פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



18
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
23/09/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 209
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ' באלול התשפ"ד (23 בספטמבר 2024), שעה 15:06



סדר היום:
 << נושא >> זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
עודד פורר – היו"ר


מוזמנים: 
	ברוך שמעון
	–
	מנהל תחום תעסוקה ארצי, משרד העלייה והקליטה

	ד"ר דלית אטרקצ'י
	–
	מנהלת אגף בכיר קשרי חוץ ואונסק"ו, משרד החינוך

	ציפי ויינברג
	–
	ממונה הערכת תארים אקדמיים מחו"ל, אגף בכיר קשרי חוץ, משרד החינוך

	דב ליפמן
	–
	מנכ"ל "יד לעולים"

	נטע כ"ץ
	–
	מנהל החטיבה לקליטה וקשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"

	אסתר בלום
	–
	קשרי ממשל, עמותת "קעליטה"

	מאיה כהן
	–
	עמותת "קעליטה"

	אליסה יפימוב
	–
	מנהלת תחום חברתי כלכלי, לובי המיליון




נוכחים באמצעים מקוונים:
	מרים סלע
	–
	מנהלת אגף אסטרטגיה, משרד העלייה והקליטה

	יבגניה מליקוב
	–
	עולה חדשה

	יקטרינה פסטוב
	–
	עולה חדשה

	נטליה שפר
	–
	עולה חדשה

	אולגה לוקיאנובה
	–
	עולה חדשה

	נטליה רוזידסטבנסקי
	–
	עולה חדשה




מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח

רישום פרלמנטרי:
רעות חביב, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




 << נושא >> זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים << נושא >> 


 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום ה-23 בספטמבר 2024, כ' באלול תשפ"ד. הנושא הוא זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים. אנחנו ביום ה-353 למלחמת 'חרבות ברזל', מאז טבח ה-7 באוקטובר, טבח שמחת תורה, ו-101 חטופות וחטופים עדיין נמצאים במנהרות החמאס. 

הדיון הזה הוא דיון שלישי שאנחנו מקיימים בנושא. כ-11,000 ממתינים, מתוכם כ-8.500 עולים מרוסיה ואוקראינה, לשקילת תארים שאותם למדו בחו"ל. משך הטיפול בבקשה הוא כשנה ו-3 חודשים עד שנה וחצי. יודגש על בקשה שאינה לצורך מכרז בשירות המדינה אלא בקשה שהועברה לשקילת תואר.

בדיונים הקודמים העלינו כמה הצעות לפתרון כדי להתגבר על העומס. ומתברר, גם לעמדת הוועדה וגם לגבי אחרים, שבקשת המעסיקים הפרטיים היא לגיטימית אך ברוב המקרים אין בה צורך לדירוג שכר. זאת אומרת, האגף שעוסק אך ורק בדירוג שכר מצד אחד, אבל מצד שני הפניות אליו מיועדות לעולים, גם אם זה לא עבור דירוג שכר. באגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל מועסקות רק ארבע עובדות. לעובדים במגזר הציבורי קיים מסלול מהיר, אבל צריך לזכור שהמגזר הציבורי הוא בדרך כלל זה שסגור עבור העולים החדשים. בעקבות הדיונים שקיימנו בוועדה הגיעו אלינו פניות רבות מעולים שביקשו לקבל הכרה בלימודים – הפניות הועברו למשרד החינוך אך לא קודמו בטיפול וגם לא נענו. 

בדיון הזה משתתפים איתנו בזום חלק מהפונים שפנו לוועדה. בדיון האחרון הודיעה קלאודיה כץ ממשרד העלייה והקליטה שהמשרד יקים אגף לשקילה והכרה בתארים במשרד הקליטה, ולשם כך שר העלייה והקליטה מקדם החלטת ממשלה בנושא. הרעיון הוא שעולים חדשים שמעוניינים לעבוד במגזר הפרטי יוכלו לקבל שקילת תואר מזורזת במשרד העלייה והקליטה. 

בדיון האחרון הודיעה הגברת ציפי ויינברג, הממונה על הערכת תארים במשרד החינוך, כי נשקלו מספר פתרונות לצורך הקלה והתגברות על העומס – ביטול מענה טלפוני באגף, העברתו למוקד ארצי, מתן תעודה זמנית בהכרה כללית של לימודים שאותה ניתן יהיה להציג למעסיק פרטי. הפתרון של הכרה זמנית כבר קיבל אישור משפטי וההמתנה הייתה בעצם לאישור מנכ"ל. ההיתר הזמני לא יהיה בתוקף להתמודדויות במכרזים במגזר הציבורי. אנחנו נבקש, א', לדעת איפה זה עומד, הנושא הזה של ההיתר הזמני ומה אנחנו עושים עם היכולת לקצר את התורים. 

כמו כן, יש לנו פונים שנמצאים איתנו בדיון. ברשותכם, אני כן אבקש לשמוע את הפונים לפני שאני אתן פה התייחסויות לכולם. 

(מדבר בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

את יכולה לדבר באנגלית או רק ברוסית? אנחנו מעדיפים באנגלית כדי שכולם יבינו ולא נצטרך לתרגם.

 << אורח >> אולגה לוקיאנובה: << אורח >> 

(מדברת בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

אוקיי. כולנו מחכים להכרה בתעודה שלנו כבר במשך שנה וחצי עד שנתיים. מסיבה זו אנחנו נתקלים בבעיה במציאת עבודה, לא רק בחברות ציבוריות אלא גם בחברות פרטיות. אנחנו נתקלים בבעיות שונות כמו משכורת וכן הלאה. זו הבעיה הראשונה והגדולה ביותר. הבעיה השנייה היא שחלקנו מקבלים תואר ראשון במקום תואר שני, לדוגמה. אנשים שסיימו את לימודיהם באוניברסיטאות שונות וצברו השכלה במשך חמש שנים לא יכולים לקבל שום תואר פרט לתואר הראשון. הבעיה השלישית שיש לדון בה היא הרישום והתיעוד לתואר השלישי – זה לא מציאותי. בעלייה שלנו הייתה תוכנית חיצונית להכנה מכיוון שהיינו בסכנה במדינה שלנו, ועכשיו אנחנו חייבים לחזור הביתה - - -.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

(מדבר בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

ספרי לי קצת על עצמך. מה ההשכלה שלך? מתי עלית לארץ?

