פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 2 ועדת הכספים 27/07/2020 הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת מושב ראשון פרוטוקול מס' 100 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ו' באב התש"ף (27 ביולי 2020), שעה 10:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר אחמד טיבי – מ"מ היו"ר אופיר כץ – מ"מ היו"ר ינון אזולאי רם בן ברק קרן ברק ניר ברקת הילה וזאן מיקי לוי בצלאל סמוטריץ' אלכס קושניר שלמה קרעי אנטאנס שחאדה קטי קטרין שטרית רם שפע עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: סמי אבו שחאדה מיקי מכלוף זוהר אליהו חסיד יוסף טייב עודד פורר יצחק פינדרוס עינב קאבלה אנדרי קוז'ינוב מוזמנים: קרן טרנר – מנכ"לית משרד האוצר אסי מסינג – היועץ המשפטי של משרד האוצר טלי ארפי – סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד האוצר איציק דניאל – רכז תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר אסף וסרצוג – סגן הממונה על התקציבים, אגף התקציבים, משרד האוצר אלון מסר – סגן הממונה על התקציבים, אגף התקציבים, משרד האוצר עידו סופר – אגף התקציבים, משרד האוצר אפרת פרוקציה – סגנית היועץ המשפטי, משרד האוצר גיא גולדמן – הלשכה המשפטית, רשות המיסים מירי סביון – המשנה למנהל רשות המיסים, רשות המיסים מאיר שפיגלר – מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי שלומי מור – סגן בכיר ליועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי רוני נויבואר – מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים חיים ניר – סגן ראש אגף חיילים משוחררים, משרד הביטחון אליסף ורמן – מנהל אגף תכנון ותקצוב, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מרק פלדמן – ראש תחום בכיר, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ייעוץ משפטי: נעה בן שבת יעל סלנט ענת מימון שגית אפיק אייל לב-ארי מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אור שושני; ירון קוונשטוק << נושא >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020, מ/1341 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. יש הצעות לסדר, אני מבקש ממש בקצרה. רם בן ברק, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בנושא העמותות, למרות בקשות חוזרות ונשנות, כולל שלך, עדיין אין פתרון בהסכם המוצע של האוצר. אנחנו צריכים לדרוש שזה ייכנס להסכם, אחרת אנחנו לא צריכים לאשר אותו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מקובל. מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה לדבר על נושא מורי הדרך. עכשיו או אחר כך? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אחר כך. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אלכס קושניר, בקצרה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי התייחסות ספציפית לפרק שאנחנו הולכים לדון בו, נושא האבטלה. יש שלוש אוכלוסיות שלא מקבלות מענה: חיילים משוחררים, צעירים עד גיל 28 ועולים חדשים. שלוש האוכלוסיות האלה לא מקבלות שום מענה בהצעה של האוצר ואני מבקש לתקן את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. קטי, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להעלות סוגיה שהיא לא לגמרי קשורה אבל אני רוצה דיון בנושא הזה. היום קראנו בעיתונות הארצית שיש קריסה של בתי החולים. הביאו את עין כרם לדוגמה. עין כרם הוא לא בית חולים ממשלתי, הוא בית חולים ציבורי. יש בארץ כשבעה כאלה, יכול להיות אפילו יותר, אני ואחמד בודקים את הנושא הזה בצורה יותר יסודית. אני מדברת על מעייני הישועה בנתניה, שלושה בתי חולים בנצרת, עין כרם ושערי צדק. לא ייתכן שלבתי החולים הציבוריים לא יהיה מענה. בשיחה שלי אתמול עם מנכ"ל שערי צדק נאמר לי שהוא פתח בשבועיים האחרונים ארבע מחלקות קורונה. התפוסה מלאה שם עד אפס מקום ואין להם שום מענה ממשרד הבריאות. אני חוזרת ואומרת, שום מענה. הם חיים אך ורק מטופסי 17. אני מבקשת לעשות דיון דחוף בנושא הזה. לא ניתן לבתי החולים הללו לקרוס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> חוזר על מה שאמרה חברת הכנסת קטי שטרית לגבי הקריסה של בתי החולים, בעיקר הציבוריים, בשלושת השבועות האחרונים. הגשתי בקשות לדיון מהיר בנושא הזה והן לא התקבלו, למרות שזה נושא מאוד חשוב. הזכירה קטי את שערי צדק, מעייני הישועה, בתי חולים בנצרת, ואני רוצה להזכיר גם את בית חולים אל-מקאסד, כאן בירושלים המזרחית ואל-מוטלע, אוגוסטה ויקטוריה. בתי החולים האלה קורסים, הם חייבים סיוע ישיר כדי לעמוד. והם עושים עבודה מצוינת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה, אחמד. ניר ברקת, בבקשה בקצרה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להעלות את עניין אל על. מהמידע שיש לי המדינה מתעללת באל על. כל הזמן הדרישות משתנות. במקום לתת סיוע ישיר ולעזור בשמירת עובדים, המדינה עושה הכול הפוך. הפוליטיזציה סביב אל על היא דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת. הרב גפני, אני מבקש שמחר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אל על זה לא אנחנו, זה ועדת כלכלה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> לא נכון. בוועדת הכלכלה עלה נושא מסוים, שלהערכתי הוא לא קשור למתווה הסיוע - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם זה פה אז אני אעלה את זה. אבל תן לי לגמור עם המענקים קודם. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> שייתנו הסבר לוועדת הכספים מה הסטטוס מול אל על. אני שומע פוליטיזציה מאוד גדולה מסביב, אני שומע שבמקום לדון בסיוע דנים איך מפרקים את החברה. על פניו, אם אני מבין נכון, זה הולך לפירוק, ומדינת ישראל תשלם מחיר מאוד יקר על העניין הזה. אני חושב שצריך לתת לנו הסברים מה קורה במשא ומתן מול אל על. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. שחאדה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוקר טוב. בהמשך לישיבה מאתמול, כאשר ראינו את הרצון של אנשי האוצר לעזור לאזרחים ולשחרר קצת כספים, במיוחד בקרנות השתלמות, אני נזכרתי בהוראת שעה שהייתה לגבי קופות קטנות לפני שנתיים או שלוש. אני מציע לכל צוות האוצר לנסות לחדש את התוכנית לקופות גמל קטנות ולאפשר לאזרחים למשוך קופות קטנות ללא תשלום מס. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עינב. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להעלות פה את נושא הדיסריגרד בעניין קצבאות הנכות. בימים המאתגרים האלה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה הולך לעלות פה. << דובר_המשך >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני יודעת, אבל מחשש שאני לא אצליח להיות כאן, כי אני לא חברת ועדה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז תהיי. את מוזמנת. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> תודה, אבל אני אגיד רק בשני משפטים. זה דבר שהוא נכון בכל תקופה, ובוודאי שכרגע מאוד קריטי שהוא יעלה כאן ויתקבל במסגרת של התוכנית הכלכלית, כך שרף השכר שממנו מתחילים לקזז בקצבת הנכות יעלה לכל הפחות לגובה שכר מינימום. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, עוד דבר אחד. הגיעה אליי איזושהי תלונה, אולי אי-שימת לב. השבוע יחול יום תשעה באב. אמר לי מישהו מרשות המיסים שאנשים דתיים, ששומרים תשעה באב, נותנים להם לעבוד גם אחרי הצוהריים ביום רביעי וגם ביום תשעה באב עצמו. אני מאמין שזה משהו רוחבי בכל משרדי הממשלה. אני מבקש להתחשב בהם ולראות איך אפשר לפצל להם את זה כדי שלא יעבדו גם ערב תשעה באב וגם ביום עצמו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לדעתי זה יום בחירה לפי הגדרות שירות המדינה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הכריחו אותם לעבוד במשמרות. כנראה צריכים שם יותר כוח אדם. אני מבקש לבדוק את העניין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב שהעלית את זה, תודה רבה. אנחנו עוברים לפרק ב': ביטוח אבטלה, מתוך חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש). << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> בוקר טוב לכולם, אני איציק דניאל מאגף התקציבים. אנחנו נציג את החלק של האבטלה. בחוק הזה בעצם עושים את ההארכה של הזכאות לדמי אבטלה עד יוני 2021. זה בעצם התיקון המשמעותי. זה אומר שכל מי שמסתיימת לו תקופת הזכאות במהלך התקופה הקובעת הזאת, מוארכת לו אוטומטית תקופת הזכאות עד יוני 2021. במקביל מוארכות גם הטבות נוספות בחוק הזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> מה התקופה הקובעת? << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> שכל מי שמסתיימת לו תקופת הזכאות הזאת עד יוני 2021, מאריכים לו אותה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> ממתי זה מתחיל? << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> כל מי שמסתיימת לו התקופה - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רק רוצה להעיר שההארכה נעשית עד יוני 2021 או עד שאחוז האבטלה יורד מ-7.5. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לפי מי? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אני אעשה סדר בזריזות ואז נענה על שאלות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מציע לקרוא ולהסביר. תתחילו לקרוא. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אני טלי, סגנית היועץ המשפטי במשרד האוצר. כמו שנאמר, התיקון המוצע מתייחס להטבות שמוארכות עד יוני 2021 או עד למועד שבו פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי שיעור הבלתי מועסקים החודשי בתקופת הקורונה פחת מ-7.5%. אז על איזה הטבות אנחנו מדברים? על קיצור תקופת האכשרה לשישה חודשים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את יכולה לקרוא בחוק? עשיתם את זה כמו מיני חוק הסדרים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הבעייתיות נובעת גם מזה שזה תיקון להוראת שעה שמתקנת את חוק הביטוח הלאומי, וההטבות הן הטבות שנכנסו בהוראת שעה, כאשר הוראת השעה הנוכחית היא עד 16 באוגוסט. כרגע מוצע להאריך אותן. לא נוכל לראות את ההטבות בתוך הנוסח, ולכן היא ביקשה לציין אותן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז שתקריא, ואת מה שלא מופיע שהיא תסביר. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אדוני, מה שתחליט. אני אקריא ואז אסביר. פרק ב': ביטוח אבטלה תיקון חוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה) 2. בחוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף–2020‏, בסעיף 1 – (1) ברישה, במקום "י"ד בכסלו התשפ"א (30 בנובמבר 2020)" יבוא "כ"ה בחשוון התשפ"ב (31 באוקטובר 2021)"; << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זאת אומרת שמאריכים את המועד? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> התקופה הזאת מתייחסת לכך שאם מגישים תביעה לדמי אבטלה אז למרות שהתקופה הקובעת היא יוני 2021, אנחנו עדיין רוצים לאפשר למוסד לביטוח לאומי לתת גם למי שהגיש תביעה במועד מאוחר יותר. ולכן אנחנו מאפשרים שהתקופה הזאת תהיה עד 31 באוקטובר 2021. (2) בפסקה (1), בסימן ה' בפרק ז' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏, המובא בה – (א) בסעיף 179א – (1) בהגדרה "התקופה הקובעת", במקום "כ"ו באב התש"ף (16 באוגוסט 2020)" יבוא "כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021) או עד 30 ימים לאחר המועד שבו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה כי שיעור הבלתי מועסקים החודשי בתקופת הקורונה פחת מ־7.5%, לפי המוקדם"; << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה קורה אם חודש לאחר מכן זה עולה? << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> מה שהסעיף אומר זה שכרגע יש הארכה אוטומטית עד יוני 2021. ככל ששיעור המובטלים, הבלתי מועסקים, יפחת מתחת ל-7.5%, ההארכה האוטומטית נפסקת באופן אוטומטי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> היא מופסקת לתמיד, היא לא חוזרת גם אם בחודש שלאחר מכן האחוז יהיה גבוה יותר. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> ההארכה לא נפסקת מייד ברגע שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את הנתונים אלא באיחור של 30 ימים. זאת אומרת שנותנים לבן אדם 30 ימים נוספים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ומה אם נראה שהאבטלה עלתה ב-30 הימים האלה? << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אנחנו פה. לפני חודש וחצי הארכנו עד 16 באוגוסט. אנחנו נמצאים בקשר מתמיד עם שר האוצר, ראש המשלה וחברי הכנסת וועדת העבודה והרווחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם מגיע תאריך מסוים שבו האבטלה יורדת ל-7.5 או פחות אבל בתוך 30 יום זה עלה חזרה – מה קורה אז? << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> הנתון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפורסם חודש אחורה. זאת אומרת שביולי הלשכה מפרסמת לגבי יוני. זה אומר שלמעשה אנחנו בעצם נותנים למי שזכאי לקצבת אבטלה חודשיים קדימה. על אף ששיעור האבטלה ירד מתחת ל-7.5% הוא מקבל חודשיים הארכה. במהלך החודשיים האלה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שואל שאלה ואני מבקשה עליה תשובה. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אני עונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אתה קולט אותי יותר מדי מהר, אני רוצה שהדברים יירשמו בפרוטוקול. מה קורה אם בפרק הזמן שעליו אנחנו מדברים זה ירד מתחת ל-7.5 ובתוך חודש או חודשיים זה עלה בחזרה? הוא ממשיך לקבל דמי אבטלה? << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> קודם כול, הנתון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא נתון חודשי. אומנם היא מפרסמת נתונים לאורך כל התקופה, אבל הנתון הקובע הוא הנתון החודשי. דבר שני, אנחנו נמצאים פה לאורך כל התקופה הזאת, יש דיונים, יש מעקב שוטף שלכם על הנתונים וגם שלנו, וככל שנראה ששיעור האבטלה עולה ויש צורך משקי מסוים, אנחנו נידרש לסוגיה הזאת, ובמידה שמקבלי ההחלטות יקבלו החלטה להאריך מחדש את הזכאות, כמובן שנבוא לכנסת ונבקש את האישור שלכם. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי הצעה פשוטה, אדוני. להוסיף לסעיף הזה שני דוחות רצופים. זאת אומרת, אם פעמיים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתון שהוא פחות מ-7.5% זה אומר שיש איזושהי יציבות ובאמת אפשר לבטל את ההארכה. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אני אשמח להסביר את הנקודה. בוא נניח שלקראת סוף נובמבר מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שבחודש אוקטובר ירדנו מתחת ל-7.5%. לפי היבש, היינו אמורים באוקטובר להפסיק את האבטלה לכולם. אבל זה לא המצב. אנחנו מאריכים את זה עד נובמבר, כי מלכתחילה הלשכה המרכזית מפרסמת חודש באיחור, כך שניתן עוד חודש קדימה, וגם על זה אנחנו מוסיפים עוד 30 יום. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> באיזה יום בחודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסת את הדוח? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא משנה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה כן משנה לעניין התשלום. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> עוד פעם, מאותו רגע אנחנו נותנים לאותו זכאי עוד 30 יום של זכאות לדמי אבטלה. זאת אומרת, נניח שבאוקטובר ירדנו מתחת ל-7.5%, רק ב-22 בנובמבר יהיו נתונים רשמיים על כך, וגם אז אנחנו נותנים לו עוד 30 יום, עד 22 בדצמבר. ככה שזה בעצם נותן מענה טוב למה שאתה מתאר. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מתאר מצב עובדתי של נתונים, אבל מבחינת המודעות והידע של הציבור ומבחינת היציבות הכלכלית אתה לא נותן פתרון, כי יכול להיות מצב שבחודש מסוים המצב באמת ישתפר טיפה, אבל חודש אחר כך - - - << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> קודם כול, יש פה מדרגות - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אני רוצה להסביר את השאלה, כי זה נראה לי דו-שיח של חירשים. נניח באוקטובר ירדנו ל-7.5%, ובנובמבר ודצמבר, חורף, יש גל שלישי, עלינו שוב ל-8% או 9%. נכון לרגע זה המנגנון של החוק פוקע, אבל אם אני מבין את תשובתכם, מכיוון שנותנים עוד 30 יום יהיה מספיק זמן לעשות הערכת מצב, ואם תחליטו שזה נכון אז תוכלו להחזיר את זה לכנסת ולתקן. זה נראה לי הגיוני מכיוון שאחוזי האבטלה זה לא הווקטור היחיד כשמסתכלים על המשק, ואולי בהערכת מצב מחודשת שתעשו אז תגידו שלמרות שהאבטלה טיפסה שוב ל-8% ההארכה לא מוצדקת, בגלל כל מיני אלמנטים שונים. יש בזה היגיון. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> מה שאתה אומר זה נכון. אני רוצה להתייחס לעוד נקודה. קודם כול, תזכרו שיש פה מדרגות, כלומר מהרגע שאנחנו יורדים מתחת ל-10% דמי האבטלה יורדים ל-90% מהיקף הזכאות, כדי להתחיל לסמן לאנשים את הדרך החוצה. תוכנית יציאה מדורגת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אדוני התבלבל, לא מדובר ב-90% אלא ב-75%. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> לא, השר כבר נתן - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אה, העליתם את זה ל-90%? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אליסף ורמן מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמצא איתנו בזום? << אורח >> אליסף ורמן: << אורח >> כן. נמצא איתי מרק פלדמן, מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אני מעביר את רשות הדיבור אליו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מרק פלדמן, שלום לך. אני רואה שבמאי היו 20.9% בלתי מועסקים, 845,600. ביוני זה ירד ל-400,000, כלומר ל-9.8%. לפי זה האיש היה מפסיק לקבל את דמי האבטלה הגבוהים. אבל חודש אחרי זה זה עלה חזרה. מה אתה אומר? << אורח >> מרק פלדמן: << אורח >> זה מצב שבהחלט יכול לקרות, וצריכים לתת לזה ביטוי בחוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אחרי כמה זמן אנחנו יכולים לדעת שהירידה או העלייה יציבות? << אורח >> מרק פלדמן: << אורח >> לפחות חודשיים. בתקופה של קורונה, תקופה שעסקים יכולים להיסגר, יכול להיות שבבת אחת יהיו פיטורים מאוד גדולים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << אורח >> מרק פלדמן: << אורח >> אתם תחשבו איך לנסח את זה, כי זה באמת לא התחום שלי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עזרת לנו, תודה רבה. אסף, מה עושים. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אני רוצה עוד פעם לתאר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אל תסביר לנו, פשוט תגיד אם אפשר לשנות את החוק או אי אפשר. האיש מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אומר לנו שבתקופה הזאת זה יכול להשתנות באופן דרמטי, כמו שקרה במאי-יוני-יולי, שהיה שינוי למעלה, למטה ובחזרה למעלה. אז אולי תעשו את זה חודשיים. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אני רוצה להזכיר שברגע שיורדים מתחת ל-10% ממשיכים לקבל דמי אבטלה בירידה של 10% מהזכאות. כלומר, עדיין מקבלים דמי אבטלה יחסית גבוהים. ברגע שיש לנו ירידה מ-7.5% אז בעצם... אני אתן את הדוגמה. אם בחודש אוקטובר ירדנו מתחת ל-7.5% אנחנו נראה את זה רק ב-22 נובמבר, ואז החוק נותן עוד 30 יום לאותו זכאי. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל גם את העלייה אתה תראה חודש אחר כך. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> שנייה, תן לי להשלים. אם אנחנו נותנים עוד 30 יום זה אומר שלאותו זכאי יש יותר מחודשיים שבהם הוא ממשיך לקבל על אף שאחוז האבטלה כבר ירד באוקטובר. אני רוצה להגיד שני דברים. קודם כול, ככל שיהיה צורך נעשה הערכת מצב מחודשת, ואם יהיה צורך לבקש הארכה או שינויים בדמי האבטלה, כך ייעשה. אני כן רוצה להזכיר לחברי הוועדה שמדינת ישראל כבר הייתה ב-8%, 9% ו-10% אבטלה ללא דמי זכאות מוגדלים וכיו"ב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> כמה היינו לפני המשבר? << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> היינו ב-3.9%, שזה כ-160,000 כולל מקבלי הבטחת הכנסה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> למה קבעתם 7.5%? << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> ככה היה במשבר של 2008. נקטנו אותו רציונל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעה, בבקשה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> צריך להבין פה שההארכה היא עד יוני 2021, והיא יכולה להיות מופסקת באוקטובר או בכל חודש אחר שבו הנתון מגיע ל-7.5%. זה שנותנים זמן עד פרסום הנתונים ועוד איזשהו זמן – זה עדיין לא ממלא את כל התקופה. ולכן יכול להיות שצריך להציע שאם זה פוחת אז הזכאות הזאת תהיה מופסקת, אבל היא תחזור ברגע שהנתון יעלה מעל 7.5%. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל את תדעי את זה רק חודש אחר כך. בגלל זה שני דוחות רצופים מתחת ל-7.5% נותנים פתרון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע. מציעה היועצת המשפטית, היות שאנחנו נמצאים בתנועות כאלה גדולות, אז אם זה יורד ועוברת כל התקופה אז מפסיקים לו את המחיר המלא של דמי האבטלה, אבל אם זה עולה אז מחזירים לו. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אני מזכיר שוב שאנחנו נותנים לאותו זכאי 30 יום מהרגע - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנו, הבנו, אל תסביר עוד פעם. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אנחנו בעצם נותנים לו את תקופת ההסתגלות הזאת. דבר שני, בסוף לדמי אבטלה יש גם תמריץ שלילי. דמי אבטלה הם לא קצבת קיום, הם נועדו לאפשר לאנשים לעבור בין עבודות, הם לא במקום קצבת קיום - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אתה מאריך פה את דמי האבטלה לשנה. אל תעשה את מלאכתך רמייה. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> חלילה. המטרה היא לא להאריך בשביל להאריך, המטרה היא להאריך כדי לייצר ודאות. אבל הוודאות גם נגמרת. איפה היא נגמרת? לפי כללים ידועים מראש: זה מתחיל כשזה מתחיל לרדת מ-10%, וב-7.5% זה נגמר. שוב, אני מזכיר שמדינת ישראל כבר הייתה בתקופות שבהן הייתה לה אבטלה גבוהה מ-7.5%, ואז לא הייתה איזושהי זכאות מיוחדת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אתם מסכימים לזה, פתרנו את הבעיה. אם אתם לא מסכימים לזה אז בסדר, אז אה... << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> היושב-ראש, אני רוצה לשאול שאלה מהצד השני, שאולי תיתן פתרון. הנחת היסוד כאן היא שאנחנו רוצים לייצר ודאות לציבור, ואז אנחנו מסתבכים מה קורה אם שיעורי האבטלה עולים או יורדים וכן הלאה. אני רוצה לכפור בזה ולהגיד שכדי לא לייצר תמריץ שלילי לעבודה, אני לא בטוח שנכון לייצר ודאות. להפך, אני הייתי מייצר מנגנון שבו לא נכריז בכלל שמאריכים עד יוני 2021, אלא שההסדר שבתוך המסגרת של יוני 2021 ייבחן כל חודש מחדש על ידי ועדת הכספים. הרי אין לי עניין לייצר לאזרח ודאות שהוא לא צריך לחפש עבודה עד יוני 2021. בתקופת משבר אנחנו חייבים יצירתיות, טולרנטיות, מאמצים, השתדלות להכשרות מקצועיות. אלא מה? אם אנחנו ב-20% אבטלה אז גם אם בן אדם מאוד ירצה וישתדל הוא אולי לא ימצא עבודה, ואנחנו כן צריכים לתת לו איכשהו לאכול. אז תיקחו את המנגנון הזה ותוסיפו לו מנגנון שבו כל חודש מקבלים את נתוני הלמ"ס, באים לוועדת הכספים ומחליטים אם החודש הזה יש או אין. אם יש, מאריכים אוטומטית, בלי בירוקרטיה שמצריכה כל חודש להגיש בקשה מחדש. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל זה פחות ודאות למובטלים עצמם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אני לא רוצה לייצר להם ודאות, אני רוצה שאנשים יתאמצו להשתלב בשוק התעסוקה, ורק אם הם לא יצליחו הם יקבלו את המענק הזה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל זה כבר קיים, כי הרי אומרים שכל חודש יבדקו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בצלאל, זה לא מקובל עליי. זאת תקופה קשה, זאת תקופה שבן אדם - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> זאת תקופה קשה ולכן המדינה צריכה לתת רשת ביטחון שבמידה שאדם לא הצליח למצוא עבודה הוא יקבל. אבל אין לי עניין לתמרץ אותו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אני מתמרץ אותו? לקבל דמי אבטלה? אתה יודע כמה אנשים מסתובבים? למעלה מ-10% מסתובבים בלי עבודה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה תמריץ שלילי מה שהוא אומר. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> היושב-ראש, אני רוצה גם לומר משהו. אני שמעתי מהצד את מה שנאמר ואני דוחה על הסף כל אמירה שיש בה כדי לומר שהאבטלה היא תמריץ שלילי לחזרה לעבודה. אנשים לא רוצים להיות מובטלים, אבטלה זה לא מקצוע, זה לא עבודה. אנשים רוצים לעבוד. ומה כבר נותנים להם? נותנים להם בממוצע 50%, בלי נלוות, בלי הפרשות, בלי שהוא יודע מה ילד יום. אז שכל פעם הוא יעמוד חסר אונים כדי לדעת אם מאריכים או לא מאריכים לו? האמירה הזאת היא משוללת כל יסוד עובדתי, ואני כל הזמן אומר את זה לאנשי אגף התקציבים במשרד האוצר. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> מה הקשר עכשיו למשרד האוצר? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אל תגידי לי "מה הקשר", הוא אמר את זה. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> יש על זה הרבה מחקרים. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> המחקרים הם לאקדמיה, החיים הם המציאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאיר, אמרת את דבריך, ואני גם סבור ככה. אני חושב שאתם עושים נכון בזה שאתם מדברים על ליצור ודאות עד יוני 2021. כל הוויכוח שלנו כאן הוא מה קורה בתנודות. לפי מה שאתם מתארים יכולות להיות תנודות כאלה שהבן אדם ייפגע ואין לכם פתרון. אלא אם כן עושים מה שהציעה היועצת המשפטית אצלנו, שאם זה עולה בחזרה אז מחזירים לו בחזרה את דמי האבטלה. נורא פשוט. אני חושב שזה גם צודק וגם הגון. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אנחנו חושבים שבאיזשהו שלב צריכה להיות סופיות. אם נהיה כל פעם בזיגזג זה לא ייגמר עד יוני 2021. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז הינה, שני דוחות רצופים נותנים לכם סופיות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתם מתווכחים כאילו אנחנו במצב נורמלי, מצב של יום-יום, ולא במצב חירום. אף אחד מכם, אף אחד מהממשלה, אף אחד מהרופאים לא יודע מה יהיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עאידה, יש לנו הצעה נוספת. אם אתם רוצים סופיות אז אני מציע שזאת תהיה בדיקה של חודשיים. אחרי פעמיים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אומרת שזה ירד מתחת ל-7.5% זה יהיה סופי. אני לא מבין על מה הוויכוח, הרי זה לא משהו אידיאולוגי. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> זה לא עניין של אידיאולוגיה, זה עניין של - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אני מביא לך פה דוגמה מעכשיו איך חודש אחד זה ככה, חודש אחרי זה יורד וחודש אחר כך עולה חזרה. תתייעצו על זה? << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אני רק אגיד מה המשמעות של הצעד שאתם מבקשים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שאנחנו מבקשים זה דבר שאתם לא חשבתם עליו או שאתם חשבתם והחלטתם אחרת, וקשה לכם להסכים שיש לנו פה טענה טובה, קשה לכם להסכים עם זה. אם לא תסכימו אני אלך איתכם, אבל אני חושב שאתם עושים פה עוול. אתה מפסיק לו את דמי האבטלה בגלל שזה ירד מתחת ל-7.5%, אבל בחודש הבא זה עלה בחזרה. הינה, יש דוגמה מעכשיו. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אבל הרב גפני, מדינת ישראל כבר הייתה בתקופות של - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם לא רוצים שום הצעה שלנו? << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אנחנו רק נגיד מה המשמעויות של השינוי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אל תסבירו לי, אני לא יכול לתפוס את ההסברים שלכם, זה קשה לי. אם אתם לא מקבלים את זה אז בואו נמשיך הלאה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הרב גפני, אני חושב שהוויכוח פה הוא לא גדול. הרי מה בסך הכול אנחנו מבקשים? שברגע שיש בחודש אחד של הלמ"ס ירידה של מתחת ל-7.5% אנשים יודעים שהאבטלה הולכת להסתיים. מתי היא תסתיים? כשהלמ"ס יפרסמו בפעם הבאה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בדיוק. פשוט. אני לא מתווכח איתם, יש לי כל כך הרבה ויכוחים, שאני רוצה להוריד ויכוחים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל עם זה הם מסכימים. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, הם לא מסכימים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הם מסכימים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגיד לי, אתה מכיר משרד אוצר אחר, שאני לא מכיר? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הינה, בבקשה, תשמע אותו. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> הרב גפני, אם אחוז האבטלה יורד אז גם התביעות יורדות, ואז אין עוד דרישות תקציביות, זה נגמר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם מסכימים להצעה הזאת? << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אנחנו רק נגיד מה המשמעות של ההצעה לעשות שתי בדיקות עוקבות. זה אומר שה-30 יום גרייס שאנחנו נותנים, העוד 30 יום הארכה מהפרסום של הלמ"ס, לא יהיו ברגע שנעשה שתי בדיקות עוקבות. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה? אתה החלטת את זה הרגע. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יהיה, יהיה. תציג את זה אחרת. יהיו 30 יום, אבל הם יסתיימו ברגע שיתפרסם הדוח - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תעשו בדיקה עוקבת נוספת. אם אכן גם בבדיקה הבאה עדיין יש פחות מ-7.5% דמי אבטלה, הוא מפסיק לקבל את דמי האבטלה. אבל שתי בדיקות. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גפני, אבל אז הם מבטלים את הגרייס. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> בוא רגע נציג את הדברים בצורה שונה - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> קרן, תחשבי על זה - - - << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> - - - אבל יש גם פרסומים באמצע. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל בן אדם רגיל לא בודק פרסומים באמצע, בן אדם רגיל מקבל את זה כרעם ביום בהיר. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> מה יקרה אם יהיה 7.4 ואז 7.6 ואז 7.3 ואז 7.8? << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בואו נלך על שני דוחות וגרייס של 15 יום. זה דבר שנותן - - - << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אתה גם רוצה שני דוחות וגם עוד גרייס? << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הרי המטרה שלך היא לייצר ודאות לבן אדם. אף אחד לא יודע לחזות מה יהיה הפרסום - - - << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אבל שני דוחות הם גם ככה פרסום אחורה, אתה כבר יודע - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מסכים איתך, אבל את המידע הזה הבן אדם מקבל ביום מסוים. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אבל ההיערכות שלו לחזור לעבודה צריכה להיות כמה שיותר מהר, זה מה שהכי נכון גם לו וגם למשק. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל תני לו שבועיים להיערך, להבין באיזה מצב - - - << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אבל יש גבול - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קרן, אם אתם מתעקשים על זה שמספיקה בדיקה אחת אז מספיקה בדיקה אחת. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אני חושבת שאתם מחזיקים בחבל משני קצותיו. אומר שפיגלר שכולם רוצים לעבוד - - - << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איך הגעת לשפיגלר עכשיו? << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> הוא צריך להיערך למצוא עבודה, והוא יעשה את זה בכל זמן נתון כי הוא כל הזמן מחפש עבודה. אז איזה היערכות הוא צריך? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, אני חושב שאתם צריכים להסכים לזה, אבל אם אתם לא מסכימים אז נמשיך הלאה. אני חושב שבדיקה אקראית אחת זה לא מספיק. צריך בדיקה נוספת. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני חושב שמובטל לא ימתין עד שיפרסמו את הנתונים כדי לקבל החלטה. