פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 94 הוועדה לביטחון לאומי 17/09/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 258 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום שלישי, י"ד באלול התשפ"ד (17 בספטמבר 2024), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> סיור במחוז דרום (הפזורה הבדואית) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר מוזמנים: נועה ברחד – מנהלת תחום בכיר אכיפה במטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, משרד ראש הממשלה סיוון יעקב – רמ"ח מודיעין, המטה לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה נצ"מ אלון כלפון – ראש תחום מבצעים, המזכירות הביטחונית, המשרד לביטחון לאומי אל"מ במיל' פיני גנון – ראש חטיבת בדואים, מוסלמים ונוצרים, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ יניב שלמה – הממונה לתפקידים מיוחדים בחברה הבדואי, משרד התפוצות ניצב אמיר כהן – מפקד מחוז דרום, משטרת ישראל תנ"צ אפי שימן – מפקד מרחב נגב, משטרת ישראל נצ"מ אבי לוי – סגן מפקד מרחב הנגב, משטרת ישראל נצ"מ תומר אלדר – קצין אג"מ מחוז דרום, משטרת ישראל נצ"מ משה לוי – קצין אח"מ מחוז דרום, משטרת ישראל נצ"מ ששון שלמה – מפקד יחידת יואב, משטרת ישראל נצ"מ אמיר קליין – מ"מ סגן מפקד מחוז דרום, משטרת ישראל סנ"צ רונן כלפון – רע"ן מחוז דרום, משטרת ישראל סנ"צ יוגב אטיאס – מפקד יחידת סה"ר, משטרת ישראל סנ״צ דימיטרי סמוש – מפקד, יחידת מג"ן, מחוז דרום, משטרת ישראל רפ"ק דלית זילברמן – ראש תחום פיקוח ובקרה, מחוז דרום, משטרת ישראל מתן שחק – ראש תחום, מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנימין גל – דוברות הכנסת טלאל אלקרינאוי – ראש עיריית רהט מוחמד אלקרינאוי – המשנה לראש העיר וממונה על ביטחון חירום, עיריית רהט ואחיד אלסאנע – מנהל היחידה לביטחון קהילתי, עיריית רהט מרזוק אלכתנאני – דובר, עיריית רהט ערן דורון – ראש המועצה האזורית רמת הנגב יענקלה מוסקוביץ – מנהל מו"פ, מועצה אזורית רמת הנגב ד"ר יעל ליטמנוביץ' – חוקרת בכירה, המכון הישראלי לדמוקרטיה תחיה קלינגר – חוות מעיין הנעורים דודו קלינגר – חוות מעיין הנעורים אברהם בנימין – מנהל אגף מדיניות, תנועת רגבים עמנואל לזר – רכז דרום, תנועת רגבים נתנאל אסרף – עו"ד, יועץ לחבר הכנסת צביקה פוגל אברהם בנאי – יועץ לחבר הכנסת צביקה פוגל מוסא קיעאן – אזרח חנאן קיעאן – אזרחית מוחמד קיעאן – אזרח סגן מנהלת הוועדה: רון רומן רישום פרלמנטרי: איה פרידמן, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור במחוז דרום (הפזורה הבדואית) << נושא >> תחנת משטרה רהט << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוקר טוב לכולם. משני הצדדים שלי יושבים אחד שאמור לטפל בעניין ואחד שאמור להסביר לי איך הגענו לכאן, לא "איך פותרים את הבעיה" אלא "למה הגענו לכאן" כי אם לא נדע למה הגענו אז סביר מאוד להניח שגם לא נפתור את הבעיה. יש לי הרגשה שיותר מידי פעמים אנחנו רצים בניסיון לפתור את הבעיה במקום להבין את הבעיה. אני מודה לך מאוד, אדוני ראש המועצה – או ראש העיר, איך שקוראים לזה פה היום – אנחנו מכירים שנים ואנחנו חברים טובים כבר שנים. אני מספר את זה כדי שידעו את הרקע בינינו. אני מאוד שמח שאתה פה איתנו. המפגש הזה לא היה יכול להיות בלי שאתה תהיה נוכח. אני שמח שהשקעת בנו את הזמן הזה. אני לא בא בהאשמה. אני רוצה ללמוד מכם מה אני צריך לעשות כדי שהדברים יראו טוב יותר אבל תיתנו לי להבין למה הגענו לכאן. אתה ראש מועצה כבר קדנציה חמישית, נכון? אתה אחד האנשים שהכי בקיאים פה בתהליכים שקרו. שתף אותנו. << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> תודה לך, אדוני. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני יודע שאני מטרטר אותך פעמיים בשבוע אבל אני נהנה מחברתך. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> אני אגיד שני משפטים ואז אתן לראש העיר לדבר. אני חושב שהתפיסה שלך על להביא את הוועדה פעם אחרי פעם למקומות הכי קשים, הכי מורכבים והכי בעייתיים בחברה הישראלית היא יותר ממרשימה ובעיני, זה אולי המעשה הכי חשוב כרגע. הייתם בשבוע שעבר באילת שם שמעתם וראיתם. אם אני הולך אחורה בזמן, אז הייתי בלא מעט מקומות, גם במחוז וגם בכלל במדינת ישראל ויש את ההגעה לפה, לנגב. נכון שאנחנו ברהט ותכף אולי נשמע מאפיינים ייחודיים על רהט, אבל אנחנו מדברים על הנגב, והנגב הוא אזור גדול מאוד, רחב מאוד וחשוב מאוד. חשוב מאוד שנסתכל עליו כמדינה וניתן לו מענה. אומר מראש שלנו יש אחריות גדולה מאוד כמשטרה, אבל המשטרה היא לא הפתרון לבעיות בנגב. מי שחושב שכוח ועוד כוח, משטרה ועוד משטרה זה הפתרון לבעיה בנגב, לצערי הרב יגלה בעוד חמש או עשר שנים שלא. מי שהתעלם מהבעיה שיש עכשיו בנגב, ימצא בעוד חמש או עשר שנים בעיה הרבה יותר גדולה. לסיכום, אני מאוד מעריך את החרישה העמוקה מאוד שאתה עושה. זה לא רק ההגעה, אני גם אני יודע כמה אתה חורש בתלם וכמה זה בדמך אבל הדמוגרפיה משנה פה את המציאות הגאוגרפית, הלכה למעשה בנגב. אני חושב שאולי הגיעה העת שמדינת ישראל תעשה פה תוכנית חומש, תוכנית עשור, תוכנית של דור אפילו, שתיתן פה מענה לאומי אמיתי כי הבעיה לא תעלם בבת אחת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. ראש העיר, בבקשה. אני רק אבקש שחוץ מראש העיר והממ"ז שכבר דיברו זה שאם מישהו אחר ירצה לדבר בהמשך אז שיציין את שמו ואת תפקידו כדי שהפרוטוקול יידע בדיוק מי דיבר. << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> בוקר טוב לכולם. אני שמח ואני מודה לך, אדוני יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, צביקה פוגל, שביקרת ואתה מבקר בעיר רהט. אני שמח שאתה נמצא כאן ואני מאוד מעריך את זה שאתה בא לכאן. צר לי שחברי הוועדה – חברי הקואליציה וחברי האופוזיציה – לא רואים את מקומם כאן בעיר הזאת. יש אופוזיציה ויש גם קואליציה ששומעים את מה שקורה במגזר הערבי ומה שקורה בעיר רהט – העיר הערבית הגדולה ביותר במדינת ישראל – ולא מצאו לנכון להגיע ולשמוע מה המצוקות שלנו ומה הבעיות שלנו. אני מאוד מעריך את זה שאתה בא לכאן ואתה מביא את הוועדה אבל חברי הוועדה לא באים. אנחנו מכירים הרבה מאוד שנים. אני יכול להגיד שב-1994 הכרנו כשעוד היית רמ"ט פיקוד דרום והיה את מתן וילנאי, נדמה לי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יום טוב. << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> יום טוב. אני זוכר את העבודה המשותפת שלנו יחד. אני כמובן אתייחס בהמשך גם למפקד המחוז שנמצא כאן איתנו, אנחנו עובדים בתחום בשיתוף פעולה, הוא, הצוות שלו, כל המחוז והמרחב עובדים ועושים את המקסימום על מנת לשרת את האוכלוסייה, יחד עם פיקוד המרחב, מפקד תחנת רהט וכל הקצינים שנמצאים כאן. בצדק שאלת "מה קרה". צריך לזכור שמשנת 1994 ועד היום התחוללו שינויים אדירים בחברה הערבית בנגב ובחברה הבדואית בנגב. דיברת על אבא שלך זכרונו לברכה, על מה היה ועל היחסים שהיו בין הבדואים לבין היהודים. אלה יחסים טובים, הם ימשיכו להיות טובים ואנחנו נפעל שהיחסים האלה ימשיכו להיות חזקים וטובים. אין לנו ברירה אחרת, אין מדינה אחרת ואין נגב אחר. לגבי הריבוי הטבעי שהתחולל פה בישובים הבדואים משנת 1994 עד היום, אם עד שנת 1994 רהט מנתה בסביבות ה-30 אלף תושבים, היום היא מונה 85 אלף תושבים. כמובן, אחוז הצעירים הוא האחוז הכי גבוה כאן. יש כאן הרבה מאוד סיכונים והרבה מאוד סיכויים. חציון הגיל הוא עד 18. אנחנו מדברים על יישובים שהם מאוד צעירים אז יש בהם הרבה מאוד סיכויים והרבה מאוד סיכונים. בכל השנים האלה שהתחוללו, לא היה טיפול נכון ביישובים הבדואיים. אז היינו שבעה יישובים, שבע רשויות, נשארו שבע רשויות והוסיפו שתי מועצות אזוריות. מה המדינה עשתה למען הסיכויים שאנחנו מדברים עליהם? מה המדינה השקיעה בעניין הזה כדי שאנחנו נמצא את הדור הזה ואת היישובים האלה משולבים בחיי המדינה? זה נכון שיש השקעות ונכון שהמצב השתנה לכיוון חיובי מאוד, אבל במקביל, גם הפשיעה הולכת וגדלה. הפשיעה והמצב הסוציו-אקונומי של היישובים הבדואים הם גרועים מאוד. לא בכדי אנחנו נמצאים כולנו באשכול סוציו-אקונומי אחד. זו לא תורה מסיני וזה לא נולד איתנו. אותו מצב סוציו-אקונומי ממשיך להיות קיים עד היום. כתוצאה מזה יש מניעה שהרשויות צריכות לעשות, כמובן ויש גם אכיפה שהמדינה צריכה לעשות. אם אנחנו מדברים על נושא של מניעה, מה אנחנו עשינו? אם אתה לוקח את היישובים הבדואיים היום, הם במצוקת דיור. יש לנו מצוקות דיור קשות מאוד שקיימות ביישובים שלנו, שמביאות את התושבים למצב של ייאוש. רהט היא עיר ואם בישראל ויש בה היום 8,000 משפחות שאין להן קורת גג. אם בן אדם מתחיל לבנות את הבית שלו, הוא מקבל משכנתא ומקבל התחייבויות אז ברור שהוא יידע שהוא עמוס ועסוק רק בעצמו ואין לו פוטנציאל. יכולים להגיד לך ברשות הבדואים שאנחנו מתכננים 300 אלף יחידות או 100 אלף יחידות אבל שבסופו של דבר, מבחן התוצאה הוא המבחן. אם אתה מוצא את 8,000 המשפחות שאין להן קורת גג בעיר רהט, זו בעיה. אני מדבר כאן כיושב-ראש פורום הרשויות הבדואיות ואני מדבר על כלל הרשויות. הבעיה השנייה היא שכאתה לוקח את היישובים הבדואיים, היום אנחנו כ-330 אלף תושבים בדואים. זה לא ה-100 אלף שהיו בשנת 1994. יש את בעיית הבעלות והיישובים הלא מוכרים בישראל. אין לי טענות כלפי אף אחד מהשרים, אבל אם נמשיך רק באכיפה ורק להרוס זה מביא למצב לא טוב. הדעות הפוליטיות שלי ידועות. אני לא צריך שיטיפו לי על מה זו אזרחות במדינת ישראל. אני לא צריך שיטיפו לי מה זו נאמנות למדינה, את זה אני מכיר אבל אם כל שבוע נגיע למצב שנצא ביחידות מיוחדות כדי להרוס, כדי לאכוף וכדי לריב מבלי לדבר עם אנשים ולעשות משא ומתן על איך אנחנו מוצאים פתרונות - - - אי אפשר לדחוס את כל 300 אלף התושבים לשבע עיירות או רק לעיר רהט. זה מצב לא טוב. צריך לדבר עם אנשים כדי לראות איך מגיעים איתם להסדר מבחינת הבעלות, בדיבורים ובמשא ומתן. צריך להגיד רגע, רבותי. אם נהרוס היום, אז הרסנו למשפחה הזאת את הבית וקנינו איקס אויבים, יריבים או שונאים למדינה. בסופו של דבר, מי שהורס זו המדינה. הציבור אומר שזו המשטרה אבל המשטרה לא הורסת, המשטרה מסייעת. השנאה היא כלפי המדינה ואז זה נמשך ועולה. טוב יעשה השר לביטחון פנים אם יגיד "אני רוצה לדבר עם האנשים". טוב יעשה השר שיקלי אם יגיד "אנחנו רוצים לדבר עם המשפחות הבדואיות ביישובים הבדואים כדי לראות איך מוצאים פתרונות". רבותיי, הנושא של בניה בלתי חוקית זה חוק. אין בעיה אבל נדבר על מה שהיה עד זמן מסוים, ועל מה שייעשה מהיום אנחנו עושים. זה משא ומתן. במקביל, הפשיעה עולה עם האבטלה, חוסר התעסוקה, חוסר ההשקעה בחינוך וחוסר עתיד. זה וודאי שהאבטלה תלך ותעלה. בית דין לא עזור, כשלאנשים אין מה לעשות אז הם מתחילים להתעסק בפשיעה ודברים שליליים. אנחנו צריכים להעסיק את האנשים האלה בעתיד ובבניה לעתיד. אם אנחנו לוקחים פיתוח אזורי תעשיה ביישובים הבדואיים, גם זה חלק מהעניין. אנשים רוצים לעבוד ורוצים פרנסה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עשית פרויקט יפה עם להבים. << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> אנחנו עשינו עם להבים ובני שמעון פרויקט של עידן הנגב. אני נכנסתי לקדנציה ב-2013 ואחוז האבטלה ברהט היה 46%. כשנפתח עידן הנגב והתחילו להגיע מפעלים פתאום ירדנו ל-13%. זה פשוט משנה עולם ואז אותן נשים בדואיות, תושבות העיר שפעם ישבו בבית ולא היה להן מה לעשות, התחילו לעבוד ועכשיו יש לה משכורת, יש לה חשבון בנק, יש לה כספומט והיא מתחילה להשקיע בבנים שלה. אני יכול לגלות לך, יש עשרות נשים שהשקיעו בבנים שלהם שסיימו כבר רפואה תוך עשר שנים. הם כבר רופאים. אנחנו הרווחנו רופאים והרווחנו עתיד. רק במבחן האחרון שעשה משרד הבריאות, 53 תושבים מרהט שהם רופאים עברו את המבחן של המדינה ברפואה. כלומר, אתה לא רואה שהכול פשיעה ואתה לא רואה שהכול שחור, אתה רואה גם עתיד ואתה רואה את ההשקעות. מה שאתה משקיע, אתה מקבל בתמורה. חוסר השקעה מביא את התושבים ואת היישובים שלנו לקריסה. אנחנו יישובים עניים, אנחנו עם הכנסות עצמיות שכמעט לא מגיעות ל-5% מתקציב של רשות מקומית. אם אני עיר ואם בישראל והארנונה שלנו היא בסך הכול 30 מיליון שקלים מתקציב של 550 מיליון שקלים אס מה אני יכול לעשות עם 30 מיליון שקלים? אני אנקה רחוב? אני אאיר רחוב? אני אפנה אשפה? רק לדודאים אנחנו משלמים היטל הטמנה 15 מיליון שקלים. זה מביא את העיריות והרשויות לקריסה כלכלית טוטלית. במקביל, מה אנחנו עושים למען הפשיעה ולמען האכיפה? זה חשוב. מעבר לזה שיש לנו ביטחון קהילתי, סולחות, גישור, מעורבות קהילתית ומגשרים אז צריך לזכור שההבדל בין הנגב לבין הגליל והמשולש זה שאולי בגליל ובמשולש יש פשיעה מאורגנת אבל פה פחות. אין כמעט פשיעה מאורגנת אם כי יש פה סכסוכים בין משפחות וחמולות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> למה זה קורה? << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> כי יש יותר מדי צעירים שמסתובבים בחוסר מעש. כשיש מצוקות ובעיות, יש סכסוכים בין משפחות ולצערנו הרב, האגו המשפחתי מביא את האנשים לטמטום חסר תקדים. אם אנחנו נוכחים בסכסוך מתחילתו עם אני סולחות ומגשרים - - - דווקא יש פה שני אנשים של המשטרה, שיש להם תפקיד מאוד חשוב והם פותרים הרבה מאוד סכסוכים שקורים בתוך המשפחות. הנוכחות שלהם גורמת למצב של סולחות, הרגעת הרוחות ואולי פחות מעורבות של המשטרה בהמשך. לצערנו הרב, כשיש סכסוך זה גורם לפשיעה. כמויות הנשק שמסתובבות בישובים הבדואיים – לא רק בישובים הבדואים אלא בכל הישובים במדינה – הן בלתי נתפסות. אני לא רוצה להגזים ואני גם יודע שאני מוקלט אבל אני אומר לך - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ממתי ההקלטות מפריעות לך? אתה אחד המנהיגים האמיצים שאני מכיר. << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> אני אומר את זה בצורה גלויה. הנשק הוא בעיה חמורה מאוד וגם אנחנו אשמים בזה. אנחנו לא נגיד שרק המדינה אשמה. אם אתה לוקח רחוב ראשי ברהט ותעצור את הרכבים אז מתוך עשרה רכבים, תמצא בשלושה מהם נשק ואם אתה תסתובב בין הבתים אז בכל בית רביעי אתה תמצא נשק. לצערנו הרב כמויות הנשק בלתי נתפסות. מאז שנות האלפיים התחילו להיכנס ליישובים הבדואיים כמויות נשק לא נתפסות, לא הגיוניות ולא מתקבלות על הדעת. יכול להיות שהמשטרה עושה מדי פעם מבצעים ולצערי הרב, לפעמים כשעושים מבצעים גם חוטפים מכות מהמשפחות ומהשכנים כי רוצים למנוע מהם לעשות חיפוש. אנחנו נאשים גם את עצמנו בעניין הזה אבל יחד עם זה, המשטרה מחויבת לאכוף את החוק, להיות חזקה ולהיות איתנה. אנחנו פתחנו את התחנה הזאת בשנת 2004. משנת 2000 עד 2004 כמעט ולא הייתה משטרה ביישובים הבדואיים בכלל, פחדו להיכנס ליישובים הבדואיים ואתה זוכר את זה טוב מאוד. כשאריק שרון החליט לפתוח את התחנה הזאת ב-2004 והגיע לכאן מפקד מחוז – נדמה לי בר לב – שאמר "אני לא עושה חשבון לאף אחד. אנחנו מתחילים להיכנס לכל בית ולכל מקום שצריך לעשות בו חיפוש". התחילו להיכנס לכל פינה ואז פתאום שוטר אחד עם אופנוע התחיל להסתובב בתוך העיר. כלומר, אין פה מישהו שיכול לעשות - - - זה מחייב אותנו להיות חזקים וזה מחייב את המשטרה להיות חזקה. אין נוכחות מסיבית, אין כוח ואין עוצמה וכאן יש לי טענות כלפי המשטרה וכלפי המדינה. כמו שאמרתי, התחנה הזאת ב-2004 והייתה קרוואן על גב קרוואן. התחנה הזאת איננה מספיקה או שאין לה את האמצעים והיכולות לתת מענה לשלושת הרשויות רהט, בני שמעון ולהבים. התחנה הזאת לא יכולה להמשיך לשבת במבנים היבילים האלה של הקרוואנים. יש שטח שתוכנן בעידן הנגב לבניית תחנת משטרה, תחנה מרכזית ושירותי חירום. התוכניות כבר כמעט מוכנות. ב-2017 היה תקציב של 25 מיליון שקלים בהחלטת ממשלה 2397 לבניית התחנה ועד היום לא נבנתה התחנה. הדרישה שלנו ממך, אדוני יושב-ראש הוועדה, היא שאם משרד הביטחון לא עומד לקדם את בניית תחנת המשטרה המרכזית שנותנת מענה לשלשת הרשויות בנגב אז תיתן מענה הולם גם לשוטרים, גם לתושבים וגם ליכולת לעבוד בצורה מסודרת. זו דרישה שאנחנו רוצים אותה. בהחלטת ממשלה 1279 – היא מעכשיו, חדשה – העבירו בתקציב בריאות 9 מיליון שקלים ליחידת יואב. אני צריך לממן את יחידת יואב על חשבון תיק הבריאות? אני ביקשתי וכתבתי מכתב לשר שיקלי – אתה מכותב ואתם יודעים מזה – ואמרתי להם "בסדר, אל תיקחו את זה ליחידת יואב. אם החלטתם לקחת מהבריאות אז תיקחו את התקציב הזה לבניית תחנת המשטרה ברהט. אני לא צריך לממן את יחידת יואב". אם יחידת יואב חשובה לכם אז תשקיעו בה אבל תתנו לנו את התקציב שלנו שמיועד לבריאות, לפחות אם לוקחים אותו מהביטחון אז שילך לבניית תחנת המשטרה. לצערי הרב אין מענה ואני מבקש את ההתערבות שלך בעניין הזה כדי שהתקציב הזה יועבר לבניית תחנת המשטרה בעידן הנגב. הנקודה שנייה היא הנושא של חיזוק המשטרה בכל היישובים הבדואיים. אנחנו רוצים משטרה חזקה ואנחנו מושיטים ידיים לשיתוף פעולה. אנחנו מחבקים את המשטרה. אין לנו שום טענה כלפי המשטרה. אם מישהו רוצה לעשות פה מחאה, אני אתמול אמרתי שאף אחד פה לא עושה מחאות, אנחנו מדברים. אנחנו נדרוש, אנחנו נתבע, אנחנו נריב כחברים אבל אנחנו לא באים באנטי. אנחנו רוצים תחנות משטרה חזקות, יותר כוח אדם ויותר ניידות שמסתובבות בתוך העיר. אני מתעורר כל בוקר לצערי הרב עם עוד אירוע ועוד אירוע. אמרתי לך קודם בשיחה בינינו שזאת הקדנציה הכי מייאשת והכי קשה. אין לי עצבים פשוט להמשיך לסבול את מה שקורה פה, אי-אפשר. אתמול התעוררתי לרצח, היום התעוררתי לשוד של כספומט. מה זה הדבר הזה? מה קורה פה? מה זה, ג'ונגל? היום זה ברהט, בעוד שנה זה יגיע לבאר שבע, בעוד שנתיים יגיע לראשון לציון ובעוד שלוש שנים יגיע לרחובות. אם ישנה קבוצה קטנה של אנשים מפרי חוק אז תאמין לי שכמה מג"בניקים טובים יכולים בהם טיפול רציני וימנעו את הדבר הזה. רבותי, אי-אפשר שאנחנו נאפשר לאותם אנשים שהם מפרי חוק שמשתלטים על מה שקורה בעיר של 85 אלף תושבים או יישובים בדואיים אחרים, שישתלטו עלינו. הציפייה שלנו היא מלחמה עיקשת באמל"ח בלי רחמנות ובלי משוא פנים – ירי בחתונות או לא ירי בחתונות – צריך לשנות את החוק. אני מבקש את זה ממך, אדוני יושב-ראש ועדת הביטחון הלאומי. צריך לשנות את החוק בנושא של אכיפה נגד אמל"ח ונגד ירי כדי שכל מי שלוקח את החוק לידיים שלו, ידע שהוא ישלם מחיר ולא שהוא ייעצר ואחרי שבוע או שבועיים ילך הביתה למעצר בית או הרחקה. זה לא הולך, הענישה לא מרתיעה בעניין הזה. אלה שני נושאים שאני מבקש בהם את הסיוע שלך ואת העזרה שלך. אנחנו פונים אליך ואני פונה גם לשר איתמר בן גביר. אני לא נגד השר איתמר בן גביר. את הדעות הפוליטיות שלי שמתי מזמן בכספת ושיהיה ברור שמאז התקופה של רבין, זכרונו לברכה, אני כבר - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בלתי מזוהה פוליטית. << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> בלתי מזוהה פוליטית עם אף אחד אבל אני אזרח מדינת ישראל, אני נאמן למדינה ואני אוהב את המדינה. אני מטיף לאהבת המדינה, אני מטיף לשכנות טובה, אני מטיף לשיתוף פעולה ביחד אבל אני גם תובע את הזכויות של התושבים שלי. בשביל זה נבחרתי, בשביל זה אני קיים אחרת, לא הייתי חוזר עוד הפעם. בפעם הזאת חזרתי וזה דבר שהפתיע אותי והפתיע רבים. זאת פעם ראשונה שמישהו נבחר במגזר הערבי ב-71.25%, 22 אלף הצביעו עבורי. גם אני הייתי המום מהתוצאה. אז אם אנשים הצביעו בכזה אחוז בשבילי אז הם מצפים לביטחון אישי. אדוני, תאמין לי. אני מראה לך את השיחות שאני מקבל והודעות של נשים שיש רצח, הן לא יכולות לצאת ומבקשות שאני אגן עליהן. איך אני אגן עליהן מירי? מה אני מסוגל לעשות? אני שוקל 50 קילוגרם, איך אני מסוגל להגיע לשכונה שיורים בה? אני לא צריך כדור, מספיקה לי דחיפה ואני נופל. הנשים בוכות בזעקות ויש זעקות של הילדים, זה מדאיג אותי. אני מצפה לשיתוף פעולה של מפקד המחוז ומפקד המרחב. המצב לא נוח, לא טוב ולא בריא. חייבים להכות במי שמפר את החוק. אם זה יהיה הבן שלי, אח שלי או הבת שלי, זה לא משנה. מי שזה יהיה יצטרך לשלם את המחיר כדי שהדבר הזה ייפסק וכדי שכולנו נרגיש בטוחים בעיר הזאת. לעיר הזאת יש פוטנציאל אדיר. אם חס וחלילה, התדמית שלה היא תדמית של עיר דמים שיש בה פשיעה, זה הורס את העיר. אתה זוכר את העיר הזאת שהתפתחה והלכה לכיוון של התפתחויות אדירות? זה מביא פוטנציאל, זה מביא כלכלה, זה מביא שקט וזה מביא רוגע. אני רוצה שהתושבים ירגישו בטוחים כמו שמרגישים ברחובות וזה קורה רק בזכות שיתוף פעולה איתך ועם השר. אין לי שום מחלוקת ואין לי שום שנאה, חלילה. הוא שר במדינת ישראל. אני מוכן וערוך להיפגש גם איתו ולדבר איתו על הבעיות שלי. הוא השר אז הוא צריך גם לשרת אותי כתושב המדינה, עם מפקד המחוז, עם מפקד המרחב ועם כל תחנת המשטרה ביחד. אנחנו צריכים לפעול כדי שהדבר הזה יפסק לעולם חד משמעית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני חייב להעיר הערה אחת ולשאול שאלה אחת. כפי שאתם מבינים, אני מכיר את טלאל הרבה מאוד שנים. אני חושב שבחברה הלא יהודית הוא אולי המנהיג הכי אמיץ שיש. הוא עומד מולנו ואומר את הדברים לאורך שנים באותה צורה ואני שומע אותו. היית מספיק אמיץ בשביל לציין את האגו, את הבעיות של החינוך ואת כל הדברים האלה. אני רוצה להבין ממך ומהעיניים שלך, מאיפה מגיעה הקלות הבלתי נסבלת הזאת. מילא כבר יש נשק אבל להשתמש בנשק? זה לא היה. << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> זה לא היה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הקלות הזאת שבה מישהו מעצבן אותי ואני מוציא נשק ויורה בו. מאיפה זה בא? << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> זה נובע מחלק מהצעירים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה זו, תרבות חדשה? << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> זאת תרבות חדשה שנכנסה אלינו, פעם זה לא היה קיים. פעם בדואי שרצה לריב עם בדואי בא עם מקל ואמר לו "תיזהר, אני בא לריב איתך". אז היה כבוד, הקטע הזה הסתיים. היום בא רעול פנים עם M16 ויורה בך. אתה לא יודע מי זה. על מה? על סתם סכסוך. הנערים האלה הצעירים, חלקם לוקחים את החוק לידיים בקלות דעת. אולי הוא בטוח שהוא לא ייתפס וייצא מזה, האגו שלו מוגזם מדי והמחשבה שלו היא שאין מי שיעניש אותו, אין עונש. צריך להביא את האנשים האלה מאחורי סורג ובריח כדי שיבינו. דיברנו מקודם על ניידות. אם הוא היה יודע שיש סיכוי שבעוד שלוש דקות תעבור ניידת אז יכול להיות שהוא היה חושב עשר פעמים אבל אי-אפשר להשאיר תחנות משטרה בערים בלי כמות נדרשת של סיורים בתוך העיר. כשאני רואה ניידת של משטרה, גם כשאני האזרח הכי פחדן והכי נורמטיבי שנוסע בלי חגורה, אז אני מיד תופס את החגורה ושם אותה אז תתאר לעצמך שאם ישנו עבריין שרוצה לירות חלילה בטלאל והוא מסתובב ומחפש את טלאל אבל הוא יודע שכל חמש דקות תעבור ניידת אז יש סיכוי שהוא ייתפס. אם הוא יודע שהמערכת הטכנולוגית שקיימת בעיר היא מערכת טכנולוגית מודרנית שנותנת מענה, לא מצלמות כמו של רהט בשנות האלפיים אלא עם אמצעים טכנולוגיים מתקדמים – כמו כשאתה נכנס לעיריית באר שבע ואתה רואה את הכול מצולם, לא מצלמה שפעם היא עקומה ופעם לא עקומה – אלה אמצעים שיכולים להרתיע. היכולת שלנו להשקיע באמצעים טכנולוגיים היא חשובה מאוד. היכולת שלנו להשקיע בעוד ניידות שיסיירו בתוך העיר זה מאוד חשוב. עכשיו קיבלנו החלטה יחד עם המשטרה להפעיל את השיטור העירוני. הקמנו את המקום והמקום כבר בשלבי סיום אבל אנחנו לא מצליחים לגייס פקחים. כל פקח שאנחנו ממליצים עליו למשרד לביטחון לאומי לא עובר. כמה אנחנו צריכים לגייס, שמונה או עשרה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמונה. << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> שמונה פקחים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כבר שנתיים אנחנו לא מצליחים. << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> כל אחד שאנחנו שולחים לא עובר. מתברר שכנראה שבמשרד לביטחון לאומי, כל בדואי שהדוד שלו, אח של או אחיין שלו הורשע בפלילי אז הוא לא עובר, אז בעצם גם אני לא עובר. אף אחד מאיתנו לא עובר. מאיפה נביא פקחים? אי אפשר להשליך את המעשה של בן הדוד שלי או האחיין שלי עליי. האחיין שלך נמצא בקרית שמונה, אתה נמצא באילת אז מה אכפת לך ממנו? למה שתשליך את זה עליי? << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתה תכף תשמע פה סקירה וקצת נתונים. אם אני ארצה להרשים את הוועדה אז אני אומר שהנתונים פה הם נתונים שמעידים על אפקטיביות משטרתית, רלוונטיות משטרתית ודרכי פעולה משטרתיות מאוד טובות אבל אנחנו נמצאים הרבה מאוד דקות בשיח הזה ואנחנו לא מדברים על אחוזי הנשירה ממשרד החינוך. אני מדבר בעיניים משטרתיות עכשיו. אני לא אף גורם אחר, אני רק משטרה. כמה זכאיים לתעודת בגרות? תעזוב תעודת בגרות, כמה מסיימים 12 שנות לימוד? תעזוב 12 שנות לימוד, כמה נוטשים את מערכת החינוך ולאיפה הם הולכים? אני פוגש אותם בקצה והאנשים שלי פוגשים אותם בקצה. יש הסיפור הזה של פוליגמיה, ריבוי נשים, סחר בנשים זה קניית נשים. יש פה דור א', דור ב' ודור ג'. 70 אלף או 80 אלף – אני אומר את זה מהנתונים שאנחנו מבינים ומכירים – ילדים שהם בכלל דור ב' ודור ג'. יש פה עשרות, מאות ואלפים שלא מדברים עברית בכלל ובכלל לא צורכים את הצרכים של מערכת החינוך הישראלית. לא סתם אמרתי קודם שיש פה אירוע לאומי. התופעה של הנושא של האמל"ח היא תופעה מדינית שאנחנו חייבים לעקור אותה. אני לא רוצה לדבר על מושגים של חימוש שהופך להיות מאוד מטריד בכל קנה מידה. זה לא רק מה שדיברת עליו קודם ודיבר עליו פה ראש העיר – אגב אני חושב כמוך, הוא אחד מראשי העיר שעומדים ואומרים את הדברים כפי שהם ולא מסתיר אותם –אם נחשוב עוד פעם שרק המשטרה היא הפתרון אז אנחנו נהיה פה עוד חמש שנים וגם עוד עשר שנים. אגב, המשטרה צריכה להתחזק פה. המשטרה צריכה לגדול וצריך להיות לה את התשתיות הנכונות וההנגשה המתאימה, אין ויכוח על זה אבל אני שם את זה רגע בצד. תשמע כמה שוטרים עובדים בעיר רהט, רק בעיר רהט, שזאת עיר אחת גדולה – הכי גדולה בארץ. לדעתי אומרים שהיא העיר הבדואית הכי גדולה בעולם – יש 80 אלף או 90 אלף. יש פה עשרות ובמצטבר, מאות שוטרים שעובדים. תכף אתה תשמע את הנתונים. זה מרשים אותנו? לא, כי כמו שאומר ראש העיר, אנחנו מתעוררים בבוקר עם רצח. אתמול היו שני אירועים של חשד לחטיפה ואנחנו סגרנו איתו מעגל מהר מאוד. למה? כי יש לנו פה עשרות שוטרים. ההשקעה פה היא עצומה ועדיין אנחנו רואים שיש פה קושי רב מאוד בגלל הסיפור של החינוך – אני אומר רהט אבל זה לא רק ברהט – וכמות הצעירים שהם ללא תעסוקה. בואו רגע נגיד מי גיבור התרבות? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מי הגורם שמהווה מודל לחיקוי? << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> כן. מי מודל החיקוי? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מי שיש לו אוטו ונשק. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> מי שיש לו אוטו, מי שיש לו נשק, מי שיש לו כסף מזומן ומי שיש לו סמנים חיצוניים. אנחנו כמשטרה בסוף, צריכים להתמודד עם הדבר הזה. יש לנו מודיעין, ויש לנו פעילות מאוד רחבה שאנחנו עושים ותכף תשמעו את הנתונים אבל זה לא חונה רק לפתחה של משטרת ישראל. אגיד עוד משהו למשרד שלך וזה משהו שאני אומר כל הזמן. קיבלנו חיזוק מאוד משמעותי, גם פה. במסגרת המשאבים, גם פה קיבלנו חיזוק משמעותי. האם זה יהיה הפתרון? לא. אם תהיה לי המלצה אחת – אגיד עכשיו ולא בסיכום – צריך שיהיה משרד אחד שיטפל בחברה הבדואית. יש היום ריבוי משרדים. כולם אנשים טובים ולכולם יש כוונות טובות אבל אם אני רוצה לאפיין את הבעיה המרכזית זה שאין משרד אחד שאוחז בדבר הזה. יושב-הראש, אם יש שינוי מהותי שצריך להתחיל איתו זה זה. קודם כל, האומץ הזה יפה מאוד. אני לא שומע את זה בכל מקום וגם אתה לא שומע את זה בכל מקום וזה כבר 70 צעדים קדימה אבל אם אנחנו באמת רוצים - - - אני אומר לך את בעיניים משטרתיות שאין לי גורם אחד שאיתו אנחנו עובדים ואיתו אנחנו מקבלים החלטות וברמה הלאומית אפשר לקבל החלטות. אגב, הרבה מאוד משאבים הולכים לטמיון והרבה מאוד משאבים לא מגיעים לבעיות המרכזיות שאנחנו יכולים לטפל בהם כי יש פה הרבה מאוד יוזמות קהילתיות מצוינות, בחברה הבדואית בכלל ורהט בפרט אבל האם זו תוכנית חומש שתיקח אותנו למקום שאנחנו רוצים להיות בו? אני מסתובב לא מעט, הבוקר הסתובבתי עם מפקד המרחב וראינו פה את הילדים שהולכים לבית הספר. יש פה הרבה מאוד ילדים שהולכים לבתי הספר. פתחנו פה את מערכת החינוך אז היינו במערכת החינוך וכשאתה מגיע, אתה רואה מנהלי בית ספר עם תוכנית לימודים, עם רצון עז לתת את ההשכלה הנדרשת, ולתת את התשתיות הנדרשות. האם זה תפקיד של המשטרה? חד-משמעית לא. האם אנחנו נאלצים להיכנס פנימה? חד-משמעית כן. בסוף, אנחנו גם אלה שצריכים לבוא ולטפל בבעיות הפשיעה שיש פה ויש פה. הסיפור של הבב"חים שלכאורה, מניפים עליו את הדגל הוא לא הבעיה המרכזית שלי פה. הבעיה המרכזית שלי זה כמות הנרצחים וכמות הסכסוכים. יש פה משפחות שמסוכסכות כבר חמש, עשר או 20 שנה. המעגל הזה לא מסתיים ואנחנו לא מצליחים לסיים אותו. הסמכות השבטית לא קיימת יותר, הסמכות ההורית כבר לא קיימת יותר, הסמכות הקהילתית והסמכות של הרשות כבר לא קיימת. אם אנחנו מחפשים סממנים של אלימות מאוד גבוהה אז אני חושב שזה חונה שם וכולנו צריכים להסתכל לרחוק כדי לתת פתרון. אפי, אתה רוצה אולי להגיב? ששי, כמה משפטים? לא? << דובר >> סנ"צ יוגב אטיאס: << דובר >> בוקר טוב. אני המפקד של חטיבת סה"ר ואנחנו התחלנו לפעול לפני שלושה וחצי חודשים. אנחנו פועלים פה בעיר וכמו שאתה רואה נכנסת וראית את המאבריקים, אופנועים, רחפנים. הכלים הכי טובים שיש היום במשטרת ישראל מושקעים פה. אנחנו פועלים פה ככוח משימה. צריך להגיד שנכון שהתחנה היא לא גדולה, אני בנגב מתחילת שנות האלפיים והיא לא גדולה אבל כמות השוטרים שהמרחב והמחוז משקיעים כל יום בתחנה ובעיקר ביחידות המיוחדות אז הסד"כ של התחנה מכפיל את עצמו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לפני שאתה ממשיך, לכמה מקומות התחנה הזאת נותנת מענה? לאיזו זירה? לאיזו גזרה? << דובר >> סנ"צ יוגב אטיאס: << דובר >> העיר רהט, ישוב להבים ובמעטפת בני שמעון וביישובים פה, בעיקר בקיבוצים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם תראבין. << דובר >> סנ"צ יוגב אטיאס: << דובר >> גם תראבין 310, הם שייכים לאל קסום אבל צריך להגיד שמרכז הקשב - - - תכף יתייחס מפקד המרחב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה התקן של התחנה? << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> 130, אני אתייחס לזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> או-קיי, סליחה. << דובר >> סנ"צ יוגב אטיאס: << דובר >> אני אתייחס בנושא שלי. אנחנו פועלים פה כבר שבוע שני באופן מאוד גדול. לפנינו היו פה כוחות מג"ב שפועלים. זאת אומרת, מבחינת כמות השוטרים זו כביכול עוד תחנה אבל עם יחידות מיוחדות. הם באים מהבוקר ופועלים כנגד עבריינים, לא כנגד האזרח הנורמטיבי. הם פועלים כנגד עבריינים ועושים חיפושים כדי לאתר אמצעי לחימה ויש הצלחות אדירות, כולל בסוף שבוע עם תפיסות נשקים ורימונים וזה מיקוד. מעבר אלינו, יש יחידות נוספות ואליהן יתייחס מפקד מרחב נגב. צריך להגיד, האם כל זה מספיק? כנראה שלא וכנראה שצריך הרבה יותר, אבל אני יכול להגיד שמרכז הקשב המחוזי ושל מרחב נגב הוא בעיר הזו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אומר ראש העיר ואני רוצה לקחת אותו ברצינות כי אני שנים לוקח אותו ברצינות בא ואומר "אם לעצור כל רכב שעובר פה ברחוב כל רכב שלישי נמצא נשק. אם נעבור בבתים, כל בית רביעי נמצא נשק". למה אנחנו לא עושים את זה? << דובר >> נצ"מ תומר אלדר: << דובר >> קודם כל, אנחנו עושים והסטטיסטיקה שונה לחלוטין. << דובר >> נצ"מ משה לוי: << דובר >> צריך שיהיה יסוד סביר לחשד. משה, קצין האח"מ. אתה לא יכול לעשות חיפוש כמו שאנחנו אולי עושים באזורים אחרים שבהם הריבון הוא צה"ל. פה אתה צריך לעשות סביר לחשד כדי לבצע את הכניסה לחיפוש בכליו. לכן, אם אין לך את היס"ל אתה לא יכול לעצור כל רכב ולהתחיל להפוך. << דובר >> נצ"מ תומר אלדר: << דובר >> בוקר טוב, אני תומר. התחושות נכונות. מה שאומר פה ראש העיר זה באמת בתחושה אבל בפועל, זה לא המצב. אנחנו עושים הרבה מאוד חיפושים ואנחנו מביאים הרבה מאוד כוחות מחוזיים לתוך העיר רהט מתוך אכפתיות ולב, לא רק מתוך תפקיד. הסטטיסטיקות הן אחרות מבחינת תפיסות אמל"ח. ב-13 ו-14 חיפושים, הממוצע מדבר על מציאת כלי. זה לא שאין, כנראה שיש ואנחנו רואים את זה אז זה לא סוד אבל הקושי לתפוס את זה הוא קושי משמעותי. תחשוב שבחיפוש – גם אם הוא חיפוש קטן, למרות שזה מתחמים גדולים – אנחנו מדברים על 10-15 שוטרים. אם תכפיל את המספרים האלה אז אנחנו מדברים על עשרות אלפי שוטרים בשנה שלא רואים אותם ברחובות והם לא משפיעים על תחושת הביטחון כי הם עסוקים בלהיות בתוך שירותים, מקלחות, סלונים ודירים כדי לעשות חיפוש בשביל למצוא את הנשקים האלה. יש כמויות גדולות מאוד של נשקים שנתפסות אבל יש גם הרבה מאוד שאנחנו לא מצליחים להגיע אליהם. תמיד יהיה סליק כזה או אחר שימצא. האם הנשקים נמצאים על השולחן כשאנחנו נכנסים? לא. לעשות חיפוש זה לוקח שעות, כדי למצוא איזשהו כלי כזה או אחר אבל זה אתגר שאנחנו מוכנים אליו ולא מרימים ידיים. יש פה יחידות שלמות. אנחנו הגענו עכשיו מתדריך עם הממ"ז בעיירה אחרת פה עם הרבה מאוד כוחות שהבאנו, לא רק מתוך המחוז, גם עם יכולות מיוחדות מבחוץ על מנת לממש את האחריות ושמירה על הביטחון. << דובר >> סנ"צ יוגב אטיאס: << דובר >> אני רוצה להגיד משהו. אולי אני אשבור פה פרדיגמה אבל הסיפור הוא לא הנשקים. האמל"ח, הנשק הבלתי חוקי הוא לא הבעיה, הבעיה היא המפעילים שלו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. << דובר >> סנ"צ יוגב אטיאס: << דובר >> הבעיה היא הקלות הבלתי נסבלת ואתה אמרת את זה. הבעיה היא שאין את מה שנקרא העצירה העצמית של האדם שבא להפעיל נשק. אתם תיארתם את זה מצוין. פעם היו באמת באים עם מקל, אבל היום הירי הוא לא מבוקר, הירי הוא בצרורות והירי הוא אפילו לעבר אנשים שהם בלתי מעורבים. אני לא רוצה להגיד – חלילה שאני לא אשמע לא נכון. אני לא אגיד את זה כי אחרי זה יפרשו אותי לא נכון – היום אם אתה רוצה לפגוע במישהו ספציפית אז אין לך בעיה שסביבו יש ילדים, אתה פוגע גם בילדים. זה מטורף. << דובר >> מוחמד אלקרינאוי: << דובר >> היהודים לא מקצועיים. יש רכב שמסתובב ומחלק נשקים. << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> כשיש קטטה בין שתי משפחות אז סוחרי הנשק מסתובבים בין הצעירים של שתי המשפחות ואומרים "הנה, יש פה נשק. בוא תקנה". << דובר >> סנ"צ יוגב אטיאס: << דובר >> אני רוצה להגיד עוד משהו קטן ואני מאוד משתדל להיות זהיר כשאני אומר אמירה אז זהו. גם לאוכלוסייה הלא מעורבת יש אחריות. << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> בהחלט. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> כשהאוכלוסייה הלא מעורבת לא לוקחת את האחריות לידיים, זה אולי עוד אחד מהצעדים שאנחנו צריכים כולנו לעשות. צריך לשכנע את האזרחים הנורמטיביים כי יש פה אזרחים נורמטיביים. הרוב המוחלט זה אזרחים נורמטיביים אז צריך לשכנע אותם לא לשבש את הזירה אלא לעזור למשטרה. יש לנו הרבה מאוד יכולות אבל אנחנו לא קוסמים. אתה לא יכול לבוא לזירה ולמצוא את נקייה ועכשיו לדרוש ממני – אגב, בלי DVR – כאשר פתאום המצלמה לא עובדת או פתאום ה-DVR נעלם - - - אני אראה לך בסטטיסטיקה שאנחנו באחוז הפענוח הכי גבוה בארץ, אתה תכף תשמע. זה עדיין לא מספיק וצודק ראש העיר, וצודקים פה כולם שצריך פה הרבה יותר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אל תגלה לאף אחד ואל תקליט אותי, אבל הם כן קוסמים. רצית להגיד משהו? << דובר >> מוחמד אלקרינאוי: << דובר >> אני מקדם אתכם בברכה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רק תגיד שם וכתובת אבל לא כתובת של איפה שאתה גר אלא מה התפקיד שלך. << דובר >> מוחמד אלקרינאוי: << דובר >> שמי מוחמד אלקרינאוי, משנה ראש העיר וממונה על ביטחון וחירום. בעבר הייתי איש חינוך ובתחום הזה אני מתחיל. אדוני הממ"ז, הסגנים, סגן מפקד התחנה ומכובדיי כולם. קודם כל אנחנו באנו לכאן עם ראש מורם ומבלי להתבייש לומר שאנחנו משתפי פעולה עם המשטרה. אנחנו רוצים משטרה. אנחנו אומרים למשטרה "בואו ותיכנסו". חדלנו מהסיסמה ההיא שמי שמזמין שוטר הוא משתף הפעולה. לא, כולם מוזמנים לבוא לרהט ולבוא לבתי המשפט. כמו שהחברים שלנו עושים, באים בחגים או באבל כשמנחמים או עליזים ומשמחים אותנו אז אנחנו צריכים לשמוח איתם. בפתיח שלך שמחתי לשמוע את מה שאמרת, שאתה איש של נגב ואתה לא צריך תוכנית חומש ולא תלמד תאוריות על הבדואיים כי אתה מכיר את האוכלוסייה הבדואית מקרוב. אני רוצה להתייחס לשתי נקודות. שאלת לגבי החינוך והחינוך התפורר. החינוך היום הוא חלש ויש תפיסה אחרת, מושגים אחרים ומשמעות אחרת. זה לא מה שהיה בימינו. אם אני משווה מישהו שלמד בישיבה או בכותאב, הוא שווה. אם הוא למד שנתיים, הוא מבין יותר מזה שלמד 12 שנים ויש לו בגרות, לצערי. הממ"ז דיבר על הבגרות אבל על איזה בגרויות אנחנו מדברים? על שעתוק? על עזרה? על סיוע? זה חלש. תיתן לו שעות נוספות, תיתן לו עוד זמן. זה לא שווה. בסופו של דבר, כשהוא מקבל שעתוק ועזרה אז ממוצע הבגרות שלו הוא 105. כשאני סיימתי בקושי – והיו ספרים מכאן ועד סוף השולחן – זה היה ממוצע של 70, זה מה שאני קיבלתי אבל ברוך השם, חמדולילה, אני יודע להתבטא, אני יודע לכתוב, אני יודע לנאום ואני יודע לעמוד. זה החינוך. כשאתה מדבר עם תלמיד ושואל אותו למה הוא לא הכין את שיעורי הבית שלו, הוא אומר לך "ככה. אין לי זמן". איזה חינוך? על מה? לכן, אנחנו באמת רואים במערכת החינוך, מערכת חינוך שמתפוררת לגמרי. אדוני, זה משליך גם על החברה הבדואית. איפה השייח'ים? איפה המכובדים? איפה זה שיש לו את המילה, יש לו את הכוח ויש לו את האוטוריטה? איפה הוא? מחילה, היום באים אליך הצעירים כשאחד מסופר ככה, אחד מסופר ככה ואחד עם ארבעה טלפונים. העסק נגמר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לצערי הרב, אתה כל כך מדייק. זו בדיוק התמונה שאני מכיר מהמקום שבו הייתי ראש מועצה. << דובר >> מוחמד אלקרינאוי: << דובר >> אדוני, מאחר והזמן קצר אני רוצה להתייחס בכמה משפטים לגיוס בדואים למשטרת ישראל. ראש העיר נגע בזה, צריך לשנות את התפיסה. הילדים הבדואים הצעירים לא למדו על הרמב"ם, לא על אריסטו ולא על בטהובן. דבר ראשון זה שצריך לקחת מהחומר שהם למדו. הדבר השני זה לתת לו נקודת זינוק של עשר נקודות ולקחת את הטובים. לוקחים את הטובים ואז הם מצליחים. כמה שוטרים שהתגייסו, לא עברו את המבחן ואחר כך מישהו התערב ואמר שהוא לוקח אותם על אחריותו ואז מוצאים אותם כשוטרים מעולים וטובים? יעידו על זה כבודו וכבודו. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> מצוינים. אנחנו עושים עכשיו מכינה, אתה מכיר? << דובר >> מוחמד אלקרינאוי: << דובר >> כן. אנחנו רוצים שאתה תעזור לנו בתקציב של השיטור הקהילתי. אדוני הממ"ז, לגבי הקריטריונים, הם לא מאושרים ולא מאושרים אבל אני מתפלא כי כשאני לוקח שוטר שעזב את המשטרה אחרי חודש, יש סיכוי טוב שיכתבו "לא מאושר" ועם זה יש בעיה. אנחנו רוצים את עזרתכם על מנת שנוכל לגייס ולשלב עם המשטרה ואז אנחנו נוכל להגיע למה שאנחנו רוצים. עוד שני משפטים ואסיים. הנשק הוא בהישג יד וזה לא יעזור לאף אחד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 18 מכולות הגיעו אתמול. << דובר >> מוחמד אלקרינאוי: << דובר >> הנשק בהישג יד, אם זה משם ואם זה משם, אם זה מהגבעות, אם זה מהחנויות ואם זה מהמחנה. אני לא רוצה לפרט אבל זה בהישג יד. כשיש אירוע זה הולך ככה, "תביא", "קח", "אתה מחזיר". זה בהישג יד. לאחרונה, יש לנו בעיה של רציחות ברהט פה במגזר הבדואי ומדובר על נקמה משפחתית. שן תחת שן ועין תחת עין. מה שאתה עשית לי צריך לעשות לך ותעזוב אותי מהמשטרה, לא יעזור לאף אחד. יש לנו בעיה עם זה והצעירים מחולקים לשניים, חלק בעד סולחות, מנהגים ומנטליות וחלק אומרים "אני הולך על כל הקופה" וגם עם זה יש לנו בעיה. שיתוף הפעולה עם כל הגורמים זה חשוב מאוד. אני מסכים עם הצעתו של הממ"ז שצריך ראש אחד שיוביל, יחשוב וישתף פעולה ולא כמו בביצועים של - - - שאחד פה, אחד פה ואחד פה. תפסת מרובה לא תפסת ובסופו של דבר, אנחנו לא תופסים שום דבר. אני מברך על הישיבה ועל הפגישה בתקווה שבפעם הבא תבוא לבתים שלנו להתארח ואז תשמע ותראה. זה חשוב מאוד שאנחנו נהיה קרובים, נכיר אחד את השני ונלמד אחד את השני יותר. שיהיה לך יום טוב, מבורך ובהצלחה. תודה לכל החברים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש לי שאלה אליך ואל טלאל. אם יקום גורם אחד ויבוא לשבט כדי לנסות למצוא איזושהי דרך לפשרה, מי יעזור לו? בסוף, אתה ואני מכירים את ההסדרה. אני אקח אותך לביר הדאג' ואתה תראה שם ישוב שלם שמוכן לאכלוס ואף אחד לא מוכן להיכנס לשם ובשגב שלום כנ"ל. איך אנחנו מתקדמים עם זה? << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> אני אענה לך. אזכיר לך שבתקופה של ממשלת אולמרט, הקימו ועדה שעמד בראשה השופט גולדברג, זכרונו לברכה. הוא הכין תוכנית מסודרת שהצטרפו אליה הרבה מאוד נציגי ציבור מהמגזר הבדואי, מהמגזר הערבי, מהאקדמיה וגם מכל הגורמים. הם הכינו חוברת שנמצאת במשרדי הממשלה. השופט גולדברג הכין תוכנית שהייתה מתואמת עם המגזר הבדואי ועם ראשי המשפחות בנושא של תובעי הבעלות ובנושא של החזרת קרקעות אבל אז התוכנית נפלה בגלל התנגדות של גורמים בשלטון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, גורמים בדואים. << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> אני אומר לך. תביא את התכונית של גולדברג היום ו-70% יחתמו איתך על זה << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ראשי הרשויות ילכו איתי על זה? << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> אני הראשון שילך על זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה לא חוכמה, כבר אמרתי לך. אתה אמיץ. << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> אני מדבר על ראשי הרשויות, אני מדבר על חברי כנסת לשעבר ואני מדבר על ראשי משפחות. תוכנית גולדברג שהונחה והייתה אבן יסוד שבה אנחנו מסדירים את הנושא של תביעת הבעלות והקמת ישובים. אתה זוכר את ריפמן, זכרונו לברכה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בטח. << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> פעם הוא אמר שהבדואים מבקשים להקים עוד עשרה ישובים והמדינה לא מסכימה אבל יבוא יום והבדואיים יבקשו 50 ישובים חדשים והמדינה תאלץ להכיר בהם, זה מה שאמר ריפמן, זכרונו לברכה. בכל יום שאתה דוחה את זה, אתה תצטרך עוד להתמודד עם מה שקורה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הזכרת לי נשכחות. נזכרתי שבזמנו, כשהלכתי לשחק כדורגל בהפועל באר שבע אז היה לי חבר טוב, שפיק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שפיק אלהוזייל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איזה ימים. << דובר >> מוחמד אלקרינאוי: << דובר >> תקופת הזוהר של האליפויות של באר שבע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא היה שם אף אשכנזי חוץ מפוגל, חטפתי מכות כל אימון. << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> ברשותכם, היושב-ראש ראש, טלאל ראש העיר, אבו סלאמה, אני אנצל את הפלטפורמה אחרי באר שבע. כמפקד המרחב, אני יכול לומר לך פה שהעיר באר שבע היא עיר מטרופולין שהיא - - - ואחריה מגיעה העיר רהט ולא בכדי, בחשיבות ובקשב המרחבי מתוך ראיה שהעיר רהט היא עיר מטרופלין. רהט זאת עיר גדולה שמונה כ-90 אלף תושבים וההתייחסות היא בהתאם. לפחות מבחינתי, הדבר ראשון שמצביע על פעילות בעיר זה עבירות הרכוש. כשאתה קם בבוקר והרכב נמצא או כשאתה בבוקר ולא פרצו לך בלילה לבית או לעסק אז יש לזה משמעות גדולה מאוד. תחנת רהט היא בירידה גדולה מאוד, כמו המרחב עצמו. המרחב עצמו עומד היום על פחות 1,300 עבירות רכוש, זה נתון שברמה הארצית הוא דרמה. אין לי מילה יותר טובה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני שואל למה. << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> אגע בזה תכף. הכול תחת נהלי עבודה או תוכניות עבודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נראה לי שצריך לחבר בין האירוע לתוצאה. << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> אני אחבר. אדוני היושב-ראש, הכול תחת תוכניות העבודה. זה לא איזשהו דבר שהוא קסם או דבר שנולד בחלל ריק. בסופו של יום, מהשנה או שנה וחודשיים האחרונים, עברנו מהגנה להתקפה. הבוקר נפתח במוקדי העבריינות שאנחנו מזהים. יש עבודה שהיא עבודת סיגינט, יש עבודת יומינט משמעותית וכשמחברים את שני הדברים האלה עם קביעת יעדים ברורים אז אתה מגיע לתוצאות. אני תמיד אומר למפקד המחוז שאנחנו משתדלים מאוד לגעת בביצות ולא ביתושים. זה אחד מהדברים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד. << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> גם מבחינת התפוקות העסקיות ברהט ומבחינת כתבי אישום עצורים עד תום הליכים – זה איך שאנחנו כארגון מודדים את עצמנו אל מול תקופה מקבילה אשתקד – יש עליות משמעותיות מאוד, גם בעצורים, גם בכתבי האישום וגם בתום ההליכים. יש לפני את הנתונים הנומינליים. עם הנתונים האלה, הגבות מתחברות. אני לא יכול להתווכח עם תחושות אבל במארג הזה אני יחיד. ני חושב מפקד המחוז ביטא את זה בצורה הטובה ביותר. אם אני, משטר, צריך להתעסק בתאורה בתל שבע כי יש ממני דרישה או בפיצוץ של צינור מים שלא מתקנים אותו ואני צריך להתערב מול הרשויות אז זה גודל הבעיה. במהלך 7 באוקטובר הייתה קול צעקה גדולה למיגוניות שלא התקבלו ונכנסו גורמים כאלה ואחרים לתוך הוואקום הזה ששמו את המיגוניות וגזרו את הקופון. בסופו של יום, אם ילד במגזר צריך לנסוע 40 דקות בתוך טיולית לצריפון שאין בו מזגן כדי ללמוד בחום של 50 מעלות, זה מתנפץ בסוף על משטרת ישראל בגילאים יחסית מוקדים, אגב. עם התחושות אני לא יכול להתווכח אבל יש כמה עובדו. משטרת ישראל היא אחת מכל הגופים שפועלים. אני נמצא במרחב נגב 30 ואני אומר לך בעובדות שאני לא זוכר כמות כזאת של כוחות במשך 30 השנה האחרונות. אני לא ותיק כמו ראש העיר טלאל בל מתקרב אליו בצעדי ענק. מפקד מחוז קבע שיש פה מפקדה משימתית, גם של חטיבת סה"ר וגם של מג"ב דרום. אתה שאלת על התקן של התחנה, הוא 135 שוטרים והמצבה הפעילה היא 119 שוטרים. האם זה מספיק? ממש לא. בחלום הרטוב שלי כשאני עוצם את עייני, תחנת רהט צריכה להכיל 250 או 300 שוטרים. אני מסכים, זה נכון. שלוש ניידות קו אדום? ממש לא, צריך להיות פה שבע ניידות קו אדום ובבאר שבע לא שש ניידות קו אדום אלא 15 ניידות קו אדום. בסופו של יום, כשמפקד המחוז בא וקובע דירקטיבה שמסמנת את רהט כמספר שתיים במרחב הנגב – שהוא עצום – אחרי באר שבע, אני חושב שיש בזה אמירה משמעותית מאוד. אני חושב שהקשב פה והקשר עם טלאל הם דוגמה ומופת. היה פה אירוע מאוד משמעותי שבו נזרקו רימונים על עיריית רהט כדי לפגוע בממסד ולהפחיד. טלאל אחרי זה יעיד פה אם הוא ירצה שהייתה פה פעילות יפיפייה של ימ"ר הנגב שבה החשודים נמצאים מאחורי סורג ובריח. אני מקווה שלתקופה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מקנא. מי שירה בי עד עכשיו לא נעצר. << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> אבו סלאמה, אפשר להגיד קצת משהו. << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> הוא צודק בעניין הזה. אנחנו לא התייחסנו לנקודה הזאת אבל כשנכנסנו לתפקיד, אנחנו עברנו מתקפה קשה מאוד. נזרקו עשרה רימונים על מוסדות שלטון, קאנטרי קלאב, היכל התרבות, פסגה, מרכז לימודי מורים ונשרפו פינות משחקים. לי ולמפקד המחוז היה ויכוח בעניין הזה אבל המשטרה לקחה את העניין הזה בשיא הרצינות. הם העבירו את זה ליחידה מרכזית ועבדו על זה ללא הפסקה בערך חודש. בסופו של דבר, אנחנו מוצאים את האנשים האלה מאחורי סורג ובריח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד. << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> הם נמצאים במעצר ואני מקווה שזה גם ירתיע אחרים והם יחשבו פעמיים לפני שהם יעשו דברים נגד מוסדות שלטון. << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> אומר עוד שניים או שלושה דברים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כולם נשמעים לי מאוד לחוצים בזמן. יש בעיה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היינו אמורים לסיים ב-10:00 כדי להמשיך. << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> בזמן שלך. אנחנו כולנו לרשותך ואתה הטרחת את עצמך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני אמרתי לאמא שלי שאני בא לבקר אותה היום אבל לא אמרתי לה מתי אז אין בעיה. << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> כמות היסמ"ג שנמצאת פה היא על בסיס יומי היא גדולה מאוד, בדגש על סופי שבוע. דיברו פה על הקלות של הלחיצה על ההדק אבל אני חושב שזה משהו יותר עמוק ויותר שורשי שקשור לאובדן הסמכות של השייח'ים, הסמכות ההורית והסמכות של המורים. האדוות שקורת בחברה הישראלית או היהודית זולגות כהרף עין גם לחברה הבדואית. בסופו של יום, אני חסיד של תוכניות עבודה. אני יכול לזרוק פה מספרים אבל עם תוכנית עבודה עם רגולטור אחד שאנחנו נדע לעבוד איתו - - - אתן לך אחרי זה דוגמאות על מקרים אחרים שבהם אנחנו מול חמישה משרדים ולעיתים האינטרסים של המשרדים שונים אחד מהשני ובסוף, את מי מאשימים? את משטרת ישראל. זה משהו אחר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> סיכמנו את העובדה שהפכנו להיות חדר המיון של מדינת ישראל. << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> כן אבל דווקא אחרי 7 באוקטובר חשבנו שיהיה איזשהו שינוי. מהרגע שזה הפך להיות תחביב לחבוט במשטרת ישראל אז 7 באוקטובר יהווה איזשהו אור גנוז ויגידו שאותם שוטרים ומפקדים של 6 באוקטובר אלה השוטרים של 7 באוקטובר והם אלה שהיוו את קו הבלימה הראשון. אני אומר לך שגם פה בחברה הבדואית הנר דולק וכל עוד הוא דולק ניתן לתקן. אני פחות רוצה להיכנס לנתונים אבל בתפיסות האמל"ח, אנחנו עם 70 פרטי אמל"ח. אדוני היושב-ראש, אם תרצה אחרי זה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני חושב שאנחנו נעביר את זה לוועדה. יש נתונים מצוינים והכול מסודר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו נשמח. << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> אעביר לך את זה באופן מסודר. אני שוקל לגייס אותך, טלאל כרכז מודיעין. כל רכב שני אקדח וכל בית רביעי. טלאל, ברשותך, אני אומר את זה בטיפה של ציניות. בסופו של יום, אני צריך שיהיה מידע ואני צריך סמכות חוקית כדי להיכנס לבית. אדוני היושב-ראש אני אומר לך ולפרוטוקול. יש לי תשע יחידות משטרה, שתי יחידות של ימ"ר נגב ויחידת מגן. יחידת המודיעין הטובה ביותר, האמ"ן, נמצאת בעיר רהט. מבחינת פעילות ורכזים מתבצעת עבודה מדהימה. האם יש עוד מה לעשות? בוודאי שכן. אני חושב שלאור שיתוף הפעולה - - - טלאל זועק פה איזושהי זעקה שבאמת יוצאת מדם ליבו. הוא באמת משווע לעזרה, גם כלכלית וגם בנושא ביטחון. טלאל בעצמו ואבו סלאמה שהוא יד ימינו, יודעים שיש להם מהצד השני של המתרס יש מושתת לשלום ואין לי ספק שנצליח. << דובר >> מוחמד אלקרינאוי: << דובר >> אני רוצה לחזק את מה שאתה אומר. בשישי ושבת זה היה סוף שבוע מופקר כל הזמן. כנראה שבשבוע האחרון הגיעו החבר'ה וישבו ברהט ואנחנו ישנו טוב. תודה. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> כבר הרבה מאוד שבתות. אסגור במשפט. מרחב נגב הוא אחד המרחבים הכי גדולים במשטרת ישראל, גם בפריסה הגאוגרפית שלו הוא מרחב מאוד גדול אבל גם בהיקף היחידות, השוטרים וגם במענה המשטרה. הוא עדיין מצליח - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גם במספר האתגרים שהוא צריך להתמודד איתם. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> כן, אמרתי. זה גם בהיקף, גם בגבולות שהוא מחזיק וגם במשימות המורכבות מאוד. בשנה האחרונה אפי באמת מצליח לעשות פה פלאים עם תוכניות עבודה מאוד סדורות שהוא מוציא לפועל ועם עקשנות מאוד גדולה. בסטטיסטיקה המשטרתית או בבחינה שבה אנחנו בוחנים את זה, אני חושב שזו תקופת הזוהר – אם יורשה לי להגיד את הדבר הזה כי בסוף, יש לנו לא מעט נרצחים, לא מעט אירועים ולא מעט נפגעים – הוא עושה פה עבודה שכולנו צריכים להיות גאים בה. היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך משהו. אתה מכיר אותי, אני ללא בלמים וללא חסמים. אני רוצה להרים דגל אדום זועק. איפה שאנחנו לא נמצאים כמדינה, ייכנסו גורמים עוינים וזה חוק הטבע. כבר נכנסים לפה גורמים עוינים. התנועה האיסלמית הצפונית נמצאת פה יותר מידי. אם טלאל יסכים איתי אני אגיד את זה ואם הוא לא יסכים איתי אני לא אומר את זה. אנחנו מזהים פה לא מעט התנגדויות של המובילים – אם טלאל ירצה הוא יגיד בשמו – אבל זה לא עוצר. מה שאנחנו חוששים ממנו ובגללו אני מרים דגל בוהק זה שהלאומניות תלך ותתרחב פה. הלאומניות תוביל לפגיעה אנושה בחיבור שבין החברה הבדואית לחברה היהודית בתוך מדינת ישראל. יש פה גורמים עם אינטרסים לאומניים שמצליחים במה שאנחנו אולי מנסים כל הזמן מהצד שלנו. אין הטיפה חוצבת בסלע אלא מכוח התמדה. הם עושים עוד צעד ועוד צעד. אם ראאד סאלח מגיע לפה בפתיחת שנת הלימודים ומחלק 1,500 תיקים וכל מיני דברים כאלה, זאת בעיה מאוד גדולה שלנו כמדינה. לנו כמשטרה, אין כלים משפטיים או חוקתיים. הלוואי והיה ואז לא הייתי נותן לו להתקרב לפה ולא הייתי נותן לו בכלל להגיע לדרום. אני הייתי עוצר אותו בכניסה לאשדוד או בכניסה במחלף בן שמן אבל אין לנו את הכלים האלה. הדבר הזה בסוף מוביל - - - אני מזכיר לך על מה קמה התנועה האיסלאמית, באיזה דגל ובאיזו תנועה חברתית ולאן זה לקח אותנו בצפון, למקומות אחרים. החיבור נעשה פה דרך המסגדים ודרך מקומות אחרים. אנחנו יודעים מה קרה פה במאי 2021, בשומר החומות, בחיבור של אל אקצא. אנחנו יודעים, כולנו למודי ניסיון. אדוני היושב-ראש, זה דגל אדום בוהק. אם אנחנו לא נתעורר אז תהיה פה תנועה איסלמיסטית, חמאסניקית ואפילו יותר מזה, דעא"ש. אנחנו לא רחוקים. אני מנועה מלדבר על זה אבל אם תרצה בארבע עיינים, נוכל לדבר על מה שמותר. אני מניח שאתה מכיר דף סוד. כולנו חייבים להתעורר. הפשיעה היא בסדר, הלחימה באמל"ח היא בסדר והכול בסדר אבל כשאין חינוך אז מחפשים אלטרנטיבות. כשהבריאות לא טובה אז מחפשים אלטרנטיבות. כשאתה לא יכול לצרוך פה דברים אז אתה מחפש צריכה במקומות אחרים. בסוף, אנחנו מדברים פה על חבל ארץ שהוא מאוד משמעותי במדינת ישראל. זה לא חבל ארץ שאנחנו יכולים להעלם ממנו. שיתופי הפעולה הם מצוינים. יש ביננו ויכוחים ואי-הסכמות אבל בתוך הדבר הזה, זה נעשה בצורה מאוד מכובדת. אני מאוד מכבד את טלאל ואני חושב שהוא ראש עיר אמיץ מאוד. האם אפשר לעשות איתו שינוי? חד-משמעית כן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוודאי. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> אפשר לקחת את רהט כפיילוט ולהקים פה את תחנת המשטרה הגדולה שאנחנו רוצים. נדמה לי שדיברתי איתך על התוכנית ואם לא אני אראה לך את התוכניות שמוביל אפי, יחד עם יניב שעושה עבודה מצוינת. יש פה חברים טובים מאוד. אפשר, אדוני היושב-ראש אבל זה גדול מאוד על המשטרה, זה גדול מאוד על המחוז וזה גם גדול מאוד על טלאל. << דובר >> ואחיד אלסאנע: << דובר >> ואחיד אלסאנע. רציתי להגיד משפט אחד. את שנת הלימודים אנחנו פתחנו עם מפקד התחנה. היינו בבית ספר והוכחנו את זה שאנחנו יכולים לעבוד בשיתוף פעולה וגם לעבוד ביחד. עשינו את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה בתי ספר תיכוניים יש? << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> יש ברהט 29 אלף תלמידים. פתחנו את 1 בספטמבר עם 29 אלף תלמידים במערכת החינוך ברהט, 44 בתי ספר ו-238 גני ילדים. לי יש עיר של ילדים בתחום בתי הספר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. זאת הגדרה יפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה המקום שצריך להשפיע עליו. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> 60% מתושבי רהט הם מתחת לגיל 18. זאת אומרת, בעוד עשר שנים - - - אתם מבינים? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לכן ההצעה שרהט תהיה פיילוט זה משהו שבהחלט - - - << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> תיקח בחשבון נקודה מאוד חשובה שזה ריבוי טבעי. ברהט יש שינוי, ירידה. אנחנו ב-3.25 וזה אומר שהציבור הפך להיות יותר מודרני, יותר אשכנזי, הוא מבין את הצרכים ושמשפחה גדולה זה מעמסה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רק תבחרו באשכנזים הטובים. << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> לא, בכל זאת יש במדינה הזאת אשכנזים טובים, אשכנזים שעשו את המדינה הזאת. מזל שבן-גוריון עשה את המדינה הזאת לפי יועצים משפטיים. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> טלאל, אי-אפשר להתעלם מהתופעה של ריבוי נשים. זה מטעה, הסטטיסטיקה הזאת מטעה. << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> יש קטע שמתחתנים עם אישה שנייה ושלישית. מה אפשר לעשות? אנחנו עושים את זה על פי הדת ואתם עושים את זה מתחת לדת. << דובר >> ד"ר יעל ליטמנוביץ: << דובר >> אני יכולה גם להגיב? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, תציגי את עצמך. << דובר >> ד"ר יעל ליטמנוביץ': << דובר >> ד"ר יעל ליטמנוביץ' מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. אני מלווה את רהט כבר כמה שנים, בייחוד בביטחון קהילתי ואני יושבת בשולחן העגול של לעצור את הדימום. אני רוצה קודם כול להתחבר לסנטימנט שעלה פה, שברהט קורים דברים מיוחדים ויש כאן אנשים שעושים עבודת קודש. זאת באמת עבודת קודש, אנשים שבאים לעבוד ולעבוד בשיתוף פעולה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גם ברהט מותר לדבר על קודש. << דובר >> ד"ר יעל ליטמנוביץ': << דובר >> לגמרי, אני חילונית אז קשה לי. אפשר להסתכל אחורה ולראות את עמוס, את ג'ן, זיכרונה לברכה ואת יונה שהם שלושה מת"חים שיושבים בשולחן העגול ומאמינים בחשיבות שלו ובחשיבות של העבודה המשותפת. הקהילה היא הפתרון ולא הבעיה. אני מאוד רוצה לחבר את הדברים שאמרתם לגבי בעיות עומק. בסוף, הדברים מתחברים. אפי דיבר על הילד שנוסע לפחון בלי המזגן. צריך להסתכל בראיית מאקרו. כשאנחנו מסתכלים על תוכניות החומש, כשאנחנו מסתכלים על היישום שלהם ועל הנשירה בבתי הספר, האם הקב"סים ברהט באמת יכולים לעשות את העבודה שלהם? התשובה היא לא. לואחיד שמפעיל מדריכי מוגנות – הרשות לביטחון קהילתי כאן באמת עושה עבודה מדהימה שהיא חריגה בכל הארץ – אין מספיק מדריכי מוגנות. אתם תיארתם עכשיו את מספר הילדים ומספר התיכונים. בתיכון אחד בכפר סבא יש יותר מדריכי מוגנות מאשר יש בכל רהט וכאן כל הילדים הם ילדים בסיכון. זה פשע שהמדינה לא מבינה ולא משקיעה את המשאבים הנחוצים בשביל להתגבר על הבעיות האלה כי אלו בעיות עומק. המשטרה היא רק אחד השחקנים. חייבים תמיכה רחבה אבל גם חייבים להשקיע בלדייק את התוכנית כי אלו תוכנית שהיום, הן לא מותאמות לחברה הבדואית ולחברה הערבית באופן כללי, בצורה שהן יכולות לעבוד. הקב"סים זאת דוגמה אחת. הנתונים של משרד החינוך על נשירה הם לא נתונים נכונים, הם מצמצים את הבעיה וכשאנחנו לא רואים את הבעיות ואת הפתרונות אליהם – איך צריך לעבוד קב"ס, איזה סוג של תמיכה הוא צריך, מה הם גורמי התמיכה בקהילה שיכולים לעבוד איתו – אז אנחנו לא יכולים להגיע לתוצאות שאנחנו רוצים אני אגיד ששוב שבאמת נעשית כאן עבודה חשובה אבל צריך הרבה יותר משאבים, לא בכסף אלא גם בהשקעה והבנה של פיתוח התוכניות, גם בעולם של המשטרה וגם בעולם החברתי-קהילתי. זה מה שיביא לנו את התוצאות. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> אני מתערב יותר מידי אבל אני מבקש את אישורך כל פעם מחדש אז תעצור אותי אם לא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה מקבל את אישורי. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> אז אם יורשה לי, אני חושב שהבעיה שלנו היא לא בהקצאת משאבים אלא הבעיה שלנו היא בתכנון. התכנון הוא לא תכנון אמיתי, זה פלסטר על פלסטר על פלסטר. יש הרבה אנשים טובים והרבה משרדים מצוינים. אני לא רוצה להזכיר כדי שלא אשכח אף אחד אבל כולם בעד וכולם מאוד רוצים אבל אין תכנון שלם. כשאין תכנון שלם אז מוסדות המדינה ועוצמה מדינית לא יכולות להתקיים. הרבה משאבים לאומיים הולכים לפח בגלל שאין באמת תוכנית לאומית. מה קורה אז? המשרד לביטחון לאומי שלכאורה, הוא אוחז בביטחון האישי - - - למה אתה? למה אתה פה? למה אין פה משרדים אחרים? איפה כל הממשלה ואיפה כל המדינה? אתה מבין שאם לא אתה אז אין אף אחד אבל זה לא יכול להיות. צריך שיהיה פה תכנון. אנחנו כל פעם הולכים לסיפור של הסדרה ובב"חים. טלאל, כמה מבנים? כמה הרסנו השנה? פי עשרה נבנה. בואו נגיד את האמת. אין צעיר בן 18 בחברה הבדואית שמתחתן – 18 זה במקרה הטוב, נכון? לפי זה 17 ולפעמים זה גם פחות – שהוא לא בונה בית. לא חשוב מה הגודל של הבית, הוא לא יכול להיות להתחתן. כמה המדינה החליטה - - - זה לא המשטרה, זו המדינה. טלאל אמר את זה יפה מאוד ואני שמח שאומרים את זה כי סוף-סוף כולם מבינים שאנחנו מקיימים צווים של בית משפט. בלי צו של בית משפט, אפי, אבי – ראיתי אותו נכנס. הוא פה? – ששי וכל המערך הזה לא עושים שום צעד מבלי שיש החלטה של בית משפט. ניתנות להם ערכאות ועוד ערכאות במשך שנים. נניח שהשנה עשינו קצת יותר מאשר בשנה הקודמת, כמה נבנה? אלפים על אלפים. אין בכלל פרופורציה אבל גם זאת לא הבעיה בסוף. זה לא ההסדרה ולא זה, הסיפור בסוף הוא איפה המדינה רוצה לראות את החברה הבדואית בנגב – אני מדבר רק על הנגב כי אני מפקד המחוז הדרומי – בעוד חמש שנים, בעוד עשר שנים או בעוד 30 שנה. אתה התחלת מצוין. לא היית יכול להביא הנחתה יותר טובה מאשר איך שאתה התחלת. מה היה לפני 50 שנה ואיפה אנחנו היום? התרחקות של החברה הבדואית מגיוס לצה"ל – תתקן אותי אם אני טועה – והתרחקות מהגיוס למערכות הביטחון. יש כאן תהליכי עומק מאוד גדולים שהולכים אחורה. << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> ערכים, מסורת. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> מצד אחד, יש מודרניזציה מאוד יפה. סליחה שאני אומר את זה פעם שנייה היום, אתה נכנס לרהט בבוקר ואתה רואה שהרשות מתקיימת ואני לא אומר את זה כאילו משהו חריג. יש פה ילדים שהולכים לתחנות ההסעה, הגענו לכמה בתי ספר ואתה רואה מתחם של בתי ספר ואתה רואה את המורים שמחכים בפתח לתלמידים. מצד שני, יש פה הליכה אחורנית למוסדות המדינתיים. זאת אומרת, פחות הכרה במערכות החינוך, פחות צריכה של תכנים ישראלים ופחות מערובות בחברה. משהו צריך לקרות פה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עוד מישהו? << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> כן, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לומר משהו לעניין הרצח שבסוף, זו העבירה החמורה ביותר בספר החוקים והיא מדירה שינה מעינינו. מבחינת הנתונים הנומינליים, זה 21 אירועים עם שישה תיקים שהם גלויים ושניים שיהיו גלויים בשבועיים הקרובים. אני מתחייב פה לפרוטוקול שאתה לא תמצא נתונים כאלה בשום יחידה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני גם לא רוצה. << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> תפרסמו את זה, זה מאוד חשוב לפרסם את זה. אפי, זה מאוד חשוב לפרסם שבמחוז הדרומי, בעיר רהט היו X רציחות ופוענחו חמש שזה 50% או 60%, זה נותן אינדיקציה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עוד מישהו? אומר ברשותכם כמה מילות סיכום. קודם כול, כמו שפתחתי בהתחלה, באמת תודה רבה. אני עושה את הביקורים והסיורים האלה כדי ללמוד ואני חוזר חזרה לכנסת והופך כל ציור כזה לתוכנית עבודה. אני מעביר את כל הדברים למשרדי הממשלה הנוגעים לעניין ומאותו רגע אני מתחיל לעקוב ולוודא שמשרדי הממשלה עושים. אם הם לא עושים את ההמלצות אז מי שמחליט לא לקיים את ההמלצה צריך להסביר לי למה הוא לא מקיים את ההמלצה. זה התפקיד שלי בתור יושב-ראש ועדה וזה הכוח האמיתי של ועדה. אני מנסה להביא אותו כל פעם לידי ביטוי, גם במשרד לביטחון לאומי שאני חלק מהמפלגה של אותו שר לביטחון לאומי. אני הייתי רוצה לראות פה בתוך החברה הערבית או החברה הלא יהודית, שמתקיים אותו איזון שאנחנו מצליחים לעשות בחברה היהודית. מה האיזון שקיים בחברה היהודית? זה מאוד פשוט. תחושת הנרדפות מול תחושת ההזדמנות. בחברה היהודית אנחנו יודעים שאם אנחנו נעשה משהו לא טוב אז מישהו עלול למצוא אותנו או שמישהו יתפוס אותנו, ההורים, המשפחה או המשטרה. זה לא חשוב, מישהו יתפוס אותנו. לעומת זאת, כל אחד מאיתנו מאז שהוא ילד, מרגיש את תחושת ההזדמנות. הוא יכול לגדול, הוא יכול להתפתח והוא יכול להגיע לאן שהוא. בסופו של דבר, ההבדלים האמיתיים נוסעים משלושה מרכיבים. אחד מהם זה חינוך, השני זה תרבות והשלישי שאנחנו לא נוהגים לדבר עליו זה פנאי. מה עושים בשעות הפנאי? למה אני מספר לכם את זה? כי בדיוק את זה חייתי במשך חמש שנים בתור ראש מועצה של אותו ישוב בדואי. המודל לחיקוי היה זה שיש לו בה.אמ.וו, נשק וכסף. זה המודל לחיקוי. לא ממש עניין את הילדים בתיכון מה התוצאות שלהם או ההישגים שלהם בתיכון אלא הם רצו להיות כמו ההוא. זה שינוי שכולנו צריכים להילחם בו וכולנו צריכים לעשות אותו. זה לא רק עבודה של המשטרה, זאת עבודה של כולנו. תכף אדבר על איך מביאים את זה לידי ביטוי. כשאני נכנסתי לתפקידי באתי ושאלתי לא מה תוצאות הבגרות אלה מה אחוז המעתיקים בבגרות ומאוד מצא חן בעיני שדיברת על זה. אתם יודעים שיש כזה נתון? טובא זנגריה הייתה במקום הראשון בהעתקות. הדבר השני שבאתי לבדוק זה באיזה מקצוע נכשלים הכי הרבה בבגרות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עברית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ערבית. ערבית זה המקצוע שנכשלים בו הכי הרבה בבגרות. אנשים כמעט לא יודעים לדבר עברית אבל גם בערבית הם נכשלים בבגרות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ולא יודעים להעתיק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להעתיק הם יודעים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הם מעתיקים. << דובר >> ד"ר יעל ליטמנוביץ': << דובר >> הם לא יודעים כי אחרת לא היו תופסים אותם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מי ששמר עליהם עודד את ההעתקה. אני אמרתי שאלו הדברים שאני הולך להילחם בהם בתור ראש מועצה. רציתי להקטין את מספר המעתיקים ועברנו להיות מקום אחרון, פחות או יותר. רציתי גם לנסות להגיע למצב שבו אחוזי הזכאות לבגרות יותר גדולים. אני מיקדתי את זה לא בערבית אלא בעברית כי חשבתי שנכון שידברו עברית. אני לא רוצה לדבר על ההישגים אבל אני רוצה להגיד לכם שאלו היו חמש שנים שבהם אחוז המתגייסים לצה"ל היה יותר גדול, אחוז המתגייסים לכוחות הביטחון היה יותר גדול ואחוז העבריינים באותו שלב היה יותר קטן. אני באתי וטיפלתי בחינוך וזאת הייתה התוצאה. יש משהו שלא יכולתי לטפל בו וראש העיר טלאל דיבר עליו פה באופן מאוד נכון וזה הנושא של התרבות בהיבט של הערכים. אני לא יודע לטפל בזה כי אני לא חי את זה, אתם חיים את זה. הערכים עבדו. שייח'ים לא יהיו יותר. צריך לגייס ערכים חדשים לילדים כדי שידעו משהו אחר שהם יוכלו לכבד והמודל לחיקוי שלהם לא יהיה אותו אחד. אני לא יודע איך עושים את זה. לגבי פנאי, אני אומר לכם שזה אחד הדברים הכי חשובים. מה הילדים עושים בשעות הפנאי כשהם לא בתרבות של הבית או בערכים והם לא במערכת החינוך אלא במקומות אחרים. זאת חלק מההזדמנות. ככול שיהיו יותר חוגים, יותר פעילויות ויותר דברים - - - אני מכיר את נושא התקציב ובזמנו, אשתי גם עשתה פה כמה פעילויות אז אני מכיר את זה אבל זה חלק מהדברים שאנחנו נצטרך לתת להם מענה. אני ארתם לנושא של הגיוס, אני כבר מבטיח לכם את זה. אני אשב עם מי שצריך ונראה איך אנחנו עוזרים לכם בגיוס למשטרה, לשירות בתי הסוהר, לכיבוי והצלה ולפקחים. לקחתי את זה, זה עלי. אני מקבל את הביטוי שנאמר פה על ידי אפי, הנר עוד דולק ואני חושב שעוד אפשר לתקן. אני לא יודע אם יקבלו את ההמלצה שלי על גורם אחד שיטפל בזה אבל במסגרת השינויים שעושים עכשיו בממשלה, יכול להיות שאלקין ייתן לו דווקא את תפקיד שבמקום שיטפל בכל מיני דברים אחרים הוא יטפל בעניין הזה אבל אני סתם מכניס לפה קצת פוליטיקה כדי שיהיה פה קצת מעניין בעניין הזה. המשטרה היא גוף מדהים עם תוצאות יוצאות מהכלל. אני תמיד אומר את זה יחסית לכל מקום אחד שאני מכיר על המשטרה פה במחוז הזה ובמרחב הזה אבל כולנו, שלא לובשים מדים צריכים לזכור שהמשטרה מטפלת בתוצאות ואנחנו צריכים לטפל בתהליכים, לא בתוצאות. המשטרה מטפלת בתוצאות וחבל, הייתי רוצה שהתוצאות יהיו אחרות, לא של המשטרה אלא של הפשיעה, השימוש בנשק, פוליגמיה וכל הדברים האחרים. דווקא בגלל שאתה אחד מהמנהיגים הכי אמיצים שאני מכיר, אני אומר לך שאני אעשה כל דבר שאני יכול כדי להוביל פה תהליכים שונים אבל בלי המנהיגות המקומית שלכם, אני לא אצליח לעשות כלום ואני אומר לך את זה מעכשיו. אם אתה לא תצליח לרתום את ראשי הישובים האחרים ואת מובילי דעת הקהל בתוך החברה הערבית, שיהיו יחד איתי כדי שנוכל להוביל את התהליכים, אז אין סיכוי שזה יצליח. אני לא יודע לדבר את הערבית שאתה יודע לדבר ואני לא מכיר את המצוקות האמיתיות של כל משפחה או חמולה. אתם מכירים והדרך היחידה להחיל שינוי פה ביחד עם משרדי הממשלה האחרים, היא בעזרתכם. אם כולם יהיו כמוך אז נצליח. אני לא יודע פה מה מותר, אתה צריך לעזור לי בזה. << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> אנחנו לרשותך ואנחנו מצפים בנוסף לזה להתערבותך בחיזוק תחנות המשטרה בישובים הבדואים ביותר אמצעים, יותר שוטרים ויותר ניידות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> את זה אני חושב שתראה מהר מאוד. << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> אני מקווה שתוך שנה או שנה וחצי אנחנו נתחיל להעביר את תחנת המשטרה עם הצריפים שלה למבנה שיהיה יעיל, טוב ויוכל לתת שירות לכל האזור הזה של שלשת הרשויות. בני שמעון לבד זה חצי מיליון דונם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני יודע, הייתי אצלם. << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> אנחנו רוצים תחנת משטרה שהיא מרכז שירותי חירום בעידן הנגב. כשהרחבנו את גבולות השיפוט של העיר רהט בשנת 2003 או 2004 אז ראשי הרשויות במגזר הערבי התנגדו לכך שיקומו תחנות משטרה בישובים שלהם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> אני מגיע לותמ"ל ויושב שם מישהו שממונה על הבינוי מהמטה הארצי שרואה שאני נלחם על תחנת משטרה בעידן הנגב אז הוא אמר "אני מיותר פה. אני בא כל פעם כדי לשכנע את הרשויות להסכים לתחנות משטרה". מ-2006 יש שטח אז אני מבקש את העזרה שלך עם קצת תקציבים ויהיה אפשר להתחיל לבנות שם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עוד לפני זה אני אבוא לבקר אותך אצלך בבית. << דובר >> טלאל אלקרינאוי: << דובר >> אתה מוזמן אלי, אתה והשר ברוכים הבאים. תודה. ביקור ניחום אבלים – משפחת קיעאן – חורה << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> פוגל שהוא חבר כנסת ויושב-ראש הוועדה לביטחון פנים היה המפקד שלי הרבה שנים. אני הייתי מפקד יחידת הגששים, למרות שגדלתי בצנחנים. לא נורא, הוא רק בתותחנים. לימים, הוא היה מפקד יחידת מורן ועוד כמה יחידות מיוחדת אבל התפקיד המשמעותי שלו היה ראש מטה פיקוד דרום וכראש מטה פיקוד דרום הוא היה המפקד שלי כי אני הייתי מפקד יחידת הגששים. שם נקשרתי לעולם הבדואי ומאז אנחנו יותר ממשפחה. אני מכיר את המשפחה ואת אשתו שכל הזמן מטיילת ומשאירה אותו פה בכנסת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ערובה לחיי נישואים טובים. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> משפחת קיעאן שייכת לשבט אבו אל קיעאן. חביב היה הבן שנפל ב-7 לחודש. הוא נפל בבוקר של 7 באוקטובר 2023 בין 06:30 ל-08:00 במוצב פגה בנחל עוז. הקשר שלו היה בשעה 06:30 עם שני האחים, סוהיב ומוחמד בהתכתבות ושם הבינו שיש איזשהו אירוע. בשעה 08:30 כשהתמונה התחילה להתבהר עם כל הכאוס שהיה, האבא, מוסא, הבין שקרה משהו. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> אני. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> הוא הבין שמשהו קרה אז הוא לקח את עצמו והגיע לסורוקה. הוא ישב בסורוקה שלושה ימים. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> יומיים, שבת וראשון. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> בסביבות יומיים והיה מקבל כל אמבולנס שהגיע - - - << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> כל חייל שהגיע, אני הסתכלתי. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> כדי לראות אם הוא נמצא שם. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> כל חייל שהגיע לסורקה, אני ראיתי. הייתי עם ר"מ 2 כל הזמן. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> בשעה 08:30 נותק הקשר. אין יותר קשר עם חביב ואז הבינו. זה היה ביום שבת ורק ביום שני הודיעו למשפחה שהוא כרגע - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נעדר. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> לא, הרוג. יש שם סרטון שפרסמו איך עושים את המוות הזה ואז התחלנו להתארגן לקראת הלוויה. הלוויה התקיימה רק שלושה ימים אחרי כל הכאוס, כל הזיהוי וכל הניסיון להבין את זה. בסוף קברנו אותו, לא בלוויה צבאית, למרות שהמשפחה כועסת וזהו. המשפחה הזאת גרה פה הברה שנים. חביב, זכרונו לברכה, היה לוחם גיבור. תדע – יושבים פה אנשי משטרה – אמיר מוביל עכשיו מיזם מאוד חשוב וערכי. הוא מקים מכינה קדם משטרתית וכולנו שאובים למשימה הזאת. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> פיני, המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם ואני האחרון שייקח קרדיט של מישהו. זה אתה, יחד עם יניב, יחד עם המשרד לביטחון לאומי ושיקלי. עכשיו אנחנו נכנסנו מאוד חזק לטובת - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה חלק מתוכנית החומש. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> בדיוק. יש פה שחקנים מאוד משפיעים. רוני כעביה שמונה למנהל התוכנית הזאת הוא קצין משטרה מהצפון שהבאנו אותו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני יודע מי זה. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> אז תודה אבל זה לגמרי שלכם. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> בסדר גמור אבל בסוף, זה הכול מלמעלה. אני זוכר שכשיבנו בחג אתה לחצת, אתה כעסת וראיתי איך זה יצא מנימי ליבך. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> נכון. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> למה לא מקדמים את העניין הזה. יניב, הבולדוזר הזה שיושב לידך, הניע את כל המהלך הזה. למה אני מזכיר את העניין הזה של המכינה? כי חביב, זכרונו לברכה, למד כאן. הוא היה תלמיד מצטיין בחורה וכשהוא שמע לפני ארבע שנים שיש מכינה קדם משטרית במחזור השני שלה אז הוא נכנס למכינה. הוא היה שמונה חודשים במכינה המשטרית. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> בהצטיינות. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> שמונה חודשים ואחרי שמונה חודשים הוא היה צריך להתגייס ולא גויס. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> מסיבות שאני עדיין לא יודע אותן. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> אני ביקשתי גם מרוני וגם מאמיר לקחת את הסיכומים של שתי המכינות הקודמות והלפיק את כל הלקחים כדי להתחיל את המכינה החדשה, שנוכל להצליח איתם. לצערי וגם לצערו של חביב, הוא לא התקבל למשטרה בסוף, אחרי שמונה חודשים של מכינה. הוא החליט שהוא מתגייס לגולני ומאז הכול היסטוריה. אני חייב להגיד לך שגולני זה משפחה. הם בקשר עם המשפחה פה בצורה מדהימה. מחר המשפחה עולה עוד פעם. איפה חנאן? << דובר >> מוחמד קיעאן: << דובר >> אמא שלי בפנים, במטבח. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> הם גרים פה. הייתה לו טרגדיה לפני 29 שנים. הוא היה נשוי לאישה שנולדו ממנה ארבעה ילדים והיא הלכה לבית עולמה. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> תאונת דרכים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בתאונת דרכים? איפה? << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> ליד יתיר. בין יתיר לחורה יש את הסיבוב. זה היה ב-1996. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> נולדו להם ארבעה ילדים ולימים, הוא התחתן עם חנאן, האישה הנוכחית. יאמר לזכותה שהיא גידלה גם את הילדים של האישה הראשונה וגם את ששת הילדים החדשים שלה והיא בנתה פה משפחה לתפארת. יש כאן אחד שלמד רפואה וכיום הוא עושה מהלך כדי להתגייס לצה"ל לעתודה. הילדים שלו משכילים כולם ועם כל הטרגדיה, אני מלווה את המשפחה הזאת מהדקה הראשונה שנודע לנו - - - << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> אתה באמת, כן. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> נודע לנו שיש שני הרוגים מהמגזר הבדואי, יש אותו ואת אבן מרעי משגב שלום. משם אנחנו מלווים אותם. זאת משפחה מאוד ערכית שמאוד תורמת. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> תודה רבה שהגעתם אלינו. אני מאוד מעריך את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הזכות היא שלנו, באמת היא שלנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלום חנאן. זאת האמא. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> אמא לא לוחצת יד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בלי לחיצת יד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שלום חנאן. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> חביב באמת היה גיבור, גיבור ישראל. אני באמת מאוד גאה בו. בתקופה שבה הוא היה בצבא והתלבושת שלו הייתה המדים שהוא לבש אז הרבה צעירים מהשכונה אמרו לו "תיקח ותרשום את הטלפון שלנו כי אנחנו רוצים להתגייס". הוא אמר לי שיש לו הרבה. הוא לא נתן לי שמות אבל הוא אמר לי שיש הרבה בשכונה שרוצים להתגייס עכשיו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הם באמת התגייסו? << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> לא, הם לקחו צעד אחורה חוץ מאחד, הבן של אבן אימן שגם נכנס לגולני. בינתיים מעכבים אותו אבל הוא אמר לי "אני אחליף אותו במקום". חביב היה גיבור ואני באמת גאה בו אבל זה דבר שאי-אפשר להחזיר אותו. קרה אסון במדינה. זה אסון גדול. זה כואב, כואב הלב. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> מוחמד, תגיד משהו. תדע, מוחמד כעס עלי ביום שהבאנו את הגופה משורה. היינו צריכים לקבור אותה ביום שלישי ואז אמרו "לא ביום שלישי אלא ביום רביעי" ואז אמרו "לא ביום רביעי אלא ביום חמישי" ואנשים מחכים בבתי העלמין. כשהבאנו את הגופה למסגד וישבנו פה עם כל הילדים, הם זעמו עלי "איך יכול להיות שהוא נהרג בצבא ואנחנו לא עושים לוויה צבאית?", אמרתי לו "תקשיב, כרגע כולם במלחמה ואין הרבה ארגון אבל אני מבטיח לך שברגע שגולני קצת יירגעו ויצאו להפוגה אז אני מבטיח לך שאנחנו נעשה אירוע". המג"ד שלו היה תומר, זכרונו לברכה. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> זה קרע אותי . הוא דיבר איתי משם, פעמיים. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> תומר התקשר אלי בערך ביום השני שהוא יצא מההפוגה ואמר לי "תשמע. שמענו ובפסק זמן הבא אני בא לבקר את המשפחה". לא עברו ארבעה ימים והוא נהרג בעזה. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> כן, הוא דיבר איתי בערב בשעה 21:00. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> לא הצלחנו לבקר אותו. מוחמד, תגיד כמה מילים. << דובר >> מוחמד קיעאן: << דובר >> כמו שאבא שלי אמר, אנחנו שמחים לראות אתכם פה. זה מחזק אותנו. כשכעסתי אז זה פשוט כי זאת הייתה המצווה של חביב. אני רציתי משהו שבא ממני. לחביב היה לפעמים רגשות שיקרה משהו כי היום צריך לשים לב ולהתארגן. אני אמרתי לו שהכול סבבה אבל הוא אמר לי שזה מה שהוא מרגיש. הוא אמר לי "אם יקרה משהו אז מה שאני רוצה זה הלוויה צבאית. אני רוצה להיות שונה". בכללי, הוא שונה. הוא בן אדם - - - בכל משפחה יש לפעמים רגעים של כעס אבל חביב היה בן אדם חייכן ולא רק פה, גם חברים שלו מהצבא אומרים שהוא תמיד היה מרים. הבן אדם יודע לעשות פיאסטה כמו שצריך. גם במשפחה, אם אנחנו צריכים תמיכה אז גם בתור אח בכור, ידעתי תמיד לאן ללכת. תמיד כשאני אתקשר לחביב הוא יגיד לי שהכול בסדר. מה עשיתי בתור אח בכור? פשוט תמכתי בו. החוסר שלו פה גרם להרבה מאוד צער במשפחה, כמובן אבל זה גם גרם למשפחה להתחבר יותר. עכשיו אנחנו רואים שלכל המשפחה יש חיבור מסוים שהוא שונה משהיה לפני 7 באוקטובר. אני לא יודע אם אני אראה אותך עוד פעם אז בסוף, מה שאני רוצה להגיד במסר זה שיש ילדים בדואים שיכולים לצאת מהמקום הזה ויכולים לעשות שינוי. לצערי, לחביב לא נתנו להמשיך את הדרך שלו אבל אם המדינה תיכנס לחברה כמו שצריך - - - יש התנגדות מצד החברה עצמה כשהמדינה מנסה למכור סיפור משלה. אנחנו פשוט רוצים לבוא לאמצע ולעשות את החיבור שצריך ואפשר להגיע לשם. אם הבדואים ב-1948 גם נלחמו במלחמה על המדינה אז אפשר גם ב-2024 אחרי שרואים שזה המקום היחיד שיש בו דמוקרטיה באמת שנותנת להם את החופש להיות דתיים כמו שהם רוצים, ללמוד ולחיות פה. אין מקום בכל המזרח התיכון שיכול לתת להם את כל זה. אני חושב שכמו שאני רוצה להתגייס בקרוב אז צריך לזרז תהליך שדומה לזה עבור כל הבדואים. אתם חיים במדינה וזה לא שזה שאתם חיים פה כי נאלצתם להישאר פה. לא, אתם חיים, אתם אזרחים של המדינה אז אתם גם מחויבים לגיוס. כמו שחביב מראה לכולם, גם לעם ישראל, שיש דרך ארוכה ואפשר שבן אדם שיוצא מחורה, מהכפר הקטן ובטח לא יודע באותה רמה שיודע בן אדם שיוצא מהמרכז עם אותה השכלה, יכול להגיע. אנחנו יודעים שאנחנו אזרחי ישראל וצריך להרים את הבמה לגבי הבדואים פה ולתת להם תמיכה כדי שתמיד ידעו שיש פה מקום ושהם יוכלו להרגיש יותר כמו אזרחי מדינת ישראל. תודה שאתה באת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> קודם כול, תודה לכם שאתם מארחים אוצי. הזכות היא באמת שלי אבל בואו ניקח רגע את מה שאמרת עכשיו כי מבחינתי, זה חלק מהשליחות שלי. מחר בבוקר אני חוזר לכנסת, מה אתה רוצה שאני אגיד להם? מה אתה היית רוצה שיקרה מחר בבוקר כדי שאנשים טובים כמוך וילדים צעירים יעשו? << דובר >> מוחמד קיעאן: << דובר >> את הסיפור של חביב. איך חביב גדל - - - << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> האמת, אני מעוניין שתעלה את זה בכנסת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני אעלה את זה. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> כן? בבקשה. << דובר >> מוחמד קיעאן: << דובר >> מאיפה הוא בא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני אעלה אבל אני אעלה את זה כי אני רוצה בסוף לגרום לאנשים להעביר מסר. איך אני גורם לעוד ילדים לרצות להתנדב כמו חביב ולהתגייס לצבא. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> אני יכול לעזור לך? << דובר >> מוחמד קיעאן: << דובר >> אני רק רוצה לזרוק משהו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. << דובר >> מוחמד קיעאן: << דובר >> יצא מפה לא רק חביב גיבור, יצאו מפה גם אנשים של חושך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. << דובר >> מוחמד קיעאן: << דובר >> פשוט צריך לדעת שגם מתוך החושך הזה והאופל הזה, אפשר להוציא אור כמו חביב. חביב הוא לא רק אחד, יש לו אחים והאחים שלו גם יביאו ילדים ולאחים שלו גם יש חברים אז אפשר לגדול מפה. אני חושב שאפשר להגיד שמהחושך אפשר להגיע למקום שכוכב כמו חביב וגיבור כמו חביב יכול לצאת. צריך סבלנות לגבי מאיפה שאנחנו באים. כלומר, סבלנות משני צדדים, מכולם. אפשר להגיע למקום באמצע שבו גיבורים כאלה יכולים להיות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה ילדים כמוך יש פה בסביבה שבאמת רוצים להיות חלק מהעניין הזה? << דובר >> מוחמד קיעאן: << דובר >> אני אגיד לך, אני גדלתי בבית ספר תיכון למצטיינים והיו זורקים לנו שאם באים ואומרים לך להתגייס אז תגיד לא. לא היו אומרים לנו להתגייס, היו מוכרים לנו סיפורים אז העניין פה זה לא רק אני. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> הכוונה שלו היא שצריך להכניס את התחומים של הצבא לתוך בתי הספר. << דובר >> מוחמד קיעאן: << דובר >> צריך חינוך. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> לכל בית ספר תיכון תכניס צבא. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> יש להם פה בית ספר למצוינות מעולה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, אני יודע. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> צריך להכניס לשם אנשים, ארבע שיעורים בשבוע. זאת הכוונה. << דובר >> מוחמד קיעאן: << דובר >> אספר לך סיפור, לא מזמן - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> החברה הבדואית מראש בחרה שהגיוס לא יהיה חובה. << דובר >> סנ"צ יוגב אטיאס: << דובר >> אני הייתי מפקד תחנה פה וליוויתי את המשפחה בתקופה הזו. אפשר לעשות בישוב הזה דברים מדהימים. כל פרויקט וכל פיילוט ארצי היינו עושים איתם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> פיני ואני הובלנו במשך שלוש שנים בפיקוד את כל הנוסע של הגדס"ר הבדואי. ניסנו לגרום לכך שיבואו כמה שיותר אנשים. אני עבדתי ישרות עם הישוב הזה וגם גרתי פה מהצד השני, אני גרתי במיתר כמה שנים. הייתי שכן שלכם, לכן שאלתי איפה הייתה תאונה כי ב-1996 עוד גרתי פה. כל הסיפור הזה הוא סיפור מוכר לי. אני עכשיו מנסה לשחזר אחורה ולהביא לימים האלה את מה שצריך לעשות כדי שילדים מוכשרים ומוצלחים כאלה יהיו בסופו של דבר חלק מהמנהיגות של המקום הזה ויעודדו ילדים אחרים להיות חלק מהעם ולא ילכו לפשע. << דובר >> מוחמד קיעאן: << דובר >> סליחה שאני לוקח עוד דקה ממך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תיקח כמה זמן שאתה רוצה. << דובר >> מוחמד קיעאן: << דובר >> העניין פה הוא שאתה שואל איך אפשר גם לעזור. לא מזמן ניסו למכור את הסיפור שצבא ההגנה של מדינת ישראל שמגנים, מנסים לעשות הרעבה בתוך עזה אז התחילו לאסוף תרומות. יש אנשים בתוך המגזר הבדואי שאין להם מה לאכול והם שולחים תרומות לשם. אני לא בא נגד, לילדים מגיע לאכול, כמובן אבל העניין פה זה שאפשר למכור לצעירים את הסיפור שצבא ההגנה של מדינת ישראל הוא לא צבא מוסרי וככה ממשיכים. הם מגדלים ילדים ולמה שייתנו לילדים שלהם להתגייס אם אין לצבא בעיה שילדים יהיו רעבים עד סוף היום וזה באמת לא הסיפור. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> זה הפוך. הסיפור הפוך אבל אנשים לא מבינים את העניין הזה. << דובר >> מוחמד קיעאן: << דובר >> כן. יש פרופגנדה ויש פה אג'נדה ואפשר לסדר את זה. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> אני רוצה להגיד כמה מילים על חורה, בסדר? זה נר, זה לא מה שמאפיין את הישוב. הישוב הזה יותר מאופיין בנושא של התנועה האיסלמית, פלג דרומי. זה מה שמאפיין את הישוב חורה וצריך לשים את זה פה על השולחן. לא היה פשוט לקחת את הבחור הזה ולתת לו כיתה עם השם של הבן שלו ובמקומות אחרים כן. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> עדיין לא, אני נלחם איתם והם גם לא עזרו לנו. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> בית ספר וכיתת מחשבים. אני מדבר עכשיו מבפנים החוצה. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> אני לא אפריע לך אבל אפרופו נרטיב ואפרופו גיבורים, שאלנו מי הגיבורים והנה דוגמה למופת. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> זה נר ויש עוד כמה, אבל המאפיין של הישוב זה שהוא הולך לבית ספר למחוננים שהוא אחד הטובים פה בנגב, בחורה, והנרטיב שהוא שומע זה נרטיב כזה שמצלצל לו ממורים. אם אני יוצא קצת יותר החוצה אז כל הסיפור הזה של החברה, אני לא אומר שב-7 באוקטובר זה "הנה, עכשיו אנחנו אזרחים", הם תמיד היו אזרחים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> 7 באוקטובר זה היה אירוע שבו פתאום אנשים שלא מכירים אמרו על הבדואים "יש פה אנשים שנפלו, יש פה חיילים ויש פה גיבורים". << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> יש חטופים מהמשפחה של דודים שלי. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> יש חטופים. הם חלק ממדינת ישראל עם תעודת זהות כחולה, הם אזרחים לכל דבר ועניין. הנרטיב הזה שנתפס גם בתקשורת ובכל מיני מקומות זה כאילו שהם לא. הם כן אבל צריך להכיר אותם גם בצורה הזאת. מה שמוכר היום זה השלילי, במקום שמה שימכור היום בתקשורת יהיה הצד החיובי, הצד השלילי יותר מוכר. הקושי הוא לעשות את זה וזה מה שצריך להגיד בכנסת, לפי דעתי. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> רק אמשיך את מה שהוא אמר בכיוון שלו. אם היית שואל בדואי בחודש הראשון של המלחמה אז כל החברה הבדואית הייתה מזוהה. כולה הייתה מזוהה ואני חששתי שזה ילך וידעך. 28 חללים בדואים נהרגו פה ותשעה חללי צה"ל נהרגו, שישה מהדרום ושלושה מהצפון. זאת אומרת, החברה שילמה. בנוסף, אל תשכח את כל הגיבורים הבדואים מרהט - - - << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> אזרחים. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> שהצילו אנשים. החשש היה שאחרי החודש הראשון או השני זה ילך וידעך. הסיבה לעניין הזה היא משני הכיוונים. גם מהצד של האוכלוסייה וגם מהצד של המדינה. כשיש אתגר אתה צריך לחבק את האתגר ואתה נעלם ממנו. יושבת איתנו פה חנאן. חנאן היא האמא וכל יום שישי שחביב היה נשאר שבת בבסיס ובגולני נשארים הרבה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היו מרתקים אותו הרבה? הוא היה עושה בעיות? << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> לא. דווקא הוא היה מחליף. אחרים דוחפים אותי שיגיד לקצין ודווקא הוא היה מוריד להם. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> היא הייתה מכינה את הסירים שלה והילדים היו לוקחים את האוטו. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> הם היו לוקחים את האוטו שלי ונוסעים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בגלל זה היו משאירים אותו, כדי שהיא תביא את האוכל. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> כן. << דובר >> מוחמד קיעאן: << דובר >> הוא היה מתקשר אלי להגיד שהוא רוצה סיגריות אז אני הייתי קונה לו. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> מפה זה כמעט 65 קילומטר לכיוון אחד. הוא היה מתקשר ואומר "אמא, אנחנו שבעה חבר'ה". אז היא אמרה "אני מכינה. מה אתם רוצים מקלובה או משהו אחר?" הוא אמר מקלובה אז היא הכינה מקלובה ל-20. לקחנו את האוטו שלי, נסענו לשם, נותנים לו ואז החברים שלו התקשרו לאמא ואומרים "תודה רבה". אנחנו משפחה. אני וגולני זה משפחה. אתמול התקשר אלי אחד מגולני מירוחם וכשהוא אמר לי שהוא מגולני אני אמרתי לו "אתה הבן שלי" והוא אמר "וואלה, הבן שלך" ואז הוא אמר "מחר אני בא ולוקח אתכם מפה ועד לצומת גולני כי יש לנו את הטקס שם של גולני". היינו גם - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מתי זה? << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> מחר. לפני שבועיים היינו גם בכרמיאל בטקס של גולני. את הדברים האלה נתנו לנו שם ותמונה שלו. כל גולני זה משפחה. אנחנו משפחה. לי יש קבוצת וואטספ איתם ועל כל תנועה או כל דבר, אנחנו מדברים בטלפון או בוואטספ. בכל יום. יש לנו מדבקות, יש לנו הכול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה התחלת לספר על האמא. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> אני אומר שהאמא הייתה מכינה את האוכל. בואו נהיה ברורים, המקור שלה הוא לא מפה והיא חצויה והבן שלה נמצא כלוחם. ברגע שהאירוע הזה קרה, הסתכלתי עליה כשהיו מגיעים לפה חיילים וחיילות לבקר ולנחם והיא הסתכלה עליהם כמו הבנים שלה. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> כן, עד עכשיו. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> פעם אחת היא ראתה איזשהו ילד קטן שנכנס והיא אמרה לי "הילד הזה הוא קטן, למה אתה מגייס אותו לצבא?". ככה היא התייחסה אליהם. ברוך השם, הצלחנו לסדר ולדאוג לה. יש לה פה גם שתי בנות, מיסם ויפא שהן לומדות. אחת מהן למדה בחברון במה שיניב ואני מתעסקים בו כדי שנפסיק את הריטואל הזה. אחרי שדיברנו עם מוסא, הפסקנו לה את הלימודים וברוך השם, מתחילים לדאוג לה כדי שהיא לא תלמד. החיבור הזה חייב - - - << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> גם מקומות עבודה. עכשיו היא סייעת ואין לה עבודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מוסא, המשפחה שלכם פעם שלטה פה בחורה. ראש המועצה היא משלכם פעם, נכון? << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> כן, סלאם. לא להרבה זמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבו טאופיק. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> אבל עכשיו הכול השתנה. זה התנועה האיסלמית. עכשיו תנועת החמאס. במשך תשעה חודשים הם לא כל כך התייחסו ורק כשאנחנו העברנו מסר למנכ"לית שקוראים לה שירה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מנכ"לית יהודיה. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> כן, שירה. היא הגיעה לפה אחרי הבינה שאנחנו כועסים עליה. אמרתי לה "אני לא כועס על ראש המועצה, עלייך. את מבינה את השפה שלי" אז היא באה לפה וגם בן היה פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם הקימו ועדה גם עכשיו. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> כן, עכשיו זה כאילו לזיכרון. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> פוגל, כחבר כנסת, המשימה שלך היא לתת העדפה למשפחות האלה. זה לא הרבה וזאת המשימה שלך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> זאת הבקשה שלנו. תדע לך שאף אחד פה בחורה לא התייחס אלינו. ביקשנו כמה דברים ועד היום לא קיבלנו. הם הכניסו אנשים שלהם שנלחמו לשם של התנועה. תעזוב. עוד פעם, הם התייחסו גם לטלאלקה שנפל בשבי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חטוף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החטוף שברח עם שני היהודים. פואד זה אבא שלו. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> הוא גם כמו הבן שלי וגם כואב לי הלב. הם התייחסו אליו יותר ממני. זה כאילו אזרח וזה כאילו לוחם באמת. זה בדיוק כך. << דובר >> מוחמד קיעאן: << דובר >> לא, זה בגלל שהוא נהרג על ידי אש צה"ל אז הם ניסו למכור את הסיפור הזה. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> כן, בגלל שהוא היה עם שני אזרחים. << דובר >> מוחמד קיעאן: << דובר >> כאילו "הנה עוד פעם צה"ל עושה טעויות וכאילו הוא לא באמת בא להגן". << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה מהמשפחה המורחבת, בשבט הזה בחמולה, מתגייסים? << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> מעט מאוד. צריך לשים את הדברים על השולחן. בחורה בכלל, הגיוס זה אחד המקומות הנמוכים ביותר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הכי נמוכים, זה מה שאני זוכר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בגלל זה אמרתי נר, לא סתם. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> בנקודת הזמן הזאת יש לנו שבעה חיילים בסך הכול. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מחורה? << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> מחורה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה כלום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> קרביים? << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> כולם קרביים. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> זה גם מדהים. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> כן. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> אבל זה מעט. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מעט מאוד. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> בדרך כלל, בזמן האחרון הם רוצים לעבוד בתובלה או משהו כזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה כלום ל-25 או 30 אלף אנשים. רוצים להיות עיר, תגישו בקשה. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> אל תשכח שמנהל מחלקת החינוך של חורה לשעבר, היום הוא חבר כנסת - - - << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> הוא אצלכם. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> יוסף עטאונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא גר פה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יוסף עטאונה. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> הוא הכי קרוב - - - בכנסת שלך, נראה לי שאתה רואה אותו יום-יום. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> יוסף עטאונה לא היה מאשר - - - אנחנו כמשרד הביטחון, כצה"ל וכמשטרה פועלים בכל בתי הספר. מתוך 46 בתי הספר, אנחנו עובדים כמעט בכולם. המקום היחיד שבו לא ניתן לנו האישור להיכנס זה היה חורה בגלל שיוסף הזה התנגד שאנחנו נעשה את זה שם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא עבד פה עם אשתי ענת, בזמנו לפני 20 שנה בשביל ללמד את הילדים אנגלית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא ידעתי שהוא דובר אנגלית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא היה במערכת החינוך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא אומר שהוא יודע אנגלית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> היא לימדה אנגלית, לא הוא. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> פוגל, כל אחד והחברים שלו. תשכח שאמרתי את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> למחוק את החברות ביננו? << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> לא. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> לא למחוק, רק תלמד אותו עוד פעם על הזהות שלו ותחזיר אותו להיסטוריה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא צריך להדליק את המדורה ביני לבינו, היק קיימת ממילא, זה בסדר. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> פוגל, ב-22 בספטמבר 2024 אנחנו פותחים מכינה קדם צבאית למגזר הבדואי. יניב הוא אחד האנשים שמסייעים לנו מאוד בעניין הזה, בעיקר בשבט  אל עזאזמה. אני מעריך שברגע שייסגר המכרז שלחם, של המדינה אז איפשהו בינואר או בפברואר אנחנו ניפתח את המכינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עכשיו אנחנו רק מגיסים את האנשים. קשה לגייס את הצעירים מכיתה י"ב ולהגיד להם לבוא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה אנחנו רוצים שיהיו? << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> 30. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו רוצים 30, עכשיו הראשונים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה יש לנו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כרגע הם גיסו בערך 20 או 22 אבל מעזאזמה. הם בכוונה מתמקדים באזור מסוים כי אנחנו רוצים שהם ירגישו חווית הצלחה. אנחנו לא רוצים ליפול. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מי מהילדים פה רוצה להתגייס, חוץ ממך? הבנתי. מי עוד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה, תרים את היד. דיברנו אתמול. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה רוצה להתגייס? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעזרת השם. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> הוא למד ברעות, במחנה נתן אבל בגלל מגבלה רפואית הוא לא יכול. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל אפשר להפוך אותו למתנדב, לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא רוצה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הנה, הוא רוצה. הוא מתנדב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לי כוח. אני יכול להרים עלי שני אנשים ולרוץ עוד מאה קילו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תביאו לנו את הפרטים של כולם, בסדר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החלום שלו זה להיכנס לעזה ולנקום שם. << דובר >> מוסא קיעאן: << דובר >> הוא אפילו מוכן לעשות שירות לאומי, העיקר לשרת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יכול להיות שיש עוד כמה מקומות שאפשר יהיה לדבר איתם. אנחנו יודעים להביא עוד כמה מקומות, בסדר. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> אני רוצה להגיד לך עוד משהו לגבי משטרת ישראל. בעבר, לפני שבע או עשר שנים – בתקופה שגם אתה הכרת – הסטיגמה על המשטרה הייתה מאוד שלילית. היום, השיח שקיים בין המשטרה לבין הקהילה הוא דבר שאין לו אח ורע בשום מוסד ממשלתי אחר וזה יאמר לזכות המפקדים שמנהלים כאן את העניין הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לחלוטין. << דובר >> אל"מ במיל' פיני גנון: << דובר >> ברגע שיש לך שיח, יש לך קשר ויש לך קשב אז איך אומרים, גם כשהולכים לעשות פעולה של הריסת בית או הריסות בתים אז החברה הבדואית מבינה את זה. היא מבינה זה לא המשטרה, זה החוק והמשטרה צריכה להגן עם עליך וגם עליך. אני הרבה בשטח ומה שאנחנו שומעים מסביב זה שהשיח עם המשטרה הוא מאוד חיובי ומאוד תורם. סקירת שטח באום בטין << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> אם יש לך מרחב של זמן, לא חודש אלא שנה או שנתיים אז הוא יכול ביממה או ביום אחד לעשות סדר שיוביל להרתעה מטורפת ואז תוכל להדביק את הקצב. אני לא סתם אמרתי את מה שאמרתי לראש עיריית רהט. אנחנו לא מדבקים את הקצב, צריך לספר לעצמנו את האמת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> האמת כואבת מאוד. << דובר >> נצ"מ ששון (ששי) שלמה: << דובר >> אנחנו היום ביחידת יואב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה מפקד יחידת יואב המוכר בשם ששי. << דובר >> נצ"מ ששון (ששי) שלמה: << דובר >> היעוד של היחידה זה התעסקות בבניה הבלתי חוקית. זה מה שאנחנו עושים חמישה ימים בשבוע. כל שבוע אנחנו מקבלים בין 50 ל-100 צווים מהמינהלת ואנחנו מבצעים אותם. גם אם היו 150 אז היינו מבצעים אותם. הכול תלוי בכמה המינהלת מביאה לנו בסופו של דבר ואנחנו גם מסייעים בזה. יש ימים שנקראים איתורים. אחרי שמסוק עבר וצילם אז אנחנו מסייעים בהדבקות - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בתהליך יש זיהוי, מודיעים שהולכים לפרק, נותנים להם הזדמנות לפרק לבד ואם זה לא מתבצע עד זמן מסוים אז אתה בא ומפרק? << דובר >> נצ"מ ששון (ששי) שלמה: << דובר >> כן, יפה. מה שאנחנו עושים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מסייע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מסייע, סליחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הטרקטור הוא שלהם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הטרקטור הוא של המינהלת. << דובר >> נצ"מ ששון (ששי) שלמה: << דובר >> למרות שהייתה הדבקה, אנחנו מגיעים לפני - - - מודיעים, מדברים עם המשפחה ולפני זה אנחנו מגיעים גם בסיורי שטח אז הם רואים אותנו פה ויודעים שאנחנו פה לקראת הריסה אז אין פה שום הפתעה, לא בצווים המנהליים שזה יותר מכלאות וגדרות ולא בצווים השיפוטיים - - - היו פה 50 מבנים מאוכלסים עם היתרים שיפוטיים ו-264 בתים - - - זאת אומרת, שירותים מבנים וכו'. באירוע פה הגענו גם ל-500 פריטים ולמעשה, זה מה שאנחנו עושים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הכול ארעי או שיש פה כאלה שכבר בנו בטון ובלוקים? << דובר >> נצ"מ ששון (ששי) שלמה: << דובר >> לא. יש את מה שנקרא - - - בסך הכול חזרו לפה אחד, שניים, שלושה או ארבעה אוהלים, הרוב לא חזרו. אנחנו בודקים את זה ואנחנו עם המינהלת על זה - - - אני מבין אם לא נחזור לפה - - - יומיים - - - הם מגיעים לפה ומפנים. אף אחד לא נשאר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הם מפנים לבד? << דובר >> נצ"מ ששון (ששי) שלמה: << דובר >> את זה הם מפנים, אין לנו את - - - השאיפה שלנו היא להשתמש במינימום כוח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד. << דובר >> נצ"מ ששון (ששי) שלמה: << דובר >> זאת אומרת, אני לא רוצה להגיע להפרות סדר וזאת החשיבות מבחינתי. באותו יום שאנחנו הגענו לפה הם אספו את המיטלטלין, הוציאו את כלי הרכב והכול היה ריק. זאת השאיפה. << דובר >> נועה ברחד: << דובר >> טוב, זה אחרי כל כך הרבה שנים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש פער הוא בין מה שמספרים כל מיני אנשים, כולל על הדוכן בכנסת לבין מה שאני שומע כאן. << דובר >> נועה ברחד: << דובר >> מה שקורא במציאות, ברור. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה ששמענו בכנסת זה שלא הוציאו את המיטות של הילדים, של התינוקות ואת כל הציוד ושהרסנו את הכול. טוב שאנחנו שומעים. << דובר >> נועה ברחד: << דובר >> אמיר אמר שזה אחרי שלוש שנים של צווים. << דובר >> נצ"מ ששון (ששי) שלמה: << דובר >> מבחינתנו, החשיבות היא לייצר הרתעה וזאת נגזרת של המשילות. אני יכול להגיד לך שאחרי האירוע הזה, אנחנו הגענו לצבירים. צבירים זה בין 8-50 צווים שיפוטים ומעל 300 פרטים. אחרי האירוע הזה, כמעט כולם מפרקים לבד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מדהים. << דובר >> נצ"מ ששון (ששי) שלמה: << דובר >> אנחנו מגיעים וכבר כמעט אין שום דבר, הם אפילו מנקים. זה כבר הגיע למצב כזה שאין כלום, הם מנקים את הכול. בשבועות האחרונים היה 70% של הריסות עצמיות. זה הישג וזאת משילות. אנחנו עושים את זה מסודר - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קצת על מה שהפחידו אותנו וניסו לספר. << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> ברשותך, אני שומר לך על הגב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה גם פה? << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> אני שומר לך על הגב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, שמתי לב. << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> אפי שימן, מפקד מרחב הנגב. הבב"ח שבוצע פה הוא מבחינתי קו פרשת המים. לפני זה, ההריסות שהיו פה הילכו עלינו אימים. פחדנו שיהיו מאורעות ביום שאחרי ובימים שאחרי. חשבנו שאנחנו צריכים להיזהר וכולי וזה רק הגביר את המוטיבציה לעשות את מה שאנחנו אמורים לעשות וזה בעצם לסייע לגופי האכיפה. החיצים מופנים למשטרת ישראל במרבית המקרים, כמו בכל דבר אבל בסוף, אנחנו מסייעים לגופי האכיפה לבצע את עבודתם כי בלי משטרת ישראל, ברור לכם מה יקרה. אנחנו הגענו לכאן אחרי אישורי תוכנית ואחרי הצגת תוכניות אצל מפקד המחוז. אנחנו הגענו לפה בכוחות גדולים ועל הגבעה הזו ישבו האנשים שבהתחלה התחילו להתלהם אבל הדירקטיבה של מפקד המחוז – גם במקרים האלה וגם בכלל – זה כשאתה בא עם כוחות גדולים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מדיניות, בעברית. << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> מדיניות, או-קיי. אני מקבל את התיקון – יש לי ברירה אחרת? – המדיניות של מפקד המחוז זה שאתה בא בכוח שהוא חזק – לאו דווקא לבנייה בלתי חוקית אלא לכל דבר –תמיד אפשר לגרוע ואז להסית לשאוני חיים אחרים. באים חזק משני טעמים. הראשון זה שכשרואים כוח זה גורם להרתעה ומצד שני זה גם מחזק את השוטרים. כשאתה בא בחסר אז אתה לפעמים משתמש באמצעים שאתה לא אמור להשתמש בהם. כמו שציין סטסי, למה זה קו פרשת המים? אחרי ההריסות האלה, 70% או 80% מההריסות במקומות שנחשבים קשים כמו ביר הדאג' או כמו באל עזאזמה, הן הריסות עצמיות. אתה מגיע והם מבקשים עוד יום או יומיים. היה עוד אירוע שאני חייב להזכיר אותו. בביר הדאג', אותו מקום קשה, הם הבעירו צמיגים ושמו מכשולים בכניסה על כביש 222, 221. אחר כך אנחנו נראה את זה מול החווה של תחיה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חוות הנעורים. << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> מעיין הנעורים. היא מופיעה אצלי כחלוצה, הם חלוצים בנגב. אין לי שם תואר אחר לה ולדודו בעלה. נכנסנו, ביצענו מעצרים והם הגיעו על הגחון כדי שנשחרר את העצורים. אמרנו שאנחנו לא משחררים את העצורים שקיבלנו על פי מידע בלבד. אמרנו "תאספו את הצמיגים, תיקחו אותם למזבלה, תיקחו את הקרשים ותישרפו אותם במקום אחר ואז תחזור אלינו" וככה זה בוצע עד שעות הערב. בסופו של יום, התוצאות של ההרתעה, המדיניות, אותו קו ואותה תוכנית עבודה שעל פיה אנחנו עובדים, מדברות בעד עצמן. דבר אחד שמאוד מפריע לי ואני אגיד פה זה שגם כאן אין ראש אחד. אם תחת השר לביטחון לאומי היה את רמ"י, את גופי האכיפה, את יוני, את משרד האוצר ואת המשרד לנגב ולגליל - - - בסוף, יש ביניהם אינטרסים מנוגדים והאצבע הייתה מופנית – בלשון עבר – למשטרה. מהרגע שבו הוכחנו בעובדות שכל צו שמגיע לפתחנו מבוצע ואנחנו במינימום של 100 צווים בשבוע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה היה לפני שנתיים וחצי? << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> אני רוצה להסביר ברשותך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תסבירו לי מה היה לפני שנתיים וחצי. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> יניב שלמה, השוטר הבדואי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יניב, רגע לפני שאתה מתחיל. אני מבין את מה שנאמר לי פה עכשיו אבל אני רוצה להבין מה היה פה לפני שאנחנו לקחנו על עצמנו את המשימה הזאת. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> אני אסביר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אף אחד לא פירק? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את האמת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רק את האמת. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> עד לשינוי – וזה הראשון, כאמירה – לא בוצעו בנגב צווים שיפוטיים. מה זה צו שיפוטי? זה צו כמו באום אל חיראן, לדוגמה. יש לך אזור שמפריע לישוב לתשתיות או שהוא קיבל, היה איתו משא ומתן ויש לו מגרשים מוכנים ואחרי שהוא גמר את המשא ומתן והמדינה השקיעה הכול בחשמל, מים וכבישים אז הוא אומר לך "לא, אני פה". לדוגמה, לזה הם קוראים וואדי חליל, כפר לא מוכר. אין כפר כזה אבל ככה זה תביעת בעלות, בסדר? השינוי זה שהתחלנו עם זה. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> רגע, אתה שוכח שלב מאוד חשוב. הכול בחסות מסודרת. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> ברור. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> היינו מגיעים אחרי שלוש שנים או חמש שנים לבתי משפט והיית בא להרוס ואז מה הוא היה אומר? "אני רוצה להגיע להסדרה". כשהוא היה אומר שהוא רוצה להגיע להסדרה אז היו שולפים את התיק ועכשיו - - - עשר שנים. מה קרה בעשר שנים האלה? הממשלה חלפה, השר התחלף והתיק הזה עבר מזה לזה וכמו שאנחנו אומרים כל הזמן, בואו נחכה. זה הסיפור הגדול. זאת אומרת, זה לא שאנשים לא רצו, זה רק שהם היו מספיק סבלניים וכמו שתיארתי לך, אחרי שמיצנו איתם - - - המדינה, לא אנחנו, אז היינו באים להרוס והם היו אומרים "רגע, בוא נלך להסדרה", אז היו מסכימים ועכשיו הייתה מתחילה סאגה של עוד - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה שאתה אומר לי זה שבעשר שנים האחרונות - - - << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> כמעט ולא בוצעו צווים שיפוטיים. אני אסביר לך את השינוי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה זה כמעט? מה כן בוצע? << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> בודדים. מה בוצע? צווים מנהליים. זאת אומרת, אם בנית עכשיו לא חוקי אז עוד שלושה חודשים או 30 יום של - - - לרוב זה לא בתים. מה שאתה רואה עכשיו זה בתים בתוך מגרשים וזה משהו אחר. כרגע כשאני אומר מנהלי זה - - - או במהלך 30 יום כשזה הוצאה וצריך בתי שפט או תוך שלוש שנים באמצעות החוק של רמ"י הוא יכול עד שלוש שנים, הוא לא צריך בית משפט - - - בזה התעסקו וכל הזמן זה היה רצף של עוד ועוד צווים. הרסו פריטים ובתים של כל מי שבנה חדש ולא התעסקו במה שחשוב שזה האירוע של ההסדרה. כרגע, יש מעל 1,000 מגרשים מפותחים. יאיר מעיין במעלה הדרך פיתוח ופתיח ופתאום אתה בא ורואה מגרשים שבהם התשתיות הולכות, החשמל והמים מתחת לאדמה. אתה אומר לבן אדם שאתה נותן לו מגרש של דונם או מגרש של 800 מטר בחינם, בהסדרה והוא אומר "לא, תשאיר אותי פה". לבדואי יש המון זמן, הוא לא ממהר לשום מקום. מה הוא אומר? זה בהמשך למה שאמיר אמר. הבדואי אומר - - - יהיה מישהו אחר וזה קורה כל פעם במשרד הזה, ברשות או בכלל. כל סוגיית החברה הבדואית לא חונה במקום אחד כמו במשרד רוה"מ, הוא מדלג בין משרד השיכון, משרד הכלכלה, משרד החקלאות, משרד הרווחה - - - ועכשיו אנחנו בתפוצות. בערבית המילה תפוצות היא בדיוק אותה מילה כמו פזורה, זאת אותה מילה בערבית. אמרתי לשיקלי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין מגזר בדואי, זאת חברה. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> בערבית שר התפוצות זה גם שר הפזורות, זאת אותה מילה בערבית. כשהתחלנו והיה את השינוי של להיכנס בנושא הזה של הצווים השיפוטיים, זה היה השובר שוויון שקרה בנגב. זה הדבר הראשון עם כוח ענק, בלי לוותר – אפילו אם מדובר במסגד – בלי למצמץ ואבלי לפחד. אנחנו פה וזה צריך להיהרס. אני רוצה לקחת צעד אחורה ולומר למה זה היה הראשון. כביש שש זה הגשר, הכביש אמור לעבור מפה. הוא אמור להתחבר לבסיס ליקית ולהמשיך עד לאזור של בסיס ההדרכה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עיר הבה"דים. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> עיר הבה"דים, אחרי נבטים. לכל האורך של הכביש הזה יש אנשים - - - כבר בנו להם שכונות, כל אחד בדרך שלו. תעזוב את זה - - - קצת הרימו אמברקס עם כביש שש אבל זה האירוע. אלה עמדו בדיוק על הכביש. אחרי האירוע הזה, אבו קרינאת הרסו לבד מגרשים מוכנים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הם הלכו למגרשים המוכנים? << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> חלקם הגיעו, אלה עוד לא. אלה סומכים על זה שאולי בכל זאת - - - איפה הם היום? אצל המשפחות שלהם בפזורות, מי שלא עשה איזשהו אוהל אבל השינוי של הצווים השיפוטיים זה הקשירה של יד ביד עם סוגייה של אכיפה מקדמת הסדרה, כמו שחשבו שצריך לעשות לפני 15 או 20 שנה. זה מה שצריך לעשות, אכיפה מקדמת הסדרה. בנושא של המדיניות, רמ"י צריכים לשמור על הקרקעות של מדינת ישראל ואני מבין אותם. למשרד האוצר יש את הנושא של האכיפה של אבי כהן ואת כל הנושא של בנייה חדשה אז יש לו את הסמכויות שלו. הנושא של מדיניות האכיפה של נווה מדבר תבוא אליך – אני קורא להם המקומיים – כל אחד בפני עצמו. אתה יכול לבוא לבית ולמצוא שלושה צווים, כל אחד בסמכות של מישהו אחר. אתה יכול לבוא לבית שהגיע להסדרה כשירד הצו של X ופלוני אומר "מה פתאום, צריך להרוס אותו". על זה מדובר כשאומרים מדיניות. מה אנחנו עושים ולא הולכים. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> השאלה שאני הייתי שואל היא לא כמה הרסנו בשנים הקודמות אלא כמה נבנה. יותר גרוע מזה, כמה נבנה ליד תשתיות מדיניות ויותר גרוע מזה, כמה נבנה ליד מוסדות ממשלתיים פורמליים. תיקח את כלא - - - בדיוק. אני יודע מה יקרה. אני אומר את זה וזה נשמע כאילו אני רוצה להגיד שאמרתי ולא מעניין אותי אם אמרתי או לא אמרתי אבל מי מבטיח לנו שזאת קרקע שאפשר לחפור בה? הרי, זה אוהל - - - עולם שלם, 50 מטר. הם בפלישה לא חוקית. למשל, תשתיות לאומיות - - - אפי הוביל מבצע בתארבין. אני לא רוצה לדבר, תעזבו אותי. << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> אני ותיק מיניב בנגב ביומיים ואני אגיד את הדברים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה ותיק ממנו? << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> ברור, איזו שאלה. הוא רק נראה יותר צעיר. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> אני באתי לפה ב-2003 מאילת. הייתי בלכיש באילת ובאתי לפה ב-2003. << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> אני פה מ-1994, הייתי סייר בתחנת ערד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> טוב שאתם לא שואלים אותי ממתי אני פה. 1956. << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> אני רוצה לקרוא לפיל שנמצא פה בשמו וזה הנושא של הלוחמנות. אני מדבר על זה שהייאוש נעשה יותר נוח. העדיפו להתעסק בפרגולה עם הסנטף ולא בצו השיפוטי. הצו השיפוי היה קיים וכשבאו להסדר אז הראו להם את הדרך לבית המשפט. הצווים של אבו עסא היו מוכנים מ-2021 ואנחנו הרסנו ב-2024. כשאפשר להכניס את זה למגירה מתחת לתיק החמישי - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני פה בשביל לדעת את האמת, כן. << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> אני אומר רק את האמת. כשמגיע מפקד ששם את זה בראש סדר העדיפויות והוא נותן את כל התקואות אז ככה זה נראה. זה לא שום דבר אחר. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> או לשר שנותן לזה את הגיבוי, צריך להגיד. << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> זה מגיע מהשר למפקד המחוז. כמובן, זה מדיניות של השר שמיושמת על ידי מפקד המחוז. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת ההרתעה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> באיזו מהירות אתה מיישם. << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> אני תלמיד טוב. זה גם הפועל שעושה את זה למטה שזה עבדך הנאמן. תארבין זה תמונת ראי למה שקורה פה. במשך 20 שנה לא נכנסו לתארבין. יש עמוד חשמל בכניסה לכפר - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה זאת אומרת, לא נכנסנו? פחדו להיכנס. בואו נשים את הדברים על דיוקם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כשהיו נכנסים אז היו זורקים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן. << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש עמוד חשמל במרכז הכפר ויש אדם מתארבין שאחראי על העמוד. הוא גונב חשמל עם כבלי חשמל ומוכר את החשמל לתושבים. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> עם שעונים. << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> כן. << דובר >> נועה ברחד: << דובר >> צריך שיהיה סדר, לא גונבים סתם. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> הוא הסדיר את הדבר הזה, הגניבה מוסדרת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני לא אתפלא אם הוא גם הוציא להם חשבוניות כדי שזה יהיה חוקי. << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> שם אין פיגור בתשלומים, אתה משלם בזמן. << דובר >> נועה ברחד: << דובר >> 100% גבייה, לא כמו ארנונה. << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> כן. אדוני היושב-ראש, אנחנו נכנסו לשם עם כוח גדול - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא מת להסתבך עם - - - אני כבר שם לב לזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה איש משטרה. ככה אנשי המשטרה הקלאסיים שגדלו במשטרה, שמכירים מערכים, מכירים כבוד ומוסר. אלו אנשי המשטרה, זה כמו בצה"ל של פעם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תמחקו את זה מהקלטות. << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> נכנסו עם כוח גדול, חיברנו שעונים דיגיטליים מכלל הבתים והשבחים שקיבלנו מחברת החשמל היו כאילו שקמנו לשחר חדש במחוז דרום, מרחב הנגב. אלו שתי דוגמאות. כאשר את לוקח את - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם פה אמרו לו שאם הוא ייכנס יהיה בלגאן - - - הכלכלה מניעה את כל הדבר הזה. הכלכלה מניעה את האמל"ח, הכלכלה מניעה את הסמים והכלכלה מניעה את הנשים. ריבוי הנשים פה מתוגמל מחוקי המדינה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור, ביטוח לאומי. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> תתקן אותי אם אני טועה. עד לא מזמן, אם אני הייתי מתחתן עם ארבע או חמש נשים - - - << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> אתה יודע ממתי חוק הפוליגמיה המקורי? << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> לא. הייתי מקבל מגרש לכל אישה. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> נכון. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> אם הייתי מתחתן עם עשרים נשים אז לכל אחת היה את המגרש שלה. אין בעיה, תבנה כמה שאתה רוצה. זה שונה עכשיו, בשנה האחרונה נדמה לי. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> באסדרה זה שונה בשנה האחרונה - - - זה הולך לפי האבא, לא לפי האמא. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> אני לא אקח כדוגמה את מה שראינו מקודם כי זה באמת סיפור מוצלח אבל אם תיכנס עכשיו לחברה הבדואית אז אתה תמצא נשים מחברון, מרמאללה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עזה. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> יותר גרוע, מירדן, ממצרים ומלבנון - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה זול. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> אגב, זה סחר בנשים. אתה רוצה לדבר איתי על סחר בנשים? << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> בכמה מביאים מחברון? אישה עולה 5,000 דינר ואין לה משפחה ששומרת עליה אז אתה מכניס אותה לפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה החתונה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא שב"חית, היא לא זזה. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> איך זה חתונה? זאת לחיצת יד בין אב המשפחה לגבר. הם לוחצים את היד וזהו, הם נשואים. היא לא תזוז מילימטר. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> היא רשומה כרווקה. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> יש כזה דבר אם חד-הורית בחברה הבדואית? יש כזה דבר גירושים בחברה הבדואית? כשאתה בא לביטוח לאומי אז המדינה משלמת עשרות מיליונים. יש פה כלכלה מטורפת על חשבון מי? על חשבון הילדים וכולם מקבלים תעודת זהות כחולה. הם לא מדברים עברית אבל יש להם תעודת זהות כחולה - - - << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> התנועה האסלאמית. הם שמו לפי דעתי 50 אלף שקלים על אוהלים, הם נהרסו אבל לשם זה נכנס בצורת ההטבה. עד ששמנו מיגוניות חוקית של פיקוד העורף בתוך החברה, הם שמו את הגלגלים האלה של הביוב. זה לא שומר על כלום אבל "נתנו לכם". שמו מכולות בתוך האדמה. כשהגיע החורף הכול הוצף במים אבל "נתנו לכם". למדינה לקוח זמן לייצר, להביא חוקי ולשים. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> אין מדינה יהודית ישראלית, יש מדינה אסלאמית וכלום לא יעזור. בואו נגיד את זה. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> לשם הם נכנסים. הם נכנסים לתוך הוואקום הזה וצריך לשים את זה על השולחן . זה נוח שהכסף קיים והכסף נשפך. זה חוזר לפן הכלכלי שאמיר דיבר עליו כרגע. לשם זה הולך. נניח שזה הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית אבל אם תיקח עכשיו - - - << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> תראה רגע את הילדים שחוזרים מבית ספר, תסתכל. ילדים חוזרים ככה מבית ספר. אנחנו רואים את הילדים שלנו חוזרים ככה מבית ספר? כמה שנים הם יחזיקו במערכת החינוך? << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> לפחות יש להם נעליים, יש כאלה שהם בלי נעליים. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> יש כאלה שהם בלי נעליים. אין להם תחנת הסעה. << דובר >> ד"ר יעל ליטמנוביץ': << דובר >> אני יודעת שכולכם יודעים את זה אבל זה עוד לא נאמר. סכסוכי הקרקעות גם יושבים על כל בעיית הפשיעה והרציחות ברהט. אי-אפשר להפריד את סכסוכי הקרקעות. אני יודעת שכולכם יודעים את זה אבל זה פשוט עוד לא נאמר. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> אני רוצה לחזק את מה שאת אומרת כי אנחנו צריכים להמשיך. 70% מאירועי האלימות שיש בנגב הם סכסוכי קרקע. טלאל הזכיר לך את גולדברג מלפני 12 שנה, נכון? לשישה מתוך תשעת ראשי הרשויות אין תעודת בעלות, הם לא בדואים אז שלא נתבלבל. אם הוא יצא בהצהרה אז אף אחד לא יתמוך בו, הוא לא באירוע. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> תסביר מאיפה זה נובע. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> יש פה רק שלושה ראשי רשויות שהם בעלי בעלות קרקע בדואים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - של החברה הבדואית ואז תיכנס למיפוי שהיה לפני 30 או 40 שנה. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> כשאתה מסתכל על החברה הבדואית אז יש מעמדות, אני חושב שסיפרתי לך את זה פעם. המעמד של האצולה של - - - הם תובעי הבעלות - - - אין להם תביעות בעלות. מי שנמצא בפזורות שהם הבעיה העיקרית, זה הבדואים תובעי הבעלות, הבדואים האוטנטיים. בדואים אומרים שהם לא יוותרו על כבוד או על משפחה ואתה - - - כשאתה הולך למקום הזה ויש לך אבא שיש לו 600 דונם - - - אתה רוצה לסגור איתו עסקה - - - 600 הפכו להיות 100 כי יש לו כבר נכדים ואין חלוקה ביניהם אז הם מתחילים לריב בינם לבין עצמם - - - לא יהיה כפר, הם כבר יורים אחד על השני על פיסת אדמה. איך חלוקה האדמה ומה קרה שלצערם, שני אחים מתוך התשעה הם מחוץ לקו הכחול ואז כביכול, הם מפסידים. כשאתה מסתכל על הנושא של תביעת בעלות אז זאת הבעיה הכי גדולה שיש לרשות להסדרת הבדואים ואף אחד לא יודע איך להתמודד איתה. זה אירוע בפני עצמו - - - אתה רוצה לקחת עכשיו פזורה שנמצאת - - - אני לוקח את כולכם ומכניס אתכם ליישוב אז אומרים לך "לא, רגע. תעשה כביש, ביוב, חשמל ומים". זה לוקח עשר שנים ובינתיים בעשר שנים, הוא נהיה פי ארבע אז תבנה לו אוטוטו. אני אומר, למה? אם הוא עכשיו פזורה אז תיקח אותו איך שהוא, תרים אותו ותשים אותו - - - כשהוא שם אבל ניקית את כל מה - - - זה משהו אחר. שיקלי יושב-ראש ואומר - - - פתאום באה רשות המים ואומרת "רגע, לא. כדי שיהיה ביוב אז - - -". אני לא יכול לעשות את זה. זה ייקח הרבה כסף. אני לא יכול לעשות תשתיות. בואו נעשה בורות ספיגה וזה יקרה לאט-לאט, כמו במושבים. מתי החליפו את בורות הספיגה במושבים? - - - "לא, זה מקלקל את הקרקע". תגיד לי, כשהוא יושב שם - - - סוף העולם, הוא לא מקלקל את הקרקע? - - - יש לו זמן. הוא אומר "יבוא מישהו אחר שהוא יותר טוב. למה אני ממהר?" אז הוא לא ממהר. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> איך קוראים לשבט הזה שרצינו להיכנס אליו בפיתוח של 5,000 יחידות דיור? תבין איפה זה משפיע בסוף. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> דימונה. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> 5,000 יחידות דיור בדימונה. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> דימונה פותחת עכשיו שכונה שאני לא זוכר את השם שלה. יש שם את שבט אלהואשלה והם קוראים לזה ראס ג'ראבה, כפר. אנחנו בונים לאן מקומות להעביר אותם אליהם אבל הם לא רוצים. עכשיו הם נמצאים שם וזה תוקע 5,000 יחידות דיור של דימונה, שכונה שלמה. מה אתה עושה? << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> אספר לך מה אמרתי כשזה הגיע לפתחי. תעזוב אותי, אני מנסה להסביר לך על התהליכים. אנחנו פחות מעניינים כי אנחנו מתחלפים. כולנו שרשרת אנושית את גדולה. אמרתי לכל הגופים – כולם שמעו אותי – תשאירו לי את הבעיה, להתמודד עם המהומות שיהיו כי גם פה - - - אני. תביאו לי את הצווים והם אמרו "מחר בבוקר אנחנו נביא לך את הצווים". כמה זמן עבר? << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> הרבה. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> אף אחד לא מביא לי צווים. יש 5,000 יחידות דיור. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עכשיו באותה שכונה בדימונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא לא נבנית ולא מפותחת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נתנו פתרון? << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> יש לה פתרון. אתה אומר או-קיי, אני אעביר אותו בצביר, כמו שהוא. כמו שדיברתי, ליד קסר א-סיר, זה ישוב מוכר. הרחבנו וכבר המלצנו להרחיב להם קו כחול אבל זה משרד הפנים, ותהליכים. כל אחד זה עולם בפני עצמו. צריך להרחיב קו כחול כדי שנוכל להכניס אותם ואז אתה אומר "או-קיי, בואו נעביר אותם ככה, איך שהם" אבל אומרים לך "לא, קודם תרחיב את הקו הכחול, תבנה שכונה, תעשה ביוב, תעשה מים ואז אתה תפנה" ובינתיים ההוא שם בדימונה - - - ואלי ביטון יושב-ראש איתך פה ושואל מה קורה. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> 5,000 יחידות דיור וזאת רק דוגמה אחת. זה נכון גם לבאר שבע וגם לכל הערים. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> דרך אגב, הרחבנו את תוכנית - - - והכנסנו את הסיפור של הכלא פנימה, אנחנו נותנים לזה עכשיו עדיפות ויש לנו גם מקומות שאנחנו מפתחים לחבר'ה של הכלא באזור ואדי נעם כדי שיוכלו לעבור. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> תזכור שבקיץ 2027 - - - << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> לא, יותר. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> יותר? << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> עד שנפתח. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> בבקשה, קיץ 2035. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> הלוואי והייתי יכול להעביר. פעם היה מעבר זמני. היית לוקח את האנשים איך שהם ומעביר אותם על פי שיקולים של המדינה. תיקח את קו 400 שלא רצו לחבר אותו כי יש בדואים באמצע. אתה אומר שאתה רוצה להזיז אותם 70 מטר רק בשביל הקו, כי אסור שהם יהיה מלמטה אז אומרים לך "טוב, נזיז אותם" אבל לא, רק למגרש מפותח ומוכן. איך? לא יהיה קו 400. אתה יושב, מתעסק עם רמ"י ועם כל העולם והתשובות הן לא, לא ולא. בסוף הזזנו אחד לפה, אחד לפה ואחד לפה. אמרנו להם שלוש שנים והם קיבלו פיצויים מחברת חשמל. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> משרד אחד. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> גם אסור להרוס את הבית הקודם שלו, רק לבנות 60 מטרים בצד כדי שקו 400 עכשיו יעבוד. הוא עובד וחושמל אבל אלה פתרונות כשאין לך ברירה ותשתיות. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> בחקיקה ואפילו בחקיקת יסוד, צריך רוב של 75 חברי כנסת כדי לשנות את החקיקה בתוכנית הזאת כי אני ילד בחוויה הזאת של הדרום. אני אעבור את זה איתם וזה כל כך מתסכל. אני עובר איתם שעות על גבי שעות ובכל מקום מספרים לי את אותו סיפור. תבין, זה לא שאנשים לא עובדים. אתה מבין שכולם עובדים עם שופל, עם כף או עם מה שאתה לא רוצה ואין תוצאות. הכול נשאר ואתה רק גדל וגדל. לא העליתי אותך למסוק אבל אם הייתי מעלה אותך למסוק אז זה היה - - - פעם קודמת ראית כשירדנו לחממות וראית, נכון? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> סיפקת לי עבודה לחודש. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> בדיוק אבל כרגע, הייתי מראה לך את ההתפשטות שלהם. אני אמרתי שנקבע קו שממנו לא עוברים דרומה יותר. ערד, בסדר? לא מצליחים. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> ויש צווים. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> יש הכול, הכול קיים. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> צריך רק לבצע אבל אין לאן להעביר אז המדינה אומרת לך "מה פתאום. אם אין לו מגרש לעבור אליו אז אתה לא יכול להזיז אותו כפזורה למקום אחר של פזורה". כשמדברים על רגולציה ומדברים על בעל בית - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חייבים לדבר על זה. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> אתה זוכר את ועדת סל"ע שטיפלה בהתנתקות? היו בה 150 תקנים על 10 אלפים אנשים של התנתקות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בכלל, בפינוי לא שמו להם קודם תשתיות. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כשפינו יהודים לא שמו להם מקום עם תשתיות, בסדר? << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> צריך שיהיה בעל בית שכל הסמכויות אצלו. במחוז דרום יושב בן אדם שיש לו נציג של משרד הפנים שיש לו סמכויות, נציג של משרד הבריאות שיש לו סמכויות ונציג של רמ"י שיש לו סמכויות. הם צריכים לשבת סביב שולחן אחד עגול והוא יאמר מה הרגולציה ומה הפתרון. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> לא, ממש לא - - - אל תעשה לי סידור עבודה, אתה מחפש ג'ובים. משרד חאד שהקובע מדיניות, קובע את ההחלטה ומסביבו כל הרגולטורים. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> זה מה שאמרתי. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> לא, אין לו את זה עם סמכויות ואת זה עם סמכויות אלא יש משרד אחד שקובע. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> נכון. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> כל השאר הם אנשי ביצוע. כל אחד מביא לשולחן את מה שהוא צריך לעשות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לאן אנחנו הולכים מכאן? << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> ליואב, לארוחת צוהריים. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> לא, רגע. זה בדרך ליואב או לא? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה שאתם רוצים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה בכניסה לתל שבע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה? << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> אם אתה רוצה לראות, יש לנו עכשיו אירוע של חיפוש אמל"ח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רוצה לראות. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> תפיסה של ברוסים של תחמושת. עצירה באירוע משולב של תפיסת אמל"ח ומטען חבלה << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הדבר הזה לוקח אותנו לחשד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה יש שם בברוסים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם לא פתחו את הברוסים האלה כרגע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הם לא פתחו. כמה כאלה יש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו תכף נסתכל. יש שם גם ברוסים מעץ. כרגע, זה האיום המעניין יותר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בשביל לראות אם מישהו שם שם מטען שמגן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יכול להיות שם אמל"ח ויכול להיות הכול אבל כרגע, זה רמת החשד הגבוהה יותר מבחינתי אז אני הולך אליו ולאחר מכן אני כבר אפנה לכל הדברים האחרים אבל זה יהיה רק אחרי שנזכה ונראה מה עוד יש פה. מבחינתנו, הדבר הזה הוא לא בשליטה שלנו. זאת מערכת בלתי נשלטת ואנחנו רוצים לסיים אותה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אז אתה קודם לוקח את השלט הזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני עכשיו הרחקתי את השלט הזה מהשקית ותכף אטפל בדבר הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מדהים. כל הכבוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יהונתן, תמשיך לטפל בחשד למטען ובנוסף לזה יש לנו עוד ארגזים של אמל"ח שהוא כנראה גנוב אבל מה שמטריד אותנו זה כנראה מטען חבלה ולכן כולנו מתרחקים ולא נכנסים. אתם יכולים לראות מפה את פעולות החבלן. ברגע שנסיים את החשד למטען חבלה אז נוכל לשקף את כל הממצאים שמצאו פה הלוחמים של סה"ר ואז נוכל לדעת מה בדיוק נגנב וכמה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הנה, עכשיו מזהים פה כבר חוטים. אתם רואים את החוטים האדומים? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יופי. יש פה כנראה מערכת איכותית. אנחנו ננסה להגיע עוד פעם למטה ולחתוך אותה כמה שאפשר. הפעולות הן פעולות שלוקחות זמן. עכשיו ננסה להרחיק את זה וננסה לראות אם אנחנו מצליחים לזהות משהו. נמשיך לחתוך. נפל עוד משהו. עכשיו נסתכל דרך הזרוע על מה שנפל פה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> על מה שנפל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נפל מה שנפל. אתה רואה שנפל עוד גוש? אנחנו נצטרך לבדוק אותו אחר כך אבל הוא לא מחובר למה שאנחנו יותר חושדים בו. לאט-לאט יתפרקו דברים, יכול להיות שאלה כמה מערכות שהם ארזו אותן ויכול להיות שזה גם מטען עם מערכת אבל כרגע, נפל עוד משהו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מדהים. כל הכבוד. יש לכם יופי של סבלנות. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ידיעה אחת של מגן ותראה כמה שעות הם יעבדו פה, לפחות חמש או שש שעות לפי מה שאני מבין כרגע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אולי יהיה כתב אישום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא יהיה. לא חשוב, תעזבו את זה רגע. רק תראה כמה שעות של השקעה וכמה שוטרים על פיסת מידע אחת ותפיסה אחת של אמל"ח. תכפיל את זה בכל מה שאנחנו עושים. זה הסיפור הגדול. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה קורה בזמן הזה פה? מה קורה ה בישוב בזמן הזה? << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> תגיד מי אתה וקדימה. << דובר >> סנ״צ דימיטרי סמוש: << דובר >> סמוש, מפקד יחידת מג"ן. נפגשנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, נפגשנו. << דובר >> סנ״צ דימיטרי סמוש: << דובר >> היישוב שקט לחלוטין. אנחנו קיבלנו היום את המידע לקראת שעות הבוקר המוקדמות, התארגנו באופן זריז והבאנו שאנחנו צריכים לעלות על שני יעדים במקביל. מדובר במשפחות של סכסוך מתמשך. הייתה התארגנות זריזה של כוח ויש פה ערב רב של כוחות, גם יחידת סה"ר וגם יחידת יואב. היה כינוס, תדרוך משותף ועלייה במקביל על שני היעדים. היה לנו מיקוד מדויק לאיזה מכיוון אנחנו רוצים להכווין ומה לחפש. כמובן שכלבים וחבלה הוכנו מראש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתי המידע התקבל? << דובר >> סנ״צ דימיטרי סמוש: << דובר >> המידע התקבל היום בשעות הבוקר המוקדמות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> וואו. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> אתה מבין איזו אופרציה? לצורך העניין, תראה איזה אופרציה של מפקד חטיבת סה"ר. המידע מתקבל – תודה לאל, זה מידע מודיעיני מדויק – ותראה איך זה מתגלגל לאג"מ ואז לחטיבה. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> סליחה, יניב. שלשת הכלבנים שנמצאים פה שהם גם של חטיבת סה"ר, זיהו בדרך לכאן בכניסה לישוב מצד ימין בחור חמוש עם אקדח שהרים חולצה. בדרך לפה הם מנהלים אחריו מרדף רגלי, נכנסים לתוך בית תוך כדי שהם מבצעים ירי באוויר, מזהים שהוא עם נשק, נכנסים לתוך הבית ועושים עליו מעצר. הם תפסו אקדם ועשו מעצר של החשוד ואלה חבר'ה שהם בדרך. זאת בדיוק הנחישות והחתירה למגע שהשוטרים שלנו עושים בכל רגע נתון. זאת אומרת, ללא קשר לפה הם גם תפסו אקדח אז מגיעה להם מילה ענקית ולא מפתיע אותי שאלה הדמויות, הם לוחמים. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> שאלת מה קורה בישוב, נכון? סקרנים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מקווה שאתם יודעים כמה מדינת ישראל חייבת לכם כי בסופו של דבר, הנשק הזה, התחמושת הזאת ואמצעי הלחימה האלה מגיעים אלינו לרחובות ומגיעים אלינו לבית. אם מותר לי אז אגיד לכם בשם כל האחרים תודה. תיקחו את זה, זאת חלק מהעבודה המדהימה שאתם עושים. כל הכבוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה לך. אנחנו בשליחות. << דובר >> סנ״צ דימיטרי סמוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אולי לא הבהרתי את עצמי נכון. כמו שאתה נמצא פה בזירה, יש בדיוק את אותה זירה במקביל במרחק של שלוש דקות נסיעה מכאן עם פחות או יותר אותם אמצעים. אלו שתי זירות במקביל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הבנתי את זה כשאמרת את זה בהתחלה. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> אם אתה שואלה מה קורה בישוב, זה האזור של אבו ענזה ושם זה האזור של אבו עסא. סקרנים בלבד, מצלמים ומבסוטים. אתה רואה פה חלק מהסכסוך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל זה יעלה לרשתות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לאיזה רשתות זה יעלה? << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> בטיקטוק שלהם זה עף. זה באלפים. שם הם חיים, בטיקטוק. אתה רואה שהם לא מבינים את המשמעות. לפעמים בדאווין מישהו מסתובב עם אקדח ומצלם את עצמו כי הוא חושב שהוא גבר. עוד לא נופל להם האסימון וכל זה בשידור חי. זה מה שקורה בישוב. אם אתה תשאל עכשיו אז הם יבואו להתנגד. זאת בעיה של אבו ענזה, לא של כל הישוב. המפקד, אנחנו נלך לאכול? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> למה, אתם רעבים? << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> יש לנו את תחיה. אתה לא רוצה להגיע אליה? היא תהרוג אותנו. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> הסיכון הכי גדול שלנו כרגע זה שככול הנראה, לא נגיע לכתב אישום. למה החקיקה לא אומרת שאם זה השטח שלך ואתה בעל הבית אז אתה צריך לקחת אחריות? זה שלך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה חייב להיות. איפה נתנאל? << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> בפסיקה הראשונה של בית המשפט, הדבר הזה יגמר. אם פעם אחת בית המשפט יפסוק שיוך של בעל האדמה, בעל השטח או בעל הבית ושהוא נושא באחריות למה שקורה אצלו אז אתה תראה שהם לא יאפשרו לאף אחד כלום כי היום היה אכפת להם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נתנאל פה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גם פה יש את הנושא הזה של שייכות בעל הבית למטען שקיים פה. לצורך העניין, מצאו פה מטען שיכול להיות עם הרבה מאוד אמצעי לחימה ואף אחד לא יעמוד לדין. זה לא יכול להיות שכשאני נוסע עם האוטו או מישהו נוסע עם האוטו שלי אז אני עומד לדין כי האוטו עשה עבירה ופה לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה יודע כמה כלי רכב מצאנו ברכבים? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו חייבים לראות איך אנחנו יכולים לתקן את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש פה ים של מגרשים שזורקים בהם רכבים ושם הם גם מחביאים את הנשק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, ראיתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אחר כך הם מתנערים ואומרים שזה לא שלהם. ביקור בחוות הבודדים – מעין נעורים << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> אנחנו עסוקים בכל הפיתוחים החקלאים פה בנגב. אני לא יודע אם ראיתם את זה היום ב-ynet אבל אנחנו עושים ניסיונות ומגדלים פיסטוקים בהר הנגב הגבוה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> יש היום כתבה על זה ב-ynet. אתמול הם הגיעו להר הנגב כדי לעשות כתבה על הפיסטוקים והכותרת היא "החקלאים נלחמים נגד ציר הרשע" כי אתם יודעים מאיפה מגיעים הפיסטוקים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> זה מאיראן ומטורקיה. אני הייתי עסוק כמה ישיבות אז אמרתי להם לנסוע עם החוקר שלי בשביל ללכת לצלם ואז ערן, ראש המועצה התקשר אלי ואמר לי לבוא אליו למשרד כי יש שם מישהו שרוצה לדבר איתי. הגעתי למשרד ופגשתי את יגאל סרוסי הזה שהבן שלו נרצח, אחד מהשישה. הוא אמר לי "תשמע, יש לי חלום. הבן שלי נרצח" – הוא התחיל לבכות ואמר לי שלבן שלו היה חלום. שאלתי מה היה החלום והוא אמר לי "לגדל פיסטוקים". אני בדיוק שלחתי את האנשים לצלם את הפיסטוקים ובדיוק באותו זמן בא אלי הבן אדם הזה ואמר לי שלבן שלו היה חלום לגדל פיסטוקים. אמרתי לו "בוא עכשיו תעלה לרכב, אני לוקח אותך להר הנגב". לקחתי אותו ועשיתי איתו סיבוב בפיסטוקים, הוא התרגש ועכשיו הוא לא מתקשר אלי כל רגע. הוא התרגש, הוא לא הבין. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כבר יש תבואה? << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> כן, אתה תראה היום ב-ynet. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> תבין איך הדברים קורים, זה קרה באותו זמן. << דובר >> ד"ר יעל ליטמנוביץ': << דובר >> אלמוג סרוסי היה חקלאי? לא ידעתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, הוא מרעננה. << דובר >> ד"ר יעל ליטמנוביץ': << דובר >> מה היה הסיפור שלו עם פיסטוקים? << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> אלמוג, הבן שלו שנרצח היה איש מאוד מיוחד, ילד מדהים. הוא אהב אנשים, תמיד עזר ותמיד היה מאוד מיוחד. היה לו חלום לבוא לנגב כדי לגדל פיסטוקים. ראית איזה קטע מהסרטים. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> ממש. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> שלום לך, אתה מוכר לי מאיזשהו מקום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתמול. אני מחפש תקציב למרוץ גמלים ממשרד החקלאות. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> תחיה, אני מבין שמדובר פה על ועדה, נכון? << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> כן. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> אני לא כל כך יודע איך אני קשור לדיון הזה. אולי אני לא קשור והגעתי במקרה אבל אני יכול לספר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יענקלה, אנחנו ננצל את העובדה שאתה פה. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> בסדר, תסבירו לי. << דובר >> דודו קלינגר: << דובר >> על מנת לקדם את הנושא של גידול יעיל בשטח פה מסביב, יש ועדה במשרד נגב גליל אצל לורה. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> לורה לוין. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> אז זאת לא הוועדה הזאת פה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תחיה, טיפלתי בזה. << דובר >> דודו קלינגר: << דובר >> איך טיפלת? עוד אין ועדה. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> אז אני אדבר על זה, בסדר. << דובר >> דודו קלינגר: << דובר >> כבר שנה וחצי שלא הקימו את הוועדה שצריכה לדון בנושאים האלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה בגלל תקציב. אתה יודע שעכשיו זה לאט, לאט. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> אני יכול לדבר על זה עכשיו? << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> כן. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> בפני הוועדה הזאת? זה משהו אחר. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> אני לא יודעת, תשאל את יושב-הראש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוועדה עוד לא התכנסה. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> אתה מספר לי? זה מה שהכי מרגיז. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> לפני שאתה מדבר, אז רק אבקש שמכיוון שאנחנו בהמשך לנושא של הגידור וגם הממ"ז וגם יושב-ראש הוועדה יושבים עם הגב לגידור - - - אותי לימדו תמיד לשבת עם הגב לכיוון ההפוך. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> זאת הכניסה ואנחנו תמיד עם הפנים לכניסה, מוכנים. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> אבל הם אף פעם לא באים מפה, הם באים משם. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> אני סומך על ששי, את לא רואה? ששי ערני לגמרי. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> אם תסתכלו למעלה אז תראו שקו הרכס זה הקו שצה"ל והמועצה גידרו כקו הביטחון ולעומת זה, הראיתי ליושב-ראש הוועדה היכן עובר קו הגדר של 100 הדונמים של הנחלה. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> עכשיו אני מבין למה אני פה. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> בדיוק, עכשיו יענקלה ידבר. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> אני הופעתי בפני הוועדה שלך בעניין הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> יש לנו חווות שאנחנו גידרנו. המועצה האזורית קיבלה תקציב ממשרד הביטחון על מנת להגן על חווות כי אתם יודעים שהאזור הזה הוא לא כל כך פשוט. אנחנו גידרנו שטח הרבה יותר גדול ובינתיים הסדרנו את הנושא של כל החווות כדי שכל חווה ברמת הנגב תקבל - - - אפשר להקליט אותי, זה דבר שאפשר ללמוד עליו בהיסטוריה אחר כך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, הוא שאל מי אתה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, שאלתי איפה ערן, ראש המועצה. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> ראש המועצה בסיור בשדה בוקר, לדעתי. אני מטפל בחווות בודדים ברמת הנגב כבר מעל 30 שנה. אני מהמקימים של החווות ואני מקדם את החקלאות ואת פיתוחי המים והתשתיות ברמת הנגב. בסופו של דבר, החווות הוסדרו בחקיקה וכל חווה מקבלת 100 דונם שזה 80 שונם חקלאי ו-20 דונם תיירותי. זה גם תיירותי וגם אפשר לעשות מתקני עיבוד לתוצרת החקלאית. זאת תוכנית שכמובן, הסכמנו עליה כולם. יש הרבה חווות בארץ אבל אנחנו החווות הכי מסודרות שיש. עכשיו מתחילים לחתום חוזים מול החווות והכול מסודר ומאושר. אלה חוזים יפים של 49 שנים, כמו שרצינו והכול טוב ובסדר אבל אז באים לחווות כמו תחיה ואומרים לה "אין בעיה, אנחנו חותמים את החוזה של 49 השנים אבל תפרקי את כל הגדר ההיקפית שמגינה עלייך". תתארו לעצמכם שהם ישבו פה עכשיו על 100 הדונם שלהם וכל השכנים שלנו פה מסביב יתחילו לחגוג. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי אומר? << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> מינהל מקרקעי ישראל. קיימנו דיון בוועדה שלכם - - - << דובר >> דודו קלינגר: << דובר >> אחד התנאים ליישום החוזה הוא פירוק הגדר והחזרת המצב לקדמותו. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> כן, יפה. קיימנו דיון בוועדה שלך והמינהל אמר שהוא מוכן לחתום חוזה – כי לפני כן הוא לא רצה לחתום חוזה – אבל הוא הכניס משפט שאומר אנא תפרקו את הגדר ואז אני העליתי רעיון והמנהל לא פוסל אותו. העליתי רעיון שהחברה הכלכלית של המועצה האזורית רמת הנגב תגיש בקשה לכל יתרת השטח המגודר ואנחנו נגיש לוועדת הפרוגרמות - - - תכף אני אסביר בדיוק את הבעיה. מצטער שזה לוקח טיפה זמן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הכול בסדר. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> אני העליתי רעיון שאנחנו נגיש בעיבוד יעיל, כמו שאנחנו עושים בכמה מקומות בנגב. אנחנו נגיש, החברה הכלכלית, לא הם. אנחנו נגיש פרוגרמה וגם העליתי רעיון של מה נגיש – אם תרצו לשמוע זה מעניין אבל זה לא העניין – ונגיש את זה לוועדת פרוגרמות וזה פותר את כל הבעיה. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> סליחה, זאת ועדת פרוגרמות מקובלת על רמ"י. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> כן, הפתרון מקובל על רמי אבל מה שקרה זה שמאז שנכנסה הממשלה החדה לפני שנתיים, כל רשות התיכנון עברה ממשרד החקלאות – בהסכם שאתם עשיתם – לנגב גליל. אתם יודעים מה קרה בשנתיים האלה וכמה שטחים הקצו? אפס. במשך שנתיים לא הוקמה הוועדה, לא עושים כלום ולא נותנים דונם בנגב בשביל לעשות חקלאות. אתם אנשי משטרה אז אני לא צריך לספר לכם כי אתם יודעים מה קורה בשטחים אם אנחנו לא עושים שם חקלאות. אין פה מצגת אבל אם אתם רוצים אני יכול להראות לכם שקף שמראה כמה אלפי דונמים של קנאביס יש בנגב. יהיה לכם רע אם תראו את המפה אבל האנשים שלכם שעוסקים בעניינים מכירים את זה טוב מאוד. אם אנחנו לא נעשה חקלאות בשטחים האלה ולא נייצר מזון לביטחון מדינת ישראל אז אנחנו מאבדים את הדבר הזה. אתם לא מבינים כמה צעירים יש לנו עכשיו, בתקופה הזאת, שרוצים לבוא כדי לקבל שטחים ולעשות חקלאות בנגב אבל הוועדה הזאת לא מתקיימת. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> היא לא קמה. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> היא לא קמה עד היום. מי שקיבל את האחריות על זה זאת אחת שקוראים לה לורה לווין. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> אבל לא הבנתי איך זה קשור למשטרה. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> לכן שאלתי ואמרתי שאני לא מבין למה אני פה. אני מדבר לפוגל, זה לא קשור למשטרה. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> אני אגיד איך זה קשור למשטרה. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> תעזבי רגע את זה, אנחנו מבינים אבל אני מדבר על מה שהוא מתאר. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> בגלל זה כשהתחלתי לדבר שאלתי למה זה קשור למשטרה אבל אם אתם כבר פה אני אספר לכם סיפור וזה יכול לעבור לכם מעל הראש כאילו לא קרה כלום, הכול בסדר. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> אני אגיד לך איך זה קשור. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> רגע, אני מדבר לצביקה. זה בסיעה שלכם ווסרלאוף זה בסיעה שלכם. חייבים לעשות מהלך בדחיפות כדי שהוועדה הזאת תתחיל לשבת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוועדה הזאת לא התכנסה אף פעם? << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> אף פעם, אפילו לא פעם אחת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> לא, מעולם לא. הנה, יש לך את זה ממקור ראשון. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> בדקתי. לא הקימו אותה. עוד לא גיסו את האנשים לוועדה הזאת בכלל. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> הוא בדק אתמול. שנתיים. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> אתה מכיר את זה שמשרדים עוברים ממקום למקום אז הסכמים לוקחים זמן? עד עכשיו זה לא קרה. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> שנתיים לא הקימו את זה. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> אין תקציבים ולא יודעים מי האנשים שישבו על זה. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> שנתיים אנחנו לא מקצים שטחים לחקלאות בנגב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל יש יושבת-ראש. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> יש יושבת-ראש. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> יש לה גם עוזר. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> יש לה עוזר אבל הוא מתחלף כל פעם, כל פעם יש עוזר חדש. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> אני דיברתי עם האחרון. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> עושים צחוק. אני יושב על קרויזר כמעט בכל יום ובכל יום אני משגע אותו עם הדבר הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה בסדר, תמשיך לשגע אותו. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> אני משגע אותו כי הוא בנשמה בנושא של החווות, הוא באמת איש מדהים. כשהוא בא לפה לסיורים הוא בא ליומיים או לשלושה וישן בשטח. הוא נותן את הנשמה אבל גם הוא לא מצליח להזיז בסיעה שלכם את הדבר הזה. מישהו צריך ללכת לוסרלאוף, לדפוק על השולחן ולהגיד "חבר'ה, אתם תוקעים פה את ההתיישבות בנגב". אנחנו צריכים את הקרקעות האלה כדי לייצר אוכל למדינת ישראל ואנחנו מאבדים אותם. זה פשוט לא יתכן. אני יודע שזה לא קשור למשטרה אבל היה חשוב לי לשפוך את מה שיש לי בלב. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> לא, לא הבנת את השאלה שלי בכלל. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> כואב לי הלב. תאמין לי, אני גר במושב, יש לי משק, אני מסודר והכול טוב ויפה אבל אני מדבר איתכם פה על ציונות. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> גם אנחנו ציונים. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> זה הכול, זה מה שרציתי להגיד. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> לא פחות ממך ולא נתווכח מי יותר. השאלה שלי לא הייתה שאלה מתריסה ואתה לקחת את זה למקום הלא נכון. השאלה שלי הייתה בגלל שנתת פרק על הסיפור של המשטרה בהקשרים של החקלאות, החזקת האדמות וכיוצא בזה וזה אירוע אחד אבל אתה קפצת מאי-כינוס הוועדה למשטרה. עכשיו סידרת את זה אחרת. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> או-קיי, סידרתי טוב? << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> נכון. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> יפה וגם קיבלתי ציון. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> לא יודע, טוב זה לא בהכרח טוב. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> אני רוצה להתייחס. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה, תחיה. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> אני רוצה להתחיל בלהודות קודם כול, לשוטר הקהילתי שהוא ה אדם הכי קטן במערכת. אני לא יודעת את שם משפחתו, קוראים לו קאסי. קאסי הוא השומר האתיופי ששומר עלי יום ולילה כאשר דוד יוצא לעבוד ולקושש כסף מחוץ לחווה כדי להשקיע בחווה. הוא מרים טלפון ואומר לי "תחיה, אני על הקו. אם את צריכה משהו אני למעלה על הצפוני. את רוצה שאני אכנס ואצא מהצד השני?". אני קוראת לו השוטר הקהילתי כי אני קהילה והוא נותן לי גיבוי יום ולילה ואם זה לא הוא אז הוא מתקשר לשותף שלו. את זה לא היה קודם. אני לא אגיד מה היה לפני אבל מאז שיש מפקד מחוז ומפקד מרחב חדשים ומפקד משטרה אז המצב של הביטחון האישי שלנו. אני אומרת את לפרוטוקול באותיות מודגשות. << דובר >> דודו קלינגר: << דובר >> אם לפני זה היינו אומרים למשטרה שאנחנו שומעים יריות על הגדר אז הם היו אומרים שתגיע אלינו ניידת. אחרי שלוש שעות הייתה מגיעה ניידת לכביש שאומרת לנו "אנחנו לא נכנסים לשטח, תבואו אלינו לפגוש אותנו". כשהיינו תחת משטרת דימונה אז היינו אומרים שאנחנו מדברים מחוות מעין הנעורים ויש לנו בעיה אז היה אומרים לנו "אין מקום כזה. תגיד לי איפה אתה בדיוק ולפני זה אני בכלל לא מוכנה לפתוח קריאה". << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> זהו, אנחנו בשלב ב'. אנחנו נמצאים בקשר בלתי אמצעי וישיר עם נושאי הדרגות הבכירים ביותר –לא בענייני נחמדות כי להם אין זמן וגם לנו לא – בענייני הביטחון שלנו. אנחנו שניים, דודו ואני, הכלבים והסוסים. כאשר אנחנו מרגישים מאוימיים, זה יכול להיות ב-00:00 אחרי שסגרו את התיק של הבחור מכיתת הכוננות ברתמים והיה חשש שהבדואים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מכיר את הסיפור. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> לכן אני לא חוזרת עליו. היה חשש שתהיה פעולת תגמול ואני קיבלתי טלפון מרונן עמרם, מפקד התחנה והוא אמר "החבר'ה שלי פרוסים, תתקשרי על כל דבר שאת צריכה". חצי יום אחרי זה, לקראת הבוקר, אני קיבלתי טלפון מהממ"ר והוא שאל "הכול בסדר? אתם מאובטחים? אתם מוגנים?". אלה דברים שאני לא יודעת אם הם נמצאים במקומות אחרים. אם היית מתקשר למפקד התחנה במקום שממנו דוד ואני באנו – שם אני גרתי 50 שנה ודודו 30 שנה שבהם הוא היה נשוי לי ומי בכלל העלה את זה בדעתו – או לממ"ר אז היו אומרים "כן, מה את רוצה? אי-אפשר. תתקשרי מחר בבוקר". אני לא יודעת איך זה בצפון אבל אני מאוד מקווה שזה כך. לדידי, הנגב הוא דוגמה של איך מדינת ישראל צריכה להתנהל באמצעות משטרת ישראל. מצד אחד, יד חזקה מול הפשיעה ומצד שני, ניסיון לפיוס ומציאת פתרונות. זה הולך יד ביד וזה מוכיח את עצמו. אי-אפשר לוותר ואי-אפשר להוריד את הרגל מהגז. יום אחד שבו אנחנו לא יושבים על המצלמות בלילה וזהו. פעם אחת יצאתי לרכב על הסוסים מחוץ לחווה ודודו פספס את הרחפן שצילם את החווה, היו 83 אלף צפיות בטיקטוק של הבדואים. במשך חודש וחצי אנחנו סבלנו ואני כל הזמן טרטרתי את המשטרה. כולם היו על הגדרות. תשווה בנפשך שהם יבאו מעל, לא צריך יותר. הם קופצים מעל הגדר. אני שולחת למשטרה סרטון של זוג שקופצים מעל הגדר ונכנסים. מה את חושב, שאני לא שולפת ויוצאת אליהם? לשאלתכם, אם אתם חושבים שאני מפחדת אז לא. אני לא מפחדת מהם, אני מפחדת מהעתיד של מה שיהיה פה. אני מפחדת שהחווה הזאת וחווות אחרות, ללא המשך של תפיסה אסטרטגית משולבת של המשרד לביטחון פנים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לאומי. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> לביטחון לאומי, משטרת ישראל, משרד ראש הממשלה ומשרד החינוך. זה חייב להיות חלק מזה, אנחנו צריכים להתייחס לאזרחי ישראל אבל דבר ראשון ואין בלתו, זה שמישהו פה צריך לקחת אחריות ולאסוף את כל כלי הנשק. לא יתכן שאני אלך לישון עם דודו אחרי שעשינו כבר משמרת של שמירה והבן שלנו נכנס למשמרת של שמירה מרחוק והיריות חוגגות. מה זה? לי לא נתנו רובה ארוך עד שערערתי, כי אני כבר בת 67 וזה רק עד גיל 63, והם מסתובבים עם מאגים ואתה לא יודע מה עוד ולא נדבר על מה שהם גנבו עכשיו מביסל"ח. אני כיסחתי את המח"ט. מה זה צריך להיות? 18 מכולות עם ציוד ראיית לילה. על מה אנחנו יושבים פה? בשביל מה? זאת האדמה שלנו וזאת הארץ שלנו. אסור לנו לתת לאחרים להשתלט ולנהל. אזרחים שווי זכויות ולא שווי חובות, בסדר, אבל תיקחו את הנשק. אני לא מסכימה שכל הפוליטיקאים בצבא יעשו שיר - - - עכשיו תפסיק להקליט. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> דיברנו על בעיות העומק, בעיות השורש ועל מה בכלל העתיד שלנו פה בנגב ומה הצרות שיש לנו בנגב. אחד הנושאים המרכזיים ששמנו על השולחן זה הסיפור של הנשקים הלא חוקיים, האמל"ח הלא חוקי וזליגת האמל"ח המטורפת שיש מצה"ל לידיים הלא נכונות ומהגבולות הפרוצים שכמעט לא קיימים. זה קורה גם באמצעות אוויר כמו רחפנים, שאנחנו מכירים. אנחנו יודעים את הכול, בסדר? אנחנו נלחמים בהכול. אם את שואלת אותי עשיו מה מהות הדיון, אני יכול רק להמליץ לך להתעסק באמת רק עם 100 הדונם ולכנס את הוועדה הזאת כי אנחנו כבר שיפרנו מאוד את היכולות שלנו לתת לכם את ההגנה המקומית. ההגנה לא מקסימלית ודיברנו לא אחת על זה שהיא גם לא מבטיחה ביטחון מלא במאה אחוז, היא מבטיחה הרבה מאוד קשר והרבה מאוד פעולות שאנחנו עושים אבל זה קודם כול צריך להיסגר ברמה הלאומית האסטרטגית. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> נכון, זה מה שיענקלה אמר. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> זה דווקא כן חשוב למשטרה. אולי המשטרה תגיד שתקיימו את הוועדה הזאת כי יש דברים דחופים. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> הנה אני אומר בקולי, זה לא חשוב, זה חשוב מאוד. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> בדיוק, לכן התחברתי למה שאתה אמרת. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> זה חשוב מאוד לקיים את הוועדה הזאת. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> הנציג שלכם גם אמר את זה בוועדה אצל פוגל. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> נכון. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> נועם אמר את זה. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> אני יודע, נועם מצרפי. הוא נשלח על ידינו. אדוני היושב-ראש, זה חבל ארץ שזה יהיה פשע אם אנחנו לא נשמור עליו וזה יהיה פשע אם אנחנו לא נאפשר את הכלים. אגיד לך משהו שהוא אולי לא מקובל על תחיה כי אנחנו גם לא תיאמנו. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> בטח שתגיד. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> אתה בטח זוכר מתקופתך את הסיפור של גרעיני הנח"ל. כשרצינו ליישב מקומות אז המפעל הזה שהוא המשאב הכי יקר וחשוב שלנו במדינת ישראל, נשאר וכנראה גם יישאר עוד 100 שנים, זה מלש"בים והסיפור של גיוס לצה"ל. אולי צריך לייצר פה עתודה לעוד הרבה מאוד שנים באמצעות גרעיני הנח"ל האלה או כל מכינה קדם צבאית אחרת שלא תהיה. לי אין בעיה שהצבא יקצה לנו – זה כמובן מצריך אישור של המשרד לביטחון לאומי והמפכ"ל אבל אני מדבר מהעיניים הצרות שלי – את המשאב האנושי שנקרא מלש"בים ואנחנו נדאג לפזר אותם ככוח עבודה, לא רק ככוח שמירה. זה לא חומה ומגדל אבל זה סוג חדש של חומה ומגדל וסוג חדש של שמירה על חבל הארץ הזה פה. כואב לי לשמוע אותך. אני אצא מפה עם כאבי בטן כרגיל, כמו כל פעם שאני מגיע. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> לא, אנחנו שורדים ואני רוצה להגיד עוד מילה טובה כי זה מגיע. גם הממ"ר, גם הממ"ז ולאחרונה גם יניב, נחשפו ליחידה שפעם הייתה יחידה צבאית והיום היא תחת כנפי המשרד לביטחון לאומי שקוראים להם הגיריות. היחידה הזאת הוקמה לפני ארבע שנים על ידי בחור בגילי, בן 67 בשם ברומר. אני לא יודעת אם אתה מכיר אותו. אתה מכיר את ברומר? ברגע שהחבר'ה האלה מסתובבים פה יש מין סוג של שקט ופחד של קהילת העבריינים. מדוע? משום שלא יודעים לזהות האם הם צבא או האם הם משטרה. חבר'ה באים ומאתרים באמצעות רחפן של סטודנט לדוקטורט במשרד החקלאות, הוא אומר להם איפה יש נקודות עם הרבה מאוד מים שהן לא שדות של הקיבוצים או המושבים ואז הם מעלים רחפן, מאתרים את השדות של הקנאביס, באים ושורפים אותם. << דובר >> דודו קלינגר: << דובר >> הם מילואימניקים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני יודע. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> המבוגרים הם יוצאי יחידות מובחרות והצעירים זה חבר'ה שאני קוראת להם נוער הגבעות. אלה גששים וביניהם הנכד של לוינגר, למשל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה קרה עוד בתקופה של אמיר שהיה מפקד מאגר ואנחנו יצרנו את החיבור הזה של הגיריות. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם תת יחידה של הזרוע שד הישובים. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> כל זמן שיתנו להם גיבוי ויתנו להם יותר מילואים אז אנחנו נושמים לרווחה. כששיר עדי ושישה חבר'ה שלו מגיעים לאזור ושורפים את הקנאביס והעבריינים אינם יודעים האם זה משטרה או צבא אז הם מאוד חוששים. הנוכחות שלהם אומרת "רבותי, יש כאן מישהו שעושה סדר ואתם לא יכולים להתעסק איתו". מצאו להם איזושהי נישה חוקית – וטוב שכך – במסגרת המשרד לביטחון לאומי מכיוון שהצבא לא יכול לתת יותר ימי מילואים אבל כאשר הם היו פה היו פחות גניבות בצאלים, אנחנו היינו יותר רגועים ובאזור של קדש ברנע ובאר מילכה על הגבול, היו פחות הברחות עם רחפנים. כשהם אינם, זה ניכר אז אם ישנה אפשרות לבדוק את אותה נישה ולתת גם להם את הגיבוי - - - כל דבר או כל יחידה שאתם תחשבו שהיא אפשרית במסגרת המשטרה או המשרד לביטחון לאומי, אם זה משהו שהוא מעבר למשטרה אז חשוב שיהיה פה ובעיקר, לקדם את החוקים. יש לך שאלה? << דובר >> נועה ברחד: << דובר >> לא, הינהנתי. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> אני אשמח לענות אם יש שאלות. << דובר >> דודו קלינגר: << דובר >> אני רק אספר שכמה שבועות לפני שהתחילה המלחמה היו פה זוג בחורים בטויוטה לבנה על הגדר אז קפצתי אליהם. אחד היה משגב שלום ואחד היה - - - אני דיברתי איתם והתחלתי לספר להם שהבן שלנו הוא בגבעתי והוא צעיר כדי שיבינו. הם אמרו לי "מה אתה מדבר? אצלנו יש מאגים" אז אמרתי להם "טוב אבל אם יהיה פה אירוע גדול אז המדינה תהיה" והם אמרו לי "תראה מה עשינו לכם בג'נין, אתם יצאתם עם הזנב בין הרגליים". אני הרגשתי שאין משילות ואפילו לא מתייחסים אלינו בהתייחסות שלהם. הם דיברו כאילו הם אדוני הארץ. זאת הבעיה של חוסר הטיפול שלנו. תיקחו השנה 5,000 בדואים, לא 300 אלף אבל תטפלו בהם, לא כמו שעשו בכביש צומת שוקת-ערד שפתחו את חורה ואת כל הישובים כשרצו להעביר אותם מצידי הדרכים. הם לא הצליחו להוציא אחד מצידי הדרכים וכולם סיפרו שזה של הדוד שלהם, של אח שלהם או של הסבא שלהם והם בכלל לא עזבו. תיקחו ותטפלו מהתחלה ועד הסוף ב-5,000 אנשים בשנה הראשונה. תראו שזה אפשרי ותראו שיש תחילת דרך ושאפשר לעשות. הדבר הראשון זה להוריד את תביעות הבעלות. כל מי שגר פה עלה על הקרקע אחרינו וכולם מספרים שסבא שלהם גר פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בביר הדאג' אין תביעות בעלות בכלל. << דובר >> דודו קלינגר: << דובר >> תשאל כל אחד והוא יספר לך שסבא שלו גר פה וזה היה שלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם עברו לפה, ביר הדאג' לא היה פה ב-1993. << דובר >> דודו קלינגר: << דובר >> הם עלו אחרינו על הקרקע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת הייתה פשרה. << דובר >> נצ"מ ששון (ששי) שלמה: << דובר >> אבל אלה שנולדו פה, נולדו פה. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> חבר'ה, אני הכי זקן פה. כולם ישבו ברמת חובב. תראו מה קרה יום אחד, תראו את האבסורד. יום אחד כולם יצאו ובאו ליד אשלים. הם התנחלו ליד אשלים בכמויות. המינהל הגיש בג"ץ על זה שזה אדמות וקרקעות של המדינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי שהיה צריך לעשות משא ומתן - - - << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> רבין היה ראש ממשלה והיו חייבים לקיים את ההחלטה של בג"ץ ולפנות אותם. התחילו מהומות והממשלה הייתה - - - בגלל הקול של טלב א-סאנע ואז איתן כבל - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 1994? << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> כן, משהו כזה. לקחו את איתן כבל שהיה היועץ של פואד שהיה שר השיכון והוא הביא פשרה. מה הפשרה הייתה? שחייבים לקיים את החלטת בג"ץ אז העבירו אותם לביר הדאג' - - - << דובר >> דודו קלינגר: << דובר >> לבינתיים. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> הם אמרו שזה זמני, שיעבירו אותם לבינתיים עד שימצאו פתרון. כמה זמן הזמני הזה? עכשיו כבר יש שם עיר. << דובר >> דודו קלינגר: << דובר >> זה כבר ישוב. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> זה כבר ישוב מוכר אבל אמרו להם שזה זמני. << דובר >> נצ"מ ששון (ששי) שלמה: << דובר >> התכוונתי 30 שנה. זאת אומרת שמי שנולד שם לפני 30 שנים, נולד שם. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> הילדים. << דובר >> נצ"מ ששון (ששי) שלמה: << דובר >> זה מה שהם מכירים. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> הילדים. << דובר >> נצ"מ ששון (ששי) שלמה: << דובר >> היום הם כבר בני 30. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> כמו שאומר הממ"ז, אדוני יושב-הראש. כדי שנהיה יעילים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, גברת פולניה. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> מה אפשר לעשות? פעם פולניה, תמיד פולניה. אבא שלי היה בקורס קציני המשטרה הראשון, תדעו לכם. הוא היה השליש של ויצמן ברחובות. זה היה בשנת 1949 וכאשר נרצח ברנדוט – מי שלא יודע מי זה ברנדוט, הוא היה הנציב העליון של האו"ם שהגיע לארץ ישראל – האשימו את אבי, שהיה יוצא לח"י, שהוא כקצין משטרה שיתף פעולה בהרחת הרוצחים שלא נמצאו לעולם. לאבי לא היה קשר לעניין הזה ולו היה לו קשר, אני הייתי יודעת אבל באותה תקופה, הוא אול. להתפטר מן המשטרה. מדוע אני מספרת את זה? כי לאבא שלי, כפולני, הייתה אהבה גדולה למדים. אני חושבת שזה נכון בחלקו. << דובר >> דודו קלינגר: << דובר >> עם צחצוח הנעליים. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> בדיוק, זה מה שאני רוצה לספר. כאשר אתה לובש מדים, אתה נושא עליך אחריות, חובה ורשמיות. אתה צריך להתנהג בצורה מסוימת. כאשר אני הייתי יוצאת לפעולות בתנועת הנוער שהייתי חברה בה אז הוא היה בודק אם אני צחצחתי נעליים, אפרופו פולניות. בננו הרביעי שהוא בן 34 וכרגע נותן הרצאה בסאן חוסה וחוזר ביום שבת, הגיע בפסח. אני הייתי אחרי יום עבודה כי בפסח כולם אצלנו, חמישה בנים והמשפחות של הכלות. הוא הסתכל על הנעליים ואמר לי "אמא, הנעליים לא מצוחצחות". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הצליח לך. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> תבין שהפולניות עוברת. בפולנית יש פתגם שאומר - - - אני דוברת פולנית, היו"ר דובר פולנית? לא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רומנית. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> בפולנית אומרים "אדם ניכר בנעליו". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מזל שצחצחתי ליואב. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> אני רוצה לומר לכם שכל אנשי המשטרה ללא יוצא מן הכלל, כשהם נכנסים אלי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם עוברים סקירה? << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> כולם עם נעליים מצוחצחות. אבי הסממ"ר שם על זה דגש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קיבלתי את ההערה. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> הוא כבר מכיר אותי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם מותר לנו לשמור על האווירה המחויכת טיפה שנוצרה עכשיו אז לך צפוי גן עדן, אין שום ספק. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> כן, כי אשתך היא מרוקאית. אענה לך בעניין הזה. מאחר אני משתדלת לצפות את הבלתי צפוי, זה המוטו של כולנו – "ואם לא ידע יומו – אז הבאתי עשרה נערים מישיבת בלב"ש ואת המדריך שלהם מהישיבה והם קידשו לי חלקת קבר בחווה, שם למעלה בראש ההר. תומר אלדר הדליק את החנוכייה איתנו פעמיים וקבע את הדגל בראש הר ויש שם קבר לפולניה. וימה כתוב בקבר? יש שלט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מגיע לך. << דובר >> דודו קלינגר: << דובר >> דומה. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> כתוב "שחררתי". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת סגולה לאריכות ימים. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> לא אבל פה צריך להיות מוכנים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדי, מישהו רוצה להתייחס? << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> כן. ברשותך, אדוני היושב-ראש. החווה של תחיה היא כבר מזמן - - - << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> ודודו. << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> ודודו היקר. הם מופיעים אצלי בפלאפון כל אחד בשמו, תחיה ודודו חלוצי חוות מעיין הנעורים. אני חושב שזה באמת עושה לי דה ז'ה וו לתקופת החלוצים. אני הסתכלתי עלייך בחיבוק ענק מרחוק כי דיברת באמת מדם ליבך. נעשות כאן הרבה פעולות. הזכרת את קאסי בהטה, שהוא השוטר המש"ק המקומי ועד למפקד התחנה, אתם מרגישים את הנוכחות. אני חושב שנעשות פה מגוון רחב מאוד של פעילויות, גם גלויות וגם סמויות שמן הסתם, אני לא יכול לפרט עליהן בפורום הזה. בסופו של יום, תחושת ביטחון זה משהו אמורפי אבל כשאני בא לכמת את זה, בסוף זה לראות שיטור בעיניים. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> נכון. << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> אתם רואים שיטור בעיניים ולא רק אתם אלא עוד חווות בודדים. אפרופו ציונות, אני מושבניק אז אני יודע מה זה כשגונבים לך 400 קילו של אבוקדו ואין על זה ביטוח. לאבא שלי - - - << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> מאיפה? << דובר >> תנ"צ אפי שימן: << דובר >> מתלמי בילו, הוא בן 84. אני מכיר את זה גם מהבית אבל אני סוגר פה סוגריים ואומר לך, תחיה שכן יש בעיות וצריך לטפל בהן אבל אני הזכרתי באיזשהו מונולוג אחר שהנר דולק. פה זה הרבה יותר מנר, זה הרבה מאוד נרות ואת יודעת שאנחנו שותפי אמת. בסופו של יום, גם בצד השני יש אנשים נורמטיביים. אנחנו הגענו עכשיו מניחום אבלים של לוחם בגולני בישוב חורה. התפקיד שלנו כמשטרה זה לתת את השירות במרחב הציבורי לכולם. אני אופטימי. ברגע שתתעורר בעיה - - - לא בגלל שאפי הממ"ר, אסור שזה יהיה על הבסיס האישי. זאת צריכה להיות סוג של תוכנית עבודה שקיימת במרחב נגב, לא דווקא עם החווה הזו ולאו דווקא במקום הזה. מחר יש לנו ביקור בבאר שבע ואני עובר בין לבין על הנתונים – מפקד המחוז, אתה מכיר את זה – וזה מה שאני הולך להגיד מחר לראש העיר שהוא ראש עיר יקר מאוד ואחד מהמובילים המשמעותיים. בסוף, הנרטיב הוא גם אצלנו ואם אנחנו מייצרים נרטיב שהוא שלילי אז זה פוגע קודם כול בנו. אני לא אומר שצריך לייצר איזשהו מצג שווא, חלילה אבל בסופו של יום, כאשר אתה מדבר על עוצמה וכאשר אתה מדבר על חוזק, אתה גם צריך לשדר את זה החוצה. כשאני שם את הראש על הכר בלילה, אני בתחושה שתחיה בטוחה. אין פה תעודת ביטוח ומחר יכול לקרות אירוע אבל אני יודע שברגע שאירוע קורה אז אותה חווה או אותו מקום יקבלו את המעטפת המלאה ביותר. זה עיקר הדברים ממני. << דובר >> נצ"מ תומר אלדר: << דובר >> אגיד גם מילה ברשותכם. המחוז הדרומי יש 51 חווות בודדים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אחת מהן היא של קרוב משפחה שלי. << דובר >> נצ"מ תומר אלדר: << דובר >> מי זה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבי סרגוסטי. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> אתה נוסע לבקר אותו עכשיו? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, הספיק לי מהמשפחה הזאת. די. אתמול הייתי בניחום אבלים של הדוד של הבן דוד שלו, דניאל אלוש מ-669. << דובר >> דודו קלינגר: << דובר >> אולי בגלל זה הוא לא ענה אתמול, אתמול חיפשתי אותו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא קרוב משפחה של רועי סרגוסטי, זיכרונה לברכה ואני מדלג. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באמת ראיתי אותך בלוויה של הבן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם חסר אז עוד קרוב משפחה זה חן אמיר שנהרג בתל אביב מסל"ע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מטורף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דווקא הבחורה, אושרית סיטרון, מטפלת בהם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני יודע. << דובר >> נצ"מ תומר אלדר: << דובר >> יש לנו 50 חווות בודדים בדרום ואנחנו מחוברים לכולם. יש כאן מענה משטרתי טוב ואנחנו גם משתדלים להיות אצלם, גם בהכנות סגל וגם בפרידות שאנחנו עושים פה וכל מיני דברים כאלה אבל אני מרגיש גם מתפקידי הקודם שאלו בעיקר מענים משטרתיים ואין באמת ראייה רחבה יותר ליום שאחרי. אני מדבר על היום שאחרי תחיה ודודו או על הרגע שבו יש חווות שהן גם על הקצה מלהישבר בצורה כזאת או אחרת. << דובר >> דודו קלינגר: << דובר >> יש כמה שכבר נטושות. << דובר >> נצ"מ תומר אלדר: << דובר >> חייבים לתת איזשהו מענה. הראייה צריכה להיות ארוכת טווח. הם באמת חלוצים וצריך להצדיע להם וכל ביקור פה הוא תמיד עם חיוך. אנחנו נפלנו על יום רגשי אבל כל ביקור פה הוא תמיד בראייה קדימה עם הרבה מאוד חזון, הרבה מאוד לוחמנות, אהבה וציונות, זה בדיוק מה שאנחנו עושים פה. אני חושב שצריך לשבת ולחשוב איך אנחנו מייעלים את הנושא הביטחוני וההתיישבותי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש רעיונות? << דובר >> נצ"מ תומר אלדר: << דובר >> אני חושב על מצב שבו יקרה פה אירוע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רוצה להקדים את האירוע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני קודם כול מציין את הבעיה. ברגע שאנחנו נגיע למצב שבו יהיה אירוע במספר חווות פה באזור אז ברור לך שהמענה יהיה מאוד בסיסי, מינוס. אם יהיה פה אירוע אז הוא יהיה גם בבאר שבע ובעוד מקומות אז תלך לנהל עכשיו את הכוחות. אני לא משווה שום דבר ל-7 באוקטובר אבל 7 באוקטובר זה דוגמה טובה כדי להראות שבסוף, אתה עם שמיכה שהיא יחסית קצרה. עלו פה רעיונות והם גם עושים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תומר, אירוע דרומי יכול לקרות גם הפוך. << דובר >> נצ"מ תומר אלדר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אותו פורץ ירה בחוואים. << דובר >> נצ"מ תומר אלדר: << דובר >> האם יש חוק שברגע שהוא מגיע לגדר מותר לירות בו? האם יש חוק שזה מהרגע שהוא חצה את הגדר? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לכן אני שואל מה צריך לשנות. מה צריך לעשות? << דובר >> נצ"מ תומר אלדר: << דובר >> אני מגיע לשם, רק שנייה. לפני שאני ניגש לשם אני אומר שבפן של המניעה אולי כדאי כן לייצר - - - הם עושים את זה. היא לא סיפרה פה אבל מגיעים לפה כל מיני ש"שים או קבוצות של כאלה שהם לפני צבא והם עובדים פה פיזית בחווה וגם משלמים להם. רגבים וכל מיני תנועות כאלה ואחרות מגיעות לפה ואני חושב שזה צריך להגיע באופן מוסדר, לא בצורה אישית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. << דובר >> נצ"מ תומר אלדר: << דובר >> הממ"ז הזכיר את זה מקודם. אני חושב שאפשר לנצל את ההזדמנות עם הסיפור של בני הישיבות. דווקא בחווות בודדים עם כל הגיוס עכשיו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> זה מצוין. << דובר >> נצ"מ תומר אלדר: << דובר >> אני חושב שצריך לקרות פה משהו בראייה אחרת, לפני האקט של חוקים על ירי אם מישהו חודר לך לשטח. מה קורה אם הוא חודר ב-100 דונם, מותר? מה קורה אם הוא חודר 80 דונם? מה קורה אם הוא חוצה את קו ה-50 דונם? מה קורה אם אני רואה אותו פה למטה? זה אירוע מאוד מורכב ולא הייתי רוצה להיות במקומם בסיטואציה כזאת. כשאתה תתפוס אותו פה אז ברור לך מה התשובה שלו תהיה. "איבדתי את הגמל שלי, ראית אותו?", זאת התשובה. אלו התשובות שהם נותנים לנו בשטחי האש. לטובת מה מפקד מג"ב הקודם הקים ימ"ס בצאלים? לטובת האירוע הזה. ימ"ס צאלים קם על שטחי האש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני יודע. << דובר >> נצ"מ תומר אלדר: << דובר >> שטחי האש זה סימפטום של בעיה, כמו שהוא נמצא בשטחי האש הוא נמצא פה ופה זה עוד יותר חמור. אם אשתי הייתה פה אז כנראה שהיינו מתקפלים אחרי שעתיים, עם התחלופה הזאת שבה היא רואה מישהו שנכנס או צועק. מדובר פה בקאובוית קשוחה. צריך לקחת את זה לראייה אחרת, גם בפן של האנשים שיושבים פה פיזית, פה קרוב. הסיפור של היאחזויות נח"ל זה באמת מטורף לדעתי או משהו בסגנון הזה וגם צריך חוקים שמייצרים לאדם יכולת להגן על עצמו. כרגע, אין יכולת להגן על עצמך בחווה וזו התשובה. מה אתה עושה עם תשובה כזאת? אני חושב שכן צריך לתת לזה מענה. אני זוכר שבזמנו, אנחנו עוד כתבנו מכתבים על הגידור שלהם ועל המועצה. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> נכון. << דובר >> דודו קלינגר: << דובר >> נכון. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> נועם היה בוועדה. << דובר >> דודו קלינגר: << דובר >> אתם היחידים שפועלים, כל השאר זה לא נמשהו. << דובר >> נצ"מ תומר אלדר: << דובר >> לא, זה היה הפתיח שלי. היושב-ראש, תראה לאן הגענו עם המענה המשטרתי פה. אני מחבר את זה לסיור באילת ולסיור כאן. אתה התייחסת למשטרת ישראל כחדר המיון. עד לאן? משטרת ישראל היא המענה כמעט לכל דבר שקורה. זאת שרשרת של גופים משותקים שלא מתפקדים ובסופו של דבר, הדומינו האחרון יורד על המשטרה ועכשיו שואלים "איך נפל הדומינו הזה?". איך הוא נפל? אם יש 50 קוביות לפניו שפשוט לא מתפקדות אז זה מגיע למצב הזה. אני לא חושב שהמלצה כזאת או אחרת תפתור את העניין עכשיו או כל דו"ח שהוועדה תוציא. אני חושב שעיקר העשייה שצריכה להיות פה היא בתודעה. אתה תצא מהסיור הזה אחרת רק בגלל המונולוג הזה שהיה פה, לא בגלל שום דבר אחר. למה? כי הוא חודר. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> אני לא רוצה להפריע לך. אתה צודק ואתה נוגע בנקודה הזאת. צביקה, בסוף האומץ שלך - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> צביקה. << דובר >> נצ"מ תומר אלדר: << דובר >> אני לא אמרתי את זה בהתרסה, חלילה. אני לא רוצה שישמע שזלזלתי בהמלצות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ממש לא. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> יש בצד השני חוסר מוטיבציה אדירה להגיע לנקודות הבעייתיות, למקומות הבעייתיים ולשמוע את הצרות ממקור ראשון. אני לא יודע מתי הפעם האחרונה שהגיע לפה חבר כנסת, יושב-ראש ועדה או וועדה שלמה שהגיעה לפה. תחיה, מתי זה קרה? << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> עם אשתו או בלעדיה. << דובר >> דודו קלינגר: << דובר >> בשבת האחרונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גדי איזנקוט. << דובר >> דודו קלינגר: << דובר >> איזנקוט היה היום אבל הוא לא בא - - - << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> אני אחדד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, מתי פעם אחרונה בא מישהו בתפקיד? << דובר >> דודו קלינגר: << דובר >> זה לא היה בתפקיד, הם באו לביקור. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> הוא בא יחד עם בני גנץ כי אני אמרתי שאני לא מוכנה לקבל אותם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צביקה פה בתפקיד. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> באופן רשמי - - - << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> תחיה, בואי נישאר רגע על הדף כי זה מאוד חשוב לי. זה שאתה מגיע עם הוועדה למקומות שבהם יוצאים בסוף עם המון כאבי בטן, זה אומץ פיקודי, ניהולי ומנהיגותי שצריך לשים אותו על השולחן. עכשיו אני אגיד כמו שתומר ואפי אמרו – אני מדבר רק מהזווית המשטרתית – שבסוף, תפיסת הביטחון הלאומי שלנו שלא השתנתה מאז בן גוריון, מאז 1974 כשהעבירו את האחריות לביטחון הפנים למדינת ישראל. אם יכולתי לשים פעם אחת איזושהי מפה שמסדירה את האחריות השיעורית של משטרת ישראל - - - אתה שומע בקול של תומר את מה שהוא אומר לך. עד לאן? עד לאיפה? אתה שומע את אפי עם המשאבים המדוללים מאוד שיש לו ומה הוא עושה כדי לתת קצת ביטחון והוא יודע שזה המעט שבמעט. אם אני הייתי שם פה מפה של מה שקרה מ-1974 עד 2024 אז אתה היית מגלה שמשטרת ישראל נכנסה לכל המקומות בעוד שהצבא יצא מכל המקומות. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> נכון. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> קרה עוד דבר מטריד ושמעת אותי אומר אותו לא אחת. הסמכות שניתנה בזמנו לצבא, לא ניתנה למשטרה בזמנו ולכן, היום אתה מוצא את המשטרה במקומות שהיא בכלל לא אמורה להיות בהם. אנחנו לא אמורים לדבר על הדברים האלה בכלל. אני לא אמור לבוא לתחיה ולהגיד לה "תחי, אפי, יש לכם מש"ק אז תתחברו ותעבדו". אפי בכלל לא אמור לעשות את זה. אם אני רוצה לסגור בהמלצה אז הראשונה זה לשנות את תפיסת הביטחון. דיברנו על זה ונמאס לי כבר לדבר על זה, זה נראה לי מופרך שהדבר הזה שאני אומר אותו כבר נהיה מאוס. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל זה נכון. מה אפשר לעשות? << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> מאוד אבל אנחנו צריכים לקבל את הסמכות שלא ניתנה לנו ב-1974 והסמכות שלא ניתנה לנו ב1974 זה אותם פרויקטים לאומיים. כשרקמנו את המדינה הזאת היו פרויקטים לאומים ולצבא, כנושא הדגל היה את הנח"ל, היה לו את הגרעינים ויש לו עכשיו את כל הש"שים למיניהם. אם רצית להקים ישוב במעלה אדומים אז היית שולח גרעין של נח"ל ואמרתם להם שיש הטבות מדינה. מה יקרה פה בעוד עשר או 20 שנה – שיחיו בעזרת השם עד 120 או 150 – כמה הם יוכלו להסתובב עם הנשק שלהם? באמת, מי מאוים מהם? על מי הם באמת מאיימים? מספיק שיבואו לפה ארבע או חמישה מטומטמים, חסרי השכלה – אנחנו יודעים שהם גם לא לומדים – והנה לך אירוע פה. בואו נניח שבאופן טבעי, בעזרת השם, הם יחיו פה עוד 50 שנה. מה יהיה פה? מי יחזיק פה את המקום בעוד 50 שנה? אתה זוכר שכשעלית בפעם האחרונה במסוק ראית את חממות הסמים וגם התעקשת לנחות ולבקר בחממה אבל גם ראית את כל ההשתלטות על קרקעות מדינת ישראל. כל הסיפור של דמוגרפיה שמשנה את הטופוגרפיה – לא רק את הגאוגרפיה – זה הסיפור הגדול. אם לא החווות האלה אז בעוד 50 שנה – הרבה פחות – אנחנו נצטרך לבוא לפה, או שנביא לפה את יחידת יואב או שנעסיק פה אלפי שוטרים ועשרות שעות של משרדי ממשלה כדי לשאול למה תחיה לא החזיקה פה מעמד. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> אני רוצה להציע הצעה קטנה לרעיון שאולי תחשבו עליו. במשאבי שדה הוקמה מכינה קדם צבאית חדשה. זה רק רעיון וצריך לעבד אותו אבל למה שמשטרת ישראל לא תקים מכינה קדם משטרתית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> במהלך הסטאג' של התלמידים או המכיניסטים, הם יבואו לעשות עבדות שמירה איכותיות ותוכניות הגנה לחווות. פה ברמת הנגב יש 30 חווות ואתה אמרת שיש עוד 20 בנגב הצפוני, בצפון יש עוד 50 חווות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בסך הכול 180. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה בסך הכול? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 180 בארץ. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> יבנו תוכנית אסטרטגית להגנה וזה יוצר מערכת יחסים נפלאה בין החוואים לבין הצעירים. אני אומרת לכם בכנות שמ-7 באוקטובר לאורך כל השנה הזאת הגיריות הצעירים חיבקו אותנו. יהודה לוינגר, הנכד לוינגר שלח לי עכשיו הודעה – תתארו לעצמכם בחור עם פאות כאלה – הוא אמר למסור לנוגה ד"ש. הוא נשוי והוא קרוב משפחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המשפחה של הכלה שלי זה לוינגר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בסוף, הדבר הכי מוצלח אצלך זאת הכלה. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> החבר'ה האלה באים לפה ומצד אחד, הם אנשי ארץ ישראל ותורת ישראל אז מה הם מקבלים אצלנו? הם מקבלים אצלנו יריעה קצת יותר רחבה בנושא אזרחות ויריעה קצת יותר רחבה בנושא של עברית, ספרות עברית וקצת אנגלית. החבר'ה האלה בורים ועמי ארצות בתחומים של אנגלית ומתמטיקה אבל הם רוצים ללמוד וכשהם באים לפה ויושבים איתנו בארוחת ערב ואני נותנת להם משימות "אתה תחזור מחר בבוקר ותגיד לי מי היה גוטמן ואתה תחזור מחר ותגיד לי מי הייתה – אני לא אומרת מי הייתה – מי היה ראש הממשלה היחידה שסיים קדנציה". נראה אתכם, אבל אני פלטתי. זאת הייתה רק גולדה, תשבו בנפשכם. אלו דברים שהם לא יודעים על המדינה שלנו וזה לא רק אנחנו, זה כל החווות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך הם לא יודעים את הסיפור של גולדה? אני מתפלא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תדעי לך שאני מסתובב איתו כי הוא יודע את כל התשובות. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> הוא משחק טרויה ישראל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא יודע מה הוא משחק אבל תמיד יש לו תשובות. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> זה מאפשר להם לצאת קצת מהמסגרת שלהם ולהיות טיפה יותר נאורים וטיפה יותר פתוחים. אנחנו אוהבים אותם אהבה גדולה. הם אחר כך מגיעים לכאן עם נשותיהם כי הם צריכים להתאוורר אחרי כל כך הרבה מילואים. אתם אומרים שיש מכינה קדם משטרית אז תבואו, אני אסדר את 21 החווות וכל אחת מאיתנו תאמץ שלושה או ארבעה - - - איך הם קוראים לעצמם? מכינסטים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צוערים. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> או צוערים. צוערים זה נפלא. צוערים זה במשרד החוץ, נכון? את היית צוערת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא אבל גם במשטרה זה צוערים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גם בצבא בקורס קצינים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צוערים זה כאלה שבאו כקצינים. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> אני חושבת שזה יתרום לכולם, גם לחווות, גם לצוערים וגם לביטחון ישראל ולעתיד הנגב. אתה יודע מה, לא רק בנגב צריך לעשות את זה, צריך לעשות את זה גם ברמלה ולוד כי מה שקורה שם זה שאנחנו איבדנו שליטה לחלוטין. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני אהיה שם מחרתיים. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> לצערנו, לא חברה עבודה למשטרה. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> תבדוק את הרכב מתחת לפני שאתה יוצא כדי שלא יצמידו לך משהו. << דובר >> דודו קלינגר: << דובר >> למה את מלחיצה אותו? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עברתי גם את החוויה הזאת, זה בסדר. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> אני יודעת, בגלל זה אני אומרת את זה. קראתי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הממ"ז, אתה רוצה להגיד עוד משהו? << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> רק להגיד שאני אוהב אתכם והלוואי ויכולנו לעשות הרבה יותר אבל הפתרון הוא מערכתי ולגמרי רחב יותר. אני יוצא מתוסכל אבל זה תסכול של מה שנקרא הזדהות מוחלת. תחיה ודודו, זה מפעל חיים ושרוחם לא תיפול לרגע אחד. אנחנו נהיה פה כמה שצריך. אתם שמעתם את מה שאמר פה הממ"ר ואני מכיר את אפי, כשהוא אומר מילה אז הוא מתכוון לזה. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> גם אנחנו חושבים ככה. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> גם אנחנו חושבים ככה. בכל רגע ובכל שניה, שזה תמיד ישב לכם פה. אם צריך אנחנו נגיע, בסדר? << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה ראש ממשלה אמר "הבטחתי אבל לא הבטחתי לקיים". << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> אני אגיד לך. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> שרון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אשכול. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, לוי אשכול. << דובר >> נועה ברחד: << דובר >> אני גם רוצה להגיד משהו. נראה לי שכולם כבר מכירים אותי או לפחות הרוב אבל אני נועה ברחד ממשרד ראש הממשלה, מהמטה - - - << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> מה זה ברחד? << דובר >> נועה ברחד: << דובר >> בן רבי חיים דוד. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> יופי, עכשיו אני אדע. << דובר >> נועה ברחד: << דובר >> זה שם של רומני שהוא במקרה גם בעלי. אני ממשרד ראש הממשלה היום אבל הייתי 15 שנים בפרקליטות. בפעם האחרונה שפגתי את ממ"ז דרום זה היה ממ"ז דרום הקודם ששמעתי שנפרדים ממנו היום והוא נתן לי אות כי עשיתי תיק פרוטקשן שאף פרקליט לא היה מוכן לעשות לפני. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> איזה? << דובר >> נועה ברחד: << דובר >> עאדל אלסאנע וג'ומעה קאדי, עשיתי שני תיקים. << דובר >> סנ"צ יניב שלמה: << דובר >> תארבין אלסאנע. ג'ומעה קאדי זה אח של פרחאן קאדי ששוחרר, החטוף. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> הוא חטף עכשיו על הפרוטקשן. << דובר >> נועה ברחד: << דובר >> בדיוק, אחיו זה התיק שלי. אף פרקליט לא היה מוכן לעשות את זה כי כולם אמרו שאין ראיות ואני אמרתי שיש ראיות ובניתי כתב אישום. יש לי גם סכין בין השיניים, יש לי גם נשק פה ואני גם מאמינה יותר בידיים מאשר בנשק. אני בעצמי מתיישבת, אמנם באפרת שזה לא חכמה כי יש לי שם מלא מצלמות ואני משלמת על כל האבטחה שאני מקבלת אז זה לא דומה בכלל למה שאת עושה כאן - - - << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> ישר כוח. << דובר >> נועה ברחד: << דובר >> אבל אני באתי מחולון ואחרי זה גרתי בירושלים. יכולתי להמשיך לחיות בנחת והחלטתי לבחור בחיים האלה אז אני מאוד מתרגשת לפגוש אותך, באמת. קשה מאוד לדבר מולך כי את אומרת שצריך להראות ועוד אין לי מעשים להראות בתפקיד הזה כי אני חדשה אבל אני - - - << דובר >> דודו קלינגר: << דובר >> שיהיה בהצלחה. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> בדיוק, אנחנו סומכים עלייך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא תפרע את הצ'קים, תאמיני לי. << דובר >> נועה ברחד: << דובר >> כל היום אני רק חושבת על איך אפשר לעשות חשיבה מחוץ לקופסא על הנושא הזה שהוא סופר בעייתי. המצב שאנחנו נמצאים בו הוא מאוד גרוע ואין על זה ויכוח לדעתי אבל אני מאמינה שאנחנו כמה אנשים טובים במרחב עם קבלות מהתפקידים הקודמים שלנו ואני מאמינה שאנחנו נצליח לעשות משהו. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> תודה רבה לך על מה שאת. אין לי ספק שאת תצליחי. ישר כוח ותיכנסי בהם כמה שיותר חזק כי זה מה שהם מבינים. אני מתארת לעצמי שיש לך ילדים, בני כמה הם? << דובר >> נועה ברחד: << דובר >> מ-22 עד ארבע, חמישה. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> וואו, לתפארת מדינת ישראל. << דובר >> נועה ברחד: << דובר >> שניים מהם אני לא הולדתי אבל אני מגדלת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תפתח את ynet. << דובר >> נועה ברחד: << דובר >> מה יש ב-ynet. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש לנו אירוע מלבנון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עם האיתוריות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כנראה שעשינו שם כמה דברים טובים. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> יופי, מצוין. << דובר >> דודו קלינגר: << דובר >> הגיע הזמן. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> הגיע הזמן. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> תומר, תצא רגע. לכו תנהלו את זה. היערכות מלאה, לא לחסוך בכלום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ראיתי מה מצאו שם, איפה שהיינו בתל שבע. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> ראיתי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה מטורף. << דובר >> נועה ברחד: << דובר >> לך צביקה לא אמרתי, אני הוזמנתי לסיור של הוועדה ברהט ואמרתי לעצמי "הייתי ברהט ארבע פעמים בחצי שנה, מה כבר יכול להיות לי היום?". מה היה לי היום? רהט, טלאל עם איך שהוא דיבר, שבר אתנו וגם אלקרינאוי, אחר כך המשפחה השכולה בחורה ואחרי זה תפסו כמה כלימגורים אז צביקה הסית את כל הסיור כדי שנלך לראות את הכלימגורים, את המטענים ואת לבנות החבלה. מה לא ראינו היום? כבר אספתי ראיות וכבר כתבתי כתב אישום. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> איפה תפסו את זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כלימגור זה לא לבנת חבלה. << דובר >> נועה ברחד: << דובר >> בתל שבע. אחרי זה אמרו לי "חייבים לראות את חוות הבודדים הזאת" ואני שאלתי "מה כבר יש בחווות בודדים?". << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> אין שום דבר. << דובר >> נועה ברחד: << דובר >> סיור ועדה משנה חיים. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> בחוות בודדים הזאת יש אדם אחד שהוא כולו כל החווה. אני אולי מדברת אבל הוא עושה וזה דודו. << דובר >> נועה ברחד: << דובר >> איפה הוא? << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> הוא פה. כל החווה זה דודו וכמו שכתבתי לו, כל העולם על כתפיו והוא כל עולמי. אם אני בחיים, זה בזכותו ואם החווה הזאת פורחת כפי שהיא, זה בזכותו. בחמש השנים האחרונות מאז הקורנה בואכה המלחמה, אנחנו מארחים כאן על חשבוננו - - - אפשר לסגור את זה, את זה לא צריך להקליט. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מדינת ישראל הבינה לפני הרבה מאוד שנים ולצערי הרב, לפרק זמן קצר מידי, את חשיבותה של הקרקע ואת השמירה על הקרקע. היא עודדה חווות בודדים מתוך כוונה לשמור על הקרקע אבל מאותו רגע שבו היא עשתה את זה, היא שכחה את החובה להקנות לאותם אנשים את היכולת באמת לשמור על הקרקע. אני אומר את זה כי את לא החווה הראשונה שאני מבקר אצלה. אמנם במקומות האחרים הם פחות יודעים לבטא את הצרכים ממך אבל אני מבין. אני מבין את הקושי ואני לא מתבייש לבוא ולומר דווקא מכיוון שאני חבר כנסת צעיר – לא צעיר בגיל. נדמה לי שפה אני בן המבוגרים ביותר ובטח שאני יותר מבוגר מתחיה. כבר ביררנו את העניין הזה בנסיעה – שהייתה פה הזנחה. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הייתה פה הזנחה לאורך שנים. כשמשרד הפנים רצה לבדוק שהבית שבניתי במשמר הירדן – אני גר היום במושב שלאט, לאט הופך להיות ישוב קהילתי – אז הם שלחו צוות לבדוק שלא חרגתי מתוכניות הבנייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אצלנו הצוות הגיע עם שוטר.. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מדבר על הצוות כי פעם למשרדי הממשלה היו חוליות פיקוח והיו חוליות סיוע. יענקלה, אתה מכיר את זה בוודאי כמוני. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> בטח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה היה קיים בכל מקום. זה בכל משרדי הממשלה ולצערי, אני חלק מהעניין הזה ואני לא יכול להסתכל במקומות אחרים. אני מסתכל במראה ואני חלק מהעניין הזה היום אבל אני הגעתי לכאן כדי לשמוע אתכם, לראות זה וכדי לרוץ להפוך שולחן. נועה היא כוח אמיתי בעניין הזה. זה לא עבודה של המשרד לביטחון לאומי ולא של הממ"ז או הממ"ר. זאת עבודה שכלל משרדי הממשלה צריכים לבוא ולתת לזה מענה. תחיה, שלא יהיה לך שום ספק, אני אוביל את זה. אני לא מתכוון לוותר. אני לא באתי כדי להיות נחמד אלייך או לדודו. אני באתי לכאן כדי לגעת בבעיה ולומר אחרי זה "הייתי שם, ראיתי את זה והבנתי" ולא סיפורים. לא גדר של 100 דונם כמו שתיארת לי או גדר על הקצה של ההר שהצבא בנה לפני 20 שנה. רציתי לראות את זה ועכשיו כבר אי-אפשר לספר לי סיפורים. ראיתי והייתי פה. לכן, אני אלך לעשות את מה שצריך כי גדר היא לא פתרון, הפתרון הוא נוכחות ואם לא תהיה פה נוכחות אז לא יהיה אפשר לשמור ולהגן על המקום הזה. לא על המקום הזה, על הקרקע הזאת, על כל המקום הזה כי אם אתם לא תהיו פה אז אנחנו יודעים מה יהיה פה. אנחנו יודעים, זה ברור לכולנו אבל השאלה היא אם מישהו באמת מוכן לשלם את מה שצריך כדי שהחווות האלה ימשיכו להתקיים ומדינת ישראל תשמור על קרקעותיה ולא תעודד אחרים לעשות מעשים בלתי חוקיים שפוגעים בנו, בסופו של דבר. החשיש הזה והסמים האלה פוגעים בילדים שלנו ובנכדים שלנו. הנשק הבלתי חוקי הזה - - - כשהייתי ראש המועצה בטובא זנגריה וירו עלי ב-2009 אז אמרתי שיום אחד הנשק הזה יצא לרחובותינו ולא הייתי צריך לחקות יותר מידי. הוא יצא לרחובותינו וזה לא בגלל שאני כזה גאון אלא בגלל שהיה לי ברור שהוא לא יכול להישאר כל הזמן בבונקרים איפה שהם מחביאים אותו. לכן, אנחנו נלך ונעשה את העבודה שצריך כדי להעלות פה את רמת הנוכחות. אני לא חושב שזאת המשימה של המשטרה. אני חושב שהמשטרה היא כלי למצבי חירום בעניין הזה. הנוכחות פה צריכה להיות אחרת ויכול להיות שזה ברעיונות שהעלית כמו שהעלית אותם. אני אגלה לכם משהו. אני הולך לעשות עכשיו פעולה מאוד ענפה בכנסת כדי לגייס את אוכלוסיית החרדים, לא כגיוס צבאי אלא למשימות לאומיות ודווקא את אלה שהם בני 26 ומעלה, לא 18-26 שהם בחוק הגיוס. הם יכולים להיות במשטרה, זה יכול להיות במשימות כאלה, זה יכול להיות בכיבוי והצלה וזה יכול להיות בשירותי בתי הסוהר. זה יכול להיות בהרבה מאוד מקומות. אני עושה על זה פרויקט שלם עכשיו. את העלית פה כמה רעיונות וזה נתן לי כיוון שאנחנו בהחלט נלך עליו. העוזר שלי העוזר שלי , העורך דין נתנאל, יושב שם מאחורה והוא היועץ הפרלמנטרי החקיקתי שלי. אנחנו נשב ונראה מה אנחנו יכולים לעשות בתחומי החקיקה כדי להקל על העניין הזה אבל אני רוצה לבקש ממכם דבר אחד, אל תפחדו. לא יכול להיות שיש במדינת ישראל אנשים שמסתובבים בפחד ושמעתי את זה ממך. אל תפחדו. ברגע שאנחנו נשדר החוצה פחד אז הפסדנו. אין לכם ממה לפחד, אתם יותר חזקים מכל דבר אחד. דודו ותחייה, הייתי רוצה הורים כמוכם. אל תפחדו. יש לכם - - - הנוכחות שלכם פה והמסר שאתם מעבירים עם זה שאתם פה זה משהו חשוב. שמעתי את המשטרה ואיך שהיא עוטפת אתכם בדבר הזה. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> נכון, היא עוטפת אותנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תשדרו את העוצמה כמו שאתם יודעים לשדר וכמו שאת משרדת לי כל הזמן בוועדה או בכל מקום אחר. אני מבין עד כמה את מחויבת לעניין הזה. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> אין ספק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> דודו ותחיה, אני רוצה שתדעו שגם אני מחויב לזה ושאני אעשה את מה שצריך ואת מה שאני יכול ביחד עם נועה כדי להניע את התהליכים הראויים למקום הזה ולא רק לפה. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> לא, לכל החווות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לכל 180 החווות. טוב שאמרת לי את המספר כי לא ידעתי שזה המספר. אנחנו נראה מה אנחנו יכולים וצריכים לעשות. זה לא הביקור האחרון שלי פה, בהנחה שמחר בבוקר לא מתפרקת לנו הממשלה ואני חוזר הביתה. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> גם אז אתה יכול לבוא, יהיה לך יותר זמן. << דובר >> דודו קלינגר: << דובר >> רוב החוות נאבקות על כל הנושא הסטטורי שאין להם היתכנות תיכנונית וזאת הבעיה כי בסיכומו של דבר, המדינה תוריד אותם מהמגורים בחווה. יש מספר מאוד קטן של חווות בארץ - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שקיבלו אישור גם למגורים, נכון. << דובר >> דודו קלינגר: << דובר >> שהן בעלות חוזה. בינתיים בפרויקט שלנו אפשר לספור על יד אחת את החווות אבל בסוף כל ה-30 – כרגע יש 23 על הקרקע – יהיו בעלות חוזה כי הן בתהליך, החל מתב"ע וכלה בתהליך חוזי. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> יצחק קרויזר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יצחק מכיר את זה? << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> לא, הוא הגיש הצעת חוק, קיבל עליה פ' והצעת החוק עלתה לוועדת שרים להליך חקיקה. לא התקבלה החלטה בוועדת שרים כי פתאום הייתה למשרד נגב גליל - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נתנאל, רשמת את זה בפניך? << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> הוא לא הקשיב. << דובר >> נתנאל אסרף: << דובר >> מה זה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> על ההצעה של קרויזר. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> להסדרת חווות הבודדים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא הגיש איזושהי הצעת חוק לחווות הבודדים שקיבלה פ' והיא אמורה להיכנס לוועדת שרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא נתקעה שם. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> היא עלתה לוועדת השרים ואז פתאום משרד נגב גליל אמר שזה לא מתואם איתנו ויצחק אמר לי "תשמע, לא נעים לי. אני לא יכול להתחיל לריב בתוך הסיעה שלי". << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני אריב. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> הבעיה היא שהחוק הזה לא עובר בגלל שבתוך עצמכם אתם צריכים לסגור את העניין הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מבטיח לך שיצחק וסרלאוף ישמע ממני עוד הערב. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> קודם כל, שישנה את השם שלו לעברית. אנחנו במדינת ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה וסרלאוף? מים? << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> וסר זה מים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה כי קלינגר שינה את שמו לעברית? << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> לא, אני. הוא קלינגר. אני אפרון ב-א'. אבא שלי עשה עלייה בלתי חוקית. אני הייתי קוזוובסקי, אתה מתאר לעצמך מה זה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הייתה לי שכנה כזאת, כן. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> ממה שאני יודע, אתמול היה דיון אצל וסרלאוף בעניין הזה. אתם חייבים לסגור את זה בינכם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> אין בעיה להעביר את זה בוועדת שרים לענייני חקיקה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> משרד נגב גליל יכול להעביר את זה, אין שום בעיה. << דובר >> יענקלה מוסקוביץ: << דובר >> זה מסדיר את כל מה שדודו מתכוון אליו. אפשר להסדיר, יש הצעת חוק מוכנה. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> נתנאל, מה שם משפחתך? << דובר >> נתנאל אסרף: << דובר >> אסרף. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> אסרף, היה פה עוד אסרף אחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש הרבה אסרף בארץ. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> לא, היה את אסרף העוזר של חבר הכנסת איזנקוט, ככה קוראים לו. אני פשוט מאוד אוהבת לדעת את השורשים של שמות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזנקוט זה ברזל, לא? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אייזן זה בטון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תלוי את מי שואלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פוגל זה ציפור. << דובר >> ניצב אמיר כהן: << דובר >> אין כמו כהן, כולם מכירים וכולם יודעים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ויש רק אחד כזה. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> כל מה שנתנאל אסרף צריך בנושא חקיקה לשעבר כדי להתמודד קדימה או סיוע, אני ממש בולדוג ויש לי את הכוטל מסודר וערוך. כל סיוע שתצטרך בנושאי היתכנות תיכנונית, בנושא מים, בנושא גידור, בנושא סיוע של משרד החקלאות, גניבת כספים על ידי משרד החקלאות או מה שאתה רוצה, אתה תפנה אלי ואני אעביר לך בידידות רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רק שנייה. מכובדי, אנשי המשטרה. אתם מלווים אותי היום וליוויתם אותי גם - - - אני מתחיל להיות פה יותר מידי, נכון? תדעו לכם שאני גאה בכם. אנחנו מגיעים לכל מקום ולציבור יש את הדרך להגיד לכם תודה. הם מכירים במאמץ שאתם משקיעים והם יודעים כמה אתם משתדלים. זה לא מובן מאליו. זה באמת לא מובן מאליו, אני לא רואה את זה בכל מקום ולמחוז דרום יש הרבה זכויות בעניין הזה. אם התחלתי לייצג אתכם ב-7 באוקטובר אז אני אמשיך לייצג אתכם גם עכשיו כי מגיע לכם. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה לך. ישר כוח. << דובר >> תחיה קלינגר: << דובר >> אנחנו נשמח אם אפשר יהיה לקבל תמונה שלכם עם הרצל של קדישמן. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:30. << סיום >>