פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



38
ועדת הפנים והגנת הסביבה
18/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 54
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ח באב התש"ף (18 באוגוסט 2020), שעה 13:30



סדר היום:
 << נושא >> תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה) (תיקון), התש"ף-2020 << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
מיקי חיימוביץ' – היו"ר
רם בן ברק
סונדוס סאלח


מוזמנים: 
	אלון זסק
	–
	סמנכ"ל משאבי טבע, המשרד להגנת הסביבה

	אמיר ארז
	–
	ראש אגף מים ונחלים, המשרד להגנת הסביבה

	נטע דרורי
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, המשרד להגנת הסביבה

	ג'וש פדרסן
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה

	פניאלה דותן
	–
	אגף המים, המשרד להגנת הסביבה

	עמיר יצחקי
	–
	ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות

	דוד ויינברג
	–
	מנהל תחום ארצי (תכנון וקולחים), משרד הבריאות

	יערה למברגר
	–
	עו"ד, יועצת משפטית בפועל, משרד משאבי המים

	דניה קאופמן
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	עמיחי דרורי
	–
	מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני, מרכז השלטון המקומי

	אבי אהרוני
	–
	מנהל מחלקת שפכים והשבת קולחים, חברת מקורות

	יהודה סיסו
	–
	יושב ראש תאגידי מים וביוב

	שאדי ח'ורי
	–
	מהנדס תאגידי מים וביוב

	ד"ר הראל גל
	–
	מנהל אגף איכות מים, הרשות הממשלתית למים וביוב

	תהל ברנדס
	–
	עו"ד, סגנית בכירה ליועצת המשפטית, הרשות הממשלתית למים וביוב

	מרק אוקון
	–
	מנכ"ל איגוד ערים דן לביוב ולאיכות הסביבה

	לוי סילוק
	–
	מנכ"ל איגוד ערים, שדרות, שער הנגב

	רענן תימור
	–
	איגוד ערים, איילון

	דפנה חצור
	–
	עו"ד, היועצת המשפטית, איגוד ערים דרום השרון המזרחי

	ישי פולק
	–
	מנכ"ל התאחדות האיכרים בישראל

	אלה קוטלר
	–
	מנהלת המחלקה לאסדרה סביבתית, חברת החשמל

	עלאא פחורי
	–
	ראש אגף אנרגיות מתחדשות, רשות החשמל

	הילה אקרמן
	–
	ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה, מרכז המועצות האזוריות

	ד"ר עמית מרמור
	–
	סמנכ"ל קיימות, מפעל נשר

	נעמה כרמון
	–
	ראש תחום איכות הסביבה, התאחדות התעשיינים

	שלו בראנץ
	–
	עו"ד, התאחדות התעשיינים

	דנה טבצ'ניק
	–
	ראש תחום נחלים, החברה להגנת הטבע

	דליה טל
	–
	עמותת צלול

	גיא עציון
	–
	יועץ של חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'




ייעוץ משפטי: 
תומר רוזנר
לירון אדלר

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים


<< נושא >> תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה) (תיקון), התש"ף-2020 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

שלום לכולם. אנחנו בדיון על תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה) (תיקון), התש"ף-2020. אנחנו אמורים להעביר היום את התקנות האלה ולקיים דיון בהתאם להערות שנקבל.

נתחיל עם אלן זקס מהמשרד להגנת הסביבה. תסביר לנו מה אתם רוצים בתקנות האלה.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

צוהריים טובים לכולם. סמנכ"ל משאבי טבע במשרד להגנת הסביבה. אנחנו מביאים לכאן היום תיקון לתקנות מכוח חוק המים שלראשונה עשינו אותן ב-2004. כאשר עשינו אותן ב-2004 הן היו אחת מהתקנות הכי מחמירות בנושא איכות סביבה לעניין הבוצה.

אני אלך קצת אחורה. הבוצה הוא הרכיב המוצק מתוך הטיפול בשפכים. כשמטפלים לשפכים זה מחולק כך שמצד אחד אנחנו מקבלים קולחים שאתם אנחנו משתמשים לחקלאות ובוצה שאחרי טיפול גם אתה אנחנו יכולים להשתמש בחקלאות. ב-2004, עת עשינו את התקנות, היו שני סוגים של בוצה – בוצה סוג ב' ובוצה סוג א'. הייתה הוראת מעבר מ-2007 ועברנו אך ורק לבוצה סוג א'. סך הכול הבוצות אחרי טיפול ובדיקות מפוזרות ומדשנות את הקרקע החקלאית שצריכה אותן במדינת ישראל, מ-2007 ועד היום, כולל היום, וזה ממשיך לעבוד כמו שצריך.

אנחנו אחרי 15 שנים וב-15 השנים האלה היו התפתחויות טכנולוגיות והבוצה יכולה לשמש לדברים אחרים. היא יכולה לשמש לדוגמה גם להשבה לאנרגיה. אם את היום למשל לא יכולנו לאפשר כל שימוש אחר, במידה והן עמדו בתקנות, הן היו הולכות לדישון חקלאי ובמידה והן לא עמדו, הן היו הולכות ישר להטמנה. במסגרת תיקון התקנות האלה אנחנו מנסים לפתוח קצת את השק, לאפשר שימושים אחרים, שימושים סביבתיים, שימושים שעומדים בתקנות. אם זה להשבה, זה חייב לעבוד בערכים של חוק אוויר נקי לדוגמה וכולי, אבל מאפשרים עוד שימושים. כמובן שאחרי 15 שנים אנחנו יודעים קצת יותר דברים ובמידת הצורך עשינו שם תיקונים טכניים כאלה ואחרים אבל בעיקרון אנחנו על משק שהוא די מוסדר כבר היום ואנחנו מנסים ורוצים לאפשר הסדרה שלו יותר נורמטיבית, יותר מודרנית ולעשות את זה לשלב הבא.

עשינו הליך מאוד סדור לרבות הנושא של ריא, לרבות הנושא של התייעצות עם כל הגופים, החל מחלקים, דרך משרדי ממשלה, דרך תעשיינים וכולי וכולי, על מנת להביא תקנות שהן טובות יותר. התיקון כאן הוא לא כל כך משמעותי למעט באמת האופציה לשימוש נוסף ואנחנו חושבים שזה נכון.

זה קצת עניין של ביצה ותרנגולת. אני מניח שעם הזמן זה יקרום עור וגידים. מצד שני צריך לקחת בחשבון שכמות הבוצה במדינת ישראל קפצה לפני שנתיים לאור העובדה שעוד 40 אחוזים של בוצה התווספו כי אנחנו כבר לא שופכים אותם לים. זאת אומרת, חקלאי ישראל שמקבלים – והם מקבלים ואוהבים את אותה בוצה כי היא בוצה איכותית, אחרי טיפול נכון – יש להם הרבה יותר בוצה בשנים האחרונות מכיוון שהוצאנו את הבוצה ואנחנו חושבים שמן הראוי באמת לפתוח את האפשרות הסביבתית לעוד שימושים בבוצה הזאת. עד כאן.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

תודה רבה. חברי הכנסת אתם רוצים להגיד משהו?

 << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

במשך הדיון.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

קיבלנו הערות מאיגוד ערים אילון ומהתאחדות התעשיינים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

גם מ-צלול.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

יש לנו נציג מ-צלול ב-זום? אני לא רואה.

אני מציעה שנתחיל לקרוא את התקנות ובמידה שיש הערות, נשמע אותן. אם ה-זום סגור לכולם, איך נדע שהם רוצים להעיר הערות?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הם יצביעו.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אם יש הערות, לכתוב בצ'ט. מי שרוצה להעיר איזושהי הערה, מתבקש לכתוב בצ'ט ואנחנו נתייחס לזה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני אסביר מה מונח בפניכם. בפניכם חברי הכנסת מונחים שני מסמכים. המסמך האחד הוא המסמך שבו נוסח התיקון כפי שהמשרד להגנת הסביבה הגיש אותו, עם שינויים שאנחנו בישיבות מקדימות אתם ועם גורמי נוספים הגענו להסכמות לגבי שינויים בנוסח שהמשרד הציע והם מסומנים ב"עקוב אחר שינויים". כמובן נסביר אותם במהלך ההקראה.

לנוחותכם, יש לכם גם נוסח משולב שמשלב את התיקון עם הנוסח של התקנות הקיימות, כדי שתוכלו לקרוא את הכול בהקשר ולהבין במה מדובר כי כקוראים רק את התיקון, קשה מאוד להבין את ההקשר הזה. אתם מוזמנים, אם אתם רוצים, לעיין גם בנוסח המשולב בו יש את המכלול כולו.

אני מציע שנקרא תקנה תקנה ונשמע הערות, אם יש, לגבי אותה תקנה. קרא, נסביר ואז נשמע הערות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בסדר.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה) (תיקון), התש"ף-2020

בתוקף סמכותי לפי סעיף 20ד(א)(2ׂׂ) לחוק המים, התשי"ט-1959 (להלן – החוק), לפי סעיף 62ב(א) לפקודת בריאות העם, 1940, ולפי סעיפים 5, 7 ו18 לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, לאחר התייעצות עם שר הבריאות ומועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:

1. תיקון תקנה 1

בתקנה 1 לתקנות המים (מניעת זיהום מים) שימוש בבוצה וסילוקה), התשס"ד-2004 (להלן – התקנות העיקריות) במקום "סילוק" יבוא "פינוי וסילוק" ובסופה יבוא "וכן לקבוע את השימושים המותרים בבוצה כאמור והתנאים להם".

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הפתיח מדגיש את זה שהתקנות האלה מותקנות מכוח שלושה מקורות – חוק המים למניעת זיהום המים, פקודת בריאות העם שעוסקת בטיפול בשפכים והחוק למניעת מפגעים בנושא מטרדי הריח שעלולים להיווצר מן הבוצה. בסעיף 1 התיקון נועד להבהיר שהתקנות האלה מתייחסות לכל סוגי הפינוי ולא רק לסילוק של הבוצה להטמנה וכן, כפי שאמר מר זקס, להבהיר שהתקנות האלה מרחיבות וקובעות את השימושים המותרים בבוצה. הפרטים כמובן בצורה מפורטת מאוד בהמשך. כאן זה סעיף מטרה כללי.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

2. תיקון תקנה 2.

בתקנה 2 לתקנות העיקריות –

(1) בהגדרה "אתר לסילוק פסולת", בסופה יבוא – "המורשה לקלוט פסולת בוצה לפי הוראות כל דין".

(2) במקום ההגדרה "בוצה מיוצגת" יבוא:

"בוצה מיוצבת" – בוצה שעברה תהליך ייצוב בוצה ועומדת בערכים שנקבעו בתוכנית שאושרה לפי תקנה 3.

(3) במקום ההגדרה "בוצה סוג א'" יבוא:

"בוצה סוג א'" – בוצה מיוצגת שריכוז החיידקים שבה עומד בריכוזים אלה – ריכוז החיידקים מסוג קוליפורמים צואתיים קטן מ-1,000 MPN לגרם אחד של חומר יבש, או ריכוז חיידקי סלמונלה קטן מ-3 MPN לארבעה גרם של חומר יבש".

(4) אחרי ההגדרה "בוצה סוג א'" יבוא:

"השבה לאנרגיה" – שימוש בבוצה להפקת אנרגיה במישרין או באמצעות עיבודה לחומר אחר המשמש להפקת אנרגיה".

(5) ההגדרה "בוצה סוג ב'" – תימחק.


