פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



123
ועדת החינוך, התרבות והספורט
14/08/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 266
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, י' באב התשפ"ד (14 באוגוסט 2024), שעה 13:45



סדר היום:
<< נושא >> 1. היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ה << נושא >> 
 << נושא >> 2. הצעת צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ"ה), התשפ"ד 2024 << נושא >>  
בהשתתפות יואב קיש, שר החינוך וחיים ביטון, שר במשרד החינוך


נכחו:
חברי הוועדה: 
יוסף טייב – היו"ר
זאב אלקין
אביחי אברהם בוארון
סימון דוידסון
גלית דיסטל אטבריאן
מיכל מרים וולדיגר
משה טור פז
רון כץ
נעמה לזימי
יבגני סובה
לימור סון הר מלך
יוסף עטאונה
יסמין פרידמן
קטי קטרין שטרית


חברי הכנסת:
דבי ביטון
ששון ששי גואטה
אימאן ח'טיב יאסין
שלי טל מירון
מאיר כהן
ירון לוי
יונתן מישרקי
שרון ניר
אלעזר שטרן


מוזמנים: 
שר החינוך יואב קיש
שר משרד החינוך חיים ביטון
	מאיר שמעוני
	–
	מנכ"ל משרד החינוך

	אינה זלצמן
	–
	סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

	משה שגיא
	–
	סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

	אריה מור
	–
	סמנכ"ל ומנהל מינהל חירום, ביטחון ובטיחות וסייבר, משרד החינוך

	פארס טויל
	–
	סמנכ"ל ומנהל מינהל רישוי, בקרה ואכיפה, משרד החינוך

	תמיר בן משה
	–
	סמנכ"ל ומנהל מינהל הפיתוח, משרד החינוך

	דודי מזרחי
	–
	מנהל אגף בכיר תקציבים, משרד החינוך

	ניר שמואלי
	–
	סגן מנהל מחוז דרום, משרד החינוך

	לירן שפיגל
	–
	עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי ראמ"ה, משרד החינוך

	הדר פוקס
	–
	רפרנטית חינוך באגף תקציבים, משרד האוצר

	אורית נאור שטופר
	–
	מנהלת תחום חינוך וחינוך בלתי פורמלי, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	שלמה חדד
	–
	יו"ר המחלקה הפרופסיונלית, חבר הנהלת ארגון המורים

	טלילה אילון
	–
	יו"ר ועד מורות היל"ה

	ד"ר ידידיה עציון
	–
	מנהלת בית ספר תיכון קשת ברנקו וייס מזכרת ביתה

	צופית גולן
	–
	ס. יו"ר הנהגת ההורים הארצית

	קונסטנטין שוויביש
	–
	מנכ"ל איגום - ארגון מורים עולים

	רויטל לן כהן
	–
	עו"ד, מנהלת קשרי ממשל וחברה בצוות המנהל, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

	יפה בן דוד
	–
	מזכ"לית הסתדרות המורים

	מירום שיף
	–
	יו"ר ארגון ההורים הארצי

	נועה בן אריה
	–
	יועצת משפטית, שדלן, מרכז השלטון המקומי

	נועה בן שאול
	–
	עו"ד, אקי"ם

	דורית חזן
	–
	יו"ר ארגון הגננות

	רוני קמאי
	–
	יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית

	לימור קרוכמל
	–
	עו"ד, עמותת איל"ן

	מרטין מינקוב
	–
	תלמיד

	ד"ר אורית דגני דיניסמן
	–
	מרצה ויועצת ארגונית

	יצחק בוכובזה
	–
	עו"ד, עותר בבג"ץ

	עומרי לרנר
	–
	תושב הצפון וממובילי "קומו"

	גל פיחוביץ'
	–
	ממייסדי תנועת קומו

	אסתר בוכשטב
	–
	אימו של יגב בוכשטב שנחטף ונרצח בעזה

	תומר גני-לוין
	–
	חבר קיבוץ נירים, ובוגר בית הספר המשותף מעלה הבשור

	אלי שתיוי
	–
	אבא של עידן החטוף בעזה

	חנה כהן
	–
	דודה של ענבר היימן שנחטפה ונרצחה וגופתה מוחזקת בעזה




	
משתתפים באמצעים מקוונים:
	
	

	עדי קינן
	–
	מנהל קהילת קיבוץ כברי





ייעוץ משפטי: 
תמי סלע
צח בן יהודה

רכזת תחום פרלמנטרי:
ענת רגב

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ה << נושא >>  


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

צהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט 14 באוגוסט 2024, י' באב התשפ"ד בנושא היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ה. 

בתחילת הדברים, נמצאים איתנו משפחות החטופים. אסתר בבקשה, תנחומיי. 

 << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >>  

שלום. שמי אסתר בוכשטב, אני אמא של יגב בוכשטב. יגב נחטף בקיבוץ נירים יחד עם אשתו. לשמחתנו רימון חזרה במתווה הראשון ולצערנו, לכאבנו, אני לא יודעת איך לקרוא לזה, יגב נרצח בשבי, נרצח במנהרות החמאס. 

אני פה היום כדי להזכיר לכם את החטופים. ואני רוצה קצת לדבר על החטופים שהנושא של ועדת חינוך קשור אליהם. יש בעזה שני ילדים קטנים: כפיר, ילד שצריך להצטרף לפעוטון של ילדי ניר עוז, אריאל שאמור להצטרף לגן חובה של ניר עוז. ילדים קטנים שעדיין שם, שצריכים להתחיל את שנת הלימודים שלהם. הם צריכים להיות יחד עם ילדים. אין שום סיבה בעולם שיכולה להסביר למה שני ילדים כל כך צעירים עדיין שם. עדיין נמצאים בעינוי הגדול ביותר שיכול להיות לילדים, להורים שלהם. אבל הם עדיין שם. 

יש בין החטופים הורים לילדים קטנים. אנחנו שבנו ושמענו את האימהות שדיברו השבוע באחת הוועדות על המצב של הילדים שלהם. ילדים קטנים שלקחו אחריות כי אבא שלהם חטוף בעזה ואמא לבד. ילדים שלא יוכלו להתחיל את שנת הלימודים כמו שצריך, כי ילד לא יכול להתחיל את שנת הלימודים כמו שצריך כשהוא יודע שאבא שלו חטוף. והוא מבין מה זה, חלקם היו חטופים בעצמם. חלק מהילדים יודעים מה זה להיות חטוף במנהרה,, מה זה להיות חטוף בעזה. 

תחשבו על המציאות שאנחנו מתחילים את שנת הלימודים הקרובה ויש ילדים שחזרו מהשבי ואבא שלהם עדיין שם, אבא שלהם חטוף. ואני רוצה שכל אחד שיושב פה יחשוב איך הוא יכול לעשות משהו, לעשות הכול, לא משהו, לעשות הכול כדי להחזיר את החטופים, כדי לקדם את העסקה. כי חייבת להיות עסקה שתחזיר אותם. את החיים לשיקום ואת הנרצחים לקבורה. אני ממש רוצה שכל אחד מכם יחשוב על זה, כי זה מה שחשוב היום. כי לא יהיה שיקום למדינה אם החטופים עדיין שם. תודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אנחנו מחזקים אותך, אסתר, ומשתתפים בצערך. תומר, בבקשה. 

 << אורח >> תומר גני-לוין: << אורח >>  

שמי תומר גני-לוין, אני בן קיבוץ נירים, בן הקיבוץ של אסתר. חניך בוגר של בית הספר המשותף מעלה הבשור. בית הספר המשותף מעלה הבשור הוא בית הספר של הקיבוצים והמושבים של הנגב המערבי. מבית הספר שלנו, מקהילת בית הספר, נחטפו 102 יקירות ויקירים. מורות, מורים, הורים של בני קבוצה, ילדים של בנות קבוצה. 102. תנסו לשוות בדמיונכם אתם מהתיכון שלכם, לנסות להיזכר ב-102 שעולים בכם, מורים, מורות, מהצוות המחנך, המלמד, בני כיתה. 102. תתחילו לספור. 

הסטטיסטיקה מלמדת שבקיבוץ ניר עוז כל אדם רביעי או נרצח או נחטף. אני מזמין אותנו, יש פה ציבור מספיק גדול בשביל לעשות את הקונץ הזה. להסתכל מסביבכם, לנסות להסתכל בעיניים של האנשים ולספור אחת, שתיים, שלוש, הוא לא איתנו. אחת, שתיים, שלוש, הוא לא איתנו. 

הכותרת של המפגש הזה "היערכות של מערכת החינוך לשנת הלימודים". היכן במוסדות שלנו אנחנו נותנים את תשומת הלב, הדגש והטעם ל-"ואהבת לרעך כמוך". פשוט ואהבת לרעך כמוך. איפה במערכת הלימודים שלנו, אני לא מדבר בבית כל אחד בביתו. בגן, בית הספר, תיכון, אולי באקדמיה, בצבא, מתי אנחנו לומדים? אני מתיר לעצמי לומר את קדושתה של "ואהבת לרעך כמוך". 

ליבי שבור כי אני חש לצערי הרב אובדן בחוויה הזאת שאני מתבונן על אנשים, לא ברחוב, ברחוב באים אלינו לעמדה שהקמנו, נכנסים. מחבקים, מנחמים, משתתפים. איכשהו אני מצליח לזהות "ואהבת לרעך כמוך". לא יודע, זה קיים פה? 

חשבתי להקריא מתוך מאמר של בית חולים שניידר, אני לא אקריא, מבית חולים שניידר שעשה מחקר על אותם אלו שחזרו מעזה. אני מזמין אתכם לקרוא, ממצאים מחרידים. אני מבקש אתכם לקרוא. אלו שחזרו אחרי 56 יום מה נמצא שעבר עליהם. קטן, איזה שהוא אנזים שחסר אצלם בגוף שנובע כתוצאה מזה שאותו אדם שהה בחשכה ימים ארוכים. אותו אנזים שדואג לזה שהמטבוליזם אצלנו בגוף יפעל כמו שצריך. מצאו שהילדים הצעירים שהגיעו לבית החולים, פגשו אותם, דיברו בלחש. דיברו בלחש, באותות. לקחו את האוכל שניתן להם והחביאו אותו. 

הנושא של ההזדמנות שאתם נותנים בפנינו לדבר, העובדה שיש עוד מאתנו כרגע בעזה, היא כל כך בסיסית ואלמנטרית ונוגעת לדברים כל כך ראשוניים, שאיך אפשר למלל את זה ולהסביר? ובכל זאת, אנחנו נמצאים בחוויה של חובה שלא ברורה לי, להסביר. הם לא רק סובלים שם, הם מתים. הם לא רק סובלים שם, הם מתים. ואם הם היו רק סובלים שם ולא מתים? זה מותר לנו להרשות לעצמו? מאיזה טעם שהוא שיהיה בעולם לקחת את הזמן לרשותנו בלשחרר אותם משם לחירותם? 

אני מצולם, אני מוקלט, אני נראה כרגע ובכל זאת אני אומר את זה, אני מקווה שזאת לא שטות גמורה. אתם נבחרי הציבור שאמונים לדאוג לביטחוננו וחירותנו, האזרחים, מוגנים מפניי שלא אכה אתכם נמרצות, בזכות החוק. בזכות החוק. הזעם והכעס שבי כל כך גדולים שאילולא החוק שמגן עליכם מפניי, אני אדם מאוד נעים לבריות מי שמכיר אותי. באביב הקרוב אהיה בן 60. הרבה אנשים יודעים לומר עליי שאני אדם טוב. ובכל זאת, מוצא בי זעם עצור שלא ידעתי שקיים. החוק מגן עליכם, אתם האמונים לשמור עלינו ועל חירותנו ועל זכותנו לחיות בשלום בביתנו, מגן עליכם מפניי. 

ואני שואל, מי מגן על היקירים שלנו בעזה? מיהו זה שמגן עליהם? זו חובתכם, זו חובתנו כולנו, הציבורית, החברתית. מדינת ישראל, כולנו יחדיו, עם ישראל. אתם האמונים. להוציא לפועל את היותנו בני חורין, לממש זאת. זאת המשמרת שלכם, עשו זאת ועכשיו. למה? תקראו את המאמר של שניידר ותנסו לחשוב היום, בסיום של יום העבודה, כאשר תחזרו הביתה ותפגשו את היקירים שלכם, אם חס וחלילה מי מהם פתאום נעלם לכם מהפריים, כי הוא בעזה. 

זו חווית החיים שלנו עשרה חודשים, נעלמו לנו מהפריים. הם אינם. הם ישנם, אבל לא ברי השגה. הם בידיכם. במטותא עשו מעשה, הם צריכים לחזור הביתה. אנחנו מאמינים בכם, אנחנו מאמינים בנו. אנחנו עם חזק, נדע להכיל את כל מה שנדרש בשביל לשלם את המחיר להחזיר אותם הביתה. אנחנו ממש ממש חזקים. לכן יש ברשותנו את היכולת לשלם ולפדות אותם במחיר הנדרש בכדי שיחזרו הערב הביתה. את הלילה הזה לעשות פה. תודה רבה. ממש תודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה תומר. אלי, בבקשה. 

 << אורח >> אלי שתיוי: << אורח >>  

אני אלי שתיוי, אבא של עידן שחטוף בעזה כבר עשרה חודשים. וכן, עידן ניסה לעזור לאיזה זוג, לקחת אותם לתל אביב ולוותר על המסיבה. אבל שם כבר חיכו לו מחבלים. הוא ניסה להתחמק ופנה דרומה. נסע דרומה ושם עשרות מחבלים ירו בהם והרגו את כל החברים שלו ואותו חטפו עם גיא אילוז. 

אני אתחיל בזה שהמון דברי טעם יש לתומר. אבל יש אבל גדול. אנחנו המשפחות, אני לפחות מאבד את הסבלנות. הגיעו מים עד נפש בעניין הזה של הסבלנות שלנו לשמוע אנשים גם עם דברי טעם. אני מבקש שאתם, חבר הכנסת, תעשו את הבדיקה, תנו לאנשים בעלי משפחות, האבות או האימהות, קודם כל לדבר. כי אנחנו רוצים לרוץ לעוד ועדה ועוד לעשות דברים, כי זה מאוד חשוב לנו לדבר בוועדות. אז הסבלנות יש לה איזה שהוא קו אדום. 

הבן שלי ועוד 114 חטופים מחכים שיחזרו, כדי לשחרר אותם, ואתם יוצאים לחופשה. אז זה קצת קשה המסר הזה, איזה מסר אתם רוצים להעביר בשנה הבאה לאותם ילדים שיגיעו לילדים. ועידן שלי, שהוא סטודנט ברייכמן, לא בטוח שהוא יגיע לשם. אז המסר שאתם צריכים להעביר זה שאפשר להתגייס ואנחנו צריכים להגן על המדינה. אבל איך אתם יכולים להעביר מסר כזה בעצם אם אתם לא משחררים חטופים או שבויים, חיילים? 

קשה לי לראות את המבטים שבעצם זה מבט בוהה ולא בעצם מבט שמתרגש. אנחנו נמצאים במין סערה כזאת שפה תמיד כשאני מגיע לכנסת הכול נורא נראה באדישות, לצערי הרב. ואנחנו חייבים לעשות איזה שהוא מאמץ עילאי, אחדות, בכל המפלגות להתאחד, כמו שלפיד אמר, שהוא מוכן אפילו לוותר על המפלגה שלו העיקר שתהיה עסקה והוא יתמוך בעסקה. אותו דבר אני מדבר אל ש"ס, אל אריה דרעי, שיש לו מנוף לחץ שהוא כן יכול להשפיע פה. להתאחד כולם, כי אנחנו מנסים להתאחד ואתם משמשים לנו דוגמה בעצם איך לא להתאחד, העם עצמו. ואנחנו חייבים להתאחד כדי לנצח. 

זהו, אנחנו 311 יום והילדים שלנו עדיין שם. ואנחנו לפני עסקה, ראש הממשלה כתב עסקה, הסכם שהוא נעשה במאי. ההסכם הזה שהוא היה במאי המצב שלנו היה פחות טוב. היום המצב שלנו הרבה יותר טוב, ידינו על העליונה, אני מדבר מבחינה צבאית. כמובן שצריך לדרוש יותר. ומה זה יותר? אני מאמין ביותר, להביא יותר חטופים ולא עסקה חלקית. ואני חושב שצריך להביא את כולם ולא לצאת מעזה עד אחרון החטופים, גם הנרצחים לקבורה ואת החיים מן הסתם. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה אלי. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >>  

שלום, אני דודה של ענבר היימן, שנחטפה ממסיבת הנובה ונרצחה בדרך לעזה. אני פה היום לומר שאחרי, אנחנו כמעט עוד מעט 11 חודש ואנחנו נושקים לשנה. הגיע הזמן לקדם עסקה. אני חושבת שהשהות של החטופים בשבי היא מרעה גם על החיים ועל הנרצחים. חייבים לקדם עסקה. אבל חייבים לשים את הדגש על כך שהעסקה חייבת להיות עסקה שתחזיר את כל החטופים. ואני אומרת את כל החטופים, זה גם את החיים וגם את הנרצחים. 

דיברו פה מקודם על הנזקים שקורים לאנשים שנמצאים בשבי. אבל אף אחד לא דיבר על הנזקים שקורים למשפחה שהילד שלה נרצח והוא נמצא בעזה, כמו המשפחה שלנו. שהילדה שלנו בת 27 נרצחה והיא קבורה ואנחנו לא יודעים איפה היא קבורה בכלל, איפה היא זרוקה בעזה. אף אחד לא דיבר על הנזקים שעוברת משפחה כזאת. אבל מושהה. אתם יודעים מהו אבל מושהה? אתם יודעים לאיזה נזקים זה גורם למשפחה? אנחנו לא התחלנו אפילו להתאבל. לא קברנו את הילדה וכבר ישבנו שבעה. לילדה אין קבר. 

אנשים מסתכלים על הילדה כאל גופה. גופה אפשר להחזיר אותה בסוף העסקה. אז לא, אני מתקנת את כולכם, לא, ענבר היא לא גופה. ענבר היא ילדה. היא אחת מהנשים שצריכות לחזור. זו ענבר שלנו. ועד שאנחנו לא נראה שבאמת ענבר לא בחיים, מבחינתנו ענבר בחיים וכך אנחנו רוצים שיתייחסו אליה, כאילו היא בחיים. 

אני קוראת פה לעסקה שתבטיח את קיום כל השלבים שבעסקה. לא לבזבז את כל המנופים על פעימה ראשונה. לשמור את המנופים גם לפעימה השנייה וגם לפעימה השלישית. אני לא מסכימה, לא רוצה שמישהו פה ייתן את ידו שצה"ל יוצא מהרצועה לפני שאחרון החטופים משתחרר, אם זה חי ואם זה חלל. כולם, אבל כולם שווים וכולם צריכים לצאת מעזה. לכולם יש משפחות שמחכות להם. גם לנרצחים יש שמות. גם המשפחות של הנרצחים מתפוררות איתם כל יום. אנחנו מבקשים שחורבות עזה לא ייבנו על החללים שיישארו שם. תחשבו על זה, מישהו מוכן שחרבות עזה יבנו על הבן שלו אם לא נמצא אותם? לכן צריכים להחזיר את כולם ובהקדם האפשרי. בהקדם האפשרי, ולא להשאיר את החללים לסוף העסקה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אנחנו נעלה את הסרטון על פי בקשת המשפחות ונתחיל בדיון. 

(מוקרן סרטון)

מאחלים להחזרתם של כלל החטופים, חנה, כולם כולל כולם. 

אנחנו נמצאים בדיון של היערכות לשנת הלימודים, לאור המצב המורכב שמדינת ישראל נמצאת. נושא החטופים שבראשם, נושא המפונים ואלה שאין למפונים, חזיתות שפתוחות בצפון ובדרום. איומים על המרכז. מערכת החינוך מתמודדת עם אתגרים רבים, עם שוני כמובן שצריך להתבצע בסדר עדיפויות של המשרד, אם זה בנושא מיגון ואם זה בנושא חינוך והקמת בתי ספר חדשים. מענים פסיכולוגיים, גיוס מורים. וכל זה בזמן מלחמה. 

לכן היה לי חשוב, אני מודה לשרים, לשר קיש, לשר ביטון, מנכ"ל המשרד והרשימה עוד ארוכה, שכלל הגורמים המקצועיים של המשרד שמצאו להגיע לאותה ישיבת היערכות. ישיבה שתיערך מספר שעות כדי באמת לראות את המוכנות של משרד החינוך. אין אף פעם הצלחה במאה אחוז התארגנות, אבל בהחלט אני יכול להגיד שלפחות מההתרשמות שלי הראשונית, אם זה שיחות עם מנהלי מחוזות, עם המנכ"ל ועם השרים, המשרד עשה כרגע לפחות מההתרשמות הראשונית שלי, מה שהיה ניתן, מה שנצרך לעשות. 

יש עוד דברים רבים שאנחנו צריכים לבאר בתוך הישיבה הזאת ואני שמתי לעצמי מספר נקודות והעברתי אותם גם לשרים וגם לאנשי המקצוע. אני חושב שבראש סדר העדיפויות, וניהלנו מספר ישיבות על הנושא הזה של המיגון. בראש ובראשונה של אלה שעדיין לא פונו שנמצאים בקו העימות בצפון. נושאים של הקמת בתי ספר בדרום. המשרד השקיע עשרות מיליונים על הקמת בתי ספר נוספים, אם זה בחבל אשכול, אם זה בשאר המקומות. 

יש גם ביקורת שקיימת, שבאה מצד ההורים. ואנחנו צריכים גם להבין שחבל אשכול יש מועצה מקומית שלקחה את ההחלטות בהצבעה בחוק. וההחלטות בסוף בשיתוף פעולה עם הוועדה ומשרד החינוך מתבצעות. אם זה מיגון של בתי ספר נוספים, הקמת בתי ספר, אם זה בצוהר ואם זה בגבולות. ובסוף אין מאה אחוז אנשים שיהיו מרוצים. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אי אפשר לסגור דברים כש-40%-50% מהאנשים לא מרוצים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני אתייחס גם לזה מאיר, אתה מקדים את המאוחר. 

הוועדה הביעה בשאר הוועדות שהיו פה, והיו פה עשרות ועדות סביב הנושא. היינו לא חיכינו ל-15 באוגוסט בשביל לבוא לכנס ולראות את ההיערכות. ניהלנו פה ועדות בצורה מאסיבית סביב הנושאים האלו של היערכות. מה קורה, מה נעשה, איך נעשה. מנהלי המחוזות היו פה. אני חושב שלא נתתי פה שום מתנות למשרד. לפעמים אפילו הרגשתי שאני קצת מכה מידי, אבל זה תפקידנו כוועדה, זה תפקידי כיו"ר הוועדה. 

אני רוצה להגיד שב-90% מהמקרים משרד החינוך היה קשוב, נענה. אבל ישנם עדיין חילוקי דעות, גם בנושא של חבל אשכול. הושקעו כבר מאמצים וכספים רבים בהקמת בתי ספר נוספים והמיגון שלהם. זו הייתה ההחלטה של המועצה. ולאחר מעשה פתאום אנחנו מבינים שישנה התנגדות של ההורים, וזכותם. אבל בסוף אנחנו גם שמים אל מול עינינו את ההחלטות הרבות, כבדות המשקל, שהמשרד צריך לקחת. התקציבים הם לא בלתי מוגבלים. ומתוך סדר עדיפויות אני חושב שהמשרד שם בראש סדר העדיפות שלו גם נושא הצפון, גם נושא של יישובי קו העימות שלא פונו וגם נושא חבל אשכול. אלו שיש להם איזה שהוא מענה ועוגן קהילתי ואותם יישובים שאין להם את אותו עוגן קהילתי. בסוף המשרד עשה אני חושב כיכולתו. יש לי עדיין חילוקי דעות ואנחנו נבהיר אותם. 

אני מציע שאנחנו ניתן לשר קיש להתחיל עם הסקירה הראשונית. השר ביטון אחרי זה ימשיך וכמובן אנחנו אחרי זה ברוטציה ניתן לאנשי המקצוע, מגזר השלישי, הסתדרות המורים וח"כים, לכל אחד להביע את דעותיו כדי שבסוף באמת נוכל לצאת מפה עם החלטות כמה שיותר בקונצנזוס רחב כדי שהמשרד יוכל לצאת לדרך ופחות להתעסק בביקורת הציבורית ויותר להביא בסוף תוצאות. למעשה שיהיו תוצאות טובות, גם לתלמידים, גם למורים, גם להורים. כדי שנזכה שבפתיחת שנת הלימודים נוכל לפתוח את השנה בכנס רחב, וכולנו תפילה, עם חזרתם המלאה של כלל החטופים, אלו שבין החיים ואלו שאינם. 

השר קיש, בבקשה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

האמת שזה קשה להיכנס לענייני החינוך אחרי השיחות והפתיחה של תומר, אלי וחנה. אני מודה שדברים שלהם כואבים, נוגעים מאוד ללב ומטלטלים. וזו לא פעם ראשונה כמובן שאנחנו שומעים את זה. שומעים את זה הרבה. גם אחרי המפגש פה יש לי עוד פגישה עם משפחות של חטופים ובוודאי אני קשוב אליהם. מנסה כמה שאפשר להבין את כאבם. ועושים הכול להחזרת החטופים, החיים לשיקום. השיקום הוא לא פשוט, שיקום קשה. וכל יום שעובר עושה את זה אתגר עוד יותר גדול. והמתים לקבורה. אני אומר על השיקום כי עסקנו בשיקום במתווה החטופים שחזרו ובשחרורים שהיו וכל חטוף כזה שחוזר, חטופה, זה בשורה ובאמת הישג מדהים. וסביבו יש מעגלים של תמיכה שאנחנו עוסקים בזה כל הזמן. נמצאים פה צמרת המשרד: המנכ"ל כמובן, סמנכ"לים בכירים. ובאמת כולם, שתדעו, עוסקים בזה כל הזמן לראות איך אפשר להקל ולתמוך ולחזק את אותן משפחות שעוברות את הסיוט הנורא מכל. 

ולא רק זה, יש לנו גם משפחות של חללים ומשפחות של פצועים ונשים שבמילואים. ובאמת אתגר מאוד גדול המלחמה הזאת. ופתחתי בנושא החטופים שאני חושב שאף אחד פה לא יכול לעבור בלי להתרגש ממה ששמענו. 

(הצגת מצגת)

אני אעשה את הסקירה. אנחנו פה גם לשאלות כמובן, אבל המשרד יצא לדרך. המשרד כל הזמן עובד. המשרד מתמודד מפתיחת המלחמה באתגרים, אנחנו לא מחכים לשום דבר, שלא יישמע אחרת. ועשינו הרבה מאוד. ומצד אחד אני מאוד גאה בעשייה ואני רק רוצה לומר ולפתוח, קודם כל בחרתי להתחיל בזה את המצגת. אני רוצה מפה להעביר באמת את התודה וההערכה שלי לכל אנשי החינוך בישראל. לולא הם לא היינו יכולים לעשות את מה שעשינו. המסירות, ואני יכול לספר לכם אין ספור סיפורים של מי שיצא, חזרה מפנסיה ועברה לגור באילת ותמכה במפונים. התגייסות לכל המקומות שפתחנו במיוחד בשביל לעזור למשפחות ולמפונים. באמת אני אומר את זה. וזה מרמת מעונות היום והגנים ובתי הספר, פשוט אני חושב שיש לנו מערכת חינוך מדהימה עם אנשים מדהימים שהבינו את גודל המשימה. 

ומפה זה באמת המקום לומר להם תודה. לא רק שהם תמכו באתגר הגדול של המלחמה הזאת, הם גם אלו שחינכו את הדור שלנו שנלחם עכשיו בעזה ושומר על ביטחון ישראל. וראינו איזה לוחמים, איזה עוצמות, איזה גבורה, איזה חיבור לעם, למדינה, לארץ. ובמקום הזה באמת נשאר רק לומר תודה. אז אני חושב שבשמי ובשם כל הנוכחים. 

אני רוצה לדבר רגע מה תפס אותנו ומול מה התמודדנו. האתגרים היו לא פשוטים ונתנו להם מענים לכל אורך השנה ואני תכף ארחיב גם בכל מה שקשור למלחמת "חרבות ברזל", שכמובן השנה הזו הייתה הדבר הכי משמעותי. 

אני רוצה להגיד מילה על ועדת שפירא, שבעצם הציגה תובנות ביניים. שבין התובנות זה היפוך הפירמידה, זאת אומרת השקעה משמעותית בגיל הרך כמענה לפתרון לבעיות עתידיות ובעצם משהו שמדברים עליו כבר לא מעט. אנחנו בוחנים איך אנחנו מעמיקים בזה. זה קורה, לא קורה מספיק מהר, אבל זה בפירוש מגמה שחשובה מאוד. ויחד עם זה מהלך של צמצום הפערים בין המסגרות המיוחדות נקרא להן, של לקויות בשכיחות גבוהה, לבין הכיתות הרגילות. וכאשר הפערים הם כאלה דרמטיים אז ברור שכל הזמן תהיה זליגה. ואחת ההמלצות זה באמת הקטנת הכיתות בכוח האדם הקיים. אני חייב לציין את זה, זה לא לבוא בצורה מנותקת מהמציאות. יש לנו הגבלה של כוח אדם, אין לנו יכולת לייצר עוד. גם כיתות אין, אבל זה עניין של תקציב אולי ולוקח זמן. אבל כוח אדם זה המשאב הכי יקר שלנו במערכת החינוך ואנחנו מנסים לראות האם ניתן במגבלת כוח האדם הקיימת לייצר מודל של הקטנת כיתות. 

אני אגיד רגע מילה, כי הייתי פה נדמה לי באחת הישיבות, יושב-הראש, ואמרתי שאנחנו רוצים לצאת למעין פיילוט. לצערי לא יצאנו לפיילוט. אני אגיד בצורה מאוד ברורה מדוע, ואני אומר את זה בלי קשר לכל מסקנות ועדת שפירא. לא נוכל לעשות שום שינוי במערכת החינוך אם לא נלך ביחד: משרד החינוך, מורים, הורים וילדים. וכל המערכת, כולל גם הארגונים, כולם ביחד. רק אם זה יבוא ביחד זה ייצא לדרך. אוצר. ובעצם אנחנו בניסיון שלנו להוביל איזה שהוא מתווה של פיילוט כשלנו להביא את ההסכמה הזאת. אני לא מחלק ציונים מי היה מול מי, זה לא הצליח, אבל הגורמים הרלוונטיים שזה משרד החינוך, הסתדרות המורים, האוצר וההורים – לא הצלחנו לייצר מתווה שהביא להסכמה ולכן עם הפיילוט לא יצאנו לדרך. 

אני אומר עוד פעם, זה אתגר אולי ששם לנו רגע את הפוקוס מה המשמעות של מסקנות ועדת שפירא אם לא נדע כולנו ביחד גם לוותר קצת וגם בשביל לעשות את השינוי המשמעותי לא נוכל לצאת עם זה לדרך. 

שני דברים קשים שליוו אותנו זה עיצומי ארגון המורים, בעיקר בכל מה שקשור לציונים ולטיולים. אנחנו במשא ומתן מאוד מתקדם עם ארגון המורים. להגיד לכם שיש הסכמות והכול קורה, התשובה היא ממש לא, יש פערים. אבל אני חושב שמיפינו אותם, אנחנו צריכים להתכנס להכרעות. ואני אומר בצורה הכי ברורה, בעיניי אפשר יהיה והאוצר ואני אלחץ על האוצר להביא הצעה טובה למורים ולארגון המורים. ואני חושב שזה יהיה פשוט מחדל אם לא נפתח את השנה ונצא לשביתה. תהיה הצעה טובה, זו אחריות שלי. ובמקום הזה אני מצפה מארגון המורים שיידע גם הוא להבין שלא הכול הוא יכול לקבל, בשביל לצאת לדרך ולפתוח את שנת הלימודים. 

לגבי הקיצוץ התקציבי אני אגיד מילה אחת רק. ראיתם את זה בגיל הרך, לצערי לא יכולנו להגדיל את כמות ההדרכות שרצינו לעשות ותכננו. אנחנו גם בעצם מול אירוע של עליית ההשתתפות בצהרונים. אלה דברים שאני פניתי לאוצר ואני חושב שצריך למצוא את המקור התקציבי לדבר הזה. זה לא התקופה להעלות את ההשתתפות העצמית להורים בצהרונים, אנחנו עדיין פה באירוע שעוד לא הוסדר. 

אני לא יודע אם אתם רואים, אבל חשוב לי להגיד רגע אחד מה עשינו בכל מה שקשור למלחמה. הזמנים רגשיים, אני חושב שלכולם ברור שהאתגר של החוסן הנפשי של התלמידים הוא אתגר. עשינו קו סיוע רגשי שבעצם תמך באלפי שיחות. אני רוצה לומר על עוד דבר שאני מאוד גאה בו וזה באמת הבשלה של הסכם שכר עם הפסיכולוגים החינוכיים, אחרי תקופה ארוכה של משא ומתן. בסוף הם נושאים בנטל, הם אלה שמתמודדים עם הקשיים בשטח עם הילדים. ולנו היה מאוד חשוב לייצר מענה הולם וראוי מבחינת הסכם שכר וזה יוצא לדרך. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

ב-2025, נכון?

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

ינואר 2025 יוצא לדרך. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>  

ועדיין לא נחתם. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

יש הסכמות. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, בסדר, רק תדייק. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

נחתם הסכם עקרונות בהסתדרות. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>  

אתה מברך על זה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

חמש שנים ביקשנו, חברי הוועדה. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>  

אני למדתי עד שלא חתום לא אומרים מזל טוב. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

האמת שהוא צודק בדבר אחד, שגם חשבתי שעם ארגון המורים סגרתי ב-1 בספטמבר ותראו לאן הגענו. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>  

הלוואי ונאחל מזל טוב. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

מענק ההתמדה מגיע עכשיו. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יש נציג של הארגון פה?

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

כן, שלמה פה. אי אפשר בלי שלמה. 

מענק ההתמדה מגיע עכשיו והסכם, כמו שאתה אומר, צריך להיחתם ובעצם לצאת לדרך ב-1 בינואר. אני רואה שיש פה גם את מועצת התלמידים וגם ההורים, כולם נמצאים פה וזה חשוב. 

אני אומר, זה בעצם הדבר המרכזי. נתנו גם מענים במרכזי המפונים. אני רוצה לדבר גם בנושא המענים הפדגוגיים, גם בנושא שינוי מתווה הבגרויות שנעשה בהתאם למעגלי הפגיעות השונים ואני יכול לומר שהדבר שבסוף אתגר אותנו, דרך אגב, מונע מאתנו גם להוציא תעודות בגרות עכשיו, זה חוסר בציונים עקב מגנים שלא נמסרו. הנושא הזה אני מקווה שיוסדר, כמובן יחד עם הסכם עם ארגון המורים ואז הפלונטר הזה ייפתח. בכל מקרה, אני אומר לכם את עמדת משרד החינוך, אנחנו, והנחיתי את זה ואנחנו יוצאים לדרך. אנחנו לא נעצור שום ציון לאף אחד. כל הציונים שמישהו צריך לעתודה, לא משנה מה, הכול יתקבל. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

התעודה זה סגור יואב?

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

מה שאצלי הכול יוצא. מה שאין לי, אין לי. ארגון המורים מחזיק חלק מהציונים של העתודאים ולא העביר. ולכן אם יש ציונים פנימיים שאין להם ואי אפשר להפיק להם תעודות בגרות זאת בעיה. מי שיש את כל הציונים שלו יקבל את התעודות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אם אני לא טועה יש כ-80%. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

לא, בסוף ברמת זכאות לתעודות אנחנו עומדים על כ-20%-30% שיש לנו את כל הציונים שלהם. יש לנו פער מאוד גדול עם כאלה שאין להם ציונים לא של מגנים ולא ציונים פנימיים ולכן אי אפשר להוציא להם תעודות. אבל זה יגיע גם לבית משפט בקרוב. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

בלי בית משפט, תבודדו את העתודאים ותקים איזה צוות של אד הוק שישחרר את זה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

מאיר, ארגון המורים צריך להחליט לעשות. אנחנו את כל הציונים שיש לנו משחררים. עשינו עוד הרבה מאוד תמיכה לכל אורך השנה גם בפעילויות בלתי פורמליות בשעות שלאחר שעות המערכת. הקמנו מרכזים לנוער בסיכון עם פעילות בערב לנוער בסיכון, גם במקומות כמו אילת בתקופה שהיו מפונים. וכמובן כל ההשקעה בליווי תלמידי החינוך המיוחד. בתי הספר של החופש הגדול והחגים למפונים נתנו מגן עד י"ב, לשאר היה כמו מתווה של שנה שעברה. עם פעילויות נוספות גם לקו העימות תוקצב ויצאו פעילויות בקיץ ובאמת הרוב נעשה במסגרת מה שנקרא הבלתי פורמלית. 

נערכנו להקמת בתי ספר עורפיים. ואני חושב שזה א' כבר קרה במהלך תשפ"ד. מרכזים של מפונים כמו אילת, כמו ים המלח, כמו טבריה, הוקמו בתי ספר לאורך השנה שנתנו מענה לקהילות המפונות במספרים מאוד גדולים. גם חוף כרמל ומקומות אחרים. אז שם היה מענה באמת ראשוני שכלל השקעה מאוד גדולה. 

המענה השני זה הקמת בתי ספר עורפיים במועצות ובעוטף עצמו ולצפון. גם שם, לגבי אשקול אני חייב להתייחס, כי הנושא הזה היה כמובן בשיח ארוך טווח. עם המועצה השקענו מעל 40 מיליון שקלים בפתיחת שני בתי ספר בצוחר ואוהד והם נפתחו. ואז הגיעה דרישה מההורים לעוד עורפי. הרצון של ההורים היה, הם אמרו שהעורפי שבנינו בתיאום עם המועצה אינו עורפי מספק. זה הגיע ממש בקיץ והדברים נבחנו. קודם כל אמרנו אנחנו חייבים לתת מענה ל-1 בספטמבר. אז היה רצון אמנם לעשות את זה באורים, אבל אם היינו הולכים לאורים לפני דצמבר לא היה נפתח שם בית ספר. אז מה עושים מספטמבר עד דצמבר? אז היינו חייבים מענה. 

בכל מקרה הצענו להורים עוד אלטרנטיבה. אני אומר, למרות שהשקענו ובית הספר יהיו בו מאות תלמידים. אז יש לנו הסכמה, הצענו אחת משתי אלטרנטיבות: היה לנו בית ספר פנוי לחלוטין בנתיבות שעדיין לא מאוכלס והצענו להם אותו. הם לא בחרו בו. והצענו להם כאלטרנטיבה נוספת את מה שבעצם שימש השנה, דרך אגב, תנאים לא טובים, אני חייב לומר לכם שאני לא אהבתי את זה. אני חושב שעדיף היה ללכת לנתיבות. אבל יש שם בגבולות מה שהיה המתחם הישן ששימש אותם בתשפ"ד. הם בחרו לשם. אנחנו מחזקים אותו עם יבילים נוספים שאנחנו מעבירים. אבל לומר ששם יש בית ספר ראוי? התשובה היא לא. אני חושב שזה כמה שיותר מהר שיחזרו. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

אני מבין שחלק מההורים לומדים בעוד מקום, נכון יואב?

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אני אעשה סדר. יש קודם כל נושא תיכון. התיכון קיים אך ורק בקמפוס במגן. מי שרוצה, חושש, יכול לשלוח את הילדים שלו לאשל הנשיא, וזה נתנו לבחירה. תראה, אני מבין ואני לא יכול להתווכח עם משפחה שחוששת עכשיו לשלוח את הילד שלה לאן שהוא. אני לא במקום הזה. מצד שני, יש דברים שאני יודע ואני יכול לעשות ויש דברים שאני לא יכול לעשות. לפתוח בית ספר ב-1 בספטמבר לדרישת ההורים באורים לא ניתן. אז לבקש דברים שאני לא יודע לעשות - - -

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אבל הם לא ביקשו רק באורים. יש מתחם שהוא בנוי, שאתם משפצים אותו, שהמועצה החליטה להעביר אותו לעסקים. להפוך אותו למרכז עסקים. זה היה בית ספר לשעבר, אני הייתי שם עם ההורים. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

צוחר. שם יש בית ספר. נו?

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

סגרתם את זה?

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

בוא אני אעשה לך סדר רגע. אתה מדבר, תראה, אתה מדבר דווקא על התיכון. הם רצו לעשות שם תיכון. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

נכון. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

תיכון, המשמעות הפדגוגית של לפרק תיכון הייתה בלתי אפשרית. מבחינת מורי מקצוע והיכולת לעשות את זה. לכן נתנו אלטרנטיבה באשל הנשיא. צוחר ולידו אוהד אלה שני בתי ספר יסודיים, מוכנים. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

היסודיים מוכנים, ראיתי אותם, זה בסדר גמור. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

נכון. במקום זה הם החליטו לפתוח יסודי נוסף בגבולות. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

תגיד לי שצמצמתם את זה, אבל אני יודע על 350 הורים, שזה הרבה. זה ייצור לכם משבר. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אני מוכן לבדוק את המספר. ניר, אתה יודע להגיד כמה יש שם בגבולות?

 << אורח >> ניר שמואלי: << אורח >>  

בגבולות - - -

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

200 תלמידים. זה בית הספר הפחות טוב, שאני חושב. עוד פעם, אמרתי, אני לא מתווכח עם הרגשת ההורים, שהיה צריך להיות בצוחר איפה שפנוי להם או לחילופין במגן בקמפוס. אבל זה לגבי אשכול. ואני אומר עוד פעם, בסוף אנחנו צריכים לראות מה קורה בנושא הביטחוני. כי בסוף ההורים מוטרדים מהנושא הביטחוני. אז נכון שבצפון הרצועה, גם בגלל שצה"ל נכנס וטיפל יותר מוקדם, אתה רואה חזרה הרבה יותר מלאה. אני חושב שאנחנו כבר קרוב ל-90% חזרה בשדרות. סביב ה-80% בשער הנגב ובמועצות הצפוניות יותר נקרא לזה כך. חוף אשקלון גם היא, בעצם כמעט כולה לא פונתה. רק מספר יישובים בדרום המועצה, לכן מלכתחילה המספרים שם גבוהים. 

