פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



21
ועדת הכלכלה
06/01/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 566
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ו' בטבת התשפ"ה (06 בינואר 2025), שעה 10:03


סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות נתיבים מהירים (הגנת הפרטיות), התשפ"ד-2024 << נושא >>  

נכחו:
חברי הוועדה: 
שלום דנינו – מ"מ היו"ר
אליהו ברוכי
אלון שוסטר

חברי הכנסת:
עודד פורר

מוזמנים: 
	בני שאולי כהן
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	אסף ברזילאי
	–
	צוות פרויקטים, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

	חלי אדרי שבת
	–
	רפרנטית תחבורה, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

	איתי גת
	–
	אגף החשב הכללי, משרד האוצר

	זוהר קרביץ
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

	נרמין ברהום
	–
	עו"ד, רפרנטית פרטיות, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	רפ"ק דרור פרימן
	–
	קצין מדור חקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	קים מידה
	–
	מתמחה, לשכה משפטית, המשרד לביטחון לאומי

	אביטל גרשון
	–
	ראש אגף זכיינות, חברת נתיבי איילון

	ספיר טלמור
	–
	מנהלת תחום זכיינות, חברת נתיבי איילון

	יהודה בר אור
	–
	יו"ר, איגוד המוניות הארצי

	זוהר גולן
	–
	מנכ"ל, התאגדות נהגי המוניות, ההסתדרות החדשה

	אסף רגב
	–
	מנכ"ל, נתיב לעיר בע"מ

	פרופ' חגי לוין
	–
	ראש מערך הבריאות, מטה משפחות החטופים

	יוסף אבי יאיר אנגל
	–
	סבו של אופיר אנגל ששוחרר משבי חמאס, משפחות החטופים

	חנה כהן
	–
	דודתה של ענבר הימן שנרצחה בנובה וגופתה נחטפה לעזה, משפחות החטופים

	לאה האריס
	–
	פורום אמהות הלוחמים

	גליה חושן
	–
	אם שכולה, פורום אמהות הלוחמים



ייעוץ משפטי: 
אביגל כספי

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
ליאור ידידיה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.

 << נושא >> הצעת תקנות נתיבים מהירים (הגנת הפרטיות), התשפ"ד-2024 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

בוקר טוב חברים. אנחנו פותחים את הדיון בנושא הצעת תקנות נתיבים מהירים (הגנת הפרטיות), התשפ"ד-2024. לפני, אנחנו נשמע את המשפחות היקרות שלנו. מי רוצה להתחיל? ג'וחא?

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אתה הולך לקרוא או לדבר איתנו מהלב על משהו חשוב?

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>  

לא. כדי לא להאריך יותר מדי, ולא לגזול מזמנכם היקר - - 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אתם היקרים; לא הזמן שלנו. 

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>  

- - אני מכין תמיד כמה מילים בכתב, כדי שיהיו דברים ברורים.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

בבקשה. על כמה ימים אנחנו עומדים היום?

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>  

458. אני מתרשם מאוד מהמספר הרב של חברי הכנסת שמגיעים היום לוועדות. זו הוועדה החמישית שלי היום ובאף ועדה לא היו יותר משני חברי כנסת. זה ממש מרשים. כל הכבוד.

"458 ימים, ו-100 ישראלים חטופים במנהרות הארגון האכזר, שמר הפקרה, עם ידידתו הקרובה קטאר, העצימו לגודל מבהיל, שהביא עלינו את האסון ועדיין גובה מחירים בדם ובנפש, למרות כל ההצהרות על הניצחון והחיסול. 

	"ביום השואה של ה-07 באוקטובר, נחטף אופיר, נכדי, מביתה של יובל, חברתו, בקיבוץ בארי, יחד עם אביה יוסי שרעבי. אופיר חזר אלינו אחרי 54 ימים, ויוסי, שהיה איתו כל אותו זמן, נשאר בעזה ונהרג אחרי 97 ימים.

	"מיום שחרורו, מרגיש אופיר מועקה עזה: מדוע הוא שוחרר ולא יוסי? האם אנחנו, משפחתו של אופיר, לא זכאים לדעת מה קרה, איך קרה ומי האחראי לכך שאופיר שלנו נחטף? האם חנה שרעבי לא זכאית לדעת איך נחטפו בניה, יוסי ואלי, מביתם, ואיך ומי אשם שכלתה, ליאן, ושתי נכדותיה, נויה ויהל, נרצחו בביתן בבארי ב-07 באוקטובר?

	"חברי הכנסת, הישירו מבט לעיניים של חנה ותנסו להשיב לה על השאלות. חנה, אזרחית מדינת ישראל. עשו משהו כדי שתקום ועדת חקירה ממלכתית – הדרך החוקית היחידה שתוכל לתת לנו, או למשפחות החטופים שעדיין שם, או לכל משפחות הנרצחים באותו יום נורא, מענה; או לכל עם ישראל, שמעוניין לדעת מה קרה ולמה. 

"די לברוח מאחריות. שהאחראים למחדל הגדול בתולדות המדינה יעמדו לדין – לפחות לדין החברה, שנמצאת בתהליכי פירוק וריסוק. כבר אמרתי היום כמה פעמים: אנחנו נמצאים בשנה ה-77 להקמת מדינת ישראל עוד מעט. אלה בדיוק 77 שנים למלכות חשמונאים, אחרי שילדי המלכה שלומציון הרסו את הממלכה החשמונאית והיהודים יצאו לגולה. אתם אחראים – אתם, חברי הכנסת – שכל החטופים ישובו – מי לשיקום ומי לקבורה מכובדת.

"הקדישו מזמנכם היקר, תרתי משמע, לחשוב איך אתם מחזירים את כל 100 החטופים למשפחותיהם. זו אחריותכם הישירה, גם אם נשלם בהפסקת אש ארוכת טווח. לא יקרה כלום אם נושאים פחות חשובים בהם אתם עוסקים בוועדות – ימתינו עד חזרתם של 100 החטופים למשפחותיהם, כי אין נושא יותר חשוב בסדר-היום הישראלי, ורצוי שעה אחת קודם. ושוב, זו אחריותכם, כנבחרי העם, להשיב את כולם הביתה. כולם, הומניטריים, עכשיו".

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

תודה רבה. לאה האריס, בבקשה.

 << אורח >> לאה האריס: << אורח >>  

תודה. אני לאה האריס. אני אמא לחמישה לוחמים – אחד בסדיר ועוד ארבעה במילואים; אני חמות לעוד שני חיילי מילואים. הבנים שלי, כולם, עשו ועושים מאות ימי מילואים מאז תחילת המלחמה, במטרה לנצח את הרוע ולהחזיר את החטופים.

אני מגיעה לכאן כמעט בכל יום שני. ביום שני לפני שבועיים חזרתי הביתה אחרי שדיברתי פה, בכנסת, וכשהגעתי הביתה – נודע לי שנפלו עוד שלושה חיילים גיבורים ויקרים במלחמה בעזה, ביניהם שכן אהוב, בן של חברה יקרה; בחור מקסים בשל הלל דינר, השם יקום דמו. בחור עם חיוך שהאיר את כל העולם. 

