פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
04/09/2024


מושב שני

פרוטוקול מס' 272
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, א' באלול התשפ"ד (04 בספטמבר 2024), שעה 13:30

סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024 (פ/3079/25), (פ/2265/25), (כ/988), של חה"כ צביקה פוגל, חה"כ עמית הלוי << הצח >> 

נכחו:
חברי הוועדה: 
יוסף טייב – היו"ר
אביחי אברהם בוארון – מ"מ היו"ר
אליהו ברוכי
סימון דוידסון
גלית דיסטל אטבריאן
מיכל מרים וולדיגר
משה טור פז
לימור סון הר מלך
יוסף עטאונה
יסמין פרידמן
קטי קטרין שטרית

חברי הכנסת:
אחמד טיבי
עמית הלוי
מאיר כהן
גלעד קריב
צביקה פוגל
עאידה תומא סלימאן

מוזמנים: 
	מ'
	–
	משרד ראש הממשלה

	שרית שפיגלשטיין
	–
	סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד החינוך

	לירון בנית ששון
	–
	מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	חנה קטן
	–
	אימהות הלוחמים



משתתפים באמצעים מקוונים: 
	שלומי רוט
	–
	אגף התקציבים, משרד האוצר



ייעוץ משפטי: 
נירה לאמעי רכלבסקי

מנהלת הוועדה:
אתי דנן

רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

 << נושא >> הצעת חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024<< נושא >> 


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

צוהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, א' באלול התשפ"ד, 4 בספטמבר 2024 בנושא הצעת חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור (תיקוני חקיקה), הצעת חוק של חבר הכנסת עמית הלוי וצביקה פוגל, הצעות חוק שמוזגו. 

הדיון של היום הוא דיון על הסתייגויות והצבעה לקריאה שנייה ושלישית. בפתיחת הדיון אימהות הלוחמים. 

 << אורח >> חנה קטן: << אורח >> 

אני באה בשם אימהות ללוחמים. אני קודם כל אקדים באמירה אישית שלי יש שבעה לוחמים, כולם לוחמי מילואים, חלק מהם עשו סבב שלישי וחלק מהם בסבב רביעי של מילואים, חלקם סטודנטים, דיברנו על זה בישיבה הקודמת, חלקם בחורי ישיבה, חלקם שכירים, חלקם עצמאים. 

אנחנו מייצגות עשרות אלפי אימהות ללוחמים ואנחנו מבקשות קודם כל להרים להם ולתת להם את ההוקרה המתבקשת וזה מתבטא כמובן בבית הזה גם בקידום של הצרכים המתבקשים בעקבות המסירות שלהם. אנחנו כן מבקשים שחיי חיילינו יוכרו כחשובים יותר מחיי האויב, שכל מחשבה על עזרה הומניטרית לאויב היא מחשבה פסולה. אנחנו במלחמה עכשיו וכל עזרה לאויב מסכנת את החיילים שלנו. 

אנחנו מבקשים לחזק את נושא אחדות העם, כמה שפחות פילוג, אנחנו באמצע מלחמה עכשיו, האויב שלנו הוא לא בתוכנו, האויב שלנו הוא מחוץ לעם שלנו ובו צריך להילחם. וכמו שהחיילים יודעים להילחם כתף אל כתף, למרות השקפות עולם שונות, אנחנו מבקשים שגם הבית הזה ובכלל בעם נדע להיות מאוחדים לקראת המטרה של הניצחון המוחלט כדי שמה שקרה בשמחת תורה לא יקרה יותר. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. נירה, בבקשה. אני מבין שלאחר שהנסחית עברה על נוסח החוק יש הערה של משרד ראש הממשלה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

שלחנו לפני כשעה נוסח שמבטא את הנוסח שעבר אתמול בוועדה, רק כבר אחרי התיקונים הלשוניים של הממונה על נוסח החוק. התבקשנו ממשרד ראש הממשלה למרות הכול לשמור את הנוסח שהיה כאן בוועדה. מדובר בעניין לשוני בלבד. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

לא הבנתי את ההבדל. 

 << אורח >> מ': << אורח >> 

אנחנו מדברים על סעיף 18א(ג). בדיון אתמול העלו חברי הכנסת חשש שאם זה יהיה פתוח מבלי שיהיה כתוב גורמי הביטחון והאכיפה, הדבר הזה יאפשר לכל אדם באשר הוא לפנות למנכ"ל משרד החינוך גם אם המידע לא מבוסס.

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

לא, חבר הכנסת בוארון לא העלה את זה כחשש, אלא דווקא כרצון, הוא אמר טוב שכל אדם יוכל לפנות. אני, בגלל שהסעיף נולד, הסכמתי לא בלב שלם לכך שכיוון שדובר על שירות הביטחון, זה הסעיף שנבע מהצורך שלא יהיה הסדר שלילי בחוק הזה, אז הסכמתי שיופיע רק שירות ביטחון, אבל לא הסכמתי שלא יופיע שירות ביטחון. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אני מציעה שאני אקריא את מה שהקראתי אתמול בוועדה לעומת מה שהנסחית תיקנה. שוב, מדובר בענייני נוסח, אבל אני מבינה שאצלכם יש דיון שקשור לאיך שזה נחזה להיות ואולי עדיף מבחינתכם שלא יהיה: העובד ביצע מעשה המהווה עבירת טרור ובלבד שגורמי הביטחון החליטו להעביר מידע בעניין למנהל הכללי של משרד החינוך. ואז הגדרנו גורמי הביטחון – שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל. 

אומרת הממונה על נוסח החוק, לא צריך עכשיו להגדיר, פשוט תכתבו, העובד ביצע מעשה המהווה עבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, למעט כמשמעותה בסעיף 24, שזה גם מופיע בנוסח, ובלבד ששירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל החליטו להעביר מידע בעניין למנהל הכללי של משרד החינוך. אומר משרד רוה"מ שהם רוצים שיהיה ברור שמדובר כאן על גורמי ביטחון ומשטרת ישראל, או גורמי ביטחון ואכיפה. 

 << אורח >> מ': << אורח >> 

הנוסח שאנחנו קיבלנו מהנסחות קובע במפורש שב"כ ומשטרת ישראל, זה צריך להיות גורמי הביטחון והאכיפה, להלן שב"כ או משטרת ישראל. זאת אומרת אנחנו מבקשים שתהיה את התיבה 'גורמי הביטחון והאכיפה' כי זה מה שעלה בדיון, שהצורך לא יובא מכל אדם, אלא רק מגורמי הביטחון והאכיפה ולכן זו ההבהרה. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

אם אדם ביצע עבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, למעט כמשמעותה בסעיף 24 לחוק האמור, למה שגורם שהוא אינו שירות הביטחון הכללי או משטרה יעביר את המידע ומנכ"ל משרד החינוך יוכל לפטרו מיידית? 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

בזה אנחנו כבר דנו אתמול בוועדה וזה הוכרע. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

זו אחת מהפשרות הנוראיות בחוק הזה, אני אומר את זה ברצינות. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

אתה יכול להסביר בשתי משפטים את הפשרה הזאת? 

 << אורח >> מ': << אורח >> 

בהתחלה הנוסח היה פתוח, שכל אחד יכול - - -

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

לא, הנוסח לא היה פתוח, הנוסח אמר שלא ניתן להעמיד לדין פלילי או משמעתי בגינם, זה משהו אחר לגמרי.

 << אורח >> מ': << אורח >> 

אבל מבחינת ההעברה, ההעברה לא הייתה מותנית אך ורק בהעברה על ידי גורמי הביטחון. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

במקור לא צוינה שום העברה. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, אני חושב שצריך להשאיר את זה פתוח. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

כבר הסברתי אתמול שיש לנו באמת בעיה לא פשוטה עם החוקתיות של הצעת החוק הזאת ועכשיו אתם שמים אותנו במצב עוד יותר קשה ומציעים לרדד עוד קצת את העניין. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

אני לא מבין, נירה וגברתי, למה כשנעשתה עבירה, מה זה משנה לי? מה לי הכא מה לי התם אם המשטרה מפנה את המידע או שב"כ מפנה את המידע או אזרח? 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

כי זה הופך את מנכ"ל משרד החינוך שוב להיות שופט על סמך שמועה שהוא קיבל מאזרח. הרי אתה הופך פה את המוסדות לשופטים. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

הליך מנהלי זה לא הליך שיפוטי, חבר הכנסת טור פז, אתה לא יכול להתבלבל ככה. הליך מנהלי, הרי אתה בעצמך - - -

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

השאלה מי נתן לך את המידע היא מאוד חשובה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חברי הכנסת, היה אתמול דיון ארוך. מבחינתי הסעיף הזה - - -

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני לא הייתי בדיון, יש לי את הזכות היום גם להשתתף בדיון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בסדר, עאידה הייתה במקומך, גם ההסתייגויות שלכם הוגשו אתמול ואני אתן לך היום לנמק את ההסתייגויות. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

ברמה העקרונית, כבוד היושב ראש - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני רק אגיד מה שיש לי להגיד ואני אתן לך אחרי זה. הסעיף הזה נולד מעיקרו בגלל בקשה של גורמי הביטחון שישנם מקרים מסוימים שהם לא מצליחים בסוף לפטר בצורה כזו או אחרת, דוגמה מקור, אי אפשר לחשוף את המקור, ועוד סיבות כאלה ואחרות. 

אתמול הגענו לנוסח מסוים. הנסחית עשתה שינויי נוסח שלא משנים את המשמעות. יש בקשה כרגע של משרד ראש הממשלה לחזור לנוסח שהוכן אתמול בוועדה ולא לשנות כפי שהתבקש על ידי הנסחית.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

כמובן לכתוב 'או' שזה כמובן לא גם וגם. יכול להיות 'או'. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

ואני פה על דעת חבר הכנסת הלוי המציע אומר את זה, אם אנחנו בחוק הזה מתקנים תקנה, או כמו שאמר פה החבר, קובעים נורמה שבה ככל שבוצעה הסתה לטרור מנכ"ל משרד החינוך יוכל לפטר מנהלית, אינני מבין למה כשבוצע מעשה טרור ומנכ"ל משרד החינוך לא קיבל את המידע מהמשטרה או משב"כ הוא לא יכול לבוא ולהגיד: רבותיי, זה לא הסתה, זה מעשה טרור. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

כי זה לא מוסמך. חבר מרכז יש עתיד התקשר אליו ואמר לו - - -

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

חבר הכנסת טור פז, אם אתה לא הולך למקור בשאלת ההסתה למה פה אתה לא הולך למקור? 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אבל אין סמכות למנכ"ל בדבר כזה.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

זה בדיוק מה שאנחנו רוצים להעניק לו, אנחנו רוצים לתת לו את הסמכות. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אתה יודע מה הם אומרים? הם רוצים לתת סמכות למנכ"ל שהוא מינוי פוליטי. בביזיון שקיים היום כל אחד שיהיה מנכ"ל יכול לקבל החלטה. אנחנו רואים את ההחלטות המזהירות שכל יום מתקבלות.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

אביחי, בדידי הווה עובדא, לפני עשר שנים התקשר אליי מקור בשב"כ ואמר לי: קינלי, כך וכך בית ספר במזרח ירושלים עוסק בטרור. לא אכנס עכשיו לכל הפרטים, אבל הוא אמר: לפי שיקול דעתנו והבנתנו המקצועית זה המצב, בית הספר הזה עוסק בטרור ולכן תעשה דברים מסוימים. כשאני מקבל טלפון כזה יש הבדל גדול בגלל המקור שמוסר לי אותו, בגלל סמכותו המקצועית, לעומת אדם אחר. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

אני מבין. חבר הכנסת טור פז, אתה היית איש חינוך שנים רבות, אני שואל אותך, כשמנכ"ל משרד החינוך מקבל מידע שיש עבירת טרור. הוא לא קיבל משב"כ והוא לא קיבל מהמשטרה והוא הולך לשם, אתה היית קצין בצה"ל, עדיין, אתה הולך לבית הספר הזה ואתה רואה מעשה טרור, האם רק בגלל שלא קיבלת את המידע משב"כ ומשטרה אתה לא יכול לפעול? 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אתה יודע מה ההגדרה של מעשה טרור? מעשה טרור זה מימון טרור - - - 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

החוק עוסק בדברים גבוליים. אני עכשיו רואה מעשה ולמרות שאני מנכ"ל משרד החינוך ואני אחראי על מערכת גדולה וחשובה אני לא יודע להעריך האם זה מעשה טרור או לא. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אבל, משה, אתה לא אמור להעריך, יש מושג של ראיות מנהליות. זה נכון לגבי הסתה, נכון גם לגבי מימון בטרור. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

בוא ניקח דוגמה, איתמר בן גביר הורשע בתמיכה בארגון טרור, אני לא יודע לומר את זה, יש בית משפט. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

זה לא קשור, זה לא הדיון. משה, אתה לא בדיון. זה לא יאומן, יש שני דיונים שונים, יש דיון פלילי ויש דיון מנהלי. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

כשמנכ"ל משרד החינוך אומר את זה, מה לעשות, זה לא מספיק. הוא לא הורשע בתמיכה בארגון טרור, אני לא מבין. יש חבר כנסת אחד בכנסת ישראל שהורשע בתמיכה בארגון טרור. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

כשצריך להתמודד עניינית עם החוק, כשאתה לא מצליח להתמודד עניינית עם החוק הזה אתה יורד לשפל הכי נמוך שאפשר לרדת, אדון טור פז. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

את כופרת בזה שאיתמר בן גביר הורשע בתמיכה בארגון טרור? 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אדוני, אני כופרת בזה, שאתה אדם לא ענייני ושאתה בורח למקומות האלה.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

מי שמסית לטרור זו הקבוצה הזו,מי שמגבה את נוער הגבעות זו הקבוצה הזו. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אני קודם מציע ללימור לעשות גוגל על קינלי ולהבין מה העבר החינוכי שלו. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

תפסיקי לחלק כסף לטרוריסטים, תפסיקי לאסוף כסף. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

זה מאוד מצחיק שמנסים ללמד אותי כאן מה זה חינוך ומה זה - - - 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

זה ראיות מנהליות, זה לא קשור לחינוך. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

כבוד היושב ראש, יש לי משהו חשוב להגיד. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

תגנה את מה שהיה ב-7 באוקטובר, תגנה את החמאס. תומך טרור. אתה תומך טרור. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

יש לי משהו חשוב להגיד לך.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יוסף, אני לא אתן לך. יוסף, תעצור שנייה. גם את. תודה רבה. מונחות בפנינו הסתייגויות של סיעת חד"ש-תע"ל להצעת החוק המונחת בפנינו. אני מבקש מחבר הכנסת יוסף עטאונה. יוסף, מיד לאחר ההקראה של הסעיף שאנחנו בעצם לא משנים - - -

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא, אני ברמה העקרונית, יש לי לפני ההסתייגויות על - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני אתן לך לעשות דברי פתיחה של שלוש דקות לפני הצגת ההסתייגויות. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

יש לי הסתייגות. אתמול לא יכולתי להגיע. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אבל אתה לא תקבע את סדרי הדיון. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אבל יש לי הסתייגות על עצם קיום הדיון. אנחנו בתחילת שנת לימודים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יוסף, לא. היה אתמול דיון ארוך. נירה, בבקשה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

זה סעיף שהוא מתחיל ב-18א(א1) שמוסיפים לחוק חינוך ממלכתי. אנחנו בנוסח שכבר עבר את הערות הממונה על נוסח החוק, זה מופיע כטיוטה למליאה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

נירה, בבקשה להתחיל בהקראת הסעיף, שנדע סופית שלא יהיו תקלות. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

סעיף קטן (ג), אני חוזרת, הסעיף שהוסף להצעת החוק, מרחיב את הצעת החוק. 

	
	
	
	
	(ג) העובד ביצע מעשה המהווה עבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, למעט כמשמעותה בסעיף 24 לחוק האמור, ובלבד שגורמי ביטחון או אכיפה החליטו להעביר מידע בעניין למנהל הכללי של משרד החינוך; גורמי ביטחון או אכיפה – שירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל. 



 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בסדר גמור, עכשיו הדברים מובאים. מונחות בפנינו הסתייגויות של סיעת חד"ש-תע"ל, לפני שאני נותן לך לנמק את ההסתייגויות, אני נותן לך שלוש דקות דברי פתיחה בגלל שלא היית אתמול ובגלל שאני אוהב אותך ואתה חבר ועדה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

תודה, כבוד היושב ראש. אתמול נבצר ממני להשתתף בדיון. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

ידעת על הדיון, חבר הכנסת עטאונה? 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני ידעתי, אבל היו גם דברים חשובים. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני נכחתי במקומו. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

אבל עלתה פה טענה שלא קיבלו במייל, אתה קיבלת במייל? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אתם מפריעים לו בזכות דיבור, בסוף אני אתן לו חמש דקות. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני לא קיבלתי במייל, אבל אני מסתייג קודם כל, לפני ההסתייגויות של חד"ש-תע"ל, על עצם קיום הדיון בחוק הזה בתחילת שנת לימודים. אנחנו כוועדת חינוך, ואני פונה לחברי הוועדה ולך, ואתה יודע שיש לי הרבה הערכה וכבוד כלפיך, אני חושב שקיום הדיון בפתיחת שנת לימודים כשיש שביתה עדיין במערכת החינוך בתיכונים שלא נפתרה ומאות אלפי ילדים יושבים בבית זה בושה לקיים דיון בתחילת השנה על דבר כזה. 

זה בושה לקיים דיון בתחילת שנת הלימודים כשעדיין הרבה סוגיות עומדות על הפרק שעלו במשך השנה על שולחן ועדת החינוך, כש-5,000 ילדים בחברה הערבית הבדואית בנגב בגיל 3 עד 5 עדיין בבית ואין להם מסגרת. זה בושה לקיים דיון על חוק גזעני פשיסטי שמובילים אותו אנשים, הבושה החוצפה, האבסורד ועזות המצח שאנשים שבעצמם תומכים ומעודדים טרור והסתה לטרור ביום יום ואם יש הצעה או משהו צריך לקדם אותו, ואם יש מעשה שצריך לעשות הוא בחינוך הממלכתי דתי, בהתנחלויות ובשטחים הכבושים שהאנשים האלה ונוער הגבעות עושים יום יום. 

באים בתחילת שנת לימודים והוא שואל איפה הייתם? אתם יודעים מאיפה הגעתי עכשיו? הגעתי מהעיר לוד. אני אקח אותך כיושב ראש ואת כל החברים, מחר נסייר בלוד ותראו איזה מערכת חינוך, באיזה תנאים היא פועלת. לכן בתחילת שנת לימודים, בשביל אנשים הזויים, פופוליזם זול, בשם המלחמה בטרור, המאבק בטרור בתחילת שנת לימודים, הרי מי שעוסק בטרור, מי שמעודד טרור, ביום יום יש טרור אחד, זה הטרור של נוער הגבעות. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

תגנה את החמאס, תגנה את ה-7 באוקטובר, תתחיל לגנות. תגנה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אל תפריעי לי בשום פנים ואופן, אני בדיבור שלי. עוד פעם, האחרון שידבר על הסתה לטרור זה את, לימור, את מעודדת טרור, את - - -

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אתה טרוריסט. 

 << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> 

אתה חצוף, היא קורבן של טרור. סליחה, לימור סון הר מלך היא קורבן של טרור, אדוני. תתנצל עכשיו. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

את מצדיקה מעשי טרור. 

 << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> 

היא הקורבן של הטרור המוסלמי, בעלה נרצח, איך אתה לא מתבייש? 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לימור, מי שסביב השולחן תומך בטרור זה את. 

 << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> 

לבעלה יש היום אזכרה בגלל הטרור הערבי. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

את תתביישי לך, תומכת טרור. את תומכת טרור. 

 << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> 

תתבייש, תתבייש. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

היא תומכת טרור, מי שמדבר על נוער הגבעות הוא תומך טרור. 

 << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> 

חסר מצפון, חסר נשמה, לאישה שבעלה נרצח והיא בהיריון על סף לידה. הטרור המוסלמי רוצח אותה ואתה יושב ואתה אומר שהיא תומכת טרור. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

מי שתומך בטרור זה אתם, הטרור של המתנחלים, על ידי מתנחלים, שאת מצדיקה את המעשים שלהם, אלה תומכי טרור. 

 << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> 

גם רוצחים וגם בוכים. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אנחנו מתנחלים גאים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

גלית, תודה. אני כן אגיד מילה אחת, החוק הזה חל על כולם. אמרתי את זה אתמול. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא, לא, לא, זה במדינה דמוקרטית, חוק יחול על כולם במדינה דמוקרטית. בישראל תחת הממשלה הזו אין דמוקרטיה, אין שוויון.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

החוק הזה חל על כולם, כל מורה במערכת החינוך במדינת ישראל שיתמוך בטרור או יזדהה עם ארגון טרור, אין מקומו במערכת החינוך. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

זה לא מה שמפריע לו, יוסי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא, לא, לא. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

זה לא מה שמפריע לו, יוסף רוצה שימשיכו לחנך לטרור במערכת החינוך המזרח ירושלמית. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בינתיים מי שמחנך זה אתם, בחינוך הממלכתי דתי שלכם בהתנחלויות אתם מחנכים לטרור. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אתה רוצה שימשיכו לחנך לטרור, אנחנו לא ניתן את זה. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אתה מסית ומחנך לטרור. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אתה נגד הילדים הערביים של מדינת ישראל. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אתם שמחנכים לטרור. מי שמדבר על טרור זה אתם. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אתה רוצה שהם ימשיכו להיות מחונכים לטרור במקום לצדק ולמדע. זה מה שאתה רוצה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

מי שבינתיים מחנך לטרור זה אתה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אתה נגד הילדים בג'בל מוכבר, אתה נגד הילדים במזרח ירושלים. תאמר את האמת, אם היית בעד הילדים היית בעד החוק הזה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני ניהלתי מערכות חינוך, לא, מי שמחנך זה אתם לטרור. החינוך הממלכתי דתי בהתנחלויות, בשטחים הכבושים, אתם מחנכים לטרור. בעצם אתם מבצעים טרור יום יומי שם. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

יוסף, די עם זה, אף אחד לא מאמין לך ותפסיק עם הצ'יזבטים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יוסף, תודה רבה. 

 << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, לפני ההצבעה, אני חייבת משפט אחד. לא ייתכן שבכנסת ישראל יישב חבר כנסת ויאמר לקורבן טרור שבעלה נרצח שהיום יש לה אזכרה - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

גלית, את לא בזכות דיבור, אני מבקש. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

את מגנה עליה, היא תומכת טרור. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יוסף, אתה גם לא בזכות דיבור. 

 << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> 

אבל את יוסף אתה אוהב, ליוסף מותר, אתה אוהב אותו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

היום ראש חודש אלול, בראש חודש אלול לפני 21 שנה, ראש חודש אלול תשס"ג, נסענו אני ובעלי שולי בכביש אלון מבית ההורים של שולי לעבר הבית שלנו. באחד מעיקולי הדרך הופיעה חוליה של חמישה מחבלים. זה הטרור, זה הטרור שאני מכירה, היחיד שאני מכירה שקיים, והחלו בשאגות של אללה הוא אכבר, בשם האלוקים שלהם, בשם הדת שלהם, ירו לעבר הרכב שלנו, שולי נהרג במקום.

רגע לפני הוא קלט את החוליה הזאת, הוא צועק: לימור, תתכופפי, באינסטינקט הראשון אני מרימה את הראש כדי לראות למה ואז אני רואה אותם, אני חוטפת כדור ביד השמאלית, אני זוכרת את המבט, שולי מביט על הפציעה, רואה את הדימום, לא חושב פעמיים, פשוט רוכן מעליי, מכסה את הגוף שלי, הוא מתרומם לשתי שניות אחרונות, מאיץ את הרכב קדימה, מטה את ההגה הצדה, אני רואה אותו, אני רוצה להגיד לו ניצלנו, ברוך ה' ניצלנו, ואז הוא מתמוטט, הרכב שלנו דוהר בתעלה. 

שולי שירת כחובש קרבי בצה"ל, הוא התנדב במד"א ירקון, הוא התנדב בהצלה יו"ש, כל הנושא של הצלת חיים היה חלק נורא מרכזי. גרנו בחומש, על בסיס יומי ספגנו אירועי טרור, ממש כל יום הציר היה נסגר כי באיזה שהיא נקודה היה מטען צד, זרקו אבנים, ירו על הציר, אבל אנחנו ידענו שאנחנו צריכים להיות שם כי זו הארץ שלנו, כי זו נחלת אבותינו. ברגע הזה שם, אני זוכרת ששאלתי את שולי באחת הנסיעות המשותפות: שולי, אבל חס וחלילה יקרה משהו, יירו עלינו, אני לא יודעת, מה אני עושה? ושולי מסביר לי שלכדור יש חור כניסה וחור יציאה כשבדרך כלל בחור היציאה יכול להיות דימום יותר משמעותי, והוא אומר לי: מה שאת צריכה לעשות זה פשוט לנסות לזהות את חור היציאה, אבל דעי לך, אם זה פגיעה בראש זה כמעט חסר סיכוי. 

באותם רגעים הדבר הראשון שאני עושה זה לראות אם יש פגיעה בראש ואני רואה שיש דימום, אני מניחה יד על הגב שלו ואני רואה שהוא עוד נושם, אבל אני מבינה שאין לי דרך לעזור לו, אני מתחילה לצאת מהרכב כדי לנסות להזעיק עזרה. דרך הדלתות הקדמיות לא היה שום סיכוי לצאת כי הרכב התהפך והדלתות היו מכווצות פנימה. אני יוצאת דרך הדלת האחורית ואני עולה לכביש ואני עומדת על הכביש ואין שום רכב, בהיריון, עם יד מרוסקת, פנים מרוטשות. 

אולי פעם אחת כדאי לספר את הסיפור הזה, כדי שאנשים יבינו מה זה טרור ואיך זה נראה ואיזה טרור ולקרוא לי תומכת טרור. הכדור הזה, אותו כדור שנכנס אצל שולי בחור מאוד קטן דרך הזקן יוצא מעל האוזניים כששולי רוכן מעליי, אותו כדור עובר דרך הפנים שלי ובעצם הדימום שאני רואה על שולי והפנים שלו זה אותן טיפות דם שנוטפות מהפנים שלי. 

אני עומדת על הכביש שם ואין שום רכב ואני פשוט מרימה עיניים ואומרת: בורא עולם, אבא שבשמים, אתה ואני לבד עכשיו, עכשיו תעזור לנו. אני מתחילה לחזור לכיוון הרכב, אבל אז אני רואה שמכיוון הנסיעה שלנו מגיע רכב, אני מבינה שמדובר ברכב של ערבים, הוא רואה את המראות, שומע את הקולות, רואה אישה בהיריון, פנים מרוטשות, יד שהיא גוש בשר שנגרר אחרי הגוף, אני אומרת: תעזור לנו, בעלי ברכב, ירו עלינו, אני בהיריון. הוא מסתכל עליי, מסמן ככה עם הראש, הוא וכל מי שנמצא איתו ופשוט ממשיך בנסיעה. 

אני מתחילה לחזור לכיוון הרכב שלנו, הרכב שלנו נעצר מתחת לכפר ערבי שנקרא אל מועייר. וכנראה שהם ראו אותי בין הכביש לרכב. 

אני מתנצלת, יוסי, שאני גוזלת מהזמן, אבל אני רוצה שפעם אחת ולתמיד שהדברים יישמעו, שאנשים יבינו שכשהם קוראים לי תומכת טרור - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אם אני לא טועה, זה יום האזכרה שלו היום. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

כן, היום זה האזכרה, אני מכאן נוסעת לשם. אני רואה המון ערבי שיורד מכיוון הכפר בשירה ובצהלות, עם מקלות וחפצים ביד ואני עומדת שם ואין אף רכב שמגיע. אני חוזרת שוב לכיוון הכביש ואני רואה שמגיעה מונית, לא אלאה אתכם, אבל באיזה שהוא שלב מגיע רכב ישראלי עם לוחית רישוי לשם שינוי צהובה, אני רואה שהנהג נורא מבוהל מהמראה שלי, אבל הוא עוצר. אני תמיד אומרת שבתוך הגיהינום שהיה שם היה גם, בתוך ההסתרה שבתוך ההסתרה בוודאי נמצא ה' יתברך, היו שם ברכב שני אנשים, היו רופא וחייל, שכל אחד מהם חשב שהוא נוסע למטרה מסוימת, אבל למטרה אחרת, כנראה שמישהו מלמעלה ייעד לנסיעה הזאת מטרה אחרת. 

החייל יוצא, הוא רואה את ההמון הערבי הזה, הוא לא חושב פעמיים, הוא פשוט מרים את הנשק שלו כלפי מעלה וצועד בדוך לקראתם, ברגע שהחייל מופיע עם הנשק הם משליכים את הכול ועולים בחזרה אל הכפר. הרופא ניגש אליי, הוא מציג את עצמו, אני אומרת לו: לקח לכם יותר מדי זמן, בעלי ברכב, הוא לא מגיב, בבקשה תלך לראות מה קורה איתו. 

הוא ניגש לרכב, אני נותרת לעמוד על הכביש, אני מאוד מפחדת ממה שהרופא עתיד לומר, אני רק רואה אותו מושיט יד דרך החלון ואני מבינה לפי הפנים שלו ששולי איננו, אבל עדיין משהו בי לא רוצה כל כך להאמין שזה קורה, אני שואלת אותו: הוא חי? תגיד לי את האמת. הרופא אומר לי: את בהיריון, את צריכה לדאוג לתינוק, מעכשיו את צריכה לדאוג לעצמך ולתינוק, ואני מבינה ש – אבל עדיין אני אומרת לו: אם אתה לא תאמר דברים ברורים אני ככה, ואז הרופא החכם הזה מבין שהדבר האחרון שהוא צריך בשטח זה אישה שהיא גם בהיריון, גם היסטרית וגם פצועה והוא אומר לי: בעלך פצוע מאוד מאוד קשה, אנחנו נטפל בו. 

מגיע אמבולנס, באמת אותו כדור שפוגע בפנים תולש את הנחיר השמאלי, אני מתחילה להרגיש שמאוד קשה לי לנשום, מתחיל טיפול ראשוני בשטח ומביאים אותי לבית חולים. שם בבית החולים מסתבר שיש היפרדות של השיליה. אחרי תהלוכת רופאים שכל אחד מציג את עצמו ואומר: שלום, קוראים לי כך וכך, אני מפה ולסת, אני מאף אוזן גרון, אני מפלסטיקה, אני אורתופד, כל אחד והזה שלו, ובאמת מנסים להילחם על היד השמאלית כי יש חשש מזיהום וגם מחברים אותי לאולטרסאונד.

אני זוכרת את הטלפון שאני שומעת את אבא של שולי פשוט ממרר בבכי ואומר לי: לימור, שולי מת. אנחנו מדברים על יום שישי והוא מספר לי שהלוויה תתקיים היום ושהחברים כבר מתחילים להגיע ואני מבינה שללוויה הזאת אני לא אגיע במצב הנוכחי שלי ואני מבקשת לדחות את הלוויה למוצאי שבת ואחת הרופאות שניגשת אליי אומרת לי: מי כמוך יודעת שאני לא יכולה להבטיח לך שום דבר, אבל אם תעברי את הניתוחים כמו שאנחנו מצפים אז כמובן שעם כל הצוות הנדרש את תוכלי להגיע ללוויה. 

אני מבקשת מאבא של שולי: בבקשה, תדחו את הלוויה למוצאי שבת, אני לא אוכל לחיות עם עצמי בידיעה שלא נפרדתי מהאיש הזה. אבא של שולי מנסה לומר משהו, אבל אז מיד מריצים אותי לבדיקת סיטי, במהלך הבדיקה מתברר שיש היפרדות של השיליה, מטיסים אותי לחדר ניתוח, שם בעצם אני עוברת שלושה ניתוחים, ניתוח בפנים, ניתוח בעצמות היד וניתוח חירום קיסרי שבו אני יולדת את בתי שרה. 

שרה נולדה בראש חודש אלול, שלוש שעות אחרי שאבא שלה נרצח. זאת אומרת שהיום יש לה יום הולדת וכל שנה יש לנו אזכרה ויום הולדת ממש באותו היום. ואני מתעוררת לערב שבת. במוצאי שבת הייתה הלוויה של שולי. כמו שאותה רופאה אמרה, מתוך האמבולנס אני מבקשת לומר דברים כשבאמת אני על כיסא גלגלים, מאוד מאוד חלושה. עוד אחר כך, אנשים לא יודעים, אבל תהליכי השיקום של פיגועים ופציעות הם מאוד מאוד ארוכים ומאוד מייסרים וזה ניתוח ושיקום, וניתוח ועוד שיקום ועוד ועוד ועוד. 