 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני אסביר עד כאן. השינוי הראשון הוא בהגדרה של אתר לסילוק פסולת. מבהירים שאתר לסילוק פסולת חייב להיות אתר שהוא מורשה לפי דין לקבל את הפסולת ואי אפשר ללכת להטמנה בכל אתר פסולת שנראה כאתר פסולת אלא חייב להיות לו רישיון או הרשאה לפי חוק שמירת הניקיון או לפי כל דין אחר לקבל את הפסולת המדוברת.

לגבי ההגדרה של בוצה מיוצבת. צריך לקרוא את ההגדרה הזאת יחד עם ההגדרה של ייצוב בוצה שמופיעה בהמשך ותכף נקרא אותה. ההגדרה הזאת שונה מהמצב הקיים וכאן זה שינוי מהותי ראשון בדברים. השינוי הראשון הוא שההגדרה כפי שהיא כיום מתייחסת לשלוש תכונות של הבוצה – ריכוז החיידקים והסלמונלה, ריכוז המתכות הכבדות ובתקנות הקיימות יש גם קריטריון של טפילים.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

ביצים חיות של טפילים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן. את הקריטריון השלישי הזה מורידים, מבקשים להוריד, כך שלא תהיה דרישה לדבר הזה. לגבי הקריטריונים האחרים, לגבי המתכות הכבדות, למעשה אין שינוי. לגבי הנושא של חיידקים וסלמונלה, יש שינוי באופן הבדיקה והמדידה של הדברים האלה ואולי מר זקס יסביר לנו את השינויים הללו.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

יש עדכון של המתודולוגיה. הם עובדים בצורה קצת שונה. אנחנו בדרך כלל נצמדים במקרה הזה לבדיקות ולצורת העבודה שלה-EPA, הסוכנות האמריקאית לאיכות סביבה שהם מובילים מאוד בתחום הזה, ואנחנו פשוט מעדכנים בהתאם למה שהיה צריך.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

למה הורדתם את הקריטריון?

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

ביצים חיות של טפילים, ראשית, אין כיום מעבדה בארץ שעושה את זה באופן רוטיני. זה אומר אני הולך להשית על מט"שים עלויות מאוד משמעותיות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מצד שני אתה הולך להשית עלינו ביצים.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

לא. לכן יושב מימיני נציג משרד הבריאות והוא מחייך. כמובן שעשינו את זה ביחד. יצרנו מצב שבו שינינו קצת את ההגדרות ואנחנו דווקא מחמירים לגבי מה שניתן להשתמש בבוצה, לאיזה גידולים. לגידולים שנאכלים חיים, לא יהיה ניתן להשתמש בבוצה הזאת. כך מנענו במקור את הצורך לבדוק או לא לבדוק את מה שרצינו.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

מה זה גידולים חיים?

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מה שאתה אוכל טרי. לא עגבנייה לא מלפפון.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

גם לא עוברים בישול וגם יש כאן התניה שהם קרוב לקרקע. אם זה תפוח שגדל על העץ למעלה, זה לא. בנושא הזה החמרנו ובעצם מנענו במקור את הבעיה שחששת ממנה.

 << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> 

יצרנו איזון אחר כדי לשמור במקרה הזה על הבריאות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הדבר האחרון שנעשה כאן, זה בעצם ביטול ההגדרה של בוצה סוג ב'. כפי שאמר מר זקס, זה מושג שאבד עליו הכלח וכבר לא משתמשים בבוצה כזאת.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

יש כאן הערה שקיבלנו מלוי סילוק. הוא מבקש להביא בפני הוועדה את סוגיית ריכוז האבץ בבוצה. לפי התקנות הקיימות ריכוז האבץ נמוך מריכוז האבץ שהרפתנים מעמיסים במזון בקר. באיגוד שלנו יש מספר גדול מאוד ביחס לכמויות השפכים. 

תפתחו בבקשה ללוי סילוק את המיקרופון. אני לא מצליחה להבין את המונחים שציינת.

 << אורח >> לוי סילוק: << אורח >> 

זה מאוד פשוט. אני מנכ"ל איגוד ערים שדרות שער הנגב. המט"ש שלנו מטפל בכ-12 רפתות ששופכות את שפכיהן למט"ש. יחסית זה הרבה מאוד. כאשר אנחנו בודקים את ריכוז האבץ בבוצה, אנחנו מוצאים ריכוזים גבוהים מכיוון שהמזון של הבקר מגיע למט"ש. הם אוכלים את המזון והם מוציאים את מה שהם מוציאים וזה מגיע למט"ש.

אני מבקש אחת משתיים, או שמקטינים את ריכוז האבץ במזון של הרפתנים או שמגדילים את ריכוז האבץ בתקנות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני בעד שהפרות יאכלו עשב באחו ואז לא תהיה בעיה של אבץ.

 << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> 

גם יכולה להיות בעיה. 

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

הטיפול בשפכים מתערבב, השפכים של האנשים והרפתות, ביחד?

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

כן. מה שהעלה לוי – אני לא מכיר אותו אישית – כנראה הוא פרטני מאוד לתמהיל של מט"ש שדרות שיש לו צרות אחרות ללא קשר. אין ספק שכאשר אנחנו מסתכלים על מה אני רוצה שהבוצה הזאת תכיל, ולכן אני לא רוצה להקל באבץ. באופן פרטני צריך לפתור שם את הבעיה, אם זה באמצעות מיהול, אם זה באמצעות הפחתה במקור, אבל מן הסתם אנחנו לא יכולים ואני חושב שגם לא צריכים בגלל ריכוז אולי גבוה, בגלל איכות המזון שם וכמות המיהול שם לשנות את התקנות בכל הארץ. זה ברור לחלוטין.

 << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> 

גם המטרה של התקנות היא מניעת זיהום מים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אבי אלוני מחברת מקורות שואל האם ביטול בדיקות וירוסים וטפילים לא סותר תקנות אירופאיות.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

ההתייחסות בכלל באירופה, ההתייחסות שם לבוצה היא שונה מהותית בתפיסת ההפעלה. בגרמניה למשל אתה יכול לגדל פרה ועל כל פרה אתה צריך שיהיו לך 50 דונם על מנת שיהיה איזשהו איזון ברמת השפכים שהם יוצרים ולאן מעבירים את זה. דרך אגב, באירופה הם משתמשים הרבה יותר להשבה. לכן הסתירות והבדיקות הן בדיקות שמתייחסות ואפשר להשוות אולי לחוק אוויר נקי ולא לחוקים שלנו. זאת אומרת, זה משהו אחר. במידה והבוצות שלנו ילכו להשבה, אז כל המרכיבים של הבדיקות והפרמטרים של חוק אוויר נקי יחולו גם עליהן, כך שאנחנו סגורים גם מהצד הזה אבל אנחנו עובדים לפי השיטה האמריקאית. אם הייתי אומר שאנחנו עובדים לפי השיטה האירופאית, היו שואלים אותי למה אנחנו לא עובדים לפי השיטה האמריקאית, זה בסדר אבל אני אומר שבאופן אמיתי צורת ההפעלה וכל הטיפול התפעול של משק החי באירופה הוא שונה לחלוטין ממה שקורה בארץ.

 << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אמריקה היא לא דוגמה טובה כאן. אנחנו רוצים להיות עם תקנים יותר טובים להגנת הסביבה. אנחנו יודעים שבוצה היא פוטנציאל גדול למפגעים סביבתיים וצריך להחמיר בתקנות ולהוסיף בדיקות.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

אנחנו מחמירים פי שלוש מה-IPA במקרה הספציפי הזה של אבץ. אני אומר שזה לא מדויק כי ה-EPA, זה תלוי במה. בנושא של טיפול בשפכים, ה-EPA מוביל על האירופאים ואני יכול לומר לך שבכלל בטיפול בשפכים, והעברנו כאן תקנות לגבי איכות קולחים, הטיפול השניוני שלנו כאן בארץ הוא כמעט טיפול שלישוני לפי האיחוד האירופי ואנחנו יותר מתקדמים מהם גם בנושא הזה. אנחנו לא מתקדמים ויותר טובים מהם סתם אלא כי באמת אנחנו משתמשים כמעט ב-95 אחוזים מהבוצה וכמעט ב-90 אחוזים מהקולחים. אנחנו משתמשים חזרה. זאת אומרת, לנו כן יש צורך לבדוק יותר ולהיות יותר מחמירים. בנושא הזה ספציפית של טיפול במים, אנחנו נצמדים לאמריקאים ואנחנו יותר מחמירים מהאירופאים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

נתקדם.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

(6) במקום ההגדרה "השר" יבוא:

""הממונה" - עובד המרד שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לעניין תקנות אלה, כולן או חלקן.

	"המשרד" – המשרד להגנת הסביבה".

(7) אחרי ההגדרה "חומר נדיף" יבוא:

""חוק אוויר נקי" – חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008".

"חוק רישוי עסקים" – חוק רישוי עסקים, השתכ"ח-1968".

(8) אחרי ההגדרה "טיפול בשפכים" יבוא:

""ייצוב בוצה" – טיפול במרכיבים בבוצה לפי תוכנית שאישר הממונה לפי תקנה 3, שמטרתו למנוע מטרדי ריח והתפתחות זבובים וחרקים מזיקים אחרים, ולהפחית ריכוזים של גורמי מחלות.

"גידולים הניתנים להיאכל חי" – גידולים חקלאיים שהחלקים שבהם הניתנים לאכילה בידי אדם נמצאים במגע ישיר עם הקרקע או בסמיכות קרובה אליה ואשר מקובל להשתמש בהם למאכל אדם גם ללא עיבוד תרמי, כגוון בישול, אפייה או צלייה".

(9) בהגדרה "מעבדה מוסמכת", במקום "בתקנה 3(3)"יבוא "בתקנה 4(3)".

(10) במקום ההגדרה "מפעיל" יבוא:

""מפעיל"- כל אחד מאלה:

1) מי שהוא בעל רישיון או היתר הדרושים לפי כל דין להפעלתו של מפעל טיפול או לשימוש בו או מי שמוטלת עליו חובה לקבל רישיון או היתר כאמור.

2) מי שמפעיל מפעל טיפול, מחזיק בו או מי שבידו השליטה במפעל טיפול כאמור, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו. לעניין זה, "שליטה" – היכולת להורות, בין מכוח זכות חוקית ובין בשל מצב הדברים בפועל, על שיטת ואופן ההפעלה של מפעל הטיפול".


 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

החלפת הגדרת השר בהגדרת הממונה היא החלפה טכנית כי גם היום השר יכול למנות מישהו מטעמו שימלא את התפקיד מקרב עובדי משרדו. אנחנו צריכים לכתוב שזה מקרב עובדי משרדו.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

עובד המשרד.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

עובד המשרד. הדבר השני שיש כאן היא הגדרה של הגידולים הנאכלים חי. כפי שנאמר, אתם תראו את זה בהמשך, אי אפשר יהיה להשתמש בבוצה – אגב, בניגוד למצב היום כשאפשר להשתמש בבוצה מסוג א' כמעט לכל גידול – בגלל הפחתת כמויות הבדיקות וכולי. הם מבקשים שזה לא יחול על גידולים הנאכלים בדרך כלל באופן חי. המשרד ביקש שיהיה כתוב ירקות ופטריות ואנחנו אמרנו שמתעוררת השאלה האם אבטיח הוא פרי ירק ולכן הצענו, וזה התקבל, שיהיה כתוב גידולים הנאכלים חי.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

למה התאחדות התעשיינים מבקשת להעיר על הגדרת מפעיל?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לבקשת המשרד הגדרת מפעיל שונתה כאן כהתאמה לנוסח המקובל בחקיקה השגרתית המודרנית יותר מהשנים האחרונות כדי לתפוס את כל מי שבאמת יש לו אחריות ממשית להפעלה של הגורמים השונים, בין אם הוא צריך להיות בעל רישיון העסק, בין אם יש לו שליטה בפועל בעסק ובין אם הוא מחזיק בעסק בפועל.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

נשמע את התאחדות התעשיינים.