 << אורח >> אולגה לוקיאנובה: << אורח >> 

(מדברת בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

כן, אני מורה ואני גם חוקרת שפות. אני מחכה לאישור התואר במשך שנה. במהלך הזמן הזה ניסיתי להשיג עבודות בבתי ספר שונים והם אמרו לי לא מכיוון שאין לי תואר מאושר. ויש לי גם דוקטורט בפילוסופיה, וזה פשוט בלתי אפשרי להשיג את כל המסמכים האלה מחוץ לרוסיה, שם יש מלחמה והמצב הפוליטי מאוד מורכב. לא כל אחד יכול פשוט להגיע לרוסיה ולקבל תיעודים מהארכיונים של האוניברסיטאות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

(מדבר בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

אוקיי, תודה. נטליה שפר, איתנו?

 << אורח >> נטליה שפר: << אורח >> 

אני פה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

ספרי לנו בדיוק את הבעיה שלך, נטליה. 

 << אורח >> נטליה שפר: << אורח >> 

אני נטליה שפר, גרה באשדוד. עליתי לישראל לפני שלוש שנים. נולדתי באוקראינה. 

(מדברת בשפה הרוסית, להלן תרגום חופשי של מנהלת הוועדה שלומית אבינח)

יש לי תואר שני. עבדתי עשרים שנה בחברה. כשהגעתי לישראל ישר התחלתי ללמוד עברית. 6 פעמים הגשתי מסמכים למשרד החינוך להכרה בתואר, כאשר הפעם הראשונה הייתה ביולי 2022 וקיבלתי תשובה להמתין ושזה ייקח זמן. 10 חודשים חיכיתי לציון בעברית על קורס שעשיתי. ללא הציון במבחן בעברית משרד הקליטה לא נתן לי ואוצ'ר ללימודי המשך מקצועיים. 

התואר שיש לי – תואר במינהל ציבורי, ואני גם מהנדסת.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

(שואלת ברוסית ומתרגמת לעברית) נטליה, למה הגשת את המסמכים 6 פעמים?

 << אורח >> נטליה שפר: << אורח >> 

(מדברת בשפה הרוסית, להלן תרגום חופשי של מנהלת הוועדה שלומית אבינח)

בגלל שלא הגיעה תשובה, כל פעם הגשתי עוד מסמכים. המתנתי, ואז אמרו שאין מסמכים, ולכן שלחתי עוד פעם. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אוקיי, תודה. 

 << אורח >> נטליה שפר: << אורח >> 

(מדברת בשפה הרוסית, להלן תרגום חופשי של מנהלת הוועדה שלומית אבינח)

יש לי קצבת נכות. אני משלמת בעצמי את הקורסים המקצועיים של הנהלת חשבונות. בגלל שאין לי הכרה בתואר שלי אני צריכה לשלם הכול באופן פרטי ואני לא יכולה לקבל החזר. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה רבה. יבגניה מליקוב. 

 << אורח >> יבגניה מליקוב: << אורח >> 

(מדברת בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

אני יכולה לדבר באנגלית אבל התכוננתי לדבר ברוסית, אני חושבת שזה יהיה יותר טוב לדבר ברוסית, אם אפשר.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אוקיי.

 << אורח >> יבגניה מליקוב: << אורח >> 

(מדברת בשפה הרוסית, להלן תרגום חופשי של מנהלת הוועדה שלומית אבינח)

אני ובעלִי בעלֵי תואר שני. למרות שיש לי הכרה של תואר שלישי אני מוכרת בארץ רק כבעלת תואר ראשון. 17 חודשים חיכיתי להכרה בתואר. אמרו לי שיש איזשהו תהליך של הכרה בתואר שני ואז יכירו בשלישי, וזה לא קרה, ועכשיו אני לא יודעת כמה זמן אני צריכה לחכות עוד.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

עבור איזו עבודה את צריכה את ההכרה בתואר השלישי?

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

(שואלת ברוסית ומתרגמת לעברית) איפה את רוצה לעבוד?

 << אורח >> יבגניה מליקוב: << אורח >> 

(מדברת בשפה הרוסית, להלן תרגום חופשי של מנהלת הוועדה שלומית אבינח)

לא לקחו אותי ללמוד במכללה להנהלת חשבונות בגלל שאין לי הכרה בתואר. אני טוענת שגם בקורס של הנהלת חשבונות, בגלל שלא הייתה לי הכרה בתואר הראשון, בחודש מאי לא יכולתי להתחיל ללמוד, גם הנהלת חשבונות, למרות שאני בעלת תואר שלישי. ביקשו ממני תעודת בגרות של בית הספר שכוללת 12 שנות לימוד, אבל ברוסיה, כידוע, לומדים 10 שנות לימוד. אני לא יכולה להתחיל ללמוד. יש לי גם בן שיש לו תואר שני.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה רבה. 

 << אורח >> נטליה רוזידסטבנסקי: << אורח >> 

שלום לכולם. שמי נטליה, אני עולה חדשה מרוסיה. עלינו לישראל לפני שנה וחצי. הגשתי בקשה לאישור התואר השני דרך ערך דין במאי 2023. עד כה הבקשה עדיין נמצאת בטיפול, וכבר כמעט שנה וחצי עברה. במהלך הזמן הזה סיימתי תואר שני בפסיכולוגיה, ואני מבינה שעכשיו להמתין שוב, עוד כשנה וחצי, לאישור התואר הזה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

איפה סיימת את התואר עכשיו, בפסיכולוגיה? מאיפה התארים שלך, מאיזו אוניברסיטה?

 << אורח >> נטליה רוזידסטבנסקי: << אורח >> 

אוניברסיטה ברוסיה. יש לי תואר שני כעורכת דין ועוד תואר שני כפסיכולוגית. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מאלו אוניברסיטאות?

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

איפה למדת?

 << אורח >> נטליה רוזידסטבנסקי: << אורח >> 

למדתי בקרסונדר ב-Kuban State University ובאוניברסיטה הממלכתית של רוסטוב. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

ומאיפה העברית שלך? איפה למדת עברית?

 << אורח >> נטליה רוזידסטבנסקי: << אורח >> 

עברית למדתי באולפן בארץ.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

נהדר. איזה אולפן?

 << אורח >> נטליה רוזידסטבנסקי: << אורח >> 

אולפן בנתניה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

כל הכבוד.

