פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה
28.10.2024

מושב שלישי




פרוטוקול מס' 30
מישיבת הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה
יום שני, כ"ו בתשרי התשפ"ה (28 באוקטובר 2024), שעה 10:06



סדר היום:
 << נושא >> זיהום אוויר ומפגעי ריח מאזור התעשייה הצפוני באשדוד מעקב מיום 1.7.24 << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
אברהם בצלאל – היו"ר


חברי הכנסת:
עופר כסיף
יוראי להב הרצנו


מוזמנים: 
	אמיר זלצברג
	–
	מנהל מחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה

	רעות רבי בלוך
	–
	מנהלת אגף מניעת זיהום אוויר ואסבסט, המשרד להגנת הסביבה

	רוזלין אטיס
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה

	ד"ר איזבלה קרקיס
	–
	מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית, משרד הבריאות

	רס"ן אירנה זלינגר
	–
	מ"מ נציגת שר הביטחון בוועדות הארציות לתכנון ובנייה

	שחר בקשי
	–
	רמ"ט מטה התכנון הלאומי, משרד הפנים

	זינאידה פרפליצין
	–
	מנהלת תחום תשתיות, מינהל התכנון

	אבי פוקס
	–
	ראש המועצה האזורית חבל יבנה, מרכז השלטון המקומי

	רולנדו רייטר
	–
	אדריכל, מהנדס עיריית אשדוד

	יעקב פלאצ'י
	–
	מנהל אגף איכות הסביבה, עיריית אשדוד

	שרגא פרידמן
	–
	חוקר, עיריית אשדוד

	ערן גלזר
	–
	ראש מועצה אזורית גדרות

	יניב תם
	–
	מנהל מחלקת איכות הסביבה, עיריית יבנה

	עופר תורג'מן
	–
	מנהל אגף שפ"ע, עיריית יבנה

	רומי אבן דנן
	–
	מנכ"לית איגוד ערים לאיכות הסביבה

	נעם רווחה
	–
	אדריכל, הנדס העיר, עיריית יבנה

	דוד שחר
	–
	עו"ד, יו"ר הוועדה לאיכות הסביבה, עיריית יבנה

	ניר קנטור
	–
	מנהל איגוד הכימיה, פארמה ואיכות הסביבה, התאחדות התעשיינים

	מיכל קינן
	–
	בת דודה של שגיא דקל חן החטוף בעזה

	אסתר בוכשטב
	–
	אימו של יגב בוכשטב שנחטף ונרצח בעזה

	נופר בוכשטב
	–
	אחות של יגב בוכשטב ז"ל שנחטף ונרצח בעזה

	שמעון אור
	–
	דוד של אבינתן אור החטוף בעזה

	יוסף אבי יאיר אנגל
	–
	סבא של אופיר אנגל שהיה חטוף בעזה ושוחרר לאחר 54 ימים





ייעוץ משפטי: 
ורד קירו זילברמן

מנהלת הוועדה:
בת שבע פנחסוב

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



<< נושא >> זיהום אוויר ומפגעי ריח מאיזור התעשייה הצפוני באשדוד מעקב מיום 1.7.24 << נושא >>  


היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>   << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>   

בוקר טוב. אנחנו נמצאים היום בכ"ו בתשרי התשפ"ה, 28.10.2024. לפני שאני פותח את הדברים אנחנו באמת דבר ראשון רוצים להיות עם המשפחות השכולות, משפחות שלצערנו איבדו את יקיריהם בכל השנה הזאת, אבל גם בימים האחרונים אנחנו לצערנו הרבה הרבה אבדות, אבדות קשות מאוד. הלכנו ללוויות, רואים משפחות. הורים עם ילדים, כמה יתומים, כמה אחים, כמה משפחות, כמה חברים. לא נתפס ואנחנו מקווים שהקדוש ברוך הוא באמת יושיע אותנו מאויבינו. באותה נימה, לא פחות מזה זה החטופים, שאנחנו מתפללים ומקווים לשובם כמה שיותר מהר, לחיק משפחותיהם. ומי שלצערנו לא בחיים אז נחזיר אותו לקבורה בארץ הקודש שלנו. כמובן החלמתם של כל הפצועים, שלצערנו גם הם רבים מאוד. בשגרה לצערנו. מקווים לימים טובים יותר, שקטים יותר, שנוכל לחיות במדינה שלנו, בארץ הזאת, בבטחה, באמת עד הניצחון המוחלט בעזרת השם. 

כמו שנהוג תמיד, גם בוועדה שלנו, אנחנו מתחילים עם משפחות החטופים. אז מי שרוצה לדבר, תחליטו ביניכם מי מתחיל. 

 << אורח >> שמעון אור: << אורח >>  

אני שמעון אור, אני דוד של אבינתן אור, שנחטף מהמסיבה בנובה יחד עם נועה ארגמני. נועה ארגמני חזרה, לשמחתנו. אבינתן עוד לא חזר. לצערי אני פוגש פה את המשפחות שפגשנו גם לפני הפגרה, משפחות שהן יחד איתנו נמצאות באותה סירה, באותו מצב. למעשה כל מדינת ישראל נמצאת באותה סירה. 

אני חייב לומר שהחזרת החטופים זה אינטרס ראשון במעלה של מדינת ישראל. זה לא מוריד כמובן מהמאמץ המלחמתי שנעשה בצפון, עם כל המחירים הכואבים והכבדים שאנחנו חווים. וגם זה לא מוריד מההצלחה שהייתה מול איראן. אבל הנושא של החטופים הוא הנושא המרכזי שגם קורע את החברה בישראל וגם זאת אבן בוחן ליכולת שלנו להביא את היקרים שלנו ולא להפקיר אותם למותם. 

אני אומר פה את דעתי, אני חבר בפורום תקווה. כל מה שאני אומר זה לא בא להוריד כהוא זה מדעות של משפחות אחרות ויקירים אחרים. כל אחד מדבר מדם ליבו, כל אחד מדבר ממה שהוא מאמין. לכן זה לא בא להוריד כהוא זה, אני חייב לומר את זה בהתחלה לפני שאני מדבר. 

אני חייב לומר שגם לפני שסינוואר חיסלו אותו, אבל בטח שלאחר מכן, חמאס לא קיים יותר כארגון. גם לפני שסינוואר חוסל ובטח שאחרי, כשהוא חוסל. לא קיים כארגון. סינוואר נהרג כראש חולייה ולא כראש ארגון. ולמה אני אומר את זה? כיוון שהתחיל תהליך מבורך לדעתי שפונה לאלה שמחזיקים את החטופים באשר הם, חוליות, ארגונים קיקיוניים, קבוצות, משפחות, לא מעניין אותי מה. פנייה אליהם להחזיר את החטופים, לקבל מתת כלשהו, כסף, יציאה לחו"ל, לא משנה מה. ולקבל את החטופים בחזרה. במקביל, איום עליהם שכל מי שייגע בחטופים דמו בראשו וגם כל מי שבסביבותיו. זאת הדרך היחידה שראינו לנכון ורואים לנכון גם היום להחזיר את החטופים, כיוון שחמאס כארגון לעולם לא הייתה לו מטרה להחזיר את החטופים. נהפוך הוא, להשתמש בחטופים כדי ליצור כאוס בחברה בישראל ולהוציא את הדם שלנו אחד לשני ולהשאיר את החטופים בידיים שלהם. ומסמכים שנמצאו אצל סינוואר הוכיחו את זה. 

היום אנחנו שומעים, או בסוף שבוע אנחנו שומעים ששולחים שוב משלחת לקטאר. ואנחנו אומרים מה? אנחנו היינו המומים לשמוע את הדבר הזה. ראש הממשלה וגל הירש דורסים בהחלטה הזאת ובמהלך הזה את כל המהלך שהם בעצמם התניעו. המהלך ששולח שליחים לקטאר מנשים את הגווייה הזאת שנקראת חמאס כארגון. מנשים אותה. ויגרום בעקיפין ובמישרין שהחטופים לא יחזרו. כי המשחק יחזור על עצמו כל תשעת החודשים שהיינו. להביא חטוף או שניים. להעצים חזרה את הארגון, לסדר אותו מחדש ארגונית. ואז שוב פעם, אנחנו לא יודעים איפה החטופים, אנחנו לא יודעים כמה חיים, אנחנו לא יודעים כמה מתים. אנחנו לא נביא אותם. כמו שאמר לי דרמר, מבחינתם 10 שנים לעשות משא ומתן, זה משרת את האינטרס שלהם. המשלחת הזאת זה מכת מוות לחטופים החיים וקבורה בלא נודע של אלו שמתים. 

ואנחנו פונים אליך כיושב ראש הוועדה הזאת, בכוח שיש לך להשפיע בקואליציה או להשפיע על ראש הממשלה, לפנות אליו ולומר אתה לא יכול לדשדש בשני הכיוונים. אתה לא יכול לאחוז את הדברים משני הכיוונים הסותרים. אם הלכת לכיוון שפונה ואומר לעזתים אין לכם יותר חמאס ביום שאחרי. המטרה של החזקת החטופים נעלמה. המטרה לא תתקיים. תמשיך בדרך הזאת. ויותר מזה אני אומר, לתת תקווה לעזתים, כן, לקחת אחריות על הנושא ההומניטרי. לקחת אחריות כי בכל מקרה זה קורה. תעשה את זה בצורה גלויה. ואז העזתים יבינו שמצד אחד אין להם מה להחזיק את החטופים, יש להם מה לקבל ברמה המקומית ויש עתיד למשפחות שלהם. המהלך בדוחא הוא מהלך מוות לחטופים. מוות לחטופים ואיבוד של כל מי שנקבר שם. דברים ברורים. אי אפשר להמשיך במה שעשינו תשעה חודשים בלי לשנות אסטרטגיה. 

ואני מבקש ממך שתדבר עם ראש הממשלה, לדפוק לו על השולחן. גם אנחנו פונים אליו ודורשים פגישה איתו. הפגישה נועדה לומר לו אתה לא יכול לעשות דברים שכל המטרה שלהם זה רק פרסומי. כדי לתת איזה שהיא מתנה לאמריקאים לקראת הבחירות. מה עם החטופים? זאת המטרה שלנו, היחידה. לא אכפת לנו מהבחירות בארצות הברית, אכפת לנו החזרת החטופים. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

תודה רבה. כן, בבקשה. 

 << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >>  

שמי אסתר, אני אמא של יגב. אני חשבתי שבסוף מושב הקיץ שאתם יצאתם לפגרה, אנחנו לא יצאנו לפגרה, שאני אגיע לפה בתחילת מושב החורף לדבר פה על מסקנות ועדת החקירה הממלכתית. זה מה שחשבתי שיהיה. תמימה. אבל לא, אנחנו ממשיכים לדבר על נושא החטופים. חטופים שלא שבו עדיין. 

אני אמא של יגב. יגב, הבן הבכור שלי, נחטף יחד עם אשתו רימון מהבית שלנו, מהבית שלהם בקיבוץ נירים. הוא נחטף חי. לשמחתנו רימון חזרה במתווה הראשון, אבל יגב לא. יגב נשאר בעזה במנהרות. ואחרי תקופה, אנחנו לא יודעים בדיוק כמה, יגב נרצח. יגב נרצח כי השובים שלו כנראה הבינו שהצבא מתקרב ומהלחץ הם הוציאו אותם להורג. הם הוציאו להורג את כל ששת החטופים במנהרה. 

קשה לי לדבר על זה. קשה לי לספר את הסיפור הזה כל פעם עוד ועוד. אבל אני באה ומספרת את הסיפור שלנו, את האסון שקרה לנו, כדי שתבינו את הסכנה לחטופים. את הדחיפות להוציא את החטופים, את הדחיפות לעשות עסקה שתחזיר את החטופים, את החיים ואת הנרצחים, את כולם. אני חוששת שהנרצחים שם הולכים לאיבוד, שלא ימצאו אותם, לא ידעו איפה הם. אני חוששת לחטופים שחיים עדיין והם הולכים וקמלים. אני לא יכולה להבין איך אפשר לחיות שם כל כך הרבה זמן. יש שם חטופים מבוגרים. שלמה מנצור חגג, במירכאות כפולות ומכופלות, לפני כמעט חצי שנה יום הולדת 86. שכל אחד פה יעצום את העיניים ויחשוב על הסבא שלו או הסבא רבא שלו חטוף במנהרה בעזה. שיחשוב אם זה הגיוני. 

שכל אחד מכם יחשוב על שירי ביבס. שירי הייתה תלמידה שלי, כמו הרבה אחרים מהחטופים והנרצחים. אני חושבת עליה כילדה, אני רואה אותה היום כאמא לשני פעוטים שעדיין נמצאים בשבי, עדיין חטופים בעזה. זה נראה לכם הגיוני שהמדינה לא עושה הכול כדי להחזיר אותם? כדי להחזיר את כל מי שעוד אפשר בחיים. מי שאפשר בחיים לשיקום. אני מבקשת מכל אחד מכם יחשוב איך הוא יכול לעשות כל מעשה כדי לקדם עסקה. כי אני מאמינה שרק בעסקה אפשר להחזיר אותם, את כולם. כי כל הניסיונות של החילוץ הם היו מעטים וחלקם נגמרו ברע. אני מבקשת שכל אחד יעשה פה חושבים ויחשוב איך הוא יכול לעשות מעשה כדי להחזיר אותם. כי ההפקרה שהתחילה ב-7 באוקטובר צריכה להסתיים. לא יכול להיות שההפקרה הזאת ממשיכה וממשיכה ואין לה סוף. 