 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

שלום. אני בשם ההתאחדות. אנחנו מבינים שהכוונה של המשרד להגנת הסביבה היא לתפוס את מי שמפעיל בפועל אבל יש עם זה שתי בעיות. קודם כל, התקנות צריכות להיות צמודות להגדרה של החוק, חוק המים ופקודת בריאות העם, לגבי אחריות של נושא משרה שהוא לא המפעיל העיקרי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אין כאן אחריות של נושא משרה.


 << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 

דבר שני. למרות שהכוונה היא לתפוס את מי שמפעיל בפועל, השימוש הוא במונח מי שמחזיק בזכות החוקית. זה מונח מאוד רחב. אנחנו בטוחים שלא זאת הכוונה אבל זה שימוש בעייתי. הזכות החוקית להשפיע על מה שקורה בתוך מתקן מסוים נתונה גם לדירקטורים, נתונה גם לבנקים. בדוגמאות מן השטח אנחנו יודעים שבנקים שנותנים אשראי למפעלים, בעיקר מפעלים שמקבלים אשראי בתיווך המדינה כלומר, מפעלים שעלולים היום להיסגר, מקבלים זכות לאשר השקעות. זה מאוד מאוד נפוץ בהסכמי אשראי כאלה, הסכמה הצלה, וגם הם לפי ההגדרה הזאת עשויים להיות מפעיל למרות ברור שזאת לא הכוונה. גם דירקטורים ולמעשה גם אנשי המשרד להגנת הסביבה ורשות המים שיש להם זכות חוקית להשפיע על מה שקורה במתקן, גם הם, לפי ההגדרה הזו שמבחינה לשונית היא פשוט לא טובה, יכולים להיחשב מפעיל.

יותר זה. בדברי ההסבר כתוב שזו הגדרה שאמורה להיות הולמת דברי חקיקה עדכניים. אנחנו מכירים אותם וההגדרה הזאת לא הולמת להגדרה לא של מי שמפעיל ולא מי לא אחוד נושא משרה.

בחוק המים יש כבר הגדרה לאחוד נושא משרה והיא אומרת שמי שבפועל אחראי לעניין הנדון. כלומר, אין בעיה, אין סיטואציה - ואם יש, אנחנו לא מכירים וביקשנו דוגמה - לפיה המשרד להגנת הסביבה או רשות המים רצו להעמיד לדין מישהו שהוא רלוונטי, שבאמת הפעיל ולא יכלו. נשמח לשמוע דוגמאות.

דבר נוסף אחרון. בהגדרה של מי שבגלל מצב העניינים בפועל יכול להשפיע על המתקן, זה אמנם פחות קשור אלינו אבל זה מכניס גם יועצים. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני רוצה תגובות להערות האלה. עורכת דין נטע דרורי, המשרד להגנת הסביבה.

 << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> 

שלום לכולם. אני מייעוץ וחקיקה. אני אתייחס לשאלות, או אולי לטענות, של שלו בראנץ. אנחנו לא מסכימים עם הטענה שלכאורה הסעיף הזה מרחיב שלא לצורך את ההגדרה של מפעיל. הגדרה דומה לה קיימת היום בתקנות אוויר נקי בתחנות דלק. זו הגדרה שנועדה להחליף הגדרה רחבה מאוד אחרת שנמצאת בתקנות שהותקנו בעבר. כל מי שבחזקתו, בשליטתו, בפיקוחו, בשימושו נמצא איזשהו מתקן. ההגדרה הזאת ממוקדת יותר ברעיון של השליטה האפקטיבית שמעוגן גם בסעיפי אחריות בחוק העונשין שמדבר על מצב שבו מי שיש לו את השליטה בפועל בניהול השוטף, בהפעלה של המקום, לא מדובר ביועצים, לא מדובר באישור השקעות בהכרח אלא באמת הגורם האחראי הוא הגורם שיש לו את השליטה. אם מדובר במצב שבו הדירקטוריון עצמו מקבל החלטות שהמשמעות שלהן היא מצב..., זה בהחלט יכול להגיע לחברי הדירקטוריון אבל באמת כמו ששלו בראנץ אמר, מכוח סעיפי אחריות נושאת משרה. כאן אנחנו מדברים על התאגיד, על המנהלים הישירים ולדעתנו, לאחר הרבה מאוד דיונים שהיו לנו עם משרד המשפטים, אנחנו חושבים שההגדרה הזאת היא כן מזהה בצורה המדויקת ביותר והממוקדת ביותר את הגורמים האחראיים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

תודה על ההערות ועל ההבהרות.. אנחנו נתקדם.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

(11) אחרי ההגדרה "מפעיל" יבוא:

""מפעל טיפול" - מפעל טיפול בבוצה או מפעל טיפול בשפכים".

(12) בהגדרה "מפעל טיפול בבוצה", במקום "מערכת מיתקנים" יבוא "מתקן או מערכת מיתקנים" ואחרי "המיועד" יבוא "או משמשת". 

(13) אחרי ההגדרה "מים עיליים" יבוא:

""מיתקן השבה" – מיתקן ייעודי שיש בידו רישיון עסק לשריפת פסולת או לתחנת כוח לפי חוק רישוי עסקים, או היתר פליטה לטיפול תרמי בפסולת מוצקה או לייצור אנרגיה לפי חוק אוויר נקי, לפי העניין".

"ממונה בריאות" – כהגדרתו בתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש"ע-2010".

(14) במקום ההגדרה "סילוק בוצה" יבוא:

""סילוק בוצה" 0 פינוי בוצה להטמנה באתר לסילוק פסולת".

(15) בהגדרה "ספר 1" במקום – אלה פרטי ההוצאה – שעותק ממנו מופקד לעיון הציבור בספריית המשרד לאיכות הסביבה (להלן – המשרד), בירושלים ובתל אביב" יבוא " בעריכת ובהוצאת American Public Health Association, American Water Works Assocciation, Water Environment Federation, שעותק ממנו מופקד לעיון הציבור במשרד, בירושלים ובתל אביב".

(16) הגדרת "ספר 2" ו"ספר 3" – יימחקו.

(17) בהגדרה "ספר 4":

(1) המילים "December 1992", יימחקו.

(2) במקום "בספריית המשרד" יבוא "במשרד, בירושלים ובתל אביב".

(18) אחרי ההגדרה "ספר 4" יבוא:

""פינוי בוצה" – העברת בוצה אל מחוץ לתחום המפעל לטיפול שבו נוצרה או ממקום אחר שבו נעשה טיפול בה".

(19) ההגדרה CFU – תימחק.

(20) בהגדרה MPN – במקום "ספר 3" יבוא "ספר 4".

(21) ההגדרה PUF תימחק ואחריה יבוא:

""שנה" – תקופה של 12 חודשים רצופים.

"שימוש חקלאי" – טיוב או דישון קרקע המשמשת לגידול או ייצור חקלאי שלצמחים בהתאם להוראות תקנה 7".

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני רוצה להסביר מספר מונחים, הגדרות של ספר 2 ו-3 נמחקות וגם ההגדרות של PFU ו-MPN. זה בגלל שאנחנו מוחקים את הבוצה סוג ב' שהייתה בתקנות הקיימות. 

הגדרה מהותית כאן היא של מתקן השבה שבעצם התקנות מבקשות להציע לאפשר שימוש בבוצה במתקני השבה. מתקן השבה יכול להיות מתקן שהוא בהיקף גדול ואז הוא טעון היתר פליטה לפי חוק אוויר נקי וזה יכול להיות כמו תחנת כוח. הוא יכול להיות מתקן שהיקפו קטן יותר ולכן הוא דורש רק רישיון עסק לפי חוק רישוי עסקים. יש מיתקנים שדורשים גם את זה וגם את זה, למשל מפעל לייצור מלט שמשתמש באנרגיה רבה להבערת תנורי המלט ויוכל להשתמש בבוצה להסקת התנורים. כאן יש הגדרה רחבה של מפעל השבה. יש כאן את ההגדרות הטכניות הנוספות של השימוש החקלאי שזה טיוב ודישון הקרקע.

שאר ההגדרות ה הגדרות טכניות בעיקרן וכפי שאמר מר זקס, יש כאן את ההיצמדות לתקנים אמריקאים בספר 1 ו-4 בגרסתם העדכנית ביותר.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

תודה. דליה טל מ-צלול. אני מבינה שלכם יש בעיה עם השימוש בבוצה במתקני השבה לפסולת.

 << אורח >> דליה טל: << אורח >> 

נכון. אנחנו מתנגדים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

את לא יכולה להשתתף. אצלי ב-זום לא משתתפים כשנוהגים. אני מאוד מצטערת. תעמדי בצד ואני אשתף אותך.

 << אורח >> דליה טל: << אורח >> 

אני כבר נכנסת לתחנת דלק. שתי דקות. דקה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

תודה רבה. אפשר להתקדם ואת תצטרפי אלינו כשתעמדי.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

3. הוספת תקנה 2א

אחרי תקנה 2 לתקנות העיקריות יבוא:

"א2.	השימושים המותרים בבוצה

מפעיל רשאי לפנות בוצה, ואדם רשאי לעשות שימוש בבוצה לשימושים המפורטים להלן בלבד, אם נוכח אם כי לא ניתן לעשות שימוש בבוצה כאמור בהתאם להוראות תקנות אלה, יסלקה לאתר לסילוק פסולת בהתאם להוראות תקנה 13:

(1) שימוש חקלאי בהתאם להוראות תקנה 7.

(2) השבה לאנרגיה בהתאם להוראות תקנה 7א.

(3) שימוש לניסוי בהתאם להוראות תקנה 7ב".

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זאת ליבת התקנות. אנחנו מונים את רשימת השימושים המותרים בבוצה. על פי המצב היום יש שני שימושים מותרים – האחד, פינוי לדישון בחקלאות והשני הטמנה, כפי שאמרנו. היום מבקשים להבהיר שעדיין מדובר ברשימה סגורה של שימושים. במקום שני שימושים אפשריים, יש ארבעה שימושים אפשריים שהם בנוסף לשני השימושים שאמרנו.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

תודה. רענן תימור מאיגוד ערים אילון, התייחסות ליעדי הפינוי. 

 << אורח >> רענן תימור: << אורח >> 

שלום לכולם. מנכ"ל איגוד ערים אילון. אנחנו מפעילים את מט"ש אילון שהוא המט"ש הרביעי בגודלו בארץ. הנושא הכי מהותי מבחינתי בדיון הזה הוא נושא של יעדי הפינוי שזה עתה נגענו בהם. יש כאן איזושהי הצעה של תנועת מלקחיים, פחות חקלאות ויותר אנרגיה. התחושה הלא בדוקה שלי היא שאנחנו הולכים להישאר עם סיטואציה של חוסר ביעדי פינוי. אני לא בטוח שמישהו עשה את המאזן.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

למה אתה מתכוון?

