תקנות משק הדלק (קידום התחרות)(שילוט בתחנות תדלוק)

2
ועדת הכלכלה
07.07.08

הכנסת השבע-עשרה							נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



 פרוטוקול מס'  625
מישיבת ועדת הכלכלה
מיום שני, ד' בתמוז, התשס"ח (7 ביולי, 2008)  בשעה 12:30



סדר היום:
תקנות משק הדלק (קידום התחרות)(הסדרת השילוט בתחנות הדלק), התשס"ח-2008

צו משק הדלק (קידום התחרות)(דחיית מועדי תחילה), התשס"ח-2008


נכחו:

חברי הוועדה:
גלעד ארדן: – היו"ר
דוד טל




מוזמנים:
משרד התשתיות הלאומיות:
חן בר יוסף – מנהל מנהל הדלק
עמרם אזולאי – מנהל הדלק
עו"ד חגית אייזנמן מלכה

משרד האוצר:
משה בוצר

משרד הפנים:
רונית מזר

חברות הדלק:
אורית אכליכמן
מיכל אוגולניק
חיים אופיר
יעל דניאלי
עו"ד יעקב פרידגוט
ירון עשהאל
אייזיק וורצל
תמי מונד

יהודה דורון – יו"ר איגוד נכי הפוליו
מתי יצחק
בועז ארד

ייעוץ משפטי: אתי בנדלר

מנהלת הוועדה:  לאה ורון

רשמת פרלמנטרית: לאה קיקיון



תקנות משק הדלק (קידום התחרות)(הסדרת השילוט בתחנות הדלק), התשס"ח-2008

צו משק הדלק (קידום התחרות)(דחיית מועדי תחילה), התשס"ח-2008



היו”ר גלעד ארדן:

	 אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום – תקנות משק הדלק (קידום התחרות)(הסדרת השילוט בתחנות הדלק) שהוגשו על ידי שר התשתיות הלאומיות שיש לומר לגנותו שאת הצו הבא, צו הגז, הוא הודיע לי רק אתמול שהוא מתכוון למשוך מסדר היום. חבל שכך מתנהל המשרד. אני מקווה שהתקנות האלה מוגשות בהתאם לזמנים שקבועים בחוק. אולי היועצת המשפטית תשכיל אותנו בעניין הזה. 


דוד טל:

	 אם אפשר לשלוח לשר התשתיות איחולי רפואה שלמה ושימשיך להיות בריא וחזק למענן מדינת ישראל ועם ישראל.  

היו”ר גלעד ארדן:

	 אמן. ושיעשה רק יותר לפי הזמנים של החקיקה הראשית את מה שהמשרד צריך לעשות. 


אתי בנדלר:

	 בתשובה לשאלת אדוני – עומד בפני הוועדה במקביל לתקנות גם צו משק הדלק (קידום התחרות)(דחיית מועדי תחילה), וזה בדיוק בתשובה לשאלתך כי סעיף 5 לחוק משק הדלק(קידום התחרות)(תיקון מס' 2), התשס"ח-2007 הוא החוק שחייב הצגת מחירים בתחנות תדלוק בדרך שנקבעה בחוק ובתקנות שיותקנו מכוחו, קובע כדלקמן: "תחילתם של סעיפים 7(ב)(א) והתוספת לחוק העיקרי כנוסחם בסעיפים 1 עד 4 לחוק זה -  תשעה חודשים מיום הפרסום". הפרסום של החוק היה ב- 4 בדצמבר, 2007 ולכן תחילתם היתה אמורה להיות ביום 4 בספטמבר, 2008, אלא שלצורך הפעלת החוק יש כאמור צורך בהתקנת תקנות ועל כן קובע סעיף קטן (ג) לאותו סעיף שתקנות ראשונות לפי סעיף 7א(ב)(4) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף  1 לחוק זה יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך שלושה חודשים מיום התיקון. דהיינו, התקנות האלה היו אמורות להיות מובאות בפני ועדת הכלכלה של הכנסת עד ה- 4 במרץ, 2008. סעיף קטן (ד) הסמיך את שר התשתיות הלאומיות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת לדחות את המועדים האמורים בסעיף קטן (ב) ו-(ג), דהיינו – גם את מועד התחילה וגם את מועד להבאת התקנות הראשונות בפני ועדת הכלכלה בתקופה שלא תעלה על 3 חודשים.

	דהיינו, בהתאם לנוסח החוק היום, שר התשתיות איחר במועד להגשת תקנות ראשונות. לו הוועדה היתה מאשרת את הצו בדבר דחיית מועד התחילה כי אז התקנות היו צריכות להיות מוגשות לוועדה עד ה-4 ביוני, 2008. התקנות הועברו לוועדה – המכתב הפונה בבקשה לדחות את המועד, נכתב ב- 21 במאי, 2008. להערכתי, את הבקשה לדחיית המועד היה צריך להגיש לפני, במהלך חודש מרץ ולא בסוף חודש מאי. 

היו”ר גלעד ארדן:

	 גם בעניין הצוברים כבר עבר הזמן, נכון? כי הדחייה היתה עד סוף יוני. 

אתי בנדלר:

	 אני לא זוכרת. 





היו”ר גלעד ארדן:

	 כן, אני זוכר. זו הדחייה המקסימלית. התקנות בעניין חישוב מחיר הצוברים, בעניין הרפורמה ההיסטורית החשובה ביותר מאז קום המדינה - -


אתי בנדלר:

	 ושבשל דחיפותה – היא נכללה בחוק ההסדרים. המשרד נענה לבקשת הוועדה לאפשר לו לדחות מועדים. 

	על כל פנים אני מציעה שהוועדה תתחיל דווקא בדיון בצו בעניין מועדי התחילה. 

היו”ר גלעד ארדן:

	הדחייה,  גם אם היא תתקבל – אנחנו כבר מעבר לתאריך. 

חגית אייזנמן:

	יש אבל עוד דחייה. 

	(קוראת מצו משק הדלק (קידום התחרות)(דחיית מועדי תחילה- סעיף 1). 

	כאן יש טעות – כתוב: "עד ליום ד' באלול התשס"ח, 4 בספטמבר, 2008". שמנו לב כרגע ש- 4 בספטמבר, 2008 זה תאריך התחילה המקורי. אז צריך עוד שלושה חודשים, בעצם – עד 4 בדצמבר, 2008. 

	ממשיכה בקריאה: (סעיף 2). 


היו”ר גלעד ארדן:

	 למישהו יש הערות לגבי בקשת הדחייה? את רוצה לנמק לנו למה לא יכולתם לעשות את זה בזמן? 


חגית אייזנמן:

	תראו, תקנות זה תהליך שלוקח זמן. התחלנו לעבוד על זה עוד לפני שהחוק עצמו אושר. היו מספר התייעצויות עם כל חברות הדלק, לרבות סיורים בתחנות הדלק. היו גם התייעצויות עם מומחה לאופטומטריה. עשינו ע התקנות הקצרות האלה עבודה די רצינית. 

היו”ר גלעד ארדן:

	 הערות? התנגדויות? – אין. אם כך, אני מעמיד להצבעה את נוסח הצו כפי שהקריאה עורכת הדין אייזנמן. 

דוד טל:

	 אני רוצה לשאול – האם השר בן אליעזר יודע שגברי שינתה כאן את המועד? כיוון שהוא חתם על נייר אחר. האם, לפי הפרוצדורה, הוא לא חייב לחתום על נייר כזה?  







היו”ר גלעד ארדן:

	 אדוני יודע שמי שהשר שולח לכאן כנציגיו יכולים, ככל שהם מבינים את שיקול דעתו גם לשנות את הנוסח. 

חגית אייזנמן:

	זו פשוט טעות. 4 בספטמבר הוא תאריך הכניסה המקורי. 

היו”ר גלעד ארדן:

	 האם אפשר לעבור להצבעה? 

דוד טל:

	אין לך רוב.  אני לומד את הנושא. 

היו”ר גלעד ארדן:

	אם כך אנחנו נעבור לתקנות. 

חגית אייזנמן:

	התקנות למעשה קובעות את הפרטים שיופיעו על גבי השילוט שהחובה שלו נקבעה כבר בחקיקה הראשית. מאחר שאנחנו קובעים רק כרגע את הכללים, וחברות הדלק צריכות להיערך, אנחנו חושבים שהתאריך המקורי של ה- 4 בספטמבר הוא מוקדם מדי, וחברות הדלק פשוט לא יצליחו לעמוד בדרישות הצו. מכאן גם הבקשה לדחייה. אני מציעה שלפני שנעבור לצו עצמו  - -


היו”ר גלעד ארדן:

	 זה ממש נפל עליהם משמיים העניין הזה? הרי כל מה שהיה שנוי במחלוקת זה הגדלים – אם בכלל. 

