פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
19/08/2020


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 52 
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, כ"ט באב התש"ף (19 באוגוסט 2020), שעה 10:01


סדר היום:
 << נושא >> הצעת  צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)(תיקון - הכללת עובדים בתחום הפקות אודיו ויזואליות במסגרת הצו),התש"ף-2020 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
חיים כץ – היו"ר
משה אבוטבול
היבה יזבק
יוראי להב הרצנו
אוסאמה סעדי
אורלי פרומן
עידן רול

חברי הכנסת:
משה ארבל
מיקי לוי


מוזמנים: 
שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי
	לימור לוריא
	–
	יועצת שר העבודה והרווחה

	עלי בינג
	–
	רכז רווחה באג"ת, משרד האוצר

	טלי ארפי
	–
	סגנית בכירה ליועץ המשפטי במשרד האוצר, משרד האוצר

	גיא גוטמן
	–
	משרד התרבות והספורט

	איילה לונדנר
	–
	משרד התרבות והספורט

	מאיר שפיגלר
	–
	מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

	שלומי מור
	–
	סגן בכיר ראשון ליועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי

	איתמר אביטן
	–
	מנכ"ל, אקט איגוד עובדי הקולנוע, הטלווזיה והבמות

	עידן עמדי
	–
	זמר ויוצר

	ליאור טבת
	–
	סאונדמן

	חן מור עובדיה
	–
	סאונדמן



משתתפים (באמצעים מקוונים):
	אורי רשטיק
	                                                            –
	מנכ"ל שח"ם - ארגון השחקנים בישראל

	
	
	



ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
רויטל יפרח

<< נושא >> הצעת  צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)(תיקון - הכללת עובדים בתחום הפקות אודיו ויזואליות במסגרת הצו),התש"ף-2020 << נושא >>


 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

בוקר טוב. היום יום רביעי, 19 באוגוסט 2020, כ"ט באב התש"ף. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא: הצעת חוק הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים) (תיקון – הכללת עובדים בתחום הפקות אודיו ויזואליות במסגרת הצו), התש"ף-2020.

אדוני השר, אתה רוצה להציג משהו?

 << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >>   

כן. תודה רבה אדוני היושב-ראש, ממש כמה מילים קצרות, ברשותך. בוקר טוב. המשבר הזה של הקורונה באמת חשף עד כמה רשת הביטחון לעצמאים, ובמיוחד לפרילנסרים במדינת ישראל, היא מחוררת. למען האמת, היא כמעט ואיננה קיימת בהשוואה לשכירים, והאנשים האלה שווים בחובות, הם ממש לא שווים בזכויות, הם מופלים לרעה בזכויות. והדבר הזה תקף במיוחד, מי כמוך יודע, אדוני היושב-ראש, שעשית את התיקון החשוב וההיסטורי לגבי השחקנים והאומנים, שהפגיעה היא פגיעה ממשית גם בתחום של התרבות. 

במשבר הזה, בתחום הזה, הרבה מאוד אנשים נותרו ממש בחוסר כל, ואני חושב שאנחנו, כממשלה, צריכים לעשות הכל כדי לסייע להם. כמובן שבמסגרת הכללית, אני מקווה שהממשלה תתייצב ויהיה תקציב ונוכל לסייע לציבור רחב של עצמאים ופרילנסרים במדינת ישראל אבל בינתיים החובה שלנו היא לקחת את אותן קבוצות שניתן לסייע להן כאן ועכשיו, ופשוט לעשות את זה ללא שיהוי וללא המתנות מיותרות כדי שבתקופה הזאת הם יוכלו לשמור את הראש מעל המים.

צו סיווג מבוטחים, לפי מה שקבוע בחוק הביטוח הלאומי, מאפשר כמובן באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, לקבוע שמבוטחים שעוסקים בסוג עבודה מסוים או עובדים בתנאים מסוימים, יוכלו להיות נחשבים כשכירים לצורך העניין של קבלת דמי אבטלה. כפי שהסברתי קודם, אתה, יושב-ראש הוועדה, הובלת כאן בקדנציה הקודמת תיקון משמעותי מאוד עבור ציבור שלם בתחום התרבות, להכרה גם בשחקנים, גם באומנים, והיום אנחנו רואים את התיקון הזה כתיקון משלים, לעשות את אותו צדק גם עבור האנשים האלה, שנמצאים מאחורי הקלעים. אנחנו מדברים על צלמים, על טכנאים, תאורנים. יש באמת שורה ארוכה של מקצועות שאני מניח שמפורטת בצו עצמו. 

מבחינתנו, התיקון הזה הוא באמת תיקון היסטורי, וצריך לתת לאנשים האלה גם את רשת הביטחון שמגיעה להם, בטח בתקופה הזאת. אני מקווה שהתיקון הזה, לפחות מבחינת רשת הביטחון הסוציאלי, יעביר אותם מאחורי הקלעים לקדמת הבמה.

אני באמת מודה לך, אדוני היושב-ראש, על הקיום המהיר והתכליתי של הדיון. כמובן גם למנכ"ל הביטוח הלאומי, ואני מקווה שנוכל לעשות פה היום צדק גדול עם האנשים האלה.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

תודה רבה. להגיד לכם את האמת – המטרה של הוועדה זה לעזור. אנחנו בעד לנסות ולשפר את איכות החיים של האזרחים במדינת ישראל באשר הם. 

כשקיבלתי את הצו הזה מאוד שמחתי וקבעתי דיון מידי, ואז צלצלו אלי מארגוני המפיקים ואמרו לי: תשמע, אתה מחסל אותנו. אתה מחסל אותנו, המפיקים. אמרו: מה שאתה יוצר, אתה הולך לתת על חשבוננו, לאנשים שעובדים אצלנו חודש בשנה, חודשיים בשנה - למען האמת, אני לא בקי בנושא. 

אתמול בערב דיברתי עם היועצת המשפטית של הוועדה והיא אמרה לי: תשמע, יש פה בעיות גדולות בנושא הביטוחי. המגמה שלנו זה לעזור, ואם זה לא ייגמר היום, זה ייגמר בשבוע הבא, אם זה ייגמר אבל שתבינו – אנחנו נמצאים בפני בעיה שהיא כנראה קצת יותר מורכבת ממה שחשבנו, ואנחנו ניכנס פה לפרטים. מי שירצה לדבר, ידבר אבל כשאנחנו דנים על הנושאים האלה, שמולי, יש מדריכי תיירים, כ-500 איש, שכל עוונם הוא שיש להם קלנועית - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

שאין להם קלנועית...

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

- - שיש להם קלנועית וזה רכב אשכול כזה שמסיע אנשים. אז בגלל שהם מסיעים תיירים הם לא מקבלים כסף. אם לא היה להם את הקלנועית, הם היו מקבלים, והם דווקא כן מבוטחים לכל אורך הקו אז לאלה בטח אנחנו יכולים לפתור היום. אותם אנחנו יכולים להכניס לצו, למרות שזה לא מופיע בסדר הדיון כי לא יכול להיות שבן אדם, בגלל שהוא רוצה לתת שירותים, אנחנו מסתמכים על חוק משנת 84 או 74, שהיה לו רכב – וואלה, קרו מאז כמה דברים, ב-40 השנים האחרונות, והיום לצערו הוא קנה רכב אשכול או מיניבוס, שהוא יוכל להסיע תשעה, עשרה אנשים, והוא לא מקבל בגלל זה, וכל אלה שאין להם מקבל. זה לא סביר. אז אתם מבינים, ככה שבכל מצב נצביע היום על מדריכי הטיולים בעלי רכב אשכול ונכניס אותם לצו. מה אומר הביטוח הלאומי בעניין?

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

לגבי מה?

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

לגבי המדריכים שיש להם רכב אשכול או טרנזיט, שמסיע תשעה, עשרה או שניים-עשר מטיילים. זה לא אוטובוס של חמישים, ובגין זה, בגלל שיש להם את המיניבוס או את הטרנזיט הזה, הם מנועים מלקבל דמי אבטלה, בייחוד שהתיירות היום "גואה" והתיירים מציפים את ישראל.

 << דובר_המשך >> מאיר שפיגלר: << דובר_המשך >>   

כבוד היושב-ראש, ביטוח לאומי מצדד מבחינה מקצועית וערכית גם יחד בבקשה שהציג השר, וכמובן גם בנושא של הסדרת רכב אשכול למדריכי תיירים. אגב, זה מ-1972 - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

72. אז לי צריך להגיד שאני לא מבין? 

 << דובר_המשך >> מאיר שפיגלר: << דובר_המשך >>   

עברו כבר הרבה מאוד שנים ומשהו השתנה גם בעולם התחבורה. זה דבר שהוא בלתי נתפס בעליל, שאם אני מדריך תיירים עם משהו עתיק יומין – אני זכאי לקבל דמי אבטלה, ואם אני אותו מדריך תיירים, עם משהו קצת יותר מכובד לאלה שבאים לארץ לטייל בה – אני לא זכאי לדמי אבטלה. זה דבר אחד.

ולגבי מה שאמר השר – זה מוצדק, זה ראוי, זה נכון בכל קנה מידה שלא יהיה מכיוון שהאומנים זכאים לקבל דמי אבטלה, ולא יעלה על הדעת שהחוליות הכי משמעותיות, שמאפשרות להם את העלייה לבמה וההצגה בפני הקהל, שגם הם מושבתים ללא עוררין ככלל, ובתקופה הזאת בפרט, הם יהיו לצורך העניין מוסטים הצידה, ולא יקבלו שום סיוע של ביטחון סוציאלי בדמות דמי אבטלה, כשהם מקבלים שכר נמוך. הם אנשים שעובדים כל הלילה, לפני ואחרי ההופעות, והם כרגע לא זכאים לקבל דמי אבטלה. לכן, אנחנו מצדדים בהם ללא עוררין.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

תודה רבה. אני אתן לאוצר, למרות שאני חושב שאין לכם מעמד בעניין הזה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

אנחנו חושבים אחרת.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אני חושב שאין לכם מעמד כי אם השר חותם על צו וביטוח לאומי לא כפוף אליכם – אין לכם מעמד. יחד עם זאת, אני רוצה לשמוע אתכם לגבי שני הנושאים, לפני שנעביר פה זכויות דיבור, גם בנושא מדריכי התיירים, שאני מקווה שתהיו חיוביים, אני לא רוצה לעשות משהו בניגוד לדעתכם, וכן בנושא של עובדי התאורה, הבמה, שתכף ניכנס לצדדים הביטוחיים, להכשרות, לכל מה שמהווה פה מכשול.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

אני עורכת דין מהלשכה המשפטית במשרד האוצר. אני אתייחס להיבטים המשפטיים, ואחר-כך אגף התקציבים יתייחס גם להיבטים התקציביים.