 << אורח >> רענן תימור: << אורח >> 

אז אנחנו ניקבר תחת הרים של בוצה. המצב היום הוא לא טוב. יש לנו היום גוף אחד אליו אנחנו מפנים והוא סוג של מונופול. מחר יהיו לנו שני מונופולים. התחושה שלי היא שלא נעשתה עבודה של בדיקת מאזן.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

להפך. פותחים כאן את היעדים. אם פותחים את היעד גם לך מתקני השבה שעדיין לצערי עוד לא קיימים.

 << אורח >> רענן תימור: << אורח >> 

ההפחתה בחקלאות היא ודאית. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

למה הפחתה בחקלאות היא ודאית?

 << אורח >> רענן תימור: << אורח >> 

הגדלה של מתקני אנרגיה, לא קיימת. אין היום אף מתקן אחד שמאושר.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אבל למה ההפחתה בחקלאות היא ודאית?

 << אורח >> רענן תימור: << אורח >> 

אני לא חקלאי אבל היום נעשה שימוש בקומפוסט, בירק למאכל טרי, והוא כנראה ייגרע לפי התקנות. דרך אגב, שוב, אני לא חקלאי אבל יש הרבה חקלאים שמיישמים מחזור זרעים ואין לזה התייחסות, האם במחזור זרעים של חמש שנים למשל, שיש בו פרק אחד, שנה אחת של גידול שנאכל חי, האם זה פוסל את כל המחזור.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

סליחה, אני מצטערת אבל אני לא מבינה במחזור זרעים. מה הכוונה?

 << אורח >> רענן תימור: << אורח >> 

שוב, אני לא גורם חקלאי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אם אני מבין את הטענה, הטענה אומרת שלפי המצב היום שעם בוצה סוג א' אפשר להשתמש כמעט בכל סוגי החקלאות ועל פי התקנות המוצעות, כפי שאמרנו, לא יתאפשר שימוש בגידולים הנאכלים חי. לפי הטענה זה יצמצם את השימוש בחקלאות. זה לפי הטענה ותכף נשמע את התשובה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

את זה הבנתי. לא הבנתי את הסיפור של מחזור הזרעים.

 << אורח >> רענן תימור: << אורח >> 

משרד החקלאות יוכל להתייחס.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

משרד החקלאות ב-זום. אפשר לשאול אותו.

 << אורח >> רענן תימור: << אורח >> 

אני לא חקלאי. אני רק יודע שקיים מחזור זרעים ומחזור זרעים, בדרך כלל יש בו לפחות שנה אחת של ירק שנאכל חי ואז השאלה אם זה פוסל שימוש בקומפוסט.

הנושא המהותי הוא יעדי הפינוי. המצב הוא שאנחנו עובדים מול מונופול ומחר אולי נעבוד מול שני מונופולים. צריך שהמדינה תוודא שבתקנות האלה יש יעדי פינוי מספקים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

ישי פולק מהתאחדות האיכרים.

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >> 

בוקר טוב.

ה << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אם אתה שותף לחשש הזה שהובע עכשיו שבעצם מבחינת יעדי פינוי אנחנו נקבל פחות דשן לחקלאות, גם כי הוא יהיה מוגבל מבחינת הגידול של הירקות הטריים וגם מבחינת הכמות?

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >> 

קודם כל, מבחינת כמות – אין לי מושג כי זה נתון שאין לי אותו. קשה לי מאוד להתייחס לנושא של כמות. בנושא של החשש, כן, החשש קיים כיוון שלא היינו בלופ בהתחלה כך שיכולנו לבדוק את זה. אני כאן יותר להאזין ופחות לדבר. אני רק אסביר מה זה מחזור זרעים כדי לסגור לכם את הפינה בנושא הזה.

מחזור זרעים מדבר על מצב שבו הקרקע, יש לה מינרלים. כשאת מגדלת איזשהו גידול, הוא שואב מהקרקע איזה שהם מינרלים ובאיזשהו שלב, אם את מגדלת את אותו הגידול כל הזמן באותו מקום, מתי שהוא הגידול הזה מרוקן את הקרקע ולכן הוא הופך להיות גידול לא טוב. מה שנהוג לעשות, משנים את הגידול תוך זמן מסוים על מנת לאפשר לקרקע להשלים את המרכיבים שלה בצורה טבעית. זה בערך מקבילל נושא של שנת שמיטה שפעם בשבע שנים לא מגדלים שום דבר כדי שהקרקע תתחזק.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

איך זה קשור לבוצה?

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >> 

זה קשור כי אם אנחנו לא יכולים בכל מקרה לגדל חלק מהתוצרת שמשמשת אותנו אחר כך לקומפוסט, הדבר הזה יכול לגרום לנו לחוסר או לאיסור שימוש ככל שהדבר הזה יוצא מהתקנות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אם לא יהיה הדשן הזה, יהיה דשן אחר. הרי ידשנו את החקלאות גם של הירקות הטריים. הם ידושנו באיזשהו אופן אלא שלא ממקור שבא מבוצה. יש עוד דשנים.

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >> 

לא ממקור שבא מבוצה אבל כאן לא רק הבוצה באה אלא התקנות, עד כמה שאני הבנתי אותן בפרק הזמן הקצר שהיה לי לעבור עליהן, ואני אומר שוב שלא הייתי בלופ מהתחלה ולכן אני מתנצל מראש, בחלק מהתקנות מוציאים את האפשרות להשתמש בתוצרת שגדלה חי, כמו מלפפונים. מוציאים אותה מהתקנות כך שלא ניתן יהיה להשתמש בזה כקומפוסט.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא. הפוך. אי אפשר להשתמש בקומפוסט לצורך דישון של גידולים כאלה.

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >> 

הבנתי. אם כן, בזה אני סיימתי.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

אני חושבת שהשאלה שעלתה היא שאם מחליפים גידולים ובחלק מהזמן הגידולים באותה קרקע הם ירקות שנאכלים חי, השאלה אם אפשר יהיה להשתמש בבוצה בזמן של הגידולים האחרים. אם מגדלים שנה אחת חיטה ושנה אחת מלפפונים, האם בשנה של החיטה אפשר יהיה להשתמש בבוצה למרות ששנה אחר כך אולי מגדלים משהו אחר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

תענו לשתי השאלות כי יש כאן שתי שאלות.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

אתה רוצה שאני אענה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

על השאלה הראשונה אתה צריך לענות, לגבי יעדי הפינוי.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

לגבי יעדי פינוי, אני אומר שוב. ראשית, אנחנו מוסיפים עוד יעד רלוונטי לפינוי. שנית, ככל שאני יודע, ואפשר אחר כך לקבל התייחסות משרד החקלאות, הם ישמחו לקבל כמה שיותר בוצה ואין בעיה. מדבר מנכ"ל מט"ש אילון על הנושא של השינוע של הבוצה ואיפה עושים אתרי קומפוסטטציה בצורה כזאת או אחרת והוא חושש שאין יעדי אתרים לטיפול בבוצה כקומפוסטציה. זה סיפור אחר לגמרי. זה לא קשור ברמה של יהיה פחות ביקוש לבוצה. לבוצה יש ביקוש טוב נכון להיום ותראו את הדוח האחרון, מעל 95 אחוזים מהבוצה הולכים לדישון חקלאי, עובד כמו צריך והכול טוב ויפה. אנחנו לא צופים הפחתה משמעותית בנושא הזה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זאת לא השאלה. השאלה היא מאוד פשוטה. היום אתה משתמש ב-95 אחוזים בוצה לחקלאות. מתוך זה נניח, לצורך העניין, לצורך הדיון כרגע, ש-10 אחוזים הולכים לירקות הנאכלים חי.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

לדעתי פחות, אבל לצורך הדיון.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא משנה. חמישה אחוזים. טוען החבר ממט"ש אילון שחמשת האחוזים האלה יהפכו לאבן שאין לה הופכין כי אין כרגע דרישה להשבה.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

אני אומר שוב. אנחנו הגדלנו כמעט ב-40 אחוזים לפני שנתיים בבת אחת וכל כמות הבוצה הזו נקלטה בחקלאות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אבל עכשיו אתה מגביל את החקלאות לקלוט סוגים מסוימים.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

יגידו לך החקלאים שהם מוכנים ויכולים לקלוט גם פי שתיים בוצה, בכמויות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

גם למטרות שהן לא ירקות.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

כן. בטח. אם אתה מוריד מזה חמישה אחוזים, בסדר, הורדת חמישה אחוזים. אנחנו היום על 140 אחוזים ביחס ל-2017.

לגבי השאלה השנייה. אם אני מבין נכון את מה שנאמר. שוב, כאשר מגדלים שם מלפפונים אי אפשר לשים בוצה, כאשר מגדלים שם חיטה, גם אם זה אותו שדה, אפשר לשים בוצה.

 << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> 

לא, לא בדיוק. אני רוצה לתקן בנושא מחזור הזרעים. מחזור זרעים במקור הוא לא בגלל מינרלים אלא בגלל מחלות של קרקע. כשאתה מגדל גידול מסוים, יש את המחלות של אותו גידול. כשאתה מחליף לגידול אחר, זה הרעיון של מחזור זרעים, לשמור על ניקיון הקרקע מהבחינה התברואית של מחלות של מחלות קרקע.

כשאנחנו מדברים נניח על ביצי תולעים או טפילים, השרידות שלהם היא מאוד מאוד גדולה. זה מאוד תלוי בגידולים, אבל שטחים שמגדלים בהם ירקות, מגדלים בהם ירקות ויש שם מערכות השקיה. חיטה בדרך כלל לא משקים. זה נכון שפעם בכמה שנים הם מגדלים שם חיטה. הם לא יוכלו לדשן בחיטה כי הזמן שעובר לא מצליח לטפל בביצי התולעים. שטחים שמיועדים לירקות, לא יוכלו לפזר שם בוצה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לשם ההגינות אני אומר שהתקנות בנוסח הנוכחי לא אומרות את מה שאתה אומר. התקנות אומרות שרק כאשר מגדלים בהם גידולים כאלה, אסור להשתמש בבוצה. זאת אומרת, אותה שנת חיטה, לכאורה, לפי התקנות בנוסח הקיים, אפשר להשתמש. אם אתם רוצים לשנות את מה שקיים כרגע – תגידו.

 << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> 

אנחנו חושבים שהיכן שמפזרים בוצה, אותם שטחים, הם צריכים להיות שטחים שאם מגדלים בהם ירקות, שטחים שלא יכולים לקבל בוצה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

לעולמים?

 << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> 

לא. אני יכול לבדוק את זה לעומק אבל לדעתי זה דורש לפחות שנה.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

בתקנות של סוג ב', אם אני זוכר נכון, במקור, היה טווח זמן של או שנה או שנתיים שזה כאילו זמן צינון, אישוש או משהו כזה. אני אומר שוב, ככל שמשרד החקלאות ומשרד הבריאות יסכימו על משהו שהוא נכון ברמה של היישום בפועל של פעילות חקלאית וזה מונע את ההיבטים הבריאותיים, אין לנו בעיה להוסיף את הנושא הזה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

תבדקו עשיו ותנו לנו תשובה במהלך הדיון.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כן, אנחנו רוצים להתקדם. אנחנו רוצים לאשר את זה היום.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

תמשיכו והם ייתנו לנו תשובה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

תודה. אנחנו חוזרים לדליה טל.