 << אורח >> נטליה רוזידסטבנסקי: << אורח >> 

תודה. ועכשיו אני מבינה שאצטרך להמתין שוב כשנה וחצי לאישור התואר הזה. בהרבה מקרים קיום התואר משפיע על גובה המשכורת שלנו.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מי ביקש ממך? איפה ביקשו ממך את המסמכים האלה? במקום העבודה?

 << אורח >> נטליה רוזידסטבנסקי: << אורח >> 

עכשיו אני צריכה לקבל אישור שאני יכולה לקבל, יש עוד בעיה בנושא של אישור התארים – תהליך הרישוי לפסיכולוגים יכול להמשיך עד ארבע שנים, לקבלת רישיון. בישראל חסרים פסיכולוגים ואני יודעת שאנשים מחכים בתור לפסיכולוג שנה ואפילו יותר. למרות זאת, עולים חדשים שיש להם רק תואר אחד בפסיכולוגיה או רק תואר שני, הם לא יכולים לקבל רישיון. אני חושבת שאולי כדאי לשנות את ההחלטה גם בנושאים האלה. 

וגם יש עוד בעיה באתר משרד החינוך – התחלתי ללמוד פסיכולוגיה ברוסיה וסיימתי בישראל, וכשרציתי לשלוח את המסמכים שלי באתר כתבו שם שצריך גם אישור משרד הפנים שאני יכולה ללמוד בחו"ל וגם שצריך בגרות. אני לא יודעת למה, אולי זו טעות, אבל בגלל זה אני לא יכולה לשלוח מסמכים. אולי אקבל תשובה לא נכונה, אני לא יודעת.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

ברור, נשאל עכשיו.

 << אורח >> נטליה רוזידסטבנסקי: << אורח >> 

אני מוכנה לעבוד בישראל, אני אוהבת את ישראל. אני רוצה לעבוד במקצוע שלי. אנא תנו לי את ההזדמנות הזאת. תודה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה רבה. כן, משרד החינוך, מי מתנדבת?

 << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> 

קודם כול לגבי האנשים שהופיעו פה יש לי סטטוסים שבדקנו במערכת. אני לא יודעת אם כדאי שאגיד את זה פה בפני כולם.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

קודם כול תעבירי לנו.

 << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> 

אנחנו נעביר, אין בעיה. אני אגיד רק באופן כללי שמשך הזמן הוא מאוד ארוך, אנחנו יודעים את זה. כמה דברים לגבי מה שהועלה כאן. דבר ראשון, לנו ולאישור השקילות שלנו אין נגיעה לרישוי. משרד הבריאות כבר לא דורש את אישור השקילות כדי לתת רישיון לעסוק בפסיכולוגיה. זה דבר אחד שחשוב לדעת, וזה נכון גם לכל המשרדים ולכל המקצועות. ככה שלא צריך לחכות לאישור שלנו.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

הם לא יודעים.

 << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> 

אז מי שמנחה אותם צריך להנחות אותם נכון. ואנחנו אמרנו את זה וביקשנו את זה כמה פעמים כבר. גם מאנשי הסוכנות היהודית, שמנחים אותם וקולטים אותם. גם מיועצי הקליטה. עשינו כבר כמה וובינרים והדרכות – להנחות נכון. אין קשר בין אישור השקילות שלנו לבין רישוי מקצועות. אין צורך באישור שלנו כדי לתת רישיונות למקצועות. וחבל, כי אנשים מחכים. היא, למשל, הגברת האחרונה שדיברה אמרה שהיא עורכת דין בתואר הראשון שלה ופסיכולוגיה היא למדה לתואר השני. יש מצב שהיא הייתה יכולה כבר להוציא רישיון בעריכת דין – היא לא צריכה את האישור שלנו לצורך זה. ולכן לא כדאי לחכות, כדאי לדעת להדריך אותם נכון. ומי שיש לו מקצוע עם רישוי, לשלוח אותם להוציא רישיונות, שזה מאוד חשוב. דבר נוסף, הראשונה שדיברה אמרה שהיא רוצה - - -

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

סליחה, האחרונה שדיברה – הפניתם אותה? כלומר, היא יודעת מה היא צריכה לעשות?

 << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> 

אנחנו לא הפנינו אותה. 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

שלחתם לה את התשובות?

 << אורח >> דלית אטרקצ'י: << אורח >> 

אנחנו לא יודעים.

 << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> 

אנחנו לא מפנים. אנחנו גם לא הגענו עדיין לתיק כדי לטפל, כנראה. תכף אני אראה מה המצב. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מניסיוני, זה פחות אליכם, אבל להערכתי יש משרדי ממשלה שגם אם לא חייבים את דרישת אישור שקילת התואר דורשים אותו.

 << אורח >> דלית אטרקצ'י: << אורח >> 

במשרדי ממשלה, בשירות הציבורי תמיד צריך את זה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לא, לא. במשרדי הממשלה, כדי לקבל אישור לעסוק – לא. בסוף בהליך הרישוי.

 << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> 

אנחנו יודעים שלא. בוודאות. 

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> 

אפשר לתת דוגמאות? שלום, אסתר בלום מ"קעליטה". לצורך העניין, נגיד יועץ השקעות, אם הוא יגיש תעודה של תואר שני הוא יקבל הרבה מאוד פטורים. כנ"ל אחת הבנות שדיברה, שהיא בעצם מנהלת חשבונות, והיא גם אמרה שהיא יכולה לגשת לקורסים. ובמקרים האלה זה נכון.

 << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> 

אבל, אסתר, זה לא רישוי. אנחנו מדברים על רישוי.

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> 

לא, זה לא רישוי, נכון. אבל, אם היא מראה את התואר השני נותנים לה אחר כך אפשרות לגשת או פטורים בתהליך הרישוי, את מבינה?

 << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> 

רישוי של מה?

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> 

לצורך העניין - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

יועץ השקעות.

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> 

יועץ השקעות זה רישוי? זה מקצוע מרושה?

 << אורח >> דלית אטרקצ'י: << אורח >> 

כן, אבל היא לא צריכה את אישור השקילות שלנו, היא יכולה לתת את התואר השני שלה בלי קשר לאישור השקילות.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

אבל לא מקבלים אותה אפילו לקורס המקצועי.

 << אורח >> דלית אטרקצ'י: << אורח >> 

למה? זה גוף פרטי שמעביר את הקורסים האלה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זו עובדה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

צריך לשאול אותם למה הם לא מאשרים את זה.