אנחנו כתושבי העוטף לא יכולים להשתקם עד שיחזרו החטופים. ואני אומרת את זה פה ואני אומרת את זה כל הזמן. אנחנו כתושבי העוטף לא יכולים לחזור לקיבוצים שלנו, למרות שהקיבוצים שלנו זה הבית שלנו. לי אין בית אחר בשום מקום אחר במדינה. אני מגיל 18 גרה בנירים. אני התחתנתי שם, הילדים שלי נולדו שם. המשפחה שלי שם. שם זה הבית שלי. אני לא יכולה לחזור לשם היום, כי מעבר לגדר, שני קילומטר מהבית שלי, נמצאים חטופים. הבן שלי נחטף. הוא היה מעבר לגדר, הוא היה קרוב לבית שלנו. תבינו את הסיפור, אי אפשר לשקם את העוטף כשיש חטופים מעבר לגדר. וכולנו רוצים לחשוב איך משקמים את העוטף, אבל חייבים קודם כל להחזיר את החטופים, את הביטחון לעוטף. הביטחון לעוטף יחזור אחרי שהצבא יטפל ברצועת עזה, אבל רק אחרי שהחטופים יחזרו. כי כל ניסיונות הלחימה בעזה כשיש שם חטופים מביא לרציחתם. השובים שלהם הם לא אנשים טובי לב, הם פשוט, אני אפילו לא יודעת באיזה מילים לכנות אותם, הם רוצחים אותם ברגע שהצבא מתקרב. אין להם שום סנטימנטים, שום רגשות, הם פשוט רוצחים אותם. 

אז אני מבקשת מכל אחד שיכול לקחת פה אחריות, כולכם צריכים לעשות מעשה. תודה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

תודה רבה אסתר. בבקשה. 

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>  

חבר הכנסת שלום. מקווה שנהניתם מהפגרה הארוכה, הארוכה ביותר לה זוכים עובדי ציבור כלשהם במדינה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

ממש לא. לא נהנינו בכלל. 

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>  

מקווה שנהנית. להזכיר לכם שבעזה עדיין 101 חטופים חיים ומתים, שמי יודע מה מצבם כבר 388 ימים. מה עשיתם אתם כדי לקדם את שחרורם במהלך הימים האלה?

שמי יוסף אבי יאיר אנגל, אבא של יאיר ז"ל שנפל כחייל בשייטת 13 לפני 28 שנים וסבו של אופיר אנגל שחזר מהתופת החמאסית לאחר 54 ימים של טרור פסיכולוגי קשה. תשאלו את שרה נתניהו הפסיכולוגית מה המשמעות של טרור פסיכולוגי על בני אדם בתקופה כה ארוכה. אופיר שהה בגיהינום עם אבי חברתו יוסי שרעבי, לאחר שנחטפו מביתם בבארי. סופו ידוע. 

"ננצח ניצחון מוחלט ונשיב את החטופים" הייתה הסיסמה ומטרת המלחמה מהשבוע הראשון. 388 ימים ועדיין אין ניצחון ו-101 החטופים עדיין לא בבית. צדקו עו"ד אורי סלונים ואחרים שאמרו שהנוסחה אותה טבע המפקיר הלאומי אינה ישימה. הוא לא רצה לשמוע בקולם או להפנים. נסראללה וצוותו כבר לא איתנו, סינוואר ומרבית פיקודיו כבר לא איתנו. כל יום מקבלים הודעה מהראש או מאנשי ממשלתו שהנה הרגנו עשרות מפקדים ומחבלים בעזה ולבנון, הרסנו בונקרים ומחסני נשק עמוסים. ומה קרה? בחודש דצמבר הודיע לנו הראש שאוטוטו אנחנו כפסע מחיסול החמאס והחיזבאללה. 388 ימים עברו ואין רואים את הסוף. כנראה שיש לו סיבה לעשות הכול כדי שהמלחמה הזאת לא תסתיים ואתם עוזרים לו. זה פשוט לא הגיוני. כל זאת על גבם של 101 החטופים ומשפחותיהם. 

יחד עם זאת, עקב רשלנות שנמשכת שנים רבות, כראש ממשלה, לא דאג שהחלטה 1701 תיושם במלואה ובכך אפשר לחיזבאללה להתעצם בצורה מבהילה, שכתוצאה מכך עשרות אלפי תושבי הגליל כבר 388 ימים מחוץ לביתם. פליטים בארצם, כשאחוז גבוה מבתיהם הרוסים. יותר ממיליון ישראלים מוצאים עצמם בתנאים בלתי אפשריים של מרוץ לממ"דים מידי כמה שעות עקב ההפצצות של חיזבאללה הנמשכות כבר חודשים רבים. עד מתי נשמע את הקריאה של מנהיגי היישובים שאנחנו בכוננות ספיגה? עד מתי נשמע באמצעות התקשורת מידי בוקר או ערב את המשפט המצמרר "הותר לפרסום". רק בחודש האחרון, שנה למחדל הגדול מאז הקמת המדינה, שאף אחד מסתבר אינו אשם בו, נפלו 73 חיילים ואזרחים. 

להלן דברים שאמרה נירה שרעבי במוצאי שבת בעצרת בכיכר החטופים: "שניהם עדיין מוחזקים בשבי החמאס. גם גיסי האהוב עליי נמצא בשבי. מעל שנה שאנחנו מחכות לחבק אותו. שיחזור נצטרך כולנו להתמודד עם המציאות הנוראה שמשפחתו הגרעינית איננה. ליאן האהובה ושתי בנותיהן נויה ויעל נרצחו בביתם. המשפחה שלנו חוותה אובדנים כה רבים ונאלצת לשאת על גבה את תוצאות ה-7 באוקטובר שעה אחר שעה, כבר מעל שנה. אלי ויוסי חייבים לחזור אלינו. יוסי לקבורה, אלי לחיבוק שלא ייגמר. רק ששניהם יהיו כאן אוכל אני ונוכל כמשפחה להעז להסתכל על הפצעים. אבל זה לא רק הסיפור שלנו. רק של 101 חטופים וחטופות יחזרו אלינו נוכל כמדינה וכעם להסתכל על הפצעים שלנו ולהבין לאט לאט איך ממשיכים קדימה. אחרי שהערכים שהאמנו בהם בכל ליבנו, שגדלנו עליהם כילדים ואנחנו מגדלים עליהם את ילדינו לא יושמו סביב נושא החטופים מעל שנה. 

הבחירה להמשיך ולא להוציא לפועל עסקה להחזרת החטופים כולם היא ברירה אקטיבית. כשיורדת השמש על כל יום שבו לא נחתמה עסקה זה יום נוסף שבו בחרו במדינת ישראל שלא לקדש חיים. שלא לקדש קבורה. שלא ליישם את את החוזה הבסיסי ביותר בין אזרח ואזרחית למדינתם". דבריה של נירה שערבי. 

חברי הכנסת, נבחרי העם, אתם שתומכים ומחזקים את מקבלי ההחלטות. האם המצב הנורא הזה אינו מדגדג לכם באיזה שהוא מקום? האם אף אחד מכם אינו שואל עד מתי והאם לא יהיה לעניין הזה סוף? מתי נקבל את ההודעה שנסגרה עסקה ו-101 החטופים עומדים לחזור הביתה? ממה נובע הפחד הגדול שאוחז בכם מקיומה של עסקה כזאת? האם אי פדיון שבויים זו המדיניות החדשה בה אתם דוגלים? עשו משהו לפני שהמדינה האהובה שלנו תתפרק. תודה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

תודה רבה. אנחנו במעבר חד. 

 << אורח >> מיכל קינן: << אורח >>  

לא, אני גם אשמח לדבר. אני מיכל, בת דודה של שגיא דקל חן. אני רוצה לבוא דווקא מתוך בני הדודים, בנות דודים, דודות. 

 << אורח >> שמעון אור: << אורח >>  

תגידי כמה מילים עליו. 

 << אורח >> מיכל קינן: << אורח >>  

על שגיא? שגיא בן 36, נחטף מקיבוץ ניר עוז. יש לו שלוש בנות, אחת מהן נולדה לאחר שהוא נחטף ועוד לא פגשה את אבא שלה. בנות, ילדות קטנות שמתגעגעות לאבא שלהן. גדלו לילדות הכי שמחה, עם האבא הכי מחבק ומכין תחפושות מטורפות בפורים והאבא הכי טוב בעולם. ועכשיו הוא פשוט חטוף בעזה. וזו מציאות שילדות קטנות לא צריכות לחיות בה. 

אני רוצה להגיד על אמא שלי ועל דודה שלי, שהן לקחו מאוד את המאבק הזה על עצמן, ואנחנו בנות הדודות גם. זה לא רק המשפחה המצומצמת שהחיים שלה נגמרו ואי אפשר להמשיך הלאה. אלה מעגלים שלמים שלא ממשיכים בחיים שלהם, שלא יכולים להמשיך בחיים שלהם. וזה חברים וזה בכל מקום ופשוט עצר לאנשים חיים שלמים. ובנוסף לזה, זה שאנחנו שומעים כל יום על עוד חייל שנהרג ועל עוד חיילים שהותרו לפרסום, כמה עוד אפשר? כמה עוד לבבות שבורים אנחנו צריכים במדינה הזאת? מי יתחיל הריפוי? ואני מבינה שיש עוד המון תהליך צבאי לעשות בעזה, בלבנון ובאיראן ואיפה לא? אבל חייב שנייה לתת לאנשים בעם הזה לנשום. אי אפשר יותר לשמוע על עוד הרוגים, אי אפשר יותר. 

ולא רק לתת לנשום, גם בשורות טובות. העם צריך בשורות טובות. וחטופים בבית זה בשורות טובות. אנחנו חייבים את זה. וגם אם זאת תהיה עסקה, לצערי אני רוצה שכולם יבואו ואני יודעת שבעסקה כולם יגיעו, אבל כל חטוף שאפשר להציל זה עולם ומלואו. אלה משפחות שלמות, קהילות שלמות שיתחילו בשיקום. הם חיים שם ברולטה רוסית. אי אפשר לדעת. כל יום כנראה שקורה שם למישהו משהו, חס וחלילה, וחייב להציל כל נפש שאפשר להציל. כל נפש, כמה שיותר מהר. 

אני ממש אשמח לשמוע גם את דעתך בנושא. כי אני לא באה לדבר איתם, אני באה אליכם לדבר, אז אני ממש אשמח לשמוע את דעתך בנושא החטופים. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

דעתנו, כן, כש"ס, אנחנו תומכים בעסקה. אנחנו הראשונים שאומרים שנחתום ונסכים לעסקה. ואנחנו מאוד מקווים להחזיר כמה שיותר מהר את החטופים ואת השבויים. 

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>  

אז למה אתם לא עושים שום דבר? כבר 388 ימים אתם לא עושים כלום. אפילו אנחנו מנסים לבוא לדבר אתכם בישיבות סיעה ולא מקבלים אותנו כי אין ישיבות סיעה. 

 << אורח >> מיכל קינן: << אורח >>  

לא, לא בכעס. 

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>  

ש"ס, אצלכם המפתח. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

רק אצלי בלשכה עצמה לא פעם ולא פעמיים ולא שלוש משפחות החטופים - - -

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>  

המפתח אצל ש"ס. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני אומר, אנחנו תומכים. אמרנו את זה בריש גלי, אנחנו תומכים בעסקה. 

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>  

So what? מה זה עזר לנו? מה זה עוזר 388 ימים? אם אין עסקה כנראה שמישהו לא רוצה שתהיה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

כנראה. 

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>  

כנראה שלא רוצים. אז תגידו לו או שתעשה עסקה או שאנחנו יוצאים מהקואליציה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אתה גם מחליט שאנחנו לא עושים כלום ואתה גם מחליט שאנחנו לא רוצים. חבל. אבל באמת לא נפתח פה את הנושא הזה ואת הדיון הזה, הוא לא לשולחן הזה. בוודאי שאנחנו תומכים בהחזרת החטופים כמה שיותר מהר ומתפללים לשובם ומשתדלים לעשות הכול בשביל שהם יחזרו פה כמה שיותר מהר. אנחנו מקווים שהקדוש ברוך הוא, שהכול בידיים שלו, באמת יביא אותם ויעזור באמת לכל מקבלי ההחלטות ולכולם לעשות את הדברים הנכונים בשביל שהם יחזרו כמה שיותר מהר. 

 << אורח >> נופר בוכשטב: << אורח >>  

אם אני יכולה גם להגיד משהו קצר?

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

רק אם אפשר, אני חייב ב-11:30 גג לגמור את הדיון. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

נופר היא אחות של יגב. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני יודע. אני נותן. אני רק מבקש אם אפשר קצת לקצר, כי יש לנו עוד הרבה. כן, יש עוד הרבה דיונים היום. תודה. 

 << אורח >> נופר בוכשטב: << אורח >>  

אני נופר, אחות של יגב, זאת אמא שלי. והתלבטתי אם לדבר, אבל אני מרגישה שלפעמים אנחנו מדברים על החטופים כעל איזה מכלול מאוד גדול של 101. איזה מספר, איזה משהו כזה אמורפי. והחטופים זה לא מספר, זה לא תמונה. אנחנו חוזרים על המשפט הזה, אבל זו המציאות. 

ואני רוצה לספר לכם קצת על יגב. יגב כבר לא חטוף. הוא נחטף בחיים ונרצח בשבי. אבל כמה ימים לפני שיגב נחטף ב-30 בספטמבר יגב פרסם משהו בפייסבוק. יגב מעבר לזה שהוא אחי הגדול הוא מוזיקאי והוא חובב שירה. ואני מגישה בתקופה, בשנה האחרונה, שאני גם קצת זוכה להכיר אותו מהסיפורים עליו ומה שהוא שיתף בפייסבוק ומכל הדברים. ב-30 בספטמבר הוא משתף שיר של אמילי דיקינסון שנקרא "לא לשווא". והשיר אומר "אם הבאתי פעם נחמה ללב, חיי הם לא לשווא. אם הקלתי קצת על הכאב, חיי הם לא לשווא. אם טיפלתי בגוזל פצוע עד שהתחזקו כנפיו, חיי הם לא לשווא". ואני מרגישה שהמילים האלה והמשפטים האלה מספרים את הסיפור של יגב. הם מספרים את הסיפור של עוד כל כך הרבה חטופים. ואנחנו צריכים לזכור שאלה אנשים ומשפחות ובנים ואחים וילדים וילדות. והם חייבים לחזור הביתה כמה שיותר מהר. וכל פעם שאנחנו רואים עוד תמונה צריך לזכור שמאחורי התמונה יש מישהו שמחכים לו בבית. ואנחנו צריכים כולנו לחשוב מה אנחנו יכולים לעשות יותר כדי להחזיר אותם. 