אבל אני אומר, פנו אליי ואמרו לי איך הקמת קמפוס חדש בחוף אשקלון, שעכשיו הוא ריק? אני אומר כן, עשינו, השקענו השקעות מאוד גדולות כדי לאפשר לתלמידים לסיים את שנת הלימודים תשפ"ד וידענו שההשקעות האלה חלקן, ושמחנו, יתפנו ויתרוקנו זמנית, כי אנשים יחזרו לבתי הספר המקוריים שלהם, וטוב שכך. אני אגיד לך אותו דבר גם מה שקורה בצפון עכשיו. אנחנו בצפון השקענו 150 מיליון שקלים עכשיו. בימים אלה הבנייה מסתיימת, בכל מכלול של עשרות בתי ספר. שברגע שהמלחמה תסתיים, ואני חושב שאנחנו חייבים, אמרתי את זה ואני אומר את זה שוב גם פה, כי חשוב לי שזה יישמע גם פה. מדינת ישראל מחויבת להחזיר את התושבים בביטחון לצפון. זה לא יקרה להערכתי בלי מלחמה עצימה כנגד חיזבאללה ולבנון. אנחנו צריכים לעשות את זה ולדעתי היו צריכים לעשות את זה כבר קודם. בוודאי עכשיו. ואני חושב שזה דבר שאנחנו מחויבים אליו. ואמרתי את זה גם לראש הממשלה, אני אומר את זה גם לחברי הממשלה שאני ביניהם. ובמידה מסוימת גם כואב לי שלא הצלחנו לעשות את זה עד ה-1 בספטמבר. הייתי הראשון שאמר שלא נצליח להחזיר את הילדים ב-1 בספטמבר לבתי הספר המקוריים. אנחנו כן בנינו מעטפת שלמה של בתי ספר מכורזים וצחר. תשמע, בית ספר שלם, 1,000 ילדים, הר וגיא, דווקא של ההתיישבותי מי שמכיר, תיכון, הולך להיכנס למתווה שבנינו אותו והקמנו אותו בצחר. זה אזור תעשייה צמוד לראש פינה, שהיה שם אולמות לתעשייה. לקחנו את האולמות האלה, בנינו בית ספר חדש. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

- - -

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

בסדר, אז לא עשינו כלום, נכון? בהר וגיא. זרקנו אתכם לפח? עזבו, בואו, אני מדבר רגע מה עשינו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. תודה רבה מהיציע, תודה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אפשר לענות על איך נוסעים, לגבי הסעות. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

הסעות זה אירוע, תכף אני אדבר עליו. אני מדבר עכשיו על השקעה עצומה של פתיחה של בתי ספר עורפיים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אנחנו ניגע בכל הנקודות, תנו לשר לסיים את הסקירה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

השקעה עצומה. כי אני אגיד דבר אחד, שאני אומר עוד פעם, גם בצפון שהאירוע של מה עשה חיזבאללה? בהתחלה פינו את היישובים והוא באמת לא האריך את הקו העימות. ואז נדמה לי באזור פברואר, אולי מרץ, התחיל להאריך את קו העימות והתחיל לפגוע מעבר לאזור המפונה. הוא יצר מציאות בלתי אפשרית קשה מאוד של קו עימות שאם אתם שואלים אותי היום מה המקום הכי קשה זה שם. קו העימות בצפון. לא המפונים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

איך הם ייסעו לבית הספר? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה. חברים, תודה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אני אומר חד משמעית שהמקום היום מבחינה שהאתגר החינוכי הכי קשה בו זה קו העימות בצפון. דרך אגב, גם אם היינו מגדילים את אזור הפינוי, חיזבאללה יכול תמיד להאריך את קו העימות, כי יש לו את היכולות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חברים, אני לא רוצה להתחיל להוציא אתכם, תודה. אני מכבד אתכם ואתם תקבלו זכות דיבור. תודה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אני רוצה לומר שוב, אני חושב שהמחויבות שלנו זה קודם כל עכשיו להיכנס ללחימה עצימה. ואני אגיד את זה עוד פעם, לא תהיה דרך אחרת להחזיר את הביטחון לצפון. זה הדבר שאנחנו חייבים לעשות, זה יביא כמובן בסוף לחזרה בביטחון לבתים ולמסגרות. 

חילקנו מחשבים וכל מיני כלים נוספים של אמצעי קצה גם לציבור החרדי, לאפשר התקשרות מרחוק. ואני אגיד דבר אחד לקראת באמת אותה מלחמה. אנחנו אם וכאשר היא תפרוץ אנחנו מן הסתם בשלב הראשון נעשה למידה מרחוק, בשיעורים משמעותיים. גם לזה נערכנו, גם זה משהו שעם הרבה ניסיון שנצבר מהקורונה ולאחר מכן. אנחנו נהיה מחויבים. ולאט לאט נוכל להחזיר בהתאם לגובה האיום ויכולת המיגון. 

שאלת, חבר הכנסת מאיר, לגבי המיגון. שאלת לגבי המיגון במליאה, לא יכולתי להשיב לך. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

כן, כן, תודה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

קודם כל יש פערי מיגון, אמרת בצדק. ואיך אנחנו פותרים אותם? ראשית, כל מתווה חדש, כל בית ספר חדש שהקמנו אנחנו כמשרד החינוך דואגים למיגון מלא בבית הספר, לפי צורכי האיום, לפי הגדרות פיקוד העורף. במבנים הישנים ששם גם יש הרבה פערים, בסוף זה מהלך של פיקוד העורף. פיקוד העורף בגבול הצפון קיבל תקצוב והתחיל למגן. זה לוקח זמן, זה לא ביום אחד. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

יש המון ילדים במקלטים אדוני השר, אתה יודע. בקו השני. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

זה בשיפור, בהשקעה של מיליארד. ברור שיש פה אירוע תשתיתי של עשרות שנים. יש פה מהלך של מיגון הקו הראשון. עדיין להגיד לך עכשיו שכל מערכת החינוך ממוגנת זה ממש לא המצב. בכל המסגרות החדשות שאנחנו פותחים המיגון הוא תקני לחלוטין. 

 << אורח >> לימור קרוכמל: << אורח >>  

המיגון לא תקני. הוא לא נגיש לנכים. גם מיגוניות לבתי ספר. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אז קודם כל אם יש בעיה ספציפית אני אשמח שתעבירי פרטים ונבדוק ונטפל בה, תודה. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

הם אמורים, דרך אגב. אמור להיות להם שיפוע. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

צופית ורויטל, תודה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

יושב פה סמנכ"ל הבינוי שלי ועושה ככה 'לא' עם הראש, הוא לא מכיר. אם יש מקרים כאלה, תעבירו, נבדוק. תכיני על פתק ותעבירי לי את זה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אני לא ראיתי את סמנכ"ל הבינוי שלך, אבל אם הוא עושה ככה עם הראש שלו אז הוא לא היה בבתי ספר הרבה שנים. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

לא, לא. הנה, אבל בסדר, אנחנו נבדוק את זה. תמיר, אני מבקש. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אתה לא מכיר את המקלטים שאי אפשר להיכנס אליהם?

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

מאיר. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

הגזמת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מאיר. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

הגזמת. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

מאיר. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

פשוט הגזמת. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

מדובר בבעיה כלל ארצית, אדוני. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

מה? ביום שישי הייתי בקריית שמונה, במטולה, בגושרים. יש שם מקלטים שאי אפשר להיכנס אליהם. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

מאיר, אבל על מה אתה מדבר? אבל תקשיב מה אמרתי. תקשיב מה אמרתי, המבנים החדשים שנבנו על ידינו. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אני לא מדבר על חדשים. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אבל על זה דיברנו. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

לא. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

טוב. תקשיב למה שאני מדבר. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

החדשים בוודאי שהם בסדר, אבל יש 60% - - -

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

מאיר, סליחה. 

 << אורח >> לימור קרוכמל: << אורח >>  

לא, גם החדשים לא. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

מאיר, היא טוענת שלא. אתה מתפרץ לא לעניין, אני מצטער להגיד לך. אמרתי לך, יש בעיה של מיגון בהרבה מאוד מבנים קיימים. אני אמרתי שבמבנים החדשים האחריות היא של משרד החינוך. היא אמרה לי יש פער, אמרתי נבדוק. אז מה הקשר לקריית שמונה כרגע?

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

תקשיב. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מאיר, ביקשתי. היו מספר ועדות. אני אענה לך, מאיר. ולאור אותן ועדות ביקשתי, אני אסביר לך. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אני בא לפה כי אני יודע שהוועדה הזאת רצינית. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, אז אני אסביר לך. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

לא, לא, אני אפריע לך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ביקשתי מפיקוד העורף להגיע והם נוכחים פה ואת התשובה לשאלה הזאת אנחנו נקבל מהם. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

לא, מאיר, מאיר, כולנו ממתינים, לכולנו יש שאלות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קטי, תודה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

יוסי, על איזה טווח מדובר?

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

לכולנו יש שאלות, אבל לא יהיה שם דוח שיח. כי לכולנו יש שאלות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קטי, את רוצה לנהל את הוועדה? תודה רבה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

לא, אבל אי אפשר דוח שיח, אדוני יושב-הראש. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה קטי. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

שלכל אחד יהיה לו זמן לדבר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. אני רק אגיד לפני שאתה ממשיך, השר, אני רק אגיד, ישנם פערים רבים. גם בבתי הספר בתל אביב, בסדר? ויש עוד הרבה עבודה למשרד החינוך בנושא הזה. כרגע משרד החינוך התמקד בנושא של בתי הספר החדשים, למפונים, לקו העימות ועוד, כדי להביא לשם מיגון באופן ספציפי ל-1 בספטמבר. אם יש בעיה באותם בתי ספר, יש בעיה ארצית אנחנו יודעים. אני רוצה לדעת כרגע, יש טענה כרגע שאותם בתי ספר החדשים יש בעיה של נגישות, ייבדק. לגבי שאר בתי הספר, יש בעיה שקיימת ונקבל את התשובות בהמשך, גם ממשרד החינוך וגם מפיקוד העורף.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

לא, אבל היא אמרה משהו אחר, שיש מיגוניות אבל אי אפשר לעלות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שמענו. הלאה, בבקשה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

חברים, אמר יושב-הראש די תיאר את זה מדויק. לימור, אני מבקש שתעבירי את הפרטים והנושא ייבדק, זה הכול. הלאה. 

מה יש לנו בשנת הלימודים תשפ"ה? שנת הלימודים תשפ"ה הדבר המרכזי זה באמת החוסן הנפשי בעקבות המלחמה שאנחנו מתייחסים אליו כאתגר מרכזי. יש כמובן גם פערי ידע. דרך אגב, לא בכל, זה לא חד חד ערכי בכל מקום. יש מקומות שנפגעו יותר, יש מקומות שפחות. אבל יש פערי ידע שצריך לטפל בהם. אני חושב שנושא השסע החברתי זה משהו שאנחנו במערכת החינוך חייבים להתייחס אליו. אני חושב שההבנה שלנו שהאויב הוא בחוץ ולא בפנים ולא משנה מי אתה ומה אתה, זה משהו שאנחנו חייבים להקדיש לו גם מידע וגם, שיבושים בתיכונים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

גברתי, פעם הבאה אני אצטרך להוציא. אני לא רוצה. אתם יודעים שאני מכבד אתכם, אני הגעתי עד אליכם בצפון מספר פעמים. אני אתן לך לדבר, אבל אי אפשר את ההתפרצויות האלה. תודה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אני מאוד מקווה שנגיע להסכם עם ארגון המורים ושזה יקרה בקרוב ואנחנו נחסוך את השיבושים שחווינו אותם בשנים שעברו. ויש כמובן את האתגרים הקבועים, מחסור במורים, החינוך המיוחד והצמיחה שלו שזה אתגר גדול למערכת ונושא לימודי הליבה בחברה החרדית. אני אתייחס לזה בהמשך. בבקשה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

חבל שאין פה אף מילה על חרמות שקורות שנים. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

יש לי חוק כזה, רויטל, והוא נמצא כבר. יש לי חוק. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

חוק לא יעזור. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

רויטל, תודה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

יעזור, יעזור, את לא מכירה את החוק. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קטי, תודה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

ברור, כמו חוק חינוך מיוחד, מאוד עוזר. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אנחנו לא יכולנו לשים את הכול. יש גם מוקד חרם שנפתח, אבל אני לא יכול להעביר את הכול פה וכל מה שנעשה. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

השר, ביחס ליועצים החינוכיים. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

מבחינת הדגשים שלנו לשנה. בהתאם לאתגרים וליעדים אתם רואים את הדברים המרכזיים שאנחנו עוסקים בהם. בשיקום וחוסן יש לנו בעיקר השקעה באזורים שנפגעו, בין אם זה תקומה או תנופה. באמת בתקציבים שלא היו מעולם, בשביל לחזק את הילדים שנותנים גם לרשויות עצמם לטפל וגם לגפן של בית הספר והמסגרת הספציפית. באמת בהשקעה חסרת תקדים. דיברתי גם על מה שעשינו עם הפסיכולוגים. ובסוף כל יישוב כזה וכל אזור שחוזר וכל דבר שמפונים שאנחנו מטפלים בהם יש להם תוכנית ספציפית איך אנחנו באמת מייצרים ומחזקים אותם. 

לגבי הנצחה וגבורה, וגם אני חושב שזה משהו שחשוב שצריך להתחיל להנחיל אותו. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

אבל כבוד השר, באמת לגבי שיקום וחוסן זה לא רק הפסיכולוגים. כמו שאמרנו, זה היועצים החינוכיים ועוד נושאים שלא התייחסת אליהם. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אלה שאין. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

כן, זה אפשר לומר שאנחנו בפער של כוח אדם בעניין הזה. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

אפשר לתת על זה נתונים, השר? יש נתונים?

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

כן. אני לא זוכר מראש. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אנחנו יודעים שלגבי יועצים חינוכיים, אדוני השר. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אני לא יודע מי עונה, אני אשמח רגע להתייעץ. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לא, לא, אני פה. אדוני השר, אנחנו יודעים שביחס ליועצים חינוכיים הייתה תוספת של 300 שעות. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

נתנו תשובות. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אבל אין עדיין, הבעיה היא הסוגייה של התקינה. שהיום אין תקינה של יועצים חינוכיים. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

יש שנים דברים: אחד זה התקינה, שזה נכון וזה בטיפול. אנחנו בעבודת מטה, כי זה שנים אין תקינה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

לא רק תקינה, צריך הסדרה לפני. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

סליחה, סליחה. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

כן, הסדרה. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

סליחה, אחד זה התקינה ששנים אין אותה ואנחנו התחלנו בעבודת מטה להסדיר את התקינה גם ביסודי, זה אחד. שתיים, לגבי השעות של היועצות היה 5,000 ותגברנו לא ב-300, ב-3,000 שעות. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אמרו לנו 300, אוקיי. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אבל צריך שזו תהיה המשרה היחידה שלהם. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

כן, זה ההסדרה. קודם כל להסדיר את המקצוע, מה הוא אומר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

הוא מדבר על תקינה ביסודי, שאין בכלל. אבל בחטיבות ובתיכונים - - -

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

רויטל, אנחנו מדברים על כל התקינות. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

רויטל, קודם כל למה את צועקת? רויטל, אל תצעקי, בואי. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אני לא צועקת, זה הקול שלי. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

רויטל, בואי, עם כל הכבוד. התקינה ביועצות ביסודי אנחנו בעבודת מטה להסדיר את העניין שלא הוסדר שנים. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

יוסי, המנכ"ל התחיל לנהל את הוועדה?

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

שתיים, לגבי התגבור, 5,000 פלוס 3,000 שעות במהלך השנה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

לא, נכון?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני נותן לו לענות. אלא אם כן אתם רוצים שאני לא אתן לאנשים לענות. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

התקינה חייבת להיכנס לוועדת תקציב, לתקציב. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן, בבקשה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אני מציע שנתקדם עם המצגת ואחרי זה גם אחרים. לגבי הנצחה והגבורה, עשינו השנה חודש תקומה. חודש התקומה הוכתר בהצלחה, אנחנו נמשיך עם זה גם בשנה הזו. בעצם יש לנו גם את היום של ה-7 באוקטובר, יום שיסומן במערכת החינוך. ואני חייב לומר שאנחנו גם פועלים יחד עם חה"כ גלית פה שיושבת בוועדת המשנה על נושא של חיזוק זהות יהודית. יש לנו את כל מה שקשור לזהות יהודית וישראלית. אנחנו עובדים על זה ואני חושב שזה - - -

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

מה עם תכנים של ציונות, מחויבות לשירות משמעותי בצה"ל?

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

כמובן. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

יש כל מיני דברים חשובים, סולידריות. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

כמובן, כמובן. אז העברת אותנו גם באמת ללכידות חברתית, זה הכול נמצא שם. אנחנו באמת בעשייה מאוד משמעותית. חלק מזה זה מה שציינתם ואין ספק שזה אתגר. 

חדשנות, אני אעבור רגע על דברים שנעשו. אני אתייחס רגע לדברים שלא אמרתי. אז קודם כל בשיקום דיברנו וגם ההנצחה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בנושא הנצחה אני רק רוצה להגיד השר, יש גם הצעת חוק ממשלתית שמשרד רוה"מ עובד עליה ועוד חמש הצעות חוק פרטיות שכרגע הוועדה נמנעת מלדון בהם כדי להגיע להסכמה עם משרד רוה"מ. צריך להבין שה-7 באוקטובר כבר בפתח. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אנחנו לא מחכים, אנחנו פועלים. ואין ספק שיהיה חוק בעניין זה להנצחה שגם ישפיע כמובן על מערכת החינוך. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

השר, אפשר טיפה להרחיב? דילגתם על הנושא של הזהות היהודית. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, לא, לא דילגנו. עברנו על זה בחטף ואנחנו לא יכולים להתחיל להתמקד בכל דבר. אלא אם כן אתם רוצים ועדה עד מחר בבוקר. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

יש ועדת משנה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן, בבקשה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אני רק רוצה לומר, החוק הזה צריך גם לכלול מוסד יהודי שאכן יתכלל את כל הדברים האלה. וזה לא רק מערכת החינוך, יש פה הרבה מאוד השפעות. באמת משרד ראש הממשלה מוביל את זה אחרי תקומה, שבעצם מעבירים לו מקל. ואני חושב שגם הפעילות המבורכת של הח"כים פה הכול צריך להתכנס להחלטה, הצעה אחת. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

השר מדבר על חדשנות או על הנצחה?

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

עכשיו אני מדבר על חדשנות. דיברתי קודם על מה שדיבר יושב-הראש על שנה ל-7 באוקטובר. 

מבחינת חדשנות אני רוצה לציין שני דברים: אחד, יצאנו בתוכנית סמסטר ראשון כבר בתיכון. תוכנית פיילוט. השנה הזו זו שנה דרמטית שכבר יש לנו עשרות אלפי מצטרפים. הרבה מאוד בני נוער יפגשו את התוכנית הזאת. הדבר החדשה בתוכנית הזו שהכיתה ככיתה, לא תוכנית מצטיינים ספורדית, הכיתה ככיתה עוברת בתוך הכיתה תוכנית של קורס דיגיטלי. לאחר מכן נבחנת באוניברסיטה על הקורס. כל הילדים מקבלים גם נקודות זכות אוניברסיטאיות. הציון משתכלל לתוך בחינת הבגרות ולמעשה על החומר הרלוונטי מבחינת הבגרות. הוא יכול לאפשר לנו כבר לאסוף קרדיטים לרמה של סמסטר. זה יכול לאפשר לנו לחסוך בעתיד את נושא הפסיכומטרי, כיוון שיהיו ציונים שאפשר יהיה להתייחס אליהם כאקוויוולנט במקום הפסיכומטרי. יש פה פוטנציאל עצום. זה התחיל באמת ברמה של בחירה ואנחנו רואים את זה תופס תאוצה. להערכתי הדבר הזה הולך ויגיע לרמות שנייצר פה באמת ממש סמסטר שלם שכבר אפשר יהיה לקבל עליו נקודות זכות תוך כדי הלימודים, חליפי למבחני הבגרות. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

לכל התלמידים?

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

לכל התלמידים. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

כלומר זה יהיה חליף לפסיכומטרי בשלב הבא. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

זה יהיה חליף לבגרות, קודם כל. ואם נצליח לייצר מול המוסדות להשכלה גבוהה אירוע שהקורסים שהם מעבירים עם הציונים שלהם גם יהיה חליף לפסיכומטרי. זה באופק. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

אבל למה לא יכול להיות באופן רב שנתי מכומת כך שאי אפשר יהיה לגבור על זה? זה צריך להיות באופן רב שנתי, בעל אותו סטנדרט. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

זה יהיה, אתה בסוף עושה קורס. אני אתן לך דוגמה. קורס בווירוסים, שלומדים במצפה רמון, כיתה רגילה בביולוגיה, מגמת ביולוגיה. קורס של אוניברסיטת תל אביב. נבחנת על זה באוניברסיטה. התוצאה תיחשב להם כציון, כנקודות זכות באוניברסיטה וזה יהיה במקום השאלות והמידע שנמצא בבחינת הבגרות. זה האירוע. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

יואב, זה רעיון אדיר. באמת שזה רעיון, ואמרתי לך את זה כבר. אבל במלחמה שלך או במאבק עם האקדמיה איחוליי ותנחומיי. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אין לי שום מאבק עם האקדמיה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אל תיתן להם להפיל את הרעיון זה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

לא, לא. הם תומכים ויש באקדמיה אתגרים אחרים. דווקא פה יש שיתוף פעולה מלא, כמעט כל המוסדות. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

לא, בכדי שיכירו בזה. תזכור. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא רק פה, אני חושב שהאקדמיה עשתה הרבה דברים טובים. חברים, בואו. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אני אומר, זה חד משמעית אירוע שיכול לשנות את הלימודים, לחזק אותם. ואני חושב שזה win win לכולם. באמת אירוע מאוד משמעותי. 

הדבר הנוסף זה נושא בינה מלאכותית. אנחנו ראינו שנושא חודש התקומה הוא מאוד משמעותי בלהזיז את המערכת לכיוונים האלה. אנחנו נגדיר חודש בינה מלאכותית, שנעסוק בו ממוקד בבינה מלאכותית. אנחנו גם מייצרים, אני חושב שמדינת ישראל בזה מובילה, אני לא יודע אם מירב פה. לא. אנחנו נוסיף לראשונה במדינת ישראל יעשו בחינת בגרות יחד עם אינטרנט פתוח ובינה מלאכותית לשימוש. אז יש פה אירוע תקדימי, אנחנו עובדים על זה. וזה חלק מהדברים של להכניס את הבינה המלאכותית לתוך מערכת החינוך. זה אתגר גדול, אבל אנחנו מתקדמים בו ושמים עליו דגש. 

דיברנו על הנושא של לכידות חברתית. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

רגע, זה מאוד מרשים, אבל קודם הוא חתך אותי יושב-ראש הוועדה. למה אי אפשר רבע מהזמן שהקדשנו עכשיו לחדשנות, שזה מאוד חשוב, מה הכוונה ביהדות? אני חושב שזה או אתגר או איום או הזדמנות לא פחותה מאשר חדשנות. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אבל אמרתי, אנחנו משקיעים ומחויבים. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

לא, לא רק משקיעים ומחויבים, טיפה בשביל להבין מה זה היהדות הזאת. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אז א' אתה מוזמן לבוא לוועדת המשנה. 

 << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >>  

אני אשמח גם להסביר עכשיו. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

היא גם יכולה להסביר. יש חומר, יש הרבה מאוד מידע. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אין צורך, אתה רוצה לנהל את הוועדה, שטרן?

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

הרבה מאוד מידע שעבר לוועדה. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

לא, אני לא רוצה לנהל, בגלל שאז אני צריך להיות חבר קואליציה ואני לא רוצה להיות. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

לא, אתה צריך להיות חבר בוועדה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

הפסד שלך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חברי אופוזיציה בוועדת חינוך פועלים לא פחות מאנשי הקואליציה. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

בסדר, בסדר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

יוכיח מי שיושב לידך. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

עזוב, זה לא הדיון, אל תסיט, לא כדאי. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אני רוצה לומר רק לגבי הלכידות החברית. ראיתי צורך לציין שאנחנו יוצאים בעצם עשינו עבודה. נמצאת פה גם נציגת החברה הדרוזית שבעצם היכרות לחברה הישראלית עם החברה הדרוזית. זאת אומרת דווקא לא למגזר הדרוזי עצמו, אלא למגזר הלא דרוזי, היכרות עם החברה הדרוזית. תוכנית ספציפית שחלק מהשותפות גורל פה במדינה, במחיר הכבד שכולנו ביחד נושאים בו בנטל. ואני חושב שזה חשוב שכל בוגר של מערכת החינוך יכיר את החברה הדרוזית, מה שלצערי לא קורה וקורה בצבא ברוב המקרים. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

אבל בצבא קורה גם עם הבדואים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה שטרן. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

מה תודה? מה תודה?

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אדוני השר, אם כבר התחלת בדבר מבורך - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

אני גר בגליל, יש בדואים שמשרתים לא פחות ממך, אדוני יושב-ראש הוועדה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

כן, אבל אנחנו רוצים לדבר על פתיחת שנת הלימודים. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

בסדר, רק אני אמרתי. אני שאלתי. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

אז בואו, רגע, יש ועדת משנה. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

אבל אמרו דרוזים, שאלתי למה לא בדואים. מה הבעיה?

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

יש דברים דחופים. אתה גם מתחיל עם הזהות היהודית. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

תגיד לי רק זה, מה הבעיה?

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

יש ועדת משנה, תבוא לוועדה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קטי, תודה. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

מה הבעיה? קטי, צרחת היום מספיק במליאה, עזבי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שטרן. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

ואתם עשיתם את ההצגה שלכם. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אני אגיד לך לגבי הבדואים. 

 << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >>  

אתה לגמרי מוזמן להגיע לוועדה. הדיונים שם אופוזיציה-קואליציה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

גלית. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

בסדר גמור, שאלתי למה לא בדואים. מה הבעיה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שטרן. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

אני לא מבין מה הבעיה, זה משפט אחד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חה"כ שטרן. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

מה קרה? אני מפריע להצגה פה?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

אנחנו רוצים לשמוע, באמת. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

כן. באמת, הם באים והולכים. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

די לעשות רעש. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קטי, הכול בסדר. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אז רגע, לענות לו או לא לענות לו?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

לא לענות. לא לענות כי זה לא פייר. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

השר, מה, אתה צריך רשות?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

יואב, אני יכולה לתת לך רשימת שאלות אם אתה יכול לענות לי. אנחנו היינו פה לפניו, באמת. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

חה"כ שטרן, הייתי שמח לענות לך. אני אענה לך אחר כך. אבל יושב-הראש ביקש ממני להתקדם. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

אחלה תירוצים. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

יש לי תשובה מצוינת. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

רק אני אומר לכם שתדעו, תמיד אנחנו מדברים על הדרוזים. לא צריך ללמד אותי על הדרוזים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חה"כ שטרן. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

אבל יש גם בדואים. לא, זה מה שדיברת. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

אף אחד לא חולק על זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

שמעתי, שמעתי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נמצא פה חה"כ עטאונה ואנחנו הנושא של הבדואים לא יורד מסדר היום של הוועדה, תאמין לי. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

תגידו משפט אחד, מה הבעיה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

וגם לא של משרד החינוך. שירה נמצאת פה והיא במשך הדיון ניתן לה גם להתייחס לזה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אז משפט אחד, אני לא עונה, בסדר? משפט אחד. אני חושב שבחברה הבדואית יש הזדמנות גדולה עכשיו דווקא בעקבות המלחמה לחבר אותה יותר. יש אתגר בחברה הבדואית. לא דין צפון לדרום, אתה יודע את זה מצוין. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

נכון. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

והדרוזית לעומת זאת אני חושב שהחיבור הוא חיבור מסוג אחר שאין שני לו במדינת ישראל. 

עכשיו לגבי נושאים נוספים שרציתי לדבר עליהם: אחד, הנושא שבכותרות מה שנקרא וזה מה קורה עם הילדים של החברה החרדית, המגזר החרדי. קודם כל זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו. ההיפך, אנחנו שמים את זה בפוקוס. יש פה את השר ביטון שעשה עם זה הרבה. ואני חייב לומר שיש לנו גם חילוקי דעות בלא מעט מהנושאים, אבל כולם שותפים לדבר המאוד משמעותי שבסוף ילדי החברה החרדית יקבלו הזדמנות שווה. יוכלו לקבל חינוך הכי טוב שאפשר ולמצות את הפוטנציאל שלהם ולהשתלב בכלכלת ישראל. 

אני רוצה לעדכן שאנחנו פותחים ומגדילים את הממ"ח, הממלכתי חרדי, ב-50% השנה. אני חושב שזה הישג מדהים. זה צירוף של קהלים שלא היו מעולם ברשת הממ"ח וזה נעשה השנה חלק מזה בהבנה שהלעומתיות כביכול של משרד החינוך פחתה ואפשר גם לחיות ביחד ולעשות דברים ביחד. אני חושב שזה באמת אתגר גדול גם לנו, כי מגיעים בתי ספר למשל מהפטור. מסגרות שלמות שהיו בפטור ורמת הפיקוח עליהם הייתה נמוכה בהגדרה לעומת הממלכתי. ועכשיו הם מצטרפים לתוך הממלכתי. נצטרך להכשיר את המורים שלהם, לא כל המורים שם כשירים. אנחנו נקלוט את המורים שלהם. יש פה מאמץ מאוד גדול לוודא שאותם ילדים - - -

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

היא שאלה אם זה עם לימודי ליבה, אמרתי שכן. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

ממ"חים? ברור. אתה לא יכול להיות ממ"ח בלי לימודי ליבה. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

ואני רק רוצה עוד משהו לשאול, האם זה לכל הילדים החרדים? זאת אומרת גם בטבריה וגם במקומות נוספים?

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

איפה שייפתח ממ"ח, זה בכל הממ"חים. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אז השאלה אם אתם מסתכלים על זה רוחבית, אדוני השר. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

ברור. יש פה אירוע, אני אומר דרמטי. תעשי, אנחנו א' זה מהלך - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

אבל זה מגיע כבקשה של העירייה עצמה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

זה חייב להיות. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

בדרך כלל גם ההורים מתגבשים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ראש עיר מבקש, משרד החינוך מבצע. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

תקשיב, זה חייב להיות בקשה של העירייה. בלי בקשה של העירייה, למשל בחיפה אין בקשה ואנחנו, גם אם אנחנו רוצים, אנחנו מנועים. הצעתי ליו"ר המפלגה שלך. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

שמעתי היום. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

יפה. אז אתה יודע בדיוק למה אני מתכוון. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

איפה פתחתם עד כה, רק תגיד לנו שנדע. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

יש בבית שמש גם. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

בית שמש, יש טבריה, בית"ר, בני ברק – אלה הדברים שהולכים להיפתח. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

ירושלים. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אני לא זוכר. אני אומר, זה הישג עצום ואני אומר עוד פעם, זה צעד אחד. הצעד השני הוא מה שאנחנו הולכים להוציא תקנות אופק חדש. אני אומר פה עכשיו את עמדת משרד החינוך, יש פה, השר יגיד אם הוא רוצה להגיד איפה הוא חושב שאנחנו בפערים. אבל אני לא נכנס לזה כי עמדת משרד החינוך אחת היא וזו העמדה שאני מתאר בפניכם. יש פה הזדמנות אמיתית ומדהימה להכניס הרבה מאוד ילדים. כי בסוף רשתות החינוך החרדיות יש שם את רוב המיינסטרים החרדי, אלא שמלבד שנמצאים במוסדות הפטור ומקומות אחרים שהם לא בפיקוח. או בואו נגיד הפיקוח שם הוא עוד יותר נמוך מאשר ברשתות. 

ברשתות אנחנו הולכים למהלך, שאלת קודם, זה מאה אחוז ליבה. זה לעשות מבחני מיצ"ב ופיזה. מי שלא יעשה מבחנים לא ייכנס לאופק חדש. מאוד פשוט. זה לעבור הכשרת מורים מקיפה, כי נכון, יש פערים, כמו שאמרתי לך, גם כשאנחנו מעבירים לממ"ח אנחנו צריכים להכשיר את המורים. גם פה נצטרך להכשיר את המורים. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

למה משרדי האוצר והמשפטים מתנגדים לתקנות של השר?

 << דובר >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר >>  

כי הם לא רוצים שיהיה אופק חדש בשום צורה. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

לא, אולי הם אומרים שהתקנות לא מספיק טובות. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

כי זה כסף. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

כי הם חושבים שאתם מתאמים את הפיקוח ביניכם. 

 << דובר >> שר משרד החינוך חיים ביטון: << דובר >>  

שמעת את התשובה?

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

שמעתי מצוין. כי הם חושבים שאתם מתאמים את הפיקוח ביניכם, השר ביטון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חה"כ טור פז, אתה רוצה שאנחנו נדבר על אי הפיקוח בממ"ח אנשים שהולכים להיכנס? 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

היות ואני קראתי את התקנות - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אז אל תרים לי להנחתה בבקשה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אני רוצה לומר דבר אחד לשאלה. יש היום מכתב, התפרסם, משר האוצר, שהוא תומך לחלוטין בתקנות. הוא רואה בזה תרומה משמעותית. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

השר. אבל הצוות המקצועי חושב שזה חרטה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

לא נכון. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

כי צריך ארבע שנים כדי להוציא ממישהו זה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אני אגיד לך למה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קינלי, תודה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אמרת שזה חרטה, אני אומר לך ההיפך, יש פה הזדמנות עצומה לילדי המגזר החרדי להכניס אותם לכלכלה. ואני לא אתן לאלה שרק רוצים להתנגח בחרדים לפגוע בילדים האלה ובכלכלת ישראל. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

אוי, באמת, השר קיש. אתה לוחץ על הגז ועל הברקס ביחד. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

זה הדבר. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

אם אתה רוצה באמת ממ"ח אז תעשה תקנות אמיתיות. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

עכשיו אני אגיד לך יותר מזה. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

אתה יודע שיש תקנות אמיתיות. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

שאני דיברתי עם, עזוב, אני לא אגיד מי, ואמר לי 'אה, מבחני מיצ"ב? לא יהיה בחיים'. יש מיצ"ב, מה תגיד? עכשיו זה פתאום לא מספיק. יש מיצ"ב, יש מאה אחוז ליבה, יש פיקוח. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

אתה יודע בדיוק מה האחוז של המיצ"ב היום, אתה יודע. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

כל מה שאנחנו רוצים יקרה ואנחנו נכניס אותם לתוך המקום הכי נכון. כמו שעשו אופק חדש. יושבת פה יפה, תשאל אותה מה אופק חדש עשה למורי ישראל ולמורי ההסתדרות. זה מה שזה יעשה לרשתות ולשם אני מכוון. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

יהיה שם גם לכידות חברתית והכנה לצה"ל?

 << דובר >> שר משרד החינוך חיים ביטון: << דובר >>  

אתה שומע? תשמע משמאל, תבין למה לא רוצים. הבנת? אתה רואה את הקשר שהוא עושה?

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

מה הקשר? זה - - -. מה הבעיה?

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

מה הבעיה אדוני השר? מה הבעיה לחנך לערכים האלה?

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

אתם מנסים למכור לנו כאילו אתם מתווכחים ביניהם. אתם מתואמים על מלא ואנחנו יודעים את זה. 

 << דובר >> שר משרד החינוך חיים ביטון: << דובר >>  

תפסיק לקרוא עיתונים ותקשיב למציאות, בסדר? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קינלי, די עם הדמגוגיה. בבקשה. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

סליחה?

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

השר ביטון, הם צריכים סרטון. השר ביטון, הם צריכים סרטון. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

ואם יש משהו שאני מבין בו, בוודאי יותר משני היושבים פה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אתה לא היית חולם על מהלך כזה, אתה אומר לי?

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

בסדר, בסדר. אני מזכיר שאת הממ"ח התחלתי לפני שידעת מה זה ממ"ח, קיש. כשחשבת שממ"ח זה מטוס בשמיים. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

לא יודע אם ממ"ח זה מטוס בשמיים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קינלי. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

אתה עדיין חושב שממ"ח זה מטוס בשמיים. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

חברים, ככה לא בונים חוסן, אני מצטערת. רק ויכוחים, באמת, בשביל זה הגענו לפה?

 << דובר >> שר משרד החינוך חיים ביטון: << דובר >>  

ציפיתי ממך לצאת, פעם אחת להיות כנה עם עצמך, ואתה יודע את האמת. אתה יודע שזה תקנות אמיתיות. אני מתנגד אליהן, שתדע שאני מתנגד אליהן. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

איזה תקנות אמיתיות? ארבע שנים אחורה, כל גופי החינוך אומרים שזה חרטה, אז אתה אומר לי?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קינלי, בזכות הדיבור שלך תוכל להגיד מה שאתה רוצה. בבקשה. 

 << דובר >> שר משרד החינוך חיים ביטון: << דובר >>  

ציפיתי ממך פעם אחת שתהיה כנה עם עצמך, אתה שדואג לחינוך. ואני בחלק מהדברים מסכים איתך ואתה כל פעם ציינת אותי כאחד שעושה חלק מהשינוי. ואתה יודע טוב מאוד שלא היה קורה, הציגו אותי כשר נגד הממ"ח, באתי אליכם ממ"ח. פתאום השנה הזאת הממ"ח קופץ פי שניים. זה לא תראה לא בדה מרקר, לא בכלכליסט, לא ב-ynet, לא תראה כלום. פתאום זה תקין. 

וגם בנושא של התקנות, אתה יודע כמה זה מורכב. אתה יודע, אתה, לא אף אחד אחר פה בחדר. אתה יודע מה נעשה ואתה יודע כמה זה חשוב ואתה עדיין מתחבא מאחורי איזה קשקוש קטן שחוסם את העניין. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

אני לא מתחבא מאחורי כלום. אתם לוחצים על הגז ועל הברקס. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

ביתד נאמן רואים שהממ"ח קופץ? מה אתה נוגע בדה מרקר, שם רואים שהוא קופץ. ביתד נאמן רואים שהממ"ח קופץ?

 << דובר >> שר משרד החינוך חיים ביטון: << דובר >>  

מה קשור, מה קשור?

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

זה הציבור שצריך לראות שהממ"ח קופץ. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה. 

 << דובר >> שר משרד החינוך חיים ביטון: << דובר >>  

מה שאתה לא מבין אל תדבר. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

אתה יודע את זה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

קיש, יש לי הערה חשובה לגבי אופק שנכנס לממ"ח. תקשיבו, כן, מה לעשות?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

אני אגיד לך, מאיר, מה לעשות. אנחנו גם יושבים פה, יש פה עוד חברי כנסת שהכינו רשימת שאלות. לא רק אתה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מיכל, תודה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

מיכל לא פתחה את הפה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הוא שואל שאלה עניינית. מה הבעיה? לא הבנתי. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

מה הבעיה? אני אגיד לך כמה שאלות ענייניות נשאלו?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תשאלי שאלה עניינית. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

כשאני העברתי את בית הספר שלי לאופק חדש, תקשיבו, לפני שאת קופצת וולדיגר. כשאני העברתי לאופק חדש אחת הסיבות היו שאני משביח את המורים. עכשיו אני שואל שאלה ותענו לי בכנות. האם בית ספר שעובר לאופק חדש המורים שלומדים בו יקבלו שכר רק אחרי שהם ישלימו תארים וכו' כמו שהיה אצלי? או שמי שעובר מקבל את אותו השכר? תענה לי בכן או לא. כי אנשים, מי שלא מבין במערכת החינוך זה נשמע מאוד נחמד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

השאלה שלך ברורה, מאיר, הוא יענה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

חשוב לי רגע להגיד עכשיו באמת שתבינו את האמת לאמיתה, כי כל השאר זה באמת ספינים ושקרים. אנחנו לקחנו את התקנות שהאוצר הכין, אתה שומע קינלי? האוצר. ויש נושא אחד שהיינו חלוקים עליו והכנסנו את הנושא הפדגוגי. וזה באמת הליך הכשרת המורים. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

יש עוד פערים. ארבע שנים. אתה נותן להם ארבע שנים ורק אחר כך אתה מוריד להם בתקציב?

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אתה עכשיו לא מקשיב. הליך הכשרת המורים הוא הליך קריטי. אני אגיד לך מה אני מנסה להשיג בהליך הזה. אחד, לייצר תמריץ, בדיוק כמו שאתה אומר, שהם ייכנסו להכשרה ולהשכלה. שתיים, אני רוצה לייצר תמריץ שגם יתחילו את האירוע. זאת אומרת, אני לא רוצה להגיע למצב שאני שופך את התינוק עם המים. על הדבר הזה אני עדיין בשיח גם עם האוצר, גם עם משפטים, גם עם ועד החינוך שאנחנו הולכים להציג לו, היא פה. זה נושא שאני בוחן אותו לעומק. 

המטרה של הסעיף הזה היא בדיוק מה שאתה אומר: אחד, לייצר השבחה בהשכלת המורים כדי שבאמת כמה שיותר יעבירו את זה אחד כך לילדים, בדיוק כמו שקרה באופן חדש במגזר הכללי. שתיים, כדי שהאירוע יתחיל. כי אפשר גם להגיד מה שהאוצר אומר, עוד ארבע שנים תבואו, לא יקרה כלום. לא מוכן להיות שם. יש לי מחויבות לילדים האלה ויש לי מחויבות לכך שהם ייכנסו לשם. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

אז למה חברי החינוך העצמאי מתנגדים לזה? כי אנשי החינוך שם קראו את התקנות, כמו שאני עשיתי, יואב, והם יודעים שזה חרטה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

לא יודע על מי אתה מדבר. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

הם יודעים שזה חרטה. תקשיב להם היום ב-16:30, תשמע מה יש להם להגיד. כל מי שעצמאי שם - - -

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

הנביא קינלי, בסדר. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

אני שאלתי אותם. שאלתי מה הם חושבים והם אומרים שזה חרטה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אני רוצה לסיים רגע, יש לי עוד שקף אחרון. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

כבוד השר, אפשר בבקשה להתייחס גם לתלמידים נושרים במערכת החינוך. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

אפשר להתייחס לכל, אבל כשיש דו שיח. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

ולפרויקט הילה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אני אענה על כל השאלות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה גברתי, תודה רבה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אני דיברתי על ועדת שפירא, אני לא אחזור. וגם על הסכם עם ארגון המורים, שלמה פה? יש רשימת שלמה וזה אחד האתגרים שלנו לפיצוח. שלמה זה ראשי תיבות, אתה זוכר?

 << אורח >> שלמה חדד: << אורח >>  

- - - למען עובדי ההוראה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אז אנחנו עובדים על זה. אבל כן, יש פערים, כמו שאמרתי, ואני מקווה שהם ייסגרו. 

אני רוצה לסכם. אני חושב שכולנו ראינו שהחינוך שימש וישמש כעוגן מרכזי לתקומה ולחוסן. אנחנו רואים גם את החזרה של היישובים בדרום לבתים, איפה שהחינוך נפתח ועובד הם חוזרים והם חוזרים ומצביעים ברגליים בעניין הזה. ואנחנו נותנים להם את המענים. אנחנו דוחפים לכיוון הזה ודואגים לתת את כל הצרכים. גם בצפון לא יכולים להחזיר לקו המפונה, דאגנו כמה שאפשר להביא אותם כמה שיותר קדימה חזרה לאזור לצפון, כדי באמת לאפשר להם כמה שיותר להתקרב לאזור שהם גרו בו. 

אני רוצה להגיד דבר נוסף: האתגר התקציבי, אני מאוד מוטרד משנת 2025. אנחנו באירוע תקציבי לא פשוט בגלל המלחמה. עברנו אותו ב-2024 עם יחסית יציבות עם הדבר הזה מבחינת מערכת החינוך. יותר מזה, אני יכול לומר בצורה, ולהיות מאוד גאה, שכאשר היינו צריכים תקציבים לטובת מפונים ואתגרים אחרים קיבלנו אותם. נמצא פה משה שגיא, סמנכ"ל הכספים שלנו. ואני אומר לכם, בכל מקום שהיינו צריכים לקחת, בין אם זה לעשות בקיץ לטובת קו עימות ובין אם זה לטובת מפונים ופעילות נגד נשירה לי"ב ואלף ואחד דברים שעסקנו בהם, האוצר גיבה אותנו. וכן, אפשר להגיד גם מילה טובה במקום הזה לאלה שאפשרו תקציבי לחימה משמעותיים למשרד. בלעדי זה, עם כל הרצון, היה לנו מאוד קשה להתמודד. אני מאוד מוטרד מ-2025 ואני אומר שוב ממה שפתחתי, רן לא פה, אבל שלמה מייצג את ארגון המורים, יפה את הסתדרות המורים. בלי המורים שלנו לא היינו יכולים לתת מענה לאתגרים. מורים, גננות וכל התומכים של מערכת החינוך. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. השר חיים ביטון. 

 << דובר >> שר משרד החינוך חיים ביטון: << דובר >>  

אני קודם כל גם הגעתי לכאן מישיבה עם משפחות החטופים והרושם עדיין בחדר מההתחלה הקשה שהייתה לישיבה הזאת, אבל אלה הם חיינו וכמובן אנחנו בתפילה וגם בעזרת השם הממשלה ואחריותה בעניין הזה להחזיר אותם. אנחנו מתפללים בעזרת השם שנתחיל שנה ביחד איתם, כפי שאמרו פה ההורים. 

