה את זה בוועדת קורונה, בוועדת חוץ וביטחון. יש בכנסת ועדות שמקיימות דיון רציני, ולא צרי להוציא את זה מהן. אמרתי לשנות את סעיף 2ג, שזה לב העניין, ולומר – אני אומר שוב, כדי שיהיה ברור: הכרזה על מצב החירום בשל נגיף הקורונה תיכנס לתוקף לאחר אישורה על-ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ופרסומה ברשומות. דבר שני, בעמוד הראשון של ההגדרות - אני רואה שהכנסתם את זה בלילה – הסיפור של חיסול ועדת הקורונה לא מקובל עליי. יושבת פה ועדה, לא בראשות האופוזיציה חלילה. יפעת שאשא ביטון היתה שרה. אין לה, אני חושב, שום אינטרס פוליטי להכשיל מישהו בקואליציה. ועדת קורונה לא נכללת בוועדות שאמורות לאשר. יש ועדת חוקה, ועדת חינוך. איפה ועדת קורונה? הקימו ועדת קורונה. עושים צחוק מהמדינה? הקימו ועדת קורונה כי יש קורונה, ומעבירים לארבע ועדות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסעיף הזה היה אמור להיות בכל מקרה. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> לא היה בהצעת החוק המקורית. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> רק בעקבות התנהלות היושבת-ראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה את האמת? האמת שגם מה שעבר לוועדת הקורונה לא היה אמור לעבור, ראו פרוטוקול ישיבת ועדת הכנסת מלפני חודש וחצי. בא אליי יושב-ראש הקואליציה, ואמר לי: אני מבקש נושא אחד מהנושאים האלה להעביר לוועדת הקורונה. היו חילוקי דעות, אם זה סטטוטורי או לא, כן או לא. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כי אמרו: אנחנו לא נסכים לבדיעבד - שם יסכימו. שם הסכימו, ועכשיו זה מתהפך. זה הסיפור. התווכחתי עם כולם, גם אתך, למה להעביר את זה לוועדת קורונה. עשו שם חוק בדיעבד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה יודע מה הבעיה? אתה יודע כמה נושאים דנו שם? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מדויק, מה שאני אומר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יכול להיות. אתם כל הזמן מדברים על שתי פעולות מאוד חשובות – מכוני כושר וזה, אבל יש מאות פעולות שהתקבלו בדיעבד. אנשים שותקים, הם באוהלים פה מסביב, לא שומעים אותם. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל הדוגמה של המשמעות של עושים תקנות בדיעבד – היא עשתה בדיעבד וחטפה על ראשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כוונת המשלה היתה בהתחלה – האם הכול יעבור לוועדה אחת, ועדת חוקה, שתסתכל על הכול, וזו היתה הכוונה הראשונה. אני טענתי בישיבות פנימיות – ויעידו הפקידים שיושבים פה – צריך לקחת את זה לפני נושאים: רווחה צריכה להיות ברווחה, חינוך בחינוך, ודברים שהם הפגיעה באזרח ברמה הכוללת וברמה של יותר זכויות אזרח, קנסות, סגרים והכול - יהיה בוועדת חוקה. לא היה כל קשר לאירוע שקרה ולא קרה שם. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> אבל אדוני היושב-ראש, הנוסח שהונח על-ידי הממשלה לקריאה ראשונה בהיבט הזה בסעיף הגדרות - הוועדה שונה מהנוסח שבא לשנייה-שלישית. שמעתי מה שאמרת בקשב רב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא סותר. הממשלה לא התגבשה בעניין הזה. הם רצו להפיל הכול אצלי. ואני כמעט התפתיתי לעשות את זה. כמעט. << דובר >> גור בליי: << דובר >> למען הבהירות – בנוסח הממשלתי לא היתה הכרעה לגבי ועדה בכלל, ונאמר: ועדה של הכנסת שוועדת הכנסת קבעה לעניין חוק זה, ואם לא קבעה כאמור – ועדת הכנסת. זו הכרעה של הכנסת, לא של הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא פייר שאתם עושים את זה, כי זה לא קשור לחוק. הוקמה ועדה ייעודית. זה לא אליי. ניצן, תחליף אותי בבקשה, תן רשות דיבור לכסיף. אני כבר נכנס. << מנהל >> (היו"ר ניצן הורוביץ, 11:36) << מנהל >> << יור >> היו"ר ניצן הורוביץ: << יור >> רק אסיים את המשפט. אסור להוציא את המפתח לכניסת מצב חירום לתוקף מידי הכנסת. המפתח הזה, שהאישור לפני כניסה לתוקף הוא אישור הכנסת, פותח את השער להרבה דברים שעלולים להיות מסוכנים, בוטים וחודרניים. אין לנו להוציא אותו מידינו. אני לא מסתפק בדברי ההרגעה, ושהכוונה טובה. ואם 80 שנה, מאז 1940 הנציב העליון – 70 שנה מאז קיימת המדינה זה בידי הכנסת, והיא מאשרת, ולממשלה בישראל, ברוך השם, יש סמכויות רבות וגדולות, זה צריך להישאר בידינו. זה סעיף 2ג, וחייב לעבור שינוי. בנוסח הנוכחי אין לתמוך בו. חבר הכנסת סגלוביץ, בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כולם פה אומרים שאנחנו לא מדברים ברמה האישית. אני ממש מדבר ברמה האישית. אם יעקב היה פה, הייתי אומר לו שיש לי משהו ברמה האישית, מהסיבה הפשוטה – אני יושב פה ימים שלמים, ומבזבז את זמני על רעיונות שאמורים לעבור למשרדי הממשלה, ואמורים לעשות שינוי בעמדתם. נשאלו פה שאלות מהותיות, ובסוף קיבלנו נסיגה ולא התקדמות. מתחילת הדרך אני – ואני חושב שכל חברי הוועדה – ללא הבדל בין קואליציה לאופוזיציה, אומרים שהבעיה הכי גדולה היא סעיפים 2 ו-4, פה נמצא המפתח. פה כל הנאומים הגדולים, שרז היה פה בתחילת הדרך וסיפר מה כוונת החוק. זה פשוט הפוך. לכן זה בזבוז זמן. פה אני חולק על יושב-ראש הועדה. אני לא שליח של הממשלה. אני רוצה שהממשלה תצליח, גם אם אני באופוזיציה, ודאי להילחם בנגיף. אני חושב שהחוק הזה במתכונת שלו פשוט פוגע ביכולת של הממשלה. הם לא קולטים את זה, כי בסוף כל המנגנון שיעקב מדבר על ה-24 כהישג זה הכישלון הכי גדול שיכל להיות במצב הזה. כי אם היינו במצב של הממשלה החליטה וזו, יש ודאות. אולי החלטות לא חכמות, אבל ודאיות. היום הכול בסימן שאלה. לוחות זמנים שהם בלתי-אפשריים לתיקון, ומייצרים חוסר ודאות ופגיעה במה שהכי חייבים לפעילות במאבק בנגיף – באמון הציבור שגם ככה על הקרשים. אל מול זה אני לא נכנס לשאלות יסודיות שהן ברורות. התפקיד של הכנסת הוא לפקח על הממשלה, נקודה. יש פה אמירות מופרכות. מצד אחד באה הממשלה, גם יעקב אומר: אנחנו במצב חירום, אבל הוא מתמשך. על אחת כמה וכמה - ככל שהוא מתמשך כולנו אומרים: החיים לצד הקורונה. חיים לצד הנגיף. יחד עם הממשלה. << יור >> היו"ר ניצן הורוביץ: << יור >> שגרת קורונה. זה לא חירום פתאומי. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> השגרה מחייבת את הכנסת להיכנס למצב שגרה. מצב שגרה נכון במצב חוקתי, שהכנסת היא זו שמאשרת תקנות, נקודה. אין מהפכה כזאת. אני אמנם זמן מועט בכנסת, אבל יודע איך יש להתנהל. לא מגיעים דברים למליאה. הם צריכים להגיע לוועדות, לדיון. זה כיכר העיר. כאן שואלים את השאלות – פה ובוועדות אחרות. אנחנו לא נגד הממשלה. אנחנו נגד טיפשות. אני נגד טיפשות, נגד קבלת החלטות מטומטמות. התפקיד שלנו, לוודא שזה לא קורה. לצערי זה קורה ברצף של ארבעה חודשים. אז היום אומרת לי הממשלה: תוותר על הזכות הזאת, כי אנחנו במלחמה? אנחנו לא במלחמה. אנחנו במאבק מתמשך. אני אומר למשרד המשפטים – אתם שומרי החותם. נכון שבסוף יועץ משפטי צריך לומר אם זה חוקתי, את כל המילים המפוצצות האלה. בסוף משנים פה סדרי שלטון עכשיו בלי הצדקה בגלל גחמה. האירוע הזה מנוהל כגחמה, ופני הצעת החוק הזו כפני התקופה. כך זה נראה. אנו יושבים פה שבועות שלמים על הסיפור הזה, על סעיפים 2 ו-4. חבריי אומרים: בואו נפתור את סעיפים 2 ו-4 ונוכל להתקדם. ואז אומרים: נשאיר את זה לסוף. הגענו לסוף. היום רוצים לעשות הצבעות. אני קורא לחבריי - אין מה להתקדם בסיפור הזה. כל פרטי-הפרטים לא מעניינים. חבל שיעקב לא פה. אגיש את ההסתייגויות. אני מקווה ששותפיי לכנסת, לא לקואליציה – שותפיי לדעה הנכונה שצריכה להיות פה אמירה ברורה, והיא גם טובה לממשלה, אבל הם נתקעו בפרינציפ. הם בפרנציפ מולנו, וזו האמת, ויעקב מנהל אתם משא ומתן. אין לי טענות אליו. אני לא מנהל משא ומתן. יש עמדה ערכית עקרונית. התהפכו פה היוצרות, התהפכה הפירמידה, וצריך להחזיר את הדברים למכונם. מצטרף לכל דברי חבריי שנאמרו לפניי, ובאמת כל הדברים שנאמרו פה באו מאותו מקום – סעיפים 2 ו-4 אי-אפשר להתקדם איתם. אסור להתקדם אתם. אני בעד להצביע נגדם. מצדי שיעשה את ההצבעה, נקריא את החוק מהר, נגיש הסתייגויות מהר ונצביע נגדם, כי זה נגד מדינת ישראל. החוק הזה הוא נגד האזרחים. ושום הסבר משפטי לא יפתור את זה, ושום קומבינציה של 24 שעות המופרכות האלה. שיביאו תקנות ונאשר בפרק זמן סביר, כפי שנוהגת בכנסת. כך צריך להיות. יש לשים לזה סוף היום, כי זו רק ההתחלה. אני לא נכנס לפרטים, אילו תקנות הולכות להיות. חלקן דרקוניות ממש. נכון ששם יש כל מיני בקרות נוספות, אבל כל מה שאין בקרה עקרונית, ועוד לא הגענו ל-23, 24, על חקיקה פלילית והמשמעויות שלה – גם זה נבלע בבליל המוטרף הזה – יש להחזיר דברים למכונם. הכנסת מחוקקת, היא מאשרת, הממשלה מטפלת – זרוע ביצועית. זה מה שצריך להיות. אין פה מלחמה. יש פה מאבק עם הקורונה. אנו בשגרת קורונה. יש שגרת כנסת ושגרת ממשלה. << יור >> היו"ר ניצן הורוביץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מסכים עם רוב הדברים שנאמרו על-ידי חברים שונים פה, כולל הדברים הנכוחים שאמר עכשיו יואב. אמר קודם ידידי אוסאמה, שזה אותה גברת בשינוי אדרת. אני חושב שזה אותה גברת ללא אדרת, כי הסכנה כבר לא מוסתרת. הנוסח הזה גרוע מהמקורי בהרבה מובנים. אני רוצה לחזק את מה שאמר ניצן. בדף הכחול שאני מחזיק, שהוא נוסח מ-9 ביוני, לא כתוב דבר שזה חלוקה לוועדות שונות. כתוב בפרק ההגדרות: הוועדה – ועדה של הכנסת שוועדת הכנסת קבעה לעניין חוק זה, ואם לא קבעה כאמור – ועדת הכנסת. חבל שיעקב לא פה. האם מישהו שחושב שהפיצול שנולד מאתמול – זה לא היה אתמול. גם בנוסח של אתמול היה הנוסח שהרגע ציטטתי. << יור >> היו"ר ניצן הורוביץ: << יור >> חשבו שלא נשים לב? << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה קרה בפרק זמן הזה, מאתמול להיום? אומר לכם: יושבת-ראש ועדת הקורונה פעלה באופן שלא מקובל על ראש הממשלה ואנשיו, וכדי לנטרל את הוועדה הזו ולאיין אותה, לוקחים את הסמכויות שהיו בידיה ומפזרים אותה בין כל מיני ועדות, ששם ראש הממשלה, כנראה מאמין – בצדק או שלא בצדק – שתהיה לו יותר השפעה. כלומר זה אפילו פחות פיקוח פרלמנטרי מחוסר הפיקוח הפרלמנטרי שהיה קודם. אנחנו צועדים פה לאחור. בנוסף למה שאמרו החברים הקודמים ובצדק, שהפיקוח הפרלמנטרי לא קיים פה, הביזור של הסמכויות שהיו לוועדת הקורונה, כי זה דה פקטו מה שקורה, זה עוד פחות פיקוח פרלמנטרי. הזכיר קודם גדעון את בגין, ובצדק. אני נזכרתי בספר של אריה נאור, שנקרא המתווה החוקתי של זאב ז'בוטינסקי למדינה היהודית בארץ ישראל. אני מצטט מהספר, מה כותב על דמוקרטיה: איך אתה בוחן מהי דמוקרטיה – הפרשנות שאריה נאור נתן על ז'בוטינסקי - כל שעליך לבחון הוא שתי נקודות מכריעות אלו: ראשית, האם המדינה הנדונה נחשב הפרט לריבון, חירותו למיטב הדחיקה וסמכותה של המדינה להגביל את החירות מותרת רק במקרה של הכרח מוחלט. האם החוק הזה באמת עושה את זה? נהפוך הוא. החוק הזה, שאינו הכרח מוחלט, ברגע שהוא פוגע בפיקוח הפרלמנטרי, ברגע שהוא נותן לממשלה את הריבונות, שהופך את הממשלה לריבון ואף הופך אדם אחד לריבון, אם נתייחס לסעיף 38, הוא בעצם מבטל את מה שז'בוטינסקי עצמו אמר על ריבונותו של הפרט ועל ההכרח המוחלט בהגבלת חירותו. בהיבט השני, האם במדינת זו שמור החופש לכל המותח ביקורת פומבית על המשטרה קיים, או זכות כזו אסורה? בשתי אמות מידה אלו די כדי להבחין בין דמוקרטיה להיפוכה. גם פה יש סכנה שחופש הביקורת הזה לא יוכל להתקיים. בכוונה אני מזכיר את ז'בוטינסקי. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אתה רוצה לקיים דיון על זה, תיקח את הספר של אריאלה בילסקי, כל יחיד הוא מלך – אלה פרקים יותר מתומצתים מראייה ביקורתית. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> היום זה 80 שנה לראש ביתר. המליאה תעשה אחר הצהריים דיון. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בלי קשר, אני לא ידוע כמסכים עם תורתו של ז'בוטינסקי, אבל אני מזכיר אותה, משום שתראו כמה רחוק הלך הליכוד. יש בו אנשים טובים. אני חולק עליהם, אבל היו בו ויש בו אנשים טובים. איפה הם? מי שמוביל היום את התנועה הזו, שלמרות הוויכוח הפוליטי והאידיאולוגי שלי אתה, היא תנועה מפוארת. מי שמוביל אותה היום לא רק פוגע במדינת ישראל ובאזרחיה – הוא פוגע בתנועה שלו עצמו. והחוק הזה שאנו מסתכלים עליו כאן הוא מנוגד לדמוקרטיה, מנוגד לעיקרון הפרדת הרשויות, מנוגד לעיקרון הריבונות של העם וריבונות הכנסת. כאמור הופך את הממשלה ואת העומד בראשה לריבונים, ומנוגד להיסטוריה של תנועת החירות והרוויזיוניסטים. ואני אומר את זה כערך מוסף למה שאמרו חבריי קודם, שאני מסכים כמעט עם כל מילה שנאמרה. אני מסכים עם ההצעה הקונקרטית של חברי ניצן, שבסעיף 2ג יהיה כתוב: הכרזה על מצב החירום בשל נגיף הקורונה תיכנס לתוקף לאחר אישורה על-ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ופרסומה ברשומות – כלומר שלא יהיה בדיעבד. אני כרגע לא מתייחס לסעיף 4; אתייחס אליו בהמשך מן הסתם, אבל הייתי מוסיף ואומר שבתיקון, סעיף 4ג(א) – זה תיקון מאתמול להיום – ייכנסו לתוקף בתוך לא פחות מ-24 שעות ממועד התקנתן. ניתנה פה ארכה שלא היתה, ואף כתוב פה, שאם מדובר בשבתון או יום מנוחה, התקנות ייכנסו לאחר מכן, כלומר זה הופך להיות 36 שעות או יותר. אם אפשר לתת כזה מרווח, למה אי-אפשר לתת את המרווח הזה, שבין לבין תתכנס ועדת החוקה? מה יכול למנוע את זה? << יור >> היו"ר ניצן הורוביץ: << יור >> אני רוצה להצטרף לדברים שלך. התכוונתי לא רק ל-2ג, כי זה מצב חירום שקיים. מה שיותר חשוב, מה שעופר הדגיש לגבי סעיף 4, האישור בדיעבד של התקנות, כלומר גם עניין ה-24 שעות שנכנס, לא משנה את זה שהאישור הוא בדיעבד וזה רק מאפשר לכנסת לבטל את התקנה, אבל אם היא לא תזדרז ותעשה את זה, התקנה תהיה בתוקף. מעבר לכך, יש פה חריג שמאפשר לממשלה להחליט, כפי שעופר אמר, שזה דחוף ואז ייכנס לתוקף אפילו ללא ה-24 שעות. פה התעלמו מהקונצנזוס שהיה בוועדה, שדרש אישור מראש בכנסת, כשהחריג יכול להיות במקרים מסוימים אישור בדיעבד, כשלא ניתן לכנס את הכנסת, אבל אני לא רואה מקרים כאלה. מנגנון האישור בדיעבד נשאר כפי שהיה לצערי, פה בנוסח הזה, כולל האישור במליאה, שגם היו"ר הביע עליו ביקורת. המליאה לא מתאימה. אין אף דוגמה לאישור תקנות במליאה. המליאה לא יכולה לעשות דיון לפרטים, אין שיתוף ציבור, אין מומחים, ובסוף, ההצבעה היא קואליציה-אופוזיציה, כפי שאנו מכירים. זה לא פורום שמתאים לאישור תקנות. לכן זה משקף את הניסיון להפוך את הכנסת לחותמת גומי. אני מודה לד"ר עמיר פוקס, ששלח לי את הנקודה הזאת. תודה. חבר הכנסת אלי אבידר. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אני חושב שזו חכמה קטנה מאוד לומר שעידנו ושיפרנו. יש להיות כנים. הצעת המשלה היתה קיצונית מאד, שלא לומר מוטרפת. לומר שעידנו אותה, זה לעג לרש. בפועל החוק הזה נותן לראש הממשלה סמכויות שהוא לא זקוק להן. כדי לקבל החלטות הוא היה יכול לקבל את ההחלטות האלה בהרבה מאוד אפשרויות אחרות. הוא אינו מסוגל לקבל את ההחלטות, ואדם שלא מסוגל לקבל החלטות לוקח לעצמו עוד ועוד סמכויות, אבל זה לא יעבור. כל החכמה בדיעבד היא תקדים מסוכן, כי אנחנו לאט-לאט הופכים את הכנסת לכנסת בדיעבד. לא כך מבוססת השיטה הפרלמנטרית שלנו או השלטון במדינה שלנו, ולעשות את זה, זה לא תקדים מסוכן – זו הסכנה עצמה. הדבר הנוסף שאני רוצה לומר, שהיום אני אפילו לא עצוב אלא מחויך. אסביר. הייתי יכול להיות הרבה יותר מודאג, עצבני ועצוב לו ראיתי שהציבור לא יודע מה קורה, אבל הציבור כן יודע ומבין. אנשים שוטפים את הרחובות. הם מצטטים סעיפים ספציפיים מהחוק הזה. זה מעולם לא היה במדינת ישראל, שציבור של אנשים יודע בדיוק שהיום עולה לדיון חוק הסמכויות ואילו סעיפים ואנחנו מקבלים ווטסאפים כל הזמן. והממשלה חושבת שהיא יכולה לעשות מה שהיא רוצה. הכלבים נובחים והשיירה תעבור, אבל זה לא המצב, כי הציבור מבין, הבין ולא ייתן שיצחקו עליו בהמשך. היום יגיעו כאן מחוץ לכנסת קבוצות מחאה לא מעטות שמגיעות להפגין כנגד חוק הסמכויות הזה, שאנו פה מדברים עליו. ההפגנה הזו בחוץ, אף אחד מאתנו לא ארגן אותה. הם לא רצו את ההתערבות של הפוליטיקאים. זה ארגונים של החברה האזרחית, שהוציאו לאנשים שלהם הודעה: בואו להפגין כנגד חוק הסמכויות. אני רוצה לומר להם: אל"ף, כל הכבוד, כי הם משמיעים את הקול שהאנשים המנותקים במשרדי הממשלה הרבים מדי אינם שומעים. לכן, אדוני, הייתי ממליץ לוועדה הזאת לעצור את הדיונים עכשיו, להתכנס לדיון רציני, שבו אנו משנים את מהלך העניינים, עוצרים את גלגל השיניים הזה שדורס את הדמוקרטיה ואת יכולת הכנסת לעשות את עבודתה. לא חייבים להביא את זה להצבעה. לא חייבים לסיים את ההצבעה היום כדי להביא את זה מחר לדיון. השמיים לא נפלו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניצן הורוביץ: << יור >> תודה רבה. יש לנו כמה משתתפים בזום. ד"ר עמיר פוקס, בבקשה. מעבר למה שאמרתי בשמך, אתה רוצה להוסיף? << אורח >> עמיר פוקס: << אורח >> כן. הנקודה של ה-24 שעות – איך שהיו"ר מציג אותה – לפחות בתחילת דבריו - זה לא משקף את מה שכתוב בנוסח, כלומר זה לא שיש פה 24 שעות שבהן יש צורך באישור של הכנסת. אין צורך באישדור הכנסת. לכנסת יש אפשרות להתכנס באותן 24 שעות ולמנוע את כניסת הסעיף לתוקף, אבל זה ודאי לא מחייב, לכן התקנה תיכנס לתוקף אחרי 24 שעות בהיעדר אותו כינוס מיוחד ומהיר שעלול לגרום לדיון נורא היסטרי. אני מסכים שאפשר היה לדרוש מהכנסת לקבל החלטה תוך 24 שעות, נכון, אבל החוק לא דורש את זה ממנה אלא משאיר את כל המנגנון הארוך, שאם לא קיבלה החלטה תוך 24 שעות, החוק נכנס לתוקף, ואז יש שבוע ועוד שבוע בחלק מהתקנות והולכים למליאה, שכפי שאמרת, זה אכן הפורום הכי לא מתאים לקבל כזו החלטה. אין להציג זאת כהגענו למודל של אישור מראש. זה אישור בדיעבד עם השהיה של 24 שעות. אני מסכים שזו התקדמות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה צודק, לכן הצעתי להכניס בפרק הזמן הזה את כינוסה של ועדת החוקה. << אורח >> עמיר פוקס: << אורח >> היא חייבת להתכנס, ואם היא לא התכנסה, זה לא ייכנס לתוקף. זה ייכנס לתוקף רק אם תהיה החלטה בכנסת. אגב, נכון, כפי שגם כתבנו בחוות הדעת כפי שנאמר, ניתן להשאיר פתח למקרים מיוחדים ודחופים שבהם לא ניתן לכנס את הכנסת, אבל במקרה הרגיל זה לא אמור להיות כך. שוב - בניגוד לאיזון שמנסים להציג, כאילו זה מצד אחד דמוקרטיה ומצד שני מלחמה בנגיף, בדומה לחוקים שמאזנים בין זכויות אדם ושמירה על ביטחון, שלפעמים זה איזון כזה – פה זה לא כך. האיזון כאן מבחינתי, ההמתנה גם יכולה להביא להחלטות נכונות יותר מבחינת הנגיף אבל בעיקר היא מביאה ליותר לגיטימציה, ומביאה להחלטות שלא משתנות יום אחרי יום, כלומר יהיה פה הליך של קבלת החלטה. יש החלטת ממשלה, הולכים לאשר את זה בכנסת. רק אחרי זה, זה נכנס לתוקף. אחרת זה יוצר בוקה ומבולקה. הדבר הזה בעייתי לא רק מבחינת הפרדת רשויות ודמוקרטיה; הוא בעייתי מבחינת המלחמה בנגיף כי אנשים מאבדים אמון. הם לא יודעים מה בתוקף ומה לא בתוקף, הם לא סומכים על הממשלה. ככל שהדבר יעבור אישור מסודר בכנסת, זה מועיל למלחמה בנגיף בגלל הלגיטימציה, בגלל האפשרות לקבל אמון של הציבור בדבר הזה. << יור >> היו"ר ניצן הורוביץ: << יור >> תודה. סעיף 4ג, תקנות ייכנסו לתוקף לאחר אישורן על-ידי ועדת הכנסת. תומר נאור, התנועה לאיכות השלטון. << אורח >> תומר נאור: << אורח >> אהיה זריז. תודה רבה. הדיון עצמו ראוי ומכובד וחסרים לנו כאלה. שלושה משפטים. העובדה שלא היתה לנו כנסת למעלה משנה וחצי הרגילה את הממשלה לרוץ קדימה בלי להבין שיש פה חשיבות לפיקוח פרלמנטרי. יש פה חשיבות לאלמנטים כמו שיתוף ציבור ושקיפות, ויש פה חשיבות לעובדה ששיקולים ענייניים יישמעו טרם קבלת החלטות. מה שאנו רואים בשבוע האחרון, גם בוועדת הקורונה, אבל גם פה היום וגם בוועדה לחוץ וביטחון בנושא איכוני השב"כ, מבהיר לנו בדיוק מה החשיבות של פיקוח פרלמנטרי, שנתונים יוצגו כפי שצריך, ומה החשיבות שגורמים מהחברה האזרחית וגם גורמים מקצועיים ידברו בפני הוועדה עצמה. לגבי מה שאמרת, יושב-ראש הוועדה הזמני, אם אנחנו נכנסים פה למתווה שמעניק מחד, כוח די גדול לממשלה לקבל החלטות ולרוץ קדימה, ומצד שני, מצמצם את היכולת של הפיקוח הפרלמנטרי- - - << יור >> היו"ר ניצן הורוביץ: << יור >> קצת הרבה. << אורח >> תומר נאור: << אורח >> אנו חושבים שצריכה להיות ועדה שלומדת, שמגלה מומחיות, שלא כל פעם מחדש צריכה לשמוע הסברים של מומחים בתחומי רפואה כאלה ואחרים, אלא ועדה שממוקדת לנושאים שקשורים למאבק בקורונה. העובדה שעכשיו מבזרים את הסמכויות כביכול על-פי כל ועדה ולפי התחומים המקצועיים שלה, רק מחליש ופוגע, לטעמנו, באלמנט של הפיקוח הפרלמנטרי. אני קורא אמירות לא נעימות על קץ הדמוקרטיה וחוקי הסמכה. אנחנו בטח לא שם, אבל יש פה תחושה שמנסים לצמצם את היכולת של הכנסת לפקח בזמן אמת בצורה מקצועית ומבוססת נתונים על קבלת ההחלטות, לכן אני מתחבר לדברים שאמרת, חבר הכנסת הורוביץ. אנו סבורים שכן צריך להעניק כוח לוועדת הקורונה. תודה. << יור >> היו"ר ניצן הורוביץ: << יור >> תודה רבה. שיקמה שוורצמן ברסלר ממחאת הדגלים השחורים, בבקשה. << דובר >> שיקמה שוורצמן ברסלר: << דובר >> שלום. כל המצב הזה עבורי חדשה. אני רוצה להשמיע את הקול שלנו, שנמצאים ברחובות כבר ארבעה חודשים. מבחינתנו, אנחנו לא משפטנים, בלי שום יומרה. אני גם שומעת מה שתומר אומר, שזה לא חזון אפוקליפטי, מה שאנו רואים. אבל אני חושבת שכל החוק הזה, וזה ברור לכל הציבור שבא אתנו ומתרחב כל הזמן – כל החוק הזה וכל הדיונים הם התפלפלויות משפטיות כאלה ואחרות ופוליטיות. כציבור אני רוצה להאיר את תשומת לב כל הנוכחים לעובדה הפשוטה: אין שום צורך בחקיקה. חקיקה לא היתה מעוררת כל כך הרבה אמוציות בציבור, אלמלא היינו מבינים כולנו שמה שאנחנו נמצאים בתוכו כעת זה משבר הנהגה הכי פשוט שיש. אין שום צורך לחוקק חוקים שנותנים לראש הממשלה סמכויות שלא אמורות להיות לו, אם אנשים היו מאמינים ב ולראש הממשלה הזה. הייתי ממליצה לכל חברי הכנסת ולכל חברי הוועדות, להסתכל לבעיה האמיתית בעיניים. מדינת ישראל נמצאת במשבר, ומי שמונע מהמשבר הזה להיפתר, והחוק הזה הוא אולי הדוגמה הכי קלאסית, זה העובדה שיש לנו ראש ממשלה שהסמכויות מרוכזות בידיו בצורה סופר מסוכנת, והציבור הרחב, כולל חלק גדול מבוחריו, לא מאמין לאף מילה שהאדם הזה מוציא מהפה, וכל עוד זה המצב, בכלל לא משנה אילו חוקים יחוקקו. כשזה המצב, צריך לחוקק חוקים דרקוניים שמעבירים סמכויות מהכנסת לממשלה ועושים כל מיני דברים כאלה, כשיש אמון, כשיש אדם שיש לו מנדט ציבורי לקחת החלטות, לא צריך חקיקה. כל עוד הבעיה המאוד פשוטה הזאת – היא מסובכת אולי לפתרון, כי אנחנו שבויים פה בכל מיני נרטיבים הזויים – אבל זה כל כך פשוט, שכרגע כל התרכזות בדבר אחר עושה עוול לנו כציבור. אדבר ברמה האישית שלי – הדיונים האלה, סעיף כזה או סעיף אחר חשובים. אני מכירה חלק מהפרטים, אנשים מכירים חלק מהפרטים, אבל זה הכול זריית חול בעיניים. רוצים לפתור פה את הבעיה באמת? אתם הכנסת. אתם הנבחרים שלנו. בחרנו בכם להנהיג. תסירו את המכשול היחיד המרכזי שמאיים כרגע על המדינה, ואז נוכל להסתכל לבעיות האחרות ולפתור אותן. כל עוד זה המצב, אתם מבקשים מאתנו הציבור, להישמע לגזירות, ומי שמבקש מאתנו את הגזירות האלה זה אדם שאנחנו – ואני אומרת זאת בשם קבוצה מאוד גדולה של אנשים – לא מאמינים שהשיקולים שעומדים מאחוריו הם שיקולים טהורים. כל דיון אחר, כל חקיקה אחרת – אנחנו אנשים שומרי חוק. נציית לחוק, אבל נשתמש בכל הכלים שעומדים לרשותנו כדי להיאבק באבסורד הזה, וסליחה כי אתם משקיעים מיטב זמנכם ומגיעים ממקומות טובים ומרצונות טובים. הדיון הזה הוא זריית חול בעיני הציבור, זה מפסיק לעבוד. << יור >> היו"ר ניצן הורוביץ: << יור >> תודה. עו"ד גבי לסקי, נציגת לשכת עורכי הדין, ואני מודה – חברה שלי. שלום. << מנהל >> (היו"ר יעקב אשר, 12:06) << מנהל >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא תושבת קבע פה. תודה. << אורח >> גבי לסקי: << אורח >> קודם כל, בשם לשכת עורכי הדין אני רוצה לברך את הוועדה על הדיון המעמיק והענייני והרציני – הייתי שותפה לרוב הדיונים. הוא גם דיון שקוף, גם משתף את הציבור. אם סעיף 2 יתקבל, כל זה ייעלם. אנחנו רואים שהמקום הנכון לקיים את הדיונים האלה, זה בדיוק פה. ככה יש לנהל אותם. אני לא רוצה לומר שאם סעיפים 2 ו-4 יתקבלו כפי שהם, תהיה הפיכה שלטונית, אבל בהחלט מדובר במהפכה חוקתית שאנחנו משנים את התפיסה החוקתית במדינת ישראל, ובכך אנו נותנים לממשלה סמכויות לפגוע באופן קשה בזכויות האדם, שבדיעבד רק הכנסת נותנת את האישור – יכולה לבטל ולאשר. אגב, גם לא ממש יכולה לתקן. לכן אנחנו חושבים שמדובר בפגיעה בהפרדת הרשויות. על כן הצעה של חבר הכנסת הורוביץ מקובלת עלינו, שלא יהיו אישורים בדיעבד אלא אישור של הכנסת לפני שמתחילים לפגוע בזכויות, כי זו המשמעות, וכדי שהדברים הללו ייעשו בשקיפות מלאה, אחרי שקיבלו את כל הנתונים, אחרי דיון מעמיק ורציני בוועדות. במליאה אין אפשרות לקיים דיונים מסוג זה. אני שמחה שרוב חברי הכנסת דוגלים בעמדה זו. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק אתקן דבר אחד שאמרת, שהוא נכון – הסמכות שלנו היא לאשר או לא לאשר, אבל גם אבל בסעיפים – לא רק כמקשה אחת. << דובר_המשך >> גבי לסקי: << דובר_המשך >> נכון, אבל אפשר לתקן סעיף? זה לא כתוב בחקיקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. לכן אמרתי שדייקת בלשונך, אבל עדיין אני אומר – לא לאשר כבלוק. אנחנו יכולים לומר: מתוך 50 תקנות שהגיעו אלינו, או בסעיפים בתוכם, זה אישרנו וכמה דברים לא אישרנו. << דובר_המשך >> גבי לסקי: << דובר_המשך >> נכון, אבל זה אחרי שכבר נכנסו לתוקף. זה מה שנאמר לגבי הבלבול וחוסר האמון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גברתי, זה לא אחרי שזה נכנס לתוקף. אחרי 24 שעות ייכנס לתוקף. אנצל את ההזדמנות שאת כאן – נקודה אחת שהוארה לי יותר בדברים שנאמרו על-ידי החברים, במיוחד מגדעון, קטע שמבחינתי שצריך תיקון, כי אני בא מעולם הפרקטיקה. אחד החסרונות שלי – אני לא בא מעולם המשפטים, לכן אני יכול לפעמים לא להבין מושג מסוים. אני לומד מהר. אני בא מהעולם הפרקטי. אני רוצה לדעת שאם נתנו לי 24 שעות, יש לי אותן. בלשון כרגע - ובזה אני מודה לגדעון – יש לי אותן אבל אין לי אותן ברשומות. אני בודק את העניין ומקווה שיתוקן בעז"ה. << דובר_המשך >> גבי לסקי: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פרופ' חגי לוין, יושב-ראש איגוד רופאי בריאות הציבור. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> תודה רבה. אנחנו מכירים מהמקורות את "עוד זה מדבר וזה בא". כדי להתמודד היטב עם המגפה אנו חייבים גם בצעדים החמורים שאנו נוקטים, ולפעמים חייבים לנקוט, לשדר לציבור ביטחון, חוסן, יציבות. לכן חייבים תהליך, וזה מה שהוועדה מנסה לעשות – תהליך שלא יוצר פאניקה אלא מאפשר קבלת החלטות שאינן תזזיתיות אלא נשענות על אדנים מוצקים, מקצועיים, ואז נדונות באופן ציבורי ומקצועי גם בכנסת. אני מברך את הוועדה על שהוסיפו בסעיף 2 את המלצתנו לחוות דעת מקצועית. אנו ממליצים להוסיף גם בסעיף 4 את אותה דרישה לכל הגבלה, שינוי, חוות דעת מקצועית – זה אפשרי לחלוטין. זה מאוד יעזור לשמור על אמון הציבור ולכן על התנהגות הציבור. זה יעזור לממשלה, לכנסת. אנו מאוד ממליצים גם בסעיף 4 להוסיף חוות דעת מקצועית של משרד הבריאות. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. שרון שמורק, מחאת היחידים. << אורח >> שרון שמורק: << אורח >> אם הכנסת תיתן את הכוח שלה לממשלה, האזרחים לא יראו עצמם מחויבים למוסדות המדינה ולחוקיה. כדי למנוע את האסון הזה מעל 30 מחאות וארגונים מגיעים הערב לכנסת. נישאר מול הכנסת ככל שיידרש כדי למנוע העברת החוק. לא יעלה על הדעת שתכניסו את חוק ההסמכה לספר החוקים של מדינת ישראל. אנו מעודדים כל חבר כנסת כאן בוועדה לבחור בצד של האזרחים. תפסלו את החוק הזה, אל תיתנו לו להגיע למליאה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. אורן פסטרנק, מחאת הריבון. << דובר >> אורן פסטרנק: << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. אני מתנצל – בפעם האחרונה שנתת לי את רשות הדיבור, דיברת אליי תוך כדי, ובגלל בעיה טכנית לא שמעתי. אני רוצה להתייחס למספר סעיפים. הראשון בהם הוא הפגיעה בחופש להפגין תחת סעיף איסור התקהלויות. כיום בחוק גם אחרי התיקון שהוועדה הכניסה לתוכו, הסעיף הזה מסוכן ביותר. הוא מאפשר לרשויות למנוע קיום התקהלויות ובכך הפגנות. מספיק שיגידו סגר פה וסגר שם ויגידו שצריך להגביל את זה בגלל סיבה בריאותית, ולא תהיה פה שום הפגנה. אני מבקש להדגיש – כל עוד רופא יוצא מביתו בתקופת קורונה להציל חיים ברחוב, כל עוד שוטר יוצא לרחוב כדי למנוע פשע, זכותם של כל אזרחי המדינה לצאת מהבתים כדי להפגין, כדי להילחם על החירות שלהם, על הפרנסה שלהם, על הכסף שלהם, על זכויות היסוד שלהם. אין למנוע זאת. לגופו של עניין, מבחינת סעיף, יש לחדד את זה ולהבהיר שם, ולרשום שיהיו אותם תנאים שיחולו על כוחות הביטחון שיוצאים כשמתקהלים, כלומר אם 30 שוטרי מג"ב יכולים להתגודד, גם מפגינים יכולים. מה שמותר לרופאים, מה שמותר לשוטרים - יהיה מותר למפגינים – זה הסעיף הראשון. הסעיף השני שאני רוצה להתייחס אליו הוא שינוי שיטת המשטר. אנחנו היום משנים את שיטת המשטר מדמוקרטיה לדיקטטורה. למיטב זיכרוני, אנחנו מעבירים בסעיף 38 את הסמכויות לראש הממשלה, לאדם יחיד לתקן תקנות לבד. נכון שזה תקנות לביצוע החוק ולא כל התקנות אך המדרון הוא חלקלק. אנו מבטלים את הפיקוח הפרלמנטרי של הכנסת על הממשלה. אנו מרוקנים את תוכנה של הכנסת מתוכן ומעבירים את כל יכולת החקיקה מהכנסת לממשלה בתקופת הקורונה. אנחנו מדברים על עשרה חודשים. הכנסת היא זו שצריכה מראש לדון בוועדות. צריכים לשמוע את המספרים לפני שסוגרים ענף כזה או אחר. זה חוק לא רק של זכויות יסוד – זה חוק כלכלי. הוא פוגע בכיס של כולם. יפגע בכיס של כולם, גם בזכויות יסוד של האזרחים וגם בכיס של האזרחים. לא יהיו דיונים משמעותיים לפני קבלת החלטות. הממשלה תוכל לקבל החלטה בהצבעה פשוטה, מה עוד שלא תהיה יציבות גם מבחינת האזרחים, בגלל שזה החלטות שמתקבלות בלילה. הציבור מבולבל. הציבור לא יודע מה מותר ומה אסור. פה מדובר על קביעת עבירות, כלומר אדם יוצא לרחוב – הוא לא יודע מה מותר לו ומה אסור לו, אם יעצרו אותו או לא. מותר לעבור בין ערים? אסור? אנחנו לא במצב חירום שהממשלה מדברת עליו. הערה אחרונה, ברמה הטכנית, החוק זה פסול מיסודו ואין לו שום תוקף, כי תחילתו היתה בחטא. התזכיר שלו עלה לאתר משרד המשפטים ערב כניסת חג השבועות כדי למנוע מאנשים להתנגד. גם אחר כך, כשהאריכו את המועד, האתר מערים קשיים, ועד רגע זה לא תוקן. לכן גם אם תחוקקו אותו היום הוא פסול כי בהליך בו נפלו פגמים קשים מאוד. הציבור לא יודע מה קורה עם ההליך. עד רגע זה לא פורסמו פרוטוקולים, שבועיים של דיונים של הוועדה הזאת. הבוקר בשעה 07:30 פורסמו התיקונים. אנחנו כציבור רק עכשיו יכולים לקרוא את התיקונים שהוכנסו ולהתייחס אליהם, ואתם רוצים לעשות מחטף, לגמור את הדיונים היום, להגיש את ההסתייגויות היום. אנו מגיעים היום עשרות-אלפי אנשים לכנסת. אני עורך דין - לא נפעל באלימות, אבל נחסום בגופנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רק מבקש שתשמרו על מרחק אחד מהשני. << דובר_המשך >> אורן פסטרנק: << דובר_המשך >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורן פסטרנק: << דובר_המשך >> - - - זה עניין טכני שלא שמעתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. אמרתי דבר אחד – קודם כל זה בסדר שתבואו להפגין. רק מבקש שתשמרו מרחק כדי שלא תהיה הדבקה. והדבר השני, הדבר האחרון שאתה יכול לומר על התהליך שקורה פה, גם מאתמול בלילה, היום ועכשיו – מחטף. אין פה מחטף. ברמה האישית, מה שאנו עושים עכשיו זה לא מחטף. זה דיון. נדון בו, נקבל את ההסתייגויות, נצביע עליהן. אנו עושים את תפקידנו בצורה הכי טובה. אנו דנים בנושא הזה שבועות טובים מאוד. אין פה מחטף. << דובר_המשך >> אורן פסטרנק: << דובר_המשך >> אמרתי מחטף כי אתם מתכוונים להעביר את זה מחר ואין סיבה לכך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו שאלה אחרת. עכשיו נתחיל את ההקראות. נקרא את הנקודות שהיו בהן שינויים, לא הכול מההתחלה. אחרי שנסיים, ונדון במה שיש לדון, אנחנו יורדים מהנאומים, ודנים באמת. לאחר מכן נצא להפסקה ארוכה מאוד, שבה ינסחו את הנוסח הסופי שדיברנו עכשיו. אני מעריך שזה יהיה 13:30, 14:00, אם נעשה את זה ענייני ובלי נאומים. גור, בבקשה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הוקרא במהלך הדיונים רוב החוק. אפתח פתח, להקריא את סעיף ההגדרות על השינויים בו. לאחר מכן נעמוד על התיקונים המשמעותיים שנעשו. יש כל מיני תיקונים שנעשו בעקבות דיוני הוועדה שכבר סוכמו בוועדה - אותם לא נקריא. נקריא את הדברים שהוועדה החליטה שרוצה לנסח מחדש, להוסיף, או שהיו מחלוקות. וגם את הסעיפים האחרונים שלא הקראנו, נגיע אליהם לפי הסדר כי חלו בהם לא מעט שינויים. אדגיש - יש הצעת חוק נפרדת שמונחת על שולחן הוועדה עדיין, שמסדירה את הנושא של מלוניות, של בידוד מטעם המדינה וצווי סגירה מינהליים. היתה כוונה להכניס אותה לחוק המסגרת למרות שהובאה בנפרד. היא לא תיכנס עכשיו. הכוונה, בזמן הקרוב יותר לעשות תיקון לחוק הזה, ולהכניס את הנושא הזה לתוך חוק המסגרת. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> גם בפרק שעוסק באזור מוגבל, האינטרס העליון זה להוציא גם מהאזור המוגבל את האנשים למלוניות ופה אפילו אין האופציה הזו כקטגוריה בין הדברים שאפשר להוציא. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> יש חוק, קיום תוקפן של תקנות שעת חירום, שהוא בתוקף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ששם כן הכנסנו. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> האמירה באותו סעיף שמתעסק בסעיף המוגבל- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נגיע תכף לאמירה שקיימת שם, שהיא מחייבת את הממשלה לעשות נוהל, שבתוכו – כי אלה דברים לא החוקיים אלא התפעוליים. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם רוצים לדבר עכשיו על ההסתייגויות או נקיים דיון הסתייגויות רציני? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הסתייגויות עכשיו. כעת אנחנו מעדכנים את הוועדה על השינויים שנעשו, שרבים מהם לטובה. חלקם אתם שותפים לזה, כדי לסגור את הנוסח. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אולי לפני שתסגור את הנוסח, אל תמהר לסגור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. זה הנוסח. הדיון בהסתייגויות יהיה לאחר שניתן לכם זמן לכתוב אותן, להכין אותן. אז יהיה שיוקל הדעת האחרון שלנו. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הדיון בהסתייגות הוא לאחר שהאדם קפץ מהמקפצה למים ולא יכול לעצור. לפני שאתה קופץ, למה לא תקיים את הדיון הזה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רשמתי את פנייתך. אני רוצה להתקדם. ההסתייגויות זה המקום שבו נעשה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כאמור גם הנושא של המלוניות וגם של צווי סגירה מינהליים כרגע מוסדר מכוח חוקים להארכה של תקש"ח שתוקפם יפקע באוגוסט. הכוונה היא להכניס אותם גם כתיקונים לחוק הזה. כמו כן, יש עוד נושאים שעלו שלא נכנסו לחוק. אני מניח שבאותו תיקון ייכנסו עוד דברים כמו הנושא של יציאה וכניסה באזור המוגבל שקשור למסגרות חוץ ביתיות, נושאים של העברת מידע לחו"ל – נושאים אחרים שעלו ושעוד לא נכנסו לנוסח, וסעיף דיווח מפורט שבכוונתנו להוסיף, וייכנסו באותו תיקון שייכנס גם הנושא של המלוניות וצווי הסגירה המינהליים. נקריא רק את הסעיפים שבהם נעשו שינויים משמעותיים בעקבות הדיונים בוועדה. השינויים בעיקרם משקפים את הבקשה של הוועדה להכניס. כשאלה היו דברים שדי סוכמו בוועדה – לא אקריא. כשזה היו דברים יותר משמעותיים שסוכמו בוועדה, ולא היה ברור מה יוצא מהם, נקריא. אתחיל בסעיף ההגדרות שאני רוצה לקרוא אותו במלואו, כולל שינוייו – בגלל שהקראנו פה הגדרה ושם הגדרה, אני רוצה להקריא אותו במלואו למען לא ייצא חסר. בחוק זה – "אזור מוגבל" – אזור שוועדת השרים הכריזה עליו לפי סעיף 13; "אחראי על הקטין" – הורה, אפוטרופוס, אומן כהגדרתו בחוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016‏, או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו; "בדיקת תסמינים" – מדידת חום או בדיקת תסמינים אחרים להידבקות בנגיף הקורונה, באמצעי שאינו פולשני; "גוף הצלה" – כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971‏ ; "הגורם האחראי על המקום" – מעסיק, מנהל, מחזיק, מפעיל, או גורם אחר שיש לו יכולת שליטה על הפעלת המקום, כפי שייקבע בתקנות שיותקנו לפי סעיף 4, לפי העניין; "הגבלה" – לרבות איסור; "הכרזה על אזור מוגבל" – הכרזה לפי סעיף 13; "הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה" – הכרזה לפי סעיף 2; "התקהלות" – שהיית בני אדם בסמיכות, בין במבנה ובין בשטח פתוח; הוועדה – פה יש סעיף משמעותי בנושא של הוועדות. זו ההצעה שגובשה: כל אחת מהוועדות שלהלן, לפי העניין, ואם לא הוקמה ועדה או אם הנושא הוא בתחום ענייניהן של שתי ועדות או יותר – ועדה של הכנסת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה – ומה מכריעים: (1) בכפוף לאמור בפסקאות (2) עד (4) – ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; (2) לעניין תקנות לפי סעיף 10 – ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת; (3) לעניין תקנות לפי סעיף 11 – ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת; (4) לעניין תקנות לפי סעיף 12 – ועדת הכלכלה של הכנסת. "ועדת השרים" – ועדת השרים שמינתה הממשלה לעניין סימן ג' לפרק ג'; "חוק החינוך המיוחד" – חוק החינוך המיוחד, התשמ"ח–1988‏ ; "חוק העבירות המינהליות" – חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו–1985‏ ; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977‏ ; "טיפול רפואי" – כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996‏ ; "מוסד המקיים פעילות חינוך" – כל אחד מאלה: (1) בית ספר או גן ילדים שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מעשרה תלמידים, שניתן בו חינוך גן ילדים, חינוך יסודי, חינוך על-יסודי, חינוך על-תיכוני, חינוך אמנותי או חינוך מיוחד; (2) מוסד תורני לרבות פנימייה של מוסד תורני; (3) מקום המשמש או נועד לשמש מקום שהייה יומי לחינוך ולטיפול בפעוטות; (4) מסגרת לחינוך בלתי פורמלי, לרבות צהרון, חוג או קייטנה כהגדרתה בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן–1990‏ ; (5) – פה לבקשת הוועדה הורדו המילים של הנתמכת או מפוקחת על-ידי משרד וגו' – פשוט: פנימייה; (6) מרכז השכלה לנוער נושר ובסיכון; (7) תכנית חינוכית המיועדת לבגירים; (8) גורם המקיים בחינות לצורך עיסוק הטעון רישיון, היתר, הסמכה או אישור, הניתנים על פי דין; (9) מוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958‏ , שהוכר לפי סעיף 9 לחוק האמור או שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לאותו חוק; ב-(10), גם לבקשת הוועדה, הורדנו את המילים: הנתמכת ומפוקחת על-ידי משרד ממשלתי – (10) גוף המבצע הכשרה מקצועית, לרבות הכשרה מעשית, או השתלמות; "מזון" – לרבות שתייה; "מסגרת רווחה" – מקום שבו ניתן שירות רווחה או טיפול לאדם, על ידי משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי, משרד החינוך, ולבקשת הוועדה נוסף: משרד הביטחון, או מי מטעמם, או המצוי בפיקוחם של המשרדים כאמור, ועוד דבר לבקשת הוועדה - או שניתן בו שירות או טיפול כאמור על ידי הרשויות המקומיות או מי מטעמן או על ידי הרשות לשיקום האסיר או מי מטעמה; כלומר מסגרות הרווחה זה כל מה שנמצא באחריות הרשויות המקומיות ולא רק על-ידי המחלקות לשירותים החברתיים של הרשויות המקומיות. זו הרחבה של הנושא הזה. "מקום מגורים" – לרבות מקום שהייה קבוע; "מקום עבודה" – כל אחד מאלה: (1) מקום שמועסקים בו עובדים על ידי מעסיק; (2) מקום שנעשית בו עבודה לצורכי עסק או משלח יד; (3) מקום שעובד מגיע אליו במסגרת עבודתו לרבות במרחב הציבורי; "מקום פתוח לציבור" – מקום תחום, בין שהוא במבנה ובין בשטח פתוח, שניתן למנוע כניסה אליו – זה בעקבות דיונים בוועדה - המנוהל על ידי מחזיק והפתוח לציבור, ובכלל זה מקום שהכניסה אליו בתשלום; יש פה שאלה לנציגי הממשלה – המנוהל על-ידי מחזיק, לא גם המנוהל על-ידי האחראי למקום? זה רק על-ידי מחזיק? << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אי-אפשר להפנות לאחראי על מקום לפי ההגדרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם היה צריך להיות, היה צריך להיות ככה מההתחלה. "מרחב פרטי" – מקום מגורים או רכב שאינו תחבורה יבשתית; "מרחב ציבורי" – כל מקום שאינו מרחב פרטי ואינו מקום שחלים לגביו סעיפים 8, 10, 11 או 12; << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאחר שזה מדבר על אחריות – אני לא יודע מה זה אחראי על מקום. מחזיק זה האדם שהוא בעל הבית שם, נקודה. אני מבקש להשאיר את זה בנוסח כך. אם זה היה טוב עד עכשיו, זה יהיה טוב גם לאחר כך. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בסדר. "נגיף הקורונה" – נגיף הקורונה החדש 2019 (Novel Coronavirus 2019–nCoV); "עובד" – לרבות מי שמועסק ומי שנותן שירות במקום עבודה, בין שמתקיימים עם המעסיק יחסי עבודה ובין שלא מתקיימים; "עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת" – עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת הנושא תעודה של לשכת העיתונות הממשלתית, או של איגוד עיתונאים הפועל בישראל שחבריו עיתונאים ועובדי מקצועות התקשורת; "פקודת בריאות העם" – פקודת בריאות העם, 1940‏ ; << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש כמה איגודים? יש האיגוד הממשלתי, שאמור לעלות על כולם, לא? << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> יש לשכת העיתונות הממשלתית, אישור של הממשלה, ויש כל מיני איגודים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק איגודים רשומים. אבל לא כל התאגדות יכולה להוציא כרטיסים – אני עיתונאי? << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> זה לא מוגדר פורמלית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אני רוצה להסתובב מעבר ל-100 מטר בלי לעשות ספורט או ללכת לטקס דתי או להפגנה, אני רק מתאגד ועושה אגודת העיתונים, סניף בית"ר. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> זה יותר מסובך מללכת להפגנה או לסופר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האגודות שקיימות, ואם באים לכנסת או למקום ציבורי, שמחייב לפתוח להם, אבל לא כל דבר. << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> זה מתאר מצב. זה לא עולם שבו יש רשיונות – וטוב שכך - לעיתונאים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איגוד. יש לך שליטה, מי עיתונאי. יש שעיתונאים שמפרים דברים שעיתונאים אחרים לא רוצים להיות בחברתם. << דובר_המשך >> איל זנדברג: << דובר_המשך >> התיאור הזה הוא המקסימלי שאפשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סומך עליך. אם מישהו יודע משהו טוב יותר, שיגיד לי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> "פקודת בריאות העם" – פקודת בריאות העם, 1940‏ ; "קבלת הצהרה" – תשאול בכתב; "רכוש משותף" – כהגדרתו בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969 ; תחבורה יבשתית" – תחבורה ציבורית והסעה מיוחדת; בהגדרה זו, "הסעה מיוחדת" – הסעה שבה עומדים אוטובוס או טיולית לרשות מזמין תמורת תשלום סכום כולל בעד השימוש בו. "תחבורה ציבורית" – כל אלה: (1) אוטובוס ציבורי הפועל בקו שירות, כהגדרתם בפקודת התעבורה‏ ; (2) מונית כהגדרתה בפקודת התעבורה; (3) רכבת ארצית ורכבת מקומית כהגדרתן בסעיפים 1 ו-46 לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב–1972‏ , בהתאמה; (4) רכבל; בהגדרה זו, "רכבל" – רכב, בעל יחידה אחת או יותר, הנמשך על ידי כבל או אמצעי אחד בכוח מכני או אחר, ומסילתו עוברת במנהרה, או על פני הקרקע או מעל פני הקרקע, או רכבת הנמשכת בכל אמצעי שהוא במנהרה, או על פני הקרקע, ולרבות רחפת – המיועדים להסעה או להובלה בתחום רשות מקומית; זה מהנסחות שלנו פה. "תשאול " – תשאול בעל-פה בעניינים המקטינים את הסיכון להידבקות בנגיף הקורונה, ובכלל זה העדר תסמינים להידבקות כאמור, העדר קרבה לאדם שנדבק בנגיף או קיום הוראות מחייבות שמטרתן למנוע את התפשטות הנגיף. לפני שדנים בעניין ההדגרות אחדד, שהפרדה בין קבלת הצהרה לתשאול - שתי הגדרות נפרדות – זה לבקשת הוועדה. בהמשך אתם תראו בסעיפים שיהיו מצבים שהוועדה ביקשה שלא יבקשו הצהרה בכתב, שאי-אפשר יהיה לאסוף את זה אלא רק כתשאול בעל-פה. לכן עשינו את ההפרדה בהגדרות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלא יהיה שימוש לצרכים אחרים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בדיוק. אחר כך זה יקבל ביטוי בסעיפים מאוחר יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אחרי הדברים האלה היו שעות של ויכוחים. כסיף, בבקשה. << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> הצהרה זה בכתב? << דובר >> גור בליי: << דובר >> כן. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לגבי הוועדה – חזרה לגרסה הראשונה, שלא יהיה פיזור של הסמכויות כפי שהיה בנוסח המקורי לכל מיני ועדות. אבל הדבר המרכזי הוא בנושא של ועדת השרים – גם אמרתי את זה אתמול, ואני חוזר – יש פה לטעמי בעיה בהרכב שלה. 13ג, ועדת השרים לעניין האזור המוגבל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נגיע לזה. תחזור לזה כשתרצה, אם אתה לא מוצא. בבקשה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מזכירה את הסוגיה שדיברנו עליה של מגרשי הספורט במוסדות החינוך, שמתנהגים כמו רחוב לאחר שעות הלימודים. ההגדרה של ועדה קובעת שיש תקנות שיהיו באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט, סעיף 10. לעומת זאת, מגרשי הספורט אחרי שעות הלימודים מתנהגים כמו תקנות שאמורות להיות מותקנות- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אחרי שדיברנו ועוררנו את זה, והשארנו לשיקול דעת, זה שזה יגיע בסוף לוועדת חינוך לא אומר ששם לא מבינים ויודעים שמגרשי ספורט של בתי ספר הופכים אחר הצהריים לזה. << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> נשקלו שיקולים אחרים שמכינים את התקנות מלכתחילה. מסתכלים על זה באספקלריה של מוסדות חינוך ולא באספקלריה שלנו. הלשכה המשפטית של משרד החינוך תומכה בעמדה שלנו. הם תומכים בה עדיין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי במקום להוסיף את מה שדיברנו, שייחשב כמקום זה, אולי בשים לב – תמרור בעניין הזה, בשים לב על מגרשים שבפועל הופכים לשטח? << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> התקנות ייתנו לזה מענה. זה תלוי בנסיבות. מסתכלים וקובעים. זה נראה לי פרטנות מיותרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. החשש שלך, שאם זה יעבור לוועדת החינוך, שם לא יידעו להבין את זה נכון, או יסתכלו על זה במבט מטעם בתי הספר, חזקה על חברי ועדת החינוך ועל היושב-ראש רם שפע, שחוץ מזה שהוא פדגוג, הוא חי בעולם, ומי שחי בעולם יודע שאת צודקת. זה יידעו גם בתקנו. אני מקווה שהשרים יידעו את זה, ואם לא, הוועדה תתקן אותם. הלאה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בנוסח שדנו בו אתמול היה כתוב מי מרכיב את ועדת השרים לא מבחינה שמית אלא מבחינת התפקידים. אני לא רואה את זה פה. ב-13א היה כתוב, בסימן ג', אזור מוגבל: אם התקיימו התנאים שלהלן, ולפני הפירוט היה כתוב: ועדת השרים – חבריה הם: ראש הממשלה, שר הבריאות, שר הפנים וכן הלאה. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> זה לא חלק מהצעת החוק הזאת. הפירוט הזה מופיע בחוק להארכת תקש"ח. פה יש הגדרה, בסעיף ההגדרות – זה כבר היה בכחול, של ההצעה הממשלתית, שזו ועדה שהקימה הממשלה. יכול להיות שיהיה צורך בגמישות מסוימות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז בזמנו עשו את זה כתקנות לשעת חירום, אז כתבו את זה כך. גור, בבקשה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> נכון - מה שמופיע בעקוב אחר שינויים זה שינויים שנעשו על-ידי הוועדה, ומה שמופיע בשחור זה הנוסח הממשלתי המקורי. נתחיל עם ההכרזה על מצב חירום, סעיף 2, שכבר דובר לא מעט. אקריא את הנוסח של סעיף 2 במלואו על השינויים שסוכמו. זה סעיף ההכרזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סוכמו – אפילו בהתנגדות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> עמדתנו כייעוץ משפטי היה שגם לגבי סעיף 2 וגם לגבי סעיף 4 דרך המלך והדרך המקובלת זה לאשר מראש את הדברים האלה בכנסת. ההצעה הממשלתית שונה. נעשו שינויים בהיבט הזה שאני חושב שהם חיוביים במובן של הגברת האפשרות לפיקוח פרלמנטרי. ברור, שאם הכול היה נעשה מראש, המצב היה טוב יותר. 2(א) (א) שוכנעה הממשלה כי יש סיכון ממשי להתפשטות רחבה של נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור ובשל כך מתחייב לנקוט פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה, רשאית היא להכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה; לא תכריז הממשלה כאמור אלא לאחר שהובאו בפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית מטעם משרד הבריאות בעניין. (ב) הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה תונח על שולחן הכנסת ותוגש לוועדה בצירוף נימוקים, בסמוך ככל האפשר לאחר שהממשלה החליטה עליה. (ג) הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה תפורסם ברשומות ותיכנס לתוקף עם פרסומה. (ד) הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה תעמוד בתוקפה לתקופה שתיקבע בה בהתחשב בהתפשטות הצפויה של נגיף הקורונה בישראל, ושלא תעלה על 45 ימים; הממשלה רשאית, לאחר שקיבלה את אישור הוועדה, להאריך את תוקפה של הכרזה לתקופות נוספות שלא יעלו על 60 ימים כל אחת; בקשה להארכת מצב החירום תובא בפני הוועדה לפחות 5 ימים לפני תום תקופת ההכרזה; לא קיבלה הוועדה החלטה עד תום תקופת ההכרזה, יביא יושב ראש הכנסת את הבקשה האמורה להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום 7 ימים מתום תקופת ההכרזה וההכרזה תוארך עד תום התקופה האמורה או עד למועד ההצבעה בכנסת, לפי המוקדם. גם בסעיף הזה, לאורך כל החוק – אחרי שאנחנו מוסיפים, אנחנו עושים עבודה עם הנסחות. לא משנים מהויות אלא משנים דברים בנוסח. פה אולי צריך טיפה את הנוסח לשפר, אבל המנגנון שמוצע פה ב-(ד), בגלל שהדבר מאוד מרכזי פה, אחזור ואסביר אותו – ההכרזה הראשונית אינה באישור ועדה אלא רק אופציה לביטול. כל הארכה מעבר להכרזה הראשונית של 45 ימים, הוועדה צריכה לאשרו מראש. היא מקבלת את זה חמישה ימים לפני תום תקופת ההכרזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נציין שבהצעת ההחלטה מלכתחילה לא היתה הצבעה ראשונית כי החוק עצמו המשיך – מאחר שהחוק הוא גישור בין התקנות שכרגע קיימות, תקנות שעת חירום, לא היה הווה אמינא שהממשלה תתכנס היום בימים אלה להחליט אם יש מצב חירום או לא. אז ה-30 יום היו ממילא. לכן כל הנקודה עכשיו היא בהמשכיות ובמתן המשכיות לזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> המנגנון המוצע פה אומר שכל הארכה מעבר לתקופת ההכרזה הראשונית צריך להביא אותה עד חמישה ימים לפני שתקופת ההכרזה פוקעת. הוועדה צריכה לאשר אותה מראש. אם הוועדה אישרה – יוארך. אם לא מאשרת ופוזיטיבית מצביעה נגד - מצב החירום פוקע. אם הוועדה לא מקבלת החלטה עד שנגמרת תקופת ההכרזה, יש שבוע למליאה להחליט. אם המליאה, מאשרת – מאשרת. דוחה – דוחה. אם המליאה אחרי שבוע לא מקבלת כל החלטה, גם אז מצב החירום פוקע. במובן הזה יש שיפור. שוב – היינו שמחים שהכול היה מגיע לאישור מראש, אבל יש שיפור, כי בהינתן זה שסביר להניח שנהיה כמה חודשים במצב חירום מתמשך, הדרך הרגילה תהיה שהם יצטרכו לבוא מראש כל פעם חמישה ימים לפני שפוקע, ולקבל אישור מראש מהוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במה שיקרה, בעז"ה, לו זה יירד ואחר כך יצטרך לעלות שוב – לא שיפרנו. בבקשה. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> לסעיף 2, הצעה – לסעיפים 2א-2ב אני מציע להוסיף את המילים: על בסיס נתונים. בסעיף 2ב מופיע: בצירוף נימוקים. אני חושב שמה שחשוב לא פחות הוא מסד נתונים. נימוקים זה מלל. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הוועדה הוסיפה בסיפא של 2א חוות דעת מקצועית. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> ראיתי את התוספות. אני מציע להוסיף לשני הסעיפים הללו את המילים על בסיס נתונים או על בסיס מסד נתונים. בדבר כל כך דרמטי אני חושב שזה הכרחי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בהכרזה על מצב חירום אתה חושב שזה הכרחי? אתה לא רוצה שיהיה לך בסיס נתונים גדול. אתה מדבר על חשש שיהיו. איזה בסיס נתונים? זה יכול להיות במקום אחר, לא בסעיף ההכרזה. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> החל מהיקף מסוים של תחלואה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש לי הצעה, ואני מניח שנציגי משרד הבריאות יסכימו – כבר ב-2ב, כפי שעשינו ב-4, אפשר לכתוב: בצירוף נימוקים, והתשתית העובדתית ששימשה בסיס להחלטה. מקובל? << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> אני חושבת שזה מיותר. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> אני מקבל את ההצעה. חוות דעת מקצועית זה עדיין לא תשתית עובדתית. אנחנו רוצים נתונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מתחבר לקטע של תשתית, ולא דווקא נתונים. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> תשתית עובדתית – מקובל עליי. זה עובדות, לא ויכוח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שבעניין הזה אין בעיה כי כל חוות דעת מקצועית, אם היא לא על תשתית עובדתית, עדיף שלא תיכתב אפילו. נתונים אני לא מסכים, כי דווקא במקרים האלה אני חושב שסתם יש לנו בעיה עם המושג של נתונים. זה נושא לדיון אחר. אני חושב שכל הוויכוחים שיש בוועדות אחרות, אם נדבקו כך או כך, הנתונים לא נכונים לא לכאן ולא לכאן, וייתכן שאפילו הם לא נכונים לחומרא, כלומר שיש הדבקות במקומות מסוימים ואפילו לא יודעים אותם כי אין אפשרות לדעת אותם, גם אם המדינה היתה מביאה לא רק את השב"כ אלא גם את האינטרפול לעשות את זה. כי לדעת אם אדם נדבק בבריכה או במקווה או במגרש הכדורגל, הם לא יודעים. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> חקירה אפידמיולוגית אמורה להגיע לנתונים לפחות בקירוב. אני מקבל את ההצעה המעשית של היועץ המשפטי לוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן עמדנו על כך שתהיה חוות דעת מקצועית שמתבססת על תשתית. זה בסדר גמור. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> לגבי סעיף 2ד, אני מציע להשמיט את הסיפא שמתייחסת להעברה למליאה, ומשתרעת מהמילים לא קיבלה עד הסוף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה כבר עברת להסתייגויות, כי גם אני מציע את זה. רוב הוועדה חושבת כך. אבל לא נעשה תהליך כפול, אלא אם כן תגיד לי שאתה רוצה לנמק עכשיו הסתייגויות, למרות שאנחנו לא בתהליך. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> אם תחליט שאתה לא רוצה לתקן, זה יהיה הסתייגות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למחוק זה משהו אחד. זה סוג של הסתייגות. אם יש לך רעיון – בניסוח – אני כן רוצה לשמוע. נכון שאין לזה תקדים. אבל גם אין תקדים לזה שאנחנו מדברים על מחלה. גם הם לא אוהבים את זה, גם אני לא אוהב את זה. זה חריג. אבל השאלה שנשאלה, אז אולי כן נוכל להביא פתרון – אני לא אוהב את זה – מה יקרה אם ימסמסו את זה חמישה ימים? האופציה היתה שזה ימשיך. אתה מוכן שההחלטה תיכנס לתוקף? << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, בהיעדר אישור האלטרנטיבה - התבטלות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במגפה הממשלה לא מוכנה לקבל את זה. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> עם כל הכבוד, תימנע הצבעה. הרי אם ההצבעה היא לפי דעת הממשלה, לא תהיה לה בעיה עם ההצבעה. אם תהיה לה בעיה עם תוצאות אפשריות של ההצבעה, היא תגיד: אני עושה פורום שופינג – לא הלך לי בוועדה – אני מפעילה לחץ על יושב-ראש הוועדה, ומשכנעת אותו שיוריד את המשא מכתפיו ותגלגל אותו למליאה. אני מתנגד לזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> המנגנון הזה גם בעינינו הוא חריג. כשמגיעים לחוק ההתגוננות האזרחית או לפקודת המשטרה או למצבים כאלה, אם הוועדה לא מקבלת החלטה- - << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> היא לא תקבל החלטה רק כי הממשלה לא תרצה שהיא תקבל החלטה, כי לא יהיה רוב לעמדת הממשלה בוועדה ואז היא תעשה פורום שופינג ותקפוץ למליאה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק אותו חשש – טוב, נמשיך. משרד החינוך, לירן שפיגל, בבקשה. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> שלום. אני מתכתב על זה גם עם משרד הבריאות. אנחנו רוצים, במקום המילה השתלמות, שהיא מילה כללית מאוד, שאנחנו לא יודעים לכוון אליה, לכתוב: קורסים והשתלמויות למבוגרים. בתקנות נסדיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לצעירים אין קורסים והשתלמויות? << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> במקום המילה השתלמות, לכתוב: קורסים והשתלמויות למבוגרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר גמור. יש התנגדות? משרד הבריאות? בסדר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> 3. סמכות הביטול – זה לא השתנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קארין, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה קרה בסוף עם סעיף קטן (ד)? אנחנו משאירים את זה למליאה, את ההחלטה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> לפי הנוסח המוצע, באים לוועדה מראש, בהארכות, ואם הוועדה לא מחליטה, זה עובר למליאה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> באיזה יקום מקביל ועדה- - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרת את זה כבר. אנחנו בדיון. כרגע זו העמדה המיטבית. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שוב אתה אומר: כרגע זו עמדת הממשלה. הבנתי. הוועדה סוברנית להחליט אחרת. מה הבעיה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוועדה היא הרבה יותר אנשים שאינם פה. מכל הקואליציה יש פה שניים. כרגע זה הנוסח, שכמובן יעלה, גם ההסתייגויות, ונדון בו ונצביע עליו. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> למה לבזבז כספי ציבור ולהפעיל ועדות כנסת אם בסוף הממשלה קובעת? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ועדה שלא מתכנסת חמישה חמים ולא מחליטה – גם צריך לחפש איזו סנקציה לעניין הזה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא נתת לי תשובה. למה שוועדה לא תתכנס? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין לי סיבה, בסדר? ואין לי גם משהו לומר מראש שזה לא יקרה. ואם אנחנו מדברים במצב של תחלואה, אין לי התשובה המתאימה, למרות שאני חושב שזה חשש מוגזם. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הנוסח שהגעתם אליו בסוף נותן את כל הסמכות לממשלה. מישהו באמת חושב שיתקיים דיון במליאה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם תדלגו על מה שקרה באמת, ותמשיכו עם האמירות האלה, מותר לך. זה לא דיון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני רוצה להסביר מה כתוב. לפי הנוסח המוצע, כשמדובר בהארכת מצבת החירום, צריך להגיע לקבל אישור מראש של הוועדה, לפני שהוא פוגע. התוספת, שאנו גם חושבים שאיננה נכונה פה, הייעוץ המשפטי – יש לוועדה סמכות לומר: אנחנו מתנגדים להארכה, מראש, ואם הוועדה אומרת מראש שהיא מתנגדת- - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא עולה למליאה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל אתה מגביל את סמכות הוועדה לחמישה ימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מגביל כלום. אם לא יהיה מצב שוועדה לא תתכנס, כל הסמכויות בידינו. גם אני לא אוהב את הסעיף הזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל יש התוספת הבעייתית, שאם הוועדה לא מכריעה, זה עובר למליאה, וזה בעינינו מיותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. זה מה יש כרגע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז בוא נוריד את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנסה. אני מנסה למצוא נוסחה לזה. זו כרגע הנוסחה המיטבית. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> דבר שני, למה 60 יום? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 45 יום או 60 יום, אנו מדברים על המשכיות. בתחלתיות זה 45 יום, כפי שהיה בהתחלה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל דווקא בהתחלה הכנסת היא זו שקובעת. מרגע חקיקת החוק. אנו עכשיו יושבים לאשר את החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בדיוק הפוך. אני לא רוצה סתם לחזור על עצמי. דווקא בהתחלה זה כן הממשלה. בהתחלה דמיונית, אם לא היינו בקורונה ובתקנות שעת חירום. התחילה היא הממשלה. אנחנו מייד אחריה בדיעבד. בקטע הזה של חידוש מצב שעת חירום, דווקא פה זה הכנסת ולא הממשלה. לכן אמרתי – אז אני יכול גם ללכת על 60 יום. תזכרו, חברים: הכותרת של החוק הזה היא חירום של קורונה. לא של משהו אחר. בדברים אחרים לא הייתי הולך על מצב חירום לא של 45 יום או של 60 יום. הייתי הולך על דברים יותר קטנים, כי דברים יכולים להשתנות. כאן כולנו יודעים, וזו האמת, שהקורונה הולכת כנראה ללוות אותנו תקופה ארוכה, כלומר 60 יום בתוך הדבר הזה זה בדיוק הדבר הנכון לעשות. ועוד נקודה: יש פה דבר שנולדנו אליו – מצב החירום על קורונה, יכול להיות במצב שנרגיש שגרה. גם כשהיינו לפני חודש וחצי ברמה של עשרות ביום, שזה היה כמעט שגרה למלאה, עדיין היינו צריכים את התקנות החירום לדברים הכי אזוטריים. לא לסגירה. לא הפעלה או אי-הפעלה. לכן הפרספקטיבה הזאת 60 יום זה סביר. זה בידינו, זה בכוחנו. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי עושים הפסקה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא עושה כרגע הפסקה יזומה. אני רוצה את הדיון זה למצות, כי הוא חשוב. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> למה הלחץ הזה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא בלחץ. אמרתי מה המסלול. אני רוצה לתת לכם את הזמן. אם אתם רוצים, אתם כבר יכולים לומר ליועצים שלכם – אם רוצים להכין הסתייגויות, אפשר להכין על בסיס מה שנמצא עכשיו, כי יש פה המון שיפורים שעוד לא שמעתי יישר כוח אחד עליהם, אבל זה לא אליי – גם אליכם. אם נוכל אחר כך לצמצם – אם לא, אנחנו פה עד הלילה, עד לאישור. אין בעיה. אבל היום תהיה הצבעה. לכן אני לא רוצה לעשת הפסקות יזומות, כי אני מושך אתכם צפונה. זה יכול להיות על חשבון זמן כתיבת ההסתייגויות. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> למה אתה חייב את ההצבעה היום? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אסביר לך אחר כך. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה לא מייצג את הממשלה. הם יכולים להיות בלחץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מייצג שום דבר. אני יושב-ראש הוועדה, ומנסה לקבוע את לוח הזמנים ולעשות את זה ככל הניתן בתיאום. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> הצעתי לך – נציע ונגמור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מסכים, כי ראית שהיה משהו שהעיר גדעון סער, ותיקנו במקום. יש עוד אלפי דברים שאנחנו יכולים תוך כדי הדיון המסכם הזה, שעליו אני עומד, כי הוא חשוב לא פחות מהכול. משתנים דברים תוך כדי. בקשתך לא התקבלה להצבעה עכשיו. קארין, יש עוד נקודה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. אי-אפשר להתעלם מהמציאות. במציאות אנו מבינים שיש מצב חירום. במציאות, מרגע שהחוק הזה עובר, הכנסנו את עצמנו למצב חירום על–פי החוק. לכן המקום לדבר עליו הוא רק על הארכות – לא על מצב החירום הראשוני, כי ברור שזה עובר מרגע העברת החוק. לכן למה העברות, גם כשמדובר בקורונה, לא דבר שעובר מהעולם ביום או ביומיים, אבל למה לתת פרקי זמן כל כך ארוכים? הפיקוח של הכנסת מאוד חשוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי זה בפיקוח הכנסת. אנחנו נחליט אם ניתן 60 יום או לא. אנחנו, מראש. לא בדיעבד. הלאה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל למה 60 יום? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לגבי סעיף 4, נחזור בסוף, כי אולי יש שינוי בנוסח שלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מנסה למצוא נוסחה לאור הערה שהיתה בבוקר גם של גדעון וגם של סעדי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> גם דברים שסוכמו בוועדה שנעשו בהם שינויים, איני מקריא. בסעיף 6, הגבלת פעילות המרחב הפרטי, דובר על כך שהגבלת פעילות במרחב הפרטי יכולה להיות במצבים מאוד חריגים אפילו כפי שהיה בליל הסדר שלא מאפשרים מעבר למשפחה גרעינית בכלל להיות בבית פרטי, שזו הגבלה מאוד קשה על זכויות. לכן בעקבות הבקשה של הוועדה בהקשר הזה, נוסף לנוסח בסעיף 6(1), בסוף הסעיף – יש פה סמכות להגביל כניסה של אדם למקום מגורים של אחר או התקהלות במקום מגורים של מי שאינם מתגוררים בו, ואז יש חריגים, ונוסף בסוף: בלי לגרוע מהסייגים האמורים, הגבלת כניסה של אדם נוסף מלבד האנשים המתגוררים באותו מקום מגורים, תיקבע רק אם הדבר חיוני לצמצום התפשטות נגיף הקורונה. כלומר כאשר – עוד הגבלה שאומרת שכשההגבלה היא הכי משמעותית, הכניסה לבית פרטי, כשמורידים את זה לרמה של משפחה גרעינית, יש דרישת חיוניות מיוחדת שהממשלה תצטרך לעמוד בה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לגבי סעיף 2 רציתי להעיר – 2א, כתוב: לא תכריז הממשלה כאמור אלא לאחר שהובאו בפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית מטעם משרד הבריאות בעניין. הבעיה, שכרגע במשרד הבריאות יש חוסר באפידמיולוגיה. כדי שבאמת תהיה חוות דעת מקצועית, שכולנו מעוניינים בה לטובת העניין, אנו צריכים עיבוי של רופאים אפידמיולוגיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הגב' סדצקי, שנקראת אפידמיולוגית, עדיין בתפקידה, ככל שאני יודע. נמצא פה סגנה. היא טרם עזבה את עבודתה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מציע אחד משניים: או נוסיף באופן כזה או אחר – אני לא נכנס לנוסח – שיהיה ברור שלמשרד הבריאות יהיה משקל גבוה במיוחד לרופאים שזה התחום שלהם, אפידמיולוגיה, או נוסיף את ראש שירותי בריאות הציבור. זה הגוף שהוא הכי מתאים בנושא הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי זה ראש שירותי בריאות? משרד הבריאות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל הם לא נמנים כחלק מחוות דעת מקצועית מטעם משרד הבריאות. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> אני לא רואה בזה צורך מיוחד, כי זה הגוף שכותב את חוות הדעת. זה שירותי בריאות הציבור. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש מחסור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא עונה: שירותי בריאות כן נמצאים בתהליך. קיבלנו תשובה. אם בכל זאת אתה רוצה, כסיף, תוכל בהסתייגות להוסיף מעבר לזה. לשאלה ששאלת, קיבלת תשובה. גם אני החכמתי ממנה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> סעיף 7, הגבלת פעילות במרחב הציבורי. ברישא, בהמשך למה שעלה בוועדה, כתוב שבתקנות להגבלת הפעילות במרחב הציבורי, בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן, ובשים לב למאפיינים של מרחב ציבורי המהווה חלק מרכוש משותף: זה שתהיה התחשבות בהגבלות בין ההגבלות שחלות, למשל, בגינה של בית משותף לבין סתם ברחוב. בסעיף 7(1) הוועדה ביקשה להוסיף חריגים לעניין הגבלה על יציאה ממקום המגורים או שהייה במרחב הציבורי. היתה פה שורת חריגים. נוספו שלושה חריגים נוספים. כמובן, הממשלה יכולה להחריג עוד פעילויות בתקנות, אבל פה זה קו אדום – מה היא חייבת לכלול. זה הדברים שמופיעים ב-7(1). בנוסף, שלושה אחרים שהיא חייבת לכלול: טבילת אישה במקווה טהרה, העברה של קטין בין הוריו החיים בנפרד, ומצבים שההורה שהקטין עמו נדרש לצאת לצורך חיוני ואין מי שישגיח עליו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה עם העניין של ילדים שצריכים לחזור למסגרות? