פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



25
ועדת הכספים
10/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 109
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ' באב התש"ף (10 באוגוסט 2020), שעה 10:30



סדר היום:
 << נושא >> הצעת קביעת חברת נתיבי איילון בע"מ כ"גוף אחר" – סעיפים 22(2ב) ו-22א לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
מיקי לוי
בצלאל סמוטריץ'
מיכל שיר סגמן


חברי הכנסת:
תמר זנדברג


מוזמנים: 
	אריאל הבר
	–
	רפרנט תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

	טל גרנית
	–
	מרכז בכיר תקציבי פיתוח, מינהל תשתיות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	שירן יעקב
	–
	עו"ד, מנהל מח' בכירה, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	עוזי לוין
	–
	סמנכ"ל, חברת נתיבי איילון

	יניב שבו
	–
	עו"ד, יועמ"ש, חברת נתיבי איילון





ייעוץ משפטי: 
שני ארזי
שיר שפר להד

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
אירית שלהבת



 << נושא >> הצעת קביעת חברת נתיבי איילון בע"מ כ"גוף אחר" – סעיפים 22(2ב) ו-22א לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים בנושא קביעת חברת נתיבי איילון בע"מ כ"גוף אחר" – סעיפים 22(2ב) ו-22א לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943. מי מציג את זה? בבקשה. 

 << אורח >> טל גרנית: << אורח >> 

אני ממינהל התשתיות במשרד התחבורה. 

פקודת הקרקעות מעניקה לשר התחבורה את הסמכות לרכוש קרקע לצורך ציבורי של דרך, כלומר בעצם להפקיע לפרויקטים תחבורתיים. עוד מסדירה הפקודה לתת הרשאה לאדם או גוף שירכוש את הקרקע עבור הפרויקט, ולצורך כך להשתמש בכל הסמכויות, הזכויות והחובות לפי הפקודה. מתן ההרשאה מותנה בפרסום הודעה על כוונה לרכוש את הקרקע. בנוסף סעיף 22(2ב) לפקודה קובע כי הפרסום על כוונה לתת הרשאה וזכות הטיעון לא יחולו על גוף אחר שאישרה ועדת הכספים של הכנסת לגבי קרקע שחלה עליה תוכנית מאושרת המייעדת אותה לצורך ציבורי שהוא דרך. 

נתיבי איילון היא חברה ממשלתית שהפכה לבעלות מלאה של המדינה בשנת 2016. היא מהווה זרוע ביצוע של משרד התחבורה. בין מטרותיה נקבעה גם המטרה הנוגעת לטיפול בהפקעות וכל הכרוך בכך, שזה אומר פינויים, תפיסות קרקע. 

בעבר, בשנת 2017, אושרה נתיבי איילון כ"גוף אחר" בוועדת הכספים. יש לכם רשימה של פרויקטים שאושרו. פג תוקפו של האישור ואנחנו באים עכשיו לבקש להאריך את האישור. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אתם מבקשים עוד פרויקטים. צריך להגיד גם את זה, זה חשוב מאוד. 

 << אורח >> טל גרנית: << אורח >>   

בטח, עוד מספר פרויקטים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה אתם מבקשים להאריך?

 << אורח >> טל גרנית: << אורח >> 

יש רשימה של פרויקטים. אתה רוצה שנעבור פרויקט-פרויקט? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כן.

 << אורח >> טל גרנית: << אורח >>   

נמצאים כאן נציגים של חברת נתיבי איילון והם יסבירו את הפרויקטים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

וגם מה המצב של כל פרויקט שאתם מבקשים להאריך, זה חשוב מאוד. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אנחנו רוצים לדעת אם יש חדשים, כאלה שלא יצליחו להתמודד מולכם ולהגן על עצמם. קיבלתם שנתיים ועכשיו אתם מבקשים מאיתנו עוד שנתיים, אני לא יודע כמה, תיכף נשמע, אולי חצי שנה, אולי עשר שנים. אתם מבקשים למעשה צ'ק פתוח. תפקידנו כאן, בין היתר, עם כל הפרויקטים החשובים האלה, והם חשובים, ובאמת הפרויקטים האלה של הרכבת הם בסדר גודל עצום, ובכל זאת תפקידנו כאן – מי ששלח אותנו הוא הציבור.

 << אורח >> טל גרנית: << אורח >> 

נתחיל עם פרויקט נתיבים מהירים, שהוא הפרויקט הכי גדול שלנו.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אם יש חדש, נא להגיד: "זה פרויקט חדש". 

 << אורח >> טל גרנית: << אורח >> 

בכל פרויקט נעדכן מה נעשה עד היום ומה נשאר לעשות בהמשך. 

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

אני היועץ המשפטי של נתיבי איילון. בהמשך למה שנאמר, בדיון ב-2017 אכן אושרה רשימה של פרויקטים. יש 17 פרויקטים שאושרו בשנת 2017 ואנחנו מציגים אותם כאן עם הסטטוס העדכני, כל מה שנעשה מאז 2017 ועד היום. יש חמישה פרויקטים נוספים. במצגת נראה לפי החלוקה הזאת. נתחיל עם הפרויקטים שכבר אושרו בשנת 2017 ושנאמר שאם יהיה צורך לאשר אותם מחדש אז הם יאושרו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אישרנו את זה ב-2017. למה צריך לאשר פעם נוספת?

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

כי הגבילו את זה לשנתיים. נאמר כבר באותה החלטה שאם יהיה צורך נחזור ויאריכו את המועד. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

לא אמרנו שנאריך. אמרנו שתחזרו. לא הייתה התחייבות. שוב אני מבקש לדעת מה הפרויקטים החדשים שבגינם המדינה שמה יד אולי על רכוש של אזרחים. אנחנו רוצים להבין בדיוק מה קרה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אזכיר לכבוד היושב-ראש שבפעם שעברה זה נמשך בכמה דיונים, לא דיון של חצי שעה בלבד. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

אני מבקש להגיד משפט הקדמה, בכל זאת מן הצד השני. זכיתי במשך כמה חודשים להכיר גם את חברת נתיבי איילון וגם את הפרויקט. קודם כול צריך לדעת, אני אומר אמירות עקרוניות. כל הפרויקטים האלה עברו הליכי תכנון ארוכים מאוד ותיקוף של החלטות ממשלה אסטרטגיות, כמו לדוגמה רשת הנתיבים המהירים. אני לא רוצה עכשיו להרצות למה היא חשובה וקריטית לאזרחי מדינת ישראל, והרי בסוף זה הפקעה לצרכי ציבור. אני חושב שהפרויקטים התחבורתיים של נתיבי איילון - - - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אבל אם לך הייתה קרקע שם וממך היו מפקיעים – טובת תושבי מדינת ישראל זה בסדר, אבל האיש נפגע.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

אגיד גילוי נאות, שלמיטב ידיעתי לחמי הפקיעו חלק מחנות בפתח תקווה בלי אפילו לקבל פיצוי, כי על פחות משיעורים מסוימים לא מקבלים. זה לא רלוונטי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא התכוונתי לזה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

בכל זאת תנו לי דקה להסביר. א', הפרויקטים חשובים. הם עברו אין ספור תהליכים – זה לא החלטה של מנכ"ל נתיבי איילון אלא אלה פרויקטים שעוברים הליכי תכנון ארוכים מאוד, אלה פרויקטים שעוברים תיקוף כהחלטות ממשלה וכתוכניות אסטרטגיות של משרד התחבורה, עם משרד האוצר, עם כל הגורמים הרלוונטיים. נכון, במדינת ישראל לא פעם אנחנו פוגעים בזכויות פרט של אנשים פרטיים כדי לקדם אינטרסים ציבוריים. הכול נעשה בתהליכים מסודרים, עם פיצוי, עם ועדות, עם שומות, אף אחד לא נזרק לכלבים. אנחנו לא סין ששם באים לאדם ואומרים לו: יאללה, תן את הבית כי אנחנו צריכים להביא רכבת, וזה קורה תוך יומיים. אצלנו אלה הליכים ארוכים מאוד. 