בהזדמנות ראשונה אני קודם כל רוצה להודות לשר קיש על העבודה הרבה שהוא עושה במשרד. מי שמכיר את המשרד ומכיר את עוצמתו וגודלו ופרטיו, אני חושב שאפילו שעברה כשנה ושבעה חודשים, עדיין במשרד כזה, כאחד שמכיר את השרים ואת אלה שניהלו את המשרד בעבר וכמובן ביחד עם כל הצוות המנכ"ל והסמנכ"לים שפה, אני חושב שנעשית עבודה מדהימה מכל הבחינות. אז ישר כוח. 

אני רוצה להתייחס לנושא שעלה פה כבר. אני מבקש ככה לנסות לתת לי איזה שורה, כדי לנסות להבהיר את הנושא הזה. לצערי רוב הנתונים שאנשים יודעים, כולל חברי כנסת, הם בדרך כלל מתעדכנים, אני מודה בזה שאני לא יוצא לתקשורת ולא מדבר. אני משתדל לעבוד עם הנושא הזה מקצועית ולכן אני גם לא מגיב לכתבות יום יומיות שקורות בעניין הזה של אופק חדש ובכלל למגזר החרדי. לכן אני רוצה שורה כדי שתבינו במה מדובר. חלק מאלה שגם שאלו כאן שאלות לצערי לא מבינים את עומק הדברים. אבל אני מקווה שאחרי דבריי הדברים יהיו יותר ברורים. ואני כמעט בטוח, ומי שמבין בחינוך, ומכל חברי הכנסת וכל מי שנמצא כאן, שכאשר הוא ישמע את הדברים הוא יהפוך להיות כאחד מאלה שתומך במהלך הזה מהסיבות שאומר בשורות הבאות. 

ראשית, נציין את זה בצורה ברורה: אופק חדש אושר בתקציב הקודם. בוצע בפועל, הוא מתקיים כבר שנה מעל ל-12,000 מורים - - -

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

על זה יש פיקוח, זה אני חייב לציין. 

 << דובר >> שר משרד החינוך חיים ביטון: << דובר >>  

אתה כבר מתחיל להתווכח איתי מההתחלה?

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

נו, מה לעשות?

 << דובר >> שר משרד החינוך חיים ביטון: << דובר >>  

לא, הוויכוח זה לא במה שאני אומר. במה שיש ויכוח עוד מעט נדבר. 

במציאות זה אושר. אושר על ידי האוצר, פקידי האוצר, גב' נועה היימן ישבה ביחד איתנו במשך חודשים והעמידה את הדברים כך שהדברים החלו בפועל ואף שולם שכרם בחודש הראשון של שנת הלימודים הקודמת. חודש תשיעי התקבלה מקדמת אופק חדש, לאחר כל מה שנתבקשו לעשות אותם מורים. המורים מבחינתם עובדים כך כבר שנה ולא מקבלים את שכרם. אני חושב שמי שחבר כנסת שכנה עם עצמו ואם מזיז פופוליזם הצידה היה צריך לעמוד פה בהפגנה, לומר למה מורים לא מקבלים את שכרם במשך שנה. 

יחד עם זאת, הגיעה המלחמה וזו מציאות קשה שהוטחה על כלל עם ישראל וגם הנושא הזה, לקחו את כל התקציבים אחורה והתחילו לדון בעניין. אני כרגע קופץ לעכשיו, אין צורך לדון בכל מה שקרה בתשעה חודשים, עשרה חודשים אחרונים ככלל במדינת ישראל וגם בנושא הזה. בשורה התחתונה, התקיים דיון מעמיק עם משרד האוצר, משרד המשפטים וכמובן עם כל הגופים שנמצאים במשרד. כאשר בסופה נכון לעכשיו השר קיש, שהוא אמון וחותם על התקנות, הציג תקנות משלו, אני חושב ביום ראשון האחרון. כאשר אנחנו עדיין חלוקים על חלק מהדברים. מה שאנחנו חלוקים זה עניינים משפטיים, אגב, זה תפיסות עולם משפטיות שיש להן אסמכתאות ברורות בהיסטוריה של כל החינוך החרדי, עולמות הליבה, מה אמר רובינשטיין, מה אמר בחדר הזה של חדר ועדת החינוך דה הרטוך ז"ל. אף אחד ממי שהצגתי כרגע הוא לא חרדי או תומך בחרדים וכולם היו בעניין של לפרשן את החוק.

בפרשנות החוק, בצורה הברורה ביותר יש כללים. כל אחד מפרשן אותו איך שהוא רוצה. מה שהשר קיש שם על השולחן הוא שם פרשנות מאוד מאוד מחמירה על כלל הדברים שנאמרו בתוך הדברים שקשורים בתקנות. אם זה ליבה, מיצ"ב ואם זה הכשרת מורים. כל הדברים שכולם חלמו עליהם. עכשיו צריך לומר את זה בקול: אנחנו כציבור חרדי, ואני כיושב כשר במשרד החינוך שמטפל בנושא החרדים אצל השר קיש, אומר את זה בצורה ברורה. לא חלמתי גם אני לרגע שנגיע לא למה שהשר קיש כתב, עוד למה שאנחנו מסכימים. עצם זה שסוכם שבתקנות יהיה מבחני מיצ"ב ומי שיודע אין מבחני מיצ"ב לפחות בחינוך העצמאי, וסוכם שזה יהיה. 

דבר שני, בנושא הליבה יש עולמות שלמים. אם אני אפתח אותם כרגע אפשר לדון ימים ולילות. וגם כאן סוכם בצורה חד משמעית שמה שייכנס שרק במאה אחוז ליבה. וגם בנושא הכשרת המורים. אני נזהר, כי יש חיכוך ביני לבין משרד החינוך בעולם של הכשרת המורים. אני אומר דבר אחד מאוד ברור: אי אפשר להכריח את המוכשר יותר מהרשמי. זה ברור לכולם. אבל בעולם הזה, כבר עכשיו בתקנות שכתב השר קיש, יש תקנות שמחמירות על המוכשר יותר מהרשמי. מדברים על השוואת כל אלה שמדברים מאחורי הנושא הזה עומדים מאחורי השוואת כלל עובדי ישראל בכלל ההיבטים. 

אז בואו נעשה את זה בכלל ההיבטים. משרד האוצר שלא רוצה לתת אופק חדש לחרדים, נקודה. אני אומר את זה חד משמעית ממידע פנימי, משיחות שנאמרות בתוכו. לא יהיה אופק חדש, לא משנה מה שיהיה. מבחינת תפיסת עולמם, אגב, היא משוקפת היטב בתקשורת. וצריך לומר זאת, אנחנו יושבים בישיבה, עוד לא מסיימים אותה, תוך כדי הישיבה מודלף תוכן הישיבה ואני קורא על זה בעיתון. זאת אומרת שאף אחד לא יכול להגיד לי שזה פרשנות עיתונאית. זה תפיסת עולם שאומרת בואו נעצור את הדבר הזה. ואני לא מצליח להבין למה. כדי להגדיל את הכלכלה ולקחת את הציבור החרדי שהולך וגדל, ומדובר על 180,000 תלמידים רק ברשתות ועוד 100,000 תלמידים בחוץ. אגב, תקנות מוכשר לא רק לחרדים. זה לא רק לחרדים, זה תקנות לכולם. 

התוצר של זה אמור ועושה מהלך גדול מאוד. שאני קודם כל מברך את השר קיש על עצם תפיסת העולם הראשונית שלו בעניין, כי יש כאלה שהם לא שם. הם רוצים קודם כל רק את הנגד. אבל באים ושמים פה תקנות על השולחן. אני כועס על זה שלא רק מה שאנחנו לא מסכימים. לו היו מסכימים למה שהשר קיש כותב או מוכן בתקנות עם הייעוץ המשפטי של המשרד, זה היה מראה שמישהו רוצה משהו, היה אפשר משהו לדבר. אבל הם מראש חוסמים גם שם, שאני פונה פה לחה"כ קינלי ואומר לו דבר אחד מאוד פשוט. אני מבטיח ל, ואני אומר לך דבר שאני לא נוהג להגיד אותו, שאם עכשיו היו מביאים לך את התקנות האלה כשאתה היית בממשלה, היית חותם עליהם בריצה. בריצה היית חותם עליהם, כי אתה יודע טוב מאוד את המשמעות שלהם. 

אלא מה? תמיד מחפשים. וכל אחד מבין שגם דברים, וזה בקשר לדברים שאתה אמרת, עוד ארבע שנים, עוד שנה. שנינו יודעים היטב ששום דבר לא קורה בבת אחת. שום שינוי בעולם לא קורה ב-"בום" אחד. השינוי שכבר נמצא היום על השולחן הוא שינוי רדיקלי מאוד, משמעותי מאוד, שאמור לעשות שינוי משמעותי מאוד ויוכח גם בעתיד. כאשר רוצים ללכת על ייקוב הדין את ההר ולהפוך בבת אחת, אני לא רוצה להביא דוגמאות מדברים אחרים, להפוך ברגע אחד את הציבור החרדי למה שרוצים להכתיב בצורה חד משמעית התוצר יהיה הליכה אחורה. אני אומר את זה פה על השולחן, זה להקלטה. התוצר יהיה שהציבור החרדי ילך אחורה. אני אומר לכם, לא קל, גם מה שנמצא עכשיו וגם בעמדתי היום, להיות בעמדת ההתקדמות המאוד משמעותית הזאת. ומי שרוצה, אגב, ברמת חברי הכנסת, אני מוכן לשבת איתו אישית ולהראות לו את הפרטים. חד משמעית. 

לא חלמתי גם אני שאני אהיה במקום הזה, ואנחנו כרגע בחיכוך שביני לבין השר קיש לגבי נקודות ספציפיות שקשורות, אני אדגיש את זה, סעיף מאוד ספציפי לגבי מוסדות אחרים עדיין ברשתות. אנחנו כרגע עסוקים ברשתות, אחר כך מעבר לרשתות. שמי שלא לומד מאה אחוז ליבה ייצא. יש על זה תכתובת. ולא רק תכתובת, יש על זה פסיקה ארוכה שמשום מה נמחקת עכשיו בתקנות הללו. אבל אנחנו חלוקים על זה. בסדר, אני בגלל לא מסכים והוצאתי הודעה שאני לא מסכים על הנקודה הספציפית הזאת. 

אבל גם כך, כשהולכים על הכי קיצוני שהוא הלך, גם בזה לא רוצים. לכן אני אומר חברים, אנחנו לפני פתיחת שנת לימודים תשפ"ה בעוד כשבועיים וחצי. יש לנו שתי דרכים: הדרך הראשונה היא לסגור את העיניים, להגיד לא רוצים שיהיה, נילחם בכל הכוח. וכמו שמשרד האוצר בעיקר שם דברים על השולחן ואומר אני אם לא יהיה את כל מה שרוצים, כל מה שאני רוצה מלכתחילה, למרות שזה גוף שאישר, שתדעו, משרד האוצר אישר את הכול וביצע והעביר כסף ונתן לשלם שכר. מי שמשלם שכר ברשתות זה משרד האוצר, זה חשכ"ל. כולם שילמו כבר בעולם אחר לחלוטין. רצה הקדוש ברוך הוא והיום אנחנו בעולם אחר. אנחנו בעולם אחר לחלוטין. למה לא מחבקים את זה? למה לא אומרים בואו, הולכים כבר אלף צעדים קדימה, אז יש אחר כך עוד כמה צעדים שייעשו. אז אם זה ייקוב הדין את ההר אז זה יהיה בשני הצדדים. ואם לא ייקוב הדין את ההר, אז תהיה תוצאה. 

ואני אומר לכם, למרות החיכוך שלי עם השר, אני אומר את זה בצורה חד משמעית. אני חושב ואומר, ואני מסכם את זה. יש כרגע פתיחת שנת לימודים, המורים הללו לא יודעים מה קורה איתם, הם כבר שנה מלמדים בדרך אחרת. כמו שאתם סולידריים, יש לכם סולידריות על כל דבר אחר. משום מה החבר'ה האלה אין סולידריות כלפיהם. משום מה בעניין שלהם ייקוב הדין את ההר. כמו שאתם סולידריים לכל אחד ואחד, וגם אני סולידרי לכל אחד ואחד, אבקש מכם להיות סולידריים גם כלפי קבוצת האוכלוסייה החשובה הזאת שהיא מחנכת את הדור הבא במדינה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

לא אנחנו עוצרים את התקציבים האלה. 

 << דובר >> שר משרד החינוך חיים ביטון: << דובר >>  

בסדר, לא, אני אומר את עמדתי. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

לא אלעזר ולא אני. 

 << דובר >> שר משרד החינוך חיים ביטון: << דובר >>  

לא. אני אמרתי בתחילת דבריי שאני מצפה ממי שילמד את הנושא הזה לעומק ויבין שלא ביקשתי, כל מה שנאמר פה על השולחן הוא מדבר על אחרים. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

לא, זה לא אנחנו. 

 << דובר >> שר משרד החינוך חיים ביטון: << דובר >>  

שייתנו את הכוח האמיתי לבוא ולעשות את השינוי הזה. אתם תברכו את עצמכם על השינוי הזה והתוצר יהיה מה שכנראה כולנו באמת רוצים. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אני חייב לומר כמה מילים. ראשית, השר ביטחון ואני שותפים למטרה המאוד משמעותי של באמת הכנסת אופק חדש לרשתות ולכל המוכשר, עם השבחת המורים, השבחת החינוך, הובלה למאה אחוז ליבה מלא. אנחנו שם ביחד. איפה הפערים בינינו? והוא תיאר אותם, בנושא המשפטי. אני גם יכול לומר שיש עוד פער מרכזי לגבי מה היה בשנת הלימודים תשפ"ד, יש פה אירוע שעדיין לא היו תקנות. גם על זה יש ויכוח. יש בינינו פערים, אבל מה שאנחנו עובדים ביחד זה למשימה המאוד מאוד חשובה. כמו שאתם רואים את זה בממ"ח, כמו שאתם רואים את זה גם באופק חדש. יש פה בשורה מדהימה לציבור החרדי במדינת ישראל ולמדינת ישראל כולה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אפשר לשאול שאלה בנושא הזה? על מה שהוא הסביר? 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

יש עוד למנכ"ל מצגת ואני עוד 10 דקות צריך ללכת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני אתן רגע למנכ"ל. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

לא, מה, אתה הולך? אז למה באנו. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

20 דקות. אני מוכן גם שתפני אליי ישירות. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אני רק רוצה שאלת הבהרה. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

אמרת ישיבה ארוכה עם השר. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

האם אי פעם השר יישאר לשמוע גם את ההורים?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. רויטל, תודה. חה"כ קטי שטרית ולאחר מכן מירום שיף. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

כבוד יושב-הראש, סדר ההגעה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

אני ב-13:30, זה לא כזה פער. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

ואני ב-13:00. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

אני פשוט מתנצלת, כי יש לי דיון בוועדת כספים דווקא בנושאים האלה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

זה לא חינוכי, יוסי, זה לא חינוכי. גם חיים הולך. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

המעונות, המטפלות, לא קיבלו כסף בקריית שמונה ובשלומי. לא לדאוג להם? זה הדיון שאני צריכה וזימנתי. ואתה יודע מה זה לזמן דיון ולא להגיע? אז הוא יגיד אני לא מממש. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

אני איתך בזה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

אז זה הנושא, כי אני מטפלת בחבר'ה האלה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קטי, להתקדם. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

קודם כל, אדוני השר, הוא הלך חיים ביטון? חבל, כי רציתי לספר לו סוגייה קצרה שכאשר אני הייתי ראש המטה של שר החינוך ב-2010, התחננו שהחבר'ה החרדים ייכנסו לאופק חדש והם ראו את זה כדבר שהוא בעייתי ולא הסכימו. וניסינו בכל דרך אפשרית. וזה שהיום הם רוצים צריך להוריד להם את הכובע, כי כל הכבוד, הם הבינו שזה דבר - - -

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

לא להוריד להם את הכובע, להוריד בפניהם את הכובע. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

לא, חס וחלילה. להוריד בפניהם את הכובע. אדוני השר, קודם כל אני רוצה להודות לך על המנכ"ל שעושה עבודה מצוינת. אנחנו לא מטרידים אותך, אנחנו פונים למנכ"ל, שהוא כמובן עשה תפקידי רוחב ארוכים מאוד בתחום החינוך והוא מבין חינוך. וברגע שמתחילים לדבר על הסוגייה שהיא בעייתית מיד המנכ"ל יודע למצוא את הפתרונות המתאימים. ישר כוח על כך. 

למרות שזה נושא שהוא יחסית חדש, כל נושא המעונות והגזרות שעכשיו היועמ"שית מבקשת לעשות לגבי המעונות, חבל מאוד. כי הורים לא יוכלו לצאת לעבוד. אותן אימהות שיצאו עד עכשיו לעבוד נצטרך למצוא פתרון כדי שהילדים האלה כן יוכלו להמשיך במסגרות חינוכיות, כי זה מאוד חשוב. 

אני רוצה לדבר על שתי סוגיות מאוד בעייתיות שאני נתקלת בהן, שהן יחסית חדשות עבורי, היות שזו הכנסת החמישית שלי ולא נתקלתי בזה וכל הזמן הייתי, אגב, בוועדת חינוך. אף פעם לא הייתה לי קדנציה אחת שלא הייתי בוועדת חינוך. אני חשה ירידה תלולה מאוד באישורים שבעבר נתנו אותם לילדים שהם חולים באפילפסיה, ילדים שהם עם אוטיזם, שהם נמצאים בבתי ספר ומוסדות חינוך וההורים לא מצליחים לקבל סייעת כפי שהיה בעבר. צריך לבדוק את הנושא הזה, כי אני בשולחני יש כבר 20 פניות בנושא הזה של סייעת לילדים חולי אפילפסיה וגם ילדים אלרגיים. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

למה רק הם? לאף אחד אין. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

יש איזה שהוא סוג, אני מבינה שיש איזה שהיא ועדה שמחליטה שהיא גם קשורה לוועדת בריאות. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

היא ועדה בין משרדית. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

אני יודעת. אז אולי הקשיחות היא דווקא יותר בצד של משרד הבריאות, אבל צריך להסביר להם שהילדים האלה, אם אני אתן לך דוגמה למשל: ילד אלרגי שהוא חוטף התקף אלרגיה הגוף שלו הופך לסוג של ג'לי. להכניס את היד לתוך התיק, להוציא את הזריקה ולהזריק לעצמו, אין סיכוי שהוא עושה את זה. במיוחד שהוא ילד מאוד מאוד צעיר בגיל. 

בהתחלה, אתה יודע, היה איזה שהוא דיון בוועדות הקודמות שאמרו שהמורים. אבל עם כל הכבוד, המורים לא יכולים, לא אחראים. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

המורים לא עושים כלום. חברים, המורים לא אחראים על ילדים אלרגיים בסיכון גבוה. אני מודיעה את זה בצורה חד משמעית. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

נכון. ואתם עושים עבודת קודש. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

לא לוקחים סיכון. לא הוכשרנו לזה, לא עשינו את זה ולא נעשה את זה לעולם. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

אז צריך לתת את הדעת על הנושא הזה של הסייעות. חל משהו. אני מרגישה את זה בכמות. מעולם לא נתקלתי בכזאת כמות גדולה של פניות. 

אדוני השר וגם המנכ"ל, ישבתי במנהלת תקומה ויצאתי משם מאוד מזועזעת עם הקטע הזה של החינוך והחינוך הבלתי פורמלי. בעיקר מאוד מאוד כעסתי על הפתרונות לגבי החינוך הבלתי פורמלי. כשיש ריכוז של ילדים, אם זה במלון או אם זה באזור מסוים שפונו הילדים, אני גם ביקרתי באותם המלונות ואני רואה את חוסר המעש שלהם בשעות של אחרי הצהריים. ואני שואלת את עצמי, חבל שהשר ביטון לא נמצא פה, כי הוא אחראי גם על המתנ"סים. שאלתי במנהלת תקומה מה אתם עושים? כי הם אומרים שיש להם תקציבי ענק, הם אומרים, הם לא מכחישים. הם אומרים לי אנחנו לוקחים את תוכניות גפן. אמרתי בשביל תוכניות גפן אני לא צריכה מנהלת. תוכניות גפן מצויות. הן מצויות במשרד החינוך, עובדים עליהם. אגב, עובדים פחות על הצד של החוסן הנפשי. צריך להכניס יותר פעילות, תוכניות גפן לחוסן נפשי. יש רכיבה על סוסים, יש אומנות, יש המון המון דברים. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

קטי, את צודקת. אבל ברגע שהמנהל, זה בידיים שלו והוא צריך לבחור - - -

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

לא, לא, לא. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אבל יש אחרי צהריים. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

דוידסון, אני מדברת על מנהלת תקומה. הם הסכימו איתי, אגב. כשיש שם מישהי שאחראית - - -

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

ניתן לראש מינהל חברה ונוער להתייחס. תמשיכי. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

אז מה שאני טוענת שגם אם מפנים יישובים, ביישובים האלה בעבר היו אנשים שעסקו בחינוך בלתי פורמלי. לוקחים אותם, שמים אותם שם. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אנחנו נתייחס. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

הם עוד מסבירים לי במנהלת שנותנים להם דמי אבטלה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הנקודה הובהרה קטי, תודה רבה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

אני מסבירה לך שנותנים להם דמי אבטלה. אני מסבירה לך, שני דברים עשו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קטי, הנקודה הובהרה, את חוזרת על עצמך. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

לא, אני מסבירה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הנקודה הובהרה. יש לך עוד משהו?

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

אני מסבירה לו שנתתי דוגמה. קודם כל ישר כוח גדול לגבי הנושא של הפסיכולוגים. אני מצדיעה לכם. שנים רבות, אני מכירה מ-2019 אנחנו מדברים על הנושא הזה ועשית את זה. אז ישר כוח גדול, אדוני השר, על הנושא הזה. 

עוד נושא אחד שמנהלת תקומה לא ידעו לענות לי. למשל היו יישובים כמו מפלסים, הבאתי אליהם נושא של יישוב מפלסים שלא יודע איך הוא פותח את שנת הלימודים. שאלתי מישהו במנהלת תקומה אם מישהו מדבר איתם? אז הם אמרו ידברו איתם. אז אנחנו, ה-1 בספטמבר בפתח. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נתייחס גם לזה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

צריך להתייחס לאותם יישובים שלא יודעים מה קורה בפתיחת שנת הלימודים, שזה דבר חשוב. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>  

תודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מירום שיף, בבקשה, הנהגת ההורים הארצית. 

 << אורח >> מירום שיף: << אורח >>  

תודה רבה כבוד השרים, כבוד יושב-ראש הוועדה, מכובדיי. אנחנו שבועיים לפני תחילת שנת הלימודים ואני יושב ודואג ומסתכל על דברים ואני לא מבין איך הולכים לפתוח את שנת הלימודים. בחלק מהמקומות זה לא נראה שנפתח את שנת הלימודים. 

היה עכשיו בעיתון על מעונות היום לידה עד שלוש. הם לא קיבלו מענקי התמדה, הסייעות התפטרו. הצהרונים הולכים לבטל את הסבסוד, הורים ישלמו 100 שקלים לחודש. יותר, ממוצע. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ממוצע. 

 << אורח >> מירום שיף: << אורח >>  

מה זה משנה ממוצע? הם עדיין משלמים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה עלה יותר. 

 << אורח >> מירום שיף: << אורח >>  

זה אומר 1,000 שקלים, שנבין את הדבר הזה. יש דרך לגבות מיסים במדינת ישראל. מי שמקבל שכר גבוה אמור לשלם יותר. רוצים יותר כסף מההורים, שילכו למיסים. זה לא דבר שאפשר לגבות אותו באופן עקיף. אלה אותם אנשים, אותן משפחות שהנטל עליהן הוא הנטל הכבד במדינה. זה אלה שמשרתים במילואים, אלה שעובדים, אלה שמניעים את המשק הזה. איך אפשר בכלל להגיד את זה? איך אפשר בכלל להעלות את הרעיון הזה? אני לא יודע איפה נציג האוצר בישיבה הזאת, אבל הגיע הזמן שהוא גם יהיה פה. ואז אנחנו מגיעים לעל יסודי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הדר נמצאת פה. 

 << אורח >> מירום שיף: << אורח >>  

יופי. טוב שהיה פה את שר האוצר שגם ייתן פתרונות. עכשיו אנחנו מגיעים לעל יסודי. חבר'ה, הפארסה הזאת, הסיפור הזה הוא נמשך אני חושב כבר שנתיים וחצי אם לא שלוש. לא יכול להיות ששנת הלימודים הקרובה לא תיפתח. היום הודיע רן ארז בוועידה שהוא לא פותח את שנת הלימודים אם אין הסכם איתו. צריכים להבין מה חשוב ומה לא חשוב. אני מבקש מכבוד השר, תביא הסכם פשרה שהוא באמצע, שהוא פותר את הבעיה. שגומר את הדבר הזה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שהדבר הזה יימשך. 

חבר'ה, הסיפור שכסף רק מגיע מהאוצר, אתם ממשלת ישראל. כסף מגיע מכם. אני בתור ההורים לא מעניין אותי אם זה מגיע ממשרד האוצר, משרד החינוך או מאיזה שהוא מקום אחר. לא יכול להיות שאנחנו באים ומבקשים בקשות, לפסיכולוגים, היה מזכר הבנות, הם רוצים עוד כסף. ליועצות החינוכיות, איחוד כיתות, צהרונים – ואין כסף לשום דבר. ואני כבר לא מדבר על כל מיני מיגונים וכל מיני דברים אחרים לאלה שנמצאים בקו העימות ואלה שנמצאים שם בצפון. אלוהים ישמור, איך ילמדו שם? הם לא ילמדו. 

אז די, זה לא יכול להיות הפינג פונג הזה בין משרד האוצר למשרד החינוך. אני יכול להבין שזה לא יכול להיות הכסף ממשרד החינוך, אבל זה לא מעניין אותי, זה ממשלת ישראל. העניין צריך להיגמר. ולא תיפתח שנת הלימודים בצורה הזאת. מגזרים שלמים, ואני כנראה פספסתי כמה, לא יפתחו את שנת הלימודים. זה פשוט אסון. ואתם צריכים לדאוג לדבר הזה. אני אתן לחברתי, לצופית, לסגנית שלי, להמשיך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, לא, בהמשך. 

 << אורח >> מירום שיף: << אורח >>  

היא רק דקה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

היא רשומה לי, מירום, תודה, אל תנהל לי את הישיבה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אני רוצה כן להתייחס רק למה שאמר מירום ואני שעה וחצי פה ואני צריך לעזוב. יש פה את המנכ"ל שעוד יציג גם נתונים נוספים ואת כל הצוות לענות על כל השאלות. 

אני רוצה לומר לגבי מה שאמרת. אני מסכים מילה במילה לגבי הסכם עם ארגון המורים. אתה יודע כמה אני מקדיש את הזמן לדבר הזה. אני מצפה מרן ארז ומכל צוות ארגון המורים להבין את גודל השעה. להבין שהם גם חייבים לוותר, כמו שאני מצפה מהאוצר לשים הצעה ראויה למורים. ואני אומר לך זה אפשרי. וכמו שאתה אומר, אני אדאג שזה יקרה. ובסוף מי שיחליט במו ידיו לשפוך את התינוק עם המים אני גם אודיע שהוא אחראי. אנחנו לא נמשיך למצב של שביתה חסרת, באמת, אין שום סיבה שנגיע ל-1 בספטמבר לשביתה. אנחנו בשיח כבר של שלושה שבועות. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

אז קחו מיפה, יש לה הסכם מצוין. קחו את אותו הסכם, חבר'ה. הסכם מעולה. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

האחריות תמיד על הממשלה. יואב, האחריות תמיד על הממשלה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הוא לא מוכן לחוזים אישיים, לא משנה באיזה צורה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

עזוב, אם זה היה רק החוזים האישיים היינו פותרים את הבעיה. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

הוא אומר שזה לא העניין. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

זה לא רק חוזים אישיים. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

חבר'ה, יפה עשתה עבודה מעולה, תלמדו ממנה. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

יש שם הרבה מאוד נושאים נוספים. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

הגיע הזמן ללמוד, אז בואו נשאל את המורים מה הם רוצים. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אני רק רוצה לומר לך, מירום, אני עושה כל שביכולתי בשביל להגיע להסכם הזה ואני רואה בזה יעד מרכזי. 

לגבי הדברים שדיברת עליהם, מעונות היום. אנחנו לפחות רואים, אני מסכים איתך שהמענק הוא מענק התמדה, הוא צריך להגיע ממשרד העבודה. אני אבדוק, אתן תשובה דרך משרד העבודה. אני לא יודע סטטוס. אני לא מכיר את האירוע שאתה מתאר. אינה בדקה, היא תכף תתייחס. 

לגבי הצהרונים, אני בדרישה ברורה מהאוצר, אתם פניתם אלינו לקיצוץ תקציבי. הקיצוץ התקציבי הזה עכשיו לא יכול להיות מושת על ההורים. אנחנו דורשים לקבל לזה מענה. במקום הזה אנחנו נמצאים. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

גם מעלים את תשלומי ההורים אני מבינה. נכון? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה צהרונים, זה 1,000 שקלים. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

לא, לא רק זה, תשלומי הורים לבית הספר. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אם הייתם מקיימים את חוק יום חינוך ארוך שהוא כבר בן 30, חוק חינוך ארוך היה פותר הכול. 

 << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >>  

אני חייב לצאת. נשאר פה המנכ"ל וכל הצוות הבכיר. תודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כל הצוות החינוכי והמנכ"ל נשארים פה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

כבוד השר, תסתכל בעיניים להורים של הילדים שאתה מפקיר בצפון? אל תלך, תישאר לשמוע אותנו. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

היה נחמד אם הוא היה נשאר עוד כמה דקות. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אל תברח. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יואב, אתה כבר כאן, בוא, יש לנו שאלות. יואב, אבל גם אנחנו יש לנו שאלות אליך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אבל אדוני יושב-הראש, תיקון קטן. האחריות על הממשלה. אי אפשר להגיד אנחנו נצביע על מי שאחרי על זה שלא תיפתח שנת הלימודים. האחריות תמיד על הממשלה. אי אפשר להטיל אחריות על כל מיני ארגונים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הוועדה כבר אמרה את חוות דעתה בנושא הזה. לצערי רן ארז בחר לא להגיע לפתח הישיבה. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

זה לא משנה, האחריות על הממשלה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

מה זה משנה? אתה רוצה תוצאות או רק להגיד האחריות על? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מיכל וולדיגר בבקשה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

תודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חה"כ מיכל וולדיגר בבקשה, תודה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

תודה רבה. אז אני רוצה לא לחזור על מה שנאמר פה. אני רוצה רק רגע להוסיף, כן, הדברים שאני הולכת להגיד הם קשורים ביום יום ובשגרה. אבל על אחת כמה וכמה וכמה לאור המלחמה. 

אני אתחיל מהתלמידים הנושרים שדיברנו פה. זה נחמד כל התוכניות של מניעה וזה חשוב ביותר. אבל יש לנו גם את התלמידים הנושרים, שזה פרויקט היל"ה, שזה פרויקט מדהים ואחר כך מן הסתם ידברו וירחיבו על זה ככל שיותיר הזמן. אבל באמת צריך לקום ולהצדיע למורים הללו שמקבלים פחות מהמורים שנמצאים בתוך המערכת. נעשה מכרז, אתה יודע, אתה מכיר את זה היטב. ואני חושבת, חבל שהשר הלך, אבל המנכ"ל היה פה והנהן בראשו כשדיברתי איתו עוד לפני כן. ואני מקווה שבאמת ייקחו את זה לתשומת הלב, לתת למורים האלה את המענק. מענק עידוד, להשאיר אותם בתוך המערכת, שימשיכו עם הזוכה במכרז הבא. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אבל זה כל שנה עולה מחדש הדיון הזה. כל שנייה אומרים שסוגרים את זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

צופית, תודה. קודם כל שיהיו זוכים. עדיין לא פורסם הזוכה, תודה.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

מאה אחוז, אז יפרסמו זוכה. אנחנו יודעים שזה יקרה. ואני מקווה שגם הנושא של המענק של המורים הללו ייצא לפועל. 

 << אורח >> טלילה אילון: << אורח >>  

- - - הוא זוכה, יש חתימה על חוזה - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. אני אוציא אותך החוצה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

טלילה, בבקשה. אני רק מנסה ואומרת שאם רוצים מצליחים. אז אין לזה שום מחסום. אפשר יהיה לתת להם. 

 << אורח >> טלילה אילון: << אורח >>  

יש תקציב מאושר לזה, זה לא שצריך כסף. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

כבוד יושב-הראש וכבוד המנכ"ל, אם רוצים אפשר. יש לזה תקציב, התקציב נמצא כבר ממשרד החינוך. בבקשה, זה נושא שהוא מאוד חשוב. 

הנושא השני שדיברו עליו במעט, אז אני רק אוסיף מעט. זה כבר לא התלמידים הנושרים, אלא תלמידים עם אתגרים וקשיים. וזה היועצות החינוכיות. כי באמת אני מצדיעה והייתי חלק מהפתרון של ההסכם מול הפסיכולוגים ונתחם הסכם עקרונות. אני מקווה שממש בקרוב ייחתם ההסכם ממש. אני מברכת על זה, אבל זה לא נותן את כל הפתרון. היועצת החינוכיות בסוף הן אלה שמתעסקות עם הילדים שנמצאים בתוך בית הספר. לכן גם פה צריך לתת, לא רק לעשות תיקנון לתקנים האלה בתוך בתי הספר היסודיים, אלא קודם כל להסדיר מה התפקיד שלה. למה היא צריכה להיות מורה? היא יכולה לבוא ולעשות את התפקיד שלה מצוין בלי שמנהל כל פעם יחליט מה היא יכולה לעשות ומה לא. אז בעיניי צריך פה הסדרה וכמובן תיקנון של היועצות החינוכיות. 

אני רוצה לסיים בנושא של תלמידים עם קשיים נפשיים. היינו בוועדה ודיברנו על התקנות של הילד החולה. התקנות, אני לא יודעת אם כבר יצאו או לא יצאו. אנחנו כוועדה, יוסי, המלצנו על נוסח מסוים. אני לא יודעת מה בסוף משרד החינוך יעשה איתם, אבל כן יש תלמידים לא מעטים שבעצם הם לא נמצאים בבית החולים, אבל הם גם לא נמצאים בביתם. החינוך צריך להינתן להם במסגרות מחוץ לבית. זה משהו שחייבים לפתור אותו. זה לא ילד אחד וזה לא שניים. ילדים שבאמת הכי סובלים, כי כאשר הם בבית חולים, אני מדברת על בתי חולים פסיכיאטריים, אז הם מקבלים מאה אחוז מעטפת. וכאשר הם יוצאים החוצה אפס מענה, גם לא מענה חינוכי. לכן כשהם מגיעים לטיפול יום, לצורך העניין בית דניאלה, בעצם אין להם שום חינוך, כאשר מערכת החינוך מחויבת גם להם. לכן אני מבקשת לטפל גם בנושא הזה.

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

לוודא שזה נכנס לתקנות, שהכנסנו את זה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

אני מבקשת גם לטפל בנושא של סמלי מוסד למקומות הללו. זה קריטי, זה חשוב וזה הכרחי. 

נושא אחרון באמת זה השמה של ילדי פנימיות רווחה במוסדות החינוך המיוחד באזור הפנימייה. גם פה זה נושא מאוד חשוב. הילדים האלה הם באמת נמצאים בקצה הרצף. הם מגיעים לפנימייה כי הם יצאו מהבית בצו. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

או לא בצו. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

או לא בצו, את צודקת. והם מחפשים להם מערכת חינוך שלא אמורה להינתן בתוך הפנימייה, אלא מחוצה לה. והם לא מקבלים מענה. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

ויש הצעת חוק, אבל היא תקועה בוועדת העבודה והרווחה. כי יו"ר הוועדה לא רוצה לקדם אותה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הצעתי שהיא תגיע פה לדיון, לצערי זה לא צלח. יו"ר הנהגת מועצת התלמידים החדשה. רוני קמאי, בבקשה. 

 << אורח >> רוני קמאי: << אורח >>  

תודה רבה. בעוד כשבועיים וחצי אני עולה לכיתה י"ב, מתחילה את השנה האחרונה שלי בתיכון. ואני רוצה לחזור רגע אתכם לכיתה ז'. בכיתה ז' שלי התחילה מגפת הקורונה, עברנו לזומים, לקפסולות. כל הכלים החברתיים שלי, כל הכלים הלימודיים שלי, כל הבסיס הלימודי שלי - למדתי דרך מחשב. עם חישוב מתמטי מהיר נבין שכל שנתון מתחתיי, גם את כל הבסיס הלימודים שלו, כל היסודי שלו, עבר דרך הקורונה. 

אנחנו רואים פה תלמידים שלא מצליחים לשבת 40 דקות בתוך כיתה. אנחנו רואים פער עצום בחברה הערבית ברמת השפה העברית, כי הם למדו אותה דרך מחשב. אנחנו רואים תלמידים שלא יודעים דברים בסיסיים במתמטיקה ובמקצועות הבסיס. אנחנו רואים תלמידים שלא יודעים ליצור חיבור חברתי נכון. 

ואז אני עולה לתיכון. ואני עולה לתיכון בהתרגשות מאוד גדולה. כמה חודשים בודדים ומתחילים העיצומים. לא קיבלתי ציונים מאז. בוטל לי הטיול השנתי, שכל כך חיכיתי לטיול השנתי, סוף כל סוף משהו, אחרי שלא הכרתי את השכבה שלי כל החטיבה. סוף כל סוף לפגוש אנשים, לצאת, להכיר את המדינה שלי. בוטל. 

ואז מגיע ה-7 באוקטובר. ב-7 באוקטובר לא רק שבני נוער נרצחו, משפחות של בני נוער נרצחו, וחברים שלנו. וגם אני באופן אישי, שלא הייתי שם, ראיתי את הסרטונים וכך גם כל חבריי. וגם לפני פחות מחודש נרצחו ילדים כי הם הלכו לשחק כדורגל. ועל זה הנוער חושב כרגע ושם הנוער נמצא. וההשפעות עלינו בראש כל הזמן. ועם זה ולמרות זה הנוער ממשיך לבוא ולפעול ולקדם וליזום ולהתנדב. ולהבין איפה הוא יכול להיות חלק מתוך המערך המלחמתי מהעורף. 

אבל שנת הלימודים תשפ"ה צריכה להיות שנת שיקום. אנחנו עוד לא בפוסט טראומה, כי אנחנו עדיין בטראומה. עדיין יש חטופים, אחים שלנו משרתים במילואים. אז אנחנו צריכים שיקום. אוהבים לקרוא לנו 'דור אבוד'. אנחנו לא דור אבוד, אנחנו דור שאיבד אמון. אני לא מבינה את הציפייה, וגם חברים שלי לא מבינים את הציפייה, לבוא ולדרוש ממני ללמוד ולהשקיע בזמן שחברים שלנו משרתים במילואים. בזמן שאני גם ככה לא אקבל את הציון. למה אני כתלמיד של מאיות, תלמידה מצטיינת, לומדת בכיתת מחוננים, למה שאני אשקיע אם אני גם ככה לא אקבל את ההערכה? ורואים את זה. אין לנו מוטיבציה יותר להגיע וללמוד. אז אנחנו הולכים ומתנדבים. אבל אם ההתנדבויות לא יהיו חלק ממערך הלמידה גם שנה הבאה, אז או שזה יפגע לנו יותר בלימודים או שפשוט יפסיקו להתנדב. וההתנדבות הזאת זה החוסן, זה הכי חשוב בשנה הזאת. 

אנחנו צריכים שישפרו את המענים הנפשיים. אנחנו יודעים שעושים את המיטב, אנחנו רואים את זה גם במיוחד אצל המפונים. אבל זה בכל הארץ. כי גם אני שלומדת בכפר יונה, גם אני ראיתי את הסרטון הזה. וכך כל התלמידים במדינת ישראל וכך גם ילדים ביסודי. אנחנו צריכים שינגישו ויסבירו לנוער את המתווים. יש תלמידים היום, למרות שיש תוכניות, יש תלמידים בעוטף ובצפון שלא יודעים לאיזה בית ספר הם חוזרים. נכון, הם משויכים לבית ספר, אבל הם כתלמידים שעוד שבועיים צריכים להגיע לבית הספר לא יודעים לאיפה הם הולכים. 

וכל זה, ועדיין עיצומים. המסע הישראלי שלי, שהוא היה התקווה שלי בשנת המלחמה הזאת, החזירו אנשים ממילואים כדי שיהיו מדריכים למסעות ישראלים. בוטל. שלושה ימים לפני. אני תלמידה שרוצה להכיר את המדינה שלי, אני הולכת לשרת את המדינה הזאת עוד שנה. אבל מה אני מקבלת פה?

ואני אגיד שאנחנו שבועיים לפני תחילת הלימודים, אין לנו מושג אם נפתח את הלימודים. מבחינת מצב מלחמתי, רן ארז הודיע על שביתה היום. אין לנו מושג. אנחנו נמצאים בחוסר ודאות עצום. 

אני אגיד שמבחינת תלמידים לחזור לבית ספר עם עיצומים זאת לא אופציה. אנחנו לא מוכנים לסבול עוד שנה כזאת. אצלי העיצומים התחילו בכיתה י', את כל י"א שלי חוויתי תחת עיצומים. אין סיכוי שאני כתלמידה אמשיך לבוא לבית ספר עם עיצומים. אין לי משמעות. אני מרגישה שיש לי הרבה יותר איפה לתרום כתלמידה כאזרחית בתוך המדינה הזאת בתקופה הקשה הזאת. ולהגיע לבית ספר מרגיש לנו בזבוז זמן. ואני מאמינה בבית הספר, אבל אני צריכה שכדי שיחזירו לי את האמון ויחזירו לכל החברים שלי את האמון במערכת החינוך שנקבל את הדברים שלנו בחזרה. נקבל את הציונים שלנו בשנת מלחמה, נצא למסעות ישראלים, נצא למסע לפולין. נקבל ציונים. נקבל משוב בסיסי של איפה אני צריכה להשתפר. וזו דרישה בסיסית בשנת מלחמה. זו דרישה בסיסית למענה, דרישה בסיסית שיקשיבו לתלמידים בתקופה הקשה הזאת. והיא לא קורית מספיק. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. אני חושב שהיא לא יכלה להיות יותר ברורה מזה. זכו תלמידי ישראל שתייצג אותה בשנה הקרובה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יו"ר מועצת תלמידים ארצית, לכבוד לנו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

יפה בן דוד, בבקשה. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

אני אגיד לכם את האמת, אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל, כי תואר פה איזה מטבוחה אחת גדולה בין כל הדברים שדיברו. אבל אני אשתדל. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

דווקא מטבוחה זה דבר טעים ופה הדברים - - -

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

לא משהו. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

אז בואו נעשה סדר בדברים שהם העלו, ואחר כך נתייחס. הנושא של התקינה של היועצים, שכולם אמרו שמטפלים, מטפלים. אי אפשר לתקן בתקינה אם לא מכניסים את זה בתקציב. אנחנו אז כשעשינו את ההסכם של אופק חדש דובר שתהיה תקינה בתקציב של 2024, להזכיר לכם. ואז הוחלפה ממשלה, הכול התחלף, לא הספיקו לעשות את זה. לכן, מאיר, חייבים להכניס את זה בתקציב. כי אם לא תכניסו את זה בתקציב 2025 לא תהיה תקינה. כי האוצר אומר אין תקציב, אין תקינה, לא יהיה לכם. לכן זה דבר מאוד חשוב. 

תקשיבו, אני חייבת לומר לכם שדווקא בתקופה הזאת ראינו את המשמעות הכבירה והגדולה של היועצות החינוכיות. את המחסור הגדול. הייתה יועצת חינוכית שהלכה בין שישה ושבעה בתי ספר של מפונים כדי לתת מענה. חייבים לתת ולהסדיר את זה. ואני דורשת להכניס את זה בתקציב 2025. שום עבודת מטה לא תסייע אם לא תכניסו את זה בתקציב. 

