פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 40 ועדת הפנים והגנת הסביבה 13/10/2020 מושב שני פרוטוקול מס' 79 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, כ"ה בתשרי התשפ"א (13 באוקטובר 2020), שעה 13:00 סדר היום: סדר היום: << נושא >> אכיפת עבירות פגיעה והתעללות בבעלי חיים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר חברי הכנסת: קטי קטרין שטרית מוזמנים: טל גלבוע – יועצת ראש הממשלה לזכויות בעלי חיים, משרד ראש הממשלה רננה גוטרייך – מרכז המחקר והמידע, הכנסת שירי ספקטור בן ארי – מרכז המחקר והמידע, הכנסת עידן דביר – עו"ד, מגיש התלונה באירוע בבת ים, הוועדה לזכויות בעלי החיים, לשכת עורכי הדין דניס צ'רקוב – פעיל למען זכויות בעלי חיים מיכאל טרוני – פעיל למען זכויות בעלי חיים אריאל אהרוני – פעיל למען זכויות בעלי חיים משתתפים (באמצעים מקוונים): אמיר בלכר – ס' רמ"ד הגנת הסביבה, המשרד לביטחון הפנים אורי סירוטה – ממונה תביעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר רואי קליגר – מנהל יחידת פיצו"ח, משרד החקלאות ופיתוח הכפר יאיר זילברברג – מרכז דו"ח, פרקליטות המדינה משה מרציאנו – ממונה תביעה מדינתית, פרקליטות המדינה תומר מוסקוביץ' – ראש הרשות לאכיפה וגבייה גנט אלמו – רשות האכיפה והגבייה נועה בן אריה – יועצת משפטית, מרכז השלטון המקומי שגיב לוי – עו"ד, לשכת עורכי הדין ד"ר אבי צרפתי – יו"ר הארגון, ארגון הרופאים הווטרינריים ארז וול – עורך דין, עמותת תנו לחיות לחיות יעל ארקין – עמותת תנו לחיות לחיות יוסי וולפסון – משפטן בתחום הגנת בעלי-חיים דנה כשדי – פעילה למען בעלי חיים קטי פיאסצקי – עיריית בת ים ייעוץ משפטי: לירון אדלר מינקה רכזת תחום פרלמנטרי בכירה: שושנה אזולאי רישום פרלמנטרי: אושרה עצידה << נושא >> אכיפת עבירות פגיעה והתעללות בבעלי חיים << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> צוהריים טובים לכולם. אני שמחה מאוד לפתוח דיון נוסף של ועדת הפנים והגנת הסביבה. זהו הדיון הרביעי שאנחנו מקיימים בסוגית זכויות בעלי חיים מאז שעבר החוק שהגשתי, שהעביר את סמכויות חוק צער בעלי חיים, הגנה על בעלי חיים, מוועדת החינוך לוועדת הפנים. סוגיית זכויות בעלי החיים היא אחת הסוגיות החשובות ביותר שאני רוצה לעסוק בהן בכנסת, ואני שמחה שאנחנו עושים עוד דיון גם היום, למרות שיש חברי כנסת שיש להם בעיה עם זה שאני עושה יותר ויותר דיונים על בעלי חיים. בשבוע שעבר נפל דבר כשכל הארץ רעשה בעקבות שורה של סרטונים מזעזעים שבהם נראה אדם מכה את הכלב שלו בצורה אכזרית ונוראה. חילוץ הכלב בידי מישל טרוני ודניס צ'רקוב מול המצלמות והפרסום שהביא כמעט אלף אנשים למחות מול ביתו של המתעלל, גרמו לכך שכל הרשת התמלאה פתאום בסיפורים מזעזעים על התעללויות, והתחושה שלי היא שביום אחד גם האכיפה עלתה מדרגה. כמי שמעורבת בכל סוגיית ההגנה על בעלי החיים כבר כמה שנים, וזו הייתה אחת הסיבות שבשלה הצטרפתי לפוליטיקה, אני חייבת להגיד שזה מאוד מאוד מעודד ברמת המודעות וגם ברמת הפעילות של הרשויות, אך מצד שני זה גם מאוד מתסכל כי איפה היו כולם עד עכשיו? אנחנו יודעים על עשרות, אם לא מאות, מקרים שבהם הוגשו תלונות אך לא קרה איתן שום דבר. למה אנשים פרטיים צריכים להיכנס ולעשות את מה שהרשויות אמורות לעשות, מה גם שזה דבר בעייתי לכשעצמו? במקרה הנוכחי זה הסתיים בטוב, הכלב חולץ ובסרטונים ראיתי שמצבו טוב והוא שמח, אבל כמה כלבים, חתולים ובעלי חיים אחרים בארץ לא קיבלו את המענה הזה ולא זכו להמשך חיים טובים יותר? לכמה בעלי חיים שלא ניתן מענה בזמן ולכן נגזר עליהם גזר דין של חיים בסבל נוראי