מיקי לוי, שאלת על התמשכות ההליכים. מכיוון שאלה פרויקטים מורכבים מאוד ומכיוון שעושים הכול כדי לא לפגוע, וכל פרויקט כזה כולל משאים ומתנים מתישים מול הרשות המקומית ומול התושבים, כל פרויקט כזה עובר שלוש פעמים שימוע של החברה, אחרי שכבר היו שימועים בהליכי התכנון. הרי מוסד התכנון מבצע כבר את השימוע, כולל של האנשים הפרטיים שזה עובר בשטחם וכולל הכול, ואחר כך עוד יש הליכים של שיתוף ציבור. העיכובים הם בגלל זה, בגלל שאנחנו לא רומסים. אני כשר השקעתי שעות. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אני מדבר על חמישה הפרויקטים הנוספים.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

ינון אזולאי שאל למה צריך הארכה. אני כשר השקעתי שעות על גבי שעות באין ספור דיונים, פעמיים ושלוש וארבע, עם הרשות המקומית ועם נציגי ציבור. אני בעצמי הייתי בפתח תקווה, ואגב יש פרויקטים שביטלנו. ביטלתי את הנת"צ בהדר גנים כי אחרי שימוע ציבור ופגישות עם הרשות המקומית הבנו שכרגע זה לא עומד בראש סדרי העדיפויות. לכן התהליכים מתמשכים. אם היינו רומסים: יאללה, שלוש, ארבע, יש אישור של מוסד תכנון, רצים ועושים, אז הכול היה עובד מהר מאוד. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אתה מדבר על דברים שיש בהם תכנון, אבל אם יש פרויקטים שאין עליהם תכנון כזה?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

אין דבר כזה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

יש. 

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

תמיד זה רק על סמך תוכנית סטטטורית מאושרת. אף פעם לא נבצע הפקעה אם אין תוכנית מאושרת. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

יש תוכנית סטטוטורית שעברה המון, המון, המון. יש אחר כך תוכניות ממשלתיות, בדרך כלל תוכניות חומש.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בצלאל, אתה מאוד מתלהב, זה בסדר, אני בעד ההתלהבות שלך. יש פה שני פרויקטים לא מאושרים. הם לא יפקיעו את זה אבל הם רוצים אישור שלנו. זה סיפור אחר. אל תתלהב.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

אני רק אומר שגם אם נאשר, א', אני מתלהב, אני גאה בזה שאני מתלהב. הם עושים דברים טובים, נתיבי איילון היא אחת החברות הכי - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

צריך לדעת שיש גם צד שני. הצד שלך הוא צד חשוב אבל יש צד שני, של האנשים שהם בעלים של המקום. זה לא סיפור פשוט.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

אני מדבר על שני הצדדים. אני רק אומר שגם אם נאשר היום את שני הפרויקטים האלה, אף אחד לא יפקיע את השטחים לפני שיסתיימו כל הליכי התכנון, עד שהליכי התכנון ישמעו את הכול, ואחר כך גם הם שומעים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה פירוש שאנחנו נאשר? אנחנו יכולים לאשר כל דבר שהם מביאים בלי לבדוק בכלל ולהגיד שהם לא יעשו שום דבר מכיוון שהם יבדקו הכול. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

זה לא מה שאמרתי. ביקשתי רק לומר משפטי הקדמה כרקע לדיון. עכשיו אפשר להיכנס לפרטים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

שניים לא מאושרים עדיין. למה אתם מביאים אותם אלינו?

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

לא מאושרים מבחינת התוכנית הסטטוטורית.

 << דובר >> שני ארזי: << דובר >> 

לפי המצגת שלכם: בהפרדה מפלסית במפגש 125א' ובמתחם עתידים. נכתב מדוע נדרש אישור מחודש, כי ההפרדה בשלבי אישור סטטוטוריים. 

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

אקדים ואומר, ברשותכם, קודם כול, לא מדובר בסמכות להפקיע, כלומר הסמכות הזאת נתונה. כל מה שבפנינו זה השאלה האם צריך לעשות שימוע נוסף לפני הפקעה או לא. מבחינת הדיון היום אנחנו מבקשים את ההסמכה שלא לבצע שימוע נוסף, כי יש שימוע שמבוצע במסגרת התכנון הסטטוטורי. חשוב לי לציין את זה ממש ברחל בתך הקטנה, להדגיש: אנחנו לא מבצעים שום הפקעה אלא אם כן יש תוכנית סטטוטורית מאושרת. כמובן אפשר במסגרת ההחלטה לקבוע שכל האישור כפוף לכך שיהיה אישור תוכנית סטטוטורית. 

למה אנחנו מציגים דברים שאין עדיין אישור תוכנית סטטוטורית? כי ההליכים הסטטוטוריים צפויים להיות מושלמים בזמן הקרוב, ועל מנת שלא נצטרך לשוב ולהציג את הדברים כאן אנחנו רוצים לכלול אותם בפרויקטים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מה הבעיה שלכם לשוב ולהציג פה את הדברים?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

ינון, אתה יודע כמה זמן הבקשה הזאת יושבת? יש בעיה. לא באשמת היושב-ראש אלא בגלל הבחירות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא באשמתי אבל אני נושא באחריות. מה "כמה זמן"?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

כמה זמן הבקשה הזאת יושבת. נכון שהיו צריכים להגיש אותה מחדש אחרי שהכנסת התפזרה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא הבאתי את זה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

ינון שאל מה הבעיה לחזור.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל זה ההליך החוקי. היו לי טענות על נתיבי איילון. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

בסדר,  מותר לך. אני רק מסביר למה זה יכול לעכב לחצי שנה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

גם היום אני לא רוקד משמחה.

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

לא הייתה ועדת כספים לחזור אליה. אין לנו בעיה לחזור כאשר תאושר התוכנית הסטטוטורית. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא לחזור. אני מבקש שתסביר למה אתם מביאים את זה. אנחנו לא גוף חיצוני, אנחנו חלק מן העניין. אתם צריכים להביא לנו את זה עם תוכנית מאושרת. למה אתם לא מביאים את זה עם תוכנית מאושרת? תבואו פעם נוספת. בכלל אני עוד לא יודע מה אנחנו מאשרים או לא.

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

יש דברים שנמצאים בישורת האחרונה של התכנון הסטטוטורי ולכן אנחנו רוצים כבר להציג אותם כאן, כי בכל זאת זה בא פעם בשנתיים–שלוש.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הסתכלתי בפרוטוקול של 2017. לא אמרנו שתבואו אחרי שנתיים ואנחנו נאשר לכם. סיכמתם עם חבר הכנסת מיקי רוזנטל. אגב, איפה נציג משרד האוצר?

 << דובר >> טמיר כהן: << דובר >>   

הוא נמצא בזום. 

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

אם אדוני יראה בפרוטוקול של 2017, כן יש שם התייחסות למה שיקרה אחרי שנתיים. אני חושב שאפילו אדוני הוא שאמר שאם יהיה צורך בתום השנתיים לחזור ולאשר אז אנחנו נציג ואתם תאשרו. אני יכול למצוא את זה בפרוטוקול כי הסתכלתי על זה לפני הדיון. אני יכול להפנות את אדוני.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

להחזיר את זה בחזרה לפה, ידונו ויראו אם לאשר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

אני לא חושב שמישהו התכוון שהוועדה חייבת לאשר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

משרד האוצר ביקש שהאישור יהיה לא לשנתיים אלא שיהיה אישור קבוע. לא הסכמנו.

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

בעמוד 15 בפרוטוקול, בראש העמוד, אדוני אומר: "לא, אני מציע כך: אני מציע שנאשר את זה לשנתיים. בעוד שנתיים אם יתקדם – יתקדם, אם לא יתקדם – יבואו עוד פעם, נאשר עוד פעם. זה מה שאני מציע". אין לנו שום טענה שהאישור צריך להיות אוטומטי. אנחנו בכל מקרה נציג את זה בצורה מסודרת. הכנו מצגת עם כל דבר ודבר לגבי כל פרויקט, לגבי הסטטוס שלו והדברים שעשינו. אני מציע שפשוט נתחיל להציג את הפרויקטים. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אין בעיה, אנחנו עומדים מאחורי מה שהוא אמר, וגם הצבענו על מה שהוא אמר. הבעיה שלנו היא עם הנוספים. עם כל מה שאמר בצלאל סמוטריץ', שר התחבורה לשעבר, אנחנו מבינים את המשמעות, מבינים את החשיבות, אבל יש לנו גם אחריות ציבורית. 