 << אורח >> דלית אטרקצ'י: << אורח >> 

לא יודעת. אני לא יודעת.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זה מה שאני מנסה להסביר לכם מהדיון הקודם.

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> 

אבל באמת זה נדיר.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אם אני שוק פרטי, יש לי עסק. הגיעה אליי בחורה מאוד מוכשרת שאומרת שיש לה תואר בכלכלה מאוניברסיטה כלשהי – המעסיק הממוצע לא יודע, הוא אומר "תביאו לי אישור של משרד החינוך". עכשיו, לכאורה, הוא לא חייב, אבל העובדה היא שפונים גם. העובדה היא שאנשים פונים.

 << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> 

הם פונים כי מפנים אותם, אדוני יושב-הראש.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

נכון.

 << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> 

אבל לא על ידי המעסיקים. הם מופנים כחלק מהליך הקליטה שלהם בישראל.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מי מפנה אותם? סתם?

 << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> 

יועצי הקליטה, אנשי הסוכנות – מי שמסייע להם להיקלט בארץ. מפנים אותם אלינו.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

אבל מה שהיא אמרה שם על הנהלת חשבונות, היא לא יכולה ללמוד אם אין לה הכרה בתואר ראשון.

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> 

אבל זה באמת נקודתי לעומת כלל העולים.

 << אורח >> דלית אטרקצ'י: << אורח >> 

לא, אבל לבקשתך מאחת מהישיבות הקודמות, מאחד המפגשים המאוד מוקדמים שלנו בנושא הזה, אנחנו גם פתחנו באופן חריג את היכולת להגיש בקשות לאישור שקילות לתואר לפני שהם מגיעים לארץ. זאת אומרת, כשהם עדיין בחו"ל ולפני שהם בכלל עשו עלייה. עכשיו, אדם שעדיין לא עלה לישראל, תספרו לי את המקרים שכבר יש לו מקום עבודה בישראל. הם מופנים אלינו כחלק מרשימת תיוג של מה צריך לעשות, איזה מסמכים צריך להשיג במסגרת הליך העלייה והקליטה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

יש בזה היגיון, אגב. יש בזה הרבה מאוד היגיון, שאת המסמכים האלה שהוא נדרש לטובת הכרה ושקילה בתואר, כשהוא ישיג אותם עוד כשהוא נמצא במדינת המוצא. הרבה יותר קשה לו להשיג את המסמכים האלה כשהוא לא נמצא במדינת המוצא. 

 << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> 

לא, זה ברור, זה בסדר.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תיק העלייה האידיאלי, אני עוד את זה עוד פעם, לכן אני חושב שהאגף הזה לא בהכרח חייב להיות במשרד החינוך, אגב. אני חושב, ואני מברך גם על היוזמה של שר העלייה והקליטה – אמרתי. בסוף צריכה להיות איזושהי בדיקה בסיסית שהממשלה עושה ואומרת "אוקיי, זה מה שיש לו. זה מה שהוא למד שם, זה שווה ערך לזה פה". הרי, האגף שלכם, אני לא יודע אם הוא קם אבל הוא תפס נפח בעיקר בתקופת השלוחות, שהיו פה, סיימו בשלוחה ורוצים לדעת האם זה מוכר לטובת שכר או לא מוכר לטובת שכר, ואז הייתם צריכים לבדוק את איכות הלימודים. לימים זה הפך להיות משהו שמשמש כמעט לכל, הרבה מאוד אנשים לומדים בחו"ל. 

 << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> 

האגף שלנו קם בשנות ה-70 והדבר הראשון שלשמו הוא קם זה לטובת עולים חדשים. והעלייה של תחילת שנות ה-90 מברית המועצות לשעבר, היא הייתה הנפח הגדול. ואחר כך, בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 באמת היו גם את השלוחות. אבל הנפח הגדול הוא תמיד העולים החדשים. תמיד. יש שיאים, זה עולה ויורד, אבל הנפח הגדול הוא בהחלט, האגף קם בשביל עולים חדשים מראש, אבל לצרכי דירוג ושכר במגזר הציבורי. ככה הסמכות מוגדרת. רציתי להתייחס גם לראשונה שדיברה, שאמרה שהיא רוצה להיות מורה. יש לנו, שוב, עניין של הנחיה – להנחות את העולים – יש במשרד החינוך מדריכים למורים עולים. פונים אליהם, צריך לפנות אליהם, למדריכים האלה.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

איך היא יודעת לפנות?

 << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> 

צריך להפנות אותם. מי שמפנה אלינו צריך לדעת להפנות לגופים המרשים, למשרד החינוך, למדריכים למורים עולים. צריך לדעת להפנות. ואצלנו במשרד החינוך יש מדריכים למורים עולים. בכל מחוז יש מדריכה למורים עולים. הם לוקחים אותם יד ביד, הם מטפלים בהם מאוד יפה. ואז הם גם עובדים מולנו ואנחנו כמובן עושים זירוז למורים האלה, כי הם הולכים לעבוד בשירות הציבורי והם עומדים לעבור כל מיני הסבות וכל מיני הכנות, כדי ללמד בישראל. אז זה דבר שחשוב להגיד ולדעת – מי שמדריך את העולים ומכוון אותם פה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מה לגבי ההיתר הזמני?

 << אורח >> דלית אטרקצ'י: << אורח >> 

זה בתהליך אחרון של אישור אצל המנכ"ל. אני מניחה שתוך פרק זמן קצר אנחנו נוכל להתחיל לעשות בזה שימוש.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מתי? בדיון הקודם סיפרתם לנו על זה והוא היה לפני חודשיים.

 << אורח >> דלית אטרקצ'י: << אורח >> 

נכון, אבל כמו שאתה בטח יודע, מנכ"ל משרד החינוך עוסק בעיקר בענייני חירום אז הדברים האלה קצת מתעכבים מידי פעם. אבל אני מניחה שבימים הקרובים אנחנו כבר נקבל ממנו תשובה סופית לגבי האופציה להשתמש בזה, כמו גם – שגם עלה פה בדיון הקודם – לגבי השימוש ביכולות של אגף השירות לציבור במשרד החינוך על מנת - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זה גם עוד לא קרה, ההעברה של הטלפונים?

 << אורח >> דלית אטרקצ'י: << אורח >> 

כרגע זה עניין של תקצוב בלבד.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

כן, משרד הקליטה. 

