פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



145
ועדת הכלכלה
18/09/2024


מושב שני





פרוטוקול מס' 473
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ט"ו באלול התשפ"ד (18 בספטמבר 2024), שעה 9:19



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשפ"ג-2023 << הצח >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
אליהו ברוכי – מ"מ היו"ר


חברי הכנסת:
מטי צרפתי הרכבי


מוזמנים: 
	עוזי שץ
	–
	מנהל תחום בכיר ענפי חי ותמיכות, משרד החקלאות וביטחון המזון

	ד"ר אסף לוי
	–
	מנהל אגף בכיר, משרד החקלאות וביטחון המזון

	אפרת ורד
	–
	עו"ד, סגנית יועץ משפטי, משרד החקלאות וביטחון המזון

	ד"ר אהד אפיק
	–
	מנהל תחום, משרד החקלאות וביטחון המזון

	ענת אסיף גיל
	–
	עו"ד, המחלקה למשפט ציבורי-מינהלי, משרד המשפטים

	אריה מנחם בלבן
	–
	מתמחה, משרד המשפטים

	טל זסק
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

	אנה טרכטנברוט
	–
	ראש תחום מגוון ביולוגי, המשרד להגנת הסביבה

	ליעוז דוד
	–
	נציג אגף התכנון, צבא הגנה לישראל

	טל גטרר
	–
	לשכה משפטית, רשות מקרקעי ישראל

	דותן רותם
	–
	אקולוג שטחים פתוחים, רשות הטבע והגנים

	אור סיון
	–
	עו"ד, רשות הטבע והגנים

	אופי רייך
	–
	מנכ"ל, מועצת הדבש

	דורון ליבנה
	–
	יו"ר, מועצת הדבש

	אבי אלקיס
	–
	מועצת הדבש

	דוד וינשטיין
	–
	עו"ד, יועץ משפטי, ארגון מגדלי דבורים

	בועז כנות
	–
	מגדל דבורים וחבר מזכירות, ארגון מגדלי דבורים

	יריב חלפון סרוסי
	–
	מגדל דבורים וחבר מזכירות, ארגון מגדלי דבורים

	אורי דורמן
	–
	מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

	אילנה דרור
	–
	כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

	אלון רוטשילד
	–
	החברה להגנת הטבע

	צחי גולדנברג
	–
	מגדל דבורים

	דרור גל
	–
	מגדל דבורים





ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון
נעמה דניאל

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
סופי רון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשפ"ג-2023, מ/1622 << נושא >>



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בוקר טוב. הנושא: הצעת חוק להסדרת הצבה של כוונות וייצור דבש, התשפ"ג-2023. 

בגלל הפגרה, אנחנו קצת הורדנו את ההילוך מהחוק הזה. בלי קשר לזה, משרד החקלאות רצה יותר זמן על מנת לגבש כל מיני שינויים. היועץ המשפטי של הוועדה גם כן היה צריך זמן בעניין הזה, ולכן אנחנו נריץ את הצעת החוק הזאת ונסיים אותה כשהפגרה תסתיים. זה דבר ראשון. אה, יש עוד דיון כבר בתחילת הכנס, שאנחנו כבר רשמנו אותו. 

דבר שני: אני רוצה רק להגיד לכם – קראתי את העיתונות על הנושא של הדבש, על הייבוא, של המכסות וכולי. כנראה הזיכרון של החקלאים הוא קצת פחות טוב. לפני שמונה חודשים בערך ביקשתם תקציב של 30 מיליון שקל על מנת לסייע אם יהיה ייבוא. אחר כך ביקשתם, החקלאים, עוד עשרה מיליון, גם על זה דיברתי עם האוצר, והאוצר היה מוכן גם לתת את זה. זאת אומרת: 40 מיליון שקל. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

על דבש? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע, על דבש, כן. בוא, אני מביא – כדי שלא יהיו ויכוחים. עם כל הכבוד לעיתונות, אנחנו לא בעיתון כרגע. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

המטרה להוריד את המכס - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע, שנייה. לא, לעשות את ההסדר הזה. ואז החקלאים – רגע. זה ההסדר שאפשר יהיה לייבא. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

בכלל בכל השנה? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן, בכלל. כל השנה. ואז החקלאים באו ואמרו: אנחנו לא רוצים את ה-30 מיליון האלה, לא את ה-40 מיליון האלה. אנחנו רוצים שהמצב יימשך באופן רגיל, ואז האוצר אמר – ואמרתי גם לחקלאים – שאין בעיה, לא תהיה הפחתת מכס, למעט יהיה ייבוא בתקופת החגים, ששם הביקוש יותר גדול, כדי לפתור את הבעיה הזאת. וזה מה שנעשה. זאת אומרת: האוצר לא חורג ממה שסוכם. ולכן, עם כל הכבוד לזה שיש בעיתונות התייחסות לעניין הזה – זה לא נכון עובדתית. זה היה הסיכום, ולכן אני לא פתחתי את זה ולא זימנתי שום ישיבה שקשורה בעניין הזה. 

עכשיו, בואו נמשיך להקריא. גם צריך לעמוד בסיכומים. אם לא מוצא חן בעיניכם, אז תבואו ותגידו שרוצים סיכום אחר. אבל אי אפשר לבוא ולעשות X, ואחר כך לטעון Y. כן. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לקראת הישיבה היום הופץ נוסח מטעם משרד החקלאות, כמובן לאחר הטמעת הערות שלנו, של הייעוץ המשפטי של הוועדה. את השינויים אתם יכולים לראות ב"עקוב אחר שינויים" על גבי הנוסח. בישיבה הקודמת של הוועדה, שהתקיימה ב-8 באפריל, הוועדה דנה בסעיפים 1 ו-2 להצעת החוק ושם עצרנו. לגבי סעיף 2, שהוא סעיף ההגדרות: בישיבה הקודמת הוגדרה הקראה להצבה. ההגדרה הזאת, מכיוון שהיא מגלמת בעצם איזושהי הוראה אופרטיבית – העברנו את המהות שלה לסעיף 3(ב), ותכף נציגי משרד החקלאות יקריאו ויסבירו. אני מציע שנתחיל מפרק ג'. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עכשיו, אנחנו את הדיונים הכלליים כבר סיימנו. אז אם יש למישהו הערה על התיקונים – בבקשה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לגופם של אלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לגופם של תיקונים. יכול להיות שאנחנו, בישיבות הבאות, נעשה עוד דיון מסוים על הכללי. יש לנו גם חוות דעת, או מחקר, שעשה לנו הממ"מ בנושא של ניתוח שוק הדבש. 


 << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> 

הוא מפורסם באתר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

פורסם באתר. אנחנו נעשה דיון על זה בישיבה הבאה, אולי בישיבה אחרי זה. בסדר? אני לא רוצה עכשיו לפתוח עוד פעם את הדיון הכללי. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

תודה רבה אדוני היו"ר. אני סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות וביטחון המזון. 

ראשית, אבקש להודות על הדיון, וגם לצוות המשפטי, שישבנו איתם שתיים או שלוש ישיבות ארוכות וליבנו את העניינים, ולכן הנוסח פה מופיע. ברשותך, אדוני, לפני שנתחיל את ההקראה, רק להסביר את שני השינויים העיקריים בנוהל, שיכניסו אותנו אחר כך להקשר. 

בדיון הקודם סוכם, שבמקום ש"לא יצטרכו היתרים להאבקה" יהיה בתוספת, עכשיו זה נכנס ללשון החוק, ולכן זה יופיע בהמשך ואנחנו נקריא את זה. 

שינוי נוסף שנעשה: הפרדנו בחוק בין קביעת הנקודה לבין מי יכול להציב בנקודה שנקבעה. לכן יש שינויים בסעיפים, ואנחנו ניכנס תוך כדי הקראה למהות בין שני הסעיפים. 

הוועדה גם שלחה אותנו להגיע להבנות והסכמות עם המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ועם משרד הביטחון. בעקבות השינויים שעשינו, שגם היו עוד כמה הערות שעלו מהשטח – סעיף של ההזנה בתקופת ההאבקה עדיין דורש ליבון עם משרד הבריאות ולכן אנחנו נקריא אותו ויכול להיות שנחזור אליו; ויש לנו עוד שינוי קטן שהסכמנו עם המשרד להגנת הסביבה ונגיע אליו תוך כדי הקראה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זאת אומרת – משרדי הממשלה מסונכרנים כבר, בגדול. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

ברוב הגדול. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

חוץ ממשרד הבריאות. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

משרד הבריאות, ועוד נקודה שיש לנו. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יש הצבה של כוורת בשטח ביטחוני. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אה, אוקי, הבנתי. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

ועוד ליבון שנעשה תוך כדי עם משרד הביטחון. הם רוצים לשפר עמדות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לשפר עמדות אתם רוצים? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אנחנו רוצים לדייק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לקחתי צעד ולשפר עמדות כאנקדוטה, אבל לא התכוונתי - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ומה – רגע. אבל משרדי הממשלה, שלחנו אתכם – בסדר. ומה עם הארגונים החקלאיים? אתם ישבתם איתם על הדברים? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

גם עם ארגוני החקלאים כמובן שישבנו. אני מניח שברוב המוחלט אנחנו בהבנות. מן הסתם יש להם עוד הערות כאלו או אחרות, ותוך כדי תנועה, כי יש גם שינויים שלא יכולנו לעשות בנוסח הממשלתי ויכול להיות שהם יעלו פה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב. אתה מודע לבקשות של הארגונים? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אוקי. בסדר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יש דברים שאתם קיבלתם? הערות שאתם קיבלתם? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, לא. לא הכנסנו שינוי שלא דיברנו עליו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, ברור. אני רק שואל אם ישבו איתם. כן.

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

שלום, אני יושב ראש מועצת הדבש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

איזה? לא, אנחנו לא מתחילים דיון כללי. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

לא, אם רק אפשר להתייחס בשורה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אוקי, שתדע. אל תפתח לי דיונים כלליים. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

לא דיון כללי, הערה חשובה שצריכה להיאמר פה על השולחן לפתיחת דבריך. נכון שהיה דיון על תמיכות ישירות בסכומי כסף. היו לנו דיונים רבים עם המשרד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, לא, האוצר הסכים. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אין בעיה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתם לא הסכמתם בסוף. כן. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

לא, לא - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב, עזוב, לא נתווכח. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

לא לתמיכה הישירה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני אמרתי את זה שיהיה ברור. תראה. אם אתם רוצים שינוי מסוים – אין בעיה. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אנחנו רוצים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו נעשה את זה משנה הבאה. אז אנחנו נשב עוד פעם עם האוצר ואיתכם, אבל שיהיה ברור העניין. אתם לא יכולים ולהגיד – אין לנו עניין בזה, אנחנו רוצים להמשיך במצב הרגיל. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אנחנו איתך לגמרי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ועכשיו אתם באים בתקשורת, מתחילים עם כל העניין הזה נגד האוצר. האוצר היה בסדר. מה שהם התבקשו, הם עשו. אתם חזרתם בכם, אז מה הטענה? אני לא מבין. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אין ויכוח שצריך למצוא הסכם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר גמור. כי את זה לא ראיתי בעיתון, דרך אגב. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אפשר שאלה? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כשקראתי את הכתבה. מה? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אפשר שאלת הבהרה בנושא שאמרת? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן. אני אז התערבתי וצעקתי על האוצר. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, לא, בסדר, מצוין. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה היה שמן ודבש. בשמן הסתדרנו, בדבש לא הסתדרנו. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

מצוין, אדוני. אני יודעת שיש הרבה - - - 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

עד היום התמיכה לא הגיעה בשמן למגדלים. עד היום. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ואף אחד לא אמר לי את זה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אני יודעת שיש הרבה מאוד דבש מזויף. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הייתה בעיה של הערבוב, לא דבש מזויף. שמערבבים את הייבוא עם הייצור. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, לא, של דבש מזויף. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ואז כאילו מערבבים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

של דבש מזויף. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, יכול להיות, אני לא יודע. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

נשאלת השאלה האם לצד הייבוא מדינת ישראל, ממשלת ישראל, הקימה איזשהו מנגנון פיקוח על האיכות שנכנסת. כי כשאתה קונה דבש ב-30 אחוז פחות, שהגיע מטורקיה - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אה, לא יודע. יכול להיות. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אני חושבת שזה לגיטימי לשאול. כי אם הם לא מוכרים דבש - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, מה שאז נטענה טענה – לא דבש מזויף. הטענה היחידה – דבש מזויף הוא לא בסדר. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל איך יודעים? אני רוצה לדעת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה הקשר? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, לצד ההקלות בייבוא - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, הייתה טענה אחרת, לא דבש מזויף. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל אני שואלת את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הייתה טענה של ערבוב. ערבוב בין המוצר הישראלי למוצר המיובא. זאת אומרת – האיכות שלו היא פחות טובה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל אדוני, אני שואלת - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זאת הטענה שהייתה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אני שואלת: כשפותחים ייבוא, לצד פתיחת הייבוא צריך מנגנון ששומר על האיכות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, לא. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אני שואלת מה המנגנון הקיים במדינה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא יודע. אני לא נכנסתי לזה אז. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אז איך - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא, זה לא התפקיד שלי. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

זה אחד כרוך בשני. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה לא התפקיד שלי. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אז אולי משרד - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אני לא פותח על זה דיון. זה לא התפקיד שלי, אבל אם רוצים שאנחנו ניכנס לזה – ניכנס לזה. זאת לא הייתה טענה של זיוף. הטענה הייתה של ערבוב. של פגיעה באיכות. זו הטענה היחידה. ולכן, המחיר – הם טוענים, החקלאים – הוא יותר זול במקרה הזה, ואז זה דופק את המוצר הישראלי. זו טענה שצריך לבדוק אותה. אני לא יודע. לא נכנסתי לזה אז. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אולי לבקש באמת – מה מנגנוני הבקרה שיש בכזה מקרה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בבקשה, תיכנסי לזה. אין לי בעיה שתיכנסי לזה. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אנחנו, כמגדלים, מאוד-מאוד מבקשים שהנושא יעלה לדיון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין - - - 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

לא, אין לנו ויכוח. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אבל אני רוצה לשמוע מכם שאתם רוצים לשנות. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אין לנו ויכוח. יש לנו הרבה רעיונות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

שאתם רוצים מתווה. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

יש לנו מתווה ויש לנו רעיונות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

שסורבו על הסף. ויש לנו הרבה רעיונות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין בעיה. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

שמיטיבים עם המגדלים, עם המשווקים, ובטח ובטח עם הצרכן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הנה, אני אומר: אם אתם תגידו לנו שאתם רוצים לעשות הסדר בעניין הזה, אנחנו ניכנס לזה. אין בעיה. אבל לבוא ולהגיד – הנה, דפקו אותנו בראש השנה הזה, זה לא בסדר. זה לא פייר. כי זה לא מה שהיה. 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> 

אני מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. כבוד היושב ראש, אנחנו לא דנים, אבל משרד החקלאות פרסם מכרז. הוויכוח היה על הכמות. זה היה הסיפור. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, יכול להיות. אין לי בעיה לקבוע דיון על זה ולהיכנס לזה. אתם רוצים הסדר עם משרד האוצר בעניין הזה? 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן או לא? כי אז אתם אמרתם שלא. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

כן, כמובן, ובהסדר הזה גם צריך להיות בשרשרת הערך המשווקים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, צריך שכל דבר יהיה סביר. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

כי המשווקים הם אלה שקולטים את הדבש מהחקלאים. צריך לסגור את כל שרשרת הערך בהסכם מסודר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב, אין בעיה. ניכנס לזה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כן. אז דיון בשרשרת הערך של הדבש תוצרת הארץ. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר גמור. אבל ברור שבחגים – צריך ייבוא בחגים גם בלי קשר לכלום, כי הדרישה היא לא לכל השנה. בחגים היא דרישה רצינית. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

בסדר, אבל אם נצליח להוציא את הדבש המקומי - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ושם, אם אנחנו לא נאפשר ייבוא, הגדלת הכמות תעשה לנו בעיה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל אם תצליח להוציא את הדבש המקומי בגלל שנגלה שהקמעונאים הם אלה שמעלים את המחירים בצורה בלתי מפוקחת - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה לא הנושא הראשון שמעלים את המחיר, את יודעת. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

נכון, אבל פה יש פגיעה בחקלאות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין בעיה. בסדר. אנחנו ניכנס לזה. אם זאת הבקשה – כי הבקשה הייתה הפוכה. באיזשהו רגע אמרו – עצור, אנחנו לא רוצים, לא זה וזה. נכון? אני לא אומר משהו לא נכון. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

סירבנו - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ואז אני אמרתי לאוצר – 30 מיליון הם הסכימו, אמרתי להם: תוסיפו עוד עשרה, כי זו הבקשה של החקלאים כדי לסיים את העניין. ואז החקלאים הודיעו – לא רוצים, לא 30, לא 40, אנחנו לא רוצים. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

זה לא לדיון פה, אבל תמיכות ישירות ימוטטו את הענף הזה. וצריך למצוא פיתרון של הסכם כמו שאמרת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז בבקשה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו מאוד נשמח אם נגיע לזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו מוכנים להיכנס לזה, אין לנו בעיה. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

תודה

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הנה, אני אומר – האוצר פה? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

לא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הם הגיעו, האוצר? עוד לא הגיעו. אוקי. הם אומרים שאין לזה עלות תקציבית, לחוק הזה, דרך אגב, אז הם לא צריכים להיות. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

מה זה קשור? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

הוזמנו – הם צריכים להגיע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

קודם כל, זה שאין עלות תקציבית זה יפה מאוד. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל אם אדוני הזמין אותם, הם צריכים להגיע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אמרתי להם שיבואו בהתחלה – יכול להיות שיעלה נושא הדבש עם הייבוא. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

נכון, נכון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אמרו – נבוא לחצי שעה, אבל הם עוד לא הגיעו. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אם אדוני הזמין אותם הם היו צריכים להיות פה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר. לא, בדרך כלל הם באים, אין בעיה. 

אוקי. נמשיך. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אנחנו בעמוד שלוש. 






 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אני מהלשכה המשפטית במשרד החקלאות. 

	
	
	פרק ג': הסדרת הצבה של כוורות מאוכלסות

	
	
	סימן א': הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור

	היתר להצבת כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור
	3. 
	1. לא יציב אדם כוורת מאוכלסת במקרקעי ציבור, באופן שבו יש לדבורים גישה לאוויר הפתוח, אלא בהיתר מאת ועדת ההיתרים ובהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר, ובכלל זה לנקודת ההצבה ולמספר הכוורות המאוכלסות הנקוב בו.

	
	
	1. לעניין חוק זה יראו כהצבה גם השארתה של כוורת מאוכלסת במקום בו הוצבה במקרקעי ציבור.

	
	
	1. היתר לפי סעיף זה הוא אישי ואינו ניתן להעברה אלא על פי אישור בכתב של ועדת ההיתרים.



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הסבר, בבקשה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

סליחה, רגע. אני רוצה - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע, רגע. שהיא תסביר קודם. כן, מה ההסבר? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני, ההסבר זה בעצם מהות החוק. כפי שההסדרה קיימת היום בהתאם לפקודת החירום שמבוצעת על ידי מועצת הדבש, ההסדרה חוזרת לאחריות משרד החקלאות. הסעיף הזה קובע שבן אדם לא יוכל להציב כוורת אלא אם כן קיבל היתר מוועדת ההיתרים שמוגדרת בחוק, וכמובן בהמשך החוק מוסבר בדיוק איך ועדת ההיתרים תפעל. 

סעיף ב' זה בעצם חידוד למה שנאמר בשינוי ההגדרות: חידדנו שנקודת ההצבה זה גם עצם ההצבה וגם עצם השארת הכוורת בהצבה, כדי שלא יהיה ספק, שאם מישהו יטען ש"רק הצבתי ואחר כך השארתי אותה" – שלא יהיה ספק שהחוק עובד ותקף גם לאחר נקודת ההצבה והשארת הכוורת באותה נקודה. 

וכמובן שהיתר שניתן על ידי הוועדה הוא היתר אישי, מאחר שבחוק יש גם נקודות שקשורות לעצם זהות המחזיק, ולכן נקבע סעיף שהאפשרות להעביר נקודה היא רק בהתאם לאישור ועדת ההיתרים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אני מבקשת להציע – לחדד ואולי ליצור מנגנון של השבת השטחים שהוקצו לדבוראים שהם לא פעילים יותר, בכדי שיהיה אפשר להקצות אותם לדבוראים ותיקים וחדשים. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

תודה רבה, זה בהמשך בפעולת ועדת ההיתרים – אז הסעיף הזה מוגדר. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אוקי. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

וככל שזה לא יהיה כפי שחברת הכנסת מבקשת - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זאת אומרת – זה נמצא בסעיף אחר. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

זה נמצא בסעיף ועדת ההיתרים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז תרשמי לך את זה, כשנגיע לסעיף הזה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

איזה סעיף זה? אני ארשום לעצמי. 


<< אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

זה בהמשך, 15 ו-19. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אוקי. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

יש לי הערה על הסעיף הזה. אני דבוראי ממושב גמזו. דיברנו על הנושא הזה, שהמטרה של החוק היא כמובן שתהיה האבקה. במדינות אחרות אין חוקים כאלה, יש מאפיינים אולי למדינת ישראל. עכשיו, זאת כאילו ההצדקה לפגוע בזכויות – הרי אנחנו פוגעים פה בזכויות של חופש העיסוק ובזכויות נוספות. אני חושב, וגם המשפטנים כאן אמרו – שגם אם אפשר לפגוע - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

גם פגיעה בזכות יסוד – עדיין אם היא לתכלית ראויה, אין שום בעיה. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אני לא אומר שאי אפשר לפגוע. נכון מאוד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז בוא לא ניכנס לזה. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

נכון, נכון מאוד. לתכלית ראויה, והדבר השני – בצורה מידתית. אני נוגע עכשיו במה שנקרא הצורה המידתית. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מה לא מידתי בסעיף הזה? 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אני אגיד. מכיוון שיש משאב מוגבל שהוא צוף, ואנחנו צריכים לחלק אותו, אז אנחנו נוקטים את הרגולציה הזאת. עכשיו, אני טוען – הצוף לא קיים כל השנה. אני בא וסבור, לצמצם את החודשים שבהם נעשית האכיפה הזאת. כי יש חודשים שגם ככה – יכול המדריך החקלאי כאן לומר – אנחנו מזינים את הדבורים. הרי הדבש זה המזון של הדבורים. הדבורים אוספות את הדבש באביב, בקיץ, כמו הנמלים, וצורכות אותו בחורף. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל לא הבנתי מה ההערה הנקודתית לסעיף 3. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

ההערה הנקודתית היא – להגביל את ההסדרה במקרקעי ציבור לחודשי האגירה בלבד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל איך אפשר לעשות את זה? 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

מה, יש לנו חודשים, אנחנו יודעים - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אבל אם אתה שם כוורת – אתה שם אותה. אז מה אתה רוצה, שבחורף יוציאו את הכוורת ובקיץ יחזירו אותה? 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

כן, אנחנו מניידים כוורות. עכשיו, גם לנו כדבוראים – גם חלק מהדבוראים כאן יסכימו עם זה, שאנחנו רוצים לטפל בכוורות, לייצר נחילים. אנחנו רוצים שיהיו לנו כוורות באזור אחד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה התשובה? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

התשובה היא מאוד ברורה. כדי להבטיח שירותי האבקה, דבוראי מזיז את הכוורות שלו בין שלוש לחמש פעמים בשנה, בהתאם לנקודות שהוא מכיר ויודע ויש בהן צוף. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

נכון. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

ולכן, ההסדרה היא לאורך כל השנה, כדי להבטיח שהחקלאי שמזיז את הכוורות שלו לצורכי האבקה – יהיה לו לאן לחזור. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אין לי מחלוקת על זה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

דקה, אדוני. אני לא הפרעתי לך, ולכן תן לי לסיים ברשותך. אתה יודע שהחזקתי את עצמי לא להגיב. ולכן, מה שצריך לשאול את האדון הנכבד – איפה הוא ישים את הכוורות בתקופה שאין לו היתר לשים אותן. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

בנקודות שיש לו. לא, לא. 


 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, בנקודות שיש לו, מה הוא יעשה איתן? 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

בוודאי. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

ואם יש שם נקודה אחרת שיש שם צוף ודברים אחרים – זה מתנגש עם החוק. ולכן, עמדת משרד החקלאות ועמדת החוק – ודנו בזה, ואדוני לא רצה לפתוח את הדיון, ודנו עליו פעמיים בשני הדיונים הקודמים: מהות החוק היא הסדרה לאורך השנה, כדי להבטיח שירותי האבקה. שדבוראי לא יחשוש שמישהו ייקח לו את הנקודה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן, נכון. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אני אסביר. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

וצודק היועץ המשפטי, שזה לא קשור לסעיף הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז תסביר בקצרה. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אני אסביר. אני מסכים איתו לגמרי בחודש האביב והאגירה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

הוא מסכים איתי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רק בחודשים של הזה. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

יהיו נקודות – ואנחנו כדבוראים יודעים לעשות את זה. זאת אומרת – כמו שהוא אמר, אנחנו מניידים את הכוורות. עכשיו, דבוראי שגר, סתם לדוגמה, בדרום, ויש לו נקודות ברמת הגולן – אין לו צורך, ואין בזה שכל, שבחורף הוא ייסע לרמת הגולן לכוורות שלו. הוא יכול לרכז את כל הכוורות שלו באזור הבית, לטפל בהן. מגיעה העונה – מתיישרים. מי שלא מתיישר, מקבל את הקנס. יש פה חוק. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

עוד פעם: אדוני, אני לא איש מקצוע – אני איש מקצוע, לא בתחום הזנת הדבורים והכל, אבל משהו שכן למדתי – כדי שדבורה תיתן שירותי האבקה יעילה, היא צריכה לחפש מזון ולתור אחר המזון ולעלות לקומה 5 באבוקדו, כדי שהיא תעשה האבקה כמו שצריך. אם אנחנו נאכיל אותה שמונה חודשים בסוכר, כי אין נקודה ונשאיר אותה שם – הדבורה לא תהיה אפקטיבית להאבקה וכולנו נרגיש את זה בשאר יוקר המחיה. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אני אענה בקצרה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אתה לא צריך לענות. לא, לא. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

בקצרה. לא, כי זה לא נכון. מקצועית זה לא נכון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא. רגע. מי פה הנציג של הדבורים? של הכוורות? יש לך תשובה למה שהוא אמר? 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

כן. צחי דיבר רק על הזנה של פחמימה, של הזנת הדבש. הדבורה חיה משני מזונות עיקריים: אחד זה אבקת הפרחים – חלבון, שהיא לא פחות חשובה מהדבש, והיא לא ניתנת להשלמה בשום דרך. את הדבש, בתקופות החורף, אנחנו משלימים על ידי הזנה בסוכר, כשאין אגירה. את החלבון – אין שום דרך להשלים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זאת אומרת, אתה בעד מה שאמר נציג משרד החקלאות? 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

בדיוק ככה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

יש לי עניין מקצועי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

גמרנו, גמרנו. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

יש פה את ראש תחום לגידול דבורים שיכול לענות על זה מקצועית טוב מכולם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זהו. כן. הלאה, הלאה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

סעיף 3א. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

כן. 

	הצבת כוורות מאוכלסות לצרכי האבקה
	3א
	על אף האמור בסעיף 3, הצבת כוורת מאוכלסת במקרקעי ציבור לשם מתן שירותי האבקה לסוג של צמח תרבות הקבוע בטור א' בתוספת השנייה, בחודשים הקבועים בטור ב' בתוספת השנייה, במספר כוורות שאינו עולה על הקבוע בטור ג' בתוספת השנייה לכל דונם גידול, ובהסכמה בכתב של המחזיק כמשמעותו בסעיף 19(א)(5), אינה טעונה היתר מאת ועדת ההיתרים.