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

בוודאי. לכן אנחנו נציג את הכול פה בדיון. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

גם לגבי הפרויקטים הקיימים, אנחנו רוצים לדעת מה היה ולראות את ההתקדמות שלהם. 

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

אין שום בעיה. אני מבקש לומר שוב דבר אחד: שום דבר אנחנו לא מבצעים לפני שיש תוכנית סטטטורית. 

חשוב לי להדגיש נקודה אחת שלא נגעתי בה קודם, כהקדמה. מעבר לכך שהכול מתוקף תוכניות סטטוטוריות, גם כאשר אנחנו בזכות הדרך לפי התכנון הסטטוטורי, אנחנו כן מתעכבים בתכנון ההנדסי על מנת להבטיח שאנחנו ממזערים ככל האפשר את ההפקעה. כלומר גם אם חוקית אני יכול להפקיע, אנחנו משתדלים, גם לטובת הפרויקט וגם לטובת הציבור, למזער ככל שניתן את ההפקעות. רוב ההפקעות שלנו הן בשטחים חקלאיים, לא מדובר על פינוי בתים, לא מדובר על פינוי עסקים, וגם כאשר במקרים חריגים יש הפקעה יש משא ומתן ממושך עם הנפקעים. אנחנו לא בגישה שאנחנו באים ודורסים זכויות. אנחנו כן נותנים לנפגע למצות את זכויותיו, מנהלים משא ומתן, יש חוות דעת שמאיות ועובדים בצורה מאוד מאוד מסודרת ומתודית. יש גם את חברת הבקרה של משרד התחבורה שיושבת על המדוכה ובודקת את הדברים לפני, במהלך ואחרי. זו ההקדמה לגבי הרקע.

עכשיו, ברשותכם, נעבור לפרויקטים. זאת רשימה תמציתית של הפרויקטים. בראש הרשימה מופיעים אותם 17 פרויקטים שאושרו כבר ב-2017. אתם יכולים לראות בעמודה השמאלית "אושר ב-2017". 

בואו נרד למטה. יש לנו שקף על כל פרויקט ופרויקט. אציג בראשי פרקים את הרשימה של כל הפרויקטים החדשים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו עוברים אחד-אחד בגלל שאני רוצה לדעת מה הבעיה בכל מקום. 

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >>   

בסדר גמור. לכן אני מציע לעבור פרויקט-פרויקט, לא רק על ראשי הפרקים. אלה הפרויקטים שאושרו בשנת 2017 ונצטרך את חידוש האישור. 

פרויקטים של נתיבים מהירים – הקמת רשת כבישים מהירים בכניסות במסגרת המטרופולין, מתקני חנה וסע. מדובר בפרויקט חשוב מאוד בהיבט התחבורתי. הפרויקט הזה יוצר נתיב נסיעה נוסף שישמש לתחבורה ציבורית לאורך איילון. בדרום אנחנו מדברים על אזור ראשון לציון ובצפון על כביש 57. במסגרת הפרויקט יש 110 קילומטרים של נתיבים מהירים. יש חניוני חנה וסע, שאדם יוכל להחנות את רכבו חינם אין כסף, לעלות לשאטל, השאטל ייסע בנתיב הזה שאנחנו סוללים, נתיב שיהיה בנוי לתחבורה ציבורית, כמובן לנכים ולפי מה שנקבע בחוק נתיבים מהירים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בחנה וסע, שאתה אומר שזה בחינם, זה יהיה קבוע בחינם או רק לתקופה מסוימת ואחר כך ייגבה עבור זה תשלום?

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

כל מי שנוסע בנתיב המהיר חונה חינם.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

גם היום בכביש 1 זה חינם. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

זה כבר עשר שנים?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כן. 

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >>   

מדובר בחיסכון מאוד מאוד משמעותי ובהטיית הציבור כמו שיותר לתחבורה ציבורית. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

ממי אתם מפקיעים פה שטחים?

 << אורח >> עוזי לוין: << אורח >> 

אני סמנכ"ל פרויקטים יזמיים ואחראי על פרויקט נתיבים מהירים בחברת נתיבי איילון. אנחנו מפקיעים הרבה מאוד מקיבוצים ומושבים באזור שם. למשל החניון הגדול במתחם שפיים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אם אתה יכול להיות ספציפי, אם יש פה פרויקטים שאתם מבקשים שנאשר את המשך האישור, ממי אתם מפקיעים שם? אל תגיד כללית: קיבוצים ומושבים. ממי מפקיעים שם? שנדע מול מי אנחנו עומדים. 

 << אורח >> עוזי לוין: << אורח >> 

למעלה מ-70% מן ההפקעות כבר בוצעו, אנחנו בהליכים סופיים של הפקעות. הפקענו משפיים ורשפון, ממושבים וקיבוצים כאלה ואחרים לאורך התוואי באזור. הפקענו מיעוט מן הקרקעות גם מגופים פרטיים. עם כל אחד קיימנו תהליך של משא ומתן ממושך, לפי שומות מסודרות, אחרי שוועדת הקרקעות אישרה לנו, ושילמנו פיצויים. למרביתם, למעלה מ-70%, כבר שילמנו את מלוא הפיצויים עבור ההפקעות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

כמה זמן עבר מאז שהתחלתם את הדיון?

 << אורח >> עוזי לוין: << אורח >> 

קיבלנו את ההסמכה במאי 2017 והיום, לאחר שלוש שנים, השלמנו למעלה מ-70% מן ההפקעות ויש לנו עוד יתרה של כ-30%, מקטעים צפוניים שהצטרפו מאוחר יותר לפרויקט ואנחנו משלימים בימים אלה את התכנון ההנדסי המפורט שלהם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אבל ביקשתם מאיתנו את כל הנושא הזה. אם לא היינו מתעקשים על שנתיים היינו מאשרים לכם את הכול. אתה אומר עכשיו, אחרי שנתיים, שעוד לא השלמתם את כל הדיונים האלה, לא השלמתם את ההפקעות. 

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

זה בדיוק מבטא את הגישה הזהירה שלנו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

או שזה מבטא את היחס שלכם לוועדת הכספים, שפה קודם יאשר. 

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >>   

לא, בכלל לא. 

 << אורח >> עוזי לוין: << אורח >>   

מדובר במקטע בין פולג לכביש 57. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו חלק מן הנושא הזה. אנחנו גם עומדים בביקורת ציבורית, וטוב שכך. ביקשתם מאיתנו שנאשר לכם את הפרויקט, וגם עכשיו אתם מבקשים, באופן גורף. אנחנו עומדים שנתיים אחרי זה ועדיין לא השלמתם. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

צריך לעשות תיאום ציפיות: פרויקט של 4.5 מיליארד שקל, של 110 קילומטרים, בתכנון אורבני מאוד מאוד מסובך. עזוב את הסטטוטוריקה, שגם היא לוקחת שנים. אתה נכנס אחר כך לתכנון הנדסי מפורט. אתה לא עושה את ההפקעות עד שלא סיימת את התכנון ההנדסי המפורט, כדי באמת לדייק ולראות שאתה מפקיע את המינימום שבמינימום. אתה נכנס למשא ומתן ארוך ומתיש. אגב, במחילה מכבודכם, אני רוצה להעיר על הצד השני: יש ביקורת קשה מאוד במשרד המשפטים על כך שחברות הביצוע מנהלות את המשאים ומתנים בעצמן ומשלמות בדרך כלל פיצויים גבוהים יותר ממה שמקובל בחוק הפקעה לצרכי ציבור, פקודת המקרקעין (רכישה לצרכי ציבור), כי רוצים להגיע למשא ומתן בהסכמה, כי לא רוצים לעשות פינויים כפויים וכולי. אז התהליכים לוקחים שנתיים. במחילה, זה כלום. הלוואי והיינו יכולים את המיזם הזה לגמור בשנה וחצי כמו שעושים בסין. אלה תהליכים מורכבים. אתה חותך פה רשויות, כל רשות עם הדברים שלה. אני רק אומר לך שזה לא הרבה זמן. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני משבח את אנשי משרד התחבורה ואנשי משרד האוצר ואנשי משרד המשפטים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