אני מרגישה שהצוואה אולי של יגב או מה שהיה חשוב לו בחייו והיום זה לעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי לעזור לחברה, לעזור לחלשים. לעשות קצת יותר טוב למען כולנו. ומעל הכול, להחזיר את החטופים הביתה. כי אנחנו לא נוכל להשתקם כל עוד 101 חטופים עדיין שם. וחייבים כל יום, כל רגע, לעשות הכול בשבילם. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

בבקשה, כמו שהזכרת שאנחנו צריכים להמשיך לעשות טוב לחלשים ולהשתדל לעשות כמה שיותר טוב לאנשים, אז באמת במעבר חד, אני אומר את זה ברצינות, קשה בימים כאלו לעבור לסדר יום. אבל אנחנו לא עוברים לסדר היום, פשוט חייבים גם לטפל ולהשתדל ולעשות מה שאפשר, בשבילם. 

אנחנו במעבר חד נעבור לדיון שלשמו התכנסנו כרגע. הדיון הוא על זיהום האוויר, מפגעי ריח מאזור התעשייה הצפוני באשדוד. 

 << אורח >> שמעון אור: << אורח >>  

תודה רבה לכם. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

תודה רבה. שנשמע בשורות טובות. שנתבשר ונתבשר רק בשורות טובות בעזרת השם בקרוב. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

תודה רבה לכם. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אנחנו נמצאים כרגע בדיון המשך, לצערי הוא קצת ארך הרבה זמן עד שקיימנו את דיון ההמשך הזה. וגם היום, שוב פעם אנחנו לא רואים פה את השרה עידית סילמן. זה יוצא בפוקס שגם יש ישיבת ממשלה, אז יש איזה תירוץ טוב שזה יסתדר. אבל אני שוחחתי איתה אתמול ומשום מה היא טענה, אליי היא טענה שלא קבעו איתה. בדקתי את את זה גם עם מנהלת הוועדה שאני מכיר אותה, גב' בת שבע, שעושה רבות. כל מי שיושב פה זה בזכות שהיא מזמינה ודואגת ועושה את הכול. וגם את זה היא עשתה. ולצערנו, משום מה, השרה החליטה לא להגיע. ובטענות שניות שיש פה את הצוות המקצועי שהם עצמם, הם יודעים להגיד את הכול וזה לא קשור לשרה עצמה וזה לא ביכולות שלה או לא בסמכות שלה. בואו נשמע. התלבטתי אם לקיים את הדיון או לא לקיים את הדיון. ואז אמרתי, בואו נשמע, אולי באמת מספיק הצוות המקצועי. אז עוד מעט אנחנו נשמע אותם. 

אני אגיד רק כפתיחה, בהסתכלות שלי, אני לא יודע מה היו התוכניות, אומרים ב-2016 הייתה איזה תוכנית או סיכומים כאלו ואחרים. אני יודע שיש חוק אוויר נקי וכולנו יודעים שהמצב במפרץ חיפה קטסטרופה. אנחנו היינו בוועדות רק לפני שבועיים-שלושה, היינו בוועדות על דיונים אחרים בנושאים האלו. יש היום טכנולוגיות חדישות מאוד, מתקדמות. 

דרך אגב, עוד מילה אחת שהשרה אמרה לי שאפשר להגיד שהיא נגד בכלל להעביר את זה לאשדוד. היא אומרת את זה בצורה ברורה, אפשר להגיד את זה בשמה. כיושרה אני אגיד גם את הדבר הזה. 

אני אומר, גם אם צריכים להעביר פלטות כאלה ואחרות, אם צריך את זה ביטחונית או צריך את זה מכל סיבות אחרות, אבל בסוף אנחנו צריכים לדאוג גם לתושבים עצמם, או קודם לתושבים עצמם. גם מבחינת הריח, מבחינת המפגעים. לצמצם כמה שיותר את המפגע הגדול הזה. להביא את הכול לאשדוד אני חושב שזו קטסטרופה, דבר שאנחנו נבכה עליו מאוד. לכן אנחנו פה בוועדה משתדלים לעשות הכול. לפחות לראות מה אפשר בשביל לצמצם. מעבר לזה שאני אומר, עוד פעם, גם אם ניתנו היתרים וגם אם עובדים לפי היתרים, אולי צריך לשנות אותם. זה בסדר גמור, לכן אנחנו פה יושבים ודנים. 

אז אני מבין שנמצאים איתנו גם מינהל התכנון, גם הגנת הסביבה. כמובן מהרשויות, מאשדוד אני מקווה שגם נמצאים איתנו פה. אז קודם ניתן לחה"כ יוראי ואחרי זה נעבור לדרג המקצועי לשמוע מה נעשה ואיך אנחנו מנסים לפתור את הבעיות כמה שיותר. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

תודה רבה אדוני יושב-הראש. אני אהיה קצר. אני רק אפתח ואומר שאני מודה לך על המחויבות שלך לקיים את הדיונים האלה. זה דיון רביעי, אם אני לא טועה, שאנחנו עורכים בנושא הזה. והמחויבות שלך ראויה להערכה. בסופו של דבר מדובר בחיי אדם, ממש כך. 

כמו שאמרת בפתיחת דבריך, הדיון הזה נדחה ונקבע להיום כדי לאפשר לשרה להגנת הסביבה להגיע לכאן. ואני תוהה לעצמי איך יש לה בושה, לעידית סילמן, לא להתייצב כאן. איפה היא עכשיו? מה יותר חשוב מלהגן על הסביבה ולהגן על בריאות הציבור? אני רוצה להכניס את זה לקונטקסט, עכשיו ממש בשעה זו, לפי האתר של המשרד להגנת הסביבה, העיר או האתר הכי מזוהם במספר 3 בארץ זה אזור התעשייה הצפוני באשדוד. תושבי אשדוד סובלים מזיהום אוויר אחד מהגרועים בישראל, מספר 3 מלמעלה. ומה יותר חשוב? למה עידית סילמן שמה פס עבה על תושבי אשדוד, תושבי גן יבנה, תושבי יבנה. הם לא חשובים? הבריאות שלהם לא חשובה?

נדמה, אדוני יושב-הראש, שכאשר זה לא מדובר בלסדר קומבינה או סידור עבודה למקורבים שלה לפריימריז זה לא מעניין. לא יכול להיות שזה דיון רביעי והיא מסרבת להגיע לוועדה לכאן ולתת דין וחשבון, לתת תשובות לציבור שנושם אוויר מזוהם תחת המשמרת שלה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

יש את הדרג המקצועי פה, אז יכול להיות שאולי נשמע פתרונות מהדרג המקצועי. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

אני יודע שבריחה מאחריות זה הבון טון של הממשלה הזאת. היא נושאת באחריות, היא לא יכולה להסתתר מאחורי הפקידים, מוכשרים ככל שהם יהיו. זו אחריות שלה, זה במשמרת שלה. והעובדה שעכשיו, אגב, בדקתי את זה גם אתמול בערב. גם אתמול בערב תושבי אשדוד היו מספר 3 בארץ של נשימת זיהום אוויר מזוהם. גם הבוקר המגמה ממשיכה. ממשיכים לנשום אוויר מזוהם באשדוד. המשמעות הישירה היא תמותה, היא תחלואה, היא העובדה שהילדים שם נושמים אוויר מזוהם ומתים. זאת המשמעות. ואם זה מקובל על עידית סילמן, שזו האחריות שלה, אז באמת אין לבושה כבר מקום להתאבד בה. 

אני רוצה לשאול את המשרד להגנת הסביבה מספר שאלות: הראשונות נוגעות להיתר הפליטה לתחנת הכוח במתקן ההתפלה של שפיר הנדסה. אני מבין שאישרתם בהיתר הפליטה אישור להפעלת שבע טורבינות שמבוססות על מנועי בערה פנימית, שהיא טכנולוגיה מיושנת, במקום לדרוש שימוש בטכנולוגיה המיטבית הקיימת, כלומר ב-BAT, שנהוגה בישראל, שזה לכל הפחות טורבינות גז. אני רוצה לשאול כמה טורבינות נדרשות כדי להפעיל את מפעל ההתפלה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אושר ארבעה אם אני הבנתי נכון. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לא, אז אני אומר, ככל שאני יודע אושרו שבעה. תגידו לי אם אני טועה. כמה דרושות לטובת הפעלת מתקן ההתפלה. כמה דרושות בשביל להפעיל את המפעל עצמו וכמה אישרתם ביתירות ולצורך מה אישרתם ביתירות? וכיצד האישור הזה, תוך שימוש בטכנולוגיה המיושנת הזאת, עולה בקנה אחד עם חוק אוויר נקי. ואני מפנה אתכם לעניין ה-BAT, best available technology. זו איננה ה-best available technology. 

לגבי הפעילות של בית הזיקוק באשדוד, אני מפנה אליו, אבל אני רוצה תשובה שעוסקת בכל האזור של אזור התעשייה הצפוני באשדוד. כמה עיצומים הטלתם בשנת 2024 על המפעלים שעובדים שם. כמה מלבד עיצומים, כמה התרעות ניתנו. 

באופן כללי, אני שולח הרבה מאוד שאילתות למשרד להגנת הסביבה בשאלות על כמה התרעות, כמה עיצומים ניתנו. מדוע אתם לא מפרסמים את המידע הזה? למה הציבור לא יודע וחברי הכנסת לא יודעים כבר בשלב ההתראה. שנתתם התראה למפעל על הפרה של חוק אוויר נקי. מדוע הציבור לא יודע והוא צריך לחכות לשאילתות שבדרך כלל מקבלים עליהם מענה, ספציפית אתם לא עונים חודשים רבים על שאילתות. אני רוצה להבין כמה התרעות ניתנו למפעלים בשנת 2024, כמה עיצומים ניתנו וספציפית גם לגבי בית הזיקוק באשדוד. אני מקווה שבאתם מוכנים. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

דרך אגב, אלה דיונים שכבר עשינו בעבר ושאלנו את השאלות האלה ועדיין לא קיבלנו תשובות. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

כן. אני מקווה שהנתונים כאן. אבל שוב, אני לא מצליח להבין, ואני קראתי כתבה לאחרונה שפורסמה באתר שקוף בנושא הזה. אני לא מצליח להבין למה המידע הזה לא חשוף לציבור. אתם פועלים מטעם הציבור, מכוח חוק שחוקקה הכנסת, ששומר על בריאות הציבור. הנתונים האלה הם לא מידע חסוי, הם מידע שאמור להיות שקוף בעיני הציבור. ואני רוצה להבין למה אני צריך לחכות לדיון הרביעי. אני מקווה שנשמע תשובות פה, אבל למה אנחנו צריכים לחכות בכלל? למה אי אפשר להיכנס לאינטרנט ולראות מה הסטטוס של העבודה שלכם? אתם עושים עבודה חשובה, תנו לציבור אפשרות ללמוד עליה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אוקיי. אני חושב שנעבור לדרג המקצועי. נמצא איתנו פה אמיר זלצברג. הבנתי שאתם רוצים להראות איזה מצגת, או שאתה רוצה קודם לדבר? 

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

שמי אמיר זלצברג, מנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה ונמצאת פה מנהלת אגף למניעת זיהום אוויר ואסבסט רעות רבי. ביחד נענה גם על השאלות וגם בקצרה נציג את הנושא בצורה יותר מסודרת. נעשה את זה מאוד קצר. 

(הצגת מצגת)

בשקף 1 רקע על האזור התעשייה הצפוני באשדוד. זה אזור תעשייה שיש בו ריבוי של מקורות פלטת זיהום אוויר. יש פה בית זיקוק שהוא האחרון שיהיה בישראל, אחרי שחיפה ייסגר. יש בו כבר כיום חמש תחנות כוח, שני נמלי ים עם התעבורה הימית הגדולה ביותר בישראל. מגוון רחב של מפעלים, מפעלים כימיים, מפעלי מחזור. חוות אחסון דלקים. יש פה שפע של מקורות פליטה. 

לא רק שיש ריבוי במספר מקורות הפליטה יש גם כמות גדולה של פלטות. אם אנחנו מסתכלים על המזהם שאופייני לתעשייה, אותם מזהמים אורגניים נדיפים יש פה את הכמות הגדולה ביותר מבין אזורי התעשייה בישראל שנפלטת של אותם מזהמים אורגניים נדיפים. 

דבר שלישי, לא רק שנפלט זיהום אוויר, הוא גם מאוד מפריע לתושבים, אני רואה שגם יש פה תושבים. והתקבלו 3,000 תלונות מתושבי הסביבה, וזו הערכת חסר, כיוון שיש הרבה תושבים שסובלים ולא מתקשרים. 

יותר משלוש הסיבות האלה יש גם צפי לגידול, כפי שיושב-הראש ציין. חלק כתוצאה מסגירת מפעלי מפרץ חיפה וחלק מסיבות אחרות. לכן בגלל ארבע הסיבות האלה שמפורטות כאן, אכן אנחנו מסכימים וישנה הצדקה לקדם תוכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר באזור אשדוד. והשרה באמת הנחתה אותנו לקדם תוכנית כזאת בגלל ארבע הסיבות האלה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

מה הדד ליין של אותה תוכנית שאתם יכולים לפרסם?

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

דד ליין, לוחות זמנים? אני מעריך שתוך כחודש נפרסם אותה להערות הציבור. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

אוקיי. 