 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני, אני אבקש להסביר ולחדד. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

רגע, ולפני ההסבר – אם תוכלי גם, בואו נעבור עכשיו על התוספת השנייה. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

כן, בוודאי. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

שהוועדה תוכל לעיין בה. אני רק אגיד בקצרה: הנושא הזה בעצם היה אמור להיות מוסדר בתקנות, ולפי המוצע עכשיו הוא יעוגן בעצם בחקיקה ראשית, כאשר הפרטים הטכניים, כפי שיסבירו עכשיו נציגי משרד החקלאות, מפורטים בתוספת השנייה שהוספה להצעה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

והתוספת הזאת משתנה כל הזמן? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

השר יכול לשנות אותה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כי הרי, יכול להיות אחר כך - - -

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

נכון. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יש סמכות לשנות אותה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה? איפה הסמכות? 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

יש בעיה עם הטבלה הזאת. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

רגע, אבל צריך להסביר אותה. שנייה. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אני אסביר למה יש בעיה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, עוד לפני הבעיה – צריך להבין מה המהות. מה הבסיס לטבלה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

תודה. השינוי הזה נכנס לבקשת הוועדה. אנחנו הצגנו שלא יצטרכו – מאחר שהאבקה זה הסכם כלכלי בין הדבוראי לבין מגדל הגידול החקלאי שנדרשת לו ההאבקה – אנחנו סברנו, גם בנוסח המקורי, שנושא ההאבקה לא יצטרך היתר, ואמרנו שנקבע את זה בתקנות. בהתאם להערת חבר הכנסת ברוכי, אנחנו הכנסנו את זה ללשון החוק, כדי שלא יהיה ספק עד שיהיו תקנות. לכן, אנחנו הכנסנו שבעצם, למתן שירותי האבקה לא צריך לקבל היתר, אבל מאחר ששירותי האבקה נדרשים רק בתקופת הפריחה ולכל גידול בתקופה מסוימת, אנחנו הכנסנו את התוספת שניתנת גם לשינוי. מאחר שאנחנו גם מדברים על גידול חקלאי שמושפע גם ממזג האוויר, ויכול להיות שפעם הפריחה מוקדמת ופעם הפריחה מאוחרת, אז גם לתוספת הזאת יש בהמשך אפשרות לשר לשנות בצו את התוספת, כדי לתת אפשרות מענה לשינויים אקלימיים או דברים כאלה שקורים. פה אנחנו בעצם מיטיבים – החוק משחרר מרגולציה של קבלת היתר לצורך האבקה. ברור לנו שהנושא הזה יכול להיות דינמי, ולכן קבענו את זה - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אבל יש לך – טור ג', נגיד, שזה מספר הכוורות. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל זה תמיד יכול להשתנות. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, עוד פעם: אנחנו צריכים למצוא את האיזון - - - 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

זה יכול להשתנות בכפוף למחקרים של מכון וולקני או של חוקרים כאלה ואחרים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה לא יכול להשתנות? 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אפשר לשנות. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני, הטבלה הזאת נקבעה בתיאום עם אנשי המקצוע במשרד החקלאות, שירות ההדרכה והמקצוע. ד"ר אהד אפיק נמצא פה, והוא זה - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל זה יכול להשתנות. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

זה יכול להשתנות, אבל אנחנו יכולים לשנות את זה בצו. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל כרגע אתם מגדירים בעצם מספר מקסימלי לדונם. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

מספר מקסימלי, נכון. כדי לא ליצור עומס – גם עומס רעייה הוא לא טוב, לא לכוורת וגם לא להאבקה. כדי לא ליצור עומס כזה או אחר אנחנו קובעים גם את מספר הכוורות האופטימלי שצריך לכל דונם האבקה, שמשתנה בין גידול לגידול. תכף נשמע את דורון – אם יש הערות כאלה או אחרות כמובן שנוכל לטייב מקצועית, אם פספסנו משהו כזה או אחר; אבל הטבלה הזאת נכתבה על בסיס מיטב הידע המקצועי שיש לנו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה ההערה? 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

יש לי שתי הערות, ברשותך. אחת – כמות הכוורות לדונם, הכל מבוסס על מחקרים מדעיים של חוקרים, לא מישהו חלם את זה בלילה. שתיים – אם יותר לשים, כל אחד כראות עיניו לדונם, ברור שתהיה פה הפקרות, כי זו תהיה דרך לעקוף את ההסדרה בעצם. תהיה לי פריחה של עשרה דונם אבוקדו ואני אגיד שאני רוצה עשר כוורות לדונם, ובעצם ייצרתי לעצמי נקודת רעייה יש מאין. 

לגבי עונות השנה: במטעים הפריחה היא די מובהקת בחודשים שניתנו פה. בירקות יש פה טעות, ואני לא חושב שצריך להגביל אותם. אם רשום פה לדוגמה דלעת מחודשים אפריל עד אוקטובר, בעמק בית שאן – ירדנה, בית יוסף – שהם מגדלים את הדלעת שיוצאת ראשונה לשוק, הפריחה היא בסוף פברואר. בכל גידולי הירקות לא הייתי מגביל את זה בתאריכים. כן הייתי מעגן את זה בדונמים. לדעתי זו טעות. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

תודה, דורון. אז כדי לתת מענה לשני הדברים שהוא אמר, אנחנו ברשותך בהכנה לקראת הדיון הבא. לדעתי, דורון, כן צריך אולי לעשות עוד תת-סעיף לגידולי מיוחדים כאלה, לפי אזורי אקלים כאלו או אחרים, כי אני לא חושב שנכון לשחרר גידולים בכלל מתאריכי הצבה, לאור ההערה הראשונה שלך. לכן, אני אבקש שכן נמשיך את הדיון המקצועי. אם יש גידולים מיוחדים שמצריכים התייחסות אחרת בחודשים כאלה לפי אזורים גיאוגרפיים – בוא נטייב את זה. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

יש לי הערה מקצועית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה מתמודד לראשות האיגוד, או מה? מה זה קשור לזה? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אי אפשר לקחת דוגמה של גידול אחד ולהטיל עליו, על כל הירקות. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

למה לא להגיד כשיש פריחה, אז זו הצבה? אם אין פריחה – אז לא. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אבל עוד פעם, עכשיו, פריחה – טוב, אדוני, נלבן את זה. 


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה מובהק וברור. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זו המובהקות הכי ברורה שיש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה מקבל את ההערה, רק שאתה רוצה לתקן את זה בצורה אחרת. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

יש בזה היגיון מקצועי. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

יש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז לישיבה הבאה תביאו את זה כבר. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

מצוין. 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

אני מהחברה להגנת הטבע. אנחנו מבקשים, בסעיף הזה, כפי שנעשה גם בסעיף שמתייחס להיתרים, לנושא ייצור הדבש, בעצם לחייב אישור של רשות הטבע והגנים בהצבה בשמורות טבע וגנים לאומיים, מהסיבה שבעצם נקודת האבקה כזאת מייצרת עומס מאוד-מאוד גדול של דבורי דבש, שדוחקות את דבורי הבר לרדיוס של קילומטר. אנחנו הגשנו מסמך סקירה לוועדה בנושא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל מי עושה את ההאבקה? הבר עושה משהו?

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

לא, לא. דבורי הדבש שהוצבו לצורך האבקה – אם הן בתוך שמורת טבע, הן בעצם דוחקות את דבורי הבר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

את זה הבנתי, אבל דבורי הבר – הן עושות האבקה או לא עושות? 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

דבורי בר עושות האבקה של - - - 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני, רגע, שנייה - - - 


 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

שנייה, אם אפשר רק להשלים את המשפט, שאל אותי היושב ראש שאלה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אז אני אשמח שתענה תוך כדי תנועה – האם יש גידולים מסחריים שדורשים האבקה בשמורות טבע. התשובה היא לא, ולכן ההערה הזאת היא לא רלוונטית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, הוא אומר משהו אחר. הוא אומר – הם דוחקים את דבורי הבר. זה לא קשור להאבקה, זה קשור למשהו אחר. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לכן, אדוני, אני אחדד. פה, הסעיף הזה – זה לא נדרש היתר לצורך האבקה. מה שמבקש ידידי אלון, שבהאבקה יידרש אישור של החברה להגנת הטבע בשמורות הטבע. 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

לא, לא. לא אישור של החברה להגנת הטבע. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

עוד פעם, אני מדבר על הסעיף שקראנו עכשיו. 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

כן, אתה פשוט התבלבלת בין החברה להגנת הטבע לבין רשות הטבע והגנים. אני רגע אסביר, אסף ברשותך. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

ידידי, אני קראתי לך ידידי. 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

אנשים שקוראים לי "דידי", אני בודק ככה, מה המצב. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

הוא שאמרתי. 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

א' – לשאלת היושב הראש: דבורי הבר מתמחות בהאבקה של פרחי הבר, למשל בשמורות. דבורי דבש מתמחות בהאבקה של גידולים חקלאיים, אבל דבורי הדבש יודעות גם, באפקטיביות רבה, להאביק או לבקר בצמחים, בפרחי בר, ואגב כך הן בעצם דוחקות את דבורי הבר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למה? למה הן דוחקות? 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

מכיוון שהן מתחרות על משאב מוגבל. הרי כל לב הדיונים פה, שהיו גם בדיונים הקודמים, זו התחרות בין דבורי דבש לדבורי בר על משאב מוגבל של האבקה וצוף. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז מה הפיתרון לדעתך?

אם יבקשו ממך אישור אז הן לא ידחקו את דבורי הבר? אני לא הבנתי. 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

זה לא ממני, דבר ראשון. אנחנו עמותה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אני שואל שאלה פשוטה. אתה אומר – אני רוצה שיבקשו מאיתנו הסכמה ואישור. ואם הם יבקשו – אז לא ידחקו את דבורי הבר? 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

אדוני, רק שנייה. בסעיף אחר, שמדבר על ההיתרים במקרה של ייצור דבש, הוכנס סעיף מצוין שאומר – צריך, בתוך שטח שמורת טבע או גן לאומי - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עכשיו, דבורי בר יש רק בשמורת טבע? 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

לא, לא, הן גם מבחוץ. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נו?

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

אבל שמורת טבע – הייעוד שלה בחוק הוא לשמור על הטבע, ולכן שם הקונפליקט הזה הוא בעייתי. ולכן – רגע, אני רק אתחום את הבקשה. בא משרד החקלאות ואומר – ממילא - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין בעיה, תשמעו, אני – רגע. אני דווקא מתחבר למה שהוא אומר, אני חייב להגיד לך. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אבל אדוני, שנייה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע. אז אולי אנחנו נרשום שבשמורות טבע זה יהיה בהתייעצות איתם. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אבל זה לא בשמורות טבע. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, שנייה, רגע. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אין הצבה בשמורות טבע, אדוני. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הוא אומר שיש. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני, הסעיף הזה לבקשת הוועדה. המהות שלו היא לפטור מהצורך בקבלת היתר לצורכי האבקה. מה שמבוקש פה עכשיו זה לחזור אחורה, להחזיר את כל הנושא של קבלת היתר לצורכי האבקה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, רק בשמורות טבע. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אבל אין האבקה בשמורות טבע. אין גידול מסחרי בשמורות הטבע. ההאבקה כהגדרתה בחוק הזה - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה מדבר סמוך לשמורת הטבע? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אין סמוך. 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

אדוני, שנייה. אם בא משרד החקלאות ואומר – הסעיף הזה לא רלוונטי - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הבנתי, אבל אז מה אתה רוצה? אם זה לא בתוך שמורת הטבע אז מה אתה רוצה? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

הוא לא אומר את הקול. 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

אני רגע אנסה להשיב. אם בא משרד החקלאות ואומר שקטגורית הסעיף הזה לא רלוונטי לשמורות טבע וגנים לאומיים, אני רק מבקש שזה יובהר – שזה לא רלוונטי. שאין הצבה בגנים לאומיים ושמורות טבע. ואז אין פה קונפליקט. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אין. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הנה, הוא אומר: לעניין האבקה – אין. אז איזה עניין יש בשמורות טבע? 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

האבקה. לא, הסעיף הזה עוסק בהאבקה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אמרתי – האבקה לגידול מסחרי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז מה יש בשמורות טבע? אין כלום? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

בשמורות טבע יש הצבה, ויש שם אישור של רשות הטבע והגנים לפני הצבת נקודות, באופן שוטף – לא לצורכי האבקה. 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

זה סעיף אחר. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אין גידול מסחרי של מטעים הדורשים האבקה כהגדרתם בסעיף הזה. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אדוני היושב ראש, אני מבקשת להעביר את כולנו רגע לסעיף ההגדרה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אני מבקש לתקן: יש שמורות טבע - - - 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

סעיף ההגדרה שמדבר על שירותי האבקה, מדבר על הצבת כוורות מאוכלסות בשטח גידול חקלאי, כאשר הסעיף עצמו – הסעיף של המהות – מפנה לתוספת ומדבר על איזה גידולים, ולכן זה לא בשטח של שמורה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

 לא, לא, רגע. מה שהוא אומר – אם המרחק הוא כזה שהן נכנסות פנימה לשמורת הטבע, אז הן דוחקות את הבר. אני מציע דבר כזה: אנחנו נמשיך הלאה. תשבו איתו על העניין הזה. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

יש לי הערה על הטבלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה גם קשור לדבורי בר? 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

זה כמו רצועת הביטחון בתוך ישראל או מחוץ - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא משנה. אני מתחבר לזה דווקא. אתם צריכים להגן גם על דבורי הבר. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אנחנו מגינים על דבורי הבר. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

יש פה אמירות גורפות שלא תמיד מדויקות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יכול להיות, אני לא מומחה. מאז שראיתי שהדבורים חשובות לחקלאות – פעם, הייתי רואה דבורה – הייתי נותן לה מכה כדי שתעוף ממני. עכשיו אני מלטף אותה, כי היא חשובה מאוד. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני, לא ניכנס לוויכוח הזה, אבל יש גם מחקרים שאומרים שדבורת הדבש תורמת לטבע לא פחות מדבורי הבר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר גמור. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

לא, אבל מעבר לזה גם, אסף – יש שטחים חקלאיים שנמצאים קרוב לשמורת טבע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אסף, אני מבקש שתדברו איתו על העניין, בסדר? אנחנו נתקדם הלאה, אבל דברו איתו. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

הוא מבקש שיהיה כתוב שאין הצבה בגנים לאומיים לצורכי האבקה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, הבנתי, אבל הם לא לצורכי האבקה. בגלל שהם נמצאים סמוך לזה, הם דוחקים פנימה את הזה. הן עפות, לא? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני, עוד פעם, אני רוצה לחדד. מה שאדוני מבקש הוא בעצם - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אמרתי – דברו איתו. לא אמרתי מה, מו, מה. תראו איך אתם פותרים את הבעיה הזאת איכשהו. אולי התייעצות, אולי משהו. לא יודע מה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, בסעיף הזה אין כי אנחנו פוטרים מקבלת היתר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אם עכשיו אני מבקש - - -

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

אז תחריגו את השמורות והגנים מהסעיף הזה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

עוד פעם: אם עכשיו אני חוזר אחורה ואני חוזר לתקנות - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אני לא רוצה לחזור אחורה. תדברו איתו, נראה מה המצב. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

הוא מבקש שזה יהיה כתוב שבסעיף הזה – הצבת כוורות מאוכלסות לצורכי האבקה, לא יוצבו בשמורות טבע וגנים לאומיים. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אבל אין, עוד פעם. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל אין את זה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

בדיוק. אין דבר כזה, מטי. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אני יודעת שאין, אז אם זה מה שחשוב - - - 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אז מה אכפת לך להוסיף? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

הוא לא אומר את הכל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

רגע, רק לחדד. 

כפי שאפרת קראה, ההגדרה של ההצבה זה בשטח חקלאי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יהיה כתוב. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אפשר לחדד את הנוסח. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יהיה כתוב בנוסח שזה רק בשטחים לגידול חקלאי. זה הכל. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

זה כתוב בהגדרה, לא צריך את זה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אבל יש שטחים חקלאיים בשמורות טבע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע, אמר לי היועץ שאפשר לכתוב את זה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אפשר לכתוב – כהגדרתו בהצבה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

נבדוק את הנושא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו נדגיש. תשבו על זה עם היועץ המשפטי שלנו. 
 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

יש פה בעיה יותר עמוקה, כי מתייחסים לדבורת הדבש כמשהו זר מחלק מהאקולוגיה של ארץ ישראל. בתורה, בכתובים, בהיסטוריה, בגיאולוגיה, דבורת הדבש הייתה חלק מהטבע הישראלי, לפני שהייתה מדינת ישראל ולפני שהיה רט"ג. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה יודע שקראתי איזה מחקר – לא יודע אם זה מחקר – שדבורת הדבש לאט-לאט נעלמת. אני לא יודע מה יהיה בעוד עשרים שנה. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אדוני צודק מאוד, כי דבורת הדבש – הייתה פה דבורה סורית בנוף המקומי, היא דבורת דבש לכל דבר ועניין. היא נכחדה כתוצאה מאקרית פולשת שהגיעה מהמזרח הרחוק. דבורת הדבש היום נמצאת בטבע הישראלי, במדינת ישראל, בזכות מגדלי הדבורים, לא בזכות אף אחד אחר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר גמור, מה הבעיה? 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

וקם הרט"ג פה ואומר – זה לא חלק מהאקולוגיה הישראלית. 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

כי הזן הנוכחי הוא זן שנקרא הזן האיטלקי, שמעולם לא היה בישראל, וההשפעות שלו מוכחות כבעייתיות. אנחנו בסך הכל אומרים לעשות הפרדה בין השמורות לבין השטחים שהן לא שמורות. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

הזן האיטלקי – ד"ר אהד אפיק, ראש תחום גידול דבורים: האם יש הבדל בין Apis mellifera ligustica, לבין Apis mellifera syriaca? אני רוצה להבין אם יש פה – פעם אחת שנהרוג את הדיון הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל אני לא רוצה להיכנס לדיון הזה בכלל. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

זה ילווה אותך בכל דבר בחוק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יכול להיות; כרגע, פתרנו את הבעיה. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

לא, אדוני, צריך ללבן את זה בהתחלה, כי אתה תפגוש את זה ב-100 סעיפים בהמשך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני רוצה להבין: כל מה שהוא אומר, מהחברה להגנת הטבע – יש לך מה להגיד על העניין הזה? מבחינה מקצועית? 

 << אורח >> ד"ר אהד אפיק: << אורח >> 

והרבה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, לא צריך להרצות. אנחנו כן צריכים להתייחס לזה או לא צריכים? אז התייחסנו לזה שזה יהיה רק במקומות של גידולים חקלאיים, נכון? זה פותר חלק גדול מהבעיה הזאת?

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

עוד פעם, אדוני, אני חייב לחדד את הנקודה: החוק מפריד בגדול בין שני סוגי הצבה – הצבה לצורכי האבקה והצבה שלא בזמן האבקה של גידול חקלאי. עדיין, כששמים כוורת, כשהיא לוקחת צוף, היא עושה האבקה. ולכן אומרים – האבקה לצורכי גידול חקלאי מסחרי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תשבו, תנסחו את זה איכשהו. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לבקשת הוועדה, בחוק אנחנו פטרנו מהצורך בקבלת היתר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מאה אחוז. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

יש לי הערה על הטבלה עצמה. ספציפית על הנושא הזה. 

אני לא יודע מאיפה הטבלה הזאת לקוחה. זאת אומרת – היא לא מצוצה מהאצבע, היא קרובה לאמת, אבל היא מה שנקרא, על הקשקש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זאת אומרת? אתה מומחה לעניין הזה? 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אני חקלאי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה רק מגדל כוורות. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

לא, לא, אני חקלאי. אני מגדל מטעים, יש לי אבוקדו. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני, נפתור את הבעיה. אני אבקש מצחי - - - 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

שנייה, שנייה. אני לא נכנסתי לך – אתה אל תיכנס לי; זה מה שאמרת לי. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אני נותן לך פיתרון. תעביר לי נייר. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אני אתן לך נייר. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

תביא לי נייר – איפה אתה חושב שאנחנו טועים ובדוק אם אנחנו טועים. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אז בדיוק, עכשיו אני אגיד את הנקודות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, לא, אל תגיד לי פה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא עכשיו, תביא לי נייר. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

לא, אבל שנייה, משהו כללי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע. עם כל הכבוד לך – זו הטבלה שהכינו אנשי המקצוע. אני לא מומחה לתחום הזה. אז זה שאתה תגיד לי שבסעיף זה צריך - - - 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

זה מה שאני אומר. נכון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע. תעביר את ההערות שלך, ולישיבה הבאה הם יתייחסו לזה. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אני אעביר אותן, אני רוצה רק לומר משהו כללי שקשור. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אוקי. לא, אז תעביר. אין צורך. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אין כאן אף מגדל – יש כאן רק מגדלי דבורים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין צורך. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אין כאן חקלאים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למה? הם לא חקלאים? מה הם? 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

לא. אין כאן מגדלי מטעים. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

צחי, במקרה אני מגדל 400 דונם ירקות. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

נכון. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אז אל תגיד שאין פה חקלאים. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

ירקות. איפה מגדלי האבוקדו? איפה מגדלי המטעים? איפה מדריך המטעים? 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

הנה. רגע, נמצא פה אורי דורפמן. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

לא, אורי – מה אתה מגדל? אתה נציג, מה אתה מגדל? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

משרד החקלאות – תמשיך לקרוא. 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> 

מה אכפת לך? 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

כי הגיס שלי הוא המדריך במשרד החקלאות, ואני יודע שהנתונים לא נכונים. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

סעיף 4 – טיפול בכוורות מאוכלסות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה תעיר להם את ההערות והם יתייחסו לזה. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

הבעל של מטי הוא מדריך, והוא יודע. תקחי לו את הטבלה, ונשב איתו ונראה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא צריך להחליט. רגע. אני לא צריך להחליט אם בירקות ככה או בפירות ככה. אני רוצה שתבין דבר אחד – אולי לא הבנת את זה עד עכשיו. הגוף המקצועי שמייעץ לוועדה, זה משרד החקלאות. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

כן, אני מסכים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ואם הם קבעו את זה באופן הזה – אז אני סומך עליהם שהם יודעים מה הם עושים. אז הם אמרו לך: יכול להיות שאנחנו טעינו במשהו, תעיר לנו, תכתוב לנו, אנחנו נתייחס לזה. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אני אכתוב, אני אעביר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע. זה לא נושא שאנחנו צריכים להכריע בו. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

בסדר, אני רק אומר שתשימו לב – אתם יכולים להפוך פה בן אדם לעבריין, כי המטע שלו קצת יותר קטן, יש לו קצת יותר דרישות – אני חושב שהטבלה צריכה להיות מה שנקרא עם "שפיל", עם שוליים, כדי לענות על מקרים אחרים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב, הלאה. תמשיכו לקרוא. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

טיפול בכוורות המאוכלסות – 4. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

סליחה שאני מתפרץ, אבל התשובה לגבי הדבורה Apis ligustica? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני אומר מה – אני לא נכנס לזה. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

לא, יושב פה ראש תחום גידול דבורים, כי אי אפשר להתעלם מהדבר הזה. זה יחזור אלינו בכל מקום, אדוני היושב הראש. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אמרת את זה. היושב ראש אמר לך. אמרת את ההערה הזאת. לא צריך לחזור עליה שוב. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אז בואו נלבן אותה בסעיף הראשון. למה אחרי זה להתכתש כל פעם? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב. הלאה. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

	טיפול בכוורות המאוכלסות 
	4. 
	1. בעל היתר או מי מטעמו רשאי להיכנס למקרקעין שלגביהם ניתן ההיתר כדי לעשות כל פעולה הדרושה לשם הצבת הכוורות, טיפול בכוורות המאוכלסות שהציב ולשם תחזוקתן.

	
	
	1. בעל היתר או מי מטעמו שנכנס למקרקעין שלגביהם ניתן ההיתר, יימנע ככל הניתן מגרימת נזק, ויחזיר את המקרקעין, בהקדם האפשרי, למצב שבו היו אלמלא ביצע את הפעולות כאמור בסעיף קטן (א).

	כוחו של היתר לעניין זכויות במקרקעין ולעניין חוק ההתיישבות
	5. 
	1. אין בכוחו של היתר לפי חוק זה להקנות זכות כלשהי במקרקעין או לגרוע מכל זכות לפי כל דין במקרקעין.

	
	
	1. הצבת כוורות מאוכלסות בהתאם להיתר לפי חוק זה או לצורך מתן שירותי האבקה לפי חוק זה, בקרקע חקלאית כהגדרתה בחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז-1967‏‏, לא תהווה שימוש חורג כהגדרתו בחוק האמור.




 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

יש לי הערה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

רגע, רגע. תסבירי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע, תירגע. מה הולך איתך? לא הבנתי. על כל סעיף יש לך הערה? 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אם צריך. זה בסדר, הם לא הסכימו לשבת איתי לפני כן. אם היו יושבים איתי, הייתי נותן להם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לפי זה, אני צריך לוותר לך את כל הכוורות, אז לא יהיו לי הערות. כן. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אבל זו מטרת הדיון, לא? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

יש לי הרבה מה להגיד על ההערה הזאת, אבל אני לא – אני אכבד את צחי. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

זו מטרת הדיון, בשביל להעלות הערות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין בעיה, אין שום בעיה. אני צחקתי. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל צריך קודם כל להקריא את הסעיף ולהסביר אותו. לאחר מכן שומעים הערות. זה סדר הדיון. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

בסדר גמור, אין בעיה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני, הסעיף הזה כלשונו – הוא בא להסדיר בחוק את ההגדרה של טיפול כוורות: מה נדרש מהחקלאי, הדבוראי לעשות כשהוא נכנס לקרקע. עוד מבוקש לקבוע בסעיף הזה – מאחר שחקלאי נכנס לקרקע שרובה של בעל רשות אחר, עצם העניין הזה לא יהיה עבירה על חוק ההתיישבות. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

קצת הסבר יותר מפורט – מה קובע חוק ההתיישבות? 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

כחקלאי – אסור לו לתת שימוש למישהו אחר, ומאחר שהוא נותן לדבוראי זכות להיכנס לקרקע - - - 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 


המדינה נותנת, לא הוא. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

כן. ולעשות פעולות. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

מאחר שלפי חוק ההתיישבות, חקלאי לא יכול לתת שימוש לחקלאי אחר להשתמש בקרקע, אלא אם הוא מקבל אישור לפי חוק ההתיישבות - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל יש את זה כל הזמן. אני לא יודע מאיפה המצאתם את זה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, אז יש אישור. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יש לך המון חקלאים גדולים שמעבדים את הקרקע של חקלאי אחר. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אתה צודק, בתוך המושב יש סייגים אחרים לחוק ההתיישבות, ויש סייגים של שותפות והכל. כאן, מאחר שדבוראי נכנס גם לשטח חקלאי שהוא לא בר רשות, כדי שלא יהיה ספק וכדי שלא יצטרכו היתר לפי חוק ההתיישבות, מבוקש שיהיה מובהר בחוק שהצבה בקרקע שאינה בבעלות או בר רשות של המציב, לא תהיה הפרה של חוק ההתיישבות. זו בעצם כל מהות החוק – אמרנו: יש לנו בערך 6,000 נקודות בישראל שמאכלסות 130 אלף כוורות. לכן, כאן אנחנו לא רוצים שהחקלאים יהיו עבריינים על חוק ההתיישבות, וכמובן שהם לא יפגעו בקרקע, ואם חס וחלילה קרה משהו הם יצטרכו להחזיר את הקרקע כפי שהייתה טרם ההצבה. זו המהות של הסעיף הזה. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

יכול להיות שזה מופיע בהמשך: אני שואל האם יש איזשהו סייג. כשאתה אומר – אני נותן לדבוראי להיכנס לשטח של בר רשות, האם הוא צריך לקבל אישור מפורש מבר הרשות, או שהחוק לא מזכיר את זה? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

עוד פעם: החוק בהמשך לא קובע את זה. הקרקע היא של המדינה, והמדינה יכולה – שאלת שאלה ואני עונה. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אני מקשיב, כן. אני מקשיב, לא אמרתי כלום. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

המדינה היא בעלת הקרקע, וזו מהות החוק: בעצם המדינה קובעת איפה יהיה אפשר להציב נקודה, ובהמשך איפה קיימת נקודה ומי יוכל להציב בה, כדי למנוע פה סחר בנקודות, כל מיני דברים כאלו או אחרים או הצבה לא חוקית של לא בעל ההיתר. אז התשובה המובהקת, הברורה לשאלה של צחי - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל אתם תעבדו מהר כדי לתת את האישורים האלה? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

בוודאי. כן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

או הבירוקרטיה תכריע פה? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

הבירוקרטיה לא תכריע, אז אני אתן קצת צפי להמשך. הבירוקרטיה היא אחת לשלוש שנים. אנחנו לא נכנסים לריק. ההסדרה קיימת ויש הוראות מעבר עד שאנחנו גם נסיים את העבודה, שמה שהיה – הוא יהיה, והכל מוסדר בהמשך החוק. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

רגע, מטי, אמרת שהבעל שלך הוא עכשיו בפלחה? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לא. הבעל שלי עכשיו חקלאי. הוא איכר, ואני אשת האיכר. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אז הנה, קחי דוגמה: הבעל שלך הוא חקלאי. יש לו חלקה שהיא שלו. עכשיו, קחי דוגמה – לא הבעל שלך, מישהו שהוא אפילו אלרגי לדבורים. אומר משרד החקלאות: אני קובע שייכנסו לו כוורות לשטח שלו. הוא לא צריך את האישור שלו אפילו. זה נשמע הגיוני? בתוך השטח שלך? 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

יש התייחסות לזה בהמשך. יש שני סעיפים ספציפיים לעניין הזה. גם לעניין עצם קביעת ההיתר, והתייחסות למחזיק בהקשר הזה, וגם לעניין עצם מתן ההיתר. זאת אומרת – גם קביעת הנקודה וגם מתן ההיתר. אנחנו נגיע. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

טוב, נגיע לסעיף הזה ונשמע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע. אנשים יכולים לערער על ההחלטה הזאת? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

כן, כן. זה מה שהיא הסבירה. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אבל יש את האישור המקורי של בעל הקרקע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז רגע. צחי, כל בן אדם יכול לערער על ההחלטה. אין בעיה. זה לא שקובעים וזהו. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

מה שצחי מנסה להוביל, וזה לא יהיה – שבעל הקרקע יקבע מי יהיה הדבוראי שישב שם. הוא יכול להתנגד לעצם הצבת הנקודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

להצבת הנקודה, אבל לא ל- - - 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא למהות. אם הוא יגיד שבנקודה הזאת לא יכולה להיות נקודת הצבה בגלל הטיעונים – האלרגיים והדברים – כמובן שאנחנו נבחן את הנושא והנקודה תבוטל. אבל ברגע שנקבעה נקודה ונקבע הצורך, בעל הרשות בקרקע לא יוכל לקבוע את זהות המציב. אני אומר את זה כבר כאן עכשיו – למעט בקרקע ביטחונית, שברור הסעיפים האלה. 