בנושא של מה שאמרו פה, טוב שלא נתנו לי אז את רשות הדיבור, כי אז אמרו לי תשאלו גם את יפה. אז מי שרצה שישאל אותי, אז בואו אני אעשה סדר בנושא של אופק חדש ומה שרוצים מהחרדים. אני רוצה לומר, זה צעד מבורך להכניס את הליבה לתוך בתי הספר החרדים. זה מבורך מאוד. אבל להגיד שמה שעשו באופק עושים בדיוק אותו דבר זה לא נכון. אז בואו נדייק.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

במה לא אותו דבר? 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

עד הסוף, אני לא משאירה דברים מעומעמים, אני אומרת את הכול וישיר. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

מצוין. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

מה שלא מדויק זה כך. כשאנחנו נכנסנו ב-2007, כשהסתדרות המורים חתמה על אופק חדש מורים לא אקדמאים לא יכלו לקבל שכר של מורה אקדמאי. ומה שהיה, נתנו להם שכר יותר טיפה גבוה ממה שהם קיבלו, אבל זה היה בלתי מוסמך, לפי דרגות. זה אחד. כאשר המורים השלימו את התואר או אפילו רק ב-80% אז כבר נתנו להם מקדמה של אופק ב-80%. כאשר הם השלימו את המאה אחוז, את ה-20%, אז החזירו להם הכול רטרו. זאת אומרת מורה שאין לו תואר לא יכול לקבל את השכר של מורה עם תואר. אז לכן פה חשוב שיהיה הדיוק. 

מה גם שיש הגבלה. הגבלה גם לתואר וגם לתעודת הוראה. הנושא של ההגבלה של התואר הוא ארבע שנים. זאת אומרת אי אפשר להכניס את המורים ולשלם להם את הכול. הרי אם אתה רוצה לתת תמריץ, וחשוב לתת תמריץ למורים שנכנסים לאופק. אבל אתה לא יכול לתת את התמריץ מראש, אז איזה עניין יש לו להמשיך וללמוד, להשתבח וללמוד לתואר ראשון? 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

גם זה יוצר אי שוויון בין המורים. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

נכון. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אבל לא הצלחתם למצוא משהו ביניים?

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

הביניים הוא להעלות להם את השכר, אבל לתת להם לא כמורה אקדמאי. לתת להם כבלתי מוסמך שיש לזה דרגה ויש לזה גם את הסכום שצריך להעלות. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

וזה לא היה מקובל?

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

חברים, אני לא בלופ של המגזר החרדי. אני רק אומרת שפה שאמרו שזה אותו דבר, אז אני רוצה פשוט לדייק את הדברים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אז קינלי צדק. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

לכן אני חושבת, גם הנושא של הפיקוח הוא צריך להיות. והכשרה, כאשר מדברים על הכשרה, זו מילה מאוד גדולה. מהי הכשרה? איך מתבטאת ההכשרה? צריך גם לכתוב בדיוק איך בדיוק מתבטאת ההכשרה. אני רוצה לומר לכם שהמורים שנמצאים גם במגזר החרדי כן רוצים להיכנס לאופק, כן הם רוצים ללמוד, כן הם רוצים להשביח את עצמם. רק שצריך לעשות את זה בצורה מושכלת, בצורה גם נכונה. 

אני חייבת לומר, חה"כ קטי שטרית דיברה על זה. על הנושא של הסייעת לילדים אלרגיים, עם סכנת חיים. מה עשו עכשיו? במקום להקל הקשו. אם השנה חסרות גננות ונסגרו גנים, בשנה שעברה רק להגיד לכם 400 גנים נסגרו. אז השנה זה ילך ויחמיר לכם. מסיבה אחת פשוטה, כי אם לוקחים את הסייעת שעובדת, הרי לפי ההסכם שהם עשו של השכר, אם לוקחים את הסייעת שנמצאת בתוך הגן ואומרים לה את יכולה לקחת בנוסף עם ילדי הגן שאת נמצאת איתם עוד שלושה ילדים שהם עם בעיות רפואיות. כלומר, הם ילדים אלרגיים. תגידו לי, מי יהיה עם הגננת? איפה הגננת תהיה? מה, הגננת תוכל לעשות הכול? חברים, הגננות עושות עבודה נפלאה. כל מערכת החינוך עושה עבודה נפלאה. אבל אם תמשיכו לשחוק אותם לא תמצאו אותם במערכת. ואז תהיה לכם בעיה, כי אז תצטרכו להביא סייעות כדי שיהיו בגן. אז אתם לא רוצים בייביסיטר. אף אחד לא רוצה בייביסיטר למערכת, בוודאי שלא אנחנו. אנחנו רוצים אנשים מקצועיים, אנחנו רוצים אנשים איכותיים כדי להשביח את המערכת. אבל מה שעושים בגישה הזאת זה הנמכה של המערכת והאנשים הטובים פשוט יקומו ויעזבו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הגיע הזמן להפוך את זה לפרופסיה ולא לקצץ בשעות הדרכה. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

אפשר לעשות הרבה דברים, אבל אי אפשר עד שיעשו את הדברים הללו בינתיים להחמיר את המצב שהוא קיים. 

אני רוצה עכשיו ברשותכם לעבור לצפון. יש לנו גם בעיות בדרום וגם בצפון. תראו, אני העליתי את הנושא של גמולי תפקיד. יש מחנכים, יש מורים גם שהיו בעלי מקצוע, רכזים, במשך שנים. עכשיו בתי הספר שלהם פשוט התפרקו, התחלקו לשלושה, לארבעה בתי ספר. והם לא יכולים לחנך. כלומר, הם עובדים בבית ספר אחר והם לא מחנכים. לכן הדרישה שלנו חד משמעית למשרד החינוך, ואמרנו את זה והם אומרים שזה מה שיהיה. מורה שקבוע במערכת וגם היה מחנך, ימשיך לקבל את הגמול חינוך שלו, על אף לא היותו מחנך. מה שקרה היום ומה שקורה, חברים, הם לא צריכים לשאת. הם מספיק נשאו על גבם באמת עול קשה מאוד ונתנו מעל ומעבר. הם לא צריכים להיפגע. אז אני רוצה לומר את הדברים שכן קורים, כי המורים הללו, עובדי ההוראה הללו - - -

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לא הבנתי, הם לא יעבדו והם יקבלו שכר? 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

היא לא תהיה מחנכת, אבל היא תקבל שכר. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לא, אני רוצה להבין. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

כי אם מורה הייתה 15 שנים או 10 שנים או 6 שנים. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

הבנתי. אוקיי, לא, לא, מקובל. רק רציתי להבין שהבנתי. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

אני רק הסברתי. חברים, אני לא צריכה עזרה. ביום שאני אצטרך עזרה אני גם לא אהיה בתפקיד שלי. 

מה הבעיה הגדולה? שמשאירים את אותם עובדי הוראה באי ודאות. יקבלו, לא יקבלו, כן יקבלו. חברים, מי שאמון עליהם צריך לתת את המזכר, להוציא להם תשובות. ולא אני, עם כל הכבוד, שצריכה להוציא תשובות הללו. כרגע מה שקורה, יש מורים לא מפונים מאזורי לחימה, שהם פוחדים לנסוע לבתי הספר. לא רק הילדים פוחדים, פה דיברו על הסעות, אלא גם המורים. והמורים האלה לא ניתן להם מענה. חלקם כבר הודיעו שהם יפרשו מהמערכת, הם פשוט יעזבו את המערכת. אז המצב יהיה עוד יותר חמור ממה שהוא קיים היום. 

אני אמרתי את זה ואני חושבת שאמרתי את זה בצורה מאוד מפורשת, גם בעיתונות נכתב, ומישהי שלא אהבה, אני לא אגיד מאיזה מחוז, מנהלת מחוז לא אהבה את מה שאני אמרתי, אבל אני אחזור ואומר: ההתנהלות עדיין ממשיכה. לא יעלה על הדעת שמורה שהוא מפונה מהבית שלו והוא הלך למקום אחר, והוא שכר דירה כי אי אפשר כבר להיות במלונות ואתם יודעים מה קורה במלונות. אתם לא יודעים בעצם, אם הייתם יודעים הייתם מזדעזעים, במיוחד אחרי הצהריים. אבל היא הלכה, אותה מורה הלכה, לקחה את הילדים, שיבצה אותם במקום אחר. היא עובדת, היא לא יושבת בבית. היא עובדת באותו בית ספר. לא יעלה על הדעת שממחוז צפון יגידו לאותה מורה את תחפשי את השעות ואת התקן ואת בית הספר. זה לא יעלה על הדעת. הרי המורה הזאת כבר עובדת באותו בית ספר, תמשיך לעבוד באותו בית ספר. מה מבקשים ממנה? תבואי, תעתיקי את הילדים שלך, על כל הטלטלה שהם עברו. שימי אותם בבית קרוב לאיפה שחלק מילדי בתי הספר המפונה יהיה, אבל אל תשכחי שכאשר יחזרו בעזרת השם לצפון גם שוב תחזרי. חברים, אני תמיד אומרת, כשרוצים להטיל דברים כאלה, קחו את עצמכם, תשליכו את זה עליכם ועל הילדים שלכם. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

מי מבקש את זה? אני לא מצליחה להבין, מי מבקש את הבקשות ההזויות האלה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נקבל על זה גם את המענה. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

המחוז. מחוז צפון. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

רגע יפה, זה מקרים - - -

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

לא, תראו, זה באופן כללי הם מבקשים. מקרים ספציפיים כאלו ואחרים אז אנחנו כל הזמן פונים למשרד והמשרד פותר אותם. אבל תדעו לכם שזו האמירה שנמצאת כלפי מורים, אותם מורים מפונים. זה לא יעלה על הדעת ההתנהלות הזאת. בשום פנים ואופן. 

מורים מפונים שביקשו חל"ת, הם ביקשו חל"ת בגלל המצב הנפשי שהם נמצאים. הם לא מסוגלים לחזור וללמד. חברים, לא תרוויחו אותם. משרד החינוך לא ירוויח את המורים האלה. המורים האלה פשוט רוצים לטפל בעצמם, מבחינה נפשית, כל מה שיצטרכו, הם מבקשים חל"ת. אלה מורים קבועים במערכת. המשרד אומר להם לא, לא, לא. למה? כי יש מחסור. אבל אתה לא תקבל את אותו מורה. מה זה שווה? הוא ילך להוציא לך ימי מחלה וילך לרופא תעסוקתי ויישב בבית על חשבון ימי מחלה. אותו מורה לא רוצה לרמות את המערכת, הוא לא רוצה. הוא פשוט רוצה חופשה ללא תשלום כדי לרפא את הנפש שלו. למה בכוח? אז צריך גם לטפל ולאפשר לאותם מורים לצאת לחל"ת. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

גם זה אני מניחה שמדובר לא באופן גורף. מדובר כאן במקרים - - -

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

במקרים כאלה ועדיין אין פתרון. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

כן. אז למה להקשות? 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

אני רוצה עכשיו להגיע רגע לדרום ואחר כך אני אחזור ברשותכם. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אבל המשמעות של מה שאת מעלה, אני רוצה רגע להגיד, אני לגמרי מבינה את מה שאת מעלה. אני חושבת שמנכ"ל משרד החינוך בעניין הזה צריך להסתכל על הפער ולהגדיר מראש שיש איזה שהוא פחת של 120% לקחת לעודד מורות צעירות שמוכנות עכשיו לקחת על עצמן את העבודה הזו למרות ועל אף הקשיים. שיש להן פחות מחויבויות של בית, משפחה, ילדים שנמצאים. ופשוט לתת פה את השפיל למנהלי מחוזות שפעם אחת יהיה אפשר לטפל במורים. ובאותה מידה יהיה אפשר לתת את המענה למנהלי המחוזות, לקיים מערכת יחסית סבירה. פה המשרד חייב להיות גב לסיטואציה. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

אני רוצה להפתיע אותך. אני יודעת שאת חברת כנסת, אבל אני יודעת שגם ישראל ביתנו, נכון? אם אני לא טועה. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

נכון. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

אבל את השם רק אני לא זוכרת. שרון. אז אני רוצה להפתיע אותך שדווקא פה המשרד בכל נושא של הסמנכ"לית שזה סוניה וגם אינה, כשאני פונה אליהן ואומרת להן תשמעו, זה המורות, בבקשה תטפלו בהן, אז נעשה טיפול. יש טיפול. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

מעולה, אז צריך להיות שפיל כזה. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

מבחינת המשרד. אבל כנראה יש נתק בין האנשים שיושבים, מנהלים כאן ולמעלה. כלומר, ההנחיות נעצרות באיזה שהוא מקום. 

אם נדבר על מרחבי, על הדרום. פה היה השר ואני רוצה לתת לכם פרטים מדויקים. כי אני מביאה את זה מהשטח. הנושא של אשכול: יש שלושה בתי ספר. לקחו בית ספר אחד, שהוא ליד הגבול, איזה 3-4 ק"מ, משהו כזה. וזה נקרא הקריה, ממוגן, הכול ממוגן שם. יש שם 285 תלמידים שימשיכו להגיע וללמוד שם. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

תיכון. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

לא, אני מדברת כרגע על יסודי. מה שקורה עם השאר, לא כולם רוצים לחזור ואפשר להבין אותם. לכן פתחו שני בתי ספר חדשים: האחד בצוחר והשני בגבולות. גם בצוחר וגם בגבולות יש שם 187 ילדים. אבל חלק עדיין מאותם מורים שהם לא תושבי אשכול, הם מפחדים להגיע לאותם בתי הספר, במיוחד שם בקריה. ולכן חסרים להם מחנכים, חסרים להם גם מורים מקצועיים: מדעים, אומנות, אנגלית. צריך לקחת את זה גם בחשבון. 

עכשיו ברשותכם נעבור לצפון. בעמק החולה יש שלושה בתי ספר. מחלקים את זה לכפר בלום, רמת כורזים. מצפים מהמורים, תקשיבו, יש פעמים שאתה פשוט שומע ואתה פשוט מזדעזע, אתה לא מאמין שזה קורה. מצפים מהמורים שיזוזו ממקום למקום, מבית ספר לבית ספר, כשיש שם טילים, כשיש כטב"מים. תקשיבו, אנשים מפחדים. אפשר להבין את זה. אפשר להבין את זה. אי אפשר לדרוש ממורה שפוחד להגיע לבית הספר, כששם יש טילים, יש כטב"מים. דרך אגב, אני אגיד לכם גם עוד משהו, וזה המשרד גם יודע, יאמר לזכותו. יש הורים שרשמו את הילדים שלהם לשני בתי ספר, כי הם עדיין לא יודעים מה יקרה. אז הם רוצים לשריין. ולכן בפתיחת השנה נדע בדיוק איפה הילד נרשם. אם המורים מפחדים, קל וחומר גם התלמידים ובוודאי גם ההורים. אז צריך לקחת את זה בחשבון. 

את הלחץ אני כבר אמרתי. אני רוצה לומר עוד דבר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

דברי סיכום. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

בדיוק, לסכם. המצב לא פשוט, אוקיי? המצב הוא בהחלט לא פשוט. אני פה חושבת שאין אדם במדינה הזאת, אין אזרח במדינה הזאת שאני חושבת שהוא אפילו חייב, לא צריך אלא אפילו חייב, להצדיע לעובדי הוראה על כל התקופה וגם על עכשיו. על מה שהם עוברים. גם המורים איבדו חברים, גם המורים היו בזוועות, גם הילדים שלהם, גם התלמידים שלהם חלקם גם נרצחו, שלא לדבר גם חלק מהמשפחות שלהם. והם אספו את הכוחות, גילו חוסן נפשי והגיעו לילדים, הגיעו לבתי הספר גם של המפונים מסיבה אחת פשוטה: כי הילדים דרשו זאת. הילדים צריכים דמויות קבועות. הם לא יכולים לראות כל הזמן מישהו מתחלף. כי הילד צריך משהו יציב. 

לכן אם אנחנו, כולנו, המשרד, כולם, לא יתמכו באותן גננות, באותם עובדי הוראה ולתת להם את המענים כשהם צריכים, חבר'ה, אני אומרת לכם, הייתה אחת שצעקה אז ההסכם, ההסכם. ההסכם מנע נטישה המונית יותר ממה שפרשו. אבל כשאנחנו צעקנו במשך חמש שנים שיש מחסור אז האוצר בא ואמר לי שאת אומרת את זה בגלל שאת רוצה שכר גבוה יותר. אז אני מודיעה לכם שכל שכר שאנחנו נעלה למורים, אם לא יהיה גיבוי, אם לא יהיה אמון. אם הנושא של המעורבות של ההורים, שאתם חייבים, יושבים פה הנהגת ההורים, ואני אומרת לכם - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יפה - - -

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

אל תפריעי לי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

גברתי, תודה. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

אתם חייבים לטפל בנושא של ההתערבות של ההורים. חברים, אתם יודעים, עשינו סקר בקרב המורים, הגננות, בקרב כולם, גם מנהלים. ואמרנו להם מה יחזיק אותם, למה אתם נוטשים את המערכת? למה אתם חושבים לנטוש את המערכת? אתם יודעים מה הסיבה הייתה? ההתערבות של ההורים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

בושה וחרפה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

גברתי, עוד פעם אחת אני מוציא אותך החוצה. להוציא אותה בבקשה, תודה. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

מה שאני רוצה לומר, יש הורים נפלאים. אי אפשר להשליך את זה על כולם. יש הורים נפלאים. אבל כשם שבשום מקצוע אחר לא מתערבים, לא ברפואה ולא אומרים לרופא איזה תרופה לתת. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

לא נכון, דווקא ברפואה יש לי זכות להגיד לרופא לא. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

רויטל, תודה. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

אף אחד לא יתערב, סליחה, למורים במלאכה שלהם. הם למדו, הם הוכשרו. תנו בהם את הגיבוי, תנו להם את האמון, כדי שנוכל להצליח באמת לעבור את המשבר הזה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

בסדר, אבל הם גם יכולים - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. חה"כ עטאונה, בבקשה. 

 << אורח >> מירום שיף: << אורח >>  

רק דקה, חייבים לענות על הדבר הזה להורים. בסוף אנחנו, המורים מאוד חשובים. כל צוותי ההוראה מאוד חשובים לנו. ואנחנו מאוד מעריכים אותם. אבל צריכים לשאול, יש גם מורים שהם לא בסדר ואנחנו מטפלים בתופעות האלה. במקומות שיש דברים לא טובים אנחנו אפילו פועלים יחד אתכם, עם האנשים שלכם. בל צריכים גם לשאול את השאלה למה ההורים פונים ומתערבים למורים מסוימים. בדרך כלל זה לא על פדגוגיה ולא על המקומות הפרופסוריים. על מקומות שנעשה באמת עוול לילדים. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

סליחה, אני לא מסכימה איתך. אני לא מסכימה איתך. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

כן, אבל הרבה פעמים זה רק בגלל שהבן שלהם נסיך או הבת שלהם נסיכה. גם זה קורה המון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא נפתח פה דיון. מירום, תודה רבה. יסמין, תודה רבה. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

אני אענה רק במשפט אחד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

יפה. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

יסלח לי חבר הכנסת שיושב לשמאלי, אני חייבת לענות למירום. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אבל דיברת יותר מכולם. לא, אי אפשר להעביר דבר כזה. מירום תקשיב טוב, אני אומרת בצורה חד משמעית, אוקיי? לא מדובר, יש, נכון, אי אפשר לקחת קומץ של מורים נגיד שזה ולהשליך על כולם. אני רוצה להגיד לך שגם אנחנו לא רוצים וגם אנחנו פועלים כשיש מורה כזה או אחר. אבל זה לא האישיו. אני אגיד לך מה הבעיה. הבעיה היא, אנחנו רואים את זה מהקורונה ואחר כך מהמלחמה. לצערי יש הורים שאיבדו את הסמכות ההורית שלהם והם מצפים שמה שהם לא עושים אותם עובדי הוראה יעשו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

וזה לא יקרה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חה"כ עטאונה, בבקשה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

תודה רבה כבוד יושב-הראש. אני אתחיל בשתי הערות כלליות. הראשונה היא שאני מצטרף לברכות על ההסכם של הפסיכולוגים. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>  

רגע סליחה, אבל אין עוד הסכם. זה חשוב אבל, זה יוצר כאן בלבול. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חברים. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>  

אין שום הסכם. יש הבנות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

השר אמר שיש הבנות ואנחנו מקווים שעד יום ראשון. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>  

אין הסכם. וגם אם יהיה הסכם זה בעוד שנה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שלמה הדובר הבא. תודה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אז אני גם מברך על ההבנות ואני חושב שזה מאוד נחוץ, חשוב. אבל לא פחות חשוב אני חושב, כבוד יושב-הראש, גם אתה צריך להיות בתמונה, זה הנושא של המורים בעל יסודי, ארגון המורים. ההסכם הזה נמשך יותר מידי זמן ואין התייחסות. וחבל ששר החינוך יצא. אני חושב לפני פתיחת שנת הלימודים צריכים לשבת מסביב לשעון ולסיים את הסאגה הזו. כי מגיע גם למורים בעל יסודי הסכם וגם לתלמידים, זה חשיבות לחינוך. לכן מאוד חשוב שתהיה המעורבות שלך ושהעניין יסתיים לפני פתיחת שנת הלימודים ולא יהיו שיבושים. 

אני רוצה להתייחס, כבוד יושב-הראש, אתה דיברת על נושאים שעלו לגבי החינוך הערבי הבדואי בנגב בוועדה. כבוד יושב-הראש, דברים מאוד חשובים שגם חשוב לי שתקשיב להם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני משתדל, אבל הם מפריעים לי באמצע. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אתה היית חלק בדיונים, על חלק רב מהנושאים שעלו במשך השנה לגבי החינוך הערבי בכלל והערבי הבדואי בנגב בפרט. ועוד פעם, חבל שהשר בחר לא להיות ולהמשיך בדיון. וזה הפך להרגל מגונה אצלו לפי דעתי, שבא לוועדה, וזה לא הדיון הראשון, שהוא מדבר בהתחלה ויוצא ומשאיר את אנשי המקצוע. 

אני רוצה להגיד לך גם כחבר ועדה וגם מי שפעל מול הנושא של חינוך ערבי. אין לי טענות לאנשי המקצוע, שמטפלים בחברה הערבית וגם בערבית הבדואית בנגב לאורך כל השנה. אבל יש משהו ברמה של מדיניות שהשר מתעלם מהנושאים ולא נותן את דעתו. ואני אתייחס. 

כולם מדברים על 1 בספטמבר ועל היערכות ואיך לפתוח את שנת הלימודים וככה צריך להיות, כך צריכה להיות מערכת חינוך. אבל בדרך כלל מערכת חינוך, עם כל הכבוד למשרד החינוך, מי שמכין את מערכת החינוך ל-1 בספטמבר, מי שקולט את הילדים זה הרשויות המקומיות והעיריות בכל הארץ. לכן לגבי החברה הערבית הבדואית בנגב הנושא ה-1 בספטמבר הוא תמיד בסימן שאלה בהיעדר מדיניות ברורה לילדי הכפרים הלא מוכרים בנגב. שמשום מה משרדי הממשלה, כולל משרד החינוך, לא מכירים בילדים האלה. ואין רשות שמולה הם יכולים לעבוד בצורה מסודרת. 

אני רוצה להרחיב על הנושא בצורה הכי ברורה. כי אנחנו עוד שבועיים בפתיחת שנת לימודים ויש בכפרים הלא מוכרים ריכוזים בתי ספר שעדיין בסימן שאלה מי יקבל את הילדים, מי יהיה אחראי עליהם ב-1 בספטמבר. אם זה עיריית ערד, אם זה מועצת אל קסום, אם זה רשות שהיא השר דיבר שיקים ולא הקימו. וענה לי בכתב שהוא לא מקים. אבל הסוגייה הזאת שיש אוכלוסייה מאות אלפי תלמידים שאין להם רשות מוניציפלית יש משרדי ממשלה שונים. זה לא רק משרד החינוך. והילדים האלה הערבים משמשים בני ערובה בידי משרדי ממשלה שונים. 

יאמר לזכותו של משרד החינוך שלאורך כל הדרך נתן מענה, ניסה לתת מענה. אבל לא תמיד יש לו את היכולת להוציא את זה לפועל. אני ארחיב על הנושא של 5,000 ילדים בגילאי שלוש עד חמש שעלה בוועדה, אתה מכיר את הסיפור. הנתונים הם של הממ"מ של הכנסת, הנתונים הם של משרד החינוך. ילדים בגילאי שלוש עד חמש, כ-5,000 ילדים, שנה וחצי, יותר מדיון אחד. לא נשאר גורם שלא דיברנו איתו. והפתרון הוא כל כך פשוט. אני כתבתי לשר החינוך, כתבתי לכל השרים המעורבים, גם למי שאחראי על רשות הבדואים, השר שיקלי, וגם לשר הפנים. הפתרון הוא להקים מרכזי שירות איפה שהאוכלוסייה נמצאת. להקים את המרכזים, לפתח מוסדות חינוך ולקלוט את הילדים. עד רגע זה לצערי הרב אף אחד לא מרים את הכפפה. 5,000 ילדים בכפרים הלא מוכרים בגיל שלוש עד חמש, תקשיבו, הם לא יהיו במסגרת חינוכית. חד משמעית. 

אני רוצה שאחד בתוך החדר הזה יקום ויגיד 'יש מענה'. אין מענה. המספרים ידועים, יושב המנכ"ל, יושבים נציגי משרד מחוז דרום, העניין הזה אי אפשר להמשיך אותו. הילדים האלה זכאים לחינוך כמו שאר הילדים במדינה. והם לא יכולים להיות בני ערובה בידי שר שממונה על התפוצות שבאים לדבר על מרכזי שירות הוא לא מסתכל על טובת הילדים, הוא לא מסתכל לתת שירות לחינוך, וצריך לתת את השירות לחינוך. הוא רואה את זה בעיני הסדרה. האם להכיר ביישוב, לא להכיר ביישוב. צריך להעביר אותם ליישוב אחר. השיקול הזה צריך להסיר אותו. הילדים האלה מגיע להם חינוך. צריך לתת להם חינוך איפה שהם נמצאים, במרכזי שירות. 

אני רוצה להתייחס ספציפית, כבוד יושב-הראש, לשני מקומות. זה למועצה מקומית לקיה, כבוד המנכ"ל, מאיר, אני רוצה להתייחס לשני מקומות שאני גם רוצה לשמוע תשובות ברורות לגבי 1 בספטמבר. הראשון זה לגבי מועצה מקומית לקיה. יש ליד לקיה יישוב לא מוכר גדול שנקרא עוואג'ן. יש כ-1,200 תלמידים שם. מועצה מקומית לקיה הודיעה למשרד החינוך, לא היום, לפני יותר מחודש וחצי, שאין לה יכולת לקלוט את הילדים האלה. לכן כרגע הילדים האלה בסימן שאלה איפה ילכו בתחילת השנה. הצענו פתרונות, הצענו מרכז שירות שיהיה בעוואג'ן ועד רגע זה משרד החינוך שנה שלמה מדברים שאנחנו מקדמים מרכז שירות. עד רגע זה לא קודם מרכז שירות חדש, למרות שיש החלטה לפני שנה וחצי. העניין עדיין תקוע. לכן העניין של לקיה במיידית צריך להיכנס לתמונה, כבוד המנכ"ל, לתת תשובות איך אנחנו פותחים את שנת הלימודים. 

הנושא השני הוא לגבי אל פורעה. אל פורעה דובר רבות בתקופה האחרונה שפתאום עיריית ערד רוצה לקבל אחריות על האוכלוסייה הבדואית שנמצאת בתחום השיפוט שלה. האנשים נמצאים בתחום שיפוט ומי שעיכב אי התקדמות בתי הספר עד עכשיו היא עיריית ערד. כי אני עד לדברים והיו בקשות לוועדה המקומית של ערד שעד רגע זה לא אישרה אף מבנה בתוך בתי הספר. פתאום יש ראש עיר חדש בערד, הוא הציע שהם יהיו חלק מערד ודרך הוועדה הוא יכול לקדם את הדברים. אני מעלה סוגייה פה ורוצה תשובה ברורה לגבי הילדים האלה. 

באופן אישי אין לי הסתייגות שערד, אם הם בתחום השיפוט, יקבלו מענה בתוך ערד. אבל יקבלו מענה בתוך ערד כילדים במערכת החינוך של ערד ולא ילד חריג בצד שנקים לו איזה גוף או איזה קבוצה שתנהל אותו מחוץ למערכת החינוך בערד. אם זה כחלק ממערכת החינוך בערד אני מברך על זה. אבל אם זה כילד חריג בתוך מערכת החינוך של ערד במשהו צדדי מתחת לשולחן, מעל השולחן, לא יודע איך לקרוא לו, או להביא את רשות החינוך לבדואים בחזרה לחברה הערבית הבדואית בנגד – לזה אנחנו לא מסכים. 

היה נושא מאוד מאוד חשוב בחברה הערבית בשנה האחרונה שגם בוועדה עלה וזה נושא אבטחת מוסדות החינוך. הייתה הצעת חוק שאני הובלתי ולצערי לא התקבלה. אני חושב שעד רגע זה, במיוחד לאור גל הפשיעה וארגוני הפשיעה והרציחות שאף אחד לא עושה כלום שם, זה מגיע לבתי הספר. זה מאיים על בתי ספר. רק לפני יומיים בלקיה היו יריות על מנהל בית ספר. ולכן ששר החינוך לא פה, אני דיברתי איתו יותר מפעם על הנושא. הגיע הזמן שתהיה אבטחה על מוסדות החינוך. השר בן גביר לא ייתן את התקציב, הוא אומר, שר החינוך אומר שזה אחריות של המשרד לביטחון פנים. המשרד לביטחון פנים א מעונין לאבטח את הילדים האלה, לא מעונין לתת ביטחון אישי לאף אזרח ערבי במדינה הזאת. לכן האחריות על ביטחון הילדים התקציב הוא של משרד החינוך וצריך לפתור את הבעיה. 

הסוגייה האחרונה שגם עלתה בוועדה לאורך כל השנה האחרונה הוא הנושא של מיגון בכפרים הלא מוכרים. עד עכשיו כולם מתחמקים. משרד החינוך אומר שזה פיקוד העורף. פיקוד העורף אומר אין רשות מוניציפלית, זה חוזר לתחילת דבריי. ולכן הסוגייה הזו גם ב-1 בספטמבר, בתקופה המורכבת, גם בצפון וגם בדרום אין פתרון למיגון ואין מי שייתן מענה. אפילו מטר מיגון אחד אחרי כל הדיונים בוועדה שהיו, גם איתך, אחרי הסיור של הוועדה, כולם מתעלמים מזה ולא הגענו לשום מקום. 

לכן אם צריך לפתוח שנת הלימודים כמו שצריך בחברה הערבית הבדואית בנגב והחברה הערבית בכלל, נושא המיגון צריך לקבל מענה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שלמה חדד, בבקשה. 

 << אורח >> שלמה חדד: << אורח >>  

כן. אני רק אומר, אני מאחר למשא ומתן, אז אני בסיום דבריי אצא ברשותכם. אנחנו מפברואר 2022 ללא הסכם עבודה. אין אח ורע לדבר הזה. זה לא קיים. המורים בתיכונים לא קיבלו תוספת שכר במשך שנתיים וחצי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

והמנהלים. 

 << אורח >> שלמה חדד: << אורח >>  

המנהלים, כמובן, כל עובדי ההוראה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא, זה קריטי, כי מה שקורה עם המנהלים עכשיו במשא ומתן - - -

 << אורח >> שלמה חדד: << אורח >>  

לא להפריע לי. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אדוני, אתה נציג של ארגון המורים?

 << אורח >> שלמה חדד: << אורח >>  

אני כן. אני יושב-ראש המחלקה הפרופסיונלית בארגון המורים. אנחנו מקיימים משא ומתן לגבי כל עובדי ההוראה, כולל המנהלים. בהסכם זה המנהלים יקבלו יותר מהמורים. אני יכול להודיע לכם. 

אנחנו במשך השנתיים וחצי האחרונות לא ניהלנו באמת משא ומתן, לא ניהלו איתנו משא ומתן. רק בשלושה שבועות האחרונים, כאשר שר החינוך נכנס לאירוע וישב וניהל את המשא ומתן. הבעיה המרכזית שבגללה אנחנו לא מגיעים להסכם אלה החוזים האישיים. לא נאפשר חוזים אישיים. אנחנו מוכנים לקיים את החוזים הקיימים שמורים יקבלו גם 50,000 שקלים, אבל בשני רבדים: רובד אחד של ההסכם הקיבוצים ורובד שני חוזה אישי. אנחנו מבינים מה המשמעות של מה שהם רוצים לעשות. הם רוצים ליצור מערכת פרטית. לבטל את המערכת הציבורית. מי שיש לו יהיה במערכת הפרטית ומי שאין לו ילך למערכת הציבורית. אנחנו יודעים מה הפערים היום בין הפריפריה לבין המרכז. הדברים האלה יעמיקו ולזה אנחנו לא נסכים. 

הדבר החשוב ביותר שאנחנו מקיימים במשא ומתן זה תוספת שכר למורים. כמעט ובנושא הזה העניין התקציבי כמעט סוכם. אמרו רשימת שלמה. יש הרבה אי סדרים למורים בחטיבה עליונה. ואני במשך שש שנים אספתי את כל הדברים והכנתי להם רשימה. כדי שמערכת החינוך תתנהל טוב יותר. סעיפים רבים אפילו אין להם עלות כלכלית, רק להסדיר את הדברים. 

אני מקווה מאוד שבימים הקרובים אנחנו נגיע להסכם, אבל אני מאוד מאוד פסימי. ואם לא נגיע להסכם, והסכם שהוא חתום, לא נפתח את שנת הלימודים לצערי, עם כל הכאב. אני מורה מעל 30 שנה, אני מלמד באופקים באותו בית ספר. יש לי תלמידים שהכנתי לבגרות בשנה האחרונה, שתי כיתות. ונורא קשה לי עם אותם ילדים. כי אם הילדים האלה, שמענו את נציגת התלמידים ונורא כואב. אולי בשבילם , אולי משרד האוצר יחליט שעבור הילדים האלה ישנה את המדיניות שלו ויחליט שהחוזים האישיים יהיו אחר כך, עוד ארבע שנים יהיה הסכם שיעלה את זה. אבל לא יכול להיות שאנחנו במשך כל כך הרבה זמן ללא הסכם, ללא תוספת שכר של המורים. ואם לא יהיה הסכם ב-1 בספטמבר לא נפתח את שנת הלימודים. אני סיימתי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אתה יכול רק להתייחס לנושא של התוספת שכר שהאוצר רוצה לתת למנהלים ואתם מתנגדים?

 << אורח >> שלמה חדד: << אורח >>  

אני לא יכול להתייחס לשום דבר שהוא במשא ומתן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שלמה, אנחנו לא מנהלים פה את המשא ומתן. 

 << אורח >> שלמה חדד: << אורח >>  

אני יודע, אני מבין מאיפה זה בא. אני רק מבין מאיפה זה בא. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא מעניין, לא מעניין. אני רק אגיד, אמרתי את זה גם בוועדה הקודמת בנוכחות רן ארז ובנוכחות האוצר ובנוכחות השר אם אני לא טועה. הכול לגיטימי, צריך לדאוג למורים, המורים עושים עבודת קודש. בסוף, הנה, הייתה פה נציגת התלמידים. הרצון הזה של אולי לפתוח בשביתה ב-1 בספטמבר והמציאות דה פקטו שאותם תלמידים לא מקבלים את הציונים, עם כל הכבוד הגיע הזמן שתפסיקו לקחת את ילדי ישראל כבני ערובה. אמרתי את זה אז ואני אומר את זה גם עכשיו. 

 << אורח >> שלמה חדד: << אורח >>  

אז אני גם אגיב, אני לא יודע מה רן אמר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, לא, אין צורך להגיב. 

 << אורח >> שלמה חדד: << אורח >>  

אנחנו במשך שנתיים וחצי ללא הסכם. היה צריך לעשות את זה קודם. 

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> 

למה הילדים משלמים את המחיר? זה הוכיח את עצמו? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נועה. 

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>  

שנתיים אתם עושים את זה, זה הוכיח את עצמו?

 << אורח >> שלמה חדד: << אורח >>  

רצינו להשבית את שדה התעופה, אבל אנחנו לא יכולים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שלמה. 

 << אורח >> שלמה חדד: << אורח >>  

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שלמה, אני רק אומר, קחו את זה בחשבון. היה אפשר להחריג את הנושא של לצורך העניין תלמידים צריכים לגשת לעתודה. הצעתי את זה לרן, חבל שזה לא התבצע. אי אפשר להביא לכולם. אין בעיה, לפחות תעשו מיפוי. מי שזה פוגע בו דה פקטו עכשיו בהמשך חייו. 

 << אורח >> שלמה חדד: << אורח >>  

זה שאנחנו מפעילים לחץ על הדבר הזה, זה יגרום - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, לא, זה לא יגרום. כרגע זה פוגע בתלמידי ישראל. 

 << אורח >> שלמה חדד: << אורח >>  

שר החינוך לא נכנס לאירוע. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

עומרי, בוא סביב השולחן, אתה מדבר מיד אחרי חה"כ קינלי. 

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>  

- - - שר האוצר לא סופרים - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה, נועה, תודה רבה. חה"כ קינלי בבקשה. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

אני אומר ככה: קודם כל אני מברך על הדברים של יפה בן דוד שנאמרו כאן. ואני גם אומר כאן לחבריי בארגון המורים, באמת יש מה ללמוד מההסכם שלהם עם כל ההבדלים. ומהנחישות שהופגנה לפני שנתיים ולהגיע לסכם לפני פתיחת שנת הלימודים. 

דבר שני, אני רוצה לומר כאן עוד דבר חיובי שני וזה שתענוג לשבת עם דרג מקצועי שמוביל אותו סוף סוף לא גנרל, אלא איש מקצוע. אז מאיר שמעוני, לך ולצוות שיושב כאן של משרד החינוך, כל הכבוד. 

הדבר השלישי שצריך לומר טוב, עוד מעט נדבר על הקרדיט ומי לקח אותו עליו, זה צמיחה של הממ"ח השנה בעשרות אחוזים. הישג גדול למערכת החינוך, למשרד החינוך ולמדינת ישראל. נזכיר שהשר שישב כאן לפני כמה זמן, גם יו"ר הוועדה, התנגדו לחלק מהדברים האלה. יו"ר הוועדה אפילו הציע חוק שיעצור את הממ"ח, אבל בסדר. אתם יודעים מה? להצלחה אבות רבים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אתה מוזן מתקשורת. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

אני מוזן מתקשורת ישירה. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

קינלי, אז אני בעד שיעברו כמה דברים וירחיבו. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

שמפלגת ש"ס עשתה הרבה מאוד דברים כנגד הממ"ח. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קינלי, ברור לך שאם היית קורא את החוק היית גם מסכים, ודיברנו על זה. אבל זה בסדר, יש עכשיו מצלמות. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

בוא נזכיר שמפלגת ש"ס יצא למלחמה על הממ"ח, אבל בסדר, לא הלך הפעם. 

אני רוצה לומר ככה: היה פה דיון קודם, אבל מה לעשות? האמת תורה דרכה. כרגע מפורמות תקנות עלובות, חלשות, לא משמעותיות, על הכנסת רשתות החינוך לאופק חדש. בוימה פה מריבה בין שני השרים כאילו הם לא מסכימים על זה. התקנות האלה כרגע לדעת מומחי החינוך בישראל לא יוסיפו ליבה, לא יוסיפו מורים. אמרה כאן יפה בן דוד הכי פשוט, אי אפשר לעשות אופק חדש עם מורה שאין לו תואר. הכי פשוט. שלא לומר שהסנקציות הן רק אחרי ארבע שנים. 

אני רוצה לומר כאן לחבריי בארגון המורים. אתם פראיירים, קיצצו לכם 525 מיליון ש"ח מההסכם בהחלטת ממשלה ב-7 ביולי. אין את הכסף. אין כסף כרגע בקופה. יותר מזה, שמו בצד 600 מיליון שקלים חוץ מהם להסכם אופק חדש 2024 ועוד 600 מיליון שקלים ל-2025 רק לרשתות החרדיות, כי רק להם דואגים. כלומר יש מיליארד ומאתיים מיליון שקלים בקופה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

להם לא צריך לדאוג?

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

גם להם צריך לדאוג, אמרתי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אה, לא, כי חשבתי אולי שלא צריך. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

חה"כ טייב, בוא שהם יהיה להם תארים, בוא שהם יעשו מה שצריך, מגיע להם הכול. מה שקורה כרגע זה שמשרד החינוך בהצלחה מרובה לוחץ עם רגל אחת על הגז של ההתקדמות, ממ"ח. ובאותה רגל על הברקס של הרשתות וכך אי אפשר להתקדם. 

יש פה עוד נושאים שהוזכרו, אני לא אעבור עליהם כדי באמת לא לקחת על כל נושא, היל"ה והבעיות שיש בחינוך המיוחד, שלא מוכנים לפתיחת שנה. אבל אני רוצה לומר משהו. אנחנו יושבים פה, כמה זמן? שעתיים וחצי של דיון, שלוש שעות. ואת הפקטור הכי חשוב לקידום מערכת החינוך לא שמענו. לא רק שלא שמענו, אלא אף הסכם לא דואג לו. הוועדה הזאת כן עסקה בו כמה פעמים. חברים יקרים, אם אין מנהל מוכשר שום דבר לא יעזור. מנהל או מנהלת בית ספר זה המפתח. בלעדיהם שום דבר לא קורה. אתם רוצים להחריב בית ספר? שימו מנהל גרוע, בשנייה הוא ייהרס. בית ספר הכי טוב, עם הסכם אופק חדש. עם תקציבים, אפילו עם מורים בסדר. קל להרוס בית ספר. ומצב המנהלים, כמו מצב המורים, הוא בכי רע. אנשים בורחים. אמרתי במליאה קודם, לוקחים מורים עם דופק ותעודת זהות ונותנים להם להיות מורים. זה מה שאומרים לי מנהלי בתי הספר. אין להם מבחר, מה לעשות? אין תואר. סייעות, מטפלות, גננות. 

חבר'ה, אין לכם כלים, אז אני אשאיר את נושא החוזים האישיים לזמן אחר, כבר דיברתי עליו גם היום. אין ברירה להביא אנשים טובים חוזה אישי יעזור. אבל זה לא הכול. מנהלי בתי הספר הם המפתח. אם לא ניתן להם גם כאן גם את זכות הדיבור, גם את זכות ההובלה, גם הפרדה מהארגונים וחוזה משלהם. גם פרופסיה של מנהל בית ספר, לא דומה לשום דבר. 

משפט אחרון. עשיתי הרבה תפקידים בחיים שלי, כולל סגן יו"ר כנסת היום, כולל מנהל מנח"י, כולל מג"ד במילואים. אין תפקיד כמו מנהל בית ספר. לא בחשיבות, לא בערכיות, לא בהשפעה, גם לא בהנאה. בואו נטפח אותם, אחרת שום דבר לא יזוז. תודה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אני חולקת עליך, יש להיות גננת ומטפלת במדינת ישראל, זה לפני הכול. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הוא לא זכה להיות גננת. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

נכון. התפקיד היחיד במערכת החינוך שלא עשיתי, דרך אגב. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מדברים על זה שרק מורה ומנהל צריך להיות מוכשר. אבל כאשר מדברים על הילדים הרכים קודם כל גננת. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אז בואי אני אגיד לך שלהיות סגן יושב-ראש הכנסת זה להיות גננת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בדיוק. אני רק רוצה לומר לך שגם להיות יו"ר ועדה, וזה לא משנה אם זה הראשית או המשנה, זה לא פחות. כן, עומרי לרנר. 

