פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 2 הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית 25/08/2020 מושב ראשון פרוטוקול מס' 12 מישיבת הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית יום שלישי, ה' באלול התש"ף (25 באוגוסט 2020), שעה 13:00 סדר היום: << נושא >> תכנית המשרד לשוויון חברתי למיגור הפשיעה בחברה הערבית במסגרת החלטת ממשלה 922 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מנסור עבאס – היו"ר ע'דיר כמאל מריח מוזמנים: עדי טור-פז – יועצת מנכ"ל, המשרד לשוויון חברתי רועי אסף – ראש אגף חברתי ומנהל תכנית 922, הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים אמיר וייס – מנהל אגף מדיניות ממשלתית, הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים סלימה מוסטפא-סלימאן – מנהלת תחום פיתוח כלכלי, הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים אמין אבו חייה – מנהל אגף א', מיעוטים במינהל אוכלוסיות מיוחדות, משרד הבינוי והשיכון ג'לאל ספדי – מנהל אגף חברה ונוער בחברה הערבית, משרד החינוך יוסף חמדאן – מפקח מרכזי פיסג"ה, מגזר לא יהודי, אגף א', משרד החינוך יובב צור – מפקח ממונה על החברה הערבית, מינהל עו"ה, משרד החינוך אפרת אלטהולץ מרום – אסטרטגיה, המשרד לבטחון פנים רונית זר – תג"ד, רח"ט תקון שב"ס, המשרד לבטחון פנים באסל חמוד – מנהל תחום תח"צ מחוז חיפה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יותם שדה – מנהל תחום קשרי ממשל, משרד הפנים חגי פורגס – מנהל תחום מטה אגף מעונות יום ומשפחתונים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים כאמל ריאן – יועץ לנושא אלימות במגזר, מרכז השלטון המקומי סמיר מחמיד – ראש עיריית אום אל פחם, מרכז השלטון המקומי מחמוד נסאר – רכז המאבק באלימות בחברה הערבית, הוועד הארצי לראשי רשויות ערביות דועא כעביה – מרכזת באגף התקצוב, המועצה להשכלה גבוהה נאדרה סעדי – רכזת פרויקט תעסוקת נשים, עמותת נשים נגד אלימות רות לוין-חן – מנהלת שותפה של מיזם קהילות בטוחות, עמותת יוזמות אברהם רדא ג'אבר – מנהל מרכז 'אמאן' דניאל זינגר – שותף מייסד, חברת TASC פאדי סמעאן – יועץ בכיר, חברת TASC עומר סלע – יועץ ארגוני ייעוץ משפטי: עידו בן יצחק מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: ס.ל., חבר תרגומים << נושא >> תכנית המשרד לשוויון חברתי למיגור הפשיעה בחברה הערבית << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלום לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית. היום אנחנו מייחדים את הישיבה לדיון ביחד עם המשרד לשוויון חברתי כחלק ממסע ארוך שאנחנו מנהלים מול כל משרדי הממשלה והרשויות השונות כדי גם לתרום, גם לבקר, גם לשפר את התוכניות, אבל בעיקר אנחנו מנסים לקדם את הנושא של טיפול מקיף ויסודי בתופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. אני תמיד אומר, המשבר הזה שהוא משבר אמיתי, שאין ספק שהוא האתגר של החברה הערבית בעת הזו, יש בו גם הזדמנות מאוד חשובה אם נצליח להתמודד עם הסיבות השונות באופן ראוי ולכן הגישה הזאת שבה גם אנחנו כחברה הערבית נוטלים על עצמנו את האחריות וגם המדינה, המיוצגת על ידי הממשלה והמשרדים השונים, שנושאת באחריות הכוללת על כל מה שקורה במדינה בתחום המדינה, אבל גם בנושא הזה, אין ספק שביחד נצליח לממש את הרצון של כולנו ליצור חברה בריאה, חברה מתפתחת. החברה הערבית, אין ספק שהיא חברה שרוצה להתקדם ולהתפתח ואולי החברים מהמשרד לשוויון חברתי יעידו על זה. יש פוטנציאל עצום בחברה הערבית ואנחנו צריכים רק להסיר את החסמים, לטפל במשבר הזה בצורה ראויה והתחושה שלי שאנחנו בכיוון הנכון. לפני שבועיים קיבלתי את מסמך המדיניות החדש שנכתב על ידי הוועדה הבין משרדית למיגור הפשיעה או להתמודדות עם הפשיעה בחברה הערבית. זה מסמך, אני אתן הערכה ראשונית, ראוי, נכון. חסרים בו כמה דברים שאפשר ויש לנו עוד הזדמנות להוסיף ולשפר ושיהיה מסמך שייתן תשתית ראויה להחלטת ממשלה שאנחנו מחכים לה בקרוב שדרכה נוכל להפעיל את כל הכוחות גם בממשלה עצמה, במשרדים השונים, וגם הכוחות החברתיים, כדי שניתן מענה למשבר שאנחנו נמצאים בו. כמובן אני מודה לחברים במשרד לשוויון חברתי, גם לשרה, היא לא נמצאת איתנו, אבל הצוות כן נמצא פה, צוות המשרד. חשוב גם להגיד מילה, קיבלנו מסמכים מהמשרד, דוחות ראויים, מפורטים, על התוכניות של המשרד. אנחנו ניתן הזדמנות לרועי להציג את עיקר הדברים ואז ננהל דיון, כמובן שנשמע את נציגי החברה הערבית, ראשי רשויות, חברי כנסת ואנשי מקצוע מתחומים שונים. אז נתחיל איתך, רועי, ואם יש דברים שהחברים שלך רוצים להשלים הם יוכלו בהמשך הדיון. קודם כל תציג את עצמך, גם לפרוטוקול וגם למשתתפים בישיבה, שיכירו אותך ואז תיכנס לדברים. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> תודה רבה, ד"ר, על ההזמנה ועל ההזדמנות להציג. שמי רועי אסף, אני ראש אגף ברשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית במשרד לשוויון חברתי ומנהל את תוכנית 922 וגם הייתי שותף לכתיבה שלה עם חבריי ברשות ובמשרד האוצר ובמשרדים האחרים. קודם כל אני רוצה, בשם השרה לשוויון חברתי ובשם המנכ"לית, להודות ליושב ראש על הזימון לוועדה, גם לאמל ביבאר שהכין את הדיון היטב, לוועד ראשי הרשויות, שהוא שותף מרכזי שלנו, גם לכתיבת ההחלטה, גם הרשימה המשותפת השתתפה בכתיבת ההחלטה, וכל עובדי המדינה במשרדי הממשלה ששיתוף הפעולה איתם הוא מצוין. כל הפקידות המקצועית מאוד מאוד מוכוונת לסייע, לעזור ולפתור בעיות וחסמים וגם לעובדי הרשות לפיתוח כלכלי, שחלקם נמצאים איתנו דרך הזום, גם לעדי, לסמי, לאמיר, לחגית ולסלימה שנמצאים בזום אני רוצה להודות באופן אישי ולשאר העובדים שלא נמצאים כעת. חברת TASC היא חברת הבקרה, לבקשתו של היושב ראש הם גם נמצאים פה, דניאל זינגר ופאדי סמעאן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> רק הערה, רועי, וההערה קשורה גם לניסיון העבר עם משרד החינוך ומשרדים אחרים. 922 היא תוכנית שמתייחסת לחברה הערבית, אבל לא לכל החברה הערבית. בחברה הערבית יש מגזרים, זה ידוע לכם, המסה הגדולה הזאת, היישובים הערביים מתחת לוועד ראשי הרשויות, אבל לא רק. יש עוד תוכניות למגזר הדרוזי והצ'רקסי ויש עוד תוכנית ליישובים הבדואים גם בצפון וגם בדרום ולכן אנחנו נמשיך כמובן את ההצגה ואת הדיון, אבל לתשומת ליבכם, כנראה שנצטרך להשלים גם את הדיון הזה בתוכניות האחרות שקשורות למגזר הדרוזי והבדואי. את זה נעשה בהמשך בתיאום ביחד ואת זה גם חווינו ביחד עם משרד החינוך. הוצגה אז תוכנית וגילינו שהיא לחלק מהחברה הערבית ואז הם באו שוב והשלימו את התמונה ביחד איתנו. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> אני אתחיל. לא כל התוכניות האלה מנוהלות באותו מקום. (מצגת). ברמת התכנון, זה היה התכנון, זה מה שהציבור יודע. עכשיו, אני רוצה רגע לעבור, יש לי פרק זמן קצר שאמל הקציב לי לדבר, אז אני אנסה לעמוד בזמנים. עכשיו אני אדבר על בעיה שהיא מאוד סבוכה בהבנת התוכנית, לא בתוכנית. מקורות התקציב הם שונים בהחלטה הזאת והאוכלוסיות שציינת כולן ניזונות בחלקים מהסעיפים מ-922. לא הפוך. אגב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הבנתי, אז זאת תוכנית האם. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> זאת תוכנית האם של החברה הערבית בישראל, כולל בעצם גם את האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית מלבד רמת גולן, וגם הבדואים בצפון וגם הבדואים בדרום נסמכים עליה. בהחלטות שלהם יש תוספות תקציביות ייעודיות לחברות הללו. גם את החלטה 1480 אנחנו מנהלים במשרד. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז 959 היא תחת 922, זה מה שאתה אומר? << אורח >> רועי אסף: << אורח >> לא, אני אדון רגע במקורות התקציביים. ייתכן שסעיף ב-922, לדוגמה תחבורה, האוכלוסייה הדרוזית מקבלת ממנו תקציב, מ-922. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז זה מה שאנחנו אומרים. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> אבל ההחלטה שלהם איננה תחת 922, יש לה סעיפים אחרים אשר מקבלים תקציב בלי קשר אלינו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז חשוב שנבין את זה. זאת פעם ראשונה שאני שומע את זה. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זו פעם ראשונה שאני מבינה את זה, את מה שאתה אומר. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> אוקיי, אני כאן בשביל להסביר. כל שאלה אנחנו נסביר, יש פה צוות ערוך וכל הפקידות נמצאת בזום, אני אפילו רואה את ראש עיריית אום אל פחם איתנו, הוא יכול מהצד גם להסביר איך זה מתקבל. אז בעצם יש לנו שיטה של שינוי מנגנוני הקצאה. אני אנסה להסביר את זה בפרק זמן קצר, אבל זו סוגיה שקשה להסביר בפרק זמן קצר. שינוי מנגנוני הקצאה זה אומר אחוזים או שיעור של משהו ממשהו. לדוגמה, דיברנו על תחבורה, אז 40% מתקציב של תקנה ספציפית בתחבורה הולך לאוכלוסייה הערבית כולה. מה זאת אומרת? כשניתן 100 מיליון שקל לכלל האוכלוסייה, 40 מיליון יילך לאוכלוסייה הערבית, אם יינתן 200, 80 מיליון, וכן הלאה. זה שינוי מנגנוני הקצאה, זה אחד ההישגים ההיסטוריים של ההחלטה הזו. אני אתן דוגמה אחרת, מעונות היום. 25% ממעונות היום הולכים לחברה הערבית בישראל. זאת אומרת אם ניתן 100 שקל, 25 שקלים לאוכלוסייה הערבית. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו מדברים על בסיס התקציב, נכון? << אורח >> רועי אסף: << אורח >> לא, אני לא מדבר על בסיס התקציב, אני מדבר גם 'על שינוייו'. זאת אומרת שאם המשרד הרוויח עכשיו כסף או הפסיד כסף ייתכן מאוד שתהיה ירידה או עלייה גם בחברה הערבית. כי בעצם ברגע שהתקציב הוא 100 מיליון שקל, עכשיו החלטתם - - - << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ה-100 מיליון זה מה? ה-40% זה ממה? << אורח >> רועי אסף: << אורח >> 40% מכל כסף, מכל איקס שיש בתקנה. לצורך העניין, 0.4 איקס יילך לתחבורה, 0.25 איקס יילך למעונות יום. אם האיקס הוא 100, אז 25, אם האיקס 200 אז זה 50. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל איפה האיקס יושב? מי זה האיקס? << אורח >> רועי אסף: << אורח >> האיקס הוא תקנה שהיא במקור בבסיס התקציב, שהם באותו משרד ממשלתי. אם נמשיך בדוגמת מעונות היום, אז משרד העבודה והרווחה, יש לו אגף מעונות יום, אני לא יודע אם חגי נמצא פה או לא, אני לא רואה, יש להם 25% מהתקציב שהם נדרשים להקצות לאוכלוסייה הזו. אם התקציב שלהם גדל אז הכול גדל. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז בהתאם האחוז יגדל. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> בדיוק, אוקיי? אם ההסבר מסובך אני יכול לחזור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> להיפך, זה מפשט לנו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה שינוי בשיטת התקצוב. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> עכשיו לשאלתך, יש החלטות ממשלה נפרדות שעשויים לגזור מספר מתוך האחוז. אני לא אכנס לזה כעת, כי זו רמת מורכבות נוספת, אפשר בפגישות אישיות להסביר את זה, פשוט לוקח הרבה מאוד זמן להסביר את המתמטיקה. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כלומר מה שיחול למטה הוא מושפע מהרבה משתנים למעלה בסופו של יום. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> הפוך, המונה יושפע מהמכנה, זאת אומרת ככל שהמכנה שלי יגדל המונה שלי יושפע. אני יכול להפוך את המונה רגע לכלל אוכלוסיות המיעוטים ותתי אוכלוסייה, לשאלתך, ד"ר, עשויים לשאוב מזה חלקים שונים של התקציב בשיטות שונות. לכן זה מאוד מאוד קשה לעקוב אחרי זה ואנחנו בעצם - - - << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אולי במכוון זה קשה להבנה. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> לא אני אמרתי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל יש לנו על יד אנשים שיכולים להתמודד עם זה. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> אפשר להתמודד עם זה. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש מוחות. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> עם מחשבון אפשר להתמודד, לא מסובך. שינוי במנגנוני הקצאה, ברשותכם, בשל קוצר הזמן, אני לא אמנה את כל הדברים שניתנים בשינוי מנגנוני הקצאה. דרך נוספת להחלטה הזאת, אחרי שמנינו את שינוי מנגנוני ההקצאה, שזה האחוזים, לשאלתך, חברת הכנסת, מדובר על תקציבים תוספתיים. יש כסף תוספתי להחלטה, שזה דבר שאתם הכי יודעים לעשות טוב בכנסת. העברתם 700 מיליון שקל, לא העברתם 700 מיליון שקל? כמה מתוך זה נוצל. זה יחסית קל לעקוב אחרי זה. תקציב המשרד. יש דברים בתוך ההחלטה שמפנים להחלטות ממשלה אחרות. לצורך העניין, בטחון פנים, רשום בהחלטה 922 התייחסות לבטחון פנים, אבל ההחלטה שתקצבה את בטחון פנים היא החלטה 1402, אם אני לא טועה, ששם יש תקציב נוסף ונפרד מהחלטה 922. יש דברים שהם מתוקצבים לחלוטין מחוץ להחלטה, אבל הם מופיעים בהחלטה. דוגמה טובה לכך, אני נותן לכם דוגמה אחת לכל דבר, אני יכול לפרט עד אין קץ, אני פשוט מנסה להיות תמציתי. השכלה גבוהה, המועצה להשכלה גבוהה, הוות"ת, שיש שיתוף פעולה מעולה איתם, קיבלה החלטה באותו שבוע שעברה החלטת הממשלה על יעדי ההשכלה הגבוהה של החברה הערבית, כמה תואר ראשון, כמה תואר שני, כמה תואר שלישי. אגב, הם עומדים ביעדים שנתיים וחצי לפני הזמן. אבל מה המשמעות התקציבית? המשמעות התקציבית היא שוות"ת סגר הסכם עם משרד האוצר, ות"ת הוא תאגיד סטטוטורי שהוא איננו חלק מהממשלה באופן ישיר, והתקציב ניתן לשם. לכן החשבון של מה מתוך מה ולשאלות של חברי הכנסת שאנחנו נשאלים, ההסבר הוא מסובך, לכן קשה להסביר אותו בדקות בודדות. עכשיו לשאלה שלך, ד"ר, שלא צפינו אותה. יש מספר סוגים של אוכלוסיות בתוך החלטה 922. יש אוכלוסיית המיעוטים. מהי אוכלוסיית המיעוטים? זה אומר כלל האוכלוסיות, כולל ערים מעורבות. עכשיו נסתכל על יישובי המיעוטים. יישובי המיעוטים זה ללא ערים מעורבות. זה קצת יותר מורכב כי יש גם יישובים ערביים במועצות אזוריות יהודיות. בואו לא ניכנס לזה, ברשותכם, כרגע, למרות שייתכן שהם יוצאים נפגעים. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שהם מתוקצבים תחת 'ייעודיות', נכון? << אורח >> רועי אסף: << אורח >> אבל לפעמים הם יכולים לקבל תקציב ייעודי, תלוי בסעיף. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה חשוב לנו בהמשך שלא להפלות ערבי על ערבי. אם נותנים לערבים אז נותנים לכולם. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא לייצר כפילויות, אתה אומר. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> אז אנחנו בפירוש יוצרים הפרדה בין האוכלוסיות, ויש לזה הסבר. ייתכן שהערים הערביות הן במצב גרוע מערים מעורבות. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ייתכן. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> לפי סוציואקונומי, אגב, אם תחשבי לשכונה, זה לא כל כך מובהק. זאת אומרת אם תחשבי סוציואקונומי של שכונה לעומת העיר, אז יש שם שוני. אבל את שואלת אותי שאלות של סטטיסטיקה והסתברות ואז עדיף לא להיכנס לזה כרגע. יישובי המיעוטים, אמרנו מה הם. יישובי התוכנית המורחבת זה למעשה כל היישובים כולל, למעט הדרוזים והצ'רקסיים, שלהם יש החלטת ממשלה נפרדת שמתקצבת אותם, ויישובי התוכנית זה בעצם הערבים פרופר והבדואים בצפון. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כמה תוכניות למגזר הלא יהודי יש? אז יש בדואי דרום, יש דרוזי-צ'רקסי ויש ערבי 922. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> יש 922 שכולם שואבים כסף מ-922. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שזה תוכנית האם. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> דרוזים-צ'רקסיים, בדואים בדרום, בדואים בצפון. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לבדואים בצפון גם יש תוכנית? << אורח >> רועי אסף: << אורח >> 1480, החלטה שמתוקצבת ב-886 מיליוני שקלים, שחלקה תקציב תוספתי וחלקה נגזר מ-922, אבל יש להם צרכים מיוחדים. יש שרק אל-קודס, יש כאילו תוכנית של מזרח ירושלים, שהיא במשרד לענייני ירושלים. בעבר הייתה גם תוכנית לדרוזים ברמת הגולן. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> והיא אינה קיימת יותר? << אורח >> רועי אסף: << אורח >> זה לא האחריות של המשרד שלי, צריך לשאול את המשרד לשיתוף פעולה אזורי שהוא אמון על האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מזרח ירושלים זה 1402? << אורח >> רועי אסף: << אורח >> לא, 1402 זאת החלטה של בטחון פנים. מזרח ירושלים, ההחלטה הראשונית הייתה 1775 ויש החלטה מלפני שנתיים, שהיא עם תקציב הרבה יותר גדול, את 1775 עוד אנחנו כתבנו, ולזה צריך להזמין את המשרד לענייני ירושלים ולשאול. אם אני אענה לכם על כל השאלות של משרדים אחרים אז לא יישאר לנו זמן לענות על הדברים האלה. בינואר 2020, זו נקודה מאוד חשובה, זה היה הדיווח התקציבי של ההחלטה. מה שכדאי לדעת, עוד פעם, בגלל השקף שהראיתי לך קודם אנשים שונים מחשבים את ההחלטה באופן שונה. אנחנו לפי מה שדווח לנו על ידי משרדי הממשלה בכתב כך אנחנו מדווחים בוועדת ההיגוי. אנחנו כרגע, ד"ר, מתכוננים לוועדת ההיגוי הבאה כיוון שהדוח מינואר 2020 כולל בתוכו את 16', 17', 18' ורוב 19', אבל פה עכשיו יש לי כמעט שנה שעברה שאני משער שיש פגיעה בגודל התקציב, מדוע? כי אם המכנה ירד בגלל הקורונה גם המונה ירד, ועל כן ייתכן שיש פה פגיעה מהערכת הבסיס. זה מה שאנחנו עושים. חברת הבקרה שנמצאת פה מימינכם, ביחד עם עובדי הרשות לפיתוח כלכלי, אנחנו גם מעודדים תמיכה ברשויות המקומיות וגם מחזקים את הקשר וגם אוספים נתוני בקרה וגם מנסים לזהות ולאתר חסמים רוחביים. נשלח דוח מפורט לוועדה, לאמל, למייל, עם כל החסמים וכל הניתוח של כל ארבע וחצי השנים שקדמו למועד, ובעוד חודש וחצי יהיה הדוח הבא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז אתם שולחים את זה? << אורח >> רועי אסף: << אורח >> שלחנו, יש לך במייל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, קיבלנו, ראיתי את זה, אבל הכוונה את העדכון האחרון. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> נכון. כל ראשי הרשויות - - - << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה התדירות של הדוח, סליחה? << אורח >> רועי אסף: << אורח >> אחת לשישה חודשים. כיוון שהיה קורונה אז יש לנו עיכוב של כמה חודשים בדוח הנוכחי. צריכים גם לחשוב על מתכונת איך נפגשים. כל ראשי הרשויות הערביות ללא יוצא מן הכלל קיבלו את הדוח, גם מודר יונס מוועד ראשי הרשויות קיבל כמובן והיועצים שלו. הוא גם שותף בוועדת ההיגוי, לכן הוא יכול לשבת ולשמוע את כל הדיווחים. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כל כמה זמן מתכנסת ועדת ההיגוי? << אורח >> רועי אסף: << אורח >> שישה חודשים. עושים את זה ביחד. עשינו בקרות עומק בראשות מנכ"ל במספר יישובים. עוד פעם, אני לא אכנס לזה, את יכולה להיכנס. זה אומר שמנכ"ל המשרד - - - << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> רועי, אפשר לחזור לשקף הקודם? << אורח >> רועי אסף: << אורח >> לא יודע אם זה משתלם לך. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זו תיבת פנדורה, ככל שתשאל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, כי יש שאלה מרכזית. ההקצאות בפועל, יש פה מספרים, אבל כמה מסך הכול הוקצו? << אורח >> רועי אסף: << אורח >> אז אני אומר עוד פעם, השאלה היא מורכבת. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם מתי הוקצו. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> השאלה היא מורכבת. כיוון שיש מספר מקורות תקציביים להחלטה אז תלוי מה הוקצה למה. רוב תקציבי ההחלטה שהיו תוספתיים כבר הוקצו לרשויות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> התוספתיים? << אורח >> רועי אסף: << אורח >> התוספתיים. מה שהוא באחוזים חייב להיות מוקצה באותה שנה, כי הוא אחוז מאותה שנה. הוא לא יכול להיות מוקצה מראש, כיוון שהוא מוקצה רק כשעובר תקציב המדינה. לכן בשנה האחרונה אנחנו לא יודעים. שישה מיליארדי השקלים זה התקציב שהוקצה עד ינואר 2020. חלק מהדברים לא מופיעים כי הם ממקורות תקציביים אחרים והם לא מופיעים בתוך התקציב הזה. אם יש מקור תקציבי אחר, אז אתם תיפנו למשרד לבט"פ תזמינו אותו, בוודאי הזמנתם על החלטה 1402 לוועדה הזאת. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> האם יש משחקים בהקצאות? כי עלה בין היתר מהחסמים שטענו ראשי הרשויות, במקרה הזה הדרוזיות, שכן יש משחק בהקצאות מבחינת תאריכים, שזה מוקצה מ-X לדד ליין מסוים וזה מצמצם להם אפשרויות פעולה. ידוע לך דבר כזה? << אורח >> רועי אסף: << אורח >> את שואלת שאלה מורכבת. קודם כל תלוי בתחום. התקציב שניתן הוא שנתי, מאשרים אותו, או דו שנתי, או לא מאשרים אותו. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תלוי את מי אתה שואל. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> זה תלוי בכם, המחוקק, לא בנו. אבל בגדול אם ניתנה הרשאה לבניית בניין, נגיד מעון יום, נגיד מוסד ציבור, הרי הוא לא נבנה ביום, הוא נבנה בשנתיים, שלוש ואפילו ארבע שנים, צריך אישורים וכן הלאה. ולכן מחשבים כל מה שהוקצה לרשויות ובפירוש יש אפשרות לעשות יותר משנה אחת, אז החשבון נהיה עוד יותר מסובך, אבל אני ממש לא רוצה להלאות אתכם כי זה ברמת - - - << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. רועי, האחוזים שאנחנו רואים מתחת למספרים, למשל תשתיות פיזיות 36%. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> זה מתוך השישה מיליארד שקלים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז זה חלוקה משישה מיליארד ולא מסך כל התקציב של תשתיות פיזיות. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> מתוך התקציב שיש הרשאות, מתוכו לוקח זמן לבצע במזומן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אז בואו נתקדם. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> קודם כל עשינו גם סיורים של אגף התקציבים, שזה מאוד מאוד חשוב, וגם הוצגו החסמים. אני חושב שזו נקודה חשובה, גם אגף התקציבים נוכח פה בדיון. יש מיזם מוארד. סלימה, את נמצאת איתנו על הקו? את יכולה לדבר על זה דקה או שתיים, בבקשה? << אורח >> סלימה מוסטפא-סלימאן: << אורח >> כן, שלום לכולם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלום לך. תציגי את עצמך בבקשה. << אורח >> סלימה מוסטפא-סלימאן: << אורח >> סלימה מוסטפא-סלימאן, אני מנהלת תחום פיתוח כלכלי ברשות, עובדת עם רועי, ואני אחראית על היישום של 922 ברמת הרשויות המקומיות, אני מלווה את הרשויות המקומיות ועוסקת בכל מה שקשור לאיסוף נתונים וביצוע ישיבות מעקב עם הרשויות המקומיות, לרבות גם הסרת חסמים ופתרון סוגיות מול משרדי הממשלה. רועי ביקש שאני אציג את הפרויקט הזה, זה פרויקט של הרשויות המקומיות. זה בעצם כלי סיוע שאנחנו יזמנו לרשויות המקומיות. הסיבה לכך זה שאנחנו מבינים שרשויות מקומיות לא יכולות להתמודד עם כל הפרויקטים החדשים ועם כל התקציבים שמוקצים מ-922, יותר מדויק להגיד שיש להם קושי להתמודד עם זה ואז אנחנו הצענו את הכלי הזה שמאפשר לרשות המקומית להעסיק רכז או מנהל מיצוי משאבים בתוך הרשות שיהיה עובד שכפוף לרשות המקומית בתקצוב מלא של המשרד ואותו עובד יכול לרכז את החלטת הממשלה 922, לפעול מול צוות הרשות המקומית על יישום החלטת הממשלה וכן לפעול מול משרדי הממשלה השונים. כדי לטייב את כניסתו לתפקיד בנוסף לתקציב של השכר שלו אנחנו נותנים לו מעטפת תמיכה שכוללת הכשרה מקצועית וליווי במשך שלוש שנים במסגרת שותפות עם אלכא בג'וינט. לפרויקט הזה יהיו זכאיות 44 רשויות מקומיות, מתוכן 33 רשויות הצליחו להתקדם בו ולגייס רכז מיצוי משאבים. אנחנו משוכנעים שהפרויקט הזה נותן דחיפה לרשות המקומית בכל מה שקשור ליישום החלטת הממשלה. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> האם הם כפופים ישירות לראשי המועצות או לא? << אורח >> סלימה מוסטפא-סלימאן: << אורח >> נכון מאוד. הם כפופים לראשי הרשויות או למנכ"לים והרעיון מאחורי זה - - - << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> האם את לא מזהה כאן בעייתיות מסוימת, היות שחלק מהרשויות מוחלשות, או שכן נכון יותר שיהיו כפופים ישירות אליכם כמשהו שמכוון ומנחה? << אורח >> סמיר מחמיד: << אורח >> אני יכול לענות לחברת הכנסת? אולי אני אעזור לך, סלימה? << אורח >> סלימה מוסטפא-סלימאן: << אורח >> אני יכולה לענות במשפט ואז אתה תמשיך אותי, ד"ר סמיר, ברשותך. אני אגיד כאן לחברת הכנסת שזה בדיוק הכוונה, אנחנו מאוד רצינו שהרשויות המקומיות יעסיקו אנשים ושאותם אנשים ימשיכו לעבוד בתוך הרשויות המקומיות. אנחנו מנסים פה לייצר פתרון בר קיימא ולאו דווקא להעסיק אנשים, יועצים חיצוניים שיהיו כפופים לנו ובסיום המיזם הם ייצאו החוצה וישאירו את הרשות המקומית, ייקחו איתם בעצם את הידע. אחת המטרות זה לחזק את הרשות המקומית ואת השדרה הניהולית בתוך הרשות המקומית ולכן הפרויקט הזה נבנה בצורה הזו. ד"ר סמיר, אני אשמח להתייחסותך כמי שהיית בין הראשונים שהתחילו ליישם את המיזם הזה. << אורח >> סמיר מחמיד: << אורח >> אז קודם כל אני אודה על המפגש. תודה, ד"ר מנסור, על המפגש. לגבי הקצאת המשאבים אני מוכרח להגיד, קודם כל, חברת הכנסת מריח, חשוב שנאמין ביכולות שיש לנו, בראשי הרשויות גם ש - - - << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ד"ר סמיר, ד"ר סמיר. << אורח >> סמיר מחמיד: << אורח >> זה דבר ראשון. דבר שני, ממצה המשאבים, ממצת המשאבים שנמצאת אצלי, היא עושה עבודה. בסיכומו של יום אני צריך לנצל את המשאבים ולא אף גורם אחר, לכן חשוב מאוד שהיא תהיה כפופה כאן לעירייה. במקרה שלי היא כפופה למנכ"ל והדיאלוג שקיים, רק אני אסבר את האוזן, העלה את מיצוי המשאבים אצלי ל-86%. היום אנחנו נמצאים אמנם בחודש אוגוסט, אבל 86% מהמשאבים נוצלו בעיריית אום אל פחם כאשר בזמנים אחרים אנחנו לא הגענו ל-50% ו-46%, לצערי הרב, בקדנציות הקודמות של ראשי העיר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יפה מאוד, ד"ר סמיר. כנראה שאתה לא שומע אותנו. << אורח >> סמיר מחמיד: << אורח >> אני שומע מצוין. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כי ביקשנו שתציג את עצמך לפרוטוקול. << אורח >> סמיר מחמיד: << אורח >> אני לא שמעתי, אז ד"ר סמיר מחמיד, ראש עיריית אום אל פחם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> סלים, שאלה. יש 11 יישובים פה, רשויות בעצם, שלא מימשו את הזכות הזאת לעזרה של – << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בגלל זה אני אשלים את השאלה שלך, אתה כרשות חזקה, כאום אל פחם וכניהול נכון, זה לא דבר או תנאי שמתקיים בכל מקום. << אורח >> סמיר מחמיד: << אורח >> אני רשות חלשה, לידיעתך, חברת הכנסת, ענייה. קיבלתי רשות גירעונית מאוד, אבל אנחנו אנשים מאמינים ואופטימיים. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל מבחינת דרך, אתה עושה כברת דרך מעניינת שם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אין ספק. מה עם שאר היישובים, סלימה, 11 יישובים קיבלו את הזכות הזאת לפרסם מכרז, אבל למה אין אנשים שאיישו את התפקיד? << אורח >> סלימה מוסטפא-סלימאן: << אורח >> נכון. אנחנו, כדי להבטיח שייכנסו לתפקיד הזה האנשים המתאימים ביותר המודל שבנינו הכיל תהליך מיון להכשרה שאנחנו קיימנו במשרד ובמסגרת תהליך המיון התקבלו למאגר 107 אנשים מתאימים וההסכם בינינו כמשרד לבין הרשויות המקומיות מחייב את הרשויות המקומיות לקלוט רק אנשים שעברו את תהליך המיון. פה היה קושי בקרב חלק מהרשויות המקומיות להגיע למועמדים, או שלא הסתדר המצ'ינג הזה. בקיצור הסיבה היא שהמכרז הזה שהרשות יצאה לחפש מועמדים הוא לא פתוח לכולם, הוא מחייב אותה לקלוט אנשים מתוך מאגר, אבל אנחנו עובדים על זה, אנחנו נצא לתהליך מיון נוסף ונאפשר לאותן רשויות מקומיות כן לפרסם את המכרזים מחדש ולהגיע למועמדים הנכונים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז כנראה שבמאגר לא היו אנשים שראשי הרשויות רצו אותם. כנראה שהם מחכים למשהו מיוחד. אם יש מאגר של 100 אנשים וכל מה שהם - - - << אורח >> סלימה מוסטפא-סלימאן: << אורח >> אני אגיד שהמודל נותן לרשות המקומית להעסיק בהתאם לחוק חובת המכרזים, הרשות המקומית מפרסמת מכרז ואז באים מועמדים שמתמודדים ולא תמיד ההתאמה מצליחה. יש גם עניינים שהם גיאוגרפיים, יכול להיות שחלק מהמועמדים, מקום המגורים שלהם לא אפשר להם להיקלט במקומות שהם רחוקים. יש כמה וכמה סיבות. בסוף ריאיונות ומכרזים זה בדיקת התאמה הדדית ולצערי עבור אותם 11 רשויות זה לא הצליח בסבב הראשון ואנחנו נעשה הכול כדי שזה יעבוד בסבב הבא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו יכולים לקבל פירוט אילו יישובים מגיע להם למנות, לבחור ולא בחרו, והעדיפו ככה להשאיר את הדברים? << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם במבחן התוצאה, אם יש לך 100 ומשהו במאגר ויש לך 11 שלא מומש, משהו לקוי בשיטה. << אורח >> סלימה מוסטפא-סלימאן: << אורח >> אני אסביר עוד פרט שאולי גרם לכך. בגלל שהכנסנו למאגר רק אנשים מאוד מאוד מקצועיים וברמה מקצועית גבוהה אותם אנשים בעצם מצאו כבר עבודות במקום אחר. זה צמצם את האפשרויות עבור רשויות שאולי התעכבו קצת בפרסום המכרז. אנחנו בחרנו אנשים מאוד רציניים, ואני דווקא שמחה לראות שאותם אנשים שרצו את התפקיד, שנכללו בתוך המאגר, לא חיכו את החודשים האלה עד שהרשויות המקומיות פרסמו את המכרזים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה מאוד משמח אותנו, במיוחד אחרי שד"ר סמיר הצביע שהייתה כאן הצלחה. אנחנו, כנציגי ציבור, כן כועסים ולא מרוצים, שרשויות מסוימות לא מנצלות את המשאב הזה כדי שיקדמו את האינטרס של היישובים שלהם. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שיטייב את המערכות אצלם, זה win win. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, מצער מאוד. בוא נתקדם הלאה, רועי, או סלימה. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> בבקשה, אני יכול להתקדם. אני רק אומר שבשאלות שאתם העברתם מראש רציתם לדעת איך נעשתה הבקרה בפר יישוב, העברתם בכתב, ולכן אני אגיד בקצרה. סלימה וחברת הבקרה או עובדים אחרים יושבים בכל אחת מהרשויות, נפגשים איתם, כל ראש עיר מקבל דוח מראש. פאדי, אתה רוצה לדבר 30 שניות, להגיד מה נעשה בתוך עירייה, או סלימה? << אורח >> פאדי סמעאן: << אורח >> אז כמעט כל שנה באופן שוטף אנחנו נפגשים ברשויות המקומיות עם הצוות המקצועי, גם ברמה הפוליטית וגם ברמה המקצועית. יחד עם סלימה אנחנו עוברים רשות רשות ועוברים איתם על כל הפלטים, מקבלים מהם סטטוס בשטח מה באמת מבוצע מבחינת פרויקט 922, גם מבחינת סטטוס תקציבי וגם עוברים איתם על כל מה שקשור לחסמים שהם פוגשים בתוך הרשויות המקומיות ואנחנו בקשר רציף איתם. גם בכל מה שקשור לממצה משאבים ובעלי התפקידים החדשים, הם מהווים משאב מאוד חשוב גם בשבילנו כחברת בקרה וגם בהיבט הכלכלי כנקודת קשר מאוד חשובה לקבלת הנתונים ואנחנו עושים פגישות שוטפות. כפי שראיתם בשקף בחודשיים האחרונים אנחנו נפגשנו עם 27 רשויות מקומיות ואנחנו ממשיכים ככה עד לוועדת היגוי וגם אחרי זה אנחנו ממשיכים בסבבים נוספים. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> זאת אומרת כל יישוב ערבי שנמצא תחת ההחלטה שלנו מקבל ביקור על ידי עובדת מדינה, סלימה, וחברת הבקרה. כל ראש עיר קיבל מכתב מאיתנו עם כמה כסף נשאר לו לנצל בכל סעיף, כולל רשימות תקציביות, כל יישוב קיבל רשימת אקסל עם כל הקבצים שיש לו וכמה כסף מותר לו להכניס. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו יכולים לקבל את המידע הזה? << אורח >> רועי אסף: << אורח >> תמורת 100 שקלים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מוכן לשלם מהכיס שלי. << אורח >> דניאל זינגר: << אורח >> לכל יישוב יש אקסל מפורט ויש ביקור ואנחנו באים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אם אפשר אנחנו רוצים לקבל. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> אפשר, אבל אני הייתי שמח אם ראשי הערים היו מסכימים לכך, כי ברגע שאני נכנס לתוך הקישקעס של העירייה - - - << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, אבל יש חופש מידע. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז פה תן לי לתת לך טיפ מהניסיון הדל שלי, איך אומרים? האל סלאש השטן מסתתר בפרטים הקטנים. כשמדברים על תוכניות-אם כביכול ומיליארדי שקלים מחולקים גם אני ניסיתי, בלא הצלחה, לחלץ את המידע הזה של כמה נוצל בפועל וכל זה, בסוף על ידי שאילתה נכנסנו מהחלון וכן הצלחנו לחלץ ובסוף הנתונים מאוד מדאיגים. צריך לעשות כאן בדק בית גם פנימי של מה לא מנוצל ולמה לא מנוצל ולזהות את החסמים הייחודיים שהם לא מעטים, אני חייבת לומר, ולהבין שלא כל משרד ממשלתי בא ופורש את משנתו, כפי שאתם עושים זאת במשרד לשוויון חברתי, ומנסה ומתאמץ באמת להנגיש ולהסביר ולהעביר את המידע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מסכים איתך, חברת הכנסת ע'דיר מריח. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש חסמים ייחודיים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> רועי, זכותם של התושבים של כל יישוב לקבל את המידע הזה. זה לא מידע ביטחוני חסוי. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון. אם זה לא מוצא חן בעיני ראשי רשויות מסיבות פוליטיות כאלה או אחרות, להיפך, זה עידן של שקיפות והנגשת מידע וזכותי כאזרח להבין מה ראש הרשות שלי ניצל ומה לא, ולמה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בדיוק. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> אז אני אסביר. הדוח נשלח לוועדה, יש לך טבלה עם כל יישוב כמה הוא ניצל. קיבלת אותה אצלך במייל. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> וכשזה יפורסם זה יעשה רעידת אדמה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אנחנו נבדוק את זה ואם יש עוד מידע אנחנו נדאג - - - << אורח >> רועי אסף: << אורח >> השרה אישרה להעביר את זה לכנסת ולכן זה אצלכם ביד, זה ישנו במייל, נשלח לכם לפני הדיון. לכן אין בעיה. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אשמח גם לקבל את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני הסתכלתי על זה, אנחנו רוצים פירוט ברמת כל יישוב. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> אני לא מייצג את ועד ראשי הרשויות, הם נבחרי ציבור, אני אינני, ולכן אני אשמח מאוד שזה יהיה בשיתוף פעולה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אני חושב שלראשי הרשויות יש אחריות, במיוחד שנמצאים איתנו והם מצליחים, אני מכיר אותם אחד אחד, אבל חבל ש – בסופו של דבר הכנסת היא רשות מבקרת ומפקחת על הממשלה, על כל מרכיביה, הרשויות המקומיות הן חלק מהממשלה ולכן הן תחת הפיקוח של הכנסת, אבל האזרח עצמו הוא מפקח גם על הכנסת וגם על הממשלה ולכן מגיע לאזרח לקבל את המידע לפיו הוא אחר כך יחליט אם הוא מרוצה או לא מרוצה. יכול להיות שהצגת המידע הזה בפני האזרחים תעזור גם לכם, גם לראשי הרשויות, גם לכולם לקדם את התוכניות. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כי כשהצלעות לא מדברות אחת עם השנייה, זה מה שיוצר את הערפול והבלבול. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שר בכיר אמר לי: אין לממשלה בעיה לגבש תוכנית היום של 30 מיליארד שקל, למה? כי הם יודעים שבסופו של דבר רק שלושה מיליארד ינוצלו. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כנ"ל בדרוזי. אני יכולה להגיד לך כמישהי שלומדת את זה. יש המון לקחים שצריך להפיק, כל המעורבים. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> אני ממשיך, לא מתווכח. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני בטוח שבתוכך אתה שמח שאנחנו מעלים את הנקודה הזאת ומדגישים אותה. אני בטוח. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> אנחנו רוצים להראות לכם את שיעורי התעסוקה, שיעורי ההשתתפות של נשים ערביות. אני מבקש לציין שמצד שמאל מופיע הערך הרצוי על פי החלטת ועדת אקשטיין, שהיינו שותפים לה, הקודמת. עכשיו בממשלה עבר לפני שבועיים דוח אקשטיין החדש ולכן יהיו יעדים חדשים לנשים ערביות. יש לנו שיתוף פעולה מאוד טוב עם משרד העבודה והרווחה, הם פה, הם יכולים אחרי זה לפרט. אני ברשותכם אגביר את הקצב. שימו לב, בתואר הראשון יש יעד ולמעשה הגרף החום מראה לכם שעמדנו ביעד. דועא כעביה נמצאת פה בזום, ממל"ג, אם היא תרצה היא יכולה ל - - - << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אנחנו ניתן לה. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> זו תוכנית שאנחנו כתבנו ב-2010, אני אישית הייתי מהיוזמים שלה, התקציב אז היה חמישה מיליון שקלים, היום הוא מעל 900 מיליון. זאת התוכנית הכי מוצלחת בשילוב של אוכלוסייה מודרת בעולם כולו. כמות הנשים עלתה פי שלושה, כמות הסטודנטים עלתה מ-20,000 ומשהו ל-50,000 ולכן זה קטליזטור מרכזי מאוד בחברה הערבית. למרות שאני שמח מאוד לקחת קרדיט על דברים, כפקיד ממשלתי, מה שהיה צריך לעשות עם החברה הערבית זה להחזיק את הדלת ולהגיד: בבקשה, תיכנסו, והם נכנסו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, יפה מאוד. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> שיעור הזכאים לתעודת בגרות. נדמה לי שראיתי את ג'לאל ממשרד החינוך ועבדאללה חטיב, שותפינו שם, יש עלייה מתמדת. עם זאת אנחנו מוצאים שזה אחד הסעיפים החשובים ביותר בהחלטה. יש גם חינוך בלתי פורמלי, אולי ניכנס לזה אחר כך. יש תוצאות, זה כתוב לכם בדוח, אני לא אכנס לזה, אלא אם כן נציג משרד החינוך ירצה לדבר. חינוך בלתי פורמלי. אני לא רואה את המתדיינים בדיון, אז אם מישהו ממשרדי הממשלה או מעובדי הרשות האחרים שרוצים לומר מילה, אז בבקשה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ונתחיל עם נציג המועצה להשכלה גבוהה. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> אני חושב, ד"ר, שזה זמן טוב מאוד לעובדי הרשות האחרים או למשרדי הממשלה לדבר כי פשוט הם יודעים יותר טוב בתחומם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. עם מי אנחנו נמצאים? << אורח >> דועא כעביה: << אורח >> שלום לכולם. אני דועא כעביה, אני נציגת המל"ג ואחראית על תוכנית שילוב החברה הערבית במערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית. כמו שאמר רועי, בתוכנית ההנגשה שלנו אנחנו הגענו ליעד לפני סיום תוכנית החומש. גם במספר הסטודנטים בתואר הראשון, גם בשני ובשלישי. בתואר הראשון יש לנו ייצוג של החברה הערבית של 18%, בתואר השני זה 15% ובתואר שלישי זה 7%. היעדים של התוכנית של המל"ג זה לא רק גידול במספרי הסטודנטים אלא גם בגיוון תחומי הלימוד. בזכות תוכנית ההנגשה שלנו יש לנו יותר סטודנטים ערבים בתחומי ההייטק ובתחומים המועדפים כמו פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית. עדיין אנחנו עובדים כדי להגדיל את אנשי הסגל הערבים במוסדות להשכלה גבוהה. ואם יש שאלות אני אשמח לענות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> דועא, איפה אנחנו עומדים מבחינת הסגל האקדמי? יש נתונים? << אורח >> דועא כעביה: << אורח >> יש לנו נתונים, אני צריכה לבדוק, אבל למיטב זיכרוני במכללות יש לנו 10% מאנשי הסגל שהם ערבים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. עוד מעט אני אשאל אותך, דועא, על תוכנית המשך, מכיוון שהשגנו את היעדים, אבל אני רוצה לתת לחברת הכנסת ע'דיר מריח. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רק להתנצל שאני צריכה לצאת כי עמיתתנו אימאן ח'טיב היום משיקה את השדולה לצמצום פערים, אפרופו צמצום פערים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז דברי שם גם בשמי. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז חשוב לי ללכת לתמוך, גם בשמך, ולהיות גם שם, ואני סומכת עליך שתנתב את זה טוב. תודה וסליחה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. ברגעים אלה, בשתיים, מתחילה השקת השדולה החדשה לצמצום פערים ברשויות המקומיות. אנחנו מברכים את חברת הכנסת אימאן ח'טיב על היוזמה הזו להקים את השדולה ומקווים שתצליח וביחד איתה כולנו. דועא, יש תוכנית המשך כבר? אם הגענו והשגנו את היעד, האם יש יעד חדש שאנחנו לקראתו? << אורח >> דועא כעביה: << אורח >> עדיין לא נקבעו יעדים חדשים. זה תלוי בתקציבים וזה תלוי גם בהחלטת ות"ת, עדיין לא נקבעו יעדים חדשים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אז אנחנו צריכים לבדוק ישירות עם המל"ג האם יש תוכנית חדשה ויעד חדש. אנחנו נעבור ברשותכם למשרד החינוך. << אורח >> כאמל ריאן: << אורח >> ד"ר מנסור, רציתי לוודא, היא אמרה ש-10% שמשולבים בסגל האקדמאי, היא בטוחה בזה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו נבדוק את זה, שייח' כאמל, ביחד עם תוכנית המשך. נעקוב אחרי זה. היא אמרה שאין לה נתון שהיא יכולה להיות בטוחה שהוא נכון. << אורח >> כאמל ריאן: << אורח >> היא אמרה 10%, אני לא מאמין שיש 3% אפילו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני כמובן רוצה שגם מודר יונס וגם ד"ר סמיר יתערבו בדיון, אבל ברשותכם, נשלים את התמונה ביחד עם משרדי הממשלה. ד"ר עבדאללה חטיב נמצא איתנו? מר ג'לאל ספדי נמצא איתנו? << אורח >> ג'לאל ספדי: << אורח >> כן, שלום לכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תציג את עצמך, אדוני. << אורח >> ג'לאל ספדי: << אורח >> שלום לכולם. שמי ג'לאל ספדי, אני מנהל אגף החברה הערבית במינהל חברה ונוער במשרד החינוך. אני בעצם מנהל את תוכנית 'אתגרים' כבר ארבע שנים ואני רוצה להעיד פה שאין ספק שמאז החלטת הממשלה 922 יש שינוי משמעותי בתשתיות של החינוך הבלתי פורמלי ברשויות