למה ראית פה זלזול בוועדה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני משבח אותם, הם עושים את עבודתם נאמנה. אני אפילו משבח את השר הקודם... הכול בסדר, אין בעניין הזה ויכוח. השאלה האם אנחנו חלק מן התהליך הזה או שקודם אומרים: בואו נסלק את ועדת הכספים מן העניין. עכשיו יש תהליך ארוך, אני מסכים עם מה שאתה אומר. השאלה אם אנחנו צריכים להיות חלק מן העניין ולהיות שותפים לזה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

למה לא? הוא מציג לך את זה עכשיו. מה אתה רוצה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הוא לא היה בא אם היינו מאשרים ב-2017 את הכול כפי שהם ביקשו. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

צ'ק פתוח. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

זה לא צ'ק פתוח. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

יש נחלות פרטיות שעדיין לא הצלחתם להגיע עם הבעלים לסיכום או שלא התחלתם איתם משאים ומתנים?

 << אורח >> עוזי לוין: << אורח >> 

כל מה שוועדת הכספים אישרה ב-2017 הושלם לחלוטין. יש מקטע דרך שלא היה ב-2017, שהשר כץ החליט בזמנו להאריך את הנתיבים המהירים מפולג עד כביש 57, זה מקטע דרך צפוני שהתווסף מאוחר יותר לפרויקט נתיבים מהירים וכתוצאה מכך רק ב-2018 עדכנו את התכנון. בסיום התכנון היום הגענו לשלב של הפקעות. ב-2017 זה לא היה.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

זה ברור לי לחלוטין. אני חושש מחמש ההפקעות החדשות, על איזה מוקשים אנחנו נעלה. אם אתם יכולים לכוון אותנו אנחנו נשמח, שלפחות בהצבעה נדע: לקחנו אחריות על עצמנו מול האזרחים או מול גופים פרטיים או מול מושבים.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אולי תתחיל בכל מה שאישרנו ב-2017.

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

יש 17 פרויקטים שאושרו בשנת 2017, ויש חמישה פרויקטים חדשים. אנחנו מתחילים על פי הסדר במה שהיה ב-2017. אנחנו מציגים לגבי כל פרויקט ופרויקט מה נעשה עד כה. 

החיבור בין כביש 20 לכביש 5 – בוצעו הפקעות, כפי שאמר חברי עוזי לוין, בוצעו גם עבודות של קידום זמינות, ובחלקן הגדול הן הושלמו. 

כביש 20, איילון דרום, מחלף השלום, מחלף לה גרדיה – הפקעות בוצעו. הפרויקט שם בביצוע. מי שנוסע היום באיילון יכול לראות שם את כל הסדרי התנועה ואת העבודות בעיצומן.

כביש 2, במקטע בין מחלף שפיים למחלף פולג – יש - - -  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה אמרת על החיבור בין כביש 20 לכביש  5? איפה זה עומד?

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

שם ההפקעות כבר בוצעו ואנחנו עכשיו בעבודות קידום זמינות. עבודות קידום זמינות הן עבודות שבעצם אנחנו מסיטים את התשתיות הכבדות מאזור הכביש לאזור השוליים כדי שטרקטורים יוכלו לעבוד שם. 

כביש 2 – נגענו בזה, עכשיו אנחנו לקראת ביצוע עבודות קידום זמינות. גם שם ההפקעות כבר בוצעו. 

בחניון חנה וסע בשפיים ההפקעות בוצעו ואנחנו לקראת ביצוע עבודות קידום זמינות.

זה פרויקט מאוד מאוד מורכב וארוך. כביש 2, במקטע בין מחלף פולג למחלף 57 – אגב, חבר הכנסת לוי, שאלת איפה זה נמצא: כביש 57 הוא כביש רוחבי מאזור נתניה לאזור כפר יונה. בעצם אנחנו מתחברים אליו מדרום. שם אנחנו נמצאים בסיום התכנון. הכוונה היא לתכנון הנדסי. שוב, התכנון הסטטוטורי כבר מזמן הושלם, יש תוכנית תקפה שמכוחה אנחנו יכולים לעבוד. במסגרת התכנון ההנדסי אנחנו כן מנסים עוד פעם, גם כמובן במה שקשור לתשתיות, במורכבות של הפרויקט עצמו, וגם למזער ככל הניתן את ההפקעות. זה אושר ביולי 2020 בוועדה המייעצת ואנחנו עכשיו יכולים להתקדם להליך ההפקעה.

בכביש 541, רעננה – גם שם אנחנו נמצאים בשלבי סיום תכנון. הודעות ההפקעה כבר פורסמו ועכשיו אנחנו לקראת הליך תפיסת החזקה.

בכביש 20 צפון במקטע השלישי – נדרש הליך של הפקעה. 

ובכביש 5 - - -

זה לגבי פרויקט הנתיבים המהירים.  

כביש 200 עוקף רמלה – מי שביקר באזור הזה היה יכול לראות שהמקטע הראשון של הכביש נפתח לתנועה לא מזמן, לפני כחודשיים ומחצה. עכשיו אנחנו בשלב ב' של הכביש. מדובר פה בכביש חדש, חלק מכביש 200. זה כביש שמתחבר לציר 431, ציר מאוד מאוד מרכזי וראשי באזור, וכך אנחנו יוצרים חיבור לרווחת תושבי אזור רמלה, לוד ובאר יעקב, שיוכלו לעשות שימוש בכביש הזה. מדובר בכביש שמשפר את הנגישות לעיר, נותן תשתית תחבורתית כמענה לשכונות החדשות שמוקמות שם לאורך הציר. ברוב הפרויקטים שלנו – ואת זה רואים פה לגבי שבילי אופניים – אנחנו מכניסים אלמנט של תחבורה ירוקה, מתוך כוונה ליצור חלופות ראויות וטובות לרכב הפרטי כדי שאנשים יוכלו להשתמש גם באמצעים אחרים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אתה יכול להרחיב בעניין הליך ההפקעה שצריך בכביש 20, בכביש 5? הפקעה ממי? בכביש 20 נדרש הליך הפקעה. ממי? זה משהו פרטי? ציבורי? מה אתם הולכים להפקיע?

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

הרוב המכריע של הקרקעות שם - - - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תגיד ספציפית לגבי כביש 20 צפון, מקטע 3. כתוב: "נדרש הליך הפקעה". 

 << אורח >> עוזי לוין: << אורח >> 

לאורך כביש 20 צפון יש בערך 70 חלקות, באזור שמחובר עם כביש 5, ששם אנחנו צריכים להפקיע, חלקו מפרטיים וחלקו מקק"ל ומרמ"י.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

איפה אתם עומדים עם הפרטיים שם?

 << אורח >> עוזי לוין: << אורח >> 

קודם כול, מדובר בתוך זכות דרך. אלה קרקעות שעברו תהליך סטטוטורי ומדובר בזכות דרך קיימת, אחרי תהליך אישור סטטוטורי. אנחנו בשלב ראשון, של אחרי האישור, נתחיל להתניע תהליך של משא ומתן מולם בכפוף להפקעה והכול. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כמה פרטיים?

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

לא מדובר על בתי מגורים ועל עסקים. מדובר בקרקעות חקלאיות או קרקעות שלא נעשה בהן שימוש במשך תקופה ארוכה. לתת עכשיו מספר מדויק?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מעניין אותי כמה מתוכם פרטיים. אמרת שיש שם 70 חלקות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה זה משנה אם זה בניין או נכס פרטי של מישהו? נכס פרטי של מישהו – זה החיים שלו. 

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

יש הבדל מבחינת עוצמת הפגיעה. קודם כול, תמיד אני מפצה אבל אני רואה הבדל מבחינת עוצמת הפגיעה אם מדובר בבית מגורים, כי אז למרות הפיצוי הכספי, אדוני יודע, יש לזה עדיין איזשהו ממד נוסף. לכן אני מדגיש את הנקודה הזאת. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כמה מתוך 70 החלקות הן של פרטיים?

