פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



7
ועדת העבודה והרווחה
16/09/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 274
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, י"ג באלול התשפ"ד (16 בספטמבר 2024), שעה 13:21



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 11 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה) (תיקון), התשפ"ד-2024 (מ/1787) << הצח >> 


נכחו:
חבר הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר



מוזמנים: 
	איברהים כילאני
	–
	עו"ד, סגן הממונה הראשית על יחסי עבודה, משרד העבודה

	לילך נפתלי
	–
	לשכה משפטית, משרד העבודה

	עילם שניר
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	ליאל שחר
	–
	רשות החברות הממשלתיות

	אלכס מילר
	–
	ההסתדרות הכללית





ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.










<< הצח >> הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 11 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה) (תיקון), התשפ"ד-2024 (מ/1787) << הצח >>


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ברוכים הבאים לישיבה השנייה היום של ועדת העבודה והרווחה. הפעם זה הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 11 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה) (תיקון), התשפ"ד-2024. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

המשרד יציג בבקשה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

משרד העבודה, בבקשה. 

 << אורח >> לילך נפתלי: << אורח >> 

לילך נפתלי, לשכה משפטית של משרד העבודה. בתאריך 29 בפברואר 2024 נחקקה הוראת שעה, סעיף 26א רבתי לחוק הסכמים קיבוציים שהתוקף שלו היה לחצי שנה. ההוראה הזאת פגה ב-29 באוגוסט 2024. היא אפשרה לשר העבודה להרחיב בצו הסכמים קיבוציים כלליים שהתבקשה ההרחבה שלהם, בין אם מיוזמתו של השר או בין מבעלי ההסכם, בהתאם לחוק הסכמים קיבוציים, להרחיב בצו את ההסכמים האלה בהליך מקוצר.

באופן רגיל אמורים לעבור 30 ימים מיום ששר העבודה פרסם הודעה על כוונה להרחיב הסכם קיבוצי כללי. מכוח הוראת השעה היה אפשר להרחיב בצו הסכם קיבוצי כללי גם בזמן מקוצר יותר, זאת אומרת שבעה ימים, אלא אם כן השר החליט על מועד מאוחר יותר. במקביל, בהליך הרגיל יש 20 ימים להגשת עררים על ההודעה של השר להרחיב הסכם קיבוצי כללי, וגם נקודת ציון זמן הזאת קוצרה לתקופה של ארבעה ימים בלבד. כמובן שיש לשר אפשרות גם לקבוע מועד מאוחר יותר. 

בתקופה הזאת, בחודשים האחרונים הורחבו הסכמים קיבוציים כלליים ואנחנו ראינו שיש צורך השעה שבמקום שבו יש זכויות שהורחבו ושהן הוגדרו לקבוצת עובדים כפי שנקבע בהסכמים הקיבוציים הכלליים, אנחנו ראינו שזה נותן מענה מיידי וענייני לזכויות של העובדים בשעת המלחמה. נכון לעכשיו מבוקש להאריך את התוקף של הוראת השעה וזאת עד שלושה חודשים ממועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף. אנחנו יודעים שיש בקנה הסכם קיבוצי כללי בעניין השכר, שאנחנו מחכים לקבל אותו. אנחנו מעריכים לפי דיווחים של הארגונים שצפויים להיחתם הסכמים קיבוציים כלליים נוספים כל עוד המלחמה נמשכת. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

גם ההוראה לגבי הסכם שהוגש לרישום, אם יש כוונה לתת צו הרחבה לגבי הסכם שהוגש לרישום. גם לגביו קוצרו המועדים. זה גם חלק מהדברים שאתם מאריכים.

לגבי ההסכם שבקנה, למה את מתכוונת כשאת אומרת שההסכם הוא נמצא בקנה? האם פורסמה כבר הודעה על כוונה לרישום? 

 << אורח >> לילך נפתלי: << אורח >> 

עדיין לא הוגש לרישום.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

ושאין עדיין הודעה על כוונה. אף אחד מהדברים עוד לא בוצע.