הלל התעקש לעשות שירות משמעותי, ושירת בגדוד שמשון בחטיפת כפיר. הוא היה מסור ואידיאליסט, בצבא ובחייו הפרטיים. הוא היה רק בן 21, אבל הספיק להתחתן עם אהבת חייו, זהבה, שבעצמה משרתת בצבא קבע.

הלל רצה לחיות – הוא רצה לחיות הביתה בשלום – אבל היה ברור להלל ולזהבה, אשתו, שהמדינה והעם בראש, ורק אחר כך – חייהם הפרטיים. הלל הוא הבן החמישי שהקהילה הקטנה של טלמון איבדה במלחמה הזו, ביניהם מעוז פניגשטיין, שמחר נציין שנה לנפילתו. כל אחד הוא אהוב; מיוחד; אוצר יקר שלא יחזור.

הלל נהרג ביחד עם עוד שני חיילים יקרים, נתנאל פסח ואיליי אטדגי, מפיצוץ מטען בבית חאנון שבצפון רצועת עזה. זה מקום שכבר טוהר ממחבלים בעבר, לכאורה, אבל משום מה, צה"ל שוב ושוב עוזב שטח וחוזר. 

אני שואלת אתכם: עוד כמה בנים אנחנו צריכים להקריב, חלילה, על המזבח של השיטה הכושלת של פשיטות ופעולות ממוקדות? מספיק כבר. אחרי 15 חודשי מלחמה, מאות הרוגים ואלפי פצועים – כל אחד מהם הוא עולם ומלואו – מתי יבינו אנשי הצבא את מה שחיילים וקצינים בשטח אומרים מזמן? רק כיבוש השטח יקרב אותנו אל הניצחון וימנע אבדות כבדות ומיותרות.

לאן נעלמה תוכנית האלופים, שנועדה להכניע את החמאס ולהביא לשחרור החטופים על ידי מצור על צפון הרצועה ושליטה ישראלית מלאה על כל סיוע שנכנס לעזה? מדברים על זה כבר חודשים. למה אתם מחכים? 

עוד גורם שממשיך לסכן את חיילנו לשווא זה הגורם המשפטי. זה מתבטא במאסר האכזרי והמיותר של חייל המילואים ארי רוזנפלד כבר יותר מחודשיים – פשע שלא ייסלח גם לכל אחד מנבחרי הציבור שיושבים כאן שלא פועל לשחרורו המיידי – וגם בבישול והפצת הסרט השקרי על חיילינו בשדי תימן, שגרם נזק רב הן לחיילים והן למדינת ישראל.

בנוסף, אנחנו, אמהות הלוחמים, נדהמנו מפניית הפצ"רית, יפעת תומר ירושלמי, לאלוף פיקוד דרום בשבוע שעבר, למען שלומם של העזתים, תומכי החמאס – ואל תגידו לי שהם לא תומכי החמאס; אין אף אחד חף מפשע שם; אין אף אזרח תמים שם; אין אף אחד חסיד אומות עולם שעוזר לנו למצוא את החטופים שלנו.

אנחנו נחרדות מכפיות הטובה ומהפקרת שלום בנינו, כפי שהוא מתבטא מדרישותיה של הפצ"רית; בעקבות מכתבה, צה"ל החליט לנקוט יותר אמצעי זהירות לפני כל תקיפה. אמצעי זהירות אלה אולי נשמעים טוב במגדל השן, אך בלב המלחמה – הם מסכנים את בניי; את בנינו. 

במקום שהפצ"רית תעשה את מלאכתה לעזור לבנינו להילחם באויב – היא קושרת את ידיהם וחושפת אותם לסכנה. דם בנינו, חיילינו, אינו הפקר. אנו קוראות לשר הביטחון ולרמטכ"ל לשפוט את הפצ"רית על הוראותיה המסכנות את בנינו, ולהחליפה באדם ראוי, המעריך את לוחמינו ודואג להם; אדם הנאמן למוסר היהודי ולא למוסר המעוות הפרוגרסיבי.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

לאה, תודה רבה. חנה.

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >>  

שמי חנה ואני הדודה של ענבר היימן. ענבר התנדבה במסיבת הנובה, וברחה שלוש שעות עם חדירת המחבלים. לא היה שם אף אחד להושיע אותה ולעזור לה; היא הופקרה לגורלה המר והאכזר, והיא חטופה בעזה. 

אני כאן כדי לדבר בשם אלה שהפכו לסוג ב' בעיני מקבלי ההחלטות; בעיני מדינת ישראל. אני ואחי מגיעים, בשבוע שעבר, אל שר – אני לא רוצה לציין את שמו – ושואלים אותו: "מה קורה? אנחנו מבקשים ממך שתיקח בחשבון לשחרר את כל החטופים יחד – את החללים ואת החיים".

אותו שר יושב נינוח מולנו, מול אבא שכול שהבת שלו חטופה בעזה, ואומר: "אנחנו נשחרר את החיים; אומנם לא בכל מחיר – אני לא מוכן לתת כל מחיר – אבל עם גופות זה כבר סיפור אחר". שמישהו יסביר לי על מה הוא מדבר. אלוהים ישמור, מה זה "גופות"? אלה חללים; אלה חללים שמדינת ישראל הפקירה אותם, ובגלל זה הם הפכו ל-"גופות", כמו שהוא מכנה אותם. 

הם הפכו לסוג ב'. אין להם מחיר. הוא יושב ליד אחי ומתמחר את הבת שלו – כמה היא שווה במסחר. איזה יופי, נכון? הבת שלנו מתומחרת; יש לה מחיר מסוים. והיא גם צריכה להשתחרר בסוף, כי היא לא שווה; היא סוג ב'.

אני אומרת לו: "על הפקרה – משלמים", אז הוא טוען: "לא הייתה פה שום הפקרה. מדינת ישראל לא הפקירה אף אחד". אז לא הייתה הפקרה, והבת שלנו נכנסה לקטוף תותים בעזה, לבד. הבת שלנו הפכה לסוג ב'; הבת שלנו מתומחרת במחיר של גופות מחבלים. שימו לב, הן על אותו משקל. 

פה – באמת נופלים השמים, ואנחנו מתעוררים לבוקר רע היום. בוקר רע. התפרסמה רשימת שינדלר. תארו לעצמכם. יש לנו רשימה של 34 חטופים שזכו לחסינות. ומה עם כל השאר? מה עם 70 החטופים שנשארים בעזה? הרי, אנחנו יודעים שזו העסקה היחידה שתצא אל הפועל, כי מדובר באויב רע ומר, ושטן; אויב שטני שמתעלל בנו; שמחפש לקבור אותנו, נפשית ופיזית. 

איך אנחנו יכולים לתת ידינו לשחרור של 34 חטופים, ולהפקיר 70 חטופים? זה אמיתי? מדינת ישראל מבצעת סלקציה? תגידו לי רק, כדי שאבין מה הנתונים לזכות בחסינות; לפי מה החלטתם שהאנשים האלה יזכו לחיים, ואלה – יופקרו? לפי מה החליט ראש הממשלה שלנו לתת חסינות ל-34 החטופים האלה? 