 << אורח >> ברוך שמעון: << אורח >> 

אז לגבי מה שעדכנת, לגבי האגף, כפי שאתה יודע, זה נמצא בטיפול של השר, של ההנהלה של המשרד, אז אין לי יותר מידי מה לחדש פה. לגבי מה שציפי אמרה, המידע שמגיע בעיקר לנושא של מורים עולים, פעמיים בשנה אנחנו יחד עם משרד החינוך עושים כנס הדרכה בזום לכלל המורים העולים, אחרי שאנחנו שולפים את כל המידע של המורים העולים שנמצאים אצלנו במערכת. מזמינים אותם לשיחה - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מה לגבי כאלה שרוצים לעשות הסבה להוראה? היא, הרי, לא הייתה מורה בחו"ל. פה היא אומרת "זה מה שלמדתי ואני יכולה להיות מורה".

 << אורח >> ברוך שמעון: << אורח >> 

אז גם לגבי הסבה להוראה אנחנו עושים בין קורס לשניים בכל מחזור. רק עכשיו יש לנו שני קורסי הסבה לתחום של מתמטיקה ואנגלית, שאנחנו עושים אותם יחד עם משרד החינוך. זה נמצא בתהליכים מתקדמים מול משרד החינוך. ככה שגם בנושאים של הסבת הוראה, כל מי שבעל תואר אקדמי ומעוניין להיות מורה, אנחנו יחד עם משרד החינוך נעשה לו תעודת הוראה, והוא ישתלב כמורה במשרד החינוך.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

ארגונים – אתם רוצים להתייחס פה? בבקשה, אסתר.

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> 

תודה רבה. אנחנו פחות נתקלים בבעיה הזאת. קודם כול באמת יש קשר רציף על המחלקה של ציפי. באמת כל פעם שיש לנו עולה שיש לו הצעת עבודה או שהוא צריך לעשות הסבה והוא מביא את האישור, אנחנו שולחים את זה למייל ובעצם התיק שלו, מה לעשות? כן, הוא עובר את כולם ואז הוא יכול להתקבל לאותה תוכנית או יכול להתקבל לעבודה, כי יש זירוז בתיק, לצורך העניין. למה אנחנו לא נתקלים בבעיה הזאת? כי אנחנו לא מנחים ככה את העולים לעשות את זה בצורה אוטומטית, ודבר שני – לצרפתים זה עולה כסף. לכל הארצות דוברות רוסית, אוקראינית, אנגלית פשוט צריך לעשות העתקים, ואפילו את ההעתקים עושים בחינם במשרד הקליטה, אפילו על חותמת של 80 שקל לא צריכים לשלם, והם מביאים את זה למשרד החינוך.

אז בנו מערכת שכל המערכת הזאת בעצם משרתת את העניין הזה שכולם באופן אוטומטי ברצף הטיפולי יביאו את התעודות. אנחנו, לצערנו, כי תמיד ביקשנו שתהיה שם עובדת דוברת צרפתית, שאנשים יוכלו להביא בלי לעשות תרגום. אצלנו הכרה של תואר עולה בערך 2,500 שקל. אנחנו נשמח שבעצם העולים שלנו לא יצטרכו לשלם את המסה הזאת. ודרך אגב, זה לא כסף שמוחזר על ידי משרד הקליטה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לא הבנתי, איפה הם משלמים את הכסף? למי הם משלמים את הכסף?

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

לא הבנתי. הכרה בתואר 2,500 שקל?

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> 

כן. הם צריכים לעשות תרגום נוטריוני כי אין דובר צרפתית שבאמת בודק.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אבל משרד הקליטה מממן את התרגום.

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> 

לא, כי זה לא מקצועות רישוי. אנחנו לא מדברים על מקצועות רישוי, אנחנו מדברים על מישהו שנכנס לבנק, לדוגמה. מישהו שרוצה לעבוד במתנ"ס ואז המשכורות שלו תלויה בזה. יש לנו הרבה מאוד אנשים ככה. הפרופיל של האנשים שלנו זה אנשים שצריכים את האישור כדי להיכנס. אם הם מורים כמובן שהם יקבלו את ההחזר וגם יקבלו את הזירוז, אבל אם הם לא הם לא יקבלו. לכן, אין פניות אוטומטיות. זה רק מזוקק לכמה מאות של אנשים של רק אותם אנשים שחייבים. 

אתמול, לדוגמה, העברנו את הסדנה – אנחנו מעבירים סדנה פעם חודש שבה מסבירים מה ההבדל בין רישיון לבין הכרה של התואר, ומנחים אותם בכל התהליך הזה – ויש מישהו שאמר "אני תשע שנים בארץ, עד עכשיו עבדתי בשוק החופשי, לא הייתי צריך את האישור. עכשיו התקבלתי לבנק ומבקשים ממני", ואז הוא מתקבל - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

וזה לא נחשב השירות הציבורי.

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> 

לא, אתם כן מקבלים את זה ואתם כן עוזרים לזרז את התיקים, בדרך כלל. אני מקווה שלא פתחתי פה תיבת פנדורה. זה חצי ציבורי, דרך אגב. 

 << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> 

זה חצי ציבורי, זה לא ציבורי לגמרי.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זה לא המגזר הציבורי.

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> 

זה לא המגזר, אבל אם הם דורשים, המעסיק כן דורש.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זה מה שאני אומר עוד פעם – גם המגזר הפרטי דורש. 

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> 

אני רק רוצה להגיד שבעצם יש מערכת - העולה צריך לגשת והוא בקשר עם המשרד רק דרך המערכת. המערכת, מי שלא מכיר אותה ומי שלא מבין אותה, העולה יודע לקרוא אותה, אנחנו כבר למדנו. לפעמים עושים טעויות אפילו. וכל האנשים האלה, אני מתארת לעצמי, שמגישים 6 פעמים ומגישים עוד פעם, זה כי הם לא יודעים לתקשר עם המערכת הזאת. יש באמת קושי גם לתקשר עם המערכת ואיתכם דרך המערכת, לעולה, שהוא לא יודע לקרוא את המפה הזאת שאיתה הוא צריך לעבוד מולכם. אז, למזלנו, אנחנו בקשר, אבל זה לא באמת המקרה של כולם.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה. חבר הכנסת לשעבר, דב ליפמן.