חגית אייזנמן:

	אבל כל דבר כזה טעון איזושהי הזמנה מיוחדת. אני לא יודעת כמה זמן זה לוקח. 


היו”ר גלעד ארדן:

	אז אם את לא יודעת – איך אתם מגישים בקשה לדחייה? אולי הזמן כן מספיק? 

חיים אופיר:

	אני לא חושב שחברות הדלק צריכות לקבל את העונש על כך שמשרדי הממשלה לקח להם חצי שנה. 

אתי בנדלר:

	 יש כאן שלטים חדשים שצריך להזמין למספר גדול של תחנות תדלוק. ברור שככל שפרק הזמן המוקצב לביצוע הזמנות כאלה קצר יותר, המחיר יותר גבוה. 







היו”ר גלעד ארדן:

	 לא בהכרח.  

אתי בנדלר:

	בוא נאמר שעלולה להיות תופעה כזו. 

היו”ר גלעד ארדן:

	כאשר יש מבצע באחת הרשתות ומציעים לך שתיה וקינוח במחיר מסוים – מצליחים לעשות את זה במשהו מאד מהיר, וכאשר מדובר בעידוד התחרות, ומדובר בהצעת חוק שנדונה כאן כבר חודשים ארוכים, והשינויים בה הרי היו יכולים – וודאי גם עשו זאת – ובואו לא נדאג להם יותר מדי, להתקשר עם מי שעושה להם את זה בשוטף, אז כל מה שנותר זה להגדיר לו את גודל הפונטים ואת הצבעים. עם כל הכבוד, לא צריך להכניס בזה סיבוך מעבר למה שיש בזה. אבל עדיין לא הגענו לסעיף על המועדים, היא רוצה לקרוא את התקנות על הגדלים, למה אתם רבים אתי על מתי זה יהיה? 

אייזיק וורצל:

	אנחנו לא רבים,  אני פשוט רוצה להוציא את התחושה הזו –לעשות את השלט הזה – זה הרבה תחנות. אין הרבה יצרנים טובים שעושים את זה. לעשות את העבודה הטכנית, לעדכן את זה בשלט – זה דבר שלא נעשה מהיום למחר. 


היו”ר גלעד ארדן:

	 לא מהיום למחר. חודשיים וחצי. 

אייזיק וורצל:

	לפי התאריך עכשיו – זה בסדר. עד דצמבר. 

היו”ר גלעד ארדן:

	בסדר, הסכמתי עד דצמבר, על מה הוויכוח? 

דוד טל:

	 אבל בדצמבר תישמע טענה – שלא הספקנו? 

היו”ר גלעד ארדן:

	היא לא יכולה להישמע. כמובן שהמשרד יאכוף ביד קשה ויגיש תלונות נגד מי שלא יציב עד אז. 

חגית אייזנמן:

	לא טענות. כתבי אישום. 

היו”ר גלעד ארדן:

	 תציגו את התקנות. 



חן בר יוסף:

	נתחיל עם סעיף 1 לתקנות. הוא מדבר על שלטים לפי סעיף 7(א)(ב)(3), דהיינו – שלטים  בתוך התחנה. זה מידע חשוב ורלבנטי לצרכן שכבר נכנס פנימה, בין שהוא רוצה לראות שמה שנגבה ממנו במשאבה זה באמת המחיר המפורסם, ובין אם הוא רוצה לעשות השוואה אחרת. זה השלט בתוך התחנה והפירוט שלו - הוא בעצם מתייחס לאדם שניצב, עומד, מסתכל על שלט יחסית מקרוב. בזה דן סעיף 1. סעיף קטן (3) מדבר על הזיהוי של התחנה. אנחנו, במשרד התשתיות,  מנהלים מרשם של כל תחנות התדלוק הציבוריות בישראל. במרשם האלה מופיעות כ- 950 תחנות. התחנות האלה – לפעמים בעלות שמות דומים, יש תחנות באזורים סמוכים, לפעמים – תחנות של אותה חברה באזור דומה. ולכן, מה שנכון, כדי שצרכן יוכל להתלונן אם הוא מוצא לנכון – שיהיה לו זיהוי חד חד ערכי של התחנה, שהוא יבין, שאנחנו נבין, וכולנו נכיר. לכן יש צורך במספור התחנה. החברות והתחנות יודעות מה המספור שלהם ברישום אצלנו, ומי שלא יודע יכול להיכנס לאתר שלנו ולמצוא את עצמו. 

	לגבי השלטים עצמם – השלטים שפונים כלפי חוץ, אני מזכיר: בהתאם להסתייגות של משרד התחבורה, השלטים האלה תקפים לגבי תחנות שנמצאות בתוך הערים או בכבישים עירוניים ולא בכבישים בינעירוניים. השלטים האלה, אנחנו, לאחר התייעצות עם מומחה לאופטומטריה ולשילוט – מצאנו מה הגודל שבו צרכן שנמצא בתנועה, במרחק 50 מ', יכול לזהות את המספר שעליהם, ולקבל את ההחלטה אם הוא רוצה או לא רוצה להיכנס לתחנה. הגודל הוא לא מספיק פה. צריך גם איזה קונטרסט בין המספר לבין הרקע שעליו הוא יושב, צריך בידול ומרחק בין ספרה אחת לשניה, וכל מה שכל אדם סביר צריך בשביל לראות בצורה ברורה מה המחירים שבהם הוא ירכוש את המוצר שנקרא – דלק, ולבחור. מזה נגזרת שרשרת פרמטרים, בין אם מדברים על גדלי אותיות, בין אם מדרים על מרחקים, בין האותיות בינן לבין עצמן, ובין אם על הסימון, כי בסך הכל לאדם יש 3 שניות, ואנחנו רוצים שהוא יוכל לזהות אם המחיר שהוא רואה הוא מחיר הסולר או מחיר הבנזין, ושיהיו לו תבניות קלאסיות שנכונות בכל החברות – אני לא מדבר כרגע על המיתוג של החברה, אלא על זה שבנזין יהיה עם אוריינטציה ירוקה, סולר – עם אוריינטציה של צהובה, או זהב ושחור. זה ישר זורק את האדם שמחפש בנזין או סולר לעמודה הנכונה, ומהעמודה הוא גוזר, בעצם - -


היו”ר גלעד ארדן:

	 בנזין יהיה עם אוריינטציה ירוקה? איפה זה כתוב? זה לא הגיוני? 

דוד טל:

	 זה מאד סמלי. 

היו”ר גלעד ארדן:

	 זה בדיוק הפוך. אם כבר- סולר הייתי שם בירוק. 

חן בר יוסף:

	רצינו ומצאנו לנכון לעשות סדר בשילוט בתחנה אבל בין השאר חשבנו שמה שהיום מקובל בשוק הישראלי ולא פוגע בצרכן, וחלק מהצרכנים כבר מכירים אותו – כדאי להשאיר אותו. מבדיקה שלנו, ועברנו בלא מעט תחנות - ראינו שהסימן בירוק לבנזין הוא מקובל – חוצה חברות , חוצה אזורים בארץ, ןהסימן של זהב ושחור או צבע כהה אחר – הוא המצב הקיים היום במשק. שוב- בלי אוריינטציה לאף חברה, לאף אזור בארץ, או למישהו שיכול ליהנות מזה ספציפית. חשבנו שכדאי לא לבלבל את הציבור איפה שלא צריך, ומה שכבר מקובע והיום אנשים מכירים –שווה להשאיר. זה מייד ייתן אינדיקציה והם יוכלו לזהות איפה המחיר שלהם מתקבל. 

	מפה נגזרים כל הפרמטרים שמופיעים בסעיף 2 לתקנות ולכן כדאי שנעבור עליהם, נציג ונסביר. 

	



מה שנכון לעשות – זה לקרוא את נוסח התקנות, כי אנחנו יודעים פה כבר על הרזולוציות שמסבירות כל אחד ואחד מהפרמטרים. נקרא את נוסח התקנות. 

 
היו”ר גלעד ארדן:

	 אולי תסביר את הגדלים שאוכל לשאול אם יש הערות. 