אני לא מבינה את זה. פרצה פה שואה ב-07 באוקטובר, ומדינת ישראל ממשיכה להתעלל במשפחות, וליצור קרע ושסע ביניהן. מה זו ההתנהלות הזו? אני לא מבינה. הבת שלנו קבורה בעזה ואנחנו קבורים פה. אתם מבינים את זה? אין לנו חיים. 

הסבתא שלה מאושפזת במצב קריטי בבית חולים בגלל מה שקרה ב-07 באוקטובר. המשפחה שלי מתפוררת. אנחנו כבר לא אנשים בריאים. זה מעניין מישהו פה? זה מעניין מישהו? יש לנו ארבעה חטופים שנמצאים בעזה כבר עשור. אני חושבת וחוששת שזה פשוט דפוס התנהגות של הממשלה הזו. זה לא מזיז לה. לא מזיז לה כלום.

אני מצפה ממך, מכל חברי הכנסת ומכל שרי הממשלה – לפעול לעסקה שתשחרר את כל 100 החטופים, ולא תגזור דין מוות והיעלמות על כל השאר.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

תודה, חנה. פרופ' לוין.

 << אורח >> חגי לוין: << אורח >>  

תודה. אתם רואים כאן, בתמונה, את מתן אנגרסט – חייל בן 21 מקרית ביאליק. הוא נפצע ונחטף ב-07 באוקטובר. הוא הופקר פצוע בשטח. קיבלנו ממנו אות חיים. הוא וחבריו, לירי אלבג וחברותיה, הגנו עלינו. למה אנו לא מגנים עליהם?

אני רוצה להזכיר לכולנו את שבועת חיל הרפואה של צה"ל, עליה נשבעתי לפני 27 שנים: "אני נשבע, היום הזה, להושיט יד עוזרת לכל פצוע ולכל חולה, אם אוהב ואם אויב, ולכל אדם באשר הוא אדם. אני נשבע כי על ליבי יהיה חרוט לעד הדיבר העליון של ההקרבה: לא להשאיר פצוע בשדה". ואני אוסיף: "לא להשאיר חלל בשדה".

זו המחויבות שלנו, ואם באים ודנים פה, בוועדה, על נתיב מהיר – אין דבר יותר חשוב ויותר דחוף מלדאוג לנתיב מהיר שיחזיר את כל החטופים הביתה, עם כל מה שיידרש כדי לעשות את זה. אם הסכם דורש את הפסקת המלחמה – חובתנו המוסרית, למען הצלת מדינת ישראל, היא להפסיק את המלחמה. תודה.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

תודה רבה, פרופ' לוין. גליה חושן, בבקשה.

 << אורח >> גליה חושן: << אורח >>  

שלום. שמי גליה חושן. אני אמא של הדר חושן, שהייתה בנובה ונרצחה. אני גם אמא לשני חיילים יוצאי גולני ואגוז. רציתי להזכיר את הסרטון של לירי, החטופה. אחרי הסרטון, כמו עם הסרטונים האחרים, כולם הזדעזעו ואמרו: "תראו באיזה מצב. צריך להחזיר אותם מהר". 

אני שואלת: בשביל מה היינו צריכים סרטון? רק מהסרטון הבנו שזוועה? מישהו שכח את הסרטונים של ה-07 באוקטובר? של החלאות? של הברברים שטובחים, עורפים ראשים ומוציאים איברים? מישהו חשב שמי שנחטף לשם – נמצא באיזה מקום טוב? ברור שזה גיהינום. לא צריך להחזיר אותם בגלל שהם שם, אלא בגלל שצריך להחזיר אותם; לא בגלל שהם בגיהינום וקשה להם, כי זה ברור.

אני חושבת שמי שמתרגש מהסרטון של לירי – שכח את ה-07 באוקטובר. פשוט שכח. שילך ויראה את הסרטונים האלה. הסרטון של לירי הוא עדין מאוד בעיניי לעומת כל מה שראינו ב-07 באוקטובר. משהו קורה פה במדינה. שוכחים מה קרה.

שוכחים מה קרה כשפצ"רית אומרת לחיילים לא לירות במצבים מסוימים; אוי ואבוי, היא דואגת שלא מספיק מתחשבים בבלתי מעורבים בעזה. אז שתלך לעזה, ושלא תשב במשרד הממוזג, ותראה מה קורה שם עם החיילים ומי אלה הבלתי מעורבים.

נותנים להם אוכל ונותנים להם דלק, ועוד מצפים שהחיילים ילחמו. כל מי שמונע מחיילים להילחם כמו שצריך וכל מי שנותן הומניטרי, הדם של החיילים שנהרגים בגלל זה – על הידיים שלו. לא יכול להיות שמישהו יצא מזה נקי. הגיע הזמן להפסיק עם זה. 

אנחנו מתמהמהים כבר חודשים. אנחנו נותנים לחמאס כוח שלא אמור להיות לו. אנחנו עושים את מעשה אוסלו – כשערפאת היה כמעט קבור, אנחנו הבאנו אותו לפה; אנחנו נתנו לו נשק; אנחנו החיינו אותו. למה עושים את זה עוד פעם? למה? 

מדינת ישראל החזקה – ביפרים; נסראללה; סוריה; תימן; חות'ים – פתאום מתקפלת נגד הברברים האלה בעזה? משהו לא בסדר. מי מכתיב את המהלך הצבאי? הפצ"רית? היועמ"שית? בג"ץ, שאכפת לו מהנוח'בות? בכל שני וחמישי מגישים עתירות למען הנוח'בות והוא ממש מתרפס בפניהם. 

אנחנו איבדנו את זה. אני מבקשת מכולם ללכת לראות את הסרטונים של ה-07 באוקטובר. אני לא צריכה סרטון; הצלילים של הצרחות מהמיגונית של הבת שלי – כל הזמן באוזניים שלי. מי שממשיך רגיל, או מי שחושב שיש לנו עסק עם בני אדם, או מי שנכנע לתכתיבים של אומות – לא סתם נאמר "אום שמום". כאילו יגנו עלינו בפני האג. אני רואה איך זה מזיז למישהו. די כבר. 

אני רוצה להעלות משהו: בחדשות אומרים שהיה פיגוע עכשיו, עם שלושה נרצחים. למה מחכים? לפני שבוע וחצי או שבועיים שני מפקדים ניצלו – היה מטען או משהו, אני לא זוכרת, והם רק נפצעו. "רק" – אז לא עושים כלום? כלומר, אם הם היו נהרגים – כן היו עושים משהו? הנה, נהרגו לנו שלושה היום. 

יש שם בדיוק חמאס. יש ביהודה ושומרון את מה שהיה בעזה לפני כן. הגיע הזמן שנעשה שם את מה שעושים בעזה. רצחו מג'נין? שיחסלו את ג'נין. מטול כרם? להרוס את טול כרם. תסבירו לי, מה ההבדל? אלה אותם ברברים, רק שלהם – לא מתאפשר. זה הכול. הם מחכים לשעת כושר. 