הערביות. אנחנו רואים יותר תקציבים מונחים לשטח, לרשויות, יותר תשתיות בלתי פורמליות. אנחנו הדגשנו ארבעה נושאים, לחזק אותם, ואנחנו מתקדמים במספרים. אני אתן קצת דוגמאות למספרים. שמנו ארבעה דגלים, דגל ראשון זה תרבות פנאי משמעותית, דגל שני זה שיפור מיומנויות תעסוקה, דגל שלישי זה שייכות והתנדבות, ודגל רביעי זה העצמת מנהיגות. אלה ארבעת הדגלים שרצינו לכוון. << דובר >> קריאה: << דובר >> בארבעתם יש בעיה. << אורח >> ג'לאל ספדי: << אורח >> יש שיפור מאוד מאוד משמעותי בנושא המספרים, אבל אתם שמעתם שעכשיו הייתה החלטת ממשלה שמינהל, חברה ונוער, בעצם החינוך הבלתי פורמלי, מתחלק לשניים, חלק עבר למשרד של השר אלקין וחלק נשאר במשרד החינוך. ההבדל הוא ככה, רוב הפעילות, רוב התקציבים שהם בממשק בית ספרי נשאר במשרד החינוך, זאת אומרת הקול הקורא של ה-70 מיליון וכל הפעילות בתוך בתי הספר, כמו חיזוק צופי בתי ספר, חיזוק של"ח וידיעת הארץ, חיזוק החינוך המוזיקלי בתוך בית הספר, כל נושא החוגים והתוכניות, רוב התקציבים נשארו במשרד החינוך והתקציבים האחרים שהם חינוך בלתי פורמלי של תנועות נוער ומתנ"סים וכל מיני דברים, עברו לאלקין. בעצם ה-130 מיליון התחלקו לשניים, פלוס מינוס 30 מיליון עברו לאלקין, גם הניהול וגם התקציב, ו-100 מיליון כמעט נשארו במשרד החינוך. אני יכול להעיד שבמשך השנים, כמו שאתם רואים בשקפים, יש עלייה במספרים. המספר הזה כמובן עד סוף תשע"ט. בתש"פ, גם אם עלינו בעוד כ-25,000-20,000 משתתפים בגילאים של כיתות ג' עד י"ב, זה גם חוגים וגם תוכניות ובגלל הקורונה כמובן הכול נעצר ב-15 במרץ ויש לנו נתונים מדויקים עד 15 במרץ. אין ספק ותרשו לי להגיד שרואים מיני מהפכה בחינוך הבלתי פורמלי ברשויות הערביות. מזה שלוש-ארבע שנים אתה מסתובב ברשויות ערביות, אתה רואה שיש פעילות, אתה רואה שיש תוכנית אב לקידום החינוך הבלתי פורמלי. ב-67 רשויות אנחנו מינינו מנהלי יחידות נוער. אנחנו נותנים שירות, אגב, ל-76 רשויות, שזה 50 בחברה הערבית, 17 בדואים, תשע בדרום ושמונה בצפון, ועוד תשע רשויות שהן מועצות אזוריות שמשולבים בהם יישובים ערביים, כמו מועצה אזורית משגב, כמו מעלות תרשיחא, כמו גלבוע, יש שם יישובים ערביים שגם נתנו להם מענה. אנחנו כשבאנו להוציא את התוכנית לפועל לא היו תשתיות פיזיות לביצוע פעילות, אז לקחנו את בית הספר כעוגן בקהילה. בית ספר כעוגן בקהילה הוא לא רק תשתית פיזית, הוא גם תשתית תוכנית, הוא תפיסת עולם. הגענו למעל 200 בתי ספר שהם בית ספר עוגן בקהילה. עכשיו, עם החלטת הממשלה הזאת שפיצלה את שני המשרדים, הראייה שלנו במשרד ובמינהל, חברה ונוער שאנחנו רוצים לחזק, שכל בית ספר בחברה הערבית והבדואית יהיו עוגן בקהילה, שייתנו מענה גם לילדים וגם להורים. בחברה הערבית, וכולם מסכימים איתי, יש יותר אמון בבתי ספר, יותר מאשר גופים אחרים. לכן התפיסה שלנו מתבססת על 100% ילדים שהם בבתי הספר. אני יכול להגיד עוד כמה מספרים שעשינו. כמו שאמרנו, מינינו 67 מנהלי יחידות עוגן, מעל 200 בתי ספר עוגן, העסקנו, וזה חשוב לציין, ד"ר מנסור, שתוכנית 'אתגרים' לא רק נותנת תרבות פנאי לילדים וחוגים ותוכניות, היא גם העסיקה אקדמאים מובטלים, מעל ל-300 אקדמאים שנכנסו בתפקידים שונים, גם רכז עוגן בקהילה, גם רכז חוגים. כמובן עם כל הבלגן של הקורונה חלק יצאו לחל"ת, חלק פוטרו, אני מקווה שעכשיו נחזיר את כולם, אנחנו החזרנו הרבה מהם, נחזיר את התקציבים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> האם יש לכם תוכניות לעתיד בקשר לתקופת שגרת הקורונה עם החינוך הבלתי פורמלי? יש לו אופי אחר בתקופת הקורונה, מה ההתארגנות שלכם פה? << אורח >> ג'לאל ספדי: << אורח >> כן, ד"ר, אנחנו ערוכים להוצאת קול קורא חדש עכשיו תוך חודש, עד אמצע ספטמבר נוציא קול קורא חדש, עם הנחיות למגבלות קורונה. מגבלות קורונה, על פי הנחיות משרד הבריאות, בתוך חדר זה עד עשרה ילדים, אפשר לעשות חוגים. מחוץ לחדר, בחדר פתוח, אנחנו יכולים להגיע עד 20. אנחנו כל הזמן עם האוזן למשרד הבריאות עם ההנחיות ומנחים את השטח לפעול. ההקפדה היא הקפדה מאוד יתרה עד שכל רשות תקבל את התקציב, תנצל את התקציב ותפעיל את הילדים במסגרת מגבלות הקורונה. אם מחר נצא בקול קורא ונאשר תקציבים לרשויות ויש הגבלות קורונה, אנחנו מוכנים עם תו סגול כשאנחנו ניזונים ממשרד הבריאות ועובדים תמיד, כל הזמן, בתיאום. השטח כבר הוכשר, הכשרנו והנחינו אותו כבר ביוני איך לצאת ואיך לעשות פעילות. לצערי כמובן בתקופה הזו של הגל השני זה פגע בכל התכנון ובכל התוכניות, אבל אני מקווה שעם תחילת שנת הלימודים אנחנו נצא לדרך עם כל המגבלות של הקורונה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עוד שאלה. מבחינת הפיקוח על היישום, במיוחד השאלה האם באמת התלמידים – אנחנו מדברים פה על עשרות אלפי תלמידים, חצינו את היעד של 50,000, המשרד עבר את היעד שהוצב לשנת 2021, 50,000 תלמידים, האם יש לנו כלי בקרה, למשל דיגיטלי, אפליקציה מסוימת, שאנחנו יכולים לוודא שאותם תלמידים שאמורים להשתתף בתוכניות ובחוגים הם אכן משתתפים, יש דיווח שוטף ואמין? כי כסף נשפך לתוכנית הזאת, 130 מיליון שקל, אני רואה שהניצול 85% והלוואי שהיה 100%, אבל 85% זה טוב, אנחנו צריכים להשתדל לנצל מה שנשאר, ככה היעד, אבל האם יש פיקוח שאנחנו יכולים לוודא שהתלמידים שלמענם הכסף הזה משולם אכן מקבלים את מה שמגיע להם? << אורח >> ג'לאל ספדי: << אורח >> ד"ר, שאלה מאוד מאוד חשובה, תודה לך על השאלה. אנחנו בשנה שעברה, כדי לאשר תקציב לשנה הזאת של 19', משרד האוצר חייב אותנו לקיים אפליקציה ומערכת תקשובית כדי לעקוב אחרי ביצוע הפעילות פר תעודת זהות. אכן הקמנו מערכת תקשובית. מה ההבדל בין הנתונים של השנה לבין של שנים שעברו? בשנים שעברו היינו מקבלים דיווחים מהשטח. אז אתה יודע, ד"ר, לפעמים מוסיפים, לפעמים מורידים, פה אין. בסוף תשע"ט, בתחילת תש"פ, התחלנו להתניע את המערכת התקשובית ויש לנו גם אפליקציה, היום אני יודע שביישוב סכנין מוחמד סעיד, ת"ז, מופיע ביום רביעי בשעה ארבע בחוג לקרטה. אני יכול לעקוב אחרי זה. איך אנחנו מפקחים על זה? מפקחים על זה בשתי דרכים. אחת, קודם כל יש לנו מפקחים רשותיים שהם ערבים, שהם בשטח, שהם אחראים על התוכנית בשטח. הם מפקחים, הם מבקרים בשטח. דבר שני, אחרי שכל רשות מקלידה את הנתונים, באום אל פחם הקלידו 8,000 ילדים בכל מיני גילאים, אז יש לנו מערך בקרה שהוא מוציא פלט מתוך המחשב, בודק שבאום אל פחם ביום רביעי בשעה ארבע יש פעילות חוג וצריך להיות 15 ילדים, מוחמד, אחמד, יוסף וכל מיני, ואז הוא בודק בשטח שאכן מתקיימת פעילות. יש לנו גם מנגנון בקרה, אנחנו גם בודקים. ד"ר, זה תהליך. אתה יודע, לחברה הערבית לא היה כלום ומזה ארבע שנים מתחילים לבנות תשתיות. כמובן כל דבר חדש, בונים אותו לאט לאט. אנחנו גם קצת סבלניים עם הרשויות, חלק גדול מהרשויות, שהם לא מבצעים נכון, גם התנהלות לא נכונה, אז אנחנו לפעמים מדריכים אותם, מעצימים אותם. המטרה שלנו, ד"ר, שתוך כמה שנים תהיה לכל ילד מסגרת כדי להוציא את הילדים ובני הנוער מהרחובות. כשאנחנו מוציאים אותם מהרחובות כך אנחנו מפחיתים אלימות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר. מר ג'לאל, אני מודה לך. אני אעבור ישירות לפי השקפים, רק שאלה אחת לכל משרד. משרד הכלכלה נמצאים איתנו? עבודה ורווחה? משרד התחבורה? כי לכל שקף יש גם שאלה עקרונית. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> אני שומע אתכם כל הזמן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה יכול להתייחס למה שנוגע למשרד שלך? << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> כן, ודאי. כמו שרועי אמר בתחילת הדיון, היטיב לתאר את זה, התקציב שלנו, של בניית מעונות יום, הוא שריוּן, הוא לא תקציב שהוא מוזרם, אלא תקציב שהוא משוריין והרשויות המקומיות צריכות לבוא ולבקש אותו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ואם הם לא מבקשים אותו אז לא מקבלים? << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> לא, אני אעשה את זה בקצרה. אנחנו תלויים בעצם ביוזמה של הרשות. אנחנו מעמידים לרשויות המקומיות תקציבים, 25% מתקציבי הבינוי, והרשויות המקומיות צריכות ליזום תהליך, להגיע עם היתר בנייה וברגע שיש היתר בנייה אם יש מספיק תקציב הן מקבלות. עוד לא קרה מקרה של רשות מקומית שביקשה תקציב לבנייה, מהמגזר הערבי כמובן, ולא קיבלה בגלל היעדר תקציב. לצערי המצב הוא הפוך, כמעט כל השנים, עד עכשיו משנת 2014, התקציב ששוריין למגזר הערבי לא נוצל במלואו ונאלצנו לקראת סוף השנה להסיט אותו למגזרים אחרים. עכשיו, ברור לנו שיש קשיים בהוצאת היתרי בנייה ובהקצאות קרקע וכו', לצערי אין לנו כלים כל כך לטפל בסוגיה הזו, אלה סוגיות יותר תכנוניות, אנחנו רק מגיבים לבקשות של רשויות. אבל זה המצב. בשנת 2020 עדיין אין תקציב מדינה, הפעילות הזאת לא מתוקצבת בבסיס ולכן אין תקציב לבניית מעונות יום. אם יהיה תקציב וכאשר יהיה אז נראה כמה יש ובהתאם לזה נקצה. בשנת 2021 אין על מה לדבר, כרגע זה אפס, כי כמו שאמרתי זה לא בבסיס התקציב, זה כל שנה מחדש. עד כאן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש לך בערך נתון כמה נוצל במשך השנים שלפני הקורונה? << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> סליחה, לא שמעתי את השאלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש לכם מסמך שמפרט כמה תקציב כן נוצל? אילו רשויות מימשו? << אורח >> רועי אסף: << אורח >> כן, בוודאי, בדוח שנשלח אליך אגף מעונות יום נתן דוח מפורט, רשום כמה כסף ובאיזה רמת ניצול. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אז נעקוב אחרי זה. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> גם ביקשנו - - - (נתק בזום). << אורח >> רועי אסף: << אורח >> אני רק אסיים את מה שחגי התחיל להגיד. קיבלת את זה בדוח, יש את הרשימה, ובוועדת ההיגוי הבאה יהיה עוד פעם את הדוח המעודכן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> כן, העברתי את הנתונים שביקשתם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר. אנחנו ניקח את הדוח ונעבור סעיף סעיף ואז נבדוק איפה אנחנו עומדים ממש מול כל סעיף. שוב, משרד התחבורה, באסל חמוד נמצא איתנו? << אורח >> באסל חמוד: << אורח >> כן. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> אגב, אם המשרדים לא נמצאים, יש לנו גם מומחי תוכן ברשות לפיתוח כלכלי בכל אחד מהתחומים, הם גם נמצאים איתנו בזום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לזכותך, רועי, ולזכותכם, אתם באתם עם צוללת של - - - << אורח >> רועי אסף: << אורח >> באנו מוכנים לדיון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מוכנים, כן, אבל אנחנו רוצים לקדם את זה במהירות, כל אחד והתחום שלו ולעבור על זה בקצרה. באסל. << אורח >> באסל חמוד: << אורח >> טוב. באסל חמוד, אני ממונה על מחוז חיפה מהרשות הארצית לתחבורה ציבורית ממשרד התחבורה. אני אתן סקירה די קצרה לגבי כל ההשקעות שהיו משנת 2016. מתוקף החלטה 922 אז החל משנת 2016 המשרד יישם תוכנית חומש שכל תכליתה זה לסגור את כל פערי השירות בין האוכלוסייה הערבית לכלל האוכלוסייה. מה שהוקצה מדי שנה, מ-2016 עד 2020, חמש שנים, כל שנה הוקצו 100 מיליון שקל לטובת הדבר הזה. אז אם אתה שואל, ד"ר, מבחינת ההקצאה מול הניצול. בשנת 2016 הוקצו 100 מיליון שקל ונוצלו במלואם. בשנת 2017 נוצלו 103 מיליון שקל במלואם. ב-2018 ניצלנו גם 100 מיליון שקל. ב-2019, שנה שעברה, מתוך 100 מיליון שקל תוקצבו רק 26 מיליון שקל וכמובן השלמת תקציב על סך 74 מיליון טרם אושרה. בשנת 2020, כמו שכולם יודעים, ההקצאה הייתה צריכה להיות 100 מיליון שקל, אבל בגלל המציאות התקציבית העסק הזה טרם אושר. זה מבחינת החלוקה התקציבית שהייתה וההקצאה אל מול המיצוי. בכללי, בשביל לרשת את כולם, מבחינת איזה הישגים הצלחנו ליישם בחברה הערבית, אז אפשר להצביע על גידול מאוד משמעותי במספר הקווים, קווי אוטובוסים, תחבורה ציבורית, שמשרתים את האוכלוסייה. נכון להיום יש משהו כמו 353 קווים לעומת 258 שהיו בתחילת 2016. אז עלינו בסך הכול בכל האוכלוסייה הערבית במשהו כמו עוד 100 קווי תחבורה ציבורית חדשים. הרבה קווים כמובן תגברנו את התדירות שלהם, הרבה קווים כמובן הארכנו את המסלול שלהם. בשביל לעגן את הדברים מבחינת מספרים ברשויות, אז היום משורתים בשירותי תחבורה ציבורית כ-125 יישובים מתוך 133 יישובים, כשאני רוצה להזכיר שבשנת 2016 מספר היישובים שהיו משורתים בשירותי תחבורה ציבורית, שיחסית היה דליל בשל חסמי תשתית, היה 116. אז היום אנחנו עומדים על 125. יש עוד שמונה רשויות, נגיד אבו תלול, אם השמות מעניינים נוכל להעביר דוח מפורט - - - << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כמובן. << אורח >> באסל חמוד: << אורח >> בשל חסמי תשתית. אז יש נגיד אבו תלול - - - סייד, ועוד ארבעה יישובים, שלא הצלחנו עד עכשיו להכניס להם שירות בשל חסמי תשתית, תשתית כבישים רעועה, שאין תחנות. כמובן אנחנו עובדים על זה וזה בתוכניות שלנו. עוד נקודה סופר חשובה. אנחנו הכשרנו 20 אחראי תחבורה ציבורית, היום הם עובדים ומועסקים בתוך הרשויות הערביות וזה תפקידם, תפקידם זה לדאוג שלכל יישוב כזה יהיו תשתיות, קודם כל תשתיות ובהמשך כמובן קווי תחבורה ציבורית שישרתו את האנשים. האנשים האלה, 20 האנשים האלה, הכשרנו אותם על ידי משרד התחבורה וכמובן הם היום כבר פועלים בתוך הרשויות. הם הצטרפו לעוד עשרות שכבר הכשרנו אותם בשנים קודמות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. << אורח >> באסל חמוד: << אורח >> כן, אני יכול להמשיך ולמנות את הדברים, אבל אם יש שאלות אני אשמח לענות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אחר כך ניקח התייחסות מראשי הרשויות והם יעלו שאלות. << אורח >> באסל חמוד: << אורח >> אם יש שאלות, בשמחה, אין בעיה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משרד הבינוי והשיכון. תציג את עצמך, בבקשה, ותתייחס לנתונים. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> כן, אמין אבו חייה, מנהל אגף מיעוטים במשרד הבינוי והשיכון. אנחנו למעשה רואים בכל הנושא של מיגור הפשיעה כשותפים מלאים בכך שאנחנו מאמינים שגם משרד הבינוי והשיכון צריך לקחת חלק, לא רק ב-922, אלא גם בהחלטה של הדרוזים 959, גם 1480 וגם 2379 לבדואים בצפון ולבדואים בדרום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תגביר קצת את הקול שלך, אם אפשר. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> למעשה בכל ההחלטות אנחנו רואים שני דברים מבחינתנו מאוד מרכזיים שקרו בשנים האחרונות. כל - - - התכנון בחברה הערבית, בדגש על תכנון בקרקע מדינה וגם בקרקע פרטית מספק למעשה פתרון דיור משמעותי מאוד לזוגות צעירים וככל שאנחנו מבינים שמצוקת הדיור היא למעשה יכולה להביא - - - כך למעשה אנחנו - - - למצב שמשפחות נורמטיביות ולגדל משפחה נורמלית וכמובן לעבוד לפרנסתה ולהתפרנס בכבוד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אמין, בוא נתייחס למספר המחריד שיש לנו פה. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> עוד שנייה, ממש עוד דבר אחד וזהו. הדבר השני מוסדות ציבור, שאנחנו למעשה בתחום הזה השקענו הרבה מאוד תקציבים שזה דומה למה שאמר ג'לאל בנושא של 'אתגרים' או מה שקשור לחינוך בלתי פורמלי. אנחנו מספקים את הפלטפורמה הפיזית. אנחנו בונים לא מעט מוסדות בחברה הערבית של מתנ"סים, מבנים רב תכליתיים, מגרשי ספורט משולבים ודברים נוספים לרווחת התושבים ובעיקר לנוער לצד פעילות חברתית מאוד משמעותית שאנחנו מייצרים. רק להגיד מספרים בגדול. אנחנו השקענו עד עכשיו בהחלטה 922 כ-700 מיליון שקל בחברה הערבית מתוך 1.200 מיליארד שלמעשה יש למשרד, 1.214 מיליארד. 800 כבר הועברו לרשויות, מתוכם בערך 530 מיליון שקל למוסדות ציבור וכל היתרה זה לתכנון השטח ותשתיות. אנחנו רואים בהחלטה משהו שמשנה את פני החברה כי אנחנו פותחים היום הרבה מאוד מוסדות ציבור לרווחת התושבים ובעיקר לנוער ואנחנו מייצרים - - - << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אמין, תקשיב לי. אמין, תקשיב לי, בבקשה. חשוב להגיד דברים בשבח התוכנית, אין ספק שהיא תוכנית טובה, היסטורית, חשובה, אין ספק, ולהגיד מספרים, בשקף של משרד השיכון שנמצא פה על בניית מוסדות ציבור אמנם יש נתונים, המשרד השקיע עד כה ב-123 מוסדות ציבור, אבל אנחנו מדברים על ניצול תקציבי של 11%. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> לא, קודם כל המספר של הניצול בפועל הוא הרבה יותר גבוה מזה, הניצול הוא למעלה מ-30%. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אבל 423 מיליון, ניצול בפועל 49. כמובן שיש רשימה ארוכה של חסמים, מה עושים עם זה? 11% ניצול בפועל. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> אני אגיד. קודם כל אחת הבעיות של בניית מוסדות ציבור זה איגום תקציבים. בסופו של דבר ברוב הרשויות לא רוצים לבנות רק את המבנה של משרד הבינוי והשיכון, הם רוצים לאגם תקציבים גם עם משרדי ממשלה אחרים וגם עם גופים נוספים ואז נוצר מצב שבסוף האיגום לוקח את הזמן שלו וכמובן התכנון של המוסד לוקח הרבה מאוד זמן. הדבר השני שקרה, אנחנו מכירים את זה בחברה הערבית באופן גורף, שהרבה מאוד שטחים חומים לא קיימים אצל הרשויות. הם צריכים לקבל אותם כהקצאה מרמ"י, מרשות מקרקעי ישראל, ואז נוצר מצב שהתהליך הזה לוקח הרבה מאוד זמן, חוץ מפלישות לשטחים של מוסדות ציבור שעל הרשות לפנות אותם כדי לבנות. הדבר הנוסף, לא פעם אחת במעלה הדרך משנים תוכניות כי רוצים פתאום להעצים ול - - - ומזה שיש תקציבים נוספים. כדי לפתור את הבעיה אנחנו ביטלנו את החברות המנהלות, העברנו את התקציבים ישירות בהתקשרות ישירה לרשויות המקומיות שהם ינהלו את העניין. והדבר הנוסף, אנחנו מוציאים קול קורא של 70 מיליון שקל שייצא בתחרות, למעשה כל הקודם זוכה. זה שבהתחלה חשבנו להיות צדיקים ולחלק באופן שוויוני לכולם, מתברר שלא כולם מוכנים לקבל כמו שחשבנו ולכן אנחנו הולכים עם הרשויות המתקדמות ומי שבאמת יכול לספק גם תכנון וגם שטח חום מתאים הוא יכול לבנות את המבנה עצמו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, תודה לך, אמין. הבנו. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נמצאים איתנו? אף אחד לא נמצא? מר מודר יונס נמצא איתנו? ד"ר סמיר מחמיד. << אורח >> סמיר מחמיד: << אורח >> סלאם עליכום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> התייחסות כללית ממך, ד"ר סמיר. << אורח >> סמיר מחמיד: << אורח >> אני יכול להתייחס ככה. אני רוצה להגיד שאפו גדול, אני כבר שנה ושמונה חודשים ראש עיר, לגבי המשרד לשוויון חברתי. המנכ"ל הקודם של המשרד לשוויון חברתי, גם רועי, סלימה והחבר'ה שאני מכיר עושים עבודה מעולה, גם הבקרה אצלם מצוינת. כלומר יש לי הערכה וכבוד למה שהם עושים. לגבי הנושא של משרד החינוך, אני שמעתי את מר ספדי ידידי ואני מתפלא. הם מתייחסים אלינו כאחרון הגנבים. ככה מתייחסים אלינו במשרד החינוך לגבי תוכנית 'אתגרים'. עם כל הכבוד, לא יכול להיות שהוא מושיב מפקח רשותי ומצד שני הם עושים לי בקרה רוחבית, לא מדגמית, ובסיכומו של יום הם גם מקצצים בכספים שהם מגיעים לי, שהם זכותי, ואחרי זה אני צריך לרוץ אחריהם. עם כל הכבוד, זה לא צריך להיות ככה ואנחנו הודענו, כראשי רשויות ערביות, שאנחנו לא נשתף פעולה עם הבקרה שנעשית באופן רוחבי. לא נשתף פעולה, נקודה. לכן אם מדברים אז צריך לדבר על כל האמת ולא רק חלקה. אלה הדברים. אנחנו גם רוצים בקרה, רוצים ביקורת, רוצים שהילדים יגיעו וגם רוצים שהדברים ייאמרו כמו שאני אמרתי אותם. בנושא של משרד הכלכלה, צר לי שהם לא כאן. משרד הכלכלה, לצערי הרב, לא עושה שום דבר. אני אישית מאז שנכנסתי לתפקיד נפגשתי עם השר הקודם, נפגשתי עם המנכ"ל הקודם שלוש פעמים, דיברתי עם השר החדש, לצערי הרב אזור התעשייה של העיר אום אל פחם לא זז אפילו מילימטר אחד. המנכ"ל הקודם של המשרד לשוויון חברתי, שהיה אחראי על אזורי תעשייה, הוא אמר לי מפורשות: כל פעם שמזכירים את אזור התעשייה באום אל פחם אני מתבייש. זה מה שאמר אבי כהן, המנכ"ל לשעבר של המשרד לשוויון חברתי. לכן צר לי שהם לא נמצאים כאן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז, ברשותך, ד"ר סמיר, אנחנו נפנה פנייה מיוחדת למשרד הכלכלה, לשר עמיר פרץ, כדי לנסות ולקדם את אזור התעשייה. << אורח >> סמיר מחמיד: << אורח >> ד"ר יוסף ג'בארין ניסה, אנחנו עשינו שיחת דברת, אני מקווה שמהדברת הזאת ייצא משהו, כי בינתיים באזור התעשייה אני רק עושה דברת ותו לא, לצערי הרב, ד"ר מנסור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. אתה רוצה להתייחס באופן כללי לדוח? << אורח >> סמיר מחמיד: << אורח >> לא, אני מתייחס, כי אני שמעתי את כולם וחשוב להגיד. לגבי משרד השיכון, אין צל של ספק שאמין ויוסי חדד עושים עבודה מעולה, אבל אני אתייחס ליישוב שלי ולעוד יישובים. עד היום אני לא מבין למה העיר אום אל פחם לא עברה משלב א' לשלב ב'. אני באותו סטטוס של יישובים אחרים. עכשיו אני יודע שיש המלצה חדשה, בינתיים אני לא רואה שהדברים הולכים בכיוון שצריך ללכת. הנושא הזה, ד"ר מנסור, קשור לתכנון ומי כמוך יודע כמה אנחנו זקוקים לכל אגורה לתכנון. היום בבוקר הייתה לי ישיבה לפיתוח כלכלי עם אותה ממצת משאבים שדיברנו עליה לפני כן, ואנחנו רוצים לפתח עסקים, אני רוצה לפתח אזורים. אם אני רוצה לפתח אני צריך כסף לתכנון. לכן הדברים האלה מאוד מאוד חסרים. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> ד"ר סמיר, תרשה לי להגיב. << אורח >> סמיר מחמיד: << אורח >> אלה ההערות שלי באופן כללי. << אורח >> ג'לאל ספדי: << אורח >> אשמח להשיב בשם משרד החינוך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני אתן לך, ידידי מר ג'לאל. אנחנו כמובן בקשר לנקודות שהעלה ד"ר סמיר נדאג שגם במסגרת הוועדה הזאת נקיים דיון עם משרד הבינוי והשיכון וגם הכלכלה. אין ספק, כל מה שאנחנו דנים פה היום קשור בצורה אורגנית לנושא של פשיעה ואלימות ולכן גם בתוכנית הכללית למיגור הפשיעה בחברה הערבית יש התייחסות למגוון רחב של נושאים, לא רק משטרה ושיטור. << אורח >> סמיר מחמיד: << אורח >> רק, ד"ר מנסור, נקודה אחת לגבי התחבורה. יש רצון טוב, לגבי תחבורה ציבורית. הייתה לי גם פגישה עם המשנה למנכ"ל ומר חמוד היה שם. הם אומרים את זה מפורשות, כספים ישנם, אבל צריך אישור תקציב. אז אני חושב, אם בעיר כמו אום אל פחם רק 20% מהיישוב מכוסה בתחבורה ציבורית זה אומר דרשני. הם צריכים לעשות את המאמץ ולא אני צריך לעשות את המאמץ לבד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, ד"ר סמיר. מר ג'לאל, תוכל להגיב, כי יש לך זכות להגיב לאחר שראש העיר אום אל פחם העלה טענות. << אורח >> ג'לאל ספדי: << אורח >> תודה רבה, ד"ר מנסור. אני מאוד מכבד את ד"ר סמיר ידידנו. אני יכול להעיד שאום אל פחם היא רשות מאוד מובילה בהתנהלות תוכנית 'אתגרים' ויש שם אנשים מאוד מאוד רציניים, לכן אנחנו יכולים להגיד שבאמת הפעילות שם היא פעילות ענפה ופעילות שמביאה את אום אל פחם למקום אחר. יחד עם זאת אני רוצה להגיד, אני לא רוצה להיכנס לכן, לא, מי, יש תהליך ביקורת על ביצוע בפעילות, איך ביצעו את התקציבים בפועל, גוף חיצוני עם משרד רואי חשבון עם אגף הביקורת שלנו שביקרו ומבקרים איך ביצעו. לצערי, ד"ר סמיר, אני יכול להעיד שהרשות שלך מתנהלת מצוין, אבל יש רשויות אחרות שההתנהלות שלהן לא כמו רשויות כמוך או כמו עוד רשויות אחרות. יש רשויות שאנחנו נתנו כסף ל-X והם משתמשים ל-Y או עושים ככה. זה כסף ציבורי, אנחנו אחראים גם לבדוק שאכן הכסף הזה מגיע לילדים ואני בטוח שאתה מסכים איתי. הנושא הזה מאוד חשוב, איך לבקר ואיך לעשות. השאלה איך ומה, כמובן אתם הוצאתם מכתב, זה יידון ברמת מנכ"ל, אבל בגדול הביקורת והבקרה, ד"ר סמיר, ואני יודע שאתה מסכים איתי, מאוד חשובה ומאוד נחוצה ככלי עבודה כדי לשפר את הפעילות ואכן לנגוע בכל ילד ובכל נער ולתת לו הזדמנות לקבל את התקציב שמגיע לו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני בטוח שתמצאו דרך להיות בקשר ישיר ביחד, אם יש אי הבנות או דברים שצריך לטפל תדעו להסתדר ביחד וישירות, ד"ר סמיר ומר ג'לאל ספדי. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> ד"ר מנסור, תרשה לי לפני כן להגיד משפט אחד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כן. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> ד"ר סמיר, אני רוצה להגיד שהוא צודק בכל מילה שהוא אומר לגבי מעבר לשלב ב'. אנחנו בהחלטת הממשלה היינו מוגבלים להעביר עשרה יישובים מתוך 15 יישובים והיה סוג של כל הקודם זוכה, אבל העיר אום אל פחם היא עיר מאוד מאוד חשובה שאין סיבה לא לעבור לשלב ב' והיא עמדה בכל התנאים ובכל המסמכים הנדרשים ובכל מה שנדרש. אנחנו היום מנסים לקדם תיקון להחלטת הממשלה מול משרד המשפטים ומשרד האוצר כדי להעביר עוד יישובים ואני פה לפרוטוקול מבקש גם את עזרתכם מול המשרד לשוויון חברתי וגם כוועדה כן לעזור לנו להעביר את אום אל פחם ועוד יישובים שעומדים בתנאים לשלב ב'. אין סיבה שלא, יש מספיק תקציב בהחלטה, אום אל פחם צריכה לקבל את מה שמגיע לה ואכן אנחנו פועלים בכל המרץ לעשות את זה ואני צריך פה את העזרה שלכם לעשות את השינוי הזה בעיקר מול משרד המשפטים שכרגע הוא למעשה צוואר הבקבוק בעניין הזה. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ברשותכם, חברים, מזלנו היום שאין חברי כנסת, הם נמצאים במקומות אחרים, לכן אני אתן למי שמעוניין מהמשתתפים להגיב לדיון הזה. קודם כל אני רוצה שרועי יסכם את הדברים וישמע כמובן הערות ושאלות והשאלה לאן אנחנו מתקדמים. אני יודע שוועד ראשי הרשויות והרשימה המשותפת, באולם כזה הייתה ישיבה עם השרה מירב כהן, הייתה בקשה להאריך את התוכנית 922 בשנה אחת, הייתה הצעת מחליטים וקיבלו הערות ובינתיים טרם התקבלה החלטה. אנחנו מודעים לנושא של תקציב המדינה, איפה הוא עומד. לקראת מה אנחנו הולכים? << אורח >> רועי אסף: << אורח >> יש חלופות. החלופות הן נגזרת של תקציב המדינה. החלופה כרגע, בדיוק כמו שאמרת, אדוני היושב ראש, היא שתהיה הארכה של 922 בשנה אחת ולאחר מכן תהיה תוכנית חומש חדשה. זה הכי סביר שזה יקרה. כלומר אני לא יודע אם זה יקרה - - - << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> איפה זה עומד פחות או יותר? << אורח >> רועי אסף: << אורח >> זה עומד בזה שוועד ראשי הרשויות, עובדי הרשות לפיתוח כלכלי ומשרד האוצר נמצאים בדיונים די מתקדמים של טיוטה. אבל כיוון שיש שם דברים שהם נגזרת מתקציב המדינה אז אנחנו לא יודעים סופית מה נכנס ומה לא נכנס. זה המצב לאשורו כפי שאני יודע אותו היום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ובקשר לרשות לפיתוח כלכלי, אני יודע שיש עכשיו מכרז, איפה זה עומד? << אורח >> רועי אסף: << אורח >> קודם כל אני לא מוסמך לענות על דרג שמעליי. השרה מירב כהן הורתה לצאת לוועדת איתור, ועדת האיתור יצאה, אני חושב שאפשר להגיש מועמדויות עד ה-1 בספטמבר, לאחר מכן השרה אמרה באופן מאוד ברור שהיא תקדם את המכרז בכל המהירות קדימה. זה לא מכרז, אלא ועדת איתור, אם להיות מדויקים, ולאחר מכן ימונה ראש רשות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. נעבור לאורחים. מר יניב שגיא נמצא איתנו? גב' נאדרה סעדי, מהעמותה לנשים נגד אלימות. << אורח >> נאדרה סעדי: << אורח >> כן, אני פה. צהריים טובים לכולם. ראשית אני מברכת על הישיבה הזו, אני גם מברכת על כל העשייה שעד כה נעשתה בתוכנית 922 למען המגזר הערבי ובגדול לחברה הערבית. יש לי כמה הערות. אנחנו בעמותת נשים נגד אלימות הקמנו לאחרונה פורום חשיבה אסטרטגי בעניין העסקת נשים. אנחנו לומדים את השטח, לומדים כמה מחקרים שנעשו עד כה מתחילת משבר הקורונה ויש לנו כמה תובנות שחשוב לי לציין. אחת התובנות המאוד חשובות במה שקשור למשרד החינוך, לכל נושא העסקת מורות. אני יודעת מנתונים של ועד המעקב לענייני חינוך ערבי שיש בסביבות 8,000 מורות ערביות מובטלות כיום, בנוסף למספר רב של מורות שעובדות במשרות חלקיות. אני שואלת האם יש תוכניות לטווח ארוך בתוכנית 922 בנושא הזה. זה אחת. מצד שני, בטווח הקצר, בטווח הקרוב, מה יהיה מתווה משרד החינוך לגבי העסקת מורות במתווה הקורונה. מדובר על 6,500 מורים ומורות שיועסקו, האם זה יחולק או יוקצה לפי אחוז אוכלוסייה, או שזה יוקצה לפי צורך אוכלוסייה. בצד השני, לגבי הכוון מקצועי, אני יודעת שבתוכנית 922 יש תוכניות להכוון מקצועי. מה שקורה זה שרוב התוכניות להכוון מקצועי עדיין מכווינות את הסטודנטים שלנו ללכת על מקצועות רוויים בשטח, מה שאומר שאנחנו מייצרים עוד תור לא קטן של אנשים בתור של האבטלה. אני מדווחת פה על סמך הדוח של מכון טאוב שמביא לידיעתנו ש-40% עד 50% מהסטודנטיות הערביות הולכות על מקצועות החינוך ואנחנו מדברים על אבטלה ועל מקצועות רוויים. איפה תוכנית רואד, כתוכנית שאחראית על הכוון לימודי? עוד שאלה אחת, ברשותך, לגבי התחבורה הציבורית. נכון שכיום אנחנו רואים יותר תחבורה ציבורית בחברה הערבית, אבל השאלה שעדיין נשאלת, מה לגבי תחבורה בין הערים או בין הכפרים, שזה עדיין לא קיים וזה מהווה עוד מחסום בפני נשים ערביות בפרט ואנשים מאוכלוסיות חלשות באמת לעבוד במקומות אחרים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, נאדרה. נקודות מאוד חשובות ולדעתי הן צריכות להילקח בעתיד, גם בתוכניות הקיימות, אבל לקראת התוכנית הבאה צריך לקחת אותן בחשבון. לא רק הכוון מקצועי, אלא גם הסבה. יש ספק אם מערכת החינוך תוכל להכיל בתוכה את כל המורים והמורות שנמצאים בהוראה. << אורח >> נאדרה סעדי: << אורח >> נכון מאוד, ברשותך, גם לגבי הסבה אנחנו מדברים על הסבה לאוכלוסיות החלשות, אז מה עם סבסוד הסבות. הסבה עולה כסף, אנשים לא עובדים, אין להם כסף לעשות הסבות. זה גם חלק שאנחנו מאוד ממליצים וממליצות בעניין הסבות מקצועיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. מר רדא ג'אבר. << אורח >> רדא ג'אבר: << אורח >> יש לי שתי נקודות. אם הקונטקסט הוא עניין של אלימות ופשיעה, יש טענה שחלק מהכסף של התוכנית, שהוא כסף גדול ורב והוא גם מגיע לרשויות המקומיות, שהוא גם מגיע לידיים עברייניות, בכל מיני מכרזים ושיטות וזה. הטענה הזאת, האם משרדי הממשלה מודעים אליה ויש להם תוכנית פיקוח ובקרה רצינית שחלק מהכסף הזה לא זולג לידיים עברייניות. זו נקודה שלדעתי היא מאוד חשובה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה ההקשר הישיר, רועי וחברים, לנושא של פשע, שהוא ממומן בצורה ישירה או בלתי ישירה על ידי כסף ציבורי וכו'. יש מודעות לנושא הזה, רדא, אתה יודע, השאלה כמה יש טיפול בנושא הזה. << אורח >> רדא ג'אבר: << אורח >> אני חושב שיש מודעות, השאלה היא לא מודעות, השאלה אם יש פה סוג של בקרה ופיקוח וחקירות, שהוא מעבר לרק להבין את התופעה. אנחנו רוצים יותר אנשים שהם נכנסים לעובי הקורה ומתחילים לבדוק את הטענות האלה, שהן לא מנותקות מהמציאות. זאת המטרה שלי. אבל הנקודה השנייה, יש לי עוד נקודה שקשורה לחינוך הבלתי פורמלי. אני הצגתי אותה בדיון הקודם, בשבוע שעבר, שקשורה יותר לתכנים של החינוך הבלתי פורמלי. גם אם יש הרבה כסף ואין מסגרת מה הם התכנים שמעבירים לילדים, מה האתוס של החינוך הבלתי פורמלי הערבי, לדעתי התוכניות האלה נשארות ברמת ביצוע או ברמת השפעה, לא מה שאנחנו צריכים בחברה. השאלה שלי האם ברמת המשרד, משרד החינוך, יש שיתוף פעולה עם ארגונים מהחברה האזרחית הערבית, עם חברי הכנסת ועם אקדמאים ערבים, לנסח בצורה יותר מדויקת את התכנים ואת האתוס של החינוך הבלתי פורמלי, או שהחינוך הבלתי