חן בר יוסף:

	בשלטים בתוך התחנות אנחנו מדברים על אותיות ומילים בגובה של 8 ס"מ. הרוחב יהיה 2/3 מהגובה – אגב, יחסים שמקובלים בין רוב הפונטים - - 


דוד טל:

	 באיזה מרחק אדם סביר – לזהות את מה שכתוב? 

חן בר יוסף:

	8 ס"מ? במרחק של 40 מ'. ואנחנו מדברים על משהו בתוך התחנה. לא אמורה להיות בעיה. 

	בתוך התחנה לא נכנסנו לנושא הצבעים. מדובר בשלט שאדם יכול להתקרב אליו, הוא כבר עצר את רכבו, זו בדיקה נוספת, אימות. לכן, פה לא ירדנו לרזולוציות של קונטרסטים וצבעים. זה בעצם מה שנכון לסעיף 1 לתקנות. 

	לגבי סעיף 2- אנחנו מתחילים מהסבר לגבי האותיות שמגדירות את המוצר, בנזין או סולר. וכן את המילים "בשירות עצמי" או "בשירות מלא". מעבר לאותיות יש גם את המספרים, שזה מה שמעניין את הצרכן אחרי שהוא זיהה איזו עמודה או איזה תא בטבלה מעניין אותו. בספרות הגענו למסקנה שצריך לקבוע שגודל הספרה הבסיסי לא יפחת – שוב, חברות שרוצות לעשות את זה יותר גדול, יכולות - אבל הגודל לא יפחת מ – 15 ס"מ, זה הגובה. הרוחב – בפרופורציה, צריך להיות שני שליש מהגובה. המרחק צריך להיות חמישית מהגובה, המרחק בין ספרות. אחרת מגיעים למצב, ויש לנו דוגמאות לזה – של ספרות  שצמודות אחת לשניה. ברגע שאתה נמצא רחוק מהן – אתה לא מזהה מה המספר. בעינינו, המרחק בין ספרות לא פחות חשוב מהגובה או הגודל שלהם. זו הניראות הכוללת של הספרות. 

	מבחינת הצבעים – קבענו שנדרשת ניגודיות טובה בין המספר לבין הרקע והצבע שעליו הוא יושב. אחרת - לפעמים ממרחק, או בשעות דמדומים או בין ערביים ולאו דווקא ממרחק – השלט לא נראה, והמספר לא נראה, וזה כמו להסתיר את המחיר שבו אדם מוכר לכן היו חשובים לנו שני דברים –שהאותיות והספרות תהיינה או בצבע שחור או בצבע כהה אחר, והיה אם לא – או בנוסף לזה, אם הצבע כהה, צריך שהמסגרת שלו תהיה שחורה. אנחנו רואים פה את הדוגמה שבה יש לנו ספרה ובכוונה הבאנו שני צבעים שונים, כל חברה והצבע שלה – אנחנו לא נכנסים לשאלה איזה צבע החברה בוחרת, כל עוד הוא כהה ונראה, אבל אם הצבע הוא רק כהה ולא שחור, חברה נדרשת לעשות את המסגרת השחורה למספר, והמסגרת השחורה מבליטה את הניגודיות ויוצרת מצב שהשלט נראה ממרחקים שאנחנו מדברים עליהם. שוב – אני מזכיר: מדובר על מרחקים של 50 מ'. 


היו”ר גלעד ארדן:

	 על איזה רקע בחרתם את הצבע ירוק על לבן או לבן על ירוק לבנזין, וצהוב או זהב על רקע שחור או כהה לסולר? מי בחר? מה היו השיקולים? 






חן בר יוסף:
	
	הזכרתי קודם – אמרנו שאיפה שצריך לעשות שינוי, נעשה אותו, ואיפה שיש איזשהו סטטוס, או תודעה, או שיטה קיימת, נעשה אותה, כל עוד היא לא מקדמת או מדרבנת את טובתה של חברה אחת לעומת השניה. הלכנו בסקירה ארצית של התחנות – וזיהינו שהבנזין היום בכל החברות הוא כבר צבוע במרבית המקרים בירוק, או שהירוק הוא רקע ואז יש לבן בתוך בירוק, והפיה ירוקה. בנזין התיישר על ירוק. מי עשה, מתי ואיך? לא נכנסנו לחקר ההיסטוריה. כשנכנסים יותר ויותר לתדלוק עצמי חשוב שזה יישמר.הלכנו ובדקנו – זה חוצה חברות, חוצה אזורים. 

אתי בנדלר:

	 איך זה נולד, מישהו יודע? 

מתי יצחק:

	יש תחנות שזה שחור ויש תחנות שזה צהוב. 

קריאה:

	ויש כאלה שזה בכחול. 

חן בר יוסף:

	שוב - אנחנו לא מדברים על הצבע של המספר עצמו אלא רק על הצבע של הגדרת המוצר. 

	עוד שני אלמנטים שהוספנו פה לשילוט, שנראים לנו חשובים: יש תחנות שנותנות את אותו מחיר גם לשירות עצמי וגם לשירות מלא. זה דבר מבורך, לרוב זה נותן הנחה יותר גדולה לצרכן. אפשרנו למי שעושה את זה לא להשאיר פה קוביה ריקה אלא לציין : אני נותן שירות עצמי במחיר שירות מלא. זה לרוב –בהנחה. אפשרנו למי שעושה את זה להמשיך לעשות את זה – לתת מחיר של שירות עצמי גם בשירות מלא. 

היו”ר גלעד ארדן:

	יש תחנות כאלה?  איפה? 

חיים אופיר:

	יש הרבה תחנות כאלה. בסולר. 

חן בר יוסף:

	דבר נוסף זה הנושא של הנחות. כיוון שהשלט נכנס פה לאיזשהו תקנון אחיד, נוצר מצב שבו חברה שיותר הולכת עם הפנים לקראת הלקוח, לא יכולה לבדל את עצמה. קשה לה יותר. 

היו”ר גלעד ארדן:

	מה? היא יכולה. האדם רואה שפה זה 7 שקלים ואצל אחר – 6.90. לא קשה לה בכלל. 

חן בר יוסף:

	ועדיין – כאשר המחיר המפוקח הוא 7.5 שקלים  - מי שנותן חצי שקל הנחה, או מי שנותן 6.70 במקום 7, והוא נותן באופן סדרתי הנחה של 30 אגורות מהמחיר המפוקח, ומהמחיר בשירות עצמי – להבדיל מהשיטה שנותנים הנחה גדולה אבל רק ממחיר תדלוק עצמי, קבענו שיהיה אפשר לפרסם בשלט הזה – ולא קבענו את הצורה שלו – את ההנחה שאתה נותן ממחיר שירות עצמי.דהיינו, אם מישהו חושב שהוא מספיק אטרקטיבי וההנחה שלו ממחיר שירות עצמי היא מספיק טובה, הוא יכול כך לבדל את עצמו, להציג את זה, והציבור יוכל לבחור ולזהות שיש פה מישהו שנותן לו הנחה - -

מתי יצחק:

	זה לא היה בתקנות בכלל. 

חן בר יוסף:
	
	התקנות נמצאות עכשיו. 

מתי יצחק:

	זה יגרום הטעיה. 

חן בר יוסף:

	ההפך. 

היו"ר גלעד ארדן:

	זה רק מהמחיר בשירות עצמי? למה זה לא המחיר בשירות מלא? 

מתי יצחק:

	אין מחיר בשירות מלא. 

חן בר יוסף:

	יש. 

קריאה:

	תהיה עוד רובריקה נוספת? 

חן בר יוסף:

	לא. יהיה את השלט הזה, מעבר לזה – על עמוד הפרסום בתחנה הוא יכול להציב שלט אחר. 


מתי יצחק:

	זה יבלבל. זה יטעה, ואתה לא משיג את המטרה. 

חן בר יוסף:

	תנו לי להסביר. היום, חברה שעושה מבצע, לא דואגת שכשתגיע לסופר, ועל גבי המדבקה שעל המוצר יופיע המוצר, אלא היא אומרת – מוצר זה הוא בהנחה. יש בולטות וניראות להנחה. מה שהטריד אותנו, במשך הרבה שנים, והחוק קידם את זה הרבה - - 

אתי בנדלר:

	 החוק שהציע גלעד ארדן. 





חן בר יוסף:

	כן. היתה הטעיה בפרסום הזה. פעמיים: פעם אחת בתחום הסולר. היתה הנחה ממחיר שכולנו יודעים, לא ברור מי שהמציא אותו, וההנחה הזו היא הטעיה פשוטה. מעבר לזה, באותיות הקטנות הופיע אצל כולם : 15 אגורות הנחה. רק מה? היה כתוב שם: "ממחיר שירות מלא בשירות עצמי". דהיינו, אם האדם רצה לקבל הנחה של 15 אגורות זה לא היה 15 אגורות אלא 3 אגורות. 

