פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 28/01/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 257 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שלישי, כ"ח בטבת התשפ"ה (28 בינואר 2025), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> הסדרת מעמדם בישראל של הורי לוחמים בצה"ל << נושא >> ישיבת מעקב מיום 23 בדצמבר 2024 נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר מוזמנים: רס"ן אדיר נחמני – רמ"ד אינטגרציה, צה"ל רונית אליאן – מנהלת אגף אשרות ומעמד, רשות האוכלוסין וההגירה ניקול מאור – מנהלת המרכז לסיוע משפטי לעולים, המרכז הרפורמי לדת ומדינה מרדכי אסקין – מנהל תחום דת ומדינה, לובי המיליון מיכאלה לוין – לובי המיליון, וחברת ועדת עלייה וקליטה, עיריית תל אביב-יפו ליאת קרסקס – עורכת דין, מור ושות' גיא מזר – טרום מתמחה, מור ושות' לינה צ'רנייבה – אימא של חייל צה"ל מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הסדרת מעמדם בישראל של הורי לוחמים בצה"ל << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היום 28 בינואר 2025, כ"ח בטבת תשפ"ה, הנושא הוא הסדרת מעמדם בישראל של הורי לוחמים בצה"ל. 480 ימים מאז טבח 7 באוקטובר, עדיין 90 חטופות וחטופים נמצאים במנהרות החמאס. כולנו מחכים ומתפללים לראות את כולם, כולם, כולם, כולם פה. הדיון שלנו עוסק בהסדרת מעמד הורי לוחמים בצה"ל. בדיון הקודם, 24 בדצמבר, עלתה סוגיית הסדרת מעמד הורי חיילים שהם חסרי מעמד בישראל שהילדים משרתים בצה"ל. השתתפה לינה צ'רנייבה שנשואה לישראלי 16 שנה, מתגוררת בישראל 19 שנה, בנה משרת בצה"ל, ציינה כי בקשתה להארכת אשרת העבודה שלה בישראל סורבה על ידי רשות האוכלוסין בטענה שמרכז חייה לא בישראל. לינה נאלצה להגיש בקשה במסגרת ועדה הומניטרית, התור שנקבע לה היה ל-23 בפברואר 2025, כשבנה עומד להשתחרר באפריל 2025. לדבריה, פנתה לסיוע עורכי דין שדרשו ממנה שכר טרחה של 70,000 שקלים שאין ברשותה. ואני אומר כעורך דין, עינינו לא צרה בפרנסתם, אבל אני חייב לומר שזה לא משהו שמצריך לשיטתנו טיפול של עורך דין וזה צריך להיות משהו שהוא לא מורכב להגשה ברמה כזו. בדיון התברר גם שחיילי צה"ל שלהוריהם אין להם מעמד בישראל רשאים להגיש בקשה במסגרת נוהל הורה לחייל, לא צריך עורך דין בשביל להגיש את הבקשה במסגרת הנוהל הזה. הזכאות חייל, חיילת ששירתו בצה"ל מעל 12 חודשים ולפי הנוהל תינתן אשרת שהייה של מקסימום ארבע שנים. מקרים של חיילים שלא עונים לקריטריון הזה רשאים להגיש בקשה במסגרת ועדה הומניטרית. בדיון דווח כי נבדקו ארבע בקשות לאישור מעמד קבע להורים לחיילים שמשרתים בצה"ל. על פי הצעת ועדה מהדיון הקודם, כאשר חייל עובר תקופת שירות של 12 חודשים, בין אם סדיר ובין אם במילואים, והוריו אינם בעלי אזרחות ישראלית, הם יקבלו אזרחות באופן אוטומטי או לפחות יכנסו לתוך התהליך של קבלת אזרחות. הצורך לפעול בנושא זה נובע מהחובה המוסרית להכיר גם בזכויות משפחות החיילים שמסכנים את חייהם למען כולנו ולא צריך לחכות שחס וחלילה יקרה אסון כדי שאז נכיר באותם הורים. אני גם לא חושב שההיקפים הם כאלה חסרי תקדים. מנתוני רשות האוכלוסין וההגירה, לגבי בקשות במסגרת נוהל הורה לחייל, בין 2019 ל-2024 הוגשו 295 בקשות, אושרו 232 בקשות של הורים, 63 סורבו. בדיון הקודם שהתקיים ציינה נציגת צה"ל אל"מ יונית קורעין, רמ"ח הפרט ושכר באכ"א, כי צה"ל לא מתערב ולא מסייע לחיילים שהוריהם צריכים להגיש בקשה לפי נוהל זה מול רשות האוכלוסין וההגירה. הבקשה שלנו מצה"ל הייתה לסייע באיתור והגשת בקשות לרשות האוכלוסין וההגירה לכל החיילים שמשרתים בצה"ל והוריהם ללא מעמד חוקי ועומדים בתנאים. בעקבות הדיון, נעשתה פנייה לשר הפנים והביטחון בבקשה לדאוג לנוהל עבודה קבוע שיסדיר את הטיפול בהורים חסרי מעמד שילדיהם משרתים בצה"ל. ההיגיון הוא שברגע שהחייל מגויס לצה"ל, חלה החובה על הגורמים בצה"ל לסייע לו גם בקליטה שלו וגם בכל ההשתקעות שלו, וכתוצאה מכך וכיוצא מכך, גם את הסדרת מעמדם של ההורים באופן יזום. הנוהל יבטל גם את הצורך לטרטר את הורי החיילים ללשכות הרשות ברחבי הארץ ולשלם שכר טרחה גבוה לעורכי דין כדי להסדיר את מעמדם. לאחר קיום הדיון, התפרסם ב-7 בינואר כי אחת האימהות שהסתייעה בעורכי דין בהגשת הבקשה ושבנה לוחם בחיל התותחנים קיבלה תושבות קבע אחרי מאבק של 18 שנים, האם מתגוררת בארץ 20 שנים. עד כאן. לפני שאני אתן אולי לרשות האוכלוסין, אני אתן לנוכחים כדי שגם תוכלו להתייחס ככל שיעלו כאן דברים. ביקשה מיכאלה לוין. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> רגע, ליאת גם רוצה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אתן לה גם, בסדר. מיכאלה, בבקשה. << אורח >> מיכאלה לוין: << אורח >> תודה רבה. אני רוצה לדבר על סמל מישה רוזל זיכרונו לברכה. מישה רוזל היה לוחם בנח"ל, בן לבוריס ויוליה, והוא לא היה חייב להתגייס לקרבי. למעשה, לא רצו לגייס אותו לקרבי בגלל אלרגיה לקיווי, אבל הוא התעקש. הוא ילד שעלה לארץ בגיל 12 ממוסקבה והיה חדור מוטיבציה להתגייס לקרבי. ההורים שלו סיפרו לנו בדמעות, כי הייתי בניחום האבלים שלו, שלא עזרו לו, הוא עשה הכול לבד והתעקש עד שסוף סוף גייסו אותו לנח"ל. ב-20 במרץ היה טקס סיום, יום אחרי סיום הטירונות הוא כבר היה בעזה, חודש וחצי אחרי הוא כבר לא היה. הילד הציוני חדור המוטיבציה לא הספיק אפילו לפרוש כנפיים, רק עלה לארץ כמה שנים קודם לכן, רק השתלב, רק התחיל למצוא את עצמו ואת מקומו. אבא שלו, בוריס, עלה כבר בשנת 1991 לארץ, אבל בגלל קשיי קליטה, קושי בלמצוא עבודה ופרנסה, נאלץ לחיות על הקו עד שלבסוף נשללה אזרחותו. נאמר לו שבשביל להיות אזרח הוא צריך להעביר לכאן את מרכז חייו, והוא העביר. ב-2017 עלה לארץ בשנית עם אשתו יוליה שוויתרה על קריירה כעורכת דין ועשתה הסבה לאחות במחלקה אונקולוגית לילדים. ושני הבנים שלהם, מרק הבכור, עתודאי מחונן, לומד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת תל אביב, ומישה, הילד החייכן השמח ששנא ללמוד פסנתר. העברת מרכז חייו של בוריס לארץ לא הספיק לרשויות בשביל לתת לו תושב חוזר. בגלל שבוריס נאלץ להמשיך ולחיות על הקו כדי לפרנס את משפחתו הוא לא היה זכאי לביטוח לאומי או לקופת חולים או לכל זכות אחרת שאזרחי המדינה זכאים לה. מצד שני, זה לא שהמדינה ממש יוצאת מגדרה כדי לקלוט עולים ולאפשר להם ללמוד עברית ולהתפרנס במקצועם, מעין מלכוד 22. כן, כנראה ששני הבנים בצה"ל ואישה אחות במחלקה אונקולוגית לא הספיקו כדי להכיר בבוריס כאזרח שווה זכויות, כי מה לעשות? הוא חי על הקו. אבל הנה, סוף-סוף, תשע שנים לאחר חזרתו ארצה קיבל בוריס את האישור המיוחל. מתי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כשהבן נהרג. << אורח >> מיכאלה לוין: << אורח >> ניחשתם נכון, אחרי שהקריב את בנו. זה מה שדרוש בשביל שהממשלה הזאת תקלוט סוף-סוף שקליטת עלייה היא ערך ציוני ראשון במעלה, שהמדינה הזאת קמה להיות בית יהודי ליהודי התפוצות? הסיפור הזה פשוט באמת פוצץ אותי. דווקא היום, יום אחרי יום השואה הבינלאומי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את בקשר איתם, מיכאלה? << אורח >> מיכאלה לוין: << אורח >> אני בקשר. אני בקשר איתם, ואגב, ביקשתי גם - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מתי הוא קיבל את האזרחות? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אחרי שהבן נהרג. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, מתי בערך? << אורח >> מיכאלה לוין: << אורח >> הוא קיבל את האזרחות אחרי שהבן שלו נהרג, התקשרו אליו באמת ממשרד הפנים ואמרו: הנה, יש לך אישור. ממש אחרי שהבן שלו נפל, כשהוא ניסה לקבל את האישור הזה תשע שנים בלי הצלחה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה אישור תושב חוזר או אזרחות? << אורח >> מיכאלה לוין: << אורח >> תושב חוזר, כי נשללה ממנו האזרחות בגלל שהוא כביכול חי על הקו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו טרמינולוגיה לא נכונה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נשללה התושבות. << אורח >> מיכאלה לוין: << אורח >> כן, שהוא לא היה זכאי לכל הזכויות שזכאים אזרחי מדינת ישראל. וזה סיפור שפוצץ אותי ואני גם דיברתי איתו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הכרה בתושב חוזר זה לא משרד הפנים, זה משרד העלייה לדעתי. הכרה במעמד תושב חוזר. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אנחנו מדברים על אלה שמשרתים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר, אבל לא משנה, זה סיפור חשוב, אני אגיד גם למה. סתם מעניין אותי לבדוק, האם יש לו דרכון. << אורח >> מיכאלה לוין: << אורח >> אני יכולה לבדוק, אני בקשר עם המשפחה. אגב, זאת משפחה שגם שהשתתפה ביום ההוקרה שעשינו לחללים עולים ואני בקשר עם המשפחה כל הזמן. ואגב, גם פניתי וביקשתי מהמשפחה לצאת עם זה לתקשורת והם חוששים לצאת לתקשורת, אבל אני חושבת שזה סיפור שהוא באמת די מפוצץ. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חד משמעית. תודה. ליאת, בבקשה. << אורח >> ליאת קרסקס: << אורח >> בוקר טוב. אני התחלתי לטפל בעניין של לינה אחרי הוועדה בפרו בונו. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> בהתנדבות, ללא שכר. << אורח >> ליאת קרסקס: << אורח >> בהתנדבות, פרו בונו, ללא שכר טרחה. גם אני לא מכירה את המספרים של 70,000 שקל, זה מהצד. לינה הגישה בקשה למעמד בישראל. לינה מגדלת את שני הילדים שלה כבר 16 שנה בארץ. היא הייתה און אנד אוף לפני כן, היא נשואה לאזרח ישראלי שעובד בחו"ל. היא הגישה בקשה למעמד, הסדרת מעמד מתוקף הליך איחוד משפחות, בקשה שנשללה בגלל שבעלה לא נמצא כאן, הם לא הוכיחו מרכז קשר זוגי מספיק מבחינת רשות האוכלוסין ולכן הבקשה שלה נשללה. בקשה לנוהל מעמד להורים חיילים לא הוצע לה אף פעם להגיש, להיפך. לפי מה שהיא אומרת, כשהיא רצתה להגיש את הבקשה הזאת, אמרו לה שהיא לא יכולה להגיש את הבקשה הזאת כי היא נמצאת בארץ, זה נוהל שנועד לילדים שההורים שלהם נמצאים בחו"ל. הנוהל עצמו נותן מעמד של א/5 מקסימום לארבע שנים אחרי 12 חודשי שירות. הוא נותן א/5 לארבע שנים, זה מה שהוא נותן. אחר כך יש אפשרות להגיש בקשה לשדרוג מעמד לתושב קבע ואחר כך אפשר להגיש בקשה לאזרחות. במקרה של לינה, אנחנו ביקשנו זימון תור כדי להגיש בכלל את הבקשה, קיבלנו תור ל-26 בפברואר כאשר הבן שלה משתחרר באפריל. זאת אומרת שאחרי שהיא תגיש את הבקשה, אם ככל והיא תאושר, יהיה לה מעמד לחודשיים ואחר כך היא צריכה לחכות שהבן השני שלה יתגייס. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> זו הבנה לא נכונה של הנוהל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תכף את תגיבי על הכול. << אורח >> ליאת קרסקס: << אורח >> זה הנוהל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הנוהל, כולל גם איך מפרשים את הנוהל בלשכות, צריך גם את זה לזכור. << אורח >> ליאת קרסקס: << אורח >> זה הנוהל. גם איך מפרשים חיים זוגיים, זה גם כן מונח. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> תהליכים של איחוד משפחות, אני רוצה - - - << אורח >> ליאת קרסקס: << אורח >> זה גם כן מונח לפרשנות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. עוד משהו, ליאת? << אורח >> ליאת קרסקס: << אורח >> זה במקרה הזה של לינה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עוה"ד ניקול מאור. << אורח >> ניקול מאור: << אורח >> שלום רב וסליחה על האיחור. רק רציתי לציין שאכן בזמנו הנוהל הוחל באופן שיחול גם על הורים בישראל והדבר הזה תוקן, ונראה שבעקבות המלחמה ובעקבות הבעיה הקשה של הורים שכבר גרים בארץ בלי מעמד של ילדים שמשרתים בצבא, צריכים לחשוב על זה מחדש. הדבר הזה, נכון, הוא נבע מהחלטת הממשלה, אבל נראה לי שיש מקום לשקול את הדבר הזה שוב מאחר והקושי של החיילים שההורים שלהם נמצאים בארץ ללא מעמד הוא לא שונה מהקושי שיש להם כשההורים נמצאים בחו"ל. ולכן נראה שהגיע הזמן, במיוחד כשראינו את זה בעקבות המלחמה, שצריכים לחשוב מחדש או להחיל את הנוהל כפי שהחילו אותו עד לפני שנתיים במקרים של חיילים שבאמת מסכנים את חייהם, שיחול גם על הורים שנמצאים בארץ. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. כן, רונית. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> ברשותכם, אני רוצה להשיב לעוה"ד ליאת. חייל שמשרת בצבא ההגנה לישראל ומוגש בעבור אחד מהוריו או שני הוריו בקשה לקבלת מעמד במסגרת היותו חייל צה"ל, ככל והוא משרת בצה"ל הוא יכול להגיש את הבקשה. זה לא אומר שברגע שהוא יסיים את הליך השירות הצבאי שלו, מעמדם יופסק והם יידרשו לצאת ממדינת ישראל כי הם לא צריכים לתמוך בו. יתרה מזו, גם אם הוא מסיים, יש לו פרק זמן להגשת בקשה בהתאם לתקופת הזמן שהוא שירת. קרי, אם הוא שירת 36 חודשים, לאחר שחרורו יש עוד 36 חודשים בהם הוא זכאי להגיש בקשה בעבור הוריו, והוא מקבל א/5 גם אם הוא סיים את השירות הצבאי, וההורים מקבלים בסופו קבע ואחר כך התאזרחות גם אם הוא סיים את הליך השירות הצבאי שלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בלשכות מכירים את - - - << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> בוודאי, זה כתוב בנוהל, מכירים היטב היטב. ניקי, את מהנהנת, אני לא יודעת אם את מסכימה איתי או לא. << אורח >> ניקול מאור: << אורח >> אני מסכימה איתך לגמרי, שהלשכות מפעילות את הנוהל בדיוק כמו שצריך ויודעים יפה מאוד שבקשה שהוגשה בזמן שחייל משרת תמשיך - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם כך, למה שלחו את אותה גברת למסלול הומניטרי? << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> אני לא יודעת לענות לך על המקרה הספציפי, פנו אליי לעניין של תיאום תור ולא מעבר לכך, אני לא מכירה את המקרה לפרטים, אני יכולה לבחון אותו בצורה פרטנית אחר כך. יכול מאוד להיות שהליך איחוד המשפחות לא היה בהתאם לנוהלי רשות האוכלוסין ואמרנו לה שעכשיו היא יכולה להגיש בקשה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> רגע, יש לי רק שאלה. מה הקשר לעניין הזוגיות שלה כשהיא באה ומבקשת על זה? הרי אין לכם מחלוקת לגבי זה שהוא הבן שלה. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> לא, אין מחלוקת, יש מחלוקת אם אני יודעת על זה שבנה משרת בצה"ל או לא, את זה אני צריכה לדעת ממנה כיזום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, אוקיי, אבל לכן מה הקשר האם היא מנהלת קשר זוגי? << אורח >> ליאת קרסקס: << אורח >> זה בהליך השני, יש שני הליכים שעמדו על הפרק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את מדברת לא על נוהל הורה חייל, אני מדבר על נוהל הורה חייל. << אורח >> ליאת קרסקס: << אורח >> הבקשה הראשונית שלה הייתה איחוד משפחות מנוהל של זוגיות עם בעלה. הבקשה הזאת סורבה כי בעלה לא חי פה בארץ. כשהיא באה ואמרה, אני רוצה להגיש, כשהיא באה למשרדי, הגשתי ערר על ההחלטה לסרב באיחוד משפחות וביקשתי תור להגיש בקשה לפי הנוהל הזה. הגשתי את שני הדברים האלה במייל, חזרו אליי בטלפון, אמרו לי: את לא יכולה שני הליכים במקביל, תחליטי מה את רוצה. אמרתי, אני רוצה גם את התור ואני רוצה גם שתדונו בערר. דנו בערר ודחו אותו, והשאירו את התור ב-26 בפברואר. וגם כשלינה הייתה שמה באופן פיזי, אמרו לה: את לא יכולה להגיש את הבקשה לנוהל הורה חייל, זה מה שאמרו לה. אני לא הייתי שם, לא ייצגתי אותה באותם זמנים, לא הייתי איתה נוכחת, אני מקווה שהיא תגיע ותגיד את זה. אמרו לה: את לא יכולה להגיש נוהל הורה חייל כי את בארץ, הנוהל הזה הוא רק למי שההורים שלו נמצאים בחו"ל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה נכון? << אורח >> ליאת קרסקס: << אורח >> זה מה שאמרו לה. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> אני רוצה גם לענות. אני לא הייתי שם, אני גם לא אענה בשם אותה פקידה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, מה אמרו לה? אני שואל לגבי הנוהל. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> אני רק מגיבה לעוה"ד ליאת. לגבי הנוהל, זה נכון שהנוהל בבסיסו לחייל שהוריו נמצאים בחו"ל, אבל בעקבות מאורעות 7 באוקטובר הוצאתי הנחיה, אני לא זוכרת את התאריך, שגם מי ששוהה במדינת ישראל כחוק יכול להגיש בקשה במסגרת נוהל הורה לחייל. זו הנחיה שאני הוצאתי לא מונח בפניי התאריך, אבל אני אעביר לך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר, לא משנה. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> אבל זה היה כמה חודשים אחרי פרוץ מאורעות אוקטובר. ליאת אומרת - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה אבל הוא צריך? קודם כול, ההנחיה, אני לא רוצה שהיא תהיה תקיפה רק בגלל 7 באוקטובר. זאת אומרת, אני לא מצליח להבין גם את ההיגיון למה ההורה צריך להיות בחו"ל בשביל להגיש את הבקשה של נוהל הורה חייל. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> זה הליך שקיים כבר שנים רבות. החשיבה שעמדה מאחורי זה היא שישנן בקשות, ולא מעט, וחייבים לשים את זה על השולחן, שהורים נשארים מתחת לרדאר עד אשר מגיע פרק זמן מסוים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, את אומרת ששוהה כחוק, הוא לא מתחת לרדאר. אם הוא שוהה בישראל כחוק בכל מיני מסגרות כאלה או אחרות, מה מונע מלהגיש את זה? השאלה אם הוא שוהה כחוק או לא. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> נכון לעכשיו זו הוראת שעה, לא הוראת שעה, אבל זו החלטה, אבל זה נוהל שקיים כבר שנים רבות וככה אנחנו עובדים. אבל בעקבות המאורעות, כמו שאמרתי, הוצאתי את ההנחיה הנוכחית. לעניין של הוועדה הקודמת והבקשה שלך להיפגש עם שר הפנים, למיטב הבנתי הייתה פגישה, התקיימה פגישה, נכון? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הייתה. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> ובפגישה הזו הוחלט שאנחנו נוציא הנחיה ללשכות שככל שמי שהיה בהליך אחר וקיבל מעמד א/5, אנחנו נחשיב לו את ארבע השנים האלה באותה מסגרת. זאת אומרת, לא נספור לו שוב ארבע שנים של א/5 במסגרת של נוהל הורה לחייל, אלא נבחן את ארבע השנים האלה כאילו הוא היה בהליך של נוהל הורה לחייל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת, תקדמו אותו לכיוון אזרחות. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> קבע ואזרחות, כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מהמם. מתי זה? << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> מתי ההנחיה יצאה? 12 בינואר 2025. << אורח >> ניקול מאור: << אורח >> ורונית, זה הכול רק הוראת שעה או - - - << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> כרגע כן. תהיה חשיבה יותר עמוקה ומעמיקה אני מניחה, יהיו הרבה השלכות והשפעות של מאורעות אוקטובר 2023 לצערנו, ובהתאם לכך - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בואו נגיד ככה, אנחנו צפויים לכך שחיילי צה"ל ימשיכו לשרת שנים ארוכות. זאת אומרת, אני לא רואה שיקצרו את השירות משלוש שנים, אני לא רואה מצב שבו יעשו פחות מ-80-70 ימי מילואים בשנה. עוד צפויות לנו שנים לא קצרות של זה. אני רוצה לשמור את הצבא בבקשה שלנו. << אורח >> רס"ן אדיר נחמני: << אורח >> שלום לכולם. קודם כול, חשוב לנו להדגיש שצה"ל ומשרד הביטחון רואים את עצמם כאחראים באופן מלא על חיילי החובה וככה כל התהליכים שאנחנו מנהלים. עמדת משרד הביטחון היא שהמנגנון עצמו הוא באחריות משרד הפנים ולא צה"ל. אנחנו כן מתכוונים לפעול בשני צירים נפרדים: אחד הוא הנגשת המיידית באמצעים דיגיטליים מיום הגיוס באתר מתגייסים ולאורך כל שירות החייל באתר צה"ל. והציר השני הוא הדרכה לסגלי המשא"ן והת"ש על מנת לתדרך אותם בנוהל כדי להכווין את החיילים להכווין את ההורים שלהם איך לבצע את הנוהל הזה. חשוב להגיד שהיום אין לנו מידע על ההורים, אנחנו לא יודעים על הורה מה מעמדו. אם נקבל את המידע הזה ממשרד הפנים, גם נוכל לפנות באופן אקטיבי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל כשחייל מתגייס, הרי אתם יודעים גם על המשפחה שלו. << אורח >> רס"ן אדיר נחמני: << אורח >> אנחנו יודעים מי ההורים, אנחנו לא בודקים מעמד של הורה, זה לא מידע שאנחנו מקבלים אותו. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> חייל יכול למלא בטופס? << אורח >> רס"ן אדיר נחמני: << אורח >> צריך להגיד, חייל, כדי להתגייס חייב להיות בעל מעמד. זאת אומרת, הוא עצמו בעל מעמד כלשהו. ההורה, אנחנו לא בודקים מה מעמדם של ההורים. אם נוכל לקבל את המידע הזה ממשרד הפנים, נוכל לפנות אליהם באופן אקטיבי עוד מיום הגיוס. כרגע, בגלל שאין לנו את המידע הזה עבור חייל ספציפי - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הייתם רוצים את המידע הזה? << אורח >> רס"ן אדיר נחמני: << אורח >> בהחלט. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש מניעה לספק את המידע הזה? << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> לא יודעת, אני צריכה לבדוק את זה מול - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תעשו בדיקה. יש פה עניין של פרטיות והגנת פרטיות, אני לא יודע, לא נכנס פה לכל הסוגיות המשפטיות. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אבל איזה מידע? מה, של כל הלוחמים? << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> מעמד ההורים בארץ. אם הם בארץ, מה מעמדם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> החייל מתגייס, זה לא אומר שפרטים שמצויים ברשות האוכלוסין לגבי קרוב משפחה שלו מדרגה ראשונה, הורים, אחים, בהכרח יכולים לעבור באופן אוטומטי. לדעתי כן אגב, כי בסוף זאת אותה המערכת. מבחינתי צה"ל, משרד הפנים, בסוף זו המדינה, זה לא שזה עובר לגוף פרטי. אבל אני, מה שנקרא, רווי יועצים משפטיים בכל מיני נושאים, אני מבין את הרצון של רונית לבדוק את זה, היא לא יכולה לתת פה תשובה בשליפה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל למה חייל לא יכול למלא? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> החייל יכול. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> זה מתבקש. ברגע שהוא ממלא שההורים במעמד בארץ - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל תראו, כמה חיילים כאלה יש? יש לנו סדר גודל של 300 בחמש שנים, זאת אומרת, בערך יש לכם 60 בשנה. << אורח >> רס"ן אדיר נחמני: << אורח >> אנחנו לא יודעים להגיד את זה, צריך להגיד, 300 זה פניות. יכול להיות שברגע שננגיש את המידע, הכמות תגדל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> להערכתי, לא דרמטית. החיילים מודעים, הנושא של המעמד, בטח אצל מי שהוא –, זה לא נושא שהוא ככה עובר לידו, זה אירוע, אני מניח שמודעים. אני חושב שהדבר הנכון ביותר היה שהצבא באיזושהי דרך היה יודע להעביר את זה לחייל בעת הגיוס. ככל שהצבא לא יודע או שזה יחסם, פה אני כן אומר, הכדור יחזור לרשות האוכלוסין איך להנגיש את המידע הזה לאותם אנשים. זאת אומרת, יכול להיות, אני לא יודע, אתם כרשות אוכלוסין יודעים שילד התגייס? << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> לא, לו אין מידע על ההורים, לי אין מידע על החייל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לך מידע על הילדים. את יודעת שאותו הורה X, יש לו ילד. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> שוב, ככל והייתה פנייה של אותו הורה X ופנה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, הילד רשום, הילד כאזרח. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> לא, אני מדברת על זרים כרגע, יכול להיות שהוא זר, הוא לא במעמד ארעי ומעלה. אם הוא זר, אני לא יודעת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הבנתי. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> אבל אולי, רעיון, בכל המידע שאתם נותנים לחייל לגבי כל הזכויות שלו, ואני מניחה שאתם נותנים מידע כזה - - - << אורח >> רס"ן אדיר נחמני: << אורח >> את זה אמרתי. חלק מהתהליך שאנחנו עושים הוא לעשות את זה רחב. הכוונה היא לטרגט את הבן אדם הספציפי ועליו לבצע תהליך שלם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני חושב שפה קצינות הת"ש ומש"קיות הת"ש, הן אלה שצריכות להיות מאוד מעורות באירוע הזה. כי בדרך כלל, החיילים האלה, יכול להיות שגם ימצאו את עצמם פונים לסיוע אחר שם, ושם יכולים לצוף - - - << אורח >> רס"ן אדיר נחמני: << אורח >> לכן הגדרנו גם את מש"קיות הת"ש, אלה הסגלים שהתייחסתי אליהם, וגם קצינות המשא"ן שנמצאות בכל יחידה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> ממתי זה? מתי אתם מתחילים? << אורח >> רס"ן אדיר נחמני: << אורח >> במיידי. << אורח >> ניקול מאור: << אורח >> אדוני, אני חושבת שמאחר ואם מעבירים את המידע ממש בתחילת התהליך, זאת אומרת שזה הרבה לפני שהחייל בכלל זכאי לבקש, זה נורא חשוב. כי נגיד שיש חייל שהורה שלו שוהה פה שלא כחוק, זה נותן לו גם זמן לאפשר להורה להסדיר את המעמד שלו לפני שהוא כבר מסיים. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> לא, כי הנוהל מדבר על שירות של 12 חודשים. << אורח >> ניקול מאור: << אורח >> לא, זה מה שאני אומרת, זה בדיוק מה שאני אומרת, שאם כבר בשלב הצו הראשון אומרים לו תדע לך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הבנתי, אני הבנתי. מרדכי אסקין. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> לנה הגיעה. לנה, אנחנו ממש בסוף. << אורח >> מרדכי אסקין: << אורח >> תודה, אדוני היושב ראש. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> בקצרה, כי אנחנו חייבים לסיים. << אורח >> מרדכי אסקין: << אורח >> בקצרה ממש. כל הדין ודברים שהיה כאן וגם ככה משתמע מהנוהל, זה נראה שהבקשה שתאפשר להורים לקבל תושבות זה לתת איזושהי מעטפת לחייל או שיח של איחוד משפחות. אני כן חושב שהרבה מהבעיות תיפתרנה אם אנחנו נשנה תפיסה וזה כן קשור למה שקורה אחרי 7 באוקטובר ולא מתוך מצוקה ורחמים שעכשיו אנחנו סובלים יותר. מה שקרה זה שיש אירוע בסדר גודל תנ"כי של ברית גורל מחודשת. כל מי שרוצה לקשור את גורלו עם העם היהודי ומוכיח את זה בכך שבן משפחה שלו מתגייס, היחס אליו צריך להיות שונה. זה שינוי תפיסתי מאוד עמוק, הוא צריך לחלחל, ומתוך זה הרבה בעיות תיפתרנה וגם התושבות או האזרחות לא יהיו תפיסה של, רגע, הוא שירת שנה, זה יהיה רק לתקופה. יש כאן משהו מהותי שצריך להיות קבוע כמו שברית הגורל הזאת קבועה, ומתוך זה כל הנהלים האלה צריכים להשתנות. זה בהמשך להצעה של אדוני היושב ראש ולדבריה של עוה"ד ניקול מאור. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << אורח >> ליאת קרסקס: << אורח >> אני רוצה להתחבר רגע לדברים הבאמת יפים שהוא אמר ולחבר את זה גם לאירועים הקודמים שהיו כאן בוועדה. השירות הצבאי הוא נקודת מפתח, נקודה משמעותית פה בחיים במדינת ישראל. ברגע שאדם, חייל, חיילת מתגייסים לצבא, המערכת עצמה, כל המערכת, המערכת הצבאית, מערכת רשות האוכלוסין, ביטוח לאומי, כולם צריכים להתגייס יחד איתו, לעשות לו את יתר הדברים הרבה יותר קלים. היה כאן שיח מקדים לפני שהתכנסה הוועדה, לא צריך לחכות שחייל ימות כדי שההורים שלו יקבלו את החיבוק הזה, אפשר לתת את החיבוק עוד קודם. וזו איזושהי קריאת כיוון שהוועדה עושה כאן בצורה מאוד יפה לכל המערכות. כלומר, אם אלה לא רק הוראות שעה מדהימות, אני חייבת להגיד, אפילו מרגשות אותי כאשת מקצוע, אולי לא רק הוראת שעה, אולי לעשות איזושהי מחשבה לעשות שינוי של הנוהל. כלומר, שזה יהיה איזשהו סמן ימני, מישהו נכנס עם מדים למקום, מצדיעים לו, תרתי משמע. זה איזשהו משהו שאנחנו באמת צריכים כמדינה וחברה לעשות את השינוי הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. לינה. << אורח >> לינה צ'רנייבה: << אורח >> בוקר טוב, סליחה על האיחור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> דיברנו עלייך, אבל בוודאי תרצי להגיד כמה מילים כדי שישמעו אותך גם. << אורח >> לינה צ'רנייבה: << אורח >> כן. בוקר טוב לכולם. למי שאני לא מכירה: אני אימא של חייל שמשרת, אוטוטו הוא מסיים את השירות שלו, בחודש אפריל. וכמו שסיפרתי את הסיפור שלי, אני במלחמה כבר 19 שנה בארץ פה, ועדיין שום דבר לא מתקדם, הכוונה לאזרחות שלי. הבן השני שלי גם עוד מעט צריך להתגייס לצבא, ומה שקורה פה, פונים כל שנה, במהלך 19 שנים אנחנו פונים למשרד הפנים ושום דבר לא קורה, אני כל פעם מקבלת סירוב אחרי סירוב. הפחד שלי שיום אחד כשהילד שלי יסיים את הצבא שלו יגרשו אותי מפה ואני לא אשאר בארץ. זה עצוב מאוד ופשוט אני מבקשת שמישהו יתייחס, מישהו יעשה לגבי זה ושתהיה פה הגנה, שבאמת תהיה פה הגנה. כלומר, אנחנו מגדלים את הילדים, שולחים אותם לצבא, ולא מתייחסים אלינו בתור הורה בשום דבר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בזמן שלא היית פה קודם התייחסו לזה משרד הפנים ואני מבקש עוד פעם שתתייחס לנושא הזה, גם למועד ההגשה ולזמנים שהשתנו ומהו הנוהל עצמו, בבקשה. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> כמו שעודד אמר ואני ציינתי את זה בתחילת הדיון, הנוהל מאפשר הגשת בקשה גם אם הילד סיים את השירות הצבאי, זאת אומרת שאין לך לימיט לעד מאי לקבל את המעמד ואוי ואבוי מה יקרה אחר כך. אלא ברגע שאת תגישי את הבקשה והילד עדיין משרת בצה"ל והוא השתחרר במאי, עדיין את תוכלי להמשיך לשהות במדינת ישראל גם בלי לחכות לגיוס של הילד השני. זה כתוב שחור על גבי לבן בנוהל ואני יכולה אחר כך גם להסביר לך את כל התהליך בצורה מפורטת ככל שתרצי. << אורח >> לינה צ'רנייבה: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לסכם את הדיון, זה דיון מעקב. אני רוצה קודם כול להודות לשר הפנים ולברך אותו על ההחלטה וההנחיה שגם מי שקיבל א/5 ארבע שנים. אני לא רוצה לא לדייק בנוהל, בהנחיה שהוא שנתן. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> ככל שניתן רישיון מסוג א/5 לתקופה של ארבע שנים והוגשה בקשה במסגרת נוהל הורה לחייל, ארבע השנים האלה יחשבו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יחשבו כבר בספירה לקראת קבלת אזרחות. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> ואם הוא היה שנתיים, שנתיים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לברך את השר ולהודות לו על ההנחיה הזו ועל הנוהל החדש. אני רוצה לחדד את ההנחיה כפי שגם נאמר כאן על ידי רשות האוכלוסין, גם הורה שנמצא בישראל יכול להגיש את הבקשה, הורה ששוהה כחוק יכול להגיש את הבקשה לפי נוהל הורה חייל. זה כרגע כהוראת שעה, הבקשה של הוועדה היא להפוך את זה להוראה קבועה. אם הוא שוהה כאן כחוק, הוא שוהה כחוק ובזה העניין ברור. הדבר הנוסף, לגבי העברת מידע על הורי החיילים חסרי מעמד, העברה בין רשות האוכלוסין לבין צה"ל, תעשו איזושהי עבודת מטה ביניכם, בין הלשכות המשפטיות השונות ותמצאו איזשהו פתרון שיקל להביא את המידע הזה בדחיפה לאותם החיילים שלא תמיד יודעים את האירוע. אני גם מברך על הדברים שאמר כאן נציג מערכת הביטחון לגבי עדכון החיילים והקשר מול קצינויות הת"ש ועדכונן בנוגע לנהלים האלה. כמו שנאמר כאן, אנחנו מנסים לייצר איזשהו כיוון לכל המערכות כדי להבין שבמדינת ישראל מי שמשרת שירות צבאי או לאומי, בעיניי, בהיבט הזה, מי שמשרת, בוודאי מי שעושה שירות צבאי, וזה לא משנה גם באיזו יחידה, היחידות תומכות הלחימה לא פחות חשובות מהיחידות הלוחמות, מי ששם את גורלו וקשר את גורלו עם העם היהודי, עם עם ישראל, עם מדינת ישראל, בוודאי שהמדינה צריכה לתת לו את המעטפת, בטח כשאנחנו מדברים על קרבה ראשונה במשפחה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:02. << סיום >>