 << אורח >> לילך נפתלי: << אורח >> 

נכון. יושב לידי פה עו"ד איברהים כילאני מהיחידה ליחסי עבודה, שאני אשמח אם הוא ירחיב בעניין.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בבקשה.

 << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> 

עו"ד איברהים כילאני, סגן הממונה הראשית על יחסי עבודה, משרד העבודה. אכן במסגרת הוראת השעה ניתנו שישה צווי הרחבה להסכמים קיבוציים שנעשו בשל פעולות המלחמה. ארבעה מתוך ששת הצווים התעסקו בחובת תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודה עקב מלחמת חרבות ברזל. ההסכמים נחתמו אגב תיקון של תקנות מס רכוש. בדרך כלל המדינה מתחייבת לשפות את המעסיקים במסגרת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים, ובהמשך הצדדים ליחסי עבודה, קרי ההסתדרות הכללית שהוא מייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במשק, יחד עם נשיאות המגזר העסקי חותמים על הסכם שמחיל על המעסיקים את חובת תשלום שכר, והצדדים מגישים את ההסכם אלינו לרישום ובקשה להרחבה. אחרי שהצו יורחב תחול על כל המעסיקים במשק, כלומר מי שמעסיק עובדים שעונים על התנאים שנקבעו בהסכם, ישלמו שכר לעובדים ויקבלו שיפוי מהמדינה. 

כפי שציינתי קודם, ההסכם נחתמים בדרך כלל אחרי תיקון תקנות מס רכוש. התיקון האחרון, תיקון מספר 4 לתקנות מס רכוש פורסם ב-18.08.2024, שעניינו עדכון אזור שנפגע בחודשים מאי ויוני והוספת אזור שנפגע בחודשים יולי ואוגוסט. לפי דיווח של הצדדים ולאחר פנייתנו אליהם הם צפויים לחתום על הסכם. עוד לא הוגש הסכם לרישום ולא הוגש הסכם להרחבה, אבל צפויים לחתום על הסכם שיכיל חובת תשלום שכר עבור החודשים יולי ואוגוסט, ובהמשך לפי הדיווח שלהם הם צפויים לחתום על עוד הסכמים. לדוגמה, הם רוצים להרחיב את ההסכם בעניין משרתי מילואים לפי צו הרחבה שניתן בעניין משרתי מילואים, שהאריך את תקופת ההגנה מפני פיטורים ונתן גם הטבות לבנות זוג של משרתי מילואים, ובתוקף עד סוף שנת 2024. ככל שמצב המלחמה יימשך עד אחרי סוף שנת 2024, הם רוצים להאריך את תוקף ההסכם בחתימה על הסכם קיבוצי נוסף, אז צפויים עוד הסכמים. אמנם עוד לא הוגשו, אבל לפי הדיווח שלהם הם אמורים לשלוח אלינו בהקדם את ההסכמים האלו. תודה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

חשוב היה להבין מה נמצא בקנה כדי לדעת האם היה לנו פה איזושהי תקופת ביניים מאז שהחוק הקודם, בעצם תקופת התוקף שלו הסתיימה - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בסוף אוגוסט.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

בסוף אוגוסט ועד עכשיו היו הסכמים, אז היינו צריכים ליצור גם איזה הוראות מעבר. כל הכוונה היא לעשות את ההוראות האלה אפילו ברצף, לקבוע הארכה של התקופה. אין לנו הסכם שנכנס ויש פה שאלה מה היה מעמדו בתקופת הביניים, אז אני חושבת שהבעיה היא פחות גדולה. אני מבינה שמשרד המשפטים ביקש גם שנוסיף פה הוראת תחילה שתגיד שתחילתו של החוק היא ביום שפקע החוק הקודם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אפשר לעשות רטרואקטיבי?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

כן. שום גורם לא נפגע.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בדיוק. אין פה הסכם שזה חל עליו. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >> 

קיימנו על זה שיח פנימי ואני מבין שבכנסת, בנסיבות כמו שהתיקון הזה שמתקן תיקון שפקע, אין חובה כזאת לכתוב את זה, אז מבחינתנו אפשר לא לכתוב את זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז לא נכתוב את זה כי לא היה הסכם, אז זה לא רלוונטי בכלל. השאלה היא למה אתם רוצים עד תום ההכרזה? 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >> 