או בתקופת האבקה. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

טוב, נדבר על זה כשנגיע. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

אסף, הסעיף הזה לגבי חוק ההתיישבות משרת את האינטרס של בעלי גישה כמו של צחי, כי בעצם ממנו משתמע שיכולה להיות בכלל סיטואציה שמי שמחזיק בקרקע נותן היתר למישהו להיכנס. כי אחרת לא צריך את זה בכלל. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

נכון. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

החוק הזה לא נדרש בסיטואציה של החוק כמו שאנחנו רואים אותו, מפני שרק המדינה רשאית לתת היתר. ואם המדינה נותנת היתר להיכנס לקרקע של צחי, לא יכול להיות שצחי הוא עבריין על חוק ההתיישבות החקלאית, כי לא הוא נתן את ההיתר. בגישה שלו, שבעל קרקע יוכל לתת היתר – צריך באמת את הסעיף הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא שומעים אותך, שתדע. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

סליחה, אני מתנצל. אני היועץ המשפטי של ארגון מגדלי דבורים. מה שאמרתי, זה שהסעיף הזה, לגבי חוק ההתיישבות החקלאית – הוא רלוונטי אך ורק בנסיבות שבהן החקלאי נותן היתר למישהו לעשות שימוש בקרקע שהוא קיבל זכות לעבד אותה. כאשר נותן ההיתר הוא מדינת ישראל, זה לא רלוונטי בכלל, כי מי שנתן את ההיתר זו המדינה. לא יכול להיות שהחקלאי הוא עבריין, כשהוא לא זה שנתן את ההיתר. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

דוד, אבל להצבה לא צריך היתר מהמדינה, ופה אנחנו בדיוק שגם הסעיף הזה – הוא כולל בכלל לחוק, ואם קבענו שבהצבה לא צריך היתר מהמדינה, אז בטח כשנוצר הסכם מסחרי אנחנו לא רוצים, על כל הסכם האבקה, שיהיה פה או הצורך לבוא לצורך קבלת היתר מחוק ההתיישבות, או חס וחלילה עבירה על חוק ההתיישבות. אני מבין את מה שאתה אומר וההפרדה, אבל החוק מדבר על הצבה כהצבה, ובהינתן זה שאמרנו שלצורכי האבקה, חקלאי אומר לפלוני אלמוני "בוא תציב לי בשטח" – זה בהחלט, אם לא היה כתוב את זה, היה יכול להיות עבירה על חוק ההתיישבות, אלא אם כן הוא עשה את הסכם השותפות. אנחנו לא רוצים להכריח לצורכי האבקה הסכם שותפות ולכן זה נמצא פה בסעיף. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

יכולה לענות טענה. אנחנו רוצים למנוע את המצב הזה, לא להיכנס לסוגייה הזאת שלא לצורך, ולכן הבהרנו את זה פה ברחל בתך הקטנה. טוב, סימן ב'. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

רגע, לפני זה יש לנו שאלה. 

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> 

רק לעניין השאלה שעלתה כאן קודם, לגבי הכניסה למקרקעין: נראה לי שחשוב להבהיר כאן שכשמדובר במחזיק – מה שאנחנו קוראים "בן אדם פרטי" שמחזיק במקרקעין – בעצם בשביל שיינתן היתר להצבה בנקודת הצבה שנקבעה בשטח שלו, כן באופן בסיסי צריך לקבל את האישור שלו לגבי מי יחזיק בהיתר. נכון שהוועדה יכולה לתת את ההיתר הזה גם אם הוא לא נתן את האישור, בתנאים מסוימים. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אבל זה מה שאמרנו: שיש התייחסות בסעיפים הבאים לסוגייה. גם לעניין קביעת הנקודה וגם לעניין מתן ההיתר. יש התייחסות בדיוק לדברים האלה בהמשך. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

נכון, אבל מכיוון שההערה עלתה עכשיו חשבנו שנכון להבהיר. ברור שיש בהמשך את ההסדרה המפורטת. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

	
	
	סימן ב': מינוי ועדת היתרים

	מינוי ועדת ההיתרים
	6. 
	1. השר ימנה ועדה לעניין קביעת נקודות הצבה ומתן היתרים להצבת כוורות מאוכלסות ואלה יהיו חבריה:

	
	
	
	1. שני עובדי המשרד, שאחד מהם לפחות בעל ידע מקצועי בתחום גידול דבורים; השר ימנה אחד מהם ליושב ראש הוועדה;

	
	
	
	1. נציג ציבור שהוא איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958‏, או מי שהיה איש סגל כאמור, ובעל השכלה באחד או יותר מהתחומים האלה: חקלאות, כלכלה, מדיניות ציבורית או סביבה, והוא אינו עובד תאגיד מוכר או בעל תפקיד בו.

	
	
	1. השר ימנה משקיף לוועדה לאחר התייעצות עם התאגידים המוכרים (להלן - משקיף); המשקיף יוזמן לכל ישיבות הוועדה והוא רשאי להשתתף בכל ישיבותיה, ואולם אין בהיעדרותו מישיבה כדי לפגוע בתוקף פעולותיה של הוועדה או בסמכויותיה.

	
	
	(ב1) על משקיף יחולו הוראות סעיפים 7, 8, 9, 12, 13 ו-14 בשינויים המחויבים; על אף האמור בסעיף 12, משקיף העוסק בהצבת כוורות ובייצור דבש רשאי לכהן בתפקידו ולהשתתף בדיוני ועדת ההיתרים ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד, למעט בדיונים הנוגעים במישרין לעניין אישי שלו או של קרובו.

	
	
	1. הודעה על מינוי חברי הוועדה והמשקיף תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר כאמור יפורסם גם הרכב הוועדה המכהן.



אני רק אומר שהסעיפים האלה שזה מפנה אליהם הם: סייגים למינוי חבר, תקופת כהונה, הפסקת כהונה, ניגוד עניינים, החלת דינים וסודיות. סייגים למינוי – 7. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

רגע, רק צריך להסביר. אחרי שמקריאים כל סעיף – להקריא לוועדה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

ואחר כך הערות. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

תודה רבה. אז בעצם הסעיף הזה מגדיר את הרכב ועדת ההיתרים שבהמשך לחוק ייקבע את סדרי עבודתה ואת הקריטריונים שהיא בעצם תבצע את עבודתה ומתן ההיתרים – הן לקביעת נקודות הצבה והן לקביעת זהות המציב. מאחר שמהות החוק היא להחזיר את הרגולציה הקיימת היום במועצת הדבש למשרד החקלאות, מוצע שהוועדה תכלול שלושה נציגים, שהוועדה תהיה יעילה ומהירה גם בהתאם להערת היושב ראש שהייתה מקודם: שני עובדי משרד שלאחד יש ידע בגידול דבורים, ויש לנו יחידה שלמה בשירות ההדרכה והמקצוע שזה התפקיד שלהם; ועוד עובד מהיחידה שאני מנהל שבעצם את כל הרגולציה ואחראית על התחום; ואיש אקדמיה, שיכול להיות מאחד התחומים המנויים בסעיף; וקביעת משקיף – זה עלה גם בהמשך. משקיף של הארגון היציג שאנחנו נגיע אליו בהמשך. הארגון היציג זה ארגון שמרבית המגדלים – גם מספרית וגם בהתאם למספר כוורות – הצהירו שזה הארגון שהם מבקשים שייצג אותם. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

יכולים להיות יותר מאחד. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

יכול להיות אחד או שניים. בהמשך רשום. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

 אבל זה לא כתוב במפורש שהמשקיף יהיה מהתאגיד הכי גדול. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

נכון, זה לאחר התייעצות. כתוב – לאחר התייעצות. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לאחר התייעצות, אבל למה לא כתוב במפורש מה שמנסה אסף להסביר? למה לא להגיד שנציג – כאילו, זה לא כתוב מפורש. זה לכאורה התייעצות, אבל זה יכול להיות עכשיו, נניח, אני. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן. צריך שיהיה נציג אמיתי. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אם זאת הייתה המטרה, אז שיהיה מפורש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תכניסו את זה. למה אתם לא רוצים להכניס את זה? איך קובעים את הנציג המשקיף הזה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

עוד פעם: יש פה – בהתייעצות עם התאגיד. הסעיף הזה הוא טיפה יותר רחב, אם למשל התאגיד ירצה למנות מישהו שהוא לא בין חברי התאגיד. בסדר? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, אבל זה מטעם התאגיד. יכול להיות נציג. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, זו הערה נכונה. תכניס את זה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

נציג מהתאגיד הגדול, או מי מטעמו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, שמענו את ההערה שלך. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

לדעתי זה הוצא בכוונה, כי לא רצו להיכנס לזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני מבקש להכניס לסעיף במפורש שצחי הוא חבר בוועדה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

השאלה אם צחי יהיה חלק מהתאגיד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני מודיע לך – אז לא תיתן היתר אחד מרוב דיונים. אתה מבין מה יהיה? 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

ההפך – כולם היו מקבלים היתר וזהו. בלי דיון. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

יש לי עוד שאלה: לגבי שני עובדי המשרד, שאחד מהם בעל ידע מקצועי בגידול דבורים, ועוד אחד – אתה אמרת שע"מ. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, הפוך: שע"מ זה הידע המקצועי בגידול דבורים. השני, זה - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אוקי. אז למה - - - 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

או ממי שבעצם מנהל את כל הרגולציה במשרד. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אני רוצה רק להציע שיושב ראש הוועדה יהיה הגוף המקצועי ממשרד החקלאות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, זה לא חובה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אתה מבין את ה- - - 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אני דווקא נוטה להפוך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

צריך דווקא – היושב ראש צריך להיות עם סמכויות במשרד. זה לא נכון, מה שאת אומרת. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

הוא צריך להיות עם סמכויות, הוא צריך להיות מישהו שיודע רגולציה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה לא מתקבל. הערה לא נכונה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אוקי. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

והמדריך צריך להמשיך להדריך בדבורים. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

זה לא מתאים לשע"מ. המדריך רוצה להיות חבר של הדבוראים, לא להילחם איתם. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אוקי, אני מקבלת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, את זה לא קיבלנו. את ההערה הראשונה קיבלנו, את ההערה השנייה לא. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אני מקבלת, לא, בסדר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מה בעצם ההחלטה לגבי המשקיף? שהמשקיף יהיה מטעם התאגידים המוכרים? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

התאגיד הגדול. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הוא אמר – או שיש לו הכי הרבה ייצוג של כוורות, או יותר חברות או אנשים שרוצים אותו. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אבל זה הוצא בכוונה. במקור זה היה אמור להיות מטעם, ובכוונה זה הוצא בגלל ניגוד עניינים. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

ברירת המחדל בחוק היא שיש תאגיד מוכר אחד. אסלו

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

רגע, אז שאלה: אם אנחנו, במקום התייעצות נעשה "בתיאום" – זה פותר את הבעיה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני לא יודע מה זה תיאום. תיאום זו מילה מאוד-מאוד עמומה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל למה אתם לא רוצים שזה יהיה כתוב? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אני לא. אני רק פותח עכשיו את הנוסח. אני לא מתנגד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתם רוצים לבחור את הנציג? זה לא הולך. הם בוחרים את הנציג, לא אתם. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

הוא לא מתנגד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זו הערה נכונה. תכניס את זה. זאת אומרת, יש פרמטר אחד שזה מספר כוורות ופרמטר שני – מספר חברים. אבל איפה כתוב שזה יכול להיות יותר מאחד? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

בהמשך כתוב. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

בסעיף 37 יש בעצם הוראות לעניין הכרה ותמיכה בתאגיד ללא כוונת רווח, שבעצם מקנה לשר החקלאות סמכות להכיר בתאגיד הפועל ללא כוונת רווח לקידום עניינם של כלל הדבוראים. לאחר מכן יש הוראות לעניין תמיכה של המשרד בפעילות של תאגיד כאמור. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

ובסעיף (ג) יש אפשרות להכרה ביותר מתאגיד אחד. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

אדוני, בעניין של התאגיד השני: ברירת המחדל של החוק היא שיש תאגיד מוכר אחד. הושארה פה איזו רזרבציה לשר לקבוע, בנסיבות שהוא ימצא לנכון, אפשרות לתאגיד נוסף. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, מה רע בזה? 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

רגע, שנייה. ברשותך. בהקשר של הסעיף הזה שלנו - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למה? למה? אפשר. קודם כל – רגע. קודם כל, זה, מה שאמרנו – הוא יהיה חייב להיות. אם השר רוצה עוד משקיף – שישים. כן, אבל ממישהו שמייצג. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אז רגע. אז משקיף אחד הוא בעצם מטעם התאגיד שמייצג את המספר הגדול ביותר של הדבוראים? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

או מספר הכוורות או מספר החברים. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני, ברשותך, אנחנו נטייב את ההגדרה הזאת בהמשך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למה בהמשך? אנחנו יכולים לגמור את זה. כל דבר בהמשך. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, אנחנו רוצים – כי יש גם לפי מספר דבוראים ולפי מספר כוורות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אמרתי – או. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, או יכול להיות שלא טוב. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

לא, צריך להיות שקלול. בזה הוא צודק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, אם תרצו ניסוח – תעשו ניסוח. אבל זה העניין.

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

גם התאגיד השני - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע. אם השר ירצה עוד משקיף מטעם תאגיד אחר, אנחנו מסכימים אין בעיה. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אדוני היושב ראש, בסופו של דבר אנחנו נצטרך - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אפילו השר גם יכול מאותו תאגיד לשים שניים. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

אדוני, גם התאגיד השני הזה לא יכול להיות תוכנית כבקשתך. גם שם צריך לקבוע איזשהם קריטריונים. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

ברור. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל רגע, עוד לא הגענו לסעיף. בואו. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אם ארגון מגדלי הפירות רוצה להיכנס, למה לא? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, מה שאנחנו נעשה – דבר כזה: המשקיף קודם כל חייב להיות מה שאמרנו, אבל השר יכול להוסיף עוד משקיף – או מתוך אותו ארגון, או מארגון אחר. זה הכל. נותן סמכות לשר. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

יש לי הערה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

בשביל מה צריך שני משקיפים? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אולי יהיה מצב. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

איתי, אני אגיד לך למה צריך עוד משקיף. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מטעם אותו ארגון? 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

לא, לא מטעם אותו ארגון. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, אבל תקשיב מה אמר יושב ראש הוועדה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני אגיד לך מצב. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

צחי, זה בנוסף אליך, אל תשכח. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע. ניקח מצב שיש מצב שהם בחרו מספר – הכי הרבה כוורות, אבל זה לא מצב - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

שמייצג את המספר הגדול ביותר? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בדיוק. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, אבל מדובר על הארגון. לא, אתה לא מדבר על איש. אנחנו מדברים בעצם על הארגון שמייצג. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אם יקום ארגון נוסף של דבוראים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נגיד שבארגון השני יהיו יותר חברים מהארגון הראשון, אבל לארגון הראשון יש יותר כוורות. את מי תמנה? לא אותו ארגון. את מי תמנה? אז ניתן אפשרות לשר. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני היושב ראש. מספר הדבוראים – מאחר שיש לא מעט דבוראים חובבים, אני לא חושב בהכרח שזה יהיה המדד הנכון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתם ביקשתם, אתה אמרת את זה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, אני אמרתי או-או, ותן לי לטייב את זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז אמרתי גם "או". 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אז אני לא בטוח, ולכן אמרתי - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה חשוב? זה לא חשוב לי. אתם רוצים לתקן את זה ולסדר את זה? תחשבו ותעשו את זה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אז בסדר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה הכל. אני – העיקר שיהיה משקיף. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

משקיף מהארגון הגדול. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר? אבל משקיף אותנטי, שמייצג. לא מישהו שאתם רוצים אותו. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

זו ההערה שלי. זו בדיוק ההערה שלי. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

איתי, לפני שאתה מסכם, אני רוצה לדבר על הנושא הזה של המשקיף. מה שדיברתי מקודם: כולם כאן מצד מגדלי הדבורים; אף אחד כאן לא נמצא מהצד של אלה שצריכים את ההאבקה – החקלאים. אני חושב שדווקא המשקיף צריך לייצג - - - 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> 

אתה פה לא מדייק, כרגיל. אני נציג של כל החקלאים. 

אלה שמקבלים שירותי האבקה. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

יש כאן 20 דבוראים. 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> 

אז אל תגיד דברים לא נכונים. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני. מאחר שהיועצת המשפטית שמלווה אותי בנושא החוק ואומרת ש-איך שאנחנו מדברים עכשיו, יכול שיפגע בפעולת עבודה ובקביעת הזה – האם מקובל על ידי היושב ראש, שימונה נציג על ידי התאחדות חקלאי ישראל, שלוקחת את כולם? שבעצם הם הארגון היציג של כל החקלאות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

שלוקחת גם את הצומח וגם את המגדלים, והם יקבעו את הנציג? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, לא. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, אני חייב הוראה קבועה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז הנה, הוראה קבועה. מה אתה רוצה? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, ברורה - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

איך בוחרים. לא, אבל השר בוחר. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

בסדר, אנחנו נגיש לו הצעה. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

סליחה, אדוני. בסוף אנחנו כותבים הוראה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

שנייה, רגע. תנו ליועצת המשפטית לדבר, כי בסוף ייצא פה סעיף שלא יהיה אפשר לעבוד איתו. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אנחנו צריכים הוראה שאנחנו נוכל ליישם אותה, וכבר נתקלנו במקומות של חקיקה שלא הצלחנו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן, בסדר. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

כרגע החוק מנוסח לאחר התייעצות עם כל התאגיד שהוכר. אם הוכר אחד – זה אחד; אם הוכרו שניים – זה שניים. בהתייעצות, השר יכול להתייעץ ואחרי זה לקבל החלטה. אם אני עכשיו מתחילה לקבוע הוראות שאני אצטרך אחרי זה למדוד אותן, ולא יהיו לי כלים למדידה, אני יכולה להיקלע לסיטואציה שיש לי הוראה שהיא לא ישימה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל מצד שני את יכולה לשים את מי שאת רוצה במקרה כזה. אז מה? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

נכון. התייעצות זו התייעצות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מחר השר, מסיבה פוליטית רוצה X ולא Y, אז מה את רוצה שנעשה? 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

לא, אז אפשר לקבוע שהנציג יהיה מבין רשימות שהועברו על ידי הארגונים. זה לא יהיה מישהו באוויר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אה, מבחינת נוהל? 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, שימליצו, והוא יבחר. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

אבל מי שצריך להמליץ, עם כל הכבוד להתאחדות חקלאי ישראל, שהיא אחותנו הגדולה, זה ארגון מגדלי דבורים. הארגון היציג. או לא ארגון מגדלי דבורים, אלא התאגיד המוכר כהגדרתו בסעיף 37(א). 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אי אפשר בלי רשימה. שניים, שלושה, חמישה. כמה? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, לא. עד שניים, לא יותר. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אפרת, האם מקובל שנכניס סעיף שהשר ימנה משקיף לוועדה, בהתאם לרשימה שתוצג על ידי הארגון היציג, ובהתייעצות עם כל הארגונים? 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אבל כמה ברשימה? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

התאגיד המוכר, קראתם לזה. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

לא, זה לא טוב. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הארגון היציג הגדול ביותר. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

לא, זה מי שמציע מלכתחילה. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אבל לא, מבחינת הרשימה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל עדיין, לשר תהיה סמכות למנות גם מארגון אחר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר. אני רוצה שלשר תהיה סמכות למנות יותר מאחד. אבל עד אחד. עוד אחד. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

לא, עוד אחד, אתה מתכוון. קודם כל מהגדול. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אפשר שיהיו שני משקיפים. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אבל כמה מועמדים יש כמשקיף? זו גם שאלה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זה מדובר בנוסף, לא במקום. נכון? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הבנו את זה. תנסחו את זה בצורה שזה יהיה קל יותר, אין לי בעיה. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אסף, כמה צריכים להיות ברשימה? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, אבל אני צריך להבין מה העיקרון. אז אני אגיד רגע מה אני הבנתי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע, רבותיי. אי אפשר ככה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני רוצה רק להבין מה הכוונה, שנדע איך לנסח. למעשה, השר ימנה משקיף אחד מטעם תאגיד מוכר שמייצג את המספר הגדול ביותר של מגדלים מתוך רשימה - - - 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא מגדלים, אנחנו נקבע איך. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

דבוראים. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, לפי כוורות או לפי זה, אנחנו נקבל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין בעיה, תשב. אבל אתם תביאו את הניסוח, גם תתייעצו עם המגדלים. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

הניסוח ייכנס ל-37(א) בכל מקרה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הלאה, הלאה. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אני מציעה שלא ניכנס לגודל הארגון, אלא שאם יש תאגיד מוכר – בין אם יש אחד ובין אם יש יותר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, לא. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

כל תאגיד מוכר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

התאגיד הגדול ביותר – יש לו זכות לשים את הבן אדם. השר – יש לו זכות לשים עוד אחד מתאגיד אחר. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

המשקיף עצמו יכול להיות מגדל דבורים? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל הגדול ביותר – חובה לשים אותו. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

המשקיף עצמו יכול להיות מגדל דבורים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין מצה שהשר יעשה מה שהוא רוצה. מה פתאום. אין דבר כזה. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

רגע. המשקיף עצמו יכול להיות מגדל דבורים? 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

כן. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

בוודאי, זה כתוב במפורש. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

כתוב שכן. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

כתוב במפורש – כן. יש הוראות מפורשות לגבי ניגוד העניינים. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אוקי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, תנסחו את זה. כן, מה רצית? 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

אדוני, הוועדה הזאת בעצם מחלקת היתרים שיש להם משמעות אקולוגית – סביבתית, על שמורות טבע וכדומה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה רוצה להיות חבר בוועדה. 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

אני לא רוצה להיות חבר בוועדה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הבקשה לא מאושרת. עזוב, נו. 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

אני לא רוצה להיות חבר בוועדה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא כל דבר צריך אתכם בדיונים האלה. 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

אבל מכיוון שהוועדה הזאת בעצם מייצרת איזושהי השפעה אקולוגית, ובהגדרה של החוק כתוב במטרות לשמור על המגוון הביולוגי, בשיקולים של ההיתר - - -

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> 

כתוב שיש פה איש אקדמיה.

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

אפשר רגע לסיים? בשיקולים של מתן היתר כתוב אילו היבטים אקולוגיים יישקלו, אבל אין אף אחד בוועדה שמסוגל - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, אבל אז לא תהיה ועדה. עזוב אותך. 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

אין אף אחד בוועדה - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

במשרד להגנת הסביבה הכל נתקע. 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

אין אף אחד בוועדה שמסוגל בכלל להביא את המידע הזה. בהגדרה. ולכן אנחנו חושבים - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא כתוב – לא, לא. עם כל הכבוד לך. 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> 

איש אקדמיה, אני חושב, יכול להבין את המידע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע. קודם כל, הם – לא כתוב איך הם מחליטים. הם רשאים להתייעץ עם מי שהם רוצים כשהם מקבלים החלטות. אני לא נכנס לדינמיקה של ההחלטות. ברור שהם צריכים – כתוב שהם צריכים להתייחס לנושא של הסביבה, והם יתייחסו. 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> 

אחד מעובדי המשרד הוא בעל ידע. כתוב. 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

בעל ידע בדבורי דבש, זה לא בעל ידע באקולוגיה. אלה שני דברים שונים לחלוטין. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אולי בעל ידע בבוטניקה והבנה של צומח לקביעת חוקי מרעה? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אני לא רוצה. לא. אני לא רוצה שיהיה כתוב שהנציג עצמו חייב להיות בנושא של הגנת הסביבה. מה פתאום. 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

לא, לא. סליחה. אני רק אגיד מה אני מציע. כמו שבמוסדות התכנון, וכמו שבמועצת רשות המים - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, לא, זה בדיוק העניין: שבמוסדות התכנון כל החלטה זה שנים. אני רוצה החלטות מהירות, אבל תוך התייחסות לכל גורמי המקצוע. 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

אבל מי יתייחס?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז הם צריכים להתייעץ עם מי שצריך. זו העבודה שלהם. מה אתה רוצה? אני לא מבין. 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

זו העבודה שלהם, אבל אין שום מנגנון שיחייב את זה לקרות, ואנחנו מניסיוננו יודעים שכשאין מנגנון הדברים לא קורים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, לא. מניסיוני אני יודע שכשאתה מכניס את הדברים האלה – אין כלום אחר כך. זה גם הניסיון שלנו, ניסיון החיים שלנו. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני, א' – אני מחזק אותך, אבל אני רוצה גם להרגיע את אלון. יש מנגנון שמוצע בחוק, ואנחנו נדבר עליו בהמשך, שבנקודות חדשות והגדלה של נקודות קיימות באופן משמעותי, אנחנו נצטרך - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כתוב בסעיפים הבאים. אז בסדר, מה אתה רוצה? לא הבנתי. 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

כתוב היוועצות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה שהוא מתכוון, שבמשהו ישן זה כבר קיים, נכון? בחדש הם יתייחסו למה שאתם אומרים. 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

 אני רק מציין, אדוני היושב ראש, שהיוועצות – אנחנו יודעים מה המשמעות שלה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא נכון. 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

ויש הבדל בין היוועצות - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, לא. עזוב, אין לך פה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני, כשנגיע לסעיף זה יובהר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין לך אותי פה. אין לך. אני לא מוכן לשים מקלות בגלגלים של הוועדה. אני רוצה החלטות מהירות, תוך התייחסות לכל הפרמטרים. אם אני אשים אתכם – אז תדע לך, לא יהיה כלום. מה אני אעשה. זה המצב. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

צריך להבין דבר אחד: יש היום נקודות רעייה, שיושבות קרוב ל-100 שנים בתוך שמורות טבע שהוכרזו, והרט"ג ביטל את הנקודות האלה וסילק את הדבורים משם. היום. כבר היום אנחנו נמצאים בפחיתה ובנזק כתוצאה מהכרזה על שמורות חדשות, כשמי שיסתכל על האקולוגיה שם ב-50, 70, 100 שנה האחרונות – היו שם דבורי דבש שגודלו על ידי אדם. אז זה איזשהו משחק שאנחנו כל הזמן פוגשים אותו, עם הרצון שלהם, ואני באמת לא מצליח להבין את האמוק על הדבורים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה גם חשוב. אני לא אומר שזה לא חשוב. אבל אני לא מוכן לתת להם נציג בוועדה. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

זה חשוב מאוד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זהו. זה סתם ויכוח. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

לגבי משקיף של דבוראים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה, לא. אתה לא קשור לזה עכשיו. לא, לא. אתה – אף מילה. אתה לא קשור. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אבל זה ניגוד עניינים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה לא קשור לזה. אתה רוצה שאני אוציא אותך? 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

לא.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

רגע, שנייה. יש לנו התייחסות לעניין. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז זהו. די, מספיק. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אני רואה שיש התייחסות, אני חושב רק שצריך למלא טופס ניגוד עניינים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה לא קשור לזה. אתה לא חייב כל סעיף. אוקי? אתה לא קשור. זה לא סעיף שלך. כן. בדברים אחרים נתתי לך לדבר. עזוב. 

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> 

יש לנו הערה. דיברנו על זה גם בישיבות שלנו. פשוט, לפי מה שהתחדד כרגע בוועדה, המשקיף ימונה בעצם מטעם התאגיד המוכר. דיברנו על זה גם כשישבנו בינינו – השאלה אם לא צריך להוסיף כאן עוד חידוד להוראה של ניגוד העניינים, ואני אסביר. בחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, בעצם יש איזשהו מנגנון דומה: השר ממנה למועצת הניקוז שני משקיפים מקרב רשויות הניקוז, ואז בהוראה שחלה לגבי ניגוד עניינים כתוב במפורש שהמשקיפים האלה רשאים להביא בחשבון גם את עניינן של רשויות הניקוז אם הם קשורים לתפקידי מועצת הניקוז, ולא יראו אותם כנמצאים במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אפשר להכניס את אותה הערה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אפשר, נכניס את זה. בהתאמות הנדרשות זה ייכנס. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אם אפשר, עוד שאלה: בהחלטה על איש הסגל האקדמי, אני יכולה להבין – חקלאות, סביבה, אקולוגיה – סביבה ואקולוגיה אולי אותו דבר; אבל מה עניין המדיניות הציבורית והכלכלה? אם תוכל להסביר את הרציונל.