נמאס כבר לשמוע את זה. נמאס מההתנהלות הזו. החיילים שלנו, הגיבורים, הקדושים, רוצים לנצח, ולא נותנים להם. מתחשבים; נכנסים לבתים כאילו לא לפגוע. במי לא לפגוע? בכל בית שיש בו אמל"ח? בכל בית שבו אנשים רגילים "מכסים" על המחבלים, כביכול?

אותי – זה לא מעניין. לא מעניין אותי נשים, זקנים, ילדים – כולם מחבלים בעיניי, אוקיי? אותי – מעניין העם שלי. אותי מעניינים היהודים. אני רוצה שלבן שלי, שנלחם, לא יקרה כלום בגלל שהוא התחשב באיזה "בלתי מעורב" או באיזו זקנה שמאחוריה התחבא מחבל. לא מוכנה שיקרה לו שום דבר בגלל זה.

אני לא מדברת על קרב, אבל כברווזים במטווח? הגיע הזמן שנפסיק עם זה. זה מה שקורה גם ביהודה ושומרון. תתעוררו על עצמכם, המנהיגים; מי שמנהל את המדיניות. כך לא מתנהלים. במשך שנה וחודשיים, מדינת ישראל החזקה לא הצליחה למחוק את עזה בגלל המשפטנים; בגלל ההגבלות; בגלל ההומניטרי; בגלל אומות העולם. לא למדנו, 76 שנה, לא להתחשב?

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

תודה רבה. אנחנו נעשה הפסקה של דקה, בבקשה, ונמשיך בדיון.


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:26 ונתחדשה בשעה 10:27.) << הפסקה >>  


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

חברים, אנחנו מחדשים את הדיון. אביגל, איפה אנחנו עומדים עם התקנות?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

התקנות הוקראו בישיבה הקודמת, ולדיון הזה הכנו נוסח עם תיקונים בעקבות הערות שהועלו בפעם הקודמת. אני מציעה שנקרא בכל מקום שיש בו תיקון. אנחנו מתחילים עם סעיף ההגדרות. בסעיף ההגדרות, הוספנו הגדרה לחוק הגנת הפרטיות – זה משהו נוסחי – בעקבות הפניה לחוק הגנת הפרטיות מספר פעמים במהלך התקנות; במאגר הצילומים יש תיקון של טעות טכנית; וההגדרה "מפקח". נרמין, תרצי להקריא?

 << אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>  

כן. אני חושבת שהקראנו את ההערה הזו גם בדיון הקודם. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

על המפקח?

 << אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>  

את ההגדרה של "מפקח".

	
	
	"מפקח" – המנהל הכללי של הרשות הממונה, או עובד הרשות הממונה שהוא הסמיכו לכך ובלבד שיהיה כפוף ישירות למנהל הכללי של הרשות הממונה או לנושא משרה בכירה אחר הכפוף לו ישירות;



המפקח הוא מי שאמור להיות כפוף ישירות למנהל הכללי או עובד של הרשות הממונה.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

ההגדרה הבאה שדיברנו עליה בישיבה הקודמת, ושלא מוצע לה תיקון, זו ההגדרה של "רכב רב-תפוסה". הסבתי את תשומת לב הוועדה לכך שמפנים לתקנה 18(א) בתקנות אופן החיוב, אבל ממה שהוסבר לנו, ההגדרה שנמצאת שם היא הגדרה שיש כוונה לתקן אותה. זאת אומרת שברגע שהתקנות יתפרסמו – הן יפנו לתקנה - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

18(א), ששם תהיה ההגדרה והפירוט?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

כן. מפנים להגדרה ב-18(א).

 << אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>  

שמפנה לתוספת.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

כן. שם יש, נגיד, "רכב שבו שלושה נוסעים לפחות. על הנהג אשר עבר במתקן ביקורת" – בתקנות הנתיבים המהירים החדשות, הרכב לא אמור לעבור במתקן ביקורת. הפניתי את תשומת לבם, וממה שנאמר לנו – יגיע תיקון לתקנות נתיבים מהירים. כמובן שעד שהתיקון יגיע – יש לנו פה הגדרה שמפנה למשהו שלא היה הכוונה שלהם.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

מי אתה, אדוני?

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>  

אני יו"ר איגוד נהגי המוניות הארצי. לא הוזמנתי לדיון שהיה קודם על הנושא הזה. פשוט, קצר ולעניין: אנחנו רכב ציבורי משלים. מוניות צריכות לעבור בכל מקום, כי גם הנוסעים וגם נהגי המוניות צריכים להגיע בבטחה וכמה שיותר מהר. 

אי-אפשר יהיה לעמוד בתחבורה היום, עם כל הפקקים. אנחנו צריכים פטור מכל כניסה לנתיב ציבורי או פרטי; בכל מקום. אחרת, נהג המונית לא יוכל להסיע את האנשים ולגבות מהם כסף. גם כך כל ההוצאות מסביב קשות מאוד – גם לנוסע וגם לנהג. לכן, אנחנו מבקשים פטור מהנושא הזה. אם הייתי יודע על הדיון – הייתי בא גם בפעם שעברה.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אתה מבקש פטור מהתשלום או מהעיכוב?

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>  

מהעיכוב ומהתשלום.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

מהעיכוב ומהתשלום. זאת אומרת, אם יפטרו אותך מתשלום – לא יצטרכו לעכב אותך.

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>  

בדיוק.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

בתקנות הנוכחיות, ברגע שיגיע תיקון לתקנות אופן החיוב בתשלום – הכוונה היא להוריד את מתקן הביקורת. כרגע, המצב שיוצא הוא שהתקנות מפנות לכך שרכב רב-תפוסה יהיה רכב שעובר בנקודת ביקורת. 

 << אורח >> אסף ברזילאי: << אורח >>  

אסף ברזילאי מהחשב הכללי. אני רק אדגיש שאנחנו מדברים על תקנות פרטיות; זה בכלל לא נוגע לחיוב פה, כרגע. זה לא רלוונטי לדיון.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

בסדר, אבל יש פה הגדרה שניתנה - - - 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

לתשלום.

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>  

כך אמרו לנו גם על הנתיב בשדה התעופה, ואנחנו אוכלים אותה עד הרגע הזה, כבר שבע שנים.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

 אגב, משרד התחבורה פה?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

כן.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

ואתם אחראים על ההפעלה של התקנות?

 << אורח >> בני שאולי כהן: << אורח >>  

אנחנו גם עובדים כרגע - - - 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

וחברות אוטובוסים חייבות?

 << אורח >> בני שאולי כהן: << אורח >>  

א', יש שוני בין סוגי קבוצות של כלי רכבים. ב', אני רוצה לחזור, ברשותכם, למה שנאמר קודם לגבי - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אתה יכול לענות לי בכל זאת?

 << אורח >> בני שאולי כהן: << אורח >>  

כן. בני שאולי כהן מהלשכה המשפטית במשרד התחבורה. לגבי האוטובוסים, היום, תקנה 18(א) עוסקת באוטובוסים וקובעת כך: "בנתיב מהיר, כמפורט בטור א' בתוספת הרביעית, פטורים מתשלום אגרה בעד נסיעה כלי הרכב מבין המפורטים להלן, כולם או מקצתם, כאמור בטור ב' בה:".

