פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 78 הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 26/01/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 114 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום ראשון, כ"ו בטבת התשפ"ה (26 בינואר 2025), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> סיור במלונות הצפון - עובדים זרים בענף המלונאות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר חוה אתי עטייה מוזמנים: משה נקש – ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה נעמי דניאל – מנהלת תחום, קשרי ממשל, רשות האוכלוסין וההגירה משה ניסים – מנהל, מחוז צפון, שירות התעסוקה הישראלי תומר מדר – סגן מנהל, מחוז צפון, שירות התעסוקה הישראלי סיון דטאוקר – מנכ"לית, התאחדות המלונות רומי גורודיסקי – סמנ"כלית, התאחדות המלונות פנינה בן דוד – מנהלת, המחלקה הכלכלית, התאחדות המלונות אייל הננברג – סמנכ"ל, משאבי אנוש, התאחדות המלונות טלי טננבוים – סמנכ"לית, תקשורת ושיווק, התאחדות המלונות יובל חמו – ראש מטה, התאחדות המלונות טדי מרחבי – מנכ"ל אזור צפון, רשת מלונות פתאל עמי – מנהל משאבי אנוש, אזור צפון, רשת מלונות פתאל שמואל סמדג'ה – בעלים, רשת מלונות נבל דוד איתי אשל – מנהל תפעולי, רשת מלונות נבל דוד שי גרינבוים ליפשיץ – סמנכ"ל, שיווק ומכירות, רשת מלונות נבל דוד שגית – מנהלת משאבי אנוש, מלון נבל דוד דניס סוקולוב – מנכ"ל, מלון לייק האוס שמעון מלכה – דובר הוועדה יוגב לוי – עוזר לחבר הכנסת אליהו רביבו אלעזר גורדון – עוזר לחבר הכנסת אליהו רביבו ג'רמי סלטן – עוזר לחבר הכנסת אליהו רביבו ליעוז כהן – עוזרת לחברת הכנסת אתי חוה עטיה עומר ונקו – עוזר לחברת הכנסת אתי חוה עטיה אושרית רובינשטיין – סטודנטית בוועדה ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: איה פרידמן, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור במלונות הצפון - עובדים זרים בענף המלונאות << נושא >> (התכנסות במלון יו בוטיק כנרת) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוקר טוב, ברוכים הבאים. נאכל לסועדים לשובע ונפתח בברכתה של אכסניה. קודם כול, נודה למארחים, רשת פתאל ולמזמינים, התאחדות בתי המלון בישראל. אנחנו מתכנסים כאן במלון יו בטבריה לטובת סיור כדי שנוכל לעמוד מקרוב על האתגרים של עולם התיירות בכלל ובפרט, של בתי המלון, הפעם בצפון. האתגרים המרובים איתם נאלצים להתמודד המלונאים הם אתגרים משותפים לכל חלקי הארץ כאשר לכל אזור יש אפיון שונה. אנחנו נקבל סקירה מפי התאחדות בתי המלון ואנחנו נלמד על האתגרים, על התמודדות עם מחסור בכוח אדם, הקושי בגיוס עובדים ישראלים והצורך בהקלה על קליטת עובדים זרים. חלק מהאתגרים הם אתגרים שחולשים על כלל הענף ובתוכם, האגרות המופקעות שנאלצים לשלם. כידוע, אנחנו נמצאים כבר בעיצומו של מהלך חסר תקדים. מזה 22 שנים, נושא האגרות לא נפתח לדיון ובעקבות הצפת הצורך והדרישה הנמרצת של הוועדה, ניאותו באוצר בכלל ובוועדת האגרות בפרט, להודות שאין מנוס מלפתוח את הנושא לדיון והנושא נמצא בטיפול מואץ בימים אלה. לאחר מכן אנחנו נעבור ונבקר בעוד בתי מלון ובבית מלון חדש שנפתח. בית מלון חדש שנפתח זה כמו ילד שבא לעולם וצריכים לסייע לו לעמוד על הרגליים כדי שהוא ילך. לפעמים יש איזושהי תחושה שהרגולציה בישראל חובטת באותם רגליים שרק מנסות לעמוד באופן עצמאי. אנחנו נבקר שם ולאחר מכן אנחנו נסכם את מה שלמדנו בביקור בפועל. אתם מכירים את זה שלגישתי, להשתזף באור הפלורסנט זה נוח אבל זה בהכרח לא פוגש את המציאות ואת האתגריים האמיתיים ולכן, אנחנו נמצאים כאן. אנחנו נתחיל עם התאחדות בתי המלון ונמשיך הלאה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> כבוד היו"ר, תודה על זה שבאתם לפה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אם אפשר, תציגו את עצמכם כי יש פרוטוקול. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בטח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סליחה, פספסתי. הסיור הוא סיור רשמי של הוועדה ומשכך, יש לנו גם פרוטוקול מוקלט כדי שבסופו של יום, יהיה אפשר לתכלל ולתמלל את כל הדוברים. גם אם דובר מדבר יותר מפעם אחת אבל בוודאי בפעם הראשונה, כל דובר יציג את שמו ואת תפקידו. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> סיון דטאוקר, מנכ"לית התאחדות המלונות הארצית. שוב, תודה רבה לוועדה וליו"ר על כך שהסכמתם לבוא ולפגוש מקרוב את ה אתגרים שהמלונאים מתמודדים איתם בכל יום ובטח בתקופה המאתגרת הזו. אחד הדברים המורכבים ביותר דווקא באזורים גאוגרפים כמו הצפון, מלבד העובדה שהחל מ-7 באוקטובר רוב האזור פה היה מלא במפונים – אנחנו גם נפגשות מפונים בחלק מהמלונות שאנחנו נהיה בהם – יש פה אתגרים מאוד גדולים בהיבטי כוח אדם ומשאבי אנוש. מדובר גם על גיוס וגם על עובדים זרים. תוסיפו על זה את העובדה שחסרים לנו למעלה מ-300 פיליפינים שטרם חזרו לישראל בגלל אזהרת מסע ואת העובדה שבאבחה אחת, 2,000 פלסטינים הפסיקו להגיע לעבודה ומלונות נאלצו לעשות shifting מאוד גדול. בתקופת המפונים ניכר שהמלונות החכימו ועשו שינוי בתפיסה, דווקא בגלל שזה הפך להיות בית ופחות מלון, הצליחו לעשות כל מיני תמרונים ברמה התפעולית בשביל להשאיר את המלון. הנה חברת הכנסת. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> בוקר טוב. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> שלום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוקר טוב, שבוע טוב. ברוכה הבאה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> שבוע טוב. ברוכים הנמצאים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אציג את חברתי הטובה משכבר הימים, חברת הכנסת אתי עטייה שעתידה להחליף אותי בניהול הוועדה. אני מודה לך על כל שנענית להזמנתנו והצטרפת. אנחנו כרגע התחלנו בסקירה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אנחנו נשמור חלק מהדברים לדיון המעמיק. אני רק רוצה להודות לכל מי שהגיע. נמצא פה גם משה נקש מרשות האוכלוסין ובשנה וחצי האחרונות, גם הוא מקבל מאיתנו הרבה מאוד פניות והוא תמיד זמין ותמיד פתוח לשמוע. זה לא מובן מאליו. בסוף, מאוד חשוב לרדת לשטח ולראות את הדברים מקרוב. אנחנו נעשה סיור גם בתוך המלונות וכמובן, נשמע מפי הגורמים בשטח. טדי תכף יציג את עצמו וידבר לפרוטוקול גם על המכסות הקיימות באזור הצפון, לפחות ברשת בה הוא עובד ובעיקר מה שחשוב לי כהתאחדות זה לשמוע את המלונאים כי הצלקות צרובות על האור שלהם. הענף הזה מאוד רוצה להתאושש והלכה למעשה, המדינה צריכה לתת לו את הכלים הכי בסיסיים וזה אומר את אותם 2,000 עובדים שהם לא בנמצא כיום. אנחנו אפילו לא מדברים על אלמנטים של מענקי ועזרה מהמדינה, אנחנו לא שם. ב-7 באוקטובר המלונות התגייסו וזה היה win-win. זה היה חבל הצלה עבוד המלונות כי אחרת, הם היו צריכים להיות סגורים. העובדה שהם קיבלו את המפונים והתקיים ההסכם עם המדינה, בהכרח גרם לכל הענף לשמור את הראש מעל המים. אנחנו צריכים לדאוג שעכשיו כשאנחנו קצת רואים את הסוף, בעזרת השם הענף הזה יוכל להרים את הראש, בלי יותר מידי עזרה מסביב ולהמשיך לעבוד ולהצליח להחזיק לפה גם תיירים וגם תיירות פנים. זה מה שחשוב לנו ואנחנו באנו לפה כמעט כל הנהלת התאחדות המלונות – למעט שני אנשים – כי מאוד חשוב לנו להציג לוועדה את המורכבות הספציפית בנושאי כוח האדם. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נפלא. ברשותכם, אני אשאל כמה שאלות מנחות, חלקן יהיו ממוקדות וחלקן רוחביות. מה האחוז השנתי של תיירות חוץ שהמלון הזה היה רגיל לארח עד פרוץ המלחמה? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> המלון הזה ספציפית? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> ספציפית? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> רק תציג את עצמך. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> נעים מאוד, שמי טדי ואני מנכ"ל אזור צפון של רשת מלונות פתאל. בשנת 2022-2023 עד לתקופה לפני המלחמה, מלון יו בוטיק כנרת עמד על משהו כמו 55% תיירות חוץ ו-45% של קהל ישראלי בממוצע שנתי. יש חודשים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה חדרים יש במלון? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> 62. אני אתן לך תשובה רוחבית על אזור הצפון. קודם כול נתייחס רק לטבריה. בטבריה יש לנו קרוב ל-1,000 חדרים ברשת מלונות פתאל בארבעה מלונות. הממוצע נוטה לכיוון 60% תיירים בשנה רגילה ו-40% ישראלים. כמו שאתם רואים, למלון הספציפי הזה יש חוף פרטי ולכן הוא יותר מבוקש על ידי הקהל הישראלי בקיץ ולכן יחסית, כמות התיירים שלו יותר נמוכה אבל במלונות הרגילים שלנו בטבריה שבהם הצליינות מובילה, זה יכול להגיע גם ל-60% או 65% בפלאזה טבריה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ב-2024 בפועל היו פחות תיירים, גם ישראלים וגם צליינים אבל מצד שני, התפוסה באותה שנה קלנדרית הייתה גבוהה יותר. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> לא, אני אדגיש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בגלל המפונים, נכון? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> 2024 הייתה שנה כמעט ללא תיירים בכלל בגלל המלחמה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> הייתה ירידה של כ-80%. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> אני יכול לספור את זה באחוזים בודדים, היו אולי 2% או 3% תיירים. אני מדבר כרגע על טבריה ואני יכול לתת סקירה גם על חיפה או על נתניה שהן גם באזור אצלי. בטבריה זה בעיקר צליינות דתית וזה בעיקר קבוצות, לא בודדים. המימוש ב- 2024 היה אפסי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לי זה ברור אני רק אומר שהיקף הפעילות של בתי המלון, לאו דווקא בהיבט תיירותי, עלה. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> היקף הפעילות עלה מפני שהיה כאן - - - << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> זה בגלל המפונים שהיו פה? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברור, כן. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תספר לי על המלון הזה ואז נקיש הלאה לשאר בתי המלון באזור. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> אתה מדבר על שנת 2024? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תספר לי מה היה בדרך כלל עד 2024, עד המלחמה. מה הרכב האוכלוסייה של העובדים בו? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> הרכב האוכלוסייה של העובדים בכלל באזור צפון של רשת מלונות פתאל זה בסביבות - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בואו נדבר על המלון הזה. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> המלון הספציפי הזה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לכן אמרתי שיהיה לנו זום-אין וזום-אאוט. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> כ-50% מהמגזר היהודי ו-50% מהמגזר הערבי. כשאני אומר המגזר הערבי זה יכול להיות גם מוסלמים, גם נוצרים וגם דרוזים שמגיעים בעיקר מקצת צפונית לטבריה או קצת מערבית לטבריה, מאזור כפר כנא וטורעאן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> או-קיי. היו לכם פה פלסטינים? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> היו פה ממש מעט פלסטינים. יש מלונות בהם היו לנו קצת יותר פלסטינים ויש מלונות בהם עדיין יש לנו תקנים ישנים של פלסטינים שממומשים. במלונות שבהם הפסקנו את זה בשנת 2024, לא אושר לנו להחזיר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה, ברור לי. היו פה במלון זרים? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> היו פה פיליפינים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> נדמה לי שפה היו שישה בסך הכול כי זה מלון קטן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> היו משהו כמו שישה ובפועל נותרנו עם שלושה, שניים מהם במקרה בחו"ל כרגע, בחופשת סילבסטר, קריסמס והם צריכים לחזור בתחילת פברואר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> באינטר ויזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, באינטר ויזה. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואחד יצא לאינטר ויזה ולא חזר? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> לא, יש שלושה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם היו שישה, שלושה נשארו ושניים באינטר ויזה - - - << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> נכון, שלושה החליטו שהם עוברים לאזור תל אביב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אצלכם ברשת? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> לא, לא בהכרח. בכלל לא, אם זה היה אצלנו ברשת אז היינו יכולים לעצור את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז מה? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> לטענתם, הם קיבלו הצעה באזור תל אביב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> באיזה תחום? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> מסעדה פרטית, במלון אחר או משהו כזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> דיווחתם על זה? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש לנו פה מישהו ממינהל האכיפה? << דובר >> משה נקש: << דובר >> לא אבל אם אני מבין נכון, הוא אומר שיכול להיות שהם עברו למלונות אחרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משה נקש. << דובר >> משה נקש: << דובר >> משה נקש, רשות האוכלוסין. הוא לא יודע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא אמר שהם קיבלו הצעות במסעדות. << דובר >> משה נקש: << דובר >> לא, הוא אמר "או מלונות אחרים". << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> יש לנו קרוב ל-30 ומשהו עובדים זרים פיליפינים שאנחנו שילמנו עליהם את האשרות ואת כל הדברים שמתוך ה-90 שהיו פה באזור – זה כולל גם את נתניה וגם את שתי המלונות בחיפה – שבחרו לעבור למקומות אחרים במרכז במהלך השנה. יש גם כאלה שעזבו לחו"ל. כשפרצה המלחמה הם החליטו שהם לוקחים את הרגליים והולכים, היו לנו לא מעט כאלה אבל יש גם כאלה שעברו לאזור תל אביב או לפחות ככה הם הצהירו. אנחנו ניסינו לשכנע ולבדוק ובדרך כלל הסיבות זה שנתנו להם יותר כסף או שיש להם חיי חברה כאלה ואחרים שבגינם הם מעדיפים לעבוד באזור תל אביב. בנושא של הפלסטינים, בתחילת המלחמה הם נלקחו ולא קיבלנו בחזרה. אני יודע שאתה שואל שאלות אבל אני בכוונה רוצה להדגיש שיש לי מלון נוסף שנקרא כנען והוא גם מלון חדש, הוא אמנם לא חדש בהיסטוריה שלו אבל הוא נפתח חודשיים לפני המלחמה בהרצה, נסגר עם המלחמה ונפתח ממש לפני חודש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> היכן? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בצפת. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> בצפת. זה מלון יוקרה, מלון ספא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כנען בצפת. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> זה היה, היינו מתארחים בו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מלון כנען בצפת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איך הוא נקרא בעבר? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> כנען ספא. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> שנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא היה מלון של קופות חולים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> התארחתי בו. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> המלון הזה שייך לקופת חולים מאוחדת והיום רשת מלונות פתאל מנהלת אותו. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> מלון נהדר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא ביציאה מהעיר ואז עולים למעלה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> היינו מביאים לשם את כל ועדי העובדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נכון. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> המלון הוא כבר פחות לוועדי עובדים. היום, הוא מלון יוקרה, מלון ספא של חמישה חדרים ללא ילדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חמישה כוכבים. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> למה אני מספר את הסיפור של המלון? למלון הזה אין בכלל עובדים זרים ולגייס עובדים בצפת כמעט בלתי אפשרי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? יש הרבה כפרים באזור. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> כי האוכלוסייה לא משתפת פעולה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל יש הרבה כפרים באזור ויש אבטלה גבוהה. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> אתה מוזמן לבוא לראות את המספרים של המלון. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> זה לא בגלל יוקר המחייה במלון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האוכלוסייה יותר דתית ויש שבתות וסופי שבוע. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> המחיר שם הוא גם בהתאם, לא? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> בכל מקרה, זו לא עיר של תיירות וזה לא תחום שבו יש איזשהו - - - << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אם המחיר מרקיע שחקים אז תהיה שם תפוסה? יגיעו? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, הוא אומר שהם לא מצליחים לקלוט עובדים. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אני מדברת על סיטואציה שבה כן יהיו עובדים אבל המחיר שם הוא מרקיע שחקים, לא? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> המחיר של מה? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> הוא די יקר, לא? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> מה? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אני חושבת שבכנען ספא המלונות די יקרים. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> יש לנו הרבה מלונות יקרים. המלון הזה שאתם יושבים בו הוא המלון הכי יקר לחופשה ברשת מלונות פתאל. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> באמת? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> זה שאתם יושבים בו כרגע. בעונה או בממוצע השנתי שלו, הוא המלון הכי יקר ברשת מלונות פתאל. זה גם כי כמות החדרים שלו היא 60. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בוטיק, זה מלון בוטיק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בוטיק וקטן אז יש ביקוש. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> יש לו גם יתרונות שאין במלונות אחרים ואני לא חושב שזאת הבעיה. אני חושב שהבעיה היא - - - אגב, למלון יש ביקוש מאוד גבוהה. רק פתחנו אותו והוא כבר עומד בתפוסות יפות. יש לנו קושי מאוד גדול לגייס מהאוכלוסייה המקומית קהל לבוא לעבוד במלון, בין אם היא יהודית או לא יהודית. אני כרגע מייצג את רשת מלונות פתאל ואנחנו מחזיקים בצפון 1,600 חדרים אבל הבעיה היא בעיה שחותכת את כל המלונות באזור הצפון וגם באזור ים המלח. ברשת שלנו יש ארבעה מלונות גדולים בים המלח והמצוקה שם די דומה למה שקורה פה << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> טדי, סליחה. אני אשמח להתערב. לדעתי, דיברנו על זה גם עם משה נקש. בסוף, יש פה בעיה שאנחנו מכירים כבר זמן מה, שהיא עוד בלי קשר למלחמה ולהשפעות המלחמה וזאת זליגה מאזורים גאוגרפים מורכבים. למה אני אומרת מורכבים? הרבה יותר קשה לגייס עובדים בים המלח, בטבריה או בצפת. עובדתית, זה יותר קשה. זה יכול להיות בגלל שעבודה במלונות כוללת גם סופי שבוע ובצפת רוב האוכלוסייה היא גם שומרת שבת. יש לא מעט אתגרים ומה שקורה לחלק מהעובדים הזרים שמגיעים זה שהמלונות האלה מקבלים הקצאה, העובדים מגיעים לאזורים האלה אבל הרבה יותר קורץ להם להיות בתל אביב גם חברתית וגם כי יש להם שם הרבה אלטרנטיבות בתוך ענף המלונאות וגם מחוץ לו, בין אם זה פרטי ובין אם זה לא במסגרת הוויזה שהם קיבלו. אני אשמח שזה דווקא יבוא מרשות האוכלוסין אבל בהיבט הזה, גם בעייני משרד החוץ שדרכו אנחנו מקבלים פידבק על הירדנים וגם לגבי כל העובדים הזרים שמגיעים, המלונות הם אחד המעסיקים הכי טובים בכלכלה הישראלית. את זה אתה תשמע מהם אבל חשוב לי להבהיר שזה לא קשור למדד של מחיר ותפוסות, זה לא רלוונטי. זאת בעיה שאנחנו נצטרך לתת עליה את הדעת כי בסוף, למקומות האלה הכי קשה להגיע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אשאל אתכם שאלה. ידוע שעובד זר שמגיע לעבוד בסיעוד ביתי, אזור התעסוקה שלו מקוטלג על פי אזורים טרם הגעתו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר >> פנינה בן דוד: << דובר >> זה גם נבע מכך שכולם רצו לעבוד במרכז ואז שינו את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, כן. אני שואל מה יהיה אם יחילו את המדיניות הזאת גם לעניין עובדים שמגיעים לעבוד במלונאות? << דובר >> פנינה בן דוד: << דובר >> זה בהחלט יעזור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה משהו שלפי דעתכם ייתן מענה לאתגר? << דובר >> פנינה בן דוד: << דובר >> זה בהחלט יכול לעזור. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> תציגי את עצמך כי זה לפרוטוקול. << דובר >> פנינה בן דוד: << דובר >> סליחה. פנינה בן דוד, כלכלנית של התאחדות המלונות. אתה צודק. כמו שאנחנו יודעים, גם בסיעוד הרוב מעדיפים לעבוד במרכז וגם הייתה נטישה. היה קשה להשיג עובדים בסיעוד לפריפריה ומהרגע שעשו את החלוקה לפי אזורים אז לפחות בתוך אזור, הם לא יכולים לזוז בכמה שנים הראשונות, אחר כך יש להם אפשרות. זה בהחלט יכול לעזור אם גם כן יחלקו את זה לכמה אזורים גאוגרפיים ואז מישהו שמגיע לעבוד בטבריה לא יוכל אחרי חודש, חודשיים או שנה להגיד שהוא הלך לעבוד בתל אביב כי יותר נוח לו לעבוד בתל אביב. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> אייל הננברג, סמנכ"ל משאבי אנוש של התאחדות המלונות. בסופו של דבר, עובד זר שרוצה לזלוג בגלל שהוא שמע מהחברים שלו שיש משהו אטרקטיבי יותר – בין אם זה חוקי או לא חוקי – אין לנו את השליטה על זה. בהמשך למה ששאלת את המנכ"ל, בסוף המלון מדווח על זה שהעובד עזב והוא יכול לקלוט אך ורק עובדים זרים שרשום להם בתעודה שהם יכולים להיקלט בענף המלונאות ובדרך כלל, זה לא הולך מהמרכז לפריפריה אלא מהפריפריה למרכז וזה יכול לצמצם את הבעיה או להקשות עוד קצת על כל מי - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> התפקיד שלנו זה לייצור מנגנונים ואני מנסה לחשוב איתכם בקול רם. אם אנחנו נשאף לכך שרשות האוכלוסין תנפיק אשרת עבודה אזורית אז בשאיפתי, אנחנו חייבים להטיל - - - אני לא רוצה להגדיר את המילה סנקציות אבל להצר את צעדיהם. כאשר עובד זר באשר הוא מגיע לארץ וחותם – אני דורש שזה יהיה בשפת אימו – על חוזה עבודה עם הצרת צעדיו במידה והוא מפר את תנאי העסקתו ויש הפרה מהותית. הפרה מהותית זה אם הוא עוזב את הענף או את האזור שאליו הוא הסכים להגיע או שאליו ייעדנו אותו בהסכמתו. אם הוא מגיע ומפקיד ערבות כלשהי ואז הוא מפר אותה ויודע שיחלטו לו אותה ותתבצע עבודת אכיפה כלפיו והוא יחזור לארץ מוצאו על חשבונו ברגע שייתפסו אותו אז אני מניח שאחוזי הזליגה יהיה נמוכים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בטח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני חושב איתכם עכשיו בקול רם וכמובן, מפנה את זה לרשות האוכלוסין. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> לפני שרשות האוכלוסין תענה אני רוצה לתת סייג כי זאת אליה וקוץ בה. כמו שאמרת, זה דבר מאוד חכם ואם הכול היה מתנהג כשורה אז כנראה שזה היה הפתרון עם זאת, אני רוצה להעלות שני סייגים. מעבר לזה שאנחנו מדינה שהיא רוויה אתגרים גיאו-פוליטיים, אחד מהדברים שכבודו יזם והציל באמצעותו את הענף זה הנושא של הניוד בתוך הרשתות. אנשים הצליחו להזיז עובד מטבריה לים המלח כי הם הבינו ששם יש צורך יותר גדול, לצורך העניין. אני לא יודעת איך זה מתכנס בתוך הדבר הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אסביר איך זה מתכנס. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בטח בתקופה הזו שבה אנחנו לא מצליחים לנהל שגרה נורמלית ולקבל אורחים כי אין עובדים. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> אני רוצה להרחיב על מצבנו כדי שנבין איפה אנחנו נמצאים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש פה נציגים של עוד רשתות? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אנחנו נפגוש עוד מלונות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אמרתי את זה גם בסיור באילת, לא משנה היכן אנחנו נפגשים, אני מצפה שאותו ענף יתכנס לאותה ישיבה ואם אנחנו עוברים לעשות סיור ברשת אחרת אז גם הנציגות המקומית פה תעבור איתנו. אני חושב שככה זה משקף ומפרה יותר. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> לטדי גם יש עוד כובע. תציג את זה שאתה אחראי גם על שאר המלונות. << דובר >> משה נקש: << דובר >> הוא אמר, כל הצפון. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> אני מנכ"ל אזור הצפון של רשת פתאל. כדי לסבר את האוזן, אזור הצפון זה קצת פחות מ-1,600 חדרים. אנחנו מתחילים דרומה מנתניה במלון של 150 חדרים, בחיפה יש שני מלונות, אחד של 200 חדרים ואחד של 160 חדרים, בטבריה יש ארבעה מלונות שזה משהו כמו 1,000 חדרים בעיר ובכנען בצפת יש לנו מלון חדש נוסף של 120 חדרים. היום - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שמהווים כ-45% מכלל החדרים באותו אזור. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> לא, את זה לא אמרתי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני יודע שעל פי הסקירה שאני קיבלתי מהמנכ"לית שלכם שפתאל מחזיקה בכ-40% או 45% מכלל חדרי האירוח בישראל. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> לא חדרי אירוח, היא דיברה על - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בתי המלון. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> אתה מדבר על הרשת, לא על אזור צפון? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רשתי. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> על הרשת, כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מניח. אני שואל אם זאת אותה נגזרת. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> לא. בטבריה אנחנו מהווים משהו כמו 25%, שזה הרבה ובשאר הערים אנחנו מהווים הרבה פחות. בנתניה יש לנו מלון אחד, בחיפה רק שניים ובצפת זה אחד מתוך חמישה או שישה מלונות שיש בעיר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> או-קיי. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> היא דיברה על 40% בכסף של העובדים הזרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אגרות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, גם בהיקף הפעילות. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> תראה, פתאל זאת הרשת הכי גדולה בארץ. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> על 1,600 חדרים, אנחנו מעסקים בעונה משהו כמו 1,000-1,100 עובדים בשיא של השיא. אני מדבר על לפני המלחמה. למה אני אומר את זה כרגע? כי כרגע אנחנו עובדים עם מצבה מצומצמת יותר. כמעט כל שנת 2024 עבדנו עם מפונים, אירחנו מפונים כאורחים קבועים. מתוך הארבעה מלונות אצלי פה בעיר, המלון הזה הוא חריג וגם אני לא הייתי עוזב אותו בתור מפונה אז פה זה כמעט 75% עדיין מפונים ורק 25% זה אורחים מזדמנים בכל יום או בסוף שבוע אבל מלונות גדולים יותר כמו המלון שיוסי משה, מנכ"ל מלון לאונרדו קלאב – מנהל שהוא המלון הכי גדול בצפון בכלל. זה 400 חדרים ומלפני תל אביב וצפונה, אין מלונות בסדר גודל הזה – כבר נמצא על 50% קהל מפונים ו-50% קהל מתחלף וכשזה 200 חדרים זה לא מעט. במצב שלו היום, עם החוסר שיש לו בכוח אדם למחלקות משק בית, סטיוארט - - - יש חוסרים גם במחלקות אחרות אבל אני מדבר נעל הקהל של האוכלוסייה שבאה לעבוד בעבודות האלה. לפני, השתמשנו בעיקר בזרים. אין לנו פתרונות. זאת אומרת, ככול שהמספר הזה של 200 מפונים יורד ועולה מספר האורחים הרגילים, אני לא יודע איך אנחנו מתקדמים הלאה. מבחינתנו, זאת סוג של אנחת רווחה שזה לא קרה בינתיים. יש לי מלונות כאלה שפתחנו כרגע כמו בוטניקה בחיפה, זה מלון חדש מתחת לגנים הבהאיים. בוטניקה הוא מלון בן שנה וחצי שגם כן נהיה סגור לפרקים. פתחנו אותו עכשיו עם מכסה מאוד קטנה של פיליפינים שנשארה. בתקופה שבוטניקה היה סגור אז העברנו את הפיליפינים שלו בזכות האישור שלכם לניוד בתוך הרשת – לפני זה, אסור היה לנו לעשות את זה – ועכשיו החזרנו אותם. לפני זה עבדו שם גם פלסטינים וגם התקן של הפיליפינים היה גדול יותר והיה מלא. כרגע, בכל סוף שבוע כשאנחנו עולים בתפוסה ואנחנו מתמלאים כמעט כל סוף שבוע – אין שם בכלל מפונים – יוסי שוקרי המנכ"ל המארח של המלון אומר "תעבירו שני חדרים לשם לסוף שבוע, תתנו להם חדר שישנו שם" כדי לטפל בבעיה. אנחנו לא יכולים להתמודד עם זה לאורך זמן. ככול שהם יצטרכו שוב את הצוות שלהם אצלם וגם ככה חסר להם צוות, אני לא אוכל לעזור לבוטניקה וכנ"ל לגבי כנען ששם בכלל אין עובדים זרים. הנושא של הניוד בתוך הרשת הוא מאוד חשוב. אני אמור לתת להם 186 שעות ולא תמיד, בכל עונה בכל מלון אני יכול לתת את זה לאותו צוות – אני מדבר על לפני המלחמה – כי אם אני נותן לאותו צוות של הפיליפינים לעשות 186 אז לפעמים אני עושה את זה על חשבון של עובדים ישראלים ואז אני פוגע בצוות הקבוע והנאמן שלי. יש לי פה לפעמים חדרנים שעובדים פה 20 שנה ובכל יום אני מודה להם שהם באים לעבוד אז עם הדבר הזה שבו הגבילו אותנו למינימום 186 שעות – שזה בסדר גמור, אני מבין שכאשר בן אדם בא מחו"ל אנחנו צריכים לתת לו את השעות האלה – שלפחות ייתנו לי לתת לו לעבוד במקום אחר. במקרה, בגלל המלחמה, הם עכשיו נותנים לנו את זה אבל בדרך כלל לא נותנים לנו את זה וזה דבר שבכל מקרה חשוב שנאשר. לגבי המספרים, אמרתי בהתחלה שאנחנו מעסיקים פה כ-1,000 עובדים באזור ומתוכם היו לנו בסך הכול 90 תקנים של עובדים זרים, זה פחות מ-10%. היום בפועל, אני עומד על 58 עובדים פיליפינים שנשארו אצלנו, שזה בערך 5%. המחלקות של משק בית ושל סטיוארט הן מחלקות גדולות תפעולית. זאת אומרת, זאת לא מחלקת קבלה שבה יש ארבעה או חמישה פקידים, אלו מחלקות של 20 או 30 עובדים אז כשאני אומר שיש בסך הכול 90 אז גם לפני זה לא פתר לי את הבעיה. גם המספרים האלה הם מאוד קטנים. כמו שסיון ציינה לפני זה, הרבה לפני המלחמה כבר התחילה בשנים האחרונות בעיה מאוד קשה של למצוא עובדים למשק בית ולמצוא עובדים לשטיפת כלים. זה לא משנה כמה שינינו את השכר, עשינו בונוסים, תמריצים ואין ספור דברים אחרים שעשינו על מנת לשמר את העובדים ולתת להם תחושה טוב, בסופו של דבר אנחנו מאוד מתקשים לגייס עובדים למחלקות האלה. יתרה מזאת, אתה אומר שאם עזבו משהו כמו 305 מהפיליפינים ועברו דרומה אז אולי אנחנו עושים משהו לא בסדר אבל אני יכול להגיד לך שבאזור הצפון אף פעם לא הייתה מדיניות שבה נותנים מגורי עובדים. כשאני הייתי חייל משוחרר ובאתי לפני 30 שנה לאילת אז ישר קיבלתי דיור מצוין והייתה לי הסעה מהדיור ישירות למלון ואלו דברים שלא היו בצפון כי לא היינו צריכים אותם. עשינו את ההתאמות האלה כבר לפני כמה וכמה שנים לפיליפינים. אנחנו השכרנו את הדירות הכי טובות שיכולנו, ציידנו אותם בכל מה שצריך, טלוויזיות עם כל הערוצים, מטבח מלא ואנחנו נותנים להם להוציא בכל שבוע אוכל ופרטי מזון מהמלון בשביל לבשל לעצמם את המזון שהם רוצים למרות שהם אוכלים אצלנו שלוש ארוחות ביום. אנחנו קונים להם דברים במיוחד – נמצא פה עמי שהוא מנהל משאבי אנוש של האזור – והוצאנו אותם לטיולים ייעודיים רק להם במימון שלנו, במלונות, לירושלים לכל המקומות הדתיים והחשובים שהם רוצים לראות. אתה אלה מאזור המרכז, הבאנו לפה כדי לראות את כל המקומות הצליינים של טבריה. אנחנו עושים להם פעילות רווחה בלי סוף ובכל זאת, מספיק שיש להם חבר באזור תל אביב שמשכנע אותם לעבוד תמורת כך וכך, יש להם שם חיי חברה, כנסיות ואני לא יודע מה עוד אז זאת ההעדפה שלהם ואין לך מה לעשות עם זה. אין לנו שום סנקציה ויכולת לבוא ולהגיד לו "אתה לא יכול לעזוב כרגע, אתה יכול לעזוב בסוף השנה או אם אני אקבל במקומך בן אדם אחר. כרגע, בכלל יש עצירה עוד מלפני. זה נכון שלאורך כל התקופה הזאת של המלחמה, זאת הייתה סוג של ברכה כי לא תמיד יכולתי לתת לכולם את כל שעות העבודה והתעסקתי הרבה בניוד ובדברים כאלה אבל ככול שאנחנו - - - הנה, זאת דוגמה למלון שיש בו 50% של קהל רגיל כבר ויש לי מלון שהמצב בו יותר חמור. סליחה, יותר חמור זאת לא ההגדרה אבל למשל בפלאזה טבריה יש היום רק 30% מפונים ו-70% אורחים רגילים וזה מלון שגם כן מתמודד עם קושי מאוד גדול. אני אכנס לעוד נקודה אחת וזה הנושא של האשרות והאגרות. גם בזה, הסכמנו לשלם את כל מה שרצו ואלו סכומים מטורפים שאני עדיין חושב שהם מוגזמים ולא פרופורציונאליים בשביל להעסיק עובד אחד. אני יודע שאתה עזרת בנושא הזה בלי סוף ושאתה מעורב בכל הנושאים האלה אבל אנחנו עדיין מנהל משאבי אנוש בכל יום ראשון, לקראת סוף שבוע שבו המנכ"לים פונים אליו ואומרים מה צריכת כוח האדם שמתקדמת להם בסוף שבוע לפי המכירות, מוצא את עצמו הופך את העולם בשביל לגייס עובדים משום מקום. חשוב לזכור שאלו עובדים שהם לא מקצועיים ולא מנוסים. חדרן מקצועי עושה ביום עשרה חדרים או תשעה חדרים ואתה יודע שהחדרים נמסרו כמו שצריך ובמלון כזה ברמת יוקרה - - - זה לא כל כך משנה כי גם אני בא למלון שלושה כוכבים פשוט ככול שיהיה, אני עדיין מצפה שהחדר שלי יהיה נקי באותה מידה. אתה מקבל היום תקן של עובד מאיזה קבלן שמצאנו, שילמנו לו, הבאנו הסעה והוא מגיע לעבוד. מגיעים עשרה עובדים אבל מנהלת המשק מקבלת עובדים שלא יודעים איך לנקות את החדר ואם לחדרן מקצועי לוקח חמש דקות לסדר מיטה עם הפוך ועם הכריות אז במקרה הטוב, לו לוקח רבע שעה וגם את זה צריך לתקן, לחזור על זה ולבדוק שהוא עשה את זה כמו שצריך. ככול שאנחנו מתקדמים קדימה לכיוון קיץ, זאת הולכת להיות באמת סוג של קטסטרופה ואנחנו לא רואים איך אנחנו יוצאים ממנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה השכר שאתם מציעים לעובדים ישראליים? << דובר >> עמי: << דובר >> השכר נע בין 35-40 שקלים לשעת עבודה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה השם שלך? << דובר >> עמי: << דובר >> עמי, מנהל משאבי אנוש, אזור צפון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה היא עלות של עובד זר פיליפיני? << דובר >> עמי: << דובר >> עלות של עובד זר מגיעה ל-48 שקלים ואני מכליל שם את הדיור שלהם. אנחנו שוכרים כרגע 27 דירות באזור. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> לא כולל אגרות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 47 שקלים לא כולל אגרות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אמר עלות, עלות זה כולל. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> כולל המגורים שלהם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה יכול רגע לגלם לי את העלות שלהם כולל שכר שעתי, הסעות, מגורים ואגרות? << דובר >> עמי: << דובר >> כרגע הם מקבלים 32.30 שזה שכר המינימום ועלות הדירה היא בערך 1,300 שקלים אז אם אני מחלק את ל-200 שעות עבודה זה עוד 6.5 שקלים ועל זה יש את כל ההוצאות הסוציאליות שלהם. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני רוצה לדעת מה העלות של עובד זר שנפגוש אצלך פה, כולל השכר השעתי, ההוצאות הסוציאליות, הדיור, ההסעות, האגרות, הביטוחים והכול. כמה הוא עולה לך? << דובר >> עמי: << דובר >> האגרות, כולל שכר המינימום זה 40 שקלים ועל זה יש תוספת של דירה שהיא בערך כ-1,400 שקלים לחודש וזה עוד 7 שקלים אז בערך 48 שקלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כולל הכול? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ומה אני מצפה? שאתה תציע לישראלי 50 שקלים, לא 46 שקלים אלא 50 שקלים. תשלם לישראלי עוד גרוש וחצי - - - << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> אני רוצה לענות לך. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אם הם מגיעים בכלל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותך, שנייה. אני מצפה - - - << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה נוסה בעבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> עשו יריד עבודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> הגיעו ל-70 שקלים לשעה. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> אני אסביר בדיוק מה אנחנו עושים, זה קיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סיון, אני אומר מה אני מצפה, לצד הפתרונות שאני רוצה לנסות לייצר ולספק לכם בקליטה והעסקת עובדים זרים באופן רציף עם הגמשה. אני כבר חושב על כמה פתרונות אבל קודם כול אני רוצה ללמוד מכם מה אתם עושים כדי לייצר תמריץ חיובי להעסקת ישראלים. אם אני נוסע מפה לאחד מהכפרים שאני יודע שאחוז האבטלה בהם הוא גבוה אז אני רוצה לדעת באיזה מבצעים ועידוד יצאתם, באיזה הנגשה, באיזה חניכה ובאיזו צורה שבטית ריכוזית אתם מנסים לגייס עובדים כדי שאחד ידרבן את השני באופן חיובי. מפה אני אצטרך להתקדם לנציגי שירות התעסוקה כדי ללמוד מהם מה הם יודעים על אפיון הצרכים והניסיונות שלכם לקלוט באמצעותם עובדים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אני חייבת לומר שדווקא בהיבט הזה, מהרגע שנכנסתי לתפקיד לפני כשנה בערך, אחד הדברים שעלו על השולחן זו השאלה "למה לא עובדים ישראלים?" אז קודם כול, עשינו מחקר בוחן ביצועים בין לאומי. אנחנו לא המצאנו את הגלגל. ברוב העולם המערבי, מי שעובד בעבודות הניקיון והחדרנות אלו עובדים זרים. דבר שני, עשיתי בדיקה ולאורך השנים הושקעו הרבה מאוד משאבים בכנסים של עבודה, בין אם זה באילת, במרכז הארץ או בצפון הארץ. יש מלונות שהגיעו לכ-70 שקלים לשעה בעבור עבודת ניקיון וחדרנות. לדעתי, בכנס האחרון היה בסוף עובד אחד וגם הוא - - - << דובר >> טלי טננבוים: << דובר >> הגיעו ארבעה עובדים ומתוכם שרד עובד אחד שגם לא באמת התחיל לעבוד אלא ויתר על זה לגמרי מלכתחילה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אין הרבה ישראלים שמוכנים ורוצים לעבוד בעבודת ניקיון וחדרנות. אני יכולה לספר אנקדוטה אישית. אני גדלתי במצפה רמון והתארחתי במלון במצפה רמון. אמא שלי הייתה עובדת במתפרה המפורסמת וכשהמתפרה נסגרה אז רשת שנמצאת שם פשוט לקחה את העובדות שהיו נשים שתופרות מדים לצה"ל והציעו להן עבודות בתוך הרשת, בעיקר בנושא של חדרנות. מתוך 40 הנשים, שתי נשים עובדת עד היום ברשת בעבודת חדרנות אבל הן היוצאות מן הכלל כי רוב הנשים העדיפו לעשות דברים אחרים או לשבת בבית ולא לעבוד בעבודת ניקיון וחדרנות. כשאני ראיתי את זה אני באמת התרגשתי כי אלו נשים שגדלתי איתן אבל לא תמצא הרבה ישראלים וישראליות - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. תודה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה באמת אירוע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שירות התעסוקה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אני אשמח לשמוע את שירות התעסוקה בהיבט הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שירות התעסוקה, תספרו לנו בבקשה מה הנתונים שאתם יודעים עליהם. << דובר >> משה ניסים: << דובר >> שמי משה ניסים ואני מנהל את מחוז צפון בשירות התעסוקה ולצידי תומר מדר, הוא הסגן שלי ועד לפני חודש הוא ניהל פה בטבריה את לשכת התעסוקה המקומית. אתחיל עם קצת נתונים בשביל לסבר את האוזן. אנחנו פרוסים ב-24 נקודות שירות כאשר הנקודות הכי דרומיות שלנו בצפון הן יוקנעם וחיפה והלשכה הכי צפונית שלנו זה לשכת מסעדה. היום אנחנו מטפלים בסדרי גודל של 44 אלף דורשי עבודה וזה זהה לחלוטין למה שהיה פה לפני המלחמה וחשוב להבין את זה. בשיא היינו בנובמבר 2023, חודש וחצי אחרי המלחמה כאשר הגענו למשהו בסביבות ה-84 אלף או 85 אלף דורשי עבודה. זה היה המשבר של החודש שאחרי המלחמה ומאז המספרים רק הלכו וירדו עד שהם התאזנו לחלוטין בחודש האחרון. יש לי אפילו מספר לשכות במחוז, למשל לשכת עכו, שם מספר מבקשי העבודה הוא קטן במאות ממה שהיה לפני המלחמה. כאן באזור של טבריה יש לנו מרחב שמטפל בסדרי גודל של 6,500 דורשי עבודה מתוך המספרים שאמרתי, אני מדבר על לשכת טבריה שיש בה 2,000 דורשי עבודה בחודש בעת הזאת, לשכת מרר שיש בה סדר גודל של 1,000 דורשי עבודה וגם צפת ומסעדה הן לשכות של 1,000 דורשי עבודה וכפר כנא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תוכל בבקשה לספק לנו נתונים על דורשי עבודה בלתי מקצועיים? << דובר >> משה ניסים: << דובר >> על הבלתי מקצועיים? היום אנחנו נמצאים במצב שבו רק 30% מדורשי העבודה במחוז הם תובעי אבטחת הכנסה. תובעי אבטחת הכנסה אלו אוכלוסיות מוחלשות יותר. 70% הם אנשים שעבדו ויש להם זכאות לאבטלה אז הם חונים אצלנו ומקבלים את הקצבה מביטוח לאומי. הקצבאות הן קצרות מועד, זה כבר לא מה שהיה פעם אז לאנשים יש עניין להשתלב כמה שיותר מהר בעבודה חדשה. אנחנו בהחלט רואים שיש מוטיבציה להשתלב בעבודה, חד-משמעית. יחד עם זאת, מישהו שהוא מתכנת מחשבים, למשל, מן הסתם לא - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לכן ביקשתי שתיצור איזושהי אבחנה בין דורש עבודה מקצועי מוסמך לדורש עבודת כפיים שיכול להיות מלקט והוא יכול להיות גם חדרן או מתדלק. << דובר >> משה ניסים: << דובר >> אני אומר שמתוך ה-70% שזכאים לאבטלה, בערך 40% הם מה שמוגדר אצלנו כבלתי מקצועיים אבל צריך לזכור שמישהו שהוא בלתי מקצועי ולמשל, עבד בחברה תעשייתית בתור מחסנאי אז אנחנו רואים לפי הזכאויות שלו באבטלה שהשכר שלו היה בסביבות 6,000-8,000 שקלים ואם הוא יבוא לעבוד כאן אז זה יהיה פחות או יותר הסכום שהוא מקבל מביטוח לאומי ולכן האטרקטיביות - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל באיזשהו שלב נגמר הביטוח הלאומי. << דובר >> משה ניסים: << דובר >> נכון אז כשזה נגמר אנחנו רואים יותר עניין להשתלב בעבודה אבל בהחלט לא פשוט לנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 50 שקלים לשעה מביא אותנו למעל 9,000 שקלים והוא מגיע הביתה אחרי שהוא עבד אז המורל שלו גבוה והערך שלו בעיני משפחתו והדימוי משתנה. << דובר >> משה ניסים: << דובר >> חד-משמעית אבל ברשותך, אני רוצה לציין מספר נתונים שמאוד יענינו את הפורום הזה לגבי הפעילות שלנו פה במרחב, בכל מה שקשור לענף המלונאות. לצורך הדוגמה אני לקחתי את שנת 2023 שכביכול, הייתה שנה רגילה עד שפרצה המלחמה, כמובן. בשנת 2023 אנחנו קיבלנו סדרי גודל של 300 דרושים מהמלונות פה במרחב של טבריה וידענו להפנות ל-300 האלה, סדרי גודל של יותר מ-1,000 דורשי עבודה. זה היה סדרי גודל של 1,100 או 1,200 דורשי עבודה. לצערנו, נקלטו רק 70 אנשים. בסדר? זה הפער. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> סליחה, אם יורשה לי אציין שאנחנו לא בהכרח מדברים על עבודה של ניקיון וחדרנות. יכול להיות שהעבודות שהיו שם על הפרק זה קבלה - - - << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> ביטחון. << דובר >> משה ניסים: << דובר >> לא, זה לא יכול להיות, זה בטוח. << דובר >> תומר מדר: << דובר >> זה גם הדברים שאת אומרת. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בגלל זה אני אומרת את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה? << דובר >> תומר מדר: << דובר >> זה לא רק משק וזה לא רק ניקיון. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> מה זה קבלה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פקיד קבלה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> מה, לא רצו? זה בגלל השכר? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> לא, לא רוצים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תתנו להם לספר לנו. << דובר >> משה ניסים: << דובר >> מה שאני בא להגיד זה שמתוך כלל המופנים הגדול מאוד והמשמעותי, בסופו של יום הצלחנו להכניס רק רבע מהמופנים לעבודה בתוך המלונאות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> מה הסיבה? << דובר >> משה ניסים: << דובר >> יש את העניין של השכר ויש את העניין של השבתות. יש מגוון מאוד גדול של סיבות אבל אלו הנתונים, זו תמונת המצב והיא די עגומה מבחינתנו. אני חושב שאחד מהדברים שאולי צריך לעשות כדי לעודד את דורשי העבודה בלשכות שלנו להשתלב בענף המלונאות זה תמריצים. זה משהו שהיה בזמנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חיוביים ושליליים. << דובר >> משה ניסים: << דובר >> או-קיי, לגמרי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חיוביים ושליליים. << דובר >> תומר מדר: << דובר >> אני אנסה להוסיף עוד קצת למקומי. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> סיון, אין עבודה מועדפת בתוך המלונות? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> כן, יש. << דובר >> תומר מדר: << דובר >> תומר משירות התעסוקה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אין עבודה מועדפת, נכון? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בוודאי שיש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> יש? הוא אמר תמריצים. << דובר >> תומר מדר: << דובר >> בתחילת המלחמה נרשמו משהו כמו 1,500 חל"תים רק בסניף של טבריה אבל אם אני אקח את הסניפים שנמצאים באזור אז זה עוד כמה אלפים וחלק גדול מהם זה מבתי המלון בכל מיני תפקידים. אני לא יודע להגיד אם עובד זר הוא הרבה יותר יעיל, טוב ואם שווה להכניס אותו, את זה אתם יודעים להגיד טוב ממני אבל כן נתקלתי כל הזמן בזה שאנחנו מפנים אנשים שהשכר שהם עומדים לקבל הוא לא שכר גבוה אז יותר קשה לשלב אנשים מקומיים בתוך בתי המלון. אני די בטוח שאם השכר היה יותר גבוה, עד כמה שאפשר אז זה היה נותן לנו את האפשרות לשווק את המשרות האלה בצורה יותר טובה ובטח אם מנסים להכניס יותר מקומיים לתפקידים שהם לא רק פקידי קבלה ותפקידי ניהול. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> פקיד קבלה משול לבעל מקצוע, פקיד קבלה זה לא עובר ושב אלא בן אדם שהוא מוסמך, מוכשר, דובר שפות, יש לו אינטראקציה בין-אישית טובה, יש לו ניסיון ויש לו יותר מידע בסיסי בעבודת מחשב. מדובר על מסד נתונים שונה לחלוטין מעבודת כפיים שכוללת חצרן, חדרן או סטיוארט. בואו נעזוב רגע את אלה, הם בעלי מקצוע. מבחינתי, איש קבלה הוא יותר ממארחת בכניסה לחדר אוכל והוא לפחות כמו איש תמיכת מיזוג אוויר. כאשר מעסיקים אומרים לי שהם משלמים 47 שקלים, שהעלות שלהם לעובד זר היא 48 שקלים אז אני מצפה שתמיד יהיה תמריץ גבוה יותר לקהל ישראלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא סתם אמרתי שאני רוצה 50 שקלים. תיתן 50 שקלים וכאשר לא יבואו ב-50 שקלים אז נצטרך לנסות לסייע לכם להעסיק עובד זר ב-45 שקלים. על הדרך הזאת, אני צריך לדעת מה אתם כמעסיקים עושים כדי לקלוט את כוח האדם המקומי ועוד לא קיבלתי תשובות על כך. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> סליחה, לא נתתם לי להמשיך אבל יש תשובה לזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קיבלת רשות דיבור בלתי מוגבלת והיא עודנה קיימת. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> אז ברשותך, עוד שנייה אתייחס לנושא הזה. שאלתם על הזרים ואתייחס קצת לישראלים. אני מדבר כרגע על רשת מלונות פתאל, אני לא יודע להגיד על כלל המלונות. היה יעד הכרחי מבחינתנו, לשמור על הקהל הזה של מחלקות האלה של משק בית וסטיוארט ולהוציא אותו מרוצה. נושא השכר שלהם הוא לא פחות מטופל מנושא השכר של המפונים ואדגיש פה כמה בונוסים לדוגמה, רק לחדרן. חדרן מקבל בונוס יומי. אני מדבר על דברים שלא היו פעם וקיימים כבר יותר משלוש שנים. הכוונה בבונוס יומי זה שאם פעם הסטנדרט של התקן שלו זה לעשות עשרה חדרים אז היום, אם הוא עושה עשרה חדרים הוא מקבל בונוס יומי - - - השלמה של כל המשרה כי ככול שעברנו לחדרנים פחות ופחות מקצועיים, חדרנים לא השלימו את המשרה שלהם והיינו צריכים למשוך אותם שעות נוספות ואלו דברים שלא יכולנו לעשות בגלל הסעות או בגלל המשפחה שלא אישרה להם להישאר. יש להם תמריץ של בונוס יומי שאיתו הם מגדילים את השכר שלהם. יש גם בונוס חודשי, אם עבדת לפחות 22 ימים אז שוב תקבל תוספת בונוס על כל שהתמדת במסגרת יום עבודה מלא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טדי מכובדי, ברשותך. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוא נדמה מציאות שבה אף אחד מהנוכחים פה לא נמצא, פרט אליך ולשני הנציגים שאיתך ונמצאים מולכם שני נציגי לשכת התעסוקה. אתם עכשיו מגיעים לבקש מהם שיסיעו לכם לגייס צוות מקומי לבוא לעבוד ברשת. אנחנו לא נמצאים פה, תפנה אליהם. באמצעות מה אתה משדל אותם? לא בונוס יומי או כן בונוס יומי, הוא עכשיו צריך לדעת לפנות לבן המגזר שמחזיק משפחה באבטלה מתמשכת שהוא לא בעל מקצוע ורוצה עבודה. הוא רוצה לפחות לאפיין את זה או לפחות להציע לו הצעה כל כך טובה שאם הוא לא מסכים לה אז זה יוכל לאפשר לו להצר את צעדיו ולצמצם את פרק זמן הגמלה שהוא מקבל, לדוגמה. בסדר? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> כל המידע הזה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני רוצה שאתה תגיד לו מה אתה מוכן להציע לו ומה הכלים שאתה נותן לו בשביל לאתר לך עובדים ישראלים. תציע לו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שנייה, בונוסים זה לכל העובדים המלאים, נכון? זה גם לזרים וגם לישראלים? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> לא כולם. יש בונוסים שאנחנו מייעדים בעיקר לקהל הישראלי כדי לגרום להתמדה. אני לא סיימתי אבל לדוגמה, יש בונוס התמדה ואת זה אני מסביר גם להם. לכל עובד משק בית או סטיוארט שמגיע לעבוד, יש אפשרות לקבל בונוס התמדה. מה הכוונה בבונוס התמדה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה עוד פעם מגיע איתי לבונוס. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> אני אסביר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אני רוצה לדעת מה קורה אם בן אדם מילא את עבודתו לפי הדרישה. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> אני לא צריך שבן אדם יבוא וימלא את עבודתו במשך שלושה או ארבעה ימים כדי לסמן אצלם ווי וללכת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> אז אני מסביר. אדוני, אני רוצה להסביר. יש בונוס התמדה וזאת אומרת שבתום חצי שנה, אם השלמת חצי שנה של עבודה אז אתה תקבל בונוס נכבד על ששת החודשים האלה. אם סיימת שנה של עבודה אז גם שכרך השעתי יעלה לשכר שהוא הרבה יותר גבוה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם מה הוא מתחיל? אדוני, אני מכיר קבוצה מאוד גדולה של עובדים שגרים רבע שעה מפה. זה קהל מצביעים שלי והם מתחננים לעבודה, בכמה הם מתחילים חודשי? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> 38 שקלים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, סיפרת לנו את התשובה. למה ללכת איתי לבונוסים של אחרי חצי שנה או אחרי שנה? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> כי שאלת אותי על העובדים הזרים ועם העובדים הזרים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> הגדלת גם את העלויות של כל מיני דברים נוספים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, ידידי. טדי היקר, לא. יש לי איזושהי נטייה מעוותת להבין הרבה פעמים מההתחלה את מה שאני עתיד לקבל בהמשך. אני שאלתי מה ההצעה השעתית. כשמגיע לפה עובד זר אז אתה לא אומר לו שהבונוס יהיה בעוד שנה. ברגע שהוא נחת, אתה יודע כמה הוא יעלה לך באופן שעתי. אתה יודע שהוא עולה לך 48 שקלים לשעה אז מה הסיבה שאתה לא מציע את זה מהיום הראשון לעובד ישראלי? זאת השאלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא שאל על העלות. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> אני חושב שיש פה איזושהי אי-הבנה בנושא השכר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> העלות של העובד הישראלי עולה יותר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טדי, תקשיב. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> לא, אני חייב להגיד לך שיש פה איזושהי אי-הבנה ואני רוצה להדגיש אותה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני שמח שאנחנו מבינים אותה ונבאר אותה. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> אתה שאלת מה היא העלות של עובד זר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נכון. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> קיבלת תשובה ואז שאלת מה אתה משלם לעובד אבל לא שאלת אותי מה העלות של עובד ישראלי והעלות של עובד ישראלי היא לא פחות נמוכה משל עובד זר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כלומר? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> כלומר, כשאתה מחשב את כל הדברים הנוספים האלה אז עובד ישראלי יכול להגיע בדיוק לאותם מספרים של עובד זר. << דובר >> משה נקש: << דובר >> אפשר לשאול שאלה בעניין הזה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותך, מר נקש. מר טדי היקר, האם לעובד ישראלי אתה שוכר דירה? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> לא. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> ברור שלא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אגרות. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> אבל יש דברים אחרים שאני נותן לו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר'ה, אני לא צריך עזרה. תאמינו לי שאיכשהו אני מסתדר לא רע, לאט-לאט. האם אתה מאפשר לעובד הישראלי לקחת מפה אוכל כדי שאשתו תכין חמין בסוף השבוע? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא. האם עובד ישראלי עולה לך באגרות? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן או לא? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> זה גם פלסטינים, לא? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שנייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל יש מרכיבים אחרים. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> יש מרכיבים אחרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קודם כול, הסופ"ש לא - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה. תיקחו אותי אחרי כן. קודם כול אני רוצה לגרוע את מה שאני מניח שלא עולה לך עובד ישראלי וכן מתקיים בעובד זר ואחרי זה אנחנו נעבור להוצאות שמתקיימת בעובד הישראלי ולא מתקיימת בעובד זר ונוכל ליצור איזשהו מדד השוואה, בסדר? תספרו לי עכשיו מה העלויות שאתם סופגים על עובד ישראלי וחוסכים אותן בעובד הזר. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> אתה רוצה לענות? << דובר >> עמי: << דובר >> כן. ראשית, הסעות זה מרכיב מאוד נכבד. אנחנו משלמים פה 47 אלף שקלים רק על הסעות מוסדרות לכפרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותך, איך מגיע לפה הפיליפיני שאתה שוכר לו דירה? << דובר >> עמי: << דובר >> אנחנו שוכרים לו דירה בקרבת המלון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה אבל איך הוא מגיע? זה 27 בתים ולא כולם נמצאים מעבר לכביש. הם פזורים בעיר, יכול להיות שהם למעלה ויכול להיות שהם בפאתי העיר. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> כן אבל זה לא כמו לבוא מטורעאן או מכפר כנא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה. תספר לי איך הם מגיעים. << דובר >> עמי: << דובר >> איך הם מגיעים? רובם ככולם גרים פה בעיר בקרבת מקום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואיך הם מגיעים? << דובר >> עמי: << דובר >> מגיעים בכוחות עצמם עם חופשי חודשי שעולה 96 שקלים או 100 שקלים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כי מהבדיקות שאני עשיתי, אתם מסיעים להם גם עם אמצעי הגעה לפה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה תלוי איפה, בים המלח כן. יש כל מיני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, גם בצפון. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה תלוי אזורים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני עשיתי קצת שיעורי בית. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> איפה בצפון? פה אצלנו בעיר, אתה מקבל כרטיס חודשי, אם אתה בכלל צריך את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל מקבל. << דובר >> עמי: << דובר >> 100 שקלים. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> 100 שקלים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא משנה, מקבל? << דובר >> עמי: << דובר >> כן. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> או-קיי אז אתה אומר שרכיב ההסעות קיים גם פה וגם פה רק שפה הוא קצת יותר מורכב. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> הרבה יותר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> או-קיי, באיזה היקפים? << דובר >> עמי: << דובר >> זה בהיקפים שרק פה בטבריה לכפרים מסביבה, עלות ההסעות עולה לנו כ-60 אלף שקלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יותר. << דובר >> עמי: << דובר >> יותר מ-60, 65 אלף שקלים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אמרת 47. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> מקודם אמרת 47, נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה כל ארבעת המלונות? << דובר >> עמי: << דובר >> על ארבעת המלונות. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> מה פתאום, רק הקלאב זה 60 אלף. << דובר >> משה נקש: << דובר >> יש כימות של זה לשעת עבודה לעובד? זה יהיה המבחן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תכף. משה, טיפה. << דובר >> משה נקש: << דובר >> באתי לשאול אבל שאלת את מה שרציתי לשאול אז שתקתי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני צריך לדעת איך אנחנו מייצרים מדד אקוויוולנטי, זה מה שאני צריך לדעת. אני מתחייב בפניכם שאני עובר את התהליך הזה למענך בשני היבטים. קודם כול, כדי שנחשוב מחוץ לקופסא איך אנחנו מגייסים עובדים ישראלים. בנוסף, אם נתרשם שאתם באמת עושים את כל מה שנדרש כדי לקלוט ישראלים, לכל הפחות בהשוואה אקוויוולנטית לזרים וזה לא תופס אז אני אפעל גם כדי לסייע לכם לקלוט יותר זרים וגם בפחות כסף. אני צריך לראות ניסיון כן ואמיתי. זהו, זה מה שאני צריך, לא משהו אחר. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> חבר הכנסת רביבו, ברשותך - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא אבל תאפשרי להם לענות לי. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בסדר אבל אני כן רוצה להגיד דבר כי לאורך השנים, בהקשר של עובדים זרים, אגף תקציבים היה מאוד ברור בזה שהוא לא רוצה להקצות עובדים זרים כי יש אבטלה. אני מדברת איתך על שנים אחורה ויש אבטלה במדינת ישראל, גם בסוף הנתונים הם מאוד נמוכים. באג'נדה של אגף תקציבים הם לא ראו לנכון לקצות עובדים זרים לענף בעוד יש אבטלה בקרב ישראלים ודיברנו על זה גם בוועדה שלך. לכן, יחד עם רשות - - - << דובר >> תומר מדר: << דובר >> שירות התעסוקה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> שירות התעסוקה, סליחה. נקש מול הפנים שלי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חלק משם נמצא גם אצלם, זה בסדר. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> יחד עם שירות התעסוקה, נעשו לאורך השנים הרבה מאוד - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני צריך לדעת על השנים האלה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> תיתן לי, אני אעביר לך נייר עם כל הנתונים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, כבר התקדמנו. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה הכול. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני רוצה לספר לכם מקרה. הגיע אלי ענף הקמעונות. הגיעו אלי מעסיקים שהראו לי איזה אימפריות הם בנו שהפכו להיות מקום מושבם של קורי העכביש. אלו היו אימפריות ענקיות בעשרות רבות של מיליונים, לא מיליון, חמש או עשר. שאלתי אותם "למה אתם לא פותחים?" והם אמרו לי "כי אין לנו עובדים ואנחנו רוצים עובדים זרים", אמרתי להם "תחלמו". למה, מה קרה? לאן התקדמנו שאנחנו נדיר עוד אוכלוסיות? הם עשו לי סיור ואז פגישות עבודה. אני שאלתי "מה אתה מוכן לתת לעובד ישראלי?" בעל רשת אמר לי "מעבר לשכר השעתי, אני קניתי חברת הסעות. היום יש לי חברת הסעות בחברה כדי שאף אחד לא ישחק איתי עם טיב וזמינות הרכב. יש לי חברת הסעות עם מוסך פרטי שלי ויש לי רכבים צמודים לכל מקום ומכל מקום. כל עובד שלי מקבל תמרצים ובונוסים", כמו שאתם אומרים "ואני מוכן לממן תואר ראשון בכל נושא שהם רוצים על חשבוני, 100%. אבל זה לא הכול". אני שאלתי אם יש עוד משהו והוא אמר לי "כן. אני נותן להם הקצאת שעות לימודים, גם כאילו הם עובדים". אמרתי לו שזה כבר הופך להיות הוגן והוא אמר "עוד לא מיציתי. יש לי מעסים קבועים שהם עובדים של החברה והם עוברים עם מיטות עיסוי בין סניף לסניף ואוי ואבוי אם עובד לא מפנה מעצמו 40 דקות כדי שיעשו לו רפלקסולוגיה ועיסוי.'" << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר לעבוד אצלו? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> צריך גם חדר כושר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמו בכנסת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ממש. הוא אמר לי "זה לא הכול. יש לי יועץ נישואים בחברה. הוא עובר, אם מישהו נמצא במתיחות", שאלתי אותי "באמת?" והוא אמר "כן, יש לי גם משכין שלום בית שעובר בין אנשים ואני לא מצליח לקלוט ישראלים. מה שאמרתי לך זה פנטזיה, כן? זה לא ממלא את כל מה שאני מציע. אתה מוזמן להגיע לחדר עובדים לראות איזה פלאיירים באיזה גדלים אני מדפיס ומפרסם שרק יבואו. כל מה שאמרתי לך והרבה מעבר לזה כתוב ואין". << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אז למה לא מגיעים בכל זאת? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אמרתי לו "אם זה באמת עובד ככה אז אם יש מישהו שזכאי לעובד זר, זה אתה". אני מבין, צריך להקל גם אליכם. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אגב, אנחנו גם מציעים תואר ראשון באילת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מעולה, שנייה. אנחנו לא באילת עכשיו, נכון? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> לא, ברור שלא אבל יש מגוון של אפשרויות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כשפניתם אלי עם אתגרים בראי המלחמה, הייתי ועודני קשוב בלי שום פקפוק ובלי שום שאלה על לנייד, להקל ולהוזיל אבל לצד זאת, אני באמת רוצה לוודא קודם כול, בגלל שזו היא הגישה והאמונה שלי. דבר שני, עם הכלים שאני מקבל מכם אני הולך להתנהל מול אגף התקציבים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בסופו של יום, יש רפרנטים שיושבים על הברומטר ואני צריך לדעת עם איזה נשק אני מצייד את עצמי באמצעותכם. אני מבקש מכם גם כדי שהמצפון של כולנו יהיה שלם ושנדע שקודם כול דאגנו לבני ארצנו. תגידו מה אנחנו עושים כדי לתעדף את בני ארצנו ואם לא הצלחנו אז נפנה במקביל לזה ונתקדם. בזמן שדיברתם עלו לי כבר כמה רעיונות גם לעניין ניוד אזורי, גם לעניין ניוד רשתי וגם לעניין הטלת סנקציות למי שמפר. אני חושב תוך כדי ואני אדם את זה אבל זה במקביל, זה לא מחליף את זה. בסדר? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון אבל חשוב שאתה תדע שהגענו לנקודת הזמן הזו שבה יש הקצאה של 2,000 פלסטינים ו-2,000 פיליפינים בכל רחבי הארץ מלבד אילת, אחרי שנים ארוכות ורבות בהן הענף עבד יחד עם משרד האוצר ובפרט אגף תקציבים ויחד עם לשכת התעסוקה במטרה לנסות לגייס ישראלים. האמן לי שבסופו של דבר - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן אבל אז אני לא הייתי, סיון. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אין בעיה, גם אני מספרת לך. גם אני לא הייתי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> היום אני לומד איתכם ביחד. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אין בעיה. בגלל זה אני אומרת – ויושבים פה רשות האוכלוסין – שהחובה שלנו לעובד הזר אל מול העובד הישראלי ברמת השכר, זה אותן חובות. מהנהל של כל המחוז יושב ומספר לך שלעובדים ישראלים יש עוד אקסטרה על אקסטרה במטרה לייצר להם גם אופק תעסוקתי. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> ברור שההעדפה שלנו זה שזה יהיה הקהל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברים, תקשיבו. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> אני אמרתי לך שאנחנו פתחנו עכשיו את מלון כנען. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אבל בכל זאת, למה הם לא מגיעים? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> הם לא רוצים לעבוד בניקיון וחדרנות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בואו ננעל את תת-הסוגיה הזאת. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> כן, אני גם מאוד רוצה שתקשיב לשאר המלונאים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חד-משמעית. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> כי אנחנו לא תכללנו את זה לישיבה הזאת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בעיני זה שגוי כי אני מדבר באופן רוחבי על כלל הענף ולא רשתי. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אין לי ספק אבל יש לנו ישיבה בסוף היום ולשם זימנתי את כולם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה אבל הישיבה בסוף היום אמורה לסכם את הסיור והדיון. אני לא מתחיל מהסוף אני מתחיל מההתחלה אבל הכול בסדר, אני אורח שלכם ואתם תחליטו. אם נצטרך לפתוח את זה שם, נפתח את זה גם שם. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> מה שתרצה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה שאני מבקש מכם זה שתייצרו לי איזשהו גאנט גיוס, תייצרו לי איזשהו מדד השוואה בין סיוג ישראלי לזר, תכינו בבקשה תוכנית לגיוס ישראלים ותציגו לנו תוכנית מסודרת שאתם מתכוונים להציג, לגייס באמצעותה ולעבוד עם שירות התעסוקה. עכשיו אני אשאל אתכם עוד שאלה והיא לא מגיעה משום מקום. מה עשיתם כדי לשדל מפונים לעבוד ברשת, גם מבית מלון אחד לבית מלון אחר. זאת אומרת, מי שמפונה לפה אז שיעבוד בבית מלון אחר של הרשת ולהפך, לעשות הצרחות. עשיתם משהו עם זה? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> לא הבנתי את השאלה. אפשר לחזור? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אשאל עוד פעם. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אני חייבת לומר שברמה הרוחבית, בשיא אירחנו 130 אלף מפונים. בשום שלב לא הייתה תשתית להציע לאותם מפונים עקורים מבתיהם, לבוא לנקות ולסדר - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אולי יש כאלה שמעוניינים בזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קודם כול, זה לאו דווקא לנקות. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אבל אנחנו מדברים רק על עבודת הניקיון והחדרנות, אנחנו לא מדברים על שאר התפקידים עכשיו בנקודת הזמן הזאת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל חצרנות, סטיוארטים וכן הלאה, למה לא? וגם למה לא חדרנות וניקיון? לא הבנתי. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> קודם כול, כי אתה אף פעם לא יודע לכמה זמן הם מגיעים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לכל הפחות לזמן שהם נמצאים. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> זה היה פרק זמן ארוך, לא? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לכל הפחות. הרי, יש החלטות ממשלה לכל הפחות לפרק הזמן שהם נמצאים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אני אספר לך שהיה איזשהו מקרה בודד שבו הציעו והאדם נעלב עד עמקי נשמתו מכך שרוצים שהוא ינקה ויסדר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז אני אסביר. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> כולם פחדו מזה ובצדק. אנחנו לא הוצאנו שום הוראה גורפת בעניין הזה אבל אמרנו "חבר'ה, הם אורחים שלנו. אנחנו מקבלים כסף מהמדינה בעבור השהייה שלהם". << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אני אומרת לך שהאלמנט של העלבון היה מועד לפורענות. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> קודם כול, היו לי כאלה בפלאזה נתניה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> היו? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> היו לך כאלה שהעסקתם? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> לא במשק, היה לי שוטף כלים אחד והיה לי עובד אחזקה אחד. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> זה מעט. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> והם נעלבו? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> שניהם מקריית שמונה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> והם נעלבו? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> לא, הם בחרו לנצל את הזמן שלהם ככה אבל רוב הקהל פה לא נענה לדברים כאלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני רוצה לספר לכם משהו. מי שיודע מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, רוב שעות היממה הייתי בבסיס שורה ובסוף חודש אוקטובר 2023, המקום הראשון שיצאתי אליו כעבודה פרלמנטרית היה לבתי מלון. זה היה בתל אביב ואני שאלתי את השאלה הזאת. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> סוף אוקטובר? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סוף אוקטובר 2023, אולי תחילת נובמבר. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> הקודמת שלך הייתה, דניאל? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> יעל דניאל. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אותה פגשנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הייתה קודמתך בתפקיד. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה היה בדן פנורמה? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> גם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אני זוכרת, כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נכון. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> היו שלושה מלונות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> היינו גם בדן פנורמה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> גם ברויאל ביץ'. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> באותו יום אני הגעתי לדן פנורמה שלוש פעמים. הסיור הסתיים, חזרתי, נסעתי לפגישה עם שגרירת תאילנד, סיימתי את הפגישה וחזרתי בלילה עוד פעם למלון. היו לי תובנות ואמרתי שאני רוצה למצות כי עוד לא סיימתי. שאלתי את השאלה הזאת, ענו לי את התשובה הזאת ואז עשיתי סיור עצמאי ושאלתי אנשים "מה אתם עושים?". אז באותו סיור ביטאתי את גישתי שמעבר לעלות המטורפת למדינה, פינוי המשפחות לבתי המלון זה מתכון מדהים להרס משפחות. אני המלצתי לפנות לבתים ולעשות את זה במנגנון מעט שונה מכפי שנהוג היום אבל זה צעד מבורך לחלוטין. בעיניי, משפחות הגיעו לבתי מלון כי בתודעה, בית מלון זה אירוח, בילוי ונופש וזה לא. זה הופך להיות סיר לחץ ואני יודע שדברי – או לפחות, אני מניח – נרשמו בפרוטוקול כי כבר באותו יום לא הסתרתי את עמדתי. לחלק מהאנשים זה גם לא התאים, הם אמרו "תעזוב אותנו, תיתן לנו להישאר". הם לא הבינו את הסכנה שטמונה בזה. לגופו של עניין, שאלתי "חבר'ה, היה מעניין אתכם לעבוד?" ואמרו לי "בטח. אנחנו כבר תולשים את השערות. אנחנו רוצים לעבוד ולהרוויח פעמיים כי נממש את הזמן". יכול להיות שלא מתאים לבן אדם לעבוד במקום שבו השכן שלו נמצא איתו אבל אין בעיה, זאת רשת אז אתה תעבוד במלון ההוא ומי שמתארח שם יעבוד במלון הזה. אלה אזורים אחרים ואוכלוסיות אחרות אז ניתן לממש את זה וזה גם מוריד לחץ והיסטריה וגם יעיל. זו היא גישתי והיא לא חייבת להתקבל אבל אני רק רוצה לראות מה הניסיון הכן והאמיתי שהרשתות והמעסיקים עושים ואת המנגנונים שהם מפעילים כדי להשתמש בכוח האדם המקומי. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אגיד לך אחרת, גישתך מבורכת אבל בתפיסתי ועל פי ניסוני בשנה האחרונה, היא לא רלוונטית למציאות. אם אדם רוצה לעבוד והוא נמצא כרגע במלון ברשת פתאל, דן, ישרוטל, בראון או כל רשת - - - הם יצרו כאלה מערכות יחסים עם המלונות שאם מישהו היה רוצה לעבוד והיא בא ואומר "רוצה אני" אז הם היו חוטפים אותו בשנייה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא "רוצה אני" אלא בלוח המודעות לכתוב "אורחים יקרים, אם מישהו מעוניין למצוא תעסוקה שבה הוא ירוויח כסף וגם - - -". << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה סיכון מאוד גדול עבור המלון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא. בלוח המודעות זה לא אישי ולא פרטני אז אף אחד לא יכול להיפגע. << דובר >> משה ניסים: << דובר >> אני צריך לומר דבר קטן. צריך לזכור שהאנשים שפונו המשיכו לקבל דמי אבטלה וחלף אבטלה לאחר מכן. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. << דובר >> משה ניסים: << דובר >> זאת אומרת, יש עניין עם כך שכאשר הוא מתחיל לעבוד אז הוא מפסיק לקבל את הקצבה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> ברור, זה לא היה משתלם לו. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> זה מאוד נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם הם יגידו שהם מעוניינים, אנחנו ניצור מנגנון בכנסת שבו יהיה לו יחס של אחד וחצי. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אף אחד לא יוותר על אבטלה בשביל ללכת להחליף מצעים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר'ה, עוד פעם. תקשיבו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אבל יש פה הצעה. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> אם זה היה משתלם אז בוודאי שכן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אומר לכם שבן אדם שמקבל אבטלה כי הוא מפונה מקבל 8,000 שקלים, הוא לא ילך לעבוד ב-8,000 אלא אם כן הוא גרופי של עבודה ובשבילו לשבת זה בטלה. אם יגידו לו "לך לעבוד, אתה לא תקבל 8,000 אלא תקבל 5,000 ופה תקבל עוד 8,000" אז הוא לוקח אחד וחצי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה בוודאי היה עובד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> והוא העסיק את עצמו. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> זה התמריץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי יביא את הכסף? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אל תשכחו שהיו שם צעירים שהם לא ראשי משפחות וההכנסה הייתה יכולה לסייע למשפחה. היה אפשר לייצור מנגנונים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בסדר, הוא מדבר על התקופה של ההתחלה. זה לא - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כל מה שאני מנסה לראות זה עד כמה קיימת יצירתיות בקליטת עובדים, בסדר? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> נמשיך את זה בסוף היום, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> או-קיי. אנחנו נמשיך את זה בסוף היום, ברשותכם. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אנחנו נמשיך אבל אני כן רוצה שאנחנו נעשה סיור קצר בתוך המלון. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כן, ברור. בשביל זה אנחנו פה. (סיור במלון יו בוטיק כנרת ) << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> אנחנו נמצאים במלון יו בוטיק כנרת. כמו שאמרתי, מלון יו בוטיק כנרת זה מלון עם 60 חדרים בסך הכול אבל אלה חדרי יוקרה. היתרונות של המלון הזה הם חוף פרטי וחנייה. כמה זה שזה נשמע טריוויאלי לטבריה שתהיה חניה כי זה לא מרכז תל אביב או חוף פרטי, שזה הכי לגיטימי לטבריה, זה מצרך די נדיר בעיר. זאת גם סוגייה שאפשר להעלות אותה בהיבט אחר, לא של העובדים הזרים. היתרון של המלון הזה הוא שהוא באמת נותן יוקרה על המים, לחופשה שקטה עם אווירה אחרת. ראיתם גם את חדר האוכל שהוא קטן ואישי וזה מלון מיוחד. עם זאת, יש לנו גם מלונות אחרים בטבריה שהם מלונות יותר גדולים. יש את פלאזה טבריה שהוא מלון מאוד ותיק בן כמעט בן 40 שנה, יש את קלאב טבריה שהוא המלון הכי גדול בצפון וגם יש לו עוד ייחוד וזה שהוא המלון היחיד בטבריה או בכלל צפונה מים המלח, שנותן מתכונת של הכול כלול. הוא מאגד את שני הדברים האלה ביחד וזה נותן לו יתרון יחסי. למי שמכיר אותו מהעבר, זה נהר הירדן שכבר הרבה שנים בידיים של פתאל. המלון הנוסף זה המלון שפה מולנו וזה מלון לאונרדו טבריה שהוא מלון יותר בסיסי והוא בעיקר לתיירות צנועה יותר, צליינים ומשפחות של ישראליים. הוא עדיין נותן שירות טוב והחדרים בו עדיין צריכים להיות נקיים ומבריקים, גם אם זה ברמה פחות אקסקלוסיבית. בגלל שהחדרים הם יחסית גדולים במלון כזה – ראיתם את חדר האמבטיה – אנחנו נותנים לכל חדרן פחות חדרים לנקות. במלון שבו החדרים קטנים יותר או שהריהוט בהם הוא יותר מצומצם אז אפשר לתת מעט יותר. לשאלתך, מה אנחנו עושים לא מסתכם תמיד רק בכסף. מעבר לכל הנושא של הכסף שיש, ויש הרבה, גם התקנים ירדו כל הזמן עם השנים. אם פעם היו עושים 14 חדרים או 13 חדרים אז היום עושים תשעה ושמונה ואפילו כשעושים תשעה או שמונה אז יש בונוס יומי שלא היה פעם על זה שהצלחת לעשות תשעה מפני שהיום כוח האדם הוא פחות מקצועי. נמצאת פה מנהלת משק שכבר כמעט 30 שנה אצלנו. היא ניהלה את נהר הירדן עוד כשקראו לו נהר הירדן, זאת רינה שדיברת איתה בכניסה. אם פעם כדי לנקות 400 חדרים, היה לה בתקן 30 חדרנים אז היום עם איכות כוח האדם שיש, כדי לנקות 400 חדרים צריך לפעמים גם 50 חדרנים כי הם לא מסוגלים לעשות אפילו שמונה או שבעה חדרים. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> זה אותו הספק גם לעובדים הזרים? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> הפיליפינים דווקא מגיעים מקצועיים. עוד הפעם, הם מקצועיים אבל לא לקהל הישראלי וזאת גם סוגיה. אם אני מארח פה עכשיו זוג תיירים אז סביר להניח שבפח הזבל יהיה איזשהו נייר קטן מקופל שהם השתמשו בו, יהיו שתי מגבות שהם השתמשו בהם ופחות או יותר יהיה צריך לשטוף ולנקות את החדר והכול בסדר. אם אני בא לחדר אחרי שהתארחו בו משפחה של ישראלים עם שני ילדים אז זה יכול להיות שכל - - - אני סתם מגזים. הם לא כל כך בנויים לקהל של הישראלים ולוקח להם הרבה זמן להתרגל ולהבין את עצמם. דבר נוסף, זה שאם אני מארח חדר של ישראליים אז לוקח לי משהו כמו 40 דקות לנקות חדר ואם אני מארח חדר של תיירים אז לוקח לי 20 דקות לנקות חדר וזאת גם סוגייה שצריך לקחת אותה בחשבון. יכול להיות שחלק מהקושי דווקא של הפיליפינים היה בפער המנטלי בינם לבין הקהל למרות שבסופו של דבר, הם השתלבו. אלה שנמצאים השתלבו מאוד יפה והם עובדים מאוד טוב. המטרה העיקרית שלנו היא כמובן, שזה יהיה צוות מקומי כי זה הרבה יותר פשוט, הם מכירים את המנטליות ואנחנו יכולים לייצר התמדה ושהם יעבדו גם שלוש, חמש או שבע שנים בעוד שפה, אלו עובדים שהם תמיד זמניים. הקושי העיקרי שצריך לטפל בו זה שבכל רגע נתון הם יכולים לקום, לקחת את הרגליים וללכת, לא משנה כמה אנחנו נשקיע. זה משאיר אותנו בבעיה מאוד רצינית. כל מה שעשינו בשנים האחרונות כדי להביא קהל מקומי - - - נתתי את הדוגמה של כנען, שפתחנו מלון חדש ונתנו אלף אפשרויות לעבוד במלון, בלי שבת, בלי כל דבר – יש לי אפס עובדים ישראלים במשק בית בכנען. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> עדיין לא מגיעים? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> אפס עגול. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> כמה ערבים מועסקים מהאזור? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> תבינו, זה מלון בלי ילדים אז יחסית למלון כזה, נורא קל לעבוד בו. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> ביקשו עובדים זרים בכנען? << דובר >> משה נקש: << דובר >> הם לא יכלו לבקש. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> בוודאי אבל לא יכלנו לקבל כי לא הספקנו להשלים את הנושא של רישיון העסק לפני המלחמה ואז זה נסגר וכרגע לא מוכנים לתת לנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי לא מוכן לתת לכם? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> למה לא מוכנים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי אין. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> אין הקצאה. << דובר >> משה נקש: << דובר >> אין הקצאה כרגע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חסרים עובדים זרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נקש, תורך. << דובר >> משה נקש: << דובר >> אני אספר על כל התהליך. כרגע אנחנו בשיח עם משרד התיירות. הייתה סוגייה שהיה צריך לפתור בנוהל בהיבט של ניוד עובדים זרים, שיוכלו לעבוד גם באילת מכיוון שאנחנו יודעים שכרגע יש באילת את 2,500 הירדנים וזה מה שנקרא "צבוע" וסגור. אנחנו לא רוצים שזה ייפגע כי הפרויקט הזה של ישראל וירדן שבו עובדים עם המלונות - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, זה אילת. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> את זה אנחנו מכירים. << דובר >> משה נקש: << דובר >> התחלתי להגיד שהעיכוב הקל שהיה לנו עם משרד התיירות הוא בין היתר מהסיבה הזאת. הם ביקשו מאיתנו שנאפשר להעסיק עובדים זרים או לקבל עובדים זרים גם במלונות באילת כי עד עכשיו הייתה מניעה מכיוון שהירדנים עבדו שם. אנחנו מחכים לכל חוות הדעת של כל המשרדים, תיירות, משרד החוץ, המל"ל וגם שתפ"א צריכים להעביר. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אבל זה בא על חשבון המכסה של כלל ישראל או שזה בנוסף? << דובר >> משה נקש: << דובר >> לא. כן, מתוך המכסה של כלל ישראל, לא על חשבון הירדנים. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> מתוך המכסה. << דובר >> משה נקש: << דובר >> המכסה של 2,500 הירדנים נשארת ככה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> הירדנים בנפרד. << דובר >> משה נקש: << דובר >> ברגע שנסיים את התהליך הזה – אני מקווה שזה יהיה בימים הקרובים – אז אנחנו נודיע למשרד התיירות ונפרסם את הנוהל שלנו באתר, כמובן ואז יתחיל תהליך ההקצאה שבו משרד התיירות מוציא קול קורא למלונאים ואומר להם שיש מכסה של איקס עובדים, תגידו בקשות. הם יקבלו את הבקשות, יעשו את התחשיב, יעבירו לנו ברשות האוכלוסין את ההמלצה שלהם לכמה הם רוצים שניתן לכל מלון, אנחנו נפתח את הטופס שלנו, המלונות יגישו בקשות להיתרים ובהתאם להמלצה של משרד התיירות, אנחנו ניתן את ההיתרים למלונות ואז יתחיל השלב השני של הזמנת העובדים. כרגע, זה מסרי לנקה ובמקביל, אנחנו מנסים לפעול מול הפיליפינים כדי להסיר את אזהרת המסע ושגם הפיליפינים יחזרו. אלו שני הערוצים שאנחנו עובדים עליהם במקביל. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נחתם הסכם בילטרלי עם סרי לנקה? << דובר >> משה נקש: << דובר >> כן. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> מתי? << דובר >> משה נקש: << דובר >> לפני מספר חודשים. << דובר >> נעמי דניאל: << דובר >> בספטמבר. << דובר >> משה נקש: << דובר >> בספטמבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 15 בספטמבר. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> כמה עובדים? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> יחד עם התעשייה? זה אותו הסכם? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מקביל. << דובר >> משה נקש: << דובר >> זה הסדר יישום שונה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מקביל אבל - - - << דובר >> נעמי דניאל: << דובר >> לא, זה על בסיס הסכם שהיה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זאת אומרת, הם יכולים להביא מהפיליפינים ומסרי לנקה? << דובר >> משה נקש: << דובר >> יש לנו הסכם בילטרלי כולל עם סרי לנקה ואנחנו עושים הסדר יישום לכל ענף, עשינו למלונאות, עשינו לתעשייה ואנחנו עושים לעוד ענפים עם סרי לנקה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אז עכשיו זה תקוע במשרד התיירות? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> על כמה עובדים מדובר? << דובר >> משה נקש: << דובר >> זה לא תקוע, אנחנו בתהליכים ביחד איתם. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> זה 300 עובדים? << דובר >> משה נקש: << דובר >> נפרסם את הנוהל ונמשיך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, 300 זה הפיליפינים. << דובר >> משה נקש: << דובר >> לא, שנייה. בואו נעשה הבהרה גם בעניין הזה כי גם את זה כתבתי לי. לא נתתם לי לדבר בשולחן אבל אני אדבר פה. זה לא 300 לפיליפינים. המכסה הכללית היא 6,800, זה מה שוועדת מנכ"לים קבעה לענף התיירות ובתוכם 2,500 ירדנים באילת, 300 עובדים פלסטינים במזרח ירושלים, יש עוד כמה מאות פלסטינים מוחרגים – משהו כמו 400 או 500 – וכל היתר זה עובדים זרים. אנחנו לא צובעים לפי פיליפינים או סרי לנקה, זה עובדים זרים. << דובר >> נעמי דניאל: << דובר >> זה 4,000. << דובר >> משה נקש: << דובר >> בסביבות 4,000. אם הפיליפינים היו פתוחים אז היינו מביאים פיליפינים ובגלל שהם סגורים אז עשינו הסדר יישום נוסף עם סרי לנקה וברגע שהפיליפינים ייפתחו אז תוכלו להביא גם משם וגם משם. זה לבחירת בית המלון, מבחינתנו זה לא משנה. יש לנו שני הסדרי יישום ואנחנו ניישם אותם איפה שאפשר להביא עובדים. זאת התמונה הכללית של הענף הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מתי יגיעו לפה העובדים הראשונים מסרי לנקה? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> מתי אתה צופה את זה? << דובר >> משה נקש: << דובר >> אני אומר שברגע שנסיים את כל התהליך של הנוהל, אני מעריך שהקצאות זה משהו שייקח שבועות בודדים, לא הרבה ואז נפתח את הגשת הבקשות וזה כבר תלוי גם בצד השני ובחתימה על ההסכם עבודה בין בית המלון לעובד הזר –מסרי לנקה או מהפיליפינים – אבל זה התהליך, פחות או יותר. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> הבעיה היא שמהרגע שיוצא אותו קול קורא יש סדר גודל של 30 יום עד שהמלונות מחזירים - - - << דובר >> משה נקש: << דובר >> משרד התיירות אמרו שהם יקצרו את הזמנים, נקווה. הם לא פה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אז נותר לנו רק להתפלל כי אפריל זה מעבר לפינה. אם אנחנו רוצים שבאפריל המלונות יוכלו להרים את הראש ולארח תיירים ישראליים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תרחיב על מנגנון גיוס העובדים מסרי לנקה. << דובר >> משה נקש: << דובר >> ידוע, מוכן ויפורסם בנוהל. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה ידוע. זה אותו מנגנון כמו הפיליפינים. << דובר >> משה נקש: << דובר >> אין בעיה. כן, זה אותו דבר. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אלו מלונות שכבר יש להם מכסה והם בקיאים בתהליך. << דובר >> משה נקש: << דובר >> הם בקיאים בתהליך, יודעים לעבוד ויודעים לעבוד איתנו. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> כאמור, ברגע שרשויות הממשלה יסיימו את התהליך וזה יצא - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אי-אפשר לעבוד במקביל ולעכב את זה עד סיום השלמת התהליך שלכם? << דובר >> משה נקש: << דובר >> לא, זה לא תהליך אצלנו. ברגע שאנחנו מסיימים את הנוהל, אנחנו מפרסמים אותו ויוצאים לדרך. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> המלונות כבר ערוכים לזה? הפצתם את זה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם הוא רוצה עכשיו לחזור למשרד שלו ולהגיש בקשה מקוונת, היא עדיין לא תאושר כי עוד לא סיימתם לפרסם את הנוהל. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> הם לפחות יודעים על הכוונה הזאת? << דובר >> משה נקש: << דובר >> אבל הוא לא יודע כמה להגיש לי כי הוא צריך לקבל המלצה ממשרד התיירות. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> הוא אומר שמשרד התיירות הולכים לצמצם את הזמן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז שהוא יגיש ואתה תתאים לו את זה בהתאם להמלצת משרד התיירות. << דובר >> משה נקש: << דובר >> אבל כמה הוא יגיש? הוא צריך לשלם אגרה, על כמה הוא ישלם? הוא חייב את ההמלצה של משרד התיירות. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> כן אבל אם הם יבקשו מהר אז גם העובדים יגיעו יותר מהר. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> ביקשנו מהר מלפני ספטמבר - - - באופן עגום, סליחה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> כן העלנו בקשה, אני באופן אישי. כבר למעלה מחצי שנה, יש עובדים זרים שנפלטו מענפים אחרים והם נמצאים כאן בישראל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אתייחס לזה בישיבת הסיכום. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> מעולה כי זאת סוגייה מאוד חשובה, גם נקש על זה וגם משרד התיירות על זה. הם מאוד חיוביים אבל רק צריך שזה יקרה כי עוד חודשיים אנחנו בפסח ואם לא יהיו לנו עובדים אז אבוי לנו, באמת. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> חודשיים זה לא מספיק, אנחנו צריכים להכשיר אותם. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בסדר, זה תוך כדי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תוך כדי תנועה. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> זה גם לוקח זמן. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> כמה זמן זה לוקח להכשיר אותם? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כשאתם מדברים על עובד שננטש אז תוך כמה זמן אתם מקבלים אישור על כך שהוא נגרע מהמצבה שלכם? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> אני לא יודע לענות על זה, צריך לבדוק את זה עם עמי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש לנו פה כוח אדם? << דובר >> עמי: << דובר >> תוך שבועיים. << דובר >> משה נקש: << דובר >> לא, אני אסביר. << דובר >> עמי: << דובר >> יש לו שלושה חודשים. << דובר >> משה נקש: << דובר >> הם מגישים דיווח על תנועה כל תנועת עובד, בין אם העובד עזב, התפטר, פוטר או נטש. הסיבה לא משנה, הם מדווחים לנו על זה ואנחנו קולטים את זה באופן מיידי. מתי הוא נגרע להם ממכסת ההיתר שלהם? רק כאשר הוא שובץ למלון אחר או יצא מישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואם הוא לא שובץ? << דובר >> משה נקש: << דובר >> אם לא אז הוא יושב עליהם שלוש שנים, כמו כל הענפים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם לא אז הוא נשאר להם במכסה. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> זה בדיוק זה, אין לנו איך לדעת את זה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה נורא ואיום. << דובר >> משה נקש: << דובר >> זה ככה בכל הענפים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> או-קיי, עד שאנחנו מתכנסים לישיבת המשך אני מבקש שתוציאו לי את הנתון של כמה עובדים זרים בענף המלונאות, דווחו על ידי המעסיקים כנוטשים וכמה מתוכם עדיין רשומים במכסות שלהם היום. זאת אומרת, הם לא נקלטו ולא יצאו. << דובר >> משה נקש: << דובר >> גם את זה כתבתי לעצמי להגיד בהצהרה. כמו שאמרה סיון ובצדק, הענף הזה הוא אחד הענפים הכי מסודרים שיש לנו במשק. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון. << דובר >> משה נקש: << דובר >> הם מהמעסיקים המסודרים שיש לנו. אני אומר את זה באמת ולא בפעם הראשונה, סיון עדה לעניין הזה. זה ענף מסודר ואנחנו גאים על איך שהדברים מתנהלים בענף המלונאות ולראיה גם המספרים. אם אני מסתכל על המספרים אז מתוך 1,526 עובדים שיש פה, רק 17 מדווחים כלא חוקיים. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> יפה. זה מעט. << דובר >> משה נקש: << דובר >> זה בודדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת שהם לא נמצאים אצל המעסיק, לא נקלטו אצל מעסיק אחר באופן חוקי ולא יצאו. << דובר >> משה נקש: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת, נמצאים פה בארץ 17 עובדים? << דובר >> משה נקש: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה הסיבה? << דובר >> משה נקש: << דובר >> אני קונה את האחוז הזה בכל הענפים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברור. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בואו נמשיך בסיור. (סיור במלון נבל דוד, חלק ראשון) << דובר >> איתי אשל: << דובר >> אני איתי אשל, אני מנהל את מלונות נבל דוד ונמצא איתנו מר שמוליק סמדג'ה שהוא הבעלים של רשת מלונות נבל דוד. ברוכים הבאים למלון נבל דוד גליל. המלון ממוקם ממש בצפון הכנרת ואין יותר צפונית ממנו. כמו שאתם רואים, ישר ממולנו בסוף הכנרת זה סוף צמח. הבליטה הזאת זה המפעלים של חוף צמח ומשמאלנו יש כמעט את כל רמת הגולן, כמובן. אנחנו אמנם לא רואים את החרמון אבל אני חושב שבשלבים מאוחרים יותר של החורף הזה, אנחנו נראה גם קצת שלג. מאחורינו עוד מעט נראה את אצבע הגליל, צפת, הר מירון, המשך רמת הגולן ואת טבריה, כמובן. זה כל רמת סירין וטבריה. פה בצד הזה, אנחנו רואים את הר ארבל ואם מישהו מכיר את הכפר אז גם ואדי חמם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הנה, הם מהר ארבל. << דובר >> איתי אשל: << דובר >> אתם מארבל, ברוכים הבאים. הם ממושב ארבל. בכל הבקעה של קרני חיטין יש שלושה מושבים, מושב ארבל, מושב זיתים ומושב נוסף ששכחתי את שמו. זה איפה שאנחנו ממוקמים פחות או יותר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה מלונות יש לכם ברשת ואיפה? << דובר >> איתי אשל: << דובר >> בינתיים, שניים. יש את המלון בגליל, יש לנו את מלון רמדה נתניה ובעתיד יהיה לנו גם מלון שהוא פחות או יותר אותו הדבר גם בירושלים. אני מקווה שהיד עוד נטויה ואנחנו נמשיך להתפתח בענף. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אנחנו ביקרנו גם במלון רמדה, שם יש מפונים עד היום. מתחילת המלחמה הם התגייסו ופתחו את שעריהם. זה אחד מהמלונות שבאמת נשארו יציבים גם במובן של מכסת המפונים. תספר קצת על המלון הזה ועל איך שהיינו צריכים להגיע לוועדת כספים בשביל להסביר להם את המיקום של המלון כי הם לא הבינו. הם נתנו זכאות למענקים לכל סובב כנרת אבל בגלל שאף אחד לא הכיר את הפנינה הזאת אז היו ממש צריכים לשבת עם מפה אצל רשות המיסים. << דובר >> איתי אשל: << דובר >> בשביל להראות להם איפה אנחנו. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> ואז הם אישרו. << דובר >> איתי אשל: << דובר >> אנחנו פתחנו את המלון בערב פסח 2024, בשנה שעברה – גם אני מתבלבל – סגרנו את המלון ב-16 באוקטובר, עם התקדמות הלחימה בלבנון ופתחנו אותו שוב ב-8 בדצמבר 2024. שבוע אחרי שחתמנו על הפסקת האש פתחנו את המלון. זה לקח לנו שבוע ליישר את המלון ולפתוח אותו לאורחים. אני חייב להגיד - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה גרם לכם לפתוח אותו באפריל, בתוך המלחמה? << דובר >> איתי אשל: << דובר >> סיימנו את הבנייה ויש את החזון של מר סמדג'ה שאומר שאנחנו פותחים את המלון בכל מחיר, פותחים ונותנים שירות. המלחמה עוד לא הייתה פה. למרות שהיו לנו קצת רעשים ובומים, המלחמה עוד לא ממש הגיעה אלינו והמלון נפתח. מאי, יוני, יולי, ואוגוסט היו חודשים נפלאים ובספטמבר, עם התגברות ההפצצות לכיוונינו, התחילה ירדה משמעותית בהזמנות וביטולים – תכף אספר לכם על הביטולים – ובאוקטובר כבר לא יכולנו להחזיק את המלון כי זה כבר היה ממש לא נכון להשאיר אותו פתוח מבחינה פיננסית אז סגרנו את המלון. ההתחייבות שלי למר סמדג'ה הייתה שישר עם חתימת הפסקת האש, אני אפתח את המלון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז למעשה, הייתם סגורים במשך שלושה חודשים? << דובר >> איתי אשל: << דובר >> חודשיים וחצי. סליחה, בערך חודשיים. בגלל שאנחנו לא היינו מוכרים בכלל ועוד לא פתחנו את המלון במסיבות וחגיגות, כיאה למצב אז ברשות המיסים לא האמינו לנו שאנחנו נמצאים פה. בסוף הם השתכנעו וקיבלו את הבקשה שלנו לאיזשהם מענקים על הסגירה ועל המלחמה ואני מקווה שבהקדם אנחנו נקבל אותם. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> איך המצב עכשיו מבחינת אחוזי תפוסה? << דובר >> איתי אשל: << דובר >> בינואר אנחנו נסיים עם סביבות ה-40% תפוסה, גם בפברואר נסיים עם 40% תפוסה. זה גבולי מינוס ברמת התפעול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש כאן גם קצת מפונים שהגיעו? << דובר >> איתי אשל: << דובר >> לפה לא. לפה לא הגיעו מפונים כי פתחנו חצי שנה אחרי תחילת המלחמה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה חדרים יש פה? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> תיירים יש? << דובר >> שמואל סמדג'ה: << דובר >> בסביבות 285. << דובר >> איתי אשל: << דובר >> יש לנו ממש מעט תיירים. הם מגיעים הנה, היום יש לנו קבוצה של עשרה או 15 חדרים של תיירים. אני מקווה מאוד שעם התגברות הטיסות והאמון שאנשים ירגישו בנו - - - << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> זה יחזור. << דובר >> איתי אשל: << דובר >> תהיה התאוששות, כן. אנחנו מחכים להתאוששות הזאת בנרות. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> בכיליון עיינים. << דובר >> איתי אשל: << דובר >> בכיליון עיינים. רק שתגיע כבר ההתאוששות. כן, כבודו? << דובר >> שמואל סמדג'ה: << דובר >> חבר הכנסת, למה אנחנו פה? << דובר >> איתי אשל: << דובר >> למה אנחנו בצפון הכנרת? << דובר >> שמואל סמדג'ה: << דובר >> על המיקום. אנחנו בצפון הכנרת כי לי יש כמה חברות ויש לי חברה שמביאה תיירים מכל העולם - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> צליינים. << דובר >> שמואל סמדג'ה: << דובר >> צליינים מכל העולם ואנחנו נמצאים במקום - - - זה כפר נחום וזה אחד מהמקומות הקדושים ביותר לעולם הנוצרי. אני חושב שאחרי ירושלים, נצרת ובבית לחם מגיע כפר נחום. כשבאתי לראש המועצה של סובב כנרת ואמרתי לו שאני רוצה לפתוח כאן מלון אז הוא הסתכל עלי ואמר לי שאני לא נורמלי אבל בעולם הנוצרי זה מקום מאוד אידאלי וחשוב. אנחנו מייצגים גם כמה תחנות טלוויזיה של הכנסיות האוונגליות בכל העולם אז יש לנו כאן גם אולפני טלוויזיה ומשדרים מפה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מהמלון? << דובר >> שמואל סמדג'ה: << דובר >> גם מהמלון וגם יש לנו אולפנים בירושלים. אנחנו יוצרים 90% מכל - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוונגליסטים? << דובר >> שמואל סמדג'ה: << דובר >> כל התוכן האוונגלי שיוצא לעולם בכמה שפות. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אז יש להניח שכאשר התיירות תחזור, המלון הזה יהיה רובו ככולו עם תיירות נכנסת. << דובר >> איתי אשל: << דובר >> חלק וחלק. << דובר >> שמואל סמדג'ה: << דובר >> אני אגיד לכם את האמת. כשאני התחלתי לבנות את המלון אז הוא היה אמור להיות רק לצליינים ואז הגיעה הקורנה אז התחלתי לעשות שינויים. הקורנה משכה אז הבנתי שהשוק הישראלי הוא מאוד - - - היום אני חושב שזה יהיה 60%, 40% כאשר 60% זה שוק מקומי. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> דווקא 60% מקומי? << דובר >> שמואל סמדג'ה: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני הייתי מופתע אם הוא היה אומר לי אחרת כי בדרך כלל צליינים הם יותר סגפנים ומדובר פה במתקנים - - - << דובר >> שמואל סמדג'ה: << דובר >> לא, אני חושב שזאת ראייה לא נכונה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> לא, יש צליינים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אוונגליסטים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן אבל לא רק אוונגליסטים יגיעו. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> מגיעים הרבה. << דובר >> שמואל סמדג'ה: << דובר >> המקום פשוט תפס בשוק המקומי ואני לא דמיינתי שזה ילך כל כך טוב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עם כזאת בנייה וכאלו מתקנים, זה מזמין. << דובר >> שמואל סמדג'ה: << דובר >> כן, יש כאן פוטנציאל. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> נעשה סיור במלון. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> כן. << דובר >> איתי אשל: << דובר >> מצטרפת עלינו שגית שהיא מנהלת משאבי האנוש של המלון. << דובר >> שמואל סמדג'ה: << דובר >> שלום, נעים מאוד. ברוכה הבאה. << דובר >> איתי אשל: << דובר >> בסדר, חברים. נמשיך. << דובר >> שמואל סמדג'ה: << דובר >> יש עוד שאלות? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בואו נעשה סיור ואנחנו נשמח לשמוע לגבי האתגרים של כוח האדם, כמובן. << דובר >> איתי אשל: << דובר >> בטח. (סיור במלון נבל דוד, חלק שני) << דובר >> שי גרינבוים ליפשיץ: << דובר >> הכול שילוב, זה הכול מטעים של מנגו וליצ'י. החדרים הם 25 מטרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תוכל להגיד את השם לפרוטוקול בבקשה? << דובר >> שי גרינבוים ליפשיץ: << דובר >> אני שי גרינבוים ליפשיץ, סמנכ"ל שיווק ומכירות של הרשת. נעים מאוד. זה 25 מטרים, חלקם עם מרפסות וחלקם בלי מרפסות. יש 44 חדרים עם דלתות מקשרות ובכל החדרים יש ערכות קפה, מכונות קפה וקומקום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מדהים. << דובר >> שי גרינבוים ליפשיץ: << דובר >> כן, זה פרויקט נפלא. הוא אמר כבר על כל המתקנים שיש? אנחנו מארחים החל מתיירות נכנסת ועד הרבה מאוד כנסים רפואיים, יש פה ספא, יש פה חדר כושר, יש פה מועדון ילדים ויש פה מועדון גמלאים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש פה חדרים שמתחברים. << דובר >> שי גרינבוים ליפשיץ: << דובר >> אמרתי, 44. אחרי זה אני שואל את השאלות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון, אני לא הקשבתי ואני אנזף. << דובר >> שי גרינבוים ליפשיץ: << דובר >> אין פה אמבטיות, הכול זה רק מקלחות. (סיור במלון נבל דוד, חלק שלישי) << דובר >> איתי אשל: << דובר >> כל החדרים שלנו מעוצבים באותו אופן. אפשר להפריד את המיטות ואפשר לחבר אותן. זה בעקרון לזוג ויש חדרים שהם לזוג פלוס ילד. רוב החדרים שלנו הם עם דלתות מקשרות וזאת אומרת שמשפחות יכולות לקחת שני חדרים ואז החופשה שלהם קצת יותר נוחה מאשר שכולם יהיו בחדר אחד. תראו את המקלחות. רוב החדרים שלנו פונים לנוף המטורף הזה של מטעי המנגו, של הכנרת ושל רמת הגולן. אני אומר לכם שזה נוף פשוט משכר. אפשר לשבת שעות. אני יכול לשבת שעות על המרפסת ולהסתכל על הנוף כי זה משהו מטורף. אלו החדרים ויש לנו גם 18 סוויטות בגדלים שונים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אפשר להראות סוויטה? << דובר >> איתי אשל: << דובר >> כן, בטח. בשביל זה אנחנו פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה רוצה להראות את 668? << דובר >> איתי אשל: << דובר >> כן. תכף אנחנו נראה סוויטה וכל הסוויטות מעוצבות באותו אופן. זה הנוף. (סיור במלון נבל דוד, חלק רביעי) << דובר >> איתי אשל: << דובר >> אני אראה לכם, עוד לא ראיתם את החוץ. אנחנו סיימנו עכשיו סוף שבוע של ריקודי עם. היה כאן מלון שלם, 220 חדרים של רקדנים. אם הייתם מגיעים הנה לפני שעה אז האולם היה נראה שונה לחלוטין. הפכנו אותו טיקטק ואנחנו נכנסים לפסטיבל יידיש. יש לנו פסטיבל יידיש של שניים או שלושה לילות, נדמה לי. איפה שי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלושה. << דובר >> איתי אשל: << דובר >> שלושה לילות. אנחנו עכשיו עושים את ההקמה ופורסים כי הערב מתחיל פסטיבל יידיש, מי שמדבר יכול להישאר. זה אולם הכנסים. << דובר >> שי גרינבוים ליפשיץ: << דובר >> בוא נראה להם את האמפי. << דובר >> איתי אשל: << דובר >> את האמפי? האולם הזה מתאים ל-500 אורחים ומפה אנחנו הולכים למשהו שאין לאף מלון אחר. סיור במלון נבל דוד, חלק חמישי << דובר >> איתי אשל: << דובר >> זה אמפיתיאטרון. אנחנו מתחילים לעשות כאן עכשיו הופעות עם זאפה, אם מישהו מכיר את מועדון זאפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, בטח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין פה הגבלת רעש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שכנים. << דובר >> איתי אשל: << דובר >> בדיוק. לא, יש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש הגבלת רעש? << דובר >> איתי אשל: << דובר >> יש אורחים. אנחנו מתחילים לעשות את זה כאן וזאפה אמרו שאפשר להכניס הנה עד 1,000 אורחים. אני מאמין שאפשר 600-700 בניחותא, על הדשיא, פה ושם. מתחילים לעשות הופעות עם זאפה ובימי חמישי תהיה כאן הופעה, פעם בחודש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מתי זה מתחיל? אני מזמין. << דובר >> איתי אשל: << דובר >> אני מקווה שאנחנו נתחיל לעשות את זה במרס. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה רק למלון או בכלל לתושבי טבריה? << דובר >> איתי אשל: << דובר >> לא, לכל האזור. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה תושבי טבריה בשיתוף עם זאפה? << דובר >> איתי אשל: << דובר >> תושבי טבריה, הקיבוצים, האזורים, צפת, ראש פינה וכולם. << דובר >> שי גרינבוים ליפשיץ: << דובר >> יעמוד כרטיסן מחוץ למלון. << דובר >> איתי אשל: << דובר >> כן, יהיה כרטיסן וניקח כרטיסים כמו שצריך. זה כמו בקיסריה. << דובר >> טלי טננבוים: << דובר >> גם הופעות לילדים זה דברים שמאוד חסרים לטבריה. << דובר >> איתי אשל: << דובר >> כן. << דובר >> טלי טננבוים: << דובר >> כשבאים לפה עם ילדים אז הקטע של האטרקציות וההופעות מאוד חסר. << דובר >> איתי אשל: << דובר >> אנחנו יותר מכוונים לזה שיהיה למבוגרים מה לעשות. יהיו גם חבילות ואנחנו נסגור כאן את כל זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי שבסוויטה זוכה להופעה חינם. << דובר >> איתי אשל: << דובר >> יש כאן סוויטה אחת שהיא אותו דבר אבל היא זאת שבאמצע, לא העליונות, אתם רואים לפי העמוד? יש כאן מרפסת מטורפת וענקית ושם זה יהיה ה-VIP. שם יושבים ורואים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אווה פרון. (סיכום סיור במלון לייק האוס) << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בהמשך לדברים שנאמרו היום ובאמת נאמרו הרבה מאוד דברים והוצפו בעיות מגוון מלונות - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתגרים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> כן, אתגרים. באמת הוצגו מגוון אתגרים של מלונות שונים שלחלקם יש מכסות לעובדים זרים ולחלקם לא, כפי שחווינו עכשיו בנבל דוד שהוא מלון חדש וכפי שטדי סקר הבוקר. נמצא פה הצוות המלא של התאחדות המלונות, גם הסמנכ"לית שיווק ודוברות שלנו, טלי טננבאום, גם פנינה שהיא הכלכלנית הראשית אצלנו והיא מנהלת את כל ההיבטים של סטטיסטיקה וכלכלה, יובל, ראש המטה שארגנה את היום ואייל הסמנכ"ל משאבי אנוש שלנו ואני אשמח שהוא יעשה רגע הבחנה בין שתי נקודות שדיברת עליהן היום. חשוב לנו מאוד לדייק אותן כפי שאנחנו רואים אותן כי בסוף, ביום-יום אנחנו מתמודדים עם המלונאים ועם האתגרים שהם צריכים לעבור. חשוב לעשות הבחנה ברורה בין העובד הזר לבין העובד הישראלי גם בעלויות, כפי שציינת ושאלת כי אנחנו באמת רוצים לתת לך את כל המידע שיש ברשותנו. הנקודה השנייה היא ההיבט של העובדים הזרים כי רב הנסתר על הגלוי במובן של העלויות של העובד הזר ביחס לעלויות של עובדים אחרים. שאלת עכשיו לגבי המכסה של פיליפינים – לדעתי נקש שאל את זה – שהמכסה שלהם לא נוצלה במלואה ב-6 באוקטובר. זה נבע מתוך זה שהיו לך פה 2,000 פלסטינים ועל 2,000 פלסטינים לא נדרשת לשלם את אותן הוצאות אז כבעל עסק וכמלונאי את תמיד תלך למקור שבו אתה צריך - - - << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> העלות נמוכה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בדיוק, של העלות הנמוכה. אני מעבירה את הבמה לאייל ואז נעבור בדקה על המצגת וכבודו יסכם. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> אייל, סמנכ"ל משאבי אנוש של התאחדות המלונות. בסופו של דבר, כשאנחנו באים ורוצים לבחון בין שני עובדים, העובד הזר והעובד הישראלי, אצל העובד הזר יש שני דברים נוספים מבחינת עלויות שמושטים מושתים על המעסיק. דבר ראשון זה האגרות. נכון להיום, האגרות עומדות על כ-12,500. זה כמעט 13 אלף וזה אמור להשתנות במרס. אנחנו מקווים שזה יקרה. אם אני מחלק 12 אלף שקלים ל-12 חודשים אז זאת אומרת תוספת של 1,000 שקלים. זה בשביל המתמטיקה הפשוטה של כולנו כאן מסביב לשולחן. אנחנו נדייק את כל המספרים וגם נשלח את זה בנייר מסודר. אני מחלק את זה ב-200 שעות ולא ב-182 שזו המסגרת וזה יוצא עוד תוספת של 5 שקלים בגין האגרות. באותה מידה, שכר הדירה של עובד זר עומד פחות או יותר על כ-1,400 שקלים ואפשר לנכות כ-350 על מגורים וחשמל. גם בנושא הזה אמור להיות איזשהו דיון בכנסת בנושא הזה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אצלנו. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> כן. זה גם כן אומר בסופו של דבר עוד כ-1,000 שקלים על כל עובד ועובד. אני מחלק את זה ב-200 וזאת אומרת שאם אנחנו מנסים להשוות תפוחים לתפוחים עד כמה שניתן, גם אלה וגם אלה זכאים לאותם תנאים בהסכם הקיבוצי ועל העובד הזר יש עוד בערך 10 שקלים בנוסף, מבחינת העלויות. כמובן שאנחנו נתעמק ונשלח לכם נייר מדויק בנושא הזה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בהמשך לזה, טדי בדיוק סיפר את מה שהוא לא הצליח להשלים בישיבה היום בבוקר על מענקי הלימודים שנותנים לעובדים הישראלים. יש לך ממש עכשיו דוגמה. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> יש מגוון תמריצים מאוד גדולים. מעבר לכל התמריצים שאנחנו מדברים עליהם, אני נתתי לה פה דוגמה של פקידי קבלה. את דיברת בבוקר על זה שפקיד קבלה זה בעצם איש מקצוע אבל היום, גם פקידי קבלה אין. לפני פחות מחודש אני עשיתי פרויקט חדש עם האוניברסיטה פה, מכלל כנרת. לקחנו שישה סטודנטים שבחרנו לפרויקט שבו אנחנו משלמים להם שכר לימוד אחרי שנתיים ואחורה תמורת התחייבות לזה שהם לומדים את המקצוע ועובדים אצלנו בכל הימים שהם לא לומדים. זאת אומרת, שישי, שבת, חמישי וראשון. זאת כמעט משרה מלאה שבה הם מתחייבים לעבוד במשך שנתיים ואז אנחנו משלמים להם שכר הלימוד. כמובן שאחר כך יש גם תוכנית פיתוח, ברגע שהם מסיימים את התואר. אם לא הייתי נותן את ההצעה הזאת הם לא היו באים כי יש להם עבודות במסעדות, בשליחויות ובכל מיני דברים כאלה שהן הרבה יותר זמינות להם, נוחות להם ופחות כובלות אותם מבחינת הלימודים. כמעט כל מקצוע קשה להשיג פה היום, גם קב"טים. אין היום משוחררי צבא, בוגרי יחידה כזו או אחרת שבאים ורוצים לעבוד בתור קב"טים כמו שהיה פעם? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> למה הם לא מעוניינים? מה הסיבה? קב"ט זה דווקא יוקרתי, לא? << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> יש ויש. סליחה שאני מתפרץ אבל יש קב"טים שהם בודקי תיקים כמו שאת רואה בקניון ומרבית המלונות צריכים בסופו של דבר את הקב"טים מהסוג הזה, זה הקב"ט החפ"ש. אני אומר את זה בזהירות, כולם רוצים את התקנים שבהם אתה צריך להחזיק נשק ויש לך יותר אחריות ולא כל מלון צריך את זה. כמובן שאם לא צריך את זה אז אנחנו לא רוצים לבוא ולהעמיס את זה על התקורות שקיימות במלון. יש איזושהי הבחנה בעניין הזה. אם אפשר אז ברשותך, אני רוצה - - - << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> אני רגע אדגיש שלקב"טים יש בונוסים ותמריצים על בסיס חודשי בכל מה שקשור למזוודות ותיקים הם יכולים להגיע למשכורות גבוהות מאוד. זה לא שהבעיה שם זה שכר, זה פשוט - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה לא הבל-בוי? << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> אין היום בל-בוי שהוא רק בל-בוי, היום קב"ט ובל-בוי זה אותו דבר, פשוט יש שניים במשמרת וכל פעם הם מתחלפים ביניהם. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> חוץ מזה שאי-אפשר להתעלם מחמשת השנים האחרונות והמציאות הגאו-פוליטית שאנחנו חיים בה, כולל הקורונה. דיברנו על זה מקודם ודיברתי על זה מקודם עם שירות התעסוקה. אלו חמש שנים שבהן הענף לא הציג שום ביטחון תעסוקתי ולכן ראינו הרבה אנשים שנפלטו מענף המלונאות ולא במטרה לחזור. כלומר, גם העובדים ששוחררו לביתם ב-7 באוקטובר בגלל שעלויות התפעול ירדו או בגלל שמלונות הפכו להיות בתים של מפונים ולא היו זקוקים לכל עובדי הספר, לדוגמה, הם לא עובדים שחיכו שתחזיר אותם לעבודה אלא הם כבר מצאו עבודה אחרת. לכן, סביבת העבודה השתנתה כל כך והפכה להיות כל כך לא יציבה ואנשים לא כל כך ממהרים להיכנס בחזרה לתחום. הגענו לפה, ללייק האוס. זה דניס המנכ"ל. אם תרצה, תגיד מילה ואז נעבור למצגת. << דובר >> דניס סוקולוב: << דובר >> מילה? אני הכנתי פה תסקיר שלם. שלום לכולם שמי דניס סוקולוב, מנכ"ל מלון לייק האוס. אנחנו בעצם מתחם שכולל מלון, מכללת רימונים שהיא מכללה קולינרית שגם שייכת אלינו ושני מתחמים של חמי טבריה, מתחם חמי טבריה רגיל ומתחם חמי טבריה של נכי צה"ל. מ-8 באוקטובר 2023 אנחנו קלטנו מפונים. קיבוץ אור הנר נקלט אלינו וביום ראשון בבוקר כבר התחלתי לקבל אוטובוסים של אנשים עם שקיות וכפכפים, שלא היה להם זמן להתארגן. עד היום אנחנו עם מפונים אבל עקומת המפונים ירדה. חלק מהאנשים עזבו לבתים וחלק כבר התחילו לחזור לקריית שמונה. כרגע, אני עם 61 חדרי מפונים מתוך 250 חדרים ואני מחזיק שני גנים של קריית שמונה שהעירייה מתפעלת. בהתחלה אלו היו גנים של מפונים של המלון שלי ואחר כך, כשהם התחילו לעזוב אז הגנים נפתחו כבר לכלל תושבי טבריה שמפונים מקריית שמונה. בכל בוקר, עד היום, רואים ילדים עם הורים מגיעים בשעה 08:00 ובשעה 15:30 הם עוזבים את המסגרות. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> איפה הגנים? << דובר >> דניס סוקולוב: << דובר >> הגנים נמצאים בשני חדרי כנסים ואירועים, אלה שני חדרי הישיבות הכי טובים שיש לי. ביום-יום בתקופה רגילה הייתי משכיר אותם לכנסים, השתלמויות וכיוצא בזה. לפני המלחמה אני החזקתי - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי משתלב איתך בעלות הפעלת הגנים? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> הרשות המקומית, לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משרד החינוך. << דובר >> דניס סוקולוב: << דובר >> משרד החינוך. כן, דרך קריית שמונה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה נמצא בפיקוח רגולטורי של משרד החינוך? << דובר >> דניס סוקולוב: << דובר >> של משרד החינוך. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> גם אצלי יש. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> יש עדיין גנים שהמלונות מפעילים שהפכו להיות - - - << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> גם בחיפה וגם בקלאב. במלון הגדול שדיברנו עליו עדיין יש את הגן האזורי של המלונות שלנו ובחיפה יש אחד לתושבי שלומי. << דובר >> דניס סוקולוב: << דובר >> יש לי רופא שנמצא פה בכל יום שלישי בבוקר של קופה אחידה והוא מקבל את החולים המבוגרים שמפונים. לפני 7 באוקטובר היו לנו 20 פלסטינים בהיתר והיו לי 15 פיליפינים. זה בעצם היה 36 עובדים זרים ועוד כ-15 - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה עובדים זרים? << דובר >> דניס סוקולוב: << דובר >> 36 עובדים זרים ועוד 15 עובדים של המלון. מחלקת המשק שלי עמדה על בין 50 ל-55 אנשים פועלים בשטחים ציבוריים, ניקיון, חמי טבריה, מכבסה, תורן משק לילה, תורן משק ערב וחדר אוכל שפתוח בוקר צוהריים וערב. מ-8 באוקטובר 2023 אנחנו שחררנו את כל הפלסטינים חזרה, הוצאנו להם מכתבי פיטורים ושילמנו להם את מה שמגיע להם. נשארנו עם 15 פיליפינים שאני מאמין שבעקבות המלחמה, רובם עזבו למרכז כי הם פשוט פחדו להישאר כאן. היום אני עם תשעה פיליפינים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה מהם נקלטו אצל המתחרים שלך? << דובר >> דניס סוקולוב: << דובר >> אני לא רוצה להגיד מספר לא מדויק אבל יש פה איזושהי אופנה בין הפיליפינים שהם מדברים ועוברים למלון השכן כי שם נתנו שקל יותר. המלון שייך לרשת ישראל קנדה ואני יכול להגיד שאנחנו כרשת קנדה בישראל, נתנו מעל מינימום כאמירה. המינימום היה אז 29.80 או 29.90 ונתנו 33 לפיליפינים כבר אז ומענק התמדה של 6,000 שקלים אחרי חצי שנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לפיליפינים? << דובר >> דניס סוקולוב: << דובר >> לפיליפינים. יש חבר מביא חבר, אנחנו נותנים 1,500 שקלים לעובד שנשאר אחרי שלושה חודשים. זאת אומרת, אם אני הבאתי היום פקיד קבלה אז אני מקבל 1,500 שקלים אחרי שהעובד נשאר במשך שלושה חודשים. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> יש הרבה מאוד תמריצים. << דובר >> דניס סוקולוב: << דובר >> הכשרנו פה מתחם. היה לי פה מתחם של מכללת רידמן וכשהם סיימו לעשות פה את הטיפולים ההוליסטים שלהם אז הכשרנו מתחם שלם לפיליפינים עם חצר, מטבח, מועדון וטלוויזיה. לא היה שם wifi אז משכתי לשם קו תקשורת. השקעתי בסביבות 100 אלף שקלים כדי להכשיר את המגורים שלהם ולא רק את מה שאני חייב בחוזה אלא טיפה מעבר. לפני חודש עשינו להם סילבסטר וכל הפיליפינים של הרשת יצאו לים המלח על חשבון החברה, יש להם כניסה בחינם לחמי טבריה, מתי שהם רוצים והם לא משלמים אצלי על ארוחות. אני לא גובה מהם כסף על ארוחות גם בשביל איכשהו לתמרץ אותם ועדיין נורא, נורא קשה. לפעמים בסופי שבוע, מתוך 250 חדרים יש לי 60 מפונים ואני סוגר 30 או 40 חדרים במערכת ולא מוכר אותם כי אני לא יכול לנקות אותם אז אני לא יכול להוציא אותם לפועל. במקום 250 חדרים של מלון שאיכשהו אמור להתקיים ולהחזיק את הראש מעל המים בעיקר בסופי שבוע – באמצע השבוע אין פה נפש בעיר, גם לזה אני לא מגיע ולא מצליח למקסם כי אין לי מי שינקה חדרים. לפני שבוע חייגתי למשרד התיירות עם עזרה של רומי מההתאחדות ואמרו לי "כן, עכשיו". למה חייגתי? כי אני מנסה להחזיר את הפלסטינים. אני לא רואה את עצמי נכנס לפסח. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> הוא הגיע למצב שאנחנו דיברנו עליו בבוקר. זאת אומרת, רק 20% מהקהל שלו זה מפונים והוא צריך למלא 80% בודדים ואין לו מספיק צוות. הוא כבר הגיע למצב הזה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה מצב שבו אתה מתקשה. כמו ששמעת, אתה סוגר חדרים להזמנות ואתה מפסיד ביודעין - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שיקפתי את זה באחד מהמקומות שעצרנו. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> בהתחלה הם לקחו את קיבוץ אור הנר ואת מטולה. כל הקבוצה הזאת כבר עזבה, מי שנשאר זה בעיקר שלומי וקריית שמונה. << דובר >> דניס סוקולוב: << דובר >> נכון. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> בגלל זה אצלי יש מלונות כמו הבוטיק שהם 70% או 50% בקלאב אבל למשל, אצלי בנתניה היו את אלומים שהם בכלל מהדרום וגם שם נשארנו עם 30 חדרים בלבד של מפונים. הנה, זאת דוגמה. בנתניה הם עובדים באותם תנאים שעובדים אצלי בשאר המלונות אבל בנתניה אין לי עזיבה של פיליפינים כי זה מספיק קרוב לתל אביב, כשהם רוצים לנסוע, לבלות או להנות. << דובר >> דניס סוקולוב: << דובר >> עכשיו גם העלנו מ-33 ל-37 שקלים לשעת עבודה לפיליפיני ועדיין אנחנו מתקשים לגייס ועדיין מתקשים להביא. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה מצב בלתי נסבל. << דובר >> דניס סוקולוב: << דובר >> כן. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> טוב, אנחנו נעשה סקירה קצרה ואז כבודו יסכם. אני אשמח אם יהיה אפשר לראות את גני הילדים לפני שאנחנו מסיימים. עברנו היום שלושה בתי מלון כאשר שניים מתוכם עם מכסות ואחד מהם חדש, ללא מכסה וזה מלון נבל דוד שצריך להפעיל קרוב ל-280 חדרים. בסקירה מאוד קצרה, אנחנו מכירים את המספרים. יש בסך הכול 6,800 עובדים שמוקצים לענף, מתוכם 41% חסר של עובדים זרים. אנחנו יודעים שיש הים בערך 400 פלסטינים מוחרגים ואנחנו יודעים שהיום 2,500 ירדנים נכנסים. חסרים לנו קצת יותר מ-320 פיליפינים. את נתת לי את המספר 680 אפילו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עם המכסה, כן. המכסה כמעט מנוצלת, לא עד הסוף. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> הלכה למעשה, ב-7 באוקטובר באבחה אחת נעלמו 2,000 וזה השאיר את הענף הזה בתקופה ההיא באופן סביר כי היו מפונים וכאמור, הם ידעו לעשות את זה עם גמישות עסקית מאוד יצירתית. הם ירדו בתפעול בשביל לשרוד את התקופה ההיא והיום אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה רוצים להרים את הראש ולהתחיל לעבוד ואי-אפשר. זה פשוט מאוד. אומרים פה שחור על גבי לבן שסוגרים חדרים ולא נותנים להזמין בשביל לא לעמוד בסיטואציה שבה לא ניתן לתת שירות. כאמור, אגרות עובדים זרים אתה מכיר הרבה יותר טוב מראש האנשים. אני אגיד ברחל בתך הקטנה שהאוצר לא שש להביא לידי ביטוי את ההמלצה של ועדת המנכ"לים. כאמור, אחרי לחצים מכל הכיוונים, ועדת המנכ"לים המליצה לעשות הפחתה של 61% ולעשות אסדרה מובהקת בין כל הענפים לסכומים שהם סבירים. כיום, ענף התיירות הוא הענף שמשלם את האגרות הכי גבוהות במשק וזו בעצם אגרת מומחה. מעמיסים את זה על - - - << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> את יכולה להגיד מאיפה זה נבע שאתם הענף הכי יקר? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אף אחד לא יודע, לא האוצר ולא רשות האוכלוסין. אף אחד לא יודע לתת תשובה על זה. אני דיברתי גם עם סגן הממונה על התקציבים לשעבר, הוא אמר "המלונאים רצו והיה לחץ אז שמנו את זה הכי גבוה". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מכוח האינרציה, זאת ברירת מחדל. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אין. פשוט אין שום הסבר רציונלי וזה עוד יותר מקומם. חשוב לי לציין משהו שדיברנו עליו גם בוועדה אצלך. על הפלסטינים לא שילמנו את האגרות האלה ולכן ברירת המחדל של המלונות היה קודם כול לנצל את המכסה של הפלסטינים ולאחר מכן, לעבור לעובדים הזרים ואולי משם נבע הפער. אני באמת כמהה לראות מה יקרה עם המלצת ועדת המנכ"לים כי מי שקרא את כל ההמלצה של ועדת המנכ"לים, רואה שיש שם שורה שבה כתוב "אלא אם כן האוצר ימציא פתרון משלו". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מה שהם הולכים לעשות. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> ברור שזה מה שהם הולכים לעשות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת הבחינה המחודשת של האגרות בכלל הענפים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> ברור שזה מה שהם הולכים לעשות ואנחנו לא נוותר. אנחנו לא נוותר כי באמת יש פה חוסר צדק משווע. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> את יכולה להתייחס לכמה הכנסות יש למדינה מהאגרות שלכם? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה באמת דיון. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> לתקציב המדינה. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> 22 מיליון שקלים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> מהאגרות שלנו זה 22 מיליון שקלים. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> וזה הולך להיות מוכפל. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה הולך להיות מוכפל, אנחנו מדברים על 50. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אשרת בקשה ואגרת רישיון והכול? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> עם המכסה של הסרילנקים זה 50. באופן יחסי, המלונאות זה בסך הכול 2,000 עובדים לפני המלחמה ו-4,000 כיום עם המכסה אבל צריך להבין שמרבית ההכנסות זה באמת מהעולם של קבלנים וכדומה, שם זה נושק להכנסות של מיליארד שקלים למדינה. צריך להבין שכל התהליך עם הסרילנקים החל לפני שנה. אני נכנסתי לתפקידי ב-1 בינואר 2024 ואחד הדברים הראשונים שהונחו על שולחני היה עובדים זרים. בתמימותי אני באתי, התקשרתי והלכתי למינהל האוכלוסין ולמשרד התיירות שאמרו לי "כן, כן. תקום ועדה, נעביר החלטת ממשלה". לדעתי, במאי התכנסה ועדת המנכ"לים והוחלט שכן יוקצו 2,000 עובדים ורק בספטמבר נחתם ההסכם עם סרי לנקה על 2,000 עובדים כחלף לפלסטינים. צריך להבין שחלף לפלסטינים זאת אומרת שנבל דוד לא זכאי למכסות. מלונות חדשים לא מקבלים מכסות אלא אם כן נצליח לעשות איזושהי קונסטלציה שבה אם המכסה לא תנוצל אז מלונות חדשים שיבואו בדרישה, יוכלו לקבל. נקש לא פה והיה לי מאוד חשוב שהוא יהיה פה בסיכום אבל אנחנו באמת בשיח מאוד פתוח איתו ואני מקווה שהסיכום הזה גם יובא לידיעתו. בסוף, באוקטובר נאמר לי שעד סף 2024 יגיעו הסרילנקים. שנת 2024 נגמרה ועוד שנייה אנחנו באפריל. אני לא צריכה לספר לכם מה זה פסח בענף המלונאות בישראל. אני לא צריכה לספר לכם כמה זה קריטי לענף להשתקם כדי שהם יוכלו לעבוד כמו שצריך ויהיו להם את התנאים הבסיסיים לעבוד כמו שצריך וזה אומר להביא את העובדים. רשות האוכלוסין אומרים "כן, משרד התיירות יעבירו ואנחנו נוציא את זה כמה שיותר מהר. זה עניין של שבועות, זה עניין של ימים". הלכה למעשה, מהרגע שיוצר קול קורא והם אומרים "רוצה אני" יש 30 ימים עד שנוחתת פה הפעימה הראשונה. אני חייבת לומר שאני באמת משתדלת להיות אופטימית ב-99% מהזמן. יש לי שני ילדים קטנים אז אני חייבת להיות אופטימית, באמת אין לי ברירה אחרת אבל אני מתקשה לראות איך הם יהיו פה באפריל וזה מדיר שינה מעייני. לצערי, אין הרבה גורמים – אני לא יכולה להגיד את זה עליכם כי לכם באמת אכפת והעובדה היא שאתם פה – שרואים את הנזק הפוטנציאלי הגלום בכך שהענף לא יצליח להתאושש. הוא סוגר עכשיו 30 חדרים וכנראה שבפסח הוא יצטרך לסגור יותר חדרים כי הוא לא יוכל לתת שירות. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> האם המחסור קיים גם במרכז הארץ או שרק בצפון? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בוודאי. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> כן. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> המחסור קיים בכל הארץ. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אז איך מתמודדים במרכז הארץ? איזה פעולות עושים? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> כולם סוגרים חדרים או סוגרים אותם למכירות. כולם נמצאים בפלונטר. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> בסופו של דבר, אם אני מנטרל לרגע את ה-2,500 ירדנים שבאילת אז מתוך 4,300 עובדים זרים, יש מחסור של 1,800 וזה אומר מחסור של 41% וזה חוצה כול. ברור שמי שלא היה הקצאות לפני זה, צריך לחכות בתור עד אחרי שקודם כל יקצו לחלף פלסטינים, יראו מה השארית ואחרי זה יבחנו אם אפשר לבוא ולחלק להם בלוחות הזמנים שלוקח לכל הדברים האלה לעבוד. אני אתחבר לאמירה שהייתה פה כרגע על כך שאולי בתמימותי, קיוויתי שלקראת מרס יהיה שינוי. ככול שלא יהיה שינוי, המשמעות היא שהטילו קנס על כל הענף ואנחנו הולכים להכפיל את האגרות. זאת המשמעות של זה כי בהנחה שכולם באמת ירצו, כמו שמשה נקש אמר, ומחר יצא הנוהל של משרד הפנים אז זאת אומרת שאנחנו הולכים - - - << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> משרד התיירות. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> לקבל הקצאות ויצטרכו לשלם לפי התעריפים וזה אומר שאנחנו נשלם על פי שתיים מהעובדים שהיו לנו לפני זה כי הפלסטינים היו בחינם. סליחה על האמירה הזאת אבל לא היו להם אגרות. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אבל כאן מורידים את האגרות ל-50% החל מ-1 במרס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם יורידו. אם וכאשר. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> זה בדיוק היה החיבור. אנחנו ציפינו כי ראינו את ההודעה הזאת. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זאת רק המלצה, ועדת המנכ"לים רק המליצה. היא לא יכולה לחייב את האוצר. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אין לה מנדט לקבל החלטה. סוגיות נוספות שעלו היום זה זליגת עובדים למלונות במרכז, אנחנו רואים את זה בכל רחבי הארץ, אם אני מוציאה את אילת. זה גם בים המלח וגם בצפון. כמו ששירות התעסוקה מכירים ויודעים, אלו אזורים גאוגרפיים שקשה לגייס אליהם עובדים, לאו דווקא רק במקצועות הניקיון והחדרנות. דיברנו על העובדים הירדנים באילת וגם דיברנו על גיוון תמהיל העובדים הירדנים. יש את הנושא של מלונות קטנים ובינוניים וזה אחד מהאתגרים הכי גדולים של הענף ואלו מלונות שאין להם עמידות כפי שיש לגדולים אז הם באמת נמצאים בסיטואציה מאוד קשה. יש גם את הערבה שזה פחות לעכשיו אבל זו גם סוגיה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> סיון, את יכולה להגיד כמה מילים על המלונות בים המלח? זה נושא שלא עלה לנו בדיון ואני יודעת שיש שם גם הרבה אריתראים וסודנים שעובדים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> לא מעט מהפלסטינים המוחרגים נכנסים למלונות בים המלח וגם שם יש מפונים כי על פי משרד התיירות, ההקצאה לפלסטינים מוחרגים ניתנת למלונות שיש בהם מפונים עם זאת, תשימי לב שאני שוב אומרת שבפריפריה, כלומר צפון וים המלח, יש את החסר הגדול ביותר ואת המצוקה הכי גדולה. זאת אומרת, גם במרכז וגם בירושלים יש את החסר, כולם סובלים אבל פה גם אין להם את האופציה להביא עובדים אחרים אז זה מאוד מאתגר. זהו, זה הכול. אני רוצה בהזדמנות זו לומר תודה לשלשת המנכ"לים שהגיעו, ליוו אותנו ואירחנו אותנו כל היום. זה חשוב מאוד שאתם נמצאים כאן היום. תודה לחברי הוועדה, שירות התעסוקה, מינהל האוכלוסין וכל מי שהגיע לפה, זה מאוד מכובד וזה באמת גורם לנו להרגיש שיש מישהו שבאמת ובתמים רוצה לעזור אז תודה רבה לכם. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אנחנו קשובים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אני ממש מקווה שנצליח לעשות יחד דברים טובים ולשנות את - - - << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אנחנו מקווים לסייע ולהביא תוצאה, בשורה ושיהיו הישגים. לא רק למדנו את האתגרים שהמלונאים חווים. מלחמת חרבות ברזל השפיעה על כל הענפים, אין ספק. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אמת. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אני מקווה שבכוחנו הדל - - - את יודעת, זה רשות ההגירה וזה כמה תחנות. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון, יש הרבה מאוד גורמים ממשלתיים. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> זה מתחנה לתחנה, את מכירה את זה. זו בירוקרטיה והם מושכים זמן. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> יש להם הרבה זמן. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> לכם זה בוער עם עונת האביב. פורים מתחיל ואנחנו חושבים שננסה לסייע. למדנו היום. אני, בכל אופן חדשה ולמדתי את האתגרים. אני גם אנדד לכם ואלמד עוד יותר. את הצפתם את הבעיה אבל אתם גם צריכים לעזור לנו להביא את הפתרונות. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> חד-משמעית. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> איך פותרים? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אנחנו מאמינים בזה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אם רק מציבים ולא יודעים איך פותרים את הבעיה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא אבל הם משקפים לך את האתגרים שאיתם הם נאלצים להתמודד. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> נכון אבל הם גם צריכים להבין מה לעשות. מה קיים אבל גם איך מטפלים בזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תכלית תפקוד הוועדה היא מצד אחד, לפקח על עבודת הממשלה ומצד שני, לחשוב באופן יצירתי הועיל והוועדה מטפלת בעוד ענפים באופן מגוון. יכול להיות שלפעמים צריך לשאול מלשון השאלה, פתרון מקום אחד לענף אחר. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> לגמרי. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> לראות שזה עובד - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> השאלה היא אם בעקבות הסיור של היום ומה שאנחנו שומעים פה - - - את מכירה את ענף התיירות היטב, את בקיאה בו. הסתובבת וגם ראית מפונים. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> נכון, מתחילת המלחמה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את גם מכירה את עבודת השר אז אם יש לך איזושהי גישה או רעיון שיוכלו לספק פתרון חלופי לאתגרים האובייקטיבים שאנחנו שומעים עליהם. יש משהו? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> את גם ציינת את נושא המעברים ולתחום את זה באזורים גאוגרפים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> לא לתת לעשות מעברים ממקום למקום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה פתרון שאני מתכוון לכוון אליו. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אני מאוד קיבלתי את זה וצריך להשקיע בזה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נקש - - - << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> הוא אמר שהוא בעד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש כמה שותפים למהלך ונקש הוא אחד מהם. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אנחנו חושבים שזה נקודה מרכזית. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> זה חשוב, גם בענף הסיעוד. כמו שאמרת, צריך לקחת רעיונות מענף לענף וגם שם זה קיים. בפריפריה זה מאוד קשה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב. אני אומר לך שלגישתי שביטאתי בעבר והיום ביטאתי בעוד כמה הזדמנויות תוך כדי הסיור, כל עובד שמגיע כמתן מענה חלף פלסטיני, העלות לגביו למדינה אמורה להיות אקוויוולנטית לעובד הפלסטיני. באיזה תחשיב? אני ביקשתי מיושבת-ראש ועדת האגרות במשרד האוצר - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> רבקה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, לקבל פילוח והבחנה בין מה הוא מס ומה היא אגרה. מה שעולה למדינה בשביל לייצר את אותה קונסטרוקציה שאיתה אפשר להביא עובדים זה הסכמים, זה שעות קונסולרי, זה מעברי גבול וכן הלאה. זה קיים ואי-אפשר לוותר על זה. מה שמגולגל – וזה כבר קשור לאוצר בהיבט אגף התקציבים – זה שקיימות של שוהה במדינת ישראל עולה למשק, היא עולה בהקשר של תחבורה, של בריאות, של שיכון ושל ביוב. יש הרבה מאוד רכיבים שבהם כל שוהה שנמצא במדינת ישראל עולה למשק. לא תמיד כולם חשופים לזה אבל זה חלק מהנוסחה הכוללת וגם זה יצטרך להיות מושת. זה לא קיים אצל פלסטינים, לא אצל פלסטינים שמגיעים בבוקר וחוזרים בערב. יש עליהם הוצאה אחרת של מעברי גבול פנימיים. כל מה ששילמתם למתפ"ש כשעסקתם פלסטינים צריך להיות מושת על עובדים זרים, כל מה שהוא יסף למדינה כעובדים זרים. אתם אמורים להיות פטורים מהעלות של כל מי שמגיע כעובד זר חלף פלסטינים. זה הרבה כסף. עוד לא יודעים כמה כסף כי עושה רושם שאפילו ועדת האגרות עוד לא יודעת וגם לא אגף תקציבים ואני שלחתי אותם לעשות את שיעורי הבית האלה. אני לא אמרתי להם מה הן כל הסיבות שבעיתן ביקשתי מהם להכין את אותם שיעורי בית וזו אחת הסיבות. עכשיו אני יכול לפתוח את זה כי זה כבר בחוץ ואני כבר מבטא את זה. אני מתכוון לקדם, אולי בתקנה ואולי בחקיקה, אני מתכוון לבדוק את זה במקביל למקומות בעולם, את זה שמי שלומד מזון ומשקאות כלימודים אקדמיים אז כחלק מתהליך ההסמכה שלו הוא יצטרך לעבור דרך מסלולי ההכשרה כסטאז'. זה גם יספק ידיים עובדות וגם יספק להם כבר מקור הכנסה עם צפי עתידי. לא כל מי שיגיע להשתלם יישאר אבל לפחות תפתח בפניו האפשרות וזה גם יעודד צמיחה במשק. זה משהו שעדיין לא קיים אצלנו במדינה. אני ראיתי מקומות בעולם. בת של חבר טוב שלי באוקרינה – לא תגידו שזה עכשיו משהו. אוקרינה, עם כל הכבוד – וחלק מקבלת הדיפלומה שלה במזון ומשקאות, אחרי כל מה שהיא למדה באוניברסיטה, עבר דרך הכשרה מעשית וזה היה הס כסטאז'. זה פתרון שנראה לי שנכון לקדם אותו ואני אשמח לבדוק אותו גם איתכם, גם עם מחקרי הממ"מ בכנסת וגם לקבל חוות דעת של משרד התיירות והייעוץ המשפטי. לעניין ניכוי שכר דירה, אני מניח שאתם יודעים שבעקבות עבודה מאומצת מאוד של הוועדה ולמרות גרירת רגליים של המשרדים הרלוונטיים, יש כבר המלצה והיא מפורסמת כרגע להערות הציבור. מדובר בניכוי משמעותי מאוד. אם בשלב הראשון עד שלא יהיה צבר עודף של עובדים, אתם לא תנכו להם משכרם את ההפרש שיהיה מותר לכם אז לכל הפחות תוכלו לתת את זה כהטבה וזה עוד נושא שתוכלו לתמרץ באמצעותו מבלי שאתם מוציאים את הכסף בפועל מהכיס בתקופה הקרובה. אחרי כן, כאשר באמת יהיה היצע מעל הביקוש אז תוכלו לפעול על פי הניכויים שאנחנו פועלים בשביל לאפשר לכם לנכות. אגב, זה חולש על כלל הענפים ולכל ענף יש את האחוז שמוקצה ומוגדר לו. כמו שחברתי, חברת הכנסת עטייה ציינה, אני מתכוון לקדם את ההצעה שהצעתי בתחילת הסיור היום בעניין גידור יכולות המעבר של העובדים בהקשר גאוגרפי וזה יהיה תנאי מתלה בהתקשרות איתם. אנחנו עושים את זה בסיעוד ביתי, אני לא ממציא את זה היום בשבילכם, אני רק מתאים את זה אליכם. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> סליחה, זה קיים בפועל? כי אני הייתי בניחום אבלים ביוקנעם והיה להם מצוקה. זה עדיין לא טופל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קודם כול, המצוקה קיימת והיא לא הולכת להיפתר ביום אחד אבל היום, כאשר עובד זר מגיע לעבוד בסיעוד ביתי אז מוגדר לו אזור העבודה שלו. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> במידה והוא רוצה לעבור - - - << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> הוא רוצה לעזוב ואין מטפל חלופי ואז המשפחה נקלעה לבעיה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> זאת לא הסיטואציה הזאת? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא. עובד אשר בוויזת העבודה שלו אמור לעבוד בדימונה, יכול להגיד שלא טוב לו לעבוד אצל המעסיק והוא מצא מעסיק אחר לא בגלל האזור הגאוגרפי אלא שמצא מעסיק בבאר שבע. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> או-קיי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה עוד בסדר. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> כן, זה הגיוני. זה סביר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה חוסה באותו אזור מוגדר. הוא לא יכול להגיד "מצאתי מעסיק באשדוד". << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> בתל אביב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> וזה במקרה מול הים וזה גם במקרה בן אדם שהוא גם פעיל. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא לא יכול. יש את רמת התלות ויש את אזור התעסוקה. אני מבקש להכיל את זה גם על ענף המלונאות ואני מאמין שאני אצלח את זה, בעזרת השם. אני לא מוצא שום סיבה ללמה זה לא יהיה. במקביל לזה, אני מתכוון לאפשר לכם לנייד ניוד רשתי, כפי שכבר פעלתי ואישרתי לכם בתקופת המלחמה כדי שתוכלו לנייד גם לא באזור ההגדרה הגאוגרפי. זאת אומרת, מאן דהוא שהגיע לעבוד מסרי לנקה באזור הצפון והוא נקלט ברשת פתאל, יכול לעבור לעבוד בתל אביב אם רשת פתאל ביקשה להעביר אותו למלון שלה בתל אביב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ניוד רשתי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה יכול להיות רשתי גם לא באזור הגידור, לא באזור הגבלת העבודה רק אם זה באמצעות ניוד בתוך הרשת. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל הוא לא יכול לעבור לעבוד ברשת מלונות דן בשרון או באותו אזור בתל אביב. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא יכול לעבוד ברשת מלונות דן אם זה באותו אזור שאליו הוא הגיע לעבוד כאשר הזמינו אותו מפתאל. זאת אומרת, צפון וצפון. נחלק את זה למשהו כמו ארבעה עד חמישה אזורים במדינה. אני מאמין שכך, חופש המשחק הרשתי מחד ומאידך, ההגדרה המובהקת של אזור העבודה – אולי עם תנאים על תקופה מסוימת – יעשו סדר ולא יאפשרו ביצוע מניפולציות של העובדים בהן אחד כבר מזין את השני. לפעמים, עוד לפני שהם מגיעים לארץ הם כברק יודעים איפה בפועל הוא הולך לעבוד. אני פוגש את זה בעיקר בענפים אחרים. בענף התיירות אני פחות פוגש את זה אבל בבניין יצא לי להגיע לא מעט פעמים לשדה תעופה כאשר מגיעים עובדים שמייחלים להם הרבה מאוד זמן, שילמו עליהם הרבה כסף והתחייבו בגינם לקבלנים אחרים אבל ברגע שהם נוחתים, הם לא עונים לטלפון של מי שהזמין אותם והוא מחכה להם באולם מקבלי הפנים. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> זה לא יאמן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא פשוט עולה לאוטו של אותו מאכער שאיתו הוא סגר עוד כשהוא היה בארץ המוצא. בענף התיירות אני לא פוגש את זה, תודה לאל והנטישה היא גם באחוזים נמוכים מאוד – הלוואי עלינו בכל הענפים – אבל עדיין יש מצוקה ויותר מזה, יש מצוקה לאזורי הפריפריה שהם קצת פחות ריכוזיים כמו שהעובדים הזרים אוהבים. לכן, אני הולך להיאבק באמצעות שתי ההחלטות האלה ועדיין לאפשר להם לבצע מעבר עבודה כך שאנחנו לא נסתבך עם ייעוץ וחקיקה ומשרד העבודה, בהגבלת ביצוע חוק חופש העיסוק. כפי שאמרתי, אנחנו מצפים מרשות האוכלוסין להעריך את אפשרות הניוד. אני מתחייב בפניכם כמו שאמרתי כשהיינו בנבל דוד, שבכל מקרה הניוד שהותר לכם לא יופסק. גם אם המועד שאתם מכירים עומד להסתיים בעוד חודש, זה לא יהיה פחות מהתקופה שבה אתם כבר יכולים להביא עובדים, או כתוצאה מהסכם היישום החדש מול סרי לנקה או באמצעות הסרת אזהרת המסע מול הפיליפינים. כפי שאמרתי לכם, אנחנו כבר עובדים על הסרת אזהרת המסע. זה מתקדם בקצב משביע רצון אבל אני לא רוצה לרתום את העגלה לפני הסוסים ולומר לכם באופן וודאי שכן ומתי. כמובן שאנחנו גם נעמוד על הסנקציות לעובדים שיפרו את תנאי ההעסקה שלהם ומבחינתי, ההפרות שדיברנו עליהן אלה הפרות מהותיות. אני כן מקדם בברכה תחרותיות, כמו כל מי שדוגל בכלכלת שוק חופשי. הטוב ביותר, יזכה בעובד הטוב ביותר. יחד עם זאת, אני שמוכנע שכשהמכסה תוגדל ויהיה היצע גבוה יותר של עובדים אז לא תאלצו לפתות אותם עם כל מיני סכומים כי יהיה היצע מספיק גבוה ואז המחירים יוכלו להצטמצם לרמת שכר המינימום, כפי שאני מייחל לה. אני מהאחרונים שמעודד שכר מופקע לעובדים זרים ובראייתי, הם בכלל צריכים לקבל עד פי שתיים ממה שהם מקבלים בארץ מוצאם אבל אני עדיין לא בג"ץ, אני רק חבר כנסת. בתוך זה, הוועדה קוראת ומצפה ממשרד התיירות להזדרז לפרסם בהקדם את הקול הקורא כדי שהמלונאים יוכלו להגיש את הבקשות כשהאפשרות הזאת תיפתח ואני מתחייב שלבתי מלון חדשים, כאלה שלא יכלו להעסיק מקודם עובדים זרים או פלסטינים כך שאין להם חלף, יבנה מסלול הוגן כך שהתחרותיות תהיה הוגנת ומקדמת תחרותיות אבל לא מחלישה את החדשים. הוועדה גם קוראת למשרד התיירות לקחת בחשבון את הבקשות של המלונאים החדשים, כפי שציינתי. לעניין האגרות, אני דיברתי עליהן ואתם מכירים את עמדותיי. אני לא מתכוון להקל בזה ראש. אני יודע שמנסים להיות יצירתיים באופן - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לברוח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הם יכלו לעשות את זה עד שנעצתי בהם את שיני. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אם יורשה לי, אני חושבת שחשוב מאוד לנעוץ כבר תאריך לדיון בוועדה בנושא הספציפי הזה, לקראת מרס. לעניות דעתי, יש להם עד 2 במרס 2025 להביא פתרון חלופי במידה והם מוצאים לנכון. בסוף – ובזה הוועדה הוכיחה את עצמה – צריך סד זמנים אחרת הם יכולים להמשיך ולמשוך אותנו עד אין קץ. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את צודקת, זו היא גישתי. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> היית דורש סד זמנים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זו היא גישתי. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אני יודעת, אני רק מחדדת את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה כרגע בהתהוות, פשוט עכשיו זה עלה למגרש בין-משרדי, בין השרים והאגפים המקצועיים. אני אומר לכם שכהוכחת זכאות וצורך אובייקטיבי, אתם זקוקים נואשות להראות לי גאנט ניסיונות כנים לגיוס כוח עבודה של ישראלים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> למקצועות הניקיון והחדרנות? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> או-קיי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אסביר לכם איך זה עובד. יש עוד שחקן מרכזי שהוא רפרנט עובדים זרים במשרד האוצר ושמו רום בר-אב. הוא בחור רציני וחף ממניירות זרות, כמו שאני לפעמים נתקל בהן אבל הוא מחזיק בגישה שאומרת שככול שיהיו פחות עובדים זרים כך יהיה מיצוי מקסימלי של עובדים ישראלים. אני בניתי איתו פלטפורמה לעובדי ניקיון בענף המסעדות. בניתי איתו גאנט שאומר איך אנחנו צריכים לדרוש מהמסעדנים לפעול כדי שגם אחרי שהם יפעלו בידיים נקיות ובנפש חפצה והם לא יקבלו עובדים אז אנחנו נקצה להם חלף פלסטינים. אני בנית ואיתו גאנט ואיתכם אני מראש מדלג על השלב הזה ואומר לכם למה אני מצפה. אז פרסמנו את אותם סיכומים והבאנו את שירות התעסוקה ונציגות המסעדות – עשיתי את זה גם עם קמעוניים – והם פרסמו, הגישו בקשות, אחוז קליטה, הטבות, תנאי שכר וכל הסל המערסל הזה. כאשר גם אז הם לא הצליחו לקלוט אז הוא לעולם לא היה יכול לבוא ולהגיד "אני לא מביא עובדים כי ישראלים יכולים להיקלט". הוכחתי לו שעובדים לא נקלטים וזה לא משנה מה מציעים, ישראלים לא נקלטים ואז זה סלל לנו את הדרך בשביל להכניס ולהקצות להם עובדים. עשיתי את זה בכמה ענפים ואיתכם אני מראש מבקש מכם להתקדם ולעשות את זה. צפונכם גם יהיה נקי כי עשיתם את המקסימום בשביל לקלוט כוח עבודה ישראלי. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אני חייבת לומר שמצפונינו נקי בהיבט הזה אבל אני הולכת איתך. שוב, זה לא בתקופתי ואני מכירה לפני ולפנים את עמדת אגף תקציבים בהיבט של עובדים זרים ולמה צריך לתת לעובדים ישראלים לעשות את זה אבל כמות הפעמים שעשינו ירידים וטלי שהיא הרבה יותר ותיקה ממני, לקחה חלק פעיל בשיווק של הירידים האלה והיא ראתה - - - << דובר >> טלי טננבוים: << דובר >> באילת. באילת ספציפית אמרנו שנעשה יריד בתי מלון, סגרנו מתנ"ס, הבאנו את המלונאים וכל בית מלון עמד עם דוכן משלו והיה דום שתיקה. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> אנחנו עשינו - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אסביר לך למה - - - << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> אנחנו עשינו בצפת שלוש פעמים ירידים וכמות העובדים שהגיעה הייתה כמעט אפסית, למרות כל הפרסומים שעשינו וגם כמות הנקלטים הייתה בהתאם, מתוך אלה שהגיעו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני כן רואה אפיון שונה בין אילת לצפון הארץ. מי שרוצה לעבוד באילת צריך להיות אילתי או להעתיק את מקום מגוריו לאילת. מנטלית, פחות מקובל אצל בני המגזר שגרים בכפרים הסמוכים שעוטפים את האזור לעזוב את בית הוריהם בחתך הגילאים שמתאים לעבודה. בעיניי, יתאים להם להגיע - - - << דובר >> טלי טננבוים: << דובר >> אני חייבת להגיד לך על זה משהו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני פגשתי כמה עובדים כאלה הרגע. << דובר >> טלי טננבוים: << דובר >> אתה לא מקליט. אל תקליט לרגע כי אני הולכת להגיד משהו שהוא לא תקין פוליטית. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אי-אפשר, זאת ועדה. << דובר >> טלי טננבוים: << דובר >> אז לא. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> תגידי לו אחרי זה. (סיכום סיור במלון לייק האוס, חלק שני) << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> חצבו לתוך הקהילה ולתוך השבט הבדואי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בדיוק. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> צריך קודם כול להבין מה זה השבט הבדואי ולדעת איך לפנות אליו ואיך מדברים איתו כי זה לא כמו גיוס של ישראלים. את עומד מול איך שהם עשו את זה והדרך שבה הם ממשיכים לגלגל את זה ומשתהה באמת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנשים שם מרגישים מסורים לעבודה והם רואים את זה כבית שני שלהם. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> מה לגבי השכר? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הם בנו להם, ביצעו התאמת תעסוקה ויצרו שוויון מלא. זאת אומרת, יש שם כמה מבנים ועל כל מבנה שיש בו בית כנסת, יש גם בית תפילה שהוא מסגד. יש להם הפסקה לתפילה והם מקפידים שהאוכל לא יהיה אוכל שבניגוד לדתם, זה מנטלי, חברתי, ערבים מגובשים, מסייעים להם ברמדאן ואז הם נותנים מעצמם יותר. יש שם דור שני שעובד שם כבר שנים רבות. ראיתי את אותו הדבר גם במשחטה בכניסה לשגב שלום. עוף עוז, נכון? יש שם שיתוף פעולה יוצא מן הכלל והם עובדים בסביבת עבודה שהיא פחות נעימה מבתי מלון, תאמינו לי. זה מאומץ מאוד, מלפנות בוקר ואנשים מגיעים בחדווה לעבודה. אני אומר שניתן לפצח את זה. אני לא אומר לכם שזה מטה קסמים אבל ניתן לפצח את זה, בטח ובטח אם מגיעים לראשי משפחות שמעדיפים שהצעירים שלא פונים ללימודים אקדמיים, לא יסתובב ברחובות וירדו לפשע אז בוודאי שהם יקדמו את זה. אולי אפשר שיהיה איזשהו בונוס לראש קבוצה או משהו. אני לא יודע מה אבל לפחות צריך לנסות. אני מאמין שגם בקרב הישראלים היהודים ניתן למצוא אנשים שרוצים לעבוד. אני מניח שאחוז האבטלה באזור הוא גבוה יותר מאשר באזור רעננה, בלשון המעטה. כן ניתן לקלוט ועדיין חייבים לייצר יציבות מערכתית על ידי העסקת עובדים זרים, אין ספק. אין ספק אבל בואו נפנה לכולם במקביל. אני רק מבקש להפנות אתכם לכך שלא דיברתם על זה אבל ציינתם בסקירה והופיע במצגת לנסות לקלוט למלונות עובדים שהגיעו לתאגידי בניין ולא השתלבו בתאגידי הבניין או בתעשייה. אני רוצה להסביר לכם את האליה וקוץ בה. גם אם יהיה מצב שבו יהיה אפשר לעשות את זה לפלח כזה או אחר, תנאי ההעסקה שם לא שונים. התאגיד מחויב להם ל-236 שעות, בסדר? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אנחנו מודעים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנשים אומרים שהם לא תמיד יכולים 183 - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את ה-186 אז הם יצליחו ב-236? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> לא אבל הם מכירים את הסוגייה, נכון? << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> כן. זה אחרת. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> בבניין זה 236 ואצלכם זה 180. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> מה שאמר חבר הכנסת אליהו זה שבין הענפים יש תנאים שונים ואנחנו צריכים להיזהר פה כי בסופו של דבר, אנחנו מחויבים כלפי העובד במה שרשום לו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בדיוק. להגיד "רוצה אני, רוצה אני אבל לא יכול אני" זה סתם פארסה. תיקחו בחשבון עוד נקודה, מי שהגיע לעבוד כאן בבניין והושאל אחרי זה לתעשייה ואתם רוצים אותו אז אתם מקבלים אותו דרך עוד גורם שמרוויח עליו וזה התאגיד. זה שונה מאשר לקבל עובד ישירות לענף. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> באופן ישיר, ברור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מעדיף לשקף לכם את הכול כי אני לא רוצה לזרות חול בעיינכם. אני מודה לכל המארחים על כך שפינתם מזמניכם וראיתם לנכון לשתף אותנו באתגרים שאתם מתמודדים איתם. אני מקווה - - - << דובר >> משה ניסים: << דובר >> ברשותך, אנחנו כשירות תעסוקה, נשמח להיות חלק מהגאנט הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברור, אתם על הגאנט איתם. << דובר >> משה ניסים: << דובר >> ואם צריך, לסייע בהפקות של הירידים ולנסות למצות כל מה שאפשר במקומי מבחינת עובדים מקומיים. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> זה חשוב. << דובר >> תומר מדר: << דובר >> אני רוצה לפרגן ללשכה בטבריה. אנחנו עובדים איתם באופן צמוד, יש שם בחורה בשם לי ויש פקידה בשם רוזה ועל בסיס שבועי, אנחנו מנסים להוציא את מה שאפשר. << דובר >> משה ניסים: << דובר >> אני רק אחבר את זה למה שאמרנו בתחילת השיח. כמה שאנחנו נהיה יותר אטרקטיביים, עד כמה שאפשר בתוך המסגרת של המגבלות, זה כנראה ימשוך יותר אנשים לתוך המסגרת. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> אני מעסיק בחורה מהמגזר שכל התפקיד שלה זה לעבור מועצה-מועצה, לשכה-לשכה וכל הזמן לגייס. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> מעולה. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> שוב, אין היענות גדולה, גם לא במגזר הערבי. אצלנו חצי מהמנהלים הם מנהלים מהמגזר אז זה לא שיש איזושהי אפליה או משהו כזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברור. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> ממש לא. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> להפך. ישבנו היום במלון יו בוטיק שהמנכ"ל שלו הוא מהמגזר ויש לו עוד אחד כזה, אין אצלנו הפרדה. עם זאת, גם באוכלוסייה במגזר הערבי דברים השתנו בשנים האחרונות. יש לי אימהות שעובדות כחדרניות כבר 20 שנה במלון אבל הבנות שלהן לא מוכנות לעבוד בחדרנות. הבנות שלהן עובדות בחנויות בקניון במגזר ולכל היותר, הן מסכימות לבוא להיות מלצריות במלון ושוב, בדרך כלל הן סטודנטיות. אני מברך על זה והכול טוב ויפה אבל זה לטווח מאוד קצר והן ממשיכות הלאה. גם במגזר. היום זה לא מה שהיה לפני עשר שנים. יש הרבה מאוד מכללות של המגזר והרבה מאוד סטודנטים של המגזר ואלה חבר'ה צעירים. זה לא כמו בימים שהיה לפני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני עדיין מאמין שיש אחוז שלא פונה ללימודים אקדמיים. << דובר >> טדי מרחבי: << דובר >> אני מסכים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יכול להיות שצריך לדבר עם ראש המועצה, עם ראש השבט או עם מנהלת אגף רווחה על משפחה שקשה לה והם מחפשים להוציא ילד בן 17 לעבוד. אני מאמין שחשיבה יצירתית תסייע למצות במשהו. אני פונה לשירות התעסוקה פה עם דבר נוסף. אני מנסה לקדם כבר הרבה זמן שאם מפנים דורש עבודה לעבודה אחת או שתיים ואם הוא לא מתקבל, זה על חשבון הגמלה ואין גמלה. כלומר, אם הוא התקבל ולא רצה לעבוד. בסוף, בן אדם צריך להביא פרנסה הביתה. אין מה לעשות. מי שלא רוצה לעבוד, צריך לאלץ אותו להסכים לרצות לעבוד. טוב, אני מאוד מודה לכם ואני זמין לכם לכל דבר ועניין. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> תודה רבה לכולם. נסיעה טובה לכולם, תיסעו בזהירות. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:15. << סיום >>