 << אורח >> ד"ר ידידיה עציון: << אורח >>  

השאלה אם יתנו גם לנציג המנהלים לדבר פה באיזה שהוא שלב? כי כל השאר דיברו. תודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא כל השאר דיברו, יש עוד הרבה אנשים שלא דיברו. 

 << אורח >> ד"ר ידידיה עציון: << אורח >>  

הורים דיברו, מורים דיברו, תלמידים דיברו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ועכשיו תושבי הצפון מדברים. כן, עומרי לרנר, בבקשה. 

 << אורח >> עומרי לרנר: << אורח >>  

שלום, שמי עומרי לרנר, אני אב לשלוש בנות, שתיים מהן לומדות בעמק החולה. תושב כחל, מבואות החרמון וחבר - - - בצפון. אם ידידי דיבר על דוושות הברקס והגז, חבר'ה, אני רוצה לקחת אתכם לזירת הפעולה. מתנצל, כך זה נראה אצלנו. אני אתן את הדוגמאות מהילדות שלי. אבל בגלל שאני עובד בקומו צפון, מגיעות אלינו פגיעות גם מהדרום, הנגב המערבי, וגם מהצפון, לא רק מבית הספר של הילדות שלי. הילדות שלי שנה הבאה הולכות ללמוד בבית ספר מפוצל. בית ספר מפוצל זה בית ספר בעצם שהקמפוס המקורי שלו מוגבל ביטחוני, הוא תחת אש. יש כמות מסוימת קטנה של תלמידים שילמדו בו מהיישובים הסמוכים, ונתחיל שם. מצפים בעצם מילדים לעלות על הסעות, בתוך אזור שחוטף יום יום עשרות טילים וכטב"מים על אוטובוס צהוב, מאוד מאוד בולט בשטח. לנסוע על ציר מאוים, שחלק מהצירים האלה גם תנועה של הצבא דורשת אישור אלוף. ולהגיע לבית הספר שאין בו מיגון מלא. זה קרוב כי מפחדים להוציא אותם בהסעה יותר ארוכה לאזור עורפי. כך זה נראה החלק הראשון של הפיצול. תאונה מספר 1. אין לילדים ללמוד בלי תחושת מוגנות, נקודה. לצפות ש-300 תלמידים ילמדו בכפר בלום בתיכון ועוד מעט אני ארחיב על זה, כי יש לנו גם עוד משהו כמו 1,500 תלמידים ביסודי באותה סיטואציה שם. זו הזיה אחת גדולה. לימודים לא יהיו שם, כי אין איך. 

עכשיו נלך לחלק המפוצל השני. הילדות שלי, אנחנו יישוב עורפי, לא פוננו. בנו מתחם ובאמת כל הכבוד, בנו מתחם עורפי לבית הספר. ברמת כורזים, ליד בית הספר היסודי של מבואות החרמון. רק מה? לא יודע, אולי שיעורי החשבון - - -

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

איפה? במבואות חרמון?

 << אורח >> עומרי לרנר: << אורח >>  

ברמת כורזים, במבואות החרמון. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

איפה שהבריכה שם נהרסה?

 << אורח >> עומרי לרנר: << אורח >>  

לא. הבריכה נהרסה בצומת כוח, זה 20 ק"מ צפונה. 

עכשיו צריך להבין, כנראה שיעורי החשבון לא היו מפותחים כשאנחנו היינו ילדים או משהו, אבל איכשהו לא ספרו מספיק את מספר הילדים שהולכים להגיע למתחם הזה. אז בפועל בנו מתחם. חסרות בין שבע לתשע כיתות. היה אפשר לבנות עוד שבע או תשע כיתות אם היו עושים חשבון. אבל לא עשו חשבון, אז אין מספיק כיתות. 

לוקחים ילדים, מוציאים אותם מהקמפוס המקורי שלהם, אבל מה לעשות? חלקם תלמידי י'-י"א-י"ב, יש מגמות מקצועיות. הבת שלי לומדת כימיה, לומדת ביולוגיה. אין מעבדות. איך עושים בגרויות? אף אחד לא חשב על זה. אף אחד לא חשב על פתרון מלא אפילו לא בעורפי. עכשיו בינינו, נטו מחשבה, תכנון. התקצוב הוא כל כך קטן פה, 84 מיליארד שקלים תקציב משרד החינוך, פחות מ-100 מיליון שקלים סגרת את האירוע. זה כסף קטן שהיה אפשר פשוט להשקיע את המחשבה. אין פה בעיה תקציבית אמיתית. יש פה חוסר מקצועיות ותכנון. יש פה חוסר רצון לתת מענה מלא. וכך זה נראה ברמת הילדות האישיות שלי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

כי לא יושבים עם ההורים. 

 << אורח >> עומרי לרנר: << אורח >>  

עכשיו נגיע גם לזה. בעמק החולה ובגליל המערבי ובנגב המערבי הגיעו אלינו פניות של מעל 500 משפחות שאמרו לנו כופים עלינו לשלוח את הילדים לבתי ספר שלא מרגישים לנו מוגנים. אני רוצה להסביר את המילה "כפייה". אומרים להם זה בית הספר של הילדים שלכם. כשההורים אומרים הוא לא מוגן, אנחנו רוצים לרשום אותו לבית הספר פה, כי זה מרגיש לנו מוגן, אומרים להם לא. או כי זה שייך לרשות אחרת או כי אף אחד לא רוצה להתעסק עם האיזון הזה של מורים וכיתות שצריך לבצע. זה מאות משפחות. ילדים שמגיעים לבית הספר, שהורים מרגישים שזה בכפייה מחוסר מוגנות, לא בדיוק תהיה שם למידה איכותית. הילדים יהיו עסוקים בהמון דברים אחרים וגם ההורים. 

הדבר האחרון שאני רוצה להגיד וזה על צוותי הוראה. אני מצטרף למה שאמרו פה כמה אנשים. השנה האחרונה שעברנו, אלמלא צוותי הוראה הרואיים הייתה קריסה מוחלטת. גם בנגב המערבי, גם בצפון, גם מפונים, גם לא מפונים. אבל המחיר של ההרואיות שהייתה שנה שעברה היא שחיקה נוראית. אנחנו בעמק החולה, בבית הספר שלנו, יש סדר גודל של 25 מורים ומורות שהיו מעדיפים לא ללמד השנה ומכריחים אותם. לא קוראים לזה להכריח, אבל זאת התחושה שלהם. יש לנו מנהל חטיבה עליונה שהתפטר שבוע שעבר. יש לנו לצערי משהו כמו 12-15 תקני הוראה שלא מאוישים, וזה בבית ספר מפוצל שאף אחד לא חשב שצריך להגדיל את התקנים, כי הוא לומד בשני קמפוסים, אי אפשר שמורה ילמד בשני קמפוסים בו זמנית. זה לא עובד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נתונים שקיבלתי ממשרד החינוך, אתה מרים לי להנחתה. כרגע חסרים 37 מורים ביישובי קו העימות וכ-116 מורים חסרים ביתר המחוז. 

 << אורח >> עומרי לרנר: << אורח >>  

בדיוק. דרך אגב, עמק החולה לא נחשב בתוך הסטטיסטיקה הזאת, הוא לא קו עימות, הוא מהמחוז. הדבר שאני רוצה להגיד על מורים, חבר'ה, אי אפשר לעשות שנת לימודים כלשהי, לא בנגב המערבי ולא בקו העימות בצפון, בלי לבנות מערך תמיכה איכותי, טוב, חזק, לכל סגלי ההוראה. זה גם המורים והמורות, זה גם המנהלים והמנהלות. זה גם כל כוח האדם הטכני, האדמיניסטרטיבי, התחזוקתי. יש לנו המון אנשים שחייבים לתמוך אותם, אחרת הם לא יוכלו לתת חינוך טוב לילדים. 

כל הדברים האלה, אדוני יושב-הראש, אני מסיים בזה, אנחנו כהורים שמנו אותם על השולחן מול משרד החינוך בינואר 2024. לא הייתה שום סיבה כלשהי שיכולה להצדיק את זה שזה לא קרה. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

ומאז ישבו אתכם?

 << אורח >> עומרי לרנר: << אורח >>  

לא. לא יושבים איתנו ולא מדברים איתנו, מקבלים לנו החלטות מעל הראש. כולם מחליטים לנו מה יקרה עם הילדים שלנו. 

 << אורח >> גל פיחוביץ': << אורח >>  

עומרי, תן לי 20 שניות. אני שואלת אתכם פה, כל מי שהורה. שמי גל, אני מקיבוץ דורות בנגב המערבי, תושבת שער הנגב. מועצה שחטפה את האסון הגדול ביותר שאפשר לתאר. ואני שואלת פה מי הייתה או היה מוכן להכניס את הילד שלו לבית ספר שער הנגב ב-1 בספטמבר? למה אני צריכה לשלוח את הבן שלי, שהחברים שלו היו חטופים, שהמורות שלו היו חטופות או נרצחות? הורים שנרצחו, מועצה שהתפרקה. למה אני מחויבת? למה האופציה היחידה שמשרד החינוך נותן לי היא להכניס אותו לשער הנגב? ואם כן, אם זאת האופציה, מי מכל האנשים בחדר חותם על זה? שיקרה האסון חס וחלילה, שייפול הטיל. מי בחדר הזה, למי אני אבוא? מי ייקח אחריות? מי יגיד שקלתי, ראיתי, בדקתי. מי יגיד? אף אחד מכם לא יגיד. ואני ב-1 בספטמבר צריכה להסתכל לבן שלי בעיניים ולהגיד לו לאיזה בית ספר הוא הולך. תגידו לי אתם, לאן הוא הולך? הוא הולך לשער הנגב?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. מנכ"ל משרד החינוך, התייחסות לדברים שנאמרו ונעשה עוד סבב. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש, חברי הכנסת, בדרך כלל נהוג אחרי השר שאני אציג את המצגת של פתיחת שנה, אז אני מדלג על זה מפאת חוסר הזמן והשאלות. ואני אנסה לשלב את זה תוך כדי. 

שמעתי כאן את הדברים. קודם כל אני רוצה לומר עם כל האתגרים והקשיים והמצב שאנחנו נמצאים תיפתח שנת הלימודים ב-1 בספטמבר, בצורה כזו או אחרת. וכל תלמיד, צפון, דרום, מפונה, לא מפונה, יהיה בית ספר כזה ואחר. אני מזכיר כאן לכולנו שאנחנו עדיין במלחמה. מלחמה שהתחילה, היא עדיין קיימת ויכול להיות שאנחנו גם בצפון המצב עוד יותר יחמיר. לכן המצב הוא כרגע לא מצב אידיאלי. הוא לא היה אידיאלי ואנחנו נמצאים בעמימות גדולה, באי ודאות. כמעט בכל דבר. והתפקיד שלנו זה לבנות תוכניות, וזה מה שהתחלנו כבר לעשות בחודשים האחרונים, למרות כל מיני דברים שעלו פה. חלק מזה בתי ספר עורפיים בצפון, חלק מזה למקומות אחרים. חלק מזה לאותם ילדים שמפונים עם המשפחות למקומות אחרים, גם את זה צריך לדאוג. כולל בדרום. התקווה בדרום שנתונים מאוד מדויקים שקרוב ל-90% בממוצע, למעט שער הנגב ואשכול, 90% כבר חזרו לבתי הספר שלהם. זה לא היה קורה אם לא הייתה נעשית פה עבודה של כולם: רשויות, מועצות, מנהלים, מורים, מפקחים, הנהלות, מחוזות וכו', זה לא היה קורה. לשמחתי זו תמונת המצב, אני מקווה שהיא תלך ותשתפר בדרום. 

יש מקרה קצה גם בדרום. דרך אגה, רק למה שאת אמרת, אני לא חולק על תחושה של כל אחד, אבל עובדה שבקריה נרשמו 550 ילדים. 

 << אורח >> עומרי לרנר: << אורח >>  

320 מתוכן דיווחו על תחושת כפייה. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

אני לא יודע מה זה תחושת כפייה. 

 << אורח >> עומרי לרנר: << אורח >>  

אני דיברתי איתם. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

לא, סליחה, אני דיברתי על - - -

 << אורח >> עומרי לרנר: << אורח >>  

עשינו מיפוי. אנחנו יודעים שמית את כל ה-320. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

חברים, אני לא הפרעתי, עמדתי כאן, הקשבתי לכולם ולא הפרעתי לאף אחד מכם. למרות שהיו פה הערות ציניות והחלטתי שאני לא מתערב. 

 << אורח >> עומרי לרנר: << אורח >>  

אבל כדאי שתדייק בעובדות. כפייה זה לא בדיוק - - -

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

אתה לא תגיד לי מה לדייק, אני יודע בדיוק מה אני אומר. ואם אני לא מדייק אני לא אומר. אוקיי? עם כל הכבוד. 

הדבר השני, אני רוצה שאנחנו נבין, אנחנו נמצאים בסיטואציה, קודם כל לפתוח שנת לימודים זו אופרציה, עזבו את המלחמה, אופרציה אחת גדולה. לא קשור למלחמה, לא קשור לצפון. אירוע גדול מורכב בפני עצמו. בתוך זה נכנסנו לחרבות ברזל, בתוך זה אנחנו מול הצפון. בתוך זה הסכם עם ארגון המורים כן או לא, ועוד ועוד כל מיני דברים שעלו כאן. אנחנו בתקופה מאוד מורכבת, לא פשוטה. אנחנו בתקופה מאוד מורכבת, לא פשוטה. אנשים פה עובדים 24/7, באמת כולם פה, יותר, פחות, 24/7 על מנת ששנת הלימודים תיפתח כמו שצריך. וחבר'ה, תפסיקו להלקות, בואו נפסיק להלקות אחד את השני פה. גם ככה אנחנו מתמודדים, כולנו, זה לא בעיה פרטית שלי או של השר, זו בעיה של כל אחד מאתנו. בואו נפסיק להלקות את עצמנו ובואו ביחד נפתור את האתגרים שקיימים. ויש פה אתגרים וקשיים. כולל אתגרים תקציביים כלכליים כאלה ואחרים. 

יחד עם זאת, אנחנו את פתיחת שנת הלימודים תשפ"ה, אם אני מחלק את זה לכמה זירות, יש את הזירה של הדרום, עם כל מה שנאמר ואנחנו יודעים. יש את הזירה של הצפון, שכמו שהשר אמר היא הרבה יותר מורכבת. עמימות גדולה, דיברו פה חלק זה הסעות, חלק לא רוצי, מרגישים לא בטוח וכו'. ולכל דבר כזה אנחנו צריכים לתת מענה. ויש עוד סוגיות כאלה ואחרות. איך ילד שעכשיו עבר לתל אביב באיזה בית ספר להירשם? אבל אין ילדים בבית הספר. אז אתה צריך למצוא מענה. ואם אין מענה לבית ספר אחר אתה צריך לדאוג לו להסעה. אני מדבר ברמה של ילד עכשיו, לא מדבר כמויות וסיסמאות וכו'. עושים פה עבודה ותופרים חליפה כמעט לכל ילד. והדברים דינמיים, הם משתנים. כי הורים עוברים, עוברים דירות. דרך אגב, אין שכר דירה, שכר הדירה עלה לשמיים. יש מפונים שאין להם פשוט דירות. כי או ששכר הדירה הוא גבוה או שפשוט לא מוצאים דירות, כולל בטבריה למשל. אין יותר דירות בטבריה. כל הדירות שכורות. התפקיד שלנו לתת מענה גם לאותם ילדים שנמצאים במרחב שלא רק צפון ודרום. איפה שנמצאים, הרצליה, מודיעין, פתח תקווה, רעננה וכל השאר. גם שם לומדים, גם שם יש מעגלי פגיעות של ילדים ומשפחות שנפגעו במעגלים שני, שלישי, רביעי וכו'. יש עדיין ילדים, יש בני נוער שגם בהם אנחנו צריכים לטפל. צריך לטפל בדרום, צריך לטפל בצפון, צריך לטפל גם בכל השאר. אלה זירות מאוד מרכזיות. כל ההיבט הפורמלי והבלתי פורמלי. יש לנו גם את העניין עם מעונות היום שאנחנו נתייחס. 

כמה דברים שאני רוצה להתייחס, בכל זאת לשאלות שעלו פה. לא לפי סדר חשיבות, פשוט רשמתי, וחלק אני אבקש מהסמנכ"לים להתייחס. קודם כל לגבי מורי היל"ה, זה פשוט לפי סדר שאני רשמתי. סוגיית מורי היל"ה נמצאת על סדר היום. יודעים בדיוק מה החשיבות של המורים שמטפלים בנוער בסיכון גבוה. אנחנו נמצאים כרגע בסיטואציה, כמו שאמר יושב-הראש, היה מכרז. התחלפה הבעלות, הייתה החברה למתנ"סים וכרגע התחלף, זכה מישהו אחר. החברה למתנ"סים הגישה עתירה על זה שהיא לא זכתה. זה בהליך משפטי. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

אבל הכסף שוריין. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

הסיפור הוא לא סיפור כלכלי, כי יש איזה שהוא סכום של כסף ששוריין. יש פה עניין משפטי, שתהיה פרוצדורה. הוא פתיר. זו רק פרוצדורה וזה זמן גם, אמרתי את זה לצוותים, אני רואה שהם הלכו פה. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

מה זה אומר עניין משפטי?

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

עניין משפטי זה אומר שברגע שאני זכיתי, אני הגשתי על זה עתירה. אני הייתי הבעלות, הגשתי עתירה נגד זה שלא זכיתי. אז קודם כל צריך לפתור את הסוגייה הזאת. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

זאת לא השאלה. אנחנו שואלים על הרטרואקטיביות של התשלום. התשלום שוריין בספטמבר - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אבל רטרואקטיבית על מה? אין עדיין זוכה. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

הוא אמר שיש זוכה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

עדיין לא פורסם ויש עתירה על זה בבג"ץ. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

לא משלמים רטרואקטיבית ואת יודעת את זה. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

בבקשה, אז הסיפור כאן הוא כלכלי. המורים האלו לא יקבלו את השנה הזאת. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

אני לא הפרעתי לך. לא, אני לא הפרעתי לך. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

זו שנה אבודה. אני בכלל לא דיברתי, ברור שלא הפרעת לי, כי לא דיברנו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נעמה. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

חה"כ נעמה, בואי, אני יודע בדיוק על מה אני מדבר. יחד עם זאת, יש איזה שהוא כיוון שאמרנו בואו ניתן, בתנאי שזה יסתדר עם הבעלות החדשה, ניתן מענק חד פעמי כזה. אוקיי?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

אוקיי. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

בואו, אנחנו לא מנותקים. יש כיוונים. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

לא, אבל סליחה, סליחה רגע. אנחנו לא שואלים שאלות אמורפיות. אני שואלת עכשיו רגע, אם יש כוונה למענק, שזה היה בדיון שיזמו בנושא. האם שווי המענק יהיה בשווי, אוקיי, זה לא עם התנאים הסוציאליים הנלווים וההפרשות והכול, בוודאי. האם לפחות זה יהיה בשווי של הסכום שהוקצה?

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

אני לא יודע להגיד לך עכשיו, לרדת לרזולוציות כאלו. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

זה לא רזולוציות, זה חיים של אנשים. זה משכורת של אנשים שמחכים לה מספטמבר. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

בסדר גמור. אני לא ארד עכשיו ברזולוציות כאלה ואחרות עד שלא נשב עם הבעלות החדשה ועם האוצר ואנשים נוספים בשביל לסגור את זה. אבל אני כבר אומר, הנושא הזה הוא פתיר. אפשר לעבור אותו, צריך לעבור פרוצדורה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני רק רוצה להגיד, נעמה, המשרד פה יצא מגדרו. הוציא מכרז חדש לאחר הפנייה של אותם מורי היל"ה אליי, הייתה לי ישיבה עם השר חיים ביטון על הנושא. והמשרד גויס לסיפור הזה, הוציא מכרז חדש עם התנאים החדשים. ועכשיו באים להכות במשרד ולהגיד למה אתה לא נותן לי רטרואקטיבית. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

יוסי, אם לא היינו חצי שנה מתחננים לדיון על זה ולפרטים לא הייתי אומרת את זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא קשור לדיון. הייתה שיחה. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

לא מכים בשום דבר, חצי שנה אנחנו מחכים לאינפורמציה על הדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אז עם כל הכבוד, הוא לא אומר שלא יהיה. הוא לא אומר שלא יהיה. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

נוער של הזדמנות אחרונה, אלה המורים הכי חשובים שיש. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

יש כרגע מהלך משפטי, בסדר? ובעזרת השם הוא יטופל. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

אבל התשובה יכולה להיות שאם הכסף שוריין אז המורים יקבלו מענק בשווי הסכום ששוריין. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

גם איך שאני מכיר את מאיר, אז למה אני אגיד לך. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

ממילא הם מאבדים את הרטרואקטיביות של ההפרשים הסוציאליים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

איך שאני מכיר את מאיר, בשונה מאנשי מקצוע אחרים, אם הוא היה בטוח שזה יכול להיות, הוא היה אומר לך כן. כרגע שהוא משאיר את זה בערפל, הוא לא רוצה להתחייב. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

זו בעיה. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

חברים, קודם כל בואו נעשה סדר. מורי היל"ה קיבלו משכורות. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

התוספות שלהם, ששוריינו להם בצד. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

שנייה. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

על זה דיברנו. קודם כל תודה שהם קיבלו משכורות על עבודתן, זה דבר בסיסי בחוק. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

את אמרת שלא קיבלו משכורות. אז הם קיבלו משכורות, בואו נעשה סדר. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

אני אמרתי שהם חיכו לתוספת של המשכורת. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

הסעיף הבא לגבי הוצאות שעלה פה, אני הייתי בקריאת ביניים. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

בכל זאת, לא כל דבר זה צריך להיות התפלספות על זה, עם כל הכבוד. אנחנו מחכים לזה מספטמבר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נעמה, תודה. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

למרות מה שנאמר פה, סוגיית היועצות החינוכיות היא סוגייה חשובה וקריטית. אני אמרתי את זה בקריאת הביניים. התחלנו בעבודת מטה. אני לא מסכים עם יפה בן דוד, לכל דבר, זה לא רק תקציב, גם עבודת מטה. צריך לעשות עבודת מטה מסודרת, מובנית. 70 שנה לא היה תקנון ליועצות ביסודי ובחטיבות הביניים. אנחנו נעשה הסדרה בעניין הזה. התחלנו את זה, פרצה המלחמה לצערנו. נמשיך בעניין הזה, נסדיר את הסיפור הזה. לתקנן את היועצות. יועצות, במיוחד לאחר התקופה שאנחנו חווים, זה הולך להיות עוד יותר עצים. היועצות חייבות להיות מתוקננות. זה עניין של תקציב ועניין של סדרי עדיפויות. וזה עניין, יש איזה שהיא נוסחה, אני כבר יכול להגיד לכם. איזה שהם מתווים כאלה ואחרים שיכולים לתת איזה שהוא מענה ולו חלקי. אבל הסוגייה הזאת צריכה להיות מתוקננת, בראייה עתידית. שתיים, כמו שאמרתי, אנחנו מעבר ל-5,000 ייעוץ תגברנו בעוד 3,000 שעות ייעוץ. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

שאלה, זה כלל ארצי? 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

כלל ארצי. יש פרמטרים, יש קריטריונים כמה כל בית ספר, כל רשות וכו'. 

סוגייה נוספת, נושא הפנימיות רווחה. נדמה לי שהעלתה את זה חה"כ מיכל שלא נמצאת פה. זו סוגייה מורכבת, אבל היא פתירה כי זה עניין של להתוות את הדרך בין הרשות המקומית לבין המחוז הרלוונטי/משרד החינוך. כי זה לא רק שיבוץ רגיל של ילד. ילד שהוא בפנימייה של רווחה זה שיבוץ קצת ייחודי שאנחנו עובדים על ההסדרה של העניין הזה עם אותה רשות מקומית מול מחוז רלוונטי. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אבל בשורה התחתונה בגלל ההסעות אין שיבוצים. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

בסוף נמצא מקום לכל ילד.

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

לא נכון. יש פנימיות שבהם הילדים כבר יותר משנה לא ראו מסגרת חינוך. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

רויטל, את תמיד מפריעה וזה פשוט - - -

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אני מפריעה עם האמת. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

לא, את תמיד מפריעה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

מפריעה עם המציאות. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

אז פעם אחת אל תפריעי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

רויטל, תודה. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

אז פעם אחת תקשיבי ואל תפריעי. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אל תגיד דברים לא נכונים. יש ילדים שלא ראו מוסדות חינוך שנים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

רויטל, תודה. אני רק אגיד, מאיר, אנחנו צריכים, בסוף אנחנו שבועיים וחצי לפני כניסה לשנת הלימודים. אמירה ברורה צריכה לצאת מפה, הרשויות חייבות לשבץ את אותם תלמידים. נקודה. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

הרשויות ישבצו את הילדים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא יתכן שאני אקבל פניות מעפולה ומעוד תלמידים ש-70 תלמידים שכבר שנה לא משובצים. עם כל הכבוד, היו פה דיונים גם בוועדה. ועד ה-1 בספטמבר, אני אומר לכם, כל התלמידים האלה יצטרכו להיות משובצים, לא משנה באיזה דרך. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אבל במקומות שנכונים להם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

רויטל, לא צריך עזרה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

במקום שנכון להם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

רויטל, תודה. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

התשובה היא חיובית, חה"כ טייב. אני אישית יושב על השיבוצים של החינוך המיוחד, כולל הילדים האלה. אז אני יכול להבטיח שהדברים האלה ייסגרו. 

לגבי הנושא של המורים, של הגמולים ומה שיפה אמרה ופשוט הלכה. אז אני רק אגיד, אנחנו עובדים ממש בימים האלה ועושים מיפוי גם צפון וגם דרום. והמספרים עלו כאן. הכוונה היא שלנו לייצר רשת ביטחון גם לצפון וגם לדרום, אנחנו נסיים את העבודה בימים אלה. וכל מחוז, הווה אומר צפון ודרום והתיישבותי, יש פה מסגרות כאלה, יקבל מכסה של שעות על מנת שאותם מורים שלא יצטרכו, זאת שפונתה מקריית שמונה והיא עכשיו נמצאת באילת כי פינו אותה, אם היא לא מלמדת באילת היא לא תצטרך לעלות לקריית שמונה וללמד, כי היא פונתה. והיא גרה עכשיו בעין גדי, אני לא יודע איפה, כל אחד לפי המיקום שלו. הווה אומר אנחנו מטפלים גם בעניין הזה. שוב, יש לזה גם השלכות כספיות ואנחנו על הסיפור הזה והסוגייה הזאת תיפתר. 

לגבי חשש של מורים לנסוע או לא לנסוע, תראו, אני אומר את זה כאן ברור. לא רק מורים, גם תלמידים. אנחנו לא עושים שום דבר בלי אישור של הצבא ופיקוד העורף, נקודה. נושא הביטחון של הילדים והצוותים הוא קודם לכל. אם ניתן אישור ללמד בצוחר אנחנו משבצים בצוחר. אם אין אישור לא יהיה שם. ואם יש ספק, אין ספק. אז כך שאני לא ממונה על הביטחון. אני לא ממונה על פיקוד העורף. אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה, אנחנו מקבלים מהם הנחיות. ברגע שהורה מחליט בסוף לעשות ולא לשבץ, זה כבר עניין אחר. אני לא הולך לשפוט כל אחד מה הוא מרגיש, איך הוא מרגיש. אנחנו עובדים לפי הנחיות של פיקוד העורף והצבא, נקודה. לא זזים מזה מילימטר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני רק אגיד שהייתה פה ועדה, מאיר, וביקשתי נתונים מפיקוד העורף איזה צירים אכן מבוטחים ואיזה צירים אכן אפשר לעבור שם עם הסעה ממוגנת ואיזה מהם לא ממוגנת וטרם קיבלתי תשובה.

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

סמנכ"ל ביטחון שלי פה, תכף הוא יתייחס בעניין הזה. ממוגן ירי לדעתי זה רק ביהודה ושומרון. אריה, אתה רוצה להתייחס?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אם נציג של פיקוד העורף פה, כי הוא הוזמן לוועדה, אני אשמח לקבל ממנו תשובות. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

בבקשה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן? בוועדה האחרונה הייתה פה נציגה מפיקוד העורף והיא אמרה שזה תחת אחריות של פיקוד העורף, עם כל הכבוד. אז או שתתאמו את העמדות שלכם, תגיעו לוועדה ותגידו דברים נכונים לפרוטוקול או שלא תגידו. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אבל מצפים מהילדים לנסוע. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

רויטל, אני לא צריך עזרה, תודה. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>  

מה הבעיה לתת אופציה לבית ספר עורפי במקרה הזה?

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

שנייה. אם אין תשובה של פיקוד העורף או זה, אז אני אומר, אנחנו לא נסיע ילדים בשום ציר אם אין אישור של פיקוד העורף או של הפיקוד הגיאוגרפי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר גמור, מקובל. רק ביקשתי לקבל כוועדה איזה צירים אכן מבוטחים ואפשר להסיע שם ילדים ללא מיגון. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

רק כדאי להגיד, פיקוד העורף חושב שלעשות ככה זה מיגון. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

הלאה. נושא המעונות. אינה, את רוצה להתייחס? 

 << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>  

אני יכולה להתייחס ופארס. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

לא משנה, את או פארס. 

 << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>  

אין בעיה. אנחנו מדברים בעצם על מענק התמדה שניתן שתי פעימות לכולם. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא, לא לכולם, לפרטיים לא. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ממש לא לכולם. 

 << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>  

אני מדברת על המפוקחים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יש אפליה מטורפת אצלנו בענף. 

 << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>  

אבל אנחנו אחראיים על המפוקחים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא, אתם אחראים גם עלינו. 

 << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>  

בסדר. בנושא של ההתמדה קיבלו שתי הפעימות 544 בעלויות. בפעימה השלישית 407 יקבלו. ואנחנו מחכים לאחרים שעוד לא העבירו לנו את המסמכים הסופיים. ברגע שהם יעבירו הם גם יקבלו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

וזו הסיבה של מה שנאמר על ידי מירום שיש כאלה שעדיין לא קיבלו?

 << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>  

נכון, אנחנו מחכים למסמכים שלהם. 

 << אורח >> אריה מור: << אורח >>  

מענק התמדה, חה"כ טייב, כולם קיבלו בשלוש פעימות. את הפעימה השלישית מי שלא מסר מסמכים ושיתף פעולה לצורך העניין, דבר בסיסי, אלמנטרי, כמו בכל דבר, הוא פשוט לא יוכל לקבל עד שהוא ישלים את המסמכים. שתי הפעימות האחרונות עברו. זה לגבי נושא של המעונות. 

נושא ארגון המורים. תראו, שוב, שלמה הלך. כל אחד אומר את שלו והולך. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אנחנו עדיין פה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אז אולי תתייחס למי שנשאר. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אנחנו פה. 

 << אורח >> אריה מור: << אורח >>  

אני תכף אתייחס לבדואים, חה"כ עטאונה, תכף. ארגון המורים, אחד האתגרים הגדולים שלנו זה ארגון המורים לפתיחת שנה, אני מודה. האגוז הקשה זה הסיפור של החוזים האישיים ולא רק. דיברתי עם רן ארז לא מעט פעמים. יש כיוון, אני חושב שצריך לשים את האוצר, את ארגון המורים ואת שר החינוך, לשים אותם, יש תוכנית, זו התוכנית ולביצוע. אם זה לא יקרה לא תיפתח. ארגון המורים ימשיך לעבוד בשיטתיות לצערי ובעיקשות לא לפתוח את השנה, למרות שהכול סוכם כבר שנה שעברה. ואת זה כולנו יודעים. דיברו פה על הילדים, דיברו פה על הנוער, על בגרויות. יש פה ילדים שצריכים ללמוד, עתודאים ומזורזים, בחברה הערבית שהם צריכים ללמוד, והם, סליחה על המילה, תקועים כרגע. מחכים עד שארגון המורים ייתן אישור לשחרר את הציונים. חבר'ה, לאן הגענו? אמר את זה חה"כ כהן שהלך, אומר חה"כ טייב, לפחות את המזורזים והעתודאים לשחרר, שישחררו קבוצת מיקוד מאוד דחופה וכו'. חבר'ה שצריכים ללמוד בחו"ל, חלק שלומדים כאן, חלק שהולכים להתגייס לצבא. לשחרר את זה ובא לציון גואל. את כל השאר נשאיר למשא ומתן שמתנהל וימשיך להתנהל אני מקווה עד הימים הקרובים או עד פתיחת השנה. זה לגבי ארגון המורים. 

לגבי נושא של הבדואים אני אתייחס בשתי הערות ואחר כך אני אבקש מניר, תמיר להתייחס. קודם כל, חה"כ עטאונה, אני אישית, אישית, מוביל, מלווה את כל הנושא של הבדואים בפזורה. אתגר קשה, גדול, מורכב. באמת מכל כיוון. אישית, אני אישית. הסיפור הוא מאוד מורכב, אני לא אכנס פה לכול. יחד עם זאת, מצאנו איזה שהוא פתרון, הקמנו פה צוות בין משרדי עם המשרדים השונים, פנים והמשרד של שיקלי. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

מתי הוקם הצוות?

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

שנייה. על מנת לעשות איזה שהיא הסדרה, למרות שאין כרגע גוף שאותו דיברת, שהיה צריך לקום, רשות חינוך שהוא כרגע לא קם. ואנחנו מצאנו איזה שהוא פתרון כרגע, כולל חלק מפתיחת שנת לימודים בקרוב. תכף אני אתן להם להתייחס. 

יחד עם זאת, אני רוצה להגיד בשורה, זה אולי משהו קל. תוכנית אתגרים של החברה הערבית שתמיד מתחילה, תוכנית אתגרים תמיד היא בדצמבר-ינואר היא מתחילה. השנה שמנו יד, בתחילת שנת הלימודים התוכנית הזאת תיפתח. זה חלק ממדיניות. זה לא משהו שהוא עובר בשוליים. זה קודם כל תוכניות ופעילויות לתלמידים, כמובן מן הסתם הרבה כסף, אבל הרבה פעולות. וזה מה שצריך להיות, ככה צריך להיות. אלה לא דברים, לא יודע למה זה לא היה, זה לא היה. לא רלוונטי. אבל זה יקרה. 

מה שאני מבקש כרגע, ניר ותמיר, תתייחסו גם למרכז וגם לסוגייה של ערד. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אבל ברשותך. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

אחרי שהם יתייחסו. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

כיתות לימוד, שחסרות 3,000 כיתות ויש תקציב שיועד בתוכנית וגם למרכזי שירות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הנה, תמיר, בכבודו ובעצמו. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

כן, על הכול. יש דברים שנמצאים בתוכנית ויש תקציב שנמצא במשרד החינוך, רק צריך להפעיל אותו. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

לא, לא, זה יותר מורכב ממה שאת אומרת, אבל בואי ניתן לו. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

אני יודעת, תאמין לי, כמה מורכב, כי הייתי גם שם ואני נמצאת שם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תמיר, כן. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

תמיר, בבקשה. 

 << אורח >> תמיר בן משה: << אורח >>  

קודם כל, על הסוגייה של הבדואים, מה שהעלה חה"כ יוסף. אנחנו הולכים לתת השנה פתרונות לשתי מועצות אזוריות, גם בנווה מדבר ואל קסום, במרכזי שירות. בנווה מדבר אנחנו פותחים השנה, באל עזאז מגיעים אל הפזורה שם בתי ספר וגנים חדשים. נתנו שם 24 יבילים חדשים בשביל גם להקל על הפיזור של הילדים, מה שקולטים בשגב שלום וגם לילדי הפזורה באל עזאזמה א' ו-ב'. מה שאנחנו צריכים להעביר אותם ולחסל שם, אני מזכיר לך שיש פה בג"ץ שאמור לחסל שם את המקום. 

במקביל תקצבנו שם גם בינוי קבע באל עזאזמה ג'. כלומר אנחנו מטפלים גם בטווח הקצר לפתיחת השנה ביבילים חדשים, במקום מאושר, נקודת שירות מאושרת חדשה. וגם בבינוי קבע שנחסל בהמשך את היבילים ונפתור שם את הסיפור של אל עזאזמה בנווה מדבר. 

באל קסום יש לנו, כמו שאמרנו, את החלק של אל פורה. אנחנו בתהליך של הסדר. ברוך השם יש לנו כרגע שיח ושיתוף פעולה עם עיריית ערד, שלקחה את האחריות הזאת ואנחנו עושים איתה עבודה. אנחנו סוגרים את כל השטח של אל פורה עם היתרים מסודרים. אנחנו פועלים כבר עכשיו להחליף ולפתוח ב-13 יבילים חדשים לפתיחת השנה בית ספר יסודי חדש, בשביל לרווח שם את המקומות. החלפה של כל היבילים זה יהיה בתהליך ארוך, אבל אנחנו כבר עושים שם את התהליך. והסדרה של כל השטח, כולל מיגון. יש לנו כרגע הקצאה של 50 מיגוניות של הרשות להסדרת הבדואים, עם פיקוד העורך מחוז דרום. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

אבל למה זה יספיק 50?

 << אורח >> תמיר בן משה: << אורח >>  

יש לנו 50 מיגוניות שאמורות להיכנס בעיקר באל פורה ואל עזאזמה בפזורה ואנחנו נמזער את הקטע של המחסור במיגון בצורה מאוד משמעותית. זה תהליך מאוד ארוך שהולך לקרות. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

תודה. ניר. 

 << אורח >> תמיר בן משה: << אורח >>  

עד שניר יבוא אני אגיד גם כן לגבי לקיה. בלקיה נתנו פתרון ואנחנו בקשר עם ראש המועצה שם. יש שם 12 כיתות יבילות בשכונה 6, שפינו אותם מבית הספר לפני שנתיים ויש שם מקום להכניס את הפזורה. במקביל תקצבנו לא מעט כיתות בבינוי חדש בלקיה שאמור לתת מענה גם לילדי לקיה וגם לפזורה. אנחנו בקשר בעניין הזה גם עם מחוז דרום וגם עם הרשות ויש שם הרשאות פתוחות שהרשות לא מקדמת שם, בבינוי קבע. אז יש פתרונות גם ל-1 בספטמבר. 12 כיתות יבילות מחכות שם לקליטה של הילדים. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

תודה. ניר, בבקשה קצר. 

 << אורח >> ניר שמואלי: << אורח >>  

לגבי הסכם הרכש עם ערד, באותו עניין של ערד, אז ראש העיר הביע הסכמה לתת שירות לפזורת אל פורה, ואני חושב שזה מהלך מבורך. אנחנו עושים עבודה עם יאיר, אנחנו בעבודה של מפגשים רצופים. ונוסיף על מה שתמיר אמר, יש שם היתכנות לבניית קבע באל פורה ואני חושב שזאת הבשורה וזה יקרה מיד אחרי פתיחת שנה בדיונים עם יאיר מעיין. 

לגבי הסכם רכש, כפי שאתה יודע עד היום הסכם השירותים ניתן על ידי אל קסום באופן מלא ל-5,000 ילדי פזורה ובהסכמה עם אל קסום ועיריית ערד ל-3,000 ילדים של אל פורה אנחנו נעביר את ההסכם לעיריית ערד. אנחנו מנהלים איתם את השיח בעבודה משותפת יחד עם אל קסום, זה רק מחזק את העניין, עם תיקים מסודרים, העברה של מקל מסודרת והעסקה של עובדים. בשבוע הבא יש מרתון של פגישות כדי לסיים את האירוע. והראיה לכך שאל קסום בתוך המהלך הזה והם שותפים. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אני רוצה להתייחס לדברים. אני חושב שהתשובות שניתנו, לצערי הרב כבוד יושב-הראש, טייב. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני איתך. אני מנסה לעשות כמה דברים ביחד. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

אני חייב לסיים, אני חייב ללכת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן, בבקשה יוסף. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

לגבי הדבר המשמעותי שאני העליתי לגבי ילדים בגיל 3 עד 5 שאין להם מסגרת, לצערי לא הייתה התייחסות שלכם וזה מאוד משמעותי. והתייחסות שלכם כביכול שבלקיה אין בעיה ויש פתרון, אני חושב שהיא תשובה לא מדויקת ויש בעיה בלקיה. במיוחד עם ילדי עוואג'אן. בית ספר שאתם מדברים עליו ויבילים שנמצא הוא לא כשיר כעת לקבל ילדים. אני בקשר כמעט יום יומי גם עם הקהילה וגם עם ראש המועצה. יש בעיה בלקיה ל-1 בספטמבר ואני מבקש שזה יירשם בפרוטוקול איך שהדברים מתנהלים כרגע, כי רשות הבדואים לוחצת, מתחמקת. זה לא אתם. כי הם אומרים לי שזה אתם, משרד החינוך, צריך לקבוע נקודת שירות בעוואג'אן ואתם אומרים זה רשות הבדואים. העניין שם בלי מרכז שירות בעוואג'אן יש לנו בעיה ב-1 בספטמבר בלקיה. אי אפשר להגיד את חצי האמת. אני חי את השטח, אני בקשר עם הקהילה, אני בקשר גם עם משרד החינוך ואני יודע כל הנפשות הפועלות. יש בעיה ב-1 בספטמבר עם ילדי עוואג'אן, חד משמעית. ואנחנו לא מכירים מהיום ואתה יודע שאני אומר את הדברים אני אחראי על כל מילה. 

 << אורח >> ניר שמואלי: << אורח >>  

אנחנו נבדוק את זה. שבוע הבא אנחנו בדרום, נבדוק את זה. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

בואו ניתן למנכ"ל לסיים את דבריו. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

שנייה, ברשותך, עוד דיוק. ניר, אני העליתי ואמרתי את דעתי לגבי ערד. אבל אני העליתי סוגייה מאוד משמעותית ועקרונית. האם ילדי אל פורה יהיו כמו ילדי ערד כחלק ממערכת החינוך, כמו שהסכם הרכש באל קסום הם נחשבים אותו דבר. האם בערד הם ייחשבו אותו דבר? 

(היו"ר סימון דוידסון)

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

תודה יוסף. בואו ניתן למנכ"ל לסיים את דבריו בבקשה. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

תודה. לסעיף של המנהלים שעלה פה. קודם כל אני מסכים עם חה"כ קינלי לגבי הנושא של מקומם של המנהלים וכו'. לא לחינם מקומם, מעמדם, גם בהיבט של שכר, הסכם שכר מיוחד, וגם בהיבט של מיקוד, פרופסיה של מנהל היא מיוחדת. כי באמת מנהל בית ספר הוא ציר מפתח בהצלחה או אי הצלחה של בית ספר בכל פרמטר שהוא אפשרי. 

אחד הדברים שנותנים את הדגש מבחינתנו זה שנתנו את האפשרות לגמישות למנהלים. מה שנקרא מערכת הגפן. הגפן מאפשרת למנהלים אוטונומיה או יותר גמישות פדגוגית ניהולית על מנת לנהל את המערכת שלו הפדגוגית, הכספית, הכלכלית, ולא רק את נושא תוכניות הלימודים אלא בכלל. זה חלק מאמירה של המשרד של מקומו של המנהל בראש החזית. 

עלתה פה סוגייה שהיא קצת עקרונית. אנחנו נפגשים קודם כל עם רשויות, עם ראשי רשויות, עם מחוזות, יושבים איתם על כל צעד, על כל דבר. לא מקבלים שום החלטה שהיא החלטה תלושה ממציאות, אלא צריך לדעת שיש רשויות שהן הרשויות שאיתן אנחנו עובדים. רשויות מקומיות, מועצות אזוריות וכו'. מוסדות, מנהלים וכו'. יחד עם זאת, יש גם קבוצות שאנחנו נפגשים עם קבוצות של הורים פרטנית, צפון, דרום, כל מיני אירועי קצה מיוחדים. כך שאנחנו מעבר לכך ממש יורדים שומעים לפרטים, גם בתקומה, בחבל תקומה וגם בצפון מקרים פרטניים כאלה ואחרים. 