כך כתוב בפרט (1) לתקנת משנה (א): "אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר פרטי, כהגדרתם בתקנות התעבורה;", ורשום: "מונית שניתן עליה רישיון לנסיעת שירות, בעת שהיא מבצעת נסיעת שירות בקו השירות למוניות".

אני מקווה שעניתי בהקראת התקנה.

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>  

אנחנו מבקשים שיחריגו אותנו גם. זה כל העניין. זה לא יכול להיות שכל החוקים עליי, ואחר אומרים שאני לא - - - 

 << אורח >> זוהר גולן: << אורח >>  

אני רוצה לומר משהו, אדוני היושב-ראש. שמי זוהר גולן. אני יושב-ראש התאגדות נהגי המוניות מבית פורום העצמאיים בהסתדרות. אני מצטרף למה שחברי אמר כאן, אנחנו רכב ציבורי משלים, ואם צריך לשנות את תקנה 18(א) ספציפית – צריך לעשות את זה. אנחנו משמשים כחלק ממערך התחבורה הציבורית בישראל, ולא יכול להיות שיהיה איפה ואיפה. מוניות צריכות לנסוע בחינם.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אוקיי. הסוגיה ברורה. נשאיר אותה לסוף ואז נדון בעניין הזה, בסדר?

 << אורח >> בני שאולי כהן: << אורח >>  

בסדר. אבקש להוסיף עוד משהו לגבי מה שדובר – לגבי מתקן הביקורת. מתקן הביקורת עוד צפוי, ככל הנראה, להישאר בתקנות, גם בתיקון העתידי, פשוט תלוי לגבי איזה נתיב מהיר. הנתיבים המהירים החדשים המתוכננים – 2 ו-20 – שם לא צפוי, כרגע, להיות מתקן ביקורת, אבל בגדול, התקנות עדיין יאפשרו מתקני ביקורת, וזה גם קיים.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

לא מוחקים את זה מהסעיף.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

בסדר, אני לא אומרת שלא יהיה את זה. פשוט פה, אם כתוב: "מספר נוסעים כפי שנקבע בתקנה 18(א)", וכתוב "רכב שבו שלושה נוסעים אשר עבר במתקן ביקורת" – אם לא רוצים שיעבור במתקן ביקורת, ואחר כך כתוב: "רכב שבו שני נוסעים אשר עבר במקום שאישרה הרשות הממונה, וזאת בעת שנוסעים בנתיב המהיר פחות מ-1,000 כלי רכב בשעה", כשהוא צריך להזדהות כרכב רב-תפוסה – ברור שהוא לא יודע אם עברו 1,000 אנשים או לא. זה שומט את הקרקע מתחת לתקנות האלה. התוכן שרוצים לשאוב מ-18(א) פשוט לא מתאים.

 << אורח >> בני שאולי כהן: << אורח >>  

אוקיי. בכל מקרה, כשנגיע לתקנות – כבר נדון ונעסוק בהן על פרטיהן.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אוקיי. נמשיך.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

כן. אז אתה רוצה לחזור להגדרה בסוף הדיון, לעניין המוניות?

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

כן. אני רוצה לדעת מי המוסמך, בעניין הזה, לקבוע את התעריפים ואת התשלום.

 << אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>  

זה לא קשור לנושא התקנות הספציפיות האלה, שמאפשרות - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אבל אנחנו מכניסים את זה בחוק.

 << אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>  

כנראה שזה כן קשור לתקנות האגרה. כאן, אנחנו נותנים כלי נוסף לאכיפה, שהוא לא בהכרח קשור למהות של מי זכאי לקבל פטור, אלא באיזה כלי אנחנו משתמשים לצורך מתן אותו פטור – וזה המצלמות. מאסדרים כאן את המצלמות. יכול להיות שהשאלה הזו רלוונטית לדיון על תקנות האגרות. כלומר, אם יוחלט שהמוניות זכאיות לפטור - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

זה ברור לי. אני מנסה, תוך כדי, לראות איך אני מתמודד עם הטענה, שנשמעת לגיטימית וצודקת.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

תקנות אופן החיוב בתשלום אגרה – גם מנהלת הוועדה העירה את תשומת הלב לכך – הן תקנות שהן באישור ועדת הכלכלה.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

שבאישור שלנו.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

כן. ולכן, כשיגיע התיקון - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אז כשיגיעו התקנות – נדון במי זכאי?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

כן.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אוקיי. אז אנחנו מתייחסים לטענה שלכם בכובד ראש, וכשיגיעו התקנות, שמחייבות את אישור הוועדה – נדון בעניין הזה.

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>  

תודה רבה לאדוני.

 << אורח >> זוהר גולן: << אורח >>  

תודה.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

בסדר. אנחנו סיימנו את "רכב רב-תפוסה", ואנחנו עוברים להגדרה של ראש הרשות.

 << אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>  

כדי להתאים את ההגדרה לחוק הגנת הפרטיות ותיקון חוק הגנת הפרטיות – זה גם משהו שדיברנו עליו בדיון הקודם – התאמנו את - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אגב, זה החוק שרוטמן מטפל בו עכשיו?

 << אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>  

טיפל בו.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

עדיין. לא הסתיים.

 << אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>  

הוא אושר בוועדה ועתיד להיכנס לתוקף - - -

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

הוא עבר בקריאה שנייה ושלישית, והכניסה לתוקף היא באוגוסט הקרוב.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

טוב.

 << אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>  

ולכן, ההגדרה כאן היא בהתאם לתיקון 13, והיא: 

	
	
	"ראש הרשות" – כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות;


	כדי ליצור הלימה חקיקתית. גם בסעיף 2(א)(4) נוסף תיקון:

	
	
	
	(4) המערכת הטכנולוגית שמשמשת את בעל הזיכיון עומדת בהוראות תקנה 10 והאחראי צירף לבקשתו לאישור נוהל אבטחת מידע לפי תקנה 11.


	גם זה משהו שעלה בוועדה הקודמת. המשמעות היא - - - 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

זה מקובל עליך, אביגל?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

כן.

 << אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>  

בסעיף 3(א), לעניין יידוע הציבור, הפכנו את ההוראה מסבילה לפעילה: "בעת הצבת מצלמות" הוחלף ב:

	יידוע הציבור על הצילום
	3. 
	(1) הוצבה מצלמה כאמור בתקנה 2, יציב בעל הזיכיון שלטים בסמוך לנתיב הנסיעה, לפני כל כניסה לדרך מהירה המובילה לנתיב מהיר, וככל הניתן בכל כניסה לנתיב מהיר בין השאר בשים לב לשיקולי בטיחות, באופן שיבהיר לציבור הנהגים הנוסעים בנתיב, בכתב ובתמונה, כי נתיב הנסיעה יצולם לשם הגשמת התכלית האמורה בסעיף 2ג1(א) לחוק.



בסעיף 4, גם זה מה שנכנס בדיון הקודם – הפניה לסעיף 2(א)(2) ו-(4)(ב).