 << אורח >> עוזי לוין: << אורח >> 

בערך שליש זה פרטיים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

סיימתם איתם או שעדיין לא סיימתם?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא התחילו. והשני-שלישים האחרים, למי הם שייכים?

 << אורח >> עוזי לוין: << אורח >> 

לרמ"י, לקק"ל, לגופים ציבוריים כאלה ואחרים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, יש לי שאלה. כשאתה בא לאדם שצריך להפקיע ממנו, אם אתה אומר לו: "בוועדת הכספים כבר אושרה הפקעה, בוא נסתדר," המקח והממכר של האדם המחזיק הוא פחות טוב. אם אתה לא נותן להם את ההפקעה והם הולכים אז בעצם הוא יכול להסתנכרן איתם בצורה יותר הוגנת. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נכון, אני מסכים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

אני חולק על זה. זה חסר משמעות. לדעתי אתם לא מבינים את התהליך. התהליך שאנחנו עושים פה עכשיו, בסוף ההפקעה עוברת ויש את החוק במדינת ישראל שקובע איך עושים הפקעה, איך משלמים פיצויים. אם הוועדה לא תיתן את האישור התהליכים האלה יתרחשו, הם רק יהיו קצת יותר מורכבים ובירוקרטיים, ייקחו קצת יותר זמן. אגב אם אתה שואל אותי, התוצאה תהיה - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אם הוועדה לא תיתן אישור, זה יהיה בכל מקרה?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

בוודאי. הוועדה לא מסמיכה להפקעה. הוועדה גם לא מאשרת. צריך להבין, הוועדה לא מאשרת עכשיו הפקעה לצרכי ציבור. 

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

המטרה לפטור אותנו מזכות שימוע נוסף.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

הוועדה מקצרת את התהליך הפרוצדורלי של חברת נתיבי איילון. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אתה עדיין נמצא באותו מקום. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

לא, התוצאה תהיה הפוכה. אם אני שר התחבורה והוועדה לא נותנת אישור, אני אומר: חבר'ה, נגמרו המשאים ומתנים, אנחנו מפקיעים לפי פקודת המקרקעין (רכישה לצרכי ציבור). תתפסו את החזקה, תשלחו אחר כך אנשים לריב בבתי המשפט על השומות. הרי אני לא צריך לפצות אף אחד כדי לתפוס את השטח. שר התחבורה מוסמך לחתום על הפקעה. יש ועדה מייעצת וכולי. ברגע שהשר חותם על ההפקעה הם נכנסים וסוללים את הכביש. ההוא ילך לבית המשפט מול השמאי הממשלתי ויריב על הפיצוי. אין משא ומתן בכלל. 

כל הרעיון הוא רצון להגיע למשא ומתן ולהסכמות ולהידברות. אני אומר לך עוד פעם, במשרד המשפטים יש על זה ביקורת קשה מאוד כי התוצאה היא חוסר שוויוניות. זאת אומרת, היום נתיבי איילון, נתיבי ישראל וכולי מפצים הרבה יותר ממה שרשות מקומית מפצה כאשר היא צריכה לעשות מדרכה והיא לא עושה משא ומתן בכלל. יש הרי בחוק פרוצדורה מאוד מאוד ברורה איך מפקיעים ואיך משלמים פיצויים. החברות האלה, כדי לא להגיע לעימותים, כדי לא להגיע לפינויים בחוק, כדי לא להגיע לחסימות עושות הכול בהסכמות. 

ליינון אזולאי יש נקיפות מצפון. ינון מרגיש שהוועדה כאן מאשרת הפקעה. הוועדה לא מאשרת שום הפקעה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

יש מעמד חוקי לוועדת הכספים. ועדת הכספים יכולה לפטור אותם משימוע. אם לא היה לנו מעמד חוקי - - - 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

אני מסכים. רק הסברתי לינון מה מהות התהליך שעושים פה. ינון מרגיש שעכשיו הוא מאשר את ההפקעה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בצלאל, אני לא נגד משרד התחבורה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אם אין אישור הפקעה אתה נמצא במצב טוב יותר מאשר - - - 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

נהפוך הוא. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני עושה חשבון של אותו אדם, שהדבר היחיד שיש לו בחיים הוא חלקת קרקע שנמצאת באזור ההוא, שבמקרה עכשיו רוצים להעביר שם דרך, שכולנו מעוניינים בזה, וצריך להפקיע ממנו. אם אנחנו מאשרים את החלק שלנו אז ינון צודק בזה. אתה בא אל אותו אדם ואומר לו: תשמע, או שאתה מסכם איתנו, אנחנו לא צריכים אפילו שימוע, ועדת הכספים דנה בזה ואישרה את ההפקעה. היכולת שלך להתמודד איתנו – אני מדבר על פקידים טובים, אני לא מדבר על פקידים רעים, אני מדבר על אנשים טובים שעושים את עבודתם. היעד שלכם באמת הוא לסלול את הכביש הזה כדי שהוא ימנע תאונות דרכים ויעשה דברים שהם חיוניים לכל עם ישראל, אין על זה ויכוח, לא זה הנושא. השאלה אם אנחנו מנצלים את הכוח שיש לנו כדי לתת לכם יותר כוח מול אותו אדם פרטי. אני לא מדבר על רמ"י, הם יסתדרו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

להיפך, תיקח להם עוד.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

רמ"י זה חלק מן המערכת, אתם עומדים איתם במשא ומתן ואל מה שאתם מגיעים זה בסדר, אנחנו סומכים את ידינו בלי לדעת מראש. אני מדבר על אותו אדם מבוגר שכל מה שיש לו בחיים הוא נכס שקנה בצעירותו והוא רוצה כשהילדים שלו יגדלו למכור את הנכס הזה ולקבל כסף כדי לעזור להם, ופתאום נפלו עליו עם ועדת הכספים ואמרו: כבר אישרו את זה, כבר אין שימוע, או שתסכים לסכום שאנחנו מציעים לך או שנלך בכוח. מזה אני חושש. אמרתי מראש שאתם אנשים טובים.

 << אורח >> עוזי לוין: << אורח >> 

אם אפשר להזכיר לכולם, הכול קורה גם בתהליך התכנון. בתהליך התכנון הוא יכול להתנגד, והיה ולא קיבלו את דעתו ובכל זאת ייעדו את הקרקע לדרך מגיע לו פיצוי לפי סעיף 197 לחוק.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אז למה אתם באים אלינו? אז תסתדרו לבד.

 << אורח >> שירן יעקב: << אורח >> 

אנחנו סבורים פשוט שלא צריך שימוע נוסף. אני עורכת דין מן המחלקה המשפטית של משרד התחבורה. אם ועדת הכספים לא תאשר את  מתן ההרשאה לנתיבי איילון זה פשוט יאלץ אותנו לעשות בוועדה המייעצת שימועים לכל אותם בעלי עניין. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני יודע. זה החוק.

 << אורח >> שירן יעקב: << אורח >>   

כפי שאמרו כאן לפניי, כבר בשלב הסטטוטורי ניתנה לאותם גורמים זכות השימוע, הציבור נשמע. בסופו של דבר נקבעה תוכנית מאושרת שלפיה אנחנו פועלים. אנחנו לא נפקיע, גם לגבי פרויקטים שהתוכנית עדיין לא אושרה, הפרויקטים הספורים, אנחנו כמובן מצהירים בזאת שאנחנו לא נפקיע לפני שהתוכנית תאושר. זה פשוט עוד שלב שיעכב את כל הפרויקט. אנחנו מזכירים שיש כאן פרויקטים חשובים מאוד. יש כאן פרויקטים של הפרדות מפלסיות, של בטיחות, שיש היום ילדים שמסתובבים על המסילות האלה. אנחנו רוצים ליצור להם הפרדה מפלסית, גשר של הולכי רגל, שהם לא יסתכנו. למשל יש כאן פרויקטים שמשפרים את התחבורה הציבורית. אלה פרויקטים שהם לטובת הציבור כולו. 