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אנחנו רוצים להשאיר את זה כמו בהסדר של החוק. אנחנו חושבים שכולם מחפשים עבודה כל הזמן. הפרסום של הלמ"ס הוא באיחור וגם יש להם עוד 30 יום, והם צריכים להיערך למצוא עבודה בזמן הזה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, הם כבר הסכימו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה הם הסכימו? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני אגיד לך. הם הסכימו לזה שאם יש בדיקה אחת שבה אנחנו מתחת ל-7.5% עדיין נותנים למובטלים הארכה של 30 יום, עד לפרסום הבדיקה השנייה. אם בבדיקה השנייה חזרנו אחורה, זה נמשך, ואם בבדיקה השנייה לא חזרנו אחורה, זה נעצר באותו רגע. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> ומה קורה אם אתה יורד ל-7.2 ואז עולה ל-7.6? זה לא הגיוני. אם אנחנו נעלה חזרה ל-10 או ל-12 אז אולי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איציק, קרן, אתם מקבלים את ההצעה של שלמה קרעי? << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> היינו רוצים להישאר בהצעה שלנו, היא גם הכי פשוטה תפעולית. אני גם מזכירה שהלמ"ס זה סקר, ואם עכשיו על נקודה לפה או לשם כל המשק ייכנס לעניינים של כן תעסוקה, לא תעסוקה, כן דמי אבטלה, לא דמי אבטלה... אני חושבת שאנחנו צריכים להישאר בהצעה שלנו, ואם תהיה קפיצה קיצונית אנחנו פה, אף אחד לא הולך לשום מקום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז אתם מתעקשים על מה שהצעתם? << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> (2) אחרי ההגדרה "התקופה הקובעת" יבוא: ""שיעור הבלתי מועסקים החודשי בתקופת הקורונה" – שיעור הבלתי מועסקים בתוספת אחוז הנעדרים זמנית מעבודה כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף הקורונה, מתוך כוח העבודה, לפי הפרסום החודשי בירחון סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה."; << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא בטוחה שפירטת הכול. יש כאן הערות שקיבלנו מהלמ"ס. אנחנו מדברים על מספר הבלתי מועסקים, בתוספת מספר המועסקים הנעדרים זמנית מהעבודה כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף הקורונה, מתוך כוח העבודה. צריך להבין ששני המספרים האלה מצורפים במונה, כאשר המכנה הוא כוח העבודה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> בסדר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם נמסר לנו מהשלכה המרכזית לסטטיסטיקה שבנוסף לבלתי מועסקים ולמועסקים שנעדרים זמנית מהעבודה כל השבוע, יש גם אנשים שפוטרו מהעבודה בקורונה אבל הם לא נמצאים בסקר כבלתי מועסקים כי הם לא מחפשים עבודה בשבוע שקדם - - - << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כמו צעירים מתחת לגיל 20. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אבל הם נגרעים גם מהמכנה. בנוסף, הנתונים מתייחסים מגיל 15 עד 64, כך שמראש זה מרחיב יותר. דבר שני, צריך לזכור שמי שלא מוגדר כמחפש עבודה נגרע גם מהמכנה, לא רק מהמונה, ולכן זה מתאזן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, אני לא חושבת שהם נגרעים מהמכנה. הם אמורים להימצא במכנה. אולי אפשר לשאול את הנציג של הלמ"ס. מדובר בקבוצה גדולה של כ-80,000. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אם הם לא מחפשי עבודה אז הם לא משויכים לכוח העבודה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> הם יוגדרו מחוץ לכוח העבודה, במיוחד צעירים מתחת לגיל 20. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, נשאל את מרק פלדמן מהלמ"ס. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> דיברנו על בלתי מועסקים, על מועסקים שנעדרים זמנית מהעבודה, והזכרנו עוד קבוצה, של כ-80,000, שפוטרו אבל לא חיפשו עבודה בשבוע שקדם לסקר, והם לא מופיעים כאן. השאלה אם הם לא נכללים גם בכוח העבודה? כי אם הם לא נמצאים גם במונה וגם לא במכנה אז זה מאוזן. אבל אם הם נמצאים במכנה אבל לא נמצאים במונה יש כאן הטעיה. << אורח >> מרק פלדמן: << אורח >> הקבוצה הזאת לא נמצאת בכוח העבודה. לפי החישוב של השיעור כפי שהוא מנוסח בחוק, הבלתי מועסקים והמועסקים שנעדרים זמנית מהעבודה כל השבוע שייכים לכוח העבודה, והקבוצה שפוטרו מהעובדה ולא מחפשים עבודה בחודש האחרון לא נמצאים בכוח העבודה. אם רוצים לחשב שיעורים אחרים, צריכים להוסיף אותם לכוח העבודה ואז לחשב. אבל בשלב הראשון הם לא נמצאים לא במונה ולא במכנה. אבל בקבוצה הזאת בהחלט יש גם אנשים שפוטרו ונפגעו מהקורונה, וזו כבר החלטה שלכם איך אתם רוצים להתייחס אליהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> קרן ומנכ"ל הביטוח הלאומי, בקבוצה הזו נופלים בין הכיסאות כ-400 איש בעלי רכב אשכול. הם לא שכירים והם לא עצמאים בגלל שיש להם רכב אשכול, ולפי חוק ביטוח לאומי משנת 72' הם לא זכאים לשום פיצוי. האנשים האלה לא קיבלו שקל עד היום. לא קיבלו שקל. בגלל שיש להם רכב, בהוראות הביטוח הלאומי משנת 72' הם נחשבים חצי שכירים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> וגם עוד 10,000 עצמאים שהפכו לשכירים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל פה זו ממש בעיה. אנשים שהייתה להם מלא עבודה לא קיבלו עד היום גרוש, ואני זועק את זעקתם, הם פנו אליי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> זאת לקונה משנות ה-70. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אני רוצה להצטרף לדבריו של חבר הכנסת מיקי לוי. הדבר הזה הוא מקדמת דנא, שאז רכב אשכול נחשב למשהו שהוא קיצוני ביותר. חושבים שעדיין צריך לקחת את התיירים עם קורקינטים לכל מיני אתרי תיירות במדינת ישראל. מדובר בכלי עבודה ממדרגה ראשונה כדי לדאוג לכך שתיירים יגיעו לכאן ויקבלו את המינימום שאנחנו היינו רוצים לקבל במקומות אחרים בעולם. אנחנו וגם שר העבודה והרווחה מתכוונים לטפל בנושא הזה. זה נמצא במסגרת צו סיווג מעסיקים. עוד פעם, זה רכב שנותן לתיירים את האפשרות לטייל בארץ בצורה סבירה. כרגע מי שיש לו רכב אשכול מוחרג מצו סיווג מעסיקים והוא לא זכאי לקבל דמי אבטלה כמו שלוש הקטגוריות האחרות, שזה מורי דרך, מרצים ואומנים. כלומר, הגם שמדובר במורי דרך, בגלל שיש להם רכב אשכול הם לא זכאים לקבל דמי אבטלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל מאיר, זה לא הגיוני. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אתה אומר לי? אני אומר את זה בקול רם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מציע לעשות? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> זה נמצא בצו סיווג מעסיקים ואני יודע ששר העבודה והרווחה אמור לטפל בזה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לטפל זה בסדר, אבל לאנשים יש מקרר ריק. שני בני הזוג פוטרו. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אתה צודק. אנחנו פנינו בנושא הזה חדשות לבקרים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני המנכ"ל, אני מה-זה מעריך את היושר שלך. תגיד לי מה לעשות, אני ועדת כספים. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אני כרגע מתמקד במה שסוכם בממשלה והובא לפתחה של הוועדה. הנושא של רכב אשכול נמצא במסגרת סמכות של שר הרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, במסגרת היכולת שלו להרחיב את צו סיווג מעסיקים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז אדוני המנכ"ל, מי פונה לשר, אתה או אני? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> זה נמצא על שולחנו, לא צריך לפנות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אנחנו מבקשים שתדבר עם השר היום ושיעדכן אותנו מה הוא מתכוון לעשות עם זה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> צריך לראות מה המשמעות התקציבית של הדבר הזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אין לזה משמעות תקציבית, זה לקונה לחלוטין. חבר'ה, משרד האוצר, זה לקונה לחלוטין, אין היגיון להחריג אותם, זה משהו משנות ה-70. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בצלאל, אני מציע שמאיר שפיגלר ידבר עם שר העבודה והרווחה ויעדכן אותנו. אם לא נראה פתרון נעשה את זה כאן. אבל זה משהו שצריך לעשות השר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אם הנושא הזה כבר עלה, יש שם עוד לקונה אחת, בנוגע למורי הדרך. מורי דרך, מעצם טיבה של העבודה, הם בחלקם שכירים ובחלקם עצמאים. כשהם עובדים תחת סוכני נסיעות ישראלים ועולים על אוטובוס ונותנים יום הדרכה הם מקבלים תלוש יומי והם שכירים, וכשהם עובדים מול סוכן בחו"ל או ישירות מול הקבוצה הם מוציאים חשבונית. כתוצאה מזה, למרות התיקונים שאמורים עכשיו להכליל אותם, חלק לא מבוטל מהם לא יוכל ליהנות מזה. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> למה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> כי הם חלקם שכירים וחלקם עצמאים. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> זה תלוי בצורה שבם הם מדווחים לביטוח הלאומי. אם הם מדווחים לביטוח הלאומי בתור מורי דרך, אנחנו נותנים להם את הזכאות לקבל דמי אבטלה. אם הם מגדירים את עצמם - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> גם על החלק שהם הוציאו חשבונית? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> עוד פעם, השאלה איך הם מדווחים לביטוח הלאומי. אם הוא מגדיר את עצמו מראש כעצמאי שלא נותן שירותים במסגרת הקטגוריה של מורי דרך, כמובן שאנחנו לא יכולים לתת לו, כי אין לנו אפשרות חוקית לעשות את זה. אבל אם הוא מציג את עצמו כמורה דרך ומעביר לביטוח לאומי את הדיווח על הבסיס הזה, הוא מקבל דמי אבטלה מלאים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מאוד מעריך את הכנות של מנכ"ל הביטוח הלאומי ואני מבקש שהוא ידווח לוועדה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרתי את זה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז שיירשם בפרוטוקול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא רק יירשם בפרוטוקול. אני אקבל את התשובה מהשר. אם יתברר שזה בידיים שלו והוא יכול לתקן את זה – מה טוב. אם לא, שיגיד לנו ונחפש דרך לפתור את זה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלמה, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שתי נקודות. אחת, לגבי מתמחים בלשכת עורכי הדין שדחו להם את המבחן פעם אחר פעם. על פי חוק, חודשיים לפני תאריך המבחן הם לא זכאים לדמי אבטלה. יש כ-2,500 איש כאלה. מאיר שפיגלר אמר שכאלו שלא קיבלו באפריל, מאי ויוני, ודחו להם שוב את המבחן ועכשיו הם לא זכאים גם ביולי ואוגוסט – שיגישו רטרואקטיבית על אפריל, מאי ויולי והם יקבלו. זה דבר שחשוב שהם ידעו אותו; שידעו שלא מגיע להם לחודשיים, אבל על שאר החודשים הם יכולים לבקש אחורה ולקבל. נקודה שנייה זה קבוצה שדיברנו עליה כמה פעמים, עצמאים שסגרו את העסק בחצי השנה שלפני הקורונה והפכו לשכירים. האנשים האלה שילמו ביטוח לאומי כל חייהם, כעצמאים וכשכירים, אבל אין להם תקופת אכשרה, כי הם עברו להיות שכירים בחצי השנה לפני הקורונה. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אבל הם לא שונים במובן הזה מאף שכיר שאין לו תקופת אכשרה. הביטוח הלאומי שהם שילמו לפני לא כלל את הרכיב של האבטלה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל הם גם לא זכאים למענק של עסק. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אין הבדל בינם לבין - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש הבדל, כי עצמאי רגיל מקבל מענק. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בטח שיש הבדל. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> עצמאי רגיל מקבל מענק סוציאלי, מובטל מקבל דמי אבטלה, אבל עצמאי - - - << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> לא, שכיר שאין לו תקופת אכשרה של חצי שנה לא מקבל. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> עצמאי מקבל מענק סוציאלי כשאין חלופה של דמי אבטלה. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> לא. עוד הפעם, יש תקופת אכשרה של חצי שנה. אם אני שכיר והתחלתי לעבוד חמישה חודשים לפני הקורונה ופוטרתי, אני לא מקבל, ואותו דבר עם עצמאים. זה לא משנה מה היית לפני. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל פה יש לו תקופת אכשרה משולמת של עשר שנים ו-15 שנה. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אסף, השאלה מה קורה אם זה ביחד. אם עבדת כשכיר חצי שנה, שלושה חודשים בחברה אחת ושלושה חודשים בחברה שנייה, אתה זכאי לדמי אבטלה, למרות שעברת. ופה הוא בעצם שואל מה קורה אם בתוך החצי שנה היית שלושה חודשים עצמאי ואז שלושה חודשים שכיר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, קרן, יותר מזה. הוא היה עצמאי עשר שנים, סגר את העסק שלו בדצמבר 2019 ועבר לעבוד כשכיר. הוא לא קיבל שקל, לא כעצמאי ולא כשכיר. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אבל חבר הכנסת קרעי, אין הבדל בין אם אני הייתי עצמאי עשר שנים - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אסף, אתה מדבר על קריטריונים והוא מדבר על אנשים. מדובר על אנשים שכל החיים עבדו והתפרנסו, ועכשיו בגלל הקורונה הם לא מסוגלים להתפרנס. הם לא מקבלים כלום. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אין להם אוכל בבית, זה אמיתי. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> הוא עבד עשר שנים לפני ובמקרה הוא יצא לאבטלה כי התחשק לו או הסתדר לו או אני לא יודע מה, ועכשיו הוא חזר - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, זה מצב אחר. פה אנשים עבדו כל חייהם. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> נניח אני הייתי עצמאי עשר שנים, החלטתי לסגור את העסק, נחתי קצת, התחלתי לעבוד - - - << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אבל אסף, פה יש רצף של תעסוקה. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> רגע. עבדתי עשר שנים כשכיר בחברה, התפטרתי, נחתי קצת, התחלתי לעבוד - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> התשובה צינית, אסף. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> גם לזה אין תקופת אכשרה וגם לזה אין תקופת אכשרה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, אבל במקרה שהבאתי כן יש רצף של עבודה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה צריך שישה חודשים בתוך 18 חודשים. אז לפי המצב שמתארים פה אותו אחד שעבד עשר שנים ועבר למקום אחר, יש לו זכאות. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> לא, אבל מה אם הוא ניצל את הזכאות שלו - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל פה מדובר על אחד שלא ניצל את הזכאות שלו. הוא היה עצמאי, סגר את העסק שלו, ויום למוחרת התחיל לעבוד. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אסף, זה לא סביר, אנשים עבדו כל חייהם ועכשיו אין להם לחם. זה בסך הכול 10,000 איש, אין יותר מזה, ביררנו את זה. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> יש נתונים? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש נתונים, יש לכם הערכות - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלמה, הוא מביא לך דוגמה שלא היה לו רצף, אבל אתה צודק, כי בפועל כן יש לו רצף תעסוקתי - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בדיוק, יש לו רצף של שנים אחורה. אני מקבל המון פניות כאלה. שתהיה תקופת אכשרה משולבת. העלינו את זה כמה פעמים כאן והם לא מצאו מנגנון מתאים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלמה, סיימת? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני רואה שמנכ"לית משרד האוצר כן בעניין. זאת סוגיה שדיברנו עליה, כולל אתה, אדוני היושב-ראש, בחודשים האחרונים. אנשים לא מקבלים שקל עכשיו, יושבים בבית בלי אבטלה ובלי מענק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קרן, יש לך פתרון לזה? << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> צריך לחשוב על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאיר, מה רצית להגיד? << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה שמנכ"ל הביטוח הלאומי יתייחס גם לשאלה שלי. אני לא שמעתי בסוף מה סיכמתם לגבי חישוב אחוז הבלתי מועסקים, אבל אי-הכללת צעירים עד גיל 20 זה עיוות מלאכותי של אחוז האבטלה, זה מקטין באופן מלאכותי את אחוז האבטלה. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> לא, לא, עד גיל 20 נחשב - - - << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, כי הם לא מחפשים עבודה בסקרים. אדוני, מגיל 15 נחשבים בכוח העבודה האזרחי, אבל בהגדרת מחפש עבודה או בלתי מועסק הם לא נחשבים, כי הם לא מחפשים עבודה בתקופה הזאת, הם מחפשים לחזור לעבודות הקודמות שלהם. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אז הם לא יהיו בכוח העבודה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסקר שעושה הלמ"ס הם לא נכללים. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אם מישהו מחפש עבודה אז הוא יוגדר כמחפש עבודה, ואם - - - << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל הם לא מחפשים עבודה, הרי אין עבודה עכשיו, מי יחפש עבודה? הם מחכים למקום העבודה שלהם. אז אתה גורע אותם מהמונה ומשאיר אותם במכנה. זה מקטין באופן מלאכותי את אחוזי האבטלה. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> לא, לא, מי שמחכה לחזור למקום העבודה שלו נמצא תחת ההגדרה של נעדר זמנית משוק העבודה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל כמה זמן? אם הוא יותר מחודש מחכה - - - << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> לא, לא, הגדרות של הלמ"ס מדברות על מי שהוא מפוטר, הנתון הרשמי, ולזה הוספנו עכשיו את הנתון של נעדר זמנית משוק העבודה בגלל קורונה. מי שלצורך העניין נמצא בחל"ת ומחכה לחזור למקום עבודתו, לא צריך - - - << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> חלק מאותם צעירים בגיל הזה, בואו נודה, לא - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי, תודה. מאיר, בבקשה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה מעוות את הנתונים, אדוני היושב-ראש. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> לא בהכרח - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, תודה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו לא יודעים מה הנתונים העדכניים של האבטלה. אולי כדאי לשאול את הלמ"ס מה הנתונים של חודש יולי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק רגע. מאיר, בבקשה. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> כבוד היושב-ראש, במצב הפוך, כאשר שכיר הפך להיות עצמאי ולא הצליח וסגר את העסק שלו – הוא זכאי לקבל דמי אבטלה במשך שנתיים אחורה על בסיס ההכנסות שהיו לו מתוקף היותו שכיר. זאת אומרת, מצב שתקף לגבי שכיר שהפך להיות עצמאי וחדל לעסוק כעצמאי, לא חל לגבי המצב ההפוך. אני פשוט מעדכן אותך שאלה פני הדברים נכון לעכשיו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נכון, ולכן דיברתי על עצמאים שהפכו לשכירים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה התשובה לעצמאים שהפכו להיות שכירים? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אין פתרון, אנחנו לא יכולים לתת להם כרגע דמי אבטלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איך פותרים את זה? בתיקון חקיקה? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> רק בחוק. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אם כבר אז כמענק לעצמאי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שיהיה מענק לעצמאי, זה גם בסדר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> או שלאדם כזה לא תהיה צורך בתקופת אכשרה. זאת בעצם הבקשה. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אני חושבת שזה יהיה מאוד מורכב לתת דמי אבטלה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קרן, אז שאדם כזה לא יצטרך תקופת אכשרה. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אנחנו צריכים לבחון את זה, זאת סוגיה מורכבת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קרן, לא יכול להיות שיש בתקופה הזאת קבוצת אנשים שאנחנו אומרים שהרמנו ידיים ואנחנו לא יכולים לעזור להם. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> לא, לא, אני אומרת שנחשוב על פתרון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם הקבוצה הזאת – והיא בלבד – לא תצטרך את תקופת האכשרה אז הם כן יוכלו לקבל. למה אי אפשר להחריג אותם? << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> כי אז זאת כבר לא קבוצה קטנה, זה פתח ל... אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מגדרים את זה כדי לתת מענה בדיוק לאוכלוסייה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> במשרד האוצר קוראים לזה השלכת רוחב. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> לא, זה לא השלכת רוחב. פשוט ברגע שאתה פותח את תקופת האכשרה אתה לא - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אבל אי אפשר להרים ידיים. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אני לא מרימה ידיים, אני רק אומרת שאנחנו צריכים לדון על פתרון לזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אז אני רוצה תשובה על זה. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> בסדר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> היושב-ראש, יש לי שאלה. אם אני מבין נכון, הרציונל של תקופת האכשרה הוא רציונל ביטוחי. אתה עושה ביטוח ויש לך איזושהי תקופת אכשרה. אבל פה אנחנו בעצם עוברים לעולם אחר; כל דמי האבטלה שאנחנו נותנים עכשיו הם לא תחת הרציונל הביטוחי, הרציונל של אדם פרטי שקנה את הביטוח מול הביטוח הלאומי, אלא המדינה כמדינה מבינה שיש משבר והיא נותנת כסף לאזרחיה דרך מנגנונים של הביטוח הלאומי. אגב, מאותה סיבה נתנו גם לעצמאים למרות שתשלום הביטוח הלאומי שלהם לא כולל את הרכיב הביטוחי של דמי אבטלה. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> גם הרחבנו את הכיסוי הביטוחי, ובנוסף, לעצמאים עשינו את מה שאתה אומר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> לכן יכול להיות שהפתרון בשבילם הוא דרך העצמאים. אין להם את הרכיב של תקופת אכשרה, אז לתת להם מענק כאילו הם עצמאים גם עכשיו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה שאני הולך להגיד מתחבר לתקופת האכשרה ומתחבר גם למה שחבר הכנסת קושניר הזכיר. 7,000 איש עלו מספטמבר 2019. מ-2019 ועד היום עלו 33,247 עולים. אותם 7,000 איש, שזה 6,200 בתי אב, סל הקליטה שלהם נגמר. הם יהיו זכאים לתוספות ממשרד הקליטה, דמי מחיה, אבל - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איך זה קשור לדמי אבטלה? << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תכף אני אגיד. הם יקבלו איזושהי תוספת, אבל למעשה החל מינואר הם כבר לא יקבלו שום דבר – לא אבטלה, לא מחיה, לא הבטחת הכנסה. לא הייתה להם יכולת לצבור את תקופת האכשרה. מדובר על 6,200 בתי אב, בפריסה מגיל 18 עד גיל 70. לחלקם תהיה קצבת זקנה. אני מבקש לבחון את תקופת האכשרה לאותם עולים, שמינואר 2021 לא יוכלו לקבל תמיכה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתם עונים לו? << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> צריך לבחון את הסוגיה. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני העליתי מכתב לשר האוצר וחשוב להעלות את זה גם פה. זאת אוכלוסייה שנופלת בין הכיסאות ולא מקבלת שום תמיכה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא לא קרא את המכתב שלך, הוא עסוק במכתבים קודמים. תבחנו את העניין הזה בבקשה. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מדבר על ביטול תקופת האכשרה לקבוצה מאוד ספציפית של אנשים, כי לא היה להם שום סיכוי לצבור תקופה כזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז אתה מגיש את זה כהסתייגות? << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ההסתייגות כבר אצלכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לדבר לגבי אדם שעבד חמישה חודשים, היה בחופשת מחלה חודש וחצי, ואז פרצה הקורונה. מה קורה איתו? הוא מקבל את האבטלה למרות שמתוך השישה חודשים הוא היה חודש וחצי בחופשת מחלה? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> בתקופת האכשרה נכללים גם ימי המחלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אז אין בעיה. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> השאלה אם הוא היה חולה או היה בסגר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היה חולה. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אז הוא נכלל. זה חלק בלתי נפרד מדיני העבודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם הוא היה בסגר? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אז לא. לפחות למיטב ידיעתנו. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> מה זה סגר? באיזה מצב משפטי הוא נמצא? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> הכוונה היא לבידוד. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> בידוד זה כמו מחלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם הוא היה בסגר ולא בבידוד? << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אם הוא היה בסגר אז או הוא שפוטר או שהוא בחל"ת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אני מתכוון לסגר על עיר מסוימת, על אזור מוגבל. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> מי שילם על היום הזה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוציאו אותם לחופשה ללא תשלום. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> תכף נדבר על חופשה ללא תשלום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דבר שני, כאלו שאמרו להם שהם מפוטרים. אני מדבר על מקרים שהגיעו אלינו, במיוחד מאזורים חרדיים או מאזורים ערביים. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אם הוא מפוטר אז הוא מקבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבעיה שלו הייתה שהסגר נפל לו בדיוק בתוך ששת החודשים האלה. זה ייכלל לו? << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> לא. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> ומה הוא עשה לפני חצי השנה הזאת? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא עבד לפני זה. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> זה לא חצי שנה לפני זה, זה חצי שנה מתוך 18 החודשים שלפני זה. אם הוא לא עבד חצי שנה בתוך 18 החודשים שלפני והוא פוטר בקורונה, אז אין תקופת אכשרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל בידוד כן נחשב לו? << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> תקופת אכשרה הייתה 12 חודשים והיא קוצרה לשישה חודשים. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל למי היא לא קוצרה? יש אוכלוסייה אחת שלא קיצרתם לה את תקופת האכשרה – החיילים המשוחררים. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> נכון. כי אתה - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, תן לי לסיים את השאלה. לפי החוק שישה חודשים מתוך השירות מוכרים לתקופת האכשרה. זאת אומרת, אם אתה משליך את אותו קיצור לכלל האוכלוסייה בישראל, גם החיילים המשוחררים צריכים להיות באוכלוסייה הזאת. וזה שאתם לא עושים את זה זה לא הוגן בעיניי. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אבל זה היה בתקופה של 12 חודשי אכשרה. ברגע שהורדנו את התקופה לשישה חודשים אכשרה, היה דיון על העניין הזה, ושם הוחלט מה שהוחלט. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> דיונים איפה? << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> היו על זה כמה דיונים בוועדת העבודה, בממשלה. אני מזכיר שאתם תדונו היום בשחרור כספי פיקדון חיילים משוחררים. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תעצור, אני לא רוצה שתערב את זה בזה. כסף שנמצא בפיקדון של החיילים זה כסף של החיילים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא, לא, הוא גרר אותך עכשיו. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא רוצה להיגרר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אל תיגרר. יהיה סעיף שנדבר על זה. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> לחיילים בודדים ניתן מענה. אתם רוצים לתת עכשיו לכל החיילים המשוחררים דמי אבטלה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אסף, אני לא אמרתי לכם לענות, אז אל תענה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, אני לא יודע להבדיל בין חייל שהשתחרר לפני דקה לבין חייל שהשתחרר לפני שנה והצליח לצבור תקופת אכשרה כי הוא עבד. החייל ששירת בצה"ל, לא הייתה לו הזדמנות לצבור תקופת אכשרה. ולכן אנחנו כמדינה כן צריכים לתת לזה פתרון. אם קיצרת לכולם אז אנא ממך תקצר גם לחיילים. הם שלוש שנים שירתו אותך ואין שום סיבה שלא תעשה את זה. אתה עכשיו דופק אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היועצת המשפטית, בבקשה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה להזכיר פה לגבי התיקון שנעשה בוועדת העבודה. בתקנות שעת החירום גם שירות המילואים וגם השירות הסדיר לא הובאו בחשבון בתקופת האכשרה לעניין ההוראות המיוחדות של תקופת הקורונה. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אבל שירות המילואים תוקן. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> זאת הייתה טעות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> במסגרת התיקון של 216 היה תיקון לגבי שירות מילואים בלבד, לא לגבי שירות סדיר. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה? תסבירו לי איזה הזדמנות הייתה להם לצבור תקופת אכשרה? איפה הם יכלו לעשות את זה? << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> לא צריך לצעוק. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא היה בצבא, אני לא מבין את ההיגיון של זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אלכס, מספיק. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אני לא מבין את ההיגיון פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תכף תשמע. אומרת היועצת המשפטית שזה תוקן לגבי שירות מילואים אבל לא תוקן לגבי שירות סדיר. למה? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> כי מלכתחילה לא התכוונו לכלול את אלה שהיו בשירות מילואים, זאת הייתה טעות בנוסח והיא תוקנה במסגרת התיקון שהיה. יש הבדל בין מישהו שעושה שירות מילואים לבין חייל סדיר. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אין הכוונה לתת לכל חייל בשירות סדיר דמי אבטלה ברגע שהוא משתחרר. לחייל בשירות סדיר יש תנאים, ואמרתם שאתם רוצים עוד מעט לדבר על פיקדון - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא אמרנו את זה. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אין כוונה להכיר ב - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, הטענה שלך היא טענה. אפשר להקריא הלאה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> כאן יש תיקון שלא מופיע בנוסח, שמנכ"ל הביטוח הלאומי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, רגע, רגע, חשבתי שאתם נורמליים. איפה אנחנו נמצאים? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> סעיף קטן (ב). זה תיקון שמופיע מולכם. הוא לא היה בהצעת החוק שפורסמה. אנחנו הסכמנו לתיקון הזה, ולכן אני מקריאה אותו: בסעיף 179ד, בסעיף קטן (ב), אחרי "שזכאי לדמי אבטלה לפי סעיף זה" יבוא "סעיף 171 או סעיף 171א". הסעיף הזה מדבר על מי שבמהלך התקופה הקובעת חלפו לו 12 חודשים, ובעצם כאשר חולפים 12 חודשים הוא צריך להגיש תביעה חדשה שוב וצריכים לבדוק שוב את כל תנאי הזכאות שלו. המשמעות של התיקון היא שעכשיו הוא לא יצטרך להגיש את זה. זאת הקלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אני רוצה לברך את מנכ"ל הביטוח הלאומי על ההקלה הזאת. זה סתם בירוקרטיה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> וגם את משרד האוצר, שהסכים לתיקון. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> גם את משרד האוצר, שהסכים לתיקון. זה היה בצוותא חדא, בעצה אחת. הרעיון הוא פשוט לבער ככל שניתן את הבירוקרטיה שלא לצורך ואת הטרחה. זה אומר שהחודש השוטף שבו הוא הגיש את התביעה פלוס 11 חודשים, לעניין החוק לא יהיו רלוונטיים למהלך כל התקופה עד יוני 2021. זאת אומרת שהם לא יצטרכו להגיש תביעה חדשה ולא יצטרכו לעבור את הבדיקות שכרוכות בקבלת אישור לקבל דמי אבטלה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עורכת דין טלי ארפי הקריאה את הנוסח, אבל אנחנו הצענו נוסח אחר, שהמטרה שלו הייתה להבהיר שמדובר באנשים שעדיין יש להם זכאות וכרגע הסתיימו להם 12 החודשים האלה, ולא כאלה שזה חלף להם מזמן. אני לא יודעת למה לא קראתם את הנוסח החלופי שהצענו. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> תגידי מה היה הנוסח החלופי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "בסעיף 179ד האמור בסעיף קטן (ב) יסומן "(1)", ואחריו יבוא: '(2) הוראות פסקה (1) יחול גם על מבוטח הזכאי לדמי אבטלה לפי סעיף 171 או לפי סעיף 171א ש-12 חודשים מהתאריך הקובע שנקבע לגביו הסתיימו במהלך התקופה הקובעת'". << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> הנוסח מקובל עלינו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> (ג) בסעיף 179ה(1), אחרי "30 ימים לפחות" יבוא "ולעניין התקופה שמיום כ"ג בתמוז התש"ף (15 ביולי 2020) ועד תום התקופה הקובעת – 14 ימים לפחות"; זה מתייחס לתקופת החל"ת. היום, כולל בתיקון האחרון, רק מי שיצא לחופשה ללא תשלום לתקופה רציפה של לפחות 30 יום יהיה זכאי לדמי אבטלה, וכאן אנחנו משנים את זה ל-14 ימים לפחות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> ולמה זה חל רק מיוני 2020 ולא מתחילת התקופה? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> זה מ-15 ביולי. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> כי בשבילם כבר עברו 30 יום ממזמן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> לא, זה לא מדויק. כשאני הייתי שר התחבורה היו נהגים שיצאו לחל"ת כי התחבורה הציבורית רודדה, וכשהחזרנו אותה הנהגים חזרו, אבל הם הפסידו את החל"ת שלהם. זה יצר קושי, הרבה נהגים לא הסכימו לחזור. הם בעצם יצאו לחל"ת כשהתחיל המשבר ודיללנו תחבורה ציבורית. כשהחזרנו את התחבורה הציבורית הם חזרו לעבודה ובעצם הם לא קיבלו שום דבר על הימים שהיו בחל"ת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה תשובה למה שאומר שר התחבורה לשעבר. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אנחנו מדברים על תקופה רציפה ולא על תקופה של - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אני מדבר על תקופה רציפה. הם היו, נניח, 20 יום בחל"ת ואחר כך חזרו לעבודה. פראיירים או אנשים בעלי אחריות? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> הם יצאו שוב לחל"ת? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> לא. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אז אם הם לא יצאו שוב לחל"ת - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אז הם הפסידו על 20 הימים האלה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> כי הם לא היו בחל"ת 30 יום לפחות. אבל אם עכשיו הם יצאו ל-14 יום רצופים - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אני שואל, אם הרציונל הזה נכון עכשיו, אז למה לא להחיל אותו מתחילת המשבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאיר, בבקשה. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> קודם כול, לפני יותר מארבעה חודשים הביטוח הלאומי ביקש בדיוק את מה שאמרת, אבל צערי הרב זה לא הסתייע בידינו. לפחות כעת זה מופחת ממינימום של 30 למינימום של 14 יום, וזה בוודאי הרבה יותר מהמצב שהיה קיים. אני מקווה מאוד שזה יסייע בחזרת - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בצלאל שואל למה זה לא רטרואקטיבי. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> מכיוון שזה לא עומד כרגע על הפרק. אבל זה יסייע מאוד בחזרת עובדים לשוק העבודה, גם אם בצורה חלקית. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> יש לזה יתרונות וחסרונות. אנחנו שלמים עם המהלך ולכן גם מציעים אותו פה, אבל זה גם יכול לגרום ליותר הוצאה לחל"ת. יש כאן גמישות למעסיק שיש בה יתרונות וחסרונות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> האלטרנטיבה של הגמישות הזאת היא שהוא יישאר בחל"ת, הרי נהגי אוטובוסים לא הסכימו לחזור. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> או שהוא יישאר בעבודה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> לא. נהגים לא הסכימו לחזור כי הם חיכו את ה-30 יום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> (ד) אחרי סעיף 179ו יבוא: "הוראות מיוחדות לעניין חישוב דמי האבטלה 179ז. (א) לעניין חישוב דמי אבטלה והפחתת שיעור ותקופת התשלום במקרים מיוחדים בעד דמי אבטלה לתקופה שמיום כ"ג בתמוז התש"ף (15 ביולי 2020) ועד תום התקופה הקובעת – (1) יקראו את סעיף 167 כך שבמקום סעיף קטן (ב) יראו כאילו נאמר: "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סכום דמי האבטלה ליום לא יעלה על סכום השווה לשכר הממוצע מחולק ב-25."; (2) סעיף 171א לא ייקרא; (3) יקראו את סעיף 176א(ז) כך שבמקום "167(ב)(2)" יבוא "167(ב)"; << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה אומר? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> זה לעניין החישוב של דמי האבטלה. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> בנוסח הנוכחי של דמי האבטלה, לאחר 126 ימים יש הפחתה, ופה אנחנו מבטלים את זה לעד תום התקופה הקובעת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מבטלים את ההפחתה, כלומר זאת הוראה מקילה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> יש בחוק הביטוח הלאומי הבחנה בין שתי תקופות. בתקופה הראשונה הם זכאים לסכום מסוים, ואחרי 126 יום הם זכאים לסכום אחר. בתקופה הקובעת המוצעת כאן אנחנו מציעים לבטל את המגבלה הזאת. כך שמדובר בהקלה. (4) יקראו את לוח ז' כך שבטור א', בכותרת, אחרי "28 שנים" יבוא "או מי שיש עמו ילד שלו" ובטור ב', בכותרת, אחרי "28 שנים" יבוא "למעט מי שיש עמו ילד שלו"." << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חייב להבין איך קיבלתם את ההחלטה הזאת. מה הקשר לילד? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> שר האוצר אמר פה - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בצלאל, מה הקשר לילד? << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה הגיל הזה 28? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> היום יש - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מכיר את המצב היום. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אבל יש פה חברי כנסת שלא מכירים, אני מסבירה להם. היום לפי החוק יש הבחנה מבחינת סכום דמי האבטלה בין מי שטרם הגיע לגיל 28 לבין מי שמעל גיל 28. ההצעה היא לבטל את ההבחנה הזאת לגבי מי שהוא בן 28 ויש לו ילד. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> מתוך הבנה שהגם שהוא בגיל צעיר, הוא עדיין צריך לפרנס משפחה. אגב, זה תואם הוראות אחרות בתוך הפרק שמתייחסות - - - << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> היושב-ראש, אני רוצה לשאול שאלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר_המשך >> הם בדיון פרטי. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להבין מה השיקול בקבלת ההחלטה לגבי הילד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל היא שואלת שאלה. אני מבקש להקשיב. הילה, בבקשה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> קרן, רציתי לשאול מה האוצר חושב על התוכנית שהציג היום שר הכלכלה לגבי אנשים שיצאו לחל"ת – שבמקום שהם יצאו לחל"ת הם יחזרו, יקבלו חצי, והמדינה תשלים את החצי. כך את משאירה אותם במקומות העבודה שלהם ועוזרת למשק להמשיך להתגלגל. רציתי לדעת מה אתם חושבים על זה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל הייתי באמצע דיון אחר לגמרי. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אז תחזור לזה אחר כך, אני מצטערת. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> קודם כול, לא קראתי עדיין את ההצעה שלו, אבל אני מניחה שהוא מדבר על משהו שדומה למודל הגרמני. המודל הגרמני שווה דיון מעמיק יותר על יתרונותיו וחסרונותיו. לכל מודל יש את היתרונות ואת החסרונות שלו. בגדול, המודל שלנו, כולל התיקון שעשינו כאן שנותן יותר גמישות באמצעות שבועיים חל"ת, אומר למעסיקים שבתוך האקורדיון הזה שאנחנו עושים, העובדים הם עלינו, על המדינה, ואתם, המעסיקים, צריכים לסגור ולפתוח בהתאם לבעיית הקורונה. המודל הגרמני אומר שכולם ממשיכים לעבוד והמדינה מסבסדת את השכר. קודם כול, יהיו לזה עלויות יותר גבוהות. בנוסף, קחי לדוגמה את אולמות האירועים: מצב שבו כל העובדים יישארו שם והמדינה תממן 50% מהעלות שלהם – עדיין העסק יפסיד במצב כזה. כך שלגבי עסקים שנסגרים או עסקים עם הפסד מאוד משמעותי, המודל שלנו הרבה יותר טוב להם. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אולי זה צריך להיות מודל מותאם. לגבי אולמות האירועים אני מסכימה איתך, אבל לגבי מסעדות – שנפתחות, נסגרות, פועלות בצמצום וכן הלאה – ולגבי עוד ענפים כאלו זה יותר רלוונטי. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> יש גם את הצד התפעולי. אבל גם אם הצד התפעולי היה פתור, לאו דווקא היינו הולכים עליו, כי הרעיון עצמו - - - << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אבל תקציבית זה עדיף לכם, לא? << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> לאו דווקא, תלוי כמה. אופן הדיווחים היום במערכות המחשוב – איך מדווחים על מועסקים – שונה אצלנו מהעולם. רשות המיסים מקבלת פעם בחצי שנה, כלומר פעמיים בשנה, ניתוח שמי על המועסקים. אז המחשבה שנצטרך לקחת מביטוח לאומי את הנתונים, להעביר את זה לרשות המיסים וכן הלאה... זאת אומרת שגם מבחינה תפעולית זה כבר אירוע מסוג אחר, כי הדיווחים לרשות המיסים פר עובד הם באגרגטים ופעם בחצי שנה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אבל יש חשיבות ממש גדולה לניסיון להשאיר - - - << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אבל ברגע שאת נכנסת להבחנות בין ענף כזה לבין ענף אחר זה כבר מודל לא פשוט. אנחנו מדברים פה הרבה על החשיבות המאוד גדולה שהכסף יעבור ויעבור מהר, אבל במודל הזה הכסף לא עובר מהר בכלל. יכול להיות שבגרמניה שיטת הדיווח היא שונה, אבל - - - << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אבל אתם בוחנים את זה? בחנתם את זה? << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אנחנו מכירים את המודל הזה, אבל חשבנו על מודל אחר של חל"ת. אנחנו כן חושבים על עוד מודלים של לתמרץ לחזור אחרי חל"ת. אבל לא לסבסד באופן גורף מההתחלה את השכר לכל המועסקים. לכל מודל יש יתרונות וחסרונות. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> חשוב להגיד שהמודל הגרמני מיושם רק בגרמניה, לא בשום מקום אחר בעולם. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם בדרך כלל טובים במה שהם עושים. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אבל הציע אותו בבוקר שר הכלכלה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << מנהל >> (היו"ר אחמד טיבי, 12:00) << מנהל >> << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חברים, תודה רבה. אני רוצה לתת הערה ליועצת המשפטית. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, היינו באמצע דיון על הגבלת הגיל. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא להקשיב ליועצת המשפטית. בבקשה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לפני שנחזור לדיון המהותי, יש לי הערת נוסח. קודם דיברנו על התיקון בסעיף 179ד. עורך דין שלומי מור מהביטוח הלאומי ביקש להוסיף עוד כמה מילים שיבהירו שאנשים שקיבלו דמי אבטלה בתקופה הקובעת - - - << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> לא שמעתי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> קיבלנו הערה לגבי אותו סעיף שקראנו. אנחנו אמרנו: "12 חודשים מהתאריך הקובע שנקבע לגביו הסתיימו במהלך התקופה הקובעת", והוא ביקש להוסיף : "וששולמו לו דמי אבטלה בתקופה הקובעת". זה עוד הבהרה לכך שאנחנו מדברים על מישהו שהזכאות שלו הסתיימה עכשיו ורק החריגה של 12 החודשים היא זאת שמעכבת אותו. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> מקובל עלינו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קושניר, בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לגבי הגבלת הגיל ל-28, אני לא מצליח להבין מה ההבדל בין מישהו שהוא בן 29 ואין לו ילדים לבין מישהו שהוא בן 27 ואין לו ילדים. למה זה מקבל 20% יותר וההוא מקבל 20% פחות? הרי אנחנו לא נמצאים במצב רגיל. אני יכול להבין במצב העניינים הרגיל למה צעירים מקבלים פחות – כי יש להם הזדמנות הרבה יותר גדולה לחזור לשוק העבודה, ואנחנו כמדינה רוצים לייצר להם תמריץ. אבל אנחנו לא במצב העניינים הרגיל, ולכן אני לא מבין למה יש הפליה. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> בוא נעשה קצת סדר באירוע. יש הרבה מספרים והרבה דברים שרצים מסביב, יש איזו דרמה מאוד גדולה, אבל צריך לעשות קצת סדר. קודם כול, היום יש למעלה מ-50,000 משרות פנויות במשק. שיעור האבטלה, גם אם אתה סופר את אלה שכאילו לא מחפשים, לא משנה מאיזו סיבה, הוא עדיין מתחת ל-12%. כך שהמצב הוא לא קטסטרופלי. הוא אומנם לא טוב, אנחנו גם יכולים להיכנס לעוד משבר, אנחנו רק בדרך החוצה, ייקח עוד זמן, אבל צריך לשים את הדברים בפרופורציות, כי בסופו של דבר אתה פועל מתוך מגבלת משאבים מסוימת. ובנוסף, על אף דברים שנאמרו כאן, דמי אבטלה הם תמריץ שלילי. כך שיש כאן איזשהו רציונל. ככל שאדם יותר צעיר, בדרך כלל הוא גם מרוויח משכורת יותר נמוכה, כמו שראינו גם במשבר הזה, ואז, ככל שאתה נותן לו דמי אבטלה יותר גבוהים הפער שיש לו לכסות הוא מאוד קטן; מספיקה לו איזושהי עבודה זמנית קצרה כדי לכסות את הפער. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> וכשנולד לו ילד פתאום הדברים משתנים? << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> יש הבדל כשיש ילד - - - << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אני רוצה להוסיף ולומר שהמחקרים מראים שבתחילת תקופת העבודה בחיים הבוגרים, אם תהיה שנה שבה לא יעבדו זה יכול להשפיע על הדור הזה לכל החיים קדימה. אז אני מבינה שזה קשה לחיילים ולאנשים הצעירים, אבל אנחנו חייבים להשאיר תמריץ דווקא לדור הצעיר לא להיות יותר מדי זמן באבטלה. וזה לא אפס או אחד, זה לא שאין עבודה במשק. יש עבודה במשק, אבל צריך להתאמץ יותר. מי שיש לו ילד – כאן יש כבר איזון קצת שונה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה? << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אפשר גם לרדת מזה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להבין משהו. אתם לוקחים פה שתי אוכלוסיות, כולם צעירים, למשל סטודנטים שעבדו חצאי משרות – אין להם עדיין ילדים, אבל הם צריכים לשלם שכירות, הם צריכים לשלם לימודים, הם צריכים - - - << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> נתנו 100 מיליון שקל לסטודנטים. הסטודנטים קיבלו מענה של 100 מיליון שקל - - - << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> איזה מענה? << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> במה מתבטא המענה הזה? << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> מלגות רבות. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> עזוב מלגות, הם עכשיו צריכים לעבוד. כרגע אתם לוקחים את הסטודנטים ואת החיילים ואתם מחליטים שהם מחוץ לתמונת הסיוע. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> לא נכון - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בטח שכן. איך החיילים בתוך הסיוע? בוא תסביר. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> לתת באופן גורף לכל החיילים המשוחררים דמי אבטלה - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא באופן גורף. למי שעובד אל תיתן. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> ברור שלא, כי הוא עובד. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז מי שלא עובד, תיתן לו. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אבל גם חייל שהרגע השתחרר מהצבא לא עובד. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ברור. אבל לאותו בן אדם לא הייתה שום הזדמנות לצבור תקופת אכשרה. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אבל אני אומר לך שיש 50,000 משרות במשק. דווקא במשרות לואו-טק אין בעיה למצוא עבודה. << מנהל >> (היו"ר משה גפני, 12:05) << מנהל >> << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, הם החליטו שסטודנטים, צעירים וחיילים מחוץ לגבולות הסיוע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז תגיש הסתייגות ונצביע על זה במליאה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מה שאני עושה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אני לא מקריאה מהנוסח של הוועדה, משום שאין הסכמה. אני מקריאה מהנוסח שלנו. (ב) פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי שיעור הבלתי מועסקים פחת מ-10% אך לא פחת מ-7.5%, יעמדו דמי האבטלה למי שזכאי לדמי אבטלה לפי סימן זה החל מ-30 ימים שלאחר הפרסום ועד תום התקופה הקובעת על 90%. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כמה אחוזים? אצלנו עדיין כתוב 75%? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> נכון, יש פה הקלה. שר האוצר קבע 90% במקום 75%. יש פה הקלה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מ-75% זה הפך להיות 90%. זאת הטבה, מקטינים את ההפחתה. אבל אני רציתי לשאול האם אנחנו מדברים על "90% מהסכום ערב הודעת הלשכה" או "משיעורם". השאלה היא מה ירד ל-90%? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> משיעורם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> האם אנחנו ניקח את השיעור, נעשה את כל החישובים לפי לוח ז' וכו', נעשה 90% מהשיעור, כלומר 90% מה-7.5? או 90% מהסכום? כלומר, מה שקיבלת קודם, מפחיתים לך את זה ב-10%? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> מהשיעור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לכן אנחנו מציעים את המונח "סכומם". כי הוא יקבל 10% פחות ממה שהוא קיבל קודם. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אנחנו רוצים להיצמד לנוסח של החוק, שמדבר על שיעור דמי הביטוח ולא על סכום. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני רוצה להגיד משהו לפני הסעיף הבא. אני הגשתי הצעת חוק בנושא של ה-30% הורדה מדמי אבטלה לאנשים שיוצאים להכשרות מקצועיות, כי זה באמת היה אבסורד שמי שכבר גילה את הרצון לצאת ולעשות הכשרה מקצועית, קיזזו לו. אני שמחה שאסף והצוות של האוצר והביטוח הלאומי גילו תושייה וביטלו את זה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יישר כוח, תודה רבה. אבל מה שהיא אומרת זה לא גורף, זה רק מקומי. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אני רוצה להקריא את הסעיף - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רגע, אנחנו בכל זאת מבקשים שזה יהיה יותר ברור, כדי שאנשים ידעו מה הם מקבלים ולא יתחילו לעשות איזשהם משחקים עם השיעורים. כי יש לנו שיעורים פה בהרבה מאוד מקומות. בלוח ז' יש שיעורים – האם גם שם מפחיתים 90%? ואפשר להפחית גם בשיעור הזה, גם בשיעור ההוא וכו', ואז ההפחה יכולה להיות הרבה יותר גדולה. לכן אנחנו מבקשים, כמו שגם ביקש עורך דין שלומי מור מהביטוח הלאומי - - - << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אני עונה שחוק הביטוח הלאומי כפי שהוא קבוע היום מדבר במינוחים של "שיעור", ואנחנו רוצים להיצמד למונחים שקבועים היום בחוק, ולא - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז אולי נגיד "יהיה זכאי לדמי אבטלה בשיעור 90% מדמי האבטלה ששולמו לו ערב הודעת..."? בלי להגיד לא "שיעור" ולא "סכום". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, קיבלנו את מה שמציעה היועצת המשפטית. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> לא, אנחנו לא. אנחנו רוצים להיצמד למונחים הקבועים היום בחוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה המונחים הקבועים בחוק? מאיר, בבקשה. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אני מקווה שאני מבין טוב. אני מבין שאם מישהו היה זכאי לקבל 5,000 שקל דמי אבטלה, אז הוא יהיה אמור לקבל 4,500. את זה אנחנו נכניס לתוך המערכת מבחינת הסכום שהוא זכאי לקבל בתור דמי אבטלה. זה מה שאנחנו נעשה. אני מקווה שזה לא מסורבל ולא מורכב יותר מזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעה, זה בסדר מה שהוא אומר? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אדוני, אני מציעה שאתה תיתן לנו לנסח - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה אבטלה הוא מקבל עד גיל 28? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> יש בחוק מראש קביעה שמגיל 20 עד 28 מקבלים במקסימום 20% פחות ממי שמעל גיל 28. מבחינת הרמה המינימלית הוא מתחיל מ-31% ולא 42% - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל ביטלנו את זה. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> לא, זה נותר על כנו. הם רק אמרו שלגבי משפחה עם ילד הם לא ישנו את ההפחתה מתחת לגיל 28, וייתנו לו בדיוק את מה שיש למישהו מעל גיל 28, כפי שגם אמר שר האוצר בישיבה הקודמת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המציאות היא שאם יש לו ילד, אז גם אם הוא מתחת לגיל 28 זה יהיה אותו דבר, הוא יהיה כמו מי שמעל גיל 28. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> נכון. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אדוני, אני מציעה שתסמיכו אותנו למצוא נוסח - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעה, מה את מציעה? מתחיל להימאס עליי העניין הזה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> לא, אדוני - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא רוצה לשמוע, די, מספיק. אני לקחתי בחשבון שזה ייקח הרבה פחות זמן, וגם עומד לנו עכשיו חוק המענקים - - - << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אני רק מציעה שתיתן לי וליועצת המשפטית של הוועדה למצוא את הנוסח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מקובל עליי, תנסחו ביחד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל אדוני, אני רוצה להזכיר עוד עניין אחד. בסעיף הזה אנחנו מדברים מצב שבו מספר הבלתי מועסקים החודשי ירד מ-10% ועדיין הוא מעל ל-7.5%. זאת אומרת שגם פה יש את הבעיה שמרגע שאנחנו נוגעים ב-7.5% ההפחתה הזאת נמשכת, גם אם אחר כך שיעור הבלתי מועסקים עולה - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא שמענו כלום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז שיקשיבו, שלא יפריעו. נעה, תגידי עוד הפעם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רציתי להזכיר שכל הסעיף הזה חל כשמספר הבלתי מועסקים החודשי בתקופת הקורונה פוחת מ-10% ולא פוחת מ-7.5%. זאת אומרת, ברגע שאנחנו מגיעים לפחות מ-10% בלתי מועסקים חודשי בתקופת הקורונה, מאותו רגע מתחילה ההפחתה והיא ממשיכה כל התקופה, גם אם אחר כך השיעור שוב עולה מעל. אז אני רוצה לחזור על מה שאמרתי קודם, שיכול להיות מצב - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב שאת אומרת את זה, זה נרשם בפרוטוקול. אני אומר שמשרד האוצר לא הוגן בעניין הזה. הוא היה יכול לקבל את אחת ההצעות שלנו, אבל הוא לא קיבל. זוהי זכותו. זה המצב. אני לא מבין למה, אבל אני לא הולך להתווכח. יש לי כל כך הרבה ויכוחים, שיש ויכוחים שאני משאיר אותם באוויר. האוצר, אתם לא צודקים בעניין הזה; היה צריך או לקבוע פעמיים בדיקה או להחזיר חזרה אם האחוז עולה בחזרה. אבל אני לא פותח ויכוח. אתם לא בסדר, מה יש פה לדבר? רשום בפרוטוקול שיושב-ראש הוועדה הזמני – כי הכול פה זמני – אמר שאתם לא בסדר, כי לא הייתה שום סיבה לא לקבל את אחת ההצעות האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מוכן שנצביע על זה. אתה תראה שיש לך רוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא, לא, אני הולך איתם. ינון, כמה אתה רוצה שאני אריב איתם, כמה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אריב במקומך אם אתה רוצה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה, חבל על הזמן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רגע, יש לי שאלה. לגבי מובטלי ינואר-פברואר, הוסיפו אותם להסדר של עד 2021, אבל רק למי שהיה 12 חודשים, ולא למי שהיו שישה חודשים, כמו אלה שיצאו במרץ. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> לא, ההחלטה שהתקבלה אז בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בתיאום עם אגף התקציבים, היא שמי שהיה מובטל ובעצם סיים את ימי הזכאות בינואר או בפברואר, יקבל דמי אבטלה החל מחודש יולי, וכל התקופות שמוארכות כאן אמורות להיות רלוונטיות לגבי אותה אוכלוסייה, בדיוק כמו כל מובטל שקיבל במהלך תקופת הקורונה את דמי האבטלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר, זה פותר את הבעיה של ינואר ופברואר? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אם הם היו זכאים ליולי ואם מאריכים את התקופה אז למיטב ידיעתי הם יהיו זכאים עד לתום תקופת ההארכה, שכרגע עומדת על יוני 2021. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אדוני, יש עוד שאלה שעולה. אנחנו כרגע לא יודעים מה שיעור הבלתי מועסקים היום, בנקודת הזמן הנוכחית שבה אנחנו מקיימים את הדיון הזה. אנחנו לא יודעים אם אנחנו כרגע מעל או מתחת ל-10%, ויכול להיות שאנחנו בעצם מחוקקים פה הסדר שכאילו נותן דמי אבטלה מלאים לכל התקופה בעוד שבעצם מהיום הראשון שההסדר הזה יחול אנחנו כבר מתחת ל-10%, כך שמאותו רגע שיחוקקו זה כבר יהיה 90% מדמי האבטלה. לכן כדאי לשאול את הלמ"ס מה מצבנו היום, כדי שהוועדה תדע על מה היא מצביעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלמ"ס, מה אחוזי האבטלה שלנו היום? << אורח >> מרק פלדמן: << אורח >> ההודעה הרשמית שעליה מסתמך החוק הזה תפורסם ביום חמישי. חלק ממנה כבר פורסם לפני שבוע, והנתונים הם 9.8% של בלתי מועסקים כרגע. לחודש יוני. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 9.8% אבטלה בלבד? << אורח >> מרק פלדמן: << אורח >> בלתי מועסקים ונעדרים זמנית מהעבודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גברתי המנכ"לית, אני רוצה להגיד לך שאני פשוט מותש, אבל בצעירותי הייתי מכסח אתכם חבל על הזמן. 9.8% אבטלה היום. זאת אומרת שבעוד שלושה ימים זה יכול להיות 10.1%. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> לא, לא, לא, שנייה - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> - - - ממחר כבר תהיה הפחתה בדמי האבטלה. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> הרב גפני, זה היה ביוני. צריך לזכור שמאז נסגרו אולמות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תעשו מה שאתם רוצים, אני לא מתווכח. אבל אם הייתי מנכ"לית משרד האוצר הייתי דופק על השולחן ואומר: שתי בדיקות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רגע, אדוני, אם ככה, הפרסום צריך להיות מכאן ואילך, כי לא יכול להיות שהפרסום של יוני כבר מכניס אותנו - - - << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוא אמר שביום חמישי יתפרסם הנתון החדש. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל החוק בעצם אומר עכשיו שכבר ממועד תחילת החוק מקבלים 90% מדמי האבטלה. זאת אומרת, אנשים מקבלים פחות ממה שהם קיבלו אתמול. זאת המשמעות של זה. בהצעת החוק הזאת יש כל מיני הטבות, אבל בסוף היא מורידה את דמי האבטלה שהאנשים מקבלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קרן, את רוצה לבדוק את זה עוד הפעם? אנחנו מרגישים שאנחנו עושים את מלאכתנו רמייה. יש פה מצב שפשוט הולך להיות בלתי נסבל. אני אלך לבית הכנסת, אני אצא החוצה אחרי התפילה, ייגש אליי מישהו ויגיד לי: "תגיד לי, אתה חוקקת את החוק הזה שעכשיו אני מקבל פחות?". מה אני אגיד לו? מה אני אגיד לו? שאני לא יודע לחוקק? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תגידו לו שככה רוצה האוצר. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אנחנו נענה עוד מעט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. אפשר להמשיך להקריא? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> הרב גפני, שתי הערות. אחת, אנחנו רוצים לתקן שני תאריכים, שבמקום אמצע יולי יהיו ל-1 באוגוסט: גם לעניין הפחתת ימי החל"ת המינימליים מ-30 ל-14, כי לעשות את זה מאמצע החודש במערכות שלנו זה בוקה ומבולקה; וגם לעניין של מתן מענה של 100% דמי אבטלה למי שנכנס לתקופת הכשרה. אנחנו רוצים שזה יהיה מ-1 באוגוסט ולא מאמצע יולי. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> עלינו זה מקובל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי, בסדר. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> וגם שיהיה ברור שאם האבטלה תרד מתחת ל-10% או מתחת ל-7.5%, אז מי שיש לו ימי זכאות על פי החוק שהיה נהוג עד כה, כמובן שהוא ימשיך ליהנות מהזכאות שלו לדמי אבטלה מלאים באופן רגיל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה שאתה מקריא זה בקשה שלכם או החלטה? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> זאת בקשה להבהיר את העניין. לדעתי הנוסח כן משקף את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם יכולים להמשיך להקריא? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אני כבר מכניסה פה את התיקון שמאיר ביקש לגבי 1 באוגוסט: הוראות מיוחדות לעניין דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית 179ח. לעניין תשלום דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית בעד התקופה שמיום... (1 באוגוסט 2020) ועד תום התקופה הקובעת, יקראו את סעיף 173(א) כך: (1) בפסקה (1), במקום "70% מדמי אבטלה" יבוא "דמי אבטלה"; << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> זה רק תיקון נוסח, אדוני. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה אומר שלא מפחיתים למי שנמצא בהכשרה מקצועית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, הלאה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> (2) פסקה (1א) – תימחק; (3) בפסקה (3), במקום "בפסקאות (1) או (1א)" יבוא "בפסקה (1)". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני ממתין בדריכות לשמוע מקרן טרנר האם היגיון גבר ומחליטים שיהיו שתי בדיקות במקום אחת; או שאם נסתפק בבדיקה אחת, אז אם זה עולה חזרה אז אנחנו מחזירים חזרה גם את דמי האבטלה. אחת מהשתיים. נראה לי שקרן היא אישה חכמה והיא לא תשאיר לשטות הזאת שאישרנו להישאר על השולחן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה להבהיר את מה שמאיר אמר. אתה אומר שמי שמראש נותרו לו ימי זכאות גם בלי ההארכות הנוספות - - - << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> בוודאי. מי שלא מיצה את ימי הזכאות שלו, כמובן שכל ההחלטות לעניין גריעה לא חלות עליו. עוד דבר אחד. מה שאתה ביקשת זה דבר חשוב מאוד לביטוח הלאומי, כי אנחנו לא יכולים לשגע את המערכות שלנו, זה טירוף אחד שלם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הייתה לי החלטה פנימית שאני לא רב עם משרד האוצר, שזה דבר שלא קורה לי כל יום. החלטתי שבסעיף הזה אני לא רב איתם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כל שאר האנשים שעד היום קיבלו דמי אבטלה מכוח ההארכה של תיקון 216 – בגלל שאנחנו ירדנו מתחת ל-10%, יפחיתו להם את שיעור דמי האבטלה ב-10%. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המנכ"לית צריכה לתת לנו תשובה האם אנחנו נשארים עם זה. אני מעריך שלא נישאר. אבל אם נישאר אז הבהרת את הדברים. אנחנו עוברים לפרק ג', מענק לבני 67 ומעלה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לפני זה, כדאי להבהיר בנוסח את מה שאמר מר שפיגלר לגבי מי שנותרו לו ימי אבטלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. עוברים למענק לבני 67 ומעלה. מי מקריא? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> פרק ג': מענק לבני 67 ומעלה תיקון חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) 3. בחוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020‏ – (1) בסעיף 1 – "הפסקת העסקה" – הפסקת העסקה כאמור בסעיף 2(1)(ג); (2) בסעיף 2, בפסקה (1) – (א) ברישה, במקום "כ"ו באב התש"ף (16 באוגוסט 2020)" יבוא "ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020)". (ב) בפסקת משנה (ג), אחרי "30 ימים לפחות" יבוא "ולעניין מענק הסתגלות מיוחד לפי סעיף 8 – הוא פוטר מעבודתו בשל התפרצות נגיף הקורונה או הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת מעסיקו לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות" והמילים "(בחוק זה – הפסקת העסקה)" יימחקו; כאן אנחנו מבקשים להוסיף הבהרה לנוסח, אבל קודם אסביר. מדובר על מענק הסתגלות לבני 67 ומעלה שפוטרו או הוצאו לחל"ת כתוצאה מהקורונה. אנחנו הענקנו להם מענקים עד 16 באוגוסט, ועכשיו אנחנו רוצים להאריך את התקופה הזאת עד לדצמבר 2020. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא עד יוני 2021 כמו קודם? << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> מענק ההסתגלות הוא לא דמי אבטלה, זה איזשהו מענק שנתנו לתקופה מסוימת. ככל שנראה שבאמת יש צורך, נאריך אותו. אבל אנחנו לא רוצים לקבוע כרגע איזשהן מוסכמות - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל למה באבטלה כן קבעת ופה אתה לא קובע? הרי הסיכוי שלו לחזור לעבודה יותר קטן מאשר לאותו צעיר. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אנחנו מתאימים את עצמנו לצרכים המשתנים. התחלנו עם המענק הזה באפריל, אחרי אפריל הוספנו למאי ואחר כך ליוני. אנחנו מסתכלים מה קורה, מסתכלים על שיעור החזרה שלהם - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אלה אנשים מבוגרים. זה צריך להימשך עד יוני 2021. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> ככל שנראה שבאמת לא חל שינוי ועדיין צריך להאריך לאותם אנשים את המענק, אני מניחה ששר האוצר ישקול את העניין ונביא לכאן תיקון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> סליחה, מה ההבדל בינם לבין כל אלה שאישרנו להם עד 2021? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> כאן אנחנו מדברים לא על דמי אבטלה. בני 67 ומעלה אינם זכאים לדמי אבטלה. המענק הזה הוא מענק הסתגלות חד-פעמי כדי לתת להם הזדמנות להסתגל לסיטואציה החדשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל הראייה של הממשלה היא שכרגע אנחנו בבעיה, אנחנו במצב שהאזרחים צריכים הכנסה עד יוני 2021, שזה תאריך שהממשלה הגדירה כתאריך שעד אליו אנחנו נותנים מענה לעסקים - - - << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> זה לא מדויק, כי בפרק של ביטוח אבטלה ראינו שזה לא רק לפי יוני 2021 אלא גם לפי עלייה של שיעור הבלתי מועסקים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז תעשו גם כאן לפי עלייה, אני לא מצליח להבין את ההבדל. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אבל אלה לא דמי אבטלה. הממשלה כן מסתכלת על אותם אנשים, ולמעשה מאפריל אנחנו כל הזמן מאריכים. אבל צריך להסתכל איך המשק משתנה, מה קורה לגבי החזרה של האנשים האלה למעגל התעסוקה, ובהתאם לזה לעשות שינויים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז להם יש יותר סיכוי לחזור מאשר למישהו בן 28 או 29? << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אנחנו אומרים שבלוחות הזמנים האלה אנחנו לא יודעים. אנחנו פשוט רוצים להסתכל על הנתונים - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל על הכול אנחנו לא יודעים. בגלל זה עשינו עד יוני 2021. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> בעניין דמי האבטלה עשינו מנגנון מותנה –ב-10% הפחתה, וב-7.5% הפסקה אוטומטית. כך שהמנגנון של דמי האבטלה הוא מנגנון יותר מורכב, יותר ארוך והוא מנגנון קיים. פה מדובר על מענק אד-הוק, מענק נקודתי שניתן. אנחנו לא אומרים שהוא לא יוארך מעבר, אנחנו רק אומרים שכרגע אנחנו עושים את ההארכות לתקופות קצובות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. לפני שאנחנו ממשיכים אני מבקש מחברת הכנסת עינב קאבלה להעלות את הסעיף שאמרו לי שהוא מוסכם על שר האוצר ועל כולם. תעלי אותו בבקשה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> השיפוע מוסכם? << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> להבנתי השיפוע מוסכם. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> להבנתי השיפוע לא הוסכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה לא הוסכם? רגע, אני אוהב את הוויכוחים האלה. הוסכם או לא הוסכם? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אין ויכוחים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עינב, תעלי את זה. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> אני מודה לאדוני שאיפשר את הדיון הזה. אנחנו מדברים על הנושא של דיסריגרד בקצבאות הנכות. יש מצב שבו אנשים עם מוגבלות שיוצאים לעבודה נפגעים כי קיים היום בחוק רף שכר מאוד נמוך שממנו מתחילים לקזז בקצבת הנכות. אני חושבת שלטווח הארוך נכון לחשוב על הפסקה של הקיזוז הזה, כי בסופו של דבר כשאדם עם מוגבלות יוצא לעבוד זה לא משהו שהוא חיובי רק כלפי עצמו אלא זה משהו שהוא מאוד נכון לחברה הישראלית כחברה צודקת יותר. לעניין שמובא כרגע, אני מבקשת שבמסגרת התוכנית הכלכלית שמובאת כאן ייכנס תיקון שלפיו רף השכר שממנו מתחיל הקיזוז, הדיסריגרד, יהיה לכל הפחות בגובה שכר המינימום, שהיום עומד על 5,300 שקלים. אני חושבת שהדבר הזה צריך להיכנס כבר בגמלת יולי 2020. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> ב-1 באוגוסט, בעבור חודש יולי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתם מבקשים שהתיקון הזה ייכנס מגמלת יולי? << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הנוסח? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אנחנו לא מסכימים על השיפוע. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> רגע, אני רוצה להבין, יש איזושהי מחלוקת לגבי השיפוע? אנחנו רצינו להיטיב עוד יותר, אבל הבנתי ש - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מגמלת יולי ועד איזו גמלה? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> עד יוני 2021. ההוראה שמדברת על הדיסריגרד תחול עד יוני 2021. אני רק אזכיר שלפי הוראות חוק הביטוח הלאומי אמור לבוא תיקון למתווה הנכים, הפעימה השנייה, ואת זה שר האוצר מתכוון לשלב במסגרת דיוני התקציב שיבואו עלינו לטובה. אבל כרגע מדובר על הוראה שמתייחסת רק עד ליוני 2021, מתוך הבנה שהמתווה של הנכים שיבוא אחר כך יתייחס גם לעניין הזה. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> הכוונה היא שבעזרת השם נסדיר את זה גם שם ואפילו ניטיב עוד יותר. זאת האמירה שלי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז זה החל מיולי 2020 ועד - - - << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> ב-1 באוגוסט ביטוח לאומי מתכוון לשלם בעד הגמלה של חודש יולי, וזה יימשך עד יוני 2021. אני מציעה להקריא את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני שואלת עד איזו גמלה זה יחול? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> עד יוני 2021. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת אומרת שגמלת יוני 2021 תהיה גם בתוך ההסדר הזה? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תקריאי בבקשה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> תיקון חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה לעניין קצבות נכות): בתקופה שמיום י"א באב התש"ף (1 באוגוסט 2020) עד יום ט"ז בטבת התשפ"א (30 ביוני 2021) יקראו את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) כך: פסקה (1) תיקון חוק הביטוח הלאומי 2א. (א)     בתקופה שמיום י"א באב התש"ף (1 באוגוסט 2020) ועד יום ט"'ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2021) יקראו את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) כך –       (1)       בסעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי, בסעיף קטן (ה), במקום "37.35%" יבוא "50.25%"; יש בנוסח כאן תיקון נוסף שלהבנתי הוא לא מוסכם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סליחה, טלי, זאת אומרת שאנחנו מתחילים את זה מ-1 באוגוסט 2020 ועד 30 ביוני 2021. אנחנו צריכים להבהיר שזה יחול גם על הקצבה של יוני 2021 וגם על הקצבה של יולי 2020. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> את שואלת האם סוף התקופה תתייחס לחודש יוני או לחודש יולי, נכון? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> להבנתי יוני. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז אני מציעה שהמועדים יהיו יותר מאוחרים, כי אנחנו יודעים שהביטוח הלאומי משלם את הקצבה בעד חודש יוני ביולי. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> ביולי הוא משלם בעד חודש יוני. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז אם את מסיימת את התקופה שלה ב-30 ביוני אז את בעצם מפספסת את מועד התשלום. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> שביטוח לאומי יתייחס לזה. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> דמי אבטלה אנחנו משלמים באופן קבוע עד ל-17 בחודש, וכרגע הקדמנו את זה ל-12 בחודש, ואנחנו עושים את זה בצורה מדורגת מתחילת החודש. עבור חודש יוני הביצוע יהיה בחודש יולי. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עינב, אני יכול לדעת על כמה כסף אנחנו מדברים בסעיף הזה? << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> אני לא יודעת להגיד, בשביל זה יש פה את נציגי האוצר. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> 84 מיליון. זה תלוי איזה שיפוע נקבע פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני תומך בהצעה, אני חושב שהיא חשובה, אני רוצה לדעת כמה כסף זה עולה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> הסכום תלוי בתיקון שאנחנו מציעים לשיפוע. השיפוע אומר מה שיעורי הניכוי מקצבת הנכות. יש היום מדרגות. בנוסח שאנחנו הבאנו הסכום הוא 84 מיליון, ומה שמציעה כאן חברת הכנסת קאבלה זה לעגן שיפוע אחר - - - << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> אני מבקשת לקבוע שהשיפוע יישאר כפי שהוא, ואת הסכום הראשון להעלות ל-5,300 שקלים, שזהו שכר המינימום. משרד האוצר רוצה אומנם לברך אבל גם לעשות משהו אחר - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה לתת הסבר קצר לדיסריגרד. יש לנו הוראה בסעיף 200 שאומרת שמי שזכאי לקצבה זה נכה שקצבתו אינה עולה על השיעור מהשכר הממוצע. את ההוראה הזאת תיקנו. בנוסף לכך, בלוח ח'1 יש פירוט של הניכויים במקרה שיש הכנסה מעבודה לאותו אדם שמקבל קצבת נכות. כלומר, יש הפחתות שנעשות מתוך קצבת הנכות. הדרגה הראשונה אומרת עד איזה סכום לא מפחיתים שום דבר מקצבת הנכות. היום יש עוד שתי מדרגות נוספות, אחת שבה יש הפחתה של 30% ואחת שבה יש הפחתה של 40%. ה-30% חל עד 68% מהשכר הממוצע, וה-40% חל מאותו סכום ועד 93% מהשכר הממוצע. המדרגה האחרונה היא הפחתה של 60% על כל שקל נוסף מעבר להכנסה הזאת. כרגע המחלוקת בין האוצר לבין מציעת ההסתייגות היא האם להשאיר שתי מדרגות. האוצר אמר שמדרגות הביניים יאוחדו למדרגה אחת, שבה במקום הפחתה של 30% או 40% תהיה הפחתה אחת של 45%. זאת אומרת, הפחתה הרבה יותר גדולה למי שמקבל מעל שכר המינימום. במקום שיפחיתו לו רק 30% על כל שקל מעבר לשיעור שנקבע, יפחיתו לו 45% על כל שקל מעבר לזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עינב, מקובל עלייך? << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> שוחחתי עם אנשי האוצר, ואנחנו מדברים בעצם על הדירוג הקיים היום עם שינוי של השורה הראשונה ל-50.25, ובשורה השנייה 50.25 עד 68. נכון, נעה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ההסתייגות שלך ביקשה לתקן רק את השורה הראשונה ואת השורה השנייה ולהשאיר את ארבע המדרגות על כנן. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> נכון. תקנו אותי, אבל אני מבינה שכן יש על זה הסכמה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> היועץ המשפטי של משרד האוצר נמצא בזום, הוא רוצה לדבר על העניין הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברגע שהוא רוצה לדבר סימן שאין הסכמה. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> אז יש לי הסתייגות אחרת, אל תדאג. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אסי מסינג בזום, בבקשה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> את ההערה שלי על איך שהוועדה מתייחסת לפקידים במשרד האוצר אני אשאיר לפעם אחרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אני מציע שתגיד עכשיו. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> לטעמי זה לא מתקבל על הדעת שאני צריך לעמוד כמו עני בפתח - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני באמת לא יכול לנהל ישיבה ככה, אבל אני לא בעל הבית. בעל הבית זה קצין הכנסת. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> אבל היות שהוועדה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק רגע. אני חבר של הפקידים, וחוץ מפליטת פה מפעם לפעם אני בסדר איתכם. ותאמין לי, אני באמת לא יכול לנהל ככה את הישיבה, אני צריך אותך כאן עכשיו. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> האמת שזה לא נראה לי מקובל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אסי, דקה, אני רוצה להסביר לכולם. אומר קצין הכנסת שכשנכנסים לוועדה אנשים, יכולים להיכנס רק חמישה ממשרדי הממשלה. נכנסו חמישה - - - << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> בהקראת חוק שהעלות שלה 50 מיליארד שותפים בדיון בוועדה אולי שניים-שלושה אנשים ממשרד האוצר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מסכים עם אסי מסינג בעניין הזה, קצין הכנסת לא יכול לתת לנו הוראה בחוק כזה חשוב שהפקידים לא יהיו פה. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> זה באמת לא סביר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני הייתי נאבק על הנושא הזה, אבל יש בעיה, כי אחרי זה אומרים – גם מנכ"ל הכנסת, גם קצין הכנסת וגם היושב-ראש – שאם חס וחלילה מישהו נדבק - - - << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אבל חמישה אנשים זה לא משהו שמגיע מאיזשהו חישוב שהתוצאה שלו היא חמש - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מופקד על זה. אני לא אלך להתווכח איתם. אני חושב שזה לא בסדר וזה גם מפריע לי לנהל את הישיבה. תארי לעצמך שאני לא אוכל להגיד בדיחות לאנשי האוצר, זה נראה לך סביר? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הכתובת זה לא גפני, הכתובת זה שר האוצר. האנשים שלו צריכים לדאוג שיהיו לכם פה יותר נציגים, לא יושב-ראש הוועדה. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> איך אנחנו יכולים לדאוג כשאומרים לנו לא? אנחנו מבקשים ואומרים לנו לא. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> היו פעמים שלמשרדים אחרים אמרו לא אבל הם כן נכנסו, אחרי שביקשו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו ביקשנו מתחילת הישיבה להכניס נציג של הביטוח הלאומי, ולא נתנו לנו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נראה לי שהשר שלכם יכול להעלות את כמות האנשים. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> השר יכול וחבר הכנסת גפני לא יכול? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה לא התפקיד שלו, זה התפקיד של אנשי השר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אסי, אתה שומע אותי? לפני שאתה מתחיל אני מבקש ממך שבערב יום כיפור תסלח לי, אני לא אשם. הוצאתי חיוך מאסי מסינג, זה משהו דרמטי. אסי, בבקשה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אני חוזר ואומר, ולא בצחוק: זאת לא התנהלות סבירה, זה גובל בחוסר אחריות מקצועית של כולנו. דבר שני, בדיונים הקודמים הבעת את חוסר שביעות רצונך מהעובדה שמתקנים את חוק המסגרות בכל מה שקשור ל-2021. אנחנו לא מסוגלים להוסיף תיקונים שחלים ב-2021 ללא תיקון של חוק המסגרות. אחרת המשמעות היא שהממשלה מפירה את חוק הנומרטור ללא מקור. ולכן יש חשיבות לתקן את חוק המסגרות בכל מה שקשור ל-2021, לרבות תיקונים שמתבצעים כרגע בוועדה, כמו למשל תיקון הדיסריגרד. ולכן זה מותנה אחד בשני. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז מה השורה התחתונה? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> ככל שהתיקון של חוק המסגרות יוחל על 2021, כמו שביקשנו, ניתן יהיה להכניס גם את התיקון של הדיסריגרד עד חודש יוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ועכשיו אתה יכול לדבר על החוק עצמו? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל אם לא, אז מה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז אי אפשר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אי אפשר בכלל? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אפשר עד סוף 2020. מעבר לזה הממשלה לא תוכל לתמוך בהצעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלא תתמוך, מה אכפת לי. במיוחד כשזה פגיעה בחוק הנומרטור, שאני עשיתי את זה פה ואני חוזר על זה בתשובה. חוק הנומרטור הוא חוק שעבר פה באופן לא ראוי. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אבל הוא חוק קיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ומה לגבי החוק שאנחנו דנים בו עכשיו? מה לגבי השיפוע? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> טלי התייחסה לזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אלון מסר, איפה היית? אנחנו עובדים כמו חמורים ואתה עושה חיים. אלון מסר, בוא תחכים אותנו לגבי השיפוע. << אורח >> אלון מסר: << אורח >> אנחנו בעצם מעלים פה ל-5,300 את סכום הדיסריגרד שמאפשר לנכים לצאת לעבוד בלי שתיפגע קצבת הנכות. עלתה בקשה נוספת מצד הוועדה וגורמים נוספים להעלות גם את השיפוע. כלומר, לא רק שנקודת הכניסה תהיה 5,300, אלא שגם בהכנסות של מעל 5,300 הקיזוז יהיה יותר נמוך. אני אתן רגע לטלי להקריא את המספרים המדויקים. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אני אקריא, אבל אני קודם אומר שוב שסעיף 1 הוא מ-1 באוגוסט עד 31 בדצמבר 2020, אלא אם כן - - - << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> אני לא מקבלת את זה, אדוני. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אבל זו ההצעה של הממשלה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רק אזכיר שאנחנו מדברים על קצבאות מקצבת יוני 2020 ועד קצבת דצמבר 2020. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> לא, אנחנו מדברים על התחלה ב-1 באוגוסט 2020 - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל זה על גמלת יולי. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> בסדר, נגיע לסעיף 2, נעה. אני מקריאה עוד פעם את סעיף 1: תיקון חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה לעניין קצבת נכות) 2א. (א)     בתקופה שמיום י"א באב התש"ף (1 באוגוסט 2020) ועד יום ט"'ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020) יקראו את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) כך –       (1)       בסעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי, בסעיף קטן (א), במקום "37.35%" יבוא "50.23%";       (2)       במקום "לוח ח'1" יבוא "לוח ח'1 (סעיף 202), שיעורי הניכוי מקצבה חודשית מלאה, חלק ההכנסה שעד 37.35% - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, זה המצב הקיים - - - << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> סליחה. "חלק ההכנסה שעד 50.23% מהשכר הממוצע" - - - << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> למה 23? צריך להיות 25. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> 23. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> אתם בטוחים? אני אשמח אם תבדקו שוב. << אורח >> אלון מסר: << אורח >> אנחנו נבדוק שוב. זה התחשיב שעשינו. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אם התחשיב לא נכון נשנה את זה. אני ממשיכה לקרוא: "חלק ההכנסה שעד 50.23% מהשכר הממוצע – שיעור הניכוי מהקצבה באחוזים יעמוד על אפס; חלק ההכנסה שמעל 50.23% ועד 68% מהשכר הממוצע – שיעור הניכוי מהקצבה באחוזים יעמוד על 30; חלק ההכנסה שמעל 68% ועד 93% מהשכר הממוצע – שיעור הניכוי מהקצבה באחוזים יעמוד על 40; חלק ההכנסה שמעל 93% מהשכר הממוצע – שיעור הניכוי מהקצבה באחוזים יעמוד על 60. תחולה 2. סעיף 1 יחול על קצבה משתלמת לפי הוראות סימן ג' בפרק ט' ועד יום 1 ביולי 2020 ואילך." << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על מה את חולקת? << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> אני חולקת על כך שהם שמים את תקופת התוקף בסוף שנת 2020. אני חושבת שצריך לחזור למה שדיברנו עליו בתחילה, שזה יהיה עד יוני 2021. זה גם מה שעמד בבסיס הסיכומים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אסי מסינג מסביר שאפשר עד סוף 2020, ואת אומרת שצריך להוסיף עוד שישה חודשים בשנת 2021. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> נכון. אני חייבת להגיד שאני חושבת שבכלל צריך לעשות את זה לצמיתות ולבטל את החוק האומלל הזה. אבל זה לא לדיון הזה, קודם כול נשיג פה את מה שאפשר להשיג לטובת אנשים עם מוגבלות. לכן אני מבקשת, אם צריך, גם להגיש הסתייגות בעניין, שאומרת שזה יחול עד יוני 2021. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, לפני שאת מגישה הסתייגות אני מבקש שאתם תשבו ותנסו להגיע להסכמות. אם לא תגיעו להסכמות נצטרך להצביע על זה כאן, ואז נראה למי יש רוב. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אפשר שיהיה לזה אותו מנגנון שאומר שאם האבטלה ירדה מתחת ל-7.5% - - - << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> לא, לא, לא, לאנשים עם מוגבלות לא צריך מנגנונים. קרעי, זה לא קשור. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על כמה כסף אנחנו מדברים? אני שואל את זה כבר פעם שלישית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גפני, גם ביקשתי שמעל 67 - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שנייה, אנחנו עכשיו מדברים על משהו אחר. אפשר לדעת בבקשה על כמה כסף מדובר? << אורח >> אלון מסר: << אורח >> העלות היא 84 מיליון שקל. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> לא, 40 מיליון שקל תוספת. << אורח >> אלון מסר: << אורח >> 84 זה לא השינוי ב - - - << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> התוספת כתוצאה מהשינוי של השיפועים שהוקרא כעת היא 40 מיליון שקל. במקום 44 מיליון, 84 מיליון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם לפי דברי עינב? << אורח >> אלון מסר: << אורח >> דמי השיפוע זה 84 מיליון, ועוד ה-40 מיליון שמאיר אמר עכשיו. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> לא, 40 זה ההפרש. במקום 44 בשיפועים היותר חדים, שהשאירו את נקודת היציאה מהדיסריגרד באותו מקום שהיה עד כה, כרגע השיפועים נותנים תוספת שמתבטאת בתוספת של 40 מיליון שקל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שתנסו להגיע להסכמות כדי שלא תהיה פה הצבעה ויצטרכו להגיש הסתייגות. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> לא רק זה. גם בדירוג, שהסכמתי ללכת בו לפי מה שקיים, אפשר להיטיב. אבל אני מבינה שכרגע צריך לעשות משהו מאוזן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז תדברי איתם ותגיעו לפתרון. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> אני רק אומרת שחוץ מהתוקף אפשר לשנות עוד דברים. אבל אם רוצים להגיע להסכמה מאוזנת, הדרך היא לא - - - << אורח >> אלון מסר: << אורח >> אני חושב שהגענו פה להסכמות בנושא השיפוע - - - << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> זה לא מה שסיכמנו בדיונים הקודמים וזה לא מה שנכון לעשות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בינתיים יש עוד סעיף ששייך לפרק הביטוח הלאומי, ונציג המוסד לביטוח לאומי אמר שהגיעו להסכמה לגביו - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, רק שנייה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, כדאי שתשמע הפליה שאלכס מעלה פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע. אלון, איפה אנחנו עומדים? << אורח >> אלון מסר: << אורח >> אנחנו ממשיכים את השיח בינינו, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז אני מבקש שתגיעו להסכמה, יש לנו מספיק בעיות גם בלי זה. אני תומך בזה, אני חושב שזה דבר חיובי, למרות שזה עולה הרבה כסף. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, אני יכול להעיר משהו לגבי החוק? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קודם נעה תגיד מה שהיא התחילה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש לנו תיקון שנציג הביטוח הלאומי ביקש להוסיף, לגבי הוראות מיוחדות לעניין תביעה לדמי אבטלה. הוא יציג את התיקון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. בינתיים, איפה קרן? היא צריכה לתת לנו תשובה. הינה. אני רוצה תשובה. היועץ המשפטי של הביטוח הלאומי, בבקשה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> מכיוון שאנחנו עוברים עכשיו למנגנון שלפיו גם 14 ימי חל"ת יכולים לזכות בדמי אבטלה, אנחנו רוצים לאפשר מעט יותר גמישות לאנשים, כדי שלא יצטרכו בו-ביום להגיע ללשכת התעסוקה ולהירשם. ולכן, בהסכמה עם האוצר, הגענו להבנה שבן אדם יוכל עד שבעה ימים לאחר שהופסקה עבודתו להירשם בלשכת התעסוקה. שבעת הימים האלה לא ייפגעו. הניסוח שהעברנו ליועצת המשפטית אומר שאנחנו נראה בו כמובטל גם אם לקח לו עוד שבעה ימים להירשם בלשכת התעסוקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאיר, בוא נקריא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "(ג)     על אף האמור בסעיף 163(א), מבוטח שהגיש למוסד תביעה לדמי אבטלה בעד תקופה שחלה בין יום י"א באב התש"ף (1 באוגוסט 2020) ובין יום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021) ולא נרשם בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה או שנרשם כאמור אך מידע בדבר הרישום לא התקבל במוסד, יראו אותו כמובטל לעניין זכאות לדמי אבטלה מיום הפסקת העסקתו או מיום י"א באב התש"ף (1 באוגוסט 2020), לפי המאוחר, ובלבד שהתקיימו בו שני אלה: (1)       הוא הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי לא היה מועסק באותה תקופה; (2)       הוא נרשם בלשכת שירות התעסוקה עד שבעה ימים לאחר הפסקת העסקתו.". זה יתחיל מ-1 באוגוסט או מהמועד שבו הופסקה העסקתו כמובן. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> זה מוסכם עלינו. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> כן. למרות שרצינו יותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אלכס, בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לעניין פרק ג', מענק לבני 67 ומעלה, אני חושב שההגדרה שלכם של בן 67 זה פשוט הפליה נגד נשים. אנחנו הרי יודעים שנשים זכאיות לקצבת הזקנה מגיל 62, ולכן אין שום סיבה שבעולם שהמענק הזה יוגדר אך ורק מגיל 67. יש פה הפליה על בסיס מגדר. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> לא, זה לא נכון, הן זכאיות לדמי אבטלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא נאפשר פגיעה בנשים בשום פנים ואופן. אישה מתחילה לקבל מגיל 62. משרד האוצר ביקש כאן בוועדה להעלות את הגיל, ואני הסכמתי וגם הבאתי את החתימה של כל חברי הוועדה. אלא שדרשתי שיהיו פתרונות לאותן נשים עניות, אותן נשים שעובדות בעבודות קשות וכל מה שנלווה לזה. אבל האוצר לא הסכים. אז בינתיים זה 62. אבל היא ממשיכה לקבל, בניגוד לגבר, שהוא מ-67 מפסיק לקבל. כך שאין הפליה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> היא תפנה לקבל דמי אבטלה. היא זכאית לדמי אבטלה עד גיל 67. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> צריך להסביר משהו. בעוד שמענק הסתגלות מתחשב אך ורק בנושא של פנסיה, במצב שבו עובדת הפסיקה לעבוד בגיל 62 ומעלה כתוצאה מהמצב הקיים והיא מקבלת דמי אבטלה, אז דמי האבטלה הם הכנסה לכל דבר ועניין והם בהחלט יכולים לפגוע לה בקצבת אזרח ותיק. זאת הנקודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולכן מה? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> זה לא אותו דבר. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> היום החוק קובע שמי שזכאי לקצבת פרישה, מנכים מדי האבטלה את הסכום של קצבת הפרישה. אנחנו לא תיקנו - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז תגדירו לתקופת המשבר שאין דיסריגרד. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> לא. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה לא? << אורח >> אלון מסר: << אורח >> אני אסביר את הרציונל. המענק הזה הוא מענק תקדימי, הוא לא שולם מעולם, הוא לא היה קיים מעולם, הוא ניתן אך ורק בתקופת הקורונה, בגלל הנסיבות המיוחדות שגרמו לזה שהרבה אנשים איבדו את עבודתם בן רגע בנסיבות מאוד מיוחדות ולא שגרתיות. אבל בשגרה נשים וגברים מעל גיל 67 לא זכאים לדמי אבטלה. קצבת אבטלה היא עד הגיל הזה, ואחריו מקבלים קצבת זקנה. המטרה של המענק הזה היא אך ורק לתת מענה ייחודי למצב שנוצר, שבו אנשים שלא מקבלים דמי אבטלה פוטרו ואין להם כרגע שום יכולת להסתגל למצב החדש שבו הם נמצאים. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבין, אלון, אבל יש לי שאלה. אישה בת 62, 63 או 67 שפוטרה מעבודתה והיום היא זכאית לדמי אבטלה ואתה מקזז לה את קצבת הזקנה – מה הסיכויים שלה למצוא עבודה? יותר גבוהים משל גבר בן 68? כנראה שלא. לכן אני מבקש - - - << אורח >> אלון מסר: << אורח >> אבל - - - דמי אבטלה. לרוב זה יותר גבוה מהמענק הזה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל ככה היא קיבלה גם קצבת זקנה וגם משכורת, נכון? << אורח >> אלון מסר: << אורח >> לא בהכרח. תלוי במשכורת. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא משנה. אז לפחות תגבילו את זה. או שתבטלו את הדיסריגרד או שתיתנו מענק מגיל 62 למי שזכאי לקצבת הזקנה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה להסביר את הנקודה. עלו פה כמה דברים ביחד. אחד, אישה זכאית לדמי אבטלה עד גיל 67, גם אם גיל הפרישה שלה יותר מוקדם. הנושא של קיזוז מקצבת הזקנה תוקן במסגרת תיקון 216, ומכיוון שאנחנו מאריכים את התקופה הקובעת אז גם כפל הגמלאות ממשיך לחול. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כולל קצבת זקנה? << אורח >> אלון מסר: << אורח >> לא, זה לא אותו כפל קצבאות. התיקונים שעשינו בזמנו ממשיכים, אבל זה לא מה שמדובר עליו כאן. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אנחנו לא משנים את הכללים הבסיסיים האלה, אלא - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא משנים את הכללים הבסיסיים, אבל כפל הגמלאות עדיין חל גם על קצבת הזקנה, קצבת אזרח ותיק. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אבל הם מדברים על סעיף 175, זה שונה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 175 הוא סעיף שאומר ככה: שאם יש לבן אדם הכנסה מקצבת פרישה, מפחיתים לו שקל כנגד שקל, כלומר על כל שקל שהוא מקבל מקצבת הפרישה מפחיתים לו אותו מדמי אבטלה. הדבר הזה באמת יכול לפגוע בנשים מגיל 62 ואילך, כי יש להן קצבת פרישה ואז דמי האבטלה שלהן מופחתים. זה יכול לפגוע גם באנשים יותר צעירים, שפרשו מצה"ל או מהמשטרה ויש להם קצבת פרישה - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בהחלט יש כאן פגיעה, ולכן צריך לבטל את הדיסריגרד, אדוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל זה לא דווקא לנשים, זה לכל מי שפרש קודם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה לכל מי שיש לו קצבת פרישה. אפשר להגיד שמגיל 62, שזה גיל הפרישה, אפשר לבטל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתם אומרים? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אנחנו אומרים שתנאי הזכאות הבסיסיים לא שונו. אנחנו לא מדברים על כפל קצבאות, אנחנו מדברים על מצב שבו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. ינון, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קודם לא קיבלתי תשובה לגבי גיל 67 – למה אנחנו לא מאריכים להם את זה עד סוף יוני 2021, כמו שעשינו באבטלה. << אורח >> אלון מסר: << אורח >> בגלל הייחודיות של המענק הזה. הוא לא היה קיים לפני הקורונה והוא ניתן אך ורק כמענה הסתגלותי למי שלא - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל גם האבטלה ניתנה כמענה הסתגלותי. << אורח >> אלון מסר: << אורח >> אני אסביר. אנחנו יזמנו אותו, אנחנו תיווכנו אותו, ואנחנו פה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני הבנתי את מה שהסברתם, אבל אני לא מקבל את זה. אני רוצה שתבינו מה אותם אנשים עוברים. פשוט אנחנו אלה שמקבלים את הפניות מהם, ואנחנו רוצים שתבינו מה הם עוברים. << אורח >> אלון מסר: << אורח >> אנחנו מבינים. אנחנו מאריכים את זה עד סוף השנה, ולקראת סוף השנה נבחן את המצב - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? תעשה את זה עד 2021, ובסוף השנה תבחן את המצב, ואם הכול בסדר אז תוריד להם את זה. << אורח >> אלון מסר: << אורח >> בדרך כלל להוריד את הזכאות זה הרבה יותר מורכב וקשה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם באבטלה אתה מוריד אז גם בזה תוריד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה רעיון טוב מה שינון מציע. << אורח >> אלון מסר: << אורח >> האבטלה היא מנגנון בסיסי שקיים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אלון, ההצעה שלו היא הצעה טובה. התוצאה היא אותה תוצאה הרי, כי אם לא מגיע לו - - - << אורח >> אלון מסר: << אורח >> זו לא הצעה טובה, כבוד היושב-ראש. אנשים יחשבו שיש להם את זה ואז יבטלו להם את זה. זה יותר גרוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אנחנו נודיע להם שהאוצר אמר שיש סיכוי שזה יירד להם בינואר. << אורח >> אלון מסר: << אורח >> מאז שהתחיל משבר הקורונה אנחנו יזמנו את המענק הזה וכל פעם שהיה צריך להאריך אותו, הארכנו אותו. ואני אומר גם כאן שאם יהיה צורך - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז שיגיד לפרוטוקול שאם יהיה צורך, יאריכו אותו. << אורח >> אלון מסר: << אורח >> זה מה שאני אומר. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אני רוצה להזכיר שאנחנו נתנו את המענק לראשונה באפריל ומאז הארכנו אותו, לחודש מאי ואחר כך לחודש יוני - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תגידי לפרוטוקול שבאותם תנאים שיש כרגע מבחינת אבטלה - - - << אורח >> אלון מסר: << אורח >> לא בהכרח באותם תנאים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא? << אורח >> אלון מסר: << אורח >> כי זה לא דמי אבטלה, זה מענק שהוא באמת שונה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, אתה מבין מה שהם עושים? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הרי גם המענק לעצמאים שונה מאבטלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אלון, אני לא מבין למה אתם צריכים להתעקש על זה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אלון, תגיד שבתנאים האלה אתה מאריך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נכון. גם המענק לעצמאים שדנו בו אתמול ונאשר אותו היום הוא גם שונה וייחודי ולא היה לפני כן. << אורח >> אלון מסר: << אורח >> אני אחדד. מדובר בדמי אבטלה, ולכן המנגנון הוא אותו מנגנון. לעומת זאת, באופן שגרתי אין דמי אבטלה לאנשים אחרי גיל פרישה, זה יוצר עיוותים, ולא כדאי להיכנס לזה כרגע אם אין בזה צורך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתה בעצם לוקח פה אוכלוסייה חדשה, אוכלוסייה שהסיכוי שלה לחזור נעשה נמוך יותר, כי שנה הבאה הוא כבר יהיה בן 68 אם לא בן 68 וחצי. אז מה זה לבוא ולהגיד שבדצמבר תראה אם תאריך לו? תאריך לו עכשיו, או שלפחות תתחייב שאתה תאריך לו באותם תנאים שראינו פה ובאותם תנאים שאתה מאריך למובטלים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> רגע, היושב-ראש, אם הבעיה היא משפטית אז אנחנו מבקשים למצוא איזושהי חלופה - - - << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> לא, הבעיה היא לא משפטית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבעיה היא לא משפטית. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תצהירו שאתם תבחנו את זה בתום התקופה באותם תנאים - - - << אורח >> אלון מסר: << אורח >> לא בהכרח באותם תנאים, זה לא אותו דבר - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אלא אם הקורונה תעבור מהעולם ושוק העבודה יחזור לקדמותו. במצב כזה לא יהיה צורך בהארכה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מבקשים לכתוב שאם התנאים לא ישתנו, ממשיכים את זה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> להאריך את זה ליוני 2021? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. אם התנאים לא ישתנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באותם תנאים של עכשיו, של ה-7.5%. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> היושב-ראש, אני מבקש להגיד משפט בעניין הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, בצלאל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אני חושב שאנחנו, עם כל הרצון הטוב של חבריי, שאני מבין אותו, נשיג את ההפך הגמור. יש ביטוי "נותנים לך אצבע, אתה רוצה את כל היד". התוצאה תהיה שהאוצר יביא פחות ופחות תוכניות. אומרים לך, תשמע, זאת תוכנית חדשה, אנחנו לא מכירים אותה, לא מבינים את השלכותיה, יש לה עלויות תקציביות, אנחנו באירוע שאנחנו עוד לא יודעים איך הוא ייראה מבחינה תקציבית. לכן עשו את זה במידה, במשקל, במשורה. אם ככה, אני בכלל מציע שגם הביטוח שהעברנו בפרק הקודם, ביטוח האבטלה, נאריך אותו לא עד יוני 2021 אלא עד יוני 2022, ואני גם יכול לתת נאום חוצב להבות ואש שיסביר למה זה נכון וצודק ולמה אנשים חייבים את זה. האוצר לא נעלם, הכנסת לא נעלמת, ועדת הכספים לא נעלמת, ולא הייתי רב על זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בצלאל, כמו שאני מכיר אותך, אם אתה מציע דבר כזה, צריך לראות למה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> יש לי שני הורים מעל גיל 67, אל תהיה חוצפן. יש לי שני הורים מעל 67, אל תהיה חוצפן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה הקשר לחוצפן? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, חבר'ה, די, לא להגיע לזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אתה רוצה, תתווכח לגופו של עניין. ינון, לא מתאים לך, לא מתאים לך. אמרתי טיעון ענייני, אל תרמוז שום דבר אישי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> לא, אתה חוצפן, תתנצל עכשיו, תתנצל עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אני אמרתי טיעון ענייני. אתה רוצה להתווכח איתו? תתווכח, אל תרמוז רמזים אישיים בחוצפה, למה מי אתה? חוצפן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא אמרתי שיש לך עניין בזה, אל תלך למקום הזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> חוצפן, חוצפן אתה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תגיד עוד פעם חוצפן - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אמרתי טיעון ענייני - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> די, ינון, בצלאל, די. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> היושב-ראש, אני אומר לך, חאלס כבר עם הפופוליזם הזה. יושבים פה חברי כנסת, "בואו נחלק כסף לאזרחים, בואו נלך עם מסוקים ונזרוק כסף". די כבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> - - - בסדר, בצלאל - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אמרתי טיעון ענייני, אפשר להסכים, אפשר להתווכח, אבל אל תהיה חצוף, אל תרמוז רמיזות אישיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> די כבר, למה להגיע לטונים האלה? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה קרה? מה הפסדתי? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> שמעת מה הוא העיר? מה זאת החוצפה הזאת? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בצלאל, די, די. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אי אפשר לנהל פה דיונים ענייניים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר, אפשר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אני יושב פה מהבוקר, משתדל להיות ענייני. מותר לי לחלוק על הוד מעלתו ירום הודו, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בצלאל, די, אני מבקש להמשיך הלאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה לוקח את זה למקום לא נכון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> לא, אתה אמרת משהו שלא היית צריך להגיד, תתנצל עליו, זה הכול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא אתנצל כי אתה לקחת את זה למקום לא נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר להמשיך הלאה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> לקחתי את זה למקום לא נכון? הדבר היחיד שעומד מאחורי זה זה השכל הישר שלי והמחשבה שלי שאתם חסרי אחריות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> די, בצלאל, לא לחזור על זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק לך יש שכל ישר, אתה צודק, כולנו פה עם שכל עקום. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> לא, ממש לא. יש לך הערה ואני מכבד אותה. ביקשתי להעיר הערה, תכבד אותה גם, זה הכול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את יכולה בבקשה לקרוא? אולי זה יקטע את הוויכוח המיותר הזה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אני מקריאה שוב את פסקת משנה (ג) - - - << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> רגע, טלי. דובר על להכניס לנוסח שהתוקף יהיה עד יוני 2021 או עד - - - ? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> לא, אנחנו לא מסכימים. << אורח >> אלון מסר: << אורח >> הממשלה לא מסכימה לזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תכף נראה ונחליט. להמשיך לקרוא. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> "בפסקת משנה (ג), אחרי "30 ימים לפחות" יבוא "ולעניין מענק הסתגלות מיוחד לפי סעיף 8 – הוא פוטר מעבודתו בשל התפרצות נגיף הקורונה" – וכאן אנחנו מבקשים להוסיף 'ולא מחמת הגיעו לגיל פרישה' – "או הוצאה לחופשה ללא תשלום ביוזמת מעסיקו לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות". גם כאן אנחנו משנים את תקופת החל"ת מ-30 יום ל-14 יום לפחות. אנחנו גם רוצים להבהיר שבן 67 שהגיע עכשיו לגיל פרישה והוא פרש, לא יהיה זכאי למענק. המענק הזה מיוחד לאותם אנשים שעבדו ונפלטו ממעגל העבודה בגלל הקורונה ולא בגלל שהם פרשו. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> את משנה את המצב שהיה נהוג עד כה? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> מכאן והלאה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את יכולה לקרוא שוב את הנוסח שהקראת? אנחנו ביקשנו למחוק את המילים "בשל התפרצות נגיף הקורונה", כי אנחנו חושבים שהמילים "בשל התפרצות הקורונה" הם תנאי שלא היה בעבר. אנשים פוטרו, אין להם מקום לעבוד ואין להם אפשרויות עבודה, ולכן חשבנו למחוק את המילים האלה. ועכשיו לא רק שהם הפכו, אלא גם הוסיפו תוספות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אתם רוצים למחוק? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עד היום החוק דיבר על מצב שהוא פוטר מעבודתו או הוצא לחופשה ללא תשלום. הם מבקשים שמכאן ואילך ייאמר "הוא פוטר מעבודתו בשל התפרצות נגיף הקורונה", כלומר אם התקיים התנאי הזה. חוץ מזה הוספתם עוד תנאי. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> הוספנו את התנאי שזה לא מחמת הגיעו לגיל פרישה. אני מזכירה שוב, המענק הזה יוחד לאותם אנשים שנפלטו ממעגל העבודה בגלל הקורונה. הכוונה לא הייתה לתת לכל מי שהגיע לגיל פרישה לקבל את המענק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה יש בעיה בזה? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אני רוצה להסביר. החוק של המענקים עבר בוועדת העבודה והיה גם קודם בתקש"ח. התנאי שם דיבר על זה שהבן אדם פוטר מעבודתו או הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של 30 ימים לפחות. באה הצעת החוק הנוכחית ועשתה שני דברים. אחד, היא דיברה על להפחית את התקופה של ה-30 ימים לתקופה של 14 ימים חל"ת. זה דבר מבורך, כי זה מקצר את התקופה ומגדיל את מעגל הזכאים. אבל הדבר השני הוא הוספה של תנאי מהותי שלפיו הבן אדם יצטרך להוכיח שהפיטורים או היציאה לחל"ת שלו הם בעקבות משבר הקורונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הבעיה בזה? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> דבר ראשון, זה תנאי מהותי שלא היה קודם, ודבר שני, זה תנאי שמאוד קשה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל הם מדברים על זה שהם נתנו את זה בגלל נגיף הקורונה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כל המסגרת שלנו היא נגיף הקורונה, על זה החוק הזה. עכשיו, לא רק שהם רוצים להוסיף את התנאי המהותי של התפרצות נגיף הקורונה ושזה יחול רק מאוגוסט, הם גם רוצים להוסיף תנאי שאם הוא יצא לפרישה על רקע הגיל שלו אז הוא לא יהיה זכאי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא טוענת טענה שאומרת שאלה שפוטרו קודם לא צריכים להוכיח שזה נגיף הקורונה, ואלה שיפוטרו מעשיו כן יצטרכו להוכיח. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לעמדת משרד האוצר הם יצטרכו להוכיח משהו כפול: גם שזה בגלל הקורונה וגם שזה לא בגלל הגיל שלו. עכשיו, גם המוסד לביטוח לאומי וגם משרד המשפטים לא מצדדים בדעה שצריך להוסיף פה תנאים, בוודאי לא את התנאי של גיל פרישה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> לא, זה לא מדויק. שוב, התכלית של המענק הזה הייתה נגיף הקורונה. אף אחד לא התכוון לתת את המענק לכל מי שממילא פורש. לגבי דרך ההוכחה – אנחנו מסכימים לזה שמספיק שהוא יצהיר על כך שהוא פוטר עקב נגיף הקורונה. לא צריכה להיות עם זה בעיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני מבקש להוסיף בחוק שזה קרה עקב נגיף הקורונה ושהוא יצטרך למסור תצהיר על זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רק נגיף הקורונה? ללא קשר לגיל? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> גם וגם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יהיה תצהיר והוא לא יצטרך להביא הוכחות למה שהוא כותב בתצהיר. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל רק נגיף הקורונה נשאר בתנאי המהותי. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> לא. גם וגם. הוא יצטרך להצהיר על כך שהוא פוטר בשל התפרצות נגיף הקורונה ולא מחמת הגיעו לגיל פרישה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מקבל את זה. אם הוא לא צריך להביא הוכחה אלא רק הצהרה, הוא צריך להצהיר שהוא פוטר בגלל נגיף הקורונה, נקודה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> ולא בגלל הגיעו לגיל פרישה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז הוועדה לא מקבלת את התיקון הזה, נכון? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> למה לא? היא כן מקבלת. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> היא מקבלת את גיל הפרישה? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, גיל פרישה אנחנו לא מקבלים. יכולים לכתוב את זה בחוק, אבל לא בתצהיר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> טלי, צריך לכל הפחות את ההבהרה שאנחנו ביקשנו – שזה יחול רק לעניין - - - << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> לעניין מענקים חדשים. רגע, אבל אני רוצה שוב - - - << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אם ככה אז צריך להפריד את זה. צריך להוריד בפסקה (ב) את "בשל התפרצות נגיף הקורונה" - - - << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> לא, ממש לא. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> רגע, שנייה, טלי. ולכתוב את זה בפסקה (ג), כדי להבהיר שזה רק על בקשות חדשות. את חייבת להפריד את זה מפסקה (ב), אחרת משתמע שזה חל על כל הבקשות. צריך להגיד את זה כך: "לעניין מענק הסתגלות מיוחד לפי סעיף 8 שהבקשה לקבלו הוגשה מחודש אוגוסט 2020 ואילך – העסקת העובד הופסקה בשל התפשטות נגיף הקורונה". << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> וגם להוסיף "ולא מחמת הגיעו לגיל פרישה". הוא בסך הכול צריך להצהיר על כך, אנחנו לא מבקשים ממנו להגיע לביטוח הלאומי או משהו כזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם את רוצה להוסיף את זה בהצהרה זה בסדר, אבל פה את מוסיפה את זה כתנאי מהותי. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> לא, לא נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> וחוץ מזה, זה לא "גיל פרישה" אלא "גיל פרישת חובה". << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> נכון. אבל עדיין, יש פה תנאי מהותי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה להגיד לך ובאמצעותך לכל הממשלה הזאת: אם אתם חושבים שאני יכול להעביר פה חוקים במהירות הבזק עם כל המערכות שאתם מביאים לנו וגם כשתוך כדי צריך להתווכח על דברים מהסוג הזה, שהם מיותרים לחלוטין - - - << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אנחנו לא - - - << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> יושב-ראש הוועדה, יש כאן - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא צריך להתווכח על דברים כאלה. האם הוא פוטר בגלל שהוא הגיע לגיל פרישה או לא זה הרי משהו שרואים בעיניים. הוא מצהיר הצהרה שהסכמנו עליה - - - << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> הצהרה שהוא הפסיק בגלל נגיף הקורונה ולא בגלל שהוא פרש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תתווכחי איתי, בסדר, יש לנו עוד שבועיים כדי לחוקק את זה, מה הבעיה? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> שמענו את ההסברים, ומאחר שאמרת שאין פה שום בעיה משפטית ואתם חושבים שזה משהו חדש ושונה, אנחנו בכל זאת מתעקשים שגם המענק לגיל 67 יהיה כמו שאר המענקים, עד יוני 2021. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> יושב-ראש הוועדה, אני רוצה להעיר משהו בהיבט המשפטי - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הוועדה, לא שמעת מה שאמרתי קודם. אמרתי להם שלמרות ההסברים, חברי הוועדה לא מקבלים את זה. אנחנו לא רואים שוני מבחינת המועדים, ואנחנו רוצים שגם המענקים לבני 67 ומעלה יהיו עד יוני 2021. אנחנו רוצים לשנות את זה בחוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. כן, אסי. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אם יורשה לי, יש פה בכל זאת היבט מהותי. אני מזכיר שהיום במדינת ישראל יש חובת פרישה בגיל 67 ויש את הקביעות מתי אדם זכאי לקצבת זקנה, בין אם הוא גבר ובין אם הוא אישה, ומה התשלומים שמגיעים לו מהמדינה. אין כאן שום רצון, וגם לא מוצע כאן, לפתרון אוניברסלי כך שכל האנשים מעל גיל 67 יקבלו איזשהו מענק מסוים, בשונה למשל מתוכנית המענקים שהגיע השבוע לכנסת. ולכן, ככל שמעצימים את התשלום לאנשים שפוטרו אגב קורונה לתקופה ארוכה יותר, זה מעלה את הקושי ואת החשש מול אנשים שסיימו את עבודתם בגיל 67 בתקופת הקורונה ולא פוטרו או אנשים שפרשו לפני כן. ולכן, בהינתן המצב שלא מגדילים כרגע את קצבאות הזקנה, הדרך לתת פתרון נקודתי שמיועד לתת מענה להסתגלות של אנשים ליציאה שלהם מהעבודה – ככל שפרק הזמן ארוך יותר מתשעת החודשים, כך זה מעצים את הקושי ואת ה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אסי, הדברים המקצועיים שלך נשמעו על ידנו, אבל מה שקובע זה מה שמחליטים פה. ופה ההחלטה היא לדחות את זה. בבקשה, ינון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לפני מספר דקות היה לי ויכוח עם חברי בצלאל סמוטריץ' ויכול להיות שדבריי כוונו אישית אליו. חס ושלום, אני לא התכוונתי לזה. אני ובצלאל חברים, נישאר חברים ונמשיך שיתוף פעולה ביחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. יפה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> גפני, יש לי שאלה. מנכ"ל הביטוח הלאומי, תשמע גם אתה. מורי דרך מוחרגים מהרציונל של מעל 67. למה לא להחיל את זה גם עליהם? הרי זה אותו רציונל בדיוק. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> כי מורי דרך הם בצו סיווג מעסיקים לעניין היותם שכירים, והצו הזה בעצם מעניק להם את האפשרות לקבל דמי אבטלה, לא מענק הסתגלות. זה פשוט לא אותה קטגוריה בכלל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אבל עד גיל 67 זה מכוח הצו. אני שואל למה בחוק הזה לא לתת להם - - - << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> הבנתי. כי כרגע זה לא עלה על הפרק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> למה אדם שעבד במשרד ופוטר כן יקבל את מענק ההסתגלות הזה, אבל בן אדם שהיה מורה דרך - - - << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> לא, הוא יקבל. אם הוא מעל גיל 67 והוא עבד לפחות שלושה חודשים ברצף עד לאותה נקודת זמן והוא פוטר או הוצא לחל"ת, הוא יקבל מענק הסתגלות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אפשר להמשיך לקרוא, ומהר? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> יושב-ראש הוועדה, אני רוצה להקריא את הסעיף שוב, כי היו כאן כל מיני וריאציות. אני אקריא את פסקה (ב): (ב) בפסקת משנה (ג), אחרי "30 ימים לפחות" יבוא "ולעניין מענק הסתגלות מיוחד לפי סעיף 8 – הוא פוטר מעבודתו או הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת מעסיקו לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות" והמילים "(בחוק זה – הפסקת העסקה)" יימחקו; << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אבל את הורדת את התפרצות נגיף הקורונה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אני לא הורדתי את זה, אני שמתי את זה בסעיף נפרד כדי להבהיר על מה זה חל. "לעניין מענק הסתגלות מיוחד לפי סעיף 8 שהבקשה לקבלו הוגשה מחודש אוגוסט 2020 ואילך – העסקת העובד הופסקה בשל התפשטות נגיף הקורונה". בסדר? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> כן. דילגת על פסקה (2). << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> נכון. (ג) בפסקה (2), בסופה יבוא "לראשונה"; זאת אומרת שמי שהגיש את הבקשה למענק הסתגלות, דורשים ממנו שהוא יהיה עובד שכיר בתקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות. מעין תקופת אכשרה. מה שרוצים להגיד פה זה שבפעם הראשונה מספיק שהוא עמד בתנאי הזה, ואם הוא יוצא ואז חוזר, התנאי נשמר לו מהפעם הראשונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. נמשיך. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> "מענק הסתגלות מיוחד בעד החודשים אוגוסט עד דצמבר 2020 8. (א) מענק הסתגלות מיוחד בעד כל אחד מהחודשים אוגוסט עד דצמבר 2020 (להלן – חודש הזכאות), ישולם למי שמתקיים לגביו אחד מאלה: (1) הוא היה זכאי למענק הסתגלות מיוחד בעד החודש שקדם לחודש הזכאות והיה מחוסר עבודה בכל חודש הזכאות; (2) העסקתו הופסקה בחודש הזכאות, והוא היה מחוסר עבודה מיום הפסקת העסקתו עד תום חודש הזכאות. (ב) סכום המענק לפי סעיף זה ייקבע לפי הכנסתו של הזכאי בעד חודש הזכאות, כמפורט להלן, לפי העניין: (1) מי שהכנסתו בחודש הזכאות אינה עולה על 2,000 שקלים חדשים – 4,000 שקלים חדשים; << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> זאת ההכנסה של האדם שממנה גוזרים את סכום המענק. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> מענק ההסתגלות. ההכנסה לענייננו זה רק הפנסיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי את המילים. "אינה עולה על 2,000 שקלים חדשים"? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> גובה המענק הוא בהתאם לגובה ההכנסה שלו, כאשר ההכנסה שלו היא רק ההכנסה מקצבת הפנסיה. זאת אומרת, אם ההכנסה שלו לא עולה על 2,000 שקלים חדשים הוא יקבל את הסכום המקסימלי, שזה 4,000 שקלים. אם ההכנסה שלו עולה על 2,000 ולא עולה על 3,000 הוא יקבל 3,000 שקלים, ומי שההכנסה שלו עולה על 3,000 ולא עולה על 4,000 יקבל - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי. הלאה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> (2) מי שהכנסתו בחודש הזכאות עולה על 2,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 3,000 שקלים חדשים – 3,000 שקלים חדשים; (3) מי שהכנסתו בחודש הזכאות עולה על 3,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 4,000 שקלים חדשים – 2,000 שקלים חדשים; (4) מי שהכנסתו בחודש הזכאות עולה על 4,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 5,000 שקלים חדשים – 1,000 שקלים חדשים. (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מענק הסתגלות מיוחד בשיעור חלקי בעד חודש הזכאות ישולם למי שמועד הפסקת העסקתו חל ביום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) או לאחריו וחזר לעבוד בחודש הזכאות; סכום המענק יהיה שווה למכפלת הסכום שנקבע לזכאי לפי סעיף קטן (ב), במספר הימים שחלפו באותו חודש לפני שחזר לעבוד, לחלק במספר הימים בחודש הזכאות. (4) בסעיף 9(א)(6), בסופו יבוא "ולעניין בקשה למענק המשתלם לפי סעיף 8, שתוגש מחודש אוגוסט 2020 ואילך – הצהרת העובד כי העסקתו הופסקה בשל התפשטות נגיף הקורונה החדש"; (5) אחרי סעיף 12 יבוא: "סמכות שיפוט 12א. לבית דין אזורי לעבודה כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969, תהיה סמכות ייחודית לדון בכל תביעה למענק לפי חוק זה או להחזר מענק שניתן בטעות או שלא כדין."; (6) בסעיף 14, בהוראת שעה – תיקון מס' 215 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה–1995, ברישה, במקום "י"ד בכסלו התשפ"א (30 בנובמבר 2020)" יבוא "כ' באב התשפ"א (29 ביולי 2021)". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעה, יש לכם הערות? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> רק העניין של התוקף שביקשתם מאיתנו להכניס, שיהיה כמו בדמי אבטלה – יוני 2021. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אני רוצה להזכיר נקודה נוספת. אנחנו ביקשנו שבהצהרת העובד הוא יצטרך להצהיר שהוא לא פרש מחמת גיל. כי אין הכוונה פה לתת מענק פרישה לכל עובד שפורש מחמת גיל, אלא רק לעובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בעקבות הקורונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש כאלה שלא הולכים אחורה. אני למשל לא הולך אחורנית. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> זה בסעיף האחרון שהוקרא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא מצהיר בתצהיר שהוא פרש רק בגלל הקורונה - - - << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> ולא מחמת גיל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה דעתך על זה שכל המוסיף גורע? בוא נתחיל ויכוח עכשיו. בשביל מה? לאיזה צורך? תן לגמור את החוקים. נעה, לאן את הולכת? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עוברים לפרק אחר, פרק ד'. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה לך, נעה. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> הרב גפני, שלא תהיינה אי-הבנות: אנחנו מסתפקים בתצהיר של הבן אדם. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו כבר קבענו את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא תצהיר. הצהרה. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> התכוונתי להצהרה כמובן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני מסכם את הדיון? כי אני רוצה להכניס בסיכום את דברי מנכ"ל הביטוח הלאומי לגבי רכב אשכול. אני מאוד מעריך את השקיפות ואת האמת שהוא הפגין כאן. מאיר, אם תוכל להחזיר תשובה לוועדה בהקדם אני מאוד אודה לך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. אמרתי את זה קודם ואני אומר את זה גם עכשיו. אני מבקש תשובה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עוברים לנושא החיילים המשוחררים. מי מציג את זה? << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אפרת פרוקצ'יה. << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >> מדובר בתיקון של הוראת שעה שנכנסה לתוקף ב-21 ביולי. הוראת השעה הזאת בעצם אפשרה לחיילים משוחררים למשוך מהפיקדון, ללא מטרה ובלי צורך להעיד על מטרה מסוימת, בשל הקורונה עד לגבול של 5,300 שקלים למי שהוא חייל משוחרר 18 חודשים, ו-3,500 שקלים למי שהוא חייל משוחרר תקופה שעולה על 18 חודשים. מוצע עכשיו לתקן את הוראת השעה ולהגדיל את הסכומים. מה שבעצם עשינו, אנחנו נבטל את הוראת השעה הקודמת ביום 10 באוגוסט. במועד הזה חיילים משוחררים יוכלו למשוך סכומים גבוהים יותר. אבל יש לי שתי קבוצות, תהיה לי את הקבוצה שכבר משכה לפי הוראת השעה הקודמת. ולכן לגביה הם יוכלו למשוך עד סך של 5,700 שקלים, או סך של 4,000 שקלים בהתאם לקבוצה שבה הם היו לפי ה-18 חודשים. מי שלא משך בפעימה הראשונה, הסכומים המעודכנים יעלו ל-11,000, אם הוא משוחרר 18 חודשים, או 7,500 שקלים אם הוא משוחרר מעל 18 חודשים. אז זה התיקון שחשבנו להביא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה עושים את זה? << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >> בעצם מגדילים את הסכומים בגלל הקורונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה עושים את החוק הזה? מה הוא קשור לפה? << דובר_המשך >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר_המשך >> אנחנו בעצם מגדילים את הסכומים שחייל משוחרר למשוך, כדי לממן את עצמו בתקופת הקורונה. עד היום בהתאם להוראות הפיקדון, ניתן למשוך רק למטרות מסוימות, כמו רכישת דירה, השכלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולמה עושים את זה עכשיו? << דובר_המשך >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר_המשך >> בתקופת הקורונה צריך להגדיל את הנזילות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל המשמעות של העניין שלחיילים לא יהיה כלום? מה המשמעות של העניין? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את הנזילות של מי אתם רוצים להגדיל? << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >> לא, הסכום נשאר אותו סכום. השאלה אם עכשיו מגבילים את משיכת הכספים רק למטרות שמצוינות בחוק, או שמאפשרים להם למשוך גם למטרות נוספות, שהם בעצם המימון המיידי שלהם בתקופת הקורונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל כן מכפילים את הסכום, במקום 5,3000 – 11,000. << דובר_המשך >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר_המשך >> נכון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לחודשיים? << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >> לא, עד ה-30 ביוני 2021. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> את יכולה להסביר לנו איזה חלק זה מהפיקדון הממוצע? כלומר, מה הסכום הממוצע של פיקדון שיש היום לחייל, וה-11,000 האלה איזה אחוז זה מהפיקדון? << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >> אני מניחה שמשרד הביטחון יודע טוב יותר ממני את הנתונים. << דובר >> חיים ניר: << דובר >> החוק הזה, מאחר שלחיילים המשוחררים לא הייתה אפשרות לקבל אבטלה, אז המליצו לתת להם כסף מהפיקדון, שיהיה להם ממה לחיות בתקופה הראשונית. בחוק הקודם אפשרו להם 3,500 ו-4,000, התחיל לפני שבוע. עד עכשיו 25,000 חיילים משכו את הסכום הראשוני. ביקשנו מהם שיחכו לסכום המוגדל, להמשיך את המשיכה. אם תאשרו את הסכומים, אנחנו נוכל לתת להם החל ממחר את הסכומים המוגדלים. מי שירצה הפרשים, ייקח לנו איזה במחשוב לתקן את זה. הסכום הממוצע של הפיקדון – לחיילים הלוחמים זה 25,000 שקל, ללא לוחמים יש בסביבות ה-18,000 שקל. מי שלא הוציא כלום, זה בסביבות ה-50% מהסכום. מי שכבר הוציא, יכול להיות כל היתרה שנשארת לו בפיקדון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הסדר טוב. יש לי שאלה אליך, אדוני: אתם מכירים את כל חשבונות הבנק של החיילים, נכון? << דובר >> חיים ניר: << דובר >> יש לנו את החשבונות של כולם ביום השחרור. 20% מחליפים את החשבונות, אנחנו שולחים אותם לדואר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הבנתי. יש לי שאלת המשך בעניין הזה, מכיוון שאני חוקקתי את החוק הזה. החוק שהיה אפשר לקבל את הכסף עבור ארבעה תובנות, כמו דירה, עסק, חתונה, לימודים, בין שלוש לחמש שנים – זה היה פעם שבע. ובחוק הזה רשום באופן אוטומטי כאשר הכסף לא נדרש, כשבדקתי באוצר לפני שלוש שנים – היועצת המשפטית מניעה את הראש כי היא הייתה שותפה לעניין הזה – אז התברר ש-50 מיליון שקל לא נלקחו על ידי חיילים. האם השתפרתם וכל הכסף הולך אחרי חמש שנים אוטומטית לחשבונות? << דובר >> חיים ניר: << דובר >> היום אחרי חמש שנים מועבר הכסף אוטומטית לחשבון בנק שיש לו או שולחים לו סמ"ס אם החליף מספר חשבון, אנחנו מעבירים לו לבנק הדואר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אסביר ליושב-ראש. תודה רבה על התשובה שלך. בדקתי לפני שלוש שנים, התגלה שיש 50 מיליון שקל של חיילים באוצר שלא באו לקחת את הכסף. לא ידעתי. הכול התחיל מזה שמישהו נסע לטיול, חזר אחרי שבע שנים, אמרו לו: אתה לא יכול לקבל. מה קרה? ואז הגשתי הצעת חוק שאומרת: בין שלוש לחמש שנים, אם הוא לא מנצל את זה, באופן אוטומטי אחרי חמש שנים אתם תכניסו לו את הכסף, לא מחכים יותר לשבע. ראה את זה שר הביטחון, אמר: למה פסלתם את החוק הזה? פסלו לי את החוק. זה חוק טוב. לקחה הממשלה, חוקקה את החוק – לא אכפת לי, אתה מכיר אותי, העיקר שהחוק קיים והחיילים מקבלים את התשלום הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מציע לעשות עם זה? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה נראה בסדר גמור, אני מצביע בעד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל לא יישאר להם כסף? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל אין להם ברירה. מוטב שייתנו להם חצי. זה לא סכומים גדולים, שיהיה להם ממה לחיות ביום-יום. אותו דבר אתה תגיד על קרן ההשתלמות, ששם אני אומר: לא יהיה כסף בכלל. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, הקטנו ל-7,500, מיקי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל פה הסכומים הם קטנים, 18,000 ו-25,000 לחיילים. אני הייתי נותן את זה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא התכוונו לתת דמי אבטלה למשך כמה חודשים? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כי עכשיו זה לחוקק חוק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו עכשיו מחוקקים את החוק, בוא נעשה את זה עכשיו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רם, הם לא נופלים במגבלה של השישה חודשים. אני בעד. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, מכיוון שהם משתחררים ואין להם עבודה, הם לא נופלים בתוך חוק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה אני אומר: בואו נקבע שחייל שהשתחרר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי, נחליט בהצבעה. מי מקריא את זה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מיקי, לגבי קרן ההשתלמות הורדנו ל-7,500. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אוריד עוד יותר. אני הלכתי לישון על זה בלילה, אני חולה מזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תקריאי בבקשה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> תיקון חוק קליטת חיילים משוחררים (נגיף הקורונה החדש- הוראת שעה- תיקון מס' 20)(מימוש חלק מהפיקדון לכל מטרה) 4. בחוק קליטת חיילים משוחררים (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 20)(מימוש חלק מהפיקדון לכל מטרה), התש"ף–2020 –     (1) בסעיף 1 –       (א) ברישה, במקום "ב' בחשון התש"ף (20 באוקטובר 2020)" יבוא "כ' באב התש"ף (10 באוגוסט 2020)"; פה למעשה מאריכים את הוראת השעה הקודמת עד ל-10 באוגוסט. << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >> אפשר רק שנייה להעיר, יעל? תיקנתי את זה פשוט ה-9 באוגוסט, כדי שלא תהיה חפיפה, אחרת ב-10 באוגוסט זה גם מועד הסיום וגם מועד התחילה. אז אם אפשר רק שזה יהיה 9 באוגוסט, בחלק שמבטל את הוראת השעה הקודמת. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בסדר גמור. אוקיי. הוספת סעיף 18ג (הוראת שעה) (2) בתקופה שמיום כ' באב התש"ף (10 באוגוסט 2020) ועד יום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021), יקראו את חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–‏1994, כך שאחרי סעיף 18ב יבוא: "מימוש חלק מהפיקדון לכל מטרה 18ג. נוסף על המטרות הקבועות בפרק זה, חייל משוחרר זכאי לפנות לקרן בבקשה לקבל מיתרת הפיקדון שנזקפה לזכותו סכום שלא יעלה על הסכומים שלהלן, למימוש לכל מטרה: (1) חייל משוחרר שביום כ"ח באב התש"ף (20 ביולי 2020), טרם חלפו 18 חודשים ממועד שחרורו משירות סדיר – 11,000 שקלים חדשים או 5,700 שקלים חדשים אם קיבל מיתרת הפיקדון שנזקפה לזכותו סכומים לפי סעיף 18ב (1); (2) חייל משוחרר שביום כ"ח באב התש"ף (20 ביולי 2020) חלפו 18 חודשים ממועד שחרורו משירות סדיר – 7,500 שקלים חדשים או 4,000 שקלים חדשים אם קיבל מיתרת הפיקדון שנזקפה לזכותו סכומים לפי סעיף 18ב(2)." כלומר, המקסימום לגבי מי שטרם חלפו 18 חודשים זה 11,000, ולגבי מי שחלפו 18 חודשים התקרה תהיה 7,500 שקלים בסך הכול משני התיקונים שעשינו. אתה רוצה להצביע עכשיו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, מצביעים הכול יחד. אני רק רוצה שתדע, לגבי הנושא הזה של חיילים, הוא גם דיבר פה בזום, אבל דיבר איתי גם מיכאל ביטון. הוא אומר: אני הסכמתי לחלק, אבל לא שלוקחים את הכול. יש בזה היגיון, זה לא דבר פשוט. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תראה, אם הייתי סגן שר הביטחון הייתי אומר להם: תמצאו לי כמה מיליונים, אני רוצה לתת בתקופת הקורונה למשתחררים, תעזבו לי את הכסף הזה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל האוצר יכול להגיד את זה גם כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, אני מאוד מודה לך. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> המנכ"לית, למה שהאוצר לא יעזור - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו חוזרים עכשיו לשאלות לגבי הפרק הראשון שדיברנו עליו? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתה רוצה להקטין את הסכומים לחיילים? אני איתך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, יש לך הצעה? מה אתה מציע? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אם נקטין גם ב-20%, 25%, נוכל לחיות בשני העולמות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כלומר? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> היא הקריאה את הסכומים, אחד זה 4,000, אחד 7,000. כדי שזה לא יהיה נמוך מדי ולא גבוה מדי, 20%, 25%, 30% הקטנה יהיה בסדר. 25%. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. 25%? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> - - - אם זה הולך. 20%, 25%. תסתכל על הסכומים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - - 18, 50% מזה. מצאת את הסכומים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מיקי, כשנגיע להצבעה אתה תציע את זה? הצעת פשרה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה אתה רוצה, 20 או 25? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 25. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איזה פרק עכשיו דנים? אני יכול ללכת לקורונה? יש לי שם צרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, רגע. איזה צרות יש בקורונה עכשיו? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הגבלת פעילות. אני נגד הגבלת פעילות, אז אני רוצה להיות שם. אני בצד הכלכלי שם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל יש בזה גם סכנה בריאותית. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בתי מלון – הצבעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, בכבוד, איזה שאלות נשארו לנו? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לחזור על השאלות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, לחזור על השאלות. אני רוצה תשובות. << דובר_המשך >> שגית אפיק: << דובר_המשך >> טוב, אז מגזר שלישי, אדוני היושב-ראש, ביקשת פתרונות ביחס לעמותות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלה היועצת המשפטית לגבי הנושא של המגזר השלישי. מה ההצעות שלכם? אני רוצה תשובות. גיא, אני רוצה לדעת תשובה, שאלה היועצת המשפטית לגבי המגזר השלישי, זו הייתה אחת השאלות המרכזיות שהיו פה. מתברר שהעמותות לא מקבלות שום סיוע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מחוץ לחוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, ברגע שאומרים שליש, לרוב העמותות אין את השליש הזה. אז הפירוש כאילו אתה אומר: הם לא יקבלו שום סיוע. ביקשנו הצעה לגבי הנושא הזה. תגידו מה אתם מציעים. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> ניסינו, כבוד היושב-ראש, לגבש הרבה מאוד הצעות, הרבה מאוד כיוונים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין הרבה מאוד, אנחנו צריכים להצביע באיזשהו שלב. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> אז רגע, יש פה גם עניין של טיפול רשות המיסים. מה שאנחנו יכולים להציע זה להפחית את השליש היום שקיים בחוק - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם יכולים להוריד את השליש? << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> לא להוריד לגמרי, כי רשות המיסים לא יודעת – רגע, אני אסביר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, להפחית, לא להוריד. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> בסדר, ברגע שמורידים את השליש זה אומר שרשות המיסים צריכה לבדוק גם תרומות בכמויות מאוד גדולות. היא לא יודעת תפעולית לעשות את זה, כי הבדיקות הן ידניות לא אוטומטיות. דבר נוסף שיש איתו בעיה, שבגלל שמדובר בתרומות, עמותות הן לא מחזוריות כמו חברה שיש לה בעצם פעילות עסקית חודשית אלא התרומה יכולה להתקבל בבת אחת נגיד בדצמבר, אי-אפשר ללכת בהכרח דו-חודשי, כל מנגנון הבדיקה הוא אחר. לכן מה שאנחנו מציעים זה להוריד את השליש ל-25%, ובכך להכניס יותר עמותות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה, את השליש ל-25%? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 25% כאילו הכנסות - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> משליש לרבע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האמת היא שבגלל הליבה אני לא יודע לעשות את החשבון. יש פער גדול בין שליש לרבע? פער גדול כזה? << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> יש 8% פער. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגיד לי, אבל אתה לא מבין שאני לא לבד פה? אם אני הייתי לבד, היית יכול לעבוד עליי. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> לא, אבל זה מכלול, אנחנו באמצע ההצגה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, לי יש זמן, אנחנו יכולים לאשר את החוק בעוד שבועיים. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> אנחנו מבקשים לתקוף את הבעיה מכמה כיוונים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר'ה, לא יכול להיות דבר כזה בשום פנים ואופן. העלה את זה ינון, ואנחנו כולנו מסכימים איתו, המציאות היא שאתה לא יכול - - - << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> אני רק רוצה לתאר - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשמע כשאני מתעצבן. תשמע. לא יכול להיות דבר כזה, העמותות האלה הן עמותות שמסייעות לציבור. בדיוק בתקופה הזאת אנחנו קורעים להן את כל העניין הזה, לא מסייעים להן, לא כלום. אנחנו לא יכולים לעמוד בעניין הזה. אז אם אתה אומר שאתה מוריד משליש לרבע, אני רוצה להגיד לך שזה נדיבות גדולה מצידך, אבל אני לא מסכים. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> אבל, חבר הכנסת גפני, לא סיימנו את הפתרון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנת? הוא מוריד משליש לרבע. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> לא, אבל לא סיימנו להגיד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, בכבוד. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הפתרון הוא פשוט: צריך לתקצב ב-400 מיליון שקל עד יולי 2021 את העמותות. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> רגע, לא סיימנו. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> אני אומר עוד פעם: היינו בקשר עם כל חברי הוועדה בעניין. הקשיים הם ברורים, ניסינו לפתור את זה בכל מיני דרכים. אין לנו פתרונות קסם בעניין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, מה אתה אומר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אגיד לכם את הקשיים שהיו. קרן, כדאי שתשמעי גם את הצד שלי. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> לא, רגע, אבל יש דבר נוסף. אנחנו גם הצענו להקים נוהל ייעודי דומה לנוהל שיש היום במשרד הרווחה, רק מותאם לכל אותן עמותות שלא מקבלות את המענה דרך רווחה או תרבות וכן הלאה, שיקבלו את המענה מפה, להקצות לזה סכום כסף של 100 מיליון שקל, כדי שהם יוכלו לקבל מענה באותו רוח, ללא הגבלה של אוכלוסיות יעד, בדומה לרווחה וכן הלאה, כדי שוב לפתוח את זה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> באיזה משרד? << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> מה שיוחלט. אנחנו מבקשים להקצות 100 מיליון שקלים, לקבוע נוהל יציאה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היה מדובר על 200 מיליון בשעתו. מה קרה עכשיו? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> דובר על 200 מיליון לזמן קצר, ועל 400 מיליון עד יולי 2021. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עכשיו היה צריך להעלות את זה ל-400, אז את מורידה ל-100? << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> אנחנו מציעים לבוא משני כיוונים: כיוון ראשון זה דרך רשות המיסים, להוריד משליש לרבע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם לא מורידים כלום. אל תגידו את זה אפילו, זה לא צחוק. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> אז רשות המיסים בצד. מירי בטח עכשיו פותחת בקבוק שמפניה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. מורידים משליש לרבע? << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> אוקיי, אז נשאיר שליש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תורידו ל-10%, ל-5%. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> אז יש לנו כמה בעיות עם זה. כפי שהציגה נציגת המגזר השלישי בדיון הקודם, ניסינו בימים האלה למצוא פתרונות שונים. אנחנו מציעים כרגע לשריין כסף בצד, לקבוע נוהל תמיכות on top ה-200 מיליון שיש היום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה זמן ייקח כל העניין הזה של לקבוע נוהל? כמה זמן זה ייקח? אנחנו מקווים שתיגמר הקורונה. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> לפני התקציב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לפני התקציב? זה פרק זמן מאוד מוגדר. לפני התקציב זה ממש מוגדר. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> כל זמן שתקציב לנו. חבר הכנסת גפני, אנחנו צריכים נוהל שיהיה נוהל שוויוני - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, ברור. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> ברגע שהקצינו את הכסף, אנחנו רוצים שהוא יצא כמה שיותר מהר. כל לוח זמנים שתקציב לנו הוא לוח זמנים שמקובל עלינו. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> המנכ"לית, את מתכוונת 100 מיליון מעל ה-200? את מתכוונת להגדיל את זה ל-300 מיליון? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, לא להגדיל ל-300 מיליון - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, לא בהכרח באותו מנגנון. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> כן, הם מבקשים למנגנון אולי מרחיב יותר מבחינת הזכאות, מבחינת תנאי הסף. כן, נכון, היו 200 בתוכנית הכלכלית, מתוכם אצל השר שמולי יש מבחן תמיכה מסוים. אפשר או את אותו מבחן תמיכה או מבחן תמיכה אחר, או בכמה משרדים או במשרד אחד. אפשר מה שרוצים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חזרנו לימי מפא"י – הם רוצים 400, הם רוצים עוד 200, תיתנו 100. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> הם רוצים עוד לא 100 – עוד 200, כנראה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, ינון. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> אנחנו אפילו לא יודעים להגיד ש-100 זה לא מספיק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נתחיל ונאמר שהבעיה היא לא הכסף כרגע, אם זה 100 מיליון או מיליארד או חצי מיליארד. לא דיברנו בכלל על ה-100 מיליון, זה מה ששר האוצר אמר, מה שמשרד האוצר אמרו, שיגדילו מ-20 ל-100 מיליון או לפתוח קרן של 100 מיליון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא 100 מיליון. זה לא יהיה פחות משנה שעברה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, זה 100 על ה-200. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 200. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, בנוסף ל-200. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נוסף על ה-200. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> ה-200 שהיו בתוכנית הכלכלית – עוד 100. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היושב-ראש היטיב להסביר עד כמה העמותות נמצאות במקום הכי קשה היום. ואני חושב שהבאנו פשרה הגיונית – אני מבקש שהיועצת המשפטית גם תשמע את הפשרה שהבאנו והיא תחווה את דעתה בעניין – אמרנו: למה אני צריך לפתוח קרן חדשה במשרד אחר? בוא נשים את זה פה בחוק הזה, ובסעיף 1, במקום שיהיה כתוב "כפי שדווחה באותו דוח, לא היה מתמיכות ותרומות" – תמחק תרומות. סוף סוף אולי המדינה תכיר בתרומות כהכנסה לעמותה, שנוכל לפצות אותם בזה. וברגע שאת אומרת את זה אני לא צריך את השליש. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> ברור, העברת את השליש לאפס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יפה. ולמה זה בא מהמקום הזה? כי רוב העמותות היום מוכרות שירותים, וההכנסות שלהן ממכירת שירותים היא אפסית, כ-5%, 10%. הם לא מגיעים אף פעם - - - כלומר, מראש את אומרת: אני לא רוצה לעזור לעמותות האלה, במילים אחרות. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> אני רוצה, בנוהל סיוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולכן אנחנו אומרים - - - אנחנו נגדיר רק עמותות מעל סכום X - - - שבעצם הם באים ועוזרים. אנחנו יודעים שאלה הפועלים הגדולים. עמותות גדולות, אני לא מדבר איתך על עמותות קטנות. כמו שהגבלת לעסקים מעל 300,00, תגבילי פה מעל - - - << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> לא, אבל טיפלתי גם באפס עד 300. אתה לא יכול לא לטפל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה, אז תעשי מאפס עד - - - ובמשהו מינימלי. זו לא הבעיה. הבעיה היא להכיר שזה צריך להיות פה בחוק, וכשזה פה בחוק אנחנו יודעים להסתכל על זה ולתת את המענה לאותן עמותות שקורסות היום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שגית, שמעת מה שהוא אומר? הוא רוצה לשים בחוק את הקרן הזאת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בהגדרה של "מוסד ציבור", שמוציאים ממנה את התמיכות והתרומות לעניין ההכנסה, אם אני מבינה נכון, אתה מבקש, חבר הכנסת אזולאי, לא להחריג את התרומות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שהתרומות יירשמו להם כהכנסה. << דובר >> מירי סביון: << דובר >> אפשר להתייחס? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מירי, בבקשה. << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> חד משמעית, מבחינת הדרך שבה אנחנו עובדים, רשות המיסים יודעת – שוב, אחרי בדיקה ידנית, צריך לציין – להתייחס לאותם חלקים שהם באמת חלקים של הכנסות של העמותות ממתן שירותים או מכירת מוצרים. אנחנו בוודאי לא יכולים ולא מסוגלים לבדוק שינויים או תנודות שיש בתרומות שעמותות מקבלות. ובוודאי שסוג כזה של בכלל מענק על ירידה הוא לא מתאים לכל המודל שאנחנו מדברים עליו. כשלקחנו על עצמנו את כל הנושא הזה של תשלום מענקים לעמותות, זה הסתובב סביב הנושא שבאמת יש לנו כאן פגיעה בפעילות שהיא מחזורית, שהיא מתמשכת, ולכן המודל הזה הוא נכון עבורה. ולכן בתוך המודל הזה, החלק הזה של המודל, אנחנו כן יכולים לשלם מענקים בגין הפגיעה במחזור שהוא כמו עסקי של עמותה, זאת אומרת המחזור שנובע ממכירת שירותים או - - - אבל אין לנו את האפשרות, אין לנו את היכולת התפעולית להתמודד עם ירידות או שינויים בהכנסות מסוגים אחרים, כמו תרומות שהן תנודתיות, שהן לא קשורות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> למה אין לכם יכולת להתמודד? הרי בסוף העמותה מגישה דוח, וכמו שבדוח רואים ירידה מהכנסות נקרא להן סמי עסקיות, כך רואים ירידה בהכנסות מתרומות. כמו כל עסק גם העמותה מגישה לכם דוח, ובדוח היא מפרטת את סעיפי ההכנסות השונים. << דובר >> מירי סביון: << דובר >> לגבי עסקים רגילים, רוב הבדיקות שלנו הן בדיקות ממוחשבות, וחלק גדול מהבדיקות נעשות בצורה מקוונת און-ליין ומאושרות בצורה אוטומטית. עמותות, מכיוון שאין לנו דיווח מתאים, כל בדיקה כזאת היא ידנית. כרגע הסיבה שיכולנו להתמודד עם זה זה מכיוון שהיה מדובר בכמות מאוד מאוד מוגבלת של עמותות, שבאמת נערכת לגביהן בדיקה ידנית, וההתייחסות היא אך ורק לנושא של ההכנסות העסקיות וזה באמת מתייחס למספר מצומצם על עמותות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> בסדר, אז זאת התשובה. התשובה היא אין הבדל מהותי מבחינת היכולת לוודא את הנתונים, בין אם מדובר בהכנסות עסקיות או הכנסות מתרומות. הבעיה היחידה היא שכשהקריטריון הוא ירידה בהכנסות עסקיות יש לכם מעט מאוד עמותות יחסית שנכנסות אל תוך הקריטריון הזה, ולכן אתם צריכים לבדוק אותן. ואם נבטל את התנאי הזה, שאין לו הצדקה עניינית, התוצאה תהיה הרבה מאוד עמותות ותצטרכו עוד כוח אדם. אז תביאו עוד כוח אדם, יש הרבה מובטלים עכשיו. << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> ההצדקה העניינית היא שכל המנגנון שמתייחס שיש הבדל בין שינוי בפעילות העסקית או הסמי-עסקית של העמותות לבין פעילות מסוג אחר שקשורה לתרומות ותמיכות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אבל אני שואל: למה יש הבדל? הרציונל הוא שיש גופים שכתוצאה מהקורונה סופגים ירידה גדולה בהכנסות ולכן לא יכולים לתפקד. והמדינה מכניסה את היד לכיס ונותנת להם יכולת לתפקד. מה ההבדל בין אם נפגעו הכנסות מעסקאות או נפגעו הכנסות מתרומות? << דובר >> מירי סביון: << דובר >> אני אסביר. המנגנון הזה שונה לחלוטין, כי בניגוד למנגנון עסקי שיש לו מחזוריות ואיזושהי רוטינה, מנגנון של תמיכות ותרומות נובע מדברים אחרים. ולכן משרד האוצר, גם יש הצעה משלימה שנותנת תמיכה ישירה במנגנונים של התמיכות הרגילות; שהמנגנון כרגע, שהוא בעצם מנגנון שמתאים לעסקים או לפעילות שהיא כמו עסקית, הוא המנגנון שאותו אנחנו יכולים לתפעל ויכולים בצורה סבירה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אבל אמרת קודם: אין הבדל במנגנון, גברתי, ההבדל היחידי הוא במספר העמותות שתצטרכו לטפל. את אומרת שבעסקים אתם יודעים לעשות את זה די ממוחשב, כי עסקים מדווחים כל חודש או כל חודשיים והדיווחים נמצאים אצלכם. בעמותות שיטת הדיווח היא אחרת ולכן אתם צריכים לעשות את זה ידני. בקריטריון הנוכחי נכנסות X עמותות, בקריטריון אחר ייכנסו X כפול, ואין לכם כוח אדם. << דובר >> מירי סביון: << דובר >> לא, יש הבדל גם במהות. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> יש 14,000 עמותות עם ניהול תקין. אי-אפשר באמת לגייס את האנשים האלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אז תמצאו מנגנון אחר יותר ידידותי למשתמש. המשמעות היא שההבחנה היא לא הבחנה מהותית אמיתית, אלא יצרתם קריטריון שילכוד בתוכו מספר מצומצם של עמותות, כדי שמצד אחד תוכלו להגיד: הינה נתנו מענה למגזר השלישי, ומצד שני תוכלו לעמוד בעומס שזה מייצר. אין כאן הבחנה אמיתית. אני רק רוצה רגע להוסיף את מה שאמרתי בדיון קודם: רוב העמותות שאנחנו חושבים שצריך לתת להן, שעסוקות בחברה ורווחה וכו', זה עמותות שאין להן הכנסות עסקיות. עמותות רבות, נניח תיאטרון הבימה או כאלה, שמאוגדות כעמותה ולא כעסק אבל מוכרות שירותים לציבור, אני חושב שהחשיבות החברתית שלהן, אולי גם מבחינת כמות המועסקים אצלן, הן פחות חשובות. << מנהל >> (היו"ר אופיר כץ, 14:03) << מנהל >> הסקטור הכי חשוב של המגזר השלישי שבסוף הוא זה שנושא בנטל של כל מה שהמדינה לא מצליחה לעשות בשגרה, עושה את כל הפעילות החברתית החשובה, נמצאות היום במצוקה מטורפת בגלל הירידה בהכנסות, ולא מקבלות. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> אבל הכי נכון לתת להם דרך נוהל תמיכות, כי בעצם מה רשות המיסים עושה? אנחנו קצת מנסים לכפות עליה יצור אחר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אז תנו לכולם. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> להגיד לעמותות האלה, שאתה כל כך דואג להן: אני אחזיר לכן 15% מההוצאות הקבועות – זה לאו דווקא מה שהם צריכים כרגע. ולכן נוהל תמיכות הוא דרך המלך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> בסדר, אבל השאלה היא מתי הוא קורה, והשאלה היא מה הסכום שמוגדר לו. וצריך להבין, ברגע שכולם באותו סל – 60 מיליארד, 70 מיליארד, לא יודע כמה – זה בסדר; ברגע שאנחנו מכניסים את זה לסד עצמאי עכשיו, תשימו 300 מיליון, 400 מיליון, אני אומר לך: זה peanuts מול הצורך האמיתי. עכשיו, כשמתסכלים על זה לבד זה נראה סכום מאוד גבוה. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> אבל גם רשות המיסים, כל מה שהיא תוכל לעשות זה עמותה שבסוף עיקר הפעילות שלה זה במתנדבים ופעילות כזאת, כמה הוצאות קבועות יש לה כבר? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> לא דיברתי על מתנדבים. אני מדבר עכשיו על כסף, לא על שווה כסף, רק בתרומות ולא בהכנסות. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> אני אומרת, שאומרים לרשות המיסים: תתייחסי לעמותה כאל משהו עסקי, אם ירדו התרומות תממני את הסיוע, הסיוע הוא בהוצאות קבועות. זה לא כל כך קשור לעמותה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אני אומר עוד פעם: אז מה כן הפתרון? לא, זה גם קשור, כי בסוף הוצאות קבועות מאפשרות - - - << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> אושר נוהל תמיכות לפני איזה שבוע-שבועיים. אפשר להוסיף לו כסף, אפשר להרחיב את הקריטריונים. וחוץ מזה לגבי העניין התפעולי, להגיד שרשות המיסים עכשיו, בשביל לכפות מין יצור אחר דרך רשות המיסים, עכשיו היא תגייס עוד או תיקח את האנשים שיש לה, אז זה אומר שעסקים לא יקבלו, או שזה אומר שנותנים עיוור בלי הבחנה, כי הם לא יכולים לבדוק - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> מי ישפוט את נוהל התמיכות? << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> מה הכוונה? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> איך יהיה לנו כוח אדם? הרי יש נוהל תמיכות, יגישו בקשות. מי שופט? << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> נוהל התמיכות הוא בהתאם להצהרות. נוהל התמיכות שאושר לפני שבוע - - - << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> יש לנו אותו? << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> יש אותו בהצעה. נוהל התמיכות אומר: זה מה שרואה החשבון אמור לדווח, הוא מדווח וזה אוטומטי. זה לא מתיימר בכלל - - - << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> מגישים את זה אליכם, למשרד האוצר? למי אני מגיש את הבקשות? << מנהל >> (היו"ר משה גפני, 14:06) << מנהל >> << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> כרגע נוהל התמיכות אושר באגף החשב הכללי אבל הוא תחת השר שמולי. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> משרד הרווחה. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> אז אפשר לעשות בעוד משרדים ואפשר לעשות נהלים אחרים, אבל הנוהל הזה אומר ברגע שרואה החשבון מצהיר את מה שהוא מצהיר, זה אוטומטי. אבל זה לא מתיימר להחזיר הוצאות קבועות כאלה ואחרות, לחשב מה ההוצאות הקבועות של העמותה רק אם מסלול ברשות המיסים הוא רלוונטי. אבל נראה שאנחנו במסיבה הלא נכונה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> בדיוק. רציתי להגיד. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> קרן, איך התמודדתם עם הבעיה של כפל תמיכות בנוהל? << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> הנוהל לוקח בחשבון מה שתוקן לכל עמותה ב-3א, כאילו זה מותנה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> זאת אומרת, אם עמותה לא מתוקצבת בכלל הוא מקבל יותר, אם הוא מתוקצב אז יקזזו לו את ימה שתוקצב. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> הנוהל לא נועד לגשר על התקציב ההמשכי - - - << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> עמותה שלא מתוקצבת בכלל יכולה לגשת? יש מלא עמותות שלא מתוקצבות. עמותות מתוקצבות מקבלות את התקציב שלהן - - - << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> יש 21 תבחינים בנוהל הקיים - - - מ-3א - - - מפחיתים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, עכשיו מחכים לאסי? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, תמשיך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את הנוסח תגידי. << דובר_המשך >> שגית אפיק: << דובר_המשך >> אסי רוצה לשמוע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אסי רוצה לשמוע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. הלאה. יש עוד דברים. מה יש לנו עוד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לנו מס רכישה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מס רכישה יש לנו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, הוא אומר שיש לנו. << דובר_המשך >> שגית אפיק: << דובר_המשך >> מה, זה נושא חדש, לא? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרתי לו שידבר איתך. << דובר_המשך >> שגית אפיק: << דובר_המשך >> זה קשור לחוק? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. לא קשור לחוק. הלאה, נו, בסדר, כבר אין לי עצבים. הלאה, יש עוד בעיות. << דובר_המשך >> שגית אפיק: << דובר_המשך >> הנושא של עסק חדש, גיא. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> כפי שאמרתי אתמול, אנחנו חושבים שאפשר לעשות שימוש בתקופת הבסיס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק שנייה, אני מבקש: בישיבה הזאת אל תגיד "כפי שאמרנו אתמול". תגיד שאנחנו לא חוזרים בנו והכול בסדר. הבנו. אבל תגיד מה הפתרון. אמרו שהולכים להביא פתרון. מה עסק חדש? << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> אין לנו בשלב זה פתרונות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> עסק שפתח בינואר. הבנו שיש פתרונות. אפשר לעשות את זה בדיוק כמו כל עסק אחר. למה צריך משהו מיוחד? צריך פשוט לתת לו, נקודה, ובואו נפסיק להתווכח על זה. זה הכול, גיא. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> לא, הבקשה הייתה עם ה-40% ירידה במחזור. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נכון. אז פשוט להוריד את ה-40%. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> את שואלת לגבי ההוצאות הקבועות? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ההוצאות הקבועות. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> רגע, אבל עלו פה שתי סוגיות. סוגיה אחת – 40% בשביל איזשהו פיקס של סיוע; סוגיה שנייה שהעלתה חברת הכנסת קרן ברק הייתה לגבי תחשיב נוסחתי. זה לא בדיוק עובד ביחד. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> היא גם ביקשה לוותר על ה-40%. היא הייתה מוכנה שתמצאו משהו אחר. אנחנו מדברים על אותו הדבר. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> לא, אבל אם אנחנו רוצים על בסיס חישוב של חודשיים. נגיד, עסק חדש, על בסיס חודשיים לדמות איזשהו מחזור, שהוא יקבל 40% כפול הוצאות קבועות – משהו לגביהן – עדיין זה חייב להיות שההכנסות שלו ירדו ב-40%. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בסדר, אבל ביחס לחודשיים שהוא פתוח. זאת אומרת, עדיין לתת לו ביחס לתקופה שהוא היה פתוח. כמו עסק רגיל, כאילו במקום לבדוק את שנת 2018 שאין לו. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> אבל הוא יצטרך להראות את ה-40%. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> או שכן או שלא. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> כשדיברתם על לא להצהיר על 40%, התכוונתם למענק רוחבי גורף בהיקף מצומצם, ואמרתם שלא יציג 40%, ומקבלים ממילא רק כמה אלפי שקלים, למרות שזה - - - אז זה לא מעט כסף. אבל אם אתם מדברים על הוצאות קבועות, ברור שצריך לרדת 40%. אלה שתי סוגיות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מה התשובה? << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> זה שאלות קצת שונות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לשתי השאלות. תענו עליהן. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> מה השאלות? שגית, סליחה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> עסק חדש – איך הוא יקבל את המענק של הוצאות קבועות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי אמר שהוא צריך לקבל? הוא לא יקבל. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הוא לא מקבל. לפי הנוסח שלהם הוא לא מקבל. עכשיו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שגית, אני שואל: האם קשה לכם להגיד את המשפט הבא: עסק חדש שעובד בינואר-פברואר, שעובד חודשיים, אין לו יכולת להציג שום דבר שמראה על ירידה וכו' וכו', אין ירידה משום מקום, ולכן הוא יקבל את המענק. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> ומה, הוא יצהיר שהוא לא עלה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> יצהיר שהוא לא עלה, ויקבל את המענק פיקס, לא חישוב של המענק - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איזה חישוב? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ביקשנו שהוא יקבל את המענק המלא, מה שמגיע לו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חישוב ממה? הוא מצהיר שהוא ירד. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם זה עסק חדש, אם זה מכולת של ירקות שזה עסק חדש, מן הסתם היא לא נפגעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא נפגעה – לא נפגעה. אתה צריך להצהיר שהיא לא נפגעה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא צריך להצהיר שהוא נפגע, ואז הוא יקבל את המענק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה פיקס. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> עד שאנחנו מדברים, אני מבין שניתן פסק דין בבג"ץ בעתירה נגד ההתייחסות לתקופת בידוד כימי מחלה. בג"ץ קיבל את העתירה וקבע שאי-אפשר להתייחס – אגב, כך על פי לשון החוק, אין מה לעשות, הם צודקים – שעל פי לשון החוק אי-אפשר להגדיר את תקופת הבידוד כימי מחלה. זה אומר שעכשיו צריך למצוא כאן פתרון לסוגיית ימי המחלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה ייכנס לתוקף מה-3 בספטמבר. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> הפסיקה של בג"ץ אומרת - - - הגורפת תפסיק לחול ב-30 בספטמבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. אפשר להגיד את זה? << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> הכוונה שלכם זה שלגבי החזר העלויות של 3,000 ו-4,000 שקלים, לגבי האירוע הזה של עסק עד 100,000 - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> - - - << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> ה-3,000 וה-4,000, אז לגביהם - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל רגע, עם כל הכבוד לבג"ץ, פתאום אתה מצטט בג"צים? לא, עם כל הכבוד. אולי הם קרובי משפחה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אבל דיברנו על זה היום. לא אולי, בטוח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בצלאל, שנייה, אני מבקש שתקשיבו למנכ"לית. חבר'ה, אין לי כבר עצבים לכל הדיונים האלה. באמת, מספיק. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> אנחנו מסכימים שלגבי עסק חדש, מה שהצענו שבעוסק פטור זה עד 3,000 שקלים, לא פטור – 4,000 שקלים לעסק חדש. לגביו הוא לא יצטרך להצהיר על 40% פגיעה אלא למלא את הטופס שאומר שהוא נפגע בגלל הקורונה. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> במקום 40% ירידה תהיה ירידה. לא יצטרכו 40%. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הוא יצטרך להצהיר שנפגעה הכנסתו. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> בדיוק. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יפה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מקובל עלינו. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> ההצהרה היא built in. בחוק ייכתב שבמקום 40% – כל ירידה, גם אם היא פחות מ-40%. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ירידה. טוב. פתרון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הרב גפני, רק תוסיפו גם עסקים שנפתחו בתחילת מרץ. אין שום סיבה להחריג אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אבל אנחנו מדברים על עסק חדש. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, מדברים על ינואר-פברואר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עסק חדש, לא כתוב ינואר-פברואר. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> לא, העסק חדש יוגדר ינואר-פברואר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> עסק שהתחיל ב-1 בינואר 2020. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל עזוב, בחייכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, בחוק מופיע רק ינואר-פברואר, שהורדתם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, מדברים על עסק חדש. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מופיע רק ינואר-פברואר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, אנחנו - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, אני אומר: מי שפתח ב-1 במרץ. למה לא? עוד כמה עשרות עסקים כאלה. מה, זה כסף קטן, זה כלום, עידו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ואיך אתם פותרים לקרן את הבעיה? ואז כולם ייתנו לו רק X, אתם לא תיתנו לו גם ביחס למחזור שלו? << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> נכון. התנאי בהכרח שהוא ירד, לא משנה איזו ירידה. כל ירידה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. הלאה. << דובר_המשך >> שגית אפיק: << דובר_המשך >> הייתה בקשה לקצר את ה-120 ימים ל-90 יום, גיא. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גיא, אל תגיד לא, תגיד כן ותמשיך. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> אז אני מזכיר, בהחלטת הממשלה שהייתה לגבי המענק הזה, היה 180 יום. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נו, אז מה? << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> לא 120 – 180. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> היושב-ראש עובד אצל הממשלה? אני לא מבין אתכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 90 יום. << דובר >> מירי סביון: << דובר >> כבוד היושב-ראש, אפשר להסביר משהו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. יש לנו את כל הזמן שבעולם, אפשר להצביע על זה בעוד שבועיים. בבקשה. << דובר >> מירי סביון: << דובר >> אני רוצה להזכיר, שלבקשת הוועדה אנחנו הקדמנו את תשלום המקדמות. באותם מצבים שבהם התשלום מתעכב מעבר ללוחות הזמנים ומגיע ללוח הזמנים הזה זה בדרך כלל - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הקדמתם ל-14 יום. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> אבל ל-60%. << דובר >> מירי סביון: << דובר >> אנחנו מגיעים לתשלום של 60% מהמקדמה. העסקים שמעוכבים מעבר לזה זה עסקים שבדרך כלל יש כל מיני סממנים שמצביעים על זה שהמענק שהם דרשו זה לא מה שמגיע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> או שהן גדולות. << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> ולכן, כדי למנוע תשלומים ביתר, אנחנו חושבים שיותר נכון לאפשר את פרק הזמן הזה כדי שנוכל לבדוק, לשלם את מה שמגיע, ולהימנע מהתחשבנות הלוך וחזור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 90 יום זה הרבה זמן. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> ה-60% האלה הם גם מאוד גבוהים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין בעיה, אני מציע שלעסקים שיש סממנים כאלה או אחרים אחרי 90 יום, למספר הזה תשלחו מכתב שאתם בודקים עוד 30 יום. רק לקטע של הסממנים, בסדר? << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> לא, באופן כללי אנחנו בודקים רק 5% שהמערכת הקפיצה עם סממנים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסדר. אז כמה נשאר לנו, סממנים של 5%? אחרי 90 יום, אם לא הספקתם לבדוק אותם, תשלחו להם מכתב שאתם מאריכים בעוד 30 יום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההצעה סבירה. << דובר >> מירי סביון: << דובר >> במצב בפועל אנחנו משלמים ליותר מ-90% מהעסקים תוך פרקי זמן הרבה יותר קצרים מפרקי הזמן שכתובים. לבקשתכם, הקדמנו את תשלומי המקדמה שמגיעה ל-60%. אותם עסקים שנשארו ועדיין לא שילמנו להם את מלוא הכסף, זה בדרך כלל עסקים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מציע מיקי לוי - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שישלחו להם מכתב שיש הארכה. << דובר >> מירי סביון: << דובר >> המשמעות שלא נוכל לעמוד בבדיקה, ונייצר מצבים של חיובים עודפים אחר כך. אנחנו חושבים שנכון וצריך להישאר ב-120 יום. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ל-10% האלה תשלחי מייל קטן שאת מאריכה ב-30 יום. רק ל-10% האלה. << דובר >> מירי סביון: << דובר >> אני אומרת שוב: אנחנו מייצרים פה מנגנון בירוקרטי מיותר, גם לרשות המיסים, ובעיקר לעסקים, שיצטרכו להבין אם הם מקבלים או לא מקבלים את הכסף. אין לנו שום עניין להשאיר אצלנו את התביעות ולא לטפל בהן. אנחנו עושים את המקסימים כדי לטפל כמה שיותר מהר. העסקים הבודדים שנשארים מעבר לתקופות של המקדמות, מעבר אפילו לשלושה-ארבעה שבועות, זה עסקים שמצריכים בדיקה. ואני אומרת שוב: בחלק גדול מהמקרים אנחנו באמת זיהינו שהם דרשו מענקים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. שמענו. תודה רבה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גיא רוצה להגיד 100, אדוני. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> רק הערה קטנה: בעקבות הערות הייעוץ המשפטי של הוועדה, בהמשך לדיון של אתמול, לעסקים של עד 300,000 אנחנו לא נקבע רק את הזכאות בתוך 14 יום, נשלם את המענק תוך 14 יום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה יפה, מה שאתה אומר. לגבי ה-120 יום? << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> לגבי ה-120 יום, אין לנו אפשרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לגבי העסקים הקטנים, הוא אמר שהם ישלמו, לא רק שהם ייתנו תשובות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מה אתה הצעת? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני הצעתי 90, אבל עכשיו הם אומרים שקשה להם, אני אציע 100 ונגמור עניין. די, זה באמת לא מכובד. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> אנחנו מדברים על אחוזים בודדים שמקבלים מקדמה של 60%. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל אם זה ככה, ההצעה של חבר הכנסת מיקי לוי היא נכונה. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> ההצעה לשלוח מכתב היא כמעט אוטומטית, כי אנחנו בשיח עם אותם אנשים לקבלת עוד מסמכים. תבינו שזה שהם מקבלים 60%, ואם 90 יום לא הספקנו לבדוק, אז כנראה שזה שהם קיבלו 60% מקדמה אומר שגם המקדמה היא כבר הרבה מעבר למה שהם - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אתם תכתבו לו שאתם לוקחים עוד 30 יום, עוד 40 יום, בגלל שאתם צריכים לבדוק יותר. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> אבל לגבי ה-14 יום, אנחנו בשיח איתם ממילא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז תגידו לו. << דובר >> מירי סביון: << דובר >> צריך לשלם 120 יום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא צריך. בסדר. << דובר >> מירי סביון: << דובר >> אני אומרת שוב: אנחנו מדברים בדיוק על האוכלוסייה של אותם עסקים שיש סיכוי מאוד גבוה שלא יהיו זכאים - - - שהם מבקשים. הוועדה למעשה מבקשת שנשלם לאנשים שלא זכאים את הכסף. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> את יכולה לבקש מסמכים נוספים. אחרי 90 יום תבקשי מסמכים נוספים ותאריכי לעצמך את התקופה. ההצעה של חבר הכנסת מיקי לוי היא הצעה מאוד סבירה ופשוטה. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> אני אומרת שוב: סבירה ביחס למה? יש לנו מאות אלפי עסקים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, על מה הדיון? אז אין לכם פתרון, אז בואו נתפזר וזהו. הלאה. בסדר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אתה מחליט משהו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, החלטנו: 100 ימים. ואם הם צריכים עוד מסמכים והכול, אז הם צריכים פשוט להודיע לו, ואז הם מאריכים את זה ב-40 יום. הלאה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> למה - - - 120, למה ב-40? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מקסימום 120, הרב גפני. מה אתה מוסיף? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> למה ב-40? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אפשר להאריך. אצל רובם גומרים את זה בתוך 100 ימים. אם יש מקרים, כמו שמירי אומרת, שצריך עוד מסמכים ויש חשד על כל מיני דברים, אז הם מודיעים את זה, ואז מקבלים עוד 30 יום. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מקסימום עד 120 אבל. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל יש להם סך הכול 120. למה אתה נותן להם עכשיו 140 לא הבנתי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, להשלמה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> להשלמה עד 120. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> להשלמה, גפני. הוא עייף והוא צודק, הרגתם אותו מהבוקר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הבנתי, בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לרשות המיסים 100 ימים, והם צריכים לסיים את זה ב-100 ימים, אלא אם כן יש מקרים חריגים שהם צריכים עוד מסמכים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז 20 יום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 20 יום. הלאה. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> אדוני, אנחנו מתנגדים להוריד את ה-120 ימים, אבל מעדיפים מנגנון פשוט על פני מנגנון מורכב שיש סביבו אי ודאות. אם זה יניח את דעתה של הוועדה, להוריד מספר ימים בודדים, זה הרע במיעוטו, מאשר מנגנון מורכב שאף אחד לא יודע כן הארכה, לא הארכה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז אנחנו מורידים את זה ל-100 ימים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מה זה ימים בודדים? רק אומרים - - - ל-120. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> לא, ימים בודדים. בודדים, כאלה שאפשר לספור על יד אחת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> 110 זה ימים בודדים? << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> יד אחת. 115 למשל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, את יודעת מה, זה מתחיל להיראות - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אוקיי. תשובות ביחס לנוסחה. האם נזכה לראות דוגמאות? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כן, יש דוגמאות, שגית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יאללה, צאו לדרך. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> רגע, אבל הדוגמנים שלנו לא פה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הדוגמנים לא פה. אז תגידו לנו מה אתם פותרים לאולמות האירועים ולזוגות הצעירים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שגית, אני קיבלתי תשובה ממשרד האוצר לשני הדוחות הכספיים שקיבלתי מהם. הם הציבו את הנתונים בנוסחה. חשוב לומר, אלה שתי אולמות שאני ביקשתי באקראי, אני מכיר את הבעלים, ביקשתי: תשלחו לי דוחות כספיים של 2018 שלכם. רציתי לבדוק מה קורה בפועל. והנתונים הם כדלהלן: אולם אחד שמשלם שכירות של 100,000 שקל בחודש - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה הוא מייצג אותם? האוצר לא יודע לתת תשובות? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הינה, עידו הגיע, אני חושב שכדאי שעידו יציג את הנתונים, שגית. עידו, הם רוצים דוגמאות להצבה בנוסחה ועל מה מדובר, הסבר לנוסחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בבקשה, עידו. << דובר >> עידו סופר: << דובר >> כן, אני מאגף התקציבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. לא להתחיל דיונים, להגיד. עידו, רק שנייה. חבר הכנסת מיקי זוהר, בבקשה, תגיד את דבריך. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להבהיר קודם כול דבר אחד חשוב: אני יושב היום בדיון לא כיושב-ראש הקואליציה אלא כנבחר ציבור, חבר כנסת מסיעת הליכוד, שקיבל פניות רבות מאין-ספור בעלי עסקים – לא רק מבעלי האולמות, כמו שחושבים – שהעניין הזה מטפל. אני רוצה להבהיר, שמי שלא יודע, החוק הזה הוא חוק שמטפל בכל בעלי העסקים ללא יוצא מן הכלל. הטענה שהופנתה אליי, שהיא טענה מאוד מאוד הגיונית, זה שעסק שהמחזור שלו הוא 20 מיליון שקל, יקבל פיצוי זהה לעסק שהמחזור שלו הוא 100 מיליון שקל. מדוע? משום שההגבלה שנקבעה על ידי משרד האוצר הביאה את זה למצב שעסק שהמחזור שלו הוא 20 מיליון שקל זכאי לאותם 15%, שזה 3 מיליון שקל בשנה, לחלק ל-12 חודשים, זה 250,000 שקל. כשאתה עסק של 100 מיליון שקל לשנה, לולא היו נותנים לך את ה-15%, היית מקבל 15 מיליון שקל בשנה, ואז היו מחלקים את זה ב-12. ברור שזה לא הגיוני וזה גם מופרך לשלם סכום כזה. ההגבלה שנקבעה על ידי משרד האוצר בעצם קובעת שיש 250,000 שקל גם לעסק של 100 מיליון שקל בשנה. אותם בעלי עסקים רבים שפנו אליי – בעלי אולמות וגופים אחרים – הבהירו שמחזור העסק יש לו משמעות ביחס להוצאה הקבועה כדי לתחזק את העסק. לאו דווקא בארנונה, שברוך השם אנחנו פוטרים את בעלי העסקים, אבל למשל בהוצאות שכירות, שבדרך כלל משתנים, למשל בהוצאות אחזקה שוטפת של מבנים ושל מקומות, למשל באין-ספור דברים שאני יכול לקרוא תיכף מן הדף. ואני אומר לכם שהסכום הזה של 250,000 שקל לא יכול להספיק לעסקים של 100 מיליון שקל, של 80 מיליון שקל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לכן מה אתה מציע? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> זה פעם אחת. פעם שנייה, אני רוצה להגיד גם עם העובדה שאני יו"ר הקואליציה, משום שאני משמש גם כחבר כנסת וכמי שמטפל בצורכי ציבור, אני לא יכול לחייב פה אף אחד מחברי הקואליציה להצביע בעד או נגד. ולכן אני קורא פה לחברי הוועדה ומודיע להם שמדובר, מבחינת הקואליציה לפחות כיו"ר הקואליציה, בהצבעה חופשית. כל אחד יצביע בהתאם לרצון שלו, בהתאם להבנה שלו, בהתאם לנתונים שאני חושף. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> על כל ההסתייגויות? << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> לא. אמרתי, אני מציע את ההצעה הזאת לא כיו"ר קואליציה – כחבר כנסת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> לא, אבל כיו"ר קואליציה אתה נותן חופש הצבעה רק בהסתייגות שלך? << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> רק על ההסתייגות הזאת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> נו, מה, חוכמה גדולה. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> לא, מה זאת אומרת - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> לא, אני בעד, שהקואליציה תצביע הצבעה מצפונית על כל אחת מהסוגיות שעלו כאן בארבעה ימי דיונים. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אני מתוך הקואליציה מביא פה הסתייגות. אני מביא פה את ההסתייגות מתוך הבנה שהדבר הזה באמת באמת באמת חשוב, ויש כאן משהו קצת מוזר. אני רוצה להגיד עוד משפט. אני הייתי פה לפני שבועיים בערך, ושמעתי שהייתה פה תמיכה מקיר לקיר לסיוע לבעלי העסקים. הייתה פה תמיכה מקיר לקיר שהפיצוי של 250,000 שקל לא מספיק. היום זה קצת השתנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא היה כזה דבר. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש לי תחושה שמשרד האוצר עשה פה עבודה אינטנסיבית על חברי הוועדה. ואני מרגיש שחלק גדול או חלק מסוים מחברי הוועדה פתאום שינו את עמדתם, כי הופעל עליהם לחץ לא להצביע בעד ההסתייגות הזאת. אבל אני רוצה להזכיר, שהמקום הזה, ועדת הכספים, זה השלב הראשון. אם ההסתייגות הזאת תיפול, היא תגיע למליאה. וכשהיא תגיע למליאה, אני מאפשר חופש הצבעה גם במליאה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> תעשה הצבעה שמית. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> ויצביעו חברי הכנסת כאוות ליבם, כפי שהם מאמינים ורוצים, בעד או נגד ההסתייגות. אם רוב חברי הכנסת במדינת ישראל יחליטו ש-250,000 שקל לעסקים של 60 ו-50 ו-70 ו-80 ו-1000 מיליון שקל זה בסדר, אין לי שום תלונה, אני מקבל בהכנעה ובהכרעה את החלטת הרוב. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, מיקי. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> רגע, תן לי להשלים. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זו הצבעה מצפונית לפעם אחת. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אבל אם חברי הכנסת יסברו אחרת, מצופה גם ממשרד האוצר לכבד את הכרעת הרוב, כי אנחנו בדמוקרטיה. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> אבל אז צריך לתקן את המסגרות. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> לכן אני אומר ככה: ההצבעה הזו מבחינתי חופשית גם בוועדה וגם במליאה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנו. חבל שאתה חוזר על זה. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> ועכשיו, ברשותך, אני אקריא את ההסתייגות. רק להבהיר, שההסתייגות הזאת מותנית בעוד הסתייגות. ההסתייגות השנייה שאני רוצה להעלות קשורה לזוגות הצעירים ששילמו מקדמות לבעלי האולמות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה ייכנס פנימה, אל תדאג. השר הורה להכניס את זה. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> מיקי, אני יודע שאתה והשר עובדים שיתוף פעולה. זה בסדר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, למה לא? אני והשר ביחסים טובים. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אבל אני פה לא באתי להציג את עמדת השר, עמדתי שונה מעמדת השר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסדר. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אני רק רוצה לומר שההסתייגות שאני רוצה להוסיף תקבע שכל מי שזכאי למענק, יוכל לקבל את המענק רק אם הוא יחזיר את המקדמות לאותם זוגות צעירים ששילמו כסף וכנראה לא יתחתנו בחודשים הקרובים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אז ההסתייגות הראשונה. תיקון לסעיף 9(1)(ב): על אף האמור בסעיף קטן (א), וכפוף להוראות שיקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, לא ישולמו 20% ממענק הסיוע לפי הסעיף הקטן האמור לעוסק שיחיד שהתקשר עימו בחוזה, שיפה את העוסק או שילם לו מקדמה לפי החוזה, בתקופה שבין יום 16 במרץ 2020 ליום 30 ביוני 2021, אלא אם כן הצהירו העוסק והיחיד שהעוסק השיב את סכום השיפוי או את המקדמה ליחיד. זה עניין החזר לזוגות צעירים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> היושב-ראש, שר האוצר כבר אמר שההסתייגות הזאת תיכנס בכלל לחוק – התחייבות להחזיר לזוגות הצעירים. יש הסכמה עם שר האוצר על זה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אז אם ככה לא צריך הסתייגות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה מה שאני אומר: לא צריך הסתייגות. זה סוכם כבר עם שר האוצר כאן בצוהריים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אסי, אני מבקש, אם אכן הדברים נכונים, ושר האוצר מסכים עם זה, אני מבקש שתביאו נוסח, תגידו מה. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אני מברך. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אני לא יודע מה חבר הכנסת זוהר דיבר עם שר האוצר. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> לא, אין לי שום - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני דיברתי עם שר האוצר, אסי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם מיקי לוי אומר את זה. גם שלמה קרעי אומר את זה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שר האוצר אמר שהנושא הזה של התחייבות להחזר מקדמות לזוגות הצעירים מוסכם עליו, בניגוד לעמדת משרד המשפטים. אנחנו לא נוותר על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אי-אפשר לשמוע ככה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז שמשרד האוצר יגיד נוסח שהם מציעים לזה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בבקשה, שיגידו נוסח משפטי. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אני את הנוסח הזה לא המצאתי, הוא נכתב על ידי המחלקה המשפטית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אסי, תקשיב לי רגע. קודם כול, ברוך הבא, אתה לא בזום, אתה נראה יותר נורמלי. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> באמת תודה רבה שנתתם לי להיכנס. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> תיכף נראה שאנחנו מצטערים על זה או לא, אסי. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> - - - הוועדה, באמת לכבוד הוא לי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש ממך, אדוני היועץ המשפטי של משרד האוצר: אני סומך על החברים, שמה שהם אמרו פה בתוך הישיבה זה נכון. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אבל עם כל הכבוד, יש עמדה ממשלתית איך מגבשים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> שיחת טלפון שחבר כנסת כזה או אחר הרים למישהו אחר היא עדיין לא עבודה ממשלתית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין בעיה. הכול בסדר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> לשר אסור לקבל החלטה בלי אישור של היועץ המשפטי? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אני לא מתייחס כרגע למה שאני לא יודע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אסי, אתה רוצה להקשיב לי? עם כל הכבוד, תעשה מה שאתה רוצה, אבל תשמע אותי. אני מבקש, גברתי המנכ"לית, שתבדקי את העניין הזה. אם אכן, ואני אשמח מאוד אם זה נכון. ואומרים פה את זה חברים, גם מיקי זוהר וגם שלמה קרעי וגם מיקי לוי. אני מבקש שתבדקי את זה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אבל רגע, לפני הבדיקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הינה, אני הולך לבקש את זה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> קודם כול, להתייחס רגע לעניין - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, שנייה, תן לי להשלים את הבקשה. קרן, אני מבקש שתבררי בבקשה, את המנכ"לית, תבררי אם זה נכון. אני רוצה לחסוך לנו פה דרך. אם אכן זאת עמדת השר, שלא יינתן המענק לבעלי האולמות, אלא אם כן ביטלו את התביעה שלהם נגד הזוגות הצעירים. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> לא, דיברנו על 20%. לא כל המענק, חלק מהמענק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חלק מהמענק, בסדר. חלק מהמענק יעוכב, אלא אם כן הם מבטלים את התביעות על הזוגות הצעירים. אם אכן זה נכון, אני מבקש נוסח שלכם. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> ההצעה הממשלתית עומדת בעינה. ויש גם עמדת משרד המשפטים בעניין הזה. אבל ככל שיש איזשהו נוסח שהבין השר שמציעים חברי כנסת ומקובל על הייעוץ המשפטי של הוועדה, על איזשהו נוסח בנושא, אפשר לדון על זה. אתם רוצים שחלק מהמענק יותנה במשהו - - - << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אז הינה, יש פה נוסח שנוסח על ידי הייעוץ המשפטי של הוועדה, תדונו בו. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אני אבהיר בכל זאת את העמדה שלנו. והעמדה היא, למיטב ידיעתי, על דעת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משפט אזרחי, שעוסק בנושא, לאחר ליבון קצר שעשינו איתו בשיחה טלפונית. אגב, אנחנו הופתענו מאוד באירוע הזה. אני הבהרתי את זה בדיון הקודם ואני חוזר ואומר: התניה של מענקים על ידי המדינה כריבון בהתערבות של השאלה החוזית בין פלוני לאלמוני, בין אם הוא בעל מקום אירועים ובין אם הוא כל דבר אחר, החוק הזה כידוע עוסק במתן החזר הוצאות קבועות לכל העסקים במשק על כל המגזרים, חוזים רבים סוכלו, בוטלו. כל התייחסות משפטית שאפשר להתייחס לזה אגב הקורונה, לא רק עניין בעלי מקומות האירועים, שהוועדה נתנה להם מקום נכבד פה בעניין, אבל יש סוכנויות נסיעות, ואני יכול לעבור מגזר מגזר שבמסגרתו אנשים שילמו תשלומים, ועולה השאלה מה דינם של אותם תשלומים מקודם לכן, והעסקה לא בוצעה. עכשיו, העניין הזה הוא עניין רחב, הוא לא יכול להיות מותנה במתן מענק כלשהו רק למגזר כזה או אחר. אני מזכיר שלא ניתן כאן מענק מגזרי. ולכן זה צריך להידון בנפרד - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנו. תודה רבה, אמרת את זה בישיבה הקודמת. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> - - - ממשלתי שתוכל להסדיר את הנושא הזה באופן רחב, ולא אגב אורחא, אגב הסתייגות של חבר כנסת בנושא שהוא מאוד מורכב משפטית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם ככה, אז צריך יהיה להכניס בתוך החוק הגדול הזה שאנחנו מעבירים, איזשהו פיצוי לזוגות צעירים ולאנשים אחרים שהתקשרו בחוזה כזה או אחר, כדי שיקבלו את הפיצויים שלהם. לא יכול להיות שזה לא - - - << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> במה שונה ספק פיתות צעיר - - - << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מיקי, יש התפתחויות? << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש עכשיו ישיבת סיעה לליכוד, וראש הממשלה כבר מגיע. לכן אני רק מבקש להקריא את ההסתייגות השנייה. ואני מבקש שאת ההצבעה נעשה אחרי ישיבת הסיעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעשה את כל ההצבעות יחד. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> יופי. אז אני מקריא את ההסתייגות השנייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז לא מצביעים עכשיו. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אפשר להקריא את ההסתייגות? לא להצביע, רק להקריא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הקראת. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, השנייה, יש עוד הסתייגות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> שנייה, הוא רוצה להגדיל את הנוסחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אה, בבקשה. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> ההסתייגות השנייה זה בהקשר למה שאמרתי בהתחלה, שפיצוי של 250,000 שקל יכול להיות סביר מאוד לעסק של מחזור של 20 מיליון שקל, אבל בטח לא סביר לעסק של 100 מיליון שקל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לכן מה אתה מסתייג? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן אני מציע תיקון לסעיף 10: סעיף 1: בסעיף 10(4) במקום 500 אלף יבוא 700 אלף. זה אומר שאם המחזור של העסק גדול יותר מ-20 מיליון שקל והוא עדיין איבד הכנסות רבות, הפיצוי שלו יגדל מחצי מיליון שקל לחודשיים ל-700,000 שקל לחודשיים. ואני חוזר לסיכום במשפט אחרון, אני צריך ללכת לישיבת הסיעה: מבחינת הקואליציה יש גם בוועדה וגם בכנסת חופש הצבעה לטובת הציבור, לפי מה שהציבור מצפה ממנו. זה הכול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אמרת את זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אבל למה רק בסעיף הזה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אסי, אני לא מקבל את האמירה הזאת שלך, שמביאים פה הסתייגות אגב אורחא. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> זה אגב אורחא אבל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מבקש שר האוצר, שאתה עובד אצלו - - - << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> מדינת ישראל יודעת לעשות - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> גם אני דיברתי עם שר האוצר, והוא בעד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש להפסיק. עם כל הכבוד, מספיק כבר. מבקש שר האוצר, שאתה עובד אצלו - - - << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אני אומר שוב - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל תקשיב: הוא מבקש אגב אורחא, שאנחנו נביא לפה עכשיו בחוק הזה פטור ממס רכישה. הוא מבקש אגב אורחא. אגב אורחא של שר האוצר זה יותר חשוב מאגב אורחא של אחד מחברי הכנסת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, הוא רוצה להביע את העמדה, אם זה אפשר או לא אפשר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, נו, יאללה. הבנו, הבנו, הכול בסדר. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> יושב-ראש הוועדה, מאחר שזה נאמר אז אני חייב להתייחס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אתה חייב? << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> כי אני חייב, כי זה נאמר אגב התייחסות שלי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, אגב אורחא אמרת, לא אוהב את זה. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> כזכור, נציגי הממשלה, ביחד עם שר האוצר, ביחד עם יתר השרים, הכניסו תיקונים בהצעה. זה דבר מקובל. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תיקון של מס רכישה זה תיקון של נושא שאין לו שום קשר - - - << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> רגע, אני לא מתייחס כרגע למס רכישה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל הוא שאל אותך על מס רכישה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אני לא מתייחס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זה אגב אורחא - - - << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> רק לפני שעתיים נוסף פה דיון שלם ב"דיסריגארד" לנכים. כידוע, זה לא הופיע בהצעת החוק הממשלתית, והנושא הזה נוסף עתה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני בעד. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> זה עניין אחד. מה שאני התייחסתי לאגב אורחא, מדובר בעניין מאוד מורכב, שיש עליו דיון בין-משרדי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנו. בסדר. זו דעתך. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> הוא לא משליך רק על בעלי האולמות, עם כל הכבוד, והשאלה הזאת היא שאלה של מקדמה כזו או אחרת. וזו התערבות בחופש החוזים כרגע, אגב התניה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. סליחה, אסי, פה אתה טועה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> ולכן הנושא הזה צריך להיות מוסדר בנפרד. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אומרת כאן היועצת המשפטית שיש שינוי נוסח והכניסו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שגית, מה יש לנו עוד? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> גפני, אני יכול להשיב לו לפרוטוקול? כי אחר כך זה ילך לבג"ץ האמירות האלה? אסי, את ה"דיסריגארד" מי אישר? העברת את זה החלטת ממשלה לפני שעתיים? אז איך מותר? לא הבנתי, מה ששני פקידים מסכימים זה בסדר, מה שהשר מסכים זה לא בסדר? לא, השר לזה כן הסכים. להשבה הסכים. תרים לו טלפון. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> לא היה שום דיון ממשלתי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> הוא לא עשה דיון ממשלתי, אבל גם ב"דיסריגארד" לא עשיתם - - - ביניכם. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> יש הצבעה על ההסתייגויות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא יודע. תיכף נראה. קודם נסיים. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מיקי הלך לישיבת סיעת הליכוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש קרנות השתלמות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הנושא של פריסת תשלומים והחזר מקדמות. אני נותנת לך שני נושאים כדי שתוכל להגיד על אחד כן. אתה רואה? אני עוזרת לך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הרב גפני, עוד לא הצגנו את הנתונים שמשרד האוצר בדק. זה גם חשוב. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> על איזה נושא? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> על הנושא של המקדם. ההסתייגות השנייה של מיקי, הבדיקה לגבי ההחזר, עד כמה זה מכסה הוצאות. ביקשנו ממשרד האוצר לבצע בדיקה. משרד האוצר ביצע בדיקה, שייתן את הנתונים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה צריך לעשות כדי שנצביע היום? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> שיינתנו תשובות. שהתשובות האלה יוצגו. ושיהיה לכם נוסח שתוכלו להצביע עליו. אנחנו לא נמצאים במקום הזה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מי צדיך לעשות את זה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני שומעת את התשובות שלהם עכשיו בדיון. התשובות האלה לא מנוסחות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז רגע, למה אנחנו לא מקבלים את הנוסח הזה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הנוסח נמצא אצלם משבוע שעבר. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> איזה נוסח? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> של החוק. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> איזה חוק? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הזה. כל החוק. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> רק לגבי ההסתייגות של חבר הכנסת זוהר. ההסתייגות שלו היא הסתייגות תקציבית, העלות שלה רק של להעלות את ה-CAP מוערכת בסדר גודל של כמיליארד וחצי שקלים לסך התוכנית הכלכלית. ככל שגם תהיה בקשה, הסתייגות להעלות את המקדם, מדובר בתוספת גם של - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה, ה-0.7? << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> לא, הוא העלה הסתייגות, אני חייב לציין שזאת הסתייגות תקציבית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אז מה, היא צריכה 61? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> מעבר ל-61, אין מקור גם בעניין תיקון הוראת השעה שתוקנה, והסכומים שמה מחושבים על בסיס אחר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> זה לא יעבור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> בסדר, אבל זה חייב להיאמר. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למרות ההתקשרות החוזית, חייבים איכשהו לראות איך אנחנו עוזרים בזמן המשבר, שאנחנו ביטלנו חתונות וגרמנו לאנשים - - - << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> לא כאן. צריך לגבש - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אסי, אבל מתעסקים עם זה כבר חודשים. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> ארז קמיניץ פרסם - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> ארבעה חודשים - - - של לא להקיא ולא לבלוע. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> לא, ארבעה חודשים מתעסקים עם זה, ביום שהתחיל המשבר. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> בסדר. אבל זו שאלה רחבה - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> בסדר. אז אני רוצה להציע הצעה שגם אתה יודע לחיות איתה משפטית. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> קרן, לגבי החזר המקדמות לזוגות צעירים, שוב, דיברתי עכשיו עם שר האוצר, הוא אומר שההחזר הזה לא קשור להעלאת המקדם או לא להעלאת המקדם. זה משהו שאנחנו רוצים שייכנס. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אני רוצה להזכיר שאתמול היושב-ראש אמר לגבי התביעות, שאנחנו נתנה את שבעלי האולמות יבטלו את התביעות מול הזוגות. אז אני מבקשת להכניס את זה להצעת החוק. ואם לא, אז נעלה את זה כהסתייגות. אחד מהשניים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה נכנס, הילה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> איך זה נכנס? << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> - - - על התביעות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה אותו דבר. אם הם מחזירים מקדמות הם לא יכולים לתבוע. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> זה לא אותו דבר. יש תביעות מאוד ארוכות בבית משפט. אני יודעת מה אני אומרת. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> זה לא על המקדמה, זה על ביטול האירוע. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> זה על דברים אחרים. וחלק ממה שאמר פה היושב-ראש אתמול זה שאנחנו נתנה את זה בביטול כל התביעות נגד הזוגות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> גפני, אני יכול להתייחס בבקשה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שנייה. שגית, יש עוד דברים? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> המקדמות ופריסת התשלומים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גם חשוב לשמוע את הנתונים של משרד האוצר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> והדוגמאות. נכון, לא קיבלנו את הדוגמאות. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> החזר מקדמות ופריסת תשלומים. החזר מקדמות – אנחנו העברנו נוסח לוועדה. אני מניח - - - כשתהיה הצבעה. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> - - - רשות מיסים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני עוזרת לפעמים לגיא. אני עוזרת לו, שיוכל להגיד על משהו כן. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> נישום ששילם מקדמות על חודשים ינואר ופברואר, ונמצא ששיעור המקדמות שלו צריך לרדת בגלל פעילות שלו וכיוצא באלה, יוכל לקבל החזר. הוא יגיש בקשה לפקיד השומה ופקיד השומה יחזיר את ההוצאות - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הרב גפני, חייב להיות בסיפור הזה של החוק הזה – גם הזוגות הצעירים, מי שביטל להם את החתונה זו המדינה, המדינה סגרה את האולמות. עכשיו, אם אי-אפשר להכריח את בעלי האולמות להחזיר כי זה עניין חוזי, אז שיהיה מתווה מיוחד באוצר, כמו שמפצים עסקים, שיפצו את הזוגות הצעירים ששילמו מקדמה, יפצו אותם על המקדמה הזאת. זה לא כזה הרבה כסף. מצד שני, מדובר בזוגות שזה תחילת החיים שלהם, רובם לא במצב פנטסטי, ואנחנו צריכים במסגרת החוק להתנות איזשהו פתרון לזוגות האלה. אם אי-אפשר בצורה משפטית דרך האולמות אז במתווה מיוחד. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> הנושא נדון במשרד המשפטים והוא מורכב. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> אנחנו דיברנו על החזר מקדמות אחר לנישום. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני יודע שאתה דיברת על זה, אבל אני בכל זאת חוזר למתווה הזה, כי אחרת לא יעבור כאן העניין הזה של - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אסי יצטרך להחליט, האם הולכים בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי או שמוציאים עוד כמה עשרות מיליונים מהקופה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> לא, גם את זה אתה לא תוכל, כי אז אתה מפלה את האזרחים, אתה מחזיר להוא ולא מחזיר להוא. זה יותר מסובך. אני אסביר לך למה בעיניי אין שום בעיה – מה זה אין שום בעיה? – למה זה בהחלט אפשרי. אם הוא רק ייתן לי אישור. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> קרן, זה לא נכון. הסקטור היחידי שדומה לזה זה חבילות נופש חו"ל בסכומים כאלה, שאנשים שילמו מראש מקדמות וביטלו. אבל זה דווקא הוסדר בחוק טיבי שעשינו, חברות התעופה מחזירות תוך שלושה חודשים, תוך 90 יום. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> על הטיסה. מה לגבי החזרת מלון? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אני תיכף אסביר לך. יש הבדל גדול מאוד. הספק סיפק ולכן מגיע לו כסף. הבן-אדם ששילם מקדמה ולא קיבל אירוע, לא מדובר עכשיו על אירוע שבוטל יום קודם והדגים כבר על הגריל. שבוע קודם. אין הוצאות לאולם. << דובר >> עידו סופר: << דובר >> - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> א' אין דבר כזה. רגע, אז אני אסביר לך את ההבדל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה רצית להגיד? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אנחנו צריכים להתקדם, חברים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אני מבקש לפרוטוקול, ואני חושב שזה מאוד מאוד חשוב, להשיב לטענות המשפטיות של היועץ המשפטי של משרד האוצר, כי תקוותי שחברי הוועדה יקבלו את זה, בין אם בהסכמה ובין אם כהסתייגות, ואני חושב שטוב שהדברים ייאמרו. זה נכון, דיני הסיכול הנוכחיים במדינת ישראל לא יודעים לתת מענה לסיטואציה כמו זאת שנוצרה במשבר הקורונה. ולכן משרד המשפטים אכן יושב על המדוכה כבר איזה שלושה-ארבעה חודשים ואומר שהוא ייתן איזשהו מתווה שינסה לאזן ולחלק את הנזק בין כולם. אגב, זה לא קורה. עובדה היא שאנחנו ארבעה חודשים בתוך התהליך הזה ועדיין לא ניתן מענה. זה אחד. שניים, יש הבדל גדול. הרי מה אומר היועץ המשפטי של משרד האוצר: במה שונה זוג צעיר שבא להזמין חתונה מכל בן אדם אחר ששילם על שירות ולא קיבל אותו? יש הבדל מאוד מאוד גדול. קודם כול, יש שלושה דברים שמבחינים את הסיטואציה הספציפית הזאת: אחד, מדובר על אירוע שאנחנו כמדינה ביטלנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, מה אתה רוצה להגיד עכשיו? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אנחנו בלחץ של זמן. סמוטריץ', נו, תקצר, אנחנו רוצים לסיים עם זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אתה רוצה שזה גם יעבור? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, אני מבקש שתקצר, אנחנו לא נספיק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בצלאל, באמת, אתה מאריך אבל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> שתיים, מדובר בסכום מאוד גבוה על מוצר שלא סופק בכלל. הרי המקבילה של זה לדוגמה יהיה חבילות טיסות, כרטיסי טיסה או חבילות נופש, שזה דווקא הוסדר באותו חוק טיבי שעכשיו תוקן בוועדת הכלכלה, והדברים האחרים יהיו בסכומים מאוד פעוטים. נניח, מי ששילם מנוי לחדר כושר וסגרנו לו חדר כושר, זה מאות שקלים. סוגיה כזאת של אלפי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> רגע, ודבר אחרון, אין כאן התערבות בחופש החוזים. זכותו של הבן-אדם להגיד: אני לא מחזיר את המקדמה ולא לוקח את המענק או את אותם 30% מהמענק - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. שנייה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שגית, העמדה של שר האוצר היא כן להכניס את זה באיזשהו אופן. דיברתי איתו הרגע. כן להכניס שיצטרכו להצהיר שהם החזירו את המקדמות, כדי לקבל חלק מהמענק. אני לא מבין על מה הוויכוח. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> למה לא לעשות בחקיקה נפרדת? כמו שיש טיסות. למה פה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כי פה זה להוסיף עכשיו שתי שורות וגומרים את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, תראו, אין לנו את הנוסח שהיה צריך להעביר, עם כל מה שנלווה לעניין הזה בכדי שנוכל להצביע. ולכן אני מודיע שההצבעה תהיה מחר בבוקר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פריסת תשלומים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, גם פריסת תשלומים לא הביאו. בקיצור, יש דברים שלא הבאתם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וקרנות השתלמות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש את הנוסח. תתאמו עם הלשכה המשפטית שלנו. מחר בבוקר ב-10:30 אנחנו מצביעים על ההסתייגויות ועל החוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רגע, הרב גפני, מה עם קרנות ההשתלמות? מה נסגר בסוף? מה הם מוכנים להוציא? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא דנו בזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, אתם יכולים להגיד על קרנות ההשתלמות? << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> סיכמת, כבוד היושב-ראש, שחברי הכנסת יביאו הצעה מתואמת מבחינתם, כי אנחנו אמרנו את דעתנו, בעינינו זה לטובת הציבור - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הורדנו ל-7,500. זה היה הסיכום שסיכמנו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה פחות. למען השקיפות, אתמול הסכמתי עם חבר הכנסת קרעי. הלכתי עם כאב בטן הביתה. ואני חושב שזה סכומים גבוהים מדי, בכל מקרה. ההצעה שלי אומרת להוריד מעט את הסכום ולהתנות את זה רק אם שני בני הזוג פוטרו. אם אחד מהם פוטר והוא בחל"ת והשני עדיין עובד, אין סיבה שיפגעו בעניין הזה. אני מבין שלאוצר זה כסף קל, כי זה הכסף שלנו, אבל אני מבקש מכם גם לגלות אחריות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מיקי, זה יותר מדי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, רק שנייה, קרן. זה חוסך טענות מן הציבור, כי פתאום יש לו כסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגידו, קרן, בהצעה שאפשר לתת הלוואה - - - << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> הלוואה קיימת כבר היום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלוואה עם תנאים טובים. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> זה שוק פרטי. בהיבט הזה, צריך להגיד, למי שיש קרן השתלמות, הקרן נותנת הלוואות על בסיס מה שיש בקרן ההשתלמות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון. בתנאים טובים, כי זה כסף בטוח. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> בתנאים טובים. הם קצת השתנו לאחרונה, אבל הם בתנאים טובים. דווקא עכשיו, כשאדם יוכל לבחור, האם למשוך סכום מסוים, יציעו לו הלוואה בתנאים יותר טובים. אנחנו אמרנו: נכון, זה כסף של הציבור, אנחנו מביאים את זה כאן, לצד חל"ת עד אמצע 2021 ולצד מענקים, לצד הרבה מאוד דברים. זה כסף של האזרחים. אם אזרח החליט שהוא רוצה להוציא את הכסף הזה כי זה חיסכון לטווח הבינוני, והגיעו הימים השחורים והוא רוצה להוציא את הכסף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל כסף נזיל תעשו את זה, לאו דווקא לקרנות ההשתלמות. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> אז אם הוא החליט שהוא בכל זאת רוצה להוציא את הכסף הוא ייכנס. ואנחנו אמרנו שאנחנו לא רוצים לפגוע בו אם הוא החליט בכל זאת שהוא רוצה לקחת את כספו שלו. זה לא מפחית משום דבר. הינה, תראו, אם אתם עכשיו תוציאו את זה, לא ישתנה משהו במענקים. הם לא יגדלו, הם לא יופחתו. בעינינו זה פוגע בציבור לא לאשר להם שימוש בכסף שלהם בלי קנס. אבל אתם חברי הכנסת שמייצגים את הציבור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קודם כול, לגבי קרנות השתלמות של המורים, אני חושב שאתמול עלו, וגם יפה בן דוד נמצאת פה עכשיו בזום, אולי כדאי לשמוע מה היא אומרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא הולך לשמוע עכשיו כלום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל מה שאני אומר: קרנות השתלמות של המורים, אם הסתדרות המורים אומרת לנו לא לגעת בהן – לא ניגע בהן. אני חושב שגם אם יש תחנות יציאה, לא יותר מ-50%. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. אני רוצה להגיד: מי שרוצה להציע לבטל את זה לגבי המורים, מי שרוצה להציע את כל הדברים האלה, שיציעו. מחר בבוקר אני מצביע. אני מצביע על ההסתייגויות ואני מצביע על החוק, ואני מבקש שיהיה נוסח. אני לא אוהב את כל הדין ודברים הזה, שאנחנו כל הזמן מדברים, אין לנו אפילו יכולת להצביע. זה לא היה פה אף פעם, וזה לא בסדר. אתם הייתם צריכים להביא דברים, ולא להתחיל עכשיו לדון איתנו מחדש. אני מבקש, כל מי שחושב שצריך לבטל את קרנות ההשתלמות וצריך לבטל את כל הדברים האלה – תביאו, כל אחד יצביע על פי רצונו, במיוחד אחרי שמיקי זוהר גם נתן חופש הצבעה לחברי הקואליציה. זה בכלל יפה. אני מחר ב-10:30, בעזרת השם, אני מצביע על החוק. אני מצביע קודם על ההסתייגויות ואחרי זה אני מצביע על החוק. ומה שיהיה יהיה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יש דברים במענק הסוציאלי שהם לא נתנו תשובות. אתה רוצה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא יודעת - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלתי. מה? << דובר_המשך >> שגית אפיק: << דובר_המשך >> יש פרק פרק. עברנו על מענק ההוצאות הקבועות, קרנות השתלמות אתה ממשיך. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> מה לגבי מסגרות 21'? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פריסת התשלומים, מה קורה איתה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בהצבעות, לא? הוא אמר שהוא יכריע בהצבעות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שגית, מה עוד חסר? << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> לגבי מענק הסיוע לעצמאים, נושא גיל 20. גם לגבי שכיר בעל שליטה, אמרתם שתחזרו עם תשובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה התשובה? << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> בחנו את הנושא הזה. בגלל שיש לנו גם טענות לאפליה לטובת עצמאים על פני שכירים בגלל אופי המענקים, ברגע שאנחנו גם ניתן את זה זו הטבה נוספת לטובתם על פני שכירים. אנחנו מבקשים לא לגעת בזה. גם לשכירים אין בין 18 ל-20, מאותם נימוקים. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> כן, אבל שכירים לא זכאים לאותן הטבות כמו עצמאים, זה סטטוסים שונים. אז אתה יכול לעשות שוני בגילאים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אייל, אבל הם נגד. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> עוד פעם, העסק שלו מקבל את המענק הקבוע של הוצאות קבועות. המענק הסוציאלי הוא הדומה. זה לא חלף, אבל הוא דומה בדמי אבטלה. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> בסדר, אבל יש כאלה שיכולים לקבל, יש כאלה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. הם נגד. מה, אנחנו מנהלים איתם דיונים? אפילו נוסח אני לא מקבל. הלאה, מה עוד? << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> אחד התנאים לקבלת מענק סיוע לעצמאי, אחת הפסקאות, זה מחזור העסקאות בתקופת הזכאות נמוך ממחזור העסקאות באותם חודשים בסכום שעולה על 40%. היו באמת הערות של הוועדה לגבי האחוז. היו הצעות של 25. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עמדתכם? << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> דנו בזה בהרחבה, והוועדה קיבלה את עמדתנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שמה? << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> לא להוריד מתחת ל-40%. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זאת עמדתם. הלאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אל תגיד "קיבלנו". תגיד: אמרנו את העמדה, ועדיין לא יודע אם קיבלתם את העמדה או לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הדיון מוצה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אתה רוצה בינתיים לשמוע את עורכת דין רני נויבואר ממשרד המשפטים ביחס לזוגות הצעירים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אני לא פותח דיון. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אם אתה הולך להתייחס לזה מחר, אני רוצה לשמוע את העמדה שלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אז שהיא תגיד מחר. << דובר_המשך >> שגית אפיק: << דובר_המשך >> מחר זה הצבעות, לא? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. מה עוד, אייל? << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> זהו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין יותר? איפה העורכת דין של משרד המשפטים? בבקשה, מה עמדתך? << דובר >> רני נויבואר: << דובר >> אנחנו מבקשים לומר, שכשמתערבים בחוזים צריך להסתכל על דקויות, כי חוזה בעצם מורכב מהסכמות של צדדים. ולכן כשנכנסים בצורה קטגורית ואומרים: כל הכסף חוזר, זה מתוך הנחה שאנחנו מתערבים פה בפעילות פרטית, וצריך להסתכל מה הצדדים הסכימו. עכשיו, מהבדיקה שאנחנו ערכנו בחודשים האחרונים, הרי הקמנו צוות ותמצית ההמלצות כבר פורסמו והן כרגע בדיון אצל השר, כשלמעשה אנחנו רואים פה שונויות בין החוזים, וצריך להתייחס לדברים האלה. יש חוזים שבהם כתוב, ולצורך העניין הצדדים גם הסכימו, על זה שהם יידחו את המועד. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> הם ממש לא הסכימו לזה. את אומרת פה דברים בניגוד למה שסיכמת איתם. << דובר >> רני נויבואר: << דובר >> אז איתי לא סיכמו שום דבר. אני רוצה לומר שנייה את נקודת המוצא. יש נקודת מוצא, צריך להחליט מהי נקודת המוצא. נקודת המוצא בעיקרון בדין הישראלי זה לנסות לעשות מאמץ כן לקיים את החוזים. קרה כאן אירוע ששני הצדדים לא צפו אותו, והם לצורך העניין נקלעו לתוך סיטואציה, וצריך להבין מה עושים עכשיו. עכשיו, אפשרות אחת זה ללכת לאיזשהו מנגנון שאומר: זהו, כל מי שהיה לו חוזה, אז המשמעות היא שאנחנו מחזירים את המצב כאילו לא היה חוזה. וזו אפשרות שהיא בעייתי ומאוד מאוד מורכבת, כי המשמעות היא שאנחנו נותנים לגיטימציה לחסל את החוזים. והאפשרות האחרת היא אפשרות של לעודד את הצדדים לקיים את החוזים. עכשיו, צריך לדבר שנייה על המידע שאנחנו אספנו. כשאנחנו אספנו את המידע הסתבר שהרבה זוגות כן רוצים לקיים עדיין את החתונות, לפחות תמצית ההחלטות שלנו. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> ועכשיו? << דובר >> רני נויבואר: << דובר >> שנייה, גברתי, פשוט אני אסיים את הדברים. האנשים כן רצו, ובאופן מתאים הם מתאים לקיים את החוזים. ולכן היו הסכמות לאורך הזמן למשל על דחייה של חוזים, על דחייה של מועדים. אנחנו סברנו כמשרד המשפטים שנכון לעודד, ושכל צד יוותר קצת – לא יוותר הרבה אלא יוותר קצת, ויראה איך אפשר להגיע להסכמות חדשות. עכשיו, בחוזים של אולמות יש מורכבות. כי בעצם מרגע שנדחה התאריך ומספר המוזמנים יורד, המשמעות שצריך לבצע התאמות בחוזה. ושני הצדדים צריכים להיות נכונים לעשות את אותן התאמות בחוזה. וזה מה שאנחנו כמשרד המשפטים, הדבר הנכון שרצינו לתמרץ. אבל צריך לקחת בחשבון שחוזים הם שונים. יש חוזים שבהם יש סעיפים שבהם בסיטואציה כרגע של מה שקרה אז זה כן נכנס לתוך לשון החוזה. ואז המשמעות היא שיש התחייבות של מזמינים שדחו את המועד. החוזים הם חוזים שונים. וכשמקיימים דיון כזה, צריך להיות מודעים לשונות. לכן אמירה שאומרת: קטגורית נכנסים לכל החוזים, קטגורית אנחנו אומרים שהפתרון הנכון לכל החוזים זה החזרה של הכסף, בלי להסתכל על הסמכות שהצדדים האלה לצורך העניין הסכימו, אז המשמעות היא שאנחנו פוגעים בצורה קשה בחופש החוזים ובהסכמות של - - - אין פתרון אחד גנרי שהוא מתאים לכולם. ולכן מה שאנחנו לפחות חשבנו, שאו שזה פתרון שמבנים אותו ובונים אותו ספציפית, ובודקים מה הסיטואציה ומכניסים את התנאים הרלוונטיים, כשיודעים לשקף פחות או יותר מה שהוגן לכל הצדדים, או שהלכנו לפתרון אחר, שנועד לתמרץ את הצדדים לדבר ולהסכים ביניהם מה הדבר הכי נכון עבורם. פתרון שגנרית אומר שמפקיע את החוזה ובאופן גנרי אומר: עכשיו אנחנו מבטלים את כל החוזים, המשמעות היא שהוא עומד בניגוד לדברים שמוסכמים ולסיטואציות שהן קונקרטיות של אנשים. אז אנחנו חושבים שהדברים האלה חייבים להיות ברורים, שבין שתי האפשרויות האלה נבחרה פה אפשרות שלישית שהיא קטגורית, ובמובן הזה היא מאוד פוגענית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הפתרון שהוועדה ביקשה כאן להציע הוא להותיר אחוז מסוים מהמענק שזכאים לו אותם בעלי אירועים או אותם בעלי עסקים, שיש להם צד ג', שהוא יחיד שנפגע כתוצאה מסיכול החוזה, כי אפשר לומר שאירוע הקורונה היה סוג של נסיבות של סיכול שלא הצד הזה חזה אותן וגם לא הצד השני. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כוח עליון. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נכון. ולכן להשאיר סכום מסוים מהמענק, עד שיבוא אותו בעל אירועים ויביא תצהיר משותף ביחד עם הזוגות שהוא הגיע איתם להסכמה. אנחנו לא אומרים לו איזה הסכמה זאת צריכה להיות, אנחנו לא אומרים לו מה לעשות עם זה. ביחס ל-30% האלה אפשר לקבוע גם ששר האוצר באישור הוועדה יקבע בהוראות איך אפשר לחלק אותם בהמשך. זה לא פוגע בעקרונות שהעלית, למיטב הבנתי, כיוון שזה משאיר את חופש החוזים לצדדים. זה אומנם משאיר 30% מהמענק בחוץ, אבל שר האוצר באישור הוועדה יוכל לקבוע קריטריונים בעניין הזה. אתם תוכלו גם להתקדם - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני לא פותח דיון. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> וזה נותן אינסנטיב לזוגות להגיע להסכמה, ובעיקר לבעלי אולמות להבין שהם חייבים, אחרת הם לא יקבלו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל דקה, אני לא פותח דיון. מספיק כבר היום. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> לא דיון, רק השלמתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הכול בסדר. משרד המשפטים אמרו את דעתם, היא אמרה את דעתה מאוד ברור. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זו דעתנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אומרת היועצת המשפטית של הוועדה, על חלק, שזה אנחנו ננסח, נצביע על זה מחר, כולנו נצביע בעד. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אבל אני חוזר ואומר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אתה לא צריך לחזור, כי כבר אין לי כוח לחזרות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו הרשות המחוקקת. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> יש פה בכל זאת עוד שני דבירם. מה שאתם מציעים כרגע זה שרשות המיסים תתחיל להתעסק עכשיו בחוזה חוזה, בשאלה אם הוא קוים או לא קוים, והאם נעשו בו - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה לא מה שהצענו. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> זה הכנסה כדי לשחרר את המענק. מכיוון שאם יצטרכו להתנהל עם תצהיר כזה, זה פשוט להכניס מין שאינו במינו והוא אינו קשור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מחר ב-10:30 תהיה הצבעה, ולא מעניין אותי באיזו דרך. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אנחנו מספקים עבודה לרשות המיסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אסי, אני לא מסכים. מספיק. אין לי כבר יכולת לשמוע. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> רק לשאול תפעולית איך זה יעבוד. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שיביא תצהיר חתום - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הפתרון של העמותות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בבקשה, לגבי העמותות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתם תביאו לנו פתרונות. אנחנו לא צריכים לתת לכם - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשמע בבקשה מה שאני אומר. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> רק משפט אחד. הפתרון שהוצע כאן הוא פשוט לפתור בעיה מסוימת בדרך הכי לא לגיטימית שיש. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> מי קובע? << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> לקחת את המענק כרגע שהמענק נותנת אגב החזר הוצאות קבועות, ולהתנות אותו בתנאים מסוימים אגב חוזים מסוימים שלא קוימו, בין אם הם קוימו בתוך תקופת הקורונה, דרך אגב. יש שורה של חוזים שנכרתו גם תוך כדי תקופת הקורונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנו. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אתה עושה מה שאתה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא להתווכח איתו. מספיק. לגבי העמותות. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> לגבי העמותות, אם אני מבין נכון, עלתה פה בדיון כשלא הייתי הקמת קרן שלא כל כך הבנו מה המשמעות של אותה קרן. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> אנחנו רוצים להקצות את התקציב ולהציג לוועדה את נוהל התמיכות. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> בהתאם למקובל לפי סעיף 3א, כמו שפועלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יהיה חוק הסמכה - - - << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> לא, אבל אין בזה צורך. אבל מה המשמעות של הקרן הזאת? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המשמעות של הקרן זה שהמגזר השלישי, שאתם לא הצלחתם לעזור להם, אנחנו רוצים להכניס חוק הסמכה בתוך החוק. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אבל יש חוק קיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז אני רוצה עוד אחד. מה דעתך? << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> לא, בסדר, אבל זה לא קרן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז לא. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אני לא מבין למה כיוונתם במונח קרן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היועצת המשפטית, אני מבקש שתביאי נוסח שיש חוק הסמכה כאן, שמעביר תוספת של 100 מיליון לנושא של המגזר השלישי על פי קריטריונים, שעם זה תוקם קרן, שעל פי קריטריונים יחולקו באופן שוויוני לכולם. אני מבקש שזה יהיה בחוק. << דובר >> קרן טרנר: << דובר >> בהתאם לנוהל תמיכות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לפי הקריטריונים שייקבעו. נוהל תמיכות – נוהל תמיכות. מה זה משנה? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> לא הבנתי. למה סעיף 3א לא צריך לחול על התמיכות האלה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ככה. אני רוצה שיהיה עוד אחד. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> לא. הוא יחול, סעיף 3א? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מחר ב-10:30 אנחנו מצביעים. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:12. << סיום >>