דוד טל:
	
	מה, יש תחנות כאלה תחמניות? 

חן בר יוסף:

	ברוב הארץ. ברוב הארץ מפרסמים שלטים של 15 אגורות. אתה ראית שלטים של הנחה של 3 אגורות? 

קריאות:

	- - -

חן בר יוסף:

	הרעיון הבסיסי הוא: 1. בהתאם להנחיות החוק, ההנחה הזו יכולה להינתן רק ממחיר מפוקח. אז כל סוגיית הסולר – אי אפשר לשלט אותה ואי אפשר לפרסם עליה דברים שהם מטעים את הציבור. 

	דבר שני - הנושא של מחיר שירות עצמי – נוכחנו שכאשר חברות נותנות הנחה זה ממחיר בשירות עצמי, וזה באמ רק 3 אגורות. שיתכבדו וישימו את המחיר האמיתי שבו הצרכן מקבל הנחה, כי הוא לא מקבל את זה ממחיר שירות מלא. אני מזכיר שוב את הסעיף הקודם לצו, שדיבר על מי שנותן את ההנחה משתי האופציות. הוא  יכול לשים את זה על השלט. אז בעצם, אנחנו מכסים פה את כל האפשרויות, ומי שנותן הנחות – לא נמנע ממנו להציג את זה בפני הציבור, ושהציבור יבחר. 

היו”ר גלעד ארדן:

	 זה רק לגבי מחירים מפוקחים? 

חן בר יוסף:

	בלבד. כפי שקבע החוק. 

היו”ר גלעד ארדן:

	 לגבי מחירים בלתי מפוקחים – אי אפשר לרשום גודל הנחה. 

חן בר יוסף:

	אי אפשר הנחות בכלל. 


מתי יצחק:

	אני חושב שההצעה גורמת להטעיה. הרי מה היתה המטרה של השילוט האחיד? – זה כדי למנוע את המצב שהנהג יגיע לתחנה, יראה – שירות עצמי ויראה את ההנחה שניתנת, או – ליצור מצב כפול ומוכפל. אתה תראה את ההנחה משירות עצמי, אם יש כזה. והוא גם כותב פה בתקנה : "רשאי". מה זה ייצור לנהג? הוא ישאל – איפה ההנחה שיש משירות עצמי? 

חן בר יוסף:
	
	שים שלט. 

מתי יצחק:

	למה?

קריאות:

	- - -

מתי יצחק:

	אנחנו מכירים את הנהג הישראלי, מכירים את ההתנהגות בדיוק. במקום ליצור מצב של אחידות  אתה יוצר מצב של בלבול רציני. המטרה פה היא לגרום לכך שהנהג לא יהיה מוטעה. 

היו”ר גלעד ארדן:

	 זה לא מטעה. מה מטעה פה? אל"ף, מנה שהוא הציג זה בדיוק לפי מה שכתבנו בחוק. החוק קבע שכיוון שלמעלה מ – 90% ממוצרי הנפט שנמכרים זה הסולר ו -95, יוצגו רק המחירים שלהם בכניסה לתחנה בשירות עצמי ובשירות מלא. בנוסף, החוק קבע שכיוון שלכתוב הנחה ממחיר שהוא לא מפוקח זה דבר מטעה, כי אצל כל אחד ההנחה מתחילה מסקאלה, ממחיר התחלתי אחר, מותר יהיה לכתוב מחיר הנחה אבל רק לגבי מוצרים מפוקחים, כי מוצר מפוקח – המדינה היא זו שקובעת מה מחירו המרבי, ולכן ההנחה היא הנחה שהציבור יכול להבין שהיא מתחילה מאותה סקאלה. אומר חן בר יוסף – זה השלט, ובנוסף, בעל תחנה שיחליט שהוא גם , נותן הנחה מהמחיר המפוקח, יכול לשים את זה גם בשלט, בנוסף. אתה אומר – יבוא אזרח כי הוא ראה בתחנה אחרת שנותנים הנחה, ויבוא אליך בטענות למה אצלך לא נותנים את ההנחה על מחיר מפוקח. מצוין, זו מטרת החקיקה, לעודד את התחרות. 

מתי יצחק:

	עם זה אין בעיה. הבעיה היא שככל שאתה יוצר מצב של עמודות בכתוביות, אתה יוצר הטעייה לנהג. צריך שהדברים יהיו מוגדרים וברורים מאד. 

היו”ר גלעד ארדן:

	 זה כמו להגיד שאני אאסור על מי שבאמת מוכר במבצע לפרסם את זה בעיתון. למה לא? אני רוצה לעודד אותו לתת הנחה. 


מתי יצחק:

	אני אומר לך שהנהג הישראלי, עמך, פשוט יהיה מבולבל, עם כל הכבוד. אתה מחטיא את המטרה פה. אתה תגיע לתחנה – לא תדע איזה שלט לקרוא. 

קריאות:

	- - -

היו”ר גלעד ארדן:

	 כל בעל תחנה יכול להחליט לעצמו איזו הנחה הוא נותן. למה שאני אמנע ממנו לפרסם? איך התחרות תתפתח? איך יידעו האזרחים? הרצון שלי הוא לתת עידוד לבעל תחנה לעשות הנחה גם במחיר המפוקח. 

מתי יצחק:

	אין ויכוח, זה בסדר, אבל אני שואל: אתה בא  לפשט את העניין או לעשות אותו מורכב יותר, לנהג? 

דוד טל:

	 המטרה היא לעשות את זה יותר ברור, כדי שאתם לא תתחמנו את האזרח - - 

מתי יצחק:

	אבל על זה יש הסכמה, אין ויכוח. אנחנו גם מסכימים לזה. 

דוד טל:

	 אז למה אתם מתחמנים? 

קריאות:

	- - -

בועז ארד:

	המטרה היתה לפשט את האינפורמציה לציבור. יש מקומות שנותנים עוד 2 אגורות, ויש מקומות שנותנים קפה, ויש מקומות שנותנים עיתון. למה שזה לא יהיה בשלט הזה? כי המטרה היא לתת רק את המחירים - - 

היו”ר גלעד ארדן:

	 אבל אלה המחירים. 

בועז ארד:

	אבל יש דברים נוספים. אם הוא מאפשר לו – שהוא נותן 3 אגורות והוא נותן קפה - -

היו”ר גלעד ארדן:

	אז את הקפה הוא יפרסם בשלט נפרד. 	

בועז ארד:

	יפה,אז גם שזה יהיה בשלט נפרד. אבל האינפורמציה לציבור תהיה זאת בלבד, אחידה בכל הארץ.  כך, באמת, הציבור לא יתבלבל. אם מישהו רוצה לעשות עוד מבצעים נילווים –בבקשה. 

היו"ר גלעד ארדן:

	אבל זה לא מבצעים נלווים. זה המחיר. 

מתי יצחק:

	יושב לידי פה יושב ראש  ארגון הנכים, הוא סיפר לפני הדיון שבאמת יש בעיה בשירות העצמי לגבי הנכים. אמרתי לו – אצלי,  לדוגמה, בתחנה, יש סופר שירות עצמי: יש גם עובד, ואתה גם מקבל הנחה של שירות עצמי. זאת אומרת, למרות שהתקנות קובעות שלא יהיה עובד, ייקחו שירות עצמי, ועל זה התרענו בדיונים הקודמים, אותו הדבר פה. פה תהיה הטעיה של הנהג. אם לא יהיו מוגדרים דברים ברורים, תהיה הטעיה. 


חן בר יוסף:

	זה בדיוק סעיף 3, מה שאתה אומר. 

קריאה:
	
	האמת היא שלא ברור מה שאתה אומר שלא ברור. 

מתי יצחק:

	אתה יוצר בלבול לנהג. 

דוד טל:
		
	אני לא מתבלבל. אני, האדם הסביר, לא מתבלבל. אתה, כבעל תחנה – מתבלבל. 

מתי יצחק:
	
	נכנסת לתחנה? ראית כמה שילוטים יש? 

דוד טל:

	אני לא ראיתי. האמת היא שלי אין בעיה. 

חגית אייזנמן:

	אולי תבחן אם כל השילוטים האלה עומדים בדרישות החוק. יכול להיות שאתה צריך להוריד חלק מהשילוטים האלה. 