ובלוויה של שולי אני מבקשת לומר שני דברים, אני מבקשת לומר קודם כל לאותם מחבלים, לאותם רוצחים, מה חשבתם לעצמכם, טיפשים? מה חשבתם לעצמכם? שתחלישו אותנו, שתפחידו אותנו, שתבריחו אותנו, שעכשיו לא נחזור? אנחנו כאן. אני חוזרת הביתה, אני חוזרת לחומש, אני חוזרת לבית שלי, עם הילדים שלי, אני אחזור. לא יעזור לכם שום דבר. 

והדבר הנוסף להגיד לשולי, שבאמת היה אדם גדול שעשה הרבה הרבה, שכל רגע בחיים שלו היה איך אני עושה בשביל עם ישראל, איך אני פועל בשביל עם ישראל, אהבת ישראל שלו. על הקבר שלו ביקשנו לכתוב שלא שהוא אהב את הבריות אלא שהוא אהב לאהוב את הבריות כי הייתה לו אהבת עם ישראל עצומה ועמוקה כל כך. באמת להגיד לו שאני אמשיך לגדל, לא יעזור לאף אחד, אני אמשיך לגדל את הילדים כמו שאתה רצית, כמו שאתה ביקשת, על מה שאתה נלחמת. 

היום אני 21 שנה אחרי, לצערי רב השנה הזאת הייתה שנה מאוד קשה, אני חושבת שמי שמכיר, אף אחד פה בכלל לא יכול להבין מה זה כשנכנסות משפחות של חללים ושל חטופים ומספרים וכאילו כל אחד – כשאני מגיעה ואני רואה את ה – אנשים לא מבינים את זה. אפשר להגיד שאתה אכזר ואתה מנותק ושאתה רשע ושאתה ככה, אף אחד בכלל לא מבין מה עובר. 

כמו שהבטחתי לשולי חזרתי לחומש, לצערי הרב מה שאתם מכירים כתוכנית ההתנתקות, אבל אצלנו זה היה גירוש מהבית, גם חל על היישוב שבו גרתי. שנתיים אחרי ששולי נרצח התבצעה אותה תוכנית איומה של גירוש יהודים מצפון השומרון ומגוש קטיף. 

כשאני נכנסתי לפה לכנסת היו לי מטרות מאוד מאוד ברורות וגם כל השנים האלה המשכנו להילחם כדי שנזכה לשוב לבית שלנו בחומש, בעזרת ה' גם ליישובים בגוש קטיף. היום אני כבר לא מדברת על גוש קטיף, אני מדברת על חבל עזה כי אני באמת אומרת שמי שמסתכל באופן ריאלי ולא עם כל הריבועים אז הוא יודע שבאמת זה או אנחנו שם או שהם יהיו שם ואם הם שם אז אין לנו סיכוי. יש לנו סיכוי, אבל אנחנו נשלם על זה מחירים כל כך גבוהים וקשים. 

הדבר הנוסף זה מלחמה בטרור. אני זוכרת שבשבעה התפילה היחידה שלי הייתה שאף אחת לא תרגיש את מה שאני מרגישה. כאילו אמרתי: בורא עולם, אני לא רוצה שאף אחד במדינה הזאת בעם שלי ירגיש את מה שאני מרגישה. כשהגעתי לפה זו הייתה המשימה, לכן גם המלחמה בטרור, וכן, אני לא מהאו"ם, אני מהעם שלי ואני בעד העם שלי וכשאני רואה שיש מי שמסכן ואפילו מנצל את המעמד שלו ואת עמדת הכוח שלו כדי לפגוע בעם שלי, האינסטינקט שלי זה העם שלי ואחר כך כל השאר. אני יודעת שזה לא פוליטיקלי קורקט וזה לא מה שאומרים פה, אבל זו האמת. 

אני חושבת שאחרי ה-7 באוקטובר כולנו הבנו עם מה אנחנו מתמודדים ומי האויב ואני חושבת שעם ישראל הוא עם פיקח וחכם והוא לא ייתן שיהיו כאלה ואחרים שינסו לטשטש ולבלבל. אנחנו לא מתבלבלים ויכול להיות שבגלל זה מאוד מאוד קשה לאנשים פה איתי כי הם רגילים שכולם מיישרים איתם קו, אני לא מיישרת קו, לא עם טרור, וכשאני אראה טרור, והטרור הזה, אנחנו יודעים, הם יכולים להגיד תומכת טרור, תומכת טרור, אנחנו יודעים בדיוק איפה נמצא הטרור ואיך הוא פועל ומה הוא עושה ובאיזה צד הוא נמצא.

ביום הזה אני חושבת שמבחינתי הדברים שאמרתי עכשיו יהיו לעילוי נשמת הבעל שלי ולעילוי נשמת כל הנרצחים והנטבחים שנרצחו על קידוש ה' וה' ייקום דמם.

 << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> 

אמן. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אני רק אגיד שאת השראה לכולנו, לימור. אמרתי קודם ללימור שהחוק הזה שיצא באזכרה של שולי הוא תיקון של השורש. אנחנו לא מונעים בחוק הזה את הרובים שירו בכם, אנחנו מונעים את החינוך של הילדים שגדלים במקום לצדק ולחסד לטרור ולעוול. לכן אני ציפיתי שכל חברי הכנסת, גם חברי הכנסת הערבים כמובן, הם הראשונים שהיו צריכים לתמוך בחוק הזה, אני חושב שזה לכבודו של שולי שביום הזה אנחנו עושים תיקון עמוק. לא תיקון שטחי, אלא תיקון עמוק. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

קצת בושה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

תיקון עמוק לחוק הזה ובאמת יהי זכרו ברוך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חברים, אנחנו יוצאים להפסקה של חמש דקות ומתחילים את הדיון. 


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:34 ונתחדשה בשעה 14:44.) << הפסקה >> 


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חזרנו לדיון אחרי הדברים המרגשים של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. אנחנו נתחיל הסתייגויות של חבר הכנסת עמית הלוי. עמית, יש לך שלוש דקות לנמק ונעבור להצבעה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

כל ההסתייגויות מונחות על השולחן, כך שהח"כים יכולים לראות אותן כתוב. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

את ההסתייגות שלי אני אומר בעל פה. ההסתייגות שלי מדברת על כך שבאותו סעיף שנירה הקריאה קודם שעל פיו גופי הביטחון, קרי המשטרה והשב"כ, יוכלו להעביר מידע למשרד החינוך ועל פיו יוכלו להיות אותם פיטורי אי התאמה, הפיטורים המנהליים, אנחנו לא מסתפקים בזה. ההסתייגות שלי אומרת: שירות הביטחון הכללי יהיה מחויב כל שנה לעשות בדיקה לכאלה שיש לגביהם חיווי של טרור. זאת ההסתייגות, כלומר כל שנה פעם אחת עשינו את זה, מצאנו מה שמצאנו, לא ניכנס לזה כרגע אם לא מעוניינים להעלות את זה שוב, לקחנו את אותם 180,000, 230,000 מורים, עשינו בדיקה על מי מהם יש חיווי של אדם עם זיקה לטרור ונמצאו ממצאים. 

ההסתייגות שלי לא אומרת לבחון את הקריטריונים, מה הם הממצאים, שירות הביטחון יחליט על פי איזה ממצאים הוא עושה את המצ'ינג הזה. הוא עשה מצ'ינג, דבר שלוקח שתי דקות והתברר כעולה שני שקלים פחות או יותר, עשה מצ'ינג, עלו אנשים שלגביהם יש חיווי לטרור, את האנשים האלה שירות הביטחון מחויב לבדוק. מבחינתי זאת חובה בסיסית של שירות הביטחון, זה צריך לקרות. העובדה שהיועצת המשפטית לממשלה הוציאה חוות דעת שערורייתית שלא מאפשרת לשב"כ להכיר את מי מורה במדינת ישראל זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת. הדבר הכי חשוב בטרור זה החינוך. מה שקובע את העתיד שלנו, מה שקובע את הביטחון שלנו זה החינוך, זה לא הטרור אלא החינוך לטרור. 

לכן אני אומר שוב, ההסתייגות הזאת, אני מקריא אותה: בצד הדיווחים השוטפים, לשם יישום מלא של 18א(ג), או סעיף 16(ב) – פה צריך לתקן ל-(6), צריך לשנות בהסתייגות השנייה לסעיף (6). בסדר גמור, נעשה התאמות, וגם את יכולה לשנות את המילים 'בצד הדיווחים השוטפים', הכוונה, לשם יישום מלא, גורם מוסמך בשירות הביטחון הכללי יעביר פעם בשנה דוח למנכ"ל משרד החינוך ולוועדת החינוך של הכנסת אחרי שיבדוק רק אנשים שלגביהם קיים חיווי המצביע על חשד לתמיכה או אהדה לטרור. הכוונה היא פעם בשנה על בסיס רשימת המורים החדשים שיעברו כל שנה לשירות הביטחון הכללי. זאת ההסתייגות. 

אני אומר מראש לחבריי בקואליציה, אני אצביע בעד, אתם לא צריכים להצביע בעד, הסיכום שלי עם ראשי הקואליציה שאנחנו נבחן את ההסתייגות הזאת עד שזה שיבוא למליאה. אם זה יגיע למליאה אחרי הסכמת ראשי הקואליציה נצביע בעד במליאה, אם לא תהיה הסכמה של ראשי הקואליציה לעניין הזה, לצערי הרב הדבר הזה, שהוא מאוד בסיסי, ואני הופתעתי לרעה שיש התנגדות של שירות הביטחון לזה ויש התנגדות של היועץ המשפטי, נראה בעיניי דבר מופרע לחלוטין, אבל זאת הייתה ההחלטה, אני מכבד את זה. אני אצביע בעד, ברשותכם, קשה לי להצביע נגד הדבר הבסיסי הזה, אבל גם אם לא יהיה לזה רוב כאן אז כאמור אני מקווה שיהיה לזה רוב עד שנגיע להצבעה במליאה על ההסתייגות הזאת. תודה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הצעה לסדר. אני מבקש הערכה תקציבית כתובה להסתייגות בהתאם להוראות תקנון הכנסת. יש כאן הצגה של דבר של מה בכך, אנחנו שמענו בדיונים שמבחינה בירוקרטית ניהולית ממש לא מה שתואר כאן. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

למה? הוכח בדיונים שזה דבר שאין לו משמעות תקציבית. החיווי הראשון, התברר שהוא עלה שני שקלים, והבדיקה על פי הסטטיסטיקה - - - 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חברים, בואו ניתן לחבר הכנסת קריב לסיים את הדברים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

על פי הוראות תקנון הכנסת הדין לגבי הצעות חוק פרטיות חל גם על הסתייגויות. אני מבקש גם הערכה של שר האוצר או נציגו, אני מבקש גם הערכה של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, זה הוראות תקנון הכנסת ואני מבקש כמובן שנקבל את הדברים לפני הצבעה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

נציגת האוצר נמצאת בזום, להעלות אותה בבקשה. אם אני לא טועה בזמנו, במידה שאכן ההסתייגות הזאת תעבור, הועברה לוועדה הערכה תקציבית, אבל בואו ניתן להדס להבהיר. נבקש מהאוצר להעלות לזום. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אני רק אומר שהערכה תקציבית, אם יידרש דבר כזה, היא צריכה להיות מבוססת על הקייס שהיה. הרי זה קרה לא לגבי 8,000 מורים, חבר הכנסת קריב, זה קרה לגבי 200,000 מורים, פשוט שהשב"כ יודיע לנו במסמך כמה עלתה לו הפעולה שהוא עושה, אותו מצ'ינג שלקח לו פחות או יותר כמה דקות, כמה עלה הדבר הזה, לקחת קובץ ולעשות מאטצ' בין שני קבצים. שיודיע כמה זה עלה וכמה יעלה מבחינת אותה סטטיסטיקה של כמה אנשים נמצאו, X אנשים מתוך ה-200,000 וכמה, לעשות את אותה סטטיסטיקה על 8,000 ולחשב. זה חישוב פשוט מאוד, גלעד קריב, עשיתי אותו ולכן אני יודע בוודאות שמדובר במעט כסף. זה מאוד פשוט, אלה נתונים מובהקים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מכיוון שאני לפחות לא מופקד בתקנון הכנסת על מתן הערכה תקציבית אז אני לא מתווכח. יש פרוצדורה בתקנון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

גלעד, ההערה שלך התקבלה, אנחנו נצביע על זה בהמשך. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מבקש לקבל את הפירוט, לא אמירה כללית. בכתב. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הבנתי. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

זה תופס לשתי ההסתייגויות, מה שנאמר עכשיו? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כן. הסתייגויות של סיעת חד"ש-תע"ל. חבר הכנסת יוסף עטאונה, מונחות בפנינו הסתייגויות לסעיף 1, ישנן 12 הסתייגויות. רוצה לפרט אחת אחת ונצביע? 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

לא, יש הרבה יותר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

 אוקיי. תתחיל, יוסף, בבקשה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

יש לי הערה לעניין הניסוחים. אני מצטערת שלא הספקתי לדבר איתכם על זה, אני רק אבקש, לאור העובדה שהניסוחים גם של ההסתייגויות, אנחנו מקפידים שהם לא יהיו פוגעניים, גם באופן כללי וגם במיוחד מבחינת פגיעה בכבוד הכנסת, אנחנו מבקשים אם אפשר את הסתייגות 7 פשוט לנסח מחדש, לתת לנו להציע ניסוח חדש. כתוב כאן 'פנטזיות משיחיות של הח"כים מהימין הקיצוני", זו לשון שאנחנו מעדיפים שלא תיכנס ל - - -

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

'בלי פנטזיות משיחות', זה מקובל? 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

באופן כללי יש סעיף בתקנון שאומר, אנחנו עושים את זה לא רק כאן, שהנוסח יהיה מדויק למה שאתם רוצים לומר, אבל בשפה שתכבד את הכנסת. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

הוא שואל מה לא מכובד, הפנטזיות המשיחיות, הימין, או הקיצוני. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אני מבקשת להציע לך נוסח חלופי בעניין הזה, מטרות בעלות אופי משיחי. אני לא פוגעת לך בנוסח, אבל רק בוא נשמור על הלשון. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אוקיי. לפני סעיף 1 סיעת חד"ש-תע"ל מבקשת להוסיף לחוק סעיף מטרה. אחת, המטרה של הצעת החוק היא להמיט אימה על כלל ציבור המורים במדינה ובפרט על המורים הערבים. שתיים, המטרה של הצעת החוק היא לשלול את חופש הביטוי ולחסל את המרחב הדמוקרטי במוסדות החינוך במדינה. המטרה של הצעת החוק היא להעניש מורים על עמדות פוליטיות לגיטימיות שלהם. המטרה של הצעת החוק היא להמשיך את ההפיכה המשפטית אותה קידמה הממשלה הנוכחית לפני המלחמה. 

המטרה של הצעת החוק היא לקחת סמכויות מהגופים המשפטיים ולתת אותן לפוליטיקאים. מטרתה של הצעת החוק היא לנצל באופן ציני את אירועי ה-7 באוקטובר בכדי להסית נגד ציבור המורים הערביים. מטרתה של הצעת חוק זאת היא להגשים, ואני מנסח את זה, אבל יש אג'נדות משיחיות פוליטיות שקיימות שההצעה באה לענות על הצרכים שלהם. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

ההסתייגויות חלופיות או שהן מצטברות? 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

מצטברות. מטרתה של הצעת החוק הזאת היא להכריח את המורים להתיישר עם הקו הפוליטי של הימין המשיחי. מטרתה של הצעת החוק הזאת היא לדכא את מערכת החינוך הערבית במדינה. המטרה של הצעת החוק הזאת היא לתת לגיטימציה לממשלה לשלול תקציבים ממוסדות חינוכיים שלא באים להם טוב בעין. מטרתה של הצעת החוק הזאת היא להחזיר את בדיקות השב"כ למערכת החינוך לאחר מאבק ארוך בו הובהר והוסכם שאין צורך בביקורות אלה. מטרתה של הצעת חוק זאת היא להחזיר אותנו אל ימי הממשל הצבאי. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אני אקריא את הסעיפים על הפרק. נצביע. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

כן, על סעיף המטרה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

לפני סעיף 1. כרגע מצביעים על ההסתייגויות שלפני סעיף 1.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אז אני שואל, כל ההסתייגויות מ-1 עד 12 במקבץ אחד? 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא, אני אצביע אחת אחת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בסדר, אין בעיה, זה מקובל עליי. מי בעד הסתייגות מספר 1? מי נגד? 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

יש קובץ על השולחן שלכם, מדברים על ההסתייגויות שלפני סעיף 1. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 2 של חד"ש-תע"ל לפני סעיף 1. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 3 לפני סעיף 1. מי בעד? 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא, אבל אני צריך להסביר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסברת עכשיו את כולן. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא, אני הסברתי רק את סעיף המטרה. אני רוצה כל אחת להסביר אותה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני מדבר על סעיף המטרה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הוא רוצה לנמק כל הסתייגות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אבל מה הוא עשה עד עכשיו? 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אין דבר כזה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

בוודאי שיש דבר כזה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

לא, הוא אמר שיש מקבצים והיושב ראש אמר מראש שזה על מקבצים. הוא יכול לנמק גם כל מילה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אין דבר כזה, אתה יכול לקצוב זמן סביר לכל הנמקה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

כבר עכשיו חרגנו בזמן הסביר בדיונים על החוק הזה מזמן. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

עמית, עוד מעט תהיה יושב ראש הכנסת. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אין לי שאיפה כזאת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חבר הכנסת גלעד קריב, אני הייתי ברור בהתחלה, נתתי לחבר הכנסת יוסף עטאונה לנמק. סיים לנמק, ביקש לעבור להצבעה. שאלו אותו האם זה הסתייגויות במקבץ או אחת אחת? ענה שזה מקבץ. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא, עניתי אחת אחת. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

לא, אני שאלתי לטובת הנוסח שיעלה למליאה, כדי שהוא יהיה ברור, אם המטרות כאן הן חלופיות או מצטברות, הוא אמר שהן מצטברות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אוקיי, ענה מצטברות, באנו להצביע על זה כמקבץ, ביקש חבר הכנסת עטאונה להצביע על אחת אחת ולכן אני מצביע על אחת אחת, אבל ההנמקה כבר התבצעה על ידי חבר הכנסת יוסף עטאונה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

רק, אדוני, אם אפשר הצעה, בעבור כולנו. אני הולך לנוהל ההסתייגויות, אם חבר הכנסת מביע את הסכמתו אז אפשר לקצוב זמן להנמקה של כמה הסתייגויות ביחד, אבל באופן בסיסי לחבר כנסת על פי הנוהל יש זכות לנמק הסתייגות והצבעה, לנמק הסתייגות והצבעה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

לא. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

עמית, יש יועצים משפטיים, הם יאמרו אם אני צודק או לא. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

גלעד, הכול בסדר, הוא החליט לנמק את כולם ביחד. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אין בעיה, אני רק אומר להמשך, כי אני למשל מתכוון לנמק להצביע, לנמק להצביע. 

 << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> 

חבר הכנסת קריב, אנחנו לא בשיעור. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בסדר גמור. אנחנו הצבענו על שתיים. הסתייגות מספר 3 לפני סעיף 1. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 4 לפני סעיף 1. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 5. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 6 לפני סעיף 1. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 7 לפני סעיף 1. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

רגע, אני נמנעתי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חבר הכנסת קריב נמנע. הסתייגות מספר 8 לפני סעיף 1. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 9, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 10. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 11. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 12. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? חבר הכנסת קריב נמנע. ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. מה אתה מחליט עכשיו, איך אתה מנמק? כולן ביחד או אחת אחת והצבעה? 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

ואחדה ואחדה. יש לנו זמן, לא? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תפדאל. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בסעיף 1(2)1ב(א) להצעת החוק הסעיף יימחק. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? קריב נמנע. ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בסעיף 1(2)1ב(א) להצעת החוק, במקום המילים 'שר או מי שהוא הסמיך לעניין זה' יבוא 'ערכאה משפטית מיוחדת שתוקם במיוחד לעניין זה'. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בסעיף 1(2)1ב(א) במקום המילים 'שר או מי שהוא הסמיך לעניין זה' יבוא 'נשיא בית משפט מחוזי'.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני מבקש רוויזיה גם להסתייגויות הקודמות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לרשום רוויזיה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 4. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בסעיף 1(2)1ב(א) להצעת החוק, במקום המילים 'שר או מי שהוא הסמיך לעניין זה' יבוא 'יושב ראש ועדת מדע וטכנולוגיה. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 5. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בסעיף 1(2)1ב(א) להצעת החוק 'אם הוכח להנחת דעתו' יבוא 'אם יוכח לפי אמות מידה שייקבעו על ידי ערכאה משפטית מיוחדת'. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני מבקש רוויזיה על 5.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה, הסתייגות מספר 6. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בסעיף 1(2)1ב(א) להצעת החוק, במקום המילים 'אם הוכח להנחת דעתו' יבוא 'אם הוכח בערכאה משפטית מעבר לכל ספק סביר'. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? קריב נמנע. ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 7. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בסעיף 1(2)1ב(א) להצעת החוק אחרי המילים 'שר או מי שהוא הסמיך לעניין זה' יבוא 'ובכפוף לאישור היועצת המשפטית לממשלה'. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אני מבינה שכל אלה חלופיות כי הן נוגעות לאותו סעיף מן הסתם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 8. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בסעיף 1(2)1ב(א) להצעת החוק, בסוף הסעיף יבוא 'הסעיף לא יחול במקרים בהם העבירה נעשתה על ידי מורה יחיד'. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

רוויזיה על זה ורוויזיה על הקודם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 9. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בסעיף 1(2)1ב להצעת החוק, במקום המילים 'שר או מי שהוא הסמיך לעניין זה'. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 10. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בסעיף 1(2)1ב(ב) להצעת החוק, במקום המילים 'שר או מי שהוא הסמיך לעניין זה' יבוא 'נשיא בית משפט מחוזי'.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

היוועצות סיעתית. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה, התייעצות סיעתית חמש דקות. ב-15:08 חוזרים להצבעות. 


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:03 ונתחדשה בשעה 15:08.) << הפסקה >> 


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חידשתי. איפה עטאונה? חידשתי את הדיון, אמרתי 15:08 חוזר הדיון. לפי התקנון אני מצביע גם אם הוא לא פה? 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אם הוא לא פה, ההסתייגויות שלו לא קיימות. יש תקנון לכנסת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אמרתי 15:08 חוזר הדיון, אני יכול להצביע אם יוסף עטאונה לא פה, כן או לא? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הנה הוא. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 10. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

רוויזיה ורוויזיה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

רוויזיה על מה, גלעד, 10 ו-9? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כן.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 11.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני חושב שהצעת החוק שאנחנו מצביעים וגם מסתייגים עליה אין לה מקום בספר החוקים, זה יום שחור לוועדת החינוך שמצביעה על דבר כזה כי הצעת החוק הזו, מאחוריה עומדת אג'נדה פשיסטית, בכדי לפגוע - - -

 << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> 

לא להירצח, זו בעיקר האג'נדה. לא למות יותר. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בכדי לפגוע בציבור שלם של מערכת החינוך. אני חושב וציפיתי בתקופה כזו, ומתרעמים כשאני אומר ניצול ציני, כי אחרי מה שקרה וגם ב-7 באוקטובר וגם במקום שאני באתי ממנו, אני חושב שבמערכת החינוך צריך לקדם שיח אחר, לא שיח מפלג ולא לצבוע ציבור שלם של מורים שיוכיח לגבי שנים ושנים שהוא אכן מחנך לערכים, לדמוקרטיה, לסבלנות, לשותפות. זה מה שאנחנו מובילים, זה מה שאנחנו מנסים לעשות, אבל לצערי הרב יש קבוצה שקיימת היום שרוצה להחריב כל חלקה טובה במדינה הזו. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד הסתייגות מספר 11? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 12. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני חושב שגם לגבי חופש הביטוי ומערכת החינוך, אם אנחנו מדברים על מערכת חינוך שצריכה לפתח ולהכין את הדור הבא של החברה במדינה אני חושב שעקרונות דמוקרטיים ושוויוניים ושיח מכבד צריך להיות חלק ניכר שמקדמים אותו ומה שקורה בהצעת החוק הזו זה ניסיון לסתימת פיות ואני לא יודע איך מורה שמהלכים עליו אימים יכול לחנך את הילדים ואת בני הנוער לעצמאות, לחשיבה, לביקורתיות. עצם ההצעה היא הצעה למאבק תחת הכותרת מאבק בטרור - - -

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אני הסברתי אתמול שיהיה להם זמן לביקורתיות, הם יפסיקו לעשות את הטרור יהיה להם זמן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

עמית, אתה מפריע. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

לא, הוא לא היה אתמול. יהיה להם זמן לחשיבה ביקורתית כי הם פחות יעסקו בטרור. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני חושב שהצעת החוק תחת הכותרת וניצול המאבק בטרור הוא הפעלת טרור על מערכת החינוך הערבית. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 13. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אכן הצעת החוק בצורה שמביאים אותה ואיך שמביאים אותה ומי מביא אותה, באג'נדות הפוליטיות שלהם, זה להפעיל טרור על מערכת החינוך, זה ניצול, לפי דעתי, של הרוב שקיים היום שהוא נשען על כהניזם, על פשיזם, שמנסה לקדם חוקים שאין להם מקום בחברה דמוקרטית ולכן כל הניסיונות וכל החוקים ההזויים שמביאים זה בא ממקום אחד בלבד. 

 << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> 

שיהודים לא רוצים למות יותר. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בוא לא נשכח דבר אחד, שאם מסתכלים ומנתחים את המצב הפוליטי, את הממשלה הזו ועל מה היא נשענת, אני חושב שפעם הכהניזם היה בשוליים ולא היה מקום לשמוע אותו, כשכהנא היה חבר כנסת וגלית כל פעם היא זורקת משהו, אני חושב שגם הליכוד בקטע הזה כשכהנא דיבר שמיר יצא מהאולם ולא שמע אותו - - -

 << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> 

להתנגד להסתה ממוסדת לרצח זה לא כהניזם, זה הישרדות. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

היום יש קואליציה של 64 שנותנת אמון ולגיטימציה לדבר שאין באף חברה דמוקרטית בעולם. מצד אחד מתגאים שישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, בדמוקרטיה לא יכול להיות אדם מורשע בטרור - - -

 << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> 

כי באף חברה דמוקרטית אחרת אין מורים שמחנכים לרצח העם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

גלית, את עושה פיליבסטר לעצמנו. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לכן אין מקום להצעת החוק הזו. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. הסתייגות מספר 13, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

רוויזיה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 14. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אכן הצעת החוק באה לפגוע בציבור המורים בחברה הערבית שמנסים להלך עליו אימים. אני אמרתי גם בדיונים על הצעת החוק מההתחלה שיש ארגז כלים בתוך משרד החינוך ומערכת החינוך ויש את החוק של תמיכה בטרור ויש את החוק של הסתה, לכן מי שעובר עבירות כאלה יש כלים בחוק, אבל הניסיון פה הוא ניסיון ממש להחזיר את החברה הערבית לממשל צבאי. זה ניסיון לחזור עוד פעם שלא תהיה זכות לחופש ביטוי ודעה אחרת. 

אין מה לעשות, אנחנו כמיעוט ערבי פלסטיני, אזרח מדינת ישראל, בגלל איך שהמדינה הגדירה את עצמה מהתחלה ואיך שהיא קמה, נכון, אנחנו אזרחי מדינת ישראל ואנחנו במשטר דמוקרטי, במדינה דמוקרטית, יש דעה אחרת, ולרוב בגלל שאנחנו מיעוט לאומי הדעה שלנו היא שונה מהרוב. לצערי הרב היום הרוב ששולט הוא רוב שאין לו מקום בחברה דמוקרטית שמחזיק בדעות פשיסטיות שרוצות רק לפלג. גם נאמר על ידי אחת מחברות הכנסת שהיא רוצה להתיישב במקום והיא לא רוצה לראות אותם. מי שמאמין בטרנספר של עם אחר הוא לא יכול להוביל הצעת חוק כזו. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 14, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? קינלי נמנע. ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

רוויזיה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 15. רק, יוסף, אם אתה יכול להתמקד בהנמקה למה שכתוב, כי אני לא רואה קשר בין מה שאתה אומר למה שכתוב. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הוא רשאי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני יודע שהוא רשאי, אני לא אומר לו מה לעשות, אני רק מציע, כדי שאני אבין מה כתוב.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אבל אני אומר דברים מעניינים. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

תלוי את מי. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני רוצה להגיד בהסתייגות זו דבר כזה, את אומרת שזה לא צריך לעניין את כולם - - - 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא אמרתי לא צריך. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני חושב שאם אנחנו עוסקים בחינוך זה צריך לעניין את כולנו כי אין דרך. אני בא ממקום - - -

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

הם לא מבינים את חוקי הפורמט. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא, זה לא שיח, אתה לא חייב לענות.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני חושב שצריך לעניין את כולם שיש מיעוט לאומי ערבי שחושב אחרת, צריך לפתח שיח של סובלנות ושל שותפות. יש אחרים שבאו מאג'נדה ותפיסות פוליטיות אחרות, אני בא ממקום וגם כאיש חינוך, וזה אי אפשר להסתיר, לפני 16 שנה בבאר שבע, יחד קבוצה של ערבים ויהודים, הקמנו את עמותת הגר לחינוך דו לשוני, שילדים יהודים וערבים ילמדו ביחד, כל אחד ילמד את הנרטיב גם של האחר, יכבד אותו, אנחנו כבר 16 שנה. 

תאמינו שבהתחלה היה קשה לגייס ילדים יהודים וערבים למסגרת הדו לשונית המשותפת, היום אנשים עומדים בתור, רוצים להיכנס לשם. זה השיח שצריך לפתח אותו, לא שיח שאתה מדבר על הסתה לטרור ואם אתה תסתכל במראה בעצמך אתה תראה שכל מה שאתה עושה הוא תמיכה בטרור. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. הסתייגות מספר 15, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

רוויזיה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 16, בבקשה. אני לא קוטע אותך, אני מבקש שתיצמד לזמנים. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני איצמד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אתה עובר קצת. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

כדאי לך להקשיב. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני מקשיב היטב. בבקשה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לקחת לי את המילים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כנראה שזה לא היה מעניין. אפשר לעבור להצבעה? 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

זה הכי מעניין, תאמין לי. אני חושב שיוזמי החוק וההצעה שבאו, אתה אמרת משפט, שזה יחול על כולם, אני בטוח ואתה בטוח שמה שמניע אותם שזה לא יחול על כולם כי איך שהם מסתכלים על הדברים הם רואים את הטרור רק במקום אחד. הם רואים את הטרור רק במקום אחד ושרק קבוצה אחת יכולה לעשות טרור. 

אם ניקח את מערכת החינוך הערבית ב-20 השנים האחרונות וניקח את החינוך הממלכתי דתי בתוך השטחים, ניקח את בני הנוער שיצאו מתוך מסגרות החינוך של החינוך הממלכתי דתי שהתעסקו בטרור והורשעו בבתי משפט ישראליים, לא שאחד אומר להם שהם תומכי טרור רק בגלל הזהות הלאומית שלהם, אלא בגלל המעשים שלהם, ופתאום המציעים רואים בדברים של נוער הגבעות בוגר החינוך הממלכתי הדתי כמשהו לגיטימי וכשיש מקרה בחברה הערבית, צריך לחוקק חוק שיהיה שוט של איום על כל מערכת החינוך הערבית. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. הסתייגות מספר 16, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

רוויזיה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות 17. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני רוצה להזכיר לכולם את השלב של ממשל צבאי ושל מעורבות השב"כ בחברה הערבית, זה היה הרבה שנים. עד שנות ה-90 השב"כ היה מעורב במערכת החינוך עד כדי כך שנציג השב"כ היה יושב במשרד החינוך במחלקה הערבית, שגם במכרזי מנהלים הוא יושב ובוחרים את המנהלים בחברה הערבית. בשנות ה-90 גם השב"כ הגיע למסקנה שמערכת החינוך הערבית, והדברים נאמרו גם בפורום סגור שהיה בתוך הוועדה, שאין שום סכנה ביטחונית ממערכת החינוך הערבית ואיך שהיא מתנהלת. 