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

רצינו להרחיב. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אז אולי לכתוב מדעי החיים? ואז זה נותן איזה מנעד רחב של עולמות תוכן? או מדעי הטבע והחיים? כאילו, מדיניות ציבורית, למשקיף בתחום שמאוד - - - 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זה לא משקיף, זה חבר. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, חבר, נציג ציבור. לא, כן. חבר. אבל אני אומרת – אולי זה נכון מדעי החיים, מדעי הטבע והחיים? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה שהיא אומרת – מה מדיניות ציבורית קשורה לעניין הזה? זה מה שאת שואלת, נכון?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כן. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

בסדר, אבל כתוב חקלאות. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, לא. כתוב או-או. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל מה היא קשורה? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כתוב או-או-או, ולכן אני אומרת. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

מקבל. נתקן את זה. אין בעיה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ומדיניות ציבורית, היא אומרת, לא צריך את זה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

מדעי הטבע והחיים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

להוריד מדיניות ציבורית. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

זה צריך לבוא במקום מדיניות ציבורית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

במקום מדיניות ציבורית תרשום מדעי החיים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

מדעי החיים, כן. אני חושבת שמדעי החיים כולל ביולוגיה, אקולוגיה, סביבה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רשמנו. למה את אוהבת – זה מקבלים, ואתם ממשיכים. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

למה? אבל דבורה זו חיה, לא? צריך וטרינר. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

אסף, זה צריך לבוא במקום מדיניות ציבורית או סביבה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

בסדר, מדיניות. עוד פעם, לצורך הבהרה: במקום מדיניות ציבורית יבוא מדעי החיים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע. צחי, אתה גם לא רשאי להגיד לו להגיד את ההערות שלך. הבנת אותי? קח בחשבון שאני מסתכל עליך. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

כל השאר נשאר אותו דבר. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כלכלה גם לא הבנתי, אבל זה בסדר. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

אסף, זה צריך לבוא במקום מדיניות ציבורית או סביבה, ולא רק במקום מדיניות ציבורית. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אוקי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כתוב "או סביבה". 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, למה להוריד? 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

זה, צריך להחליף אותו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, סביבה אני לא מוריד. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

סביבה, אקולוגיה, אבל זה הכל בתוך מדעי הטבע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יש פה גם שיקולים אקולוגיים, נכון? אבל אני לא מוכן לשים להם זכות וטו. ברגע שאני שם את הנציג שלכם בוועדה, יש לכם זכות וטו. אני לא מוכן לזה. 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

נציג אחד זה זכות וטו?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן, כן, אדוני. הוא יכול לעשות המון בעיות. אני לא מוכן לזה. צריכים להתייחס לשיקולים שאתם מציעים, אבל לא צריכים לתת לכם זכות וטו. זה מתוך שלושה לשים אחד – זה המון. מה זה? בחייכם. לא כל דבר צריך נציג של הגנת הסביבה. מה העניין? אני מבין שהדבורים זה יותר חשוב מכל דבר היום מבחינת החיים, איך שהם נעשים במדינה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

חרקים בכלל, אדוני. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בכלל, בטבע. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אדוני, חרקים – בכלל לא יהיה לנו קיום כמין אנושי אם לא יהיו חרקים בעולם. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

גם הדבש הכי חשוב במדינת ישראל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

דבורים הבנתי. למה חרקים? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

גם, גם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תלוי איזה חרקים. פרפרים כן, הבנתי. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אתה יודע שג'וקים זה – כן, כי ג'וקים זה ביטחון המזון העתידי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ג'וקים? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כן, כחלבון, כמקור לחלבון, תהיה פה מהפכה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אה, מבחינת לאכול אותם. זה תשאירי לסינים, עזבי אותנו. כן. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

גם חרגולים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

זה גם. משרד החקלאות, אני מקווה שאתה נערך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

להמשיך לקרוא. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

	סייגים למינוי
	7. 
	לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירת משמעת או בעבירה פלילית או שהוטל עליו קנס מינהלי בשל עבירה כאמור, אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.



 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

את זה לא צריך להסביר. כלשונו. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

	תקופת כהונה
	8. 
	תקופת כהונתו של נציג ציבור בוועדה תהיה לתקופה של ארבע שנים, והשר רשאי להאריך את תקופת כהונתו לתקופת כהונה נוספת של ארבע שנים. 



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למה ארבע שנים, דרך אגב? בדרך כלל בדירקטוריונים זה שלוש שנים. למה פה עשיתם ארבע? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, יש דוגמאות לכאן ולכאן. במועצות ציבוריות יש דווקא דוגמאות לארבע שנים. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן, אבל למה ארבע ולא שלוש? 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

במועצת הלול זה ארבע. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

כולם עוברים לארבע, כבוד היושב ראש. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אני אתן לך את התשובה הפשוטה. מאחר שבהמשך להצעת החוק אנחנו נעשה את כל הרגולציה אחת לשלוש שנים, וכדי שלא נגיע – את ההקצאות הראשונות של זה, יהיה אחת לשלוש שנים. כדי שלא ניפול בדיוק על מעבר, והוועדה תהיה, לא תהיה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב, אוקי. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אסף, למה מחקתם עד? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זאת הייתה הערה שלנו, כדי לא לתת שיקול דעת שלא ברור איך הוא יופעל למנות נציג אחד לתקופה של שלוש שנים, נציג אחר לארבע. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אה, הבנתי. אוקי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

	תקופת כהונה
	8. 
	והשר רשאי להאריך את תקופת כהונתו לתקופת כהונה נוספת של ארבע שנים, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות; ואולם נציג ציבור בוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי נציג אחר במקומו., ובלבד שהשר יפעל למינוי נציג ציבור אחר במקומו בהתאם להוראות סעיף 6 בהקדם האפשרי.



 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

עוד פעם, אדוני היושב ראש, זה כדי שלא ייווצר ואקום, מאחר שמדובר על נציג חובה בוועדה, וכדי שהוועדה לא תישאר בלי יכולת עבודה. גם אם עברו שמונה שנים - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה? זה הבנתי. מה קורה עם המשקיף? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

המשקיף קיים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, מינוי של כמה זמן? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

שאלה טובה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, חל עליו סעיף 8. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אנחנו החלנו את ההוראה הזו. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

החלנו בעצם חלק מהוראות החוק גם על המשקיף בשינויים המחייבים. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

זה מופיע ב-6(ב)(1). 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

נכון, הנה: על המשקיף יחולו הוראות סעיפים 7, 8, 9, 12, 13, ו-14. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן, אבל אם עכשיו הנציג – רגע, הארגון היציג אומר "אני לא רוצה אותו". מה קורה במקרה הזה? אחרי שנה שהוא בתפקיד כמשקיף. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

הוא יכול להחליף. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל צריך לכתוב את זה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יכול להיות שנצטרך להתייחס לזה בהפסקת כהונה. בסדר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זאת אומרת, אם הם לא רוצים את המשקיף הזה. בא הארגון היציג ואומר – הוא לא מייצג אותנו יותר. אז מה לעשות? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

סעיף 9 נוגע להפסקת כהונה, אפשר להתייחס לעניין. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז תתייחסו לזה שם. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

עוד שאלה: לפעמים יש, אתה יודע, בגלל שזה אנשי מקצוע, נניח שאיזה פרופסור לאנטומולוגיה שכיהן שמונה שנים, שיהיה כתוב שהוא צריך לצאת להפסקה של ארבע שנים ולחזור? או שזו לא הכוונה? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

רק עד שמונה שנים וזהו. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

כמו נשיא ארצות הברית. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

אפשר בסעיף 9 להוסיף פסקה (ו), ולעשות שם סדר בזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, נשיא ארצות הברית – אם אתה עושה שמונה שנים אתה לא יכול לחזור אחר כך. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

נו, אז זה מה שאמרתי, בדיוק. סך הכל שמונה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

בוא נאמץ את זה על כל מיני תפקידים נוספים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תשמע, אם אתה שמונה שנים, אתה בתקופות של איזה שמונה שרים, אתה יודע. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אצלנו, כן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

צחי, אין לך הערה פה? אין? אין הערות, תרשום את זה. שאין לצחי הערה על הסעיף. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

	הפסקת כהונה לפני תום תקופת כהונה
	9. 
	1. חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:

	
	
	
	(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

	
	
	
	(2) הוא חדל להיות עובד המשרד, ואם הוא נציג ציבור - הוא התמנה לעובד המדינה.



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יכול להיות שכאן נצטרך להכניס את התייחסות שביקש יושב ראש הוועדה לגבי המשקיף. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אז העירה פה נציגת משרד המשפטים שניתן לקרוא את זה גם ב(ב)(3): חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים למינוי חבר בוועדה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

ומאחר שהכנסנו המלצה זה בעצם - - - 

 << אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >> 

אפשר להבהיר את זה יותר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כדאי לחדד, אני לא בטוח. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אוקי, משקיף, כן. כי זה משקיף, את מדברת על המשקיף. 

 << אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >> 

כי אחד התנאים זה שהוא על דעת האיגוד. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

נכון. לא, אבל אני לא בטוח שזה שינוי מחויב. בעצם החלנו את הסעיפים האלה בשינויים המחויבים, שאלה שינויים מאוד טכניים לשוניים. אני לא בטוח. צריך לבדוק את זה. אני מעדיף שנכתוב במפורש. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

בסדר. 

	
	
	1. התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר הוועדה, יעבירו השר מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב:

	
	
	
	(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

	
	
	
	(3) חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים למינויו כחבר הוועדה או שמתקיים לגביו סייג מהסייגים למינוי הקבועים בסעיף 7.

	
	
	1. השר רשאי להעביר את חבר הוועדה מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה אם חבר הוועדה נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של הוועדה.

	
	
	1. השר לא יעביר חבר ועדה מכהונתו לפי סעיפים קטנים (ב) ו–(ג) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.

	
	
	1. הפסיק חבר הוועדה לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר, בהתאם להוראות סעיף 6, למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי.



ואני כותבת לעצמי שאנחנו נוסיף אחרי זה התייחסות – נבדוק את ההתייחסות - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, אנחנו נוסיף. לא נבדוק. אנחנו נוסיף התייחסות לעניין החלפת המשקיף. כלומר, אם הארגון המוכר - - -

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

אבל לפי דרישת הארגון, לא לפי דרישת השר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כן, נכון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ברור. אתם שמתם אותו. כן. 

 << אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >> 

אני מייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. אולי כדאי לא לכתוב את זה כסיבה להפסקת כהונה, אלא פשוט סמכות החלפה. כי הסעיפים כאן הם הפסקת הכונה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

על המשקיף? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, אבל יש כאן – למשל, בסעיף 9(א)(2) כתוב – הוא חדל להיות עובד המשרד. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

לא, זה קצת בעייתי. מה שאת מציעה בעייתי, מפני שמי שממנה בסופו של דבר זה השר. 

 << אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >> 

כן, כן. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

הארגון לא יכול להגיד – היינו שמחים לסמכות הזאת, אבל לא נראה לי שיש לנו אותה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב. אתם המשפטנים, תסתדרו עם העניין הזה, בסדר? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל אני חושב שכן צריכה להיות התייחסות. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

בסדר. הנחיית הוועדה ברורה. היא תיכנס לנוסח ונקריא אותו בדיון הבא. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

	תוקף פעולות הוועדה
	10. 
	קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה, או מחמת ליקוי במינויו או במשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.

	סדרי עבודתה ודיוניה של הוועדה
	11. 
	1. הוועדה רשאית לקבוע את סדרי עבודתה ודיוניה, אם לא נקבעו לפי סעיף 36(ב)(3).

	
	
	1.  ועדת ההיתרים תפרסם את החלטותיה בצירוף נימוקים באתר האינטרנט של המשרד, ובלבד שלא תפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, וכן רשאית היא שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור. 

	
	
	1. ועדת ההיתרים תמנה אדם מטעמה לאחראי לטיפול בפניות ציבור בדבר מתן היתרים וקיום ההוראות לפי חוק זה; פרטי האדם שמונה כאמור, הכוללים את שמו, מען משרדו ופרטי ההתקשרות עימו, יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.



בעצם, חלק מההוראות בסעיף הזה נועדו לשקיפות. החלטות הוועדה יהיו מפורסמות, וגם הנושא של מינוי אחראי לטיפול בפניות ציבור. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

שאלה – אסף לא פה, אבל "אדם מטעמה" צריך להיות עובד משרד החקלאות, או שזה יכול להיות – לא יודעת מי. אולי צריך לדייק מי יכול. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

עובד המשרד. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

עובד המשרד, כן. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

למה? למה לכבול אותה? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא יודעת. אני שואלת. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יש טעם במה שאת אומרת. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

למה למנוע מהוועדה לעשות אאוטסורסינג אם צריך? יש כללים לאאוטסורסינג לקבלת שירותים. אם הוועדה תרצה – שתעבוד לפי הכללים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לטיפול בפניות ציבור? יש אאוטסורסינג? אני לא יודעת, אני שואלת. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

יש אאוטסורסינג. יש לזה כללים. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

השאלה אם אנחנו לא רוצים שזה יהיה מישהו ממשלתי. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

נכון. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא יודעת. לכן שאלתי את אסף. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני חושב שיש טעם בהערה הזו, שבעצם מי שיטפל בפניות הציבור יהיה עובד המשרד. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אתה לא רוצה פוילעשטיקים של חברה פרטית. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, צריך שיהיו עליו חובות שחלות על עובד מדינה. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

אני לא בטוח שלחברה פרטית יש בלעדיות על פוילעשטיקים. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אני מסכים איתך, אבל הם לא כפופים לתקשי"ר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ממתי פותחים את זה לחברות פרטיות ? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא יודעת, תשאלו את אסף. אני לא קובעת, אני רק שאלתי. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

אני לא משוכנע שזה מהווה איום עד כדי כך על מי שרוצה לעשות צ'ירקעס. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אני מסכים שיהיו צ'ירקעס בכל מקרה; זה כן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לפעמים נציג ציבור יותר טוב מעובד המשרד, כן. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל לעובד משרד יש מחויבויות אחרות מאשר נציג ציבור. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

הרי זאת הסיבה שמוציאים את כל העניין ממועצת הדבש ומעבירים למשרד החקלאות. 

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, אוקי. אז שיהיה עובד, בסדר. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

אם כבר אסף חזר, שיענה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה? משרד החקלאות? אתם לא רוצים לטפל בפניות ציבור? אז שימו את צחי, הוא יטפל בפניות הציבור. מה הבעיה? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

נכון. בהתנדבות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

איך הוא אומר? אני מקבל את כל הפניות. אין בעיה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

או אם זה לא משרד החקלאות, אז זה מישהו שמשרד החקלאות הסמיך, או מינה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, לא ניכנס לזה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

בכל מקרה, כי ועדת ההיתרים כוללת. אבל אני אומר – יש כאן הבדל בחובות שחלות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן, מה התשובה? 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

אסף, עוד שאלה בזמן שאתה חושב. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

רגע. אני מעדיף להשאיר את זה ככה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למה? כי זה מצריך בן אדם? תקציב? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא. בן אדם, ויכול להיות שאנחנו ניקח גם אאוטסורסינג, ויש לנו מוקד פניות שאחר כך זה מעביר לטיפול שלנו. אני מעדיף שזה לא יהיה עובד משרד, כי יש לנו גם מוקד והכל, ואני רוצה שיהיה מוקד שפתוח 24/7 שמעביר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, אבל זה לא אומר – כאן אנחנו מדברים על מינוי האחראי. בעצם, ועדת ההיתרים אמורה למנות אדם מטעמה לאחראי. בעצם לרכז את כל הטיפול בפניות האלה. הוא יכול להפעיל מוקד, אבל הוא, בעצם אותו עובד משרד, אמור להיות האחראי. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אם ברור שהאחראי - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן, אבל זה אחראי לטיפול. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אתה מבין? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה כאילו ברור. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אם זה לא ייכתב בחוק, בסופו של דבר זה יגיע לידי הארגון היציג, ואז יתחילו כל העניינים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אוקי. היועץ המשפטי שלי אומר – חייב להיות עובד משרד. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כדאי שיהיה עובד משרד. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

בסדר. אין בעיה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל שיהיה כתוב. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל אפשר לעבוד עם מוקד חיצוני, לטיוב הפניות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אולי אפשר שנכתוב שהם יכולים גם למנות. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

בסדר, אבל צריך לראות שזה לא כובל.

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

יש לנו מקרים שיש לנו פניות ציבור שאנחנו באאוטסורסינג. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, אפשר. אני אומר – זה לא - - - 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

גם במשרד עצמו יש לנו מוקד, כשחלק מהמוקד - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

נכון; אבל האחראי על פניות ציבור במשרד שלכם הוא עובד המשרד, נכון? זו לא חברה פרטית. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

כן, אבל מי שמקבל זו הוועדה. הוא מקבל את הבקשות. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

בסדר. 


 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל שיניתם את הקבלה לטיפול. זה מישהו שמטפל. מחקתם את המילה "מקבל". 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

הוא לא מפעיל סמכויות של הוועדה. כל עוד הבקשה נוגעת לסמכויות של הוועדה, הוא לא יכול להפעיל את הסמכויות של הוועדה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, בסדר, אבל – אני לא יודעת, אז למה שיניתם מקבלה לטיפול? את מבינה? 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

זו הייתה הערת נוסח. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

הערת נוסח של מי? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, בסדר. רגע. אנחנו נכתוב עובד המשרד שאחראי שירכז או יהיה אחראי על ריכוז הטיפול. ואז זה יאפשר לכם גם לפנות לאחרים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אוקי. בסדר גמור. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

אסף, עוד שאלה ברשותך. בסעיף קטן (ב) אתם כותבים שוועדת ההיתרים, שאמורה לפרסם היתרים של 6,500 נקודות, תפרסם את החלטותיה בצירוף נימוקים. 6,500 החלטות יפורסמו בצירוף נימוקים? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

כן, כי אם הנימוק יכול להיות – בהתאם להחלטות הוועדה יש את הקריטריונים שעל פיהם אנחנו קובעים את הנקודה. הנימוק יכול להיות – על בסיס הצבה קודמת. הוועדה חייבת, כשהיא קובעת את הנקודה – על בסיס מה היא קבעה את הנקודה. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

זה בפרוטוקולים שלה. אבל למה לפרסם את זה? להתחיל לפרסם בכזאת רמה? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

מה, בדיעבד את כל הפרוטוקולים שהיו לוועדה? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא את הפרוטוקול. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

זה לא ישים. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

זו עבודה – בור בלי תחתית. פעם בשלוש שנים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אבל הנימוק יכול להיות מילה אחת, לא? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

נכון, כן. 


 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אפשר לעשות את זה בהסתמך על הפעם הקודמת, למעט - - -

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

יש לנו סעיף שמדבר על פרסום של ההיתרים שניתנו. מבחינתנו היה ניתן להסתפק גם בסעיף הזה. זו בקשה שלפחות למיטב זיכרוני, הגיעה גם כהערות למשרד – לפרסם גם את הנימוקים להחלטות. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

אנחנו רק לא רוצים לראות אתכם משותקים בסוף. 

 << אורח >> אופי רייך: << אורח >> 

חברים, אני אומר לכם שאי אפשר לעשות את זה. פשוט צריך להביא איזה 20 עובדים שיעשו Research שנים. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

לא נכון. הנימוק יכול להיות מילה אחת – כפי שהיה עד היום. 

 << אורח >> אופי רייך: << אורח >> 

אם זה נימוק, אז אין בעיה. אז לא צריך 6,500. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אם מישהו רוצה לערער, הוא צריך נימוק כדי לדעת על מה לערער. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני, מה שהוועדה תגיד. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, אני חושב שהחלטות שמתפרסמות צריכות להיות מנומקות. הנימוק לא חייב להיות עמודים על גבי עמודים, אבל החלטה חייבת להיות מנומקת. גם אחר כך יכולים לתקוף אותה. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

לערער, בדיוק. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

איך יתקפו? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

זו יכולה להיות מילה אחת. יכולה להיות – המשכי. יכולה להיות טבלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, רגע, אבל הוא יכול לנמק באופן כללי. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זה מה שאני אומר: הנימוק יכול להיות תמציתי, אבל חייב להיות נימוק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נגיד הנימוק הוא X, ואתה אומר ש-200 בקשות – הנימוק הזה תפס לזה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני רק אגיד שבנוסח המקורי של ההצעה, נכתב שגם הפרוטוקולים וגם ההחלטות יפורסמו. אז אני אומר – הפרוטוקולים, זה באמת יכול להיות נטל כבד, וגם לא תמיד יש הצדקה לפרסם פרוטוקולים. זה יכול לפגוע גם בהליך. אז אמרנו שההחלטות יפורסמו; אבל ההחלטות צריכות להיות מנומקות, כי אחרת אין טעם כל כך בפרסום. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

והנימוק לא צריך להיות עבודת דוקטורט. הוא יכול להיות – בהתאם למה שהוועדה קיבלה. על בסיס נקודה קיימת. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני חושב שהנימוק צריך להיות לפי העניין. יהיו מקרים שהנימוק יצטרך להיות יותר מסועף ומורכב, ויכול להיות שהוא יהיה תמציתי ובן משפט אחד. לפי העניין. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

צריך למצוא טכניקה שהפרסום יהיה הגיוני, כי אף אחד לא יעמוד בזה, ויהיה פה מצב שמגדל - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אתה עומד פה מטעם משרד החקלאות? 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

לא, אני בתור חקלאי - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מטעם מה אתה אומר? 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

כי אני יודע איך הדברים עובדים. בסוף אנחנו נישאר חשופים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל יכול להיות שהם יעבדו אחרת. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אנחנו נישאר חשופים, במצב שאין לנו מענה. זה הפחד שלי. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

למה לא יהיה לכם מענה אם המשרד יפרסם החלטות מנומקות? 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

כי זה יתמשך מתוקף התמשכות ההיתר הקודם, או שהיתר פג תוקפו? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

מדובר על פרסום, דורון. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

ואם אין פרסום? ההיתר מתחדש אוטומטית? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

ההחלטה התקבלה. גוף מינהלי שמקבל החלטה אמור בכל מקרה לנמק. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, אבל זה לא קשור לזה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אין דבר כזה. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אם מדובר מהיום והלאה – אין בעיה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע. הם אומרים לך שהם יכולים לעמוד בזה, אז אתה אומר שהם לא יכולים לעמוד בזה? 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

לא הפרסום הופך את ההיתר לבר תוקף. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

המשרד אומר לך – אני יכול לעמוד בזה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

המשרד אומר שמה שנדרש – עוד פעם, לשם השקיפות והכל, כשהמשרד מקבל החלטה, גם אם ההחלטה היא במילה אחת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה יכול לפרסם דברים כלליים. נגיד, סתם לדוגמה, אתה מפרסם נימוק X, ואתה אומר שהבקשות האלה והאלה – הן חלות בנימוק הזה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה פשוט מאוד, זה לא עד כדי כך מסובך. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

וברור לכולם שאם אנחנו מסרבים אז צריך להיות נימוק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נכון. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

שלזה גם יש סעיף נפרד. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

ועוד פעם – מה שאמרה היועצת המשפטית: הפרסום זה רק שלב נוסף של שקיפות, והוא לא מעקב או משהו את ההחלטה שהתקבלה. יכולה להתקבל החלטה להקצות היתרים באופן אישי, ואז אנחנו גם נפרסם את זה תוך כדי תנועה. זה לא אחד מעכב את השני. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב. בסדר. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אבל רק לחדד, כי אפרת לא רגועה, לסעיף הטיפול – מה ההצעה לגבי סעיף (ג)? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

עובד המשרד שירכז את הטיפול בפניות ציבור. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

אין מניעה מלמקר את זה בפועל, אבל הוא אחראי על זה. 


 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

כן. ניגוד עניינים. 

	ניגוד עניינים
	12. 
	1. בסעיף זה - 

	
	
	" בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב [חורג];

	
	
	" בעל עניין" - כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968‏;

	
	
	" טיפול" - לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;

	
	
	" ניגוד עניינים", של חבר הוועדה - ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בוועדה לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;

	
	
	" קרוב", של חבר הוועדה - כל אחד מאלה:

	
	
	
	1. בן משפחה של חבר הוועדה;

	
	
	
	1. אדם שלחבר הוועדה יש עניין במצבו הכלכלי;

	
	
	
	1. תאגיד שחבר הוועדה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;

	
	
	
	1. גוף שחבר הוועדה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.

	
	
	1. לא ימונה לחבר הוועדה ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בוועדה.

	
	
	1. חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.

	
	
	1. נודע לחבר הוועדה כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר בוועדה האמור היושב ראש - יודיע על כך לשר.



 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אני רק לעניין החמות – ממתי חמותי היא משפחה? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

והסעיף הזה הוא די תבניתי וחוזר על עצמו. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

ברשותך מטי, אני לוקח את ההקלטה ומוציא את זה ושולח. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

זכרה לברכה, אהבתי מאוד. סתם, הייתי חייבת. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

לאור ההגדרה הרחבה של הקרוב – אסף? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לפני שנדבר על חמותי, נחזור בבקשה לסעיף הקודם לבקשת משרד המשפטים. בסעיף (ג) קודם, איתי, במקום שהוועדה תמנה, שזה יהיה "המנכ"ל ימנה" את העובד ולא ועדת ההיתרים, כי המנכ"ל זה מי שבעצם עושה דברים כאלה. 

 << אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >> 

מצוין. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

המנכ"ל? אני לא חושב שיש לו – אין לו כאן תפקיד, בהצעת החוק. 

 << אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >> 

אפשר גם לסגור את זה אחר כך. אני פשוט חושבת שוועדה שכוללת גם נציג ציבור – זה קצת מוזר שהיא ממנה אותו. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אגב, זה הנושא שהיה בכחול, בממשלתי. 

 << אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >> 

אני יודעת. אני גם מוכנה להתנצל שזו הערה מאוחרת, אבל אני חושבת שזה יותר נכון. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מנכ"ל המשרד? 

 << אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >> 

אני לא חושבת שזה מהותי, אפשר אולי עוד לחדד את זה. אני חושבת שמנכ"ל זה נכון. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל ועדת ההיתרים זה אולי לא נכון. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אפשר אולי שיושב ראש ועדת ההיתרים ימנה, אם כבר. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

הוא עובד בכיר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יושב ראש ועדת ההיתרים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

רק לעניין בן משפחה – יש הבדל בין חמות וחותנת. יש חותן וחותנת וחם וחמות. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

זה רק בשימוש, לא בביטוי הלשוני המדויק. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כן, אבל אני לא יודעת, אולי צריך – יש חם וחמות, חותן וחותנת. 

 << אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >> 

יש שפות שגם יש הבדל אם זה מצד האבא או מצד האמא. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

נכון, נכון. 


 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

לגופו של עניין, הגדרת קרוב יוצרת מצב בלתי אפשרי בדיונים עצמם. אני מציע להמיר את סעיף ניגוד העניינים, או להתאים את סעיף ניגוד העניינים פה, הן לגבי חברי הוועדה והן לגבי המשקיף, למה שקבוע בחוק משק החלב. הוא חוק עם קרבת משפחה מאוד גדולה לחוק הזה. בעבר הוא גם שימש איזה מראה מקום. שם, מסייגים את הנושא של ניגוד העניינים, כך שהוא מביא בחשבון את העובדה שאנשים נמצאים מטעם משהו, מטעם מישהו, ולא מצב שבעצם בדיונים פה, שרצים בשטף על אלף היתרים שמבוקשים באותה ישיבה, ובמקרה יש מאן דהוא שהוא בן דוד שני של אמא שלי – אז אני לא יכול להשתתף בישיבה בגלל זה, כי זה רץ כל כך מהר, כי זו ערימה של אישורים שמונחת. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

תוכל להפנות אותנו לסעיף בחוק תכנון משק החלב? 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

כן, בוודאי. סעיף 36, חוק תכנון משק החלב. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן. מה משרד המשפטים אומר פה? 

 << אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >> 

לפי מה שאני יודעת, וגם איתי אמר את זה – הסעיפים האלה של ניגודי עניינים זו תבנית מעודכנת. חוקים גם מתפתחים עם השנים. זאת התבנית המעודכנת שמנוסחת. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

חוק תכנון משק החלב הוא חוק משנת 2011, נראה לי שזה חוק לא מספיק ותיק. זו לא פקודה מנדטורית. אפשר להתייחס אליה. הוא נידון בתשומת לב רבה מאוד בוועדה הזאת פה, במשך ישיבות רבות, לרבות הנושא של ניגוד העניינים שהוקדשה לו תשומת לב רבה, בגלל הסיטואציה הייחודית. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני חושב שהגופים הם שונים. בחוק תכנון משק החלב מדובר על מועצת החלב – חברה לתועלת הציבור. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

זה לא משנה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 


כאן מדובר על ועדה ממשלתית בעצם. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

ממשלתית. זה אחרת לחלוטין. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

לא, אבל ברגע שיש מישהו שחל עליו הכל - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא חל עליו הכל. לגבי ניגוד העניינים אנחנו סייגנו בשני סייגים. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

איתי, הוא חל על ועדת המכסות ועל מועצת החלב, שיש להם תפקידים סטטוטוריים. יושב פה אופי שבאותם ימים היה בעל תפקיד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני עוד לא הבנתי מה הבעיה. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

הבעיה היא שההגדרה המאוד רחבה של ניגוד עניינים, בלי להיכנס כרגע להרצאה מקיפה בנושא של ההפרזה שהשתלטה עלינו בשימוש בנושא הזה - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז יושב חבר ועדה, מה? או משקיף. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

אבל יושב משקיף בוועדה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל משקיף ספציפי. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

במצב הקיים היום, של ההגדרה הכל כך רחבה של המונח "קרוב", בת הזוג של הנכד של רעייתי – גם היא מחריגה אותי מדיון בוועדה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, זה לא כתוב. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

היא לא כל כך רחבה. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

אתה יודע, זה עניין של פרספקטיבה. ולכן, היות והדבר הזה הוכר – היינו מודעים לדבר - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל אני מסתכל על הנוסח, אני לא רואה פה בעיה. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

בחוק משק החלב, בסעיף 36 - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע, רגע. לאט-לאט. כתוב ככה: קרוב של חבר ועדה – כל אחד מאלה: בן משפחה של חבר הוועדה – אין לך בעיה עם זה, נכון? אדם שלחבר הוועדה יש עניין במצבו הכלכלי. זה קשה להוכחה, דרך אגב. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

היא הנותנת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תאגיד שהחבר הוועדה, בן משפחה או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו – זה בסדר גמור. גוף שחבר הוועדה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו – גם זה בסדר גמור. הבעיה רק בסעיף (2) שקשה מאוד - - - 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

אדוני יסתכל רגע בהגדרת בן משפחה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אבל אדוני, כמו שהיועץ המשפטי לוועדה אמר בסעיף 6(ב)(1), כשהקראנו בעצם את מה שחל בניגוד עניינים על המשקיף: כתוב – על המשקיף יחולו סעיפים כך וכך. משקיף העוסק בהצבת כוורות או בייצור דבש רשאי לכהן בתפקידו ולהשתתף בדיוני ועדת ההיתרים ולא יראו בו כמצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד, למעט בדיונים הנוגעים במישרין לעניין אישי שלו או של קרובו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן, זה ראוי. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

ולכן הסעיף הזה נותן - - - 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

נו, אבל זו בדיוק הבעיה שלי. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

כתבנו את זה בדיון עכשיו, גם את הנושא - - - 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

כי ברגע שאתה מדבר על "קרובו", זה על - - - 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אבל הסעיף הזה פוטר אותו מזה. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

לא, למעט. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא. נכון, לא יראו אותו בניגוד עניינים. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

למעט בדיונים העוסקים בו או בקרובו. עכשיו, קרובו זה החבר שלו מהמושב שיש לו עניין כלכלי במצבו. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, אני עכשיו מבין מה אתה אומר – שברגע שהגדרנו "קרובו" כל כך רחב - - - 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אני חושב שהוא צריך למלא טופס ניגוד עניינים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אז אולי תגביל את זה לבן משפחתו. במקום "קרובו". 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

לא, אבל גם בן משפחתו. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, אבל מה הבן משפחה - - - 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אז אסף, אולי רק בן משפחתו, שזה מעגל ראשון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הבעיה היא רק שלך. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

בן משפחתו, חבר הכנסת ברוכי, זה לא כל כך מעגל ראשון, ברגע שבן משפחתו - - - 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

לא אמרתי בן משפחתו. אמרתי רק שיכתבו שם בדיונים הנוגעים במישרין. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

בן משפחתו זה גם - - - 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

רגע. אני חושב – יש כאן בעיה מלכתחילה. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

בן משפחתו זו גם הנכדה החורגת של אחותו. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

שנייה, צחי. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אבל גם בסעיף המהותי, תסתכלו – רשום: לא ימונה לחבר ועדה ולא יכהן בה מי שבשל כהונתו יימצא באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים. זה לא - - - 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

נכון. מלכתחילה למנות דבוראי לוועדה הזאת – יש בזה בעייתיות. אז שמו את הסייג הזה, וזה דבר בסיסי. לקחת ולצלם את המצב שלדעתי הוא פחות תקין - - - 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

הדבוראי הוא משקיף, הוא לא בעל זכות הצבעה בוועדה בכל מקרה. בוא לא נשכח את זה. 



 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני, ברשותך, מאחר שאנחנו נהיה בעוד סבב עם היועץ המשפטי לוועדה, אנחנו נבחן את הסעיף הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, הוא אומר לי שאין בעייתיות. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל אני חייב להגיד שאני לא רואה בעיה בסעיף הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הבעיה היחידה זה סעיף 2 – אדם שלחבר הוועדה יש עניין במצבו הכלכלי. זה רחב מאוד וקשה להוכיח את זה גם. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אז לא יצליחו להוכיח. מדובר על מצב שבו באופן תדיר – על אדם שלחבר הוועדה יש עניין במצבו הכלכלי. אז אם באופן תדיר יש לו עניין במצבו הכלכלי, מאוד יכול להיות שהוא לא צריך לשבת בוועדה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל הוא צודק. לא, חבר באותו מושב – אז ברור שלאחד יש השפעה על השני. זה נכון. הוא צודק. אתה מדבר על זה, נכון? 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

אני מדבר גם על זה, וגם על הקרבה – במושב טיפוסי יש חמולות. הנכדה של רעייתי – יכול להיות שנשואה לבן של משפחה אחרת. באותו רגע, אני כבר לא יכול לדון בעניינים של בן המשפחה האחרת הזאת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל תסתכל – יש הגדרה לבן משפחה. בן זוג, הורה, הורה הורה. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

לא, תראה את כל האורך. זה מגיע עד לנכד ולנכדה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז צריך לתקן את הבן משפחה הזה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני לא חושב שצריך לתקן. אתה מציג את זה כאילו כאיסור לכהן, אבל יש גם פרשנות לסעיף, ובעצם רק במצב שהוא נמצא באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים הוא לא יוכל לטפל במסגרת תפקידו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה תדיר? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אז יש פרשנויות לעניין הזה, אלה סעיפים קובלים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אם יש בעיה עם האחיין – הוא תדיר. מה העניין הזה? זה ברור. המילה תדיר פה לא עוזרת. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אז אסור לדון באחיין. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל שים לב על מי מדובר: על חבר ועדה, על הפרופסור שצריך לשים. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

לא, אבל זה חל גם על המשקיף. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עובד המשרד. זה עדיין לא – ולגבי המשקיף יש הוראה מיוחדת. אז מה הבעיה? 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

לא, אבל ההוראה של המשקיף מחריגה בדיון על בן משפחה או קרוב. אני חוזר ומפנה לסעיף 36(ה) בחוק תכנון משק החלב, שבדיוק בא להתמודד עם סיטואציה כזאת, מאותה פרספקטיבה. 

זה ארוך, אבל הוא מחריג. הוא אומר – למרות המגבלות - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

היא יכולה לאפשר לו אם היא רואה שזה לא בעייתי. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

השאלה אם שם זאת לא הייתה בעיה, והאם אנחנו הולכים לצלם את הבעיה לחוק הזה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הוא לא אמור לטפל. אם זה מצב ניגוד עניינים הוא לא אמור לטפל. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

צחי, יש לי רושם שכל מה שאתה אומר זה ניגוד עניינים אחד גדול. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

כי אני מכיר את הענף, ואני גם קצת רואה מה קורה אצל החלב ואצל הביצים. אז אם רוצים טיפה להכניס נהלים תקינים, אז צריך לאמץ את זה. 


 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל תסתכל רגע. במקום עניין אישי או של קרובו, של בן משפחתו. משפחה זה מעגל אחד, וקרובו - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה נכון, יש דברים שהם רחוקים מאוד, מה שנקרא. אז בעניין הזה הוא יודיע לוועדה, אוקי? והוועדה יכולה להתיר לו. הוועדה עצמה. אומרת לו – שמענו את העמדה שלך בעניין של הניגוד, שזה מאוד רחוק, ואנחנו מאפשרים לך לדון בעניין. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני מציע שנבדוק את העניין הזה, כי אני גם לא רוצה שיהיו השלכות רוחב על סעיפים בדיוק באותו נוסח, שמצויים בעשרות חוקים, ועכשיו יתחיל כרסום בעניין ניגוד העניינים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נו, מה זה מעניין אותי? מה זה מעניין אותי השלכות רוחב? לא הבנתי. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אותי זה כן מעניין. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז תעשו חוק שהוא חוק ניגוד עניינים, שחל על כל הזה. מה אתם רוצים ממני? 

 << אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >> 

אנחנו נשקול את זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא מבין את זה. מה זה השלכות רוחב? לא מעניין אותי. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

שאלה למשרד המשפטים. סעיף (ב)(1) זה גם חלק מהשבלונה הקבועה בכל ניגודי העניינים? 

 << אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >> 

מה, זה הספציפי של המשקיף? לא. כי משקיף זה משהו - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נו, מה אתה רוצה שאני אעשה? אפשר להפנות את תשומת ליבנו, מה. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אז השבלונה היא רק על חברי ועדה. 

 << אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >> 

בדרך כלל כן. אני אפנה ליושב ראש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למה זה מהותי? אם זה ניגוד עניינים מאוד רחוק, אז הוא אומר לוועדה, והוועדה אומרת לו – למרות זאת אתה רשאי לדון. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, הדברים האלה של חבר ועדה זה רלוונטי, הוא מקבל החלטה. האם למשקיף, שאין לו גם זכות הצבעה, ויש לו - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, משקיף הוא פחות בעייתי. 


 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אז רק בן משפחה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל עדיין, הוא יכול לשכנע אותך, כיושב ראש הוועדה שהוא צודק. אתה מבין? אל תראה זה בקלות. אם הוא אדם עם יכולת, הוא יכול לשכנע אותך למרות שיש לו ניגוד עניינים. 

 << אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >> 

אני מאוד מבקשת לא לסטות מהתבנית שאנחנו עובדים איתה. אנחנו מוכנים כמובן לבדוק את ההפניה לחוק מ-2011 כדי להבין אם יש אילו ניואנסים בתבנית. אני חושבת שאנחנו לא צריכים לעשות הנחות בהקשרים של ניגוד עניינים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל הנה, עשינו לגבי המשקיף. כתבנו סעיף מיוחד. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כי למשקיף אין זכות לקבל הכרעה. הוא לא משפיע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נו? מה זה משנה? הוא יכול להשפיע. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

נכון, אנחנו ביקשנו אגב להחיל עליו הוראות. זו הייתה הערה שלנו. סייגנו לעניין ניגוד העניינים מכיוון שהוא לא גורם שמקבל החלטות. הוא בעצם רק יושב בישיבה ומביע את עמדתו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אף אחד לא רוצה לעשות שינויים, אבל אם יש משהו צודק, אז יש משהו צודק. 

 << אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >> 

אפשר ספציפית את הסעיף של המשקיף לבדוק מול החוק מ-2011 שהוזכר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב, תבדקו את העניין פה. אוקי. בואו נמשיך. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

רק לגבי המשקיף? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, לגבי המשקיף אין בעיה. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

אני מתעניין יותר במשקיף, אבל אני חושב - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, ההערה שלך נגעה למשקיף או לחברי הוועדה? 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

ההערה שלי באה מהפרספקטיבה של המשקיף בראש ובראשונה. אין לי בעיה – אם רוצים להתמקד במשקיף, בואו נתמקד במשקיף. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כן, אז לכן אני מציעה, איתי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, ליתר חברי הוועדה אין בעיה. עובד משרד החקלאות - - - 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, זה רק לגבי המשקיף. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני מציע שלגבי משקיף נבדוק שוב את נושא ניגוד העניינים, בסדר? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

	החלת דינים על חבר ועדה שאינו עובד מדינה
	13. 
	חבר הוועדה שאינו עובד המדינה, דינו, בפעולתו כחבר הוועדה, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם בוועדה:

	
	
	
	1. חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979‏;

	
	
	
	1. חוק העונשין, התשל"ז-1977‏‏ - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;

	
	
	
	1. פקודות הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971‏ - ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור;



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

פקודת הראיות. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

העיריות, סליחה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הראיות.

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 


	
	
	
	1. חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969‏;

	
	
	
	1. חוק שירות המדינה (סיווג פעילות מפלגתית - - -



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

סיוג. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

סיוג. 

	
	
	
	סיווג פעילות מפלגתית וגביית כספים - - -



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

סיוג או סיווג? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

כתוב סיוג, הקראתי הפעם בסדר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא. אחרי שהוא תיקן אותך תיקנת את עצמך עוד הפעם הפוך. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

בבקשה, אפרת. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

עדיף, אגב, שנציג לשכה משפטית יקריא את הסעיפים האלה, ברשותך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל הוא דוקטור. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא למשפטים. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אולי בסעיפים האלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אל תדאג, יש פה הרבה אנשים שמסתכלים בדיוק מה אתה קורא. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

בבקשה אפרת, מההתחלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, לא צריך מההתחלה. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

סודיות – 14. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

ביקשתי שאחרי שאתם מקריאים – בבקשה להסביר את הסעיף. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אז שוב – גם במקרה הזה, אלה הוראות שחוזרות על עצמן בהקשר של גופים שניתנות להם סמכויות, בוודאי סמכויות מהסוג הזה. לכן, אנחנו מחילים בהתאמה חוקים שנוגעים למתן מתנות, לנושאים של הגבלות לאחר פרישה, צינון – דברים מהסוג הזה. 

 
	סודיות
	14. 
	חבר ועדה ישמור בסוד ולא יעביר לאחר כל מידע או מסמך שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, לגורם המוסמך על פי דין לקבל את המידע או על פי צו בית משפט.



מאחר שהמידע שמוצג בפני חברי הוועדה יכול להיות מידע שנוגע להיבטים כלכליים או אחרים, חשבנו שנכון יהיה להחיל גם חובת סודיות, כאשר מסירת המידע תהיה בהתאם לדינים. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני, לפני סעיף 15 אני רוצה לתת הסבר קצר שיעזור לנו לקרוא ולהבין את הסעיף. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

15א, אתה מתכוון. מחיקת 15. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

15 בוטל. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מחקתם את כולו. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אבל לא הקראנו אותו. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, נכון, אני חושב שראוי להקדים כאן לגבי סימן ג'. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

אבל אם זה חוק חדש, למה לעשות את זה כ-15א? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

המספור יהיה לאחר מכן – אנחנו נערוך את המספור מחדש, אל דאגה. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

זה בשביל הנוחות שלכם – לקרוא מה היה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

תסביר בבקשה, אסף. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

בעצם, בשונה מהכחול שפורסם – בהתאם לדיונים שבוצעו עם הלשכה המשפטית של הוועדה, חילקנו את עבודת הוועדה לשתיים: שלב קביעת נקודה – בעצם שלב שבו קובעים את הסייגים ואת התנאים שקובעים נקודה, ואז בטקט השני בעצם מי בר רשות הצבה. כלומר, אנחנו מחלקים את הפעולה לשניים – כל אחת עם הדברים המיוחדים שלה והאישורים הנדרשים, בהתאם למה שנפרט בהמשך ההקראה. זה בעצם השינוי המהותי, שהצגתי גם בהתחלה. זה חלק של סמכויות ותנאים שהיה בוועדה, אבל בדיון המשפטי שלנו, ולכן יש את המחיקה ואת התוספות. העברנו חלק מהסעיפים מ-19 ל-15א, ועשינו את ההפרדה בין קביעת נקודה לבין היתר הצבה. וכמובן תוך התאמה - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לעילות ולתנאים. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

עכשיו, בהשלמה רק לסעיף 15 שנמחק, נוסיף ששתי נקודות פה נכנסו לסעיף המטרה עצמו, כאשר הסוגיות הנוספות נכנסו לסעיף מתן ההיתרים, שהיום מופיע כ-18(1). 

	
	
	סימן ג': קביעת נקודות הצבה ומתן היתרים

	קביעת נקודות הצבה
	15א
	1. ועדת ההיתרים רשאית לקבוע נקודות הצבה במקרקעי ציבור, לקבוע תנאים בעניינן, לשנותן או לבטלן, בהתחשב בין השאר בשיקולים האלה:



 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

זה בנוסף. כאילו, גם במקרקעי ציבור. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

זה במקרקעי ציבור. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, כל החוק חל על מקרקעי ציבור. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

מקרקעי ציבור זה גם המטע הפרטי שלי? זה מקרקעי ציבור? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יש הגדרה למקרקעי ציבור. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

מה שלא מקרקעי ציבור – יש גם סעיף נפרד בהמשך. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אה. אוקי. מקרקעי ציבור זה גם שטחים חקלאיים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זה שטח חקלאי, כן. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

זה מקרקעי ציבור? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כן. יש הגדרה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כן, אוקי. אני לא זוכרת את ההגדרה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מקרקעי ציבור הם מקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק יסוד מקרקעי ישראל – מקרקעין של רשות מקומית למעט מקום המשמש למגורים והחצר הצמודה למקום המגורים. זאת ההגדרה בסעיף 2. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אז זה גם בית ספר? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אם זו קרקע של רשות מקומית. אבל אני אומר: יש הרבה מאוד תנאים וסייגים. כלומר, צריך לקרוא בעצם את ההגדרה עם הסעיפים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אוקי. זה יהיה קשה כי זה יהיה בית ספר. לא, אני אומרת – כי זה יכול להיות, סתם, אתה יודע. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זו יכולה להיות גם שמורת טבע על פניו, ולכן יש סייגים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אוקי, בסדר. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

רגע, ברשותכם. בהקשה לסעיף 6 – יש גם את הנקודה וגם את ההיתר. למה עושים את הפיצול הזה? זה דבר אחר. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

עוד פעם: כדי להקל בסוף על הרגולציה ועל האישורים הנדרשים, אנחנו מפרידים. מאחר שיש גם תנאים וגם סייגים לקביעת נקודה או לקביעת זהות המציב, אז זה הופרד לשניים. קודם כל קובעים את הנקודה, על כל האישורים שתכף נגיע אליהם, אם בנקודה קיימת או בנקודה חדשה. זה לעניין נקודות חדשות; תכף כשנקרא את הסעיף הזה אתה תראה שזה מרוכז בנקודות חדשות. לנקודות קיימות יש בסוף סעיף שבעצם לא צריך לקבוע אותן מחדש. ברגע שנקבעה נקודה – הנקודה קיימת ולא צריך לבקש את כל האישורים הנדרשים, למעט סייגים של משרד הביטחון שנגיע אליהם. 

ההצבה – מי יציב אותן, זה יהיה אחת לשלוש שנים. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אבל רק שאלה. בסעיף 6, שמגדיר את הנקודה ואת ההצבה, למה לא מצוין שזה לא נוגע לנקודות ישנות? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, זה בהמשך, כי ההצבה היא ההצבה לחוק. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

כן, יש לנו התייחסות בהמשך. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אבל הפיצול הזה בסעיף 6 לא מקטין אחרי זה את ה- - - 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא. יש סעיף ברור בנושא. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

יש הוראת מעבר שמתייחסת לכל הנקודות שניתנו בעבר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זו דרישה של הייעוץ המשפטי. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אסף, לפני שאתם קוראים, יש לי שתי שאלות. אחת – בשיקולים של ההצבה, אני חושבת שצריך להיות שיקול של הבטחת אספקת שירותי האבקה מספקים. זה כאילו על דרך החיוב. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

זה במטרה. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

הכנסנו את זה לסעיף המטרה. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אבל זה גם בשיקולים עצמם. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אוקי, ורק עוד שאלה: אולי גם לתת את הדעת על היתרים קיימים. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

זה מופיע בהמשך. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אוקי, בסדר. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אבל לנושא של ההערה הראשונה, אני חושב שזה צריך להיות גם בשיקולים עצמם, כי אחר כך יבוא חקלאי ויאמר – יש לי כאן חלקה, אתם לא נתתם לי, שהוועדה תתייחס לזה. הוא יוכל לערער על זה אחר כך. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אולי צריך חידוד בשיקולים להצבה, שזה שיקול שעומד בראש מעייניהם – הבטחת האבקה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא הבנתי אותך, צחי. האבקה לא צריכה היתר. עוד פעם - - - 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל ההצבה. לא, מתחילים עם ההצבה. כשאתה בא לבחור את ההצבה. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אני אסביר לך. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא. להצבה לצורך האבקה בגידול חקלאי - - - 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

זה שיקול. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

נכון. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, זה לא דורש היתר. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אה, הבנתי. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

עכשיו אני אסביר לך איך זה כן קשור לשיקול הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא דורש היתר אז אין שיקולים. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אם אתה נותן למישהו נקודה סמוך לחלקה שלו, אז הוא יכול לתת לו האבקה בזול יותר. הוא לא צריך להתחיל לנייד כוורות ולהחזיר אותן, כי הוא קיבל נקודה קבועה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

מה זה בזול יותר? אתה רוצה שנקבע לך נקודה שתפריע - - - 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

לא, אני רוצה שזה יהיה חלק מהשיקולים. אתה לא קובע כלום כרגע. אתה נותן שיקולים מנחים לוועדה. אלה שיקולים מנחים לוועדה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל אסף, למה מציבים שלא לטובת האבקה? באילו מקרים? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, האבקה חקלאית מסחרית. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

זה לייצור דבש. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אנחנו מציבים בטבע ובמקומות אחרים כדי שהכוורת תמשיך להיות פעילה ותחפש צוף. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אה, אוקי. ואלה השיקולים פה? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

זה פה. זה חלק מהעניין. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

רגע, אני לא מבין. בחוק, כשהיום אני בא לעשות האבקה במטע אבוקדו של 2,000 דונם אני מקבל היתר. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

היום אני מקבל היתר לבצע שירותי האבקה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

היום. אוקי. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

בחוק לא יהיה את הדבר הזה? 

 << אורח >> אור סיון: << אורח >> 

אני עורכת דין מרשות הטבע והגנים. יש לי שאלה לגבי הפיצול של שני השלבים, אם אפשר. מרגע שנעשה הפיצול לשלב ההצבה ושלב מתן ההיתר, האם לכאורה שלב ההצבה הוא אין-סופי? זאת אומרת, נראה שהדברים לא חוזרים. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, יש לזה – התייחסנו לזה בדיונים בינינו. תכף נגיע לזה. אנחנו נכניס סעיף שמאפשר לעצם קביעת הנקודה אחרי שנקבעה, לאפשר לבעל הרשות להגיד – זאת כבר לא נקודה וצריך להחליף אותה. תכף נגיע לזה. זה במה שדיברנו בינינו. כן, דורון. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אם האבקה לא תדרוש היתר יהיה פה תוהו ובוהו בכל תקופות השנה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

למה לא אמרת את זה כשהקראנו את הסעיף הזה?

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

לא הבנתי. אני לא משפטן, אני חקלאי. לא הבנתי את זה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא משפטן, אבל זו מהות החוק, אמרתי את זה לפחות חמש פעמים אם לא יותר. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

זו לא מהות החוק. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

זו לא מהות החוק. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

זה רעיון נחמד, אבל זו לא מהות החוק. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

סליחה ומחילה מכולם שלא הבנתי את זה. אם יהיה פה בזמן האבקה בעצם שמיים חופשיים – אני חושב ש-80 אחוז מהחוק מתייתר, כי כולם יהיו כל היום בהאבקה.

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אני חוזר לנקודה שאמרתי: אין כאן מגדלי אבוקדו. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

רגע, שנייה. כל היום בהאבקה – אנחנו מגדירים את זה, שבשביל זה כתבנו את התוספת שפר גידול, פר תקופה ופר חודשים. לכן, מזה חששנו ואמרנו שבן אדם לא יכול לתת שהוא נותן שירותי האבקה בתקופה שאין צורך בהאבקה. אדוני אפילו התייחס לזה בירקות, שנתת את הדוגמה שבירקות הוא רוצה להוציא את החודשים. לכן, פה, אתה בעצם – סליחה שאני אומר – די סותר את עצמך בשלב כזה ושלב אחר, כי פה בדיוק באה התוספת שאומרת פר גידול מתי תקופת ההאבקה וכמה כוורות הוא יכול לשים פר דונם. אני מזכיר לכולם שכשדנו בסעיף הקודם, אמרנו שעוד נטייב את זה, אם צריך באזורים גיאוגרפיים כאלה או אחרים לשנות את זה. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

בית שאן. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

שהוא אמר בבית שאן. לכן אני אומר: בן אדם לא יכול לטעון שהוא נותן האבקה שלא בהתאם לגידול, לתקופה ולכמויות שייקבעו בתוספת. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אני לא ראיתי שרשום שמי שמבצע את ההאבקה הוא מגדל דבורים ברישיון. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אין רישיון, לא קיים רישיון. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

רגע. אני יודע מה אני שואל, צחי. אני באתי לתת שירותי האבקה. בואו נניח שלא צריך היתר. מצוין איפשהו שיש לי רישיון לגידול דבורים? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

מה שדורון אומר, ואני מוכן לחשוב ולשקול את זה בחיוב ואפילו חיוב רב, שבן אדם לא יכול להציב ולתת שירותי האבקה אם אין לו היתרים להחזקת הכוורות בנקודות אחרות באותו מספר. כדי למנוע שבן אדם יגיד – אני נותן שירות פה, פה ופה, כשאין לו נקודה שבכלל לא קיימת. אני מבין למה הוא אומר ואני מוכן לקבל את זה, שאי אפשר לתת למישהו לטעון שהוא נותן שירותי האבקה אם בעצם אין לו אף נקודה מוסדרת או מספר תואם של כוורות בנקודות כאלה או אחרות שאיתן הוא נותן שירותי האבקה. יש היגיון. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

הוא רוצה בעצם להכניס את נושא הרישיונות בדלת האחורית. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כלומר, הוא בכל מקרה צריך להיות בעל נקודות. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אני לא רוצה דלת אחורית. אני רוצה שיהיה פה ענף, כי אם לא היה צריך הסדרה לא היינו מבקשים הסדרה. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

הוא בעצם מחזיר את עניין הרישיון שהיה ונמחק. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

דורון לא מחזיר את עניין הרישיון. הוא אומר: בן אדם שנותן שירותי האבקה ולא דורש לקבל היתר – והסברתי את זה במשפט הראשון שלי, שבעצם דבוראי שנותן שירותי האבקה צריך להזיז את הכוורות שלו לא רק בין שירותי האבקה. אמנם ארץ ישראל התברכה בלפחות חמישה אזורי אקלים שנותנים נקודות שונות של האבקה, אבל לא תמיד יש האבקה לאורך 365 יום בשנה. אני מבין את הצורך, ואני מכבד את זה. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אז אני אסביר. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

שנייה רגע. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אבל אמרת שבתקופת הניוד הם מאכילים את הדבורים לבד. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, הם לא מאכילים לבד. הם נותנים בטבע, מחפשים צוף. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

סליחה, אסף, אני לא כל כך מבין. אני לא מבין את התפיסה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה שינית את הכל עכשיו. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

נהפוך הוא, לא שיניתי. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, שנייה, אסף. אנחנו גם לא מבינים. אנחנו עברנו את סעיף 3 וסעיף 3א. סעיף 3 קובע חובת היתר. סעיף 3א פוטר מהיתר לעניין שירותי האבקה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

נכון. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זה העיקרון שהוועדה החליטה עליו, נכון? 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

יש גם מקרקעין פרטי. אם יש לי כוורות - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זה משהו אחר. זה נושא שלישי. שנייה. בואו נדבר על הנושאים שכרגע. אתה אומר עכשיו שמי שמציב - - - 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, אני הסברתי את זה לוועדה - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל אני מנסה להבין, שנייה. אתה אומר, בעקבות ההערה שנשמעה כאן, שמי שיציב כוורות במקרקעי ציבור לשם מתן שירותי האבקה, צריך שיהיה לו היתר – לאו דווקא לגבי הנקודות האלה אלא באופן כללי? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

או בקרקע פרטית. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

גם כללי וגם כמותי. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אז בעצם אנחנו נעשה את הרגולציה בכל זאת לתחום של שירותי האבקה? 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

בדיוק. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא. אני אומר – אני מונע את החשש שמי שבעצם ייתן שירותי האבקה, הוא לא מי שיש לו על פי החוק הזה את הזכות להציב - - - 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

איך הוא ייתן?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

די, אבל תן לבן אדם לדבר. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

איך הוא מגדל דבורים אם אין לו רישיון לגדל דבורים? 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

איך הוא מגדל דבורים אם אין לו היתרים? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אז מה הבעיה להוסיף את זה? 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אני אומר – כשיש לך קרקע פרטית - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע. רבותיי, אני מבקש שאף אחד לא ידבר, בסדר? זה הכל. מה שאומרים פה, שבעצם אתה משנה את החוק. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

עוד פעם, אני לא משנה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה משנה את המהות של העניין. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני, אז עוד פעם – יכול להיות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בדלת האחורית אתה משנה אותה. 

<< אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אני הסברתי לוועדה את מה שאמר דורון ואמרתי את דעתי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני עוד לא הבנתי למה יש בעיה. קודם כל, למה יש בעיה עם זה שההאבקה היא חופשית? מה יכול להיות?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כי אמרתם שאתם לא רוצים להתערב בהאבקה, זה מה שאתם אמרתם. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, אין בעיה. מה שדורון אמר – היו לדורון כמה הערות. החשש הראשון שלו, שבן אדם יבוא ויטען, על סמך זה שהוא נותן שירותי האבקה, שהוא לא צריך היתרים בכלל. אז אמרתי לדורון שההגדרה של מתי תקופת ההאבקה ומתי מותר להציב – זה בתוספת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רשומה בנספח. נו? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אז דורון אחרי זה שאל שאלה מדרגה שנייה: איך אנחנו יודעים האם אפשר להבטיח שמי שנותן שירותי האבקה, זה רק מי שפועל בהתאם לחוק? 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

יש לו רישיון. הוא שאל אם יש לו רישיון. אתה הפכת את זה למי שגם בתקופה שלא האבקה יש לו איפה להציב את זה, במספר של הכוורות. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, עוד פעם – זה רישיון. לא, אני לא אמרתי רישיון. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

הוא אמר רישיון. אתה הפכת את זה למישהו שבזמנים שאין האבקה - - - 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא הפכתי. חבר הכנסת ברוכי, לקחתי את זה ללשון החוק. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל אסף, מאחר שיש הגדרה של דבוראי – אני לא יודעת בדיוק מה ההגדרה, בתחילה – אז למה שלא יהיה כתוב שהצבת כוורת מאוכלסת על ידי דבוראי? לא יודעת. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

דבוראי זה פשוט אדם שעוסק בגידול דבורים. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

בעל היתר. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

דבוראי בעל היתר. כאילו, ההגדרה של דבוראי - - - 


 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, אבל דבוראי הוא פשוט אדם שעוסק בגידול דבורים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל רגע, כשאנחנו מדברים על - - - 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

דבוראי זה רק מי שעוסק בגידול דבורים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל גם אני יכולה לעסוק בגידול דבורים. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

נו, היא הנותנת. בגלל זה, זה לא יכול להיות ככה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כן, אני מסכימה איתך. אני מקבלת את מה שאתה אומר. בסוף זה צריך להיות איש מקצוע. דבוראי – אז גם אני דבוראית. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני היושב ראש, עמיתתי עזרה לי לחדד את זה. מה שבעצם נאמר פה, שרוצים למנוע סיטואציה שהחוק מרוקן מתוכן – שבן אדם יטען או שהוא נותן האבקה כך או אחרת, ולכאורה אין לו מקום לשים את הכוורות באופן מוסדר באוויר הפתוח לתקופה של 365 יום בשנה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כלומר, כשהוא לא נותן שירותי האבקה בעצם. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

נכון. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

למה שהוא יעשה את זה? רגע, אני רוצה להבין: למה שבן אדם יעשה כזה דבר? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אז עוד פעם – פה זה עניין מקצועי, שבהתאם למה שאנחנו מכירים את ארץ ישראל – האם יכול להיות מגדל דבורים שנותן רק שירותי האבקה? כלומר, הוא שם את הכוורות שלו רק בתקופות שהתוספת מאפשרת, ואנחנו אומרים שלא. שחייב להיות לו בתקופה כזו או אחרת גם לשים את הכוורת במקום שניתן לו היתר על פי החוק. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אבל לא כל דבר צריך היתר. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

לאיפה יגיעו הכוורות אם אין להן היתר? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

קרקע פרטית – יהיה בחוק וזה כן יחול עליו. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אז רגע, מה, אתה רוצה לפגוע בהתיישבות? אם אני גר במבוא חורון? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

דבוראי מוכר, דבוראי רשום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, לא. רגע. הבנו את העניין. זה לא מקובל, מה שאתם אומרים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

איך יודעים אם יש לו רישיון לגדל דבורים? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה לא מקובל, מה שאתה אומר. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

יש רישיון לגידול דבורים? אולי רישיון עסק לגידול דבורים? כדאי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אל תסבכי לנו את הבירוקרטיה. רק רגע. אני אומר לך דבר מאוד פשוט: אם אתה מתקן את זה, בעצם כל דבר צריך היתר. זה מה שאתה אומר. וזה שינוי משמעותי של העניין. לא, מה שאולי צריך לכתוב, בסעיף 3א – להוסיף שהוועדה, במקרים מאוד חריגים, יכולה בעצם להתערב. אתה מבין למה אני מתכוון? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

להתערב באיזה מובן? 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

יש פה בעיה הרבה יותר עמוקה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע, נו. אי אפשר ככה, בחייך. אני עוד לא הבנתי למה אתה, כנציג הדבורים, רוצה שיהיה על כל דבר היתר, אבל עזוב. לא ניכנס לזה כרגע. במקום לתת חופש. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

עולם הפוך. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני היושב ראש, כלומר, מה שאדוני אומר, שבסעיף 3א שמחריג בהאבקה את הצורך בהיתר - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

במקרים חריגים, כשאתם רואים שיש פה ניצול לרעה. נגיד, ניצול לרעה – שם הם יכולים להתערב. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל מה זה ניצול לרעה? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא יודע, אני אומר את זה באופן כללי. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אסף, איך אני כחקלאית מבטיחה שהדבוראי שמציב לי את הכוורת הוא באמת איש מקצוע, והוא לא איזה חאפר? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

זה בהסכם. בן אדם לא יכול להציב לך כוורת – כמובן, אם מישהו שם את הכוורת ללא אישור, את פונה למשרד כמו היום. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, רק במקרים מאוד חריגים. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

יש בדיקות. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, שם עם אישור, אבל איך אני יודעת שהוא בעל מקצוע? 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

מטי, יש אנשי בדיקה. יש בדיקות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל לפי זה כל דבר צריך היתר, אז לכל דבר צריך היתר? זה לא. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אתה מבין את השאלה שלי?

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

בוודאי שאני מבין את השאלה. זה עניין מסחרי שלך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו לא מוכנים שעל כל דבר יהיה היתר. בדלת האחורית בעצם לשנות את העסק. אבל כן, במקרים מאוד-מאוד חריגים, כשאתם כוועדה חושבים שיש פה ניצול לרעה – אני לא מגדיר עכשיו שום הגדרה – במקרה הזה אתם כן יכולים להתערב. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לדרוש היתר? מה ההתערבות? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל אדוני, עכשיו זה השינוי. לפני זה, זה כלל. עכשיו יש דף חדש. השינוי הזה לא היה במקור. דוד, זה לא היה במקור. פה זה השינוי שהם הכניסו, לא? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע. אנחנו לא נגדיר את זה כרגע. תחשבו על זה. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

לא, יש פה בעיה, אסף. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אין מצב בו ניתנים רק שירותי האבקה בלי ההצבה שכן נדרש לגביה היתר. בנוסח המקורי של החוק, הנושא הזה היה צריך להיקבע בתקנות. מטבע הדברים, לתקנות יש את התהליך שלהן ושמיעת הערות ציבור, ולכן אני מניחה שהיה ברור גם למי שטוען את הטענות עכשיו, שהדבר הזה יוסדר. הוועדה ביקשה שנקבע את זה בתוך החוק עצמו. אומר פה גורם המקצוע – זה לא שינוי מהנוסח הקיים, אלא זו הבהרה בעקבות שינוי שעשינו לבקשת הוועדה: לא יצטרכו היתר לעצם ההאבקה, אבל יהיה רשום בחוק מי יכול לעשות את ההאבקה. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אז זה רישיון. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

וכמו שכתבנו בתוספת שזה לעניין גידולים מסוימים ובתקופות מסוימות, ובמספר כוורות מסוימות, אז זה יהיה גם מי שיש לו היתר לפי החוק לדברים אחרים. הוא לא יצטרך את ההיתר להאבקה, אבל הוא כן חלק מהגורמים המוסדרים והמפוקחים לפי החוק. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אבל לא יכול להיות מצב שהוא הציב בקרקע בחצר שלו, יש לו כוורות? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

רגע, אפשר. יכול להיות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, צחי, עזוב אותי מזה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, בקרקע פרטית, מה שאפרת אמרה – בחוק הרי יש הגדרה לקרקע פרטית והכל, ובקרקע פרטית זה בהתאם לחוק. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני יודע, אבל אני אומר – האם לא יכול להיות מצב שבו הוא לאו דווקא בעל היתר, והוא כן מספק שירותי האבקה? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

למה לא? תסביר. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

יכול להיות. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, אני רוצה הסבר. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

כי איפה הוא מציב את הכוורות? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

בחצר שלו. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

בחצר זה לא, כי זו בדיוק מהות החוק: שבן אדם לא יכול להציב אם אין לו היתר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, אבל זה חל רק על מקרקעי ציבור. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, מה זה מקרקעי ציבור? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זו לא החצר שלי. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא. מקרקעי ציבור - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ואם זו קרקע פרטית? לא של המינהל? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

קרקע פרטית זה בחוק. בחוק, זה תחת מי שקיבל היתר לפי חוק. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

הוא פוגע בהתיישבות. ואם זה מעבר לקו הירוק? הוא פוגע בהתיישבות. אני מציב במבוא חורון, כי זה מעבר לקו הירוק ואין שום בעיה עם זה, והמדינה גם לא רוצה להחיל הסדרה באיו"ש, ועכשיו הוא אומר לי שאני לא יכול לעשות האבקה. אז מה, כל המתיישבים נפגעים? לא יכולים לספק האבקה? כל היהודים שגרים מעבר לקו הירוק – אתה מפלה אותם? הם לא יוכלו לתת האבקה? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אני לא אכנס לנקודה על ההצבה של יו"ש, ואף אחד כרגע עדיין לא - - - 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אבל זה מה שאתה עושה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

זה חל על יו"ש? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב, חברים, בואו נמשיך. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

בסוף, אחרי שחוק עובר, ההחלה על יו"ש לרוב היא לא שלנו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תראו איך אתם פותרים את הבעיה הזאת, בסדר? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

היא אחר כך, על ידי הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו לא נכריע בזה כרגע. אני טוען, שאם יש ניצול לרעה של החוק – אז אתם כן רשאים להתערב. זה העניין. אחרת, אנחנו מכניסים את הכל להיתרים, וזה לא מה שרצינו. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אדוני, הסיטואציה הזאת יכולה לייצר מצב שבו - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אנחנו לא מכריעים עכשיו, אז מה זה משנה? 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אני יודע, אבל אני רק רוצה להסביר את זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, הסברת את זה. אני רואה שאתם רוצים על כל דבר היתר. דווקא הארגון רוצה על כל דבר היתרים, מאוד מעניין. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אנחנו לא רוצים היתר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה בדיוק מה שאתה רוצה. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אדוני, לא. תן לי להסביר את עצמי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אין צורך. הסברת את עצמך עשר פעמים. לא צריך יותר מזה. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אם לא היה צורך בהיתרים, לא היינו רוצים היתרים. מכיוון שהמרעה הוא משאב מוגבל, ואם מישהו חושב שאפשר לגדל פה אחד על - - - 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

לא, אנחנו נגדל אחד על השני דבורים, אז לא צריך חוק בכלל. אז אפשר לא לעשות חוק בכלל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יכול להיות. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אני מסכים. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אני יודע שאתה מסכים, כי אתה לא מבין. ואז נגיע למצב, כמו שעשו פה כל מיני טעויות במדינה הזאת, שעגבניה עולה לצרכן 18 שקל לקילו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע, לא. הבנו. תפסיקו להפחיד את הציבור כל הזמן. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אנחנו לא מפחידים, זאת עובדה. בוא נלך לסופר ונראה את העובדה הזאת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן. גם כשזה בא מתוצרת ישראלית המחיר עולה. לא רק כשזה מיובא. אני רוצה להגיד לכם דבר אחד, מאוד פשוט: מה שהבאתם בהתחלה – שלא צריך. בא הארגון המייצג ואומר – כן צריך. אנחנו אומרים: הבנתי את הבעיה שמישהו יכול לנצל לרעה, ואת זה אנחנו צריכים לחסום. נחסום על ידי זה שבמקרה הספציפי הזה אפשר לעשות רגולציה. 

אז תחשבו על זה. אנחנו לא מסיימים את זה עכשיו. אבל להפוך את הכל להיתרים – אני לא רוצה. לא רוצה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, אדוני, עוד פעם: אנחנו גם לא רוצים לעשות את זה בהיתרים, אבל מה שנאמר פה - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הבנתי מה שנאמר. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

שמי שיוכל – יהיה לזה תנאי סף ראשוני. זו לא קבלת היתר. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

זה רישיון. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

זה לא רישיון. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

תנאי סף ראשוני זה רישיון. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

שהוא יצטרך לעבור את המינימום הנדרש. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כן, כן. בכדי שלא תהיה שרלטנות. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

ואני מאוד לא רוצה שייכנסו לפה כוורות מיו"ש שלא מוסדרות וטרינרית, לא נבדקות ואני לא יודע מה אתה עושה איתן ומה זה. אז אני לא יודע להגיד. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אז בוא תגיד שמשרד החקלאות רוצה שחקלאי יו"ש לא יעבירו כוורות, ונראה איך חברי הכנסת מקבלים את זה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, אבל רגע, אסף, לגבי מה שאמרת: הדין בנושא, בין היתר, מחלות של דבורים, חל בכל מקרה. כלומר, פקודות מחלות בעלי חיים חלה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, אבל העברה. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

לא, הוא מדבר על החלה. על החלת ההוראות. יש כללים לאימוץ הוראות ביו"ש. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

עוד פעם: אנשי המקצוע משם – אי אפשר להמציא כוורות יש מאין. זה לא יכול להיות בן אדם שאומר - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר. תגיד לי, רגע, למה הבאת את החוק הזה? לשם מה? הרי יש חוק קיים, נכון? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יש צווים. יש צווי פיקוח. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, אנחנו חייבים לבטל אותם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, אוקי, אז מצד אחד לבטל, אבל רצית גם לעשות שינוי במדיניות, לא? 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז אם את השינוי במדיניות אתה שם בצד, רק בגלל שיש צווים אתה רוצה חוק? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אני לא משנה. אני אומר – אני מבקש מה שהארגון - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז אמרתי: אתה באת והערת הערה, שזה מה שהבנת ממה שהם העירו, שיכול להיות ניצול לרעה. בעניין הזה תחסמו. אבל אם החסימה היא שכל דבר צריך היתר – אני לא מוכן לזה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תמצאו דרך אחרת. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אולי סעיפים אחרים בחוק נותנים מענה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יכול להיות. טוב, מישהו קורה? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני מבקש שתקראו שוב את סעיף 15א. נתחיל מההתחלה. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

בסדר, אנחנו נקריא את סעיף 15א, וכשאני אסיים יש לנו מספר הערות, כולל תוספת שהתבקשנו בשיח עם המשרד להגנת הסביבה. 


	קביעת נקודות הצבה
	15א
	(1) ועדת ההיתרים רשאית לקבוע נקודות הצבה במקרקעי ציבור, לקבוע תנאים בעניינן, לשנותן או לבטלן, בהתחשב בין השאר בשיקולים האלה:

	
	
	
	1. מניעת ביקוש יתר לצוף באזור המיועד לקביעת נקודת ההצבה, וזאת בשים לב למאפייני הצמחייה באותו אזור, לרבות צמחי בר וגידולים חקלאיים, למספר הכוורות המאוכלסות המוצבות בו;

	
	
	
	1. מניעת מטרד לציבור או השפעות סביבתיות שליליות משמעותיות בשל הצבת כוורות מאוכלסות באזור המיועד לקביעת נקודת ההצבה;

	
	
	
	1. סמיכות מקרקעי הציבור בהן נקודת ההצבה המיועדת לשטח ביטחוני;

	
	
	
	1. ההשפעה של הצבת כוורות מאוכלסות על המגוון הביולוגי באזור המיועד לנקודת ההצבה.

	
	
	(2) ועדת ההיתרים לא תקבע נקודת הצבה חדשה, ולא תאשר הגדלה משמעותית במספר הכוורות בנקודת הצבה קיימת, אלא לאחר התייעצות עם עובד המשרד להגנת הסביבה שמינה המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה; לא העביר העובד האמור התייחסות לפניית הוועדה בתוך 60 ימים - יראו כאילו קוימה עמו חובת ההתייעצות. 



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני עוצר כאן ושואל – מי קובע מהי הגדלה משמעותית לצורך קיום חובת ההיוועצות? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אז אפשר כבר עכשיו להגיד שהגדלה משמעותית היא מעל ל-50 אחוז, או משהו כזה, אבל אני אשמח שנדייק את זה אחר כך, כי ברור ש-50 אחוז משתיים זה לא כמו 50 אחוז מ-30 כוורות. לכן, ברשותך, אנחנו עוד פעם נטייב את ההגדרה "משמעותית" לקראת הדיון הבא. אפשר לשנות את המשמעותית ולכתוב בדיוק מה זה, אבל אני רוצה שנשב על זה עוד טיפה מקצועית, ולראות איזה משהו בין לבין. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, אין בעיה. אנחנו לא מסיימים כלום היום. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

בסדר? אז בואו נרשום שאת ה"משמעותית" הזאת – אנחנו נחזור. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אוקי. וכמובן שהפנייה של הוועדה צריכה להיות בכתב. כלומר: לא העביר העובד האמור התייחסות לפניית הוועדה בכתב בתוך 60 ימים – יראו כאילו קוימה עמו חובת ההיוועצות. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

יש לי הערה לגבי 15א. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן, מה ההערה? 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

יש כאן ארבעה סעיפים ואני חושב שצריך להוסיף סעיף חמישי, כי זו מטרת החוק: אספקת האבקה יעילה לאזור המדובר. שזה יהיה חלק מהשיקולים שמנחים את הוועדה. הרי, בסך הכל זו המטרה של החוק. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אבל עוד פעם: אתה מחזיר אותנו למה שהיושב ראש אמר – איך אתה יכול להכניס את זה לשיקולים, כשהרגע אמר לנו שאנחנו לא רוצים להכניס את ההאבקה לקבלת היתר? זה לא יכול להיות פעם ככה ופעם ככה. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

אני אסביר איך זה קשור. מגיע הבוראי ומגיע החקלאי. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אנחנו חוזרים עוד פעם לאותה נקודה, ואני לא מצליחה להמשיך את הקריאה של הסעיף. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב. חברת הכנסת שאלה את השאלה והיא קיבלה כבר תשובה. פעם הבאה תקשיב טוב. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

לא, היא שאלה, ואני אמרתי לה שהיא צודקת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, צודקת, אבל היא קיבלה תשובה. 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

שלא סיפקה. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

	
	
	(3) ועדת ההיתרים לא תקבע נקודת הצבה חדשה במקרקעין המפורטים להלן, אלא בתנאים אלה:



 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

ואם אני ברשותך אקח את ההקראה של זאת, כי כאן בהתאם לדיון שביצענו עם הגנת הסביבה ומטעם רשות הטבע והגנים, הבנו שיש שני סוגים של שמורות טבע: יש שמורות טבע שהוכרזו, ויש שמורת טבע שבעצם עברה בתוכניות מפורטות ומחכה להכרזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ברוכי, בוא תחליף אותי. 

(היו"ר אליהו ברוכי)

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

הבקשה של המשרד להגנת הסביבה שנתייחס גם לשמורה מוכרזת וגם לשמורה מאושרת, בלי הפרדה ושעדיין נצטרך אישור לנקודה חדשה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אז לא התייעצות. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא התייעצות, ולכן צריך לקרוא את הסעיף אחרת: 

	
	
	
	1. מקרקעין שהם גן לאומי או שמורת טבע, כהגדרתם בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998‏‏, ונקודות הצבה המיועדות להיקבע במקרקעין של שטח שאושר בתוכנית מפורטת לפי חוק התכנון והבניה התשכ"ח-1965 (להלן – חוק התכנון והבניה) כגן לאומי או שמורת טבע – ניתן אישור של המנהל כמשמעותו בסעיף 19 לחוק האמור, או של מי שהוא הסמיך לעניין זה. 



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

רק היינו שמחים לקבל את השינוי הזה מבעוד מועד, ולא תוך כדי הדיון. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

נכון, אבל המשכנו את השיח אתמול והבטחנו גם מול משרד הבריאות וגם מול המשרד להגנת הסביבה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אנחנו מתנצלים ומקבלים. עוד פעם: זה לקחת את הסעיף, להעביר אותו למעלה ולמחוק את ההתייעצות. 


 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

למה נותנים סטטוס עוד לפני שזה הוכרז? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אם זה עבר אישור. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

עוד פעם – זה עבר אישור. אני אסביר לך מה שהסבירו לי. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

אני בודק אותך, שהבנת. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אז הבנתי נכון. בשלב המהותי, לאחר אישור שמורת הטבע או גן לאומי בתוכנית המפורטת, זה השלב המרכזי שבעצם נקבע הייעוד של הקרקע. כבר משלב אישור התוכניות, לרט"ג יש סמכויות בחוק כדי למנוע משהו שיכול לפגוע מזה להיות בהמשך שמורת טבע. לכן, ביקשו מאיתנו שמרגע שיש את האישור בתב"ע שהולכת להיות שמורת טבע אבל עדיין לא היה את אקט ההכרזה על ידי השרים, לנקודות חדשות ולא נקודות קיימות – ואני מחדד את זה: לשם יצירת נקודה חדשה. נקודה חדשה, אני אומר לפרוטוקול וזה יוביל אותנו בהמשך, זו נקודה שלא ניתן לה היתר בעבר. אם עכשיו רוצים ליצור נקודה חדשה, לעניין שמורת טבע, שמיועדת להיות שמורת טבע ועברה את כל האישורים המחמירים בגופי התכנון – יראו בה, לעניין נקודה חדשה, כשמורה מוכרזת. ואם לא אמרתי "חדשה" מספיק פעמים – עוד פעם: חדשה. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

	
	
	
	1. מקרקעין של רשות מקומית - ניתן אישור של ראש הרשות המקומית או של מי שהוא הסמיך לעניין זה;

	
	
	
	1. מקרקעין בניהול הקרן הקיימת לישראל - ניתן אישור של מנהל הקרן הקיימת לישראל או של מי שהוא הסמיך לעניין זה; בפסקה זו, "הקרן הקיימת לישראל" - כמשמעותה בחוק קרן קיימת לישראל, התשי"ד-1953‏‏;

	
	
	
	1. שטח ביטחוני - ניתן אישור של השר הממונה או של מי שהוא הסמיך לעניין זה;






	
	
	
	1. מקרקעי ציבור המוחזקים בידי מי שהורשה לכך על ידי רשות מקרקעי ישראל (להלן - מחזיק) – אלא אם נתנה למחזיק הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין. טען המחזיק בפני הוועדה, תמסור לו הוועדה את החלטתה המנומקת;

	
	
	
	1. מקרקעי ציבור שאינם מקרקעין כאמור בפסקאות (1) עד (5) - ניתן אישור של מנהל רשות מקרקעי ישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה.



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אז אולי תעצרי כאן כדי שנשמע. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, רגע, יש לו דווקא בעיה עם הסעיף הבא, אז אם אפשר לקרוא את זה. 

 << אורח >> ליעוז דוד: << אורח >> 

גם את זה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, עם ה-60 יום יש לך בעיה. 

 << אורח >> ליעוז דוד: << אורח >> 

גם עם ה-60 יום, אבל גם עם זה יש לי בעיה. 

אני מייצג את אגף התכנון – צה"ל. מבחינתנו יש בעיה עם העובדה שהורדתם את "ורשאי הוא להתנות את מתן האישור בתנאים". האישור שלנו לא יכול להיות בכל מקרה דיכוטומי. מבחינתנו זה כן מרכיב חשוב ליכולת לתת אישור. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זאת הייתה הערה שלנו, משפטית, מכיוון שכאשר נותנים אישור תמיד רשאים להתנות אותו בתנאים. זה חוק הפרשנות. אם אנחנו כותבים רק כאן את ההוראה הזו ולא בפסקאות אחרות שנוגעות לאישור, יכולה הייתה להיווצר כאן פרשנות של הסדר שלילי. לכן, מחקנו את התוספת הזו. אבל מובהר לפרוטוקול שכמובן שניתן להתנות אישור בתנאים. 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

יש לי הערה לגבי סעיף קטן (1). א' – אני מברך על התיקון שאסף ציין לגבי השמורות המאושרות. זה מאוד חשוב. אבל כפי שציינתי קודם: דבורי דבש זו לא כמה פרה שאתה יכול לשים גדר ומגבילים את התנועה שלה, אלא הן נעות במרחב, ובעצם מבצעות דחיקה של דבורי בר עד לטווח של כ-1 קילומטר. לכן, אני מבקש להוסיף עוד מנגנון של קילומטר סביב השמורות המוכרזות, שאפשר יהיה גם כן לקיים איזשהו תהליך של אישור, היוועצות, תנאים, מול רשות הטבע והגנים כדי בעצם למנוע את הפגיעה הזאת. סתם, למשל: אם יש עונה מסוימת שבה צמחי הבר ודבורי הבר בשמורה יותר רגישים, אפשר לבוא ולדון על הדבר הזה. צפיפויות, שזה דבר מאוד-מאוד חשוב, מיקום מדויק – למשל, אפשר לשים על הגדר של השמורה, ואז כמובן שהפגיעה יותר חמורה. אפשר להרחיק מהגדר של השמורה במספר מאות מטרים ואז זה ממתן את הפגיעה. לכן, הנושא של רדיוס קילומטר, עם איזשהו מנגנון אישור או היוועצות מול רט"ג מאוד-מאוד חשוב. 


 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אתה מדבר על הרדיוס שמסביב לשמורה, ולא על הצבה בתוך השמורה. 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

הצבה בתוך השמורה נפתרה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני, אנחנו בדקנו את זה לעומק. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אני מציע על רפסודות בים. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני, בדקנו את הנושא הזה. זו לא הערה חדשה. היא עלתה בערך בכל דיון. אנחנו כמובן מתנגדים לסעיף הזה. 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> 

זה לסגור את החקלאות בישראל ואת המטעים. זה צריך לרדת לגמרי מסדר היום. מדברים על ביטחון המזון.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

רק רגע, שנייה. בבקשה. כן, אסף. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

תודה רבה. הנושא הזה לא חדש לנו, וגם החברה להגנת הטבע העבירה ניירות עמדה בערך מהיום הראשון שקודם החוק. בדקנו את הנושא הזה לעומק. המשמעות של קבלת הדבר הזה, זו הורדה של 60 אחוז מנקודות הרעייה. אם יש לנו 6,000 נקודות רעייה, זה מעל ל-3,500 נקודות רעייה. אנחנו לא נוכל להבטיח שירותי האבקה. צודקים פה החברים שזה מייתר את החוק מתוכן. לכן, אנחנו, מקצועית לא קיבלנו את הבקשה הזאת. אני חושב שהכנסנו מספיק סייגים, והראינו גם פה בשמורה שעוד לא הוכרזה אבל היא כן בתכנון, שלנקודות חדשות אנחנו ניתן להם את הווטו. לכן, לקחת את הטווח של הקילומטר מייתר את החוק, ואנחנו מתנגדים. 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

מאה אחוז. כן. בסדר גמור. 

 << אורח >> בועז כנות: << אורח >> 

אני מגדל דבורים. ארץ זבת חלב ודבש – זו ארץ ישראל. בכל רחבי ארץ ישראל היו דבורי דבש בכמויות מאוד גדולות, ויש לזה עדויות. דבורת הדבש נכחדה בטבע, והדבורה הקיימת כיום זהה לדבורה שהייתה בטבע. היא לא שונה, למרות מה שמנסים להראות לנו. התפקיד שלי – ואני לא מזלזל בתפקיד של אנשי שמורות הטבע; אנשים טובים שעושים עבודה טובה – אבל התפקיד שלי קצת יותר חשוב: לייצר מזון לתושבי מדינת ישראל. גם לילדים שלכם. 

הבקשה הזאת, של להרחיק קילומטר, במדינת צעצוע הקטנה שלנו, היא גזר דין מוות לדבוראות מסחרית במדינת ישראל, כאשר הדבורים שלנו הן נדבך חשוב בייצור המזון. אני חושב שזה צריך להיות למול עינינו. באמת, עם כל הכבוד, יש לי כרטיס מטמון. עם כל הכבוד. 