קודם כל, הצו שמונח לפניכם זה צו שמתייחס לאותם מקצועות - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אל תלכי לשם.

 << דובר_המשך >> טלי ארפי: << דובר_המשך >>   

רגע, תן לי להשלים. תודה. זה דבר אחד.

לגבי ה - - - וכל האחרים – יש פה צו שיש לו עלות תקציבית. שר הרווחה אינו מוסמך להביא צו שכזה מבלי שהצביע על מקור תקציבי.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

הוא לא צריך להצביע על מקור תקציבי. אתם לא ממונים על הביטוח הלאומי, זה לא הקופה הקטנה שלכם. תקשיבי טוב – זה לא עובד - - - זה לא הקופה הקטנה שלכם.

 << דובר_המשך >> טלי ארפי: << דובר_המשך >>   

יושב-ראש הוועדה, אני ממש מבקשת להשלים את הדברים. תודה.

שר הרווחה הוא למיטב ידיעתי חלק מהממשלה. חוק יסודות התקציב קובע באופן מפורש שעליו להצביע על מקור תקציבי, אחרת הוא לא יכול לחתום על הצו הזה. הצו הזה, יש לו עלות תקציבית ותכף יתייחס לכך נציג אגף התקציבים - -

 << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >>   

את באמת רוצה - - - של 1,500 עובדים ולעשות אתנו את הוויכוח על העצמאות של הביטוח הלאומי, עכשיו את רוצה לדבר על הפיקוח על הביטוח הלאומי - -

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

זה לא עניין של ויכוח, אני לא מתווכחת. אני יועצת משפטית, ואני מפנה - -

 << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >>   

- - כי אני משתתף בעמדתו של יושב-ראש הוועדה.
  
 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

אני מבינה, אבל מבחינה משפטית, ואני אשמח גם לשמוע את ההתייחסות המשפטית של נציגי הלשכה המשפטית והביטוח הלאומי והן את נציגי היועץ המשפטי לממשלה, שהצו הזה לא יכול לנגוד את הוראת סעיף 40 לחוק יסודות התקציב. זה עניין אחד.

דבר שני – מה שמוצע כאן – אני מניחה שנגיע לשאלת הרצף, כי זה ברור – כל הצו הזה נוגד את כל הרציונל הביטוחי, ואתה הזכרת את זה בפתח דבריך.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

כן, אמרתי שיש בעיה, אנחנו נדון בה ונראה איך אנחנו מרבעים את המעגל, הכל בסדר אבל זה לא נוגד את הצד הביטוחי של מורי דרך.

 << דובר_המשך >> טלי ארפי: << דובר_המשך >>   

אם אתה מחיל את זה רטרו, ואני מניחה שזאת הכוונה - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

ואם אני לא מחיל את זה רטרו?

 << דובר_המשך >> טלי ארפי: << דובר_המשך >>   

אם אתה לא מפעיל את זה רטרו - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אז אתם מסכימים?

 << דובר_המשך >> טלי ארפי: << דובר_המשך >>   

לא, שוב אני אומרת - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

תקשיבי, זה את או אגף התקציבים?

 << אורח >> עלי בינג: << אורח >>   

אנחנו ביחד.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

אני מביעה את העמדה המשפטית ביחס למקור התקציב.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אתם לא ביחד.

 << דובר_המשך >> טלי ארפי: << דובר_המשך >>   

תמיד אנחנו ביחד.


 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

ראיתי אותו בשבוע שעבר לבד.

 << דובר_המשך >> טלי ארפי: << דובר_המשך >>   

כי אתם לא נותנים לנו אישור, מה לעשות?

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

לא פה...

 << אורח >> עלי בינג: << אורח >>   

אני רכז רווחה וביטוח לאומי באגף התקציבים. קורה לפעמים שאנחנו הולכים לבד אבל אנחנו מתואמים. 

אני קודם כל רוצה להתייחס בפן המהותי להצעה – חשוב להגיד שאנחנו לא בעת שגרה. זה לא שיש ואקום למי שלא מקבל דמי אבטלה. יש מסלול של סיוע לעצמאים, ואני מניח שחברי הכנסת הנכבדים בוועדה וכולם, מכירים את המסלול הזה. המסלול הזה הוא בהרבה מאוד מובנים מיטיב מדמי האבטלה. ולמה? המסלול הזה בא ואומר שמהרגע שנפגעת ב-40%, את המקבל 70% מהמשכורת שלך, מההכנסה שלך. 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

נו, באמת.

 << דובר_המשך >> עלי בינג: << דובר_המשך >>   

למה "נו באמת"? זה המסלול. עכשיו, חשוב להגיד בהיבט הזה -  מדמי האבטלה, כמו שכולנו יודעים, האחוז שאתה מקבל הוא תלוי השכר שלך ותלוי הגיל שלך, מתחת לגיל 28 או מעל גיל 28. בשכר ממוצע של 10,000 שקלים זה בוודאי פחות מ-70% ולכן, במובן מסוים, ככל שהאוכלוסייה הזאת תקבל דמי אבטלה, זה דווקא יפגע במענק שהיא מקבלת בחודשים הקרובים. ברור לכולם שלא יהיה כפל, שהם יקבלו גם מענק בגין עצמאים וגם דמי אבטלה, והחוק הגדיר את זה בצורה מאוד מאוד מפורשת בנוגע לבעלי שליטה – לא יעלה על הדעת שיהיה כפל במשהו אחר אבל אני חושב שברור לכולנו שמבחינה משפטית זה לא סביר שעל אותה הכנסה תקבל שני פיצויים ולכן, דווקא באת להיטיב ויצאת מקלקל כממשלה.

דבר שני, כפי שכבר ציינת, כבוד היושב-ראש, אתה מייקר את עלות ההעסקה של אותם אנשים כי נדרש להפריש  בגינם עכשיו אחוזים נוספים. זה גם צוין במסמך ששר הרווחה הגיש לכנסת – פר עובר זה עולה עוד כסף. אני חושב שבתקופה כזאת לייקר את עלות ההעסקה, זה משהו שהוא לא נכון. אתה מקשה על האוכלוסייה הזאת לחזור לשוק התעסוקה ועלול גם להפחית את השכר שלה כשהיא תחזור. 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

עלי, נחזור אליך אחר-כך. תכין לך על דף – לא סיסמאות. עלות העסקה – כמה הוא משלם היום, כמה הוא יצטרך לשלם באחוזים, ונעשה את זה על 10,000 שקל ונראה - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

זה פשוט לא נכון.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אתה ביקשת רשות דיבור? תהיה בשקט עד שיתנו לך רשות דיבור, והוא יגיד גם מה שלא נכון. מותר לו להגיד מה שהוא רוצה גם אם זה לא נכון, בסדר? 

 << אורח >> עלי בינג: << אורח >>   

אני אשתדל להגיד דברים לא נכונים אבל רק משפט אחרון - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

תגיד מה שאתה רוצה אבל תכין את מה שאמרתי לך. אני רוצה לדעת כמה בעלויות, ואני רוצה את ההתייחסות שלך גם למורי דרך.

 << דובר_המשך >> עלי בינג: << דובר_המשך >>   

בסדר גמור. אז אני רוצה להגיד ולהתחבר למה שטלי אמרה קודם – בסופו של דבר, משרד הרווחה הוא חלק מהממשלה. על ביטוח לאומי, והיה גם על זה דיון משפטי - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

הוא לא עובד אצלך.

 << דובר_המשך >> עלי בינג: << דובר_המשך >>   

חס וחלילה. 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

הוא לא עובד אצלך, אתה עובד אצלו.

 << דובר_המשך >> עלי בינג: << דובר_המשך >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אז אם הוא אמר משהו – אם הרבי אומר משהו, התלמידים אומרים: אתה צודק.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

אבל הוא כפוף לחוק.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

סליחה.

 << אורח >> עלי בינג: << אורח >>   

כבוד היושב-ראש, ברשותך, רק כדי לציין את זה – היה על זה דיון גם בהיבט של הביטוח הלאומי בלי קשר לשר הרווחה. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה כבר הכריע וטלי תוכל להרחיב בהמשך אם תרצה.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

מה הוא הכריע?

 << דובר_המשך >> עלי בינג: << דובר_המשך >>   

הוא הכריע שכל צעד שיש לו עלות תקציבית של הביטוח הלאומי נדרש להצביע על מקור. אם תרצה, כבוד היושב-ראש, נוכל להביא לך אחרי זה את הנייר של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. אני חשוב ששר הרווחה מכבד את משרד המשפטים ואת הכרעותיו בהיבט הזה - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אף אחד לא שאל מה את חושב. אתה תדבר רק לעניין שלך ופרשנות אחר-כך.

 << דובר_המשך >> עלי בינג: << דובר_המשך >>   

אז אני אציין שאנחנו מכבדים את ההכרעות של היועץ המשפטי לממשלה. להבנתנו, לא ניתן לעשות צעד כזה בלי להצביע על מקור. כך גם עלה משיחות שניהלנו עם משרד המשפטים בימים האחרונים ולכן, אני חושב שצריך לחזור לעשות עבודת מטה מסודרת בנושא הזה ולהצביע על מקור ככל שרוצים להתקדם, וכך נוכל גם להתקדם בצורה הכי נכונה. ואני שוב אגיד – אם היה ואקום זה היה נושא אחר אבל יש מענה אחר, שהוא מענה בהרבה מאוד מובנים ומיטיב.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

מאה אחוז. אנחנו נפנה לח"כים. אחר-כך אני אפנה לגורמי מקצוע שנמצאים פה. אם יש אנשים שנוגעים בדבר – תאורנים, מפיקים, שחקנים, עובדי במה ועוד כל בעלי מקצוע שנמצאים פה – יש לנו זמן, נכון? כולם ידברו. מי שרוצה לדבר, נשמע, נקבל החלטות ונראה מה אנחנו עושים.

חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>   

ראשית, אני חושב שזה באמת אחד החוקים המוצדקים ביותר של לעזור לאותם אנשים. ישנו שחקן מאוד חזק, שכולם מכירים אותו – אמנם הוא חרדי אבל כולם מכירים אותו – שולי רנד. הוא חיבר שיר דווקא על אותם אנשים שנמצאים מאחורי הבמה, על הסאונד, על מפרקי הבמות, כמה הם עובדים קשה. אחרי שכולם מחאו כפיים לשחקנים, הם נמצאים עד אמצע הלילה כדי לפרק את הבמות ולעזור לכולם. לכן, אני חושב שהגיע הזמן – גם מי שהיה בתוך האוהל מחאה שלהם ראה את הדמעות האמתיות, ראה את הכאב האמתי. אני מאוד מאוד מבקש, בעזרת השם, לקדם את הנושא הזה ומודה לשר היקר על הרצון וכמובן ליושב-ראש הוועדה, וכמובן לכם, האוצר. אתם צריכים לבוא ולהבין שאנחנו, אחרי הכל, שליחי ציבור. את הנושא הזה של התקציבים - הרי נתנו מיליונים לכל מיני דברים. לא יתכן שאת כבשת הרש, אותם האנשים האלה, מורי הדרך שהזכיר יושב-ראש הוועדה, זה אנשים שבסך הכל מה הם מבקשים? את המינימום שבמינימום, אז אנחנו חייבים לבוא לקראתם. אני מאוד מאוד מבקש שבנושא הזה תמצא כל דרך לעזור לאותם אנשים. תודה רבה לכם.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

	תודה רבה על הדיון, ואני רוצה לברך את השר שמולי, שמביא את הפתרון הזה. אני שומע את הדברים של אנשי האוצר, ואני רוצה להגיד שעם הרישא של הדברים אני מסכים ועם כל היתר פחות. אנחנו נמצאים במצב חירום וצריך לעזור, למצוא איזה פתרונות שאפשר, ואני חושב שהשר שמולי עושה את זה בצו הזה. צריך למצוא כל פתרון שאפשר כדי לעזור לאנשים האלה לסיים את החודש. אני לא יודע, אני מוקף באנשים צעירים שעובדים כל חייהם, משלמים שכר ומסים, ופשוט לא מסיימים את החודש. לא מצליחים להביא לחם על השולחן. עשרות מסלולים, אלפי תכניות, אין כסף לאנשים ולכן, החובה שלנו בבית הזה היא לדאוג שכל האנשים האלה – ואני רוצה לקרוא בשמם כי לי יש תחושה שמתעלמים מהם: מהצלמים והתאורנים והמקליטים ואנשי הסאונד ועוזרי הבמה והמלבישים והמלבישות והמאפרים והמאפרות ועוזרי ההפקה והמעצבים האומנותיים ומעצבי הסט והקניינים ואנשי הפרופס. כל אלה – בלעדיהם אין תרבות במדינה, וצריך לעזור להם לסיים את החודש.

	אני חושב שהצו הזה הוא נכון, וצריך לעזור לשר לממש את המדיניות שלו כי היא חשובה. לדאבוני, אנחנו מנסים עכשיו למצוא לענף הזה סעד אבל אם הממשלה הזאת הייתה מאשרת דמי אבטלה לכל העצמאים, לא היינו צריכים לדאוג לענף שנמצא בהליכים קריסה, וזה גם מדבר על אוזלת ידה של הממשלה הזאת, שבעיני היא מנותקת ולא מאפשרת לכל העצמאים ששילמו וישלמו ומשלמים דמי אבטלה, לקבל את הסעד הראוי - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

הרצנו, בא השר מהממשלה ומנסה לפתור בעיה, ואתה יורד על הממשלה והוא בממשלה - - - מילא אתה יורד עלי...

 << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

אדוני יושב-הראש, אני פתחתי ואמרתי שאני מברך את השר שמולי על המהלך שלו, ויושב פה איתמר אביטן, שהוא יושב-ראש הוועד, ואני חושב שהם עושים עבודת קודש בשגרה וצריך לעזור להם להישאר מעל פני המים בתקופה הזאת. עמדתו של מנכל"ל הביטוח הלאומי, שפיגלר, מבורכת, ואני מקווה שהוועדה הזאת תאשר היום את הצו הזה ונצא לדרך. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

קודם כל, חשוב שנדע, אדוני היושב-ראש ואדוני השר, שעולם התרבות משותק מזה כחצי שנה. זה אחד הסקטורים שנסגר ראשון וטרם מצאו לו את המתווה לפתיחה מלאה. יש אולי קצת הופעות בחוץ אבל בגדול, העולם הזה משותק כחצי שנה. חלק גדול מהעובדים של עולם התרבות הם עצמאים. אני לא יודעת אם צו ההרחבה הזה מקיף את כל העצמאים בעולם התרבות, שמבחינתי צריכים להיכלל בתוך צו ההרחבה למעט כמובן השחקנים והאומנים שכבר לפני שלוש שנים הוסדר הנושא. אין ספק שמדינה בלי תרבות זה כמו בלי נשמה. אין - - 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

מדינה בלי קורונה. מדינה בלי תרבות זה מדינה בלי קורונה.

 << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

לא, אבל אפשר תרבות גם תוך כדי. אין מה לעשות – אנחנו צריכים ללמוד לחיות עם הקורונה - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

זה כדור-רגל בלי קהל זה לא כדור-רגל.

 << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

אבל יש כדור-רגל. הם לא יכולים לשחק עם עצמם.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אין, אין. עזבי אותך, אין קהל – אין.

 << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

נכון. אז אותו דבר בעולם התרבות, גם השחקנים לא יכולים לא לשחק תיאטרון על במה בלי קהל ולא התזמורות ולא הזמרים ולא אף אחד.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

זה אותו דבר כמו הכדור-רגל.

 << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

בכל אופן, בינינו, כשמדברים על שיקום המשק והחברה – אז יש פה את שני הדברים: גם הנשמה היתרה לאזרחים וגם שיקום כלכלי כי הענף הזה הוא מנוף כלכלי רציני. בסך הכל בעולם התרבות יש למעלה מ-200,000 עובדים.

ולכן, זה שאין רשת ביטחון במדינה לעצמאים והם אינם מסוגלים לקבל דמי אבטלה – זה עיוות שצריך לתקן. השאלה שלי: אם אנחנו מתקנים את זה כל פעם בסקטור-סקטור, ואני בעד שהאנשים האלה יעמדו על הרגליים והלוואי שבאמת מה-1 בספטמבר, כמו שסוכם אתמול או זאת הכוונה, יחזרו לפעילות אבל איזה עוד ענפים אנחנו מפספסים? אני אתך לגמרי בנושא של מורי הדרך – זה ברור, זה צועק לשמיים, הם צריכים להיות בפנים אבל איזה עוד קבוצות אנחנו מפספסים? העיקרון הוא שעצמאים צריכים לקבל דמי אבטלה וצריך להסדיר את זה. 

אז אני מברכת את השר שמולי על הבאת הצו הזה. אני רק מבקשת הסתכלות גם על קבוצות אחרות שצריכות להיכלל בהסדר שכזה. על איזו תקופה מדובר? האם אנחנו מדברים רטרו? האם אנחנו מדברים על יום אישור הצו וקדימה?

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

בואי, אנחנו נראה מה החוק מתיר כי אנחנו יודעים מה קורה אם אנחנו עושים משהו שאולי הוא לא במסגרת החוק. בסדר?

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

תפסת מרובה – לא תפסת. 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אולי. בסדר? ומי כמוני יכול לדבר על זה.

 << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אבל אני משערת שגם יש מסקנות מהצו שנעשה בעבר על השחקנים והאומנים. יש כבר התנסות.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אנחנו סומכים על היועצים המשפטיים שלך שקיבלו הנחיות, ורוצים ורוצות לממש את האירוע. הם יעשו כמיטב יכולתם להביא פתרון שנוכל לממש את האירוע. יחד עם זה, בשביל שלא יהיה מצב שאת תצביעי נגד אחר-כך על משהו שעשינו בניגוד לדעתם של היועצים המשפטיים, ואני לא רוצה שיצביעו נגדך ואני לא רוצה שיצביעו נגדי – העניין הזה יעוגן משפטית, ויש פה בעיות משפטיות ואנחנו צריכים לבדוק את זה. אנחנו מכירים את הבעיה, רוצים לפתור אותה, מנסים לפתור אותה. אני לא יודע אם עדיף רוחבית או לא כי שמעתי את עלי - -

 << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

לא, אני לא רוצה לעכב אותם בגלל הרוחבית, אני רוצה שאנחנו נסתכל - - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

- - שמעתי את נציג האוצר. הוא דיבר על מאיפה אני אביא תקציבים וכולי, והוא בן אדם מבין. עד כמה שנתקלתי בו פה, בוועדה, הוא מבין. והוא מבין שהוא לא אמר את כל האמת. למה הוא מבין שהוא לא אמר את כל האמת? כי אם אנחנו מוותרים על הרטרו אז אין לנו תקציבים, זה מיליון שקל לחודש. ומיליון שקל לחודש זה לא - - - ואז אני לא צריך להביא אותו בכלל אבל לא חשוב. 

כשאנחנו מסתכלים על הבעיות, אז אנחנו נראה איך אנחנו פותרים ואיך אנחנו נוגעים ומה אנחנו עושים בשיתוף עם היועצים המשפטיים, מה לעשות? אנחנו צריכים - -

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

למה לא לכולם אבל, אדוני?

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

בוא, תקשיב, אני לא יודע לפתור את זה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

אבל זה הצעת חוק אחרת - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

נכון, בסדר. תראה, אתה חדש ואני מתייחס אליך כמסביר ותיק: בחיים, כשיש לך קיר יצוק בטון, ופה זה קיר יצוק בטון - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

באים עם פטישים.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

לא, אתה עושה בו סדק כי אם אתה לא עושה בו סדק, הוא לא ייפול, רק הראש שלך יתפוצץ ותדפוק את הראש בקיר. תעשה בו סדק – ייפול. לאט לאט, צריך הרבה סבלנות במשחק הזה. ואם תפתור את כל הבעיות – מי צריך אותך יותר? תשאיר לך כמה בעיות. זה בצחוק...

אנחנו יודעים מול מי אנחנו עומדים, מול מה אנחנו עומדים. אם אנחנו רוצים לפתור זה עקב בצד אגודל, עקב בצד אגודל. זהו. ככה אנחנו צריכים לעבוד, ככה אנחנו נביא תוצאה – ונביא תוצאה.

עידן, בבקשה.

 << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

תודה רבה אדוני היושב-ראש. באמת ברכות לשר שמולי על המהלך הזה, הוא חשוב. אני חושב שצריך קידום כמה שיותר מהיר של הנושא כי יש פה עובדי ענף שמפברואר אין להם משכורת, ואת זה צריכים לזכור גם באוצר.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

מתי הביאו את הצו?

 << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

עכשיו הביאו אותו.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

מתי קיימנו דיון? תקשיב – אם היית אומר שהצו הזה שוכב אצלך חודשיים וחצי - -

 << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

אבל מי הפנה את זה אליך?

 << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

חיים, תיכנס לכמה דקות לקבינט ותשחרר את עולם התרבות שם.

 << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

חיים, אני מדבר אלינו – אנחנו צריכים לעשות את זה כמה שיותר מהר. אנחנו גוף אחד. זוכר? הוועדה, כולנו יחד?