 << אורח >> דב ליפמן: << אורח >> 

תודה, כבוד יושב-הראש. אני רק רוצה להוסיף לנושא של לוח הזמנים. יש לנו עשרות עולים שמחכים יותר משנה וחצי, והם גם לא יודעים איפה זה עומד, ההכרה. והדבר הכי חשוב זה התואר השלישי, הם אומרים שזה מגיע לאיזו תהום. כלומר, הם לא יודעים בכלל אם יש איזו תשובה. פשוט לא יודעים איך להדריך אותם ומה להגיד להם בנושאים האלו, כי הם רק מחכים ולוח הזמנים זה הדבר הכי בעייתי.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה. נמצאת בזום יקטרינה פסטוב.

 << אורח >> יקטרינה פסטוב: << אורח >> 

(מדברת בשפה הרוסית, להלן תרגום חופשי של מנהלת הוועדה שלומית אבינח)

הגשתי מסמכים להכרה ב-15 ביוני 2023. הייתי אמורה לעבור מקצוע. אני עובדת בחנות. דיברתי עם משרד הבריאות וזה עדיין בבדיקה. אמרו לי שזה ייקח חצי שנה וזה לוקח שנה. 

 << אורח >> דלית אטרקצ'י: << אורח >> 

אבל זה לא קשור אלינו. 

 << אורח >> יקטרינה פסטוב: << אורח >> 

(מדברת בשפה הרוסית, להלן תרגום חופשי של מנהלת הוועדה שלומית אבינח)

לפני שנה וחצי זה היה. תודה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה. עוד מישהו רוצה להתייחס? 

 << אורח >> אליסה יפימוב: << אורח >> 

אולי רק את הדבר הזה – שאם משהו השתנה, שהם יכולים להגיש ישר - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אני, יש לי טענות פה. משרד הקליטה, תראו, כמה דברים. אחד – אני מבקש, ציפי, תתייחסו לפניות ששלחה הוועדה. שלחנו שישה מקרים – תעבירו לנו בצורה מסודרת את התשובות הפרטניות, זה לא צריך להיות לפרוטוקול.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

רגע, שנייה, היא בכלל לא שלחה פנייה לוועדה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

נפנה אליה. זה בעניין אחד. בעניין השני, ואני מבינה את זה פה למשרד העלייה והקליטה – ברוך, זה צריך להיות עניינכם. זה אחד מהתפקידים של משרד העלייה והקליטה – לתכלל מול משרדי הממשלה השונים את הבעיות האלה. 

עכשיו, משרד החינוך רואה את עולמו הצר של תחומי האחריות שהגדירו לו, ומבחינתם הם עושים את עבודתם. מהר, לאט, בהיבט של הכרה בקשרי חוץ. בתארים אקדמיים למי שצריך דירוג שכר בשירות הציבורי יכול להיות שזה מהיר, אני לא יודע, לא הגיעו אליי. אבל באירוע הזה של הכרה בתארים לעולים חדשים, רישוי, העובדה שהם לא יודעים שלפני שנה וחצי השתנו התנאים וכבר לא צריך רישוי לפסיכולוגיה – זה בסוף מגיע אליכם. זה לא אחריות של משרד החינוך.

ועדיין אני חושב שממשלת ישראל צריכה לייצר לעצמה את המנגנון שנותן איזושהי הכרה פורמלית של מדינת ישראל בתואר. זה לא רק דירוג שכר. אי אפשר להסתכל רק על דירוג שכר למגזר הציבורי. עכשיו, אחד מהשניים – או שבאמת, אני לא חושב ששר הקליטה יצליח להעביר החלטת ממשלה שתיתן לו אגף כזה, אז יכול להיות שמה שצריך לעשות זה להביא שלושה-ארבעה עובדים לאגף להערכת תארים במשרד החינוך שהם יעסקו רק בזה. אני אחזור ואומר שיכול להיות שהאישור העקרוני הזה שעליו דיברתם, אם הוא יהיה מהיר, יפתור 90% מהבעיות. אבל זה חייב להתקדם. אני באמת רוצה לראות את האישור הזה.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

מה הצפי שלכם?

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

א' אני אוציא פנייה שוב לשר ולמנכ"ל בעניין הזה. אנחנו נעשה ישיבת מעקב עוד לפני פתיחת המושב. מבחינתי, אם תודיעו לנו שזה נפתר אז לא צריך, כי מבחינתי ישיבת המעקב היא לזה. 

מרים סלע, רצית לומר משהו? משרד העלייה והקליטה. כן. 

 << אורח >> מרים סלע: << אורח >> 

כן, שלום, כבוד יושב-הראש. שמי מרים סלע, מנהלת אגף אסטרטגיה במשרד העלייה והקליטה. רק להתייחס לכמה מהדברים שנאמרו כאן. קודם כול, הרבה מהפניות שנאמרו כאן על ידי המשתתפים אנחנו מכירים. אנחנו יצאנו לעבודת מטה רחבה בנושא של רישוי מקצועות עולים. באוגוסט האחרון העברנו החלטת ממשלה שיש בה כמה סעיפים. אחד מהם נוגע במה שהזכרת בתחילת דבריך - בנושא של האגף להכרת תארים. בהסכמת שר החינוך הצלחנו להעביר את זה, סעיף 3 בהחלטה אף על פי כן, בנושא של הסרת חסמים. אנחנו כבר נמצאים בעיצומה של עבודת מטה, שאני מקווה שתסתיים בחודשיים הקרובים, בנושא של הכרה בתארים והקמת האגף הזה במשרד העלייה והקליטה. 

כי אתה צודק שהנושא הזה הוא העניין שלנו ואנחנו מתכללים את זה מול כלל המשרדים. כמו שאנחנו עושים בנושאים דיור, בנושאים של תעסוקה ובנושאים אחרים. אז רק בהתייחס לדבריך הקודמים – אנחנו כבר כן העברנו את זה בהחלטת ממשלה, כמו שקלאודיה אמרה בדיון הקודם, והעניין הזה מתקדם. בינתיים אני אגיד שבמהלך להחלטת הממשלה שנעשתה אנחנו ראינו שיש הרבה מקרים, למשל במשרד הרווחה ובמפ"י ובעוד משרדים פשוט פיתחו לעצמם ציר עוקף של האגף להערכת תארים והם פשוט עושים את הדבר הזה בעצמם. יש להם רשימת מוסדות מוכרת, הם יודעים להתקדם בהליך הרישוי. וככה זה מתקדם. אבל זה ברור שהדבר הזה צריך להיות מוסדר ואנחנו עובדים על זה. זה מה שהיה חשוב לי להגיד.