 << אורח >> דליה טל: << אורח >> 

אני מעמותת צלול. רציתי להביע את ההתנגדות הקטגוריות של עמותת צלול לשריפת בוצה. אנחנו חושבים שבוצה היא משאב טבעי שאפשר להשתמש בה לחקלאות ואין שום צורך לשרוף אותה. אנחנו מתנגדים להעברת זיהום מפזה אחת לפזה השנייה. מה שקורה, אנחנו לוקחים את הבוצה הזאת ובמקום להשתמש בה בצורה מושכלת, אנחנו בעצם הופכים אותה לזיהום אוויר ומשחררים אותה. שמענו גם מאלון זקס, ואנחנו גם יודעים את זה, בגלל ההתנגדות הקודמת שלנו לשריפת בוצת השפדן, שמענו את ההצהרה הזאת לא פעם לפיה אין בעיה של דרישה לבוצה לדישון וכל כמות שתיוצר, יהיה לה ביקוש בעיקר בשדות של הנגב. אני לא חושבת שההנחה הזאת השתנתה. אולי בצפון הארץ יכולים להגיד שאולי הביקוש ילך ויפחת, אבל אני בטוחה שבדרום הוא ללא גבול ופשוט חבל יהיה לשרוף אותה.

יתר מזה. אנחנו חוששים שאם באמת יוקמו בארץ משרפות לפסולת, הרי הם יחפשו עוד ועוד קליינטים ועוד ועוד מוצרים לשריפה ומה שיקרה זה שיהיה תמריץ גדול מאוד לשרוף.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

את יודעת שאין לנו מחסור בפסולת לשריפה. כרגע אנחנו מטמינים כל כך הרבה.

 << אורח >> דליה טל: << אורח >> 

כן, אבל אנחנו חוששים שאם יהיו שריפות גדולות שיצטרכו עוד ועוד תוצרים, אנחנו אומרים את זה גם לגבי הפסולת ואנחנו אומרים את זה גם לגבי הבוצה. לא יהיה תמריץ למחזר פסולת, לא למחזר את הבוצה ולא לטפל בה אלא פשוט לשלוח אותה לשריפה. זה החשש הגדול שלנו.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

סתם מעניין אותי. צלול מתנגדת באופן קטגורי השבה? אני לא מכירה את הגישה הזאת שלכם.

 << אורח >> דליה טל: << אורח >> 

כן. אנחנו מתנגדים למה שאנחנו קוראים משרפות פסולת. אנחנו מתנגדים לכל המהלך הזה וכמובן לשריפת בוצה, שכמו שאמרתי היא משאב. אני חושבת שכל הנוכחים מסכימים להנחה שהבוצה היא משאב שפשוט לא צריך לשרוף אותה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אתמול היה לנו דיון עם משרד האנרגיה וחלק מהתוכנית האנרגתית כוללת מתקני השבה כאלה כי אנחנו מייצרים אנרגיה בהם. לפחות מההיכרות שלי עם מתקני השבה, הזיהום שיוצא מהם הוא קטן מאוד יחסית לדברים אחרים ובטח לא מדובר כאן באיזושהי הפרה של חוק אוויר נקי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הכול יהיה כפוף לתנאים של חוק אוויר נקי.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בדיוק. הכול בכפוף לתנאי חוק אוויר נקי. להיפך, זה סוג של מיחזור. 

 << אורח >> דליה טל: << אורח >> 

אנחנו יודעים שגם באירופה, בה יש הרבה מתקני השבה או משרפות, איך שנקרא לזה בשפה פחות מכובדת, מתחילים היום להסתכל אחורה ולהגיד שהמשרפות האלה הן בעצם, אני לא אומרת מונעות אבל ממש לא מעודדות את המיחזור.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כרגע אנחנו בהטמנה. כמעט 90 אחוזים הטמנה. מדינת ישראל חייבת למצוא פתרון לפסולת הזאת.

 << אורח >> דליה טל: << אורח >> 

אנחנו חושבים שהפתרון צריך להיות בצמצום הפסולת, במיחזור, בכלכלה מעגלית וכמובן שלא בשריפה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

תודה. אני מבינה את הגישה. 

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

4. תיקון תקנה 3

בתקנה 3 לתקנות העיקריות, בכל מקום, במקום "השר" יבוא "הממונה".

5. תיקון תקנה 4

בתקנה 4 לתקנות העיקריות:

(1) בכותרת השוליים, במקום "סילוק בוצה" יבוא "ביצוע בדיקות ורישום".

(2) ברישה, במקום "פעולות" יבוא "בדיקות ורישום".

(3) פסקה (1) – בטלה.

(4) בפסקה (2) –

(1) בפסקת משנה (א), במקום "והמסולקת" יבוא "והמפונה".

(2) בפסקת משנה (ב), אחרי "לרבות זהות מקבל הבוצה" יבוא "ולעניין פינוי לשימוש חקלאי – מועדי הפינוי וכן".

6. במקום פסקת (3) יבוא:

"(3)	יבצע במעבדה מוסמכת בדיקות אלה:

(1) במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של 2,000 טון או יותר חומר יבש בשנה – בדיקות של ריכוז המתכות הכבדות המפורטות בתוספת הראשונה – אחת לחודש לפחות.

(2) במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של פחות מאלפיים טון חומר יבש בשנה – בדיקות של ריכוז המתכות הכבדות המפורטות בתוספת הראשונה – אחת לחודשיים לפחות.

(3) לעניין פינוי בוצה לשימוש חקלאי:

(1) בדיקות ריכוז חנקן כללי, זרחן כללי ואשלגן בגרם לקילוגרם אחד של חומר יבש.

(1) במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של אלפיים טון או יותר חומר יבש בשנה - - אחת לחודש לפחות.

(2) במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של פחות מאלפיים טון יבש בשנה – אחת לחודשיים לפחות.

(2) בדיקות ריכוז קוליפורמיים צואתיים וחיידקי סלמונלה -

(1) במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של שנים עשר אלף טון או יותר חומר יבש בשנה – חמש דגימות לפחות, מדי שבועיים לפחות.

(2) במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של אלפיים טון או יותר חומר יבש בשנה אך פחות משני עשר אלף טון – חמש דגימות לפחות, מדי חודש לפחות.

(3) במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של פחות מאלפיים טון חומר יבש בשנה - חמש דגימות לפחות, מדי חודשיים לפחות.
 		
 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אלון, מי מבצע את הבדיקות האלה?

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

הם.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

המפעל?

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

מעבדה מוסמכת.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

המתקן שולח למעבדה מוסמכת שמבצעת עבורו.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

יש כמה מעבדות כאלה בארץ?

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אתם מאשרים את המעבדות האלה?

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

כן. לא אנחנו, הרשות הלאומית למעבדות.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

	(ד)	על אף האמור בפסקאות (א) עד (ג) -
			
(1) מפעיל המפנה בוצה בתדירות של פחות מפעם בחודשיים, יבצע את הבדיקות האמורות בפסקאות (א) עד (ג) בתדירות שנקבעה לפי תוכנית שאישר הממונה, ובלבד שמספר הבדיקות בשנה לא יפחת ממספר הבדיקות הקבועות באותן תקנות משנה, לפי העניין.

(2) נוכח הממונה כיקיים חשש ממשי לבריאות הציבור, לפי פנייה של ממונה בריאות או לאחר התייעצות עמו לסביבה – לא כתוב לסביבה אבל נוסיף את זה - או לזיהום מקור מים, רשאי הוא להורות למפעיל לבצע בדיקות נוספות, ובתדירות שיורה, באופן שיאפשר הערכה של איכות הבוצה והסיכונים הנובעים מהשימוש בה".

אחרי שיחות עם המשרד להגנת הסביבה אנחנו רוצים להוסיף כאן עוד סעיף. הוא לא מופיע אצלכם ואני אקריא אותו. סעיף שמדבר על הנושא של הבדיקה של המתכות הכבדות במקרה של השבה לאנרגיה ואנחנו רוצים להוסיף:

"לעניין פינוי בוצה לצורך השבה לאנרגיה, רשאי הממונה לפטור מפעיל בדיקת ריכוז מתכת מסוימת מהמתכות המפורטות בתוספת הראשונה אם ראה כי בדיקה זו אינה נדרשת בנסיבות העניין".

אנחנו רוצים להוסיף את התקנה הזאת כי הבדיקה של המתכות הכבדות לגבי שימוש בחקלאות, יש כאן את הערכים המדויקים שרוצים לבדוק, בתוספת הראשונה. לגבי השבה לאנרגיה, אין כאן את הערכים המדויקים. האמירה של המשרד להגנת הסביבה היא שבדרך כלל בודקים את ההימצאות של כל המתכות הכבדות שמפורטות בתוספת הראשונה אבל במקרה שבו יש איזשהו מצב שבו לא נדרשת בדיקה של אחת מהמתכות האלה, אנחנו רוצים לאפשר.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

בכל מקרה יש סעיף שמאפשר לנו במידת הצורך באופן פרטני להוסיף עוד פרמטר.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

להוסיף אבל אנחנו רוצים להוסיף כאן סעיף שאפשר גם לפטור אם יש מתכת אחת שלא נדרשת, מאפשרים לפטור מהבדיקה של המתכת זאת.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני אסביר בקצרה לגבי משטר הבדיקות. המשטר הקודם היה משטר מאוד נוקשה שקבע שני מדרגים ומשטר בדיקות מאוד חד ערכי לגבי סוגי הבדיקות ומועדיהם. כאן מציע המשרד בחלק מהמקרים, במפעלים הגדולים, להחמיר בכמויות הבדיקות, ובמפעלים הקטנים להקל בכמויות הבדיקות, לפי גודל וכמות הבוצה שמיוצרת שם, לפי הפירוט שמופיע בפניכם. 

אנחנו כמובן לא נכנסתי לשאלה של כמויות ומשטרי הבדיקות עצמן כי אין לנו תרומה בעניין הזה אבל רק להסביר שהתוצאה היא שבחלק מהמפעלים תהיה החמרה בתדירות הבדיקות ובחלק הקלה. לפי גודל.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בסדר. רענן תימור רוצה להתייחס לבדיקות וגם אריק מסינג.

 << אורח >> רענן תימור: << אורח >> 

בוצה באה באחוזי חומר יבש שונים. צריך שהנושא הזה של הריכוז יהיה מוגדר ביחס לחומר היבש שיש בבוצה. 

בתקנון יש דרישה לחמש בדיקות, אם אני זוכר נכון, איכות בוצה. זה בסדר. הבעיה עליה אני רוצה לדבר היא העובדה שבדיקה אחת פוסלת את הבוצה. אחת מתוך החמש. זאת אומרת, בדיקה אחת שחורגת פוסלת.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כל הרעיון של בדיקה הוא שהיא תפסול, לא? אנחנו רוצים שהבדיקות יפסלו.

 << אורח >> רענן תימור: << אורח >> 

צריך לבדוק התייחסות לערכים ממוצעים ודברים מהסוג הזה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

לא. וגם א-IPA לא עושה את זה כך.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

תודה רבה על ההערה. אנחנו מתקדמים.

 << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> 

הבדיקות הן לקילוגרם אחד חומר יבש. הוא לא רואה את זה, אבל זה מה שכתוב.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

6) בפסקה (5), במקום "למי שהשר יסמיך לעניין זה" יבוא לממונה".

7. הוספת תקנה 4א

אחרי תקנה 4 לתקנות העיקריות יבוא:

"4א.	דיווח

(1) מפעיל ידווח לממונה על הנתונים ותוצאות בדיקות שערך לפי תקנה 4, באופן ממוחשב כפי שהורה לו הממונה –

(1) במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של אלפיים טון או יותר חומר יבש בשנה – אחת לחודש, עד היום ה-15 בחודש.
(2) במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של פחות מאלפיים טון חומר יבש בשנה – אחת לחודשיים, עד היום ה-15 בחודש.