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

כן, כן.

 << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

אני אומר שיש פה תקנות ויש פה חקיקה שחלקה מגיעה שנים רבות אחורה ולא תואמת את המצב הכלכלי שנוצר, וכלל גופי הממשלה צריכים לגלות גמישות מחשבתית ולמצוא את הקונסטלציות החוקיות שיאפשרו לאנשים לקבל איזה שהיא רשת ביטחון מינימלית. 

אני יודע לומר שאנחנו כאן, בוועדה, כל דבר שיגיע – נקדם. אז לצד הפתרון הספציפי המאוד חשוב הזה, צריך להתחיל ולהזרים לפה פתרונות כי בסופו של דבר, עקב בצד אגודל זה נכון אבל זה צריך להיות עקב בצד אגודל מאוד מאוד מהירים. יש פה לצד עובדי הבמה עוד הרבה מאוד סקטורים שאין להם מה לאכול מפברואר. להם אין זמן לדיונים ומחשבות בין משרדי הממשלה השונים.

ספציפית להסדר הזה – עולות פה בעיני שתי שאלות מרכזיות שחשוב שניתן עליהן את הדעת: 1. מה העלות למעסיקים בסופו של דבר בהסדר הזה? החשש השני, שאשמח לשמוע שהוא לא קיים, זה יהיה מצוין – האם אין אפשרות לרוקן את הצו מתוכן ברגע שהמעסיקים מכניסים תניות אחרות בהסכמים. כלומר, האם ברגע שלא מתקיימים התנאים לקיום הצו והופכים את החוזים ככה שהם לא עומדים בתנאי הסף, מייתרים את הצו הזה. אני מאוד רוצה לדעת שאחרי שנאשר את זה, ואין לי ספק ואני בטוח שגם היושב-ראש רוצה - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אם זה יאושר, זה יבוצע.

 << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

נכון, אבל הרבה פעמים בכנסת אנחנו מאשרים דברים ובסוף יש - - 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

זה אתם, אבל לא פה. 

 << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

איפה אני? באיזו כנסת אני?

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

לא יודע... תקשיב, הכנסת שונה מוועדה לוועדה באופן הניהול, באופן ההתייחסות בירידה לעומקם של דברים. בכמה ועדות אתה מסתובב?

 << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

בעיקר בשלך כי כשאני לא מגיע לפה אתה סופר לי ומסמן נוכחות. בכל מקרה, בכבוד, אני אומר שממש חשוב לי שאנחנו פה נקפיד שלא יוכלו אחרי זה לנסח הסכם בצורה נורא פשוטה, שלא יאפשר להם בסוף לקבל את הכסף. אנחנו את הצו חוקית נעשה נכון. צריך לוודא שגם כשזה מגיע בסוף לשטח – הוא יתפוס.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

מאה אחוז. מיקי לוי, אתה נכנסת, ביקשת לדבר, יאללה דבר. אל תצעק, הכל בשקט.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

יש לי צרות בכספים, אדוני היושב-ראש. אני לא צועק, יש לי קול גבוה.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

תלחש, תלחש. אתה יודע, במאפיה היו לוחשים.

 << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

בלי רמקול, בסדר? אדוני היושב-ראש, באתי כאן בעניין אחד – את אותם מורי דרך ש - - 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

דיברנו על זה. נגמר, תודה רבה.

 << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

רגע, רגע.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

דיברנו, פתרנו את הבעיה.

 << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

כן?

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

כן. נפתרה הבעיה. אתה לא יכול להוסיף כלום.

 << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

אז מגיע בדרך למנהל הביטוח הלאומי - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

בוא, תקשיב, אתה לא תבוא לפה ותיתן קרדיטים סתם.

 << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

לא, הוא ליווה אותי בעניין הזה. אז אם זה נפתר - - 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אנחנו נפטר אותו. הוא הולך לכל אחד ושולח אותו. זה עוד לא נפתר. הנושא עלה, אני מקווה שעליו כן נצביע היום. אוסאמה.

 << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

אני יכול להעביר את זה לאחריותך? אתה לא יכול להגיד "לא", אדוני היושב-ראש.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אוסאמה, בבקשה.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כבוד המנכ"ל, סבאח אלח'יר. בוקר טוב. אני חייב קודם כל לשבח את השר על הצו הזה. זה צו חשוב מאוד שעושה צדק. אני, שמומחה בדיני עבודה רק 25 שנה, כשהייתי עורך-דין והופעתי בבתי דין לעבודה, אני אומר לך – כל העניין הזה של הפרילנסרים, ב-90% מהמקרים זה עובדים לכל דבר. אם אנחנו נחיל עליהם את מבחן - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

גם עצמאים זה עובדים לכל דבר.

 << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>   

נכון. אז לכן אני אומר – פה, בעניין הזה, השר עושה צדק שהוא נותן לעובדים האלה את המגיע להם, דמי אבטלה, ושיחשבו אותם כמו עובדים לצורך הביטוח הלאומי.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

כמו שכירים.

 << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>   

בדיוק, כמו שכירים. בעניין של מורי הדרך – גם אצלנו, בחברה הערבית, אנחנו נפגשנו אתם, חברתי פה היבה יזבק וגם אנטנס נפגשו אתם - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אני היחידי שלא נפגש אתם.

 << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>   

אז אנחנו נביא אותם אליך, אין בעיה.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אל תביא.

 << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>   

אתה תלך?

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

לא.

 << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>   

אז חשוב מאוד, אדוני השר, שנעשה צדק גם עם הקבוצה הזאת. חשוב מאוד לקדם בסופו של יום את הצעת החוק. תביאו הצעת חוק ממשלתית, ואני יודע בעניין הזה של דמי אבטלה לעצמאים – זה יפתור את הכל.

 << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני חייב, כבוד היושב-ראש, גם לשבח את הביטוח הלאומי ואת המנכ"ל שלו. אנחנו עשינו סיורים אתו בכמה נקודות שירות בחברה הערבית – היינו בנצרת, היינו בכפר כנא, היינו בסכנין ובשפרעם עם השר שפתח סניף משנה חדש - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

מה זה נוגע אחד לשני? הוא, גם ככה האגו שלו... הוא יפסיק לעבוד. על השר אתה מדבר? חשבתי על מנכ"ל הביטוח הלאומי. דבר, דבר. סליחה. מתנצל אני.

 << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >>   

אני מהפוליטיקאים שהאגו שלהם, אתה יודע...

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

לא התכוונתי אליך.

 << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר_המשך >>   

אני יודע.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אוקי. היבה, ראיתי אותך, את רוצה להגיד עכשיו?

 << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

כן.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אז בקצרה.

 << דובר_המשך >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>   

אני גם רוצה להצטרף לדברים של חברי אוסאמה ואני רוצה לברך את ההחלטה של השר. זו החלטה מאוד חשובה. אנחנו התכוננו לישיבה הזאת לפני שקיבלנו את המכתב וההחלטה והיינו קצת מוטרדים ממה שהולך להיות כאן. אני חושבת שההחלטה שמועברת דרך הוועדה לכלול את העובדים בתחום של ההפקות גם כשכירים לכל דבר, שגם להם מגיע דמי אבטלה – זה הצדק. אני חושבת שזה הדבר המובן מאליו ואני גם מברכת על זה, ואני חושבת שזה חשוב גם לכלול עוד קבוצות בצו זה.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

תודה רבה. יש פה נציגי עובדים? דבר.

 << אורח >> איתמר אביטן: << אורח >>   

אני מנכ"ל איגוד עובדי הקולנוע, הטלוויזיה והבמות. אנחנו מאגדים קרוב ל-1,500 עובדים במקצועות הסרט, הבמה, הסאונדמנים, תאורנים, מכל המקצועות. כל האנשים שאנחנו רואים בחודשים האחרונים, איך כולם אומרים גם שחקנים ואומנים שאומרים שלא הם העניין, ותראו אותם ותראו אותנו, ובאמת לא רואים אותנו, אנחנו מאחורי הקלעים. אנחנו מצלמים, אנחנו עושים תאורה, אנחנו עושים הכל וכן, אנחנו מאחורי הקלעים, אין לנו פנים מוכרות, לא רואים אותנו.

בשנת 2018 אושר הצו להכניס את השחקנים. אנחנו מאוד שמחים ואנחנו בהחלט חושבים ששחקנים צריכים לקבל אבל לא יכול להיות שאנחנו על אותה ריצפת עבודה – שחקן יצא עכשיו בגלל הקורונה לחל"ת, ואנחנו לא קיבלנו כמעט כלום. לא 70%, לא 60%, לא 50%. פה פעימה, שם פעימה - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אתם משלמים ביטוח? 

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

משלמים 17.5% ביטוח לאומי, כמו כל הפרילנסרים.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

יש לכם אובדן כושר עבודה שם, משהו?

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

כמו כל פרילנסר.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

לא, אבל זה כמו שכיר רגיל שמשלמים בגינו?

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

לא, לא.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אז אין לך ביטוח.

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

אין לי ביטוח. עכשיו, השחקנים שנמצאים אתנו על הסט - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אני מאתמול או משלשום בעניין.

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

אוקי, אז אני רק אגיד כי עלו פה טענות ואני אגיד אותן: השחקנים שנמצאים אתנו על הסט, על סט הצילומים לדוגמה, מופרש להם ביטוח לאומי כמו שהצו אומר ואין שום בעיה למעסיקים, הם לא באו לצעוק פה בעבר. למה עבור העובדים הקטנים - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

כי שם יש יחסי עובד-מעביד.

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

אין יחסי עובד-מעביד.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

בין השחקנים?

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

כבוד היושב-ראש, אין יחסי עובד-מעביד.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

בין השחקנים לתיאטרון?

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

אין יחסי עובד-מעביד, לא קיימים יחסי עובד-מעביד. השחקנים חתמו על הצו הזה כי לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד. ככל שמתקיימים יחסי עובד-מעביד יש חובת הנפקת תלוש שכר, ואז חובת הפקדה לביטוח לאומי גם ככה קיימת. מכיוון שאין להם יחסי עובד-מעביד - - 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

דבר לאט, אני שומע, אני מקשיב גם. לא רק שומע, אני מקשיב.