או של מוות במקרים רבים? לפני כמה חודשים קיבלתי דיווח על סוס שקשור באזור הרי ירושלים כששריפה התקרבה לאזור הזה. יצאנו מהכנסת במהרה והגענו לשם ומצאנו סוס רזה שקשור בחבל, בלי מים, כשבחוץ שררו ארבעים מעלות ושריפות מסביב. כמובן שהתקשרתי לפיצו"ח והם הגיעו. לצערי הרב, זה קורה כשחברת כנסת מתקשרת. לצערי הרב, הרבה מאוד פעמים אני מקבלת עדויות מהשטח מאנשים שמתלוננים והמשטרה או הפיצו"ח באים אבל לא קורה עם זה שום דבר. הם חוזרים ואומרים שהכול בסדר. קיבלנו לקראת הישיבה הזו נתונים מדהימים לגבי השאלה מה אחוז התלונות שאכן מגיעות בסופו של דבר לכדי כתב אישום או איזשהו טיפול משמעותי וכמה נגנזות, והנתונים האלה אולי יפתיעו אתכם. לאזרחים רבים מדיי אין כתובת אחת שמטפלת בנושא הזה, מרכזת את התלונות ועוקבת, חוקרת לעומק ואוכפת, שאליה צריך לפנות בעת הצורך. ננסה היום להבין את כל המעגלים ואיך אנחנו משפרים את כל הטיפול בסבל ובצער של בעלי חיים במדינת ישראל כי באמת הגיע הזמן. אורחים נכבדים, נתחיל איתכם. ספרו לנו איך התחיל כל האירוע בבת ים. מישל, בבקשה. << אורח >> מיכאל טרוני: << אורח >> האירוע בבת יום החל כשאתי אלטמן, מייסדת תנו לחיות לחיות, שלחה לי סרטונים וטענה שרשויות האכיפה והשוטרים כבר היו שם והשאירו את הכלב למתעלל. לא האמנתי שזה הגיוני. היא אמרה את המילים באמת בלב כבד. היא נשמה עמוק, היא הייתה היסטרית. למרות שהייתי באמצע העבודה עזבתי הכול. זה לא נכון שהבחור העלה את זה לרשת, כפי שאומרים. הדבר הראשון שדניס ואני עשינו הוא להעלות את הסרטונים לרשת. ביקשתי ממנו כדי שתהיה לזה תפוצה הרבה יותר חזקה כי המיקום של אותו בחור והיכן הוא גר לא היה ידועים לנו בדיוק, וכך ביקשתי גם עזרה מהקהל. העלינו את זה לרשת תוך כדי. דניס גר בבת ים. לפי התמונות והצילומים פחות או יותר ידענו מהו האזור וחיפשנו ממש את האזור לפי הגגות, ומצאנו. הדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי למקום האירוע הוא להתקשר למשטרה כדי לדווח, וזאת לפני שעליתי לדירה של אותו בחור. התקשרתי למוקד 100 ואמרתי קודם כול שיש פה אירוע ושאנחנו באנו למטרה טובה, וזאת כדי למנוע התלהמות. הסרטון עלה לרשת ואני צפיתי וראיתי את תגובות האנשים. אמרתי לשוטרים שעדיף שהם יגיעו כמה שיותר כי זה מה שהולך לקרות. הם אכן הגיעו במהירות, לא חסכו בזמן. הגענו לדירה, עשינו הכול על פי חוק כמו שרואים בסרטונים. דפקתי בדלת, לא התפרצתי. הרבה טענו שהייתה פריצה לדלת, אבל לא הייתה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> לא, לא. רואים את זה בסרטון, הבן אדם פותח. << דובר_המשך >> מיכאל טרוני: << דובר_המשך >> כן, רואים את זה. דפקתי בדלת. ראשית, וידאנו שאנחנו לוקחים את הכלב, ויצאנו מהדלת כדי שלא תהיה הסגת גבול – הכול במסגרת החוק, וגם את זה רואים בסרטון. לא הייתה אלימות ולא איומים מצידנו. היו איומים מצידם של אנשים שזעמו ומההמון, אבל לא מאיתנו ולא מהצד שלנו. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בשלב הזה התקהלו כבר אנשים מתחת לבית? << דובר_המשך >> מיכאל טרוני: << דובר_המשך >> בשלב הזה התקהלו כבר הרבה שנים שפתחו שידורים חיים וגרמו ליותר רעש וכעס. השלב הזה היה כמו נקודת אל-חזור. אנשים כן באו בעצבים, הם כבר לא יכלו יותר. אני מבין את זה לפי הצעקות שיש ברשת. יש ברשת צעקות כבר שנים על גבי שנים על התעללות בבעלי חיים. אנשים מתחננים, בוכים וזועקים את נשמתם כדי שמישהו ישמע אותם, והם אפילו יסתפקו בזה שמישהו יעשה את מה שישנו בחוק, ושיינתן להם עונש אמיתי ולא ישחררו אותם הביתה. אבל פעם אחר פעם זה לא קורה. אני באמת יכול להבין את כל הכעס המטורף שהיה שם שלא ראיתי כמותו. הכעס הזה איחד בין שמאלנים לימנים, גברים ונשים. כולם היו שם למען כלב אחד. מצד אחד, באמת יפה ומחמם את הלב לראות את זה, ואני רציני ולא מתבייש להגיד את זה. כולם התאחדו למען נשמה אחת וזה אומר עד כמה אנחנו באמת מאוחדים. מצד שני, זה היה אירוע מאוד מסוכן, ואם מערכת המשפט לא תיתן לזה תשומת לב רצינית אז אנשים טובים יהפכו לקורבנות ולאשמים. האירוע היה יכול להיגמר במלחמת אחים – שוטרים נגד אזרחים, ובעוד התלהמות ברשת. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני יודעת שגם אחרי המקרה הזה זה התחיל לרוץ כאש בשדה קוצים ברשת כשהתחילו לדווח על מקרים כאלה פה ושם ואנשים התחילו לקחת באמת את החוק לידיהם. כולנו חווים את התסכול הזה שנים, אבל אנשים צריכים להבין שאי-אפשר לקחת את החוק לידיים. << דובר_המשך >> מיכאל טרוני: << דובר_המשך >> אנחנו ממש לא מנסים לקחת את החוק לידיים, אף אחד מאיתנו לא רוצה את זה. להיפך, אנחנו בעד החוק ובעד המשטרה, וגם אמרנו את זה. הייתי גם בתוכנית עם טל וצידדנו במשטרה. אנחנו בעד הכול, אין בעיה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתם במעשיכם החזרתם את הדאגה לזולת ולבעלי החיים ועשיתם דבר שכמעט נשכח בקרב העם הזה. אפשר לראות אנשים פצועים שוכבים על הרצפה ואנשים ממשיכים הלאה. אתם החזרתם את הכבוד שפעם היה במדינה הזו. << דובר_המשך >> מיכאל טרוני: << דובר_המשך >> אני מקווה שזה באמת מה שיקרה ושלא יעברו הלאה לסדר-היום. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני אומרת לך את זה בשם האנשים הרגילים והפשוטים, לא כחברת כנסת. << אורח >> מיכאל טרוני: << אורח >> אני ממש מעריך את זה, זה באמת פרגון גדול מאוד – תודה רבה. אני פוחד ממצב שבו אנשים ייצאו לרחובות וייקחו את החוק לידיים. זו לא המטרה, המטרה היא באמת שכולנו נישאר קרובים ונפעל כגוף אחד למען החלש, ולאו דווקא רק לגבי בעלי חיים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה לא שם, זה האכפתיות. << אורח >> מיכאל טרוני: << אורח >> בדיוק, רק להראות אכפתיות. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> זה שם, זה חד-משמעית שם. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תיכף נשמע את גורמי האכיפה. אנחנו רוצים שמפה תצא ההבנה שהדבר הזה יהיה יעיל, שהמשטרה והפיצו"ח יטפלו במקרים האלה בצורה מקצועית. כלומר, שיהיה כוח-אדם, שיהיו תקציבים, שהמדינה תטפל בסוגיה המאוד מאוד כאובה הזו. האהבה לבעלי החיים היא חוצת מגזרים, הסבל שלהם כואב לכל כך הרבה שנים. מצד שני, התסכול הגדול נמשך כבר שנים רבות, ובעיניי זה מה שהתפרץ פה. << אורח >> מיכאל טרוני: << אורח >> זה מה שהתפרץ פה, אבל זה גם אוזלת היד של המשטרה. את יודעת מה זה לשמוע שהיו שוטרים במקום והשאירו את הכלב למתעלל שאחר כך מצלם עוד סרטונים? הם באמת לא יכלו לעשות פה כלום, הם השאירו את הכלב. אבל אני לא מאשים את השוטרים, השוטרים איתנו. אנחנו הכי בעד השוטרים. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אנחנו לא יכולים להכניס את עצמנו למצב מסוכן. אבל אני חייבת להגיד לך משהו, ודיברנו על זה גם לפני השידור, השוטרים לא ראו את הסרטונים. כשהשוטרים הגיעו למקום וראו את הכלב, הכלב גם אחרי ההתעללות המזעזעת הזו נראה מצוין. כשאתה התקשרת למשטרה, המשטרה הייתה כבר בדרך. אני העברתי את הסרטונים למשטרה וליחידת הפיצו"ח, ושלוש דקות אחרי שהם עלו לרשת כולם יצאו למקום, אף אחד לא חיכה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> טל, את יודעת יותר טוב מכולם שאנחנו יודעים שאנשים מגיעים והדברים לא מטופלים כמו שצריך. יש עשרות מקרים שבהם אנשים מחזיקים בעלי חיים בצורה מזעזעת והשכנים שלהם לא עושים דבר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כמו שאמרתי קודם, כאן נכנסת האכפתיות של האזרחים כלפי התעללות בבעלי חיים, בילדים ובזולת, שלפעמים אנחנו חושבים שעברה מהעולם. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אני פעילה יותר מעשור, ואני מכירה רק אכפתיים סביבי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> דניס ומישל, כל הכבוד לכם. הרי יכולתם לשבת בבית עם כוס בירה מול הטלוויזיה ולא לעשות מעשה. אבל גיליתם אכפתיות ועשיתם מעשה ברגע ששמעתם על המקרה, וזה יפה. זה מעשה אצילי. << אורח >> מיכאל טרוני: << אורח >> זה נובע מאכפתיות. בימים האחרונים קשה לי משום שהבנתי שמחזירים את בעלי החיים למתעללים. היחס כלפי בעלי החיים כרגע הוא כאל חפץ וכאל רכוש. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> גם מבחינה משפטית. << אורח >> מיכאל טרוני: << אורח >> הבנתי שגם מבחינה משפטית. הייתי שמח שהנושא הזה יעלה לסדר-היום ושאנשים כן יבינו למה מחזירים אותם למתעלל. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> הוא קניין, הוא כמו תיק. << אורח >> מיכאל טרוני: << אורח >> זה דבר נורא, בדיוק. למרות שהוא התעלל בו, הוא הרכוש שלו ולכן מחזירים לו אותו. אבל זה הדבר הגרוע ומשם זה מתחיל. צריך להתייחס אליהם כמו שמתייחסים לנפש. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> השאלה איך מתייחסים לבעלי חיים היא סוגיה משפטית בין-לאומית מאוד מעניינת. << אורח >> מיכאל טרוני: << אורח >> כרגע היחס הוא כאל רכוש. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> בעיקר בעידן של הכחדה של זנים רבים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> דניס, אתם אושיות רשת. לכאן נכנסים היכולת והכוח של הרשת בנושאים האלה. מנקודת המבט שלך, תאר לנו את המקרה הזה וגם מה שקרה אחרי זה. << אורח >> דניס צ'רקוב: << אורח >> ראשית, כל נושא בעלי החיים לא חדש למישל ולי. זו לא פעם ראשונה שאנחנו עושים את זה ונחלצים לעזרה. אנחנו פועלים בעוד היבטים: אנחנו עוזרים לאנשים נזקקים, אנחנו משפצים בתים של ניצולי שואה. עם זאת, בעיניי, הנושא הזה הוא הכי חשוב כי הוא גם נוגע לי בלב באופן אישי והוא גם מאחד אותי כעם. בשנת 2020 אנחנו נמצאים במצב שבו הפילוג בין ימין ושמאל, גזע, דת ומין, נמצא בשיא. אבל את הנושא הזה אנחנו לא צריכים להוריד אותו מסדר-היום, הוא צריך להיות על השולחן. צריך לראות איך פותרים את הבעיות האלה עם המשטרה, איך מביאים ליתר יעילות בנושא זה, ואם אפשר לעשות חקיקה בעניין הזה אז צריך לעשות אותה, ולאחד את העם. מישל ואני קיבלנו את הסרטון כשהיינו בכלל בתל אביב ולא חשבנו לרגע אם אנחנו פועלים או לא פועלים. עלינו על האופנוע והגענו למקום. אני לא מרגיש שעשיתי משהו מיוחד, אני לא מרגיש שעשיתי משהו הרואי, אני מרגיש שעשיתי משהו שכל אזרח צריך לעשות. כשירדתי למטה באותו יום וראיתי המון זועם, התמלאתי גאווה. זה מדהים, איחדנו את העם למטרה באמת קדושה. כשאני רואה התעללות בבעלי חיים, אני נקרע מבפנים. צריך להוקיע את הדבר הזה בכל האמצעים הכשרים והחוקיים כמובן. כפי שמישל אמר קודם, זה צריך להיעשות רק בצורה חוקית ולגיטימית. אנחנו לא רוצים שייקחו את החוק לידיים. אנחנו עכשיו גם פועלים עם עוד גופי תקשורת על מנת להעצים ולפרמט את הנושא הזה ולעשות משהו מאוד גדול ומשמח שאני מקווה שיאחד את כולנו. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני מקווה מאוד. חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> התורה מביעה רגישות ודאגה לבעלי חיים. בספר שמות פרק כ"ג פסוק ה' כתוב: כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו – עזוב תעזוב עמו. זוהי מצוות עשה לפרוק בהמה שיש עליה מטען כבד. זהו המקום כמובן להודות לשניכם, אתם באמת הצפתם את הנושא הזה מבחינה ציבורית. טל הביאה לתנועה שלנו מודעות לנושא, שהייתה חסרה לרבים מאיתנו. היא הציפה את הדברים האלה בצורה כל כך יפה, וגם לעניין מאכל והתייחסות לבעלי חיים, וזה ייאמר לזכותה. מייד לאחר המעשה חבר הכנסת מיקי זוהר ואני התארגנו וכבר הגשנו הצעת חוק בנושא הזה. אני כמובן מגנה את המקרה המזעזע בבת ים. מדובר בגבר שהיכה בצורה כל כך אכזרית את הכלב. למעשה, כשהגבר היכה את הכלב, הוא ניסה לפגוע בבת הזוג שלו. זו הייתה התעללות גם בבת זוגו וגם בכלב. זו אלימות כלפי נשים. הוא התעלל בבעל החיים ויכול להיות שהוא התכוון להתעלל גם בבת זוגו. יש פה דבר מסוכן. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו יודעים שמי שמתעלל בבעלי חיים בסוף יפגע גם באנשים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מיקי, אני הגשתי הצעת חוק שכרגע מתעכבת, ואני מאוד אשמח שתצטרפי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> יש לנו מחר הצעת חוק. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הצעת החוק שלי מדברת על בן זוג שמתעלל בבת זוגו ופוגע בה במטרה להרוג אותה. אני לא יודעת אם אתם יודעים אבל הבעל המתעלל והמכה ממצפה רמון שאל קודם כול את השוטרים כשעלה לרכב: מה, היא לא מתה? זאת אומרת, הייתה לו כוונה לרצוח אותה. הצעת החוק שלי אומרת שיש לעשות מעקב אחרי אנשים שניסו לפגוע, והמעקב עליהם לא צריך להיות פחות ממעקב שעושים אחרי מתעללים כאלה ואחרים. בכלים הפרלמנטרים שיש לנו כחברי כנסת, אנחנו צריכים לפעול דרך ענישה. בחוק משנת 1994, וגם בחוק המתוקן משנת 2015, יש ענישה, אבל היא נתונה לשיקול דעתו של השופט. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו תיכף נראה את הנתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הנתונים קשים מאוד. אין אכיפה ואין ענישה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> חשוב מאוד לדבר על זה. חוק צער בעלי חיים עבר תיקון בשנת 2015 אבל הענישה היא מקלה. היא לשיקול דעתו של השופט, היא לא מחייבת אותו. היא אומרת לו: אתה יכול להחליט מטווח כזה וכזה, כולל עבודות שירות. יש פטנט כזה של עבודות שירות, אבל אני לא קוראת לזה עונש אלא פרס, במיוחד כששמים מתעלל בחברה למתנ"סים, בבית ספר, או במקום שעובד עם קשישים. אני לא יודעת עד כמה זה יהפוך את אותו מתעלל לאדם ישר ונורמטיבי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> הבעיה העיקרית היא כמה מקרים בכלל מגיעים לבית משפט, וגם כשהם מגיעים הענישה באמת לא מספקת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ההרתעה לא מספקת, ולכן כן צריך לעשות ולפעול כאן. מיקי, העובדה שהעלית את הנושא הזה לדיון כאן בוועדה תיאמר לזכותך. זה אחד הנושאים החשובים ביותר. מאז גיל אפס ועד היום יש לי כלב בבית, וזה הדבר הכי מדהים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> קטי, תיזהרי. השלב הבא זה טבעונות. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> למה להיזהר? בברכה, אנחנו מקבלים את כולם. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני כמובן אומרת את זה בציניות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ילדים שיש להם בעיות שקשורות, למשל, בביטחון העצמי, וגם בעיות אחרות, מטופלים בעזרת בעלי חיים. הטיפול היפה הזה פותח את הילד לעולם. כשהילד מחבק את בעל החיים הוא שותף לחוויות אדירות. ריבונו של עולם, איך אפשר לראות את המראות האלה ולא להזדעזע? כל הכבוד לך על שהעלית את הנושא הזה. חבל שאין כאן עוד הרבה חברים אחרים שמצטרפים לעשייה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> נכון, חבל מאוד שאין פה עוד חברי כנסת שחושבים שהנושא הזה חשוב. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה חבל מאוד שלא הגיעו, אבל מיקי יודעת לפעול בעניין הזה. אני סומכת מאוד על טל. היא עושה את עבודתה נאמנה והיא מביאה המון דברים. טל, זה הזמן להגיד לך תודה על כל הדברים הנהדרים שאת עושה למען עולם הטבע ולמען עולם שלאט לאט נכחד כתוצאה ממעשים שהציבור עושה שהורסים את המקום הנפלא בו אנו חיים. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> תודה לך. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. << אורח >> עידן דביר: << אורח >> אני הגשתי את התלונה מלשכת עורכי דין מחוז מרכז – הוועדה לזכויות בעלי חיים. לגבי אותו ערב – יש משהו שצריך מאוד להטריד את כולנו ואשמח שנציגי האכיפה יתייחסו לזה אחר כך. למעשה, אני הייתי בקשר רצוף באותו ערב עם מישל ודניס שהיו במקום האירוע עצמו. אני הגעתי לתחנת המשטרה. שמעתי את דבריה של טל ואני מכיר את פועלה, ואני מעודד כמובן את כל מי שפועל למען זכויות בעלי חיים, אבל תמונת המצב בשטח הייתה שונה. הקצין בתחנת המשטרה התעסק בלהיות בקשר עם הקודקודים שהיו כבר במקום האירוע כדי לראות איך מחלצים את המתעלל מבלי שיפגעו בו, ואמר: נביא אותו לפה ונשחרר אותו, אין לנו את הכלב. המשטרה לא ידעה בזמן אמת להגיע לכלב. מישל ודניס לקחו את הכלב איתם. הם לא ידעו בכלל שמישל ודניס מעורבים וצריך לזמן אותם לחקירה. יתרה מזאת, קצין החקירות במקום אמר לי: בשלב הזה אין לי אפילו מתלונן. הסיבה שלשכת עורכי הדין בחרה כגוף סטטוטורי להגיש תלונה, וזה לא דבר מובן מאליו, אנחנו לא עושים את זה בדרך כלל, היא שיהיה מי שיגיש תלונה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אתה אומר שאם לא הייתם מגישים תלונה הוא היה משתחרר ולא היה קורה שום דבר. << דובר_המשך >> עידן דביר: << דובר_המשך >> אם לא היינו מגישים תלונה ואם לא היינו במשטרה, נציגי המשטרה לא היו יודעים לקרוא בכלל למישל ודניס שיתארו מה היה באירוע, הם לא היו מגיעים לכלב. הדבר הזה משול לתיק רצח בלי גופה, בלי סכין מגואלת בדם. חקיקה אפשר לעשות מהיום ועד מחר, ואנחנו בעד חקיקה ואולי להגדיר עונש מינימום ואולי להחמיר את החקיקה כדי לייצר עוד הרתעה. אבל הרתעה נוצרת משילוב של חקיקה מרתיעה יחד עם אכיפה. אם היום משטרת ישראל לא שמה את הדברים על השולחן ולא מעמידה לעצמה כיעד לטפל באירועים האלה ביד רמה, ופה יש לנו אירוע שהיה להם את כל הנתונים, ואם הם לא ידעו איך לטפל באירוע כזה בזמן אמת, אז מה שהיה קורה הוא שהבחור היה חוזר הביתה, לא היה פה אפקט של מיידיות של להכות בברזל בעודו חם, לאחר מכן לא היה מוגש כתב אישום, כעבור יומיים, וכל הכבוד לתביעות ולמשטרה שהם כן עשו את זה בסופו של דבר, והוא לה היה עצור עכשיו. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אתה מרגיש שזה זלזול בגלל שמדובר בסוגיה שקשורה לבעלי חיים? << דובר_המשך >> עידן דביר: << דובר_המשך >> אני מאוד נזהר בדברים שלי, אבל לצערי בלב כבד, גם כאזרח במדינה הזו וגם כמי שמכיר את רשויות החוק מתוקף העבודה היום יומית שלי, אני עוסק בתחום הפלילי ואני מייצג שוטרים, אני אומר חד-משמעית כן. משטרת ישראל לאחר הארכת המעצר הראשונה שקלה אם להגיש כתב אישום, התביעות שקלו אם להגיש כתב אישום. אם לא היו פה איומים בנוסף כלפי בת הזוג, אלא הייתה רק עבירה של התעללות בכלב, וכולנו ראינו את הסרטונים הקשים, ואני מודה שלא הייתי מסוגל לראות את הכול, זה לא חומר לראות בבית, אבל אם זו הייתה התעללות ברף הגבוה לא היו מגישים כתב אישום אם לא היה השילוב של האיומים כלפי בת הזוג. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> וגם דעת הקהל. << דובר_המשך >> עידן דביר: << דובר_המשך >> נכון. עכשיו נשאלת השאלה: אם המשטרה לא פועלת, למה האזרחים כמו דניס ומישל צריכים לפעול? יש התגברות של הרבה מאוד קבוצות בציבור שלוקחות את החוק לידיים ומתכננות איך הן ילכו לקחת את הכלב. הן לא מבינות שפעולה כזו יכולה לטרפד כיוון שהיא לא נעשית כחוק בעזרת יחידת הפיצו"ח. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> נכון, אסור לעשות את זה. << אורח >> עידן דביר: << אורח >> שוטרי ישראל לא יודעים שיש להם סמכות בחוק לבוא ולתפוס את הכלב. סליחה, אני לא מתכוון לזלזל, אבל לשוטר ממוצע אין מספיק מודעות. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> עדיף שלא, בכל דבר יש ויש. << אורח >> עידן דביר: << אורח >> נכון, יש שוטרים גם מצוינים, אבל לא לכולם יש מודעות שיש להם סמכות מכוח החוק לבוא ולתפוס את הכלב במקום, לא רק נציג של יחידת הפיצו"ח. ואם הם רואים שנעבירה עבירה הם צריכים לעשות את זה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו פה בדיוק כדי ללבן את הדבר הזה. יהיו פה גם נציגי המשטרה וגם הפיצו"ח. מטרתנו לצאת מפה עם הבנה מה המצב היום, מה החסמים והבעיות, ומה אנחנו צריכים לעשות מפה כדי שגם התלונות תטופלנה באופן מיידי, גם שהאכיפה תהיה כפי שצריך, וגם אחרי זה הענישה. אני רוצה להניח תשתית בפני גורמי האכיפה, ולכן ברצוני לשמוע אנשים שמתעסקים בנושא יום-יום. עו"ד שגיב לוי, אתה עוסק שנים בנושא. << אורח >> שגיב לוי: << אורח >> אני רוצה להודות ליושבת-ראש הוועדה מיקי על הכינוס המהיר של הוועדה הזו. ראשית, אני מומחה לדיני בעלי חיים. אני שש שנים היועץ המשפטי של תנו לחיות לחיות. בשנה האחרונה אני מנהל משרד פרטי שמתעסק אך ורק בתחום אכיפת חוקי בעלי החיים ולא בשום דבר אחר. הבעיה הכי גדולה היא שיש לנו יותר מדיי גופים במבט על. למשטרת ישראל יש סמכויות מלאות, היא יכולה לעשות הכול. זה חוק פלילי. כמו שאמר ידידי קודם, יש שוטרים שלא יודעים שיש להם סמכויות, ויש כאלה שיודעים שיש להם סמכות ותופסים את הכלב אבל אחר כך משרד החקלאות לא משתף איתם פעולה ואין מתקן מוגן. כשאין מתקן מוגן המשטרה לא יכולה לעשות כלום ובלי מתקן מוגן כל ההחרמה נופלת, היא פשוט לא חוקית. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> ואז הכלב חוזר לבעלים? << דובר_המשך >> שגיב לוי: << דובר_המשך >> יש לנו כמה וכמה מקרים כאלה. נתחיל עם צ'ומפי המפורסם, משמר בעלי החיים נגד הוכב- - -, שהחוזר לבעלים. יש לנו מקרים אחרים ורבים כאלה – בוודאי, חד-משמעי. אם כן, יותר מדיי גופים. יש גם וטרינרים רשותיים בתמונה ששכחנו אותם, ויש ביניהם כאלה שעובדים ועושים אפילו שאין להם סמכויות. הם אמורים לקבל את הסמכויות מהממונה לפי חוק צער בעל חיים. רובם לא קיבלו סמכויות והם מנסים לעבוד כי הם מרגישים שיש ואקום. יש כאלה שלא עושים כלום. אם כן, מנינו את משרד החקלאות, את הממונה. לממונה יש את הפיצו"ח שהיא יחידה אחרת שלא כפופה לשירותים הווטרינרים. יש לנו את משטרת ישראל, יש לנו את הרשויות המקומיות – הווטרינרים הרשותיים. תראו כמה גורמים יש. כמו כל דבר במדינת ישראל, כשיש כמה גורמים שאוחזים בטלית הטלית נקרעת ואף אחד לא עושים כלום. אני אומר את