פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 50 ועדת החוקה, חוק ומשפט 24/09/2020 מושב ראשון פרוטוקול מס' 116 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום חמישי, ו' בתשרי התשפ"א (24 בספטמבר 2020), שעה 21:30 סדר היום: << נושא >>הצעת חוק תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת השהייה במרחב הציבורי והגבלת פעילות)(תיקון מס' 2), התשפ"א- 2020 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר אלי אבידר איתן גינזבורג מיכל וונש עופר כסיף אוסנת הילה מארק מיכאל מלכיאלי יואב סגלוביץ' אוסאמה סעדי תהלה פרידמן עינב קבאלה אריאל קלנר שלמה קרעי אילת שקד חברי הוועדה באמצעים מקוונים: קארין אלהרר ניצן הורוביץ חברי הכנסת: עמית הלוי מכלוף מיקי זוהר תמר זנדברג מיקי חיימוביץ' אנדרי קוז'ינוב עידן רול רם שפע עאידה תומא סלימאן מוזמנים: לילך וגנר – ייעוץ וחקיקה (פלילי), משרד המשפטים שי סומך – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יעל כהן – משרד ראש הממשלה מיכל גולדברג – משנה ליועמ"ש משרד הבריאות, משרד הבריאות אסתי ורהפטיג – ממונה לשכה משפטית, משרד הבריאות פרופ' חגי לוין – יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל עמיר פוקס – המכון הישראלי לדמוקרטיה מוזמנים באמצעים מקוונים: איתמר גרוטו – משנה למנכ"ל, משרד הבריאות רז נזרי – משנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים אייל זנדברג – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אפרת פרוקציה – סגנית היועץ המשפטי במשרד האוצר, משרד האוצר דבורה ספיר אליעזר – סגן בכיר ליועץ המשפטי, משרד הכלכלה מירה סלומון – ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי רויטל לן כהן – קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ערן טמיר – הלשכה המשפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ייעוץ משפטי: גור בליי תמי סלע ניצן רוזנברג מנהל/ת הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: חבר המתרגמים- הקלטה הילה מליחי איה לינצ'בסקי מוריה אביגד סיגל גורדון אסתר מימון רונית יצחק << נושא >> הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2020 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ערב טוב לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה לגבי הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2020. אתם רוצים רשות דיבור קודם? אבל אנחנו ננסה להקפיד על שתיים-שלוש דקות, משהו כזה, ברמה סבירה, כדי שנוכל לדבר על החוק. בבקשה, יואב סגלוביץ' ראשון. אני אלך לפי סדר הישיבה, ואני אעשה כמנהגי, שאשבץ בקידום את אלה שנמצאים בזום. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ביום חמישי האחרון ישבנו כאן, אושרו התקנות, אחרי ויכוחים גדולים. ישב פה פרופ' גרוטו, שהסביר באותות ובמופתים שהתקנות שאנחנו מחוקקים כאן – והתנגדתי לתקנות האלה – הן תקנות מידתיות, נכונות, שיובילו לתוצאות טובות. עוד אנחנו יודעים שתוצאות ותהליכים לא קורים אלא בטווח של שבוע-שבועיים. את כל זה למדנו במהלך חודשים ארוכים של דיונים פה בוועדה ובוועדות אחרות. וראה איזה פלא, מיד לאחר שהסתיים ותוקנו התקנות, קיבלנו פרומו מראש הממשלה, שיצטרכו משהו אחר. כאשר שבוע לפני כן, יעקב, באותה ועדה שאתה מנהל אותה, ישבנו ושמענו את נפלאות תוכנית הרמזור מפרופ' גמזו, ממונה הקורונה. שאלנו את כל השאלות לגבי איך זה יעבוד, ואז ראה הפלא ופלא, הגיעו מכתבים מראשי רשויות שבעקבותיהם שינתה הממשלה עוד פעם את החלטתה. היום אנחנו נמצאים פה – ואני מדבר על התהליך – מדברים פה על נושאי ליבה חוקתיים במדינת ישראל, שהיום עד שעה 12:00 בצוהריים בכלל לא ראינו את הצעת החוק. ועכשיו נדחתה הישיבה מ-21:00 ל-21:20 כי נחתה הצעת החוק עם שינויים מפליגים בתוכה. מידת הרצינות שהממשלה הזאת מתייחסת לעצמה, קודם כל, היא קטנה. אבל מעבר לעניין הזה, יש לנו אחריות על הסיפור הזה, על מה שקורה פה במדינה. אני אומר כאן את בקשתי אליך, לפני שנעסוק בסעיפים כולם, אני לא יודע לקבל שום החלטה או להתייחס לשום דבר, עד שלא יבוא נציג משרד הבריאות, שרק ביום חמישי אמר דברים אחרים. לא משנה מה הוא יגיד היום, שיגיד במפגיע. ואני רוצה לשמוע אותו אומר את זה: שחייבים מבחינה אפידמיולוגית לסגור את כל המשק במדינת ישראל, ללא הבדל, למעט עסקים חיוניים שמופיעים פה היום. לסגור את כל המפעלים, את כל התעשייה, את כל ההיי-טק. לסגור הכול. לסגור הכול. אני לא אומר מילה אחת על ההפגנות, על הכלכלה. מדוע אנחנו הולכים להשחית, לסגור, לאבד, לפגוע בפרנסה של כל כך הרבה אנשים כאשר החוק – ופה אני כן אכנס לעניין של החוק. שאלתי את נציגת היועץ המשפטי בוועדת הכנסת היום בבוקר – החוק הזה מחייב חוות דעת מקצועית שאומרת שצריך מצב מיוחד, או מצב חירום מיוחד. יותר מזה, בחוק הזה יש מעקף. מרגע שהוא אושר, ואם הוא יאושר בקריאה שלישית, זה כאילו שכבר הייתה חוות דעת כזאת. אנחנו צריכים לעשות עבודתנו נאמנה, אמיתית, ולקבל החלטה שהיא החלטה שמושתת על החלטות רפואיות, לא פוליטיות. החוק הזה, והתקנות שנחקקו ונחקקות לאורך כל החודשים האחרונים, משיקולים פוליטיים ולא מקצועיים – בכל פעם אנשי המקצוע מכופפים, מתכופפים, משנים ומשתנים. ואני רוצה לשמוע ולראות את חוות הדעת שאומרת רק דבר אחד: חייבים לסגור את כל המשק במדינת ישראל, אחרת לא נעצור את המגפה. ועד שלא נשמע את זה בפתח הדיון, אין מה להמשיך בדיון הזה. אין מה להמשיך בדיון הזה. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. כמובן שזה חלק מהדיון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל בפתח הדיון צריך לשמוע, כי אם הוא לא יגיד את זה, כל הדבר הזה הוא אות מתה. לפחות בניסוח שלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא אתווכח אתך עכשיו אם פתח זה הראשון או השני, אבל כמובן שבתחילת הדיון. ואני רוצה להזכיר לך שאנחנו קבענו את זה גם בחקיקה שאנחנו עשינו, שתהיה חוות דעת כזאת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל היום בבוקר, כשזה הגיע לוועדת הכנסת, אמרתי את זה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו אנחנו היום בערב, ונשמע. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו היום בערב, ויש את מחר. עוד פעם לגבי התהליך – תראו עד כמה זילות התהליך. התקנות שמגבילות את מקומות העבודה שקשורות לחוק הזה עוד לא הגיעו לוועדה. עוד לא הגיעו לוועדה. זה לא עניין טכני, יש פה טירוף מערכות מושלם של הממשלה, של הכנסת שתומכת בדבר הזה, לפחות הקואליציה, ואני אומר צריך להגיד עד כאן. אני אומר לחבריי מהקואליציה, תעצרו את הדבר הזה. אתם חלק מהטירוף הזה, מהמופרעות הזו של ממשלה מופרעת שהתפשטה משכל ישר. התפשטה משכל ישר. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, לגבי תקנות העבודה שלא הגיעו עד עכשיו, גם אני מתרעם על כך מאוד. אבל מצד שני – אמרתי את זה למישהו מחברי הוועדה היום, אחד החברים – דווקא פה אני שמח. ואני אגיד לך למה, בגלל שככל שאני יודע – גם אני פעלתי רבות ואחרים פעלו רבות – ככל שזה מתעכב יותר, גם הדברים נעשים יותר - - - אבל זה אני אומר לך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, מחר ב-14:00 אומרים לעם ישראל, תושבי המדינה הזאת, סגר בטלוויזיה, הפרטים לא ידועים. חכו להודעות בהמשך. ממי, ממסיבת עיתונאים? בחייכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא שמעת מה שאמרתי, אבל בסדר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ביזיון לא נורמלי. פשוט ביזיון. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> רק להבין – אנחנו עכשיו דנים רק בחוק, לא בסט תקנות שכן הגיע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. ברור. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> מה עם סט התקנות שכן הגיע? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשנסיים את זה, נעשה את זה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> למה זה יותר חשוב מזה? באמת אני שואלת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בגלל שצריך חקיקה במליאה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> במה זה שונה מהחקיקה שחוקקו לפני חודשיים במליאה? לארבעה חודשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא שונה, זה תיקון. זה תיקון. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תמר, התקנות נכנסות לתוקף - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך לקחת את רשות הדיבור? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני עונה במקומך. התקנות כבר נכנסות. החוק, על מנת להגביל את ההפגנות, צריך לחוקק. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> התקנות – כבר דאגו קודם שלא יצטרכו אותנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר הכנסת אלי אבידר. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אני חושב שהדיון הזה יהיה עקר לחלוטין אם אנחנו לא נראה פה את פרופ' גמזו. אחד הדברים המטרידים בכל התהליך שהתקיים בממשלה, בקבינט - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא עסוק בלקחת כדור נגד בחילה, רק שתדע. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אי אפשר לקיים את הדיון הזה בצורה מהותית בלי שהוא יגיע לכאן. הוא צריך לבוא לכאן ולהסביר את מה שאנחנו קוראים בעיתונים. הוא צריך להסביר למה הוא חושב שהסגר הכללי מבחינתו הוא טעות. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> כי הוא רוצה להיות גם כלכלן. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> את מכירה את הנוהל – מי שמפריע, מפריעים לו. אנחנו צריכים, אדוני יושב-ראש הוועדה, שהממשלה תכבד את הוועדה הזאת. והיא תכבד את הוועדה הזאת ברגע שהיא תשלח את הפרויקטור שמונה מטעמה להוביל את התהליך. הוא אמר דברים מאוד מטרידים, וחשוב מאוד שהיינו שומעים אותו עכשיו. אם הוא אומר שכל מה שהובא לאחר מכן כהחלטת הממשלה בחוק הזה זה בניגוד לדעתו, שהוא חושב שהדבר הזה הוא הרסני, אנחנו חייבים לשמוע למה. לא יתכן שימנו פרויקטור וידחפו אותו למצלמות הטלוויזיה כדי שיגיד כמה משפטים, והוא איש המקצוע, וכאשר הוא אומר שזו טעות, הוא נעלם פתאום, ואנחנו פה מדברים על חוק שלפי כל הציטוטים לגביו, הוא אומר שהוא חוק שגוי. לכן חייבים לקבל, מעבר למה שאמר חבר הכנסת סגלוביץ', חוות דעת רפואית. אני שמח שפרופ' חגי לוין נמצא פה, והוא יכול לתת חוות דעת נוספת. אדוני, אנחנו לפני יום הכיפורים. אני חושב שכל הכבוד לך שהצלחת להכניס שכלל עם ישראל יוכל לקנות את ארבעת המינים, ואני לא אומר את זה בציניות. הדבר הזה חשוב מאוד. אבל חשוב להפסיק את השטויות ואת הסגר הזה, שאין לו שום משמעות רפואית. חייבים לתת לעם הזה גם לצום כמו שצריך, גם להתפלל כמו שצריך, וגם לקיים את המצוות שלו. וגם לקיים את הזכות הדמוקרטית שלו להפגין. ולא יעזור שום חוק ושום תקנות. תודה רבה, אדוני. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני חושבת שעוד לא היה כזה דבר, הזלזול הזה בכנסת. ואתה יודע מה, יותר מהכול, הזלזול באזרחי ואזרחיות ישראל. יושבים כל המומחים, אנשי המקצוע, שהוזמנו לישיבה – מהסים אותם. אומרים להם לא לדבר עכשיו. שמענו אתכם, אנחנו נחליט. אפשר לא להסכים עם מומחים שמגייסים לצורך העניין, אבל ההשתקה הזאת, הדבר הזה שבסוף ראש הממשלה כמעט בעצמו – כי היו לו מתנגדים גם מהליכוד – מחליט החלטות הרות גורל כאלה, הרסניות כאלה, שהולכות להרוס כל חלקה טובה; וכל זה למה? שוב, זה מתקשר לדיונים שהיו אתמול בוועדה – האובססיה להפגנות, האובססיה לאנשים שלא חושבים אותו דבר. אני לא מבינה את החוק החדש שהביאו 20 דקות לפני תחילת הדיון. אני לא מבינה את הפרקטיקה המטורללת הזאת, להביא את החוק הכול כך משמעותי הזה, בתהליך כל כך מזורז. מדובר פה בהגבלות מאוד מאוד קשות, שלא ברור לי למה זקוקים להן בעת הזאת. מילא אני, אבל אנשים שהם מומחים אומרים שלא צריך אותן עכשיו. אני באמת לא מבינה, ואני מצטרפת לקריאה של יואב – תביאו את האנשים, נשמע אותם. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> תיכף הם יעלו בזום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אלא אם כן, יגידו לי שהוועדה בסך הכול צריכה לאשרר את מה שקבעה הממשלה. וזה כמובן מצב שהוא לא תקין. כל החלטה שנקבל היום בלי שנשמע את המומחים ואת הנתונים שהם הביאו בפני הממשלה, היא תהיה החלטה – מה שיוצא, אני מרוצה. לא צריכה להיות דרכה של הכנסת ככה. צריך לעשות את הדברים בשום שכל. כרגע שכל אין פה. אני אפילו לא יודעת איך לקרוא לזה, יש פה קצת אובססיה, קצת פאניקה. לא ככה נציל את עם ישראל. << מנהל >> (היו"ר מיכאל מלכיאלי) << מנהל >> << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אלהרר. חבר הכנסת עידן רול. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אנחנו יושבים פה עכשיו כדי לדון בתיקון לחוק, כדי לדון בתקנות החדשות שמתפרסמות, אבל בזמן הזה, משרד הבריאות כבר פרסם את ההנחיות שלו למחר. ההנחיות למחר ב-14:00 בצוהריים כבר קיימות. אז השאלה מה שווה ועדת חוקה ומה אנחנו עושים פה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> לא, משרד הבריאות יודע שוועדת החוקה הרבה פעמים אומרת למה מהרגע להרגע. אומרים לאנשים: קחו את זה, בכפוף להחלטת ועדת חוקה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא ראיתי בכפוף - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> לא, הם אמרו. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - ויתרה מכך, אני מאוד מאוד שמח שנערכים מראש, אולי יש שתי גרסאות, אז ראוי לשמור אותה אצלם ולהפיץ אותה מחר. מה שאני רואה פה זו קבוצה של ח"כים מכל סיעות הבית שעושים פה לילה לבן כדי לוודא שההנחיות שיתקבלו יהיו בתקווה הכי נכונות למשק, הכי נכונות לבריאות הציבור, אבל משרד הבריאות כבר פרסם את זה. אז מעבר לכל התהליך הלקוי שהיה פה, לתת לנו הצעות חוק דקה לפני הדיון, אני באמת לא מבין מה כולנו עושים פה, ואני חושב שגם חבריי מהליכוד יגידו שיש בזה משהו שקצת מייתר את תפקיד הכנסת. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> על זה הולכים לדון בוועדת החוקה. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> פשוט אומרים לציבור אלה יהיו ההנחיות, ומחר בבוקר אולי יחולו בהן שינויים כאלה ואחרים כי חברי הכנסת יעשו פה עבודה מצוינת בוועדה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מודה בשם משרד הבריאות לחברתי אוסנת מארק, אבל כל ההסברים והפרשנויות האלה לא קיימים. צריך לדבר לגופו של עניין – מספיק עם מסע ההפחדות והדיכוטומיה הזאת בין לא לעשות כלום, או שתהיה פה קטסטרופה בריאותית. אף אחד – לא בקואליציה ולא באופוזיציה – לא מנסה להביא אותנו לקטסטרופה בריאותית. אנחנו מנסים לטפל בדבר הזה מהיום שהוא פרץ, אבל החלטות צריכות להתקבל בצורה אחראית לגבי המשק. אני שאלתי היום את סגן שר הבריאות, ואין שום תשובה קונקרטית עדיין – בואו ניקח לדוגמה משרד עורכי דין, שיושב בו בן אדם במשרד, אולי שניים, והם יושבים עם מסכות. למה צריך לסגור את העסק הזה? למה אי אפשר להתפרנס? בשביל זה הרי יש תו סגול. אפילו אתם יודעים מה? תצמצמו עוד יותר. בואו נחליט שבכל משרד יהיה בן אדם אחד. אגב, יושב פה פרופ' חגי לוין, אני אשמח לשמוע את דעתו. אני בטוח שאין בעיה עם בן אדם שיושב לבדו במשרד ולא יכול לבוא לעבודה. יש לי אין סוף כבוד וחשיבות לנושא הבריאותי, אבל צריך לבסס את זה על נתונים. חברים, לא סתם יש מבחנים לפגיעה בזכויות יסוד. לפגוע בפרנסה של בן אדם, צריך לעשות את זה בחרדת קודש. וכשלאנשים בבית אומרים עכשיו העסק שלכם ייסגר לזמן לא ידוע, לפרק זמן לא מוגבל, ואין להם שום הבנה למה זה חמור מאוד – יש פה משפחות שלא יצאו מהסגר הזה כלכלית. אני פגשתי משפחות ממעמד הביניים שנמצאות בתורים ל"פתחון לב" ול"לתת" ומבקשות מזון לחג. והתקווה שלהן בסגר איכשהו לשרוד כלכלית נמוגה בגלל שאין פה שום נימוק למה סוגרים להם את העסקים. אני רוצה נימוק של איש מקצוע, לא של פוליטיקאי עם תחושת בטן, נתניהו. אני רוצה נימוק של איש מקצוע שיגיד לי איזה סוג עסק סוגרים, למה ואיך בן אדם אחד במשרד נחשב התקהלות מסוכנת. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אני מרגישה שאני - - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אעזור לך – הפגנות. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> לא. עזוב. ברצינות, אני חושבת שאנחנו שומעים פה מחברי הכנסת שמדברים פה על נתונים-נתונים-נתונים – גם בימים שהביאו לפה את כל הנתונים. אבל הנתון הכי חשוב והכי חזק הוא שיש 7,000 נדבקים בכל יום. זה לא נתון מספיק חזק, שבגללו ובגינו אנחנו נפעל ונעשה פעולות משמעותיות במשק? במשק, בבתי הכנסת, בהפגנות, במשרדים של עורכי דין. בכל מקום שאנחנו יכולים לצמצם את ההתקהלות, ומכורח זה אנחנו נצמצם את התחלואה, זה מה שמוטל עלינו לעשות כנבחרי ציבור. אני מסכימה עם יואב שאומר אני רוצה לשמוע את אנשי המקצוע. גם אני רוצה לשמוע את אנשי המקצוע, אבל יואב, בכנות, כמה שעות היו בתוך הוועדה הזו – ועכשיו גם יושבים פה אנשי המקצוע. ישב פה פרופ' גרוטו, וישב פה פרופ' גמזו, כל כך בכנות ישבו פה אנשי המקצוע, ודיברו, והסבירו לנו כנבחרי הציבור את המשמעות של העלייה בתחלואה כל יום, כל יום. הגענו היום לנקודת זמן שלטעמי, אם אנחנו לא נעשה פה צעדים דרמטיים, זה יהיה בסוף על האחריות של כל אחד ואחת מאתנו כאן. מי שרוצה לקחת על עצמו את בריאות הציבור ואת הערך – לטעמי, הערך הכלכלי הוא ערך. ערך התפילה הוא ערך. ערך הדמוקרטיה בהפגנות הוא גם ערך. אבל ערך החיים הוא הערך הכי חזק. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> וחי בהם. תודה. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> ואין דבר שיכול לעמוד מבחינת המשקל מול ערך החיים. לכן אני אומרת, חברים, בואו נשים בצד את כל הפוליטיקה. יהיה מספיק זמן לריב על הפוליטיקה הזו. יהיה לכם מספיק זמן ללכת לבלפור, כי ביבי לא הולך לשום מקום. אני אומרת לכם, הוא לא יזוז. הוא לא הולך לשום מקום. יהיה לכם כל כך הרבה זמן. אבל עכשיו תיקחו אחריות על הציבור, על בריאות הציבור. תודה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אף אחד פה לא מתעלם מסכנת המגפה. הדרמה הזאת של כמה נדבקים יש היא לא מונופול של איש. כולנו מוטרדים מזה, ולכן אנחנו גם מדברים על זה. כולם. שאף אחד לא ייקח לעצמו את המונופול. הבעיה היא שכל המומחים כולם – והציטוטים רבים מפה ועד אין קץ – טוענים שההדבקות נעשות במיוחד במקומות סגורים ובהתקהלויות שלא נזהרים בהן, בעיקר במקומות סגורים, לא בתנועה. פרופ' לוין חזר ואמר בוועדה הזאת לא פעם ולא פעמיים, אפילו לא שלוש. כנ"ל לגבי פרופ' גמזו ואחרים. ואחרים שעשו מחקרים לא רק בארץ והתבטאו. שהייה בחוץ, בוודאי שתוך כדי זהירות הכרחית עם מסיכות, לא מובילה להדבקה. אין הדבקה בהפגנות. זאת עובדה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> עופר, אתה יודע שזה לא ככה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה בדיוק כך. זה בדיוק כך. אין הדבקה בהפגנות. כפי שאין הדבקה בהפגנות שלBlack lives matter, כמו שמראים מחקרים בארצות הברית, כך אין הדבקות גם בהפגנות שמתחוללות בארץ, והן תמשכנה. על אפם וחמתם של חובבי האוטוקרטיה ההפגנות תימשכנה, בזהירות ההכרחית, אני מדגיש. מה שמעניין את אלה שרוצים למנוע את ההפגנות זה הצלת עורו של הנאשם. יורים חיצים במפגינים, ואחר כך מסמנים את העיגול. זה מה שעושים, ולזה אסור לתת יד. הסיבה לסגר היא סיבה פוליטית. היא סיבה פוליטית של אדם אחד מושחת שסוחף אחריו מדינה שלמה ללא בושה. לא מעניין אותו אף אחד חוץ מעצמו והימלטותו מדין – מדין צדק. כל מה שהוא עשה עד היום כדי למנוע את ההפגנות – התנכלויות, תמיכה באלימות, הסתה – לא הלך לו. אז לאן הוא פונה עכשיו? פתאום הוא פונה לסכנת ההדבקה, אלק. זה לא מה שמניע אותו, וזה לא מה שמניע את תומכיו. כפי שאמרתי: ירו את החיצים במפגינים מראש, ועכשיו רק מסמנים את העיגול כדי להפוך אותם למטרה מסיבות פוליטיות. ומה הוכיח את זה יותר ממה שהתחולל בין אתמול להיום? אתמול בקבינט הקורונה – זה פורסם, זה לא איזה סוד, זה פורסם – נתניהו לא רצה סגר מלא. הוא רצה להפסיק את ההפגנות בלבד, וסגר לא מלא. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> למה להגיד סתם? זה לא מה שהיה. למה אתה אומר את זה? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> ומתי הוא החליט על סגר מלא? כשמשפטנים אמרו לו שאי אפשר להפסיק את ההפגנות אם הסגר הוא רק חלקי. רק אז הוא אימץ את הסגר המלא. את האיש הזה לא מעניין הציבור, ולא מעניינת אותו בריאות הציבור. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> עופר, תודה רבה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא מעניינות אותו בעיות הפרנסה של הציבור. מה שמעניין אותו זה להימלט מדין צדק, ולמנוע את המחאה הצודקת נגדו. לא יקרה, לא יעזור לו, ואם אנחנו ניתן פה יד לתקנות ולחוק המסוכן הזה, שהוא מסמר אחרון בארון הקבורה של שרידי הדמוקרטיה, אם אנחנו ניתן לזה יד, ההיסטוריה לא תסלח לאלה שייתנו לזה יד. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עופר כסיף. חבר הכנסת ניצן הורוביץ. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> תודה, אדוני. הדיון הזה הוא דוגמה למה הציבור איבד אמון בתהליך. מה השעה? 22:00 בלילה. מחר אמור להתחיל סגר כללי, דרקוני, ועד עכשיו לא הגיעו לוועדה התקנות על מקומות העבודה. למה? יושבים מאות אלפי אנשים בבית – עובדים, שכירים, עצמאיים, בעלי עסקים, שצריכים לשלם, שצריכים לקבל כסף, שלא יודעים אם לפתוח או לא לפתוח, מה קורה, איזה עסקים מוחרגים, איזה עסקים לא. איזה מן דבר זה? זו פשוט ממשלה שלא סופרת את האזרחים בדבר הכי בסיסי, שזו הפרנסה. ברגע האחרון ממש, התקנות אפילו לא הגיעו לכנסת. איזה צורה יש לזה? אחר כך אומרים למה האזרחים לא מאמינים ולא מצייתים. במצב כזה, אם היה לי עסק, הייתי שם פס על הממשלה, כי היא שמה פס עליי. איזו מן התחשבות יש כאן? מה הבעיה לעבוד מסודר? אמרו המומחים, כולל מומחי הבריאות, לא רק אנשי משרד האוצר, שאין שום סיבה לסגור את כל המשק, להשבית מפעלים, פסי ייצור, מכונות שעובדות 24 שעות. אין סיבה, לפחות 50% מהמשק יכול להמשיך לעבוד. מה זה משק? אנחנו אומרים משק. אלו אנשים. אלו אנשים שעובדים, אלו אנשים שמתפרנסים. אלו בעלי עסקים, לקוחות, ספקים. זו כל הכלכלה שלנו. לא. נתניהו אמר לסגור הכול כי הוא הבין שזאת הדרך שלו לעצור את ההפגנות. ההפגנות היו מרכז העניין, וזה גם מרכז העניין הערב, למה? כי הרי התקנות מאפשרות לממשלה להגביל הפגנות בצורה די דרסטית. למה צריך לשנות חוקים? כדי שאפשר יהיה לבטל אותן לחלוטין, זה העניין. אני מודיע שאין שמץ של הגינות בהליך הזה. אתם לכאורה מקיימים כאן דיון, ישיבה, הצבעה. זה לא הוגן, זה לא ראוי, זה לא עומד בשום מבחן. אני לא קורא לאנשים שלא לציית לחוק, חלילה, יש לנו פה משבר בריאותי, אבל דווקא בגלל זה הממשלה צריכה לנהוג בהגינות, ולא כמו ממשלה של נוכלים שבראשה עומד נאשם בפשעים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ניצן הורוביץ. חברת הכנסת מיכל וונש. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני הייתי רוצה לשמוע מהמומחים שנמצאים אתנו בזום על העובדות שכולנו מדברים עליהן, כולנו, על מה שחסר לנו על מנת לדון בתוכן. אני כן רוצה להתייחס לדרך שבה נעשים הדברים, ופה אני אולי חוזרת על דברים שכבר נאמרו על ידי חלק מחבריי. חייבת להיות שקיפות של נתונים ושקיפות לגבי קבלת ההחלטות, ואנחנו נכשלים בדבר הזה. ההנגשה של ההיגיון המסדר לציבור וההיגיון המסדר המשתנה אל מול נתונים משתנים – נכשלנו בזה. אנחנו יושבים פה חודשים, אני אומרת את אותם דברים בכל פעם שאנחנו נפגשים פה. אנחנו נכשלים בזה, ואני חושבת שעל זה מגיעה לציבור בעשרת ימי תשובה סליחה גדולה מאוד. אני כן פונה אלינו ואני אומרת שיש לנו פה מקום לדוגמה אישית. אני לא יודעת אם אנחנו נצליח לעשות אותה, אבל חשוב להבין שללא אמון הציבור לא נוכל לשמור על בריאות הציבור, והאמון הזה תלוי בכולנו פה סביב השולחן הזה. כשכל אחד ממשיך למשוך את החבל לכיוון שלו, מדינת ישראל בסופו של דבר תיקרע, ולשם אנחנו הולכים, לשם אנחנו צועדים ביחד. זה מצוין ממש, רק שהדבר היחיד הוא שבאמת יש פה מגיפה, והמסר לאסור מפגשים והתקהלויות חייב לעבור איכשהו, וחייב להישמע פה קול ברור וקול צלול על בסיס מקצועי, אבל בסופו של דבר יש מי שצריכים לקבל את ההחלטות האלה. אז אני מקווה שאנחנו נאפשר לגורמי המקצוע לומר לנו מהם הנתונים שאנחנו חייבים לקחת בחשבון, ונוכל לקיים דיון מהותי בחוקים ובהמשך, בתקנות שאנחנו נעביר פה הערב. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מיכל וונש. חברת הכנסת תהילה פרידמן. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אלי פה? אני רוצה להגיד משהו, כי אלי דיבר על בתי הכנסת. לפני כמה שנים נולד הבן הרביעי שלנו. כשהוא היה בן שלושה שבועות היה יום כיפור. עם עובר בן שלושה שבועות הגעתי לבית הכנסת מהבוקר ועד סוף היום. כל החיים שלי אני בבית כנסת ביום כיפור. אסור לפתוח את בתי הכנסת ביום הכיפורים הזה. זו ציפור הנפש שלי. זה דבר שהוא יקר ללבי מאוד. אסור לפתוח את בתי הכנסת. אני חושבת שאנחנו לא מצליחים להעביר לציבור שזוהי אזעקת אמת, ושאנחנו ברגע קריטי. אנחנו יכולים לחורר את התקנות ולומר אין היגיון בפרט הזה, ואין היגיון בפרט ההוא, והכול יהיה נכון. אבל בסופו של דבר, אנחנו לא נצליח להבהיר לציבור את חומרת המצב, והמצב חמור ממש. אני שותפה לכל הביקורת, ואני אומרת אותה גם בפנים, ואני מוכנה לומר אותה גם פה. יש המון ביקורת, ונכשלנו לגמרי בכל אופן ההתנהלות במשבר הזה. לגמרי נכשלנו. ועדיין, כשהגענו למצב הנוכחי, אנחנו חייבים לעשות דברים דרסטיים בגלל שהמצב הוא דרסטי. ההיגיון היחיד לסגור עכשיו הוא שאף אחד לא יכול להבטיח לנו שלא נצטרך לסגור בעוד שבועיים ועכשיו עדיף על עוד שבועיים. שוב, אנחנו יכולים לשבת לילה שלם ולחורר את התקנות וכולנו נהיה צודקים, כל הזמן נהיה צודקים. אני אדם נטול ציניות, ואני גם לא מספיק זמן פה בשביל לדעת מה יעזור לי פוליטית. אני רק יודעת שבמדינת ישראל יש יותר מדי קבוצות שנמצאות בתודעה נפשית של מצדה, וזה יכול להיות אנשי יצהר שלא הכניסו רופא ערבי, וזה יכול להיות מפגינים ששלחו לי היום הודעות שדמי בראשי ודמנו בראשנו וסופנו ויהרגו אותנו. לא יהרגו אותנו, אבל פחות או יותר כל היתר. וזה יכול להיות אנשים שיפתחו בתי כנסת, ויכניסו לתוכם אנשים מבוגרים ויסכנו להם את החיים בטירוף מערכות, וזה יכול להיות אנשים שמאשימים את המפגינים בזה שהם רוצים שתהיה תחלואה. ירדנו מהפסים לגמרי. לגמרי. אנחנו פה במצב של מלחמת יום כיפור, וכל אחד עסוק בסחר-מכר. אני רוצה לשמוע את מומחי הרפואה, אנחנו צריכים להסתמך עליהם. אנחנו גם צריכים לדעת שהאחריות שלנו עכשיו היא לשלוח מסר ציבורי שזוהי אזעקת אמת. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיקי יחימוביץ'. חבר הכנסת עמית הלוי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לילה טוב. שמעתי קודם אחד מחברי הכנסת ששואל למה אנחנו כאן, אז אני רוצה לענות על השאלה הזאת. למה אנחנו כאן הערב? וחשוב שיידע את זה הציבור, וחשוב שאנחנו כחברי כנסת נתייחס לזה. אנחנו כאן בסיפור של שלושה פרקים. חשוב מאוד להבין את זה, כי אני גם מתכוון להגיש הסתייגויות להצעת החוק ומתכוון לעמוד עליהן. למה אנחנו כאן? אנחנו כאן כי היועץ המשפטי לממשלה החליט שחוק יסוד לא בא לו בטוב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> די. די כבר עם היועץ המשפטי לממשלה. תתמקדו בקורונה. חלאס. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אני מבקש לתת לעמית לדבר. חברת הכנסת אלהרר, לתת לחבר הכנסת עמית לדבר, גם אם לא מסכימים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה טוב שאת שואלת, קארין, אני אסביר לך. יש חוק יסוד: הממשלה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, אני לא צריכה הסבר. אני מכירה את הנושא המשפטי טוב מאוד. צאו מהאובססיה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> עמית, אתה עונה לה, היא תשאל שאלה נוספת. חברת הכנסת אלהרר, תני לחבר הכנסת עמית לדבר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> די, די עם האובססיה. די. הם לא יודעים להודות בכישלון? היועץ המשפטי? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> קארין, תני לחבר הכנסת עמית לדבר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בואי נניח לאובססיה ונדבר על עובדות, קארין. העובדות הן כאלו: יש חוק יסוד: הממשלה. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> לא, עמית, השאלה היא מי יותר אובססיבי – אנחנו או קארין. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> חברת הכנסת אוסנת מארק. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אתם. חד משמעית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> קיבלת תשובה אוסנת? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אני מבקש לא להפריע לחבר הכנסת עמית הלוי לדבר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני אשתדל מאוד בלי רגשות של אובססיה. אני לא בא לפה מתוך אובססיה. אני גם שאלתי את עצמי את השאלה הזאת, ולכן למדתי את החומר, והנה אני אומר את התשובה, היא פשוטה מאוד, קארין ותמר. יש חוק יסוד: הממשלה. חוק יסוד: הממשלה בסעיף 39 מעניק לממשלה את הכוח לתקן תקנות לשעת חירום. זה מה שהיה פה בגל הראשון, היו תקנות לשעת חירום. מי נתן את הכוח לממשלה לתקן תקנות לשעת חירום? כנסת ישראל – אתם, אנחנו, הפרלמנט. לא רק שהוא עשה את זה בחוק רגיל, הוא עשה את זה בחוק יסוד. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אבל הכנסת חוקקה לפני חודשיים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> רגע, רגע, תמר, כבר יש לך רשות דיבור. כבר. תמר, כבר את מדברת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תמר, הוא יתייחס לכול, תאמיני לי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> שאלה מצוינת. הנה, הגענו לפרק השני בסיפור, תמר. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> הכנסת. לא הממשלה, לא שעת חירום - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> זה לא ייגמר. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> - - לפני חודשיים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל חוק רגיל לא גובר על חוק יסוד, תמר. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> רבותיי, תנו לו לדבר, יש לילה ארוך עכשיו. תמר. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אתה עכשיו רוצה שהממשלה תחוקק שתקנות שעת חירום יאפילו על חוק שחוקק הריבון. לשיטתך אני אומרת. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> חברת הכנסת תמר - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> קודם כל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> עמית, זה על חשבון הזמן שלך, חבל על הזמן, תתקדם, שבת עוד מעט. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני מנסה. אני מנסה. זה ברור לגמרי, ואני מניח שגם נציגי משרד המשפטים כאן יאמרו לך שאם הממשלה היום תתקן תקנות שעת חירום, שהיא עושה את זה על בסיס חוק יסוד, הוא כמובן גובר על חוק רגיל, נכון? הרי אנחנו בוגרים של פרופ' ברק. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תקנות שעת חירום. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן. תקנות שעת חירום פועלות מכוח חוק יסוד. בואי נתקדם, תמר. הגענו לפה פעם ראשונה - - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תקנות שעת חירום הן במדרג יותר נמוך מחוק, שחוקק לפני חודשיים, אני מזכירה, זה לא משהו לא רלוונטי ערטילאי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תמר, תני לי רגע. תקנות שעת חירום פועלות - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הן גוברות רק לתקופה מסוימת, עמית. צא ולמד. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> - - מכוח סעיף 39 בחוק יסוד: הממשלה. תקנות שעת חירום - - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אבל זה שחוק יסוד מסמיך ממשלה לתקן תקנות – תקנות הן במדרג יותר נמוך מחוק, לא? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יפה. רגע. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> נו? לשיטתך, אני חושבת משהו אחר לגמרי. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי, זה על חשבון הזמן שלך. אתה מנהל אתה שיח, אנחנו צריכים להתקדם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הנה, אני מדבר אתך, חבר הכנסת מלכיאלי. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> לא איתי, עם הוועדה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אנחנו כאן למרות שיש חוק יסוד, ולא היה צריך שום חוק – כמו שאמרה תמר, בצדק – לפני חודשיים. היה מספיק תקנות שעת חירום שמבוססות על חוק היסוד. ולכן לא היה צריך חוק. אבל הודיע היועץ המשפטי לממשלה לפני כמה חודשים – ובצער רב, אני חושב הממשלה קיבלה את עמדתו, זו הייתה טעות – ואמר תעשו את זה בחקיקה. עכשיו זו כבר לא ממשלת מעבר, תעשו בחקיקה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל עמית, היו פה 70 תקנות. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אתה בעד חוק יסוד: הממשלה עושה מה שבא לה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> עמית, אתה עוד שנייה מסיים, חבל. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל היו 70 תקנות, לא שלוש. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אלי, אתה מפריע עכשיו. אלי, אתה מפריע. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נכון. אבל עכשיו אנחנו בפרק ג' כבר, אנחנו לא בחוק היסוד ובתקנות שעת חירום. אנחנו לא בחוק של מצב חירום. אנחנו התכנסנו כאן כי היועץ המשפטי פעם שנייה אמר: לגבי ההפגנות, זה לא במצב חירום. תעשו חוק מיוחד למצב חירום מיוחד. בשבוע הבא זה יהיה מצב חירום מיוחד-מיוחד-מיוחד. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון. וזה עוד ימשיך ככה, ישראל במצב חירום הרי מהיום שהיא קמה, אז כל פעם צריך להוסיף את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> עמית, תמשיך לדבר. חבר הכנסת כסיף, עמית צריך לסיים כבר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ולכן אני אומר שאם אנחנו במצב חירום מיוחד – ואני חושב שאנחנו במצב חירום מיוחד. בגל הראשון היו 16,000 חולים מאומתים, בשלושת הימים האחרונים אנחנו ב-17,000 חולים מאומתים. אנחנו במצב חירום מיוחד. אז אנחנו במצב חירום מיוחד, די בכך שהכנסת תכפה את ההחלטות של הממשלה בכך שהיא הודיעה שזה מצב חירום מיוחד. היא לא צריכה – וזה נכון לכל מצב חירום מיוחד – להיכנס להגבלות כאלו או אחרות. זה לא משנה אם זה הפגנות או תפילות או ספורט. מחר בבוקר, אם יהיו פה 100 מתים, אז מה תאמרי, חברת הכנסת זנדברג? הממשלה תאמר אין פעילות ספורט עכשיו, אי אפשר. תני לה את החופש. זה כמו במלחמה, אדוני היושב-ראש, הכנסת לא צריכה להתכנס פה לשלוש קריאות ב-02:00 בלילה ולומר לרמטכ"ל עכשיו אל תירה בצרורות, אתה תירה רק בבודדת. ואנחנו חוזרים לכנסת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רק מי זה הרמטכ"ל, גמזו? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לכן אני מסתייג מהצעת החוק כפי שהובאה כאן. אני חושב שאם אנחנו מגדירים את מצב החירום מיוחד בחוק הזה, אנחנו צריכים לבטל את כל הסעיפים הנוגעים להגבלות שהכנסת מטילה שבהם הממשלה לא תוכל – כלומר, שהאזרחים יוכלו לעשות ספורט, תפילה, הפגנה, או ללכת לדבר אחר. עוד הערה אחת במשפט. יש פה סוג של סיפוח זוחל, מעמד סטטוטורי לחוות הדעת המקצועית – נכנסה בחוק הנוכחי שהממשלה תוכל לפעול אך ורק לאחר שהוגשה לה חוות דעת מקצועית. זה דבר שהוא מובן מאליו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באישור או היוועצות? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> חובה טבעית של הממשלה – ברור ששר בריאות פועל לפי חוות דעת מקצועיות שמוגשות לו, אבל האחריות היא עליו. מה קורה לנו, אדוני היושב-ראש? שמתחילים חובת היוועצות, והיא מתחילה להיות תהליך מורכב, ואז בית המשפט, שגם ככה מבקר, והכנסת מבקרת, ואומר: רגע, אם הייתה פה היוועצות עם X, עם פקיד כזה או פקיד אחר, יכול להיות שההחלטה שלך היא לא במתחם הסבירות, היא לא סבירה. איך הלכת נגד היועץ? מה קורה כשהממשלה רואה שהיועץ הזה לא טוב? מה קורה כשהיא מביאה יועץ בינלאומי? לא, היא חייבת להסתמך על פקיד מאוד מסוים, ועד שהוא לא יגיש את חוות הדעת, הממשלה לא תוכל לקבל החלטות. זה לא תואם לשעת חירום. שני הנושאים האלו, אני מבקש - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> חבר הכנסת שלמה קרעי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני יושב-הראש. אני מצטרף לכל מילה שאמר חברי, חבר הכנסת עמית הלוי. אני אוסיף כמה דברים. ראשית, אנחנו כאן בטעות. לא צריכים להיות כאן באמצע הלילה, ערב כיפור. יש דברים הרבה יותר חשובים לעשות, אבל לצערנו, יש כאלו שמקדשים זכויות מסוימות על זכות החיים. שוכחים את הזכות של אזרחי ישראל לחיות. 59 מתים ביממה האחרונה בלבד, ואנחנו פה מתווכחים אם זה את זה הממשלה יכולה להגביל, ואת זה היא לא יכולה להגביל, ומה הזכות הקדושה, ומה הזכות הלא קדושה. אני חושב שכל זה מיותר. צריך להיות כאן קו אחד אחיד לגמרי – לא חירום מיוחד ולא המצאות וכל מיני סיפורים, שתיכף אני אגע בהם. קו אחד מנחה. הממשלה רשאית לתקן כל תקנה שהיא מוצאת לנכון במצב חירום. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוא נעביר את כל הסמכויות לממשלה - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נכון, אלה תקנות לשעות חירום שיש בחוק יסוד: הממשלה, כמו שהזכיר עמית הלוי. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, בסעיף 39 יש במפורש - - - שהתקנות - - - והכנסת צריכה להיכנס לסיפור, אז בבקשה לדייק. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הממשלה רשאית להתקין תקנות – יש מצב חירום, ואנחנו רואים שכשבאים לכנסת, כל אחד מושך לכיוון שלו, ובינתיים מצב החירום הזה הולך ומתגבר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז נסגור את הכנסת. מה הבעיה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ואם החלטנו - - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון, הוא לא רוצה - - - זה משטר אוטוקרטי. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> עופר. עופר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוא אמר את זה כבר במילים אחרות לא פעם ולא פעמיים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הכנסת יכולה לבטל את מצב החירום. אם הכנסת אומרת אין מצב חירום, הכול טוב, הכנסת מתגברת ויכולה לומר שאין מצב חירום. אבל אם הכנסת מסכימה, אם אנחנו מסכימים שיש כאן מצב חירום, ולא סתם מצב חירום, אלא מצב חירום מיוחד, לא ייתכן שאנחנו נתערב בכל פיפס ובכל דבר. כמו שבמלחמה הכנסת תגיד לרמטכ"ל אתה לא יכול לפתוח במלחמה אין אם לך שלושה טילים - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז בוא נלך הביתה עד שייגמר מצב החירום. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא נכון מה שאתה אומר לפי החוק היבש. מבחינת החוק היבש - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, תן לחבר הכנסת קרעי להמשיך לדבר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ורק אם מאחורי גבעה צצו לך שני מחבלים. אם זה פחות מזה, אתה לא יכול. מה אומר היועץ המשפטי בניסוח שהוא מביא כאן? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפילו במלחמה יש כנסת, אתה יודע? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הוא אומר כאן: אפשר להיכנס למצב חירום מיוחד רק אם - - - << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אתה מדבר על סעיף 3, כן? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> סעיף 2 להצעת החוק, פסקה 3(א). פסקת משנה (א). << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> זה סעיף בעייתי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> היועץ המשפטי לממשלה אומר כאן: רק אם ניצלתם את כל מה שיכולתם לעשות במצב חירום. זאת אומרת, אם הרסתם את המדינה, הכנסתם אותה לסגר מוחלט, הרגתם את כולם, רק אז אתם יכולים להחליט על מצב חירום מיוחד. מי אתה בכלל, אדוני היועץ המשפטי לממשלה, בעניין הזה? אנחנו, הכנסת, מאפשרים לממשלה להכריז על מצב חירום, ולעשות את כל מה שהיא מוצאת לנכון. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רגע, לא סיימתי, אדוני יושב-הראש. אותו דבר גם לגבי העניין של חוות הדעת המקצועיות. זה קשקוש, "שטויות במיץ עגבניות". לממשלה יש את האחריות, וצריך לתת לה גם את הסמכות. אין דבר כזה אחריות בלי סמכות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> שלמה, אבל הממשלה הביאה את החוק הזה, לא אנחנו הבאנו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הממשלה הביאה את החוק הזה, אבל הרבה מהדברים בו נכפו עליה. אנחנו כאן - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> בסדר, אבל הממשלה הביאה את זה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל אנחנו גוף פיקוח. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אוי-אוי-אוי, נכפו עליה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני מפקח על הנוסח הזה שהובא בפנינו, ואני אומר, אנחנו לא יכולים לאשר כאן חוק שעדיין לא עושה שכל, שעדיין אזרחי ישראל אומרים לא כולנו באותה סירה. יש כאלה שיש להם יאכטה מיוחדת. המפגינים – מנדלבליט וניסנקורן דאגו להם ליאכטה. לא ייתכן דבר כזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הו, יצא המרצע מן השק. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אנחנו צריכים לעשות קו אחד לכולם – בכל המרחב הציבורי אותן הנחיות: בתי כנסת, ספורט, הפגנות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> העיקר שהמנהיג העליון מעל כולם. המנהיג העליון, ירום הודו, נצדיע לו כאן בבוקר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא מנהיג. העיקר שיש לך - - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מציע להוסיף תקנה: להצדיע בבוקר למנהיג העליון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני מסכם. אני מציע בהסתייגויות – אנחנו נגיש אותן תיכף, אולי ננסה לשנות את החוק – לבטל את כל הפרק הזה של מצב החירום המיוחד, לאפשר לממשלה להתקין תקנות, גם דברים שהוחרגו, שכאשר היא מוצאת לנכון, היא יכולה למנוע את הפעילויות האלה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכיוון שחברת הכנסת זנדברג היא די ותיקה, אני מקריא לך, כדי שתכירי, בחוק היסוד, תמר. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> באמת לא הכרתי. חשוב שאני אכיר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> "תקנות שעת חירום כוחן יפה לשנות כל חוק". << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> מזל שיש אותך, בשביל שאני אכיר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> את איתי? "תקנות שעת חירום, כוחן יפה לשנות כל חוק". זה חוק יסוד: הממשלה. ולכן במקרה של שעת חירום, תקנות הן יותר - - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> קראת רק חלק. חלק מאוד מאוד – עשית פה בופה, בררת מה שנוח לך. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> חברת הכנסת שקד. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> בעניין החוק הזה, ההסתייגויות שלי זהות להסתייגויות של עמית, הוא נימק אותן יפה, אז אני רק מצטרפת, אין צורך לבזבז את הזמן של כולם. הוא הסביר אותן, נימק אותן יפה. צריך להגיע לתכלס, להצבעות. בעניין התקנות שאנחנו מחכים להן, תקנות העבודה, אני רוצה להגיד שהחלטה כמו של הממשלה בלילה הייתה מופקרת ומסוכנת. אני חייבת להגיד שאני מאוד מעריכה את השר יזהר שי, הוא גם בא מעולם ההיי-טק, כמוני, לכן הוא מבין כמה הן מופקרות. אני רוצה לציין לשבח את שר האוצר, שהביא תוכנית מאוזנת והגיונית אתמול בלילה. למרות שתוכניתו אתמול בלילה לא התקבלה, היום הצליחו להכניס לתקנות ענפים מאוד מאוד משמעותיים, שאם היו נסגרים, המדינה הייתה "הולכת פייפן". זה הבניין, תעשייה והיי-טק, שחייבים לעבוד, ועובדים במסגרת תו סגול, בקפסולות ובצורה מאוד אחראית. ממה שאני יודעת, נכון לעכשיו, התקנות שיובאו לנו הן לא ההחלטה ההרסנית של אתמול בלילה. אני חושבת שלכולנו יש אחריות לראות שהתקנות שעוברות מצד אחד מאפשרות להילחם במגיפה בצורה רצינית, ומצד שני, מאפשרות קיום של ליבת הכלכלה הישראלית. אני חושבת שהמתווה שהביא אתמול משרד האוצר היה מתווה הגון, טוב ונכון, גם מבוסס על הסגר במרץ-אפריל, שהוכיח את עצמו. אז בואו נחכה, בשעה הקרובה אני מקווה שיגיעו התקנות, ואם באמת הכניסו את כל ההחרגות ממרץ-אפריל, אז אפשר להגיד שמשרד האוצר תיקן את הפארסה שהייתה אתמול בלילה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת תמר זנדברג. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לחזור בכל זאת לחוק שנמצא בפנינו. התקנות – גם אלה שהגיעו וגם אלה שלא הגיעו – לפי החוק המקורי שעבר לפני חודשיים, חוק הקורונה, הסמכויות נכנסות לתוקף. יכולים לאשר אותן בשבוע הבא, אבל בכל זאת יש לנו פה אירוע די חריג, והאירוע הוא שאחרי דיון אתמול של 14 שעות בקבינט ובממשלה, אנחנו מתבקשים ביום חמישי בלילה, ערב יום כיפור, לתקן חוק מיוחד שהכנסת חוקקה לצורך האירוע הזה, לצורך הקורונה. אין פה חוק משנות ה-50' שיועד למקרה אחר. חוק לעכשיו, והנה, אנחנו שוב נדרשים אחרי זמן כל כך קצר לתקן אותו. וכל כך למה? החוק הזה, אפשר לקרוא לו בשם, אפשר לכנות אותו: החוק לחיסול ההפגנה בבלפור. למה? כי זה הדבר היחיד ששונה פה ממצב שאם לא היה את התיקון לחוק והיו רק את התקנות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> זה גם חשוב, לחסל את זה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> יפה, יצא המרצע מן השק. אני רוצה לשאול את כל חברי הכנסת שיושבים פה, קואליציה ואופוזיציה – אחרי שעקבנו אתמול בתקשורת, ואחרי ההדלפות מהקבינט אתמול, גם מקבינט הקורונה וגם מהממשלה, איזה פרצוף יש לנו משעות על שעות של דיון על חתיכת הפגנה? לא על הפיצויים, לא על הענפים. אולי אם היו דנים קצת על הענפים, מי צריך לעבוד ומי לא, לא היינו מגיעים היום למצב היום שתיארה חברת הכנסת שקד. אולי אם היו דנים על הפיצויים, אנשים היו מרגישים יותר בנוח למלא אחר ההנחיות, כי הם היו יודעים שהפרנסה של המשפחה שלהם מובטחת והם לא יוצאים החוצה לחלות במחלה ולסכן את עצמם. אבל לא – הפגנות, הפגנות, הפגנות. ואומרים שרים בממשלה: בכל פעם שראש הממשלה שומע את המילה הפגנה, הוא קופץ. תגידו לי, אנחנו בידיים בטוחות כאזרחים? אנחנו יכולים לסמוך על ההנהגה שכל החלטה שמתקבלת, מתקבלת אך ורק לטובת העניין? או כמו שתיארה חברת הכנסת תהילה פרידמן, לשם שמיים? למצב חירום? או שאנחנו נתונים בידי אדם שיש לו אובססיה מטורפת לדבר שולי? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> את לא רואה את מצב החירום, תמר? את לא רואה את המצב? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מצב חירום שיש ראש ממשלה שהוא נאשם, שהוא מושחת, שהוא נוכל. זה מצב החירום הכי גרוע. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 7,000 חולים ביום זה לא מזיז לך? זה לא מעניין אותך שיש 60 הרוגים ביממה? << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> סליחה, אל תפריעו לי. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה, אתם החלקתם על הראש? תפסיקו להתעסק ביבי-לא ביבי. תצאו מזה, זו מלחמה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אמון הציבור נפגע בגלל שהוא לא סומך על ההנהגה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תסתכלי במראה, תמר. תגידי לעצמך: אני מוכנה ל-60 הרוגים ביממה? מספיק כבר. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> והוא לא סומך על ההנהגה כי ההנהגה הבכירה עוסקת בעצמה ולא בנו. אנחנו פוחדים לחלות, ואנחנו פוחדים לסגור את העסקים של המשפחות שלנו. ואנחנו פוחדים לשבת לבד ביום כיפור ובחגים. ואתם מתעסקים בהפגנה, תתביישו לכם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה זה בהפגנה? זו מדגרה של קורונה. << מנהל >> (היו"ר יעקב אשר) << מנהל >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלמה, שלמה, תודה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תתביישו - - - בהפגנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלמה, תודה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> איזה אזרח יאמין לתקנות שתיקנת קודם, תמר, אם הוא רואה 2,000 איש מפגינים? איזה אזרח? באמת אני שואל. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> כאן בוועדת חוקה – סליחה, זו זכות הדיבור שלי, אם אפשר לסיים אותה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון, בואו נכבד את זה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> גם היא הפריעה, כשהוא דיבר. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> כאן בוועדת החוקה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את הפרעת לעמית? אז תני לו פעם אחת להפריע לך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, היא לא הפריעה, היא שאלה שאלה טובה, ואת צודקת. אני רק שואל אותך: איזה אזרח יאמין לך, איזה בעל עסק יאמין לך, אם ההפגנות האלה יימשכו? << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אנחנו עוסקים בוועדת החוקה בנושאים חוקתיים. היה נהוג בדרך כלל בעבר שהיועץ המשפטי לוועדה, וגם נציגות של היועץ המשפטי לממשלה – שאני לא יודעת אם היא נמצאת כאן או בזום, אבל חייבת להיות כאן – מציגה לנו את ההיגיון החוקתי של התיקון. אני רוצה לשאול אותך, היועץ המשפטי לוועדה, חוק המסגרת המקורי הובא לכאן רק לפני חודשיים. הוא אושר בדיונים מאוד ארוכים ומאוד משמעותיים, יש כאלה שאפילו אמרו משמעותיים מדי יחסית למצב החירום באמת, והוא בא לכסות את כל מצב החירום. עכשיו, ברגע זה, אנחנו במצב חירום ואנחנו במלחמה, אבל במלחמה שהייתה צפויה כשהחוק הזה חוקק. החוק הזה, אפילו לא התחלנו להשתמש בו, בכל הסמכויות ובכל המצבים שהוא נותן. לכן, האם תוכל לפרט בפנינו את חוות דעתך החוקתית האם כבר מוצו כל האפשרויות? הרי ידוע שאנחנו בוחנים כל חוק – אני לא עורכת דין כמוך, אבל רק משפטנית – לתכלית ראויה, זה קודם כל. אחר כך האמצעי המידתי וכל הדברים האלה. קודם כל, מה התכלית פה? מה תכלית השינוי המוצע הזה? האם יש נתונים? האם יש ראיות כל כך מרחיקות לכת שמחייבות עצירה – ליפול בדיוק על ההפגנה הזאת? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תמר, להתכנס לסיום. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הנגיף הולך להפגנה, רואה את האנשים שם ואומר: אלה חמודים, אני לא אגע בהם. תמר, תחשבי קצת עם שכל ישר. תפסיקי עם מחקרים כל הזמן. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> יחסית לנתונים ולראיות שגורמי המקצוע מביאים במקום הזה – כאשר מה שעומד מהצד השני, צריך להזכיר, זו פגיעה בזכות חוקתית מוגנת וחשובה, שזו זכות ההפגנה והביטוי. שתיים, האם מוצו האפשרויות הקיימות בחוק? הרי בחוק יש סמכות לממשלה להתקין תקנות לביצוע ההפגנות. האם מוצתה האפשרות הזאת לפני שמתקנים את החוק ומחמירים עוד? שוב, אני חוזרת, בחוק שהוא בסך הכול בן חודשיים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> היועץ המשפטי לממשלה לא נותן להם לעשות את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה, תמר. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> שאלה אחרונה. אם אפשר גם, בנוסף לחוות דעת היועץ המשפטי לוועדה, חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה, אם זה מקובל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור, משרד המשפטים כאן. חברים, אנחנו עוד לא התחלנו את הדיון, אלו רק הצעות לסדר. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אני מבקשת. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כמו שנאמר פה, הקדמה למכה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה לחברי הכנסת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפשר להוסיף שאלה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני יכול רק להתייחס? לא לגוף העניין, כהערה לסדר. אני חושב שאחרי שנציגי הממשלה יציגו את התיקון המוצע, בוודאי אני אחווה את דעתי בעניין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה תדבר. אתה לא סומך עלי שאני אתן לך לחוות את דעתך? למדת מהח"כים? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כדאי לומר לחברת הכנסת זנדברג שפרופ' ברבש בימים האחרונים אמר שהוא חוזר בו, ויש מחקר חשוב בארצות הברית שהוכיח שבערים שהיו הפגנות הייתה עלייה דרמטית בתחלואה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> לא, אין מחקר כזה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה מה שאמר פרופ' ברבש. אין מחקר, אף אחד לא מבלבל - - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש מחקרים הפוכים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. תודה. שלמה, תודה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> המחקר הזה לא תקף, הוא - - - מאוד נמוך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - זה עניין של נראות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. תמר, תודה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> השאלה אם בשביל נראות - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> וגם לא צריך מחקר, תמר. לא צריך מחקר, שכל ישר, זה הכול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תמר, תודה רבה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מבחינתכם לא צריך כלום, רק צריך להפסיק את ההפגנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלמה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה הם עכשיו, זה לא אני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> די. תודה רבה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, קיבלנו את התקנות של העבודה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש לא לשאול אותי שאלות טכניות באמצע הוועדה, יש מנהל לוועדה. טרם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> התקנות של העבודה צריכות להיות מוגשות עכשיו לממשלה ואז אלינו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש עכשיו את משרד המשפטים שיציגו לנו את החוק, שיציגו לנו את הסיבות של החוק. לאחר מכן נשמע את פרופ' גרוטו, הוא נמצא אתנו בזום. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> למיטב ידיעתי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, נמצא אתנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא גם נמצא בזום? אוקיי. אם ככה, רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי, בבקשה. חבר'ה, אני רוצה לתת לכם לשאול שאלות, אני רק מבקש דבר אחד – אני אתן שאלות ממוקדות ובלי נאומים. אני רוצה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ממוקדות. ממוקדות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה שתשאלו גם את גרוטו וגם אותו, זה בסדר, אין בעיה. רק תהיו פיריים ולא לקחת את זה לנאומים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש תשובות שחייבים לי עוד מוועדת הכנסת בצוהריים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם זה בו ביום זה בסדר. רז נזרי נמצא אתנו? מישהו יכול להתקשר אליו? אולי את רוצה להתחיל בינתיים, גברתי ממשרד המשפטים? << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> אני מעדיפה שהמשנה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם אני מעדיף, אבל אנחנו לא יכולים לשבת ולחכות עד בוש. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אולי משרד הבריאות קודם? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא, אני מעדיף את משרד המשפטים. רצית לשאול שאלה, קארין, אני אתן לך בהפסקה. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> איל זמין. אולי הוא יתחיל ורז יצטרף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אייל זנדברג. הפסדת, אני אשמור לך את זה לאחר כך. אייל זנדברג, בבקשה. ואם רז יוכל להשתתף, אני אעריך את זה מאוד. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בינתיים, יש צפי להגעת התקנות שאנחנו ממתינים להן? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את שואלת אותי בתור - - - << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> לא, אבל יש פה נציגים שיכולים לענות על זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תשאלי אותם. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> עד שנעלה את רז נזרי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מישהו יודע מתי תקנות העבודה יגיעו, בשעה טובה? << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> הן מוכנות. הם צריכים להעביר אותן בממשלה במשאל טלפוני. אני פשוט יודעת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איילת, זה מאוד חשוד שאת יודעת את כל זה לפני כולם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה עם זנדברג? אולי זו תקלה אצלנו? אתם תעבדו על זה בינתיים. קארין, תשאלי את השאלה שרצית מקודם לשאול. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש דיון על שינויי נוסח שאולי לא יהיו בהסתייגויות, אלא במשא ומתן? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הבנתי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש לנו הסתייגויות, אבל יכול להיות שאפשר להגיע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נקריא. אם יהיו דברים שמקובלים, הם יכולים להיכנס. רז ואייל מחוברים? אתה רואה אותם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מחוברים, אבל הם לא מגיבים. אני לא רואה אותם, אין להם מצלמה ולא מיקרופון. אני מבקש מהם לפתוח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם יכולים להתקשר אליהם? לא עשיתם את זה עד עכשיו. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> גור, האם אפשר אולי להתחיל להקריא? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא, לא. לא. לא. אנחנו קודם כל נשמע. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, אני רוצה דיון תיאורטי, בלי להיכנס לסעיפים של הצעת החוק, אני חושב שאמון הציבור בהנחיות – ודיברנו על זה גם בדיונים קודמים – נפגע כשהוא רואה שיש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אמרת את זה כבר מקודם. שי, מה קורה אתם? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני בינתיים מעביר לך את הזמן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תן לי לנחש, קרעי, ההפגנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא תהיה לך ברירה, גברתי ממשרד המשפטים, לילך, להתחיל. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני יכול להציג מבחינה טכנית את החוק. אני לא לוויתי את הנושא של - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא, לא, עם כל הכבוד. אני רוצה את מי שהיה בהולדתו של החוק. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> האמת היא שגם מבחינה טכנית זה מעניין, איך זה קרה, השינויים האלה? זה גם כן מעניין, אבל זה לספר אחר. << אורח >> שי סומך: << אורח >> לא ליוויתי את נושא ההפגנות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עד שכולם יעלו על העניין המהותי, מעניין אותי דווקא הטכני. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני לא ליוויתי את נושא ההפגנות, אני רפרנט. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא ההפגנות. אני שואל איך קרה שיש הצעת חוק שיושבת פה משעה 12:00 בצוהריים, ובשעה 21:00 בלילה מגיעה הצעת חוק שונה? זה טכני. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה מבלבל. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני יכול להסביר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מר סומך, אני מבקש, עמדת משרד המשפטים צריכה לבוא על ידי גורם אחד ולא שניים. במהלך הדיון אנחנו כן צריכים אותך כי אתה חלק מורכב ובלתי נפרד מכל חוק הסמכויות וכולי. יש למישהו פתרון, או שנעשה הפסקה חמש דקות? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, לא, לא הפסקה, יעקב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יעקב, למה מריחת הזמן הזאת? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, אתה יודע כמה הסתייגויות יש על החוק הזה שאתה יושב שאנן? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, עשר דקות הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 22:45 ונתחדשה בשעה 23:15) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. אני מבקש להתחשב ברז, שהוא נטול שינה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ואני אמרתי שלא נתחשב בך ונשאל שאלות קשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אפשר רז, תתחיל בהסבר על החוק. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אם אפשר להסביר מה פשר השינוי שקרה בשעות האחרונות? << אורח >> רז נזרי: << אורח >> ערב טוב לכם. לא הייתי קודם לכן כי אני במקביל בשיחות ועידה רבות שמתנהלות כרגע לגבי תקנות בנושאים שונים ובתחומים שונים. לא שמעתי את דברי חברי הכנסת ואני מצטער על כך. אגיד בצורה כללית שמאחר שעלו טענות מכאן וכאן לגבי עמדתנו בכלל בנושא הפגנות, שהגבלנו מידי או שהתרנו מידי, אני אנסה לעשות קצת סדר מבחינת התהליך כי היו הרבה פרסומים בהקשר הזה. מכיוון שהפרסומים, לפחות חלקם לא מדויקים לכן ברשותכם אנסה לעשות סדר מבחינת התהליך שהייעוץ המשפטי עשה כאן. זה חוק שיוגש על ידי המשלה ואתם מתבקשים לאשר. חברי הוועדה בוודאי זוכרים שלפני כחודשיים, שלושה העברנו את חוק המסגרת, חוק הקורונה הגדול אחרי סדרת דיונים מעמיקה ורצינית בוועדה. במסגרת החוק הזה, שנתן כלים שונים בידי הממשלה להתקין תקנות והגבלות מסוימות במאבק בקורונה, היינו לקראת גל שני, שלצערנו עכשיו אנחנו בעיצומו, גל שני משמעותי. בין השאר קבענו, חלק מהדברים הבאנו מההצעה הממשלתית וחלק מהדברים לובנו ובאו ביחד עם חברי הוועדה בדיונים, מגבלות שונות על תקנות שהממשלה רוצה להתקין. כמובן החרגנו את נושא בתי המשפט מהחוק הזה, את נושא הכנסת, רשויות אחרות, מתוך הבנה שבמדינה דמוקרטית לא מגבילים בתי משפט ולא מגבילים כנסת, גם בשעת מגיפה גם בשעת חירום כזאת. כזכור, בסעיף 7(1), אותו סעיף שהוא הסעיף היותר דרמטי, יותר משמעותי, שאותו אגב אפשר לתקן רק ברמת ממשלה ולא בקבינט קורונה, מה שנקרא סגר של הטלת מגבלות במרחב הפרטי של האדם, קבענו שם שבכל מקרה, גם בהטלת מגבלות כאלה יהיו סייגים שיאפשרו הצטיידות במזון, טיפול רפואי, טיפול סוציאלי וכו', כמובן גם יציאה לעיתונאים, הגעה לכנסת, השתתפות בהפגנה או הגעה להליך משפטי. הדבר הזה נקבע לא בכדי כי כמו שאמרנו, אנחנו חושבים שאכן זכות ההפגנה היא זכות יסוד במדינה דמוקרטית היא זכות ששייכת לזכויות הדמוקרטיות ולכן גם בשעת חירום ראוי ונדרש לשמור על הזכות הזאת. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז מה קרה הפעם? כבר חודשיים שומעים אותך עם העובדות האלה ועכשיו פתאום מה השתנה? << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> בסעיף 7(2), שם מדברים על הגבלה במרחב הציבורי, שם בין השאר נאמר בחוק שהממשלה רשאית גם לקבוע תנאים לגבי אופן קיום הפגנה, תפילה או טקס דתי אבל לא רשאית למנוע קיום הפגנה, תפילה או טקס דתי. אנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית וחשבנו שנכון שבהקשר הזה צריך להקים מגבלות קשות יותר על הממשלה ולמנוע מצב שבו מונעים לגמרי, בין אם זה הפגנה או תפילה וטקס דתי. זו מדינה דמוקרטית ויהודית ולכן לשתי זכויות היסוד הללו יש מקום נכבד וחשבנו שראוי ונכון לשמור עליהם. במהלך השבועיים האחרונים, פעם ראשונה זה עלה בצורה משמעותית על ידי גורמי משרד הבריאות, הדרג הבכיר ביותר במשרד הבריאות. הדרג המקצועי, מנכ"ל המשרד, הממונה על בריאות הציבור, הפרויקטור פרופסור גמזו, הם דברו בישיבת הממשלה לפני כשבועיים לראשונה באופן חד שגם בהפגנות וגם בהתקהלויות כאלה מבחינתם יש סכנה להדבקה וצריך לחשוב כיצד מגבילים התקהלויות, כולל הפגנות ולא רק את ההתקהלויות הללו. היועץ המשפטי לממשלה ואני שהשתתפנו בכל ישיבות הממשלה אמרנו, פה צריך לעשות סדר, לא אמרנו אף פעם שלממשלה אין סמכות, זה שונה ממה שנטען וניסו לומר בחוות דעת כאלה ואחרות. לא אמרנו שאין סמכות כי החוק שאתם חוקקתם קבע שאכן יש סמכות לממשלה, רק חשבנו ואנחנו עדיין חושבים שלא נכון ולא ראוי שהממשלה עצמה היא זו שתקבע את הדברים הללו, אלא ראוי לאפשר לדרג המקצועי לקבוע את המתווה הזה מהטעם הפשוט שהפגנות מטבע הדברים הם כנגד הממשלה. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אין חוק יסוד? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ראש ממשלה יכול לעשות את זה, בטח שהוא יכול. << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> זו אשמתך, זה שר המשפטים שלך. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא אמר שנתן לכם את האפשרות להטיל הגבלות ולעשות את זה בתנאים, אף פעם לא עשיתם את זה. עכשיו אתם רוצים למנוע את זה כליל. כל הזמן כיוונתם לזה. << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> המגבלה הטכנולוגית גורמת לכך שאני שומע בדיליי אמירה לא ברורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שאלות תהיינה אחר כך. תסיים בלי הפרעה. << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> אמרתי שסעיף 7(2) קבע את המגבלה שאי אפשר למנוע לגמרי - - - לאופן קיום הפגנה וכמו שתיארתי לכם אמרנו בפני הממשלה שראוי שהדרג המקצועי יקבע. הממשלה קיבלה את זה בסוף שבוע שעבר, בישיבות אורכות שהיו אצל היועץ ואצלי ביחד עם ממלא מקום מפכ"ל המשטרה, הדרג הבכיר במשטרה, הייעוץ המשפטי, מנכ"ל משרד הבריאות ואחרים, הגענו למתווה מסוים שנותן אפשרות למשטרה לאכוף גם בהפגנות את הכללים של הריחוק החברתי. לדעתי זה גם חלק מהתקנות שהונחו בפניכם היום, מתווה שמאפשר גם אכיפה באמצעות קנסות, גם אכיפה ששוטר יכול לפזר כאשר בהפגנה לא שומרים על ריחוק חברתי של 2 מטר אחד מהשני וגם מתן קנסות. קבענו גם במסגרת הזו ביחד עם המשטרה שתהיה אפשרות למקומות מסוימים, לפי גודל המתחם, לקבוע מראש את מספר האנשים שיהיו שם כדי שאפשר יהיה לקבוע ריחוק חברתי. אם אתה אומר שיש 4 מטר לבן אדם, לא תכניס 10,000 איש לשטח שלא יכול להכיל את הציבור הזה. לכן לפי קביעה מקצועית של גורמי מקצוע ולא של דרג פוליטי חשבנו שזה מה שצריך לעשות, כך עשינו וזה מה שהונח לפניכם היום בבוקר בהקשר של התקנות שתוקנו בלילה בממשלה. החוק הזה זה משהו אחר. בהמשך לדיונים שתיארתי קודם לכן, אתמול הדרג המדיני ביקש את נתוני התחלואה, בקשו להגיע למצב של סגר הדוק יותר ממה שהתחיל ביום שישי שעבר בערב ראש השנה. במסגרת הסגר הזה הכוונה היא לסגור לחלוטין כמעט את מקומות העבודה, להגביל מגבלות נוספות, לבטל חלק מההיתרים שנעשו. בסיטואציה הזאת אמרנו שככל שאכן המציאות היא כזו שבה מגבילים כליל יציאה מקומות עבודה חיוניים ומגבילים יותר ממה שמוגבל עכשיו, מגבילים את מערכת החינוך, תפילות בבתי כנסת בתוך מבנים וכיוצא בזה, בסיטואציה כזו אפשר יהיה שתוגבל גם יותר זכות ההפגנה וזכות התפילה וזו הצעת החוק שלפניכם, שבה התבקשנו בהקשר הזה למצוא תשתית חוקית. אני יכול להגיד לכם שמאחורי הקלעים הדרג המדיני ביקש לבחון אפשרות במסגרת החוק הקיים לעשות את הדבר הזה. הייעוץ המשפטי עמדנו על כך, שאי אפשר לעשות את זה במסגרת החוק הקיים. במסגרת החוק הקיים קבענו במפורש בסעיף 7(1) שאין מגבלה ליציאה להפגנה, לא מגבלה של מקום מגורים. אדם יכול לגור בגבעת שמואל או רעננה ולנסוע עד ירושלים או עד קיסריה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> באזור מוגבל כן היה את זה. << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> עמדנו על כך שהחוק הקיים לא מאפשר את הדבר הזה. אם רוצים לתקן את החוק, רצינו שזה יעשה באמצעות הכנסת, להציג את זה בצורה מפורשת. רצו לעשות את זה גם באמצעות הכרזה על מצב חירום אזרחי, שזה משהו בפקודת המשטרה. חשבנו שלא נכון לעשות את זה כך. יש חוק ספציפי שהכנסת חוקקה – חוק הקורונה, חשבנו שנכון לעשות את זה דרך חוק הקורונה. להביא את זה בפניכם בצורה מפורשת דרך הכנסת כריבון, כמחוקק. כשזה מגיע דרך החוק הזה אז יש את כל החליפה שבאה עם זה, שמשמעותה שיש פיקוח פרלמנטרי כמו שאתם מכירים, שהוועדה צריכה לדון בתקנות שנמצאות מכוח המצב הזה. בנינו גם מצב שצריך ההכרזה מיוחדת. אם רוצים להיכנס למצב שבו אתה מגביל יותר את זכות התפילה ואת זכות ההפגנה, הממשלה צריכה להכריז על מצב חירום מיוחד, מעבר למצב החירום הרפואי שהוכרז כבר עכשיו, כדי להבין שזה אירוע מסוג אחר ובאירוע כזה אפשר לפגוע יותר גם בזכויות סביבתיות כמו זכות ההפגנה וזכות התפילה. זה החוק שבפניכם מגדיר, מתי ניתן לעשות את זה, מהם התנאים המינימאליים להכרזה על מצב חירום אזרחי במיוחד בסיטואציה הזו. כמה זמן ניתן לעשות את זה, מגבלת הזמן. בסיטואציה כזו יכולה הממשלה להתקין תקנות שאומרות שאפשר לפגוע יותר בזכות ההפגנה והתפילה, יש תיקון בסעיף 2, בהמשך לשיח שהיה אנחנו מוסיפים שאי אפשר למנוע כליל אבל כן יהיה אפשר לקבוע שזה יהיה בתוך מתחם שייקבע, אבל למנוע כליל הפגנה או תפילה יהיה אפשר לעשות, אבל יהיה אפשר לקבוע גם שזה יהיה במתחם הקרוב לאזור המגורים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אני מבצע דברים שאמרת, אמרת שהמחשבה על התיקונים נעשתה על ידי הצוות המקצועי, אני רוצה להבין למה התכוונת. << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> יש פה שני מהלכים שנעשו על ידי גורמי המקצוע, משרד בריאות והמשטרה בתיאום אתנו. דבר ראשון, במצב כמו עכשיו, מצב של לא סגר מיוחד, למשטרה יהיו יותר כלים לאכיפה, לאכוף ריחוק חברתי גם בהפגנות, שלא תהיה סיטואציה בה לא שומרים של 2 מטרים בהפגנות, אז המשטרה תוכל לפזר את ההפגנה ואת המתקהלים ולתת קנסות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שלא היה לה קודם? << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> למשטרה קודם לכן לא הייתה את האפשרות בסיטואציה הזאת. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה לא היתה? המשטרה לא יכלה לאכוף את זה? למה למשטרה לא הייתה סמכות לפי התקנות הקיימות? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כי היועץ המשפטי לא נתן להם להתקין תקנות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אי אפשר להשחיל מילה בדיון הזה? מה זה? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה יכול לשאול שאלה, לא להשחיל מילה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> רק שלא תהיה אותה מילה כל הזמן. נמאס לנו לשמוע כל הזמן על היועץ המשפטי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שמענו, הפגנות הפגנות והפגנות, שימותו כולם בהפגנות. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> שמענו, טוב, חלאס. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חלאס את. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הבנתי נכון, אני מבקש שתחזור שוב לשאלתו של חבר הכנסת סעדי, האם ניתנים דברים בתיקון הזה שלא היו באפשרות המשטרה לעשות קודם? << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> התיקון הזה שמונח בפניכם כרגע זה החוק. לדעתי מוקדם יותר היום, תקנו אותי אם אני טועה, אישרתם את התקנות של מגבלות הפעילות. זה נכון? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד לא אישרנו. << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> סליחה, הממשלה אישרה בלילה, זה מונח על שולחנכם, שם מה שניתן במסגרת תיקון התקנות, מתקנים גם את תקנה 4 שמאפשרת. הרי עד היום לא הייתה תקנה מפורשת שעסקה בהפגנות, מאפשרים למשטרה גם בהפגנות לאכוף את הריחוק החברתי, מה שלא היה לה קודם. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז לא צריך את החוק הזה, מספיק התקנות שיש לממשלה, לא צריך חוק בשביל לתת סמכות למשטרה לאכוף. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא בא רק בשביל האכיפה, נו באמת. בחוק הזה מדברים רק על האכיפה? << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> התקנות שתאשרו בהמשך זה לא לגבי החוק הזה, זה לגבי המצב בו אין סגר מלא, אלא מצב שיש עכשיו, זה בעצם מאפשר למשטרה להגביל, לקבוע למשל במתחם בלפור, המשטרה קבעה לפי שיקול מקצועי שלה, שעד 2,000 איש זה מה שמאפשר שמירה על ריחוק חברתי. זה לא החוק שבפניכם, אלה התקנות שיונחו בהמשך, זה לאכוף את הריחוק החברתי. החוק הזה אמור לאפשר למשטרה או לממשלה להתקין תקנות שמגבילות יותר. תקנות שקובעות שתפילות, הפגנות וכל התקהלות שהיא, במצב חירום מיוחד יהיה אפשר לקבוע שאפשר לעשות אותם רק במתחם של 1,000 מטר כרגע, או מרחק אחר שייקבע ליציאה ממקום מגורים. זה בעצם מה שהחוק יאפשר ככל שיעבור. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> חוק בלפור. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> באיזו סיטואציה אחרת קונסים אנשים על 2 מטרים? תן לי את הסיטואציה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תכף תשאלי בתורך, עכשיו חבר הכנסת סגלוביץ' בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שאלות לגבי הקונספט. אמרת בהתחלה שישבתם וחשבתם ואמרתם שבמצב של סגר כללי כשהכול סגור, אתם חושבים שבמצב כזה אפשר לעשות מעשה שבדרך כלל לא נעשה ולהגביל את זכות התפילה ואת ההפגנה. אני רוצה להתחבר לחוק עצמו שמונח בפנינו, החוק הזה אומר שצריך חוות דעת רפואית שמסבירה מדוע צריך את המצב המיוחד הזה. החוק הזה בהמשך הדרך אומר שאם נחוקק ונאשר את החוק הזה, זה יהיה כאילו הייתה בפנינו חוות דעת רפואית הזו והחוק תקף מעכשיו. אני שואל את השאלה, שאני שואל כבר תקופה, לגבי החוק הספציפי הזה, האם יש חוות דעת אפידמיולוגית שאומרת שזה הדבר הנכון לעשות ולכן חוקקתם אותו? אם כן, היינו שמחים לראות אותה, כי המשמעות של חקיקת החוק הזה כאן ועכשיו היא למעשה אפשרות ומתן אפשרות להמשך גם לממשלה לשנות את התקנות, גם את התקנות שנמצאות שעדיין לא אישרנו אותם והיא נותנת סמכות דרקונית לממשלה בהקשר של תפילה והפגנה מעבר למה שנעשה. דבר נוסף שהייתי רוצה לשאול, יש פה עניין של מידתיות. היום התקנות נקראות 7,7 ועוד 7 ואפשר עד 21. ועדת החוקה יכולה לאשר עוד 14 ועוד 14. כלומר לא מדובר על משהו ממש זמני, נקודתי, מדובר על משהו שיכול להימשך לתקופת זמן ארוכה. דבר נוסף שאני רוצה לומר, אני אומר לך מניסיוני המקצועי, לא היה צריך לא את התקנות האלה ולא שום דבר. היום, כשמאשרים הפגנה או לא מאשרים, בוחנים את המצב כמו שבוחנים כל דבר. משטרה יכולה לעשות את זה מול התמונה הכוללת. מחר זה תנועה, אפידמיולוגיה, הם לא צריכים שום דבר. הם צריכים בסך הכול חוות דעת אפידמיולוגית שצריך 2 מטרים ואפשר לעשות כל דבר לפי פקודת המשטרה. לא משתמשים בסמכויות טבועות שמוקנות. זה שממציאים דברים, מגיעים לקיצון שלדעתי הוא לא נכון. אני חושב שלא נכון שהממשלה תעשה עוד דברים בהקשר הזה. יש די סמכויות, אפשר להפעיל אותן במידתיות ובשכל. הן קיימות היום במשטרה ואפשר להשתמש בהן, לכן החוק הזה הוא מיותר. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אני רוצה לשאול על היכולת להפוך את זה להוראת שעה לשלושה שבועות. בהינתן מה שיואב אמר, להעלות את האפשרות להפוך את זה להוראת שעה לשלושה שבועות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כמה אתם מתחנפים למפגינים האלה. מה הוראת שעה? יש כאן מצב חירום מיוחד שהממשלה מחליטה עליו. אם זה יקרה עוד חודש שוב? אז עוד פעם נעבור את כל הטרלול הזה? << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> שתי שאלות, האחת יחסית לחוק הקיים. את החוק הקיים חוקקנו כאמור רק לפני חודשיים ועכשיו אנחנו באים ומתנים עליו, בזמן שההוראות שקבועות בחוק הקודם עדיין לא מוצו. לא השתמשו אפילו במה שמתיר החוק הקיים. האם לדעתך לאור הפגיעה המשמעותית בזכות יסוד מוגנת, האם מדתי להחמיר עכשיו עוד כל כך בזמן שהאמצעים המותרים בחוק הקיים אפילו עדיין לא מוצו? שאלה שנייה, החוק מציין וגם אתה אמרת, שההוראות החדשות באות במקרה של מצב חירום מיוחד שיוכרז עליו. התמונה עוד לא בהירה אבל נראה שברגעים אלה שיש משיכת חבל. מצד אחד נותנים כביכול מצב חירום מיוחד, מצד שני, מתוך המצב של מצב חירום מיוחד, כל הזמן מחריגים החוצה ענפים. במצב חירום מיוחד יש גם החרגה של ענפים חיוניים. מה קורה במצב בו בנייה זה חיוני וחשמל זה חיוני ואלקטרוניקה זה חיוני ורפלקסולוגיה זה חיוני וטייק אווי זה חיוני והכל חיוני. האם הסיפור של מצב החירום המיוחד הוא גם מהותית, שאתם מחווים עליו את דעתכם המשפטית או שהממשלה יכולה להחליט מה שהיא רוצה, העיקר שתאסור את ההפגנות ואת התפילות? << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> יש לי שתי שאלות, האחת, מה שאמר חבר הכנסת סגלוביץ' זה הרי נכון. למשטרה יש סמכות לאשר או לא לאשר את קיומה של הפגנה כבר היום בחוק. אם המשטרה מקבלת חוות דעת אפידמיולוגית ממשרד הבריאות שהפגנה זו התקהלות מדבקת, אז היא יכולה כבר היום להגביל את ההפגנה. בשביל מה צריך את כל החקיקה הזאת? שאלה שנייה, נניח שהתשובה, תמציא תשובה כלשהי, למה אי אפשר בחוק הקיים לחדד - - - << קריאה >> רז נזרי: << קריאה >> למה להמציא? אנחנו לא ממציאים. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> טוב, בסדר. למה אי אפשר בחוק הקיים, בלי להגדיר מצב חירום מיוחד, בלי התוספת הזאת ובלי לסגור את כל המשק, בחוק הקיים, בסגר שאנחנו נמצאים בו היום, להסביר שהפגנה זו התקהלות ואם יש איסור התקהלויות ומשרד הבריאות נותן חוות דעת שהפגנה גדולה היא התקהלות מדבקת, אז בחוק הקיים לאפשר להגביל הפגנה, בלי הצורך לחוקק מצב חירום מיוחד, לשתק את המשק ולהרוס את הכלכלה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו מדברים כל הזמן על שתי זכויות יסוד. אנחנו מדברים על החופש להפגין ועל החופש לדת, החופש להתפלל במקרה הזה. יש זכות יסוד שלישית שנקראת חופש העיסוק ומה שהייתי רוצה לדעת, האם במקרים בהם מורים לבן אדם לא להתפרנס, לסגור את העסק שלו ומנגד יש מומחים שאומרים שאין סכנה בריאותית במקום עבודתו או במצב שבו הוא עובד, האם זה לא נופל בגדר פגיעה לא מדתית בחופש העיסוק של אותו בן אדם? אני אתן דוגמה מהשבוע שעבר, שאלתי את פרופסור גרוטו האם הטייק אווי מהמסעדות, שנאסר על זה בניגוד לסגר הוקדם, האם יש בזה איזשהו סיכון ברמה האפידמיולוגית והוא אמר –לא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר כן. אתה לא הקשבת לתשובה. אני ישבתי פה לידך. הוא אמר כן. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אתה בטח שמעת הפגנות, הפגנות, הפגנות, אבל הוא דיבר על טייק אווי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר הכנסת קרעי צודק, הוא אמר לך שזה מורכב מאפידמיולוגי ומשהו מעשי. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הוא אמר, החשש שלנו זה התקהלות ברחוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נאבקנו ביחד על זה, אתה יודע. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תפסיק לעוות את הנתונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תשתדל לעשות את זה קצר. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה משהו מורכב, אני אסביר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה מאוד ארוכה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אתמצת אותה שוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תמשיך הלאה, בלי להתחכם. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני לא מתחכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תסיים את השאלה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אם תיתן לי לדבר אני אסיים אותה. אתה לא נותן לי לסיים משפט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ממש לא נותן לך לדבר. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> האמת שלא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אוציא לך את ההקלטה אחר כך, בבקשה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בכל מקרה, אם יש לדוגמה מאפיה שיכולה לפעול ולידה יש עסק אחר שלא יכול לפעול מטעמים אחרים, האם זו לא פגיעה בלתי מדתית בחופש העיסוק של ענפים שלמים? << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אני רוצה לשאול את המשנה ליועמ"ש, האם מתוך דאגה לבריאות הציבור לא עדיף לקבוע מנגנון החרגה שמשרד הבריאות הוא שיקבע איזו התקהלות מותרת. בתי הכנסת במקרה הזה, גם הם יהיו סגורים ורק באישור משרד בריאות, במקרים מיוחדים יפתח בית כנסת. כיוון שאנחנו יודעים שבריאות הציבור זה מה שמנחה אותנו וכרגע לפי הקפסולות, במתווה הישן, זה אומר שתהיה שם התקהלות בסוף של מאות אנשים וזה צריך מאוד להטריד אותנו, אמרה את זה קודם חברתי תהילה פרידמן. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היועץ למשנה היועץ המשפטי, שאלה ראשונה, הזכיר קודם חברי חבר הכנסת עמית הלוי את הנושא שקיים חוק יסוד הממשלה סעיף 39 שבו יש אפשרות לממשלה להתקין תקנות לשעת חירום כאשר תקנות שעת חירום כוחן יפה לשנות כל חוק. מראש נכנסנו לביצה שלא היינו צריכים להיכנס אליה לפני חודשיים וגם היום, הוראות חוק יסוד למעשה, גוברות על חוק רגיל לכן גם הלילה אנחנו יושבים באופן מיותר לחלוטין, כאשר לממשלה יש סמכות מכוח חוק יסוד להתקין תקנות שעת חירום ככל העולה על רוחה. יתרה מכך אנחנו חושבים שאנחנו במצב של שעת חירום מיוחדת אז כל שכן וקל וחומר. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז בוא נסגור את הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נבטל את הכנסת וזהו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא שאל שאלה והוא יקבל תשובה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הכנסת חוקקה את חוק יסוד הממשלה והיא קבעה שבמצב חירום לא יהיה את הטרלול הזה שכל הלילה יושבים פה ודנים על קוצו של פסיק. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אם לא היה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, אני באמת רוצה לתת לכם לשאול ולקבל תשובות. אם זה הופך להיות רק כוחני אז נתחיל לרוץ וזהו. אתם רואים כמה אני מקפיד שתקבלו באמת את התשובות ויש לי סבלנות של ברזל, אל תעשו את זה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה אדוני היושב-ראש שאתה שומר על זכותי לדבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך כל דבר אתה מייחס אליך? אני שומר גם על כבודך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. השאלה השנייה אדוני המשנה ליועמ"ש, אם נניח ולא תקבל את שאלתי הראשונה, אני לא רוצה להגיד שתמציא משהו, אבל תאמר משהו שיסתור את מה שאמרתי במידה כזו או אחרת, למה אנחנו באמת נזקקים לאותו מצב חירום מיוחד? למה לא לומר בצורה פשוטה שהממשלה רשאית, כמו שאגב מופיע עכשיו בחוק, רק בגלל שבסעיף 7(1) אנחנו מאפשרים יציאה להפגנה, אז אמרו טיעון כזה שלמרות שסעיף 7(2) מאפשר הגבלה על אופי הפעילות, למעשה הממשלה יכולה לפי סעיף 7(2) לחוק הקיים לבוא ולומר שהפגנה תוכל להיות עד 50 איש ולא יותר מזה. למרות שנכון לחוק הקיים היא גם יכולה לעשות את זה, אתם מחליטים שהיא לא יכולה לעשות. בגלל שבסעיף 7(1) אפשר לצאת, אז אי אפשר להגביל את אופי הפעילות, למרות שזה מפורש בחוק. אני לא מבין למה צריך את מצב החירום המיוחד ולמה לא להשתמש בחוק הקיים כדי להגביל ככל שהממשלה מוצאת לנכון. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כיוון שהנחת היסוד של הדיון מבחינתי הם "הביצה" שתיאר כאן חבר הכנסת קרעי, לא היינו צריכים להיות כאן. יש חוק יסוד, מותר לממשלה לתקן תקנות לשעת חירום. זה החטא הקדמון של המציאות כאן, כשבא משרד המשפטים ואומר תעשו את זה בחקיקה. זה מוביל אותנו לשני דברים וחשוב לי שתקשיב לזה כי זה לב הדבר. בוא נשאל את עצמנו למה החוק הקיים נכשל? כי לא זיהינו את ההתפתחות, נכון? פתאום אמרנו, יש בעיות. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> החוק עוד לא הופעל בכלל. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא נכשל כי ראש הממשלה נכשל. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> הקיים לא הופעל עדיין, כתוב שהממשלה יכלה לתקן תקנות והיא לא עשתה את זה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> היו תקנות. הפגנות נתנו עד 2,000 איש אבל בית כנסת היה עד 20 איש עד היום. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> הם קיימו את זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברת הכנסת זנדברג, בקשתי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה יקרה מחר בבוקר? את זה צריך להבין עורך-דין נזרי, אחרי שמצב החירום הרגיל לא הצליח לעזור למציאות, כיוון שלא הצלחנו לצפות את ההתפתחות, אפשר לעבור למצב החירום המיוחד. מה יקרה כשהוא ייכשל? אז נעשה מצב חירום מיוחד מיוחד? מדינת ישראל צריכה להחליט, אם אנחנו במצב חירום אז תנו לממשלה לנצח את החירום הזה. לכן אין לי שום הבנה, חוץ מהטביעה שלנו בביצה הזו, למה הכנסת לא יכולה וצריכה לדעתי לבטל את כל הסייגים, לומר לממשלה יש מצב חירום תנהלו את העסק במצב חירום. ככה זה במלחמה. השאלה השנייה היא על ההפגנות. בא המשנה ליועץ המשפטי ועושה התניה בין הסגר המוחלט. אתה אומר, אם תסגרו את המשק, אז אני מוכן לבטל את זכויות היסוד של היהודית והדמוקרטית, של התפילות וההפגנות, למה? מה ההתניה בכך? הנה אתה מדבר בזום, מסתבר שאפשר גם בלי להגיע לכנסת לנהל את עבודת הכנסת. יש מצב חירום, אין שום קשר להפגנות. מה יקרה בעוד שבועיים? אנחנו נחזור למצב החירום המיוחד, יחזרו ההפגנות, כי צודקת תמר, זה נהיה חוק ההפגנות, ואנחנו נקבל את כל הפיגועים האפידמיולוגיים הללו בחזרה כבומרנג. לכן אני חושב שאנחנו צריכים להסתייג מהחוק הזה ולחזור ולתת לממשלה, בוודאי במצב חירום מיוחד, להתנהל ללא סייגים בכלל ואני לא רואה שום סיבה חוקית לא לעשות את זה והייתי רוצה לשמוע את התשובה בעניין הזה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מבקש לשאול את המשנה ליועמ"ש מדוע אין בחוק הזה שום ביקורת ופיקוח פרלמנטרי של הכנסת על החוק ועל מניעת ההפגנות שציינת שאתם עמדתם על זה בחודשים האחרונים בחירוף נפש וראינו את זה, על מנת להגן על זכות יסוד זו. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> בסיכון נפש, לא בחירוף נפש. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתם מסכנים את כל העניין הזה. אתה רוצה להרוס את הדמוקרטיה ולא רוצים שום דמוקרטיה. תפסיקו לדבר על דמוקרטיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם בדמוקרטיה יש מצב חירום. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתם הרחוקים ביותר מדמוקרטיה, לא יודעים מה זה דמוקרטיה. אתם יודעים מה זאת דיקטטורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש שתשאל את השאלה שלך. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני שואל, איך זה שאנחנו נותנים סמכות לממשלה להכריז על מצב חירום מיוחד למשך כמעט 21 יום בלי שום פיקוח פרלמנטרי? אחרי זה, להמשיך את מצב החירום המיוחד ולמנוע הפגנות לתקופה בלתי מוגבלת. גם אחרי זה, באישור ועדת החוקה 14 יום ועוד 14 יום בלי שום הגבלה. 21 יום בלי שום פיקוח, אחרי זה ועדת חוקה בלי הגבלה. נקודה שניה, התכלית היחידה של החוק הזה היא למעשה למנוע הפגנות על ידי איסור יציאה מכל מקום להפגנה בישוב אחר. כאילו אתם מאפשרים את הזכות החוקתית הזו במרחק של 1,000 מטרים ואפשר להפגין שם. אני שואל אותך, האם במרחק של 1,000 מטרים אפשר להכניס 2,000, 3,000 תושבים שנמצאים באזור הזה, הם יכולים לעשות הפגנה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה לשאול, התנאים שנקבעו בנוסח המעודכן להכרזת מצב חירום מיוחד לעניין מקומות עבודה הם מאוד פתוחים. למה אין דרישה יותר ספציפית? שאלה נוספת, למה לא משתמשים בחוק הקורונה המקורי? דבר נוסף לעניין מקומות עבודה פתוחים, זה לא מאוד מוגדר, למה אין דרישות ספציפיות? זה מתוך כוונה לפתוח יותר? << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> תעברי על התקנות של מקומות העבודה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אין תקנות מקומות עבודה, זו הבעיה. << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> יש. << אורח >> רז נזרי: << אורח >> הם בדרך. הם מאוד קרובים למה שהיה במרס אפריל. אני אענה ואסביר למה זה כך. << דובר >> גור בליי: << דובר >> עוד שתי שאלות בהקשר הזה, כמו שנאמר, אנחנו מדברים בפגיעה בזכות ההפגנה שהיא זכות חוקתית שקשורה לחופש ביטוי, זכות מאוד משמעותית. כידוע בהקשר הזה אנחנו צריכים לעמוד של מדתיות. עולות פה שתי שאלות שאני אשמח אם נקבל התייחסות אליהן: אחד לעניין הקשר הרציונלי, בסופו של דבר הצעת החוק הזו עוסקת בעיקרה בהגבלת זכות ההפגנה ובמידה מסוימת זכות התפילה אבל בעיקרה זכות ההפגנה. אלה שני הדברים. אז קודם כל איזה אינדיקציות יש להשפעה של ההפגנות? האם יש אינדיקציות רפואיות לגבי השפעות קונקרטיות על התחלואה? חשוב מכך, בעניין האמצעי שפגיעתו פחותה, האם בהינתן זה שלא נתנו צ'אנס למגבלות שהובאו היום בתקנות ובכלל לאכיפה יותר מוגברת של הוראות שקשורות בשמירה על ריחוק חברתי ואולי קפסולות וכל הדברים השונים שאפשר היה לממש. בכל רעיון של אמצעי של פגיעה אתה מנסה לעלות במדרגות, קודם אתה מנסה משהו יותר מוגבל בפגיעה ואז עולה לפגיעה יותר קשה. איך אפשר להצדיק את הפגיעה היותר קשה משמעותית כשלא ניסו עדיין או לא יישמו את הפגיעות הקלות יותר? דבר נוסף, לגבי התנאים, האם תוכל להתייחס לנושא של התנאים לכניסה למצב חירום מיוחד שנותר די פתוח בנוסח הנוכחי. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> שאלת הבהרה, אם יצאו 100,000 מכל מיני ערים להפגנה כשמותר 2,000 במצב החירום הרגיל, יעצרו אותם בערים? הוא דיבר על איש מקצוע שניתח את המטראז'. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלה דברים תיאורטיים? << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> למה תיאורטיים? זה מה שהיה כל השנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר שאתה צודק, כי אף אחד לא יודע לכוון כמה אנשים יבואו ויצטופפו. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אז הם יעצרו אותם? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> השאלה היא לא המטראז', הצד השני של אותו עניין, כשיש הגבלות כאלה צריכה להיות הגבלה על המשטרה בהקשר של השטחים שהיא נותנת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז איך ידעו אנשים אם לבוא או לא לבוא? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא הבנת, זה לא עניין של מטראז', זה עניין של החלטה. אם יש הגבלה בגלל הריחוק, צריכה להיות הגבלה על שיקול הדעת של המשטרה לגודל של השטח, יצטרכו לסגור שטח יותר גדול כי צריך לאפשר את ההפגנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> והגבלה מספרית לא? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא. אם עומדים בתנאי הריחוק החברתי מבחינה אפידמיולוגית, אין משמעות לסיפור הזה. המשמעות כמו שאמרנו היא קודם כל להישמר מהדבקות. על זה כולנו מסכימים. זה לא שאמרו זה השטח וזהו ואי אפשר יותר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גם בבתי הכנסת לא החליטו ככה. לא אמרו בית כנסת 200 ובית כנסת קטן 20. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כי בית כנסת זה מקום סגור וזה כל ההבדל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם בפתוח עשו אותו דבר, גם בפתוח זה 20. << אורח >> רז נזרי: << אורח >> שמעתי את השאלות ואתייחס לכולן. חלק מהשאלות חזרו על עצמן לכן אענה במרוכז ואם מישהו ירגיש שלא השבתי לשאלתו, בסוף יוכל לשאול שוב. חבר הכנסת אוסאמה סעדי דיבר על סיכון נפש וחבר הכנסת עמית הלוי אמר שקיפחנו נפשות, אני מציע שלא תגלגלו את זה עלינו, אף אחד לא קיפח נפשות. דברתי בהתחלה על הזכות הדמוקרטית של הפגנה, זו זכות יסוד וברור לכולנו שהזכות לחיים והזכות לבריאות היא זכות עליונה בכל דבר ואנחנו 6 חודשים עושים לילות כימים בהקשרים הללו מתוך הבנה שיש פה מאבק של המדינה של הממשלה על בריאות הציבור, של כל חלקי הציבור והתפקיד שלנו כמשפטנים בהקשר הזה זה גם לעשות את הדברים בצורה של שמירה על כללים נכונים, להבין שתפקידנו לסייע לממשלה, אנחנו לא קובעי המדיניות אנחנו צריכים לסייע לממשלה במה שהיא מבקשת ליישם, אבל גם לקבוע את הכללים איפה שצריך, לשמור על הדין ולקבוע היבטים שונים בתוך זה. אני לא חושב שהתבלבלנו במובן הזה שמנענו וכמו שתיארתי בהתחלה, רק לפני שבוע, שבועיים בא משרד הבריאות עם הדרישה לגבי ההפגנות ומאז עסקנו בהיבטים השונים של זה ונתנו את הכלים לידי הרשויות. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> עקרונית, אצלך הזכות לחיים קודמת לזכות להפגנה? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה השאלה הזאת? נו באמת. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם חולי נפש, אתה מדמה את המחלה של הבוס שלכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תפסיקו. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איך אתה שואל אותו שאלה כזאת? תתבייש לך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר הכנסת סעדי. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה צריך להגן עליו לא אני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אפילו לא שמעתי מה הוא אמר. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר שהוא מאזן בין זכויות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם מנצלים את הג'נטלמניות שלי. לא שמעתי מה הוא אמר וזה גם לא משנה. יש פה דיון שאנחנו צריכים בו לקבל תשובות. אף אחד לא יפריע בתשובות. אם תהיינה הפרעות בתשובות, לא תהיינה תשובות, אני אשחרר אותו לישון. נסיים עם התשובות ונתקדם הלאה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל אתה צריך להגן גם עליו. << אורח >> רז נזרי: << אורח >> הלוואי והייתי הולך לישון אחרי הדיון הזה. חלקכם שאלו שאלה שחזרה על עצמה למה צריך את החוק הזה אם לכאורה אפשר באמצעות החוק הקיים. אני רוצה לומר לכם שדווקא אנחנו כייעוץ משפטי לממשלה עמדנו על כך שנשמור על החוק שאתם חוקקתם. אתם חוקקתם חוק שאומר לא רק את סעיף 7(2) שחלקכם צוטטו, אלא גם את סעיף 7(1). בסעיף 7(1) נאמר במפורש שגם בשעת סגר, כשמגבילים יציאה מהמרחב הפרטי, גם אז אי אפשר למנוע יציאה של אדם למטרות שונות. בין המטרות שאי אפשר למנוע גם בשעת סגר זו השתתפות בהפגנה. לכן גם בשעת סגר, אם אדם גר בחיפה ורוצה לנסוע לירושלים, אז אי אפשר למנוע את היציאה שלו להפגנה. לכן הרצון להגיע למצב, כאשר משרד הבריאות אמר שהם לא יכולים עם הכמויות הללו, הם לא יכולים להיות במצב שכל מגזר עושה הפגנות, אלה בבני ברק ואלה בירושלים ואלה בחוף הים והכול מתערבב. ההפגנות הללו, למרות שהם במרחב הפתוח מהוות גם מקור להדבקה. אי אפשר היה במסגרת החוק הקיים, למרות שניסו לפרש את זה, חשבנו שלא נכון לאלץ ולסטות מכוונת המחוקק, יש לנו כבוד לדבר המחוקק. ברגע שהחוק אמר במפורש שאי אפשר למנוע יציאה להפגנה, אז גם אם ניתנה הייתה פרשנות כזאת דרך 7(2) להגיע שאפשר עם הגבלות, יש גם את סעיף 7(1), צריך לקרוא את כל החוק. לכן אמרנו שאם רוצים להגיע לדבר הזה שפוגע יותר, צריך לתקן את החוק. זו תשובה לשאלה שחזרה למה אי אפשר היה במסגרת החוק הקיים. << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> אבל תקן את החוק בלי מצב מיוחד. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> זה מה שאני הגשתי, נכון? כשהוא מדבר על תיקון החוק, שאין מצב שלא מתקנים את החוק אם אנחנו רוצים לעשות משהו שונה ב-7(1). זה מה שהגשתי. << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> אבל למה לא לתקן את 7(1) בלי מצב מיוחד? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא אמר את דעתו. << אורח >> רז נזרי: << אורח >> שמעתי את שאלת ההמשך של חברת הכנסת שקד ששאלה למה לא לתקן את 7(1) בלי מצב מיוחד. קודם כל זה כבר תיקון חוק. פה חשבנו שאם כבר מתקנים את החוק ופוגעים בצורה משמעותית יותר בזכות ההפגנה וזכות התפילה, צריך להבין שהדבר הזה לא יוכל לקרות כלאחר יד, אלא צריך להבין שיש פה אירוע אחר ולכן עשינו את זה בצורה של הכרזה על מצב מיוחד. כמו שאמרתי קודם, הרצון להכין למצב חירום אזרחי כל מיני הגדרות כאלה ואחרות שידלגו על הכנסת. אתם כמחוקקים צריכים להבין ולהעריך שאנחנו, למרות שאנחנו ייעוץ משפטי לממשלה, תפקידנו לאפשר לממשלה לבצע את תפקידה ואנחנו עושים את זה ונותנים לה כלים, זה חלק מתפקידנו ואנחנו לא מתביישים בכך. כל ממשלה, תפקידה לקבוע מדיניות ותפקידנו למצוא את הכלים האפקטיביים ביותר, אבל עדיין תפקידנו גם לשמור על כך שהכנסת לא תיעלם. בהקשר הזה תפקידנו לשמור על כך ש - - - דרך החוק הזה בצורה שיהיה פיקוח על ההכרזה הזאת. לשאלתך חבר הכנסת סעדי שאמרת איך אנחנו עושים פה דבר בלי שום פיקוח פרלמנטרי, אני בטוח שבגלל לחץ הזמן לא ראית את כל הסעיפים בחוק או שלא חיברת בין התיקון לחוק לבין החוק הקודם. החוק הזה במפורש מתלבש על החוק הקודם. לכן משעה שיש בו הכרזות, אז תראה שכל ההוראות שקיימות על ההכרזות לפי החוק הקודם, קיימות גם פה. זה מונח על שולחן הכנסת, ועדת החוקה יכולה לדון בכך. << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> לא היה צריך לסגור את כל המשק בשביל זה. << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> החוק רק מאפשר, החוק לא קובע שמחר יהיה איסור לעשות הפגנות או תפילות, הוא רק מאפשר סיטואציה - - << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> היה אפשר לעשות הכרזה של הכנסת על מצב חירום. << מנהל >> (היו"ר מיכאל מלכיאלי, 00:00) << מנהל >> << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> - - כאשר יותקנו תקנות כאלה, אם יונחו בפני חברי הכנסת הוא נכון, לכן הפיקוח הפרלמנטרי הוא בילד אין בתיקון החוק הזה. לדעתנו ככה צריך להיות. אם כבר עושים את המהלך המשמעותי הזה, זה יעשה באמצעות פיקוח פרלמנטארי, זה לא יהיה מותנה כנסת, הממשלה היא זו שתקבע את זה וזה יחול מיידית. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אני מבקש לשמור על השקט, שאלו שאלות, הוא מבקש לענות, נשמור על השקט כדי שנוכל לשמוע אותו. << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> לא היה צריך לסגור את המשק, אפשר היה שהכנסת הייתה מכריזה על מצב חירום מיוחד לשם הגבלת הפגנות. לא היה צריך לקשור את זה עם המגבלות על המגזר הפרטי. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יצא המרצע מהשק. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אולי מצב חירום מיוחד לביטול בחירות, אבל אך ורק לזה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> חבר הכנסת כסיף, המרצע מעולם לא היה בשק. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מרגיש שאנחנו בתוך השק. << אורח >> רז נזרי: << אורח >> התשובה לזה, אנחנו לא אמרנו לסגור את המשק. לסגור את המשק זו הכרעת מדיניות של ממשלה. תאמינו לי שאתמול בלילה, עד 06:00 בבוקר היו ויכוחים לא פשוטים, עם שיקולים משני צדי המתרס. מצד אחד שיקולים בריאותיים, מצד שני שיקולים כלכליים. לא אנחנו קובעים את האיזון המדויק הזה בשאלה אם לקחת עכשיו סיכון בפן הבריאותי או בפן הכלכלי. אלה החלטות קשות שבשבילם יש דרג מדיני נבחר. לא קבענו אם יהיה סגר או לא. << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> זה לא אתם זה כחול לבן, רק שמפילים את הקוף עליכם. << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> לא באנו ואמרנו אם לא רוצים הפגנה, תעשו סגר. האמירה הייתה, כנראה שהולכים לכיוון של סגר. משעה שיש סגר אמרנו שבסיטואציה כזאת, אם רוצים לפגוע בצורה משמעותית יותר בזכות להפגנה, בזכות לתפילה ובזכויות חשובות יותר, ניתן להצדיק את הפגיעה המשמעותית יותר בסיטואציה שבה המשק כולו מושבת. למה? כי אם אתה יכול לנסוע מחיפה לתל אביב לעבודה שלך, אז יותר קשה להסביר מדוע אני לא יכול לנסוע מחיפה לתל אביב או לירושלים להפגין או להתפלל. << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> כי בהפגנה יש התקהלות. בעבודה אין התקהלות. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אז תעקפו את תקנות ההתקהלות. << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> אם אני בסיטואציה כזו שמותר לנסוע לעבודה והמשק חופשי, אז יותר קשה להצדיק הצדקה כזו שאני פוגע משמעותית בזכות לתפילה ובזכות להפגנה. קחו את שתי הדוגמאות האלה, לפי המצב הזה, אדם שגר בחיפה או בתל אביב לא יכול לנסוע לירושלים לכותל להתפלל בערב יום כיפור ולא יכול לנסוע לבלפור להפגין. << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> אבל זה בגלל ההתקהלות. << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> מתי חשבנו שאפשר להצדיק את הפגיעה היותר משמעותית הזו בזכות לתפילה ולהפגנה, אם יש סיטואציה של סגר. לא בקשנו סגר, לא אנחנו קובעים סגר, זה לא תפקידנו לקבוע אם יש סגר או לא, זה הדרג המדיני צריך לעשות. << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> זה כחול לבן, לא הם. אם כחול לבן היו מסכימים לאכוף את ההתקהלות, אז לא היה צריך את מצב החירום. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> מה שיקרה בעוד שבועיים, יסתיים מצב החירום המיוחד ואז יחזרו ההפגנות של 2,000 וזה יהיה יותר מ-2,000 כי לא יעצרו את האוטובוסים בחיפה ובראשון בדרך לירושלים. אז לא תסגור את המשק בעוד שלושה שבועות ותחזור להפגנות הגדולות ולהתקהלויות הגדולות כי אתה עכשיו מתנה בין הסגר המוחלט לבין ההפגנות. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה הכרח משפטי. זה מה שראש הממשלה שלך אתמול רצה - - - וכשהוא הבין שהוא לא יוכל, אז הוא החליט להגביל את הכול. למה? כי מה שמזיז לו זה רק ההפגנות. דיקטטור היה ודיקטטור נשאר. אתם הולכים אחריו כמו עכברים אחרי החלילן מהמלין. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תרד כבר מביבי, עזוב אותך ממנו. יש לך מצב חירום תקלוט כבר. גם לאוכלוסייה שאתה מייצג, יש שם הכי הרבה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו טוחנים מים. אתה עם - - - עם מצב החירום כמו שלי אין. כל המומחים אומרים, פעם, פעמיים, 20 פעם שלא ההפגנות אחראיות לזה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון, אמר פרופסור ברבש לפני כמה ימים שיש מחקר מאוד משמעותי. 60 מתים ביממה האחרונה. אתה לא קולט את זה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש מחקרים, גם הפרופסור גרוטו וגם פרופסור גמזו אמרו ואומרים שמה שגורם להדבקה הם התקהלויות במקומות סגורים. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני רוצה תשובה. אני עכשיו מדבר על פרנסה בזמן שקרעי צורח פה הפגנות, הפגנות. יש אנשים שאכפת להם מהפרנסה של אנשים לא רק לרצות את בלפור. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מתי בדיוק היית בוועדת הכספים חבר הכנסת רול? מתי בדיוק דאגת לעצמאים או למובטלים? << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בוועדת העבודה הרווחה והבריאות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אכפת לך מהבריאות של אזרחי ישראל ומזה שיש 60 מתים ביממה האחרונה ואתה הפגנות, הפגנות, הפגנות, חלאס כבר. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> - - - << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה כישלון של המנהיג העליון ירום הודו. זה הכישלון שלהם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע מי זה המנהיג העליון? מנדלבליט זה המנהיג העליון. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> אנשים מתים ופה מתעסקים רק במנהיג. זה מה שמעניין אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אני מבקש ממך רז להמשיך לענות על השאלות. << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> אני אנסה להשיב בלי ולא להיגרר לשיח של רק ביבי או רק לא ביבי, אנחנו עוסקים בהצעת חוק. חבר הכנסת הלוי, כשאמרת שאנחנו יוצרים את זה שבעוד שבועיים יהיה סגר, אני מסרב לקבל את האמירה הזו כי אני, אולי כמוך, בעד משילות. גם אני בעד משילות, למרות שאני בייעוץ המשפטי ואני אומר את זה באופן אמיתי. על הדרג המדיני אחריות להחליט מה הוא רוצה. זו אחריות קשה, אבל הוא אחראי לעשות את האיזונים. תפקידנו לייעץ משפטית ולומר מה אפשר ומה לא אפשרי. הסברתי את זה כבר בצורה הגיונית, אנחנו חושבים שהזכות להפגנה והזכות לתפילה הן זכויות חשובות אבל הן לא מקודשות. ערך החיים מקודש יותר. ניתן להגביל גם אותן לפי אזורים מסוימים כאלה ואחרים, ערך החיים הוא מעל הכול. אם אתה בא ואומר שאני יכול לנסוע לכל מקום לעבודה, אין סיבה שתגביל את הזכות הזו על תפילה והפגנה שאני לא אוכל לנסוע לירושלים מסיבה כזו או אחרת. בסיטואציה בה המצב הוא כל כך קשה, שגם מונעים את היציאות לעבודה, בסיטואציה כזו אנחנו מסכימים שאכן אפשר להגביל יותר גם את הזכויות החשובות הללו. הסברנו את ההסבר הזה. האם לעשות את זה או לא זו לא החלטה שלנו, זו החלטה של דרג מדיני, כמו שאמרתי לך, אני בעד משילות. עלתה שאלה לגבי אפשרות סמכות טבועה של המשטרה לעשות את זה במצב הקיים. חבר הכנסת סגלוביץ', האמן לי, ישבנו שעות ארוכות, גם אנחנו לא רצינו להגיע לסיטואציה שבה - - - דרך תקנות בגלל הבעייתיות שהסברתי בהתחלה של ממשלה שקובעת תקנות על הפגנות כנגד עצמה. לכן אמרנו הדרג המקצועי. אבל בשיח מאוד אינטנסיבי עם גורמי המשטרה, עם הדרגים בכירים יותר והייעוץ המשפטי של המשטרה בסופו של דבר המסקנה הייתה שאין אפשרות על המשטרה לאכוף, גם לא באמצעות תנאים שהיא קובעת להפגנה, יש פסיקה חדשה שלדעתי היא פסיקה מאוחרת לשהותך במשטרה לגבי הנושא של ההפגנות. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מכיר את הפסיקה. << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> זה כבר לא קיים היום ולמעשה לא ניתן היה לאכוף, היה אפשר רק לקרוא למפגינים לשמור על ריחוק. אבל לאכוף את כללי הריחוק, אם זה לא הוגדר כעבירה בתקנות, לא ניתן היה לאכוף. לכן הכנסנו את זה כעבירה בתקנות, גם בהפגנה, לא רק בהתקהלות, התקהלות סתם שלא כללה הפגנה, כרגע זה יהיה גם בהפגנה, רק אז המשטרה יכולה לאכוף את כללי הריחוק. אם היינו יכולים לעשות את זה בלי תקנות ובלי תיקון חקיקה, האמן לי שזה גם אינטרס שלנו. כי כמו שאמרתי, לא רצינו. ישבנו המון על הדבר הזה ולא ניתן היה בשיח עם המשטרה ובדקנו את כל האופציות, לתת את אי האכיפה למשטרה בלי להגיע לתיקונים הללו. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מכיר את הפסיקה, אתה מדבר על הפסיקה של פתח תקווה. זה לא גליק כזה גדול. עשו טעויות בזמנו בפתח תקווה שתוקנו על ידי בג"ץ. פקודת המשטרה מאפשרת למשטרה וסעיף 3 מאפשר למשטרה וסעיף 4 מאפשר למשטרה. אני אומר ברמה העקרונית, כך אני חושב, שזה לא נכון. צריך היה להשאיר את הדברים האלה. ראיתי חלק מהמחזות, המשטרה יודעת להגיד לאנשים להתרחק מ-2 מטרים, היא לא צריכה חקיקה מיוחדת לזה, אני בזה לא מסכים אתם, גם לא עם המשטרה אבל גם לא אתכם. אותם תקנות שעדיין לא דנו בהם, לכאורה לא קשורות לחוק הזה. תקנתם תקנות שממחר המשטרה כן יכולה, בניגוד לדעתי, יש תקנות היום. למה צריך את החוק הזה? מדוע צריך את החוק הזה אם יש כלים נוספים? << מנהל >> (היו"ר יעקב אשר, 00:00) << מנהל >> << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> אני אענה לשאלת ההמשך, כמו שאמרת סעיפים 3,4 לפקודת המשטרה שאכן מאשרים סדר ציבורי וכו'. מכוח זה עשינו את המתווה שקראתי קודם לכן לגבי יכולות האכיפה של המשטרה. אתה שואל למה צריך את החוק הזה, מכוח פקודת המשטרה אני לא יכול לעשות דבר אחר שכן רוצים לעשות במסגרת החוק. החוק הזה מאפשר להגביל לא רק בתוך המתחם עצמו אלא לומר אם אתה גר בהרצליה או בגבעת שמואל, אתה לא יכול לנסוע לירושלים ולהגיד שאתה מתפלל בכותל או מפגין בבלפור. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני רוצה להמשיך בכל זאת עם שאלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אחרונה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה מדבר אתי על מדתיות. איך לא חשבתם על זה קודם? נניח ההתקהלות היא בעיה, מדוע לא לאפשר הפגנות במכוניות למשל? בלי לצאת מהם. מדוע לא לתת את הפתח הזה? מדוע לא לחוקק את זה? אם כבר אתם עושים משהו, תנו את הפתח שהוא מאפשר מחאה, הוא לא בעייתי ואין התקהלויות. למה לא לעשות גם את זה אם מדברים על מדתיות? << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> הפגנות במכוניות במתווה שכבר קבענו בסגר הקודם אין אתו בעיה בהקשר הזה, זה בנוהל הקודם של תקופת מרס-אפריל. אני לא יודע אם כרגע מול המשטרה הם דרשו דברים כאלה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה מותר לפי החוק? << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> אם אתה יוצא ממקום מגוריך בשעה שיש סגר כללי, אז אסור לצאת לכל דבר, לא להפגנה ולא לשאר הדברים. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אם אתה בתוך הרכב מה הבעיה? << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה לא לאפשר את זה? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> מה לגבי האמצעים הקודמים שלא מוצו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תסיים לענות את כל השאלות כי אני רוצה להעלות את פרופסור גרוטו אחריך לחלק הרפואי. אני מבקש מחברי הכנסת לא להפריע. << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> נשאלה שאלה לגבי הוראת שעה ופרקי הזמן. פרקי הזמן שקבענו של 7 ימים ועוד 7 ימים, בכוונה עשינו אותם צרים יותר ממה שקיים היום בחוק. בחוק היום התקנות מתאפשרות 28 ימים תקנות בהקשר של עבודה, תחבורה וכו', כשזה נוגע לפגיעה במרחב הפרטי, עד 14 ימים. לא חשבנו כי זו פגיעה חמורה יותר במרחב הפרטי. מאחר ואנחנו רואים את זה כמשהו משמעותי יותר מבחינת הפגיעה, לכן הגבלנו את זה עד 7 ימים. ההארכה יכולה להיות לעוד 7 ימים נוספים וכבר בהתחלה זה הולך לכנסת. הכנסת יכולה בכל רגע נתון להחליט שהיא מבטלת את זה. הארכה נוספת מעל 21 זה באישור ועדה. אני חושב, המציאות תוכיח, אתם שואלים האם באופן תיאורטי זה יכול לקרות במשך זמן? נקווה כולנו שלא, כי אז זה מראה שמצבנו הוא אכן מסוכן. אבל שימו לב שמאחר וזה יכול להיות קיים רק בשעה שמתקיים סגר מלא, למעט אותם מקומות חריגים, למעט אותם מקומות עבודה חיוניים, הרי מטבע הדברים, הממשלה ברגע שתוכל לשחרר מבחינה בריאותית קצת יותר, אז ממילא לא יהיה צורך בתקנות הללו. אם מקומות עבודה יעבדו ב-20% או 30% אי אפשר יהיה להגביל את זה. לכן ממילא זה לא יהיה לאורך זמן. יש פה סוג של איזון במובן הזה שזה לא יוכל להימשך לאורך זמן באופן מובנה. דיבר חבר הכנסת עידן רול על חופש העיסוק ועל פגיעה לא מדתית. בכל תקנות אחרות כאשר פוגעים וסוגרים עסקים, מסעדות וחנויות אתה פוגע בצורה אנושה בקניינו של אדם, אתה פוגע בצורה אנושה בזכויות אחרות ולכן זה חוזר למה שאמרנו קודם, במשפט חוקתי אין דבר כזה זכות מוחלטת, כל זכות היא זכות יחסית ומטבע הדברים כשאתה מאזן בין זה מול צורך בשמירה על בריאות הציבור וכאשר פרופסור גרוטו יסביר בהמשך מדוע ההתקהלויות הללו, פתיחת החנויות הללו גורמת לפגיעה ולסיכון רפואי, ברמה המשפטית אנחנו יכולים להצדיק שוב. כמובן שכל דבר כזה נעשה על בסיס עמדות והצגה בריאותית ודברי הסבר וחוות דעת של משרד הבריאות שמצדיקות את המהלך הזה. חבר הכנסת קרעי שאל לגבי התקש"ח. מדוע לא השתמשנו בתקש"ח? אני אומר לכם מה שאני אומר גם בממשלה, אני מקווה שבכנסת יהיה יותר קל להסביר את זה כי בממשלה קצת קשה להסביר את זה. תקש"ח זה כלי נוח לממשלה. כמו שציטט מסעיף 39: רשאית הממשלה להתקין כל תקנה שמגבילה כל חוק, משנה כל חוק וכו'. תקנות שעת חירום הן אכן כלי חשוב, נמצאות בחוק יסוד ולהזכירכם השתמשנו בהן בגל הראשון לא מעט. בגל הראשון לא הייתה כנסת ולא היה חוק קורונה. תקש"ח זה לא מצב נורמלי. בדמוקרטיה יש ממשלה שמושלת והיא צריכה את הגמישות בצורה מהירה ויש כנסת שיש לה את האפשרות לחוקק, אפשרות לבטל ואפשרות לפקח. תקנות שעת חירום מעביר את התפקיד של הרשות המחוקקת מהכנסת לממשלה. זה לא דבר נורמלי בדמוקרטיה. לא משנה כרגע איזה ממשלה. אתם חברי הפרלמנט, חבר הכנסת קרעי וחבר הכנסת הלוי, כחברי הפרלמנט אתם צריכים לעמוד על כך שזכות המילה האחרונה תהיה של הכנסת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נתנו בחוק יסוד את הכוח הזה לממשלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש לא להפריע. << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> אמרתי שלא נתנה את התקנות האלה בכנסת, באישור של הכנסת, בלי תכולה. הממשלה צריכה גמישות לפעולה מהירה מול המגיפה ואת זה נתנו להם בחוק המסגרת שהממשלה תוכל מידית להכיל את זה, גם לפני שיש אישור כנסת. מצד שני, אני אומר לך, אתם רוצים - - - גם כשיש כנסת מתפקדת וגם כשיש חוק מסגרת שקבע את מצב החירום הרפואי, לא מצב חירום של שנת 1948 שמכוחו התקש"ח עובד. גם אז אתם רוצים תקש"ח? אני תמה על כך שחברי כנסת מבקשים דבר כזה. מול שרים ומול ממשלה אני מבין את הוויכוח ומסביר להם, אני מסביר את האיזון בין הצורך של הממשלה למשול בצורה מהירה לבין כנסת שמפקחת. אבל כחברי כנסת יסבירו לי מדוע לא צריך את הכנסת ורק הממשלה שתמשול, בעיני זה דבר לא הגיוני והסברתי מדוע משפטית הוא לא אפשרי כשיש חוק ספציפי שעוסק במגיפה. חוק ספציפי שהכנסת חוקקה, אז לבוא ולהגיד למה לא משתמשים בתקש"ח, אני לא מבין. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא קבלתי תשובה לגבי הפגנה במכוניות. גם לא לגבי חוות דעת אפידמיולוגית שעמדה בפני מקבלי ההחלטות. << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת קארין אלהרר שאלה לגבי מקומות העבודה. זו הייתה שיחת הטלפון הקודמת שלי. זה נמצא בתקנות שמאושרות בממשלה וזה יגיע עוד מעט לחברי הכנסת. זה בתקנות כי רצינו בכוונה לבנות רשימה מוגדרת שהיא רשימה שדומה מאוד במהותה לרשימת העסקים החיוניים שהיו במרס-אפריל. שמצד אחד מאפשרת את המקומות, גם ענפי בניה וענפים נוספים, אבל לא מאפשרת פתיחה רחבה. אם היינו עושים משהו אחר זה היה חוזר לפתיחה הרחבה מידי ששוב, לנו אין עמדה בהקשר הזה. מותר לממשלה להחליט שהיא רוצה עכשיו לקחת יותר סיכון בריאותי ולשמור את המשק בתפוקה גבוהה יותר. כאזרחים נשמח לכך. אבל משעה שזה יהיה, מטבע הדברים זה פוגע ביכולת להגביל לזכויות האחרות. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שאלתי לגבי מדוע לא ניתנה אופציה למימוש זכות ההפגנה שלא באמצעות ההתקהלות הרגילה אלא באמצעות רכבים. כרגע, על פי החוק שנמצא מולנו, על פי התקנות, זה דבר שהוא אסור. אני חושב שזה לא מידתי, בטל אם מנסים לייצר איזונים והחשש הוא מהדבקה. נכון להיום זה אסור. לפחות מה שאני רואה בחוק, למרות שקראתי אותו במהירות אולי רבה מידי. << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> החוק לא יאסור את זה ישירות. החוק יאפשר לקבוע בתקנות שיגידו שאי אפשר לצאת מתחום העיר גם להפגנה. הייתה שאלה לגבי יציאה רכובה, אני אבדוק את הדברים, אין לי כרגע תשובה בשליפה לומר בהקשר הזה. אני מניח שגורמי הבריאות יתייחסו לכך. אני זוכר שבאחד הדיונים דברו על כך שגם שנכון שאין סכנה אפידמיולוגית בנסיעה ברכבים, אבל ברגע שהרכבים עוברים מעיר לעיר זה יותר קשה למנוע את ההתקהלויות. אני אבדוק את זה ברמה המשפטית. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש לי שאלת המשך שלא קבלתי עליה תשובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש, לא כולם יקבלו תשובות. אני מבקש ממך לא להתווכח אתי. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל אני רוצה לקבל תשובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עד שלא תקבל תשובה שאתה רוצה לשמוע אותה, לא תתרצה. הוא ענה לך. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא אמר שיחזור לממשלה ויעלו את הרעיון הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז הוא ענה על זה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא לא ענה, על מה אתה מדבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על הרכבים הוא ענה עכשיו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אמר בגלל המעברים מעיר לעיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז זו התשובה שלו. מה לעשות. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זו לא תשובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו לא תשובה טובה, אז תבטל אותו. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> במסגרת האיזון אני חושב שיהיה ראוי ונכון לחזור בעניין הזה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יואב, אני מבקש ממך, אמרת את דעתך. אני מבקש מרז לסיים את התשובות. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל יש לי עוד שאלה שלא קבלתי עליה תשובה. הוא עבר אותי ולא ענה לי. אני שואל שוב, האם עמדה מולכם, האם אתם מכירים חוות דעת אפידמיולוגית שבאה ואומרת שצריך את כל האיסורים האלה? שצריך לסגור את כל המשק ואת הכול? האם יש חוות דעת כזו שמישהו יכול לעמוד מאחוריה ולהגיד כך? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא ענה על זה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא לא ענה על זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה, תסיים את התשובות שעוד לא ענית. << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת סגלוביץ, לשאלתך האחרונה, חוות דעת אפידמיולוגית לא צריכה לקבוע את המגבלות. תראה בסעיף (ג) יש הכרזה: "לא תכריז הממשלה אלא לאחר שהובאו בפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית מטעם משרד הבריאות המבססת את קיומו של מצב בריאותי חמור". חוות הדעת צריכה להסביר שאנחנו במצב בריאותי חמור יותר מהמצב הרפואי שהוכרז אז. בהקשר הזה בדיונים ביומיים האחרונים הוצגו הנתונים על ידי גורמי המקצוע שהסבירו את העלייה בכל הפרמטרים והבהירו את החומרה. זה לא לגבי למה צריך לסגור את זה ואת זה. חוות הדעת הגדירה מצב בריאותי חמור. פרופסור גרוטו נמצא שם והכין מצגת שאמורה להסביר את המצב הזה. אני כבר אומר, יש פה שאלה משפטית שאתה נוגע בה בצדק, בנושא של ההכרזה, האם ההכרזה תחול עכשיו, אם החוק יעבור הלילה ולכאורה התקנות עדיין לא נכנסו לתוקף, זה דבר שיוצר בעיה. תוך כדי הדיון אנחנו גם מול היועץ המשפטי של הוועדה גור בליי, מנסים למצוא אופציות בהקשר הזה. אבל שימו לב שהחוק שמחוקקים לא אומר שחוות הדעת היא תנאי להכרזת הממשלה. הממשלה, אם תרצה להאריך את הדבר הזה, אחרי שתהיה הכרזה סטטוטורית, תצטרך עוד פעם להביא בפניה את חוות הדעת וגם את זימונה בפני הכנסת. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עוד אין חוות דעת? << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> אני אומר שוב, אין הכרזה כרגע של הממשלה. יש הכרזה סטטוטורית בחוק שאנחנו בדיונים לגביהם. אין הכרזה. חוות הדעת דורשת שתהיה הכרזה, כאשר הממשלה מכריזה על מצב חירום מיוחד אז תהיה חוות דעת רפואית, מקצועית בהקשר הזה שמסבירה את קיומו של המצב הבריאותי החמור. אתמול, גורמי הבריאות השונים והמומחים סקרו בפני הממשלה ובפני קבינט הקורונה, במשל שעתיים שלוש את המצב הרפואי החמור ואת הצורך בנקיטת צעדים כאלה ואחרים. חוות דעת לצורך הכרזה ברמה הפורמלית, כאשר תהיה הכרזה פורמלית, אז תצא חוות דעת פורמלית שמטבע הדברים כאשר זה יעבור - - - << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל אתה אומר שעד כה אין כזאת חוות דעת? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> זה לא אמור להיות הפוך? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל הכרזה סטטוטורית בוודאי שצריכה חוות דעת. הרי אם הממשלה צריכה חוות דעת, אז בוודאי גם הכנסת. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> של מי צריכה להיות חוות הדעת? אפשר להביא רופא מפורום מסוים? לא כתוב. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> שאלה מעולה. אם ירצו להביא מומחה בין לאומי, הרי לא יוכלו להסתמך עליו. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> למה בין לאומי? גלקטי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברת הכנסת זנדברג, אני לא רוצה להתחיל להוציא אנשים. תענה בבקשה על שאלתו של היועץ המשפטי לוועדה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> מה זו חוות דעת מקצועית? של מי? מה זה "מטעם"? << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> כל בן אדם שיש לו הכשרה בריאותית וחוות דעת מקצועית. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, חוות דעת זה דבר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה שהמשנה ליועמ"ש יענה ואת לא תפריעי לו. << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> דבר ראשון, פרופסור גרוטו יציג בפניכם מצגת שמבססת את מה שנדרש לפי חוות הדעת. דבר שני, גם בכניסת חוק הקורונה לתוקף, אם אתם זוכרים, בסעיף 51 שם הייתה הכרזה ראשונה שהייתה הכרזה אוטומטית, מה שנקרא הכרזה סטטוטורית. לכן בעצם זו לא הארכה, זו הכרזה. דבר שלישי, אחריש אמרתי את זה, אנחנו מודעים לכך שיש פה שאלתה משפטית בהקשר הזה בעיתוי הנוכחי, האם אפשר לעשות את ההכרזה הסטטוטורית הזו או לא. אנחנו בשיח מול היועץ המשפטי לוועדה ואני מקווה שבהמשך הדיון תהיה לי תשובה בנושא. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש את הסוגיה של אמצעי שפגיעתו פחותה ויש גם את השאלה של סוג של קשר רציונלי ספציפי לעניין הדבר הזה. באיזו מידה אתם רואים שהכפפת נושא ההפגנות בהקשר הזה ל-1000 מטר מגשים את המטרה של רמת התחלואה. אנחנו לא מדברים על הצורך להגביל התקהלויות בצורה כזו או אחרת או לשמור על ריחוק חברתי, אלא ספציפית בהקשר הזה. אלה שתי שאלות, למה אין די בהטלת מגבלות שעוד לא ניסו אותן על נושא ההפגנות? ובאיזו מידה היא קשורה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי זה ניסוי בחיי אדם. כמה אתה מוכן להקריב. זו הסיבה למה לא מנסים, כי רואים כמה הרבה מתים. << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> לשתי השאלות של גור, שאלת לגבי נתוני הדבקה מול הפגנה וכו', האם הדבר הזה נבדק? כמו שאמרתי קודם, פרופסור גרוטו יסביר את זה יותר, זה הוצג בפנינו בישיבות. משרד הבריאות הסביר את הדבר הזה ואמר שבהחלט גם בהפגנות וגם בהתקהלויות יש להם יכולות להדביק ולא צריך להיות פרופסור כדי להבין שכשאתה מתקהל ואתה צמוד אחד לשני, בין אם אתה מתפלל, בין אם אתה מפגין, בין אם אתה שר - - - << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה לא אומר פה גישה משפטית. אתה אומר פה גישה שרחוקה ממה שאומרים רופאים. זאת לא עמדה משפטית. << קריאה >> << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להבדיל בלי להיתמם הבדל בין אוויר פתוח למקום סגור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מה שאתם אומרים, אומרים 20 איש ב-1000 ק"מ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רז, אתה רוצה לסיים? תסיים. אם לא תתנו לו לדבר פשוט נעבור הלאה. << דובר >> רז נזרי: << דובר >> עכשיו לגבי 1,000 המטרים. התשובה היא שהחוק הזה הוא עדיין לא התקנת התקנות, החוק הזה מאשר. כאשר יבואו התקנות הן אלה שיאפשרו לעשות, וכן גם להגביל, את הסיטואציה הזו. אז האמירה היא כזאת: האם אתה רוצה לומר לי שכאשר אני מונע מאדם לנסוע לעסק שלו, או מונע מאדם לנסוע למקום העבודה שלו, אם בדקתי אם יש לי אמצעי אחר – יכול להיות שהוא יגיע לעסק שלו ושם הוא יחבוש מסכה ויהיה לבד בחדר – למה אני מונע ממנו מלעשות את הדבר הזה? אתה לא יכול להגיע לסיטואציה כזו כי אם אתה בא ודורש את הדרישה הזו כדרישת סף, המשמעות תהיה שאתה בעצם מאשר לכל אחד – וראינו את זה גם – לנסוע, בין אם זה להפגנה, בין אם זה לתפילה, בין אם זה לכאילו הפגנה, וליצור בכל מקום ומקום התקהלויות כאלה. זה דברים שנאמרו על ידי גורמי המקצוע, אני מדגיש, על ידי פרופ' גמזו, על ידי פרופ' לוי ואחרים, אני לא מדבר כרגע על פוליטיקאים. הם הסבירו את זה חזור והסבר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רז, תודה. << דובר >> רז נזרי: << דובר >> בסיטואציה הזו, אם אנחנו לא נוכל בשעת חירום מיוחדת – לאו דווקא עכשיו – אם אמרו גורמי משרד הבריאות ותהיה סמכות, למנוע מצב שבו אנשים יוצאים מעיר לעיר ובאים מספרים שזה לצורך הפגנה כזו או לצורך יציאה כזו או תפילה כזו, בעצם אתה מפר את כל היכולת שלך להתמודד עם כאלה התקהלויות. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> יעקב, אתה מפסיק אותו? הוא נותן חוות דעת רפואית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא שאל אותו, אתה לא שמעת את השאלה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל זה לא התחום שלו, זה לא יכול להיות. << דובר >> רז נזרי: << דובר >> ולכן ביישוב הזה, אם אנחנו מגיעים למצב כזה, אפשר לעשות את זה רק כאשר אני מונע כבר את מקומות העבודה - - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> האמצעי שפגיעתו פחותה - - - << דובר >> רז נזרי: << דובר >> אתה לא תשאל אותי למה מנעתי מאדם לעבוד, האם מנעתי אמצעי שפגיעתו פחותה והוא יכול להיות בתו סגול במשרד שלו, לא. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוא החליט שהפגנות מדבקות. מה פתאום? איזו סמכות יש לו להחליט את זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה, רז. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, רק הערה קטנה: אני רוצה שהחוק שצריכים להקריא יהיה לפנינו מודפס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא מודפס. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, יש לנו פה שינויים על גבי שינויים. אני רוצה חוק מודפס כמו שמקריאים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאה אחוז. רז, תודה רבה. פרופ' גרוטו, בבקשה. שמעת את הדיון, את השאלות של האנשים על הצדקת הדברים, על המצב והסיבות שבגינן אנחנו צריכים לחוקק את החוק. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> ערב טוב. אני רוצה להתחיל במצגת שתתאר את מצב התחלואה. המצגת מבוססת על הערכת המצב שבוצעה היום בבוקר במשרד הבריאות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איתמר, לפני המצגת, יש חוות דעת שמחייבת סגר כל כך הדוק? << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> אני אתייחס לכך. קודם כל, אני רוצה להראות לכם את הנתונים שעליהם התבססנו כדי להגיע לצרכים של הסגר ומה נדרש. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> זה החוק המודפס? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה לא זה, אוסנת. זה ערימות של שינויים. שיביאו חוק אחד שכתוב כמו שצריך, שיביאו קובץ, תדפיסו אותו ונראה מה כתוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש לא להפריע לפרופ' גרוטו. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> לפני שפרופ' גרוטו מתחיל, אולי שבזמן הזה ידפיסו לנו את החוק כפי שהוא נראה אחרי שעשו בו מלא טלאים כדי שלא נצטרך כל פעם לפתוח? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאה אחוז. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> אני מציג כאן את תמונת המצב כפי שהיא מבוססת על הערכת המצב שאנחנו עושים כל בוקר. זה נכון להיום בשעה 09:00, אני גם אתן את המספרים המעודכנים במהלך המצגת. אנחנו יכולים לראות בשקף הזה עקומה אפידמית שבעצם מתארת את המגיפה החל מחודש יוני. כרגע אין פה את הנתונים שלפני כן. אנחנו רואים כרגע את העלייה במספר החולים המאומתים. אנחנו מדברים על קרוב ל-7,000 שלשום, אתמול. היום אנחנו כבר מעל 7,000 נכון לרגע זה וזה עוד מתעדכן. יש פה באמת שינוי משמעותי וקפיצה משמעותית מהפעם הקודמת שהיו - - - << מנהל >> (היו"ר מיכאל מלכיאלי) << מנהל >> << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> פרופ' גרוטו, אנחנו נשמח אם תדבר באחוזים, לא במספרים. כמה אחוזים מתוך הנבדקים, אחוזי מאומתים. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> אני לא שומע, אני אמשיך. יש לכם בשקף הזה גם את החולים במצב קשה או קריטי. רשום פה 667, בינתיים זה עלה ל-671. זה המצב כרגע אבל עדיין לא נאספו כל הנתונים של היום בעניין הזה. 1,356 נפטרים נכון לבוקר. עוד נתון שהוא חשוב: קרוב ל-56,947 מקרים פעילים, מקרים שעדיין לא החלימו ועדיין יש סכנה שידביקו את סביבתם. רובם אמורים לשהות בבידוד אבל אנחנו יודעים שלא כולם שומרים על הבידוד במאה אחוז. בכל אופן, הם יכולים גם לפעמים להדביק את בני המשפחה שלהם אם הם לא יצאו למלונית ולכן יש פה בהחלט עדיין פוטנציאל גדול מאוד להדבקה. בשקף הבא אפשר לראות את אחוז הבדיקות החיוביות, שזה גם נתון מאוד-מאוד חשוב שמשתנה וגם הוא קפץ בצורה דרמטית ביומיים האחרונים. 15.6% מהנבדקים הם חיוביים. זאת אומרת שכל אדם שמיני שאנחנו בודקים יוצא חיובי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> סגלוביץ', רצית לשמוע דוח של משרד הבריאות, תקשיב לפחות. דיברת על זה כל היום. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> ל-99.9% מהנבדקים אין אפילו נזלת. אפילו נזלת אין להם. אתה רוצה שאנחנו נפריע לו? אנחנו יכולים להפריע לו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתם בכלל אנרכיסטים. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> תהיה בשקט. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> מה זה משנה אם יש לו נזלת או אין לו נזלת? העיקר שהוא חולה, הוא יכול להדביק, הוא יכול להסתובב בחוץ. נו, באמת, אלי. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> ל-99.9% אין נזלת בכלל - - - << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> מה זה קשור? אבל הוא חולה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> פרופ' גרוטו, תמשיך, אנחנו מאזינים. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> לפרופ' אבידר יש הרבה דברי חוכמה לומר לנו. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> אנחנו רואים פה סך הכול, ללא סקרים, 15.6%, שזה הנתון הכי גבוה שהיה לנו. אני חושב שזה אחד הנתונים הכי גבוהים בעולם, אם לא הגבוה שבהם, מבחינת החיוביים. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק שיהיה ברור, אנחנו לא מפסיקים להפגין. לא יעזור לכם. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> פרופ' גרוטו, במרס-אפריל זה היה 5.6? לפני שעשו את הסגר. כמה אחוזים מאומתים היו במרס-אפריל? << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> במרס-אפריל, בשיא הסגר, היו לנו כ-8%. זה פי שניים יותר גבוה. כמובן שאנחנו עושים הרבה יותר בדיקות עכשיו אבל עדיין במרס-אפריל במקסימום זה היה באזור ה-8%, אנחנו פי שניים מזה. זה מצב הרבה יותר חמור ממה שהיה לנו במרס-אפריל. פה יש לנו את השיעורים בקרב כל מיני קבוצות אוכלוסייה. אפשר לראות שזה בסך הכול מפושט. יותר ביישובים אדומים, 9.5 ל-10,000, שזה כמעט 0.1%. ביישובים הכתומים זה קצת פחות, וגם ביתר הארץ. אנחנו רואים התפשטות מלאה ומקיפה בכל הארץ. אנחנו נראה את זה גם בשקף נוסף. זאת התחזית. אני רוצה להדגיש שתי נקודות על זה. אנחנו מתבססים היום על חמש תחזיות שונות כי יש מודלים שונים. חשוב להבין את זה כי גם יש הבדלים בפרשנות המודלים. המודלים מדברים על מספר החולים החדשים הקשים שיגיעו בכל יום. אתם רואים שיש מודל אחד שמראה את המספר הכי נמוך, אזור ה-75 – כשהיום אנחנו נמצאים על אזור ה-100 – יש פה מצב ממוצע, שזה 110, והמצב המחמיר הוא שיגיעו 155 חולים ביום ב-28 בספטמבר. אז אתם רואים שיש פה כל מיני מודלים ואפשר להתייחס לתרחיש המחמיר או לתרחיש המקל. גם פה זה עניין בסוף של פרשנות. לכן לפעמים מומחים שונים אומרים אמירות שונות לגבי הנתונים כי אתם רואים שיש בכל זאת פערים בתחזית. בסופו של יום אנחנו צריכים להתבסס על איזושהי תחזית ואפשר להחליט שאנחנו הולכים על התחזית המחמירה שאומרת 155 חולים חדשים קשים ביום. אני רק מדגיש ששיעור התמותה בקרב החולים הקשים יכול להגיע גם ל-20% ו-30%, זה אומר תוספת תמותה של 30 עד 40 נפטרים ביום. זה מה שקורה עם החולים הקשים מבחינת ההישרדות, יש כאלה שאומרים שזה אפילו חצי מהחולים, זאת אומרת שאפשר להגיע ל-75 נפטרים ביום, על בסיס הנתונים שיהיו ב-28 בספטמבר. בשקף הבא אנחנו רואים את הסיכוי להיות חולה קשה מסך החולים המאומתים, היכן שכתוב 0.025. אם יש לנו 7,000 חולים מאומתים היום הסיכוי הוא 0.025, כלומר 2.5%. אם 2.5% מתוך ה-7,000 האלה יגיעו למצב קשה אנחנו כמובן נראה מספרים מאוד גדולים, אפילו קרוב לסדר גודל של 170 חולים חדשים ביום. זה מתאים לאותו מודל מחמיר שהראיתי קודם, שהגיע ל-155 חולים קשים. זו פחות או יותר הערכת המקסימום שאנחנו יכולים לחזות - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה לוקח זמן עד שהם הופכים לחולים קשה. לוקח שבועיים-שלושה עד שחולה הופך לקשה. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> שאני אגיד לך מה היו התחזיות לפני חודשיים? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה לא חופף. אם יש לך 7,000 חולים היום אז עוד שבועיים 170 מתוכם יהפכו לקשים. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> לפי מודלים שהיו לפני שלושה חודשים, שגם שמענו ממנו, היינו צריכים כבר להיות עם מיליון וחצי קשים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל הרבה מתו מהם. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה הרבה? כמה מתו? << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> מה, לא מתו מספיק? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אתם מפריעים לו לדבר. תנו לו לסיים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מרוב עצים הם לא רואים את היער. הם לא רואים את המצב הקשה. לא מעניין אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> פרופ' גרוטו, תסיים את השקופית ונעבור לשאלות. בזריזות, אם אפשר. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> פה אנחנו רואים את הגיוון של היישובים בישראל. אתם רואים בצד ימין את התנועה של היישובים. כל יום אנחנו רואים תזוזה. רוב היישובים בישראל נמצאים במקדם הכפלה של מעל 1, זאת אומרת שקצת העלייה הולך וגדל ורוב היישובים נמצאים באזור האדום, רוב הארץ. אפשר להגיד שישראל כרגע כמעט כולה מדינה אדומה, למעט מספר יישובים בודדים. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם כבר מספר ימים לא מעדכנים את המפה, פתאום הכול אדום, מה קרה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה השתגעת? הוא נפל על הראש. הוא תוקף את המומחה של משרד הבריאות כאילו יש לו אינטרס עכשיו להגיד שהמצב קשה. מה, אתם נורמליים? תפסיק כבר. נהיית אנרכיסט כמו היושב-ראש שלך? << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> מלכיאלי, תראה איזה קטע, כל היום דיברו "נתונים, נתונים", "מקצוע, מקצוע". בא איש המקצוע וכולם אומרים "הוא לא צודק". מה אתם רוצים? תגידו לי, השתגעתם? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אלי, זה לא מקובל, לתת כבוד לאנשי המקצוע. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> להגיד "כל המדינה אדומה" זה לא נכון. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אבל בבוקר לא ידעת אם כל המדינה אדומה או לא. לא ידעת. רצית את איש המקצוע, אלי. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה שגמזו יבוא להסביר למה הוא אמר שהתוכנית הזו לא מקובלת עליו. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> רבותי, אני מבקש שקט מכולם. פרופ' גרוטו, בבקשה, סיים את השקופיות. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> אני רוצה רק להראות פה ש-85% מהאוכלוסייה היו ביישובים עם מגיפה בתאוצה ב-22. ב-23, יום למחרת, 92% מתושבי מדינת ישראל נמצאים ביישוב שהמגמה נמצאת בעלייה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה אומר מגמה בכלל? אי אפשר לזרוק נתונים סתם. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אלי, אתה תקבל זמן לשאלות. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, הם כבר קיבלו החלטה למשוך את הדיון עד מחר בשעה 14:00, אז מה זה משנה? תן להם. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אני מבקש שקט. איתמר, אני חושב שבשעה כזו השקופיות פה קצת מכבידות עלינו, בואו נעבור לשאלות על פי הסדר. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> אתם לא רוצים שאני אסיים? יש לי עוד שקף אחד. אני רוצה לעבור למצב בבתי חולים, זה חשוב. אתם רואים פה שיש לנו כרגע 1,257 חולים בבתי חולים – זה היה בבוקר – מתוכם אפשר לראות את הקבוצה של החולים הקשים, 477 ועוד 134. ה-134 זה קריטי וה-477 זה קשה. כלומר, סך הכול כמחצית מהחולים במצב קריטי/קשה. מבחינת התפוסה אנחנו ב-88% מיטות הקורונה. בשקף הבא אפשר לראות את מספר המאושפזים הקשה וקריטי ואיך שזה עולה מחודש לחודש. בספטמבר כבר עברנו את אוגוסט, למרות שאנחנו רק ב-24 לספטמבר. לגבי הפטירות: אפשר לראות שב-21 היו 26 פטירות, ב-22 היו 25 פטירות, ב-23 – זה לא מעודכן פה, היו עוד – הגענו ל-25. אנחנו רואים בסביבות 25-30 נפטרים חדשים כל יום וזה בהחלט מספר משמעותי. פה יש לנו את המערך הגריאטרי. חשוב מאוד. מאושפזים של קורונה שמצבם מאפשר זאת מופנים גם למרכזים רפואיים גריאטריים. יש לנו שם כבר 793 מאושפזים, מטופלים על ידי בתי חולים גריאטריים שעושים גם כן מאמץ מאוד מרכזי. בסך הכול יש לנו במערך האשפוז הכולל, גריאטרי פלוס כללי, מעל 2,000 חולים, 2,050 חולים. שקופית אחרונה. עוד נקודה שמאוד מפריעה כרגע זה מספר אנשי הצוות בבידוד ומספר אנשי הצוות המאומתים. אפשר לראות שיש 1,749 אנשי צוות שאומתו כחולים או נשאים ו-4,454 בבידוד, שזה כמובן פוגע גם ביכולת התפקוד של מערך בתי החולים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איתמר, לגבי אנשי הצוות, ההדבקות הן מבתי החולים? << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> רוב ההדבקות מחוץ לבתי החולים כי, מה לעשות, הם גם חוזרים הביתה למקומותיהם ושם בעיקר ההדבקה, בבתי החולים לרוב הם ממוגנים. אז יש הדבקות בודדות מדי פעם בתוך בתי החולים אבל שם המיגון עושה עבודה טובה ונמנעים מהדבקות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> פרופ' גרוטו, תודה רבה על הסקירה. אנחנו עוברים לסבב שאלות חברי כנסת. נתחיל מח"כ יואב סגלוביץ'. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> פרופ' גרוטו, ערב טוב. שלוש שאלות קצרות. ביום חמישי האחרון ישבנו פה ביחד, אושרו התקנות האחרונות ובהן דנו בסגר שאנו נמצאים בו היום. יום לאחר מכן כבר היו קולות, לפחות ראש הממשלה אמר, שהנה אנחנו אוטוטו מתחילים את הסגר הזה. אני רוצה לשאול אותך גם על סמך הנתונים שנתת וגם על ניסיון העבר: עליית התחלואה היא טרם הסגר הזה – בכל הזדמנות אמרתם שלוקח זמן עד שרואים את ההשפעה – ואנחנו עכשיו מקבלים החלטה על סגר כולל כאשר אנחנו מסתמכים על נתונים שבעטיים למעשה קיימנו את הסגר הזה. השאלות שלי היא אליך: א', האם זה נכון לקבל החלטות בשלב הזה ולא לתת לתהליך שיקרה ונראה את הירידה, כפי שטענתם שתהיה. אמרתם: נעשה את הסגר הזה ותהיה ירידה. אין מערכת חינוך ודברים אחרים וכו'. דבר שני, מה חוות דעתך המקצועית? בסוף, מעבר לנתונים, האם אתה חושב שנכון להיכנס לסגר מלא? אם כן, האם זה לא סותר את העובדה שרק עכשיו עשינו סגר אחר, רק יום חמישי האחרון, ויומיים אחרי זה כבר התקבלה החלטה אחרת? שאלה נוספת. התהליך הזה שבו לפני שבועיים וחצי ישבנו על תקנות הרמזור ביחד אתך ועם פרופ' גמזו, שבוע אחרי זה התיישבנו על הסגר הזה ואחרי יומיים מתיישבים על סגר כולל. השאלה היא שוב: מה דעתך הרפואית לגבי הסגר? עזוב את החלטות הממשלה, כבעל מקצוע, האם סגר מוחלט זה דבר שנכון לעשות עכשיו? ואם כן, למה זה שונה ממה שהיה ביום חמישי שעבר? תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> תודה. ח"כ עידן רול, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ערב טוב, פרופ' גרוטו. לצד ההחלטה – אני מדבר שוב נטו משיקולים של בריאות הציבור, מהשיקולים שלך – להחריג ענפים מסוימים מהסגר, אני מניח לפי חיוניות, האם נשקל המודל להחריג מקומות עבודה וענפים לפי פוטנציאל ההתקהלות? כלומר, האם מקום עבודה שיודע להתחייב על בן אדם ב"איקס" מרחק, בן אדם במשרד, שני אנשים במשרד, האם זה קריטריון שאתם יכולים להחריג מקומות עבודה לפיו? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> תודה. ח"כ מיקי חיימוביץ', בבקשה. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> העלינו פה קודם את האפשרות של מחאה במכוניות. אני אשמח לדעת את עמדתך מבחינה רפואית איזו סכנה יכולה להיות בשיירת מכוניות שתהיה כמחאה. אני רוצה גם לשאול אותך לגבי אחוזי המאומתים. אנחנו יודעים שאתם התחלתם לעשות בדיקות סקר ובדיקות הסקר האלה מורידות את אחוזי המאומתים, האם זה נכון? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> תודה. ח"כ עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> השאלה שלי מאוד פשוטה וקצרה. הראית פה כמה וכמה ממצאים, מספרים וכן הלאה. אני רוצה לדעת בהמשך לדברים שאמרו מומחים רבים, וגם אתה, וכמו שאמרו קודם חבריי, ונדמה לי שבמיוחד ח"כ סגלוביץ', ישבנו פה בוועדה הזו לא פעם ולא פעמיים, כל פעם היו שינויים, אני רוצה לדעת ספציפית האם אתה יכול לתת תשובה כמה מתוך העלייה בהדבקות אפשר לייחס לאירועי המחאה וההפגנות. מאוד פשוט. אחרת זה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> תודה. ח"כ מיכל וונש, בבקשה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אין ספק שיש מגיפה, כל השקופיות מעידות על כך, ושאנחנו במצב חירום – ואגב, עברו 47 שנה ממלחמת יום כיפור, אנחנו על סף יום כיפור וכנראה שלא למדנו כלום כי את הסכנות אנחנו מכירים ועדיין אנחנו מגיעים לא מוכנים למלחמה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> וגם המחדלים הם אותו דבר. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אני רק רציתי לשאול האם אתה יכול לומר לנו בבקשה אם סגר הוא פתרון. הוא לא חייב להיות ה-פתרון, אבל האם הוא פתרון. זה הדבר הכי חשוב בעיניי שאנחנו צריכים לשמוע ממך. האם לכל הנתונים הללו ואל מול המגיפה הזו, כדי שנוכל להשתלט עליה, סגר הוא פתרון? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> תודה. ח"כ קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> פרופ' גרוטו, שאלה מאוד פשוטה, שאלה שאני רוצה שבעצם תסכם בה את התוצאה של כל השקפים והמידע שנתת לנו: האם אתה חושב שגורמים שמעכבים את הממשלה מלבצע מגבלות בתקופה הזו, ו/או משיגים הקלות לאוכלוסיות שונות, כגון הפגנות, פועלים באופן שמסכן - - - ? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ובתי כנסת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אמרתי "כגון הפגנות", כגון בתי כנסת. האם אותם גורמים פועלים באופן שמסכן את בריאות הציבור? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> תודה. ח"כ קארין אלהרר, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב-הראש. פרופ' גרוטו, אתה עוכב אחר ההתפתחויות כבר מתחילת הדרך. היית גם בחו"ל בהתחלה. ברור לכולם שסגר הוא מקדם הדבקה, לפחות בהתחלה. האם אי אפשר היה לפי חוות דעתך המקצועית להסתפק במה שקבענו שבוע שעבר כדי לראות ירידה? זה באמת מתקשר לשאלה של יואב. אין ספק שככל שנחמיר תהיה ירידה במקרים לאורך זמן, השאלה: א', למה אי אפשר להסתפק במעט? וב' – וזה בעיניי החשוב יותר – האם יש בידי הממשלה תוכנית פעולה קונקרטית לגבי היציאה מהסגר? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> תודה. ח"כ תמר זנדברג, בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אני רוצה לשאול דווקא מהכיוון ההפוך. נניח שאנחנו מקבלים את העמדה שלך המקצועית ואת עמדת הממשלה שאומרת שהמצב מחמיר ולכן החלטתם לעשות צעדים מחמירים. דא עקא, אני רוצה להזכיר שאנחנו עכשיו דווקא לא בדיון על תקנות הסגר, אנחנו בדיון על הצעת החוק שבאה לתקן את חוק הקורונה שהכנסת חוקקה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> תשאלי על הנושא הרפואי, בשביל זה הוא פה עכשיו. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> כן, לגמרי. מבחינה רפואית מה ההבדל בין הסגר שהוחלט עליו לפני מספר ימים לבין הסגר הזה, בהינתן שלפני כמה שעות יצאה הודעה משותפת לראש הממשלה ושר הביטחון שמתגאה בסקטורים נוספים שפתחו: שירותי רווחה, שירותים ציבוריים, בנקים, מוסדות שוק הון, עובדים בתחום החקלאות ומוסדות רבים בתחומי הרווחה, עלייה וקליטה, מפעלי אנרגיה, הייטק, תשתיות ושירותים שונים, ענף הבניה וכו'? כלומר, חוץ מאובססיית ההפגנות בבלפור, מה ההבדל בין ההחלטה של לפני יומיים להחלטה של היום? אם החלטתם להחמיר את הסגר, איפה ההחמרה פה? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> תודה. ח"כ עמית הלוי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רציתי לשאול בהמשך לשתי השאלות של קארין ותמר האם יש קשר לדעתך מבחינה מקצועית בין הסגר על תעשייה, על המסחר, על השוק הפרטי, לבין ההגבלה על התקהלויות? האם אתה יכול לומר לנו שבהגבלה על התקהלויות יש חשש והאם בהכרח אם הולכים למפעל תעשייה שאין בו 2,000 איש, יש בו 10 אנשים, אז הדברים קשורים אחד בשני מבחינה מקצועית? << מנהל >> (היו"ר יעקב אשר) << מנהל >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד שאלה אחת לייעוץ המשפטי שלנו. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> מעבר לשאלות שנשאלו כאן לגבי הקשר בין מצב התחלואה לבין ההפגנות אני רוצה שתנסה לחדד גם לגבי התיקון הספציפי שנמצא פה בהצעת החוק, כי התיקון כאן לא מדבר רק על עניין ההפגנות אלא על עניין המיקום שלהן. הכוונה היא לאסור את ההפגנה מחוץ לאזור שסמוך למקום המגורים. השאלה האם יש איזושהי הצדקה או קשר אפידמיולוגי לשאלת מיקום ההפגנה. אם אתם קובעים הגבלות על מספר המפגינים, על המרחק ביניכם וכו', האם יש איזושהי הצדקה אפידמיולוגית לומר שמותר לעשות את אותה הפגנה, את אותה התקהלות, בסמוך למקום המגורים אבל אי אפשר לעשות אותה במקום שהוא רחוק ממקום המגורים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. פרופ' חגי לוין נמצא אתנו כאן ורוצה גם לשאול שאלה. << דובר >> חגי לוין: << דובר >> קודם כל, תודה לפרופ' גרוטו ולכל הצוותים המסורים של משרד הבריאות שעומלים על הנתונים האלו. השאלה שלי היא לגבי הצד השני של המטבע. מהי הערכת משרד הבריאות לגבי המחיר הבריאותי של הסגר? מה יהיה המחיר שלו מבחינת בריאות הנפש בישראל, בהשמנה, בהתמכרויות, בהשפעה על אי טיפול רפואי, כולל הטיפול השגרתי שצריך לתת? ושאלה לגבי זה שאנחנו כרגע מתכוונים לאפשר את תפילות בבתי הכנסת ביום כיפור. מה הערכה שלך, פרופ' גרוטו, מבחינת ההשפעה של זה על ההדבקה בישראל? עד כמה הדבקות אנחנו צפויים לראות כתוצאה מהתהליך הזה, לא רק באופן ישיר אלא גם באופן עקיף, מתוך המסר לציבור שמותר להתקהל בעת הזו בחלל סגור במשך שעות ארוכות? תודה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> פרופ' חגי, כשאתה נותן לחולה קשה אנטיביוטיקה קשה למחלה שלו, אתה בודק אם זה יגרום לו לכאב ראש זמני או לאיזושהי השפעת לוואי זמנית? << דובר >> חגי לוין: << דובר >> תודה על השאלה, זאת בדיוק הנקודה. בוודאי ובוודאי בכל התערבות רפואית אתה תמיד בוחן את שני הצדדים של המטבע. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ומה החלטה שלך כשמדובר בחולה קשה? << דובר >> חגי לוין: << דובר >> אמרה מקודם ח"כ מארק מאוד נכון שמה שחשוב זה החיים. כשמסתכלים על החיים אסור להסתכל הכול קורונה, צריך להסתכל על בריאות הציבור בתוך המכלול שלה וצריך לראות מה התועלת של הצעדים הללו. איך הגבלה של 1,000 מטרים משפיעה על התקהלויות? לטענתנו המקצועית האפידמיולוגית היא גורמת ליותר התקהלות במקום מצומצם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ה-1,000 מטרים זה לא הנושא כאן אבל, פרופ' לוין, אנחנו מדברים על איסור התקהלויות ללא שום החרגה ולזה אתה מסכים. << דובר >> חגי לוין: << דובר >> הנתונים חשובים מאוד. השאלה מה הקשר בין הנתונים הללו לבין ההחלטה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חגי לוין: << דובר_המשך >> רק אני רוצה לציין כדי שכולם יכירו – יש חוק רומר ברפואה שקובע שכל מיטה פנויה תיתפס, אז ברור שכל עוד יש מקומות פנויים לחולי קורונה, אם יצטרכו יפתחו עוד, זה כלל בסיסי ברפואה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. כעת אני אבקש מפרופ' גרוטו לענות על השאלות ונשחרר אותו ללכת לנוח כי מחכה לו מחר עוד יום ארוך. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> קודם כל, תודה רבה על השאלות, השאלות חשובות ואני אתייחס אליהן אחת-אחת. דבר ראשון, לגבי השאלה מה השתנה פה מהפעם הקודמת שהיינו פה, לפני שבוע. קודם כל, אנחנו צפינו באמת, כמו שאמר ח"כ סגלוביץ', לעלייה, לא ציפינו שהסגר ייבלם ביום הראשון. יחד עם זאת, תמיד אנחנו מנסים לחזות מה יקרה קדימה ובסופו של יום אני מכיר בכך שהקפיצה במספר המאומתים הכתה את התחזיות שלנו. אז אם התחזית הייתה נמוכה מידיי ואנחנו רואים שבסוף תוך יומיים-שלושה קפצנו מ-12% ל-15%, שזו קפיצה משמעותית, באחוז המאומתים – כי בסופו של יום מספר הבדיקות נשאר די אותו דבר, בגלל זה עלה גם מספר המאומתים החיוביים ל-7,000 ויותר – זה הביא את כולנו במשרד הבריאות, כולל כל אנשי המקצוע, להגיע למסקנה שצריך לעשות פה החמרה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל, פרופ' גרוטו, אתה אמרת לי בוועדה ביום חמישי שזה נכון שברגע שיש סגר המספרים עולים, אז מה זה "לא ציפינו"? << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> נכון שהמספרים צפויים לעלות אבל לא חשבנו שתהיה קפיצה כזאת משמעותית. זה אומר שהמחלה באמת מתפשטת בקצב יותר מהיר ממה שחשבנו. יכול להיות שהיה לנו דיון קודם והחלטנו ללכת למשהו שהוא לא לגמרי סגר הרמטי אלא סגירה של חלקים מסוימים והגבלות מסוימות, חשבנו, וכל אנשי המקצוע במשרד הבריאות היו שותפים לעמדה, שצריך לעשות החמרה. אני חייב לומר גם שהיו עמדות שונות לגבי חומרת ההחמרה, עד כמה להחמיר, ולזה אני גם אתייחס בדברים הנוספים. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> מה בכלל ההחמרה פה חוץ מההפגנות? << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> חוות הדעת המקצועית הכוללת של משרד בריאות הייתה שהמצב הוא חמור, החמיר מאז הדיון הקודם, ולכן אנחנו צריכים להחמיר. הוצגו למעשה מספר חלופות של החמרה, שמקלות יותר לכבדות יותר. בסופו של דבר הממשלה אישרה את החלופה החמורה ביותר. אין לי ספק שמבחינה בריאותית, בניגוד למה שאמר פרופ' לוין, החלופה החמורה יותר היא עדיפה, גם בגלל שבסוף אנחנו הולכים לתהליך ארוך מאוד. תהליך היציאה מהסגר הזה לא ייקח שבועיים-שלושה, גם אחר כך נצטרך להקל בצעדים, כך שבאמת ההגבלות שיוצרת הקורונה, התחלואה הנפשית והדברים שקשורים לבידוד, הם גם קשים. צריך לזכור שכל חולה שנכנס, גם אם הוא החולה הקל ביותר, בסוף נכנס לשבועיים לחדר עם ארבעה קירות. להיות בחדר עם ארבעה קירות זה לא קל לכל אחד מהחולים האלה, אפילו שהוא סתם מאומת, נקרא לו אסימפטומטי. אני חושב שהממשלה קיבלה החלטה בסוף אחרי שהיא איזנה את כל השיקולים. כמו שאמרנו, החלופה החמורה יותר היא עדיפה מבחינת קיצור משך הזמן. אמרנו שגם ישנן חלופות אחרות ובסוף זו ההחלטה שנתקבלה. המצב מתדרדר. היו דעות שונות של אנשי המקצוע בממשלה ויש גם הבדלים בתחזיות. מי שמסתכל על התחזית היותר מחמירה, והיא מבוססת על מודלים מסוימים, אומר: אוקיי, אנחנו לקראת מצב קשה יותר, הולכים קדימה לפי התהום וצריך לעשות את הצעדים החמורים, ויש כאלה שאומרים שאולי יש עוד טיפה זמן לנסות. בכל אופן, אם הייתה איזושהי מחלוקת היא הייתה האם לחכות עוד כמה ימים או להמשיך ואני חושב שבסוף ההחלטה שהתקבלה – ואני בהחלט שלם אתה – היא החלטה לפעול מיד. לגבי נושא ההחרגות. אני רוצה להגיד שאנחנו בעצם חזרנו בהחרגות. בהתחלה הייתה כוונה ללכת להחרגות יותר קיצוניות מאשר סגר מרס-אפריל. להזכירכם, בסגר מרס-אפריל היינו במצב יותר טוב, היו גם פחות חולים, היענות הציבור הייתה יותר טובה לזה וגם קצב העלייה – לא היינו במספרים כאלה של חולים, של 7,000, היינו במספרים הרבה יותר נמוכים – ולכן חשבנו בהתחלה ללכת לכיוון יותר מחמיר. בסופו של יום הוגדר שנתיר רק עבודות חיוניות. אנחנו בכוונה כמעט ולא התערבנו בדיונים מהי עבודה חיונית והשארנו לגורמים האחראיים על זה, אם זו רשות החירום הלאומית ואם זה משרד האוצר, להחליט מה חיוני לתפקוד המשק, כולל שרשרת האספקה כדי שיוכל להתקיים המשק החיוני. לכן בסופו של יום אפשרנו להרבה מאוד ענפים, כמו ענף הבנייה וענפים נוספים, למרות שבתחילה הייתה מחשבה לסגור אותם, להמשיך לתפקד. אני רוצה לדבר על השאלה של ח"כ חיימוביץ' לגבי אחוזי מאומתים. כפי שהצגתי, אחוז המאומתים הכללי הוא 12.9, אם אני לא טועה, אבל כשאנחנו מורידים את בדיקות הסקר - - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> רגע, פרופ' גרוטו, לפני שאתה עובר לנושא הבא, זה שהחליטו על החרגות הבנו - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תמר, אגב, מקודם לגבי הז'ורנל, אמרת שהוא ברבעון השלישי, אז בדקתי בשביל שאני אגיד לך את העובדות. אותו מחקר שיצא עכשיו - - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> על מה אתה מדבר? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אותו מחקר שהזכרתי קודם - - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> הוא עונה לי, אני רוצה לשמוע את התשובה שלו. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> אדוני, תוכל לענות לי את התשובה מחדש כי לא שמעתי מילה? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> פרופ' גרוטו, זו לא הייתה תשובה לשאלה ששאלתי להבנתי. אני שאלתי על עניין של התקהלות בתוך - - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> רגע. אמרת מה הוחרג, אבל מה שונה בין הסגר שהוחלט עליו לפני יומיים לבין הסגר הזה? מה הוחמר? << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> עוד לא הגעתי לזה. זה בעמוד הבא של השאלות, יש לי עוד הרבה שאלות. הייתה שאלה של ח"כ מיכל וונש האם סגר הוא באמת פתרון. אנחנו יודעים שסגר זה בסוף הפתרון היחיד שבאמת ידוע שהוא עובד בצורה ודאית. אנחנו יודעים שבסוף אנחנו צריכים להסתכל מה ניסינו לעשות: אחד, להגביל התקהלויות. ראינו שבסופו של יום הגבלת ההתקהלויות במדינת ישראל לא מספיק עוזרת כי בסוף כן מתרחשות התקהלויות. לכן נוספה מגבלה משמעותית, שגם בלב כבד קיבלנו אותה אבל היא מאוד חשובה, נושא מגבלת התנועה. ברור שמגבלת התנועה היא לא בגלל שהסיכון להידבק ליד הבית יותר נמוך מאשר רחוק יותר מהבית. זו הדרך שעשו בכל העולם כשדיברו על lockdown וצעדים מהסוג הזה, להגביל את האנשים במרחק של יציאה מהבית, כי כך בסוף נמנעות ההתקהלויות. גם אם מישהו יוצא לעבודה חיונית, או אפילו מי שהולך לעבוד בחברת הייטק, פוגש בדרך הרבה אנשים והמטרה היא לצמצם את כמות המפגשים. הדרך לצמצם את כמות המפגשים היא בין היתר גם על ידי צמצום התקהלויות וגם על ידי הגבלת תנועה וזה מה שנוסח פה. הייתה שאלה של ח"כ זנדברג לגבי השונות בין זה לבין מה שקבענו בשבוע שעבר. נראה לנו שיש פה באמת החמרה מעבר לתחזיות והתחזיות היכו גם את התחזיות החמורות שלנו ולכן חשבנו שצריך להוסיף החמרה, וכמו שאמרתי, כל המומחים תמכו בהחמרות מסוג כזה או אחר. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אבל מה ההחמרה? מה עוד ייסגר מלפני שבוע בהינתן שלפני שעה יצאה הודעה על כל מה שנפתח? << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> ההבדל מהסגר הקודם הוא, קודם כל, שבסגר הקודם כל אחד היה יכול לצאת לעבודה, לא משנה אם זו עבודה חיונית או לא חיונית, העיקר שהיא עבודה ללא קהל. חלק גדול מהמשק שעובד ללא קהל יכול היה לצאת. עכשיו ההבדל הוא שזה צומצם רק לעבודות החיוניות בלבד. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> "חיוניות" אבל נפתח הייטק, נפתח - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איתמר, אתה יודע מה רשימת מקומות העבודה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מדברים על מה שהיה במרס? << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> לא, יחסית למה שהיה לפני שבוע. לפני שבוע אמרו "כל המגזר הפרטי פתוח", עכשיו אמרו "רק חיוני". "רק חיוני" אבל עכשיו גנץ וביבי הוציאו הודעה שהייטק וכל השירותים כן, מה ההבדל? << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> כמו שאמרתי, רשימת מקומות העבודה נקבעת אצל משרד האוצר, היא רשימה מצומצמת. היא זהה למעשה אחד לאחד למה שהיה בסגר מרס-אפריל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק מה שהיה במרס. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> רק מה שהיה במרס. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אבל אני שואלת יחסית למה שהיה שבוע שעבר, לא יחסית למרס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פרופ' גרוטו, אתה יכול לענות לשאלתו של ח"כ רול? << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> הייטק זה חיוני? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל הוא לא ענה על השאלה של תמר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא ענה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> לא, הוא לא ענה. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> אני אגיד לך בדיוק מה ההבדל, נפרט אחד לאחד. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> אני לא שמעתי את השאלה שלו כי את לא הפסקת לדבר. תמר, באמת, תני גם לשמוע מה הוא אומר. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אני שמחה שמצאת את הבעיה שלך, אבל גם אני פה בדיון ואני גם רוצה לקבל תשובות - - - << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> אבל גם אני פה בדיון - - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אז תמתיני לשאלה שלך. לא הבנתי מה את רוצה ממני. תירגעי, בבקשה. אני לא הבעיה שלך. אל תוציאי עלי את העצבים של הממשלה שאת חלק ממנה. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> אוי, נו, באמת, אז עכשיו את מוציאה עלי. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> לא, אני לא מוציאה עליך שום דבר. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> תפסיקי לצעוק. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אל תחנכי אותי ואל תחלקי לי ציונים. אני רוצה להבין האם הייטק זה חיוני או לא, כי לפני שעה הוציאו הודעה שהייטק פתוח. שאלה פשוטה. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> כמו שאמרתי, ברוב הדברים המנדט להחליט מי חיוני או לא ניתן למשרד האוצר. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אז יפה, אז אין הבדל בין שבוע שעבר לשבוע. << דובר_המשך >> איתמר גרוטו: << דובר_המשך >> אנחנו לא יודעים להגדיר לגמרי מה חיוני בדיוק. לפעמים זה יכול להיות מפעל מאוד קטן שמייצר איזה מוצר מאוד חיוני בשרשרת אספקה מאוד גדולה. לכן התבססנו בעיקר על מה שנעשה בסגר הקודם וכך משרד האוצר הגדיר מה חיוני ומה פחות חיוני. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> בקיצור, זה חוק בלפור. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> בסופו של יום יש דברים בהייטק שהם בטח חיוניים מאוד. אנחנו, למשל, עובדים הרבה מאוד עם חברות הייטק כדי לפתח כל מיני פתרונות לקורונה, אז את אלה לא הייתי רוצה לסגור כי אני באמת עובד על זה כל היום בכדי להביא כל מיני פתרונות חדשניים גם בתחום ההייטק והביוטק. בוודאי שאלה תחומים שיכולים ברובם להיות מוגדרים כחיוניים לטובת עבודה, וזה לא שינוי מהסגר הקודם שהיה במרס-אפריל. זה השינוי הראשון שיש לעומת הפעם הקודמת. השינוי השני הוא שינוי שמתייחס לנושא הספורט, ביטול כל פעולות הספורט שהיו מורשות קודם לכן, למעט ספורט בין-לאומי, קבוצות או נבחרות שמייצגות את המדינה בכל ענפי הספורט. הן יוכלו לצאת, להיכנס, להתאמן ולשמור על כושר. שאר פעילות הספורט מושבתת. זה שינוי שני. שינוי שלישי מתייחס לבתי התפילה. אם בסגר הקודם אפשרו פעילות מסוימת בפנים, לאורך כל החג, עד שמחת תורה, אין אפשרות להתפלל בפנים, למעט יום כיפור. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה זה "למעט"? זו עיקר המסה. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> בשאר הימים אפשר להתפלל בקבוצה של 20 אנשים בחוץ. התחום האחרון הוא תחום ההפגנות, שכרגע ההצעה הקיימת – לפני שאנחנו מדברים על החוק הנוכחי – מדברת על לאפשר למשטרה לאכוף את מרחק שני המטרים, לא רק לגבי ההפגנות אלא בכלל, בכל מקום שלא אוכפים. קודם היה אפשר לאכוף רק מסכות ועכשיו אפשר לאכוף גם מרחק אם יש התקהלות. אני רוצה להתייחס קונקרטית לנושא ההפגנות עצמן. א', הייתה שאלה על מחאה במכוניות. מחאה במכוניות היא לא מסוכנת, למעט העובדה שאנשים יוצאים מהבית וזה פוגע במגבלת ההתקהלות. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> איזו התקהלות? הם לא יוצאים מהאוטו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה פוגע בהתקהלות, איתמר? אני יוצאת מהבית לחניון, לאוטו, עולה לאוטו, נוסעת לירושלים. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> אנשים יכולים להגיד שהם יוצאים להפגנה או יוצאים לכל מיני דברים אחרים ולנצל את העניין הזה, אבל זה נראה לי פחות רלוונטי. נראה לי שהסיכון היחיד, כמו שנאמר פה, הוא שמחאה במכוניות זה זיהום אוויר, עומדים בפקק אחד גדול וכנראה שנוצר שם הרבה זיהום אוויר. אין כמובן סכנה לאנשים שנמצאים בתוך המכונית, בתנאי שזה נוסע אחד במכונית ולא קבוצות אנשים שיושבים בצפיפות. נושא נוסף הוא ההדבקה באירועי ההפגנות. אני מסתכל על כל האתרים הבין-לאומיים, גם של ארגון הבריאות העולמי וגם של ה-CDC בארצות הברית ובבריטניה, כולם, ללא יוצא מן הכלל, בלי לאסוף נתונים וכו', אומרים שיש סיכון בכל התקהלות, גם בפנים וגם בחוץ. נכון שההתקהלות בפנים היא הרבה יותר מסוכנת כי מעבר לעובדה שיכולה להיות הדבקה טיפתית מאדם לאדם, שזו יכולה להתרחש גם בפנים וגם בחוץ, בפנים יש לנו סיכון נוסף כי נוצרים ארוסולים של הווירוס שמסתובב בחלל ויכול להדביק את האנשים שנמצאים במרחק מסוים זה מזה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> פרופ' גרוטו, אז אחרי שאמרנו את כל זה איך אנחנו מאפשרים ביום כיפור לתפילות בפנים ולא רק בחוץ? איך? << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> בחוץ כמובן גם יכולה להיות הדבקה טיפתית מאדם לאדם. הסיכוי להדבקה ארוסולית מצטמצם בחוץ וזה ההבדל בין החוץ לפנים, אבל הוא לא נעלם לגמרי. קודם כל צריך להבין שיש סיכון להדבקה גם בחוץ. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> סיכון יש תמיד, אני שאלתי שאלה אחרת. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> כמו שאמרתי, בכל המדינות שאנחנו מסתכלים ההמלצה היא לצמצם התקהלויות גם בחוץ. קבעו מגבלות של מספרים כאלה ואחרים ועדיין יש הרבה מדינות שזה קיים במגבלות המספרים האלה. הרבה מקומות מזכירים באופן ספציפי, כשנותנים דוגמאות של אירועים שבהם יש התקהלות בחוץ, למשל אירועים כמו מצעדים, יש מקומות שבהם מוזכר באופן מפורש מחאות או הפגנות. זו באמת מדיניות נהוגה. אני לא אתחיל שוב לדבר על נתונים או לא נתונים, זה לא יהיה נכון להסתכל על נתונים כי בהקשר הזה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני כבר אומר לכם שלושה חודשים: אין נתונים על כלום. תמר, אני אומר את זה, ואמרתי את זה גם אז בזמנו כשביקשו את הנתונים בוועדה אחרת והחליטו החלטות לפי נתונים. לא משנה כרגע לבושתו של מי זה, או אם זו בעיה או לא בעיה – אין נתונים אמיתיים איפה ההדבקות קורות, נקודה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> לא נכון, יש קצת נתונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר את זה כל הזמן ואני חושב שאני צודק, למרות שאני לא פרופסור ולא דוקטור לרפואה. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> עדיין לא פורסם מאמר אחד שמדבר באופן מסודר מה סיכוי ההדבקה בבית כנסת לעומת תיאטרון, למרות שאנחנו יכולים לדעת שפחות או יותר הסיכונים הם - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אנחנו מוכנים להחריג - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל הוא עונה, שלמה. אתה רוצה למשוך זמן? מה אתה עושה? תענה שוב לגבי השאלה של מיכל וונש. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> האם אתה יכול להסביר לנו שוב, פרופ' גרוטו, את ההיגיון המסדר לגבי בתי הכנסת ביום כיפור? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא שאלה לגבי מתווה יום כיפור. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> תראו, גם מתווה יום כיפור הוא מתווה שנועד ספציפית רק ליום הזה. ההמלצה הגורפת, וגם בשיחות שערכתי בתיאום עם גדולי הדור, הרבנים, גם הם הוציאו המלצות, שבכל המקומות עדיף להתפלל בחוץ. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אז לא עדיף שיהיו רק תפילות בחוץ? << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> יחד עם זאת, אנחנו יודעים שבכל זאת זה יום מיוחד. אני חושב שזה יום שאולי זו בכלל ההזדמנות שלנו שיהיה קצת שקט. אני חושב ששקט לא יזיק לאף אחד מאתנו, ואני חושב שנכון גם בהקשר הזה לאפשר לאנשים. שקלנו את כל השיקולים. המתווה שנקבע מצמצם את הסיכון להדבקה למינימום האפשרי, כשבנוסף ההמלצה החד-משמעית היא שהיכן שאפשר יש להתפלל בחוץ. מה לעשות, יש אנשים שיהיה להם מאוד מאוד קשה להתפלל בחוץ בזמן צום, ולכן, גם כדי לא לפגוע בבריאותם, לאפשר להם מדי פעם להיכנס פנימה - - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> ולאפשר במתווה של הפגנות בחוץ לא. מאוד הגיוני. מאוד הגיוני. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תשובת המשקל, כסיף. אחרי כמה חודשים של הפגנות כן ותפילה לא, אז יום אחד - - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אף אחד לא מנע תפילה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני אומר לא להתפלל בפנים. בעיניי, שום החרגות – לא תפילות, לא הפגנות, לא כלום. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> להתפלל בחוץ ולהפגין בחוץ. גם וגם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא ולא. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> שאלה קטנה: עם פתיחת המשפט, התחלואה תרד? עד פתיחת המשפט של נתניהו התחלואה תרד? << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> תלוי אם תמשיך להפיץ את הנגיף. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה ליצן החצר, אבידר. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> שב בשקט, תינוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פרופ' גרוטו, שאלתו של ח"כ סגלוביץ רשומה לך? << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לא הבנתי את התשובה, אפשר בכל זאת? כיוון שאז צריך לעשות החרגה של בתי כנסת, שרק במקרה הצורך משרד הבריאות יחליט מתי לפתוח, אבל אנחנו מסכנים את הציבור בידיעה כי זה יום כיפור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קיבלת תשובה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מיכל, לא בפרובוקציה, אני יכול לשאול איך הצבעת מקודם במליאה בקריאה ראשונה? << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> זה לא קשור. אנחנו עכשיו - - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה קשור מאוד. אתם חלק מהממשלה, זה גם בחוק שלכם, תחליטו מה הדעה שלכם. כחול לבן צריכים לבחור צד. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אנחנו דואגים לבריאות כל הציבור - - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תדאגו, אז אל תקדמו את החוק בקבינט ולא בוועדת שרים, אבל אי אפשר כל הזמן להיות פרווה, לא פה ולא פה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אין פה צדדים, עידן. בריאות הציבור אמורה להיות נר לרגלינו כרגע. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לפחות קרעי ואוסנת ברורים בדעות שלהם, אפילו שהם מנוגדים לדעות שלי. מה הדעות של כחול לבן? הם לא יכולים לעשות כל פעם לכאן ולכאן. להיות חבר כנסת זה להביע עמדה - - - << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> זה העיקר להישאר בממשלה, שימשיכו להיות שרים בממשלה, שימשיכו להיות יושבי-ראש בממשלה, זה מה שמעניין אותם. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה הקווים האדומים של כחול לבן? זה מה שאני רוצה לדעת. כל אחד שנמצא פה יש לו אחריות כלפי ציבור ויש לו אג'נדה ברורה. אתם צריכים להיות ברורים מאוד, בין אם אתם אתנו ובין אם אתם איתם. תחליטו מה האג'נדה שלכם. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> בריאות הציבור הם הקווים האדומים של כחול לבן. בריאות כל הציבור, גם המפגינים וגם המתפללים. בריאות הציבור. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא מספיק לשבת בממשלה וליהנות מהג'ובים ולהיות ראשי ועדות. מה הדעות שלכם על הפגנות? מה הדעות שלכם על תפילות? מה הדעות שלכם על התקציב? תביעו עמדה. תביעו עמדה כבר. די. כל דיון אתם נמצאים באמצע. אתם בממשלה, תצביעו עם הממשלה. לא רוצים להצביע עם הממשלה? תצאו מהממשלה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אנחנו דואגים לכל הציבור. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתם לא משפיעים מבפנים, סבבה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עידן, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. פרופ' גרוטו, תשובה לשאלתו של יואב סגלוביץ'. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> פרופ' גרוטו, שאלתי מה חוות דעתך לגבי הסגר שמוצע פה, חוות דעתך האישית וחוות הדעת של פרופ' גמזו. לפחות ממה שהיה בתקשורת, בקולו הוא התנגד לעניין הזה. אנחנו רוצים לשמוע בדיוק את העמדה המקצועית שלך, לא רק נתונים, מה עמדתך. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> גם פרופ' גמזו וגם אני תמכנו בהחמרות. כמו שאמרתי, הייתה תמימות דעים שצריך לעשות החמרות. אנחנו הצענו לצמצם לסדר גודל של 50% מהעבודה ולצמצם גם את התפילות וגם את ההפגנות לכמות מינימלית שתאפשר את קיומן בצורה שהן לא יסגרו לגמרי אבל יוכלו להתקיים. זו הייתה העמדה שהוצגה. כמו שאמרתי, הוצגו גם חלופות אחרות על ידי גורמי מקצוע נוספים במשרד הבריאות שהיו יותר מחמירות ובסופו של דבר הממשלה קיבלה את העמדה היותר מחמירה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מי הגורמים האחרים שהציגו עמדה יותר מחמירה ומה תפקידם במשרד הבריאות? << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> אנשי משרד הבריאות, כמו מנכ"ל משרד הבריאות וראש שירותי בריאות הציבור. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שהם אמרו שצריך סגר טוטלי כמו שאנחנו רואים עכשיו? כלומר, סגירה טוטלית של הכול כולל הכול? << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> סגירה כמו שהתקבל. זה לא הכול. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הכול חוץ ממקומות חיוניים, לפחות נכון לעכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. יש עוד מישהו שלא קיבל תשובה? << דובר >> חגי לוין: << דובר >> מה המחיר הבריאותי של הסגר? אני רוצה לראות הערכה. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> אני מחזיר את השאלה לחגי, אני לא יודע לענות את התשובה לזה. אני לא יודע לכמת את הנזקים שקשורים בקורונה ובבידוד של האנשים החולים והמאומתים שנמצאים בבית, והעובדה שאנחנו צפויים לתהליך ארוך מאוד שלא מאפשר לנו את החזרה לשגרה המלאה. אני לא יודע לבודד מה בדיוק הסגר משפיע לעומת המצב הנוכחי, שהרבה מאוד אנשים מבוגרים צריכים להיתקע בבית כי באמת יש סיכון כל כך גבוה בחוץ והם לא יכולים לצאת למשך חודשים. דווקא הסגר, אני חושב, יוכל לקצר את התהליך הזה כך שהם יוכלו יותר מהר לצאת החוצה. אני לא חושב שאפשר להעמיד איזשהו מספר שיגיד מה המחיר הבריאותי. ברור שלסגר יש מחיר בריאותי. זה גם היה חלק מהשיקולים שעמדו אחרי ההמלצה שדיווחתי עליה. יחד עם זאת, אנחנו יודעים שיש גם מחיר בריאותי לצד השני. להערכתי האישית הוא יותר כבד מאשר הנזקים הבריאותיים של הסגר עצמו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. שאלה של ח"כ עידן רול. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שאלתי אם לפי העיקרון המנחה של הממשלה שקובעת ענפים חיוניים, האם מבחינה בריאותית אפשר לאשר מקומות עבודה נוספים, אפילו ב-capacity של 10%, של בן אדם בחדר? האם יש חשש אפידמיולוגי במצב כזה? << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> בן אדם בחדר – אני לא יודע למה הוא לא יכול לעבוד מהבית. זה א'. בנוסף, הסגר מורכב משני מרכיבים ואי אפשר להפריד את החלק של הגבלת התנועה. אנחנו רואים שבכל העולם הגבלת תנועה מפחיתה את מספר המפגשים. ברגע שנוריד את התנועה ב-30% גם ירדו המפגשים כנראה ב-30%, בנוסף למה שמתקיים על הגבלת ההתקהלויות. זו התוספת של הסגר. מגבלת התנועה היא משמעותית. זה לא סתם נאמר. ברור שזה אמצעי מגביל ומאוד מחמיר ואנחנו מתכוונים להשתמש בו בזמן הקצר ביותר, אבל זו בעצם המטרה של מגבלת התנועה, למנוע יציאת אנשים מהבית למעט עובדים חיוניים. הכוונה היא גם כמובן להקטין מפגשים משפחתיים, התקהלויות גם בתוך המשפחה, מפגש עם חברים, כל הדברים האלה הם גם חלק ממטרת הגבלת התנועה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. שאלתו של ח"כ שלמה קרעי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> פרופ' גרוטו, שאלתי לגבי כאלו שמנסים להשיג הקלות, כמו הפגנות, כמו בתי כנסת, בתקופה שאחרי השבועיים האלה. האם לדעתך, אם יעבור מצב החירום המיוחד, נחזור למצב חירום ויחזרו ההפגנות באלפים, זה לא יפרק את כל מה שהשגנו בתקופה הזו? האם זה לא יסכן את בריאות הציבור? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אעזור לך, קרעי. פרופ' גרוטו, הוא רוצה אישור שלא יהיו הפגנות. הוא אובססיבי. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> כמובן שאנחנו לא נחזיק את הסגר הזה למשך שבועות רבים ובטח לא חודשים. ברגע שנרגיש שאנחנו מספיק בטוחים נשחרר ויש לנו פרמטרים לעניין הזה. בהחלט יש כבר מתווה די עקרוני וברור של תוכנית היציאה. אנחנו צריכים עוד להפוך אותו לפרטי פרטים כדי שיהיה ברור מה בדיוק התוכנית. אנחנו מניחים שנוכל לאפשר כל מיני הקלות וביניהן גם הקלות של ההפגנות. כמובן שיהיו את המגבלות שיכול להיות שיוטלו על זה, תצטרך להיות אכיפה של המשטרה על כל התקהלות אחרת. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> נו, קיבלתם תשובה, תוכלו להמשיך להפגין אחר כך. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> אני לא חושב שדווקא החזרה של ההפגנות לאחר מכן, או החזרה של התפילות, בהיקף יותר גדול, היא תהיה הגורם היחיד או העיקרי להחזרת ההדבקה. כמובן שצריך להקפיד על כל הכללים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פרופ' גרוטו, תודה רבה. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> מה התוכנית לגבי המשך התקנות? אני גם ארצה להיות אתכם שם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה יכול להישאר. יש לנו עוד שני חובות: אחד, לנושא הכושר הרפואי, ודבר שני, נמצאת אתנו בזום רויטל לן כהן מקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, היא שאלה בפעם הקודמת ונאמרה תשובה שאין הגבלת תנועה על אנשים עם מוגבלות. << דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >> אבל, אדוני, יש הגבלה. במשרד הבריאות מסרבים לאשר להם לעבור מעל 1,000 קילומטרים ברכב ממונע, מאפשרים להם רק ברגל. במסגרת ההגבלות על 1,000 קילומטר, לאחר בקשות שלנו נאמר שיתנו לאנשים עם מוגבלות ולמלווים לצאת מעל 1,000 קילומטר אבל רק ברגל, לא ברכב ממונע. מעבר לעובדה שלא כולם יכולים ללכת ברגל – אנחנו מדברים על אנשים עם מוגבלויות – אצל חלק מהאנשים הצורך הוא עצם הנסיעה ברכב. הנסיעה ברכב מאפשרת לפעמים הקלה או שהיא יכולה לקחת למקום שמאפשר לאנשים הקלה. לאסור את זה זה פוגע בהם, פוגע בבני המשפחות שלהם ומשית עליהם מצב נפשי קשה. אני לא מצליחה להבין למה אנחנו צריכים לקבל תשובה: שייסעו בסיבובים בתוך 1,000 קילומטר. אם אנחנו בתוך הרכב, למה זה מפריע לכם? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רויטל, תודה. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> בעניין של ילדים עם צרכים מיוחדים, קיבלתי מכתב מהורים לילדים עם צרכים מיוחדים שמדברים על כך שהם היו מעדיפים שמערכת החינוך תהיה סגורה, למה? כי ילדים עם צרכים מיוחדים נורא נלחצים מלראות את האנשים עם מסכות, את הצוות, אז אולי גם על זה פרופ' גרוטו ייתן את הדעת. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> אני אתחיל מהשאלה הראשונה. יש תקנות, בתקנות יש אפשרות במקרים שבהם נדרש סיוע, במקרים קשים, להחריג מעבר ל-1,000 מטרים. יחד עם זאת, אנחנו לא רוצים שיהיה ניצול לרעה של התופעה הזו. התייעצנו גם עם מומחים במשרד הבריאות, מומחים גם לבריאות הנפש וגם לטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים, ואני חושב שבמרבית המקרים ניתן לתת את המענה בטווח ה-1,000 מטרים. זה גם הוגדל מ-500 ל-1,000 במרבית המקרים. במקרים שלא אנחנו נותנים אישורים חריגים דרך מוקד משרד הבריאות ואין שום בעיה לעשות את זה. << דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >> אבל אפילו נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות הסבירה לכם שאתם טועים פה. יש אנשים שעצם הנסיעה היא - - - << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> אנחנו נמצאים פה עם תקנות שכבר אושרו על ידי כל הגורמים, כולל משרד המשפטים. באמת בנקודה הזו אני לא רוצה להרחיב יותר. אני אומר עוד פעם, יש חריג שמאפשר יציאה במקרים מיוחדים שנדרש סיוע, אפשר להפעיל אותו. בדרך כלל גם השוטרים מפעילים שיקול דעת. אנחנו בקשר עם המשטרה שלא יעשו אכיפה במקרים הקיצוניים האלה, וכמובן שאם יש מקרים שלא נפתרים אנחנו פותרים אותם באופן פרטני. << דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >> אז אתה מעדיף להפוך אותנו לשקרנים כשיתפוס אותנו שוטר? << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> אני לא רוצה להיכנס לוויכוח הזה כרגע. לגבי שאלתה של ח"כ מארק, קיבלתי גם פניות ממורים וגננות שצריכים לעבוד בחינוך המיוחד. בסוף אין לנו ברירה, אני חושב שאם היינו סוגרים היינו מקבלים תלונות של - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל שאלה אחת: בישיבה הקודמת דיברתם על כך שאנשים עם רכב נכה - - - << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> רכב נכה אין בעיה, פה מדובר על ילדים עם צרכים מיוחדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה מה שהיא שאלה. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> רכב נכה יכול לצאת לכל דבר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לכל דבר? גם מעל 1,000 מטרים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קיבלנו תשובה, תודה. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> פרופ' גרוטו, התחלת לענות על מה ששאלתי ועצרת. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> התחלתי להגיד שבעניין הזה צריך להגיע לאיזשהו איזון. אני מבין שהייתה פניה גם של מורות וגננות בחינוך המיוחד שעובדות, שאולי אנחנו חושפים לסיכון את אותם ילדים. זה נכון מצד אחד, אבל מצד שני בסוף אנחנו גם רוצים לתת שירות לילדים האלה כי באמת אי אפשר להשאיר אותם בבית כל הזמן. לכן אני חושב שבסוף צריך לאזן פה בין השיקולים. זה כמו שלצערי גם רופאים וגם אנשים אחרים, חלק מהעבודה שלהם כולל גם סיכון מסוים. הסיכון בסופו של יום לילדים, גם לילדים קטנים, הוא סיכון מאוד-מאוד נמוך להדבקה. הוא קיים אבל הוא נמוך מאוד בשכבת הגיל הזה, בטח כשלא מדובר בהתקהלות גדולה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. ח"כ עופר כסיף, שאלה קצרה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> פרופ' גרוטו, פנו אלי מעמותת משפחות הקשישים בבתי אבות וביקשו שאשאל שתי שאלות קצרות: אחת, לפי מה שהבנתי מהן, בבתי אבות הוציאו לחל"ת עובדים של הטיפול התומך, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסטים וכן הלאה. רציתי לשאול האם זה מונע טיפול רפואי בבית אבות כתוצאה מהתקנות? האנשים האלה זקוקים לטיפולים תומכים והשאלה היא מה קורה עם זה, האם אכן באמת התופעה הזו קיימת בקנה מידה רחב כמו שנטען. שאלה שנייה: קיבלו הודעות מלשכות הבריאות המחוזיות שמאחר שיש סגר הרמטי במוסדות הגריאטריים זה גם כולל ביטול של ביקורים. כמו שאתה יודע היטב, יותר ממני אני בטוח, עבור האנשים במוסדות הגריאטריים הרבה מאוד פעמים ביקורים מהסוג הזה הם עניין ממש של הישרדות. לכן אני פונה אליך גם בשאלה וגם בבקשה שביקורים כאלה יתאפשרו. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> א', לגבי הנושא הראשון, אני לא מכיר דבר כזה של יציאה המונית לחל"ת. בסוף כל בתי החולים הסיעודיים נמצאים תחת בקרה ופיקוח של משרד הבריאות והם צריכים לעמוד בסטנדרטים מסוימים ואם הם לא עומדים בהם כמובן שאנחנו מטפלים בזה, כך שאני לא מכיר איזושהי יציאה המונית לחל"ת. אולי פה ושם היו מקרים אבל לא שידוע לנו באופן המוני. הנושא השני, ביקורי משפחות, הוא נושא מאוד מורכב כי יש טענות לכאן ולכאן, וגם בקרב הגריאטריים יש פה לפעמים מחלוקות. מצד אחד, מתאפשר ביקור של בן משפחה אחד בתנאים המוגבלים, כן יש החרגה לטובת העניין הזה. מצד שני, אנחנו יודעים שכל כניסה כזאת של מישהו לבתי אבות – בסוף כל ההדבקות שיתרחשו בבתי אבות ובמוסדות הסיעודיים יתרחשו מאנשים שנכנסו לשם מבחוץ. לכן צריך לשמור על האנשים, אנחנו מנסים למצוא את האיזון ולאפשר לבן משפחה אחד להגיע לביקורים. אם יש מקומות שאסרו את זה אנחנו כמובן נטפל בכך כי אין על כך איסור גורף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פרופ' גרוטו, לגבי הכושר הרפואי. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> כן, לגבי קרן לייבוביץ', אני אתייחס. הוצאתי מסמך כמו שסוכם לגבי הנושא הזה. מדובר בהגדרה של נכים. אני מבין שההגדרה לא מכסה גם את הטיפול שקרן נותנת ואולי גם מקומות אחרים שמיועדים לטיפול באנשים בעלי מוגבלויות מסוימות וזה חלק מתהליך שיקומי. העברתי כבר את המכתב הזה לתיקון ואני מחר אוציא אותו, או מיד אחרי יום כיפור, כדי שנוכל לתת מענה לקרן ולמקרים דומים לה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. לגבי שינוע אנשים ברכב נכה, רכב מאובזר נכה, שיכולים לצאת מ-1,000 מטרים. פרופ' גרוטו אמר שכן, אני רוצה לדעת רק אם בתקנות זה מופיע. << קריאה >> אסתי ורהפטיג: << קריאה >> היום לפי נוסח התקנות היציאה של אדם עם מוגבלות מעבר ל-1,000 מטרים היא לא ברכב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל דובר על כך שאדם עם רכב נכה כן יכול לנסוע. סומך, בבקשה. << דובר >> שי סומך: << דובר >> כל יציאה שמותרת לפי סעיף 7(1) גם עם רכב, מותרת כמובן לנכה עם הרכב האישי שלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה ברור. מה שמותר לאדם רגיל עם רכב ודאי מותר לנכה עם רכב. בשאלה הקודמת אמר גרוטו שמעבר ל-1,000 מטרים אדם נכה יכול לצאת לא רק מהסיבות החיוניות. << דובר >> שי סומך: << דובר >> אם הוועדה מעוניינת להכניס את הסייג הזה ומשרד הבריאות יסכים, לנו כמשרד משפטים בוודאי אין התנגדות. כרגע ההגדרה הזו לא נכללת בנוסח. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> סליחה, זו אי הבנה שלי. אני הבנתי בדיון הקודם, וגם קיבלתי עצה לא טובה, שאדם שרכבו הוא רגליו יכול לצאת כמו כל אדם אחר לכל הצרכים החיוניים שיכולים לצאת אחרים. למשל, אם מישהו רוצה לקנות מזון הוא יכול לנסוע עם רכבו וגם נכה יכול לנסוע, אז השאלה אם יש בעיה או אין בעיה. המשפטנים, אולי תבהירו את זה? << קריאה >> אסתי ורהפטיג: << קריאה >> אני חושבת שהפער הוא באמת למטרה שהיא לא מהמטרות החיוניות. כלומר, אם יש אדם נכה שרוצה לצאת למטרה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם זו למטרה רפואית? << קריאה >> אסתי ורהפטיג: << קריאה >> אז הוא יכול בוודאי כמו כל אדם, אין שאלה. אני יכולה לתת דוגמה: היה אדם שאמרו לנו שהוא רוצה לצאת לחוף הים ברכב, אדם עם מוגבלות, אם זה מעבר למגבלת 1,000 מטרים זה לא אפשרי כרגע. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> כמו שאדם עם רגליו לא יכול להגיע לזה, לצורך העניין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל אם אומרים לכם שלילד עם מוגבלות יש צורך גם במשהו שחורג מ-1,000 המטרים? פרופ' גרוטו, ילד עם אוטיזם שחוף הים מרגיע אותו וזה מעבר לקילומטר? << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> קארין, כמו שאמרתי לך, במקרים פרטניים אנחנו בהחלט נותנים חריגים ויש לנו מנגנון חריגים לעניין הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> על כל ילד כזה צריך לפנות למשרד הבריאות? << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> אני אומר לך, יש הרבה מאוד שלצערי מנצלים את זה לרעה. אני לא יכול לעשות עם זה משהו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איתמר, אבל אין שם הדבקות, נו. בסוף צריך לזכור למה כל האופרציה הזו. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> בסופו של יום דיברנו על הגבלת התנועה, שאם בסוף הכבישים יהיו מלאים ברכבים כמו ביום רגיל אז גם לא תהיה בכלל אווירה של סגר ואנשים לא יצייתו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל מה מחפשים – מחפשים אווירה או מחפשים מניעת הדבקות? << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> מחפשים גם בסוף עניין תודעתי. ברור שלסגר יש גם עניין תודעתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל את משרדי המשפטים והבריאות: האם למשל לפעילות ספורט יחידנית שהיא מעבר ל-1,000 מטרים, אדם נכה עושה את זה באוטו, הוא צריך לנסוע באוטו למגרש לשחק, רכב נכה אני מתכוון, האם האוטו נקרא לצורך העניין הזה - - - << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> אבל, יעקב, גם אדם שהוא לא נכה לא יכול לצאת עכשיו לשחק במגרש כדורגל או כדורסל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא לשחק – פעילות ספורטיבית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, אבל הוא יכול ללכת לחוף הים בריצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מציע ומבקש – זה לא קשור לחוק הזה כרגע, רק עשיתי זאת כדי למלא חובה לגברת שעלתה בזום – לקחת את זה בחשבון בתקנות הבאות שיבואו, ודי מהר, למצוא איזשהו פתרון שנותן יותר חופשיות לאנשים עם מוגבלות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה אבל, יעקב? זה סעיף 4 לחוק הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה בתקנות. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, זה כחלק מסעיף 4. סעיף 4 לחוק מפנה בדיוק לעניין הזה. << דובר >> שי סומך: << דובר >> סעיף 4 לחוק הוא הסעיף שקובע את תהליך התקנת התקנות. אני רוצה לציין, אדוני, בתקנות שבתוקף היום שקובעות את הסגר, יש חריג שמאפשר לאדם עם מוגבלות לצאת מעבר ל-1,000 מטרים אם הוא זקוק ליציאה הזו לטובת מוגבלותו אבל לא ברכב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל לא רכב, נו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל בלי רכב הוא לא יכול לעשות. << קריאה >> אסתי ורהפטיג: << קריאה >> לא זו הייתה הכוונה שלנו בהחרגה מעל 1,000 מטרים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שי, אדם ללא מוגבלות יכול לרוץ מהבית שלו עד חוף הים. למה אתם לא מאפשרים לאדם עם מוגבלות לעשות את הדבר הזה באוטו? מה הבעיה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קארין, ביקשתי, ואני מבקש גם עכשיו, זה לא פה, בחוק הזה, אבל אני רוצה ומצפה שבתקנות הבאות שיגיעו יהיה פתרון לעניין הזה. זה הכול. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מתי הם יביאו את זה, יעקב? כשייגמר הסגר הם יביאו? << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> גם התקנות האלה מוגבלות בזמן, אנחנו בכל מקרה צריכים לחדש אותן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, בעוד שבועיים. << דובר >> שי סומך: << דובר >> אדוני, אני מבקש לומר עוד שני דברים חשובים: דבר ראשון, המנגנון שקבוע בתיקון הזה לא מאפשר לקבוע הקלות נוספות ביציאה ממקום המגורים מעבר למה שכתוב ב-7(1). << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אמרתי שזה בתקנות. << דובר_המשך >> שי סומך: << דובר_המשך >> לא, זה לא יוכל להיות בתקנות. זה דבר ראשון. שהוועדה תדע. מדוע? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, מדוע לא מעניין אותי. תמצאו איזשהו פתרון לדבר הזה, אולי אפילו לקבוע שמותר להם לנסוע באוטו או שיש איזושהי הקלה מסוימת. אני לא יודע. תשבו, תשברו את הראש, תמצאו פתרון, אבל זה לא המוקד עכשיו. << דובר >> שי סומך: << דובר >> דבר שני, בתקנות הקיימות יש אפשרות לאדם עם מוגבלות לצאת ממגבלת ה-1,000 מטרים אם הוא זקוק לכך מחמת מוגבלותו, לא עם רכב אבל יש לו אפשרות לצאת מעבר ל-1,000 מטרים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל, שי, למה אתה לא מקשיב לשאלתי? הבנתי שבלי רכב הוא יכול, אני שואלת עם רכב. << דובר >> שי סומך: << דובר >> האפשרות הזו לא קבועה היום בחוק הזה ולא תהיה אפשרות בתקנות להפעיל אותה, אז לשיקול דעת הוועדה אם להפעיל את אותה פריבילגיה שהייתה לאנשים עם מוגבלות בתקנות גם בחוק הזה, אחרת אי אפשר יהיה להפעיל את הפריבילגיה הזו בתקנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת שהתיקון הזה צריך להיעשות בחוק הזה? << דובר >> שי סומך: << דובר >> בחוק הזה, כן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בדיוק. << דובר >> שי סומך: << דובר >> זו הערה של הנציבות שאנחנו, כמשרד המשפטים, מצטרפים אליה, אבל בחוק הזה זה לא קיים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, עם כל הכבוד, את המלחמה התודעתית אל תעשו על הגב של אנשים עם מוגבלויות. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> בסדר, קיבלנו את זה, קארין, אני אפעל לטפל בזה כמה שיותר מהר במסגרת החקיקה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האם משרד הבריאות יכול למצוא משהו שנותן את האפשרות הזו אחר כך בתקנות? פלטפורמה שתיתן לנו אפשרות? יהיה לכם זמן להחליט מה ואיך. << קריאה >> אסתי ורהפטיג: << קריאה >> אנחנו נשב בינינו ונחשוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה, קארין. התוכנית שלנו היא להגיע תכף להקראה. יש לנו עוד דובר או שניים ואז ניכנס להקראת הסעיפים ונתקדם. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> התקנות של המגבלות זה מחר בבוקר? מה התוכנית? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוא נראה. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> אם צריך אותי אפשר לקרוא לי בטלפון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. יש מישהו מטעמך פה? << דובר_המשך >> איתמר גרוטו: << דובר_המשך >> יש את הלשכה המשפטית שלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים יקרים, נמצא אתנו בזום ד"ר עמיר פוקס, המכון הישראלי לדמוקרטיה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, אנחנו רוצים להכין את ההסתייגויות ואין לנו את הנוסח הסופי של החוק. אפשר לקבל נוסח סופי של החוק? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדרך. << מנהל >> (היו"ר איתן גינזבורג) << מנהל >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ד"ר פוקס, כולנו מחכים ומצפים לשמוע את דבריך. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> אני אשמח. אני אגיד כמה דברים: דבר ראשון, רציתי להגיד לעניין הפרדת הרשויות והטענה שאפשר היה להשתמש עכשיו בתקנות שעת חירום. צריך לזכור שסעיף 39(ו) לחוק יסוד: הממשלה, קובע שתקנות שעת חירום פוקעות אחרי שלושה חודשים. לכן היו חייבים ללכת לחקיקת חוק הקורונה, לא הייתה אפשרות להמשיך את התקנות מעבר לאותם שלושה חודשים. שלא נדבר על זה שגם מבחינת הרציונל תקנות שעת חירום לא נועדו להימשך לאורך תקופת קבע כיוון שאנחנו רואים שהקורונה נשארת אתנו, והיא תישאר אתנו גם לתקופה של אולי שנה ואולי יותר. לא לשם זה נועדו תקנות שעת חירום וברור שהכנסת היא זו שנועדה להסדיר הסדרים נורמטיביים. גם לגבי האנאלוגיה שאנחנו במלחמה ולכן מה פתאום שהכנסת תיקבע אם להזיז טנק מפה לשם – גם במלחמה הזו הכנסת לא תיקבע האם לפתוח עוד תקנים או להזיז בתי חולים, שזה המקביל להזזת הטנק. מה שהכנסת כן תיקבע זה האם מותר לי לצאת מהבית, ואת זה בוודאי שגם בתקופה של מלחמה ראוי שהכנסת תיקבע, מה מותר ואסור לאזרחים והאם יש עבירות פליליות חדשות, ולא הממשלה, משום שהכנסת היא הגוף המחוקק. זו נקודה אחת. נקודה שנייה שמעט מטרידה אותי היא לגבי האיזון בין הזכות להפגין והזכות להתפלל, או חופש הדת. הרבה מדובר על כך שאנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית, וזה כמובן נכון, ושלכאורה הזכות להפגין נובעת מכך שאנחנו מדינה דמוקרטית וחופש הדת נובע מכך שאנחנו מדינה יהודית. זה פשוט לא נכון. חופש הדת נובע גם הוא מכך שאנחנו מדינה דמוקרטית. במדינה דמוקרטית יש זכויות לבני אדם, זכויות אדם, כולל הזכות לחופש דת, זאת אומרת, בכל מדינה דמוקרטית, היא לא צריכה להיות יהודית, כדי להבטיח חופש דת. זו נקודה חשובה כי הרבה מייחסים את זה לכך שהמדינה יהודית – לא, זה משום שהיא מדינה דמוקרטית ולכן ראוי שהיא תגן על חופש הדת. צריך אבל לומר משהו על הזכות להפגין. הזכות להפגין היא לא סתם זכות אינדיבידואלית של אדם כמו חלק מהזכויות – כמו חופש העיסוק, חופש התנועה, חופש הדת, כמו הרבה זכויות שנפגעות קשה מאוד בחוק הזה. הזכות להפגין היא חלק מזכויות פוליטיות והיא זכות שחייבים בהגדרה, כדי שהפגנה תשיג את מטרתה – שזה לשכנע, שזה להראות איזושהי עמדה קולקטיבית – לעשות אותה בקולקטיב, בקבוצה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גם אם רומסים עשרות גופות בדרך להפגנה כל יום. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> צריך לומר, אגב, חופש ביטוי וחופש ההפגנה נועדו להגן על כל זכויות האדם. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתם יוצרים את הגופות, לא המפגינים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לעצום עיניים ממש לא מתאים לך, ח"כ כסיף. תפקח את עינך. מה נראה לך, הנגיף מגיע להפגנה ואומר: אלה נחמדים, אני לא אתקרב אליהם? נו, באמת. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> אני ממש לא יכול לנהל את השיח, אני מצטער. כשאתה בזום אתה שומע מדי פעם איזו צעקה קטנה ואתה לא יכול לשמוע אז אולי שנייה תתנו לי לסיים את הטיעון הזה ואשמח לקיים שיח. אני רוצה להגיד דבר אחד פשוט: אני מאוד מאוד משוכנע שאנחנו במצב קשה מאוד בתחלואה. אני ממש לא טוען שלא צריך לעשות דבר. ההפך, אני חושב שצריך לעשות הרבה, ואני אפילו חושב שיש פה שאלה מדוע לא עשו עד עכשיו ככל שהתחלואה הלכה ועלתה בקצב הדרגתי. עדיין השאלה עכשיו היא האם כשאנחנו פוגעים בחופש ההפגנה אנחנו צריכים לעשות את זה בפגיעה טוטלית. הפגיעה שמוצעת עכשיו – וכמעט לא דובר על כך – היא ביטול של חופש ההפגנה. זו לא פגיעה בחופש ההפגנה, זה ביטול שלה. שימו לב, לפי החוק הזה – כולם מדברים על בלפור ואלפי אנשים – אסור יהיה ללכת לבד, או עם שלושה אנשים, או עם 10 אנשים, להפגין מול הכנסת, להפגין מול משרד ממשלתי. זה המינימום של המינימום במשטר דמוקרטי ואין לזה שום הצדקה אפידמיולוגית. ואגב, הקשבתי קשב רב לפרופ' גרוטו, הוא לא הצליח בכלל לבסס איזושהי טענה שיש פה באמת סיבה חזקה אפידמיולוגית לפגוע טוטלית בהפגנות. אני בהחלט חושב שהחוק הקיים והמתווה שהציעו, שהציג אותו רז נזרי, בהחלט היה יכול, לפחות כשאנחנו מסתכלים מבחינת מידתיות, להוות איזשהו משהו שמגביל את זכות ההפגנה אבל לא מאיין אותה לחלוטין. מה שמוצע פה מאיין את הזכות להפגנה. שימו לב שאמנם מדובר על 1,000 מטרים אבל בתיאוריה אפשר להגביל את זכות ההפגנה לחלוטין משום שאם בתקנה אחרת, בתקנה מאוחרת יותר, ההגבלה תהיה ל-500 מטר, ל-100 מטר או לאפס מטר, אז מותר יהיה לנו להפגין רק בבית. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה לעשות, אנשים מתים, אדוני. תפסיקו כבר. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> אדוני, אני יודע, ולכן אנחנו מסכימים עדיין לדברים חיוניים, הרבה מאוד דברים חיוניים. ואגב, ככל שהלילה הזה מתקדם - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תחכו רגע עד יעבור זעם. מספיק כבר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה כל מה שמעניין אותך - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה טועה בגדול. אתה טועה בגדול. ההפגנות משרתות אותנו, מתי תבין את זה? ההפגנות משרתות אותנו. אתם נמחקים בסקרים. אנחנו כבר 70 מנדטים. תפסיק כבר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> שום דבר לא מעניין אתכם חוץ מהנאשם המושחת, שלא תהיה לו הפגנה ליד הבית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא מבין, שלמה, אתה צריך לעודד את ההפגנות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> פוליטית אני צריך לעודד אבל יש קצת שכל וקצת אחריות לציבור, אז יחכו חודש עם ההפגנות האלה, לאן ביבי יברח להם? << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> איתן, פעם ראשונה שאתה נותן לנו לדבר על ההפגנות ואתה לא מפריע לנו, למה? אתה רוצה למשוך את כל הלילה? יאללה, קדימה, בוא נתקדם. שמו אותך ממלא-מקום יושב-ראש, קדימה, קדימה להתקדם בוועדה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא הבנתי, אוסנת מנהלת את הישיבה? << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני יכול להגיד עוד נקודה אחת חשובה? << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אני לא מנהלת, פשוט אבי ניסנקורן נמצא על הקווים ולא נותן לנו להתקדם. קדימה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה זאת אומרת? לא הבנתי את האירוע עכשיו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איפה הוא? << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> מה קרה לך? הוא מאחורי הפרגוד. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איזה תמים. ילד טוב ירושלים. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> "איפה הוא? איפה הוא?". << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני יכול להוסיף עוד נקודה אחת? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> עמיר פוקס: << דובר_המשך >> תודה. הרבה מדברים על אמון הציבור וזה נכון. אמון הציבור זו הנקודה הכי חשובה פה. הרבה מציגים את זה שיש הפגנות זה פוגע באמון הציבור ובציות שלו ולא שמים לב לצד ההפוך. אני שומע המון המון קולות – ואני לא מסכים אתם, אני מתווכח אתם ואני אומר להם: לא נכון, הסגר הזה חשוב, המצב הוא קטסטרופלי, חייבים לעשות הכול כדי למנוע את ההפגנות, אבל הרבה אנשים אומרים: זה שמגבילים את ההפגנות מוכיח שכל הסגר הזה מטרתו היא הגבלת ההפגנות. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> וגם הולך להפגנות, ד"ר פוקס? << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> ולכן, זה שהממשלה מנסה למנוע הפגנות כלפי הממשלה מייצר דה-לגיטימציה לכל המאבק ולכל הסגר ולכן עלול לפגוע מאוד קשה בציות הציבור. היה נכון הרבה יותר לאפשר את ההפגנות עם המתווה שהציעה המשטרה ומשרד המשפטים, וככל שהמדינה הייתה משדרת רצינות ומקצועיות במלחמה בנגיף הזה ממילא הרבה פחות אנשים היו יוצאים מהבית במצב כל כך קשה. אבל יש כזה חוסר אמון בממשלה משום שכל מה שהיא משדרת כבר שבועות וחודשים זה שהדבר הכי חמור פה זה ההפגנות, ההפגנות הן שגורמות למחלות, למרות שאין שום ביסוס לזה. לכן הרבה מאוד אנשים מאבדים את האמון בצעדים המוצדקים, המוצדקים, שהוועדה הזו רוצה להחיל, ולמרות שהם צעדים קשים שפוגעים בחופש התנועה והם מונעים ממני לפגוש את אימא שלי, הם מונעים מאנשים לעבוד, הם פוגעים מאוד-מאוד בחיים שלנו ואני חושב שהם מוצדקים, אני חושב שככל שהממשלה משדרת רדיפה של הפגנות נוצרת דה-לגיטימציה לכל המהלך כולו וחבל מאוד. תודה לכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, אפשר לקבל את החוק מודפס בגרסה העדכנית שלו? << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> היושב-ראש המקורי אמר לך שהוא הביא לנו את החוק. הנה, כך, הוא הביא לך שני דפים, שלושה, ארבעה, תחבר את הכול ותעשה חוק. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איך נגיש את ההסתייגויות? זו הבעיה שלי. גם כך החוק כולו מחורר וחצוי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מישהו סיפר לי שצוות קרעי הוא צוות מאוד חרוץ ומיומן שהוא לא צריך את החוק, הוא כבר יודע בדיוק מה לכתוב בהסתייגויות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל את הקומבינות שנסגרות מאחור בחדר – ותכף יעקב יקריא לנו את זה כאילו זה החוק שדיברנו עליו כל הזמן – את זה אנחנו לא יודעים. לכן כדאי שנקבל את החוק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אולי תספרו לנו מה קורה שם? << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אני אספר לך, את רוצה לשמוע מה קורה? פשוט אבי ניסנקורן לא עוזב את הכנסת עד שהכול לא יסתדר לפי מה שהוא רוצה, אבל זה כנראה לא ילך לו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, פרופ' חגי לוין. << דובר >> חגי לוין: << דובר >> סלחו לי שאני מתעקש להיות ענייני - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> למה שנסלח לך אם אתה מעליב אותנו כך, כאילו אנחנו לא ענייניים? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> קרעי, למה אתה לא מסוגל לכבד אנשים? << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> למה לא מכבדים אותנו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, מספיק, די, יש גבול. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> התעוררת, איתן. << דובר >> חגי לוין: << דובר >> למען הסר ספק, לא התייחסתי אליך, ח"כ קרעי. פרופ' גרוטו החזיר אלי את השאלה, אני פשוט רוצה לחדד, גם כי אפשר עוד לשנות וגם למען הפרוטוקול. ברור שלסגר יש נזקים בריאותיים מוכחים וברורים, וגם מי שחושב שהסגר הוא בלתי נמנע יכול לנקוט בפעולות כדי להגן על בריאות הציבור ולצמצם את הנזקים הללו. אני יכול לפרט אבל באופן מאוד ספציפי, אחד הלקחים שמנכ"ל משרד הבריאות לשעבר - - - << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> איתן, ברצינות, תגיד לי, אנחנו נמצאים בפיליבסטר? לא הבנתי. מה הולך כאן? רוצים להתחיל להתקדם. את פרופ' לוין כבר שמענו, שמענו את כל האנשים שממתינים בזום. אנחנו כבר שלוש שעות מבקשים את החוק. חאלס. מה, אתם עושים עלינו סיבוב? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ח"כ מארק, אנחנו נמנה אותך ליושבת-ראש הוועדה. תני לנהל את הישיבה. פרופ' לוין ביקש התייחסות. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אבל כמה פעמים את אותו סיבוב? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו נשמע פה אנשי מקצוע כי על בסיס הנתונים שלהם צריך לקבל החלטות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא אחרון המתייחסים. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אבל גם כשגרוטו הביא לך נתונים התכחשת לנתונים שהוא הביא וטענת שהם נתונים לא נכונים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ח"כ מארק, בזמן שאת מדברת ומטיפה לנו מוסר הוא היה יכול לסיים את דבריו. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> ואחריו מי יבוא? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משרד המשפטים, מתחילים לעבוד על החוק. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> משרד המשפטים כבר דיבר 100 פעמים. רז נזרי דיבר, כולם דיברו. בוא נתקדם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני רוצה להתקדם, את לא מאפשרת לי. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> כך אתה רוצה להתקדם, בפיליבסטר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תשאלי את שלמה קרעי איך אני מקדם חוקים. << דובר >> חגי לוין: << דובר >> אחד הלקחים מהגל הראשון היה חיוניות הפעילות הגופנית וטוב מאוד שבאמת זה תוקן. אני רוצה לציין שחשיפה לטבע היא חיונית לבריאות. יש מחקרים רבים שמראים על התועלת שלה לבריאות הנפשית והבריאות הפיזית, עד כדי מניעת תמותה. חשיפה לטבע. ברור לחלוטין, וגם פרופ' גרוטו וכל איש רפואה יסכים, שיציאה של בן אדם באופן יחידני לטבע, ללא שהוא נחשף לאנשים אחרים, היא חיונית לבריאות. היא צורך רפואי. היא צורך רפואי ולכן אני מפציר בכם לאפשר במסגרת התקנות לאנשים בישראל את הצורך הרפואי, הבריאותי, החיוני לצאת לטבע. גם אם בן אדם הולך ואחר כך מתיישב על ספסל, כמו סבתא שלי שהיא בת 93 וכל מה שהיא רוצה זה פעם בשבוע לראות את הים מהאוטו, למנוע את זה ממנה זה עוול שאין לו שום הצדקה ושום סיבה שהיא. אני מפציר בכם כי זה בידיים שלכם, הכול צפוי והרשות נתונה, לפחות תנו את הדבר הזה לציבור הישראלי שהולך להסתגר. תודה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה רק להבהיר למשרד הבריאות שההתחייבות שלכם ליו"ר הוועדה היא לתקן את הנושא של אנשים עם מוגבלויות היום, לא לשקול ולא בעוד שבוע. אני רוצה לחדד, הנושא של לפרוץ את מגבלת 1,000 המטרים עם אוטו עבור אנשים עם מוגבלויות, מה שצריך להיות מתוקן – היום, לא מחר, לא עוד שבוע ולא אחרי הסגר. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> היא לא הקשיבה, אמרו שזה מסודר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, זה לא מסודר. בלי האוטו או עם האוטו אני רוצה שהם יוכלו לצאת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> פרופ' לוין, הוסיפו בנוסח העדכני בסעיף (י"ז) את מה שאמרת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ערן טמיר, יועמ"ש נציבות שווין זכויות לאנשים עם מוגבלות. << דובר >> ערן טמיר: << דובר >> זה הנושא שכבר דיברתם עליו. הבנתי שהייתה החלטה של יושב-הראש לאפשר בהצעת החוק הסמכה והכנסת החריגה מ-1,000 מטרים לאדם עם מוגבלות שזקוק לכך גם אם זה ברכב. אם הוא זקוק לזה, אם הוא לא זקוק לזה אז לא, ודאי שלא. זה נושא שכבר נדון. חשוב לי להגיד בעניין הזה שזה היה המצב בסגר הראשון. בסגר הראשון, החריג בפועל – והיינו בקשר עם המשטרה בעניין הזה – כלל גם יציאה של מי שהיה זקוק לזה גם עם רכב, כי יש הרבה אנשים עם מוגבלות שיש להם בעיות ניידות, יש להם קושי בהליכה לטווחים רחוקים, הנקודה שחשוב להם להגיע אליה, אם זה גן משחקים נגיש או פארק שמרגיע אותם, היא מרוחקת יותר. ממה שאנחנו יודעים, גם מהדיווחים של המשטרה, לא היה ניצול מוגזם או ניצול לרעה של האפשרות הזו. זה כבר היה בסגר הקודם. קשה לי לראות את הבן אדם שיגיד על הילד שלו שהוא עם מוגבלות או ילד על הספקטרום האוטיסטי כשהילד לא זקוק לזה באמת וכך הוא יעבור את המשטרה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ערן, הם אמרו שהם יתקנו את זה עכשיו. << דובר >> ערן טמיר: << דובר >> מעולה. אמרתי, אם זה כבר סוכם אז סוכם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו נוודא שזה יתוקן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נציגת משרד המשפטים, נרצה את ההתייחסות לנושאים שאתם מעלים ביחס לנוסח, שתסבירו את תיקון סעיף 1 לגבי עניין הבחינות. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> אנחנו יכולים להסביר את זה אולי אחרי שנקרא? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל היושב-ראש ביקש כרגע - - - << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> איתן, הכי נכון זה להתחיל לקרוא ולהתייחס סעיף-סעיף. אנחנו מבינים שעדיין לא כל העניינים נסגרו עם אבי אבל בוא נתחיל להזיז עניינים. נו, ברצינות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גב' מארק, עכשיו ברצינות, אין שום קשר לשר המשפטים. כל מה שהיה במחלוקת בהקשר הזה היה כשמישהו ניסה להכניס דברים לחוק שלא היו מוסכמים בישיבת הממשלה ברגע האחרון מבלי שאף אחד פה היה מודע, גם את לא, אגב, הדבר הזה נפתר ואין שום קשר לדבר הזה. אנחנו עכשיו באירוע אחר בכלל שיושב-ראש הוועדה מנהל, לא קשור בכלל לשר המשפטים, אז בואי נוריד את זה מהשולחן. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> תתחילו לקרוא, היא תתייחס סעיף-סעיף. לנו יש גם הערות על סעיפים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איתן, תביאו את החוק. למה אין חוק? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש את הסוגיה שאתם מבקשים לשנות בנוסח, נכון? לפני ההקראה אני עוד מדבר, כעיקרון, כתפיסה. אנחנו נשמח אם תוכלו להתייחס לדברים האלו לפני שאנחנו עוברים לנוסח מוסכם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שיסבירו בנקודות מהותיות מה השתנה מהנוסח שקיבלנו בצהריים לבין הנוסח שהביאו לפני שעתיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, שי. << דובר >> שי סומך: << דובר >> התנאי להכרזה הוא קיומו של סגר מלא, או בלשון החוק "הגבלות מלאות". היו שתי תפיסות שהיו במחלוקת גם בתוך הממשלה לגבי איך מגדירים סגר מלא. אפשרות אחת הייתה שברירת המחדל תהיה סגר מלא וייקבעו חריגים לסגר המלא בחוק. זו גישה שהייתה אתמול בתחילת הערב אבל נבחרה בסופו של דבר גישה שנייה שמגדירה סגר מלא בצורה פוזיטיבית. זאת אומרת, היא קובעת בדיוק איזה צעדים ייחשבו כסגר מלא. זאת נראית בעינינו גישה שהיא עדיפה. הגישה השנייה נראית בעינינו גישה עדיפה. בנוסח הנוכחי יש בעצם את הגישה הזו. מה הייתה הבעיה בגישה הקודמת, גישה שאומרת שהכול סגר מלא? שזה ימנע את כל ההקלות שיש היום. יהיה סגר טוטלי, ימנעו כל מיני הקלות שנתנו פה ושם וחששנו שאולי לא נשים לב לאיזושהי הקלה מסוימת ואי אפשר יהיה לקבוע אותה כי זה לא יהיה סגר מלא. הבעיה השנייה היא שזה גם לא ברור, כי למשל בתו הסגול, מה זה הגבלות מלאות? במקום 1 ל-7 זה יהיה 1 ל-20? מה זה בדיוק? לכן הגישה החדשה לדעתי מקלה יותר. היא קובעת בדיוק מה זה סגר מלא וזהו. זה יהיה סגר מלא. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ההסתייגות שלנו כאן, של כמה חברי כנסת, תפתור לכם את הבעיה – אני לא בטוח שהיא תתקבל אבל אני מקווה שכן – שהתנאי להכרזה לא צריך להיות סגר מלא. ממשלה בשעת חירום פועלת לפי שיקול דעתה, כמו שנאמר כבר כמה פעמים, על בסיס נתונים שמובאים בפניה. כך זה בפעולות מבצעיות, לא מתערבים בפקודות מבצע. יש שיקול דעת לממשלה. לכן גם פה כל הלינקג' הזה בין ההכרזה לבין הסגר המלא הוא בעיניי מופרך. פשוט מופרך. אין שום סיבה שהסגר המלא יהיה תנאי להכרזה. מכריזים שעכשיו אין התקהלויות – אין התקהלויות. אומר ד"ר לוין, בצדק רב, חשוב מאוד שגם במצב הזה אנשים יצאו החוצה – מצוין, נוסיף את ההערה הזו, את ההסתייגות הזו. מעולה. ממש. טוב מאוד שהגעת וטוב שאמרת את הדברים. הם אכן נוספו בחוק לגופו של עניין. כל הלינקג' הזה באמת מייצר את מה שתמר אחרי זה אומרת, בצדק, שזה חוק שנועד להפגנות. החוק הזה לא נועד להפגנות, הוא נועד לטפל בהתפשטות הנגיף. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, זה נועד להפגנות. זה ברור שזה הפגנות. רק הפגנות. זה כל העניין. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> באמת אפשר לטעות בזה, עופר, ולכן אנחנו פה כדי לחדד את תכלית החוק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז מה אתה רוצה, עמית? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני לא רוצה שלא תהיה התליה, לא תהיה קורלציה, בין ההכרזה על סגר מלא לבין מצב חירום. מותר לומר במצב חירום: אנחנו אוסרים פעולות כאלה ואחרות בלי שאנחנו סוגרים את כל המשק. מה קרה היום? למה משרד המשפטים שינה להגדרה חיובית? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ובמילים אחרות, מה אתה מבקש? מה אתה רוצה שיהיה כתוב? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ח"כ הלוי, אני רק רוצה להבהיר בפניך דבר אחד כדי שלא תיפול טעות תחת ידיך – התיקון לחוק הסמכויות כל מהותו הוא דבר אחד ותו לא, להוסיף מדרג חדש של מצב חירום מיוחד, שהמדרג הזה יאפשר מניעה של התקהלויות בסגנון הפגנות, תפילות וטקסים דתיים. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> לא נכון. מצב חירום מיוחד - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן נכון, אוסנת. למה את מפריעה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> העסק הוא כזה: אני אומר רק את דעתי, כשאני אסיים את דעתי את תאמרי רק את דעתך ואני אלחם על כך ששיטתך תישמע. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> האמת שבשיטה הזו אפשר למשוך את כל הלילה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבקש שתפסיקי להפריע, זה כבר עבר את גבול הצחוק. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> בשיטה הזו אפשר להמשיך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> החוק הזה – וכולם יודעים את זה, הממשלה יודעת את זה, כל חברי הכנסת כבר יודעים את זה – כל מטרתו היא למנוע הפגנות והתקהלויות באופן שבו נראו הדברים ולאפשר את ההפגנות רק מתחת לביתך. רק מתחת לביתך במרחק של קילומטר אתה יכול להפגין בקבוצות של 20, וגם תפילות. אין שום דבר נוסף בחוק הזה. לקבוע סגר שלם ומוחלט על המשק – אתה יודע, אני יודע וכולם יודעים, שאפשר לעשות היום בתקנות הקיימות בלי צורך בשינוי החוק. אין שום צורך בשינוי חוק הסמכויות הקיים בשביל לעשות סגר מלא על המשק. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אפשר גם להגביל הפגנות לפי החוק הקיים, אדוני יושב-הראש. זה הכול קשקוש מקושקש של שר המשפטים והיועץ המשפטי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> איתן, היה אפשר גם במצב חירום, לא חירום מיוחד ולא חירום מיוחד-מיוחד, לומר שהתקהלויות אסורות. אלא מה? בא רז נזרי, הסביר כאן - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא נכון, הסביר לך רז שזה לא נכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ח"כ הלוי, זה לא נכון כי בחוק הסמכויות כתוב באופן מפורש שגם אם עושים הגבלות על הפגנות, טקסים דתיים ותפילות אין בהם כדי למנוע את קיומה של - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נכון, לא למנוע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ולכן החוק הזה עכשיו בא ומונע, אז אי אפשר להגיד שזו לא מהות החוק. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איתן, גם תפילה מנעת. גם בתפילה בתקנות אמרו עד 20 איש, זה הכול. זה נמצא באותה כפיפה יחד עם הפגנות. אז איך פה אמרו עד 20 וקיבלנו, וההפגנות היועמ"ש אומר שלא? תענה לגופו של עניין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לגופו של עניין, כשאומרים שהחוק הזה לא בא למנוע הפגנות זה לא נכון. זה החוק. זו מהות החוק. אין לו שום מטרה אחרת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה לא נכון, תכלית החוק היא למנוע פיקוח נפש. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> איתן, אתה צודק במאה אחוז, החוק הזה בא בשביל זה, אבל תראו מה עשו בשביל זה. הרי יכלו לתקן את החוק עצמו, לומר: נכון, מעכשיו החלטנו שגם במצב חירום – לא צריך לקרוא לזה חירום מיוחד – אנחנו מבטלים את הסעיף שאומר שהתקהלויות מוחרגות, גם התקהלויות אסורות במצב חירום. יכולנו לשנות את החוק הזה עצמו. אלא מה? בא משרד המשפטים, אמר: לא, לא, אתה לא תבטל לי פה התקהלויות כי זה נשמת אפה של הדמוקרטיה. בשביל לבטל התקהלויות - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקהלויות, הפגנות ותפילות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הפגנות ותפילות. אל תבטל הפגנות ותפילות אלא אם תסגור את כל המשק. אוי, הסתבכנו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, זה לא נכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה לא מה שהם אמרו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רז נזרי הסביר את זה כאן מאוד יפה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה אמרת את זה קודם, איתן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מהרגע שראש הממשלה קרא לשרים ואמר: שעת צרה לישראל, מצב חירום במדינה, אנחנו מבקשים למנוע תפילות ולמנוע הפגנות וצריך לסגור את המשק, מאותו רגע התחיל הדבר הזה. צריך להגיד את האמת. אפשר לאהוב את זה, אפשר פחות לאהוב את זה, זוהי האמת. אי אפשר לטשטש את האמת בגלל אמירות אחרות ולהגיד שבכלל לא צריך להגביל את זה ולאפשר לממשלה לפעול בכל דרך, מספיק עם מצב חירום להגביל הפגנות וכדו'. זה חוק להפגנות, כולם מבינים את זה, לתקופה מוגבלת מאוד של סגר מוחלט על המשק. ירצו לפתוח קצת את הסגר – יוכלו לחזור ההפגנות למתכונתן הקודמת באותו מתווה שאישרו גורמי המקצוע, משרד המשפטים, המשטרה ומשרד הבריאות. כן, בבקשה, לגבי הבחינות. << קריאה >> אסתי ורהפטיג: << קריאה >> הבחינות זו הגדרה שהעתקנו מתקנות החינוך בגלל שאחד הדברים שבעצם מהווה מגבלה מלאה – הרי אמרנו שאנחנו צריכים להגדיר מה זה מגבלות מלאות – הוא שצריך להתקין תקנות בעניין סגירת מוסדות המקיימים פעילות חינוך. בתקנות החינוך אנחנו יודעים, וזו כוונת הממשלה, כן לאפשר גם בתקופה שמוסדות החינוך סגורים, קיום של בחינות, לכן היה חשוב להגדיר פה שסגירת מוסדות החינוך היא למעט עריכת בחינות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי ביקש את זה? << קריאה >> אסתי ורהפטיג: << קריאה >> זה מה שהממשלה החליטה עד עכשיו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל, תראי, הממשלה הביאה לנו את הנוסח, הצבענו עליו בקריאה ראשונה, התוספת הזו לא הייתה בקריאה הראשונה, אז מה זאת אומרת "הממשלה החליטה"? לא הייתה החלטת ממשלה שאנחנו לא יודעים עליה. << קריאה >> אסתי ורהפטיג: << קריאה >> נכון. הממשלה הסמיכה את השרים. יעל אולי תענה. << דובר >> יעל כהן: << דובר >> אם זו שאלה על התהליך אני רק אעזור להסביר את התהליך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני רוצה להבין: היא אומרת "הממשלה החליטה" ואני יודע שהממשלה לא החליטה כי הבאנו את ההחלטה שלה וההחלטה שלה נראית כך, מה שכתוב כאן. על כל מה שלא כתוב כאן הם לא הצביעו ולכן אני לא יודע מה זה "הממשלה החליטה". << דובר >> יעל כהן: << דובר >> אז אני אסביר מה הממשלה החליטה אתמול בלילה. הממשלה אתמול בלילה אישרה עקרונית את טיוטת החוק, שזה אותו נוסח שאתם רואים בכחול, ובנוסף היא הסמיכה ארבעה שרים: ראש ממשלה, שר המשפטים, שר האוצר ושר הבריאות, לאשר את הנוסח הסופי, כולל לעשות התאמות ושינויים. זה הליך שהוא אפשרי לפי תקנון עבודת הממשלה. במצב רגיל בדרך כלל ועדת שרים לחקיקה מאשרת את נוסח החוק, כשמזרזים היא הרבה פעמים עושה את זה אחרי שהממשלה מאשרת עקרונית, אבל תמיד עדיין יש עוד דיוקים בנוסח. פה, בגלל לוח הזמנים, הממשלה הסמיכה ארבעה שרים – מה שמעוגן לחלוטין בתקנון – ולכן נעשו עוד תיקוני הנוסח שלצערנו נמשכו גם לאורך כל היום. זה נכון לגבי כלל התיקונים. שי הסביר את הרציונל המרכזי שלהם, הרציונל שמונה מה נכלל בגדר סגר מלא. כל התיקונים כמעט הם בעצם ביטוי של הרציונל הזה והייתה הסמכה מהממשלה לעשות את זה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רק שאלה לגבי התהליך. זה אמור לתת ביטוי לסגר מלא. אנחנו יודעים על תקנות, שעוד לא ראינו אותן, שכנראה הן לא מבטאות סגר מלא. האם בסוף יש ביטוי לסגר מלא? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, יש ביטוי לביטול הפגנות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני בכוונה שואל את אנשי המקצוע, ואני לא רוצה להיכנס לקטע הפוליטי. החוק הזה בא לדבר על סגר, אם בסוף יסתבר שכותרת החוק הזה היא ביטול הפגנות או ביטול תפילות, אנחנו נהיה במקום אחר לגמרי, גם מבחינת הקונספט שבו אנחנו מדברים בדיון הזה. לכן אני מבקש את ההבהרה הזו מכם. אם זה בא לבטא את הקונספט הכולל, הקונספט הכולל להבנתי יהיה שיש סגר מלא, בתוכו יהיו גם אותן הגבלות, שאני יכול לא להסכים להן אבל הן נמצאות בפנים. אם התקנות האלה שנמצאות פה באוויר – יש תקנות, הן בדרכן אלינו, או שאולי אני טועה וברבע השעה האחרונה הן כבר הגיעו – שהן יתנו מהות. נראה לי די מוזר, עד כדי מחשיד לפעמים, לא לראות אותן, כי עובדה שהתקנות הקודמות, שחלקן עוסק בהפגנות ותפילות, נמצא בפנינו כבר מהיום בצהריים. אז אני שואל אותם שאלה מקצועית: איפה הן? << דובר >> יעל כהן: << דובר >> קודם כל אני אענה עובדתית איפה הן – הן אמורות לעלות בזמן הקרוב לממשלה לצורך אישור ולאחר מכן הן יגיעו לפה. בוודאי שהן צריכות להגיע לפה ושזה חלק מהתמונה הכוללת. אין על זה שאלה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה חלק מהתמונה. << דובר >> יעל כהן: << דובר >> נכון. אתה צודק חד-משמעית. זה חלק מהתמונה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז אי אפשר להתקדם עד שהן לא יבואו בכלל. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה להתקדם? אני שואל אתכם מקצועית, עזבו את הקטע האחר, תכף יבוא יעקב אשר, אני אקשה עליו עם השאלה הזו. אם זה נותן חלק מהתמונה ועכשיו אין לי את החלק מהתמונה ואני צריך לגבש את התפיסה, את התיקונים, את ההסכמות או אי ההסכמות שלי לגבי הסעיפים האלה, אין לי תמונה כוללת. איך אני יכול לראות תמונה כוללת כשאין לי? יש לי איזה פאזל, כל פעם מישהו אחר כותב משהו בטוויטר. מקודם אמרו שמחריגים את הבנייה, את ההייטק ואת התעשייה, אחר כך אמרו: לא, זה רק הבנייה. בסוף אני מרגיש שבמידה מסוימת במערכת היחסים שבין הממשלה לבין הכנסת אנחנו באיזשהו איבוד עשתונות טוטלי. אז נחכה למשאל, יגיע הכול ונראה תמונה כוללת. אתן הרי יודעות מה יש שם – אני לא מקשה עליכן מה כתוב שם, כשיגיע אני אראה – אבל אתם אומרים לי עכשיו: בואו נסתכל על התמונה הכוללת, אין לי תמונה כוללת. << דובר >> יעל כהן: << דובר >> אנחנו עוד לא התחלנו להקריא את הנוסח, אבל מעבר לזה שבוודאי שהתקנות צריכות להגיע, יש לנו כוונה גם – וגם נציגי האוצר נמצאים פה, ממתינים בזום לאורך כל הלילה – להציג לכם מה נמצא בתקנות ולא על בסיס הפרסומים בתקשורת. גם בתקנות עצמן צריכות להגיע אליכם, אין על זה ספק. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל אנחנו מדברים כרגע על חוק שבשביל להבין את המשמעות שלו אני צריך לראות תמונה. עובדה היא שבעניין הכי מהותי שאומר לי אם זה סגר כולל או לא סגר כולל נמנע ממני המידע כי לא הייתה הצבעה בממשלה. אז אני אומר לכם, מקצועית שימו את כל התמונה. אתם בעלי המקצוע. נמתין ונחכה בסבלנות. הסיטואציה הזו פשוט לא הגיונית. אני לא מדבר על הזמנים ואיך זה מגיע. כולם בלחץ ויש קורונה, אין לי בעיה עם זה, אתן מותשות ועייפות ועבדתן על החוק, אבל אני אומר שבשביל לייצר איזושהי תמונה הגיונית, שיהיה אפילו מצע לוויכוח ביני לבין אנשים שחושבים אחרת ממני, צריך שיהיה בסיס נתונים. אני מרגיש שאנחנו פה בסוף-בסוף מפספסים פה, לא זמן, הרבה מעבר. אני אשאל עוד שאלה: התקנות האלה צריכות להיות מונחות על שולחן הכנסת 24 שעות טרם כניסתן לתוקף, נכון? זה אומר שהן לא נכנסות לתוקף מחר ב-14:00? << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> אלא אם זה מקרים דחופים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מדוע אני שואל את זה? יש פה שאלות שהן לא של פרוצדורה, הן של מהות. הכלל אומר בחוק הקורונה שזה יגיע 24 שעות קודם לוועדת חוקה. ועדת חוקה דנה, לא דנה, לא משנה מה, הן נכנסות לתוקף. אבל פה הן לא הגיעו 24 שעות. לכן, אם אין איזה פורס-מז'ור מטורף או אירוע קיצון התקנות לא ייכנסו לתוקף. הציבור שומע ממשרד הבריאות ומכולם מה הולך להיות ומקבל הודעות, ואני אומר לכם, לא יהיה, כי אני לא יודע איזה נימוק משפטי יביאו למה זה לא הגיע. משהו פה לא מסתדר, לא בלוח הזמנים ולא בהיגיון המסדר. המציאות עכשיו היא שהתקנות האלה, שאמורות להיכנס מחר מכתיבות את הסגר של מדינת ישראל מחר ב-14:00 – לא יהיו. פשוט לא יהיו. אני אומר את זה פה לידידי ח"כ גינזבורג, מ"מ יו"ר הוועדה. התקנות לא בתוקף. אם מישהו יש טיעון טוב מדוע הן כן בתוקף שיגיד לנו עכשיו כי אני מרגיש שאנחנו נכנסים לאיזשהו מבוי סתום. זה חוסר אחריות כולל, מה שקורה פה, כל האירוע הזה, כי אם יש צורך אמיתי, ואני מניח שיש צורך אמיתי, לעשות שינוי – או לא, לא משנה, אבל אם יש – נכון שיעשו אותו. אנחנו בלי תקנות מחר. אני לא יודע עד כמה קולטים את האירוע הזה. אין תקנות מחר, וכנראה גם אין חוק מחר – לא כנראה, זה לא בידיי, אפשר להעביר הכול מהר, אבל תקנות בוודאי לא יהיו מחר. איזה טיעון הממשלה תגיד, או משרד המשפטים יגיד, מדוע הן לא הונחו כאן? איזה אירוע בלתי צפוי קרה? שום אירוע בלתי צפוי. ויכוח בממשלה זה לא אירוע בלתי צפוי. אני ממש חושב כך, איתן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ראש הממשלה תופר את החוק הזה כבר חודש. מה בלתי צפוי? הכול היה צפוי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל אני עכשיו מול בעלי מקצוע של משרד המשפטים ואני אומר: התקנות מחר לא בתוקף ולדעתי מישהו צריך לצלצל בפעמון איפשהו ולהגיד שאין תקנות מחר. אם זה לא מפריע לממשלה שאין תקנות מחר אז אוקיי, אז אין תקנות מחר, יהיו תקנות שבוע הבא, אבל הן חייבות להיות מונחות על שולחן הכנסת 24 שעות לפני. זה לא קרה ואני מתפלא איך עד היום זה לא עולה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא מבינה מה הבהילות האמת כי בלאו הכי התפילות ביום הכיפורים מתקיימות, אז על מה כל המהומה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, ח"כ כסיף. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה לחדד את מה שיואב אמר וגם להוסיף. יש פה משהו מאוד מוזר, אני אגיד את זה בלשון המעטה. מעבר למה שיואב אמר לגבי התקנות, שאני מסכים – על פניו נראה שהן לא תהיינה, ולא רק שלא תהיינה מחר, לא תהיינה עד יום שלישי כי מחר שבת, ראשון זה ערב חג, שני זה חג – זה כבר מעלה איזשהו חשד, אבל אני רוצה גם לחבר את החשד לעוד משהו. לפי מה שפורסם היום, אני חוזר רגע לאחור, לדיונים שנאמר שהיו בקבינט הקורונה, ואני אשמח אם תהיו אתי לצורך העניין. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> אנחנו יכולים להציג את המתווה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לפי מה שפורסם היום ביותר ממקור אחד, בקבינט הקורונה נתניהו רצה בהתחלה שלא יהיה סגר מלא אלא סגר חלקי כדי למנוע את ההפגנות. ברגע שאמרו לו שאי אפשר למנוע את ההפגנות מבחינה משפטית אם לא יהיה סגר מלא, בהתחלה – לפי מה שפורסם, אני לא הייתי שם – הוא אמר: אוקיי, אז יהיו מגבלות על ההפגנות, וכך נערכו גם במשרד הבריאות, גם במשטרה, בכל המערכות, לפי זה. בבוקר, באופן מפתיע, עשה אדון נתניהו סיבוב פרסה והחליט שכדי למנוע את ההפגנות הוא כן רוצה ללכת לסגר מלא. זה מוכיח את מה שאנחנו טוענים כל הזמן, שהדבר היחיד שנתניהו רוצה זה למנוע את ההפגנות. שום דבר אחר. לכן כרגע עדיין אנחנו לא מקבלים פה שום דבר, כי הוא מנסה ללכת על איזשהו מתווה שמצד אחד ימנע את ההפגנות ומצד שני יאפשר לפחות פתיחה חלקית של המשק. מאחר שזה כנראה מסובך אנחנו ממתינים פה. אני מסתכל על ההנחיות לגבי הסגר בחגים שפורסמו ב-20 בחודש ומשווה אותן למה שפורסם ב-24 בחודש. שימו לב, יש לי את זה אחד מול השני: מותר בשתיהן למשל הגעה וחזרה של עובד או חייל למקום עבודתו, טיפול חיוני בבעלי חיים, העברה של קטין בין הורים, כל הדברים האלה מותרים מעבר לקילומטר גם ב-20 בספטמבר וגם ב-25. מה הדבר היחיד שלא קיים, היחיד? במתווה של הנחיות לגבי הסגר בחגים שפורסם ב-20 בחודש כתוב מה מותר מעבר לקילומטר: יציאה לכנסת להפגנה, להליך משפטי, לתרומת דם. באותן הנחיות שפורסמו ב-24 בספטמבר: יציאה לכנסת, להליך משפטי, לתרומת דם. מה נעלם פה? זה הדבר היחיד ששונה. זה מוכיח שהמניע – לא שלכם – הוא מניעת ההפגנות, נקודה. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> המתווה המוצע של התקנות של הגבלת פעילות, של התיקון שלא נמצא בפניכם, כולל את מה שנקרא הסגר היישובי, האיסור לצאת מתחום היישוב של מקום המגורים שהאדם נמצא בו. זה שינוי מאוד מאוד גדול מאשר המצב שהיה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל זה קיים בתקנות, לילך. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> לא, הסגר היישובי לא קיים כרגע בתקנות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה, הגבלה על האזור לא קיימת בתקנות? << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> לא, לא קיימת היום הגבלה כזו, קארין, אלא זו הגבלה חדשה שתיקבע במתווה של התקנות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> זאת אומרת שגם המטרות המותרות שלהן אפשר לצאת מחוץ ל-1,000 המטרים הן רק בתוך אותו יישוב. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> אלא אם אי אפשר לקיים את הפעילות או את המטרה במסגרת היישוב. למשל, אם לא נמצא טיפול רפואי במסגרת היישוב אז אפשר לצאת אליו גם לפי המתווה המוצע. סגר יישובי זה שינוי דרמטי מאשר המצב הקיים היום. חוץ מזה, כמו שאמרנו, כיום מקומות העבודה לא מוגבלים. כל אדם יכול לצאת לעבודה. בעניין הזה, כפי שיעל ציינה, הולך להיות שינוי גם כן שמגביל בצורה ניכרת את היציאה למקום עבודה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> גם זה עוד לא הגיע לוועדה. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> אבל יעל מוכנה להציג את המתווה. << דובר >> יעל כהן: << דובר >> אני חושבת שיותר טוב שמשרד האוצר יציג את הפרטים, רק מבחינת התהליך: נמסר לי ממזכירות הממשלה שהמשאל הטלפוני לשרים מתחיל עכשיו, אני מניחה שהוא יסתיים תוך שעות ספורות ואז זה יגיע. אבל יש כבר נוסח תקנות פורמלי שמופץ לשרים ומשרד האוצר יוכל להציג אותו. קיווינו להציג אותו פה בשעה שזה כבר מונח בפניכם. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מתי נוכל לעבור על זה ולהצביע בצורה סופית? << דובר >> יעל כהן: << דובר >> תוכלו להצביע על זה אחרי הממשלה כי זה התהליך, עוד מספר שעות, אבל להציג לכם את זה כדי שתראו את התמונה הכוללת אפשר גם עכשיו. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> איתן, תכריז על הפסקה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אם ההצבעה היא בעוד כמה שעות אז אין טעם עכשיו. << דובר >> יעל כהן: << דובר >> זה על התקנות. את ההצגה של החוק, בשביל לראות את התמונה הכוללת – שבצדק אתם אומרים שצריך לראות אותה כדי לדעת על מה אנחנו מצביעים – אפשר לעשות גם עכשיו, נציגי האוצר פה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> עדיף בעוד כמה שעות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נראה לי שכדאי שנצא להפסקה. אנחנו יוצאים להפסקה, תישלח הודעה כשהדיונים בוועדה יחודשו. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 02:35 ונתחדשה בשעה 02:46.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מחדש את ישיבת הוועדה, היועץ המשפטי, בבקשה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> למקם אותנו מבחינת הדיון, לפני שנקריא, הנוסח שבפניכם הוא נוסח מעודכן שמשקף תיקונים נוספים שהועברו לנו על-ידי הממשלה, לא תיקונים רבים, על הנוסח שהיה בפניכם קודם. אני חייב להגיד בהקשר הזה, אחרי ששמענו את כל ההצגה של הממשלה, גם של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה וגם של פרופ' גרוטו, אני חושב שעדיין לא ניתנו מענים מספקים לחלק מהסוגיות שאנחנו העלינו בהקשר הזה. כמו שציינתי כבר קודם, הצעת החוק נכנסת בתוך דיון מאוד ארוך על סגר כללי וסגר על מקומות עבודה, אבל הצעת החוק הזאת עצמה לא עוסקת במקומות העבודה. בבסיס שלה, מה שהיא מאפשרת, להכריז על מצב חירום מיוחד, שהמשמעות העיקרית של מצב החירום המיוחד הזה שמוכרז מכוח הצעת החוק הוא בעצם להטיל הגבלות יותר משמעותיות על הפגנות, גם על תפילות אבל בסופו של דבר בנוסח הנוכחי זה במידה רבה ההגבלה פה היא על נושא ההפגנות. כמו שכבר עלה במהלך הדיון – ואין חולק שהזכות להפגין היא זכות יסוד בעלת מעמד חוקתי – בפסיקה מדברים על זה שהפגיעה בה מתאפשרת, שיש ודאות קרובה לפגיעה קשה בסדר הציבורי בשלום הציבור, וגם המידה המצומצמת ביותר הנדרשת למנוע פגיעה כאמור. חשוב גם להדגיש, וזה הודגש לא פעם בפסיקה, שהמיקום של ההפגנה הוא חלק מאוד משמעותי בהפגנה עצמה. אז העובדה שפה מתאפשר להגביל את היכולת לצאת ולהתרחק מהבית בהקשר הזה, היא משמעותית מאוד מבחינת הפגיעה בזכות זו. הדברים האלה מקרינים על הניתוח שלנו של הדבר הזה. בגלל שיש פה פגיעה, בהחלט יש תכלית בעניין הזה, התכלית לפגיעה היא תכלית שנראית על פניו כתכלית ראויה, זה מצמצם תחלואה וכן הלאה. השאלה היא שאלה של מידתיות בהקשר הזה ושאלת המידתיות פה עולה – העליתי את זה קודם בפני המשנה ליועץ המשפטי לממשלה – והעלו את זה חברי כנסת שונים, גם לגבי הנושא של הקשר הרציונאלי, זאת אומרת, לגבי העובדה, האם הדבר הזה, ההגבלה ל-100 מטר בהקשר הזה יש בה כדי לתרום לצמצום התחלואה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 1,000 מטר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> סליחה, 1,000 מטר. אם לדייק, זה תלוי מה יקבעו, יכול להיות 1,000, יכול להיות 500, יכול להיות 100. האפשרות להגביל את זה לאותו מרחק שמגבילים את כל הפעולות האחרות, השאלה אם יש בו כדי להוביל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשאתה אומר יקבעו, גם יקבעו את התקנות, את הכול בסוף קובעים – צריכים להתייחס לזה שמדובר בהחלטות שהן קצרות מועד, בלי אפשרויות הארכה סתם. הממשלה צריכה כל פעם מחדש לעבור את כל המנגנון הזה. << דובר_המשך >> גור בליי: << דובר_המשך >> נכון, נדבר על זה. גם בהקשר הזה לא הוצג מספיק לגבי הנושא של הקשר הרציונאלי, לגבי התרומה של זה, תרומה של ההגבלה הזאת לצמצום התחלואה. פרופ' גרוטו התייחס לזה, לא התייחס לזה בצורה מרחיבה. וגם הנושא של האמצעי שפגיעתו פחותה, במובן הזה שדיברנו על כך, כבר בתקנות שהובאו בפנינו הבוקר, הובאו בפני הוועדה, דובר על אפשרויות להטיל מגבלות על הפגנות באמצעות הטלת קנסות אם לא שומעים לקריאה של שוטר לפזר, לרווח, לא לשמור על כללי הריחוק החברתי. לא ניתנה הזדמנות, אולי גם הגבלות אחרות, קפסולות או הגבלות נוספות בהקשר הזה, האם הן יכלו לספק את אותה תכלית מבלי ללכת לאמצעים יותר חריפים שמוצעים פה במסגרת הצעת החוק הזאת. לכן אנחנו סבורים שהיא בהחלט מעלה קשיים במישור החוקתי. יהיו נוספים במהלך הדיון שאני אתייחס אליהם, שאולי גם יעשו בהם שינוי, שיכולים אולי, לפחות בחלק מההיבטים, לתת מענים לדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוא נתחיל בהקראה, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גור, לפני ההקראה, כשאתה אומר שעדיין יש עניינים שלא קיבלנו עליהם תשובות, גם לאחר ששמענו את פרופ' גרוטו, איך זה משפיע? זה דברים בסיסיים, זה דברים בבסיס החוק, גם מבחינת חוות הדעת המקצועית, זה דברים שמשליכים על החוק. זה שלא קיבלנו תשובות, זה קושי מהבחינה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא אמר שלא קיבלנו תשובות, הוא לא קיבל. זה נכון להסתכלותו המשפטית, שהיא לגיטימית, הוא אומר שהתשובות לא היו מספיק רחבות. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון, לא מספיק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל אחד השתכנע אחרת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני גם לא רואה בנוסח את התיקון שדיברנו עליו לעניין של ילדים עם מוגבלות ומעל ה-1,000 מטר עם אוטו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עוד לא הגענו לנוסח הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רק אומרת שאני לא רואה את זה בנוסח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את צודקת. אנחנו ננסה תוך כדי תנועה, אני מקווה שיש לכם משהו. << דובר >> אסתי ורהפטיג: << דובר >> לעניין הזה מה שבעצם נאמר בהתחלה, שלכאורה בשביל לאפשר יציאה כזאת אנחנו צריכים לעשות תיקון כבר בחוק הזה כי חשבנו בהתחלה שזה לא אחת המטרות שמנויות בחוק, אבל מקריאה חוזרת של הדברים, כולנו מסכימים, אנחנו חושבים שזה כן נכנס בתוך סעיף י"ז, מה שאנחנו הוספנו היום בנוסח המתוקן, שאומר: יציאה ממקום המגורים לצורך התאווררות עד למרחק שייקבע בתקנות. בעצם הסעיף הזה מאפשר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, זה מאפשר בתקנות לקבוע לבעלי מוגבלויות מרחק אחר. << דובר_המשך >> אסתי ורהפטיג: << דובר_המשך >> בדיוק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מתי תתקנו את זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא יהיה היום. את מבינה כמוני שזה לא יהיה היום. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מתי זה יהיה, אחרי הסגר? זה לא עוזר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא אחרי, זה יגיע בתקנות הקרובות שצריכות להגיע - - - << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יעקב, מתי זה אמור לבוא? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא יודע כרגע, קארין. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז מי יודע? אבל זה לא התאווררות. די, יעקב, עובדים עלינו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קארין, עם כל הכבוד - - - << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה כל הכבוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני העליתי את זה היום פה, למרות שזה לא היה בדיון ואני רוצה לעשות את זה כמו שאת רוצה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני העליתי את זה, מה זה אני לא העליתי כי זה לא היה בדיון? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אני אמרתי שאני העליתי את זה לדיון כאן והעליתי גם את הגברת לזום, אנחנו עומדים על זה ביחד, את ואני, ישיבה שנייה. אני אומר עוד פעם, כרגע מה שנאמר לנו, שלא צריך לתקן את ההסמכה פה ולכן אפשרי לעשות את זה בתקנות. אבל כמו שאת יודעת וכמו שאני יודע, אין היום ישיבת ממשלה שהולכת לאשר תקנות וזה לא נמצא - - - << דובר >> אסתי ורהפטיג: << דובר >> סליחה, אני אומרת, שהכוונה כן להביא תקנות ביממה הקרובה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מתי, מתי? איזה יממה, בשבת? בשבת תביאו את זה? היום יום שישי, אולי בשבת? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אמרתי, זה לא יהיה היום. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא יהיה היום, יום שישי. אתה מצהיר פה שאתה לא תביא את זה היום, יום שישי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אתה שואל אותי, מה שהם אמרו, שהם יעשו את התיקון הזה מידית ככל האפשר. אם אתה שואל אותי, זה יהיה בשבוע הבא, באיזשהו שלב שנצטרך לדון בתקנות, או רק על זה הממשלה תביא את זה ולא נצטרך אפילו לדון בזה כי הם יאשרו את זה וזה יכול להיכנס, זה תיקון קטן. אנחנו היום קידמנו את זה מאוד, הרבה בעזרתה של קארין ובעזרת כולנו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איך קידמנו את זה, יעקב? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין אופציה כרגע שזה יהיה היום, נקודה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה הבעיה לכתוב את זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גור, בבקשה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יעקב, מה הבעיה לכתוב את זה בחוק? למה דברים אחרים כן וזה לא? זה לא עניין של התאווררות. זה עניין של צורך רפואי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קארין, את לא צריכה לשכנע אותי במשהו שאני העליתי אותו היום מחוץ לדיון כדי לפתור אותו. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה אכפת לי, אוקי, קבל את הקרדיט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רוצה את הקרדיט, אני רוצה גם את התוצאה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה אתה רוצה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו התוצאה זה למכור תותים אם את חושבת שזה יקרה היום. הרי זה לא יקרה היום, אנחנו יודעים. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל אין בעיה להוסיף את זה כסעיף קטן בחוק, היום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז באים משרד הבריאות ומשרד המשפטים ואומרים, אנחנו נוסיף את זה בסעיף התקנות. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, הם לא אומרים את זה, אתה לא מקשיב? << דובר >> אסתי ורהפטיג: << דובר >> אני אסביר. מה שאמרנו, מכוח ההסמכה בחוק הזה, לא תהיה בעיה שזה יהיה קבוע בתקנות. היום בתקנות כבר יש אפשרות לאדם נכה לצאת מעבר למגבלת ה-1,000 מטרים, שלא ברכב. אחד הדוברים אמר פה, שבסגר הקודם כן הייתה אפשרות לצאת ברכב, זה לא נכון, ביררתי את זה. העמדה הממשלתית היא כן לאפשר עדיין את מה שיש היום, שזה יציאה מעבר ל-1,000 מטר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה קיים היום אז מה הסיפור? << דובר >> אסתי ורהפטיג: << דובר >> בלי רכב. מי שרוצה לצאת ברכב, זה לא ייתן לו מענה. אם אתם רוצים לקבוע את זה במפורש עכשיו בחוק, אתם - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, זה מה שאנחנו נעשה. יעקב, הם לא יבינו את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, לקבוע מה? אני גם לא רוצה לקבוע עכשיו, אני לא יודע כמה רכבים נכים יש, על איזה רכב נכה - - - << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לקבוע שאדם עם מוגבלות, על פי צורך, יכול לצאת מעבר ל-1,000 מטר, עם רכב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר עוד פעם, אנחנו דיברנו לא על כל אחד שיש לו תו נכה, אנחנו דיברנו על אנשים עם מוגבלות, שהרכב הוא בעצם הרגליים שלהם, על זה דיברנו, עם זה אני הולך. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, זה לא מה שדיברנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם ככה זה סיפור הרבה יותר רחב. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תראה, זה לא עניין של מישהו שזקוק לכיסא גלגלים. זה אדם שיש לו אוטיזם, שהדבר היחיד שמרגיע אותו זה חיק הטבע, ים, פארק או לא משנה. הרי אין בעיה למשרד הבריאות, שאם הים היה קילומטר מהבית, שילך קילומטר, נכון? אז מה הבעיה לאשר לו את זה באוטו. לא תהיה הדבקה ותעזרו לבריאות הנפשית שלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קארין, אני מוכן ללכת על הדבר הזה, אבל כשאנחנו מדברים היום, אני לא יודע כמה מאות אלפים של תווי נכה שקיימים, שזה לא אוטיזם ולא כיסא גלגלים, שאותם אני כן רוצה. לכן חשבתי שזה הדבר הכי נכון, ואת יודעת שתיקנו - - - << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל יעקב, כמה תעודות נכה יש? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא יכול להיות שאני שומע אותך עד הסוף ואת לא מכבדת אותי, זה לא יכול להיות. אני אומר שוב, אני לא יודע לקבל החלטה וגם לא רוצה לקבל החלטה כי אני לא יודע אם מדובר פה עכשיו ב-300,000 או 400,000 רכבים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל זה בתקנות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא בתקנות, קרעי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר שוב, עשינו הרבה תיקונים, תמיד עשינו אותם בשום שכל. אין לנו עכשיו את העמדה של משרד הבריאות בצורה ברורה בעניין הזה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> סליחה, שיבואו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואין לנו דבר נוסף, אני לא רוצה שתהיה שגיאה תחת ידינו. לכן אני אומר, מאחר ויש לנו את האפשרות לעשות את זה בתקנות - - - << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל אתה לא הקשבת למה שהם אמרו? הם לא רוצים לעשות את זה בתקנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת העמדה שלהם. כמו שהם לא רוצים גם להכניס את בית הלוחם והם הכניסו בסוף. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יעקב, יש לנו כרגע הזדמנות לתקן את זה בחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע, אבל אין לנו את ההזדמנות הזאת כרגע ואנחנו נתקן את זה בתקנות. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יעקב, יש בסך הכול 75,000 ילדים שזכאים לנכים, מה הסיפור הגדול? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את יודעת כמוני, שזה רחב מאוד. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה לא רחב מאוד. לא כולם יוצאים באותה שעה ולא לאותו מקום, תפסיקו עם העניין התודעתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מתחילים בהקראה. תודה לכולם. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, שאלת הבהרה. אתה לא היית קודם ואיתן החליף אותך, חשוב לי שתדע. שאלתי את נציגי משרד המשפטים לגבי ההגעה של התקנות - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול להחריג את תו הנכה של האוטו, אל תתעסק עם מכוניות של נכים, קח רק את התעודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק את כל הרעיונות האלה אנחנו נעשה בשום שכל. אני מודיע למשרד הבריאות - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל אתה יודע שזה לא ייקרה גם בשבוע הבא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עשינו את זה לא פעם ולא פעמיים, הם יצטרכו אותנו גם בעוד יומיים ועוד שלושה. הם לא יבואו בלי פתרון מושכל לעניין הזה, נקודה. יואב, בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, אני רק רציתי להגיד, הנושא של תקנות של מקומות העבודה, שעדיין לא הגיעו אלינו, הוא מקרין גם על ההחלטה כאן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כל זמן שאנחנו לא רואים את זה וזה לא נמצא בפנינו, אתה לא יכול להבין באמת מה המשמעות של אותו סגר מלא שמדברים עליו בקול רם ואנחנו לא יודעים אותו. יותר מזה, הן לא מגיעות לפה ואם הן לא מגיעות לפה היום, הן לא נכנסות לתוקף. כמובן שאפשר להשתמש בחריג, כשיש צורך. רק שיש גם גבול לצורך. מה שאני אומר, לתחילת ההקראה הזאת אי אפשר לקבל החלטה על הסעיפים כאן בלי שאנחנו עם תמונה כוללת. יש לנו את הסיפור של התקנות שהגיעו היום - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התמונה הכוללת בגדול היא מרץ, מה שהיה בסגר הקודם במרץ, זה מה שמדובר גם עכשיו. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> היי-טק עובד? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא יודע אם זה היה במרץ או לא, אני לא יודע. נקבל סקירה תוך כדי הדברים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, יש לזה משמעות. במרץ לא עשו את מה שעושים עכשיו, מתווה כזה של הפגנות, לא היה את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז אם הולכים על אותו מתווה, מה הצורך? יש פה משהו בקונספט, שגם הציג רז נזרי וגם משרד הבריאות, אמרו שזה משהו מיוחד, שהוא משהו שונה מהרגיל, שמצריך צעדים שונים מהרגיל ובגלל השונות הגדולה מהשינויים אנחנו עושים, ככה זה הוצג. עכשיו פתאום אנחנו שומעים, זה מתווה מרץ, זה לא סגר כולל, מדברים על מרץ. ואני אומר לך, כשאומרים לי מרץ, אני רוצה לדעת את העובדות. זה שאומרים לי מרץ, זה לא שם קוד למשהו. שיביאו את התקנות. אני צריך לראות את התקנות האלה בשביל להבין על מה מדובר פה. זה משליך על הסיפור הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוא נאמר, לפני ההצבעה ודאי נדע על זה, אולי גם קודם. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא לפני ההצבעה. יש פה דיבור על כל אחד מהסעיפים שעוד מעט נתחיל להקריא אותם, חלק יותר דיבור, חלק פחות דיבור, לא משנה. אתה לא יכול לדבר לעניין כשאין את העובדות. << דובר >> שי סומך: << דובר >> משרד האוצר יכול להציג עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. רבותיי, משרד האוצר, מי פה אתנו? אני מבקש בכל סעיף שבו יש ממשק לעניין הזה, אתם תציגו את המתווה המתגבש, שאני מאוד מקווה שגם יגיע אלינו עוד הלילה. בבקשה, גור. << דובר >> אפרת פרוקציה: << דובר >> רק תגיד בהקשר הזה שהתקנות ייכנסו לתוקף מידית, הן לא יועברו לוועדת חוקה להצבעה בגלל שהכניסה לתוקף היא בשתיים בצוהריים מחר, בעצם התקנות האלה עוברות לאישור מיידי לפרסום ברשומות. יש אפשרות כזו לפי החוק המסמיך, במקרה של דחיפות מיוחדת. זה לא יגיע לוועדה בוועדת חוקה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> צריך להיות נסיבות מיוחדות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה בדיוק מה שעכשיו הם עושים, הממשלה הזאת עושה מחטף אחרי מחטף אחרי מחטף. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תפסיק כבר, עופר, תצאו מהסרט שלכם, אנשים מתים, 7,000 חולים ביום, מספיק כבר, תפסיקו להטריל את כל העולם, די. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתם מטריפים את האזרחים, אתם משגעים את כולם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה כועס, וסגלוביץ' השקט, הוא יותר מסוכן ממך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גור, אפשר להתחיל להקריא. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תגיד לי, קרעי, אתה חושש ממני? יש לי הרגשה לא נוחה, אני יושב בשקט ואני מפריע לך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> במילים שקטות אתה עושה פה דה-לגיטימציה לכל המאבק שלנו בקורונה והניסיון להוריד את התחלואה, ואתה משחק אותה בשאלות מתוחכמות, אנשים חולים ועשרות אנשים מתים ביום, תתפכח כבר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> קרעי, אתה מודה בחקירה בלי שנשאלת שאלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר להתחיל לקרוא? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אתחיל לקרוא. אני חייב להגיד לאפרת, בהקשר הזה, לא ברור לי מה הנסיבות המיוחדות שמצדיקות - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין שום נסיבות מיוחדות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> תיכף נגיע לזה. << דובר >> אפרת פרוקציה: << דובר >> אולי אני אסביר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפרת, נגיע לזה, נדבר על זה בהמשך. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2020. החלפת כותרת פרק ב' 1. בחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן - החוק העיקרי), במקום כותרת פרק ב' יבוא: "פרק ב': הכרזה על מצב חירום או מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה". תיקון סעיף 1 2. בסעיף 1 – (א) אחרי הגדרת "בדיקת תסמינים" יבוא – "בחינות" – אחד מאלה: (1) בחינות בגרות ובחינות גמר המוכרות על ידי משרד ממשלתי; (2) בחינות הסמכה להשכלה מקצועית או טכנית במוסד תיכוני או על-תיכוני; (3) בחינות גמר ממשלתיות ובחינות הגנה על פרויקט גמר; (4) בחינות לשם קבלת ציון סופי בקורס או מסלול לימודי במוסדות שבפיקוח משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים או במוסד על תיכוני להשכלה מקצועית; (5) בחינות הסמכה. (6) במוסד להשכלה גבוהה – בחינות בשיעור שלא יעלה על 10% מכלל הבחינות האמורות להתקיים במוסד בתקופת תוקפן של תקנות לפי סעיף 10. "בחינות הסמכה" – בחינות המתקיימות על ידי גורם המקיים בחינות לצורך עיסוק הטעון רישיון, היתר, הסמכה או אישור הניתנים על פי דין, אם הן מתקיימות במסגרת פעילות המוסד; 2 – בהגדרה: הגבלה, במקום האמור בה יבוא: למעט סעיף 7(2), לרבות איסור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה זה סעיף 7(2)? << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה הסעיף של ההפגנות והתפילות. תיכף נשמע הסבר על הנוסח הזה מנציגי הממשלה. (ב) אחרי הגדרה "עיתונאי" או עובד מקצועות התקשורת" יבוא: "פנימיות" – מסגרת שמתגוררים בה תלמידים, המספקת לתלמידים מגורים ומעטפת חינוכית, חברתית או טיפולית בכל שעות היממה, לרבות מוסד תורני המקיים פעילות כאמור ופנימייה כאמור בסעיף 10(ג)(5) לחוק, ולמעט מסגרת חוץ ביתית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לאן הגענו? << דובר_המשך >> גור בליי: << דובר_המשך >> לסוף ההגדרות. רק להבין מנציגי הממשלה, אני מבין שההגדרות פה של בחינות, בחינות הסמכה ופנימייה, זה הגדרות שמועתקות מתוך התקנות של הגבלות בחינוך, נכון? מה שאנחנו מבינים, זה זהה - - - << דובר >> אסתי ורהפטיג: << דובר >> הדבר היחיד ששינינו, בפסקה 6, בהגדרה של בחינות, בסוף שלה, אנחנו מדברים על תקופת תוקפן של התקנות, רק שם שיניתי תיקון נוסח שמפנה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תיקון נוסח זה בסדר. << דובר_המשך >> אסתי ורהפטיג: << דובר_המשך >> זה לא משהו מהותי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש פה שאלה לגבי ההגדרה של בחינות הסמכה, זה נוגע לחלופה 2, לחלופה 5? << דובר >> אסתי ורהפטיג: << דובר >> לחלופה 5. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע, לא הבנתי, בחינות הסמכה היה גם פעם קודמת? << דובר >> אסתי ורהפטיג: << דובר >> זאת ההגדרה של חלופה 5, של בחינות הסמכה, יש פה פירוט של זה. הכוונה להבנתי, כמו למשל בחינות של לשכת עורכי הדין וכו'. << דובר_המשך >> גור בליי: << דובר_המשך >> רגע, אם כך, בחינות הסמכה בחלופה 2, זה לא מתבסס על ההגדרה פה? << דובר_המשך >> אסתי ורהפטיג: << דובר_המשך >> לא. בחינות הסמכה בחלופה 2, זה נוסח שקיבלנו ממשרד העבודה ולהבנתי הכוונה היא, בחינות הסמכה שקשורות להשכלה מקצועית או טכני למוסד שהוא כמו התיכונים המקצועיים. זה בחינות אחרות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אם ההגדרה הזאת רק לגבי 5, את צריכה לכתוב אותה בתור 5, אחרת זה נראה שזה חל גם על 2. צריך בעצם לקפל אותה לתוך 5 ושהיא תחול רק שם, אם זאת הפרשנות הנכונה. << דובר >> אסתי ורהפטיג: << דובר >> כבר נתקן, הכוונה הייתה רק לגבי 5. << דובר >> שי סומך: << דובר >> ההגדרה צריכה להיות ב-3(א). ביררתי את השאלה, שתי ההגדרות צריכות להיות ב-3(א). אחת ההגדרות של בחינות בסעיף 10 לא מתאימה להגדרה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא הבנתי. << דובר >> שי סומך: << דובר >> מבירור שעשיתי עם משרד החינוך, הבנתי שההגדרה של בחינות הסמכה צריכה להיות רק לעניין סעיף 3(א), כדי שהיא לא תחול גם לעניין סעיף 10. בסעיף 10 יש שני סוגים של בחינות. אני חושב שהמונח בחינות בסעיף 10, לפחות באחד מהמקומות הוא לא מתאים לאף אחד. << דובר >> גור בליי: << דובר >> שההגדרות האלה, בחינות, בחינות הסמכה ופנימייה? << דובר >> שי סומך: << דובר >> פנימייה – לא. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אה, רק בחינות ובחינות הסמכה. אבל בחינות הסמכה, נכנסת ל-5. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> למה בכלל צריך את זה? << דובר >> שי סומך: << דובר >> זאת הייתה בקשה של משרד הבריאות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני לא מבין באיזה הקשר? למה זה כל כך חיוני? אם יש סגר שלם, מלא ומוחלט שפוגע בזכויות, למה צריך להוסיף את זה? הרי זה לא היה בהתחלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על מה, על בחינות? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כן, בחינות בגרות, חייבים לקיים בסגר מלא? לא הבנתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה כבר בלתי הפיך. מירה סלומון, לסעיף הזה, מרכז שלטון מקומי, בזום. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אני מבקשת להזכיר, שבסעיף 22א רבתי, בסימן שעוסק בבידוד, במקום לבידוד מטעם המדינה, יש הגדרה של פנימייה. ההגדרה היא שונה מהגדרה של פנימיות שעכשיו מועלת והייתי רוצה לשאול אם יש מקום אולי בכל זאת להסדר הרמוניה בין ההגדרות או להבין את הסיבה לשונות בהגדרות הללו. << דובר >> שי סומך: << דובר >> צריך לחכות כאן לאסתי ממשרד הבריאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא מחכים לאף אחד, תגיד את התשובה. << דובר_המשך >> שי סומך: << דובר_המשך >> לא הייתי בקשר עם משרד החינוך, משרד הבריאות היה בקשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא הגדרה מרחיבה יותר? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל למה יש הגדרות שונות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא מרחיבה יותר או מצמצת יותר? << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אני חושבת שהיא מרחיבה יותר. ההגדרה בסעיף: מוסד המקיים פעילות חינוך המשמש גם כמקום מגורים עבור השוהים בו, למעט מסגרת חוץ ביתית. וההגדרה שעכשיו קראנו מתייחסת לא רק לפעילות חינוך אלא לפעילות חברתית וגם מגורים. אז נדמה לי שזה מרחיב יותר, אבל הדמיון הגדול מאוד הוא קצת מייצר בלבול וחבל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא יודע אם מייצר בלבול בגלל שיש מוסדות שהם פנימייתיים, שהם לאו דווקא מוגדרים במשרד החינוך או משרד הרווחה, דיברנו על זה בפעמים הקודמות. אם זה מרחיב אז זה בסדר מבחינתי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> עוד לא קיבלנו תשובה, למה צריך להביא את כל הסיפור של הבחינות? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תשאל את ניסנקורן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> קרעי, די, רד מאתנו, תשתחרר קצת, תתבגר. מי מנציגי הממשלה יודע להסביר, למה צריך להכניס ולהחריג את כל סוגי הבחינות למיניהן. << דובר >> שי סומך: << דובר >> נציגת משרד הבריאות צריכה להשיב כי זו הייתה בקשה של משרד הבריאות והיא יצאה לרגע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> משרד הבריאות ביקש? << דובר >> שי סומך: << דובר >> כי הם נמצאים בקשר עם המשרדים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בבחינות יש מערכת שלמה שעובדת מסביב, זה הבוחנים, זה העובדים - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> סליחה, מה עם ההדבקה בתוך החדר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מישהו מהממשלה רוצה לענות לשאלת הבחינות? << דובר >> אסתי ורהפטיג: << דובר >> זה שהבחינות מופיעות פה, זה לא אומר – הממשלה יכולה להגביל את הבחינות, זה רק אומר שזה לא מונע מלהגיע למצב הזה של מצב החירום המיוחד. אם הממשלה עדיין צריכה להגביל - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מצב החירום המיוחד הוא מצב קיצון, הוא מצב שבו ממשלה מתעקשת לסגור את המשק, מתעקשת להגביל זכויות בסיסיות ועל אף שזה מצב קיצון, אתם מבקשים להכניס עוד ועוד החרגות. בבקשה, רוצים החרגות, אל תגבילי זכויות. << דובר >> אסתי ורהפטיג: << דובר >> רגע, משרד העבודה מתקשרים, הם לא פה, זה עניינים שלהם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה קרה, איתן? אז משהו יהיה פתוח. אתם רוצים להרוג את כל המשק? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נחזור לזה בהמשך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יעקב, אני רק רוצה להסב את תשומת לבך לאבסורד, הם ייתנו לסטודנטים, לתלמידים, למיליוני אנשים לנסוע בכבישים, אבל לילד עם מוגבלות שצריך ללכת לים או לפארק, הם לא ייתנו לנסוע ברכב. הבנת את הרעיון? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש את סעיף י"ז שמתיר את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אני מבין נכון, החוק נותן את האפשרות. יכול להיות שמשלל הבחינות הללו יש דברים – יכול להיות שיש שיקול דעת בתקנות שאולי זה באמת יהיה בלתי הפיך. כרגע בעצם זה נותן רק את ההסמכה ולא מעבר לכך. אנחנו מקווים שיפעילו שיקול דעת בעניין הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גם לא כל הילדים ייצאו, נו, באמת. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש 75,000 ילדים עם תעודת נכה, למה לא להתיר להם רק לצורך שקשור לבריאותם, להגדיר את זה, לצורך שקשור לבריאותו. נסיעה לים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ודאי, זה קיים. אני רוצה להגיע לזה בדיוק כמוך ואנחנו נגיע לזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני מציע שנחזור לשתי ההגדרות האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר דבר אחד, בהגדרות, אם מישהו רוצה להסביר, אני דווקא חושב שהגדרה רחבה היא כן נכונה. לגבי השאלה שאמר איתן, נחזור לזה כשיהיו לנו בזום נציגי משרד החינוך ומשרד הרווחה. << דובר_המשך >> גור בליי: << דובר_המשך >> רק לחדד, שההגדרה פה היא לא יותר רחבה, היא יותר מצומצמת כי היא דורשת הרבה מאוד דברים ולכן כדאי מאוד שנציגי הממשלה יבדקו האם לא עדיף להשתמש באותה הגדרה וליצור הרמוניה, שלא יהיו לנו שתי הגדרות שונות לפנימייה ובחינות בצורות שונות. זה יוצר אחר כך קושי פרשני. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אחרי זה כל אחד יפרש את זה איך שהוא רוצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה, סעיף 2. << דובר >> גור בליי: << דובר >> סעיף 2 הוא הסעיף המרכזי של הצעת החוק. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אגב, זה כבר סעיף שלישי, זה 3, יש טעות במספור. << דובר >> גור בליי: << דובר >> נכון, זה סעיף 3. הוספת סעיף 3א אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא: "הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה 3א. (א) שוכנעה הממשלה, בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, כי קיימת התפשטות רחבה של נגיף הקורונה הגורמת לפגיעה חמורה בבריאות הציבור ועומדות בתוקפן תקנות לפי חוק זה הקובעות מגבלות מלאות בתקופת תוקפה של הכרזה כאמור וכי יש הכרח בקביעת מגבלות נוספות כאמור בסעיף 7(ב) כדי להפחית את חומרת הפגיעה בבריאות הציבור, רשאית היא להכריז על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה (בסעיף זה - הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה)". << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גור, זה מתקשר שוב לתקנות של הגבלת מקומות העבודה. אתה אומר שאחד מהתנאים, שיהיו הגבלות מהירות. ברגע שאנחנו לא רואים את התמונה ואנחנו שומעים כאן, באמת מדובר במחטף שאנחנו הזהרנו עליו כבר מהתחלה, שלא במקרה – גם איילת שקד הייתה פה ואמרה שהממשלה כבר אישרה את התקנות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מבין, איך התפתח דיון כשהיינו באמצע הקראה? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מדבר על הסעיף הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, לא סיימנו לקרוא אותו. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הוא סיים את סעיף (א), אני מתייחס לסעיף (א). הרי כל החוק הזה הוא חמישה סעיפים. אני מציע, מכיוון שכל סעיף קטן כזה הוא סעיף בפני עצמו וחשוב בפני עצמו, שנתייחס - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נתייחס אבל עכשיו אתה סתם מושך זמן. אני רוצה שתהיה פרק ושנתייחס לסעיפים שלו. גור, אפשר להמשיך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל אדוני, כל החוק הוא פרק אחד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, אני מבקש שהנושא של המבחנים יהיה נושא חדש. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עוד לא הגענו לנושאים חדשים, יש הרבה נושאים חדשים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> עוד לא הגענו, אז אני מקדים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גם מגבלות מלאות זה נושא חדש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכל מי שיש נושא חדש שיגיד אותו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> (ב) מגבלות מלאות, כאמור בסעיף קטן (א) הן כל אלה: (1) תקנות לפני פסקה (1) בסעיף 7(א) המגבילות יציאה ממקום המגורים והקובעות סייגים המבטיחים את קיום הפעולות המפורטות בפסקאות משנה (א) עד (יח) של אותה פסקה רק בתחום היישוב שבו נמצא מקום מגוריו של אדם; על אף האמור, בתקנות כאמור ניתן לקבוע לגבי הפעולות האמורות או חלק מהן כי ניתן לקיימן מחוץ ליישוב אם מקום ביצוען הוא מחוץ ליישוב או שלא ניתן לקיימן בתחום אותו יישוב; (2) תקנות לפי פסקה (2) בסעיף 7(ב) המגבילות שמירת מרחק במרחב הציבורי של עד 2 מטרים, ככל האפשר, והמגבילות התקהלות במרחב אולם אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע חריגה במגבלת ההתקהלות בתקופה שמיום ט' בתשרי תשפ"א, 27 בספטמבר 2020, בשעה 17:00, עד יום י' בתשרי תשפ"א, 28 בספטמבר 2020, בשעה 20:00. (3) תקנות לפי סעיף 8 האוסרות פתיחה או הפעלה של עסקים או של שהיית עובדים במקומות עבודה, למעט סוגי העסקים או מקומות העבודה המפורטים בהן, כנוסחן ביום תחילתו של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף קורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2020 – בעצם זה מועד התחילה של התקנות האלה. << מנהל >> (היו"ר איתן גינזבורג, 3:20) << מנהל >> << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, אבל עוד לא ראינו את התקנות, על מה מדובר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שנייה, קארין, אנחנו באמצע הקראה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו נתייחס לזה, זאת גם הערה שלנו בעניין הזה. --"ולמעט עסקים או מקומות עבודה נוספים שקבעה בתקנות כאמור לאחר אותו מועד ובלבד שהעסקים או מקומות העבודה הנוספים כאמור מספקים שירותים או מוצרים חיוניים או שהם בעלי מאפיינים דומים למאפייני העסקים או מקומות העבודה שנקבעו בתקנות במועד האמור. (4) תקנות המגבילות הפעלת מוסדות המקיימים פעילות חינוך האוסרות פתיחת מוסדות כאמור לתלמידים, למעט הפעלת גופים או מוסדות כמפורט בסעיף 10(ג) ולמעט פנימיות". עכשיו מסרו לי נציגי הממשלה פה, להוריד את המילה בחינות ולאחר מכן להוריד את ההגדרה של בחינות. ככה הבנתי שהמילה בחינות יורדת פה וגם ההגדרה של בחינות. זה בחינות הסמכה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא הבנתי, בחינות הסמכה יורד? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הודיעו לי עכשיו ממשרד המשפטים, שכל פרק הבחינות יורד. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איתן, אתה רק מצייץ פה משהו, ישר מסדרים את החוק לפי מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חס וחלילה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> קרעי, תצייץ גם אתה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כל הפרק הראשון שאמרת שהוא נושא חדש, ירד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אין בחינות? אני שואל, אין בחינות? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא היה בחינות, הוסיפו עכשיו בחינות והורידו את זה. בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להוסיף את זה כהסתייגות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא, סליחה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זכותי להסתייג. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא באמצע הקראה. יש זמן להסתייגויות, תסתייג. בבקשה, גור. << דובר >> גור בליי: << דובר >> (5) תקנות או הוראות שניתנו לפיהן המאפשרות הפעלה של תחבורה ציבורית במידה המזערית הנדרשת, בלבד, לצורך נגישות למקומות שפתיחתן והפעלתם התאפשרה כאמור בפסקאות (3) ו-(4); (6) תקנות המגבילות נסיעה ברכב פרטי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איזה תקנות יש על נסיעה ברכב פרטי? << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש מגבלות על כמה אנשים יכולים להיות - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע, בוא נעשה את זה מסודר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> קודם כל שיציגו לנו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בדיוק, שנייה, נעשה את זה מסודר. הסתיימה ההקראה עד לסעיף הזה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עד איזה סעיף, עד (6)? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, עד (ב)(6). << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש לי בדיוק הסתייגות בעניין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שנייה, עוד לא הסתייגויות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> גור אמר לי, שאפשר תוך כדי הסעיף. שגור יידע, שאפשר בסוף. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שנייה, קרעי, סדר הדברים הוא כזה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> גור שאל - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> קרעי, עם כל הכבוד, גור הוא היועץ המשפטי והוא לא מנהל את הוועדה עכשיו. כרגע היושב-ראש הוא אני, תן לי לנהל את הדיון הזה. לאחר שהסתיימה ההקראה על הפרק הזה, אנחנו מבקשים את התייחסות משרד המשפטים לשינויים שנעשו בנוסח או לכל שאלה שיש לחברי הוועדה ביחס לנוסח. אחרי שיוסבר ויינתנו כל התשובות, יהיה אפשר להגיש הסתייגויות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בעל פה או בכתב? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חייבים בכתב. << דובר >> יעל כהן: << דובר >> אני אסביר קודם את הסעיף, כמו שגור אמר, בצדק, הוא בעצם לב התיקון הזה. הסעיף הזה אומר, שיש אפשרות, בזמן שקיים מצב חירום, לפי חוק הקורונה הקיים, להוסיף הכרזה על נדבך נוסף, הכרזה על מצב מיוחד, שזה רובד מיוחד. את זה אפשר לעשות אם הממשלה שוכנעה שהמצב מחייב את זה ורק במצב שבו גם יש מגבלות מלאות, או בשפה העממית, סגר. זה מה שאומרת הפסקה הראשונה, פסקה (א). פסקה (ב) מפרטת, בעצם יוצקת תוכן לאמירה מגבלות מלאות, כדי להבהיר למה הכוונה, מה הסיטואציה שבה הגענו למצב שהמשק או בכלל פעילויות מכל מיני סוגים סגורות במידה כזאת שאנחנו ברף של המצב המיוחד. וכאן זה מתחלק לנושאים, לפי פסקאות המשנה של פסקה (ב). הפסקה הראשונה מדברת על מגבלות היציאה ממקום המגורים אל המרחב הציבורי ונתנה את זה שאנחנו במצב מיוחד שיש אכן מגבלות כאלה ושהמגבלות האלה גם מסייגות את היציאה ממקום המגורים ליציאה בתחום היישוב בלבד, אלא אם כן מדובר בדברים שלא ניתן לבצע בתחום היישוב. אני מזכירה, בפסקה הקיימת בחוק יש כבר היום רשימת דברים שאתה חייב לאפשר יציאה מהבית בכל מצב. לדוגמה, לטיפול רפואי, לטיפול סוציאלי חיוני, יש עוד הרבה דוגמאות, הרעיון הוא, שבמצב של מגבלות מלאות, אתה יוצא לטובת הדברים האלה רק ביישוב מגוריך, אלא אם כן לא ניתן לקיים אותם ביישוב מגוריך. לכן, אם יש לך סופרמרקט ביישוב מגוריך, לא תוכל ללכת לקנות בסופרמרקט בעיר השכנה. אם אתה גר ביישוב קטן שאין בו מכולת, אתה כן תוכל לצאת ולקנות את המצרכים הדרושים לך. זאת הפסקה הראשונה. הפסקה השנייה מדברת על - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> יעל, סליחה שאני קוטע אותך, אבל היום אין מגבלה כזאת. << דובר >> יעל כהן: << דובר >> היום, אתה יכול, תיאורטית, מכוח החוק הקיים, לקבוע מגבלה כזאת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אתה יכול, אבל היא לא קיימת היום. << דובר >> יעל כהן: << דובר >> היא לא קיימת. כאן אומרים, שהמצב של מגבלות מלאות הוא רק מצב שבו הממשלה השתכנעה שנדרשות מגבלות ברמה היישובית. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני מבין, אני רק אומר, בהינתן מה שאת אומרת, נכון לעכשיו, כל עוד לא הטילו מגבלה יישובית כזאת, לא מתקיים התנאי. << דובר >> יעל כהן: << דובר >> נכון, ולכן הממשלה תצטרך להתקין תקנות כאלה, זה מה שאסתי אמרה בשלב קודם של הדיון, בעצם כדי שיחולו המגבלות המלאות לפי ההסדר הזה, יש עוד מספר דברים שהממשלה צריכה להתקין אותם עד מחר בצוהריים, זה אחד מהם. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כמו מה? עוד פעם, כמו מה עוד? << דובר >> אסתי ורהפטיג: << דובר >> המגבלה היישובית זה הדבר הראשון. בנוסף גם כמה תיקונים במטרות שלשמן ניתן לצאת מחוץ למגבלת ה-1,000 מטר, שזה יהיה רק המטרות שכתובות פה בתיקון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אשאל שאלה, אני יכול לרוץ יותר מ-1,000 מטר? << דובר >> אסתי ורהפטיג: << דובר >> כן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה בכלל ירד ה-1,000 מטר בהגדרה? למה לא לעשות את זה כתנאי? << דובר >> אסתי ורהפטיג: << דובר >> זה משהו שנקבע בהתאם למצב התחלואה, זה לא משהו שאנחנו יכולים להגיד שעכשיו בהכרח - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יואב, אני מזכיר לך גם, שה-1,000 מטר נקבעו על ידינו בתקנות האחרות, הרי זה היה 500 מטר, ובמרץ זה היה 100 מטר. יכול להיות שבסגר הבא יחליטו שזה יהיה 1,500 או 700 מטר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זהו, כבר החלטת שיהיה סגר הבא. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסדר, ה-1,000 מטר הוא מתוך היגיון שהיה בו. אני שואל, למה זה סותר את זה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למה חקיקה ראשית? זאת טעות, ממתי עושים 1,000 מטר בחקיקה ראשית? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מסתכל מה השינויים שהממשלה עשתה, אני רוצה להבין למה נעשה שינוי? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בהיגיון. אתה תמיד אומר שיש מדרג של חקיקות. << דובר >> אסתי ורהפטיג: << דובר >> אמרנו בהתחלה, התקנות עכשיו קובעות את זה, אנחנו לא חושבים שזה נכון לקבע בחקיקה את המספר הזה - - - << דובר >> יעל כהן: << דובר >> אני ממשיכה. הסוג השני של המגבלות שחייבות להיות בתקופה של מגבלות מלאות, כלשונן בחוק, הן מגבלות של שמירת מרחק במרחב הציבורי של עד 2 מטרים ככל האפשר, ומגבלות של התקהלות במרחב הציבורי, כשהתקהלות לעניין זה לא תעלה על 20 איש, זה יכול להיות גם פחות, ובמבנה סגור לא תעלה על 10 אנשים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה? זאת שאלה שאני חייב לשאול אתכם. עשרה אנשים זה במובהק לא היה וזה שינוי דרמטי. אתם מביאים סגר בדבר יותר קיצוני ועכשיו אתם מוסיפים, תנאי שלפני כן לא היה, לפני זה אסור היה להיות עשרה אנשים. << דובר >> יעל כהן: << דובר >> לא, היום מגבלת ההתקהלות במבנה התקפה היום, עשרה אנשים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה אתם מכניסים את זה לתוך החוק? << דובר >> יעל כהן: << דובר >> זה מה שקיים היום אבל החוק הזה יכול לשמש גם לסגר עתידי בעוד חודשיים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע, אבל זה בתקנות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע, אחת מהשתיים, או שזה תקנות או שזה חוק. << דובר >> יעל כהן: << דובר >> החוק קובע את הרף המחייב, אם אנחנו בתקופה שמותר להתקהל במבנה 80 איש, אז זה לא סגר מלא. זאת בעצם האמירה. כדי להיות במקום הזה, ברף שאני מכריז על מצב מיוחד, שאני עם מגבלות נרחבות, אני צריך להיות במצב שמגבלת ההתקהלות שלי בחוץ היא 20 ובמבנה היא 10. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> המשמעות של מה שאת אומרת, שאפשר להתפלל בכל בתי הכנסת במניין של עשרה אנשים גם בתקופה הזאת? << דובר >> יעל כהן: << דובר >> אלא אם כן יש איסור ספציפי אחר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה להכניס את זה? << דובר >> יעל כהן: << דובר >> כי עשרה אנשים במבנה זה לכל מבנה דברים, זה גם למקומות עבודה, זה למנעד מאוד רחב. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לכל הדברים, גם למקומות עבודה, לצורך העניין? << דובר >> יעל כהן: << דובר >> לדעתי כן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> המשמעות של מה שאתם אומרים עכשיו, אני רק עברתי על התקנות - - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה זה אומר מבנה? האם חדר - - - << דובר >> יעל כהן: << דובר >> ההתקהלות, הכוונה באותו מקום. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> באותו חדר, באותו משרד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז למה לא לכתוב במקום: מבנה – חלל? למה לא לכתוב חלל במקום מבנה? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כי הכנסת היא מבנה אחד, הרי אין פה הגבלה לעשרה אנשים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, הכנסת מוחרגת בכלל. אבל אם יש לך עכשיו מקום שיש בו מספר חללים או מספר חדרים, אתם מתכוונים שבאותם ארבעה קירות לצורך העניין, לא יותר מעשרה אנשים. << דובר >> יעל כהן: << דובר >> לא, אנשים בחדרים שונים הם לא בהתקהלות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל זה לא מה שכתוב פה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> המילה מבנה היא טיפה מטעה. חלל היא מילה הרבה יותר ברורה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> גם זה לא סביר כי אין פה שום התייחסות לגודל. יכול להיות מבנה סגור קטן או מבנה סגור - - - << דובר >> אסתי ורהפטיג: << דובר >> זה שני דברים שונים, התקהלות זה התקבצות ביחד, כמו לעשות מסיבה יחד, משהו שמקבץ אנשים למטרה משותפת. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל יש הבדל בין עשרה אנשים שנמצאים בתוך מבנה סגור שגודלו לצורך העניין 100 מטר מרובע, לבין עשרה אנשים שמתקהלים בתוך מקום שגודלו 20 מטר מרובע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל עופר, הן עושות הבחנה בין התקהלות לבין נוכחות. הן אומרות, התקהלות שזה קיבוץ של אנשים בצורה מאוד מאוד צמודה, את זה רוצים למנוע. אם יש לך חלל שמאפשר את כינוסם של אותם אנשים, לצורך העניין אותם עשרה אנשים אבל בצורה מרווחות, מבחינתן זאת לא התקהלות. << דובר >> יעל כהן: << דובר >> נכון, למשל במקומות עבודה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל איתן, זה לא מה שכתוב פה. << דובר >> קריאה: << דובר >> שיגדירו בחוק מהי התקהלות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כתוב מהי התקהלות. המילה מבנה היא מטעה. אפשר לקבוע שהמילה תהיה חלל או חדר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה לא לחזור למה שהיה? בזמנו היה לנו פה את הדיון כאשר הייתה סתירה בין שלושה מרכיבים או שלוש קטגוריות. קטגוריה אחת, מספר אנשים בחלל, בחדר, במבנה סגור. השנייה, אחוז מתוך הגודל של מקום, זה היה בהקשר של מקומות עבודה, נדמה לי, אני לא בטוח. קטגוריה שלישית, המטראז' שבין כל אדם. למה צריך לעשות את זה ככה? למה לא להגיד, שצריך להיות שטח מסוים לכל אדם - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> עופר, בסך הכול אומרים לך פה, שאם יהיה היתר של עשרה בחדר, זה לא אומר שאנחנו לא במצב חירום מיוחד, זה הכול. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל זה לא מספק. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא נכנסים למגבלות עכשיו ומה יהיה, כל זה בתקנות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא מספק משום שזה יושב פה, אין הגדרה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הם אומרים לך, מצב חירום מיוחד יכול להיות מקסימום עשרה אנשים בחדר, גם אם הם במבנה של 1,000 מטר רבוע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הם עושים הבחנה בין מרחב ציבורי לבין מבנה סגור. אם יש לך מבנה שהוא סגור, כמו הכנסת, אסור להיות יותר מעשרה אנשים מקובצים או מתקהלים בחלל. לכן אני אומר, המילה חלל צריכה לבוא אחרי המילה עשרה אנשים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל האם לדוגמה חלל של 100 מטר ויש עשרה אנשים בפינה ההיא ועשרה אנשים בפינה הנגדית, זאת התקהלות? << דובר >> יעל כהן: << דובר >> אם הם לא סמוכים אחד לשני אז הם לא מתקהלים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זאת לא התקהלות. אם יש מרחב גדול בין האנשים, זאת לא התקהלות. יש הגדרות להתקהלות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הכול טוב ויפה אבל זה לא משתמע ממה שכתוב פה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אם יש לך בית כנסת גדול, אתה יכול לעשות קפסולות בתוכו, על פי זה? לא, אתה לא יכול. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> קפסולה זה לא חלל, אדוני. אם אותו מבנה נמצא באותו חלל, שם יש את המגבלה הזאת. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, באותו חלל ענק של בית הכנסת של גור עם 5,000 מקומות, אתה יכול לייצר לך כמה מניינים? לא, אתה לא יכול. לפי מצב חירום מיוחד אתה יכול מקסימום עשרה אנשים בכל החלל הענק הזה. זה התקנות של מצב חירום מיוחד. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כל העניין פה - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק שנייה, חבר הכנסת כסיף, אם תקרא את ההגדרה של התקהלות, אולי זה יסביר. << דובר >> יעל כהן: << דובר >> ההגדרה הקיימת בחוק להתקהלות, התקהלות: שהיית בני אדם בסמיכות, בין במבנה ובין בשטח פתוח. ההתקהלות היא באמת האנשים שנמצאים אחד ליד השני, בסמיכות, זאת ההגדרה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז מגדירים לך מהי התקהלות: עשרה אנשים בחדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסמיכות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה ממציא פה - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא ממציא, זו ההגדרה שהיא הקריאה עכשיו, אתה לא מקשיב. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני הקשבתי יפה מאוד ואני אומר לך, שהכוונה פה היא – תבררו מה כוונת המחוקק – כוונת המחוקק כאן, לא משנה מה גודל החדר, מותר רק עשרה אנשים בחלל גדול ככל שיהיה, גם אם הם לא בסמיכות. זה במצב חירום מיוחד. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תבררו אבל זה לא הגיוני, זה לא יכול להיות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חברים, לא יכול להיות שיש פה עשר דעות שונות לפרש את הסעיף הזה ואנחנו יושבים פה בוועדה. אנשים בבית אין להם ייעוץ משפטי, זה לא ברור. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> על זה מדובר, עידן, שזה לא ברור. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לכן חייבים להבהיר את זה. אי אפשר לשים מגבלה כל כך קריטית שאף אחד לא יודע למה היא אומרת. << דובר_המשך >> ניצן רוזנברג: << דובר_המשך >> ולמה בהגדרה כאן לא התייחסתם לשטח פתוח? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם סמיכות זה לא דבר אבסולוטי, אם לא תהיה כאן התייחסות למטראז', לגודל, זה תמיד יישאר אמורפי בצורה מבלבלת. אי אפשר להוציא הנחיות לא ברורות לציבור וזאת הנחיה מאוד לא ברורה כי תראו כמה אנשים מבינים את זה אחרת רק פה בחדר הזה. << דובר >> יעל כהן: << דובר >> ההגדרה להתקהלות מלווה אותנו בחקיקה מאז - - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין בעיה אבל היא לא תופסת, אף אחד לא מבין את זה באותה צורה, זה לא יכול להיות ככה. << דובר >> יעל כהן: << דובר >> אנחנו כנציגי הממשלה מבינים את זה באותה צורה: אנשים שמקובצים יחד בסמיכות אחד לשני, זאת התקהלות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז הנה, ארבעה חברי כנסת שמבינים את זה אחרת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בפירוש לא, כי עובדה שמחריגים כאן את המתווה של יום כיפור, שבכיפור כל אחד נמצא בכלל בקפסולה נפרדת, סגורה ותחומה, וגם זה אסור כי זה באותו חלל, אם זה לא כיפור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מכיוון שהחוק צריך להיות נהיר ובהיר לכלל בני האדם ולא רק לעורכי הדין, ומכיוון שאנחנו מעדיפים שלא יפורש על ידי עורכי דין ומשפטניים או צורך בפרשנות של בית המשפט אלא השכל הישר, אני מציע, שהניסוח יהיה ניסוח ברור למה הכוונה, שלא תהיינה פרשנויות מיותרות או שונות. לכן, קיבלתם הערה, בוא תראו איך אפשר לנסח את זה אחרת. << דובר >> שי סומך: << דובר >> בלוח הזמנים הזה אנחנו לא נוכל, יש כאן משמעות פלילית להתקהלות, יש פיזור של התקהלות. אני לא רואה איך אפשר בפורום הזה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> סליחה, אתם לא תצליחו, לא נצליח להעביר את זה, מה נעשה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סליחה, שי, לא הבנתי. אני מבין שלוחות הזמנים מקשים עליך, מה אתה מציע? << דובר >> שי סומך: << דובר >> דיברנו בפעם הקודמת, זאת הגדרה שמצאנו אותה כהגדרה המתאימה ביותר והיא אושרה גם על ידי הכנסת בסגר הקודם. אני לא יודע אם אפשר לתקן הגדרה כל כך מרכזית, בלי האנשים שעוסקים בתחום הפלילי, בלי המשטרה שאוכפת את זה, אני לא רואה איך אפשר - - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז אתה רוצה שנקבל את זה מבלי - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע, שנייה, תנו לו לסיים את המשפט. << דובר >> שי סומך: << דובר >> איך מהרגע להרגע נשנה את הגדרת התקהלות? אין כאן את האנשים הרלוונטיים, את המומחים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הבעיה היא לא התקהלות, הבעיה היא הסיפור של המבנה. האם במבנה שבו יש חמישה חדרים שונים, האם בכל מבנה יכולים להיות עשרה אנשים או בכל חדר עשרה אנשים? זאת השאלה. << דובר >> שי סומך: << דובר >> באחד מהדיונים הקודמים בתקנות הייתה הגדרה של שטח סגור, שלא יהיו יותר מעשרה אנשים בשטח סגור. אם משרד הבריאות הסכים לחזור לנוסח של אותו שטח סגור שהיה בסעיף באחד הדיונים הקודמים - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה משרד הבריאות אומרים? << דובר >> אסתי ורהפטיג: << דובר >> אני צריכה לבדוק את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז נמשיך להתקדם בהקשר הזה, תבדקי ותעדכני אותנו. בואו נמשיך. עוד שאלות לגבי הסעיף הזה? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> שי, תבדקו למה לא כתבתם שטח פתוח, האם זאת טעות? כי מרחב ציבורי כולל גם שטח פתוח. תתקנו. זה היה צריך להיות במרחב הציבורי ואז להבחין בין שטח פתוח שזה 20, ושטח סגור 10. << דובר >> שי סומך: << דובר >> מקובל. << דובר >> יעל כהן: << דובר >> זאת הלשון שקיימת כיום בתקנות הגבלת שהייה שבתוקף. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אני יודעת. << דובר >> יעל כהן: << דובר >> הסיפא כבר מתייחסת באמת להחרגה של יום הכיפורים הקרוב, שלגביו כבר נקבע מתווה שאושר על ידי הוועדה בשבוע שעבר ולכן באופן חד פעמי, למרות שמגבלת ההתקהלות בתקופה של סגר מלא היא 10 או 20, את המתווה של יום הכיפורים רוצים להמשיך ולאפשר, הציבור הסתמך עליו ונערך לקראתו. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> איזה סעיף זה? << דובר >> יעל כהן: << דובר >> הסיפא של סעיף 2, התוספת שמחריגה עם התאריכים של יום הכיפורים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> פרופ' חגי לוין, בבקשה. << דובר >> חגי לוין: << דובר >> תראו, אני חייב להזהיר כאן בצורה ברורה, מה שמכשיל אותנו במאבק בקורונה זה ההחרגות. ההחרגה הזאת של יום כיפור תעלה לנו בחיי אדם, היא שוחקת את אמון הציבור. אי אפשר להגיד, היום, יום שישי, שיש מצב חירום מיוחד, וביום כיפור אפשר להפגין או להתפלל. אי אפשר להגיד את הדבר הזה, זה לא עולה בקנה אחד, ואם כך זה עובר, זה פשוט שוחק לחלוטין את אמון הציבור. אם זה מצב חירום מיוחד, אז הוא צריך לחול גם ביום כיפור. אין דרך אחרת, זה לא מתיישב עם שום כלל ברזל של אפידמיולוגיה בבריאות הציבור ואיך מנהלים אירוע במגפה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> פרופ' לוין, אותו הדבר אתה אומר גם במצב חירום על התקהלויות במרחב הציבורי? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. אילת ששון, משרד הרווחה, אתנו בזום? << דובר >> אילת ששון: << דובר >> שלום, רציתי לבקש תוספת מהסעיף של התקהלות שנוגעת להחרגה של טיפול קבוצתי במסגרות רווחה. זאת בקשה שאני מבקשת על דעת חבריי במשרד המשפטים ומשרד הבריאות. במשך כל התקופות, גם של הסגר הראשון, שהייתה במגבלת התקהלות של שלושה אנשים במבנה, אנחנו החרגנו את הטיפולים הקבוצתיים במסגרות רווחה לקבוצות של 15, התאמנו את שירותי הרווחה למגבלה הזאת, צמצמנו קבוצות שהיו לפני כן גדולות יותר ואנחנו מבקשים לשמור על הדבר הזה. אני דוגמה, למשל דוגמה של מועדוניות לילדים בסיכון, שפעלו לפני עידן הקורונה בקבוצות קצת יותר גדולות, צומצמו לקבוצות של 15 ועכשיו להתחיל לעשות צמצום זה בעייתי גם תקציבית, צריך גם למצוא מקומות לדברים האלה, למצוא אנשי צוות שיצליחו לתפעל את כל הדבר הזה. זה יכול להיות מאוד בעייתי ולכן אנחנו מבקשים שבסוף הסעיף של ההתקהלות – היות והוא עובר עכשיו מהתקנות, אנחנו חייבים להכניס את ההחרגה הזאת לתוך החקיקה – אנחנו מבקשים שתבוא החרגה שאומרת: ואולם בטיפול קבוצתי במסגרות החרגה ישתתפו עד 15 אנשים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מקובל עליכם? << דובר >> יעל כהן: << דובר >> למיטב ידיעתי, זה מקובל ומתואם עם כולם, נכון אילת? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משרד הבריאות פה, מקובל עליכם? << דובר >> אסתי ורהפטיג: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עוד מישהו רוצה התייחסות? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה סוכם לגבי עשרה אנשים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הם יחזרו אלינו. אנחנו עוברים לסעיף 3. << דובר >> יעל כהן: << דובר >> סעיף 3 זה בעצם הסעיף של מקומות עבודה, אני חושבת שהכי נכון שמשרד האוצר יציג אותו, אפרת פה בזום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אפרת נמצאת? << דובר >> אפרת פרוקציה: << דובר >> כן. אני מעדיפה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפרת, את רוצה להגיד לי שהממשלה עוד לא הצביעה על זה? << דובר >> אפרת פרוקציה: << דובר >> לגבי התקנות אני כמובן יכולה להציג אותן, לגבי הסעיף, יעל, אני אשמח אם את תציגי את זה יותר מאוחר. << דובר >> יעל כהן: << דובר >> אין בעיה, אני אציג את המבנה של הסעיף ואפרת תציג את התקנות עצמן שמחכות לאישור הממשלה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> איפה התקנות? << דובר >> יעל כהן: << דובר >> הן הופצו לשרים - - - << דובר >> אפרת פרוקציה: << דובר >> אני אגיד ככה, התקנות כרגע עומדות לאישור, עדיין לא אושרו על ידי הממשלה ולכן אי אפשר עדיין להביא אותן על שולחן הוועדה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איך אנחנו נאשר את הסעיף בלי התקנות האלה? << דובר >> אפרת פרוקציה: << דובר >> בשל סמיכות הזמנים למועד שבו התקנות צריכות להיכנס לתוקף - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל אני שואל, איך אנחנו נאשר מבלי שהתקנות לפנינו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> היא לא שומעת אותך. << דובר >> אפרת פרוקציה: << דובר >> בשל סמיכות הזמנים למועד שבו התקנות האלה צריכות להיכנס לתוקף, החלטת ההגעה למקומות העבודה מתחילה מחר בשעה שתיים, לכן ייעשה שימוש בסעיף 4(ד)(3) לחוק, שמאפשר למדינה, כאשר יש דחיפות מיוחדת, לפרסם באופן מידי את התקנות ולהביא בדיעבד את התקנות לשולחן הוועדה – זה מה שנבחר לעשות כאן. אני רק אקדים ואומר, שהסיבה שיש דחיפות, כמו שכולנו יודעים, יש עלייה דרמטית בנדבקים ולכן צריך לעשות סגר, אם עושים סגר, עדיף שהוא יהיה ממש כמה שניתן בתקופה של חופשה מהעבודה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> את זה אנחנו יודעים, אתמול ראש הממשלה אמר - - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם יש דחיפות, למה הממשלה לא העבירה את זה? << דובר >> אפרת פרוקציה: << דובר >> מאחר ומחר זה יום שישי, היה רצון לנצל את התקופה הזאת ולהורות על הסגר, על הפסקת הגעת למקומות עבודה החל ממחר ולנצל כמה שיותר את התקופה שבה אנשים בדרך כלל לא מגיעים לעבודה. לכן הדחיפות. לגופן של התקנות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ההיי-טק בפנים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע, קארין, שנייה. יש שאלות, גור, ראשון, ולאחר מכן, אם ירצו חברי הכנסת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני מנסה להבין, כשאנחנו דיברנו בזמנו על חריג הדחיפות, זה דובר בהקשר שיש משהו בלתי צפוי או משהו שמונע את האפשרות הפרקטית לעמוד ב-24 שעות. פה זה איזשהו מהלך של כמה ימים. ראשית, זה כבר כשלעצמו מטיל צל על השימוש בחריג הזה. דבר שני, גם כעניין פרקטי, הרי יום ראשון זה ערב יום הכיפורים וזה גם יום שמרבית המקומות סגורים, אם אתם לא מפעילים את החריג, זה ייכנס לתוקף ביום ראשון בשעה שתיים. אז ממילא אני מניח שהחזרה למקומות העבודה תהיה ביום שלישי. למה לעשות שימוש בחריג הזה שהוא דבר חריג, למה לעשות שימוש במקרה הזה כשזה לא מתחייב? אני גם לא חושב שיש הצדקה לזה אבל זה גם לא מתחייב כי גם אם לא תשתמשו בו, זה ייכנס לתוקף ביום ראשון בשתיים, יום ראשון זה ערב יום כיפור, זה ממילא יום שבו הרוב המכריע של מקומות העבודה סגורים. << דובר >> אפרת פרוקציה: << דובר >> בסופו של דבר זו החלטה של הממשלה, הממשלה קיבלה את זה במסמך שהוגש לה. לעמדת הגורמים המקצועיים ונציגי הממשלה, חשבנו שנכון לנצל כל יום ויום כי בסופו של יום יש פרק זמן מינימאלי שהוא נדרש, אם כבר עושים סגר, אם כבר מגיעים למצב המאוד קיצוני הזה, כדאי לפרוס אותו על כל התקופה שממילא אנשים לא מגיעים למקומות העבודה. כל יום חשוב מבחינתנו, כל יום כזה בסוף אחר יגיע לסוף התקופה שאנשים אמורים לחזור למקומות העבודה. לכן חשבנו שאין כל סיבה לחכות ופשוט להטיל אותו כבר ביום שישי. לגבי מה שקרה בימים האחרונים, החלטת הממשלה ניתנה – כבר איבדתי את סדר הימים, לדעתי הייתה אתמול - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למעשה היום בבוקר. << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> ברגע שהוחלט על יציאה למתווה הזה, גורמי המקצוע עשו את העבודה הכי מהירה שיכלו לעשות, הם סיימו את העבודה שלהם רק לקראת אחת בלילה והגיעו להסכמות ואת זה העברנו לשרים. אף אחד לא היה בנופש וחיכה כדי שהכנסת לא תוכל לאשר, אף אחד לא חיכה לשנייה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כל הזמן הזה הוא הסבר מאולץ והסבר שציפינו לו משעות הבוקר. כל היום ידענו שהתקנות האלה לא יגיעו ועכשיו את באה בשעה ארבע לפנות בוקר ואומרת לנו שאתם משתמשים בחריג הזה, כמו שאמר היועץ המשפטי לוועדה, כשהכנסנו את זה היה כל כך ברור שזה רק בנסיבות שמחר יש משהו חירום חריג שצריך להכניס את התקנות האלה לתוקף מידי. אבל כאשר עכשיו, למעשה היום, יום שישי, עד שנגמור עם החוק הזה כבר ייכנס הסגר. יום שבת, ערב יום כיפור, כיפור. אני אומר לכם, אתם לא רוצים להביא את התקנות האלה לחברי הכנסת בוועדת החוקה, מה גם שאנחנו יודעים, זה לא סוד, זה בעצם סוד גלוי, שיש חילוקי דעות בתוך מרכיבי הקואליציה בעניין הזה. אתמול ראש הממשלה אמר, סגר מלא, הכול סגור. אנחנו כבר רואים שלא הכול סגור, הרוב פתוח. מה שאמרנו, מהרגע הראשון, שכל הכוונה היא אך ורק למנוע את ההפגנות. << דובר >> אפרת פרוקציה: << דובר >> חבר'ה, אולי אציג את התקנות כדי שנבין במה מדובר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה תציגי, למה אין לנו את זה? אני צריך לשמוע את זה ממך? למה אין לנו את זה לפנינו כדי שנראה את זה? עם כל הכבוד. << דובר >> אפרת פרוקציה: << דובר >> מה זאת אומרת, הם עדיין לא הצביעו. אין עדיין תקנות, הם לא הצביעו, אם הן היו מאושרות, היינו מניחים אותן על שולחן הוועדה. עדיין לא אישרו אותן. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ואולי לא יאשרו את זה? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם לא הצביעו, שלא יבוא לפה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אולי הם לא יאשרו את זה? תודה רבה. נו, באמת. אם לא אישרו את זה אז נחכה עד שיאשרו את זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אולי כדאי שאפרת תציג את זה אבל יש פה בעיה יסודית. יש פה שתי בעיות יסודיות, האחת, איך אפשר לאשר את הצעת החוק הזאת שמפנה למשהו שלא ניתן להתייחס אליו? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כי אין לנו אותו, איך נעביר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, הבנו את הקונספציה, אין לנו את זה, קשה להעביר. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא קשה, בלתי אפשרי, איתן. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש פה הערה נוספת עקרונית, גם אם היה לנו את זה, השאלה, האם גם לאור כלל ההסברים הראשוניים ולאור העובדה שמדובר פה בפגיעה בזכויות, האם לא היה מקום שיהיה גם אפיון של סוג מקומות העבודה בתוך החוק עצמו? לא רק הפנייה לתקנות, אפילו אם היו התקנות, אלא שהייתה אמירה מפורשת שאומרת מה סוג מקומות העבודה שאפשר לקבוע בתקנות כאלה. לקבוע, כמו שיש בסיפא וכמו שהיה גם בנוסחים המוקדמים, עסקים חיוניים, מתן שירותים חיוניים. כלומר, יש אפיון כללים מעבר רק הפניה לתקנות, שזה כמובן דבר לא אופייני בחקיקה ראשית. << דובר >> אפרת פרוקציה: << דובר >> אז אני אסביר מה היה הרעיון המסדר. עקרונית, אנחנו רצינו שבפני הוועדה, הוועדה תדע פחות או יותר מה ההגבלות שאנחנו הולכים לתת. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה פחות או יותר? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו מצמצמים חוק יסוד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת סעדי, שנייה רגע, אתה לא אחראי על השטויות שהיא מדברת או היא אחראית על השטויות שמישהו אחר מדבר. כשהיא מדברת בזום, גם אם תתחיל לצרוח ולצעוק, אנחנו לא נשמע אותך והיא לא תשמע אותך. לכן חבל, תנו לה לסיים את הדברים. אתן לכם את רשות הדיבור, אבל בזום קשה מאוד להיכנס לדברים של מישהו כי היא לא שומעת מה אתם אומרים, גם כשאתם צועקים ולהוטים. בבקשה, גברתי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איתן, אני רוצה להגיד משהו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע, תן לה לסיים את הדברים. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> עם כל הכבוד למשרד האוצר, אנחנו בוועדת החוקה של הכנסת מקבלים פה דבר שהוא לא עשוי, הוא לא עשוי בגלל בעיה פוליטית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יואב, כשלא היית פה היטיב לתאר את זה חבר הכנסת סעדי. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> איתן, הקשבתי היטב, הוא היטיב לתאר, אני רוצה עכשיו להגיד, לא לה, אני לא פונה למשרד האוצר, אני פונה למשרד המשפטים. היועץ המשפטי לממשלה, מתוקף תפקידו, אחראי על הייעוץ המשפטי בכל משרדי הממשלה. אני לא פונה למשרד האוצר, אין לי טענות לאפרת, היא עובדת ציבור וזה מה שאמרו לה להגיד וזה מה שהיא אומרת. אני כן פונה ליועץ המשפטי לממשלה, שמענו פה את רז נזרי בתחילת הערב, לא יכול להיות המצב הזה ואני דורש מהוועדה, מיושב-ראש הוועדה, ממלא מקומו, להפסיק את הדיון הזה. תקשיבו, זה לא יכול להיות, זה זילות של הכנסת, זה זילות של הליכי החקיקה ואין לזה הצדקה עניינית. המצב שאומרים בואו נתגלגל, חייבים להפסיק אותו. אנחנו מאתמול ישנים עם נעליים לחכות מתי זה יגיע. תראו, זאת לא שאלה משפטית גדולה, יש פה שאלות בריאותיות שאין להן תשובה חד משמעית, וגם שם פקידי הציבור למיניהם אומרים דברים כאלה והממשלה הפוך ועוברים לצד המשפטי. לכן אני פונה לנציג היועץ המשפטי לממשלה, לא לנציג משרד האוצר. << דובר >> אפרת פרוקציה: << דובר >> אני כאן קודם כל כדי להציג מה אנחנו עושים, אחר כך נדבר על ההיבט המשפטי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי, עכשיו אני מדבר, דיברתם מספיק, משרד האוצר, עכשיו תורנו פה להגיד את דברינו, פה בכנסת. פה הדיון, היועץ המשפטי לממשלה, מצדי תעירו אותו, צריך להפסיק את הדיון הזה. לא יכולים לעשות חוכא ואיטלולא מכל הדיונים האלה, זה לא מקצועי. אני פונה ליושב ראש ופונה גם לגור, לייעוץ המשפטי של הוועדה, הדבר הזה הוא בלתי נסבל. בלי כל קשר למבחן התוצאה מה יהיה בהצבעה כזאת או אחרת, זה לא ניתן, זה לא יכול להיות ככה וצריך להפסיק את הדיון הזה ואתם צריכים להגיד את דבריכם. זה לא יכול לעבוד ככה. << דובר >> אפרת פרוקציה: << דובר >> אני מציעה שאני קודם אציג ואז יהיה דיון, אבל כדאי קודם שנגיד את הדברים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו לא נסכים שאת תציגי דבר שלא אושר בממשלה, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת סעדי, עם כל הכבוד, עכשיו היא תדבר. תאפשרו לה לדבר, אנחנו עוד לא מצביעים על שום דבר, היא רוצה לומר את מה שיש לה להגיד. אם היא הייתה פה, לא היית משתיק אותה. היא בבית עכשיו, תן לה לדבר. אני רוצה לשמוע אותה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל איך אפשר להציג דבר שעוד לא - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עוד לא מציגים שום דבר, תן לה לומר את דבריה. << דובר >> אפרת פרוקציה: << דובר >> אני מחזירה אתכם למרץ-אפריל, כשבצעם התחילו הסגרים, באותה עת המשק היה יכול להגיע לעבודה בתפוסה של 30% ממצבת העובדים. במקרה כזה ניתן היה להגיע ל-30% עם חריגים. החריגים פורטו בתוספת שהיא רשימת העובדים החיוניים, שזאת רשימה של עובדים בכל מיני מגזרים שחשבנו שיש חשיבות למשק שהם יהיו פתוחים. מדובר על מזון, מדובר על בנקאות, מדובר על תאגידי מים וביוב, מדובר על חשמל, כל מיני שירותים, עשינו אז עבודה אינטנסיבית, מסיבית על כל המשק, פילחנו אותו וראינו איזה מגזרים חייבים בכל זאת להגיע לעבודה. פרט לשירותים החיוניים, יש את השירותים החיוניים שזאת בעצם רשימה של מקומות עבודה, ששר העבודה יכול להורות להם להגיע לעבודה בכפייה, במצב חירום ניתן לכפות עליהם להגיע לעבודה. כמובן שנכון שהם יוכלו לעבוד באופן רחב יותר מהמכסה שהייתה. מעבר לזה, יש גם הוראות שמדברות על מקומות עבודה שניתן להם אישור עבודה בשבת, ניתן להם אישור עבודה מכיוון שהם חייבים להיות פתוחים 24/7, אסור להם להיסגר ולו לרגע אחת. דוגמה אחת, למשל מפעל פניציה, אם הם סוגרים את התנורים, לא ניתן לפתוח את זה מחדש ולכן מקומות עבודה כאלה כמובן שבסגר לא ניתן לסגור כי אז ברגע שסוגרים אותם, לא ניתן לפתוח אותם מחדש. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם מדברים על מפעל פניציה, יש לנו עוד הרבה מפעלים. << דובר >> אפרת פרוקציה: << דובר >> מעבר לזה, בגלל הרציונל שדיברנו עליו לפני רגע, של בינוי או תשתית במקומות שיש בהם הדבקה – מצד שני, אם סוגרים אותם, הנזק למשק וגם למקומות העבודה הוא נורא גבוה, לכן גם היתרנו עבודה של בינוי ותשתיות באחוזים מלאים. כל אלה השארנו גם בתקנות האלה, מה ששונה, האחוז, מ-30% ל-0% אבל כל החריגים נותרו. מעבר לזה יש עוד חריג שמדבר - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה זאת אומרת מ-30% ל-0%? << דובר >> אפרת פרוקציה: << דובר >> ברירת המחדל היא, עובדים לא יכולים להגיע למקומות העבודה, אבל אישרנו חריגים. החריגים הם החיוניים, החריגים הם הקיומיים, אלה שצריכים לעבוד בשבת, בינוי ותשתיות, וגם יש חריג לכל עסק למקרה שאם נניח יש תקלה שצריך לפתור בעסק. לגבי שירות משלוחים – אם העסק עושה משלוחים, יכול להגיע עובד כדי לבצע את המשלוחים החוצה, יש גם את האפשרות הזאת. יש את האפשרות לתקן תקלות. יש אפשרות של תמיכה באנשים שעובדים מהבית, למשל, יש לי חוות שרתים שהיא תומכת בכל האנשים שעובדים בבית, העובד שמפעיל את חוות השרתים יכול להגיע למקום העבודה. יש חריגים אבל החריגים נבנו באופן כזה שהם מצמצמים עד למינימום את ההדבקה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה זה מ-30% לאפס, את זה עוד לא הבנתי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם אני לא. << דובר >> אפרת פרוקציה: << דובר >> בסופו של יום היינו צריכים לקבוע בתקנות מה ברירת המחדל של כמות העובדים שיכולים להגיע לעבודה. במרץ אפריל הכמות הייתה 30%, בערב יום העצמאות לדעתי זה היה אפילו 15%, הפעם ירדנו לאפס. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה זה אומר? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> החריגים האלה, אפשר יותר מ-30%? החריגים שקבענו, אתם לא מגבילים באחוזים? << דובר >> אפרת פרוקציה: << דובר >> יש מעטים שאנחנו מגבילים, את כל השאר אנחנו לא מגבילים באחוזים. אנחנו כן קבענו באופן קטגורי, שמי שיגיע הוא זה שהכרחי למתן השירות. כי אם יש לי מקום עבודה ויש לי שם עובדים שהם לא באמת הכרחיים למתן השירות, אז הם יעבדו מהבית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אפרת, את זה יקבע את המעסיק, המעסיק יקבע אם הם הכרחיים למתן השירות, נכון? בתוך הרשימה הזאת, אם אני מבין נכון מהדברים שאת אומרת, זה למעשה כל המגזר הציבורי, כל הרשויות המקומיות, כל בתי החולים - - - << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> אני אדייק, לגבי משרדי ממשלה, בעצם אמרתי, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, מועצות דתיות והמוסדות להשכלה גבוהה, לגבי כל אלה יש לנו ממונה, הם עקרונית אמורים לעבוד במתכונת חירום. מי קובע מה זה מתכונת חירום? זה נציב שירות המדינה לגבי משרדי הממשלה, מנכ"ל משרד הפנים לגבי הרשויות המקומיות, ומנכ"ל המשרד לשירותי דת לגבי מועצות דתיות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ועד שהם יקבעו, מה קורה ביום שלישי? << דובר >> אפרת פרוקציה: << דובר >> כולם יתחילו לעבוד במקביל. נציבות שירות המדינה, מהבוקר הם עובדים ויוצרים רשימות, כמובן שאת הבריאות כבר החריגו, רווחה, אנחנו עובדים כולנו במקביל. העבודה הזאת אורכת זמן כי היא מצריכה תיאומים בין המון המון אנשים וזה נעשה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, גברתי. אוסאמה סעדי, בבקשה. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש לי הצעה לסדר. אני מבקש חוות דעת של הייעוץ המשפטי, גם של הייעוץ המשפטי לממשלה, אנחנו הולכים להצביע ולאשר חוק כאשר הבסיס העובדתי, התקנות וההגבלות המלאות אינן בפנינו. זה שעכשיו עושים שכל בממשלה, אני לא יודע, אולי לא יאשרו את הכול - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא יודעת אם הם התחילו בכלל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כבר התחילו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לכן אני אומר, אדוני היושב-ראש, צריך להפסיק את הישיבה, עד שנקבל את התקנות האלה ואז נתחיל לדון. איך נוכל להגיש הסתייגויות על תקנות שאינן פה? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה לחזק את מה שאומר ידידי, אוסאמה, מה שגם נאמר קודם, העבודה הזאת היא פשוט בושה וחרפה. יש פה זלזול מוחלט בעבודת הכנסת ובוועדותיה. הממשלה מנסה, ולא בפעם הראשונה, לעשות מחטפים. אמר קודם היועץ המשפטי של הוועדה, שרק החריגים שבהם היינו אמורים לתת לגיטימציה ובהם הייתה אפשרות לאשר בדיעבד, הם מקרים שבהם אין אפשרות אחרת, מקרים שיש בהם היבט של הרתעה. זה לא המקרה. אנחנו במשך ימים מורחים את הזמן שלנו משום שהממשלה היא זאת שמורחת את הזמן, לא אנחנו יושבים פה ומורחים את הזמן לחינם. יושבים פה חברי כנסת, חלקינו ממש מהצוהריים והשעות המוקדמות, הכול כדי לקדם, תוך כדי ויכוחים ואי הסכמות, אבל לקדם פה בסופו של דבר משהו ואנחנו תקועים בגלל התנהלות קלוקלת וכושלת של הממשלה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה שאתה מציע לקדם כאן זה רק מקלות בגלגלים, עופר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שלמה, אתה יודע, בכוונת מכוון לא מביאים לנו את התקנות האלה ואתה צריך להתקומם, לא רק אנחנו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> קודם כל אני מסכים, אבל התקנות לא רלוונטיות, לא יכולים לשנות בהן כלום ולא יכולים להגיש עליהן הסתייגויות. << מנהל >> (היו"ר יעקב אשר, 04:10) << מנהל >> << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש פה מיליון דברים, אני מסתכל מה שלפנינו, יש לי גם הסתייגויות, גם שאלות, ואני לא יכול לעשות שום דבר משום שבאים ואומרים לנו, זה הממשלה עוד לא החליטה. זה לא מעניין אותי אם הממשלה התחילה לדבר על זה לפני שעתיים או בדקה הזאת. צריך לנעול את הישיבה הזאת ולהודיע לממשלה, שתגמור את הסבב שלה, שתקבל את ההחלטות שהיא רוצה ואנחנו נדון בזה בצורה נורמאלית ורצינית בפעם הבאה שזה יהיה אפשרי. כך אי אפשר לנהל קבלת החלטות. זאת בדיחה, זה לעשות חוכא ואיטלולא, אמרתי קודם למישהו, הפכו את ועדת חוקה לוועדת חוקא ואיטלולא. לא יכול להיות כזה דבר. יעקב, אני מבקש שתקשיב לי, אני מפנה את זה אליך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמעתי את כל הדיון, שמעתי גם את הבקשה מהיושב ראש החליפי, אני תיכף אענה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בהמשך לדברים שלי אני מבקש לנעול את הישיבה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא אנעל את הישיבה לפני שקארין תדבר. מה זה, סדקים באופוזיציה? לא אתן לזה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לאחר שקארין תדבר, אני מבקש לנעול את הישיבה, כי לקבל החלטות כאשר אין את כל החומר לפנינו, כאשר הממשלה מזלזלת ומעכבת, זה דבר לא תקין, זאת יריקה בפנים של הציבור ואני לא מוכן שנעשה את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קארין, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, תודה שחזרת. שמעתי את דבריה של נציגת האוצר. קודם כל אני אומר, שאני מברכת על כך, שממשלת ישראל השכילה כן לאפשר לכלכלה להתקיים, גם במתכונת מצומצמת יותר. אני באמת, בלי גרם של ציניות, מברכת את הממשלה על העניין הזה. אבל אני רוצה לחזור יעקב, לדבר שדיברנו עליו לפני מספר דקות. אני לא מצליחה להבין, איך בד ובבד עם הדבר הזה, אנחנו לא נמצא פתרון עוד היום לעניין של ילדים עם מוגבלות. יעקב, אני אומרת לך, אני לא שקטה, כי אני שומעת את משרד הבריאות, הם לא נתנו תשובה חדה אם הולכים לתת לזה מענה בתקנות. אני אומרת לך, שבמסגרת החריגים שקבועים בחוק ניתן היום לתת לזה למענה. יעקב, אני ממש מתחננת אליך, אל תפקיר את הילדים האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קארין, כשאת אומרת לי את הדבר הזה, אל תפקיר את הילדים האלה, בסדר, מעבר לזה שאת פוגעת בי אישית כי את יודעת - - - << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, לא, אל תיקח את זה אישית. אני פונה לכל חברי הוועדה ואני מבקשת, יש פה קריאה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אל תפני לוועדה, שנייה, תני לי לענות כי התחלת לדבר על דבר אחד ועברת לדבר שני. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, מבחינתי זה אותו הדבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את רוצה לשמוע? אני לא רוצה לעשות תקלה תחת ידי. אתם יושבים פה ומסבירים על כל דבר, אני לא יודע אם שמעתם, כשאמרה לכם נציגת האוצר, שיש אפשרויות של שליחויות כדי שעסקים לא יתמוטטו לגמרי, אז אתם אומרים, רגע, זה כבר - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, לא, אמרתי שאני מברכת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו אומרים שאנחנו רוצים את כל הרשימה שתהיה בפנינו. שתהיה כל הרשימה בפנינו, גם בפניך. איך אפשר לאשר חוק מבלי שהרשימה בפנינו? זאת הטענה לנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוסאמה, שמעתי הכול. קארין, אני חוזר לעניין, לא רק ילדים, זה גם נכים, ואני לא רוצה תחת ידי, עם כל הכבוד, כי ההצעה שהביאו אותה בפניי קודם, באו בהצעה שזה יהיה רק לילדים על רצף האוטיזם. אמרתי, רגע, מה עם הילדים שהאוטו זה הרגליים שלהם? אני לא מוכן. מצד שני, אם אני אומר, כל תו נכה חופשי, אז עשינו את השגיאה של החיים שלנו. לכן אני אומר, אני אמרתי למשרד הבריאות ואני מודיע להם עוד פעם כאן חגיגית, שבמפגש הבא שלנו בוועדה, אם אני לא מקבל החלטה של תקנה שתעבור – אני כן חושב, ילדים ברצף האוטיזם, כן, לא רק ילדים אגב, אנשים שהרכב הוא הרגליים שלהם, אולי עוד קבוצה או שתיים, להחריג אותם בעניין הזה ונעשה את זה ביחד ובגאון. אני אדאג לתת לך את הקרדיט לכך ועשיתי את זה לא פעם ולא פעמיים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא רוצה קרדיט, יעקב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל כן מגיע לך. אבל עכשיו לעשות את זה, זאת פזיזות, זה לא נכון וזה לעשות רע לאחרים. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני רוצה לשמוע את נציגי משרד הבריאות מתחייבים שהם מביאים את זה בתקנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם אמרו את זה מקודם. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, הם לא אמרו את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האנשים שיושבים פה יעבירו את המסר ואנחנו נעביר אותו גם מחר. אני מודיע לך, שאני במפגש הבא לא מתחיל שום דבר עד שאני מקבל את הדבר הזה. סיימנו את הנושא הזה, בוא נחזור רגע לעניין הקודם. עמית, שתי מילים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> שני משפטים לחברי הכנסת עופר כסיף ואוסאמה סעדי. תראו, כל העולם במבוכה, כלומר, לבוא בטענות כשכולנו יודעים שאין לכם כפתור קסם שלוחצים והקורונה עוברת, וגם לי אין, לכן אין לי הערכה מקצועית מה נכון ומה לא נכון. אני אומר לכם במה אתם צודקים. אתם צודקים שאי אפשר לנהל ככה דיון. זאת דוגמה מצוינת למצב, שאי אפשר להחזיר לכנסת לדון על כל פרט. לכן צריך להבין בצורה בוגרת, אתם יכולים לומר, אנחנו לא מסכימים שהמצב הוא מצב חירום ולא להסכים להחלטה שהמצב הוא מצב חירום. אם החלטנו שהמצב הוא מצב חירום, אם יהיה כאן רוב, תנו לממשלה לנהל. אי אפשר להחזיר לכנסת, כל יום, לקיים דיונים בשלוש בלילה ולעשות שלוש קריאות. זה בדיוק מהותו של מצב חירום. טבעו של מצב חירום, שהכנסת נותנת לממשלה להיות יותר גמישה, להיות יותר דינאמית. הנתונים מתחלפים מיום ליום, יושבים פה פקידים שעובדים קשה על כל החישובים וזאת בדיוק המשמעות, אנחנו לא מדביקים את ההתפתחות ואת הצפי של הנתונים. לכן יש תקופה של שלושה חודשים, אפשר להאריך אותה לעוד שלושה חודשים. אתם צודקים שאי אפשר להתנהל ככה במצב חירום, זה מחזיר אותי למה שאמרנו בהתחלה, שצריך לתת לממשלה את המנדט – זה מה שאני מתכוון לעשות בהסתייגות - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מנדט שיש לה כבר, מנדט שיש לה על פי חוק היסוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לי יש שני דברים קטנים, אני לא יכול להתייחס למצב ההפוך שאנחנו נמצאים בו בגלל שבחוק הקורונה הגדול נעשה חוק דפוק. דרך המלך היא, שזה מגיע קודם כל לכנסת ולאחר מכן לממשלה ולא עושים כל פעם תרגילים בצורה הפוכה, פשוט שכחנו איך צריך לעבוד נכון. מצבי החירום לא נולדו בזמן הקורונה. מדינת ישראל נמצאת במצב חירום, עובדת מסודר, יש ועדות שעובדות מסודר וגם ועדת חוקה עובדת מסודר. כל מה שהגיע לפה – אני אומר את זה לזכותו של היושב-ראש – הגיע ונעשתה עבודה מהירה. אבל, רוצה לחזור לעניין, ועכשיו יעקב, אני פונה אליך, גם אליך, גור, אני חוזר על הבקשה כי קודם לא היית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אענה על זה, שמעתי את הבקשה שלך. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אגיד לך מה הבקשה שלי, אני מבקש מיושב-ראש הוועדה להפסיק את דיוני הוועדה. אני מבקש מהיועץ המשפטי של הוועדה מה שביקשתי קודם, לשמוע את חוות דעתו על ההתנהלות הזאת, זה הכול, ושזה יהיה לפרוטוקול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאחר ופנית אליי ראשון, מה שאני חושב בעניין הזה, קודם כל שמענו ממשרד האוצר את הכיוון. לא רק את הכיוון אלא אין שום ספק שמי ששמע והקשיב למה שהיא אמרה, אין ספק שהתקנות העכשוויות לגבי עבודה הן מחמירות יותר מהתקנות שהיו בפעם הקודמת, זה ברור. כשהיא הסבירה על 30% ושהורידו עד ל-0, אז זה נכון שאנחנו לא יכולים לדעת בדיוק לכמה זה יגיע בסוף, אבל בהגדרות האלה שנאמרו, שמדובר על תעשייה, תעשייה כבדה ומקומות כאלה ואחרים, בצורה שהיא אמרה, אני מבין שהיא הקריאה או אמרה את זה, מתוך החלטה שכבר הוצבעה - - - מה שאני אומר, אני מקבל את מה שאתה אומר בצורה קצת אחרת, ברשותך. אני התרשמתי, אני חושב שגם חלק נוסף מהחברים בוועדה התרשם גם ככה, שעל פניו זה נראה שיעשו משהו מהודק מאוד בעניין העבודה, אבל אנחנו אומרים, אנחנו רוצים לראות החלטה ברורה כי אנחנו הרי לא הולכים לדון כרגע בתקנות האלה, זה כרגע לא על סדר היום. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה חלק מהחוק? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה לא, זאת תקנה 8. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התקנות עצמן של העבודה - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> מפנים אליהן. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה זה מפנים? אבל החוק עומד גם בלי התקנות. אז לא יהיו החרגות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, תנו לי לסיים. אני לא חייב לעבור על התקנות, לאשר אותן או לא לאשר אותן בגלל שאת זה אנחנו נעשה כשנדון בתקנות. חשבתי שיהיה דיון פחות רחב ונספיק לעבור על הדבר הזה כי זה דבר מאוד חשוב. שמענו את רוח הדברים, ברור לי שיועצת משפטית ממשרד האוצר לא תגיד לנו דברים שהם לא הכיוון. כל אדם תרבותי התרשם, אני חושב שכולנו התרשמנו ככה, שיש פה הידוק גדול מאשר היה בעבר, ודאי שאין פה הרחבה. מצד שני, יש טענה שלכם שאומרת, בוא נראה שזה הוחלט. לכן מה שאני מציע, נמשיך כרגע את ההקראה מתוך תקווה שזה יגיע במהלך הדיון, ואז אולי נעשה הפסקה כדי לראות את הדברים או להסתכל על זה מלמעלה כי אני אומר במפורש, אני לא הולך לדון בתקנות, אני לא הולך לדון בהן. אנחנו נתרשם מהן, זאת החובה שלנו, זאת דעתי, אלא אם כן היועץ המשפטי חושב אחרת, זכותו להגיד. אני אומר, אנחנו ממשיכים את ההקראה, לא החלטנו עוד שום דבר, לא הצבענו על שום דבר, נחכה לסוף ונראה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש עוד משהו אחר, לכן אמרתי מעבר לעניין, זה גם עצם ההנמקה מדוע הן לא מגיעות לפה? יש לזה משמעות חוקתית ויש לזה משמעות עמוקה, לכן אני מבקש לשמוע את היועץ המשפטי של הוועדה, האם יש לזה משמעות חוקתית? זאת לא משמעות סתמית, זה לא על הדרך. לכן ביקשתי, על מנת שזה יהיה, ראשית, בפרוטוקול, שנית, פניתי גם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קודם כל זה נכנס לפרוטוקול והיועץ המשפטי יגיד את דעתו. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> פניתי גם ליועץ המשפטי לממשלה כי הוא אחראי על כל הדבר הזה. זה בסדר לעשות את זה בחפיף, הספיקו, לא הספיקו, רוח הדברים, לא רוח הדברים. אנחנו ועדת חוקה, אנחנו רוצים לראות מול העיניים - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אפשר לענות רגע? החוק עומד בפני עצמו גם ללא התקנות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה לשמוע את גור, לא אותך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה, גם הוא לא רצה לשמוע אותך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> קודם כל הוא מאוד רצה לשמוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יואב, בוא נעצור, שמעתי אותך בקשב רב. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אנחנו מחכים כבר כמה זמן לשמוע את גור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, דקה, אני אמנע מגור לדבר? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, למיטב הבנתי, החוק עומד בפני עצמו גם אילולא יתוקנו תקנות. אם לא יתוקנו תקנות, הרי שלא יהיו מקומות עבודה שיוחרגו. אם יהיו בתקנות מקום עבודה אחד, אז רק מקום העבודה הזה יוחרג. התקנות לא דרושות לנו בכלל כדי לאשר את החוק, מה העניין בכלל? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תסתכל בסעיף 3א(א), שזה הבסיס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמעתי אותך וגם יושב-ראש הוועדה החליפי שמע אותך והדברים שלך גם כתובים בפרוטוקול כבר פעמיים. אני רק עונה ליואב, מותר לחשוב ככה, אני חושב שמבחינה ציבורית, בהסתכלות הכוללת, בהנחה שהדברים משולבים ולא חלילה מישהו הטעה כאן בוועדה, אני חושב שזה יכול היה לתת לנו את הרושם בעניין הזה. אבל אני מקבל את מה שאתה אומר, שהדבר היה צריך להיות על השולחן כדי שנראה שאכן הדברים הם ככה ואז נשתכנע יותר או נשתכנע פחות. לכן אני מציע, שכרגע, אחרי שנשמע את היועץ המשפטי וגם את משרד המשפטים – ביקשתי גם את משרד המשפטים, נכון? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ביקשתי את נציג היועץ המשפטי להגיד לי על התהליך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, רגע, אני אומר את זה ואתה חוזר אחריי. מה שאני מתכוון לעשות, להמשיך את ההקראה, לדון בדברים הנוספים וכשנגיע לקראת ההצבעות, נדון בזה ונקבל את ההחלטה שלנו. בבקשה, גור. << דובר >> גור בליי: << דובר >> טוב, התייחסתי לזה גם קודם וגם דיברתי על זה עם נציגי הממשלה בשעות האחרונות, זה גם חלק מהסיבה שהיו עיכובים לגבי עדכוני נוסח. קודם כל אני חושב, שאי אפשר לאשר את הצעת החוק הזאת מבלי שיש את התקנות שאליהן הן מפנות - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה לאל. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מה זה אומר בעצם? בוא נבין את ההקשר. ההקשר בא ואומר, מתי אני יכול להכריז את מצב החירום המיוחד, כשאני במצב מאוד מאוד חמור בשורה של פרמטרים. אחד הפרמטרים, שיש תקנות שאוסרות פתיחה או הפעלה של מקומות עבודה ברף מסוים. נכון לעכשיו, הרף הוא, שהסקטור הפרטי פתוח לגמרי, שמקומות העבודה שלא פתוחים לקהל – פתוחים לחלוטין. נכון לדקה הזאת, כל זמן שלא אושר הנוסח המעודכן, בעצם זה לא עומד באותו רף בכלל של אותו סגר טוטאלי שיכול להצדיק את מצב החירום המיוחד. לכן, ברגע שאתה מפנה פה בצורה מפורשת לתקנות האלה כנוסחן במועד הכניסה לתוקף של החוק, ברור שזה לא עניין שלא יידעו מה זה, זה עניין שיודעים מה זה, יודעים שכרגע התקנות מדברות – כל זמן שלא אושרו התקנות בנוסח החדש – הן תקנות שמאפשרות פתיחה מאוד מאוד רחבה של מקומות במשק. לכן ההצבעה על הדבר הזה לדעתי מותנית בכך שיש את התקנות ושהוועדה יכולה להתרשם האם הרף הזה הוא באמת רף שנראה לה הרף המתאים להפעיל את מצב החירום המיוחד. מצד שני, אני לא חושב שהדבר הזה מונע להמשיך ולהתקדם עם ההיבטים האחרים של הצעת החוק כי יש פה כיוון כללי שכן השתקף בדברי הממשלה, של רף מאוד גבוה. הוועדה צריכה לראות שאכן הרף הזה מתממש. אני חושב שאפשר להתקדם הלאה. אני לא חושב שאפשר להצביע בלי שלוועדה יש את התמונה כי הדבר הזה קריטי כמובן להבנה של מהו הרף המינימאלי להכריז על מצב חירום מיוחד. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני חושב שהדברים של היועץ המשפטי מאוד ברורים ואני מסיק מהם משהו שונה קצת וחוזר לעניין של הפסקת הישיבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה, לא שמעתי בהצעה, איפה הבעיה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> פשוט לסכם בשני משפטים, אמרתי שאני חושב שהוועדה יכולה להצביע רק כשיש את התקנות שהונחו בפניה. אני לא רואה מניעה שהיא תמשיך להתקדם על הסעיפים האחרים, אבל לפני שמצביעים היא חייבת שיהיה בפניה את התקנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמענו את חוות דעתך. אני הצעתי את ההצעה שלי - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה הייתה ההצעה שלך, יעקב? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הייתה כבר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לגור, עוד משהו אחד שביקשתי שיתייחס אליו, עצם האמירה של משרד האוצר, כנראה בגיבוי משרד המשפטים, שאין בעיה, זה נכנס לחריג. ואני אומר, יש בעיה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני התייחסתי לזה קודם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא אמר קודם אבל הנושא הזה עבר גם את היועץ המשפטי לממשלה וזאת החלטה שלהם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפשר לשמוע את נציגי משרד המשפטים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרד המשפטים, מי כאן? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> יעקב, אפשר להעיר משהו? אני רוצה רגע להתייחס למשהו שאמר גור. גור, אפשר? << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש עוד נקודה, האמת, שתכננתי להגיד אותה אחר כך בהיבט של הוראת מעבר, היא רלוונטית גם פה, זאת גם נקודה שהעלינו בשיח עם משרד המשפטים. הנושא של חריג הדחיפות פה גם רלוונטי במובן הזה שמדברים על הנוסח של התקנות ביום התחילה למשל. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גור, לא הספקתי להגיד, ששמעתי את דעתך, אני לא מסכים אתה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה עדיין לא היועץ המשפטי של הוועדה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש לו נימוק מאוד משכנע, אבל אני עדיין חושב, ברור לנו שהתקנות, למשל של מקומות העבודה – כל מה שחסר להן זה לא תקנות שאוסרות אלא למי מותר. זה מה שחסר להן. << דובר >> גור בליי: << דובר >> חבר הכנסת קרעי, כרגע התקנות בתוקף, משאירות את הכול פתוח. פורמאלית, כרגע הכול פתוח. זה בוודאי לא רף למצב חירום מיוחד. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, אבל גור, ברור לכולנו שבתקנות יהיה: אסור, חוץ מאשר א', ב', ג'. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אתה לא יכול לאשר חוק על ברור לנו שיהיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם סתם משחיתים זמן. את הדיון הזה אנחנו נעשה בסוף ההקראה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>    אני רוצה להתייחס לנקודה קריטית שאמר גור. אני לא רוצה לחכות להתקדמות. מה שאני מבין מגור, וזה גם מה שחשבתי לפני אבל אני רוצה לראות אם גור מסכים בנקודה הזאת, יש קורלציה בין ממד התקנות המגבילות לבין עצם ההגדרה של מצב חירום מיוחד. זאת אומרת, זה אינהרנטי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על זה מדברים פה כבר חצי שעה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> רגע. זה אינהרנטי. כלומר, אם זה אינהרנטי, גם הדיון לדעתי יהיה פגום, ולא רק ההצבעה לפני שהתקנות מוכנות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> חבר הכנסת כסיף, דווקא פה אני לא מסכים איתך. מדוע? כי יש לך פה שורה של תנאים, שבהתקיימם אתה יכול להכריז על מצב חירום מיוחד. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה יותר מיכול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עופר, שאלת – תן לענות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אחד התנאים האלה זה באמת הנושא של תקנות מקומות העבודה, כשיש עוד אי-בהירות, והוועדה צריכה לראות מה בסוף סוכם והאם הוועדה חושבת שזה רף מספיק. אבל זה לא אומר שבתחומים אחרים יוכלו לראות אם הרף מספיק או לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אמרתי, ואיתן, אתה לא היית כאן – חבר'ה, תעצרו – אני הצעתי, והיועץ המשפטי מבחינתו, ודאי שאין לו בעיה בזה, למרות שאני לא יודע בסוף – אני אמרתי דבר אחד. הייתה פה נציגה של הייעוץ המשפטי של האוצר שנתנה תשקיף של מה שנמצא, אנחנו גם יודעים שחלק גדול מהשרים כבר הצביעו בהחלטת הממשלה, ואנחנו בתקווה שזה יגיע בזמן הקרוב. אני השתכנעתי מאוד ממה שהיא אמרה, אבל עדיין אני חושב שחברי הוועדה צודקים כשהם באים ואומרים: בואו נראה שבאמת זה מה שהוחלט. אולי הוחלט משהו אחר. לכן אני מציע כרגע לעשות הפסקה בדיון הזה, ואנחנו נמשיך עכשיו את ההקראה. גור, בבקשה להקריא. שי סומך, חיכינו לתשובה שלך, ואני מבקש תשובה בלי ויכוחים. לשמוע, ומי שרוצה להסכים או לא, שייקח את זה להחלטות שלו בהצבעות. << אורח >> שי סומך: << אורח >> ניהול הדיון בכנסת הוא באמת נתון לשיקול הדעת של הוועדה, של היושב-ראש, עם זאת, אנחנו חושבים שאפשר לאשר את החוק גם לפני שיש תקנות, ואני אסביר. בהגדרת "סגר מלא" יש שישה מרכיבים, ולגבי שניים מהם צריך תקנות. בסך הכול המצב שיהיה בסגר מלא, אני חושב שהוא די ברור, ואני אסביר. בארבעה מהמרכיבים לא צריך תקנות, ואפשר להסביר מה יהיה המצב. בנושא של העבודה אנחנו נמצאים בשלב מאוד מאוד מתקדם של אישור במשאל טלפוני. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ככה עושים חוק? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוסאמה, סליחה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם זה כל כך ברור, למה צריך דיון? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוסאמה. אוסאמה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה העמדה הזאת? כל כך ברור, כל כך ברור, אז לא צריך חוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוסאמה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה אנחנו דנים עשר שעות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא מסתכל עליי? אתה לא שומע אותי? אין לך רשות דיבור עכשיו. לא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש לי זכות הפרעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. אין לך זכות הפרעה. לא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. אני נותן, זהו. תשלים את דבריך. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני חושב שאפשר להבין בצורה די ברורה מההסברים שייתן משרד האוצר, שהוא אחראי על התקנות האלה, מה אמורות להיות ההגבלות. ולגבי התקנות של הבריאות, זה קצת מזכיר את שאלת הביצה והתרנגולת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נו, בדיוק. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני אסביר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא הבנתי. אם משרד האוצר יודע הכול, מה צריך את הכנסת? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו מאשרים חוק לפני שהביצה נולדה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> משרד האוצר החליט הכול. << אורח >> שי סומך: << אורח >> לא. ממש לא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מאשרים חוק לפני שהביצה נולדה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> ממש לא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה ממש לא? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה לא? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. גור, להמשיך להקריא בבקשה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אפשר להסביר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם לא רוצים לתת לו להשלים, אז לא. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הם לא גמרו להסביר את ההמשך. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני אסביר. התיקון לתקנות הגבלת פעילות אמור להתאים את התקנות לחוק שיעבור עכשיו, ולכן אנחנו כבר מתחילים לעבוד על הטיוטות, אבל אי-אפשר להשלים את התקנת התקנות כל עוד החוק הזה לא יעבור. אחד מהתיקונים - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שי, זה לא מה שכתוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. לא באמצע. לא באמצע. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אחד מהתיקונים שיובאו הוא התיקון - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תיתנו לו להמשיך. בבקשה, חבר'ה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אחד התיקונים שיש – אין תיקונים רבים, יש שם תיקונים מעטים שמתאימים את התקנות לחוק – למשל, בהצעת החוק שמונחת לפניכם קבוע שהסייגים לאיסור יציאה מבית המגורים יהיו רק אותם סייגים שקבועים בסעיף 7(1) שבחוק ולא סייגים נוספים, כדי שיהיה סגר הדוק ולא סגר פחות הדוק, ואחרי שהחוק יעבור אפשר יהיה להתקין תקנות שיורידו את המטרות שלא קבועות בחוק. זה ממש התאמה של תקנות שיתאימו. אי-אפשר לעשות תקנות לפני שהחוק יעבור - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שי, זה לא מה שכתוב בסעיף. << אורח >> שי סומך: << אורח >> - - ולכן זו הביצה והתרנגולת. אותו דבר לגבי ההגבלות היישוביות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא הבנתי את הביצה והתרנגולת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה משהו אחר, שי, כשיש פרמטרים מהותיים. פה אין פרמטר מהותי, רק אומרים: מה שכתוב שם. בהיעדר פרמטר מהותי זה לא אותו דבר. << אורח >> שי סומך: << אורח >> איך אפשר לקבוע מה המטרות שמותרות לפי תקנות הגבלת פעילות לפני שהחוק יעבור? לגבי המטרים אפשר - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל שי, זה מה שכתוב בסעיף - - << אורח >> שי סומך: << אורח >> - - - יש כרגע הצעת חוק, יש עמדה מאוד ברורה לגבי המטרים שאפשר - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - הם אומרים: כנוסחן ביום תחילתו של החוק. איפה הנוסח? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמענו את עמדת היועץ המשפטי, שמענו את עמדת משרד המשפטים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה עלה סביב סעיף (3), אז צריך להסביר את (4), (5) ו-(6), שי. את התקנות של החינוך, את התחבורה ואת הרכב הפרטי. << אורח >> יעל כהן: << אורח >> אני אמשיך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << אורח >> יעל כהן: << אורח >> הפסקה הבאה, פסקה (4), מדברת על המגבלות על מערכת החינוך בתקופה של מגבלות מלאות, וקובעת שבתקופה הזאת מגבילים את הפעלת כל הפעילות החינוכית, למעט הגופים שמנויים בסעיף 10(ג) לחוק הראשי. ואם אתם זוכרים אלה המסגרות והגופים השונים, בעיקר של חינוך מיוחד ונוער בסיכון, אותם דברים שהאמירה בחוק הראשי היא ששואפים לא לסגור אותם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הפנימיות זה נכנס לסעיף 10(ג)? << אורח >> יעל כהן: << אורח >> לא. יש פה בנוסף את עניין הבחינות והפנימיות שדיברנו עליו בהתחלה, אפרופו ההגדרות, רק תעדכנו מה נסגר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תעדכנו מה סוכם בעניין הזה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני עכשיו מנסח. ההסכמה היא כזאת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר כבר עכשיו, הניסוח יהיה על פי מה שאתה אומר עכשיו? << אורח >> שי סומך: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שזה ייחשב כהקראה מבחינתנו. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אולי אני אפילו אקרא איזה ניסוח ראשוני: בתקופת קיומה של הכרזה לפי סעיף 3א לא יתקיימו בחינות, כמשמעותן בסעיף קטן (ב)(3) של סעיף 10, למעט בחינות אלה: (א) בחינות בתחום הרפואה; (ב) בחינות שהממשלה קבעה שקיומן אפשרי בתקופת ההכרזה. יהיה סעיף נוסף שיאמר שתקנות שקבעו שבחינות מותרות, ולא נקבע בהן שהן אפשריות בתקופת ההכרזה, הן יהיו חסרות תוקף, לרבות תקנות שהותקנו לפני תחילתו של החוק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא הבנתי. ואז תצטרכו להתקין תקנות לעניין בחינות מותרות? << אורח >> שי סומך: << אורח >> זאת אומרת, היום יש תקנות שמתירות קיום של בחינות, לפי סעיף 10. ההצעה הזאת נועדה לקבוע שעל אף האמור באותן תקנות, לא תתאפשר קיומן של בחינות בתקופת ההכרזה, למעט בחינות בתחום הרפואה, אבל הממשלה רשאית לקבוע בעתיד שבחינות מסוימות יהיו אפשריות בתקופת ההכרזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לקבוע בתקנות - - - << אורח >> שי סומך: << אורח >> כן, אבל יהיה צריך לקבוע - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בקיצור, צריך יהיה תקנות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רפואה כולל גם פרה-רפואי? זו סוגיה שעלתה בסגר הקודם, מקצועות שהיו נדרשים במערכת הבריאות ולא יכלו להיבחן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה לפתוח אותם? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני שואל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> החברים רוצים הפוך, שלא יהיה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני שואל אם רפואי כולל פרה-רפואי, כי היינו בסיטואציה הזאת והיה פה קרייסס במאי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה צודק. אני רוצה רק לומר לך שתתאם קודם, כי הנקודה באה ואומרת שלא יפתחו את זה יותר מדי. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני חושב שזה צריך לכלול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאחר שלממשלה יש אפשרות בתקנות להחליט את זה, הם יחליטו גם על הפרה-רפואי, אם כן או לא. כרגע אנחנו הולכים לחלק המצומצם ביותר, נקודה. << אורח >> דבורה ספיר-אליעזר: << אורח >> אני רק רוצה לומר מה המשמעות של הדבר הזה, הן מבחינת המבחנים שלנו, מבחנים שהם מבחנים ממשלתיים, שמסמיכים למקצוע. המשמעות אם הנוסח הזה יעבור היא שמבחנים שמתוכננים, אפילו ליום שלישי, התלמידים שהתכוננו להיות במבחנים ממשלתיים לצורכי הסמכה, הם לא יוכלו לגשת. זה דבר ראשון. צריך להבין גם ממשרד הבריאות. אומנם הם לא כאן, אבל מה שהם הסבירו לנו שיש גם תלמידים של י"ג-י"ד, שהם אמורים להתגייס, ולפעמים אמורים לעשות בחינות בגרות או הכנות הסמכה למקצוע, גם הם לא יוכלו להיבחן, אלא אם כן יותקנו התקנות. זאת המשמעות מבחינת כל אלה שהתכוננו ליחידות מקצועיות, למשל הנדסה. אני יודעת שבמכון הטכנולוגי מתכוננים לבחינות ביום שלישי. המשמעות היא שהבחינות האלה מתבטלות כל עוד אין תקנות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> למה שיתבטלו? הן יכולות להידחות. למה להתבטל? << אורח >> דבורה ספיר-אליעזר: << אורח >> חשוב להבין את המשמעויות של הדבר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש בחינות שמתוכננות ליום שלישי? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הבחינות נדחות, לא מתבטלות. << אורח >> דבורה ספיר-אליעזר: << אורח >> למיטב הבנתי ממנהלת המכון הטכנולוגי, משיחה שקיימתי איתה בלילה, אני לא יכולה להגיד לכם בדיוק את ההיקף, כי לא הצלחתי להשיג אותה בהמשך הדיון, אבל אני יודעת שיש בחינות שמתוכננות ליום שלישי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה לבטל את זה ביום שלישי? זה כזה חוסר היגיון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הבחינות נדחות, הן לא מבוטלות. << אורח >> דבורה ספיר-אליעזר: << אורח >> לפי הנוסח הממשלתי זה לא יתבטל, אבל לפי הנוסח שיוצרים במסגרת הוועדה, זאת המשמעות של הדברים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, אני לא מבינה. אתם רוצים לבטל את הבחינות ביום שלישי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם רוצים, לא אני רוצה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני לא מבין, את רוצה עכשיו לפתוח את הסגר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם רציתם. אתם אומרים שזה לא חירום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. לא. לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. כן. כן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא אמרתי שזה לא חירום - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את לא אמרת, אז מישהו אחר אמר. מה זה משנה? חבר'ה, אני לא משחק פינג-פונג. מצב חירום – חירום עד הסוף. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, עם כל הכבוד, יש לי דעה ואני אגיד אותה, גם אם אתה לא אוהב אותה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אי-אפשר לקבוע שיש פה תקנות שעת חירום מאוד מאוד מיוחדות, כמו שרוצים לקרוא להן כאן, למנוע כל פעילות שהיא, לרבות זכויות מאוד בסיסיות, אבל בחינה כן. אי-אפשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם לא תהיה הפגנה, לא תהיה בחינה. זה הכול. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין בעיה. כשתחפשו פרה-רפואי ולא יהיה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם לא תהיה הפגנה, גם לא יהיו בחינות. את זה אתם אומרים כל הזמן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אנחנו בעד לפתוח את זה, כשישחררו קצת את המשק. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה אומרים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את זה. הלאה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יעקב, אם יש בחינה לרופאים, שהסטודנטים מתכוננים לזה חצי שנה, אתה בא ואומר להם: תשמעו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא אומר את זה. אתם דרשתם את זה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מי דרש? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני דרשתי סגר? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מי זה "אתם"? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם באים - - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו מתנגדים לסגר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני דרשתי סגר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. גם אני לא רוצה סגר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מי דרש סגר? זה הממשלה ביקשה סגר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, טעית. בתחילת הדרך שאלתי, מה ההצדקה לעשות סגר בכל המשק? כל הזמן התעקשתי על זה. עזוב, מה פתאום הפגנות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גמרנו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מבחינתי, תעביר את ההחלטה, תפתחו חלקים במשק, כי זה לא חיוני. יש פה כרגע משהו שאני לא מסכים לו. החוק הזה אתה הבאת, לא אני הבאתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאה אחוז, אבל את החוק הזה הבאנו כשהנושא של הבחינות כן היה בפנים, ועכשיו לאור השאלות הללו, והן מוצדקות - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש פה משחק הפוך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש פה משחק הפוך, אני יודע, אבל המשחק הוא משחק - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. הוא לא משחק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - ובמשחק הכדור בסוף נופל - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חבל שאתם משחקים בחיים של האנשים. זה מה שיש לי להגיד. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש פה החלטה על סגר, שאני חושב שהיא לא נכונה. היא לא נכונה ההחלטה הזאת. אני חושב ככה, ולכן גם יהיו הסתייגויות על העניין הזה. אתה חושב שהיא נכונה, תוביל את זה, זה הכול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שהתקנות - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יום חמישי אישרנו סגר. אני מזכיר לך, יום חמישי שעבר. אתה ישבת פה, אישרת. אתה אישרת את התקנות האחרונות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> (ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) - - - << אורח >> יעל כהן: << אורח >> לא סיימנו להסביר, לדעתי. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> סליחה, את (6). << אורח >> יעל כהן: << אורח >> את פסקאות (5) ו-(6). אני יכולה, אני חושבת, להסביר אותן ביחד, הן ממש קצרות, אבל שהכול יהיה לפרוטוקול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << אורח >> יעל כהן: << אורח >> פסקה (5) אומרת שבתקופה של מגבלות מלאות צריך גם לקבוע מגבלות על תחבורה ציבורית, שיאפשרו את הפעילות שלה בהיקף המזערי שנדרש, לצורך אותן תכליות של פעילויות שמותרות, כמו אותם מקומות עבודה שכן פתוחים, אותן מסגרות חינוך שכן פתוחות. פסקה (6) אומרת שצריכות להיות בתקופה הזאת מגבלות על נסיעה ברכב פרטי, כמו מגבלות על מספר הנוסעים ברכב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה להבין, ההגבלות על תחבורה ציבורית והגבלות על נסיעה ברכב הן הגבלות שכבר קיימות? << אורח >> שי סומך: << אורח >> כן. לא יהיה בהן שינוי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא יהיה בהן שינוי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרגע לא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז לא מצמצמים את התחבורה הציבורית? אפשר לענות לי? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני טוען כאן נושא חדש, כי זה לא היה במקורי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה יידון ביחד עם הנושאים החדשים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, אפשר לקבל תשובה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> על מה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יצמצמו את התחבורה הציבורית? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הגבלה מס' 6 על רכב פרטי, זה לא היה במקור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה יצמצמו? ההגבלות צמצמו. מה פירוש? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. היום התחבורה הציבורית לא מצומצמת. << אורח >> שי סומך: << אורח >> בתקנות התחבורה הקיימות יש סמכות לממונה על התחבורה לצמצם את הפעילות של התחבורה הציבורית בהתאם לסגר, והסמכות הזאת תישאר. הוא ישתמש בסמכות שלו. ככל שהפעילות החברתית תקטן, הוא יקטין בהתאמה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הסמכות שלו קיימת בלי צורך לעבור בכנסת? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בלי תקנות. נכון? << אורח >> שי סומך: << אורח >> זה כבר קיים היום, ולא יהיה שינוי במה שקיים היום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קיימת הסמכות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז לא מצמצמים. << אורח >> שי סומך: << אורח >> לא יהיה שינוי בסמכות, אבל יכול להיות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא מסביר, קארין, שאותו ממונה, שקיבל את כוחו מאותן תקנות, הוא בהתאמה להחלטות הממשלה על צמצום הפעילויות, לפי זה הוא מוריד את התחבורה. זה לא משהו קבוע מראש. אם עכשיו מחליטים שלא יהיו בחינות, הוא יודע שהוא צריך פחות אוטובוסים לזה. אין בתי ספר, הוא מוריד. זה ההיגיון שאני הבנתי. << אורח >> שי סומך: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רצית על פנימיות להגיד משהו? << דובר >> גור בליי: << דובר >> מה בסוף? << אורח >> שי סומך: << אורח >> כדאי שההגדרה תהיה בסעיף 3א, כמו שכתבתי לך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בהתחלה? << אורח >> שי סומך: << אורח >> כן, שההגדרה של פנימיות תהיה בסעיף 3א. << דובר >> גור בליי: << דובר >> שתהיה הגדרה ספציפית ל-3א? << אורח >> שי סומך: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמו שהוא מופיע בסעיף ההגדרות? << אורח >> שי סומך: << אורח >> להעביר לסעיף 3א, כדי לא לגרום לתקלות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> סעיף ההגדרות שם את זה בסעיף 1. אתה לא רוצה בסעיף 1, שזה יהיה בכללי, אלא בסעיף 3א. האם יש צורך בהגדרה ספציפית נפרדת מההגדרה - - - << אורח >> שי סומך: << אורח >> כבר בסעיף 10(ג) יש הגדרה של פנימייה לילדים בלי עורף משפחתי, ואנחנו כאן מרחיבים את ההגדרה. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> היום, לפי תקנת חינוך, הפנימיות, כפי שהן מוגדרות פה, הן כן פועלות, שזה לא רק פנימיות לילדים בלי עורף משפחתי. הכוונה היא לשמר את זה, שהפנימיות ימשיכו לעבוד וזה לא ימנע את האפשרות להגיד שיש מגבלות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמה? << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אני אומרת שהפנימיות היום, שפועלות מכוח תקנות חינוך, אלה פנימיות שהן לא רק לילדים ללא עורף משפחתי, אלא גם פנימיות חינוכיות אחרות, שהתלמידים מתחנכים בהן, והכוונה היא להמשיך עם זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. ובהגדרה זו גם הגדרה של פנימיות שהן לאו דווקא של משרד החינוך. ההגדרה הזאת נשארת, רק שאתה אומר שאת המיקום שלה אתה רוצה לשנות. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> נשנה את המיקום, אבל בכלל היינו צריכים להכניס פה "למעט פנימיות", כדי שלא יצא מצב שאנחנו צריכים גם לסגור את הפנימיות כדי להגיד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. ברור, כי אז אנחנו מפקירים את הילדים האלה שאין להם אפילו לאן ללכת. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> זה לא רק הילדים האלה, זה גם פנימיות שהן חינוכיות והן לא רק לילדים ללא עורף משפחתי. זה גם וגם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. הנוסח נשאר כמו בסעיף ההגדרות, רק שהוא ממוקם במקום אחר. הלאה. תמשיך את ההקראה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מה שפורט עכשיו, הפירוט של (ב)(1) עד (6), זה התנאים למה שנחשב המגבלות המלאות, שהן תנאי להכרזת מצב חירום מיוחד. מבחינת סדר הזמנים, האם די בכך שכל ההגבלות המלאות האלה, (1) עד (6), עומדות בתוקפן באותו מועד שבו מכריזים את מצב החירום המיוחד בשביל להכריז אותו, או שצריך איזה זמן שבו אתה אומר: ניסיתי את כל התנאים האלה, אין די בהם, ולכן אני הולך עוד צעד? << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני חושב שזה לא הכרחי. ההתמודדות עם מצב של מגפה יכולה להיות בכל מיני אופנים. בהחלט יכול להיות מצב שבו הממשלה תגיד שבגלל מצב התחלואה היא גם רוצה לעשות צעדים שמביאים לסגר מלא וגם לעשות את הצעדים הנוספים של הכרזה המאפשרת, ביחד. זה דבר שנראה אפשרי, וזה מה שהממשלה עושה כרגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נמשיך להקריא בבקשה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> (ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מסמכות הממשלה לקבוע מגבלות נוספות על הוראות אותו סעיף קטן מכוח סעיפים 6 עד 12, בעת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה או בעת תוקפה של הכרזה על מצב חירום מיוחד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפשר הסבר? << אורח >> יעל כהן: << אורח >> ההסבר הוא שבסעיף הקודם מנינו את כל המגבלות שחייבים לקבוע בתקנות מלאות, ורצינו פה להבהיר, למען הסר ספק, שזה לא מונע את האפשרות שיהיו מגבלות נוספות. יש הרי עוד מגבלות אפשריות מכוח החוק, מגבלות על שהייה בכל מיני מקומות, כמו שפעם הייתה בתוקף מגבלה על שהייה בגני שעשועים או כל מיני דוגמאות כאלה. זה שלא מנינו אותן בסט המגבלות שחייבים לקבוע, זה לא שולל את האפשרות לקבוע מגבלות נוספות. מן הצד השני, גם אם יש את כל סט המגבלות האלה, זה לא אומר שבהכרח יעברו שלב. בהמשך לשאלתך, גור, אין מדרג מחייב, אבל בכל רגע נתון מפעילים שיקול דעת האם רוצים להכריז על המצב המיוחד או לא. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתם מתכננים להכין סט כזה של מגבלות הכרחיות גם למצב חירום במלחמה, שהממשלה תוכל להחליט רק אם יקרו כך וכך פרטים? << אורח >> יעל כהן: << אורח >> המחירים של חוק ההתגוננות האזרחית הם כל כך שונים בכל כך הרבה רבדים, שאני לא חושבת שההשוואה היא דומה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את זה נעשה אצל האוזר, בחוץ וביטחון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> האם אתם מתערבים לממשלה בשיקול דעתה כשהיא באה להכריז על מצב חירום כמו שאתם מתערבים כאן? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא אותו דבר, קרעי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רק אם יקרה ככה וככה וככה, אז הממשלה הנבחרת בישראל תוכל להכריז על מצב חירום כשקורה משהו שהוא באמת חירום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא לא תוכל להכריז אם נמשיך להכריז. << דובר >> גור בליי: << דובר >> (ד) לא תכריז הממשלה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה אלא לאחר שהובאו לפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית מטעם משרד הבריאות המבססת את קיומו של המצב הבריאותי החמור; הוראות סעיף 2(ב) ו-(ג) יחולו על הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה, בשינויים המחויבים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק תגיד מה זה 2(ב) ו-(ג). << דובר >> גור בליי: << דובר >> 2(ב) ו-(ג) רק אומרים ש"ההכרזה תונח על שולחן הכנסת עם נימוקים ותשתית עובדתית, סמוך ככל האפשר לאחר ההחלטה, תפורסם ברשומות ותיכנס לתוקף עם פרסומה". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תמשיך הלאה את הפרק הזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> (ה) הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה תעמוד בתוקפה לתקופה שתיקבע בה בהתחשב בחומרת המצב הבריאותי, ושלא תעלה על 7 ימים, אך לא יותר מתקופת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, ורשאית הממשלה – (1) להאריך את תוקפה של ההכרזה לתקופות נוספות שלא יעלו על 7 ימים כל אחת, ובלבד שתקופת ההכרזה הכוללת לא תעלה על 21 ימים; (2) באישור ועדת החוקה – להאריך את תוקפה של ההכרזה לתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים כל אחת; בקשה להארכת ההכרזה לפי פסקה זו תובא לפני ועדת החוקה שלושה ימים לפחות לפני תום תקופת ההכרזה; לא קיבלה ועדת החוקה החלטה עד תום תקופת ההכרזה, יביא יושב ראש הכנסת את הבקשה האמורה להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שלושה ימים מתום תקופת ההכרזה, וההכרזה תוארך עד תום התקופה האמורה או עד למועד ההצבעה בכנסת, לפי המוקדם. (ו) הוראות סעיף 3 יחולו, בשינויים המחויבים, על ביטול הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה. (ז) אין בהכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה לפי סעיף זה כדי לגרוע מתוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 2." << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה הסבר, משרד המשפטים. << אורח >> יעל כהן: << אורח >> אני אסביר את הכול ברצף. קודם כול, תהליך ההכרזה מבחינת התשתית שצריך להביא לפני הממשלה הוא דומה להכרזה הרגילה לפי החוק. צריכה לבוא עמדת שר הבריאות וחוות-דעת מקצועית. גור כבר הסביר את ההפניות עם ההנחה לפני הכנסת. תקופת תוקפה של ההכרזה הוא קצר יותר מכל יתר התקופות שיש לנו בהסדר החוקי הקיים. בחוק הקיים תקנות יכולות להיות עד 14 יום או עד 28 יום. פה ההכרזה נעשית בכל פעם על ידי הממשלה למקסימום שבעה ימים, ואם מגיעים לשלוש תקופות מצטברות של 21 ימים זה כבר באישור ועדת החוקה של הכנסת, לפי אותו מנגנון שגור הקריא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ששם אין הגבלה. << אורח >> יעל כהן: << אורח >> אין הגבלה, אבל זה כבר עם פיקוח פרלמנטרי. אנחנו מקווים שלא נהיה שם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה יותר ארוך מהאזור מוגבל. זה בעצם מבוסס על אזור מוגבל, אבל זה שבעה ימים בכל פעם במקום חמישה ימים בכל פעם שיש באזור המוגבל. << אורח >> יעל כהן: << אורח >> נכון. גם הוראות של ביטול ההכרזה הזאת הן כמו ההוראות של ביטול ההכרזה הרגילה לפי החוק. זאת אומרת, הממשלה צריכה לבטל את ההכרזה אם הנסיבות השתנו וכבר אין צורך, והכנסת מוסמכת לבטל את ההכרזה אם היא רוצה, ויש הבהרה שזה לא גורע מההכרזה הרגילה לפי החוק, שזה למען הסר ספק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. נמשיך את ההקראה. תיקון סעיף 4. << דובר >> גור בליי: << דובר >> רק להסביר שהוראות סעיף 3, לגבי הביטול, זה מפנה לאותו סעיף שעוסק בביטול של ההכרזה על מצב החירום הכללי, שזה אומר שככל שמדובר בכנסת, זו פנייה של 30 חברי כנסת, זו המלצה של ועדת החוקה וזו מליאת הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמו שאישרו בקודם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בחוק הקורונה הגדול. מעבר לזה, המבנה הוא כמו של אזור מוגבל רק עם תקופות זמן קצת יותר ארוכות. יש פה כן תוספת מסוימת שהבקשה להארכת ההכרזה, כשמביאים אותה לכנסת משתמשים במנגנון של הארכת הכרזה של מצב החירום הכללי. זאת אומרת, מביאים את זה שלושה ימים לפני ועדת החוקה, ואם ההארכה לא מאושרת, זה עובר למליאה, שלה ניתנת ההזדמנות. זה מין שעטנז של שני הדברים האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תיקון סעיף 4. << דובר >> גור בליי: << דובר >> תיקון סעיף 4 3. בסעיף 4(ג) לחוק העיקרי, במקום "בסעיפים 6 ו-7 – שלא תעלה על 14 ימים" יבוא "בסעיפים 6 ו-7(א) – שלא תעלה על 14 ימים ותקנות לפי סעיף 7(ב) – שלא תעלה על שבעה ימים", במקום "28 ימים או 14 ימים" יבוא "28 ימים, 14 ימים או 7 ימים" ובסופו יבוא "ולעניין תקנות לפי סעיף 7(ב) – גם לא יאוחר מתום תקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה שניתנה לפי סעיף 3א". << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפשר בעברית? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה צריך להסביר פרטני. << אורח >> יעל כהן: << אורח >> ננסה בעברית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << אורח >> יעל כהן: << אורח >> בתקופה של ההכרזה המיוחדת, שלפיה התיקון המוצע כעת, יש אפשרות להתקין תקנות נוספות – תיכף נגיע אליהן בהמשך – והתקנות האלה, כמו תקופת ההכרזה, מוגבלות רק לשבעה ימים. הסעיף הזה מתקן את הסעיף בחוק העיקרי, שקבע את התקופות של תקנות ל-14 ול-28, ומוסיף את הקביעה שהתקנות האלה, לפי החוק הזה, מוגבלות לשבעה ימים וגם מוגבלות לתקופת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום מיוחד. ההתאמה לתקופות המקוצרות יותר שיש פה גם לתקנות שיותקנו באותה תקופה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> רק להסביר, המנגנון שמוצע פה הוא שבשביל להטיל את המגבלות החריפות יותר על ההפגנות שיש פה זה תהליך דו-שלבי מבחינת הממשלה. היא גם צריכה לעשות את ההכרזה על מצב חירום מיוחד, אם יתקיימו כל התנאים שדיברנו עליהם קודם, וגם אחרי שהיא הכריזה על מצב חירום מיוחד, היא צריכה להתקין תקנות ייעודיות שיעשו את הפעולה הזאת באופן אקטיבי. היא צריכה לעשות שתי פעולות. ההכרזה על מצב חירום מיוחד היא לשבעה ימים - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גור, אני לא שומעת אותך כי יש מלא דיבורים ברקע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר'ה, תתרחקו עוד מהרמקולים ותדברו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני אחזור ואומר שמדובר פה בפעולה דו-שלבית. בשביל להטיל את המגבלות המחמירות יותר על ההפגנות, שהן הליבה פה של התיקון, הממשלה צריכה לנקוט בשני צעדים: היא צריכה להכריז על מצב חירום מיוחד, שהיא יכולה לעשות את זה אם יתקיימו התנאים, מה שקראנו להם, "תנאי הסגר השונים", ההגבלות החריפות, ואחרי שהיא הכריזה על מצב חירום מיוחד, היא צריכה להתקין גם תקנות שיטילו את המגבלה הזאת בפועל. גם ההכרזה על מצב חירום מיוחד וגם התקנות האלה שיטילו אותן בפועל הן לשבעה ימים לשני הדברים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> גור, שאלה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> והתקנות האלה, רק כדי לסיים - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חייבת להיות חפיפה ביניהם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא חייבת להיות חפיפה, אבל התקנות לא יכולות לחרוג מהתקופה שיש בתוקף מצב חירום מיוחד. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה שאלה, גור. אני לא זוכר כרגע באיזה מילה השתמשת וגם אמרת את זה קודם. כדי להכריז על מצב חירום מיוחד, בלי להיכנס כרגע ל- eternal regression הזה, כי זה מצב חירום בתוך מצב חירום בתוך מצב חירום – בעיה בפני עצמה. תשים את זה רגע בצד – כדי להכריז על מצב חירום מיוחד צריכים להתמלא התנאים שמפורטים במגבלות. נכון? << דובר >> גור בליי: << דובר >> כן. התנאים שקראנו קודם. המגבלות החריפות. באים ואומרים: רק אם יש את כל המגבלות האלה, החריפות, בתוקף, ואתה חושב שאתה צריך עוד, אתה יכול להכריז על מצב חירום. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש פה בעצם סוג של מעגל סגור. המגבלות קובעות את הצורך. מאחר שיש צורך במגבלות, יש צורך בהכרזה על מצב מיוחד. כשברגע שמוכרז מצב מיוחד, אז מכריזים על המגבלות וחוזר חלילה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה לא בדיוק נכון. אני אסביר, והם ישלימו אותי אם הם רוצים. הרעיון בא ואומר: אתה רוצה להיכנס למצב הזה של ההגבלות המאוד חריפות רק במצב מאוד חמור, מה שמכונה בז'רגון "הסגר המוחלט". לכן באים ואומרים - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא סגר מוחלט היום. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בסדר, סגר חריף. באים ואומרים: רק אם מתקיימים כל התנאים האלה, יש לך הגבלות חריפות על חינוך, על תנועה ועל עבודה, רק אז. לא חייב להיות שתלך למצב חירום מיוחד, אבל אתה חייב את זה כתנאי בסיסי בשביל להגיד: כל החבילה הזאת לא מספיקה לי, ולכן אני מכריז על מצב חירום מיוחד כי אני עוד רוצה את ההגבלה על ההפגנות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה שאני שואל בפשטות: לא יכול להיווצר מצב, כמו שניסו, שיבואו ויגידו: צריך מצב חירום מיוחד, הינה רשימת המגבלות, אבל אנחנו מחליטים אחרי הכרזת המצב המיוחד שאנחנו מחריגים חלק מהמגבלות האלה, למשל בחירה לחלוטין היפותטית ומקרית, נגביל רק הפגנות? << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא. שוב, אולי גם נציגי הממשלה יענו, אבל אני מבין שכתוב שכל עוד עומדות בתוקפן התקנות לפי חוק זה, שקובעות את המגבלות המחמירות. אם התקנות לא בתוקף, אז מצב החירום יוכל להתקיים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, סליחה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה אינהרנטי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כן. נכון, שי? << אורח >> שי סומך: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> 5. בסעיף 7 לחוק העיקרי – (1) האמור בו יסומן "(א)" ובו, בפסקה (1), במקום הסיפה החל במילים "להגבלה כאמור ייקבעו סייגים" יבוא "להגבלה כאמור ייקבעו סייגים שיבטיחו את קיום הפעולות האלה: (א) הצטיידות במוצרים חיוניים או קבלת שירותים חיוניים; (ב) סיוע לאדם שיש לו קושי או מצוקה הדורשים סיוע; (ג) קבלת טיפול רפואי חיוני או טיפול סוציאלי חיוני; (ד) טבילת אישה במקווה טהרה; (ה) העברה של קטין בין הוריו החיים בנפרד; (ו) העברה של קטין שההורה האחראי עליו נדרש לצאת לצורך חיוני ואין במקום המגורים אחראי שניתן להשאיר את הקטין בהשגחתו; (ז) טיפול חיוני בבעל חיים; (ח) יציאה למקום עבודה שפעילותו מותרת בחוק זה או בתקנות לפיו, לרבות של עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת; (ט) הגעה למשכן הכנסת; (י) השתתפות בהפגנה; (יא) הגעה להליך משפטי שהיוצא למרחב הציבורי הוא צד לו, בעל מעמד בו או שנדרש להשתתף בו; (יב) תרומת דם; (יג) הגעה לפעילות בגופים, במוסדות או במסגרות או לפעילויות, לשירותים או לתכניות שהותרו בחוק זה או בתקנות לפיו; (יד) השתתפות בהלוויה או בברית של קרוב משפחה; לעניין זה, "קרוב משפחה" – הורה הורה, הורה, בן זוג או הורה שלו, ילד, נכד, אח או אחות וילדיהם, דוד או דודה; (טו) יציאה ממקום שהייה קבוע אחד למשנהו; (טז) יציאה לפעילות ספורט של יחיד או אנשים הגרים באותו מקום, ממקום המגורים, שלא באמצעות כלי רכב ממונע; (יז) יציאה ממקום המגורים להתאווררות עד למרחק שייקבע בתקנות; (יח) יציאה לשדה תעופה לפי תנאים שייקבעו בתקנות;"; << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה גם את יציאה להתאווררות וגם דברים שהוסכם - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא יציאה להתאווררות מה שביקשתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דברו על כל הפרטים ואחר כך יש לי שאלה. גם לי מותר לשאול שאלות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גם לי יש שאלה, אדוני. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> הכוונה לא רק לגבי האוכלוסייה של הנכים שדיברנו עליה, אלא באופן כללי על כל אדם. כלומר, זה אחד הסייגים שאנחנו חושבים שצריכים להיות. גם כשקובעים מגבלה של יציאה מהבית למטרות כאלה ואחרות כן צריך לאפשר בכל מקרה גם יציאה להתאווררות. כלומר, סתם אדם שיכול לצאת למרחק מסוים מביתו. אנחנו כן חושבים, וזה הסיפור שאמרנו לגבי אנשים עם צרכים מיוחדים, שזה מאפשר גם לקבוע מגבלות שונות - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לאוכלוסיות שונות. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתם מתנגדים לעניין של ממונע או לא ממונע, רכב או לא רכב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשאתה מדבר על תקנות שונות, כמו שהיא אמרה, שאפשר להלביש על זה, תוכל להכניס גם את הקטע הזה של הממונע. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> פה זה לא מוגבל בלא ממונע. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רק הערה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נגיע לזה, האמן לי. לא בדיון היום. כבר אמרתי, הפכו אותי לרשע, שאני הבאתי את זה, אני דאגתי לזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מי הפך אותך לרשע? לא הכול קשור אליך, יעקב. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נגיע לזה. לצערנו הקורונה הולכת ללוות אותנו עוד הרבה זמן, ונגיע לזה. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רק אם אפשר, משפט. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה לשאול לגבי ביקורים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סיימתם, משרד המשפטים, להסביר את הכול? << אורח >> יעל כהן: << אורח >> לא הסברנו בכלל את הסעיף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תסבירו בבקשה - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הם לא הסבירו כלום, אבל רק שנייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - ואחר כך נשאל. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רק שנייה. אני מבקשת לדעת מה עם העניין של ביקור אדם עם מוגבלות, ששוהה במסגרת חוץ ביתית, על ידי בן משפחה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מצרף את זה למה ששאלתי קודם לגבי מוסדות גריאטריים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גם מרכזי יום. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה הבהרה, תוך כדי ההסבר, על מה שכתוב "בפעילות מותרת לכל דין". למה זה השתנה מ"חיוני"? הניסוח הקודם היה "חיוני", שהוא מתאים לסעיפים קודם (1) עד (6), ועכשיו זה השתנה ל"מקום עבודה שפעילותו מותרת לפי כל דין". זה משהו שאין דין ואין דיין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יסבירו. << אורח >> שי סומך: << אורח >> המילה "חיוני" כבר לא מופיעה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני יודע. אני שואל למה שיניתם את זה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> כי המילה "חיוני" לא מופיעה - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אסביר יותר נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא מסביר. אפילו עוד לא שמעת את התשובה. הוא לא אומר לך ש"חיוני" לא מופיע פה. תקשיב רגע עד הסוף ואחר כך תשאל. תענה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> המילה "חיוני" לא מופיעה באותן הגבלות שמהוות את הסגר המלא, את ההגבלות המלאות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני בכל זאת שואל. הסגר המלא, מה הוא אומר? הוא בא ואומר שאין מקומות עבודה למעט חיוניים. עכשיו תעצור שנייה לפני שאתה עונה לי, מה זה - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הוא אומר לך שזה לא אומר את זה, זה לא כתוב. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שנייה. במקום זה "פעילותו מותרת לפי כל דין" – למה הכוונה? איזה דין? מה זה "לפי כל דין"? איזה דין? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לפי דין מותר לכולם לעבוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תשובה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> הכוונה לתקנות העבודה, אבל אני - - - << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> זה לא רק, למשל מוסדות חינוך הם גם מקומות עבודה, אבל הם גם מוסדות חינוך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה זה "לפי כל דין"? אנחנו מדברים במושגים משפטיים עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה מובנת, תן להם לענות. דקה. אני רוצה לשמוע את התשובה, כי אני חושב שאתה שואל שאלה מצוינת. בואו לא נעשה חברותא, בואו ניתן להם לענות. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> הכוונה הייתה באמת לעשות הגדרה רחבה שתאפשר להגיע גם למקום עבודה שפתוח למשל מכוח תקנות החינוך ולא מכוח תקנות מקומות עבודה. זאת הייתה הכוונה. מקום עבודה שפתוח, שפעילותו הותרה – היא לא נאסרה, זה אומר שהיא מותרת – ההגעה אליו תתאפשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה "כל דין"? לפי החלטות תקנות הממשלה, תעשו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> העניין הוא סגר. מה זאת אומרת אם זה לא הוחרג - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איזה סגר? זה סגר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קארין. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> למנוע הפגנות. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> יש את הסעיף שדיברנו עליו שאומר מה זה אומר לקבוע מגבלות מלאות. דיברנו על זה, וזה בין היתר מדבר גם על סגירה מסוימת של מקומות עבודה, וזה מה שאפרת הסבירה. כאן אנחנו מדברים על מגבלת יציאה מהבית. בין היתר אנחנו כותבים פה שבכל מקרה, גם אם ייקבעו מגבלות לעניין יציאה מהבית, כן יהיו סייגים שיאפשרו כל מיני פעילויות. אחת מהפעילויות האלה זה יציאה למקום עבודה שפעילותו מותרת. כלומר, אדם שעובד במקום שמקום העבודה פתוח ומותר לו להגיע. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה צריך את זה? יש תקנות מיוחדות על עבודה. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> התקנות אומרות שמקום העבודה יכול להיות פתוח לעובדים, הן לא אומרות שאדם יכול לצאת מביתו - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> עם זה אין בעיה. למה מקום העבודה הוא מקום עבודה שפעילותו מותרת על פי כל דין, שזה מרחיב, ולא לכתוב מקום עבודה חיוני, שזה מוגדר פה בתקנות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הפוך - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה לא מוגדר. הוא אומר לך שזה לא מוגדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - זה כבר לא מוגדר כחיוני בהגדרות הבסיסיות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה זה "לא מוגדר"? זה מוגדר בתקנות של חינוך, זה מוגדר בהרבה מקומות. מה זאת אומרת "לא מוגדר"? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כאן. בחוק הזה כאן. << אורח >> שי סומך: << אורח >> ההוראה לגבי מקומות העבודה, אין כבר את הגדרת "חיוני". בנוסח הראשון ששלחנו - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה? למה הורדתם את ההגדרה של "חיוני"? אם זה סגר, זה צריך להיות חיוני. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני יכול להסביר שוב, אבל אני חושב שאפרת כבר הסבירה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כבר הסבירו את זה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תסתכל מה כתוב לך. כתוב "מוצרים חיוניים או שהם בעלי מאפיינים דומים למאפייני העסקים". אז זה נכנס פה להגדרה, זה חיוני, לא חיוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל שאלה אחת. האם זה מרחיב? האם "כל דין" זה מרחיב או שעדיין אנחנו נמצאים באזור התקנות וההחלטות - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ברור שהוא מרחיב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה, אבל לא שאלתי אותך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני עוזרת לך. << אורח >> שי סומך: << אורח >> הדברים שאתה אומר הם מאוד הגיוניים. מה ההיסוס כאן, שאין לנו כאן את המומחים לתחום העבודה. אני לא חושב שמשרד האוצר בזום, ולכן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי כן. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש לי הצעה, אפשר להגיד: למעט כאלו המנויות לפי סעיף 3 כאן, שמפרט את כל מקומות העבודה המותרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפרת מהאוצר נמצאת? אפרת מהאוצר, בבקשה. בעזרת השם אני מקווה שהיא ערה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא בטוחה שהיא ערה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני רוצה רק להבין. סליחה, אדוני היושב-ראש, אם אפשר עד שפרוקציה תתעורר. אני רוצה להבין, בנוסח הכחול היה כתוב "חיוני", זה מה שהממשלה אישרה - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה היה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> קארין, תודה רבה על העזה. - - אתם אמרתם שיש צוות של ארבעה שרים: ראש הממשלה, בריאות, אוצר ואני לא יודע מי עוד - - << אורח >> יעל כהן: << אורח >> משפטים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> - - שאישרו את התיקון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רק את המשפטים שכחת? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> די, נו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הוא קובע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני רוצה להבין מאיפה עלתה הדרישה לשנות את המילה "חיוני" ל"על פי כל דין". << אורח >> שי סומך: << אורח >> קרוב לשעה חשבנו איך לנסח את החוק. אני אסביר מה היה החשש. משרד האוצר רצה הגדרה שתתאים בדיוק לענפים שיש, והוא לא היה בטוח שהמילה "חיוני" ממש מדויקת לגבי כל אחד ואחד מהם, ואז הוא הציע הגדרה אחרת. אנחנו, כמשרד המשפטים, חששנו שהגדרה רחבה כשהיא לא מוגדרת תהיה צ'ק פתוח חלילה בסגר הבא לפתוח חלק גדול משוק העבודה, ולכן לא רצינו הגדרה פתוחה. כל הגדרה פתוחה מביאה לחשש שישתמשו בה לצורך פתיחה רחבה של שוק העבודה, וזאת לא הייתה הכוונה. ולכן הפשרה הייתה בסופו של דבר להתבסס על אותה רשימה שהוסכמה בין ארבעת השרים ולקבע אותה, פלוס אפשרות לשינויים בעבודות חיוניות או במקומות עבודה שהם דומים במהותם לרשימה. זאת הייתה הפשרה, כי כל הגדרה, אתה לא יודע איך ישתמשו בה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אתה אומר לי ש"חיוני" זה פתוח רחב או יותר מאשר "מותרת על פי כל דין"? << אורח >> שי סומך: << אורח >> לא. "חיוני" לא מתאים במדויק. זאת אומרת, האוצר חשש שזה לא מתאים במדויק לכל תג ותג ברשימה הקיימת - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא מתאים לסגר, זה נכון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תן לי דוגמה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> למשל בנייה. דיברנו גם לפני הישיבה. לבנייה יש ערך משקי מאוד גדול, ערך גם מבחינת המערכת הפיננסית - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> קבעתם את זה בתקנות. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני יודע, אבל האם זה חיוני או לא חיוני? יכולה להיות מחלוקת אם זה חיוני או לא חיוני. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל קבעתם בתקנות שזה בתוך - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נכון. איתן, איתן, אני חייב להסביר את זה. בתקנות קבענו שמקום העבודה יכול להיות פתוח. כאן אומרים לך שאתה יכול ללכת מהבית למקום הזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני מבין מה המשמעות של הסעיף. אני לא מבין למה לעשות את השינוי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הוא נתן לך דוגמה, ענף הבנייה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא. זה פותח עוד מקומות עבודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפרת, היית איתנו? את יודעת מה את צריכה להסביר? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> הייתי אתכם בחצי כוח. ניסיתי לנמנם רבע שעה. תגיד לי באיזה נושא. לעניין הבנייה, אני מבינה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא. אנחנו רוצים לדעת מדוע שיניתם בסעיף 7(1)(ח), במקום "יציאה למקום עבודה חיוני" ל"יציאה למקום עבודה שפעילותו מותרת על פי כל דין"? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> סעיף 5(1)(ח). << אורח >> שי סומך: << אורח >> האם אפשר להחליף "לפי כל דין" ל"מותרת לפי התקנות מכוח חוק" - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במילים אחרות, האם זה סעיף שהוא מרחיב בסופו של דבר, או שהוא חי בגבולות של התקנות והחלטות הממשלה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כדי שזה יהיה בגבולות, צריך לומר מה שהוא אמר עכשיו, שזה יהיה בהתאם לסעיפים 3 ו-4. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> בגלל שידענו שיש סיכוי שלא תקבלו את התקנות לפני שתדונו בחקיקה, רצינו להביא בפני הוועדה שיהיה לה איזה מושג על מה היא מצביעה, ולכן הפנינו לתקש"ח הקודם, כדי שתדעו מה יהיו ההגבלות. עם זאת, ידענו שיכול להיות מצב שיהיו גם שינויים ביחס לתקש"ח הקודם, לכן אמרנו שמדובר במה שהיה בהגבלות בסביבות מרץ, כלומר, זה החריגים שעלו במרץ, עם עוד שינויים - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא מה שכתוב, אפרת. זה לא מה שכתוב. כתוב "מקום עבודה על פי כל דין". << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יכול להיות כתוב "יציאה למקום עבודה שפעילותו מותרת לפי סעיפים 3, 4", ואז זה חופף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תנו לה לענות. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> יש הרי את התקנות שלנו, שמאפשרות להיכנס למקום העבודה ולעבוד בו. יש את התקנות של בריאות שמדברות על מקומות עבודה שפתוחים לציבור. אנחנו, בתקנות שלנו, נתנו אפשרות שאם יש לי מקום עבודה שמשרד הבריאות החליט לגביו שהוא יכול להיות פתוח – למשל אני אתן לכם את הדוגמה, יש את המלונות, חלק מהמלונות יישארו פתוחים. למה הם יישארו פתוחים? כי יש שם אנשים, נניח מחוץ-לארץ שהגיעו ונמצאים שם, ועכשיו באמצע סגר אני לא יכולה לשלוח אותם הביתה לחוץ-לארץ ולהגיד להם: אני עכשיו סוגרת את המלון, לכו הביתה – אם מקום כזה, לפי כל דין, נשאר פתוח, מן הסתם גם העובדים יכולים להתכנס ולהגיע אליו. מהבחינה הזאת אולי זה קצת מרחיב, אבל זה מכורח הנסיבות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני מפנה אתכם לסעיף שכולם קפצו עליו ביחס לתקנות על הגבלות עבודה. ופה כתבתם "עסקים ומקומות עבודה נוספים כאמור, מספקים שירותים ומוצרים חיוניים", ולכן המילה "חיוני" היא מאוד מאוד ברורה, וזה בדרך כלל עבודות שנקבעו ככאלה, או בתקנות, או בתוספת השנייה, או אני לא יודע איפה. אני לא מבין למה עכשיו צריך להרחיב את זה ל"על פי כל דין"? "על פי כל דין" זה מרחיב. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> הבנתי את השאלה, אני אסביר. מה שאני אחשוב שהוא חיוני, אתם לאו דווקא תחשבו שהוא חיוני. מסתכלים עכשיו על הרשימה שמצורפת בתוספת השנייה היא כורכת נושאים ותחומים כמו בנקאות, יש בריאות, יש מזון, חשמל. לא כל הדברים ייחשבו לאדם - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כל הדברים האלה, אתם הגדרתם אותם כדברים חיוניים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> רגע, קארין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קארין, לא להפריע. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לנו היה חשוב שהוועדה תבין על מה היא מצביעה. אם אדם חושב שחיוני זה רק בריאות, או שיש כאלה שחושבים שחיוני זה רק ביטחון - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. לא הבנו את זה ככה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קארין, אני מבקש לא להפריע. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> - - יש מנעד רחב באוכלוסייה, כל אחד מפרש "חיוני". << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל זה לא העניין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קארין, את לא שומעת מה שאני מבקש? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפרת, זה לא עניין של פרשנות. ברגע שאתם אומרים בתקנות שנושאים מסוימים חיוניים, אלה הנושאים, ותו לא. זה לא יהיה לפרשנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שהיא מנסה להגיד. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> רצינו לוודא שאתם מבינים כמונו שמה שכתוב בתקנות חיוני זה החיוני. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> יש בתקנות וגם בחוק הגדול הגדרה של מקומות עבודה חיוניים, זה כתוב. סליחה, של עובדים חיוניים. עובדים חיוניים למשל מקבלים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה פותח ומגביל דברים אחרים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא כתוב ככה ב-3 ו-4. תסתכל ותראה. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> חברים, אין הגדרה של כל נקודה חיונית ככזאת. אם הייתה, זה היה מאוד פשוט. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> יש הגדרה של עובדים חיוניים. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אני מזכירה לכם שהתקנות שלנו מורכבות מעובדים חיוניים. יש לנו את הבנייה למשל, שאפילו לא מוגדרת כעובדים חיוניים, החלנו אותה כי זה מקור מבחוץ עם השפעה על המשק, יש לנו את מקומות העבודה למשל שפתוחים בשבת, שהם חייבים להיפתח בשבת. להגיד לכם שכל אחד מהם הוא חיוני במובן הצר של המילה? לא. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> היושב-ראש, אולי במקום לכתוב "על פי כל דין", לכתוב על פי התקנות והדינים שנוגעים למצב החירום המיוחד. "על פי כל דין" – גם אם יש לך עסק, אני יכול לפתוח. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה סעיף שחל לא רק במצב החירום המיוחד. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> רצינו שתהיה בפניכם התמונה המלאה, שתבינו מה אנחנו הולכים להחריג, לכן הפנינו לדבר הכי קרוב, שזה התקש"ח שהיה. הרי אמרנו שהורדנו מ-30 לאפס, אבל השארנו את החריגים שהיו במרץ. הזמנו אתכם לדבר הכי קרוב, לכל החריגים שקבענו במרץ, כדי שתדעו על מה אתם מצביעים, ואז לא יהיה שאחד יחשוב שחיוני זה דבר אחד, והשני יחשוב שהחיוני זה משהו אחר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה שאומר קרעי, הפעם הוא צודק. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רק הפעם? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לפעמים יש לך יציאות. מהסעיף הזה, ממה שכתוב, כל בעל עסק שיש לו רישיון לפי דין, הוא יכול להגיד לך: אני רוצה לפתוח, אם הוא חיוני ואם לאו. זו המשמעות. זה כל כך רחב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> "על פי כל דין". אם יש לי רישיון עסק, אני יכול - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> על פי הדין המותר במצב חירום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרד המשפטים, בבקשה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> לשר המשפטים היה מאוד חשוב שהמילה "חיוניים" תופיע בנוסח. אני מנסה להציע איזה נוסח שגם משרד האוצר יוכל לחיות איתו. מה שאפשר, אפרת, לעשות: למעט סוגי עסקים חיוניים. לעניין זה, סוגי עסקים חיוניים לפי ההגדרה שכתובה כאן – סוגי העסקים או מקומות העבודה המפורטים בהן כנוסחן ביום תחילתו של חוק סמכויות מיוחדות וכו'. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עכשיו דבר בסינית שנבין. << דובר >> גור בליי: << דובר >> שי, זה הסעיף הקבוע בחוק. זה לא מתאים. << אורח >> יעל כהן: << אורח >> יש לנו הצעה אחרת. מה שאפשר לכתוב זה ש"פעילותו מותרת לפי חוק זה והתקנות שלפיו", ואז זה ברור למשל שרישיון עסק - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נכון. בדיוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. אני שאלתי את זה כבר בהתחלה, ואני בלי ליבה, ואני לא מבין כלום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אז למה החרשת? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המילה "חיוני" היא טעות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כמו שכתוב ב-(יג). << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני נזכר ביועצים המשפטיים שלי בעירייה, שתמיד היו אומרים: צריך לכתוב את זה כדי שלא יהיו לנו בעיות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בדיוק כמו ב-(יג). בדיוק. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כמו ב-(יג). זה אותו דבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מקובל עלייך, אפרת? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> מבחינתי זה מקובל. זאת הייתה הכוונה. כל הכוונה הייתה שאתם תדעו על מה אתם מצביעים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יופי. אז אנחנו מצרפים כוונה למעשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה נושא חדש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה יצטרף לשאר הנושאים החדשים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נושא חדש. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה נושא חדש? אתה ביקשת את זה. מה, אתה נורמלי? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא ביקשתי כלום. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה אמרת שאני צודק, עכשיו תיקנו את זה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> - - - איכשהו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוסאמה, הכול בסדר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתם רוצים לשנות, זה נושא חדש. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה לדעת למה לא נכנס לחריגים ביקור של אדם עם מוגבלות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד לא קיבלנו על זה תשובה. חכי. משרד הבריאות, לגבי מה ששאלה קארין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ביקור אדם עם מוגבלות, השוהה במסגרת החוץ ביתית, על ידי קרוב משפחה או אפוטרופוס. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני רוצה לחזור על הבקשה של שר המשפטים, כנראה לא הובנתי. אני מדבר כרגע על תיקון לא במקום - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא שומעת אתכם. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני מדבר על תיקון לסעיף 3א(ב)(3). אני מקווה שאפרת נמצאת על הקו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> חזרנו אחורה? << אורח >> שי סומך: << אורח >> זו בקשה של שר המשפטים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הינה הקומבינה מתגלית. נושא חדש. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא יודעת על מה אתם מדברים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה נושא חדש, סמוך עליי. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אין כאן שינוי מהותי, יש כאן שינוי בטרמינולוגיה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בינתיים אף אחד לא שומע. היושב-ראש החליפי עכשיו נכנס לתמונה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה מדבר על תקנות של פתיחת עסקים? << אורח >> שי סומך: << אורח >> כן. זה שינוי נוסחי לא שינוי מהותי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עם כל הכבוד לשר המשפטים, אם אין בעיה בנוסח שהם אמרו קודם, ותיכף אני אשמע - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איזה נוסח? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנוסח שדיברו שזה על פי תקנות - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא. הוא עבר למשהו אחר לגמרי. << אורח >> שי סומך: << אורח >> זה שני דברים נפרדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה עברת עכשיו? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוא חזר אחורה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> מה שביקש שר המשפטים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לגבי מה? << אורח >> שי סומך: << אורח >> 3א(ב)(3). זו ההוראה שאומרת שצריכה להיות סגירה של עסקים, למעט אותם מקומות עבודה שמפורטים בפסקה. מה שאני מציע לעשות לפי הבקשה זה לקרוא לכל אותם מקומות עבודה - - - << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אני רוצה להבין מה אתה מציע. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אפרת, ההצעה לא משנה במהות, היא אומרת שכל העסקים שפתוחים ייקראו "עסקים חיוניים", אבל אין כאן שינוי במהות. סליחה, "מקומות עבודה חיוניים". כל מקומות העבודה שיישארו פתוחים יקראו להם "מקומות עבודה חיוניים". << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה ב-3א(ב)(3)? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> מה הכוונה של פתוחים? בהתאם נניח למרץ הם יוכלו להיות פתוחים? << אורח >> שי סומך: << אורח >> אין שינוי במהות. כל מה שכתוב ב"למעט", כל אותם מקומות שלא סגורים, ההגדרה שלהם תהיה "מקומות עבודה חיוניים". << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בשביל מה? עכשיו הגענו להסכמה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> פתוח או סגור זה בכלל לא תקנות של בריאות, זה פתוח לקהל. אנחנו לא משתמשים בכלל בביטויים של פתוח לקהל. השאלה אם אתה יכול להגיע למקום העבודה או לא יכול להגיע למקום העבודה, השאלה אם אתה חיוני או לא, והשאלה אם אתה יכול, כעובד, להגיע לעבודה. יכול להיות שאתה יכול להגיע לעבודה, והמקום סגור לקהל. זה שני דברים שונים. - - - זה לא עניין של פתוח לקהל, זה העניין האם אתה יכול להגיע למקום העבודה. הכוונה היא לכל המקומות שבתקש"ח של מרץ היה ניתן להגיע ב-100% למקום העבודה? << אורח >> שי סומך: << אורח >> אפרת, אני אדבר איתך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איתן, כל הסעיפים האלה מדברים על מצב חירום רגיל, לא על המיוחד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אז למה משנים את זה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רוצים להוסיף כאן עוד כמה סעיפים. הוסיפו כאן עוד כמה החרגות. מ-(יב) הם הוסיפו החרגות. (יב) עד (יח) זה חדש. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מבקשת לקבל תשובה לגבי ביקור של אדם עם מוגבלות על ידי בן משפחה במקום חוץ ביתי. מה הבעיה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> עוד שאלה אחת, אדוני היושב-ראש. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע, אבל לא קיבלתי תשובה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אין להם תשובה, הם בודקים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. היא רוצה לענות לה. דקה. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> הביקור בעינינו נכנס לפסקה (ב) של "סיוע לאדם שיש לו קושי או מצוקה הדורשים סיוע". << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה בתקנות זה היה חריג מיוחד ופה לא? << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> מה שמופיע פה זה הדברים המינימליים, והם תמיד צריכים להופיע. בתקנות אפשר להוסיף - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש לך התנגדות שיהיו ביקורים כאלה? << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> מה שקבוע פה זה משהו שתמיד יהיה חייב להיות, גם אם יש סגר מוחלט - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> את לא עונה לי לשאלה. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אני מסבירה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. תעני לי בפשטות לשאלה. יש לכם התנגדות לביקורים האלה? << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> לא. כרגע לא. כרגע הביקורים האלה הם בתקנות, הם מופיעים, ואין לנו כוונה לבטל אותם, אבל אנחנו לא - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יופי, אז תכתבי אותם בחוק. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> לא. שנייה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם תרומת דם מופיעה בתקנות ועדיין זה כתוב בחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קארין, תתני לה להסביר. שנייה. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> מה שכתוב פה זה הדברים שתמיד יהיו חייבים להישאר פתוחים, ואנחנו חושבים שהדבר הזה של ביקורים, יכול להיות שבמצב תחלואה מסוים, נצטרך להגביל גם אותם, ואנחנו לא רוצים לכתוב - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. אני מצטערת. גם דברים אחרים במצב תחלואה מסוים תצטרכו לבטל. זה בדיוק על אותו משקל. די. די עם הסיפורים האלה. תמיד כשזה נוגע לאנשים עם מוגבלויות, אתם תוקעים אותם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל זה מותר עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמענו. קארין, שמעתי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה לגבי ביקור של אסירים? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפשר לדעת מה העמדה? יעקב, אז מה אם שמעתם? מה העמדה בסוף? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לזה תשובה בתקנות, ושמענו את עמדת משרד - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. יעקב, יש הרבה דברים שיש להם תשובה בתקנות, והם עדיין מופיעים כאן בחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קארין, שמענו את עמדת משרד הבריאות, ויש בזה היגיון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה ההיגיון? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קארין, אם אני לא יכול להשחיל שלוש מילים בבת אחת, באמת חצינו. ההיגיון שהיא אומרת שיכול להיות שיהיה מצב שנגיד האחראי על מגן אבות ואימהות יחליט בהחלטה, בגלל שקרה משהו נוראי, שאי-אפשר לבוא עכשיו לביקורים, ברגע שאת שמה את זה בחקיקה הראשית במקום הזה, זה לא נותן את האפשרות - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע. רגע. רגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה. לא, הבנתי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> סליחה אתה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קארין, לא. זאת עמדתי. את יכולה להסתייג מהעניין הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> סליחה, מה זה "זאת עמדתי"? יש ועדה שלמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא דו-שיח. קארין, זה לא דו-שיח, אני מצטער. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי. אבל הרי זה מותר, לפי מה שאתה אומר, אז איך החרגה פה? זה הרי אחד הסייגים להגבלות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שמה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי את הוויכוח ביניכם. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> על מה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> האם זה סייג להגבלות? לא כתוב פה "כפי שיקבע בתקנות" כמו שכתבנו במקומות אחרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על מה אתה מדבר? על אסירים? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> עוד לפני האסירים. הרי מה שקארין אומרת כאן לכאורה, ואת עונה לה: זה כתוב בסעיף 5(1)(ב). << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> כל מה שכתוב פה זה לפי התקנות שהתקבלו. בסופו של דבר כל הסעיף הזה אומר שהתקנות שמגבילות יציאה ממקום המגורים כן יאפשרו את הפעילויות הבאות. כל זה בכל מקרה צריך להיות בתקנות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בחוק מופיע שהם יאפשרו את הפעילויות הבאות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> החוק אומר שאתה יכול בתקנות. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> החוק אומר שאתה יכול בתקנות לקבוע את הדבר הזה, ואתה יכול גם שלא לפי הנוסח הקיים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אתה יכול לקבוע את זה? לא. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אתה יכול לקבוע את זה. כרגע זה גם קבוע בתקנות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כתוב: הבטיחו את קיום הפעולות האלה. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> תוך סיוע. זה אחד הדברים שהם סיוע לאדם במצוקה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני מבין, אני רק שואל שוב - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא הסיוע. זה בנפרד. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> שאלה עקרונית. כל הסייגים להגבלות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סיוע כן נמצא פה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> סייגים והגבלות בחקיקה הראשית הם לא - - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> "שיבטיחו את הפעולות הבאות". << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> למה זה תלוי תקנות? אחרי הם מובטחים. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> הפרשנות היא האם הסיוע הזה כולל את הביקור או לא כולל את הביקור - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה יכול להיות בתקנות. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> - - זה מה שהתקנות יכולות לקבוע. ואפשר גם לא לקבוע כרגע, לפי איך שזה מנוסח כאן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנושא השני. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> שאלה שנייה לגבי אסירים. אני שואל לגבי אסירים. מדוע שלא יהיה אפשר – היו לי כמה שיחות השבוע עם אנשים שחטאו ונפלו, ועדיין הם נמצאים חודשים ארוכים בלי ביקור של הבן שלהם או קרוב המשפחה שלהם – למה לא לאפשר להם? << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> זה עניין של עד כמה אנחנו רוצים להרחיב את זה. כרגע זה משהו שלא אפשרי. שוב, אנחנו מדברים פה על דברים שהם המינימום, על דברים שבכל מקרה, גם במגבלות הכי הכי חמורות שאתה קובע, אתה חייב לאפשר אותם. ואנחנו לא חושבים שביקור של אסירים זה אחד הדברים האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, בתקנות לא הייתה שום התייחסות לביקור של אסירים? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כל החודשים האחרונים לא היו ביקורים של אסירים? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היה סגר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הייתה לאורך זמן בעיה של מפגשים, לא בגלגל היציאה, אלא בגלל בעיות מתוך חשש להדבקה בשב"ס. זו בעיה אמיתית שהייתה הרבה זמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נכון. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> העלינו המון פעמים את העניין הזה של אסירים, ואני חושב שזה חשוב מאוד, אבל אני גם רוצה להתייחס לפסקה (יא) שמדברת על הגעה להליך משפטי: היוצא והוא צד לו, בעל מעמד בו, או שנדרש להשתתף בו. השאלה מה זה "בעל מעמד פה"? משפחה, שהבן שלה - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יכול להיות נפגע. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> - - יש לו משפט או שהוא עצור, היא יכולה לבוא לבית משפט להיות בדיון שלו? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הוא לא בעל מעמד בהליך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה "בעל מעמד" פה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שהוא עד. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יכול להיות עד או נפגע. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא. נפגע זה צד. << אורח >> יעל כהן: << אורח >> זה נוסח שהוועדה פה שיפרה אותו תוך כדי הדיונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש תשובה שלכם? << אורח >> יעל כהן: << אורח >> זה נוסח שהוועדה עבדה עליו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אנחנו שיפרנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני זוכר. זה אותו נוסח. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> למשל נפגע עבירה בהליך פלילי הוא לא צד, אבל יש לו מעמד פורמלי, ורצו לאפשר גם לו להגיע להליך משפטי, אז הוסיפו בנוסף לצד או מישהו שנדרש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כדי לא לפגוע בזכויות שלהם. זה לא נגד, זה בעד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> "הגעה למשכן הכנסת". מה עם חברי הכנסת או יועצים? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה לא חל עליהם בכלל. בכנסת החוק לא חל. כל המגבלות - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסגר הזה עצר אותי שוטר ואומר לי: חביבי, אתה מפר את העוצר, תחזור, אסור לך להסתובב פה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> היית אומר לו - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אמרתי לו. ניסיתי. הוא נפנף אותי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה משהו שיושב-ראש ועדת הכנסת צריך לטפל בו באופן כללי לגבי הנושאים שחסרים - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אדוני, זה השר לביטחון פנים שצריך לחייב את כל השוטרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - - ששוטר שיעשה דבר כזה, יהיה מפוטר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> גם אותי עצרו שוטרים. הם לא כיבדו את החוק? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה צריך להוציא מכתב כיושב-ראש ועדת הכנסת - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מדבר גם על חברי הכנסת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוסאמה, על פי החוק, אתה עכשיו שואל אותי מה קורה במחסום? יש בעיה, לפטר אותו, אבל בחוק זה מופיע. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> צריך לדבר עם השר לביטחון פנים שייתנו הנחיה למפכ"ל. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יושב-ראש ועדת הכנסת, אני מוכן להצטרף למכתב שתוציא לו, ואני אחתום גם כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלמה, אתה סיימת? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא סיימתי. דבר אחרון, עניין הנתב"ג שעכשיו הוספתם אותו ב-(יח). מתי התקנות האלה? הסגר בעוד שעתיים, יש המון סטודנטים - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא שעתיים, מה פתאום. עוד שמונה שעות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מחריגים אותם. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איפה? בתקנות? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא. בהחלטה של הקבינט. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אומרים שיקבעו בתקנות. איזה תקנות? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הם קובעים תקנות, גנץ, ביבי ומירי רגב. הם קובעים וזה יוחרג, אני אומר לך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה חשוב מאוד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> סטודנטים שצריכים לחזור וכאלה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הם כבר קנו כרטיסים. יש טיסה מחר לגיאורגיה, 250 סטודנטים קנו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מי שכבר יש לו כרטיס, כך הבנתי - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כך הבנתי וכך הבנתי. הסגר הוא עוד מעט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה קשור ליציאה מהבית. על פי התקנות שקיימות, יהיה. זה משתנה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני חוזר רגע לפסקה (ח), אני מבין שהתיקון הזה לא נוגע למצב חירום מיוחד. הוא תיקון רגיל. נכון? << אורח >> יעל כהן: << אורח >> נכון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הסעיף הזה נמצא כאן בשביל סעיף קטן (ב) שאחריו, אחרי כל סעיף קטן (א). << אורח >> יעל כהן: << אורח >> נכון. ויש גם בסעיף קטן (א) הזה תוספות שלא היו בסעיף - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני מתייחס עכשיו למצב חירום מיוחד. הייתי רוצה שבסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (1) ו-(2), תבוא פסקה (3), שקובעת שבתקופת הכרזה על מצב חירום מיוחד, לפי סעיף 3א, יקראו את פסקת משנה (ח), שזה יציאה למקום עבודה, בכפוף להגבלות שנקבעו באותו סעיף 3א. << אורח >> יעל כהן: << אורח >> אני אסביר למה אמרנו מגבלות לפי החוק ולא רק לפי סט התקנות הספציפי הזה, שבתקופה של מגבלות מלאות הוא גם יהיה מחמיר יותר. יש בחוק גם גופים שלגמרי מוחרגים, גופי ביטחון למיניהם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא. הם בתוך התקנות. הם ברשימה של רח"ל. << אורח >> יעל כהן: << אורח >> הם ברשימות של רח"ל, אבל החוק לא חל עליהם. בסעיף 44 לחוק יש רשימת גופים מוחרגים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל הם נמצאים. צה"ל, השב"כ נמצאים ברשימה של רח"ל, שהיא נוגעת לתקנות שכולם פה התרעמו עליהן. << אורח >> יעל כהן: << אורח >> אולי הם ברשימות של רח"ל, הם לא יופיעו בתקנות, כי זה לא נדרש בתקנות, כי הם מוחרגים מכוח החוק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> קראתי את זה. מה זה "לא"? זה תקנות הגבלות במקומות עבודה. << אורח >> יעל כהן: << אורח >> יש שם את הגופים התומכים בהם, יש שם ספקים שלהם. הם לא שם, כי הם לא צריכים להיות שם. לכן אמרנו לפי חוק. אמרנו את זה כי יש גם גופים שלגמרי מוחרגים מהחוק כדין, גם מערכת בתי המשפט, עובדי מערכת בתי המשפט אמורים להגיע לעבודה. הם מוחרגים. שום דבר לא יכול לגעת בזה. זה נשאר פתוח תמיד על פי ההנחיות של הרשות השופטת. וגם התקנות עצמן - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה רק גופים שתומכים בהם? << אורח >> יעל כהן: << אורח >> נכון. בתקנות שאתם תקבלו, מתישהו בקרוב, אני מקווה, הגופים התומכים בגופי הביטחון הם חלק ממה שחיוני. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה אמור להיות השנה או בשנה הבאה? << אורח >> יעל כהן: << אורח >> אנחנו בתשרי... << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שני עדכונים. משרד המשפטים, סומך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> עוד לא שאלתי את השאלה שלי, היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צודק. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה לגבי מרכזי יום, מרכזי יום לקשישים? דיברו איתי מכמה עיריות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה מופיע בתוספת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה מופיע. לפי פסקה (יג) זה מוחרג? אני לא יודע. תגידו לי אם זה גם מוחרג לפי פסקה (יג)? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה בתוספת השנייה. מרכזי יום לקשיש נמצאים בתוספת השנייה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> המשמעות של האסירים שהחלטנו להעניש אותם - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נרשם בפרוטוקול, אני שולח תשובה חיובית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שי סומך, רצית להגיד שתי הערות? << אורח >> שי סומך: << אורח >> קודם כול לגבי הבחינות. עשינו כמה תיקונים לבקשת השר. דבר ראשון, הסמכות של הממשלה להתיר בחינות תהיה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש נוסח לעניין הזה? << אורח >> שי סומך: << אורח >> כן. אני שולח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנוסח יהיה על פי הדברים שאמרת. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני אעדכן בעוד עשר דקות. אני אעביר את הנוסח ואני אעדכן אותו בעוד עשר דקות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה אתה מעדכן לנו עכשיו? << אורח >> שי סומך: << אורח >> יש שינוי לגבי הבחינות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> חשבתי להגיש את זה כהסתייגות, אז לא צריך להגיש הסתייגות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> הבחינות קמו לתחייה? << אורח >> שי סומך: << אורח >> יש שינוי. אני יכול להעביר ללשכה המשפטית ולעדכן בעוד עשר דקות, אם זה בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התחלת, תגיד את הדברים, ואם הלשכה המשפטית, אחרי שתראה את הנוסח, זה לא יותאם, היא תעלה את זה פה, וזה בסדר. אנחנו סומכים עליכם, על היועצים המשפטיים, גם של הוועדה וגם של המשרד, ובטח על סומך. << אורח >> שי סומך: << אורח >> תודה. הוספנו לנוסח שהבחינות שהממשלה רשאית לאשר יהיו בחינות שאם הממשלה מצאה שקיומן הוא חיוני, למרות קיומה של התפשטות רחבה של נגיף הקורונה אשר גורמת לפגיעה חמורה בבריאות הציבור, כאמור בסעיף 3א(א). זאת אומרת, רק אם יש חיוניות. ותוספת נוספת שנוסיף גם בחינות שמתקיימות מרחוק. זה מובן מאליו, אבל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מצוין. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> באיזה סעיף? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא רק שמתקיימות, שיכולות להתקיים מרחוק. << אורח >> שי סומך: << אורח >> שמתקיימות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אגיד לך למה, בגלל שיש מקומות שתגיד להם: תתארגנו ותעשו את זה. יכול להיות שעד היום הם לא עשו את זה, כי לא היה צריך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> ברגע שיקבעו שמתקיימות מרחוק, הן מתקיימות מרחוק. << אורח >> יעל כהן: << אורח >> וזה בנוסף לבחינות של הרפואה שאמרתי. << אורח >> שי סומך: << אורח >> לבקשת משרד הבריאות מוחרגות בחינות בתחום הרפואה והבריאות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מבקש לרשום שזאת הסתייגות של חבר הכנסת סעדי והרשימה המשותפת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוא הוריד לך הסתייגות. אגב, אתה צריך להגיד לה איפה הנושאים החדשים שביקשת, שלא תגיד אחר כך שהיו לך כמה. תגיד באיזה סעיפים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש לנו עוד הרבה פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. לא עוד הרבה. תגידו בכל פעם סעיף. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תן לו להמשיך את כל העדכונים שהוא קיבל מהתנור. יש עדכון מפי הגבורה... << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> זאת ההגדרה של מה זה בחינות לפי סעיף 3א? << אורח >> שי סומך: << אורח >> זאת לא הגדרה, התיקון הוא בסעיף 10. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> תסביר, כי זה לא מה שדיברנו קודם. קודם אמרתם להכניס את זה בהגדרה בסעיף 3א. << אורח >> שי סומך: << אורח >> צריך קצת לעבוד בנושא. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> כרגע בהצעה זה כתוב בסעיף 1. קודם אמרתם להעביר ל-3א, ועכשיו אתם אומרים לתקן ב-10. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה זה 10? אין בכלל סעיף 10. << אורח >> יעל כהן: << אורח >> אנחנו נדבר על זה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> תסגרו ותגידו לנו מה הוחלט. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איך 10? החוק נגמר בסעיף 7. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה תיקון לסעיף 10, שהוא הסעיף שמדבר על הגבלת פעילות במוסדות חינוך, אבל ספציפית לעניין מה זה הגבלות מלאות במצב חירום, שמאפשרות הכרזה על מצב חירום מיוחד. אתם אומרים שההגבלות צריכות להיות כאלה שלא מאפשרות בחינות, למעט הבחינות שאמרת, שהן כן יכולות להתאפשר, ועדיין זה ייחשב להגבלה מלאה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> נכון. אותן בחינות שיותרו יהיה צריך להוסיף בסעיף 3. ויש עוד עדכון. יש סיכום עם האוצר לגבי סעיף 3א(ב)(3), אותה בקשה של שר המשפטים להוסיף את המילה "חיוני" להוראה של מקומות העבודה והעסקים. אני שוב מתנצל בפני הלשכה המשפטית, אני אקרא את הנוסח החדש. אין כאן שינוי במהות, יש כאן שינוי רק בהגדרה. השינוי אומר את הדבר הבא, שכל אותם מקומות עבודה ועסקים פתוחים, הם ייקראו "מקומות עבודה ועסקים חיוניים". זה חשוב לשר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה זאת אומרת? כל מקומות העבודה יהיו פתוחים? << אורח >> שי סומך: << אורח >> אין שינוי מהותי. כל אותם מקומות עבודה שנקבע שהם יכולים להיות פתוחים בסגר מלא, אותם מקומות עבודה יוגדרו כמקומות עבודה חיוניים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> על פי אותן תקנות שעומדות להיות מאושרות - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> "הנה הוא לך כסות עינים", שיוכלו להגיד לאנשים שלהם שרק החיוני פתוח. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בקיצור, אנחנו עדיין תקועים בתקנות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> למה זה משמעותי, שי? << אורח >> שי סומך: << אורח >> השר ביקש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו כל הזמן תלויים בתקנות. הלאה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> צריך להגיד שיש הרבה הגדרות שונות ומגוונות למקומות עבודה חיוניים, כי בהגבלת פעילות מקומות עבודה זה מוגדר בצורה מסוימת. יש הרבה הגדרות שונות זו מזו וקובעות מה זה מקומות עבודה חיוניים, שזה דבר לא מוצלח, מבלבל ומטעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה אם מקומות עבודה חיוניים, יש להם הגדרות מחוקים אחרים? השאלה אם לא על ידי זה אתה קושר לעצמך את הרגליים במשהו שהחלטת אחרת? << אורח >> שי סומך: << אורח >> ההגדרה זה רק לעניין הפסקה הזאת. מבחינה משפטית אין בעיה ליצור הגדרה לעניין מסוים. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> יש מסגרות לילדי עובדים חיוניים, שכן פתוחות לפי 10(ג) ולפי תקנות חינוך. הכוונה היא ממש לא להרחיב את זה עכשיו לכל העובדים שעכשיו - - - << אורח >> שי סומך: << אורח >> אין שום שינוי מהותי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אולי תקראו לזה "מקומות עבודה הפתוחים במצב של מגבלות מלאות". זה מקומות עבודה שנותרים פתוחים במצב של מגבלות מלאות, ולא תקראו לזה "חיוני", כי, א', אתם אומרים בעצמכם שלא חיוני חלק מהם, ו-ב', יש שימוש במושג חיוני במקומות אחרים, וזה מאוד מטעה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> זה רק לעניין זה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל זה לעניין מגבלות מלאות. << אורח >> שי סומך: << אורח >> לצורך עניין הפסקה הזאת אני לא רואה שום נזק בזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האם בהשתתפות בלוויה או בברית – אני שואל: האם לא ראוי להכניס פה טקס, אפילו טקס חופה, אני לא מדבר על חתונה? יש אנשים שרוצים טקס חופה של עשרה אנשים כדת משה וישראל, ואת הפֿריילעך הם יעשו אחרי שייגמר הסגר. השאלה אם יש בעיה בעניין הזה של השתתפות בלוויה, או בברית, או בטקס חופה. טקס חופה, לא חתונה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> פה לא מאשרים את הפעילות. פה מאשרים את היציאה לפעילות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא צריך לאשר את הפעילות, כי מותר לך לעשות היום חופה במגבלה של אותם אנשים, כמות של אנשים שאתה יכול. פה זה לצאת לדבר כזה של קרוב משפחה, כמו לוויה או כמו ברית, גם בברית זה אותו סיפור. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נכון. צריך. צריך להוסיף את זה, ודאי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גם חתונה. למה לא? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא מסיבה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מה היה עד עכשיו? בחוק שאפשרנו אז, הרי זה לא נוגע רק למצב החירום המיוחד. זה נוגע בכלל - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה גם לא מצב חירום מיוחד. גברתי היועצת המשפטית, זה לא מצב חירום מיוחד. זה תיקון של מצב החירום הרגיל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נכון. לכן אני אומרת שזה שינוי לעומת מה שהוועדה דנה ואישרה פה לפני חודשיים לגבי אותן מגבלות מינימליות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש הרבה דברים בניגוד למה שהיה אז. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נכון. תיקנו פה. הוסיפו ברית. הוא צודק שצריך להוסיף גם חופה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר שבמצב של סגר – נשמע את משרד הבריאות – אני מכיר אנשים כאלה שלא ידחו חתונה. יעשו עשרה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> במיוחד שזה מוגבל פה לבן משפחה: בן זוג, הורה, ילד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בן משפחה, עוד פעם, באותה קרבה של לוויה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הסיבה שקבעו הלוויה וברית בזמנו שזה דברים שאי-אפשר לשנות את המועד שלהם, להבדיל מטקסים אחרים. אמרו שבמצבים הכי חמורים – היה שלב שהגבילו התקהלות אפילו לשניים או לשלושה אנשים במצבים הקיצוניים – אמרו הלוויה, ברית, אין מה לעשות, אבל חתונה אפשר גם לדחות בכמה ימים, אם הגענו למצב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חתונה אפשר, אבל טקס חתונה יש כאלה שלא ייוותרו על זה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה היה הרציונל. << אורח >> יעל כהן: << אורח >> נכון, אבל מדובר באמת על המינימום של מה שגם כשיש לי מגבלות קיצוניות לא ניתן למנוע, ואנחנו לא חושבים שנכון להכניס פה גם חתונה. אנחנו הרי מדברים על מגבלות בדרך כלל לתקופה הכי קצרה שאפשר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא הבנתי. אפשר לצאת לטקס חופה, אבל לא תתנו לילד עם מגבלות לצאת עם האוטו? תהרגו אותי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה, קארין. תודה. זה פופוליסטיקה לשמה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתם הורגים אותי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פופוליסטיקה לשמה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה פופוליסטיקה, יעקב? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בסדר. היום זה מתאים. זה בסדר. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> חשבנו שפה אנחנו צריכים לקבוע את הדברים המינימליים שבהם באמת אי-אפשר לקבוע מגבלות חמורות - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה ברור לי לחלוטין. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> - - וחתונה לא חשבנו שצריך להיות אחד מהם. אתה יודע שאנחנו לא מגבילים את זה סתם. זה לא משהו שאנחנו מגבילים, את מגבלת ההתקהלות כמובן כן, אבל לא את עצם ההגעה לטקס כזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבעיה שהוא לא יוכל להגיע לזה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> יעקב, כאן מדובר על יציאה מהיישוב. המשמעות פה זה יציאה מהיישוב או לא? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גם, כולל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יכול להיות שכן. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זאת אומרת, למרות שאני קופץ - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הצעתי כרגע. זה לא מופיע בחוק. אני פשוט, בשונה מכם, יודע שיש אנשים שמבחינתם אם קבעו מועד חתונה, הם לא משנים את זה. טקס החופה יהיה באותו יום. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> יעקב, אני יודע שאני קופץ קדימה, אבל בכל זאת זה נגזר. השתתפות בהלוויה או בברית, כן נוסיף חתונה, כל זה כהחרגה מהמגבלה של יציאה מהיישוב. למה הדבר היחיד שבאופן מפורש מופיע כאיסור לצאת מהיישוב זה הפגנה? זה הדבר היחיד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה חוק. מה אתה מתפלא, עופר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מוכן להיות דומה לכל הדברים הללו? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין בעיה. כל הדברים הללו זה מוגבל לפי הגבלת פעילות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה רק לקרובי משפחה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> פה יש הגבלה גם על המספר וגם על ההגעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה להגיד לי שלא עלינו, לוויה של אבא של מישהו, זה אותו דבר? אם יש זה, יהיה זה? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן, כי אז זה מוכיח את מה שאמרתי מלכתחילה, שכל המטרה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נסחפתם, כסיף. "נסכפת" עם כ"ף". << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו אומרים מההתחלה שכל החוק הזה נועד רק כדי למנוע הפגנות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> עופר, טעות בידך. סעיף 7(1) הזה בסך הכול מאפשר יציאה לפעילות. כל הפעילויות האלה בסעיף 7(2), אפשר למנוע אותן לחלוטין. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> הדבר היחיד - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רגע. תקשיב עד הסוף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא רוצה להקשיב. שלמה, אני לא רוצה להקשיב לזה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הוא רוצה לשמוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רוצה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה לא רוצה לענות לו? שיישאר בשאלה? איך הוא ילך ליום כיפור בשאלה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני כבר יודע את זה בעל פה מתחילת הערב, כבר שבועיים, וזה בסדר. מותר לו, והוא צודק מבחינתו. זו השקפת עולמו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל הוא לא צודק, כי כל הפעילויות האלה אפשר להגביל לגמרי. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> הדבר היחיד שמופיע, ובניגוד למה שאומר פה איתן, אני לא מופתע, זה ברור. אני רק שם את האצבע על זה באופן ברור. שיהיה ברור שזאת המטרה, שיהיה ברור שזאת כל החקיקה של החוק. זה הכול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עופר, אין לך רשות דיבור עכשיו. כן, עמית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בוודאי ראוי לקבל את העניין של החופה כמו בספורט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרגע מאחר שזה לא כל כך רלוונטי, כי עכשיו זה חגים, אני אעשה את הבדיקה הזאת בצורה אחרת. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בוודאי זה יהיה נכון אם זה לא כלי ממונע כמו ספורט. כלומר, זה לא פחות מספורט. אם אדם לא נדרש בכלי ממונע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ב-1,000 מטר כן אפשר בהגבלה של 10. אתה יכול בהגבלה של 10 או בהגבלה של 20 לעשות חופה. אין לך בעיה עם זה. נכון או לא? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בתקנות הקיימות אין מגבלה בתוך ה-1,000 מטר לכל מטרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. אבל יש גם בהתקהלות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מגבלת ההתקהלות סובלת עד 20 בשטח פתוח, ו-10 בשטח סגור. זה יכול גם להשתנות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לפי התקנות היום אסור לשהות במקום שהוא לא הבית שלך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בבית מגורים אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מדובר בחצר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בחוץ זה בסדר, בחצר זה גם בית מגורים שלו. שאלנו בפעם שעברה לגבי חצר, ואמרו שגם זה אסור. בחצר לעשות ארוחת חג עם שני שכנים היה מותר? אמרו בפירוש שזה אסור. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בתוך הבית נכון, אבל אם אתה עושה - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גם בחצר של הבית, אמרו. שאלנו. רצינו. << אורח >> יעל כהן: << אורח >> אם אפשר, לפני שממשיכים לסעיף הבא, לחזור טיפה אחורה לאותו סעיף שדיברנו קודם על ההתקהלויות, שהיה בו החריג לגבי יום הכיפורים. אנחנו חושבים שהנוסח שהצענו היה טיפה משובש ורוצים - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> איזה סעיף זה? << אורח >> יעל כהן: << אורח >> זו פסקה (2). סעיף 3א(ב)(2). << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסיפה "ואולם אין בהוראת פסקה זו כדי למנוע חריגה ממגבלת ההתקהלות". << אורח >> יעל כהן: << אורח >> נכון. הסיפה שם אמרה שאין בהוראות הפסקה לחרוג ממגבלת ההתקהלות ביום הכיפורים. היה יכול להשתמע ממנה שאפשר לחרוג ממגבלת ההתקהלות ביום הכיפורים לכל מטרה, וזאת כמובן לא הייתה הכוונה. הכוונה הייתה שאפשר יהיה לחרוג ממגבלת ההתקהלות לטובת אותו מתווה תפילה, שכבר אושר פה בוועדה. ולכן אנחנו רוצים לדייק את הנוסח. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בכפוף למתווה שאושר בתקנות. << אורח >> יעל כהן: << אורח >> לכן עכשיו אני מקריאה את ההצעה שלנו לדיוק הנוסח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקראי בבקשה. << אורח >> יעל כהן: << אורח >> "ואולם בתקנות כאמור ניתן לקבוע הוראות החורגות ממגבלת ההתקהלות בתקופה שמיום י"ט בתשרי התשפ"א בשעה 17:00 עד יום י' בתשרי התשפ"א בשעה 20:00." << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> סעיף 7 לחוק העיקרי, פסקה (2). (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(ב) בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום מיוחד לפי סעיף 3א, יקראו את סעיף קטן (א) כך: << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה הלב של החוק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה הסעיף שמאפשר לקבוע הגבלה על התקהלות בהפגנה, בתפילה, או בטקס דתי, בסיטואציה שהוכרז מצב חירום מיוחד. (1) בפסקה (1), במקום פסקת משנה (י) יקראו: "(י) יציאה של אדם להפגנה והשתתפות בה בכפוף להגבלות שנקבעו לפי פסקת משנה (2) – אם ההפגנה מתקיימת במרחק המותר ליציאה ממקום מגורים שנקבע לפי פסקת משנה זו;"; כלומר, זה באמת מגביל את ההפגנות למרחק מסוים ממקום המגורים, ולא מאפשר להגיע להפגנה במקום אחר. (2) בפסקה (2), במקום הסיפה החל במילים "התקהלות במרחב הציבורי" יקראו "התקהלות במרחב הציבורי; בתקנות לפי פסקת משנה זו רשאית הממשלה לקבוע הגבלה על התקהלות בהפגנה, בתפילה או בטקס דתי, לרבות הגבלה על מספר האנשים המשתתפים בהתקהלות כאמור שלא תפחת מהגבלה על התקהלות שנקבעה לפי פסקה זו, ובלבד שהגבלה כאמור חיונית למניעת התפשטות נגיף הקורונה; לא יהיה בהגבלה לפי פסקת משנה זו כדי למנוע לחלוטין קיום הפגנה, תפילה או טקס דתי"." << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה הגבלה? איזה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה להסביר, משרד המשפטים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הסוף לא נכון. זה לא נוסח טוב, אנחנו לא רוצים התקהלויות גם בהפגנות. אולי "לא יהיה בהגבלה לפי פסקת משנה זו כדי למנוע קיומה של הפגנה, תפילה או טקס דתי". יעל, הסיפה של הפסקה הזאת לא טובה, מכיוון שכותבים פה "לא יהיה בהגבלה לפי פסקת" - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה לאסור? דיברנו על למנוע קיומן. << אורח >> יעל כהן: << אורח >> "למנוע קיום הפגנה", ככה היה כתוב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> למנוע קיום. מה זה כדי לאסור כליל התקהלות? אתם רוצים שתתקיים התקהלות? << אורח >> שי סומך: << אורח >> לא. לאסור או למנוע. צריך לבחור אחד מהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז בחרנו. למנוע כליל? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא. "כדי למנוע קיומה של הפגנה, תפילה, או טקס דתי". << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אנחנו כן רוצים למנוע הפגנה - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוא לא מונע בכלל את התפילה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה מה שאני אומר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זו התחכמות צינית. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אנחנו כן רוצים למנוע הפגנה של 10,000. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הפוך. אתם עייפים. התוספת הזאת - - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> ידידי, ברגע שיש לפני זה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה שאתה מתנגד, אני בטוח. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה מאיין את זה. ברגע שאתה אומר שאתה לא יכול לצאת ממקום המגורים. מה זה לא מונע את ההפגנה? בטוח שאתה מונע את ההפגנה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בתוך 1,000 מטר מהבית שלך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> יש לך הפגנה בתוך הקילומטר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> יופי... נהדר... << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה המון. זה אפילו יותר מתחום השבת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרד המשפטים, "לא יהיה בהגבלה לפי פסקת משנה זו כדי למנוע לחלוטין קיומם של הפגנה, תפילה או טקס דתי". << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה "לחלוטין"? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> בחוק הרגיל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה אחרי - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> רגע. תשמע רגע. אני מבין מה אתה רוצה. בחוק הגדול, שמשם זה הרי לקוח, כי שם קבענו את זה, כתוב שם: לא יהיה בכך כדי למנוע קיומה - - - אז גם פה צריך לכתוב את זה. צריך את אותו נוסח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני בכוונה רוצה לחדד. דווקא בגלל החידוד, שאנחנו לא רוצים שיהיה מצב - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> משפטית זה לא נכון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא רק משפטית, גם עניינית. יגידו אחר כך: תפגין, אין בעיה, תפגין לבד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> איפה שלא כתוב "לחלוטין", במעטפת הקודמת, לא במצב חירום כזה, יגידו: פה לא כתוב "לחלוטין", מה המשמעות? למה התכוון המחוקק? צריכה להיות אחידות בקטע הזה. כשאתה אומר: לא יהיה כדי למנוע, כלומר אסור למנוע. זו המשמעות בעברית. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כליל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> החשש שלא יגידו, שכאשר אנשים עומדים במרפסות, כל אחד עם שלט, זה נחשב הפגנה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה הפגנה בזה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אל תתחכמו. בחוק הקורונה הגדול בפעם הקודמת, בסעיף 7(1) או 7(2) קבענו שם שאפשר להגביל הפגנות, ובלבד שלא יהיה בהן כדי למנוע את קיומן של ההפגנות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לכן היועמ"ש לא נתן להטיל שום מגבלה, איתן. אי-אפשר ככה, גם במצב חירום מיוחד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בואו נשמע את משרד המשפטים מסביר את הסעיף, כי יש שאלות, עוד לפני הניסוח. למה התכוונתם? שאני אבין. << אורח >> שי סומך: << אורח >> הייתה התלבטות. הייתה התלבטות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם השמיטו מהפעם הקודמת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שיסבירו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תן לנו לשמוע, יעקב. לא הבנתי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, אני אומר קצת בחיוך, אבל בחיוך עצוב. תראו מה קורה, הרי החוק הזה נולד רק בשביל הסעיף הזה. איפה שמו אותו בסדר? אחרון. אז ב-06:00 אנחנו דנים בסעיף 6. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. דנו בזה כל היום. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בטח, רק על זה דנו... << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל הדיבורים וכל הנאומים. רז נזרי לא דיבר על זה? גרוטו לא דיבר על זה? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ללא ספק זה הנושא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנושא הזה הוא נושא שדנו בו הרבה מאוד, עכשיו אנחנו בניסוח, לא במהות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. אנחנו עדיין בהבנה למה הם מתכוונים, לא בניסוח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בחלק הזה. בתוספת הזאת. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> גם במהות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא לא תוספת, היא השלמה למה שהיה קודם. << אורח >> שי סומך: << אורח >> קודם כול, אני לא מומחה להפגנות, אבל רז נזרי אישר את הנוסח הזה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם רז נזרי לא מומחה להפגנות, הוא מומחה למשפט. << אורח >> שי סומך: << אורח >> הוא הפך להיות מומחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אף אחד לא מומחה להפגנות. סומך, דבר איתי. << אורח >> שי סומך: << אורח >> הייתה לנו באמת התלבטות. הייתה גישה שאמרה שכבר הנוסח הקיים מאפשר לקבוע תנאים, וקביעת תנאים מאפשרת גם להטיל מגבלות כמו מגבלה על ההתקהלות, והייתה גישה שאמרה: בואו נבהיר את זה יותר טוב, ונקבע שאפשר יהיה גם לקבוע מגבלה על ההתקהלות, נקבע את זה ברחל ביתך הקטנה. ההתלבטות חלה אחרי מה שאמר אדוני, שאנחנו לא נאסור הפגנות. ההתלבטות הייתה אחרי שהצעת את ההצעה שלך, והיא התקבלה, אז הייתה התלבטות אם בכלל לא לתקן את הסעיף הזה או להוסיף את ההבהרות. בסוף החלטנו שכדאי להבהיר בדיוק מה אפשר כאן, שאפשר להגביל את התפילה, הפגנה או טקס דתי באמצעות הגבלת התקהלות או באמצעות הגבלות נוספות, ומכאן נולד הנוסח הזה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> את הסעיף הזה צריך לזרוק לפח האשפה של ההיסטוריה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמענו. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תשמע את זה עוד 1,000 פעמים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, כסיף. הכול בסדר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שאלה טכנית, אבל משפטית מבחינתי. היום המגבלה בשטח פתוח היא 20 איש. זאת המגבלה שתהיה גם כאן. השאלה אם אני יכול 20,000 איש, שהם עומדים בתנאים של 20, 20, 20, 20, ברווח, כמו שירצו, לפי כל התנאים? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה לא נכון, מה שאתה אומר, סגלוביץ'. הוא אומר לך שכאן אתה יכול להטיל מגבלה שהיא לא תפחת מההגבלה על התקהלות אחרת. זאת אומרת, אתה יכול לעשות 30, 40. אתה יכול להטיל פה כל הגבלה שאתה רוצה על הפגנה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא זאת השאלה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא מכריחים אותך ל-20. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> היום המגבלה היא 20 איש בשטח פתוח, בשפה שנקראת "קפסולה", התקהלות. מדברים פה על הפגנה, התקהלות, 20 איש, לפי הכללים, שני מטר, הכול בסדר. מגבלה על המספר, ופה אני פונה אליכם בשאלה, הרי בסוף היישום של זה הוא על ידי המשטרה - - - << אורח >> שי סומך: << אורח >> - - - סעיף הסמכה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עוד פעם, תהיה איתי בשאלה. אולי אני לא מסביר את עצמי. סעיף ההסמכה הזה הוא סעיף שבסוף אומר שאסור לאסור כליל. אבל אני שואל שאלה הפוכה. ברגע שאתה נותן לממשלה, לשלטון, לא משנה, את היכולת להגביל את העניין, אני חושב ברמת האיזון, ואמרתי את זה גם לרז בשאלות שהיו לי – ברמת האיזון צריכה גם להיות הנחיה לגופים המאשרים, שזה לא הממשלה – המשטרה, לא משנה מי שמאשר את זה – שהם צריכים להתאים את עצמם לסיטואציה. אני אתן לך דוגמה הכי פשוטה. אם אתה הולך לפי כל הכללים, ובאים 1,000, 2,000, אני לא יודע כמה אנשים מגיעים לצורך העניין, והמשטרה באה והחליטה, היא צריכה גם לתת את השטח המתאים שהיא תוכל לממש את היכולת הזאת. זה הולך לשני הכיוונים. פה אין אמירה לגבי הרשות, במקרה הזה המשטרה, שעושה את העניין הזה. ולדעתי צריך להוסיף את זה, ואז אתה מייצר איזה איזון מול המגבלה. זה לא יפגע באפשרות של מאבק בפנדמיה חס וחלילה, אבל זה יאפשר מערכת של איזונים, שלא תבוא המשטרה ותגיד: פה בשטח הזה – כי היא תחמה את זה ככה – אפשר 100, אפשר 200, אפשר 300. היא תעשה את המאמץ הנוסף לאפשר, כי יש חובה לאפשר את ההפגנה. החובה היא של המשטרה לצורך העניין. אני מחפש את הצד השני לסיפור, שהוא יהיה הרבה יותר מאוזן, גם בתקופה קשה. ההנחיה הזאת צריכה להיות פה בפנים, כקו מנחה. המשטרה תעשה את השיקולים שלה, אחר כך תעשה הערכת מצב. אני סומך עליהם שהם יעשו את זה נכון, אבל אי-אפשר לשים את זה בלי זה. כי היום הרי לכאורה לא צריך את זה, יש את התקנות היום, יש את התקנות שנכנסות לתוקף שאומרות למשטרה: אתם יכולים לתת לזה תנאים. אני חושב שלא צריך אותן, יכלו גם בלי הסגר, אבל היום הן קיימות גם בתקנות. אם אתה תכניס את זה לדבר חקיקה שמייצר איזונים כאלה, אני אומר את זה כאן: אתה חייב לשים גם את ההנחיה. לא בפרטים, להנחות את הגוף שמקבל את ההחלטה, שהוא צריך להכניס את זה למרחב השיקולים שלו, בלי לקבוע לו תנאים ספציפיים, בלי זה, חסר. זה דבר אחד. דבר שני, נושא שהעליתי גם לרז נזרי, הוא לא יכול היה לתת לי תשובה כמובן בזום, אבל גם לרז נזרי ולעוד אנשים: מדוע לאסור הפגנות שנעשות בתוך רכבים? בתוך רכב, הם לא נוסעים לשם ויורדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יואב, הדברים האלה עלו, הם לא קשורים כרגע לסעיף הזה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה לשפר את הנוסח הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא קשור בניסוח של הסעיף כמו שהוא. זה הנושאים המרכזיים שדיברתם עליהם, דנו בהם. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוודאי זה קשור. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה קשור, כי אני רוצה לשכנע אותך ואולי גם את משרד המשפטים, אולי את משרד הבריאות, ואולי את חבריי, שנכניס את זה פנימה. מותר לנו לעשות את זה, בהסכמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני זוכר טוב מה שאמרת, ומיצינו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה שאמרתי על המשטרה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם לא מקבלים את ההחלטות. הם באים ומסבירים לך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חשוב לי הרעיון שהעליתי. גם רז נזרי פתאום חשב קצת – אני לא אדבר בשמו – כשהעליתי את העניין הזה. זה לא משהו שחשבו עליו קודם. אני יודע שלא חשבו עליו קודם, לעשות איזה מערכת איזונים. זה הזמן לעשות את האיזונים האלה. מתי נעשה אותם? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יכול להיות שיעשו את זה בתקנות? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. זה לא יכול להיות בתקנות. זה צריך להיות בחקיקה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> יעקב, זה חייב להיות בחקיקה, מהסיבה הפשוטה - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תפסיקו שניכם לפרכס אחד את השני. באמת, לא צריך שום דבר, אין פה שום איזונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. תודה, יואב. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אין פה שום כלום. יש כאן אפשרות לממשלה להטיל מגבלות על הפגנות. זה הכול. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש פה בחקיקה התחכמות. יש פה איסור על הפגנה. וכדי שבחקיקה האיסור הזה יוקהה, צריך לאפשר יציאה מהיישוב עם רכב. צריך לאשר את זה בחקיקה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שי סומך, הסעיף הזה, איך שהוא מנוסח ובצורה שהוא מנוסח, זה לא עומד בתנאי פסקת ההגבלה. זה לא מידתי ולא יכול להיות שזה מידתי וזה בלתי סביר באופן קיצוני. מצד אחד, אתה בא ואומר: אני רוצה לשמור על זכות ההפגנה, וזה לא מונע את זכות ההפגנה באופן כללי, ומצד שני, אנחנו זוכרים, וקרעי דיבר על זה, ואני דיברתי על זה, שלמעשה סעיף 7(2) בחוק הגדול, חוק המסגרת, נתן את האפשרות להטיל את ההגבלות. בגלל שסעיף 7(1) לא אסר על מישהו שיצא מהאזור שלו להפגנה, באתם והוספתם את הפסקה הזאת ואמרתם: עכשיו אני אוסר ומונע מאנשים לצאת מהיישוב שלהם, ללכת ולהשתתף, אבל מה, הוא יכול להפגין בתוך ה-1,000 מטר. אבל ה-1,000 מטר זה זמני. מחר יבואו תקנות ויגידו שזה 200 מטר, ואז אסור לצאת מה-200 מטר, ולעשות הפגנה ב-200 מטר. לכן למעשה יש פה איון לחלוטין של זכות ההפגנה. יכולתם לבוא ולהגיד: אם באמת יש מצב תחלואה קשה, והממשלה רואה שיש מצב תחלואה קשה, לבוא ולהגיד: תשמע, אנחנו מגבילים את זכות ההפגנה ל-2,000, ל-3,000, ל-1,000, ל-4,000, בתנאי שתשמרו על שני מטר, קפסולות, לא קפסולות, אבל אפילו לא ניסיתם את זה. לא ניסיתם אמצעים שהם יותר מידתיים. זה אחד מהתנאים של פסקת ההגבלה לפגוע בזכות בסיסית, בזכות חוקתית, ואתה מכיר את זה טוב מאוד. קודם כול לנסות אמצעים שהם פחות פוגעניים, שפגיעתם פחותה, ואתם ישר הלכתם מאישור 100% הפגנה, בלי תנאים, בלי פיקוח וכל זה, למניעת כל סיכוי של הפגנה. אתה תסכים איתי שפה זה בולשיט כל העניין הזה, שפה אתה שומר את זכות ההפגנה. אין פה זכות הפגנה. אין פה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש פה איסור מוחלט. גם לפי הפסיקה, הפסיקה בזמנו קבעה כאשר היה ויכוח על מיקום של הפגנה, אתה מכיר את זה היטב. הפסיקה הייתה ברורה שמיקום של הפגנה צריך להיות כזה שמאפשר ביטוי, לבוא לידי ביטוי. ברגע שמונעים מאנשים לצאת מהיישוב שלהם לטובת הפגנה, זה אומר שבהרבה מאוד פעמים, אם לא בכלל, לא יאפשרו להם להפגין במקום שבו הם יוכלו להביא את המסר שלהם לידי ביטוי. זה לא מתיישב עם הפסיקה. זה דבר אחד. דבר שני, יש פה החרגה רק של ההפגנות. למה, יעקב, לא ימנעו יציאה לברית? דיברנו קודם. למה? למה? למה לא ימנעו יציאה מיישוב לטובת חתונה? רק להפגנה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה לא נכון, עופר. ב-7(2) הם יכולים להגביל את כל הפעילויות, שלא יתקיימו שום פעילויות, חוץ מתפילה, הפגנה או טקס דתי. עופר, אתה אינטליגנט, סעיף 7(2) - - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני ראיתי. תסתכל על 7(1). סעיף 7(1) כולו, כולו, מופנה רק להפגנות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה לגבי יציאה מהבית. על ההתקהלות עצמה ב-7(2) אתה יכול לאסור הכול. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אצלי הנוסח לא מעודכן, אבל אני אגיד לך שם - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ההתקהלות עצמה – ב-7(2) אתה יכול לאסור הכול. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם זאת התקהלות, בואו נמחק את כל העניין של תנועה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אין בעיה. אם תוריד מ-7(2) הפגנה, באמת אתה יכול להשאיר את 7(1). עופר, אם אתה מוריד מ-7(2) את המילה "הפגנה", אז ב-7(1) אתה יכול להשאיר, כי זה לא יעזור לך. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. יש פה שתי בעיות. יעקב, אני אשמח אם גם אתה תקשיב. יש פה שתיים או שלוש בעיות. קרעי, תקשיב. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני מקשיב. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> דבר ראשון, אתה צודק לגבי 7(2), אבל תיכף אני אחזור לזה. אתה צודק, אבל לא מדייק. מכל מקום, 7(1) כולו מופנה רק להפגנות. הוא מדבר פה באופן מפורש על איסור תנועה להפגנה, לא התקהלות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נכון, כי כל היתר אתה יכול להגביל את ההתקהלות עצמה. מה תעזור לך יציאה לברית אם אומרים לך שאסור לעשות ברית? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני גם נגד זה, דרך אגב, אבל זה לא הנושא. יש פה איסור על תנועה להפגנה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה נגד ברית? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אין איסור על יציאה לכל אירוע אחר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה נגד ברית? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא רלוונטי עכשיו. קודם כול, התכוונתי שאני נגד מניעה של אנשים לצאת לברית, אבל עזוב את זה. עזוב את זה, זה לא העניין. דבר ראשון, יש איסור על תנועה להפגנה. אין איסור על יציאה מיישוב לכל אירוע אחר. זה מראה בדיוק מה הרעיון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כי כל אירוע אחר אתה יכול לאסור עליו. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> ב-7(2) תשים לב לעוד דבר, ב-7(2) כתוב שהתקהלות וכן הלאה, ובלבד שההגבלה כאמור חיונית למניעת התפשטות נגיף הקורונה. ב-7(1) לא צריך אפילו להוכיח את זה. ב-7(1) יש איסור על הפגנה בלי קשר, בלי קשר אם היא חיונית למניעת התפשטות הקורונה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כל מצב החירום המיוחד מדבר על - - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. לא. לא. אל תתחכם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה הבסיס של החוק הזה. תסתכל מתי בכלל אפשר להכריז על מצב חירום מיוחד. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מצב החירום המיוחד, המיוחד, המיוחד, זה דבר אחד. מה אחר כך קורה בפועל זה דבר אחר. מה ששני הסעיפים האלה מראים זה בדיוק את ההחרגה לרעה רק של הפגנות, גם מבחינת תנועה, וגם כשאתה אפילו לא צריך פה להוכיח שזה חיוני. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אם תשים לב ותהיה הוגן - - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם זה היה נכון, למה עושים פה את 7(2)? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אם תשים לב ותהיה כן עם עצמך, תראה שרק ההפגנות, הן היחידות שהוחרגו. גם ב-7(1) וגם ב-7(2). << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לרעה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא. לטובה. עד עכשיו. עד עכשיו במצב החירום הרגיל הן היחידות, גם תפילה וטקס דתי לא הוחרגו גם מ-7(1) ומ-7(2), רק מ-7(2). << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. לא נכון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תסתכל. תסתכל. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא נכון. החרגה לרעה. החרגה לרעה בשתי - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא נכון, עופר. נו באמת, אתה עייף. הפגנות זה הדבר היחיד שהוחרג לטובה גם ב-7(1) וגם ב-7(2). אין שום דבר מלבד ההפגנות, כי זה שמנדלבליט וניסנקורן רצו. זה ידוע, כולם יודעים את זה. אז אנחנו מבטלים את האפליה ועושים אפליה מתקנת. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> האמת היא, עופר, אנחנו צריכים לבטל את כל הסעיפים האלה, אני קורא פה שנתניהו אומר שההפגנות עוזרות לו. אז למה אתם רוצים לפגוע בנתניהו? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נכון, ההפגנות עוזרות לנו, אבל זה סכנה לבריאות הציבור. אכפת לנו מהאנשים, לא כמו ליברמן – אל תקשיבו לממשלה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אל תדאג לבריאות. אל תדאג לבריאות. אתה צעיר מדי כדי להבין את זה. אל תדאג לבריאות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תסתכל על עצמך במראה ותחשוב על 7,000 חולים ועשרות מתים שיש לך כל יום. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בחיאת אלי, אל תבזה את עצמך עם אמירות. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> תבדוק את הווטסאפ, אולי נתנו לך הודעה אחרת. תבדוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עמית, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> שי סומך, אנחנו מדברים לא על מצב חירום, על מצב חירום מיוחד שהיה בזמנו, בגל הראשון, בתקנות שעת חירום רק של הממשלה. אני מצטרף במובן מסוים לשאלה של עופר, למה במצב חירום מיוחד כזה לא יכולה הממשלה לומר שגם ברית של עשרה אנשים, לפעמים יש יותר: הורה, בן זוג וכו', היא קובעת שאי-אפשר לקיים את זה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> היא יכולה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> איפה היא יכולה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לפי 7(2). << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא נכון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לפי 7(2) אפשר להגביל כל התקהלות, חוץ מהפגנה, תפילה או טקס דתי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לגבי טקס דתי, אתה צודק. אבל פעילות ספורט, הרי אנחנו מדברים על מצב חירום מיוחד. למה מבחינה משפטית אתם רוצים שהממשלה לא תוכל להגביל למשל קבוצת ספורט? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> היא יכולה להגביל. היא יכולה להגביל את הפעילות ב-7(2). הפעילויות היחידות שאי-אפשר להחריג אותן שלא יתקיימו בכלל, זה רק הפגנה, תפילה או טקס דתי. כל שאר הפעילויות שבעולם אפשר לפי סעיף 7(2) לבטל אותן, להגיד שאי-אפשר לקיים אותן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה לא נכון. ב-7(2) יש סיפה שאומרת שגם אם יש מגבלות על פעילויות במרחב הציבורי ועל שהייה, חייבים לאפשר את הפעילויות שרשומות שם ברשימה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא. לא נכון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני טועה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 7(1) זה יציאה, יציאה לפעילות, לא קיום הפעילות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא. כתוב שאפשר לקבוע הגבלות על יציאה או על שהייה במרחב הציבורי, ולהגבלה כאמור ייקבעו סייגים שיבטיחו את קיום כל הפעילויות שרשומות שם ב-(א) עד (יח). זאת אומרת, אותן אי-אפשר למנוע. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שי, אני חוזר לשאלה ששאלתי קודם. חשובה לי גם התשובה לגבי הסיפור של כלי רכב. הרי אתם יודעים לבדוק במשרד המשפטים. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני רפרנט בריאות. לא במקרה רז היה כאן ועסק - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה זאת אומרת? הדיון עכשיו הוא על הסעיף. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בעניין הזה גרוטו אמר במפורש שאין בעיה של הידבקות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל לא התקהלות, לא התקהלות לצורך השהייה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא מחכה שתיתן - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני יכול להגביל את כל הפעילויות. זה 7(2). << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מישהו צריך לתת לי תשובות על הדבר הזה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> זה לא נושא שאני מטפל בו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כשאני לבד עם עצמי, אי-אפשר להגביל אותי. לגבי התקהלות אני יכול להגיד שהתקהלות של שני אנשים גם אסורה לגבי כל הפעילויות, חוץ מהפגנה, תפילה או טקס דתי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אתה לא יכול למנוע קבלת טיפול רפואי למשל, גם אם זה דורש - - - יש דברים שאתה חייב לאפשר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> קרעי, תשים לב מה כתוב כאן. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> קבלת טיפול רפואי זה שני אנשים, ואפשר להגיד שלא יותר מזה. אבל באופן עקרוני החוק מאפשר לי למנוע כל התקהלות, גם מצומצמת ביותר, של שניים-שלושה אנשים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מצד שני, הוא מחייב אותך, גם כשאתה מגביל שהייה או יציאה למרחב הציבורי, לאפשר את קיום הפעילויות האלה - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> פעילויות בלי התקהלות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> - - והרבה מהן לא מחייבות התקהלות, גם שני אנשים יכולים לעשות אותן. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בסדר, שני אנשים זה המקסימום. אני לא יכול לרדת מתחת לשניים בחלק מהפעילויות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לעניין השתתפות בהלוויה או בברית, יכולים להגביל - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, זה טקס דתי, אז אני לא יכול למנוע לגמרי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל עדיין יכולים להגביל התקהלות מבחינה מספרית. יכולים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> להגביל, אבל לא עד כדי אי-קיום לגמרי. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לכן, כשאתה מונע, בין אם זה באופן רכוב ובין אם זה כדי להגיע ל"הפגנה רגילה", אתה מונע יציאה מהיישוב לטובת זה, אסרת את ההפגנה, והסברתי למה. גם על פי הפסיקה, דרך אגב, לא רק על פי ההיגיון ועל פי השכל הישר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני מסכים איתך. זאת המטרה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> רק הפגנות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כי רק הפגנות מוחרגות כאן. עופר, רק הפגנות אי-אפשר לבטל. זה לפי 7(2). << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם אתה רוצה, הוא גם מסכים לסגור את בית המשפט... מה אתה רוצה? לסגור את התקדימים עם ה-D9, הרי הוא הנהג של ה-D9. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נכון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> קורקינט הוא לא יודע לנהוג. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש לי רישיון לטרקטור, אוסאמה. מירי רגב תעשה לי הסבה ל-D9. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא נקבל תשובה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הערה אחת לגבי הנושא של הגבלת הפגנות. מכיוון שמדובר על הגבלה שחלק גדול מהפעמים של פעילות שמופנית כמחאה כלפי הממשלה, או לחלק מהרשויות שבה, העובדה שהממשלה בהחלטה שלה קובעת את ההגבלה הזאת, זה דבר שהוא אפילו עוד יותר חריג מהגבלות אחרות, שהן לאו דווקא מופנות כלפיה, והצורך בפיקוח פרלמנטרי, ושהוא יהיה גם אפקטיבי, עוד יותר נדרש מאשר אפילו במקרים האחרים שגם הם פוגעים בזכויות. ולכן ההצעה היא להגדיל מעט את התקופה שכרגע ניתנה. כיום הפיקוח הפרלמנטרי מראש מוגבל ל-24 שעות לפני שהתקנות מונחות, והוא באמת לא תמיד מאפשר פיקוח אפקטיבי מספיק. ובהקשר הזה של הגבלת הפגנות, השאלה אם ניתן, כדי להפוך אותו ליותר אפקטיבי, וגם לאור זה שהיקף האוכלוסייה שמשתתפת בסופו של דבר בהפגנות זה לא פעילות כלל משקית, כמו למשל מקומות עבודה, ששם הדחיפות מבחינת ההשלכות הבריאותיות היא אולי יותר דרסטית, כן לאפשר פה 48 שעות או תקופה משמעותית יותר, ולא לאפשר את השימוש בחריג הדחיפות, כי אז הוא בכלל לא מאפשר פיקוח פרלמנטרי. << אורח >> שי סומך: << אורח >> זה מה שקבעה הממשלה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש פה כל מיני שינויים תוך כדי דיון. << אורח >> שי סומך: << אורח >> זה מה שקבעה הממשלה, ולכן סטייה מחייבת מעורבות של גורמים שלא נמצאים כאן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במקרה הזה, מאחר שלפעמים יכול להיות גם משהו שמגיע מתוך דחיפות, אני מציע להשאיר את זה ככה, ובסוף עוד נשלם דמי - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אנחנו עוסקים במשהו שהוא לא נוח לממשלה, והיא מגבילה אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שי סומך, הניסוח, מה שאמרת קודם, בסעיף הזה - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> למנוע קיום הפגנה, תפילה או טקס דתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ובלבד שלא יהיה בהם כדי למנוע - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שנייה כדי שנחזור על זה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הסיפה של (2). << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא לאסור כליל, אלא למנוע לחלוטין קיום הפגנה, תפילה או טקס דתי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה ההבדל? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> "ובלבד שלא יהיה בהן כדי למנוע לחלוטין קיום הפגנה, תפילה או טקס דתי", נקודה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה ההבדל? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ה"כליל" ו"לאסור", אני לא אוהב את הדבר הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הכול בסדר, אבל אין הבדל מהותי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו משתמשים פחות או יותר באותו נוסח שהיה קודם. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זו ההסתייגות של יושב-ראש הוועדה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> עלולות להתעורר שאלות מה אומר הסעיף הקיים של מניעת קיום הפגנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסעיף הקיים מדבר לא על סגר, סגר, סגר, אלא הוא מדבר על סגר רגיל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> על הגבלות אחרות. הוא יותר מצומצם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן יש לו מגבלות אחרות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> תיקון סעיף 51, הוא היה אמור לקבוע הכרזה סטטוטורית, ואנחנו מבינים שהם מסכימים למחוק אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש הסכמה להוריד את הסעיף, מה שדיבר עליו גור. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> סעיף 6 להצעת החוק מתקן את סעיף 51, ויש גם שני תיקונים שתיכף נגיד, שנשמטו, שהם תיקונים יחסית טכניים. פה הסעיף אומר: "(ב) ביום תחילתו של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2020, יראו כאילו ניתנה הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 3א, שתוקפה 7 ימים." זה היה והבנו שיש הסכמה להוריד את העניין הזה של ההכרזה - - - << אורח >> יעל כהן: << אורח >> אנחנו לא מכירים את ההסכמה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> ממי הבנתם? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איך יש הסכמה על זה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> עלו פה בעיות עם זה שיש הכרזה סטטוטורית לפני שבכלל מתקיימים התנאים שנקבעו בחוק. זה עלה קודם, בתחילת הדיון. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אתם לא הבנתם נכון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בתוך האמירה הזאת אנחנו אומרים שאם החוק הזה עכשיו עובר בקריאה השלישית כאילו הייתה הכרזה, אבל בפועל הממשלה לא עשתה את ההכרזה. אין לה אפילו את חוות-הדעת האפידמיולוגית שהיא צריכה לעשות לפני מתן ההכרזה. העלינו את זה גם כשרז נזרי היה פה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מעבר לזה, גם התנאים שהם תנאים של מגבלות מלאות, שצריכים להתקיים כתנאי להכרזה, אנחנו כרגע יודעים שהם לא מתקיימים בחלקם, כי הם דורשים התקנת תקנות נוספות, שחלקן לא הועברו אלינו וחלקן עוד בכלל לא הועברו לממשלה - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הממשלה לא מסכימה, ואנחנו לא מסכימים לניסוח. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> - - זה דבר שהוא מאוד מאוד בעייתי כי הוא מדלג על ההליך, והתנאים פה לא מתקיימים כרגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על מה דיברת? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> על סעיף 6. אתה אומר שיש הסכמה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא רק שזה עוקף את העניין של חוות-דעת אפידמיולוגית ומה שנדרש כדי להכריז הכרזה על ידי הממשלה, אלא שהתנאים המינימליים שנדרשים לצורך הכרזה על מצב חירום מיוחד, ובין היתר אותן תקנות שאמרנו שבכלל עוד לא הובאו, שקובעות את הרף הזה של סגר מלא, ועוד תקנות אחרות, שכרגע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את מדברת על הסעיף שגור דיבר עליו? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נכון. העברת החוק הזה - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הממשלה לא מסכימה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הממשלה לא מסכימה? הייתה הסכמה, הסכמה של השר. << אורח >> שי סומך: << אורח >> הסכמה למחוק את ההכרזה הסטטוטורית? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי אפשר להעלות רגע את גור. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> היא לא תיכנס לתוקף עם העברת החוק או משהו דחוי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תעשו רגע בדיקה בעניין הזה. אני עושה הפסקה חמש דקות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שי, לפי מה שגור אומר, היה סיכום שמורידים את הסעיף הזה, אז תבדקו את זה בבקשה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני לא מכיר את הסיכום הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היה סיכום עם השר. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני לא מכיר את הסיכום הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תבדוק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> חוץ מזה, נדרשים תיקונים לסעיף 46 - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי אתם לא מדברים על אותו סעיף. << אורח >> שי סומך: << אורח >> לבטל את ההכרזה הסטטוטורית. אתם מבינים את המשמעות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חמש דקות הפסקה. תדבר בבקשה עם גור. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 06:30 ונתחדשה בשעה 06:44.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. קודם כול נחזור – תחזרי על שלושת הדברים, ההסרה של סעיף 6. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בשביל זה צריך את הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז שיכנסו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה אמור להיות מוסכם. לגבי 46 ו-47 אפשר להגיד כי דיברנו איתם וזה מוסכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנוסח מוסכם. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה זה 46? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 46, מה שהיא אמרה, במקום הזה שצריך את הממשלה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 46 זה לא לאפשר להעביר את סמכות הממשלה לוועדת שרים לעניין תקנות לפי 7(ב). << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אה, בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האמן לי, אלו שני דברים טובים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> והדבר השני זה לאפשר גם בפגרה לוועדות של הכנסת ולמליאה לדון - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כמו שהיה לנו עם - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נכון, להכניס שם את הסעיף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את סעיף 6 אנחנו מסירים בהסכמה עם הממשלה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כי זה הסטטוטורי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני מגיש עליו, על הדבר הזה הסתייגות, על ההסרה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה זה סעיף 6? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה סעיף 6? לא רואים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שהסברנו קודם. הסברנו כבר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ההכרזה הסטטוטורית. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כי יש פה המון טלאים, אז תגיד לי אתה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ברגע שהחוק נכנס לתוקף רואים את זה כהכרזה על מצב חירום מיוחד והיא בתוקף לשבעה ימים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אה, בסדר. זה יורד. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה כרגע יורד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה יורד, ואני מודיע כאן שהגשתי על זה הסתייגות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה המשמעות של זה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> שהוא יחזיר את זה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני חוזרת על מה שגור אמר לגבי התקנות שלא הובאו או לא אושרו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מרגיש איזה אי-אמון כזה, זה לא נוח לי. אני אומר לך שאני הולך לדבר על זה, דקה, יש לי את הסדר שלי. מה לעשות, בינתיים אני היושב-ראש. בינתיים. לא האמנתי שאני אהיה ביום שישי בשש ארבעים ושש. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, אבל מה המשמעות? תסביר רגע, לא הבנתי. מורידים את זה ואתה מגיש הסתייגות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מגיש הסתייגות בגלל שעוד לא קיבלו אישור משר אחד שלא היה, זה הכול, אז בואו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אה, הבנתי, בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בואו לא ניכנס לזה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל איך זה יעבוד בפועל? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על זה גור דיבר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל אחרי שהוא ירד אז מתי זה יכנס? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שהיא הסבירה מקודם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל לא הבנתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם סעיף 5 יורד, מה המשמעות? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 6 , לא 5. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 6, סליחה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> המשמעות היא שצריכה להיות הכרזה על ידי הממשלה לפי כל התנאים שהחוק קובע. אם הוא יגיש הסתייגות וזה יכנס - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הבנתי, הכללים הרגילים של חוק הקורונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. האמן לי, אם זה היה משהו שאתה לא אוהב הייתי מפרט לך אותו שעה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה רק בשביל להבין. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, רק לגבי 46 ו-47 תבהירו, כי אני פה כל הלילה, לא יודע על מה אתם מדברים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם ההסתייגות תתקבל אז משמעותו של החוק תהיה הכרזה סטטוטורית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מוסכם על ידי משרד המשפטים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה זה מוסכם? זה צריך להיות מוסכם על ידי גם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון, אבל זה החלק של האם אפשר – תסבירי את 46 ואת 47. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לחזור על 46 ועל 47? 46 זה סעיף שמאפשר לממשלה לבצע - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איפה? פה בחוק הזה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> סעיף בחוק הגדול הקיים, חוק הקורונה הגדול, שמתייחס לכך שהממשלה יכולה לבצע חלק מהפעולות שהיא מוסמכת לפי החוק באמצעות ועדת שרים. לעניין התקנות שמגבילות את הפעילויות במרחב הציבורי והשהייה במרחב הציבורי כבר נקבע בחוק הקורונה הגדול סייג שהממשלה לא יכולה לאצול את הסמכות לוועדת שרים, ולא כל שכן בתקנות המחמירות לעניין הפגנות. פה אנחנו רוצים להדגיש את זה, להוסיף את זה, שגם תקנות לפי 7(ב), עכשיו נוספה הסמכות להתקין אותן, הממשלה לא יכולה לעשות את זה באמצעות ועדת שרים. זה תיקון אחד. והתיקון השני זה תיקון שמתייחס לסמכות ועדות הכנסת ומליאת הכנסת בתקופת פגרה לדון בהכרזות ובתקנות, שיש לה סמכות פיקוח פרלמנטרי לגביהן לפי החוק גם בתקופת פגרה, למרות המגבלות שקיימות בתקנון הכנסת על דיונים של ועדות ומליאה בפגרה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גם זה כתוב בסעיף 46 באופן כללי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה 47. ואנחנו צריכים להוסיף את ההכרזה החדשה ואת התקנות החדשות לפי 7(ב) ו-3א רבה, שלא היו קודם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ב-47 לא מופיע כלום, לא מופיע 7(א). מופיע באופן כללי: הגבלה לפי תקנון הכנסת - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נכון, אז יכול להיות שזה מפנה לסעיפים באופן כללי. אבל לא צריך את ההכרזה לפי 3א, אין שם כרגע, ואותה צריך להוסיף במפורש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, עשינו את זה גם בקודם. זה דבר אחד. לגבי נושא חדש, האם יש לעוד מישהו טענת נושא חדש, שיעלה את זה עכשיו, מעבר למה שהעברתם? אין. אז אנחנו בעוד חצי שעה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע, מה קורה עם תקנות האכיפה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תכף אני מגיע, שנייה. לאט, לאט. איתן, אפשר עוד חצי שעה לכנסת את ועדת הכנסת על נושא חדש? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> נוציא הודעה. אני צריך לבדוק עם חברי ועדת הכנסת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תעשה את זה פה וזהו, איתן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לך גם ממלא מקום פה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> בסדר. צריך להודיע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יודיעו כבר בהמשך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז אי-אפשר להצביע עד שהוא לא גומר את הנושאים החדשים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם אין לנו את התקנות בינתיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון, אני לא מצביע עכשיו. דקה, תנו לי לדבר, אני אסביר. למרות שהוגשו הסתייגויות ונאמרו הסתייגויות אני נותן עוד 45 דקות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איך כל כך מהר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שעה להגיש את ההסתייגויות מעכשיו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו אני מגיע לתקנות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה מתנגש עם ועדת הכנסת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לפני התקנות, יעקב, שנייה, אי-אפשר גם ללכת לוועדה, שאני לא יודע מתי, וגם לעשות את ההסתייגויות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת הכנסת וגם לעשות הסתייגויות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז מי שחבר ועדת הכנסת - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין, זה אני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל יגישו הסתייגויות, זה אפשרי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה, זה אותם אנשים, יעקב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרתי שמאחר שחלק מההסתייגויות כבר הוגשו, ואני אתן עדיין אפשרות - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, שלנו לא הוגשו, נעשו פה גם שינויים. התקנות לחלק מההסתייגויות עוד לא הגיעו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אני מתייחס להסתייגויות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תנו לי דקה עד הסוף. אז אני נותן עוד שעה להסתייגויות ונקבע את הזמן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, אני לא יכול להגיש הסתייגויות בלי התקנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, תן לי לסיים את הכול ואחר כך תעיר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אומר לך שאני לא יכול לרשום הסתייגויות בלי התקנות. התקנות לא כאן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה אחת, אבל אני לא סיימתי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל תתייחס לזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא סיימתי. לגבי נושא התקנות. הייתה פה חוות דעת של משרד המשפטים, של הייעוץ המשפטי של היועץ המשפטי לממשלה בעצם, שאין צורך בתקנות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא הייתה חוות דעת כזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, תן לי, אתה לא תפריע לי באמצע. אחר כך תגיד מה שאתה רוצה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עובדתית לא הייתה חוות דעת כזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן הייתה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הייתה גם הייתה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, אני יושב פה בדיוק כמוך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הייתה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא הייתה חוות דעת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמר את זה סומך, מה? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חבר'ה, לא הייתה חוות דעת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הייתה, ודאי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יואב. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא שיכור ואתה לא שיכור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יואב, אתה רוצה – תקראי לו, בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה אומרת הוראת השעה? מה אומרת חוות הדעת? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שלא צריך את התקנות – לא הייתה כזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, דקה, היועץ המשפטי לוועדה אמר את דעתו, רגע. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, אני לא מתווכח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מתווכח. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני שם לב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל תיתן לי לדבר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רק אומר לך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תגיד לי בסוף שאני סתם מבלף. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני שם לב שאתה רגיש לשפת הגוף שלי יותר מאשר למילים שלי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רגיש לשני הדברים האלה ביחד, כי אני חבר שלך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מר סומך, אני מציין עוד פעם, מאחר שנשאלה השאלה הזו על ידי היועץ המשפטי של הוועדה וניתנה תשובה על ידי משרד המשפטים, שאין הכרח שהתקנות יהיו בפנינו, שאין הכרח. תחזור על מה שאמרת במהלך הדיון לפני כשעה וחצי, שאני לא אשכתב אותך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הכוונה לתקנות לגבי מקומות עבודה. << דובר >> שי סומך: << דובר >> אני חושב שבפני הוועדה נמסר מידע מספיק לגבי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שהוא אמר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל הוא אמר. אתה תגיב תכף כשאני אסיים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני רוצה גם להגיב. << דובר >> שי סומך: << דובר >> לגבי מהות הסגר המלא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אמרתי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לגבי המהות של הדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אבל תנו לי לסיים עד הסוף. << דובר >> שי סומך: << דובר >> לגבי מהות הסגר המלא זה מה שאמרתי, אני יכול לפרט את זה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רק רוצה לומר משפט אחד והוא מבחינתי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפני שאתה אומר משפט אחד אני רוצה לסיים. הייתה חוות דעתו של היועץ המשפטי לוועדה שאמר את דברו בעניין הזה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא אמר את דברו שדברו הוא שחייב להיות - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שלא ניתן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, שמן הראוי, שצריך, שחייב, אני לא זוכר את המילים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שחייב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, אני לא משכתב אותו, גם אתה לא תשכתב אותו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מפנים לתקנות שלא קיימות. << דובר >> שי סומך: << דובר >> אמרתי גם דבר נוסף, התקנות של הבריאות הן בהכרח חייבות להיות אחרי שהחוק יחוקק, כי הן אמורות להתאים את התקנות לחוק, אז - - - יגיע לפני שהתקנות של הבריאות - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הסמכות להתקין את התקנות האלה קיימת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני לא עושה את הוויכוח הזה עכשיו. אני כרגע מסכם, אז שאף אחד לא יפריע לי, ואני אתן ליואב את המילה בסוף. ולכן, מאחר שזה נאמר, ומאחר שאמרתי גם במהלך הדיון, ואני עדיין חושב שזה יהיה נכון, אני אומר דבר כזה, אנחנו כרגע בכל מקרה נותנים שעה להסתייגויות. אני מציע בהסתייגויות, שתאמרו אותם כפי שאמרתם אותם ואפילו הסתייגתם כאילו לא ראיתם את התקנות. אני מקווה שבשעה הזאת או בסוף השעה הזאת יגיעו התקנות לפני ההצבעה, אנחנו נעשה דיון קצר על העניין, ונראה האם חוות הדעת שנאמרה בעל פה על ידי נציגת האוצר תואמת את המציאות, כן או לא, ולהחלטת כולנו. אמרתי את זה קודם, זה מה שאני רוצה שיקרה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל צריך לעבור על זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אני אסיים. ואני מקווה מאוד שזה יקרה. ולכן אני אומר עוד פעם, מבחינתי כשהתקנות יגיעו, לפני ההצבעה, או אפילו לפני נימוקי - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם לא יגיעו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם לא יהיו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מקווה שיגיעו. אני מבין שהן אמורות להגיע. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו כבר יומיים מחכים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה, עזוב אם. אם לסבתא היו גלגלים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מתייחס לזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אתן לך להתייחס. ולכן זאת ההצעה שלי. אני חוזר, ועדת הכנסת תתכנס אחרי ששאלנו אם יש עוד. דבר שני, להסתייגויות אני נותן שעה מעכשיו. ואני אומר שוב, מבחינת תקנות – אני כרגע מסתמך על חוות דעת של משרד המשפטים בעניין הזה מתוך רצון ותקווה, ואני בטוח שזה יקרה, שאנחנו לפני שנגיש את ההסתייגויות נקיים דיון קצר על הנושא של תקנות שיהיו בפנינו. עד כאן. הערה של היועצת המשפטית ואחר כך אתה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מתי נפגשים? היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני כבר אומר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> רק להבהיר את המשמעות, אם אין עד מועד כניסתו לתוקף של החוק תקנות חדשות לעניין מקומות עבודה, המשמעות של התנאי שנקבע פה כרגע לעניין המגבלות על מקומות עבודה זה שמה שחל במועד כניסתו לתוקף אלה המגבלות המלאות. היום מה שיש בתוקף זה בעצם שוק די פתוח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא יקרה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני מניחה שעד אז יהיו תקנות שמשנות את המצב, אבל צריך לקחת בחשבון שאנחנו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה, תמי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתן לך, דקה, תן לי רק לגמור את זה. אתה לא סומך עליי? אני אומר לך שאתן לך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם אני רוצה משפט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, סומך. << דובר >> שי סומך: << דובר >> אני יכול לבדוק עם משרד ראש הממשלה, עם מזכירות הממשלה מתי הם מסיימים להכין את - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חשבתי שאתה רוצה לענות לה. יואב. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה להגיד כמה דברים. אחד זה לגבי התהליך. אני לא מקבל את עמדת משרד המשפטים מבחינה מקצועית שאומרים שלא צריך את זה. אנחנו נמצאים בכנסת ולא בממשלה. אמונה עליי חוות דעתו של היועץ המשפטי של הכנסת שאין לעסוק בעניין הזה עד שיש את התקנות מול עינינו, כולל הסתייגויות. זאת עמדתי. בקשתי בשם האופוזיציה, בשם כל חבריי באופוזיציה, משעתיים לאחר שנגמור את הנושא החדש יוגשו ההסתייגויות, כאשר בפנינו נמצאות כל התקנות שצריכות להיות בפנינו בשביל לעשות עבודה מקצועית ואמיתית ללא שום קיצורי דרך. אנחנו לא עשינו פה קיצורי דרך. השעה עכשיו שבע בבוקר, מי שפה מושך את הזמן מאתמול בבוקר זה לא חברי הכנסת, בוודאי לא חברי האופוזיציה, ולכן אני אומר שאני מבקש לתת לוחות זמנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמעתי, הבנתי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מרגע שמסתיימת הוועדה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי, שמעתי. אני אגיד. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רק תן לי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אמרת. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל הוא רוצה לסיים את הטיעון שלו, בחייך, יעקב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא טיעון, הוא חוזר על אותו דבר. זה בסדר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, תאמין לי, אני חוזר על אותו דבר, ואני אומר כי הדבר הזה משמעותי, זה לא עוד משהו על הדרך. כל פעם כולם פה רק רוצים ללכת לישון. אנחנו לא רוצים ללכת לישון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם אני לא. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו רוצים לעשות עבודה נאמנה, ולכן אני מבקש שעתיים מסיום האירוע שמסתיים אצל ועדת הכנסת להגיש הסתייגויות כמו שצריך, נענה עליהן כמו שצריך, לטעון כמו שצריך, להסביר כמו שצריך, ואז להצביע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קארין, אחרונה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רק רוצה שני דברים. הדבר הראשון, לעניין ההתנהלות אני מסכימה עם יואב. ואני באמת אומרת לך, יש פה פגם ביכולת של חברי כנסת לעשות את העבודה שלהם כשהם לא רואים על מה הם מצביעים בכלל. זה א'. הדבר השני, אני פונה אליך, יעקב, באמת ברמה האישית, אני כל הלילה מקבלת פניות של אנשים, אני לא יודעת מתי משרד הבריאות מתכוונים להביא תקנות בנוגע לילדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא עכשיו. לא עכשיו. אני שומע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני ממש מבקשת, תפעיל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קארין, אני לא אעשה דבר טוב תחת עוול. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא אגרום עוול לאחרים. ההצעה שלהם הייתה רק ילדים על רצף האוטיזם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל תן לי לסיים משפט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא יכול ללכת על זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, אני מבינה שרוצים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל מיצינו את זה, קארין. זה לא בנושא הזה, את זה מיצינו. אני מבקש, ואת יודעת, שאת פונה לדלת הכי פתוחה בעולם בעניין הזה. אמרתי לך, אני לא עושה חסד על ידי עוול, נקודה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל תן לי רק לסיים משפט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני עושה את החסד מושלם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הבנתי את הרעיון. לא יבוא בחוק היום. אני מבקשת ממך שתפעיל את כל כוחותיך כיו"ר הוועדה - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבטחתי את זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - להבהיר למשרד הבריאות - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבהרתי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - שהדבר הזה צריך לבוא על תיקונו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון, טוב שאת מחזקת אותי, כי אני באמת - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בהקדם האפשרי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בהקדם האפשרי. חברים, לסיכום, גם אחרי ששמעתי את זה, מאחר שהוגשו חלק מההסתייגויות ונאמרו חלק מההסתייגויות, ההסתייגויות יתקבלו עד שעה שמונה מעכשיו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> איך? איך? אין עוד ועדה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איך אפשר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין עוד ועדת כנסת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. אפשר לעשות את ההסתייגויות בלי קשר לנושא חדש או לא נושא חדש. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מי נראה לך שיעשה אותן בדיוק, יעקב? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי שעשה אותן עד עכשיו, ואפשר לעשות. הוועדה תתכנס. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, מי שהגיש את ההסתייגויות אלו כאלה שהלכו לישון וקמו והלכו הביתה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוועדה תתכנס בשעה שמונה לדון בהסתייגויות, ואני מקווה שנתחיל את הדיון קודם על התקנות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל יש נושאים חדשים, יעקב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז זה עולה עכשיו לוועדת הכנסת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני עולה, אבל אנחנו רוצים להגיש הסתייגויות אחרי שתהיה החלטה של ועדת הכנסת, אולי חלק מהנושאים יתקבלו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא חייב. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה לא חייב? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה זאת אומרת לא חייב? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה לא? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה זאת אומרת לא חייב? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו מבקשים חוות דעת של היועצת המשפטית. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, תן בבקשה ליועצת המשפטית לתת חוות דעת בנושא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איך אפשר להגיש הסתייגויות כל עוד שוועדת הכנסת לא סיימה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רבותיי, הודעתי את לוחות הזמנים, ואני מקווה שנדון גם בתקנות. תקבלו הזמנה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 07:00. << סיום >>