פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 39 ועדת הבריאות 13/01/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 287 מישיבת ועדת הבריאות יום שני, י"ג בטבת התשפ"ה (13 בינואר 2025), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> סל מזון בריא למשפחות הנמצאות במעגל העוני << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: טטיאנה מזרסקי – מ"מ היו"ר לימור סון הר מלך חברי הכנסת: אברהם בצלאל יוסף עטאונה יסמין פרידמן מוזמנים: ד"ר מורן בלייכפלד – מנהלת אגף התזונה, משרד הבריאות מירי כהן – מנהלת קשרי ממשל ותוכניות לאומיות, משרד הבריאות ציפורה בניטה – מנהלת תחום תקציב, משרד הכלכלה והתעשייה סיגל ישראלי – מפקחת ארצית לתזונה, אגף מערך שירותי בריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי יוכי אילוז – מנהלת תחום בכיר עזבונות ותמיכות, ביטחון תזונתי, משרד הרווחה והביטחון החברתי ריקי מורנו – סגנית מנהל אגף א' חינוך ילדים ונוער בסיכון, משרד החינוך יובל ליפקין – ראש מינהל ביטחון המזון, משרד החקלאות וביטחון המזון תמר צ'ין – מרכזת בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר סטלה גלייזר – מנהלת תחום תזונה, מחוז דרום, מכבי שירותי בריאות רוני חיות – ממונה קשרי ממשל תוכן, מכבי שירותי בריאות יעל פלדמן – עו"ס מחוזית התפתחותית, קופת חולים מאוחדת תמימה ללזרי – דיאטנית, קופת חולים מאוחדת אלי כהן – מנכ"ל 'פתחון לב' ד"ר דורית אדלר – נשיאה, הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא דן סולומון – מנכ"ל ארגון זכויות הצליאק עידן אורון – מקדם מדיניות, פורום ארלוזורוב אשר רוכברגר – פעיל, בית איזי שפירא עדי ברוקס – פעילה, הפורום למאבק בעוני בקי כהן קשת – הפורום למאבק בעוני ישי מנוחין – מזון, תגובה יהודית לרעב טל ברו-אלוני – רופאים להצלת החטופים שמעון אור – משפחות החטופים ענבל צח – משפחות החטופים שמי קלדרון – משפחות החטופים חיים הימן – משפחות החטופים חנה כהן – משפחות החטופים שיר דוד – משפחות החטופים שחר לוי – משפחות החטופים צביקה מור – משפחות החטופים ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סל מזון בריא למשפחות הנמצאות במעגל העוני << נושא >> << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> שלום לכולם. היום יום שני, י"ג בטבת תשפ"ה, 13 בינואר 2025, ואני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות שתעסוק בנושא סל מזון בריא למשפחות החיות במעגל העוני. כמו בכל יום, בטח של כל דיון כזה, אנחנו מתפללים לרפואתם השלמה של כלל הפצועים ולשיבתם של כל החטופים והחטופות הביתה במהרה, ואנחנו נפתח כמובן את הדיון עם דברי המשפחות של החטופים והחטופות. בבקשה, שמעון אור. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> תודה רבה לך. אני דוד של אבינתן, ירון אחי התאום הוא אבא של אבינתן, הוא נחטף עם נועה ארגמני שחזרה והוא לא חזר. הייתה לי שיחה ארוכה במוצאי שבת עם אחד הבכירים בנושא החטופים והבן אדם לא התבייש לומר לי שהתוכנית של ראש הממשלה היא תוכנית של שבועיים ראשונים לפעימה הראשונה, 35 חטופים חיים ומתים, במשך השבועיים הללו הפסקת אש גמורה, חזרה של העזתים לצפון, תגבור של הנושא ההומניטרי, כלומר הכנסה של האוכל ודלק וכל מה שקשור לדבר הזה, כשרק לאחר שבועיים יתחיל משא ומתן לגבי הבוגרים והחיילים. אני אמרתי לו ואני גם אומר פה בוועדה, ואמרתי לשרה סטרוק, זו בגידה, אין יותר מילה לומר מאשר בגידה, דגל שחור מתנוסס על העסקה הזאת. אני דרשתי מהשרה סטרוק שבמצב הזה שהיא תודיע על פרישה מהממשלה כדי לא להסכים לבגידה הזאת. לא יכול להיות שראש הממשלה יקדם עסקה שמפקירה את רוב החטופים שהוא זה שהפקיר אותם ב-7 באוקטובר. הייתה הבטחה לעסקה אחת והוא עכשיו הולך לדרך שאחרי שבועיים שהעזתים חוזרים לצפון מקבלים את הסיוע שלהם המתוגבר והפסקת השבועיים, הם לא יחזירו את שאר החטופים. אמר לי אותו בכיר שלוקחים בחשבון שלא תהיה פעימה שנייה, זה מה שהוא אמר לי, ואז ינקטו בצעדים אחרים. איזה צעדים אחרים? הם חזרו לצפון, מה נעשה? נלקט את החמאסניקים אחד אחד? מה נעשה? איך נחזיר את החטופים? ואני אמרתי לו ואני אומר פה בוועדה, יש אלטרנטיבה, לא יכול להיות שבינואר 2025 אנחנו משחזרים את ההסכם של מאי 2024, אנחנו לא באותו מקום. אותה רשימה, אותו עניין, אותו דבר. החמאס לא נמצא באותו מקום, הוא מפורר ומפורד בתוך עזה, צריך להשתמש בפירוד הזה להפרד ומשול. החיזור אחרי חמאס מחסל את החטופים, הוא מונע את האפשרות לפנות בצורה פרטנית למי שמחזיק את החטופים, מסדרון מילוט, כסף וזהו, לא יותר מזה, ואת כל החטופים נקבל. אני רוצה לומר פה בפירוש לביבי נתניהו, אתה בוגד בחטופים ואנחנו לא נסלח לך ואנחנו נפעל אם צריך בצורה החריפה ביותר למנוע את הבגידה הזאת שאתה מקדם, וזה לא מעניין אותנו אם זה בגלל ביידן או בגלל טראמפ, לא אכפת לנו מאיפה. יש אלטרנטיבה ואתה לא מקדם אותה. אמר לי אותו בכיר במוצאי שבת, שאלתי אותו האם אנחנו מקדמים את השליטה שלנו בהומניטרי? אתם יודעים מה התשובה שלו הייתה? לא, לא מקדמים את השליטה שלנו בנושא ההומניטרי. אז יש דרך ולא מבצעים אותה. תודה רבה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה, שמעון. אי אפשר לעשות סלקציה. בזה צדקת, אני אסכים איתך שזה כבר לא סלקציה, זו בגידה באזרחים שמופקרים פעמיים, גם ב-7 באוקטובר ועד היום. << אורח >> ענבל צח: << אורח >> היום זה יום שני, 465 לאוקטובר 2023, רק בשביל לתקן את התאריך. התיישבתי פה בחדר וממש מולי ראיתי תמונה של יתומה, עאישה אלזיאדנה התייתמה מאבא שלה, אחות שכולה. איחרנו, יכולנו להחזיר את יוסוף ואת חמזה בחיים ולא החזרנו. אין לי עוד מילים להגיד מלבד זה שאני הייתי ברהט השבוע ונשבר לי הלב מהמשפחה שהייתה כל כך פעילה וחיכו ליוסוף וחמזה. הם אפילו סיפרו שהם ראו אותו ברשימה בשבוע שעבר והלכו וקנו בגדים חדשים שיהיה להם כשהם חוזרים. הם חזרו, רק בתוך שקית שחורה ואנחנו איחרנו. נגעת ברשימה, שמעון, הרשימה האמיתית כוללת את אביב אצילי, אבינתן אור, אביתר דוד, אברה מנגיסטו, אגם ברגר, אוהד בן עמי, אוהד יהלומי, אור לוי, אורון שאול, אוריאל ברוך, אילן וייס, איתי חן, איתן אברהם מור, איתן הורן, איתן לוי, אלון אהל, אלי שרעבי, אליה כהן, אליהו מרגלית, סשה טרופנוב, אלקנה בוחבוט, אמילי תהילה דמארי, אסף חממי, ארבל יהוד, אריאל ביבס, אריאל קוניו, אריה זלמנוביץ', ביפין ג'ושי, בר אברהם קופרשטיין, ג'ודי ויינשטיין חגי, ג'ושוע לואיטו מולל, גד חגי, גדי מוזס, גיא אילוז, גיא גלבוע דלאל, גלי ברמן, דוד קוניו, דורון שטיינברכר, דניאלה גלבוע, דניאל שמעון פרץ, דרור אור, הדר גולדין, הישאם שעבאן א-סייד, זיו ברמן, חמזה אלזיאנדה. סליחה, הוא כבר היה צריך לרדת. טל חיימי, טל שוהם, יאיר הורן, יאיר יעקב, יונתן סמרנו, יוסי שרעבי, יוסף חיים אוחנה, יצחק אלגרט, ירדן ביבס, כפיר ביבס. אגב, מציין יום הולדת שנתיים בעוד ארבעה ימים. ליאור רודאיף, לירי אלבג, מוחמד אלאטרש, מני גודארד, מקסים הרקין, מתן אנגרסט, מתן צנגאוקר, נמרוד כהן, נעמה לוי, סער ברוך, עודד ליפשיץ, עוז דניאל, עומר ונקרט, עומר נאוטרה, עומר שם טוב, עידן אלכסנדר, עידן שתיוי, עמירם קופר, עומרי מירן, ענבר הימן, עופר קלדרון, עפרה קידר, צחי עידן, קית' סמואל סיגל, קרינה ארייב, רום ברסלבסקי, רומי גונן, רונן אנגל, רן גווילי, שגב כלפון, שגיא דקל-חן, שי לוינסון, שירי ביבס, שלמה מנצור, תמיר אדר, תמיר נמרודי, ועוד שמונה עובדים זרים שאני לא יכולה לקרוא בשמם. זאת הרשימה האמיתית, 98 הומניטריים. וכשבן דוד שלי חוזר בעזרת ה' בקרוב אני מצפה מכל מי שיושב פה בחדר הזה שיבוא ויגיד לו למה לקח לנו כמעט 500 יום להחזיר אותם הביתה. מה היה יותר חשוב מזה? במה התעסקנו? איפה אנחנו? מה עשינו? ולמה לא כולם מתעסקים רק בהחזרת חטופים? אולי הדיון היום חשוב, אבל יש פה דיונים היום, אני ראיתי רשימה, דיון אחד לא נוגע בהם. הם לא רק שלנו, הם שלנו כמשפחות, זה על כולנו להחזיר אותם הביתה. כל מישהו שעושה משהו שלא כולל החזרת חטופים שיחשב את המסלול מחדש. אני רוצה את בן דוד שלי בבית לא כפוסטר, לא כחולצה, לא לחשוב איך אני מתכננת את יום הולדת 40 שלו בכיכר החטופים אלא איך אני עושה מסיבת הודיה עבורו כשהוא בבית עם נווה ויהל ששוחררו אחרי 50 יום אצל המפלצות והם יודעים מה זה אומר להיות שם. אני לא יכולה לספר להם סיפורים איפה אבא, הם יכולים להגיד לי איפה אבא שלהם. אני רוצה את טל בבית. לטל יש יום הולדת 40 ב-30 בינואר ואם הוא לא יהיה בבית בשביל לציין את יום ההולדת פה ולחגוג את זה יחד עם יהל הבת שלו יום קודם אוי ואבוי לכולנו. אוי ואבוי לכולנו אם העסקה שיש עכשיו על הפרק נופלת. שמישהו יעמוד שם ויגיד אחרי זה ליהל ששואלת למה כולם חוגגים עם אבא ואני לא. ילדה בת חמש שהייתה בשבי וצריכה את אבא שלה. אני אלחם פה יחד עם המשפחות שלי משני הצדדים שלנו עד טיפת הדם האחרונה. אנחנו לא נפקיר אותם ואת הרשימות. אנחנו עצרנו בשנת 1939, לא תהיה פה הפקרה, תהיה עסקה מלאה על כולם. הם חוזרים הביתה, מי לקבורה ומי לשיקום וזה בידיים של כל אחד שיושב פה בכנסת, גם חברי הכנסת וגם הציבור, זה על כולכם, זה לא רק שלנו. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אמת, נכון, את צודקת. כואב לנו ונעשה הכול כדי שהם יחזרו. << אורח >> שמי קלדרון: << אורח >> אני שמי קלדרון. אני דוד של עופר קלדרון. עופר עם שניים מילדיו נחטפו מניר עוז, הילדים חזרו בגופם, לא בנפשם. עופר היה בטוח שהוא יוצא בעקבות הילדים והוא לא. אנחנו בוועדת הבריאות, אני רוצה לשתף אתכם במשהו שאני בדרך כלל לא כל כך משתף, זה חלום, חלום שחלמתי הלילה. בחלום אני בחדר ניתוח ואומרים לי: יש נקודה שצריך לפתור אותה, היא קשה, אבל אנחנו נעשה לך הרדמה מלאה. והמרדים, שהוא היה גם הרופא, אני לא יודע איך זה עובד בדרך כלל, אבל הוא היה גם הרופא, היה מוכר לי. פנים מוכרות, אבל מיד הרדים אותי. אחרי זמן מה התעוררתי, אני שואל: נו נגמר? לא, עוד לא, והוא שוב מרדים אותי. אחרי זמן מה, אני לא יודע כמה זמן עבר, שוב אני מתעורר ואני שואל, נו, זהו? הוא אומר לא, עוד שנייה ושוב מרדים אותי. ואני מתעורר ואני פוחד מההרדמה הבאה. זה בחלום. המציאות קשה יותר, כי חלום אנחנו אומרים זה שם, רחוק, לא פה, אבל המציאות קשה יותר. המציאות היא כזאת שאנחנו מיטלטלים יום ולילה למה נכון ומה לא נכון, למה לצפות ולמה לא לצפות. רבותיי, ועדת הבריאות, ישנם לעופר ארבעה ילדים שהוא, עופר, אבא משמעותי וארבעת הילדים האלה לא חוזרים לעצמם בעיקר סהר וארז שחזרו מהשבי, לא חוזרים לעצמם. הריפוי יכול להיות רק כשהוא חוזר. ובגדול אנחנו מצפים שסוף סוף תגיעו, כשאני אומר תגיעו אני מדבר על 120 חברי כנסת ובעיקר למקבלי ההחלטות, תגיעו לנקודה שבה כולם יחזרו. כל החטופים. אי אפשר לחכות יותר. אני אומר 120 חברי כנסת, אני חושב שגם לאופוזיציה, ודאי וודאי לקואליציה, יש מה לעשות. יושבים כאן חברי כנסת על הגדר ואולי משכנעים אותם שהנה, זה עומד להיגמר, אבל זה לא, וכשלא פועלים אין פעולה. אני דורש, מבקש, מתחנן, מה עוד אפשר לעשות? אנחנו לא רוצים להגיע לבית הזה יותר, אין לנו שום עניין להיות בבית הזה, אנחנו רוצים לשבת בבית שלנו ואת הליך הריפוי, יהיו הרבה ועדות בריאות שיטפלו, הלוואי, בשלב הריפוי. אני רוצה להגיד עוד משהו, שר הביטחון וכל מיני אנשים אחרים מדברים על מיגור החמאס. אני מזכיר לכם שמ-1967 ועד היום אנחנו נלחמים בחמאס בגדה המערבית, יש חמאס בגדה המערבית. מיגרנו אותו? לא. נחכה 50 שנה למיגור החמאס בעזה ורק אז יחזרו החטופים? על מה חושבים? חייבים להחזיר את החטופים בכל מחיר והיום. תודה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה. חיים הימן, בבקשה. << אורח >> חיים הימן: << אורח >> אני חיים, אבא של ענבר הימן. ענבר מגיעה למסיבת הנובה כהלפרית, היא רצה במשך שלוש שעות, היא נסה על חייה, היא מגיעה למטעים שבין בארי לבין אזור המסיבה בתקווה ששם היא תוכל להינצל, אבל לרוע מזלה באזור המטעים חוצה ציר מרכזי שממנו נכנסים מחבלי הנוח'בה, שם הם רוצחים אותה בדם קר וחוטפים את גופתה לעזה. אני רואה את הרשימות החלקיות האלה ואין לי אלא לכנות אותן אלא רשימות שינדלר. שנת 2025 יהודים מבצעים סלקציות ביהודים. ראש הממשלה משווק את העסקה הזאת כעסקה הומניטרית, אבל זה רק העטיפה לעסקת סלקציה. ראש הממשלה הוא איש שיווק מצוין, אני לא מבין איך עסקת סלקציה כזאת עוברת חלק בגרון לעם ישראל. איך? לראש הממשלה אין מנדט, אין לו תמיכה מהעם, לבצע עסקאות חלקיות. הוא יקבל מנדט וחיבוק אם הוא ייתן את הכלים לצוות המשא ומתן להביא 98 חטופים, אחינו, אחיותינו, ילדינו, רק לזה יש לו מנדט. אין לו תמיכה מהמשפחות לעסקאות חלקיות. רוב המשפחות תומכות בעסקה מלאה. צריכה להיות עסקה כוללת. ענבר לא נמצאת ברשימה ה"הומניטרית", היא הייתה הומניטרית למאי, היום כל החטופים הומניטריים. באותה מידה הוא יכול להגיד על הקריטריון, מי שנכנס לעסקה ההומניטרית הזאת כל מי שנחטף עם ג'ינס כחול הוא הומניטרי. הקריטריון של הומניטרי כבר לא קיים. ראש הממשלה, יש לך 98 חטופים שאתה אחראי עליהם, אתה צריך להביא את כולם בעסקה אחת כוללת. לא נשתוק ולא נקבל עסקאות חלקיות, רוצים את כולם בבית. תודה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אני חושבת שרוב העם במדינה שלנו תומך במילים שלך. חנה, את רוצה להשלים? << אורח >> חנה כהן: << אורח >> כן, תודה רבה. קודם כל אני לא מבינה דבר אחד. בכל עסקה, בכל משא ומתן בעולם, שלב א' הוא שלב מאוד בסיסי, לדעת כמה חטופים יש לנו ברצועה, חיים או חללים. איך אנחנו נכנסים לעסקת בזק כשאין לנו רשימות של אנשים שנמצאים שם? יבואו מחר ויגידו לנו שיש להם רק 70 חטופים, מה נגיד להם? איך נכנסים לעסקה קלוקלת כזאת? זה א'. המילה סלקציה פה, כבר השתמשו בה הרבה פעמים, אני בטוחה שזו עסקת סלקציה, עסקה מופקרת, זה גם אפשר להגיד. ודבר נוסף, אתמול הופתעתי מאוד לשמוע משהו שאולי רובכם לא יודעים אותו, אז אני אסבר את אוזניכם, עומדת להיות עסקה הומניטרית שלפי ידיעות חלקם לא בחיים. ענבר שלנו הייתה צריכה להיות בעסקה הזאת. אני שואלת למה ענבר לא ברשימה ההומניטרית אם יש גם חללים שיוצאים ברשימה ההומניטרית, מי תפס את מקומה של ענבר בסלקציה? << דובר >> קריאה: << דובר >> היא לא מספיק מיוחסת, לא מספיק מקורבת. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> היא לא מספיק מקורבת פה אולי לכמה חברי כנסת, אולי לכמה שרים. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> על סמך מה בכלל נערכה הרשימה? << אורח >> חנה כהן: << אורח >> אני שואלת על סמך מה היא נערכה. אנחנו כמשפחות מותר לנו לדעת? << אורח >> ענבל צח: << אורח >> את מגזימה. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> אוי סליחה, אני היום מגזימה, כנראה היום יש לי הברקות יותר מדי. << דובר >> קריאה: << דובר >> אני יכול להגיד לך, זה לפי מספר הלייקים שכל חטוף קיבל באינסטגרם, אז הוא נכנס לרשימה. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> איתן לא קיבל מספיק לייקים. << אורח >> שיר דוד: << אורח >> אנחנו אולי קצת סוג ב'. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> אנחנו סוג ב'. אנחנו עכשיו מדברים על הסכנות שקיימות לחטופים שבחיים. אפשר לבלוע את זה, זה הרבה יותר ניתן לבליעה. אני אספר לכם עכשיו שסבתא של ענבר נפטרה משברון לב ביום חמישי. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> משתתפת בצערכם. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> אבל זה בגלל ה-7 באוקטובר, המצב שלה הלך והידרדר והיא נפטרה. << אורח >> ענבל צח: << אורח >> אפשר להגיד שגם אבא של חגית חן אותו דבר ואבא של ניצה שלנו, אמא של טל. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> אנחנו עכשיו עושים רולטה מי הבא בתור. << אורח >> ענבל צח: << אורח >> אגב אני שמעתי השבוע ברהט שגם אבא של יוסוף נפטר אחרי ה-7 באוקטובר, אחרי שחטפו את הילדים. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> אז אני אגיד לך, אמא שלי הבאה בתור, ואחרי אמא שלי – << אורח >> ענבל צח: << אורח >> הרולטה פתוחה. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> לא, הרולטה לא פתוחה, יש עוד. יפעת שלנו, אמא של ענבר, במצב קשה מאוד. זה מעניין את ראש הממשלה שלנו? לא, את יודעת למה? כי אני לא בטוחה בכלל שיש לו לב. לא בטוחה. אני צריכה להחליט מה יש לו. ראש הממשלה שלנו בגד בחטופים, בגד והוא עדיין בוגד בחטופים, הוא רוצה עכשיו להוציא 33 חטופים, לא רק להשתיק אותנו, לתת מתנה לטראמפ על חשבון 60 וכמה? אני כבר הולכת לאיבוד מרוב אלה שחוזרים, נשארים. הוא רוצה להקריב אותנו כעולה לטראמפ. הוא ייראה יפה, הוא ייראה מצוין, מה עם הילדים שלנו? איפה הילדים שלנו? איזה הורה מוכן לחיות עם הידיעה שהבן שלו נטבח? שחטו את ענבר שלנו. לא רק שחטו אותה, גם ירו בה, ולא מקבלים אותה חזרה. איפה הערכים הדתיים שגדלנו עליהם? איפה הם? << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> זה כאב בלתי נסבל למשפחות, פשוט בלתי נסבל. << אורח >> ענבל צח: << אורח >> זו הבעיה, אסור שתראו אותנו רק כמשפחות. זה קרה לנו, זה דפק בדלת שלנו וזה יכול היה להיות בכל דלת אחרת, וכל מי שישן טוב בלילה, אני מציעה שאולי יראה את התמונה שפרסמו לפני כמה ימים של לירי אלבג ואז נראה אם אתם עדיין ישנים טוב בלילה. הילדה הזאת בין מה שאנחנו מכירים בפוסטר לבין התמונה שהייתה לפני כמה ימים, ביום שאתם תראו את זה כאחות שלכם הקטנה או הבת שלכם שנמצאת שם, אף אחד לא יעז לשבת בטלפון במשך 40 דקות שאנחנו מדברים. אדוני, שם, כן. אנחנו מדברים פה על האחים והאחיות שלנו וזה כנראה לא חשוב מספיק. אני לא מבינה את זה. אם אתם הצלחתם לישון בלילה ביום שראו את התמונות של לירי אלבג לכו תבדקו איפה הלב שלכם, אבל הוא לא במקום הנכון. אני ראיתי את התמונות, אנחנו ראינו את התמונות, ראינו את שירה בעצרת ביום שבת האחרון מתמוטטת, צורחת די. הייתם שם לשמוע את שירה אלבג מדברת? << אורח >> חנה כהן: << אורח >> אני לא צריכה להיות שם, אני שומעת את גיסתי. << אורח >> ענבל צח: << אורח >> לא אתם, אני מדברת על הנוכחים. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> אני שומעת את גיסתי שאף אחד לא שומע אותה. אני שומעת את ענבר שנטבחה, לענבר יש באמת סרטון מזעזע שאף אחד לא ראה אותו ואף אחד לא יראה אותו גם, זה סרטון מזעזע. הסרטון של ענבר הוא סרטון מזעזע. מה לעשות? אבל ענבר הפכה לסוג ב' כשאחרים הפכו לסוג א'. מה הסיבה? מה הסיבה שמדינת ישראל הפקירה את ענבר וגרמה לרצח שלה ועכשיו היא רוצחת אותנו, את המשפחה שלה? מה הסיבה שמדינת ישראל למשל לא מחזירה את איתן? מה הסיבה? מישהו מכיר את איתן לוי? מכירים אותו פה? << דובר >> קריאה: << דובר >> נהג המונית. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> רק אתה אמרת. אתם יודעים למה אתם לא מכירים אותו? << אורח >> ענבל צח: << אורח >> כי הוא לא חשוב מספיק. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא קיבל מעט לייקים, בגלל זה אתם לא מכירים אותו. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> ולבן שלו אין כוח להילחם, אז באה כלתו שבוכה פה, אבל אף אחד לא שומע אותה כי רואים רק דמויות מסוימות מהמטה. << אורח >> ענבל צח: << אורח >> לא, חנה, לא נצא ככה. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> זה כן ככה וזה בדיוק ככה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> בואו נשמע את שיר דוד. << אורח >> שיר דוד: << אורח >> תסלחו לי על הבכי. אנחנו קיבלנו במהלך כל הזמן הזה, 45 ימים איתן היה נעדר, ב-8.12.2023 הגיעה הדפיקה בדלת, אתם יודעים איזה חמישה אותות קיבלנו מאיתן? ולא אותות חיים. יש חמש עדויות על איתן, סרטון, מחבל שיורה בו 17 פעמים, סרטונים שגופתו נחטפה לעזה ומה שקוראים להם בלתי מעורבים ביצעו בו את הלינץ'. שיחת טלפון שהיינו פתוחים על הקו ארבע וחצי שעות, מחבלים באים, הולכים, יורים, אני גם אשמח להשמיע לכם אפילו חלק. רכב שרוף. ומה נשאר לנו? לא קבר ולא כלום. ילד בן 24 שמתחנן בסך הכול לקבר. זה נשמע למישהו נורמלי? איתן היה בן אדם נכה, מעל ל-70% נכות לאחר תאונת אופנוע. הוא לא הומניטרי? אנחנו לא הומניטריים? כי בינתיים כל לילה כשאנחנו הולכים לישון כל מה שיש לנו בראש זה 17 צרורות יריות ששמענו בטלפון, אחד אחרי השני. את הסרטון של העזתים בועטים בו, מתעללים בו, את הכבוד היחידי שהגיע לו הוא לא קיבל. ואני מנסה להבין מה צריך לקרות בשביל שיחזירו אותו, כי אנחנו ביום הזיכרון האחרון היינו בחלקה בבית העלמין בבת ים, אנדרטה של נרצחי ה-7 באוקטובר. המשפחה היחידה בבת ים שנותרה כחטופה וכולם הולכים ומתפזרים לקברים שלהם ורק אני ושחר עומדים דום, כי אין לנו איפה להדליק נר ואין לנו קבר ללכת להשתטח עליו. אחותו של שחר, ילדה בת חמש וחצי, שואלת את אמא שלה: אמא, מתי יהיה לי קבר ללכת לחבק את איתן? ומי מסביר לה שמדינת ישראל לא מזיזה את עצמה בשביל להחזיר דבר כל כך פשוט? אז אנחנו הכי הומניטריים כי אנחנו הולכים לישון בלילה עם הסיוטים, עם הצרחות, עם החרדות. אף אחד לא יודע איך לטפל בשלושה ילדים קטנים שביום בהיר אחד באו קצינים ועובדות סוציאליות ודפקו להם בדלת ונתנו את הבשורה הזאת. והנה, בבקשה, זה רק חלק קטן מההקלטה. (השמעת הקלטה). ככה ארבע וחצי שעות, ואנחנו לא הומניטריים? מה מבדיל אותי מענבר, אתם יודעים? שאותי מדינת ישראל לא מפקירה כבר מעל 460 ימים ואני וענבר לא רחוקות בגיל ואיפה ענבר היום? החיים שלה נקטעו, ההורים שלה לא יזכו ללוות אותה לחתונה, לא יזכו לקבל ממנה נכדים. והנה ניקח את חיים ואיתן, איתן לא יזכה ללוות את הבן שלו בהמשך לחתונה, לא יזכה להכיר את הנכדים שלו. מה נסגר? אנחנו צריכים להתחנן לדבר הכל פשוט הזה? אנחנו הומניטריים בין אם רוצים ובין אם לא. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> צודקת. תודה, שיר. << אורח >> שחר לוי: << אורח >> אני הבן של איתן. לא הרבה מכירים אותי כי בדרך כלל אין לי את הכוחות להגיע. אני עסוק היום בלפרנס ממה שאין שבע נפשות. עוד הפעם, אני בן 23, אבא שלי היה עמוד התווך הכלכלי בבית, ולהגיד אין אני לא יכול. עכשיו אני אשאל שאלה מאוד מאוד פשוטה, אחד אחד שיענו לי, מישהו פה יכול להתחייב לי שיחזירו את אבא שלי הביתה? << אורח >> חנה כהן: << אורח >> לא. << אורח >> שחר לוי: << אורח >> לא. אני אשאל עוד שאלה, אני מוכן לקחת וסט ונשק, מישהו פה, ואני מדבר על כל הממשלה ועל כל הכנסת ועל כל צמרת הביטחון, מישהו מוכן להיכנס איתי יד ביד לעזה להביא את אבא שלי בחזרה הביתה? כי אני מוכן. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> יש חברי כנסת שנכנסו, גם משה טור פז, עשו מאות ימים בעזה. << אורח >> שחר לוי: << אורח >> אין בעיה, אני מדבר על ראש אדון ביטחון, הוא ייכנס איתי יד ביד לעזה להביא את אבא שלי בחזרה הביתה? כנראה שלא. אז תשובות שאני מקבל מגורמים כמו ביטוח לאומי, שבמילים אחרות אומרות לי: בעיה שלך שרק אבא שלך נרצח ואתה מעל גיל 21 ואתה לא זכאי לשום צורה של עזרה. קצת תמוה, כי אני לא אשם ב-7 באוקטובר, אני לא ביקשתי את ה-7 באוקטובר. << אורח >> שיר דוד: << אורח >> בסוף יום אף אחד מהם לא הולך לישון איתנו בבית, אף אחד מהם לא קם איתנו בבוקר. "לישון", כן? אף אחד לא עושה את זה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> שום דבר לא ינחם. << אורח >> שיר דוד: << אורח >> הגורם מלמעלה הולך לישון בסוף יום כשכל הילדים שלו בבית, כשהאישה שלו בבית. << אורח >> ענבל צח: << אורח >> במיאמי. << אורח >> שיר דוד: << אורח >> תסלחו לי, מיאמי, שלא ייפגע חלילה. כל חברי ובני המשפחה שלו והחברים שלו כולם בבית, צר לי לבשר, הוא לא חווה את מה שאנחנו חווים וזה מבחינתי לא דבר נורמלי. היום לשמוע ילדה בת חמש וחצי אומרת: האנשים הטובים לא הצליחו להחזיר אותו, אבל האנשים הרעים לקחו אותו, אבל מי שיכול להחזיר אותו לא רוצה. זה נשמע למישהו נורמלי? ילדה בת חמש וחצי. אלה הציטוטים כי זה מה שהיא שומעת ומבינה כל היום. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> ממשלה שצריכה להגן, מדינה שצריכה להגן על אזרחיה. << אורח >> שחר לוי: << אורח >> אבל גם כשאנחנו מגיעים לכנסת, עד שאנחנו מגיעים לכנסת, יצא לי לשמוע שאומרים למשפחה של חטוף, שבמקרה יושבת גם בשולחן, שצריך לשלול למשפחות את זכות הדיבור. זה לא יקרה, זה ממש לא יקרה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> לא יקרה, גם עכשיו, אם לא שמתם לב, אחד מחברי הכנסת אמר מה זה הפיליבסטר הזה, כאילו יאללה נמשיך. אני אמרתי שכל מי שרוצה לדבר ידבר. אני מנהלת את הדיון ואנחנו חייבים לשמוע אתכם ואנחנו כאן כדי להקשיב לכם וכל מה שאנחנו נוכל לעשות - - - << אורח >> ענבל צח: << אורח >> אבל הוא העלה פה משהו ומישהו צריך לתת מענה למה שקרה פה עכשיו. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> זה נרשם בפרוטוקול. << אורח >> ענבל צח: << אורח >> אין בעיה, שמישהו ייתן מענה למשפחה הזאת שמתמודדת לבד. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אנחנו ניקח פרטים. << אורח >> שיר דוד: << אורח >> אני גם אשמח לצטט את יעל אדר מהשבוע, יש משפחות שמפחדות לקבל בשקית, אבל יש משפחות שרק מחכות לשקית שלהן. 36 אגב. אני לא אמורה להתחנן לדבר כל כך פשוט שהוא קבר ולתת לי פתרון כמו: אבל אתם יכולים לעשות מצבה, היא פשוט תהיה ריקה. אני צריכה מצבה ריקה? אני לא צריכה מצבה ריקה, אני צריכה מצבה שאיתן בה, שענבר בה, שה-34 הנוספים מלבד ענבר ואיתן יהיו בתוכה. << אורח >> ענבל צח: << אורח >> מה שיעל התכוונה זה שמי שצריך לחזור בשקית שיחזור בשקית ומי שצריך לחזור בחיים, אתמול זה הזמן. אנחנו יושבים פה ומדברים ובכל רגע שאנחנו פה אני לא יודעת מי נוגע בבן דוד שלי, אני לא יודעת מי נוגע בעופר. איפה אתם? אתם לא שמעתם מה שנאמר? לא קראתם? סליחה, שמי, אני מצטערת, עופר קלדרון וירדן ביבס מוחזקים בכלוב. אתם יושבים פה ומתעסקים בשטויות, האחיין שלו יושב בכלוב עם ירדן ביבס. אני לא תכננתי להגיד את זה וסליחה ומחילה ממך, אנחנו מתעסקים בשטויות ואנחנו צריכים להחזיר אותם הביתה, בשקיות, סליחה מפניכם, את מי שבשקית ובחיים את מי שעדיין בחיים. אני לא רוצה לראות את בן דוד שלי בשקית כי הוא נחטף בחיים ואנחנו מתעסקים פה בשטויות. את מדברת פה על ילדה בת חמש וחצי, אז גם הילדה בת חמש שהייתה בשבי והיא רוצה את אבא שלה, למה אני צריכה להגיע לכאן ולהתחנן? למה אני הולכת עם הילדים להצגה והילד שומע שיר שאבא שלו אוהב ומתחיל לבכות? מישהו מטפל בדברים האלה? למישהו אכפת? אנחנו יושבים פה ולי יש מים ויש לי חולצה ארוכה וטל נחטף עם חולצה קצרה ואנחנו כבר שנה וחצי בתוך האירוע הזה. ילדה בת חמש שכל מה שהיא אומרת זה שהיא רוצה את אבא שלה ביום הולדת שלה. יום הולדת חמש והיא שאלה את אמא שלה: אמא, אני אהיה בת חמש או שש או שבע כשאבא יחזור הביתה? אבא יהיה כבר זקן כשהוא יחזור הביתה? למה אנחנו צריכים לשבת ולהתחנן? למה אנחנו הכתף התומכת אחד של השני? ואנחנו נהיה ואנחנו לא נפקיר אף אחד מאחור. ואני נשבעת פה בפני כולכם, גם כשטל יחזור הביתה ואם יהיה מצב שענבר ואיתן לא חזרו באותה פעימה אני נשארת איתם. זאת המשפחה שלי, אלה המשפחה שלי. גם אם דעותינו שונות, צביקה, גם אתה המשפחה שלי, אנחנו כולנו פה ביחד. הם נחטפו ב-7 באוקטובר ממקומות שונים אבל באותו היום, ועל כולנו לדאוג לכך שהם חוזרים לכאן באותו היום. די כבר עם זה. אני לא רוצה להגיע לפה, אני עצרתי את החיים שלי. אגב אני כמוכם, אני לא מוכרת בכלל על ידי המדינה, אף אחד שקל לא נותן לי, גם לך לא נותנים פה שקל במדינה הזאת, גם לך לא. אני עצרתי את החיים שלי ואני לא מבקשת את הכסף, אני רוצה את בן דוד שלי בשביל לחזור לחיים, בשביל לחזור לראות את אמא שלו מחייכת, את הבת שלו מחייכת, את אשתו. הם היו בשבי, הם יודעים מה זה להיות שם. אני יכולה רק לדמיין את זה בסיוטים הכי גרועים שלי, הילדים שלו היו שם. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה, ענבל. צביקה מור, בבקשה. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> אני אבא של איתן, איתן בן 24, הציל חיים עד שהוא נחטף בשעה 12 ורבע, עשרות אנשים שהוא הצליח למלט מאזור רעים ביחד עם עוד שלושה מאבטחים והמעשה האחרון שהוא עשה זה לסחוב גופה של בחורה שנאנסה ונרצחה ולהטמין אותה בבור שהיה בקרבת מקום וכשהוא חזר לקחת את חברתה ירו עליהם והוא נשכב וזחל חזרה לקבוצה עד שהוא נחטף ב-12 ורבע. אני נכד של ניצולי שואה משני הצדדים, לסבא וסבתא שלי ז"ל היה קעקוע מספר על היד, אושוויץ, והם ניצלו לחיים בזכות הסלקציה, בגלל כושר העבודה שלהם הם יכלו לעבוד אצל הנאצים אז ניצלו אותם עד שהאמריקאים שחררו את המחנה, אבל בסלקציה הנוכחית שעושים הבן שלי בסכנת חיים. מי ערב לי שהבן שלי יחזור? איך הבן שלי יחזור אם כבר ביום השביעי חמאס מקבל את מלוא תאוותו, את החזרה של מיליון עזתים לצפון ואיבוד היכולת שלנו להילחם שם עבור יתרת החטופים? איך זה יקרה? אתמול הבנתי שכמו שביידן אמר don't והוא בעצם התכוון לנו, הוא לא התכוון לאיראן, הוא התכוון אלינו שלא נתחיל להשתולל על איראן, אז גם טראמפ כשהוא אמר גיהינום הוא בעצם התכוון אלינו, לנו נפתחו שערי הגיהינום עם העסקה הזאת שהוא מקדם עכשיו, עם העסקה החלקית הזאת שבה אנחנו קונים חלק מאחינו בדם היתר שנשארים שם, מי יודע לכמה שנים. השר דרמר אמר לנו שחמאס מתכונן, שימו לב, למשא ומתן של עשר שנים. תגידו, אתם רוצים אותנו פה עשר שנים? << אורח >> חנה כהן: << אורח >> יש גולדין ושאול עשר שנים. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> חברים, אנחנו לא מוכנים לזה, אנחנו רוצים לראות פה את כולם בפעם אחת, כולם בפעם אחת, לא פחות מזה. אין יותר סלקציות בין יהודים, המדינה היחידה שיש סלקציה בין יהודים זה מדינת ישראל. לא יכול להיות. דרך אגב, גם המדינה היחידה שעוצרת חיילי צה"ל לוחמים זו מדינת ישראל, לא האג. די, צריך להפסיק עם זה. כולם חוזרים לפה בפעם אחת. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה, צביקה. כולנו תפילה ומקווים שכולם יחזרו ופונים לראש הממשלה, לקבינט, לכל מי שמנהל משא ומתן, צריך להשקיע את כל המאמצים כדי להחזיר את כולם, בבת אחת, בלי סלקציה, בלי הפקרה נוספת, להחזיר את כולם הביתה. לא תהיה לנו תחושת ביטחון ולא יהיה לנו ביטחון ולא יהיה לנו שום שיקום עד שכולם יחזרו הביתה, שיקום לחברה, שיקום למשפחות, שיקום לכל אזרח ישראל שפשוט איבד אמון. תחושה כזאת של אין על מי לסמוך, היא פשוט הורסת מבפנים ואנחנו חייבים להשתקם ואנחנו צריכים להחזיר את הביטחון לאזרחים ואני מקווה מאוד שהממשלה וראש הממשלה יקבלו סוף סוף החלטות נכונות. תודה רבה לכל המשפחות, תודה שאתם מזכירים, תודה רבה לכם. אנחנו נתחיל את הדיון של הוועדה. קשה לעבור לנושא מקצועי, אבל אנחנו חייבים להתייחס לנושא מאוד מאוד חשוב בחברה שלנו. היום מתכנסת שדולה בכנסת, השדולה לשבירת מעגל העוני במדינת ישראל בהובלתם של שני חברי כנסת, פנינה תמנו שטה ואברהם בצלאל, בשיתוף ובארגון 'פתחון לב'. כאן היום בדיון בוועדת הבריאות אנחנו נדבר על מזון בריא. בעיניי מזון בריא הוא מפתח לבריאות ולריכוז ולתחושת ביטחון, ומשפחה עם גישה למזון איכותי יוצרת בסיס לשוויון, צמיחה והזדמנות לעתיד טוב יותר. חברה שמטפחת תזונה בריאה לכל ילד, בונה עתיד חזק וצודק לכולנו. אתם יודעים ש-24% מאנשים שחיים במדינה בעוני סובלים ממחלת סכרת שנגרמת כתוצאה מהשמנה ותזונה לקויה. עלות ההשפעות הכלכליות של תזונה והשמנת יתר עומדת על 20 מיליארד שקלים בשנה. אני רוצה להוסיף לכם, אנחנו כמדינה, ככנסת, כנבחרי ציבור, ממשלה, אנחנו צריכים וחייבים לדאוג ולאפשר לכל קבוצות האוכלוסייה, כולל קבוצות אוכלוסייה מוחלשות, נגישות למזון בריא יותר. לדעתי לא קיימת במדינה מספיק מודעות לתזונה בריאה, לתזונה נכונה, למוצרי מזון בריא ובכלל לא קיים מושג כזה סל מזון בריא. נכון להיום בסל המזון המפוקח יש מוצרים שאינם תורמים לבריאות הציבור. אני רוצה לשתף אתכם שכחברת כנסת אני הגשתי שתי הצעות חוק ואני בכלל מקדמת רפואה מונעת. הגשתי בעצמי שתי הצעות חוק שנוגעות להכנסת מוצרי מזון בריאים למחירון המפוקח. הממשלה צריכה לדאוג לבריאות של כל אזרחיה ולמזון בריא לכל קבוצות האוכלוסייה. היום במהלך הדיון נבקש להבין מה הם החסמים המרכזיים, המונעים את הבטחת הביטחון התזונתי לכלל האוכלוסייה בישראל וכמו כן אנחנו נדון באפשרויות ליצירת פתרונות מערכתיים שיבטיחו גישה למזון בריא ומזין לכל משפחה במדינה שלנו כולל אלה שנמצאות עכשיו במעגל העוני. אנחנו נשמע את משרד הבריאות. נמצאת כאן חברת הכנסת יסמין פרידמן, את רוצה עכשיו להתייחס או אחרי המצגת? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני רוצה להקשיב. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> ד"ר מורן בלייכפלד מגנזי, מנהלת אגף תזונה במשרד הבריאות. << אורח >> מורן בלייכפלד: << אורח >> שלום לכולם. אני אדבר על ביטחון מזון ותזונה בישראל ובאמת קצת נתונים. קצת הזכרת חברת הכנסת, אבל אני אגיד בקצרה, 60% מהאנשים באוכלוסייה הבוגרת נמצאים בעודף משקל והשמנה, 30% בקרב ילדים, 60% מהתינוקות בחברה הערבית מתחת לגיל שנה צורכים שתייה מתוקה, 16% מהמשפחות באי ביטחון תזונתי, 21% מהילדים נמצאים באי ביטחון תזונתי וכמובן יש לזה גם השלכות סביבתיות, אנחנו יודעים שגם פליטות פחמן ממזון, 27%. הזכרת 20 מיליארד ₪ בשנה עלויות השמנה וסכרת ותזונה לקויה. התזונה היא מרכיב עיקרי וראשוני להתפתחות מחלות כרוניות, סכרת, מחלות לב וכלי דם, סוגי סרטן שונים ומחלות גסטרו ואנחנו יודעים גם שזה משפיע על התפתחות תינוקות, מוביליות חברתית, תעסוקה, פריון עבודה, אחוזי גיוס נמוכים והחרפת משבר האקלים. זה באמת צורך בסיסי וקיומי שאנחנו חייבים לדאוג לו. ביטחון תזונתי מוגדר כמצב בו לכל האנשים כל הזמן יש נגישות סבירה גם פיזית וגם כלכלית לכמות מספקת של מזון בריא ומזין שמתאימה להעדפותיהם ולצורכיהם התזונתיים והתרבותיים ומאפשרת חיים פעילים ובריאים. מבחינת נתונים אנחנו רואים מתוכנית המדדים הלאומית לאיכות הרפואה בקהילה שיש פערים מאוד מאוד גדולים בין מצב חברתי נמוך לגבוה מבחינת תחלואה. אנחנו רואים שיעורי השמנת יתר גבוהים יותר בקרב אוכלוסיות מהמעמד הסוציואקונומי הנמוך. לדוגמה, בנים בגילאי 15-14 ממעמד סוציואקונומי נמוך הם בהשמנה כמעט פי שניים מבני גילם במעמד הגבוה, יש שיעור גבוה יותר של סכרת, שיעור איזון סכרת גרוע, חמור יותר וגבוה יותר, המוגלובין A1c מעל 9. דוגמה קטנה של ילדים עד גיל 17, אחוז ההמוגלובין ה-A1c מעל 9, שזה איזון סכרת גרוע, הוא פי שישה יותר גבוה מאשר ילדים במעמד סוציו גבוה. הילדים האלה אחר כך יהיו עם סיבוכי סכרת וסיבוכים בתחלואה חמורה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> קשר ישיר בין עוני למצב בריאותי. << אורח >> מורן בלייכפלד: << אורח >> נכון. אנחנו רואים שנשים, 41% השמנה לעומת 15% השמנה, כמעט פי שלושה. שכיחות השמנת יתר בגברים, גם 30% לעומת 15%, פי שניים. אז באמת אלה פערים בריאותיים מאוד מאוד גבוהים. כנ"ל סכרת, איזון סכרת ומה שאמרנו גם על פגיעה כלייתית, אני לא ארחיב. כשאנחנו מסתכלים על הוצאות חודשיות על מזון לפי מצב סוציואקונומי, אנחנו רואים שסך ההוצאות על מזון במצב סוציואקונומי נמוך, אנחנו מדברים על 23% מההוצאות הוצאה על מזון, לעומת רק 14% בחמישון העליון. וכשאנחנו מסתכלים על מחקר שעשינו יחד עם חוקרות מאוניברסיטת אריאל, אנחנו רואים שכדי שמשפחה מהחמישון התחתון תצליח לרכוש מזון בריא היא צריכה להוציא יותר מ-50% מההכנסה שלה נטו לעומת משפחה מהחמישון העליון. \ << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור > אז כאילו אין סיכוי לרכוש מזון. << אורח >> מורן בלייכפלד: << אורח >> אין סיכוי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זו כותרת שצריכה להדהד בכל יום. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אין סיכוי לרכוש מזון בריא. << אורח >> מורן בלייכפלד: << אורח >> נכון, ממש ככה. ואנחנו רואים גם את הגרף השמאלי. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אם אנחנו לא נעשה פיקוח על מוצרי מזון בריאים אנחנו גם מזיקים לבריאותם של האזרחים וגם מגדילים את ההוצאות של המדינה על בריאות. << אורח >> מורן בלייכפלד: << אורח >> זה בדיוק זה. גם פה אנחנו רואים מנתוני הלמ"ס - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תוכלו להגיד לנו מאיזה שנה זה ככה? << אורח >> מורן בלייכפלד: << אורח >> זה כבר שנים ככה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מתי אנחנו רואים את המגמה הזאת מתחילה? << אורח >> מורן בלייכפלד: << אורח >> אני לא יודעת להגיד לך בדיוק מאיזה שנה, אבל אני מניחה שזה כבר כמה שנים טובות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 20 שנה? 30 שנה? << אורח >> מורן בלייכפלד: << אורח >> כמה עשורים, כן. גם מבחינת צריכת מוצרי מזון בריאים, זה לפי עשירוני הכנסה, אנחנו רואים פה שככל שהעשירון גבוה יותר ככה צורכים יותר ירקות ויותר פירות ויותר דגים, וככל שהוא נמוך יותר צורכים פחות. ממש יש פה עדות לכך שאנשים מהסוציו הנמוך צורכים פחות מזון בריא. זה מחקר שעשו גם בנושא איכות סלי המזון. מה שאנחנו רואים פה, בוצעו ריאיונות ל-105 מקבלי סיוע מ-16 עמותות שונות בארץ. נקבעה האיכות של סלי המזון והאיכות של כל התפריט כולו, הרי אנחנו יודעים שאנשים גם כשהם מקבלים סל מזון זה לא כל התזונה שלהם והם משלימים גם בקניות בסופר ובמקומות אחרים ואנחנו רואים שסל המזון בממוצע סיפק 30% מהקלוריות, 55% מהחלבון ו-50% מהסיבים התזונתיים ופחות מ-33% מההמלצה לוויטמינים ומינרלים, זאת אומרת שאת כל השאר היו צריכים להשלים מהתפריט היומי בבית. כשאנחנו רואים את האיכות של סלי המזון אנחנו רואים שברגע שהסל הכיל גם פירות וירקות זה השליך על כל התזונה כולה. בגלל זה יש חשיבות מאוד מאוד גדולה גם לאיכות סלי המזון שמקבלי הסיוע מקבלים. גם בבית הלבן, ביידן כשהיה נשיא, אנחנו רואים שהוא המליץ כבר לפני מספר שנים לעבור מטיפול ברעב לטיפול באי ביטחון תזונתי ותזונה לקויה והוא הדגיש את החשיבות של מזון בריא, זאת אומרת זה לא מספיק רק למנוע רעב, רק לתת לאנשים אוכל, זה חייב להיות מזון בריא ולעשות תוכנית אסטרטגית רחבה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> הייתה להם מודעות לבעיית השמנת יתר בארה"ב. << אורח >> מורן בלייכפלד: << אורח >> נכון. וכשאנחנו מדברים פה על אי ביטחון תזונתי, שוב, זה עוד מחקרים ועוד צידוק למה שגם הראיתי בנתונים מישראל, אי ביטחון תזונתי הוא גורם סיכון לתחלואה כרונית ונפשית, לירידה בהישגים אקדמיים, יכולת השתכרות ומצוקה כלכלית גם בעתיד, וברמה הלאומית להוצאות בריאות, הפחתת פריון עבודה ואחוזי גיוס נמוכים. עשרות מחקרים, אני לא ארחיב על כולם. ככל שאי הביטחון התזונתי חמור יותר ככה התחלואה גבוהה יותר, התמותה גבוהה יותר וגם ההוצאות הכלכליות גבוהות יותר. גם פה רואים הוצאות גבוהות יותר. בדוח שעשו ב'לקט ישראל' יחד עם המשרד להגנת הסביבה, וגם משרד הבריאות היה שותף בדוח האחרון, אנחנו רואים שבישראל יש כ-1.4 מיליון איש אשר חיים באי ביטחון תזונתי. העלות הבריאותית העודפת למשק מאי הביטחון התזונתי מוערכת ב-5.2 מיליארד ₪, שזה 5% מהוצאות הבריאות ותוספת של 1.5% בהיקף אי ביטחון תזונתי כתוצאה מהמלחמה, זה עוד 210 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> זה מספר נוראי. << אורח >> מורן בלייכפלד: << אורח >> נכון. אז גם כמובן, ברגע שמצילים מזון ונותנים את הפירות והירקות כמובן ששווה להשקיע בזה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> יש לכם נתון להשוואה לממוצע של מדינות ה-OECD? << אורח >> מורן בלייכפלד: << אורח >> של אי ביטחון תזונתי? אני לא זוכרת בעל פה, אבל יכול להיות שיש. שותפות במחקרים, דוחות. אני מזכירה את זה שוב כי זה נדון כבר שנים, כל השיח על סל מזון בריא ועל צורך בפיקוח. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה מה שמתסכל. אנחנו שומעים אותך בכל ועדה, יש לכם ידע מדהים, אני פה שלוש וחצי שנים ואני בדיונים האלה כל כמה חודשים. האם בניתם תוכנית אסטרטגית לפתרון ואיפה היא עומדת? << אורח >> מורן בלייכפלד: << אורח >> תיכף אני אגיד גם איפה אנחנו עומדים כמשרד בריאות וכמה יש צורך לעשות פה תכלול של כמה משרדים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ברור לי. אני חס וחלילה לא באה בהאשמות אלייך, אבל התסכול שאנחנו רואים את זה. אני לא רואה את זה רק בוועדות, אני רואה את זה גם במקומות שבהם אני מסתובבת וגרה. מה עושים? << אורח >> מורן בלייכפלד: << אורח >> נכון, זה הדיון באמת. אנחנו שותפים במועצה לביטחון תזונתי ונכתב עכשיו מתווה חדש שעובדים על הסיכום שלו עם כל השותפים, אנחנו מובילים את הצוות של סל מזון ושינוי הרגלי צריכה בתוכנית הלאומית לביטחון מזון עם משרד החקלאות, הגנת הסביבה וכלכלה, שותפות בכתיבת הדוח השנתי של אובדן מזון, המלצות מקצועיות כל הזמן, כמו שאת אומרת, חברת הכנסת יסמין, לדאוג שסל המזון יהיה בריא, שהוא יוזל ויונגש לציבור. שוב, הדגש על הבריא. להוזיל את הלחם המלא, הפירות והירקות, הקטניות, לבחון אסטרטגיות. זה יכול להיות פיקוח, זה יכול להיות הורדת מע"מ. אני לא כלכלנית. זה יכול להיות הצלת מזון, הפחתת הפערים בין רשתות השיווק, או כל מענה אחר שיגרום לזה שהמזון הבריא יהיה זול יותר, כל זאת מבלי לפגוע בחקלאות הישראלית, באפשרות לספק מזון בריא ומזין לאורך זמן, גם לאור משבר האקלים ומשברים נוספים שיהיו. לא רק פתרון נקודתי לעת הזאת, אלא באמת לאורך זמן. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> ד"ר מורן, אתם כותבים דוח שנתי, כשאתם בשותפות עם משרדי ממשלה אחרים כותבים דוח שנתי עולה שאלה שצריך לבנות תוכנית ולעשות צעדים פרקטיים כדי לתקן את המצב? כי אתם הראשונים שנחשפים לכל הנתונים האלה. מדברים על זה? מי שעורך דוח מדבר, עושה משהו? << אורח >> מורן בלייכפלד: << אורח >> כן, עושים, אבל בסוף זה תעדופים ודברים, וגם אם יש הצעות חוק - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה מדיניות שר. << אורח >> מורן בלייכפלד: << אורח >> בכלל, של כל השרים. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> מגישים לשרים? מדברים עם השרים? מישהו מעביר מידע לשרים? << אורח >> מורן בלייכפלד: << אורח >> בהמלצות ועדות כל הזמן, כל ההמלצות כתובות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> טניה, ברור לך שזו לא התוכנית הראשונה? ברור לך שכנראה יש תוכניות כבר מלפני לפחות עשור שמעדכנים אותה ומעדכנים ומעדכנים, בפועל אפס אפס אפס. זו גם לא פעם ראשונה שאני אומרת לך את זה, ושוב פעם זה לא אישי חס וחלילה, ד"ר מורן, אבל עצם זה שאני לא רואה בטלוויזיה או ברשתות אזהרה על צריכה מוגזמת של בשר, על צריכה מוגזמת של שתייה מתוקה, על צריכה מוגזמת של חלב, אז אנחנו נכשלים. יש לכם תקציבים לפרסום ואני יודעת וענית לי שיש טבלאות של המלצות של משרד הבריאות, מי מכיר את הטבלאות האלה? זה צריך להדהד בכל מקום, זה צריך להדהד אצל בני הנוער כל פעם שהם יפתחו את הטלפון. זה בסדר, אתם מזהירים אותם מעישון, אבל גם צריכה מופרזת של בשר היא מסוכנת בדיוק כמו עישון וזה לא נעשה. זה התסכול, שאנחנו פה ואין לנו יכולת להשפיע. << אורח >> עדי ברוקס: << אורח >> האזהרות האלה של לא לעשן לא מונעות מהם לעשן. זה לא מה שיגרום לשינוי. << אורח >> מורן בלייכפלד: << אורח >> אני ממשיכה. הוזלת פיקוח. שוב, הנתונים ידועים, כמובן שחייבים להכניס את הלחם המלא לפיקוח או להוזיל אותו בדרך אחרת, העיקר שיהיה יעיל. מבחינת חינוך והנגשה של לחם מלא, שנים רבות אנחנו משקיעים כדי להכניס את זה לפיקוח וגם עושים עבודה מול יצרני המזון כדי לשפר את הערך התזונתי של הלחם. היה לנו את התו 'אפשרי בריא', הוא השתפר לסימון הירוק, יש לנו עוד דרך להשתפר. אנחנו מכניסים את זה גם למכרזי הזמנה וככה יוצרים שוק ובכלל יש לנו מכרז הזנה ירוק, בריא ומקיים כדי להכניס את ההמלצות התזונתיות לכל מקום שאנחנו רק יכולים. סל מזון בריא. זו עבודה שעשינו עם משרד הכלכלה והמועצה לצרכנות כדי לעשות השוואה בין רשתות השיווק למוצרי מזון בריאים ואנחנו רואים שיש פער של כמעט 40% בין הרשת הזולה ליקרה מבחינת מחירי מזון בריא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אל תדאגי, עכשיו כבר הכול יקר. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> יש לכם רשימה ברורה מה הם המוצרים שצריכים להיות בסל בריא? << אורח >> מורן בלייכפלד: << אורח >> יש רשימה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש רשימה, יש חקיקות, יש תוכניות, רק אין ביצוע, זה הכול. מי שצריך לבצע לא מבצע ולא מתקצב. << אורח >> מורן בלייכפלד: << אורח >> מבחינת סטנדרט לסל מזון בריא, שיהיה תמהיל למזון בריא, אם זה בכרטיסים או בכל דבר שאפשר. קשת המזון צריכה להוות את הבסיס התזונתי לכל מערך סיוע תזונתי לאוכלוסייה, שתהיה התאמה רפואית, תמיכה בהנקה, לשקול עדכון מבחן תמיכה בעמותות שכולל גם הכוונה לתמהיל תרומה בריאה יותר. איתור משפחות. לעדכן את ההגדרה של אי ביטחון תזונתי, גם כמותי וגם איכותי, לקבוע קריטריונים אחידים ומקצועיים לזכאות לקבלת הסיוע, לשקול הרחבה של תהליך האיתור גם לרפואת הקהילה, אם זה בקופות חולים או בטיפות חלב. לעשות תוכנית משלימה, זה נעשה, אבל ליותר אנשים. חינוך תזונתי, עידוד הנקה, התנהלות כלכלית בריאה, מיצוי זכויות והכוונה תעסוקתית. כשבסופו של דבר אנחנו רוצים שיהיה גם סל מזון בריא, מותאם תרבותית, חינוך תזונתי, הצלה ומניעת בזבוז מזון, הגדלת המוביליות החברתית, פריון תעסוקתי וצמצום פערים בחברה וחיסכון כלכלי לאומי. סטנדרט מזון בריא בתוכניות הזנה במכרזים. הזכרתי את זה קודם, גם פה יש לנו עבודה מאוד גדולה שאנחנו עושים על הסטנדרט הזה של מכרזי הזנה. תוכניות לשינוי סביבת המזון, תוכניות חינוך תזונתי במסגרות וברשויות מקומיות, שאנחנו עושים הרבה עבודה גם ברשויות 'אפשרי בריא' וגם באשכולות הבריאות, והרבה מחקר והערכה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> הסטנדרטים שאתם קובעים, מישהו עושה עבודה ופועל? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה בחירה, זה לא חובה. << אורח >> מורן בלייכפלד: << אורח >> בחלק מהדברים זה בחירה, בחלק זה חובה. שוב, הצהרונים זה חובה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איפה? הרשות יכולה להחליט בעצמה, משרד הבריאות לא קובע לרשות מה להכניס בסל המזון בצהרונים. << אורח >> מורן בלייכפלד: << אורח >> יש פיקוח. בצהרונים של בתי ספר יש פיקוח. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא חובה. << אורח >> מורן בלייכפלד: << אורח >> יש את תוכנית ההזנה הלאומית שזה משרד החינוך ויש את הצהרונים שהם לא בפיקוח של משרד החינוך, שזה בפיקוח של משרד הבריאות. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> אבל בתוכנית ההזנה הלאומית אנחנו עובדים על פי הקריטריונים של משרד הבריאות, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלאה, הארוחה החמה שניתנת לילדים בנויה בצורה מאוד מאוד מדויקת, על פי כל הקריטריונים של משרד הבריאות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה פעמים בשבוע יש להם בשר? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> יש יום אחד צמחוני. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> וזה לא צמחוני, זה נקרא קטניות. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> בסדר, אבל זה נקרא צמחוני, אין בשר, אבל יש עוף. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עוף זה בשר וברגע שאתם נותנים להם חמישה ימים בשבוע בשר אז כנראה שזה לא כזה בריא. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> לא נותנים חמישה ימים בשבוע בשר, נותנים ארבעה ימים ויש דגים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מבחינת משרד הבריאות עוף ובשר זה אותה קטגוריה. אני חייבת לעשות לכם סדר, מה ההמלצה שלכם לבן אדם צעיר, לא לבן אדם מבוגר, על צריכת בשר בשבוע? << אורח >> מורן בלייכפלד: << אורח >> מזון מן החי, יש לנו הבחנה בין עוף, דגים והודו לעומת בקר. הבקר זה הגבלה של עד 300 גרם לשבוע, ועוף ודגים והודו לא חייבים כל יום, זה יכול להיות גם מספר פעמים בשבוע, זה לא ברמה יומית כשכמובן התחליף הראוי והאיכותי זה הקטניות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת שההמלצה שלכם זה עד 300 גרם בשבוע. << אורח >> מורן בלייכפלד: << אורח >> נכון, של בקר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> את יודעת כמה זה ארבע פעמים בשבוע בשר? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> אף אחד לא אמר שזה ארבע פעמים בשבוע. יש להם דגים, יש להם יום אחד קטניות, יש להם עוף, יש להם הודו, זה לא כל יום בשר בקר. כדאי להציג את הדברים בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> בואו נתקדם כי חשוב שכולם ידברו. << אורח >> מורן בלייכפלד: << אורח >> שקף אחרון. דיברנו על הוזלה. יש את סל המזון שנותנים לנתמכים שהוא צריך להיות בריא ויש את סל המזון לכלל האוכלוסייה שהוא צריך להיות מונגש וזול וזה באמת הפחתת המחירים וגם מיסוי מזון מזין שהכסף שמגיע מהמס יכול גם לשמש להפחתת מחירי המזון הבריא. והדבר האחרון, תוכנית המזון הלאומית שהמטרה שלה להבטיח את יכולת ייצור המזון המקומי ואת האספקה הסדירה של מזון בריא ובר השגה לטווח הבינוני והארוך בכמות, איכות, מגוון ונגישות פיזית וכלכלית שיאפשרו אורח חיים בריא לכלל האוכלוסייה בישראל תוך קידום חקלאות ותעשיית מזון מקומית ומערכות מזון מקיימות ומותאמות אקלים. מטרות הצוות, שאני וד"ר נעמי פליס מובילות, זה סל מזון בריא ושינוי הרגלי צריכה, הגדרת הרכב סל המזון שהוא מוגדר סל מזון בריא ומקיים, מתבסס על הנחיות התזונה הלאומיות שבאחריות המדינה לספק לאזרחים את סל המזון הזה ולגבש אסטרטגיה לשינוי מקיף במערכות המזון בהתבסס על שיקולים בריאותיים וסביבתיים באמצעות מדיניות ממשלתית רב משרדית. ושוב, גם פה אנחנו מדברים על שינוי הרגלי צריכה, לא רק חינוך ולא רק קמפיינים, אלא ממש לשנות את כל מערכת המזון משלב הייצור ועד ההטמנה. שיתוף פעולה רב מגזרי כדי באמת לשנות את הנורמות של צריכת המזון בישראל. תודה רבה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ברשותך, זה נשמע טוב ויפה, אבל חסר לי התייחסות לאי ביטחון תזונתי מובנה, במיוחד בכפרים הלא מוכרים בנגב, כי בהגדרת ביטחון תזונתי זה שיש לו את הגישה למזון בכלל ובריא במיוחד, ובכפרים הלא מוכרים, השקופים, בנגב, שאף אחד לא רואה אותם, אין את יכולת ההנגשה הזו, גם לצריכה של המזון בכלל. גם המציאות, היעדר התשתיות, לא של כבישי גישה, לא חשמל ולא מים, לא שירותי בריאות מפותחים ברמה, ולכן כל מה שהוצג כאן, אני חושב ש-100,000 אזרחים הם מחוץ לתוכנית הלאומית שאתם מדברים עליה בכיוון הזה. אשמח להתייחסות. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> צריך לבדוק את הדברים. אתה צודק, הדברים האלה - - - << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אי אפשר שכל פעם שאנחנו מעלים את הדברים, שנבדוק את הדברים. הדברים ידועים, בשנתיים האחרונות דיברתי על זה כמעט בכל ישיבה. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> לא רק בתחום המזון. צריך לטפל בזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יוסף, אני ואתה שומעים כבר שלוש שנים את התוכנית הזאת וזה לא התקדם במילימטר. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא יכול להיות כל פעם שאנחנו מעלים ו'אנחנו נבדוק'. מה לבדוק? 100,000 אזרחים שהם לא מונגשים למה שאתם מדברים. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> צריך להעלות את זה בטיפול של החברה הבדואית במגזר. מי שמטפל בנושא הזה זה לא רק בתחום הבריאות, לא רק בתחום התזונה, יש כאן היבטים נוספים, גם התחום של נגישות לתזונה הוא אספקט מאוד משמעותי וצריך לטפל בזה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גם כשאני פונה למשרד הבריאות ולמשרדים אחרים שעד להכרה ביישובים יש מה שנקרא מרכזי שירותים, סטטוטורית לפי התוכניות אפשר לספק את זה. אפילו תגובה ממשרד הבריאות עד רגע זה לא קיבלתי, אחרי חצי שנה. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> אני מודה שאת הסוגיה הזאת של המזון באספקה הזאת אני לא מכירה. אנחנו נבדוק את זה, לא התייחסנו לזה כי לא בדקנו את זה לדיון הזה, לגבי מזון אנחנו נבדוק. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני לא סתם אמרתי לך שקופים. זה השקופים, שאף אחד לא רואה אותם. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> אני מבינה אותך, בהחלט. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גם כשמכינים מצגת כל כך יפה על הנושא, יש אוכלוסייה שלא נמצאת שם. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> המצגת מתייחסת בעיקר לאוכלוסייה שנמצאת בדירוג הסוציואקונומי הנמוך. מה שאתה מדבר זה הקצה, בהחלט צריך להתייחס לזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו חושבים שצריך להתייחס בתוכנית באופן נפרד לאוכלוסייה בכפרים הלא מוכרים. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> נכון, אתה צודק, אבל זה לא רק בתחום המזון, בוודאי שעל המזון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כל התחומים, אבל עכשיו אנחנו מדברים על מזון. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> בסדר גמור, נעלה את זה לתוכנית של האגף של הקידום של החברה הבדואית, נכון. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שתהיה התייחסות לכפרים הלא מוכרים בנגב. זה 100,000 אזרחים, ילדים, נשים. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> כי הם לא שייכים לשום רשות שיכולה לקדם את זה. אבל יש להם קופת חולים, אני חושבת שדרך טובה - - - << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא לכולם יש קופת חולים. גם כשיש יוזמות מקומיות לפתח שירותי בריאות המדינה מתנגדת ויש צווי הריסה גם על קופות חולים בימים אלה. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> אבל שירותי טיפות חלב ניתנים לכולם וכאן עלתה הצעה - - - << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא לכולם, יש ריכוזים גדולים, מעל 1,500 תושבים ו-2,000 במקומות מסוימים. אני אעביר לכם את המקומות שאין להם לא קופת חולים ולא טיפת חלב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עשית סיור בכפרים הלא מוכרים? אין להם יכולת להגיע לטיפת חלב. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אני חושבת שצריך לקיום דיון נפרד, יוסף. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> אבל בסוף טיפות חלב מגיעות אליהם, חלק מזה זה גם ניידות. מה שאני אומרת, בסוף יכול להיות שהגישה, וזה גם הועלה כאן, כי אם הנגישות לבריאות היא נמוכה מה שאנחנו המדינה, מבחינתנו, חייבים להגיע לכולם, נקודה, זה בוודאי טיפות חלב. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אז אני אשמח שתהיה התייחסות שתועבר לוועדה לגבי - - - << אורח >> מירי כהן: << אורח >> במסגרת צמצום פערים. יש אצלנו יחידה לצמצום פערים, בוודאי שמתייחסת לאוכלוסייה הבדואית, נעשה התייחסות להיבטים האלה, גם לטיפות חלב, גם לחיבור לביטחון התזונתי, וננסה לראות את הדברים האלה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אם יש יחידה לצמצום פערים הרי צריך להתחיל מאיפה שיש את הפערים הכי גדולים. צריכים לקחת את היחידה שלכם, תרדו לנגב, תשבו ביישובים הלא מוכרים, תקדמו תוכניות שיפתרו את הבעיה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, אני חושבת שאנחנו נקיים דיון בנפרד לגבי מצב בריאותה של האוכלוסייה הבדואית בדרום. אתה יכול להגיש בקשה לקיים דיון נפרד והוועדה תקיים דיון בנפרד כי זה גם רישום בטיפת חלב, קופות חולים ותזונה ומצב נפשי ובריאותי, אנחנו חייבים לדבר על זה בנפרד. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני אתאם עם הוועדה ונקבע. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> אין בעיה, בשמחה. ואתה צודק, ככל שמגיעים לנקודת הקצה, ואומרים שתמיד השרשרת נבחנת בנקודה החלשה שלה, צריך להתייחס כאן התייחסות מיוחדת. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> השותף העיקרי של משרד הבריאות בטיפול במשפחות שנמצאות במצב העוני זה משרד הרווחה, מי נמצא כאן ממשרד הרווחה? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> נתחיל ונאמר שהנושא של יוקר המחיה, אני השתתפתי בכמה דיונים בוועדת הכלכלה ושם דובר על הוזלת מחירים, מזון שיהיה בפיקוח, לא ראיתי איזה שהוא שינוי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה שנים את שומעת את זה, יוזילו, יכניסו, זה, כלום. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> משרד הרווחה זה בבחינת בית החולים מתחת לגשר השבור. בקטע שאנחנו יכולים להתערב אנחנו כמובן לא מרימים ידיים, אם זה בנושא המיזם הארצי לביטחון תזונתי שהמחלקה שלי מטפלת בלמעלה מ-200 יישובים, משפחות מקבלות סדנאות לתזונה נכונה, תזונה נבונה, הם מקבלים סל פירות וירקות הביתה. אנחנו לא סומכים על זה שהם ייקנו, מעבר לכרטיס המזון שהם קונים את המוצרים בכל חודש. במבחני התמיכה של הסיוע במזון באמצעות המגזר השלישי בתחום של מסגרות הזנה אנחנו מפקחים על הרכב מנה בריא, ללא זה הם לא יכולים לקבל תקציב. הרכב המנה נבנה על ידי סיגל ישראלי, התזונאית של המשרד, בשיתוף עם משרד הבריאות וזה בתוך מבחן התמיכה. המשפחות שמקבלות סלי מזון חודשיים, שהם התחתית בקו העוני, לא רק בחגים, יש לנו גם הרכב סל מזון שאנחנו דורשים שהוא יהיה אחרת הם גם לא מקבלים את התמיכה והוא באמת מורכב מהמרכיבים העיקריים. אני הצעתי, באחת ואולי ביותר מכמה ועדות, שכרטיסי המזון שהעמותות מחלקות, לא יהיה עליהם מע"מ, לא נשאר להם מה לקנות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה את מתכוונת? הסכום כולל מע"מ? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> היום ב-350 שקל כשמשפחות המיזם הולכות למרכול קרוב ו - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כל כמה זמן הן מקבלות 350 שקלים? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> אחת לחודש. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> אבל הסל שכולל את הפירות הירקות הוא 500. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> זאת אומרת הם מקבלים עוד 22 קילו של פירות וירקות, ארבעה מינים מכל סוג, הם מקבלים כמות גדולה של פירות וירקות, אבל שוב, 350 שקל זה מספיק אולי ליומיים-שלושה, הם צריכים בשר, דגים, ביצים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש פער בסכום לפי מספר הנפשות בבית? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> לא, כרגע הכרטיס הוא אחיד, אנחנו עוד לא הגענו לזה. המיזם התחיל ב-1.7.2022, איתור המשפחות, הנושא של הקריטריונים, המשפחות עוברות גם סדנאות ותוכניות העצמה ליציאה ממעגל העוני, יש הרבה משפחות שיצאו - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה משפחות יש במיזם? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> 26,000 משפחות ואנחנו אמורים להכפיל אותם לכ-50,000. בעקבות הבג"צ, בטח כולכם שמעתם, קיבלנו תוספת תקציבית למשרד לנושא של המיזם לביטחון תזונתי. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אפשר לצבוע את הכרטיסים לרכישת מוצרי מזון בריא? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> גם אם תצבעי מוצרי מזון בריא, כמה הם יכולים לקנות? << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> כן, זה יקר, הם ייקנו פחות. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> אנחנו חושבים שצריכה להיות מדיניות של הוזלת מחירים, שמחיר לחם מקמח מלא יעלה זול וקמח לבן יעלה יקר, וכן על זה הדרך צריך לבנות את סל המזון. הפירות והירקות, לא יהיה עליהם מע"מ. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> להוזיל את הקטניות ואת כל הדברים הבריאים ולהעלות את המחירים של הדברים הלא בריאים, שתייה מתוקה, בשר, חלב וכל מה שלא בריא. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> אנחנו גם פועלים במיזם למיצוי זכויות, שזה גם מגדיל את הכנסת המשפחה למי שיש זכויות שהוא לא מיצה אותן. בעיקר בתוכניות העצמה אנחנו הצלחנו להוציא הרבה משפחות, אין לי מידע מספרי, אנחנו כרגע במחקר מלווה, והרבה משפחות שפשוט העמידו אותן על הרגליים והם יצאו ופינו את מקומן למשפחות אחרות. זה לא פותר את כולם, יש לנו גם אזרחים רגילים ששני בני הזוג משתכרים במשכורות מינימום, גם הם לא יכולים לגמור את החודש והם גם לא יכולים להרשות לעצמם לקנות סל בריא והם נעזרים בעמותות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לצערי הרב בשנה הקרובה כל כך הרבה ממשפחות הביניים יצנחו מתחת לקו העוני, זה מה שאנחנו הולכים לראות בשנה הקרובה, כי, כמו שאת אומרת, שני בני הזוג עובדים, מרוויחים שכר קצת יותר ממינימום או בינוני, הם לא יכולים לעמוד בהוצאות. אנחנו נראה לצערנו המון משפחות נכנסות למעגל העוני. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> דבר נוסף שהייתי רוצה גם לומר, ובזה לסיים, אני חושבת שמאוד חשוב החיבור של משרד הבריאות ומשרד החינוך במסגרות הלימוד של הילדים מהגיל שהם יכולים כבר להבין על אוכל בריא. אם זה ילדים קטנים, סרטונים, לשלב במערכת הלימוד את הנושא הזה, שילדים כבר מגיל קטן יידעו מה בריא, מה לא בריא, יידעו לבחור ויכול להיות שזה גם יכול לעזור. מעבר למה שאמרה חברת הכנסת, גם בתקשורת, חשוב להכניס פרסומים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מודעות. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> וגם בקופות החולים. שוב אני אחזור, כשיש בעיה שכל הרופאים, במיוחד רופאי ילדים, יסבירו להורים על תזונה נכונה ולא רק למהר לתת תרופה, אלא קודם כל לאזן את התזונה. טיפות חלב, קופות חולים. זה חשוב להגביר את ההסברה. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> בגיל הצעיר זה הכי חשוב, לכן המסגרת של טיפות חלב היא קריטית וזאת באמת המטרה. << אורח >> סיגל ישראלי: << אורח >> אבל צריך תקציבים, בניית תוכנית. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אנחנו עוד מעט נשמע את משרד החקלאות והאוצר. << אורח >> סיגל ישראלי: << אורח >> אני תזונתית של משרד הרווחה, אני רוצה להוסיף משהו שיראה את החיבור של רפואת רווחה ותזונת רווחה יחד עם תקציבים שיוכי מנהלת בגאון. הטרפיק במשרד פרסום, אני רצה ממשרד הבריאות ליוכי כדי ליישם את ההמלצות התזונתיות שלנו. אני יושבת פה בהמון ועדות והכול מתחבר לכדי אותו דבר, אם לנו אין את התקציב, כשאני סיגל ישראלי צריכה לעשות עכשיו מיד, להוציא מכרז לסלי מזון, כולל לתמ"לים, בסופו של יום אני באה למי שאחראי אצלנו על מכרזים והוא אומר לי: לא, לא, את הגזמת. את רוצה תמרים ואת רוצה לחם מלא ואת רוצה עוף, אין לנו תקציב לזה. בסופו של יום זה מתכנס לכדי התקציב ולכדי המיסוי ולכדי סבסוד של סל מזון בריא ואנחנו צריכים את העזרה של האוצר בזה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אז נשמע את האוצר, מה הוא רוצה, להוציא 20 מיליארד שקל לטיפול בהשמנה או למניעה באמצעות פיקוח על המחירים? << אורח >> סיגל ישראלי: << אורח >> לגמרי. אנחנו אומרים את אותם דברים פה בוועדות שמתכנסות לכדי אותו נושא של מניעה. תודה ליוכי ולמורן על כל העבודה שאתן עושות. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> יובל ליפקין ממשרד החקלאות, ראש מינהל ביטחון המזון. חשוב לשמוע אותך. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> אני מוניתי לפני כארבעה חודשים לראש מינהל ביטחון מזון. נאמר פה על המון תוכניות אסטרטגיות שנערכות וקיימות, דיברת קודם, לצערי אני אומר את זה באופן מאוד מאוד חד, מעולם לא נעשתה תוכנית אסטרטגית במשרד החקלאות, תוכנית ארוכת שנים, לביטחון המזון של ישראל. אני לא מדבר על ביטחון תזונתי, אני מדבר על ביטחון מזון. מעולם. סין עם תוכניות לביטחון מזון ל-100 שנים, יפן ל-50 שנים, ארה"ב חמש שנים, מדינות דמוקרטיות מייצרות תוכניות ביטחון מזון ארוכות טווח קדימה, בישראל זה פשוט לא קרה. לפני ארבעה חודשים התחלתי את הבנייה של התוכנית ביחד עם משרד הבריאות ועם משרדים נוספים אחרים, משרד הכלכלה, משרד החינוך צריך להשתלב באופן משמעותי, הוא לא משולב כרגע, ואנחנו מגבשים את התוכנית הלאומית לביטחון המזון של ישראל ל-2050, 25 שנים קדימה. אנחנו מסתכלים על הטווח הבינוני, אנחנו מסתכלים קדימה, ל-2030, 2040 ו-2050. מדינת ישראל היא מדינה מספיק חזקה כדי לייצר איזה שהיא תוכנית בסיסית ל-25 שנים קדימה. אנחנו מתבססים על דברים אופרטיביים. אני לא אחזור על המטרות כי מורן בגדול דיברה על הדברים. מורן מרכזת את הדבר שמרכזי לשולחן הזה. היא בונה את סל המזון עבור התוכנית עצמה, כלומר היא הבסיס לכל תוכנית העבודה. תוכנית העבודה כוללת שש קבוצות, אחת עוסקת בחקלאות מקומית ואחת עוסקת בסל המזון והשנייה עוסקת בתעשייה ואחרת עוסקת באובדן מזון, אבל הכול בסוף משתלב לביטחון מזון. הבסיס להכול הוא סל המזון. משרד הבריאות מגדיר את סל המזון ואנחנו צריכים לקחת אותו ולזקק ממנו את יעדי הייצור המקומי כי זה אותנו מעניין כמשרד החקלאות וממנו לזקק את מה שאפשר ואת מה שצריך לייבא, מה הדלתא. אבל אנחנו מעולם לא חשבנו כמה עגבניות נצטרך לייצר במדינת ישראל, האם אנחנו רוצים שזה יהיה 80%, 90%, 100%? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתם לא חשבתם, אנחנו חשבנו כל הזמן. גם דורית חשבה כל הזמן. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> לא, אתם לא חשבתם, הבית הזה לא חשב, המשרד לא חשב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו זעקנו את זה, אנחנו זועקים את זה שנים. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> אולי זעקתם, אבל זה לא קרה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז תודה שזה קרה, השאלה מתי תהיה תוכנית. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> אני אגיד, זה היה המשפט הבא. תוכנית העבודה שלנו תפורסם, אני מקווה מאוד שנעמוד בזמנים, בסוף חודש אפריל, תחילת חודש מאי 2025. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עם עלויות. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> עם הכול. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו יודעים להעריך עלויות, יובל? << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> כרגע ממש לא. אנחנו בתוך שנת מלחמה, אנחנו בזמן חירום, אני מדבר כרגע רק על החקלאות הישראלית. המקום שאנחנו נמצאים בו היום, גם בעוטף וגם בצפון, אנחנו צריכים פה מיליארדים, השיקום פה יעלה הרבה מאוד כסף ואנחנו מסתכלים קדימה. אבל לפני הכסף, יסמין, לפני שאנחנו מדברים על כסף אנחנו צריכים תוכנית, אנחנו צריכים להבין מה אנחנו רוצים, מה יעדי הייצור שלנו ולא לרוץ ולהוריד מכסים באופן אגרסיבי שהכול הכול יגיע לישראל ונפסיק לייצר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חד משמעית. יובל, אתה הבשורה היחידה המשמחת פה היום. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> ענפי חקלאות שלמים במדינת ישראל נמחקו בן לילה כי פשוט הורידו מכסים. חקלאים עמדו מול השדות שלהם ואמרו לא כדאי לגדל, כי אף אחד לא ירכוש את זה מהם, כי להביא את השום מסין זה הרבה יותר זול ולכן אין שום בישראל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ושמן זית. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> יש עוד הרבה דוגמאות, לצערי. אנחנו רוצים לעצור את זה וביחד עם משרדי הממשלה האחרים להביא תוכנית. אגב, לוועדה הזאת היו הצלחות רבות. בתקופה לפני שמוניתי הייתי משנה למנכ"ל של המשרד והייתה לנו הצלחה רבה עם הסוגיה של מה שטוב לאירופה והגענו להסכמות עם משרד הבריאות בבית הזה, בתוך החדר הזה. אני מקווה ומאמין שאנחנו נביא לפה תוכנית אופרטיבית, תוכנית יישומית, תוכנית שתיתן מענה גם למה שאנחנו מדברים כאן וזה מזון בריא. אנחנו צריכים את כל מי שיכול לתת מענה, כי לא כל משרדי הממשלה חושבים שמזון בריא זה מה שהציבור יצרוך. כשמשרד הבריאות עושה מזון בריא בסל הבריאות יש משרדי ממשלה שאומרים שזה לא הדבר המרכזי, זה לא הדבר שהם רוצים לקדם כי מה לעשות, הציבור לא בהכרח אוכל בריא, אז בוא ניתן את מה שהוא אוכל. אז אנחנו צריכים לייצר מזון בריא, צריכים לתת יותר פירות וירקות, צריכים לתת את המענה האמיתי עם תוכנית. תהיה תוכנית ואז נחזור לבית הזה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תוכנית כלכלית גם שתסייע למשפחות. תודה רבה. אנחנו נשמע את משרד האוצר, תמר צ'ין מאגף התקציבים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני מתעסקת במערכת הבריאות, במשרד הבריאות, אני אתייחס גם למה שקורה בבריאות וגם ברווחה. התייחסו לזה פה ממשרד הרווחה, אבל יש תוכניות שמתוקצבות במאות מיליונים לביטחון תזונתי בקרב משפחות ממעגל העוני. אני אסקור כמה, אבל יש תוכנית לביטחון תזונתי של 90 מיליון שקל, היא הורחבה ב-90 מיליון שקל נוספים. יש גם את תוכנית תווי המזון, שאני לא איכנס לגמרי לפרטים שלה, אבל שעומדת על כ-300 מיליון שקל שתומכת בביטחון תזונתי לפי קריטריונים שאפשר לדון בהם, אבל מאות מיליונים. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> חדשה מ-2025? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לא, משנה שעברה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זו זאת שירדה מ-600 ל-300. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני מדברת על מה שהיה כחלק מהכספים הקואליציוניים. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> אנחנו קיבלנו 88.2, לא 90, קיצצו. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> על ה-7.5 מיליון אני יכולה לבדוק עם רפרנטית הרווחה. אני לא סותרת, אני אומרת את מה שאני מכירה שתוקצב, אפשר לבדוק מה שתגידו. אני רוצה להתייחס, אני חושבת שחשוב - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל רק תסיימי, כי לא סיימת, אמרת 90 ועוד 90 ועוד 300. חוץ מזה את יודעת על עוד משהו? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני כאמור לא מרווחה, אבל אני מכירה עוד 50 מיליון שקל של תמיכה בארגוני מזון. אני יכולה לבדוק באיזה שנה כל אחד מהם התחיל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה ארגוני מזון? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה עמותות שמתעסקות בביטחון תזונתי. << אורח >> ישי מנוחין: << אורח >> 43 מיליון שקלים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> את מעגלת למעלה, תמר. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אלה שמחלקים סלי מזון ותווי מזון? << אורח >> ישי מנוחין: << אורח >> ומצילי מזון. כל תקציב התמיכות של משרד הרווחה זה - - - << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> 46 ועם עזבונות וכו' 50. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> לכל הארגונים שפועלים בארץ. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני משקפת את מה שמתוקצב, אני לא יודעת בדיוק מה בוצע, באיזה סעיף, באיזה שנה. אני לא מעגלת למעלה, אני אומרת את המספרים שתוקצבו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא באים בטענות אלייך, אבל תיקחי את כל המספרים האלה ואת לא מגיעה ל-20 מיליארד שהאוצר נאלץ לשלם בשביל לטפל בתחלואה בגלל שאין נגישות למזון בריא. זה מה שאנחנו רוצים שתעלי כמה שיותר רחב, גבוה, ותצעקי בקול רם, כי אנחנו לא מצליחים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> קודם רציתי להתייחס למה שיש כי היו על זה שאלות קונקרטיות, אני אגיד תפיסתית, ואני חושבת שמשרד הבריאות מאוד שותפים לתפיסה הזאת, באופן כללי אנחנו מאוד מאוד מאמינים במניעה. מניעה עדיפה על טיפול, קודם כל ברמה האישית הבריאותית, אחר כך ברמה הכלכלית. ברור שכל תחלואה שנצליח למנוע עדיפה מלהגיע לתחלואה, זה נכון גם במזון בריא, זה נכון גם בהתנהגות בריאה. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> אני מתאפק, אני מתאפק על המשפט שלך. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> בבקשה לשמור על האווירה. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> בגלל זה אני מתאפק, אבל זה מקומם מה שאת אומרת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו רוצים להבין האם יש תקציבים נפרדים למניעה ומה הם כוללים? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בתוך מערכת הבריאות יש תוכניות רבות שמתעסקות במניעה. אני חושבת שגם פה יש שיח שאנחנו מנהלים באופן עקבי עם משרד הבריאות. מאוד קשה לשים מניעה על סדר היום, מערכת הבריאות יותר אינטואיטיבית רגילה להתעסק בחולי, כי זה מי שמגיע אליה, בסוף 40% מהוצאות המערכת זה בתי חולים, מי שמגיע לבית חולים כמעט תמיד כבר חולה. קופות החולים, בחמש ועשר השנים האחרונות, זה שינוי לא רק מיתוגי, אלא גם מבני, שינו את שמן מקופות חולים לשירותי בריאות, מכבי שירותי בריאות, כללית שירותי בריאות, הם משנים תפיסה בין היתר בגלל תהליך שמשרד הבריאות מנהל בליווי שלנו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למשרד הבריאות יש מחלקה, רפרנט, משהו שעוסק במניעה? מה התקציב של האגף? << אורח >> מירי כהן: << אורח >> כן, יש מחלקת קידום בריאות. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> יסמין, אני חושבת שאתם לא מבינים לאן צריך לקחת את הדיון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מסכימה איתך, דורית, אבל אני רוצה להבין מה התקציבים. בלי התקציבים האלה מה את יכולה לעשות, דורית? << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> אני יכולה לתת לכם את התמונה כדי שתבינו לאן צריך להגיע. יש לאן ללכת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ברור שיש, אבל את לא תוכלי ללכת בלי תקציב. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> יש שלושה כיוונים שקורים במערכת, חלקם מתממשים יותר, חלקם פחות, עוד מעט נתייחס אליהם. האחד, זה כמו שאמרת, ממש לתקצב תוכניות. זו דרך אחת, להגיד שיש תוכנית שמתעסקת בעידוד מזון בריא בפעוטות, אגב במניעה גם בעולמות בריאות הנפש, בחוסן נפשי, שזו מניעה לכל דבר, בעבודה עם רשויות מקומיות. משרד הבריאות יסקור הרבה יותר טוב ממני את כל מה שמשרד הבריאות עושה ומתוקצב. זו רגל אחת. רגל שנייה זה עולם של תמריצים כלכליים, שזה אולי כן הרבה יותר אצלנו, בהובלה שלנו מאשר של משרד הבריאות. כמו שאמרת, תמריצים כלכליים למזון לא בריא. אגב לא רק מזון, גם עישון זו פעילות לא בריאה שצריך למנוע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מדברים על מזון, בואי נתמקד. תגידי לי איך התמריצים הכלכליים האלה באים לידי ביטוי אם הורדתם את מס הסוכר, זה אחת, ושתיים, אתם תיכף הופכים לקבוע את היעדר המס על יבוא בשר, שמעודד צריכת בשר שהיא בעצמה יותר מדי לא בריאה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לגבי מס על משקאות ממותקים, עמדת גורמי המקצוע במשרדים הייתה ברורה ושקופה לאורך כל הדרך, בסוף הממשלה קיבלה החלטת מדיניות לבטל אותה. האמירה המקצועית החד משמעית לאורך כל הדרך הייתה שמקצועית זה תמריץ שאנחנו מאמינים בו. אנחנו גם רואים במחקרים שהוא עבד, בשנה וחצי שהוא כן פעל זה כן עבד. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> הגשתם המלצה לממשלה להחזיר את המס? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> יש מספר ניירות מדיניות שנכתבו, אבל שוב, חשוב לי להגיד, אנחנו פה בסוף נציגים של המשרד שלנו ומי שמקבל החלטות - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה השר. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> זו גם הכנסה נוספת של 900 מיליון שקלים לשנה לפחות. המס על משקאות מתוקים מכניס למדינה 900 מיליון שקלים בשנה, זה נכון? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> נכון, זה תלוי באיזה מודל, בין 700 למיליארד, תלוי אם עם דיאט, בלי דיאט, תלוי במנגנון, אבל זה לחלוטין ציר שאנחנו מאוד מאוד מאמינים בו וחושבים שנכון וצריך לקדם, וזה בין היתר התפקיד של המשכן הזה, כמו שאמרו. והציר השלישי, שאני חושבת שאני קצת מצטטת את משרד הבריאות זה דווקא התפיסה של בריאות בכל מדיניות, של איך לא רק בתוך מערכת הבריאות, עכשיו דיברנו על טיפות חלב או על תוכניות שהמשרד מפעיל בעצמו, אלא איך בתי ספר יודעים לדבר שפה כזאת והשילוב בין המערכות שהיום בשלב זה לא מספיק נוכח. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה רבה, תמר. חברת הכנסת לימור סון הר מלך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני רוצה להגיד, יש רפואה לעשירים ויש מזון לעשירים. אני יודעת שיש הרבה מאוד משפחות שהיו רוצות שבסל המזון שלהם יהיו פרודוקטים בריאים. אני בכלל לא מדברת על אורגני, אני מדברת על הבסיס, על קטניות, על דגנים מלאים, על קמחים מסוימים, אני מדברת על סל מזון שהוא בריא ובוודאי שאין להם אפשרות כלכלית, הם אפילו לא חושבים על זה כי הם יודעים שזה ממש מעבר להישג שהם מסוגלים להשיג. יש פה הצעה, קיבלתי את זה מארגון מזון של הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, דורית, ואני ראיתי את המסמך הזה. קודם כל אני מברכת עליו, אני חושבת שהוא ידע לזהות באמת איפה אפשר להקל באופן אמיתי ולהביא סל של מזון ותזונה בריאה אמיתית. אנחנו מתמודדים עם אתגרים ביטחוניים, אבל מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים בריאותיים מאוד מאוד קשים, בוודאי כשמדובר באוכלוסיות יותר חלשות, אבל אני חושבת שלכלל אזרחי מדינת ישראל הדבר הזה יכול להוות ברכה גדולה, שאנחנו פה מכנסת ישראל נעודד תזונה בריאה, תזונה טבעונית בריאה. יש בזה ברכה. זו עמדתי, אני חושבת שהדברים שידעתם לזהות פה, שזה הקטניות הגולמיות, דגנים מלאים גולמיים, טחינה גולמית ושמן זית כתית, כל הדברים האלה שציינתם פה הם ממש קריאה מדויקת של האפשרות להביא לאזרח בישראל את סל המזון הבריא ואני חושבת שבריאות הציבור - - - << אורח >> דן סולומון: << אורח >> את בקואליציה? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני בקואליציה. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> יופי, תבטלו את המס על דברים מתוקים, יש לכם מיליארד שקל. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני בעד, אתה לא מכיר אותי. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> אבל קדימה, אתם בקואליציה, תעשו את זה. אתם מדברים פה, יושבת הראש היא מהאופוזיציה, אתם בקואליציה, הכסף אצלכם, התקציבים אצלכם, מה אתם רוצים? תבטלו את המס על דברים מתוקים, הנה בריאות, הנה מיליארד שקל לקדם דברים אחרים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו התנגדנו למס הזה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> דן, לשמור על טון מכובד. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> עוד פעם, אני חושבת שאנחנו צריכים לעודד מזון שהוא בריא בריאות לאזרח - - - << אורח >> דן סולומון: << אורח >> אתם לא מעודדים, אתם בקואליציה, תעשו מעשה. אתם מטיפים פה למשרדים אחרים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ביחד, גם קואליציה וגם אופוזיציה בנושא הזה. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> סבבה, אבל התקציבים אצלכם. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אני מבקשת לתת זכות דיבור לאלי כהן, מנכ"ל 'פתחון לב'. לא נוכל לראות את המצגת, אנחנו מצומצמים בזמן. אתם בין היוזמים של היום המיוחד היום בכנסת וכינוס השדולה, בעצם הדיון כאן נעשה לפי בקשתכם. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אני אתחיל בגול עצמי. אנחנו מארגוני סיוע שמחלקים הכי הרבה סלי מזון בארץ. זו טעות כלכלית אדירה מבחינתנו לחלק סל מזון בריא. אם הייתי יושב פה בוועדת הכלכלה והיו יושבים איתי כלכלנים מסביב לשולחן הם היו אומרים לי שאני עושה עבודה נוראית בזה שאני דואג להכניס לסלי המזון מוצרים בריאים מפני שהדבר הזה לא מקודם בשום צורה ואופן ברמת המדינה כדי שזה יהיה הרכב הסל. לא רק זה, שלחנו שורה של צעדים ודיברת, חברת הכנסת, על מאיפה יבוא הכסף. הנה מאיפה יבוא הכסף. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מהסוכר. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> מהסוכר. 24% מהאנשים שחיים בעוני סובלים מסכרת, זה אומר השקעה של 20 מיליארד שקלים מדי שנה. הנה מאיפה יבוא הכסף. דיבר פה ידידי גם על הנושא של מס מתוקים ואחרים, זאת אומרת הכסף מובנה בתוך התהליך הזה. אני רוצה להתייחס לכמה דברים שאנחנו ביקשנו ואם אפשר אפילו להכניס להמלצות הוועדה. אחת זה הגדרה אחידה מסודרת של מהו סל מזון בריא, אפילו את זה אין, שהיא מקובלת על כל משרדי הממשלה כולם, לא כל אחד פלנגה עצמאית, כולם ביחד עם מדיניות אחידה. גיבוש של מדד אחיד למדידת היקף אי הביטחון התזונתי בישראל, גם בהתייחס לסל מזון בריא וגם בכלל, שגם את זה אין, לצערי. עדכון של רשימת מוצרי מזון בריא ולהכניס אותם לפיקוח מחירים מלא. אנחנו רואים שהמוצרים המפוקחים באופן אבסורדי הם מובילים לתחלואה, הם מובילים גם לעוד הוצאה אם אנחנו מסתכלים על הפן הכלכלי. בהיבט של תמיכות, אני חוזר לגול העצמי שלנו. יושבת פה חברתי יוכי, שהיא נכס אדיר שעושה רבות לטובת הדבר הזה כל הזמן, אבל אם אנחנו כבר מחלקים סל מזון בריא איך הדבר הזה מגיע לתמיכה של המדינה? בלי לפגוע במי שמחלק סל מזון אולי פחות טוב, אבל אם כבר עושים את זה אז שהמדינה תתמוך ותקדם את הדבר הזה. אנחנו גם מפעילים את המיזם של תווי המזון ועוד שורה של פעילויות מזון מטעם המדינה, אין שם שום דגש על כל הנושא של סל מזון בריא, בשום צורה. דבר נוסף ואחרון זה איזה שהוא גורם מתכלל אחיד. אנחנו מתחילים לראות תהליך שקורה במשרד הבריאות על מזון, אנחנו יודעים שיש משרד הרווחה, בוודאי משרד הבריאות, אפילו אנחנו קצת מבולבלים. צריך להיות מקור אחד שמאחד את הכול, שיודע לתת מענה על כל התהליכים השונים שרלוונטיים לדבר הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ומקימים עוד רשות, עוד פה, הרשות לעוני, הרשות לזה. עד שדברים יקרו זה יהיה קטסטרופה. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אנחנו מחכים, אבל ההמלצה האחרונה שלנו זה להקים את הרשות למאבק בעוני. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, אבל בינתיים אפשר לעבוד, אלי? לא צריך לחכות שהיא תקום, אפשר בינתיים גם לעשות דברים. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אנחנו לגמרי שם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני תמכתי בהקמת הרשות, אתה יודע את זה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה, אלי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד כמה דברים כי באמת קשקשתי המון, ודורית תסכם את הדברים, אני חייבת לצאת. אני רק רוצה להגיד שאנחנו בדיון הזה לא פעם ולא פעמיים ולא עשר ושום דבר לא מתקדם, בסופו של דבר כל הצעות החוק שלנו שבאות לעזור ולתמוך נדחות, לא נותנים לנו להעביר אותן. למרות שאנחנו עושים אותן קואליציה-אופוזיציה ביחד, האוצר, הכלכלה, הבריאות לא נותנים לנו להעביר אותן. כל דבר שאנחנו מנסים לעשות, לא נותנים לנו להתקדם ומפה נובע התסכול שלי. אבל זה לא אומר שנוותר, אנחנו עדיין יודעים לעבוד ומזל שיש את המגזר השלישי במדינת ישראל, אחרת אין לי מה להגיד, תודה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה, חברת הכנסת יסמין פרידמן. ד"ר דורית אדלר, בבקשה, חשוב לשמוע אותך. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> קודם כל תודה על הדיון. אני חושבת שאם בפעם הבאה תיתני לי לפתוח אז אני אוכל לתת לכם את התמונה באופן כזה שנבין לאן אנחנו צריכים ללכת. אנחנו בעת חירום תזונתית, בעת חירום של משברי מזון וזה רק עניין של זמן שגם לא יהיה מספיק מזון. כרגע עוד יש מספיק. הנושא של עוני קשור קשר ישיר לביטחון תזונתי. אתם יודעים שהאו"ם הכריז על 17 יעדים לפיתוח בר קיימא כשאחד מהם זה מיגור העוני. אנחנו הולכים עכשיו להקים רשות למאבק בעוני והולכים לחסל את המועצה המקומית לביטחון תזונתי. אסור, המועצה הלאומית לביטחון תזונתי היא הגוף שצריך לשבת במשרד ראש הממשלה, מקבילה למועצה הלאומית לכלכלה ולמועצה לביטחון לאומי ולתכלל את כל הדבר הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ותזכירי שהם עובדים בהתנדבות. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> קודם כל להשאיר אותם. יש כאן הרבה מאוד דברים שנעשים על ידי משרד הבריאות, הרבה מאוד דברים, אבל המשברים רק הולכים ומחריפים, כי למשרד הבריאות אין את הסמכויות. יש את הנושא כרגע של ועדת יוקר המחירים, משרד הבריאות הוא לא צד בדיונים בכלל, כאשר לא רק שהוא צריך להיות חלק מהוועדה, הוא צריך להיות המצפן של הוועדה. זאת אומרת פיקוח על המחירים צריך להיקבע לפי המצפן התזונתי של סל המזון הבריא ובר קיימא. יש אפשרות מחר בבוקר להנגיש סל מזון בריא לכל עם ישראל, בלי בעיה. הרי הסמכויות בידי הממשלה, נכון? מע"מ אפס, כמו שהצענו בהצעת חוק, להכניס מיד את הנושאים האלה לפיקוח על המחירים כי מע"מ אפס, על ירקות ופירות יש מע"מ אפס והמחירים עולים, גם על ירקות ופירות אפשר לעשות פיקוח על המחירים והממשלה התכוונה לעשות את זה לפני שמונה שנים, לפחות כדי לדעת איפה גוזרים את הקופון. ומי שחושב שאפשר להבטיח ביטחון תזונתי במדינת ישראל בלי לשים את החקלאים במרכז הדבר הזה ולא כאיזה שהוא מגזר שצריך להילחם על ההישרדות היום יומית שלו – אני לא יודעת אם אתם מודעים, אבל אנחנו נמצאים כבר עכשיו בשנת בצורת חקלאית. פעם אחת כבר זרעו את החיטה, זורעים אותה פעם שנייה ועדיין אין מספיק גשם. השריפות שקורות בלוס אנג'לס, אם אתם חושבים שזה לא קשור ליוקר המחירים של המזון, טעות גדולה, הדבר הזה משליך על המצב של חברות הביטוח, חברות ביטוח זה גם ביטוח על שינוע מזון וכיוצא באלה דברים. לכן לא ייתכן מצב שבו הממשלה לא לוקחת אחריות על הזכות למזון והזכות למזון זה להבטיח נגישות לסל מזון בריא, ואני מוסיפה בר קיימא, כי אם אנחנו לא נדבר על הסל של ווין ווין, גם לבריאות וגם לקיימות, כי משברי המזון הם פה ולא יעזור לנו, המחירים יילכו ויעלו, אלא אם כן המדינה תחליט שהיא משיתה את המחיר האמיתי על המזון. זאת אומרת המס על המשקאות הממותקים זה רק דוגמה, אנחנו צריכים להוזיל באופן אקטיבי את סל המזון ואין פה בעיה לעשות את זה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> על מוצרים בריאים. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> לגבי מערכת החינוך, זה לא עניין שיקרינו סרט פה או סרט שם, מקצוע התזונה בת קיימא צריך להיכנס כמקצוע ליבה ממעונות היום ועד כיתה י"ב. אין שום יכולת לאף אחד מכם מה זה מזון בריא או לא בריא אלא אם כן נכנסים לעובי הקורה, איך עיבדו את המזון הזה, מה יש בו. אין לנו היום שקיפות לגבי מה מכניסים לתוך המזון הזה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> נכון, כל מיני תוספות, אי-400 כזה וכזה. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> כל התוספות האלה הם אלה שהופכים את המזון הזה למזון שמדליק את המגפות, מהשמנה וסכרת ומחלות כבד שומני ועד דיכאון. לכן כל מי שמדבר איתי על מחיר, חינוך, מדינת ישראל החליטה עליו כערך, אז כשאתם אומרים שזה צריך להיות כלכלי, כל מדינה מסבסדת משהו בתוך מערכות המזון, מערכות המזון הן לא חופשיות, וכשמדינת ישראל מורידה עכשיו מכסים על יבוא של מזון מזיק, על יבוא עגלים, היא פותחת עוד בתי מטבחיים, הדבר הזה הוא אסון בריאותי, אנחנו מכניסים מחלות שלא קיימות פה וזה מגדיל את הנטל על הבריאות. ודבר אחרון, סל המזון הבריא הוא למעשה מקטין את שיעור העוני לעומת סל המזון המזיק שברגע שבן אדם הופך לדוגמה מטרום סכרתי לסכרתי העלות הכספית הכלכלית על המשפחה גדלה באופן שהוא לא יכול בכלל להתמודד איתה, לכן זה עניין קיומי למדינת ישראל. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> נכון. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> אז יש הרבה מה לעשות, יש לכם את המסמך שלנו, נשמח לעזור. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה, ד"ר דורית אדלר. נשמע את משרד החינוך, ריקי מורנו. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> אני רק אומר שאני כאן מייצגת את הנושא של תוכנית הזנה לאומית, יש לנו במשרד גם מנהלת אגף בריאות שכן מובילה תוכניות בתוך המשרד. אני מניחה שצריך לעשות עוד ובטוח פועלים, אבל זה לא הצד שלי, אני פחות בקיאה בזה. כאחראית על הנושא של תוכנית ההזנה הלאומית אני רוצה לומר שאנחנו עובדים בהגשת ארוחה חמה לילדים שעל פי חוק מגיע להם, כל הילדים שנמצאים ביום חינוך ארוך על פי חוק. יש רשימה של כ-100 רשויות שנכנסות לתוך החוק הזה. אנחנו מגישים לילדים ארוחות חמות. הארוחה החמה בנויה על פי כל הנהלים והקריטריונים של משרד הבריאות יחד עם התזונאית הראשית של משרד החינוך. הארוחה מוגשת עם בשר או בלי בשר, או עם עוף, או צמחוני, עם כל הפרמטרים שצריכים, חלבונים, קטניות והכול. מתוך כ-360,000 ילדים שזכאים על פי חוק לארוחה חמה אוכלים רק כחצי. לצערי הרב רשויות לא מעוניינות להפעיל את יום חינוך ארוך ולקבל ארוחה חמה, בתי ספר לא מעוניינים, מכל מיני סיבות, מרשויות שנמצאות במצוקה כלכלית ולא מסוגלות לעמוד בהשתתפות העצמית החלקית שלהם בתשלום עבור הארוחות לבין לפעמים הורים שלא מסוגלים לשלם את ההשתתפות שלהם. מדובר במקסימום השתתפות הורים של שבעה שקלים לארוחה ויש הורים שעדיין לא מסוגלים לתת את זה. במצטבר, אם אנחנו עושים ארבעה-חמישה ימים בשבוע שילד אוכל זה 35 שקלים, כמה ילדים, זה הרבה כסף בסופו של דבר. יש עוד מה לעשות ויש עוד מה לעבוד, אבל מבחינת המשרד בארוחה היומית הם מקפידים על הכול. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> וגם להגביר הסברה. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> כן, יש לנו תוכנית של אורח חיים בריא, גם היא נבנתה ביחד עם משרד הבריאות, אנחנו עובדים גם על נושאים של חינוך גופני ומה זה מצרכים בריאים ומה נכון לצרוך ואיך. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> ולעודד ויזואלית במוסדות חינוך, קישוטים, תמונות. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> חבל שלא הבאתי את הפליירים, אני יכולה לשלוח לך. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אפילו על הקירות שלטים גדולים, כמו כל פרסום זה עובד על תת המודע, משפיע, כדי שהילדים שגדלים כבר יקבלו ויספגו את המידע המחנך. תודה רבה. נשמע את משרד הכלכלה, בבקשה, ציפורה בניטה, ונשמע גם את קופות החולים, שירותי הבריאות בקהילה. << אורח >> ציפורה בניטה: << אורח >> אני מייצגת את ד"ר יונתן בצלאל, הוא מצטער כי הוא היה צריך ללכת לישיבה. אחרי מאבק של שנה במספר חברות בג"צ פסק לטובת המפקח על המחירים בדבר הסמכות שלו לבקשת נתוני רווחיות. אנחנו בודקים כרגע 90 מוצרים ושמים דגש וקדימות למוצרים בריאים, כולל חומוס, לחם מלא. ברגע שנקבל נתונים המעידים על רווחיות מופרזת נפנה לשר הכלכלה ולוועדת המחירים שמורכבת עם נציגי האוצר ונמליץ על פיקוח באחת משלוש רמות הפיקוח. הפתרון האמיתי הוא כנראה מע"מ דיפרנציאלי או תיקון החקיקה לחוק הפיקוח על המחירים שיכניס גם עידוד תזונה בריאה. זו עמדת משרד הכלכלה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> ופיקוח? אתם מסכימים לרשימת מוצרים שיהיו בפיקוח? << אורח >> ציפורה בניטה: << אורח >> כן, אנחנו עכשיו בוחנים, זה מה שהקראתי עכשיו. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> מי משתתף בוועדה? משרד הבריאות שותפים בוועדה? << אורח >> ציפורה בניטה: << אורח >> בוועדת המחירים יש את משרד האוצר ומשרד הכלכלה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אז אנחנו נבקש שגם משרד הבריאות יהיה חלק מהוועדה וגם ארגונים אזרחיים שמטפלים בביטחון תזונתי. << אורח >> ציפורה בניטה: << אורח >> אני אמליץ את זה ל – << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> זה חשוב שתקבלו המלצות של משרד הבריאות. << אורח >> ציפורה בניטה: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אנחנו מתקדמים, בבקשה, עדי ברוקס. << אורח >> עדי ברוקס: << אורח >> אני דוגמה חיה למה שאת הצגת בטבלאות ובגרפים. אני חולה מגיל 45 במחלה שהיא תוצאה של תזונה לקויה ואני 100% אובדן כושר עבודה. כן, זה עצוב, מגיל 45. אני עולה טונות למדינה, הון, מלא כסף. אני בשיקום ועוד שיקום ועוד שיקום, מלא כסף אני עולה. אני חושבת שהגיע הזמן ומהר, כי מעמד הביניים הולך להצטרף למעגל העוני והאוכלוסייה החלשה תירמס סופית. אתם יכולים לחנך לתזונה בריאה, אם אין כסף לקנות אותה לא יעזור כלום. אני כזו, אני והילדים שלי. יש לי ילדים, יש להם מודעות, הם חונכו למופת, לקנות את זה אנחנו לא יכולים. אני דוגמה חיה לתזונה לקויה ותחלואה. אני אולי נראית מבחוץ טוב, אבל אני מתפוררת מבפנים. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> עצוב מאוד ואת לא לבד. << אורח >> עדי ברוקס: << אורח >> אני לא פה כדי שתרחמו עליי, אני פה כדי שתעשו מעשה, תצילו פה אנשים. די, מספיק. איפה המודלינג? אנחנו צריכים פה מודלינג, לא משהו אחר. לא הסברה, לא פרסומים, מודלינג. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה, עדי, על העדות שלך. דן סולומון, בבקשה. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> שלום. לפרוטוקול, מנכ"ל ארגון זכויות הצליאק וגם אני מייצג את עמותת יהל, ביקשתי את הרשות לדבר גם בשמם, הם בזום. מספר דברים, אני אעשה את זה ממש בקצרה. חבל שהחבר'ה מהקואליציה וממשרד האוצר הלכו, עכשיו אנחנו מדברים ללאמפות. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> לא, אנחנו נשלח מכתב רשמי מטעם הוועדה. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> יש כמה דברים. קודם כל משרד הבריאות, זה לא בתקופה שלך, אבל את זוכרת שמשרד הבריאות סבסד קמח ללא גלוטן לחולי צליאק, רק בהתערבות שלנו וממש זה היה בצעקות עם פרופ' רונית אנדוולט ולימור פוני, הצלחנו לשנות את הקמח עם ערכים תזונתיים שאנחנו הסכמנו ביחד, וכמובן היה לנו בלגן עם משרד האוצר לסבסוד. חבל שהיא הלכה פה והחכמולוגית גם הלכה פה, אבל רק קמח ללא גלוטן הוא 20 מיליון שקלים בשנה ומשרד הבריאות מסבסד רק מיליון שקלים וכל השאר נופל על יוקר המחיה. עכשיו הערה אליכם, משרד הבריאות, לא ראיתי התייחסות ליוקר המחיה במוצרים ללא גלוטן וכמובן במוצרים שללא אלרגיות. << אורח >> מורן בלייכפלד: << אורח >> ברשימה יש לנו גם את הללא גלוטן. לא הצגתי בכלל את הרשימה. << אורח >> דן סולומון: << אורח >> חבל, כי אני צילמתי הכול כדי לראות שאני לא מפספס ולא ראיתי. העלות של מזון בריא ללא גלוטן הוא גבוה פי כמה וגם של חלק מהאלרגנים של עמותת יהל שמייצגת אותם ולא הייתה התייחסות משום גורם פה לנושא הזה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה, דן. בבקשה, סטלה גלייזר ממכבי שירותי בריאות, מנהלת תחום תזונה במחוז דרום. << אורח >> סטלה גלייזר: << אורח >> שמעתי את כולם, אני מאוד בעד כל הנושא של סבסוד המזון והכול, אבל עד שאנחנו לא נגיע לחינוך, ומאוד מתחברת לזה, אנשים גם רוצים לצרוך את המזון הבריא, כי לפעמים כן נותנים חלופות ועדיין לא תמיד יודעים לבחור מה בריא ומה לא. אנחנו כן מנסים לעשות תוכניות, גם בבתי ספר, גם להיכנס לעיריות ולמקומות אחרים, גם להנגיש את השירות התזונתי כמה שיותר לכל האוכלוסיות, גם בדרום, גם בכפרים בלתי מוכרים בנגב וגם לכל האזורים. אני חושבת שזה חייב להיות ביחד. רק הורדה של מחיר בלבד היא לא זו שתפתור את הבעיה בלבד, כי אם עגבנייה עולה שקל, אני צריכה לדעת שאני רוצה לאכול אותה. קטניות עדיין עולות פחות והרבה אנשים לא צורכים אותן. הן עולות פחות מבשר, פחות מחלב, כמקור לחלבון הן עולות יותר זול ועדיין אנשים לא צורכים אותן, כי לא יודעים איך לצרוך אותן ולמה לצרוך ואיך לאכול ואיך לעשות את ההשלמה התזונתית, ואת זה צריך ללמד. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה רבה, סטלה. קופת חולים מאוחדת, יעל פלדמן. << אורח >> יעל פלדמן: << אורח >> רציתי רק להתייחס קצת לנתונים של מאוחדת בתחום של פריפריה חברתית, שזה נושא שצריכים לדבר עליו ולהכניס אותו ללקסיקון מעבר לפריפריה גיאוגרפית. 51% ממבוטחי מאוחדת חיים באזורי עוני, זאת אומרת שיותר מחצי מאוכלוסיית מאוחדת נמצאים בקו העוני. מדובר על המגזרים החרדי, הערבי. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> כי אתם נמצאים בפריפריה? << אורח >> יעל פלדמן: << אורח >> לא, דווקא לא בפריפריה, אנחנו פריפריה חברתית, זה מגזר חרדי, מגזר ערבי וקבוצות באמת סוציואקונומיות נמוכות. אוכלוסיית הגיל השלישי, יש 11.3% שמקבלים הבטחת הכנסה, שהם גם נכנסים לתוך המסגרת הזאת. אמנם מאוחדת היא קופה יחסית צעירה, אבל המבוטחים מהגיל השלישי, 11% מהם מקבלים הבטחת הכנסה והם נכנסים לתוך הקריטריונים האלה. מה שבעצם דורש באמת הוצאות הרבה יותר גדולות לנושא של מחלות כרוניות, תחלואה נלווית לעוני, קושי בנגישות לשירותי בריאות, קושי ברכישת תרופות, ההשתתפות העצמית היא גבוהה מדי. כל המחלות הכרוניות דורשות גם הרבה שירותים, אנשים דוחים את הטיפולים הרפואיים, את הבדיקות המונעות שדיברו קודם וכמובן החמרה במצבים רפואיים. תנאי המחיה, שזה זיהום אוויר, צפיפות וכל הדברים שגם הוזכרו קודם, המצב הכלכלי מביא להרבה לחץ נפשי שגורם לתחלואה משנית. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> מילה לסיכום, בבקשה. << אורח >> יעל פלדמן: << אורח >> בכל מקרה מה שבאתי להגיד כאן, שהמבוטחים צורכים הרבה יותר ויש צורך במתן שירותים רחבים יותר וכמובן תקציב רחב יותר כדי לתת שירות לאנשים. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה, יעל. עידן אורון מפורום ארלוזורוב. << אורח >> עידן אורון: << אורח >> הדיון פה הוא על סל מזון בריא לאוכלוסיות במצב עוני, אני חושב שעם יוקר המחיה שמאמיר, שזה לגמרי מדיניות, אני חושב שהדיון יהיה רלוונטי עוד מעט לכל האוכלוסייה, וגם ככה הוא רלוונטי לכל האוכלוסייה. אני רוצה מאוד לחזק את כל הכוחות פה שמדברים על להכניס מוצרים בריאים, זה לא מובן מאליו. שוב, זה קונצנזוס פה ומצד שני זה עדיין לא קורה, צריך לשאול למה. אני לא רוצה לחזור על דברים, אני רק רוצה לחדש, אני מקווה, בכמה דברים, אני אחבר גם קצת ליוקר המחיה וביטחון תזונתי. יש למדינה כלי מאוד חשוב לטפל ביוקר המחיה ולטפל בנושא הזה, זה נקרא חוק פיקוח שירותים ומצרכים, זה מ-1957, הוא אחר כך עבר כל מיני שינויים ובהמשך נכנסה הוועדה לפיקוח על המחירים של משרד הכלכלה. יש גורם פה, שאף אחד לא אמר את זה, שהוא מתנגד כל הזמן להכנסה של מוצרים חדשים ובריאים, ובכלל להכנסה של מוצרים, וזה משרד האוצר. אני מאוד מאוד שמח הוועדה פה החליטה, זו אחת ההמלצות שלנו, לדרוש או לבקש, צריך לדרוש את זה מהוועדה לפיקוח על המחירים, להכניס נציג של משרד הבריאות. אני מברך את הוועדה על ההחלטה הזאת. ד"ר אדלר מוסיפה שני נציגים, ואם היא אומרת אז – משרד האוצר אומר שהתחרות זה הדבר שיוריד את יוקר המחיה. זה לא יעזור, תחרות זה דבר טוב, זה חשוב, אנחנו בעד תחרות, אנחנו רוצים לשפר את התחרות, צריך לבדוק איפה היא לא הצליחה. כמו בחמאה למשל, אפשר גם להתווכח בריא לא בריא, אבל צריך לראות מה קרה לחמאה, זה לא עזר, זה לא הוריד את המחירים. אז אנחנו כן ממליצים ללמוד איפה התחרות נכשלה ולמה זה לא קרה. ואני רק רוצה לסיים בכמה המלצות שלנו בפורום ארלוזורוב שאחת מהן, כמו שאמרתי, אתם הצטרפתם, אז תודה רבה על זה, אנחנו היינו שמחים אם ועדת הבריאות תפנה לוועדה לפיקוח על המחירים ותבקש ממנה את הפרוטוקולים של הדיונים שבהם התקיימו דיונים על הכנסה של מוצרים בריאים. לא כציניות או משהו כזה, אנחנו לא בטוחים שהיו דיונים כאלה. אנחנו מאוד מבקשים שהוועדה תעשה את זה. ושהוועדה תפנה כמובן למשרד האוצר ותבקש ממשרד האוצר וגם הוועדה לפיקוח על מחירים של משרד הכלכלה שתבקש להעדיף הכנסה של מוצרים בריאים לסל המזון המפוקח ולהפסיק להתנגד לזה. זה גם יעזור ליוקר המחיה, גם יעזור בפן התזונתי ואוכל בריא ומזין זה לא פריבילגיה וזה צריך להיות לכולם. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה, עידן. בקי קשת מהפורום למאבק בעוני. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> חברת הכנסת טטיאנה, אני רוצה להודות לך כי אני יודעת שלא רק פה את מדברת על זה, אלא גם מנסה לקדם חקיקה וממש חצי שעה לפנייך דיבר לפנייך חבר הכנסת דוד ביטן שגם לו יש הצעת חוק בנושא מע"מ דיפרנציאלי, ואני רוצה לקרוא פה, אני בטוחה שזה על דעתך, שהצעות החוק האלה יעלו בהקדם. על אף שאין פה נציגים, אני אומרת לצורך הפרוטוקול שאנחנו מצפים מכל סיעות הבית, מכל השרים שיושבים בוועדת החקיקה להעביר חקיקה כזאת ולהבין שהציבור פשוט לא יכול להמשיך - - - << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> שרים בוועדת השרים לחקיקה שיתמכו ויקדמו את הצעות החוק שלנו. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> בדיוק, גם למע"מ דיפרנציאלי וכמובן שהאוצר יקדם את הנושא של הפיקוח על המחירים כי ועדת הכלכלה באמת עשתה צעד מאוד משמעותי של להתחבר ולהבין את הצרכים העכשוויים והאקוטיים של הציבור ואנחנו מצפים שהאוצר יצטרף. תודה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה רבה, בקי. אנחנו מסכמים את הדיון. קודם כל תודה לכל המשתתפים ותודה על הסבלנות. ועדת הבריאות דנה היום על הכנסת סל מזון בריא למשפחות במעגל העוני, היא מצריכה שילוב כוחות של מספר משרדי ממשלה ומספר פעולות שיש לבצע במקביל. לפיכך הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה להקים צוות פעולה בין-משרדי בהשתתפות משרדי הממשלה הבאים, משרד הבריאות, חינוך, כלכלה, חקלאות ואוצר. על הצוות להתמקד ביישום הפעולות הבאות, הרחבת תמרוץ של עמותות לשלב מזון בריא בסלי מזון הניתנים למשפחות באמצעות מבחני תמיכה, לקבוע פיקוח על מחירי מזון בריא בהתאם לרשימת המוצרים המומלצים על ידי משרד הבריאות, להנחות את טיפות חלב לאתר משפחות שנמצאות באי ביטחון תזונתי ולהעביר את הצרכים שאותרו למשרד הרווחה, מתן דגש על ביטחון תזונתי בקרב אוכלוסיות שונות כדוגמת החברה הבדואית ביישובים הבלתי מוכרים. הוועדה מבקשת שהצוות שיוקם יעבוד בשיתוף פעולה עם השלטון המקומי, עם עמותות ואנשי מקצוע מהחברה האזרחית. הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה לדווח לוועדה על הפעולות שנעשו תוך חודש. בנוסף הוועדה מבקשת ממשרד האוצר להכניס את משרד הבריאות כשותף בדיוני ועדת המחירים הנוגעים לפיקוח על מוצרי מזון ולתת משקל להמלצותיו. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> להכניס תזונאים למיזם לביטחון תזונתי, אין שם. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אז אנחנו מוסיפים את זה. תודה רבה לכולם ובשורות טובות לחזרה של החטופים והחטופות שלנו. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:40. << סיום >>