 << אורח >> דלית אטרקצ'י: << אורח >> 

אני יכולה להגיב רגע, ברשותך? כל נושא הרישוי לא קשור אלינו אבל אנחנו כן מעבירים לגופים המרשים במשרדים השונים, בין אם זה משרד הרווחה, בין אם זה משרד הבריאות ואחרים – אנחנו מעבירים להם את רשימת המוסדות המוכרים על ידנו והם לא זקוקים בשום צורה לצורכי רישוי לאישור שקילות התואר מאיתנו, אלא אם כן האדם המבקש הולך לעבוד בשירות הציבורי. אז הוא באמת זקוק לזה לצורכי דירוג ושכר, אוקיי? כל המקצועות המרושים עוברים את אותו תהליך – אנחנו מעדכנים אותם אחת לשלושה-ארבעה חודשים ברשימת המוסדות המוכרים, יש שם יותר מ-10,000 מוסדות, והם בודקים את זה בעצמם.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

את יכולה להפנות אותי לסעיף בהחלטת הממשלה שנותן לכם את הסמכות הזו?

 << אורח >> מרים סלע: << אורח >> 

כן, מדובר על החלטת ממשלה 2104 מיום 4 באוגוסט 2024. מדובר בסעיף מס' 3 בהחלטה. זה ממש מפורט. כתוב שלאור הסכמתו של שר החינוך להסמיך - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אתם תהיו מוכנים ב-1 בינואר לתת את ההכרה הזו כבר?

 << אורח >> מרים סלע: << אורח >> 

אנחנו עובדים על זה ואני מאוד מקווה שכן. 

 << אורח >> דלית אטרקצ'י: << אורח >> 

אגב, יהיה מדובר אך ורק בעולים שעולים מה-1 בינואר ואילך.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

למה?

 << אורח >> דלית אטרקצ'י: << אורח >> 

זאת הייתה ההחלטה. 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

מה יהיה עם כל הממתינים?

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לא, כתוב שההליך יחל ב-1 בינואר. 

 << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> 

לא, כתוב שזה יחול על כל מי שיעלה לישראל אחרי ה-1 בינואר 2025. ככה כתוב.

 << אורח >> מרים סלע: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אני קורא את ההחלטה וכתוב "קיצור זמן ההכרה – משרד העלייה והקליטה יוסמך להכיר בהשכלה אקדמית של עולים, מה שיקצר את ההליך משמעתית. ההליך הזה יחל ב-1 בינואר 2025". 

 << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> 

זה לא הנוסח המלא. 

 << אורח >> מרים סלע: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מה הנוסח המלא? זה מתוך ההודעה. אז ההודעה שהוצאתם היא לא נכונה? אין פה הפנייה. זה לא פותר את הבעיה. גם כשאני מסתכל על המספרים אנחנו רואים מספר משמעותי של עולים שהגיעו עד ינואר 2025. הארבע-חמש שנים האחרונות זה המסה הקריטית. מה ההיגיון בזה? לכם יש התנגדות מקצועית שזה יהיה לעולים מלפני? 

 << אורח >> דלית אטרקצ'י: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

למה?

 << אורח >> דלית אטרקצ'י: << אורח >> 

משום שזו הכפלה מיותרת של העבודה שלנו. עולים יגישו שתי בקשות – אחת אלינו ואחת למשרד הקליטה ועוד כהנה וכהנה.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

ומי שיהיה קודם הוא יקבל.

 << אורח >> דלית אטרקצ'י: << אורח >> 

ומה יקרה לעולה שיגיש אצלנו ויקבל תשובה חיובית וגם יגיש למשרד הקליטה ויקבל תשובה שלילית ולהיפך? זה לא פותר את הבעיה. אני חושבת שזה ייצור יותר בעיות. מה שעשוי לפתור את הבעיות זה באמת התהליכים המזורזים. ואגב, אסתר, בהמשך לדברים שלך, יש אצלנו מענה טלפוני שלוש פעמים בשבוע, חמש שעות בכל פעם.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

כמה עובדים אמורים להיות באגף הזה במשרד העלייה והקליטה, מרים?

 << אורח >> מרים סלע: << אורח >> 

אני עוד לא יודעת להגיד אבל האגף הזה אמור לתת מענה לכלל העולים שעולים למדינת ישראל וצריכים את השירות של הכרה בתארים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

כמה עובדים צפויים לעבוד שם? כמה תקנים יהיו באגף הזה בינואר 2025. 

 << אורח >> מרים סלע: << אורח >> 

אני מעריכה שארבעה לפחות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

ארבעה לפחות. אני יכול להמליץ לכם להשאיל ארבעה תקנים למשרד החינוך, שישבו באגף להערכת תארים ויעשו את העבודה הזו מתוך האגף, בשיתוף פעולה של שני המשרדים. הכפילות הזאת, אני מסכים לגמרי – היא רק תייצר בלגן והיא עלולה לייצר הרבה מאוד בעיות. אני חוזר ואומר, עד שיקום אגף במשרד העלייה והקליטה ועד שייקלטו עובדים חדשים ועד שילמדו אותם ועד שידעו. אני חושב שבמובן הזה, אם יהיו ארבעה עובדים שהם ייעודיים אך ורק לעניין הזה. האגף להערכת תארים גם ידע שזה התפקיד של ארבעת העובדים האלה. 

משרד העלייה והקליטה עושה את זה עם עובדים שמושאלים לרשות האוכלוסין ועושים, בעבר – היום כבר, לדעתי, הסמיכו את עובדי משרד העלייה והקליטה להנפיק את תעודות הזהות, אבל הרבה מאוד שנים זה היה. בסוף זאת אותה ממשלה. את העולה לא מעניין משרד העלייה והקליטה, משרד החינוך, משרד הבריאות – הוא מכיר שיש ממשלת ישראל. אני אומר עוד פעם, זה יופיע גם בסיכום שלי וגם במכתב שיופנה לשרים הרלוונטיים, שאני ממליץ לממש את החלטת הממשלה באופן הזה. 

 << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> 

אני אגיד רגע עוד דבר שאנחנו חושבות שבעייתי. אנחנו מאוד חוששים, הרי, יש מאחורינו 40 שנה של ניסיון ושל עבודה ושל הכרה של מערכות ההשכלה הגבוהה בכל מדינות העולם. יש לנו דרכים שבהן אנחנו מעריכים תארים. זה משהו שצריך לשבת אצלנו וללמוד אותו. אצלנו. אי אפשר להיות במשרד אחר ולעשות את אותה עבודה. יהיו טעויות, יהיו הערכות סותרות. זה ייצר בעיות משפטיות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

ברור לחלוטין. רצית להתייחס, מרים?

