פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 45 ועדת הכלכלה 08/09/2020 מושב ראשון פרוטוקול מס' 62 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, י"ט באלול התש"ף (08 בספטמבר 2020), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> תכניות הסיוע הכלכליות לעסקים הקטנים והבינוניים בתקופת הקורונה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר קרן ברק תמר זנדברג אימאן ח'טיב יאסין בועז טופורובסקי מתן כהנא יבגני סובה יצחק פינדרוס עידן רול אנטאנס שחאדה הילה שי וזאן חברי הכנסת: אליהו ברוכי אוסאמה סעדי מוזמנים: קרן טרנר – מנכ"לית משרד האוצר, משרד האוצר ערן יעקב – מנהל רשות המיסים, משרד האוצר אסף וסרצוג – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר כפיר בטט – ראש המטה הכלכלי למנכ"לית משרד האוצר, משרד האוצר עמית מרזאי – מנהל תחום אשראי, גבייה וביטוח ממשלתי, משרד האוצר עידו סופר – רכז תעשייה, מסחר והשכלה גבוהה באגף תקציבים, משרד האוצר מירי סביון – משנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר משתתפים (באמצעים מקוונים): אמיר הלוי – מנכ"ל משרד התיירות רועי כהן – עו"ד ונשיא להב איילת נחמיאס ורבין – חכ"ל, סגנית נשיא התאחדות התעשיינים ירון סלע – ארגון בעלי עסקי הספורט והכושר גיל חובב – יו"ר מטה עתיד התיירות מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: רויטל יפרח << נושא >> תכניות הסיוע הכלכליות לעסקים הקטנים והבינוניים בתקופת הקורונה << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. היום ה-8.9.2020, י"ט באלול התש"ף. הנושא – תכניות הסיוע הכלכליות לעסקים הקטנים והבינוניים בתקופת הקורונה. הצורך הזה עלה כמעט מתחילת המשבר, מהתכנית הראשונה, ברגע שעלו קולות של מגזרים שונים בתעשייה ובכלכלה, עסקים קטנים, גדולים, בינוניים, הצורך בדיון הזה עלה. אני חושב שזה נכון וטוב גם מבחינת האוצר שהדברים יוצגו גם ברמת תיאום ציפיות. אמנם אנחנו עושים את זה קצת באיחור אבל חשוב גם כשזה באיחור, שלפחות מקבלי ההחלטות יבינו. אנחנו מבינים שיוצאת תכנית סיוע שהיא בנוסחה כזאת, ובקריטריון רוחבי תמיד יהיו כאלה שזה יקלע להם מעל הראש או כאלה שזה בכלל יחמיץ אותם ויש כאלה שיכול להיות שיקבלו סיוע מעבר למה שהיו צריכים. אבל לשבת ולא לעשות כלום זו לא הייתה אלטרנטיבה. לנו הייתה שאיפה, ואמרנו את זה כמה פעמים בדיונים, פה – אני חושב שהיה צריך להיות חדר מצב עם צוותי התערבות. נכון, מהגל הראשון, הממשלה והאוצר היו קשובים להערות כאלה ואחרות ועשו שיפורים, ותכנית אחת לא דומה לתכנית השונה. ראשית, אנחנו מברכים על כל מה שנעשה. אין ספק שהיו גם עיוותים. עלו כאן בדיונים לא אחת תלונות כאלה ואחרות. אני עדין מצפה, מאחר והקורונה לא הולכת לשום מקום, לנצל את קווי התעופה הפתוחים במקומות אחרים מול אזור אחר בגלובוס – אני חושב שעדין לא מאוחר. צריך להיות חדר מצב עם צוותי התערבות. אנשים ספציפיים, ייעודיים לקורונה כדי לא ללכת לאיבוד בסבך הזה אבל כל זה, אמרנו, כדי לשים את זה בחלל החדר, ליצור מצע לדיון. חברי הכנסת, נעשה ככה – הערות לסדר הדיון: אנחנו ניתן למנכ"לית האוצר לפתוח, ויש מצגת שתוצג. אנחנו כרגיל, מכבדים את כל מי שבא לכבד אותנו בוועדה ושומעים, ואחר-כך גם לא מוותרים, שואלים את השאלות, ואני אתן לכל חברי הכנסת לשאול. בסוף הדיון, אם נצטרך לסכם ולקבוע דברים, נאמר אותם. בבקשה גברתי. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> בוקר טוב. תודה על ההזמנה. עוד לא הייתי כאן, בוועדה, לדעתי כמנכ"לית משרד האוצר... << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היית בזום. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> כן, על נושא אחר. הכנו כמה שקפים וכשתרצו שנתקדם מהר יותר, נתקדם מהר יותר. השקפים מכילים כל מה שחשבנו שאולי תרצו לשאול. מאוד חשובה לי באופן אישי השקיפות בתכנית שלנו. חשוב לי לומר שגם הנגשנו יותר נתונים ובאתר משרד האוצר ניתן לראות מדי יום – יש לנו "דשבורד" של המצב הכלכלי במשק עם מדדים נבחרים, ו"דשבורד" לגבי המענקים, כמה יצא כל יום כל מענק. זה לא סוד מדינה, זה נתונים פומביים לגמרי, על הטוב ועל הרע. יש דברים שצריך לשפר ויש דברים שכבר נעשים כמו שצריך, גם אם לקח את הזמן להתניע. בסך הכל רשות המיסים התמודדה עם האתגר הזה בצורה מאוד טובה ועכשיו נכנסה לרוטינה, אנחנו מקבלים בסך הכל פידבקים טובים. כן חשוב לי שתדעו – אתם ומי שרואה את השידור – שאנחנו מתכנסים לפחות פעמיים בשבוע וגם מדי יום בפורומים מסוימים, לדון במצב, לעקוב אחר המצב, וכאן הכנו כמה שקפים. קודם כל, מבחינת הגירעון שלנו – זה תלוי באיזה תרחיש. בתרחיש שאנחנו חוזים עכשיו, בסך הכל המצב של מדינת ישראל הוא יחסית בסדר. אני הולכת להראות כאן מדדים ואני כבר אומרת: אני לא טוענת שאין משבר, אני לא טוענת שהמצב מעולה, אני רק מציגה את הנתונים ובסך הכל, בהשוואה בין-לאומית, תודה לאל, אנחנו יחסית בסדר. עדין זו לא תקופה קלה לאף אחד. אנחנו צופים שאת השנה נסיים בגירעון של 13.3%, והחוב שלנו יהיה 75% השנה. ככל שהמצב הבריאותי יחמיר, סגר, שמשפיע כמובן על הכלכלה בצורה משמעותית, המדדים האלה ישתנו. הקו האדום זה תרחיש מחמיר, הקו הכחול זה התרחיש שאנחנו מניחים שאנחנו נמצאים בו כרגע. מבחינת התעסוקה – שזה משהו שאנחנו מסתכלים עליו בהתמקדות מיוחדת – בסוף, המשבר הזה הוא המון משבר של תעסוקה וזה אחד הדברים שהכי מטרידים אותנו, אז אנחנו רואים שבאפריל היינו באיזה שהוא שיא של חל"ת ומבוטלים. אנחנו היום במצב קצת יותר טוב, עם 10.4%. צריך כן לציין עוד נתון – אנחנו מתייחסים לאחוז האבטלה והחל"ת כ-10.4%. כן, הכלכלנים נוטים גם להזכיר את המתייאשים, מי שכבר לא משתתף בשוק העבודה. יש לנו משהו כמו 75,000 איש שבסקר של הלמ"ס טענו שבעקבות הקורונה הם כבר לא משתתפים בשיעור העבודה. כלומר, הם לא מוגדרים כמובטלים כי הם לא מחפשים עבודה אבל כן, הקורונה גרמה לאיזו שהיא השפעה – עוד 75,000. מצד שני, גם נכנסו משהו כמו 45,000 – כאן הלמ"ס לא שאל אם זה בגלל הקורונה או לא. אני רק אומרת שיש גם את הנתון הזה. אלה הם הנתונים, ההגדרות פחות משמעותיות. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל מדוע גופים אחרים נותנים מספרים אחרים? << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אין מספרים אחרים. הם עונים על שאלות אחרות. הנתונים האלה הם נתוני למ"ס שהם הנתונים הרשמיים. ביטוח לאומי נותן לנו את הנתון לכמה הוא שילם דמי אבטלה, זה מה שיש לו, זה לא מספר המובטלים. מספר המובטלים כולל גם עצמאים, הזכאות הרי היא לא בדיוק והמספרים דומים. הם שילמו ל-430,000 בערך. אם אני לא טועה, יש לנו את המספר, ושירות התעסוקה עונה על השאלה כמה דרשו עבודה. עכשיו, מספיק שיצאת לחל"ת, נרשמת, ולא עדכנת שחזרת לעבוד, אתה עדין רשום – שירות התעסוקה מדבר על זה שהנתונים שלו לא מטוייבים ויש לו עבודה לעשות כדי לטייב אותם. אנחנו חושבים אולי לעשות אתם עוד ועוד פניות. הם עובדים על זה אבל השאלות הן אחרות. הנתונים הגבוהים בהרבה של 800,000 זה מספר הרשומים, זה לא מספר המובטלים, וזאת טעות בעינינו להתייחס למספר הזה. התחלנו את המשבר, היינו במשק בתעסוקה מלאה, משהו כמו 3.5% אבטלה שהיא בגדול אבטלה חיכוכית, מצב מאוד טוב של תעסוקה במדינת ישראל, ועכשיו אנחנו ב-10.4. וכן, אירוע, משבר, אנחנו מתייחסים אליו אבל כן, כשאנחנו מתייחסים על שיא המשבר והסגר, המצב כבר משתפר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אשחיל שאלה למרות שאני מעדיף סקירה רציפה: האם אתם לא נמצאים כבר במצב שהמדינה צריכה לעשות חושבים לגבי החל"ת והתופעות שהוא מייצר או חל"ת גמיש, שדיברו על זה? << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> אנחנו חושבים על הדברים האלה הרבה, ואולי כדאי שנפתח את זה אחרי זה. יש יתרונות וחסרונות לכל שיטה ונשמח לפרט על זה יותר. כשאנחנו מסתכלים על סך ההוצאות בכרטיסי אשראי – אם אנחנו מסתכלים על ה-12.2.2020, על פברואר השנה כנקודה שבה החל המשבר, אנחנו רואים את המדדים – הקו הצהוב הוא הקו של התיירות. באוגוסט כבר היינו איפה שהוא ברמה של פברואר, עדין ביולי-אוגוסט זה היה אמור להיות הרבה יותר גבוה מאשר אל מול החורף אבל בסך הכל, המשק בענפים מסוימים נמצא במצב יחסית טוב. אני רוצה לעבור לשקף הבא שממחיש קצת יותר טוב את הסוגיה – אנחנו במובנים מסוימים "כלאנו" במדינת ישראל נטו עוד 900,000 איש בקיץ בחופשה. בדרך כלל טסו הרבה מאוד ישראלים לחו"ל והגיעו תיירים לכאן. כשאנחנו מקזזים את הסכום, אנחנו רואים שבחודשים יולי-אוגוסט נשארו בארץ אל מול שנה שעברה עוד 900,000 איש שקנו וצרכו ונסעו לאילת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא הבנו מאיפה העלייה. ה-900,000 שנתקעו הלכו לקנות פה - - << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> גם אני אחראית לחלק. אז נטו 900,000 איש היו פה וצרכו הרבה יותר. גם בחודש הקודם הייתה עלייה אבל החודש עלייה בסחר סיטונאי וקמעונאות של כמעט 30%. גם לי יש אחוזים כאן מבחינת ה... גם הנעתי את הכלכלה. אנחנו רואים בסך הכל שיפור - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כל יום רביעי או חמישי, בעגלת קניות, אני אומר: תרמתי לצמיחה. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> בעלי אומר לי להניע קצת פחות את המשק... אז המדדים בסך הכל הם טובים. אנחנו כן רואים שבשירותי אירוח ובתרבות ופנאי, הענפים עם המגבלות הם הענפים היותר נפגעים. אנחנו מאוד חוששים ממצב של סגר. אנחנו, במשרד האוצר, חושבים שיש לדחות כמה שניתן ולנסות לא ללכת לסגר אלא לצעדי ריסון דיפרנציאלים ואחרים ולהימנע מסגר. אנחנו דווקא רואים התאוששות יחסית יפה של אנשים. נראה שהמשק כן הפנים איך לחיות לצד הקורונה. אנחנו לא נמצאים ב-100%, וכמובן שהיינו צריכים להיות ביותר מ-100% כי אנחנו מדי שנה צומחים אבל כן, יש איזה התאוששות וכן יותר תעסוקה, ואנחנו מאוד חוששים ממה שיקרה אם יהיה עכשיו סגר, ועוד מעט נגיע למרכיבי התכנית שאנחנו חושבים שהם מאוד - - - הנתון הזה משקף גם משהו בקשר לתכנית – התכנית שלנו – אני אפרט בהמשך את היקפי המענקים. לפי המדדים שלנו זו מגיפה די מוזרה – יש פחות מתים משנה שעברה ויש פחות עסקים שנסגרים משנה שעברה. אנחנו מעבירים הרבה מאוד כספים שכולנו נצטרך לשלם עליהם בשנים הקרובות, הרבה מאוד כספים לכלכלה ולעסקים. אנחנו רואים שמבחינת סגירות עסקים יש ביחס לשנה שעברה פחות 33% של עסקים נסגרים. יש פחות עסקים שנפתחים אבל רק 15% פחות, זה יכול היה להיות יותר גרוע - - << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא נשמע סביר. המספר הזה לא הגיוני. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא הדבר היחיד שלא הגיוני כאן. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> צריך להגיד שעסק שנסגר גם לא מקבל מענקים. יכול להיות שעסק סוגר את עצמו - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנטאנס, הפסדת עכשיו ארבעה משפטים חשובים. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> סליחה. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> אלה הם הנתונים שיש לנו. כשאנחנו חושבים על איך זה יכול להיות ומה זה משקף, אז קודם כל צריך להגיד שהמדינה מעבירה הרבה מאוד כסף לעסקים. עסק שבסגר או לא בסגר – נגיד גן אירועים שלא יכול לפעול עכשיו והוא ממש מדומם – ההבדל בין עסק סגור לעסק שדומם לגמרי, ירד לאפס, זו שאלה אם הוא לא סגר את עצמו רשמית והוא יכול להגיש לרשות המיסים בקשות להוצאות קבועות וכל המענקים שלנו. אז סביר שחלק מהעסקים לא סוגרים למרות שכשנבוא להתניע אותם מחדש, הם אולי לא ישרדו את ההתנעה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם תהליך הסגירה הוא לא מידי. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> נכון. אנחנו משווים שנה מול שנה, חשוב לנו להראות את המדדים. אני לא באה ואומרת שהמצב נהדר והעסקים פורחים, זה לא המצב אבל כן צריך להגיד שהמענקים שלנו מנשימים לטוב ולרע, מנשימים הרבה מאוד עסקים במדינת ישראל. מבחינת חדלות פירעון של תאגידים – יש לנו כמעט 13% פחות עסקים שהגיעו לחדלות פירעון השנה. שוב, כי אנחנו מעבירים הרבה מאוד מענקים ומנשימים. מצד אחד, יש כלכלנים שאומרים: אתם פוגעים בהתייעלות של המשק, זה לא יעיל. בשנה שעברה היו עסקים שנסגרו בלי קשר לקורונה, זה חלק טבעי מחיים של עסק להתחדשות, של מדינה וצמיחה וכלכלה והתחדשות. מצד שני, זו תקופה שבה עסק פושט רגל – יש ספקי משנה, יש עובדים, זה לא זמן לצאת לאבטלה אז יש גם יתרונות להנשמה הזאת. השקף הבא מדבר על מספר המועסקים בענפים נבחרים לעומת טרום המשבר. אנחנו כן הולכים ועולים בשיעור המועסקים. המקומות שבהם יש פחות מועסקים זה עדין המקומות עם ההגבלות. זו תמונה שהיא הגיונית בסך הכל. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> איך שיעור החוזרים לעבודה לעומת היוצאים החדשים לחל"ת ולאבטלה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא אמרה את זה. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אני אעביר לך את השקף. אפשר לעבור הלאה ולצלול לתכנית עצמה, ואנחנו עוד מעט מסיימים ותוכלו לשאול שאלות. אני מזכירה שהתכנית דיברה על רשת ביטחון גם לשכירים וגם לעסקים ולעצמאים. מבחינת השכירים – יש להם דמי אבטלה מלאים עד יוני 2021. יש לנו רשת ביטחון ארוכת טווח, יש לה יתרונות ויש לה חסרונות. היא מאפשרת לאנשים לחפש את העבודה המתאימה להם, היא נותנת שקט נפשי שמאפשר לצרוך. במצב של חוסר ודאות אנשים פחות צורכים, יותר חוסכים, וזה מכווץ את הכלכלה. היא מאוד עוזרת לעסקים - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> סליחה קרן, אולי לא הבנתי. אני רואה שיש פה ירידה במחצית הראשונה של אוגוסט במספר המובטלים. השאלה היא אם יש יחס בין החוזרים מחל"ת לבין היוצאים החדשים לחל"ת ולאבטלה. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> זה הנטו. את מדברת על רישום שהוא בשירות התעסוקה - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אוקי, כי זה מדד גם על המשק. זה לא רק - - - << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אנחנו חושבים שהנתון שם מאוד לא מטוייב. כל מי שנרשם שיצא לחל"ת, הרבה מאוד לא דיווחו חזרה ואנחנו יודעים את זה רק בדיעבד, אז שירות התעסוקה עכשיו מטייבת את הנתונים. אנחנו חושבים על מהלך שבו נפנה למעסיקים ונדרוש מהם להוציא שוב לחל"ת כדי לתקף את העניין האם הם בחל"ת או לא. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אבל השאלה האם אתם יודעים שנכון שבמחצית השנייה של אוגוסט או הראשונה של אוגוסט, היחס בין אלה שחוזרים לאלה שיוצאים חיובי או שלילי. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> - - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> לא, זה חל"ת למובטלים. אני שואלת מה עם אלה שחוזרים? << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> זה הנטו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תמר, בפתיח אמרתי לכולם להתאפק עד שהיא מסיימת את הסקירה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> סליחה. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> התאמנו את מנגנון רשת הביטחון לשכירים – גם תקופות ההכשרה, גם מי זכאי וגם ניתן לצאת ל-14 יום לחל"ת ולא ל-30 יום. אנחנו קיבלנו משימה לתת תכנית כלכלית שמתייחסת לאקורדיון – משק נסגר, נפתח, נסגר נפתח, לגמרי או לא לגמרי. אז כדי להתמודד עם הנגיף, הכלכלה משרתת כאן את הבריאות והתכנית עצמה הותאמה למצב הזה של סגירה-פתיחה. עסק שעכשיו לא עלינו ידומם שבועיים בגלל סגר או ארבעה שבועות, העובדים יכולים לצאת לחל"ת, המדינה לוקחת עליה את העובדים והוא זכאי להוצאות קבועות. אנחנו חושבים שהרשת שלנו מאוד טובה בעיקר למצב של הדממה וגם למצב של לא-הדממה אלא צעדי ריסון. מבחינת עסקים ועצמאים – הרבה מאוד תמיכות גם לבעלים של העסק וגם לעסק עצמו. מענק סוציאלי לעצמאים ולשכיר בעל שליטה, החזר הוצאות קבועות, החזר ארנונה לזכאים. יש פה את הפירוט ואתם ודאי כבר מכירים כי הנושא הוצג. יש לנו כאן דוגמה – בואו נעבור אליה, אם תרצו נחזור, אני רוצה להגיע עכשיו למימוש של התכנית – אני חוזרת ואומרת שהנתונים האלה נמצאים באתר האינטרנט של משרד האוצר, מוצגים אפילו יותר בפירוט. אם אתם חושבים שנכון להציג בשקיפות רבה יותר משהו שמוצג, אני אשמח שתפנו אלי. אנחנו חושבים שאנחנו מנגישים את העניין הזה באופן מלא לציבור. מבחינת מענקים סוציאליים – אלה המענקים שהועברו לעצמאים ולבעלי עסקים. בפעימה הראשונה, שכבר נסגרה, מרץ-אפריל – 2.3 מיליארד, מאי-יוני – 2.6 מיליארד. מאי-יוני – נפתח יחסית לאחרונה. בהתחלה העברנו מקדמה של 2 מיליארד ועכשיו ההשלמה ניתנת ואנחנו מטפסים. מדובר על משהו כמו 430,000 עצמאים ובעלי עסקים, 70% כפול ההכנסה החייבת עד גובה של 15,000 – סה"כ כמעט 6 מיליארד. זה כל יום גדל. בסך הכל יפה לראות את זה. בגלל שדיברנו על תכנית לטווח זמן ארוך קדימה, אנשים כבר מתרגלים ושכר הלימוד כבר די שולם. מענקים עבור השתתפות בהוצאות קבועות - מרץ-אפריל עדין פתוח כי עשינו שם – דובר על זה גם בהרחבה שאפשר שוטף פלוס 60 ומישהו בגין מאי-יוני יכול להגיש עוד. כנראה נרצה להאריך את ההגשה של זה. מאי-יוני פתוח להגשה ומגישים, זה עולה כל יום. עסקים עד 300,000 זה עסקים שהעברנו אליהם בצורה די מיידית את הכסף, זה מהלך הרבה יותר פשוט, פחות בירוקרטי. מעל 300,000, עם קצת יותר נתונים, סכומים הרבה יותר גבוהים לכל עסק, וגם זה מתחיל לעלות ולטפס כל יום. בסך הכל, אנחנו מקבלים על זה פידבקים חיוביים. אני לא אומרת שאין כאלה שנופלים בין הכיסאות, אני מניחה שנשמע אותם כאן אבל בסך הכל... << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין ספק שבכל רגע שהרמתם את הרף, קול הזעקה הלך ודעך. זה יכול להיות או שאדם התרגל לכאב, או שנתתם מענה. תמיד אמרתי – כל נוסחה, יש כאלה שהיא תעבור מעל הראש שלהם. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> כן. המענק הבא הוא מענק לעידוד התעסוקה – הייתה עליו הרבה ביקורת - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לא ירדה האש. זה לא ייאוש, אנשים מפגינים כל יום, אנשים גמורים כל יום. אנחנו בלשכות שלנו מקבלים פניות בלי סוף. זה לא ירד. יכול להיות שאנשים מיואשים ולא מאמינים שייצא משהו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שמעת שהיא נעלמה? זה לא און עוצמות של תחילת ה... << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה זה לא אותן עוצמות? בסופו של דבר לבן אדם נגמרת האנרגיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז אמרתי... << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל השקף הזה, שדילגנו עליו בעמוד 10, זה נראה כאילו לא משנה מה, אם אני פרילנסר או עסק בינוני – הכל סבבה. אני יכול לחיות עד ש - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בועז, נגמור את הסקירה, תרשום לך את השאלות – בשמחה. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> קביעת מענק לעידוד תעסוקה לעובדים שחזרו החל מה-1 ביוני – יש שני מסלולים: עובדים שחזור ב-1 ביוני ועובדים שחזרו החל מה-1 ביולי. אז כרגע, מעסיקים שבחרו את המסלול של ארבעה חודשים החל מה-1 ביוני עוד יגישו לנו את המסלול של ארבעה חודשים החל מה-1 ביוני, אבל כרגע זה רק מעסיקים שהגישו עבור עובדים שחזרו ב-1 ביוני. הגישו למעלה מ-45,000 מעסיקים עבור חזרה של למעלה מ-350,000 עובדים. יש לנו פה אתגר - הטפסים, הייתה עליהם הרבה ביקורת. הם כנראה לא מאוד מאוד פשוטים אבל בלחץ הזמן, בסך הכל זה עמד בזמנים ועסקים הגישו. "ישרוטל" מאוד מהר הגישה אלפי עובדים. נכון, היה קצת קושי, שירות התעסוקה שיפר גם את האופן שבו כשממתינים לאישור העובד יש איזה שהוא לינק קצר יותר. עובדים על זה כדי לשפר את זה. צריך להגיד שעד היום הועברו 350 מיליון שקלים עבור עובדים שכבר אישור. יש עוד 200 מיליון שמחכים לאישור העובד, ובזה הקלנו ואני מקווה שזה ישתפר מאוד. זו רק הפעימה הראשונה במסלול הראשון – בסך הכל נראה שזה עובד. אני עוברת לנושא ההלוואות – יש לנו את המסלולים השונים. אנחנו מתמקדים בעיקר בעסקים קטנים ובינוניים. היה הרבה מאוד אשראי שניתן בהתחלה והיום אנחנו שומעים שכבר יש טפטוף של בקשות, שומעים את זה גם מהבנקים וגם מהנתונים אצלנו. ניתנו כמעט 20 מיליארד שקלים של הלוואות. צריך להגיד שהגדלנו את היקף האשראי בעת המשבר, עלות האשראי נמוכה והרבה מהעסקים, כשאנחנו מדברים עם הבנקים, מדברים על זה שהרבה מהעסקים בהתחלה, עם אי הוודאות, הלכו ומשכו מזומן כדי שתהיה להם נזילות. האשראי כאן הוא גם מסובסד, המדינה מסבסדת את הריבית, את העמלות ואת הפירעון של שנה ראשונה. זה תנאים מאוד טובים למשק. הפחתנו את העלות הכללית של האשראי לפריים פלוס 1.5. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בחנתם את השיתוף פעולה של הבנקים למול הכוונות שלכם? כי בהתחלה הייתה טענה שהבנקים גם נבהלו ומשכו "הנד-ברקס"... << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> כן. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> ה-100% פה זה סך ה - - - שהוגשו? << דובר >> קריאה: << דובר >> סליחה, מה המספרים מסביב למעגל, זה מספר הבקשות? << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> - - - << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> הוקצה יותר. אנחנו פתחנו לעסקים קטנים ובינוניים ב-22 ועכשיו יהיו עוד 18 מיליארד. זאת אומרת, אנחנו לחלוטין לא - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> כמה מזה במיצוי? הבקשות שאושרו יחסית לכמה הוקצה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אני ראש המטה של קרן. מבחינת כסף הוקצו 18 מיליארד שמתוכו 17.2, ועכשיו כדי להגדיל בעוד 18 מיליארד - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> רגע, רק להבין: הוקצו 18 מיליארד ומתוכם מוצו 17.3? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> למסלול הזה. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סליחה, אף אחד לא שומע את השני. כולם ידברו. בלי להירשם, כל מי שנמצא פה ידבר. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> סליחה, המספרים מסביב לעוגה זה מספר ההלוואות או מה זה? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> מספר ההלוואות - - - << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> בעיגול זה הכסף המאושר שניתן אבל כן רצינו להראות גם מי לא קיבל, מי כן קביל ומה ההיקפים, חלק שלא קיבלו והלכו למסלול השני. צריך להגיד שאם עושים השוואה בין-לאומית – הרבה מהמדינות מתהדרות באשראי מאוד מאוד גבוה. בסוף גם אנחנו יכולים להגיד שיש מסגרת של 100 מיליארד אבל היא לא מסגרת אפקטיבית. אנחנו לא מכים בתקרה אף פעם. כל פעם שיש מגבלת אשראי, החשב הכללי מרחיב את המסגרת. נמצא כאן עמית, נציג החשב, שיוכל לענות על עוד שאלות. אנחנו כבר מסיימים את המצגת ואז - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מיד פותחים את זה לשאלות ולהשלמות. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> צריך להגיד שהחשב הכללי ביצע הרבה מאוד פעולות לעודד תחרות, להקל בבירוקרטיה לרבות גם לא חדר מצב אבל כן מענה לחריגים. כל הלוואה שנדחית עולה אליהם, נציגי ציבור וכולי. תהליך מאוד יפה שעשה החשב הכללי והנציג שלו כאן יכול להרחיב. כן צריך להגיד לסיום מבחינת עסקים קטנים ובינוניים – עשינו עוד הרבה מאוד צעדים שעידו יוכל להרחיב ובטח חלקם כבר נדונו כאן, אם זה סיוע למעבר לתשלום ללא מגע, סיוע לחיבור לאינטרנט מהיר ומיזמים שונים עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים והתאמות לעסק בשל הקורונה. יש הרבה מאוד דברים שעידו יוכל להרחיב, אם תרצו. אני מציעה שנעבור ל - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברשותך, יש מישהו שרוצה להשלים או שנשאיר את זה לשאלות? אז בואו נעשה ככה – כל הצוות, תשמעו התייחסות של חברי הכנסת, תרצו לרשום לכם נקודות או שתסמנו לי, אין בעיה. אני הייתי רוצה לפני שנעבור לחברי הכנסת, שתתייחסי לכך שהוועדה הזו נדרשה שלא בטובתה לתקן חקיקה שהיא פוגענית לצרכנים בסוגית אל-על. אנחנו מציעים את ההזדמנות שאת פה – אנחנו עוקבים בחרדה ובדאגה. לא רק אל-על, כל חברות התעופה אבל הבולט והלב הפועם זה אל-על. לגבי החזר התשלומים – נתנו אורכה פעם ראשונה. ביקשתם פעם שנייה, היה קשה מאוד ואני הצעתי שלא תהיה פעם שלישית. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> הבנתי שאמרת לא לבוא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תנסו אפילו, אל תפנו. כל עוד אני יו"ר ועדת הכלכלה לא יהיה דיון על הארכת תאריך נוסף. אבל אנחנו כן רוצים, עם כל הכבוד, להצהיר הצהרה – לא, אני באמת עוקב בדאגה, אני רואה את הוויכוחים ואת המשא ומתן שלא מסתיים, והייתי רוצה שתתני לנו מילות הרגעה. תתייחסי לזה דקה, שתיים. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> עוד במתווה שהוצע על ידי מנכ"ל משרד האוצר הקודם, אנחנו דבקים במתווה. אנחנו מדברים על מתווה שכולל הזרמת כספים של 400 מיליון דולר לחברה, 150 מיליון דולר של הון ועוד 50 מיליון דולר של חוב. אנחנו בתהליך עם החברה, נקבעו גם אבני דרך. אנחנו עכשיו באבן הדרך האחרונה לקראת הנפקה. אנחנו עומדים על כך שההנפקה צריכה להיות ב-15 בספטמבר. ההנפקה תזרים הון לחברה ולאחר מכן יהיה גיוס חוב, בין אם - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כרגע יש ויכוח עם הבעלים, אני מבין. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> לבעלים יש בקשות שונות. אנחנו יושבים עם הבעלים, ישבנו גם אתמול עם הבעלים. הם ביקשו שננסח נוסח עם ודאות יותר גבוהה לגבי מחויבות המדינה לחוב, ואנחנו מעבירים להם נוסח כזה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זו הדרישה היחידה? << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> יש להם דרישות שונות לגבי ההנפקה והדברים האלה נדונים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה עלול לעכב את התאריך? << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> אנחנו, מבחינתנו, ב-15 בספטמבר צריכה להיות הנפקה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה זה צריכה? במי זה תלוי? << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> מישהו צריך ללחוץ על "אנטר" וזה לא אני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה ברור לי, לכן התייחסתי עכשיו לשאלה. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> אנחנו עומדים על כך שב-15 בספטמבר תהיה הנפקה, זה בדיוק לוח הזמנים שמאפשר את התשלום ב-1 באוקטובר. אנחנו מתייחסים לתאריך הזה כתאריך סופי ומוחלט, וכל הצעה שמציעים, אנחנו באים ובודקים איך זה מתכנס ל-1 באוקטובר. המתווה הנוכחי מתכנס כך שיוכלו לקבל את הכסף ב-1 באוקטובר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. אני חושב שיש פה איזה מסר והיה חשוב לנו כי בתחילת הדרך – לא לכולם אצה הדרך. חוץ מלהביא לנו את התיקון וללחוץ עלינו, ראינו שהמשא ומתן התארך וידענו שתהיה הארכה. אנחנו חששנו מזה ובכוונה הצהרתי, לא בשביל לעשות שרירים, אני חושב שהצרכנים ורוכשי הכרטיסים לא צריכים לסבול שוב ולא להיות חברת אשראי, לא של הבעלים ולא של המדינה. אם המדינה חושבת שצריך להציל את אל-על אז שתעשה צעדים משלה. רוכשי הכרטיסים צריכים לקבל את התמורה המלאה. תודה רבה. חברי הכנסת, לא הרצאות כי יש פה נוכחות מרשימה של חברי כנסת. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל יש מיליון שאלות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני הזמנתי אותך ליום עיון? אל תשאלי, יגיע תורך - - << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> אנחנו באים להצהרות או לשאלות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תשאלי מה שאת רוצה אבל לא הרצאות. בדקתיים, תאמיני לי, את יכולה להיות יעילה. תבחרי את המוץ מן התבן. בבקשה אדוני. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> שמענו מה המדינה נותנת. אני חושב שהזווית היותר נכונה זה להסתכל מה קורה לעסקים שמקבלים או לא מקבלים. אני ציפיתי לראות מצגת שמראה לנו מה סך הכל העסקים במדינה, כמה מהם עומדים לקרוס ולראות יחסית למחזור של שנה שעברה, מה הסיוע האמתי שלנו להם ולחילופין, מי בסכנת סגירה, כמה עדין בסכנת סגירה? לא ראיתי במצגת הזאת. הבנתי מה התשומות אבל מה האימפקט של זה על המגזר העסקי? ויש פערים ענקיים. למשל, העסקים שהמחזור שלהם ירד בין 25% ל-50% - דיברנו בזמנו אולי לחלק לשתי מדרגות – בין 25 ל-50 ו-50 ומעלה. עשיתם מדרגה אחת מ-40 ומעלה ועדין, מי שמדמם לאורך זמן, מה שנקרא "פצוע בינוני" שמדמם, הוא בסוף ימות. אז חסרה לי הזווית של הלקוח, שזה השותפים שלנו, אנשי העסקים. כשמסתכלים על אנשי העסקים צריך להיות ברור שהלוואות לא משפרות את האובליגו. בשוליים זה מקטין את הסיכון של העסק אבל המענקים הם אלה שנותנים. ב-2014, כשהיה משבר גדול בירושלים והייתה לנו ירידה במחזור בעקבות טרור, ספטמבר, אוקטובר, נובמבר, נתנו בהצלחה מענקים למי שהמחזור שלו ירד מעל 25%, זה היה 70 מיליון שקל, וחמש שנים אחרי זה ירושלים היא במקום הראשון בעולם בקצב הצמיחה בתיירות. כלומר, אנשי עסקים שאתה לא תומך בהם כשהם צריכים את המדינה, הם מפחדים להשקיע קדימה ולא מוכנים לקחת סיכונים. הם צריכים להיות שותפים ולא פרה חולבת, ועדין יש פערים מאוד גדולים. אני מצפה מכם - - << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> האמת שיש שקפים כאלה - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> - - שאתם תגידו לנו מה הפערים ולא שאנחנו נדבר עם רועי ועם דובי ועם השטח ונביא את זה לכאן. זה לא צריך להיות בדחיפה, זה צריך להיות במשיכה. לגבי אל-על – אותי מעניין לדעת אם יש עוד חברה במדינת ישראל, מכל החברות שמסייעים להן, שבאות עם דרישות להנפקה, נכנסים לצורה שהם מנהלים. זה הזוי בעיניי וזה מקרין נטו פוליטיקה. הציפייה שלי – תראי לי כמה חברות יש מעל 400 מיליון שקל שהן במצוקה מאוד גדולה והירידה שלהן במחזור מעל 50% - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היו שיקולים נוספים לגבי אל-על. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי שכן אבל אני אומר שאם המדינה הייתה בוחרת במסלול הכי פשוט של סיוע ישיר כמו לשאר העסקים שיש להם ירידה גדולה במחזור, אז אמנם הסכום אולי יותר גדול, כמו שמקובל בעולם, כמו שכל החברות הפרטיות בעולם מקבלות סיוע מהמדינות שלהן, אני לא מדבר על חברות תעופה ממשלתיות – רובן ככולן מקבלות סיוע משמעותי, סיוע ישיר, ואותי מפתיע מדוע לא נותנים להם סיוע ישיר ומובילים אותם למסלול שהוא ייחודי וכל הזמן סביב הבעיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> וואו, אני ממש מופתעת מהשאלה שלך. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> ממה את מופתעת? מהביקורת שלי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תשיבי לו. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> שנבחר מסלול ייחודי לחברה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ניר, אני הוספתי את זה פרו-בונו שלי. קמתי הבוקר עם ידיעה מפחידה אז שאלתי. בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב-ראש. תודה רבה למנכ"לית על הסקירה. אני רוצה להתעכב על מצב שוק התעסוקה, שחרף הנתונים שהוצגו פה, אני חושב שהוא נמצא במצב מדאיג, ואני חושב שיש שלוש סיבות עיקריות שנובעות ממדיניות משרד האוצר, בין היתר, שבגללן אנחנו לא רואים שיפור מספיק גדול בשוק התעסוקה. אני קודם כל מודה לך על החל"ת, שאמרת שנדבר עליו. אני באמת חושב שצריך לתת את הדעת שוב על ההשלכות של המודל הזה. אני מלווה את ענף המסעדנות ופגשתי בשבוע שעבר מסעדנים מכל הארץ, שאומרים בצורה הכי גלויה: העובדים שלנו לא רוצים לבוא לעבוד כי הם מעדיפים לקבל דמי אבטלה עד יוני, ואלה שמוכנים לבוא לעבוד רוצים לעשות את זה ב"שחור". אני הייתי חושב שצריך גם לבדוק נתונים, במידה ויש, על איך מודל החל"ת מעודד כלכלה שחורה. אנחנו רואים בשטח, בצורה מאוד ניכרת, שיש יותר ויותר ניסיונות לעבוד ב"שחור" מה שנקרא. דבר שני זה מענקי עידוד תעסוקה – למרות שהכספים נצבעו והוקצבו, בפועל אחוז המימוש הוא נורא נמוך – 4% בלבד מימשו את מענקי התעסוקה, זה נמוך, גם אם עדין יש בקשות שטרם אושרו. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> איך הגעת ל-4%? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אלה הנתונים שיש לי. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> 4% של מה ממה? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 4% מסך הכסף שהוקצה לקרן מענקי עידוד תעסוקה מומשו. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אפשר לשים את השקף – קודם כל, זה פעימות. זה המסלול הראשון של הארבעה חודשים, מי שחזר ב-1 ביוני ולא ב-1 ביולי, וזו רק פעימה אחת מתוך ארבע עבור 350,000 מועסקים. בסוף, ההיקף שחזר הוא לא הרבה יותר מזה. זה עולה הרבה מאוד העניין הזה שהאוצר מימש רק חצי מהתכנית שהוקצתה, אני לא יכולה לשלם את דמי האבטלה של דצמבר באוגוסט. יש מנות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מבין אבל אפשר לדבר גם על למה הפעימות מחולקות כמו שהן מחולקות - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עידן, תמשיך והיא תשיב. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> בסוף, כשאתה בא ואומר למעסיק – מעסיק שב-1 ביוני חזר העובד, יש לו ארבע פעימות שמסתכמות ב-7,500, יש לו עניין עכשיו גם עם שימור של העובד והוא מקבל כל חודש כדי שהוא לא יקבל את כל הכסף ולמחרת ישלח את העובד הביתה, ואנחנו - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> כל המנגנון הזה מיותר כי הוא לא מוסיף עובדים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ניר, דיברת. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> - - ו-350,000 עובדים בגינם - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש עוד אורחים חשובים בזום. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אבל שמעת מה שאמרתי? זה התמריץ - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן. עידן ברשות דיבור. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> בסך הכל זה מתקדם יפה, זה לא 4% ניצול, אני לא יודעת מי חישב וממה. ברור שזה לא יכול להיות 100% עכשיו כי יש ארבע פעימות וזה המסלול הראשון אבל המימוש הוא בסך הכל בעיניי מימוש טוב. יש לנו כן אתגר באישור של העובדים אבל 350 מיליון כבר עברו, עוד 200 ממתינים לאישור העובדים וביחד זה פעימה ראשונה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני חושב אישית שאופן קביעת הפעימות הוא גם סיבה שאפשר לדבר עליה. זה נכון שיש פעימות אבל בסופו של דבר, דה-פקטו, מתי זה יגיע לסייע לעסקים – יכול להיות שלחלקם זה יגיע בשלב מאוד מאוחר. דבר נוסף ואחרון זה הנושא של הכשרות מקצועיות – הוקצו לזה מאות מיליונים. ככל הידוע לי לפחות, אפס אחוז מהתקציב של הכשרות מקצועיות שנצבע לצורך העניין – מומש. הנושא הזה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יודע מה? אם זה אפס אני שמח כי בטוח שלא נעשתה הכנה ותכנית עבודה יעילה – אתה יודע, תמיד עשו לנו בתקופות של אבטלה כל מיני הכשרות מקצועיות דרך משרד העבודה של פעם והיינו מקבלים כל מיני השתלמויות כאלה ואחרות, שאולי במילניום השלישי נשלים אותן. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז נכון לעכשיו, אדוני היושב-ראש, התכנית הקיימת היא לא עדכנית, היא לא תכנית הכשרות מקצועיות שמותאמת לעידן הקורונה אלא תכניות שהיו קיימות עד עכשיו. הן לא תואמות את המעסיקים, המעסיקים אומרים: זה לא הכשרות שאנחנו רוצים לקבל, ויש מעסיקים, יש מובטלים, יש מרכזי הכשרות אבל אין תכנית הכשרות רלוונטית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מקווה שחיים כץ לא יכעס עלי. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, לא, אנחנו מדברים פה על התחום הכלכלי, ובעיקר יש פה מאבק בין שר אוצר לשר הרווחה, מי ינהל את נושא ההכשרות המקצועיות, ובינתיים אנשים עומדים ומחכים ומדברים על הקמת מינהלת. אני לא מבין איך הקמת מינהלת תקדם את זה בפועל. כרגע צריך להזרים את הכסף - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. שאלות חזקות. יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב-ראש. תודה רבה גם למנכ"לית משרד האוצר. קודם כל, בואו נתחיל מהתמונה הלא-אופטימית – הציבור לא מאמין. לא מאמין בתהליך קבלת ההחלטות, גם לא בשקיפות. הציבור, כשהוא רואה איך אתם, פקידים ואנשי מקצוע במשרד האוצר, מקבלים – מה שאני בא להגיד, שבעקבות מה שקורה בתהליך קבלת ההחלטות, יש זיהום פוליטי. הציבור לא מאמין לכם. אתם יכולים לעשות עכשיו אלף מצגות, ולבוא ולהגיד שאנחנו ככה וככה – הציבור לא יאמין כי הכל פוליטי ולצערי, במקום לבוא ולהציג פתרונות למשבר הכלכלי, מדברים על הפוליטיקה, וצר לי שזה מה שקורה גם בתוך משרד האוצר. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> זה אמירות מאוד קשות. לא הבנתי - - - ואני יכולה להשיב. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מאשים. אני אמרתי את תחושת הציבור. את לא צריכה להתווכח איתי, אני אומר מה שאני מעביר, שתחושת הציבור קשה מאוד כי ההחלטות שמתקבלות במשרד האוצר ומתקבלות לציבור מזוהמות בצורה פוליטית. זה הכל. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אתה אומר את זה או שאתה אומר שהציבור אומר את זה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אומר את זה כפי שאני שומע מהציבור. אני מייצג את הציבור ולכן, מה שאני אומר הוא שהציבור לא מקבל סיוע. דיבר פה עידן על אנשים שלא רוצים לחזור לעבודה – חמישה חודשים אנחנו מדברים על חל"ת גרמני, על המודל הגרמני, לא שמעתי אף נציג שבא ואומר: בואו נשקול את הדבר הזה. גם אין תקציב, אנחנו בלי תקציב. תעבדו עם כל הכוח ותגידו שלא יתכן שלא מתקבל תקציב. אני אגיד עוד דבר אחד: מה שקורה, שכל התהליכים ותכניות הסיוע לא מגובים בתהליכים משפטיים. אתן לכם דוגמה פשוטה – אנשים כמו סוכני תיירות, שעובדים שמונה, עשרה חודשים קדימה, שהעסקים שלהם נסגרו כי אין תיירים, נכון? את באה ואומרת שאין תיירים, בסדר, אין תיירים אבל בן אדם אומר: אני מאוים בתביעות של עמלות לדמי תיווך שלקחתי לפני שמונה חודשים, ואני חייב מיליון שקל רק על עמלות. מה אני אעשה? אז מצד אחד מציעים סיוע כלכלי ומצד שני, לא מגבים את זה בתהליכים משפטיים, בשביל למנוע תביעות, בשביל לעצור את כל התהליכים. אותו דבר לגבי זוגות – אנחנו דנים בנושא של החזרת פיקדונות על אולמות האירועים. אנשים מאוימים בזה שבעלי אולמות יתבעו אותם, ואתם לא מגבים את ההחלטות המקצועיות בהחלטות משפטיות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> משפט אחרון לסיום – אני רוצה שהשקיפות, וזה דבר סופר-קריטי כי אמון הציבור תלוי בשקיפות שלכם, בקבלת ההחלטות שלכם. ואם צריך לבוא ולהגיד את האמת – צריך להגיד את האמת. זה הכל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הילה, בבקשה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה כבוד היושב-ראש. גברתי המנכ"לית, כמה נקודות, אני לא אחזור על דברים שנאמרו פרט לנקודה שהעלה היושב-ראש לגבי החל"ת – האם אנחנו באמת לא מעודדים פה איזו שהיא אבטלה שקטה בכך שאנחנו מבטיחים לאנשים אל החל"ת? אני מקבלת הרבה פניות מבעלי עסקים, בעיקר קטנים, שאומרים שעובדים לא רוצים לבוא לעבוד. הם לא רוצים לעבוד, הבטחתם להם את החל"ת עד יוני הבא, ואני חושבת שצריך לתת את הדעת לכך. נקודה נוספת – אני פרסמתי ברשתות החברתיות כדי לשמוע מאנשים מה הנקודות הכואבות, ועלו דברים מאוד חשובים: 1. הכנסה של עצמאים לבידוד. כאשר שכיר נכנס לבידוד, יש לו איזו שהיא אבטחה והוא מגובה. לעומת זאת, עצמאי שנכנס לבידוד של 14 יום, שזה חצי חודש, הוא לא מקבל כרגע שום דבר מהמדינה עבור אותם ימים. חשוב לבדוק את הנושא, ואשמח לקבל תשובה לגבי הסוגיה הזאת. כמו כן, עוסק שפתח תיק עצמאי ב-3 במרץ ולא ב-20 בפברואר, למעשה לא זכאי לשום מענק. האם יש לנו איזו שהיא התייחסות לעסקים שפתחו בתחילת מרץ, ובסופו של יום הם גיבשו את העסק שלהם והגישו את הניירת עוד הרבה קודם. המדינה הזאת ממשיכה להתנהל, העסקים נפתחים ואני חושבת שזה האינטרס שלנו, כמדינה – לא יכול להיות שלא ניתן להם שום מענק ושום התייחסות לתקופה הזאת. אני קיבלתי גם הרבה תלונות לגבי עיכובים במתן מענקים. אמרה פה המנכ"לית שהיא רואה שיפור. אני אשמח לדעת במה זה משתפר בשירות ללקוח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הילה, נקודה אחרונה. << דובר_המשך >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני מסיימת. עוד שני דברים קטנים – בימים האחרונים להרבה עסקים יש חוסר ודאות לגבי מה הולך לקרות בסגר. אמרתם שאתם עובדים בשיטת האקורדיון, זאת אומרת שאתם יודעים מה יקרה במידה ויהיה סגר. אני ממליצה לעדכן את העסקים מה יקרה במידה כזו או אחרת כדי למנוע את אי הוודאות. הדבר האחרון – כמובן זוגות הקורונה. אמרת פה את בעצמך קרן, בהתחייבות, בשם שר האוצר, בשם משרד האוצר, להיות אחראית לתמיכה בהצעת החוק שתשיב להם את המקדמות. אנחנו, כוועדה, ובכלל כחברי הכנסת, מצפים שתעמדו מאחורי המילים האלה ותדאגו שהצעת החוק הזאת, אפילו ממשלתית, לא רלוונטי איזו, תבטיח את החזרת כל המקדמות לזוגות הקורונה. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אימאן ח'טיב, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוקר טוב לכולם. האמת, אני ציפיתי לשמוע גם את הצד השני. המצגת מאוד יפה, מסודרת ומראה כאילו תמונה אופטימית אבל בפועל, המציאות מאוד מאוד קשה. תפס אותי שדיברת על זה שהאוצר כאילו פועל בכל דרך להימנע מסגר. אחר כך, אני רשמתי את ההערה הזאת ואני רואה שכתבתי במקום "סגר", "סדר". באמת, זה המצב, שאין סדר. אין סדר בשום דבר. הציבור מבולבל לגמרי, יש חוסר ודאות בכל הדברים. חברתי הילה מדברת על ליידע את הציבור לפני. אנחנו רואים שאנחנו מקבלים החלטות אחרי שהדברים - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא מנכ"לית האוצר, היא לא מנכ"לית המדינה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> היא מנכ"לית האוצר - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הבעיה היא שהם מנהלים כאילו שהם מנכל"י המדינה, זו הבעיה. אם הם לא היו ככה, זה היה בסדר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלום לממלא מקום יושב-ראש ועדת הכספים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבודו, שם המשחק הוא כסף, וכסף נמצא במשרד האוצר ולא בשום מקום אחר. ואני רוצה להתייחס נקודתית לחברה הערבית, שאצלנו המצב גם מלפני הקורונה כל כך קשה. עם הקורונה, באיזה מימד שאתה רוצה לבחור, אנחנו עוד למטה וירדנו למטה, כפליים ממה שיש בחברה היהודית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לסכם. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לסיכום – העסקים הקטנים, המסעדות, האולמות – צריך לתת להם קצת נשימה. העצמאים לא מקבלים פיצוי על זה שהם נכנסים לבידוד. עכשיו החזרנו את בתי הספר לעבודה, יש מורים שנדבקים מהתלמידים שלהם והם יושבים בבית. יש מורים חדשים, מי יפצה אותם על ימי מחלה? אף אחד. עובדים שעתיים ואין להם ימי מחלה. את כל זה צריך לקחת בחשבון. ומי נמצא במקומות האלה? האנשים הפשוטים שעובדים באותם עסקים קטנים ופה צריך לתת את הפתרון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה . בועז תמתין, אנחנו נותנים לתמר, יש לה זכות כפולה היום. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה אדוני וסליחה על הסחת הדעת. קודם כל, אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולדחות את האמירות שנשמעות גם כאן וגם במקומות אחרים על הנושא הזה שהציבור לא ירצה לחזור לעבודה ודברים כאלה. מכאן בדיוק נובע חוסר האמון שלנו בציבור. אני חושבת שבסך הכל אנשים רוצים לעבוד, הם לא רוצים "לעבוד" על אף אחד. המצב הכלכלי הוא מצב קשה, אין משרות במשק. זה לא שאם יש אחד או שניים שאולי התעצלו, יש עליהם עוד מאות-אלפים כרגע לצערנו הרב, שרוצים לחזור לעבודה ולא מתאפשר להם בגלל המצב במשק. אותו דבר אני רוצה לומר ולנצל פה את ההזדמנות לפני שאני שואלת על המגזר הציבורי – חברות וחברים, יש כאלה שעוד עובדים ומשתכרים במגזר הציבורי, וצריך לזכור שהמגזר הציבורי זה מורות, אחיות, שוטרים, עובדי ממשלה. אלה האנשים שכן עובדים, הם לא בסכנת פיטורים. אז דווקא להם לקצץ? ודווקא שם לאיים על הפרנסה של אלה שעוד יש להם, זה לא רק דבר אכזרי ברמה שלהם, זה גם שגוי מבחינה כלכלית כי הם אלה כרגע שמחזיקים את המשק. אז עזבו את המגזר הציבורי, להיפך, המגזר הציבורי זקוק להשקעה בשירותים, בבריאות, בחינוך, ברווחה, בדברים האלה. עכשיו לשאלות על מה שהוצע כאן: אני רוצה להצטרף לשתי שאלות – האחת על ההכשרות המקצועיות והשנייה על המודל הגרמני. אני חושבת ששתיהן רלוונטיות במיוחד לנושא של המועסקים והעסקים הקטנים. למה? כי העסקים הקטנים, שם ההעסקה הגמישה. שם, אם יש ימים שקצת ירדו המכירות או הדברים האלה, אפשר להוציא חלק מהעובדים לחלק מהימים או לחלק מהשעות ביום, זה או אבטלה או חל"ת או לא כלום. זה המקום שבו מתאים מודל החזרה לעבודה יותר גמיש וזה קצת חורה לראות שזה עדין לא קיים. דבר אחרון על ההלוואות – אני רוצה לשאול ספציפית על הנושא של הלוואות לעסקים בסיכון גבוה מה שנקרא – זה מסעדות, זה עסקי התיירות. עסקים שבגלל הקורונה הם מתקשים לחזור או לחזור להעסקה מלאה. אז אם הם בסיכון גבוה והבנקים לא יתנו להם בגלל המצב, אז איך הקרן בסיכון גבוה – לכן שאלתי על המיצוי. מוזר לי מה שנשמע כאן כי - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היה כאן דיון על הנושא. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> יש לנו עוד שקפים. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> - - אנחנו שומעים המון שהעסקים האלה, או שהם בכלל לא ניגשים או שהם מראש לא עומדים בתנאים וזה כאילו מין אזור אפור של הלוואות לא ממומשות. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. בועז, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> קרן, גברתי המנכ"לית, קודם כל תודה שהגעת. אני מאוד מודאג מהמצגת וממה שהוצג כאן כי אני ציפיתי שיבואו לוועדה ויגידו: תקשיבו, יש לנו המון בעיות, בואו תעזרו לנו לפתור אותן. יש בעיות כאן, יש בעיות כאן, יש בעיות כאן, אבל בעצם הציגו לנו כאילו העולם נהיה ורוד יותר ויותר. אז או שיש כאן איזה שהוא ניתוק מוחלט מהמציאות או שיש כאן איזה שהוא מהלך מצער בין צבעים פוליטיים אבל זה לא מחובר למציאות מה שמופיע כאן. יכול להיות שנותנים מענקים לאנשים אבל בסופו של דבר, הרבה מאוד עסקים לא מקבלים מענקים ומוותרים על הבירוקרטיה, ואני מלווה עסקים. אני גם הייתי יושב-ראש חברה ציבורית שעכשיו בקריסה טוטאלית כי זה בעסקי התיירות, וגם הייתי בעל עסק. אני יודע טוב מאוד שעסקים עם 100 עובדים שיש להם חשבים, הם מחזירים את החשבים מהחל"ת והם מגישים את עידוד התעסוקה אבל עסקים עם 20,30 עובדים – אין להם מי שיעשה את זה. אומר לי בעל עסק: אני עכשיו אעבור עובד, עובד, אני אגיד לעובד למלא טפסים, הוא לא מבין מה אני רוצה ממנו בכלל, במיוחד עסקים - - << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> הוא צריך למלא טפסים, ונראה לי שבשביל 1,875 שקלים אתה כן תעשה שורה באקסל. גם אני דיברתי עם בעלי עסקים ובעלי בתי-קפה קטנים ונכון, זה לוקח זמן - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא שורה באקסל. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> - - זה בסוף למלא דוח בשביל הרבה מאוד כסף מהמדינה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אביא לך בן אדם שפנה אלי אתמול, הוא לא ידע על הוועדה הזאת, בן אדם בן 70 שקיבל מענק באפריל, במאי ומיוני הוא לא קיבל. כל הזמן עונים לו: חסר לך טופס, את זה לא הגשת כמו שצריך. בינתיים הזמן עובר והוא לא מקבל כסף מהמדינה - - << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אתה מוזמן להפנות אותו אלינו ונבחן את זה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - וזה מתחבר עם הנתונים שקיבלנו ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. הנתונים אמנם מסוף יולי ואולי הם השתפרו מאז אבל סיוע לעסקים, מענק הוצאות קבועות – 17% ביצוע כולל. סיוע לעסקים, מענק איתור תעסוקה – 1% ביצוע כולל. זה לא אני רשמתי, זה מרכז המחקר והמידע. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> בסדר, אז מרכז המחקר והמידע, ראוי שידבר אתנו - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - הלוואות בערבות מדינה לקרן עסקים בסיכון – 8% - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בוועדת כספים החזרת 2 מיליארד שקל כי אמרתם שזה לא בוצע. מה זה מרכז המחקר? << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> - - נכון לסוף אוגוסט – מענק לסיוע לעסקים ועצמאים – 32%. עידוד תעסוקה, הכשרה וסיוע לעמותות – 31%. זה לא סתם שהביצוע לא – אני מבין, תגידי שהביצוע עד סוף השנה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בועז, נא לסכם. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שורה תחתונה – כשאני הייתי בעל עסק, ידעה רשות המיסים לבוא ולדאוג שאתן לה מקדמות על-פי איזו שהיא תחזית שלי לרווח בסוף שנה. ואם בסוף השנה הרווחתי יותר, הייתי צריך לשלם עוד כסף. אם הרווחתי פחות – המדינה החזירה לי כסף ששילמתי לה. ואנחנו שאלנו כאן כמה פעמים בוועדה הזאת ועוד לא קיבלנו תשובה: למה לא באו לאותם עסקים ואמרו להם שכמו שבימים כתיקונם ידענו לדרוש מכם מקדמות, עכשיו תצהירו לנו כמה אתם מעריכים שיהיה ההפסד, ובהתאם לכל הרצון שלנו לעזור לעסקים, אנחנו ניתן לכם את המענקים, ההלוואות ואת מה שאתם רוצים, ובסוף שנה אנחנו נתקזז אתכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. קרן בבקשה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לי יש כמה דברים, אני גם אחזור על חלק מהדברים שאמרו חבריי אבל חשוב לי לשים את הדגשים מהמקום שלי – קודם כל, אני חולקת פה על הגישה של החברים שלי כי אני חושבת שמה שנעשה ברמת הוודאות, שמשרד האוצר רצה לתת, וזה היה שם המשחק כשהתחלנו את האירוע – היינו צריכים לתת ודאות. היינו צריכים שאנשים לא יתכנסו בתוך עצמם אלא יצאו ויתחילו לחיות את החיים, וכדי שזה יקרה היינו צריכים את הוודאות הזאת גם לשכירים וגם לעצמאים, וזה מה שהיה צריך לעשות באותו רגע, ועשינו את זה הכי טוב, אתם עשיתם את זה הכי טוב. העניין הוא שאחרי שזה נעשה, זה הזמן לעשות תיקונים פנימיים, לעשות "פיין טיונינג" בהתאמות למצב הקיים. זה משהו שחוזר כאן כחוט השני, הקטע של חל"ת גמיש הוא קריטי-קריטי-קריטי. נתתם, אנשים יודעים שכבר יש להם עם מה ללכת למכולת אבל מרגע זה, אנחנו צריכים לתקן את זה, ולתקן את זה, זה אומר שמספר המובטלים שלא - - - כל אלה שבחל"ת ואנחנו צריכים לספור את המובטלים באמת ולתת להם טיפול נקודתי, ואת אלה שבחל"ת, לתת להם טיפול אחר לחלוטין, וזה הקטע של חל"ת גמיש כי הקטע שבו אתם יותר סומכים על העובדים, איך הם מתנהלים, מאשר על המעסיקים – הוא הקטע המוזר. היום המעסיקים משוועים לעובדים בכל הענפים. כל אחד פה מייצג מגזר אחר אבל זה גורף – בכל העסקים הקטנים משוועים לעובדים, והעובדים אומרים: אני מקבל קצת פחות אבל נח בבית ואני לא צריך לעשות שום דבר, ואז אני מוכן לעבוד ב"שחור" – זה המצב הכי גרוע שיכולנו ללכת אליו ולכן, אנחנו צריכים לתקן את זה, שהם לא יעבדו ב"שחור", שהם יקבלו את זה מהמעסיקים תמורת עבודה. אי אפשר לחשוד במעסיקים שהם יעשו - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> - - ולכן, הם יעבדו כמו שצריך, ולזה צריך את המודל הגרמני. מצד שני - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> - - - את המודל הגרמני. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אתם יודעים איך הגרמנים מקללים על המודל הגרמני? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בסדר, אז המודל הגרמני, נכון להיום גם ה-OECD משבח את המודל הזה, הוא מוריד אבטלה, הוא יכול לתת לך טיפול נקודתי ונותן לך את הקטע של להחזיר אנשים לעבודה, וזה מה שאנחנו צריכים עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, לא. דבר שני - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה לא? כן. דבר אחרון. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> - - אנחנו מגדלים בהקשר הזה דור שאנשים יצאו עוד שנה מהחל"ת ולא יהיה להם מה לעשות. הבעיה שאנחנו מגדלים צעירים שלא רוצים לעבוד – הם בעוד שנה לא ירצו פתאום לעבוד ולהיות מאוד נמרצים, אנחנו צריכים לתת להם את זה כבר עכשיו. דבר שני, וזה קריטי לא פחות – הקטע של ערבויות מדינה. את נותנת לי פה את הגרפים, אני מסתכלת על השקף של ה-19 מיליארד שקל. זה רק חלק מהסכום. לא יכול להיות – כתוב פה, אני עושה חישוב, 2,000 עסקים בסיכון גבוה ביקשו מענקים? 2,000? זה נראה לך סביר? האנשים האלה קורסים, אין להם שום יכולת לקבל את הכסף הזה. מדוע אין להם יכולת לקבל את הכסף הזה? כי הבנקים לא נותנים להם את ההלוואות. עסקים בסיכון גבוה – זה צריך לשחרר - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני חייבת - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קרן, עם כל הכבוד, יש עוד 20 דוברים שמבקשים לדבר. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אז רק עוד מילה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, תקשיבי, עכשיו אני מדבר: אני בדרך כלל נוהג לסירוגין, חבר כנסת-אורח. עשיתי הפעם, בגלל הנוכחות המרשימה של חברי הכנסת, רצף של חברי כנסת. אז בואי נכבד את כולם. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אז עוד מילה רק על העסקים בסיכון גבוה – הם גם מופלים בהקשר שהם מוכנים לקבל הלוואה מקסימאלית רק של 10 מיליון - - - מפלים אותם גם בזה שהבנקים לא נותנים להם וגם בגובה ההלוואה, חצי. למה? ככה. צריך לתקן את זה. העסקים שנפתחו בשנת 2020, אני התווכחתי פה עם כל האוצר בוועדת הכספים – לא יכול להיות שעסק שנפתח בדצמבר 19 מקבל סכומים גבוהים, ועסק שנפתח בינואר 20 מקבל פחות. הוא השקיע את כל הכסף שלו, את כל חסכונותיו ואתם נותנים לו 2,000 שקל פיצוי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תשאירי לך נושאים לוועדת המשנה, לא יהיה לך מה לעשות. תודה. חבר הכנסת פינדרוס. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> - - - << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אבל גם הקשיבו, חברת הכנסת ברק. עוד מעט ההלוואות לעסקים חדשים – כן תוכלו. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כן? כי עד עכשיו הרגשתי שאתם עובדים עלי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני אומר ככה – יש פה שני חלקים - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מאז שהחזרת את השרביט, אתה יותר מפויס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה טועה. גפני חוזר, אני פה. קודם כל, הנושא הזה של עסקים, שהירידה במחזור הייתה עד 40% - זה דבר שצריך למצוא לו פתרון ואי אפשר להשאיר אותו באוויר. כמו כן, אני מצטרף למה שאמרו חבריי – חייבים להשקיע יותר במעסיקים, שיחזירו עובדים, מאשר בחל"ת. המאזן הזה הוא ברור. עשיתם מצגת טובה, ומי שעשה את זה עובד ביח"ץ יפה מאוד וכל הכבוד לו אבל הסיפור הזה נכשל. הסיוע למפעלים בשביל להחזיר עובדים, העידוד הזה להחזיר עובדים, לא קורה בפועל ואתה רואה את זה – החל"ת עולה, החופשות עולות, הכסף של החל"ת עולה וזה יורד. את הדבר הזה אתם חייבים לשנות. אתם חייבים למצוא דרך לשנות את הדבר הזה, שיהיו יותר מפעלים שיחזירו עובדים ופחות חל"ת. אם לא תעשו את זה, אנחנו ניפול ב-2021. אז יכול להיות שעובדים ירגישו טוב שהם חודשיים בחופש אבל בסוף, אנחנו ניפול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אנטנס שחאדה, שאלות לא הרצאה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא שאלות אלא הערות, אדוני היושב-ראש, כי אנחנו היינו ביום ראשון בוועדת החוקה ושמענו את צוות המומחים, צוות גמזו, ויצאנו מודאגים. היום אנחנו יוצאים מודאגים עוד יותר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה? בוא תסביר לנו למה? << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כי אנחנו לא רואים, לא חשים שיש טיפול בבעיה הכלכלית, במיוחד ביישובים הערבים. אדוני היושב-ראש, אני מבקש מכבוד המנכ"לית, אם יש נתונים למשרד האוצר, לתת לנו – כמה מסך כל ההלוואות קיבלו עסקים בישובים הערביים ומה אחוז המימוש כי לפי הנתונים שאני מקבל ממרכז "אינג'אז" ומרכז סיכון והמכון הישראלי לדמוקרטיה, התמונה עגומה ביותר. כמעט 96% מהעסקים ביישובים הערביים הם עסקים קטנים ובינוניים, שחצי מהם עוסק בתחום הבינוי והמסחר, ותגידו לי מי יעסיק היום במרכז עובד בניין ערבי מיישוב אדום או יבוא לקנות ביישוב אדום? לפי הנתונים של המשרד לשוויון חברתי, כמעט 50% גברתי המנכ"לית – 50% מבקשות ההלוואות בערבות המדינה של עסקים מהיישובים הערביים נדחו על-ידי הבנקים, ו-50% מבקשות הסיוע מרשות המס נדחו על-ידי הבנקים. אחוז המימוש קטן ביותר בכל מסלולי התמיכה שמשרד האוצר העמיד לרשות העסקים הקטנים. גם הרשות לעסקים קטנים כמעט לא עושה כלום ביישובים הערביים. כל זה, כאשר אנחנו מדברים על נתון מאוד חשוב ומדאיג ביותר – אחוז האבטלה שקרן דיבר על זה, שבסך הכל מדובר רק על 10% אבטלה כי יש יותר אנשים שלא משתתפים בשוק העבודה, בין היתר צעירים בגיל 18-20, נשים שאיבדו מקומות עבודה, ורמת ההשתתפות ירדה. לזה אין מענה ואין פתרון. אנחנו מדברים על אבטלה של כמעט 25% ביישובים הערביים. לאור