(2) לעניין בוצה המפונה לשימוש חקלאי – מפעיל ידווח לממונה על כל חריגה מהערכים הקבועים בתקנות אלה, סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל את תוצאות הבדיקה החריגה, ולא יאוחר מ-24 שעות לאחר קבלתו, ויפעל במהירות האפשרית להפסקתה ומניעתה".


 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

סעיף 4א קובע את חובת הדיווח הממוחשב שלא הייתה קיימת עד היום ואת חובת הדיווח של מפנה לשימוש חקלאי על חריגות וטיפול בהן. התיקונים לתקנות 5 ו-6 הן תיקונים טכניים שמבהירים שכל ההוראות שמתייחסות לאריזה ולסימון של הבוצה שמפונה, יחול על כל מטרות הפינוי ולא רק לסילוק להטמנה.

8. תיקון תקנות 5 ו-6

בתקנות 5 ו-6 לתקנות העיקריות, בכל מקום במקום "לא יסלק אדם" יבוא "לא יפנה מפעיל".

9. הוספת תקנה 6א

אחרי תקנה 6 לתקנות העיקריות יבוא –

"6א.	ייצוב ופינוי בוצה

(1) מפעיל של מפעל טיפול בשפכים בצע ייצוב של בוצה טרם פינויה מהמפעל.
(2) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מפעיל לפנות בוצה למפעל טיפול בבוצה, אף אם לא ביצע ייצוב בוצה אם קיבל אישור לכך מאת המונה טרם פינוי הבוצה, בהתקיים אחד מאלה –

(1) התקיימו נסיבות מיוחדות שלא מאפשרות לבצע את ייצוב הבוצה במפעל הטיפול בשפכים.

(2) כמות הבוצה הנוצרת במפעל לטיפול בשפכים שלו קטנה מטון וחצי ליום של חומר יבש. אישור זה יינתן בהתחשב ביעילות פעולתם של מפעל הטיפול בשפכים ושל מפעל הטיפול בבוצה שהוא יעד הפינוי.

(3) באישור כאמור בתקנת משנה (ב) יורה הממונה על תנאים לעניין הובלת הבוצה במכלים או מיתקנים אטומים, כדי למנוע מטרדי ריח, התפתחות זבובים וחרקים מזיקים אחרים או הפצת גורמי מחלות בעת ההובלה".

אלון, אתה רוצה להסביר על ייצוב הבוצה ועל המקרים החריגים?

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

המקרים החריגים הם ביחס לכמות של חריגים. יש מצבים בהם יש מספר מט"שים שנמצאים באותו אזור ואז הטיפול בבוצה נעשה במט"ש אחד, רק באחד מהמט"שים ולא בכולם. אז אנחנו מייצבים את הבוצה ומעבירים אותה והטיפול עצמו נעשה במקום אחר. יש מקרים בהם יש תקלות או דברים כאלה. למשל התהליך עצמו נהרס ואנחנו צריכים לשקם אותו, אז עד שאנחנו משקמים אותו אנחנו צריכים לעשות משהו עם הבוצה כך שגם אותה אנחנו צריכים להוביל לטיפול במקום אחר. באופן כללי, הרוב המכריע חד משמעית, עובד ומיוצב. יש מקרים חריגים כמו אלה שאנחנו נותנים להם פתח על מנת שהם יהיו חוקיים.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

10. תיקון תקנה 7

במקום תקנה 7 לתקנות העיקריות, יבוא:

"7.	שימוש חקלאי בבוצה

(1) לא יפנה מפעיל בוצה לשימוש חקלאי ולא ישתמש אדם בבוצה כאמור אלא אם התקיימו כל אלה:

(1) הבוצה היא בוצה סוג א' והיא אינה גורמת ואינה עלולה לגרום לריח חזק או בלתי סביר ואינה מהווה מצע להתפתחות חרקים.

(2) ריכוז המתכות הכבדות בבוצה אינו עולה על הקבוע בתוספת הראשונה.


 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מי קובע את הריח? אלה הרי סטנדרטים לא קבועים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה סובייקטיבי.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

זה סובייקטיבי למרות שיש כאן עניין של הסמכות וצוות מריחים. אפשר לבוא ולעשות כאן ישיבה שלמה על הנושא. זה מורכב. אין ספק.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

יש מריחים במשרד להגנת הסביבה?

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

יש צוותי מריחים בכל מחוז במשרד להגנת הסביבה. גם את זה אנחנו עושים.

 << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> 

כי מסתבר שהרגישות האנושית יותר גבוהה בקטע הזה של ריח מרגישות של מכשירים. לכן הולכים על הדבר הזה בצוות. יש לזה מתודה מאוד מדויקת כי אין מכשור שעושה את זה יותר טוב מהאדם.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

ההסמכה כוללת את זה שיש בקבוקים שונים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

הנה מקצוע שלא ייעלם במאה ה-21.

 << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> 

אולי כן אבל כרגע זה המצב.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

כרגע המחשב לא הצליח להגיע לסף הרגישות של האף האנושי.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

(3) כמות החומר הנדיף שמקורו בבוצה בשטח של 1 דונם במשך שנה לא תעלה על 1,100 קילוגרם.

(4) כמות החנקן הכללי בבוצה בשטח של 1 דונם במשך שנה לא תעלה על 25 קילוגרם.


 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

אמרת בממוצע לגבי (4)?

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

להוסיף בממוצע?

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

כן. להוסיף בממוצע 25 קילוגרם.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

הממוצע מתייחס לשנה?

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

כן. מה שקורה זה - שוב, זה לבקשת משרד החקלאות - כשאתה מיישם בוצה בקרקע, חלק ממנה אתה לא מיישם כל שנה אלא פעם בזמן מה. יש מה שנקרא סלאו רליס ולכן אנחנו רוצים לייצר מצב כזה שבו לא יהיה עומס יותר מדי על הקרקע ומקורות המים מצד אחד, אבל מצד שני לא להשית על החקלאי משהו שאין בו צורך.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

בחשבון ממוצע הוא של כמות מסוימת של פרטים. 

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

היישום הוא בין פעם בשלוש שנים לבין פעם בחמש שנים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

ממוצע בשנה, מתוך?

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

אני הייתי הולך על חמש שנים. זה תופס גם את השלוש וגם את החמש.

 << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> 

אני לא מציע לעשות את זה חמש שנים. כי אז אתה יוצר בקרקעות חוליות שטיפה לתוך הקרקע ואת זה אתה לא רוצה.


 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

אבל בתקנות הישנות לא היה כתוב בממוצע.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

נכון אבל הורדנו את כמות החנקן.

 << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> 

ממוצע לכמה זמן?

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

אתמול דיברתי על זה ארוכות עם אנשי משרד החקלאות. באופן אמיתי אתה לא תגיע לערכים האלה.

 << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> 

אם אתה מיישם פעם בחמש שנים, אתה אומר שאני מתיר 125 קילוגרם.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

כן, אבל באופן אמיתי אתה לא משתמש ביותר מ-50-40 בסך הכול.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אז שלוש שנים.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

אתה אומר נלך על המספר הקטן. זה בסדר. אין לי בעיה עם זה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

ממוצע של שנה בתקופה של שלוש שנים.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

זה יהיה: כמות החנקן הכללי בבוצה בשטח של 1 דונם של 25 קילוגרם בממוצע שנתי לשלוש שנים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

בממוצע שנתי לתקופה של שלוש שנים.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

תלת שנתי. לא, זה לא ממוצע שנתי. הממוצע הוא 25 קילוגרם, בממוצע תלת שנתי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

בממוצע של שלוש שנים.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

כן. מבחינת המתמטיקה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

בסדר.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

(5) כמויות המתכות הכבדות בבוצה בשטח של 1 דונם במשך שנה לא יעלו על אחד מאלה: 30 גרם קדמיום, 900 גרם נחושת, 135 גרם ניקל, 300 גרם עופרת, 3,750 גרם אבץ, 7.5 גרם כספית, 600 גרם כרום.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

גם זה בממוצע שנתי?<

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

לא.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

במשך שנה.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

כתוב במשך שנה גם ב-(3) וגם ב-(5).

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

זה חישובי.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

(2) בלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (א) –

(1) לא ישתמש אדם בבוצה לצורך דישון או טיוב קרקע -

(1) אם היא משמשת לגידולי נוי בגנים ציבוריים ובגינות פרטיות.

(2) אם היא משמשת לגידולים בעציצים, באדניות ובמשתלות.

(3) אם היא משמשת לגידול גידולים הניתנים להיאכל חי. התעורר ספק באשר להיותו של גידול מסוים גידול הניתן להיאכל חי – אנחנו נוסיף כאן: יחליט הממונה בדבר לאחר שהתייעץ עם - ממונה בריאות טרם שימוש בבוצה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מי זה הממונה?

ה << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

משרד להגנת הסביבה שהוא יכול להחליט לאחר התייעצות עם ממונה בריאות ואנחנו צריכים להוסיף כאן את הנושא של מה שדיברנו לגבי מחזור הזרעים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן. צריך לתת לנו תשובה על זה.


 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

התקנה שהעלית היא תקנה שנמחקת עכשיו.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

לא. אפשר להשאיר אותה אבל לכתוב במקום בוצה סוג ב' – בוצה סוג א'. כתוב שם שנתיים ואני עכשיו עושה את הבדיקות האם שנה או שנתיים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כשיהיו לך תשובות, תגיד לנו את המהות. את הנוסח אנחנו כבר נמצא.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

יש כאן שאלה. אתם מדברים על אם היא משמשת לגידולים בעציצים, באדניות ובמשתלות. יש חקלאים שמגדלים שתילים ומוכרים אותם כשתילים לחקלאים אחרים. זה נופל תחת ההגדרה של משתלות?

 << דובר >> גיא עציון: << דובר >> 

חקלאי שמוכר ישירות את הסחורה שלו בלי לעבור דרך הסופרמרקט.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

זה ייצור חקלאי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אם הוא מגדל שתילים למסחר, זאת משתלה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

לא בהכרח.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

מה שגיא אומר, זה גידול חקלאי לכל דבר ועניין.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

בכל מקרה, בעציץ ובאדנית אי אפשר לשים בוצה.

 << אורח >> גיא עציון: << אורח >> 

אם קניתי עציץ ישירות מהיצרן.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

אסור שבעציץ יהיה בוצה.

 << אורח >> גיא עציון: << אורח >> 

הוא שם את זה.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

אבל אסור לו לעשות את זה.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

אם המשתלה משמשת לגידולים בעציצים ובאדניות ובמשתלות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני חושבת שזה מכסה. בסדר.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

(2) נוכח הממונה כי בוצה המיועדת לשימוש חקלאי יוצרת סיכון למטרדים, לזיהום מקורות מים או קרקע או למפגעים סביבתיים, בין בשל תכונות הבוצה ובין בשל הקרקע המיועדת לקבלתה, רשאי הוא לתת למפעיל ולבעל הקרקע ולמחזיק בקרקע הוראות למניעת השימוש בבוצה או למניעת המטרדים, הזיהום או המפגעים האמורים.

(ג) לא יערום אדם בוצה המיועדת לדישון או לטיוב קרקע טרם פיזורה על פני הקרקע, במרחק של פחות מ-300 מטרים מבתי מגורים ומכבישים ראשיים ופחות מ-50 מטרים מעורק נחל.