הסיבה שאמרנו שלושה חודשים מתום המצב המיוחד, כי ההנחה שלנו היא שכשייגמר המצב המיוחד, יש פרק זמן שבו יכולים להיקבע הסכמים לגבי התקופה שהסתיימה. אם לצורך העניין יסתיים המצב המיוחד בעורף בחודש מסוים, כנראה רק בחודש שלאחר מכן או בחודשיים שלאחר מכן יחתמו הסכם על איזה תנאים יתנו, כמו שקורה עם מס רכוש למשל, שקובעים הסדר ואז בדיעבד קובעים את ההסדר לעובדים, אז אמרנו, ניתן פרק זמן קצר נוסף שיאפשר התארגנות כזאת, אחרת לא יהיה אפשר להרחיב את זה מהר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

למה פעם קודמת עשיתם רק חצי שנה? 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >> 

פעם קודמת התיקון קודם מאוד מהר, בצורה מאוד זריזה, ואנחנו חשבנו שנכון במצב כזה שאנחנו לא יודעים מה ההשפעות של החוק ואיך הוא יופעל וייושם, שהוא יהיה לתקופה קצרה. אחרי שהוא יושם וראינו שהדברים מתנהלים בצורה סך הכול תקינה ומורחבים הסכמים, שוב, החוק הזה מדבר עדיין על המלחמה. לגבי הסדרי קבע יהיה צריך להתאים הוראות שונות, כי מצבי חירום שונים הם לאו דווקא פעולות המלחמה ופעולות האיבה. כרגע אנחנו מדברים על ההסדר הזה שמאריכים אותו והוא גם מותאם להארכה של המצב המיוחד בעורף. כל עוד הוא מוארך וכל עוד זה המצב, אז גם ההסדר הזה ימשיך להיות בתוקף. זה לא חצי שנה ונגמר, אלא משהו יותר מתמשך.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אם אני מבינה נכון מה שאדוני שואל, אתה אומר, הרי השר צריך בשביל להפעיל את זה, להודיע שההסכם הקיבוצי הוא בגלל פעולות האיבה והמלחמה. תמיד צריך את הקשר הזה מתוך ההודעה. לכאורה אפשר היה להשאיר את זה כהוראה קבועה בחוק.

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >> 

כן, אבל זה הסדר מאוד ספציפי למלחמה הזאת. לא נראה לי שבחוק הסכמים קיבוציים צריך שיהיה הסדר שיופיע כקבע בעניין הזה. צריך יהיה לקבוע כנראה הסדר קבע לסיטואציות האלה כמו שיש בחוקים אחרים. למשל בחוק עבודת נוער ובחוקים נוספים יש הסדרים מיוחדים שקבעו למצבי חירום. פה לא עשו את זה עדיין, והמלחמה הזאת לימדה שכנראה צריך, לכן גם משרד העבודה מתכוון לקדם דבר כזה. מכיוון שהתיקון הספציפי הזה פקע או הלך לפקוע ורצו לתת את המענה למלחמה, אז כרגע אנחנו נותנים והוא גם לטווח יותר ארוך. במקביל אני מניח שהמשרד יוכל להגיד שהוא מתכוון לעבוד על הסדר קבע גם בתיאום איתנו, ואז יהיה משהו קבוע בחוק באופן שיהיה אפשר להפעיל כל פעם שיהיה לנו איזה מצב חירום. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש איזה עניין שוועדת העבודה תהיה מפקחת על הדברים האלה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