אני רוצה להזכיר לכולם שמערכת החינוך הערבית, למרות האפליה המתמשכת ולמרות ההזנחה, הגיעה להישגים גדולים בכל התחומים, למרות המציאות הקשה. לכן לחזור עוד פעם, במקום להתקדם ולהסתכל קדימה חוזרים אחורה לממשל צבאי וכניסת השב"כ מחדש לתוך מערכת החינוך, אני רוצה להגיד לך ואני מכיר את המערכת ומחובר לשטח ולבתי ספר והכול, גם בימים אלה, גם בחודשים האחרונים שהיו מקרים שהיה חשד, השב"כ לא חיכה לעמית הלוי ולימור ולהצעת החוק שלהם והוא היה שם בצורה ברורה. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 17, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

רוויזיה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חבר הכנסת עטאונה, יש לך חמש הסתייגויות לסעיף 3, אני מציע לך לנמק את כולן בבת אחת, שיהיה לך חמש דקות ברצף. אתה אומר דברי טעם, שנוכל לשמוע. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

דקה אחת להנמקה? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כן. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אצלי בחוקה היה שתיים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אחת מספיק במקרה דנן. אתה רוצה להמשיך לנמק, יוסף? 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני רוצה לנמק. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה. לסעיף 3, חמש הסתייגויות, ביחד או אחת אחת? 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

ואחדה ואחדה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

דקה דקה. בבקשה. הסתייגות מספר 1. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אכן השב"כ היה, ניסיתם, היה שם והמערכת לא התקדמה, ולכן לבוא עוד פעם, ואני אומר לכם איך זה עובד בקואליציית ה-64, וזה לא הצעה אחרי ה-7 באוקטובר, זה הצעה וההצעות הפופוליסטיות שנבעו נבעו לפני, בזמן ההפיכה וניסיון ההפיכה המשטרית שבאו חברי כנסת עם אג'נדות פוליטיות פשיסטיות ופתאום יש להם ההזדמנות. 

שר המשפטים בוועדת חוקה ומי שמעוניין לקדם את ההפיכה המשטרית, הוא רוצה כל אצבע וכל קול ולכן בוועדת השרים לענייני חקיקה בצעד חסר תקדים אושרו הצעות חוק שגם שר המשפטים שהסכים עליהן, בינו לבין עצמו הוא יודע שאין להן מקום בספר החוקים, אבל בקואליציה כזו של 64 היא מקריבה את הכול, לא רק את המורים הערבים, גם את היהודים ואת כל חלקי האוכלוסייה הזו. כולם משלמים את המחיר בגלל הקואליציה הזו. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה, קיבלת עוד 20 שניות תוספת. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

היוועצות סיעתית. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חמש דקות. ב-15:31 אנחנו מצביעים שוב. 

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:26 ונתחדשה בשעה 15:31.) << הפסקה >> 


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אנחנו חוזרים. הסתייגות מספר 1 לסעיף 3, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

עכשיו אתה מנמק הסתייגות מספר 2 לסעיף 3, בבקשה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני חושב שהצעת החוק בנוסף ללהלך אימים ולסתום פיות למורים היא באה גם במטרה להנדסת תודעה בקרב המיעוט הערבי הפלסטיני. אני עוד פעם אומר שכל הניסיון במשך שנים דרך מערכת החינוך לשלוט גם דרך השב"כ וגם דרך המשטרה להלך אימים, זה נכשל. הניסיון ליצור ערבים כבקשת ולפי המידות של עמית הלוי, גם עם הצעת חוק כזו, כי הזהות הלאומית שלנו היא כל כך ברורה ששום הצעת חוק לא יכולה לשנות כלום. 

אני חושב שבכל מדינה דמוקרטית הכוח של הדמוקרטיה ושל הרוב, זה לא עריצות הרוב שהיום היא קיימת ויכולה לקבל כל החלטה, אלא לכבד את זכויות המיעוט ובהצעה הזו לפי דעתי יש פגיעה ישירה ומכוונת כלפי המיעוט הערבי הפלסטיני. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 2, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 3.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני הייתי מצפה שבתקופה כזו ובכל מדינה ממשלה באה לעבוד בשביל האזרחים. אנחנו נמצאים בפתיחת שנת לימודים ובאופן אישי כאיש חינוך גם סיירתי בהרבה מסגרות והרבה יישובים ואתגרים שהיו בפתיחת שנת הלימודים, כבוד היושב ראש, אתה גם סיירת איתי בנגב וראית את מערכת החינוך ואיך היא נראית ואיך היא מתפקדת, אני חושב שגם מציעי החוק, למרות כל הדעות שלהם, אם הם יסיירו שם ויראו את המציאות ויראו שעד רגע זה אלפי ילדים גם יושבים בבית, חוץ מהילדים של גיל 3 שאתה יודע עליהם יש מקומות לקראת ה-1 בספטמבר, שגם עלו בוועדה שנזכרתי בשמות שלהם, זה באל-עזאזמה, בוואדי נעם, באל-פורעה, כל ההסתייגויות האלה לא מצאו פתרון.

במקום לטפל בדברים האלה ולקדם גם כוועדת חינוך וגם כממשלה שרוצה לקדם חברה שוויונית שאפשר לקיים בה גם שותפות של ערבים ויהודים, היה צריך לדאוג לחינוך כי הזכות לחינוך היא זכות בסיסית והיא לא תלויה בשום גחמה פוליטית. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 3, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

רוויזיה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 4, בבקשה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני עוד פעם רוצה לחזור לתמיכה בטרור וכל מה שקורה בשטחים הכבושים ולמקרים שקרו רק בימים האחרונים, גם אתמול בכביש 60, ששני אזרחים תושבי חורה הותקפו על ידי גם מתנחלים ונלקחו לבית החולים סורוקה. אני רוצה להזכיר לכולם את מעשה הטרור הנפשע של משפחת אל-ג'עאר, אנשים שהיו בדרך לשכם והותקפו על ידי טרוריסטים יהודים מתנחלים שחלק מהם עדיין לא נתפסו ולכן טרור לא יכול להיות לפי ההגדרות רק של עמית הלוי. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. הפעם עמדת בזמן, יש לך עוד 10 שניות זכות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה, הסתייגות מספר 5. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לגבי מערכת החינוך בחברה הערבית, במשך שנים רבות היא סבלה מאפליה והזנחה והיה ניסיון שדרך הפגיעה במערכת החינוך צריך לפגוע בחברה הערבית כמיעוט לאומי, אבל למרות כל הקשיים שהיו מערכת זו הצליחה להגיע להישגים, למרות המדיניות המפלה שהייתה. אחד הנושאים שלאורך שנים, כל הנושא של קבלה לאקדמיה והתנאים המפלים כלפי סטודנטים ערבים ואי עזרה ותמיכה העמיד בפני הסטודנטים הערבים, בפני הערבים, את האפשרות – מתוך אמונה במערכת חינוך ותוך אמונה שחינוך הוא כלי למוביליות ותוך אמונה שמול החברה הערבית ניצבים אתגרים רבים, גם פוליטיים, גם חברתיים וגם כלכליים, השקענו בלימודים למרות המדיניות,

והרבה מהבוגרים שלנו במערכת החינוך וסטודנטים הגיעו לאוניברסיטאות בחוץ לארץ ולמרבה הפלא בחוץ לארץ, בגרמניה, באיטליה, בארה"ב, בבריטניה, סטודנטים אלה יכלו להגיע לשם ללמוד ולהצליח ובאוניברסיטאות בארץ שנים רבות לא הייתה להם אפשרות בכלל להגיע לשם. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? קריב נמנע. ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יש לך 14 הסתייגויות לסעיף 4, גם אחת אחת? 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

ואחדה ואחדה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

תגיד, יוסף, הכנת את זה לפני כן או שאתה שולף? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הכול בשליפה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

הכול כתוב. אתה רק עכשיו הצטרפת לדיונים, אנחנו בדיונים על ההצעה הזו כבר שנה שלמה. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

בגלל זה הצטרפתי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות אחת לסעיף 4. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בסעיף 4, 12(א) הסעיף יימחק. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

רוויזיה.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בסעיף 4, 12ה(א) להצעת החוק, במקום המילים 'שר או מי שהוא הסמיך לעניין זה' יבוא 'ערכאה משפטית מיוחדת שתוקם במיוחד לעניין זה'. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 3. סעיף 4, 12ה(א) במקום המילים 'שר או מי שהוא הסמיך לעניין זה' יבוא 'נשיא בית המשפט המחוזי'. זה מספיק? עשיתי את זה טוב בשבילך? 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

זה טוב בשבילי, עכשיו אני רוצה להתחיל איתך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בכל מה שקורה, ואנחנו רואים דווקא קולות מעודדים בתוך ש"ס על כל ההתנהלות של בן גביר בתקופה האחרונה וכל הניסיונות שלו להבעיר וליצור חזית מול האוכלוסייה הערבית, אבל זה לא מספיק, ידידי, אני חושב שהוא היום נמצא כשר ומקבל לגיטימציה ולא מקבל החלטות ממה שהוא צריך לקבל אלא מתעסק בדברים אחרים. למשל במקום להתעסק בביטחון האישי וברציחות בחברה הערבית הוא מוצא את כל הזמן לעשות את ההבחנה בין האסלות, מה האסלה של הצבא ומה של שב"ס. יש לו זמן לאסלות. 

סליחה, בחרא יש לו זמן להתעסק וברציחות בחברה הערבית אין לו שום זמן להתעסק בזה והוא שר, אבל הוא שר, כבוד היושב ראש, בזכות קואליציה שאתם חלק ממנה. לא מספיק שייצא השר ארבל או הרב דרעי ויגיד משפט או יגיד כמה דברים בגנות הדברים שהוא עושה, אבל הלכה למעשה הדברים נעשים, הדברים מתבצעים, המדיניות ממשיכה והנזק, כולנו נשלם אותו. היום נוח מאוד גם בחברה היהודית שיש את הרציחות בחברה הערבית, רצח אחרי רצח ולא נעשה שום דבר, ואנחנו כבר לפחות עשר שנים אחרונות אומרים בכל שפה ומעל כל במה שצריך לאסוף את הנשק הלא חוקי ושום דבר לא נעשה. 

הרציחות האלה בחברה הערבית זה על המצפון של הממשלה הזו כי לשר הזה יש ראש ממשלה שהוא אחראי, יש אחריות קולקטיבית לכל הממשלה הזו לכל מה שקורה. לכן הייתי מצפה ממך ומהחברים שלך בקואליציה לשקול את הצעדים שלכם כי זה לא מוסיף לכם גם בציבור שלכם, גם על המצפון שלכם בדברים שהוא עושה, בדברים שהוא אמור לעשות ולא עושה בקטע הזה של ארגוני הפשיעה בחברה הערבית שאנחנו הגענו למסקנה בחברה הערבית שהוא שמח על כל רצח בחברה הערבית.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 4. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

זה לא משפט קשה שאמרתי שהוא שמח שרוצחים אחד את השני בתוך החברה הערבית כי אי אפשר להסביר את אוזלת ידה של המשטרה. ולא אני אמרתי, ראש השב"כ בדיון בקבינט, לפי הפרסומים שהיו, אם ראש השב"כ בתוך מדינת ישראל אומר לראש הממשלה בתוך דיון בקבינט הביטחוני שאין משטרה בישראל, ראש השב"כ אומר אין משטרה בישראל, איך אתם מסכימים, איך ראש הממשלה מסכים שהשר הזה יכול להמשיך ולכהן ושהבנים והבנות שלנו ישלמו על זה בחיים שלהם? 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 5. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לגבי הטיפול בפשיעה אני חושב שזה לא עניין שהמשטרה לא יכולה לעשות את זה, זה עניין של מדיניות שמוביל אותה שר הכישלון שמראש אין לו כוונה ויש לו החלטה פוליטית שאכן המצב יימשך והוא לא רוצה לטפל ולכן אנחנו רואים שאותו שר, אותה משטרה, שברגע שמדובר בהריסת בתים בחברה הערבית ובמיוחד בנגב הם פתאום יש להם את כל הכוחות של המשטרה, יש להם את כל היחידות, יש להם את כל הציוד להביא אותו בכדי להרוס בתים. לכן סדר העדיפות שקובע אותו השר, שקובעת אותו הממשלה, אנחנו משלמים במחיר בחיים של הילדים שלנו, זה לא יכול להימשך. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 6.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

משר האסלות אנחנו נחזור לענייננו ולעניין החינוך, כי זה יותר מעניין ולכן כל הניסיונות של החוק בכדי להלך אימים ושלא תהיה דעה בתוך החברה הערבית, ולמערכת חינוך יש חשיבות באיך לעצב את הדורות הבאים, אני חושב שמורה שנמצא תחת איום ומפוחד לא יכול לייצר ולעצב דורות שיכולים לתפקד ולחשוב בצורה בריאה ועצמאית וכל הניסיונות להלך אימים הוא פסול ואין לו מקום במערכת. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות 7, בבקשה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

כבוד היושב ראש, אתה אמרת בתחילת הדיון שזה יחול על כולם, אבל אנחנו לא במדינה שיש בה דמוקרטיה אמיתית ושוויונית, אנחנו במדינה שמגדירה את עצמה כמדינה יהודית ומראש מתייגת את המיעוט הערבי הפלסטיני כאויב בתוך המדינה וככה היא מתייחסת אליו. לכן הניסיון בהצעת החוק הזו בא לפגוע בעיקר בציבור המורים הערבי ולצערי המציעים חושבים שבדרך הזו הם יכולים לייצר מורים מחנכים ערבים כבקשתם. זה נכשל וזה לא יחזור ולא יהיה. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 8.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לגבי השוויון בחוק ואיך הדברים מתנהלים, שלשום ואתמול הייתי בבית המשפט בבאר שבע בכמה ישיבות בכל הסיפור של המשחק בין בני סכנין ובאר שבע וראינו, כבוד היושב ראש, שאין שוויון בפני החוק. הסרטונים הראו בצורה ברורה, ויש לי את הסרטון, אני גם יכול להראות לך אותו, איזה קבוצה התחילה בתקרית, בקטטה, הם עברו במגרש מקצה לקצה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מה אתה רוצה להגיד, שבית המשפט לא שוויוני? ה' ישמור.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

תשמע את הסיפור עד הסוף ותשפוט. קבוצה אחת שעברה מהמגרש מהקצה לקצה השני עם אלות, רעולי פנים - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני מבקש רוויזיות על כל מה שהיה עד עכשיו ולפני הסעיף אנחנו ניקח היוועצות סיעתית. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כל מה שהיה, למה אתה מתכוון? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כל מה שלא הטלנו עד עכשיו רוויזיה. מהתחלה. בהתחלה הטלנו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

היה בודדות. אתה מדבר על סעיף 4? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כן. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אז על כל אחת מראש נגיד רוויזיה וזהו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מ-1 עד 7. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לפני ההצבעה אני מבקש היוועצות סיעתית. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

זה סיפור מעניין, תשמע אי שוויון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

גלעד, הוא אומר שבית המשפט לא היה שוויוני. לא, זה לא יכול לקרות. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

ודאי שיכול להיות. אנחנו לא שייכים לזרם שחושב שיש מישהו שחסין מטעויות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה, יוסף. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

קלקלת לי את הסיפור עכשיו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אז בוא תעשה את זה אחרי ההתייעצות הסיעתית. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא. הסרטון מראה, כל העולם ראה את זה, שיש קבוצה שירדה לדשא, רצה עד לקצה השני, תקפה את הקבוצה השנייה של סכנין. כשמדובר בסכנין לא רוצים לשמוע פתאום. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל זה לא מדויק, זה לא קרה ככה. אני חייבת להגיד לך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תיזהר, אני נשוי לבאר שבעית, הוא מתחיל להתעסק איתי. עד עכשיו היינו חברים. יוסף, יש לך עוד עשר שניות. חבל, אני אומר לך, תעשה בהנמקה רציפה, תוכל לספר סיפורים מעניינים. 

 << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> 

חשבתי שהוא אוהד הפועל באר שבע. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני הייתי פעם אוהד של הפועל באר שבע. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אתה תמשיך, אנחנו יוצאים להתייעצות סיעתית לבקשת חבר הכנסת קריב. ב-15:57 אנחנו חוזרים.


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:53 ונתחדשה בשעה 15:58.) << הפסקה >> 


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אנחנו פותחים. הסתייגות מספר 8. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

יירשם לפרוטוקול שאני מבקש שהם ימשכו את ההסתייגויות שלהם, להסיר את ההסתייגויות. יוסי, תמשוך את ההסתייגויות שלהם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני רוצה לדעת מה לעשות. הסתייגות מספר 8 לסעיף 4. מי בעד מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אתה בעד או נגד, יוסי? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני נגד. 
 
הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 9. יש לך דקה, בבקשה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

ואז עצרו שבעה מאוהדי סכנין וחמישה מבאר שבע, מגיעים לבית משפט השלום בבאר שבע ומתקיים דיון כשכל קבוצה בנפרד. התחילו עם הקבוצה של אוהדי הפועל באר שבע והם משוחררים, חלק מהם, ואז המשטרה גם מערערת ואז המחוזי משחרר את כולם. 

בסביבות שעה ארבע, כולם כבר מחוץ לבית המשפט, באו לשופטים השוטרים והגישו את הבקשות להארכת מעצר של אוהדי הפועל באר שבע, לא היו שום דוחות בתוך הבקשות והם שוחררו. ואז כשבאים אוהדי סכנין לשופט, פתאום יש דוחות פעולה של השוטרים, איך עצרו, מה היה שם ואז באותו יום האוהדים של באר שבע ישנו כל אחד בבית שלו והאוהדים של סכנין, יוסי, נשארו במעצר עד אתמול בשעה תשע וחצי בבוקר כשקיבלו שחרור מהמחוזי. 

זה מראה את הסכנה בתקופה הזו, בממשלה הזו, את הסכנה בחוק הזה, כי במצב נורמלי במדינה מתוקנת ודמוקרטית חוק יחול על כולם וההתייחסות תהיה אחת. אתה לא הקשבת לסיפור, אבל ביום הראשון חמישה מבאר שבע, שבעה מסכנין, החמישה של באר שבע הלכו הביתה, ישנו בבית, ושל סכנין היו במעצר עוד יום עד שהגיעו למחוזי כדי להשתחרר. 


<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. הסתייגות מספר 9, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני מבקש התייעצות סיעתית. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יצאנו להפסקה. 


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:02 ונתחדשה בשעה 16:09.) << הפסקה >> 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חידשנו את הדיון. הבהרה של היועצת המשפטית לגבי ההתייעצות הסיעתית שמגיעה על כל סעיף. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אני מבקשת שההתייעצויות הסיעתיות, אם אפשר, יהיו כשמדובר באמת בהסתייגות מהותית שאנחנו מקשיבים לה ויש נימוק שתואם את ההסתייגות, או שיש הבהרה שקשורה קשר ישיר להסתייגות ולנוסח, כי בעיקרון הישיבה הזאת פורסמה ונקבעה כישיבת הצבעות. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

גם הנמקות. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

נכון, אנחנו לא אומרים שלא יהיו התייעצויות סיעתיות, אנחנו רק מבקשים, גם כדי לכבד את הדיון הזה והמשתתפים בו, ההתייעצות הסיעתית תהיה באמת כשהנושא הוא מהותי והנימוק להסתייגות הוא מהותי, כי בעיקרון הישיבה הוגדרה כישיבת הצבעות והדיון המהותי הסתיים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

יש פה טעות וכדאי להבהיר אותה גם להבא, היוועצות סיעתית היא לפני הצבעה, היא לא קשורה בדיון המהותי. בדיון מהותי לא צריך היוועצות סיעתית כי בדיון מהותי מדברים. היוועצות סיעתית קשורה בהצבעה. אני מקבל את העניין שאנחנו לא רוצים סתם פיליבסטר. כפי שראית, היועצת המשפטית, כל ההסתייגויות שאנחנו בסיעת העבודה הגשנו הן כולן ענייניות, אף אחת לא מטרת החוק. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אין בעיה, אבל התבקשו התייעצויות לסעיפים שביניהם לבין ההנמקה שהועלתה לא היה כל כך קשר ולכן תהיתי על מה התבקשה ההתייעצות ואני מבקשת לשמור לפחות על איזה שהוא הקשר. מגיעות לכם התייעצויות סיעתיות אבל בבקשה לשמור על ההקשר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

רק להבהיר, אין הגבלה, זה לא שיש הגבלה בתקנון.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

לא, אין מספר. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 9 לסעיף 4, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 10, יוסף. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בסעיף 4, 12ד(ב) להצעת החוק, במקום המילים 'שר או מי שהוא הסמיך לעניין זה', יבוא 'נשיא בית משפט מחוזי'. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

רוויזיה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות 11.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

על מדע וטכנולוגיה, נא לבקש התייעצות סיעתית. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

אני חושב שזו הצעה גרועה. אמנם יו"ר הוועדה הנוכחי הוא בסדר, אבל סע. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בסעיף 4, 12ה(ב) להצעת החוק, במקום המילים 'שר או מי שהוא הסמיך לעניין זה', יבוא 'יו"ר ועדת מדע וטכנולוגיה'. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

12, בבקשה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בסעיף 4, 12ה(ב) להצעת החוק, במקום המילים 'הוכח להנחת דעתו', יבוא 'אם הוכח לפי אמות מידה שייקבעו על ידי ערכאה משפטית מיוחדת'. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

רוויזיה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

13, בבקשה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בסעיף 4, 12ה(ב) להצעת החוק במקום המילים 'אם הוכח להנחת דעתו' יבוא 'אם הוכח בערכאות משפטיות מעבר לכל ספק סביר'. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

14, בבקשה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בסעיף 4, 12ה(ב) להצעת החוק, אחרי המילים 'שר או מי שהוא הסמיך לעניין זה', יבוא 'ובכפוף לאישור היועצת המשפטית לממשלה'. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

עוברים להסתייגויות לסעיף 5. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

במקום 5, 5(ג), הסעיף יימחק. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 2. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בסעיף 5, 5(ג) להצעת החוק במקום המילים 'השר או מי שהוא הסמיך לעניין זה' יבוא 'ערכאה משפטית מיוחדת שתוקם במיוחד לעניין זה'. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות 3. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בסעיף 5, 5(ג) להצעת החוק במקום המילים 'השר או מי שהוא הסמיך לעניין זה' יבוא 'נשיא בית משפט מחוזי'. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 4. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בסעיף 5, 5(ג) להצעת החוק, במקום המילים 'השר או מי שהוא הסמיך לעניין זה' יבוא 'יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה'. הכול יגיע לאיימן בסוף.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני רואה שיש לך אהבה גדולה לאיימן.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא מעבירים לו שום דבר אחר בכנסת הזאת. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בדיוק, פתאום אין מדע ואין טכנולוגיה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 5. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בסעיף 5, 5(ג) להצעת החוק, במקום המילים 'אם הוכח להנחת דעתו' יבוא 'אם הוכח לפי אמות מידע שייקבעו על ידי ערכאה משפטית מיוחדת'. 

אני רוצה להתייחס לבמקום המילים 'אם הוכח להנחת דעתו'. אני חושב שזה מאוד בעייתי וגם לא מקובל, אם המערכת הייתה מקצועית והמנכ"ל היה מינוי של המשרד כאדם מקצועי שיכול לקבל החלטות מנהליות בתוך המשרד שלו, אבל במציאות הפוליטית שקיימת, שגם אדם שמורשע בהסתה לטרור יכול להיות שר, הוא יכול למנות מנכ"ל מטעמו שיכול רק לפי הנחת דעתו לעשות כל מיני פעולות שמנוגדות לכל מינהל תקין. 

בכל מערכת תקינה אין מקום לדברים אישיים במיוחד במערכת חינוך ובמציאות שקיימת אם בן גביר יבקש להיות שר חינוך ואיך שאנחנו רואים איך נתניהו מתקפל ואיך הוא מוותר מולו על כל דבר הוא יכול להיות שר חינוך, כשהוא שר חינוך יש לו מנכ"ל ואז כל מורה במערכת החינוך הערבית נמצא תחת איום ישיר. אם לפני עשר שנים היינו אומרים שבן גביר יהיה שר, לא אני ולא אתה היינו מאמינים. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

לפני חמש שנים ביבי אמר: הוא לא יהיה שר בממשלתי. און רקורד, למה צריך ללכת רחוק? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אתה עוזר לו בהנמקה עכשיו, קינלי? 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

כן, הוא יעזור לי אחר כך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לכן הכול אפשרי ולכן הצעת החוק הזו במתכונת שלה היא מאוד לא דמוקרטית ואין לה מקום והיא באה לתת רק דבר אחד, לאג'נדה פוליטית להיות נוכחת במערכת החינוך בכדי לפגוע כמעט ב-30% ממערכת החינוך. אם אני אקח את הנגב למשל, האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תסביר לנו על האוכלוסייה הזאת בהסתייגות הבאה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות 6. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לגבי האוכלוסייה הערבית בנגב, ממספר הילדים בסך הכול של מערכת החינוך בנגב כמעט יותר מ-30% הם ילדים ערבים בדואים בנגב, אבל מערכת החינוך הזו עד לרגע זה לא קיבלה הכרה כחלק ממערכת החינוך הממלכתית במדינת ישראל וילדים במערכת החינוך משמשים בפני משרדי הממשלה השונים כבני ערובה. יש חוק חינוך חובה במדינת ישראל שמחייב את המדינה לתת שירות לילדים באשר הם ילדים, לפי החוק גם קבוע - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

גלעד, אתה מפריע ליוסף. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

זה מצדיק יציאה להיוועצות סיעתית. אם הגענו למצב שאני מפריע לחבר אופוזיציה זה בדיוק המקום שאני אצטרך להתייעץ עם יושב ראש המפלגה שלי אם להמשיך בקו של ההפרעה. 

 << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> 

אם כל האופוזיציה הייתה גלעד קריב הממשלה הזו הייתה נופלת. מזל שלא כולם כמוך. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני יכול לקבל את זה לקראת הפריימריז? 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

עוד לא סיימתי.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תמשיך בהמשך. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני נמנע. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

ורוויזיה בבקשה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות 7 לסעיף 5. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לפי חוק חינוך חובה כל ילד במדינת ישראל זכאי לשירותי חינוך וגם נקבע בחוק שהחינוך יינתן גם באמצעות הרשויות המקומיות, אבל מה לעשות שהמדינה מ-1948 לא מכירה בכפרים הערביים הבדואים בנגב כיישובים ואז יוצא שהם בהיעדר כל סטטוס מוניציפלי ויוצא שכפרים ערביים לא מוכרים לא מוכרים על ידי המדינה והיא לא מספקת להם אף שירות בצורה מסודרת ולכן הילדים האלה לא מקבלים את השירות. 

אני רוצה להביא את הסיפור ממש בפתיחת שנת לימודים. אתה מכיר את היישוב עווג'אן? דרומית ללקיה שזה יישוב מוכר, הכירו במדינה, יש ריכוז גדול, כ-4,000 תושבים, ביישוב שנקרא עווג'אן, שם יש 1,200 תלמידים שעד היום קיבלו שירותי חינוך בתוך היישוב לקיה והם הוסעו לשם בהסעות. נבחר ראש מועצה חדש בלקיה, הוא רוצה לדאוג למערכת החינוך בתוך היישוב.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מפה תמשיך בהסתייגות הבאה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא, אתה תאבד את העניין. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אתה כבר שתי דקות. אני לא מאבד, מבטיח לך. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אנחנו עוברים להסתייגויות על הוספת סעיפים. הסתייגות 1 על הוספת סעיפים. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני אמשיך את הסיפור של עווג'אן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כן, ראש מועצה שנבחר. אני עוקב. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

ואז הוא מודיע למשרד החינוך, גם לשר החינוך וגם למנהל מחוז דרום, שב-1 בספטמבר הוא לא יכול לקלוט את הילדים של עווג'אן, הם לא בתחום הקו הכחול שלו, מביאים אותם בהסעות ויש לו צפיפות, ואז אני פונה למשרד החינוך, גם לשר החינוך, גם למחוז דרום, גם למשרד הפנים, ומתברר מבדיקה שהמדינה פיתחה כלי סטטוטורי בכדי לתת שירות במקומות שאין רשות מוניציפלית. במחוז דרום פיתחו תוכנית מחוזית שנקראת תמ"מ 4014/4 שמהאישור שלו ומהסמכות אפשר לתת שירותים, גם חינוך וגם רווחה, במקומות האלה. 

שם כתוב בצורה הכי ברורה והכי חדה שהמשרד הרלוונטי יכול לפנות לוועדה המחוזית ולקבוע נקודה וקראו לזה מרכזי שירות. אני חושב שזה פיתוח טוב, שבינתיים עד לסיום המחלוקת ילדים צריכים ללמוד, צריך לספק להם גני ילדים וגם בתי ספר, ועד שפנינו למשרד החינוך לגבי עווג'אן, הם אומרים - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תגיד לנו מה אומר משרד החינוך בהסתייגות הבאה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה, הסתייגות מספר 2. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

ואז פונים למשרד החינוך ואומרים שצריך להקים מרכז שירות ביישוב עווג'אן שיכול לספק שירותי חינוך וגם רווחה ואז משרד החינוך אומר: זה לא אני, זה רשות ההסדרה. הולכים לרשות ההסדרה ויש שם מנגנון או רשות שלא קיימת באף מקום בעולם, אני ארחיב עליה בהמשך, והם אומרים: לא, זה לא אנחנו, זה משרד חינוך. 

אז אני מבקש ישיבה של רשות ההסדרה מול משרד החינוך ומתברר, בניגוד לחוק, שהסמכות היא של משרד החינוך לקבוע את הנקודות של מרכזי השירות וזה לא רשות ההסדרה, אבל בישיבה מתברר שרשות ההסדרה מה אומרת? היא אומרת: אנחנו לא מאשרים ולא בעד להקים מרכז שירות שם כי יש להם מקום בלקיה, ואז הם אומרים שכל הנושא של מרכזי השירות - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תגיד לנו מה הם אומרים בהסתייגות הבאה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

עוברים עכשיו להסתייגות מספר 3. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

ואז הם אומרים שמבחינתם כל הנושא של מרכזי שירות ולתת שירות לילדים ובעיקר חינוך זה תלוי הסדרה. מה זה הסדרה? שהם רוצים להעביר את כל תושבי הכפרים הלא מוכרים בנגב לתוך היישובים. הרי התהליך הזה נכשל שנים רבות, אבל ילדים צריכים לקבל שירותי חינוך והם לא מקבלים אותם כי המדינה באמצעות רשות ההסדרה לבדואים בנגב, שאחראי עליה שר התפוצות, שאני אסביר עליה בהסתייגות הבאה, משתמשת בילדים בגיל שלוש, בגיל ארבע, בכל שלבי החינוך, כבני ערובה לכל דבר. 