מתי יצחק:

	יכול להיות. בשביל זה אנחנו דנים פה. למה אנחנו דנים פה? כדי למנוע את כל השלטים, שהם מיותרים. 

היו”ר גלעד ארדן:

	 אני לא מצליח להבין – עזוב את המצב היום. הוא לא רלבנטי. יהיה מצב חדש. המצב החדש אומר שעל עמוד המחירים יהיו 4 מחירים. שניים ושניים. כל מה שמוסיף המשרד, על פי מה שאפשרנו לו בחוק, שמי שייתן גם הנחה מהמחיר המפוקח – שזה רק מחיר הבנזין, כי הסולר לא מפוקח, אלא אם כן נכניס גם אותו – יוכל לקבל אפשרות להדגיש את זה בהגדשה נוספת. 


מתי יצחק:

	כלומר – פה תהיה עוד עמודה? 

חגית אייזנמן:

	רק בשלטים שבתוך התחנה. 

אתי בנדלר:

	 יש לכם דוגמה איך שלט כזה ייראה? 

חן בר יוסף:

	אין כוונה לקבוע איך זה ייראה. 

היו”ר גלעד ארדן:

	 אז בעמוד החיצוני יהיה רק זה. נפתרה הבעיה. 

חיים אופיר:

	נניח שמחר "פז" מחליטה שהיא נותנת הנחה. התחנה היא רק בשירות מלא. אז שם אסור לי לכתוב? 


חגית אייזנמן:

	מותר, אבל זה יהיה כתוב ביחס למחיר בשירות עצמי. 

חיים אופיר:

	זה לא הגיוני, עם כל הכבוד. 

חן בר יוסף:

	אם אין לו שירות עצמי הוא ממילא חייב במחיר של שירות עצמי. ההשוואה היא על בסיס שירות עצמי. כיוון שלאדם תמיד קיימת האפשרות לתדלק בשירות עצמי, זה בסיס ההשוואה שלו ומזה – תשווה לו. 


יעקב פריגדוט:

	אתה משווה בין שני דברים שאינם שווים. זה לא נכון. זה רק מטעה. 

חיים אופיר:

	המחיר בשירות מלא הוא גם בפיקוח. אני לא יכול לגבות מעבר למה שכתוב בצו. 

יעקב פרידגוט:

	תקנה 4 היא פשוט לא הגיונית. 

היו”ר גלעד ארדן:

	המחיר המפוקח הוא בשירות מלא או בשירות עצמי? 	

קריאה:

	גם וגם. 

היו"ר גלעד ארדן:

	והפער ביניהם הוא 12 אגורות. אז לצורך העניין – מה איכפת לי איפה הוא עושה את ההנחה? אם הוא עושה הנחה גם בשירות עצמי וגם בשירות מלא? 

חגית אייזנמן:

	זה לא איפה הוא עושה את ההנחה. אנחנו קובעים שהמחיר יהיה ביחס למחיר בשירות עצמי. 






חן בר יוסף:

	כאשר כל הארץ מלאה בשלטים: 15 אגורות הנחה - - -

היו”ר גלעד ארדן:

	זה לא רלבנטי מה היה. אנחנו פותחים עידן חדש בשילוט, עכשיו.  

חן בר יוסף:

	למה זה יצר הטעייה? כי הציבור נכנס, וראה שיש איזשהו מחיר מפוקח, כלשהו, ולא כל כך ידעו אותו, כי לא פרסמו אותו, ואמר לעצמו: מהמחיר הזה, שאני יכול להשיג בעסקה הכי כדאית שאני מכיר, יש לי 15 אגורות הנחה. האמת – שלא כך היא, כי אם העסקה הפשוטה שהוא מכיר, שזה תדלוק בשירות עצמי, הוא קיבל 3 אגורות הנחה. אותו הדבר מתבקש פה עכשיו על ידי החברים: נמשיך להשאיר את הציבור בהטעיה, הרי את האותיות הקטנות, האם ההנחה הזו היא משירות עצמי או שההנחה הזו היא משירות מלא – אנחנו ראינו באיזה גודל כותבים אותה. וכיוון שעל שלטי ההנחה הכוונה שלנו היא לא לפקח, להבדיל מהשלט הסטנדרטי – כי בהנחות שכל אחד באמת יהיה יצירתי, יקבע מה שהוא רוצה, הוא הרי בא למשוך את הקהל. רק מה? שלא יהיה מטעה. זו הנקודה היחידה. 

אתי בנדלר:

	 מדוע שלא תאסרו על ציון הנחה ממחיר שירות עצמי כשההנחה היא לדלק בשירות מלא? את זה תאסרו. 

היו”ר גלעד ארדן:

	זה הם יכולים גם לאסור מכוח סמכויות של הממונה על הגנת הצרכן. 

אתי בנדלר:

	נכון,אבל אפשר לכתוב את זה ברחל בתך הקטנה. אם הם נותנים באמת הנחה אמיתית של 15 אגורות בשירות מלא - - 
 
חן בר יוסף:

	הציבור ייראה דבר אחד. הוא יראה מספר, ויהיה כתוב שם: 6 אגורות, 9 אגורות או 15 אגורות, אז, באותיות קטנות - - -

אתי בנדלר:

	 אז תכתוב את זה בתקנות: "ובלבד שלא יצויין...." כך וכך. 


היו”ר גלעד ארדן:

	 הסמכות שלכם היא רחבה מאד. כתוב כך: שבסמכותכם לחייב או להתיר כי השלט יכלול פרטים נוספים, לרבות בדבר הנחות ממחירים של סוגי דלק הנמצאים בפיקוח, וכן מחירים וסוגי דלק נוספים. אתה יכול עכשיו לשנות את התקנה שאתם מציעים כאן, ולהגיד שבנוסף על ארבעת אלה, יכול בעל תחנה לציין בשלט את גובה ההנחה, ובלבד שהוא מציין באותו גודל אותיות האם ההנחה ניתנת ממחיר מלא או ממחיר בשירות עצמי, או משניהם. זה הכל. ואז, הוא לא יכול לעשות שום דבר מעבר לזה. עזוב את מה שהיה בעבר. מעתה הוא רוצה להוריד 4 אגורות משירות עצמי ו – 8 אגורות משירות מלא? זה מה שהוא צריך לכתוב. מה הבעיה? למה לסבך מה שלא מסובך? מה איכפת לי איך הם סיבכו בעבר? 



חן בר יוסף:

	כי אני חושב שהשיטה תמשיך. 

היו”ר גלעד ארדן:

	 אז תגישו כתבי אישום. 

חן בר יוסף:

	לא זה. העובדה שיציגו לציבור מידע עודף שיבלבל אותו ברמה זו - -

היו"ר גלעד ארדן:

	אתה באת עם ההצעה להגיש  - -

חן בר יוסף:

	אבל יש הבדל בין אם אתה שם מספר אחד, שבהתאם גם לחוק - מדבר רק על המחיר המפוקח, ולא רק שהוא מדבר רק על המחיר המפוקח, הוא מדבר רק על המחיר בשירות עצמי, שזה תמיד עסקה שאני יכול לבחור בה. 


היו”ר גלעד ארדן:

	 ואיך הציבור יודע שההנחה היא רק ממחיר תדלוק עצמי? 

חגית אייזנמן:

	הרציונל הוא שכאשר אדם נוסע בכבישים - -

היו”ר גלעד ארדן:

	 אבל אמרתם שזה על השלט הפנימי. 

חגית אייזנמן:

	לא משנה. 
	
היו”ר גלעד ארדן:

	כן משנה. 	

חגית אייזנמן:

	אבל גם בפנימי - -

היו”ר גלעד ארדן:

	בפנימי אתה יכול לעצור ולחשוב, כן. 

חגית אייזנמן:

	 כמה פעמים עצרת בתוך תחנה  - -






דוד טל:

	 אדוני, מה אמרת? שבכוונה מבלבלים? מצטברים פה כל מיני ראיות כאלה שקצת מטרידות. הוא מדבר על כך שמתחמנים ואתה מדבר על כך שבכוונה מבלבלים. צריכים לבדוק את הנושאים האלה. אתם בודקים את הנושאים האלה? 

חן בר יוסף:

	בגלל זה הצעת החוק עושה סדר בעניין. 

היו”ר גלעד ארדן:

	זה שלב ראשון. 

	אתם לא חייבים להתחפר בעמדתכם. 

חגית אייזנמן:

	העניין הוא שהיו הרבה מאד ויכוחים פנימיים בעניין הזה לפני שהגענו לפה. 

דוד טל:

	וזה הסיכום אחרי כל הוויכוחים? 

