פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 9 ועדת הכלכלה 22/09/2020 מושב ראשון פרוטוקול מס' 73 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, ד' בתשרי התשפ"א (22 בספטמבר 2020), שעה 8:30 סדר היום: << נושא >> הצעת צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה), התש"ף-2020 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: הילה שי וזאן – מ"מ היו"ר בועז טופורובסקי מתן כהנא יבגני סובה יצחק פינדרוס מוזמנים: דוד תמיר – סגן בכיר ליועמ"ש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לנה גרקוביץ' – כלכלנית באגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים חזי אבירם שייב – מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב יהודה יגן – יו"ר ענף הרכב, איגוד השמאים רון מלכה – מנכ"ל, יבואני כלי רכב רועי ארפי – פורום יבואני הרכב שמואל יוסף השמשוני – מנכ"ל מוסך סומרום אהוד שניידר – שדלן/ית, יועץ משפטי, איגוד יבואני הרכב ייעוץ משפטי: איתי עצמון מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: יפעת קדם << נושא >> הצעת צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה), התש"ף-2020 << נושא >> << יור >> היו"ר הילה שי וזאן: << יור >> שלום לכולם, בוקר טוב, התכנסנו להאריך את הוראת השעה של צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב. הנושא הזה הוא צרכני בעיקרו. כמי שעומדת בראש ועדת המשנה לענייני צרכנות אני מוצאת שהצו הזה, והרפורמה שהוא מביא איתו, מאוד-מאוד חשוב לצרכנים, מאוד חשוב להגברת התחרותיות בענף הרכב בכללותו, אך עם זאת יש נקודות שמעלות שאלות צרכניות באשר לפיקוח ולדרך שבה אנחנו מוודאים שאכן הדברים נעשים בצורה ראויה ושקופה. אני אשמח לקבל סקירה והסבר ממשרד התחבורה על הצו. << אורח >> דוד תמיר: << אורח >> זו בקשה שלנו להארכת התוקף של הוראת השעה ביחס לסעיפים 253(א) ו-(ב) לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב. הוראת השעה של סעיף 253(א) לחוק קובעת אפשרות ליבואן זעיר לייבא רכב שטרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו של הרכב עד מועד רישומו בישראל. במסגרת הוראת השעה הצענו לאפשר ליבואנים הזעירים להביא גם רכבים משומשים. הוראת השעה שקבועה בסעיף 253 (ב) היא הוראה שפוטרת יבואנים של רכבים שהם לא רכב פרטי או רכב מסחרי, מהוראות מסוימות שנקבעו בחוק ביחס לאחריותו של יבואן ישיר. על פי הבדיקות שלנו עולה שהדירקטיבה האירופית שאנחנו פעלנו מתוכה, או שהחלנו את החוק בהתאם לה, חלה רק על רכבים מהסוג הזה, ולכן החלטנו שיש מקום לפטור את מי שמייבא רכבים מסוג גרורים, אופנועים וטרקטורים מהחובות שהטלנו על יבואן ישיר. << יור >> היו"ר הילה שי וזאן: << יור >> כמה יבואנים זעירים יש כיום? << אורח >> דוד תמיר: << אורח >> היום אנחנו עם 250 רישיונות של יבואנים זעירים. המחוקק הביא בחשבון את הצורך בהארכת הוראות השעה. אנחנו באים מכוח סמכותו של השר לפי סעיף 253(ד) לחוק. השר מוסמך להאריך את הוראות השעה