 << אורח >> דותן רותם: << אורח >> 

אני אקולוג ברשות הטבע והגנים. כבוד היושב ראש, אני מבקש לתקן. לידי יושב החברה להגנת הטבע. אנחנו רשות הטבע והגנים. אנחנו מכירים את הטיעון הזה, בחנו אותו. 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

איזה טיעון? 

 << אורח >> דותן רותם: << אורח >> 

של הקילומטר. אני אגיד לך כאקולוג שהיינו שמחים שזה יקרה, אבל ברור לנו שצריכה להתקיים חקלאות במדינת ישראל. 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

תודה. 

 << אורח >> דותן רותם: << אורח >> 

ולכן, אנחנו מסכימים עם העניין. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מסכימים עם עמדת משרד החקלאות. 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

תודה רבה. כן, כן. 

 << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> 

אדוני היושב ראש, אני רק אגיד שאני חושב שאפשר לשים או מנגנון של אישור – שלזה מתנגדים פה, או מנגנון של היוועצות. הדבורים האלה, בסופו של דבר, כאיזושהי חיה חקלאית – היא בסוף הולכת וניזונה בתוך שמורות הטבע וגורמת אגב כך נזק. לכן, צריך איכשהו לייצר מנגנון היוועצות. 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

תודה. שמענו את הטיעונים, ולא התקבל. אנחנו רוצים להמשיך הלאה. 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> 

אני אוכל להגיד משהו, חבר הכנסת ברוכי? 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

בהמשך. משרד החקלאות. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

	
	(4) פנתה ועדת ההיתרים בכתב אל מי מהגורמים כמפורט בסעיף קטן (ג) והוא לא העביר התייחסות לפניית הוועדה תוך 60 ימים יראו אותו כמי שאישר את נקודת ההצבה או כאילו קוים הליך לפי סעיף קטן (ג)(5), לפי העניין.

	
	(5) ועדת ההיתרים לא תשנה ולא תבטל נקודת הצבה שיש לגביה היתר בתוקף אלא אם כן הודיעה על כך בכתב בצירוף נימוקיה לבעל ההיתר 30 ימים לפחות לפני קבלת ההחלטה, ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו.



בעקבות הערה של המשרד להגנת הסביבה, אנחנו רוצים להכניס בין (ד) ל-(ה) גם את האפשרות למי שנתן את האישור מלכתחילה, לפנייה שלו לוועדה אם הם חושבים שנכון יהיה לבטל או לשנות היתר שניתן. אנחנו ננסח את זה ונעביר לקראת הדיון הבא. 

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> 

בהקשר הזה, אחד הדברים שאנחנו שאלנו זה גם לגבי חילופי מחזיקים. כלומר, מחזיק בקרקע – קוים הליך מולו, ואז הוא התחלף. האם גם למחזיק החדש תהיה זכות לפנות לוועדה? 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אנחנו נתייחס לזה, כן. 

 << אורח >> ליעוז דוד: << אורח >> 

אנחנו ביקשנו להיות מוחרגים מסעיף (ד), כך שגם אם לא נענה תוך 60 יום עדיין לא ניחשב כמי שאישר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

למה? 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

וכמה זמן תחזיקו אותנו? 

 << אורח >> ליעוז דוד: << אורח >> 

בתקווה פחות מ-60 יום. 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

בתקווה; ומעבר לתקווה? 

 << אורח >> ליעוז דוד: << אורח >> 

אני אומר: אנחנו יכולים להגיע פה לקושי, שבעצם הוועדה נתנה היתר להצבת כוורת, אבל עם זאת אנחנו, מכוח העובדה שאנחנו מחזיקים במקרקעין כי זה מתקן צבאי, או שיש לנו צו צבאי שיכול למנוע כניסה לתוך השטח אף על פי שאנחנו לא מחזיקים בקרקע כמו בשטחי האש – בן אדם קיבל היתר אבל אני מונע ממנו לגשת לממש את ההיתר שלו מתוקף חוק אחר. 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

60 יום לא מספיק? 

 << אורח >> ליעוז דוד: << אורח >> 

אני לא אומר ש-60 יום לא מספיק. אני חושב ש-60 יום זה בהחלט זמן מספיק, ואין סיבה שלא נעמוד בו. אני אומר שאם עכשיו זה ייחשב כאילו נתנו אישור, ואז הוא מגיע ואני מונע ממנו להיכנס לשטח מתוקף חוקים אחרים, יכול להיווצר פה מצב שבן אדם מגיע עם כל האישורים, ואנחנו באים ואומרים לו "אבל אתה לא נכנס". אנחנו רוצים להימנע מהלקונה הזאת. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מה הפיתרון? זאת הבעיה. מה הפיתרון לבעיה? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

קודם כל, דיברנו על זה שיש הפרדה בחוק בין נקודה לבין מי המציב עצמו. כשנגיע למתן ההיתר להצבה, אז נגיע לפשרה. בקביעת נקודה – אם היא נקודה קיימת, אז זה לא משתנה. בנקודת הצבה חדשה, אני חושב ש-60 יום – זה או שכן או שלא. זה לא שאתה צריך לבדוק את הבן אדם, ולראות מיהו ומהו, שהוא כזה או אחר. 

 << אורח >> ליעוז דוד: << אורח >> 

אני מסכים איתך, אבל עם זאת אני צריך גם לבדוק שנייה את האינטרסים בשטח; אני צריך לבדוק שנייה את הסוגייה האם זה שטח שיש בו נפלים או מוקשים, ואני נדרש לוודא שפינו אותם קודם; יש מגוון דברים שאני צריך לבדוק. אני חושב שזה יהיה מאוד לא אחראי להגיד לבן אדם – היכנס לנקודה חדשה. 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

רגע, זה עוד לא "היכנס". אנחנו עדיין לא מדברים אפילו על להיכנס. אנחנו נגיע לזה, אבל עד שנגיע תחשוב – כמה זמן כן? לא 60 יום; 90 יום? כמה? כמה זמן כן? 

 << אורח >> ליעוז דוד: << אורח >> 

לא, אני רוצה לומר שעכשיו, נגיד שאמרנו שיש פה נקודה והיא מאושרת, אבל היא בשדה מוקשים שאין תכנון לפנות אותו – אז אישרנו משהו שאין יכולת לממש. 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

ב-60 יום אתה לא יכול להגיד שזה בשדה מוקשים שאין תכנון לפינוי? 

 << אורח >> ליעוז דוד: << אורח >> 

אני יכול להגיד ב-60 יום. מה שאמרתי זה לא שאני לא יודע לעמוד בזמן. אמרתי שגם אם לא אישרנו, אני חושב שנכון שלא ניחשב כמי שאישר. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, אני מציעה שלעניין שטח ביטחוני – לא יותר מ-90 יום. זה איזשהו סייג, בגלל ביטחון ישראל. אני מבינה. זה איזשהו מקרה פרטי. 

 << אורח >> ליעוז דוד: << אורח >> 

אני חושב שאולי נכון, במידה ולא ענינו תוך 60 יום – לזמן אותנו לוועדה שדנה בנושא, כדי שנוכל לתת את עמדתנו בה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

זה לא יותר מ-90 יום. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

למה לזמן? הייתה פנייה אליכם. הפנייה כבר הייתה. מחכים לתגובה שלכם. למה צריך עוד זימון אם לא הגבתם? אתם אמורים להגיב. אם לא תוך 60 יום – תוך 90 יום, כמו שהוצע כאן. אולי יותר. אבל מה הפיתרון? יש לך פתרון לבעיה? 

 << אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >> 

אתם יכולים להגיב שאתם צריכים עוד זמן לבדוק. זו גם תגובה. 


 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

אוקי. משרד המשפטים אמר שגם פה יש התייחסות – התייחסות שדרוש לכם זמן בדיקה נוסף, זו גם התייחסות. 

 << אורח >> ליעוז דוד: << אורח >> 

בסדר. מקבלים את זה. 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

אוקי. וגם ככה הוא תופס את זה לכמה זמן. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, אבל סליחה רגע. לפני הגנת הסביבה. עוד פעם: צריך גם לחשוב על הנקודה מהצד השני, שהם לא יכולים בכל פעם להגיד – אנחנו צריכים עוד זמן ועוד זמן ועוד זמן. אז שיגידו החברים מתי ה"עוד זמן" כבר לא תקף. 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

אבל תשמע, אבל לא כתוב – לא העביר אישור או אי אישור. כתוב התייחסות. ואז תצטרך לשנות את הנוסח פה. כי משרד המשפטים אמר שהתייחסות זה גם "טעון זמן בדיקה". 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אז אפשר לסייג. 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

אתה התייחסת לעוד זמן ועוד זמן. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

טוב, אני אשאיר את זה ככה, שהם לא יגידו לא אוטומטית. בסדר. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

לא, אז בעקבות ההערה שעלתה פה אנחנו נצטרך לחשוב על זה. אם עכשיו כל התגובות שנקבל יהיו "עוד זמן" מכולם, זה גם לא ריאלי. צריכים להגביל גם את זה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

בסדר, אנחנו נבדוק את זה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אז לא העביר – לא התייחסות, אלא מענה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

עם נימוקים שיירשמו. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

מענה דיכוטומי. ולעניין שטח צבאי – לא יותר מ-90 יום. ואז זה נותן גם את האורכה הנדרשת, וגם את האפשרות להגיד – אני מבקש תוספת. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

בסדר, נטייב את זה. מקובל, חברים? 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

כן, מקובל עלינו. נכון. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

סעיף 16 זה בעצם השלב השני של מתן ההיתר ולא קביעת הנקודה. פה אנחנו בעצם קובעים את הזהות – מי זכאי להציב בנקודה. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

כן. זה ההליך, ומתן ההיתר אחרי זה יהיה ב-18(1). 

	קיום הליך למתן היתרים
	16. 
	 ועדת ההיתרים תקיים הליך מתן היתרים אחת לשלוש שנים, והיא רשאית לקיים הליך נוסף במהלך שלוש השנים כאמור, ביחס לנקודת הצבה חדשה, או אם התפנתה נקודת הצבה; ועדת ההיתרים תפרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה על קיום הליך למתן היתרים, שתכלול את הפרטים האלה:

	
	
	
	
	1. נקודות ההצבה ובכלל זה נקודות הציון שלהן, תקופת ההצבה בכל נקודה ומספר הכוורות המאוכלסות שניתן להציב בכל נקודה;

	
	
	
	
	1. המועד האחרון להגשת בקשה להיתר, ובלבד שהתקופה בין מועד הפרסום והמועד האחרון להגשת בקשה לא תפחת מ-30 ימים;

	
	
	
	
	1. פרטים נוספים בהתאם להוראות לפי סעיף 36(ב)(1) ו-(2);

	
	
	
	
	1. הבהרה כי מתן היתר כפוף לאישור הגורמים המפורטים בסעיף 19(א), בהתאם להוראות הסעיף האמור.



 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אני מבקש להסביר אדוני, את ההפרש בין שני הדברים. אנחנו מבקשים שבעצם אחת לשלוש שנים אנחנו נעשה הליך של הקצאה של כלל הנקודות, כדי לראות שגם נוכל לבטל אם מציבים או לא מציבים, בהתאם למה שכתוב בעבר; אבל אם יש נקודות חדשות או נקודות שמתפנות – שלא נצטרך לחכות לשלוש שנים. אנחנו מבקשים שבחוק יתאפשר לנו, לעניין נקודות חדשות או נקודות מתפנות, לעשות את זה בזמן שהנקודות האלה ניתנות לפרסום, ולא לחכות לאחת לשלושה שנים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

יש לי שאלה: לגבי מתן היתר – אז כמובן שכשזה אדם פרטי זה שם, שם משפחה וכתובת, לא יודעת; אבל האם יש אפשרות גם לחברה? אולי צריך לתת את הדעת למתן היתר כשמדובר בחברה? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אבל זה לא כאן. כאן בסעיף הזה אנחנו רק – מה אנחנו צריכים לפרסם על הנקודה עצמה. זה לא - - - 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לאדם שמקבל את ההיתר. אוקי. אז זה זז. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

כן, כן. זה זז. 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

אבל איפה כתוב מה שאמרת, שנקודה תצא למכרז, נקרא לזה ככה? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

כתוב: ועדת ההיתרים תקיים הליך של מתן ההיתרים אחת לשלוש שנים, והיא רשאית לקיים הליך נוסף במהלך השלוש שנים כאמור, ביחס לנקודת הצבה חדשה או אם התפנתה נקודת הצבה. כלומר: אחת לשלוש שנים. 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

הליכים נוספים, כי הליך זה מגביל את זה לאחד, לא? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

והמנגנון להתנגדות לנקודת הצבה? יש בהמשך? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, זה קראנו בסעיף הקודם. זה בעצם בנקודות החדשות. בקיימות – אחרי זה נכניס את זה. זה סעיף חדש שייכנס תכף. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אוקי. לגבי התנגדות. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

נכון – לבטל נקודה קיימת. בנקודה חדשה, לכולם יש אפשרות, ממה שקראנו עכשיו, להגיד לא. בנקודה קיימת, אנחנו הופכים את זה: נקודה קיימת היא נקודה קיימת, אלא אם כן התבקש אחרת, ואנחנו תכף נגיע לזה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אוקי. כן. בסדר. 

 << אורח >> אור סיון: << אורח >> 

יש לי שאלה או הערה לגבי שמורות וגנים: מרגע שנעשה הפיצול לגבי נקודת הצבה במתן היתר, אז בעצם אנחנו לא שותפים לשלב בחירת מקבל ההיתר. עכשיו, באופן כללי אנחנו אדישים לנושא הזה, אבל כן חשוב לנו להיות מעורבים בהיבט אחד: שזה לא אדם שביצע עבירות על חוקים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

את זה משרד החקלאות אמור לבדוק. 

 << אורח >> אור סיון: << אורח >> 

אבל זה לא כתוב בהקשר של - - - 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אבל זה בדיוק התפקיד של ועדת ההיתרים. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

אם הוא עבריין, אז מה זה משנה אם הוא עבריין? 

 << אורח >> אור סיון: << אורח >> 

לא, להוסיף סעיף על עבירות שקשורות לחוקים שלנו, כי זה לא כתוב כאן. ורק לגבי שמורות וגנים – מחוץ לשמורות וגנים זה לשיקול הוועדה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

את מדברת על סייגים למתן היתר? 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

כן. מה שהיא אומרת – שבסמוך לשמורה שלהם - - - 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

בתוך, לא בסמוך. 

 << אורח >> אור סיון: << אורח >> 

בתוך. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

בנקודות קיימות בתוך השמורות, הם רוצים - - - 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

שאחד שעובר על העבירות שלהם, לא יקבל אישור בתוך השמורות שלהם. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל אני חושב שההערה הזאת רלוונטית לסעיף 18, לא כאן. 

 << אורח >> אור סיון: << אורח >> 

אוקי. אז נמתין עם ההערה להמשך. בסדר. 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

יש עוד הערות ל-16? כן, אפשר להתקדם. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 


	בקשה למתן היתר
	17.
	1. מבקש היתר יגיש לוועדת ההיתרים בקשה להיתר, בצירוף אישור על תשלום אגרת בקשה לפי סעיף 36(ב)(11), אם נקבעה, ויציין בבקשה אם הוא מבקש היתר לתקופה הקצרה משלוש שנים.

	
	
	1. יושב ראש הוועדה רשאי לדרוש ממבקש היתר למסור לו מסמך או ידיעה נוספים הנדרשים לוועדה לצורך בחינת הבקשה.



 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני, בעצם אנחנו מגדירים בחוק מה נדרש על ידי ועדת ההיתרים באיזו בקשה. בעצם, בסעיף 36(ב)(11) בחוק, התאפשר לקבוע אגרה על אגרת הבקשה, כמובן. לכן, כתוב פה "אם נקבעה". כלומר, שבן אדם שירצה להגיש בקשה – אם נקבעה אגרה הוא יהיה חייב לשלם את האגרה כדי שנוכל לדון בבקשה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כן, אם ועדת הכלכלה תאשר את האגרה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

ברור. אמרתי – אם נקבעה. 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

האגרה היא פר בקשה ולא פר כוורת. עוד נקודה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא. זה יבוא לפה לדיון, וכדי שלא יהיו בקשות סרק ודברים כאלה, אנחנו נצטרך ביחד למצוא את האיזון. זו לא יכולה להיות בקשה אחת על 6,000 נקודות. צריך להיות משהו שבסוף גם לא - - - 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

אבל אי אפשר גם על כל כוורת לבקש ממנו אגרה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא על כל כוורת. צריך לראות, אדוני. אנחנו גם לא רוצים שבן אדם עכשיו יגיש סתם, ועכשיו נצטרך לבדוק את הכל – אם הוא עומד או לא עומד. בעצם, דרך התנאי של האגרות אנחנו גם עושים את הפעולות האלה כדי שלא יהיה עומס רגולציה כזה או אחר. 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

טוב. 

(היו"ר דוד ביטן)

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

השארתי לכם אותו. הכל עבר? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

ביטלנו את הייבוא, אדוני. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נתת לצחי לדבר? 

 << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> 

לא. הוא אמר לי להיות בשקט. הוא יותר קשוח ממך. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

	מתן היתר
	18.
	1. ועדת ההיתרים רשאית לתת היתר, ובכלל זה להתנותו בתנאים, בהתאם להוראות לפי חוק זה. 

	
	
	1. הוועדה תיתן היתרים על בסיס היתרים להצבת כוורות מאוכלסות שניתנו בשנים קודמות, בהתחשב בצורך במתן היתרים למבקשי היתר חדשים, ובצורך בהקצאה שוויונית של נקודות הצבה חדשות, נקודות הצבה שנכללו בהיתר שבוטל או שבעל ההיתר לא ביקש היתר חדש לגביהן. 

	
	
	1. בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (ב), הוועדה רשאית לסרב לתת היתר בהתקיים אחד מאלה:

	
	
	
	(4) הצבת כוורות מאוכלסות על ידי המבקש במספר נמוך משמעותית מהמותר לפי ההיתר הקודם שניתן לו;

	
	
	
	(5) אי עמידה של המבקש בהוראות לפי חוק זה או בתנאי ההיתר בעניין הצבת כוורות מאוכלסות, בתוך חמש השנים הקודמות לשנה שלגביה מתבקש ההיתר;

	
	
	
	(6) המבקש הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין מקום, לדעת הוועדה, לתת לו היתר, או הוטל עליו קנס מינהלי בשל עבירה כאמור, או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו;



 << אורח >> אור סיון: << אורח >> 

אז אנחנו מבקשים שבשטחים שלנו אנחנו נוכל להתייחס למקבל ההיתר – לבדוק את העבר שלו בהקשר של החוקים שלנו. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אתם לא נותנים היתר. מי שבודק את העבירות זה מי שנותן את ההיתר, לא גורם אחר. מי שנותן את ההיתר אמור לבדוק האם העבירה רלוונטית לנושא שלגביו ניתן היתר. 

 << אורח >> אור סיון: << אורח >> 

כן, אבל בשמורות טבע וגנים לאומיים צריך גם להסתכל על היבטים נוספים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יכול להיות שוועדת ההיתרים תגיע למסקנה שההיבט הזה רלוונטי. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זו המהות והנסיבות. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אם יש מישהו שאתם לא רוצים, תודיעו לוועדה. 

 << אורח >> אור סיון: << אורח >> 

אוקי. אז כן היינו מבקשים אבל שיפנו אלינו. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, זה הפוך. 

 << אורח >> אור סיון: << אורח >> 

לא, רצינו לחסוך את הפנייה אלינו ולהכניס כאן סעיף שמתייחס לעבירות. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא. אם יש מישהו שמבחינתכם עבר על החוק שלכם, ואתם לא רוצים שהוא יקבל הצבה – אתם צריכים להודיע לנו. אין בכוונה להעביר אליכם כל נקודה וכל מבקש שתגידו "גו" או "נו גו". אם יש מישהו שעבר על החוק שלכם, אתם תודיעו לנו שהבן אדם הזה לא - - - ולכן הוא יעמוד בסעיף הזה, שאומר שעל פי חוק הוא לא יכול. אני לא יכול עכשיו על כל נקודה – זה לא יהיה, שעכשיו על כל מבקש פר נקודה אנחנו נפנה אליכם אם יש או אין לו עבירה על חוק שלכם. חזקה עליכם, שאם יש מישהו שהוא מגדל שהיה בהיתר בנקודה הקיימת ואתם לא רוצים שהוא יקבל, אתם צריכים להודיע לנו. 

 << אורח >> אור סיון: << אורח >> 

לא, זה לגבי נקודות קיימות, אבל אנחנו לא יודעים אילו פונים מגיעים לוועדה, כי בשלב הזה אנחנו כבר לא מעורבים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, אבל ועדת ההיתרים אמורה לקבל מידע לפי חוק המידע הפלילי, להבנתי, והיא בודקת את ההרשעות שיש לאותו מבקש. אם היא מוצאת שהעבירות שהוא עבר רלוונטיות לנושא שלגביו ניתן ההיתר – היא רשאית לסרב. זה יכול להיות גם בתחומים אחרים. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

רק הערה אחת: לגבי קנסות מינהליים, לפחות למיטב ידיעתי היום אין רישום. לכן, זה מידע שצריך להימסר לנו, ויש דיונים בנושא הזה, שצריכים לבדוק מול משרד המשפטים – מה מותר ומה אסור למסור בהקשר הזה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

תבדקו. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אנחנו נבדוק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל תלוי גם איזה קנס מינהלי. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זה רק בשל עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין מקום לדעת הוועדה לתת לו היתר. כלומר, זו אותה עבירה – זו לא כל עבירה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למשל, אם לא שילמת מע"מ בזמן אתה מקבל 900 שקל קנס מינהלי; אז מה? אז הוא לא יקבל היתר בגלל זה? 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

זה ברור. אני פשוט מתייחסת לסמכות להעביר ולקבל מידע. 
	
	
	
	(8) המבקש לא הציב כוורת מאוכלסת בנקודת הצבה לפי ההיתר שניתן לו לתקופה רצופה העולה על 24 חודשים.

	
	
	1. ועדת ההיתרים לא תסרב לתת היתר או להעבירו לאחר וכן לא תתנה אותו בתנאים, מהשיקולים המנויים בסעיף קטן (ג), אלא אם כן הודיעה על כך למבקש ההיתר בכתב, ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו.



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יש לי הערה לגבי סעיף קטן (ד) שהקראת עכשיו. הסמכות כאן בעצם היא להודיע למבקש ההיתר, זה צריך להיות כמובן או לבעל ההיתר לפי העניין; ואני לא חושב שצריך להגביל את זה רק לשיקולים המנויים בסעיף קטן (ג), מכיוון שגם בסעיף קטן (ב) יש שיקולים שעל בסיסם הוועדה אמורה לתת היתרים: בהתחשב בצורך במתן היתרים למבקשי היתר חדשים, הקצאה שוויונית וכולי. אני מציע, את התיבה "מהשיקולים המנויים בסעיף קטן (ג)" – למחוק. כלומר: בכל מקרה, כאשר מסרבים לתת היתר, או רוצים להעביר אותו לאחר, או להתנות בתנאים – צריך להודיע לבעל ההיתר או למבקש ההיתר בכתב, ולתת לו הזדמנות לטעון את טענותיו. מקובל? 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

כן, אני מסתכלת רגע מה זה ב-(ב). אתה מציע למחוק את ההפניה ל-(ג), למרות שאני רואה את זה רק ב-(ג). 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, אבל שימי לב: סעיף קטן (ג) פותח – מבלי לגרוע בכלליות האמור בסעיף קטן (ב). אז אני אומר – זאת השאלה: האם לפי סעיף קטן (ב), הוועדה יכולה להגיד שהיא לא נותנת היתר מכיוון שיש כאן פגיעה בהקצאה שוויונית? האם היא יכולה או לא יכולה? להבנתי היא יכולה. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

כן. בכל מקרה אין לנו התנגדות מהותית להערה הזו. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

זה מצמצם מאוד, כמו שזה כתוב עכשיו. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

נכון. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

לגבי המשפט האחרון – מה ביקשת ששנה? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זה יותר דיוק נוסחי, מכיוון שלא מדובר רק על מבקש היתר. יכול להיות שמדובר על בעל היתר, שמעבירים את ההיתר שלו לאחר. לכן, ההודעה צריכה להיות למבקש ההיתר או לבעל ההיתר, לפי העניין. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

בסדר. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

מה זאת אומרת? אסור להעביר היתר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

רק באישור. מותר – באישור. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

עוד שאלה בעניין סעיף קטן (8): הסעיף מדבר בלשון יחיד, ומתייחס לכוורת, ולא לנקודת ההצבה. המשמעות של הדבר הזה יכול להיות מאוד מוקצנת, כי אם יש לי נקודה שקיבלתי להציב, ואני אמור להציב בה על פי ההיתר 40 כוורות, והצבתי לכאורה 39 – כבר הצבתי את עצמי בסכנה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

נכון, צודק. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

שלא לדבר על כל שאר ההיתרים שיש לי במקביל, שגם אותם אני מסכן. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

זה בדיוק העניין –אם אנחנו מסתכלים על סעיף קטן (ג), רשום שהוועדה רשאית. מאחר שאנחנו לא מבטלים ולא משנים אלא לאחר ששמענו את מבקש או בעל ההיתר – הדברים האלה יובאו בפני הוועדה. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

אבל למה להשאיר בכלל פתח? 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

חייבת להיות פה דינמיקה של מינימום למקסימום, כי יכול להיות מצב שיש נקודה, נניח, באזור קריית גת. השנה, קו הבצורת היה קו רחובות, לצורך העניין, ואני צריך להציב פחות כוורות. עם מי אני מדבר על זה? 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אני מניחה שיש אין ספור מקרים, ולא נוכל להתייחס אל כולם בתוך זה. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

ולכן בין לבין. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

שוב: לדעתי צריך שיהיה שיקול דעת רחב, ולא רשימת מכולת. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

יש שיקול דעת רחב, ולפי מה שאיתי אמר יש גם - - - 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

אוקי. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל אסף, למה לא לומר – לא אכלס את נקודת ההצבה? כאילו, משהו – כי פה, כוורת יחידה - - - 

 << אורח >> אופי רייך: << אורח >> 

לא אכלס זמן סביר, שייקבע לפי התקנות. כי הדברים האלה משתנים, והם קצת יותר מפורטים – לא צריכים להיות בחוק. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

כן, אבל זה מדובר פה על כוורת יחידה. לפחות שיכתבו בלשון רבים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כן. לא הציב כוורות, או לא אכלס נקודת הצבה. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

אני לא רוצה להשאיר – גם לשיקול הדעת צריך שיהיו גבולות. 

 << אורח >> אופי רייך: << אורח >> 

לתת יותר גמישות ולהעביר לתקנות. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

יש בזה היגיון. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

זה רחב. אין פה צורך בתקנות. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

שיקול דעת רחב, אבל לא בלתי מוגבל. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

כתוב 24 חודשים, אופי. 

 << אורח >> אופי רייך: << אורח >> 

לא, אבל לפעמים 24 חודשים זה זמן סביר לגמרי. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא להציב 24 חודשים? 

 << אורח >> אופי רייך: << אורח >> 

כן, אם יש לך בעיה של קו - - - 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אז הוועדה תשמע את השיקול הזה, תשמע איש הגיוני, והיא לא תיקח אותה. בשביל זה, זה "רשאי". זה לא אוטומטי. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אבל ההלנה היא על כוורת יחידה – על זה שזה רק כוורת. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אני מזכיר שבוועדה יושב איש מקצוע בגידול דבורים, וזה יהיה המקצוע שלו: להגיד שזה הגיוני שלא הציבו בתקופה הזאת. הוועדה לא תיקח את זה סתם. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל למה כתוב ביחיד? 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

יחיד, כי אם אתה כותב רבים - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, אבל אני אומר: השאלה - - - 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אם יש לו אפשרות להציב 20 כוורות, והוא הציב 18. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, אבל השאלה היא שאלה פרשנית. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

זה יהיה 10 כוורות שהוא לא אכלס, או 18, או אולי שתיים? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

רגע, אפרת. השאלה היא שאלה פרשנית, והשאלה אם לא נכון לחדד את זה, מכיוון שכרגע כמו שכתוב – "המבקש לא הציב כוורת מאוכלסת". יכול להיות שכמו שנאמר כאן – הוא הציב את רוב הכוורות, ולא הציב אחת מהן. או, האם הכוונה היא שהוא בעצם "לא יישם" את ההיתר שניתן לו. כלומר: ניתן לו היתר, ובמשך שנתיים הוא היה בבחינת שב ואל תעשה. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

זו הכוונה, ואפשר לחדד את זה ברוח מה שאמרת כרגע. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אז את זה צריך לחדד. אז צריך אולי להגיד: המבקש לא הציב כלל. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לא אכלס את נקודת ההצבה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא הציב כלל כוורות מאוכלסות. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

מה שיועץ הוועדה הציע הוא באמת הדבר הנכון. הרעיון הוא שאנחנו בסך הכל רוצים שיהיה - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כן, לכן ההערה במקומה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לא אכלס בצורה אפקטיבית את נקודת ההצבה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, הכוונה היא שבעצם הוא לא הציב כלל כוורות לפי ההיתר שניתן לו. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

למה? זה מצוין – לא הציב כוורת. לא מימש היתר שהוא קיבל. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

ניתן לו היתר, והוא בעצם לא מימש את ההיתר שלו. אנחנו נמצא את הנוסח המתאים, אבל ההערה נכונה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה כלל? כלל זה בעייתי. אם הוא שם אחת מתוך 20, אז מה? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אפקטיבית. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

- - - אבל אם הוא לא שם 10 מתוך 20, זה כבר משמעותי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אז צריך להגיד. 