חגית אייזנמן:

	כן. 

דוד טל:

	וזה בהסכמה על דעת כל היושבים? 


חן בר יוסף:

	אנחנו חושבים שמעבר לרביעיה הזו וגם בהתאם למציאות הקיימת בשוק על מה נותנים הנחות, אני מזכיר שני דברים: 1. סעיף 3 לחוק קובע שמי שנותן הנחות גם בשירות עצמי וגם בשירות מלא או מוכר במחיר אחיד, יכול להציג את זה. 

חיים אופיר:

	אז זה המחיר, לא הנחה. 

חן בר יוסף:

	זו הנחה משירות מלא. 

חיים אופיר:

	זה מחיר. הוא מציג מחיר. 






היו”ר גלעד ארדן:

	 אתה לא מדגיש את ההנחה. אתה מבטל את הקו המפריד – בין הלמעלה ללמטה, בין ה – 7 ל – 7.12, ו - - בגדול: 7. 

חיים אופיר:
	
	שירות עצמי ומלא. 

חן בר יוסף:

	מעבר לזה – שלטים שמודיעים לציבור על הנחה -  -

היו”ר גלעד ארדן:

	הבנתי אותך.  אם הרציונל שלכם זה לעודד תחרות ולתת אפשרות להדגיש הנחות, צריך לתת את האפשרות הזו למי שעושה הנחות, בין אם זה בשירות עצמי ובין אם זה בשירות מלא, ובלבד שתחייבו אותו באותו גודל פונט – אתה רוצה להשתמש באפשרות הזו לרשום את המילים "7 אגורות הנחה"? - תרשום לצידה: "בשירות עצמי" או ב "שירות מלא", או בשניהם. זו הכוונה שלי. אני לא מבין למה אתם צריכים להתנגד לזה. אין סיבה להתנגד. זה לא יבלבל, זה ייתן בדיוק את המידע. אלא אם כן אתה אומר לי – אני רוצה רק 4. 

חן בר יוסף:

	אנחנו נחשוב על נוסח. 

חיים אופיר:

	צמוד למחירים. שלא יהיה שלט גדול על הנחה, והמחירים לא בצמוד לזה. 

קריאות:

	- - -

היו”ר גלעד ארדן:

	 אז לגבי החיצוני – אתם לא מציעים להוסיף. 

חגית אייזנמן:

	לא שאנחנו לא מציעים. אחרי דיון עם משרד המשפטים הטענה היא שאנחנו לא רשאים בגלל סעיף  - -

דוד טל:

	 אתם סבורים כמו משרד המשפטים? 

חגית אייזנמן:

	זה נתון לוויכוח, אבל כרגע - -

יעקב פרידגוט:

	מה בסופו של דבר לגבי סעיף 4? אני מבין שהמשרד הסכים בסוף לתקן את תקנה 4. 




היו"ר גלעד ארדן:

	או לאסור הכל, איך שאתם רוצים. 

חן בר יוסף:

	אנחנו נביא מייד נוסח. 

היו”ר גלעד ארדן:

	 אני עושה הפסקה של 5 דקות בדיון. 

(הדיון התחדש לאחר 5 דקות)


היו"ר גלעד ארדן:

	האם יש נוסח מוסכם? מה הוא הנוסח? 

חגית אייזנמן:

	"סכום ההנחה של דלק הנמכר בשירות עצמי יהיה ביחס למחיר המרבי שמותר לגבות בשירות עצמי, וסכום ההנחה של דלק הנמכר בשירות מלא יהיה ביחס למחיר המרבי שמותר לגבות בשירות מלא". 

חן בר יוסף:

	ואיך זה מופיע בשלט? 

חגית אייזנמן:

	כל אחד – יכתוב את זה איך שהוא רוצה.  

חן בר יוסף:

	זו ההטעייה שדיברנו עליה.   זה צריך להיות כתוב באותו גודל -  -

אתי בנדלר:

	זה בסך הכל מחליף הוראה שלכם - -

היו”ר גלעד ארדן:

	אבל גם ההוראה שלהם קודם לקתה בחסר כי היא לא קבעה שהמילים יהיו באותו גודל כמו גודל ההנחה.  גודל הפונטים באותו גודל של המספרים של ההנחה. 

חיים אופיר:

	ושל המחיר. 

חן בר יוסף:

	והצבע. 





היו”ר גלעד ארדן:

	 הצבע פחות משנה לי. 

חגית אייזנמן:

אני קוראת שוב : "סכום ההנחה של דלק הנמכר בשירות עצמי יהיה ביחס למחיר המרבי שמותר לגבות בשירות עצמי, וסכום ההנחה של דלק הנמכר בשירות מלא יהיה ביחס למחיר המרבי שמותר לגבות בשירות מלא". מה שאנחנו רוצים להוסיף: שגובה, רוחב וצבע הספרות והאותיות, יהיה זהה. 

היו”ר גלעד ארדן:

	למה לא תציינו שזה יהיה בגובה המחירים?  אם המחירים הם בגובה של 10 ס"מ - -

חן בר יוסף:

	אבל זאת ההנחה. בשלט שנמצא בתוך התחנה יהיה את ה – 8 ס"מ של המחירים הסופיים. 

היו”ר גלעד ארדן:

	 עם כל הכבוד לכם – תחיו את המציאות. נניח שאדם שם מודעה על מחיר, 8 ס"מ, והוא שם מודעה באותו שלט: הנחה, בגודל 24 ס"מ. אתה מה יראה הציבור? – את ההנחה. למה צריך שהוא יראה דווקא את ההנחה? 

חגית אייזנמן:

	לדעתי – זו האינדיקציה הנכונה.כשיש לך מחיר מפוקח - -  

היו”ר גלעד ארדן:

	 אז אולי נפטור אותו מהמחיר? שלא יפרסם את המחיר, רק את ההנחה. 

חגית אייזנמן:

	יש על זה המון וויכוחים. יש מי שאומרים – רק הנחה, יש מי שאומרים – רק מחירים. אני, כשאני נוסעת ורואה 7.20 או 7.21 אני כבר שוכחת בין תחנה לתחנה מה זה מה. אבל כשאני רואה –20 אגורות או 30 אגורות הנחה, זה משהו שכן נתפס לי. 

היו”ר גלעד ארדן:

	 אבל הנושא של ההנחה הוא קורלטיבי למחיר. המחיר כבר מגלם בתוכו את ההנחה. אז מה אכפת לכם שהכל יהיה באותו גודל? 

חגית אייזנמן:

	לא אכפת לנו. 

חן בר יוסף:

	- - -שלא להגביל את זה, דהיינו – מי שהוא טוב, ומי שנותן מבצע אמיתי, ורוצה להדגיש את זה - -





היו"ר גלעד ארדן:

	בסדר, אז נתת לו אפשרות להוסיף הדגשה. 

חן בר יוסף:

	זה משפט באותו גודל - - 	השלט הזה הוא טור ארוך. זה לא זה. זה השלט בפנים. תופיע שם רשימה גדולה. ההצעה כרגע מוסיפה עוד שורה אחת להצעה הזו. ההצעה כרגע מוסיפה עוד שורה להצעה הזו. אנחנו אומרים – לא. בואו ניתן למי שנותן שירות טוב לציבור או מחיר טוב לציבור – ניתן לו להדגיש את זה. אני לא אומר לו איך להדגיש את זה, אני רק אומר לו: תדגיש את זה בלי להטעות. 

היו”ר גלעד ארדן:

	 כל שאר המחירים הם לא מפוקחים? אנחנו מדברים פה רק על ההנחה מהמפוקח – שזה רק בנזין 95. כל השאר לא מפוקח. אז ההנחה יכולה להתייחס רק לבנזין. איך הלקוח יודע שההנחה היא דווקא מהבנזין? 

קריאה:

	שים כוכבית ליד המחיר. 

היו”ר גלעד ארדן:

	 טוב. אז הכל יהיה באותו גודל. איזה גודל שהוא רוצה. 

יהודה דורון:

	אני רוצה להעיר את תשומת לבכם שאנחנו מגיעים לשירות עצמי ולא מסוגלים לרדת ולתדלק, או שיש גם נכים עם בעיות בידיים. אנחנו מגיעים למצב שאנחנו ממתינים לפעמים בתחנות הדלק במשך 8 או 10 דקות ואף יותר, ולפעמים כועסים עלינו למה אנחנו עומדים בכלל בתחנה ולמה אנחנו יושבים, ולא מתדלקים. קשה להסביר לאנשים. הייתי מציע שתתנו את המחשבה בתיקוני החקיקה גם -  -

היו”ר גלעד ארדן:

	 זה לא נושא הדיון כרגע. אני מכבד אותך מאד, אבל זה לא הנושא. הערתך נשמעה. 