לתקופה של עד שנתיים ימים, במקטעים של חצי שנה כל אחת. << יור >> היו"ר הילה שי וזאן: << יור >> האם יש לכם נתון כלשהו לגבי הגברת התחרותיות, לגבי הורדת המחירים? << אורח >> דוד תמיר: << אורח >> הנתונים שיש לנו לגבי הגברת התחרות הם ביחס למספר הרכבים שיבואנים זעירים ייבאו לישראל. רואים עלייה בסך הכל מאוד יפה. בשנת 2018 שבה התיקון של הוראת השעה הזאת נכנס לתוקף, נרשמו 170 רכבים על ידי יבואנים זעירים; ב-2019 – 932 רכבים; ב-2020 – 1,470. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> למה אנחנו דנים על 1,400 רכבים? למה אנחנו דנים על פחות מאחוז? << אורח >> דוד תמיר: << אורח >> אנחנו בראשיתו של תהליך. אלה תהליכים שלוקחים זמן. צריך לזכור שהיבואנים הזעירים זה רק סגמנט אחד מתוך התחרות של ייבוא הרכב שהחוק הזה ייצר. הסגמנט הנוסף, שהוא סגמנט שאמור להיות יותר משמעותי, זה היבואנים העקיפים. היבואנים העקיפים מייבאים אלפי רכבים בשנה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> היינו פה בדיון לפני חודשיים. כולם יודעים איפה הרכב יוצר, אבל אם אין לך את הנייר המקורי אתה לא יכול לייבא אותו. עלו פה באגים. ישבו פה יבואנים והסבירו מה הבאגים. אני כבר לא מדבר על כך שהמחירונים זה משהו ששייך למישהו אחד פרטי, שאין דבר כזה באף מדינה בעולם. תבואו בצו הזה עם איזו שהיא בשורה. << אורח >> דוד תמיר: << אורח >> צריך להבין מה זה יבואן זעיר לפי החוק. החוק יצר מדרג בין היבואנים הישירים לבין יבואנים עקיפים, שאלה יבואנים שאין להם חוזה עם היצרן אבל יש להם חוזה עם סוכן מורשה. יש אלפי רכבים שמיובאים לישראל בשיטה הזאת, רואים אותם ברחובות. היבואן הזעיר זה הסגמנט המצומצם ביותר שנקבע בהוראת החוק, כיוון שאין לו שום אחריות ביחס לרכבים שהוא מביא. כל התפקיד שלו הוא רק להביא את הרכב. הוא מסתמך באופן מלא על שירותי תחזוקה, על שירותי הריקולים, על כל השירותים של היבואן הישיר בהתאם להוראות החוק. עשינו את זה בשביל לעורר תחרות. זה לא שחשבנו שיבואנים זעירים יהיה משהו שיכבוש 50% מהשוק. לאף אחד לא הייתה מחשבה כזאת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש כאן גם הגבלת כמות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גם בהגבלת כמות, אם הוא לא מביא את האישור המקורי, אין לו מה לעשות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זאת שאלה אחרת. << אורח >> דוד תמיר: << אורח >> העניין של תעודות המקור זו בעיה מוכרת. אנחנו נמצאים במגעים מול רשות המיסים בנושא הזה, אנחנו מנסים להגיע להסדר שכן יאפשר את הפתרון הזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אז בואו נאשר את זה כשיגיעו להסדר עם רשות המיסים. למה צריך לאשר את זה היום? לי יותר דחוף הלקוח. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה הסדר שמקל על היבואנים. << אורח >> חזי אבירם שייב: << אורח >> נתחיל מזה שאנחנו בעד תחרות. אני חושב שתחרות עושה טוב לכולם – ליבואנים הישירים, העקיפים, הזעירים, לצרכנים. המקרה שאנחנו דנים בו כרגע הוא אחד המקרים שהמדינה עושה יד אחת עם הסתרת אינפורמציה מהצרכנים. היום, בחסות הוראת השעה הזאת, מה שקורה זה שיבואן זעיר יכול להביא רכב לישראל שעבר עשרות קילומטרים במדינה זרה והוא יירשם כרכב חדש, בלי תיעוד לזה, בלי שהלקוחות יודעים מזה. יכול להיות שהלקוח הראשון אולי יודע משהו על ההיסטוריה כי נאמר לו בעל-פה, אבל השני, השלישי והרביעי לא יודעים שום דבר, הם קונים רכב שצריך להיות יותר זול בעשרות אחוזים. יש תיעוד לזה שהמדינה אמרה שזה לא יקרה. ב-5.6.2018 היה דיון על העניין הזה. המדינה נשאלה בדיון שאלה מפורשת – מה יקרה אם רכב יגיע בתור רכב משומש, והתשובה שהמחוקק ענה זה שרכב כזה יירשם כמשומש. בפועל זה לא קורה. כל רכב כזה שמגיע, גם אם הוא היה רכב השכרה למשך עונה שלמה ונסע עשרות אלפי קילומטרים, נרשם במדינת ישראל בתור רכב חדש. זה גורם לכך שהלקוחות מוטעים. אנחנו נגד הארכה של הוראת השעה הזאת, גם אם היא נובעת מסיבות טכניות. אם משרד התחבורה רוצה לדייק את הוראת השעה, שיתכבד וידייק אותה, או לחילופין, ייתן הנחיה שרכב שמגיע לפה כמשומש יירשם בתור משומש. << יור >> היו"ר הילה שי וזאן: << יור >> קראתי את מכתבתם בעניין. איך אנחנו מוודאים שרכבים משומשים שמגיעים לפה מסומנים כמשומשים ורכבים חדשים שמגיעים לפה מסומנים כחדשים ולא מתבצעת הטעיה של ציבור הצרכנים? << אורח >> דוד תמיר: << אורח >> סעיף 55 לחוק מחייב יבואן זעיר לספק מידע בכתב לפני העסקה. אם רכב נסע 30,000 קילומטר, רוכש הרכב חייב לקבל דיווח בכתב לפני ביצוע העסקה ממוכר הרכב על כך. רוכש הרכב מחויב גם לקבל דיווח על המועד שבו נרשם הרכב במדינת חוץ. אנחנו חושבים שהדברים האלה נותנים מענה בסיסי ביחס למידע שנדרש. סעיף 55 גם מחייב דיווח על תקלות בטיחות סדרתיות שקיימות ברכב, את שנת הייצור של הרכב, תאונות או נזקים שנגרמו לרכב. << יור >> היו"ר הילה שי וזאן: << יור >> טוענים פה נציגי איגוד יבואני הרכב שהם הביאו בפני הוועדה הזאת מספר מודעות של יבואנים זעירים שמצהירים את מה שאתה אומר, אבל בפועל מדובר ברכבים שצברו כבר כמה אלפי קילומטרים. אתם לא מכירים את הבעיה הזאת? זה לא קיים? << אורח >> דוד תמיר: << אורח >> אנחנו לא מכירים תלונות מהציבור בהקשר הזה. קצת מצחיק שאיגוד יבואני הרכב הוא זה שנושא את ההיבט הצרכני בגאון. << יור >> היו"ר הילה שי וזאן: << יור >> אני לא בטוחה בזה. הם מעלים פה טענה שראוי שתתברר בשביל הצרכנים, לא בשבילם. << אורח >> דוד תמיר: << אורח >> לפני העסקה הראשונית רוכש הרכב יקבל מידע בכתב. אם מדובר ברכב שעבר 30,000 קילומטר, הרוכש יודע שהרכב עבר 30,000 קילומטר. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> האם יכול להיות מצב שאני קונה רכב שעבר שלוש ידיים ואני אחר כך אמכור את הרכב כאילו הוא עבר רק יד אחת? << אורח >> דוד תמיר: << אורח >> במועד שבו אישרו את הוראת השעה בוועדת הכלכלה משרד התחבורה היה רושם על רכבים בייבוא אישי אם מדובר ברכב משומש או חדש. במהלך השנתיים האלה, לאחר בדיקה שעשינו, ראינו שאין לנו עיגון חוקי לרישום הזה, הבנו שאנחנו צריכים להיכנס להליך של עיגון חוקי לנושא הזה. עוד לא השלמנו את התהליך הזה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם כבר הבאתם תקנות, הייתם מביאים את התקנות המשלימות, כדי שלא יקרה מצב שמישהו יקנה רכב משומש ויחשוב שהוא חדש. << אורח >> דוד תמיר: << אורח >> אנחנו לא מביאים הסדר ראשוני בשלב הזה, אנחנו כן מבקשים הארכת תוקף של הוראת השעה לשנתיים. << יור >> היו"ר הילה שי וזאן: << יור >> הוראת השעה פוקעת ב-18 באוקטובר. << אורח >> דוד תמיר: << אורח >> צריך להבין שאם לא מאריכים את הוראת השעה, המשמעות היא שאנחנו מחזירים אחורה את אותם 1,470 רכבים שב-2020 כבר הצלחנו להביא. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> למתי אתם נערכים עם תשובות לשאלות ששאלנו בפעם הקודמת בנושא של הרישום, בנושא של הקרטל של המחירון? איך משרד התחבורה נערך לפתוח את השוק? העלנו בוועדה את כשלי השוק, כשלים אמיתיים שמקשים על היבואנים הזעירים, מקשים על היבואנים העקיפים. יש פה איזה שהוא כשל. אני מצפה שהמשרד יבוא לפה עם איזה שהוא פתרון לכשל הזה. << יור >> היו"ר הילה שי וזאן: << יור >> איך אנחנו שוקלים להפוך את הוראת השעה לחקיקה קבועה? הרי בסופו של דבר אפשר להאריך עד שנתיים. אתם תצטרכו להיערך לעניין. << אורח >> יהודה יגן: << אורח >> מדובר בשערורייה לכל דבר ועניין. כל פעם הארכה של עוד שנה, של עוד שנתיים. עד מתי יהיו כל הארכות של התקנות? כל הרכוש שלנו, שהוא השני בערכו, עומד אצל היועצים המשפטיים של משרד התחבורה. מעתיקים את התקנות מזה ארבע שנים. עד מתי? אדון דוד תמיר, עד מתי? מתי יהיה בית דין לשמאים? מתי יהיה סדר? מתי נדע עבר ביטוחי של הרכב שהיה בחו"ל? מה, אנחנו מביאים פצצות מתקתקות? הייתם מעוניינים סך הכל בתחרות. זאת תחרות? זאת שערורייה לכל דבר ועניין. << אורח >> אהוד שניידר: << אורח >> כרגע המצב הוא, ועורך דין תמיר לא יכול להתעלם מזה, זה שרכב משומש שמיובא על ידי יבואן זעיר ונכנס לישראל נרשם ברישיון הרכב כרכב חדש. יכול להיות שהיבואן הזעיר, או מי שקונה מהיבואן הזעיר, יודע את הנתון הזה, אבל מי שקונה את הרכב מאותו רוכש ראשון לא ידע את הנתון הזה. רישום של רכב כרכב חדש ברישיון הרכב, שזה מה שקורה במקרה הזה, הוא פשוט מטעה. לא יכול להיות מצב שבו רשות הרישוי רושמת רכב שנסע ושימש כרכב בחברת השכרה, כרכב חדש. זה פשוט לא הגיוני, זו הטעיה צרכנית. זה גם נוגד את החוק שחוקקה הכנסת בשנת 2008 - חוק גילוי נאות. החוק הזה מחייב את מי שמוכר רכב לגלות את עברו של הרכב - כמה בעלים היו לרכב, מי היו הבעלים, כמה קילומטרים נסע הרכב לפני שהוא נמכר. ברגע שמשרד הרישוי רושם את הרכב המשומש שיובא על ידי יבואן זעיר כרכב חדש בישראל, עוברים על החוק הזה. הוראת השעה הזאת, כפי שמבקשים להאריך אותה כרגע, רק תנציח את אותה תקלה צרכנית שקיימת, לכן אנחנו מתנגדים לה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני חושב שאם נחוקק חוק שלא צריך לרשום כמה בעלים יש, זה יפתור את הבעיה. << יור >> היו"ר הילה שי וזאן: << יור >> בהכנה שלי לקראת הדיון קיבלתי איזו שהיא אינדיקציה לגבי פערים. אני חושבת שמשרד התחבורה צריך להציג לחברי הכנסת מה קרה במהלך השנתיים האחרונות בהשוואה למה שהיה קודם לכן. רצוי שנקבל איזה שהוא אומדן מספרי. << אורח >> רון מלכה: << אורח >> החובה לרשום ברישיון הרכב שהרכב משומש, גם אם זה בייבוא זעיר וגם אם זה בייבוא אישי, חלה על היבואן. בתוך הרישיון יש הערה: רכב משומש. חובתו של היבואן שהביא רכב משומש לרשום את ההערה המתאימה ברישיון הרכב. אם הוא לא עושה זאת, זו כבר בעיה שלו מול הפיקוח של משרד התחבורה. אני חובש כמה כובעים – גם יבואן זעיר, גם יבואן עקיף וגם יבואן ישיר. רוב הייבוא הזעיר מתמקד ברכבי יוקרה משומשים. הוועדה הגדילה בזמנו את הכמות ל-20 כלי רכב לשנה. אני הייתי בדעה שזה צריך להיות 200,250. אם לא מגדילים את הכמות של 20 כלי רכב ליבואן זעיר לכמות יותר משמעותית, הורגים את הענף. מ-20 רכבים לשנה שאתה מייבא אתה לא יכול לקיים עסק. ההוצאות סביב הנושא של ייבוא רכב הן לא פשוטות. לייבא כלי רכב שנותנים מענה לכלל הציבור, לא רק בסגנון של היוקרה, מצריך כמויות יותר גדולות. בזמנו הצעתי שזה יהיה כמו קבלנים - שמי ששנתיים ניצל את הרישיון שלו והביא 20 כל שנה יקבל בשנה שאחרי זה דירוג יותר גבוה ויוכל להביא יותר מכוניות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אי אפשר להגדיל את זה? << יור >> היו"ר הילה שי וזאן: << יור >> אי אפשר כרגע. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> השאלה אם אפשר לבקש מהמשרד להכפיל את זה מ-20 ל-40 לפחות, ולעשות כך שיבואנים זעירים שעובדים שנתיים יוכלו להגיע ליותר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הדבר הזה מחייב תיקון של חקיקה ראשית. אנחנו עכשיו בחקיקת משנה. << יור >> היו"ר הילה שי וזאן: << יור >> צריך להידרש לעניין. << אורח >> דוד תמיר: << אורח >> הבקשות של היבואנים הזעירים נמצאות על שולחנו של המשרד, אנחנו בוחנים אותן. אני לא יכול להגיד עכשיו מה תהיינה תוצאות הבחינה, כי יש שיקולים מורכבים לכאן ולכאן. החוק, לדעתי בצדק, פעל בראשית הדרך במכסה מאוד מצומצמת של 20 רכבים לשנה. היה ונגיע למסקנה שהיבואנים הזעירים הם כן מחוללי תחרות כמו שרצינו, יכול להיות שזה יהיה הפתרון. הדברים כרגע נמצאים בבחינה. הם ישולבו בתיקון החקיקה המקיף הבא שאנחנו עובדים עליו בימים אלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מתי אתם מתכוונים להביא את החקיקה הראשית? << אורח >> דוד תמיר: << אורח >> מאוד קשה לי להעריך. תיקון חקיקה ראשית זה תיקון שמחייב עבודה משמעותית. << יור >> היו"ר הילה שי וזאן: << יור >> אנחנו מצפים שלא תנצלו את הארכה וכן תובילו לחקיקה ראשית בעניין. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם לא נגיש עכשיו הצעת חוק פרטית בעניין, הם ינצלו את המצב. << אורח >> דוד תמיר: << אורח >> ביקשנו לבחון את כל הטענות והאפשרויות שיש בפנינו כרגע. ביחס למרכיבים אחרים אנחנו נמצאים כרגע בסיום העבודה של המשרד, העבודה הפנימית, אחרי שימוע ציבורי ראשוני שנעשה עם בעלי העניין. << אורח >> לנה גרקוביץ': << אורח >> בתחילת החקיקה ידענו שאנחנו מסדירים שוק חדש, ענף חדש שעד היום לא היה מוסדר בכלל והתנהל ללא רישיון. עשינו את זה כהוראת שעה לשנתיים, כל פעם עם הארכה של חצי שנה, כדי לבחון ולבדוק את הנושא הזה. בגלל טעות טכנית שהייתה הוראת השעה לא התחילה מאז הכניסה לתוקף אלא רק ביולי 2018, שזה זמן לא מספיק כדי לבחון את השוק. בכוונה הגבלנו את כמות כלי הרכב שיכול יבואן זעיר לייבא, זאת משום שהוא לא מחויב כלפי הלקוח לשום דבר. היבואן הזעיר מייבא את הרכב, אבל כל שירותי התחזוקה, האחריות והריקול מסופקים על ידי היבואן הישיר שמחויב לזה בחוק. כרגע אנחנו נמצאים בבחינה של כל התחום של היבוא הזעיר. נעשית עבודה באגף הרכב כדי להסדיר את הנושא הזה לא בהוראת השעה אלא בחקיקה קבועה. אנחנו בוחנים את כל הטענות שעלו, אם זה לגבי כמות כלי הרכב, אם זה לגבי ההגדרות, אם זה לגבי סוגי כלי הרכב. אמנם אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים מאוד של הבחינה, אבל אנחנו עדיין צריכים את החצי שנה. << יור >> היו"ר הילה שי וזאן: << יור >> שנתיים לא היו מספיקות כדי לקבל אינדיקציה לגבי הוראת השעה? << אורח >> לנה גרקוביץ': << אורח >> ב-2017 כמעט ולא היה ייבוא זעיר. ב-2018, כשנכנס התיקון, 169 כלי רכב יובאו. ב-2019 היו 900 כלי רכב. << יור >> היו"ר הילה שי וזאן: << יור >> את מדברת על מספר הרכבים, אבל אני רוצה לדעת מה זה עשה למחירים. אני רוצה להוריד את זה לרמת הצרכן בפועל. כשהוא קונה מכונית מייבוא זעיר, מה זה עושה למחיר? תנו לנו איזו שהיא אינדיקציה כדי לקבל החלטה לגבי הארכה. << אורח >> דוד תמיר: << אורח >> אין לנו את הנתונים בשלב הזה. זה חלק מעבודת הבחינה שנעשה. << יור >> היו"ר הילה שי וזאן: << יור >> זה מאוד חשוב, כי אתם הולכים לגבש חקיקה ראשית. אם לא תדעו מה זה עשה לתחרותיות במשק, כיצד תגבשו חקיקה ראשית? << אורח >> דוד תמיר: << אורח >> אני מסכים לחלוטין. אנחנו בשלב של בקשה לתוספת זמן על ההסדר הקיים. לכשנגיע לשלב של ההסדר הראשוני נהיה חייבים לעגן אותו בנתונים, להציג לוועדה את הנתונים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוועדה הזאת היא לא חותמת גומי. התהליך הזה צריך להיות מושלם באיזה שהוא שלב, לא שעכשיו נאריך ונאריך את זה. << אורח >> לנה גרקוביץ': << אורח >> אם נגיע לוועדה להאריך את זה שוב, זה יהיה רק לצורך הכנת נוסח. אנחנו כרגע מבצעים עבודה מאוד רחבה, שכוללת את בחינת המחירים, אם קיימות תלונות, בעיות בנוגע לייבוא הזעיר. אם לא נאריך כרגע, אנחנו מחסלים את הייבוא הזעיר לגמרי, אין להם זכות קיום. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> האם אתם גם בוחנים לשנות את שיטת השמאות כמו במקרקעין, כמו בדברים אחרים? << אורח >> לנה גרקוביץ': << אורח >> כרגע אנחנו בוחנים איך להסדיר את כל הנושא של הייבוא הזעיר בחקיקה, לא בהוראת השעה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יש לי תחושה, וראינו את זה מקודם עם היבואנים, שהכל נובע בסוף מהגדרת המחירון. אם הנושא הזה ייפרץ, זה יפתור 80% מהבעיות. אם היו עושים שמאות כמו במקרקעין - ששמאי ממשלתי מגדיר לפי עסקאות, לפי כללים מאוד מאוד ברורים, לא לפי רצון של מישהו מסוים, רוב הבעיות והטענות שעולות פה כל הזמן לא היו עולות. רוב הבעיות שאנחנו שומעים פה כל הזמן נובעות מאותה מערכת של מחירונים. האם אתם שוקלים לשנות את זה? << יור >> היו"ר הילה שי וזאן: << יור >> אנחנו נצפה ממשרד התחבורה לעמוד בכל ההתחייבויות שהם הציגו פה. << אורח >> דוד תמיר: << אורח >> אמנם העניין של מחירונים מחוץ לגדר הנושא שלנו, אבל חשוב להגיד שהשרה הכריזה על מהלך שמנסה לקדם מחירון של דיווח וולונטרי על עסקאות אמיתיות. אנחנו בשלבים של להוציא את הנושא הזה לפועל. כשלי השוק מוכרים, זה לא פשוט להתמודד איתם, לכן זה לוקח לנו זמן. << אורח >> שמואל יוסף השמשוני: << אורח >> במשך 60 שנה יבואני הרכב סגרו את הענף ככה שאף אחד לא היה יכול להיכנס פנימה. למרות שהם אומרים שהם רוצים תחרות, הם עושים הכל על מנת שלא תהיה תחרות. אם הייתם מסתכלים על מחירים של מכוניות יוקרה, הייתם רואים איך המחירים נפלו בסוגים שונים של מכוניות ב-30%,40%. ברור שהיבואנים קונים את הרכבים יותר בזול ממה שיבואן זעיר קונה. נתח הרווחים שלהם היה אדיר. צריך לאפשר כמות יותר גדולה של יבוא רכבים ליבואנים הזעירים, מכיוון שאז הם יביאו גם רכבים יותר עממיים, לא רק רכבי יוקרה. חלק מהתחרות זה הנושא של תעודות המקור. יש לנו רכבים שאנחנו יודעים בדיוק איפה הם מיוצרים. על מנת לקבל מהמכס את ההנחה, היבואנים שיכולים לאשר את הייצור של המכוניות עושים את עצמם שהם לא יודעים. רכב זה לא משהו שמיוצר אצלי בגינה או אצל יבואן זעיר אחר בגינה. הוא מיוצר במפעל, יודעים בדיוק מאיפה הוא יצא. ברגע שאנחנו משחררים רכבים אנחנו צריכים להביא לרשויות carfax, שזה דבר שמראה כמה הרכב נסע, איך הוא נסע. בזמן שהרכב נרשם לרישוי משרד התחבורה רושם את הקילומטרז' של האוטו, ואז ברור שהרכב משומש ולא חדש. צריך לראות איך ההוראות תהיינה יותר ברורות, אבל ידוע מה זה יעשה אם יפסיקו את הוראת השעה. << אורח >> רועי ארפי: << אורח >> בואו לא נשכח שהיבואנים הישירים נהנים ממונופול, אין להם תחרות, אין להם שום דבר. היצרנים באירופה לא נותנים ליבואנים קטנים, לדילרים כמו שאני מייצג, לקנות רכבים חדשים. בגלל שהם לא יכולים לקנות רכבים חדשים הם חייבים להשתמש בספקי אמצע כדי שהם יוכלו לייצא את האוטו ללא חשש שהיצרן יבטל להם את הזיכיון. איך בעצם הצרכן הסופי יכול להיות רגוע? בסעיף 55 לחוק רישוי שירותים ומקצועות רכב מדובר על טופס מסירת מידע מוקדם. כל יבואן מקביל או יבואן זעיר מחויב לרשום בטופס מידע הזה מועד רישום ראשוני של הרכב בחו"ל, מועד ייצור ומשך תקופת אחריות. << יור >> היו"ר הילה שי וזאן: << יור >> הועלתה פה הטענה על רישומים כוזבים. האם אתה מכיר דבר כזה? << אורח >> רועי ארפי: << אורח >> אני לא מבין על איזה רישום כוזב מדברים. היצרנים