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

זה יום היסטורי מבחינתנו אז לכן אולי אני קצת יותר בעניין. אני רק אומר שאנחנו והם – זה בדיוק בדיוק אותו דבר. גם נמצא לדעתי בזום מנכ"ל איגוד השחקנים – שח"ם, והוא יוכל להגיד את זה בצורה ברורה – אנחנו בדיוק אותו דבר. מכיוון שאנחנו באים לביטוח לאומי כמה חודשים אחרי שאושר לשחקנים והתפזרה הממשלה, ביטוח לאומי כבר אישר את זה ב-2018 במינהלת הביטוח הלאומי. התפזרה הממשלה, לא הייתה ועדת רווחה שתאשר והנה, תודה רבה לשר ותודה רבה למנכ"ל הביטוח הלאומי שהביא את זה לוועדה ותודה לך, עבוד היושב-ראש, על הכינוס המהיר מאוד - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

תקשיב, תסביר לי דברים שיכולים לקדם את העניין: למה ארגון המפיקים פנה אלי ואמר לי שבמידה ואני אאשר לכם – אני לא מכיר אותו – במידה ואני אאשר לכם אני סוגר את כל ההפקות בישראל. אני. תן לי תשובה לעניין הזה למה הוא עשה את זה, למה הוא אמר את זה.

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

שני היבטים – דבר ראשון, אני אדבר על ההיבט הכללי - - 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

לא, כלכלי.

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

לא, לא, כלכלית. בוא אני אדבר אתך כלכלית ואני אסביר לך - - 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

מה זה עולה לו?

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

דבר ראשון, זה יכול לא לעלות לו שקל ואני גם אסביר את זה. רגע. האחד – עובד ללא ביטחון תעסוקתי וללא רשת ביטחון הוא עובד מוחלש. עובד מוחלש יוצר מעסיק חזק יותר, שכל הזמן מצליח לפגוע בו כלכלית. זה מה שהם רוצים תמיד.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

לא, לא. 

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

רגע, אני עונה לך.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

לא, ממש לא, כי שמעתי אומנים, בלי להגיד את שמם, שאמרו: אנחנו נתאבד במגרש בשביל עובדי הבמה. זה שאתה אומר שהם רוצים לעשות אתכם מוחלשים – לא.

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

רגע, דיברת על ארגון אחד. יש את ארגון המפיקים השני. מי שאולי דיבר אתך זה לא ארגון יציג, הוא מייצג כמה מפיקים בודדים והוא דיבר אתך. באו לשר איגוד המפיקים הגדול של אמרגנים והכל, ודרשו - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

דבר אלי מה זה עולה לו.

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

אני אגיד לך – זה יכול לא לעלות לו שקל. למה? בוא אני אסביר לך: אני לקחתי תאורן, מישהו לקח תאורן לעשרה ימים, עולה לי 10,000 שקל. עכשיו, על ה-10,000 שקל הוא יצטרך להפריש עוד 2% לביטוח לאומי.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

זה בסדר. מה עם שאר הימים שאתה לא עובד אצלו?

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

לא, כלום. כלום. סיימת לעבוד אצלו, הוא נותן 10,000 שקל ו-2% הוא שולח לביטוח לאומי. זה הסיפור.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

הוא יכול לקחת אותך בתור ספק?

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

הם היום מכנסים אותנו קבלנים. קבלני שירות, כך הם מכנים אותנו, כדי להתנתק מכל יחסי עובד-מעביד, כי כמו שאמר פה חבר הכנסת אוסאמה ודיברתי אתו והוא באמת מבין בדיני עבודה, הוא אומר: הלכה למעשה מתקיימים יחסי עבודה, הם מנסים כל הזמן לנתק את יחסי העבודה כדי לא להיות מחויבים להנפיק תלושי שכר והכל כי הלכה למעשה, כשעובד מגיע - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

תקשיב – אמרת שזה עולה לו 2% רק על העבודה שלך. 

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

בוודאי, הוא לא מעסיק אותי באופן קבוע. מה זאת אומרת? אני בא להפקה, אני עושה "פאודה" – אני בא לעבוד, מצלם 50 יום "פאודה", נגמר "פאודה", נגמר העסק. זהו. אין יום אחרי זה, אין חובת העסקה, אין פה קביעויות, אין פה כלום.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

ומה אתה עושה בימים האחרים?

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

מה הם עושים בימים האחרים?

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אתה. לא אתה כבן אדם - -

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

אני? העובדים? מחכים עד העבודה הבאה. מתחיל סרט או לעוד הופעה או לעוד משהו, ובימים האלה - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

ומי משלם לך בינתיים?

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

אין לך עבודה, אתה פרילנסר. 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אני לא שואל אותך סתם, כאילו נולדתי אתמול. אני נולדתי מזמן, תעודת הזהות שלי מ-47. אני בן 72. הייתי 30 שנה יו"ר ארגון גדול - - 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

המיתולוגי.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

- - עם עשרות-אלפי עובדים. מבין קצת. קצת.

 << אורח >> איתמר אביטן: << אורח >>   

הראשון שחסם את כביש מס' 1.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אבל לא שבת אף יום. שמעת? לא שבת אף יום ולו גם יום אחד כי אסור לפגוע בלקוחות, כי אם תפגע בלקוחות לא תהיה לך פרנסה.

 << אורח >> איתמר אביטן: << אורח >>   

אסור על טייסי הניסוי. אני מבין את שאלתך, שאלתך הייתה באמת במקום, מה קורה בין הימים, אז מתחילה עבודה ונגמרת עבודה – עובדים לתקופת העסקה קצרה. אתה עובד אצלי 50 יום.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

מאה אחוז. תודה. עידן, בבקשה.

 << אורח >> עידן עמדי: << אורח >>   

אני זמר, שחקן. אני משתדל להיות עדין ואני מקווה שילך לי גם היום. בוא רגע נדבר מקרו – לגבי המקרו כולנו מסכימים שעצמאים זכאים לאבטלה. התיקון הזה, כמו שכולם פה אומרים מילים גדולות - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

לא כולם, האוצר לא מסכים.

 << דובר_המשך >> עידן עמדי: << דובר_המשך >>   

האוצר יסכים בהמשך.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

טוב. אז כולנו נסכים.

 << דובר_המשך >> עידן עמדי: << דובר_המשך >>   

אני אסביר גם לאוצר, אמרתי את זה לשר האוצר בעצמו וניגע בזה נקודה, נקודה. אז במקרו, כולנו מסכימים שזה אמור לקרות ככה, וכשהסכמנו על המקרו זה היה כבר לפני חמישה חודשים, במרץ, כשהתחילה הקורונה, אנחנו מתחילים לדבר במיקרו. ובמיקרו, כל מקום שאנחנו מגיעים, בסוף יש תקנה משפטית, יש איזה עגלה עם סוסה משנות ה-60 שבגלל יש תקנה וכולי וכולי.

לציבור העצמאים – ואני ארד רגע לחבר'ה שלי פה, שיושבים איתי, לא מעניין אם בכסף שנכנס מהמדינה יהיה כתוב ביטוח לאומי או דוכן הפטל של הכנסת או יורש העצר מדובאי. לא אכפת לנו, כל עוד הכסף נכנס בגין ההפסד שלנו מהמחזור. אנחנו משלמים ביטוח לאומי במשך שאר השנה ואז עוד פעם יבוא עוד מישהו שיכנס למיקרו ויגיד: זה לא בגין תחליף אבטלה. לא מעניין אותנו. זה פשוט לא מעניין אותנו.

את הדברים המשפטיים, ואני מבין שיש לכם פה דברים לפתור ויש לכם עבודה קשה – בגלל זה אנחנו לא מתעסקים בזה. אנחנו מתעסקים בדברים שאנחנו מבינים אותם אבל בקצה, כשאנחנו יורדים - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אתה יודע מה זה יועץ משפטי? 

 << דובר_המשך >> עידן עמדי: << דובר_המשך >>   

משפטן. הוא אמור - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

לא, הוא מנכ"ל-על. שמנכ"ל-על. בוא תקשיב – אתה לא מבין על מה אתה מדבר. כשאני בא, ואני הייתי שר ואמרו לי: אתה צריך ככה, אמרתי שהייעוץ המשפטי לא מאשר או הפקיד לא מאשר – אצלי הפקידים אישרו כי הייתי יותר אגרסיבי אולי אבל כשהיועץ המשפטי לא מאשר, לא יעזור כלום. כלום. גם אם אתה צודק במאה אחוז, אחר כך יבואו לטלוויזיה ויגידו: היועץ המשפטי אמר, ואתה עבריין. שלא תתבלבל, גם אם אתה צודק כי בית משפט לא עושה צדק, הוא עושה משפט.

 << דובר_המשך >> עידן עמדי: << דובר_המשך >>   

על זה בדיוק אני בא לדבר. ואני אומר: אולי אנחנו לא מספיק אגרסיביים, אולי אנחנו נכשלנו. אנחנו ניגע בזה. אתם דיברתם עכשיו ואנחנו נדבר מהמקום שלנו. יכול להיות שאם היינו עושים מרד מיסים, יכול להיות שאם היינו מפסיקים לשלם ביטוח לאומי, 250,000 איש היו מפסיקים לשלם ביטוח לאומי – זה היה קורה. יכול להיות שאיתמר היה מסכים עם מה שאני אומר - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

זה לא היה קורה, עידן. היו לוקחים אותך, אוסרים אותך אם אתה לא משלם ומפסיקים לך... אין דיבורים, אתה לא תנצח את המדינה.

 << דובר_המשך >> עידן עמדי: << דובר_המשך >>   

כולנו פה יודעים מה קורה שחס וחלילה איחרת ביום אחד למע"מ. איחרת יום אחד למע"מ – עיקלו לך את החשבון.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

ברור.

 << דובר_המשך >> עידן עמדי: << דובר_המשך >>   

כל מה שאיתמר אומר בתור יושב-ראש ועד – הוא אומר: בוא ניקח את הרע במיעוטו, בוא ניקח את מה שהמדינה נותנת. לא, נגמרו הימים האלה. נגמרו הימים שאנחנו ניקח לא בטוב, כן בטוב, נגמרו הימים האלה. העצמאים זכאים לאבטלה כמו כולם. אנחנו נקבל רטרו ממרץ, מאז שהמדינה הפסיקה לנו את העבודה. אם נצטרך להירשם ברשויות מס – נעשה מה שצריך. אנחנו הפסקנו לוותר, וזה גם עיקר הדיון. אני שמעתי פה כל מיני דברים שנכנסו למיקרו כמו תקופת אכשרה. מה זה תקופת אכשרה? 30 שנה הבן אדם משלם ביטוח לאומי, הוא עכשיו צריך לשלם עוד 12 חודשים, עוד חצי שנה בשביל להיות זכאי לאבטלה? תגידו, אתם השתגעתם? יש אנשים שעברו בתקופה הזאת שני התקפי לב. אנחנו פעם אחרי פעם חוזרים, ואומר לי איזה יועץ משפטי: לא, זה לא התקנה. את מי זה מעניין?