ירון עשהאל:

	לגבי סעיף קטן (2). כתוב שגובה הגבול העליון של שלט לא יפחת מ- 3 מ'. אני טוען שהגובה הזה הוא גבוה מדי, מה עוד שהולכת להיכנס תקנה, לדעתי – ב-1.11 של עבודה בגובה, שמגבילה מאד את האפשרות לעשות החלפת מחירים בגובה כזה, כי צריך מכשור מיוחד, וכו', לעבודה על סולמות. אני מציע להוריד את הגובה ל- 2.5 מטר,  ואז ניכנס בתוך תחום החוק. עומדות להיכנס תקנות של עבודה בגובה של משרד העבודה שמגבילות. לעלות על סולם מעל ל – 2 מטר זה מחייב פעולות מסוימות, וזו בעיה גדולה מאד. לכן אני מציע להוריד את הגובה המרבי של השלט ל – 2.5 מטר, שנוכל - -

היו”ר גלעד ארדן:

	 על פי מה קבעתם 3 מטרים? 

חן בר יוסף:

	בעיקרון, הבדיקה היתה על זוויות של ראיה ממרחקים של 50 מטר, על פי האלכסונים שנמדדו ונבדקו, בין 1.5 ל- 3 מטר, זו זווית הראיה של הנהג. לגבי העניין של עבודה בגובה והחלפת 


שלטים, אני מכיר כמה וכמה – החל מתריסולים ועד חלונות שאפשר לפתוח עם מוט, זה לא מסובך מדי. בטוח שגם כאן זה כך. 

ירון עשהאל:

	אל תסתבכו עם זה, זה מסוכן. תורידו ל –2,5  מטר גובה. היום, כל התקנת השירותים במתקנים הקיימים, בדרך כלל זו השחלה. אדם צריך לעלות על סולם ולהשחיל. גם ב "פז", אני חושב שגם ב "אלון", גם ב "דלק", גם אצלנו. אל תסתבכו עם זה. נדמה לי שגם החוק גובר על התקנה הזו. 

חן בר יוסף:

	אני לא אמרתי לך לעלות על סולם. אתה בוחר איך להחליף את השלט. 

ירון עשהאל:

	אתם עושים היום משהו שישרת ויעזור לנו, אתם לא באים להקשות עלינו. 
	

היו”ר גלעד ארדן:

	 מה עמדתכם? 

עמרם אזולאי:

	אין לנו עמדה. מקבלים. 

אתי בנדלר:

	 אז אם כך – גם הגבול התחתון צריך להיות מוזז. ממטר? 

חגית אייזנמן:

	כן. 

ירון עשהאל:

	ואז – מן הסתם, גם צריך להוריד את המידה השניה שמדברת על "...לא יפחת מ- 1.5 מ'?..."  

אתי בנדלר:

	 הם הורידו כבר למטר אחד. 

ירון עשהאל:

	יש גם שאלה של מאיפה מודדים. נדמה לי שזה טריביאלי – מודדים בסך הכל למעשה מהקרקע הצמודה לשלט. 


חן בר יוסף:

	מהקרקע הצמודה לשלט. 





ירון עשהאל:

	הערה שניה – לגבי הפונטים. נותנים פה למעשה בסך הכל שני פונטים, וזה לא תקין. יש פונטים נוספים. הייתי מבקש לא להתייחס לפונטים. לנו יש פונטים אחרים בכיתוב שלנו.  

אתי בנדלר:

	 יש פונטים שמאד קשה לקרוא אותם. 

קריאות:

	- - -

חן בר יוסף:

	יכול להיות שאפשר לצרף פה עוד פונטים, לא נינעל על מסוימים, אלא מה? יש פונטים שאי אפשר לצרף, ואלה פונטים שכאשר מסתכלים מרחוק לא יכולים לזהות באיזה מספר מדובר. 

יעל דניאלי:

	הפונטים זה חלק ממיתוג של כל חברה. גם אנחנו בזמנו טענו שזו איזושהי התערבות בשיקולים מסחריים של כל חברה. 

חן בר יוסף:

	לפניכם במצגת – הבעיה עם פונטים זה העניין של מספר שנראה הרבה יותר עבה – בפונט מסוג "אגס" - -

קריאות:

	- - -

חן בר יוסף:

	פונט אחר מעבר לזה – אולי שיעבירו אלינו ונאשר. מצד אחד – אין רצון להגביל, ומצד שני, יש מקומות שחייבים - -

אתי בנדלר:

	 מה שהוא מציע – שייכתבו בגופן דוד מרים או פונט אחר קריא וברור שאישר המנהל. 

היו”ר גלעד ארדן:

	 בסדר. 

ירון עשהאל:

	בסעיף 6, מתייחסים לנושא של הכיתוב – בנזין 95 וסולר. אנחנו לא משווקים סולר, אנחנו משווקים "גולד דיזל". זה מותג אני לא רוצה שלא תאפשרו לי לא לכתוב אותו. 


היו”ר גלעד ארדן:

	 ואם מחר חברה אחרת  - -





קריאה:

	אצלנו זה "דרגון". 

היו”ר גלעד ארדן:

	 "גולד דיזל" זה מותג, זה לא המוצר. המוצר הוא סולר. 

ירון עשהאל:
		
	נכון. אני מיתגתי את החברה, אני מיצבתי את החברה. אני מוכר ללקוחות שלי "גולד דיזל". 

חן בר יוסף:

	אז תכתוב – בתחנה זו, הסולר הוא "גולד דיזל". 

קריאות:

	- - -

ירון עשהאל:

	אני פשוט מבקש – תאפשרו לי לכתוב "גולד דיזל" במקום "סולר". 


חגית אייזנמן:

	לא. 

חן בר יוסף:

	תמצא מקום לכתוב שזה "גולד דיזל", אבל לא במספרים. 

היו”ר גלעד ארדן:

	 בקשתך נדחית. זה לא הגיוני. 

ירון עשהאל:

	אז איפה אני אפרסם? אתה מעודד תחרות? יש לי מותג שלי שאני מתחרה אתו. 

קריאות:

	- - -

לאה ורון: 
	
	איך אני אדע , כשאני עוברת ליד השלט שלכם ש "גולד דיזל" משמעו – סולר? 

ירון עשהאל:

	זה המותג שלי. כולם יודעים את הדבר הזה. 






היו”ר גלעד ארדן:

	תפרסם את זה,  אבל במחיר תרשום – סולר. 

יעל דניאלי:

	הוא יכול להוסיף? 

היו”ר גלעד ארדן:

	 לא, הוא לא יכול להוסיף. 

ירון עשהאל:

	אין כאן שום התייחסות בתקנה הזו לגבי שילוט אלקטרוני , שלדעתי זה הצעד הבא של חברות הדלק. 

חן בר יוסף:

	הורדנו את המטראז', אז זה לא משנה. הרי עשינו שימוע. החברות שאלו: מה קורה בלילה? אתה שם אותי גבוה, ואני צריך להחליף את השילוט. אז מי שרוצה לבחור בשילוט אלקטרוני – יכול. הוא צריך לדאוג שהשלט הבסיסי יהיה מואר בצורה כזו שאפשר יהיה לקרוא אותו גם ביום וגם בלילה. 

קריאות:

	- - -

היו”ר גלעד ארדן:

	 לא עשו לכם שימוע? כי אתם מעלים דברים שבטח לא העלתם אז. 

חגית אייזנמן:

	לא כל מה שהם ביקשו הם קיבלו. 

יעל דניאלי:

	הבעיה היא שבשילוט אלקטרוני האותיות הן אדומות, וכאן הדרישה היא שגם אם המספר לא יהיה בשחור, הוא יהיה בצבע כהה, הוא צריך להיות עם מסגרת שחורה. 

חן בר יוסף:

	שילוט אלקטרוני – יכול להיות בכל צבע שאתה בוחר. אנחנו כבר ב-LCD. שילוט אלקטרוני יכול להיות בכל מגוון הצבעים שיש. 


ירון עשהאל:

	תוסיפו פה עוד סעיף אחד שמדבר על שילוט אלקטרוני, בכל הנושא של גודל האותיות והפונט, לפי מה שכתוב פה. 





חן בר יוסף:

	לא הבנתי את עניין הצבע. 