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

אפשר לראות פה בשרטוט את אזורי התעשייה הצפוני והנמל ועורף הנמל, שהם יכללו בשטח התוכנית, יחד עם כל מקורות הפליטה כפי שציינתי קודם. וגם אני לא יכול לשלוט על הסמן, אבל רואים פה גם את בתי התושבים הסמוכים לאזור. 

אם אנחנו מסתכלים על תלונות הריח שציינתי קודם, אפשר לראות שמרבית תלונות הריח מגיעות מהעיר יבנה. רואים שכ-2,000 תלונות במהלך השנתיים האחרונות הגיעו מהעיר יבנה, בעיקר מהשכונות החדשות, משכונת נאות שמיר וסביבתה, שהיא נמצאת במורד הרוח ממזרח לאזור התעשייה. רוב התלונות הן בשעות הערב, גם כשאנשים חוזרים לבתים וגם כאשר הרוח היא רוח ממערב למזרח. אבל יבנה היא לא היחידה ורואים שגם באשדוד, ניר גלים, בני דרום והאזור יש גם כן תלונות נוספות, גדרות ועוד. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אם אפשר לקצר קצת. 

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

ממש קצר. האזור משופע בתחנות ניטור אוויר, כמעט כולן מופעלות על ידי איגוד הערים שהמנכ"לית רומי יושבת כאן. והמסר שמאוד מאוד חשוב לי להעביר שבתחנות הניטור הסביבתיות לא נמדדו חריגות מערכי הסביבה הקבועים בחוק. זה מסר שמאוד חשוב להבהיר. זה לא אומר שהכול טוב והכול בסדר, אבל זה אומר שמבחינת ערכי סביבה אין חריגה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

כן, אבל יש היום טכנולוגיות יותר טובות. אז אני לא מצליח להבין, מנסים להיתלות על משהו ישן, על החוק שהיה, באיזה שנה הוא חוקק. בסוף העולם משתנה ויש היום דברים הרבה יותר טובים, אז למה צריך לחיות בזיהום הזה?

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

הערכים במדינת ישראל הם מהמחמירים בעולם. אני לא חושב שיש עוד מדינה בעולם שקבעה ערכים מחמירים כמו שמדינת ישראל קבעה, בוודאי למזהמים הללו. לכן הוא לא מיושן. 

כן יש תחנות ניטור על גדרות המפעלים. פה אנחנו רואים דוגמה לתחנות הניטור על גדרות בית הזיקוק אשדוד, חוות הדלקים פי גלילות, מסוף ים תטיס של שברון ואנחנו רואים שבתחנות האלו כן יש חריגות מערכי סביבה. זה לא אזורים שיש בהם מגורים או שהם - - - קרקע רגישים. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

מה הסדר גודל שמדובר?

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

חריגות רבות מאוד ברמה שלעיתים כל יום, לדוגמה בבית הזיקוק, על הגדר בסמוך למט"ש בתחנה שמסומנת פה תחת השם בז"א, יש חריגות מאוד מאוד משמעותיות. לכן אנחנו פועלים מולם. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

מה זה פועלים מולם? 

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

עכשיו אני אציג. אני אתן פה שלוש דוגמאות, ותוך כדי זה אני אענה לשאלה של חה"כ הרצנו להב לגבי שלושה מקורות גדולים ואז השקף המסכם על התוכנית. 

שלוש דוגמאות: אחד זה בית הזיקוק. לבית הזיקוק בחודש אוגוסט הוצאנו צו. דרשנו ממנו לבצע פעולות נוספות מעבר להיתר הפליטה. אחד מהם זה פרסום לציבור של נתוני הלפיד שזה בוצע וכבר היום מופיע באתר האינטרנט של בית הזיקוק. הדבר השני זה מה שרואים פה בתמונה, זה מחמצן תרמי שנמצא היום בהרצה במסוף הניפוק של הדלקים, שהוא יטפל בפלטות במסוף. הוא כבר בהרצה, הוא צריך תוך כחודש לסיים את ההרצה ולהיות מחובר בצורה שוטפת. הדבר השני זה המחמצן התרמי במכון טיהור השפכים התעשייתי שקבענו לו דד ליין לאמצע 2025. בנוסף מנהלת האגף פה לצידי הטילה עיצום כספי על בית הזיקוק בהיקף של 7.1 מיליון ש"ח בגין חריגות מערכי הפליטה ופלטת עשן שחור. כל זה בחודשים האחרונים באוגוסט או בספטמבר בעקבות הפרות שהיו. 

גם במפעל הקורנס, שזה מפעל שעוסק בעופרת. עופרת זה חומר שהוא מסרטן לאדם, זו מתכת כבדה מסוכנת. גם שם הוצאנו צו בחודש מרץ 2024, בנוסף להיתר הפליטה שיש לו, כיוון שהיו חריגות על גדרות המפעל. שוב פעם, לא באזורים שיש תושבים, אלא על גדרות המפעל כתוצאה מפעילות המפעל ודרשנו מהם לבצע פעולות נוספות כגון סגירה, איטום וטיפול באוויר. המפעל לא הספיק ליישם את מלוא הצו, הייתה שם שריפה. אבל המפעל נדרש שעם הפתיחה החדשה שלו, כרגע המפעל לא עובד, עם הפתיחה החדשה שלו הוא יעמוד במלוא. אני חושב שזה באתר הוועדה, אדוני, אם אתה רוצה. 

למכון טיהור השפכים אדמה אגן, שהוא עוד אחד מהמקורות שנמצא בסמיכות לתושבים, הוצאנו לו גם כן תנאים סביבתיים ברישיון עסק לפני כחודש. כחודש בלבד. ודרשנו ממנו מספר פעולות. בין היתר הוא כבר ביצע, הוא הוסיף פילטר פחם, פילטר פחם לנטרול ריחות. הוא אוסף את כל מקורות הפליטה שם ומעביר אותם לפילטר הפחם. ויש מחמצן תרמי שכבר נמצא בהתקנה. ועד סוף אפריל הוא יושלם ויחובר בהתאם לתנאי רישיון עסק. 

התוכנית שהשרה ביקשה שנקדם כוללת פעולות בנושאים הבאים: דבר ראשון שמאוד חשוב לרשויות המקומיות ולתושבים זה להסתכל קדימה על מקורות פליטה נוספים עתידיים. 

 << אורח >> אבי פוקס: << אורח >>  

אמיר, איך יכול להיות, סליחה, איך יכול להיות הסעיף הראשון מתחבר לתחנות שכל דקה מקימים לנו תחנות כוח חדשות? 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

רגע, תן לו בבקשה לסיים. אני אתן לכם גם את זכות הדיבור. 

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

תן לי רק שקף אחרון ואני זה. מה שאנחנו מציעים זה כזה דבר: היום כאשר יש תוכנית מאושרת, ואנחנו נגיע תכף לנושא של מתקן ההתפלה, יזם שיש לו תוכנית מאושרת יכול לפעול מתוקף התוכנית הזאת. מה שאנחנו מציעים זה לממשלה לאמץ בהחלטת ממשלה מדיניות שקובעת שלא יוקמו באשדוד מקורות פליטה חדשים שגורמים לסיכון סביבתי או לזיהום סביבתי, אלא אם יש הכרח להקים אותם דווקא בסמוך לנמל או לבית הזיקוק. 

מצד אחד אנחנו מבינים שיש שם תשתית לאומית של נמל ובית זיקוק שהם חיוניים ויש דברים שצריך להקים שם. לא יהיו עוד מקומות חלופות אחרות. מצד שני, יש הרבה דברים כגון תחנות כוח או אחסון אסטרטגי של מוצרי דלקים שאין חובה שיקימו דווקא שם. וההצעה שלנו היא להגביל את ההקמה של תשתיות חדשות רק לדברים שבאמת נדרש את הנמל או את בית הזיקוק. וגם אותם דברים, ככל שיוקמו שם, הם יצטרכו להוכיח במסגרת מסמך סביבתי, שההקמה שלהם לא פוגעת ביכולת לעמוד ביעדי הפחתת פלטות שנקבע בתוכנית. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

אתה יכול להתייחס ספציפית, הלכה למעשה? ספציפית לתחנת הכוח החדשה שמוקמת? מדוע ארבע פיקריות נדרשות להיות מוקמות בנמל. איך זה מתיישב עם התוכנית להורדת פלטות?

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

נסיים את השף ואני אענה, ברשותך. 

פעולות בתחום הפיקוח והאכיפה והניטור: להגביר את סיורי הפיקוח, גם שלנו וגם של איגוד הערים. עוד יותר בדיקות פתע בארובות ובדיקות פתע חלק מהעיצומים שהטלנו נובעים מזה. לחזק את התגובה לאירועי ריח וסביבה. כאשר אנחנו מקבלים תגובה אז נוציא כוננים יותר מהר. להגביר את תחנות הניטור והדיגום. פעולות בתחום התחבורה, כיוון שיש שם המון תחבורה כבדה. כל מי שנוסע באזור אשדוד מכיר שיש המון משאיות שמשרתות את הנמל ואת המפעלים ובדיוק באזור הזה. המון מנועי דיזל כבדים. גם לטפל בפלטות בכלי שייט, פעילות בתחום הפסולת והשפכים והמון עבודה על בקרה, מעקב, שקיפות, דיווח לפרסום, פרסום והסברה. זה לגבי התוכנית. 

עכשיו לשאלות של חה"כ יוראי להב הרצנו. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

אני רק אחדד. אולי לפי סדר ההצגה. לגבי בית הזיקוק, התנאים שהצבתם בצו בוצעו?

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

נכון להיום הדרישות שקבענו בצו מומשו וכל מה שלא מומש בהיתר ניתן עליו עיצום כספי. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

לגבי הצו?

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

לגבי הצו, אני שוב פעם אגיד, הצו ניתן בחודש אוגוסט 2024. כפי שאמרתי, הלפיד מפורסם באתר האינטרנט. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

שלושת הדברים הנוספים?

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

המחמצן התרמי להפחתת פלטות במסוף נמצא בהרצה כבר ותוך כחודש יושלם. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

עד אמצע 2025. 

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

בדיוק. אני חוזר לגבי מספר העיצומים. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

את הדרישות האלה הצבתם עוד בספטמבר 2023. נכון? לא בצו, אלא כדרישה למפעל, בגלל הסיכון הגדול לבריאות הציבור. 

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

לגבי הדרישות האלו אנחנו עשינו הליך הסדרה, כאשר בהתחלה הוצאנו התראה וזימנו לשימוע את בית הזיקוק בגין החריגות. כתוצאה מהתהליך הזה של ההתראה והשימוע עשינו שני דברים: אחד זה ענישה, שזה אותו עיצום כספי שדיווחנו עליו. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

רק עכשיו. 

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

אכן הוא הוטל רק עכשיו. אני מסכים שזה תהליך שקרה כשנה זה לקח, נכון. והדבר השני זה הסדרה. מצד אחד ענישה, מצד שני הסדרה. זה תהליך שבעקבותיו בוצעו שני דברים. לשאלתך, הוטלו שני עיצומים כספיים באזור אשדוד בשנת 2024. האחד על חברת טלאור כראדי בגין האירוע הגדול של השריפה שהיה שם. השני על בית הזיקוק שציינתי עכשיו. 

אנחנו כן מפרסמים אחת לחצי שנה איזה שהוא סוג של דוח שמציג את הפעולות שאנחנו עושים באזור אשדוד ומציגים כמה התרעות התקיימו או ניתנו. ב-2024 ניתנה אחת, בחציון הראשון. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

איך ניתנה אחת? אם אתם אומרים שיש הפרות על בסיס יומי של מפעלים, איך ניתנה רק התראה אחת?

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

אני אענה. לשם השוואה, ב-2022 וב-2023 ניתנו שמונה התרעות בכל אחת מהשנים האלה וב-2024 בחציון הראשון הייתה אחת. אני חושב שהסיבה העיקרית וכמעט הבלעדית זה המלחמה. גם אצלנו חלק מהצוות במילואים, גם במפעלים יש. חלק גדול מהסיבה פה זה הנושא של המלחמה. אבל אני יכול להגיד שעכשיו הנושא הזה יותר התייצב וכפי שאתה רואה יש כבר אכיפה שהתקיימה והתבצעה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

אני שואל שוב, כשאתם נותנים התראה או עיצום או צו, זה מפורסם מיידית לציבור?

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

לגבי עיצום כספי אנחנו מפרסמים אותו רק כאשר העיצום נחתם. לגבי התרעות זה לא מיידית. אנחנו מפרסמים את זה אחת לחציון באתר שלנו. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

למה? אם אתם נותנים התראה לא ראוי שהציבור יכיר שיש התראה?

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

בדרך כלל מה שאנחנו עושים אנחנו מוציאים התראה כאשר אנחנו מוצאים עדות ראשונית לאיזה שהוא ליקוי. אנחנו מזמינים בדרך כלל את הגורם המפר לשימוע ושומעים. קרו גם מקרים שבהם הגורם המפר שכנע אותנו שהמצב הוא אחר ולא הבנו את הדברים נכון. לכן אנחנו בדרך כלל לא מפרסמים מיד כשאנחנו נותנים התראה ראשונית, אלא בהקשר של העיצום הכספי רק כאשר העיצום הוא חלוט והוא יצא ונחתם. או אחת לחצי שנה בדיווח על היקף הפעילות. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

תראה, מדובר בהליך מינהלי. אתם רגולטור ואתם פותחים בהליך מינהלי של התראה כנגד מפעל שמזהם, שהמשמעות של הזיהום שלו זה פגיעה בבריאות הציבור ופגיעה בסביבה. 

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

נכון. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

מדוע לא לתת ביטוי פומבי להליך המינהלי הזה? אני באמת לא מוצא היגיון בהתנהלות הזאת. כי גם אם לצורך העניין המפעל שכנע אתכם שההתרעה אין בה בסיס. מעולה, שתפו את הציבור בכל התהליך. אם אתם לא תלכו על זה, אני מודיע לכם, אנחנו נקדם חקיקה, אני חושב שהיא תהיה חוצת מפלגות. כי אין שום היגיון. אור השמש תמיד טוב, בוודאי בעניין הזה, בוודאי כאשר מדובר באתר שאתה אומר שהוא אחד מהמזהמים ביותר בישראל. 