המציאות הזאת ויחד עם המצב הבריאותי, מסבירים למה יש חשש כבד מסגר חדש, סגר כללי, ולמה אנחנו מתנגדים לסגר כללי ביישובים הערביים, כי זה נותן מכה, ומהניסיון שלנו לפני שישה חודשים, אין טיפול הולם בבעיות הכלכליות ביישובים הערביים. תודה רבה אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת ברוכי ולאחר מכן אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד המנכ"לית, אני רוצה לחזור על מה שדיבור פה חברים, על חל"ת למעסיק או לעובד, וחברת הכנסת קרן, לא צריך שיעבוד ב"שחור". אמא שיש לה ילד במעון, היא תישאר בבית כי לשים ילד במעון פרטי היום – לא שווה לצאת לעבוד במצב כזה. דבר שני, גם במענקי הסיוע, בגרפים שאתם מציגים פה וגם בעסקים שקיבלו ערבויות, היה ראוי לעשות איזה שהוא פילוח בין ההיי-טק למזון, כמו שעידן הציג פה, שהעסקים האלה סובלים מאוד. הם לא מצליחים להגיש את הבקשות, ואם הם מגישים אז המעסיק מגיש את זה והעובד צריך לאשר את זה. העובד כן מאשר או לא מאשר, יש הרבה מאוד עובדים במצב סוציו-אקונומי נמוך שאין להם גישה לכל המערכות האלה והם לא מאשרים את זה, ותכלס זה לא מנוצל. חסר פה הפילוח גם במענקי הסיוע לעידוד וגם בהלוואות בערבות מדינה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. אמיר הלוי אתנו? << אורח >> אמיר הלוי: << אורח >> בוקר טוב. ראשית, תודה רבה ליושב-ראש. לא שמעתי הכל אבל את רוח הדברים אני מבין. אני רוצה להתייחס לנושא של החל"ת הגמיש: צריך להבין שאנחנו משלמים על זה מחיר כבד. ברגע שאין את הפתרון הזה אז בערך חצי מהמלונות נשארים סגורים, ומי שמשלם את המחיר זה אזרחי ישראל, שביולי-אוגוסט חצי מהמלונות פתוחים ויש לחץ מאוד גדול על מקומות הלינה והצימרים וכל החניונים וכולי, ברגע שאין את הפתרון של חל"ת גמיש המחירים עולים וכולנו משלמים מחיר הרבה יותר גבוה. צריך להבין את זה שאם לא יהיה פתרון אנחנו נמשיך ליצור לחץ בתקופת החגים ובסופי שבוע והמחירים יהיו מאוד גבוהים, במיוחד שאין לנו את הפתרון של חו"ל. אז אני חושב שזה אינטרס של כולם, וחבל מאוד שהנקודה הזאת עולה כבר כל-כך הרבה זמן וכולם מבינים שזו טעות ואין פתרון. דבר נוסף שאני רוצה להגיד – אנחנו עכשיו בדיוני תקציב, היום. אם אנחנו לא נקבל תקציב להניע תנועת ישראלים לאתרי תיירות אחרי החגים, תהיה קריסה מוחלטת. צריך לתמרץ, צריך ליצור פרויקטים כמו "שביל ישראל" בפריפריה, לגרום לעם ישראל להוציא כסף במסעדות, להשתמש באוטובוסים ומורי דרך, וצריך לזה תקציב, ופה אני מקווה מאוד שיימצא פתרון במשרד האוצר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. עורך-דין רועי כהן, בבקשה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אני תכף אענה. קודם כל, אדוני יושב-ראש הוועדה, אני שמח על הקיום של הדיון הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, רגע, תמתין. << דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >> אז קודם כל אדוני היושב-ראש, אני אחזור ואגיד תודה על קיום הדיון, אני חושב שזה כל כך חשוב. שמענו פה גם מחברי הכנסת את ההתייחסות לדברים של מנכ"לית האוצר, שיש לי המון הערכה אליה ואני שמח שיש כתובת, ואגף התקציבים כן מדבר אתנו אבל אני חושב שהדרג הפוליטי בעיקר שזה שר האוצר, בעיקר מיתמם מכל הדברים שאנחנו מפנים אליו, ואחד מהדברים השתקף בשקף שהראו כאן – אני לא יודע איפה קרן טרנר גרה, אם היא לא גרה במדינת ישראל, אני מזמין אותה לבוא ולסייר אתי בכל הרחובות המרכזיים במדינת ישראל, זה או למכירה, לא למסירה או להשכרה. BDI, שזו אחת החברות המפורסמות בעולם, מפרסמת שיש עלייה בכל העולם של 25% בסגירת עסקים בכל העולם. בארצות-הברית של 40%. פה הצפי הוא ל-70,000 עסקים שייסגרו. לנו יש את הנתונים ל-35,000 עסקים שנסגרו עד לרגע זה, אז אני לא יודע מאיפה מגיעים השקפים האלה ומאיפה מגיעים הנתונים האלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רועי, כמה זה באחוזים? מאחר ואני מקשיב לך ולא מזלזל בדברים שאתה אומר – אתה התחלת בנתוני השוואה באחוזים וקפצת למספרים מוחלטים. כמה זה באחוזים בישראל? << דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >> כרגע במדינת ישראל יש 35,000 עסקים שנסגרו - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כמה זה באחוזים? << דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >> היא לא הציגה אחוזים, היא הציגה מספרים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה תציג. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> תעביר את הנתונים שלהם, יכול להיות שהם סתם מקבלים מענקים אתה אומר. << דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >> לא, מי מקבל סתם מענקים? זה עסקים סגורים. אתם לקחתם את זה מרשות החברות מחברות שנסגרו. אנחנו מדברים על עסקים, על עוסקים מורשים, על עסקים קטנים שנסגרו ולא על חברות. זה שאת מביאה את זה מרשות התאגידים, זה הכי קל בעולם, לוקח זמן עד שמוחקים חברה. תאמינו לי, אני יודע איך לשחק במספרים ואיך עושים את הדברים האלה. תביאו את נתוני האמת, תסתכלו מה קורה ברחובות - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רועי, רועי. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אתה מוזמן להעביר לנו את כל הנתונים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רועי, תקשיב – עם כל הכבוד, המנכ"לית באה עם נתונים. אתה מטיח פה דברים שזה לא נכון אז תציג נתונים. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> תעביר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא אומרת לך שתעביר לה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אין בעיה. לגבי מה שהלך פה כחוט השני – הבטיחו, אדוני יושב-ראש הוועדה, זה בתוך החלטת ועדת הכספים, שיהיה דיון שהאוצר ייזום תוך שבועיים ימים לגבי אותם עסקים של בין 25% ל-40% פגיעה. כרגע, העסקים האלה לא מקבלים שקל אחד מהמדינה ואין להם שום אפשרות לשרוד אז כמה הם יחזיקו עד שהם יקרסו? חודש, חודשיים, שלושה? תגידי לי את, קרן, כמה יכולים להחזיק בית אחרי שיורד 33% ועצירה 100% בהוצאות עם 66% הכנסות? כמה זמן? כמה זמן אפשר לשרוד? חודש, חודשיים, שלושה? כמה זמן - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תקבל תשובה. תודה. << דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >> למה אתם לא מקיימים את הדיון הזה? הבטחתם שתקיימו אותו - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רועי, אתה תקבל תשובה. רועי, תקבל תשובה. << דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >> - - - אנשים שמקבלים 1,500 שקל, בושה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רועי, תודה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רועי, תקשיב. רועי, עם כל הכבוד. איילת נחמיאס ורבין בבקשה, סגנית התאחדות התעשיינים וחכ"לית לשעבר והיא תמיד ברוכה הבאה. << אורח >> איילת נחמיאס ורבין: << אורח >> שלום. אני מתנצלת שלא הגעתי היום אבל אתם יודעים, קורונה וזה. אני שמחה בכל זאת לראות אתכם היום בדיון, הוא מאוד חשוב, חבר הכנסת מרגי. כמו תמיד, אתה לא מבזבז זמן ונוגע בדברים האמתיים והחשובים. אני רוצה, ברשותך, להתחיל בברכה, ולא למנכ"לית משרד האוצר, שהיא אדם שאני אוהבת ומעריכה הרבה שנים אלא דווקא למנהלת הוועדה החדשה שלך, לעידית, שהיא באמת אדם יוצא מגדר הרגיל - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו נאחל לה בהצלחה עוד פעם. דוקטור עידית. << אורח >> איילת נחמיאס ורבין: << אורח >> - - מנהלת ועדת הכלכלה, אני מאוד מתרגשת מזה, מצמיחה כזאת של אנשים. נפרדנו מלאה ורון, אנחנו מתרגלים ולא צריך להתאמץ הרבה כדי להתרגל. יש לך צוות מדהים, חבר הכנסת מרגי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין: << דובר_המשך >> עכשיו אני אהיה קצת פחות שמחה – אני כן אתחיל בזה שהתעשייה הקטנה והבינונית, שזה הנושא שאני אמונה עליו להבדיל מעסקים אחרים, והכאב של רועי כהן מוכר לי וקרוב אלי, ולצערי הרב, אני גרה במקומות שבהם רואים את הרחובות עם החנויות להשכרה שרועי מדבר עליהן – אל תטעו בדבר הזה. התעשייה נמצאת במצב מאוד משונה, חבר הכנסת מרגי. מצד אחד, התעשייה קיבלה את הזכות בצדק ואני גם מיד אומר למה – התעשייה קיבלה את הזכות להמשיך לעבוד כשהתחיל הסגר הראשון. זה במידה רבה וסליחה שאני אומרת את זה על התעשיינים, אני גם באה מהעולם הזה, אני ממש תעשיינית – אני אומרת לכם שזה הציל את הכלכלה הישראלית כי אלוהים ישמור אם התעשייה, מעבר למשק לשעת חירום, לא הייתה עובדת פה. מעבר לזה, אני יכולה לדווח לך ואני שמחה לדווח את זה, שהדאגה שלנו לעובדים שלנו, לבריאות שלהם, הצדיקה את עצמה ובאמת אתה רואה מיעוט של חולים בקורונה בתעשייה הישראלית, במספרים מאוד נמוכים, וכאן אני מגיע ל"אבל" הגדול מאוד, חבר הכנסת מרגי. אני רוצה לתאר לך בחיי תעשיין, זה היה היום שלי ושל אח שלי אתמול – אנחנו עומדים מול מאוורר ענק בעולם של חוסר ודאות טוטאלי משום שאנחנו עבדנו אז גם ברוב המקרים אנחנו לא זכאים לאף אחד מהכלים שהממשלה מעמידה לרשותם של המפעלים הקטנים והבינוניים או העסקים הקטנים והבינוניים, בעולם שבו אנחנו לא יודעים מה הולך לקרות לביקושים שלנו. אנחנו לא מצליחים למצוא עובדים בשום פנים ואופן בגלל מודל החל"ת, ותסלחי לי מנכ"לית האוצר, את יודעת שאני מעריכה אותך מאוד מאוד – המודל הזה מת. אפשר להכריז על מותו של מודל החל"ת והגיע הזמן. אנחנו דואגים לישראלים באמת, לתעשיינים באמת אכפת, אנחנו רוצים שתתנו להם ודאות אבל זה לא יכול להיות מבלי שאנחנו נעודד אותם לחזור לעבודה, ואני מדברת אתך, אדוני יושב-הראש, שלא תחשוב – משכורות, אלי - - -, תעשיין ישראלי אדיר, מציע משכורות למפעליל העגורנים ב-15,000, 16,000 שקלים. אלה המשכורות שאנחנו מדברים עליהן, אנחנו לא מדברים על משכורות נמוכות. תמיד מחברים תעשייה עם מסורת נמוכה – זה לא נכון. אני יכולה להגיד לך שבעולמות הטכניים שלי אנחנו מציעים משכורות של 13,000, 14,000 ו-15,000 שקלים והעובדים לא באים לעבוד. זאת בעיה. למה אני שמה על זה כזה דגש, חבר הכנסת מרגי? משום שהבעיה הזאת באמת מייצרת בכייה לדורות. אנשים שלא חוזרים לעבוד, ועזוב רגע תעשייה, עזוב את ענפי המסחר – אנשים שלא חוזרים לעבוד יתקשו לחזור גם בעתיד. אתה שומע מאנשים שרוצים להוריד להם בשכר 15% והם אומרים: לא, אני מקבל חל"ת, אנשים עם ותק של 10 שנים בכל מיני חברות במשק. זה לא יכול להיות, אנחנו חייבים לעשות משהו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << אורח >> איילת נחמיאס ורבין: << אורח >> עוד משפט אחד אחרון, סליחה חבר הכנסת מרגי, וסליחה שהארכתי. תבינו, כשאני אומרת לכם שאנחנו עומדים מול מאוורר ענק שאנחנו לא יודעים לאיזה כיוון הוא יעיף אותנו – זה המצב. אם הממשלה לא תודיע על מנגנון פיצויים הגיוני, ודיבר על זה חבר הכנסת בועז טופורובסקי והתייחס לזה חבר הכנסת ניר ברקת, אנחנו לא נוכל לאורך זמן להבטיח שגם התעשייה הקטנה והבינונית תוכל לעמוד בזה. תבינו, יש לנו הוצאות אדירות עקב הקורונה. ימי הבידוד – מנכ"לית האוצר, אם תתייחסי לזה, בג"ץ קבע שהמעסיקים לא ישלמו יותר את ימי הבידוד. אני מדברת אתך על פיצול משמרות, חבר הכנסת מרגי, ומדובר בעלויות עתק. אנחנו סופגים את העלויות האלה אבל לא יכולים ליהנות בשום צורה ממנגנוני ההשתתפות בהוצאות הקבועות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. הדברים נשמעו. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין: << דובר_המשך >> התעשייה רוצה להמשיך לעבוד ורוצה להעסיק עובדים ישראלים. תעזרו לנו להחזיר עובדים לעבודה. תודה רבה, חבר הכנסת מרגי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אוסאמה סעדי, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, סבאח אלח'יר, בוקר טוב. כמובן ברכות למנכ"לית. קרן, מזל טוב ובהצלחה, יש לך אתגרים חשובים וכבירים ואנחנו מאחלים לך הצלחה. עבדנו אתך כשהיית מנכ"לית משרד התחבורה, עשינו הרבה דברים טובים בכלל וגם לטובת החברה הערבית. וגם למנכ"לית הוועדה, דוקטור – עוברים קשה בשביל התואר. אני בא עכשיו מוועדת החוקה, ואנחנו דנים בתכנית הרמזור זה היום השלישי. אחד מסלעי המחלוקת העיקריים זה האולמות. יש תמימות דעים בקרב כל חברי הוועדה, קואליציה ואופוזיציה, שמה שקורה בענף הזה של האולמות, אי אפשר לקבל אותו כי למעשה זה סגירה. אומרים: תעשה אירועים עד 100 איש בחוץ בישיבה, ללא ריקודים וללא אוכל. אז אמרנו וכולנו תמימי דעים, שעדיף בכלל לסגור את האולמות. לעומת זאת, מסעדה – תשמע, מסעדה יכולה לעשות אירוע עד 250 איש ואז, הולכים למסעדות אל לחוץ או לווילות פרטיות, עכשיו יש טרנד כזה, ועושים שם חתונות. ואז, כשאני - - << דובר >> קריאות: << דובר >> או בכביש, אוסאמה, עם קייטרינג. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אצלנו, בחברה הערבית, אין וילות וכולי, אז איפה עושים את זה הכי טוב? בחצרות של בתי הספר או בכבישים, ומכאן יש את התחלואה הכי גבוהה. איך זה מתקשר לעניין שלנו? אולמות לא מקבלים, בקושי מקבלים פיצוי על זה ואז הם על סף – תגידי, אולם כזה כמה מקבל? 7,500 כל חודשיים? << דובר >> קריאות: << דובר >> מאות אלפים הוא מקבל. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש בעלי אולמות שמקבלים מאות אלפים - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם אתם רוצים, תסגרו את זה טוטאלית ותגידו: אנחנו סוגרים את כל האולמות. לעניין הבידוד, אני חוזר ומבקש מה שאמרה חברתנו לשעבר איילת נחמיאס ורבין – אנחנו הגשנו הצעות חוק וגם חברים אחרים הגישו הצעות חוק בעקבות הבג"ץ הזה. צריך למצוא פתרון. אישרנו 11 מיליארד, את זה ואת זה, וחלק כזה צריך לבוא - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תהיה התייחסות, אמרתי את זה. תודה. גיל חובב, בבקשה. << אורח >> גיל חובב: << אורח >> אני יושב-ראש מטה עתיד התיירות, גוף שקם ומאחד כאן 14 גופים מכלל התיירות, מסוכני תיירות דרך מורי הדרך בנכנסת והפנים ועד העסקים הקטנים בתחום התיירות. אני חושב שמה שקורה פה או אחד הדברים הטובים בקורונה זה היכולת לוותר על האגו וללכת מהשטח ולייצר פתרונות. אתם מדברים על איך לשמר את העסקים או איך לצלוח את המשבר – אני לא רואה פה שום עידוד לפתיחת שווקים. אם תסמנו תאריך – דיברנו על זה לא מעט וגם אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות דיבר – 11.10, סמנו את התאריך, אפשר להרים את המצבה על ענף התיירות. ענף התיירות נראה מאוד פסטורלי. אחיזת העיניים של יולי-אוגוסט נראתה נהדר שלא כל בתי המלון פתוחים. אנחנו מתעסקים בתיירות, אנחנו חייבים לדבר נורא יפה עם תמונות יפהפיות ולשדר שהכל בסדר כדי לייצר עבודה. מיד כשנגמר חג הסוכות – משבר עמוק, התיירות נעצרת. השוק המאורגן לא יצא החוצה אם לא נייצר לו תמריצים ואנחנו יודעים שבמתווה מוכן, כתוב, מסודר, שעל כל שקל שנשקיע, שהאוצר ישקיע פה, בתיירות, נדע לייצר פי שלוש הכנסות - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. הדובר האחרון, ירון סלע ונשמע את ההתייחסויות של צוות האוצר והמנכ"לית. ירון סלע, אחרון הדוברים. << אורח >> ירון סלע: << אורח >> שלום. אני יו"ר איגוד מועדוני הכושר. תודה רבה לכולם ותודה רבה על זכות הדיבור. אנחנו ענף שטרום-קורונה העסיק כ-110,000 עובדים ושירת כ-1.4 מיליון לקוחות שהתאמנו במועדוני הכושר, הקאנטרי-קלאב והסטודיו בישראל. הסגירה במרץ, כמו כל הלקוחות, כמו כל אזרחים – סגרנו. המכה הקשה שלנו הייתה ביולי, כששמו אותנו על רכבת הרים בשילוב מסע דמוניזציה של חבר הכנסת ומשרד הבריאות, פרופסור גרוטו ופרופסור חזי לוי, שכל פעם שפתחו אותנו הם אמרו: אל תלכו. אנחנו יודעים היום בוודאות שאין אנשים שנדבקים אצלנו בקורונה. יש כמה דברים שמאוד ייחודיים ובראשית דבריי, אני רוצה להודות לחברת הכנסת קרן ברק ועודד פורר שסיירו אצלנו וראו ממקור ראשון את הבעיות ולמדו את העסק. שמעתי טוב טוב את חברי הוועדה ואני מאוד מתחבר לחבר הכנסת ניר ברקת ולחבר הכנסת יצחק פינדרוס. יש לי הרושם - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תגיד לי, נתתי לך זכות דיבור כדי שתעשה לי סקירה מה היה בדיון? תשאל כבר את השאלה. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כל הכבוד, כל הכבוד. ירון, אתה צריך ללמוד שקודם כל מברכים את יושב-ראש הוועדה, זה דבר ראשון ואחרי זה כל השאר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלא יברך אותי. תן לצעירים החדשים, הם רעבים לקרדיט, תן להם אבל אין לך זמן. תשאל שאלה בבקשה. << דובר_המשך >> ירון סלע: << דובר_המשך >> אני שואל שאלה ראשונה: כשכל-כך הרבה חברי כנסת יושבים ומדברים כל-כך הרבה דברי טעם ומסבירים את הענף ולמדו וסיירו אצלנו - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה השאלה שלך, אדוני? << דובר_המשך >> ירון סלע: << דובר_המשך >> השאלה הראשונה זה למה ענף שיש לו הוצאות קבועות של 23%,24% מקבל במקסימום 15%? כמו כן, למה ישבו – יש הרי מנגנון של פיצוי - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תן לו, לא שומעים אותו. בקושי שומעים אותו. בבקשה. << אורח >> ירון סלע: << אורח >> יש מנגנון שישבו וחשבו עליו ונתנו פיצוי לאנשים ולעסקים במתווה של "צוק איתן". למה לקחו את המענק הזה וחתכו אותו בחצי? למה לא מקשיבים לחברי הכנסת שמדברים שם ומייצגים אותנו כל-כך יפה, ולמה משרד האוצר לא מקשיב ומשחרר? אנחנו תעשייה של 380 מועדונים שכבר נסגרו עד לפני שבוע. אנחנו החזרנו מתוך 110,000 עובדים, 64,000 עובדים. כלומר, 35% בחוץ. החל"ת שדיברתם עליו – עובדים פונים אלינו ואומרים: אתם רוצים שנחזור לעבוד? תשלמו לנו ב"שחור" ואנחנו נפסיק לדרוש חל"ת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ירון תודה. << דובר_המשך >> ירון סלע: << דובר_המשך >> תודה לכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נשמע התייחסות של המנכ"לית והצוות. בבקשה. אבל תגידי, הייתה ועדת כנסת, נפרגן לחברי הכנסת – יש ועדת כנסת מתורבתת כזאת ומקשיבה שלא מרבים להתפרץ? << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, גברתי. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> כן, באמת שינוי משמעותי. טוב, כמה תשובות: - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - - << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> - - באמת שינוי משמעותי. כמה תשובות: לגבי הלוואות, עמית, נציג החשב הכללי ידבר. בסך הכל, כן יש לנו פילוחים גם לגבי הענפים השונים, מי קיבל הלוואות, וגם לגבי מגזרים שונים. << דובר >> קריאה: << דובר >> ואנחנו רוצים פתרונות, אם יש בעיות ספציפיות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, היא עוד לא פתחה את הפה. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> כן, בסדר, ואת החשב הכללי, כל פעם שיש איזו שהיא בעיה, במיוחד בגלל שכבר אין הזרם השוטף של ההתחלה, משקיעים הרבה מאוד בפתרון בעיות נקודתיות, פונים אלינו ואנחנו מוצאים את המענה. בסוף, עסק שהוא מת, הבנק לא נותן לו הלוואה למרות שבעתיד הספציפי כל הערבויות האלה – לא יתנו כי גם 5% הבנק לא ירצה כשהוא רואה שהעסק מת אבל רוב העסקים, אנחנו רואים את זה שגם - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אין דבר כזה "מת" בתקופה הזאת, וזה בדיוק העניין. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> לא, עסק שלא הצליח לקבל הלוואה טרום-קורונה מהבנק שלו כי היה ממש שנייה מחדלות פירעון, המחשבה שעכשיו הבנק - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בסדר, אוקי, אל תהפכי את זה ל... הרוב זה... << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> - - וכשאנחנו מסתכלים על הענפים, אנחנו רואים שדווקא הענפים שנפגעו בקורונה כמו מלונות ובתי קפה כן מקבלים הלוואות, ואני אעביר לך את הפילוח. שוב, אני לא אומרת 100%, ממש לא 100% - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> תסתכלי, כתוב פה – פחות ממיליארד שקל. כמה הייתה ההקצבה לקרן הזאת? << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> קודם כל, חלקם קיבלו את זה דווקא ב - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, ההקצבה לקרן הזאת הייתה ארבעה מיליארד ואת מראה פה ביצוע של פחות ממיליארד. זאת אומרת שיש יותר משלושה מיליארד לעסקים, שאם תנשימי אותם הם יחזרו לפעול כי ההקצבה הייתה ארבעה מיליארד והמיצוי הוא פחות ממיליארד. הם לא מאשרים - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם האוצר היה מקצה 10 מיליארד - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל בנקים לא נותנים, זה ערבות מדינה של עסקים בסיכון גבוה – מראש ידענו שהסיכון שלהם גבוה ורצינו לתת להם את ה"אקסטרה" הזאת כדי שהם יחזרו לפעול. הם מתחננים. זה כל-כך מטעה השקף הזה כי את צריכה להראות כמה אנחנו בוועדת הכספים אישרנו, וכמה בוצע. לא כמה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קרן, קרן, היה דיון בוועדה, כאן, והיו פה נציגי הבנקים והוצג המתווה הזה של הקרן של העסקים בסיכון, ושם התמונה הייתה סבירה בנסיבות שלא רק הבנקים. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, בעיני הנסיבות לא סבירות. אני יודעת למה לא נותנים - - - הרי היא לא הייתה קיימת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא תהיה על כל שאלה הרצאה. שאלת שאלה – תקבלי תשובה. יש פה עוד חברי כנסת, עם כל הכבוד. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> שנייה רגע, אתה חייב להבין – הקרן הזאת הגיעה כשישבה ועדת הכספים וראינו שבכלל לא נותנים לעסקים לסיכון גבוה. הקמנו את הקרן - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא יודע מה היה בוועדת הכספים, אנחנו ועדת הכלכלה. בבקשה אדוני, יש לך להתייחס? רבותי, מעכשיו שאלות, לא הרצאות. אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> אני ממונה ערבויות מדינה באגף החשב הכללי. לגבי המסלול המוגבר בקרן לעסקים קטנים ובינוניים – הסכום מקדים את הביקושים וכך נמשיך לעשות. כלומר, אל תצפו שיהיו ארבעה מיליארד אישורים כשיש ארבעה מיליארד בקרן, וככל שהבקשות יעלו, אנחנו נגדיל את הסכום כדי שנקדים את הבקשות של העסקים. לגבי הטענה של הפניות של העסקים בשיעורי האישורים – שיעורי האישורים פה הם גדולים להפליא, הם כמעט 90% מהבקשות שמאושרות - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> סליחה, לא הבנתי את התשובה שלך כי הכוונה שלך לא - - - << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> אני אסיים – 90% מהבקשות אושרו, וסכום האישורים גבוה כמעט פי 2 מהממוצע במסלול הכללי. הקרן כרגע - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> - - - << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רבותי, בואו נעשה סדר. היה דיון ספציפי בנושא הזה והייתה הצגה עם גרפים. המדינה יכולה להעריך גם 100 מיליארד – מה שצריך להטריד אותנו זה יחס בקשות למימוש ולא כמה המדינה הקציבה לתוך זה. המדינה לוקחת ארבעה מיליארד ורוצה שעכשיו נחלק את כל הארבעה מיליארד. השאלה אם את יודעת לומר לי שבאחוזים, מעל 25% או אפילו מעל 20% שהגישו בקשה ולא נענו מסיבות כאלה ואחרות? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז היחס לבקשות הוא 90% אתה אומר? כלומר, 90% מהבקשות אושרו - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן. היה דיון פה - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה להבין את המספרים. תציג את המספר. כלומר, מיליארד שקל זה 90% מהבקשות, סכך כל ההלוואות. זה מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תנו לו לסיים. << דובר_המשך >> עמית מרזאי: << דובר_המשך >> מיליארד זה בכסף. אני אומר ש-90% מהבקשות שהוגשו וטופלו כבר אושרו. 90% אישורים. כל בקשה שמגיעה לשולחן - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני, מבחינתי, בדיון ההוא שמתי "וי" כי קיבלתי תשובה לשאלה. << דובר_המשך >> עמית מרזאי: << דובר_המשך >> כל ייתר הבקשות שהונחו על השולחן – אחת נדחתה ותשע אושרו. זה שיעור גבוה ולדעתי גם חיובי מאוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, אבל מה התשובה שלך שמראש - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קרן מיצינו. אתה לא עונה, מיצינו את הנושא הזה. אתה לא עונה. קרן טרנר, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נראה לי שצריך להיות דיון מיוחד לנושא הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש הרבה התייחסויות ויושבים פה חברי כנסת שרוצים לשמוע התייחסות. בבקשה. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> לגבי הניצול – אני אשמח שמרכז המחקר והמידע ייצור אתנו קשר, אנחנו נדריך אותו. ברור שאנחנו לוקחים עודפים שיש בתכנית ומסיטים אותם לדברים אחרים. אנחנו לא רוצים לאשר את הכסף בקופת האוצר אז אם הארכנו, עשינו אומדן עדכני וראינו שצריך פחות מיליארדים, אז עוד שני מיליארד הלכו לפחת - - - הלוואות דיברנו. לגבי מה שקורה בסגר והוודאות בסגר – האקורדיון שלנו בא לתת מענה גם לסגר. בסגר אנחנו באים ואומרים שעסק שנסגר לשבועיים או לארבעה שבועות – אז העובדים שלו יכולים לצאת לחל"ת. הוא יודע שהוא בפתחו של סגר, הוא יכול להוציא את העובדים לחל"ת. עדין יש יחסי עובד-מעביד, המשכורת שלהם משולמת על-ידי המדינה והוא מקבל הוצאות קבועות. כלומר, המודד שלנו לוקח בחשבון שאתה כל פעם מגיש בהתאם למצבך – בחודשים שבהם אתה עובד והכל בסדר – הכל בסדר. חודשים שבהם הענף שלך עם מגבלות ואתה נפגע – אתה מגיש לסיוע. בסגר – אתה מקבל סיוע גבוה יותר. אלה הן המדרגות. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> בעלי עסקים יודעים את זה? אתם מיידעים אותם לפני? כי אנחנו קיבלנו הצפה בימים האחרונים, יש חוסר ודאות מה יקרה אם יהיה סגר. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> אני חושבת שיש חוסר ודאות בציבור לגבי מה יקרה אם יהיה סגר ואופי הסגר. אני לא יודעת להגיד מה יהיה אופי הסגר, האם הוא סגר לילי, סגר יומי. אני כן יכולה להגיד שהמסלולים שלנו, והם מפורטים בהרחבה באתר האינטרנט של משרד האוצר, המסלולים האלה הם מסלולים שעד אמצע השנה הבאה, שכל עסק, בהתאם למידת הפגיעה, מגיש בקשה לפיצוי. זה מסלול אחר אבל זה קצת כמו קרן מס רכוש. בסוף, אם קורה משהו, יש מסלול, לא ממציאים את הגלגל מחדש. גם אם יהיה סגר, לא עלינו, יש את המסלול שעשינו ופשוט העסק יהיה זכאי לפיצוי גבוה יותר. המסלולים מפורטים באתר האינטרנט. אני רוצה לדבר על חל"ת גמיש – ביקשתי אצלנו, במשרד האוצר, לברר עם הגרמנים, אמרתי שיכול להיות שהם יושבים ואומרים: אלוהים ישמור, מי המציא את החל"ת הגרמני? יכול להיות שהם אומרים למה לא עושים חל"ת כמו בישראל, ואנחנו אומרים למה לא עושים חל"ת כמו בגרמניה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ואז ביררתם? פניתם? << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> כן. קודם כל, צריך להגיד מבחינת זה ששם רמת האבטלה נמוכה יותר. החל"ת הגרמני נעשה גם בכל מיני מדינות ובוורסיות שונות. זה ה"שם במה" שלו – החל"ת הגרמני. המערכת שם אחרת לגמרי והמעסיקים והעובדים הם ביחד, הם מנהלים מי ייכנס למסלול, מי לא – סיבוך מוחלט לחלוטין. מערכת הדיווחים שונה - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי זה סדר ולא סיבוך. מה שחסר לנו זה הסדר. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אז שוב, הם מקללים... << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה טריוויאלי להגיד סדר גרמני אבל זה באמת סדר כי אני שומע הרבה, ויש לי גם אנשים שגרים שם, גם אנשי עסקים, שקיבלו סיוע בלי כל הבירוקרטיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יכול להיות שאתה צודק. כמה פעמים ישבנו פה, בדיונים, ואנשים העלו את סוגיית החל"ת הגרמני, שמבחינתם זה היה חל"ת גמיש, בלי להיכנס לעומק - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא חל"ת גמיש. זה להשאיר את התעשייה ולפטר אנשים ולגרום להם שהם יעבדו, וככה המעסיקים, אם הם נפגעו, עדין מקבלים את ה - - - << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אני לגמרי מבינה. הרי אתם בטוחים שאני נשאלת על הדבר הזה בערך שבע פעמים ביום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה להוסיף: לדוגמה הביא אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות, סוגיה שבתיירות העומסים הם בסופי שבוע או בחגים. אם הוא מחזיר את העובד היום, הוא צריך להחזיר אותו לכל השבוע והוא לא צריך אותו לכל השבוע. יש ירידה בביקושים בגלל הקורונה, כנ"ל במפעלים - - << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> הוא יכול להחזיר אותו גם לחצי משרה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השאלה אם יש חל"ת בחצי משרה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת בדיוק הנקודה – ממשלת גרמניה משלימה את המשרה. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> קודם כל, לכל מודל כזה יש יתרונות וחסרונות. להגיד שבגרמניה האבטלה פחותה בגלל החל"ת הגרמני – צריך להבין מה שקורה: גם שם יש אחוזים שמסובסדים ב-100% כמו אצלנו, יושבים בבית מסובסדים, וחלק גם מובטלים. יש להם גם רמות אבטלה. כשאנחנו מסתכלים על ה-OECD אז יש מדינות יותר ופחות אבל בסוף, בסך הכל חל"ת גמיש בא ואומר שעדין יהיו מובטלים, עדין יהיו כאלה שמסובסדים ב-100% כמונו וכל מי שנשאר לעבוד יוכל לקבל איזה שהוא סבסוד. יש יתרונות וחסרונות למודל הזה. אם אנחנו עכשיו נבוא ונאמר – אני לא אומרת שלא צריך לעשות, לא שוקלים, אנחנו חושבים כל מיני מחשבות. מענק עידוד התעסוקה עם ארבע הפעימות – יש בו משהו שקצת דומה. אדם חוזר לעבוד, יכול לחזור לעבוד גם בחצי משרה, הוא זכאי לקבל מהמדינה 1,875 שקלים לחודש. חצי משרה – חצי מהסכום. הוא יכול להפחית שכר בארבע חודשים – המעסיק יכול לגלגל חלק לעובד ולתמרץ אותו לחזור. צריך להבין שיש גם חיסרון מסוים אם אנחנו נבוא ונאמר – אנחנו לא בתחילת המשבר, אנחנו כבר איפה שהוא בעיצומו של המשבר, והמשק שלנו – אני רוצה לומר שאני אפילו לא יודעת להגיד שאנחנו באמצע אבל אנחנו לא בהתחלה, והכלכלה הישראלית והעסקים – כבר קצת קרה משהו. חלק הוציאו לחל"ת, חלק למדו לחיות עם הקורונה, הקטינו הוצאות, חלק התייעלו. חלק מהעובדים פוטרו, חלק בחל"ת, חלק מחזירים, כבר יש איזה שהוא מצב במשק. יכול מאוד להיות שאם נאמר "חל"ת גמיש", הרבה מהמועסקים היום, שמועסקים ב-100% משרה, יורידו להם את אחוזי המשרה. בעצם אנחנו היום, יש לנו נתח של אבטלה, נתח של חל"ת, ויכול להיות שיהיה לנו עוד נתח עכשיו, שגם יעיק על משלם המיסים – נגיד אם נסבסד אחוזים מסוימים אז זה יכול לעלות מיליארדים למשלם המיסים, וכל הורדת שכר - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי איך זה יעלה יותר. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אני אסביר: אם את אומרת שחל"ת גמיש יהיה רק למי שיצא לחל"ת, אז בואו נפתח את ההצעה של רק מי שהיה בחל"ת – ארבעה חודשים? חצי שנה או חודש? כי אם זה רק יצא לחל"ת וחזר אז זה מאוד קל להוציא לחל"ת ולהחזיר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין ספק שיהיה ניצול. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אבל בכל מקרה, המצב עכשיו יותר - - - << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> אני חושבת שאנחנו כן רוצים לחדד כמה מהדברים שלנו וכן להציע כמה מסלולים. אני לא פוסלת לרגע את החסרונות. מעסיק יכול לבוא ולהגיד: בוא תצא עכשיו לחל"ת, בחגים. אנחנו קיצרנו את זה לשבועיים כדי להקל על עסקים באקורדיון, שאם אני עכשיו בסגר שבועיים, אצא לחל"ת, 100% מהמשכורת על המדינה. בסגר, המודל שלנו הרבה יותר טוב כי בסגר, לדומם מנוע – המודל שלנו בוודאי הרבה יותר טוב. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כן, נותן שקט. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> כי הוא מממן ב-100%. עלויות המעסיק, אגב, הן פי כמה. זה לא רק שהמדינה לקחה עליה עלות, למעסיק זה חסך פי 30% עלויות מהשכר - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> ועדין הוא מעדיף את השני. << דובר >> קריאות: << דובר >> לא כולם. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> ממש לא כולם. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא כולם חייבים. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> רגע, ואז המעסיק יגיד לו: בוא תצא לחל"ת רגיל, לפחות לשבועיים תצא לחל"ת, וכשתחזור אני מחזיר אותך ל-50% משרה, המדינה תחזיר חצי, תסבסד, אז השכר שלך יורד ב-20%, אתה בא ל-50% אבל תעשה את אותה עבודה. אנחנו כן נמצא את עצמנו עם יותר אנשים בחלקיות משרה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, או שהם יגידו: לא שווה לי לחזור כי שווה לי להישאר עד יוני 21 - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל זה מה שקורה היום, הם ממילא לא חוזרים אז - - - הם יגידו שלא שווה להם לחזור. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, מאיפה בא הרעיון של עד יוני 21? - - - לעשות בשחור. זאת התפיסה המעוותת. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זה היום קורה, אנחנו רוצים לעלות מהמצב הזה. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> אז אם אנחנו מדברים על לחזור מהחל"ת – חברת הכנסת דיברה לא רק על לחזור מהחל"ת אלא גם על מי שייצא בעתיד לחל"ת ויחזור – אז צריך להבין שיש כאן אפשרות להרבה מאוד ציבור העובדים שיכול לרדת באחוזי המשרה שלו ובשכר שלו. נכון, המדינה תממן חלק מזה על חשבון משלם המיסים, זה לא כסף שלי, ולהרבה מועסקים, תרד להם המשרה או השכר בסבסוד המדינה. הדבר השני – אם היום - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> קרן, את מדברת במושגים של העתיד - - << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> רגע, אני גם מזכירה שאני גם ישנה פחות שעות בלילה. אני אגיע לזה. לגבי מעסיקים שהוציאו לחל"ת ועברו חודשיים שלושה – הם קוראים לעובדים שלהם בחזרה, והעובדים שלהם לא מוכנים לחזור. אז קודם כל, לפי סקר הלמ"ס, לפי הסקר שאנחנו מכירים, אני חושבת שזה הלמ"ס, המעסיקים מדברים על זה ש-20% מהעובדים סירבו לחזור. מה שהמעסיקים האלה – רגע, חשוב לי שתשמעי: מעסיק שהעובדים שלהם יצאו לחל"ת והוא קורא להם בחזרה והעובדים לא מוכנים לחזור – מה שהמעסיק הזה אמור לעשות זה להביא את החל"ת לסיומו ואז יש דין מתפטר. לא מפוטר – מתפטר. כרגע, לפי החקיקה במדינת ישראל, אדם שהתפטר, הזכאות שלו היא רק אחרי כמה חודשים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לאבטלה? << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> כן. << דובר >> קריאה: << דובר >> שלושה חודשים אחרי. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אז אנחנו רואים שהחל"ת קצת יורד - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש תופעה כזאת, קרן? << דובר >> קריאות: << דובר >> לא דין מתפטר. להיפך, את רוצה שזה יהיה דין מתפטר - - - << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> רגע, אני אמשיך לגבי אותו מעסיק ולגבי מעסיק - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, הכוונה שאם אתה מתפטר, אתה לא מקבל מיד אבטלה כמו שאתה - - << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> נכון - - - ואז המעסיקים, כי חלק מהם - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רק קחו בחשבון שאם נמצה את כל ה-20 דקות שנותרו לחל"ת בלבד, לא תהיה התייחסות לשאר הדברים. << דובר >> קריאות: << דובר >> לא, יש עוד הרבה שאלות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מי שצופה בנו כרגע לא מצליח להבין פה. אני רוצה לפשט את העניין הזה. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אני רוצה לתת את שני המצבים – מצב אחד - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אמרת ש-20% לא רצו לחזור. מה עשו אתם, עם ה-20% האלה? פיטרו אותם? << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אז אני רוצה לדבר על שתי נקודות: נושא אחד זה שאדם יצא לחל"ת, המעסיק שלו רוצה שהוא יחזור אליו מהחל"ת. אז אם זה אותו אדם שלא מוכן לחזור לאותו מעסיק – מה שאמור להיות כאן זה שהמעסיק יגיד לו: בסדר, תודה רבה, אז נגמר החל"ת כי חל"ת צריך להיות בהסכמה של שני הצדדים – המעסיק קורא לו והוא לא רוצה לחזור לתנאים שהיו לפני הקורונה והוא צריך להביא לפיטורים שלו. כן יש פה תמריץ לחזור. יש מעסיקים שאומרים לנו שאנשים באופן כללי בחל"ת ולא רוצים לעבוד. אז קודם כל, לגבי מעסיקים שרוצים להחזיר מחל"ת את העובדים שלהם – אנחנו מבינים ש-20% לא רוצים לחזור. נכון, זה הצד השני של ודאות. כל רשת ביטחון – באופן כללי לתמריצים יש צד חיובי וצד שלילי. אז אני חושבת שמעסיקים שקוראים לעובדים שלהם לחזור – קודם כל, כן יש להם יכולת לשחק עם מענק עידוד התעסוקה, יש 1,875 שקלים לחודש למשך ארבעה חודשים. כן, מעסיק יכול לבוא ולומר: בוא, תחזור, ולהשתמש בכסף הזה כדי להחזיר אותם ל-80% משרה, לממן את הפער מהמענק הזה. כן, זה איזה שהוא כלי מסוים. וכן, אפשר גם להביא לפיטורים. יש לנו אמירות כלליות של מעסיקים שמדברים לא על עובדים שהם הוציאו לחל"ת אלא באופן כללי גיוס עובדים. אנחנו כן חושבים לעשות איזה שהוא מסלול שמדבר על המובטלים הכרוניים, החל"תניקים הכרוניים - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז בואי נסכם בזה שמתקיימים דיונים וחשיבה. תודה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> רגע, אולי היא רוצה להגיד משהו חשוב. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> כן יש גיל מסוים בביטוח לאומי של מי שמובטל ויכול לחזור לעבודה בשכר נמוך יותר ולקבל איזה שהוא חלק מהפער, ורק למעסיק אחר ולא לאותו מעסיק. אנחנו כן חושבים על שיפורים בכלי הזה. כן צריך להגיד שלמודל הגרמני, שהוא בהרבה ממדינות אירופה, יש יתרונות וחסרונות. מדברים על עלויות מאוד גבוהות והתועלות הן בסימן שאלה בהיבט הזה שגם להם יש יתרונות וחסרונות. יכול להיות שיותר מהעובדים בחלקיות משרה, רמת האבטלה לא שונה מאצלינו. זאת אומרת, זה לא שהמודל הגרמני הצליח להביא לזה שאין אבטלה במדינה האירופאית. יש להם אחוזים כמו שלנו פלוס סבסוד שכר. אנחנו דווקא רואים – עשינו הסכם עם התעשיינים ועשינו הסדר עם המלונות, ויכול להיות שאפשר לשפר את הדברים האלה עם המלונות, לעשות להם הסדר קצת שונה אבל כן מבחינת הענפים הקלאסיים, של תעשייה ומלונאות – הם קיבלו איזה שהוא הסבר פרטני. לגבי המשק כולו – אנחנו חושבים שבסך הכל יש פתרונות רבים במודל שאנחנו הצענו על אף שהוא לא מושלם. << דובר >> קריאה: << דובר >> עדין, תמשיכו עם זה - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם שוקלים הורדת מע"מ? הורדת מע"מ נשקלת כאפשרות לתמרץ את הכלכלה? תני לנו קצת אופק, מה ההצעות שיכול להיות שלא שמענו עד עכשיו שאתם כרגע דנים במשרד האוצר, שנשמע פה משהו חדש מעבר למה שאמרת. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> מבחינת עידוד ביקושים – אז ראיתם בגרף שסך כל הביקושים הם למעלה. מרב הכלכלנים סבורים שהיום עידוד ביקושים של הפחתת מע"מ, במיוחד אם הולכים לכיוון של צעדי ריסון במשק או סגר – זה ממש לא הזמן לעידוד ביקושים. הזמן הוא ביציאה מהסגר להתאוששות. זה לא יעזור שאני אעודד ביקושים כשהכל סגור, מה גם שראיתם בנתונים שהביקושים גבוהים. זו לא הבעיה שלנו, אנחנו מתעסקים בדברים אחרים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עובדים על אדי הדלק. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אנחנו מחכים לתשובות לשאלות שנשאלו. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש לי שאלה קצרה, אם אפשר ושהיא תענה לשאלה הזאת ביחד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנטאנס, תן לי, זה לוקסוס של אסירים. בוא קודם כל נסיים עם אלה ששאלו כבר. אחר-כך, אם יהיה זמן, אתן לך. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> דיברנו לגבי הפילוח – אנחנו נעביר לכם פילוח. אנחנו רואים שבכל המגזרים ובכל הענפים כן מקבלים את המענקים. אנחנו רואים מימוש יפה של הזכאות אבל נעביר לכם את זה בשמחה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מבקש גם לוועדה. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> כן, נעביר לכם דרך הוועדה. אנחנו לא מסתבכים עם מנהלת הוועדה, זו מסורת ידועה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מאחר והערת, אין לי בעיה שתשלחי לו ישירות אבל אני מבקש גם אלינו. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו רוצים שזה יגיע לכולנו כדי שנדע באיזה מצב אנחנו נמצאים. זה לא עניין אישי. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> - - ואם יש בעיות, אני אשמח שתפנו אלינו כי כן, אנחנו משקיעים הרבה מאוד, גם החשב הכללי, גם אגף תקציבים, גם רשות המיסים – הרבה מאוד בלפתור בעיות. אני חושבת שאפשר לתת לשאר השאלות - הלוואות ענינו, עם רשות המיסים ועם - - << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> הכנסה של עצמאים לבידוד. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> לגבי ימי בידוד - קודם כל, לגבי בידוד של שכירים – אנחנו בדיונים בעניין הזה על פתרון. אנחנו גם מול המעסיקים וגם בשיח בין-משרדי למצוא מענה. כמובן שאנחנו רוצים שלא יהיה תמריץ כלכלי לעובדים ללכת לעבודה כאשר הם אמורים להיות בבידוד. זאת סוגיה מורכבת, אנחנו עובדים עליה. אנחנו עוד לא סיימנו את השיח הבין-משרדי ואת השיח עם המעסיקים. לגבי עצמאים – צריך לומר שהמודל שלנו, של תמיכה, הוא מודל שאם עצמאי נכנס לבידוד והוא לא יכול לעבוד, בניגוד לשכיר, עצמאי יכול להמשיך לעבוד. שכיר שהוא בחל"ת או שהוא מובטל – הוא מקבל את דמי האבטלה ויש לו איסור לעבוד בכלל. אם הוא עובד ב"שחור", כמובן שזה בניגוד לחוק. עצמאי יכול להמשיך לעבוד - - << דובר >> קריאה: << דובר >> איך הוא יכול לפתוח את החנות שלו? << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> רגע, שנייה. כלומר, עצמאי שנכנס לבידוד ולא יכול לעבוד – יש עצמאים שעובדים מהבית אבל עצמאי שהוא חשמלאי או חנות, לא יכול לעבוד ונכנס לבידוד, יש לו ירידה בפדיון שמזכה אותו לבקש מאתנו פיצוי בגין הפדיון שירד. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> בתנאי שזה מעל 40%. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> נכון. אז אם הוא נכנס לבידוד של שבועיים והפדיון ירד, יש את הסיוע. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> ואם זה לא מעל 40% אז הוא איבד 30%, 35%. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> נכון. שאלה אם הוא באמת לא יכול – אבל כן צריך להגיד שלאורך כל השנה, עצמאים יכולים גם להמשיך לעבוד וגם לקבל סיוע. זה כן שם אותם במצב יחסית טוב במידה מסוימת ביחס לשכירים אחרים. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אני חושבת שאתם צריכים לתת תשובה קצת פחות אוטומטית לגבי הנושא הספציפי הזה של בידוד לעצמאים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> בנושא של השכירים, מה שהזכרת עכשיו, חשוב גם לקחת בחשבון שתתקבל החלטה שזה יהיה גם לתקופה שלא קיבלו, לפני. רטרואקטיבית ולא רק - - << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אנחנו חושבים שהמודל שלנו נותן לזה מענה. עצמאים, יש להם באמת מערכת התחשבנות אחרת עם המדינה. אני חושבת שמנגנוני הסיוע שניתנו כאן לעצמאים הם מנגנונים שלפעמים אנחנו מרגישים שהם מיטיבים ביחס לשכירים. אם יש לך דוגמאות קונקרטיות - - << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> לא, זה דוגמאות רבות. תנו את הדעת בדיוק לעסקים הקטנים עד הבינוניים, שמפסידים מחזור של חצי חודש, ועדין יכול להיות שהוא עבר טיפה מהבית והוא לא הגיע ל-40. עדין זה הפסד מאוד גדול אז תתנו את הדעת על זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תמיד צריך לעצור בנקודה מסוימת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, יש כאלה שמקבלים תשלומים אחרי 90 יום, אז גם צריך - - << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> גם מבחינת הטיפול של זה, בסוף עצמאי שעובד מהבית – הדרך להתמודד עם האם הוא בבידוד או האם הוא עובד מהבית היא כמעט בלתי אפשרית. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> לא, את לא אמורה להניח שהוא עובד מהבית. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אבל יש הרבה שעובדים מהבית. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> למי שיש חנות, הוא לא יכול לעבוד. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> אבל חנות זה בעל עסק ואם הוא לא יכול לעבוד, הוא מדומם. העובדים בחנות הזאת, אם הוא מדומם, חלק הצליחו לחיות עם שגרת קורונה והם מנהלים קצת מרחוק ויש איזה מחליף - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הירידה במחזור בסיכון - - << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> - - ואם הוא סוגר את החנות, אז רק מעל 40% אבל לא כולם סוגרים את החנות. אם הוא סוגר את החנות לבידוד, הוא כבר נמצא במעל 40%. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש היגיון. << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> ועוד אמירה אחת – כמו שאמרתי בתחילת הדיון: אנחנו לא טוענים שהמצב טוב. הלוואי שהצרה הזאת תהיה מאחורינו. אנחנו לא מנותקים, אני מציגה נתונים בשקיפות המרבית, אני עובדת מאוד קשה על השקיפות של הנתונים שלנו. אם יש איזו טעות, אנחנו בשמחה נתקן אותה. אנחנו לא טוענים שהמצב טוב. אנחנו כן חושבים שהפתרונות שניתנו אולי לא לגמרי פתרו את הבעיות אבל - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וגם רמת הציפיות. בואו, צריכים לומר ביושר שלפעמים אנחנו מקבלים פניות של אנשי עסקים שרמת הציפיות שלהם כשבכלל אין קורונה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אנחנו מדברים פה על עשרות פניות. מה לגבי עסקים שנפתחו בתחילת מרץ? << דובר_המשך >> קרן טרנר: << דובר_המשך >> החקיקה דיברה על ינואר ופברואר, מירי אולי... << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> ינואר-פברואר זה גם חשוב. 2,000 שקל לחודש לא עוזרים להם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברים, אין לנו זמן. בבקשה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני משנה למנהל רשות המיסים. אני אומרת שוב שלגבי עסקים חדשים – אני אתייחס למענקים: אז שוב, לגבי עסקים שנפתחו עד סוף 2019 – אז המענקים מחושבים לפי המנגנונים הרגילים. לגבי העסקים החדשים שלא נצבר לגביהם מספיק מידע לגבי הפעילות וכולי – נקבעו סכומים שהם קצובים וזה לגבי ינואר ופברואר, שזה עסקים שבאמת - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> 2,000 שקל לחודש. בואי נקרא לילד בשמו. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אוקי. זה הסכומים - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל קרן אמרה שתתני תשובות על זה, לא? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע. קרן, היא באמצע תשובה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> שנייה. ואז עובדתית, עסקים שנפתחו יותר מאוחר – כרגע המנגנונים לא מאפשרים לתת להם מענקים. צריך שוב לזכור שהמענקים ניתנים בגין הפער בין הפעילות שהייתה לעסק בימים רגילים בתקופות קודמות לבין הפעילות שיש לו בתקופה של הקורונה. למעשה, לגבי עסקים חדשים שעוד לא צברו ניסיון, אין לנו דרך לאמוד את ה - - << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מירי, מקדמות אתם יודעים לקחת, נכון? אולי ברמה הצהרתית אפשר לפתור את זה. << דובר >> דוברת: << דובר >> אנחנו עוצרים את המשק מפתיחת עסקים חדשים? מי שפתח ב-3 במרץ לא מקבל כלום? אתה בעצם אומר לאנשים: אל תפתחו עסקים, המדינה נעצרה. << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אנחנו אומרים לאנשים שבמרץ יש קורונה, והם יודעים שיש קורונה - - << דובר >> קריאה: << דובר >> - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר, החיים לא הופסקו, החיים ממשיכים. אני רק אומר שמס הכנסה יודע לקחת מקדמות - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> - - - מה היה לו לפתוח מסעדה אם יש סגר? << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנשים בעד התאבדויות כלכליות... << אורח >> קרן טרנר: << אורח >> אבל צריך להגיד שאם הוא פתח במרץ ולעסק אין יכולת התקיימות, אז... << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הוא לא מקבל כלום. אתם לא מכירים בו בכלום. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל במאי הייתה התאוששות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> - - - הם לא אמרו שבמרץ הם יסגרו, אז מה ההבדל בין מי שפתח בינואר למי שפתח בדצמבר? מה ההבדל ביניהם? אני לא מצליח להבין למה לא לוקחים את זה לבג"ץ כי מה ההבדל בין אדם שפתח בדצמבר 19 לאדם שפתח בינואר 20? הוא לא צפה את זה שיהיה משבר, שם את כל חסכונותיו, מקבל 2,000 שקל בחודש והבטחתם שתטפלו בזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. עידו, רצית להתייחס. << אורח >> עידו סופר: << אורח >> אני רכז צוות תעשייה ומסחר באגף תקציבים במשרד האוצר. ראשית, תודה על הדיון המעמיק. השאלות שעלו כאן הן שאלות קשות גם לנו. דברים שעוסקים בהם פעמיים בשבוע ואף יותר, כמו שקרן אמרה, ואנחנו נמצאים בקשר עם הארגונים והגורמים השונים וגם אלינו מגיעות פניות, ובפניות האלה אנחנו גם מטפלים אבל גם משתמשים בהן להסיק האם יש בעיות כאלה ואחרות ומטפלים בהן כמובן. שתי נקודות כלליות ואז אתייחס לשאלות: נקודה ראשונה היא בוודאי שללא ודאות אין השקעה, אין צמיחה. יש במשבר הזה מרכיבים חיצוניים שאנחנו, כממשלה, לא נוכל לבטל אותם. בסוף יש כאן תופעה ומגיפה שלא קרתה קודם והיא משפיעה על כלל המשק. מה שאנחנו מנסים כמשרד האוצר וכממשלה הם ראשית, דברים כגון הפחת מואץ, שנותנים תמריץ להשקיע בטווח הזמן הקצר. זה יגיע לכנסת ככל הנראה בשבוע הבא לאישור. דבר שני זאת התכנית עם הוודאות קדימה אבל כן צריך להגיד שגם מבחינת הוודאות – 1. ברמת תיאום הציפיות – מענקים והלוואות לא מחזיקים משק. זה לא יכול לקרות. בהשוואה ל-2014 וה-70 מיליון בירושלים היא לא רלוונטית למקרה הזה, לא לפרק הזמן ולא - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> - - - היית חייב להחזיר לו. << אורח >> עידו סופר: << אורח >> אני לא מתייחס אליו ברמה האישית אבל זה לא בר השוואה, וגם לא צוק איתן, זה גם לא בר השוואה באותה מידה. ולכן, גם הציפיות מסיוע – צריך להבין שזה משהו שנועד להנשמה, זה עוזר לעסקים מסוימים וזה לא יחזיר אותנו לתוואי הצמיחה שהיה. ובכל מקרה, וגם בהקשר הזה, אנחנו חושבים שאחד הדברים המרכזיים, וקרן אמרה את זה, זה עבודה. זה להמשיך את העבודה וגם כמובן, כמו שקרן אמרה, להימנע מסגר ברמה הארצית ככל הניתן, ובכל מקרה לשמר או למנוע את הפגיעה במקומות עבודה ואת המסגרות לפחות בגילאים הצעירים, שאלה שני המרכיבים העיקריים שכרגע מאפשרים למשק להתאושש, וזו כמובן עמדת המשרד. נקודה שנייה – כשדיברתם על ניצול לרעה – עוד נקודה שאנחנו עוסקים בה רבות אבל יש "טרייד-אוף" בין ודאות לבין ניצול לרעה. דנו בזה בוועדת הכספים באריכות. נקודת המוצא שלנו היא שמרבית בעלי העסקים, העצמאים והשכירים הם אנשים ישרים שרוצים לעבוד, רוצים לחזור לפעילות, והעבודה אגב היא לא רק כסף, יש לה ערכים רבים ונוספים אבל כן, יש לזה מחיר, ויש ניצול לרעה אבל זה חלק מהמחיר של לתת ודאות קדימה. לעניין השאלות שעלו – 1. מבחינת ה-40% - - - זו גם נקודה שדנו בה רבות. הסיבה - ניתן לקבל אותה וניתן שלא, כשבסופו של דבר הסיוע נועד לתת מענה למי שנפגע לא כתוצאה מירידת ביקושים במשבר, שזה דבר שקורה. אנחנו לא יכולים לסייע לכלל המשק אלא למי שנפגע בצורה יחסית חריגה וזה כתוצאה ממגבלות הממשלה. זו התפיסה הכלכלית שעמדה מאחורי זה. כמובן שיש עסקים שנפגעים אבל כפי שיו"ר הוועדה אומר, במרבית הישיבות יש איזה שהוא רף, ובסוף כשקובעים רף, יש את מי שנמצא מתחתיו ומי שנמצא מעליו, ונכון חברת הכנסת ברק, לפעמים זה לא הוגן אבל אין מה לעשות, זו החלטה שצריך לקבל. - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל מאיזו סיבה? אם תיתן לי נימוק הגיוני, אני אבין. זה לא קשור להוגן. << אורח >> עידו סופר: << אורח >> בהקשר הזה, השנה התקציבית, שנת הכספים, גם מבחינת הדיווחים ברשות המיסים וכולי – כן, יש לה משמעות בהקשר הזה. לגבי סגירת עסקים - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אין שום משמעות. << דובר_המשך >> עידו סופר: << דובר_המשך >> - - וציין את זה עורך הדין רועי כהן – רק לסבר את האוזן: בשנה נורמלית בטרום-קורונה נסגרים 35,000 עסקים במדינת ישראל ו-50,000 נפתחים. רועי מציין שיש 35,000 עסקים שנסגרו עד עכשיו – תהיה עלייה כתוצאה מהקורונה, זה ברור לנו. ברמה מסוימת זה מדאיג אותנו שאנחנו רואים נתונים שבהם יש סגירה מועטה. זה אומר שיש איזה שהוא עיוות מסוים כתוצאה מהתמיכה של הממשלה, שזו גם נקודה שאנחנו מביאים בחשבון. נקודה שלישית – איילת ורבין דיברה על סיוע לתעשייה. אז אני רק אומר שהיה איזה שהוא מתווה סיוע לתעשיינים שהוצג על-ידי שר האוצר, שכולל לא מעט מענקים עבור התעשייה, שמסייעים לה לפעול וגם הפחת המואץ כמובן יעזור להם להתקדם. לגבי אולמות האירועים וחדרי הכושר – דובר רבות על כך. יש להם הוצאות קבועות גבוהות. הראנו תחשיבים לוועדה והראנו למה - - << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה הענף היחיד שסגור לחלוטין. << אורח >> עידו סופר: << אורח >> אתה צודק, אבל מענק הוצאות גבוהות נבנה ככל שהפגיעה שלו יותר משמעותית, כך תקבל מענק יותר גבוה וזה באמת נועד גם מתוך תפיסה שראינו מה קורה אם המקומות האלה יהיו סגורים חודשים קדימה. אני מלווה אותם מתחילת המשבר - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן אבל לגבי ארנונה למי שנפגע מעל 60% - זה עוד לא מועבר להם. << אורח >> עידו סופר: << אורח >> אז אתה צודק שגם הרכיב של הארנונה הוא כרגע - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> חבר'ה, אתם חוזרים על הארנונה כל הזמן. אתה יודע, זה כמו שתגיד שאתה לא נותן לו מס הכנסה. אם הוא לא מרוויח, אין מס הכנסה. זה בדיחה טובה. << אורח >> עידו סופר: << אורח >> אני אסביר למה לא: 1. בחישוב של מענק הוצאות קבועות אנחנו כן לוקחים בחשבון את הארנונה כמרכיב שאנחנו מכירים בו לצורך המענק - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אז 35% הם הפסידו בהוצאות הקבועות. אם אתה מכניס את הארנונה, זה 35%. אתה לא יכול לחשב את זה פעמיים. << דובר_המשך >> עידו סופר: << דובר_המשך >> זה לא, וגם הראנו את התחשיבים לוועדה. ואגב, חבר הכנסת קרעי עשה חישובים בנפרד, אתה יכול לשאול אותו. ונכון, יש את המרכיב של הארנונה, שלצערנו הוא טרם יצא לפועל. הסוכנות לעסקים קטנים ואנחנו ערוכים וכרגע זה על שולחנו של שר הפנים וממתין לחתימתו, ואנחנו - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לפחות בזה נותנים ששר הפנים יטפל. << אורח >> עידו סופר: << אורח >> - - רק צריך לחתום ולצאת לדרך. אנחנו מעריכים שהדבר הזה יקרה בימים הקרובים ונוכל לצאת גם עם המהלך הזה לדרך, וזה ייתן להם חיזוק נוסף. << דובר >> קריאה: << דובר >> גברתי המנכ"לית, לא ענית לגבי הזוגות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו מסכמים את הדיון. << אורח >> עידו סופר: << אורח >> וכפי שאמרתי גם בוועדה שחברת הכנסת שי ואזן ריכזה, שאנחנו נתמוך בהצעת החוק הפרטית, ואם צריך להגיע למתווה אחר יחד עם משרד המשפטים אנחנו נעשה כן. כך התחייבנו וכך נעשה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אנטאנס, קיבלת תשובה? תודה. רבותי, הוועדה מודה למנכ"לית משרד האוצר על הדיווח המקיף שנתנה ולצוות שהגיע וגילה רצינות בדיון. הוועדה קוראת למשרד האוצר להפעיל מוקד לפניות של עסקים בתקופת הקורונה שיתפקד כמעין חדר מצב. הוועדה מברכת על הצעדים למתן סיוע לעובדים בחל"ת. יחד עם זאת, הוועדה בדעה שכדי להניע את הכלכלה הישראלית כולה ולאפשר ליותר עסקים לצלוח את המשבר, על המשרד לגבש צעדים לעידוד עובדים לצאת לעבודה לרבות בחופשה ללא תשלום גמישה – חל"ת גמיש מה שנקרא. הוועדה מבקשת מהמשרד לדווח לוועדה אילו צעדים גיבש בנושא התופעות שמתפתחות עם החל"ת, ולהגיש את המסקנות של הדיונים האלה. המחשבה שאתם עושים עד ל-1 בנובמבר, אם יהיו לכם מסקנות או החלטות כאלה ואחרות. הוועדה בדעה שעל הממשלה לגבש תכנית להכשרות מקצועיות לעובדים לא מועסקים ולעובדים בחל"ת, שתהיה תואמת את צרכי המשק המשתנים בתקופת משבר הקורונה ועתיד שוק העבודה שלאחר הקורונה. הוועדה שמחה לשמוע בנושא מתווה הסיוע לאל-על, שאכן הדרך שנלקחת בחשבון, שהנחת העבודה קודם כל, מה שמנחה אתכם בשיקול הדעת וקבלת החלטות זה התאריך שנקבע כאן, בוועדה, בחקיקה – ה-1 באוקטובר – תאריך היעד להחלת השבת מלוא התמורה לרוכשי הכרטיסים. היה לנו חשש שמא הנושא הזה שוב "יתמסמס". לבקשתו של חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – הוועדה מבקשת ממשרד האוצר להביא לוועדה נתונים מפורטים בדבר היקף המענקים והיקף ההלוואות שניתנו לעסקים בחברה הערבית אל מול היחס באוכלוסייה הכללית. תודה רבה. תם ולא נשלם. רגע, ברשותכם, הוועדה מנצלת את ההזדמנות כדי להודות לרשות המיסים, למוסד לביטוח לאומי ולעומדים בראשם ולצוות העובדים, על העמידה ביעדים בהעברת המענקים ויישום החלטות הממשלה. אנחנו מרבים לתקוף את הפקידות, מרבים לתקוף את המגזר הציבורי. יש לציין בציון מיוחד את המוסד לביטוח לאומי ורשות המיסים בעמידה ביעדים בטווח קצר. תודה רבה. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:37. << סיום >>