(ד) בין החודשים מרס לספטמבר - לא יערום אדם בשדה בוצה המיועדת לדישון או לטיוב קרקע, במשך יותר משבוע ימים טרם פיזורה, וכן יטמינה ויצניעה בקרקע בתוך 48 שעות לאחר הפיזור.

(ה) בין החודשים אוקטובר לפברואר - לא יערום אדם בשדה בוצה המיועדת לדישון או לטיוב קרקע, במשך יותר מ-96 שעות טרם פיזורה, וכן יטמינה ויצניעה בקרקע בתוך 48 שעות לאחר הפיזור.

11. הוספת תקנות 7א ו-7ב.

אחרי תקנה 7 לתקנות העיקריות יבוא:

"7א.	השבה לאנרגיה של בוצה

לא יפנה מפעיל בוצה להשבה לאנרגיה ולא ישתמש אדם בבוצה כאמור אלא אם התקיימו כל אלה:

(1) ההשבה מבוצעת במיתקן השבה והמפעיל קיבל אישור מאת מפעיל מיתקן ההשבה על קיומם של רישיון עסק או היתר פליטה, לפי העניין.

(2) הבוצה שמפנה המפעיל היא בוצה מיוצבת ותואמת את התנאים לשימוש בבוצה שנקבעו בהיתר הפליטה או ברישיון העסק של המיתקן, לפי העניין, כפי שנמסרו למפעיל על ידי מפעיל מיתקן ההשבה לפי נוסח הטופס שבתוספתה שלישית.

7ב	שימוש בבוצה לניסוי

(1) מפעיל רשאי לפנות בוצה מיוצבת לשימוש בניסוי שמטרתו פיתוח או בדיקה של שימושים נוספים בבוצה, שפגיעתם במקורות מים או בסביבה פחותה, אם קיבל לכך אישור הממונה ולפי תנאי האישור. הממונה ייתן אישור כאמור לאחר התייעצות עם ממונה בריאות.

(2) באישור כאמור בפסקה (1) יקבע הממונה תנאים ככל הנדרש לעניין מניעת פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור לפי העניין.

(3) אישור כאמור בפסקה (1) יינתן לתקופה של עד שנה, והממונה יהיה רשאי להאריכו בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה אחת בכל פעם, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על שלוש שנים.

(4) ניתן אישור הממונה כאמור בפסקה (1), יפרסם הממונה את האישור ותנאיו באתר האינטרנט של המשרד".

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני רוצה לעצור כאן לרגע.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אלה שתי תקנות מרכזיות שהן בעצם החידוש הגדול של השימוש להשבה והניסוי. במקום פסקה (1) צריך להיות סעיף קטן (א).

בדיונים המוקדמים שהיו לנו עם המשרד להגנת הסביבה ניסינו לסחוט מהם, כמעט בכוח, ערכים לגבי בוצה שאפשר להשתמש בה למטרות השבה. לצערנו המשרד עומד על העמדה המקצועית שאי אפשר לקבוע ערכים מראש וזה תלוי בטכנולוגיה שמשתמשים בה וכולי. לטענתם גם כך נהוג במדינות העולם. 

לגבי הניסוי, גם כאן התקנה היא מאוד מאוד כללית ומאפשרת ניסוי כמעט לכל מטרה שהיא, שיש בה הפחתה סביבתית. אין כאן הרבה מגבלות. ניסינו להוסיף מגבלות של זמן ושל פרסום לציבור. אלה המגבלות שהצלחנו להוסיף בדברים האלה. 

נקודה נוספת שאנחנו מבקשים את ההבהרה של המשרד לפרוטוקול היא בנושא פרסום המידע לגבי השימושים השונים בבוצה. היום לפי תקנות חופש המידע יש צורך בפרסום בכל מה שנוגע לבוצה, גם לגבי השימושים, לגבי היעדים וכולי. אנחנו מבקשים הצהרה של המשרד שיבהיר שגם השימושים האלה ייכנסו ויהיה לגביהם פרסום לפי תקנות חופש המידע כפי שנעשה היום לגבי השימוש החקלאי.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

המשרד מוכן לזה?

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

זה כתוב ב-(ד).

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, לא לגבי הניסוי. אנחנו מדברים על הכמויות ועל היעדים של הפינוי של הבוצה גם למטרות השבה וגם למטרות ניסוי.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

חד משמעית זה כמו בדוח בוצה. אתם מכירים את דוחות הבוצה שאנחנו מוציאים כל שנה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא. 

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

אתה אומר שלא קראת זה אתמול בלילה לפני הלכת לישון? מדי שנה אנחנו מוציאים דוח בוצה. יש לי דוח בוצה האחרון של 2019 ויש שם את כל הכמויות וכל הדברים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אתם תוסיפו.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

מן הסתם נוסיף, ברגע שזה הולך להשבה – כמה הולך להשבה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

בסדר. והיעדים כמובן.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני רוצה להעלות כאן איזשהו נושא שהועלה בפנינו וזאת הסוגיה של השימוש בפסולת לאנרגיה ולכך שבעצם יש תקנות שנגמרות בסוף השנה הזאת.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הסדרה של רשות החשמל.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

הסדרה של רשות החשמל מבחינת העלות ומבחינת התמחור של הדבר הזה. נמצא אתנו ב-זום עלאא פחורי מרשות החשמל? הטענה היא שההסדרה הזאת מבחינת המחיר יוצרת אי כדאיות.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

למה? אם יבטלו אותה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אם מבטלים אותה, אין להם עתיד. הם חייבים להאריך את ההסדרה הזאת ורשות החשמל לא מוכנה להאריך את זה בתמחור הזה. לפי דעתי משרד האנרגיה לא מוכן להמשיך בתעריף הזה.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

אז נבוא בדין ודברים עם משרד האנרגיה, אבל זה לא משנה כרגע. זה מקסימום יגרום לכל מה שאמרו קודם החקלאים, שזה יקרה יותר לאט. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כלומר, לא ילך למתקני השבה אלא ילך לחקלאות.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

לא יהיה כדאי.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

אני לא מכיר את הטענה הזאת מטעם רשות החשמל אבל אני אשמח לדון עם רשות החשמל ולראות האם אנחנו יכולים לחדש ולהאריך את התוקף. אם אנחנו הולכים לכיוונים של אנרגיות מתחדשות ושימוש חוזר, אני חושב שזה הכיוון. ככל שאני מכיר את מנכ"ל משרד האנרגיה, היינו בכיוון הזה. צריכים לדבר עם רשות החשמל ולראות היכן זה עומד. לא הייתי מודע לסוגיה הזאת. שוב, היא לא סוגיה מהותית אבל היא סוגיה שצריך לנסות לפתור אותה על מנת שזה יהיה כלכלי וישים.

 << אורח >> עלאא פחורי: << אורח >> 

שלום. אני ראש אגף אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל. אני כאן כדי לומר שההסדרה שלנו היא בתוקף עד סוף השנה. ככל הנראה אנחנו נאריך אותה כפי היא בעוד שישה חודשים. היא לא חדשה והיא לא לזמן מוגבל אבל הגיע הזמן לעדכן אותה. אנחנו מתבססים ממש על הסדרה שקובעת תעריף על בסיס העלות ובשנים האחרונות שינינו את השיטה הזו ואנחנו קובעים תעריף על פי התועלות למשק החשמל ולא על פי תועלות של משקים אחרים, לרבות משק הפסולת.

לכן אנחנו בשלבים של בניית הסדרה חדשה שתחול אחרי מועד פקיעת ההסדרה הנוכחית. לא יהיה ואקום. כל הזמן תהיה הסדרה אבל כנראה יהיה תעריף אחר שמגלם את התועלות למשק החשמל, לרבות זיהום האוויר. החיסכון בזיהום אוויר שנוצר מייצור החשמל.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

הם באו בטענות ואמרו שהם פועלים בעידן של חוסר ודאות ולכן באמת כדאי שתבהירו את זה. בהחלט כדאי, אלון, שגם אתם תהיו מעורבים בזה.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

אני אשמח לשבת עם רשות החשמל.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני אעביר לך את המסמך של איגוד חברות אנרגיה ירוקה.

תודה רבה.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

12. תיקון תקנה 8

בתקנה 8 לתקנות העיקריות –

ׁ(1)	ברישה, במקום "לא ישתמש אדם בבוצה" יבוא "לא יפזר אדם בוצה על הקרקע ולא יעשה בה שימוש חקלאי".

(2)	בסופה יבוא:

"(6)	מקום שמצוי במרחק הקטן מ-100 מטרים ממקום המיועד להחדרה לפי רישיון החדרה כהגדרתו סעיף 44ב,לחוק המים".

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זו תקנה שמופנית לחקלאי וקובעת מקומות בהם אסור להשתמש בבוצה בכלל, כמו אזורים שהם סמוך לבארות מים וכולי. כאן מוסיפים עוד איסור נוסף, סמוך מקומות החדרה של המים.

 אני רוצה לשאול את אלון, כאחראי לנחלים, האם באמת 50 מטרים מגדת נחל זה מרחק מספיק? זה נשמע קצת מעט.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

לגבי בוצה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

אתה לא מפזר בוצה באופן סתמי. אתה מפזר בוצה על מנת לטייב את השדה. השדה יתחיל מינימום 50 מטרים ויתרחק. זאת אומרת, זאת הנקודה הכי קרובה שתהיה לנחל. 

דבר שני. אתה לא סתם מפזר כמויות בלתי נגמרות וראיתם קודם את ההגבלות שיש על כמות הבוצה שאתה מפזר בשטח. לכן היכולת וההסעה של אותם מזהמים עד שהם יגיעו לנחל – ואני מזכיר לכם שרוב פיזור הבוצה הוא הוא בשדות הפלחה והרוב מתבצע בכלל בדרום, שרוב הנחלים הם נחלי אכזב – כך שיש לי צרות יותר גדולות לגבי זיהומים שמגיעים לנחלים כרגע.

 << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> 

אני אוסיף ואומר שהחקלאי מחויב, הוא מפזר בוצה ומצניע אותה בקרקע. זו פעולה נוספת שמונעת את הזיהום. הוא גם לא יכול לפזר את הבוצה בחורף.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בגלל הגשמים.

 << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> 

כן. זה רטוב ואתה לא יכול לעשות את זה.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

זה גם לא ישים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

זה כתוב כאן באיזה מקום, הנושא הזה של החורף?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן. 

 << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> 

לא, לא כתוב. אתה לא יכול. פיזית אתה לא יכול.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

הוא לא יכול להיכנס לשטח עם הטרקטור.

 << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> 

זה יותר חזק מכתוב.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

תלוי. אם יש בצורת?

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

אם יש בצורת, אין בעיה של ההסעה, לצערנו. מה שראינו אתמול בשינוי אקלים.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

13. ביטול תקנה 9 ו-10

תקנות 9 ו-10 לתקנות העיקריות – בטלות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אלה התקנות שהתייחסו לבוצה סוג ב'?

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

כן. עמיר הציע להכניס את הנושא שרואים בתקנה 9.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

אני יכול לומר שלגבי הזמן, שנה זה מספיק. עשיתי את כל הבדיקות וגם ממשרד החקלאות היו אתי בקשר.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

אני חושבת שזה יהיה יותר נכון - גם נטע כתבה לי שזה יהיה יותר נכון – להכניס את זה בתקנה שמדברת על זה.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

אבל הנוסח בגדול הוא מתאים.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

זאת אומרת, חייבת להיות שנה הפסקה. אי אפשר להשתמש בבוצה לגידולים הנאכלים חי, אם לא עברה שנה.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

צריכה להיות תקופת צינון.