לגבי הנושא הרגשי חברתי שעלה פה של אין בקרה, אין שליטה וכו'. אני רוצה שיהיה ברור, גם בתוכנית של תקומה דרום וגם בתוכנית של תנופה צפון מנהל בית ספר, עם כל הגמישות שיש לו, מחויב ב-30% מהתוכנית להציג תוכנית של היבט רגשי חברתי. הוא לא יכול לפסוח על זה ורק ללמד לימודים. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>  

למה לא בכל הארץ? שאלה. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

הוא חייב לפחות 30%. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>  

זה נושא חשוב. למה לא בכל הארץ לתת את האפשרות?

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

קודם כל נתנו את זה בצפון דרום בגלל הסיטואציה והמורכבות שאנחנו נמצאים בה. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>  

לגמרי. אני מברך על כך ואני אומר לך שגם הילדים, אני תושב בת ים, אני יכול להגיד לך שהילדים שלי הם לא חוו את זה וזה לא מעגל ראשון וצריך לתת לצפון ולדרום כמה שיותר דברים. אבל איך מערכת החינוך מסתכלת בצורה רגע רוחבית ומתעסקת בתחום הרגשי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יש אימהות שהבעלים במילואים או הן בעצמן במילואים וצריך לתת את הדעת בצורה רוחבית מדרום ועד צפון, מדן ועד אילת. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>  

יפה, אבל זאת השאלה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

בחריש יש גננות שעם חמישה ילדים ושישה ילדים והבעל שלהן במילואים.

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>  

בואו ניתן לו לענות. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

אני אמרתי, המיקוד הוא צפון ודרום. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

איך מטפלים בה? והיא צריכה לטפל בילדים. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל בואו ניתן לו. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

המיקוד הוא צפון דרום, בגלל כל מה שאנחנו יודעים. יחד עם זאת, אמרתי בפתיח רק אני אחזור על זה, שיחד עם זה גם במעגלים האחרים, במרכז, בבת ים, הרצליה, ברעננה, במודיעין, בבאר שבע וכו' יש עדיין משפחות, ילדים במעגלים כאלה ואחרים שחווים, חוו או חווים קשיים, טראומות, קשיים רגשיים וכו'. שם גם אנחנו, לא, לשאלתך חה"כ ירון, לא הקשחנו עמדות שם עד 30% במרכז וכו', אלא הם מחויבים לתת היבטים רגשיים חברתיים, רק לא גידרנו את זה כמו בצפון ודרום, ששם זה קשיח 30% בגלל המצב. עד כאן. חה"כ דוידסון.

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

סיימת?

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>  

רגע, רק שלא תעזוב אותנו. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

רגע, יש תור. קודם כל יבגני סובה צריך לדבר. אבל אני רוצה להגיד לך משפט לפני שאתה הולך. יש לי את הזכות להגיד את זה. אני רואה את הילדים 24/7, כמו שאתה בטח רואה אותם. שמענו את יושבת ראש ההסתדרות לגבי ילד שנמצא במלון וכמה כואב הלב לראות מה קורה לילדים המפונים בבתי המלון. ואני קורא למשרד החינוך, כמו שאני עושה את זה תמיד, לראות מה עושים עם הילדים אחר הצהריים. דקה אחרי שיוצאים מבית הספר. יש לכם שני כלים מדהימים: החברה למתנ"סים והשני שקיבלתם מתנה ממני, באהבה גדולה קיבלת את זה וכל הכבוד לך, התאחדות הספורט לבתי הספר. שפעם אחת הצלת אותם ופעם שנייה הם גוף של משרד החינוך היום. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

אז אני רק, ברשותך, היום הייתה לי ישיבה נוספת, לא קשור וכן קשור, עם משרד התרבות והספורט. ואנחנו הולכים לא רק את ההתאחדות של בתי הספר, אלא להעביר חלק מהדברים הנוספים גם בנושא התרבות אלא גם הנושא של המחול וכל הדברים של הספורט שהיה לא רק ההתאחדות של בתי הספר, להעביר את זה למשרד החינוך על מנת לתת את המענים שאתה דיברת. זה חייב להיות בשליטה מרכזית של המשרד שרואה הוליסטית את הילד ולא תרבות וספורט פה, חינוך שם, רווחה שם וכו'. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

ישר כוח. וזה מה שרציתי לשמוע ממך. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

חברים, חה"כ יבגני סובה, בבקשה. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

תודה סימון. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אדוני, על החינוך המיוחד אני מאוד רוצה שהמנכ"ל ישמע. השר הלך, הביטחו מנכ"ל, אז שהמנכ"ל ישמע גם על החינוך המיוחד. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

חה"כ יבגני סובה, בבקשה. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

שתי דקות. קודם כל אני מאוד מודאג מהדבר ששמעתי מפיו של שר החינוך כשהוא דיבר על התקציב. אפשר להתווכח בדברים. אבל כאשר בא שר החינוך ואומר שהאירוע הכי גדול שיהיה זה תקציב 2025 אז אני מחבר את זה למה שאנחנו שומעים ממשרד האוצר. למעשה ממה שאנחנו לא שומעים ממשרד האוצר. ואני מבין שכנראה האירוע הזה עוד ילווה אותנו בחודשים אוקטובר-נובמבר, כי אם התקציב לא יהיה עד חודש נובמבר פורמלית אפשר למשוך עד ה-31 במרץ, אבל למעשה הכנסת תתפזר ואז כל התוכניות שלך ב-2025 לא שוות שום דבר. כי אתה תצטרך לחלק חלקי 12 ותהיה לך בעיה קשה. 

דבר נוסף אני רוצה להעיר. תראה, זה אירוע שקשור, אני תמיד נותן גיבוי לדרג המקצועי ואתה באמת איש מקצוע, אבל האירוע הזה הוא מול שר אוצר, מול שר החינוך וזה אירוע שחייבים לפתור את זה בשבועות הקרובים, עוד לפני ששנת הלימודים תיפתח. 

דבר נוסף, אני רוצה התייחסות קצרה לנושא של לימודי ליבה במערכת החינוך החרדית. אני אומר כך: אנחנו גם ניסינו בממשלה קודמת שהיינו. התחלנו, דרך אגב, חלק מהתהליכים. ז'בוטינסקי, הרצל, ציונות, שירות בצה"ל – או שזה מאה אחוז או שזה אפס. אי אפשר להגיד את זה 50%, 60%, 80% זה לא עובד ככה. במקרה של הדברים שאני כרגע אמרתי זה חייב להיות מאה אחוז. לצערי היום יש בתי ספר שלמילה הרצל, ז'בוטינסקי, ציונות ושירות בצה"ל כלל לא מופיעים. הנה, בדיוק חזר חברי יוסף טייב, יושב-ראש הוועדה. 

דבר שלישי, תן לי בכל זאת לסיים במשהו אופטימי, זה יותר לסימון דוידסון. לפני חודש כל הוועדה ביקרנו בווינגייט. בירכנו את המשלחת האולימפית, קיבלנו שבע מדליות. אולי אנחנו צריכים לבוא אליך למשרד, ככה לפחות לדברים טובים. באמת, אנחנו נעשה ישיבות. אבל מגיע, זה גם ועדת החינוך והספורט והתרבות, אז מגיעה גם מילה טובה לנציגים שלנו. 

(היו"ר יוסף טייב)

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני רוצה לברך בהזדמנות שאנחנו מקיימים את הישיבה. אנחנו מברכים את הספורטאים שלנו, גם את אלה שלא הביאו מדליה הביאו כבוד למדינה. ואני מאוד מעריך גם את המאמצים שלך, סימון, על זה שאתה עושה בוועדת משנה לספורט. וגם לך מגיעה תודה. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

אני חייב פשוט ללכת, השר מחכה לי לישיבה. אינה פה, הסמנכ"לית שלי. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אז שוב אנחנו נשארים מדברים לעצמנו. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אבל דיברנו על החינוך המיוחד. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

חברים, תודה. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

הבטחנו שנדבר על החינוך המיוחד גם כן. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

הנה, אנחנו שוב מדברים לעצמנו, המשרד הולך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

רויטל, המשרד לא הולך. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

למה? סמנכ"לים פה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אינה לא שקופה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אינה לא שקופה, בסדר, אבל יש הבדל בין אינה לבין המנכ"ל לבין השר. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>  

חה"כ טייב, אני רק רוצה לשאול אותך באמת. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

מעולם הם לא ישבו פה להקשיב לנו עד הסוף, מעולם. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>  

רגע, אני רוצה לשאול שאלה. בכל זאת, אני יושב פה עם כולם. יש פה אנשים שהגיעו מרחוק, אנחנו חברי כנסת, איך אומרים? את הכסף אנחנו נקבל בסוף היום. אם אנחנו יכולים לשבת כאן, ואם אנשים שבאים מהקצוות של המדינה יכולים לשבת כאן ולשתוק כל כך הרבה שעות, השר צריך לפנות את הזמן שלו לדיון החשוב הזה. וזה לא, אני אומר לך באמת, אני יושב כאן כל כך הרבה שעות ונותן לאנשים לדבר, כי עוד פעם, יש לנו את הבמה כאן כל הזמן. אבל זה לא הגיוני שגם המנכ"ל עכשיו יצא. יש לי דברים מאוד חשובים. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

גם השר, גם השר השני הלך. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>  

אין ערך לכל הדברים שכתבתי, ודברים מאוד חשובים. היה כאן דיון שהוא התחיל בדבר מאוד חשוב, פתיחת שנת הלימודים. ועם בשורה שאף אחד לא התייחס אליה, עם אמירה מאוד ברורה של ארגון המורים. מערכת הלימודים לא הולכת להיפתח ב-1 בספטמבר. ואז כל אחד לקח את זה למגזר שלו, לסקטור שלו והיה פה דיון על 300 נושאים, כל אחד פתח כאן איזה שהוא ענף. 

שורה תחתונה מה עכשיו אנחנו עושים? שני האנשים החשובים, או שלושה, שני השרים והמנכ"ל יצאו. אני מאוד מכבד אותך, כמובן, ואת סימון וכל מי שנשאר כאן. אבל תכלס כאילו למה? לא חבל על הזמן? היה אומר שהוא יוצא, וואלה, היינו עושים את ה-"וי", יש לנו, ראו אותנו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הוא יצא כדי לטפל בנושא ספציפית שאתה מדבר עליו. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>  

הלוואי, הלוואי. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

כן, אבל יש לנו כמה נושאים. ועם כל הערכתנו - - -

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אבל יש עוד כמה ילדים שלא יתחילו את שנת הלימודים השנה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. רויטל לן, בבקשה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

תודה אדוני. עו"ד רויטל לן כהן, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. אני אתחיל כמו שאני מתחילה כל דיון שהיה פה ואף שר מעולם לא הקשיב. אני התחלתי את הפעילות שלי כשהבן שלי היה בן 4. אלעד השתחרר חודש שעבר מהצבא. הוא השתחרר מהצבא, אני עוד פה, אומרת את אותם דברים, על אותם עניינים. כלום לא זז, אפילו הבת הקטנה שלי סיימה כבר ועומדת להתגייס. ואנחנו על אותם דברים. שיבוצים, יש ילדים בלי שיבוצים. יש ילדים ששיבצו אותם בכוח במקומות לא מתאימים, רק כדי להגיד שיש שיבוץ. ואז כשאנחנו ממשיכים לפנות אומרים לנו 'אבל הם משובצים'. זה שיש שיבוץ במערכת לא אומר שזה המקום שבו הילד צריך להיות. אחר כך הילד מגיב למקום הלא נכון שהוא נמצא בו ואז מתחילת האשמת הקורבן 'הילד לא בסדר'. לא המסגרת ששמו לא נכון, לא השיבוץ, הילד. 

יש שיבוצים שלא קורים בגלל הסעות, כי אף אחד לא מוכן לממן הסעה למסגרת הנכונה. כולל האמא שהייתה פה לפני כמה שבועות שהילדה שלה נמצאת בפנימייה, שהיא הילדה היחידה שבכלל משבצים אותה, כי לשאר הילדים אין עורף משפחתי והן מעל שנה יושבות בתוך פנימייה בלי מסגרת חינוכית בניגוד לחוק לימוד חובה. אבל כשהורה לא שולח שולחים אליו קב"ס. כשהמשרד לא מקיים את המחויבות שלו את מי שולחים למשרד? 

הלאה. הסעות – הסיפור הזה נמשך ונמשך. אנחנו כבר יותר מעשור על העניין הזה. זה לא מתקדם. ביקשת שיישבו איתנו. לא יושבים איתנו. אף אחד לא מדבר איתנו, לא על איזה שהוא נוסח ערטילאי של תקנות שהם טוענים שהם תיקנו ולא על הנוסח הישן ולא על ההצעה שלנו לחדש. פשוט כלום, אין. 

ועדות. יש עדיין ועדות שלא הסתיימו. זאת אומרת שיש ילדים בלי זכאות. הוועדות לא מסתיימות. ועדות השגה שהוגשו לפני שבועות וחודשים עוד לא התקיימו, למרות שלפי החוק מהרגע שהורה הגיש את ההשגה עד קבלת ההחלטה בהשגה לא יכולים לעבור יותר מ-21 יום. ובכל זאת, לא כל הוועדות הסתיימו ולא כל ההשגות הסתיימו. ועדות שהסתיימו – סלים עדיין לא יושמו. הם לא יושמו כי אין איך ליישם אותם. אין שירות. זה כמו להגיע לסופר עם ארנק עם מיליון שקלים והמדפים ריקים. אין מטפלים במקצועות הבריאות, אין צוותי חינוך מיוחד מספיקים ואין משלבות. אחת הסיבות שאין משלבות זה כי יש רשויות שלא טרחו או לעשות מכרזים או עשו מכרזים, ניגשו לעניין הזה נשים וגברים לתפקיד, אבל עד היום לא עשו להם ראיונות. אנחנו שבועיים וחצי לפני פתיחת שנת הלימודים. באשדוד למשל לא ראיינו 200 מועמדים ומועמדות שניגשו למכרז. אז ברור שיש ילדים שלא יכולים לפתוח את שנת הלימודים. 

אלה שיש להם מונעים את ההיכרות עם המשלבים והמשלבות. זאת אומרת שבעוד שבועיים וחצי צריכים להתחיל לעבוד צוות של ילד ותומכת חינוכית והם לא מכירים אחד את השני. איך הם יתחילו לעבוד?

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

זו בקשה שהייתה לנו כבר הרבה שנים. אנחנו הרבה שנים מבקשים את זה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

הנגשות, גם פיזיות וגם פדגוגיות. חלקן קורות, רובן לא קורות. ואין גם שום דבר שמאגם את הדבר הזה. זאת אומרת שאם הורה לא מתעקש על הילד שלו זה פשוט לא יקרה. 

תוכנית היל"ה. במזכרת בתיה למשל כל שכבת י"א שיש בה ילדים שצריכים להיות חלק מתוכנית היל"ה לא יהיו. כי משרד החינוך אומר אני מתקצב את המורים, הרשות המקומית צריכה לתקצב את עובד העירייה שצריך לטפל בזה. אבל יש רשויות מקומיות שאין להם את היכולת הכלכלית לתקצב את זה. העובדה שבמקומות מסוימים תושבים, בגלל המצב הסוציואקונומי שלהם הופכים את הרשות ל-8-9 לא משנה את העובדה שהרשות ענייה. לרשות אין מקורות מימון כי אין להם שום דבר חוץ מארנונה מתושבים. אז יש מקומות שלא יכולים לתת את ה-matching. אז לא יכול להיות שבעוד שבועיים וחצי במזכרת בתיה ובעוד מקומות ילדים שצריכים תוכנית היל"ה לא יכולים להתחיל את שנת הלימודים. כי המשרד אומר אני מחוץ לדין תקצבתי את זה שלוש שנים, עכשיו אתם. אי אפשר, אין כסף לרשות. מי משלם את המחיר? הילדים. 

צוותי חינוך וטיפול בצפון דובר פה. אבל אם לא יתנו תמריצים לאנשים להגיע לאזורים האלה, לא רק האנשים שנמצאים שם לא יעבדו, גם חדשים לא יגיעו. עכשיו, זה לא רק במקומות שיש בהם מלחמה וטילים, גם במקומות כמו חבל אילות. אין שם אנשי מקצוע, אין שם אנשים של צוותים של מקצועות הבריאות. אין. ומה שהיה הלך. 

ועדת שפירא. כל פעם כשאנחנו מנסים לדבר על שירותי חינוך מיוחדים אומרים לנו ועדת שפירא. ועדת שפירא היא לא מילת קסם ל-'לא נדבר על שום דבר'. אני מבקשת להמשיך לדבר על הבעיות הקיימות. 

דיברו פה על הנושא של צמצום פערים בין כיתות חינוך מיוחד, מה שנקרא בשכיחות גבוהה, ולחינוך הרגיל. אי אפשר כל פעם להגיד אנחנו נסגור את הכיתות של לקויות הלמידה והרגשי, כי זה כאילו קליל, וכך אנחנו נצמצם פערים. זה לא עובד ככה. 

יש חובת הדרכה שקיימת בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובתקנות הנגישות הפרטנית. אין ומעולם לא עשה שום מוסד חינוכי את חובתו לאסוף את הצוות החינוכי ולתת הדרכה בטרם שנת הלימודים על הילדים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים הנמצאים שם. זה קיים בחוק, זה קיים בתקנות. אף, אפס, אף מוסד חינוכי עד היום לא עשה את המוטל עליו ולא עשה את ההדרכה שהוא מחויב עליה. הם לא עושים, המשרד לא אוכף ואחר כך מתפלאים שלא יודעים מה לעשות עם הילדים שלנו. מה כן עושים איתם? בוועדות אומרים להורים 'לך לחינוך המיוחד הנפרד, כי שם יודעים לטפל בילדים שלכם'. יודעים כי שם מדברים על זה. במסגרות החינוך הרגיל לא מדברים על זה, לא מדריכים, לא עושים כלום. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

זו הסיבה שוועדת שפירא ביקשה להפוך את הפירמידה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

זה לא קשור. זה לא קשור למה שאני מדברת איתך עכשיו. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

לא, יש תקנות בתוקף. הן פשוט לא מבוצעות. אי אפשר לחכות לשפירא. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

זה לא שייך וזה לא קשור להיפוך הפירמידה. לא קשור. שום מוסד חינוכי לא עושה הדרכה לצוותי ההוראה על הילדים שלנו. לא בגן, לא ביסודי, לא בחטיבה וגם לא בתיכון. 

 << אורח >> דורית חזן: << אורח >>  

רויטל, חסכו על הילדים שלנו. תקשיבי, חסכו על הילדים שלנו. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אני רוצה להמשיך לדבר. אני לא מפריעה לך.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

יש לך עוד שתי דקות, רויטל. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אני כבר מסיימת. ולגבי התיכונים, אני מזכירה: המתי"אות לא נותנות שירות בתיכון. והגפן לא יכול לתת את מה שהמתי"א נותנת. כי המתי"א נותנת את זה בעלויות של עובד הוראה וכשהגפן צריכה לקנות את זה זה לא עלות של עובד הוראה, זה עלות של המגזר הפרטי ולכן זה לא יכול לקרות. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

זה מעבר לזה, כי גם אין פיקוח על זה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

וגם אין פיקוח. לגבי היפוך הפירמידה: המעונות שלא קיבלו, דיבר על זה מירום, להמשיך לזרוק את זה כמו תפוח אדמה חם בין משרד החינוך למשרד העבודה ישאיר את זה בלא לקבל. אז היפוך הפירמידה זה מאוד יפה בתור סיסמה, אבל מישהו צריך לקחת אחריות וכרגע לא לוקחים אחריות. 

הדבר האחרון זה לו חוק יום חינוך ארוך היה מיושם, הוא עבר לפני 30 שנה. הוא נדחה על ידי חוק ההסדרים. אם הוא היה מיושם לא היינו צריכים לדבר לא על מעונות ולא על צהרונים ולא על שילוב ולא על שום דבר אחר. יש חוק, תפסיקו לדחות אותו בחוק ההסדרים. זה אמור להיות חוק להתייעלות כלכלית. זה לא חוק להתייעלות כלכלית, זה חוק לדחיית כל דבר שאנחנו לא רוצים לעשות. 

אני סיימתי. 

(היו"ר סימון דוידסון)

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

תודה רבה רויטל. אני רק רוצה להגיד לך משהו באופן אישי. אני מאוד מאוד מעריך את הידע, את הניסיון שאת מביאה לוועדה. אני חושב שאנחנו לא מספיק מנצלים את הידע הזה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אני לרשותך תמיד. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

ואת תמיד מדברת ואומרת דברים כל כך לעניין, אבל לפעמים זה בכעס. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אני אמרתי ואני אגיד לך את מה שאני אומרת כל פעם. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>  

תגיד לי, הילד שלה סיים צבא. איך היא לא תכעס?

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

הצעקות שלי זה דמעות של הורים אחרים. אני יושבת פה, אף אחד לא משלם לי, לא על הדלק, לא על הזמן. קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים זה ארגון וולונטרי. אני מגיעה הנה עוד מעט 20 שנה על חשבוני. אז הצעקות שלי הן התסכול שלי ושל עוד הורים. אם אתה היית מקבל את כמות הטלפונים של הורים שבוכים. בן אדם מבוגר, מיואש, שבוכה מהנזקים שעושים לילדים שלו, גם אתה היית צועק. אני נמצאת פה מאז שאלעד היה בן 4. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

רציתי רק לפרגן לך. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

תודה. אבל הצעקות הן לא כי, תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

רק אני רוצה לומר לכם שב-17:30 אנחנו צריכים לסיים. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אז אנחנו ביקשנו להתייחס לחינוך המיוחד. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

יוסי הפיל עליי את הפצצה הזאת. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אז אנחנו ביקשנו להתייחס בשם הנהגת הורים ארצית לכמה דברים שיוסי הבטיח שאני אשלים. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

אני רוצה להסביר לכם. יש לי שמונה דקות. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אז אני אשלים בקצרה את מה שמירום היה אמור להשלים ואמרו לנו שאנחנו נשלים. 

 << אורח >> ד"ר ידידיה עציון: << אורח >>  

רגע, למנהלים יתנו לדבר היום? כי כל הנציגים של ההורים, של התלמידים, של המורים, מדברים. אנשים שנושאים את היישום של כל הדברים שמדברים פה על גבם. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

קודם כל זכות הדיבור עכשיו שלך. 

 << אורח >> ד"ר ידידיה עציון: << אורח >>  

לא נותנים להם לדבר. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

אני מבקש שתבינו שיש שמונה דקות ואני אחלק אותן שתיים, שתיים, שתיים. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>  

סימון, אני מבקש, מגיעה לי דקה? 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

לך מגיעה דקה. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>  

אז אני מעביר אותה למרטין, בבקשה. מרטין, בחור, נער שהגיע במיוחד. אני מוותר על הדיבור. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

אז קודם כל הנהלת בתי הספר. הוא יקבל שתי דקות, לצערי. ואחרי זה דקה למרטין ואני לוקח שעון. 

 << אורח >> ד"ר ידידיה עציון: << אורח >>  

שמי ד"ר ידידיה עציון, אני מנהל תיכון קשת, מנהל שש שנתי של תיכון קשת, ברנקו וייס במזכרת בתיה. אני פה בכובע של נציג של ארגון מנהיגים, ארגון מנהלות ומנהלי בתי הספר. 

מה שקורה פה זה בעצם זה משל בעיניי לאיך שהמערכת עובדת. כמו שציינתי, העובדה, וזו לא הוועדה הראשונה שאני משתתף בה שאנחנו תמיד האחרונים בשרשרת, האחרונים שמקבלים את זכות הדיבור. זה תמיד כבר מול אולם ריק, כשבאמת אני מכבד את כל מי שנשאר פה, אבל זה באמת באמת לא רציני. אם תלמידה מדברת לפניי, אם הורה מדבר לפניי, אם ארגוני המורים מדברים לפניי, ואני מדבר שעתיים אחריהם זה אומר משהו. 

אני רוצה לומר באמת שתי נקודות, כי גם יש לי קצת ניסיון בהוראה. לדבר עם אנשים אחרי חמש שעות גם הקשב הוא לא משהו. אני אגיד שתי נקודות, באמת אני יכול לדבר על כל כך הרבה נושאים, אין שורה במצגת של השר שהיא בסוף לא מגיעה לפתחנו. אני הגעתי לפה מבית הספר, אני עובד כל הקיץ, רוב יולי הייתי בעזה וכל יום אני נמצא בית הספר, בניגוד להוראות של ארגוני המורים למורים שאסור להם אפילו להיות יותר מיום אחד בבית הספר. 

למרות שאלה נושאים קטנים אני אגיד אותם, כי אף אחד לא יגיד אותם בשבילי. אחד, נציג ארגון המורים פה, לא אמר אמת, בוא נגיד ככה. אני יודע מידיעה, אני ישבתי שנה שעברה עם נציגים של האוצר. משרד האוצר הקצה 50 מיליון שקלים כדי לשפר את השכר של המנהלים כי הוא מבין כמה זה חשוב, וארגון המורים מתנגד לזה. ואני ממש קורא לוועדה להיות עם עיניים פקוחות על הדבר הזה. שזה לא יהיה דבר שהתמסמס. שהתוספות שפעם ראשונה המדינה החליטה להקצות כסף לשיפוי נפרד של המנהלות והמנהלים – שהדבר הזה לא ילך לאיבוד בגלל ההתנגדות של רן ארז. ורן ארז מתנגד לזה. 

דבר שני, אינה יושבת פה. הנושא הזה של שעה 25 במערכת. אני מנהל בית ספר שנה תשיעית, אני אישית לא מבין איך זה אפילו פותר בעיה של מחסור של מורה אחד במערכת, כיוון שכל המורים שלי מעל 100% משרה. אם קוראים ל-25 שעות 105% או 102% או 100% זה לא יוסיף עוד מורה אחד למערכת. אבל נניח את זה בצד האם זה עוזר לו. אני ממש אומר, אם אתם רוצים לשבור את המנהלים תגידו להם אחרי שייחתם ההסכם תבנו מערכות חדשות ושיבוצים חדשים. אבל אם אתם לא רוצים לשבור אותם, אני ממש מבקש, תדחו את זה בשנה. זה לא יוסיף מורה אחד למערכת. אני אשמח שתסבירי לי אחרי זה בצד איך זה מוסיף, כי זה לא. 

אני ממש מבקש, המנהלים סבלו מספיק השנה. תאמינו לי, שנה לא קלה. שנה רביעית אחרי קורונה, אפשר לדבר על זה המון. הדבר הזה של לצפות מאתנו שאנחנו נקפוץ לדום על הדבר אחרי שאנחנו כל הקיץ מכינים את השנה, מכינים מערכות, עוסקים בשיבוצים. לבוא ולהגיד לנו עכשיו תעשו עוד מערכת מקבילה. לא, לא יקרה. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

תודה ידידיה. 

 << אורח >> ד"ר ידידיה עציון: << אורח >>  

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

תודה לך. אני גם אתן לכם המלצה שלי כחברי כנסת, עדיף להגיד דבר אחד או שניים ממוקדים למה שרוצים לקדם מאשר 20 דברים, כי זה לא נקלט בסוף. 

 << אורח >> ד"ר ידידיה עציון: << אורח >>  

אמרתי שני דברים: הסכם השכר והשעה ה-25. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

אני מפרגן לך. מרטין, דקה וחצי, שוט. 

 << אורח >> מרטין מינקוב: << אורח >>  

תודה רבה ירון ותודה רבה. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

דקה וחצי. אני אעצור אותך בדקה וחצי. 

 << אורח >> מרטין מינקוב: << אורח >>  

אין בעיה. רציתי להפנות רגע את תשומת ליבכם באמת לשר החינוך שיש לנו, שבא והשקיע ככה אולי 20 דקות באמת של הקשבה. כל השאר הוא רק תירץ על לכידות חברתית שבה אני הולך לצו הראשון והולך לקב"ן ולבדיקות. הולך ללשכת הגיוס, כשהחרדי הוא הולך בשביל לשרוף את הבסיס, אוקיי? בואו נגיד את האמת. ושיש לנו שר אוצר שהוא זה שאחראי למירור של החיים שלנו. בבית הספר, בלי ציונים ובלי טיולים. שהוא אחראי בעצם על השכר של המורים ועל כל בעצם המריבה הזאת שלהם. אבל כל מה שמעניין אותו זה רק להתיישב בעזה, זה רק יהודה ושומרון. הוא דואג רק לציבור שלו. אוקיי? ואנחנו התלמידים, אנחנו לא הציבור של אף אחד. במיוחד שאני שמאלני ובדעות האלה, ושאני נער. לאף אחד לא אכפת מזה. 

וגם אנחנו פותחים את השנה הזאת כאשר לא סיימנו את השנה הקודמת. זאת אומרת לא קיבלנו את התעודות לא של כיתה י' ולא של כיתה י"א. ואני עכשיו עולה לי"ב בלי שום דבר מזה. שנתיים לא יצאתי לטיולים, ביטלו לי את הגדנ"ע שהייתי אמור ללמוד קצת על הצבא לפני שאני מתגייס באמת. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

עשר שניות. 

 << אורח >> מרטין מינקוב: << אורח >>  

אני מוותר על העשר שניות, תודה. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

תודה רבה מרטין. אנחנו נעבור לעדי קינן. עדי, יש לך לצערי דקה וחצי. 

 << אורח >> עדי קינן: << אורח >>  

אין בעיה. שלום, אני עדי קינן, אני מנהל אגודה של קיבוץ כברי בצפון, שבעה ק"מ מהגבול. אני רוצה רק לדבר על דבר אחד: אנחנו מה-7 באוקטובר גני הילדים שלנו עובדים, אנחנו לא מפונים. אבל הגנים שלנו לא ממוגנים ואנחנו מאוד ייחודיים בדבר הזה, שאנחנו בעצם בטווח זמן מיידי. אין לנו אפשרות ללכת לממ"ד ואנחנו צריכים להיות כל הזמן באזור ממוגן, אבל אין לנו את המיגון הדרוש. אין הרבה יישובים כאלה בארץ שלא מפונים וזמן תגובה מיידי. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

איזה קיבוץ זה?

 << אורח >> עדי קינן: << אורח >>  

קיבוץ כברי. והמצב הזה שבעצם למדינה אין פתרון ליישובים ייחודיים שבטווחים מיידיים הוא משהו שצריך לחשוב עליו, כי אנחנו בפתחה של שנת לימודים חדשה. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

זה מיגון של גנים?

 << אורח >> עדי קינן: << אורח >>  

כן, כן, מיגון של גנים. בעיקר גנים. כמובן גם מוסדות חינוך אחרים, אבל הגנים זה הדבר הכי קריטי לנו. אז אני מבקש איזה שהיא התייחסות. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

אין בעיה, זה יהיה בסיכום. אני אכניס את זה בסיכום הדיון ואבקש שיבדקו את הנושא הזה לעומק. תודה רבה וסליחה על הצפיפות של הזמנים. 

 << אורח >> עדי קינן: << אורח >>  

בסדר גמור. תודה. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

תודה. פשוט הייתי הרבה שנים מאמן והייתי מאמן נבחרת ישראל בשחייה גם, רק שתדעו, אז אני חזק בסטופר. 

צופית גולן, איפה היא? שתי דקות. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אז אפילו קצר יותר. כמו שאמרת, כמה דברים מאוד מרכזיים: יום לימודים ארוך למסגרות ASD עם כל המאמצים שהמשרד עושה שזה ייפתח כמו שצריך יש חוסר בכוח אדם. לא ברור לנו איך הולכים לפתוח את השנה הזאת ככה. יש לנו עדיין בירורים בנוגע להסעות לכל מיני מסגרות. צריך לתת על זה את הדעת. אנחנו לא נסכים שיפתחו מסגרות כשהצוותים שם לא עברו הכשרה ולו מינימלית. לא יכול להיות שיהיה דבר כזה. אנחנו יודעים שחסרים, יודעים שעובדים על זה. אבל לא יקום ולא יהיה. זה אחד הדברים הכי חשובים לנו. 

שתיים: מוגן דיו. אנחנו לא נסכים, לא נסכים, עוד פעם, למוגן דיו שהוא לא באמת מוגן. להגיד לי שהילדים שלומדים בקרוואנים ייצאו מהקרוואן, יישכבו עם ידיים על הראש, ראינו מה קרה בצפון. לא יקרה. לא נסכים להכניס את הילדים שלנו לתוך מוסדות לימוד שהמוגן דיו הוא לא באמת מוגן ולא עומד במה שנקרא סטטוס הבסיסי ביותר של פיקוד העורף: שתי תקרות מעל, קירות פנימיים. לא יקרה. אנחנו לא נסכים לזה. אני מבינה שאנחנו קצת שוכחים שאנחנו במלחמה לפעמים כי נוח לנו, אבל אנחנו עדיין במלחמה. יש פה עדיין איום טילים. וזה שמשרד החינוך פותח לנו בתי ספר בקרוואנים אבל לא דואג להם למיגון – לא פתרון. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

יש לך נתונים איפה? יש לכם נתונים איפה הבעיות?

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

יש מגוון בכל הארץ. הממ"מ ניסה להביא את זה כבר עשרות פעמים. לא הצליח לקבל נתונים מהמשרד בצורה מסודרת. אנחנו ביקשנו עשרות פעמים.

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

אני יודע שאנחנו נטפל עכשיו בכברי. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אז אני אומרת לך שאני גרה ברחובות ואלמלא ראש העיר שלי היה שם מרחבים מוגנים בתוך הקרוואנים, כן, גם אנחנו בטווח טילים חברים. גם המרכז בטווח טילים. לא יכול להיות שילדים ילכו ללמוד במוגן דיו. לא יכול להיות שאנחנו נסכים, עזוב צפון ודרום שזה בכלל לא הגיוני ולא יעלה על הדעת. מוגן דיו הוא לא אופציה. שם צריך להיות מוגן, נקודה. אבל גם מוגן דיו, עם כל הכבוד, גם במרכז, כולנו ישבנו וחיכינו לטילים, הם עדיין יכולים לקרות פה. אז אנחנו לא נסכים לפתוח בתוך מוגן דיו, זה לא יקרה. הילדים שלנו הם לא איזה שהוא ברווז במטווח. 

נושא חשוב נוסף זה כל היועצים. זה עלה פה לשנייה. זה לא רק עניין של תקינה, זה עניין של לוודא שבכלל מגדירים יועץ בבית ספר יסודי. ודואגים לשלם לו, לא רק על הדרך, לא רבע משרה באיזה משהו מסביב. זה לא הגיוני. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

זה נושא תקציבי. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

זה לא רק נושא תקציבי, זה נושא של הגדרה במהות. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

יועץ לא יכול להיות גם מורים. הם לא יכולים להיות גם מורים. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

ונושא אחרון וסופר חשוב הוא הנשירה סמויה וגלויה. יש לנו ילדים שהם גם ילדי מילואימניקים, גם אחים של ילדים בצבא. יש לנו נשירה סמויה. לא רק אלה שהם בפרויקט היל"ה ואנחנו יודעים לשים עליהם את היד. יש חוזר מנכ"ל מילואימניקים, הוא לא מתייחס לאחים של והוא לא נותן באמת מענה לילדים האלה. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

תודה רבה. דורית בבקשה. אני אסביר לכם מה הולך להיות. דורית תדבר שלוש דקות. אינה, סמנכ"לית של המשרד. בבקשה דורית. 

 << אורח >> דורית חזן: << אורח >>  

דורין חזן, יו"ר ארגון הגננות. ככה: אני אגיד את זה בנקודות. שלחתי את נייר העמדה, זה קיים ואני מדברת על זה גם כמעט 20 שנה יחד עם רויטל. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

תנסו רק לא לחזור על אותם דברים. 

 << אורח >> דורית חזן: << אורח >>  

אני מדברת רק על הנושאים שקשורים לגנים, לגננות ולילדים. אני רוצה להגיד לכולם פה ההורים וקשב של משרד החינוך. אין גננת שלא רוצה לקבל ילדים לגן שלה ולא לשלב אותה. יש גננת שאין לה את הכלים ואת היכולת, אם זה המבנה, אם זה הנגישות, אם זה גננת שלא הוכשרה מראש לקבל את הילדים ועל אחת כמה וכמה הצוות שלה לא מוכשר. אנחנו בבעיה מ-2018 בכל הנושא של שילוב ילדים של החינוך המיוחד. ובימים האלה מתקשרות אליי גננות ואומרות לי תקשיבי, משלבים לי ארבעה-חמישה ילדים עם 35 ילדים בכללי. זה לא נהנה וזה חסר מאוד. 

אנחנו לא נצליח לקיים ככה את שנת הלימודים ואחר כך יבואו ההורים בטענות על הגננות. בבקשה, זה לא רק מעמד הגננת, זה תסכול וזאת הנשירה של הגננות. זו בדיוק, על זה נושרות הגננות. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אז איפה יהיו הילדים?

 << אורח >> דורית חזן: << אורח >>  

מצב נוסף, יש הסכם קיבוצי שמדבר על כך שהסיטו את ימי החופשה של הגננות ונותנים להם יומיים בשנה לבחירה. אין לנו אפשרות לבחור את יום המחלה שלנו, להיות חולה ביום המחלה. זאת אומרת שצריך שיהיה תקן לגננות ממלאות מקום. עשינו סקר, הגשנו אותו ליושב ראש הוועדה. בסקר הזה למעלה מ-800 גננות ענו. כשיש 22% מהגננות אומרות הגנים שלנו נסגרו, לא בגלל שיצאנו לחופשה, לא ניצלנו את החופשה אפילו. הם נסגרו. זה אומר שאנחנו יומיים בשנה תורמים מתנה למערכת. 

מעבר לזה שאנחנו תורמים את היומיים האלה מתנה אנחנו לא יוצאים גם לא בימי מחלה. אנחנו מגיעים לגן או שהגנים נסגרים. זה אומר שההורים ביקשו שהגנים שלהם לא ייסגרו, שיהיה להם יותר זמן לחופש. מה קורה? נסגרים להם במהלך השנה הגנים. צריך לטפל בזה, צריך לתת לזה תקן. יש למעלה מ-200 גננות עם תואר שיכולות להצטרף למערכת אם הן יהיו עם תקן. בבקשה לדאוג לזה. אלה שני הנושאים שאני הכי חושבת שצריך לדבר עליהם. הנושא של שילוב. 

התאמת ימי הלימודים. בימים אלה מעונות היום דורשים או פונים לגננות שיש להם ילדים במעון יום ואומרים להם יום הלימודים מסתיים ביום שישי בשעה 12:00. גננות מסיימות ב-12:45, בתי ספר מסיימים ב-12:00. בבקשה, גם לדאוג להתאמה הזאת. גם בימי צומות, גם בימי חופשה, גם בכל הימים. לא יכול להיות שגני הילדים, הגננות יצטרכו לדאוג לבייביסיטר, זה יושת עליהם. זה עוד 100 שקלים בשבוע או בחודש, אבל עדיין זה כסף שיורד מהם. יש לדאוג לגננות בנושאים האלה. יש את נייר העמדה. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

תודה רבה. אני יכול לתת לך דקה, אם זה יעזור לך. 

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >>  

שמי קונסטנטין שוויביש, מנכ"ל רשת איגום. סער דיבר על מלחמה שעוד מעט תהיה בלבנון ויהיו גם הפסקות לימודים. כלומר תהיה הנחיה לא לפתוח גני ילדים ומעונות. אנחנו הגשנו על הפסדים שספגנו בנובמבר-דצמבר במרץ הגשנו בקשה, טרם קיבלנו, אנחנו באוגוסט. אנחנו סופגים את ההפסדים. אם כבר אנחנו יודעים שתהיה מלחמה אני מבקש מראש להגיד כמה אנחנו נקבל ואיך, כיוון שזה לא - - -

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

זה ועדת כספים, זה לא ועדת חינוך. 

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >>  

זה חינוך, אני שייך לחינוך. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

לא, רק שתדע. אם אתה רוצה להזיז משהו בנושא הזה זה ועדת כספים. 

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >>  

אני פונה לוועדת חינוך שיכול להיות. זה א'-ב' אני מברך את משרד החינוך שהוא ניצח בחזית השלישית בנושא גנים ילדים פרטיים שאינם כבר ולא קיימים. ברכות. עכשיו משרד החינוך יכול לנצח גם ענף של מעונות יום פרטיים. תודה. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

אתה אומר בציניות. 

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >>  

כן, זה ציניות רבה. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

לצערי אני מסכים איתך. 

 << אורח >> ד"ר אורית דגני דיניסמן: << אורח >>  

אני יכולה קצר? ד"ר אורית דגני דיניסמן, אני מהצפון. אני רוצה להוסיף לדברים שנאמרו על ידי ההורים, לא לחזור עליהם. להוסיף כמה נקודות מבט כלליות עם כמה פתרונות שאני רוצה להציע. 

קודם כל צריך להסתכל על החינוך כמפעל חיוני. זאת אומרת שבלי החינוך בעצם אנחנו מתחילים לאבד משפחות אצלנו בגליל. ולכן אני מסתכלת על הגליל המזרחי. השאיפה שלנו שמערכות החינוך יעבדו. הם יעבדו כשיהיו צוותי מורים. כרגע רק הבוקר מנהלת אגף החינוך אמרה לי ש-10 מורות הודיעו לה שהן לא ילמדו בשנה הבאה ועוד מנהל חטיבה עליונה הודיע מהרגע להרגע שהוא לא ינהל. הדרך היא לא רק מה שנאמר קודם, אלא להוסיף עוד תמריצים, אחרי ש-10 חודשים הם נתנו את ה-110 אחוז. 

כלומר יש במפעל רגיל מענק עידוד חזרה לעבודה. הם חוזרים באזור קו עימות או באזורים מפונים. צריך להוסיף מענק עידוד חזרה לעבודה. דבר נוסף זה הסעות. הם רוצים להישאר, לגור באזור מפונים יחד עם המשפחה שלהם והם נדרשים לבוא כדי ללמד בבית הספר ולא נותנים להם את הנסיעות כמו שצריך. אלה דברים מאוד בסיסיים שיכולים להחזיר מורים. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

את לא טובה בזמנים. 

 << אורח >> ד"ר אורית דגני דיניסמן: << אורח >>  

דבר אחרון. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

אני לא יכול יותר. 

 << אורח >> ד"ר אורית דגני דיניסמן: << אורח >>  

משפט אחרון זה לגבי הילדים והנוער. הילדים והנוער גם הם איבדו שנה. הדרך לעודד אותם זה לתת תוכניות העשרה אטרקטיביות בין לאומיות. אם לא ניתן תוכניות העשרה אטרקטיביות לילדים הם יאבדו גם את האמון במערכת. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

אני איתך בנושא הזה הכי הרבה. אינה, בבקשה. 

 << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>  

אני מבינה שאני צריכה לקצר, אז אני אתן תפריט טעימות על חלק מהדברים ששאלתם. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>  

אף אחד לא נשאר גם, כל מי שצריך לקבל את התשובות. 

 << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>  

אין בעיה, אבל חשוב לי להגיד. קודם כל, אנחנו עומדים לפתוח את שנת הלימודים. באופן כללי אנחנו מדברים על 2.5 מיליון תלמידים. על רבע מיליון אנשי חינוך. זה באמת בשנה שהיא הייתה שנה לא פשוטה. ויחד עם זאת משרד החינוך נתן מענים לצפון, לדרום, לכל הארץ, כי הבנו שהחינוך, כמו שאת אמרת, הוא החוסן. ואנחנו גם נמשיך לעשות את זה בשנה הבאה. 

כל הנושאים שהעלו, אם זה החינוך הבלתי פורמלי שנתנו מיד אחרי הצהריים ופתחנו מסגרות ונתנו מענים, ימשיכו גם בשנה הזאת. גם בנושא של נשירה, רק תנו לי לסיים. בנושא של נשירה, במקומות שזיהינו ילדים שהם בסיכון מצבי פתחנו 30 מסגרות ייחודיות שייתנו את המענה לילדים האלו ברחבי הארץ. ומעבר לזה פתחנו עוד מתחמים וסיירות וכדומה כדי לתת מענים, כדי שלא תהיה נשירה. 