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

שמעת, היועצת המשפטית של האוצר? תעני בבקשה.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

כן, אבל דעתי לא אתכם - -

 << אורח >> עידן עמדי: << אורח >>   

- - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

עידן, סליחה. אני אתן לך אחר-כך. דברי, תעני. תסבירי לו.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

אני הסברתי קודם, לחזור על זה שוב?

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

ודאי.

 << דובר_המשך >> טלי ארפי: << דובר_המשך >>   

החוק הוא זה שקובע. חוק הביטוח הלאומי קובע את הצורך בתקופת אכשרה. חוק יסודות התקציב מחייב את שר הרווחה להצביע על מקור תקציבי. אני מייצגת כאן עמדה משפטית וזהו.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

מאה אחוז.

 << דובר >> ליאור טבת: << דובר >>   

אני סאונדמן כבר 40 שנה, ואני רוצה להתחיל מנקודה שעידן אמר, שלא אכפת לי מאיפה מגיע הכסף. קודם כל, אני רוצה להגיד שגם אני נמצא פה ברמה העקרונית – כן אכפת לי מאיפה מגיע הכסף. 40 שנה אני משלם ביטוח לאומי למדינה, המון כסף. אני מדבר כרגע 7,000 שקל בחודש ביטוח לאומי על מה שאני מרוויח, ואני רוצה שהמדינה, לא דוכן הפטל ולא אף אחד, תסתכל עלי ותיתן לי את הכסף. יש פה הסכמה מקיר לקיר של כל האנשים שאמורים לקבל החלטות, גם אופוזיציה, גם קואליציה, כולם – השר, כל הכבוד לך על הרעיון ועל היוזמה, זה מחמם את הלב אבל כל מה שנשאר זה לקבל את ההחלטה הנכונה. היא אומרת שיש חוק, הגברת שאני לא זוכר את שמה אבל פעם היה גם חוק שאסור לנשים להצביע, ושינו אותו כי זה לא הגיוני. אז חוקים משנים, חוקים מתקנים. אנחנו משלמים, אנחנו אזרחים טובים וישרים ששילמנו כל החיים.

אגב, לגבי החלק שלנו בתוך עולם התרבות – אנחנו לא מאחורי הקלעים. אנחנו במרכז הקלעים. כשנדלק האור, עידן הוא הכוכב ואני עומד בקונסולה. כשנכנסים לאוטו לפני ואחרי – אנחנו אותו דבר. אנחנו עובדים קשה. אנחנו עושים את התרבות במדינת ישראל ובלעדינו אין דבר כזה. אף אחד לא עושה לנו טובה בכל הדבר הזה. אתם לא עושים לנו טובה, משרד האוצר. התפקיד שלכם זה לתת לאזרחים שמגיע להם, אז תשנו את החוקים. תשבו, תזיזו מספרים ותתנו לנו מה שמגיע לנו, כי מגיע לנו. אנחנו שישה חודשים לא עובדים לא בגלל שאנחנו לא רוצים לעבוד, בגלל שאתם החלטתם שאנחנו לא נעבוד. לא אתם, המדינה. המדינה החליטה שכרגע התרבות יכולה לחכות אז נחכה בסבלנות. כמו שהוא אומר, אני לא מסרב לשלם מיסים, אני אדם הגון אבל אני רוצה שיתייחסו אלי כמו אל אדם הגון. אני שילמתי כל החיים שלי כמו בן אדם הגון. אני רוצה לקום בבוקר זקוף גם בתקופת הקורונה ולא להרגיש שעושים לי טובה. אף אחד פה לא עושה לי טובה. תודה.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

עידן, אני אחזור אליך. תסיים.

 << אורח >> עידן עמדי: << אורח >>   

אני רוצה להסביר משהו קצר גם בעניין ההסדר שעשו עם האוצר, וזה אחד הדברים - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

הסדר?

 << דובר_המשך >> עידן עמדי: << דובר_המשך >>   

ההסדר שיש עם רשות המסים. בואו נצא רגע מהקופסה שלנו ונדבר על מה שקורה בפועל – מה שקורה בפועל, ואת זה היועצים אולי לא מבינים. יש כל כך הרבה כלכלנים שמייעצים לשר אבל הם בקצה. הם לא מבינים שהם פתחו את השוק היום – בוא ניקח רגע את ההופעות חצרות. כולם רוצים לעבוד – הפגיעה אצלם במחזור אז כולם עובדים ב"שחור". תתעוררו חבר'ה. זה המצב. עכשיו, אם אתם רוצים להיות חכמים – אנחנו בשנת 2020 - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

כולם חוץ ממך עובדים ב"שחור".

 << דובר_המשך >> עידן עמדי: << דובר_המשך >>   

כולם חוץ ממני. בסדר. אני לא מפחד, מס הכנסה יכולים לבוא ולבדוק לי בספרים.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

עידן.

 << דובר_המשך >> עידן עמדי: << דובר_המשך >>   

אנחנו נמצאים בשנת 2020. יש מחשבים, הדוחות משוגרים. בלחיצת כפתור אפשר לראות כמה אדם שילם ביטוח לאומי, מה היה המחזור שלו, כמה הוא נפגע ומה ההכנסה חייבת. אפשר לשנות את התקנות, אפשר לשנות את החוקים ולהבין מה זה אומר מבחינת פיצויים כמו אנשים הגיוניים. אני באמת אומר לכם – יכול להיות שאתם יותר מדי קרובים לדפים, יותר מדי קרובים למה שכתוב כדי לא להבין שהדברים הרבה הרבה יותר פשוטים והמציאות מתנהלת אחרת.

אם ניגע רגע בעניינינו בכל הבלגן הזה שהכנסתם את עובדי הבמה מול המפיקים – מה יקרה? 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

מי זה "הכנסתם"?

 << דובר_המשך >> עידן עמדי: << דובר_המשך >>   

המדינה. 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אוקי.

 << דובר_המשך >> עידן עמדי: << דובר_המשך >>   

בין אם בענייני עבודה, המדינה. למה? כי מה קורה למפיק? מפיק רק רוצה להגן על עצמו שחס וחלילה לא יתבעו אותו. הדבר הראשון שהוא יעשה זה לכתוב הסכם ויגיד לצלם: אנחנו, חוץ מהתהליך הזה והזה, אני לא חייב לך כלום, לא מגיע לך שום דבר וכולי וכולי.

 << אורח >> איתמר אביטן: << אורח >>   

בשביל זה אנחנו פה.

 << דובר_המשך >> עידן עמדי: << דובר_המשך >>   

זו המציאות. כואב לי שזו המציאות. אני משתדל לעבוד - -

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

זה לא קרה עם השחקנים וזה לא יקרה גם אצלנו.

 << אורח >> עידן עמדי: << אורח >>   

זה קרה אצל השחקנים.

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

זה לא קרה אצל השחקנים ולא אצל אף אחד - -

 << אורח >> עידן עמדי: << אורח >>   

איתמר דיברת, אני מדבר.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אני אשמור עליך, אל תדאג.

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

תשאל את השחקנים, תעברו שחקנים ותשאלו אותם.

 << אורח >> איתמר אביטן: << אורח >>   

תשאל - - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

כשאתה צועק – לא נרשם בפרוטוקול. כשתקבל זכות דיבור – יירשם בפרוטוקול ותוכל לבוא למצביעים שלך ולהגיד: תראו, נלחמתי בשבילכם, הבאתי תוצאה, אם נביא.

 << אורח >> עידן עמדי: << אורח >>   

אני חושב שאני ואיתמר נלחמים בשביל אותה מטרה אבל איתמר מוכן לקבל את הפירורים ואני לא מוכן לקבל יותר פירורים, בטח לא בשביל הציבור הזה.

ואני אומר לכם שוב – אני לא מרוויח מזה כלום. אין לי משרד הפקות ובצד השני אני שכיר ואני לא אקבל פה מהדיון שום דבר אבל אני חושב שלאנשים האלה אין פה. אין פה. האנשים האלה, בשביל להביא אותם לדיון פה, כל הדרך אני שומע: לא יתנו לנו כלום, זה רמאות, משקרים לנו. מתי קרה שאיבדו את האמון בצורה כזו גורפת? מתי?

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

מתי היינו בימים כאלה שאנחנו נלחמים בלא נודע. תקשיב, אני שומע את הפרשנים בטלוויזיה, אני שומע את כל אלה בטלוויזיה, כולם נותנים חוות דעת כשאף אחד לא יודע כלום. כל הפרשנים, כולם ידענים. לא שנבחרתי לכנסת אז אני אדם גדול פתאום, פתאום אני מבין בקורונה – לא. כל אחד צריך לדעת, גם הפרשנים שנותנים את הפרשנות, שאנחנו נלחמים במשהו שאנחנו לא יודעים מה הוא. פשוט לא יודעים. אמא שלי, עליה השלום, אמרה שחוסר אינפורמציה זה אחד המובילים לטרגדיה. זה העניין פה. 

בבקשה.

 << אורח >> איתמר אביטן: << אורח >>   

דבר ראשון, אני רוצה להגיד שאני מאוד מעריך את החבר'ה פה ואני מסכים עם כל מילה שהם אומרים. עידן עושה עבודת קודש והעלה סרטונים ואמר שהוא תומך בדמי אבטלה לעצמאים וכיתת את רגליו ואנחנו ביחד. הוא רוצה, ובצדק גמור, הוא לוחץ למשהו הרבה יותר והלוואי הלוואי שהיום תתמכו במה שהוא אומר, עם הרטרו והכל. כמובן ליבי עם העניין, אנשים בבית מחכים בזום לשמוע את הבשורות ההיסטוריות מהוועדה הזאת. זה בשורות היסטוריות, היום אתם יכולים לעשות היסטוריה - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

היום הם לא ישמעו כלום, איך שאני רואה.

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

- - אפשר לעשות היום היסטוריה.

דבר שני, לגבי המעסיקים – יש טריקים של מעסקים ובשביל אנחנו נמצאים, בשביל זה יש 1,500 חברים באיגוד ויש הסכמים מסודרים שאנחנו יודעים לעשות. אנחנו נשמור עליהם בדיוק כמו ששח"ם – ארגון השחקנים – שמר על השחקנים ודאג שהצו הזה יוחל על כל השחקנים, והיום השחקנים – שחקן שחקן ששילם ביטוח לאומי ושילמו עבורו ביטוח לאומי – היום הם אומרים תודה - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

מי שילם עבורו ביטוח לאומי?

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

אותם מפיקים. 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

מי שילם עבורו – אמרת: שילמו עבורו.

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

המפיקים שילמו עבור השחקן. אתם אישרתם את זה.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

כמה אחוז? שני אחוז?