14. החלפת תקנה 13

במקום תקנה 13 לתקנות העיקריות יבוא:

"13.	סילוק לאתר פסולת

נוכח אדם לדעת לגבי בוצה המצויה בחזקתו כי לא התקיימו בה הוראות תקנות 7(א)(1) או (2), כולן או חלקן, או שלא ניתן להשתמש בה לפי תקנות 7א או 7ב, יסלק אותה לאתר לסילוק פסולת".

15. תיקון תקנה 15

תקנה 15(ב) לתקנות העיקריות – בטלה.


 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

בוצה סוג ב'. כאן מבטלים את זה.

כל השאר, אלה טפסים.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

תיקונים של התוספות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אנחנו לא מקריאים אלא אם מישהו רוצה לקרוא ולהעיר הערות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מרשות המים, הראל, ביקש להתייחס לכמות החנקן המותרת ליישום. דווקא עמיר ממשרד הבריאות יצא. 

 << אורח >> הראל גל: << אורח >> 

רשות המים תומכת בתקנות האלה. מועצת רשות המים אישרה את זה. דבר שנכנס עכשיו בדיון, זאת כמות החנקן שמותרת ליישום בקרקע כאשר מדובר על 25 קילוגרם לדונם. עכשיו מסתבר שמדובר על ממוצע של שלוש עד חמש שנים, מה שלא היה במקור. להערכתנו זה עלול להיות בעיה ויכול להביא לזיהום מי תהום. כמו שציין עמיר יצחקי, נציג משרד הבריאות, אפשר ליישם, אם זה לפי שלוש שנים או חמש שנים, פי שלוש או פי חמש מהכמות המותרת ועודפי החנקן יישטפו למי התהום. הדבר הזה לא היה בעבר, הוא לא היה כשזה תואם, גם לא נבחן על ידינו. ויתכן שהוא עלול לגרום לזיהום מי תהום.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

ראשית, אלה לא חמש שנים אלא שלוש שנים. 

 << אורח >> הראל גל: << אורח >> 

עדיין.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

שנית, התקנות עכשיו מחמירות כמעט פי שתיים מכפי שהיה קודם. 

 << אורח >> הראל גל: << אורח >> 

הן מחמירות פי שתיים אבל הן מאפשרות יישום בשדות מושקיי קולחין, מה שלא היה בעבר. כלומר, אם לוקחים שדה מושקה קולחין, מיישמים בו בוצה פי שלוש ממה שמתירות התקנות לפי מה שאנחנו עת תמכנו באישור שלהן, זה יכול להביא לעודף חנקן בשנה מסוימת ולהביא לזיהום מי תהום. אני מציע לבחון את הדבר הזה.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

אם אנחנו נעשה את זה בממוצע שנתי, אני אוריד את הכמות, נגיד אני אוריד את זה לממוצע שנתי שיגרום לכך שישקו או יוסיפו וידשנו 20 קילו כל שנה, ובטוטאל לחקלאי זה יהיה הרבה יותר יקר וגם בפועל הוא ישתמש הרבה יותר לאורך הזמן. לכן אני חושב שאם אתה מסתכל על זה ומסתכל גם על הישימות בשטח, בסופו של דבר חקלאי לא מיישם כל שנה אלא הוא מיישם פעם בכמה שנים. אתה מסתכל על הזיהום בקרקע או הזיהום אחר כך במי התהום, זה משהו מצרפי. זה לא משהו שאתה יכול להגיד, הנה, זה השנה הזאת או שנה אחר כך. ולכן, אם אתה מסתכל על זה ב-אובר אול, אני חושב שסך הכול, גם בגלל שהחמרנו וגם בגלל שזה איזשהו ממוצע פרוס על כל התקופה הזאת, אני לא רואה כאן איזה חשש משמעותי, מה גם ששוב, אין לי ספק - ואני רואה גם מהנתונים, וישבנו אתמול על הנתונים גם עם משרד החקלאות – שבסך הכול הם מיישמים עוד פחות ממה שיש כאן בפועל.

 << אורח >> הראל גל: << אורח >> 

כן, אבל אתה מאפשר להם. אם אתה מיישם 25 קילו לדונם מקולחין ועוד 75 קילו לדונם מבוצה וזו שנה שהיא ברוכה בגשמים, הם יישפכו למי התהום. אני פשוט אומר שאת הדבר הזה לא בחנו.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

תגיעו להסכמה בעניין הזה. אנחנו לא נתחיל לנהל כאן את הדיון.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

אני חושב, הראל, שזו בעצם הסוגיה היחידה שנותרה כאן. נחזור אליה. בינתיים אנחנו מתכתבים אבל אני חושב שאנחנו חייבים לסגור את זה עכשיו כדי לאשר את התקנות האלה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

נכון. אני רוצה להעלות עוד סוגיה.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

אפשר לעשות את זה שנתיים. אפשר לעשות את זה ממוצע של שנתיים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

על איזה סעיף אנחנו מדברים?

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

על הנושא של עומס החנקן.

 << אורח >> הראל גל: << אורח >> 

אני פשוט לא מבין איך זה הגיע לממוצע שנתי.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

זה הגיע מכיוון שמשרד החקלאות אומר לך שבאופן אמיתי החקלאי מיישם פעם בשלוש שנים או פעם בחמש שנים אבל אם אתה רוצה שהוא יישם פעם בשנה, הוא ישתמש ביותר ביותר חנקן, ואנחנו לא רוצים את זה, כולנו לא רוצים את זה, ושנית, זה ישית עליו כל מיני מטלות ורגולציות שאתה לא רוצה ואתה גם לא תוכל לעקוב אחריהן. לכן אנחנו רוצים לייצר מצב כזה שאנחנו לא מטילים על החקלאי משהו חדש.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אתם רוצים חמש דקות הפסקה?

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

אנחנו יכולים, אבל הייתה לך עוד סוגיה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

נכון. יש לי עוד סוגיה שקשורה לעונשין. כתוב כאן ב-14,"העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו מאסר ששישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61 לחוק העונשין". עד כמה שאני מבינה, הסעיף הזה של הקנס עומד היום על 14,000 שקלים ובעיניי זה סכום מאוד קטן. 

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

שאלתי את נטע אם היא רוצה להתייחס. ככל שאני יודע, מכיוון שמדובר בחקיקה שיונקת את הסמכות שלה משלושה חוקים שונים, אנחנו הולכים כמובן על המחמיר מביניהם. אם אני זוכר נכון, ואני לא עורך דין, 352,000 שקלים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא. ההצעה היא של 14,000 שקלים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

ואני אומרת שזה ממש ממש נמוך.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

החוק המחמיר ביותר שאתם יכולים להסתמך עליו במקרה הספציפי הזה הוא פקודת בריאות העם שמדבר על מאסר שישה חודשים וקנס של כ-230,000 שקלים.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

סעיף 61א(כא) לחוק העונשין.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אם אתם רוצים ללכת על המחמיר ביותר, במקום מה שכתוב כאן, תהיה הפניה להוראות פקודת בריאות העם הרלוונטיות.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

באופן מקצועי אני אומר לכם כמה שיותר להחמיר, כך ייטב, מבחינתי, אבל אני צריך כאן את המשפטנים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

זה גם מאוד קשור לבריאות האם.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

כן. חד משמעית. אני רוצה שנטע תתייחס לזה.

 << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> 

אנחנו נשאלנו בימים האחרונים לגבי גובה העונשין. בדקנו את הסעיפים המסמיכים מכוח שלושת החוקים השונים שנמצאים בפתיח של התקנות. ראינו שגם לפי הפקודה הקיימת, סעיף העונשין שלה הוא 71א, וגם לפי חוק למניעת מפגעים, בעצם ההסדר הנכון הוא הפניה לסעיפי העונשין של הפקודה, של חוק העונשין, שהמשמעות היא 61(א)(4). מבחינתי זאת לא החמרה לצורך החמרה אלא מכיוון שזו המעטפת שנקבעה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מה אומר סעיף 61(א)(4)?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

230,000.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מצוין. 

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

אנחנו בעצם לא משנים את הדין הקיים אלא רק מבהירים את הדין הקיים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

משנים את הדין הקיים.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

משנים את הדין כמו שהוא כתוב בתקנות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

מחמירים על התקנה שקיימת היום. התקנות היום הן מקלות יותר.

בעקבות ההערה הזאת, יש לי הערה נוספת שלא מופיעה כאן. מכיוון שאנחנו מדברים גם בתקנות שיש להן השלכות פליליות, וגם יש כאן שינויים די משמעותיים בתדירויות הבדיקות, בכמויות הבדיקות שחלקן אפילו מחמירים, אנחנו נצטרך לקבוע הוראת תחילה, לתת תקופת היערכות גם לבדיקות. כרגע אין כאן הוראת תחילה ואנחנו חושבים שצריך לקבוע הוראת שתדחה את התחילה לפחות מספר שבועות. אני חשבתי על ה-1 באוקטובר.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

אחרי החגים. 1 בנובמבר.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

1 בנובמבר. בסדר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אנחנו נוסיף סעיף תחילה האומר שתחילתן של תקנות אלה ב-1 בנובמבר.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מצוין.

מה סיכמנו לגבי החנקן? יש החלטה?

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

תנו לנו חמש דקות. אני אעשה שיחת ועידה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בסדר. חמש דקות הפסקה.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:00 ונתחדשה בשעה 15:05.) << הפסקה >> 

<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני מחדשת את הדיון.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

הסיכום הוא שנתיים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

יש סיכום?

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

כן.

<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מה הסיכום?

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

זה יהיה לשנתיים. זאת אומרת, זה ממוצע פר שנתיים. הממוצע יהיה על פעי שנתיים וכך מצד אחד החקלאי יוכל ליישם את זה לא כל שנה אלא פעם בשנתיים, ומצד שני אנחנו לא מקלים עם המצב שקיים היום.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

כמות החנקן הכללי בבוצה בשטח של 1 דונם במשך שנתיים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

בממוצע.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

לא. לא צריך.

 << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> 

במשך שנתיים לא תעלה על 50 קילו. אתה יכול לכתוב את זה אחרת.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

תחליטו מה אתם רוצים.

 << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> 

50 קילו לשנתיים, בלי ממוצע.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

בסדר. גם זאת אפשרות.

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

כמות החנקן הכללי בבוצה בשטח של 1 דונם לא תעלה על 50 קילו למשך שנתיים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה תיקון אחד. התיקון השני עליו העיר מה יצחקי לגבי מחזור הזרעים. 

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

זה ב-7. 9 בוטל.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

אנחנו נוסיף את זה ב-7(ב). נכתוב: "לא ישתמש אדם בקרקע לגידולים הניתנים להיאכל חי, אם דושנה או טויבה בבוצה סוג א' אלא אם כן עברה שנה לפחות מיום הדישון או הטיוב".

 << אורח >> אלון זסק: << אורח >> 

בסדר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

בכפוף לתיקונים האלה, ניתן להצביע על התקנות.

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

בעונשין, אנחנו מפנים לסעיף 71א לפקודת בריאות העם.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כן. 

בכפוף לתיקונים עליהם דיברנו עכשיו ושיוכנסו, אנחנו מצביעים על תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה) (תיקון), תשס"ד-2004, נוסח מעודכן.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
אושר

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

התקנות אושרו פה אחד.

תודה רבה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:10. << סיום >>