לגבי הנושא של הייעוץ. גם כאן, כמו שדיברו על הפסיכולוגים השנה נתנו עיבוי של שעות הייעוץ במוסדות החינוך בכל רחבי הארץ, לא רק בצפון ובדרום. אנחנו גם נמשיך לעשות את זה בשנה הזאת, על מנת שבכל מוסד חינוכי יהיו את אנשי המקצוע הנדרשים לתת את המענים שכל כך צריכים. 

לגבי הנושא של החינוך המיוחד הוועדות הסתיימו. כרגע אנחנו נמצאים בוועדות החריגות ואנחנו עושים את הוועדות החריגות האלה כי ההורים פונים ואנחנו רוצים לתת להם מענה. אם לא היינו עושים את הוועדות החריגות האלה אז היינו יכולים להגיד אנחנו סיימנו עם זה. לא, אנחנו רוצים שההורים יבואו, יציגו את הדברים שלהם ולכן אנחנו בשלב של ועדות חריגות. באופן קבוע יש לנו סטטוס פעמיים בשבוע עם המנכל כדי לראות שהילדים משובצים. 

לגבי מה שעלה פה על ילדי התקשורת. אנחנו מדברים כרגע על 300 כיתות שבהם אנחנו דואגים יחד עם זרוע הביצוע שלנו החברה למתנ"סים לכוח אדם להכשרה, להדרכה, יחד עם השלטון המקומי, כדי שגם שם איפה שהיה קושי נוכל לתת את המענים. 

כל הנושאים שדיברו עליהם, היא יצאה אז אני לא אתייחס אולי, אבל יש חלק מהדברים שהם הסכמי שכר והם לא לשולחן הזה. 

אני רוצה להגיד תודה גדולה לאנשי החינוך שבשנה הזאת הם באמת עשו מעל ומעבר. למנהלים, למורים, לרכזים, לפסיכולוגים, ליועצות. למנהלים ברשויות המקומיות. אין פה בן אדם שלא התגייס כדי ליצור מערכות חינוך מותאמות. באמת, בהתחלה במרכזי יחד שפתחנו 400 מרכזי יחד. אחר כך בבתי הספר שפתחנו ובבתי הספר העורפיים. נכון, צריך כל פעם לדייק ולעשות. נתנו הסעות והלנו מורים ויצרנו ונתנו למעונות היום, ההורים לא שילמו, המפונים לא שילמו למעונות היום. המפונים לא שילמו תשלומי הורים. כל הדברים האלו הם כדי שההורים האלו יהיו באמת במקום של הקושי שנוכל להקל עליהם. ולא הצלחנו להגיע לזה, אבל היריעה עוד גדולה. 

אנחנו נמשיך לסייע גם בשנה הבאה. ומבחינתי השנה הבאה לכל ילד, וזה חשוב לי להגיד, גם אם עכשיו אנחנו נמצאים בחוויה קשה בצפון וכבר ראיתי מה קורה עם טילים גם היום, לכל ילד יש מקום שבו הוא משובץ. יש לו כיסא, יש לו שולחן, יש לו מורה שמקבלת אותו. נכון, אולי לא ביישובים שפונו, אבל בישובים אחרים, וזה גם המקום להגיד תודה לכל הרשויות שהם נמצאים עכשיו בתחומם. באמת התגייסות יוצאת דופן גם של השלטון המקומי לעבוד יחד עם משרד החינוך. לכל ילד יהיה מקום. אנחנו עובדים על זה. יש כבר ובשנה הבאה אנחנו רואים את זה כשנה שנמשיך להגיע גם בפערים שנפערו, גם בנושא הרגשי חברתי והבלתי פורמלי. וגם בנושא של תקומה, ריפוי והשיקום. ולא בכדי גם השר הציג את הנושא של המצוינות, כי אנחנו חייבים תמיד לעשות את הרף הזה של לאן לשאוף. 

אז תודה רבה גם לתלמידים, הם לא נמצאים פה, אבל גם הם היו חלק מאוד משמעותי בעשייה של ההתנדבות ושל המעורבות. ואני מייחלת שתהיה לנו שנת לימודים טובה, שכולנו ביחד נדע שהשנה הקרובה תביא איתה את הדברים הטובים שאנחנו כל כך מייחלים. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

אמן ואמן. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ישראל שיאנית בפערים. 70 מיליארד שקלים תקציב החינוך, רובו למשכורות למורים. המורים סוגרים את דלת הכיתה ואף אחד לא יודע מה קורה שם. המורה מלמד ממחברת של לפני 30 שנה, כי אין לו זמן להכין שיעורים. במדינות אחרות מתפתחות יש הרבה פחות שעות למורים בכיתה. חייבים להוריד את מספר השעות שהמורים בכיתה. אני מתחננת, בשביל כולנו, לילדים שלנו ולתלמידים שלנו. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

תודה רבה לך. דקה שלי, בסדר? 

אנחנו ועדת חינוך, תרבות וספורט. ואנחנו אחרי שבועיים של גאווה גדולה למדינת ישראל. גאווה שאני, כמי שכל חיי עוסק בזה ומקדם את זה גם בכנסת, יכול להגיד לכם שלעמוד באולם ההתעמלות כשהבנות שלנו במדליית הכסף ולראות כל כך הרבה דגלים של מדינת ישראל, דגלי כחול לבן עם המגן דוד שלנו בתקופה כל כך קשה, כשאתה מפחד להיות עם סממן ישראלי מחוץ לאולם, בתוך האולם לראות את זה זו הגאווה הכי גדולה שיכולה להיות לי ולכם ולכל אדם כישראלי. מהחדר הזה אני רוצה לברך, אנחנו נעשה עוד דיון שבוע הבא, מיוחד, עם האלופים שלנו. לברך את המאמנות, את המאמנים, את הוועד האולימפי, את כל הספורט הישראלי על אולימפיאדה מדהימה עם הישגים יוצאים מן הכלל. אל אל ישראל, שרק נמשיך ככה. תודה רבה.


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 17:47 ונתחדשה בשעה 18:12.) << הפסקה >>  




<< נושא >> הצעת צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ"ה), התשפ"ד 2024 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ערב טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, י' באב התשפ"ד, 14 באוגוסט 2024. הנושא הצעת צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים תשפ"ה). 

סוף סוף הצלחנו להגיע להיוועצות כמו שמתבקש בזמן. לא היה פשוט. ברכות בין השאר למר יצחק בוקובזה על ההתעקשות וההתמדה. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

מה, זה בזמן נקרא, כבודו? זו הגשה בזמן?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בוא נגיד שזו התקדמות, בסדר? אני כן רוצה להיות, תכף אני אתן לך. אני אגיד שמשרד החינוך היה מוכן כבר לפני חודש וחצי, שזה התעכב במשרד הפנים. בסדר? 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

חודש וחצי היה מוכן וזה התעכב?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חודשיים. הנה, מתקן אותי, חודשיים. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

למה זה התעכב?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כי גם שם הם היו צריכים לעשות היוועצות. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

אבל זה שכפול של דברים, אדוני, זה שכפול. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר, אבל גם בשכפול לפעמים זה. לצורך העניין, יש עכשיו שכפול. השלטון המקומי נמצא פה ונועה נמצאת פה ואני לא בטוח שהיא מסכימה עם כל מה שכתוב שם. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

אדוני - - - מחק את העתירה הקודמת שלי ונתן לי הוצאות. שם התחייב משרד החינוך לעשות נוהל להגשה בזמן. נוהל. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נכון. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

תראה איזה משהו גדול, כן? זה בדיחות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תכף ניתן לך את זכות הדיבור, יצחק. 

אז כן אני רוצה קודם כל להודות, באמת, על המאמצים של משרד החינוך. נכון, יש עוד הרבה מה להשתפר וכוועדה זה התפקיד שלנו. ואני חושב שבאמת עם העזרה האדירה גם של הייעוץ המשפטי, כל ישיבת צוות זה מתחיל, מה עם 7(ב), בסדר? אז באמת תודה רבה גם לתמי, תודה רבה לאיתי באמת על המאמצים הכבירים כדי שבסוף זה יגיע. אנחנו ניתן לתמי לעשות לנו איזה סקירה ראשונית וכמובן אחרי זה יצחק אתה גם ושאר הנוכחים ונועה עוד 20 דקות, סליחה על האיחור. כן, בבקשה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אני אקצר ובאמת נשמע אולי אחר כך מהמשרד, כי זה בסוף צו של שר החינוך. הצו הוא לפי סעיף 7(ב) לחוק לימוד חובה והוא מדבר באמת על קביעת שיעור ההשתתפות של הרשויות המקומיות והמדינה בקיום של מוסדות חינוך רשמיים. 

יש פה כל מיני שאלות שכבר עלו. הצו, כמו שנאמר פה כבר, זהה לצו שהובא בפנינו לשנת הלימודים התשפ"ד. הוא מתייחס לחלק מהרכיבים, הוא מתייחס לשכר עבודה של מורים, של עובדי הוראה ושל כל מיני בעלי מקצועות אחרים, סייעים או תומכי חינוך כמו שאנחנו אומרים היום, פסיכולוגים, קב"סים. חלקם זה 100%, חלקם זה אחוזים. רוב הדברים שנכללים בצו אין בהם התייחסות לאשכולות. אין בהם שוני אם הרשות נמצאת באשכול כזה או אחר, למעט בהקשר של אגרות השכפול וחומרי מלאכה והערכות הטכנולוגיות. שזה בעצם הנושא השני, כל מיני דברים של ציוד. 

הנושא השלישי זה דברים של הוצאות תפעול, לגבי גני ילדים. הוצאות תפעוליות שהן לא שכר. שזה בעצם אמור לשקף את הדברים הבסיסיים שנדרשים לקיום מוסדות החינוך. לא את המדרגה הנוספת, ששם דווקא נמצאים הדברים - - -

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

הכסף הגדול. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

הכסף הגדול, התוכניות הנוספות, הדברים הדיפרנציאליים. ואחד הדברים שעלו פה שבעצם הדיון בצו או לפחות מה שמופיע בו לא נותן את התמונה המלאה של חלוקת ההשתתפות בין הרשויות המקומיות למשרד מכמה סיבות. גם בגלל שזה באמת לפי החוק זה רק קיום המוסדות ברובד הבסיסי, אבל לא מקבלים את התמונה המלאה. גם בגלל שזה חל רק על המוסדות הרשמיים, בעצם זה לא חל בכלל על חטיבה עליונה ועל מוסדות חינוך שהם לא במסגרת המוסדות הרשמיים. הדברים האלה כן נמצאים בחוברת היותר מפורטת שהמשרד מוציא, אבל לא כאן. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

את מוכנה להסתפק בחוברת שהמשרד מוציא באינטרנט ואת דף האינטרנט התקינה, שזה שני דפים אולי, זה לא צריך להיות כאן בוועדה לשיקול דעת? זה לשלוח לאינטרנט את חברי הוועדה? אני רציני. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא, אני אומרת, זה באמת מעבר למה שנדרש לפי החוק. אבל השאלה באמת מה כולל התהליך שהוא חלקי והיו כל מיני דברים שעלו פה כן בדיונים הקודמים, גם לגבי שאלת המועד. והפעם אנחנו, שוב, אנחנו מאוד קרובים לתחילת שנת הלימודים ואני מניחה שגם חלוקת התקציב ובסופו של דבר כבר נסגרה, אבל כמו שאנחנו יודעים היוועצות כן צריכה להיעשות באופן שהמשרד ישקול את הדברים, ישמע את ההערות, יהיה מסוגל לקחת אותם בחשבון. אחד הדברים שאולי מטרידים בשנה הספציפית הזאת, וזה אולי עלה גם קצת מהמכתב של השלטון המקומי, זה ששוכפל פה צו שבעצם הוא באופן מאוד דומה הרבה שנים מנוסח בצורה מאוד דומה. והשאלה איך זה יעמוד בפני הצרכים התקציביים והפרויקטים המיוחדים שהתקופה הזו מזמנת. והאם זה לא יטיל בסופו של דבר עלויות אחרות על הרשויות המקומיות שבעצם לא מובאות פה, לא באות לידי ביטוי ואולי באמצע השנה פתאום יוטלו. וזאת שאלה שכן, בכל זאת קרה משהו מאז 2023 שהובא צו למועד הזה ב-2024. וזה נראה כאילו כלום לא קרה מבחינת חלוקת ההשתתפות הזאת. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

בעניין הזה אדוני יושב-הראש, אני יכול להעיר משהו?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן, בבקשה. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

קודם כל אני חייב לומר שהצו הזה הוא אחד הדברים הכי חשובים בהקשר של מערכת היחסים בין שלטון מרכזי לשלטון מקומי, במובן הזה שהוא בעצם קובע את ההשתתפות של המדינה ושל הרשויות בקיום מוסדות החינוך. והיו ויש פה חלוקה תקציבית מסוימת ומילת המפתח, יש יגידו מפתח, יש יגידו גנאי, ששמה matching, אז אני חושב יש פה חשיבות מאוד גדולה מעצם מהותו. 

דבר שני, בהמשך לדברים שאמרה היועצת המשפטית, אני חושב שחסרים לנו קצת נתונים בעיקר לגבי תמונת התקציב הגדולה. ואני הייתי שמח לעבודה של הממ"מ, אני מציע שנזמין אותה ביחד, לגבי רשויות מקומיות שאינן מנצלות את תקציבן בשל אתגרי ה-matching. ואני אתן דוגמאות פשוט מהצו שלפנינו. למשל אם רשות מקומית, נגיד בחתך סוציואקונומי בינוני, 3, 4, 5, בעצם נדרשת ל-70%. מקבלת 70% מעלות חומרי מלאכה וערכות טכנולוגיות וכו', האם נגלה שיש רשויות מקומיות כאלה שבגלל זה לא ממצות את התקציב המוצע להן. בהקשר אחר, למשל בהקשר של פסיכולוג, שעל פי הצו שלפנינו, וכך זה הרבה שנים, מממנים 68% ממשרתו או פסיכולוג 75% וקצין ביקור סדיר 75%, האם ישנן רשויות שהן בעצם מתקשות להעמיד את התקציב של ה-matching מצידן? 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

יש. זה לא שאלה האם, השאלה כמה רשויות. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

בדיוק. אני חושב שהזמנת מחקר כזה של הממ"מ יש בה עניין מבחינתנו. 

 << אורח >> צופית כולן: << אורח >>  

גם כמה רשויות לא ממלאות תקנים בגלל זה. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

בדיוק, על זה אני מדבר. ואני חושב שהיה מן הראוי ויהיה נכון לנו כוועדה להזמין עבודה כזו של הממ"מ, פעם אחת, ואולי גם לנסות לשקול להציע לקראת, אם יהיו דיוני תקציב, אם יהיה דיון תקציב שנה הבאה, הצעות חלופיות. כי צריך לומר שהאירוע הזה שיטתית הוא לא נוגע ברשות מסוימת, הוא נוגע בשיטה. ואם אנחנו נחשוב שיש מקום לשינוי matching כדי לעשות שינוי חברתי בישראל, נגיד באשכולות 3-4, או בתחום הפסיכולוג והביקור סדיר שאנחנו יודעים איזה עול זה על רשות מקומית לממן אותם. 

לאור נתוני הממ"מ אני חושב שהוועדה תוכל להציע שינויים בצו הזה לקראת שנה הבאה ולכן זו המלצתי אליך, אדוני יושב-הראש, שנגיש בקשה לממ"מ על אי ניצול של תקציבים ברשויות המקומיות בשל אתגרי ה-matching ואולי מזה נוכל גם לגזור ולהציע הצעות מושכלות במקומות, בעיקר אני אומר בהיבט הטיפולי שבהם רשויות מקומיות מתקשות לעמוד ב-matching. תודה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אני אשמח להרחיב את הכיוון הזה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שנייה. נשמע את דודי ונתקדם. בבקשה. 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

למה פרטנית לגבי הנושא הזה? בכל מה שנוגע לעולם ה-matching אני חושב שמשרד החינוך, בהשוואה בוודאי למשרדים חברתיים אחרים כגון משרד הרווחה, פועל בצורה אני חושב הכי מדויקת והכי דיפרנציאלית ובעד הרשויות החלשות. לדוגמה, אם למשל, כמו שציינת חה"כ טור פז, אם למשל אני אתן דוגמה ממשרד אחר. במשרד הרווחה ב-matching בנוי בצורה כזו שאם הרשות לא יודעת להביא את ה-matching שלה אז היא לא מקבלת את התקציב מהמשרד. במשרד החינוך זה עובד אחרת, כמעט בכל הסעיפים של התקצוב, להוציא סעיפים מאוד ספציפיים. המשרד מעביר את חלקו ובעצם גם אם הרשות לא יודעת להעמיד את החלק שלה של ה-matching המשרד עדיין מעביר את התקציב שלו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

המשרד גם לא בודק אם הרשות הוציאה?

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

זה תלוי. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

לא. 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

זה תלוי באיזה סעיפים. יש סעיפים שבהם אנחנו דורשים לראות את ה-matching של הרשות. אם אנחנו לא רואים את ה-matching של הרשות אנחנו לא נותנים בכלל. ויש מקומות שבהם התקצוב שלנו הוא נורמטיבי וזה חלק גדול מהמקומות. התקציב שלנו נורמטיבי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא. אבל גם במקומות שאתה נותן ממילא, אתה בודק האם הרשות המקומית הוציאה?

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

נתתם דוגמה של החומרים, נגיד במקרה של החומרים, אנחנו לא. התקצוב ניתן באופן אוטומטי. הוא מובנה, אגב, במערכת גפן. שאגב, במערכת גפן, שזה סדר גודל שאנחנו מדברים כבר על יותר משלושה מיליארד שקלים בשנת הלימודים תשפ"ה. ה-matching לרשויות החלשות הוא מאוד נמוך, זה נע בין 2.5% matching ל-30%. כאשר הפרמטר הוא גם אשכול למ"ס, גם החוסן הכלכלי של הרשות שנגזר גם גובה מענק איזון מסך התקציב של הרשות, מדד הפריפריאליות. זאת אומרת יש מגוון רחב של מדדים. אני לא רוצה להגיד שהכול מושלם, אבל באופן יחסי אין כמעט סעיפים שאנחנו לא מתקצבים אם הרשות לא יודעת להביא. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא, אבל נגיד לגבי בעלי התפקידים, מה שעלה פה, קב"סים, פסיכולוגים, סייעים, שאתם נותנים אחוזים. האם בודקים שמשלימים את זה? וגם איך זה משפיע בסוף על מילוי התקנים ועל תפקוד של אותם בעלי תפקידים. 

 << אורח >> צופית כולן: << אורח >>  

לא, הם לא מעבירים אם אין בעלי תפקידים. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

הם בודקים רק כדי לדעת האם להעביר את חלקם. הם לא בודקים כדי לדעת האם הרשות לא מסוגלת לתת. 

 << אורח >> צופית כולן: << אורח >>  

הם לא שואלים את עצמם, תמי, האם הרשות אין לנו קב"ס בגלל שלא גייסנו אותו, אין לנו פסיכולוג כי לא מצאנו או כי לרשות אין את ה-matching. זאת אומרת, הם יעבירו את הכסף רק אם הרשות תמלא את התקן. אבל הם לא יבדקו למה אין. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

דודי, התייחסות שלך. 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

כן, אני רושם. זה בתשובות, אבל אני אומר - - -

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אנחנו פשוט מכוונות אותך. 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

אני מסתדר לבד, תודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

דודי יודע להסתדר לבד. כן?

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

אני אומר, בוודאי בעידן של הגפן ובוודאי בנושאים כמו הקב"סים וכמו הפסיכולוגים, אני לא מכיר רשויות, גם המקומות החלשות ביותר, שלא ממלאות תקנים מסיבות תקציביות. יש לנו בעיות אחרות. יש לנו בעיות בפסיכולוגים, יש בעיה קשה של פסיכולוגים, של חוסר גדול. לכן ההסכם שדובר עליו בדיון הקודם הוא באמת בשורה מאוד משמעותית. זה חסם מאוד גדול. קב"סים, גם שם יש לנו בעיה של הסכם שכר, גם הנושא הזה מטופל. קשה מאוד לגייס קב"סים. הנושא המימוני, להוציא מקרים חריגים של החריגים, הם לא סיבה לחוסר איוש של המשרות האלה. בטח בעידן של הגפן שלכל רשות יש סל רשותי שהוא גמיש לחלוטין דיפרנציאלי שאיתו יכולה לתת מענה לשורה של דברים. 

אני לא רוצה להגיד שהכול מושלם, אבל בנושאים הללו אין בעיה גורפת. אבל נשמח לקדם כל עבודה עם הממ"מ ולהעמיק את הבדיקה. 

 << אורח >> צופית כולן: << אורח >>  

בדיוק. אנחנו נשמח למחקר הזה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נועה, בבקשה. 

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>  

תודה רבה. אני אתחיל מהסוף ואני אומר שצו שיעורי ההשתתפות הוא צו שמאוד מאוד חשוב ובוודאי ובוודאי גם בהינתן שאנחנו סבורים שיש עוד הרבה מה לשפר בו ובהחלט פערים ושחיקה גדולה של התקציבים. ואני מסכימה, תמי, בהחלט עם הדברים שאמרת. 

אנחנו לא רואים מציאות שבה אנחנו נפתח שנת לימודים ולא יהיה צו כזה, ולכן זו השורה התחתונה. כלומר, אנחנו כן קיימנו בהחלט הרבה מאוד שיחות, גם עם משרד החינוך וגם עם משרד האוצר, ובעקבות המכתב שלנו המשרד ומשרד האוצר שעו לפנייה וכן קיימנו שיחות על הדברים. ברור לנו שהדברים שהעלינו לא יכולים להיות פתירים, בוודאי לא ברמת חדר הוועדה. והם כן מצריכים אבל שיח מאוד משמעותי. אני חושבת שאחד מהבולטים בהם והוא באמת משמעותי זה באמת סיפור של עלות שאנחנו משלמים גם של שכר של עובדי הוראה, כמו הגננות, שהוא נכון הוא כפי שנאמר לנו שזו תוצאה של איזה שהיא הסכמה שהייתה לפני הרבה מאוד שנים. אבל כן אני יכולה לומר שבסוף שיעור קיום של מוסד חינוך צריך להיות קיום של מוסד חינוך ברמה התשתיתית שלו ולא ברמה של מימון שכר עובדי ההוראה. זאת לא הייתה תכלית הצו, גם אם היו הסכמות כאלה במהלך השנים. השחיקה הזאת ובוודאי הסכמי השכר שהשיתו עלינו את העלות העודפת מבלי שהיינו צד לאותם הסכמים, בהחלט יצר אצלנו שחיקה מאוד משמעותית וצורך להשתתף בהוצאה תקציבית גדולה יותר. 

זה כמובן מצטרף לעוד הרבה הוצאות שהרשויות המקומיות נאלצות להתמודד איתן, שהן לא כתובות במסגרת הצו הזה, כאשר הן הולכות ועולות עם הזמן. הסעות זה אחד מהנושאים הכאובים ביותר, הליווי בהסעות גם כן וגם הוצאות הבינוי שיש בהן פער מטורף בין הסכומים שמועברים ומתוקצבים על ידי המשרד לבין העלויות בפועל. 

על כל הדברים האלה אנחנו חייבים להידרש ולעשות עבודה מאוד אינטנסיבית עם המשרדים. זה ברור לנו שזה לא יכול להיות עכשיו כשצריך לאשר צו, שאם לא נאשר אותו אז בעצם התקציבים כולם בעצם לא יוכלו לעבור וזה דבר שיפגע עוד יותר ברשויות. אבל זה בהחלט לא מסוג הדברים שאנחנו מוותרים עליהם. מאוד חשוב לנו לעמוד על הדברים. אנחנו הסברנו את זה גם לחברינו, גם לדודי וגם להדר, שהעובדה שאנחנו באים לכאן היום ואנחנו חושבים שצריך לאשר את הצו היא בהחלט לא גורעת ולא פוגעת בטענות שלנו שחייבים לעדכן גם רכיבים בצו, גם שיעורי השתתפות וגם לטפל בנושאים הנוספים. 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>  

אבל בגישה כזאת זה אף פעם לא יקרה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני רק אחדד, אנחנו לא מאשרים את הצו. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

אנחנו רק מתייעצים. 

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>  

לא, לא, שהתקיימה חובת ההיוועצות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

התקיימה חובת ההיוועצות. 

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>  

לא, אבל ברור שאם אנחנו לא עוברים את השלב הזה אז בעצם יש לנו קושי מבחינת החוק לעבור הלאה. ואני חושבת שבסוף גם אנחנו צריכים לחשב את הסיכונים ואת הסיכויים. וברור לנו לגמרי מה ההשלכות של אי קיום כל השלבים כדי לפרסם את הצו הזה, זה ברור לנו. זה בוודאי לא צריך לשנות את העובדה שאנחנו חושבים יש פה שחיקה מאוד משמעותית והעובדה שהצו נראה אותו דבר משנה לשנה היא בעייתית. והעובדה שיש נושאים שלא מטופלים ושהתקציבים נשחקים וששיעורי ה-matching לא עולים ושברכיבים מאוד משמעותיים של קיום המערכת הזאת אנחנו תקועים בהחלטת ממשלה על הקפאת התייקרויות מ-2003. אלה דברים שאנחנו חייבים לטפל בהם. השנה האחרונה וגם תקופת הקורונה יצרו בעצם איזה שהיא מעמסה שרק הלכה והכבידה על העניין הזה. 

לשאלת ההון האנושי אני אומר שגם אני לא מכירה מצב שבו רשות רק משום היעדר היכולת שלה לשים את שיעור המימון התואם ביחס לתקן לא איישה תקן. אנחנו כן עדים לבעיה מאוד מאוד קשה של נטישת כוח אדם מהמערכת ושל אי גיוס צוותים משמעותיים, גם בנושא התומכים. גם בנושא תומכות החינוך, גם בנושא של פרא רפואי, גם בנושא לבורנטים, גם בנושא קב"סים. אנחנו בהחלט מזהים קושי מאוד משמעותי. אבל הוא לא יושב על העניין של שיעור המימון התואם. זה לא מה שמונע את התקן, אלא באמת שחיקה בכוח האדם ודילול משמעותי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נועה, אני יכול רק להציע לשלטון המקומי הצעת ייעול? 

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>  

בוודאי, תמיד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אם אותן הערות היו מגיעות לוועדה לפני חודשיים, למרות שחלקן עלו. 

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>  

בינוי, הסעות, הדברים הגדולים אנחנו צועקים אותם פה גם בוועדה כל הזמן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נכון, עלו במשך השנה בדיונים של הוועדה. אבל אם הייתם מביאים איזה שהוא מסמך מסודר לאור הדברים האלה, יכול להיות שאנחנו היינו מצליחים לשבת עם משרד החינוך. אני מציע את זה כיו"ר, אנחנו מתקדמים. 

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>  

אנחנו נשמח לשתף את הוועדה בכל המסמכים שהוצאנו, עם המספרים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הצו הגיע לפני פתיחת שנת הלימודים, זה כבר משהו. 

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>  

עם המספרים הגדולים יש לומר, גם על הבינוי וגם על ההסעות, יש לנו, המספרים מטורפים. הם ידועים למשרד, הם ידועים גם למשרד האוצר. הם ידועים היטב גם לשמעון אבני שאומר אמת, נכון, יש קושי משמעותי. בבינוי גם, הכול, אנחנו יכולים לשקף הכול לוועדה. כל מה שאפשר לעשות אנחנו עושים. כן, המצב קשה מאוד. נעביר את הכול, יש את כל המספרים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

איך אנחנו יכולים לשפר פה את המצב?

 << אורח >> הדר פוקס: << אורח >>  

הדר פוקס, אגף תקציבים. בנוגע לצו כשלעצמו, אז באמת הצו נוגע לשיעורי ההשתתפות שבאמת לא היה בהם תיקון. מן הסתם יש תעריפים שמתעדכנים בטוטאל בהתאם להסכמי שכר. בין אם זה הסכם שכר הסייעות, הסכם שכר מסגרת, הפרופילים מתעדכנים וכמובן שהסך הכול העיצוב הנומינלי מתעדכן משנה לשנה. זה כמובן חשוב לציין. 

בהקשר לסוגיות שמחוץ לצו: באמת היו המון המון דיונים, גם על נושא הסעות, גם על נושא הבינוי. נגיד שלנושא ההסעות ניתן מענה גם בתשפ"ד וגם לקראת תשפ"ה יש. 

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>  

זה לא באמת מענה. פיצוי 50 מיליון בפער של 700.

 << אורח >> הדר פוקס: << אורח >>  

לטענת השלטון המקומי לא ניתן מענה מלא. האוצר כן הוסיף תוספת תקציב עבור הסוגייה. יש לנו פה איזה שהוא קושי בסופו של דבר גם ביכולת ללכת ולאתר בדיוק מה היקף הבעיה. זאת אומרת יש - - -

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>  

לא בהסעות, הדר. בהסעות אין קושי לאתר את הבעיה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

יש קושי לאתר את הכסף. 

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>  

יש קושי אולי לאתר את הכסף, אבל קושי לאתר את הבעיה אין. היא הוצפה, היא הייתה מאוד פשוטה.

 << אורח >> הדר פוקס: << אורח >>  

יש אי הסכמות על גובה הבעיה. 

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>  

גובה הבעיה יכול להיות נתון לוויכוח, אבל הבעיה עצמה היא גם ידועה וגם מפורטת לפרטי פרטים והיא נוגעת לנושא של הקפאת התייקרויות, יחד עם מדדים שלא נכונים.

 << אורח >> הדר פוקס: << אורח >>  

בסופו של דבר התוספת לעניין ההסעות כן ניתנה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

לא ה-תוספת. תוספת כלשהי. 

 << אורח >> הדר פוקס: << אורח >>  

תוספת ניתנה כדי לפתור את הבעיה, למזער את הבעיה, כל אחד יציג את זה איך שהוא רוצה. אין לי עוד כל כך מה להוסיף לעניין. לא נוכל לפתור. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

זה לא עניין סובייקטיבי איך שאנחנו רוצים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

רויטל.

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

מה זה איך שתציגו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

איך אתם מציגים את זה? איך אתם מבינים את זה? פתרתם את הבעיה בזה שהוספתם 50 מיליון?

 << אורח >> הדר פוקס: << אורח >>  

אנחנו חושבים שמדובר במענה ראוי לנושא הזה שהוצג. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ראוי לא ראוי זה כבר סובייקטיבי. השאלה אם זה באמת פתר את הבעיה. 

 << אורח >> הדר פוקס: << אורח >>  

כמו שאמרנו, אני לא מכירה את הפרטים לעומק כדי להגיד האם בכל רשות ורשות הבעיה נפתרה או לא נפתרה או איפה יש בעיה או איפה אין. מה שאני באה להגיד, בסופו של דבר יש פה שני נושאים: הבינוי וההסעות, אלה שני נושאים מאוד משמעותיים גם בהיקף התקציבי שלהם וגם בכמות השחקנים והרעש שעולה סביבם. ככל ויש רצון לבוא ולשבת רגע ולמצוא את הפתרון, מן הסתם זה יצטרך לבוא לצד מקורות תקציביים. אין לזה, זה לא עולם בלי מגבלה תקציבים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן. אבל אי אפשר להפיל את זה כל הזמן גם על השלטון המקומי, למרות שאני יש לי הרבה חילוקי דעות עם השלטון המקומי. בנושא הזה אני מגבה אותם לגמרי. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אדוני, אני חייבת להגיד שהפסיקה אמרה שזכויות עולות כסף ועל המדינה לשלם אותן. אז זה לא עניין של האם יש מקור תקציבי. 

 << אורח >> הדר פוקס: << אורח >>  

קיום מוסדות חינוך הוא נעשה - - -

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אני מדברת על קיום מוסדות חינוך, כמו שאני מדברת על שירותי חינוך מיוחדים. בית המשפט העליון קבע שלזכויות יש עלויות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

רויטל, את עדיין לא בזכות דיבור. 

 << אורח >> צופית כולן: << אורח >>  

אנחנו מחכים לאחד כזה? 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>  

אפשר שאלה משפטית? לפי החוק, אם אני מבין נכון מי שצריך להתייעץ עם הוועדה זה השר. זה שהדיון הזה מתקיים בהיעדרו זה בסדר? הוא היה פה בדיון הקודם, אבל הוא לא, הדיון לא היה על הצו. 

 << אורח >> צופית כולן: << אורח >>  

הוא גם בקודם לא היה, אל תדאג. גם בקודם הוא לא היה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

גם בקודם הוא רק השמיע והלך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

צוות המשרד הוא בא כוחו. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

השר מעביר את הטיוטה של הצו להיוועצות. מבחינת ההליך השר מעביר את הצו להיוועצות עם הוועדה, הוועדה מקיימת את התהליך ומעבירה את תשובתה. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

לא, ממש לא. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה קורה, בנוהל זה קורה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

מה לשון החוק?

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

לא, זה ממש סמכות אישית של השר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

יצחק. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

השר הוא מתקין הצו והוא מעביר את הצו, מבקש לקיים את ההיוועצות ומקבל את ההערות של הוועדה. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

לא, לא, סליחה גברתי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

ככה אני מפרשת את זה. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

אני יכול לומר משהו בנקודה הזאת? זה לא נכון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קיבלת את התשובה?

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>  

קיבלתי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מספקת או לא. 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>  

לא. 

 << אורח >> צופית כולן: << אורח >>  

לא לדאוג, גם בדיון של פתיחת שנה הוא לא היה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

עו"ד יצחק בוקובזה, בבקשה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

מה שכן אני אוסיף שהוא באמת צריך, כדי שההיוועצות תהיה אמיתית הוא צריך באמת לקרוא את ההערות, לקחת אותן בחשבון. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

הוא צריך להתייעץ, הוא צריך לשמוע, לא לקרוא פרוטוקולים. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

ואיך נדע שהוא קרא? הוא לא פה. כשהוא פה ושומע אנחנו יודעים שהוא שמע. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נשלח לו את ההערות הוועדה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

נציגי השר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ואת מסקנות הוועדה ואת ההערות שלנו ואני גם אבדוק שאכן הוא קרא אותם. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אבל זה נכון שהנוהל שציפינו שיהיה, שאמור היה לאפשר באמת גם לשקול את ההערות שנשמעו פה מהשלטון המקומי במועד שעדיין אפשר להביא אותם בחשבון בקביעת הצו בצורה יותר אמיתית ולא כשאנחנו שבועיים לפני. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

למרות שנושא ההסעות והבינוי לא חלק מהצו. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

אמורים להיות, אתה מבין?

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>  

אני אומר למען ההגינות שיש רק נושא אחד שהתייחס לנושא של שכר הגננות שהוא רלוונטי לצו. והנושאים, גם הנושאים של הבינוי וגם הנושאים של ההסעות, שגם תקציבים שם והליווי אלה דברים שהם מחוץ לצו. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

הם מחוץ לצו. אבל בואו נגיד שהשאלה מה זה קיום מוסדות חינוך זו שאלה שאין לה תשובה מוחלטת. 

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>  

אם קיום הסעות הם לא חלק מקיום מוסד, שזה גם עניין. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

תוספת כיתות את יכולה להגיד שאולי כן, לא הקמה של מוסדות חדשים. יש פה שאלות. 

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>  

אני מסכימה לגמרי ואני חושבת שגם הקמה של מוסדות כן, אבל אנחנו יכולים עוד להתווכח על זה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

יש פה שאלות שאין לנו זמן לדון בהן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טוב. יצחק, בבקשה. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

אני רק רוצה לענות לחה"כ אלקין ככה: השר חייב לבוא ולשמוע. הוא המתייעץ. לשלוח בדואר ואחרי הזמן, בניגוד להתחייבות אנשיו בבית המשפט העליון, שעל סמך התחייבותו הפעם לעשות את זה בזמן, מחקו את העתירה שלי. אמנם פיצו אותי ב-4,000 שקלים, ככה בשביל להפיס את דעתי. אבל השר התחייב להגיש את הדברים לפני הזמן. ואני יכול לקרוא את פסק הדין. חבל, אני לא רוצה להפסיד מזמני. 

שתיים, אם תקראו את חוות הדעת של הפרקליט שלכם הוא מדבר על כך, וגם עורכת הדין שנמצאת כאן, הספרות והדין מחייבים בהתייעצות חייבים לתת לכם חומר רקע. על מה אתה מתייעץ? על מה? אומרים לך כך וכך תלמידים, כך וכך עשרות מיליונים, כך וכך. נתונים מינימליים. ניתן קצת, ניתן יותר, אבל חייבים נתונים שתגיד לו 'תשמע, למה כך, למה אחרת'. אז את זה הוא לא עושה. הפרקליט שלכם כותב את זה, זה לא התייעצות. לא בכלל ולא של השר. לא קיום ההתייעצות בזמן, לא רק על פי החוק, אלא גם על פי התחייבות בבית המשפט. 

עכשיו אני רוצה לומר עוד דבר אחד. בפעם הקודמת היה כאן מר דודו מזרחי. 

 << אורח >> צופית כולן: << אורח >>  

הוא פה, הוא עדיין כאן. 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

דיברתי קודם. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

אני זוכר את השם, ולא יעזור, כי הוא כתב שרוב התקציב הוא דיפרנציאלי. אפס קצהו של התקציב הוא דיפרנציאלי, אפס קצהו. הוא גם שיקר, הוא מוליך בכך את השר שלו ואת הוועדה, הוא מוליך בכזב, אני מצטער על המילים החריפות. גם בתצהיר בבית המשפט. בדקתי את תצהיר בית המשפט, אני זוכר את הישיבה לפני שנה, כאשר השר היה פה בישיבה מן הסוג הקודם, כאשר אדוני דיבר ואמר מה עם הפריפריה וחיזוקה. והשר יענה את אדוני בקול ואמר אנחנו נעשה leveling up לפריפריה. אלה המילים של השר, לא upgrading אלא leveling up. השר אמר, אדוני דיבר ובתקציב נאדה, כלום. התקציב בשורה הראשונה רוממות הדיפרנציאציה והשוויון בתחילת התקציב והמספרים בזנבו. כלום. בדקתי את תקציב 2023-2024. תקציב גפן שהזכרת בפעם הקודמת אני הייתי ראש עיר לפני שנים ולא הכרתי את התקציב הזה. גפן זה גפן. הבנתי אחר כך, לא בדקתי בגוגל כאן, בדקתי אחר כך. גפן, בדקתי גם את התקצוב שלו. כל הרשויות מקבלות אותו דבר בהתאם לכוחן, שום דיפרנציאציה. 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

אתה פשוט או שאתה אומר דברים לא נכונים, אתה מטעה, גם מכפיש אותי באופן אישי. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

תמציא נתונים לוועדה. 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

אתה מכפיש אותי באופן אישי באופן מאוד בוטה ואומר דברים לא נכונים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

יצחק, רגע. 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

פשוט לא נכונים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

דודי, אני אתן לך להגיב. 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

זו שערורייה, אדוני יושב-הראש. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני אתן לך להגיב. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

סליחה, רגע, היית מציג לוועדה נתונים אם אתה חושב שאני מדבר זה. אני קראתי את התקציב. שלחו אותי בבג"ץ לטבלת הנתונים. תראה, כמו ששלחו אתכם לטבלת התקינה שאיננה כאן, אותי שלחו לטבלה בבג"ץ. הלכתי לראות באינטרנט את הטבלה הזאת. אומרים בשפתנו המבקש לשקר מרחיק עדותו. טבלה של 40 טורים שאי אפשר להדפיס אותה לא ב-A3, לא ב-A4, סליחה, לא ב-2, לא ב-1. אף אדם מן היישוב לא יכול להדפיס את הטבלה ולראות את קצה. למה? ולא לראות אותה בכלל. לא לראות שום דבר. אבל מה שהצלחתי לפתוח פה ושם מקצה לקצה ראיתי שבגפן מתוקצבים כולם אותו דבר ושום דיפרנציאציה. 

גפן זה גמישות פדגוגית ניהולית. זה דבר שהומצא לפני מספר שנים, כדי לתת גמישות למנהל וכו' וכו'. אין לזה שום קשר לדיפרנציאציה. אין אופציה, מה, תגידי, למה את לא מביאה לפני? 

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>  

אבל אתה חוזר על זה כמו מנטרה כבר בשתי עתירות לבית משפט. אבל אתה כנראה לא מבין את משמעות הגפן. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

כי את נגדי בבג"ץ. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נועה, אני אתן לדודי להסביר לנו בדיוק, כפי שהוא הסביר במספר ועדות והוא יודע להסביר את זה היטב. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

היה צריך להביא את זה כתוב לוועדה, לא להסביר. 

עכשיו אני רוצה ללכת עוד פעם לסיפור של הדיפרנציאציה. שדיפרנציאציה היא כבר שטויות. בדיני השכפול ודיני השכלול אנחנו עושים צחוק מעצמנו. על זה מתקיים דיון? על זה כותבים צו? 300 מילים רק על דיני השכלול והשכפול. 300 מילים. עזוב צו כזה עם 300 מילים. 

אז אני רק רוצה לומר, תראו רבותיי, פסיכולוג כאשר אדם יישוב חלש לא יכול להעסיק פסיכולוג כי הוא צריך להשתתף ב-30% אז עיריית תל אביב תעסיק פסיכולוג ל-100 ילדים ויישוב שזקוק ליותר פסיכולוגים יעסיק פסיכולוג ל-500 ילדים. כי הוא אין לו את ה-matching, את ההשקעה הנגדית. 

בכל זאת, יש שלושה סעיפים חשובים בחוק הלימוד: חוק חינוך ממלכתי אומר מטרת החינוך היא להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה. חובת הרישום היא בעצם מפרידה בין האוכלוסיות. חובת כל ילד להירשם במקום מגוריו. האמרה האנגלית בפסק הדין המפורסם אומרת if it separate it is not equal. לכן כדי לייצר איזון בין ההפרדה לבין הצורך והאמונה בשוויון ישנו סעיף 7 שנועד לעשות שוויון. 

עכשיו אדוני אני רוצה לומר לך ששיעורי, לא כתוב שיעור ההשתתפות של המדינה ואחר. שיעורי פירושו שני שיעורים שונים. אם זה היה שיעור אחד היו אומרים שיעור ההשתתפות והיתרה זה יתרה. במקורות שלנו שיעור זה כזית, כמידה, רביעית, זה שיעורים. זה מספר, זה נתון. כי אחרת היה כתוב שיעור ההשתתפות של המדינה. 

אני רוצה לסיים רק בדבר אחד. יש כאן שלושה חובשי כיפות, הרביעי אני. אני אומר משהו, הדיפרנציאציה, ההעדפה של החזק, ההשקעה בחזק או לתת גם לחלש היא קיימת במקורותינו מימים ימימה, מימי אבותינו. אברהם התלבט, הוא רצה לתת ליצחק ולישמעאל. שרה אמרה לו לא יירש בן נעמה. והשם אלוהים מכריע את הוויכוח ואומר לו כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה. הבן הראשון קיבל את כל החוזק, ישמעאל הלך החוצה. רבקה ויצחק, יצחק לא היה ככה קוקו בסוף. הוא היה פיקוח, ידע מי זה עשיו. גם את יעקב ורבקה ילדה את עשיו ואהבה גם אותו. השאלה למי לתת את הברכה, את ההעדפה, את ההשקעה, רבקה אמרה אני גדלתי במקום כמו עשיו, חבל להשקיע בו. יצחק הוא יותר נדיר, ראה את העתיד. הוא אומר מעשיו יהיו נשמות גדולות, אני חייב לזרוק לו עם פתיל ארוך טווח להציל אותם. ואכן בסוף רבקה ניצחה בדרך שהיא ניצחה, עשיו נתן, הוא ראה את - - - שייוולדו מעשיו. 