ירון עשהאל:

	עזוב את הצבע, אתה בעצמך אומר שהצבע הוא בעייתי. 

חן בר יוסף:

	אתם נדבקים לשילוט שהוא רק נקודתי  - -

יעל דניאלי:

	אתה מכריח אותנו לא להשתמש בזה. 

ירון עשהאל:

	תכיפות החלפת המחירים – מי כמוך יודע מה היא. אני רוצה שליטה מרחוק, זה הכל. תגדיר לי שילוט אלקטרוני לפי גודל הספרות שכתוב פה, ואז אין לי בעיה עם זה. 

קריאות:

	- - -

היו”ר גלעד ארדן:

	 אני מבין שהבעיה היחידה היא השלטים האלקטרוניים. נתחיל לקרוא ותחשבו בינתיים. 

חגית אייזנמן:

	(קוראת את התקנות – תקנה מס' 1- סיכמתי עם היועצת המשפטית – שנוסיף בסוגריים: "בתקנות אלה: דלק בשירות מלא". 

מיכל אגולניק:

	אפשר שזה יהיה או "בשירות מלא " או "בתדלוק מלא"? 

חן בר יוסף:

	"תדלוק מלא" – המשמעות שלו בעברית היא אחרת. 

חגית אייזנמן:

	ממשיכה בקריאה בסעיף 1(2), וסעיף 1(3). 

אתי בנדלר:

	אם אין הערות לתקנה 1 אפשר לאשר אותה. 

היו"ר גלעד ארדן:
	
	אם אין הערות לסעיף 1 – אני מאשר, עם התיקון שהציגה עורכת הדין אייזנמן. 






חגית אייזנמן:

	(ממשיכה בקריאה- סעיף 2(א)- בסעיף (1): במקום 1.5 מטר – 1 מ'. 

	ממשיכה בקריאה – סעיף 2(3) עד 2(5) – "...ספרות המחירים ייכתבו בגופן מרים או דוד, או גופן אחר ברור וקריא שאישר מנהל מנהל הדלק". 
	
יעל דניאלי:

	אנחנו פה הערנו שהמסגרת השחורה היא בעייתית בשילוט אלקטרוני. 

קריאות:

· - -

אתי בנדלר:

	 אני מבינה שהמסגרת השחורה באה כדי לבדל את זה. השאלה היא האם בשילוט אלקטרוני לא ברור מאליו, אין בידול ממילא?

חן בר יוסף:

	שילוט אלקטרוני הוא פתוח, כמו מסך הטלוויזיה שלנו -  הוא פתוח לכל צורה ואופן שיש. גם שילוט אלקטרוני צריך הגדרות, איך אתה מציג את זה. 


אתי בנדלר:

	 השאלה – או בצבע כהה עם מסגרת שחורה - - ללא מסגרת. 

קריאות:

· - -

היו”ר גלעד ארדן:

	נשאיר לכם שיקול דתע, ומה שאתם תעשו – אני סומך עליכם. תוציאו הנחיה גורפת אחרי שתבחנו את זה עוד פעם לעומק. אני נותן לכם "קרד בלאנש". 

קריאה:

	רק לגבי שילוט אלקטרוני. 

היו"ר גלעד ארדן:

	 מה הנוסח שאת מציעה? 

אתי בנדלר:

	"מנהל מנהל הדלק יהיה רשאי להתיר הצגת אותיות וספרות בצבע אחר בשילוט אלקטרוני". כדי להבהיר את הדברים: גם אם ניתן שיקול דעת למנהל הוא יצטרך לקבוע אמות מידה לעצמו. 
	


חן בר יוסף:

	לפניכם במצגת – תוכלו לראות אם יש הבדלים בניראות: עם מסגרת שחורה, ובלי. 

בועז ארד:

	כאשר הגוון לא קונטרסטי אז יש חשיבות למסגרת השחורה. כאשר הגוון הוא קונטרסטי, אין חשיבות למסגרת השחורה. זה לא נקרא "מסגרת", זה קונטור. "מסגרת" זה עניין אחר לגמרי. 

היו”ר גלעד ארדן:

	על מה אתם דנים עכשיו?  נתתי סמכות. אתה רוצה – תתיר להם, אתה לא רוצה – אל תתיר. 

קריאות:

· - -

היו”ר גלעד ארדן:

	"..... וכן – לקבוע הוראות שונות לגבי מסגרת". המסגרת – בשילוט אלקטרוני. 

אתי בנדלר:

	 לרבות הוראות אחרות ובכלל זה פטור ממסגרת או דרישה לצבע אחר.  

היו"ר גלעד ארדן:

	 את הנוסח הסופי תעבירי. 

חגית אייזנמן: 

	(ממשיכה בקריאה – סעיף 2(6)). 

היו"ר גלעד ארדן:

	עוד הערות לסעיף 2? 

יעקב פרידגוט:

	התוספת לגבי שילוט אלקטרוני צריכה לבוא בסוף התקנה כי היא מתייחסת גם ל – (5) וגם ל-(6). תעבירו את זה לסוף .

מיכל אוגולניק:

	לגבי  הרקע – בסיפה, ב- (6) – אנחנו מבקשים שהרגע יוכל להיות גם לבן, כי אצלנו זה מופיע בצבע כהה על רקע לבן. אנחנו חושבים שזה מספיק בולט. זה מופיע אצלנו בכל התחנה – על המשאבות, על השלטים ועל מכלי הפריקה. אנחנו מבקשים שיאפשרו לנו מלבד זהב גם את הצהוב גם על רקע לבן. 


היו”ר גלעד ארדן:

	בסדר, מקובל.
 
חיים אופיר:

	לגבי הגובה – בשילוט אלקטרוני. יש מגבלה. אתה תשים אותו בגובה עד 2.5 מטר – זה לא טוב. אל תגביל בגובה. זה חשוב. 

היו"ר גלעד ארדן:
	
	איפה כתוב שמגבילים? "...לא יפחת". 

	תודה. אני מאשר את תקנה 2 עם כל התיקונים שאישרנו פה, בנוסח. 


חגית אייזנמן:

	(קוראת את תקנה 3)

היו”ר גלעד ארדן:

	 יש הערות? אין. תקנה 3 מאושרת. 

חגית אייזנמן:

	(קוראת את תקנה 4): "בעל תחנת תדלוק רשאי לציין בשלט האמור בתקנה 1 את סכום ההנחה הניתנת בתחנה ממחירו של מוצר המצוי בפיקוח;"  וכאן אנחנו עוברים לנוסח שדיברנו עליו קודם – "סכום ההנחה של דלק הנמכר בשירות עצמי יהיה ביחס למחיר המרבי שמותר לגבות בשירות עצמי, וסכום ההנחה על דלק הנמכר בשירות מלא יהיה ביחס למחיר המרבי שמותר לגבות בשירות מלא. גובה, רוחב וצבע הספרות או האותיות – יהיה זהה". 

היו”ר גלעד ארדן:

	זה שזה ביחס – זה אומר שהוא צריך לכלול את זה בשלט? כלומר – אם הוא אומר – 8 אגורות הנחה לדלק בשירות מלא או – 8 אגורות הנחה לדלק בשירות עצמי - - 

חגית אייזנמן:

	ודאי. 

חיים אופיר:

	הוא רשאי, הוא לא חייב. 

היו”ר גלעד ארדן:

	 אבל אם הוא כותב – 8 אגורות הנחה – הוא צריך להמשיך ולפרט מאיזה מחיר מרבי של איזה מוצר. 

חגית אייזנמן:

	אולי: ייכתב ביחס למחיר המלא.

קריאות:

	- - - 

היו”ר גלעד ארדן:

	 בצמוד לגובה ההנחה ייכתב ביחס למחירו של איזה מוצר. 


אתי בנדלר:
	
	תעבדו על הנוסח ותעבירו לנו. 

היו"ר גלעד ארדן:

	העיקרון ברור. יש הערות? אין. אם כך, אנחנו מאשרים את סעיף 4.  

חגית אייזנמן:

	(קוראת את סעיף 5). 

היו”ר גלעד ארדן:

	 יש הערות לסעיף 5? אין. אישרנו את כל התקנות. 

	ובכן אני מעמיד להצבעה את צו משק הדלק (קידום התחרות )(דחיית מועדי תחילה), התשס"ח-2008, לרבות התיקון של הכניסה לתוקף לא ב- 4 בספטמבר, אלא ב – 4 בדצמבר, 2008. וכך הצו אושר וגם התקנות. תודה לכם, הישיבה נעולה. 


הישיבה ננעלה בשעה  13:20