מנסים לא לתת לרכבים להיות מיוצאים מאירופה. למה בעצם מאפשרים ליבואנים הזעירים לייבא רכבים משומשים? לא בגלל שרוצים להקל יותר מידי, אלא בגלל שליבואנים הזעירים אין אפשרות לקנות רכב חדש. אם יבואן זעיר מגיע למרצדס ואומר: אני רוצה לקנות רכב חדש, אומרים לו: לא, אנחנו לא מוכרים. בשביל להתגבר על זה משרד התחבורה פעל בעניין. צריך להבין שבסופו של יום אין תלונות מהציבור, הצרכנים לא מתלוננים. מתוך שוק של 250,000 כלי רכב בשנה, 3,000, 3,500 הם כלי רכב של יבואנים זעירים. כמות המשומשים מתוכם היא קטנה, היא בערך חצי. גם ברכבים האלה אתה מחויב לרשום מועד רישום ראשוני. << יור >> היו"ר הילה שי וזאן: << יור >> האם יש לך איזו שהיא אינדיקציה לגבי פער המחירים בין קניית אותו רכב מיבואן זעיר בהשוואה ליבואן ראשי? << אורח >> רועי ארפי: << אורח >> לצרכן הסופי יש חיסכון. כרגע השוק הזה עובד בעיקר על רכבים יקרים. למה הוא עובד על רכבים יקרים? כי מאפשרים רק 20 כלי רכב ליבואן. ברגע שמאפשרים כמות כזאת מצומצמת, מן הסתם היבואנים יפעלו על רכבים עם הרבה בשר. יש חיסכון של בין 60,000 ל-80,000 שקל על אותו רכב. אם נגדיל את המכסה מ-20 ל-80, התחרות תיכנס לטווחי מחירים הרבה יותר עממיים. אם יבואן זעיר יוכל לייבא 80 כלי רכב, הוא לא רק יביא רכבי יוקרה, הוא יביא גם רכבים כמו סקודה וכמו יונדאי, וזה מה שיביא תחרות. היבואנים הישירים, כבודם במקומם מונח, אבל הם היו 50 שנה בשוק. לא יקרה כלום אם יתנו איזה כמה שנים לנסות להכניס שחקנים חדשים. << אורח >> דוד תמיר: << אורח >> צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה), התש"ף-2020 בתוקף סמכותי לפי סעיף 253(ד)(1) לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה, אני מצווה לאמור: הארכת תוקף 1. תוקפן של הוראות השעה שבסעיף 253(א) ו-(ב) לחוק מוארך לתקופה הוראות שעה נוספת של שישה חודשים, עד יום ו' באייר התשפ"א (18 באפריל 2021). << יור >> היו"ר הילה שי וזאן: << יור >> אני מקווה מאוד שאנחנו לא נתכנס פה בעוד חצי שנה להארכה נוספת, ואם כן, אז כמו שאמרה לנה, זה יהיה ממש בשלבים של גיבוש חקיקה ראשית. אני מצפה ממשרד התחבורה להתייחס לשאלות שעלו בדיון הקודם ובדיון עכשיו על ידי חברי הכנסת. אנחנו רוצים לקבל אינדיקציה מה השינוי שהרפורמה הביאה עבור הצרכן. דיברנו פה על העניין של הרחבת כמות הרכבים של יבואנים זעירים, דיברנו על פערי המחירים. היבואנים הראשיים ציינו, ובצדק, שצריך לתת את הדעת לעניין הפיקוח, לוודא שהרישום של הרכב אכן נעשה כהווייתו - שרכב משומש יירשם כמשומש, שרכב חדש יירשם כחדש, וכמו שציין פה חבר הכנסת טופורובסקי, גם לעניין הידיים – יד ראשונה, שנייה וכו'. אנחנו מצפים ממשרד התחבורה להידרש לעניין. אנחנו נצביע כעת על הארכה, אבל אנחנו מצפים להסדרה של העניין בחקיקה ראשית. מי בעד הארכה של הוראת השעה? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר הילה שי וזאן: << יור >> הצו אושר פה-אחד. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:27. << סיום >>