לגבי ההסכמים הקיבוציים זה דבר שמפורסם. הכוונה להוציא צו הרחבה. היא מפורסמת ממילא לציבור וזה כל העניין של המועדים. מה שעושים, זה מקצרים את המועדים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא, אני שואל לגבי הוועדה. את יועצת משפטית של הוועדה. האם מקובל שהוועדה מפקחת על דברים כאלה כמו שהיא מפקחת על חוקי עבודה אחרים, או שאנחנו יכולים לתת צ'ק פתוח ושיעשו מה שהם חושבים לנכון?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אדוני, אתם מדברים על משא ומתן בינינו לבין המגזר העסקי?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא, לא, דיברנו על משא ומתן בין הוועדה לבין היועצת המשפטית, שתסביר לנו מה תפקידה של הוועדה בעניין הזה. האם יש לנו תפקיד שיבואו כל פעם לאשר משהו, או שאנחנו יכולים להגיד להם, תעשו מה שאתם מבינים ושלום על ישראל?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

הסמכות היום נתונה לשר העבודה והוא לא צריך אישור ועדה בשביל לתת צו הרחבה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז למה אנחנו צריכים עכשיו את הדיון?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אנחנו כרגע צריכים את הדיון רק בשביל החוק שמקצר את המועדים. הפרוצדורה היום קבועה איך נותנים צו הרחבה, איך השר מפעיל את סמכותו. בשביל זה הוא צריך לפרסם הודעה, הוא צריך לתת מועד לערר. יש את כל המועדים עד לרישום ההסכם וכן הלאה. החוק נועד לקצר בגלל תקופת המלחמה. הוא אומר, אני באופן זמני מקצר לגבי הסכמים קיבוציים שהשר נוכח והתרשם וגם מסר על זה הודעה, שהם קשורים למצב החירום המיוחד של המלחמה, ולגביהם אפשר יהיה לקצר את אותם מועדים, לכן נדרש החוק. 

השאלה לפיקוח, אני חושבת שזה שינוי מאוד משמעותי ואני לא יודעת אם נכון שהוועדה - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא, אין לי שום צורך. אני שואל מה מקובל. מה היה עד היום והאם יש פה שינוי? את אומרת שסך הכול השינוי זה לגבי המועדים שהשר צריך לפרסם, המועדים שהוא מפרסם את ההסכמים, אז אין לנו שום בעיה עם זה לכאורה.

לך יש בעיה כנציג ההסתדרות, מילר?

 << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> 

מבחינת החוק אנחנו תומכים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש מישהו שלא תומך? לא. אנחנו יכולים לאשר את זה? 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אנחנו יכולים לאשר את זה. אנחנו רק צריכים לקרוא את התיקון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בבקשה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 11 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה) (תיקון), 
התשפ"ד–2024
	תיקון סעיף 1
	1.	
	בחוק הסכמים קיבוצים (תיקון מס' 11 הוראת שעה – חרבות ברזל) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה), התשפ"ד–2024 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, ברישה, במקום "בתקופה של שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה "יבוא "בתקופת תוקפו של חוק זה כאמור בסעיף 3". 

	הוספת סעיף 3
	2.	
	אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא:

	
	
	"תוקף
	3.
	חוק זה יעמוד בתוקפו עד תום שלושה חודשים ממועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתה בסעיף 26א(א) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה."



<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

זה אותו חוק תיקון מספר 11. כמו שהבהרנו, החוק הזה, בעצם ההארכה הזאת היא חלה ברצף. התקופה שיקראו זה כל תקופת תוקפו של אותו תיקון 11, וכיוון שאנחנו קובעים שתוקפו של תיקון 11 הוא עד תום שלושה חודשים, אז ברור שגם מועד התחילה שלו ממועד התחילה המקורי של תיקון 11. בעצם אנחנו יוצרים פה רצף ואין פה פערים בתקופות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אין שום שינויים גם בבסיס הזה, בתיקון.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

ואין שינויים בבסיס כי אנחנו לא ראינו - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה רק של עניין מועדים, אמרתם.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

יש לנו בקשות רשות דיבור על שתי סיעות, אבל מעבר לזה הבנתי שהם לא ביקשו הסתייגויות. אפשר להצביע על התיקון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד אישור הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 11 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה)? ירים את ידו. מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים.

הצבעה

אושר

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הצעת החוק אושרה והוכנה לדיון בקריאה שנייה ושלישית במליאה. 

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:33. << סיום >>