גם בעבר משרד החינוך קיבל החלטות והקים מרכזי שירות שלא קשורים להסדרה ולא צריכים להיות קשורים להסדרה כי שירות חינוך לפי החוק צריך לספק ובינתיים עד לרגע זה הם ממשיכים לא לקבל שירותי חינוך במקומות האלה כי רשות ההסדרה רואה בפיתוח מרכזי שירות כאלה כדבר שמפריע לה בתוכניות של ההסדרה. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 4. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

ואז קושרים את זה להסדרה למרות שהיישובים האלה, הכפרים הלא מוכרים בנגב, קיימים מאות שנים לפני קום המדינה. היישובים האלה קיימים לפני חוק תכנון ובנייה שנחקק בשנת 1965 ולכן אי אפשר להמשיך במציאות הזו ובטענה שהערבים הבדואים בנגב משתלטים או פולשים לקרקעות שזו טענה שקרית לאורך שנים. בסך הכול אנחנו מבקשים תכנון שווה בין ערבים ליהודים במרחב הזה שנקרא הנגב. מבחינת שטח, כבוד היושב ראש - - -

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

מה זה קשור להסתייגות? זה תקנון הכנסת? זה לא כבוד לכנסת. לא אכפת לי. מה, הוא יכול לנמק על מזג האוויר בשבדיה? 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

זה מפריע לך שאני מדבר על דבר מאוד - - -

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

לא. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא, הוא היה מאוד רוצה שתסביר לו באמת את הנמקת ההסתייגות שלך שאומרת שהתיקון שאנחנו מצביעים יחול מיד לאחר הסרת המצור על עזה. יכול להיות שזה מעניין אותו יותר אם היית מנמק את זה, אבל אולי תנמק את זה בהסתייגות הבאה. 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 5. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, למה אדוני לא מחבר את כל ההנמקות ואת כל ההצבעות? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כי הוא לא יכול, כי זה בניגוד לנוהל. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

זו זכותו, הוא יכול לבחור - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני מבין שמה שאתם עשיתם לנו כשהייתם באופוזיציה אתם לא רוצים שאנחנו נעשה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

גלעד, אני מנהל את הדיון, הכול בסדר. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

הוא יכול לשאול, מה אתה רוצה?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כי השאלה הזו כבר עולה לא פעם, יש הסתייגויות בכנסת, ברוכים הבאים לכנסת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 5 להוספת סעיפים. בבקשה. אבל אתה יכול לנמק את 4, אני חושב שיש לך שם מה להגיד. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני תמיד יש לי מה להגיד, יוסי, יש הרבה מה להגיד. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

זה היה הנימוק הכי מובן עד עכשיו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

ב-20 שניות האלה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

כן, זו הייתה ההנמקה הכי מובנת ביחס לאחרות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

סייג לחוכמה שתיקה, אתה אומר. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא, לא, לא. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא, אנחנו רק אומרים שעברו לך כבר 30 שניות. לנו אין בעיה, שקט הוא גם נחמד לפעמים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

חבר הכנסת הלוי כבר סיים לאכול את הסלט, הוא עבר למסטיקים. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אני אמרתי לחבר הכנסת פוגל, אני אוכל רק בגלל שזה מאפשר לי לא לענות לדברי הבלע שנשמעים כאן, זה הכול. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

זה רעיון טוב, יש שממלאים פיהם מים ויש שממלאים פיהם סלט. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

בדיוק. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

זאת שיטה טובה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מה קורה? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני נותן לו את הדקה שלו. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני לא יודע למה, עכשיו אני מסתכל - - - 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

נעבור להצבעה, עבר לך הזמן. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני עכשיו מסתכל להסביר לו - - - 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

איזה מספר? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מספר 5 להוספת סעיפים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה, יוסף, הסתייגות מספר 6. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

סיעת חד"ש-תע"ל מציעה הוספת סעיף להצעת החוק, כותרת הסעיף 'סייג לתוקף התיקון', חוק זה לאחר התיקונים שאנחנו מציעים יחול מיד לאחר השבעתו לכהונה של ראש ממשלה שאינו נאשם בפלילים. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

מה יש להסביר? נאמר כבר הכול. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

מה יש להסביר? כי רק נאשם בפלילים בינתיים - - -

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אתה אומר שזה מובן. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה, הסתייגות מספר 7. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

7 זו הסתייגות עניינית, היא קשורה לנושא החוק. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

מאוד. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אם מורה לא יכול לכהן בישראל אחרי הרשעה - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חבר הכנסת קריב, ניתן לך לנמק את ההסתייגויות שלך והן רבות. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני חושב שזו ההסתייגות הכי מהותית. הרי אתם באים בהצעת החוק הזו, שבלי שום הליך משפטי, בלי שום בית משפט, בלי כלום, אפשר להדביק למישהו תמיכה בטרור והוא ייענש ולא יוכל להיות מורה. התיקון שאנחנו מציעים, שר שמורשע בהסתה לטרור, הוא כבר הורשע בבית משפט, הוא לא יכול לכהן כשר. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

שר לא ממונה, הוא נבחר. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

זה שאתה נבחר, לא נבחרת לעשות עוול. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אנחנו בהצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

הבחירה היא לא חזות הכול. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

זה לא קשור, זה לא מינוי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 8, חבר הכנסת עטאונה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

גם כשראש ממשלה ממנה יש שיקולים שעומדים, שזה טובת המדינה וכל מה שקורה, אבל השר, גם כשהוא מורשע בהסתה לטרור בבית משפט והוא מכהן, הוא יכול למנות מנכ"ל והמנכ"ל בהצעת החוק שלך, עמית, אתה מציע לתת לו את הכוח שרק לפי האג'נדה האישית שלו ולהנחת דעתו - - -

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

על ראיות מסוימות, על דברים מסוימות. לא הנחת דעתו סתם, הנחת דעתו אם הוגשו לו ראיות מנהליות שהבן אדם היה מעורב בטרור, כמו מנכ"ל משרד הבריאות היום שגם עושה את זה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

הנחת דעתי היא שונה מהנחת דעתך. אי אפשר, הדברים צריכים להיות מעוגנים בחוק. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אבל זה קורה היום. היום מנכ"ל משרד הבריאות העיף את הרופא הסטז'ר שעשה 32 לייקים לטבח של החמאס. העיף אותו, עובדה. העיף אותו, לבקשת גיא דוד אגב הוא העיף אותו. אתה יודע את זה. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה, הסתייגות מספר 9. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

סיעת חד"ש-תע"ל מציעה הוספת סעיף להצעת החוק, חוק זה לאחר התיקונים שאנחנו מציעים יחול מיד לאחר הכרה מלאה בכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב. זה בדיוק. אתה אמרת מה הקשר? הקשר של ההסתייגות למציאות שצריך להתייחס אליה, זה לטפל בסוגיות המהותיות, כי במדינה מתוקנת, עוד פעם, אי אפשר להשתמש בילדים כבני ערובה בכפרים הלא מוכרים. אני חושב שאי הכרה בכפרים זה עוול היסטורי מתמשך שצריך לסיים אותו ולהכיר בכפרים הלא מוכרים. כולנו ראינו במלחמה, כבוד היושב ראש, כשסיירנו, איך אנשים נפגעו בגלל שהם לא מוגדרים בשום שטח מוניציפלי, הם מוגדרים כשטח פתוח ולכן גם הרבה מהם נפגעו במלחמה מטילים. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה, הסתייגות אחרונה.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

סיעת חד"ש-תע"ל מציעה הוספת סעיף להצעת החוק, כותרת הסעיף 'סייג לתוקף התיקון', חוק זה לאחר התיקונים שאנחנו מציעים יחול מיד לאחר ביטול חוק קמיניץ. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? קינלי נמנע. ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

רוויזיה, על הכול. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

עוברים להסתייגויות של חבר הכנסת קינלי וסיעת יש עתיד. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

וסיעת המחנה הממלכתי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

נכון, שהצטרפו לזה. אתה מנמק הסתייגות מספר 1? 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

הסתייגות, הנמקה והצבעה. תעצור אותי כשאתה חושב שצריך. כשפתחנו את הדיונים של הצעת החוק הזו פתחתי בנימה חיובית המאפיינת את גישתי לחיים שמשתדלת להיות חיובית ואמרתי שאני רואה חשיבות בחוק שיגדיל את האכיפה והמשילות של מערכת החינוך בנושא תומכי טרור. גם הבאתי דוגמאות מחיי המקצועיים, הן מתהליך של סטז' שעברתי כמורה מתלמד במכללת הרצוג ובו נתקלתי לצערי הרב בתומכי טרור יהודים במערכת החינוך של שנות ה-90 וגם בתומכי טרור ערבים במערכת החינוך המזרח ירושלמית. 

אמרתי שעל פניו אם משרד החינוך היה מוכיח לנו שיש בו יכולת להתמודד עם הדבר הזה בלי חקיקה נוספת אז הייתי חושב שהחוק מיותר. לאור העובדה שהוא לא מצליח להתמודד אני חושב שיש מקום עקרוני לחקיקה הזאת ולכן אמרתי שנדון בה בעין טובה ובצורה נכונה. עד כאן התייחסותי להסתייגות אחת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

גם עמדת בזמנים בלי שאני אפסיק אותך. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אני רוצה רק לציין שעל השולחן יש שני סטים של הסתייגויות, כי נאמר לנו היום שמה שנשלח בחודש מרץ הוא לא בטל תוקף, אלא מתווסף למה שנשלח אתמול. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

נכון. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

לכן יש בפניכם שני סטים של התנגדויות של חבר הכנסת טור פז וסיעת יש עתיד, אחד מ-18 במרץ ואחד מאתמול, מ-3 בספטמבר. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

יסמין, אני אתן לך את ה-18 במרץ. אני אעשה את חמש הראשונות ואת את חמש השניות. יש פה גרסה קמא וגרסה בתרא. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חברים, לחלק לח"כים את שני הדפים. ההנמקה שלך הייתה מה? 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

על ה-3 בספטמבר, הסתייגות אחת, זה גרסה בתרא, וחברת הכנסת פרידמן תנמק את חמש האחרות. אני כרגע מתייחס לסעיף 2. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא הצבענו עדיין על סעיף 1. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה, הסתייגות מספר 2. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

אני ממשיך. כאשר התייחסתי עניינית להצעת החוק הזאת אמרתי שאני חושב שהרעיון של לתת למשרד החינוך כוח מוגבר לעומת היום מבחינה חקיקתית להשעות מורה שהוא תומך טרור, על פניו אני מסכים, וגם הרעיון של להשתמש בכלי של שלילת תקציב הוא רעיון נכון כשלעצמו כי לפעמים המערכת לא מצליחה, מכל מיני סיבות, גם כשניתן לה עוד כוח להשעות את המורה והכלי התקציבי הוא כלי נוסף, לפעמים אפשר להשתמש בהם אחד על גבי השני, לפעמים אחד במקום השני. 

יחד עם זאת ההסתייגות המהותית והעיקרית שלי הייתה שלהפקיד כאן, כתוב אין אדם דן יחידי, ובמקרה הזה, מקרה מהותי משמעותי, לתת למנכ"ל משרד החינוך או מי אחר שמתמנה בתוך שרשרת הניהול של משרד החינוך את האחריות והסמכות לפטר מורה מורשע טרור נראה לי לא נכון. לכן הסתייגתי והצעתי שהדבר יותנה באישור היועצת המשפטית לממשלה. זו ההסתייגות הראשונה שלי מה-3 בספטמבר והיא בעיניי הייתה משנה את כל מהות החוק והופכת אותו גם לחוקתי כך שחבר הכנסת עמית הלוי היה באמת זוכה להוסיף לא רק אות בספר החוקים, אלא גם לשנות משהו משמעותי בטיפול בתומכי טרור. 

אני חושש וחושד שלאור התעקשותו על ייקוב הדין את ההר כאן אנחנו לא נשיג כלום. כלומר באנו לשפר ונימצא אפילו מקללים, כי כאשר אתה לא מצליח ליישם חוק כזה יש משמעות בדבר בלפתוח פתח לאנשים שעוברים על החוק הזה והם מבינים שהחוק הזה בוטל. לכן אני חושב שבכך שלא הוספנו את היועצת המשפטית או מי מטעמה כגורם נוסף לקבלת ההחלטה הזו אנחנו לא רק שלא נקדם את המלחמה בטרור, אפילו נסיג אותה לאחור. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

עם הסיפה אני מסכים איתו דווקא. אני לא אצביע בעד אבל לסיפה אני מסכים. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אם היועץ המשפטי יהיה בחוק התוצאה תהיה אותו דבר פשוט. אם תוציא את היועץ המשפטי התוצאה תהיה אותו דבר, יהיה אפס כמו שהיה בנושא שלילת הזכויות במזרח ירושלים. היועץ המשפטי היה בפנים, אחר כך למרות שהוא היה בחוץ הוא נכנס פנימה באישור שר הפנים דאז. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 3. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

אני אתייחס להיבטים נוספים בחוק הזה. אני באמת חושב, גם כתבנו כאן הסתייגויות מהותיות כולן וזה אבן הראשה, סיפור הייעוץ המשפטי לממשלה. בחוק אחר שעסקנו בו לא חשבתי שזה רעיון נגיד לקחת יועץ משפטי מתוך המשרד. לצערי הרב, לא מסיבות שתלויות בי אלא יותר בחברי הקואליציה הנוכחית, עצמאות היועמ"שים במשרדים עדיין קיימת, אבל יש המנסים לערער עליה, לכן התעקשתי פה על הייעוץ המשפטי לממשלה כמשרד אחר.

אבל אני רוצה לומר, במהלך הדיונים פה צצו בעיניי בעיות נוספות בחוק שלכן הגשתי את ההסתייגויות שלא קיבלו מענה ואני אתייחס לכמה מתוכן, הן נוגעות בעיקר לממשק המקצועי שמקבל בעל התפקיד, המנכ"ל או מי מטעמו, כאשר הוא בא לדון בדבר הזה. התייחסתי לזה בדין ודברים שניהלנו מוקדם יותר היום וגם אתמול, בהקשר של מי נותן את המידע. 

אני רואה את המקרים שבהם בעל תפקיד היום למשל נחשף למשהו ברשת החברתית, נגיד הוא רואה פוסט מסית בפייסבוק, ועל פניו זה נראה לו במבט ראשון כתמיכה בטרור, דא עקא שהמעטפת מסביב לקבלת ההחלטה הזו איננה שלמה וכן נדרש מקומו של איש מקצוע המבין מהו טרור, ומנכ"ל משרד החינוך, או מנהל מחוז לחלופין, איננו דמות כזו, שבעצם יבוא ויעריך את הדבר הזה כטרור או אי טרור. אני הצעתי ששירות הביטחון הכללי או גורם במשטרה, אבל בוודאי שירות הביטחון, יגיד זו תמיכה בטרור ועל סמך זה אני ממליץ לך, מנכ"ל משרד החינוך, לפטר את האיש הזה.

אמרתי, שוב, בדידי הווא עובדא, מקרה דומה, אני לא אחשוף כאן את כל פרטיו כי גם אחרי עשור זה לא נכון, שבו נעשה מהדבר הזה ואני חושב שזה היה משפר את החוק הזה, מכאן הסתייגותי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 4. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

אני הערתי כבר ואני מעריך שאם החוק הזה יתקדם, מה שאני מעריך שלא יקרה, אז הנושא הזה גם כן יעלה, סוגיית הערעור. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

מה לא יקרה? 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

אתה יודע למי ניתנה הנבואה, אמרתי. אני חושב שסוגיית הערעור, ערכאת ערעור, לא באה על מקומה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אין דבר כזה אצל יוסי לא להתקדם. יוסי לוקח משימה זה עד הסוף, משה. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

הוא עושה לך פה פסיכולוגיה, יוסי, שים לב, זה יפה. לא באה על מקומה בחוק הזה ואני חושב שסוגיית הליך הערעור על החלטה צריכה להיות אינהרנטית. אני מציע שיהיה דרג שיפוטי קודם, זה יכול להיות מבקר המדינה, זה יכול להיות שופט מחוזי, עליון, זה יכול להיות איזה שהיא ערכאה שלנושא קריטי כזה היא תהיה ערכאת ערעור עצמאית, מחוץ משרד החינוך, שתהווה ערכאת ערעור על החלטת המנכ"ל ותהיה סוברנית לקבל החלטה אחרת אם היא תחשוב שנפל פגם מהותי. אני מדגיש שזה לא בית משפט אבל ערכאה שיש לה איזה שהוא ידע ותוקף. 
 
 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

הסתייגות מספר 5, אני רוצה גם להסביר אותה ולא רק לנמק אותה. לפעמים אתה בא ואומר שאתה מסתייג כך, פה חשוב לי מאוד לדייק למה כוונתי, שוב היות שעסקתי בנושא הזה לא בתיאוריה אלא במעשה. 

יצא לי לעסוק בבית ספר שהיה בו מורה שעסק בטרור. אנחנו בדרכים כאלה ואחרות דאגנו שהמורה הזה יורחק מבית הספר, אחר כך עלתה הדילמה האמיתית, כמי שמופקד על המערכת הזו, במקרה הזה זה היה מזרח ירושלים, זה היה יכול להיות כל מקום אחר, איך אתה ממשיך לקיים את המערכת, לבודד את המרכיבים מתוכה ולהמשיך לקיים את החינוך הזה למי שראוי לחינוך. 

אני אסביר, הבעיה היא עוד יותר גדולה, כי גם עליה החוק לא נותן מענה, מיכל. בוא ניקח, סתם אני זורק דוגמה, אבל זו דוגמה שהיא רלוונטית. בוא נגיד שיש מורה מסוים מתוך צוות בית הספר, יש בצוות בית הספר 100 מורים ואנחנו הוצאנו מורה אחד בשל עיסוק בטרור מתוך בית הספר. הגענו למסקנה שמסביבו יש עוד שלושה מורים שהם לא מגיעים לרף של עיסוק בטרור אבל יש בהם סכנה מסוימת, סכנה גבולית. קודם כל החוק הזה לא נותן לזה מענה, אחר כך אני אשאל אותך את הדילמה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

בחוק הזה יש שני דברים, יש את המורה שמתעסק גם מחוץ לבית ספר אולי, שזה הרחקתו, ויש את שלילת התקציב - - -

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

ועכשיו אני מגיע לדילמה התקציבית שהחוק לא נתן עליה את המענה. התקציב במערכת החינוך הוא פר תלמיד ולא פר מורה, מה זאת אומרת? 500 תלמידים מביאים 1,000 שעות לימוד או מקבילותיהם. הוצאנו עכשיו מורה מורשע בטרור שיש לו 30 שעות, האם 30 השעות האלה שייכות חזרה לבית הספר? לכאורה התשובה היא כן. האם בית הספר יוכל להעסיק מורה במקום המורה שהוצא מהמערכת? לכאורה התשובה היא כן. האם יש מצבים שבהם נגיד לא, בית הספר, בגלל שהעסקת מורה מורשע בטרור אז עכשיו אתה מאבד גם את התקציב שהלך איתו? אני אומר שוב, החוק לא נותן לזה מענה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני אגיד. למרות שאנחנו לא בדיון, אבל בגלל שהגשת הסתייגויות מועטות ומהותיות אני נותן לך גם פרק זמן יותר מהשאר ואני נותן לך לפרט. בסוף אנחנו מדברים על מוסד שהיה אמור לדעת שיש לו מורה כזה ונתן יד לדבר לקרות ולכן אנחנו חושבים לנכון שכן, המוסד אכן צריך להיענש ולגבות מחיר תקציבי. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אגב ניסחנו את זה בהתאם לניסוח שקיים בחוק. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

יכול להיות, אני רק אומר, יש פה מרחב שיקול דעת מאוד מאוד רחב, שזה טוב שהחוק משאיר, יחד עם זאת אני באמת חושש לעיוותים שונים. אני אומר שוב, היות שאני עוסק בדוגמאות קונקרטיות מלפני עשור, אנחנו נאלצנו בשלב מסוים לסגור בית ספר של אלפי תלמידים. מה קורה לאלפי התלמידים האלה כשסגרת את בית הספר? הם מסתובבים ברחוב. לא סיטואציה טובה, גם פוגעת באחריותנו כמערכת לתת להם חינוך. 

הפרקטיקה הנהוגה היום זה אתה צריך להכניס לנעלי בית ספר בית ספר אחר שייתן להם מענה. כמה זמן זה לוקח? מי שעסק בתחום הזה יודע, זה יכול לקחת שבועות, זה יכול לקחת חודשים. הסוגיה הזו, הבאתי דוגמה של החלפת מורה, מה קורה כשצריך להחליף 100 מורים? אני חושב שיש פה סוגיות שהחוק השאיר פתוחות, ואני שוב אומר, דווקא - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

ולכן שיקול הדעת ניתן גם למנכ"ל שלוקח בחשבון גם את הנושא הזה שבסוף יהיו לו ברחוב, לצורך העניין אם בית הספר הזה מונה 500 תלמידים הוא יצטרך לדאוג ל-500 תלמידים. זה חלק מהשיקול שלו האם לתת את העונש הזה, תקציב או לא. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

אני מסכים, לכן הצעתי שהדבר הזה יהיה חלק בהסתייגות שלי מלשון החוק, שמחויבותנו כלפי התלמידים לא תיפגע בגלל שמוריהם היו פושעים. עקרונית אני מעריך שהאדם הסביר יחשוב שזו התשובה, יחד עם זאת אני מוצא לנכון לנסח את זה בלשון החוק על מנת שלא יהיה ספק שזו מחויבותנו. עד כאן. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

יש ספק, אני חושב שמעשה חינוכי יהיה אם התלמידים יראו שנשלל תקציב מבית הספר. ובכל מקרה, כמו שאמר פה היושב ראש, זה לשיקול הדעת של שר החינוך ושל המנכ"ל וזה כל העניין. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

ברשותך, אדוני, היות שאנחנו במהות, אני אסביר. שללת עכשיו 30 שעות מבית הספר - - -

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אגב היום אפשר לשלול את כל התקציב כי אפשר לסגור את בית הספר כמו שעשו לבית הספר בפתח תקווה. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

כשלא הקשבת אמרתי שיש מחויבות למשרד החינוך, הוא אולי יכול לסגור בית ספר, אבל המחויבות שלו היא למצוא בית ספר שייכנס בנעלי בית הספר הקודם וייקח אחריות על התלמידים. היה לי מקרה כזה עם 5,000 תלמידים, אמרתי, זה לוקח חודשים. 

מה יקרה עכשיו? אנחנו נבוא לבית הספר הזה, נגיד שללנו 30 שעות שהמורה הזה לימד, אבל אז את 30 השעות האלה, נגיד יש בבית הספר 30 כיתות, רק כדי לעשות את זה פשוט, הורדנו לכל כיתה שעה, אבל אנחנו מחויבים בשעות האלה גם על פי חוק. כלומר את מי הענשנו פה בדיוק? אז יש פה סוגיה שהיא לא נפתרת בחוק. לשם ההדגמה הפשוטה, הורדנו לכל כיתה בבית ספר שעת מתמטיקה, אבל אני מחויב בתקנות משרד החינוך לתת לכל כיתה ארבע או חמש שעות מתמטיקה, אז את מי הענשתי? את המערכת? איך המערכת תעניש את עצמה? 

יש פה סוגיות, לכן אמרתי, זה חוק שהוא מצד אחד פורץ דרך, אבל מצד שני מסוכן מאוד שלא ניתנו לסכנות האלה גם בדיונים פה מענים ולכן אני מתנגד לו, ולכן הגדרתי בהסתייגותי שהדבר הזה לא יפגע בתלמידי בית הספר כי זו מחויבותנו בחוק. זה שאנחנו העסקנו מורה פושע לא הופך את התלמידים שלו להיות פושעים. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

רוויזיה. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

רוויזיה על ההסתייגויות שלי. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני רוצה לנמק את הכול ביחד וזה יהיה ממש קצר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אם הכול ביחד, חמש דקות לרשותך, בבקשה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לאור כל מה שקינלי הציג עכשיו, חבר הכנסת משה טור פז, לאור זה שגם הייתי בחלק מהדיונים פה, לאור זה שיש חוק נגד תומכי טרור, יש כלים להעניש וכרגיל יש פה חוקים שיש בהם חורים כמו גבינה שוויצרית אז אנחנו נצביע נגד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

זה היה קצר ולעניין. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

לפעמים ניכרים דברי אמת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אנחנו מצביעים על ההסתייגויות שמונחות בפניכם מ-18.3 של סיעת יש עתיד והמחנה הממלכתי, מסעיף 1 עד סעיף 5, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגויות מ-1 עד 5 הוסרו. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

רוויזיה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

עוברים להסתייגויות של סיעת העבודה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

חוץ מההסתייגויות שלי שנדחו לסוף זה ההסתייגויות האחרונות? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כן. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

יש לו חמש דקות לכל ההסתייגויות? 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

שתי דקות לכל הסתייגות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני חושב שהוא מאמץ את השיטה של יסמין. בבקשה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני מאמין גם בבדיקה עצמית אז אנחנו נעשה גם התייעצויות סיעתיות על ההסתייגויות שלנו. הכול יהיה בסדר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 1. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, גם לטובת היעילות וגם כדי שאני אוכל לומר מספר דברים עקרוניים אני אבקש לנמק ביחד את ההסתייגויות מאחת עד תשע, שהן ההסתייגויות של העמוד הראשון. הדברים לא ממוספרים. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אני מספרתי, חולק לכם עותק ממוספר למען הסדר הטוב. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מכובדיי, אחרי כל ההומור שהוא תמיד טוב, אני מקווה באמת שחבר הכנסת הלוי יצטייד בהרבה מסטיקים כדי לא להפריע לי, אני מבקש לומר דברים בתחילת ההנמקה, דברים לא פשוטים. 

מה שקרה כאן בימים האחרונים הוא בגדר מחטף. אנחנו נמצאים ביום השלישי של שביתה בתיכונים, אין דיון בוועדת החינוך, לא היה בשלושת הימים האחרונים וגם לא קבוע על השביתה. אנחנו נמצאים בימים מרים וקשים מאוד לחברה הישראלית והנה בזריזות רבה מובאת לכאן הצעת חוק. הרבה מאוד גורמים בבית הזה שמו סימן שאלה, מה הדחיפות אחרי ששישה חודשים דנו בחוק? 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

שנה וחצי. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

התשובה מבחינתי ברורה, חבר הכנסת הלוי התנה את התמיכה שלו בתקציב המדינה במרץ בקידום הצעת החוק הזו. אני דרשתי מהקואליציה על פי סעיף 1 לחוק הכנסת להציג את הסיכום, טענו שאין סיכום, והנה באופן מפתיע כמה ימים לפני עדכון של התקציב בהיקפים של 3 מיליארד ₪ עוד פעם הוועדה רצה לקדם דווקא את הצעת החוק הזו. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

גלעד קריב, יש לך ראש קרימינלי. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כן, ממש ראש קרימינלי. דיל פוליטי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תאמין לי שאם הוא היה יודע את מה שאתה אומר עכשיו לפני, הצעת החוק הייתה נראית עוד אחרת ממה שהיא נראית עכשיו. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

שמעתי שמעתי. דיל פוליטי ומחטף. ההבאה של ההצעה הזו אתמול, או הניסיון להצביע עליה בשעת ערב בתוך הפגרה בניגוד לנהגים של הבית הזה, הכול מריח מדיל ומהפעלת לחץ של חבר הכנסת עמית הלוי, אולי של אחרים, על הנהגת הקואליציה. ולמה זה חשוב? לא רק לרשומון ולא רק על מנת לטעון שהיה סיכום שהיה צריך להציג אותו בפני המליאה במרץ וגם עכשיו, אלא מכיוון שהסכנה הגדולה ביותר בחוק הזה היא מה שכרגע לא מופיע בנוסח של הוועדה, אבל מופיע בהסתייגויות של חבר הכנסת הלוי. 

מה שכביכול הקואליציה אמרה שהם מורידים, ההחזרה של בדיקות השב"כ על כל עובדי ההוראה במדינת ישראל והדינמיקה של מה שקרה כאן בימים האחרונים מבשרת רעות, שעד ההגעה להצבעה במליאה גם על החוק הזה וגם על חוק עדכון התקציב אנחנו נחזור 30 שנים לאחור לבדיקות שב"כ על כל עובדי ההוראה במדינת ישראל ולצידם במדרון חלקלק בדיקות שב"כ על עוד הרבה מאוד סקטורים של עובדים במדינת ישראל מכיוון שמבחינת הקואליציה הקיצונית והכהניסטית הזו, תחת הכותרת של ביטחון לאומי ומאבק בטרור אפשר לעשות הכול, גם דברים שאינן בינם לבין תוצאות אמיתיות של מאבק בטרור דבר וחצי דבר. 

ועל זה צריך להוסיף שאני לא זוכר בשלוש וחצי שנותיי בכנסת תופעה שוועדה יושבת ברצינות חודשים ארוכים על הצעת חוק מורכבת, רגישה, עמוסת עניינים, מכניסה אין ספור שינויים בנוסח שמשקפים בסופו של דבר משא ומתן בתוך הקואליציה, עוד לפני ההסכמות עם האופוזיציה, אבל מגבשים עוד נוסח ועוד נוסח ועוד נוסח, בין השאר בדיאלוג עם הייעוץ המשפטי של הממשלה. ואני מזכיר שהצעת החוק הזו קודמה בין השאר גם עם אמירה שהיא צריכה להיות על דעת ועדת השרים לענייני חקיקה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

ואכן תחזור לשם. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

בסדר גמור, שמעתי, אחרי שמצביעים פה היא תחזור לוועדת שרים לענייני חקיקה.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

כן, זה הסיכום, גלעד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

גלעד, אני הבהרתי למציעים שאני חושב שזו טעות להצביע פה ולהעביר את זה לוועדת שרים לחקיקה כי במידה שזה ייפול שם זה – אני הצעתי להם שנשלח לשם את הנוסח ואם הם יסכימו נצביע פה, החליטו כלל חברי הקואליציה של הוועדה לעשות את זה בצורה כזאת, לוקחים את הסיכון. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

אבל זה מה שהייעוץ המשפטי אישר את זה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני לא אחראי על תקנון הממשלה ואני בטח לא עוזר לקואליציה לנהל את דרכיה הנלוזות - - - 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

גלעד, אתה מטיח בוץ, אבל הייעוץ המשפטי אישר את זה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני מטיח בוץ מכיוון שהצעת החוק הזו ראויה להטחת הבוץ מכיוון שמה שקרה כאן זה מצב שבו ישבו על המדוכה במשך חודשים ארוכים. היו פה ויכוחים מרים, ישבו פה על המדוכה, עבדו כאן על הנוסחים. בניגוד לניסיון להפיל את הכול על כתפי הייעוץ המשפטי של הכנסת, כמו שאתם לרוב עושים עם הייעוץ המשפטי של הממשלה, היה כאן דיון מאוד ער, מאוד ענייני, עם גורמי משרד החינוך, עם משרד המשפטים. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

אז אתה מחזק אותנו שהיה פה דיון מהותי ומשמעותי ועכשיו זה הגיע להצבעה, מה הבעיה פה? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

תקשיב. היה כאן דיון באמת, נכון, מאוד ענייני שבו יושב ראש הוועדה שיחק תפקיד מאוד מאוד חשוב בקידום נוסחים שמשקפים קונצנזוס יותר רחב, עם ארגוני מורים, עם הצוות המקצועי של משרד החינוך, עם נציגים של רשתות בתי ספר, אפילו עם ח"כים מהאופוזיציה שהעלו חששות, עם הייעוץ המשפטי של הכנסת, צעדנו כברת דרך. גם אני לא קיבלתי את כל מה שרציתי, לא אמרתי שאני תומך בכל סעיפי החוק, אבל הייתה פה תחושה שלא מזלזלים, לא בקשיים החוקתיים שיש בחוק, לא בהערות של גורמי מקצוע בתחום החינוך, לא בהערות של משפטנים, לא בהערות של חברי כנסת, ופתאום עבודה של חודשים בדברים שהוועדה הזו היה בה כמעט קונצנזוס, שצריך לאזן, שצריך להכניס עוד גורם, הכול נמחק. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני יכול לענות לך על זה? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

תן לי. אני לא ראיתי אח ורע להתנהלות כזאת שבה אחרי כמעט חצי שנה של עבודה באמת אינטנסיבית, לא פשוטה, אתה כיושב ראש ועדה מחלץ מ - - -

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אני יכול להוכיח לך, אגב, שוויתרתי ליועצת המשפטית של הכנסת. אתה יכול לעבור על כל הפרוטוקולים כאן, תראה שלא היה חוק כזה, אולי חוץ מהרפורמה שעברה - - - 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אתה טועה. מכיוון שאני הייתי יושב ראש ועדה אז אני יכול לומר לך, אתה רוצה? 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

כן. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

חוק שמונח להגנת הפרטיות, דנים בו כבר שלוש-ארבע כנסות, על מה אתה מדבר? זה חוק שהדיון בו ארוך? אתה רוצה שאני אראה לך דיונים שנמשכים עשור בחוקים? באמת, איזה מין פופוליזם. ישבו כאן ועשו כאן עבודה פרלמנטרית ראויה של דיונים, רובם פתוחים, חלקם חסויים, נשמעו עמדות, הובאו עניינים לדיון בחזרה אצל גורמי ממשל, הכול התפוגג. ואתם רוצים לומר לי שזה לא קשור לסחטנות פוליטית? שזה לא קשור להפעלת לחץ בתוך הקואליציה? 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

ממש לא. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

שמעתי, לא קונה את זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חשוב לי לענות לך על הנקודה הזאת. אתה אומר דברי טעם, לכן אני נתתי לך גם לדבר. נכון, היו פה דיונים ערים מאוד, גם אני ישנם דברים שחשבתי שצריך שינוי בצורה כזו או אחרת וקידמנו. ואגב, אני חושב שחבר הכנסת הלוי פה עשה מספר שינויים לעומת מה שהוא רצה. אגב, לטענתך גם עוד לפני התקציב, אלה דברים שלא היו, אבל בוא נניח שאתה צודק, גם לאחר הדבר הזה אני לחצתי על חבר הכנסת עמית הלוי וקיימים שינויים בחוק הקיים עכשיו לעומת מה שהוא רצה. 