 << אורח >> מרים סלע: << אורח >> 

כן, רציתי להתייחס. זו לא פעם ראשונה שאנחנו מעלים את זה. כמו שנכתב בהודעה של החלטת הממשלה, הנושא דובר גם אל מול שר החינוך והוסכם על ידו. אני חושבת שאפשר להגיד אולי גם אותם הדברים גם על נושאים של דיור ורווחה או על כל נושא אחר, אבל בסופו של דבר יש עניין במענה ייחודי לקהילת העולים במדינת ישראל. וכן, זה נוגע גם בנושא של הכרה בתארים, כדי לעזור להם להשתלב בשוק התעסוקה וכדי להתקדם בנושא הרישוי. ועל כן, אנחנו לא חושבים שזה ייצור כפילות או סרבול אלא להיפך – ייקל עליהם. כמו בתהליכים אחרים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מה יקרה באמת אם תהיה סתירה? אם אתם תאשרו תואר שמשרד החינוך שלל?

 << אורח >> מרים סלע: << אורח >> 

אז שוב אני אומרת, עוד מוקדם להגיד בגלל שאנחנו באמת בעבודה - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אמרת שאין בעיות. אמרת שלא צפויות בעיות. לשיטתכם.

 << אורח >> מרים סלע: << אורח >> 

לא, אני לא אומרת שלא עלולות לצוץ בעיות, אני רק אומרת שכרגע אנחנו בעבודת המטה. השאלות האלה אמורות לצוף. אנחנו, בעבודת המטה שעשינו על רישוי שמענו, כמו המשתתפים שדיברו כאן בתחילת הדיון, מאות אנשים שנתקלו בבעיות ועולים שנתקלו בבעיות בתהליך הזה של שקילת תארים והערכת תארים. ומתוך זה אנחנו מבינים שזה אחד המוקדים שצריך לתת להם פתרונות. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אז מה הפתרון שלכם לכ-300,000 עולים שעלו או יעלו עד ה-1 בינואר 2025 עשר שנים אחורה?

 << אורח >> מרים סלע: << אורח >> 

אני יודעת להגיד שאנחנו נהיה מוכנים ב-1 בינואר 2025.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לא, אבל אתם לא תוכלו לתת הכרה למי שעלה ב-31 בדצמבר 2024. כך נאמר פה לוועדה, נכון? זה הנוסח של ההחלטה. 

 << אורח >> מרים סלע: << אורח >> 

שוב, זה מה שנאמר בהחלטה. אני יודעת להגיד שאנחנו נהיה מוכנים ב-1 בינואר 2025. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לא, את לא עונה לשאלה. אני שואל אותך עוד פעם – מה הפתרון של משרד העלייה והקליטה לכל 300,000 העולים שכבר בארץ? הם לא יוכלו לגשת לאגף הזה.

 << אורח >> מרים סלע: << אורח >> 

כרגע התהליך נעשה מול משרד החינוך והוא ימשיך להיעשות מול משרד החינוך, כמו שהוא נעשה עד כה. מה שאני אומרת זה שאנחנו עובדים על כך, בהסכמת שר החינוך, שאנחנו ניתן את המענה החל מה-1 בינואר 2025.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

גם למי שעלה לפני ה-1 בינואר 2025?

 << אורח >> מרים סלע: << אורח >> 

אני לא יודעת להגיד, אני מבטיחה לבדוק. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אם בנוסח החלטת הממשלה זה לא כתוב אתם צריכים לשנות את החלטת הממשלה. 

 << אורח >> מרים סלע: << אורח >> 

אני אבדוק את זה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

טוב. אני, לסיכום, חייב לומר שנחשפתי כאן קצת לדברים שלא הכרתי במובן הזה של החלוקה בין המשרדים. אני חוזר ואומר, התפקיד של משרד העלייה והקליטה הוא לדאוג שהשירות לעולים יהיה מיטבי בכל משרדי הממשלה. 

שירות מיטבי זה לא אומר שבהכרח משרד העלייה והקליטה הוא זה שנותן אותו. אגב, גם בדיור יש הרבה מאוד עולים שמקבלים את השירות ממשרד השיכון. התשלום גם ניתן דרך משרד השיכון ואפילו לא דרך משרד העלייה והקליטה בלא מעט מהמקרים, מהסיבה הפשוטה שלמשרד השיכון יש את המערכות המתאימות, הנוחות, כאשר משרד העלייה והקליטה נותן את ההכוונה המקצועית הרלוונטית לטובת מה הם הקריטריונים לסיוע לאותם עולים.

ולכן, אני חוזר על הצעתי, ואני אציע אותה לשר גם בעל פה וגם בכתב – שמשרד העלייה והקליטה ייקח את התקציב והתקנים המיועדים לנושא הערכת התארים, יושיב אותם בהשאלה באגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל, ובהסכמה שהכפיפות שלהם תהיה דואלית. זאת אומרת, הם כן יצטרכו לתת דין וחשבון למנכ"ל משרד העלייה והקליטה מחד, אבל ההנחיה המקצועית תהיה להם מהאגף. ובסוף הממשלה תדבר בשפה אחת. זה מאוד חשוב. הכפילויות יוצרות רק בעיות. ככל שיש נכונות כזו כבר במשרד החינוך אני חושב שנכון לנצל אותה לכיוון הזה. 

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> 

כבוד יושב-הראש, האם אפשר לבקש שאחד מהעובדים האלה יהיה דובר צרפתית? על מנת שהם גם יוכלו לחלום על לקבל תשובה תוך שנתיים ולא לעולם לא. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

כן, אפשר להגיד שהעובדים האלה יהיו דוברי השפות הרלוונטיות לעניין מספרי העולים. אז אני מניח שזה יהיה אנגלית, רוסית, צרפתית וספרדית. למשרד העלייה והקליטה יש את הפילוחים לגבי המדינות. 

הדבר השני שאני אומר, עוד פעם, זה באמת לוודא שמשרדי הממשלה יודעים מה זקוק לשקילת תואר ומה לא. לשלוח אנשים לעשות שקילת תואר כשהם כבר לא צריכים זה גם חבל. 

תודה רבה, הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:02. << סיום >>