יעקב שבירך את אפרים, יוסף אומר לא, לא, אבי, זה הבכור ולא ידעתי. בני ידעתי. למה הוא בירך את אפרים? כי הוא ראה את ירבעם. הוא רצה להציל את ירבעם. לכן הדילמה הזאת בהשקעה בין החזק לחלש היא דילמה. גם אני כראש עיר תאמינו לי הייתה לי דילמה קשה במי להשקיע את הפרויקט השיקום והחינוך, בחזקים או בחלשים. ותודה לאל אלוהים תיקן אותי בעצות טובות והצלחתי לתת לחזקים מאסם אחר ולחלשים מגורן אחר וזה כל אחד מצאתי פתרונות. והעיר שלי צמחה ועלתה בכללותה. החלשים התעשרו והחזקים התחזקו וכל אחד ניצל את כוחו. לכן לא לברוח מהדילמה הזאת, לפתור אותה נכון. 

שלטון מקומי בעתירות שהגשתי צירפתי אותו לאחרונה. הלוואי ואני אקבל, הלוואי והחלשים יקבלו מה שמרכז שלטון מקומי מבקש לתת להם. אלא מה? מרכז שלטון מקומי לא רוצה שייקחו ממנו. בעתירה אחרת שהגישו, הגישו חוות דעת של זליכה, לעניין הארנונה של האוצר שרצו בכנסת. שם השלטון המקומי הגיש חוות דעת של זליכה ואומר בעניין הארנונה של הכנסת לא כך נהוג. לעומת זאת, זליכה מצדיק דווקא השתתפות מהסוג הזה של חינוך. הוא הביא חוות דעת כולה. בצד אחד סוג הודעה של בעל דין. והלוואי והשר ייקח את ההתייעצות עם השלטון המקומי מה שהוא נותן לחלשים וייתן. 

השר הוא רגולטור, השר קובע גם בשביל המדינה, הוא רגולטור. ואם הוא לא לוקח מהחזקים כדי לחזק את התקציב הוא מועל באמונו כלפי החלשים. וחבל שהוא לא פה כדי לשמוע מה תפקידו. לא מה תפקידו של מזרחי ולא מה תפקידם של כל הפקידים פה. זה תפקידו של השר, תפקידו האישי. ואם הוא לא מקיים אותו הוא מועל בתפקידו וחבל. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. דודי, בבקשה. 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

רק למען הסדר הטוב אני אגיד, וזה נאמר גם בדיונים הקודמים שהתקיימו בנושא הזה, בחלקם גם מר בוקובזה היה. לא טענתי מעולם שכל תקציב משרד החינוך הוא תקציב דיפרנציאלי. מתוך כ-85 מיליארד שקלים סדר גודל, תלוי לפי איזה חתך לוקחים, יש נתח משמעותי שכולו מוקצה באופן דיפרנציאלי. תלוי איך מסתכלים על העוגה, בין 10 ל-15 מיליארד שקלים. 

על מה אני מסתכל? יש לנו קודם כל חובה לוודא שכל ילד, בין אם הוא נמצא באופקים ובין אם נמצא במודיעין, בין אם נמצא בתל אביב, בקריית שמונה, שלומי או רהט, לצורך העניין מקבל בסיס. וכאשר יש ויכוח על הנושא של תקצוב דיפרנציאלי בחינוך צריך להבין שיש פה איזה trade off. לכאורה אפשר היה להגיד בואו ניקח את כל התקציב, את כולו נחלק דיפרנציאלית. בסדר, ניתן את הכול לחלשים ומעט מאוד לחזקים. אפשר לעשות את זה. אבל המחיר של זה הוא שמעמד הביניים והאוכלוסייה החזקה, אם לא ניתן להם בסיס מינימלי הם יעזבו את החינוך הציבורי. וזה מתח שכל הזמן אנחנו מהלכים בתוכו. לחינוך המוכר שאני רשמי או לחינוך פרטי. 

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >>  

שזו קללה. מוכר שאינו רשמי זו קללה. 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

שאלה דיוני עומק שאנחנו - - -

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>  

אנחנו מאוד רוצים לחזק את החינוך הציבורי, כן, מאוד. מאוד חשוב לנו, שיהיה חזק ושהוא יהיה יציב, זה מאוד חשוב לשלטון המקומי. מאוד. 

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >>  

זה גם ציבורי. זה גם ציבורי. 

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>  

לא, זה לא ציבורי. 

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >>  

וילדים אצלנו, אותם ילדים משלמים ארנונה כמו כולם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אתה עוד מעט בזכות דיבור. 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

אלה דיוני עומק. עכשיו לגופו של עניין, בעשור האחרון וזה - - - רציפה של כל הממשלות בעשור האחרון, על ציר הזמן יותר ויותר משאבים תוקצבו בכדי לצמצם את הפערים, בהכוונה לפריפריה, בהכוונה לשכבות חלשות. אני יכול לפרוט בקצרה שורה ארוכה של מהלכים. אגב, עשינו את זה, אדוני יושב-הראש, בפרוטרוט במספר דיונים שהיו. לגופו של עניין לגבי הגפן. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

תביא מסמכים. 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

הוגשו מסמכים והיו מצגות. ואמר בוכובזה, לא היית בכל הדיונים שהתקיימו כאן. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

לא הייתי. אבל בדיון הזה בוא תציג. 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

אני מדבר אל אדוני יושב-הראש. בכל אופן, לגבי תוכנית הגפן, תוכנית הגפן מתוקצבת בלמעלה מ-3 מיליארד שקלים בשנת הלימודים תשפ"ה. איך בנוי התקציב? רוב התקציב מוכוון לפי מדד הטיפוח של בית הספר. מדד הטיפוח, ככל שבית הספר מדד טיפוח גבוה יותר, הוא חלש יותר, הוא מקבל יותר תקציב. ממה זה מורכב? מהכנסת הורים, השכלת הורים, מידת הפריפריאליות של היישוב ואחוז העולים החדשים שנמצאים באותו בית ספר. ככל שהמדד טיפוח גבוה יותר התקצוב שלו הוא גבוה יותר משמעותית. לעומת בתי ספר עם מדד טיפוח נמוך. וזאת מטריצת התקצוב על התקציב הזה. אז מצד אחד בתי ספר חלשים מקבלים הרבה יותר. 

עכשיו יש כאן את ההיבט של רמת ההשתתפות של הרשות, כי יש matching עם הרשויות המקומיות על הסל הזה. ה-matching מול הרשויות גם בנוי דיפרנציאלית. הוא נע בין 2.5%, שזה מעט מאוד, בכוונה לא שמו את זה על אפס כדי שיהיה דמי רצינות. בין 2.5% ל-30%. והפרמטרים כאן הם אשכול הלמ"ס של הרשות המקומית, מדד הפריפריאליות של הרשות המקומית. איתנות פיננסית שלה ואיתנות פיננסית של הרשות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

דודי, אבל אתם בודקים שבסוף זה כן - - -

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>  

אני גם אגיד עוד דבר, זה לא התחיל ככה. זאת אומרת, צריך גם את זה לומר. באמת בכל מה שקשור לגפן וזה גם אפרופו דיפרנציאליות, שהוא עוסק באמת הרבה מאוד בפדגוגיה ובטיוב ביכולת לשפר את בית הספר בתוכניות תוספתיות. ההתחלה של ה-2.5% האלה הייתה ב-10%. וכאשר הבנו תוך כדי תנועה כאשר הגפן עלה לאוויר והבנו תוך כדי תנועה שהרשויות המקומיות שאמורות לשים 10% על התקציב הזה לא תוכלנה לעמוד בתקציב הזה אז בעצם התכנסנו פעם נוספת. זו הרפורמה היחידה אני חושבת שמהרגע שהיא באה לאוויר העולם יצרנו בה ועדה מתמדת של השלטון המקומי, משרד החינוך ומשרד האוצר שמתכנסת אחת לכמה שבועות ושומעת מהשטח ריג'קטים ומעבדת אותם ובודקת איך אפשר לתקן תוך כדי תנועה. ואחד התיקונים הראשונים שנעשו זה שהייתה התאמה של שיעורי ה-matching והפחתה שלהם כלפי מטה ברשויות המאוד חדשות, כדי שהן תוכלנה לעמוד בשיעורי ה-matching בגפן ולא תאבדנה את הגפן. ואז הייתה הפחתה ל-2.5%. זה היה הישג מאוד גדול לאותן רשויות חלשות. וצריך לומר באמת לחיוב שזו אחת מהתוכניות המאוד מאוד משמעותיות שבה כן אנחנו רואים שיש איזה שהיא התייחסות לקושי המובנה שיש ברשויות המקומיות. נכון, זה לא ה-bread and butter, זה לא הדברים שאיתם אנחנו יכולים לקיים את מערכת החינוך. זה לא שם. אבל כן בהיבט של ההשקעה התוספתית והיכולת של פיתוח הפדגוגיה וטיוב הפדגוגיה בבתי הספר והאוטונומיה בתוכה וההשקעה התוספתית, זה כן בשורה. והיא כן בשורה גם לרשויות חלשות. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

רק שאלת הבנה, אז איפה אין דיפרנציאציה? בשכר עבודה?

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

במורים אין דיפרנציאציה. 

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>  

גם שם יש. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

בפסיכולוג והקב"ס?

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

לגבי המורים זה מתחלק. השכבה הראשונה שאתה מדבר - - -

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >>  

חבל מאוד. 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

בחינוך הרשמי. השכבה הראשונה של התקצוב היא אחידה. בסדר? קודם כל, ברגע שיש ילד יש הקצאה של מספר שעות שנדרשות קודם כל כדי לקיים את התוכנית הלימודית. מעבר לזה יש נדבך שנקרא שעות טיפוח. שעות טיפוח בעצם מחושבות, כמו שהסברתי קודם על הגפן, מחושבות לפי מדד טיפוח של בית הספר. ולמעשה ככל שבית הספר חלש יותר ניתנות יותר שעות טיפוח. בחטיבה העליונה הדיפרנציאליות, אין לנו שעות טיפוח. הדיפרנציאליות באה לידי ביטוי בתוספת של כיתות קטנות בחטיבה העליונה, כגון כיתות אתגר, כיתות מב"ר, מרכזי חינוך ותקציבים מעבר לגפן. ותקציבים נוספים שאנחנו נותנים שמיועדים לאוכלוסיות במיקוד. יש לנו כאלה במגזר הערבי, במגזר הבדואי, יש לנו עולים חדשים. יש אוכלוסיות במיקוד. זה עובד בצורה קצת שונה. יש רכיב אחד שהוא אחיד לכולם ויש אחרים שלא. 

יש כן רכיב, צריך להגיד, בתקצוב. אתם רואים את זה גם בצו שהוא מונח כאן. נגיד מזכירים, שרתים. זה מחולק בכולם באופן אחיד 87% לדוגמה. זאת שאלה, אגב, מעת לעת עולה השאלה אם נכון לייצר דיפרנציאציה שם, כן או לא, או במקומות אחרים. בסוף כאן צריך להגיד, והייתי שותף בדיונים שהיו בממשלות בעבר על הנושא הזה. בסוף הכיס של הרשות זה אותו כיס. נועה בדיוק יצאה, אבל אני רגע אציג את זה גם מהזווית של השלטון המקומי. הכיס הוא אותו כיס. והמשמעות היא שאם אני מפחית את התקצוב לרשות מ-87% ל-80% או ל-70% היא תצטרך להביא את הסכום הזה מאיזה שהוא מקום. אם היא רשות חלשה אז היא תצטרך ללכת למשרד הפנים לבקש את זה כמענק איזון. לכן בשעתו לפחות, כשהיו דיונים בממשלה על תקצוב דיפרנציאלי לשירותים הללו סוכם שזה יהיה בשותפות עם אגף תקציבים ועם משרד הפנים כחלק מתפיסה חדשה של חלוקה של העוגה. כי בסוף זה פחות נוגע בקיום הבסיסי, ההשתתפות שם יותר נוגעת בעצם לאיתנות הכלכלית של הרשות. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

אז דודי, תרשה לי שאלה להבנה. איך אתה מחליט במה אתה עושה דיפרנציאציה ומה אתה לא עושה דיפרנציאציה? או נשאל את זה מהצד השני: למה אתה מחלק את המסכת הזאת לפרטים ופרטי פרטים ולא בכללותה, כל העוגה הזאת לחלק אותה בצורה קצת יותר סכמתית. 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

השאלה למה אתה קורא כל העוגה. אם נחלק את כל שעות ההוראה. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

אתה נותן פה מאה אחוז תקציב. 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

לא, אם אני לוקח את כל שעות ההוראה, אגב, היו הצעות כאלה בעבר, למשל ועדת שושני או ועדת דברת. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

יש מציאות שהפרטים האלה מטשטשים את התמונה. 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

חבר הכנסת, אני אשיב. אגב, קודם כל אפשר לראות, היום יש מערכת שנקראת שקיפות בחינוך. כל אחד יכול להיכנס. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

אי אפשר להיכנס. אולי תדפיס טבלה לוועדה?

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

בסדר בוכובזה, בוא, תן לי להבין. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

אי אפשר להיכנס. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה יצחק. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

אי אפשר, אני ניסיתי עם הבן שלי להיכנס, אי אפשר. 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

היא פתוחה באינטרנט, כל אחד יכול להיכנס. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

אי אפשר. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

יצחק, תן לי לשמוע את התשובה, ברשותך. 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

ואם יש קושי מסוים אנחנו נפתור את זה. היא פתוחה לכולם, אפשר לראות כבר עכשיו בצורה מאוד ברורה את הדיפרנציאציה בהשקעה. קריית שמונה מקבלת יותר מתל אביב, חד משמעית, נותן את זה כדוגמה. פר תלמיד ובמגוון חיתוכים. 

אם הייתי לוקח את כל שעות ההוראה as is, נגיד עזוב, לא רוצה לקחת את כל שעות ההוראה, אתה מתחלק דיפרנציאלית, אתה נכנס, וזה היו ההמלצות בעבר של ועדות, ועדת שושני היה בעבר, ודעת דברת. החיסרון של הדבר הזה הוא שאתה מגיע לסיטואציה שבמעמד הביניים, במרכז, אתה מגיע למצב שאין לך מספיק שעות כדי לקיים את תוכנית הלימודים הבסיסית, כמו שכולנו היינו רוצים. ברגע שאתה לוקח את כל העוגה כולה ומהשקל הראשון אתה מחלק את זה דיפרנציאלית אתה מגיע לבעיה. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

ואם אתה עושה רק תיקון עיוותים? זה לפתוח את הכול. 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

לא, יש לנו תיקון עיוותים. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

למעמד הביניים. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

צריך להגדיל לו את הארנונה. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

הרב יצחק, תן לי. 

 << אורח >> הדר פוקס: << אורח >>  

בסופו של דבר כרגע איך שהמערכת בנויה זה שהרובד הראשון בפירמידה שהוא מתוקצב לכולם, כי הוא מתוקף חוק חינוך חובה, בעצם המדינה צריכה לספק שירותי חינוך לכלל ילדי ישראל. למעשה ברגע שעולים בשכבות הפירמידה ומתחילים להגיע, לצורך העניין לסייעת שנייה בגני הילדים, כתוכניות תוספתיות, הגפן, כל שעות נוספות בתוך המערכת, כל השכבות האלה בפירמידה כבר מחולקות באופן דיפרנציאלי. עולה השאלה האם אפשר לקחת את כל הפירמידה ולחלק אותה פר תלמיד. 

כמו שדודי אומר, זה דברים שנבחנו בעבר גם במדינות אחרות בעולם. היום באופן שבו המערכת כרגע בנויה זה מהלך מאוד מאוד מורכב ליישום. גם בגלל הסכמי שכר, מחויבות אפילו של קביעות למורים. כלומר, אי אפשר לפטר את כל המורים ולהעסיק אותם מחדש. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

אני אשאל אתכם רק שאלה, ברוח הימים. אנחנו כולנו לא קצת שבויים בקונספציה?

 << אורח >> צופית כולן: << אורח >>  

כן. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

אני שאלתי אותם, בבקשה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

רצינו לעזור. 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

אני יכול להגיד לך שהייתה ועדה, נקראת ועדת שושני. עמד בראשה מנכ"ל משרד החינוך בשעתו לפני זה. זאת הייתה ההמלצה שלה, לבחון, לעבור על תקצוב פר תלמיד מהשקל הראשון, בווריאציה כזו או אחרת. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

הייתה ועדת פוגל אחרי זה. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

אני מציע לך דודי, בגלל שאתה מהאוצר דווקא. 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

אני לא מהאוצר, אני משרד החינוך. 

 << אורח >> צופית כולן: << אורח >>  

הוא באוצר של משרד החינוך, אל תדאג. זה האוצר של משרד החינוך. 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

בדיונים ובוועדות, אני למעלה מעשור בתפקיד, בווריאציה כזו או אחרת, זה נבחן בכל מיני דרכים. ועדת שושני שניסו ליישם וניסו ליישם אותה מספר שנים, זה כשל בגלל שכדי ליישם את זה המשרד לא יצא מלופ של עוד רשת ביטחון ועוד רשת ביטחון. כמעט בלתי אפשרי. לכן התפיסה הייתה שאנחנו צריכים קודם כל לתקצב את הבסיס, לוודא שכל ילד במדינת ישראל יהיה לו את הבסיס הראוי שיהיה לו. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אבל גם לא הוגדר הבסיס. לא הוגדר מהו הבסיס שצריך להיות לכל תלמיד. 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

המשרד הגדיר. הוא מוגדר כרגע בחוזר מנכ"ל. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

על זה יש פה דיון. 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

בסדר, אפשר להתווכח אם זה - - -

 << אורח >> צופית כולן: << אורח >>  

נו, בחייך. 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

ומוגדר כל ילד בכיתה א', כיתה ב', כיתה ג' וכו' מה השעות שהוא צריך ללמוד. מהי תוכנית הלימודים המחייבת ולאן הוא צריך להגיע. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

איזה חוזר מנכ"ל, אפשר לדעת? 

 << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >>  

זה מעוגן בחוזר מנכ"ל. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

אפשר לדעת חוזר מנכ"ל שאני אקרא אותו?

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

זה לא מעוגן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

רויטל, בבקשה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

רויטל לן כהן, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. אני רוצה להתייחס לכמה דברים כלליים וגם לכמה דברים ממש לגופו של הצו.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אולי תתייחסי רק לדברים שקשורים לצו?

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

לא, אני מדברת על הצו. הכול רק על הצו. הנושא של ה-matching הוא מאוד בעייתי. 

 << אורח >> צופית כולן: << אורח >>  

ניסית מה, לצמצם? זה לא יקרה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אני ממש משתדלת. הנושא הזה של ה-matching וגם הנושא, לא רק matching, אלא בכלל, חלוקות מכל מיני זה, הוא מאוד בעייתי בכמה מקומות. אחד, רשויות שאין להן לתת את ה-matching ואז מהילדים נחסך לחלוטין, במקום שזה יהיה כאילו חלקי אף אחד לא מקבל כלום ואז יוצאים קירחים משם ומשם. 

זה מייצר מוטיבציה שלילית לרשויות מקומיות מסוימות לעשות דברים מסוימים. למשל אדוני לשלב, כי בשביל שילוב זה לא matching, זה השיטה השנייה. צריך לתת 25% מסייעת רפואית ו-30% מסייעת רגילה. אז לא מגייסים סייעות, אומרים אין לנו וחוסכים. זאת מוטיבציה שלילית לחפש מה שנקרא to making their business להשתדל לחפש סייעות. ואז אלא אם כן הורה בא עם סייעת ככה מהצווארון ואומר הנה, תעסיקו אותה, הם לא עושים כלום כדי שזה יקרה. כי הם חוסכים ככה כסף. 

זה בדיוק למה זה לא יכול להיות בחוזר מנכ"ל. נשאלת השאלה מה זה הבסיס הזה שהם אומרים את הבסיס אנחנו נותנים. סליחה, כדי שילד יצליח להיות משולב סייעת היא הבסיס. צריך לשלב את זה מאה אחוז. לא 70%, לא 75%. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

יצחק, אני מבקש לא לפנות לאנשי המשרד בצורה כזאת, אני מוחה בכל תוקף. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

אבל הוא אומר שאני שקרן, הוא משקר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

זה דבר שלא היית עושה בבית משפט, עם כל הכבוד. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אתה עכשיו מפריע לי לדבר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן, בבקשה רויטל. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

למשל שירות כמו המשלבת או הסייעת הרפואית, כל מה שקראנו להן תומכות חינוכיות כי רצינו לתת לזה כאילו מעמד, בפועל כדי שילד כזה יוכל ללמוד במערכת החינוך, זאת אומרת כדי שהוא יוכל ללכת ללימוד חובה חייב, זה חייב להיות חלק. זה הרי שירותים נלווים. זה לא שירותים nice to have. זה שירותי must. הילד שלי לא היה יכול ללכת לבית הספר אם לא הייתה לו משלב. מגיל 3 עד גיל 18. אז לא יכול להיות שזה לא במאה אחוז מימון. זה דבר ראשון. על אותו עיקרון גם הנושא של ה-matching למיניהם. כל עוד רשויות מקומיות יצטרכו להוסיף תהיה בעיה, ולא משנה מה הסיבה שלה. לא בא לה לבזבז, היא לא יכולה לתת, זה לא משנה. 

עכשיו אני אתן דוגמה לעוד דברים, וזה קשור יותר לנושא של האשכולות. האשכולות נבדקים לפי התושבים. אבל יש רשויות שיש בהן תושבים שמרוויחים המון כסף ולכן היישוב נקרא למ"ס גבוה. למשל כפר שמריהו. אבל אין להם אזורי תעשייה, רק ארנונה ממגורים. עכשיו, אני הייתי סגנית ראש עיר. אתה לא יכול מארנונה של מגורים לקיים עיר. תושב הוא דבר גרעוני. ילד הוא תושב סופר גרעוני. זאת אומרת שאם אני רוצה לתת שירותי חינוך, אני לא אומרת איכותיים, בסיסיים, אם אין לי ארנונה מעסקים או אם אין לי מספיק ארנונה מעסקים אני לא יכולה. מאחר וזה שירות ציבורי אני לא יכולה להכניס פנימה פרטי. ויוצא שהילדים ברשויות האלה או ההורים שלהם באמת נאלצים לשלוח אותם לחינוך הפרטי, בגלל זה יש באמת הרבה בתי ספר פרטיים באזור הרצליה. או שהם מקבלים את זה אחרי הצהריים. גם זה מייצר אחר כך מצב שבו המערכת הציבורית הופכת להיות רק לחלשים בחברה. אז ככה אנחנו לא מחזיקים גם תלמידים בסיטואציות יותר גבוהות בתוך המערכת. 

לכן לא יכול להיות שדברים מסוימים לא נשקלים בהתאם ליכולת של הרשות לממן אותם. אמרתי את זה גם בדיון הקודם ואני אגיד גם פה. יש עכשיו מקרה במזכרת בתיה שהאנשים שם הם לא אנשים חלשים, אבל לרשות אין. כמעט בכלל, כלום. היא כמעט רק ארנונה ממגורים. ויש עכשיו מצב שבו משרד החינוך אמר אני במשך שלוש שנים מימנתי גם את החלק שלכם בפרויקט היל"ה, אני שילמתי גם את המורים וגם את מה שאנחנו - - - 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר, זה כבר לא קשור לצו. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

לא, זה בדיוק קשור לצו. 

 << אורח >> צופית כולן: << אורח >>  

לא, זה בדיוק זה, היא צודקת. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

זה בדיוק הצו. 

 << אורח >> צופית כולן: << אורח >>  

כי לרשות אין כסף לממן אז לא יהיה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

כי בשנה הקרובה הם צריכים לממן את השרת והם צריכים לממן את האנשים שיושבים בתוך הרשות המקומית ומפעילים את פרויקט הילה. והם אמרו אין לי. ומשרד החינוך אמר אז השנה הקרובה אין פרויקט היל"ה. ויש ילדים שאין להם. זאת אומרת שאנחנו, הם לא נושרים, אנחנו מנשירים אותם בעוד שבועיים. בעוד שבועיים. כי הרשות המקומית השיבה למשרד החינוך אין לי מקור תקציבי. פה מדברים איתי על מקור תקציבי של האוצר? אנחנו מדינה מאוד עשירה, יש מקורות תקציביים. השאלה היא לאן אנחנו שולחים אותם. פה יש רשות שבאמת ובתמים אין לה מקור תקציבי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

רק להביך, איזה שינוי בצו היה יכול לשנות את המצב הזה?

 << אורח >> צופית כולן: << אורח >>  

להפסיק להפיל על הרשויות. הבעיה היא שלרשות אין. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

יש דברים שלא צריכים לשבת על הרשות, לא חלקית. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אז את אומרת בכלל על שיטת ה-matching. 

 << אורח >> צופית כולן: << אורח >>  

כן, כן. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

על ה-matching, לא על החלק שהוא מסתכל האשכולות. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

גם וגם. 

 << אורח >> צופית כולן: << אורח >>  

גם וגם. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

נתתי בדיוק שתי דוגמאות, שני דברים שונים. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

רגע, אז זאת אולי שאלה לאוצר או לדודי שהיה פה. אם יש רשות שלא יכולה לעמוד ב-matching הזה?

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אז הנה, אני אומרת לך, הם קיבלו מכתב שבוע שעבר לא יהיה יותר פרויקט היל"ה, תסגרו. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

רגע, אבל זה מה שאת אומרת. אני רוצה לשמוע אם יש מדיניות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

פרויקט הילה הוא לא נכלל בזה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

מה זאת אומרת? זו המדיניות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הוא פרויקט חיצוני. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

תני לשמוע את האוצר. 

 << אורח >> צופית כולן: << אורח >>  

אבל חבר הכנסת, זה מה שקורה לנו כל הזמן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, לא, אבל אי אפשר לנסות לחבר דברים שלא דומים. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

לא חיברתי, אני מדברת על שני החלקים פה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

פרויקט הילה הוא תוכנית חיצונית חשובה, אבל הוא לא מוסד חינוכי. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

נתתי את זה כדוגמה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

עם כל הכבוד. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

נתתי את זה כדוגמה לזה שיש דברים שהם תוצאה של האשכול שהרשות המקומית נמצאת בו. אין קשר לאיזה אשכול הרשות המקומית עם היכולת של הרשות לממן שירות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טוב. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

רגע, אני רוצה עוד שני דברים אחרונים. קטנים קטנים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אין לי זמן אבל. יש לך דקה, רויטל. אם את לא מתכנסת בדקה הזאת אני אצטרך להפסיק אותך. בבקשה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

פחות מדקה. המשרד לא הולך אחרי השקל. יש דברים שמבחינת נוחות, ואני מבינה, כי אנחנו מדברים פה על משהו מאוד גדול, הם אומרים אני מעביר מחיר ממוצע. כמו למשל בסייעות. אז אני אומרת תתחילו ללכת, אם אתם כל כך דואגים לכסף לכו אחרי השקל. ואז תבדקו כמה כסף לא חוזר אליכם. ואל תשאירו אותו ברשויות. 

הדבר השני שאני רוצה להגיד זה שאנחנו מגיעים, באמת, המשרד מקבל יותר ממשרד הביטחון בימינו. אני לא מדברת כרגע על המלחמה, אבל באופן עקרוני הוא כבר יותר ממשרד הביטחון. ואנחנו עדיין לא מצליחים לתחזק מערכת שתיתן טוב. ואני ביקשתי מדודי שנים כבר, ולכן אני אומרת את זה גם פה עכשיו בוועדה. יש, משנה לשנה עוברים, יש את היכולת, יש שתי שיטות תקצוב. ואני חושבת שהגיע הזמן במצב הזה, שאנחנו כבר לא יודעים לאן הכסף הולך, לקחת צוות, לשים אותו בצד ולתת להם במשך שנה-שנתיים לעשות תקציב בסיס אפס. לא מה שהיה מקום המדינה וכל שנה רק מתקנים. אנחנו מדממים תקציבי עתק לתוך מנגנון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אני מבקשת מאדוני לבקש מהשר לבנות תקציב בסיס אפס. גם אם זה לא יהיה לשנה הבאה, שיהיה לעוד שנתיים. אבל שיהיה סוף סוף משהו יעיל. תודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. קונסטנטין בבקשה. 

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >>  

תודה. קונסטנטין שוויביש, מנכ"ל איגום, רשת גני ילדים ומעונות יום. 

בברית המועצות בגן ילדים מספרת גננת, ברית המועצות זו מדינה הכי יפה בעולם וכולם מאושרים בה וההורים אוהבים את הילדים והכול טוב ויפה בברית המועצות. ילד אחד בוכה. שואלת אותו הגננת למה אתה בוכה? הוא אומר לה 'אני רוצה לברית המועצות'. אני רוצה להיות הרשות המקומית. אני רוצה לקבל גם כן matching. הילדים שלנו הם אותם ילדים. חבל שהשלטון יצא מפה, גם שלטון מקומי וגם משרד החינוך, אבל אותם ילדים שמשלמים אותה ארנונה לא זכאים למשל לפסיכולוג בכלל במוכר שאינו רשמי. בכלל. לא לגרוש ולא לשניים ולא לשלושה. במה הילדים האלה שונים מילדים שנמצאים בגן ילדים מוניציפלי? שום דבר. אבל הם לא זכאים. לא זכאים לא לתקצוב. אין פה דיפרנציאציה, 700 פר ילד. זהו, לא חשוב כמה ילדים, לא חשוב כמה עולה, מוכר שאינו רשמי אין דיפרנציאציה. 

עוד שאלה אחת. חוק נהרי, קיים או לא קיים במציאות? כי יש רשויות הן כן אומרות חוק נהרי קיים ומוכר אינו רשמי חרדי כן מקבל את זה ומוכר אינו רשמי לא חרדי, חילוני, לא מקבל את זה. חוק נהרי אם הוא תקף אז הוא תקף לכולם או לא לאף אחד. אז פה שתי שאלות: האם אני יכול לקבל, עד מתי הדיפרנציאציה הזאת, פה דווקא כן בדיפרנציאציה בין חינוך ממלכתי לחינוך מוכר אינו רשמי שהוא ילד חריג וצנוע ביותר. ואני אי פעם כשאני אצא לפנסיה בעוד כמה שנים אני אעסוק במחקר למה משרד החינוך ושלטון מקומי כל כך שונא מוכר שאינו רשמי. אין לזה הסבר. 

אז אני מבקש שני דברים: אחד, חוק נהרי שאם הוא תקף אז הוא תקף לכל הרשתות ולכל המוכר שאינו רשמי. ושנית, האם אפשר לקבל אותו תקצוב גם מוכר אינו רשמי וגם רשמי. כי אני לא רואה שום הבדל בין ילדים. תודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן, אבל זה לא משהו שקשור לצו. צריך לשנות את החוק אולי. אבל הצו לא חל. 

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >>  

אני כל פעם שאני מוצא איזה שהוא בעקיפין להגיד את זה אני אגיד את זה. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

שורה אחת על הדברים שלו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, לא. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

רק שורה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, לא, סיימנו. כן, אתה רוצה להתייחס?

 << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >>  

רק כמה הערות קצרות, זה כבר עלה. רציתי לעדכן שיש נוהל, אני לא יודע אם אתם ערים לזה, אבל יש לנו נוהל לגבי אישור של הצו. יש נוהל, הוא התפרסם בשלב מאוחר של השנה, אז אנחנו נתחיל ליישם אותו בצורה מלאה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אז תעבירו אותו לוועדה. 

 << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >>  

נעביר אותו לוועדה. דבר שני, הנושא של הסעות ובינוי. חוזר ועולה בוועדה. אני חוזר ואומר, הנושאים האלה לא רלוונטיים לקיום של מוסד חינוך. הסעות זה לא חלק מהקיום של מוסד חינוך וגם יש כבר פסיקה של בית המשפט העליון. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

ילדים זה חלק מהקיום של מוסד החינוך. 

 << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >>  

סליחה, אבל אני לא התפרצתי לך לדברים. אני מבין שאת נוהגת להתפרץ ואני מבקש שלא תתפרצי לדברים שלי. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

נכון, כי אתה לא - - -

 << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >>  

יש פסיקה שזה לא חלק מחינוך חינם. לגבי הבינוי הסברתי את זה גם בוועדה הקודמת. הבינוי נעשה לפי צרכים, זה לא תנאים לקיום השוטף של, משרד החינוך מכניס לתוך הצו את ההיבטים של הבינוי. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

אני מבין שזה לא כל הכסף שעובר ממשרד החינוך למערכת החינוך נאמר. אני שואל מה נכלל בצו ומה לא נכלל בצו?

 << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >>  

מה שאנחנו אומרים שהדברים הבסיסיים ביותר שמיועדים לקיום של מוסד חינוך רשמי נכללים בצו. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

יכול להיות ויכוח מהם הדברים הבסיסיים האלה. זה לא שזה מוגדר. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

כל תקציב הלימוד שזה הכי גבוה והכי גדול. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

ועוד שאלה אחת מספרית, אולי גם לאוצר. אני רואה ש-3 ו-4 כן נכללים בצו, אבל רק לדברים טכניים. ו-5. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

למה? גם שכר נמצא. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

לא, שכר לא נמצא שם. סעיף ב3(ג) בגני ילדים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

1א שכר עבודה. עובד הוראה שהוא עובד מדינה מאה אחוז. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

שם זה לא מימון ישיר של שכר הלימוד, אלא זה כעלות אחזקה של הגן, אבל זה כן על שכר הלימוד. אבל זה מוגדר אחרת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הנה, סייעת, גננת. 

 << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >>  

זה פשוט מוגדר אחרת. בסופו של דבר המדינה היא זו שמעסיקה. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

הוצאות תפעוליות שאינן שכר. 

 << אורח >> צופית כולן: << אורח >>  

גם חשוב אתה יודע שאולי יפסיקו להכניס לנו לדפי תשלומים שכפול. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

נכון, יכול להיות שבאמת יש שם, זה לא כולל את הכול. בצו עצמו זה כן. 

 << אורח >> צופית כולן: << אורח >>  

תמי, גם כתוב שיש שכפול. אז אולי כדאי להבהיר למשרד, אפרופו סך הכול דרך הדיון, שלא לגבות מההורים דרך תשלומים מרצון דמי שכפול. זה אסור. הם מקבלים כסף. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

ומי שלא גובה את זה דרך הטבלה הזאת, אתה יודע מה הוא עושה? בתחילת השנה ההורים מקבלים דף של מה אנחנו מבקשים מכם להביא פיזית לגן: דפים, צבעים, מיליון דברים אחרים. ואז יוצא שיש ילדים שיש להם מלאכה בגן ויש ילדים שאין להם מלאכה בגן. 

 << אורח >> צופית כולן: << אורח >>  

פשוט אנחנו ממשיכים לריב האם מותר לגבות או לא. דרך אגב, חוזר מנכ"ל אוסר פשוט. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אבל הם עושים את זה בפועל. 

 << אורח >> צופית כולן: << אורח >>  

אני אמרתי את זה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

מה שלא ייכנס בדלת הראשית ייכנס דרך החלונות או לא ייכנס בכלל. ואנחנו מייצרים הבדלים קשים בין הילדים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני יכול להגיד לך משהו שאולי איתי לא יאהב עכשיו? כרגע אני לא מאשר תשלומי הורים. כן?

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אני מודה לך מאוד. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

מזרחי התעלם מהעובדה - - - לרשויות החזקות. הצו מדבר על הכלל לשתף את הרשויות בחוק הארנונה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כרגע, היום אני מתכוון. 

 << אורח >> צופית כולן: << אורח >>  

אני רק רוצה לחזק את מה שרויטל אמרה על הקטע של ההשלמה. אנחנו רואים את זה, זה קורה. ברגע שרשות צריכה להוסיף כסף על פסיכולוג, על קב"ס, על סייעות, אז הם יתנו חלק. ואז כאילו אין. אין להם תמריץ לתת. רשות חלשה שצריכה לחסוך כסף, ואנחנו מכירים לא מעט כאלה, זה מסתתר תחת האין לנו או לא מצאנו. ואנחנו מאוד מאוד נשמח למחקר של הממ"מ שבודק באמת את היישום של התקנים האלה. כמה רשויות באמת. כי בפועל אנחנו לא באמת חושבים שיש אפשרות להשיג קב"סים או פסיכולוגים. נכון, עכשיו יעלו להם את השכר. עדיין, ברגע שיעלו את השכר גם ההשתתפות של הרשות הרי תעלה. רשות שאין לה כסף, ויש, אנחנו בבעיה. בואו, אנחנו בבעיה. יש הרבה רשויות שפתאום אחרי הבחירות גילו שהם בבעיה, כי התחלף ראש עיר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הוועדה תתכנס סביב הנושא הזה גם ונלמד את הנושא לעומק ונפקח מה שצריך לפקח. 

 << אורח >> צופית כולן: << אורח >>  

תודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חברים, נעבור להצבעה להיוועצות. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אני מזכירה לתמי שיש פה מושגים שצריך לשנות אותם בתוך הצו. אדוני, יש פה מושגים שצריך לשנות אותם. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה יותר צריך להיות מופנה למשרד. בסוף מי שיוציא ויפרסם את הצו זה משרד החינוך. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אז צריך להגיד להם. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה צו של השר. לא הערת את ההערה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

משרד החינוך תיקן במקום סייע לתומכי חינוך. ופה משתמשים במילה סייע. ומשרד החינוך תיקן כבר מזמן שרת לאב בית ופועל ניקיון לעובד תחזוקה. בצו זה עוד מופיע שרת ופועל ניקיון. עד כדי כך הצו הזה לא ממש - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני כן מבקש, אנחנו נשלח כמובן את מסקנות הוועדה גם למשרד החינוך. למרות שעמדת המשרד היא שהסעות ובינוי הוא לא חלק מהצו, עמדתי שכן זה משהו שצריך לקחת אותו בחשבון. מבחינתי מוסד החינוך לא יכול להתקיים אם אין הסעות, כדי שתלמידיו יוכלו להגיע אליו. זה דבר שהוא מובן מאליו. אבל בסדר, יכולים להיות חילוקי דעות. 

ולגבי הנקודה הדיפרנציאלית, אני כן כפי שביקשתי דיפרנציאליות בנושא תשלומי הורים אני חושב שכן יש מקום לחשוב שוב על הנושא של הדיפרנציאליות. אני מבין, ואגב אני מתחבר, לאמירה הזאת שקודם כל בואו ניתן את הדבר המינימלי כדי שבית ספר יוכל להתקיים. זה אומר מורים, שירותי מזכירות ועוד. מפה להתחיל להפעיל את הדיפרנציאליות. יכול להיות שבאמת ישנם מקומות שבעקבות הדיפרנציאליות הזאת לא יעסיק לא פסיכולוג ולא קב"סים וכו'. ואני חושב שפה המשרד כן צריך לבוא ולפקח מה הסיבה שאותו מקום בסוף לא מפעיל. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

ובמידת הצורך לתקן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ובמידת הצורך אני כן מבקש מהשר לשקול את הדברים האלה. במידת הצורך לתקן את הצו לאור ההיוועצות שהייתה פה בוועדה. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

ומה עם השיתוף של הרשויות החזקות? זה אני לא מקבל תשובה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הצעת צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים תשפ"ה). מי בעד זה שבעצם התקיימה חובת היוועצות בוועדה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

אני קובע שמשרד החינוך עמד בחובת ההיוועצות. ואני שוב קורא לשנה הבאה הצעת ייעול לעשות גם עם משרד הפנים והשלטון המקומי, לנסות להביא את ההערות קצת לפני, כדי שאנחנו פה גם נלמד את אותן הערות גם נוכל להציע אותם. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

אדוני יושב-הראש, אני ראיתי שבחוות הדעת של היועצת המשפטית דובר על כך ישקול בלב חפץ או נפש חפצה, לב שלם ונפש חפצה, אני מציע שהוועדה תמציא לשר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

יש מסקנות הוועדה שיגיעו כמובן ויוגשו לשר כמתבקש. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אולי גם נבקש לזרז את הפרוטוקול. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן, ננסה להוציא את הפרוטוקול כמה שיותר מהר. 

 << אורח >> יצחק בוכובזה: << אורח >>  

בפרוטוקול יהיו גם המלצות הוועדה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כמובן. בדיון הקודם הייתי חייב לברוח לשולחן עגול עם בריאות, אגב, גם בפערים של פרא רפואי וכו', אז לא נעלמתי סתם. אני כן רוצה להודות לכל המשתתפים שהגיעו לדיון של ההיערכות וגם לדיון הזה של הצו, מרחוק ומקרוב. משרדי הממשלה. 

אבל אני כן רוצה לומר באמת באופן אישי למשרד החינוך, כל מי שהיה ומי שלא היה. משרד החינוך עובר בשנה האחרונה, כמעט שנה עוד מעט, טלטלה ואתגרים לא פשוטים. עם תקציב, אמנם נכון, זה נשמע תקציב ענק, אבל האתגרים שעומדים בפני המשרד אם זה הקמת בתי ספר חדשים וגיוס צוות וחיזוק מערכת החינוך ובמקומות מסוימים הנושא של הפסיכולוגים ויועצים חינוכיים ועוד מכביד על המערכת בסוף גם לקראת היערכות של שנת הלימודים. ישנם עוד אתגרים רבים בפנינו. אבל כן אני רוצה לברך גם את שרי החינוך, השר קיש והשר ביטון. את המנכ"ל מר שמעוני, איתי קשרי ממשל ובאמת כולם, מהסמנכ"לית דרך תקציבית משה שגיא ומנהל מערך המחוז החרדי שי. ודרך דודי ופארס ושמעון איבגי ואני לא רוצה להתחיל להגיד את כולם כי בסוף יש פה באמת מערכת ענקית שבאה לעשות טוב לילדי ישראל. ותמי עם החינוך המיוחד ועוד ועוד. בסוף המשרד מנסה לתפקד בסיטואציה לא פשוטה ואתגרים רבים שעומדים בפניה. 

אני רוצה להודות גם למורי ישראל שבאמת עשו עבודה נהדרת בשנה האחרונה. חלקם גם מעל המצופה. ראינו באמת מעשי גבורה אמיתיים וגדולים מאוד של מורים שעזבו את מקום המגורים שלהם והלכו לגור, למרות שהם גרו במקום שהוא לא מפונה והלכו להיות יומם ולילה עם אותם תלמידים שנמצאים בבתי מלון ומקומות מסוכנים. ועדיין עד עכשיו מורים שמגיעים למקומות של קו העימות, של יישובים שעדיין לא פונו ומגיעים ומלמדים וכך יעשו גם ב-1 בספטמבר. 

ממטפלות במעונות ועד בסוף כיתות י"ב אנחנו מאחלים חופשה, כמה שאפשר לקרוא לזה חופשה, של המורים שבסוף כבר נמצאים בשיא ההכנות ל-1 בספטמבר. ונאחל לילדי ישראל שנת תשפ"ה מבורכת ונקווה באמת שכלל משרדי הממשלה יהיו קשובים גם במשך השנה וגם לקראת תקציב 2025, הולכת להיות שנה לא פשוטה בכלל, עם קיצוצים רוחביים ופלטים מכל כיוון. והאתגרים רק עולים וגדלים והצרכים גדלים. ובסוף מה שאנחנו רוצים זה שילדי ישראל יוכלו להגיע לאיפה שהם צריכים להגיע, להצליח בלימודים ולצאת באמת, כי בסוף זה דור העתיד שלנו. וזה דור העתיד שיבוא ויגן גם על כולנו וייכנס אחרי זה לעולם העבודה וכו'. 

נסיים בתפילה ובברכה שעוד לפני שנת הלימודים, ה-1 בספטמבר, נוכל לקבל את כלל חטופינו. אלה שבין החיים ואלה שאינם, לתוך זרועותינו. ושנוכל כבר לשים על זה "וי" לפחות שלב א'. אחרי זה יש ליווי והמשך טיפול כלפי אותם חטופים ומשפחות ועוד. 

ברשותכם אני נועל את הדיון. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:22. << סיום >>