בחודש וחצי-חודשיים האחרונים, כשחבר הכנסת בוארון ביקש להחזיר לשולחן הוועדה את הדיון סביב החוק הזה היו אמוציות לא פשוטות והתעקשויות מכל מיני צדדים, גם מהאופוזיציה וגם מהצד שלי, ייעוץ משפטי, גורמים של משרדים, וזה לגיטימי. החלטתי אני כיו"ר הוועדה לכנס את כלל חברי הקואליציה לשמוע את דעתם. היה דיון ער מאוד בלשכתי במשך כשעתיים ולאחר מכן זה מה שהוחלט, שכחברי הקואליציה החברים בוועדת החינוך אנחנו מקדמים את הצעת החוק הזו. כך היו הדברים, לשם ההבהרה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הכול בסדר גמור, הם רק בעיניי מתקפים את התהליך הביזארי, אין הגדרה אחרת, שמתנהל פה. פשוט ביזארי. מנהלים כאן חצי שנה של דיונים, שומעים גורמי מקצוע, עוברים סעיף סעיף, מציגים נוסח, מנסים לתפור איזונים, בלמים, כמו שעושים בכל הצעת חוק רצינית, ואז בא חבר כנסת מהקואליציה, אומר לא, כל העבודה הזו של האיזונים והבלמים עם ארגוני המורים והכול מתפוגג, עכשיו נתכנס לשעה של דיון של חברי הקואליציה, קואליציה שבה יש כבר תחרות שנה וחצי מי יותר קיצוני, מי יותר פופוליסטי, מי יותר חותך ימינה והכול כמובן בחסות האסון שנפל עלינו ב-7 באוקטובר כי יש פה הזדמנות להכשיר הכול. 

הקלף הזה של המאבק בטרור שאנחנו מתמודדים איתו עוד לפני קום המדינה ואחרי קום המדינה, 120 שנים, עכשיו אחרי ה-7 באוקטובר הקלף הזה הפך להיות הג'וקר שאיתו מנסים בקואליציה הקיצונית הכהניסטית הגזענית הזו להכשיר כל שרץ. הדברים שלי הם בסוף התהליך, אז אין פה אדם אחד שהיה בדיונים שיכול לומר שאני ישבתי כאן בדיונים וכפרתי בכול ולא דיברתי על איזונים ובלמים ואמרתי כל החוק וכל סעיפיו, הכול תועבה, את הכול צריך לגרוס. 

כל מי שהיה פה ראה איך הייעוץ המשפטי של הכנסת והייעוץ המשפטי של משרד המשפטים, של הממשלה, והייעוץ המשפטי של משרד החינוך ונציגי ארגוני המורים ונציגי מוסדות חינוך וראשי השלטון המקומי, כולם התייחסו לסוגיה הזו בחרדת קודש, כי כולנו יודעים שאין שום דרך בעולם לאפשר לאדם שתומך בטרור, מזדהה עם טרור, מעורב עם ארגון טרור, ללמד את ילדי ישראל. מישהו חולק על זה? מה, ביטלנו את הכול ואמרנו זה סתם? זה קמפיין בחירות? 

ישבנו כאן, עבדנו על החוק, הצבענו על הקשיים החוקתיים והכול מתפוגג. ולא רק הכול מתפוגג אלא גם מבשרים לנו שמה שהגענו לפה לקדם מרכיבים מסוימים אבל להוציא מרכיב דרמטי, זה עד השנייה האחרונה בכנסת, בהצבעה, בגלל ההסתייגויות של חברי הכנסת המציעים, גם כן רעיון חדש, מתאים לתקנון, אבל זה טובל ושרץ בידו, חבר כנסת מציע, עובדים על החוק שלו ואז הוא מגיש הסתייגויות. בתקנון זה עובר - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני הודעתי באופן חד משמעי שאני אתנגד לסעיף הזה ולכן לא הכנסתי אותו לנוסח. חבר כנסת, זכותו להגיש הסתייגויות ואני אצביע נגד. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

יוסי, הכול בסדר, יש לו את הזכות, אבל הזכות הזאת מלמדת את ההפרעה של הקואליציה הנוכחית, את המופרעות של הקואליציה הנוכחית, שבה במקום שהדינמיקה של החקיקה תהיה שאתה מתחיל בנקודה מסוימת, שכמו כל הצעות חוק היא יותר פופוליסטית, אבל בשביל זה יש את עבודת הוועדות, כדי לעשות משא ומתן, כדי להתכנס למקום יותר מאוזן, אז פה בקואליציה המופרעת שאתה חלק ממנה זה עובד בדינמיקה הפוכה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

זה לחמש הסתייגויות? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לתשע. עמית, חבל שאני אבקש התייעצות סיעתית. אצלי, להבדיל מאחרים אין הסתייגות אחת שהיא לא עניינית. אז אם אתם רוצים שאני אבקש על כל הסתייגות היוועצות סיעתית אנחנו נעשה את זה. להבדיל מכם אני לא עושה טריקים ותרגילים, אני מאמין בשקיפות בתהליכי חקיקה. 

אני אומר לך כך, ואתה תראה שכל הסתייגות שאני אנמק היא עניינית והיא מתכתבת עם הצורך להפוך את הצעת החוק הזו להצעת חוק עניינית ולא למכשיר פוליטי בידי שר או בידי המנכ"ל שהוא מינה. כי כרגע הנוסח הנוכחי הולך לשם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

נתתי לך מעבר לעבר לעבר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אבל אתם הפרעתם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לכן הוספתי לך עוד חמש דקות נוספות. אנחנו מצביעים על הסתייגויות מאחת עד תשע, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגויות נפלו. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה, גלעד. עכשיו מה אתה עושה, אחת אחת? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

עכשיו אנחנו נעשה אחת אחת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה, הסתייגות מספר 10. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

למה הוא מחק את האצלת הסמכויות ב-2, מה זה ענייני? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא רלוונטי. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

למה? כי הוא יכול להסמיך את מי שבא לו. החלטה כזו דרמטית צריכה להתקבל על ידי שר. מה זה את מי שהוא הסמיך? אפילו אתה לא אומר לדרגה של מנכ"ל משרד או מנהלי מחוזות. מחר הוא ייקח את הפקיד הכי זוטר במשרד החינוך. הוא יכול להסמיך גם את מי שהוא מינה כמשרת אמון בתוך הלשכה שלו? על פי החוק כן, נכון? אפילו לא כתבתם מבין עובדי המשרד הקבועים. חקיקה רשלנית, חקיקה קיצונית ופופוליסטית, ואפילו את ההסתייגויות הענייניות - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

גלעד, בגלל שההסתייגויות שלך ענייניות אני מתחיל מעכשיו. בבקשה. הסתייגות מספר 10. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מה זה מתאפשרים בנוסח החוק? אני יכול להבין - - -

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

זה נוסח קיים כבר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני עכשיו עסוק בהסתייגויות לנוסח של החוק שמביאים פה. אני מבין, מתקיימים מעשים, אבל מה זה מתאפשרים מעשים? אם יש מנגנוני בדיקה מקצועיים וברור הצורך בתשתית ראייתית ויש קריטריונים, ניחא, אבל לתת לשר יכולת לבוא ולומר שבמוסד פלוני אלמוני מתאפשרת הזדהות עם טרור? מה, תיאורטית, בעתיד? כי המוסד, לא יודע מה, לא מתאים לו באוריינטציה החינוכית שלו? מה זה מתאפשרים? 

נכון, זה לא חוק פלילי, נו אז מה? סנקציה מנהלתית שמונעת תקציבית מילדים שמגיע להם תקציב חינוך על פי חוק זה לא מספיק חמור, כי זה לא פלילי? מה זה מתאפשרים? לא מבין. מתקיימים אני מבין. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה, הסתייגות מספר 11.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כמו שאי אפשר להבין מה זה מתאפשרים, מה זה הייתה צריכה לדעת? בדין הפלילי יש מושג של עצימת עיניים. אתה בא ואומר שאם אדם עצם עיניים במכוון או אם הוא היה רשלן אז מייחסים לו כאילו הוא ידע והוא התרשל בתפקידו, אבל מה זה הייתה צריכה לדעת כשמדובר בשיקול דעת של השר שאין לו שום קריטריונים? אני פשוט לא מצליח להבין. מעניקים לשר, שהוא דמות פוליטית במדינת ישראל, כוח לשלול תקציב. מכיוון שדיברנו עקרונית, אז לא עברנו על ההסתייגויות, מה זה לשלול תקציב? בחלקו או במלואו? זמני או קבוע? על פי החוק השר יכול להחליט שמעכשיו עשר שנים שליש מהתקציב הוא לוקח, ולמה? כי היא הייתה צריכה לדעת שמעשים מתאפשרים. 

שום דבר לא קרה, ההנהלה של המוסד לא ידעה מזה, זה נראה להם הגיוני? זה נראה לכם עומד באיזה שהוא סטנדרט חוקתי? היועצת המשפטית הייתה עדינה אז היא אמרה שיש קושי חוקתי. יש פה מניעה חוקתית. אני מודיע לכם שבגלל הסעיף הזה בניסוח שלו הסעיף הזה ייפסל בבג"צ, לא כי בג"צ שמאלני, כי מי מחוקק ככה? מתאפשרים, הייתה צריכה לדעת, יכול לשלוש 5% מהתקציב, יכול לשלול 95% מהתקציב, יכול לשלול לשבועיים, יכול לשלול ל-20 שנה. איפה אנחנו חיים? 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 12, בבקשה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הסתייגות מספר 12, גם אחרים הציעו אותה. יש פה מעשה שלשיטת כולם מהווה עבירה על החוק, מהווה עבירה על חוק פלילי. במדינת ישראל מי שקובע האם נעברה עבירה זה רשויות אכיפת החוק, ביתר שאת בכל מה שקשור לעבירות ביטחון ובאופן ספציפי לסעיף 24 בחוק המאבק בטרור, שהוא סעיף מורכב כי הוא עוסק במקום שבו אתה מתחכך גם עם ביטויים, שזה שאלה של פרשנות ושאלה של כוונה, עכשיו באים ואומרים שר, שהוא דמות פוליטית, יכול לקבל את ההחלטה הזו בלי הסכמה של אף גורם משפטי. 

תיכף נגיע לסעיף ההיוועצות המגוחך, אבל יכול להיות שינקטו סנקציה שיכולה להיות דרמטית, לא נגד מוסד חינוך, נגד תלמידיו, בקיצוץ התקציבי, אפרופו מה שאמר חברנו חבר הכנסת טור פז, הסנקציה היא לא נגד המוסד. אפשר לחשוב שמוסדות חינוך מחלקים דיבידנד כספי בישראל, פגענו בכיס, פגענו בתלמידים ישראלים. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

כמה המשכורת של ראש רשת - - - 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני שב ושואל, הגיוני ששר יקבע שהתנהגות מסוימת היא התנהגות שעולה לקריטריונים של חוק המאבק בטרור בלי הסכמת יועמ"ש או פרקליט מדינה? איך אפשר להסכים לזה? 
 
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 


תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 13. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אחד הדברים שנעשו כאן בעבודה הסיזיפית שאתם השלכתם מאחורי גבכם, קואליציית הקיצוניים, זה לקבוע קריטריונים. בהרבה מאוד חוקים, במיוחד בחוקים שיש להם השלכה על זכויות, על זכויות גם של עובדים, גם של תלמידים, גם של הורים, המחוקק מבנה שיקול דעת לרשות המבצעת. למה זרקתם את סעיף הקריטריונים? למה לא באתם ואמרתם לשר, אנחנו מעניקים בידך סמכות כל כך דרמטית, הנה הדברים שאתה צריך להתחשב בהם? אנחנו לא אומרים לך כרשות מחוקקת מה ההחלטה שלך, זה הרשות המבצעת מחליטה, אבל זה שיקול הדעת. 

מה, לא צריך לשקול מה ההשפעה של קיצוץ התקציבים על איכות החינוך של יתר הילדים? לא צריך לשקול שיקולים של חומרת המעשה? של התמשכות המעשה? של מה המשמעות שההנהלה ידעה? מה, אמרו לה והיא לא פעלה תוך 24 שעות או שהיא חודשיים שוקטת על השמרים? זה לא מעניין? זה לא שיקולים? זה דבר מדהים. אומרים לי חברי הכנסת המציעים, יש משפט מנהלי, יש בתי משפט. אתם הרי הקואליציה שכל היום בוכה שבתי המשפט מתערבים לכם ושהמשפטנים מתערבים לכם. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

איפה שלא צריך. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אז שיידע הציבור שפה חברי הקואליציה הקיצונית, במקום שהמחוקק יאמר הנה פרמטרים לשיקול דעת, אז הם אומרים המשפטנים יחליטו, למה? הרי הייתה פה הסכמה על רשימת הקריטריונים, למה השלכתם את זה? ממה אתם מפחדים? שהמחוקק יאמר לרשות המבצעת הנה דברים שצריך להתחשב בהם, כמו למשל במציאת אלטרנטיבה לאותם תלמידים? ואם מורים יכולים בכלל לומר, בית הספר הזה, אני רוצה להעביר את הילד לבית ספר אחר, ואם אין בית ספר אחר? 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה, הסתייגות מספר 14. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אתם הרי ידועים כקואליציה שעסוקה בלרמוס את השלטון המקומי. אומרים את זה גם ראשי ערים מהליכוד, אמרו את זה לפני ה-7 באוקטובר, אחרי ה-7 באוקטובר כבר לא צריך לומר, רק לבכות. ראש ממשלה שמבקר בקרית שמונה, קרית שמונה השרופה והחרבה, ולא מתאם את הביקור עם ראש העיר. ראש ממשלה שחצן, נהנתן, מושחת שמבקר בקיבוץ סאסא המפונה ולא מספר לראש המועצה ולהנהגת הקיבוץ שהוא בא לחדר האוכל של הקיבוץ המפונה והמופגז. 

אז גם כאן, נהדר, שר החינוך יקצץ תקציב של מוסד חינוך, אבל הוא לא צריך לדבר עם ראש הרשות, הגיוני, נכון? ישבו פה נציגי השלטון המקומי - - -

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אדם תומך בטרור, במוסד ממשלתי.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

סליחה, השר מכיר כל מוסד חינוך? אתם טובים בלהטיל ולזרוק אחריות על ראשי השלטון המקומי ועל ראשי הרשויות כי אתם הרי חבורה כושלת שלא מצליחה לחבר נקודה לנקודה. תעזבו את העמדות הכהניסטיות שלכם, אתם ממשלה שלא מצליחה לתפקד בשום דבר. שום דבר אתם לא מצליחים לעשות פה, בשום תחום, הכול אתם מגלגלים, מה-7 באוקטובר בייחוד, על השלטון המקומי, אבל אתם תקבלו את ההחלטה. 

אתם מצפצפים על ראשי רשויות, אתם מצפצפים על ראשי הרשויות הליכודיים, אתם מצפצפים על ראשי הרשויות שקשורים במפלגות האופוזיציה, על העצמאים ועל הערבים, אותם אתם בכלל לא סופרים, הם בכלל לא קיימים בעיניכם כנבחרי ציבור. אז אתם תחליטו, השר שלכם יחליט. מחר איתמר בן גביר יהיה שר החינוך, אצלכם הרי הכול יכול להיות, נכון? 

אז הוא יהיה שר החינוך והוא יחליט בלי לדבר עם רון חולדאי על קיצוץ תקציב של בית ספר ביפו, ובחוצפה שלכם אתם עוד אומרים בסעיף הראשון, כשאתה לא ידעת מה ההסתייגות שלי, בסדר, אתם לא קוראים הסתייגויות, אתם לא רוצים דיון ענייני בחוק, אתם גם רוצים למנוע ממנו את התקצוב, אתה מבין? שהחלק שלו יהיה כפוף להחלטה שלכם כשאתם לא נועצים איתו. הגיוני, נכון? לא נדבר עם ראש עיריית לוד על החלטות לקצץ בתקציבי בתי הספר הערביים אצלו, אבל גם נכפה עליו לא לעשות שום דבר עם בית הספר הזה. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 


תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה, הסתייגות מספר 15. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כמו שאתם מצפצפים על ראשי הרשויות במדינת ישראל ואתם לא סופרים אותם, אתם הרי מצפצפים על כל הגורמים המקצועיים. הרי אחד הדגלים הגדולים של הקואליציה החורבניסטית שלכם ושל הממשלה הכושלת והלא מתפקדת שלכם זה דגל המאבק בשירות המקצועי. כל אדם שבחר קריירה בשירות הציבורי הוא בעיניכם אויב פוטנציאלי. מה שעברו יועצים משפטיים בכנסת ובמשרדי הממשלה בשנה וחצי האחרונות זה דבר בלתי נתפס. 

במסגרת זה אתם די לכם בהיוועצות עם מנהל מחוז. תאמרו, נראה לכם הגיוני שבמשרד החינוך לא תהיה היוועצות מובנית בחוק עם יועץ משפטי? עם חשב? הרי מדברים על קיצוץ תקציב. עם מנהל המחוז? שפה זה רק היוועצות. עם אולי יו"ר מזכירות פדגוגית, עם גורמים נוספים במשרד? לא ראוי שלפני ששר מקבל את ההחלטה תהיה המלצה של צוות מקצועי על כמה כסף לקצץ, במה בית הספר יכול לעמוד? מה קרה שהשר יקבל את ההחלטה אחרי המלצה של צוות מקצועי מובנה? ממה אתם מפחדים, שישללו את כוח היכולת של החלטה על בסיס פוליטי ולא על בסיס עובדתי?

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

כן. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הנה, תודה, נכון. הם רוצים לקבל החלטות - - -

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

לא, הפוך. שישללו על בסיס פוליטי, כלומר בגלל שיקולים פוליטיים של הפקידות ישללו את ה - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

שיקולים פוליטיים של פקידות? 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

כן, כמו שקרה עם היועץ המשפטי ד"ר מנדלבליט יותר מפעם אחת. אתה יודע את זה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אתם הפכתם על הראש את כל סדרי העבודה בממשלת ישראל, ריסקתם את השירות הציבורי. אתם פשוט חבורה פרנואידית. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

זה מה שהיה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא משנה שאתם תמנו 70%-80% מאנשי המקצוע בשירות הציבורי מכיוון שאתם כבר מנהלים פה את המדינה. כולם תמיד אשמים בכישלונות שלכם, אז גם צוותים מקצועיים של בכירי משרד החינוך שייתנו המלצה לשר זה לא טוב לכם. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

חמש דקות לכל הסתייגות? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא, נתתי דקה לכל הסתייגות, והפעם נתתי לו כמעט שתי דקות. כשהוא מדבר דברים מהותיים אני נותן לו לזרום. 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 16. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

יכול להיות שיקצצו תקציב למוסד חינוך ולא ייתנו להנהלת המוסד לבוא ולהציג את עמדתה? כי זה מה שהחוק אומר. יתרה מכך, מכיוון שבפיטורי עובד כתבתם שיש תהליך של שימוע ופה לא כתבתם תהליך של שימוע למרות שהייתה הצעה, למרות שלדעתי באחד הנוסחים זה הופיע. אז הגיוני שתתקבל הצעה לקיצוץ תקציב בלי זכות שימוע להנהלת המוסד, כמו שלא צריך להתייעץ עם ראש הרשות שבקרבה פועל המוסד. הגיוני, נכון? 

אז אומרים לי עוד פעם את השטות: מה זה, זכות השימוע היא חלק מהמשפט המנהלי. אבירי המשפט המנהלי. כשיבוא היועץ המשפטי של משרד החינוך לשר ויאמר לו: אדוני, צריך לתת זכות שימוע, אז מה הם יאמרו? היועצים המשפטיים מתערבים לנו. אתם חושבים שעשיתם אותנו אתמול? אתם תנהלו קמפיין של טרפת נגד ההתערבות של היועצים המשפטיים ואז תאמרו לנו, היועצים המשפטיים יעמדו על השימוע. עזבו. אתם עברתם עם מכסחת דשא על הצעת החוק הזו, חזרתם קיצוני, קיצוני, קיצוני, קיצוני, שלא יהיה זכות שימוע, נו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תמשיך, גלעד.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

סיימתי את ההנמקה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני מתייעץ. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

תצא להיוועצות סיעתית, הכול בסדר, גם לך יש זכות להכריז על היוועצות סיעתית, לא רק לי. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

חבר הכנסת קריב, אתה מדבר על שימוע – 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

שימוע קורה לפני החלטה, זה משפט מנהלי. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

על מה אתה מדבר, על הסעיף של שלילת תקציב או הפיטורים? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

שלילת תקציב, הסתייגות 16. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

בפיטורים בחוק חינוך ממלכתי יש חובת שימוע גם ככה, זאת אומרת הכנסנו כבר לחוק הקיים חובת שימוע בעניין של פגיעה מינית וזה אותו סעיף, אז זה יחול גם על זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אז ההסתייגות מיותרת כאן? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא, פה מדובר על קיצוץ תקציב. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

בשלילת תקציב אין הוראה על שימוע. כל המנגנון שהוצע מלכתחילה על ידי משרד החינוך ירד למעשה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

משרד החינוך, לא משרד המשפטים, הציע. אתה יודע איך עובדים בהצעת חוק פרטית? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

גלעד, כשיש הסתייגויות שאני חושב שיש בהם במהות אני דן בהן. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני חושב שאת כל ההסתייגויות שהצעתי עד עכשיו אתה היית מקבל. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני מגיש רוויזיה על ההסתייגות הזאת, אני רוצה לדון בזה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני מגיש רוויזיות על כל ההסתייגויות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני מגיש על זה. בבקשה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

על פניו דבר שהוא ברור, החליטו לשלול תקציב ממוסד חינוכי. התקציב למוסדות החינוך במדינת ישראל עובר מדי חודש בחודשו, כל 1 בחודש, 9 בחודש, נכנס כסף לבנק. הרי אנחנו מדברים על מוסדות שהם לא ממלכתיים. לא המדינה משלמת את השכר, שכר במדינת ישראל משלמים עד ה-9 בחודש, אז לפני ה-9 בחודש משרד החינוך מעביר את הכסף. החליט שר האוצר לשלול תקציב, לא צריך לשלוח הודעה תוך כמה זמן סביר למוסד החינוכי? לא צריך להודיע לרשות המקומית? לא צריך להודיע לבעלות של בית הספר? אפשר לשלוח להם הודעה חודש אחרי, רק כשהם יגלו שהכסף לא הגיע או שהעבירו להם פחות כסף? 

שכדרך אגב אני מזכיר שבמדינת ישראל יש כלל שקבוע בתקנות, גברתי היועצת המשפטית, כגובה לימודי הליבה גובה התקצוב. מי שמלמד 75% ליבה מקבל 75% מהתקצוב, לא 100, נכון? אז אני רוצה להבין, בית ספר מחויב ללמד 75% ליבה כי הוא מוכש"ר, או הוא חייב ללמד 55% כי הוא מוסד פטור, או חייב ללמד 60% כי הוא מוסד – לא, שם זה לא ליבה, אבל פטור, הרבה ילדים חרדים לומדים בפטור, 55% ליבה. עכשיו קיצצו לו את התקציב, במקום 55% הוא מקבל 40%, אז עכשיו הוא חייב ב-40% ליבה? זה כתוב פה? כי כרגע התקנות מה אומרות? 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

לא, יש תקנות לגבי תקצוב.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא, התקנות בסופו של דבר קובעות שפטור מלמד 55% ליבה. אני רוצה להבין האם המשמעות היא שאם מורידים 5% בסנקציה, אז בחצי השנה של הסנקציה מורידים 5% לימודי ליבה? מי מחליט מה? המנהל אומר לא מתמטיקה? הרי הוא צריך לשלם למורים, מה, מורים יעבדו בהתנדבות? הרי זה יכול להיות מורה שהוא בכלל מורה יהודי שהוא מצביע ליכוד שעובד בבית ספר ערבי. יש כאלה. המורים לעברית בבתי הספר - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אתה מסבך את עמית עכשיו בפריימריז. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

חקיקה, כשלא עושים מחטף אז היא לא יוצאת רשלנית. אז אני רוצה רק להבין, האם כששר החינוך עושה סנקציה ומוריד 20% מהתקציב לחודשיים, בחודשיים האלה לבית הספר מותר ללמד 20% פחות מתמטיקה. תאמרו לפרוטוקול. 

אחת הסיבות שאני לא מגיש הסתייגויות לא ענייניות, כי הקואליציה שלכם בכוונה מחוקקת חוקים כדי שנלך איתם לבג"צ, אתם בכוונה עושים את זה. אז כמו שראינו בדיונים בוועדת החוקה, מה שאנחנו אומרים לפרוטוקול משמש בדיונים לבג"צ, כדי שאף אחד לא יוכל לומר: לא חשבנו על זה כשהעברנו את החקיקה הרשלנית. אז אני רוצה שלפרוטוקול ייאמר, אתם מעבירים חוק, אפשר לקחת כסף אבל תסתדרו עם אותו היקף לימודי ליבה. הגיוני, נכון? כל בית ספר ברשתות שמקבל 100% צריך 100% ליבה, עכשיו יעשו לו סנקציה, יורידו ב-20%, טוב, אבל שימשיכו לממן בעצמם את לימודי הליבה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אבל ההפחתה היא בדרך כלל זמנית. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מי אמר? קודם כל כתוב קבועה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

לא כאן. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כתוב פה שהוא יכול לעשות הפחתה קבועה. מה זה זמנית? אם הייתם מקבלים את העצה שלי בהסתייגות אחת הראשונות, שהוא יכול לעשות את זה לחודשיים, אחרי חודשיים שיבחן עוד פעם. יש תקרה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

נכון, זה נקרא זמני. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אבל אנחנו רצינו לפתור את זה באמצעות יצירת מנגנון מקצועי שיתייחס בין היתר - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אבל אין. יקירתי, אני לא עוסק עכשיו בכוונות הטובות של הרבה אנשים שניסו לשפר את החקיקה. אני ראיתי את מה הבאתם, אין צוות מקצועי ואין קריטריונים, אז אם היה צוות מקצועי וקריטריונים היה אפשר לוותר בעניין הזה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

בניסוח שאנחנו נתנו היה גם לעניין אחוז ההפחתה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

נירה, אני הרי ישבתי פה בכל הדיונים. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 


תודה רבה. נימקת את ההסתייגות הזאת היטב היטב, חמש דקות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

רוויזיה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

18, בבקשה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אין פה שום דבר אחד שהוא סתם לשם פיליבסטר, הכול באמת שיפורים לחוק. אני ממש מציע לך, גם אני יודע לכתוב: חוק זה מטרתו להנציח את הקואליציה הכהניסטית הראשונה במדינת ישראל. גם אני יודע לכתוב כאלה הסתייגויות. אני מבקש שתבדוק, אני אתמול ישבתי בלילה, כתבתי הסתייגויות, כי לא הייתה פה הודעה כמו שצריך על החזרת הנושא לדיון, אני עברתי סעיף סעיף, לא על ידי שליח ולא על ידי מלאך, כדי להראות לכם שהיה אפשר להישאר עם נוסח מדויק שהיה משיג את התכליות, אתם לא רוצים. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

מתי הספקת לכתוב את כל זה? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

תתפלא, אני מהיר. אתמול בלילה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

גם מזכירה לי היועצת המשפטית שכנראה ההחלטה להוריד את זה אז בסעיף זה היה דרישה של השלטון המקומי. אנחנו מכבדים מאוד את השלטון המקומי, לאור ההסתייגות הקודמת שלך. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אני חושבת שהשלטון המקומי לא רצו לקחת על עצמם את הדבר הזה. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

מתי זה הוגש? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

זה הוגש בזמן, אתמול. עמדתי בלוחות הזמנים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

גלעד, אפשר להצביע? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אחרי שהראיתי לכם אתמול את הצגת התכלית אתה חושב שתפיל אותי על ענייני תקנון? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הכול בסדר, אפשר לעבור להצבעה? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אתה יושב ראש הוועדה. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני מכבד. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה, 19. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא, אנחנו ב-18. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא, נימקת עכשיו 18 והצבענו. 19. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא נימקתי את 18, אבל הכול בסדר. אנחנו עכשיו עוברים לסוגיית הפיטורין. אני אנמק ביחד ברשותך את סעיף 19 ואת סעיף 20. תראו מה קרה כאן, התחלנו לדבר בוועדה, היה פה דיון ענייני, אמיתי, בסיטואציה שבה ברור שעובד הוראה עשה מעשה שיש בו הזדהות או תמיכה עם ארגון טרור או אפילו חמור מכך, מעורבות בארגון טרור, אבל לא ניתן למצות איתו את הדין בהליך הפלילי או בהליך המשמעתי, ראיות חסויות, עניינים של גורמי הביטחון, קשיים אובייקטיביים בהרשעה בגלל המורכבות של הדין הפלילי, אז קיבלנו את הרעיון שבמקום שבו אי אפשר הליך פלילי או הליך משמעתי יש פרוצדורה מנהלית. 

אבל אז באו מציעי החוק, אדוני היושב ראש, והחריגו מהשיוריות הזו את העבירות של סעיף 24 לחוק המאבק בטרור, שהן העבירות המאוד מורכבות כי הן עבירות ביטוי. אני תמיד מקפיד לומר לא עבירות חופש ביטוי כי אין חופש ביטוי בהסתה לטרור, אבל הן עבירות שמבוצעות על ידי ביטוי ולא על ידי מעשה אחר של פעולה טרוריסטית. ההזדהות מבוצעת באמצעות מילים. למה החריגו את סעיף 24 מהשיוריות? 

לגבי העבירות הללו, עבירות הביטוי, שכל התפיסה המשפטית חוקתית בישראל שהן העבירות המורכבות שבהן קשה להעביר את הקו בין עבירה לבין משהו שאולי הוא נורא מעצבן אבל הוא עדיין בחופש ביטוי כי זה לא הזדהות עם ארגון טרור, אז מה עשיתם? אז גרמתם לזה שדווקא את העבירות הללו זו החלטה של מנכ"ל משרד החינוך, הוא לא צריך שום דבר, הוא מחליט שביטוי, שצילום, שתמונה בפייסבוק זו הזדהות עם טרור. מנכ"ל משרד החינוך בקי בזה? הוא עסק בדיסציפלינה הזאת של הגדרת עבירות של הזדהות עם הטרור? הוא נתקל בזה? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

גלעד, אם אפשר להיצמד לזמנים, כי אני נתתי לך דקה נוספת. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

רק לומר לכם, פשוט שיהיה בפרוטוקול, סעיף 1(3)(א) ייפסל בבג"צ. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

רק הסעיף הזה ייפסל, כל השאר יאושר בבג"צ? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

חלק. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 20. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

עכשיו אני אומר את הדבר הבא, ופה אני אומר לך, גברתי היועצת המשפטית, את הדבר הבא, באתם ואמרתם יש לנו בעיה, לרוב דווקא בעבירות של ביטוי, של הזדהות, בגלל שזו סוגיה משפטית מורכבת, לוקח זמן. כשאדם מניח מטען ותפסו אותו, מה, מתקיים דיון האם לפתוח נגדו בחקירה? פותחים בחקירה, הבן אדם עצור עד סוף ההליכים. אדם, יש מידע שהוא חבר בתא של ארגון טרור, יש פה התלבטויות? באותו רגע עוצרים אותו, השב"כ או המשטרה, אז ברור שיש מקום ל - - -

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אם הוא עובד הוראה הוא מושעה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

בסדר גמור. בעבירות ביטוי, בן אדם פרסם פוסט בפייסבוק. עובדתית פרסומים אחרי ה-7 באוקטובר, בימים הראשונים, נתפסו בהתחלה כהזדהות, ואותם פרסומים היום, גם אם הם מאוד מעצבנים אותנו, אף אחד לא יחשוב שהם הזדהות. אז אמרתי, בסדר, אומרים מכיוון שזה תהליך בירור שלוקח זמן, כי אנחנו לא רוצים שמשטרה מיד תחליט שהיא שמה בן אדם במעצר על פוסט בפייסבוק, אז האיזון צריך להיות שאם לוקח יותר זמן לחקור, לחשוב, להעמיד לדין, אז בוא ניתן זכות השעיה למנכ"ל. לא פיטורין. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

קיימת זכות להשעות. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אבל אני רציתי להראות שבסדר, באו ואמרו מאבק בטרור, כמו עבירות מין, זה לא הבן אדם גנב מהמכולת אז הוא לא מתאים להיות מורה. בסדר, הלכתי עם המציעים, אז הצעתי שנייסד מנגנון, לא של פיטורין. אם אתם רוצים שלא יהיה מסלול שיורי ושיהיו פיטורין מנהליים, אז אל תעשו פיטורין, תעשו השעיה ותנו לגורמים המקצועיים שאמונים במדינת ישראל לקבוע האם ביטוי מסוים, תמונה מסוימת, הם הזדהות עם ארגון טרור או אנחנו לא מבינים את המשמעות התרבותית והדתית של אותו סמל, אז עד שהם יחליטו תשעו. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אתה הורג את המשפט המנהלי, אתה אומר הכול פלילי. אין משפט מנהלי. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא, לא. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

מנכ"ל משרד הבריאות העיף רופא ושתקת, מנכ"ל משרד הבריאות העיף רופא שעשה לייקים, העיף רופא מהעבודה, על זה שתקת. לא שמענו אותך על זכויות עובד, לא שמענו אותך על כלום. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אתה טועה. אני רוצה להזכיר לך, שבצד הרופא הזה שהיו לו כנראה הרבה התבטאויות היה מתמחה בהדסה שזרקו אותו על לא עוול בכפו. אז למה לפטר ולא להשעות? 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 21. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני ממשיך. תראו כמה אתם לא מוכנים בכלל לשום דיון ענייני, כמה אתם רוצים לנפנף שהעברתם חוק קיצוני, שנכנסתם בעובדי הוראה ערבים, הצעתי לכם תעשו מנגנון השעיה, אפילו עד 12 חודשים, שאפשר גם לחדש, תנו למערכות הפליליות לבדוק האם באמת יש פה הזדהות עם ארגון טרור.