	הפעלת המצלמה
	4. 
	הוצבה מצלמה לפי תקנה 2, רשאי בעל הזיכיון להפעילה לשם הגשמת התכלית האמורה בסעיף 2ג1(א) לחוק, בנתיב המהיר שבסמוך אליו היא הוצבה, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בתקנה 2(א)(2) ו-(4), וכן כל אלה:



אלה תנאים להצבת המצלמות.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

נעבור ל-5(א).

 << אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>  

כן. שמירת הצילומים במאגר הצילומים. נעשה שם תיקון טכני – במקום "במקצתו" – "חלקו". 

	שמירת הצילומים במאגר הצילומים
	5. 
	(1) בעל הזיכיון יחזיק את מאגר הצילומים בנפרד מכל מאגר מידע אחר, והמידע הכלול בו או חלקו, לא יועבר למאגר מידע אחר ולא יוצלב עם מידע אחר, אלא כדי לבחון אם רכב חייב בתשלום אגרה או חיובים אחרים לפי החוק, על סמך בדיקת מספר הרישוי של הרכב שתועד אל מול מספרי הרישוי של הרכבים הפטורים מתשלום אגרה, מספרי הרישוי של הרכבים של מנויים ומספרי הרישוי של הרכבים שזיהו עצמם כרכבים רבי-תפוסה, אם נדרש לעשות כן. 



נעבור ל-5(ג). גם כאן, זו הערה ניסוחית. 

	
	
	(3) בעל הזיכיון יערוך הצלבה אוטומטית בין מספרי הרכבים אשר תועדו בצילומים המתקבלים מהמצלמה, לבין מאגרי המידע המפורטים בתקנת משנה (א); התבצעה הצלבה כאמור, ימחק בעל הזיכיון מיד ממאגר הצילומים צילומים שתועדו לצורך ספירת נוסעים של הרכבים המפורטים להלן:



 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אוקיי. (ד).

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

נראה לי שפשוט נסביר את השינויים, במקום לקרוא ב-(ד). הוספנו: "על אף האמור בתקנת משנה (ג)(2)". בעצם, בתקנת משנה ג(2) כתוב שצילומים שתועדו לצורך זיהוי רכב כאמור באותה תקנה, שאלה רכבים ציבוריים, בעצם – יימחקו. 

פה, מתגברים על ההוראה ואומרים שצילומים כאלה צריכים להישמר, ולכן צריך להתגבר על ההוראה שהזכרנו מקודם, וביקשנו להוסיף "על אף האמור בתקנת משנה ג(2).

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

למה במקור דרשו למחוק אותם?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

בעיקרון, כחלק מההגנה על הפרטיות, התפיסה היא שאנחנו רוצים למחוק כמה שיותר צילומים. בגלל שהצילומים הם צילומי פנים הרכב – שזו חזקת היחיד ומרחב שהוא יותר פרטי – אנחנו רוצים שיהיו כמה שפחות תמונות של פנים הרכב. הן נדרשות לצורך ספירת הנוסעים לצורך החיוב בתשלום, אבל אנחנו רוצים שהמאגר הזה יהיה כמה שיותר מצומצם ושיהיו בו כמה שפחות תמונות.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

וקצר בזמן. כאילו, אם ניחשף לחוסר פרטיות – למחוק ולבטל ככל שניתן.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

אם יש רכבים שהם רכבים ציבוריים, או רכבים שהם לא מנויים ולכן לא יהיו זכאים לתשלום מופחת מלכתחילה – ההוראה היא למחוק את הצילומים האלה מיד. פה, יש התגברות על ההוראה הזו, במקרה הספציפי הזה.

אני עוברת לתקנה 6(ד). ביקשנו להבהיר שאותם צילומים שרשאי בעל הזיכיון לצפות בהם הם באיכות שאינה מביאה לזיהוי אדם. בעצם, בתקנות האלה יש שני סוגים של תמונות: התמונות, כשהן מצולמות, הן תמונות כמו כל תמונה רגילה, שאפשר לזהות בה אדם, ואחר כך, אחרי חמישה ימים, הן עוברות הצפנה – ניתן לראות שאלה דמויות של בני אדם אבל לא ניתן לזהות את אותם האנשים. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

אם הוא ירצה לדעת מי נהג ברכב בזמן הזה – הוא לא יוכל לדעת?

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

פה, אם אני מבין נכון, אנחנו מדברים על החיוב; לא - - - 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

לא.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

אם הוא יבקש לראות – הוא כבר לא יוכל לראות את זה.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

לזה נגיע בתקנה 8. שם, בעצם, מוגדרת זכותו של בעל הרכב לבקש צילום. פה, היה דין ודברים ביני לבין נציגות משרד המשפטים, וגם נתיבי איילון וגופים אחרים. לפי תקנה 8 כמו שהיא כתובה עכשיו, בעל הזיכיון ימציא את הצילום האמור, והכוונה היא לצילום שאינו מביא לזיהוי אדם.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

מה הוא יעשה עם זה? אם הוא רוצה לדעת מי נהג באוטו שלו בזמן הזה?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

זו הייתה הערה שלי, שאני העליתי – שלבעל הזיכיון יש חמישה ימים שבהם הוא יכול לצפות בתמונות כפי שהן - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

באופן מאובטח?

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

חמישה ימים ממתי?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

חמישה ימים מאז שהתמונות מגיעות אליו. זה מוסדר בתקנה 6(ב), שהיא התקנה של השימוש בצילומים, שאומרת: "צפה גורם מורשה בצילום כאמור בתקנת משנה (א) ולא ניתן היה לקבוע אם צילום זה מעיד כי בעל הרכב שתועד בצילום מחויב בתשלום אגרה וחיובים אחרים לפי החוק, רשאי הגורם המורשה, בתוך חמישה ימים ממועד העברת הצילומים למאגר הצילומים, לצפות בצילומים באיכות שעשויה להביא לזיהוי אדם".

בעל הרכב יכול לפנות ולבקש את התמונה - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

בתוך כמה זמן? זו השאלה.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

בעל הרכב? 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

כן.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

הוא יכול להגיש ערר בתוך 45 ימים, אז אני משערת שהוא - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

ממתי סופרים את 45 הימים? מהעבירה?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

זו לא עבירה. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

מהביצוע של הנסיעה?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

ממועד הנפקת החשבון, אם אני זוכרת נכון.

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>  

ממועד החיוב. מהרגע שבו הוא מקבל את החיוב.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

ממועד ההנפקה או מהרגע שבו הוא קיבל? אלה שני מועדים שונים.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

ממועד קבלת ההודעה על החיוב. מהרגע שבו אתה מקבל הודעת חשבון – יש לך 45 ימים - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

מי יודע מתי הוא קיבל את ההודעה? זה נשלח בדואר?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

אני משערת שזה נשלח בדרך שהזנת כשנרשמת כמנוי, ואם לא נרשמת כמנוי – זה יופיע לכתובת במרשם האוכלוסין.

 << אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>  

זה באותו האופן כמו בכביש 6 היום.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

אחד שנסע מבלי שהוא נרשם – ממתי סופרים לו את 45 הימים?

 << אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>  

אחד שנסע מבלי שנרשם – הצילומים שלו נמחקים. הוא חייב באגרה, כי הוא לא הצהיר על עצמו כרכב רב-תפוסה והוא לא מנוי. הפטור ניתן רק לרכבים שהם רכבים רבי-תפוסה או מנויים, ולכן רכב שנכנס לנתיב על זה בלי שהצהיר על עצמו ככזה – חייב באגרה רגילה, והיא לא קשורה למספר האנשים הנמצאים ברכב. לכן, לא צריך את הצילום של מי ישב ברכב. המטרה של הצילום היא רק כדי לספור כמה אנשים היו ברכב, כדי לוודא את קיומו של מתן הפטור.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

אבל הוא לא יוכל להיעזר בצילומים האלה כדי לדעת מי נהג ברכב שלו?

 << אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>  

ההנחה כאן, בחוק, היא שהוא ביקש להיות רכב כזה שמקבל פטור. הוא נרשם והוא אמור לדעת מי עשה שימוש ברכב שלו. זאת אומרת, הוא אישר לאדם לנהוג ברכב בשעה כזו או אחרת והוא יקבל חיוב בתשלום. הוא לא יכול לראות מי האנשים שישבו ברכב – הפנים שלהם יהיו מטושטשות – אבל הוא כן ידע שהרכב שלו נסע בכביש הזה, כי הוא מקבל חיוב לשלם על סמך הצלבת מספר הרישיון עם זהותו של בעל הרכב ממאגר בעלי הרישיון. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

בעצם, האפשרות של בעל הרכב לקבל את הצילום שלא מותמם – אפשר לראות את זה בתקנה 6(ה) – היא רק אם ניתנה החלטת ועדת ערר – כלומר, אם אדם פונה לוועדת ערר בתקופת 45 הימים שדיברנו עליהם – או אם ניתן צו שיפוטי פרטני בקשר עם החיוב הזה לפי החוק. זאת אומרת, אדם שהתמונה המוצפנת לא מספיקה לו – יצטרך לפנות לוועדת ערר. זו המשמעות של התקנות האלה.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אוקיי. בואו נתקדם, חברים. הזמן קצר. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

בסדר. כמו שאמרתי, בסעיף קטן (ד) הבהרנו שזה צילום באיכות שאינה מביאה לזיהוי אדם. בסעיף קטן (7), זה תיקון שהוא נוסחי – מעבר מלשון פסיבית לאקטיבית – "בעל הזיכיון יפעל לביצוע מחיקה אוטומטית של הצילומים". בסעיף 9:

	אישור תקופתי
	9.
	(1) אחת לשנה ממועד תחילת הפעלתו של נתיב מהיר ראשון לפי החוק, ולא יאוחר מיום 1 ביוני בכל שנה שלאחריה, יאשר אחראי בכתב את כל אלה:



זה בריישה. אחר כך, בפסקה (3), תיקנו – "ובעל הזיכיון פעל":

	
	
	
	(3) הצילומים נשמרים לפי תקנה 5 ובעל הזיכיון פעל לגביהם לפי תקנות 6 עד 8.



גם תקנה 10 נדרשת בעקבות תיקון מספר 13 לחוק הגנת הפרטיות, ולכן "רשם מאגרי המידע" מוחלף ב-"ראש הרשות". בסעיף 11, סעיף של אבטחת מידע, יש נוהל, והוא יוכן לפי תקנות מכוח סעיפים לחוק הגנת הפרטיות, והסעיפים הרלוונטיים הם סעיפים 36 ו-17. אנחנו נבקש להוסיף גם את 36, שהבנו שהוא רלוונטי.

התקנות הספציפיות יוזכרו בהוראת השעה שעוד מעט נגיע אליה. הנוסח שהגיע אלינו, ושהעלינו לאתר הוועדה – אני אקריא מהסוף:

"נוהל כאמור יוכן בהתאם להוראות לפי סעיף 17(ב) לחוק הגנת הפרטיות לעניין אבטחת מידע (בתקנה זו – תקנות אבטחת מידע), ויאושר בידי המפקח בהתייעצות עם ראש הרשות ובהסכמת מנהל אגף אבטחת מידע וסייבר במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים".

אתמול בערב נשלח אליי מייל מנציגת משרד המשפטים, שבו הם מבקשים שהנוהל ייקבע גם על ידי הוראות הזיכיון. אני חייבת לומר שזו הוראה שאנחנו לא כותבים בדרך כלל; כשהוועדה מאשרת את התקנות – היא מאשרת את מה שמונח לפניה, ולא מכפיפה את האישור שלה לזיכיון - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

למשהו עתידי או חוזה שהוא לא על השולחן.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

כן. שלא הובא בפניה. זה נכון שבאותן תקנות שהזכרנו מקודם יש תקנה שמתייחסת לחוזה הזיכיון בקשר לסכומי האגרה, אבל זה משהו שהוא יותר טכני. לכן, אם הכוונה פה היא לכלול דברים טכניים שמופיעים בחוזה הזיכיון – נרצה לשמוע למה החשיבות של להוסיף את חוזה הזיכיון, אבל נרצה לצמצם את זה רק לאותן הוראות טכניות.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

תוכלו להכניס לחוק את אותם עניינים טכניים או את אותם סעיפים מחוק הפרטיות?

 << אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>  

למעשה, אנחנו מוסיפים את חוזה הזיכיון חרף ההוספה, ובהסכמת מנהל אבטחת מידע וסייבר ממשרד התחבורה. המשמעות היא שהיום, בחוזה הזיכיון, יש את הצורך בקבלת אישור של מנהל אגף אבטחת המידע וסייבר במשרד התחבורה כבר בחוזה הזיכיון, ואנחנו מפנים להוראות אבטחת המידע שם וגם לצורך של בעל הזיכיון לקבל את הסכמתו של מנהל אגף אבטחת מידע.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אז לא צריך להוסיף את - - -

 << אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אוקיי. נוותר על התוספת הזו, וגם זה יעמוד לשיקול דעתה של היועצת המשפטית.

 << אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>  

לוותר על איזו תוספת?

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

התוספת שאתם מבקשים להכניס כאן.

 << אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>  

אנחנו מוחקים את "ובהסכמת מנהל אגף אבטחת מידע" - - 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

כן. להשאיר את זה כך.

 << אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>  

- - ומפנים לחוזה הזיכיון.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

כן.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

השאלה, ביחס לחוזה הזיכיון, לאילו הוראות אתם מבקשים להפנות שם?

 << אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>  

להוראות המתייחסות לאבטחת מידע - - -

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

כן, הכוונה היא להוראות של יישום או - - -

 << אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>  

הוראות יישומיות, כן. מנהל אבטחת המידע – אני גם יכולה להעביר לך את הפרק המתייחס לאבטחת מידע בחוזה - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

מול משרד התחבורה.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

לא, זה לא של משרד התחבורה. זה של חוזה - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

כן. ראש אגף סייבר והגנה של משרד התחבורה, נכון?