כמובן שהאזרחים שאנחנו מפקיעים מהם, שהגורמים שאנחנו מפקיעים מהם מקבלים פיצוי לפי שוויו. אנחנו לא מקפחים אף אחד. חשוב להגיד את זה.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

גברתי, אלה חמשת הפרויקטים האחרונים?

 << אורח >> שירן יעקב: << אורח >> 

לא. יש 17 פרויקטים קודמים ויש עוד חמישה פרויקטים נוספים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הסברת יפה, הכול בסדר, אנחנו יודעים את זה. הרי צריך את השימועים האלה כדי שכאשר מדברים עם אותם אנשים, הרי זה משא ומתן.

 << אורח >> שירן יעקב: << אורח >>   

המשא ומתן ממילא מתקיים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

המשא ומתן לא הסתיים מכיוון שאם המשא ומתן היה מסתיים לא היית כאן.

 << אורח >> שירן יעקב: << אורח >>   

המשא ומתן ממילא מתקיים.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

על ה-17 כבר הצבענו. מטריד אותי החמישה החדשים, והשניים בחוסר תכנון. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני רוצה אחרי זה את הכול יחד. נראה, אולי נדחה את זה קצת. תגידו לנו לגבי החמישה החדשים. איך אישרנו דבר כזה בלי אישור סטטוטורי?

 << דובר >> שני ארזי: << דובר >> 

כנראה זה לא הוצג לוועדה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה, עבדתם עלינו? איך זה היה? אם עבדתם עלינו זה בסדר, אבל אני רוצה לדעת אם זה נכון. 

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

נשמע בדיון כאילו יש פה איזו קונסטרוקציה משפטית חדשה. יש מסלול סדור מאוד מבחינה חוקית של הליכי הפקעה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אנחנו אישרנו שני פרויקטים שאין להם אישור?

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

אני לא מפקיע כלום בלי תוכנית סטטוטורית מאושרת. אני פשוט מציג את זה לוועדה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו חוזרים על אותו ויכוח.

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >>   

אין פה ויכוח. יש פה תהליך. אני מסביר את התהליך. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

את השניים האלה אתה יכול עכשיו להחריג ולא לאשר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בוודאי, מה השאלה. 

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

אמרתי מראש, מאחר ואנחנו לא מבצעים שום אקט של הפקעה לפני תוכנית סטטוטורית מאושרת, ושם יש בכל מקרה הליך שימוע, נותנים לאדם את יומו, מפקידים את התוכנית.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

למה צריך אותנו? בסדר, אז אתם אנשים טובים והגונים. 

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

כי ביום שההליך הסטטוטורי יסתיים אני יכול להתקדם, זאת הסיבה. 

אלה הפרויקטים החדשים: מדובר בפרויקטים בעלי משמעות ציבורית, מדובר בצורך ציבורי לפי התוכנית הסטטוטורית לטובת הדרך. 

פה מדובר על פרויקט של נתיבי תחבורה ציבורית. כולם יודעים שזה אזור עמוס מאוד מבחינה תחבורתית ואנחנו רוצים ליצור נתיבי תחבורה ציבורית ראויים. מדובר על הקו החום שיחבר בין אזור ראשון לציון, רמלה, לוד, באר יעקב. מדובר בשתי תוכניות ברמה הארצית – תתל/72/א ותתל/72/ב – אלה התוכניות הסטטוטוריות שמכולן אנחנו פועלים. הפרויקט הזה מחולק לשני מקטעים: מקטע מערבי ומקטע מזרחי. מבחינת התכנון ההנדסי אנחנו בשלב התכנון המוקדם. מונה כבר צוות הפקעות שהחל את עבודתו מבחינת המיפוי של הצרכים. כפי שאמרתי גם קודם, במסגרת הליך התכנון ההנדסי אנחנו כן רגישים לנושא הזה ומנסים למזער ככל הניתן את ההפקעות. זה הפרויקט החדש הראשון, הקו החום. 

הפרויקט השני הוא גשר הרלינג בבני ברק. מדובר על הקמת גשר מעל מסילות הרכבת, דבר שיבטיח גם הנגשה הרבה יותר טובה, בלי צורך לעבור את מסילות הרכבת. כולם מכירים את הסיכון שהדבר הזה יוצר. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

איפה הוא עובר בבני ברק?

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >>   

זה באזור הצפוני. 

 << אורח >> טל גרנית: << אורח >> 

זה ישחרר את השכונה החדשה. 

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >>   

יש 2,100 יחידות דיור מתוכננות באזור ויש 1.5 מיליון מטר מרובע שמתוכנן שם לשטחי מסחר ותעסוקה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בצלאל סמוטריץ', היית בבני ברק בהיותך שר, היה לך ביקור מרשים, הייתי איתך. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

פעם אחת הייתי איתך. הייתי שם יותר מפעם אחת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא התבצע שם מה שסוכם. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

אני לא מאמין. אז תדבר איתי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתה יהודי מאמין. מה זה "לא מאמין"?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

אני לא מכיר. נפתחו יציאות נוספות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה לא התבצע. לא משנה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

בכביש 4 היה בביצוע תכנון של העתקת קו מתח גבוה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה לא התבצע. סמוטריץ' היה שם בביקור כשר התחבורה, הוא עשה ביקור מרשים.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

תגיד לי מה לא התבצע.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

בא לי להצביע נגד. אתם ארבע שנים וחצי מבטיחים לי לעשות מעלית לאימהות עם עגלות. זה לא הציבור שלי, רק פנו אליי, והוא יודע כמה נלחמתי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

כל ציבור הוא שלך. אין ציבור שהוא לא שלך. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

סליחה, אני מתנצל, אני חוזר בי. גייסתי את חבר הכנסת גפני. המעלית עוד לא קיימת וחלפו כבר ארבע שנים וחצי.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

תדבר איתי על זה אחר כך, על מה שאני מכיר. אני לא שם כבר שלושה חודשים. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

ארבע שנים וחצי מחכות אימהות עם עגלות, עולות את כל המעלה הזה, הולכות ברגל. איזה בושה. וכמה כסף זה עולה? 4.5 מיליון שקלים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

כן, נו, זה סתם. 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >>   

כאימא לתינוק שהולכת עם עגלה, אני מוחה שהוא אומר שזה לא הציבור שלו. כל הציבור מסתובב עם עגלות תינוקות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הוא חזר בו. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

מודה ועוזב ירוחם.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

תמר, בציבור שלך הולכים עם עגלה אחת. בציבור שלו הולכים עם שתיים, ולפעמים עם שלוש. זה יותר מורכב. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בצלאל, אני מודיע לך, אני בדקתי באופן שטחי: הציבור שיש לו הכי הרבה ילדים זה הציבור שלכם. הם עברו אותנו. 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >>   

אתם בירידה, וגם הערבים בירידה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו לא בירידה. הם בעלייה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

ברוך ה'. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מי שבירידה זה הציבור הערבי. אנחנו פעם היינו הכי הרבה. הערבים יותר. הציבור של בצלאל היו אי-שם באמצע. הם היום הציבור שיש לו את הכי הרבה ילדים, בלי עין הרע, אני מברך אתכם. הערבים בירידה מבחינת מספר הילדים.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

ברוך ה'. 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >>   

לדעתי גם הציבור החרדי נמצא בירידה. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אני לא יודע, אבל מעלית בבני ברק נמצאת באחריותכם?

 << אורח >> טל גרנית: << אורח >> 

אני מנסה לברר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

נדבר על זה עוד מכיוון שאני אבקש מכם שתבואו פעם נוספת. 

אני מבקש לדעת: האם לגבי הפרויקטים החדשים יש אישורים על הכול? לא שאנחנו נקום פתאום בעוד שנה ונגיד: רגע, עוד אין תוכנית מאושרת. אני רוצה לדעת, תגידו לפרוטוקול האם יש אישורים. 

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

אדוני, בכל חמשת הפרויקטים החדשים שמוצגים כאן אנחנו אחרי תכנון סטטוטורי מאושר ונמצאים בשלב של התכנון ההנדסי בהתאם לתוכנית הסטטוטורית המאושרת. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

יש אישור? בניגוד לשניים הקודמים. שני ארזי, האם אנחנו יכולים לאשר את שני הפרויקטים שאין להם אישור סטטוטורי?