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

אני רק אגיד שוב פעם, אנחנו מפרסמים אחת לחציון. אני מבין שאתה מצפה לתדירות אחרת. 

לשאלה האחרונה שלך, מפעל ההתפלה אני אבקש ממנהלת האגף. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

רק אולי נעבור קצת לעוד אנשים שנמצאים איתנו פה. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

תודה אדוני יושב-הראש על הדיון החשוב הזה. אני עקבתי אחרי ספציפית בעיית הזיהומים וזיהום האוויר באשדוד כבר כמה שנים. באוגוסט 2022 אני ביקרתי ברובע ב' באשדוד והסתובבתי שם עם אחד מהתושבים. יש שם שכיחות גבוהה במיוחד של מחלת הסרטן ושיעורי תמותה גם יותר גבוהים – זה כבר ב-2022. בעקבות זאת גם פניתי לשרה. אני אהיה יותר קצר, כי אין לי זמן, אז אני רק אזכיר דברים. 

במרץ 2024 היה דיון בוועדת הפנים, דיון שיזמנו שלושתנו ביחד. חה"כ בצלאל והרצנו ואנוכי, בנושא של הרעלן קונדוסנט, מפרויקט לוויתן. וגם שם אני רוצה לצטט שוב את מה שציטטתי אז בדיון את ד"ר ישראל ברזילאי שהוא היה ממונה על תחום חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה. הוא בחוות דעת ודוח הערכת סיכונים עוד ב-2018 אמר, ואני מצטט: "במקרה של בקיעת אחד מצינורות הגז יתרחש בנוסף לאירוע חמור ביותר של נזקי גוף ורכוש גם אירוע רחב ומדהים של זיהום קרקע ומקורות מים. הדבר הזה נעלם מהדוחות שהוגשו לנבחרי הציבור בישראל. אסונות מסוג זה שכיחים הרבה יותר מכפי שהיינו רוצים לדמיין. אסון שלא נראה כמותו בישראל מעולם". 

בעקבות הדיון הזה אני הגשתי שתי שאילתות, האחרונה ביניהן הייתה ב-2019. אחת למשרד הבריאות שבה דרשתי לערוך סקר תחלואה חדש בקרב התושבים. הדבר השני היה משרד להגנת הסביבה להבין אילו פעולות נעשות. אני חייב להגיד שעד היום לא קיבלתי תשובות מניחות את הדעת. עד היום לא קיבלתי משאילתות שהוגשו לפני כחצי שנה. לא קיבלתי עד עכשיו מענה הולם. 

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

תוכל בבקשה לחדד שנייה רק את השאלה, כי אני לא בטוח שהבנתי. מה בדיוק?

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אני יכול לשלוח לך את השאילתה שוב. 

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

לא, אבל מה אתה שואל עכשיו? שנוכל לענות לך מיד. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אני תכף ארכז כמה שאלות בסיום. אני מסיים את הדברים שלי כבר עכשיו. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

הם אמרו שהם הולכים לעשות. ניתן כל ההחלטות שהשרה הייתה. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

כן, אני רוצה בהזדמנות הזאת להצר על כך שהשרה, שהייתה אמורה להיות פה, לא נמצאת. זה גם אולי מעיד על ההתייחסות הרצינית לנושא. 

אני רוצה להעלות כמה שאלות: דבר ראשון, מהי המדיניות של המשרד להגנת הסביבה על בריאותם של התושבים, לאור נתוני התחלואה? כמה ניידות ניטור פועלות כעת באזור התעשייה הצפוני? כמה חריגות זיהום זוהו על ידן, כולל חריגות שמוגדרות כחריגות סטטיסטיות? ובכמה מקרים בשנתיים האחרונות הופסקה פעילותן של הניידות? באיזה צעדים נקט המשרד בפועל בשנתיים האחרונות על מנת לצמצם את פליטות המזהמים? בכמה מקרים הוטל צו 45 מתוקף חוק אוויר נקי? האם נפתחו הליכי שימוע, הליכים מינהליים או פליליים נוספים בשנתיים אלו? 

אלו השאלות שלי ואני אשמח לקבל מענה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לפני שתענו אני רוצה לשמוע את ראש המועצה האזורית חבל יבנה, אבי פוקס, בבקשה. רק אני מבקש חברים, כמה שיותר בקצרה כל אחד, כי הרבה אנשים רוצים לדבר. ויש שעון שהוא מתקתק. 

 << אורח >> אבי פוקס: << אורח >>  

אין בעיה. קודם כל, תודה רבה אדוני יושב-הראש, תודה לכם על הדיון החשוב. 

אנחנו בחבל יבנה, וגם אני מניח יתר ראשי הראשויות, אנחנו בוודאי הסמוכים ביותר או הסמוכים לאזור התעשייה הזה מבחינת מגורים. ולהראות פה את השקף היפה עם התלונות והמספרים, זה לא מדויק. אם אתה מסתכל על הנקודות של היישובים שלנו מבחינה סטטיסטית אתה מדבר על רוב האוכלוסייה שמתלוננת. בוודאי שאם אתה סופר במספרים אתה צריך להראות את ההיקף. 

אני מכיר כבר את הדיונים עם המשרד והיו אצלי לא מעט גם בסיורים וגם אנחנו מנהלים את זה במסגרת איגוד הערים. יש בעיה בסיסית גם בדיון הזה לטעמי שמפספסים אותה. יש עוד רובד. המשרד כל הזמן אומר אנחנו הרגולטור. הוא מסתכל על אירוע מאוד מאוד מצומצם. אבל באזור הזה, שגם אם יחזירו את השקף ויראו את הגבולות של התוכנית, היא מתייחסת רק למחוז דרום. אבל מיד בסמוך לזה יש מחוז מרכז שמקדם בעצמו לא מעט תוכניות למפעלים לאזורים מזהמים, למטמנות צמודות. כשאתה יושב בוועדה מול מחוז מרכז בא מחוז מרכז אומר לך אני לא יודע, אני לא קשור, זה אירוע של מחוז דרום. אבל המקבץ, האזור כולו עובר בעיה מהותית. אשדוד, ויושבים פה נציגים של העירייה, הולכת יותר מלהכפיל את גודלה על תוכניות שמקודמות שם באזור. המיפוי שנעשה פה הוא כאילו מתייחס לאיזה שהיא מציאות עכשווית, אבל הוא לא מסתכל דקה קדימה. 

בדיון הפומבי שעשינו באיגוד, שהשתתף גם ראש עיריית אשדוד, אמרתי את המשפט הידוע לכולם "סוף מעשה במחשבה תחילה". אנחנו פה כאילו באים להתעסק עם משהו בלי החשיבה על מה יקרה מחר בבוקר. אנחנו מדברים על תוכניות שכרגע מופקדות, על ותמ"לים ענקיים שמקיפים את האזור ואשר גופי התכנון משני האזורים, גם אזור דרום שמיוצג פה בשקף וגם מאזור מרכז שלא מיוצג, מקדמים המשך של הקמת מפעלים, אזורים מזהמים, מטמנות, בתוך השטח. והוועדה כאילו מתעלמת. 

אני הייתי מצפה מהמשרד להגנת הסביבה שיגיד אני לא רק רגולטור מחלק לפי יש תוכנית, אושרה או לא. יש פה תפיסה כללית על כל המרחב שצריכה להילקח בחשבון והיא לא נלקחת פה בשיח. פה מדברים האם המפעל עבר בתקן את הסטייה, לא עבר. אנחנו מדברים על מציאות גם ביטחונית. כל האזור הזה מבחינת הפוטנציאל הנפיץ שלו, כולנו מבינים אותו. ואם הוא הולך לגדול, והוא הולך לגדול, כי משרדי ממשלה אחרים מקדמים שם תוכניות ענקיות לגידול האוכלוסייה. ואז מה יגידו? אה, לא חשבנו על זה כי אנחנו היינו סגורים במחוז דרום?

הדבר הזה לדעתי הוועדה חייבת לדרוש תמונה רחבה יותר, קודם כל של גופי התכנון, להבין לאן המקום הזה הולך לא רק מבחינת מתן היתרים למקומות הקיימים.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

מינהל התכנון איתנו ואני מקווה שבאמת נשמע פה את שחר עוד מעט. 

 << אורח >> אבי פוקס: << אורח >>  

אמיר, אמרת פה המקום מקיף כמויות של משאיות שנוסעות, שמוציאות זיהום. אבל בפועל האגף השני שלך במחוז מרכז מקדם עוד הכנסה של מאות משאיות לאזור, שימשיכו להקיף וימשיכו לייצר זיהום אוויר, שיעברו אצלי במועצה צמוד לבתים במרחק של 50 מטר מהבתים. אתם מתעלמים מהמציאות. ואת כל התמונה הגדולה הזאת אני חושב שהוועדה צריכה לדרוש את התמונה. זה לא רק למפעל הזה או אחר מה קורה איתו, זה ההיקף הכללי. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

תודה. אני אשמח לשמוע את שחר ממינהל התכנון. אני קצת מצר על זה שאנחנו ביקשנו בדיון הקודם לעצור, לחשוב קצת. ומשום מה לצערי הרב הוועדה התקיימה ואישרו ואנחנו עכשיו אומרת לי השרה זה לא בידיים שלנו, אישרו את זה כבר, זה לא קשור אליי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה עצוב. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

זה עצוב. אני אשמח לשמוע. 

 << אורח >> שחר בקשי: << אורח >>  

אנחנו נהפוך את הסדר. אנחנו ניתן לגב' זינה ממינהל התכנון בפן המקצועי שקצת תפתח ותסביר ונשלים. 

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

מוסדות התכנון שיוזמים איזה שהוא, אני דווקא מהאגף שעוסק בתשתיות ארציות כמו גפ"מ, תחנות כוח. ודרך אגב, התשתיות האלה גם יש אותן ברמות שונות. אנחנו עוסקים בתשתיות גדולות כלל ארציות וכל פעם שיש צורך ומדינה צריכה לא רק מגורים, האוכלוסייה פה גדלה, מכפילה את עצמה, השטח הוא מאוד מוגבל במדינת ישראל. יש תחרות על כל פיסת קרקע. לכן יש מדיניות תכנון סדורה. אם מתכננים תשתית מסוימת לאיזה שטחים הולכים. יש מדיניות של הצמדת תשתיות. אי פגיעה. כל מיני עקרונות, פגיעה שטחים פתוחים. אנחנו רוצים להשאיר גם מסדרונות אקולוגיים ולא לפזר את התשתיות לתוך לב של שטחים פתוחים. אנחנו צריכים לאשר את הקרקע לדורות הבאים. כל העקרונות הידועים. לכן יש נו מדיניות סדורה לאן אנחנו הולכים. 

נתתי בישיבה הקודמת של הוועדה הנכבדת את הסקירה איך פעלנו באיתור שטחים, איתור חלופות עבור מתקנים לאחסון גפ"מ. זו הייתה דוגמה. אנחנו גיבשנו מתודולוגיה, בחנו את החלופות הטכנולוגיות, גיבשנו קריטריונים לאיתור חלופות מרחביות. איתרנו הרבה מאוד חלופות, אחר כך צמצמנו אותם לפי אמות מידה לשבע חלופות. שבע החלופות האלה נבחנו באמצעות תסקיר השפעה על הסביבה. פרקים א'-ב' של תסקיר להשפעה על הסביבה שמוסד התכנון הגבוה אישר אותם במועצה ארצית לתכנון ובנייה. דרך אגב, ההנחיות האלה ניתנו על ידי יועץ סביבתי של מועצה ארצית, המשרד להגנת הסביבה. 

מועצה ארצית אישרה את ההנחיות, בחנו את ההשפעה באמצעות פרקים א'-ב' של תסקיר להשפעה סביבתית צפויה עבור כל שבע החלופות. מצאנו שההשפעה על איכות האוויר במקרה הזה של אחסון גפ"מ למשל היא זניחה בכל שבע החלופות. ובחרנו להמשך בחינה באמצעות פרקים ג'-ה'. מועצה ארצית בחרה, המוסד לתכנון הגבוה, שהוא מאוד קשה לפקפק במקצועיות שלו, מיוצגים שם כל בעלי המקצוע., גופים שונים, בין היתר רשויות מקומיות. המועצה הארצית בחרה להמשך בחינה בהתאם למסקנות של פרקים א'-ב' של התסקיר ארבע חלופות. בין היתר חלופה של מרכז הדלק באשדוד. כך אנחנו עובדים, לפי מדיניות סדורה ולפי עקרונות תכנון שגובשו. זה מה שיש לי להגיד. 

במקרה של תחנת כוח במתקן התפלה. תראו, אתם מכירים את הצרכים. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

זה רק נשמע שיש איזה עקרונות תכנון, אבל במציאות הכול נראה אחרת. 

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

שנייה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

זה נשמע שיש איזה אי הבנה. אנחנו בחלל והם בזה. 

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

למה בחלל?

 << אורח >> יניב תם: << אורח >>  

זה נשמע שיש עקרונות תכנון שבסוף אנחנו החצר האחורית של כל עקרונות התכנון האלה. 

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

לא, רגע. דרך אגב, לא הכול הולך לאשדוד. שבע חלופות הן מפוזרות. יש חלופות בצפון. מקודמת תוכנית במט"ש עכו, מקודמת תוכנית בנאות חובב. יש צרכים של המדינה. המדינה צריכה גפ"מ. אז אנחנו בחנו שבע חלופות במחוזות מרכז ודרום. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל בחרתם באשדוד בסוף. 

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

לא, בחרנו בין היתר, זו לא החלופה היחידה. בחרנו ארבע חלופות, אחת מהן באשדוד. 

 << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >>  

אתם בחרתם באשדוד נוספת אחרי שאישרתם את תמ"א 32. אז זה קצת אבסורד להגיד את זה. 

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

רגע, תני לי לסיים את התזה. 

 << אורח >> ערן גלזר: << אורח >>  

זה לא תזה, זה החיים שלנו, עם כל הכבוד. זאת לא תזה תיאורטית או אקדמאית. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לתת לה להשלים. 

 << אורח >> ערן גלזר: << אורח >>  

זה החיים של התושבים שלנו. 

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

מדינה צפופה במחסור קרקע. 

 << אורח >> רולנדו רייטר: << אורח >>  

המדיניות הסדורה מובילה באופן עקבי להצמדה של תשתיות חדשות על תשתיות קיימות בצורה כזו שאיפה שהכי עמוס מעמיסים עוד יותר. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

תן לה להשלים שנייה. 

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

השפעה על איכות הסביבה נבחנה בצורה של השפעה על כל האזור ונמצא שעל התשתית הספציפית הזאת ההשפעה הסביבתית על איכות האוויר זניחה. 

 << אורח >> רולנדו רייטר: << אורח >>  

ממש לא. 

 << אורח >> ערן גלזר: << אורח >>  

איפה את גרה?

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

אני גרה בירושלים שזיהום אוויר בירושלים די גבוה. אני גרה שחולפים אוטובוסים מול הבית שלי שכל דקה אוטובוס. 

 << אורח >> ערן גלזר: << אורח >>  

את בבית שלך יכולה לפתוח חלונות, אנחנו לא. 

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

לא, אני לא פותחת חלונות כי יש זיהום אוויר ורעש נוראי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

וצריבה בעיניים יש לך מהמפעלים?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

וילדים על משאפים של אסתמה יש לך גם?

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

אני רוצה להגיד לגבי תחנת כוח. תחנת כוח היא לא סתם תחנת כוח, זו תחנת כוח של מתקן התפלה. שמתקן התפלה יש צורך לאומי בהקמת מתקני התפלה.

 << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >>  

מנוע אחד או שניים. ארבעה אחרים הם - - -

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

מתקן התפלה באשדוד הוא צרכן אנרגיה אדיר. 

 << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >>  

מנוע אחד או שניים, כל השאר בית הכסף. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

זינה, אבל לצורך הפעלת מתקן ההתפלה צריך שתי טורבינות. אושרו שבע, למה?

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

רגע. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

גם לא בהכרח צריך. 

 << אורח >> ערן גלזר: << אורח >>  

ובטח לא בטכנולוגיה הזו. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

חברים, אני מבקש לתת להם לדבר. בואו נכבד. 

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

תנו לי להגיד, תחנת כוח לא האגף שלי קידם. זו תוכנית שקודמה ב-2014 לפי האמות מידה שהיו באותן שנים. התוכנית היא קודמה במחוז, זו תוכנית קטנה יחסית. תחנת כוח קטנה של עד 70 מגה-וואט. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

כן, אבל שחר, למה אישרו כל כך הרבה?

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

אנחנו מאשרים תחנות כוח הרבה יותר גדולות. היא מספקת את הצרכים של מתקן התפלה והתוכנית הזאת לוותה בתסקיר השפעה על הסביבה והיא מטמיעה את המסקנות מהתסקיר השפעה על הסביבה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אם כמה אוטובוסים מפריעים לך לפתוח חלון, תארי לך מה זה עוד תחנת כוח על הבית ועוד תחנת כוח ועוד תחנת כוח. גם אם היא קטנה.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

אני מציע שאולי המשרד להגנת הסביבה ייתן את הדין והחשבון בנוגע למה אושר במסגרת תחנת ההתפלה, תחנת הכוח. באיזה טכנולוגיות. 

 << אורח >> ערן גלזר: << אורח >>  

וכמה באמת נדרש לטובת ההתפלה. 

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

מה שאני רוצה להגיד שלא משנה מה אושר בתוכנית, תוכנית מאושרת. זה עכשיו יותר תואם תוכנית. והיא בכל מקרה נדרשת לעמוד בדרישות המחמירות ביותר שלפי חוק. 

 << אורח >> ערן גלזר: << אורח >>  

לא נכון, ממש לא נכון. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

זה נכון שהיא נדרשת לעמוד בהוראות החוק. 

 << אורח >> ערן גלזר: << אורח >>  

אבל היא לא עומדת מראש. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

בוא נראה אם היא עומדת. מי שאחראי, הרגולטור שאמון. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מוסדות התכנון עשו מהמשרד להגנת הסביבה חותמת גומי עם התוכנית הזאת. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

בואו נאפשר למשרד להגנת הסביבה להגיד איך זה עומד בהוראות חוק אוויר נקי. 

 << אורח >> רעות רבי בלוך: << אורח >>  

תודה יושב-הראש. הבקשה שהוגשה אלינו למתן היתר פליטה לפי חוק אוויר נקי, סמכותנו, חובתנו גם, לשני מנועים שמשמשים להתפלה ועוד חמישה מנועים לייצור אנרגיה. אחד מן המנועים הוא עבור האנרגיה הנדרשת להתפלה וארבעה נוספים עבור ייצור חשמל לרשת. כולם אכן מנועים, מנועי בערה. 

כשאנחנו בעצם ניגשים או מקבלים בקשה כזאת, אז אנחנו עובדים לפי סט הכללים שהורה לנו המחוקק, כמו בכל מקור פליטה אחר. אז אנחנו בודקים האם מדובר בטכנולוגיה מיטבית. אנחנו הולכים למסמך הייחוס. מסמך הייחוד האירופאי, מסמכי הרפרנס שלנו בכל סוג ממתקנים הגדולים במשק שמגיעים. ומנועי בערה נמצאים ברשימה. נמצאים שם. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

זה ה-BAT? 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני רק שואל שאלה, אם יש כל כך הרבה אבל בכל האזור הזה, כל כך הרבה כמויות של מפעלים, זה לא משנה את האירופאי?

 << אורח >> רעות רבי בלוך: << אורח >>  

זה משנה. זה משנה בשלב שאנחנו עושים תקן. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

כשאתם מסתכלים ספציפית על בית הזיקוק הזה או על תחנת הכוח הזאת, יכול להיות שזה עומד בתקנים האירופאים. אבל בסוף כשאנחנו מסתכלים על המכלול יש פה תושבים, אי אפשר להתכחש לזה שזו המציאות. 

 << אורח >> רעות רבי בלוך: << אורח >>  

אז מסתכלים. זה אותו מסמך שמוגש לנו, אותה בקשה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

אבל הטווח של הברף זה הוראה אחת שתוקנה אחת. ה-BAT בחוק אוויר נקי מחייב אותך לבחור בטכנולוגיה הכי טובה ומיטבית שזמינה כרגע. 

 << אורח >> רעות רבי בלוך: << אורח >>  

לא. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

אין טווח. 

 << אורח >> רעות רבי בלוך: << אורח >>  

אני אסביר, וגם ציינו את זה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

אני שואל אותך שאלה מקצועית, את אשת מקצוע. האם מנוע של בערה פנימית הוא הטכנולוגיה המיטבית הזמינה ביותר להגנה מפני זיהום אוויר? זו שאלה של כן או לא. 

 << אורח >> רעות רבי בלוך: << אורח >>  

אני אשיב, זה קצת יותר רחב מכן או לא. כיוון שמסמך הייחוס לא קובע, הוא לא נותן דירוג בתוכו. הוא קובע משהו שמאוד מאוד ברור. כשיש טווח אז ברור, בין 5 ל-15, ברור ש-5 זה פחות מ-15. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

האם טורבינה של גז טובה יותר?

 << אורח >> רעות רבי בלוך: << אורח >>  

התשובה היא שאין מספיק מידע לגבי טובה יותר. יש כל מה שנמצא במסמך זה טובה. זאת אומרת טובה זה אומר אפשרית. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

אני מתנצל, אנחנו המחוקקים וחוק אוויר נקי לא מדבר על טכנולוגיה טובה וזמינה. הוא מדבר על טכנולוגיה - best available technology. הטכנולוגיה המיטבית הזמינה ביותר. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

בזמן הנתון. כנראה שמפרשים. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

אני שואל אותך שוב, האם מנוע של בערה פנימית הוא הטכנולוגיה המיטבית הזמינה ביותר כדי להפחית פלטות של זיהום אוויר? כן או לא?

 << אורח >> ערן גלזר: << אורח >> 

זו באמת שאלה של כן או לא. 

 << אורח >> רעות רבי בלוך: << אורח >>  

זאת לא שאלה של כן או לא, כי המסמך הוא לא מנוסח בצורה של כן ולא. 

 << אורח >> אבי פוקס: << אורח >>  

אנחנו חוזרים לעניין הזה שאתם כל הזמן נצמדים לאיזה שהם חוקים יבשים ואתם מתעלמים מהמציאות. התושבים בסוף סובלים. 

 << אורח >> ערן גלזר: << אורח >>  

אתם נשמעים כמו הסנגוריה של היזם. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

רעות שמעה את השאלה. תנו לה להשיב בבקשה. 

 << אורח >> ערן גלזר: << אורח >>  

אתם מתפקדים כמו הסנגוריה של היזם, לא כמו המשרד לאיכות הסביבה. 

 << אורח >> רעות רבי בלוך: << אורח >>  

מעבר להסתכל במסמך הייחוס אז אנחנו כמובן מסתכלים על הסביבה. ובסביבה יש אותם נתוני ניטור שאמיר הציג באותן תחנות. ואנחנו בוחנים האם יש צורך/הצדקה לקבוע משהו שהוא מחמיר מה-BAT. מה שעשינו במקרה הזה זה שהגבלנו את שעות הפעילות של המתחם ל-2,000 שעות. 

 << אורח >> יניב תם: << אורח >>  

כן, אבל שיחקתם את זה ב-2,000 פר מנוע ואז משחקים בין המנועים. מכבים אחד, מדליקים את השני. לא יצרתם איזה שהיא הגבלה. 

 << אורח >> רעות רבי בלוך: << אורח >>  

אני לא יכולה לקבוע למפעל - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

חברים, אתם אחראים לבריאות של הילדים שלנו ואתם חוטאים לתפקידכם, נקודה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

רגע אדוני, זה לא עובד ככה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

רעות, אתם המשרד להגנת הסביבה ואת בעצמך אמרת שדרושות שלוש טורבינות בשביל להפעיל. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

שניים ועוד אחד. 

 << אורח >> יניב תם: << אורח >>  

מדויק, אחד להתפלה וארבע לעשות כסף. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

את הארבעה האחרים למה צריך אותם באמת?

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

למה אושרו שבע?

 << אורח >> יניב תם: << אורח >>  

כדי לעשות כסף. 

 << אורח >> רעות רבי בלוך: << אורח >>  

קודם כל, אני לא בשום צד כזה. אני אומרת שמה שמוגש אליי - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

היתר הפליטה מותיר גם לארבע האחרות לעבוד. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

חבר'ה, לתת לה בבקשה לדבר. 

 << אורח >> רעות רבי בלוך: << אורח >>  

היתר הפליטה מתיר, קובע את התנאים והמגבלות המחמירות לפעולה של מה שהתבקש. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

רעות, אבל אני שואל שאלה מאוד ברורה. כי אמיר הציג פה כללי מדיניות שאומרים שלא יאושרו הקמה של תשתיות מזהמות בנמל, אלא אם כן הן הכרחיות. אני שואל אותך, אם אתם הצגתם פה, ואת אמרת את זה, שדרושות שתי טורבינות להפעלת מתקן ההתפלה ועוד טורבינה אחת לצורך הפעלת המפעל. מדוע אישרתם שבע? עכשיו עזבי, אני לא מבין את התשובה שלך לגבי ה-BAT, כי את בעצמך אמרת זו טכנולוגיה טובה, זו לא טכנולוגיה הכי טובה. אז אני לא מבין, אחד, ואני לא מבין, שתיים, למה אישרתם שבע אם דרושות שלוש? 

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

אני רוצה ברשותך לענות על שתי השאלות. השאלה הראשונה, מבחינת מסמך הייחוס האירופאי שהוא מה שהחוק מפנה אליו זה מוגדר כ-BAT. כך זה מוגדר במסמך הייחוס האירופאי באותו ברף. ולכן גם באירופה אם יבוא יזם, זה לא רק אם, יש כזה דבר, גם באירופה מקימים תחנות כוח כאלה. זה לא דבר שהוא אסור. ומה שטוב באירופה טוב גם בישראל. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

אמיר, אתה יודע שיש הבדל עד לתיקון החקיקה שעבר עכשיו - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

כאשר מרחק הבית שלי יהיה המרחק שיש באירופה בין תחנת הכוח לבית זה יהיה לי מצוין. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

לגבי החקיקה, אתה יודע שעובר לתיקון של עכשיו יש הבדל בין החקיקה האירופאית לבין החקיקה הישראלית שהיא יותר מחמירה לעניין ה-BAT. 

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

אנחנו מאמצים את החקיקה האירופאית, סליחה. אנחנו מאמצים את החקיקה האירופאית. אני לא יודע על איזה הבדל אתה מדבר. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

חוק אוויר נקי הוא חוק יותר מחמיר. הוא לא מאפשר לך לבחור בין טווח, אלא מגדיר לך את ה-BAT. 

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

אני שוב פעם אומר, יקימו עכשיו את התחנה הזאת באירופה, היא מאושרת ומקימים כזאת. זה אחד. שתיים, לשאלה שלך איך זה מתלכד עם מה שהצגתי קודם זה תוכנית שבכוונתנו לקדם. וכפי שאמרתי קודם, ברגע שהיא אכן תבשיל ותאושר בממשלה נוכל לגשת. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אז תורידו להם את הארבע שאישרתם להם?