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אמרתי קודם - כל הנושא של מסגרות, הממשלה בודקת, לתת מענה רחב לדבר הזה. הובטח לנו שבתיקון של החוק הזה, שיהיה מאוד בקרוב, להכניס את הנושא של המלוניות וצווי סגירה מינהליים, יינתן מענה יותר רחב ומסודר לנושא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בעקבות הדיון שהיה אצלנו - רצינו להכניס, אבל יש סייג בין משרדי הרווחה למשרד הבריאות או המשפטים, איני זוכר. סוכם כרגע, כדי שיצליחו להגיע למשהו מובנה ורחב מאד, כדי שלא נשכח דבר, נעשה זאת במקצה השיפורים, שנעשה אותו די בקרוב בעז"ה. בינתיים זה בשיקול דעת של הממשלה. יושב בממשלה שר רווחה. << דובר_המשך >> גור בליי: << דובר_המשך >> יש ילד שנמצא במשפחתון אמנה. הוא אמור לצאת בסוף שבוע. מה עושים אתו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את השאלות האלה עוררנו גם אני יחד אתך. התשובה היתה – הרווחה על הקו – מה שאנו רוצים, כתבנו דברים שהם המינימום שבמינימום, כי כמו הדוגמה שהבאת, יש עוד המון דוגמאות – גם משפחות אומנה, גם ילדים שנמצאים במסגרת פנימיות ודברים כאלה. סוכם בוועדה כאן שמשרד הרווחה יסגור את הנושא הזה מול משרדי ממשלה אחרים על דעתם. אם הגברת מהרווחה נמצאת על הקו, בשמחה. נטלי, בבקשה. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> כפי שאמר יושב-ראש הוועדה, אנחנו מקיימים שיח בנושא הזה. יהיה לזה מענה בתיקון הרחב שייעשה. בינתיים בכל מקרה כרגע אין הגבלה על יציאה ממקום המגורים במרחב הציבורי. לכן המקום הנכון לעשות את זה – בהסדר כולל, לא כרגע, כי הנושא הזה מאוד מורכב. הוא מקיף המון סוגיות – גם בתוך האזור המוגבל, גם ביציאה למרחב הציבורי. הממשלה עובדת על בחינת כל הסדרה של כל הסוגיה הזו בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אלה החריגים והסייגים שנוספו ל-7(1). ב-7(2), נאמר ששמירת מרחק בין בני אדם והגבלה על התקהלות תיעשה – ייקבעו תנאים לעניין אופן קיום הפגנה או תפילה או טקס דתי, שהם רק אלו החיוניים למניעת התפשטות נגיף הקורונה, ונוספת הבהרה: ובלבד שלא יהיה בהם כדי למנוע מקיום הפגנה, תפילה או טקס דתי, והכול בלי לגרוע מהוראות פסקה (1); כלומר מודגש פה שהכללים של שמירת מרחק יכולים לקבוע תנאים לעניין האופן שבו יהיה קיום הפגנה, תפילה או טקס דתי, אבל לא למנוע את עצם קיומם, בכפוף לפסקה (1). ב-7(6) יורד לאורך כל החוק החלופה שמדברת על אחריות לקיום הוראות שנקבעו לפי סעיף זה לעניין מקום כאמור בפסקה (3), שתחול על הגורם האחראי על המקום. זה אומר בהקשר הזה שאתה לא אחראי – זה גם מתיישב עם עקרונות בסיסיים של המשפט הפלילי – אתה לא אחראי למה שמישהו אחר עושה. אתה אחראי לדברים שלך או של העובדים שלך. בעל החנות לא אחראי לכך שלקוחות לא עוטים מסכה, לצורך העניין. אתה אחראי לדברים שלך כבעל המקום או אחראי לפעילויות של העובדים שלך. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> כמובן, הכוונה של הממשלה לא היתה להטיל אחריות, כפי שהסביר היועץ המשפטי של הוועדה. הכוונה היתה רק על אחריות שבשליטת אותו אחראי על המקום. אחרי שיג ושיח עם הייעוץ המשפטי של הוועדה הגענו למסקנה שהסעיף הזה הוא מיותר, לא חייבים לכתוב אותו. כמובן שבתוך התקנות נוכל להטיל אחריות על מי שבאמת מפעיל או הבעלים של המקום או המחזיק של המקום בדברים שהם בשליטתו, או לגבי עובדיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. הלאה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לגבי סעיף 7(5), דיברנו מסירת דיווח או הצהרה על ביצוע הוראות שנקבעו לפי סעיף זה, ואנחנו אמרנו שלא מדברים על דיווח שהוא בדיעבד אלא על הצהרה, ועכשיו, כשנקבעה הגדרה של הצהרה, שכוללת רק תשאול, יכול להיות שמה שצריך לעשות, לדבר על מסירת התחייבות לבצע את ההוראות שנקבעו לפי סעיף זה, כלומר פסקה (5) לא מסודרת. הוועדה כן הניחה הצעת חוק, כשמדובר ביתר הסעיפים, שמחקו את הדיווח. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא. זו הצהרה לגמרי אחרת. ההצהרה שיש הבחנה במקרים אחרים זה לגבי המצב הבריאותי שלך – אין לך חום, אין לך תסמינים. פה מדובר על הצהרה או דיווח של בעל עסק שמקיים את הכללים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מסכימה אתך, אבל ברגע שכתבת שקבלת הצהרה כהגדרה בסעיף 1 בהגדרות, קבלת הצהרה ותשאול, בפסקה (5) אתה כאילו אומר שיש פה הצהרה, יש שימוש באותו מינוח. זו הנקודה הראשונה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הבנתי. נתקן. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כמובן שאני מסכימה שזו התכלית, מסכימה אתכם. לעניין הדיווח, כבר דנו בוועדה, והסכמנו שלא מדווחים על מה שמתבצע אלא מתחייבים שנעמוד בקיום ההוראות ראש, כלומר המסירה היא של התחייבות לעמוד בכללים ולא מה הפעולות שבהן נקטנו בדיעבד. אם אני מפנה לסעיף 8א12, שם מחקתם את המילה דיווח, כי קיימנו דיון בנושא. אמרנו: זה לא דיווח בדיעבד אלא העברת הודעת התחייבות מראש. אפילו פתחתם את התוספת של תקש"ח הגבלת מספר עובדים וראיתם שכתוב שם הצהרה של התחייבות. << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> מדובר פה על הצהרות, דיווחים. אין קשר בין הדברים, ואכן, יש להבהיר בסעיף ההגדרות בהגדרה החדשה שהוועדה הוסיפה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ההערה השנייה – לעשות התאמה בין 7א5 ו-8א12. מסירת הצהרה בטופס שינוסח בשפה פשוטה וברורה – זו ההצרה שאני מקיים את ההוראות. זה לא דיווח או הצהרה, אלא הצהרה, להתאים את זה ל-8א12 וגם בסעיפים האחרים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון, וההערה השנייה היא לייתר טרמינולוגיה שתהיה ברורה. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> גם לאפשר הסמכה, גם לדיווחים ולא רק להצהרות כתנאי לפתיחת העסק. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> האם מצופה מאתנו, כשאנחנו מפעילים גינות, למסור דיווחים שוטפים? << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> בהתאם למה שייקבע בתקנות. אם הנסיבות יגרמו לממשלה לסבור שיכול להיות שאנחנו לא מבינים מספיק מה המצב הקיים – למשל, ברשויות מקומיות מסוימות או בעסקים מסוימים, יכול להיות שיש הצדקה שיותקנו תקנות שיבקשו דיווח על עמידה בהוראות כאלה ואחרות. זה עניין של הסמכה, ובהתאם לנסיבות נשקול אם יש צורך כזה. ב-7 זה יכול להיות רלוונטי, למשל, לגינה ציבורית. ב-8 זה יכול להיות רלוונטי למקומות סגורים אחרים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> קודם כל, המחיקה אם כך אינה רלוונטית, כי אתם עכשיו כן אומרים שאתם דורשים דיווחים - המחיקה ב-8א12. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> לדעתנו, זה רלוונטי גם בסעיף 7 וגם ב-8. זה רק עניין של הסמכה, וזה יהיה בהתאם לנסיבות, אם הצורך יעלה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז אולי נחזור ב-8א12. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> וגם ב-10ב10. בכל מקום דיברנו על זה שזה לא דיווח. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני חושב שהם רוצים בהקשר הזה לתת יותר מרחב פעולה בהקשר הזה, למי שמדווח. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> רוצים לתת מרחב פעולה לממשלה, לריבון, לבקש דיווחים אם הדבר נדרש בנסיבות העניין. כמובן, שאם אין הצדקה לכך, בהתאם לסעיף 4, לא תהיה סמכות אפילו לדרוש את זה. כרגע אין הוראות כאלה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני לא רוצה לעשות את הדיון הזה שהיה עד עכשיו מאוד עניין של המעמד של המחוקק מול הרשות המבצעת, אבל כשדורשים מאתנו להעביר דיווחים על הפארקים בתקנות שרק אחר כך יגיעו לאישור ועדה- - << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> נראה לי שהשאלה של הפיקוח הפרלמנטרי לא רלוונטית לדבר הזה. גם בדבר הזה אין פגיעה משמעותית במיוחד בזכויות אדם להבדיל מסמכויות אחרות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא לא מדברת רק על זכויות אדם. היא גם מדברת על האחריות של רשויות מקומיות להיכנס לטופסולוגיה או לדברים האלה שאתם עוד לא יודעים אם יצטרכו את זה או לא. << דובר_המשך >> גאל אזריאל: << דובר_המשך >> כרגע הדבר לא נדרש, לכן אין תקנות שדורשות את זה. אם נגיע למצב שיש צורך כזה- - << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל המילים: מסירת הצהרה, כפי שכתבנו ב-8 או ב-10 – בטופס שינוסח בשפה פשוטה – זה מפריע לכם? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זו בדיוק הבעיה. את מבקשת ממני לדווח, אבל את מבקשת לקנות לעצמך סמכות לדרוש ממני את זה בהמשך - לדווח לך על משהו שיכול להיות שלא נמצא בשליטתי. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אם הדבר לא נמצא בשליטתך, הדבר לא יתבקש. יש הצהרות כדי להבטיח שמקום עומד בתנאים שהתקנות דורשים כדי שיוכל לפתוח. בדיווח אנחנו מדברים – שהממשלה לא יכולה לדעת כל מה שקרה. יכול להיות שיש נסיבות שבהן יתעורר צורך לבקש לקבל דיווח, כמה עמדו בהוראות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> איזה מידע יכול להיות לי מי נמצא בפארק? את מבקשת לקנות לעצמך סמכות לדרוש ממני דיווחים שאני לא יכולה לתת אותם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רשויות מקומיות. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> הסעיפים האלה כפופים לסעיף 4, עם כל העניין של התכליות והמידתיות והצורך. זה דבר ראשון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תעצרי כאן. אם רוצים דיווחים, שאתם יודעים שלא יהיו אמיתיים, תגידו מראש שזה מה שאתם רוצים. יש פה רשויות מקומיות. יש פארקים באלפים, בגדלים ענקיים. אין שום סיכוי שתוכלו לקבל דוחות מפורטים. את אומרת שאולי זה יקרה. אתם צריכים לכתוב ליד המילה דיווח, שהוא לא יהיה נכון, כי הרשויות לא יודעות להשתלט על זה. אומר לך את זה ראש רשות מקומית לשעבר. << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> יש פה סעיף הסמכה כללי. משום מה לוקחים נקודה אחת, ואומרים: סעיף ההסמכה, אם בצד כל המקומות, שנכון שהוא יופעל, הנסיבות ההגיוניות שהוא יופעל, הוא עלול להיות מופעל במקום לא הגיוני - לא צריך הסמכה. הרי לא כך מחוקקים. לסעיף הזה יש הצדקה להיבטים רחבים, שאני יכול למנות אותם באריכות. יכול להיות שבהקשר מסוים זה לא יהיה הגיוני הפעיל אותו, ולא נפעיל אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי לצמצם את זה. << דובר_המשך >> איל זנדברג: << דובר_המשך >> לא נדרוש מידע שלא ניתן לדרוש, אבל מוסכם שיש עשרות מקרים שבהם ניתן לדרוש מידע - כן. למה לסייג? הסמכת תקנות בדבר שהוא לא נורא פוגעני - לא יחול על פארקים של מועצות מקומיות. בידיכם הדבר. אתם הכנסת. לא כך מחוקקים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תעשה: אם קיים. << דובר_המשך >> איל זנדברג: << דובר_המשך >> אין בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשאתה אומר שאני יושב בחנות, ויש עשרה אנשים שעוברים, אם קיים יהיה דבר לא לעניין לומר אותו, כי הוא ודאי קיים. תרשום אותו – יהיה קיים. אתה מדבר על היקפים גדולים, שקשה לדעת אם יהיה קיים הדיווח הנכון. אתה רוצה לבקש את זה – בסדר. רק שיבינו גם מקבלי ההחלטות. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> הדיווח מטבע הדברים לא יהיה קיים לפני שנבקש אותו. צריך ליצור את הדיווח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המידע. דיווח מורכב ממידע. << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> זה לא בהכרח מידע אישי על הפרטים. זה ממש לא מה שמדובר. << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> הדיווח הוא על הביצוע. הרשות המקומית צריכה לדווח מה היא ביצעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הצעה מעשית לעניין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מירה, את מביעה חשש. הם מביעים חשש שאם הם לא יכולים לשאול – הרי גם - - -הדברים שכן יכולים. << דובר >> מירה סולומון: << דובר >> ברור. האמירה שיושב-ראש הוועדה הציע, ש "ככל הניתן" – היא לדעתנו בדיוק מאוזנת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז הם הסכימו. << דובר >> מירה סולומון: << דובר >> לא הבנתי שהסכימו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> "ביצוע הוראות בידי הגורם האחראי על המקום, שנקבעו לפי סעיף זה"? << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> כן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כן. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז מה שאנחנו נעשה – זה בכל הסעיפים המקבילים, בסעיפים הבאים, בחלופה הזו נמחק את כל הסיפור עם הטופס, שזה גם אולי מקשה לפעמים גם על הגורם המדווח, ונכתוב בכל הפסקאות המקבילות: "בידי הגורם האחראי על המקום". הלאה. 8 זה הגבלות פעילות בעסקים. זה כמובן עסקים בכלל – מקומות עבודה, מקומות פתוחים לציבור, מקומות שניתנים בהם שירותים. אז לבקשת הוועדה, ב-8(א)(2) כמו שנכתב בתקש"ח, כשסוגרים עסק לשם עריכה חקירה אפידמיולוגית, לבקשת הוועדה נכנסו מגבלות זמן – לכמה זמן אפשר לסגור לחקירה אפידמיולוגית, כמו בתקש"ח, שזה לא יעלה על 72 שעות, ובמקרים מיוחדים לפי הוראה של ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות או סגנו – עד 120 שעות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וכל זה אלה שיפורים שעשתה הוועדה כולה, והיושב-ראש לא רק שלא הפריע, אלא אפילו עזר לטייב את הדברים. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> בהסכמת משרדי ממשלה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> עוד שיפור, בהקשר הזה – ב-8(א)(7) – אולי כדאי גם שמיכל גולדברג תהיה כאן, ממשרד הבריאות, כי זה נעשה בתיאום אתה – חובת בדיקת תסמינים לנכנסים לבתי עסק, הסמכות לקבל תסמינים להיכנס לבתי עסק ובכלל זה לעובדים וללקוחות, אז נאמר לעניין הזה שבאופן כללי זו רק חובת תשאול. אם אדם נכנס לחנות או לקניון אפשר רק לשאול אותו, אי אפשר לבקש ממנו הצהרה, כדי שלא סתם ייאגר מידע. אבל לעניין עובדים וכן לעניין נכנסים לבית עסק במובן הרחב – זה כולל מקום פתוח לציבור, מקום שנותנים בו שירותים, שהכניסה אליו או קבלת שירות ממנו נעשית ברישום מראש או בהזמנה – זו לא כניסה אקראית, זו הכוונה – אפשר גם לבקש קבלת הצהרה, שלפעמים זה מקל, דווקא, על הציבור. << דובר >> קריאה: << דובר >> הזמנה או תיאום. הכוונה – כל כניסה שהיא לא אקראית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המילה "תיאום" לא תהיה. << קריאה >> מיכל גולדברג: << קריאה >> הכוונה, אדוני – לאפשר למקומות. לדוגמה: מכללות, חגים, אוניברסיטאות שהם יודעים מי מגיע אליהם, הם יוכלו לקבל מאותם אנשים – הם עושים את זה היום – באפליקציה מראש, הצהרה, וזה חוסך להם את התשאול בעל פה. זה דווקא מאפשר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הדוגמאות האלה הן מסעיף 10. << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> לא, זה מקום פתוח לציבור, חלקם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר'ה, לא סיימתם את זה מאתמול. אני מצטער, תמשיכו הלאה. << דובר >> אייל זנדברג: << דובר >> אנחנו מבהירים שהכוונה היתה, גם של הוועדה, וכך גם להבנתנו – שאנחנו לא רוצים לייצר פה את אותו איסוף מידע על - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון, וזה מה שהחלטנו, אז מה עכשיו הוויכוח מחדש? לא מסכים לזה. הלאה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו ב-8(א)(7) בעמוד 11. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תדבר רק על דברים שצריך להסביר לוועדה. אנחנו לא פותחים מחדש דברים בין המשרדים. << דובר_המשך >> גור בליי: << דובר_המשך >> נוספה פה, עוד, בהקשר הזה – אנחנו בהקשר של סייגים, כן? נוסף פה בתחתית העמוד, זה מופיע כרגע כ-12א': תנאים לעניין אופן קיום ישיבת מועצת רשות מקומית לפי פסקאות (4) עד (12). הכוונה – שאפשר לקבוע תנאים שקשורים במניעת הקורונה אבל שלא תהיה אפשרות למנוע ישיבת מועצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה דבר דרמטי של החלטה של הוועדה, שאנחנו מחדשים גם את הדמוקרטיה המקומית. << דובר_המשך >> גור בליי: << דובר_המשך >> 13, כמו שאמרנו קודם – זה יורד. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> שנייה, אם אפשר להבהיר לגבי הישיבות של המועצות המקומיות. אחרי שעברנו שוב על הפסקאות נמצא שפיסקה (6) היא לא רלבנטית, ולכן צריך להוריד אותה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אוקיי. (4) עד (12), למעט (6). וכמו שאמרתי, פסקה (13) יורדת, אין בה צורך, כמו שאמרנו קודם. האחריות של הגורם האחראי על המקום. הלאה. ב-10(ב) בסיפה לבקשת הוועדה נוסף שכשקובעים הגבלות על מוסדות חינוך, זה ייעשה בשים לב לחשיבות המשך פעילותם של מוסדות הילדים בגילאים המחייבים השגחת הורים. העניין שהוועדה ביקשה לתת יתרון ככל שזה גילאים נמוכים – כמה שיותר, לנסות כמה שיותר להימנע מלסגור אותם. << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> בהקשר לזה הערה, כפי שציינת – ההערה רלבנטית לגבי פיסקה (1) בלבד, לסגירה של המוסדות. הסיפה הזו רלבנטית ל-10(ב)(1), לסגירה של המוסדות. צריך להוסיף את הסיפה לא על כל (ב), אלא בפיסקה (1). כפי שגם אתה ציינת, הוועדה ביקשה להוסיף את ההערה הזו כאשר דנים בסגירה של מוסדות. הסגירה של המוסדות היא בפיסקה (1). << דובר >> גור בליי: << דובר >> בסדר. אנחנו נעביר את זה ל-(1). זה לא לעניין קביעת התנאים לפעילות של המוסדות אלא רק לעצם סגירתם. בסדר, נעביר את זה. נוספה פה עוד חלופה, לצד הסגירה של מוסדות או איסור פתיחה של מוסדות בשביל מניעת התפשטות הנגיף, נוספה פה גם סגירת המוסד כולו או חלקו, "אם שהה בו אדם הנושא של נגיף הקורונה לתקופה הדרושה לשם מניעת הדבקה בנגיף בשל שהייה באותו מוסד או לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית, ובלבד שסגירת המוסד לצורך עריכת חקירה כאמור לא תעלה על 72 שעות, ובמקרים מיוחדים ולפי הוראה של ראש שירותי בריאות הציבור או סגנו על 120 שעות". זו הוראה זהה לזו שנקבעה בסעיף 8, פשוט מאותו היגיון של לאפשר גם במוסדות חינוך לסגור את זה בצורה מוגבלת אם רוצים למנוע הדבקה או לאפשר חקירה אפידמיולוגית. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מוסד חינוך זה לצורך העניין גם בית ספר יסודי וגם אוניברסיטת תל אביב, בכללותה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל הם במילא כפופים להוראת המדתיות הכללית פה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. יש להם פה הרשאה לסגור את המוסד כולו במידה והם חושבים לנכון. אין שום אבחנה שבעיניכם נכון לעשות אם זה קמפוס בן גוריון - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, כתוב "סגירת המוסד כולו או חלקו". אני חושב שאולי הממשלה תסביר את הדבר הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם לא נכון לייצר אבחנה בין מוסד תיכון שחולש על שטח מסוים לבין אוניברסיטת בן גוריון שחולשת על אלפי מטרים רבועים. << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> אז קודם כל הסעיף הזה מדבר על הסמכה לתקנות. בהחלט יכול להיות שבתקנות עצמן – תלוי מה הן יקבעו – יהיה מקום לעשות את האבחנה הזו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הלאה. אנחנו בעמוד 13, מספר 10. שוב, נעשה פה את ההתאמות למה שדובר קודם בעקבות ההערה של מירה סולומון בנושא הדיווח או ההצהרה, נתקן בהתאם. ושוב, גם ב-11 זה יורד, כמו שאמרתי קודם – אחריות הגורם האחראי על המקום לקיום ההוראות שנקבעו לפי סעיף זה – מיותר. אנחנו עוברים לסעיף של מסגרות הרווחה. << דובר >> מירה סולומון: << דובר >> אני חושבת שיושב-ראש הוועדה התייחס לזה קצת בתחילת הדיון אבל אני רוצה לוודא את הנקודה. כרגע, בסעיף 10(ג) יש איזושהי הנחיה לממשלה לקבוע תקנות שמאפשרות ככל הניתן הפעלה של גופים או מוסדות או קיום פעולות שמנויים בסעיף קטן (ג). אחת אחת הפסקאות עוסקת בפניות לתלמידים בלא עורף משפחתי, לרבות תלמידים שהופנו על ידי המחלקות לשירותים חברתיים או צווי בית משפט. אני מתייחסת לפסקה (5). לומר שהדבר הזה יכול - - - "ככל הניתן" במסגרת חשיבה על תקנות זו אמירה שהיא מאוד קשה. מה זה "ככל הניתן"? ואם הם לא יהיו בפנימיות, היכן הם יהיו? מה זה אומר לאפשר את זה ככל הניתן? יושב-ראש הוועדה כשהוא דיבר על הסידור החוץ ביתי, סידור במלוניות – פרק שעוד יכול להתהוות, יכול להיות שהוא ייתן מענה לדבר הזה, אבל איזו אמירה לממשלה שאומרת שרק "ככל הניתן" היא תאפשר קיום של הפנימיות האלה? אלה ילדים חסרי עורף משפחתי. << מנהל >> (היו"ר תהלה פרידמן, 13:30) << מנהל >> << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> ואז, מה? ההצעה היא שזה לא ייכנס לרצף הזה? << דובר >> מירה סולומון: << דובר >> אני אומרת שזה מסוג הפעילויות שאי אפשר לקבוע שהקיום שלהן הוא "ככל הניתן", אלה הקיום שלהם חייב להיות, ואם לא – באחריות הממשלה למצוא להם מסגרת חלופית כיוון שהם נמצאים במקום שבו הם נמצאים בצווי בית משפט. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אני מסכימה, אני מבינה. אבל בעצם מה שאת מציעה זה להוציא את זה מהסעיף הזה ולהכניס למקום אחר, או שאת מציעה כאן לכתוב - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> להוריד "ככל הניתן". << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> אבל "ככל הניתן" זה הולך על כולם, זו הבעיה. << דובר >> מירה סולומון: << דובר >> נכון. "ככל הניתן" לגבי היתר זה באמת קריאת כיוון נכונה, אני לא מתווכחת עליה. פנימיות התלמידים בלא עורף משפחתי זה אלה שנמצאים שם - - -לומר על זה "ככל הניתן"? << דובר_המשך >> מיכל גולדברג: << דובר_המשך >> אנחנו הזכרנו, ציינו תוך כדי דיונים שהיו כאן בוועדה בסעיף הזה וגם בסעיף הדומה שמופיע לגבי מסגרות רווחה, שבאמת יש פה רשימה ארוכה בלי תיעדוף בתוך הרשימה, ויש פה באמת גופים בכמה רמות, שאנחנו בהחלט מסכימים שיש פה רמות שונות של עדיפות – בהחלט יש פה גופים שלא נכון, אולי, לא סביר לסגור אותם, לעומת גופים אחרים שבהחלט יכול להיות כן סביר – תלוי, עוד פעם, ברמת התחלואה ובנסיבות. סוכם שאנחנו לא מתעדפים פה, כרגע, ברשימה, אבל ברור שכשהממשלה תבוא ואם היא תחליט לסגור באופן גורף מוסדות חינוך היא תצטרך לעבור על הרשימה, ומקומות שאי אפשר לסגור ברמה שצריך לתת מענה, או שיישארו פתוחים, או שהממשלה כמובן תהיה אחראית לתת להם את המענה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל איך אפשר לחיות עם הנוסח הזה? << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> אני לא חושבת שיש מקום עכשיו שנתחיל לתעדף כי יש פה, באמת, מסגרות מסוגים שונים. אם את זוכרת, בצו שאנחנו נתנו, הראשוני, שסגר את כל מוסדות החינוך היו ארבעה - - - היתה רשימה מצומצמת של מוסדות שהוחרגו - - << דובר >> היו"ר תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> למה שזה לא יהיה בסעיף 11? << דובר_המשך >> מיכל גולדברג: << דובר_המשך >> - - הפנימיות לילדים בלא עורף נדמה לי הוחרגו, אז מן הסתם זה גם יוחרג בהמשך, או שבאמת כמו שאמרתי תהיה מחויבות של הממשלה ל - - - << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> למה שזה לא יהיה בסעיף 11? << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> תחת רווחה? זה כבר צריך לשאול את משרד החינוך והרווחה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> הדברים שאמרתי נכונים לשני הסעיפים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> השאלה – הרי כל מיני מקומות שמשמשים מקומות מגורים כמו הוסטלים, לא נקבעו פה בכלל כי לא סוגרים מקום מגורים. גם פנימייה היא מסוג המקומות האלה, ואולי עדיף לא למנות אותם בכלל, מהבחינה הזאת כי לא ניתן לסגור מקום מגורים של אדם. כמו שלא מנינו מקומות מהסוג הזה. << דובר >> מירה סולומון: << דובר >> כמו שלא מנינו בתי כלא. איפה תשים אותם? איפה תשים אותם? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני לא יודעת איך אתם מבינים סיטואציה שזה יירד. האם המשמעות, אפשר יהיה להבין שזה לא מקום שבכלל ניתן לסגור אותו כמו מקום מגורים או - - - << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> יש לי הצעה. זה נראה לי רלבנטי. אנחנו נעשה את אותו דיון בסעיף 11, כמו שאת אומרת. אז בואו נעבור לסעיף 11. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לסעיף 11 אני רק רוצה להעיר את הנושאים – קראנו כבר את הסעיף, את התוספות שנוספו מעבר לדברים שנדונו בוועדה. ב-11(א)(2) נאמר שהממשלה תוכל להתקין תקנות לעניין חלוקת הצוות של מסגרת הרווחה והמשתתפים בפעילות בה לקבוצות פעילות, הגבלת גודלן של הקבוצות, תנאים לשמירת מרחק בין השוהים בה, הגבלת כניסה אליה, התקהלות או שהייה בה לרבות של עובדים, הגבלה על מועד ומשך הפעילות וקביעת הגבלות על קליטת מקבלי שירות חדשים למסגרת..." ופה, בעקבות הדיון נוסף: "...ובלבד שההגבלות על קליטת מקבלי שירות חדשים יהיו מצומצמות ככל האפשר ותוך שקילת שיקולים של טובת מקבל השירות וחיוניות מסגרת הרווחה עבורו". ירד גם, כמו בסעיפים האחרים (א)(10) – זה אחריות הגורם האחראי על המקום. ב-(ב): "תקנות לפי חוק זה" ולא "לפי סעיף זה" – "...יאפשרו הפעלתם של גופים ומסגרות רווחה וקיום פעילויות, שירותים ותוכניות, כמפורט להלן". ב-(ב)(3) נוסף בסוף: "...ושירותי תמיכה לילדים ונוער בסיכון". ותכף תתייחס נציגת משרד הרווחה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה זה כל מה שמסומן בצהוב? << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה השינויים שנעשו בעקבות הדיונים בוועדה, שלא נסגרו עד הסוף בוועדה ושרציתי שתוכלו לראות אותם בצורה בולטת. זה בעצם השינויים שנעשו כתוצאה ממה שעלה בוועדה. זה לא ממצה את הכל, אני לפעמים מדגיש גם דברים נוספים, אבל הצהובים זה בדרך כלל דברים לשים עליהם את הדגש כי זה דברים שנעשו בעקבות בקשות הוועדה ולא היה ברור איך הם ינוסחו או מה בדיוק ייעשה, אז שתוכלו לראות את זה. ב-18 הוסרה הסיפה, ואני חושב שנציגת משרד העבודה והרווחה אולי תתייחס לזה, לגבי מסגרות המספקות קורת גג זמנית. הוועדה ביקשה להסיר את זה שזה רק דברים שמופעלים בידי משרדי הממשלה הרלבנטיים, זו היתה עוד מחיקה. עוד דבר – לבקשת הוועדה נוספו שלושה סוגים של גופים שככל הניתן תתאפשר הפעלתן, זה עלה בדיון בוועדה: מעונות יום שיקומיים, מעונות יום רב תכליתיים ומסגרות שיקומיות המופעלות במסגרת סל השירותים הפסיכו-סוציאליים לנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) על ידי משרד הביטחון בפיקוחו של המשרד, מטעמו או במימונו. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> השעה עכשיו רבע ל-14:000. בשעה 14:99 נצא להפסקה, ויש לנו כעת רבע שעה לדיון בסעיף 11. << קריאה >> נטלי מופסיק: << קריאה >> אני עורכת דין בלשכה המשפטית של משרד הרווחה. יש לי הערה להגדרה של "מסגרת רווחה", הערה קטנה. אנחנו מבקשים – ההגדרה קובעת: "מקום שבו ניתן שירות רווחה או טיפול לאדם על ידי משרד הרווחה, המשרד לקידום קהילתי או משרד החינוך או הביטחון או מי מטעמם או מצוי בפיקוחם של המשרדים כאמור" – אז אני רק מבקשת שיהיה כתוב: "או מקום המצוי בפיקוחם של המשרדים כאמור". יש מקומות שהם לא בהתקשרות אתנו אבל כן מצויים בפיקוחנו, ובוודאי שצריך לתת הנחיות בהקשר הזה וצריך להיות ברור שיש את הסמכות לעשות את זה. << דובר_המשך >> גור בליי: << דובר_המשך >> את מדברת על סעיף ההגדרות. "...או מקום המצוי בפיקוחם", בסדר. << דובר >> הודיה איפרגן: << דובר >> אני ממשרד הרווחה, מהלשכה המשפטית. באופן כללי, ביחס לכל רשימת המסגרות – זו לאו דווקא הערה של הרווחה, זה לרבות גם הבריאות, חשוב לנו להדגיש, וזה מצטרף לשאלה ששאלתם לגבי הסיפה של סעיף 18 שהורדה – יש פה סוגייה האם אנחנו רוצים לתת הגדרה רחבה או להגיד שמדובר במסגרות או שירותים שמופעלים על ידי משרדי הממשלה או מי מטעמם, או הרשויות המקומיות או מי מטעמן, כי החשש פה הוא באמת מכל מיני גופים שיגידו – אנחנו נותנים שירותים רווחה, ואלה לא גופים שנמצאים באיזשהו פיקוח ולטעמנו צריך לעשות איזשהו איזון בין שירותים שניתנים ובין בריאות הציבור, ולכן, באופן כללי כל הסעיף הזה, לטעמנו – אני מדברת בשם הממשלה צריך להיות: "ובלבד שמדובר בשירותים או מסגרות שמופעלים על ידי משרד ממשלתי או מטעמו, או בפיקוחו, או ברשות מקומית או מי מטעמה". << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל היה דיון על זה כבר בוועדה והוועדה רצתה להרחיב את הדבר הזה. מעבר לזה, שבכל מקרה זה הכל "ככל הניתן", זאת אומרת, אין פה איזושהי התחייבות. זה סעיף שיחסית נותן חופש פעולה בקביעת התקנות לממשלה, רק נותן איזושהי קריאת כיוון בהקשר הזה. << דובר >> הודיה איפרגן: << דובר >> מצד שני אפשר להסתכל על זה הפוך, מאחר וזו באמת קריאת כיוון בכל מקרה גם אפשר יהיה להרחיב את הרשימה, אבל אם רוצים למקד מראש ולהגיד – אלה המקומות שככלל, ככל הניתן, ואחר כך באמת ניכנס לסוגייה שהועלתה, שצריכים לפעול. השאלה אם נכון מראש ללכת על מסגרות רחבות שבחלקן יכול להיות שאלה מסגרות שאנחנו לא בטוחים שהדברים נעשים שם בצורה נכונה, אין מי שמפקח – עלול להיות לזה מחיר מהצד השני. << דובר >> מירה סולומון: << דובר >> אבל את יכולה לקבוע – פנימייה לילדים בסיכון, בלי שה - - - << דובר >> הודיה איפרגן: << דובר >> לא, אבל אני לא מדברת על זה. הסיפור של "ככל הניתן" - - - זה סוגייה נפרדת שאנחנו נדון בה בנפרד. באופן כללי, מה שאנחנו רוצים לומר על כל הסעיף הזה, על כל רשימת השירותים – זה לא רק מסגרות. מסגרות ככלל מופעלות על ידי הרשויות המוסמכות. הבעיה היא עם כל מיני שירותים – אדם פותח איזשהו מיזם ואנחנו לא יודעים אם יש פיקוח – אין פיקוח. זו שאלה אם נכון לעשות כזאת רשימה רחבה כשאנחנו כבר מכוונים פה את כל ה - - -ואנחנו אומרים – אלה המסגרות, ככל הניתן, אם מלכתחילה אנחנו לא צריכים לדבר על מסגרות שנמצאות בהפעלה או בפיקוח של רשויות מוסמכות. לטעמנו זה יותר מדויק. שוב, באיזונים מול שיקולי הבריאות וגם בריאות המטופלים שיכולים להגיד – אני מגיע ממסגרת רווחה, ואנחנו לא עוד לא יודעים הם הדברים נעשים שם כפי שצריך. << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> כפי שהודיה הציגה זו הערה של הממשלה. מבחינתנו, כמו גם שהיועץ המשפטי של הוועדה אמר – הכוונה "ככל הניתן", אבל מבחינתנו כמובן מדובר במוסדות שבאמת נמצאים באיזושהי רמת חשיבות מסוימת, הם מטפלים באנשים ברמת סיכון מסוימת, ומבחינתנו המוסדות הרלבנטיים הם באמת מוסדות הנמצאים בפיקוח ממשלתי או בפיקוח של מי מטעם המשרדים או הרשויות המקומיות. אז לכל הפחות אנחנו נבקש לא למחוק את הסיפה של 18, אם לא לתקן בנוסח הממשלתי אז לכל הפחות להשאיר את הסיפה של 18. אנחנו חושבים שהיא רלבנטית, כי אנחנו לא מכירים את כל המסגרות - - -אני בספק אם קיימות מסגרות פרטיות לעניין הזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש מסגרות של עמותות שהן לא מופעלות בידי משרד העבודה והרווחה, לא בידם ולא בידי מי מטעמם. עמותת "עלם", למשל, מפעילה מסגרות כאלה. אני לא יודעת אם זה נחשב - - - ורוצים לסגור מסגרות שמיועדות לאנשים שאין להם קורת גג. << דובר >> גור בליי: << דובר >> שוב, הדבר הזה גם ייקבע בתקנות. אני חושב שזה כבר נדון בוועדה. אנחנו בסך הכל עשינו פה את התיקון שהוועדה ביקשה שנעשה, אני חושב ש - - - << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> כן, נראה לי שאנחנו יכולים למצות את העניין הזה. << דובר >> מירה סולומון: << דובר >> גם כאן סימנתי כמה פסקאות שנראות לי מאוד חשובות. אם אני מסתכלת על מסגרות חוץ ביתיות, אם אני מסתכלת על דיור מוגן לאזרחים ותיקים ובתי אבות. אם אין איזו התייחסות כמו שהציעה או חשבה עליו נציגת משרד הבריאות, אם אין איזושהי אחריות של הממשלה לסדר סידור חלופי למגורים – זו זכות אדם בסיסית ביותר. מה עושים כשסוגרים כזה מקום? יכול להיות שבאמת מול נציגת משרד הבריאות, מה שצריך לעשות ב "ככל הניתן" הזה, כדי שבכל זאת לאפשר שיקול דעת – כי יכול להיות שבסוף לעתים יהיה צריך לסגור, זה – "ובלבד" בפסקאות הספציפיות האלה של דיור, של מדור – "ובלבד שניתן פתרון חלופי לדיור על ידי הממשלה" או משהו כזה שיבהיר שהמקום הזה לא נסגר – ומישהו צריך למצוא לזה פתרונות. << דובר >> היו"ר תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> נראה לי שיש פה קונצנזוס שאת צודקת, עניינית, אבל שלהכניס את זה עכשיו לחוק זה לעשות בלגן גדול, ואז אני שואלת אתכם – מה ההצעה? כי נראה לי שיש פה דבר שברור שבתקנות יחריגו אותו. את צודקת, אין פה שאלה. << דובר >> מירה סולומון: << דובר >> אני אומרת – כן רוצים בכל זאת בתקנות לקבוע הגבלות שאוסרות את הפתיחה של המקום, אז לפחות אחריות, שיהיה כתוב מפורשות שהממשלה לא תעשה שימוש בסמכות הזאת ביחס לפריטים הספציפיים האלה אלא אם מצאה לשוהים פתרון חלופי. << דובר >> היו"ר תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> מה אתן מציעות? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> - - - מקומות שמשמשים למגורים או לשהיית קבע לאוכלוסיות. מוצע פה דבר הגיוני – שלא ייסגר בלי לתת מענה אחר, פתרון ל - - - << דובר_המשך >> מיכל גולדברג: << דובר_המשך >> אני חושבת שזה מיותר, כי זה ברור שאי אפשר לסגור בית אבות. בטח שאי אפשר לעשות את זה בלי לתת מענה לאנשים שמתגוררים שם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל לכאורה עולה מפה שכן אפשר לסגור. << דובר >> היו"ר תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> בגל הראשון היו כל מיני דברים – שהזיזו בתי אבות כדי להכניס מלונית קורונה. << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> אז זהו, שכן יכולות להיות נסיבות, אולי אם יש שם הדבקה מאוד נרחבת, אבל זה ספציפית רק לגבי בית אבות מסוים. אנחנו נבדוק את זה עם משרד הרווחה. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> טוב, אתם תחזרו אלינו עם המלצה. << דובר >> ורד וינדמן: << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש, אני אעשה את זה בקצרה כי דנתם בזה כשלא יכולתי לצרף את קולי. בהמשך להערה של מירה סולומון מהשלטון המקומי ושל חברת הכנסת אלהרר – זו הערה שגם אנחנו במועצה לשלום הילד לגבי הביטוי "תאפשר ככל הניתן". אנחנו הצענו לוועדה לקבוע שצריך בעצם להקצות את האמצעים שנחוצים כדי לאפשר את ההפעלה של המסגרות החיוניות האלה ולדבר על אופן ההפעלה ולא על ההפעלה עצמה, כי נדמה לי שברור, כפי שגם ציינת עכשיו בדברים שלך, שישנן מסגרות חיוניות שאי אפשר בשום צורה לדבר על הסגירה שלהן. << דובר >> גור בליי: << דובר >> סעיף התחבורה היו בו כמה תוספות. דבר אחד, בדומה למה שדיברנו בבתי עסק – לבקשת הוועדה חודד בסעיף 12(א)(3) שחובת בדיקת התסמינים, כאשר נכנסים לתחבורה יבשתית או לתחנת תחבורה יבשתית הנמצאת במבנה או במתחם סגור ובכלל זה העובדים ותשאולם – לגבי מי שנכנס המצב הרגיל זה פשוט תשאול, לא קבלת הצהרה מהם, מתוך רצון לא לאסוף סתם מידע על אנשים, לעניין קטין – לרבות מהאחראי על הקטין, אבל – לעניין עובדים וכן לעניין הנכנסים לתחבורה יבשתית או לתחנת תחבורה יבשתית שהכניסה אליהם נעשית ברישום מראש או בהזמנה מראש, נגיד – אתה מזמין מראש כרטיס לרכבת, או משהו כזה, זה דווקא להקל על אנשים – גם אפשר לקבוע חובת לקבלת הצהרה מהם במועד כניסתם או במועד מוקדם יותר. זאת אומרת, הרעיון הוא שבמצב שבו אתה לא עושה הזמנה מראש אתה יכול לעשות תשאול. אתה יכול לשאול את האדם פרטים בכניסה לאוטובוס או בדברים כאלה, או תחנת אוטובוס, בשביל לא סתם לאסוף מידע על אנשים ועל מצבם הבריאותי. המצב שבו אתה מאפשר דברים כאלה כמו הטפסים שאתה ממלא על מצבך הבריאותי זה כשאתה עושה הזמנה מראש או רישום מראש, ואז זה בעצם מקל על האנשים הרבה פעמים כי זה חוסך להם את הצורך לעשות את זה לאותו כלי תחבורה - - - << דובר >> היו"ר תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אבל מה הקטע של לעשות את זה מרא, הרי אתה את החום שיש לו עכשיו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הרבה פעמים הדברים האלה זה שעה לפני. נכון שבמצב רגיל - - -האמת היא שזה לא ימים מראש, אלא פשוט כשאתה יכול לעשות את זה, נגיד בטלפון, בדרך כשאתה עולה. אנחנו מדברים על זמן קצר לפני. << קריאה >> אייל זנדברג: << קריאה >> כדי שלא יתגודדו בכניסה, לצורך העניין. נראה לי שזה היה הרעיון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז זה תיקון אחד. תיקון שני, לבקשת הוועדה – ב-(5) לגבי הגבלה על הגשת מזון וצריכת מזון, אז מה שסוכם בדיון הוועדה, ואנחנו ניתן לזה ביטוי בנוסח. זה בתנאים שאפשר לקבוע בתקנות – "...תנאים להבטחת היגיינה והגנה מפני הידבקות בנגיף הקורונה לרבות הוראות בדבר הגבלה על הגשת מזון וצריכת מזון למעט שתייה", כלומר – בכל מקרה אי אפשר יהיה להגביל את האפשרות לשתות בתחנות תחבורה, זה לבקשת הוועדה, כמובן. "...כאמור, בתחבורה יבשתית ובתחנות תחבורה יבשתית, ובלבד שלא תוגבל צריכה של מזון ושתייה בתחנות תחבורה יבשתית בשטח פתוח". זאת אומרת, ככל שיהיו הגבלות על צריכה של מזון או שתייה זה יהיה – נניח בתחנה מרכזית שהיא סגורה. אם יש רציפים או בתחנת אוטובוס פתוחה, שם אי אפשר יהיה לקבוע, כי שם הסיכון הוא הרבה יותר נמוך. גם פה ירד (8) עם החובות על גורם האחראי למקום. הדבר האחרון זה 9(א)(2) - - - << דובר >> אייל זנדברג: << דובר >> לפני שתקרא אותו – גילינו בשיח הממשלתי שיש כאן איזושהי אי בהירות לגבי הטקסט שנכנס והאם הוא הטקסט שמשרדי הממשלה הבינו שהוא צריך להיכנס. אז רק נבקש איזושהי דחייה לעשות את הבירור הזה. כנראה, בתוך כל העיסוקים המרובים שהיו הטקסט פה כרגע לא בדיוק מוסכם על כולם, נקווה שנצליח לפתור את הפער הזה. << דובר >> היו"ר תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אז הדיון יתחיל מהדבר הזה. 9(א)(2). אנחנו יוצאים להפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:00 ונתחדשה בשעה 15:10 << מנהל >> (היו"ר איתן גינזבורג, 15:13) << מנהל >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שלום, אני מחדש את הישיבה. אנחנו ממשיכים בקריאת התיקונים כפי שהועלו תוך כדי דיוני הוועדה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כדי למקם – אנחנו מציגים בפני הוועדה את השינויים והתיקונים השונים שנעשו בעקבות דיוני הוועדה. כשנעשו תיקונים שכבר סוכמו, אני לא מקריא אותם. כשהוועדה ביקשה שננסח משהו קצת יותר רחב, כדי שהוועדה תדע מה נוסח בעקבות דרישתה, אני מציג את זה כרגע. אז אני רק מציין בעניין הזה, במקרה שהיתה אי בהירות שמה שהוועדה סיכמה ב-11(ב)(18) זה כן להוריד את ההתייחסות לזה שהמסגרות שמספקות קורת גג זמנית – אלה יהיו רק כאלה שמופעלות על ידי משרדים ממשלתיים או רשויות מקומיות. האפשרות להתחשב בזה ולא לסגור אותן חלה על כל המסגרות המספקות קורת גג זמנית וזה אומר שהמחיקה שבסיפה נותרת בעינה. אם אנחנו חוזרים לסעיף 12 איפה שהיינו – שעוסק בהגבלת פעילות בתחום התחבורה, בעמוד 19 – 12(א9(9)(2). במהלך דיוני הוועדה עלתה סוגיית הפרטיות. כאשר מדובר בטיסה נאמר שאחד הדברים שאפשר לבקש, שאנחנו מסמיכים לקביעה בתקנות, זה את חובת הנוסע למסור פרטים מזהים ומידע שיאפשרו קשר עמו אם יתעורר חשש להדבקה בנגיף הקורונה. לבקשת הוועדה נוספו הוראות פרטיות לגבי המידע הזה, כי הרי המידע נועד למנוע - - - << דובר >> נירית להב קניזו: << דובר >> יש בעיה עם הסעיף הזה, עדיין. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> הוראות הפרטיות בקשר לסעיף 12 עדיין בדיבור, אנחנו נחזור אליכם בקרוב. אני מבקשת לא לקרוא כרגע. מה שנכנס זה לא מה שהוסכם אתנו סופית אתמול. אנחנו נחזור - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה מה שנמסר לי על ידי נציגי הממשלה. אתם כל הזמן פותחים - - - << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> אם אפשר להמשיך בהקראת הסעיפים האחרים – נחזור ממש בהקדם ונחזור לסעיף הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מתי זה ההקדם שלך? << דובר_המשך >> גאל עזריאל: << דובר_המשך >> אני מניחה שבשעה הקרובה, מקסימום. << דובר >> גור בליי: << דובר >> נעבור לסעיף 13 – רוב הדברים פה כבר סוכמו בדיון הוועדה. התוספת העיקרית פה זה בעצם סעיף (ו), שזו היתה דרישה של יו"ר הוועדה לתת מענה בעצם לסיטואציות לאזורים שעוד לא הפכו לאזורים מוגבלים והם בדרך לשם, או שיש חשש שהם בדרך לשם – אז לתת להם מענה מוקדם יותר, כדי שהם לא יהפכו להיות אזורים מוגבלים, שלא תהיה החמרה במצב התחלואה שם. הנוסח שגובש, במשך לבקשת יו"ר הוועדה בהקשר הזה: (ו) מבלי לגרוע מסמכות ועדת השרים להכריז על אזור מוגבל, תקבע הממשלה נוהל לעניין התמודדות ומתן סיוע לאזורים שרמת התחלואה בהם עלולה להוביל להכרזה על אותו אזור כאזור מוגבל; נוהל כאמור יקבע את דרך הפעולה בשים לב לצורך בשיתוף פעולה, ככל הניתן, עם ראשי הרשויות המקומיות הנוגעות לעניין. זאת אומרת, מוטלת פה החובה על הממשלה לגבש נוהל להתמודדות ולתת סיוע לאותם אזורים שעלולים להפוך לאזורים מוגבלים ואולי למנוע את הפיכתם בהמשך לאזורים מוגבלים, מה שמכונה "אזורים אדומים" או אזורים עם רמת תחלואה גבוהה, יחסית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למה "ככל שניתן"? << דובר_המשך >> גור בליי: << דובר_המשך >> שיתוף פעולה עם ראשי הרשויות ככל הניתן, כי עלה בוועדה שיהיו סיטואציות שלא תהיה להם זכות וטו על העניין הזה. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> למעשה מה שמבטא פה יושב-ראש הוועדה זה עיקרון הרבה יותר חשוב והרבה יותר מקיף, שאני מבין שאין לו ביטוי ראוי בהצעת החוק, שלמעשה הממשלה חייבת לפעול, חייבת לפעול עם ראשי הרשויות על מנת לשלב אותן בנקיטת הצעדים הקונקרטיים ביותר ברשות שעליה הם ממונים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני העליתי את זה בדיון בוועדה, את הסעיף הזה, ספציפית - - - << דובר_המשך >> גור בליי: << דובר_המשך >> זה לא לגבי האזור המוגבל. זה רק לגבי הנוהל הזה. << מנהל >> (היו"ר יעקב אשר, 15:20) << מנהל >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה סעיף – אני אומר כאן, מראש, דיברתי עליו בוועדה – הוא סעיף לא כל כך משפטי אבל יותר ביצועי של ראש העיר, או מפקד פיקוד העורף. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אני חושב שקלעתי לרוח הדברים, ואני חושב שראוי להרחיב את העניין הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה להזכיר לאדוני – כל זה לא היה בכלל בחוק. אנחנו בחוק מסגרת. אם אני אכנס לכל פעולה שצריך לעשות אז חוק המסגרת יהפוך להיות ספר. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> לא הבנתי אותי. אני אומר שבכלל – העיקרון המנחה, אני חושב שראוי להרחיב את מה שציינת, ולומר שעבודת הממשלה, פעולות הממשלה, פעולות החירום יינקטו באופן שראשי רשויות ישותפו בנקיטת הצעדים הקונקרטיים ברשות הרלבנטית שלהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, אני מסכים לכיוון מהסוג הזה. זו גם הכוונה שהיתה פה. מה אתה הצעת, איתן? אתה שומע מה מציע חבר הכנסת יאיר גולן? תתמצת את זה מבחינה משפטית. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אני אומר שזה לא רק בסעיף 13 ביחס להגבלות נוספות באזור חירום, אלא אני חושב שבכלל, כעיקרון מנחה – וצריך למצוא את המקום הראוי בחוק, צריך לציין שפעולות הממשלה יינקטו במידת האפשר ביחד עם ראשי הרשויות על מנת להתאים את צעדי הממשלה ככל שניתן לרשויות הקונקרטיות, על מנת להקטין את סבל התושבים. << דובר_המשך >> גור בליי: << דובר_המשך >> יש סעיפים מאוד מפורטים דווקא בעניין אזור מוגבל על שיתוף פעולה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צריך היוועצות עם ראש העיר – הכנסתנו את זה. פה אני חידדתי קצת יותר שהממשלה צריכה לעשות נוהל לא כשהעיר כבר אדומה, אלא כשהיא עוד כתומה, מתחילה להבהב, אז הממשלה צריכה להיכנס לעניין הזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו עוברים הלאה. אני רק מעיר את התיקונים שנוספו בעקבות דיוני הוועדה ושלא ממש סוכמו בדיוני הוועדה בצורה סופית, שהוועדה תראה את הנוסח שלהם. 15(א)(5) - אנחנו עוסקים בסעיף שמדבר על כניסה ויציאה, ופה אנחנו מדברים על יציאה מהאזור המוגבל. הוועדה ביקשה שנוסיף שאחת מהאפשרויות שבה לא תוגבל היציאה זה יציאה של עובד רווחה במחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית שהרשות המקומית הגדירה כחיוני או של עובד רווחה שקיבל אישור ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים לשם מילוי תפקידם. << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> אנחנו מבקשים לשנות קצת את הנוסח. אני מבקשת שמשרד הרווחה יציג את הנוסח שתואם בינינו. << דובר >> נטלי מופסיק: << דובר >> הנוסח שתואם זה באמת יציאה של עובד רווחה שיוגדר כחיוני על ידי משרד הרווחה, כשאנחנו מבקשים שעובד רווחה יוגדר – "עובד מטעם משרד הרווחה או מי מטעמו או מטעם המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית או מי מטעמה", זאת אומרת, שמשרד הרווחה יהיה זה שייתן את האישורים לעובדים שיוגדרו כחיוניים, כדי לצאת מהאזור המוגבל. << דובר >> מירה סולומון: << דובר >> אנחנו מתנגדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בשלטון המקומי אומרים שהם מתנגדים. אני רוצה לומר משהו בעניין הזה. זה צריך להיות משהו שהוא מידתי. הרי דיברנו כבר בישיבה הקודמת. אני מבקש שמשרד הרווחה יקשיב – דיברנו על רופאים, אחיות, שוטרים שגרים באזור אדום. לא מנענו מאף אחד מהם לצאת לעבודתו, כי הוא חיוני מאוד. מה שאני אומר: מבחינתי, עובדים סוציאליים לפחות בחלק גדול מהסיטואציות הם קריטיים לדברים שאחר כך הממשלה, גם בדברים שקשורים לקורונה עצמה – זאת אומרת, אם יש עיר בישראל שיש לה ארבעה עובדים סוציאליים – לא עיר, מקום קטן, שבמקרה כולם או רובם – הם מחלקה, ילדים לא מטופלים, דברים שצריכים לקרות גם בעקבות הקורונה. אתם יודעים, אגב, שתפקידי העובדים הסוציאליים בזמן הקורונה הוא קריטי. פיקוד העורף, כשהוא צריך להביא אוכל לאנשים – עם מי הוא מדבר? עם העובדים הסוציאליים של אותו יישוב. אז אם העובדים הסוציאליים יושבים בסגר, או בחצי סגר, הם לא יכולים לטפל. לכן, מה שאמרה נציגת משרד הרווחה – עוד פעם, אני רוצה לדעת מה המנגנון הזה. שמישהו ייקח אחריות זה בסדר, אבל אם המנגנון שהרשות צריכה להתחיל לבקש אישורים מיוחדים ולרוץ אחריכם ארבעה ימים כדי לקבל את האישור, לא עשינו כלום, וייגמר הסגר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני רוצה לציין שהסעיף הזה שפה נוסח זה בדיוק אותו סעיף שקיים – אני מבין את ההבדל, אבל אני רק אומר: לא המצאנו את הדבר הזה, זה מבוסס בדיוק על סעיף 6 לעניין כניסה לאזור מוגבל. << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> נכון, ולא בכדי כללנו אותו רק לעניין כניסה לאזור מוגבל ולא לעניין יציאה מאזור מוגבל. אני אשמח להסביר – כי כניסה לאזור מוגבל - - - יש שם מצוקה. << דובר >> היו"ר יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לשמוע מה אומרים ממשרד העבודה והרווחה, שהוא אחראי על הדברים האלה. << דובר >> נטלי מופסיק: << דובר >> כמו שאמרתי – זו עמדת הממשלה, זה מה שסוכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עמדת הממשלה, הבנתי. אני שואל שאלה אחת: האם אתם יכולים להגיד לי שברגע שפורץ במקום מסוים סגר, איך מקבלת אותה רשות שחלק מהעובדים שלה לא יכולים להגיע בגלל זה, איך הם יתעסקו ביום יום שלכם שהוא הפיקוח נפש הכי גדול שיש? << דובר_המשך >> נטלי מופסיק: << דובר_המשך >> אם אפשר גם, מהלשכה המשפטית משרד הרווחה, אני רוצה להבהיר: היה, כפי שהוועדה יכולה לשער – שיח ודברים מאחורי הקלעים ולכן בסופו של דבר מה שאנחנו מציגים זה את עמדת הממשלה וכן היה לנו חשוב שמשרד הבריאות יציגו את הדברים. באופן כללי יש לנו שלוש אפשרויות - אפשרות אחת, שבאמת יהיה מעמד כפי שיש לגורמי הרפואה, שזה חופשי. אפשרות אחרת זה שבאמת פונים לאישורים מקומיים, ופה הוצע איזשהו מתווה שאמור להיות מקל הרבה יותר מאשר מתווה כללי - - - שמשרד הרווחה ירכז את כל הדברים, וראינו את זה כמשהו שהוא מטיב לעומת המצב שהיה עד לעדכון ולתוספת. לגבי ההסבר למה לא נתנו לזה מעמד גורף אלא נתנו מעמד מיוחד – כן היינו שמחים שמשרד הבריאות יבהיר את הדברים, כי בסופו של דבר אנחנו מציגים פה את עמדת הממשלה. המשרד מתכוון להיערך, לשבת עם רשימות מראש, כמה שאפשר לדעת, כי בסופו של דבר מדובר באזור שהוא אזור - - - אבל שוב, מבחינת ההסבר למה - - -בהקשר הייחודי הזה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לגבי משרד הבריאות אני אמרתי שאני יכול להסביר אותם לפחות כמו שהם הסבירו. אני רק רוצה לדעת דבר אחד, ואני אומר את זה לפרוטוקול: שמשרד העבודה והרווחה שאחראי על הנושא של העובדים הסוציאליים, כמו שאת אמרת – הכין רשימות או מכין רשימות שבהן תהיה תגובה מידית לאותם עובדים, איזה עובדים כן יוכלו לצאת ואיזה לא. הבנתי נכון, או שהרשימות יהיו למה? אתם תהיו ערוכים למה? << דובר_המשך >> נטלי מופסיק: << דובר_המשך >> מה שאנחנו ביקשנו - - -מבחינתנו מה שנאמר זה שמנהלי הנפות שהם אחראים באמת על פיקוח על אזורים שונים יישבו, בין אם מדובר במסגרות שלנו ויעשו איזשהו מיפוי, וגם מול השלטון המקומי, מול המחלקות לשירותים חברתיים - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל למה לא לעשות את זה יותר קל? למה כל העוקם הזה? למה שהמחלקות לשירותים חברתיים לא יחליטו את מי צריך ואת מי לא? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הבעיה שהם יקבלו אישור ממשרד העבודה? אם הם יקבלו, אז זה הנוסח של עכשיו. << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> הנוסח של עכשיו זה לא אישור ממשרד העבודה. << דובר >> מירה סולומון: << דובר >> שהרשות המקומית הגדירה כחיוני, אדוני. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה או-או. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אני מבקש לעשות את זה ככה: שהרשות המקומית הגדירה כחיוני, ובאישור משרד העבודה. << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> מקובל. << דובר >> מירה סולומון: << דובר >> שיינתן בתוך כמה זמן, אדוני? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מירה, מירה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> היא צודקת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אם נכתוב היום תוך כמה זמן – אתה חושבת שזה יהיה חמש שעות? באמת, נו. בחקיקה ראשית? אני יודע שהיא צודקת וגם את צודקת, אבל - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> ונותרה עדיין החלופה של עובד רווחה שקיבל אישור או שזה מספיק? << דובר >> היו"ר יעקב אשר: << דובר >> הרשות המקומית שתיפגע מזה וצריכה את זה תעביר את זה למשרד הרווחה. אם משרד הרווחה מאשר את אותו עובד הוא נקרא חיוני, לצורך העניין, ויוצא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל אם הוא יאשר את זה תוך ארבעה ימים? איבדת רלבנטיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז מה את רוצה שנכתוב בחוק – תוך כמה זמן? תציעי לי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסוף, מחלקות חברתיות, מחלקות לשירותים חברתיים בכל רשות כפופות למשרד הרווחה. נכון? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל לא ברמה של מרגע לרגע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז אני באה ואומרת – תראו, אתם צריכים לראות בעיני רוחכם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> "בהקדם האפשרי" זה בסדר? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, זה לא טוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז מה ההצעה שלך? << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ההצעה שלי תהיה שהרשויות יחליטו על הדבר הזה, והמשרד עדיין הוא גורם מפקח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל את חוזרת איתי אחורה. אני הצעתי הצעה. את יכולה תמיד להגיד שיש הצעה יותר טובה, אם אני אחזור אחורה, אני יודע – כי זו היתה ההצעה הראשונה. אז אם אתם רוצים שאני כל הזמן ידבר – אז בסדר, אבל אני גם מבקש - - - למרות ששוב, מותר לך לחלוק עלי. אני גם חושב כמוך, שזה היה המיטב. אבל ברגע שפה אומרים גם ממשרד הבריאות וגם ממשרד הרווחה כאיש אחד בעניין הזה, עם כל הכבוד, למרות שיש לנו גם אחריות ציבורית, אני מנסה לטייב את זה. ואני מטייב את זה כלהלן. אני אומר: אותה רשות מקומית שאחד מהעובדים הסוציאליים שלה יבקשו את האישור, משרד העבודה – ואני מבקש להוסיף את זה לתוך הנוסח, שמשרד הרווחה יצטרך בהקדם האפשרי לאשר או לא לאשר את הנ"ל - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש לי הצעה: שאם הוא לא משנה את זה, משרד הרווחה, נשארת על כנה ההחלטה של הרשות המקומית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוי, באמת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה לא? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה להתקדם. מה שמשרד הבריאות הסכים קודם, שאם זה יהיה באישור של משרד הרווחה, שיוכר כחיוני לאותה רשות בתקופה כזו שהוא באזור של סגר – הרשות והרשות המקומית תפנה, והמשרד, בהקדם האפשרי, חייב להחליט אם הוא חיוני או לא חיוני. תנסחו את זה איך שאתם רוצים. << דובר >> נטלי מופסיק: << דובר >> אני רק רוצה לדייק שזה מי שהוגדר כחיוני או על ידי משרד הרווחה או על ידי הרשות המקומית - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> שנייה, שנייה, שנייה. לא צריך לסבך את זה גם. יש פה שתי חלופות – או עובד רווחה במחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית שהרשות המקומית הגדירה כחיוני – ומדובר על זה שזה יהיה באישור משרד העבודה, שיינתן בהקדם האפשרי, או – עובד רווחה שקיבל אישור ממשרד העבודה והרווחה לשם מילוי תפקידו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מצוין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה מצוין? << דובר >> נטלי מופסיק: << דובר >> אני רוצה רק לדייק למה אנחנו רוצים שיהיה ברור שזה צריך להיות עובד או מטעם משרד הרווחה או מי מטעמו, או מטעם הרשות המקומית או מי מטעמה. כרגע ההגדרה של מסגרת רווחה בחוק היא מאוד מאוד רחבה. היא כוללת גם מסגרות ששייכות גם למשרדים ממשלתיים אחרים, גם למשרד הביטחון או גם למשרד לקידום קהילתי. הגורם בשביל לתת אישור של עובד חיוני הוא לא משרד הרווחה. משרד הרווחה הוא גורם לתת אישור בנוגע לעודים שהם מטעם משרד הרווחה או מי מטעמו, או מטעם המחלקות לשירותים חברתיים או מי מטעמם, לא מטעם כל אלה. ולכן אנחנו רוצים שיהיה ברור שעובד הרווחה הוא או עובד של המשרד או מי מטעמו, או של המחלקות לשירותים חברתיים או מי מטעמם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל החלופה הראשונה פה היא ממילא – עובד רווחה במחלקה לשירותים חברתיים. << דובר >> נטלי מופסיק: << דובר >> או מי מטעמה. יש מסגרות שמופעלות באמצעות הרשויות המקומיות, שהן - - - << דובר_המשך >> גור בליי: << דובר_המשך >> אבל זה לא קיים ב-(ב)(5), אז למה צריך את זה ב-(א)(5)? << דובר >> נלי מופסיק: << דובר >> הנוסח של (ב)(5) הוא הרי הנוסח של התקש"ח. עכשיו ההגדרה של מסגרת רווחה מאוד מאוד הורחבה. אני מזכירה שאני חושבת שזה מאוד בעייתי להגדיר שמי שעלול להיחשב כעובד רווחה הוא כל עובד במסגרת רחבה כשההגדרה היא מאוד כללית, ואני לא זאת שיכולה לתת את האישור בהקשר הזה. משרד הרווחה לא יכול לתת אישור לעובדים של משרד הביטחון. לכן זה החשש. << מנהל >> (היו"ר אוסאמה סעדי, 15:37) << מנהל >> << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז מה אתם עושים אתם? מי ייתן את האישור? << דובר >> נטלי מופסיק: << דובר >> שיתנו לכל גורם שהממשלה תגדיר כצורך חיוני. ככזה ש - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז אני אומרת: רשויות מקומיות, יש להן אופציה להגדיר עובדים מטעמם כעובדים חיוניים? << דובר >> גור בליי: << דובר >> כרגע מדובר על עובד רווחה במחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית שהרשות הגדירה- - - אני לא מבין בכלל למה צריך - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> הרשות, הרשות מגדירה את זה. זה מה שכתוב, קארין. << דובר_המשך >> גור בליי: << דובר_המשך >> הרשות מגדירה את זה כחיוני, ורק - - - באישור משרד העבודה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז זה מה שכתוב כרגע. << דובר_המשך >> גור בליי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת קארין אלהרר אומרת שלא צריך להוסיף את מה שמבקשים פה להוסיף. בואו נשאיר את זה ככה. << דובר >> הודיה איפרגן: << דובר >> לא, אבל תשימו לב – נכון כפי שנטלי מופסיק אמרה שזה מהתקש"ח. כתוב: "עובד רווחה מהמחלקה לשירותים חברתיים" זה פשוט. החלק הבא הוא: "או עובד רווחה שקיבל אישור ממשרד העבודה והרווחה". החשש שלנו הוא שבגלל שעכשיו מאוד מאוד הורחבה ההגדרה של מסגרות רווחה יגידו שעובד רווחה זה עובד ש- - - . ברשויות המקומיות זה פשוט, זה כתוב בצורה הפשוטה. אבל "עובד רווחה" זה מושג שלא הוגדר פה, והחשש פה שבגלל שכל ההגדרה הורחבה אז יבינו לא נכון את המושג ומשרד הרווחה ימצא את עצמו נדרש לתת אישורים שאין לו יכולת לפקח לגביהם - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אבל זה כתוב או-או. << דובר_המשך >> הודיה איפרגן: << דובר_המשך >> - - לגבי עובדי הרווחה שלא יוציא אישור ואפשרות אחרת ש- - -. באמת מדובר ב - - -. לא מדובר בהיקפים של משרד הרווחה, לכן היינו צריכים הסדר מיוחד, אבל ככל שיש מסגרת אחת של משרד הביטחון אז או שילכו במנגנון הרגיל של אישור באמצעות המנגנון הכללי לכלל העובדים החיוניים או שיסמיכו את המשרדים ההם לתת אישור פרטני. פשוט אני חושבת שההיקפים פה הם מאוד שונים, ושלא תהיה פה איזושהי פרשנות שתיצור מורכבות ויפנו את העובדים ההם אלינו, בעוד שהם צריכים לפנות למסלול הרגיל. לכן חשבנו שנדרש הדיון הזה. זה נכון שזה רלבנטי גם לגבי 15(ב). << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז מה ההצעה הקונקרטית? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מה את רוצה שייכתב בסעיף 5? << דובר >> נטלי מופסיק: << דובר >> אנחנו רוצים שההגדרה של עובד רווחה תהיה: או עובד מטעם המחלקה לשירותים חברתיים או מי מטעמה, או: עובד מטעם משרד הרווחה או מי מטעמו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אוקיי, אני אכניס את זה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> בסעיף 11(ב) – אני מחזירה אותנו טיפה אחורה, הגבת פעילות של מסגרות רווחה, תוספת קטנה שנשמטה בנוסח ולא היתה אמורה להישמט: בסיפה של הסעיף היה כתוב: "...וכן שיקולים של טובת המשתתפים בפעילויות האמורות", שזה משהו שדנו בו כבר בישיבות קודמות, ורק וידאתי עם משרד הרווחה שזה לא נשמט מכאן בכוונה ושזו באמת השמטה בטעות. אז אנחנו מחזירים בחזרה לנוסח. זה היה מקובל גם עליך, מיכל. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כמו שעשינו בסעיף 10 וגם ב-11, שישקלו שיקולים שבטובת המשתתפים בפעילות. זה היה מוסכם ונשמט בטעות. אז נוסיף את ההגדרה של "עובד רווחה" לעניין זה, כבקשת משרד העבודה והרווחה. נמשיך הלאה: 15(א)(6) – הוועדה ביקשה שיובהר מי הגורם הממשלתי שקובע את הנושאים של "צורך חיוני אחר", הצורך לצאת מהאזור המוגבל, והממשלה הבהירה, אני קורא את (6): "צורך חיוני אחר, לרבות יציאה של עובד חיוני לצרכי עבודתו וכן סיוע לקרוב משפחה חולה או קשיש והכל באישור רשות החירום הלאומית או גורם ממשלתי אחר שהממשלה הסמיכה לעניין זה, שיינתן לפי נוהל שפורסם לציבור". << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> יש הערות? << מנהל >> (היו"ר יעקב אשר, 15:42) << מנהל >> << דובר >> גור בליי: << דובר >> אותו הדבר גם ב-(ב)(9) – את אותה הבהרה, שהגורם הוא רח"ל, רשות החירום הלאומית, או גורם ממשלתי אחר שהממשלה הסמיכה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז יש החלטה, בשעה טובה? << דובר_המשך >> גור בליי: << דובר_המשך >> כן, החליטו שזה יישאר רשות החירום הלאומית. סעיף 16 עוסק ביציאה בתוך האזור המוגבל, המרחב הציבורי באזור המוגבל. פה פשוט התחדד הניסוח. אחת הסיבות לצאת בתוך האזור המוגבל זה טיפול במסגרת רווחה, ובהמשך לדיון בוועדה ההגדרה לעניין זה היא: "מסגרת רווחה: מקום שניתנים בו שירותי רווחה או טיפול לאדם על ידי משרד ממשלתי או מי מטעמו, מקום בפיקוח משרד ממשלתי או מקום שניתנים בו שירותים או טיפולים כאמור על ידי הרשות המקומית או מי מטעמה או על ידי הרשות לשיקום האסיר או מי מטעמה". 12, לבקשת הבקשה נוסף שאחד ההיתרים לצאת למרחב הציבורי באזור המוגבל זה: השתתפות בלוויה או בברית מילה, בתפילה, בטקס חתונה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה. עכשיו אנחנו מגיעים לסעיף 18. גם בו הוועדה העלתה כל מיני השגות לגבי הנוסח הממשלתי, ואני אקרא את הנוסח המעודכן: "ועדת השרים רשאית לקבוע מכוח סמכותה לפי סעיף 13(ב)..." – זה סעיף שעוסק בנושא של הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך באזור המוגבל – "...רשאית לקבוע מכוח סמכותה לפי סעיף 13(ב) ולאחר שמיעת עמדת שר החינוך או השר להשכלה גבוהה לפי העניין, כי לא תתקיים באזור המוגבל פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך, והיא רשאית לקבוע תנאים לקיום פעילות של מוסד כאמור", והתוספת התבקשה בוועדה וניסחנו אותה כך: "בבואה לקבוע הגבלות לפי סעיף זה תשקול ועדת השרים במידת האפשר ובהתחשב בכך שמדובר באזור מוגבל המשך הפעלה של גופים, מוסדות ופעילויות מבין אלה המנויים בסעיף 10(ג)". זאת אומרת, אותה רשימה של גופים שיש עדיפות להשאיר אותם פתוחים – יתחשבו בכך, שוב, בהתחשב בזה שזה אזור מוגבל גם בתוך האזור המוגבל. בנוסף עלה בוועדה הצורך לקבוע סעיף מיוחד לנושא של הגבלות על תחבורה ציבורית באזור המוגבל. הנוסח המוצע הוא: "ועדת השרים ראשית לקבוע מכוח סמכותה לפי סעיף 13(ב) הגבלות על הפעלת תחבורה ציבורית באזור המוגבל, אליו או ממנו, בשים לב לצרכי האוכלוסייה באזור המוגבל ולנגישות למקומות שבהם מסופקים מוצרים או שירותים חיוניים". הדבר הזה, אני מבהיר – יהיה מכוח הסמכות מכוח 13(ב), ואני מבין שזה מחליף את מה שנעשה היום מכוח החלטות של מנכ"ל משרד התחבורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש פה גם נקודה נוספת – לפעמים חותכים לך את האוטובוסים הבין עירוניים, אבל אז, אם יש אנשים חיוניים שצריכים להגיע לאותה עיר, שמוגדרים בחיוניות שלהם – אם זה עזרה לקשיש, גלמוד, או משהו כזה - - - << דובר_המשך >> גור בליי: << דובר_המשך >> אז זה "בשים לב לצרכי האוכלוסייה באזור המוגבל". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אתה כותב פה: " ולנגישות למקומות שבהם מסופקים מוצרים או שירותים חיוניים", אז אתה לוקח את זה רק לכיוון הזה. צריך גם משהו – "...או כניסת האנשים המורשים על פי חוק זה". אם יש לך עיר שהיא כרגע אדומה, שמותר תיאורטית להיכנס לשם לאנשים חיוניים. אין להם רכבים, לא כולם - - - << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> נכון, לכן רשמנו: "בשים לב לצרכי האוכלוסייה באזור המוגבל". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אני הייתי מציע: התחבורה הציבורית, הן הפנימית והן הבין עירונית. << דובר_המשך >> מיכל גולדברג: << דובר_המשך >> הוספנו את זה: "...אליו או ממנו". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. מצוין. << דובר >> גור בליי: << דובר >> 19 – פה נוספה הבהרה בעקבות הדיון בוועדה לעניין הגבלת התקהלות באזור המוגבל. "ועדת שרים רשאית לקבוע מכוח סמכותה לפי סעיף 13(ב) הגבלות על התקהלות במבנה או בשטח פתוח שבאזור מוגבל. לעניין זה: התקהלות – שהייה בסמיכות של שני אנשים ויותר, למעט אנשים הגרים באותו מקום". ונוספה כאן הבהרה בעקבות הדיון בוועדה: "אין בכך כדי למנוע קביעת תנאים לעניין אופן קיום הפגנה, תפילה או טקס דתי באזור המוגבל, החיוניים למניעת התפשטות נגיף הקורונה". כלומר, אפשר לקבוע תנאים אבל אי אפשר לשלול בצורה מוחלטת, זה הרעיון. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> פה יש שלילה של זכות ההפגנה. << דובר_המשך >> גור בליי: << דובר_המשך >> לא. להפך. אפשר לקבוע תנאים לעניין אופן קיום ההפגנה. גם בסעיפים אחרים, כשאומרים "תנאים לעניין אופן קיום..." זה להבדיל מתנאים לקיום. אתה לא יכול למנוע, אתה רק יכול להגיד – תהיו במרחק 2 מ', וכו'. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דשנו בזה אלף פעמים בוועדה. הלאה. << דובר_המשך >> גור בליי: << דובר_המשך >> חשוב לי שזה יובהר לפרוטוקול, שלא יתפרש בטעות בצורה אחרת. כשאנחנו אומרים "תנאים לעניין אופן קיום..." הכוונה היא שאתה לא יכול למנוע. אתה יכול רק לקבוע את המסגרת שהדבר ייעשה בו. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> מותר לקיים, אבל תחת מגבלות כאלה ואחרות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> נכון. הדבר האחרון זה בסעיף 22(א) – ושוב, גם פה ההשגה נעשית לגורם הממונה, אז נתאים את זה בנוסח כאשר עכשיו הגורם הממונה זה רח"ל או גורם אחר שנקבע בעניין הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתם בסעיף 19? אז אני רוצה לשאול אם יש באמת לפי הסעיף הזה יכולת לאסור תפילה והפגנה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא. אמרתי את זה במפורש, שכאשר אנחנו בכל מיני מקומות קובעים כי "אין בכך למנוע קביעת תנאים לעניין אופן קיום ההפגנה..." או התפילה, או הטקס הדתי – משתמע מזה שאתה יכול להסדיר את התנאים, לקבוע תנאים, כמו למשל מרחק של 2 מ' או דברים מהסוג הזה, אבל אתה לא יכול למנוע את עצם הקיום של הדברים האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חד משמעי. אמרתי את זה כבר בבוקר – אנחנו, בדברים האלה שמענו על זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> עכשיו אנחנו עוברים לפרק של העונשין וסמכויות אכיפה ופיקוח. תסתכלו בעמוד 30, יש פה סעיף נוסף שבעצם הממשלה הוסיפה אותו, הוא כרגע לא ממוספר. מנהלת אכיפה ארצית. הסעיף יחליף את 25(ג). הממשלה הציעה פה משהו הרבה יותר נרחב ומפורט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשאתה אומר "הממשלה הציעה" אני כחבר כנסת חושב איפה הם הולכים לצמצם את מה שאנחנו רוצים, וזה בדיוק הפוך. פה הממשלה, משרד המשפטים במיוחד – כדי שהמנהלת הזו תהיה באמת מנהלת - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לפני כן – למה פסחת על סעיף 23? דיברנו על זה שעות רבות שעניין קביעת התקנות והעונשים – זה צריך להיעשות בידי הכנסת ולא בידי הממשלה. מה שאתם הכנסתם בסעיף 23(2) זה כאילו הממשלה מתקינה את התקנות, היא קובעת את העבירות, קובעת את העונשים, ואז אנחנו כוועדה בדיעבד מאשרים את זה תוך 28 ימים. על זה כל הזמן דיברנו. זה העיקר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה סעיף 4. זה סיפור סעיף 4. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל זה יותר חמור. זה ביתר שאת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא חמור בכל דבר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, עכשיו אתה מדבר על זה שפה קובעים את העבירות, קובעים את העונשים. אני, כוועדה, זה מגיע אלי לאישור בדיעבד תוך 18 יום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה 18 יום? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> סעיף 4(ד). << דובר >> גור בליי: << דובר >> הוועדה רשאית לדון בזה כמובן מיד אחרי, אבל אני אחזור ואמקם את הדיון: הדבר הזה עלה בוועדה, גם אנחנו וגם נציגי משרד המשפטים עמדו על הבעייתיות שבעניין הזה ועל החריגות שבו. לפי סעיף 2ב' לחוק העונשין קביעה של עונשים בחקיקת משנה צריכה להיות באישור מראש על ידי ועדה של הכנסת. ההסדר פה, וזה חוזר לדיון הכללי על סעיף 4 – אבל ברור שזה ביתר שאת כשמדובר על עבירה פלילית, הוא דבר שהוא חריג, והוועדה דנה בו בהרחבה. זה דבר בעייתי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון, זה מה שאמרתי. - - - זה חמור ביותר, כי עכשיו אתה קובע עבירות וקובע עונשים דרך הממשלה ולא דרך הכנסת. אפילו הבדיעבד זה בדיעבד של שבועיים לפחות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו עמדנו על הבעייתיות של הדבר הזה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו אמרנו שצריך קודם כל שזה יאושר מראש, אבל אמרנו שאם זה נופל בסופי שבוע והממשלה חושבת שזה קריטי כל כך אז אמרנו שאולי בסופי שבוע זה ייכנס לתוקף, אבל זה מיד צריך להיות מובא לאישור הוועדה, מיד בתחילת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קודם כל, זה יכול לבוא לאישור הוועדה. קודם כל כרגע, בתיקון שעשינו – ותכף יבוא גם תיקון לעניין ש - - -כשהיתה פה סתירה בדברים שאמר אותם גדעון - - - למרות שלמשל במכון לדמוקרטיה אמרו ש-24 שעות הן כן אפקטיביות - - - שוב, הדעה היא שזה צריך להיות יותר, אבל הן כן אפקטיביות. אז קודם כל התיקון הזה של ה-24 שעות זה אומר שזה מגיע לוועדה, לפני שזה נכנס לתוקף וגם לפני שזה נכנס לרשומות - - - << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> בוא נשנה את זה בחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז דקה, זה מה שאני מסביר – אז קודם כל זה לא נכנס לתוקפו 24 שעות, והוועדה יכולה לאשר או לאשר. זה אחד. שתיים, אם לא הספיקה הוועדה לעשות את זה, אז היא מתכנסת יום למחרת, כשזה כבר בדיעבד, אבל מה – בעונשים אין לי בעיה גם בדיעבד לבוא ולדון מכיוון שזה לא דברים ש - - - דבר שלישי, אני מסכים אתך שיכול להיות שהיה צריך את סעיף העונשים – לתת לו הגדרה קצת אחרת. אני אבדוק מה אני יודע לעשות בעניין הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע, לא הבנתי. השגת את ה-24 שעות, שהוועדה תתכנס? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בכל התקנות השגנו את זה. זה מהבוקר, אתם לא מקשיבים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל למה 24? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, על זה נדבר עוד אחר כך. דיברנו על זה הרבה הבוקר, כי זה מה שיש כרגע. הוועדה, כולל אני, כולל כולנו נצטרך להחליט על מה מצביעים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני מציע כך: הרי נעשה בהמשך לדיון של הבוקר איזשהו שינוי מסוים בסעיף 4, וכרגע הוא יופץ לחברי הוועדה. הוא לא משנה את ה-24 שעות, הוא משנה רק את האופי של ה-24 שעות האלה. אני מציע שאולי יוקרא הסעיף של המנהלת בשביל שיספיקו להפיץ את זה לכל חברי הוועדה, כי ברור שהנושא הזה קשור לנושא הפלילי קשר אמיץ. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בסדר. אני גם שומע מה שאמר חבר הכנסת סעדי. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אני רוצה להעיר פה עוד הערה: התקנות להגנה לשעת חירום ובהכרזת מצב מיוחד בעורף, שזה נוגע לא לקורונה, זה נוגע לשעת התקפה, וכן הלאה – הממשלה רשאית לקבוע תקנות שתוקפן ל-48 שעות ואז היא זקוקה לאישור הכנסת, אישור ועדת החוץ והביטחון. אני שואל פה דבר פשוט: 24 שעות, אתה יודע – זה לרוץ כמו משוגעים ולא להספיק כלום. בטח לא בסופי שבוע. 48 שעות נראה לי דבר שהוא הגיוני, הוא נכון. אנחנו נתנו בוועדה ים של זמן לממשלה להגיד – אנחנו נתכנס אחרי שבוע לאשר לכם. אבל באמת, בדברים כאלה שהם כל כך חמורים, ש - - - וכן הלאה, אפשר לקבוע שתוך 48 שעות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא היית כאן בבוקר, ודיברנו על זה, צעקנו על זה, וכו'. אין מחלוקת ש-48 שעות זה יותר טוב מ-24 שעות, ויותר הגיוני. בגלל המצב הזה של הקורונה, מה שנקרא, בתוך העניין, ופה מדובר על תקנות, לא על הכרזה, הכרזה זה סיפור אחר, אבל על אחת כמה וכמה. יש דברים שכביכול רוצים בהם את המהירות, כי יהיו דברים שיצטרכו את המהירות שלהם. אני אומר עוד פעם – בחוק, מה שהיה פה והובא פה לפני כחודש, אנחנו בתוך העניין הזה, לא היה 24 ולא היה שעות. היה ישיבות בדיעבד, אישור בדיעבד או אי אישור בדיעבד. אנחנו להסכמה עם הממשלה על הדבר הזה שזה כרגע מה שיש. כרגע זה 24 שעו ואם זה יוצא בסוף שבוע זה הולך לישון עד 14:00 בצוהריים. זה כרגע ההסכמות שיש. אם יהיו הסכמות נוספות אני אביא אותן בפני הוועדה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה המטרה של ה-24 שעות, שאנחנו נאשר את זה? כי ב-24 שעות קשה מאוד עד בלתי סביר שהוועדה תתכנס, תדון ותאשר. אז אם המטרה היא שאנחנו נאשר את זה מראש, אז ה-24 שעות זה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל יש פה דינמיקה, גם כן. עזוב רגע את ה - - -גם אם תגיד לי את זה עוד 8 פעמים לא תשכנע אותי שאתה לא צודק. אני אומר לך עוד פעם: כרגע זה המצב. אני חושב שבסוף - - - אני רואה בזה מה שנקרא עוד מדרגה ועוד מדרגה, כשאגב – הדינמיקה, שהתחיל הדיון ויש כבר כיוונים של הוועדה והכל – אף אחד לא יבוא בבום. זו הדינמיקה שאני חושב. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איך שאנחנו רואים את הדינמיקה הזו בימים האחרונים זה רק מחזק את הדעה שלנו שלא כל מה שאומר משרד הבריאות - - - משרד הבריאות - - - את כל המסגרות החינוכיות. בא שר החינוך ואומר שהוא לא מסכים. אז מי הגורם המוסמך? משרד הבריאות? משרד החינוך? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תחזור לי לדיון ההוא, אנחנו לא בדיון ההוא. אני יכול לשכנע אותך רק בדבר אחד – שזה יותר טוב ממה שהיה. אתה יכול לשכנע אותי שלא מספיק טוב. זהו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז התחלנו לדבר על סעיף המנהלת, בהמשך הדיון על סעיף 4 ואולי על שינויים אפשריים בו, אז פה באמת הממשלה הציעה סעיף חדש לעניין המנהלת, בעמוד 30 - - - << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אני לא מבין את הקטע הזה של מנהלת אכיפה. בחירום לא מקימים גופים חדשים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז אני מציע שאקרא את הסעיף ואז הם יסבירו בדיוק את השינוי שנעשה, כי אני חושב שהם יעשו את זה בצורה טובה ומפורטת, כי הדבר הזה בסופו של דבר משפר את האפשרות לוודא שיש אכיפה שוויונית ואכיפה כלל ארצית, ואכיפה בצורה יותר מתואמת בין הגורמים השונים. לכן לדעתי זה שיפור, מהבחינה הזו. אבל אני אקרא: מנהלת אכיפה ארצית סעיף חדש – יחליף את סעיף 25(ג) (א) גורם מוסמך כאמור בסעיף קטן (א) יפעיל את סמכותו בכפוף למדיניות פיקוח ואכיפה שתקבע מנהלת אכיפה ארצית במשטרת ישראל (להלן- מנהלת אכיפה). המדיניות תקבע בהתייעצות עם משרד הבריאות ובהתחשב, בין השאר, בצורך באכיפה כלל ארצית לפי אמות מידה שוויוניות, בשים לב לצורך בקביעת תנאים לאכיפה כלפי אוכלוסיות מיוחדות, ובכלל זה אנשים עם מוגבלויות וקטינים, בדרכים לצמצם עימות עם אוכלוסייה, וכן האפשרות להימנע מהטלת הקנס בהתאם לנסיבות העניין. (ב) מנהלת האכיפה תהיה אחראית, בין היתר, על הנושאים המפורטים להלן: (1) הנחיית הגורמים המוסמכים, לרבות מתן הוראות פרטניות; (2) שקילת הצורך בכל עניין בהכשרה ייעודית וקביעת תכני ההכשרה הנדרשים במקרים המתאימים; (3) ביצוע הכשרות במקרים המתאימים לגורמים מוסמכים המנויים בסעיף 25(א)(1)-(2). (ג) גוף ממשלתי או תאגיד סטטוטורי המפעיל מפקחים כאמור בסעיף 25(א)(2) ורשות מקומית המפעילה בשטחה גורמים מוסמכים כאמור בסעיף 25(א)(3)-(6) יטפלו בפניות מהציבור בנוגע להפעלת הסמכויות האמורות בסעיף [26], בידי הגורמים המוסמכים; גוף ממשלתי, תאגיד סטטוטורי ורשות מקומית כאמור יפרסמו באתר האינטרנט שלהם הוראות בדבר אופן הגשת הפנייה, לוחות הזמנים לטיפול בה וכן פרטים בדבר אופן יצירת קשר עמה לשם קבלת פניות מהציבור. (ד) גוף ממשלתי או תאגיד סטטוטורי המפעיל מפקחים כאמור בסעיף 25(א)(2) ורשות מקומית המפעילה בשטחה גורמים מוסמכים כאמור בסעיף 25(א)(3)-(6) ידווחו למנהלת האכיפה, באופן שתורה המנהלת, אחת לשבוע, על כל אלה: (1) מספר הקנסות שהוטלו, מספר הקנסות שבוטלו, , מספר הבקשות שהוגשו להישפט, מספר ההרשעות והזיכויים באותן בקשות, והכל לרבות סעיפי העבירות; (2) מספרם של האירועים החריגים, בהם נדרשה מעורבות של שוטר, פירוטם ואופן טיפולו בהם; (3) מספרן של תלונות הציבור שהתקבלו אצל הרשות המקומית בנוגע להפעלת סמכויות כאמור בפסקה (3), פירוטן, ההחלטות שקיבלה לגביהן ואמצעי המשמעת שהטילה על עובדיה, ככל שהטילה. (4) מספר הפקחים הכשירים לביצוע המשימה ומתוכם מספר הפקחים המוקצים למשימה. (ה) המנהלת תדווח אחת לחודשיים לוועדה על כל אלה: (1) הדיווחים שהתקבלו לפי סעיף קטן (ד); (2) נתונים כאמור בסעיף קטן (ד)(1) ביחס לפעילות המשטרה. << מנהל >> (היו"ר אוסאמה סעדי, 15:59) << מנהל >> << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> תסבירו קודם את כל הסעיף. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע, יש לך מנהלת בתוקף? << דובר >> נירית להב קניזו: << דובר >> קודם כל, אנחנו במשרד המשפטים ראינו צורך חשוב מאוד להקים את המנהלת הזאת ופעלנו גם בשביל לחוקק את זה פה וגם להשיג את המשאבים הדרושים ולהוציא לפועל את הקמת המנהלת. המנהלת כבר קיימת, למי ששאל. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איפה היא יושבת? << דובר >> נירית להב קניזו: << דובר >> אני כבר אענה על הכל. אני מבטיחה. הסיבה לכך שהאינטרס של המלחמה במגפה הוא אינטרס לאומי ובצד זאת הגורמים שאוכפים הם גורמים מסוגים שונים, החל במשטרה, עבור דרך מפקחים של משרדי ממשלה שונים, וכלה בפקחים מ-257 רשויות מקומיות שונות, כשאני אציין שבעוד שהממשלה יכולה לנהל את עצמה ולתאם את האכיפה בתוכה, היא לא יכולה לעשות את זה ביחס לפקחים של הרשויות המקומיות שכפופים לראש הרשות המקומית. ראש הרשות המקומית אוטונומי לפעול ביחס אליהם. לכן חשבנו שנכון יהיה להקים מנהלת כזאת ולעגן את הסמכויות שלה, את התפקידים שלה ואת החובות של כלל הגורמים המעורבים, ביחס לאותה מנהלת. המנהלת מבחינתנו יושבת על ארבעה נדבכים: התפקיד המרכזי שלה זה לקבוע את מדיניות האכיפה בהתייחס לדברים שהעסיקו רבות את הוועדה הזו, כשהתעסקנו עם החוקים לקיום תוקפן של תקנות שעת חירום למיניהן, עם הצורך באכיפה ארצית, זאת אומרת, שנוכל להגיע לכל המקומות – גם ברשויות מקומיות שאין בהן פקחים בכלל, או גם ברשויות מקומיות שיש בהן מעט פקחים, אמות מידה שוויונית, כלומר, שהכללים שבהם יישמו את תקנות שעת החירום ויטילו קנסות יהיו אחידים בכל הארץ. שלא יהיו מקומות שבהם ננקטת יד קשה יותר לעומת מקומות אחרים שננקטת יד רכה יותר. וכמובן – בשים לב לאנשים עם מוגבלויות ולקטינים. יש כאן תוספת שהוועדה הוסיפה ואנחנו מתנגדים לחלקה, אבל אני אתייחס לזה אחר כך. חשוב לי להמשיך עם הנדבכים של המנהלת. הנדבך השני זה התפקידים של המנהלת. אז המנהלת תכתוב את ההנחיות שיחולו ויחייבו את כולם, גם את השוטרים, גם את המפקחים ממשרדי הממשלה וגם את הפקחים של הרשויות המקומיות. היא תבחן את הצורך בהכשרה ייעודית ותאשר את התכנים שלה והיא גם תבצע את ההכשרה הנדרשת עבור שוטרים ומפקחים של משרדי הממשלה. דבר שלישי שמאוד חשוב בעינינו זה למסד את האפיק שבו אזרחים או תושבים יוכלו לפנות לרשויות המקומיות ולמשרדי הממשלה בתלונות על פגיעה שנעשתה בהם תוך כדי הפעלת הסמכויות של הטלת הקנס. אני אציין כאן שלא קבענו מנגנון כזה ביחס למשטרה מאחר והמנגנון הזה כבר קיים, ויש ביחס לשוטרים שני אפיקים – אחד זה האפיק של יחידת תלונות הציבור במקרים שאינם פליליים, ויש את מח"ש, כמובן – במקרים הפליליים. והנדבך האחרון מבחינתנו הוא איסוף של כל המידע שנוגע לאכיפה. בעצם, המצב הוא היום שהממשלה יודעת אך ורק על האכיפה שנעשית על ידי הממשלה, כלומר, על ידי המשטרה ועל ידי המפקחים העירוניים. אין לאף גורם במדינה – לא למשרד הפנים, לא למרכז השלטון המקומי, לא למשטרה, לא לאף אחד – אין כרגע מידע על היקף פעילות האכיפה שמבוצעת ברשויות המקומיות. כל רשות יודעת לעצמה ואין שום גורם שמתכלל איזושהי תמונת מצב כללית ביחס לכולם. לכן אנחנו ממסדים פה בסעיף הזה את החובה של כלל הגורמים, של הגופים הממשלתיים וגם של הרשויות המקומיות – לדווח גם על הקנסות שהם הטילו, גם על האירועים החריגים שנוספו להם לפי סעיף קטן (ג), גם על תלונות של הציבור וגם בעצם על כוח האדם שמוקצה למשימה הזו כדי שמנהלת האכיפה תוכל לנתב כוחות אחרים שאינם של הרשות המקומית לצורך השלמת הפערים במקומות שנדרשים. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> מי זה הכוחות האחרים האלה? << דובר >> נירית להב קניזו: << דובר >> הכוחות האחרים זה שוטרים ומפקחים ממשלתיים. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> כל מה שצוין כאן רק מעיד על דבר אחד: הסתכלות של משרד המשפטים דרך פריזמה מאוד מאוד צרה על הבעיה שיש כאן. כל המשימות האלה צריכות להתבצע דרך חמ"ל מרכזי שמתכלל ים של דברים, בין השאר את נושא האכיפה. זה דבר מטורף, להקים מנהלת שלא תהיה מחוברת עכשיו או לך תדע איך היא תהיה מתואמת - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, היא ממונה רק על האכיפה. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> מישהו צריך לנהל את האירוע הזה. אתה שמעת מה נאמר כאן? שוויון. מה פתאום שוויון? אני רוצה שבמקום שבו יש אנשים מופקרים או שמסכנים את שלום הציבור בצורה מטורפת – ששם יהיו עונשים כבדים מאוד. במקומות אחרים שזה באמת כמעט זניח, אז בכלל יתנו עונש סמלי. מה פתאום שוויון? איזה שוויון צריך כאן? להפך. כל הרעיון של טיפול במצב חירום זה הסתכלות פרטנית. << מנהל >> (היו"ר יעקב אשר, 16:10) << מנהל >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי כמוך כאדם חכם ומבין יודע – חסר לך פה חלק שהוא חלק מאוד מאוד חשוב. בנושא הזה של אכיפה, אנחנו בעצם, באחד החוקים שכבר ידענו לפני חודש או פחות, הוספנו לסמכויות האכיפה גם גורמים נוספים, כמו פיקוח, ודברים כאלה. ואז עלתה דאגה שדווקא באה מצד הממשלה וגם מצדנו, כמובן, כי את המשטרה יש דברים שמחייבים, ואיך יחייבו את זה גם במנהלת? ולכן היה אפילו ויכוח על המנהלת. משרד המשפטים עמד על הרגליים האחוריות והצליח בזה, וטוב שהצליח, שזו לא מנהלת שבאה – היא לא מנהלת מבצעית, בסוף. היא מנהלת שקודם כל צריכה לגרום לכך שמי שהיום מתעסק באכיפה ואכיפה בלבד – עובר איזושהי הכשרה, בקרה, לראות שההסתכלות היא שוויונית, לא שוויונית ברמת העבירות, אבל אם למשל אתה רואה שיש עיר שמסתובבים שם 200 שוטרים ועושים אכיפה ועיר אחרת שעוד לא ראה שוטר את העיר. אז אתה אומר – הולכים לאוכלוסיות חלשות יותר, או מה? לכן המנהלת – ואני לא נכנס כרגע לזה – המנהלת זה דבר שקיים, הוא היה קיים כבר קודם, רק האצנו אותו פה, בעניין הזה כדי שלא תצא תקלה תחת ידינו בהגברת האכיפה שעשינו כדי להרתיע אנשים מלעבור עבירות קורונה, מה שנקרא. חששנו שאם בסוף יבוא פיקוח עירוני ויבוא מפקח שלא כפוף לשום דבר, והוא הדריך את עצמו בבוקר – ואני חלילה לא אומר את זה נגד הפקחים של העיריות, לכן יצאנו - - - << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> מה זה יוצא דופן מהשגרה הרגילה שלנו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, כי בשגרה הרגילה אין להם – את רוצה להסביר לו? << דובר >> מירה סולומון: << דובר >> לא, אנחנו מתנגדים למה שכתוב כאן. איך נסביר לו, הרי אנחנו נסכים אתו. << דובר >> נירית להב קניזו: << דובר >> אני אסביר. ההבדל מהשגרה זה שפקחים עירוניים על פי רוב אוכפים אינטרסים של הרשות המקומית. הם אוכפים חנייה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא אינטרסים – סדרי עדיפויות. << דובר >> נירית להב קניזו: << דובר >> אוכפים סדרי עדיפויות שלהם. עכשיו, האכיפה של הקורונה היא אינטרס לאומי של כלל המדינה. הכללים הם עירוניים. חוקי עזר משתנים מרשות לרשות ונקבעים בהתאם לצרכים הספציפיים של הרשות. חוקי הקורונה חלים באופן שוויוני על כולם. הכלל הוא שבדרך כלל יש גורם ממשלתי מרכזי אחד שאוכף את האינטרסים הלאומיים בכל המקומות. עכשיו בקורונה, מאחר ונדרשת מעורבות של הרבה מאוד גורמים בגלל שאנחנו רוצים להגיע לאכיפה אפקטיבית, אנחנו משתמשים לא רק בשוטרים ולא רק ברשויות מקומיות אלא גם בשוטרים, גם ברשויות מקומיות וגם מגייסים לצורך כך מפקחים ממשלתיים ממשרדי ממשלה אחרים, ובין כלל הגורמים האלה צריך לתאם. אז התיאום הוא גם ברמת ההנחיות, הוא גם ברמת הנהלים, גם ברמת המדיניות וגם ברמה המבצעית במובן הזה שכן, כמו שאמר אדוני – מפנים את הכוחות - - - << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אני מבין את מה שאת אומרת, אני רק חושב שזה ייצור סרבול מיותר כי זה צריך להיות חמ"ל מרכזי שמנהל את כל האירוע. אחד הנושאים, נושא חשוב – אני לא מזלזל בו, זה גם נושא האכיפה. יש עוד הרבה נושאים אחרים שדורשים - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מי יושב במנהלת? << דובר_המשך >> נירית להב קניזו: << דובר_המשך >> המנהלת היא מנהלת שנמצאת במשטרת ישראל. הם מנהלים אותה. הם נמצאים בקשר רצוף עם משרד הבריאות, מקבלים ממשרד הבריאות מידע על מוקדי התפרצות ועל צרכי אכיפה מיוחדים, בהקשר הזה. הנהלים אמורים להיקבע בתיאום גם עם משרד הבריאות ובהיבטים אחרים שעוד לא נמצאים בחוק – גם עם משרדים אחרים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז עוד לא נקבעו נהלים. << דובר_המשך >> נירית להב קניזו: << דובר_המשך >> יש נהלים שכבר נקבעו, למשל – לעניין עטיית מסכה, שהכנסנו את זה לחוק לקיום תוקפן של תקנות שעת חירום – אכיפה, אז כבר נקבעו נהלים שחלים גם על הרשויות המקומיות. נהלים ביחס לפעילות המשטרה ומפקחים של משרדי הממשלה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ששם דיברנו על שיקול הדעת של השוטר, וכו' וכו'. << דובר >> נירית להב קניזו: << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רק מבקש דבר אחד, גם מהחברים – מי שלא היה בכל הישיבות כשדנו בנושא הזה, אי אפשר לפתוח את זה עד בלי די. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איך תביא עכשיו חברי כנסת שיצביעו, שלא היו באף ישיבה? << דובר >> מירה סולומון: << דובר >> אנחנו מתנגדים לנוסח שמונח בפני הוועדה. הנוסח הזה למעשה מהווה הלאמה של כוח האדם שלנו, של הפקחים שלנו, לטובת הפעילות של המנהלת. אנחנו מתנגדים לאמירה שהמנהלת תוכל לתת הנחיות לרבות מתן הוראות פרטניות. מהדברים שנאמרו על ידי נציגת משרד המשפטים גם עולה בצורה ברורה שלתפיסת הממשלה עיקר העבודה צריך להתבצע, אכיפת הקורונה צריכה להתבצע על ידי פקחי הרשויות המקומיות, ורק במקומות שאין מספיק פקחים או לא מספיק כוח אדם ברשויות המקומיות לטובת הפעילות, רק אז המשטרה והמנהלת נכנסים. הדבר הזה לא מקובל עלינו, לא מוסכם עלינו. בכל הישיבות שאנחנו השתתפנו עם הממשלה נאמר בדיוק הפוך – שהמנהלת תיתן את ההנחיות של המדיניות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה השארתם את זה לעכשיו? << דובר >> מירה סולומון: << דובר >> אדוני, הסעיף הזה לא הוקרא מעולם. זה סעיף שהוקרא עכשיו לראשונה ופורסם היום, אדוני. פורסם היום. אנחנו לא יכולנו להתייחס לזה קודם, ולכן אנחנו מתייחסים לזה כרגע, כיוון שהדבר הזה לא היה בפנינו לפני כן, וגם לא שותפנו בדיונים. להפך. בדיונים שאנחנו השתתפנו בהם עם נציגי המל"ל נאמר בדיוק הפוך. נאמר שהמנהלת – תפקידה לבצע את התכלול מלמעלה, ואילו בכל רשות מקומית יוקם משל"ט מקומי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמעתי, נחזור לזה. << דובר >> נירית להב קניזו: << דובר >> אנחנו רוצים להתייחס לתוספת של הוועדה לנוסח שלנו ביחס לסעיף (א) לגבי הדרכים לצמצם את העימות עם האוכלוסייה. הסיפה של (א). << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לגבי המנהלת? << דובר >> נירית להב קניזו: << דובר >> כן, לגבי המנהלת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הדרכים לצמצם עימות עם אוכלוסייה. << דובר >> נירית להב קניזו: << דובר >> אנחנו חושבים שהמשפט הזה לא מתאים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נחזור לזה אחר כך. נחזור לדיון על המנהלת בהמשך הדרך. << דובר >> נטלי מופסיק: << דובר >> אני רק רציתי להעיר – מתנצלת שאני מחזירה אותנו אחורה. רק במשפט לגבי כניסה לאזור מוגבל – ההסדר הוא שהרשות המקומית, המחלקות לשירותים חברתיים, הרשות המקומית היא זו שתגדיר מי עובד חיוני, וגם תאשר. בניגוד להסדר של יציאה מאזור מוגבל – שזה יהיה אישור של משרד הרווחה. זה ההסדר הקיים ואני רק מבקשת שלא לשנות אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בסדר, אבל אנחנו דיברנו על הקטע של היציאה. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה רק אומר ש-16(א)(8) – אנחנו לא משנים אותו, כמו שעשינו ב-15. << דובר >> נטלי מופסיק: << דובר >> אני אומרת שב-15(ב)(5) שמדבר על כניסה לאזור מוגבל – ההגדרה של עובד רווחה זו אותה הגדרה, רק ששם הרשות המקומית יכולה לאשר בעצמה, את עובדי הרווחה שייכנסו – שיישאר כך, בניגוד ליציאה מהאזור המוגבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בסדר. << דובר >> נטלי מופסיק: << דובר >> מעולה. תודה רבה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:00 ונתחדשה בשעה 16:20.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אנחנו ממשיכים. את רוצה להוסיף עוד משהו על המינהלת? << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> היושב-ראש תכף יחזור ויעדכן. אני עוברת לסעיף 27 לגבי סמכויות שוטר, דיברנו על זה בדיון ביום ראשון ועלו שתי סוגיות בהקשר הזה. אחת הייתה לגבי הרישה, התלבטנו אם לצמצם. משרד המשפטים רצה משהו רחב יותר, שזה לשם קיום ההוראות בכלל, ואנחנו חשבנו שצריך לצמצם רק לשם מניעת ביצוע הפרה שכבר עומדת להתרחש. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אז מחקתם את הכול. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> בדיוק, אבל אני אסביר למה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לא זה ולא זה. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> בדיוק. מחקנו כי חשבנו שדווקא האיזונים נמצאים בתוך הפסקאות עצמן. זאת אומרת שבפסקה (1), בה משרד המשפטים הסביר באריכות בדיון למה הם זקוקים דווקא לאפשרות שהמשטרה תורה במקום על לפעול בהתאם לתקנות, דווקא כדי למנוע לפעמים מצב שצריך להתערב בצורה קשה יותר, ובפסקאות (2) ו-(3) ממילא כתוב שזה רק במקרה של הפרת התקנות. אז חשבנו שזה דווקא מסתדר יותר טוב פשוט לא להגיד שום דבר בהקשר הזה, אלא פשוט להקנות את הסמכויות בהתאם לפסקאות עצמן. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> משרד המשפטים. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> אין לנו התנגדות לזה, לרישה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ובפסקה (3)? << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> עוד לא הגענו לפסקה (3). << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אנחנו מדברים על הרישה, נכון? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> כן. אז הרישה מוסכם עם משרד המשפטים. לעבור לנקודה השנייה? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מה עם (3)? << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> לגבי הרישה זה מוסכם. לגבי פסקה (3), דיברנו גם על זה באריכות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נראה לי שהפתרון של הרישה הוא בסדר, כי אנחנו מוחקים את זה ואז מגדירים את הסמכויות, שזה (1), (2), (3). << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> נכון, ובתוך כל פסקה יש את המצבים שבהם אפשר להפעיל את זה. לגבי (3) גם דיברנו באריכות בדיון ביום ראשון לגבי הנושא של שימוש בכוח סביר. חשבנו בזמנו שכדאי לציין שזה ייעשה רק במקרים של חריגה ניכרת מהוראות התקנות. משרד המשפטים הסביר שיש בעצם תורה שלמה סביב העניין של מה נחשב ככוח סביר, ולכן חשבו שלא נכון לשים את הזרקור דווקא על נושא של החריגה הניכרת מההוראות, והוסף תוך כדי דיון העניין של "בנסיבות העניין". עדיין חשבנו שנוכח העובדה שגם הוועדה הייתה מאוד מוטרדת מהנושא, שכן כדאי לתת בכל זאת משהו בהקשר הזה, והצענו שהמשטרה תקבע לעצמה הנחיות לעניין של שימוש בכוח בהקשר הזה. בגלל הרגישות המיוחדת בעניין חשבנו שלפחות המשטרה תצטרך להנחות את עצמה, את השוטרים, מתי אפשר בכלל להגיע לשלב של הפעלת כוח. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מה דעתכם על הנושא? << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> אנחנו מתנגדים לזה מהסיבה הפשוטה שאין בזה צורך, יש במשטרה הנחיות ונהלים לעניין שימוש בכוח. אנחנו חושבים שהשימוש בכוח למטרה הזאת הוא לא שונה. ההנחיות והנהלים האלה מבוססים על הרבה מאוד פסיקה, גם במישורים פליליים וגם במישורים מינהליים, זה לא משהו חדש במושגים של משטרה, ולכן אין בזה צורך. אני מבקשת שתיתנו רשות דיבור גם לתמר ליברטי מהמשטרה, שיש לה הרבה מה להגיד על העניין הזה. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אני רוצה לומר שאני מסכים איתך לחלוטין, אין פה שום מקום להכניס הודעות מיוחדות לאיך המשטרה צריכה לנהוג. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אפשר להעלות את תמר? << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> שלום לכולם. אני מבקשת להתייחס לנושא הזה שאחר כך התעורר גם בהקשרים אחרים שהוועדה בטח תדון, ולהגיד שבאמת הסמכויות שמוקנות למשטרה בחוק הזה של הקורונה הן סמכויות שהמשטרה מכירה אותן כמובן, ומפעילה אותן גם בעולמות אחרים בתפקידיה הקלסיים בשגרה. אומנם צריך לעשות את ההתאמות הנדרשות גם לעולם הקורונה עם כל הרגישויות והאתגרים שהוא כרוך בהם, אבל בעצם יש לנו תורה שלמה במשטרה שמדברת על הפעלת סמכויות, וגם שיקול דעת שמועבר לשוטרים בהכשרות שהם עוברים לאורך השירות שלהם, ובניסיון שהם צוברים לאורך השירות שלהם. אני חושבת שלא נכון דווקא בהקשר של הקורונה לחייב את המשטרה לכתוב הנחיות כתובות, לעגן בחקיקה את החובה של המשטרה לכתוב הנחיות כתובות לעניין הפעלת שימוש בכוח. המשטרה מפעילה כוח סביר לצורך הפעלת סמכויות גם בהקשרים אחרים של סדר ציבורי, כמו שאתם מכירים, של הקמות רעש, של הרבה מאוד דברים אחרים שבהם שוטר נדרש לאזן מצד אחד את הסמכות שלו להשתמש בכוח, ומצד שני מול הסיטואציה שבה הוא עומד. זה לחם חוקו של השוטר, הוא צריך להפעיל את שיקול הדעת. אני לא חושבת שנכון לחייב את המשטרה לכתוב הנחיות ולהעביר איזשהו מסר כאילו שיש לנו פה איזושהי הפרת סמכות חריגה על ידי המשטרה. מדובר בסמכויות שניתנות לשוטר שצריך להפעיל אותן במידתיות, בשיקול דעת, בסבירות, כמו תמיד, ולא נכון לייחד פה התייחסות מיוחדת. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> אני רוצה להסביר למה חשבנו שצריך בכל זאת לציין פה משהו נוסף. אנחנו לא חלילה מבקשים למחוק את כל התורה השלמה שיש סביב עניין של הפעלת כוח סביר על ידי המשטרה. אבל יש כאן סיטואציה ייחודית שבה לפעמים רק בגלל ששני אנשים יותר נמצאים במקום מסוים זה ייחשב התקהלות אסורה, ולכן הם יתבקשו להתפנות, ואז יש אפשרות להפעיל כוח. וחשבנו שצריך להיות איזשהו ביטוי, אם לא בחוק, אז בהנחיות של המשטרה לכך שצריכה להיות איזושהי חריגה ניכרת או משמעותית יותר כדי להגיע לסיטואציה שבה בכלל שוקלים להפעיל כוח סביר. שלא יצא מצב שבגלל 11 אנשים במסעדה או בבית כנסת יוכלו להפעיל כוח. << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> אז אני אגיד בעניין הזה שדווקא בהקשר של הקורונה אולי ההוראות ברורות יותר, כלומר, הכנסת קובעת או הממשלה קובעת, לא חשוב כרגע לצורך העניין, קובעת את מס' האנשים שבעצם השהייה שלהם אחד ליד השני כבר מקימה את הסיכון. בהקשרים אחרים השוטר נדרש להפעיל שיקול דעת עוד הרבה יותר רחב. למשל, אם ניקח לדוגמה את ההפגנות או אירועי סדר ציבורי אחרים, דווקא שם השוטר נדרש להפעיל שיקול דעת הרבה יותר רחב, ואולי שם נכון, בטח לא פחות מאשר בקורונה, להתוות את שיקול הדעת. אגב הפעלת הכוח, שוטר לא מגיע למקום, רואה 25 אנשים ומפעיל כוח כדי לפזר אותם. קודם כול הוא מבקש מהם להתפזר, רק אם הם לא מסכימים הוא נותן להם קנס. אלה דברים שמובנים כבר בחקיקה. ולהגיד עכשיו שהמשטרה תקבע הנחיות לשוטר איך להפעיל בדיוק את שיקול הדעת שלו בעניין הפעלת כוח, אני חושבת שזה מסר לא נכון. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מכיוון שכתבנו, השתמשנו בזה יותר מפעם אחת כאשר השתמשנו במושג שימוש בכוח סביר והוספנו "בנסיבות העניין", אז הייתי מתקן כאן את הניסוח של הייעוץ המשפטי והייתי מציע שהמינהלת, שבעצם עכשיו תנהל את כל האירוע ותיתן את ההנחיות גם לשוטרים וגם לשאר הפקחים, שאם יהיה צורך בהנחיות חדשות מעבר לאלו שקיימות אז היא תיתן את זה. << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> אדוני, זה בהחלט נכון, זה רק לא משהו שאנחנו חושבים שצריך לכתוב אותו בחקיקה, וזה גם נכון שהמשטרה באמת נותנת הנחיות וקובעת מדיניות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אנחנו מקימים עכשיו מינהלת של אכיפה שאחראית לתכלל את כל האירועים האלה ותיתן הנחיות, ובאיזה נסיבות, ומתי כן ומתי ללחוץ ומתי לא ללחוץ, זה לא אירוע שהוא, נגיד, הפגנות וכו', זה אירוע חד-פעמי, אבל מתמשך. יכול להיות שבשביל זה הקמתם מינהלת אכיפה מיוחדת, אחרת הייתם במשטרה אומרים: המשטרה בעצמה, באורגנים שיש למשטרה לא צריכה להקים מינהלת אכיפה מיוחדת. אתם עצמכם הכנסתם את הסעיף הזה. מה אתם אומרים על העניין הזה? יואב, אני כאן מנהל את העניין, אתה ויאיר שיש לכם את הניסיון, תעזרו כאן. אולי אני משכנע אתכם. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> אדוני, אני רק אסביר שהמינהלת מוקמת לצורך התכלול של עבודת הגורמים שאינם משטרה. משטרה בוודאי יודעת להפעיל אכיפה במגוון רחב בעוד תחומים. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אבל גם המינהלת עצמה קובעת שיקולים וקובעת קריטריונים גם לשוטרים עצמם. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> זה נכון, אבל המשטרה עושה את זה לעצמה מבלי שזה נכתב בשום חוק במגוון רחב מאוד של תחומים, החל מפגיעה חמורה וכלה בעבירות מינהליות, למשל בתחום הקנאביס. << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> המשטרה תמיד מציידת את השוטרים שלה בהנחיות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתן צודקות, צודקים במה שאתם אומרים בהבדל אחד, אנחנו לא באירוע רגיל, זאת מינהלת שקמה לדבר הזה. יש פה דבר שאני מברך עליו, שהחליטו לעשות את המינהלת ושלא יהיו פה פלנגות, ויש בעל הבית אחד שקוראים לו משטרת ישראל, שהם פועלים מתוך סמכות החוק הזה, והחוק הזה שונה. אז מה הביג דיל? קבעו שיהיו הנחיות מיוחדות, כנראה, ולא סתם. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אם יהיה צורך. יכול להיות שאין צורך, אז לא כתובות הנחיות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> צריך פה הנחיות מיוחדות. אם יש את אותן הנחיות של המשטרה, תמר, אם ההנחיות האלה כל כך ברורות וכל כך פשוטות אז אין בעיה, תעשו קובץ אחד "הנחיות המינהלת" בתוך הנחיות המשטרה הקיימות. אבל צריך לזכור מה קורה פה, נותנים פה סמכויות – אתם זוכרים שאני גם התנגדתי להם, אבל נתתם, ייתנו סמכויות לפקחים שלא היה כזה דבר מעולם על אלף ואחד דברים, ועכשיו אומרים שהמשטרה תנהל את כל האירוע הזה. כן, המשטרה תנהל את כל האירוע הזה, וכן צריך הנחיות, לדעתי בצדק הכניסו את זה. דרך אגב, את צודקת אולי, תמר, שאלו לא דברים מיוחדים, אז תוציאו את הקובץ הזה שנמצא בהנחיות הספציפיות האלה, תעשו כותרת "ההנחיות המיוחדות של המינהלת", ונפתרה הבעיה. אבל כן חשוב ציבורית שזה יהיה. << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> אין בעיה, אבל כאן מדובר בהנחיות שנוגעות להפעלת סמכויות השוטרים בלבד. לא מדובר פה על הפעלת סמכויות של פקחים, מדובר על סמכויות שימוש בכוח בתוך אזור התקהלות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תמר, המציאות היא ששוטרים לא יהיו לבד, ותהיה מציאות שהפקחים יהיו יחד עם השוטרים, זאת מציאות החיים שתהיה. שוטרים לא יהיו לבד, ולכן יש לזה משמעות. מאחר שגם אני יודע שזה לא יותר מדיי עבודה, אז לא קרה סיפור גדול. << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> זה ממש לא קשור לעבודה, זה בכלל לא קשור לעבודה ולא לנטל ולא לעומס. יש פה אמירה עקרונית שלנו שמאחר שהמשטרה, שהשוטר, סמכות השימוש בכוח אצלו היא חלק מהעבודה, זה כלי בסיסי שאיתו הוא מטפל באירועים, ולא רק בהקשר של הקורונה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> את צודקת, תמר, לא צריך מינהלת לפי זה, יש מפקד התחנה, הוא יטפל באירוע. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> ככל שמדובר על הנחיות בכיוון שאתה מציע, אבהיר, המינהלת נדרשת כדי שיהיה גורם ממשלתי אחד שיתכלל את פעולת הרשויות המקומיות. אילולא היינו נותנים סמכויות לרשויות המקומיות לא היינו מקימים מינהלת. המשטרה יודעת לנהל את הדבר הזה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מסכים איתך, אבל הסעיף הזה לא סתם נולד. הייתי פה כשהחוק הזה התגלגל, הרי זה לא היה מלכתחילה. אל מול ההפרטה הזאת – שהתנגדתי אליה, ואני עדיין מתנגד לה – הבינו שלא כל המדינה אותו דבר, לא כולם תל אביב, ירושלים וחיפה, יש עוד מקומות בארץ, ולא בכולם יש גם פקחים בכלל. אל מול הדבר הזה אמרו: נייצר אורגן. זה לא היה בחוק הראשון, אז אני אומר שבסוף מתווכחים פה, לא מתווכחים, דנים באיזושהי תוספת לסעיף, זה לא ביג דיל לפה, לא ביג דיל לשם, אבל זה כבר בפנים, לא קרה שום דבר. לא יהיה שום דבר אם זה יהיה. << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> אבל המשטרה כן רואה באמירה הזאת אמירה בעייתית. ואני שוב מבהירה, מדובר כרגע בדיון על סמכות שהיא סמכות ייחודית לשוטרים ולא גם לפקחים, ולכן בעצם הכנסת מבקשת פה לחייב את המשטרה בחקיקה, לקבוע הוראות להפעלת הסמכות, הנחיות להפעלת הסמכות לשימוש בכוח בהקשר של קורונה, כשזה לא כמו בהקשרים אחרים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל, תמר, יש פה סמכויות חדשות אחרות, אלו לא הסמכויות הרגילות שמשטרה נוהגת בשגרה. יש פה אכיפה מסוג אחר שהאכיפה עושה. דרך אגב, עוברים הכשרות אחרות. חבר'ה, בואו, המשטרה והשוטרים שנמצאים בשטח מקבלים הנחיות שלא קיבלו לפני חצי שנה, אז זה לא ביג דיל, זה לא פוגע במשטרה. << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> אבל אנחנו מדברים פה על פיזור התקהלות. פיזור התקהלות זאת סמכות ששוטרים משתמשים בה גם באירועי סדר ציבורי. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> אני רק רוצה לדייק כמה דברים. קודם כול הסעיף של המינהלת היה בתצורה מאוד מצומצמת גם בהצעת החוק הממשלתית - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש שתי שורות כאן. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> - - מאחר שהמבנה עדיין לא הוגדר ולא הוקצו התפקידים לדבר הזה, ולכן לא יכולנו לפרט אותו באופן המפורט שרצינו, ועשינו עכשיו. זה דבר אחד. דבר שני, הסמכויות שאנחנו מדברים עליהן במינהלת הן סמכויות שניתנות לפקחים. לעומת זאת, בסעיף 27 מדובר על סמכות שניתנת אך ורק לשוטרים, וסמכות השימוש בכוח לשוטרים, במיוחד בהקשר הזה של פיזור התקהלויות אסורות שקיים בקונטקסט אחר – נכון, לא בהקשר של קורונה, ולא בהקשר של איסורי קורונה – הוא קיים למשטרה. ככל שאנחנו מדברים על הנחיות שאתה מדבר עליהן, עם זה אני לא חושבת שיש בעיה, אבל נראה לי שהייעוץ המשפטי של הוועדה חותר לכיוונים אחרים שבהם אנחנו חושבים שלא נכון לדרוש מהמשטרה לכתוב באופן מיוחד בהקשר הזה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בוא נגיד הפוך, קצת בחיוך, אבל קצת ברצינות, עזבו את הכתיבה, אתם תתנהגו אחרת? הרי אתם לא תתנהגו אחרת, נכון? אני יודע שאתם מתנהגים אחרת, אני רואה את ההתנהגויות. << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> בהחלט. מה זאת אומרת? נתנהג בהתחשב באוכלוסייה שעומדת מולנו, בנושא שעומד מולנו, בצורך להבטיח את בריאותו של הציבור, בוודאי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז מה זה שונה מה שאת אומרת עכשיו למה שכתוב פה? << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> אדוני, זה לא שונה בעיני מאכיפה בתחום הקנאביס, שגם הוא עבירה מינהלית. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם תגידי לי אדוני אני אסתובב אחורה. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> זה לא שונה, זה לא שונה באכיפה של כל עבירה ביחס - - - ובשוואה גם. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אל תשוו. בשביל הדיון הזה בואו לא נשווה בין הסיפור של האכיפה בקנאביס לזה, זאת לא אותה משפחה. זאת לא אותה משפחה, לא אותו אזור. << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> אני חושבת שזה מעביר מסר כאילו שהפעלת הסמכות של השימוש בכוח מבחינת השוטר בסיטואציה הזאת במקרה שנדרש לפזר התקהלות היא אירוע חריג. ואני חושבת שאם מבקשים לצייד את השוטר בסמכות הזאת להפעיל כוח, אם מבקשים לאפשר לשוטר לפזר התקהלות בכוח ולא להסתפק רק בהסכמה, אז צריך לתת לו את הסמכות הזאת, ולא להתנות אותה בתנאים שלא מותנים בהקשרים אחרים של סמכות שמבוצעת לצורך פיזור. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תמר, אני הולך איתכם, תגידו לי למה בכלל מלכתחילה צריך את סעיף 27ׁ(3)? למה צריך אותו? << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> למה לאפשר פיזור בכוח? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, יש סמכות קבועה לשוטר. תגידי לי למה צריך את 27(3) מלכתחילה. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> לא, אין סמכות קבועה לשוטר להשתמש בכוח. יש סמכות להשתמש בכוח לצורך מעצר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה צריך את 27(3)? << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> כי צריך להסמיך להשתמש בכוח לצורך פיזור - - - כשאדם מסרב להתפזר. << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> לולא 27(3) לא ניתן יהיה לפזר בכוח. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> כי זאת לא עבירה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז תהיו איתי עוד פעם. זה לא השימוש בכוח הרגיל של שוטר, זה מה שאני מנסה מסביר לכם. הרי אם הולכים על השימוש בכוח רגיל של שוטר אין צורך ב-27(3). אם יש צורך ב-27(3), בואו נעשה - - - << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> צריך סמכות. צריך מקור סמכות. אבל אופן הפעלת הסמכות זה לא משהו חריג מבחינת השוטר, זה מה שאני אומרת. הוא יודע להפעיל כוח כדי לפזר. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור מקנה סמכות שימוש בכוח למאבטח בקניון על זה שאדם סירב להזדהות בפניו. לא כתובות שם הנחיות מיוחדות לגבי שימוש בכוח. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> את לא עונה לי למה צריך את 27(3). << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> כי צריך להטביע מקור סמכות, צריך לייצר מקור סמכות להפעיל כוח. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> כי צריך לתת את הסמכות, לגבי זה אין מחלוקת. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> כי השופט צריך עבירה. אם הייתה לנו עבירה פלילית היה סל סמכויות - - - << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> זאת לא עבירה. << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> למה באף חוק אחר שמקנה סמכויות שימוש בכוח לשוטר, לא בכניסה, בהקמת רעש, ולא בשום חוק אחר, לא נכתב שהפעלת הכוח תיעשה בהתאם להנחיות כתובות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לכן אני אומר, בואו, עזבו עכשיו את איפה שאני יושב היום, בסדר? תנסו להשתמש ביכולות עבר שלי, חלקן לא כשירות היום. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> תמר, מכיוון שאת בזום אז אני - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אוסאמה, ביקשת שאני אעזור לך, תן לי רגע לעזור לך. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אני רוצה לעשות סדר. תמר, אני מבקש ממך לא לדבר אלא כשאני אתן רשות דיבור, כי אחר כך את נכנסת לדברים וזה לא נשמע ולא נרשם גם. יואב. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אוסאמה, יפה מאוד. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה שנפתח את הראש, בסדר? גם אני. צריך את 27(3)? 27(3) נולד בגלל משהו חדש. המשהו הזה זאת לא עבודת השגרה של שוטר כפי שהתרגל לעבוד לפיה לפני חצי שנה, הוא שונה מכל מה ששוטרים עסקו איתו הרבה מאוד שנים. היו לנו דברים דומים רק באירועי חירום מסוג אחר לגמרי. פה אומרים לשוטרים, שעובדים במגוון אדיר של עבודה: אתם עושים פה משהו אחר. אני יודע שהתדריכים לשוטרים לפני פיזור התקהלות כזו הם שונים מהתדרוכים שמקבלים לפני התקהלות אחרת בהפגנות אחרות, באירועים אחרים. אני יודע, כי אני רואה, כי אני מקשיב ואני שומע. ולכן, מראש מה שיש פה זה פשוט להכניס פנימה את מה שבסוף אומר מפקד הכוח בתדריך. תגידו לי: יואב, לא צריך את זה בחוק, זה נמצא בנוהל פנימי של המשטרה, דיינו. אבל אני לא מוכן לקבל רק את האמירה: זה רגיל. כי זה לא רגיל. הוויכוח איפה זה צריך להיות זאת שאלה אחרת. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לפני שתעני אני רוצה להמשיך את הקו שאמר חברי יואב. העובדה שהייעוץ המשפטי של הוועדה גם מצא לנכון להוסיף את זה, כי אם זה היה obvious ברור שההנחיות הקיימות תקפות לעניין הזה, אז אני מניח שהיועץ המשפטי לא היה סתם מציע להוסיף את הסעיף הזה. דבר שני שאני רוצה להדגיש. העובדה שמצאנו לנכון, אתם מצאתם לנכון להוסיף את סעיף 27(3), ואיך שאמרה תמר, על מנת להקנות סמכות למשטרה לפזר ולהשתמש בכוח סביר על מנת לפזר, זה אומר שלא היה מקור סמכות לשוטרים, אלא אחרי שאנחנו מכניסים את סעיף (3). לכן מה שהצעתי, ותחשבו על זה, מכיוון שיש מינהלת והיא שמתכללת ושנותנת הנחיות לכל האירוע הזה, במסגרת ההנחיות האלה – אם אתם חושבים, ואני חושב שכך צריך להיות – צריכות להיות הנחיות מיוחדות לפיזור בנסיבות האלה. הרי זה לא שבאה הפגנה פוליטית או אידיאולוגית או אחרת. יכול להיות שכמה אנשים יצטופפו שם וימחו על ההגבלה ועל הגבלת הכניסה, כמו שקרה בכמה יישובים, ואז צריך להתייחס אליהם בצורה אחרת מאשר הפגנה אחרת. לכן אני אומר שאם תחשבו שצריך הנחיות תכתבו הנחיות. אם אתם חושבים שההנחיות הקיימות תקפות גם למקרה הזה, אז תכתבו את זה בהנחיות. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> יש הנחיות, אנחנו חושבים שההנחיות תקפות. אנחנו חושבים שלא נכון לכתוב את זה בחקיקה כמו שזה לא נכתב בשום מקום אחר בחקיקה, גם לא כשנותנים סמכות שימוש בכוח למאבטח בקניון. שימו לב, למאבטח בקניון. היינו צריכים להסמיך את השוטרים להשתמש בכוח בנסיבות האלה, כי אין שום מקור סמכות חוקי אחר. זה לא אומר שהתנאים האלה מחייבים בהכרח הנחיות חדשות, וזה לא אומר שגם אם הם מחייבים הנחיות חדשות יש צורך לעגן את זה בחקיקה. כי כמו שהמשטרה כותבת הנחיות לעניין שימוש בכוח ביחס לסמכות שלה בפיזור הפגנות וסדר ציבורי, וביחס לשימוש בכוח אגב מעצר, יש את כל ההנחיות האלה והכול קיים מבלי שזה נכתב בחקיקה. אנחנו מצפים שיהיה אמון של הכנסת שהמשטרה מסוגלת לעשות את זה גם ביחס למצב הזה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> את עכשיו גורמת לי להפסיק לחשוב פתוח ולהינעל. זה לא עניין של אמון, זה עניין שכרגע יש פה דבר חקיקה שונה, יש פה התנהלות אחרת שנדרשת מהמשטרה. ואני יודע שהמשטרה גם מתנהלת אחרת, אני יודע, כולם יודעים, כי רואים, אנחנו רואים את הדבר הזה. והשאלה היחידה שיש, האם יהיו הנחיות אחרות שהמינהלת – כי אני אומר לכם, ההנחיות האלה אם הן קיימות, אבל הן כתובות, הרי אף אחד לא יספר לי, גם תמר, שכאילו הקורונה עוברת ואין מישהו באגף המבצעים שכותב נוהל לשוטרים לפיזור התקהלות, בטוח שיש אותו. << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> ודאי שיש. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> או, אז אני יכול להסכים איתך, אבל זה לא אותו דבר, זאת לא אותה סמכות מוקנית כללית. זה לא אותו דבר. אתם אומרים: לא נשים את זה בדבר חקיקה ראשית, בסדר, אבל להגיד שזה אותו דבר, אני לא מקבל שזה אותו דבר. את זה אני לא מקבל. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> אנחנו יכולים להגיד את הדברים האלה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מוכן שתגידו בקול רם שזה לא אותו דבר פה לפרוטוקול, ויש הנחיות מפורשות לשוטרים ובנהלים פנימיים של המשטרה, ואז אפשר לדבר. אבל להגיד לי אותו דבר, אני לא קונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> והשאלה היא לא רק מה ייכתב בחוק ומה לא. << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> אני רוצה להסביר את עמדתנו, אם אפשר. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> כן, תמר, בבקשה. << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> אני רוצה להסביר. מה שניסיתי להסביר זה שעצם קיומה של סמכות שימוש בכוח לפזר התקהלות היא סמכות שמוכרת לשוטר. כמובן שהיישום שלה בהקשר של קורונה מעורר שאלות ורגישויות ואתגרים ייחודיים לסיטואציה, כמו שאיכון בהקשר של סדר ציבורי מעורר קשיים אחרים, ומחייב דגשים והנחיות מטעם המשטרה, וזה בסדר גמור. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בגלל זה מבקשים הנחיות, מה אמרו? << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> והמשטרה, כמו שאמרת, משקיעה חשיבה רבה מאוד בקביעת המדיניות שלה ובהתוויית שיקול הדעת של השוטרים איך להפעיל את כלל הסמכויות שלהם, לא רק את סמכות הפיזור, גם את הסמכויות להטיל קנסות, גם את הסמכויות לתת הוראות, באופן כללי את מדיניות האכיפה שלה. היא משקיעה הרבה מחשבה בנושא של קביעת המדיניות. אמרתי רק שאני חושבת שבלקבוע בחקיקה שסמכות השימוש בכוח תופעל בהתאם להנחיות כתובות שקבעה המשטרה, זה חריג, זאת אמירה חריגה שאנחנו לא מכירים אותה מדברי חקיקה אחרים, שגם בהם הוקנתה למשטרה סמכות שימוש בכוח. ואני חושבת שההתייחסות החריגה לנושא הזה בהקשר של הקורונה מעבירה מסר לא נכון. ולכן לא אמרתי שלא תהיינה הנחיות, ברור שתהיינה הנחיות, מדיניות, וקביעת מדיניות, ודגשים והוראות כאלה ואחרות, אבל אני לא חושבת שצריך לקבוע את זה בחקיקה. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> אבל אנחנו מדברים בכל זאת על חוק שהוא יוצא דופן, והסמכות פה היא לא למישהו שחשוד בעבירה ולא במצב של התפרעות, זה גם יכול להיות מצב של 11 אנשים שנמצאים במסעדה או בבית כנסת או בבית, והשאלה היא האם בכל זאת במצב הזה – ואני לא אומרת שלא תקפה כל התורה השלמה שיש לכם סביב עניין של שימוש בכוח סביר – האם לא נדרש משהו נוסף פה שינחה את השוטרים באיזה מצב בכל זאת - - - << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> היא אמרה יותר מזה, היא אמרה שיש דגשים מיוחדים ויש מצבים מיוחדים וצריך להתייחס לזה בצורה שונה, והיא מסכימה שהמשטרה צריכה להתייחס לכל האירועים האלה בצורה שונה. ולכן מה שאנחנו מבקשים, תמר, והנציגה, שאת ההנחיות המיוחדות האלה תכתבו, זה הכול. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> נכתוב. אנחנו רק מבקשים שזה לא ייכתב בחקיקה, כמו ביחס למאבטח בקניון, שמוקנית לו סמכות שימוש בכוח כשאתה מסרב לפתוח את התיק בקניון. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> מה רע בזה? זה לא אותו דבר, כי מאבטח - - - << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> על המצב השגרתי והפשוט והבנלי הזה, ואף אחד לא כתב בחקיקה שייכתבו הנחיות. אף אחד לא כתב את זה בחקיקה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל זאת דוגמה לא מאותה משפחה. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> זאת דוגמה מאותה משפחה בדיוק. זה אותם מקרים, פה זה קרוב יותר לפעילות - - - << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> פה יש לנו עבירה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה שגרמתם לי עכשיו זה לנעול את החשיבה, אני לפחות מתעקש שזה יהיה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> נירית, תהיו מוכנים שאת ההנחיות האלה של המינהלת, גם לגבי העניין הזה, תגישו לוועדה? << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> תמר? << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> אם הוועדה תבקש לקבל את ההנחיות שהמשטרה קבעה המשטרה תעביר, בוודאי. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> יש הנחיות מיוחדות לעניין הזה, ואני מבקש שתגישו את זה לוועדה, שנראה. לפחות שהוועדה תראה שיש הנחיות, ומה ההנחיות האלה, ושהכול יהיה ידוע לנו, בסדר? << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> סליחה, לא הבנתי את הבקשה. הוועדה מבקשת לקבל את הנחיות המשטרה לעניין התנהלות בסיטואציה של התקהלות אסורה? << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> ההנחיות המיוחדות שיש למשטרה בעניין השימוש בכוח סביר לפזר התקהלות בנסיבות של החוק הזה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 27(3). << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> יש הנחיות כלליות שהמשטרה קבעה לגבי איך מתנהלים בפיזור התקהלות, אפשר בבקשה להעביר לוועדה, אין בעיה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> לא. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, תמר, ההנחיות שלכם הפנימיות לגבי 27(3), לזה מתכוון אוסאמה. << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> אין כרגע הנחיות ספציפיות שמדברות על איך בדיוק מפעילים כוח בפיזור התקהלות כזו. אמרתי, יש באופן כללי הנחיות של המשטרה איך מתנהלים - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תמר, אז אגיד לך משהו, עכשיו בכובע שלי פה כחבר כנסת, אחת מהשתיים, או שיהיו הנחיות שיועברו אלינו ולא יהיו בחוק, או שיהיו בחוק ותכתבו אותן אחר כך. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בדיוק. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא יהיה מצב שיחוקק סעיף מן הסוג הזה ולא יהיה פירוט של ההנחיות. אני אומר את זה כל הזמן, לא רק למשטרה, זה חוק חריג בצורה קיצונית באלף ואחד דברים, והבקרה והפיקוח גם הם יהיו בהתאם. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אתם תחליטו אחת מהשתיים. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> ייאמר שעמדתי שזה לא צריך להופיע בחוק, חוק צריך להיות קצר, תכליתי ומתומצת ככל שניתן. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בסדר, אבל כל החוק הזה מפורט, יאיר. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> בסדר, ננסה לתקן. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> הם היו מסתפקים בעקרונות, ואנחנו בזה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ואני רוצה להגיד לכם שזה יהיה גם טוב למשטרה, זה רק יעשה טוב, להפך. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> תשקלו את זה במיוחד לאור דברייך, תמר, שיש הדגשים מיוחדים ושצריך להתייחס באופן מיוחד לעניין הזה, במקרה הזה, בחוק הזה 27(3). אז תגידו לנו, או שנכניס את זה בנוסח שהצעתי, שאם יש הנחיות מיוחדות אז שהמינהלת תפרסם את זה, או שאתם לא רוצים שזה יהיה בחוק ותעבירו את זה לוועדה. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> רק שיהיה ברור, לא כל ההנחיות של המינהלת יכולות להיות מפורסמות כי זה עשוי להיות - - - << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> לעניין של שימוש בכוח. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> רק לעניין של שימוש בכוח סביר ופיזור, לא כל ההנחיות. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> תמר, זה משהו אפשרי? << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> כן, אבל אבדוק את זה. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> תודה. נמשיך. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> אני עוברת לסעיף 28. בסעיף 28 ברישה עלתה בעצם אותה שאלה שעלתה ב-27 רישה על עניין הקביעה אם זה כדי לאכוף את התקנות בכלל או לשם מניעת הפרה שכבר מתגבשת. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> אמרנו שמה שיחול ב-27 יחול גם ב-28 לגבי הרישה. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> בגדול כן, ניסחנו את זה קצת אחרת, אז אולי בכל זאת אקריא. נכון, צמצמנו גם פה. " " קבעה הממשלה בתקנות כאמור בסעיפים 6 או 7 הגבלות שלגביהן אין די בסמכויות הקבועות בסימן זה לשם השגת המטרות הקבועות בסעיף 4, ויש צורך חיוני בהקניית סמכויות נוספות כמפורט להלן, רשאית היא לקבוע באותן תקנות כי יהיו נתונות לשוטר גם הסמכויות כמפורט להלן, כולן או חלקן, כפי שתקבע, והכול רק לתקופה ובמידה הדרושות לצורך השגת המטרות הקבועות בסעיף 4:" פשוט הורדנו פה את הנושא של האכיפה כי לא הכול עבירות פליליות, ולכן ניסחנו זאת כך. עלתה גם נקודה לגבי פסקה (4) לעניין דרישת הזדהות. הורדנו בדיון הקודם את האפשרות להשתמש בכוח בגלל שאדם לא נענה לכך ומסרב להזדהות, אבל הממשלה ביקשה שלפחות נבהיר שאם אדם סירב להזדהות אז כן לפחות יוכלו להורות לו, כאמור באחת מפסקאות (1) עד (3). זאת אומרת, למנוע כניסה או יציאה ממקום בהתאם לתקנות. << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >> בסדר. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> לגבי פסקה (5), גם דנו בכך בדיון האחרון, לגבי "פעולה אחרת". הוועדה דרשה שזה יהיה באישור מראש. אני חושבת שזה משהו שהיושב-ראש שלנו גם רצה להיות בו. << מנהל >> (היו"ר יעקב אשר, 16:50) << מנהל >> << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> השאלה אם צריך את הסעיף הזה עכשיו כשתוקן סעיף 4 או שלא צריך לעשות את זה יחד? << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> לגבי 24 שעות, לזה אני רוצה שתתייחסו. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> כי בעיני אם יש את ה-24 שעות אז - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה למי ששימש יושב-ראש עד עכשיו. איפה אנחנו אוחזים? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בעמ' 33, סעיף (5). << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> סעיף 28 פסקה (5) בעמ' 33. ציינתי שאנחנו מדברים על הסעיף של הסמכויות הנוספות לשוטרים, הסמכויות המיוחדות שאמרנו לגבי פעולה אחרת שאי-אפשר לאפיין אותה כרגע. בדיון שקיימנו ביום ראשון הוועדה קבעה שלגבי פעולה אחרת, שאי-אפשר כרגע לאפיין אותה, כן רוצים אישור מראש של הוועדה. השאלה אם נוכח השינוי שנעשה בסעיף 4 לגבי ה-24 שעות, אם הוועדה עדיין רוצה שזה יהיה כך. זאת אומרת, לתת יותר זמן לוועדה לאשר או שזה יהיה מנגנון - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על מה? << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> בפסקה (5) מדובר על פעולה אחרת נוספת שניתנת לשוטרים, שכרגע לא יכולים לאפיין אותה. זאת אומרת שבפסקאות (1) עד (4) הם יוכלו לאפיין על איזו פעולה אחרת מדובר. הם נתנו לנו את הדוגמה של ל"ג בעומר שרצו, לדוגמה, סמכות לכבות מדורות, אבל הם לא יודעים לאפיין כרגע איזה עוד פעולות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם הגדירו שיש דברים שהם לא יודעים להגדיר. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> שהם לא יודעים להגדיר כרגע, ולכן הוועדה ביקשה אישור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ומאחר שחששנו שלא נגיע באמת לכל הדברים ומחר יבוא משהו אחר, אז הם ביקשו להכניס את זה בתקנות. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> נכון. והוועדה החליטה שזה יהיה באישור שלה מראש. שזה לא יכנס לתוקף לפני שהוועדה מאשרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ומה הייתה ההסכמה פה? שמה? << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> הוועדה החליטה כאן שזה יובא לאישור מראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יובא לאישור לוועדה. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> כן, זה לא יכנס לתוקף עד שיש אישור של הוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תזכירי לגור. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> השאלה אם רוצים לעשות התאמה נוכח השינוי באופן כללי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם זה יבוא לאישור לבד אז לא צריך בהתאמה, או שאם כן צריך בהתאמה אז צריך את הכול בהתאמה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בהנחה שבאמת הוועדה תאמץ את ההצעה החדשה אז זה פשוט יוצא קצת עמום, כי הכול יהיה באישור מראש, אבל יהיו לוועדה 24 שעות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ולכן השאלה אם יכול להיות שלא צריך לייחד את האישור מראש בהקשר הזה, למרות שאם הוועדה לא תספיק - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גור, בוא נשאיר את זה ככה. תביאו לנו את הנוסח ההוא ואז נראה איך זה ומה יהיה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> 24 שעות זה פרק זמן מאוד קצר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה הנוסח ההוא? << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, הנוסח ההוא נשאר. במהות שלו הוא נשאר אותו דבר, אותן 24 שעות קיימות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כל עוד הוא לא מונח בפנינו אני לא יכול להתייחס לסעיף 5 ולהתאמה שלו לסעיף 4. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה לפנינו, עזוב. << דובר >> גור בליי: << דובר >> העניין הוא שבאופן מהותי, גם לאור השינויים שבהם מדובר, מדובר על תקופת זמן קצרה מאוד של 24 שעות. הקושי המהותי בעניין הזה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל דווקא פה אלו דברים שיכול להיות שהולך להיות להם איזה משהו דחוף והם צריכים את זה מהיר, ולכן גם התשובה מהירה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אדרבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת תשובה מהירה מאוד של כן ולא, זאת לא החלטה דרמטית. זאת החלטה האם להוציא קרוון ממקום הוא פעולה גדולה או לא. אפילו 24 דקות לא צריך, חברים. מאחר שהבנתי גם מקודם, ואני כל הזמן לומד מבחינה ניסוחית ומשפטית, שאם הולכים עם דבר אז צריך ללכת איתו לאורך כל הקו, אז נלך כרגע לאורך קו, כי את זה עשינו כשלא היה לנו בכלל אישור מוקדם. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון? על זה דיברנו כשלא היה אישור מוקדם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל צריך לקחת בחשבון ש-24 שעות זה פרק זמן מאוד קצר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, את זה עשינו כשהיינו אופטימיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה? לדבר כזה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> לכל דבר, לכל אישור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו יודעים את זה, דיברנו על זה, אבל זה יותר טוב מאפס, נכון? << דובר >> גור בליי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה הכול. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז אתה רוצה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא יודע, אם אין לך בעיה מבחינה ניסוחית שבדברים מסוימים - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> זאת שאלה מהותית, זאת לא שאלה ניסוחית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך תעביר את זה? שהממשלה תשב עם המשטרה – זאת אומרת, איך זה צריך לעבור? << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> האפשרויות הן כאלה, האפשרות שהציעה הממשלה מלכתחילה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה שגור יבדוק את הנוסח הזה ותיתנו לי תשובה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בסדר, נבדוק את הנקודה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תעברי הלאה ונחזור לזה. אנחנו צריכים לחזור לזה ולמינהלת. אתה רוצה עכשיו לדבר על המינהלת? כי אני רוצה לדבר על זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, אוסאמה וגם יואב – לא יודע אם היית פה אז, אבל לפחות יאיר היה – נציגי הממשלה, נושא המינהלת נורא נורא חשוב, אבל הוא הגיע לפה מאוד מאוחר ומאוד לא בשל. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> הוא בשל מבחינתנו מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מבחינתכם מאוד בשל, מבחינתי ממש לא בשל. ולכן את הנושא הזה של המינהלת נעשה ביחד עם המלוניות בשלב הבא. זה סעיף שרוכב על הרבה מאוד דברים עם הרבה רפורמות שחלקן חשובות, ואתם יודעים שאני גם בעד הדבר הזה. אבל הסעיף כמו שהוא עכשיו הולך ביחד עם מלוניות ועם אכיפה וצווי סגירה. אגב, זה אפילו גם עכשיו אווירה מתאימה לעניין הזה, ונעשה את זה גם כן במהירות אבל בשום שכל. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> אז צריך לחזור לנוסח שהצענו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז מי ייתן את הסמכויות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. מה שאני אעשה היום זה לא טוב, אוסאמה? אתה יודע מה, אתה לוקח את הכדור, תבדוק מהו לפני שאתה בועט. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יאללה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני בעד מינהלת, והמינהלת נורא חשובה בהדרכה והכול, אבל פה בסעיף הזה תוך כדי הפשפוש בעניין הקימו איזשהו מטה שהולך להיות משהו שאני לא יודע מחר אם הוא לא משתלט גם על הרשויות המקומיות, גם על דברים אחרים, אז אתה רוצה שאני אביא ראשי ערים שלך שיגידו לך? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל מי יעשה את זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. ולכן צריך לחזור. גור. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> צריך להוריד את הסמכויות מהפקחים, זה מה שצריך לעשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנה, עוד אחד לוקח ריבאונד, אבל הוא בשונה ממך יודע איזה כדור הוא לקח. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני כל הזמן מהיום הראשון התנגדתי לפקחים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואף אחד מכם לא גבוה, לא יודע איך זה עובד פה, נו? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה בגלל כדורים אחרים. המינהלת הזאת לא סתם קמה, היא קמה בגלל ההתפרעות של הנושא של ביזור הסמכויות לפקחים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> האם אתה רוצה לעשות את זה? אין בעיה, תוריד את המינהלת, תוריד סמכויות מהפקחים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, חסר לך בהיסטוריה. המינהלת הזאת היא דבר שגם כשהמשטרה לבד היה צריך לעשות אותה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> טוב, אז המשטרה רוצה את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל למה היא רוצה את זה? בשביל לשלוט בפלנגות שהולכות להיות פה במדינת ישראל של פקחים, זה הסיפור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פלנגות עוד לא שמעתי, זה הראשון. אתה מתחיל להתחרות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז אגיד לך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא תגיד לי עכשיו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל יש לך הסתייגות על זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תהיה לך הסתייגות. עוד אין הסתייגויות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתה מגיש הסתייגות על זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אני לא מגיש הסתייגות, אנחנו כרגע - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זאת סמכות שלו, הוא יכול להוציא את זה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אה, הוא יכול להוציא את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלו, הלו, תכף תעשו אותי – כבר עשו אותי קסטרו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> דיקטטור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ותכף אני אהיה כבר זה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו לא עושים אותך, אנחנו אומרים לך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא עושה אותי? אתה רק אומר לי שאני כזה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, חס וחלילה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה העמדה של רז נזרי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אבל אני באמצע לדבר, אתה לא תפריע לי. איפה רז? פה? רז לא פה, רק היד הארוכה שלו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> העוזר של רז פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקשיב, תעשה לי טובה, אוסאמה צריך איזה משהו, תצא איתו רגע החוצה. תקשיבו, מה שאני רוצה לומר לך זה דבר אחד, הסעיף הזה נכנס היום, הוא הוקרא היום לראשונה אחרי שעבדו עליו כי הוא באמת דבר חשוב. היה נוסח אחר שנתן את התשובה לזמן הביניים, ולכן מה שאני עושה עכשיו, אני לא מעיף בלי הסתייגויות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> חוזרים רברס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פשוט מה שנתתי רשות לעשות מקודם אני חוזר בי מאחוריי ומחזיר את הסעיף הקודם שהיה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ועדיין אני שואל שאלה באמת ברצינות, מה עמדת משרד המשפטים לגבי העניין הזה? בסוף, תראו, אנחנו עושים פה דבר חקיקה, עם כל הכבוד, זה לא פה ימינה שמאלה. אני כן רוצה לדעת מה עמדת משרד המשפטים לגבי המינהלת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עמדת משרד המשפטים, בבקשה. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> העמדה שלנו שזה צריך להיות פה, עדיף שזה יהיה פה, עשינו מאמצים מאוד גדולים בשביל להשלים את זה. אי-אפשר לתכלל את האכיפה בלי הסעיף הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בימים האחרונים עשיתם מאמצים מאוד גדולים. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> לא, לא, עשינו מאמצים גדולים עוד לפני שפרסמנו והנחנו על שולחן הכנסת את חוק המסגרת, ולכל אורך התקופה הזאת באופן רציף, והצלחנו להגיע לקו הגמר עם הלשון בחוץ, אבל הצלחנו לעשות את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלשון בחוץ ועוד כמה דברים בחוץ גם כן. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> ולא דיברתם איתנו פעם אחת. פעם אחת לא דיברתם איתנו על הנוסח הזה. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> ועכשיו אנחנו זורקים לפח כלי מאוד מאוד חשוב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפח? << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> כן, אנחנו לא שמים אותו, אנחנו לא - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> - - - << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> כן, זאת הגישה שלהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע, סליחה, סליחה, שאף אחד לא יעזור לי. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> בגלל ברבש? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא זורק לפח כלום. אני שם בהמתנה דבר שצריך ללבן ולבשל, ולא לבד, לא בישול עצמי. זה הכול. אתה רוצה להגיד את הסעיף החלופי או שמשרד המשפטים יגיד? לא החלופי, המקורי, מה שהיה בקודם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הסעיף, אם מורידים את המינהלת זה בעצם לחזור לסעיף שכבר נדון בוועדה כשדנו בסעיפים האלה, שזה הנוסח של הכחול עם תוספות מסוימות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איזה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני אקריא את זה. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> לא, אבל זאת בעיה, גור, לא עבדנו על הנוסח, אז אם אתם רוצים לחזור אליו אנחנו צריכים ללבן בינינו את הנוסח ואז תקריאו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, תלבנו ביניכם, אבל תעשו את זה מהר. תכינו את זה עכשיו איך שאתם רוצים, ותגישו לגור לליבון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, אני רוצה להגיד משהו בהקשר של המינהלת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא היית אומר משהו אם זה לא היה פה בכלל. גם אני לא. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, שנייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את המינהלת אני דחפתי, לכן גם הרשיתי להכניס את זה היום פנימה, כי רציתי. הייתי בטוח שנעשתה עבודה יותר רחבה, עברתי על זה, תעבור על זה אתה לבד ותראה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עברנו על זה עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה משהו, monster, באמת עם הרבה מאוד דברים שאתה לא יודע איך אתה – מישהו פה עשה משהו קצת אחרת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתה יודע רק דבר אחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא יודע להבין את זה. ואם אני כיושב-ראש לא יודע להבין את זה ולא עברתי על זה כמו שצריך ולא ישבתי עם אנשים שלי על זה וכו', אני לא הולך להעביר את זה עכשיו, נקודה. לא עכשיו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עכשיו ב-30 שניות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ומאחר שיש לנו ולקחנו החלטה כזאת גם בנושאים לא פחות חשובים, כמו המלוניות והבידוד והדברים האלה, אז נשים את זה ביחד, וזה ייקח עוד שבוע, עוד עשרה ימים עד שזה יהיה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הבדל אחד, יעקב, שפה כרגע נותנים סמכויות לפקחים בלי שום ראייה כוללת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא בלי שום. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, כן. אני אומר לך, יעקב, אתם יכולים לספר איזה סיפורים שאתם רוצים פה בוועדת החוקה, בסוף אם אין גוף שמתכלל את האירוע הזה יש מקומות, א'. שאין להם פקחים; ב'. שהפקחים שלהם לא כשירים לדבר הזה; ג'. שאין ראייה כוללת, לא תהיה אכיפה, ואז אתם תבואו, לא אתם, יבואו ציבורים שלמים ויגידו שיש אכיפה בררנית לא סלקטיבית. זה מה שיקרה. אתם תבואו בטענות, לא אני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אענה לך דבר אחד. מאז שחוקקנו את זה ומאז שעשינו את הישיבה גם עם המשטרה לגבי אכיפה בררנית ובעיות שהיו לכל מיני אוכלוסיות מוחלשות כאלה ואחרות, ומאז שנכנסו פקחים, הייתי בטוח שירוץ איזה סרטון, איזה משהו. אני רוצה לומר לך שלמיטב ידיעתי יש ירידה מאוד גדולה בדברים הללו, ואני יודע את זה כי יש לי ברומטר של תמונות שמגיעות אליי ללשכה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, החיים פה לא עובדים לפי הברומטר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל תיתן לי לסיים. עכשיו תקשיב, אני לא מתחרה איתך בעניין הזה של המינהלת, כי שנינו חושבים אותו דבר. רק אני אומר שלהביא דבר לא אפוי, אני לא אביא אותו, נקודה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא לא אפוי? למי הוא לא אפוי? לך הוא לא אפוי. הוא אפוי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הוא לא נאפה בשום שולחן עגול. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יעקב, אני לא מבין למה הסוויץ' הזה, אבל זה סוויץ'. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא סוויץ'. אתה יודע ממה נהיה לי הסוויץ'? << דובר >> גור בליי: << דובר >> רגע, יש לי איזו מחשבה, יש לי אולי הצעה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שנייה, גור. יש סעיף 5 המקורי שדנו בו כל הזמן ואמרו שהוא יובא לגורם מוסמך. אמרנו, גורם מוסמך הוא שיטיל את הקנסות, מי זה הגורם המוסמך? אם אין לי מינהלת אז מי זה הגורם המוסמך שיעשה את זה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש לי הצעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ובהצעה שגם תהיה תשובה לדבריו של אוסאמה, כי טיפלנו בזה בחקיקה הקודמת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מסכים איתך, יעקב, כל הזמן שדיברנו על הגורם המוסמך אמרת שהם מביאים משהו, גורם, מינהלת. אז לא קראו לזה מינהלת, אבל אמרו שהמשטרה חושבת והיא תביא משהו בעניין הזה של מיהו הגורם המוסמך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברנו על שני דברים. דיברנו על זה שהמשטרה לוקחת אחריות גם על ההדרכה של הפקחים והכול, והדבר הזה מתקיים. נכון, משטרה? רשויות מקומיות? יש הדרכה והדברים האלה עלו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל מי הגורם המוסמך? שאלתי על מנת לקבל תשובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. ואני מציע שנשמע את היועץ המשפטי לא רק על רעיון חדש, אלא גם על מה שהיה קודם, ותקבל את התשובה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש לי אולי הצעה, נירית. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> רק לחזק את עמדת יושב-הראש, ולפני שאתה מתייחס כדי שאולי תתייחס גם לצבא, תראו, אני מבין שהיום מונה מנהל מיוחד לניהול המשבר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מונה? מונה או בדרך? << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> פרופ' גבי ברבש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה אכיפה, זה משהו אחר, יאיר, אל תחזור על מה שאמרת קודם. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אני יודע. תשמע אותי עד הסוף. אני תוהה איך אנחנו יכולים לדון בסמכויות שקשורות לאכיפה, שהן חלק מניהול המשבר, וזה לא מופיע בחוק בכלל שיש מנהל מיוחד עכשיו, ואנחנו לא יודעים בכלל מה הסמכויות שלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אפשר גם לעצור את הכול עד שלא נדע מי המנהל ומתי הוא מתחיל. זה לא קשור. אכיפה זה דבר שהוא פר אקסלנס של משטרת ישראל. המינהלת היא חלק אינטגרלי ממשטרת ישראל בצורה כזו או אחרת, היא רק מסדירה את השרשור ואת הכול. רק הבעיה שכשדיברו איתי על המינהלת, פתאום תוך כדי הדיון – דווקא יאיר דיבר מכיוונים אחרים, יותר מכיוון תפעולי – אני עובר, עובר, עובר, אני רואה פה משהו של עמ' וחצי, אם אני לא טועה, עם הרבה מאוד סמכויות, הרכיבו פה משהו. לא ראיתי, עם כל הכבוד, אבל אני לא אישית הגורם, לא נעשה על זה שולחן עגול, יש לזה עוד קליינטים של הפיקוח, של המפקחים, רשויות מקומיות, לא יודעים מזה שום דבר. זה לא יכול לעבוד, יואב, זה לא יעבוד בצורה כזאת. אז נשמע את ההצעה, אם זה יכול להרגיע אותנו, זה הכול. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש לי אולי הצעה. הרי אפשר לעשות בשני טקטים, ואולי בשלב זה מה שיאומץ זה משהו שבעצם דומה למה שכבר היה קודם, שזה סעיפים קטנים (א) ו-(ב). << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איזה? 25. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> זה אומר שלא יהיה לך את הגורם המתכלל לעניין עטיית מסכה כשיתבטל לך תקש"ח האכיפה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני מדבר על סעיפים קטנים (א) ו-(ב) בעמ' 30. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> אה, בהצעה שלנו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כן, סעיפים קטנים (א) ו-(ב) בהצעה שלכם. עצם הקביעה שיש את המינהלת קובעת את אמות המידה השוויוניות, את כל מה שעושה פה עם דרכים לצמצום העימות ותחומי האחריות שלה. לפחות את הליבה של הדבר הזה יהיה עכשיו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז מה נשאר? << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אבל מה לגבי מתן הנחיות פרטניות שאנחנו מתנגדים? מה זה סעיף (ב) הזה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> את מה אתה רוצה להוציא? אני לא מבין. << דובר >> גור בליי: << דובר >> את זה, את (ג), (ד) ו-(ה). << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שהיה בחקיקה הקודמת? << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> לא, עכשיו זה לא - - - ליועץ המשפטי לוועדה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גור רוצה להוציא את כל המינהלת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, אני משאיר את התפקיד המרכזי של המינהל. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל הוא לא רוצה את המינהלת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא שאני לא רוצה את המינהלת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עכשיו בחוק הזה אתה רוצה להוציא את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלוף אתה. אמרתי שבחוק הזה לא אכפת לי אם תהיה. אנחנו כן רוצים את זה, דחפנו את זה ביחד, הוועדה עם משרד המשפטים, והיו חילוקי דעות בממשלה על זה, נכון או לא? והיינו בעד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נו, אז מה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה. ואני גם היום בעד, רק אני רוצה לדעת איך זה עובד. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני מנסה לצמצם את זיקת המחלוקת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בצורה הגדולה שהגישו אותה עכשיו אני לא יודע ללמוד את זה, מי שצריך לשתף איתם פעולה לא יודע ללמוד את זה, נקודה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני מציע לנסות לצמצם את גזרת המחלוקת, לאמץ מתוך ההצעה של המינהלת של - - - << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> אנחנו עוד לא יודעים בדיוק מה המחלוקת. למשל, לעניין ההוראות הפרטניות אפשר להחליף את זה למיקוד אכיפה אם זה יעזור למירה. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> זה לא עוזר, זאת בדיוק הבעיה. מה זה מיקוד אכיפה? מה זה אומר? << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> אני יכולה להסביר אם לא תצעקי. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אני לא צועקת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי צועק? להוריד מסכות, ואז לא צריך לצעוק. הצעת מה? שיישאר הנושא של? << דובר >> גור בליי: << דובר >> מתוך ההצעה של הממשלה בשלב זה לקחת רק את סעיפים קטנים (א) ו-(ב) בתחתית עמ' 30. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תפנה אותי חזרה כי כבר לא הסתכלתי על זה. סעיף קטן (א) ו-(ב)? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני מבין שלמרכז השלטון המקומי יש בעיה בתוך (א) – נשלים בהמשך, אבל בשלב זה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תראה, ב-(ב)(2) ו-(3) נראה לי שאין בעיה, אבל צריך לכוון את זה שביצוע ההכשרות והכול ביחד בשיתוף. הרי מי הקליינטים פה? השלטון המקומי או עובדי מדינה אחרים, נכון? יגובשו ביחד, כמובן כשהגוף המוביל הוא משטרת ישראל. לגבי ההוראות הפרטניות, אני לא יודע מה זה. מפה והלאה אני לא יודע מה זה. הדרכה, דיברנו על זה. ההנחיה, דיברנו על זה. קורסים, דיברנו. על הרצאות גם דיברנו. מדיניות שלמה וגיבוש ביחד עם זה, גם דיברנו. הנחיות פרטניות, אני לא מכניס כרגע – אתה יודע מה שאתם עושים? בסוף לא יקרה כלום, תהיה פה מלחמת עולם בין רשויות – משטרה, מדינה ורשויות מקומיות. זה פשוט סתם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> גם ל-(ג) אין התנגדות, נכון? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני רק חושב על ביצוע הכשרות או מתן סיוע בביצוע הכשרות עבור הגופים שכלולים בתוך זה. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אדוני, אם אפשר, ההכשרות מתייחסות לגורמים מוסמכים לפי פסקאות (1) ו-(2) שאף אחד מהם זה לא עובדי הרשויות המקומיות, לנו אין עמדה בפסקה (3). << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גמרנו, מצוין. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> יש לנו עמדה נחרצת שמתנגדת לאמור בפסקה (1), כפי שעמד על זה אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז גמרנו, תעצרי פה. יש עוד משהו בעייתי? לא. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ויש בעיה עם (ג)? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה (ג)? אתה הולך איתי לאט לאט בסלמי, אתה ממשיך איתי עד הסוף עכשיו. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> ובפסקה (2), אם רק יורשה לי, "שקילת הצורך בכל עניין בהכשרה ייעודית וקביעת תוכני ההכשרה הנדרשים במקרים המתאימים;", שאנחנו חוששים שעכשיו יתחילו להוציא לנו את הפקחים מחדש להכשרות מהתחלה מאפס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, סליחה, אני מוכן לחשוש את זה, כן, יכשירו אותם לעניין במידה או במשקל. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> לעטיית מסכות אנחנו יודעים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא עטייה, כל דבר. אם לא יצטרכו לא יוציאו אתכם. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גור, עם כל הכבוד, או שאתם מביאים לנו – אי-אפשר ככה, להשאיר - - - (1) ו-(2) - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אוסאמה, אתה רוצה להפריע לי סתם? תגיד לי למה. למה? אתה רוצה להביא את הכול? להגיד גוף כזה עירוני – תרים טלפון לראשי הרשויות שלך קודם. למה? אני לא מבין. סתם כאילו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> התנגדתי לכל העניין הזה של הפקחים עד עכשיו, כי אני חושב שזאת לא סמכותם של הפקחים. אתם רוצים עכשיו פקחים בלי הכשרה, בלי הדרכה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הפוך, זה בדיוק מה שאנחנו אומרים, פה התפרצת, פה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הנה, אדרבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר'ה, בואו נהיה הוגנים גם כן, תלך עם קו מסוים, תגיד על זה אני נגד, בסדר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לכן אני חושב שחשוב דווקא להשאיר את זה, כי בדיוק (א) ו-(ב) נותנים לך בדיוק לשקול את הצורך בהכשרה ייעודית, כן את ההנחיה. חבל לוותר על הדבר הזה בעיני. דווקא בשל החששות של חבר הכנסת סעדי אני חושב שזה משפר את המצב בהקשר הזה. אז אני מבין שאם ממקדים ב-(א) ו-(ב) הבעיה היא רק עם מתן ההוראות הפרטניות בעצם. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> נכון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> האמת שאני גם לא רואה מה הבעיה עם (ג), אבל אני לא רוצה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה יודע מה, עברתי עכשיו על (ג), הוא יותר הקטע של הציבור שיכול להתלונן. אני לא רואה שיש בעיה, אני לא חושב שצריכה להיות בעיה, כי כל גוף בפני עצמו מקבל את זה. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אדוני, ההתנגדות שלנו ממש התמקדה בפסקה (1) לסעיף קטן (א), ובכל מה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תעני לי בבקשה, את חוזרת כל פעם לשם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ובמה? סליחה, ובמה? << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> ולסעיף קטן (ד), זהו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז בואו נכלול גם את (ג). << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> (ג) כן, ועל כל השאר נעשה דיון. אנחנו רוצים באמת לבנות משהו שידע לעבוד עם כמה רשויות ביחד, כי אחרת זה מה שנקרא לנקות את המצפון, לכתוב את זה, וזה לא יעבוד. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, רק להבין, אז אנחנו מכלילים את (א), (ב) ו-(ג). << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> (א), למעט המילה "פרטניות", כמו שדיברנו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> למעט המילים "מתן הוראות פרטניות", ו-(ב) ו-(ג). שלושת הסעיפים האלה נכנסים, ואני חושב שזה משפר את המצב מבחינת ההנחיה בצורה משמעותית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> נכון, אני מסכימה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואפשר גם להשאיר דיווח של המינהלת, אם אתם רוצים, אין לי בעיה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז מה עשינו אם אתה משאיר את הדיווח? << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, היא לא יכולה בינתיים. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> אבל חשוב בעינינו שבהמשך הדיונים על חוק המסגרת נמשיך לדווח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אמרתי לך שאת צריכה. אני לא מבין, אני חושב שלמדת שפי וליבי שווים. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יותר מדיי שקוף בשביל לעשות הצגות. כשאני עושה הצגות אני מסמן קודם. אני רוצה את זה, תמכתי בזה, גם בישיבה שהייתה בפורום גדול מאוד בדרגים אחרים כשחלק לא רצו את זה אני עמדתי לצד משרד המשפטים שצריך את זה. אז אתם רוצים עכשיו גם שנתחרט על זה? << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> לא, חס וחלילה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. נגמר. אוסאמה, תן לי קצת אמון. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני נותן לך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נשיקות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל אם אתה משאיר את חובת הדיווח, אני רוצה להשאיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרתי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז מה נשאר? << דובר >> גור בליי: << דובר >> בחובת הדיווח יש התנגדות שלהם ל-(ד), ו-(ה) מבוסס על (ד), אני מבין נכון, מירה? << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המינהלת תדווח כרגע על מה שאושר לה כרגע לעשות, זה הכול. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל הנתונים שהיא מדווחת עליהם הם נתונים שנאספו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אלו נתונים אחרים אז לא, תוריד. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז משאירים את (א), (ב) ו-(ג), למעט המילים "לרבות מתן הוראות פרטניות". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, תעשה: המינהלת תדווח על הכשרות שקיימות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה לא על מספרי קנסות? אתה לא רוצה לדעת כוועדה את מס' הקנסות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את זה אדע מכל אחד לחוד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נו, אז מה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> חבר הכנסת סעדי, אולי זאת הזדמנות להגיד, לא הספקנו בצורה מקיפה לגבש סעיף דיווח. אנחנו סבורים שצריך לעשות סעיף דיווח על הרבה מאוד מרכיבים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוסאמה, השתדלת 20 שנה בלי זה, עוד שבועיים. לא נעשה עכשיו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסדר, אין לי בעיה. אם נותנים דיווח כללי אין לי בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לסיבוב הבא, לחוק הבא, לא לחוק הזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> גם על הנושא הזה, אנחנו צריכים סעיף דיווח פה על הרבה מאוד מרכיבים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נבנה את המינהלת כמו צריך, לתפארת, תאמינו לי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא מדבר על המינהלת, אני מדבר על סעיף דיווח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כולל הדיווח. הלאה. נחזור חזרה לאיפה שהיינו. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> רק רגע, כי היה לנו את הסיפה של סעיף קטן (א), שהיינו צריכים לדבר עליו, התנגדנו לתוספת של הוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איפה? על מה את מדברת? עמ'? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איזה סעיף? << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> עמ' 30, סעיף קטן (א), הסיפה: בדרכים לצמצם עימות עם האוכלוסייה. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> למה מתנגדים? << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> מצאת את זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא מצאתי, אבל נראה לי שאת רוצה עימות עם יושב-ראש הוועדה. לא, תגידי לי, אם את לא רוצה לצמצם עימות עם האוכלוסייה זה עימות עם יושב-הוועדה. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> אז אסביר למה אנחנו מתנגדים לזה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> השאלה היא איזה אוכלוסייה, אגב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל האוכלוסיות, כולל כל המיעוטים, גם אלה שמרגיזים אותי היום סתם, לא יודע למה. באת, אתה רואה אותי קצת ככה מלא עבודה, אתה אומר, יאללה, בואו נשגע אותו קצת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מלא מרץ. איפה מרצ? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין דבר. אתה יודע, אני בדואי, עם זיכרון. בדואי בדגל התורה, אה? מי חלם אז בגבעה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדואי מבני ברק. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> אסביר. אני מזכירה שהמינהלת הזאת מתכללת את פעילות הפיקוח על ביצוע ההוראות ועל הטלת קנסות מינהליים. הסמכויות שמוקנות לצורך הטלת קנסות מינהליים אינן כוללות סמכויות של שימוש בכוח, ולפיכך לא אמורות לייצר עימות עם האוכלוסייה. הסיטואציה שכן יכולה לייצר עימות עם האוכלוסייה זה כאשר משתמשים בכוח, וזה לא הסעיף הזה, ולכן אנחנו חושבים שלא צריך אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, וגם כשמשתמשים לא רק בכוח, כשמשתמשים גם לא במוח לפעמים גם בלי כוח. היה שוטר אחד שלא הרביץ לאף ילדה, אבל הוא עשה לה טראומה להרבה שנים. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> אני לא חושבת, אדוני, שזה נכנס לדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אני אפגיש אותך עם הילדה ואת תחשבי ככה. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> תמר ליברטי מבקשת לדבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. אני מקווה, תמר, ששמעת שאמרתי מקודם שגם אחרי כניסת הפקחים ביחד עם המשטרה לעבודת הפיקוח וגם אחרי הישיבה שהייתה אצלי בנושא הזה של אכיפה או אכיפה לא נכונה ובררנית או שהייתה בעקבות זה, לדעתי, ואני אומר לפי הברומטר של הלשכה שלי, שדווקא עכשיו מדברים כשאני אומר את זה, ירדו אולי לדעתי ב-90% הפניות והבעיות שהיו בחיכוך עם האוכלוסייה. ולכן אני אומר, בואו נמשיך עם זה. ומה שאנחנו כותבים פה אין עם זה שום בעיה, יש לזה רק דבר אחד, שזה יעמוד לנגד עיניהם של אלה שנותנים את ההנחיות אחר כך ומשרשרים אותן למטה. << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> אז אני רוצה להתייחס בבקשה, אדוני, אני שמחה לשמוע שאדוני חושב שהשתקפות של ההתנהלות של המשטרה משתפרת גם באיך שזה נראה בעיני הציבור והתקשורת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא של המשטרה, של השוטרים בשטח. עם המשטרה אין לי בעיה כל הזמן, הבעיה שלי אלו השוטרים בשטח לפעמים. היום כבר גם זה פחות. << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> אז אני שמחה שההתנהלות של השוטרים משתקפת טוב יותר בעיני הציבור, וגם בעיני חברי הכנסת כמובן. בהמשך לדברים שאמרה נירית, העימות מול האוכלוסייה הוא עימות שיכול להיווצר בסיטואציה שבה גורם אוכף חוק מפעיל את הסמכויות שלו. כמובן שכל שוטר שמגיע לסיטואציה שבה הוא עלול להיקלע בעקבות הפעלת הסמכויות לידי עימות צריך להפעיל שיקול דעת. אבל אני לא חושבת שנכון לומר שמדיניות האכיפה – ובכך עוסק הסעיף, במדיניות האכיפה – צריכה להיקבע בהתאם או בהתחשב בדרכים לצמצם עימות עם האוכלוסייה. זאת הוראה שבהחלט יכולה להיות סבירה ואולי אף נדרשת כשקובעים מדיניות אכיפה ביחס להפעלת סמכויות על ידי פקחים, מאחר שהפקחים באמת לא אמורים להגיע לעימות עם אוכלוסייה. לעומת זאת, כשמדובר בשוטר שהוא גורם אוכף, ומטבע הדברים האכיפה הרבה פעמים כרוכה גם בעימות, אני לא חושבת שנכון לומר שקביעת המדיניות נעשית מתוך מטרה לצמצם את העימות עם האוכלוסייה, זה לא חלק מקביעת מדיניות. אני מזכירה שהשוטרים מפעילים סמכויות אכיפה כלפי אזרחים בהקשרים שונים ורחבים, ולא קובעים את מדיניות האכיפה מתוך הימנעות מעימותים. לכן אני לא חושבת שזה צריך להופיע בחקיקה. שוב, אמרתי את הדברים האלה גם בהקשר קודם בנושא הפעלת הסמכויות שימוש בכוח. זה לא אומר שהשוטר לא יפעיל שיקול דעת, זה לא אומר שהמשטרה לא מצפה ממנו להפעיל שיקול דעת, אבל לומר שהמשטרה צריכה לגבש את מדיניות האכיפה שלה מתוך רצון לצמצם עימות עם האוכלוסייה, אני חושבת שזאת אמירה לא נכונה. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> תמר, אבל אם אני מבינה נכון, סעיף (א), ובכלל כל המינהלת אמורה להנחות גם את הפקחים, זאת אומרת שלא מדובר פה רק על שוטרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> בסדר, אז אני אומרת שוב, ככל שמדובר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תמר, אני מאוד מכבד את מה שאת אומרת הרבה מאוד פעמים וגם איך שאת אומרת. אני חסיד גדול של, ואני ליטאי לא חסיד, אבל פה אני חסיד גדול של דברים מסוימים שצריך, מה שנקרא, להטמיע, הם צריכים להיות ברורים. גם אם אין סיבה משפטית כרגע לעשות, זה לא יוצר כרגע שום בעיה משפטית, זה לא יוצר כרגע שום בעיה תפעולית שלכם, אם אני מבין. את אומרת שזה אולי מיותר. את יודעת מה, את העבירה הזאת אני מוכן לקחת על עצמי. << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> אז אני רוצה לחדד, ואני רוצה להגיד משהו יותר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או שתחפשי איזו מילה אחת שמפריעה לך שם. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> אפשר להחיל את זה ספציפית על פקחים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה ממש לא. אני חושב שההנחיה צריכה להיות הנחיה כללית. הפוך, השוטרים יהוו דוגמה לפקחים, הם יבואו גם אגב להדריך אותם בזה. את יודעת מה הדרך הכי טובה להטמיע אצל בן אדם משהו? כשאתה מדריך מישהו אחר לעשות את זה, ואז אתה בעצמך משתכנע. אני מבקש, תמר, להשאיר את הסעיף הזה כפי שהוא ולהתקדם קדימה. << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> אבל, אדוני היושב-ראש, בכל זאת אם יורשה לי עוד משפט אחד לומר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יורשה לך אף יורשה לך. << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> תודה. אני רוצה לשתף אתכם במה שעומד מאחורי ההתנגדות שלי. בסוף אני רוצה לומר שהשוטרים נשלחים לבצע משימה שברור לכולם שהיא לא משימה נעימה, אכיפה או עימות מול אוכלוסייה שנמצאת בסיטואציה שהשוטרים חלק ממנה, ונדרשים להפעיל סמכויות אכיפה מול אזרחים. המדינה החליטה שהאכיפה תתבצע באמצעות המשטרה מסיבות שונות ומובנות. המשטרה התגייסה לטובת המשימה הזאת, השוטר יודע לבצע את עבודתו בהתאם לכלים שמוקנים לו. ואני חושבת שלומר מראש שהמשטרה נדרשת לגבש את המדיניות שלה של האכיפה של השוטרים – שהם שוטרים שמורגלים באכיפה מול אוכלוסייה אזרחית, גם במצבים כאלה, לא תמיד רק במצבים חמורים של פשיעה, אלא הרבה פעמים גם בטיפול באוכלוסייה במרחב הציבורי. אני חושבת שלהגיד שהמשטרה צריכה לגבש את מדיניות האכיפה שלה מתוך מטרה לצמצם עימות עם האוכלוסייה הזאת, זאת אמירה מאוד בעייתית, מסר מאוד בעייתי לשוטרים שאנחנו שולחים לאכוף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגיד לך את האמת, לא השתכנעתי. << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> אמירה שיש מאחוריה איזושהי מחשבה שהשוטרים הם אלה שמביאים לעימות, אני חושבת שזאת אמירה בעייתית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אני מודיע לשוטרים שלא יעלבו, אבל עדיף לי שפחות אנשים יפגעו בעקבות ההנחיה הזאת, והשוטרים יהיו יותר זה. אני מצטער, לא השתכנעתי. לא צריך תוספת, בוא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכיוון שאנחנו מדברים על הנחיות גם של כלל הגורמים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לה יותר מפריע כי זאת מדיניות אכיפה, אבל זאת המדיניות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לכן אני אומר שבמסגרת השיקולים בסעיף הזה - - - << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> מדיניות אכיפה לא קובעים מתוך מטרה למנוע עימות, מדיניות אכיפה קובעים משיקולים של אכיפה שוויונית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את יודעת מה, את יכולה להוסיף אולי משהו שילך עם המדיניות – בדרכים לצמצם עימות עם האוכלוסייה וכן האפשרות להימנע מהטלת קנס בהתאם לנסיבות העניין, ולהשאיר עדיין את גורם ההרתעה, שהוא חשוב. זאת אומרת, בעצם אנחנו אומרים איך אנחנו – הרי זה מה שדיברנו גם בוועדה הקודמת, וזה גם מה שתיקנו, שההרתעה תהיה. אנחנו רוצים שהמשטרה תהיה הרתעתית, והיא גם תצטרך לאכוף כשהיא תצטרך, אבל לתת את המשקל יותר לחלק הזה, במיוחד בסוג אכיפה שהוא חדש, הוא סוג אכיפה אחר. כל השוטרים שלך היו רגילים לדברים אחרים, פה הם פתאום באים על איזה סמרטוט של בן אדם על הפנים והם הולכים לדבר איתו. זה לא היה פעם. אנחנו במקום אחר ובחוק אחר, וזאת לא מדיניות המשטרה בכל הזמן, שנצטרך לעשות את זה כל הזמן. תודה רבה. << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> אבל כשאתם אומרים שהמדיניות של המשטרה צריכה לצפות הימנעות מעימותים עם אזרחים זאת אמירה מאוד בעייתית, שהמשמעות שלה בעצם שהמשטרה מצופה לא לבצע אכיפה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, סליחה, לא הימנעות, בדרכים כדי להימנע. את יכולה לעשות את זה. << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> אז אפשר לכתוב מדיניות אכיפה מידתית, לא צריך לכתוב בהתחשב בצורך לצמצם עימות עם האוכלוסייה. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אז גם לא צריך ארצית ולא צריך שוויונית ולא צריך ולא צריך ולא צריך. << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> זו תוצאה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא השתכנעתי. אני חושב שהמילים האלה - - - << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> אבל ההצעה של היו"ר טובה. ההצעה שלך טובה, מבלי לפגוע בהרתעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק, אז אני מכוון את זה. בעצם אני אומר, אל תפחדו לעשות את תפקידכם, אתם צריכים לעשות אותו. בסוף יכול להיות שאותו אחד שקיבל את הקנס או את העבירה או את העונש לא יעשה מי שברך אבותינו לשוטר ויאחל לו שיבואו לתת לו הלאה, אבל זאת העבודה שלכם וזה בסדר. << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> מספיק להשאיר את הסיפה, אפשרות להימנע מהטלת הקנס בהתאם לנסיבות העניין. זה בדיוק מה שזה משדר, הדרגתיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך אמרתי? תזכירי לי, משרד המשפטים, נירית. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> בדרכים לצמצם עימות עם האוכלוסייה מבלי לפגוע בהרתעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, מבלי לפגוע, מגורם ההרתעה. זה בסדר גמור. חברים, סיימנו את זה, הלאה. אני מצטער, תמר, לא נוכל להמשיך את הדיון. תנסחו את זה טיפה אחרת, משרד המשפטים הביא, הוא אומן הניסוחים. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> מבלי לפגוע בהרתעה. מה הבעיה? << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> מה מתאים לחקיקה ראשית? << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> ו"לצמצם את העימות עם האוכלוסייה" ראיתם בעוד מקום בחקיקה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מבלי לפגוע זה בסדר, אני לא רואה בזה בעיה. מבלי לפגוע בהרתעה, זאת אומרת שאני אומר להם: תרתיעו, תהיו. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> - - - לפגוע בעבודתם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מדברים על משהו נורא ספציפי, אנחנו רוצים שאנשים לא יעברו על החוק ויעשו את הדברים שהם צריכים לעשות, אבל לעשות את זה בנחת ובשיקול דעת. אלו בעצם הדברים שאנחנו כותבים פה. זה בסדר, החוק הזה שבר כבר כמה שיאים, הוא ישבור עוד אחד. איילה ויינשטיין, בט"פ. << דובר >> איילה ויינשטיין: << דובר >> תודה רבה, אדוני. אני מבינה שרוצים לעבור לסעיף הבא, ואני לא רוצה להאריך את הדיון, רק חשוב לי לציין מבחינת המשרד לביטחון פנים, אנחנו מאוד מסכימים עם כל מה שנאמר כאן בהקשר הזה גם על ידי משרד המשפטים וגם על ידי תמר. אני מבינה את הצורך ואני זוכרת את הגלגולים שהיו לגבי הסעיף הזה, שיש צורך להכווין את הנושאים שלגביהם תכתב מדיניות האכיפה באכיפה כלל ארצית ושוויונית בשים לב לאוכלוסיות מיוחדות וכו'. אנחנו חושבים במשרד כמו המשטרה שהצורך להימנע מעימות עם האוכלוסייה יכול להשתמע לכמה כיוונים, ולדעתנו יכול להיות שמבחינה ניסוחית, בהתאם להצעות שעלו כאן, יהיה אפשר להגיע לנוסח קצת יותר נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולצמצם ככל הניתן עימות עם האוכלוסייה מבלי לפגוע בהרתעה, בסדר? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל צמצום התקהלות זה הגבלת גורם הרתעה? << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> אנחנו מסבירים שזה חל על הסמכות להטלת קנס. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא רק הקנס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה על הקנס. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה מדבר על אכיפה בכלל, גם פיזור. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> זה גורם מוסמך כאמור בסעיף 25א, זאת אומרת שאלו הגורמים שמוסמכים להטיל קנס. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> רק על קנס? << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> זה כולל את המשטרה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> היא אומרת שזה רק על קנס. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> יש פה גם הפניה לסעיף 26. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> זה הגורם המוסמך לפי כל 25, כל הגורמים. ברור שזה חל גם על המשטרה. פשוט הגוף הזה ממוקם בתוך המשטרה, אז המשטרה תוציא לעצמה הנחיות באופן כללי, אבל ברור שזה חל גם על המשטרה, על כל גורמי האכיפה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא אכפת לי, ככל האפשר, לרכך את זה טיפה. יש לכם רשות לרכך את זה קצת בזה, ורק שלא נצטרך להקריא את זה מחדש. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> אז אולי רק מבלי לפגוע בהרתעה, מבלי לפגוע בתכלית האכיפה, או משהו בסגנון הזה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, תכלית האכיפה גם טוב. את מעדיפה את ההרתעה? גם אני מעדיף. אז אני מבקש, מבלי לפגוע בהרתעה. << דובר >> תמר ליברטי: << דובר >> אדוני, רק אציין שמשטרה מתנגדת לסעיף הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> אנחנו חוזרים לסעיף 28 לאותו נושא של פעולה אחרת, שהתחלנו לדבר עליו קודם. סעיף 28, פסקה (5), עמ' 33. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גור, היה לנו עוד משהו? << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> זה זה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אמרנו שנשאיר את זה עד שנקבל את הנוסח. בינתיים זה נשאר אלא אם יש נוסח, זה מה שסיכמנו. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> סיכמנו שהסעיף הזה נשאר. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> לא, אנחנו מדברים על 28. בעינינו זה פשוט מיותר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> סיכמנו שזה יישאר, למה את חוזרת לזה? << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> היושב-ראש לא הסכים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איפה גור? דיברנו שנעשה את זה כשהוא פה לגבי הנושא הזה של לבצע פעולה אחרת, מה שדיברנו קודם. מבחינתי אני מבין שצריך שתהיה איזושהי אחידות בזה, אבל מאחר שכשכתבתנו את זה לא היה אפילו זמן מועט לדון בדברים האלה, והיום כשיש לנו זמן, מוגבל אומנם, אבל יש זמן לדון בסעיפים מסוג כזה, אז אני חושב שכדאי להישאר. ואני מבין שזאת גם ההמלצה שלכם להישאר בקו אחד של זה, ולא ליצור סעיף מיוחד לדבר הזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש פה יתרון של אחידות, מצד שני זה באמת דבר מאוד חריג. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדברים חריגים כאלה נטפל באופן חריג. << דובר >> גור בליי: << דובר >> 24 שעות זה זמן קצר מאוד. אז מה ההצעה? לכתוב "להורות לאדם לבצע פעולה אחרת", בעצם לחזור. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> שינינו טיפה את הנוסח כדי להדק את זה שבאמת זה משהו יוצא דופן, זה "להורות לאדם לבצע פעולה אחרת שתיקבע בתקנות, שבלעדיה לא ניתן להשיג את תכליתן של התקנות", שזה יהיה ברור שזה פעולה אחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, אני אומר לכם שהסעיף הזה כמעט לא יבוא לידי שימוש, כי עברנו פה את כל ההגדרות מה יכול לקרות. אבל מה? לפעמים יש משהו שאומרים שצריך לחתוך את כבלי החשמל ולהוציא ולהזיז את זה, דבר כזה זה הכי קל, זה הכי פשוט. זה יכול להיות לפעמים לדברים חמורים. אם זה יהיה משהו נורא נורא חמור אז זה יעוף מהר, זה יעוף ב-24 דקות, לא ב-24 שניות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גור, אני לא מסכים למחוק את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את מה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> את מה שהוא מוחק עכשיו שההוראות כאמור בפסקה זו יהיו בתוקף רק לאחר אישור הוועדה. כל עוד שאני לא רואה את נוסח סעיף 4 אני לא מסכים למחוק את זה. בוא נראה את הסעיף ההוא ואז נראה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר עוד פעם, מי שיצר את הדבר הזה זה אני. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסדר, אבל הוא מוחק את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ויצרתי את זה כשהיינו במצב של רק אישורים בדיעבד. היום אני לא במצב של אישור בדיעבד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הכול בדיעבד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה לא? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוא נתווכח כמו שהתווכחנו בבוקר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז בוא תראה לי מה שינית ואז אני אראה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אתה יודע מה שיניתי, כבר אמרנו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> את ה-24 שעות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, את ה-24 שעות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה, ב-24 שעות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וזה כפוף לאישור הוועדה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז תראה לי את הנוסח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תראה את זה אחר כך, ואם לא, אז תתנגד לזה. מתי אתם מציגים את הסעיף הזה? הצגנו את זה בבוקר, אבל הייתה לו איזושהי לקונה מסוימת, שהיא לא לקונה בפועל שלו, היא רק יותר דקלרטיבית. תכף נציג אותו. אתה יודע מה, תזכיר לי בסוף לדבר על זה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נשאיר את זה עד שנראה את הנוסח, זה מה שאני מבקש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רק אומר שאחרי שיהיה הנוסח אז זה יורד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסדר, אז נראה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> אז זה נמחק? << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> לא הוחלט. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, בינתיים הוא לא נמחק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא נמחק על תנאי. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> רק אציין שאם הוא אכן יימחק בסופו של דבר, אז צריך בפסקה (6) להחזיר את העניין של האפשרות להורות על שימוש בכוח סביר בנסיבות העניין, וצריך להחזיר שם גם את פסקאות (1) עד (3) ו-(5). << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה גם להגיד לך דבר אחד, אוסאמה, ואני גם יכול להיות יותר אפיפיור מהאפיפיור, כי במקרה יצרתי את הדבר הזה, בניגוד לדעה שהייתה כאן. תשמע, אמרתי אל תביאו לי דברים נעלמים, אבל סוג הדבר הזה הרי זה לא דבר שיבוא מורכב מאוד. יכול להיות שצריך לעשות פעולה, בוא נגיד בהר מירון, שהיו צריכים למנוע משהו במקום שיש שלג – סתם, בוא נלך עם הדמיון – וצריך שהשוטרים יפנו את השלג, אבל אין להם סמכות לעשות את זה, סתם, זה לא דבר שיתקיים עליו דיון כזה גדול. הרי הם לא מביאים את כל הסט של החקיקה, הם לא מביאים את כל הסט של הקנסות. ברגע שלא הייתה לי בכלל אפשרות אז אמרתי שאני לא רוצה - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא דן בזה עכשיו עד שאני לא אראה את הנוסח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אני אומר הפוך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ולכן אמרתי שנשאיר את זה כתוב וצריך עיון עד שנחזור אליו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אני כן דן בזה עכשיו. כמו שלך יש הפוך, גם לי יש הפוך. ואני כרגע מוריד את זה על תנאי, וכשיוצג הדבר השני אשאל אותך אם זה משביע את רצונך או לא, בסדר? אנחנו לא מצביעים כרגע. הלאה. איפה אנחנו אוחזים? << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> בעמ' 35. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרגע זה ירד, אבל אני אומר שבתנאי, ואני מבקש להזכיר לי, וגם אוסאמה יזכיר לי, בסדר? << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> אתם רוצים שאני אקריא שזה יהיה ברור למקרה שזה יורד? << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> כן, כדאי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זאת שורה אחת שיורדת או שורה וחצי. תקראי את זה, ושוב אני אומר, כוכבית על תנאי. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> בעצם אנחנו חוזרים לרישה עם קצת תיקונים. זה פסקה (5): "להורות לאדם לבצע פעולה אחרת שתיקבע בתקנות, שבלעדיה לא ניתן להשיג את תכליתן של התקנות". ופסקה (6), אנחנו מחזירים אליה את פסקה (5), לעניין שימוש בכוח סביר אם נקבע כך בתקנות, שיש צורך בנסיבות העניין תהיה סמכות גם לכך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, זה דבר נפרד. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> למה זה קשור, נועה? << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> למה זה קשור? << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> כי בהתחלה הורדנו את פסקה (5) מפסקה (6), כי אמרנו שהוועדה - - - << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> לא הורדנו. אף פעם לא הורדנו את (5). << דובר >> נירית להב-קניזו: << דובר >> לא הורדנו. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> בוועדה בדיון ביום ראשון הורדנו את זה, ואמרנו שזה יובא לאישור הוועדה מראש גם לנושא של הפעולה האחרת, וגם העניין של שימוש בכוח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> לא הבנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם לא יודעים איזו פעולה זאת לא יכולים לדעת שאפשר להשתמש בכוח למי שסירב. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> לא הורדנו את זה. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> בדיון ביום ראשון זה כן ירד, אבל בכל מקרה אנחנו מתכוונים להחזיר, זה מה שאני מנסה להבהיר פה. בתיקון ביום ראשון אמרנו שזה יהיה פסקה (1) עד (3), ולגבי (5) זה יהיה שימוש בכוח אם הוועדה אישרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה קשור אחד עם השני? << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> זה קשור אחד בשני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז הורדנו כרגע את הקטע של אישור הוועדה מראש, זה יכנס לתוך (4), תעשו את ההתאמה של זה, נקודה. מה הסיפור? הלאה. איפה אנחנו אוחזים עכשיו? << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> בסדר. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אם אפשר אחורה רגע לדבר על משהו בעניין האזור המוגבל והעובדים של המחלקה לשירותים חברתיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ראיתי, בבקשה, מה עכשיו? << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> קיימנו דיון עם מנכ"ל משרד הרווחה בשאלה האם באמת צריך אישור על היותם של עובדי המחלקה לשירותים חברתיים חיוניים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי נשמע רגע, כי היא רוצה לדבר, הגב' מהרווחה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש פה מישהי שמחכה שעות רבות לסעיף קטן (1). << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרד הרווחה, אודיה או נטלי. הם לא על הקו. את הולכת לפי הסדר? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני הולכת לפי הסדר, אני עוברת לסעיף 30 בפרק של העונשין, עמ' 34. הקנסות המינהליים, הנקודה היחידה שאנחנו צריכים לחזור אליה הייתה בקשה של הוועדה לגבי סכום הקנס על פתיחת מקום לציבור בניגוד להגבלות, לעשות הבחנה בין עסק קטן לעסק גדול. ויש כמה אפשרויות שהממשלה רוצה להציג לנו לעניין הזה, נכון? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. אוסאמה, עשינו את זה ביחד. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> אציג כמה אפשרויות, עשינו לופ נוסף מול כל המשרדים, וגם משרד הכלכלה נמצא בזום ונעלה אותו, אם זה בסדר. אבל אגיד לכם כבר שאף אחת מההצעות לא טובה בעיני, ואני מניחה שתיווכחו בעצמכם. כדי להבחין בין עסק גדול לעסק קטן ההצעה של הוועדה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך אומרים, הרגת את האירוע עוד לפני זה, אז מה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> פשוט גם מה שיש עכשיו הוא לא טוב, אם הוא פותח על 5,000 לחנות. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> היינו בלופ הזה ועשינו את כל המאמצים האלה, אבל פשוט מאוד מאוד קשה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל המצב של עכשיו הוא הרבה יותר גרוע, זאת אומרת שאף אחד הוא לא טוב. אבל זה של עכשיו הוא עוד יותר גרוע. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> אז תחליטו, אני פורסת את זה בפני הוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תפרסי, תביאי את הדבר הכי טוב שיש, שאת חושבת. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> אני חושבת שהכי טוב זה להישאר עם המצב הקיים בסופו של דבר. אני מצטערת, אבל זאת המסקנה שלי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוא נשמע את ההצעות. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> רוצים לשמוע. ההבחנה שהציעה הוועדה, הייעוץ המשפטי, זה להבחין בין יחיד לתאגיד. בדקנו את הנושא עם משרד הכלכלה, ומסתבר שהרבה עסקים קטנים מאוגדים לצרכים שונים, יש חברות יחיד ויש חברות קטנות שיש בהן אחד עד חמישה עובדים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש חברה פרטית שהיא חברה משפטית שלמעשה זה אותו אחד ששולט בה. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> ויש גם עוסקים מורשים שהם מאוד מאוד גדולים. זאת אומרת שההבחנה בין יחיד לתאגיד לא משרתת את התכלית שהוועדה רצתה להבחין בין קטנים לגדולים. מה שכן מבחין בין עסקים קטנים לגדולים, אדוני היו"ר, זה גודל המחזור. המחזור של העסקים הוא שמבחין בין עסקים קטנים, בינוניים וגדולים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מחזור הפעילות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הפקח לא ילך לבדוק את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את זה אנחנו יודעים, דיברנו על זה. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> נכון, ניסינו לבדוק איזה פתרון שבעבירה מינהלית שהפקח צריך לראות אותה לנגד עיניו אפשר יהיה להתייחס לנושא של המחזור. היו שני רעיונות: אחד, לקבוע מחזור עד 5 מיליון ש"ח של העסק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל איך הפקח יבדוק את זה? << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> נכון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש לו סמכות לקבל ידיעות ומסמכים לצורך הקנס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מתי? עד שהוא ילך לקחת את הידיעות ההוא סוגר את החנות ומחכה שהוא ילך מהאזור. חבר'ה, לא הייתם בחיים בשטח. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה עם קריטריון של מס' העובדים? << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> מס' עובדים זה בעינינו לא קריטריון נכון, וגם הם לא תמיד נמצאים בשטח, במיוחד לא בתקופת הקורונה. אז כנ"ל, איך הוא יראה לנגד עיניו מה מס' העובדים? רק אציג, לגבי המחזור היה את ה-5 מיליון ש"ח לעשות קנס של 2,000 ש"ח לעסקים שהם מתחת ל-5 מיליון ש"ח, וקנס גבוה יותר, הצענו 10,000 לעסקים מעל 5 מיליון ש"ח. ואז מה יקרה? חשבנו שאם יגיע הפקח, לא תהיה לו אינדיקציה למחזור, הוא יטיל את הקנס הגבוה, הבן אדם יוכל לפנות ולבקש ביטול. אבל נתקלנו בבעיה בהקשר הזה. כי אם המחזור שלו קטן הקנס ניתן בעצם בחוסר סמכות והוא בטל, ואין לנו דרך להחיות אותו. אז חשבנו לעשות הפוך, ללכת על עסקים מאוד גדולים מעל 100 מיליון ש"ח, וחיפשנו איזושהי רשות מדינה שתיתן לנו רשימה של אותם עסקים גדולים, ואז הפקח ידע על אותם עסקים מאוד גדולים להטיל את הקנס הגבוה, ולא הצלחנו למצוא גם לזה פתרון. אלה הפתרונות שעל הפרק. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כשהיינו בוועדת הכספים אמרו שיש עשר חברות גדולות מעל 100 מיליון שקל. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> אז אני מציעה, איילת זלדין, היועצת המשפטית של משרד הכלכלה נמצאת בזום, ואתם מוזמנים לשמוע את הדברים גם מפיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מוזמן לשמוע שום דבר. אני רוצה לדעת האם אתם יכולים לתת לנו איזשהו רעיון, כי אם לא, אני מוריד את הסכום הזה, אי-אפשר להרוג אנשים קטנים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> למה אי-אפשר ללכת על מס' עובדים, שזה דבר ברור? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב לאמץ את מה שאומרת תמי, זה הרבה יותר מדויק אולי מכל דבר אחר, והוא לא יהיה מדויק לגמרי, אבל הוא לא יטעה הרבה. אם החנות היא – הייתי עושה שני פרמטרים אם אתם שואלים אותי – מעל כ-50 מטר - - - << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> אבל הגודל של העסק לא מהווה אינדיקציה למחזור. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שטח אני לא יודעת, אבל מס' עובדים זה בדרך כלל – ברור שזה לא נותן חיתוך מדויק. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מס' עובדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז רק מס' עובדים. הייתי עושה את זה ביחד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עד עשרה עובדים 2,000 שקל, מעל עשרה עובדים 5,000 שקל. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> שוב, הקריטריון של מס' עובדים זה קריטריון שאי-אפשר לראות מול העיניים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל זה נותן קריטריון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש לו מידע. שיבקש מידע ואז ייתן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הפקח, אומרת תמי, ישאל אותו, יגיד לו: תקשיב - - - << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> אבל מי שנמצא בעסק הוא לא הבעלים. נמצא שם בן אדם שאפילו אפשרנו לתת לו המצאה במקום לשלוח את זה בדואר רשום, אבל לא כתחליף, אחר כך יצטרכו לשלוח בדואר רשום. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל יש לו קשר עם הבעלים, שיבקש את המידע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אתם כל כך דואגים לבעל העסק שלא נמצא, אבל לדפוק לו 5,000 כי אתם לא יודעים לאבחן את זה זה יותר טוב? בחייאת, באמת, מה קורה איתכם? << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> אז הוועדה תעשה את ההבחנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תנו לי כלים. אם אין לי כלים אל תגישו אותם. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> הוועדה תעשה כהבנתה. רק אגיד שאם רוצים להוריד את הקנס זה צריך איכשהו לעמוד במדרג הכנסות הקיים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני אומרת שיש פה קשיי החלטה נוספים בחוק הזה, זה לא הדבר היחיד שיש בזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, סליחה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם בעל העסק קיבל 5,000 שקל ואין לו אותו מס' עובדים, והוא הולך להגיש בקשה לשופט, והוא אומר: אין לי עשרה עובדים, יש לי חמישה עובדים, אז הוא מקבל את הקנס הנמוך. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> אבל ניסינו את השיטה הזאת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש פה חריגה מסמכות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, אוסאמה. תקשיבו, נלך לפי מס' עובדים. הייתי מציע אפילו לעשות מדרג יותר ולעשות את זה לגבי העובדים שהיו בזמן הביצוע של העבירה. אם העסק עובד, תקשיב, מה זה עובדים? אם יש לו עוד איזה מחלק ועוד זה, חבר'ה, נפספס בכל מקרה, אבל לפחות נפספס לקולא ולא לחומרא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יותר טוב מאשר הפגיעה הראשונית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יפה. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> אבל מותר 50% ממס' העובדים בכלל שיהיו בעסק לפעמים לפי התו הסגול או כל מיני כללים כאלה, זה לא משקף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אחד שהולך לפי התו הסגול לא פותח במקום שאסור לו לפתוח. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> יכול להיות שהוא פותח עם מעט עובדים. אבל לא כל מי שמפר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הכול יכול להיות, אבל בשביל זה לתת לו 10,000, כי אנחנו לא יודעים? << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> לא הצעתי 10,000. הקנס היום הוא 5,000, ואם הוועדה רוצה להפחית אותו אז הוועדה מוזמנת להפחית אותו, רק שזה יעלה בקנה אחד עם מדרגי הקנסות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו בסוף לא הבנתי, שיעלה בקנה אחד עם מה? << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> עם מדרגי הקנסות שקיימים בחקיקת הקורונה. למשל, אם מישהו מפר את הנושא של השלט הוא מקבל 2,000 ש"ח, ואם נעשה 2,000 ש"ח גם על פתיחת העסק, אז כל הפרה גדולה כקטנה זה 2,000 ש"ח. זה נשמע לא פרופורציוני. לכן הוועדה צריכה לשים לנגד עיניה את מדרג הקנסות הקיים היום, ולתת את דעתה לסוגיה הזאת. לא מצאנו פתרון שאפשר להבחין בקלות בין עסקים קטנים לגדולים. בחנו את ההצעות של הוועדה, הבאנו אותן למשרדים הרלוונטיים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מדרג הקנסות היום זה בתקש"ח, ומחכים להארכת תקש"ח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ויצטרכו להגיע בתקנות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> דברים חדשים יתקבלו. כרגע יש 5,000 על פתיחה בניגוד לאיסור, ויש 2,000 אם פותחים שלא לפי התנאים, אז כן לעשות 5,000 - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את יודעת מה, תשאירי מה שהיה לפי המדרג. היא רוצה שנתקן ל-5,000, נכון? << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> לא, זה הקנס שקיים היום, אני לא מבקשת לתקן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כרגע היה 5,000 על איסור פתיחה בכל מצב. ההצעה הייתה בהבחנה בין עסק קטן לגדול, מה שלא ייקבע לעסק גדול. להפחית לגבי עסק קטן ל-2,000 בדומה לקנס שיש היום על פתיחה לא לפי התנאים שנקבעו, אבל לא על פתיחה בניגוד לאיסור פתיחה. יחיד ותאגיד זה נכון שזה ממש לא מושלם וזה מפספס הרבה, אבל זאת כן הבחנה שקיימת בקנסות מינהליים בעבירות מינהליות, והיא יחסית קלה להבחנה. בעיני יותר טוב מס' עובדים, נכון שזה יותר קשה ליישום, אבל זה אפשרי. גם זה יפספס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז נלך לפי ההצעה של אוסאמה, עד חמישה עובדים 2,000 שקל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל לא רק מי שנמצא שם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא רק מי שנמצא. ומחמישה עובדים ומעלה 5,000. הלאה. להתקדם, חברים, בבקשה. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> אם אתם רוצים לשנות אז לפחות תיתנו פתח למשרד הכלכלה להסביר אולי את העמדה שלהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה, את העמדה לגבי הקנסות? << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> כן, לגבי הקנסות, ההבחנה בין עסקים גדולים לקטנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם מדברים על הבחנה. אז הם יגידו לי איך הם מבחינים, אבל זה לא רלוונטי לעכשיו, כי אני לא יודע להבחין לפי הרווח והמחזור העסקי שלו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוא נשמע אותם. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> אולי הם יציגו את ההצעה שלהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי. בואו נקווה. בבקשה, משרד הכלכלה. << דובר >> איילת זלדין: << דובר >> שלום, ההבחנה שרצינו לעשות זאת הבחנה בין עסק קטן וגדול. אני גם מסכימה שצריך לעשות הבחנה בין העסקים בקנסות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יפה. << דובר >> איילת זלדין: << דובר >> אני לא בטוחה שמס' העובדים זה דבר שבאמת ישים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איזו הצעה יותר טובה וישימה יש לך? וקצר. << דובר >> נעמי הימיין רייש: << דובר >> אנחנו מבחינים בין עסקים קטנים לבין עסקים גדולים לפי שני פרמטרים, אחד של מחזור, אחד של מס' עובדים. הדבר היותר מתאים במקרה הזה זה לעשות את זה לפי מחזור, מכיוון שזה סוגיה שהיא כספית, ולכן הרציונל של עסק שלא יכול לעמוד בנטל הכספי זה נטל של מחזור. אני מבינה את הקשיים שעלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה בלתי אפשרי להגיע לדברים האלה בעבודת פיקוח בשום צורה שהיא. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> במינהלי. << דובר >> נעמי הימיין רייש: << דובר >> בסדר, אבל הדרך להוכיח מס' עובדים זה גם לפי נתוני ביטוח לאומי, אפשר להראות טופס 102 של ביטוח לאומי שמראה כמה עובדים יש לבית העסק. ההוכחה של מחזור זה לפי מסמך של רואה חשבון שמציג את המחזור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. בסדר. תודה לכן. תקשיבו, נלך על מס' עובדים, זה הדבר הנכון. אין לי בעיה שבערעורים, אם יהיה ערעור ומישהו ירצה לבוא – אבל למה להיכנס לזה. אנחנו הולכים פה לחומרא בדברים של הלקולא, זה הכול. ויהיו לנו טעויות, ויהיה אי צדק, אבל הרבה פחות מאשר במצב הזה. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> אבל השאלה אם אתם רוצים להרתיע עסקים גדולים לפי מס' עובדים, אז למה ללכת ל-5,000? אני זוכרת שהוועדה אמרה מפורשות שאם עושים את ההבחנה בין קטנים לגדולים אז - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תעשי עוד מדרג. מעל 50 עובדים 10,000, אין בעיה. אמרנו מ-5,000 עד 10,000, מעל 10,000. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אלו סכומים גבוהים במצב שאנחנו נמצאים בו היום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מעל 50 עובדים? << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> לי אין התנגדות לסכומים האלה. אני לא כל כך יודעת מה - - - << דובר >> איילת זלדין: << דובר >> 10,000 לעסק עם 50 עובדים זה סכום גבוה מדיי. תחשבו שמסעדות, לדוגמה, אלו עסקים עם הרבה מאוד כוח אדם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הרבה עסקים קורסים. אני לא יודעת אם הוועדה רוצה להצביע על סכומים כאלה גבוהים, סכומים שהממשלה לא הציעה אותם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן הייתי משאיר את ה-2,000. אתם רוצים? 2,000 ו-4,000 ו-6,000? שלושה מדרגים? בסדר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה? מה עם זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לעסקים יותר גדולים. הלאה, חברים. עבודה מצוינת, באמת, של כולם. תגידו כן, מה? הלאה. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> פשוט יטילו בסופו של דבר את הקנס הנמוך, כי אי-אפשר יהיה לדעת מה מס' העובדים, אבל זאת התוצאה. אבל התוצאה היא שהפרה של שלט ופתיחת עסק ללא אישור זה אותו מדרג. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> באיקאה יודעים שיש יותר מ-50 עובדים, ובעוד הרבה מקומות זה ברור, ובפלאפל יודעים שזה פחות מ-50 עובדים. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> זה נכון, ועדיין בעסק קטן אם הוא לא שם שלט הוא מקבל 2,000 שקל, ואם הוא פותח כשזה אסור - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, גברתי, אם את רוצה שאביא לך דוגמאות מקנסות אחרים כשתבואו אז אני אביא. תקשיבי, אנחנו לא יכולים למנוע פה לגמרי את אי השוויוניות ואי השכל של העניין, אתם גם לא אשמים כי אין לכם כלים. אנחנו מנסים לצמצם עד כמה שאפשר את זה. בבקשה, נמשיך. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> אנחנו עוברים לעמ' 35, הסעיף שלפני סעיף 33, אין לו כרגע עדיין מספור, "איסור התקהלות". עלתה בוועדה לכל אורך הדרך תחושה לא נוחה מבכך שבעצם לא קובעים עדיין את העבירות בחוק עצמו, וחשבנו אם אולי בכל זאת אפשר לאפיין לפחות עבירה אחת שהיא עניין של סירוב לאיסור התקהלות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלה דברים שהוסכמו עם משרדי הממשלה? << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> לילך, לגבי איסור התקהלות. הם מוכנים לשקול להוסיף - - - << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> אנחנו יכולים לאמץ את ההוראה הקיימת היום בצורה כלשהי בנושא של חוק לתיקון ולקיום תקש"ח אכיפה ולכתוב אותה בחוק המסגרת, וזה מוריד את חוסר הוודאות, לפחות לגבי חלק מהעניינים הפליליים. הצענו נוסח בהקשר הזה. יצטרכו גם להתאים לו את העבירה המינהלית ולקצוב את גובה הקנס. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> זה מה שרציתי לציין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקריאי את זה ואחר כך בשינויים המתאימים. חברים, מישהו? בסדר? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה סעיפים 6 עד 9? << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> 6 זה במרחב הפרטי, 7 במרחב הציבורי. אלו בעצם כל אותם סעיפים שקובעים בין היתר איסור התקהלות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת הייתה בקשת הוועדה להכניס את זה. זאת הייתה בקשה שלנו, נכון? << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> כן. זה עלה תוך כדי הדיונים, שיש קושי עם זה שאנחנו בעצם לא קובעים את העבירות בחקיקה הראשית, אמרו שעוד אי-אפשר, ואת זה כן אפשר לנסות לקבוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גמרנו, אנחנו עושים דבר שהוא חשוב בעניין הזה, בהגדרות. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> "איסור התקהלות – עונשין סירב אדם להוראת שוטר, כאמור בסעיף 27(3) לפיזור התקהלות שנאסרה בתקנות לפי סעיפים 6 עד 9 או 12, דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין." אני מציעה להוסיף פה כבר עכשיו שנקבע, כמו שקבענו לגבי עבירות שיובאו בתקנות, שהעבירה כאמור תהיה עבירה מינהלית. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה, 14,000? << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> כן, אבל כבר אני מציעה לקבוע שזאת תהיה עבירה מינהלית, כמו שנקבע לגבי כל העבירות שיובאו בתקנות לפי חוק העבירות המינהליות. ושכבר נקבע את הקנס לצידה, אם זה 500 שקל, כמו שקבוע כרגע לגבי העבירות שיובאו או 1,000 שקל כמו שקבוע עכשיו בתקש"ח אכיפה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז למה כתוב "דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)"? << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> גם ככה קבענו לגבי כל העבירות, כי בעיקרון - - - << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> כמו שאמרנו קודם, עבירה צריכה להיקבע כעבירה פלילית, ובשלב ב' זה הפיכתה לעבירה מינהלית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא חייבת אבל היא לא נרשמת ולא כלום. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> אנחנו הופכים את זה מייד כבר לעבירה מינהלית. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז נקבע את זה כעבירה מינהלית, 1,000 שקל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה, עכשיו לבחור או 1,000 או 2,000? << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> 500 שקל זה מה שנקבע לגבי העבירות שיובאו בתקנות, הם יוכלו לקבוע עד 500 שקל. לגבי הנושא הספציפי הזה בחוק להארכת תקש"ח האכיפה קבעו שזה 1,000 שקל, ואז הוועדה צריכה להחליט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ביקשתם 2,000 נדמה לי, לא? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יעקב, השוטר מבקש ממנו להתפזר, הוא מסרב להתפזר, ואז קנס. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> חשוב מאוד לציין את זה. מדובר לא על עצם ההתקהלות, אלא כשהשוטר דורש ממנו להתפזר והוא לא עושה את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> והקנס השני שאיתו ביחד? ה-500 הן קנסות של? << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> 500 אלו קנסות לגבי כל מה שיובא לנו בתקנות, הם יוכלו לקבוע עד 500, זה יכול להיות גם פחות. הסיבה שאני שואלת לגבי ה-500 וה-1,000 זה בגלל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 1,000 שקל, פייר? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה מה שקיים היום, נכון? << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> נכון, זה הקנס שקיים היום לפי תקש"ח האכיפה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה רוצה להוריד ל-500? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה שאני אגיד לך איזו אמרה באידיש, אגיד לך אמרה באידיש מה אומרים על הדבר הזה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מאחורי המסכה אני לא יודע מה הכוונה שלך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יכול לשבת כאן לידך ואחרי שאתה תגיד 500 הוא יגיד לך 300, ואחרי שאתה תגיד 300 אתם תגידו 100. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ישר אמרתי 1,000. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תגיד 1,000 וגמרנו, וזה סביר, אני לא הולך להוריד ממה שהיה. בבקשה, הלאה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסדר. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> הוועדה צריכה להסמיך אותנו לעשות את כל התיקונים הנדרשים. העבירה הזאת תיאכף רק בידי שוטר, ונחיל עליה גם את ההוראות של עבירה מינהלית חוזרת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> רק שוטר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור, אלא מה? << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> זאת עבירה מינהלית שזה כפל קנס כמו שקבענו בעצם לגבי עבירות אחרות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תספיקו להכניס את זה עוד עכשיו? << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> כן. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יפה. הלאה. "הוראות כלליות". לא לקרוא את הכול, רק את השינויים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוראות שונות. איפה הסייגים לתחולה, תגידו לנו, נשיא המדינה, מבקר המדינה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> ב-37 עשינו תיקונים. אקריא את כל הסעיף, על חלק דיברנו בוועדה אתמול, ועל חלק לא דיברנו. עמ' 36, סעיף 37. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל ב-37(א), "חוק זה לא יחול על נשיא המדינה" כתבנו? או על בית הנשיא. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> התחלתי ב-(ב). << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה ב-(ב). חכה. אוסאמה, אבא'לה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> חשבתי שגם את (א) מכניסים ב-(ב), אז הפרידו את נשיא המדינה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש כבוד למדינה שלנו. הלאה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> הוא באמת אחד וייחודי, זה לא חל עליו בכלל. עשינו תיקונים ב-(ב). "סייגים לתחולה 37. (ב) חוק זה לא יחול על משכן הכנסת" פה הוספנו את "לשכת נשיא המדינה", שזה בעצם הביטול של בית הנשיא. "ומשרד מבקר המדינה", זה משהו שלא עלה בדיון הקודם, אבל משרד מבקר המדינה ביקש להכניס אותם. "בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ובתי הדין הדתיים". "ואולם – (1) המנהל הכללי של כל גוף כאמור ייתן הנחיות לגבי עובדי אותו גוף שמטרתן למנוע או לצמצם את התפשטות נגיף הקורונה ואת היקף התחלואה בהתאם להוראות שייקבעו בתקנות לפי סעיף 4, בשינויים המתחייבים מאופיו של הגוף ומפעילותו;" זה בעצם אומר לדוגמה, שהכנסת צריכה להגיד לעובדים שלה למדוד חום. והסיפה היא בעצם תוספת חדשה שהיא גם מאוד חריגה. "(2) רשאי מנהל בתי המשפט לקבוע תקנות לעניין הגבלות המנויות בסעיף 8(4) עד (11), שמטרתן למנוע או לצמצם את התפשטות נגיף הקורונה במסגרת פעילות בתי המשפט ובתי הדין." זה בעצם רק בית הדין לעבודה. נוסיף את אותה הוראה גם לעניין בתי דין - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אנחנו מתקרבים לראש העיר גם כן, לנושא העיריות. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> נכון, זה הסעיף הבא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מקדמים בברכה את יושבת-ראש הוועדה השכנה. ואיתן, אני אכבד אותך לנהל את הישיבה עכשיו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה היה צריך להיות דיון, והיינו צריכים לקבל מכם כי לא היה דיון בעניין בתי משפט, אז למה לא בהתייעצות עם הנשיאה? מנהל בתי משפט בלי נשיאת בית המשפט העליון יכול לצמצם את זה? נו, באמת, מה קרה? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> בהתייחס למצב החוקי הרגיל הרעיון שהמנהל הוא קרוב יותר - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בהתייעצות עם הנשיאה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> נשיאת בית המשפט העליון לא קובעת את הסדרים האלה לגבי מי יכנס ולא לבניין. מנהל בתי המשפט עוסק בסדרי הדין - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> העמדה הזאת ניתנה על ידי משרד המשפטים, נכון? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> כולל הנהלת בתי המשפט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אחרי שעשו את ההתייעצויות הפנימיות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה עם הנהלת בתי המשפט? הנשיאה מסכימה לזה? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> זה מקובל עליהם, כן. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> זו העמדה של הנהלת בתי המשפט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא רק של הנהלת בתי המשפט, אלא של משרד המשפטים שגם בדק ותכלל את הכול. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> כמובן, אסביר את המשמעות. זה בעצם אומר שמנהל בתי המשפט יוכל לקבוע תקנות להגביל את הכניסה והיציאה של הציבור הרחב לתוך בתי המשפט. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא רק הציבור הרחב, הוא יכול להגביל את מס' הדיונים, את מס' עורכי הדין. << מנהל >> (היו"ר איתן גינזבורג, 17:59) << מנהל >> << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> לגבי מס' הדיונים יש לנו חוק ספציפי שהוא דיבר על זה, חוק ה-VC שלנו עכשיו זה חוק - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> חוק VC זה משהו אחר. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> לא, החוק שאנחנו קוראים לו חוק VC עושה שני דברים, הוא קודם כול מגביל, הוא מאשר לבתי משפט להגביל את מס' הדיונים. זה הדבר הראשון שחוק ה-VC שלנו עושה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה 8(4)? << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> והדבר השני זה שהוא מאפשר את ה-VC תוך כדי. בתי הדין בסוף הם בתי הדין לעבודה. מה שלא הוספנו זה את בתי הדין הדתיים, איכשהו זה הושמט, נחזיר את זה. הבנתי מהנהלת בתי המשפט שהם גם מבקשים להוסיף את הרשמים. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> זה ליד השופטים. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> זה ליד השופטים, אז זה בסעיף קטן (ד). שוב, אגיד שזה מאוד חריג שתקנות שיכולות להיות מאוד משמעותיות לציבור הרחב ולמתדיינים ייקבעו על ידי מנהל בית המשפט. הנהלת בתי המשפט ביקשה את ההוראה הזאת כדי לשמור על העצמאות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מבקש לבדוק את העניין הזה של מנהל בתי המשפט, כאילו אין סמכות אפילו בלי התייעצות עם שר המשפטים, בלי התייעצות עם נשיאת בית המשפט, זה נראה לי – איל. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> זאת נקודת ביניים למצב הספציפי המיוחד שלפנינו, מנהל בתי המשפט אכן עוסק בתחומים האלה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש כאן משהו לא בסדר. נו, מה, אתם רוצים להסתיר את העניין הזה? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> לא להסתיר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כי מנהל בתי המשפט, עם כל הכבוד לו, לא יכול לקבוע את סוגי הפעילות בבתי משפט. תראה את סעיף 8(4) עד (1), אלו סמכויות מרחיקות לכת. עם כל הכבוד, אני לא נותן למנהל בתי המשפט סמכויות כאלה בלי שר המשפטים, בלי נשיאת בית משפט עליון, שהיא אחראית על כל המערכת של בתי המשפט. תראו, מיקי, מ-8(4) עד (11), איזה סמכויות, בעמ' 18. אני מדבר על ההגבלות המנויות בסעיף 8(4). << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה עמ' 10. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בעמ' 10 תראה איזה סמכויות יש. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אז אולי באמת אפשר להוסיף בסוף - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה זה רלוונטי בכלל? תגיד לי, גור, מה זה רלוונטי בכלל למנהל בתי המשפט על הגבלות על העוסקים בבתי עסקים? << דובר >> גור בליי: << דובר >> זאת התאמה של זה, זאת לא ההגבלה - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תראה, הגבלה על מס' השוהים, תנאים לשמירת המרחק, הגבלה על סוגי הפעילות ועל אופן מתן השירות, הגבלה על כניסה של אדם. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> בעצם הסעיף הזה אומר שכל מה שאנחנו חושבים עליו כתו הסגול לא חל בכלל על בתי משפט כדי להגן על העצמאות של בתי המשפט. אבל אנחנו בעצם אומרים בסעיף הזה - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מנהל בתי משפט, איתן, יכול לקבוע כאן למעשה את כל - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע, אני רוצה להבין מה שהיא אומרת, ואז תגיד. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אנחנו עדיין רוצים לתת סמכות למישהו לקבוע שבתוך - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסדר, מנהל בתי המשפט - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שנייה, שבתוך מה? << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> שבתוך בתי המשפט אנשים יהיו חייבים לשמור מרחק, לדוגמה, להגביל את - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה הבעיה עם זה, אוסאמה? זה בסדר. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> ההוראות על הדיונים הם מכוח חיקוק אחר, צריך להזכיר את זה, אפרת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה מס' נכנסים. הוא יכול מחר להגיד: אני מתיר רק למס' מסוים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סליחה, פה בכנסת לא מנכ"ל הכנסת קובע כמה אורחים יגיעו לכל חבר כנסת באישור היושב-ראש? זה קיים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> באישור היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר, אז פה זה באישור לשכת היו"ר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה רק מנהל בתי המשפט, לכן אמרתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למי מנהל בתי המשפט כפוף? << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> לשר המשפטים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מנהל בתי משפט בהתייעצות עם שר המשפטים ונשיאת העליון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סליחה, מנכ"ל הכנסת יכול לקבוע כמה אורחים כל חבר כנסת יכניס לפה? אני שואל אותך שאלה. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> אולי נסביר בכל זאת, יש הבדל בין הכנסת לבין בתי המשפט. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל זה בהתייעצות. מנכ"ל הכנסת יכול לעשות לבד? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה לא כתוב, אבל אין חיקוק כזה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה אין חיקוק? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין חיקוק שמחייב אותו לדבר עם היושב-ראש. בבקשה. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> רק נסביר להערה שלך לעניין ההשוואה לכנסת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סתם זאת דוגמה. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> רק כדי לחדד את ההבדלים. בכנסת אין זכות קנויה, זאת לא זכות יסוד של אנשים להגיע לכנסת ולהשתתף בדיונים. לעומת זאת, בתי משפט מקיימים דיונים ופומביות הדיון היא זכות יסוד שמעוגנת בחוק-יסוד: השפיטה. זה לא בדיוק אותו דבר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זאת הגישה לערכאות. זאת זכות יסוד, איתן, אני לא מבין. איך השר מוותר על זה? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> נוסח הרעיון שמנהל בתי המשפט יקבע מקובלת על השר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מציע אם אפשר להכניס בהתייעצות עם שר המשפטים? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> הנוסח כפי שהוא, אוכל להבהיר בשני משפטים. אחד, לצורך הדיון, ראשית, אדוני בוודאי צודק בשאלותיו ובהערותיו במובן הזה שיש כאן שאלה רגישה, ואנחנו חושבים שהתשובה טובה. אני מזכיר את תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), תשנ"א–1991, התקנות האלה שעכשיו הזכרתי הן שקובעות את סדרי הדין עצמם, התקנות מאפשרות צמצום הפעילות בבתי משפט, לרבות צמצום סוגי דיונים שיידונו או שלא יידונו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נבדוק את זה, בסדר? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תבדקו את זה, בסדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. נמשיך. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אז הסעיף הזה מקובל? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, נבדוק את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש הסתייגות שאוסאמה מבקש התייעצות עם נשיאת בית המשפט העליון. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> לא, עם השר. נשיאת בתי משפט עליון זה לא המודל הקיים בחקיקה. רציתי להבהיר קודם שיבינו, שלא יהיה פה בלבול. לצמצום סוגי דיונים שיתקיימו במצב חירום יש סמכות והיא התקנות שהזכרתי, אלה לא התקנות שאנחנו מדברים עליהן. לומר שעכשיו ידונו רק בהליכים דחופים ולא דחופים, לא זה סוג ההסדרים שעליהם אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על אותם הסדרים שהיועצת המשפטית של הוועדה הזכירה קודם כעל כמה יכנסו, כמה לא יכנסו, יעמדו בריחוק, יעמדו עם פרספקס, לא פרספקס, אלה הדברים. ברור שבסופו של דבר גם ההיבטים האלה יכולים להשפיע על הדיונים, אבל זאת לא ההוראה המיידית על כך שלא יקיימו דיונים אזרחיים וכדומה. זה מוסדר בדין אחר, לא כאן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אוסאמה, מקובל עליך? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, אז ממשיכים הלאה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> היו לנו עוד שינויים בסעיף קטן (ד), שקובע את האנשים הספציפיים, שההגבלות שייקבעו בתקנות לפי סעיפים 6 או 7 או ההוראות לגבי האזור המוגבל לא יחולו עליהם. אני מקריאה את הכול, כי היו כמה שינויים. "(ד) (1) הגבלות שנקבעו בתקנות כאמור בסעיפים 6 או 7" - - הוספנו את 6 לבקשת הוועדה אתמול. - - "או לפי סעיפים 15 או 16" - - שאלה הן ההוראות על אזור מוגבל. - - "לא יחולו על חברי הכנסת, שופטים בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה, דיינים בבתי הדין הדתיים" - - הנהלת בתי המשפט עכשיו מבקשת גם להוסיף את הרשמים, אז אני מוסיפה רשמים. מבקר המדינה – אתקן את הנוסח. - - "מבקר המדינה ועובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור" - - פה הוספנו – ראשי רשות מקומית. - - "יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ועובדיה" - - בקשר למילוי תפקידיהם. - - "וכן חברי מועצת רשות מקומית לעניין השתתפות בישיבות המועצה." הייתה התלבטות האם להכניס את זה פה או בתקנות עצמן. נראה לנו שהכי נכון להכניס את זה כאן, נכון, גור? << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה נכנס גם ב-8 וגם פה, זה נכנס בשני המקומות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה טוב פה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> זה כולל את ראש הרשות ואת חברי מועצת הרשות. בסיפה הוספנו: "(2) בתקנות לפי סעיפים 6 ו-7 ייקבעו חריגים או הוראות למניעת פגיעה בעבודתם של העובדים והיועצים של חברי הכנסת" - - אגב, ממה שהיועצת המשפטית של ועדת הכנסת אמרה לי, מה שאמרו לה, יועצים הם בעצם עובדי הכנסת, אז לא בהכרח צריכים לכתוב את זה. "של עובדי בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ובתי הדין הדתיים ושל עובדי נשיא המדינה, ככל שהדבר נדרש לצורך מילוי תפקידם של חברי הכנסת, של השופטים והדיינים ושל נשיא המדינה, לפי העניין; עובדים אלה ייחשבו עובדים חיוניים לעניין סעיפים 15(ב) ולעניין סעיף 16." עשינו הבחנה פה בין הכניסה לאזור המוגבל לבין היציאה מהאזור המוגבל בהתאם לחומרה. אני מזכירה שבנוסף לסעיף הזה בתוך התקנות עצמן אפשר לקבוע שיש עובדים שייחשבו עובדים חיוניים, וכן לקבוע תנאים אחרים שיאפשרו את העבודה התקינה של כל הגורמים שקבועים פה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> מה שחשוב לי להגיד כאן זה שהעובדה שהכנסתם גם את ראשי הערים וגם את חברי המועצה זאת סוגיה חשובה מאוד, ואני מבקשת שממש תקפידו על כך שזה יישאר בתוך החוק. קיימנו על זה כמה דיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה. ביקשנו וגם פנינו ליועץ המשפטי לממשלה להחריג את ישיבות המועצה כיוון שזה סוג של פרלמנט זוטא; כיוון שמדובר בהתכנסות של נבחרי ציבור, מן הראוי; וכיוון שהסוגיה של ייצוג של אופוזיציה בהיוועדויות כאלה היא מאוד חשובה. מה שאני לא מבינה מפה, מהניסוח הזה, האם האקט הזה של ישיבת מועצת עיר מוחרג. כתוב פה: לצורך השתתפות בישיבות המועצה, מה לגבי ההיוועדות עצמה של ישיבת המועצה? האם תאושר? << דובר >> גור בליי: << דובר >> שני הדברים מוחרגים. יש פה שני הסדרים שנקבעו שהם משלימים. האחד הוא לגבי הסעיף הזה שמדבר בעצם על התנועה אל ישיבות המועצה. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> כדי שיוכלו להגיע אליה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> שיוכלו להגיע. ולצד זאת, יותר מוקדם היום הקראנו את התיקון - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסעיף 8. << דובר >> גור בליי: << דובר >> - - בסעיף 8, שבמסגרת כל ההגבלות שאפשר להטיל על מקומות פתוחים לציבור, בתי עסק ומקומות מהסוג הזה, אפשר לקבוע תנאים לעניין אופן קיום ישיבות המועצה, אבל זה אומר שאי-אפשר לאסור את עצם קיומן. זאת אומרת שהתנאים צריכים עדיין לאפשר את קיום ישיבות המועצה. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> בסדר גמור. אני שואלת גם, כשאתם כותבים חבר מועצת רשות מקומית האם זה נופל גם בעניין של - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מועצות אזוריות. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> - - מועצות מקומיות? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אזוריות. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> אזוריות, כן, סליחה. כל המרחב הכפרי. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אם אפשר, אני יכולה להשיב. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> יש רשות מקומית מועצה. רשות מקומית כולל מועצה מקומית ומועצה אזורית. זה מהידע הכללי, לא בדקתי את זה, ולא אני ניסחתי את הסעיף, אבל זה עניין ניסוחי. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> זאת השאלה, האם זה כולל את כל המועצות האזוריות והמקומיות? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> מהותית הכוונה היא כמובן שכן, אין הבדל, אבל יש פה מומחים, מרכז השלטון המקומי. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> לכן ביקשתי את האפשרות לרשות הדיבור. חוק הפרשנות קובע שרשות מקומית כוללת גם עירייה וגם מועצה מקומית. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> מועצות מקומיות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> התשובה היא כן. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> התשובה היא כן, חד-משמעית, רק הסברתי למה. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> מצוין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפשר לשאול שאלה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק שנייה. מיקי, עוד משהו? << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> לא, זהו, תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה לגבי ישיבות המועצה עצמן? עדיין החוק שאצלך נדרש, אני מבין. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> סעיף 8, מה שגור הסביר. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> אם ישיבת המועצה מוחרגת והיא מסוגלת להתקיים גם בתנאים של סגר, מה שנצטרך לעשות זה ממש התאמות בעניין של אפשרות של אנשים שבבידוד או אנשים שיש להם קושי להגיע, ושהם כן יוכלו להשתתף בזום. אבל לנו היה חשוב שתוכל להתבצע ההיוועדות הפיזית של ישיבת מועצה גם בתנאים של החמרת המצב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. מצוין. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> ואולי נבהיר שעדיין יש מכוח סעיף 8 אפשרויות להגביל את מס' המשתתפים או מי משתתף, כך שכמובן שההתייחסות המיוחדת לישיבות המועצה נועדה לאפשר לחברי המועצה להיות נוכחים פיזית, אלא אם הם בבידוד או שיש להם מניעה אחרת. אבל יכול להיות שאם יש הזמנה של הציבור או של גורמים אחרים, אז יכול להיות שתהיה הגבלה על הנוכחות הפיזית שלהם. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> אבל את לא מדברת על נבחרי הציבור. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> נכון, להבדיל מהנבחרים, אז יכול להיות שגם צריך לאפשר לציבור כולו להיות בזום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לגבי אורחים בישיבות המועצה, אני לא חושב שלזה התכוונה יושבת-ראש ועדת הפנים, היא דיברה על עצם קיומה של ישיבת המועצה, לא על אורחיה. אורחיה שיהיו בזום, שיהיו ביוטיוב, שיהיו איפה שהם רוצים. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> בדיוק. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> הכוונה הייתה רק לחדד שכמובן שאם יש דיון - - - << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> אני מפרידה בין נבחרי ציבור לבין אנשים אורחים שהם - - - בישיבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ביחס לנבחרי הציבור רק עוד שאלה קטנה לחידוד. הרי ישיבת מועצה לא יכולה להתקיים בלי מנכ"ל, גזבר ויועץ משפטי, השאלה אם גם הם נכנסים לתוך העסק הזה או שלא. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> נכון. שוב, מה שדיברנו בבוקר בסעיף 8, דיברנו על הגבלות על אופן הקיום. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אופן קיום, זה על כלל - - - << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> לא על עצם הקיום. כך שאם לא ניתן לקיים את הישיבה - - - << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> אבל אם הגזבר לא יוכל להגיע לישיבה הזאת, כי לא ציינתם אותו פה, אז היא לא תוכל להתקיים. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> אין צורך, כי בעצם ההגבלות יהיו על אופן הקיום ולא על עצם הקיום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מיקי, אבל הגזבר יכול להיות בזום. דווקא אפשר לקבוע שהוא יהיה בזום. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הוא דווקא לא נבחר ציבור במובן הזה, ולכן אפשר להעלות אותו טלפונית או להעלות בזום. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> נכון, מצוין. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בכל מקרה הישיבה עצמה צריכה להתקיים. אני רק רוצה לחדד שהיועצים הפרלמנטריים הם של חברי הכנסת, הם לא עובדים של הכנסת, שיובן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מבקשת לשאול שאלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> קארין את בתור. יש עוד משהו, איל? לא. בבקשה, קארין, סליחה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה טיפה לחזור אחורה. תראו, אנחנו חיים בישראל ויכולות לפרוץ לחיינו בחירות. בתקופת בחירות אין ועדות כנסת, לא הוועדות שבעצם יש להן סמכויות, ואני רוצה לשאול, האם החוק יודע להתייחס למצב שבו לא ועדת החוקה, לא ועדת החינוך, לא ועדת הבריאות ולא ועדת הכלכלה מתכנסות, מה הדין בדבר הזה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני חושב, קארין, מבלי ששאלתי את אנשי המקצוע – גור, זה נראה לי חשוב, ארבל, טוב שאת כאן, כי זאת בדיוק שאלה אלייך. הנה, ארבל בדיוק הגיעה אלייך, קארין, היא שמעה אותך ונכנסה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איזה תיאום. תמיד היינו מתואמות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני חושב שעל אף שוועדות הכנסת לא נוהגות להתכנס בתקופת בחירות הן עדיין מתקיימות. ואם יש צורך דחוף במצב חירום אפשר לכנס את ועדת הכנסת גם בתקופת בחירות על אף שלא נהוג. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> בדרך כלל עושים ועדת הסכמות של נציג קואליציה ואופוזיציה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ואם אין הסכמות? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בתקופת בחירות. ארבל, מבחינת החוק, הפרוצדורה, הכנסת תקפה ועובדת באופן עקרוני גם בתקופת בחירות, על אף שלא נהוג לכנס ולהתכנס בתקופת בחירות בגלל הסוגיה הפוליטית - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק שנייה, קארין, תכף תגידי לי שזה לא נכון, אבל לפחות יש לי משפט עם נקודה בסוף. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אוקיי, סליחה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הכנסת וועדותיה רשאיות, באישור היושב-ראש אולי, רשאיות להתכנס בכל תקופת הבחירות, בטח במצב חירום, אני טועה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> בדרך כלל הכנסת נוהגת לצאת לפגרה בתקופת הבחירות. לפי החלטת ועדת הכנסת היא גם נוהגת להקים ועדת הסכמות של קואליציה ואופוזיציה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בתקופת בחירות? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> בתקופת בחירות, בפגרת בחירות, נכון. ואז בעצם רק באישור שלהם עולים דברים. בדרך כלל משאירים איזה פתח ליו"ר הכנסת לגבור על זה, שלא יהיה מצב שאחד מנציגי הקואליציה אופוזיציה לא יאשרו משהו שחייבים לאשר בדחיפות. אבל הוועדות קיימות ויכולות להתכנס. זה גם בדרך כלל עובר אותנו, את הלשכה המשפטית, לראות שזה משהו שמתאים להביא בתקופה הזאת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ארבל, אבל אם אין הסכמות? הרי, בואו, זה קורה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אם אין הסכמות אז הוועדות לא מתכנסות, כי הרעיון הוא שבתקופת בחירות לא יביאו דברים - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל מה קורה בתקופת חירום שצריך לאשר תקנות חירום? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אז כמו שאמרתי, בדרך כלל יהיו הסכמות. אני מקווה במצב כזה. ואם לא, יו"ר הכנסת יכול להכריע. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז למה לא לכתוב את זה בדבר החקיקה עצמו, בחוק המסמיך? להגיד: גם בתקופת בחירות הוועדות שקשורות לחוק זה תתכנסנה, ופותרים את הבעיה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא להשאיר את זה לשיקול דעת של אף אחד. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> כי אתה מייתר את כל השאר. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> יש ועדות שלא יכולות להתכנס. זו החלטה של ועדת הכנסת בדרך כלל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תחזרי על זה, בבקשה. תורידי את המסכה אם אפשר. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> סליחה. פורמלית, ועדות הכנסת קיימות ומתפקדות עד הבחירות. נהוג שיוצאים לפגרת בחירות ואז - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לפי החלטת ועדת הכנסת. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> ואז ועדת הכנסת קובעת כללים מיוחדים לתקופה הזאת. בשנים האחרונות, בכנסות האחרונות בין הכללים האלה היה שהוועדות יתכנסו רק לאחר אישור, גם בדיקה של הלשכה המשפטית שבאמת מדובר על משהו דחוף ולא איזה משהו ככה שקשור לבחירות; וגם בהסכמה של קואליציה ואופוזיציה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ולהזכירכם, בבחירות הקודמות האחרונות ועדת הכנסת התכנסה לצורך דיון בנושא חסינות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון, אבל, איתן, אני חושב שאנחנו דנים פה במשהו חריג בתקופה חריגה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, אבל אתה זוכר את הסיטואציה המיוחדת שהייתה, איתן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ואני חושב שלא יעלה ולא יוריד בחוק המסמיך, אבל זה חוק רחב שמאפשר לעוד ועדות – לוועדת הכלכלה, ועדת החינוך, או הוועדות האלה – כן בתקופת חירום. הרי לא יעלה על הדעת שיהיו תקנות, ולא משנה בתצורה שנחליט עליהן בסופו של דבר בהצבעות, יהיה ברור לחלוטין שיש פיקוח פרלמנטרי בחוק מן הסוג הזה. זה לא חוק רגיל, זה נכון לעשות את זה מבחינה חוקתית ומכול בחינה פרלמנטרית. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> יותר מזה, אפשר להגיד שמבחינת הממשלה כיוון שהתקנות אפילו באישור בדיעבד, בסוף תלויות גם בצורה כזו או אחרת בוועדה, אנחנו צריכים לוודא שלא יהיה ריק, שלא יהיה מצב שדברים לא קורים מבחינתנו בגלל היעדר ועדה. אני חושב שאין מחלוקת מהותית בדבר הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בדיוק. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> וצריך לזכור שבתקופת הבחירות היותר בעייתית, היותר רגישה, יכולה להיות דווקא אחרי תחילת כהונתה של כנסת חדשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כשעוד אין ועדות. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> וחווינו גם את זה, כן ועדה מסדרת, לא ועדה מסדרת, לפני שימנו. לזה יש תשובה חלקית היום בהגדרות. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אז זאת לא פגרה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> כתוב: "ואם לא הוקמה ועדה או אם הנושא הוא בתחום... ועדה של הכנסת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה". << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שיהיה כתוב: לצורך ביצוע חוק זה בלבד, לא משהו כללי, ואז פותרים את העניין הזה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> ההגדרות פותרות את המצב שבו עוד לא מונתה ועדה. לצורך העניין, נניח לא מונתה ועדת החוקה, אז ועדת הכנסת יכולה לקבוע ועדה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, אבל ארבל אומרת שיש ועדה, פשוט לא נוהגים לכנס אותה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> דיברתי על תקופת בחירות. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> דיברנו על שתי תקופות זמן שונות. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> עכשיו איל מדבר על אחרי שקמה כנסת חדשה, ואז יכולה להיות ועדה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מדברת עד הבחירות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שיהיה פה מצב של רציפות, בטח בתקופת חירום, זה נראה לי הגיוני, אין פה שאלה בעייתית. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז מה ההצעה, יואב? מבחינה קונקרטית, ההצעה, שוב. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה שאני חושב, לרשום משהו בסעיף, הוועדות ימשיכו להתכנס לעניין חוק זה, משהו כזה. ניסוח שיהיה ברור שזה לא משהו כללי שמנהלים פה איזה חוקים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה לא שבגלל שלא נהגו לכנסן, גור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם אם הכנסת התפזרה, לא משנה מאיזו סיבה, הוועדות ימשיכו לפעול לעניין תקנות על פי חוק זה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אם זאת ההגדרה עצמה זה בעמ' 1. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש הסדרה בהגדרה של "ועדה" בסעיף ההגדרות, כתבנו: "כל אחת מהוועדות שלהלן, לפי העניין. ואם לא הוקמה ועדה או אם הנושא - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל ארבל אומרת שיש ועדה, היא הוקמה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שנייה, אעזור. אני לא רוצה להתייחס לדברים שאיל אמר אחרי הבחירות. בואו נדבר על לפני הבחירות, בתקופת הבחירות. אנחנו אומרים שהוועדות קיימות, לדידה של ארבל. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה שיואב הציע, שבתקופת הבחירות, לעניין חוק זה בלבד, הוועדות תוכלנה להתכנס כדי לדון בנושאים שחלים עליהן או שחובה עליהן להתכנס. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אגיד לך מה הבעיה בלכתוב את זה, שאין מניעה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כי מה שאומרת ארבל, הנוהג הוא שלא מתכנסים, אלא בהסכמה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ומעלים פה חשש שאם לא תהיה הסכמה פוליטית על כינוסן של הוועדות זה יכול ליצור איזה מצב בעייתי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ולכן שרק לעניין חוק זה, ובלבד, הוועדות תוכלנה להתכנס. זה מה שמבוקש. << מנהל >> (היו"ר יעקב אשר, 18:20) << מנהל >> << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> ולא תוטל מגבלה. אני יכולה, אגב, להגיד לכם מה היה בפגרה ב-2019, ועדת הכנסת קבעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמעתי חלק, השאלה אם זה דבר שבסמכותנו בכלל. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> יש לי את ההחלטה שאמרו שהוועדות יהיו רשאיות לקיים דיונים רק באישור מראש של ועדת ההסכמות. ובנוסף, יו"ר הכנסת רשאי להתיר לוועדות לשבת לפי בקשה של הממשלה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מבקשת שזה לא יהיה ככה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה רק דבר אחד. שמעתי חלק מהדיון, טיפה נחתי. אני לא יודע מה אפשרי ולא אפשרי מבחינת תקנון הכנסת, ואנחנו לא רוצים לדרוס דברים. מצד שני אנחנו רוצים שכמובן יהיה פתרון לעניין. מה שאני חושש, שאם הוועדות הספציפיות האלה ימשיכו לעבוד אז הן יעבדו ובסוף זה יתחיל להוות תביעה, לא יודע, אופוזיציה וקואליציה ואף אחד לא יודע איפה הוא יהיה, ויגידו: רגע, אם דנו בזה תדונו גם בזה, תדונו גם בזה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רק לעניין חוק זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז רק החוק הזה. << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> כן, אדוני, זה אינטרס של בריאות הציבור גם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ודאי, אינטרס של הכול, כל האינטרסים שבעולם. אבל יכול להיות שאפשר לנקז את זה לוועדה אחת. זאת אומרת שכל הזמן זה עובד בכמה ועדות עכשיו, בימים כתיקונם, so-called, אבל באותו זמן אותה ועדה, הרי יש תמיד ועדה אחת, או הוועדה המסדרת או שהיא יכולה לקבוע - - - << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה בתחילת כנסת. אבל בסוף כנסת כל הוועדות עובדות. בתחילת כנסת יש ועדה מסדרת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני מדבר על פגרת בחירות. ועדת הכנסת פועלת כסדרה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כל הוועדות עובדות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ועדת הכנסת פועלת גם לא בכפוף להחלטה של ועדת הסכמות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> היא מתכנסת באופן שגרתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. בוא נעשה משהו שלא יצטרך להיכנס לפוליטיקה. כל הסמכויות של כל הוועדות - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל למה זה נכנס לפוליטיקה, יעקב? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי זה יכנס, ואת לא יודעת מאיזה צד זה יבוא לך, תאמיני לי, אני עם זקן לבן. ננקז את כל הסמכויות של הוועדות האלה לוועדת הכנסת שממשיכה לפעול. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הקושי עם הדבר הזה זה שכל הנושא של ועדת ההסכמות לא מעוגן בחוק, הוא נוהג בכנסת. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> הוא לא יכול לגבור על הדרישה בחוק. אם החוק אומר שהתקנות יובאו לאישור ועדת x, ועדת הכנסת עכשיו יכולה להגיד לאותה ועדה אל תתכנסי? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> הכנסת יכולה להחליט שוועדות לא יתכנסו בלי ועדת הסכמות. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> איך היא יכולה? אבל זה - - - החוק, ארבל. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אבל מה עם תקנות רגילות? << דובר >> גור בליי: << דובר >> הרבה פעמים בתקופה של פגרת בחירות מגיעות תקנות שמיועדות לאישור ועדה, וועדת ההסכמות אומרת: אתם לא יכולים לדון בזה כי זה לא דחוף. זה נכון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין עבודה על תקנות רגילות בתקופת בחירות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, אפשר רק משפט אחד מדוע זה חשוב וזה מצב חריג. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תראו, אני אומר את זה כל הזמן, שזה מצב חריג ולכן צריך פתרונות חריגים. כל הסיפור של שגרה של הכנסת לא מתקיים בתקופה כזאת. חס וחלילה אם יש בחירות מחר יש משמעות לסיפור הזה, כי הממשלה תמשיך להתקין תקנות. זאת אומרת שאם המצב ממשיך אז צריך כל הזמן את כל התהליכים של הפיקוח, בקשה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון, הסכמנו. יואב, אין אפילו נקודת מחלוקת אחת בינינו בעניין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז מה הבעיה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מגיע פה לאויב של הטוב שהוא הטוב ביותר. אנחנו צריכים למצוא פתרון שהם ימצאו לנו אותו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל מצאתי פתרון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מבחינתי אם הפתרון הוא שהוועדות יכולות לעבוד, אין לי בעיה. אני חושש מהפתרון הזה, כי לדעתי זה לא יעבוד בסוף. זה לא יעבוד, כי יהיה זה ויגידו אלה ומה פתאום הוועדה הזאת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה זה מה פתאום? זה לפי חוק זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני שואל אותך, אם אנחנו מוצאים כרגע מסלול של ועדה אחת, שהיא סטטוטורית לכל הדעות והיא יכולה לדון ואין לה אפילו אפשרות שוועדה מסדרת יכולה להחליט שהיא לא דנה, שהיא חסינה לגמרי, ואני מרכז אליה את הכול. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זאת בוודאי לא תהיה ועדת הכנסת. אם כבר זאת צריכה להיות ועדת החוקה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אתם מעבירים בין ועדות? פתאום הוועדה הזאת לוקחת? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא משנה לי. אז ראשי המפלגות יחליפו את האנשים שמומחים יותר בתקנות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה להרוס את השגרה? יש כרגע התנהלות במסלול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי אתה לא בשגרה, אתה בשגרה משוגעת בתקופת בחירות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, אני יודע. אני חוזר על זה כמו אני לא יודע מה כבר. אנחנו צריכים לחיות לצד הקורונה, אומרים כל הקברניטים, ואני אומר נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זאת לא בעיה של הקברניטים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תהיה איתי שנייה עד הסוף. הכנסת תחיה ליד הממשלה והממשלה ליד הכנסת. בתצורה המיוחדת של מצב חירום, כן, במצב חירום כאלה ועדות שצריך יעבדו. יעבדו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יואב, זאת לא תהיה הבעיה של ראשי המפלגות בלבד, ואתה גם לא יודע איזה ראשי. יכול להיות שזאת תהיה גם בעיה של ראש המפלגה שלך, תקשיב רגע. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עד שלא נבחרת כנסת חדשה זו הכנסת המכהנת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון, אבל בערב בחירות בשלהי הקדנציה יש הרבה מאוד דברים שקורים ואינטרסים שקורים. אני מסכים איתך שמה שראוי להיות, ששום דבר לא יגבר על זה. אני רק חושש, ואתה יודע איך זה מתחיל, איזה ועדות כן פועלות או לא. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הן כתובות לפי החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הוועדות פועלות ולא קרה כלום והכול בסדר אני איתך. אני חושש שהחיכוכים שיהיו סביב איזה ועדה תפעל ובמה תדון ובמה לא תדון - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, אבל כתוב בחוק איזו ועדה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל למה לחרוג מהחוק? << דובר >> גור בליי: << דובר >> תראו, חשבנו לנסח פה איזשהו סעיף בכיוון הזה, הבעיה היא שיש כל מיני אירועים חירומיים שמגיעים לכנסת, ויש גם בהחלטה של ועדת ההסכמות תמיד מנגנון שמאפשר עיקוף של הדבר הזה, נגיד מיו"ר הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. אני צריך ועדת שאף אחד לא יכול לעכב אותה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם יושב-ראש הכנסת יכול לעכב אותה, זה לא נכון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> נראה לי לא זהיר לקבוע פה הוראה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, אפשר שנייה? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם בחוק קבוע שאישור תקנות הוא ב-x, y, z, עם כל הכבוד ליושב-ראש הכנסת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תנו לגור להציג את הרעיון שלו, ובוא נשמע. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הייתה איזו מחשבה להוסיף סעיף, לאור מה שנאמר, גם בהתאם להצעה של ארבל, להציע איזשהו סעיף: שום הגבלה מכוח תקנון הכנסת לא תמנע כינוס ועדה לעניין חוק זה. אבל אני פוחד מהתקדים שבדבר הזה, כי הוא דבר מאוד מאוד לא שגרתי, ויש סיטואציות שבהן אתה לפעמים כן רוצה שתהיה מניעה של הדבר הזה. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> זה מאוד מסוכן - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, אתה לא רוצה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל יש סיטואציות שבהן - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כמו מה? עכשיו הממשלה מתקינה תקנה לגבי בריאות, למה זה לא - - - << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> נכון, אפשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ערב בחירות, אתה שואל מה? יהיו אינטרסים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ההמלצה שלי זה לא להכניס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה המלצה? בוא נשמע מה הפתרון שלך. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> אבל אפשר להשאיר את המצב כפי שהוא. בסוף אתם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא מדבר על הכפי שהוא, אבל הכפי שהוא - - - << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> זאת ועדת הסכמות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא ועדת הסכמות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת הבעיה. אז מה יעזור? ומה כן? << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אם אתה קובע שפה זאת בעיה, אתה נותן תחושה שבכל דיון שבו אתה רוצה להביא בתקופת בחירות זו בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עלולה להיות בעיה. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> יש פה הטלת פגם בעצם המנגנון. נכון שאנחנו בחוק הקורונה, אבל יכולים להיות אירועים נוספים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין לי בעיה, חברים. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> אני רק אומרת שצריך להתייחס בזהירות לשינוי של הדבר הזה באירוע הזה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בואו נגיד שלא להתייחס לזה זה פחות זהיר מזה, זה היה המצב עד לפני דקה. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> יואב, אני לא יודעת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עד לפני דקה זה בכלל לא היה נושא פה שצריך לדון בו. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> זה לא היה בחוק. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כי הוא לא מופיע פה בחוק הזה. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> נכון, יכול להיות שהוא לא צריך להופיע בחוק, זה מה שאני אומרת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם הוא לא מופיע בחוק בכל תצורה אין פתרון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל אם לא תדברי עליו בחוק לא יהיה פיקוח פרלמנטרי, עינב. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> בטח שיש פתרון, יש ועדת הסכמות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, החוק אומר לאיזו ועדה זה צריך להגיע. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> אבל מי אמר שבהכרח בוועדת הסכמות יחליטו להקפיא את המצב, להתעלם מהקורונה, ולהתנהל בחוסר אחריות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נו, עינב, באמת, את לא מכירה את הפוליטיקה? << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> אני מכירה, אבל אני יודעת גם שלפעמים מתרוממים מעל הפוליטיקה כי יש דברים חשובים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה הבעיה שזה יהיה כתוב בחוק? << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> מראש להגיד שדינם לקבוע בניגוד לאופן הענייני, אני חושבת שזה - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל צריכים לכתוב משהו, נכון? << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> לא בהכרח. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> להשאיר את זה ככה? << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> כן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם את אומרת להשאיר את זה ככה, אז אני לא יודע. להשאיר את זה ככה לדעתי זה מאוד בעייתי. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> כי יש מנגנון תקנוני שאני - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> המנגנון הזה, בכל הכבוד, הוא לא המנגנון שפועל כאשר מצרים זכויות אזרחיות, עם כל הכבוד. מטילים פה סגר, אני לא אתן ליושב-ראש הכנסת לקבל את ההחלטה. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> אבל זה לא האירוע היחיד שיכול להיות בחייה של מדינה כשיש מקרי חירום. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חברים, אבל יש פה - - - << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> אבל זה עלול לשרשר, יואב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נותנים הכול לממשלה, לא הגיוני. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז יושב-ראש הכנסת יחליט אם מכנסים או לא מכנסים ועדה? << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> כידוע, אני לא נגד פיקוח פרלמנטרי, להפך. אני רק אומרת שצריך להתייחס לליצור פה דין אחר בנושא של איך פועלת הכנסת בזמני בחירות בצורה מאוד זהירה, כי יכולים לקרות עוד אירועים בחייה של מדינה כשאנחנו במצבי חירום, והכנסת נדרשת להמשיך לפעול. אז פתאום להסיט במקרה הזה את המנגנון לכיוון אחר ולהשאיר את זה באירועים רגילים? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל תראו לי עוד דוגמה שיש מצב חירום שהממשלה מכריזה עליו, שיכולים לקחת את האנשים באיזשהו סגר בלי שום פיקוח פרלמנטרי, אני חושב שזה פשוט לא נורמלי. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> זה נכון, מצבי החירום האחרים הם מצומצמים. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> אבל לא יהיו מצבי חירום - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין לי בעיה עם הפתרון, רק שלא יהיה וקום פה ולא נתלבט בשאלה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> בוא נאמר שבהקשר הזה זה נכון שיש מסה משמעותית, היקף נרחב נאמר, של תקנות שניתן להגביל, להטיל הגבלות נרחבות על הציבור הרבה יותר מאשר במצבי חירום שמוכרים לנו. והפיקוח הפרלמנטרי מובנה פה, שגם מקשה עלינו כממשלה, ואנחנו רוצים שהוא ייעשה ולא יעכב אותנו. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> אגב, לכן גם לא סביר שמנגנון ההסכמות לא יעבוד פה, לדעתי. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אבל הוא לא דומה להקשרים שאנחנו מכירים בחקיקה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסדר, אני בעד כל פתרון אבל שלא יהיה וקום, כי כרגע יש וקום. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש לנו השגות לגבי הדבר הזה, אבל נכון לעכשיו יש בהסדר הקיים שאם הוועדה לא מתכנסת זה הולך למליאה. זאת אומרת שזה לא שאין שום בקרה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> וואו, אין רוב לממשלה במליאה? נו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתה יודע מה דעתי על המליאה בהקשרים האלה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> המליאה היא לא פתרון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אתה יודע גם מה דעתי על המליאה. כלומר, לא על המליאה באופן כללי, אבל על המליאה בהקשר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל הוא אומר שדווקא מליאה בזמן ערב בחירות - - << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> להביא את זה לוועדות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - יגרום כן לכנס את הוועדות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה ייצור דינמיקה מסוימת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חבר'ה, אנחנו פה מתעסקים בכל קוצו של יוד, בסוף יש לנו פה אפשרות לאיזה ברדק אחד גדול, לא לכתוב - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מגה אירוע, משבר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני מודה שזה פשוט נראה לי לא זהיר לקבוע פה מנגנון עוקף לנוהג פרלמנטרי ארוך שנים לגבי ועדות הסכמות. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> ממש. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כי זה חוק רגיש מאוד, נכון, אבל יש פה מענים במסגרת המליאה. חבר הכנסת סגלוביץ', אני לא מתעלם מהקושי הזה, אבל, א'. יש לך את האופציה של המליאה; ב'. אני חושב שהאופי של המליאה יכול להוביל לכך שהוועדה תרצה להתכנס בשביל שזה לא יגיע ממילא למליאה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> מי יכול לכנס את המליאה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> יו"ר הכנסת. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> הממשלה. יו"ר הכנסת לא יכול על דעת עצמו, רק אם יש לו את דרישת ממשלה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לפי החוק יו"ר הכנסת. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אבל בחוק הכנסת באמת - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני חושב שכדאי לחשוב על זה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> להזכירכם, זה בשיקול דעת של יו"ר הכנסת. יו"ר הכנסת בסוף הוא איש של הממשלה, תתעוררו שנייה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> בפגרה יו"ר הכנסת לא יכול לכנסת את הכנסת על דעתו, הוא חייב או דרישת ממשלה או בקשה של 25 ח"כים שיכולים לכנס את הכנסת רק לצורך עניינים מסוימים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> וזה בשיקול דעתו. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> בשיקול דעתו המועד. אם הממשלה דורשת הוא חייב, אבל שיקול דעתו למועד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יופי, המועד, סבבה. אז הוא יכנס את זה אחרי שזה נכנס לתוקף, אחרי 14 יום. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אולי צריך לגבור פה על חוק הכנסת לעניין כינוס הכנסת, מליאה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, אני חושב שבכל מקרה מה שכן מוסכם פה על כולם, יש ויכוח על הפרטים, אבל זה שאי-אפשר להשאיר את המצב הזה ככה באוויר. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> יש מי שאומר שהוא לא באוויר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא באוויר לגמרי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא באוויר לגמרי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם בסוף הכינוס של התקנות האלה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אני רק אומרת שיש למישהו דעה שהוא לא באוויר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עינב, אם בסוף אנחנו תלויים ברצונו של יושב-ראש הכנסת או הממשלה, אני חושב שזה לא נכון בנסיבות האלה. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> אבל אם ועדת הסכמות - - - << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> ועדת הסכמות היא על הוועדות, לא על המליאה. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> אבל אם אנחנו בוועדות אנחנו בסדר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מי אמר ועדת הסכמות, תקשיבו רגע. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> אני שואלת, אם יש ועדת הסכמות אז ליו"ר יש יכולת - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ועדת הסכמות זה נציג של הקואליציה ונציג של האופוזיציה, מספיק שאחד מהם אומר לא זה לא מגיע. זאת המהות של ועדת הסכמות. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז אפשר לנסח פה סעיף, השאלה אם הוא לא רחב מדיי. ארבל, תגידי לי: שום מגבלה מתוקף תקנון הכנסת לא תמנע כינוס ועדה לעניין חוק זה. השאלה אם הדבר הזה הוא לא רחב מדיי. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> הנוהג הוא חלק מתקנון הכנסת לפי הפרשנות שלכם? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> החלטת ועדת הכנסת היא מכוח התקנון. יש סעיף 112 לתקנון שמסמיך את ועדת הכנסת מכוח התקנון לכינוס הוועדה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לכן מכוח תקנון הכנסת. אבל אולי: שום מגבלה מכוח תקנון הכנסת לא תמנע כינוס ועדה לאישור תקנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק בלבד. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לדיון בתקנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לדיון, לא לאישור. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לדיון בתקנות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לפי חוק זה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> הכרזה או תקנות? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> חקיקת משנה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> הכרזה גם צריך איכשהו להכניס פה שלא לעכב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על פי סעיף - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> על פי חוק זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לדיון בהכרזה לפי סעיף 2 או תקנות לפי סעיף 4. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. בסדר. יואב, מקובל? << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> כן. << דובר >> גור בליי: << דובר >> נכניס בזה או לעניין אזור מוגבל. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> צריך להפנות לכל מקום שבו הוועדות מעורבות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בדיוק. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> צריך לזכור שכל הוועדות, גם ועדת החוץ והביטחון כפופה לוועדת ההסכמות, גם ועדת הכספים, כל הוועדות הכי דחופות כפופות למנגנון הזה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אז זה יותר דחוף. הדברים האלה פשוט מיידיים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> יותר דחוף מכל דבר שאפשר לחשוב עליו עכשיו? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כל תקנות מכוח החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קבענו שזה יותר דחוף, איך תתמודדו עם זה אחר כך? בשביל זה נדבר עוד כמה שנים או כמה - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> נכניס את זה לנוסח, אני אומר לפרוטוקול. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> צריך לעשות על זה חשיבה באמת, לא מכיוון שאני חלילה חושבת שצריך לעצור בתקופת בחירות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין לנו זמן לחשיבה. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> בעשר דקות הקרובות, בסדר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוא נלך על ההצעה של גור, שהיא בעצם די קרובה למה שאמר גם יואב וגם מה שאמרה קארין. אנחנו לא יודעים איך יהיו ההשלכות, אבל ברור שההשלכות פה - - - << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> אתה יוצר פה השלכות על דברים אחרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צמצמנו את האפשרות להשלכות על דברים אחרים. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> יש חקיקה שהתייחסה לתקנות בצורה כזאת מפורשת? אני שואלת את היועצים המשפטיים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין לנו כזאת חקיקה בשעת חירום. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לכן אני מודה שמצד אחד הצורך ברור, מצד שני הדבר הזה תקדימי. סעיף מהסוג הזה הוא תקדימי, והחשש הוא שגם בחוקים אחרים אחר כך - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יגידו שזה אותו דבר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> - - יגידו שגם זה חוק מאוד מאוד רגיש ומאוד חשוב שפוגע בזכויות – ואני לא מזלזל בדבר הזה – ולכן גם אנחנו רוצים לגבור על הדבר הזה. זה החשש. החשש הוא שהפטנט הזה, במירכאות, יאומץ גם בחוקים אחרים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> מה עם המליאה, אגב? איך מחייבים כינוס מליאה? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הממשלה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> הממשלה דורשת ואז יו"ר הכנסת חייב. רק הממשלה. ואם הממשלה לא רוצה אז - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא צריך. לא צריך כנסת. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> - - אי-אפשר לכנס את המליאה בפגרה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> הממשלה היא זאת שתרצה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> היא שתרצה? אוקיי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי שיתקין הוא זה שירצה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> נעשה על זה עוד חשיבה בזמן הקרוב, אבל אני נוטה למחשבה שבגלל החריגות של האירוע הזה כן לכלול - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גור, זה לא עונה להגדרה של נושא חדש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> מה פתאום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תענה, תתייעץ עם עורך דין קודם. ועדת הכנסת תדון בזה, זה בסדר. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> גור בליי: << דובר >> האם אתה מעלה טענת נושא חדש? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני תמיד אוהב לשאול שאלות, אני לא מעלה, אני שואל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אם תעלה אני אגיד מי שאל את זה ראשון, מי העלה את זה ראשון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה זה יעזור לי? תגיד לי. לקחתם את התקנות, עשיתם מה שאתם רוצים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שאנחנו רוצים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> עכשיו אנחנו מגיעים לסעיף נוסף בעמ' 38, זה סעיף לא ממוספר, סעיף נוסף שהממשלה מבקשת להוסיף פה הסכמה, אקריא אותו. איל, ואולי הממשלה תסביר. ההצעה היא לכתוב: "אין בהוראות פרקים ג' ו-ד' כדי למנוע מהממשלה מלפעול באמצעות ועדת שרים לעניין התקנת תקנות לפי אותו פרק, ואולם הממשלה אינה רשאית לאצול סמכות זו לשר." אתה רוצה להסביר? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה חדש, לא? מתי זה נולד? מתי הייתה לידת העכוז הזאת? זה לא מופיע בכלל. מיכל, אצלך בטופס זה בכלל נמצא? << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מאתמול בלילה? בבקשה, איל. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איל, על איזה סעיף אתם מדברים עכשיו? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איזה סעיף? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> בעמ' 38 הצהוב עם שתי הכוכביות. אסביר אותו. אנחנו מבקשים בעצם שהרעיון שמופיע כאן ישונה מעט בפרטים. יש כאן בעצם שני רכיבים, רכיב אחד, הנושא בכללותו הוא כיצד בעצם הממשלה תתקין את התקנות. יש שתי דרכים שהממשלה יכולה להתקין תקנות שלא במליאתה, אחד, באמצעות ועדת שרים. בחוק-היסוד לא אוצלים סמכות לוועדת שרים, אלא פועלים באמצעותה, זה דבר שגרתי. הממשלה מקימה ועדת שרים, ואז בדרכים שונות לפי פרוצדורה, הליך מסוים, ועדת השרים בעצם פועלת, ובסופו של דבר החלטתה היא כהחלטת ממשלה. אופציה שנייה היא שהממשלה יכולה לאצול את סמכותה לשר. אנחנו אכן מבקשים לקבוע שלעניין מסוים, שתכף אתאר אותו, החוק לא ימנע מהממשלה לפעול באמצעות ועדת שרים. אנחנו חושבים שלעניין המסוים שבו הממשלה כן תוכל לפעול באמצעות ועדת שרים זה יהיה באופן רחב, למעט התקנות שלפי סעיף 7, שמדברות בעצם על - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה לעניין מסוים? לתקנות, אתה מתכוון. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אנחנו מבקשים לאפשר לממשלה ככלל לפעול באמצעות ועדת שרים, שתכף אדבר על מאפייניה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון, דיברנו על זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה לא מליאת הממשלה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בגלל שזה פחות פרודוקטיבי כשרוצים לנהל את זה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> רק אסביר את הרעיון ואז אסביר את הלמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל מצד שני, למה את לא שואלת למה כתבתם ולא שר אחד? כי כתבנו שגם לא יהיה שר אחד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נו, ברור שלא היית כותב שר אחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא ברור. שום דבר לא ברור. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בבתי הסוהר זה שניים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נכון, שיהיה להם מעניין בתא. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, בבקשה תן לאיל להשלים שנוכל להבין מה היה המנגנון ההגיוני פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> יש לנו בעצם שני מצבים. אחד, התקנת תקנות במליאת הממשלה. המצב השני הוא בקשתנו שהדבר הזה לא יימנע, שהממשלה תוכל להקים ועדת שרים שיהיו לה מאפיינים מיוחדים. ואותה ועדת שרים תוכל אף היא להתקין תקנות כמעט בכל הנושאים שעליהם דיברנו בחוק, למעט תקנות לפי סעיף 7 שעוסקות במה קרוי סגר, כלומר, מניעת היציאה אל המרחב הציבורי. זה אומר בעצם שיהיו שתי חלופות, התקנת תקנות הממשלה, התקנת תקנות באמצעות ועדת שרים. האפשרות לפעול באמצעות ועדת שרים תהיה רחבה, ונצמצם אותה כך שהיא לא תחול על הנושאים הרגישים יותר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 1 עד 6? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> לא, זה לא 1 עד 6. 1 עד 6 זה לא הסמכה. הסעיף שהוא המרחב הציבורי ועל תקנות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הממשלה. אני חושב שעל מה שאתה אומר לא הייתה הסכמה של הממשלה. << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> לא הייתה הסכמה של הממשלה על זה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש שכשאתם מציגים דבר תציגו דברים שהיו בהסכמה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אני מציג דברים שאני יודע שהם הסכמה, גם אם כרגע החבר'ה אומרים באוזן שאין הסכמה, אבל אני קיבלתי - - - << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> אנחנו עדיין בודקים את זה. כרגע אני פעם ראשונה שומעת על הנוסח, אני נציגת שר הבריאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא באוזן. מי אמר באוזן? למי אמרו באוזן? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> סליחה, הכוונה שבדקתי ונמסר לי שזה דבר שאושר על ידי הדרגים הבכירים ביותר. אם הייתה טעות אפשר לדבר עליה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> על מה מדובר? מה לא מוסכם? << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> אדוני, כרגע הנוסח הוא כפי שהוועדה הציגה, שאת התקנת תקנות לפי פרקים ג' ו-ד' הממשלה יכולה לפעול באמצעות ועדת שרים, ללא סייג. נבדוק את זה עם הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> באמצעות ועדת שרים. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אז יש אי בהירות כנראה בעניין הזה כי קיבלתי דיווח אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תבדקו את זה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> מתנצל, נבדוק את זה שוב. חברתי ממשרד המשפטים - - - << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> נבדוק את זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז מה זה אומר? שאפשר יהיה לאצול לשר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, קארין, לא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז מה? תסבירו לי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם דיברו על הבדל מתי ועדת שרים כן יכולה ומתי היא לא יכולה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אולי אסביר את המסגרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מציע שתלכו לבדוק את עצמכם ואז נסביר את הכול, ולא חצאי דברים. הלאה, גור. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מתי מגיעים לסעיף 38? אני עוד שנייה מת, קדימה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו מדלגים כרגע עד שהדבר הזה ייסגר, ונחזור לזה. אני מזכיר, איל, שביקשתם שנחזור לסעיף עם הטייס והפרטיות. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> כן. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא עכשיו, אבל אני מזכיר לכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה? אם יש לו אז בוא נגמור. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה מוכן לכם? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> זה מוכן, אלא אם כן אוודא שוב עם משרד הבריאות שהנוסח מוסכם כפי שהוסכם או שיש שינויים לגביו, אבל ככל שלא אז הגענו לנוסח מוסכם. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> הבטחנו תוך שעה ועמדנו בזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז בבקשה תציג את זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו חוזרים לסעיף 12(א)(9)(2) זה בעמ' 19. זה לעניין הפרטיות, שנוסע בכלי טייס מוסר "פרטים מזהים ומידע שיאפשרו יצירת קשר עמו אם התעורר חשש להדבקה בנגיף הקורונה", ויש הצעה לעניין השמירה על הפרטיות של המידע הזה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אכן, הסעיף בעצם מטיל, כפי שאתם רואים את הנוסח שמופיע כאן, כהצעת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יואב, תחליף אותי דקה מהמקום. << מנהל >> (היו"ר יואב סגלוביץ', 18:44) << מנהל >> << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אנחנו מבקשים בעצם לתקן עניין מסוים בתוך הנוסח כפי שהייעוץ המשפטי של הוועדה כלל באותו סעיף בעמ' 19 בשינוי מסוים. אני מזכיר שמדובר כאן בהסמכה להטיל חובה על נוסע למסור פרטים מזהים, שהם רשימה ארוכה של פרטים, שיישמרו לצורך חקירה אפידמיולוגית אפשרית בעתיד, ורק לצורך זה, זה מה שכתוב בעצם בטקסט. בתוך סעיף קטן (ב), אם אני מבין נכון, (2)(ב) אנחנו רוצים להבהיר איפה יישמר המידע, זאת אומרת, מי יחזיק אותו. כי כרגע זה נאמר על דרך הסביל, יישמר, "מידע שהתקבל לפי סעיף זה יישמר בנפרד מכל מידע אחר", אבל לא כתוב על ידי מי. ואז בהמשך כתוב: "ויימסר למשרד הבריאות לצורך עריכת חקירה אפידמיולוגית", וכן הלאה. הממשלה עדיין לא חידדה לעצמה מי יהיה אותו גוף ממשלתי שיחזיק במאגר המידע הזה, שיגיע מכל הנוסעים שנכנסים ויוצאים, וזה באמת מידע משמעותי. ברור לנו שבסופו של דבר המטרה בריאותית, חקירה אפידמיולוגית, זה לא ישמש למטרות אחרות. ולכן, כרגע בקשתנו להוסיף אחרי המילים: "מידע שהתקבל לפי סעיף זה יישמר", יישמר בידי גוף ממשלתי שייקבע לעניין זה בתקנות לפי סעיף זה. כלומר, באותן תקנות שיטילו את החובה, גם יקבעו מי יהיה הגוף הממשלתי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> סליחה, שייקבע ב-? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> שייקבע לעניין זה בתקנות או בתקנות לפי סעיף זה. כלומר, באותן תקנות שיטילו את החובה גם יקבעו מי יהיה הגוף. << דובר >> גור בליי: << דובר >> וההמשך? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> בתקנות, כשיגיעו התקנות. הכוונה היא לגוף ממשלתי, לא גוף פרטי. בין הגופים האלה יכול להיות שזה יהיה משרד הבריאות או יכול להיות שזה יהיה כל משרד אחר או גורם אחר להליכים שעוד צריכים להתברר. וההמשך של הסעיף, במקום המילים "ויימסר למשרד הבריאות", במקום "ויימסר" אולי שיהיה כתוב ויועבר למשרד הבריאות. ואני מחדד, אומנם כתוב שזה יועבר למשרד הבריאות, אבל יכולה להיות תיאורטית, אם כך תכלית הממשלה, מצב שמשרד הבריאות יהיה גם הגוף הממשלתי והוא גם אליו יימסר, אבל אז הטקסט יהיה מיותר. אבל האופציה פתוחה. << יור >> היו"ר יואב סגלוביץ': << יור >> לא שצריך את זה, אבל כדאי שיהיה ברור, שלא יהיו שאלות אחר כך, שלמשרד ממשלתי או לגוף שהוא לא גוף אכיפה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> זאת לא הצעתנו, למרות שלא הייתה מחשבה שזה יגיע דווקא לגוף אכיפה, אבל לי אין בעיה שזה ייכתב כך. מה זה הגוף שהוא לא גוף אכיפה? << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> למה הכוונה? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> כי אכיפה היא היום מילה מאוד רחבה. << יור >> היו"ר יואב סגלוביץ': << יור >> למשל, לא המשרד לביטחון פנים. יש משרדים שיש להם יכולת גבוהה מאוד לאגור חומרים. מטבע הדברים, שלא יהיה מצב שעושים את הנוח. אין לכם בעיה עם זה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אני לא רואה איך זאת הכוונה לאיזשהו צורך. אני מזכיר שמידע אישי בסופו של דבר - - - << יור >> היו"ר יואב סגלוביץ': << יור >> לא צריך לרשום את זה, מספיק שזה ייאמר על ידך. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> ייאמר לפרוטוקול? אני לא חושב שהממשלה – לא ידועה לי איזושהי כוונה שהמידע שיימסר דווקא יימסר לגוף ביטחוני לצרכים אחרים, והצורך הוא בוודאי צורך אפידמיולוגי, והשמירה היא לצורך הזה בלבד. זה כתוב כאן באופן מפורט. << דובר >> גור בליי: << דובר >> וההמשך נשאר כפי שהוא? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> כן, מה שאנחנו מוסיפים זה רק את המילים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז לא הקראתי את זה. אקריא את כל הסעיף עכשיו, ושאר הדברים נשארים כפי שהיו? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> כן. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אם כך, אקריא. "(2) (א) חובת נוסע למסור פרטים מזהים ומידע שיאפשרו יצירת קשר עמו אם התעורר חשש להדבקה בנגיף הקורונה;" שוב, דבר שאפשר לקבוע בתקנות. "(ב) מידע שהתקבל לפי סעיף זה יישמר בנפרד מכל מידע אחר בידי גוף ממשלתי שייקבע לעניין זה בתקנות לפי סעיף זה, ויועבר למשרד הבריאות לצורך עריכת חקירה אפידמיולוגית, ולמטרה זו בלבד;" "(ג) מידע שהתקבל" - - - שוב, נראה במבנה. "לפי סעיף זה או פסקה זו יימחק לאחר תקופה שתקבע הממשלה באותן תקנות; (ד) אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה או פסקה זו ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש פרט לתכלית האמורה בפסקת המשנה" שהזכרנו. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> כמובן מה שלא כתוב פה, שהתקנות עצמן תיכתבנה בצורה כזאת שיבטיחו את הפרטיות ובאמת את המידתיות של השימוש. אנחנו מבינים שיש כאן איסוף מידע שבמצטבר הוא רגיש. << דובר >> גור בליי: << דובר >> האמת שזה טוב. למה הלכנו לסעיף הזה? כי אנחנו עוברים מפרטיות לפרטיות, אנחנו חוזרים לעמ' 38, לסעיף נוסף שמצטרף לחוק, אני מקווה שכולם עמנו עדיין. << יור >> היו"ר יואב סגלוביץ': << יור >> אבל נעצרנו בסעיף 38, מה איתו? << דובר >> גור בליי: << דובר >> הממשלה עוד צריכה לבדוק לגבי האצילה לוועדות שרים בעמ' 38. << יור >> היו"ר יואב סגלוביץ': << יור >> אני מדבר על הסיפור של מה שדיברנו אתמול, אלא אם כן אני מתבלבל בסעיף. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> סעיף 38. << יור >> היו"ר יואב סגלוביץ': << יור >> סעיף 38 של החוק, סמכות תיקון התקנות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא נעשה בו שינוי. אנחנו חוזרים רק לדברים שנעשו בהם שינויים בעקבות הדיון בוועדה, לא לכל הסעיפים. ב-38 לא נעשה שינוי. << יור >> היו"ר יואב סגלוביץ': << יור >> אתמול זה היה נושא שהיה פה על סדר-היום, עסקו ודיברו בו רבות, אני מבין שלא נעשה שום שינוי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ואמרו שידברו על זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אתה מדבר על ראש הממשלה. << יור >> היו"ר יואב סגלוביץ': << יור >> נכון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אנחנו כממשלה נתנו את ההסבר, והכי טוב שאנחנו יכולים לתת. אני יכול רק לחזור עליו. << יור >> היו"ר יואב סגלוביץ': << יור >> ההסברים שאתה נותן הם על הכיפאק. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אתם הכנסת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל, איל, אמרתם שעוד תדונו בזה. << יור >> היו"ר יואב סגלוביץ': << יור >> הבעיה היא לא עם ההסבר שלך. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אין לי מה להסביר יותר. << יור >> היו"ר יואב סגלוביץ': << יור >> פנינו ליושב-ראש הוועדה, ביקשנו, גור, אני לא סתם אומר, זה נושא שעלה פה אתמול. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני יודע. תראה, קודם כול מדובר פה בתקנות ביצוע. התקנות העיקריות כמובן מותקנות בידי הממשלה או בידי ועדת שרים. הסעיף מדבר רק על תקנות ביצוע. הבנתי מהממשלה שלא ברור אם בכלל יתקינו פה תקנות. כל התקנות העיקריות שנעשות מכוח החוק הן כמובן לא בידי ראש הממשלה. ויותר מזה, הוספנו גם "הממשלה אינה רשאית לאצול סמכות זו לשר בודד". << יור >> היו"ר יואב סגלוביץ': << יור >> גור, אני מזכיר, יכול להיות שהתשובה היא שהממשלה לא מקבלת את מה שאמרנו, זה בסדר. אבל אני אומר שהעלינו את הנושא שעצם העניין שבחוק זה האחראי על הביצוע הוא ראש הממשלה. אמרנו שזה חוק רוחבי שנוגע בהרבה מאוד משרדי ממשלה, ורצינו, מה שביקשנו, שהאחריות על ביצוע חוק זה על הממשלה כולה. שמענו את ההסבר של איל, שאמר שבכל החוקים בדרך כלל יש מישהו אחד שממונה על הביצוע. הסברנו שנית שזה לא כמו כל החוקים, והחוק הזה הוא רוחבי לגמרי. אני מבין שבקשתנו, טענותינו, פשוט אמרתם - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה לא מהייעוץ המשפטי, הנוסח הזה הוא הנוסח של היו"ר. << יור >> היו"ר יואב סגלוביץ': << יור >> ברור לי, אני מעלה את העניין הזה כבר כמה פעמים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הנוסח הזה כרגע לא השתנה בסעיף הזה. << יור >> היו"ר יואב סגלוביץ': << יור >> אבל אני עכשיו היו"ר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הכוונה ליו"ר הוועדה הקבוע. << יור >> היו"ר יואב סגלוביץ': << יור >> זה נושא שעלה אתמול. תראו, הרעיון המרכזי הוא שכשמנהלים דיון ומדברים שעה וחצי על משהו אז שתהיה איזושהי התייחסות. גם התייחסות, שמענו אתכם, עמדתכם לא התקבלה, היא סוג של התייחסות. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> הכוונה לממשלה? העמדה הממשלתית לא השתנתה, כמו שאמרתי, אין לי מה להוסיף. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז אולי נעזוב את זה, כשהיושב-ראש יחזור הוא יתייחס לזה, כי בעניין הזה אני לא יכול לדבר בשמו. זה לא עניין שלנו כיועצים משפטיים. << יור >> היו"ר יואב סגלוביץ': << יור >> הרי הייתה פה תשובה של איל באמת על ההשוואה, שזה כמו בכל החוקים, אבל אמרנו, לא רק אני, שזה לא חוק רגיל, זה חוק רוחבי, עם כל המשמעויות. בעיקרון כשאתה רואה יותר אתה רואה כמה הכנסת נחלשת גם פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה רוצה לחכות ליעקב? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אולי אני אתקדם בינתיים לסעיף הבא. << יור >> היו"ר יואב סגלוביץ': << יור >> תמשיך. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הנה הוא. << מנהל >> (היו"ר יעקב אשר, 18:51) << מנהל >> << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, סעיף 38. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה 38? תזכיר לי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> סעיף 38 שמדבר על זה שראש הממשלה הוא הממונה על ביצוע החוק. העלינו אתמול הרבה מאוד שאלות, תהיות, בקשות, בהקשר הזה. קיבלנו גם שהיה דיון פה אתמול אצלך, אז איל גם נתן את התשובה שזה ככה בכל החוקים. נתנו את התשובה מטעמנו שזה לא דומה לכל החוקים, כי זה חוק רוחבי, זה לא כמו כל החוקים. ונכון שעל הרבה מאוד דברים פה הממשלה מחליטה במליאתה או בוועדת שרים, ואמרנו, ביקשנו לחזור לממשלה ולהגיד להם האם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה כאן את ראש הממשלה החליפי? זאת הבקשה? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, ממש לא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חשבתי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, התייחסנו למשהו ברצינות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הייתי בדיון, אני יודע מה דנו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל אתה זוכר שאמרו שיחשבו על זה? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה נכון שזאת תהיה הממשלה, ולא ראש הממשלה על האחריות על הביצוע של החוק. מאחר שגם ככה לאורך כל החוק למעשה מי שאחראי על הדבר פה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל באחריות ביצוע, מה שהוסבר כאן, נהוג ככה בכל החוקים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל תתמודד עם מה שאני אומר, זה נהוג ככה, זה נכון. החוק הזה גם כן לא כמו כל חוק רגיל. לא בכל החוקים יש חוק רוחבי, לא בכל החוקים כל שנייה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא יודע אפילו מה המשמעות של אמון על - - - << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אגיד לך מה המשמעות. אם אתה לא יודע אני אסביר לך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> תן לי להסביר, מה אכפת לך. אם אתה לא יודע, תן להסביר לך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה המשמעות הציבורית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה שיסבירו לי. הרי זה סעיף שקיים בהרבה מקומות, נכון? אתם איתי, חבריי היועצים המשפטיים? משרד המשפטים גם לא איתי. אני רוצה קודם כול לדעת איך זה עובד היום. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> משרד המשפטים תמיד כאן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המושג הזה של "ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו", זה דבר שהוא בשגרה בהרבה דברים, נכון? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> כמעט בכל חוק בסוף החוק כתוב מי ממונה על הביצוע. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> כן, בכל חוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כבודו יגיד בשתי מילים ואחר אתה תדבר, אלי, מה המשמעות ולמה בכל החוקים זה ככה. מה ההיגיון הלוגי שאני חושב שעומד מאחוריו. כי אם לא עומד הגיון לוגי אז הכול טוב ויפה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> בכל חוק בסופו בדרך כלל כתוב מיהו השר הממונה על ביצוע החוק, וזה משקף בהרבה היבטים, גם מינהליים, את האחריות הכוללת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת שהלוגיקה הייתה שצריך לתת בסוף אדם אחד שלקח את האחריות, זה הרעיון? << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> שמאתחל את התהליך. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> נכון, השאלה הייתה לגבי שרים, אחד; שניים, התקנת תקנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל כי אני רוצה באמת להבין אינטליגנטית ואחר כך גם לשמוע את אלי אבידר, כי אז אצטרך להתאמץ להבין, אבל אני אבין אותו. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אגיד שלושה דברים, ברשותך. אחד, נהוג שבכל חוק בסופו כתוב מי הוא השר הממונה על ביצוע החוק; שתיים, גם אם לא נאמר דבר לגבי תקנות, מכוח חוק-יסוד: הממשלה, השר הממונה על ביצוע חוק, מלמד אותנו חוק-יסוד: הממשלה, מוסמך להתקין תקנות לביצועו. ברשותכם, אגיד ארבעה דברים. שלוש, תקנות ביצוע הן לא תקנות עם הסמכה מיוחדת, הן לא מובילות לפגיעה בזכויות, הן בדרך כלל תקנות שמשלימות במובן הכי פשוט, רובד החקיקה הראשית, רובד החקיקה המשנית, הוראות שנדרשות, והן פרטניות מדיי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת בעצם החתימה בסוף על תקנות או משהו כזה? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> לא. זאת סמכות להתקין תקנות ממש שמחייבות הפקת - - - של תקנות ביצוע. בשונה מתקנות עם הסמכה מפורשת הן מצומצמות יותר. הדבר האחרון הוא השאלה מיהו השר הממונה על ביצוע החוק. אז כשזה לפי חלוקה רגילה במשרדים אז זה פשוט, נכון, חוק בנושא בריאות, שר הבריאות ממונה עליו. בנושאים כלליים רוחביים הגיוני שראש הממשלה, שיש לו את האחריות הכוללת, הוא הממונה על ביצוע החוק. מצאנו דוגמה אחת בחוק בנק ישראל שאבדוק אותו שוב, אבל לדעתי חוק בנק ישראל קובע שהממשלה ממונה על ביצוע חוק זה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> איל, זה יכול להיות שר המשפטים? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> לדעתי זאת תקופה חריגה ונדירה. בנושאים שהם רוחביים – החוק שלפנינו הוא רוחבי לכל רוחב הפעילות הממשלתית, ממה שראינו, לתחבורה ולבריאות. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> ובגלל שזה איזון בין זכויות זה יכול להיות שר המשפטים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או, עכשיו הגענו ל-money time. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> הרעיון הוא שזה נושא כלל ממשלתי, ולכן ראש הממשלה באופן טבעי, בלי כל קשר לרגישויות המיוחדות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לעזור. נוריד את הצירוף ראש הממשלה מהעניין. תקנות לביצוע, יש באיזשהו מקום שהן היו באחריות של חמישה או עשרה או שניים או שלושה או שבעה או ממשלה? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> כן, אמרתי. - - - לשני שרים מקרים חריגים, ויש אפילו מקרה שממשלה כולה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כן, יש מקרים שהממשלה כולה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> באיפה? במה? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אתה מכיר עוד דוגמאות? בוא נשווה דוגמאות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> היה מקרה אחד, אני לא זוכר. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> התחלתי בבנק ישראל, אתה צריך דוגמה אחרת. זה חריג מאוד. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני מכיר מקרה אחד. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> זה חריג מאוד שהממשלה בכללותה, כי אתה לא מצפה לזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלי אבידר, בבקשה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין אפשרות לתת לראש הממשלה להיות ממונה כאדם שאחראי על הביצוע, ולו רק מהטעם שאנחנו נמצאים כרגע במצב לא הגיוני. אם היינו במצב הגיוני לא היינו מתווכחים פה, היינו זורמים, הוועדה הייתה מתקתקת את הכול תוך שניות. אנחנו נמצאים במצב לא הגיוני. אני לא רוצה כאן לחזור לעניינים פוליטיים, אין לי כבר כוח לזה, אבל אני לא חושב שצריך לתת לו את הסמכות, את האחריות בוודאי שלא. זה חייב להיות הרבה יותר רחב, זה צריך להיות עניין ממשלתי, ואפילו לא קבוצת שרים, כיוון שבדבר הזה יש הרבה מאוד משרדים שהם חלק מזה. ברגע שאנחנו נותנים לראש הממשלה את הסמכות אוטומטית הוא לוקח את נציגי השמיים המל"ל והם מתקתקים את הכול ואין לאף אחד יותר מה לעשות כאן, כמו שקרה לנו בוועדה, שהם מביאים פה דברים ואנחנו בכלל, וגם המשרדים האחראיים לא יודעים על מה מדובר. לכן, תראו, אי-אפשר לנטרל את הכנסת מהסמכויות שלה ולהעביר את זה לממשלה, לנטרל את הממשלה ולהעביר את הסמכויות לוועדת שרים, לנטרל חלק מהשרים ולהעביר לראש ממשלה. אי-אפשר, רבותיי. בואו תעשו דבר כזה, אנחנו לא מסכימים לזה, אתם רוצים, תעלו את זה להצבעה. למה אני מדבר אנחנו? אני לא מסכים שיהיה את הדבר הזה, זה לא הגיוני. האיש הזה, אנחנו בחרנו ראש ממשלה, נשבע לכם שלא בחרנו מלך, אין פה מלך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. תודה. כרגע זה יישאר ככה, מקסימום זה יהיה בהצבעה. אני לא רואה צורך לשנות דבר שהוא כמעט לא קיים ויש בזה הגיון רב לוגי, בלוגיקה בלבד. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> החלום שלי שפעם תראה משהו שאנחנו חושבים. חלום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מדבר מהשקפת עולמך ואתה צודק גם, אני אומר לך, מבחינתך. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> חלום. אני אומר לך חלום. ברגע שיתגשם החלום אני עובר לוועדת החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה יודע גם כמה פעמים שהלכנו והולכנו דברים לשינויים. פה זה דבר שיש בו לוגיקה מסוימת. יש לך בעיה עם הפרסונה, זה סיפור אחר. זה סיפור אחר. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי בעיה עם ההתנהלות ולא עם הפרסונה. יש לי בעיה עם ההתנהלות של החודשים האחרונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם את ההתנהלות אתה תולה בפרסונה, ויכול להיות שאתה - - - << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, עזוב, יש לי בעיה עם ההתנהלות. אתה חושב שאני רגוע מזה שיטילו את זה על ועדת שרים? מה? הוא ימנה עדת שרים אנטי? הוא ימנה ועדת שרים שילכו איתו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הייתי עכשיו מגיע, לו היו פה בחדר אנשים נטולי פוליטיקה בכלל, לא יודעים כלום. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> בבקשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע דבר אחד, הסמכות להתקנת תקנות היא לא משהו שאתה הולך וממציא עכשיו. אתה בעצם מישהו שצריך לראות שהדברים יצאו לפועל ויזוזו קדימה, לא יראה אלא יבדוק, אלא יוציא אותם לפועל. תחשוב שלכל דבר כזה, לכל דף נייר כזה יצטרכו החלטת ממשלה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה? גם בממשלה רזה של 18 זה הדבר האחרון שהייתי עושה כמנהל, ובניהול אני כן טוב. וגם אתה מנהל מצוין. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> יעקב, אתה יודע משהו? אסביר לך משהו, מה עשית כאן בעצם. לקחת את ראש הממשלה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה לקחתי? אומרים לך שכל הדברים ככה מתנהלים. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> מצוין, תן לי רק להגיד. אגיד לך בדיוק מבחינה ניהולית. דיברת על ניהול, בוא אסביר לך על ניהול. לקחת ראש ממשלה שצריך להיות ה- oversightשל כל מה שקורה, ואמרת שהוא אחראי על הביצוע. זה אפילו לא צריך להיות שר, זה יכול להיות מנכ"ל, אבל אתה אמרת "ראש הממשלה". עכשיו למה ראש הממשלה? מסיבה פשוטה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, ראש הממשלה זה אישית או משרד ראש הממשלה? << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה ראש הממשלה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה, אני שואל. אתה מעורר לי שאלות, אני שומע ומקשיב לך בקשב רב, שואל מזה שאלה ואתה לא עונה לי. ראש הממשלה זה ראש הממשלה אישית או משרד ראש הממשלה לצורך העניין? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> מדובר על שרים. ראש הממשלה הוא ראש הממשלה, השר שעומד בתפקיד, זה האדם עצמו, בוודאי. כמו ששר החקלאות הוא שר החקלאות. רק שר מתקין תקנות, לא המשרד מתקין תקנות. מדובר פה על הסמכה להתקין את התקנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. זה יצטרך לבוא להכרעה בהצבעה או בהסתייגויות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה? לא תתקנו את זה? << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם לא יתקנו את זה, אין להם סמכות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין להם סמכות? לוועדה יש סמכות. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אין להם סמכות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוועדה סוברנית. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוועדה כן, אבל לאנשים שעומדים בה אין סמכות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אלי, לך ולי יש סמכות, ויואב מצטרף אלינו, ומיכל גם תצטרף אלינו. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שנקרא בצרפתית כפרה עלייך. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אדוני, אמרת לי להזכיר לך על משרד הרווחה, הם נמצאים על הקו בעקבות השיחות שלנו עם המנכ"ל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נראה לי שנשתהה עם משרד הרווחה עד סוף הקורונה בעניין הזה. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> זהו, אני בדיוק שואלת אותה: את נמצאת? את שם? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל יש עוד משהו לא סגור בעניין? << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> בעקבות שיחה שערכנו עם מנכ"ל משרד הרווחה בשאלה האם באמת נדרש אישור פרטני של משרד הרווחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרד הרווחה; ואחר כך ד"ר עמיר פוקס. משרד הרווחה, נטלי בזום, מה את רוצה לחדש לנו? << דובר >> אודיה איפרגן: << דובר >> אני אענה. אחרי ההוספה שהוכנס - - - גם של יציאה מהאזור המוגבל אז המודל שהצגנו היה מודל שהיה מסוכם על הממשלה. השלטון המקומי פנה למנכ"ל המשרד, ביקש את הסכמתו שלא יהיה צורך באישור של משרד הרווחה לעובדי השלטון המקומי. מבחינת מנכ"ל המשרד הוא רצה שבסופו של דבר זה יוכל לצאת לפועל, הוא הסכים להיות זה שנותן את האישור, והוא מוכן גם השלטון המקומי יחליט בעצמו ללא אישור של המשרד. אבל בסופו של דבר זאת עמדת הממשלה, אז אני יכולה להגיד רק מה אומר המנכ"ל. זהו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בקיצור, הוא לא אמר כלום. תודה, גברתי. אני מבקש לחדד שוב בחקיקה שהאישור של משרד העבודה צריך להגיע מהר ככל הניתן לרשויות המקומיות. אין דרך לעקוף את זה עכשיו. ד"ר עמיר פוקס המכון הישראלי לדמוקרטיה, הפסדתי אותך בבוקר. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> תודה, אדוני. רציתי להגיד כמה דברים כי לאורך היום היו לי כמה נקודות שרציתי להתייחס אליהם, אז אם אפשר ממש בקצרה. קודם כול לנושא האחרון. עוד לפני שהגענו לסעיף של ראש הממשלה, העניין של הסמכה של ועדת שרים נראה לי לא נכון. כמו שהיום, אגב, לפי החוק של הארכת התקש"ח הם חייבים לחזור מקבינט הקורונה ולאשר את זה בממשלה. אני חושב שזה מינימום, במיוחד לאור זה שעדיין אין פה באמת אישור מראש. תסלח לי שאני לא מסכים איתך, גם לאחר התוספת של ה-24 שעות וגם עם התיקון שאתם הולכים להכניס, שזה לא נכנס לתוקף עד אחרי 24 שעות, זה לא אישור מראש. אישור מראש זה שאם הוועדה לא מאשרת החוק לא נכנס לתוקף, או במקרה הזה התקנה. אם התקנה תכנס לתוקף ממילא גם בלי אישור הוועדה, אומנם עברו 24 שעות, אז זה לא אישור מראש. זה אישור שהוא בדיעבד, אבל פשוט הכניסה לתוקף מותנית ב-24 שעות. גם אם היה סתם אישור בדיעבד, הרי הוועדה תמיד יכלה להתכנס מייד בתוך דקה אחרי כינוס התקנות ולבטל את התקנה. זה לא באמת שינוי כל כך גדול, זה שהוועדה יכולה למנוע את כניסת התקנה לתוקף אם היא רוצה. הנקודה היא שככל שאין תנאי של הצבעה בעד התקנה בכנסת היא לא נכנסת לתוקף. ולפי החוק, כמו שאתם מציעים אותו, היא כן תכנס לתוקף, אלא רק אחרי 24 שעות. ואני רוצה לומר שזה יוצר אפילו במובן פרדוכסלי – אני מבין שזה בכיוון הנכון, אני מסכים איתך שזה יותר טוב מאשר בלי ה-24 האלה, נכון – אבל במובן מסוים מבחינת הכוונת ההתנהגות של האזרחים זה יכול להיות אפילו יותר גרוע. כי ישמעו שהממשלה קיבלה איזושהי החלטה, יעברו 24 שעות שבעצם כולם כבר מניחים שזה מה שעומד להיכנס לתוקף, אבל עוד לא יודעים, ואז נניח שהוועדה, וסביר שהוועדה בהרבה מקרים, ייקח זמן, היא תרצה לאסוף נתונים, אז היא לא נגעה בזה עדיין, זה נכנס עכשיו לתוקף אחרי 24 שעות, ואז אחרי יומיים הוועדה תבטל את זה. זה כל כך מופרך מבחינת יציבות, מבחינת הכוונת התנהגות זה רע מאוד. אז אם אנחנו עדיין במודל הזה שלממשלה למעשה יש סמכות להכניס לתוקף לבד, גם בלי אישור קונסטיטוטיבי של הכנסת, זו חייבת להיות הממשלה במליאתה, לא ועדת שרים. לא יכול להיות שזה יהיה. ועדת שרים יכול להיות גוף ממש מצומצם. זה לא יכול להיות גוף קטן, זה חייב להיות לפחות הממשלה. מעבר לזה, לעניין ביצוע החוק, לא כל כך הבנתי מאיל איזה תקנות ביצוע למשל צריך להתקין לחוק הזה, ולמה זה לא יכול להיות, למשל, שר הבריאות. אנחנו מדברים על חוק בריאותי. ככל שמדובר בפרטי הפרטים של איזה משהו נורא קטן, לא בטוח למה ראש הממשלה בעצמו צריך לעסוק בעניין הזה. ככל שאי-אפשר להסמיך את הממשלה כולה, כי צריך להסמיך אדם ספציפי, זה לא בהכרח חייב להיות ראש הממשלה. אני מבין שזה יכול ללכת גם לגוף קולקטיבי, כמו שאמרו בחוק של בנק ישראל. דבר אחרון, עוד פעם אני חוזר לנקודה הקודמת, אבל מכיוון אחר. כבוד היושב-ראש, אתה בצדק אמרת שלא ייתכן שיהיה את העבירה הזאת של הסמכות להתקין תקנות לביצוע פעולה אחרת. והיום, מתוך הנחה שבעצם עכשיו אנחנו כבר באישור מראש ממילא, אז אפשר היה למחוק את החריג שהכנסת שם, בצדק, שהעניין הזה של פעולה אחרת יכנס לתוקף רק באישור הכנסת. אסור למחוק אותו, כי אנחנו עדיין במצב של אישור בדיעבד ככל שעברו 24 שעות. לכן החריג הזה חייב להישאר, כמו שאוסאמה ביקש ממך. החריג הזה צריך להישאר בגלל שהוא מנוגד לחלוטין לכל החוקיות. לא ייתכן שהכנסת תסמיך את הממשלה לעשות עבירה שהיא לחלוטין עמומה, לפעול כל פעולה אחרת בלי שיהיה אישור של הכנסת לזה. וזה המצב היום, אין שם אישור מראש של הכנסת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זאת לא עבירה. רק לחדד, עמיר, שלגבי הבעייתיות אני מאוד מסכים איתך לגבי ההוראה הזאת, רק זאת לא עבירה, זאת הסמכה לבצע פעולה שהיא כבר בתקנות. זאת לא עבירה, רק בוא נדייק בדבר הזה. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> לא אמרתי שזאת עבירה. הממשלה יכולה להתקין תקנה שיהיו בה עבירות של סירוב לבצע את אותה פעולה אחרת. הרי למה כל כך נזעקנו מהדבר הזה ואמרנו לא, כי זה חייב להיות באישור מראש של הכנסת. אז עכשיו אתם מוחקים את זה כי אנחנו באישור מראש? אבל אנחנו לא באישור מראש, גור, תסכים איתי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> נזעקנו בגלל שהדבר הזה הוא חריג, אבל הוא לא חריג בגלל ההיבט הפלילי, הוא חריג בגלל שאתה באמת מחייב פעולה אקטיבית מאדם, מהפרט. אבל לא בגלל העניין הפלילי. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> אבל אתה מסכים איתי שעוד לא הגענו למצב של אישור מראש? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני לא חושב שאפשר לקבוע עבירה בעניין הזה. זה רק להבין לפרוטוקול שחלילה כוונתך טובה, שלא תצא הפוך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, הולכים לקנות אנשים ברחובות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אין פה עניין פלילי. אני מניח שגם הממשלה תאשר שבשום אופן אין כוונה להפליל את מי שלא - - - << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> אין כוונה ואין סמכות כזאת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> סליחה, גם אין סמכות. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> אבל עדיין היה פה רצון למנוע את הדבר הזה של הפעולה האחרת בלי שיש אישור מראש של הכנסת, ואנחנו לא במצב הזה. אתה מסכים איתי, גור? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עמיר, קודם כול היה חשוב מה שגור הבהיר. ואל תשכח שגם ההחלטות האלה, במיוחד בסוג כזה של מתן רשות לעשות פעולה מסוימת, יעברו הרי גם באישור של קבינט או של ועדה או של מה שלא יהיה, שיושבים שם היועץ המשפטי לממשלה. אני לא מאמין שדברים כאלה יכולים לעבור. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> זה נכון לכל החוק. היועץ המשפטי לממשלה מעביר את כל מה שהממשלה מעבירה, אבל אתה בעצמך אמרת שאתה לא מוכן שדבר כזה שמנוגע לעקרון החוקיות יעבור בלי אישור הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, עמיר, תקשיב, זה נכון שהפה שאסר הוא גם הפה שהתיר. עוררתי את הדבר הזה, כי אני לא אוהב דברים מסתוריים שלא שזפה אותם עין. אבל בוא נהיה פרקטיים, הסברת מקודם את החיסרון למרות המעלה, אבל עדיין יש חיסרון ב-24 שעות, שזה לא מספיק וכו'. דווקא לסוג דבר כזה שהוא דבר פרט, הוא פרט, תאמין לי שגם 24 שעות, לכל יושב-ראש ועדה שיהיה, יספיקו בשביל לדון בזה, ואם זה דבר חריג להעיף את זה ברמה הפרקטית. לכן זאת הסיבה, ביחד עם עוד סיבה, לפי המלצה גם של הצוות המשפטי, שלא רציתי לעשות מסלולים שונים של דברים. לכן, גם בגלל שיש לי מסלול מקוצר, מה שנקרא, אבל הוא עדיין מסלול, בטח לסוג כזה, וגם כדי לא ליצור כמה סוגי מסלולים, אז כן עשינו את זה. אבל אני שומע מה שאתה אומר, כרגע זה נשאר ככה, ודי. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> הוא היה נכון, וחבל למחוק אותו. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ורד וינדמן, המועצה לשלום הילד. << דובר >> ורד וינדמן: << דובר >> תודה, אדוני. אני רוצה לחזור לסעיף 15, שמירה התייחסה אליו וגם אודיה ונטלי. אני חושבת שההסבר, ואני מבינה שיש הסכמה ואנחנו כבר אחרי וכו', אבל אני מרגישה שאני מוכרחה לומר את זה. ההבחנה שנעשתה בין עובדים סוציאליים, שבעיני הם עובדים סופר חיוניים, לבין רופאים, סוהרים, שוטרים, היא הבחנה מקוממת בעיני. וליצור איזשהו מנגנון שמסרבל, אישורים על גבי אישורים, ובתור מי שעמדה בראש השולחן הבין מגזרי בגל הראשון, יודעת מאוד מאוד מקרוב כמה היה קשה להחזיר את כל אותם עובדים חיוניים, במיוחד את העובדים הסוציאליים לעבודה. אני חושבת שלהסדר הזה אין שום הצדקה, הם עוסקים בהצלת חיים, ודאי של ילדים ונוער בסיכון לא פחות מכל אחד אחר שמנוי בסעיף קטן אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. גור, אתה רוצה להמשיך? << דובר >> גור בליי: << דובר >> ממשיכים לסעיף 38. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> אפשר לשאול מה ההתייחסות שלנו להערה של ורד? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, כבר דנו בזה וחזרנו ודנו וחזרנו. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> והחלטנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ועמדת משרד הרווחה, שהוא אמון גם על הנושאים של העובדים הסוציאליים, זה שבמקרים האלה – המדובר בכאלה שיוצאים מאזור אדום לאזור שהוא לא אדום. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> כן, הבנתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסופו של דבר זאת הייתה עמדת המשרד. העמדה שלי הייתה שדינם כמו כולם. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל עמדת הממשלה, כולל משרד הרווחה שאמון על העניין הזה, הם אמרו שיהיו אישורים, הרשויות יגידו מי הנחוצים להם, והנחוצים האלה יקבלו אישור. אנחנו מקווים שזה יקרה מהר. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> תודה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו חוזרים לעמ' 38. עדיין אנחנו ממתינים מהממשלה לסגירה לגבי הנושא של האצילה לוועדות שרים. מתחת לזה יש נוסח שכבר הוקרא לגבי החובה של הממשלה לפרסם בצורה בהירה לציבור את כל העבירות וכל הסמכויות שקשורות בזה. לא אחזור על זה כי זה כבר הוקרא בוועדה. יש פה סעיף חדש בתחתית עמ' 38, "שמירה על מידע", זה עוד סעיף שקשור בהגנה על הפרטיות שהוועדה ביקשה שיתווסף. אלו בעצם כל ההצהרות שניתנות על תסמינים, על היעדר תסמינים לקורונה, בשביל לוודא שאין איזושהי שמירה של המידע הזה בכל מיני גורמים וגופים, אז נוספה הוראת פרטיות כללית לבקשת הוועדה בעניין הזה. "על מידע שהתקבל לפי סעיפים (8)(א)(7), 10(ב)(5), 12(א)(3) יחולו הוראות אלה: (1) המידע ישמש לשם קיום ההוראות המגבילות כניסה למקומות המפורטים בסעיפים האמורים, ולתכלית זו בלבד; (2) אם המידע התקבל בתשאול, הוא לא יועלה על הכתב ולא יישמר; (3) אם המידע התקבל בהצהרה, הוא יימחק בסמוך לאחר הכניסה למקום או לקבלת השירות, ולא יאוחר מ-24 שעות ממועד זה; עד למחיקת המידע תוגבל הגישה אליו לבעלי תפקידים שהוא דרוש להם לשם הגשמת התכלית האמורה בפסקת משנה (א); (4) אדם שהגיע אליו מידע לפי הסעיפים האמורים ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש פרט לתכלית האמורה בפסקת משנה (א)." כל הרעיון פה הוא שהמידע שעולה מהצהרות הבריאות האלה, שניתנות בכל מיני מקומות, גם אם הוא ניתן בצורה כתובה או ממוחשבת ואפשר לשמור אותו, יש הגבלות על זה שחלילה לא ייעשה בו שימוש לרעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. הלאה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> עכשיו אנחנו עוברים לשורה של תיקונים עקיפים שסוגרים, בעצם סעיפים שכבר דיברנו עליהם קודם, לעניין הסמכויות של בתי המשפט השונים. אלו דברים שנדונו בסעיפים השונים, אני אקריא אותם. "חוק בתי המשפט – הוראת שעה בתקופת תוקפו של חוק זה יקראו את התוספת השלישית לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], כך שאחרי פרט 5 יבוא: "46. חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020."" זה להסמיך את בתי המשפט לעניינים מקומיים בהקשר של הדברים שנקבעו לעניין זה בחוק. "חוק בתי משפט לעניינים מינהליים – הוראת שעה בתקופת תוקפו של חוק זה יקראו את התוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000‏, כך שאחרי פרט 61 יבוא: "62. החלטה בהשגה לפי סעיף 22 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020."" זה פשוט סוגר מהצד של חוק בתי משפט לעניינים מינהליים את האפשרות לעתור על השגה שלא התקבלה כנגד החלטות בהקשר של אזור מוגבל. "חוק העבירות המינהליות – הוראת שעה בתקופת תוקפו של חוק זה יקראו את התוספת הראשונה לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו–1985‏, כך שבטור א', בסופו יבוא: "חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020."" זה שוב בשביל לאפשר את מה שבעצם כבר נעשה בחוק הזה, אבל שוב לסגור את המעגל שלא תהיה סתירה עם חוק העבירות המינהליות, פשוט להסמיך את העובדה שעבירות פליליות בחוק הזה מומרות בקנסות מינהליים. לנציגי הממשלה או לחברי הכנסת יש איזשהן הערות? זה עניין טכני לסגור את הפינה הזאת. עכשיו אנחנו עוברים לביטול חוק אזור מוגבל, אבל הוא מתחבר למה שבא אחרי זה, אז אולי אקריא קודם את 41. "הוראת מעבר 41. ביום תחילתו של חוק זה יראו כאילו ניתנה הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה שתוקפה 45 ימים, ויראו בהכרזה הזו כאילו ניתנה לפי סעיף 2(א)." << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה הסעיף האוטומטי שאמרנו בהתחלה שהוא בכל מקרה, לכן כל מה שיהיה אחר כך זה רק חידוש. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ההכרזה הסטטוטורית של 45, התוספת שיראו בהכרזה הזו, הכרזה כאילו ניתנה לפי סעיף 2(א). הוספנו אותה, הוועדה, כדי שיהיה ברור שבכל הארכה צריך לבוא לקבל אישור מראש של הוועדה, והיא תחול כבר עכשיו על הפעם הראשונה שמאריכים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על הפעם הבאה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זאת אומרת שהחוק הזה יכנס לתוקף. יהיה מצב חירום ל-45 ימים, חמישה ימים לפני תום 45 הימים האלה יצטרכו לבוא לוועדה בשביל לקבל את האישור להארכה ב-60 ימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תראה באיזו אדישות זה עובר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני חוזר למה שלמעלה, מעל הוראת המעבר בעמ' 39, ביטול חוק אזור מוגבל. תראו, את זה אסביר באופן כללי. במקור בהצעת החוק הממשלתית דובר על ביטול התקש"חים השונים באופן נרחב. כרגע בעצם חל בינתיים שינוי, התקש"חים הוארכו בחוקים, והממשלה פנתה ואמרה שהם לא רוצים לעשות ביטול גורף של כל החוקים לקיום או להארכת תקש"חים, כי בעצם אין עדיין את התקנות מכוח החוק הזה שיחליפו אותם. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ומתי זה יהיה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על זה ישבו אתמול. זה היה אתמול העיכוב הגדול עד שכתבו את זה, כי היו צריכים לעשות קורלציה בין שני הדברים הללו כדי שלא יימצא מצב של וקום ביניהם. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא הבנתי. בממשלה לא יודעים שיש את החוק הזה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איזה ממשלה? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה שאנחנו עובדים עליו. זאת הפתעה שצריכים להתקין תקנות? << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> הם פשוט כל היום פה, אין להם זמן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא מדבר עליכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה רק הם. אתה כן מדבר עליהם. אתה לא מתכוון, אבל אתה כן מדבר עליהם. זה מה שיש. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> דרך אגב, בזה אתה טועה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בזה שהם רצו לוועדת קורונה באמצע שהייתי פה והייתי צריך לחכות כמה שעות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, הם לא, הם היו פה. יעקב, אם כבר אנחנו מדברים על זה, סתם ככה דיבור צד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הצעות ייעול יש לי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תקשיב, ממשרד הבריאות לא נמצא פה בן אדם אחד. יש נציגה עכשיו שהיא משנה ליועץ המשפטי שנמצאת פה, יש אנשים במשרד הבריאות, יש אנשים במשרד העבודה והרווחה, יש אנשים במשרד הכלכלה, אלה שצריכים להוציא את התקנות. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> מי שכותב את התקנות זה משרד המשפטים והם באמת כל היום פה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חברים, לא, אל תגזימו, תהיו איתי שנייה. משרד המשפטים ללא ספק הוא המעטפת, משרדי הממשלה עובדים. אני רק מתקן אותך, אני לא אומר שלא צריך עצה, אבל לעשות מזה סיפור שכולם פה, מה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה יודע מה, לפחות בחלק מהדברים אתה צודק. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אסביר מה נעשה פה והוועדה תצטרך להכריע לגבי כמה זמן נותנים להם בעצם בדבר הזה. קודם כול אוסיף, כי שכחנו קודם בפרטיות גם את סעיף 11(א)(4). << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש לי שאלה מקדמית, גור, אם יש זמן למה צריכים לעשות את זה עכשיו? אם יש זמן והממשלה יודעת להתנהל, מישהו יכול להסביר לי אם היא מתנהלת, למה צריך בכלל את החוק הזה עכשיו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי הם פוקעים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אולי רק אשלים את ההסבר, ואז הממשלה תסביר, כי אני חושב שהם יעשו זאת טוב ממני. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> סבבה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> למה הממשלה צריכה את זה עכשיו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כרגע. אני לא אומר שלא צריך את זה עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מעל 41, עמ' 39. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אשלים את ההסבר שהתחלתי לתת. מה שכבר כן נכנס פה זה שהחוק של האזור המוגבל, חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל), תש"ף–2020, בטל. זה כן נכנס, כי באזור מוגבל אין תקנות משלימות. ההסדר קבוע בחוק המסגרת עצמו. ברגע שהחוק הזה עובר, חוק הארכת תקש"ח אזור מוגבל מת, והחוק הזה מחליף אותו. זה דבר ראשון. לעומת זאת, ואנחנו עוברים לעמודים 41 ו-40, לגבי שלושה חוקים נוספים של תיקון או הארכת - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, מה עם 41? << דובר >> גור בליי: << דובר >> על 41 כבר דיברנו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יום תחילתו? - - - כאילו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא כאילו. כאילו הופתעת. על זה דיברנו בבוקר, שהיה בכל מקרה. הוא היה 30 יום, אוסאמה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אה, זה זה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> לגבי שלושת החוקים האחרים "לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום": הגבלת פעילות, הגבלת מס' עובדים במקום עבודה, והחוק לקיום תקש"ח האכיפה, אי-אפשר לבטל אותם. הממשלה לא יכולה להתמודד עם ביטול מיידי שלהם כמו אזור מוגבל, אלא צריך אותם לתקופה מסוימת. עכשיו אולי הממשלה קצת תסביר לגבי העניין הזה, ואז נסביר לגבי המנגנון שמוצע בהקשר הזה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איל, האמת שלא כל כך הבנתי את ההסבר של גור. תוכלו להסביר לי בדיוק מה קורה ומה צריך בדיוק? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אסביר לו את המנגנון, ואז אם מיכל נציגת משרד הבריאות תרצה להסביר את הצורך, אולי כמעטפת. לא הבנת את גור, ואני בטח לא אסביר את הכול. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא הבנתי, לא אמרתי שגור לא הסביר טוב. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> העניין הוא כזה, אנחנו מקימים פה סמכויות חדשות מכוח החוק. חלק מהסמכויות האלה היום קבועות כבר בחקיקה ראשית אחרת, אותם חוקים לתיקון ולקיום, אבל קבועים בחוק עצמו כפי שהוא. לגבי אחד מהחיקוקים האלה, חוק תקש"ח הגבלת פעילות, החוק שהחליף אותו, גם יש מנגנון שמאפשר בדרך גמישה יותר לשנות את הוראות החוק באמצעות צו. אלו הצווים שמגיעים לוועדת הקורונה בכנסת. לכן זמננו גמיש יותר להתאים את ההוראות ואת ההגבלות לנסיבות המשתנות. אבל יש נתח שלישי שלא מופיע בכלל בחיקוקים האלה, בעיקר המקבילה לסעיף 7 בחוק הקיים, שהוא הגבלת המרחב הציבורי, קוראים לזה סגר. כלומר, למנוע מאנשים 100 מטר, 500 מטר, לא לצאת מהבית. כיום אין כלי לממשלה - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למעט החוק הזה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> נכון, אם אין את החוק הזה. כך שיש דברים שמקבילים, ויש דברים ייחודיים, בלעדיים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בשביל להבין, אם החוק הזה נניח מחוקק מחר, מוחרתיים, יש תקנות שיכולות לפעול מכוח החוק הזה לגבי 100 מטר, לגבי כל הדברים האלה? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יכולות להיות. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> זה הצורך המיידי שאין לו מענה משפטי כרגע. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> התקנות האלה קיימות כבר? הן כתובות? << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> לא. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> משרד המשפטים לא כותב אותן, אבל לא. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו מחוקקים עכשיו את החוק הזה שמאפשר לנו לסגור לקונות שכיום לא נמצאות בחוקים האחרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל ללקונות שאנחנו רוצים לסגור עדיין אין תקנות. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> זה לא לתקנות בדיוק. התקנות לא נכתבות. אנחנו לא כותבים תקנה של סגר. אם יהיה צורך והנסיבות מחייבות את זה אז יותקנו תקנות בהתאם. אפשר להכין טיוטה כזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם תהיה החלטה ויהיה צורך על פי החלטת הממשלה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כמה זמן לוקח להכין תקנות כאלה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שעה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> לא יודע, זה תלוי מה ההיקף שלהן ומה התוכן שלהן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני פשוט בודק אם יש מספיק זמן להביא אותן לכנסת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הכול בשלוף. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> זה תלוי. בעולם התקש"ח אם זה שינוי וזאת הוראה קטנה היא קצרה. לא בהכרח זה יהיה מעטפת שלמה וארוכה, לפעמים כן, לפעמים לא. דווקא דברים שהם ארוכי טווח בדרך כלל הם טקסטים יותר ארוכים ומלאים, כי אלה הסדרים פרטניים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כלומר, כרגע למעט הדברים האלה, כל הדברים האחרים עדיין ימשיכו להיות מכוח החוקים וההארכות שעשינו עד היום. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> לתקופת ביניים קצרה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> תכף נדבר עליה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תקופת הביניים, מתי היא תגמר? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> שימו לב, יש פה סמכות מקבילה. זאת אומרת שגם בתקופת הביניים תהיה סמכות פורמלית מכוח החוק החדש, ולכן נתקין בו תקנות לפי הצורך. אבל אם נעשה את זה נצטרך להבטיח שאין – אולי את זה גור רצה להסביר, כי הוא לא הסביר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש תאריך שבו נגמר? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> הוא מופיע כאן בטקסט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בדיוק, עמדנו על העניין הזה שלא יהיה מצב שיימשכו את זה בגלל שכבר את זה לא צריך או מה. יגמר, תכף נשמע מתי נגמר יומו. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> יש סעיף מקסימלי, אבל יש גם כאן מנגנון גמישות, צריך לומר את זה, שהכנסת תוכל – בקריאה אחת, לא בשלוש קריאות – לפי בקשת הממשלה להאריך את התוקף. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> של הקודמות. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> כן, וגם של החוקים. אלו חוקים בעצם, וגם לקצר אותו ולהקדים. אנחנו שואפים שהכי מהר שאפשר נגיע למצב שהמסגרת, שהבסיס הנורמטיבי הוא החוק הזה, אבל אנחנו צריכים באופן מיידי שיהיו לנו את הכלים באותם הקשרים שאין לנו את הכלים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל מה התאריך, איל, כשהכול נגמר וזה בתוקף? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> כרגע כתוב ב-10 באוגוסט, אבל עם אפשרות להאריך אותו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בהנחה שהכול בסדר ב-10 באוגוסט כל הדברים האחרים שקשורים לחוק - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכנסים לתוך חוק המסגרת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ונעלמים. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> והחוקים האחרים יפקעו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נעלמים כלא היו. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> נכון, זה היעד. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> חוץ מצווי בריאות העם, שעדיין לא קיבלנו תשובה עליהם. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> סליחה? << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> איזו תשובה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> לא, באמת, צווי בריאות העם, שלמשל חלקם עוסקים במוסדות חינוך. היינו בוועדה, מילא את מקומך חבר הכנסת גינזבורג, אמרנו שיש צו בריאות העם שאוסר היום פעילות של מוסדות חינוך, אוסר על קייטנות, אוסר על כל מיני דברים כאלה. עכשיו הממשלה בפיקוח פרלמנטרי הוסמכה לטפל במוסדות חינוך. << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> זה ברור. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> זה ברור שהכוונה בזה שהממשלה הציעה הצעת חוק לכנסת עם סעיף ספציפי לעניין מוסדות חינוך. הכוונה היא שהתקנות הבאות יהיו מכוח החוק הזה, וברגע שיותקנו אותן תקנות יבוטל צו בריאות העם לעניין מוסדות החינוך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שגם פה יש תאריך? << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> נכון, רק אין דד-ליין. אין דד-ליין. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> לא צריך תאריך, כי זה לא חוק, אז לא צריך לכתוב את זה ברמת החוק. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אז עד ש-. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> עם התקנת התקנות גם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> והממשלה לא תוכל לעשות שימוש באותן תקנות ספציפיות שהן כפולות או סותרות? << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> נכון, היא לא תעשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רק להבין את זה. מרגע זה החוק הזה מחוקק, צריכים תקופת ביניים על מנת להתארגן, נקרא לזה עד 10 באוגוסט, ומה-10 באוגוסט חוק המסגרת קובע את כל ההתנהלויות בקורונה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא 10 באוגוסט יותר, יואב. ב-10 באוגוסט זה צריך להיות כבר אחרי חלק מהתקנות החדשות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אומר שוב, ב-10 באוגוסט נגמרים כל הדברים ששינינו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל זה לא ההסדר המלא. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> יש מנגנון של ההארכה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרת מנגנון הארכה. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> וגם של קיצור. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש פה הארכה או קיצור. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> מבחינת הממשלה כמה שנעשה את זה יותר מהר זה יהיה יותר נכון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הבנתי. אבל אני מסתכל על ה-10 באוגוסט בהנחה שהכול בסדר, אנחנו נפטרים מהרבה מאוד דברים, בלבלו אותנו כבר כל מיני חוקים, זה החוק המרכזי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ויישארו לנו עוד כמה דברים נוספים שצריך לטפל בהם שלא נמצאים פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> מה זאת אומרת? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> לעניין הגבלת פעילות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> אתה מתכוון לצווי סגירה והמלוניות? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> עם זה נגיע לוועדה בשבוע הבא. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אבל להם אין מקבילה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הבנתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יואב, את התאריך הזה כבר אתה ואני נקבע. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רק רציתי להבין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נתת וקיבלת תמונה מלאה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> וחשוב לומר עוד דבר. התקנות מכוח החוק הזה, כיוון שהן תקנות, לא יכולות לסתור הוראות של החוקים שהם הארכת תוקף תקש"ח, ולכן אין כוונה להוביל למצב הזה. מכאן המנגנון שמאפשר לנו גם להקדים את הביטול של חלק מהסעיפים בהליך מקוצר, כדי שלא תיווצר הסתירה מצד אחד, ומצד שני שנוכל לקבוע כללים שהולכים לפי המסלול הזה, שהוא המועדף, אני מניח, גם מבחינת הכנסת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז באמת רק בשביל לחדד ולסכם את זה, כי יש פה גם משהו שהוועדה צריכה להכריע, כי הכלל הוא לגבי שלושת החוקים להארכת תקש"חים הקיימים, שהם יפקעו ב-10 באוגוסט, וזה נעשה תיקון עקיף. כי כל אחד מהם פוקע בתאריך אחר, חלק אחרי זה, חלק לפני זה, עושים יישור קו, ב-10 באוגוסט כולם פוקעים. כן מוצע לאפשר לכנסת, בהחלטה לבקשת הממשלה ועל פי המלצת ועדת החוקה, אותו מנגנון שנקבע בחוק ה-VC בתקש"ח האכיפה, להאריך או לקצר. זאת אומרת, או להקדים לפני ה-10 באוגוסט את הפקיעה או לאחר אחרי ה-10 באוגוסט את הפקיעה. צריך להחליט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הבנתי. אה, או להאריך או לקצר, בסדר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הוועדה צריכה להגיד בכמה ימים מקסימום אפשר לבקש מעבר ל-10 באוגוסט. כלומר, לקצוב מה המקסימום. אם נגיד הממשלה אומרת: אנחנו לא מספיקים להתקין תקנות, לא נעמוד ב-10 באוגוסט, תנו לנו עוד x ימים, הוועדה תצטרך לאשר והמליאה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תרצה גם כמה x ימים לקיצור? << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, לקיצור היא יכולה בכל רגע נתון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שכדי שלא נסבך את עצמנו סתם – כי עוד פעם, ואם נופל טיל מחר ואין לך תקנות, לא יודע – אנחנו רוצים שזה יהיה כמה שיותר מהר. אנחנו עושים את המנגנון של הארכה רק To be on the safe side, אם נקבע אותו מחר אני צריך לעשות ביטול, לא רוצה. אנחנו אומרים כאן בוועדה שאני מקווה בשבילכם שלא תבואו לבקש הארכה, מאוד מקווה, כי זה בסוף זה בידיים של הפקידים, לא רק בידי הנבחרים. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> על ההארכה או על הקיצור. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הוא מדבר על ההארכה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על ההארכה. לא שלא תבואו לפה בכלל, איל, לא מוותר עליך, כבר התמכרתי, מה שנקרא. לא יודע, מה אני אקבע, כל מס' זוכה, זה לא רציני. מה, לא יאוחר מחמישה ימים, שלושה ימים, עשרה ימים, מה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> השאלה אם הוועדה תאפשר להם לקבל הארכה אם הם באים לקבל אישור מעבר ל-10 באוגוסט או לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אתם חושבים שיש בזה צורך, שכדאי. מה אתה אומר, יואב? << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה עניין של הממשלה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> הצורך מאפשר לנו גמישות. אני חושב שהשיקולים הם די ברורים, אנחנו שואפים להגיע ל-10 באוגוסט, אבל - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> האמן לי, כמות הגמישות שקיבלתם פה בחוק הזה, אני כבר לא יודע כמה גמישים אפשר להיות עוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רוצה לקבוע זמן, כי אז תגיעו לזמן הזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה שתבואו לפה, אין כזה דבר, נצטרך להחליט. אם תבואו ותגידו: יש לנו עוד שלושה ימים, ארבעה ימים, נעשה את זה. אבל לא יודע, אם קרתה חלילה הדבקה המונית במשרד מסוים בארץ, במשרד ממשלתי ואין עובדים, ולהם יש - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל, אדוני היושב-ראש, בחקיקה אתה חייב, מקובל לתחום מה המקסימום ימים שהם יכולים לבקש כארכה, כי אחרת הם יכולים לבקש חודשים של ארכה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה חשבתם לבקש? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אני מעריך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מעריך או שלא חשבתם על זה עוד? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אני מתאם. כפי שאני מבין אנחנו מנסים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תתחיל את שלך, אני אעבור אחד אחד. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> הפרופורציה היא בין מה תקופת הבסיס ולפי זה בוחנים את ההארכה. אז בחישוב מהיר אם אנחנו מדברים כאן על סדר גודל של שלושה שבועות לתקופה הראשונית - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> עד 10 באוגוסט. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אז אני מעריך שעוד שבוע-שבוע וחצי זה אמור להיות פרק זמן סביר בעיני. << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> עוד פעם, המטרה שלנו כמובן להגיע עם תקנות לפי החוק כמה שיותר מהר, אבל לא יודעת מה יהיה, שלא נימצא במצב שנצטרך תיקון חוק בשביל להאריך בעוד כמה ימים. הרי בכל מקרה ההארכה היא לתקופה אחת, ובכל זאת צריך להגיע לוועדה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כמה זמן הארכה אתם רוצים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מפחד לקבוע זמן כי זה יגיע בדיוק לזמן. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> חייבים זמן. << דובר >> שי סומך: << דובר >> שבועיים? << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> יותר. ובכל מקרה לתיקון חוק האכיפה כן יידרש לנו כנראה פרק זמן ארוך יותר. ואם אתם זוכרים בהארכה של תקש"ח אכיפה ביקשנו 45 ימים ועוד 30 ימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה היה משהו אחר. << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> נכון, לא לחינם ביקשנו שם תקופה ארוכה יותר של הארכת תוקף. זאת אומרת שביקשנו שם עוד אופציה של הארכה נוספת של 30 ימים, כי היה שם איזשהו עניין של אכיפה של הצו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> צווים מכוח פקודת בריאות העם. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> כן, אבל האכיפה פוקע ב-30 ביולי, כך שגם ככה אנחנו מוסיפים עשרה ימים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז כל הלחץ הזה כדי שיהיה העניין הזה של סגר בסוף השבוע? שאני מבין שהוא ירד מהפרק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה ירד? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא ירד? הסגר בסוף השבוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא יודע, אצלי הוא לא עלה והוא לא ירד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה היית אצל רוה"מ, לא אני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הייתי בנושאים אחרים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לאאאא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, בנושא של העזרה לשכבות החלשות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, באמת, אני שואל למה, כי עכשיו השעה שבע וחצי ועוד לא סיימנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה עכשיו קשור לזה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני שואל, להוראות האלה, אכיפה, כמה זמן יש? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> עד סוף יולי, עד סוף החודש הזה, לדעתי. אכיפה זה עד סוף יולי, נכון? << דובר >> גור בליי: << דובר >> כן, עד 30 ביולי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> וחוקים אחרים גם עד סוף יולי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני מקווה שהם יעבדו בטור במה שהם יצליחו להביא את התקנות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני אומר שאם אין כזה לחץ, למה הלחץ הזה היום, אפילו בשעה שלוש-ארבע לפנות בוקר, למה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על זה עניתי לך כבר. שאלת אותי את זה היום כבר פעמיים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הבנתי. יש אכיפה, יש תקנון, אם כל העניין הזה זה שכביכול תהיה סמכות לממשלה, 100 מטר, 500 מטר, היה, לא היה, אין היום סמכות לממשלה להורות על לא לצאת מהבית? איך היה? מכוח תקש"ח? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שאלת ואני אומר עוד פעם, אוסאמה, חברים, אני מציע שבועיים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> שבועיים, אוקיי. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> זה עניין חשוב, אם יהיה צורך צריך שבועיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עד שבועיים, גברתי. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> 14 יום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נראה לכם, חברים? << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> אדוני, לגבי תיקון חוק האכיפה אני אבקש שתהיה אפשרות להאריך ב-21 ימים עד סוף אוגוסט, כפי שכבר היום יש לפי תקש"ח הארכת תוקף. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בסדר, כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש את ההארכה שלנו. << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> של 30 יום. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז זה יהיה 14 בשני החוקים ופה 21. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל למה דווקא בחוק הזה? סתם, תסבירי לי. << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> אשמח להסביר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בגלל ששם יש את ההסדרה הנפרדת שהם צריכים לעשות עם הצווים מכוח פקודת בריאות העם, יש שם מורכבות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו רוצים לנטרל אותם, נכון? אם אני מבין נכון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אתה צריך למצוא מענה לאכיפה שלהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלא מתוך צו בריאות העם דווקא. << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> נכון, אנחנו עדיין לא יודעים מה תהיה האכסניה. אנחנו צריכים לבדוק איפה יהיה המקום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תראה, יואב, גם אני לא אוהב את זה, אבל במטרה פה לכאורה יש איזשהו דבר טוב, כי אנחנו מתחילים להיפרד מצו בריאות העם לפחות בחלקים מסוימים. << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> אנחנו לא נפרדים מצו בריאות העם, רק נסדיר את האכיפה של צו בריאות העם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה לא קשור לחפיפה בדברים אחרים שהם - - - << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> דברים אחרים, לדוגמה, כפי שנאמר פה, לגבי מוסדות חינוך, מקסימום ניפרד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז זה יגרום גם שאנחנו נפרדים מחלק ממנו, נכון? << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> מצו בריאות העם בנושא מוסדות חינוך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למשל. << דובר >> שי סומך: << דובר >> וגם מהתקהלויות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואולי אחר כך זה יהיה גם עוד נושאים, אני לא יודע מה עוד יש. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> וגם התקהלויות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, אגיד לך משהו, אני לא בקטע של שבוע-שבועיים וזה, אני מסתכל על התהליכים שקורים פה ואני אומר דברים, בקשתי להקשבתך. אוסאמה צודק, אני לא מבין מה הלחץ. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> באמת לא מבין. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם הכול פה הולך להיות ב-10 באוגוסט – למעט אותם דברים שאיל תחם אותם, ולכן שאלתי אותו אם הוא תחם אותם, שאין כרגע מענה – תתחמו את המענה, תכתבו עמ' אחד, נאשר אותו, ואחר כך תקבעו תאריך שהכול נגמר. שהכול נגמר. אנחנו פה כל הזמן באיזשהו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה עמ' אחד? רק על הסגר? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא על הסגר, על ה-100 מטר או על ה-50 מטר. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> הצבעתי גם על הבדל נוסף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה כולל סגר. תקשיב, יואב, הזיכרון שלנו צריך להיות קצת יותר ארוך. גם דיברתי על זה בתחילת השבוע, וכשהתחלנו לדון ולהאיץ את זה אמרתי, היו שתי ברירות בידי, הייתה דעה שאמרה: בואו תעשו חוק קטן, זריז, מהיר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא על זה, יעקב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אבל על זה אתה מדבר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מדבר על העובדה שאנחנו מדברים פה עכשיו על החוק הגדול שצריך מחר, מחר, מחר להביא אותו כי זה נורא חשוב ונורא דחוף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ואני רואה שרוב החלקים בחוק הזה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני גם רוצה שיתחילו את התהליכים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה הקשר? שיתחילו את התהליכים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם לא יתחילו קודם, יהיה להם כל דבר זה. מרגע הישמע הגונג אנחנו תוך תקופה מסוימת נכנסים להסדרה כזאת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל שים לב, הגונג הזה מגנגנג לנו כבר הרבה זמן כל מיני - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואני לא רוצה שיגנגנג לנו, ואני רוצה לגמור אותו, כי אני רוצה שבוע הבא לדון על נושאים חשובים אצלי בוועדה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל אגיד לך עוד משהו, יעקב, הנושאים הכי חשובים שדנו אצלך בוועדה לא באו למיצוי, באו להחלטת ממשלה, לא להחלטת כנסת. הדבר הכי חשוב פה זה בדיעבד או לא בדיעבד, בזה כולנו מסתובבים סביב הסיפור הזה כבר שלושה שבועות. בדבר הכי חשוב לא מטפלים, ובסוף אנחנו מתעסקים פה שבוע-שבועיים על החוק. וזה התסכול שלי, לשבת פה שבועיים ובסוף בסוף בסוף מתעסקים עם הדבר הזה. זה התסכול שלי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תמיד מגיע בסוף - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מותר לי להגיד את התסכול שלי בשעה הזאת? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מותר. מותר. בשעה כזו מותר לך אפילו להגיד עוד תסכול אחד, אבל לא עכשיו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יעקב, אני מציע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לסיים כרגע, ואחר כך נציג את כל ההצעות, ונדבר על לוח הזמנים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> סיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מבחינתי אמרתי כבר את דעתי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני אקריא את הסעיפים הרלוונטיים שדיברנו עליהם עכשיו ואחרי זה נחזור לסעיף של התוקף. תיקון חוק הגבלת פעילות, זה בתחתית עמ' 40. "בסעיף 1 לחוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) – (1) במקום יום "ט"ז באב התש"ף (6 באוגוסט 2020)" יבוא "כ' באב התש"ף (10 באוגוסט 2020)"; (2) על אף האמור "הכנסת רשאית בהחלטה, לבקשת הממשלה ועל פי המלצת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להאריך לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 14 ימים או לקצר את תוקפו של החוק האמור; בקשת הממשלה תוגש לוועדה האמורה." תיקון חוק הגבלת מס' עובדים" << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> גור, אבל לא תקופה אחת נוספת, שתהיה הגמישות. צריכה להיות גמישות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני חושב שזה מה שדובר. דובר על תקופה אחת נוספת. תיקון חוק הגבלת מס' העובדים 41. בסעיף 1 לחוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת מס' העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש) – (1) במקום "יום ט' באב התש"ף (30" - - - האמת שלדעתי כתוב בכל אחד מהם תאריך אחר, צריך לתקן את זה. כל אחד בתאריך הרלוונטי לאותו חוק. במקום התאריך שמופיע באותו חוק – "(1) יבוא "כ' באב התש"ף (10 באוגוסט 2020)"; (2) על אף האמור "הכנסת רשאית בהחלטה, לבקשת הממשלה ועל פי המלצת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להאריך לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 14 ימים או לקצר את תוקפו של החוק האמור; בקשת הממשלה תוגש לוועדה האמורה." ושלישי – תיקון חוק האכיפה 41. בסעיף 1 לחוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה)" - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה עכשיו הקורלציה של כולם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> - - "התש"ף–2020. (1) בסעיף קטן (א), במקום 30 ביולי 2020, יבוא 10 באוגוסט 2020. (2) על אף האמור "הכנסת רשאית בהחלטה, לבקשת הממשלה ועל פי המלצת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להאריך לתקופה אחת נוספת שלא תעלה" - - פה יש – "על 21 ימים או לקצר את תוקפו של החוק האמור או חלק ממנו; בקשת הממשלה תוגש לוועדה האמורה." (ב) סעיף קטן (ב) בטל." שימו לב שבגלל שתקש"ח האכיפה מסדיר גם צווים מכוח פקודת בריאות העם וגם דברים מכוח החקיקה אז פה יש את האופציה גם לבטל רק חלק. להביא בקשה לקיצור התוקף רק של חלק ממנו, מתקש"ח האכיפה, ולא את כולו ביחס לחוקים להארכת התקש"חים האחרים. עד כאן לגבי הסעיפים האלה. << דובר >> שי סומך: << דובר >> אדוני, אני מציע שזה לא יהיה לתקופה אחת נוספת, אלא לתקופות נוספות שמשכן הכולל לא יעלה על שבועיים, כי יכול להיות שנאריך בשבוע, אבל בסוף יסתבר שאנחנו צריכים עוד יומיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה, וכל פעם נכנס את הוועדה? << דובר >> שי סומך: << דובר >> כי זה חייב להיות מסונכרן. זאת אומרת, ואם תהיה איזוהי תקלה משום מה, נגיד הממשלה תדון יום נוסף, אז חייבים לסנכרן את זה. אם לא יהיה סנכרון תהיה תקלה. גם אנחנו לא נרצה לעשות את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה אתה אומר, גור? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז כל פעם תעשו את הפרוצדורה של ועדה ומליאה? << דובר >> שי סומך: << דובר >> כי אם לא, נצטרך שלוש תקופות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא בסדר. מה, הזמן שלי לא שווה? הכוחות שלי לא שווים? תהפכו את העולם ותעשו את זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני חושב שאתם יכולים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> על אכיפה? איזה סעיף? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואם הממשלה אשמה, תגידו להם שלא יהיה. << דובר >> שי סומך: << דובר >> נצטרך לקחת גרייס של כמה ימים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> החוקים של הארכות התקש"ח. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 41? << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, בתחתית עמ' 40. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש את כל הקורלציה בין כל התקש"חים מתי הם פוקעים. יש פה קורלציה בין שתי התקופות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה זה. אבל אם אנחנו מחוקקים את החוק הזה, למה אני צריך כל פעם להאריך את החוק ההוא? << דובר >> גור בליי: << דובר >> דיברנו על זה, עד שיתקינו את התקנות לחוק הזה, הם רוצים להאריך בינתיים את החוקים של התקש"חים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל פה להאריך לתקופות נוספות, ו-? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כבר דיברנו על זה מקודם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> דיברנו על זה מקודם. הם הביעו חשש שאולי הם לא יספיקו, ולכן הוועדה אמרה - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ואז ימשיכו עם זה. עשינו חוק חדש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוסאמה, רצית לדבר איתי על הזמן, אז בוא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני שואל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין בעיה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הם הביעו חשש שעד ה-10 באוגוסט הם לא יסיימו את התקנת התקנות. יש פה גם סמכות אפילו להקדים את המועד, הם יכולים לבטל, כי יש לממשלה גם אינטרס. מרחבי הגמישות שיש להם פה בחוק הזה יכולים ליצור אצלם דווקא תמריץ בהקשר הזה להוביל ביטול מוקדם יותר של החוקים האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה, חברים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> עכשיו מגיעים לסעיף היחיד שלא הקראנו. יש עוד שני דברים שצריך יהיה לחזור עליהם, וזה סעיף 43 לגבי תוקף החוק, בעמ' 40. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה אלו שני הסעיפים שלא הקריאו? << דובר >> גור בליי: << דובר >> הסעיפים שצריך לחזור עליהם זה סעיף 4 והסעיף עם ועדות השרים. "43. חוק זה" - - - ונסדיר בנוסח, למעט הסעיפים שמבטלים חיקוקים וסעיף לעניין סמכויות של קנסות, כי אלו דברים שצריכים להישאר בתוקף גם בהמשך. הצעת החוק הממשלתית דיברה על זה ש – "יעמוד בתוקפו עד יום י"ח בניסן התשפ״א (31 במרץ 2021). אני מבין שהממשלה רוצה - - - << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> עד סוף יוני. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> עד סוף חודש יוני, ה-6. בשלושה חודשים נוספים, עד סוף החודש השישי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בשלושה נוספים, זה מה שהיה בדיון. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה מה? למה, איל? אתה רוצה עוד שנה מהיום, למה? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> לא עוד שנה. אה, עוד שנה מהיום. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עוד שנה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> כשהצעת החוק הגיעה היא תיחשב את הזמן לעומת המועד שהצעת החוק התחילה, יש - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל למה אתה צריך עוד שנה? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> משרד הבריאות הסביר את ההערכה שלהם לגבי ההארכה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה נותן סמכות לממשלה להכריז, ואמרנו שהחוק הזה הוא בבחינת ההכרזה הראשונה 45 יום. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אבל אם החוק יפקע אז אין סמכויות בכלל. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הם רוצים שכל החוק יהיה בתוקף עד 30 ביוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את כל החוק אנחנו מאריכים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אם החוק פוקע אין הכרזות ואין שום דבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רציתי לשנה, אין לי כוח לעשות כל פעם את כל הדבר הזה. אין לי כוח. אבויה, רציתי שנה, היה ויכוח בממשלה, אמרו שלושה חודשים נוספים מעבר למרץ. בסדר, זה הכי סביר בעולם. אנחנו רואים מה קורה, נו, חבר'ה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא שנה. אני רציתי שנה. עוד שנה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה יוצא כמעט שנה מהיום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה. 11 חודש. היו דיבורים בהתחלה על מרץ 2021 אפילו, זאת הייתה דעה אחת ודעה שנייה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז אנחנו כותבים 30 ביוני 2021, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. אלא אם כן יש למישהו תאריך עם גימטרייה יותר טובה, שעד אז בעזרת השם כבר לא תהיה קורונה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה, 30, 31 ביוני קבעתם? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרד הבריאות, אם אני אבקש שתתייחסו, מה הייתה הבקשה שלכם? << דובר >> אודי קלינר: << דובר >> אני? עד סוף השנה הבאה אפילו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שתבינו את האיזונים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. ד"ר אודי קלינר אפידמיולוג, בסדר, אנחנו מאזנים. כל החיים אנחנו מתאזנים ומאזנים. הלאה, יש לנו את הנוסח החדש של סעיף 4 שחולק? אני לא ראיתי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ראיתי אותו אבל אין לי אותו כרגע פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם רוצים הפסקה עשר דקות? אוסאמה. << דובר >> מיכל גולדברג: << דובר >> כן, אדוני. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> עוד כמה זמן יש לנו? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוא נסיים, נו, מה נשאר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לנו רק את זה. תשלח את זה לכולם בווטסאפ, במייל, גם לאלה שלא נמצאים פה. הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 19:45 ונתחדשה בשעה 20:45.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, חידשנו את הדיון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מבקשת זכות דיבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקבלי זכות דיבור. נגמור קודם כול כמה דברים קטנים, לאחר מכן נתחיל את סעיף 4, ובאמצע, ביניהם אתן לך זכות דיבור על סעיף 4, בסדר? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> טוב. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, רק לידיעה, היא פשוט לא נמצאת פה, איילת שקד דיברה איתי אז אני מביא את דבריה. היא ביקשה שאגיד שהיא תגיש הסתייגות על הסיפור של ה-48 שעות, לידיעת היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. לא על ה-48, אלא ל-48. הסתייגות מ-24 ל-48. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ל-48, כן, היא פשוט עדינה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> שתי נקודות לגבי פרק העונשין והאכיפה באותו סעיף של המינהלת כשדיברנו על כך שתהיה תוספת בעמ' 30, סעיף שאין לו מס' כי הוא סעיף חדש שעוד לא מוספר, והוא היחיד שיש באמצע העמ'. בסעיף קטן (א) דיברנו מוקדם יותר על הסעיף הזה של המינהלת שבו קבענו בעצם את המדיניות שצריכה להיקבע, וביקשנו להוסיף גם תוספת שאומרת שבין היתר יצוינו הדרכים לצמצם ככל הניתן עימות עם אוכלוסייה מבלי לפגוע בהרתעה. סוכם להוריד את כל הרכיב הזה בגלל ההתנגדות שהייתה למשטרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את מדברת על הסעיף שדיברנו? << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא להוריד את כל הרכיב. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> לא, רק את העניין של "בדרכים לצמצום עימות עם האוכלוסייה מבלי לפגוע בהרתעה". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הפוך, הכנסנו רכיב מלא, יש בקשה של המשטרה בשלוש מילים, אם תפני אותנו - - - << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> הוספנו "בדרכים לצמצום עימות עם אוכלוסייה מבלי לפגוע בהרתעה". אנחנו מורידים את כל זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק את זה, לא את כל הסעיף. את אומרת כל הזמן "כל". << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> מה שאנחנו לא מורידים זה את "באפשרות להימנע מהטלת הקנס בהתאם לנסיבות העניין". את זה אנחנו משאירים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תפני אותי לסעיף, ברשותך, לאט, יש לנו זמן, הלילה צעיר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לילה, בוקר, הלילה הבא. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> בעמ' 30, בסעיף קטן (א). << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> "בשים לב לצורך בקביעת תנאים לאכיפה כלפי אוכלוסיות מיוחדות, ובכלל זה אנשים עם מוגבלויות וקטינים". << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> וביקשנו להוסיף את "בדרכים לצמצום עימות עם אוכלוסייה מבלי לפגוע בהרתעה". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> "בדרכים לצמצום עימות עם אוכלוסייה מבלי לפגוע בהרתעה", את זה נוריד, כי טוענת המשטרה שב-DNA של שוטר – וגם שמעתי את זה משוטר בדימוס, שאני לא רוצה להגיד מיהו, אלא אם כן הוא ירשה לי – שזה דבר שיכול לבלבל מבחינה מסוימת. ולכן, נשאיר את המוגבלויות וקטינים, "וכן באפשרות להימנע מהטלת הקנס בהתאם לנסיבות העניין", שאלו דברים עיקריים שהטמענו בזמנו, וניתן חיזוק נוסף לאלה שהולכים להדרכות. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, אני חייב להפריע לך שנייה, יצא פשוט פוש מהממשלה שהחוק הולך להיות מרוכך. אני לא יודע, אנחנו מעודכנים? רק שתדע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, תן לי לטעום. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רק רוצה להבין, שלא תגן על הממשלה סתם עכשיו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> השאלה אם זה מרכך כביסה או מרכך קונדישנר, אני פשוט לא יודע. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> זהו, פוש, יצא פוש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תגיד לי, לפחות מרכך עם ריח טוב? איפה אתה רואה את זה? << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אומר לך שיצא פוש לעיתונות שהחוק ירוכך, בגלל זה נכנסתי חזרה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, לך יש טלפון כשר, אתה לא רואה פוש. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אני רק שואל, אם אתה לא יודע, יעקב? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פושים לא, אבל יש פושים כשרים שעפים פה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש פושקין גם, אבל אם אתה לא יודע בוא נמשיך, לא קרה כלום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מגיע מודפס עם מכונת כתיבה, זה משהו אחר. מי שרוצה לראות, כשר, מוגן, ועדת הרבנים לענייני תקשורת. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר גמור, בוא נמשיך. ועדת הרבנים לענייני אייפון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, אומר מנהל הוועדה, להלן פושקוויל. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוא הנה, אסף, אנחנו לא יכולים להבין את הבדיחות כשאתה עם המסכה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מבוזבז, מה אתה עושה פה? מה אתה עושה פה בשעה כזאת, תגיד לי? חברים, כדי לשפר את מצב הרוח אוסאמה סעדי רוצה זכות דיבור, אבל תכף. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> עדיין על האכיפה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> באכיפה הורדנו שלוש מילים שהמשטרה ביקשה להוריד. מה עוד? נושא נוסף? << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> בעמ' 32, בסעיף 27 לגבי סמכויות שוטר, דיברנו גם מוקדם יותר היום בוועדה על הנושא של הנחיות של המשטרה על עניין השימוש בכוח סביר. יש בפסקה (3) שימוש בכוח סביר, במצב של התפזרות של התקהלות כשאדם מסרב להישמע להוראת שוטרים להתפזר. הצענו שיוציאו הנחיות לעניין שימוש בכוח סביר במצבים האלו, וחברי הכנסת הציעו למשטרה שהתנגדה, שאו שזה בכל זאת ייכתב או שלא נכתוב את זה אבל יובאו לוועדה אותן הנחיות שהם יוציאו. המשטרה חזרה אלינו בכך שהיא מעדיפה להביא את ההנחיות ושלא נכתוב את ההוראה הזאת. הם מוכנים להביא את זה לוועדה תוך עשרה ימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> "סירב אדם להוראת שוטר על התפזרות כאמור, רשאי שוטר לעשות שימוש בכוח סביר בנסיבות העניין לשם פיזור ההתקהלות או האירוע". << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> ביקשנו להוסיף, דיברנו על זה בדיון מוקדם יותר, היה דיון האם לקבוע במפורש שהמשטרה תוציא הנחיות לשוטרים מתי יכולים בכלל לעשות שימוש בכוח סביר. בעיקר דיברנו על כך שאנחנו רוצים שהם יעשו את זה אך ורק במצבים של חריגה ניכרת מההוראות. המשטרה העדיפה שלא נכתוב את זה בחוק, וחברי הכנסת שהיו כאן בדיון, חברי הוועדה, הציעו למשטרה שתי חלופות, או שנכתוב את זה או שהמשטרה תביא בפני הוועדה את אותן הנחיות שהיא תוציא, אבל לא נציין את זה בחוק. המשטרה חזרה אלינו שהיא מעדיפה אכן להביא את ההנחיות עצמן בפני הוועדה ושלא נכתוב את זה. הם התחייבו שהם יביאו את זה תוך עשרה ימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שבגלל שאנחנו עושים את זה עם כוונות נורא טובות, מישהו אחר ינצל את זה לדברים פחות טובים. אם אני מבין את ההנהון שלך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני חושב שההצעה טובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר גמור. מצוין. << דובר >> נועה ברודצקי-לוי: << דובר >> אז אנחנו מוחקים את הסיפה לגבי ההנחיות, והם יביאו תוך עשרה ימים את ההנחיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מצוין. הפרוטוקול שמע, ומנהל הוועדה שמע שצריכים תוך עשרה ימים להביא לנו את ההנחיות. הלאה. סיימנו הכול, ויש לנו רק את 4. אפשר להסביר את 4? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> גם סעיף פעילות באמצעות ועדת שרים הוא נושא. אמרת רק 4, אז אני מזכיר שיש את הנושא הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרגע 4. << דובר >> גור בליי: << דובר >> וועדת שרים. הנושא של ההסמכה של ועדת שרים במקום הממשלה להתקין תקנות, זה נושא שמהממשלה אמרו שהם יחזרו אלינו עם תשובה, אז זה עוד נושא פתוח. סעיף 4. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, אני מבין שעוד לא חזרו עם תשובה. תסביר את הסעיף. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אסביר ואקריא אותו. קודם אסביר אותו ואחר כך אקריא אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק אתן את הרקע כדי להזכיר לכולם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אפשר לקבל עותק שלו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קארין ביקשה קודם לדבר. קארין, רצית לומר משהו? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, קארין ביקשה. תראו, אני שומעת שמתפרסם שהקואליציה הסכימה ל-24 שעות מראש, ואז אני קוראת את סעיף 4, ובסעיף (א)(3) כתוב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בחדש? בנוסח שיצא עכשיו? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בחדש. "על אף האמור בפסקה (1), בהתקיים דחיפות המחייבת כי תקנות מסוימות ייכנסו לתוקף במועד מוקדם יותר, הממשלה רשאית להתקינן כאמור בסעיף קטן (א) בלי אישור של הוועדה מראש", אז מה? אתם עובדים עלינו? לא הבנתי את הרעיון הזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אולי אני אסביר. קודם כול מדובר ב-4(ד)(3). << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> קארין, את הסעיף הזה עוד אפשר להבין, מה שחמור יותר והתרגיל המסריח ביותר זה סעיף (ד)(2) – "לא קיבלה הוועדה החלטה כאמור בפסקה (1) בתוך המועד הקבוע באותה פסקה, יחולו הוראות אלה – (א) התקנות יפורסמו ברשומות וייכנסו לתוקף עם פרסומן", זה הסעיף הבעייתי. אל תעבדו עלינו. אל תעבדו עלינו, דחילק. אל תגידו הישגים ולא הישגים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז מה? מה עשינו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו מהתחלה. לא הישגים, הלכנו אחורה. לא הלכנו קדימה, הלכנו אחורה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו נעשה לכם אותו דבר, אותו דבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קארין, אני מבקש דבר אחד. אני מבקש רק, אוסאמה, שנייה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אל תכתוב ותדגיש את זה שזה באישור הוועדה, ואז אתם עובדים על הציבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוסאמה, שנייה. אני מבקש ממך, דקה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> וברגע שאתה כותב באישור הוועדה – תן לי להשלים, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא, תן לי לגמור לעבוד על הציבור. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כי זה כואב. אנחנו כמה ימים פה ואחר כך עובדים עלינו. תגידו לנו שזה מה שיש, אנחנו רוצים להעביר הכול. אני לא מסכים איתך, אני אצביע. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> באנו לפה וזה הופיע כבר לפני יומיים, בשביל מה לדבר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוסאמה ידידי. קארין. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל אתה כותב באישור הוועדה ואחרי זה ככה אתה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קארין, ביקשת ממני רשות דיבור, לא חשבתי שאת הולכת לדבר על תיקון שהוצאנו כרגע אליכם, התכוונו להקריא אותו, להסביר אותו, ולאחר מכן לתת לכם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, אני יודעת לקרוא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה. קארין, אבל יש סדרי דיון. חשבתי שאת רוצה להגיד משהו כללי, בסדר. אבל עכשיו - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> משהו כללי? אז אל תפרסמו אישור מראש ואין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קארין, לא עכשיו. כרגע נקריא את סעיף 4, והתחלתי גם להסביר למה. אני יודע מה רציתי, אבל אלמד מכם. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> יעקב, אתה חייב להיות חוקר ב-504, שתדע לך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל עציר שיהיה מולך, אתה תשבור אותו בשיטה הזאת, אתה תקריא לו ותקריא לו עד שהוא יחתום על מה שאתה רוצה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עד שירים את הידיים ויגיד די, די, די. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> והיה לנו חוקר כזה, שהוא רק היה מדבר, העציר היה אומר: תעזבו אותי, אני מוכן לכול, הייתי איפה שאמרתם. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איפה הוא היה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יואב שואל איפה הוא היה. תתאזרו בסבלנות. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, בוא נצביע כבר, מספיק. אתה כל הזמן אומר את זה, ואתה משנה, ואתה משאיר, בוא נצביע. בשביל מה? לא חבל לך על הזמן? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו לא מצביעים עכשיו. ביקשתם זמן להסתייגויות. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> למי? אנחנו נקבל את שש השעות שלנו, אבל בוא נצביע, בוא נגמור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אלי, מה הסיפור? נו, יאללה, די. קארין ביקשה לדבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אי-אפשר להצביע. אתה לא יכול להצביע. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה חייב להוריד את המסכה, אני לא כזה מוכשר לקרוא אותך מעבר למסכה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני לא חייב שום דבר. אני חייב להמשיך לעבוד על החוק הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> די, חברים. גור, בבקשה. ולא להפריע עכשיו. אני אתן את זכות הדיבור העניינית על אותו סעיף, שתי דקות לכל חבר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני מבקש קודם להקריא ואז להסביר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. אני מבקש לא להפריע. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני אקריא את כל הסעיף, למרות שהקראנו נוסח מוקדם שלו, כי זה עבר כל מיני שינויים. "4. (א) בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה רשאית הממשלה, באישור הוועדה, להתקין תקנות כאמור בסעיפים 6 עד 12, אם שוכנעה כי הדבר דרוש לשם מניעת הדבקה בנגיף הקורונה בקרב הציבור וצמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון, והכול רק לתקופה ובמידה הדרושות לצורך השגת המטרות האמורות, לאחר שנשקלו חלופות להשגתן, הפגיעה בזכויות וההשפעות על המשק; תקנות לפי סעיף קטן זה יכול שיחולו במדינה כולה או בשטח מסוים ממנה." << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תסביר את זה, תתחיל את זה אחד אחד. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לגבי (א), קודם כול אני לא אדבר כרגע על אישור הוועדה, כי זה המוקד של השינוי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה הכנסת את זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה אישור הוועדה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, לא, זה לא אישור ועדה. אחרי זה מנקים כמה סיטואציות, אבל איך אתה מכניס את זה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה עבודה בעיניים הדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, דקה. אוסאמה, אני מבקש לכבד, אם לא אותי, את היועץ המשפטי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בבקשה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני לא מתייחס כרגע למילים באישור הוועדה, על האישור ועל כל הסיפור הזה תכף נדבר. אני מסכים שהוא מאוד מאוד מוגבל בהקשר הזה, אבל נשים את זה בצד. הצהוב, אגב, פשוט אנחנו מדגישים את התיקונים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל, גור, אתה אומר שאתה מסכים שזה מוגבל, ואתה מדגיש את זה ככה, שם כותרת, כל מי שקורא את זה "באישור הוועדה", וזה לא אישור ועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוסאמה, אתה לא יכול להגיד לו מה הוא כותב, תן לו להקריא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל הוא אומר בעצמו שזה מוגבל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בהקשר הזה הוא אומר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נו, בהקשר הזה, אז מה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> המילים האלה נכנסות פה מסיבה משפטית בשביל הניסוח, זאת לא הצהרה לעיתונות. הסיבה שזה ממוקם - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זאת בדיוק הצהרה לעיתונות, כי הלכו ולקחו ופרסמו ואמרו שהקואליציה מסכימה שזה באישור הוועדה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אוסאמה, תן לו רגע להסביר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוסאמה, אבל אתה יודע, אומרים בערבית, אני רק לא יודע איך אומרים את זה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא מבין ערבית. דבר בעברית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למי מראים חצי עבודה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בערבית. דבר בעברית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בעברית. למי מראים חצי עבודה, אז פעם היו אומרים שאמרו למישהו את זה. אני מבקש דבר אחד, אני אתן לך את הזמן להגיב, אני לא מבקש שתשתכנע, אתן לך להגיד מה שאתה רוצה בהתנגדות הכי חריפה בעולם. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוא, קח משפט בערבית, יעקב, מאוד חשוב – איז'א עזיזכ עסל מא תלחסהוש אל אאח'ר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וואי, וואי, וואי, זה נשמע. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת שאם אין אותך - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איז'א חביבכ עסל. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> עזיזכ. מעלש. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> חביבכ. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> ענד אל מסרין – עזיזכ. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אה, עזיזכ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יופי. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> כלומר, אם בן הפלוגתא שלך זורם איתך אל תנצל את זה עד הסוף. אז מה שנקרא, בוא נצביע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. לכן אני לא הולך לנצל את אוסאמה, ואני אומר לו: אוסאמה, לא רוצה לנצל אותך, אל תדבר. אני מבקש מחברי הוועדה, כי אי-אפשר לשחק עם העניין, אני רוצה שיוקרא הכול, יוסבר הכול. אתה רוצה להקריא את הכול ולהסביר את הכול? איך שאתה רוצה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> טוב, בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה, קארין, על ההתחשבות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני אקריא את הכול, ואז אני אסביר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ואולי גם תקריא את הכותרת ששונתה, "סמכות" הממשלה, שירדה, "להתקין התקנות". למה של מי הסמכות? למה הורדתם את סמכות הממשלה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> של הסבתא שלי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אומר לכם, זה תהליך, זה קמופלאז'. מה ההגיון המשפטי להוריד מלמעלה במקום סמכות הממשלה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מאמין לי שאני לא יודע, לא הייתי מעורב בזה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז מי היה מעורב בזה? << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> צריך להוסיף את השיר הזה שהציונות הדתית שרה כי הוא נכנס לישיבות? בנימין, איך זה נקרא? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני כן אפריע. אני מרגיש צורך כן להפריע. תקשיבו, הסעיף הזה הוא הסעיף - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז נחזיר את המילה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גור, תנו לי שנייה, הסעיף הזה הוא הסעיף שאנחנו נלחמים עליו שבועיים ימים, ברגע האחרון – יעקב, אמרת שלא בשל פה הסיפור של מינהלת האכיפה הזאת, לא בשלה. אבל זה בשל? לעשות שינוי עכשיו למעלה, הכול סמנטיקה, קמופלאז' והסוואה. חבר'ה, דברו את הדברים עצמם. הממשלה רוצה להתקין תקנות, שתתקין תקנות ותרשום את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו יגידו. מה אכפת לי שיכתבו ממשלה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז מי מחק את זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא יודע. אני מחקתי את זה? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז אני רוצה שאת זה תחקור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תיפתח חקירה. אני לא יודע, בוא, אתה רוצה שאני - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל זה מגיע עכשיו, מה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה הגיע כבר בבוקר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה כבר היה בנוסח בבוקר. אני כבר מכל השינויים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה כבר בבוקר היה ככה. ויואב, אני לא יודע מאיפה אתה לוקח - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> נשאיר את המילים. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> הכול היה שם, רק את הסדר שינו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תשאיר את זה כרגע ככה, תבדוק בבוקר מה היה, אני לא יודע מה זה. חבר'ה, אני סומך על היועצים המשפטיים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין לי בעיה עם היועצים המשפטיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז עם מי יש לך בעיה? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עם הממשלה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עם הפוליטיקה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל זה כבר היה בסעיף של הבוקר. מהסעיף של הבוקר זה כבר היה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תקשיבו, אני כבר שבועיים, איתן, אני שבועיים יושב - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אתה לא יושב פה לבד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל, רגע, סגלוביץ'. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איתן, אתה היית מדי פעם בגיחות, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יואב. עזוב, איתן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עם כל הכבוד, הגיחות פה שאתם מגיעים, לא הייתם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יואב, יואב. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> יואב, איתן הוא בן דוד, לא לריב עכשיו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא אח, מה זה משנה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא בן דוד. הוא היה אח, הוא בן דוד עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, אני מבקש עכשיו לא להפריע. חברים, אני באמת לא רוצה - - - << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> יעקב, נעשה את זה בהומור, אל תדאג. בהומור לגמרי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נעשה בהומור, ונעשה גם עוד דברים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, לא אנחנו הבאנו עכשיו את התיקונים. את התיקונים הביאה הממשלה עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הממשלה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מי הביא? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> המל"ל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ביקשתי להסביר את מה שבבוקר לא היה מוסבר, ושזה יהיה ברור בחוק, לאחר מכן תשפטו את זה, לא באמצע. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל קראנו כבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הבנת. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה יש לך אחר כך? מה נותר עוד? מה עוד נותר לשפוט שאנחנו צריכים לשפוט? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זהו, עכשיו לשתוק, לא לשפוט. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> יעקב, אל תגיד לנו את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, נו, לא מתאים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר'ה, אני מבין, הבנתי. בבקשה, גור, ואף אחד לא יפריע לך. << דובר >> גור בליי: << דובר >> "(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו בשים לב לזכויות ולצרכים של אזרחים ותיקים, של קטינים, ושל אנשים עם צרכים מיוחדים, ובכלל זה אנשים עם מוגבלות, ולהוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998‏. (ג) תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א) יעמדו בתוקפן לתקופה שתיקבע בהן ושלא תעלה על 28 ימים, ולעניין תקנות כאמור בסעיפים 6 ו-7 – שלא תעלה על 14 ימים, ורשאית הממשלה לשוב ולהתקין תקנות כאמור, בדרך האמורה בסעיף זה, ולרבות בדרך של הארכת התוקף הקבוע בהן, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 28 ימים או 14 ימים, לפי העניין, והכול ובלבד שתקופת תוקפן של תקנות לפי סעיף קטן זה תסתיים לא יאוחר מתום תקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה. (ד) (1) תקנות שהחליטה הממשלה להתקין לפי סעיף קטן (א) יוגשו לוועדה בליווי דברי הסבר והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההצעה להתקינן, והוועדה רשאית לאשר את התקנות, כולן או חלקן, לא לאשרן, או לשנות את תקופת תוקפן, בתוך 24 שעות מהמועד שהוגשו לה, ואם הסתיימה התקופה האמורה ביום מנוחה או שבתון שנקבע בחיקוק – עד השעה 14:00 ביום שלאחר יום המנוחה או השבתון כאמור; החליטה הוועדה לאשר את התקנות – יפורסמו ברשומות בסמוך לאחר מכן וייכנסו לתוקף במועד פרסומן אלא אם נקבע בהן מועד מאוחר יותר. (2) לא קיבלה הוועדה החלטה כאמור בפסקה (1) בתוך המועד הקבוע באותה פסקה, יחולו הוראות אלה – (א) התקנות יפורסמו ברשומות וייכנסו לתוקף עם פרסומן, והכל אלא אם החליטה הממשלה אחרת, ובלבד שמועד הכניסה לתוקף לא יהיה מוקדם ממועד הפרסום ברשומות. (ב) הוועדה תקיים דיון בתקנות ותחליט אם לאשרן, כולן או חלקן, או לא לאשרן, או לשנות את תקופת תוקפן, בתוך 14 ימים מהמועד שהוגשו לה, ולעניין תקנות כאמור בסעיפים 6 ו-7 – בתוך 7 ימים מהמועד האמור; ועדת הכנסת" - - - או הוועדה – תכף נצטרך לדבר על זה, ואנחנו רוצים להציף את זה בפני הוועדה. "רשאית במהלך התקופות האמורות, להאריכן, לעניין דיון מסוים, לפרק זמן שלא יעלה על 3 ימים. (ג) לא קיבלה הוועדה החלטה לפי פסקה (2)(ב) עד תום התקופות האמורות באותה פסקה, לפי העניין, ואם הוחלט על הארכתן – עד תום תקופת ההארכה (בסעיף קטן זה – המועד האחרון להחלטת הוועדה), יביא יושב ראש הכנסת את אישור התקנות להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום 7 ימים מהמועד האחרון להחלטת הוועדה, ולעניין תקנות כאמור בסעיפים 6 ו-7 – עד תום 3 ימים מאותו מועד. (ד) החליטה הוועדה שלא לאשר את התקנות, ואם הובאו התקנות לאישור הכנסת – החליטה הכנסת כאמור או לא קיבלה החלטה בעניין – יפקע תוקפן של התקנות. (ה) הודעה על פקיעת תוקף התקנות תפורסם ברשומות. (3) על אף האמור בפסקה (1), בהתקיים דחיפות המחייבת כי תקנות מסוימות ייכנסו לתוקף במועד מוקדם יותר, הממשלה רשאית להתקינן כאמור בסעיף קטן (א) בלי אישור של הוועדה מראש; התקנות יוגשו לוועדה בסמוך ככל האפשר לאחר פרסומן ברשומות בליווי דברי הסבר והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההחלטה להתקינן, ויחולו לעניין אישורן הוראות פסקאות (2)(ב) עד (ה). (ה) ראתה הממשלה כי אין עוד צורך בהסדרים הקבועים בתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א), כולם או חלקם, לשם השגת המטרות כאמור באותו סעיף, תבטל או תתקן את התקנות בהתאם." אני אגיד כמה מילים. קודם כול, על 4(א) ו-(ב) ולמעשה על (ג) כבר דיברה הוועדה. בעצם מה שהשתנה בעיקר זה כל המנגנון של האישור. אז רק אחזור ממש בכמה משפטים קצרים, כי כבר הממשלה הציגה את הדבר הזה. זה הסעיף שבעצם מכוחו כל ההתקנות של התקנות שדיברנו עליהם: הגבלה במרחב הפרטי, במרחב הציבורי, מוסדות רווחה, מוסדות חינוך, כל הדברים האלה מוצאים מכוח סעיף 4. 4(א) קובע את המסגרת. למה זה מיועד? לשם מניעת הדבקה, "בנגיף הקורונה בקרב הציבור וצמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון". הוא קובע הוראת מידתיות. הכול זה רק "לתקופה ובמידה הדרושות לצורך השגת המטרות האמורות, לאחר שנשקלו חלופות להשגתן, הפגיעה בזכויות וההשפעות על המשק". חלק מהשינויים האלה הם בעקבות הדברים שהוועדה דרשה. זאת אומרת, גם שתהיה דרישה שמניעת הדבקה בנגיף הקורונה היא לא סתם הדבקה אלא בקרב הציבור, משהו רחב יותר, וגם בעקבות דיון בוועדה נוסף שצריך לשקול לא רק את הצרכים שלשמם מתקינים את התקנות - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם הכלכליים, גם זכויות האדם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> - - אלא גם את החלופות, גם את הפגיעה בזכויות שגלומה בתקנות, וההשפעות על המשק. והדבר הזה חל בעצם על כל התקנות. ההוראה הזאת של המידתיות והחלופות ושקילת הפגיעה בזכויות וההשפעות על המשק נכונה לכל התקנה של תקנות מכוח החוק, סעיפים 6 עד 12. חוץ מזה יש פה אמירה ב-4(א) שהתקנות יכולות לחול או "במדינה כולה או בשטח מסוים ממנה." פה זה דבר שכן עלה קצת בדיונים, כי אנחנו רוצים גם להבהיר לפרוטוקול שהעובדה שאתה מחיל תקנות על שטח מסוים זה לא אמצעי לעקוף את האזור המוגבל. זה לא שאומרים: אזור מוגבל זה מסובך לנו, צריך לדבר עם ראשי רשויות, כל הדברים האלה, אז אנחנו עוקפים את זה דרך הנושא הזה של התקנת תקנות. לא. אלו צרכים שונים, נסיבות שונות, והממשלה גם אישרה את הדבר הזה. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> אכן. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אכן. יפה. סעיף קטן (ב) עוסק בהתאמה לצרכים של אזרחים ותיקים, קטינים, אנשים עם צרכים מיוחדים ואנשים עם מוגבלות, גם זה נכנס בוועדה. (ג) עוסק בתקופה של התקנות. התוקף של התקנות, יש פה שתי רמות. התקנות הכי רגישות שעוסקות בהגבלות על המרחב הפרטי, בית המגורים של הבן אדם, או על המרחב הציבורי, כל מה שמכנים סגר, המרחק כמה אפשר להתרחק מהבית והנושא של התקהלויות, הם רק ל-14 ימים כל פעם. צריך כל 14 ימים להתקין מחדש. התקנות האחרות, התו הסגול, מוסדות חינוך, מוסדות רווחה, תחבורה, הם ל-28 ימים כל פעם. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> עד 28. << דובר >> גור בליי: << דובר >> סליחה, עד 28 ועד 14. עד כאן אני בעצם מתמצת דברים שכבר הוועדה דיברה עליהם. נציגי הממשלה, אני לא יודע, יש עוד משהו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אין משהו, זה היה קודם. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> לא. ההסדר הזה, כמו שהממשלה הציגה אותו, מבטא את כל המגבלות המידתיות גם מבחינה הליכית וגם מבחינה מהותית, זה כלול בהצעה הממשלתית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וחלק גדול נבנה פה בעמל רב בוועדה בלי קשר עוד לסיפור של הזמן. << דובר >> גור בליי: << דובר >> עכשיו אנחנו מגיעים לשאלת האישור ל-(ד), שזה אולי הדבר המרכזי שבעצם הוועדה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ופה אני מבקש שתציג מה היה נכון לפני ההצעה הזאת ומה יש עכשיו. זה הכול. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> את הריכוך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא ריכוך, את העובדות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין פה שום ריכוך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> טוב, את העובדות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר'ה, אל תעזרו לי, אף אחד, אני מבקש. לא ביקשתי שתיתן ציון מה טוב או לא טוב, כי על הציונים אנחנו יודעים לדבר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כי יש פער בין הצגת הדברים לבין מה שקורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, תני לו לסיים. אני מבקש שתסיים את הכול, ואחר כך ידברו חברי הכנסת. אבל כשאתה מציג אל תציג רק את זה, תציג לעומת מה שהיה קודם משפטית טהורה, זה הכול. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, אנחנו זוכרים מה היה קודם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני ביקשתי ממנו, אכפת לך? << דובר >> גור בליי: << דובר >> דרך המלך לאישור תקנות בכל מצב, בוודאי בתקנות שפוגעות בזכויות אדם, זה שהן צריכות לקבל אישור מראש של ועדה בכנסת. וזה אומר שאם הוועדה בכנסת לא מאשרת את התקנות או לא מכריעה בתקנות הן לא נכנסות לתוקף. זאת דרך המלך. ההסדר פה סוטה מהדבר הזה. ההסדר הזה מלכתחילה בהצעת החוק הממשלתית הוא במובן הזה הסדר חריג והסדר שמעורר בהקשר הזה קשיים בגלל שחורגים מהכלל הבסיסי, שבו בוודאי שיש פגיעה בזכויות משמעותיות, וחייבים אישור ועדה כתנאי לכניסה לתוקף. בהסדר המקורי, הצעת החוק הממשלתית, היה תמיד אישור בדיעבד. זאת אומרת שהתקנות הגיעו לוועדה רק אחרי שהן עודכנו בעצם על ידי הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא רק התקנות, גם בהכרזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כרגע אני מדבר רק על התקנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מדבר גם על הכרזה וגם על זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל אנחנו מדברים על התקנות, יעקב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם וגם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> על פי ההסדר המוצע, בהצעת החוק הממשלתית לוועדה יש עד שבעה ימים – זה בעצם הסדר מסובך – על התקנות הקצרות בזמן או 14 ימים על התקנות הארוכות בזמן, לאשר אותן - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שזה הבדיעבד. קיים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> - - או לדחות אותן בדיעבד. ואם הוועדה לא מכריעה עד מועד מסוים זה עובר למליאת הכנסת. אם מליאת הכנסת לא מכריעה עד מועד מסוים בסוף זה פוקע. אבל מועד הפקיעה, אם גם המליאה לא מכריעה, הוא מועד קרוב למועד שממילא התקנות עצמן היו פוקעות. זה היה המנגנון בהצעת החוק הממשלתית. זאת אומרת שהכול נעשה בהקשר הזה בדיעבד. אני רוצה לחדד למען ההגינות שאומנם יש עד שבעה ימים או עד 14 ימים, אבל עקרונית הוועדה יכולה להתכנס דקה אחרי שהיא מקבלת את התקנות וכבר אז לדחות אותן או לאשר אותן, אגב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל זה בדיעבד, זה נכנס לתוקף. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בוודאי, אמרתי בדיעבד. אמרתי את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קארין, אני מבקש, יודעים שזה בדיעבד. תכבדי את בקשתי לתת לו לסיים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> חברת הכנסת אלהרר, הבנתי במובן הזה את עמדתנו הברורה לגבי הקושי של הדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לדאגה בהקשר הזה שאת מביעה גם אנחנו שותפים כייעוץ משפטי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הבעת את זה, אני מבקש בסוף גם שתביע קצת בשיפור, אם היה שיפור או לא. כי אגב, מישהו שהיה פה בבוקר ואמר לי טלפונית שלא רק שלא היה שיפור אלא שהיה הפוך, ואני חושב שהוא מתחבא מזה, ואחרי שהוא ראה את הנוסח הזה הוא חושב שזה נכון שזה שיפור. עדיין הוא קטגורית נגד זה, אבל זה בהחלט שיפור. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה שלא שמענו בכל הדיון הזה, מה ההצדקה לזה, את זה לא שמענו. שמענו סיפורי מעשיות, הצדקה לא שמענו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תכף, דקה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר להגיד שהמל"ל ביקש, זאת גם הצדקה, אתה יודע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה רעיון. בבקשה, גור. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כבר בהצעת החוק הממשלתית דובר על זה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גור, אני יכולה לשאול אם אתם מביעים הסתייגות מהדבר הזה? זה רק כי הממשלה ביקשה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא הבנתי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הייעוץ המשפטי של הכנסת וחברי הכנסת שנמצאים בוועדה מביעים הסתייגות מהפרוצדורה הזאת שקודם הממשלה מקבלת החלטה, מכניסה את זה לתוקף, ורק אחר כך הוועדה מקיימת דיון. אז כאילו מה, זה רק רצון הממשלה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> זאת הצעת חוק ממשלתית, ודאי, הממשלה מקדמת את זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גור, אתה לא בכנסת יומיים, בסוף הממשלה מביעה הצעה והוועדה יכולה לשנות אותה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אה, ברור, זה לפתחכם. אני מסביר את ההסדר ומביע את ההסתייגויות שלנו, הוועדה סוברנית - - - כמובן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קארין, אני מבקש עדיין לא להפריע, אני ממש מבקש. ותודה על ההתחשבות. אחר כך אני אתן לך לדבר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, תאמין לי, החוק הזה הוא חוק - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל, קארין, את לא יכולה לנצל את זה שאני מכבד אותך, זה לא בסדר. אל תנצלי את זה. אני מבקש ממך, תנו לו לסיים, אחר כך תירו חופשי מה שאתם רוצים. מספיק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רק רוצה - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> לפי הצעת החוק הממשלתית כבר הוועדה הייתה רשאית לאשר את התקנות כולן או חלקן. כמו שאנחנו רואים, מה זה חלקן, כמו בוועדת הקורונה עכשיו, חלקן זה אומר נגיד שמאשרים לחדרי כושר ולא מאשרים בריכות. זאת אומרת שאפשר לאשר חלקים מהתקנות. הוועדה הוסיפה גם בדיונים פה שהיא תוכל לשנות גם את תקופת התוקף של התקנות. זאת אומרת שהממשלה ביקשה לשבועיים, והוועדה אומרת לא, אנחנו מאשרים את התקנות, אבל רק לשבוע. עד כאן. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> ולא ניתן לשנות שום דבר אחר, רק לא לאשר חלקית, זה חשוב. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא לאשר חלקית, זאת אומרת לא לאשר סעיף מסוים. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> הרכיב היחיד שאפשר לשנות זה התוקף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. אבל תמורת זה הכנסנו עוד מקודם בוועדה את העניין של להאריך תקופות או לקצר תקופות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> עכשיו אני מגיע לתיקון. התיקון שנעשה פה, בנוסף לתיקונים שכבר דיברתי עליהם, הוא שיפור יחסית להסדר הממשלתי המקורי. אני חושב שאפשר לשפר אותו עוד בהרבה, אבל הוא שיפור. השיפור הזה אומר כך, שהממשלה במצב הרגיל צריכה להביא את התקנות לוועדה ויש לוועדה בעצם 24 שעות לפני שהן מפורסמות ברשומות, שהיא יכולה להחליט לאשר אותן או לדחות אותן. זאת אומרת שזה לא שהתקנות בעצם מייד מפורסמות ברשומות ונכנסות לתוקף, אלא שהממשלה אומרת, אנחנו רוצים לקבל את אישורכם, ונותנים לוועדה 24 שעות במהלכן היא יכולה לאשר או לדחות, כמו שאמרנו, את הכול, חלק או לשנות את התקופה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכתחילה ולא בדיעבד. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אם 24 השעות נגמרות ביום שבתון או מנוחה, וזה גם נגיד שישי בערב שזה כבר אחרי כניסת שבת, זה נדחה לשתיים בצוהריים של היום שלמוחרת. זאת אומרת שאם ה-24 שעות נגמרות באחת-עשרה בלילה ביום שישי זה נדחה לשתיים בצוהריים ביום ראשון. עד הזמן הזה יש לוועדה לאשר או לדחות, והתקנות בזמן הזה לא בתוקף. בהיבט הזה עד כאן זה דומה לתקנות רגילות. מה השוני פה? שאם הוועדה לא מקבלת החלטה עד שנגמרות 24 השעות האלה, התקנות נכנסות לתוקף ואז חוזרים לאותו מנגנון מקורי שדובר פה של אישור בדיעבד, שהוועדה יכולה לאשר, לדחות, ואם היא לא מאשרת או דוחה זה הולך למליאה וכו'. השוני הוא שיפור. ה-24 שעות זה זמן מאוד קצר, ולכן אנחנו סבורים שראוי להאריך אותו בצורה משמעותית, כי ב-24 שעות זה קשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 72 שעות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ממש שיפור, לא הבנתי מה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, לא עכשיו. הוא אומר את דעתו, לא את דעתי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל גם דעתו חשובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. לכן אני אומר אל תפריע לו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כמו שאמרתי, זה גם חריג כי אחרי ה-24 שעות האלה זה נכנס לתוקף. אבל 24 שעות כן נותן, ואת זה צריך להגיד למען ההגינות, למרות שאני חושב שהיה ראוי שיהיו 72 שעות או תקופה יותר משמעותית, שאם יש משהו שהוועדה מאוד לא אוהבת, חושבת שהוא מאוד בעייתי או מאוד פוגעני – ודיברנו על הפגיעה שיש פה בזכויות, או דברים שאפשר להפעיל אזרחים בסיטואציות מסוימות – הוועדה יכולה בהחלט להתכנס בתוך ה-24 שעות לפני שהתקנות בכלל נכנסו לתוקף ולבטל אותן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתה מכיר חוק כזה בכנסת? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אמרתי שזה חריג וחסר תקדים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני חייב להגיד לך משהו, גור - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יואב, לא עכשיו, דקה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, אתה אומר לי לא עכשיו, לא עכשיו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תכף. מה, אתה לא מאמין לי? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל התפקיד שלנו להוציא חוקים טובים, לא חוקים גרועים פחות. אתם עושים אידיאולוגיה מתקלה. מה קרה לכם? השתגעתם? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה לחזור לנוסח הקודם, יותר טוב? תגיד לי אתה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה לשפיות של חקיקה. היא לא קיימת פה, ואתה מנהל את האירוע הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז זהו, את זה תהיה לך אפשרות להגיד במשך כל הלילה הקרוב. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לחזור ליעקב אשר של לפני שבועיים, זה מה שאני רוצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה אותו יעקב אשר. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא אותו יעקב אשר, זה יעקב אשר שעבר שינוי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה אותו יעקב אשר. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אדוני. << דובר >> גור בליי: << דובר >> שני דברים שאני צריך להשלים. קודם כול התקנות לפי הנוסח המוצע יפורסמו ברשומות ויכנסו לתוקף אם הוועדה לא החליטה בתוך 24 שעות, רק אם הממשלה לא החליטה אחרת. הממשלה יכולה לראות למשל אם ב-24 שעות האלה יש התנגדות בוועדה, להגיד פוס, אנחנו עושים חשיבה מחדש, אנחנו לא מפרסמים אותן ברשומות, זה אפשרי לפי הנוסח. זה דבר אחד שחשוב להדגיש. כלומר, הדיון בוועדה, גם אם הוועדה לא משלימה את הדיון ולא מצביעים - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תגידו, חשבתם גם על האזרחים באירוע הזה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קארין, אני מבקש, הוא כבר מסיים, עוד דקה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> והדבר האחרון פה, וגם את זה צריך להגיד, ולזה התייחסה חברת הכנסת אלהרר קודם, זה שיש פה גם גמישות לממשלה גם לפי ההצעה החדשה, שאם הממשלה סבורה שיש דחיפות שמחייבת שהתקנות יכנסו לתוקף לפני ה-24 שעות בתקנות מסוימות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדברים מסוימים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה זה הדחיפות? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני חושב שנציגי הממשלה אולי יסבירו את זה. אז הם לא צריכים לחכות 24 שעות. בסיטואציות שיש דחיפות - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מי קובע מה זה דחיפות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הממשלה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הממשלה תקבע שזה דחוף והיא לא תחכה את ה-24 שעות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ממשלה שאת לא סומכת עליה, היא קובעת גם עוד דברים, מה לעשות. היא בינתיים קובעת לך הכול אותה ממשלה, מה לעשות. זה המצב. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ואז כל האישור יהיה בדיעבד. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> - - - שיוציאו סרטונים על מה שאמרת עכשיו, תאמין לי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חופשי. אם אתה לא הבנת, אז גם כדאי שתמצא את הסרטון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ובזאת אני מסיים. בשורה התחתונה, והממשלה אני מניח תסביר את הרציונל להסדר החריג הזה, מדובר באמת בהסדר חריג, בהסדר לא פשוט, אבל בתיקונים שנעשו פה יש משום שיפור. אנחנו חושבים שהיה אפשר לשפר עוד, זאת העמדה שלנו, אני חושב ש-24 שעות זה סד זמנים מאוד מאוד קצר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> וגם סעיף קטן (3) הזה הוא הזיה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> דווקא אני חייב להגיד שלהותיר גמישות מסוימת של דחיפות במצבים באמת - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל מה ההגדרה של דחיפות, גור? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין הגדרה. נו, הגדרה של דחוף, מה לעשות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני מסכים. זה משהו שאני יכול להבין אותו, להשאיר איזשהו פתח לדחיפות, אבל אני חושב שהיה רצוי שה-24 שעות היו מתרחבות לכמה ימים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה שטוב שיעקב עונה לטלפונים. אני אתקשר אליו ואגיד לו: תשמע, יעקב, הגיעה אליי שמועה שיש איזושהי תקנה שהגיעה, בוא נכנס את הוועדה, והוא ישר יענה לי. זה היתרון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא עונה לך? תגיד לי, הייתה פעם שהתקשרת ולא עניתי? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אומר עוד פעם, זה היתרון הגדול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה היתרון הגדול, ואני מודיע פה שאני אכנס את הוועדה מייד. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה היתרון, שאתה עונה לטלפונים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתה מצולם, יעקב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל לא התכוונת בשבת, יואב. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חס וחלילה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> בשבת נגיע ברגל אליך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאה אחוז, welcome. קארין אלהרר הראשונה, בבקשה. קארין, אבל אני מבקש כל אחד שתי דקות, כי יש לכם נימוקי הסתייגויות כל הלילה, תשמרו כוחות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. אני מרגישה שהכותרת יותר מפוצצת ממה שיש באמת. תראו, אני לא רוצה לחשוד בכשרים, אבל אני רוצה שיפרשו לי את סעיף קטן (3) הזה, מה הכוונה "בהתקיים דחיפות"? הרי לדעת הממשלה כל האירוע דחוף; לדעת הממשלה היו צריכים לסגור את החופים בדחיפות ביום שישי; לדעת הממשלה היו צריכים לסגור את המסעדות ביום שישי. אני מתקשה לראות מה לא ייראה דחוף לממשלה. הם רואים נתוני תחלואה והכול נראה להם דחוף כי הם רוצים לשטח את העקומה. אז אני רוצה להבין מי ייתן בידי איזושהי הבהרה ברורה של מתי זה דחוף ומתי זה לא, כי אחרת הכול פה דחוף. וגם אני רוצה להגיד עוד משהו. תראו, כל האירוע הזה של חקיקת התקש"חים האלה היא אירוע שמתקיים בגלל פסיקת בית המשפט העליון. אני לגמרי לא משוכנעת שזו הכוונה, שהולכים לחקיקה כדי לתת מראש את כל הסמכויות לממשלה. והדבר האחרון שאני רוצה לומר. תראו, זה נראה כאילו אנחנו רבים עם הממשלה כדי לקבל איזה זכות גדולה להכריע בעניין הזה, ולא זו הנקודה. המטרה היא שלאזרחים תהיה ודאות. אנחנו מתווכחים עכשיו על ה-24 שעות, על ה-48 שעות, על 72, זו לא הנקודה. הנקודה היא שאנשים צריכים לדעת מה קורה איתם בבוקר. גם ככה קשה להם, הם צריכים להתפרנס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה, קארין. אני אבקש רגע לפני שאני אתן הלאה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לתת לה את שתי הדקות שלי, היא יכולה להמשיך אם היא רוצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אתן לה אחר כך, אשמור לה את זה. אני מבקש מנציגי הממשלה גם להסביר את הנושא הזה של האישור בדיעבד, מה שהיה לפחות בנוסח הראשון, וגם להסביר את הנוסח השני, ולענות על השאלות ששואלים. אבל להסביר את הרציונל של הממשלה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איך תסביר את הדחיפות? << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך תסביר? תגיד לו לא יכול. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איזה רציונל? יש רציונל? אין להם רציונל. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה אתה רוצה ממנו? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה מה שרוצה הממשלה, נו, באמת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, אל תעזרו לו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל שמענו את הקושי המשפטי גם של זה, גם של זה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבר'ה, אתם לא חייבים לנסות להסביר את מה שאי-אפשר להסביר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה אתה מביך אותם? חאלס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, תעשו לי טובה, לא תנהלו את הישיבה במקומי, זה לא יהיה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו רשאים להגיד להם מה שאנחנו חושבים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, חבר'ה, מספיק, אין בעיה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אגב, אני מציעה לכולם לצאת רגע מהכנסת ולראות את המחאה הגדולה שיש בחוץ בדיוק על העניין הזה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> קארין, זה לא מעניין אותו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יופי. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> מעניין אותו רק אם תהיה מחאה בבית"ר עילית, ותהיה, נגיע לזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נציג הממשלה או משרד המשפטים או משרד הבריאות יסבירו את העניין הזה, נקודה. מה הסיפור. << מנהל >> (היו"ר איתן גינזבורג, 21:25) << מנהל >> << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> הרעיון הבסיסי הוא שכל התקנות האלה וכל הסמכות וכל ההגבלות שמדובר עליהן בחוק הזה נדרשות כדי להתמודד עם מצבים משתנים מנסיבות משתנות. זאת תופעה בריאותית שהיא לא עניין שמנהלים אותו, היא עניין שאנחנו צריכים להגיב, להיערך אליו, ולפעמים לעשות את זה במהירות. רכיב הזמן הוא הרכיב שבעצם מצדיק שהתקנות יותקנו ברגע שהממשלה מזהה על בסיס הנסיבות וחוות הדעת המקצועיות את הצורך ליצור את ההגבלה. ההגבלות הרי לא נועדו לפגוע בזכויות אדם, ההגבלות נועדו להבטיח שהנגיף לא יתפשט הלאה, ויש צורך לפעול מהר. פעולה מהירה לא מתיישבת עם אישור מראש. יחד עם זאת, מתוך כבוד לכנסת והבנה שהנושאים והתקנות שאנחנו עוסקים בהם פה הם נושאים מורכבים ורגישים – בסוגריים, למרות שלא כל התקנות מגיעות לאישור הכנסת, דבר שנאמר קודם, יש תקנות שלא מגיעות לאישור ועדות הכנסת, אבל תקנות מהסוג הזה בוודאי שצריכות להגיע – אז מתוך כבוד לכנסת, הבנה שהפיקוח הפרלמנטרי והדיון הציבורי שנערך כאן הוא חשוב ומשמעותי, נמצאה דרך ביניים שאומרת: נאפשר את הצורך, נקרא לו, המבצעי, הביצועי, לתת מענה למלחמה בנגיף ולקבוע את הכללים או לתת תוקף מיידי להגבלות שבתקנות. ומצד שני, לאחר שהדבר הזה נעשה, עדיין יתקיים הדיון הציבורי, וניתנה הסמכות בידי הכנסת לבטל את מה שעשתה הממשלה. זה איזון בין שני צרכים. ולגבי הצורך הדחוף או דוגמאות לכך, יכול להיות שאם תרצו משרד הבריאות יכול להדגים, כי יש לנו ניסיון של כמה חודשים, לצערנו, הרבה דוגמאות. ההנחה היא שגם אם אנחנו לא נמצאים באותו מצב יותר לא ידוע שהיה בהתחלה בימים הראשונים וכולנו באמת עבדנו בלילות ולא היה ברור מי ומה, ועכשיו הדברים קצת יותר מסודרים, עדיין הנסיבות משתנות והצורך הזה קיים לפעול במהירות. << דובר >> שי סומך: << דובר >> אני רק יכול לתת דוגמה לדחיפות שיכולה להיות. נניח שאנחנו בהקלות והגיעו למסקנה שרוצים לפתוח בתי עסק מסוג מסוים וחבל לחכות 24 ימים, אלא רוצים עכשיו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> או, באמת. << דובר >> שי סומך: << דובר >> לא, זה לא באמת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תן לי דוגמה לא לזה, תן לי דוגמה להחמרות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נתנגד ונבקש דיון של 14 יום. די. די, אל תעשו מאיתנו צחוק, באמת. << דובר >> שי סומך: << דובר >> התקנות הן גם מקלות לפעמים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אל תעשו את זה, די. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נציג משרד הבריאות, בבקשה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני באמת מציע לכם לא לנסות להסביר את מה שאי-אפשר להסביר. מותר לכם להגיד המל"ל אמר, הכול בסדר, אנחנו מבינים את העניין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים. נציג משרד הבריאות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתם עושים צחוק מהעבודה, נו, באמת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איתן, אני רוצה דוגמה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אגב, שי, אם אתם רוצים להקל אתם יכולים לפי (ה) לעשות את זה אפילו בלי הוועדה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מייד. << דובר >> גור בליי: << דובר >> "ראתה הממשלה כי אין עוד צורך בהסדרים הקבועים... כולם או חלקם... תבטל או תתקן את התקנות בהתאם." << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בדיוק. << דובר >> שי סומך: << דובר >> כן, אבל בדרך כלל הקלה מלווה באמצעים שבתנאים להפעלת המקום. זה לא ביטול, אלא זה שינוי, ולכן זאת תקנה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל כתוב "תתקן", לכאורה אתם יכולים לעשות את זה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> לתקן אי-אפשר בלי - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל אם אתם רוצים פשוט לבטל אתם יכולים. << דובר >> שי סומך: << דובר >> זה שינוי, זה לא ביטול. אבל בדרך כלל זה היה שינוי, זה לא היה ביטול. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גור, אבל בלאו הכי הכנסת זה או אפס או 100, או לאשר או לא לאשר, אז מה הבעיה עם סעיף קטן (ה)? למה זה לא מספיק? << דובר >> גור בליי: << דובר >> כי הם אומרים שהם צריכים – שוב, שי אולי יענה כי הוא התחיל להגיד. << דובר >> שי סומך: << דובר >> בדרך כלל כשהייתה הקלה, נגיד כשאפשרו פתיחה של עסקים, אז אפשרו פתיחה של עסק בתנאי שהם יעמדו בתו הסגול או בתו כזה או אחר, ולכן זה לא רק ביטול. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה הבעיה, שי? אני זורמת איתך. תקשיב רגע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע, סליחה, קארין, לא, די. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני זורמת עם הרעיון הזה, אתם רוצים להקל, אין בעיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, קארין, תני לי שנייה, אי-אפשר לנהל דיאלוג ועל כל מילה שהוא מוציא להגיב. תני לו את המשפט עד הסוף, יש פה עוד אנשים שרוצים לדבר, קארין, שנייה. התפרצת וביקשת שאלה, דוגמה, אז הנה, עכשיו הוא נותן תשובה, אבל אי-אפשר למשוך את זה. בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל לא קיבלתי דוגמה עד עכשיו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, תשלים את המשפט ונמשיך הלאה. << דובר >> שי סומך: << דובר >> בדרך כלל כשאפשרו פתיחה של עסקים מסוימים אז הפתיחה לוותה בקביעת תנאים לפעילות של העסקים, כך זה היה במסעדות, כך זה היה במכוני כושר, וכו'. אני מקווה שנגיע בקרוב לתקופה הזאת, אז אין הצדקה לחכות 24 שעות אם הממשלה מגיעה למסקנה שעכשיו אפשר לפתוח את אותם עסקים. ואי-אפשר לעשות שימוש גם בביטול, כי זה לא ביטול, זאת החלפה של הוראה מסוימת שאסרה בהוראה שאומרת שאפשר להפעיל את העסק בתנאים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז אני מוכנה שבסעיף קטן (3) יהיה כתוב שאם רוצים לקיים הקלות אפשר לעשות את זה בלי צורך להגיע לכנסת, ואז האישור יהיה בדיעבד. מה הבעיה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין בעיה. תודה רבה על העמדה. עכשיו נציג משרד הבריאות. << דובר >> אודי קלינר: << דובר >> האירוע הזה אצלנו הוא כבר חצי שנה בערך, הוא באמת דינמי בצורה בלתי אפשרית. אנחנו כל הזמן לומדים פה עוד דברים, ואנחנו רואים מדינות שלא הגיבו בזמן לכל מיני דברים וחטפו את זה חזק. אפשר להביא את הדוגמאות של איטליה, של ניו יורק, הזמן פה הוא מרכיב. עכשיו זה נכון, לא בכל דבר הוא קריטי, אבל יש נקודות שבהן פתאום אתה מזהה איזה סיכון מסוים ואתה חייב לפעול מהר. זה היה בתחילת הדרך עם הנושא של התעופה, מי שזוכר, שסגרנו את התעופה מכל מיני מדינות, לאחר מכן בגל השני כשזיהינו דברים כמו נגיד חתונות כמוקד של הדבקות, או לאחר שפתחנו את החינוך פתאום ראינו אחרי איזה שלב - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> סליחה שאני מפריע לך, אבל שום דבר מהדברים האלה לא קרה בטווח של 24 שעות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון. << דובר >> אודי קלינר: << דובר >> התעופה הייתה במיידי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אספר לך, התעופה זה נמשך במשך שבוע - - - << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, אבל גם בתעופה אישרתם להכניס מטוסים מברוקלין בלי בדיקה, עם כל הכבוד. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שבוע ימים זה נמשך עד שקיבלו החלטה. שבוע ימים זה נמשך עם ויכוחים, על מה אתה מדבר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> ועם כל העצירה הזאת מטוסים שלמים מברוקלין לא נכנסו לבידוד, נקודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תראו, קריאה לסדר זה אפשרי, אבל אי-אפשר להפריע לו לדבר, אז תנו לו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איתן, אבל או שנותנים דוגמאות טובות או שלא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, בסדר, נו, קארין, אני מבין. << דובר >> אודי קלינר: << דובר >> אפשר להסכים, אפשר גם לא להסכים, זה בסדר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא עניין של הסכמה, זה עניין של עובדות. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו מנסים להסכים. נשבע לך, מנסים להסכים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, זה לא הוגן, תנו לו להשלים משפט. << דובר >> אודי קלינר: << דובר >> עוד שתי נקודות. אחת, יש הרבה דברים שאנחנו לא יודעים לצפות, ולכן, כמו שגור אמר, צריך עדיין את האפשרות שיהיה לנו את הכלי הזה, כי יהיו מצבים שלא נדע לצפות מראש. ועוד נקודה, כמו שראינו שיש גם הקלות שעשינו, ובדיעבד ראינו שזאת הייתה טעות, ואני חייב לומר שאולי גם אתם יכולים בזמן אמת לעצור אותנו גם על הקלות, לא רק על החמרות. אם אני בא להקל ואתם חושבים שאני טועה, כמו שעל החמרה אתם יודעים לומר שאני טועה לפעמים, זה גם עובד הפוך בעיני. לכן לא הייתי משחרר רק על הקלות. צריך להשאיר את האופציה לחירום כשאתה חייב לפעול מהר, ואת הביקורת שלכם כמובן על כל צעד. עד כאן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בברירה בין לבין אני מוכנה לתת לכם את ההקלות, אבל את ההחמרות לא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> קארין, תודה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תראו, אני רוצה להגיד כמה דברים, אני אולי חוזר על עצמי אבל זה חשוב כי הגיע הסעיף הזה. קודם כול לגבי התהליך, אני אומר את זה פה לחבריי בוועדה, היום דיברנו בחוץ מתי נתחיל הסתייגויות ומתי נסיים. תראו, מכניסים פה עכשיו תיקונים בסעיף הכי משמעותי, הכי חשוב, שבשבועיים האחרונים – לא מדויק שבועיים, אולי יותר אולי פחות – זה הנושא המרכזי. כל פעם שאני מעלה את הדבר הזה וחבריי מעלים את הדבר הזה, חכו, אנחנו כבר מטפלים, רושמים את הערותיכם והשגותיכם. חוזרים אחורה בזמן, ואני אומר פה לחבריי במשרד המשפטים ולחברי פה ולחבריי חברי הכנסת, לא מתוך טרוניה אליכם, טרוניה אל עצמי ואל הכנסת, איך הגענו לסיטואציה שאנחנו מביאים חוק גרוע שאפשר לעשות אותו חוק טוב יותר, הרי אין שאלה כרגע, לפחות לי אין שאלה, ואני חושב שלאף אחד מהחברים אין שאלה, שכולנו רוצים להילחם בנגיף בצורה הכי טובה שאפשר. הדרך שפה הסעיף הזה מנוסח – אני אומר גם למשרד הבריאות, ואומר את זה גם למשרד המשפטים ואומר את זה גם לחבריי – היא דרך לא טובה להיאבק מסיבה פשוטה, צריך להיאבק בנגיף, ואתם יודעים, אין בריאות הציבור בלי הציבור. מה שקורה פה, תראו בתהליך מה שקרה, והייתי שותף לתהליך הזה, כשתיקנו את החוק שאפשר ליפעת שאשא ביטחון לעשות את התיקון בדיעבד כולם מחאו כפיים, אני התנגדתי לזה מלכתחילה. אמרו יהיה בסדר. למה יהיה בסדר? כי הממשלה צריכה מהר מהר. מה קרה מהמהר מהר? נהיה לאט לאט. כל ההחלטות שהיו בזמן האחרון הכניסו חוסר ודאות, בעיה של אמון ציבורי במערכות כולן, לא בכנסת, במשרדים הממשלתיים שמטפלים, במקבלי ההחלטות כולם, למה? כי יצרו חוסר ודאות. מודיעים משהו ביום שלישי, לא קורה שום דבר ביום רביעי. מה שאמרו ביום שלישי עוד לא קרה ביום שלישי היום אחרי שבוע. מה שקרה זה חוסר ודאות. מה שאני מציע, והצענו גם בעבר, זה את המודל ההפוך. יש דברים, דרך אגב, בקטע הזה אני לא מתווכח, גם לא התווכחתי כשהציגו אנשי משרד המשפטים, שיהיה גדר של דברים שצריך לחירום, תוכלו לפעול בחירום. אבל רוב הדברים פה הם לא דברים של חירום, הם דברים של שיקול דעת, של דיונים. אומרים פה שחיים לצד הקורונה, אני מסכים עם זה. הכנסת צריכה לחיות ליד הממשלה, כל אחד ותפקידה. התפקיד שלנו לבקר. כל מי שאומר לי – ואני אומר, גור, פה אני חולק עליך – אולי זה טוב יותר, אבל מה זה טוב יותר? בין גרוע לנורא ואיום, אני אומר לך שזה נורא ואיום בדרך שבה – לא בדרך שבה מתייחסים לכנסת, שים בצד את זה, היחס לא מעניין אותי, כותבים פה יחס לכנסת, מה אכפת לי יחס לכנסת – יחס לאזרחים. יש פה יחס לא נכון לאזרחים, לא מידתי, לא ענייני. כמובן שזה בגבול החוקיות, מותר לעשות כי הכנסת מחוקקת, מותר לה לחוקק הכול, אבל הסיפור הוא סיפור. אני אומר לך ברמת התהליך, תסתכלו מה קרה. על הדבר הכי חשוב שעליו דיברנו שנשאיר אותו בסוף עכשיו מנהלים סוג של ויכוח, סוג של דיון, בתשע וחצי, כשרוצים ואומרים במפגיע, ראש הממשלה אומר ליושב-ראש ועדת החוקה, אומר לקואליציה שמחר זה עולה, זה כבר נמצא בסדר-היום. דרך אגב, מחר זה עולה, יתהפך העולם. למה שיתהפך העולם ולהכניס חוק לא טוב? בגלל התעקשות? בגלל שמישהו רוצה דווקא משום שזאת ההחלטה שהוא קיבל? בסוף זאת החלטה פוליטית, לא החלטה עניינית, אין פה לא משפט, לא צדק, לא שכל. יש פה רק פוליטיקה. ומה שאני אומר הוא לא פוליטי. שלושה ימים או 72 שעות יאפשרו לממשלה – תקשיבו, תגידו לאנשים בממשלה שמדברים איתכם, לי הם לא מקשיבים – זה טוב לממשלה וזה טוב לאזרחים. כן, צריך לתת אפשרות לדברים מיידיים, אני איתך לגמרי, אין לי בעיה, בואו, זה בפנים. אבל למה צריך את התקנות שקובעים על מסעדות, על אולמות אירועים, על כל הדברים, למה צריך על זה? למה אי-אפשר לקיים על זה דיון? הרי מה קורה, מתקיים דיון, ואני אומר לך מה שיקרה, זה יעבור לוועדות הכנסת השונות ויהיו תקנות, ויגיעו לוועדות ותשתנינה החלטות, ויקרה מה שקרה. וזה לא מעניין אותי מה קרה בוועדה, זה לא רלוונטי, זה לא מאבק בין כנסת לממשלה. התפקיד של הכנסת הוא אחד, התפקיד של הממשלה הוא אחר. פה אפשר לעשות דברים שאי-אפשר לעשות בממשלה בשתיים-עשרה בלילה. באמת בשתיים-עשרה בלילה, בלחץ של כלכלה ותקציב ואלף ואחד אירועים ודברים. אנחנו לטוב ולרע פה או בוועדות אחרות, זה התפקיד שלנו, זאת העבודה שלנו. העבודה שלנו להיות כלי פיקוח ובקרה על הממשלה לטובת האזרחים, לא נגד הממשלה. עכשיו אנחנו מגיעים לפה לעניין הזה ואומרים לי שזה נהיה טוב יותר. זה נהיה רע יותר. זה היה רע וזה נהיה יותר גרוע, וזה קמופלאז', והכי גרוע מהכול זה הזיוף. תגידו, זה מה שאתם רוצים? תגידו שהממשלה רוצה להחליט, לא רואים את הכנסת בעיניים. אל תעשו את השינויים. לכתוב כמו שכתוב כאן "באישור הוועדה", מה באישור הוועדה? זה לא באישור הוועדה. זה הכול בדיעבד, והכול לא טוב, וזה חבל, כי אפשר לתקן את זה. זה סעיף שמתחילת הדרך – וכל מי שהיה פה, וכולם היו פה, כל החבר'ה של משרד המשפטים, וכמובן חברי הכנסת – מההתחלה אנחנו מדברים, תראו, בעשר בלילה ביום שלישי אנחנו צריכים לטפל בחוק שעולה בדבר הכי משמעותי לאזרחים, לא לקואליציה ולאופוזיציה. הייתה פה אחידות דעים, בואו, לא נתבלבל, הייתה פה אחידות דעים לפחות בשלב מסוים בין כל החברים פה, כל אחד בניואנסים שלו, שזה לא נכון מה שקורה פה, שה-24 שעות האלו זה לא נכון. והיו כל מיני קולות שאמרו אולי 48 שעות. אני לא חושב שצריך 48 שעות מסיבה פשוטה, אף החלטה שהממשלה קיבלה היא לא עשתה את זה ב-48 שעות. תנו את הזמן המתאים, זה יעשה טוב לממשלה, טוב לאזרחים. במקום זה, לא, ביבי החליט, אנחנו נעשה, יש הסכם קואליציוני. חבל, פשוט חבל, מתסכל אותי. אמרתי ליעקב, חבל שהוא לא שומע אותי, חבל על הזמן שאני יושב פה, כי בסוף על מה אתה משפיע? על מי שישמע אותי בערוץ 99? אם אני לא מצליח להשפיע בנימוקים מקצועיים ענייניים על האנשים שחברים שלי, גם אם אנחנו לא באותה מפלגה, וכולם מסכימים, וחלק מסכימים ככה, וחלק חושבים אחרת, ובסוף אנחנו אומרים: החליטו. אז תגידו מראש שהחליטו, ונקרא לילד בשמו, ואל תכתבו פה באישור הוועדה, כי זה מעליב אותי יותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אוסאמה סעדי. למרות, יואב סגלוביץ', שאני חושב שהכנסת פה לא מעט הערות דרך הדיונים. למרות שאתה חושב שהייתי פה רק בגיחות, הייתי בלא מעט ועדות, בלא מעט ישיבות, ואני חושב שהכנסת אינפוטים, חלקם התקבלו, חלקם לא, אבל להגיד ששום דבר ממה שאמרת לא נכנס זה נראה לי קצת - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, אבל הלב, הלב, איתן, לב הדבר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא צריך, קארין, אני מבין את הלב ואני לא כבד לב. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לפחות אני למדתי לקח מהדיון הזה, והוא לא להשאיר את הדברים העיקריים. בוא נשאיר את זה עד הסוף, עד הסוף, עד הסוף, ואז אנחנו דנים בעניינים, בסעיפים הלא קריטיים. את הלב של החוק משאירים עד הסוף. ואז בדוחק של זמן, באילוץ של זמן – זה הסעיף, זה החוק. זה החוק, סעיפים 2 עד 4. אם אנחנו לא מקיימים דיון כמו שצריך על הסעיפים האלה, ואנחנו מקבלים כל רבע שעה נוסח. << מנהל >> (היו"ר יעקב אשר, 21:39) << מנהל >> אני חושב, יעקב, אמרתי, הגעתי למסקנה אחרי הדיון הזה שלא להשאיר את הסעיפים העקרוניים עד הסוף. השיטה הזאת היא בסדר, יאללה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אתה טועה ומטעה, אני חייב לעצור אותך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> את סעיף 4 נשאיר לסוף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אוסאמה, דקה, אתה טועה ומטעה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, לא. למה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה טועה ומטעה, אני אגיד לך למה, כי בסעיפים האלה דנו כבר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא דנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי לא דנו? על מה לא דנו? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כשהגענו לזה אמרנו בוא נשאיר את זה עד הסוף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. תקשיב, אני אזכיר לך, אדוני. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בבקשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו דנו בסעיפים אלה, וטענתם את הטענות על בדיעבד, היה דיון ארוך. רגע, חברים, דקה. אוסאמה, והיה דיון והתקדמנו, הקראנו את הכול, ודנו בזה. דנו בכל הדברים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל עובדה שהשארנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקשיב, לא השארנו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גם השארנו. כל הזמן אמרנו שנחזור לזה. אני אומר שזה פרוצדורה, טכני, אבל יש פה הטעיה והסוואה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה לחזור לנוסח הכחול? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שנייה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מאיים כל הזמן, נו, אז תחזיר לנוסח הצהוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מאיים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אין לי בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מתחיל כבר להרגיש - - - << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה אתה מרגיש? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את מה שאני מרגיש. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני אומר לאיתן שכל מי שהשתתף בדיון הזה, בלי קשר לקואליציה אופוזיציה, כולם אמרו שלמעשה זה מוציא את כל הסמכויות מהכנסת ומעביר אותן לממשלה. אפילו גדעון סהר שהוא מהליכוד, היחיד, היחיד שהשתתף מהליכוד בכל הדיונים האלה, ושמעת אותו, אמר והיה יותר חריף מאיתנו, וגם פה, משרד המשפטים, גם הייעוץ המשפטי לוועדה אומרים שזאת למעשה לא דרך המלך. דרך המלך היא שזה אישור מראש, וראינו מה אישור בדיעבד. אתם, כחול לבן, איתן, ראיתם על בשרכם מה קרה בימים האחרונים. אז במקום שנלמד מזה לחוק הגדול, אנחנו פה, אתם, אני לא מבין. עוד לא שמעתי מה אתם אומרים, מה העמדה שלכם? אתם בעד אישור בדיעבד? אתם בעד אישור מראש? מה אתם אומרים? אני מדבר על פגיעה באזרחים, סגר, הגבלת אזורים, קנסות, קביעת עבירות, קביעת עונשים, מה אתם אומרים? תגידו לנו מה העמדה שלכם, תגידו לציבור. למה ראש ממשלה שרוצה דבר כזה, רוצה סמכויות ואישור בדיעבד, למה אתם נותנים לו את זה? למה אתם נותנים לו את זה? בואו תגידו: אנחנו פה מביאים את זה לכנסת, דנים בזה. הצעתי הצעה, אתה יודע, יעקב, בבקשה, אני מרים להנחתה בשבילכם. אני לא כמו קארין, אני מוכן לזרום שיש מקרים חריגים, מקרים קיצוניים, מקרים דחופים, שצריך לתת לממשלה להתקין תקנות שיכנסו באופן מיידי ואז להביא את זה לוועדה, ושאנחנו או נאשרר או נבטל תוך 48 שעות, בבקשה. אבל תביאו את התקנות האלה, ותנו לנו זמן שלא נמרח את זה, שהוועדה לא תמרח את זה, איל. שהוועדה תתכנס מייד ותשב על המדוכה ותחליט או לאשרר או לדחות תוך 48 שעות. מה יקרה ב-48 שעות? אם זה כל כך קיצוני ודחוף אז לפי סעיף 3 יש לממשלה סמכות. אבל אל תעשו צחוק מהעבודה, תכתבו באישור הוועדה ואתם מוחקים פה "סמכות הממשלה", הממשלה מתקינה תקנות. אתם רוצים להסוות את זה? זה לא יעזור לכם. כי זה הממשלה, היא מתקינה תקנות, היא קובעת עבירות, היא קובעת את העונשים, ואחרי זה אתם באים אלינו, וואלה, תוך 14 יום, אתה יודע מה, ב-14 יום אני לא יודע מה יקרה. מה זה התקופות האלה? 14 יום לאשר תקנות או לדחות אותן? אני מתפלא באמת על משרד המשפטים, תבואו ותגידו שיש קושי משפטי, אי-אפשר להגן על זה, אי-אפשר. ראש הממשלה רוצה לקבל החלטה, שיקבל החלטה, אבל אתם כמשרד משפטים, כייעוץ משפטי אתם מאשררים דבר כזה? אני לא מבין. לאן מותחים את הקו? לאן אתם רוצים שנגיע? שכל מה שהממשלה תרצה לעשות, ראינו, בחופים, במסעדות, רק היום המסעדות, בשעה חמש לפנות בוקר נכנס האיסור, בשעה עשר בוטל. מה זה? אבל מה זה נותן? המסעדנים, אתה יודע מה זה המסעדנים שמתקשרים אלינו, צועקים, גם מתקשרים אלייך, וגם אליך, איתן, אומרים: איך אפשר לנהל עסק כזה? איך אפשר מהיום למחר אתה סוגר לי עסק? שיש הזמנות. מה זה? << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> אגב, רק לדייק לגבי המסעדות, הייתה תחילה דחויה, התקנות נכנסו לתוקף, היה פרסום ביום שישי וזה נכנס לתוקף היום ביום שלישי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ביום שלישי בחמש. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> מיום שישי עד יום שלישי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בחמש לפנות בוקר. בחמש נכנס האיסור ובעשר הגיעה ועדה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה היה מגיע ביום שישי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כי זה היה ביום חמישי, ואז החליטו ברגע האחרון בגלל המרי להפסיק את זה בשישי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון. לכן אני אומר, איתן, אנחנו חיים בתוך עמנו, תשמעו את הזעקה של הציבור. מה אנחנו מבקשים? ואתה יודע, איתן, אני מאתגר אתכם, תגידו לנו איזה משהו היה דחוף. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שום דבר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גם בוועדה פה, גם במעצרים שהבאתם משהו דחוף, אה, יואב, לפחות בסדר, יכולתי אז להתנגד, אבל לא עשינו לא פיליבסטר ולא למשוך זמן ולא עשינו שום דבר. באתם עם זה. לפעמים היו מקרים שכל הוועדה זרמה איתכם. אבל, יעקב, אני מתפלא עכשיו שבוועדת קורונה באה יפעת, שילמה מחיר כבד, אבל עמדה על שלה. עמדה על שלה. ובסוף - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאה אחוז. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> פה זה קצת אחרת, אוסאמה, פה הם גובים מביבי כסף. אתה מבין, הם גובים ממנו כסף ואז הם מעבירים את מה שהוא רוצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או, זה חמור מאוד מה שאמרת עכשיו. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה חמור מאוד? אתה רוצה שאני אגיד לך על כמה דברים שאני יודע? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הכול, מה שאתה יודע רק תגיד. אוסאמה, קודם כול תודה רבה, ואני חושב שדווקא הסיפור של שאשה ביטון, שאתה מביא אותו כדוגמה, זה רק מראה שגם במנגנון הקודם, שוודאי לא אהבנו אותו, אבל - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתה יודע איזה נזק זה גרם לאזרחים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו אני מדבר, אני לא מפריע לך, אל תפריעי לי. וגם המנגנון הזה הוא עדיין מנגנון שיכול להשפיע בסופו של דבר ולא משנה כרגע איך ההתנהלות, ואני נגד ההתנהלות בצורה שהיא מתנהלת, אבל ודאי - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל איזה נזקים, נזק נגרם לעסקים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל דבר אחד אני רוצה לומר, שלא תטעו ולא תיטעו, היה נוסח, הנוסח הזה עבר את הוועדה, ולא בהסכמה, ממש לא בהסכמה, זה נכון, וכל התיקונים שאתה אומר שברגע האחרון באו, וברגע האחרון ניסיתי לשפר עם הוועדה, ועם גורמים נוספים. שיפרנו בשני דברים ולא יעזור כלום – תגידו את זה 200 פעמים שהשיפור לא מספיק או כן מספיק, אני לא מתווכח על זה – שיפרנו גם בנושא ההכרזה, ושיפרנו גם בנושא התקנות. השיפורים יכולים להיות יותר טובים, אלו הדברים שאנחנו נמצאים איתם כרגע. אבל להגיד שמישהו בא ברגע האחרון עם מחטף שהרע את מעמדה של הכנסת זאת לא הטעיה, זה אפילו גובל – כאילו אתה מתאר שברגע האחרון באים. ברגע האחרון באים לשפר. והנוסחה הזאת משפרת. היא משפרת 5%, היא משפרת 10%, היא לא משפרת 100%, ואולי אפילו לא 80%. אבל, חבר'ה, בסוף זה גם משהו שלי, אני רואה בתפקיד שלי כיושב-ראש לנסות ולהגיע עד כמה שאפשר לדבר הנכון. לפעמים גם יש דברים שבהם אגיד עד כאן. אתם אומרים למה לא אמרת על זה עד כאן, מותר לכם. חבריי, מותר לכם. אני לא מהסה אתכם, אני נותן לכם לדבר מה שצריך, אני נותן בסבלנות אין קץ, הכול בשיחות ישירות, לא מחביא כלום, מדבר, מעדכן, הכול, אבל אנחנו חולקים. אתה אומר שזה לא שיפור, אני אומר שזה שיפור. ואתה גם יודע שזה שיפור, רק אתה אומר השיפור הזה לא עוזר לי, כי עדיין זה נשאר. ולכן, נשאיר את זה בפרופורציה הזאת. אנחנו חלוקים, ונהיה חלוקים, ונגיע גם להצבעות ונהיה חלוקים, זה נכון. אבל אני יכול להגיד לך דבר אחד, שעשיתי את המאמצים שלי להגיע למקסימום לטייב. ואני רוצה שלא נשכח גם דבר אחד, כי אתם לוקחים את הנקודה הזאת בלבד, אנחנו על הדרך ב-40 ומשהו עמודים שיש פה שיפרנו המון דברים, כולנו ביחד, אף אחד לא עשה תחרות מי יותר. שיפרנו המון דברים, עשינו דברים שהם לטובת הציבור, לטובת החופש שלו. עשינו את עבודתנו נאמנה, ויעידו השעות הרבות כל כך של דיונים בעניין הזה לאורך כל הדרך. וגם דברים שחוקקנו רק לפני חודש בחקיקה של תקש"חים שהיו, שנעשו בחדרי הממשלה בזמנו, ובאנו לפה והפכנו אותם, וסידרנו אותם. גם אותם הבאנו עוד פעם על השולחן, וניתחנו אותם עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. היה פה תהליך ויש פה תהליך מושלם, התהליך. התוצאה, יש כאלה שיגידו לא מושלמת, יש כאלה שיגידו נכשל לגמרי. זה לגיטימי, חברים, בלי כעס. כבר עברנו לפסים שאף פעם לא היינו בהם בוועדה, ואני לא רוצה להיות שם. אני לא רוצה להיות שם. ברמה האישית לא רוצה להיות שם, גם הציבורית וגם האישית. אבל להגיד, תשמע, בזבזת זמן, הלכת כוחות, הבאת דברים והכול, ואלה, כלום לא הבאת. אתה יודע מה, זה אפילו קצת מעליב. אתה יכול להגיד, מה שהבאת זה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, אבל אתה לא צריך להיעלב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא נעלבתי. אמרתי שזה מעליב. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לא נעלב, אל תדאגי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל מה אתה נעלב? << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אל תדאגי. איפה ייעלב? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנה, יש את הפסיכולוג שלי למטה פה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> נמות שבע פעמים הוא לא ייעלב. איזה ייעלב? הכול לשם שמיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, בוא נקרא לילד בשמו, אנחנו יודעים שאנחנו הולכים להגיע לחילוקי דעות, בהצבעה יהיו הסתייגויות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, יעקב, אבל אתה גם ח"כ, אתה לא רוצה לשפר את החוק? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אבל את מפריעה באמצע, זה הדבר הכי קשה. לא, אני לא רוצה, ממש אני לא רוצה לשפר את החוק. את יודעת מה, סוג כזה של דבר עלול להעליב אותי אם הייתי נעלב. את יודעת למה זה עלול להעליב אותי? כי את אומרת את זה. אם אלי היה אומר את זה, אני יודע שהוא מאתגר אותי, אבל את לא מאתגרת, נכון? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נו, יעקב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זהו, תקשיבו, בואו לא נעשה הצגות, אנחנו יודעים שחתונה לא יצא מהאירוע הזה היום, לא נבוא להצטלם בסוף האירוע. נבוא, נצביע, אלה יצביעו בעד, אלה יצביעו נגד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חבל, כי יש אופציה כזאת, יעקב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש הרבה אופציות בעזרת השם לכל דבר. רק אני אומר, בסופו של יום אפשר גם מהמבט שלכם כחברי אופוזיציה להסתכל אחורה ולהגיד עשינו דברים. איפה איתן? תקרא לאיתן דחוף. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, אבל אני מסבירה לך שבעניין הזה אין קואליציה ואין אופוזיציה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה כל הזמן אומר לנו ואנחנו מסתכלים ולא רואים כלום. תמשיך להגיד לנו שיפרתי, ואתה לא שיפרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, איך אומרים? מקודם אמרת השוחד יעוור עיני חכמים, נכון? << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא אמרתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה משהו כזה אמרת. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא אמרתי. לא אמרתי את זה. אמרתי, אם אתה רוצה לשמוע מה אמרתי, אגיד לך מה אמרתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלי, שנייה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, כי התעקשת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תרגמתי את זה לשפה אחרת. אני אומר שגם כשאדם נמצא בעמדה של אופוזיציה יש לו איזושהי משהו שמעוור את עיני חכמיו. הוא לא מעוור, זאת נקודת השקפה שלכם, זאת נקודת מבט שמגיעה מעצם זה שאתם מתנגדים לעצם הממשלה הזאת, ואתם חושבים שהיא ממשלה רעה, ולא טובה, אז מה שהיא תעשה לא יהיה טוב. ולכן, אני אומר, חברים, רגע, לא בעלייה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, אבל זה לא בגלל הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא כשאני בעלייה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> היית חייב לתת לי להגיד את דברי התורה הבוקר, שתדע לך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתן לך כשאני אהיה בירידה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> היית חייב לתת לי להגיד את דברי התורה, תאמין לי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אני אומר, חברים, בואו נישאר חברים וידידים, נעשה את כל התהליך, נעבור את ההסתייגויות, נעבור את הכול, הבנתי אתכם. תאמינו לי, הסתייעתי בכם גם המון לאורך כל הדרך הזאת, אסתייע גם הלאה, יש לנו עוד מלא עבודה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זו ראייה לא נכונה של הדברים, יעקב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז ראייה לא נכונה. אני מבטיח לך, יש לי לחץ בבית מהמשפחה להחליף כבר את המשקפיים האלה באמת, אני אחליף אותם. אז אני מצרף את זה ללחץ גם כן, להחליף משקפיים, ואולי אני אשפר גם את הראייה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, למה כל דבר הוא אישי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קארין, עד כאן. לא אישי, מה פתאום. נציגי הממשלה, בנושא הזה, והעלינו את זה אתמול, אני זוכר תשובה שקיבלתי לגבי הנושא של שרים וסגני שרים שאינם חברי כנסת, ומישהו מהצד הזה הסביר לי שהכול כלול, איך אומרים? יש את המלונות עם הכול כלול. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו מדברים רק בשביל למקם את הדיון, כי אנחנו קצת קופצים מסעיף 4. מה שהיושב-ראש מתייחס זה לעניין - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את סעיף 4 סיימנו, סיימת להסביר אותו, אני לא מצביע עליו עכשיו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, לעניין 37(ד), אני רק מסביר על מה מדובר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איתן, תחליף אותי. אני רק אומר, חברים, יש שרים וסגני שרים, ודיברנו על זה וקיבלנו את התשובות. << מנהל >> (היו"ר איתן גינזבורג, 21:54) << מנהל >> << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> יעקב, תגיד לאיתן שהלילה הוא קצר, ארוך, אנחנו פה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, לאן אתה הולך? שנייה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אבל אם מייחסים לנו את התשובה הזאת אני לא רוצה שתהיה טעות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מישהו מוכן להסביר מה קורה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, גור. << דובר >> גור בליי: << דובר >> היושב-ראש העלה את השאלה שכבר נדונה, אבל הוא חוזר לנקודה שבסעיף 37(ד) שעוסק בסייגים לתחולת החוק, ומחריג מהסעיפים של ההגבלות על מרחב פרטי, מרחב ציבורי, והכניסה מאזור מוגבל והיציאה מאזור מוגבל, חברי כנסת, שופטים, וגם קובע חריגים לפגיעה בעבודה של היועצים שלהם, וכן הלאה. ולכל הנושא הזה מעלה היושב-ראש את השאלה האם צריך להחריג, להכניס לפה שרים או סגני שרים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה מעלה את השאלה, הוא מעלה את השאלה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> היושב-ראש העלה את השאלה הזאת. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> דיברנו על זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> דיברנו, אבל אמר פה איל ששרים וסגני שרים נהנים מהחסינות לפי חוק חסינות חברי הכנסת. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אני מבקש לדייק את הדברים כיוון שהם עולים שוב. נתחיל מהצד המשפטי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא אמרת את זה? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> לא אמרתי בדיוק את הדבר הזה או לפחות יכול להיות לא הובנתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני אף פעם לא אדע להגיד בדיוק את מה שאתה אומר, אבל הרוח היא שהם נהנים מהחסינות ולכן הם - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני רוצה לדייק. ככל שמדובר בחופש התנועה לפי סעיף 9 לחוק החסינות, שהוא עצמו נזכר בחוק הזה כמבטיחים, כמשמרים את הדין ואומרים שסעיף 9 בתוקפו עומד, הרי שאכן מהחסינות לפי סעיף 9 נהנים גם שרים שאינם חברי כנסת. זה כתוב, זה נובע מסעיף 15 לחוק החסינות. אני אראה אותו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> איל, נעשה את זה פשוט, בסדר? ברשותך. דעתך, להכניס או לא להכניס. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אני מתקשה להגיד. עמדת הממשלה, כפי שהיא מופיעה, שלא חשבנו שיש צורך שהממשלה תיתן זכות יתר לשר אל מול תקנות שהממשלה מתקינה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הבנתי. מישהו רוצה? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> ההגנה הייתה לשופטים, לחברי כנסת שהם ברשות אחרת, ורצינו להבטיח שהתקנות של הממשלה לא יגבילו את החירות של האנשים האלה. חופש התנועה בתמצית מכוסה לפי חוק החסינות, אבל הגבלות אחרות ככל שהן לא לפי חוק החסינות אז זה דין חבר כנסת, דין שר שאינו חבר כנסת אינו כדין חבר כנסת לכל דבר ועניין. ההשוואה בין שר שאינו חבר כנסת לחבר כנסת היא רק למה שנובע מחוק חסינות חברי הכנסת. << מנהל >> (היו"ר יעקב אשר, 21:57) << מנהל >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש להכניס את זה, נקודה. תודה. בבקשה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> לפי זה צריך להכניס. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איתן, נגיד שיש הגבלה של - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אוסאמה, סגרנו. אתה בעדי, אנחנו ביחד פה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שנייה. אני רוצה לשאול אותו שאלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בעדין. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בעדין, יא זלאמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יא איבני, יא אחי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נגיד שיש הגבלה של 100 מטר, זה לא חל על חברי כנסת, נכון? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> להבנתי, חופש התנועה מאפשר לו לנוע, ולכן זה יחול גם על שר שאינו חבר כנסת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני בעד להכניס את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש, בתוך רשימת אישי הציבור, מה שנקרא - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> - - - בתור מה? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> - - - חוק חסינות חברי הכנסת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל הוא חבר כנסת. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אבל חוק החסינות אומר: "לענין חוק זה, דין שר או סגן שר שאינו חבר הכנסת, כדין שר או סגן שר שהוא חבר הכנסת". אם יש משהו שלא מוסדר בחוק החסינות - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> כלומר, הגבלות במרחב הפרטי זה למשל להכניס, להביא אליו הביתה אנשים אחרים. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> יש דברים אחרים שלא יכנסו בחוק החסינות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, חבר'ה, תעשו לי טובה, בואו לא ניכנס לדברים האלה. תקשיבו אליי, עם כל הכבוד, אני יכול עוד לשאול עוד הרבה שאלות גם על חברי כנסת ועל הכול, ותסבירו לי דברים משפטיים, הכול אני מבין. << דובר >> גור בליי: << דובר >> על סעיף 4 יש עוד שאלות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש, נעשה עוד שתי דקות הפסקה להתייעצות, ואני גם רוצה התייעצות עם החברים לגבי לוחות הזמנים או יותר נכון לגבי המשך הערב. אז אני מבקש להטמיע את זה בפנים, להכניס אותם לתוך הרשימה כמו החלטת הוועדה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם את סגני השרים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, בוא, כולם, אבידר. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה תפקיד כבר יש להם? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבידר, בסדר, זה בנאום אחר. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> מותר להתרחק יותר מ-100 מטר? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה אתה רוצה? שסגן שר הבריאות לא יסתובב? << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> תקשיב לי, עדיף שיישאר ב-100 מטר. כולם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איתן, לא יכולת להביא לו משהו יותר – למרות שהם חברים, אני חושב, נכון? << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> חברים טובים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אתה יודע מה הוא עושה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> עדיין עמיתים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איתן יודע מה הוא עושה. תקשיבו, זה אחד. שתיים, אמרת שאתה רוצה משהו לגבי סעיף 4. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש פה שלושה דברים שעוד צריך להשלים מהסעיף הבא. קודם כול, בסעיף (ד)(2)(ב) אם הוועדה לא מכריעה אחרי כמה ימים ולפני שזה הולך למליאה יש סמכות לוועדת הכנסת להאריך בשלושה ימים, שאלנו אם זאת ועדת הכנסת או אותה ועדה שדנה בדבר הזה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> הייתה ועדת הכנסת, גורם שהוא חיצוני לאותה ועדה, שזה מבטיח שאם זה בא לבנות deadlock אז צריך גורם חיצוני. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מקובל. זה דבר אחד. דבר שני, מה לגבי סיטואציה שבה הוועדה לא מאשרת תקנות מסוימות, מה ימנע בעצם מהממשלה לשוב ולהתקין את אותן תקנות? ההנחה היא שרק במצב שיש שינוי נסיבות ממשי יכולה הממשלה להגיד, אומנם הוועדה דחתה את התקנות האלה ואני מביאה שוב את אותן תקנות. זאת אומרת שאלו או תקנות אחרות או רק אם יש שינוי נסיבות של ממש, נכון? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> זה לא מפורש בחוק. הדעת נותנת שהממשלה לא תפעל באופן שכל מטרתו לעקוף את הביקורת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הנושא? שנייה, אני מצטער. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לגבי שינוי הנסיבות. שאלתי לגבי סיטואציה שבה הוועדה בעצם דחתה תקנות מסוימות ומה מונע מהממשלה – במצב רגיל כשיש אישור מראש, אם היא תבוא עוד פעם עם אותן תקנות פשוט הוועדה לא תאשר להם. אבל במקרה הזה אם הוועדה לא אישרה תקנות והממשלה אומרת: אנחנו מביאים אותן עוד פעם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה צריך להיות מפורש בחוק. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז השאלה בהקשר הזה היא מה ימנע מהממשלה להתקין את התקנות שוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד פעם, נצטרך את הדיון שלך. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל מה ימנע מהממשלה, לפחות עד שהוועדה דנה, בינתיים להתקין את התקנות שוב. השאלה מה מונע ממנה לעשות את זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה כבר קרה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> בצד הפורמלי הסמכות קיימת במובן הזה שלא נעשה עכשיו את ההבחנה והסמכות קיימת, אבל הממשלה פועלת בצורה סבירה וראויה ובוחנת את הדברים, והיא גם נתונה לביקורת ציבורית ונתונה לביקורת שיפוטית ונתונה לפיקוח של הכנסת. ולכן, הדעת נותנת שאם בנושא מסוים הוועדה החליטה בצורה פוזיטיבית לא לאשר, לא תפעל הממשלה למוחרת בבוקר רק כדי לעקוף את כל מנגנוני הפיקוח הפרלמנטרי שכללנו פה, שתכללו בחוק, ותחוקק אותו דבר כדי לעקוף. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אם נהיה קונקרטיים, אם הביאו תקנות, היה לנו עכשיו מקרה לאחרונה, על חדרי כושר, ועדת הקורונה לא אישרה, ואז שוב הביאו את הנושא של חדרי כושר. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אני חושב שנתתי תשובה. אני לא יודע אם המקרה קונקרטי, ואני ודאי לא רוצה להתייחס למקרה קונקרטי שהתרחש, כזה או אחר. אני חושב שהתשובה שלי מספקת, היא אומרת שהממשלה לא תעקוף את המגבלות של החוק בצורה מגמתית. אם יש שינוי נסיבות, זה בוודאי מצדיק לבוא שוב. עם חלוף הזמן יכול להיות שאם היה שינוי מסוים בהוראות שהיא מבקשת, זה יכול להתאים, זה תלוי בנסיבות. הסמכות הפורמלית קיימת, אבל כמו הרבה מאוד דברים שהממשלה יכולה לעשות, היא תעשה אותם בסבירות ובצורה ראויה, ובכל מקום היא נתונה לפיקוחים שתיארתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> והדבר הנוסף, וזהו? << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא. הדבר השלישי בהקשר הזה, זה עלה הרבה פעמים בדיוני הוועדה לגבי הקושי בעובדה שאם הוועדה בהסדר הזה של סעיף 4 לא מכריעה הנושא עולה למליאה. דובר כמה פעמים, גם עלה מחברי הוועדה שהמליאה הוא לא פורום מתאים לשמוע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל בוא ניתן רגע את התסריט. התסריט אומר שאם עבר שבוע ועוד שלושה ימים ועוד ארבעה ימים והוועדה לא התכנסה או שלא הגיעה להכרעה, אז זה עולה למליאה. אנחנו לא אוהבים את זה, אבל זה מה יש. בוא, אם ועדה לא הצליחה לעשות את זה ולא יודעת לעשות את זה אז יש בעיה לוועדה הזאת, זה הכול. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איזה מין אילוץ זה זה מה יש, אני לא מבינה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, יש עוד משהו בנושאים האלה? אם כך, אני מבקש שנעשה רבע שעה הפסקה. אני רוצה לשוחח עם החברים גם בין היתר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, תתקשר אליי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בטח, זה כשאני אומר לשוחח עם החברים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה יש עוד רבע שעה? << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> שנקרא למיקי זוהר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רבע שעה הפסקה. תודה רבה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 22:00 ונתחדשה בשעה 23:10.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מחדשים את הדיון. יש תיקון אחד לגבי הנושא של ועדת שרים ולגבי הסמכויות שלה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לפני זה רק נקודה אחת בעקבות הערות, זה עניין נוסחי, אבל בגלל שהוא רגיש אני רוצה להגיד. בסעיף 4(אׂ) כנראה שנוריד את המילים "באישור הוועדה", חבר הכנסת סעדי גם התייחס לזה קודם, כי יש סיטואציות שזה גם באישור המליאה. נכתוב פה באישור כאמור בסעיף קטן (ד) או משהו אחר נוסחי. לא נכתוב "באישור הוועדה". << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה? מה? מה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו לא משנים פה את המהות של הדבר הזה, המהות נשארת, אבל בגלל הרגישות של העניין הזה לא נכתוב פה "באישור הוועדה". כי זה גם לא נכון כנראה משפטית, כי יש סיטואציות שמי שמאשר את זה זאת המליאה. אני לא מדבר רק על מלכתחילה או בדיעבד. נתקן את הנושא הזה בנוסח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא משנה מהותית, זה משהו נוסחי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ההסדר נשאר על יתרונותיו וחסרונותיו, אני רק אומר שאת המילים "באישור הוועדה" כנראה שנתאים, משהו נוסחי. אבל אני מציין את זה בגלל שהדבר הזה קיבל פוקוס. הנוסח שמוצע על ידי הממשלה – שמחליף בעצם את מה שנמצא בסעיף 38, נוסח הביניים שהיה בעניין הזה, מתחת לסעיף 40, בעמ' 38, לעניין הפעולה באמצעות ועדות שרים – הממשלה מציעה לכתוב: אין בהוראות פרק ג' ו-ד' כדי למנוע מהממשלה מלפעול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה של ראש הממשלה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע, תן לנו לראות, כל פעם אתם מביאים אותי לנוסח אחר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בעמ' 38 ממש מתחת לסעיף 40, מתחיל במילים: אין בהוראות פרק ג' ו-ד', הסעיף הזה יורד ומוחלף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נהיה מפורט יותר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מרחיבים אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נקריא את זה, כי להוציא את זה כרגע בנוסח – אני רוצה לחסוך את הזמן של זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל אני לא יודעת על מה מדובר, שנייה. כן, בבקשה, דברו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הנוסח שמוצע עכשיו על ידי הממשלה זה "אין בהוראות פרק ג' ו-ד' כדי למנוע מהממשלה מלפעול באמצעות ועדת שרים לעניין התקנת תקנות לפי אותם פרקים, למעט תקנות לפי סעיף 7(1)". << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה 7? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 7(1) זה סגר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> במרחב הציבורי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה הגבלות על המרחב הציבורי, בעצם מה שמכונה סגר. זה הגבלות על התרחקות מהמרחב הפרטי. זה מוחרג. "ובלבד שבוועדה שתמנה הממשלה, כאמור, יהיו חברים: ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי, שר הביטחון, שר המשפטים, שר האוצר, השר לבט"פ, שר הבריאות ושר הכלכלה. הממשלה רשאית למנות חברים נוספים, ובלבד שמס' השרים לא יעלה על מחצית ממס' חברי הממשלה". אתם רוצים להעביר? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> טוב, עכשיו אפשר לפרשן לי מה זה הדבר הזה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אתה יכול להגיד בכמה מילים? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ואז מוחקים את "ואולם הממשלה אינה רשאית" - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הפוך, זה דבר שדיברנו עליו ורצינו אותו, ועכשיו יש את זה, ואפילו פלוס - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל מה זה? באיזה הקשר? אני לא רואה את הסעיף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה ועדת השרים. היא רוצה לדעת באיזה הקשר, על מה חלה ועדת השרים. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> ההסבר שהתחלתי לתת קודם. הרעיון הוא שהממשלה תוכל גם בהקשר של החוק הזה – כמעט לגבי כל התקנות, תכף נראה על מה לא – לפעול באמצעות ועדת שרים. כלומר, זאת לא ועדת שרים סטטוטורית, אלא חוק היסוד מאשר לממשלה להקים ועדת שרים, ואז לפעול באמצעותה. זה מנגנון רגיל. רצינו להבהיר שהממשלה תוכל בהקשר הזה לפעול באמצעות ועדת שרים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה הקבינט? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל שצריך את האנשים האלה, את השרים האלה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> קבינט זה שם קיצור, זאת בעצם ועדת שרים לעניין מסוים, אבל במקרה הזה ועדת שרים לענייני קורונה. אבל פה אנחנו אומרים שמותר לממשלה כשהיא באה להתקין תקנות לפי החוק, לגבי רוב הדברים, היא לא חייבת להתקין אותה במליאה, היא יכולה למנות ועדת שרים לתפקידים מסוימים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הכוונה למליאת הממשלה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> לא בממשלה. היא יכולה למנות ועדת שרים, וועדת השרים תתקין את התקנות במקומה. מיהי אותה ועדת שרים? הממשלה תמנה אותה. החוק פה יחייב ששרים מסוימים חייבים להיות בה. זה דבר אחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה החידוש. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> והדבר השני, שהגודל המקסימלי שלה לא יעלה על מחצית ממס' חברי הממשלה כדי שהיא לא תהיה גדולה מדיי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל יש גודל מינימלי? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אין גודל מינימלי. הוא נובע מכך שמנינו את השרים ושמותיהם, לא ספרתי כמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את השמות. זאת אומרת שחייב להיות שם שר ביטחון, שר אוצר, שר כלכלה, שר בריאות - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לפי סעיף 38 לחוק-יסוד: הממשלה, אם אני לא טועה, אפשר להסמיך שר אחד. זה מתאיין בנוסח הזה? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> לדבר הזה אנחנו לא מציעים להתייחס באופן מפורש. אבל אותו סעיף שחברת הכנסת אלהרר ציינה אומר ש"הוראות סעיף זה", ההוראות שמאפשרות בין היתר לאצול לשר יחיד את סמכות הממשלה, ההוראה הזאת לא תחול אם יש כוונה אחרת שמשתמעת מן החוק המקנה את הסמכות. להבנתנו בהקשר שלנו, גם לאור הדיון שהיה פה וגם לגבי העמדה של הממשלה, יש כאן כוונה משתמעת שלא ניתן יהיה בעצם לשר מסוים את הסמכות להתקין תקנות בכל ההקשרים. כן אפשר יהיה לפעול באמצעות ועדת שרים. וגם יש סייג שגם באמצעות ועדת שרים לא ניתן יהיה להתקין תקנות לעניין סעיף 7(1), שהוא הסעיף על יציאה מהבית למרחב הציבורי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל למה אנחנו מוסיפים את זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוסאמה, זה הפוך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא אומר שעל סגר הוא לא יכול - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איל, לפרוטוקול, אני רוצה להבין, דבר איתי בעברית פשוטה, הממשלה לא תוכל לאצול על שר אחד? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> להבנתנו לא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הם מאשרים את זה בזום, מה הבעיה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה? הגבלות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, אבל זאת בדיוק ההחלטה המשפטית שחייבים - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל למה זה לא יכנס לנוסח? אני רוצה שזה יהיה כתוב במפורש. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם היה גדעון סער פה אז הוא היה אומר ששיטת הסלמי עובדת עוד פעם. אמרנו שעכשיו לוקחים מהכנסת סמכות ומעבירים את זה לממשלה. עכשיו את זה לוקחים אפילו מהממשלה ומעבירים לוועדת שרים, ואחרי זה אולי נגיד שלא ועדת שרים, אולי שר אחד גם אפשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל, אוסאמה, אתה כל הזמן בורח מהמציאות שהיינו בה לפני זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מבקשת, יעקב, שיהיה כתוב מפורשות בחוק שלא ניתן לאצול לשר אחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, קארין, הערת את ההערה הזאת, שמענו את משרד המשפטים. אני רוצה להסביר משהו לאוסאמה. אתה כל הזמן מתעלם ממה שקיים. מה שהיה קיים, כרגע הממשלה תוכל למנות ועדת שרים. בא משרד המשפטים ואומר לך ששני דברים משתנים פה. אחד, קודם כול שהוועדה צריכה, ודיברנו על זה, כי בנוסח הראשון שלנו רצינו לקבוע שיהיו שרים מכל גווני הפעילות שקשורה לזה. באה היום הממשלה באמצעות משרד המשפטים ואומרים שזה צריך להיות, צריכים להיות השר הזה, השר הזה, השר הזה, לפחות. אחר כך אתה יכול להוסיף עוד שרים לקישוט או לא לקישוט, איך שאתה רוצה כדי להגיע לפריטטי. זאת אומרת שברגע שגם אומרים את זה זה אומר שבלי זה אין לזה את היכולת להיות ועדת שרים. אחד. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם פתאום אין חליפי זה עדיין בתוקף? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בתוקף רשמית כן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, אם זה המצב, אז מה אכפת לך שיהיה כתוב בסעיף שלא ניתן לאצול לשר אחד? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה הנוסח שהגיע עכשיו ממשרד המשפטים. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> סליחה, מהממשלה, לא ממשרד המשפטים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מהממשלה. ואומר נציג משרד המשפטים שזה מייתר את הדבר הזה, נקודה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, מה אכפת לך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איל, מוחקים את זה? זה היה בנוסח? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> זה לא מופיע בהצעה הממשלתית. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני רוצה לדייק פה משהו. בהצעה הממשלתית לא הייתה בכלל את האופציה לאצול לוועדת שרים, זו הייתה הממשלה בכללותה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> נכון, אמת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדרבה ואדרבה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ועכשיו דובר על ועדת שרים, ועכשיו במהלך דיוני הוועדה עלה הנושא מצד הממשלה שאולי יהיה אפשר לאצול לוועדת שרים, ועכשיו חידדו מה ההרכב שלה. זאת אומרת שיש פה מהבחינה הזאת צמצום היקף, זאת לא הממשלה במליאתה כמו שזה היה בכחול, אלא רק ועדת שרים. ועלה פה, גם מחברת הכנסת אלהרר וגם מאחרים, לגבי השאלה האם אפשר לקבוע במפורש שהממשלה אינה רשאית לאצול לשר אחד. מורידים לקבינט קורונה, זה דבר אחד, אבל השאלה האם אפשר לכתוב במפורש, אם ממילא מבחינה פרשנית אתם סבורים שהדבר הזה בעייתי, אז אדרבה ואדרבה, בואו תחדדו את זה בנוסח. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> הממשלה סבורה שאין צורך לכתוב את זה בנוסח, יחד אם זאת, אם זאת שאלה אני יכול - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסדר, אבל אתם לא מתנגדים. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> חברת הכנסת אלהרר, אני מציג את עמדת הממשלה בהקשר הזה, ואני מוסיף עמדה משפטית. עמדת הממשלה היא שאין צורך בהצעת החוק הזאת, זה לא דרוש. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא בהצעת החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בתוספת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתה צודק, אין צורך בהצעת החוק. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> בתוספת הזאת. לכלול איסור מפורש של אצילה לשר. יחד עם זאת, שואלים אותי בכובע המשפטי כפרשנות, להבנתנו, לאור ההוראה בחוק-היסוד - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חד-משמעי. אני לא מבין את זה. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> - - שמדבר על אצילת סמכות, סעיף 33(ה) "הוראות סעיף זה יחולו אם אין כוונה אחרת משתמעת", בהקשר של חוק שלנו ונוכח ההיקף והמשמעות של התקנות, הבנתנו היא שלא ניתן יהיה לאצול לשר יחיד סמכות להתקין תקנות לפי החוק. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, תרשום את זה בתוך החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נקודה. זה נמצא בפרוטוקול, זה נמצא בזה, אני לא עכשיו אתחיל - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין בעיה, תכתבו את זה בחוק. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה, יעקב? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אגיד לך למה, כי זה לא ריאלי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רק שנייה, בשעה אחת-עשרה בלילה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, יואב, אתה לא שומע. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, לא, בשעה אחת-עשרה בלילה הממשלה נזכרת במשהו, ואתה אומר לי כזה ראה וקדש? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא לא נזכרת. תקשיב, כנראה שלכולנו השתחררו הברגים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, יעקב, התהליך הזה שקורה פה עם החוק הזה הם פני הממשלה חסרת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקשיב רגע, בדיוק הפוך, כי באה לפה עכשיו הממשלה - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מזכיר לך איפה היינו לפני שתי דקות, עמדנו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע, תקשיב, תן לי רגע לסיים. זה לא יעלה על הדעת שאני לא יכול לסיים משפט. אם היו באים עכשיו עם איזשהן הקלות חדשות או מה, בדיוק הפוך. באו לכאן עכשיו משרד המשפטים עם הממשלה ביחד ואומרים שני דברים, שאתם לא שמים לב גם מה נאמר פה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מזכיר לך שנאמר נושא חדש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא נושא חדש. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה נושא חדש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה נושא חדש. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> - - - בכל מקרה, יואב, אל תדאג. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אחד זה שההרכב של ועדת השרים צריך לכלול אנשים מסוימים. דבר שאזכיר לכולם דנו בזה ורצינו את זה, ואחר כך זה ירד בדרך. רגע, רגע, לא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, לא, אתה לא הבנת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, מספיק. את יכולה לחייך, זה בסדר, גם אני מחייך, כי לזום אני צריך לצעוק כפול ממה שאני צועק פה על החברים. דבר שני, באה הממשלה ומגבילה את עצמה בסמכויות לגבי הנושא של – לא סגר, איך קראתם לזה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אזור מוגבל. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> הגבלת פעילות במרחב הציבורי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המרחב הציבורי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הגבלות במרחב הציבורי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הגבלות במרחב הציבורי, שוועדת השרים הזאת לא יכולה, וזה רק הממשלה. זאת אומרת שיש פה שתי אמירות ברורות מאוד שהן בהחלט – רגע, בסוף תהיה לך סבלנות - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין לנו סבלנות, כי כבר סגרנו משהו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמירה ברורה. עכשיו אתם רוצים אחרי זה, כשאומר פה נציג משרד המשפטים - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רציתי את זה מהתחלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע, אבל ברגע שיש את הפירוט הזה, ההבדל בין מה שכתוב קודם – קודם היה כתוב שהממשלה תמנה – פה כתוב לך שהפונקציות האלה צריכות להיות בהחלטות האלה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רק בעניין מסוים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז זה יהיה בן אדם אחד. אפילו רק פוליטית הם לא יודעים לעשות את זה אם הם רוצים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איפה זה בממשלתי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז מה אני צריך לרוץ? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> קודם אמרת לנו תנו לראש הממשלה כי הוא - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, תעצור שנייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בנושא של ביצוע זה משהו אחר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, זה לא היה בממשלתית, על מה אתם מדברים? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יעקב, זה לא היה רשום בכלל. זה לא הופיע. that's proper. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוא נצביע ונגמור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא היה, יעקב. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אמרתי כבר קודם ואני חוזר ואומר שהדבר הזה לא היה בממשלתי, זאת תוספת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסדר, נו, אז ידענו, זה נושא חדש. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז זאת תוספת. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> בואו נצביע. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בואו נעשה את זה ברגיעה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> בואו נצביע ונסיים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הבעיה מאוד פשוטה, יעקב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם הממשלה לא מתנגדת אז מה הבעיה שזה יהיה כתוב? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> קארין, תני לי שנייה. לפני כמה דקות, לפני 40 דקות-שעה כמעט סיכמנו משהו, הסיכום הזה היה לפני שבאו פה המצאות חדשות של ממשלת ישראל. עכשיו אני אומר לך, יעקב, תקשיב, אני לא עובד אצלם, ואתה צריך להבין שגם אתה לא עובד אצלם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המצאות? אבל ההמצאות האלה – תקשיב, אתה רוצה להוריד את זה? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, אתה מספר לי כל הזמן נפלא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שנייה, אני שואל אותך שאלה, תקשיב. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן, אני רוצה להוריד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה להוריד? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תוריד את זה, כן. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן, להוריד בכלל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה להוריד את זה? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, אנחנו רוצים להוריד את זה, כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת שבסגר יכולה גם ועדת שרים ולא זה, בניגוד למה שאמרת כל הזמן. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כל תקנה תחזיק את עצמה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> התהליך הזה, יעקב, אל תלמד אותי פה ולא הממשלה תלמד אותי מהו תהליך ראוי ונכון. מה שקורה פה עכשיו באמצע הלילה הוא לא ראוי ולא נכון. אל תגיד לי עכשיו איזה יופי הממשלה באה לקראתכם, היא לא עושה לי טובה. החוק הזה הוא חוק רע, הסעיף הזה הוא סעיף גרוע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> היא גם לא באה לקראתנו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אל תגידו לי שזה נהדר וטוב, איזה יופי שיש לנו הישגים. אין הישגים. יש הפוך להישגים. מחר יש את ההנמקות, אבל אנחנו עכשיו בשעה הזאת לא היינו צריכים להיות פה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש בושה, אין הישגים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בכל מקרה אנחנו יוצאים עוד שתי דקות. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, איפה יוצאים עוד שתי דקות? יש לנו כמה דברים להעלות פה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא העניין. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אני נמצא פה משמונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הקראנו עכשיו את זה כהקראה. אני מציע שעד לכתיבת הנוסח תבדקו עוד פעם אם יש צורך, אם אתם חושבים שכן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, יעקב, לא הבנת, זו הדרישה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בואי, בגלל דרישת חברי הוועדה, למרות שאני רואה אותה כרגע כמיותרת לחלוטין, סתם זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא הבנת למה זה חשוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי הכול. תאמיני לי שהבנתי הכול, אבל אני גם מבין דברים מסוימים, שברגע שהייעוץ המשפטי של הממשלה אומר שצריך - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא הייעוץ המשפטי של הממשלה. הממשלה אומרת, הייעוץ המשפטי מציג את בקשתה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זאת הטעות, נו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זאת לא המצאה של הייעוץ המשפטי של הממשלה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יואב, אם זה המצב, נושא חדש. << דובר >> גור בליי: << דובר >> רגע, למען הדיוק, הדבר הזה הוא תוספת שהממשלה ביקשה, אבל הייעוץ המשפטי לממשלה כן הביע את עמדתו - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שצריך להיות ככה. לא הממשלה ביקשה את זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> - - שנוכח האופי של התקנות - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גור, אני אומר לכם, יש פה גלישה טוטלית, החוק הזה הוא אחד החוקים הכי משמעותיים, תראו איך מתנהלים איתו, ואומרים דחוף, דחוף עכשיו, עכשיו? עכשיו צריך את החוקים האלה? באמת, התהליך פה לא נורמלי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יואב, תבקש נושא חדש. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> יעקב, אני אגיד לך משהו בעניין הזה, שנבין מה אנחנו עושים. בהכרזה של מצב חירום הממשלה יכולה לעשות את זה ל-48 שעות, צריכה לקבל את אישור ועדת החוץ והביטחון תוך 48 שעות, זה במלחמה, איום קיומי. פה כשיש הרבה יותר זמן, מה שנקרא, אין דחיפות, אפשר להביא את הדברים לדיון בכנסת. לא חייבים שבכלל הסמכות תהיה בידי הממשלה. אנחנו נותנים לממשלה סמכות של שבוע, זה דבר מטורף. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 14 יום, למה זה שבוע? << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> נכון, 14 יום ואחרי זה עוד הארכה, סליחה, זה לא סביר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יואב, תבקש נושא חדש. אלי, תבקש נושא חדש. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> ברור שיש נושא חדש, קארין, אל תדאגי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תסתכלו בראי, תראו, תסתכל על התהליך, זה נראה, היועמ"ש? נראה הגיוני התהליך הזה? << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כל הזמן הם מסבירים לי, אני מרגיש שכאילו אני אחראי על הקורונה פה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה אשם. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עובדים עקום, עובדים מטופש, עובדים עם גחמות, ובאים אלינו שנגיד: חבר'ה, יופי, כל הכבוד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ומחר יבואו שבעה נציגי פיקוד - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> חכה, אוסאמה, זה לא רק זה. אגיד לך יותר מזה, הממשלה מביאה חוק שאחד הדברים הכי חשובים בחוק חירום זה סדרי ניהול, אכיפה, פיקוח ובקרה. זה לא קיים בחוק הזה למעט נושא האכיפה. עכשיו תראה את האבסורד שהגענו אליו, מכיוון שלא קבוע איך מנהלים את זה יוצא שעכשיו הולכים למנות מנהל מיוחד לענייני קורונה, אבל סמכויותיו לא יהיו בחוק הזה. אז מאיפה הוא שואב את הסמכויות שלו? האם לא הגיוני, לא מתבקש, לא באמת הדעת ממש דורשת שהסמכויות של אותו מנהל מיוחד יהיו מעוגנות בתוך החוק? << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> יאיר, התפקיד של ברבש הוא רק אחד, להגיד לנו שהולכים להידבק פה מיליונים, כמו שהוא עשה באולפנים בערוץ 12, בנה קריירה. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אני מודה שהיכולת שלי להיות ציני בשעה כזאת יורדת. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רק מתחיל. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איפה יואב? << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> יואב פה, קארין. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מציע כרגע שיכנס הסעיף הזה בצורה הזאת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, לא, יואב, נושא חדש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלוש דקות הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 23:30 ונתחדשה בשעה 23:40.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. הצעתי בסוף הישיבה שנברר את זה תוך כדי אחר כך, אבל עשיתי עכשיו את הבירור וזה לקח זמן. ואני מבקש מאיל זנדברג נציג משרד המשפטים, או שלך יש את הנוסח, סליחה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כולל הפסקה האחרונה בנוסח שקיים היום. אני רוצה שתבינו דבר אחד, אני אומר לכם בסוגריים, וזה גם היה ההיגיון שלי – ברגע שנקבעה הוועדה הזאת ושנקבע הדבר הזה שחייבים להיות השרים האלה, קודם כול נקבע שצריכה להיות ועדה וזה ההרכב שלה. נכון שחוקית את צודקת שיכול להיות לפי סעיף 30(א), אם אמרת נכון - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 38. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אנחנו חיים גם בעולם פוליטי, ואת מבינה טוב מאוד, אני אומר את זה סתם כרגע - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא עובדת בעולם הפוליטי הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, לא באמצע. צריך להפעיל גם היגיון. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> חכי, הוא בעלייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני בעלייה עכשיו. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> בירידה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תכף אני מדרדר אליך, אבל ישר אליך, אני מולך. לכן אמרתי שאבדוק את זה אחר כך, כי לא נראה לי שאף אחד חושב שאחרי שנקבעו השמות האלה יאצילו את זה לשר אחד, ולו מן הסיבה שהממשלה הזאת היא פפיפטית, פטיטטת, פפפופית, נכון? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> פריטטית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, טוב שאתם מתקנים אותי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> היא נהייתה פתטית. נהיה פתטי כל האירוע, פתטית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא יודע להגיד פריטטית. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> פתטית, פתטית. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה כמו אצלכם בדגל התורה, פריטציה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן חשבתי שזאת תהיה התוצאה בכל מקרה, כך או כך או כך. אבל בגלל דרישתכם עשיתי את עבודת הבדיקה עם האנשים שצריך לבדוק מכל הכיוונים, כולל מהחלקים המשפטיים של העניין, ולכן אני מבקש מהיועץ המשפטי להקריא את הנוסח, ובזה ניפרד לברכה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> יעקב, הדובר שלך צריך להגיע לאשדוד, רחם עליו, עזוב אותנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא רוצה לבוא הביתה, אני צריך לבדוק למה. הביתה? << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> רחם עליו. רחם עליו עם דברי ההקדמה של השעה, הוא מגיע לאשדוד, ריבונו של עויילם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרתי לך לפני כמה ימים, האומנות שלך זה שאתה לא רק יודע לסכסך בין שני אנשים, גם בן אדם אחד מסתכסך עם עצמו באותו רגע שאתה מטפל בו. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם עם אחד, נכון. זה נכון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני לא חושב שצריך להקריא שוב את הנוסח כולו. אני מבין שההסכמה היא להוסיף בסוף בסעיף שהקראתי קודם לגבי ועדת השרים את המילים: ואולם הממשלה אינה רשאית לאצול סמכות זו לשר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ובא לציון גואל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ובא לציון גואל. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> קדימה, זיי געזונט, הלאה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ולך בפרוטוקול אין טענה של נושא חדש. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> הבנו. אל תמשיך, אתה צריך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה נהייתה פתאום אחראי על הנושאים החדשים? << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> קדימה, החבר'ה כבר רואים את הדרך לאשדוד, תרגיע. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו לא מוותרים על שום טענה שמחר נטען. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה יש? אני דואג לחסידי גר"א. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ולמה שאני אוותר, נו, גור? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא ביקשתי שתוותר מחר על כלום, עכשיו אתה לא מבקש. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני מדבר שכרגע אין טענה של חבר הכנסת סגלוביץ'. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרגע. אם אנחנו רוצים להתפזר ולהגיד שלום, אז נגיד שלום, ונעדכן את האנשים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לפרוטוקול תגיד מה סוכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא אמר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אמרתי עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא הקריא, זה יהיה. אם מה שהוא הקריא עכשיו כולל התוספת לא יופיע בחוק - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא מדבר על התוספת, על המשך הלוז. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אוסאמה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלוז זה אני. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מדבר איתך, לא עם גור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תסתכל לפה, לא לשם. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל הוא מסתיר אותך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גור. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני לא שקוף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים וחברים יקרים, מרגע שתקבלו את נוסח הוועדה למייל שלכם - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נוסח להסתייגויות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> להסתייגויות למייל, שש שעות לכתיבת ההסתייגויות, ואני מוכן לתת גם עוד יותר משש שעות, עד שעה שש ארבעים וחמש - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה בהנחה שנקבל את זה לפני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, אבל עד מתי זה צריך להגיע לפה לוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שבע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, עד שעה שבע. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> השאלה מתי נקבל את זה. אם נקבל את זה בשלוש אז אין לנו שש שעות, נכון? << דובר >> גור בליי: << דובר >> לוקח לנו זמן לסגור את הנוסח. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז עד שמונה, יאללה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, שש שעות. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש שמונה, נתחיל את הדיון בעשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שש שעות לכתוב ולשלוח את זה מרגע שקיבלתם במייל, נקודה. הבטחתי שש שעות מזוקקות. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> תקבל שש שעות, הכול בסדר, אבל רק אני אומר, בוא נתחום את זה בזמנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנה, אני תוחם, תן לי עד הסוף. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גם אתה תקבל את - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נתכנס מחר בשעה 07:45, אני לוקח ספייר ליושב-ראש לאחר קצת. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> שמונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תתרגמו את זה לבד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 07:45 זה - - - שמונה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה אתה לא עושה את זה תשע? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי זה מה שסיכמנו עם החברים. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> הצלחת לסכם את זה בלעדיי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הבנתי שלא. ואתה אלוף. אלוף, אלוף, אלוף. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה סוכם? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בשעה 07:45 נימוקי הסתייגויות, ולאחר מכן הצבעה. לילה טוב לכולם. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, דברי סיכום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, עד 07:45? אמרנו דיון בשמונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל להזכיר לך, בשיחה היה מישהו שאמר תעשה 07:45 כדי שזה יהיה שמונה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני שואל בקשר ליועצים שלנו, יעקב. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אוסאמה, דבר אליי, הוא לא שומע. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אלי, בקשר ליועצים, הם נשארים בכנסת, אז רק צריך להודיע לקצין הכנסת. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אוקיי. ג'ייקוב. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תרגם את זה לערבית, אלי. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> ג'ייקוב, אושר, תקשיב רגע, אני מבקש מהדובר מאשדוד - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תן להם לישון, מילא אנחנו. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודיעו בבקשה לקצין הכנסת, אסף, שחלק מהיועצים הפרלמנטריים נשארים פה הלילה. אנחנו לא צוחקים, חבר'ה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו בשעה 08:20 פותחים בעזרת השם ישיבה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא תספיק כי אני מכיר את גור, עד שהוא ישחרר טקסט זה לא ילך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נספיק. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה דואג? << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> עד תשע זה יהיה בסדר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> היועצים נשארים פה לעבוד? << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, מהזהירות, שלא יהיה פישול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, הכול בסדר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תשע? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לילה טוב. להתראות מחר בבוקר. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 23:47. << סיום >>