 << דובר >> שני ארזי: << דובר >> 

כפי שאנחנו מפרשים את הפקודה, אנחנו לא יכולים לאשר אותם. הפקודה מאפשרת את ההרשאה בפטור משימוע לחברה הלאומית לדרכים, לרכבת ישראל או לגוף אחר שאישרה ועדת הכספים לגבי קרקע שחלה עליה תוכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה ושהתקבלה החלטה על אישורה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

רבותי, אני מציע שנאשר את הפרויקטים שכבר אישרנו, להוציא את השניים שאי אפשר לאשר, לדחות אותם בינתיים, ולגבי החמישה החדשים נעשה ישיבה נוספת, אני רוצה לבדוק כמה דברים, ואנחנו נביא את זה לאישור.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

ושיחזרו אלינו עם תשובות לגבי מה שמיקי לוי אמר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

גם לבדוק למשל את הדבר הזה ולבדוק עוד כמה דברים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

יכול להיות שהם יספיקו לבנות עד אז את המעלית.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

לדעתי זה נת"ע. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תבדקו את המעלית ותבדקו גם את היציאות שם, מה ששר התחבורה הקודם אישר. 

אני מציע שאת מה שאישרנו נאשר שוב, להוציא את שני הפרויקטים שאין לגביהם אישור, ואת החמישה החדשים נדחה לעוד ישיבה. נבדוק בינתיים כל אחד, אנחנו גם נבדוק את המעלית. יש דברים שנבדוק שלא קשורים במישרין לפרויקט עצמו אבל קשורים למשרד התחבורה, על כל המשתמע מכך, עם היציאות ששר התחבורה הקודם אישר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

אני בכל זאת רוצה להגיד כמה משפטים לפרוטוקול. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל רק תלך איתי בגלל שאני מתכוון לטובת העניין.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

אני אלך איתך. פעם אחת אני הולך נגדך? אני רוצה שאתה תתחיל ללכת איתי, תצביע על ועדת חקירה לניגודי עניינים, תצביע על פסקת ההתגברות. אני תמיד הולך איתך. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסקרים כבר הגעתם ל-19. מה הוא הסיפור הזה?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

ברוך ה', תמשיכו לעשות לנו עבודה טובה ואנחנו נמשיך לגדול.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל אנחנו לא יורדים. אתה לא לוקח מאיתנו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אין לנו בעיה, זה לא על חשבוננו. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

אמרתי לך שאני לא רוצה לקחת ממך. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא משנה מה שאתה רוצה או לא רוצה. אתה לוקח ממישהו אחר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

הבעיה שלך, גפני, שיש לך משהו שאני לא יודע להתמודד איתו: "ועשית ככל אשר יראוך" זה דבר שאני לא יכול לצאת נגדו. אני לא יכול לקרוא לציבור החרדי לא להצביע כמו שהרבנים אמרו לו.

אני רוצה בכל זאת במשך חצי דקה לומר לפרוטוקול. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

היית גם שר תחבורה טוב.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

אני חושב שאנחנו לא עד הסוף מבינים – ואולי היועצת המשפטית תתקן אותי או תסכים איתי – את התהליך שאנחנו עושים כאן עכשיו. הרי באמת באמת באמת זה דיון חצי מגוחך. אם הוועדה באמת רוצה להיכנס בנעלי החברה ולשקול האם יש הצדקה להפקעה או לא, על כל אחד מן הפרויקטים האלה אפשר לעשות דיון של שלוש שעות, לבדוק חלופות שנבדקו, יתרונות וחסרונות של כל חלופה ולמה החלטנו דווקא ללכת על זה. זאת ממש לא כוונת המחוקק וזה לא תפקידה של ועדת הכספים לבדוק כל פרויקט לגופו. 

הרעיון הוא פשוט מאוד: יש פרוצדורה כללית במדינת ישראל להפקעה לצרכי ציבור, שכוללת תהליכים בירוקרטיים מסוימים. בא המחוקק ואמר: אני מכיר בחשיבותם של פרויקטים של תחבורה, של כבישים. אני מוסיף שעוד מאז שתוקן סעיף 22(2)(ב) לפקודה אנחנו במשבר תחבורה עוד הרבה יותר גדול והחשיבות הרבה יותר גדולה. בא המחוקק ואמר: אני מאפשר בפרויקטים של תחבורה הפקעות בהליך פרוצדורלי פשוט יותר. תמיד כשאתה הולך להליך פרוצדורלי פשוט יותר אתה עלול להעצים את הפגיעה, למרות שאני אומר לכם שבמבחן התוצאה זה רחוק מן המצב, כי המשא ומתן מתקיים ממילא. השימוע הפורמלי הוא פיקציה, אפשר לעשות אותו, אנשים יעבירו שימוע בכתב, לא חייבים בכלל בעל פה, זה פרוצדורלי לחלוטין. אם החברה תבוא לא בנפש חפצה אז השימוע לא יעזור כלום, ואם החברה באה בנפש חפצה – והיא באה בנפש חפצה כי בסוף זה לא כסף שלה, זה כסף של המדינה, היא חברה מתוקצבת – אז ממילא, עם שימוע או בלי שימוע, מגיעים בסוף לתוצאות טובות. הדבר היחיד שהשימוע הזה עושה הוא עוד הליך בירוקרטי שמעכב את הפרויקטים. בא המחוקק ואמר: אני מכיר בחשיבות של פרויקטים של תחבורה ולכן אני מאפשר לשר, באישור ועדת הכספים, לתת פטור, סוג של פטור גורף לחברה בפרויקטים מסוימים, תרוצו לדרך כי הפרויקט חשוב ואני מקצר לכם את הפרוצדורה. זה כל התהליך. זה לא פוגע במהות, זה לא מחליש את האנשים. אמרתי: אם החברה תבוא לא בנפש חפצה אלא תלך עם "ייקוב הדין את ההר", תעמיס עליה, הפרויקט יתעכב עוד חודשיים, לא קרה שום דבר, אנשים רק ייפגעו. אבל היא באה בנפש חפצה. היא חברה מתוקצבת, אין לה מה להפסיד, ואם הפיצוי יעלה לה עוד מיליון שקל – זה לא היא משלמת בסוף, היא לא חברה עסקית, אז משרד האוצר יתקצב את הפרויקט הזה. 

דרך אגב, משרד האוצר לא מעורב במשא ומתן ובפיצויים, אין פה ניגוד עניינים. זה לא שהאוצר עושה. את המשא ומתן עושה החברה. יש לה אינטרס להגיע להסכמות כי היא רוצה שהפרויקט ילך מהר והיא לא רוצה משפטים. עזוב, שימוע או לא שימוע, בן אדם שירצה לתקוע את הפרויקט ילך לבית משפט, שם זה יכול להיתקע חמש שנים גם בלי השימוע. השימוע לא מעלה ולא מוריד כלום. הוא הליך פרוצדורלי שבשוטף, כשהמדינה עשתה את האיזון בין הצורך הציבורי לזכות הפרט היא אמרה: אני מוסיפה עוד הליך פרוצדורלי שנותן איזו זכות טיעון. הוא קיים ממילא במהות, לא רק בהליכי התכנון, גם במשא ומתן מולם. המחוקק אמר: יש צורך תחבורתי חשוב, אני מוכן טיפה לשנות את האיזונים ולפשט את הפרוצדורה. זה כל מה שהוועדה עושה. 