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

לא, לא. נוכל לגשת ולעבוד לפיה. היום אין לנו את החוק. כפי שהסבירה זינה יש תוכנית מאושרת. יש תוכנית מאושרת והוא מוציא היתר לפי תוכנית מאושרת והוא עומד בכל הקריטריונים של החוק. מי שיבוא ויגיד שיש מספיק תחנות - - -

 << אורח >> אבי פוקס: << אורח >>  

אתה מצדיק למה צריך לעצור את זה. 

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

לדעתי יש מספיק תחנות כוח באשדוד ולא צריך להקים עוד. אני אומר את זה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אפשר נקודה וסיימנו את הדיון.

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

אני אגיד עוד דבר, לדעתי גם יש מספיק אחסון אסטרטגי באשדוד ולא צריך עוד אחד. אבל בשביל שניתן יהיה לתרגם את זה למדיניות צריך החלטה של ממשלה. והממשלה יכולה לקבוע כזה דבר. אני לא יכול לקבוע כזה דבר. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

רק משפט אחד ברשותך, כי זה ממש מחדל בעיניי. אנחנו תיקנו השנה את חוק אוויר נקי כך שהוא יתאים לדירקטיבה אירופאית ביכולת שלכם לבחור מתוך הברף את הטווח. זאת אומרת שהיזם יציע לכם הצעה שתוך הטווח ואתם תגידו סבבה, זה בתוך הטווח. זו סטייה מחוק אוויר נקי כפי שאנחנו מכירים אותו עד לשנה הנוכחית, שלא מאפשר לכם ללכת לטווח הזה. שמחייב אתכם לדרוש את ה-BAT, את ה-best available technology ורק אם היזם יוכיח לכם שהוא לא יכול לעמוד ברף העליון אז תוכלו לאשר לו לרדת. 

מה שאתה הצגת פה, ואני מצטער לומר לך את זה, זו הפרה של חוק אוויר נקי בראש חוצות וזה מחדל. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

זה פרשנות לפי מה שהם רוצים. 

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

אנחנו חלוקים על זה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

לא, הממשלה, אתם תיקנתם את החוק. אמיר, תסלח לי, זה חיי אדם. אתם תיקנתם את החוק באופן שיאפשר לכם לעשות את זה עכשיו. פעלתם כך לפני. מה זה הדבר הזה? פעלתם לפי חוק שביקשתם לתקן ועבר רק עכשיו? זה באמת, זה מחדל שאני לא מצליח להבין ואולי היועצת המשפטית לוועדה תיתן את דעתה בנושא הזה. כי זאת סטייה מחוק אוויר נקי. זאת סטייה מחוק אוויר נקי והרגע אמרת שזה מה שעשית. 

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

לעמדתנו כמשרד שאמון על אכיפת החוק זו לא סטייה. להיפך, אנחנו פועלים בדיוק בהתאם להוראות החוק ויש גם חוות דעת משפטית בנושא הזה. 

 << אורח >> אבי פוקס: << אורח >>  

אמיר, אתם נשמעים בין משרד התשתיות לבין נציגי היזמים. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אנחנו רוצים לשמוע את רומי. 

 << אורח >> אבי פוקס: << אורח >>  

לחלוטין לא כמו המשרד להגנת הסביבה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

רומי מאיגוד ערים, בבקשה רומי. 

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>  

כשאנחנו מאשרים את מה שטוב לאירופה הוא טוב גם לישראל. 

 << אורח >> אבי פוקס: << אורח >>  

אני רוצה שתאשרו את מה שטוב לתושבי גדרות, חבל יבנה, אשדוד ויבנה, ולא מה שטוב לאירופה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

בואו ניתן לרומי בבקשה. 

 << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >>  

יש לי כמה דברים להגיד. אחד, דבר ראשון כמו שאמרתם אזור התעשייה הצפוני באשדוד הוא אזור התעשייה מבין אזורי התעשייה העירוניים שהוא המזוהם ביותר. יש בו את הפליטות הגבוהות ביותר, את זה אנחנו רואים מידי שנה במפלס שמפרסם המשרד להגנת הסביבה. בין היתר הוא גם המזוהם ביותר מבחינה של חומרים מסרטנים ולכן ההתנגדות הגדולה שלנו לתחנת הכוח בטכנולוגיה שאושרה. 

אני רוצה גם להגיד, אנחנו מתנגדים גם לתחנת הכוח כמובן, אנחנו מתנגדים כמובן לתמ"א 75. תמ"א 75 לא יכול להיות שאחת הבחינות כאשר בוחנים את כל השקלול של הדברים זה לבחון את הקירבה. ואחד היתרונות זה באמת קירבה לתשתיות. זה ברור שלאשדוד יהיה יתרון מאוד גדול כאשר בוחנים את הקרבה לתשתיות, באשדוד יש תשתיות מאוד רבות: נמל, מקשר ימי וכדומה. לכן כאשר מכניסים את השקלול הזה בוודאי שאשדוד יהיה גבוה. ולכן אנחנו אמרנו לכן להיפך, בגלל העומס של הפליטות שיש באשדוד אתם לא יכולים להשתמש בשיקול הזה. זה שיקול שהוא לא נכון לעשות את זה. במיוחד גם כאשר באים ואומרים אנחנו נכניס עוד את הנושא של הגפ"מ לדוגמה, כאשר יש כבר תוכנית מאושרת משנת 2018 של תמ"א 32 שכבר אישרתם. אז תעשו אותה, למה צריך לאשר נוסף? 

אנחנו באים ואומרים לא יכול להיות שאתם ממשיכים לאשר דברים שהם לא חייבים שיהיה באשדוד. מה שחייב להיות באשדוד אנחנו נסכים לזה. מה שלא חייב להיות באשדוד אל תתנו את זה כשיקול. 

לעניין תחנת הכוח: תחנת הכוח, אנחנו כפי שאתם יודעים, גם באשדוד בוועדה המקומית לתכנון ובנייה וגם במליאה אנחנו התנגדנו לנושא של היתר הבנייה. כמובן שהגישו על זה ערר בוועדת ערר במחוז דרום. אנחנו הגשנו מענה, אני מאוד מקווה שזה יתייחס. אנחנו אומרים שהתחנה כפי שהוגשה הבקשה היא לא תואמת תוכנית. והדבר הברור שזה לא תואם תוכנית, כי בתוכנית כתוב בצורה מפורשת שתחנת הכוח תהיה מיועדת לצרכי מתקן ההתפלה. לא יכול להיות מצב שיהיה תחנת כוח של חמישה מנועים, ואני עוד לא מדברת על הטכנולוגיה המיטבית, בסדר? בואו נשאיר את זה עוד בצד, אנחנו בשלב היתר הבנייה. 

כאשר אנחנו באים ואומרים התוכנית מדברת על זה שתחנת הכוח תהיה עבור צרכי מתקן ההתפלה והעודפים בלבד יהיו מיועדים לרשת. מה שקורה זה שבתחנת הכוח יהיו חמישה מנועים. לפי הבקשה שהוגשה למשרד להגנת הסביבה מנוע אחד מתוך תחנת הכוח, אני לא מדברת על המנועים למשאבות, מנוע אחד מיועד למתקן ההתפלה וארבעה מנועים מיועדים לרשת. אז זה לא תואם תוכנית. בואו נתחיל מזה. 

הדבר הנוסף בתוכנית זה שאושר, אחרי התנגדויות גם של איגוד ערים וגם עיריית אשדוד וגם המשרד להגנת הסביבה התנגד בתוכנית למנועים ואמר שצריך שיהיה טורבינות גז או מחז"מ. ועדיין אישרתם את זה, למרות ההתנגדויות. בתסקיר השפעה על הסביבה לא בוצע שום ניתוח של פורמאלדהיד, למרות שכבר היה ידוע ב-2016 שממנועים יש פליטה של פורמאלדהיד. לא בוצע וגם עכשיו לא בוצע ניתוח של חלופות ביניהם. 

לכן כאשר אנחנו באים ואומרים זה לא תואם תוכנית ועדיין מוסד התכנון הוא לא חותמת גומי, גם המקומי, לכן כאשר יש שתי טכנולוגיות שהן מאושרות על פי תוכנית צריך לבחור את הטכנולוגיה הטובה ביותר. גם חוק אוויר נקי אומר בצורה מאוד ברורה מה זה טכנולוגיה מיטבית. טכנולוגיה מיטבית זו הטכנולוגיה והאמצעים האחרים המתקדמים ביותר שמתקיימים בהם כל אלה: יישומם מביא למניעה או לצמצום מירבי של פליטות מזהמים לאוויר ולמזעור הפגיעה לסביבה. ולכן גם חוק אוויר נקי בא ואומר טכנולוגיה המיטבית זו באמת הטכנולוגיה שהיא גורמת לפליטות המזעריות ביותר ולשיפור איכות האוויר. לכן אם יש שתי טכנולוגיות מיטביות היה צריך לעשות לכל הפחות ניתוח של שתי הטכנולוגיות ולעשות השוואה ביניהן. ובמידה ובוחרים את הטכנולוגיה שהיא לא הטובה, שלא מביאה לצמצום הפליטות היה צריך לבחון את זה גם מבחינה כלכלית. יש את הברף הכלכלי שבודק את זה. המשרד להגנת הסביבה לא ביצע ניתוח חלופות במסגרת היתר הפליטה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה גם לא הוצג בפני הוועדה המקומית. 

 << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >>  

לא, נכון. לכן מה שקורה זה שאנחנו כאיגוד והרשויות שלנו מסביב והתושבים נאלצים כרגע להיות ולהילחם ולהתנגד על טכנולוגיה שהיא לא הטובה ביותר, גם בוועדת בניין ערים, גם בנושא של היתר הפליטה. לכן אנחנו דחינו את הנושא של היתר הבנייה. כרגע היה כבר דיון בוועדת ערר, ששפיר הגישו. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

בוא נראה מה יהיה התוצאות שלה גם. 

 << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >>  

אני לא יודעת מה. דבר נוסף, אנחנו הגשנו עתירה כנגד מתן היתר הפליטה, שהצגנו למה אנחנו חושבים שלא נכון היה להציג את זה. 

אני רק רוצה לסבר את האוזן. שאלתם האם הטכנולוגיה הזאת היא הטובה ביותר. אז גם אחרי שיש את המגבלה של ה-2,000 שעות לכל מנוע, היום באשדוד באזור התעשייה, מכלל המקורות, יש לנו, ושוב, זה מקורות תעשייתיים, ברור לי כמובן שיש מקורות נוספים של פורמאלדהיד גם משריפה של פסולת וגם משריפה של צמחייה וגם מתחבורה. אבל כאשר אנחנו מסתכלים אך ורק על המקורות התעשייתיים באזור התעשייה באשדוד יש 0.2 טון בשנה. התחנה הזאת, גם במגבלות, וזה לפי הנתונים של המשרד להגנת הסביבה ושל מבקש הבקשה, זה 19 טון. זה פי מאה. 

אני רק רוצה לסבר את האוזן שתחנת אשכול, שהיא 1,600 מגה-וואט אני חושבת לעומת שפיר שזה 100 מגה-וואט. תחנת אשכול היא 170 קילו, 0.17. ושפיר זה 19 טון. לכן לבוא ולהגיד שזו הטכנולוגיה המיטבית? נכון, היא רשומה בברף. אבל גם תחנת כוח בפחם רשומה בברף. ואף אחד לא היה חושב היום להקים תחנה חדשה בפחם. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אני לא יודע. חכי שיבקשו והמשרד להגנת הסביבה יתמוך. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

תודה. אני רוצה לשמוע את משרד הביטחון. רס"ן אירנה זלינגר. ביטחונית, מקום כזה, אנחנו כבר תקופה שאנחנו נמצאים בה. באמת איך נתתם היתר? איפה אתם בכל הסיפור הזה?

 << אורח >> רס"ן אירנה זלינגר: << אורח >>  

שלום לכולם. חשוב לנו לומר שאנחנו מכירים את תמ"א 75 עוד מההתחלה שלה. אנחנו ביצענו בדיקה של ההשפעה של כל המתקנים. ואנחנו הטמענו את ההנחיות של פיקוד העורף וזה יהיה כתנאי למתן היתר. כל מה שקשור לזיהום אוויר זה לא בתחום אחריותנו. אבל כן כל ההנחיות של פיקוד העורף יהיו בהוראות של התוכנית וזה יהיה בהתאם להנחיות פיקוד העורף. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

תודה. שחר, אני כן רוצה דווקא התייחסות לגבי התוכנית מתאר 75. שמענו משהו מאוד כללי כזה. 

 << אורח >> שחר בקשי: << אורח >>  

אז אני אומר, יש את תוכנית המתאר של 75 שהיא כבר אושרה בעבר ויש את ה-ב' שהיא יותר מפורטת כמו עם הגפ"מ להטמיע. אני רוצה קודם כל להזכיר שהכול זה מוטמן באדמה והתוכנית שם מאפשרת, כמו שאמר ידידי פה, ליזם להגיש תוכנית. אם רוצים לשנות אותה צריכה להיות איזה שהיא החלטת ממשלה שתבוא ותגיד יותר פה אנחנו לא מקימים דברים מן הסוג הזה והכול ישתנה. אבל כל זמן שהתוכנית עצמה מתירה אז אתה לא יכול לחסום אף אחד מלעשות. 

אני רוצה להגיד עוד דבר אחד לגבי מוסדות התכנון. קודם כל אני ממש מתנצל מחבר האנשים הנכבד שנמצא פה, אבל באמת הדיון שמתקיים פה כרגע הוא לא המקום שהוא אמור להתקיים, עם כל הכבוד לוועדה. אני רוצה פה קצת להגן ולגונן על המועצה הארצית, על הות"ל, שם יושבים האנשים המקצועיים שבוחנים את זה מכל הבחינות, עם תסקיר סביבתי. כמובן ששום דבר, אף אחד לא הזכיר את זה פה, אבל שום דבר לא יקום אם הוא לא יעמוד תחת חוק זיהום אוויר. יש את החוק, הזכנו פה את החוק ואת החוק, אבל בסופו של דבר שום דבר לא יקום אם הוא לא יעמוד בהוראות החוק. אז צריך להגיד את זה, עם כל מה שנאמר פה. 