אומר לי חבר הכנסת הלוי, למה אתה משווה בין הפלילי למנהלי? אני לא משווה. אם זה לא פלילי אז בוא נלך במסלול שקבוע לפיטורים מנהליים. מורה שמתנהל בצורה שמסכנת תלמידים, יש לגביו מסלול פיטורים מנהלי, אז נשמור עליו, אז זה יתנהל במסלול המנהלי. אבל אם אתה טוען שהאדם הזה ביצע עבירה של הזדהות עם ארגון טרור אז תן לגורמים שעוסקים בזה. 

אני לא מצליח להבין, המנכ"ל הראשון של קיש לא בא מהמשרד, הוא הביא קצין מחיל האוויר, תאמרו לי, קצין מחיל האוויר, מדהים בלהטיס אף-16 ולבנות אסטרטגיית תקיפה של מטרות טרור, הוא יודע לומר האם תמונה של אדם עם צעיף באיור של דגל פלסטין, האם התמונה הזו מלמדת על הזדהות עם הטרור או לא? לא צריך להפנות את זה, לשמוע את חוות הדעת של גורמי המשטרה, של המחלקה שעוסקת בזה יום יום בפרקליטות? 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

22, בבקשה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

ייסדתם מסלול חסר תקדים של פיטורין, באמת חסר תקדים. לא נראה לכם הגיוני שאם אתם נותנים למנכ"ל משרד להחליט על פיטורין של עובד, בגלל פוסט בפייסבוק, בגלל לייק שהוא עשה, כשאנחנו יודעים באיזה עידן של פייק ניוז אנחנו חיים, הרי אחרי ה-7 באוקטובר היו מקרים שבצדק מאוד הטרידו אותנו, בכל מיני מקומות, בכל מיני זירות, של הזדהות, של הפגנת אהדה, צריך לטפל בהם, אבל על כל מקרה כזה גם היה מקרה של טעות. 

יש מורה בחריש שמגיעה מוואדי ערה, מיישוב שנמצא חמש דקות נסיעה משם, שבאו שוטרים אל תוך הכיתה ותלשו אותה לחקירה ובדיעבד מסתבר שמה שפורסם בפייסבוק שלה לא קשור לשום אהדה, לשום מעשה טרור, יש שם ביטוי של עובדת היותה ערבייה פלסטינית. מה, הם לא ערבים פלסטינים אזרחי מדינת ישראל? אני לא מבין. אז תאמרו, הגיוני שמנכ"ל המשרד, שיכול להיות טייס בכיר בדימוס, יכול להיות החבר הכי טוב של שר החינוך מבית הספר היסודי ויכול להיות יזם הייטק, לא הגיוני שהמימוש של זכות הפיטורין של אדם שאולי היה במערכת 30 שנה תיעשה בהסכמת גורם שהוא לא פוליטי? שהוא לא משרת אמון? שהוא משפטי? 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הסתייגות 23 היא די פשוטה. אני לא מצליח להבין מה זה גורם שיש לו זיקה לעובד. האמא של העובד, יש לה זיקה אליו, היא גם יכולה לבוא לדבר? אין בעיה, אני בעד. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

לכאורה כן. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

נהדר, מצוין. גורם שיש לו זיקה לעובד, מצוין. הרב שלו יבוא, המורה שלו מהגימנסיה יבוא, השכן שלו יבוא, המפקד מהמילואים, המתנדב שעובד לצדו בהתנדבות בזק"א או באיחוד הצלה, סחתין, הכול כדי לא לכתוב הארגון היציג של העובד. ואני רק רוצה להגיד לכם באיזה סעיף אנחנו, אנחנו בפיטורי עובד בבית ספר ממלכתי שמועסק על ידי המדינה, לא פרטי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

נכון. ונאמר לוועדה שההסתדרות ביקשו לא להופיע. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

יש לציין שלא הם אמרו את זה, אבל זה מה שנמסר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

זה מה שנמסר לנו, שהם לא רוצים להופיע ולכן הוצאנו אותם. ברמת הוועדה לא הייתה לנו שום התנגדות שהם יהיו בפנים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני חושב שכן. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

24, בבקשה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כשבוחנים חוקתיות של חוק אז בוחנים את ההתאמה לערכי היסוד שלנו, בוחנים את תכלית החקיקה, אבל גם בוחנים את המושג שנקרא מידתיות. הולך מנכ"ל, בלי אישור של יועץ משפטי, בלי צוות מקצועי שממליץ, בהקשר הזה כדרך אגב גם בלי היוועצות. זה דבר נפלא, המנכ"ל למשל יכול לפטר עובד מבלי לדבר עם מנהל בית הספר, ואני מזכיר שאנחנו מדברים על בתי ספר ממלכתיים, לא על בעלות פרטית. מנכ"ל משרד מפטר את המורה ללימודי עברית בבית ספר ממלכתי ערבי - - -

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אני רואה שבילינסון זה בית חולים פרטי, של קופת חולים כללית. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הוא לא פרטי, הוא ציבורי. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

ציבורי, אבל לא ממשלתי, לכן מי שהשעה את הרופא הזה בטעות זה באמת היה מנהל בית החולים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מה הקשר? מה הוא עשה לאותו רופא, פיטר או השעה? 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

במקרה הזה הוא פיטר. במקרה שהוא טעה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא, אני שואל במקרה של בילינסון, הוא טעה בהדסה. היה סטז'ר בעזה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

לא, לא. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אל תאמר לי לא, טיפלנו במקרה הזה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אני מקריא לך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה, חבר הכנסת קריב, תמשיך. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

חבר הכנסת עמית הלוי מספר לנו שהיה יותר ממקרה אחד שטעו. אתה צודק, חבר הכנסת הלוי. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אני מכיר מקרה אחד של ד"ר עבד סמארה, בית חולים השרון. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אדוני, היה רק עוד מקרה אחד, גם בהדסה עין כרם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

ולגופה של ההסתייגות. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אז אני רוצה להבין, בא מנכ"ל, לא יודע, אולי פנה אליו איזה ארגון כביכול למען זכויות אדם שבעצם מקדם אג'נדה כהניסטית, יש לנו כאלה, הוא בא, הפגיז אותו במידע שגוי, כמו שראינו שלא אחת קורה. עכשיו אתה רוצה לומר לי ככה, תראה את לוחות הזמנים שלכם בחוק, תוך שבעה ימים גיבשו את כל התשתית העובדתית. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

שבעה ימים לגיבוש, ואז עקב הערה שלי ששלושה לא מספיק, העלו לחמישה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא רק גיבשו. ככה, גיבשו את כל התשתית הראייתית, גם הספיקו להיוועץ עם מומחים, כי חצי מהדברים זה פוסטים כתובים בערבית, באמת כל מנכ"לי משרד החינוך לדורותיהם במדינת ישראל מ-48' עד היום הם מומחים. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

זה לא נכון. המנהל הכללי לא יפעיל את הסמכות אלא לאחר שהודיע לעובד ולנציבות שירות המדינה כי בכוונתו לבחון את פיטוריו של העובד ואפשר להם ולכל גורם בעל זיקה לעובד להתייחס בתוך שבעה ימים. שבעה ימים זה מאז ההודעה וההתייחסות, הוא יכול לגבש את זה גם חצי שנה לפני כן. ברגע שהוא גיבש הוא גיבש. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

בסדר גמור. תוך שבעה ימים - - - 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

הוא צריך להודיע להם תוך שבעה ימים, הוא יכול להחליט גם אחרי חודש, אחרי שהוא בחן. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

נמשיך. זאת אומרת נשמע לכם הגיוני שאנחנו אומרים ככה, יקבל מורה הודעה שתוך שבעה ימים יש לך שימוע לפיטורין על סמך איזה שהיא האשמה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

תוך 12 יום. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אותו מורה רוצה למשל להצטייד בעורך דין, להביא עדות מומחה, אבל לא, תוך ימים ספורים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

12 יום במדויק. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

ואז אם אינני טועה תוך שלושה ימים צריכה להתקבל החלטה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

חמישה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

שבע פלוס חמש, בקיצור, 12 סך הכול עד השימוע. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

ואחרי זה חמישה ימים. זה נשמע לכם רציני? בוא נאמר שהעובד העלה טענות כבדות משקל בשימוע, צריך לבדוק אותן. במקום לומר שאחרי השימוע יש סמכות השעיה, כי אנחנו לא רוצים שאם באמת יש פה תופעה קשה אז אנחנו לא רוצים שהוא ייכנס לכיתה, אז במקום מנגנון שאומר, בסדר, אז למנכ"ל מותר לומר: אתה בינתיים לא מלמד תלמידים, שב בבית, או שב במזכירות. אז תוך חמישה ימים המנכ"ל צריך לקבל החלטה, אם לא, המנכ"ל מפר את החוק. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

למה? הוא לא חייב לפטר אותו. לא כתוב שהוא יפטר אותו, הוא יקבל החלטה לגבי פיטוריו. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אתם רוצים שהמנכ"ל תוך חמישה ימים יצטרך לגבש החלטה למרות שאולי בשימוע יש עובדות וצריך לבדוק? 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

הוא לא חייב לפטר אותו. גלעד, נו באמת, אתה היית יו"ר ועדת חוקה, אתה לא קורא? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

תקשיב, זה פשוט לא ייאמן. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

זה באמת לא ייאמן. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

בוא נאמר שעכשיו צריך שלושה שבועות כדי לברר עם גורמי מקצוע - - - 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

הוא יכול לעשות את זה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא, הוא לא, כי אחרי שימוע לא מקבלים ארבע פעמים החלטות. אחרי חמישה ימים המנכ"ל, על פי הנוסח שלכם, צריך להודיע את ההחלטה שלו, מפטר או לא מפטר. הוא לא יכול להחליט שהוא לא מפטר ובעוד שבעה ימים הוא מודיע לו שהוא כן מפטר. אתם פשוט חוקקתם כאן חוק שלא רק שהוא חוק קיצוני, תסלחו לי על הביטוי, הוא גם חוק אווילי בחלק מסעיפיו. חוק אווילי, לא מחוקקים ככה. 

אם הייתם נאמנים לרצינות עבודתכם ולא הייתם מזלזלים בחצי שנה שישבנו כאן ושמענו הערות מאנשי מקצוע, ממנהלי בתי ספר, ולא הייתם מוחקים את הכול בדליט אז היינו מטפלים בזה, אז היינו אומרים מה סד הזמנים הזה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בדיון של אתמול השאלה הזאת עלתה ומשרד החינוך אמר שחמישה ימים מספיקים לו. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

עכשיו הוא העלה לחמישה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כן, שינינו. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 הסתייגות 25, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

26, בבקשה. ב-26, תראו את התרגיל. אני מזכיר שאנחנו מדברים כאן - - - 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

יש קובץ ממוספר, מספרנו את זה בכתב יד. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

בפעם הבאה בבקשה למספר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מספרו לי. אני מבטיח שבפעם הבאה כשהקואליציה לא תעשה מחטפים בגלל שבשבוע הבא מעדכנים את התקציב, שלא תעשו מחטפים כי שני חברי כנסת מאיימים פה לא להצביע על מסגרת התקציב - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

די עם הדמגוגיה הזאת. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

כן, פשוט תעבדו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אין בין האמירה הזאת למציאות שום דבר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

חוץ מהכול. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

מהקול שלך, ב-ק'. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

נשמע לכם הגיוני שעובד מדינה, יתקיים שימוע בעניינו מבלי שהתקבלה חוות דעתו של שירות המדינה? מה זה אני מודיע לנציב שאם הוא רוצה? לא צריכה להיות חובה על נציב שירות המדינה להתייחס לטענה כל כך חמורה שמופנית כלפי עובד ובגינה רוצים לפטרו? אני יכול להבין שגורמים אחרים, בסדר, רוצים יתייחסו, רוצים לא יתייחסו, ארגון יציג רוצה להתייחס, האמא של המורה רוצה לבוא לדבר, הכול בסדר, מה זה נציב שירות המדינה לא מציג את חוות דעתו לגבי ההליך? כי לא נוח לו להציג עמדה פוליטית? לא מגיע לעובד שאם אחרי זה הוא רוצה ללכת לבית המשפט תהיה לו את חוות הדעת של נציב שירות המדינה? 

אפילו לא קבעתם פה שהעובד יכול לדרוש התייצבות של נציב שירות המדינה ונציגו בשימוע. אני לא מבין איך אתם מחוקקים. הכול אפשר לפרום תחת הכותרת הזו שצריך להיאבק בטרור? רק אתם רוצים להיאבק בטרור? ראינו איך הצלחתם להיאבק בטרור, ראינו כמה אתם מוצלחים, ביהודה ושומרון לאסוננו, בעוטף עזה, אתם ממש הממשלה שנאבקת בטרור. אז במסגרת המאבק המוצלח שלכם בטרור אפשר את כל התשתית המשפטית של מדינת ישראל להקריס. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

נכון, לא תמיד מצליחים במאבק, אבל תמיד נאבקים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

עברנו להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אבל אנחנו נאבקים, אתם לא נאבקים. ישר מקבלים את התכתיב מראש. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אתה מכיר את המשנה מפרקי אבות, לא עלינו המלאכה ל - - - 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות 27 לסעיף 3, בבקשה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

27 ו-28 ביחד. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

27 עד 37 ביחד. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אחד אחד. קודם כל אני מבקש לפרוטוקול לציין את מעלת האנדרסטייטמנט של חברי חבר הכנסת הלוי, באמת ג'נטלמן בריטי, אנחנו לא תמיד מצליחים להיאבק בטרור. באמת אני מוריד את כיפתי ואת כובעי בפניך על באמת הנימוסים הבריטיים שלך, הדרך שאתה מגדיר בשפה באמת צנועה את הצלחת הקואליציה הזו והממשלה הזו במאבק בטרור. לא תמיד מצליחים. אתה צודק. אתם באמת לא תמיד מצליחים להיאבק בטרור, קואליציית וממשלת החורבן ואסון. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני רוצה להבין, ככל שהמילים יותר חמורות ככה זה יותר טוב, יוסי? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

זה השיטה של החוק, מיכל. למדתי מכם. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, אני מדברת על השיטה שלך. צר לי להגיד לך, גלעד, אבל הרבה לפני החוק הזה דיברת ככה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מיכל, למדתי מכם. היה פה נוסח חוק - - -

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

את המילה חורבן לא אמרת אף פעם. אתה צודק. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

היה פה נוסח חוק בנוי לתלפיות, עבד - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

זה חלק מההנמקה עכשיו? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אז בבקשה תתקדם. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

היא מפריעה לי להנמקה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הסעיף שמוזכר ב-27 זה עניין סמלי אבל הוא מלמד על הלך הרוח של מגישי החוק. הרי כותרת הסעיף עוסקת במה בחוק? היא מגדירה התנהגות לא ראויה של עובד הוראה, אז רוצים לומר התנהגות בעייתית והזדהות עם הטרור. תאמרו, הזדהות עם הטרור זו לא התנהגות בעייתית? אין שם כותרת עבירות מין ועכשיו צריך להוסיף הזדהות עם הטרור. כותרת הסעיף המקורית בחוק עוסקת - - - 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

בחוק חינוך ממלכתי? 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

תיקון חוק פיקוח על בתי ספר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

בסעיף 18א, בכותרת השוליים, מה אומרת כותרת השוליים של הסעיף? על מה היא מדברת? על התנהגות בעייתית של עובד הוראה. היא לא מדברת ספציפית על סוג מסוים של התנהגות, אז אני מבין, הגיוני. יש התנהגות בעייתית ויש הזדהות עם הטרור. זה חלק מהפופוליזם, אתם חושבים שאתם תצעקו טרור - - -

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אתה מדבר על סעיף 3(1)(א)? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כן, 3(1)(א) מציע להוסיף בכותרת השוליים את 'או מפאת הזדהות עם מעשה טרור', אתם חושבים שאם תצעקו טרור טרור טרור אז החקיקה הרשלנית שלכם תהפוך לטובה. אבל בשביל מה אתם משנים? הכותרת הרי כוללת את זה. סתם דוגמה. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

28, בבקשה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

פה אנחנו נכנסים לדברים יותר מורכבים ואני מציע, זה בעמוד הבא שמסתכל על סעיף 3(ב) פסקה (5). אנחנו מדברים על תיקון חוק פיקוח על בתי ספר, אנחנו נמצאים בפסקה (5), אני שואל עוד פעם, מה הועילו חכמים בתקנתם? הרי, אדוני היושב ראש, אנחנו עברנו כבר מבתי ספר ממלכתיים לבתי ספר לא ממלכתיים. בחוק הפיקוח לפני שמוסיפים את סעיף (5) יש ארבעה סעיפים קטנים שעונים לחלוטין. 

אני לא מצליח להבין את זה, יש חוק, החוק קובע את סעיף הסל, יש את כל הסמכות למנהל הכללי במקום שבו עובד הוראה במוסד שהוא לא מוסד ממלכתי מזדהה עם ארגון טרור, משבח טרור, עד היום מה, השאירו אותו? 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

לא, חובה גם בעבירות ביטחון, זה אפילו רחב יותר שם. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

תפתחו את ארבע הפסקאות שקיימות בחוק, הרי מה אתם מנסים לומר? שעד היום, עד שחבר הכנסת עמית הלוי וחבר הכנסת צביקה פוגל התעוררו לא הייתה סמכות למנכ"ל משרד החינוך, או סמכות חובה בעבירות ביטחון, או סמכות רשות כשמדובר בהתנהגות שמזיקה. לא היה מנגנון? 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

רק למוכר שאינו רשמי היה ורק השפעה מזיקה. עכשיו הבהרנו שזה טרור ו - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני מבין שלשיטת חבר הכנסת עמית הלוי הזדהות עם טרור זה כנראה לא התנהגות מזיקה. כשמחוקקים אז אנחנו מחוקקים כדי למלא לאקונות. אני מבין את הלאקונה, עמית, של ההשעיה, לוקח המון זמן עד שממצים את הדין עם אדם שלא הניח מטען, אלא פרסם פוסט בפייסבוק, כי זהירים וזה קשה לקבוע, אז אני מבין את הלאקונה של ההשעיה. 

אם היינו מתכנסים כאן להסכמה שבמקום שבו יש חשד סביר שאדם אכן הזדהה עם הטרור אתה אומר: אני משעה אותו ממפגש עם תלמידים, הייתי מבין את הלאקונה שאתה מטפל בה. אבל לבוא לחוק שכבר יש בו את כל התשתית, יתרה מכך בעבירות ביטחון הוא מטיל חובה, אז מה עשית כאן? 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 29, הראשונה במקבץ של הסתייגויות לסעיף 4. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

בחלק הזה של החוק אנחנו חוזרים בעצם על אותם ליקויים שיש במנגנון של קיצוץ התקציב במוסדות מסוימים. פה אם אני מבין נכון מציעי החוק חששו ממצב שבו הסעיף הראשון הוא לא מספיק כי יש כל מיני סוגים של מוסדות ולכן בגלל שהם טרחו לחזור עוד שלוש פעמים על קיצוצים במוסד אחר, במוסד עם הוראות פטור ובמוסד תרבותי ייחודי, הישיבות הקטנות, אז בגדול צריך לחזור על אותן הערות. יצרו פה איזה חוק כאילו אוי ואבוי שיהיה איזה שהיא פרצה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא, אבל זו הייתה בקשה של הייעוץ המשפטי, שיהיה איזה שהוא היגיון, גם בממלכתי, גם בייחודי וגם במוכש"ר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הכול בסדר, אני רק רוצה להזכיר שבאמת הייעוץ המשפטי היה נאמן לתפיסת הסדר, לכן הוא אמר חברים, יש פה המון חורים בחוק הזה. חוק שבא לתקן לאקונות והוא כולו מלא לאקונות. אז הכנסתם סדר בעניין. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

חלק ממוסדות המוכש"ר הם תרבותיים ייחודיים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אתם הכנסתם סדר בזה שכיסיתם בשמיכה את כל סוגי המוסדות, אבל כמו שאמר הייעוץ המשפטי, השמיכה הזו כולה מחוררת. יופי, עשיתם עבודה נורא דקדקנית בכיסוי כל המוסדות, רק כפי שכבר הראיתי כל הדבר הזה הוא מחורר ולכן גם חלקו ייפול בבג"צ וחלקו ידרוש ממילא עוד עבודה של חודשים על השלמת הלאקונות. 

בואו נצביע על העניין הזה, שכבר נימקתי אותו, מה זה הוא הסמיך, את מי? יוסי, אני באמת שואל אותך, לשר החינוך מותר להסמיך מנהל לשעבר - - - 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

הטענה היא שזה הניסוח המנהלי בחוקים של הסמכה של עובד משרד. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כל עובד משרד? כשרוצים שהיועצת המשפטית תוכל להאציל מסמכותה, כי היא לא יכולה לקבל את כל ההחלטות, אז אומרים שהיא מאצילה לפרקליט המדינה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אבל הנוסח חוזר על עצמו בעוד חוקים, זה מי שהוא רשאי להסמיך לעניין הזה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

ברמה המשפטית צריך להבין פה את ההבחנה, הרי בחוקים במדינת ישראל כל הסמכויות כמעט מכונסות בידי השר, אתה לא אומר הסמכות הזו היא של מנהל המחוז או של ראש מחלקת גזים רעילים במשרד להגנת הסביבה. הכול זה סמכות השר. אז סמכות ההאצלה הכללית היא סמכות מאוד רחבה. 

פה מדובר במקרה מיוחד, לא מדובר על הפעולה השוטפת של המשרד שבה אתה אומר שאתה כותב בחוק שר, אבל ברור שמי שמקבל את ההחלטה זה פקיד. השר לא מקבל 10,000 החלטות בחודש, נכון? כמה מורים אני משבץ בבית ספר מסוים. אבל פה לא מדובר בהחלטה רגילה שמיוחסת בלשון החוק לשר וברור שהוא צריך להסמיך אותה לעובד, לאצול את הסמכות. 

פה מדובר בהחלטה דרמטית וחריגה ולכן צריך להגביל את סמכות האצילה. רוצים לומר שזה יכול להיות השר והוא יכול לאצול את זה למנכ"ל, בסדר, יכול להיות השר והוא יכול לאצול את זה למנהל מחוז, מבין, אבל זה לא יכול להיות כל פקיד במשרד. מחר הוא ימנה פקיד לענייני הסתה והוא יחליט על סגירה של תקציבים. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 30. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני אנמק עכשיו את 30, 31 ו-32 ביחד. זה נכון היה גם לגבי הדברים בפתיחה, לא הספקתי להתייחס לגוף הדברים. אני באמת שואל אותך, אדוני היושב ראש, כי אני רואה שהח"כים המציעים משתעממים מההערות הענייניות, זה בסדר, חס וחלילה שהם ישקלו לקבל הסתייגויות ענייניות, כי הרי החוק הזה הוא בעיקר קמפיין פריימריז ולא פתרון בעיות. יהיו פריימריז בליכוד לפני שיפעילו את החוק הזה בגלל כל החורים בו, לפני שיוכלו לעשות צעד אחד שבאמת צריך לנקוט בו בגלל איך שהחקיקה הרשלנית הזאת מגיעה, לא כי לא עבדתם, אתה עבדת, היועצת המשפטית עבדה, אתם ישבתם עשרות שעות, עבדתם על החוק הזה יותר מכל חוק אחר בקדנציה הזאת בוועדת החינוך. אין חוק שעבדתם עליו יותר ואת כל העבודה השלכתם מאחורי הגב בגלל לחצים קואליציוניים. 

הרי אני יודע מה העמדה שלך, אתה בעד החוק, אבל אתה בעד חוק שעבדתם עליו. נשמע לך הגיוני להשאיר את התיבה של זמנית או קבועה? יכול להיות שבגלל מעשה אחד יחליט שר חינוך שהוא מקצץ מכאן עד קץ הדורות 30% מתקציב המוסד? זה חוקתי? אז אומר לי המציע: בית המשפט לא יאשר. תגידו, אתם עושים מאיתנו צחוק? אתם מחוקקים חוק ואתם אומרים לי שהממשלה תפעל על פי החוק, אבל אל תדאג, בתי המשפט – אתם קואליציית ימין? אתם לא הקואליציה שמנסה לעשות פה מהפכה משפטית ולהצר את הביקורת של בתי משפט על החלטות של שרים? 

אם הייתה עוברת עילת הסבירות, מכוח מה בית המשפט היה אומר שעל זה שמורה פרסם פוסט ושר נקמני הוריד 30% מהתקציב לעשר שנים, מכוח מה בית המשפט היה אומר שזה לא הגיוני? אז תסבירו לי. לא מצליח להבין. באמת הכול פופוליסטי? 

מחר תהיה פה חקיקה שמדברת על תקציב של מוסד חינוך שראשיו מטיפים נגד גיוס לצה"ל. אתה יודע שיש היום הרבה מאוד מוסדות חינוך חרדיים שראשי המוסד אומרים אל תתגייסו, לכו לישיבות. נראה לך הגיוני שתעבור חקיקה שאומרת שבמוסד צולם או תועד מורה אומר לתלמידים גיוס זה שמד, שר חינוך שמכור למאבק למען גיוס לכולם יחליט עכשיו ששלוש שנים הוא מוריד 50% מהתקציב של המוסד? זה נשמע הגיוני? 

אז אני באתי ואמרתי לכם פה, דיברנו על זה בדיונים, בואו נחליט שהסנקציה הזאת היא לחצי שנה, בואו נחליט שהיא לארבעה חודשים. אתה יודע מה? בוא נחשוב על מנגנון יותר טוב, בוא נחליט ששלילת התקציב היא לחודשיים, אבל אפשר לחדש. עשינו סנקציה תקציבית, היא לחודשיים, עוברים חודשיים, אולי המוסד טיפל בדברים? לא יותר הגיוני? לא יותר מידתי? לא יותר בר עיכול? 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. מצביעים על הסתייגויות 30, 31, 32 לסעיף 4, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגויות הוסרו. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

33, בבקשה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני אנמק את 33, 34, 35 ו-36 ביחד. גם כאן, זמנית או קבועה ואחרי זה באופן חלקי או מלא. נשמע הגיוני? נשמע הגיוני שמוסד חינוך שפועל מכוח החוק, הוא משרת את מטרותיה של מדינת ישראל בללמד תלמידים. יכול להיות ששר חינוך יאמר שהוא מוריד לו 60% מהתקציב, יוסי? הגיוני ששר יותר עצבני יוריד 80% מהתקציב, שר פחות עצבני יוריד 10%? ואני מזכיר לכם שלא קבעתם קריטריונים לשיקול הדעת. 

ניחא, הייתם קובעים קריטריונים לשיקול הדעת, כמו היכולת של המוסד להמשיך להתקיים. אתה רוצה לסגור את המוסד, תסגור את המוסד, מותר לך, נכון? מותר לשר לומר שהוא סוגר את המוסד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מותר לו היום לסגור? אנחנו בחוק נתנו לו את האפשרות לעשות את זה חלקי, מה שלא קיים כיום. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

במוסדות מוכש"ר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

היום החוק נותן למנכ"ל המשרד לעשות פעולה אחת, לפסול לגמרי את התקציב של אותו מוסד, אנחנו גרמנו לכך שתהיה לו אפשרות לפסול חלק מהתקציב. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אבל אני אסביר לך למה אתה טועה. א', אני יודע את זה, המדינה לא מחויבת לתקצב מוסד שהוא לא ממלכתי, היא מחויבת לספק חינוך חינם לתלמידים, היא לא חייבת דווקא לתמוך במוסד כזה או אחר, אלא אם הוא שייך לשתי הרשתות החרדיות, אז זה כתוב בחוק. אבל כששר אומר שהוא שולל את כל התקציב אז הוא מבין שהוא סוגר את המוסד, אז הוא צריך לתת לילדים פתרון, אבל כשהוא שולל חלק אז אתם חושבים שעשיתם טובה גדולה. 

לא עשיתם טובה גדולה, כי כששר צריך להחליט שהוא סוגר את המוסד הוא יחשוב אלף פעמים על שיקולים ענייניים. אבל אם שר יכול להשתמש בסנקצהי תקציבית כסוג של עונש, ואת מי בדיוק הוא מעניש? אני מבין שאם מורה הזדהה עם טרור, תטיל עליו סנקציה, או פלילית, או הפיטורים שלו - - - 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני יכול לשאול אותך שאלה? היום החוק נותן את האפשרות למנכ"ל המשרד לפסול תקציבים בגלל אי תלמיד או תלמידה כזו או אחרת בגלל גזענות, או על רקע גזעי, שם אתה לא שואל את השאלה האם פסילת התקציב פוגעת בתלמידים או לא פוגעת בתלמידים? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

תקשיב מה אני אומר לך, אני נגד סנקציות תקציביות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אבל זה כבר קיים בחוק היום. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני מוכן להוסיף עכשיו הסתייגות ואני מציע לבטל את זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אז דווקא בטרור אתם לא מסכימים? בשאר הדברים זה בסדר? עד היום לא התעוררתם כשאנחנו מדברים על טרור. לא מתאים לך, דווקא בטרור אתם באים וטוענים את זה? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני אסביר לך למה אתה טועה. הסיפור הזה של סנקציות תקציביות לא צריך להיות עונש על התנהגות לא ראויה. סנקציות תקציביות הן לא כלי הגיוני כדי לטפל בהפרת התנהלות של בתי ספר, אלא אם בתי הספר לא מלמדים את היקף הלימודים שהם צריכים. זה לא הגיוני, זה דבר שבסופו של דבר פוגע במי? פוגע בתלמידים. 

אם אנחנו חושבים שהמנהל הפלה תלמידים תזרוק את המנהל, תמנע ממנו להיות המנהל. אתה אומר שזו תופעה שהכתימה את כל בית הספר, תסגור את בית הספר ותכפה הנהלה אחרת. מה אנחנו עושים כאן? אם היו קריטריונים, אם היו המלצות של צוות מקצועי, אם הייתה הבניה של תהליך, ניחא, אתם לא עושים את זה, אתם אפילו לא מערבים את הדרג המקצועי, זו החלטה של השר, להבדיל מפיטורים של המנכ"ל. אפילו פה לא הורדתם את זה לדרג מנכ"ל, שהוא כאילו קצת יותר דרג מקצועי, הוא איפה שהוא דרג ביניים, למרות שהוא משרת אמון, אנחנו יודעים מה קורה. 