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>  

אני אנסה להסביר. שלום. שמי אביטל גרשון מחברת נתיבי איילון. בעצם, בבואו לכתוב את הנוהל או לאשר את האופן שבו הוא הולך לבצע את העבודה, חוזה הזיכיון דורש מהזכיין לאשר עם אגף הסייבר הלאומי ועם ראש אגף אבטחת מידע במשרד התחבורה את הנוהל שהוא מבקש להטמיע. 

לכן אנחנו חושבים שיותר נכון להפנות מהתקנות להוראות החוזה, ששם ממילא חלה עליו החובה לבצע זאת, ולא לכתוב את זה בצורה כפולה שמטילה את האחריות על הרשות הממונה בתקנות.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

כשמפנים לחוזה הזיכיון – זה דבר חריג מאוד להפנות למפרט הקבוע בזיכיון. שיהיה ברור שאלה הוראות טכניות מאוד, ולא הוראות מהותיות. אני מבקשת להבהיר את זה בנוסח שההפניה תהיה להוראות טכניות.

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>  

זה נספח מסודר, שממש מנחה את הזכיין כיצד הוא צריך לפעול על מנת לאשר עם הגורמים הרלוונטיים – עם משרד התחבורה, כשראש אגף הסייבר ואבטחת המידע במשרד התחבורה חייב לאשר, בין היתר, את כל מה שקשור בהיבטי אבטחת מידע וסייבר, לרוב הנוהל הזה שהוא מכין בעצמו אחרי שהוא מתכנן את המערכת והכול.

ההפניה לחוזה הזיכיון היא לא חריגה – לפחות לא במובנים של תקנות נתיבים מהירים. יש מספר הפניות לאורך התקנות. זה נכון שבתקנות אופן החיוב באגרה ואכיפת תשלומים – זה מופיע מספר פעמים לאורך התקנות, ושם גם הוגדר המעמד של חוזה הזיכיון, ולכן מתבצעות ההפניות האלה.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

בסדר, כמו שאמרתי, אם זה מקובל – נחשוב על ניסוח להוראות יישומיות - - -

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>  

לפרק ספציפי או לנספח ספציפי?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

להסביר שאלה הוראות יישומיות או איזה מפרט, או משהו יישומי, קונקרטי וטכני מאוד, ולא הוראות מהותיות. זו הכוונה – שהמהות היא בתקנות האלה, וההפניה לחוזה הזיכיון היא ליישום של התקנות האלה ולא להוראות שהן מהותיות.

 << אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>  

חשוב לי לציין שבדיון הקודם חשבנו על ההוספה של הזיכיון בסעיף (ג), ושם, החשש שאת מעלה, אביגל, על כך שההוראות שבחוזה הזיכיון יכולות אולי לעורר איזה שהוא קושי מבחינת המעמד שלהן, או ההוראות שבהן, הוא חשש שעלה גם לי. ראינו יותר לנכון להוסיף את ההפניה לחוזה הזיכיון בסעיף 11, או להוסיף ולא לגרוע מהחובות על פי התקנות האלה, ועל פי תקנות אבטחת מידע באופן כללי. 

לכן, זו הפניה בסעיף שנוגע לאבטחת מידע, וזו הפניה רק לעניין ההוראות הטכניות שעל בעל הזיכיון בכל מקרה למלא בהתאם לחוזה הזיכיון. אני חושבת שלא נדרשת כאן הבהרה נוספת, אבל זה לשיקול דעתכם.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אביגל תשב על הניסוח היותר מודגש, לגבי זה שההוראות הן יישומיות ולא מהותיות בשום מובן, שיכולות לפגוע בנושא. עם מי את תנסחי את זה?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

מול נציגת משרד המשפטים.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

בסדר?

 << אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>  

כן. חשוב לי להגיד שהנוסח הזה מוסכם עלינו, על משרד התחבורה ועל נתיבי איילון.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אז צריך שזה יהיה מוסכם גם על אביגל.

 << אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>  

ברור, כמובן. וגם עליכם.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

כן. 11א, בבקשה.

 << אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>  

	
	11א.
	בחינה תקופתית ראשונה של תקנות אלה לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021, תתבצע בתום 10 שנים ממועד כניסתן לתוקף."


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

זה לא הרבה שנים לבחון?

 << אורח >> נרמין ברהום: << אורח >>  

נכנסה הוראה לאחרונה שקובעת שבכל תקנות וחקיקה שמכניסה הסדרה – נדרש לבחון את ההסדרה הזו בפרק זמן מסוים. לכן, לאחר שיח עם - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

זה נראה לכם סביר? אביגל, מקובל עליך 10 שנים?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

סעיף 24 לחוק עקרונות ההסדרה קובע שתהיה בחינה תקופתית של תקנות, והתקופה שקבועה בו היא עד 10 שנים. בדרך כלל אנחנו קובעים 10 – היה מקרה פה, בוועדה, לפני חודש, שקבענו חמש שנים. אני אגיד שהייתה שאלה גדולה אם להכניס את הסעיף הזה. חלק מהשאלה, אם הבנתי נכון, זה שאנחנו רוצים לשמור את הוודאות לבעל הזיכיון ולגורמים שעובדים - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

כמה החוזה איתם? 10 שנים?

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>  

כן. במקרה הזה – כן.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אז זה חופף לתקופת הזיכיון?

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>  

במקרה של כביש 2-20 – כן. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

טוב, עכשיו אני מבין את ההיגיון. 12.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

12 זה סעיף של הוראות שעה. הייתה הוראת שעה שהקראנו אותה בישיבה הקודמת – פסקה (2). אין טעם לחזור עליה. הוספה פסקה (1), שמטפלת בתיקון מספר 13 לחוק הגנת הפרטיות. תיקון 13 נכנס לתוקף באוגוסט, ולכן אנחנו צריכים הוראות שיהיו בתוקף עד הכניסה לתוקף באוגוסט, שבהם יבואו המינוחים המתאימים. לכן, נכנסה אותה פסקה.

	הוראות שעה
	1. 
	על אף האמור בתקנות אלה - 

	
	
	1. בתקופה שעד יום תחילתו של חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13), התשפ"ד – 2024, יראו כאילו – 

	
	
	
	1. בתקנה 1, במקום הגדרת "ראש הרשות" בא:

	
	
	
	
	""הרשם" – כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981";

	
	
	
	1. בתקנה 11(א), במקום "לפי סעיף 17(ב)" יבוא "לפי סעיף 36".



פנתה אליי נרמין אתמול וביקשה שבמקום "לפי סעיפים 17(ב) ו-36" – יגיע שם התקנות, שזה אומר "תקנה 4 לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) התש"ז-2017". כלומר, להפנות לתקנות הספציפיות שעומדות בתוקף כיום.

	
	
	
	1. בכל מקום, במקום "ראש הרשות" בא "הרשם";



בעצם, את זה מבקשים לאשר עם כל השינויים.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

עמדת בזה בגבורה. מצביעים?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

כן.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

על כל החוק?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

על התקנות, כפי שהוקראו בישיבה הקודמת, וכולל התיקונים שהוקראו בישיבה הזו.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אוקיי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>

זה עבר. אני מבקש לנעול את הישיבה. תודה רבה לכם, חברים, על ההשתתפות.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>