אדוני היושב-ראש, אם אתה משתמש בזה, וזה לגיטימי לחלוטין, אני מכיר את עבודת הכנסת, אומר: יש לי חשבונות אחרים מול משרד התחבורה – אגב, אם אתה מוכן לעבוד איתי פעם אחת אז בוא לא נאשר להם את זה והתנאי יהיה שאני אחזור להיות שר התחבורה ... הייתי שר טוב. לא נאשר שום דבר שמשרד התחבורה מביא לוועדה, כולל תקציב וכל דבר אחר, כל עוד אני לא אחזור להיות שר התחבורה ... אז, תאמין לי, תהיה לך מעלית ויהיו לך יציאות. אבל לגופו של עניין, אני מאמין שאין לנו שום מניעה לאשר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בצלאל, חשבתי שהיית שר תחבורה טוב, היום גיליתי איפה היה החיסרון שלך.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

היו הרבה חסרונות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא, היה בסדר, היית שר תחבורה טוב.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

הוא הזדהה עם התפקיד, אני עד.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

היום גיליתי את הבעיה. אני יושב פה שנים רבות. עשינו ועדת משנה לנושא הפקעות. נושא ההפקעות יצר אצלנו פחד. עשינו את החשבון, בעיקר לא מול הרשויות, לא מול המינהל, לא מול רמ"י. אנשים בכו. כשמגיע אלינו נושא ההפקעות אנחנו חוששים. נכון שאנחנו מעורבים בעניין הזה בקטע לא גדול, אבל בקטע הזה המחוקק אמר לנו: תשגיחו על זה, ואנחנו משגיחים על זה. 

נכון שיש עוד דברים שלא נוגעים לעניין עצמו, כמו המעלית – זה דבר שלא נוגע אל מה שהם מבקשים. אנחנו רוצים תשובות. אתם עושים דברים, ודברים קשים ולא פשוטים, ואנחנו עוזרים לכם ומאשרים את זה. תהיו גם איתנו בדברים הציבוריים, תהיו נורמליים. 

אבל בעיקר צריך שתהיה רגישות לוועדת הכספים בנושא ההפקעות, שתהיה רגישות. אנחנו אישרנו, ואני מתפלא עליי ועל החברים שהיו אז איך אישרנו את זה כאשר לשני פרויקטים לא הייתה תוכנית.

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

אני חוזר על הדברים: אין שום פגם משפטי לאשר כי ממילא לא יעשו הפקעות כל עוד אין תוכנית מאושרת. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני מבקש שלישיבה הבאה תביאו אישור. אנחנו נאשר את כל הפרויקטים שאושרו כבר.

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

בכביש 5504 – אנחנו רוצים לקדם את הביצוע. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסדר, אז תאשרו את התוכנית. 

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >>   

זה והפרויקטים החדשים. זה כביש שמחבר בין - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לגבי הפרויקטים החדשים, אמרתי: אעשה ישיבה מהר. אני רוצה לבדוק כמה דברים. מותר לי?

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >>   

אדוני, זה פרויקט ממש חשוב לתושבי האזור. יש לי פה מפה מפורטת. זה 54 חלקות. יש לי פה את המיפוי: מדינת ישראל, עיריית כפר סבא, קק"ל, רשות הפיתוח. אין פה גופים פרטיים אבל זה סופר-חשוב לתושבי האזור. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל אני לא יכול לעשות את זה, אני לא יכול לאשר פרויקט אחד ואילו את הארבעה האחרים לא. אנחנו נאשר את זה. אני מבקש שתיתנו לנו תקופה קצרה לבדוק. אנחנו רוצים לראות כמה דברים. אנחנו נביא את זה לאישור. אם תספיקו להביא גם את שני הפרויקטים האחרים עם אישור אנחנו נאשר גם את השניים האלה. 

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >>   

למה אני מדבר על זה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל בשביל מה אתה מנהל איתי עכשיו דיון?

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >>   

אני פשוט מסביר לאדוני את התהליך, אבל בסדר. רק במידה והולכים למתווה הזה, שאנחנו חוזרים אליכם עם הפרויקטים החדשים - - -  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נשמע את נציג משרד האוצר. אריאל הבר, בבקשה. איפה מורגנשטרן?

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

שלום. אני החלפתי את אלי מורגנשטרן לפני שנה בערך. אני רפרנט תחבורה במקום אלי, אלי עזב את התפקיד. אלי מורגנשטרן אחראי על משרד החקלאות והמים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה, בכבוד. עם אלי מורגנשטרן היה פה דיון ב-2017. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

זה לא נכון שאלי מורגנשטרן לא מעורב. על כל נושא התעופה הוא עדיין אחראי.

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

נכון. אני רק רוצה להצטרף לחברת נתיבי איילון, אל מה שהוצג כבר. אנחנו חושבים שכדי לקדם פרויקטים לטובת כלל הציבור, הדיון צריך להתקיים בוועדות התכנון ולא בוועדות ערר למיניהן, שרק מאריכות את משך האישורים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה אמרת? לא הבנתי?

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >>   

אני מצטרף אל מה שיניב שבו מחברת נתיבי איילון הציג. אנחנו חושבים שהדיון על הערעורים ועל ההפקעות צריכים להתנהל בוועדות התכנון. ברגע שפרויקט מאושר צריך לאפשר לחברה להתקדם איתו כמה שיותר מהר לטובת כלל הציבור.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

טוב. החוק אומר שאתם צריכים אישור של ועדת הכספים כדי למנוע שימועים וכל מה שנלווה, מה שהגברת מהייעוץ המשפטי אמרה, וזה נכון. אנחנו לא דוחים את העניין הזה. אני מבקש, יש כמה דברים שאני רוצה לבדוק. כפי שאמרה היועצת המשפטית שלנו, אנחנו לא מסכימים, אפילו שמשרד התחבורה לא יפקיע כל עוד לא יהיה אישור, אבל אנחנו רוצים שיהיה אישור קודם. אני מתפלא למה לא עשינו את זה בשנת 2017. אנחנו עושים את זה עכשיו. אנחנו מבקשים לסיים את העניין הזה מהר, זה תהליך שנמשך כבר כמה שנים. את חמשת הפרויקטים החדשים אנחנו נביא בימים הקרובים, תוך זמן קצר,  נביא אותם לאישור, ואנחנו מבקשים שתנסו להגיע לפתרון לגבי אלה שאין להם עדיין אישורים. יש עוד כמה דברים שנרצה לבדוק, למשל עניין המעלית או דברים מן הסוג הזה. 

 << אורח >> טל גרנית: << אורח >> 

חשוב לנו שבמידה והולכים על המתווה שלגבי חמשת הפרויקטים אנחנו נחזור אליכם ונציג אותם, שהדיון יתקיים במהרה יחסית. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

יש עוד כמה דברים שאתם צריכים לעשות במהרה. 

מי בעד אישור 15 הפרויקטים שאישרנו ב-2017, להאריך את האישור? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 4
נגד – אין 
נמנעים – אין
הצעת קביעת חברת נתיבי איילון בע"מ כ"גוף אחר" – סעיפים 22(2ב) ו-22א לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 – הארכת האישור ל-15 פרויקטים שאושרו ב-2017 ושיש להם תוכנית סטטוטורית מאושרת, נתקבלה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הפרויקטים הללו אושרו בלי הגבלת זמן. 

את שני הפרויקטים שאין להם תוכנית סטטוטורית מאושרת אנחנו לא מאשרים עכשיו. לגבי חמישה הפרויקטים החדשים אנחנו בודקים שוב ונצטרך להביא את זה לכאן לאישור. יכול להיות ששם כן תהיה הגבלת זמן מכיוון ששם זה פרויקטים חדשים, אלא אם כן יסבירו לנו על מה מדובר. 15 הפרויקטים האחרים להערכתי נמצאים כבר בתהליך ולכן הגבלת זמן לא תועיל.

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

אפשר לתת ביטוי בהחלטה לכך שזה יהיה בהקדם?

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>

בהקדם – זה תלוי בכם. אתם יכולים להתחיל במשאים ומתנים טרם האישור? יש לי הצעה אישית. אם אתה אומר לוועדה: בחמישה הפרויקטים האלה עם 90% גמרתי כבר את הפיצוי ואני בהסדרים איתם, אתה נותן לנו כשליחי ציבור להרגיש הרבה יותר בנוח להצטרף אליך. אני נותן לך עצה בחינם. אם תחזור לכאן ותגיד: עשיתי, זה כבר מאחורי – יהיה לנו קל יותר לקבל החלטה.

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >> 

אנחנו בהחלט מנסים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. אני מודה לכם. הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:35. << סיום >>