אני לא הצעתי כאן למנוע את הסיפור, מה הצעתי? אמרתי, ודרך אגב הלוואי שזה ייכנס גם לחוקים אחרים, אם אתה רוצה לסגור את המוסד סגור אותו, אבל אם אתה משתמש בסנקציה תקציבית בוא נגביל את ההיקף. אי אפשר לשלול תקציב של 60%, אז מה עשית? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אבל היום החוק מאפשר לו לפסול את כל התקציב, אני תיקנתי את המצב הקיים, בגלל שיקול הדעת הזה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

יוסי, בהסתייגויות לפעמים אתה מציע עוד יותר לשפר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הבנתי. ההסתייגות שלך הובהרה היטב היטב. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

ההסתייגויות שלי הן שתהיה פה מידה סבירה - - -

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

ההסתייגות שלך על החוק הקיים, לא על החוק הזה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא משנה, גם על הקיים וגם על זה. אפשר לעבור להצבעה, חבר הכנסת קריב? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כן. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אנחנו מצביעים על הסתייגויות מספר 33, 34, 35, 36 לסעיף 4. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגויות הוסרו. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות 37. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני אדבר על 37 ו-39 ביחד, כי גם נגעתי בנקודה, אבל תבינו, אני באמת שואל אתכם, חברי הכנסת המציעים, מה זה מתאפשרים מעשים של הזדהות? אתה בא לבית ספר, אני מבין טענה שבה בבית הספר מתקיימים מעשים של תמיכה בטרור, תלו שלט, מה זה מתאפשרים? הרי המעשים של הזדהות עם טרור זה שמורה יאמר משהו בכיתה, שתלמיד יתלה פוסטר על לוח המודעות. באיזה מצב זה לא מתאפשר לבית ספר? מה זה מתאפשרים? בעצם יהיה אפשר להלביש כאן על כל בית ספר את הסיטואציה הזאת. אתם אומרים לי, מה, שר החינוך הוא לא אדם הגיוני? א', כן, רוב שרי - - -

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

הכוונה הייתה שההנהלה לא עושה את זה בעצמה, לא בחסותה, אבל היא מעלימה עין. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא, זו ההסתייגות השנייה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה מתקיימים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני אתן לך את הדוגמה שנאמרה פה במשך הדיונים והיו הרבה דיונים כפי שאתה יודע. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

שהיא מעלימה עין. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מורה בכיתה מביא למסיבת סוף שנה או אמצע שנה תכנים שהם תכנים עם הזדהות עם מעשה טרור או ארגון טרור. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אז זה מתקיימים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הם מתקיימים. המנהל ידע ואפשר והמעשה הזה חזר על עצמו גם במסיבת סוף שנה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אתם רק מתבלבלים בלשון החוק, כי הסוגיה שאתם עוסקים בה שייכת להסתייגות הבאה שלי, הנהלת המוסד ידעה או הייתה צריכה לדעת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא, יש גם מאפשרת וגם ידעה או הייתה צריכה לדעת. כי יכול להיות שהיא לא מאפשרת, אבל מן הראוי היה שמנהל המוסד היה אמור לדעת מה התכנים של מסיבת סוף שנה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כבודו, תקשיב, אם המעשה מתקיים אז הוא מתקיים. עכשיו נדבר האם ההנהלה ידעה, הייתה צריכה לדעת, ידעה בעצימת עין, בכוונה, אבל אם המעשה מתקיים הוא יתקיים. אתם הכנסתם פה עוד תיבה של יסוד עובדתי שהוא בלתי אפשרי. מה זה מתאפשרים? בכל בית ספר במדינת ישראל שיש בו לוח מודעות, שמורה נכנס לכיתה ושיש מורה שכורז בהפסקה לתלמידים להתכנס מתאפשרת הזדהות עם מעשה טרור. 

חבר'ה, מחוקקים, אנחנו אנשים רציניים. אנחנו כותבים חוק, מה אנחנו אומרים לעצמנו, בתי המשפט יפרשו? אז בשביל מה מחוקקים את החוק ככה? אם האירוע התקיים, התקיים, עכשיו נבדוק האם המנהל ידע, האם המנהל התרשל בידיעתו, אבל המעשה התקיים. אני לא מבין, אתה מטיל סנקציה על זה שהתאפשר? בכל בית ספר במדינת ישראל השר יכול להחליט שמתאפשרים בו מעשים של הזדהות עם טרור. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. עוברים להצבעה, 37 ו-38. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגויות הוסרו. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

39, בבקשה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

גם כאן, עוד פעם, אם אתם לא רוצים צוות מקצועי ואנחנו מדברים על עבירות הזדהות - - -

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

שקלנו את היועמ"שית, אבל היא עסוקה כי כל כך הרבה נותנים לה עבודה וסמכויות, אז שחררנו אותה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

תעבדו על פי החוק היא לא תצטרך לעבוד קשה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

שהיא תעבוד על פי החוק. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

היא עובדת על פי החוק, אל תדאג. זה יפה, אתם מתחילים עם היועצת המשפטית לממשלה, אתם עוברים לייעוץ המשפטי של המשרדים, משם עברתם בחוק הזה לייעוץ המשפטי של הכנסת, עוד שנייה גם תדרסו את היועץ המשפטי של הליכוד. אתם, ברגע שבן אדם מדבר בשפה משפטית אז מה לעשות, המשפט מגביל את הכוח, זה הרעיון של שלטון חוק, שאין פה מלוכה. 

אני יודע שאתם מתייחסים לראש הממשלה כאילו יש מלך, יש מלכה ויש אפילו נסיך, שמשתלם מעבר לים. פעם, ידידי צביקה, מלכים היו שולחים את ילדיהם להשתלם אצל מלכים אחרים. אז אנחנו שלחנו את הנסיך, את יורד העצר להשתלמות מעבר לים לכמה שנים, זה בסדר. אבל אתם יודעים, יועצים משפטיים לרוב עוזרים לרשות המבצעת ולרשות המחוקקת. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

נדמה לי שגם ראש המפלגה שלך לא ממש אהב יועצים משפטיים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אתה יודע מה ההבדל? גם כשהוא לא אהב יועצים משפטיים, כי מה לעשות, הוא היה ג'ינג'י, הוא ידע את מגבלות הכוח, זה בדיוק הסיפור. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

גם בן גוריון. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 39, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות מספר 40. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מכיוון שבהסתייגות מספר 40 חזרתי על סוגיית הקריטריונים, ולפרוטוקול צריך לומר שאתם פשוט מסרבים להכניס קריטריונים לשיקול דעת, מה שפוגם בחוקתיות של החוק, אז יש לי עוד 40 שניות לומר לידידי חבר הכנסת בוארון, וגם הוא מגלם את הנטייה הימנית לספר לנו על מה היו מנהיגינו, אז אני רק אומר לך שדוד בן גוריון איבד את כל עולמו הפוליטי כי הוא סירב לטייח והוא דרש ועדת חקירה, זוכר? בן גוריון, שותפו של ברל שכתב בגנות הטיח, בזכות המבוכה ובגנות הטיח, הוא לא אהב שמנסים לסגור דברים, לטאטא אותם מתחת לשטיח. 

יש עוד ממשלה בתולדות מדינת ישראל שבתקופתה היו נרצחים ביום אחד 1,600 אזרחים ולא הייתה מקימה ועדת חקירה? אבל אתם, יש לכם מסורת מפוארת, סירבתם להקים ועדת חקירה על אסון מירון, שהייתה צריכה לקום באותו שבוע, ומה לעשות, באמת ראש הממשלה נושא באחריות. ראש הממשלה ויו"ר הכנסת נושאים באחריות אישית למותם של 45 אזרחים, אז מה הפלא שגם כש-1,500 אזרחים נרצחים ונופלים ביום אחד אתם לא רוצים ועדת חקירה. זה המורשת שלכם. המורשת של בן גוריון אחרת. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. הסתייגות מספר 40, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות 41.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

גם 41 ו-42, אני אנמק ביחד. דיברתי על הנושא של ההיוועצות עם הרשות המקומית והקמת צוות. אני רוצה לחדד את נושא הרשות המקומית מכיוון שלמרות כל האזהרות של יושב ראש הוועדה שהחוק הזה בסופו של דבר חל על כולם ובסופו של דבר עתידים להיפגע מההסדרים הלא מידתיים שלו גם מגזרים שאתם כרגע לא חושבים עליהם, אין ספק שהחוק הזה, מבחינת מציעיו ומבחינת הקואליציה, מסתכל בעיקר אל עבר בתי הספר ומוסדות החינוך ביישובים הערביים שתלמידיהם הם תלמידים ישראלים ערבים או תושבי מזרח ירושלים. 

פה היעדר ההיוועצות עם ראש הרשות המקומית הוא הוספת חטא על פשע. אחד הדברים שמאפיינים את המתיחות בין הרוב היהודי לבין המיעוט הערבי, הפער ברמת האמון במוסדות המדינה בין האזרחים היהודים לאזרחים הערבים, תחושת המצוקה המסוימת שהרבה מאוד אזרחים ערבים חשים קשורה בזה. דיברנו על היום בוועדה של צביקה, האם אפשר למגר את הפשיעה הרצחנית ביישובים הערביים כשאין דיאלוג רציף בין השרים לבין ראשי הרשויות הערביים. לחלקם היום בממשלה יש דיאלוג, להרבה מאוד שרים אין דיאלוג. לא כולם. 

יכול להיות שיילכו לסגור מוסד חינוך ביישוב ערבי, יכול להיות שזה באמת יישוב שיש בו אדי דלק נפיצים, מהפשיעה, מעניינים אחרים, מתחושה, לפני עשרה ימים באו והרסו כאן בית שנבנה באופן לא חוקי, הכול רגיש, יכול להיות שיחליטו על קיצוץ בתקציב בית ספר ביישוב ערבי ולא ידברו עם ראש הרשות? שלא תהיה לו ההזדמנות לומר: תקשיב, זה בפזורה, אתמול נרצחו כאן אנשים, אתמול הרסו כאן בתים. אני לא מבין, אתם רוצים לשפוך עוד ועוד דלק? בסוף דברים מתפוצצים, אפרופו חוק שעוסק בטרור. 

גם את ההסתייגות הזו לא תקבלו, אפילו של היוועצות עם ראש רשות, מכיוון שאני אחזור על מה שאמרתי, אתם יותר מעוניינים בפריימריז בליכוד מאשר לטפל בחוק שהבאתם. עמית, מותר לי לומר את זה. זו דעתי, מה לעשות? אני חושב שהצענו לכם אין ספור, לא גלעד קריב הציע לכם, חבר הכנסת יוסי טייב הציע לכם, היועץ המשפטי של משרד החינוך הציע לכם, ארגוני המורים הציעו לכם, היועצת המשפטית של הוועדה הציעה לכם, אבל אתם הפכתם את כולם למי שבאים לסכל לכם את החקיקה, אז תאכלו את הדייסה שבישלתם. בואו נראה אתכם עושים משהו עם החוק הזה בשנים הקרובות בנוסח הקיצוני והמטורלל שלו. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. מצביעים על הסתייגויות 41, 42. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגויות נפלו. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הסתייגות 43 היא עוד פעם סוגיית זכות השימוע, שמשום מה הורדתם למרות שזה עלה כאן. אתה כבר התייחסת לזה, אדוני היושב ראש. מכיוון שחלק מהדברים דיברנו, בהסתייגות 44 לא צריך שתתקבל הודעה בכתב ברשות המקומית שהיא רשות החינוך המקומית ובהנהלת המוסד? הגיוני שפתאום ייכנס להם פחות כסף בחשבון? ניחא, היו פה תקנות חובה, אבל גם זה אין פה. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. הצבעה על הסתייגות 43. מי בעד? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

נתתי לך גם את 44 ביחד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מצביעים על הסתייגויות 43 ו-44. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגויות נפלו. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות 45, בבקשה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

45, אני כן אנמק כי בסיבוב הקודם על הסתייגות דומה חתכת את הזמן כי דיברתי על הנושא הכללי. על החלטה כאן של שלילת תקציב צריכה להיות זכות ערעור מובנית לבית משפט. פה הזכות הכללית של כל אחד לעתור לבג"צ היא לא מספיקה. כשמקבלים החלטה של סנקציה בחוקים הרבה פעמים קובעים זכות ערעור מובנית.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

משרד החינוך מוסרים שהם בכל מקרה עושים שימועים לנושאים האלה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מה זה בכל מקרה? 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אני רק מציינת את זה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

לירון, שדווקא גלעד מכיר אותו, תיאר כאן באריכות בהרבה דיונים את המסלול המנהלי שקיים היום, אבל הוא הסכים רק לחתן אותו, להקשיב לו אחר כך הוא כבר לא הסכים. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

זה לא לירון, לירון כבר מזמן - - -

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

נכון, כשהוא היה פה הוא תיאר, גם בוועדה הוא תיאר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הכול טוב ויפה, חברים, רק שאתם אלה שבאים ואומרים, במקום שלא כתוב בחוק אל תקבעו מה צריך ומה לא. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

לא חייבים, לא אמרתי שזה חובה, אמרתי שזו הפרקטיקה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

בעיניי זה חובה, זה בדיוק העניין. לא פרקטיקה. אתה לא מקצץ תקציב של מוסד חינוך בלי זכות שימוע להנהלה שלו. לצערי נירה יצאה לרגע, אבל צריך להבנות פה מסלול ערעור, למה? בן אדם מגיש עתירה לבג"צ היא גם יכולה להיות שנה, אבל את המשכורת לעובדים צריך לשלם כל חודש, אז זה לא יכול להיות עתירה בג"צית רגילה. קיבל שר החינוך החלטה לחסום תקציב מנהלית, אז צריך להיות פרק זמן שגם חושב על התלמידים. 

אם יש לכם טענות, אז מה אתם משתהים ומקבלים פחות כסף? יש לכם 30 יום להגיש ערעור ובית המשפט המחוזי תוך 21 יום צריך לקבל החלטה, אחרת בית הספר נפגע והתלמידים נפגעים. אז אתם רוצים כזה מסלול דרקוני אבל אתם לא מבנים פה את דרך הערעור ואתם שולחים אותם לעתירה בג"צית כללית? לא הגיוני. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

46, בבקשה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מכיוון שמ-46 עד 53 זה בעצם אותם עקרונות שדיברתי עליהם, אבל פה ביחס למוסדות של הוראות פטור, הסעיף של ההסתייגויות הללו, 12ה(ב)(1) לחוק לימוד חובה, זה מדבר על לא מוסדות אחרים אלא על מוסדות פטור, נכון? 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אתה מבקש להצביע על כל המקבץ? 46 עד 53. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

46 פותח את הסעיף החדש וזה רלוונטי עד 53. נצביע עליהם ביחד. 

(היו"ר אביחי אברהם בוארון)

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הסיפור של המתאפשרים הוא לא הגיוני, הסיפור של הייתה צריכה לדעת הוא לא הגיוני, כי אם היא ידעה זה כולל גם רשלנות וגם עצימת עיניים בפרשנות של חוק. זה סתם להרחיב את הפתח שמאפשר את העניין הזה. מה הייתה צריכה לדעת? אין פה הבניית קריטריונים. מה הציפייה? שר אחד יחשוב שמנהל בית ספר צריך לעבור על הפייסבוק של 200 מוריו ושר אחר יחשוב שלא? אין פה קריטריונים. אין פה שום דבר. נשמע הגיוני? ככה אתה יכול להטיל סנקציות? וגם הסיפור של הזמני והקבוע והחלקי והמלא. 

בהקשר הזה אני רוצה, אביחי, לחזור לנושא של ההסתייגויות שהציג חבר הכנסת עמית הלוי - - -

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

עוד לא, אני אציג אחריך. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא, אתה הצגת.

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

הצגתי, אבל הפסקנו את זה באמצע. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא, לא הפסקנו באמצע. אנחנו הצגנו, אתה הצגת ואז אני רגע לפני ההצבעה ביקשתי הערכה תקציבית. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

נכון. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הצגת את ההסתייגויות, אנחנו לא בעוד פרק הנמקות. אבל אני מנצל את ההנמקה המקובצת ונעשה הצבעה מקובצת לבוא ולומר שההצעה הזו להחזיר את בדיקות השב"כ על כל עובדי ההוראה היא הצעה נוראית שאין במסגרת שלה שום תועלת ממשית ואת האמירה הזו אמרו גורמי מערכת הביטחון. כל ההצעה הזו היא הצעה שמטרתה להחזיר אותנו לעידן הרבה יותר עכור והרבה יותר עגום ביחסים בין מדינת ישראל ורשויות השלטון ורשויות הביטחון לבין 2 מיליון אזרחים ותושבים ערבים. 

חשוב שלפרוטוקול ייאמר שאין שום תועלת אמיתית לשיטת גורמי הביטחון בנושא הזה. אבל לא רק שאין תועלת אלא שיש כאן נזק אדיר. מטבע הדברים רשויות הביטחון במדינת ישראל אוספות מידע שהוא מידע רחב מאוד ואנחנו רוצים שהם יאספו מידע רחב מאוד שיש בו איזה שהוא אלמנט של מכמורת. אנשים יודעים על קשרי משפחה של אזרחים ישראלים עם אנשים שאולי הם לא אזרחים ישראלים וחשודים כקשורים באיזה שהם גורמי טרור, יש הרבה מאוד סוגים של מידעים אחרים שיש ברשויות השלטון וכו'. 

הרעיון שכל עובד הוראה ייסרק שמו בהקשר של היותו עובד הוראה בתוך מכמורת המידע של השב"כ, זה רעיון שהוא פשוט פתחו של מדרון חלקלק נורא. כי למה רק עובדי הוראה? אתה דיברת לפני רגע על רופאים. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

נכון. הסברתי, שני נימוקים למה, כי הם אוחזים בחסרי ישע ובקטינים והם עוסקים במוחות ובלבבות שלהם. זו הבחנה מהותית, כיוון שכמו שאמר פה חבר הכנסת פוגל, זה לא פצצה אחת, זה 30 פצצות וזו הפצצה הכי גדולה, כי המוח והלב זו הפצצה הכי גדולה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

זו ההבחנה שאתה משמיע באוזנינו כרגע כי אתה רוצה לסגור מחדש את הפתח. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

מהתחלה אמרתי את זה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אבל אנחנו מכירים דינמיקה, זה כל הרעיון של מדרון חלקלק. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

לא, לא אמרתי שגם רופאים לא צריכים, אמרתי שזה ודאי צריך. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אין בעיה, בעוד שנה עמיתך, שגם הוא מיומן בהפעלת לחצים על הנהלת הקואליציה - - -

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

מי זה, צביקה? צביקה שלנו? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא יודע מי זה יהיה, ברוך ה' יש לכם יותר מדי מנדטים והרבה אנשים אקטיביסטים. בסדר גמור, אז הפעם הבאה מישהו יסביר למה רופאים ומקצועות הסיעוד. זה אמנם לא כמו מורים, אבל זה גם חשוב. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אמת. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

ואחרי המורים ומקצועות הסיעוד, הכשרת לבבות זה רק חינוך פורמלי? אז בוא גם נלך לכל מקצועות החינוך הלא פורמליים ונסרוק אותם בשב"כ. ואנשים שעובדים ברשויות המקומיות, אין להם השפעה על האוכלוסייה? ואנשים שעוסקים בכלי תקשורת? ואולי גם נבדוק את כל האנשים שבסופו של דבר עובדים במקצועות של פסיכולוגיה וריפוי בעיסוק? הרי השפעה של פסיכולוג על המטופל שלו, אוי ואבוי שמטופל יבוא לפסיכולוג שהשב"כ יודע – בוא לא ניתן לו גם רישיון, ובואו נבדוק את כל עורכי הדין ואת כל הקבלנים. בסדר גמור, אז בואו נקבע שכל פעם שאזרח ערבי מתחיל עבודה נריץ עליו בדיקת שב"כ.

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

לא אמרנו ערבי או יהודי. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

דרך אגב יש פה חברי כנסת שחושבים שזה מה שצריך לעשות. יש פה מפלגות שחושבות שזה מה שצריך לעשות, יש פה מפלגות שמבחינתן כל אזרח ערבי נקודת המוצא היא שהוא לא נאמן עד שהוא יוכיח את נאמנותו. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

שקר וכזב. 

 << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> 

גלעד, נצביע על זה? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> 

מי בעד ההסתייגויות האלה? מי נגד? ההסתייגות נפלה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> 

54 עד 82. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

מאז שאתה יושב ראש, חבר הכנסת בוארון, זה היה מדקות לשעות. נתת לו פה. 

 << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> 

אני מכבד את גלעד. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אין שום בעיה, נחזור לשיטה הקודמת. אני עכשיו מנמק את 54, יש לי דקה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אני חושב שזה זכות להיות בחוק הזה. 

 << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> 

גלעד, בכבוד, הזמן עובר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אנחנו עכשיו בהסתייגויות 54 עד 62. אני אמשיך עם הנושא הזה של השב"כ. מנסים לומר לנו שבמסגרת ההסתייגויות הבדיקה תהיה רק על עובדי ההוראה החדשים. אני חושב שזה מה שנאמר כאן, שבעצם כל פעם שאדם מתקבל כעובד הוראה נריץ עליו בדיקה. איזה תזה אווילית, אני לא מצליח להבין את זה. 

הרי זו התזה שמוכיחה עד כמה המהלך הזה הוא לא ענייני. הרי אם צריך לבדוק עובדי הוראה בשב"כ אז מה פתאום רק עובדי הוראה חדשים? אדם נכנס בגיל 21 ללמד בבית ספר, גיל 25, עכשיו עברו 20 שנה, לא יכול להיות שהוא שינה את עמדותיו? הוא רק התמתן? 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

יכול להיות, הלוואי. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אז מכאן בעצם לשיטתכם אם אתם רציניים אז צריך כל שנה לבדוק את כל עובדי ההוראה. אולי קרה משהו בשנה האחרונה? למה רק את עובדי ההוראה החדשים? 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

כי עשינו פעם אחת, ואמרנו מעכשיו והלאה, רק מה התברר? אמרתי את זה קודם לחבר כנסת בוארון, היועצת המשפטית קבעה הפתעה, ראוי לומר את זה לאט כדי שאם הציבור צופה בנו, אחרי הבדיקה של 264,000 עובדי ההוראה בישראל, חד פעמית, התברר לי בדיעבד שהיועצת המשפטית אישרה את הבדיקה הזאת בתנאי שגם אם יימצא, ספוילר נמצאו, אנשים שהם תומכי טרור מובהקים, לדעת השב"כ יש כמה כאלו, לפי הבדיקות הכי נקרא לזה רכות שהם עשו, אבל בוודאי שיש כמה כאלה, בלי לנקוב מספר, עכשיו האוצר דיבר איתם, הם יכלו בדיוק את המספרים, בתנאי שהם לא ייחקרו ולא יוכלו לטפל בהם. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

מתי זה נאמר? 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

נאמר פה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אני חייבת להגיד שאני לא זוכרת. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אז אני מבקש שתבדקו את זה, כי זה נאמר כאן. אחרי הישיבה ניגשתי לאיש השב"כ, אמרתי לו: אתה שומע מה שאתה אומר? כלומר האנשים שאתה טוען שהם צריכים להיות בחוץ – הוא אמר שהאישור היה מותנה, לכן ביקשתי שהוועדה תוציא לבקש את חוות הדעת של היועצת המשפטית בכתב, לרבות הדבר הזה. זה אירוע מוזר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מה שמאוד יפה, חבר הכנסת הלוי, זה שאתה כדרככם בקודש, מי שמתמחה בזה זה עמיתי חבר הכנסת רוטמן, יו"ר הוועדה השנייה שאני מבלה בה הרבה, אז אתם כולכם אחרי שתפרשו מהכנסת אני מציע לכם להקים קואופרטיב של גידול דובדבנים, כי אתם מתמחים בצ'רי פיקינג, זו המומחיות הכי גדולה שלכם. אתה מספר לנו אלף לילה ולילה מה אמר לך איש השב"כ, למעט דבר אחד, שהשב"כ מתנגד להסתייגויות שלכם, ולא בגלל עמדת היועצת המשפטית. השב"כ מתנגד התנגדות נחרצת להסתייגות שלכם, ולא בגלל עומסי עבודה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

למה? הוא לוחץ על האוצר לומר ש - - - 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא, לא, די, די. ידידי, היינו בשני הדיונים, בספוילר שאתה רוצה לספר לציבור הישראלי התברר כמה הבדיקה הזו מראה על דברים ספורים - - -

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

בסדר, לא חשוב להוציא אותם? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

ואם המערכות הרגילות, לא השב"כיות, לא המיינסטרים של האוצר, אם המערכות המשטרתיות הגדולות היו עובדות האנשים האלה לא היו בהוראה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

נכון, הם לא ידעו שהם מורים. זה כל העניין. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

חברים, זה לא העניין. 

 << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> 

אנחנו נצביע בינתיים, גלעד, על זה ונעבור להסתייגויות הבאות? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

רק עוד משפט אחד. הנזקים לתפיסות דמוקרטיות בסיסיות ולמערכת היחסים בעיקר בין רשויות המדינה למול הציבור הערבי, מחזרה לאחור, כמה זה יוצא? 30 שנים, בעניין בדיקות השב"כ בבתי ספר על עובדי הוראה, הנזקים הם דרמטיים. הרווח לביטחון הלאומי הוא אפסי. 

 << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> 

אני חייב להגיד לך בהקשר הזה לפני שאנחנו מצביעים, שמתוך בדיקה רחבה מאוד התגלו 49 חשודים או כאלה שצריך לעשות בדיקה לגביהם, שמונה מתוכם איום ונורא, שלושה מתוכם לגמרי איום ונורא. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

ידידי, מתוך כמעט רבע מיליון עובדי הוראה כש - - -

 << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> 

זה לא משנה, מספיק לנו אחד. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

המספרים האלה נאמרו בדיון חסוי. א', לא לחזור עליהם, ב', אני לא יודעת, אני לא זוכרת, אני לא יודעת איך אתה זוכר.

 << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> 

אני לא ידעתי שהם נאמרו בדיון חסוי. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא משנה, בואו לא נתייחס לדיונים, אני רק בא ואומר עוד פעם, כי הדיונים היו חלק מהם חסויים וחלק מהם לא, אני שב ואומר, הרי ברור שאם במדינת ישראל אנחנו נפעיל כלים דרקוניים של חדירה לרשות הפרט נמצא עוד פושעים. תסכים איתי, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי? אם היינו היום מחליטים שאין דבר כזה זכות לפרטיות והמשטרה לא צריכה להוציא צווים להאזנות סתר, אם המדינה יכולה להיכנס לביתו של כל אזרח בלי צו, אני מבטיח לך, חבר הכנסת בוארון, שהיינו מונעים הרבה מאוד מעשי פשיעה. 

 << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> 

אז מי בעד ההסתייגויות האלה? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אתה בעד זה? 

 << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> 

אני נגד. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

בוודאי שאתה נגד. לא על ההסתייגויות, אתה נגד לשמוט את כל ההגנות. 

 << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> 

דיברתי על ההסתייגויות. מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

רוויזיה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

הרוויזיה על 54 עד 62? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> 

אנחנו עכשיו בהסתייגויות של סעיף 5. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

נעשה את זה עד 73 כי אני רוצה לדבר על 74 בנפרד. עוד פעם, הפעם אנחנו מדברים על מוסדות תרבות ייחודיים. 

לא היית, צביקה, כשנתתי את הדוגמה שיום אחד החוק יתוקן ולא ידבר רק על הזדהות עם מעשי טרור אלא גם על עבירות שקשורות בעידוד צעירים לא להתגייס לצה"ל. אתה מסכים שזה פוגע בביטחון המדינה? אתה מסכים איתי שאם יש מורים ועובדי הוראה שהם ממומנים על ידי מדינת ישראל ונכנסים לכיתה ואומרים לצעירים שירות בצה"ל זה שמד, שירות בצה"ל זה עבודה זרה, אתה מסכים איתי שזה חמור? נכון חמור? אתה מסכים איתי שזה פו גע בביטחון המדינה כי אנחנו צריכים חיילים? מה לעשות, נאבקים על קיומנו. 

עכשיו אני שואל אותך, בוא נאמר שברגע מסוים למשל חבר הכנסת ליברמן, סתם יבוא ויאמר, כל בית ספר שבו מורה אומר לתלמידיו אל תתגייסו, זה יכול להיות בית ספר במגזר הערבי שבו יש גם תלמידים נוצרים או בדואים שמתנדבים לשירות, היום יש גם חיילים מוסלמים, הבדואים הם מוסלמים, זה יכול להיות בבית ספר דרוזי ממלכתי שהמורה הוא עם עמדה יותר לאומנית ועוינת למדינת ישראל, לצערנו גם זה – היה פה פעם, אם אני לא טועה, חבר כנסת מבל"ד, שזאת הייתה עמדתו והוא היה דרוזי, הוא היה נגד גיוס דרוזים לצה"ל, אבל זה גם יכול להיות בישיבה שב נכנס מורה לכיתה ואומר, חברים, מי שמתגייס לצה"ל הוא לא בן העולם הבא. 

נעביר את החוק ונאמר שאפשר להטיל סנקציה על בית הספר, על מוסד תרבות ייחודי, נשמע לך הגיוני ששר החינוך דאז יוכל לשלול 90% מהתקציב? נשמע לך הגיוני שהוא יוכל להחליט שזה יהיה קדימה שלוש שנים? נשמע לך הגיוני שלא תהיה זכות שימוע למוסד? שלא יהיו קריטריונים בחוק? זה החוק שהגשתם. אני לא מבין את זה, זה נשמע הגיוני? לא יודע. 

אני מכיר מוסדות חינוך ביהודה ושומרון שמתוקצבים על ידי המדינה, אני לא אכנס פה לאמירות קשות נגד מגזרים שלמים, כי אני לא מאמין בזה, אבל עובדה, היו גם מוסדות חינוך ממומנים על ידי המדינה שבהם מורה אחד, פלוני אלמוני, לא הנהלת המוסד, תיקפו מעשי טרור. מה, לא היו מעשי טרור? ברוך גולדשטיין לא היה טרוריסט? עמי פופר לא היה טרוריסט? כולנו מסכימים, נכון? אני לא שייך לאלה שחושבים שמגזר שלם תומך במעשים האלה. יש שר שתלה את תמונתו עד שהוא התפכח בעניין התמונה, אבל לא כל המגזר. 

אני באמת שואל, זה נשמע לכם הגיוני שבגלל שמורה אחד בבית ספר או חמור מזה, קבוצה של תלמידים, לא מורה, תלו שלט 'ברוך גולדשטיין הגבר' על לוח המודעות, אז יהיה שר מהשמאל שעוין את ה - - - 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אם בית הספר לא הורה להם להוריד ולא טיפל בזה זו בעיה. אתה הופך את המנכ"ל ואת השר לרעים ביותר ותפסיק עם זה. אנחנו רוצים לטפל בזה, גם ערבים וגם יהודים. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

מאז המשפטיזציה הם איבדו את שיקול הדעת הסביר, ההגיוני. 

 << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> 

בואו נצביע. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

תשובה למיכל, משפט. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

עמית, לא הייתי מסתמכת על שיקול הדעת שלך, חוק המתנות, אדוני. 

 << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> 

חבר הכנסת קריב רוצה לומר לנו משפט אחרון בעניין הזה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

גם אם אני אומר דברים שהם לא נעימים אני לא מפליג למקומות שהם לא קשורים בחוק. אני רוצה לומר לך את המשפט הבא, אני סומך על שיקול הדעת של 90% מהשחקנים הרלוונטיים. 

 << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> 

גם על מנכ"ל משרד החינוך. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כן. דרך אגב אני מכיר אישית את מנכ"ל משרד החינוך, אבל כשמחוקקים חוק אתה אומר שאתה מבנה את הדברים. בעניין הזה אמרתי, מיכל, אם היית מוכנה להכניס בחוק בדיוק את הקריטריון הזה, נכניס כבר את 74, תן לי דקה ונצביע גם על 74 כי זה בדיוק העניין. 

מיכל, תסתכלי על סעיף 74 שלי, לאורך כל הסעיפים שנוגעים לסנקציות התקציביות הצעתי תוך התייחסות בין השאר לשיקולים הבאים, חומרת המעשים, תדירותם, משכם, הצעדים בהם נקטה הנהלת המוסד לאחר שהגיעו המעשים לידיעתה, הדיווח שנמסר על ידי ההנהלה לגורמי הפיקוח. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

ואם חסר פה בפירוט שלך? ברור שזה אלה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מיכל, באין ספור חוקים שמקנים לדרג פוליטי סמכויות - - -

 << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> 

זה לא דרג פוליטי, גם מנכ"ל משרד החינוך. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

זה השר. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

כמה ועדות הוא צריך לעבור כדי להתמנות? די, נו באמת. זה לא שהוציאו אותו מהחור ואומרים לו בוא תהיה. מנכ"ל משרד זה לא פשוט, אני נוכחתי לדעת בעצמי וגם אתה יודע את זה יפה מאוד. אל תהפוך את המילה פוליטי למשהו נורא, זה לא פוליטי. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

רק שפה זה השר ולא המנכ"ל, כי המנכ"ל זה הפיטורים והשר זה קיצוצי התקציב. עובדות, פה מדובר על השר ולא על המנכ"ל. באין ספור חוקים שבהם נותנים אפשרות להטלת סנקציה אז יוצרים איזונים, איזון אפשרי אחד זה לומר שהשר מקבל את ההחלטה אחרי המלצות של צוות מקצועי, סוג אחד של איזונים. דחיתם את זה. הצעתי, דחיתם את ההסתייגות הזאת. איזון אחר הוא לומר שהשר מחליט אבל יש גורם משפטי שגם נותן את הסכמתו, דחיתם את זה. מנגנון איזון אחר זה היוועצות מוגברת, ראש רשות, דחיתם. 