 << אורח >> עידן עמדי: << אורח >>   

הורידו לו את זה מהשכר, והפיצוי שהוא קיבל גם היה נמוך יותר.

 << אורח >> איתמר אביטן: << אורח >>   

אם אנחנו רוצים להיכנס לקצת יותר פרטים – הגיעו להסכמה בין המעסיקים לבין - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

זאת אומרת, זה הסכם. מאה אחוז, כי יקזזו...

 << דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>   

הגיעו להסכמות בסופו של דבר. אז אני אומר שאנחנו נדע לשמור על אי פגיעה בעובדים, כמו שאנחנו עושים היום וזה תפקידנו. אני מאוד מבקש שתעשו את הכל כדי שתוכלו להצביע היום על הצו ולאשר את זה בצורה הכי מיטבית שאפשר. תודה.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   


אדוני היושב-ראש, אתה מדבר על הלא נודע, על הקורונה שהיא מלחמה בלא נודע. המלחמה בלא נודע נמצאת גם בגרמניה וגם באיחוד האירופאי, ולמול הלא נודע הזה המדינה צריכה לדעת מה היא כן מציעה ומה היא כן נותנת לאזרחים שלה. עם כל הכבוד לתקיפה של הפקידים ושל הייעוץ המשפטי, מי שמשנה חוקים - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

כשאמרתי שאנחנו נלחמים בלא נודע, אז אנחנו נלחמים בלא נודע. מה לעשות?

 << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

אנחנו נלחמים בלא נודע אבל אנחנו צריכים לדעת מה אנחנו נותנים לאנשים שמייצרים את התרבות במדינת ישראל ושמאפשרים חיים פה גם בשגרה וגם בחירום. מי שמשנה את החוק זה לא היועצים המשפטיים. מי שאמור לתת את רשת הביטחון הסוציאלית זה לא הפקידים, זה נבחרי הציבור. תסלח לי, אני יושב פה ואני מתבייש. אני מתבייש שמדינת ישראל לא יודעת לתת את המענה לאנשים כשהם צריכים אותו. ועצם העובדה שסקטור אחרי סקטור מגיעים לוועדת של הכנסת להתחנן על מה שהם אמורים לקבל, מה שמגיע להם, לא כי הם לא שילמו אלא כי מגיע להם, כי הם אזרחי המדינה והם נמצאים במצוקה. 

אני מצפה, אדוני היושב-ראש, מנבחרי הציבור, לא מהפקידים. הפקידים צריכים למצוא את הדרך לעזור לנו לממש את העקרונות שלנו. אני מצפה מנבחרי הציבור לתת לכל העצמאים רשת ביטחון סוציאלי בדמות דמי אבטלה או בדמות תמריצים אחרים. להטיל את הדופי ואת האחריות על הפקידים זה מאוד מעניין, זה מאוד פוליטי, זה מאוד פופוליסטי אבל אין בזה חצי אמת.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

מאה אחוז, תודה רבה.

בואו ננסה לעבור לזום ולפנות אל ארגון השחקנים. אורי רשטיק, מנכ"ל.

 << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>   

נעים מאוד. אני משח"ם – ארגון השחקנים. אני שומע פה כל מיני דיבורים על שחקנים, על משמעות הצו. אני קצת רוצה לדבר בתור מי שעל הקהל שלו הצו הזה הוחל כבר ב-2018 ולהסביר איך הדבר הזה עבד בשטח, מה הפרקטיקה של הדברים ולמה הצו הזה הוא נהדר ומצוין.

אני אתחיל בסיפור – אולי יושב-ראש הוועדה לא זוכר אבל בפברואר 2018 הגענו אליך, היית שר הרווחה. אני יחד עם יושבת-ראש שח"ם, השחקנית אסתי זקהיים, יושב-ראש להב שנמצא בדיון, לחתום על הצו הזה בדיוק רק שנגע לשחקנים. אף אחד בתקופה הזאת, במועד החתימה, גם לא אתה, יושב-ראש הוועדה, לא הבנו עד כמה גורלית תהיה החתימה על הצו הזה. אני יכול להגיד שהלכה למעשה, הצו הזה בציבור השחקנים מציל נפשות.
 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אם לא, אז תגיד שלא. הכל בסדר. אז הייתי בסדר? 

 << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >>   

גם עכשיו אתה בסדר נראה לי, לא? היית נהדר, הכל בסדר. אני בטוח שאתה זוכר את מעמד החתימה הזה. 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

עשינו כל-כך הרבה דברים, ובגילי כבר לא כל-כך זוכרים.

 << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >>   

בסדר, אז אני מפרגן לך גם אם אתה לא זוכר.

אני כן מדבר על המשמעות של הצו הזה ועל הפרקטיקה של הדברים. תראו, הצו הזה נחתם ועברנו דרך ארוכה מהרגע שהצו הזה נחתם. כמובן שבהתחלה הייתה תרעומת גם אצל המפיקים וגם אצל השחקנים, שלא הבינו את משמעות הצו. אבל בסוף, יש ארגון עובדים שזה שח"ם, ויש ארגון מעסיקים שזה איגוד המפיקים, והגענו להסכמות. ההסכמות האלה אומרת בסופו של דבר מה שהן אמרו. באמת של החיים, בשורה התחתונה הם אמרו שברגע שאתה נכנס תחת הצו הזה, גם אם אתה עובד בחשבונית, אותו מעסיק צריך להפריש לך ביטוח לאומי כאילו שאתה עובד, שזה במספרים גדולים – זה בערך 10% על חשבון העובד, כמו שיש לשכיר רגיל ובממוצע, חמישה עובדים על חשבון המעסיק. אז מה שעשינו עם איגוד המפיקים, זה היה דבר נורא פשוט: חצי-חצי. הפחתנו את שכר המינימום לשחקנים בהסכם הקיבוצי ב-2.5% ואמרנו: אתם לוקחים חצי ואנחנו לוקחים חצי על עצמנו. חתמנו על הסכם, ומאז ועד היום אותו איגוד מפיקים שמתרעם ונרגש מאותו צו מעסיקים עומד בהסכם ומפריש ביטוח לאומי לשחקנים. התיאטרונים שלא מעסיקים את השחקנים ביחסי עובדי מעביד אלא בחשבונית ספגו את כל העלות והם מפרישים ביטוח לאומי לשחקנים. ואתם יודעים מה? השמיים לא נפלו. התעשייה המשיכה לעבוד, הכל בסדר, זה מערכות יחסים שבין ארגוני עובדים לארגוני מעסיקים, אז אני מניח שאם הצו הזה יעבור יהיו קצת כיפופי ידיים ובסוף הם יתיישרו ויסתדרו.

שמעתי פה שמדברים על כל מיני בעיות משפטיות ודברים כאלה – אני לא רואה שום בעיה משפטית. הצו הזה עובד יופי-טופי עם השחקנים. ביטוח לאומי תפקד ועדין מתפקד סביב הקורונה, סביב הצו הזה בצורה פנטסטית, ואני פה מחמיא לדני זקן ולמאיר שפיגלר. שחקנים מקבלים דמי אבטלה כמו שכירים. יום יום אני שומע שחקנים שמספרים לי איך הם מקבלים דמי אבטלה, והדבר הזה באמת מציל נפשות.

אני שמעתי פה גם את עידן עמדי, שהוא גם שחקן ובעיקר זמר – שחקנים היום, ואני אומר את זה באחריות, נכון שבהתחלה השחקן שהיה רגיל לשלם הכל ולא הבין את המשמעויות, לא כל-כך הבין מה רוצים ממנו אבל אני יכול להגיד שהיום, גם בלי קשר לקורונה, שחקנים שפתאום הגדילו להם את דמי הפגיעה בעבודה, שחקניות שקיבלו יותר כסף אחרי לידה ושמירת היריון וכל מיני זכויות שמגיעות לשכירים – מגיעות גם לשחקנים שמועסקים בחשבונית.

אני רוצה להגיד עוד משהו על הצו הזה - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

תגיד את המשהו הכי חשוב שלך עכשיו.

 << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >>   

- - הצו הזה יותר מחמיר מהצו של השחקנים. תנאי הסף בשביל עובד סט, כדי להיכנס תחת הצו הזה, זה 10 ימי הפקה. אצל שחקנים זה חמישה ימי הפקה. אני לא יודע מה ההבדל, אני חושב שצריך לשנות את זה לחמישה ימי הפקה. בסופו של דבר, אני אומר שמבחינתנו, אני הייתי יכול לא לעלות לדיון הזה, זה לא נוגע אלי, אנחנו מוגנים אבל בסופו של דבר, כשציבור השחקנים עומד כתף לצד כתף על סט של קולנוע וטלוויזיה או על בימת התיאטרון ולידו עומד עובד שתנאיו מוחלשים – זה פשוט לא הגיוני. אין שום סיבה להבדל הזה.

דבר אחרון שאני רוצה להגיד על המשמעות של הצו הזה, המשמעות הערכית והנורמטיבית שלו, ולמה הוא קיים - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

תודה רבה. יש אילוצי זמן, צריך לשמוע את היועצת המשפטית של הוועדה. 

 << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >>   

אני חייב נקודה אחרונה, ברשותך.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

משפט אחרון.

 << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >>   

משפט אחרון – הצו הזה בא לתקן לקונה. אותם עובדי סט או עובדי במה או שחקנים הם לא באמת עצמאים. זה לא אינסטלטור שבא פעם לעבוד אצל זה ופעם אצל זה. זה אנשים שבפרקטיקה, ביום יום, הם עובדים הלכה למעשה אצל אותו מעסיק למשך כחודש ימים בהפקת טלוויזיה למשל, נותנים לו שירות והולכים. הצו הזה בא לתקן את הסיטואציה הזאת כי יש אנשים שעובדים הלכה למעשה - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

תודה רבה. נעה בבקשה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אדוני, אני רוצה להגיד משהו לגבי הנושא של הצו הזה, ובאמת הדברים שנאמרו עכשיו נותנים לנו את הבסיס או הרקע לדברים. הצו הזה נועד באמת לאותם מקרים אפורים. אנחנו לא מדברים על עובדים מובהקים, אנחנו מדברים על אנשים שעד עכשיו הסתכלו עליהם כעצמאים אבל אנחנו רואים שיש פה העסקה לטווח ארוך של שלושה חודשים - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

תקופות ארוכות ומחזוריות.

 << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >>   

- - אז אנחנו אומרים שצריך לראות בהם כעובדים. הצו הזה כולו הוא רשימה של מקצועות שלא קשורים זה בזה. יש פה את הספורטאים וגם את השחקנים וגם את סוכני הדואר. זאת אומרת, יש לנו פה כל מיני מקצועות שנוספים כשמתבררת בעיה לגבי קבוצה כזאת.