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> 

אבל אז יש לך פסקה אחרת שמתייחסת לזה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא הציב כלל, או שהציב במספר זניח. 

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> 

לא, אבל יש לך את זה כבר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יש בעצם שהוא הציב כוורות מאוכלסות במספר נמוך משמעותית – שאז אפשר בכלל לסרב לתת לו היתר. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אז סעיף 8 כאילו מיותר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אז לכן אני אומר: צריך או לאחד אותם, או לחדד את ההבדל. אם אנחנו מדברים על מצב שהוא הציב מספר זניח של כוורות לפי ההיתר, או שהוא בכלל לא מימש את ההיתר שניתן לו: ניתן לו היתר ובמשך שנתיים הוא בכלל לא הציב כוורות בנקודות ההצבה. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

בסדר. לא "כלל". 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר. תנסחו את זה איכשהו. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מה? לא הבנתי. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

זה נכון שבפסקה (4) רשום הצבת כוורות מאוכלסות על ידי המבקש במספר נמוך משמעותית. אז אפשר להתייחס לזה ככלל. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אפשר לגרוע את הסעיף? 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אבל אנחנו כן רוצים לבדוק את עצמנו בעניין הזה, כדי שלא נעשה איזושהי טעות שאחרי זה תתקבע בחוק. אנחנו נבדוק את זה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אז אולי אפשר למחוק את זה. זה מוכל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין בעיה. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

זה נראה מיותר באמת, לאור (4). 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

העיקרון ברור. תמצאו ניסוח נכון. טוב, להמשיך בבקשה. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

לא, הוא לא מספיק. יכול להיות שאנחנו נעשה פה משהו יותר ברור. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

19 – סייגים למתן היתר. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

	סייגים למתן היתר
	19
	1. ועדת ההיתרים לא תיתן היתר להצבת כוורות מאוכלסות - 

	
	
	
	(4) בשטח ביטחוני, אלא אם כן ניתן לכך אישור השר הממונה או מי שהוא הסמיך לעניין זה (בסעיף זה – הגורם המוסמך), וראשי הוא להתנות את מתן האישור בתנאים; פנתה ועדת ההיתרים אל הגורם המוסמך והוא לא העביר התייחסות לפניית הוועדה תוך 60 ימים יראו אותו כמי שאישר את מתן ההיתר;

	
	
	
	(5) במקרקעי ציבור המוחזקים בידי מי שהורשה לכך על ידי רשות מקרקעי ישראל (להלן - המחזיק), אלא אם כן מבקש ההיתר צרף אישור של המחזיק.



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

רגע, סליחה שאני קוטע. בפסקה (4), בעצם אותה הערה לגבי התניית מתן האישור בתנאים. להבנתנו, מבחינה משפטית התיבה הזאת מיותרת גם כאן. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אין בעיה. 

 << אורח >> ליעוז דוד: << אורח >> 

אם מתייחסים כבר לסעיף (4), אנחנו נשמח שמעמד השטח הביטחוני יהיה זהה למעמד של מקרקעי ציבור, ובהם נדרש אישור שלא מוגבל בזמן התגובה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זאת אומרת לא מוגבל בזמן התגובה? 

 << אורח >> ליעוז דוד: << אורח >> 

בסעיף (5) – מקרקעי ציבור המוחזקים בידי מי שהורשה לכך על ידי רשות מקרקעי ישראל, אין הגבלה של זמן תוך כמה זמן הוא צריך להגיב. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הצבא ידוע שעד שהוא נותן תשובה, הבן אדם לא קיים. אז אתה רוצה שאני אשאיר את זה פתוח? 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

חוץ מזה שיש לזה המשך בסעיף קטן (ג), אז כדאי שנגיע אליו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אפשר לתת לכם יותר זמן, אין בעיה. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

	
	
	1. תוקפו של אישור כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו-(5), ביחס לאותו מקבל היתר, יהיה עד להודעה אחרת מאת הגורם המוסמך או המחזיק, לפי העניין, לוועדת ההיתרים; אין במתן הודעה כאמור כדי לפגוע בתוקפו של היתר, כל עוד לא בוטל על ידי ועדת ההיתרים. 

	
	
	1. על אף האמור בסעיף קטן (א)(5), ועדת ההיתרים רשאית לתת היתר אף ללא אישור המחזיק אם השתכנעה כי המחזיק נמנע ממתן האישור משיקולים שאינם נוגעים לעניין, כי הוא מתנה את האישור בקבלת תמורה בכסף או בשווה כסף ממבקש ההיתר או כי עניינו של המחזיק אינו גובר על עניינו של מבקש ההיתר, בהתחשב, בין השאר, במשך התקופה שבה המחזיק רשאי לעשות שימוש במקרקעין; התנגד המחזיק למתן ההיתר למבקש - לא ינתן היתר אלא לאחר התייעצות עם רשות מקרקעי ישראל ולאחר שניתנה למחזיק הזדמנות לטעון את טענותיו.



 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

תסבירי בעברית. בעל הקרקע - - -

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא בעל הקרקע; בעל רשות. המחזיק. בסעיף הזה אנחנו מדברים על מקרקעי ציבור, שאלה מרבית הקרקעות החקלאיות והדברים האלה, ולא דברים אחרים. 

הנושא הזה עלה במספר דיונים, וכפי שזה מופיע בנוסח כאן: צריך לקבל אישור מהמחזיק כדי שאותו פלוני אלמוני יהיה אצלו בשטח. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

וזה על דרך החיוב, לא על דרך השלילה. זאת אומרת – למה לא הפוך? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה, חוק גדול? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אז למה לא הפוך? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כן. סתם, בהיגיון, בלוגיקה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, נכון. אז אני נוטה להסכים עם חברת הכנסת, שגם במקרקעי ציבור זה צריך להיות על אופן השלילה, כמו שאנחנו נעשה: שאם יש נקודה קיימת ומחזיק קיים שקיבל באותה נקודה, לא צריך לפנות אליו עוד פעם, אלא רק אם זו נקודה חדשה או מגדל חדש. זה שונה ממה שכתוב פה. זה לא מה שכתוב פה, וצריך לנסח את זה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כן, אוקי. מצוין. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

אני רוצה לחזק את מה שאסף אומר. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

את מה שאמרה חברת הכנסת, מצוין. 

 << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> 

הדברים האלה נדונו. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

כן, שנייה. הסעיף הזה – אנחנו נצטרך לחזור לשולחן הכתיבה, מה שנקרא, ולראות איפה זה משפיע או לא משפיע על החוק. כרגע, בסעיף הזה - - - 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

הצבה חדשה – אישור - - -

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, שנייה. איתי ביקש ממני - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לחדד, ואיפה צריך לתקן. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

עוד פעם: בסעיף הזה, סעיף (5), כתוב – במקרקעי ציבור המוחזקים – לא יינתן אם לא קיבלנו את האישור של המחזיק בקרקע. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

נכון. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אז בהתאם להערה שגם הגיעה בעבר מנציגים אחרים וגם ההערה של מטי, אנחנו מבינים את הצורך ואת הנטל שזה בעצם מטיל על הנקודה. אנחנו נרצה לבחון ביחד איתכם איפה נכון לעשות את זה באופן הפוך. כלומר: אם יש נקודה שיש בעל היתר שממשיך באותה נקודה, לא נצטרך אחת לשלוש שנים בעצם לתת לו לפנות לקבל את האישור. זה דומה גם למה שבעצם דיברנו על נקודה קיימת ברשות הטבע והגנים, שתכף אנחנו נדבר על סעיף שמאפשר לאותו בן אדם או זה, להגיד – לא הוא – אנחנו רוצים או לבטל את הנקודה ו/או הבן אדם הזה לא טוב לנו. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כלומר, אתה מדבר לא על ההיתר אלא על הנקודה? על קביעת הנקודה? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

על אישור המחזיק בקרקע לנקודה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

זה גם וגם. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, אבל בסעיף קטן (ב) כבר כתוב שתוקף האישור יהיה עד להודעה אחרת. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

צודק. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אבל צריך כל שלוש שנים לחדש. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

איתי, זה מופיע כמו שאתה מפנה גם עכשיו ב-(ב). מה שאסף מדבר עליו זה שבהוראות המעבר התייחסנו לנקודות קיימות כאילו נקודות שנקבעו לפי חוק זה. הוא מדבר, לפחות להבנתי, גם על ביחס להצבה שהייתה. היום יש לנו הוראת מעבר של חמש שנים, והוא רוצה לראות אותה כהצבה בתוקף עד להודעה אחרת. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אז אלה הוראות המעבר. הבנתי.

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

כן. לא, הוראות מעבר, אבל אני אומר – כבר פה, שיהיה ברור ש-בסדר, אחר כך נתאים את זה בנוסח. אני אומר פה לוועדה שזה הרעיון. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

הרעיון הוא שאם זה חידוש, אז לא צריך לחזור לקבל את אישור מחזיק הקרקע, אלא רק אם בעל הקרקע מתנגד. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

כשהכוונה שלך זה לא רק ביחס למה שנקבע מיום פרסום החוק ואילך, אלא גם למה שהיה קודם. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כן, כן. גם הרטרואקטיבי. כן. שוב, בשביל להקל – זה סרבול. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

ואיתי, זה נכון: זה סעיף שאנחנו נצטרך להוסיף בהוראות המעבר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אוקי. תבחנו. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

כן, ונציע, ברור. יחדיו. 

 << אורח >> ליעוז דוד: << אורח >> 

אני מבקש שנייה לחזור לסעיף (4) קודם. אמרנו שזה מתחבר לסעיף (ג). אנחנו עדיין מתקשים. יש לנו בקשה – שלא ייכתב בחוק 60 יום, אלא שהוועדה תטיל עלינו לבנות מנגנון, שאין לי עדיין הצעה איך המנגנון הזה יפעל, שמצד אחד מאזן בין העובדה שצריך לתת תשובות ומהר, אבל מבטיח התייחסות ובדיקה רצינית שלנו; ומצד שני, לא יוצר פה תמריץ שלילי, למצב שבו בכל מקום שבו יהיה מורכב התשובה תהיה לא. סד הזמנים הזה מייצר מצב שבאירועים מורכבים, מעודדים אותנו לבטל את האירוע – ואנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה. אנחנו רוצים להגיע למצב שגם הוא יקבל פיתרון. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אם יורשה לי, להציע הצעה שדיברנו עליה מקודם: ברשותכם, אנחנו נתייחס – הרי פה אנחנו מדברים, לא על הנקודה עצמה אלא על זהות המציב, ואני מבין את הצורך שלכם לבדוק את זהות המציב. לכן, האם זה בסדר מבחינתכם שנסתכל על שני סוגי מציבים. אם זה מציב שקיבל מכם היתר בעבר, הרי אנחנו מדברים על נקודה קיימת ועל מציב שכבר קיבל היתר בעבר – האם מבחינתכם, מי שקיבל היתר, אפשר להמשיך עם ההיתר עד שאתם אומרים אחרת; ולמגדל חדש בנקודה חדשה, אני מבין שאולי נדרש לכם יותר זמן, ופה נראה האם בכלל מקובלת עליכם ההפרדה? למשל: היום אנחנו קבענו בחוק שהיתר הוא לשלוש שנים. אם היינו קובעים שההיתר הוא לעשר שנים, אז הייתי פוגש אותך עוד עשר שנים. 

 << אורח >> ליעוז דוד: << אורח >> 

אני מבקש מיושב ראש הוועדה, אם ייתן לנו זמן התייעצות על הנושא הזה עם משרד החקלאות, ולא לקבל החלטה עכשיו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין בעיה. בסדר. טוב. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

מי שמחזיק בפועל עכשיו - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז דיינו איתם, אבל אנחנו לא יכולים לתת לכם בלי סוף, לא מוגבר. 

 << אורח >> ליעוז דוד: << אורח >> 

לא, לא ביקשתי אין-סוף זמן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה הצבא: אתה נותן לו לא מוגבל, הוא גם לא משיב. יש לו זמן. 

 << אורח >> ליעוז דוד: << אורח >> 

לא ביקשתי אין-סוף זמן. ביקשתי לנסח מנגנון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אין לי בעיה גם לתת לך יותר זמן, אבל שיהיה מוקצב. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

רגע, אבל הזמן המוקצב – שיהיה גם לגבי העברת הצעה שלכם או התדיינות, מכיוון שהוועדה כן מעוניינת להתקדם עם הצעת החוק, והנושא הזה הרי מוכר לכם. הצעת החוק הזאת לא מהיום על שולחן הוועדה. אני מציע שכן תגבשו משהו ותהיו איתנו ועם משרד החקלאות בקשר, ותציעו איזושהי הצעה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו רוצים לסיים את החוק הזה בנובמבר. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

עד נובמבר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כן. בדיוק. לוח זמנים סביר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן. בנובמבר נסיים אותו. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

עד נובמבר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, בנובמבר, הכוונה שיעבור במליאה. זה מה שאנחנו רוצים. זה נשאר לנו עוד חוב מהמושב הקודם. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

טוב. 

	תוקפו של היתר
	21
	1. תוקפו של היתר יהיה לשלוש שנים, אלא אם כן התקיים אחד מאלה: 

	
	
	
	1. המבקש ביקש היתר לתקופה קצרה יותר;

	
	
	
	1. ההיתר ניתן לנקודה חדשה או נקודה שהתפנתה וההיתר ניתן שלא בהליך למתן היתרים המתבצע אחת לשלוש שנים;

	
	
	
	1. החליטה הוועדה, מנימוקים שתרשום בהחלטתה, כי מוצדק לקבוע להיתר תקופת תוקף קצרה יותר.

	
	
	1. היתר כאמור בסעיף קטן (א) יעמוד בתוקפו כל עוד שילם בעל ההיתר אגרה כפי שקבע השר לפי סעיף 36(ב)(11).



 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

פה אנחנו בעצם ממשיכים להסדיר את תוקפה של נקודה, ואמרנו בדיונים פנימיים ופה אני אסביר: אנחנו, בהתאם לחוק, אחת לשלוש שנים עושים בעצם מתן היתר חדש לכל שלוש שנים. אנחנו לא רוצים לעצור נקודות חדשות עד השלוש שנים, אבל אנחנו גם לא רוצים לעשות מעקב ולתת את כל הנקודות לשלוש שנים, ואז אני אצטרך לעקוב – מתי נתתי כל נקודה. לכן, אנחנו אומרים פה שנקודת ההיתר היא לשלוש שנים, אלא אם כן זו נקודה חדשה, שההיתר יינתן עד תום השלוש שנים מההיתר הקודם כדי שהם ייכנסו לפול הכולל, כדי שאני בעצם איישר קו עם כולם – גם לנקודה חדשה, שיהיה לי לוח זמנים אחד שאני מחלק לכולם. אבל יש פה גם אפשרות שאם יש איזו בעיה ביטחונית, נקודה אחרת או משהו כזה או אחר, שהתנאים יכולים להשתנות – אז החוק גם יאפשר לי לתת לתקופה קצרה יותר משלוש שנים, אם אנחנו נצדיק את זה, כדי שזה לא יהיה אפס או שלוש שנים. אם למשל הנקודה הזאת הולכת להתבטל עוד שנתיים, כי הולכים לבנות שם כביש או משהו, אז חבל לשנתיים לא לתת את הנקודה. בשנתיים שכן אפשר, אני כן אתן את הנקודה. 

לכן יש שלוש אפשרויות: הבסיס, העוגן, זה אחת לשלוש שנים היתר לשלוש שנים; נקודה חדשה – יינתן היתר עד להליך הבא, כלומר פחות משלוש שנים אבל עד יישור קו; ואפשרות לתת פחות משלוש שנים, אם יהיו הצדקות כדי לא לפספס את הנקודה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל הניסוח של סעיף 2, שמדבר על זה שאתה רוצה ליישר קו – לא מספיק מובן לי. אולי משפטית זה בסדר. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

ההיתר ניתן לנקודה חדשה או נקודה שהתפנתה, וההיתר ניתן שלא בהליך למתן אחת לשלוש שנים. אז הכוונה זה שאני יכול לתת פחות משלוש שנים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כן, אבל לי הניסוח קצת מסורבל. אני הבנתי מה אמרת במילים, אבל זה קצת נראה לי מסורבל. זאת אומרת, זה צריך להיות לתקופה - - - 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, המילים מסבירות מה זו הנקודה שאני אתן פחות משלוש שנים, אבל המהות היא היתר לשלוש שנים. בסדר? זה בעצם הסעיף המסמיך. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כן. זה כאילו להליך השגרתי של מתן, או להליך המקובל, או להליך הרווח, של אחת לשלוש שנים. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

נכון. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כי לי זה לא ברור ככה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אבל ככה זה מוגדר לנקודה חדשה בסעיפים האחרים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כן, אוקי. בסדר. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אני לא הבנתי: בסעיף (ב) יש אגרה שנתית עכשיו, משהו חדש? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא. יש שני סוגי אגרות. יהיו שני סוגי אגרות, ויכול להיות שזה יהיה פחות מסך מה שמשלמים היום. אנחנו – בהתאם לאישור הליך אגרות, שאנחנו נצטרך לגשת לוועדת האגרות ולהגיע גם לאישור ועדת הכלכלה – החוק מסמיך אותנו לקבוע שני סוגי אגרות. יככול להיות שייקבעו ויכול להיות שלא. אגרה אחת היא אגרת בקשה – אמרתי בדיון הקודם: שלא נוצף בבקשות, שתהיה גם עלות לעצם הגשת הבקשה. אחר כך, תשלום עבור קבלת ההיתר. ההיתר יהיה לשלוש שנים, וגם אי תשלום ההיתר בעצם מונע את הנקודה. זה בעצם מה שקבוע היום: היום יש תשלום פר נקודה. אז עוד פעם – אנחנו נגיע לזה, עוד לא דיברנו על זה, אבל כרגע אלה בעצם האפשרויות שהחוק יקנה לנו. זה ב"רשאי". 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אז יש אפשרות שאדם יגיש בקשה להיתר, ישלם אגרה ויסורב. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

עוד פעם: אם עכשיו אפרת היא מחזיקת הנקודה 20 שנה, ואני מגיש על הנקודה הזאת – רוב הסיכויים, גם לפי החוק הזה, שהנקודה תלך אליה. אני לא מונע ממנו לבקש, אבל ברגע שיש לי עלות כלכלית אני אחשוב פעמיים, וזה מה שבעצם אני רוצה עם האגרה. ברור שברגע שיש תשלום אגרה על בקשה – אמרתי לפרוטוקול שעצם קביעת אגרה על בקשה היא למנוע בקשות סרק. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

וגם לבדיקת בקשה יש עלויות, זה משהו שמקובל. לא המצאנו פה שום דבר חדש. יש הרבה מאוד חיקוקים שאדם משלם אגרת בקשה ואגרת היתר. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

וכמובן שאופן קביעת האגרות – יש לו את כל הבקרות, גם של השולחן הזה וגם של ועדת האגרות הממשלתית, ואנחנו נצטרך להצדיק את זה. זה לא שמתעורר עוזי ואומר כך וכך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יש בעיה. הוא ויתר למשרד האוצר, ואז הלכנו להצעה איך שהיא. עם תיקון כהנא. אבל נחזיר את זה ל-20. כאילו, הוא ביקש ממני טובה, אומר לי – אני מוותר על הכל, רק - - -. זה יהיה מהר יחסית. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אוקי. 

	הודעה על סירוב לבקשה להיתר
	22
	החליטה הוועדה לסרב לבקשה להיתר, תודיע על כך למבקש בהודעה מנומקת בכתב. 



 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אין מה להסביר. 

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> 

השאלה אם לא נדרשת כאן לדעתכם גם הודעה למי שהאישור שלו נדרש לפי סעיף 19, שזה מחזיק או גורם ביטחוני. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אני רואה בזה סוג של כפילות, כי ממילא פנינו אליהם לפני הבקשה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל אם היה סירוב. 

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> 

לא, אבל השאלה אם משרד הביטחון לא צריך לקבל הודעה אם לא נתתם בסוף את ההיתר, כדי לדעת שבעצם אין מישהו שמוסמך להיכנס לשם. כלומר, הוא אישר לכם גורם מסוים, חשב שנתתם לו היתר. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אני לא רואה עם זה בעיה. זו נראית לי כפילות, אבל אין לי בעיה עם זה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, כי אז יכולים להיכנס, כי הם הסכימו למאן דהוא להיכנס, ואז הם נכנסים. הם לא יודעים שסירבתם. הם אישרו את יוסי כהן, ולא אישרתם בסוף בדיעבד ליוסי כהן. אז בא יוסי כהן, ואומר – תשמעו, הנה, נתתם לי אישור, ואז הוא נכנס למרות סירוב המחזיק. לזה התכוונת, נכון, נעמה? 

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> 

כן. או שנכנס גורם אחר לשם. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כן, כן. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אין בעיה. 

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> 

לגורם שאישורו נדרש. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

בעלי העניין בקרקע. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

בסדר. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

	פרסום ההיתרים
	22א
	1. הוועדה תפרסם באתר האינטרנט של המשרד את ההיתרים שניתנו על ידה; בפרסום כאמור ייכללו, בין היתר, פרטים אלה:

	
	
	
	1. נקודות ההצבה, תקופת ההצבה בכל נקודה ומספר הכוורות המאוכלסות שניתן להציב בכל נקודה על פי ההיתר;

	
	
	
	1. זהותם של בעלי ההיתרים לגבי כל נקודת הצבה במקרקעין, לפי שם ושם משפחה בלבד;



 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אז הנה, זאת ההערה שלי – אם במקרה בעל ההיתר היא חברה או תאגיד, או אגש"ח, או משהו. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אפשר – לפי העניין, עוד פעם. נראה לנו שזו פרשנות תכליתית. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, השאלה אם יכול להינתן היתר גם לתאגיד. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כן? אז זה קצת - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

טוב, צודקת. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

מה זה תאגיד? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אגש"ח, קיבוץ, לא יודעת. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אם עכשיו יש לך חברה חברה בע"מ, שאתה קורא לה לבנה שירותי האבקה, בסדר? 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

היום זה לא קיים. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, אבל אנחנו שואלים – עוד פעם: זה עניין של הפרסום. חברת הכנסת הרכבי אומרת שאם בעל ההיתר אינו בן אדם פרטי של שם משפחה, אלא הוא ישות משפטית כזאת או אחרת שעל פי החוק יכול לקבל את ההיתר. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אבל אם אני חברה, אז אני יכול להתחיל להיות מונופול של גידול דבורים. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

זה לא קשור לפרסום. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אם אתה קיבוץ. לא יודעת. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

זו הישות המשפטית שבעצם עושה את הפעילות החקלאית. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כן. אם אתה אגש"ח, אני אומרת – אם אתה ישות משפטית, אני לא יודעת. כי אלה נקודות הצבה, זו אפילו לא האבקה. יש בזה משהו. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

איך מופיע היום קיבוץ? 

 << אורח >> אופי רייך: << אורח >> 

היום קיבוץ מופיע – קיבוץ. ניר גלים, מופיע – ניר גלים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

פה זה קצת סוגר. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

בסדר. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אבל אסף, דורון העלה נקודה מעניינת: האם יש מקום להגביל את הוועדה שלא ייווצר מחר איזשהו מונופול שישלוט פה על אחוזים גדולים מסך הכוורות שיש בשטח?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זה לא מתייחס לסעיף 22א. באופן כללי? 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

לא. האם יש מקום להטיל על הוועדה מגבלות מסוימות, שלא תיצור - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אז יש לה. בסעיף 18(ב) שכבר הוקרא, נכתב שהוועדה תיתן היתרים על בסיס היתרים להצבת כוורות מאוכלסות שניתנו בשנים קודמות, בהתחשב בצורך למתן היתרים למבקשי היתר חדשים, ובצורך בהקצאה שוויונית של נקודות הצבה חדשות וכולי. כלומר, השיקול הזה להבנתי כבר נכנס פה.
 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זה על חדשות. זה לא על קיימות. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אבל שלא ייווצר מצב ש-X אחוזים מתוך סך המרעה היו בידיים של מישהו אחד. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אתה רוצה עכשיו אישור על כל הנקודות? 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

לתת למשל הגבלה שאסור יותר מעשרה אחוז. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כאילו, למניעת ריכוזיות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן. שתיקח בחשבון את העניין הזה. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

אני חושב ש-18(ב) לא מאפשר - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הבנו. קיבלנו את ההצעה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, אז רגע. משרד החקלאות? 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אל תיכנסו לזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למה לא להיכנס לזה? 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

חבר'ה, זו הרבה מהומה על לא מאומה. אין היתכנות לזה. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אחד מחזיק שטח גדול, והוא - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, הוא צודק. שלא תהיה ריכוזיות יתר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זה לא רק שוויוני, אלא גם מניעת ריכוזיות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

קחו את זה בחשבון בשיקולים שלכם. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

ניקח את זה בחשבון, אבל עוד פעם – צריך לבדוק. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

פסיק, מניעת ריכוזיות. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

עוד פעם: אז זה גם לעניין המכירה ולא מכירה. בסוף, מי שנותן שירותי האבקה אלה הדבוראים הגדולים, ואני לא יודע אם עשרה אחוז או לא זה. באמת שכרגע אין לי את הידע המקצועי לענות לזה. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

כן, אבל אין מונופול. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

לא בשירותי האבקה. במרעה החיצוני, שלא יהיה מישהו שיחזיק יותר מדי שטחים. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אנחנו צריכים לבחון את זה. יש לנו דברי חקיקה שלא מגבילים ויש דברי חקיקה שכן. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

שנייה, אבי, זה דיון היפותטי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אין בעיה שיקבל היתרים, אבל שייקחו את זה בחשבון. זה אחד השיקולים שהם צריכים לקחת בחשבון. 

 << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> 

כן, אבל החוק מונע את זה בכל מקרה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

עצם ריכוז כמות גדולה של היתרים בידי אדם אחד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה לא שאנחנו אומרים לא, קובעים אחוז. הם לוקחים את זה. טוב, זו הערה מקובלת. תנסחו את זה אחר כך. הלאה, תסיים את סעיף 22א. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

זה מידתי, איתי. צמצום זה מידתי. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תסיים את סעיף 22א. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אני אסיים. נקודות הצבה, אפרת הקריאה – שם ושם משפחה בלבד. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

והוספנו – או מספר רשום. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

או הח.פ או שם התאגיד. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

בסדר. לא, לא ח.פ. שם רשום. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כן, מה שאתם רוצים. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

	
	
	1. פרסום לפי סעיף זה לא יכלול פרטים לגבי שטח ביטחוני, שהשר הממונה או מי שהוא הסמיך לכך הורה כי יש מניעה לפרסמם מטעמים של ביטחון המדינה או שלום הציבור, ובלבד שיפורסם מידע כללי על האזור הגאוגרפי שבו מצויים המקרקעין.

	
	
	1. היתר יהיה תקף אף אם לא פורסמה לגביו הודעה לפי הוראות סעיף זה, ובלבד שההיתר ניתן כדין; ועדת ההיתרים תפרסם את ההודעה על מתן היתר מייד עם היוודע לה אי־פרסומו.



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב. זהו, תסביר. אין מה להסביר פה, נכון? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אין מה להסביר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב, אנחנו סיימנו את הישיבה, אבל אני הבטחתי לחבר הכנסת שוסטר – הוא לא יכל להיות היום. אם יש לו הערות מסוימות, אני מבקש שתבחנו אותן, אלא אם כן זה לעשות איזה שינוי מיוחד, לקראת הישיבה הבאה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הוא ישתתף בישיבה הבאה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אולי פשוט אפשר לחזור לחלק - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אני לא רוצה. דברו איתו, אין טעם עוד פעם לחזור. שהוא ידבר איתכם, ואם יש בעיות אז נסתכל עליהן בישיבה הבאה. 

בישיבה הבאה הכוונה שלי היא לסיים את ההקראה של החוק. מתי הישיבה הבאה? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני לא יודע אם זה ריאלי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ריאלי. לא נשארו עוד הרבה עמודים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, אבל יש עוד סעיפים שלגביהם נדרשת עבודה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע, רגע. בישיבה הבאה אנחנו נסיים. בישיבה אחרי זה, אנחנו נשלים את התיקונים שאנחנו צריכים, ואז אפשר יהיה לפרסם נוסח להצבעות. מה שכן – בתחילת הישיבה הבאה אנחנו נדון בדוח של הממ"מ, אוקי? 

הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:29. << סיום >>