פה אנחנו הולכים למנגנון המאזן הכי רך שבו המחוקק, לא המשפטן, מה אתם מספרים לי על לירון? אני אומר לכם, אנחנו המחוקקים באין ספור חוקים - - - גם את זה אתם דוחים, תדחו. 

 << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> 

גלעד, אני אענה לך אחרי ההצבעה הזאת. מי בעד ההסתייגות הזאת וההסתייגויות שקדמו לה, עד 74? מי נגד? ההסתייגויות נפלו. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> 

עכשיו אנחנו מדברים על 75. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

75 עד 79. גם פה חזרתי על הדברים, אז לא צריך להרחיב. מיכל, אני יכול להתווכח איתכם אם צריך ארבעה מנגנוני איזון או שלושה, אם עדיף מנגנון איזון אחד כזה או אחר, אבל כשאתם מביאים הצעת חוק שהיא לא פשוטה, אני לפחות מבקש מכם שתכירו בזה. 

 << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> 

גלעד, אני אגיד לך משהו, להערה הקודמת שלך גם. יש פה מתח שעובר בהרבה הצעות חוק ובהרבה חוקים, וזה המתח בינינו לביניכם, נאמר את זה בצורה כוללנית, כשהמטרה שלנו היא להחזיר את משקל הכובד לנבחר הציבור. אגב מחר זה יכול להיות נבחר ציבור אחר, כל נבחר ציבור, והמטרה שלכם בצורה כוללנית היא לשמר את הכוח בדרג המייעץ, הפקידותי, המשפטי. 

כשאתה מדבר על הסעיף הקודם שהשר הוא זה שהוכח להנחת דעתו כי במוסד מתקיימים או מתאפשרים גילויי הזדהות עם מעשי טרור וכו', אני סומך גם על הנחת דעתו של השר, אפילו, במרכאות, שהוא רק דרג נבחר. זו נשמת אפה של דמוקרטיה, שהדרג הנבחר ינהל את האירוע ולא הייעוץ המשפטי או הפקידות שסומכים את האירוע, תומכים אותו. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני רק אומר לך על זה את הדבר הבא, אני אלרגי לחתולים, אבל בכל זאת אני אשתמש - - -

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

רגע, יסמין פה? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא אלרגי תיאורטית, אני טבעוני כמו חברתי יסמין, אבל אני אלרגי לחתולים, אבל בכל זאת אני אקח דימוי מעולמם של החתולים. אז אתה מדבר על דבר אחד שהוא נשמת אפה של הדמוקרטיה, אצלי בדמוקרטיה, לדמוקרטיה יש תשע נשמות או שבע נשמות, נשמת אפה של דמוקרטיה היא הכרעת הרוב שקובעת מי נבחרי הציבור שעומדים ברשות המבצעת, אבל יש עוד נשמה לדמוקרטיה, למשל ההכרה וההגנה על זכויות היחיד ויש עוד נשמה לדמוקרטיה על רגישות מוגברת לזכויות המיעוט ויש עוד נשמה לדמוקרטיה וזה ההכרה שיש לנבחרי הציבור המון המון כוח אבל שיש מגבלות על הכוח. 

יש הרבה נשמות לדבר המורכב הזה שנקרא דמוקרטיה ואתם משום מה, בניגוד למשל למנחם בגין עליו השלום ובניגוד לזאב ז'בוטינסקי ובניגוד להרבה מאוד אנשי ימין שהתרומה שלהם לבניין התפיסה העמוקה של הדמוקרטיה, המלאה של הדמוקרטיה, היא אדירה – אני חושב שלתנועת העבודה הציונית הייתה את התרומה הכי גדולה לבניית המדינה, אבל בכל מה שנוגע לתפיסות של שלטון חוק, של מגבלות כוח, מכיוון שהימין הרביזיוניסטי היה באופוזיציה הרבה שנים, אז דווקא הוא תרם תרומה מאוד מכרעת לעיצוב תפיסה של מגבלות הכוח. הרבה פעמים זה דווקא היה מנחם בגין כיו"ר האופוזיציה שאמר, חברים, כל הכבוד שיש לכם רוב, אבל בדמוקרטיה מגבלות הכוח הן לא פחות עיקרון יסוד מאשר הכוח של הנבחר, זה בא ביחד. 

וכשאני מסתכל על הצעת החוק ממעוף הציפור אני לא מתווכח איתך, גלעד קריב חושב שמנגנון אחד יותר טוב מהשני ואתה אומר, גלעד, דעתי שונה. כשאני רואה שאתם מעבירים הצעת חוק שממש מכחידה, לא תיאורטית, ישבנו פה חצי שנה, הכנסנו פה מנגנוני איזון ומחקתם אותם. 

 << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> 

גלעד, אתה יודע שבפרקטיקה בסופו של דבר גם שר החינוך ומנכ"ל משרדו יתייעצו עם הדרג המייעץ, עם הייעוץ המשפטי, לא באבחה אחת יפטרו או יקצצו תקציבים, זה לא יקרה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

עכשיו תראה את הפִּרְכָה בטיעון שלך, למול ההסתייגות שאני הצעתי פה. אתה דרג נבחר לא פחות משר החינוך, אתה נבחר הציבור הבכיר כחבר כנסת. שר החינוך מכהן כשר חינוך מכוח ההצבעה שלך. כדרך אגב בשיטה במדינת ישראל שר יכול להיות בכלל אדם שלא נבחר על ידי הציבור. אז ברור שנבחרי הציבור זה אנחנו, זה לא השרים, השרים קיימים כשרים מכוח הבחירה של – אני מציע לכם כאן שהמחוקקים, שהם נבחרי הציבור האמיתיים, הם יקבעו קריטריונים לשיקול הדעת. אז מה אתם אומרים לי? תעזבו, בסוף המשפטנים ממילא אומרים את זה, לא צריך לציין את זה. אתם לא מבינים שאתם עובדים על הציבור שלכם? 

 << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> 

זה לא מה שאומרים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני אסביר לך, התוצאה של כל החורים בחוק הזה שגודלם כגודל החורים בגבינה השוויצרית הם אלה שמזמינים את המשפטיזציה כי במקום שאנחנו נכניס לכאן מכוח היותנו נבחרי ציבור את המנגנונים המאזנים, מה אתה אומר לי: גלעד, אל תדאג, המשפטנים יעשו את זה ממילא. אתם לא מרגישים שאתם סותרים את עצמכם? 

עכשיו נצביע, הבנת את הטיעון שלי למה כהרגלכם אתם סותרים את עצמכם? רוצים למשל מדינה יהודית ומדינת לאום של העם היהודי, אבל עובדים בכל הכוח שתהיה פה מדינה דו לאומית עם אותו מספר יהודים ומספר פלסטינים. הנה עוד דוגמה לפִּרְכָה הלוגית של הימין. בסדר. 

(היו"ר יוסף טייב)


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

עוברים להצבעה. מהסתייגות 75 עד 79. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגויות נפלו. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא נפלו, נדחו. 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

80, 81 ו-82 ביחד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הצעת החוק הזו לא ראוי שתהיה הוראת שעה? יושב פה יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, חלק גדול מהצעות החוק שהוא מקדם הוא מקדם כהוראות שעה. אם אני זוכר נכון, החוק שעוסק בסגירת ערוצים שפוגעים, חוק אל-ג'זירה, הוראת שעה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

זה עצמו היה הוראת שעה. העובדה שהוא עשה את זה בהוראת שעה זה היה הוראת שעה. ככה דובר אז. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

החוק שמקודם היום על צווי הגבלה מול שותפים בארגוני פשיעה, הוראת שעה. רוב החוקים שעסקו בהחמרת ענישה הם הוראת שעה. המון חוקים, כי אתה בא ואומר שיש פה טענה שיש לאקונה, שמשהו חסר, שמשהו לא עובד. כולנו מסכימים שלא מדובר בחוק קל, פיטורי עובד בהליך מהיר, סנקציות על בתי ספר שפועלים מכוח המדינה, מישהו חושב פה שזה עניין פעוט? למה זה לא הוראת שעה? למה אנחנו לא בודקים? הועיל, הזיק? 

כמובן סירוב להוראת שעה ונעשה כבר חסד ונאמר בחדא מחתא גם את ההסתייגות האחרונה. תאמרו, החוק הזה, לא צריכים להתקבל דיווחים שוטפים לגביו לוועדת החינוך? לא ראוי ששר החינוך או מנכ"לו אחת לחצי שנה, אחת לשנה, יגישו פה דיווח, כמה מורים, כמה בתי ספר? המפקחים היחידים אצלכם זה בג"צ, שאתם עסוקים לדרוס בדי-9 או לשיטת חבר הכנסת פינדרוס, כי הוא יש לו רקע צבאי והוא יודע מה זה עליונות אווירית, אז הוא נגד די-9, הוא בעד הטלת פצצה. מוטי יוגב, שאתה יודע, הוא לא שירת בצה"ל - - -

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני יודעת, תהיה ציני, כי לא מבינים את זה, בהקלדה זה לא מובן. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מוטי יוגב, הוא הציע די-9, אבל פינדרוס, שהוא מוח צבאי גאוני בגלל השירות הארוך שלו בישיבה הליטאית. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אין לי בעיה עם ההסתייגות הזאת. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

גלעד, אתה לא צריך להמשיך, קיבלו את ההצעה שלך. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אני מגיש רוויזיה רק בגלל שאביחי לא פה, אני אדבר עם צביקה, אבל על פניו ההסתייגות הזאת נראית לי נכונה, 83. נעשה רוויזיה על זה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני עכשיו מרגיש עם עצמי טוב. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

יכולת להתחיל עם זה והיינו הולכים בארבע הביתה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

זה דיווח ראוי, הנושא הוא מספיק חשוב. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מה מחליטים? אתם רוצים להכניס את זה בנוסח החוק? 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

לי אישית אין בעיה עם זה, אני חושב שהנושא הוא מספיק חשוב. גלעד אומר את זה מכיוון אחד, אני חושב משני הכיוונים, זה כל ההבדל. ראוי שפעם בשנה ייתנו דיווח על זה, בטח. לי לא מפריע, להיפך, אני חושב שהוא צודק. אנחנו לא עושים את זה מספיק גם ככה בכנסת, טוב שפעם בשנה שר החינוך יצטרך לומר באיזה מקרים הוא עשה את זה, למה הוא עשה את זה ולמה לא. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

חבר'ה, תפילו את ההסתייגות, יש או רוויזיה או אפשר לקבל אותה במליאה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

עדיף לא להשאיר דברים למליאה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חבר הכנסת קריב, אני מציע שלא נצביע עליה עכשיו עד שהיועצת המשפטית תבדוק מול משרד החינוך, אנחנו רוצים לקבל את עמדת המשרד. אם אנחנו מכניסים את זה לנוסח בכלל לא צריך להצביע על ההסתייגות, נכניס את זה בנוסח. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

חברים, מכיוון שאתם ממילא לא יכולים אלא להניח את הצעת החוק ביום שני על שולחן הכנסת, לא לפני, אז לא צריך כל הלילה לעשות רוויזיות. אני פשוט מפחד מיו"ר הוועדה לביטחון לאומי, אני פשוט מציע לכם, אפשר גם להתכנס לרוויזיות ביום שני, תעשו את הבדיקות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לצערי יש לי לו"ז צפוף. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

למה לו"ז צפוף? הרי לא תפתרו את השביתה עד אז, כי לממשלה לא אכפת לה מתלמידי התיכונים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הוועדה צריכה להתכנס גם בנושא רן ארז, יש לנו עוד דברים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הוא הנושא? לא החוזים האישיים של פורום קהלת, רן ארז הוא הנושא. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בסדר, אני אשנה את הטרמינולוגיה, בנושא שביתת המורים בתיכונים. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אנחנו נצביע על הסתייגויות 80, 81 ו-82. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגויות הוסרו. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

נשארה הסתייגות מספר 83, אנחנו דנים בה. כרגע אנחנו נעבור להסתייגויות של חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

דנו בהן, צריך רק הערכה תקציבית. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אז אני אומר ככה, קודם כל נציגי האוצר, ממה שנמסר לי, שלחו עכשיו חוות דעת, הערכה שאין שום בעיה תקציבית בהסתייגות הזאת, הם בחנו את זה עם אנשי השב"כ. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

זה לא מה שהם כתבו לי. הם כתבו לי עכשיו שתלוי איך מפרשים למה הכוונה פה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

מי כתב? תקריאי. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

הדר

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

לא הדר. הדר לא רלוונטית לאירוע כי היא ועדת חינוך. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

היא הרפרנטית. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

לא, היא הרפרנטית של חינוך, היא לא הרפרנטית של ביטחון. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

סליחה, אבל גם משרד החינוך רלוונטי לזה, זה לא רק עלויות שב"כ. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אני לא נכנס ל-SMS'ים, שישלח משרד האוצר באופן פורמלי את חוות הדעת שלו לפי התקנון, אפשר כמה דקות לעשות הפסקה, לקבל את חוות הדעת שלו ולפי זה נדון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תנמק את ההסתייגויות שלך, נצא להפסקה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אני כן רוצה לומר על ההסתייגות וגם על הנוסח - - -

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

הם לא מבינים מה ההסתייגות אומרת. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אין בעיה, אני אבהיר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

על פי התקנון זה צריך להיות חוות דעת שמוסרים. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

הם בהאזנה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

עד שתעלו אותם, עמית, תנמק את שתי ההסתייגויות שלך. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

לא, אני רוצה שהם ישמעו אותו מנמק את ההסתייגות כי הם לא מבינים למה הוא מתכוון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

נצא להפסקה, בשבע ורבע חוזרים. 


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 19:10 ונתחדשה בשעה 19:15.) << הפסקה >> 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מחדשים את הדיון. הייעוץ המשפטי לוועדה ביקש שנציגי האוצר יהיה נוכחים בזמן ההנמקות של ההסתייגויות של חבר הכנסת עמית הלוי. בבקשה, עמית.

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

תודה. אני קודם כל מקריא את הניסוח המתוקן יותר ששלחתי לאתי ולנירה ואני מקריא אותו. זו הסתייגות גם שלי וגם של חבר הכנסת בוארון ודייקנו אותה פה שוב.

בחוק חינוך ממלכתי בסעיף 18א אחרי סעיף (א1) ואותו דבר בחוק פיקוח על בתי הספר, בסעיף 16(ב), אחרי סעיף (ב) יבוא הנוסח הבא: לשם יישום מלא של סעיף 18א(ג) או 16(ב) בהתאמה יעביר מדי שנה משרד החינוך את רשימת תעודות הזהות של כלל המורים בישראל לשירות הביטחון הכללי. גורם מוסמך בשב"כ יבחן האם יש חיווי המצביע על חשד לתמיכה או אהדה לטרור ויבצע בדיקה רק לגבי אלו שנמצאו בעלי חיווי כזה. זה דיון רב שנים בוועדה.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אני חייבת לומר משהו, זה נושא שנעשו לגביו שלושה דיונים חסויים ועוד כמה וכמה דיונים, לא נראה לי שבפגרה בשעה 19:17 דקות, זה משנה גם את ההסתייגות שנכתבה כאן, אנחנו עכשיו פותחים עוד פעם - - -

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

למה זה משנה? 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

כי זה מה שזה אומר. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

לא, למה? 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

ככה, כי זאת הסתייגות שאם תתקבל, ואני מבינה, אתה בכל זאת המציע וקואליציה ויש סיכוי שהיא תתקבל, אנחנו פותחים כאן את הנוסח ומכניסים משהו שלם. זו ההסתייגות ששלחתי, רק הוספתי בגלל שלא היה ברור להם. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אמרתי את זה פה כמה פעמים. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אני לא יודעת אפילו אם יש פה היתכנות לדבר הזה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

מה זאת אומרת? זה קרה בדקה, וכמו שאת יודעת, אפילו בפחות מדקה, על קובץ אחד שקרה בדקה. אני חוזר שוב, אני רק הבהרתי את זה נוכח השיחה עם משרד האוצר. לכן גם אמרתי, אם אתה רוצה רוויזיה ואני אנסח את זה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני מבקש את עמדת השב"כ להסתייגות הזאת. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אתה יכול לבקש את עמדת השב"כ, אנחנו כאן בהסתייגות האוצר, הערכה תקציבית, זה היה הדיון. הערכה תקציבית אחרי משרד האוצר בחקיקה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני לא ביקשתי על ההערכה התקציבית, אני מבקש את עמדת השב"כ. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אין דבר כזה, זו הסתייגות שלי, נירה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אין לי בעיה, אני רק מבקשת שנעשה על זה דיון במועד אחר. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

לא, בשום אופן לא, מה זה הדבר הזה? היו פה חמישה דיונים על זה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אתה מנסח אותה בצורה - - -

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אני אבהיר את המשפט שהוספתי, וזה היה נוכח השיחה עם האוצר, כדי שיהיה ברור בדיוק מה התהליך אם זה לא היה מובן קודם. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני מעלה טענת נושא חדש על ההסתייגות הזאת. גמרנו, אין הצבעה. אתם רוצים ככה? אני מעלה טענת נושא חדש, צריך את ועדת הכנסת, לא תתקיים על זה הצבעה הערב. אתם רוצים, דברו עם שגית אפיק, אין בעיה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

בסדר גמור. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

גם אני מצטרף אליו. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא מצביעים עליהם היום ועכשיו עד ועדת הכנסת גם לא יכולים להצביע על החוק. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

סבבה, הכול בסדר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

תודה רבה, יום טוב לכם. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

בסדר גמור, להתראות. עכשיו נשמע את ההערכה התקציבית של האוצר. אני מחדד את הנוסח כדי שיהיה ברור, לא שיניתי כלום. זה מה שהסברתי פה לפני שעתיים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

זה שבאים וטוענים משרדי ממשלה, מה פתאום אתם עושים דיונים כאלה ארוכים, עם כל הכבוד, כשיש דיון והצבעה היה ברור לכולם שיהיו מאות הסתייגויות. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אדוני, הכול טוב. אדוני, אתה יו"ר הוועדה, אני חבר אופוזיציה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל מה משהו חדש פה? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מכיוון שאתם אתמול הסברתם לי שהכול פה בדיונים היה בסדר עם התקנון, אז גם לי יש זכויות בתקנון ואני טוען על ההסתייגות הזו – את יודעת מה נושא חדש? בתחילת הדיון, אני חושב שעוד לא היית כאן, חבר הכנסת הלוי הציג מתווה אחר, רק את המורים החדשים, עכשיו כל מספרי תעודות הזהות. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

לא, הסברתי כבר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מכובדיי, הכול בסדר, אני טוען טענת נושא חדש. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

גלעד, אין פה נושא חדש בכלל. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

לא, עצם נושא ההעברה, יש מחלוקת. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

על הסתייגות אפשר לטעון טענת נושא חדש. אני אסביר לכם איך זה עובד. אם אתם רוצים אתם מוזמנים לדבר עם כל היועצים המשפטיים של הכנסת, בנוסח שהונח על שולחן הוועדה להצבעות ולהגשת הסתייגויות נושא בדיקות השב"כ לא הופיע. מה שדיברתם לא מעניין. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אתה עושה סלט. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

ידידיי, אתם לא מבינים כנראה מה זה נושא חדש. בנוסח להצבעה הנושא הזה לא הופיע, ההסתייגות הזו היא נושא חדש, אי אפשר לסיים את ההצבעות על החוק הערב. תקבע מועד, תכנסו ועדת כנסת, אני אסביר למה זה נושא חדש. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

קודם כל, גלעד, חבר הכנסת הלוי ואני יכולים להסיר את ההסתייגות ואז אין טענה, אז אפשר להצביע הערב. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הכול אפשר, על זה אי אפשר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הכול בסדר. חבר הכנסת הלוי, תסיים לנמק את ההסתייגות שלך, יש לך עוד שתי דקות מעכשיו. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אם אני טוען טענת נושא חדש אין הנמקה. חברים, אני מצטער. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל את ההסתייגות הוא עשה מראש, זה לא נושא חדש, ההסתייגות הייתה פה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מכובדיי, אתם רוצים להתקשר ליועמ"שית של הכנסת? אין הנמקה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

גלעד, הוא מסיים להסביר, אני רוצה לקבל את תשובת האוצר. אנחנו לא נצביע על ההסתייגות שלו כי טענת נושא חדש ואנחנו נשלח את זה לוועדת הכנסת. עד אז נצביע על כל הרוויזיות שהוגשו, אחרי שנקבל את תשובת ועדת הכנסת נתכנס להצביע על החוק, אלא אם כן הוא ימשוך את ההסתייגות שלו. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אני אמרתי קודם, אך לפני כמה שעות כאן בדיון שגורם מוסמך בשב"כ יבדוק, זה מופיע בנוסח שנמצא אצל כולכם. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

איזה נוסח? 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

נוסח ההסתייגות שהגשתי עד - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא, אתה לא מבין מה נושא חדש. בנוסח של ההצבעה של החוק הסעיף על השב"כ היה? 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

של ההסתייגות. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

תעזוב אותי מההסתייגות, אני טוען על ההסתייגות שהיא נושא חדש. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

בסדר, זכותך. זה לא מה שנירה אמרה. הבנתי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

ההערה שלך הובהרה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

היו גופי הביטחון, הופיע שב"כ, ועל הסעיף שהופיע שב"כ והצבענו והיה כאן שב"כ ומשטרת ישראל, לכן גם התעקשתי שיופיע שב"כ וגם אמרתי את זה פה בדיונים שאני מתעקש שבסעיף (ג) יופיע שב"כ ואכן בהסכמת השב"כ הופיע שב"כ בחוק. על הסעיף הזה אני מוסיף הסתייגות נוספת. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הסעיף הזה לא קיים. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

הוא קיים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

איפה הוא קיים? 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

תקריאי לו את הסעיף הזה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חבר הכנסת קריב, את הטיעונים האלה תטען בוועדת הכנסת. כרגע תסביר את ההסתייגות שלך ונדון בנושא חדש שחבר הכנסת גלעד קריב הגיש. אנחנו נשמע עוד מעט את חוות הדעת של היועצת המשפטית לוועדה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אני לא יכולה להחליט אם הדבר הזה הוא נושא חדש. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אין בעיה. על סעיף (ג) שהופיע בחוק שבו כתוב העובד ביצע מעשה המהווה עבירת טרור כמשמעותה בסעיף 24 לחוק האמור, ובלבד שגופי הפרקליטות והאכיפה, או בנוסח הסופי, ובלבד ששירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל החליטו להעביר מידע, על הסעיף הזה אמרתי, סעיף (ג) בחוק חינוך ממלכתי - - -

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אבל זה - - -

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

נירה, תני לי לגמור להסביר. זה לא מכובד וזה גם לא מאפשר שיחה רצינית ועניינית. על הסעיף הזה שבגינו הסברתי בעברית שאני דורש ששירות הביטחון יופיע בחוק וזה התקבל על ידי שירות הביטחון, ואכן הוא מופיע בחוק, על הסעיף אמרתי, לשם יישום מלא של הסעיף הזה, זאת ההסתייגות, היא מתחילה גם בנוסח הקודם שלה שהגשתי פה אתמול ושלשום למעשה כבר לאתי, לשם יישום מלא של הסעיף הזה אני לא מסתפק שאם השירות ירצה הוא יעביר אלא הוא יצטרך כל שנה להעביר. 

היה ברור לי לגמרי, מובן מאליו מבחינתי, שזה על בסיס העברת המידע שדובר פה בוועדה שנתיים פחות או יותר, שנה וחצי, על בסיס העברת המידע של משרד החינוך, ועכשיו תוך כדי הדיון עם האוצר אמרתי נדייק את זה, אמרתי גם לחבר הכנסת בוארון, אם זה לא ברור היה, מכיוון שדנו בהערכה תקציבית, אז הבהרתי את זה. אבל זה ברור לגמרי שזו ההסתייגות שלי והיא הבהרה של ההסתייגות שמתייחסת ליישום המלא של הסעיף שכבר סוכם פה בוועדה ובו מופיע השב"כ ואני מקריא אותה: 

לשם יישום מלא של סעיף 18א(ג) או הסעיף המקביל בחוק הפיקוח, יעביר מדי שנה משרד החינוך את רשימת תעודות הזהות של כלל המורים בישראל לשירות הביטחון, גורם מוסמך בשב"כ יבחן האם יש חיווי, כמו שכתבתי גם בנוסח הקודם, נירה, המצביע על חשד לתמיכה או אהדה לטרור ויבצע בדיקה רק לגבי אלו שנמצאו בעלי חיווי כזה. כל הסעיף מופיע וזה מתייחס לסעיף שקיבלנו ומופיע בו שב"כ והכול בסדר והכול באותו נושא, יישום מלא של סעיף (ג). לטעון שזה נושא חדש זה בעיניי לא רלוונטי. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

למה הדיון? אני מממש את זכותי הפרלמנטרית, מבחינתי זה נושא חדש. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

סעיף (ג) מדבר על העברת פרפרזה. אני טוען שלשם יישום מלא של העברות הפרפרזות של השב"כ הוא צריך לעשות באופן שיטתי כל שנה. דיברנו על זה שנה וחצי, ריבונו של עולם. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני רוצה להסביר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אין צורך. הטענה שלך טענה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

זה לא טענה רק פרוצדורלית, זה גם ענייני. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

נציגי האוצר. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

ולהצעה שלי הזאת אין שום עלות תקציבית. זה הוכח ולכן אני גם עומד על כך ומבקש את חוות הדעת של האוצר. 

 << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> 

הערכת העלות נעשתה על בסיס בדיקה אקטיבית של כל אחד מהמורים. להבנתי כאן דובר בדיונים הקודמים שלא הייתי נוכח בהם על קריטריונים קשיחים שמחשב יודע להעריך לבד ולא נדרשת לזה בדיקה מיוחדת ולכן הבדיקה המיוחדת היא רק לעשרות או מורים בודדים בשנה. במידה שכך, שאין בדיקה של כל הפול של המורים כל שנה אז באמת אין לזה עלות תקציבית. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אם אינני טועה תקנון הכנסת לא אומר שהאוצר מודיע לנו כן תקציבי או לא תקציבי, האוצר צריך להציג הערכה תקציבית, 200,000 שקל, 800,000 שקל. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אבל הוא אמר לך ללא עלות. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אז אני מבקש לקבל בכתב אמירה שלכם שאין פה עלות כולל הבדיקה של כמה עשרות המקרים. עכשיו אני מבקש לדעת שני דברים, האם העמדה הזו מתואמת - - -

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

לא, הוא אומר שזה לא חוק תקציבי, זה לא מעל 6.8 מיליון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חברים, אנחנו הבנו היטב מה שאמר שלומי. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הכול בסדר, אני לא מבקש לקבל את ההערכה הכספית על כל המרכיבים שלה, אני מבקש לשאול האם - - -

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

זה יהיה יותר מוקדם מאשר חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני מבקש לדעת האם חשבות השב"כ סומכת ידיה על המספרים שאתם מציגים. שלומי, האם אתה קיימת עם אגף הכספים של השירות או חשב השירות וכנ"ל האם נעשתה בדיקה עם משרד החינוך, כי למשל צריך קישור בין המחשבים. אני מניח שאתה מסכים איתי שלא מדפיסים את כל רשימות תעודות הזהות של 250,000 עובדי ההוראה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

לכן זה לוקח שנייה, מעבירים בדיסק און קי. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני רוצה לדעת. אני מבקש לדעת, מעבירים עכשיו בדיסק און קי את כל תעודות הזהות לפני? 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

כן, עשו את זה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הכול נהדר, רק אם אתם טוענים שעכשיו לגבי עשרות מקרים כל שנה צריכה בדיקה פרטנית, אני רוצה להבין האם השב"כ אומר שהוא עושה את זה בכוח האדם הקיים שלו, אם הוא צריך בשביל זה תקנים נוספים. לא יודע. אם כן בדקתם, נהדר. תציגו את המסמך לגבי העלות, נדע אם זה מיליון שקל או שניים. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אני רק רוצה לומר לפרוטוקול, לפי הסטטיסטיקה שהייתה בוועדה, מתוך 264,000 מורים, מה שהוצג לנו כאן הופך את זה לאחוז אפסי. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אז לא צריך את זה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

דווקא צריך את זה, כי כל מורה זה 30 פצצות, כמו שאמר לך צביקה. אתה מזלזל ברצח יהודים? יש לך בעיה עם זה, או רצח כלשהו. אל תזלזל באף אדם. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

זו אמירה לא הגונה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

לא, אני אומר, אל תזלזל, אתה אומר - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הצלחנו לנהל את הדיון הזה בלי שאני אומר לך - - -

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

מה זה אפסי? כל יהודי שנהרג, כל אדם שנהרג, למה לזלזל? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

עמית, אני לא אענה לך על האמירה הזו. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

ולכן אני אומר, האחוז הוא ברור, עשרות מורים זה היה על 264,000, לא על כל שנה שזה 8,000. אם תעשה את האחוז - - - 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אתה הצעת עכשיו להעביר כל שנה את כל תעודות הזהות, על מה אתה מדבר? 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

לא, לא. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

תקרא את הנוסח של ההסתייגות. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

כן, ההשלמה, נכון, אבל זה על בסיס קיים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

על מה אתה מדבר? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

שלומי, תודה רבה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני מבקש בכתב. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

גלעד, אני מבקש להגיש בכתב לוועדה את העמדה שלכם בנושא ההסתייגות הזאת לאור ההודעה שלך שלא מדובר בהסתייגות שהופכת את הצעת החוק לתקציבית. 

 << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> 

אני אסייג את דבריי ואני אגיד שכמובן שמדובר על פי הפיילוט שהבנתי שהוצג לוועדה ולפי ההגדרה של חיווי כמו שמתייחסים אליו פה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הכול בסדר, אני מבקש לקבל את זה בכתב. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני מבקש, או שאתם אומרים בחוות הדעת שזה על דעת גורמי הכספים של השירות, או שההערכה הזו, מותר על פי תקנון הכנסת לחבר ועדה לבקש הערכה נוספת או מהממ"מ או מכל גורם אחר. זה בתקנון. או שאתם תציגו הערכה שגובשה עם חשב משרד החינוך וחשב השירות, או שאני מבקש הערכה נפרדת נוספת של הממ"מ שתגובש ביחד עם חשבות משרד החינוך וחשבות השירות. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

או חשבות בית הדין בהאג, גם אפשר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

בינתיים הממשלה שהובילה אותנו לבית הדין בהאג זה הממשלה שלכם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

גלעד, תודה רבה, סיימנו את הדיון. שלומי, בבקשה להגיש לוועדה בצורה מסודרת, מפורט, עם הסברים ועם התיאומים שהיו מול השב"כ ומשרד החינוך. תודה רבה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אם ניגשים לרוויזיות, אני מוכן לעשות הצבעה אחת על כל הרוויזיות שהצגתי. 

 << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> 

אני רק אגיד, אני אציג לפי מה שהוצג לוועדה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בסדר גמור. לפני שאני יוצא להפסקה של חצי שעה בשביל הרוויזיות אני מבקש להצביע על ההסתייגות של חבר הכנסת גלעד קריב, 83. במידה שמשרד החינוך אכן – נקבל את זה בהמשך ואני אגיש על זה רוויזיה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני אומר בפשטות, לאור העובדה שלא תתקיים היום הצבעה על החוק בגלל טענת נושא חדש - - -

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

אבל אתה צריך לברר עם הייעוץ המשפטי, אולי אין פה טענה כזו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני עוד אבדוק את זה עם שגית ויכול להיות בכלל שהוא ימשוך את ההסתייגות שלו. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 

גלעד, יכולות להיות שתי אופציות, או שהייעוץ המשפטי יגיד שזה לא נושא חדש, או חבר הכנסת הלוי ימשוך את ההסתייגויות שלו. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אם אנחנו מקבלים את טענת הנושא החדש וההסתייגויות לא נמשכות אין צורך בהצבעת רוויזיות על סיעת העבודה. תודיעו לנו אם מבחינתכם יש נושא חדש ובואו תסגרו את זה. בעיניי התקנון מאוד ברור. מי שמחליט אם זה נושא חדש או לא זו ועדת הכנסת וברגע שחבר כנסת טוען נושא חדש נסגר, עוברים לוועדת הכנסת. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הסתייגות 83. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות הוסרה. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני מגיש רוויזיה עליה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

גם אני מגיש רוויזיה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני נותן כרגע מספיק זמן, תודיעו לח"כים שאנחנו עוברים לרוויזיה בשעה שמונה ו-2 דקות. במידה שמישהו ימשוך את ההסתייגות או משהו אז אנחנו נתכנס שוב ונלך לפי המתווה שהצעת. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

זה ייצא חצי שעה מההודעה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יצאנו להפסקה. 



 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:30. << סיום >>