אני מבינה שראשית המהלך הזה, של הוספת הקבוצה הזאת, זה לא נעשה עכשיו על רקע הקורונה. המהלך הזה התחיל והובא למועצה - - - עוד לפני כשנתיים - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

אבל הם לא היו שם.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אבל אז לא הייתה בעיית הקורונה. הצו הזה יכול להגיד שמכאן ואילך אנחנו מדברים על עובדים, יהיה תשלום דמי ביטוח. אפשר בצו הזה לקבוע מי הוא המעסיק, זאת אחת ההסמכות שיש ל - - -. אפשר לקבוע מי המעסיק, מיהו זה – יש פה כל מיני הוראות - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

בכמה זמן אתם יודעים לעשות את זה בלחץ הזמנים. אתם מבינים את המצוקות של האנשים ורוצים לפתור את הבעיות – כמה זמן בעבודה לחוצה אתם צריכים לעשות בשביל לגמור את המהלכים האלה? אתם יכולים מבחינתי לשבת גם על הייעוץ המשפטי של האוצר.

 << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >>   

ברור. אני רק רוצה להגיד שיש פה שאלה לא לגבי מכאן ואילך אלא השאלה העולה היא איך אנחנו משלמים היום דמי אבטלה – נניח שרוצים לשלם דמי אבטלה למרות מה שהסביר עלי בינג, שסיפר לנו שעדיף להם לקבל את המענקים לעצמאים ולא לקבל את דמי האבטלה - - 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

לא יודע איך. אתם עורכי הדין, אתם החכמים. איך אתם יושבים, ושמעתם פה את הדוברים. אנחנו מקווים שב-1 לספטמבר לא נצטרך אתכם. יחד עם זה, יצרנו חובות במהלך התקופה ויש לנו חובות ומחויבויות שאנחנו רוצים לפתור אותם בגין התקופה של הרטרו. איך אתם יושבים עם הייעוץ המשפטי של האוצר, למרות שאני חושב שאין להם מעמד. זאת דעתי. ירצו – יאכלו, לא ירצו – לא יאכלו. זו דעתי בנושא כספי הביטוח הלאומי – אין מעמד. אני אעשה כמיטב יכולתי שמה שאני חושב יהיה, בסדר? שלא תגידו שלא אמרתי.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

יש ביטוח לאומי ויש - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

מאה אחוז, את צודקת. יחד עם זאת, תשבו, הייעוץ המשפטי שלך, ותראו איך אתם גומרים. ככל שתסיימו יותר מהר, הוועדה תתכנס ותצביע. תנסו להביא תוצאות, לחשוב על עוד גופים שלא נכללו. דיברנו פה על מורי דרך ואם יש עוד גופים. ברגע שהאוצר יגיד שהוא מסכים אז אין תקציבים, זה כבר לא תקציבי ואז לא מעניין הכסף. תתפנו מהדברים החשובים שלכם, ייכנסו עורכי הדין, תנסחו את מה שאני רוצה, את מה שאני מבקש. אני מבקש שהצו הזה, שהגיש שר העבודה, יהיה יותר מורחב ואם אפשר להתאים אותו – הוא גם מוכן לשנות אותו, הוא נתן לי פתק עכשיו והוא מוכן לשנות אותו ולהתאים אותו לרמה של השחקנים, והוא לא פחות טוב ממני. אז אם אני ידעתי לעשות להם יותר טוב, הוא גם אמר לי שהוא רוצה לעשות את זה ככה ונתקן את זה, ונעשה צו שהלוואי ולא נצטרך להשתמש בו. יחד עם זאת, אם נצטרך להשתמש בו אז נתנו תמורה בגין האגרה לעוד כמה אנשים או לעוד כמה עובדים ששילמו כל חייהם על מנת לא לקבל כי כשאנחנו משלמים ביטוח, המטרה שלנו שלא נשתמש בו, שלא נצטרך לקבל אובדן כושר עבודה, שנגיע לגיל גמלאות בבריאות שלמה, שנוכל להביא פרנסה הביתה ונשלם לביטוח הלאומי, ובשקט אנחנו אומרים שאחרים יצטרכו, שייהנו מזה ואנחנו לא כי כולנו יודעים או שלא יודעים – הביטוח הלאומי הוא לא ביטוח. אם מישהו חשב שהביטוח הלאומי הוא ביטוח – הוא לא ביטוח כי ברגע שיש פה תקרה וברגע זה שמשלם מעט וזה שמשלם הרבה, בשורה התחתונה מקבלים אותו דבר, זה לא ביטוח. זה לא ביטוח כמו שאנחנו מכירים ביטוח כשאנחנו קובעים יעדים ותמורות בגין הכסף שלנו. הביטוח הלאומי בא לתת מענה לאוכלוסיות המוחלשות, ואלה רגעים קשים של הבן אדם, והוא לא לקח בחשבון את הקורונה כי אף אחד מאתנו לא ידע, לא ציפה למה יבוא לנו ואיך אנחנו מתמודדים.

עכשיו יש בעיה – אין זמן כי גם אנשים שחשבו שיש להם, חיו ואכלו את מה שיש להם והם הגיעו לרגע שאין להם. החרדות מה יהיה מחר ואיך אני אביא את המינימום הביתה, איך אתן לילד שלי את מה שהוא מבקש, שעד אתמול נתתי לו והילד עדין לא מבין שהילד של השכן מקבל ואני לא יודע לתת לו. אנחנו לא מדברים על דברים גדולים, אנחנו מדברים על דברים קטנים. ובדברים הקטנים האלה אני אמרתי מה שאמרתי פעם על האוצר, ומישהי מכם כתבה לי: גם לי יש נשמה. אני רוצה לשבת אתך ולהסביר שלמרות שאני באוצר, יש לי נשמה. אני שומר את זה. עוד לא יצא לי לדבר אתה, שתסביר לי אבל יצא שנדבר ואני אזמין אותה שהיא תדבר, ובואו לא נראה הכל דרך החור שבגרוש. אתם לא יודעים הכל. גמרתם מצטייני דיקאן באוניברסיטה, אתם תלמידים מצוינים אבל ניהלתם עדין כלום. אתם צריכים להבין שאנחנו ברגע אחר, ואנחנו לא רוצים לנצח אף אחד. אנחנו לא רוצים כי זה "ניצחון פירוס". מה עשינו? את מי ניצחנו? למה ניצחנו? מה זה נתן לנו? אנחנו לא רוצים להיות שם כי המצוקה היא אמתית. כי בן אדם שמרוויח 10,000, 20,000, 30,000 לחודש נטו, לא ברוטו, ולא עובד חמישה ושישה חודשים ואין לו צפי עבודה, נכנס לחרדות וזה משפיע עליו, על בני ביתו, על כל המסגרת, ואנחנו פה בשביל הרגעים האלה. זה וועדת הרווחה. תמיד אני עומד עבודה, רווחה בריאות. פה זה הרווחה, ושלא ייצא שכרנו בהפסדנו כי לא נשלם פה מעט, אנחנו נשלם ביוקר. איך אמא שלי אמרה? תהיה לארג' בכסף קטן כי אם תהיה לארג' בכסף קטן, תקבל בגדול. 

אז זה המצב. הנה, אני פונה אליך, אני, אני, שלא קל לכם אתי בוועדה. אני אומר: תשקיעו. ואנחנו יודעים שמי שיודע לתת צריך לדעת לקבל, ומי שיודע לקבל צריך לדעת לתת. תנסו לרבע את המעגל, תנסו לשנות את הכללים. נעגן אותם כהוראת שעה. לא צריך לקבוע נורמות עתידיות קבועות לכל החיים. נעגן אותן כהוראת שעה כי אין לנו זמן, ואז נלך אחר-כך למהלך יותר גדול עם חשיבה ארוכת טווח. תראו, בזמנו, כשעשינו פנסיית חובה, אני אמרתי שדופקים את האנשים. גם היום אני אומר שדפקו אז את האנשים. ואז חוקקתי חוק שאמרתי שייכנס לתוקפו בעוד 25 שנים. אני לא חושב שיש חבר כנסת שחוקק חוק שקבע תחולה לעוד 25 שנים. זה היה ב-95 והוא הולך להיכנס. אנשים שיצאו לפנסיה עכשיו והיו צריכים לקבל הבטחת הכנסה, יקבלו את כל התנאים הנלווים. מרינה סולודקין ז"ל ואני בהצעת חוק. אני לא יודע אם יש דוגמאות בכנסת שבן אדם מחוקק חוק שייכנס לתוקף בעוד 25 שנה. אז פה אנחנו צריכים לעגן מהלך שאולי, בתקווה שלא, ייתן מענה עתידי, וללכת להוראת שעה שתיתן מענה עכשווי לכל אלה שאנחנו יודעים שהם נפגעים. בהוראת שעה אנחנו צריכים להיות הרבה יותר לארג'ים. אני מוכן שבהוראה הקבועה נהיה יותר קשיחים. אין זמן לדבר כי אני כבר מקבל בראש כי אנחנו חורגים אבל בשבילך אני אחרוג, אתה ראוי. כשאני אקבל את העונש, תתחלק אתי חצי-חצי. בבקשה אדוני.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

כבוד היושב-ראש, כמה דברים: ראשית, הפרמיה הביטוחית עבור קבלת דמי אבטלה היא בסדר גודל של אחוז ולא שני אחוז. זאת אומרת, זה הרבה יותר קטן. כמו כן, בביטוח הלאומי נמצאים בקשר שוטף - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

תשאיר משהו לעורכי הדין בישיבה, נו.

 << דובר_המשך >> מאיר שפיגלר: << דובר_המשך >>   

רק רגע, כבוד היושב-ראש. אנחנו נמצאים בקשר שוטף כל הזמן, ודאי בתקופת הקורונה, עם כל עובדי הסט והבמה. אנחנו מדברים אתם, אנחנו יודעים במה מדובר, אנחנו לא נמצאים באיזה מגדל שן שאי אפשר להיכנס אליו ואי אפשר לשמוע את מה שיש בחוץ.

כמו כן, הם ראויים לקבל את זה במלוא מובן המילה כי לא יכול להיות מצב - -

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אני מסכים אתך, מאיר. תשלח את היועצים המשפטיים שלך ברוח הדברים שאתה אמרת, הם ישבו עם נעה, ישבו עם האוצר, יגבשו משהו היום, יום רביעי, תשבו היום, מחר, וביום שני הקרוב נביא את זה לוועדה ונאשר את זה כהוראת שעה, ונמצא פתרון לעובדי הבמה. אז נצא כולנו מרוצים, מי יותר ומי פחות, אבל בואו נמצא פתרון. 

תודה רבה. הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>