פורמלי הערבי ניזון מהאתוס של החינוך הבלתי פורמלי היהודי ולכן יש פה כשל שצריך לטפל בו. אלה שתי הנקודות שרציתי להעלות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נקודות מאוד חשובות. תודה, רדא. חברי, מחמוד נסאר. תציג את עצמך, כמובן. << אורח >> מחמוד נסאר: << אורח >> שלום לכולם. אני מחמוד נסאר, אני הנציג של ועד ראשי הרשויות בעניין המאבק באלימות והפשיעה. חבל שמודר יונס ועלאא רנטוס לא השתתפו בדיון החשוב הזה, למרות שד"ר סמיר מחמיד התייחס בצורה מאוד טובה ועניינית לשאר המשרדים. אני אכן נציג ועד ראשי הרשויות, אבל בתחום ספציפי של אלימות ופשיעה, אני לא יכול להתייחס לשאר האנשים, למרות שאני חושב ברמה הכללית שעבודת כל המשרדים שהוצגו כאן היא גם רלוונטית במקור למניעת אלימות ופשיעה, בגלל שאם אנחנו מפתחים תשתיות בכל התחומים אז אנחנו עובדים עם בני הנוער והצעירים ועם האוכלוסייה הערבית בכלל וסוגרים פערים של שנים אז זה בסופו של דבר משליך לטווח ארוך על רמת האלימות והפשיעה. אבל בכל אופן בגלל שהדיון הוא בוועדת מיגור האלימות אני רוצה להתייחס ולחדד את העניין של החינוך הבלתי פורמלי ותוכנית 'אתגרים'. לפני שהצטרפתי לישיבה הזאת הייתי בישיבה עם פורום מנהלי יחידות נוער בחברה הערבית שהוא פורום שכולל את כל מנהלי יחידות הנוער ברשויות המקומיות והעלו שם את הנקודה של הביקורת שהתייחס אליה ד"ר סמיר ואחרים והמכתב שהעביר מודר יונס למנכ"ל. אנחנו מקווים שהביקורת הזאת תופסק, לא בגלל שאנחנו לא רוצים ביקורת, להיפך, אנחנו כן רוצים ביקורת, אבל הביקורת גוזלת מהמנהלים ומהרשויות זמן רב ודורשת דרישות שהן, לדעתנו, מבוצעות מול המפקחים של משרד החינוך והמפקחים של מר ג'לאל ספדי. אנחנו מודעים לזה שחשוב לעשות בקרה, אנחנו גם רוצים שתהיה בקרה, אבל הצורה שחברת הביקורת הספציפית הזאת פנתה למנהלי היחידות ולראשי הרשויות היא לא מקובלת עלינו ואנחנו מקווים שהמנכ"ל ייענה לבקשתנו ויפסיק את ההתערבות הספציפית הזאת של חברת הבקרה לתוכנית 'אתגרים' ליחידות הנוער ברשויות המקומיות. נקודה נוספת שאני רוצה להעלות, שדיבר עליה בקצרה חברי רדא ג'אבר, בעניין התכנים של תוכנית 'אתגרים'. אנחנו לא רק רוצים חוג לכל ילד. ציינתי שבעבר הייתי מנהל אגף החינוך הבלתי פורמלי בעיריית נצרת, אגף תרבות, נוער וספורט ואני, להיפך, מברך על כל חוג ועל כל פעילות לכל ילד ובכל גיל וג'לאל ספדי עבד איתנו המון בנושא הזה, אני ישבתי איתו בנושא הזה. ובקשר למאגר התוכניות של תוכנית 'אתגרים' אנחנו מעוניינים להכניס ולעשות הערכה לתכנים של התוכנית. זאת אומרת לא מספיק לעשות חוג לכל ילד או פעילות לכל ילד. מר ג'לאל ציין ארבעה תחומים שהם חשובים, אבל להערכתנו אנחנו מוכנים לשתף פעולה ולעשות עבודה משותפת מול משרד החינוך, מול ג'לאל ספדי והמפקחים שיש במשרד, כדי גם לעשות הערכה של התכנים והפעילויות בשטח לכל הרשויות ולוודא שהתוכניות האלה גם תורמות לצמצום האלימות והפשיעה בקרב ילדים ובני נוער בחברה שלנו. זה דבר חשוב מאוד, גם שמעתי את זה ממנהלי יחידות נוער, שבעצם חשיבות התוכן והמהות של התוכניות שנמצאות במאגר היא חשיבות רבה ואנחנו רוצים להכניס תכנים חדשים שמתייחסים לעניין של מניעת אלימות ופשיעה בכל הגילאים ואני חושב שמשרד החינוך גם מעוניין בדבר הזה. מר ג'לאל ספדי הביע נכונות שאנחנו נמשיך לעבוד ביחד כדי גם לעשות הערכה לתכנים ולמהות של התוכניות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש לנו הרבה עבודה. אני עובר במהירות, עמותת יוזמות אברהם, רות, את נמצאת איתנו? << אורח >> רות לוין-חן: << אורח >> כן. צהריים טובים, אני באמת לא אוסיף הרבה לדברים שנאמרו כאן ותודה רבה על זכות הדיבור. רות לוין-חן, מנהלת שותפה של מיזם קהילות בטוחות בעמותת יוזמות אברהם, יחד עם עולא נג'מי יוסף. אני רק אגיד שבכלל מרגש אותי שהנושא הזה של החלטת ממשלה 922 והיישום שלה נידונים כאן בוועדה הזאת למיגור הפשיעה, זה קשר שהוא לא מובן מאליו וצריך להיות יותר ויותר מובן מאליו, הקשר הזה בין גורמי עומק, בין הזנחה רבת שנים של החברה הערבית, לבין תופעות של אלימות ופשיעה, ובאמת החלטת הממשלה 922 באה לטפל בגורמי העומק האלה ולתת מענה להזנחה בתחומי החיים השונים. אז מבחינתי הקישור הזה הוא מצוין ותודה רבה למשרד לשוויון חברתי, ובפרט לרועי אסף על ההצגה המאלפת של יישום התוכנית. ואנחנו כמובן נלמד את הדברים לעומק, גם לקראת המשך החלטת הממשלה וככה נעביר את התובנות שלנו לכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך, רות. סיון לוי מעמותת פנימה. אוקיי, לא נמצאת. שייח' כאמל ריאן. << אורח >> כאמל ריאן: << אורח >> שלום לכולם. יש לי רק הערה כללית, ד"ר מנסור. אני לא יודע מה הרלוונטיות של הדיון הזה על תוכנית 922. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה הרלוונטיות? << אורח >> כאמל ריאן: << אורח >> אני שואל מה הרלוונטיות של הישיבה הזאת לדון ב-922 אלא אם נזהה באמת שני דברים. הדבר הראשון, לגבי היישום והאם יש לנו כלים איפה שהייתה חולשה או אי אחריות לממש את זה, שאנחנו נעורר אותם וגם נגיד להם למה. צריך לשאול למה. אני שמעתי כל מיני משרדים מנסים להציג נתונים ושיעורים, להערכתי הם לא מדויקים לגמרי לפי המעקב שאני עושה באופן כללי. לכן חשוב מאוד באמת שמישהו יישא באחריות, בין אם ראשי הרשויות ובין אם משרדי הממשלה. לא ייתכן במשרדים שונים שאחוז המימוש, 11%, כסף יש, צריך לדעת למה הקציבו סכומים כשהם יודעים מראש שלא הולכים ליישם את זה, רק ככה להגדיל ולנפח את המספרים, ואחר כך המימוש הוא אפסי. והנקודה האחרת והחשובה, להערכתי, היא עניין התכנים שדיבר עליהם ידידי ג'לאל ספדי. בארבעת התחומים, דרך אגב, יש לנו בעיה. בארבעת התחומים שדיבר עליהם ג'לאל צריך לבדוק מה קורה. יש כסף, יש תוכניות, אבל דווקא בתחומים האלה יש בעיה. זה קשור לתכנים החשובים שקשורים לזהות של הנוער הערבי במדינת ישראל. כשנראה שאין קשר בין התכנים שהמשרד מנסה ליישם לבין התכנים והצורך של הנוער הערבי במדינת ישראל שהוא אמור לקבל. הניגוד הזה, שמהווה את הזהות של הנער, צריך לפתור את הסוגיה הזאת, לשים את הפיל הזה על השולחן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, שייח' כאמל ריאן. אני חושב שהדיון הזה היה טיפה מאוחר, הייתי צריך לקיים את הדיון הזה כמה שיותר מוקדם, כמו שעשינו עם החלטה 1402. כי אם רוצים להסתכל לעתיד, ואני תמיד מסתכל לעתיד וככה פועל כדי לקדם את התוכנית הממשלתית המקיפה לנושא פשיעה ואלימות, היינו צריכים קודם כל להשקיע גם בלימוד החלטות הממשלה, איפה הצלחנו ואיפה לא הצלחנו. אין ספק, אי אפשר להגיד שנכשלנו ואי אפשר להגיד שהצלחנו, השאלה הנכונה איפה הצלחנו ואיפה לא הצלחנו ואני חושב שהדיון נתן לנו פחות או יותר אינדיקציה איפה אנחנו נמצאים. ומבחינת האחריות, שייח' כאמל ריאן, זאת הגישה שלי, זאת האידיאולוגיה שלנו אפילו, אני אומר שתמיד האחריות מתחלקת, יש חברה, בתוכה יש רשויות שונות, רשויות מקומיות, יש נציגות בכנסת, הרשימה המשותפת, המפלגות הערביות, יש עמותות אזרחיות, יש אנשי דת, יש אנשי חינוך, יש הכול, כל אחד נושא באחריות בנושא הזה, ומצד שני הממשלה, המדינה, רשויות המדינה, והנה, במסמך שהוצג בפנינו, התוכנית הזאת 922, יש פער בין מה שרצינו למה שמומש בסעיפים שונים ונמצא חסמים וסיבות שונות ללמה לא הצלחנו לממש את כל התוכנית. למה אנחנו היום מבקשים להאריך את התוכנית? כי נותרו שם הרבה משאבים שלא נוצלו במשך ארבע או חמש השנים האחרונות. אני מקווה שנלמד את הלקח לעתיד ונסתכל קדימה ונדע באמת איך לנצל כל משאב שעומד לרשותנו ומלכתחילה לבנות תוכנית מותאמת לצרכים, תוכנית שבתוכה לא נשים חסמים בתוך התוכנית עצמה וכמובן תוכנית שקודם כל מטפלת בחסמים לפני שהיא מציעה משהו לעתיד. אני חושב שאנשי רשות הפיתוח ואנשי המשרד לשוויון חברתי מודעים לנושא הזה. אנחנו חוזרים על הדברים כמה פעמים כדי ככה להדגיש אותם. חברים, אני מסכם את הדיון. אני קודם כל מודה למשרד לשוויון חברתי, לרועי ולכל החברים, על השתתפותם, כמובן לנציגי המשרדים השונים וכמובן גם לאורחים שמלווים את עבודת הוועדה הזאת במשך כל התקופה האחרונה, תודה לכם. הוועדה כמובן תקיים דיוני המשך שיעסקו בהחלטות הממשלה הנוגעות למרכיבים ומגזרים שונים, ציינתי את זה, אנחנו בתיאום ביחד נבדוק איך אפשר להשלים את התמונה בקשר למגזר הדרוזי והצ'רקסי והבדואי. הוועדה הזאת היא במה לכולם. הוועדה מבקשת כמובן מהרשות לפיתוח כלכלי להעביר לעיונה את רשימת הרשויות המקומיות שטרם איישו את תפקיד מנהל היחידה לפיתוח כלכלי או ממצה משאבים, איך שקוראים לזה. אם יש בעיות פה ושם אנחנו יכולים לדבר גם ועד ראשי הרשויות. חשוב לנו לקבל את המידע הזה כחברי כנסת, אבל גם כאזרחים שביישובים השונים. זה גם קשור לניצול המשאבים השונים לפי התוכנית ברמת כל יישוב ויישוב. כמובן הוועדה תבחן את דוח ועדת ההיגוי ותעקוב אחר יישום כלל סעיפיו והדוח שבא אחריו. הוועדה תפנה למשרד הכלכלה בעניין יישום חלקו בהחלטה 922 ובקידום ובפיתוח אזורי תעשייה, במיוחד ביישוב אום אל פחם, מכיוון שגם ד"ר סמיר מחמיד כיבד אותנו בנוכחותו והשתתפותו. הוועדה פונה גם למשרד לשוויון חברתי לגבי הארכת תוקף החלטת הממשלה 922 וגם תפנה למשרד האוצר, בתיאום עם ועד ראשי הרשויות, למצוא את הנוסחה המתאימה איך אפשר בכל זאת לנצל את המשאבים שיועדו לחברה הערבית לפי התוכנית הזאת, בהארכת התוכנית או בכל דרך אחרת. אנחנו גם נדרוש את זה. חברים, אנחנו גם נמשיך לעקוב אחרי יישום חלקו של כל משרד בתוכנית הזאת ובתוכניות אחרות ונקיים דיון לקראת העתיד, מה אנחנו מצפים מתוכנית העתיד, אני לא יודע בדיוק מתי נקיים את זה, אבל ברגע שתתבהר קצת התמונה מבחינת התוכנית הממשלתית למיגור הפשיעה ואיפה תהפוך להחלטת ממשלה. שם אני מדגיש, באותה תוכנית על פשיעה ואלימות כתוב בצורה מאוד מפורשת שצריך לא רק להמשיך וליישם את תוכנית 922 ושאר התוכניות למגזרים השונים, אבל בהחלט כתוב שם בהמלצת הוועדה הבין משרדית שצריך לגבש תוכנית חדשה שתענה על הצרכים של החברה הערבית. זה הקשר שאני חושב שמובן מאליו, בסופו של דבר כל כישלון בתחום יישום המדיניות החברתית, הכלכלית, גם בנושא הביטחון האישי והחברתי והקהילתי, הכישלון הזה משליך על מצב הביטחון האישי והקהילתי בחברה הערבית ורמת הפשיעה והאלימות. כל יום אני מחלק את זמני בין הכנסת לבין הסכסוכים שנמצאים בחברה שלנו ואי אפשר לתמצת את זה רק במילה אחת. אנחנו שוב מודים לכם, נמשיך לעקוב ולעבוד ביחד כדי לקדם את הדברים, תודה, אני נועל את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:15. << סיום >>