 << אורח >> ערן גלזר: << אורח >>  

עובדה. 

 << אורח >> שחר בקשי: << אורח >>  

לא, לא יוקם. צריך לבוא תחת החוק. אני אומר, לא יוקם שום דבר חדש שהוא לא עומד בתחת החוק. כי יש חוק במדינת ישראל וחוק מכבדים. 

אני רק רוצה לומר עוד דבר אחד, שהיו שבעה מקומות שנבחנו ומתוכם נבחרו ארבעה, זוקקו. גם אחרי שנעשו כל הניסיונות לבדוק את החלופות. ברגע שהגיעו לארבעת המקומות האלה שהם אלו שאמורים להתאים, נבדק גם עניין של זיהום האוויר שאומר שזה ממש זניח. למונח זניח יש איזה שהוא, אני אומר לכם מה שאני יודע, אתם יכולים לסמן "לא". אני בא מהצוות המקצועי. 

 << אורח >> ערן גלזר: << אורח >>  

על איזה מתקן אתה מדבר? 

 << אורח >> שחר בקשי: << אורח >>  

אני מדבר אתכם על הגז. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

כשאתה אומר זניח אני שומע הם ממילא מזוהמים, אז בוא נוסיף, מה זה משנה. 

 << אורח >> שחר בקשי: << אורח >>  

זניח, זניח. ההטמנה של הגז אצלכם באשדוד, יחסית לתסקיר הסביבתי, מה שהוא מראה, שההשפעה שלו זניחה. זה שאתה רוצה לבוא כעיר ולומר שיש לך עוד דברים שמפריעים, זה נכון. אבל אנחנו מסתכלים ספציפית על דבר שמוצמד כרגע לעיר. 

 << אורח >> רולנדו רייטר: << אורח >>  

זה פשוט נוגד את מה שהיה בדיון אצלכם. 

 << אורח >> שחר בקשי: << אורח >>  

ועוד דבר אחד. כולם באמת מוזמנים, כשיש את הדיונים במועצה הארצית, שם הכול צריך להתנהל. 

 << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >>  

אנחנו מגיעים. 

 << אורח >> רולנדו רייטר: << אורח >>  

אתה לא היית, אנחנו כן היינו. אנחנו כן היינו, אתה לא היית. 

 << אורח >> שחר בקשי: << אורח >>  

שם זה המקום שצריך לטעון את הדברים האלה. אני לא יודע לאן נגיע עם התכלית של הדברים, אבל בסדר. 

 << אורח >> נעם רווחה: << אורח >>  

אנחנו הופענו בפני הוועדה, המועצה הארצית. 

 << אורח >> שחר בקשי: << אורח >>  

נכון, נכון. 

 << אורח >> נעם רווחה: << אורח >>  

ואני אומר לך שקשה לי שלא להתרשם שאתם הגדרתם את היעד שאתם רוצים להגיע אליו וסימנתן את העיגולים של המטרה. 

 << אורח >> רולנדו רייטר: << אורח >> 

בדיוק ככה. 

 << אורח >> נעם רווחה: << אורח >>  

ככה זה נראה. 

 << אורח >> שחר בקשי: << אורח >>  

אז אני רק אומר לך שאדוני טועה. אין סימון מטרה, לא. זה אחרי בחינה וזה סתם זלזול בצוות המקצועי של המועצה הארצית ושל הות"ל. 

 << אורח >> נעם רווחה: << אורח >>  

זה כולם, בלי יוצא מן הכלל, אמרו את הדבר הזה. 

 << אורח >> שחר בקשי: << אורח >>  

אבל זה לא. שמעתי את מה שאמרת, זה לא נכון. 

 << אורח >> רולנדו רייטר: << אורח >> 

להגיד 'זה לא נכון' זה לא מספיק. 

 << אורח >> שחר בקשי: << אורח >>  

אז תקראו את הפרוטוקולים. תקראו את התסקיר הסביבתי. 

 << אורח >> רולנדו רייטר: << אורח >>  

אנחנו שנינו היינו בדיונים עצמם, טענו את הטענות האלה. הטענות האלה נשמעו, לא נלקחו בחשבון, כי ההחלטה הייתה כתובה מראש. 

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

לא נכון, לא נכון. 

 << אורח >> נעם רווחה: << אורח >>  

לא התייחסתם אליהם בכלל. 

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

מדינת ישראל היא מדינה קטנה וצפופה. וצרכי אנרגיה של מדינת ישראל עולים משנה לשנה. נדרש, עם כל הצער שבדבר, לאתר את השטחים להקמת מתקני אנרגיה הבאים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

על הבית שלי? גברתי בוועדה הקודמת אמרה שהרשות ביבנה לא מעניינת אותה. שהבית שלי לא מעניין אותה. 

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

לא כל המתקנים האלה מוקמים באשדוד. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה היה מה שאת אמרת בוועדה הקודמת. 

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

אנחנו מאשרים את התוכניות, מקבלים את התוכניות לא רק באשדוד, גם במקומות אחרים. 

 << אורח >> נעם רווחה: << אורח >>  

שני שליש משטח מדינת ישראל זה הנגב והוא כמעט ולא מאויש. 

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

לא נכון. 

 << אורח >> נעם רווחה: << אורח >>  

למה לא לשים את זה במקומות פחות בעייתיים?

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

בנגב מקימים הרבה יותר מתקנים. 

 << אורח >> נעם רווחה: << אורח >>  

בגלל ששם יש נמל?

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

כל מתקני הפסולת בנגב. נגב הוא לא פח אשפה של מדינת ישראל. 

 << אורח >> רולנדו רייטר: << אורח >>  

גם אשדוד לא.

 << אורח >> רולנדו רייטר: << אורח >>  

זינה, פה הוצג קודם במצגת של המשרד להגנת הסביבה שאזור התעשייה המזהם ביותר בארץ והצמוד ביותר לכמות הכי גדולה של תושבים בארץ הוא באשדוד. אפריורי בכלל לבחון אותו זה כשלעצמו פשע. לקחת את הנתון הזה ובכלל לא לכלול אותו בקריטריונים שלפיהם בוחנים את התסקיר השפעה על הסביבה זה לא לבחון את זה בכלל. 

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

בחרנו את כל הפרמטרים שנדרשו - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

היא בחנה כמה ילדים שסובלים מאסתמה? 

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

היא נמצאה כזניחה. 

 << אורח >> רולנדו רייטר: << אורח >>  

פעלתם על פי החוק, אבל השיקולים שהפעלתם בתסקיר הם שיקולים מוטעים לחלוטין שהובילו לתוצאה הגרועה שהובלתם. 

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

אני אקים תשתיות על הירח. אין לנו אפשרות כזאת ולכן אנחנו צריכים להקים איפה שיש לנו. 

 << אורח >> רולנדו רייטר: << אורח >>  

לא, זה פשוט לא נכון. 

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

צריך למצוא את המקומות המתאימים ביותר במדינה. 

 << אורח >> רולנדו רייטר: << אורח >>  

ממש לא. 

 << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >>  

כבוד יו"ר הוועדה, אני רוצה רק להגיד דבר אחד. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

רומי, מילה אחרונה, כי אנחנו חייבים לסיים. 

 << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >>  

מילה אחרונה. הסיבה שגם המשרד להגנת הסביבה קיבל את עמדת האיגוד וראש עיריית אשדוד להקמה ולאישור של תוכנית לאומית, זה בגלל המצב של זיהום אוויר וזה גם אמיר אמר. מה שקורה זה שכאשר מאשרים תוכנית לאומית על פי חוק אוויר נקי הכוונה היא גם לשאוף לערכי יעד ולא לערך סביבה. ולכן להמשיך לבוא ולהגיד שבוחנים את זה לפי הקריטריונים של ערך סביבה זה לא נכון. במקום שיש בו עומס של זיהום אוויר רשום במפורש בחוק שהשאיפה היא לערכי יעד. והיום באשדוד כבר יש חריגה מערכי יעד ולכן כל תוספת תוביל רק להמשך החריגה ולהגדלה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא, פשוט היא תוביל לתוכניות שלא תמומשנה. 

 << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >>  

לכן בתוכנית הלאומית ייקבעו גם יעדי הפחתה. לא ברור לי איך ייקבעו מצד אחד יעדי הפחתה ומצד שני נותנים אישורים נוספים. זה ברור שכבר היום רוצים להוריד את זה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לסיכום, אני מתנצל. אתם יכולים לעשות את זה בלעדיי. יש לי דיון שהתחיל בוועדת חקיקה ב-11:30 ואני חייב להיות שם. זה חוק שאני מעביר אותו, חוק שלי ופשוט הוא כבר התחיל. אמרתי שאני ב-11:30 חייב לסיים, אני מתנצל. באמת שאני מתנצל. 

 << אורח >> דוד שחר: << אורח >>  

אבל כבודו, מה השורה התחתונה פה? אנחנו מגיעים כל פעם לוועדות האלו ואין איזה שורה תחתונה שאנחנו יכולים לצאת ממנה, כי הם לא מקשיבים. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

דבר ראשון, אני מבקש לעקוב אחרי ההתקדמות לגבי מה שמשרד הגנת הסביבה אמר לגבי התוכנית של ההתפתחות הלאומית. גם דיווח לפרסום להערות הציבור. אנחנו רוצים לראות את זה. לעניין השקיפות שהזכירו פה כמה וכמה פעמים אני מבקש מהמשרד לפעול לפרסם נתוני זיהום ודיווח שימועים, התראות. לא כמו שאמרתם בסוף, במקרה שבסוף האדם קיבל, הסביר לנו והבנו שאנחנו צודקים ונתנו לו בסוף איזה עיצומים כספיים אז אנחנו מפרסמים את זה. הגיע הזמן שבאמת הציבור יידע, שקיפות הוא דבר חשוב מאוד. 

לגבי מינהל התכנון – מעניין אותי לדעת האם אשדוד היא היעד המועדף לאור ריכוז תשתיות או לא. 

 << אורח >> שחר בקשי: << אורח >>  

לא, בפירוש לא. 

 << אורח >> אבי פוקס: << אורח >>  

לא, לשאול את מינהל התכנון גם על התוכניות ההיקפיות לכל האזור, האם זה נכנס בשיקולים לפני שדיברו. 

 << אורח >> שחר בקשי: << אורח >>  

אני אגיד קודם כל לאדוני יושב-הראש, ממש לא. אין פה סימון מטרה וכמו שחברי שם אמר, אף אחד לא מעדיף את אשדוד, לא סימנו את אשדוד, לא שום דבר. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

יש איזה תחושה. מעבירים מחיפה, אז לאן נעביר? נעביר את הכול לריכוז אחד. 

 << אורח >> שחר בקשי: << אורח >>  

אבל עובדה שלקחו שבעה מקומות. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

האם היו עוד מקומות אחרים?

 << אורח >> שחר בקשי: << אורח >>  

כן, בוודאי. היו שבעה. 

 << אורח >> רולנדו רייטר: << אורח >>  

אבל הקריטריונים היו לא נכונים. 

 << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >>  

אבל ברגע שלקחתם קריטריון של קרבה לתשתיות ברור שאשדוד היא חלופה מועדפת. 

 << אורח >> שרגא פרידמן: << אורח >>  

הנציגה של משרד הבריאות כבר לא פה, אבל בואו נוריד את זה, את הדיון האקדמי הזה למשהו פרקטי. 

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

שאלתם האם יש בנגב. אחד מהארבעה שנבחנים הוא בנגב. 

 << אורח >> רולנדו רייטר: << אורח >>  

מה הקשר? כמה אנשים יש שם? יש לך שם חצי מיליון אנשים? 

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

ארבע הערים שאנחנו ממשיכים לבחון אותם, אחת מהן בנגב. 

 << אורח >> רולנדו רייטר: << אורח >>  

זינה, האם ריחוק מאוכלוסייה היא קריטריון? לא, ריחוק מאוכלוסייה לא היה קריטריון. למה את אומרת דברים לא נכונים ביודעין?

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

מהנדס העיר אשדוד היקר. 

 << אורח >> רולנדו רייטר: << אורח >>  

לא, את פשוט אומרת דברים לא נכונים ביודעין לוועדה. 

 << אורח >> שרגא פרידמן: << אורח >>  

משרד הבריאות אומר שאנחנו מתים יותר וחולים יותר, זה הכול, זה הסיכום. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

משרד הבריאות צריך להפיק סקר תחלואה שהוא הבטיח. לי הוא הבטיח לתת עוד ביוני. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אנחנו נשלח לה מכתב גם בסיכום. 

 << אורח >> אבי פוקס: << אורח >>  

אני יכול לחסוך לו את הסקר, אגב. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אנחנו נשלח גם מכתב למשרד הבריאות בנושא הזה, נקבל תשובות האם נעשה באמת סקר בנדון או לא נעשה. 

 << אורח >> יניב תם: << אורח >>  

כבוד יושב-הראש, בסיכום דבריך אני חושב שנשמטה משימה אחת, אולי פספסתי שאמרת. לראות את התמונה הכוללת, כפי שהציע חברינו כאן. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

כמו שהזכיר באמת יו"ר מועצת חבל, שבסוף אנחנו מסתכלים על המרכז וגם יש את הדרום. ושכל מקום שזה סמוך אחד לשני מתכנן תכנונים ומקדם דברים, שבסוף צריך להסתכל באמת ראייה כוללת על הכול. אני מבקש מהמשרד לאיכות הסביבה גם לבחון את הדבר הזה. 

אנחנו נקיים דיון המשך בחודשים הקרובים באמת לראות, לעקוב מה התקדם ומה לא. תודה רבה לכולם, הדיון נעול. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:42. << סיום >>