פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 35 ועדת החינוך, התרבות והספורט 17/08/2020 מושב ראשון פרוטוקול מס' 45 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שני, כ"ז באב התש"ף (17 באוגוסט 2020), שעה 11:35 סדר היום: << נושא >> היערכות לפתיחת שנה"ל תשפ"א בחינוך הערבי << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר ווליד טאהא – מ"מ היו"ר סמי אבו שחאדה עופר כסיף חברי הכנסת: יוסף ג'בארין היבה יזבק סונדוס סאלח אוסאמה סעדי ג'אבר עסאקלה מוזמנים: עבדאללה חטיב – מנהל אגף בכיר, חינוך במגזר הערבי ויועץ למגזר הערגבי, משרד החינוך שאדי סכראן – ממונה בחינות במגזר הערבי, משרד החינוך אמיתי שוחט – מנהל תחום שילוב בחינוך, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים ד"ר סמיר מחאמיד – ראש עיריית אום אל-פאחם ד"ר שרף חסאן – יו"ר ועדת המעקב לחינוך הערבי זאב גולדבלט – מנכ"ל הנהגת ההורים הארצית אחמד ג'בארין – יו"ר הוועד הארצי בחברה הערבית, ועד הורים ארצי ייעוץ משפטי: מירב ישראלי מנהלת הוועדה: יהודית גידלי רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים << נושא >> היערכות לפתיחת שנה"ל תשפ"א בחינוך הערבי << נושא >> << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> צוהריים טובים. אנחנו ממשיכים את המיקוד בהיערכות שלנו לפתיחת שנת הלימודים הקרובה. בכל שנה, באמצע חודש אוגוסט, אנחנו בתקופה מאוד קריטית לקראת פתיחת שנת הלימודים וכמובן שעכשיו המצב הרבה יותר מאתגר כמעט בכל ההיבטים. אנחנו בעיצומה של מגיפה עולמית ובוודאי שבתוך מערכת החינוך שלנו הכול הרבה יותר קשה. בשבוע שעבר קיימנו כאן דיון כללי עם שר החינוך, עם מנכ"ל המשרד וכל בכירי המשרד בניסיון להתמקד בכל האתגרים שיש למערכת. היה לנו חשוב - כמובן זה נעשה גם בשנים קודמות - להתמקד באוכלוסיות שתפקיד הוועדה לוודא מוכנות מספיק גבוהה לפתיחת השנה. ברור לי שלא כל התשובות במצגת שהמשרד מיד יציג ובשאלות שאנחנו נשאל כאן, לא לכל השאלות יש תשובות מושלמות ועדיין התפקיד שלנו בעיקר בעיניי הוא להוריד ככל האפשר את אי הוודאות ואת מפלס החרדה המאוד גבוה שיש גם בקרב בתי הספר, גם בקרב ההורים, בוודאי בקרב התלמידים שהולכים לשנה שהם לא עד הסוף יודעים מה היא טומנת בחובה. אני מיד אתן לנציגי המשרד לדבר. אני רק אומר מראש שאני מתנצל, אני אצטרך לצאת לכמה דקות לוועדת כספים אבל אחזור. חברי ווליד טאהא יחליף אותי לכמה דקות ויעשה זאת בהצלחה מרובה. שלום גם לכל חברי הכנסת המכובדים שמכבדים אותנו בנוכחותם. שלום גם למי מהמוזמנים שבחר להגיע כאן. שלום לך, שרף חסאן. אנחנו נתחיל עם משרד החינוך אלא אם כן מישהו מכם רוצה להתייחס לפני המשרד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כמובן שאנחנו מברכים את מר עבדאללה חטיב שהוא נציג משרד החינוך אבל בישיבה הקודמת עם שר החינוך ועם המנכ"ל - וחס וחלילה לא לפגוע במר עבדאללה חטיב, אנחנו בקשרי עבודה וגם בקשר חברי זמן רב ויש לנו פגישות תכופות אתו – הייתי מצפה שכדי לדון בפתיחת שנת הלימודים בחברה הערבית, יהיה כאן השר. אני אמרתי וביקשתי מהשר שיבוא ואולי גם המנכ"ל. כמובן שזו הערה לפרוטוקול ואנחנו מחכים לשמוע את הסקירה שלמר עבדאללה חטיב. מן הראוי היה שיבוא השר או המנכ"ל. כמובן שצריך לברך אדוני היושב ראש את מר שרף חסאן שהוא יושב ראש ועדת המעקב לענייני חינוך בחברה הערבית ואת מר אחמד ג'בארין שהוא יושב ראש הוועדה הארצי של ועדי ההורים בחברה הערבית. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני מצטרף. ככלל, אנחנו מאוד משתדלים שמי שמגיע לכאן מקבל את זכות הדיבור יותר מהר וזה גם מראה על חשיבות הנושא. תודה שהצטרפתם אלינו. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רם. אני מסכים לגבי הדיון החשוב. יש לי הצעה לגבי הדיון. אני מציע שאולי שרף חסאן יפתח את הדיון ואחר כך נשמע את תגובת עבדאללה חטיב כנציג משרד החינוך. כך נדע האם אנחנו מדברים על אותם דברים והאם יש לנו פתרונות לאותן סוגיות והדיון יהיה דיון פורה וכולנו נלמד ממנו. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בסדר גמור. בבקשה, חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. ברוך הבא. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא חבר קבוע בוועדה אבל אני שמח להיות כאן ואני מברך אותך ואת הוועדה. הערה במשפט אחד. כשאנחנו מדברים על פתיחת שנת הלימודים בחברה הערבית, אנחנו צריכים לדבר על כלל החברה הערבית ולא רק על חברה ערבית מסוימת. אני רוצה להביע את ההתנגדות שלי לכך שבמשרד החינוך מחלקים את החברה הערבית לחינוך ערבי, חינוך דרוזי וחינוך בדואי. אנחנו צריכים להסתכל הסתכלות כוללת על כל הישובים הערביים, כולל הדרוזים והבדואים. תודה רבה. (היו"ר ווליד טאהא) << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה חברי ג'אבר. אני שוב מברך את כל הנוכחים, את כל עמיתיי חברי הכנסת, את חברת הכנסת היבה יזבק, את עבדאללה חטיב, את שרף חסאן ואת כולם ללא יוצא מהכלל. אנחנו נשמע תחילה את עבדאללה חטיב, מנהל אגף א' חינוך חברה ערבית במשרד החינוך. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם אפשר היושב ראש, שני משפטים. אני צריך ללכת לוועדה אחרת. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> עוד משפט, חברי. כשאני מסתכל על השולחן כאשר מדובר בחינוך הערבי, אני רואה רק חברי כנסת שלל הרשימה המשותפת. זה לא יפה ולא הוגן. כשאנחנו מדברים על נושאים שקשורים למשרד החינוך בכלל, יושבים כאן חברי כנסת רבות אבל כאשר מדובר בחינוך הערבי, אני לא רואה אף חבר כנסת מסיעות הקואליציה והאופוזיציה, מלבד הרשימה המשותפת. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זה אומר עוד דבר, ידידי ג'אבר. זה אומר שכל חברי הכנסת הערבים מודאגים מאי ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים בשנה הבאה. אנחנו באים מהשטח, כל אחד מהאזור הגיאוגרפי שלו ואנחנו יודעים בוודאות שהמצב של החינוך הערבי מצריך המון השקעה כדי לסגור על אי שוויון של עשרות שנים. בכל זאת, זה מעיד על כך שאנחנו דואגים לזה ועוקבים אחרי זה. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> מצד שני, אין כל כך דאגה לא מהכנסת ולא מהמנכ"ל או השר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אולי בשנים הבאות הם יתחילו לגלות ענין גם בחינוך הערבי. ידידי סעיד אלחרומי מגיע מהנגב ולנגב יש סיפור כואב מאוד מבחינות רבות וגם בקטע של החינוך. אני יודע שכשני שלישים מהתלמידים בנגב לא זכו ללמוד מרחוק בשנה שהסתיימה ולא נעשה כדי שהם יזכו ללמוד בשנה הקרובה. בבקשש, ידידי סעיד. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה היושב ראש. תודה ווליד. חברים, אני יודע שנתרכז היום ונדבר על החינוך בצפון ובמרכז ולא בנגב. אני מצטרף להערה של אוסאמה. אני מאוד מכבד את החבר עבדאללה חטיב שנמצא כאן אתנו אבל אני מצטרף להערה. הלוואי שנגיע שהחינוך הערבי הוא החינוך הערבי מעבדה בדרום עד ערב אל עראמשה בצפון. הכול חינוך ערבי ואין הבדלים בין בדואים ולא עושים את החלוקה אבל אנחנו נמצאים במצב קיים. אדוני היושב ראש, אני רוצה שתרשום לך את הבקשה שלי והיא שגם יהיה דיון על החינוך ועל פתיחת שנת הלימודים בחברה הבדואית בדרום. מתגוררים שם מעל ל-270,000 תושבים, יש בערך 120,000 תלמידים ובעיות מכאן ועד הודעה חדשה. אני אשמח מאוד שוועדת החינוך תקיים ישיבה מיוחדת, דיון מיוחד בנושא הזה. דיון ספציפי בנושא הזה ושיהיה כמה שיותר מוקדם וזאת כדי לעמוד על הקשיים ולעמוד עןל הפתרונות המוצעים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> יהודית, מנהלת הוועדה, רשמה את הבקשה. << דובר >> יהודית גידלי: << דובר >> ראשית, רשמתי את בקשתך. שנית, אני רוצה להודיע לחברי הוועדה, לחברי הכנסת ולצופים שהוועדה תקיים סיור בנגב. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לבקשתי. << דובר >> יהודית גידלי: << דובר >> לבקשת היושב ראש חבר הכנסת ווליד טאהא. הסיור יתקיים ב-13 בספטמבר, ממש בתחילת שנת הלימודים, יחד עם הוועדה לזכויות הילד. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה חבר הכנסת סעיד אלחרומי. ניתן לעבדאללה חטיב ואחריו ידבר שרף חסאן. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להודות לכם. זה לא מובן מאליו. אני בא מהחברה הערבית ואני מנהל אגף בכיר וגם יועץ למנכ"ל. אנחנו מקבלים את הגיבוי ואת התמיכה המקצועית שלכם ואני מאוד מעריך את שיתוף הפעולה ואני מאוד מעריך את העבודה שלכם לקידום מערכת החינוך בחברה הערבית. אני רוצה להודות גם לוועד ראשי הרשויות הערביות, לאח והחבר מודר יונס שהוא יושב ראש ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות ויושב ראש מועצת ערערה, לאחמד ג'בארין שהוא יושב ועד ההורים הארצי בחברה הערבית ולשרף חסאן שהוא יושב ראש ועדת המעקב לחינוך הערבי. כל יום אנחנו מקיימים דיונים, אם זה עם ועד ראשי הרשויות בשיתוף עם ועד ההורים הארצי ובשיתוף שרף חסאן על מנת לפתוח את שנת הלימודים בחברה הערבית באופן תקין. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כמובן שאני מברך את אחמד ג'בארין. סליחה שלא הזכרתי זאת קודם לכן. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> בשבוע שעבר השר והמנכ"ל הציגו את המתווה לפתיחת שנת הלימודים והיום אנחנו ניתן הדגשים לגבי הנושא של החברה הערבית. הבאנו למנכ"ל את ההדגשים מהגל הראשון וגם את התובנות מהגל הראשון. היו דיונים רבים בקשר לנושא של ההתאמות לחברה הערבית והיום אנחנו באים להציג את ההתאמות של המתווה לחברה הערבית. כאשר אנחנו מדברים על החברה הערבית, אני מתייחס לחברה הערבית ואני מתייחס ל-50 רשויות מקומיות מהחברה הערבית, אנחנו מדברים על כ-2,000 גני ילדים בחברה הערבית. אנחנו מדברים על כ-561 בתי ספר, על כ-25,000 עובדי הוראה ועל כ-290,000 תלמידים בחברה הערבית ללא מזרח ירושלים, ללא חברה הבדואית בדרום ובצפון וללא החברה הדרוזית. הנתונים שאני מציג כאן הם ספציפיים לחברה הערבית כאשר אני מדבר על 50 רשויות מקומיות בנוסף לערים המשותפות וכאן אני מתייחס לתל אביב-יפו, לרמלה, ללוד, לחיפה, לעכו, למעלות תרשיחא וגם לנוף הגליל. בנוסף אני מתייחס גם למועצות האזוריות שיש בהן גם ישובים ערביים כמו מטה אשר, זבולון והשאר. אנחנו מדברים על המערכת שיש בה 11,300 כיתות לימוד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> התלמידים הערבים שהם בתוך הערים המשותפות שרשומים בחינוך העברי, הם נכללים? << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> הם נכללים כאן. הם נכללים במאגר. אנחנו מדברים על כל מחזור מכיתה א' עד כיתה י"ב, בממוצע בין 18,000 עד 20,000 תלמידים, בגני הילדים יש לנו כ-55,000 תלמידים ויש לנו גם כיתות שהן כיתות י"ג ו-י"ד. אנחנו הולכים לפי המתווה שהוצג על ידי השר, על הפיצול של כיתות ג'-ד' - במתווה שהוצג – לקבוצות קטנות שלא יעלו על 18 תלמידים והם ילמדו במסגרת חמישה ימים בשבוע. כאן מדובר על תוספת של כ-20,000 שעות תקן למערכת החינוך הערבית בנוסף ל-20,000 שעות שיועברו לרשויות המקומיות באמצעות עוזרי הוראה ותומכי הוראה. כלומר, אנחנו נקלוט מורים חדשים למערכת החינוך הערבית. עשינו את החישובים ואנחנו מקבלים בסך הכול 20,000 שעות תקן תוספתיות לשנה לכיתות ג'-ד' וגם 20,000 שעות לעוזרי הוראה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לגבי ה-20,000 שעות וקליטת מורים חדשים, אנחנו כאן מוצפים בפניות רבות בעניין הזה. איך תקלטו אותם? מהמאגר הקיים? זה נחשב להתמחות? מתי תקלטו אותם? עוד שבועיים נפתחת שנת הלימודים. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> המורים שנקלטים ממסגרת השעות של משרד החינוך, שעות התקן שאנחנו העברנו לבתי הספר, ייקלטו בהתאם לשיטת הניקוד. כל המועמדים יודעים את המיקום שלהם, יודעים את הניקוד שלהם והם יהיו כמורים לכל דבר ועניין, כמו מורים של המערכת. עוזרי הוראה הם עובדים של הרשויות המקומיות. הייתה פנייה ונאמר שאנחנו לא מכירים בהם כאילו הם בשנת התמחות אלא כעוזרי הוראה. הנושא הזה יובא לדיון. אני העליתי את הצורך של החברה הערבית. חלק מראשי הרשויות הערביות פנו אלינו באופן אישי ואמרו שהם רוצים לקלוט את המורים האלה מתוך המאגר. אתמול למשל – ושרף היה שותף לשיחה שהתקיימה עם חלק מראשי הרשויות הערביות – בא סמיר מחמיד, ראש עיריית אום אל פאחם ואמר שהוא יודע כמה מורים במאגר שהם לא מועסקים בחברה הערבית בעיר אום אל פאחם והוא רוצה לקלוט את המורים האלה מתוך המאגר והם יהיו העובדים. אני בירכתי אותו על הצעד הזה. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כמה מורים ייקלטו? << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> כל שנה, ללא כל קשר, אנחנו קולטים בין 2,000 ל-2,500. עם התוספת הזאת ייקלטו עוד 2,000 תוספתי מתוך המאגר של משרד החינוך אבל ייקלטו גם עוד כ-2,000 נוספים באמצעות הרשויות המקומיות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בערך 4,000, 4,500, רק בגלל הפיצול הזה. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> בגלל הפיצול הזה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> סליחה שאני קוטע אותך דווקא הדיון הזה הוא יותר פורה. כאשר נפגשנו כאן עם השר והמנכ"ל אני אמרתי לו בין היתר, וגם החברים, שהוצאת תוכנית כללית לא הותאמה לצרכים של החברה הערבית וזו הבעיה שכל הזמן מלבישים עלינו את אותה חליפה שמתאימה לכל המדינה. אני גם שלחתי מכתב למנכ"ל ולשר וביקשתי לאפשר למתמחים שלא מוצאים את ההזדמנות לעשות את ההתמחות שלהם, לאפשר להם להיקלט במסגרת השעות של העוזרים ולא המורים. עוזר שהוא לא ברמת השכלה מתאימה, למעשה הוא לא קיים אלא הוא רק כדי לבזבז כסף. הנושא השני. צריך גם להכניס את הנושא של העברות מהנגב לישובים המקוריים של המורים, גם בקליטות החדשות. מתי המורים האלה יזכו להעברות אם לא ננצל הזדמנויות של קליטה חדשה של מורים ואז הוא ייקלט בישוב או קרוב לישוב שלו. הנושא הזה מאוד כואב ומאוד בוער. אתה מכיר אותו ואני מכיר אותו. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> אני אתייחס לזה. אנחנו מסתכלים על הרשויות המקומיות הערביות, מסגרת של 50 רשויות ערביות, אנחנו מדברים על 40 רשויות ערביות שנמצאות באשכול מדד כלכלי חברתי בין 2 ל-3. כלומר, אנחנו מדברים על כך שכ-80 אחוזים מהרשויות המקומיות הערביות הם במצוקה כלכלית ואנחנו מדברים על 10 רשויות שהן מדד 4 עד מדד 7 כאשר במדד 7 יש לנו רק מקום אחד. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אלה ישובים קטנים מאוד. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> כן. אלה ישובים קטנים מאוד. מהגל הראשון למדנו שיש סוגיות מרכזיות שאנחנו צריכים להתמקד בהן. הסוגיה הראשונה היא הסוגיה של התשתיות ואמצעי הקצה, ואני ארחיב על כך. הסוגיה השנייה היא השולחן העגול והסנכרון עם ועד ראשי הרשויות הערביות, עם ועד ההורים הארצי, עם ועדת המעקב לענייני חינוך וגם עם המחוזות. הסוגיה השלישית היא הסוגיה של המנהיגות הבית-ספרית. בגל הראשון ראינו שהמנהלים תפסו פיקוד כי ראינו שחלק מהרשויות לא הצליחו להשתלט על המצב. לכן חלק מהמנהלים תפסו פיקוד והלכו ודיברו עם ועדי ההורים וקיבצו את התלמידים. הסוגיה של הפדגוגיה היא סוגיה שאנחנו גם נרחיב בה. הסוגיה השישית היא הסוגיה של כוח אדם. מצאנו ש-30 אחוזים מהמורים במערכת החינוך הערבית לא יודעים להשתמש באמצעי קצה והם לא יכולים ללמד ב-זום. זו סוגיה שהיא מאוד חשובה לנו. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אתה בא לספר לנו מה נעשה כדי לספק אמצעי קצה? הנושא הזה הוא נושא מאוד קשה. השאלה מה נעשה בפועל כדי לספק אמצעי קצה לתלמידים שאין להם את זה. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> אני אתייחס לזה. הסוגיה הנוספת שאנחנו ראינו אותה היא הנושא של מענה רגשי. מצאנו שהרבה הורים באו למוקד 105 והתלוננו על בעיות שהן בעיות נפשיות, על קשיים, על המצוקה בה הם שרויים ולכן היה לנו חשוב לספק תכנים בשפה הערבית ייעודיים לתלמידי החברה הערבית. בנושא של פערי הלמידה מרחוק. אני אישית, ביוזמה אישית, בתיאום עם הנהלת המשרד, יזמתי מיפוי של 50 הרשויות הערביות כולל הערים המעורבות בחברה הערבית. מצאתי שחסרות 41,000 עמדות מחשבים לתלמידים בחברה הערבית. זה לא קשור לחברה הבדואית בדרום, שם הנתונים מאוד גבוהים, וזה לא מתייחס לסוגיה של מזרח ירושלים וגם לא לחברה הדרוזית. בחברה הערבית, לפי המיפוי שאני עשיתי, אנחנו מדברים על 41,000 עמדות מחשב שאנחנו צריכים לספק לתלמידים. גם שרף עשה מיפוי ואנחנו לא רחוקים מהמיפוי שאני עשיתי וגם מהמיפוי שעשה שרף לגבי 50 הרשויות המקומיות הערביות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה עם הנגב? כמה? << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> הנתון הוא יותר גבוה מהנתון הזה. אנחנו מדברים שם על נתונים מאוד קשים. << אורח >> קריאה: << אורח >> הנושא של המחשבים כבר הוכרז על ידי שר החינוך שהוא הוקפא. מתי מתכוון משרד החינוך לחלק את המחשבים? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אנחנו לא יודעים מי הדובר. נכנסת לדברים ולא זיהינו את הדובר. בבקשה לחכות שמר עבדאללה חטיב יסיים את דבריו ואז תוכל להתייחס. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עבדאללה, השר אמר בישיבה שהקצו תקציב, ואנחנו גם הצבענו בעד התקציב הזה, בערך ל-144,000 עמדות מחשב. אתה אומר כאן שרק בחברה הערבית, בלי מזרח ירושלים ובלי הנגב, יש לנו 41,000. השאלה אם מתוך ה-144,000 אנחנו, אתה כאחראי על החברה הערבית במשרד, נקבל את כל מה שדרוש. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> אנחנו עשינו סימולציה. אני אתייחס גם לגבי השאלה של הפרסום של הקול קורא. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה להבין. כשאתה מדבר על קצה, על מחשב בבית, בית שיש בו חמישה תלמידים מה קורה אתו? לפי החישוב שלך הוא מקבל חמישה מחשבים? << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> אני התייחסתי פר ילד, באופן פרטני. לא התייחסתי למשפחות. הסוגיה השנייה אותה ראינו היא ש-50 אחוזים מהתלמידים בחברה הערבית, ספציפית ערבית, היו מחוברים ללמידה מרחוק. ראינו שאחרי חודש הרמדאן חלק רב מהתלמידים לא הגיעו לבתי הספר, כמעט 50 אחוזים לא הגיעו לבתי הספר ואנחנו הפעלנו לחצים באמצעות ראשי הרשויות – וגם הסתייענו בשרף ובאחמד – על מנת לעודד את התלמידים להגיע לבית הספר כי הייתה לנו תקופה שהיא מאוד קשה שהתלמידים לא הגיעו לבתי הספר. מצאנו שהפערים גדלים בין התלמידים שיש להם את אמצעי הקצה, שיש להם משפחות מבוססות שיכולות לסייע לילדים שלהן לבין האוכלוסיות שהן האוכלוסיות המוחלשות ושאנחנו חייבים לתת גם להן מענה. ראינו שהפערים האלה בין התלמידים גדלו. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> שאלה לגבי הנושא הזה. אנחנו מדברים הרבה על המחשבים. יש גם את הבעיה של תשתית האינטרנט. יש אנשים שיכולים להרשות לעצמם מחשב אבל מהירות האינטרנט באזורים מסוימים, מסודרים, לא בכפרים הבלתי מוכרים, כמו נצרת, אום אל פאחם, ערים גדולות, בעייתית. גם כך אי פשר ללמוד מרחוק, גם כשיש בעיית תשתית. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> אני מסכים אתך ולכן אעדכן מה עשינו במסגרת הקול קורא החדש. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אגב, יש נושא שלא קשור אליהם. יש תשתית שקשורה למשרד החינוך ויש תשתית שקשורה לעבודת בזק בישוב בכלל, ללא קשר למשרד החינוך. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> אנחנו למדנו מהגל הראשון – וזה גם הוצג בשבוע שעבר במתווה של השר – שאנחנו בחברה הערבית רוצים לעבור לשישה ימי לימודים ולעבוד גם במשמרות כי אנחנו רוצים שיותר תלמידים מהחברה הערבית יגיעו ללמידה פרונטלית במסגרת בתי הספר. אני אתמול ניהלתי שיחה גם עם מודר יונס, גם עם חלק מראשי הרשויות הערביות. אמר לי ראש הרשות במזרעה שהמתווה של המשרד אומר שבחטיבות הביניים יומיים למידה בבית הספר ושלושה ימים למידה מרחוק. הוא אמר שאצלו במזרעה הוא רוצה שהתלמידים יגיעו לארבעה ימים כי יש לו מקומות בהם התלמידים ילמדו בהתאם להנחיות של משרד החינוך. השר והמנכ"ל הציגו את המינימום. אם ראש רשות בא ואומר שהוא רוצה יותר מים ויש לו מקום, זה בסדר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זה חלק מההתאמה לצרכים של החברה הערבית. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> נכון. אנחנו רוצים שיותר תלמידים בחברה הערבית ילמדו בתוך בית הספר ולכן ביקשנו אתמול מראשי הרשויות, והייתה הסכמה גם עם ועד ההורים הארצי וגם עם ועדת המעקב, השר והמנכ"ל דיברו על המינימום ואנחנו בחברה הערבית רוצים להגיע ליותר למידה במסגרת בתי הספר. חלק מראשי הרשויות העלו אתמול את הנושא של למידה במשמרות, משמרת בוקר ומשמרת אחר הצוהריים ואני חושב שזה מהלך שהוא מהלך מאוד חשוב לנו כי כך נוכל להביא יותר תלמידים. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה יהיה תלוי כוונות של המועצה או זאת תהיה הנחיה של משרד החינוך? << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> לא. ההנחיה ניתנה במסגרת המסמך הגנרי אבל אנחנו, בסיכום עם ראשי הרשויות הערביות ועם ועדי ההורים, ביקשנו להגדיל את מספר ימי הלימוד בחברה הערבית. רצינו שהתלמידים יגיעו לבית הספר ליותר ימים כי אנחנו יודעים שלחלק מהתלמידים אין אמצעי קצה. גילינו גם שבחטיבת הביניים היה לנו משבר כי התלמידים של החטיבות לא חזרו ללימודים, בשונה מבתי הספר היסודיים ובשונה מהחטיבה העליונה. תלמידי חטיבת הביניים, לא הייתה להם שגרה ולכן חשוב לנו מאוד לשמור על שגרת לימודים בחברה הערבית ושיגיעו יותר תלמידים, הן ביסודי, הן בחטיבה והן בתיכון. מערכת החינוך הערבית שונה מהמערכת העברית בעוד דבר. במערכת החינוך העברית לומדים או חמישה ימים או בחלק מהמקומות שישה ימים והם לומדים מיום ראשון עד יום שישי. החברה הערבית שונה כי יש ישובים ערבים שמלמדים בשבת, יש ישובים ערבים שמלמדים ביום ראשון ויש ישובים ערבים שמלמדים ביום שישי. יש שונות ולכן אמרנו שאנחנו רוצים לקחת את המתווה הגנרי ולנסות לעשות לו את ההתאמות הקשורות לחברה הערבית. העקרונות של המתווה הוצגו על ידי השר. שנת הלימודים בחברה הערבית נפתחת ב-1 בספטמבר. זה סוכם ותואם עם ועד ראשי הרשויות הערביות. זה תואם גם עם ועד ההורים הארצי. תיאמתי את זה עם שרף ואתמול התחלנו להשיק קמפיין שהוא ייעודי לחברה הערבית. יושב כאן כמאל עאטילה שהוא הדובר של המשרד לחברה הערבית. אנחנו רוצים להשיק עכשיו קמפיין שיעלה את האמון בין ההורים לבין מערכת החינוך. ההורים צריכים להרגיש שבית הספר הוא מקום בטוח לילדיהם ואנחנו נשמור על בריאות הילדים. חשובה לנו גם הסוגיה של הלמידה של התלמידים וחשוב לנו הפן הרגשי שלהם, למידה שהיא בשילוב עם למידה מרחוק וגם למידה פרונטלית. אנחנו עושים פתרונות דיפרנציאליים. יש שונות בין אום אל פאחם לבין מזרעה, לבין שייח' דנון, לבין מוכבלי, לבין אבו גוש, לבין רמלה, לבין לוד. לכן כל ראש רשות יתפור את החליפה שמתאימה לישוב שלו בהתאם למתווה שהוצג על ידי השר והמנכ"ל. מוסדות החינוך בחברה הערבית אמרו שרוצים לעבור לשישה ימי לימוד והעלו גם את הנושא של למידה במשמרות. במקרה של סגר, אנחנו רוצים להביא את התלמידים גם כאשר יש סגר, כמו בכפר קאסם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אין סגר בכפר קאסם. לא היה. גם לא יהיה. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> הוצג כאילו יש סגר. אנחנו אמרנו שאנחנו מחויבים לכלל התלמידים. לגבי העקרונות שמותאמים לחברה הערבית. קודם כל, עדיפות ללמידה במוסדות החינוך ולכן אמרנו פחות למידה מרחוק ויותר במסגרת בתי הספר. שימוש במבנים של מוסדות החינוך במשמרות. בחברה הערבית אין לנו הרבה מבני ציבור, שלא נשלה את עצמנו. אין לנו הרבה מתנ"סים, אין לנו הרבה מועדונים בחברה הערבית אבל מה שאפשר להשתמש ולהנגיש בהתאם לסטנדרטים ולקריטריונים של משרד הבריאות, נעשה אבל אנחנו נעדיף להשתמש במסגרת מוסדות החינוך. אמרתי שפתיחת מוסדות החינוך לשישה ימים וגם למידה בשתי משמרות. על תוספת כוח אדם דיברתי וגם על פתרונות שהם פתרונות דיפרנציאליים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> צריך לעשות את ההתאמות עליהן דיברנו, קליטת מתמחים שאין להם אפשרות לעשות זאת וגם התאמה למעברים. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> אני אתייחס גם לזה. תודה על ההערה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> עוד משהו שאם אתה יכול, תתייחס אליו. אני הבנתי שעכשיו המשרד מקשה על אנשים רוצים לצאת לפנסיה. סיימנו 35 שנות עבודה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זה לא משרד החינוך אלא משרד האוצר. משרד האוצר הוא זה שמקשה על מי שרוצה לצאת לפנסיה ולא משרד החינוך. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> ספציפית בחברה הערבית, לנו יש המון כוח אדם צעיר שיכול להיכנס ולהזרים דם חדש למערכת וכולם מבינים את החשיבות ואת השחיקה של איש הוראה. אתה חושב שגם כאן אפשר לעשות משהו בחברה הערבית? << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> אני רוצה לתת לך נתון מדויק. בשנה שעברה קיבלנו מכסות פרישה שהן ייעודיות לחברה הערבית. קיבלנו 400 מכסות פרישה. בסוף, כאשר התחלנו לפרסם, פרשו רק 290 למרות שפנינו לאנשים רבים. השנה עדיין לא קיבלנו את מכסות הפרישה ולכן אנחנו עדיין לא נתנו תשובות גם לאנשים שביקשו לפרוש. ברגע שנקבל את מכסות הפרישה מהאוצר, נעביר את זה למנהלי המחוזות והם יהיו בקשר עם המורים. אני רוצה להתייחס לסוגיה שהיא מאוד חשובה, נושא התשתיות ואמצעי הקצה. פורסם קול קורא והקול קורא הזה התעכב. היום או מחר – לפני שהגעתי לכאן יצרתי קשר גם עם הדוברת של המשרד, מיכל צדוקי וגם עם עופר רימון וגם עם הצוות המקצועי של המשרד – אנחנו נפעיל וגם ננגיש את הקול קורא החדש לאמצעי קצה לרשויות המקומיות ברמה ארצית וגם בחברה הערבית. אני עשיתי רשת של מנהלי מחלקות החינוך בחברה הערבית. כלומר, כל פנייה או כל קול קורא שאנחנו מפרסמים, אני אוטומטית מעביר למודר יונס שהוא יושב ראש ראשי הרשויות הערביות, אני מעביר גם לשרף חסאן, אני מעביר גם למנהלי מחלקות החינוך על מנת לתת מענה ועל מנת שיגישו בקשות לקולות הקוראים. אנחנו נמצאים בסטטוס יום יומי עם מנהלי מחלקות החינוך בחברה הערבית. בנושא של ההצטיידות. אנחנו עשינו סימולציות. לא ארחיב על כך אבל יפורסם קול קורא בנושא של ההצטיידות. הנושא הנוסף נושא תקשוב בתי הספר. בתי הספר שתוקשבו בעבר, אנחנו נשדרג אותם. בתי ספר שלא תוקשבו, אנחנו נתקשב גם אותם. זאת הייתה החלטה של המנכ"ל. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> יש כספים ספציפיים לנושא הזה? יש סכומים? << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> יש תקציב ספציפי ייעודי לתקשוב בתי הספר. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש העדפה לפי המצב של הישוב או בית הספר או שאלה קריטריונים גורפים? << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> אנחנו הולכים על תקשוב בכלל בתי הספר. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> מתחילים בבתי הספר החלשים יותר? << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> לא. זו מגמה ארצית. זה לכולם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> את מתכוונת לפי הצורך. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> את מדברת על אמצעי קצה. באמצעי הקצה, בקול קורא יש את האשכולות, את מדדי הטיפוח אבל אם תסתכלי על הנתונים של החברה הערבית, אני רוצה לומר לכם שלמשל בתי הספר היסודיים בחברה הערבית, לפחות 60 אחוזים – נתון שהוא נתון מדויק - מתוך 570 - או יותר מזה – בתי ספר בחברה הערבית, 378 בתי ספר במדד טיפוח משבע עד עשר. כאשר יפורסם הקול קורא, חלק גדול מבתי הספר בחברה הערבית יקבלו את אמצעי הקצה. אמצעי הקצה זה רק לתת מחשב או קופסה של מחשב לתלמיד. זה מה שהתייחס אליו סמי אבו שחאדה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לטובת אלה שצופים בנו, המדד משבע עד עשר הוא מדד נמוך ולא מדד גבוה. היה אפשר להבין כאילו אנחנו עשר. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> אני מדבר על מדד טיפוח. אני אתייחס לסוגיה של תשתיות אינטרנט. בקול הקורא, אנחנו מציידים כל מחשב באמצעים דיגיטליים לרשתות חברתיות, כלומר, בעלות של 700 שקלים. כלומר, אתה מקבל מחשב עם חבילת גלישה. בכל מקום שאתה תהיה בארץ, אתה תוכל לגלוש עם המחשב הזה. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> זו ערכה. לא מחשב. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> זו ערכה. ערכה דיגיטלית, ממוחשבת, שאנחנו רוצים לתת לתלמידים. אנחנו לא רוצים להיות בבעיה כמו בשכונות מסוימות בישובים הערביים שאתה נותן מחשב לתלמיד, פתאום אין לך אינטרנט. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זה לא פתאום. אין לו תשתית, אין לו אינטרנט. בכל זאת אין מספרים לא של הסכומים, הכספים, ולא של בתי הספר שמצריכים טיפול מיידי. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> אני רוצה לומר שכלל בתי הספר בחברה הערבית ייכללו במסגרת תוכנית התקשוב הלאומית. זה ברור. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש לכם רשימה של בתי הספר? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כנראה שלא. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> אני אתן לך דוגמה. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> היעד ברור וכמובן הוא מבורך. השאלה האם היום המשרד יודע איזה בתי ספר בחברה הערבית לא מתוקשבים. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> יש לנו 120 בתי ספר שבעבר לא נכללו במסגרת תוכנית התקשוב הלאומית וזאת מאחר שהתחלנו בצפון, בדרום ואחר כך הרחבנו חלקית בחיפה, הרחבנו חלקית במחוז מרכז, הרחבנו גם חלקית בירושלים ונשארנו עם 120 בתי ספר בחברה הערבית שהם לא מתוקשבים. אני לא מדבר רק על תקשוב אותם בתי הספר. אני גם מדבר על השדרוג של התקשוב שהיה לאותם בתי ספר כי חלק מהמחשבים היום צריכים להתאים אותם למצב הקיים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כחלק מהתאמת התוכנית, עבדאללה ידידי, אמנם אני אציין כאן נקודה שהיו עודפים תקציבים בכל מיני תוכניות, קולות קוראים, למשל אתגרים אבל מחצית מהתקציב לא נוצל והיה עודף תקציבי. יש מקום מהקטע של ההתאמה של בתי הספר ללמידה במרחבים פתוחים, לנצל את הכספים האלה לקרוי. הכסף הזה, שלא יחזור אלא ינוצל. למה לא לנצל אותו? אפשר עכשיו לנצל את כל הכסף שנשאר בשנת תש"ף לקטע של קרוי ואז לאפשר למנהלים להשתמש ביותר מקומות למידה. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> בשנת 2019 אנחנו השתמשנו בסביבות ה-12 מיליון שקלים מהתקציב הזה שנשאר תקציב עודף לנושא של קרוי מגרשים ונתנו הרשאות לקרוי ל-44 מגרשים. גם השנה העליתי את הצורך. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> השנה מחצית מהתקציב לא נוצל. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> אני לא רוצה להתחייב על מספר אבל אני יודע שיש לנו מספר מתוך הקול קורא של ה-70 מיליון שקלים, חלקו לא נוצל בגלל הקורונה. התקציב הזה הוא תקציב שנשמר ייעודי לחברה הערבית ואנחנו נתייעץ עם ועד ראשי הרשויות הערביות איך לנצל גם את התקציב הזה. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> רק לחדד את הנקודה. לגבי הערכה. בישיבה שהייתה הבנתי שמדובר בערכה אמורה לעלות פחות או יותר 2,500 שקלים. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> יותר. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> האם הערכה תפעל גם במקומות שאין תשתיות, כמו בכפרים הלא מוכרים, או שבנוסף לערכה נגיד בכפרים הלא מוכרים בנגב צריך לעשות עוד תשתיות. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> הערכה אמורה לעבוד בכל מקום. לפני שהגעתי לכאן יצרתי קשר עם עופר רימון ודיברנו על כך רבות. זאת ערכה שתשרת את התלמידים בכל מקום. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> גם אם אין תשתית. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> גם אם אין תשתית. היא תשרת את התלמידים בכל מקום. אנחנו דיברנו על אמצעי קצה ואני אומר לכם שהנתח של החברה הערבית, היות ורק חלק מבתי הספר נמצאים במדד טיפוח שהוא ממש נמוך, כולם יקבלו. עשיתי אצלי סימולציה. אני לא רוצה להתחייב למספרים אבל ראיתי בתי ספר שמקבלים בין 150 ל-200 עמדות מחשב בהתאם לקול קורא שיפורסם בהמשך. השלמת הנושא של תקשוב בתי הספר ורכישת ציוד ניקיון והיגיינה ותגבור שירותי הניקיון – פורסם קול קורא והעברתי אותו גם למודר יונס, לוועד ראשי הרשויות הערביות ולמנהלי מחלקות החינוך. אמרנו להם מתי הקול קורא ייסגר. אני כל יום בשיח עם ראשי הרשויות. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> יהיה זכיין אחד לכל בתי הספר או לפי ישוב? << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> כל רשות מקומית תבחר את הזכיין הספציפי שלה. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> היו ידיעות שיכול להיות שיהיה שינוי ולכן יש השהיה של הקולות הקוראים. אני הבנתי שהמשרד אולי שוקל לשנות את הערכה לערכה שהיא אולי זולה יותר. אולי זה בסיס העיכוב. מה קורה כאן? אני הבנתי שעכשיו לא רואים את הקול קורא באתר של המשרד? << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> פרסמנו שלושה קולות קוראים. קול קורא ראשון בנושא של תקשוב בתי הספר, קול קורא שני בנושא של אמצעי היגיינה וניקיון וקול קורא שלישי בנושא של אמצעי קצה. מה שעוכב היה הקול קורא של אמצעי הקצה. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה הנושא החשוב. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> המנכ"ל אישר את הקול קורא הזה והוא נמצא עכשיו באישור סופי של השר. לפני שהגעתי לכאן וידאתי ובדקתי. זה יפורסם או היום או מחר ואנחנו נדאג שכל מנהלי מחלקות החינוך וראשי הרשויות הערביות יגישו בקשות כי זה מוגבל בזמן. כלומר, אנחנו לא עושים שם הרבה שינויים. הרי אנחנו מדברים על מדד פיתוח ובסוף אנחנו רוצים שהתלמידים שבאים מרקע סוציו אקונומי מאוד נמוך, הם התלמידים שייהנו מאותם משאבים. אותם משאבים יעמדו לטובת בתי הספר ובתי הספר יחלקו את המשאבים האלה. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה לוח הזמנים? קולות קוראים תוך יומיים. לגבי אמצעי הקצה. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> אמצעי קצה, יפורסם או היום או מחר, לפי השיחה שהייתה לי עם עופר רימון. שאר הקולות קוראים נמצאים כבר באוויר. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כמה זמן יעמוד לרשותם? << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> אני לא זוכר את התאריך. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> שבועיים. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> שבועיים. אני גם אדאג לעשות ישיבות סטטוס עם ראשי הרשויות כי בסוף חשוב לי מאוד שראשי הרשויות הערביות יגישו לקולות הקוראים. אני משקף לכם כאן תמונת מצב. יש לנו בעיה ב-10 רשויות במקומיות בחברה הערבית וב-10 הרשויות המקומיות האלה אתה לפעמים לא מצליח להגיש את הבקשות, אין שם מנהל מחלקת חינוך, אין שם גזבר, אתה צריך לעמוד על המשמר על מנת שהן יגישו בקשות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> עבדאללה, כיוון שיש לנו המון אורחים, גם ב-זום וגם אנשים שנמצאים כאן ורוצים לדבר, ואני רואה המצגת שלך היא מאוד עשירה וארוכה, אנחנו לא ניתן לך לגלוש לכל דף בחופשיות אין סופית. תתרכז במשך כמה דקות בנושאים החשובים ביותר בשבילך ואחר כך נעבור לעוד אורחים. אני מעדיף שנתרכז בנושאים שיאפשרו למידה ב-1 בספטמבר. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> לכן אנחנו מתמקדים באמצעי קצה. היעד שפורסם היה ינואר 2021 ואז יהיו רק 50 אחוזים. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> נכון. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> אמרו שבינואר 2021 יגיעו ל-50 אחוזים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אין מצב שיממשו את היעד הזה. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> חבר הכנסת ג'בארין, כאשר אנחנו דיברנו על התאמת המתווה לחברה הערבית, אמרנו שאנחנו רוצים שהתלמידים בחברה הערבית יגיעו יותר לבתי הספר לשעות לימוד. דברתי עם סמיר מחמיד ואמרתי שנחשוב הוא ואני יחד עם המחוז על פתרון יצירתי בשתי משמרות, משמרת בוקר ומשמרת אחר הצוהריים כדי שהתלמידים יהיו בבתי הספר. אני לא רוצה לראות תלמידים מבלים ימים רבים בלמידה מרחוק. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> במיוחד בסמסטר הראשון. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> כן. השר אמר את זה. אנחנו מדברים על חטיבת ביניים ועל התיכון, יומיים לימודים אבל אם רשות מקומית רוצה לתת שלושה, ארבעה וחמישה ימים – זה להחלטת הרשות. היא צריכה גם להתאים את עצמה לזה. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה לגבי ההתאמות הבריאותיות? << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> כולל ההתאמות הבריאותיות. זה כתוב. אני סיכמתי עם ראשי הרשויות הערביות, גם עם שרף וגם עם אחמד, שיהיה לנו שולחן עגול אחד שבו אנחנו מעלים מדי יום את הצרכים של החברה הערבית ואני גם מעדכן את השר בכל הצרכים של החברה הערבית וגם את המנכ"ל. אני כל יום מעדכן את הצוות המקצועי וגם את המנכ"ל במה קורה וגם מה שמתבקש לגבי החברה הערבית כי חשוב לי מאוד שתלמידי החברה הערבית יהיו ב-1 בספטמבר במסגרת מוסדות החינוך. הלכנו מעבר לזה. אמרתי שאני רוצה לקחת ישובים שאנחנו יודעים שהתלמידים לא מגיעים לבתי הספר ואני רוצה לגייס רכזי התמדה בית-ספריים שמתקשרים יחד עם המנהלים להורים והולכים ומביאים את התלמידים מהבתים. אני לא רוצה לראות מצב שאחוז גבוה של התלמידים מהחברה הערבית חוששים להגיע לבתי הספר. אנחנו רוצים לבנות את האמון בינינו לבין ההורים, לבין הרשות המקומית, על מנת שיותר תלמידים יגיעו לבתי הספר. בתקופה הזאת, המורים – 30 אחוזים עליהם דברתי – שאין להם את הרקע בלמידה מרחוק, בינתיים אנחנו עושים להם הכשרות, הכשרה והשתלמות על מנת שהם ידעו איך לפתוח חדר וירטואלי, איך להשתמש ב-זום, איך להשתמש בשיעורים המוקלטים. עד סוף החודש הזה נסיים את ההקלטה של כל השיעורים. סוגיה אחרונה בנושא של כוח אדם. התייחסתי לזה. בעיניי ההערה שלך היא מאוד חשובה. אנחנו צריכים גם להשתמש במאגר וגם להתייחס לסוגיה של המורים שמועברים מהדרום. בשנה שעברה הצלחנו להעביר 120 מורים ואני חושב שגם השנה אנחנו צריכים להתייחס לזה. הסוגיה החשובה מאוד היא בנושא המענה הרגשי. פיתחנו סדרה של מערכי שיעור לתלמידי החברה הערבית על מנת לתת להם את ההרגשה של הביטחון האישי, להוריד את המתח, גם ייעודי להורים. אנחנו בינתיים בתהליך ההכשרה שניתנת ליועצות בחברה ערבית על מנת שיוכלו לסייע למורים ולמנהלים לעבור את המשבר הקשה שהתלמידים בחברה הערבית חווים. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה בכל בתי הספר? בכל החטיבות? << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> זה לכל שכבות הגיל. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> האם זה כולל בתי ספר פרטיים? << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> גם. לכולם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה ידידי עבדאללה חטיב. אנחנו נאפשר לג'אבר לומר שני משפטים כי הוא צריך לצאת. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה חברי ווליד, כבוד היושב ראש. אני לא מרגיש נוח בדיון הזה ואני חושב שעשינו טעות. היינו צריכים להשתמש בטרמינולוגיה של משרד החינוך, לבקש דיון על פתיחת שנת הלימודים בבתי הספר הלא יהודים. כלומר, אנחנו ביקשנו דיון על החברה הערבית ואנחנו התכוונו לחברה הערבית בכללותה. אי אפשר היום להפריד את זה. ממש כואב לי הלב. לא התקיים דיון על הערבים הדרוזים, לא התקיים דיון על הערבים הבדואים ואני אומר שיש מקום אחד שנשכח לגמרי וזה ירושלים המזרחית. אמנם ירושלים המזרחית תחת כיבוש, אנחנו לא מכירים בסיפוח ובכל הדברים האלה, אבל על עיריית ירושלים ומשרד החינוך לספק שירותי חינוך ומישהו צריך לטפל בזה. היות והנושא הזה לא נדון כאן, אני מרגיש שכל הדיון הזה קטוע והוא מתייחס לחלק מבתי הספר הערביים ולא לכולם. אני מצטער שאני מביא את הדברים בנימה הזאת. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני יכול להגיד שחברי הכנסת מתחברים ולא מזדהים עם החלוקה שעושה המשרד בתוך החברה הערבית בין בדואים, דרוזים וערבים וכאילו כל אחד מהם הוא ישות נפרדת. אנחנו כחברי כנסת שאנחנו אומרים חברה ערבית, כולנו מתכוונים שערבים הם בדואים, הם דרוזים והם ערבים. כולם ערבים ולא כי אנחנו בעד הלא יהודים. אני מצטרף להערה שלך. אגב, ג'אבר, אם מדברים על החלוקה של המשרד, ללא קשר, ועדת החינוך תערוך סיור עבודה בישובים הדרוזים דווקא ב-1 בספטמבר, ביום הראשון ללימודים. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מבקש שהדברים שלי ייכנסו לפרוטוקול. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. בטח. תודה. נאפשר לדוקטור שרף חסאן לדבר ואחר כך אנחנו נתייחס. דוקטור שרף, תמצת את הדברים ותעלה את הנקודות החשובות ביותר כדי שהתלמיד, הילד הערבי, יקבל את הזכות ללמוד ב-1 בספטמבר. << אורח >> שרף חסאן: << אורח >> תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני רוצה להודות לחברי הכנסת מהרשימה המשותפת על ההשקעה ועל המאמץ הרב שמושקע בטיפול בבעיות החינוך הערבי. אנחנו מאוד סומכים ומשתפים פעולה כמעט כל יום. כולכם עוסקים בנושא החינוך. חלקכם גם באים מהרקע הזה כמורים, כאנשי אקדמיה, כמנהלי מחלקות חינוך וזה מאוד עוזר שאתם בתוך המקצוע הזה ובתוך הבעיות האלה. כל הכבוד. אני גם מעריך ומודה לצוות משרד החינוך שעוסק בפתיחת שנת הלימודים בחינוך הערבי. אני רוצה לציין ולנצל את התודה הזאת כדי להגיד שבדרך כלל אנשי הצוות בחינוך הערבי במשרד החינוך עובדים הרבה יותר מהעמיתים שלהם בחינוך העברי כי לצערי מדובר בכך שאין ייצוג הולם לערבים בתוך משרד החינוך, אין ייצוג במשרות הבכירות, אין למשל מנהל מחוז ערבי כולל בצפון ובדרום, אין סמנכ"ל ערבי וזה בעייתי. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> רק עבדאללה חטיב. << אורח >> שרף חסאן: << אורח >> אני אומר את זה כי אני יודע שהם עובדים הרבה יותר מכל אחד אחר במשרד, וזה חלק מהבעיות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> גם סובלים יותר. << אורח >> שרף חסאן: << אורח >> זה חלק מהבעייתיות הקיימת שצריך לטפל בה ולחשוב עליה ומראש לתכנן את המתווים באופן שייקחו בחשבון את החברה הערבית וגם זה בין היתר תלוי בזה. יש במשרד החינוך אגפים ומחלקות שכמעט ואין בהם ערבים. אנחנו הגענו לכאן, אני ואחמד ג'בארין כנציג ההורים, כי נושא החינוך הוא מאוד חשוב לנו. חשוב לנו לפתוח את שנת הלימודים. התלמידים שלנו הפסידו בשנה שעברה ומחודש מארס כמעט ולא התקיימו לימודים. אנחנו מעוניינים לטפל ולעשות את כל המאמץ הנדרש כדי לפתור את עיקר הבעיות כדי שהתלמידים שלנו לא יפסידו עוד שנת לימודים. אני רוצה להזכיר אדוני היושב ראש ווליד טאהא, שאנחנו התחלנו במשבר הזה עם פערים אדירים בחינוך שמוערכים בשלוש-ארבע שנות לימוד בין החינוך היהודי לערבי. מצוקה קשה של 4,500 כיתות שחסרות. 140,000 שעות לימוד חסרות בחינוך הערבי. התקציב לילד מגיע במקרים מסוימים, בתיכון, עד כ-2,000 ומשהו שקלים. לא במקרה המצוקה בתקופת הקורונה החמירה מאוד את המצב והביאה לאי אמון מוחלט של ההורים במערכת החינוך. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> חשפה את הסוגיה הקשה הזאת. << אורח >> שרף חסאן: << אורח >> לגמרי. אני רוצה להציע חמש בעיות שדורשות ומחייבות טיפול מיידי וצריך לתת להן מענה. ראשית, המצוקה בתשתיות הטכנולוגיות, מה שנקרא אמצעי קצה. לפי המיפוי שלנו חסרים כ-140,000 מחשבים. עשינו מיפוי לכלל חברה הערבית. אנחנו מייצגים את כלל החברה הערבית שמספר תלמידיה הוא יותר מחצי מיליון תלמידים, כרבע ממערכת החינוך בישראל. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אתה מדבר על 140,000 ערכות. << אורח >> שרף חסאן: << אורח >> 140,000 ערכות. היכן שיש מחשבים והיכן שיש תשתית ראויה, ערכות. המצוקה אדירה במיוחד שגם בחלק מהמקרים יש מחשבים אבל אין תשתיות ויוצא שכמחצית מהתלמידים מנותקים. לא במקרה אני אומר את המספר הזה, 140,000. מתחילים חילוקי דעות סביב המספר עם משרד החינוך אבל אנחנו לא חלוקים על התחום שעבדאללה חטיב אחראי עליו. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בשום שלב אין ויכוח עם עבדאללה. << אורח >> שרף חסאן: << אורח >> יש לציין שבישובים הבלתי מוכרים מדובר על 50,000 תלמידים ואף מיפוי של משרד החינוך לא יגיע לתלמידים האלה. הבעיה השנייה היא מחסור בכיתות לימוד וציינתי את הצפיפות האדירה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לגבי הבעיה הראשונה, עבדאללה חטיב הציע את הפתרון של ערכת תקשורת עם המחשב. << אורח >> שרף חסאן: << אורח >> זה נותן מענה בתנאי שיגיע לכולם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כמובן. אני רק רוצה לומר שלא נשכח את אלה שיש להם מחשב ואין להם ערכה ויש שם תשתית נמוכה. יש תשתית אבל לא כל כך טובה וגם שם צריך לסגור את הפער. << אורח >> שרף חסאן: << אורח >> לגמרי. הצפיפות בחברה הערבית היא הרבה יותר גדולה ואני מציין את זה כי לפי המתווה כיתות א' ו-ב' וגני הילדים לומדים בלי פיצול. זאת אומרת שבכיתה יכולה להיות צפיפות שמסכנת את התלמידים. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> בשל החיסרון הרב בחדרי לימוד. << אורח >> שרף חסאן: << אורח >> לגמרי. גם זה. אבל אני אומר שבכיתות האלה צריך לחשוב על עוד אמצעי מיגון שלא נדרשים לפי המתווה הכללי כמו למשל החוצצים האלה שאני חושב שיכול להיות שיתאימו בחלק מהמקרים. אני רוצה לציין כאן במיוחד את בתי הספר הכנסייתיים שם לפעמים מספר התלמידים בכיתה מגיע ל-40 תלמידים וצריך לספק פתרון למקום, גם למוכר שאינו רשמי. הבעיה השלישית היא ההשקעה הממשלתית בכלל בשיפוצים שהיא נמוכה, מה גם שהתקציב לא הגיע בגלל כל בעיות אישור תקציב המדינה. צריך לחשוב על פתרון לבעיה הזאת. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> נכון, מה גם שלרשויות אין כסף לעשות שיפוצים. << אורח >> שרף חסאן: << אורח >> יש הרבה בעיות בטיפול הרשויות כאשר כל הזמן יש משימות חדשות. המעורבות של הרשות המקומית היא חיונית מאוד וחשובה כדי לפתור בעיות מקומיות כי רוב המתווה בנוי על משהו דיפרנציאלי, על פתרון דיפרנציאלי לפי הישוב והצרכים של הישוב. הרשויות המקומיות סובלות ממצוקה תקציבית גם מבחינת כוח אדם במיוחד במחלקות החינוך. צריך לתגבר ולחזק את הרשויות המקומיות ולחשוב על פתרונות לא רק ב-10 הרשויות עליהן דיברנו ומר עבדאללה חטיב הציג אותן. יש קשיים שונים ברשויות שונות והצוות שמועסק באגפי החינוך לא מספיק כדי לטפל בכל הבעיות שקיימות, במיוחד שצריך לתת מענים פדגוגיים מקומיים לפי המציאות הקיימת. לגבי הנגב, שם יש בעיה חמורה. התלמידים בישובים הבלתי מוכרים לא הגיעו. אני רוצה לציין שמועצה אזורית אל קסום ונווה מדבר, שתיהן הודיעו שהן לא יספקו שירותי חינוך לתלמידים מהישובים שהם מחוץ לתחום השיפוט שלהן. מערך ההסעות בעייתי ולא זוכה לאמון. בנגב רוב בתי הספר הם במבנים יבילים שבדרך כלל הם אפילו לא תקניים. זה אומר שתלמידים לא למדו מחודש מארס ואולי גם לא ילמדו בספטמבר, אם המתווה לא יותאם לנגב. יש לנו הצעה, והיא מקובלת גם על המועצה האזורית לישובים הבלתי מוכרים, שהחינוך צריך להיות בתקופה הזאת, במיוחד בתקופה הזאת, בישובים עצמם. צריך להתאים את המבנה שהחינוך יגיע לתלמידים ולא להסיע אלפי תלמידים, אולי עשרות אלפי תלמידים, במערך אוטובוסים בעייתי מאוד לבתי ספר בעייתיים. רק להזכיר שבשנה שעברה עתרנו כדי לחבר בית ספר למים. זו דוגמה שמראה כמה המצב שם חמור. המתווה של הנגב צריך להיות מותאם כדי לתת מענה לצרכים של התושבים וצריך להיות בהסכמה עם התושבים. אני שמח שבתקופה האחרונה יש הידברות בינינו לבין מר עבדאללה חטיב. זה גם פותח אפשרות לפתרונות שעלו בשנת הלימודים הקודמת אבל לא אומצו על ידי משרד החינוך, כמו הרעיון של יותר ימי לימודים, כמו משמרות, אבל צריך להבטיח שזה ייעשה בהסכמה וזה צריך להיעשות באופן שיבטיח את בריאות התלמידים. שלמשל תהיה הפסקה בין משמרת למשמרת כדי לנקות לפני שמגיעה הקבוצה השנייה של התלמידים. אנחנו חושבים שבחברה הערבית יש דברים חיוביים ולא רק בעיות. יש לנו הרבה מורים מוכשרים שלצערנו הם מובטלים. צריך לקלוט אותם ולפתור את כל הבעיות. המתווה של עוזרי הוראה אולי מתאים לחברה היהודית כי חסרים מורים, אבל בחברה הערבית יש לנו עודף מורים שצריך לקלוט אותם וגם לקלוט אותם בתוך החברה היהודית והמורים האלה מחכים שנים רבות לקליטה. התקצוב הדיפרנציאלי. זה לא קשור רק לקורונה. הצעד הזה של משרד החינוך לגבי תקצוב דיפרנציאלי לא הושלם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אולי נשאיר את זה להזדמנות אחרת. << אורח >> שרף חסאן: << אורח >> זה חלק מהעניין. בערים מעורבות יש לנו בעיות גם ספציפיות. בערים המעורבות החינוך הערבי סובל מאפליה כפולה, גם כללית וגם בתוך הרשות המקומית. יש בעיות מסוימת שהן ספציפיות. רק לפני שבוע הפגנו עם בית ספר חוואר וזה גם הובא לדיון כאן. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. בחיפה. << אורח >> שרף חסאן: << אורח >> בחיפה. בית הספר נמצא במרכז חיפה אבל לא מחובר לאינטרנט ונתקל בכל הבעיות האחרות. צריך לתת מענה גם לעניינים שקשורים לערים המעורבות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תתחיל להתכנס לסיכום. << אורח >> שרף חסאן: << אורח >> אנחנו אמנם בקשר עם מר עבדאללה חטיב אבל לצערנו הרב ישיבה עם מנכ"ל משרד החינוך עוד לא התקיימה וגם לא עם שר החינוך. ביקשנו עם ראשי הרשויות וועד ההורים הארצי לקיים ישיבת עבודה על מכלול הדברים כי חלק מהבעיות האלה לא קשורות רק לתקופת הקורונה וצריך למצוא פתרונות הולמים. דרך אגב, לגבי ההכשרה. שאלת אדוני היושב ראש על ההכשרה של המורים. אני רוצה לומר חלק מבעיית אי ההכנה של המורים וההכשרה נגרמה כי אין מספיק צוות מכשיר. נכון שיש עבודה טובה אבל הצוות שעוסק בזה מצומצם מאוד. אפילו אין מפמ"ר. תפקיד מפמ"ר התקשוב בחברה הערבית לא אויש. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לדעתי בחברה הערבית אנחנו לא צריכים להסכים על עוזרי הוראה אלא אנחנו צריכים את המורים המתמחים שיהיו בכיתות כי אחרת זה בזבוז כסף. << אורח >> שרף חסאן: << אורח >> גם בנושא החינוך המיוחד יש בעיות בחברה הערבית וצריך לגבות אותם ולתת להם מענה. לגבי ניהול המשבר הזה, יש הסכמה גם עם ועד ההורים וגם עם הרשויות המקומיות שאנחנו צריכים לנהל את המשבר הזה באופן שיצמצם את הפגיעה בתלמידים ולכן אנחנו דואגים שיהיה קשר עם משרד החינוך. צריך לשמור ששיתוף הפעולה יהיה מרבי אבל גם צריך לתת מענה לצרכים. לבנו עם כל מי שעוסק עכשיו בהכנת בתי הספר – מנהלים, מורים, מנהלי מחלקות חינוך שעושים עבודה מצוינת וכל מי שעוסק בהכנה – ומקווים שהנזק יהיה כמה שפחות, במיוחד שלצערי יש כשלים של המשרד למרות שהתחילו לטפל באספקת המחשבים רק עכשיו וכבר יש כל מיני תקלות עם פרסום הקול קורא. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה דוקטור שרף חסאן, יושב ראש ועדת המעקב לענייני חינוך בחברה הערבית. אני מבקש להעביר אותנו לדוקטור סמיר מחאמיד, ראש העיר אום אל פאחם. עד שנעלה את דוקטור סמיר, נשמע את אחמד ג'בארין, יושב ראש ועד ההורים הארצי. << אורח >> אחמד ג'בארין: << אורח >> אני מברך את כולם. אני מקווה שתהיה לנו פתיחת שנת לימודים מוצלחת. << אורח >> קריאה: << אורח >> ד"ר סמיר אתנו והוא יציג את הוועד הארצי בכל הקשור לעניין הזה. << אורח >> אחמד ג'בארין: << אורח >> אנחנו יודעים על החוסרים שקיימים שנים רבות במערכת החינוך בחברה הערבית. אנחנו ערב פתיחת שנת לימודים בצל הקורונה, התחלנו לדבר על חמצן ושטחנו את הדברים העיקריים. יש כאן הרבה דברים עיקריים שאנחנו צריכים לתת להם מענה. אני שותף לכל מה ששרף הציג וזאת עמדה אליה הגענו ביחד. אני רוצה להעלות בקצרה כמה נקודות ולא אחזור על דברים שכבר נאמרו. רציתי להעיר הערה לגבי הנושא של היעדרות השר והמנכ"ל בפתיחת שנת לימודים בחברה הערבית, בישיבה כל כך חשובה. החברה הערבית היא כל הזמן במחסור אדיר, ועכשיו אנחנו באתגר כל כך קשה כדי להחזיר את הילדים, והם היו צריכים להיות נוכחים בישיבה הזאת. החינוך הערבי מיוצג כאן על ידי מר עבדאללה חטיב אבל אם נסתכל על המספרים של ערכות המחשב אנחנו נדע עד כמה גדולה הבעיה. אם אנחנו מדברים על 140,000, הם מדברים על 41,000. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> הוא דיבר על 41,000 ללא הנגב. << אורח >> אחמד ג'בארין: << אורח >> כל הבעיה נמצאת בחברה הבדואית. אם יש בעיה, משרד החינוך צריך לעמוד באופן יותר רציני ואחראי ולתת מענה. הישיבה הזו מדברת על היערכות לפתיחת שנת הלימודים אבל אנחנו כלל לא נערכים, המשרד לא נערך, אלא מר עבדאללה חטיב שמנסה לתת את כל התשובות. אנחנו בעצם מקבלים תשובות בסדר גודל של 40 אחוזים. אנחנו כהורים מאוד רוצים שהילדים יחזרו לבית ספר ויקבלו את כל מה שהפסידו בשנת הלימודים הקודמת. ברור שהלמידה מרחוק לא הצליחה והילדים שלנו הפסידו שליש של שנת לימודים. לצערנו הרב עם ההיערכות שאנחנו רואים אותה, אנחנו רואים שאנחנו לא הולכים לפתיחת שנת לימודים למרות שאנחנו כל כך רוצים. אנחנו בקשר עם ראשי הרשויות, עם עבדאללה חטיב ועם שרף, אנחנו כגופים מייצגים בחברה הערבית כדי שבאמת נוכל לפתוח את שנת הלימודים אבל לצערנו לפי המצב הנוכחי, משרד החינוך צריך היה להיערך עם עוזרי הוראה וזה היה צריך להיות לא בדקה ה-90 אלא לפני כן. גם בנושא מכשירי הקצה, המשרד מדבר על כך שהוא יספק אותם במהלך השנה ולא בתחילת השנה. לצערנו אנחנו לא מגיעים לשנת לימודים שתהיה רציפה. כדי שההורים ידעו שמישהו בצד השני דואג לילדים שלהם ועשה משהו, היו צריכים לעשות דברים מעשיים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> להתאים את השטח. << אורח >> אחמד ג'בארין: << אורח >> כן. כמו שאנחנו יושבים כאן מסביב לשולחן של ועדת החינוך ויש כאן מחיצות ביני לבין עמיתיי, צריך לעשות דברים מעשיים בבתי הספר, במיוחד בכיתות הצפופות עליהן דיבר שרף חסאן. אנחנו כוועדי הורים וכהורים רוצים שהילדים שלנו יחזרו לבתי הספר אבל מצד שני אנחנו לא רואים שנעשים צעדים מעשיים בשטח. העניין האחרון הוא שיבוץ המורים. אנחנו מאוד מבקשים שלימוד ילדינו, במיוחד אלה שהפסידו לימודים בשנה שעברה, יהיה בידי אנשים שיש להם ניסיון. יש לנו מורים שמחכים בתור, קרוב ל-13,000 מורים, ואנחנו מבקשים שמי שישובצו וילמדו את הילדים שלנו יהיו מורים עם תארים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה אחמד, יושב ראש ועד ההורים הארצי. דוקטור סמיר, שומע אותנו? << אורח >> סמיר מחאמיד: << אורח >> שומע. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> שלום דוקטור סמיר, ראש העיר אום אל פאחם. עדכן אותנו גם לגבי ההיערכות של העיר אום אל פאחם וגם מהידע שלך לגבי החברה הערבית. האם אתה חושב שהמצב שלנו יהיה יותר טוב מהשנה שהסתיימה או שאנחנו הולכים לעוד בעיה עם שנת הלימודים הבאה. << אורח >> סמיר מחאמיד: << אורח >> תודה לכם על המפגש. תודה אדוני היושב ראש. בהתייחסות שלי אני קודם אתן סקירה כללית ואני אתייחס לכל החברה הערבית ולאו דווקא לאום אל פאחם, ואחר כך אני אתייחס לדרישות ותוך כדי אני אתייחס למה שקורה בעיר אום אל פאחם. אין צל של ספק שמערכת החינוך בכלל בחברה הערבית סבלה גם לפני הקורונה מהרבה פערים. הקורונה באה וחידדה הרבה מהדברים. הילדים שלנו מחודש מארס לא למדו. כמעט ולא למדו. למדו מספרים קטנים. אני סבור ששרף כבר התייחס לדברים האלה. היעדר תשתיות ללימוד בקפסולות ולדיגיטציה. כל הדברים האלה, אין לנו אותם כדי שנוכל לעשות את הדברים הכי טוב. בעיות של הצטיידות. בנוסף לעובדה שהמצב הכספי של הרשויות המקומיות הוא בכי רע. קם נקודת ההתחלה שלנו, נקודת הזינוק שלנו, היא בעייתית. לגבי המתווה של משרד החינוך. אני חושב - ישמע עבדאללה חטיב שיש לי הערכה גדולה אליו – שעם כל הכבוד למתווה, כתות ה' ו-ו' לפי דעתי לא ילמדו על פי המתווה הזה. אם אנחנו הולכים לגני ילדים, לכיתות א'-ב', אנחנו צריכים כיתות שלמות. כיתות ג'-ד' ילמדו בקפסולות וזה אומר שאני צריך לפצל. כולם יודעים שיש לנו מספר כיתות מצומצם בבתי הספר ולכן לפי דעתי בבתי הספר היסודיים יש לנו בעיה קריטית עם כיתות ה'-ו' וכאן צריך למצוא פתרונות. אחד הרעיונות עליו חשבנו בישוב הוא הנושא של פיצול התלמידים לשתי משמרות אבל כמי שבא ממערכת החינוך אני יודע שלשם כך צריך את הסכמת ארגון המורים ואני חושב שהם לא יסכימו. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אפשרי הוספת עוד יום לימודים? << אורח >> סמיר מחאמיד: << אורח >> אצלנו הרבה בתי ספר מלמדים שישה ימים בשבוע אבל אני אתייחס לצמצום מספר השעות שהוא בעייתי. אני אקח כדוגמה את הנכד שלי. הנכד שלי בכיתה א'. אלמלא הבת שלי שהיא אמו והסבתא שלו שהיא אשתי, אני חושב שהילד היה יוצא עם פערים מאוד תהומיים וגדולים. לכן הנושא הזה של פיצול מספר שעות, אתה מצמצם ואתה רוצה להגדיל את מספר הימים, אז מה שווה לי לקחת את הילד שלי לעוד שעה וחצי או שעתיים לבית הספר. הנושא של מנגנון הלמידה מרחוק. לא אומץ ככלי פדגוגי ולא הייתה כל הפקת לקחים. כלומר, הייתה הזדמנות לעשות למידה והלמידה לא נעשתה. מאידך צריך לומר שמשבר הקורונה גם יצר אתגרים. כל הנושא של הדיגיטציה, זה יצר הרבה אתגרים בכל מה שקשור להוראה והערכה חלופית. לגבי הדרישות שאני חושב שצריכות להיות ממש על השולחן. דבר ראשון הוא הפעלת שיטת הרמזור במערכת החינוך כמו שהיום מפעילים את זה בישובים שלנו. צריך להתחשב בכך שמורים מאום אל פאחם יוצאים לבתי ספר אחרים, לצערי הרב לרוב לנגב, אבל גם מורים מישובים אחרים מגיעים אלינו לעיר. תלמידים מאום אל פאחם יוצאים לבתי ספר מחוץ לישוב ואנחנו גם מקבלים תלמידים שבאים אלינו מחוץ לישוב. לכן צריך לקחת את הנושא הזה בחשבון וחייבים להפעיל את שיטת הרמזור בכל מה שקשור למערכת החינוך. הנושא של תקצוב דיפרנציאלי לבתי ספר ולישובים על פי הצרכים שלהם ועל פי הבעיות שנוצרו ממשבר הקורונה. הנושא של התאמת תוכניות הלימודים לעידן החדש. חייבים גם לעסוק בנושא של התאמת תוכניות הלימודים לעידן של הקורונה ושל למידה מרחוק. הכשרות והשתלמויות לשיפור איכות ההוראה והערכה. לצערי הרב הרבה מורים והרבה מנהלים הם לא בעידן הזה. לכן צריך לעשות איזושהי הכשרה אינטנסיבית לאנשי הוראה, גם דרך ה-זום. הנושא של פתרון בעיות צפיפות ותשתיות. זו בעיה שחייבים לחשוב גם עליה לטווח הארוך וזו בעיה אמיתית. לבסוף אני רוצה להתייחס לקול קורא של עוזרי הוראה. חברים, מי שכתב את הקול קורא, הוא כלל לא התחשב בדברים שנמצאים בחברה הערבית. דרישות הסף, אם תשימו לב אליהן, קריטריון ראשון הוא 80 אחוזים מסיום דרישות לתואר. עם כל הכבוד, יש לנו אלפי בחורים שיושבים בבתים ולא מלמדים. לכן היה מן הראוי גם להתייחס לכך ותנאי הסף הזה היה צריך להיות ראשון. עכשיו אני הולך לעשות את זה, ויש לי קשר עם מנהל המחוז ואנחנו הולכים לקבל את הרשימות. נעבוד על פי הרשימות של משרד החינוך ועל פי קריטריונים ברורים לכולם ושקופים לכולם. היה מן הראוי שמשרד החינוך יפרסם את ההתניה הזאת. למשל אצלי אני צריך 78 אנשים כי יש לי 78 קבוצות חדשות. המספרים הם אדירים ברמה של ישוב ואני מבין שהרמה הזאת גם תיצור הרבה תחרות בין המועמדים כי יש לי בין 2,000 ל-3,000 בוגרים שלצערי הרב הם ללא עבודה. תודה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה דוקטור סמיר. אתה בעצמך היית מנהל בית ספר ואתה בקי בכל הפרטים. אני רוצה להודות לך. אני רוצה לשמוע את מודר יונס, יושב ראש ועד ראשי הרשויות. אנחנו נשמע את דוקטור יוסף ג'בארין, יושב ראש הוועדה לזכויות הילד, שכל יום מעלה את כל הסוגיות שקשורות בילד, את כל הסוגיות הבוערות ומתקיימים דיונים חשובים. לפני שהגענו לכאן קיימנו דיון קיימנו דיון על מסגרות היל"ה אותן הולכים לסגור ולזרוק, תרתי משמע, 8,000 ילדים ובני נוער לרחוב, לסמים, לדרך האפלה שאנחנו יודעים היכן היא מסתיימת. אני הצעתי בוועדה של חברי יוסף ג'בארין וגם ליושב ראש ועדת החינוך שוועדת החינוך לא תאשר שקל אחד של תשלומי הורים אם לא יביאו לנו תוכנית להחזרת הפעילות של היל"ה ותוכניות אחרות. אנחנו לא נקבל מצב שילד ייזרק לרחוק. מונעים ממנו זכות בסיסית, מונעים ממנו את הזכות לחוק חינוך חובה. זאת לא טובה שעושים לילדים האלה. בבקשה ידידי יוסף. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה חברי יושב ראש הישיבה. אכן, מה שאמרת לגבי תוכנית היל"ה, אסור לאפשר זאת. אנחנו מדברים על יותר מ-8,000 ילדים ובסיכום שלי אמרתי שאין דבר כזה שיש תלמידים סוג א' שמובטחת חזרתם ללימודים ותלמידים מסוג ב' ו-ג' שעדיין לא בטוחים שהם יכולים לחזור ללימודים. גם אלה וגם אלה זכאים לחינוך ולשוויון לפי חוק. הנושא הזה, בוודאי שהוא בגיץ והוא צריך להגיע לבג"צ אם הוא לא ייפתר. אני מקווה שמי שאחראי גם בחינוך וגם באוצר יתעשת ויימצא פתרון לנושא הזה. לענייננו. גם דוקטור שרף חסאן וגם דוקטור סמיר מחאמיד התייחסו לסוגיות החשובות והבוערות. אני אוסיף ואחדד אולי דברים נוספים כדי להשלים את התמונה. לגבי תקצוב דיפרנציאלי שאולי הוא לא במוקד הדיון. עד עכשיו אין תוכנית מקיפה לתקצוב דיפרנציאלי בחטיבה העליונה. לדעתי הייתה התקדמות מאוד חשובה ומבורכת ביסודי ובחטיבות הביניים. אני הבנתי שיש מתווה מסוים לתקצוב דיפרנציאלי בחטיבה העליונה אבל עדיין אין לנו את הפרטים ואין לנו את ההיקף. אני מקווה שנוכל לקבל גם את הפרטים וההיקף. כפי שאתם יודעים, שם עיקר האפליה כלפי התלמידים הערבים. מדברים על פערים מאוד תהומיים. מר חטיב דיבר על כך שמרבית, אולי 60 אחוזים, מבתי הספר הערביים בממדי הטיפוח החלשים, שש-שבע, עד 10, לפעמים הפער בין תלמיד ערבי לתלמיד יהודי יכול להגיע ל-19,000 שקלים וזה במדד הטיפוח החלש. זה נתון מדהים. אלה נתונים של משרד החינוך. באמת מדהים לראות שיש עדיין פערים כאלה במערכת. הנושא של אנשי מקצוע בתוך משרד החינוך. משרד החינוך מפגר לעומת משרדים אחרים בייצוג של אנשי מקצוע ערבים בתוך המשרד. תמונת המצב לא מתקבלת על הדעת. כמעט ואין אנשי מקצוע בדרג הבכיר וכמעט שאין קידום עובדים לדרגים הבכירים יותר. במערכת ש-25 אחוזים מהתלמידים הם תלמידים ערבים, זה פשוט אבסורד. שלא לדבר על כך שעד היום הדרישה שלנו לא ממומשת לגבי גוף מקצועי שינהל את החינוך הערבי. המעט שקיים זאת מועצה מייעצת לחינוך הערבי. לפני כשנתיים עתרתי לבג"צ בעניין הזה. הבחירות עיכבו את ההרכב של אותה מועצה ואני מקווה שעכשיו יהיה אפשר לחזור לזה אבל כמובן זה הרע במיעוטו יחסית למה שקיים כי הדרישה שלנו היא שתהיה מועצה פדגוגית ערבית בדומה למועצה שלה החינוך הממלכתי דתי. זה אולי נושא מרכזי שמשליך גם על הטיפול של משרד החינוך בכל הסוגיות הללו. לגבי שלושת הקולות הקוראים. אני רוצה לדבר בעיקר על אמצעי הקצה שזה הנושא החשוב כרגע ושהוא מאוד מהותי. אני חייב לומר, כבוד היושב ראש, שאני מאוד מוטרד. שמענו אנשי חינוך ערבים, שמענו את ראש עיריית אום אל פאחם מדבר על הקושי ללמוד בכל החודשים האחרונים וכי יותרמ-50 אחוזים מהילדים לא למדו בגלל היעדר אמצעי קצה. עכשיו אנחנו מבינים שרק עכשיו יהיו קולות קוראים. עד שהקולות הקוראים יסתיימו ותהיה חלוקה בפועל של הערכות, מדברים על 50 אחוזים בינואר2021 וגם אז יקבלו רק 50 אחוזים מאלה שצריכים. 50 אחוזים בינואר, זה אמצע שנת הלימודים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אנחנו כבר יודעים שאלפי ילדים ייפגעו. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> גם אם זה יתממש, עוד 50 אחוזים לא יקבלו. אני אומר לך שאני כבר היום מתחיל לחשוב שיכול להיות שימצאו חיסון לקורונה וזה יקרה עוד לפני שימצאו מחשב לכל ילד. אני חושב שאחת ההמלצות המרכזיות בדיון הזה צריכה לומר שהמשרד צריך להאיץ את חלוקת אמצעי הקצה. אנחנו יודעים שאלה בעיקר תלמידים ערבים ותלמידים חרדים ודווקא בגלל שאנחנו יודעים את זה, אנחנו אומרים למשרד שבגלל שאלה תלמידים ערבים, יש סחבת? אני אומר את זה בפני הנהגת המשרד והחברה הערבית, אבל אני יודע שזאת לא האשמה שלהם. אלה החלטות ברמת המנכ"ל והמשרד. אני מניח שגם הם לוחצים כמונו אבל את הזעקה הזו אנחנו חייבים להשמיע בשם ועדת החינוך כי אסור שהסחבת הזאת תימשך. יש את הסוגיה שלא התייחסו אליה ואני מטפל בה דרך הוועדה לזכויות הילד, סוגיית הילדים בגיל שלוש עד חמש. אני יודע שאין פתרונות מיידיים אבל לפחות כיום צריך מתווה שיאפשר את חזרתם עם הלמידה החלקית. זאת אומרת, אם תהיה למידה חלקית, אולי יתפנו כיתות ואני כמובן מודע למחסור שקיים בכיתות אבל זה יכול אולי לאפשר פתרון חלקי, לפחות לפתוח את שנת הלימודים כדי שהם לא יישארו מחוץ למערכת כאר אנחנו ממשיכים לטפל בסוגיה הזאת על מנת לאשר מוקדי שירות שיאפשרו כיתות חדשות. אני חושב שזה אפשרי. דיברנו עם מנהל המחוז בדרום והוא אמר שפתרון הביניים הזה אפשרי, עד שנוכל להתקדם בפתיחת מוקדי שירות חדשים במקומות שם זה אפשרי. לכשעצמה זו סוגיה כבדה. 5,000 תלמידים, 5,000 ילדים שעדיין לא מצאו את הפתרון עבורם. כבוד היושב ראש, אני מקבל מסרונים לגבי סוגיה מאוד רגישה של התלמידים הערבים הפלסטינים בירושלים המזרחית. שטח כבוש אבל ברמה אדמיניסטרטיבית חינוכית יש חובה לספק להם כיתות לימוד וכאן יש מחסור גדול שזועק לשמיים. זו סוגיה שצריך להיות מודעים לה ואולי היא מצריכה ישיבה מיוחדת ונפרדת כי לא יכול להיות מצב שילדים בגילי לימוד חובה, אין להם מקומות לימוד. אני כמובן מדבר גם על בתי ספר במוכר שאינו רשמי ולא רק בבתי הספר הרשמיים. אני חושב שסוגיית מזרח ירושלים היא סוגיה נפרדת ובואו לא נעמיק בה. ממילא משרד החינוך מכיר בכך שיותר מ-4,000 כיתות חסרות. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> לי יש נתון על החברה הערבית. מבחינת הגשת הבקשות לרשויות המקומיות, יש לנו בסביבות 1,100. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> ללא הדרוזים. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> לא. אני מדבר רק על החברה הערבית. כ-1,100 כיתות לימוד. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה ללא הנגב. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> ללא הנגב וללא מזרח ירושלים. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> בנגב מדובר ב-1,300 כיתות ועוד 1,200. הגענו ל-2,500. אסף ממרכז המחקר של הכנסת, מה הנתון שיש לך? << אורח >> אסף: << אורח >> יש לנו את הנתונים על כיתות שמשרד החינוך הכיר בצורך לבנותן בשנת 2018. אני מניח שזה לא השתנה יותר מדי אלא אולי בכמה מאות. בסך הכול היה מדובר בכ-4,300 כיתות כשאנחנו כוללים את מזרח ירושלים, שם זה עמד על קרוב ל-2,000. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם כן, 2,500 כיתות חסרות בלי מזרח ירושלים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זה הצורך בו הכיר המשרד. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן. עוד לפני שנה וחצי אבל המצב לא השתנה. << אורח >> אסף: << אורח >> אנחנו מדברים על 2018. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מה עם הכרה בצורך של שנה לפני? << אורח >> אסף: << אורח >> זה כולל את זה. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה הכרה בצורך. << אורח >> אסף: << אורח >> זה לא התקצוב. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זה הכרה בצורך. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה גם לא משקף את כל הצורך. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה פחות מהבקשות. זה חשוב כי אם מפצלים כיתות, בעצם בתוך בתי הספר הערביים יש בעיה קשה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> המשמעות היא שאי אפשר לפצל כיתות. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כי ממילא אתה במחסור של כיתות לימוד. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> נכון. תודה רבה ידידי יוסף ג'בארין, יושב ראש הוועדה לזכויות הילד. אנחנו ניתן זכות דיבור לחברת הכנסת סונדוס סאלח. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה כבוד היושב ראש. אנחנו כחברה ערבית נכנסנו למשבר הזה כשאנחנו סוחבים על הגב שלנו עוד פערים כל כך גדולים חינוכיים. לצערי הרב מיום ליום הפערים ממשיכים להעמיק יותר ויותר. גם כאשר הוכרז על חזרה לשגרה ככל האפשר, היה לנו חודש רמדאן שפגע בנוכחות הפיזית של התלמידים בבתי הספר. אני מברכת את מר עבדאללה חטיב ואת דוקטור שרף חסאן על הקמפיין שאתם רוצים להשיק ולפרסם אותו בחברה הערבית. זה מאוד חשוב ליצור את האמון בין התלמידים וההורים לבין בתי הספר. קידום חינוך בחברה הערבית, מעבר לזה שהוא משימה חינוכית, הוא משימה חברתית, כלכלית ופוליטית מדרגה ראשונה. אסור לנו להרפות ולהרים את הכפפה בנושא הזה כי אנחנו כולנו נשלם על זה מחיר. אני גאה מאוד על שיתופי הפעולה בין חברי הרשימה המשותפת שמציגים את הנושא בכוח, בענייניות, במקצועיות ובשיתוף פעולה עם נציגי המשרד ועם ועדת המעקב כי זה מאוד חשוב. יחד עם זאת, המתווה לחברה הערבית עדיין מדאיג. אנחנו צריכות וצריכים ללכת למתווה חדש שמוביל אותנו, גם אם הוא בטווח הרחוק, לאוטונומיה חינוכית בחברה הערבית כי כל המתווה המוצג הוא מנותק מההקשר ומהמאפיינים המיוחדים לחברה הערבית. כמורה אומר לכם שהובטח שעד ינואר שמחצית מבתי הספר יונגשו ויותאמו למחצית מהתלמידים וזה מאוד מדאיג. אני יודעת שעד ינואר זאת המסה הכי קריטית בה מועבר חומר לימודי בבתי הספר. אלה החודשים הכי חשובים, בהם מעבירים חומר מבחינת שעות. שחור על גבי לבן אפשר לבדוק בתוך בתי הספר ולראות שזה הסמסטר הראשון בו מועברים הכי הרבה חומרים ובו יש נוכחות גדולה של תלמידים בבתי הספר. אלה החודשים שיש בהם מעורבות גדולה של ההורים במתרחש בבתי הספר. אנחנו צריכים לדאוג בחודשים האלה לתוכנית פעולה חלופית שתפעל במקביל לספק מחשוב ולספק אלטרנטיבה לתלמידים בחברה הערבית. אני מעלה בפניכם דרישה, ואני מקווה שאנחנו נוכל לעשות אותה, על מנת להדביק את הפערים ככל האפשר, לפתוח את חדרי המחשבים בכל בית ספר. בכל ישוב יש לפחות שני בתי ספר ובכל בית ספר יש לפחות חדר מחשבים אחד. זה אומר 30 או 60 מחשבים בישוב. אפשר לקחת 60 תלמידים שסובלים מבעיות כלכליות ולפתוח להם את חדרי המחשבים שבתי הספר, לאפשר להם להיכנס לחדר הזה עם מחיצות כדי שישמרו על בריאותם. משרד החינוך לא רוצה לשלב מורות ומורים מובטלים בחברה הערבית אבל אני חושבת שצריך להקנות דרגת חופש לרשויות המקומיות ולקרוא להן לגייס את אותן מורות ומורים מובטלים שמחכים שנים רבות להשתבץ בתוך מערכת החינוך. זו הזדמנות. לא להסתכל על הרף המינימלי שהוא 80 אחוזים סיום תואר אלא הפוך, לקחת את המורים הכי טובים, הצעירות והצעירים שסיימו את הלימודים והם מוכשרים וקיבלו השתלמויות בלימוד מרחוק והם יותר קרובים לעידן הטכנולוגי ונשבץ אותם. צריך לנצל את ההזדמנות הזו כדי למנף את החינוך שלנו ולא הפוך, רק לשבץ כי סתם בא לנו לשבץ. שאלה אחרונה למר עבדאללה חטיב. מה קורה עם האוכלוסייה שנמצאת בסכנת קורונה בגילי 50 פלוס? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> את מתכוונת לאוכלוסיית מורים. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן. למה לא חשבתם - אולי חשבתם ואני לא יודעת – להחליף אותם בשנה הזו ולשמור על הבריאות שלהם? אפשר להחליף אותם במורות ומורים חדשים שייכנסו למערכת. שאלה שנייה. כולנו כאנשי חינוך יודעים ללמד דרך המסך אבל זה לא אותו הדבר כמו לימוד פרונטלי. האם התבצעו הכשרות והשתלמויות למורות ולמורים אלה על מנת להעביר את המסרים בדרך הכי טובה ויעילה לתלמידים שלנו? תודה רבה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> עבדאללה, תרשום לך את השאלות ואחר כך תענה עליהן. אפשר להשלים את דבריה של חברת הכנסת סונדוס סאלח ולומר ש-80 אחוזים לימודים, זה תנאי סף לכניסה לשנת התמחות. לכן אפשר גם לקלוט את כל אלה שרוצים שנת התמחות. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> לפני ההתמחות, יש כאלה שסיימו התמחות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני מדבר על התפקיד שייעדו אותו לעוזרי הוראה ולא לעובדי הוראה. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש כאלה שמוכנות להיות עוזרות הוראה ויש להן תואר והן סיימו התמחות. אני חושבת שיש לתת להן עדיפות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> איה חיראדין ממשרד החינוך, שומעת אותנו? לא. היא לא ב-זום. אמיתי שוחט אתנו? << אורח >> אמיתי שוחט: << אורח >> כן. שלום. אני מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. שלום לכולם. תודה רבה על הדיון. אני רוצה לדבר על אוכלוסייה שלצערי לא קיבלה כאן התייחסות, אוכלוסייה של ילדי החינוך המיוחד, ילדים עם מוגבלות במערכת החינוך הערבית. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לפני כמה ימים קיימנו דיון מיוחד לגבי האוכלוסייה הזאת. << אורח >> אמיתי שוחט: << אורח >> הדיון לא התייחס למאפיינים הייחודים של החברה הערבית. באותו יום או כמה ימים אחר כך היה דיון על החברה החרדית ושם כן הייתה התייחסות לילדי החינוך המיוחד בחברה החרדית. לכל סוג אוכלוסייה יש מאפיינים מסוימים וצריך להתייחס אליהם. גם במצגת של משרד החינוך כפי שהועלתה כאן, אין התייחסות לילדי החינוך המיוחד, כיצד הם מתחילים את השנה. אפילו בדוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת הופתעתי לראות שאין התייחסות לילדי החינוך המיוחד בחברה הערבית. זה מאוד מפתיע כי בחברה הערבית יש, בעיקר במוגבלויות מסוימות, שיעור גבוה יותר של ילדים עם מוגבלות, מצד אחד, ומצד שני יש בעיות רבות יותר כמו למשל מחסור במסגרות, מחסור במטפלים במקצועות הבריאות, מחסור במטפלים באומנות, פערי ידע מאוד גדולים שקיימים, שינוי עמדות. יותר מזה, במצגת שהראו כאן, הראו ש-80 אחוזים מהרשויות במגזר הערבי נמצאות באשכולות 2 ו-3, אשכולות סוציו אקונומיים. מחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2018 הראה שהשילוב של ילדים עם מוגבלות, ככל שהאשכול הסוציו אקונומי נמוך יותר, כך גם השילוב נמוך יותר. זה עוד לפני שאני מדבר אתך על נושא הקורונה, כיצד נערכים לתת מענה לילדים עם מוגבלות בחברה הערבית והאם הרשויות במגזר הערבי קיבלו תקציבים להסעות ולפתיחת מסגרות. אני אומר שילדי החינוך המיוחד הם ילדים שצריכים לקבל מענה, במיוחד בחברה הערבית, שם הפערים גדולים יותר, במיוחד ילדים עם מוגבלות שרוצים להשתלב בחינוך הרגיל. אמרתי שבחברה הערבית הפערים גדולים יותר, במיוחד בשילוב ולכן אני חושב שכדאי לתת לזה מקום, גם אם לא בוועדה עכשיו, אבל כן במשך השנה. חשוב מאוד שהוועדה תהיה במעקב גם אחר מה שקורה בחינוך המיוחד, על מה שקורה בשילוב במגזר הערבי כי חבל שהילדים האלה יהיו מתחת לרדאר וייעלמו לנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה לך. אמרת דברים חשובים מאוד. אכן אנחנו מסכימים עם כל מילה שלך. התלמידים האלה תמיד בראש מעייננו והם צריכים לקבל את מיטב השירותים שלנו, של כולנו, של הרשויות. אנחנו העלינו את הנושאים שלהם גם בישיבה הקודמת. תודה רבה על המעורבות שלך בעניין. חברנו עופר כסיף, בבקשה. אתה לא מתכוון לדבר הרבה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. תודה רבה. אני מתנצל שהגעתי באיחור בגלל הימשכות ישיבת ועדת החוקה. אני מניח שאני חוזר על דברים שנאמרו אבל בכל זאת אני אומר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בוועדת החוקה יש תוצאות? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> עדיין לא. אולי אחר כך תהיה הצבעה. יש תוצאות אבל הן לא מעודדות. אני רוצה לגעת בשתי נקודות שעולות מהמסמך של ועדת המעקב שאני חושב שהן נקודות – אני משוכנע – שהועלו קודם אבל בכל זאת אני רוצה להזכיר אותן. קודם כל, האפליה כלפי הציבור הערבי בכל המישורים, ובעניין שלנו בעניינים שקשורים למערכת החינוך, זאת אפליה ידועה שנמשכת שנים ולכן מה שנדרש בסופו של דבר זה פתרון מערכתי, פתרון יסודי מעמיק, שאנחנו לא עוסקים בו כרגע, אבל בוודאי זה דבר שנדרש. כאמור, אני רוצה לגעת בשתי נקודות. הסתכלתי על הרשימה של הישובים בכל מה שקשור לנגישות לאמצעי קצה, בין אם אלה תשתיות, ואני לא יכול להגיד שנדהמתי אבל ראיתי שיש מקומות, בעיקר בנגב, ש-40 אחוזים מהתלמידים, אין להם. 40 אחוזים. עשיתי חישוב כדי לראות וראיתי שלמשל בלקיע 40 אחוזים מהתלמידים, אין להם מחשב. ברהט, 17 אחוזים. בערערה שבנגב, 18 אחוזים. בכסייפה, 31 אחוזים. בתל שבע, 24 אחוזים. זאת כמובן תוצאה של אפליה שנמשכת שנים, הפקרה וזלזול. כשמדברים עכשיו בתקופת הקורונה על למידה מרחוק, אני שואל אלה רטורית והיא איך בדיוק מצפים שתלמידים יקבלו את מה שזכותם לקבל? וצריך להדגיש, זאת זכות ולא חסד. איך תלמידים יכולים לקבל את מה שזכותם לקבל כאשר מדובר באחוזים כל כך גבוהים – ונתתי רק כמה דוגמאות בולטות אבל זה מופיע לכל אורך הדרך ולא רק בנגב אלא שבנגב זה בולט במיוחד - שצריך לספק להם מחשב כאשר אין להם אמצעי קצה ו/או תשתיות מתאימות. איך יספקו לתלמידים למידה מרחוק כאשר זאת התוכנית כרגע, כשהלימודים מתחילים עוד שבועיים? איך? אם כן, הדבר הראשון הוא כל מה שקשור לאמצעי קצה וכמובן זה חלק מהשאלה היותר כללית של תקצוב. השאלה השנייה שאני לא יודע אם היא עלתה כאן, ואולי אדוני היושב ראש, אתה גם תגיד לי שזה לא כל כך רלוונטי לדיון אבל אני בכל זאת אנסה. אני מדבר על התוכן. אנילא יודע אם דיברתם על זה. התוכן של הלימוד. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. דובר על הכול. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בכמה משפטים קצרים. אני לא אאריך. לא יעלה על הדעת שלמעלה מ-20 אחוזים מהתלמידים שהם תלמידים ערבים פלסטינים, שהם גם – בוא נחדד ונזכיר – ילידים של המקום, לא ייתנו להם את האפשרות הבסיסית, שזאת גם זכות ולא חסד, ללמוד על החברה שלהם – ספרות, היסטוריה, גיאוגרפיה, כל המקצועות הללו שלמעשה מערכת החינוך מונעת מהם ללמוד. אני מזכיר לכם רק דוגמה אחת שהייתה לפני למעלה מ-20 שנים, כשיוסי שריד רצה להכניס ללימודים שירים של דרוויש. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הכניס. לא רק רצה להכניס. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן, אבל מה קרה לזה אחר כך? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון, אבל הוא הכניס. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> איזו מלחמה עשו? לא יעלה על הדעת גם מבחינת התוכן. גם זה סוג של אפליה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> גם טבח כפר קאסם עלה לתקופה קצרה ביותר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מספר האזרחות, להיות אזרחים בישראל, הוציאו את כל הפרק על החברה הערבית בישראל. הכניסו משהו שמכנים מיעוטים. משהו כללי כזה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. לא יהודים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> הדברים האלה מתחברים. האפליה בתקצוב, בתשתיות וכן הלאה, יחד עם האפליה בתכנים, זאת הדרה שבמדינה מתוקנת לא יכולה להתקיים. תודה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה חבר הכנסת עופר כסיף. אנחנו עוד מעט ניתן למר עבדאללה חטיב לסכם. תרשום לך את הנקודות בהן תרצה לסכם. איה לא ב-זום. << אורח >> זאב גולדבלט: << אורח >> למה לא נותנים לדבר לעלי בולבול שהוא נציג הנהגת ההורים הארצית? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> יש לנו כאן את אחמד ג'בארין. << אורח >> זאב גולדבלט: << אורח >> אלא שאותו אף אחד לא בחר והגוף היציג של ההורים בישראל, כפי שמוכר על ידי משרד החינוך, זאת הנהגת ההורים הארצית ולהם אתם לא נותנים לדבר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אנחנו שמענו את הדעה של ההורים והסתפקנו בזה. אין לנו עוד הרבה זמן. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה חוזר על עצמו. הכול פוליטיקה מה שמתרחש כאן. שלום, להתראות אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוסאמה סעדי, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה לך אדוני היושב ראש. בתחילת הישיבה הייתי כאן ובירכתי אותך חברי מר עבדאללה חטיב וגם את שרף שנמצא אתנו. יש לי שאלה אליכם בעניין של תעודת הזכאות של הבגרות. אנחנו מקבלים המון פניות – גם אתה אדוני היושב ראש וגם חבריי כאן – וכולם שואלים בעניין תעודות הזכאות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כבר שנים מדברים על זה. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> אבל גם פתרנו את זה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> נכון. הייתי באגף החינוך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> פתרנו ולא פתרנו. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> התחלתי לטפל בזה עת הייתי מנהל בית ספר ועוד לא סיימנו לדבר על זה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אולי כשתהיה שר חינוך, תפתור את זה. זה חשוב מאוד כי המועדים להרשמה לאוניברסיטאות, בעיקר בתחומי הרשות הפלסטינית וגם בחוץ לארץ, מתקרבים ולמעשה הם מבקשים את תעודות הזכאות. נקודה שנייה שהעליתי ואני מבקש להדגיש אותה היא אלפי המורים שעכשיו עומדים לקלוט הן במערכת החינוך והן ברשויות המקומיות כעוזרי הוראה ומורים. כאן אני מעלה שתי סוגיות שאני בטוח שהחברים שדיברו לפני העלו אותן וגם אני שאלתי אותך בתחילת הישיבה אבל חשוב לנו לקבל תשובות כי אנחנו מוצפים בפניות גם בנושא הזה. לקלוט את המורים שנמצאים במאגר וכבר שנים מובטלים. הנקודה שהעלה כבוד היושב ראש היא לתת קדימות למורים ולמורות שמלמדים בדרום ועכשיו יש הזדמנות שהם יחזרו ללמד. עבדאללה, עזוב אותנו מהמחשב והניקוד, אנחנו כבר לא מבינים את המחשב, מה הוא עושה ומה הוא לא עושה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בהזדמנות אחרת נקיים דיון על המחשב הזה. אני כבר מאסתי במחשב הזה ולא מהמחשב כמו מהעוסקים בהניהול שלו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אמרתי ואני חוזר ואומר שאני פותר בעיות, אנחנו פותרים בעיות, במשרד הפנים, במשרד התחבורה, במשרד העבודה והרווחה, במשרד המשפטים ובכל המקומות, אבל תאמין לי שאני אפילו לא יכול לומר שהצלחתי לפתור בעיה אחת של העברת מורה או מורה מהדרום לצפון. שנים. זה לא יכול להיות. המחשב הארור הזה, כל פעם אומרים לי שבשנה הבאה היא כבר במקום ראשון. אני בא בשנה הבאה, היא לא במקום הראשון אלא ירדה למקום השלישי. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> המחשב הזה הוא טרור. תדע שגם מקרים הומניטריים ואנושיים שאמורים להיות מטופלים לפנים משורת הדין, גם מקרים כאלה לא נענים וזה איום ונורא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לכן אני אומר, עבדאללה, זאת באמת הזדמנות כשאתה מדבר על קליטת עוד 2,500 מורים. זה באמת לתת העברות ולתת ניקוד גבוה על מנת שאת המקרים ההומניטריים האלה שנמשכים שנים יפתרו. לא יכול להיות שעכשיו מערכת החינוך תקלוט עובד חדש למערכת ותשים אותו במקום המגורים שלו או בקרבת מקום ואלה שכבר שירתו שנים על גבי שנים, 20 ו-30 שנים, נגיד להם שיישארו שם. אין צדק. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא אכפת להם מהם. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הנקודה השנייה היא הכרה בהתמחות. זה חשוב מאוד. אני יודע שמאות ואלפים מחכים להתמחות ואין להם הזדמנות לעשות אותה. עכשיו יש הזדמנות, תנו להם לעשות את ההתמחות ותכירו בהתמחות הזאת. נקודה אחרונה שגם הדגשתי ושאלתי עליה היא לגבי מחשב לכל ילד. אנחנו שמענו משר החינוך שזה עומד להתבצע דרך מנהלי בתי הספר. זאת אומרת, נותנים את זה למנהלים והמנהלים מחלקים לתלמידים שאין להם. חשוב מאוד, ואם אתם צריכים כאן את העזרה שלנו כחברי כנסת ללחוץ על השר ועל המנכ"ל כדי לקבל את האחוז, אנחנו כאן. זה לא רק האחוז כמו האחוז שלנו באוכלוסייה אלא כאן אנחנו צריכים לקבל את הרוב המוחלט של ה-144,000 שצריכים ללכת לאוכלוסייה הערבית שהיא חלשה. במיוחד כאשר אנחנו מדברים על למידה מרחוק, חשוב מאוד שלכל תלמיד יהיה את המחשב הזה. תודה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תוכנית מחשב לכל ילד דווקא ממומנת על ידי משרד ראש הממשלה ולא על ידי משרד החינוך. תודה רבה חברי אוסאמה סעדי. אנחנו ניתן לך מר עבדאללה חטיב לסכם בכמה נקודות וגם לענות על השאלות שנשאלו על ידי החברים. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> אני אתן לשאדי סכראן להתייחס לנושא של הבגרות. כבר מעל שבועיים אנחנו מקיימים דיונים עם אגף הבחינות ועם האוניברסיטאות ואני רוצה ששאדי יעדכן. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מפקח באגף הבחינות, שאדי סכראן, בבקשה. << אורח >> שאדי סכראן: << אורח >> נכון. ממונה מגזר ערבי באגף הבחינות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> ממונה חברה ערבית. << אורח >> שאדי סכראן: << אורח >> כמו כל שנה אנחנו מפעילים מנגנון של זירוז הנפקת גיליונות הציונים בחברה הערבית במיוחד לצורכי לימודים בחוץ לארץ. בדרך כלל, כמו בכל שנה, אנחנו נערכים לקראת סוף אוגוסט ורק אז אנחנו יכולים לשחרר את כל הציונים, במיוחד לתלמידי החברה הערבית שלומדים בחוץ לארץ. אין לנו בעיה באי מתן ציון לתלמיד הערבי או לכל תלמיד אחר שנמצא במדינת ישראל. כל האוניברסיטאות המוכרות והגדולות, אנחנו בממשקים גבוהים אתן. כשמתפרסמים הציונים בבתי הספר, במקביל הציונים מגיעים לאוניברסיטאות. זאת אומרת שכל תלמיד עם תעודת זהות יכול לומר לאוניברסיטה והוא רואה את הציונים. הבעיה שלנו היא עם התלמידים שלומדים בחוץ לארץ. כפי שאמרתי, בכל שנה אנחנו פונים לכלל בתי הספר בכל הארץ ופונים לכלל התלמידים שרוצים ללמוד בחוץ לארץ, שיעביר אלינו את השמות חודש לפני ואנחנו נערכים לזרז שלהם את מערך הציונים. הבעיה השנה, כמו שאתם יודעים, נחת עלינו וירוס הקורונה ואפילו מערך מבחני הבגרות הורחב. בעבר קיימנו את מבחני הבגרות במשך חודש שלם אבל השנה קיימנו במשך כחודש וחצי ואפילו נתנו מועד מיוחד לתלמידים שחלו או שהיו בבידוד. עם כל האיחור הזה, אגף הבחינות עושה כל מאמץ לשחרר את הציונים באמצע ספטמבר. האיחור שלנו מצד האגף הוא של כשבועיים. הבעיה היא רק לגבי אוניברסיטאות בחוץ לארץ. הייתי בשיחות עם חברי כנסת רבים, גם עם החינוך הערבי וגם עם ועדת הבחינות וההצעה שלנו, כמו שעשינו כל שנה, אנחנו יכולים להנפיק מסמך, אסמכתא, מהאגף עצמו שמסביר את אופן ההתנהלות בתקופת הקורונה. בשנה שעברה הנפקנו איזשהו מכתב הבהרה לתלמידים בחוץ לארץ, דבר שעזר מאוד. אני חושב שגם השנה נבצע את שיתוף הפעולה והאיחור כביכול לכל התלמידים שלומדים בחוץ לארץ, הדבר פתיר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה הצפי? << אורח >> שאדי סכראן: << אורח >> אמצע ספטמבר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> יש מקרים שצריך לעשות יותר מזה. << אורח >> שאדי סכראן: << אורח >> אנחנו נעביר את הציונים עד אמצע ספטמבר על מנת שהם יחכו בנושא של תפיסת התלמידים כי גם בשכם וגם במקומות אחרים כבר דיברו אתנו וביקשו מכתב כזה ואנחנו נעביר להם מכתב כזה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה. עבדאללה, בבקשה. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> לגבי הנושא של העברות מורים ונושא שיבוץ המורים. אני רוצה לומר לכם שזאת סוגיה שהיא מאוד מטרידה בחברה הערבית. כל שנה מגישים בקשות, כולל העברות, כ-18,000 בקשות מתוכן נענות כ-2,500. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> העברות מאזור לאזור או בתוך הישובים? << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> העברות, שיבוץ והשמות מאזור לאזור וגם בתוך הישוב. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כמה בקשות מוגשות לעבור מאזור לאזור? << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> לפני שבוע אירחתי את חברת הכנסת סונדוס ואמרתי שנבדוק את המקרה הספציפי. עברנו מקרה ספציפי ואני הראיתי לה שהמערכת הזאת מתנהלת בצורה כזאת שאתה רוצה מורה לאנגלית במקום מסוים, אתה מבקש מורה לאנגלית, המערכת מציעה לך את המורים לפי הניקוד שלהם. הניגוד שלהם מחושב לפי דרגת התואר, לפי ממוצע הציונים בתואר, לפי מבחן הבקיאות באנגלית ולפי מרכז הערכה שהוא חדש. מורים יכולים לחכות 15 שנים והם לא משובצים וזאת מסיבה אחת, כי חלק מהמורים ניגשים למבחני הבקיאות ומקבלים ציונים מאוד גבוהים, ניגשים למרכז ההערכה שהקמנו השנה ומקבלים ציונים מאוד גבוהים ואז אוטומטית הם עוברים להיות הראשונים בתור. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> ואז מה אומרים אלה שמתחתם? שמישהו משחק בניקוד. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> אני אשמח מאוד להציג פעם את שיטת ניהול המועמדים. אני מוכן לעבור אתכם על כל השמות כדי שתראו שהמדורגים בראש הרשימה הם אלה שיש להם ממוצע מאוד גבוה, הם אלה שעברו אלת מבחני הבקיאות והם אלה שעברו את מבחני מרכז ההערכה. זה הקריטריון היחידי. הסוגיה של העברת המורים מהדרום, זאת סוגיה שדיברתי עליה עם סוניה. אנחנו השנה, עד ה-31 באוגוסט, נעביר מורים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> היא ענתה לך? << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> כל יום אני בקשר אתה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> שמח בשבילך. אותנו כחברי כנסת היא לא סופרת. צריך לבדוק משפטית מה צריך לעשות עם פקיד שלא עונה לחבר כנסת. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> יש מקרים ייחודיים שאנחנו מתייחסים אליהם ואני רוצה להתייחס למקרים הייחודיים כמו האישה מערבה שבעלה נרצח, כמו הבעל בדיר אל אסד שילדיהם נפטרו וכמו המורה מכפר קארה שגם לגביה קיבלתי פניה כי שם היה אסון מאוד כבד. העברתי לסוניה ואנחנו מחכים עכשיו להמלצה שהיא המלצה של היועצת המשפטית. אני אומר לך שיש מקרים ייחודיים שאנחנו מוכנים להתייחס אליהם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני אבוא אליכם עם רשימה מסודרת של כל המקרים ההומניטריים. אנחנו נפעל בכל הדרכים שמקרים כאלה יטופלו. אין מצב שלא יטופלו. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> לגבי ההכרה בסטטוס. אני אומר לך מתוך ניסיון אישי שאני קודם כל התנגדתי אבל אחרי כן ראיתי שעוזרי ההוראה הם לא אמורים להחזיק קבוצה של תלמידים אלא הם יתעסקו בקבוצה מצומצמת של תלמידים ולכן זאת לא מוגדרת כיתה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> גם ההקצאה של הכסף שם היא שונה. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> הם לא מוגדרים כמי שמלמדים כיתה שלמה ולכן זה בעייתי להכיר להם כהתמחות. אני אומר לכם שאנחנו נדאג יחד עם הרשויות המקומיות לקחת את האנשים הכי טובים לסוגיה הזאת. בנושא של מחשב לכל ילד. בנוסף לתוכנית של המשרד, יש את התוכנית של משרד ראש הממשלה, מחשב לכל ילד, ויש ישובים ערביים שכבר קיבלו. חברת הכנסת סונדוס התייחסה לנושא הפערים ביכולות של המורים. אנחנו במהלך אינטנסיבי של הכשרה של כ-10,000 מורים מהחינוך הערבי בנושא של למידה מרחוק, אסטרטגיית הוראה של למידה מרחוק. בשבוע שעבר פרסמנו והתחלנו בנושא של הכשרת המורים. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתם עושים הכשרה ב-זום? << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> כן. ב-זום. הכשרה שהיא מאוד חשובה. הסוגיה של פתיחת חברי המחשבים. אני חושב שזאת הצעה שהיא מבורכת. אני אדאג להעביר את המסר הזה גם למנהלים. ראיתי יוזמה כזאת בשייח' דנון כשהמנהל פתח את בית הספר ונתן גם עמדות לתלמידים. מורות מובטלות. אני אומר לכם שאני רוצה לקחת חלק מהמורות האלה, ואני דיברתי גם העמיתים שלי במשרדי ממשלה שונים, ולעשות להן הסבה מקצועית ולמצוא מקומות העסקה חוץ ממסגרת החינוך. אנחנו חיים היום באשליה. אנחנו מכשירים מורים והמורים האלה יוצאים עם תעודה והם לא יכולים לעבוד במשרד החינוך. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> עבדאללה, נסתפק בדברים האלה. אני רוצה להודות לך. הרבה תודות על כל המאמצים שאתה עושה לטובת הילדים הערבים. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> באמת, כל הכבוד. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כל מה ששמעת כאן, אין שום דבר שמופנה אליך באופן אישי. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוא יודע כמה אנחנו מעריכים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אנחנו יודעים איזו השקעה אתה משקיע בתחום הזה לאורך שנים רבות ואנחנו רוצים להודות לך. << אורח >> עבדאללה חטיב: << אורח >> חשוב לי לתת תשובה לשאלת חבר הכנסת יוסף ג'בארין בנושא התקצוב הדיפרנציאלי בחטיבה העליונה. התחלנו בו כבר בשנה השנייה עם 106 בתי ספר, תקציב בסך 530 מיליון שקלים למשך חמש שנים. עם סיום הפיילוט הזה, זה יורחב לכלל בתי הספר התיכונים בחברה הערבית. אין לי שום בעיה, ברגע שתהיה פנייה, אנחנו נוכל להעביר את רשימת בתי הספר ששולבו במסגרת התקצוב הדיפרנציאלי. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה. תודה גם לשאדי, לדוקטור שרף, לאחמד, לסונדוס, ליוסף ולכל האורחים שלנו ב-זום. תודה רבה לכולכם. בתום הדיון הגיעה הוועדה למסקנות הבאות ואלה דברי הסיכום של הוועדה. 1. הוועדה מודה לכל המשתתפים בישיבה. 2. הוועדה מצינת שבניגוד לשנים קודמות, לצערה, לצער הוועדה, המנכ"ל לא השתתף בישיבה. הוא היה אמור להשתתף. 3. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך יתר שיתוף פעולה עם ועדת המעקב הערבית ושמנכ"ל המשרד ייפגש עם הוועדה הזו כדי לשמוע על הבעיות ולגבש פתרונות. 4. הוועדה מבקשת דיון והיערכות לפתיחת שנת הלימודים בנגב - כתוב כאן בחברה הבדואית אבל מדובר בחברה הערבית בנגב – שיש לה בעיות ייחודיות. 5. הוועדה רשמה לפניה ששנת הלימודים תשפ"א תחל ב-1 בספטמבר 2020 בתרחיש שמונע התפרצות מחלה כמובן. 6. בתי ספר יפעלו שישה ימים בשבוע. התלמידים ילמדו במשולב בלמידה מרחוק ובתוך בתי הספר ובקבוצות קטנות. 7. הוועדה רשמה לפניה שמשרד החינוך מודע לבעיות הייחודיות של החברה הערבית והוא עושה כל שביכולתו לפתוח את שנת הלימודים כסדרה. 8. הוועדה דורשת להאיץ את אספקת אמצעי הקצה לתלמידים. לא ניתן להמתין עד סוף שנת לימודים תשפ"א ואף לא עד סוף חודש ינואר 2021. 9. עקב הפיצול לקבוצות קטנות צפוי מחסור בצוותי הוראה והוועדה קוראת לשבץ במערכת את אלפי המורים הערבים המובטלים. 10. יש צורך בתקצוב דיפרנציאלי בחטיבה העליונה. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך את תוכנית התקצוב הזו. 11. הוועדה דורשת ממשרד החינוך לשבץ יותר אנשי מקצוע ערבים במשרד. הייצוג של הציבור הערבי במשרד רחוק מלהיות הולם. הכוונה גם למשרות בכירות. 12. הוועדה קוראת למשרד החינוך להאיץ בניית כיתות חסרות. המשרד הכיר בצורך של כ-2,500 כיתות אך הצורך האמיתי גדול יותר. 13. הוועדה קוראת לספק מקומות לימוד לכלל תלמידי החינוך הערבי במזרח ירושלים. 14. הוועדה מבקשת לתגבר את הרשויות המקומיות הערביות כדי שיוכלו לספק שירותי חינוך הולמים. שוב, תודה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:31. << סיום >>