זה חד-משמעית. אני מסתכל פה לכל היועצים המשפטיים בעיניים, אף אחד לא עושה כלום. דם בעלי החיים במדינה הזו הוא הפקר. חייבים שיהיה גוף אחד, מינהלה אחת שתרכז את כולם ותגיד: בזה זה מטפל, ובזה זה מטפל, ושהפרקליטים יתחילו לעמוד על שלהם. אם הפרקליטות רואה שבית המשפט נתן עונש מגוחך אז שהפרקליטים יערערו. אני רוצה לברך פה את אדון סירוטה שעשה מקרה כזה בבאר שבע ובאמת ערער. זו אחת הפעמים הראשונות שראיתי מערערים על קולת העונש. בעיה נוספת היא שיש לנו מחסור ביידע מקצוע. האם ייתכן שפקח של יחידת הפיצו"ח, שאמורה להיות הכי מקצועית בארץ בתחום אכיפת צער בעל חיים, קובע בנייר בכתב ידו שאפשר להחזיר ארבעה כלבים בתוך בגאז' אחורי של מכונית ושאין התעללות? לא היה מדובר בארבעה פינצ'רים, אלא בשני פיטבולים ושני כלבי ציד. כלומר, מדובר בכלבים גדולים מאוד, כשבסך הכול משקל הכלבים יחד היה קרוב ל-130 קילו. לשמחתנו, השוטרת באותו מקום לא הסכימה והיא לקחת את הכלבים לפי סמכות אחרת שיש לה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> שגיב, אתה אומר שהבעיה הגדולה היא הביזור? << דובר_המשך >> שגיב לוי: << דובר_המשך >> הבעיה הגדולה היא שאין גוף אחד שעושה את הכול, יש יותר מדיי פיזור. חד-משמעית, יש המון עצלנות של המערכת ויש חוסר יידע פנימי גם בתוך הגופים עצמם. למשל, במשרד החקלאות ישנו השירות הווטרינרי, שבו יושבת הממונה, והם גורמי המקצוע, ויש את הפיצו"ח שהוא בכלל כפוף ל - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שגיב, אל תשכח את רשות הטבע והגנים. גם הם בקלחת. << דובר_המשך >> שגיב לוי: << דובר_המשך >> רשות הטבע, נכון. רשות הטבע יודעת לעבוד. הגוף שעובד מבין כולם הוא רשות הטבע, על אף שאני חולק על הרבה דברים שלו. כשאני פונה ליתיר שמיר, מנהל אכיפה ברשות הטבע והגנים, אני יודע שהם הולכים לעשות את העבודה. אני לא יודע את זה במקומות אחרים, אני כל פעם צריך לבדוק בציציות. דוגמא נוספת - אני פתחתי מאות תלונות בשנים האחרונות. האם אתם יודעים כמה פעמים קיבלתי סגירה של תיק, ולא חשוב מאיזו סיבה? שבע פעמים. מה קרה? אני עורך דין, פתחתי תלונה. איך יכול להיות שלא חוזרים אליי עם סגירת התיק? הרי יש חוק וכללים. תנו לחיות לחיות הלכה לבג"ץ בשל כך. הגיעו להסכמות והן עבדו בערך חודשיים-שלושה. שוב, חייבים מישהו אחד שירכז את כל הדבר הזה. אף אחד לא מטפל היום בכלבים מגזע מסוכן. כל ערס שני במדינה הזו מסתובב עם כלב מגזע מסוכן, כל אחד - למה? כי טוב לו. אגב, לא מסרסים ולא מחסנים. אם לא מחסנים, כולנו בסכנה. איפה הרשויות? כולם נרדמו. בקיצור, צריך גוף אחד, עם איש אחד חזק מאוד, מינהלת חזקה מלמעלה שתכתיב את כל העניינים אחת ולתמיד. סליחה, הדברים יצאו מדם ליבי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. דנה כשדי, פעילה למען בעלי חיים, בבקשה. דנה, בשנים האחרונות קיבלת הרבה מאוד תלונות. שתפי אותנו וספרי לנו למי את פונה ומה התגובות שאת מקבלת בשטח. << אורח >> דנה כשדי: << אורח >> קודם כול, מיקי, תודה על ההזמנה להשתתף בדיון, ובכלל על הדיון הזה. כפעילה למען בעלי חיים בכמעט תשע השנים האחרונות ידענו דבר אחד והוא שאנחנו יכולים לצעוק כמה שאנחנו רוצים אבל בבית שם בירושלים אין מישהו ששומע. אני חושבת שעכשיו זה אחרת, יש מי ששומע. תודה שאת שומעת. חשבתי מה להגיד היום בדיון על אכיפה על-פי חוק צער בעלי חיים. חשבתי שזה יכול להיות מאוד מאוד קצר, אפשר לתמצת את זה לכדי מילה אחת והיא שאין, אין אכיפה. אני רוצה לשתף אתכם מחוויות שלי. לדוגמא, בשנת 2017 – 2018 התפרסם דיווח על רפת בבאר טוביה שכל העגלים בה חולים. יש עליהם נגעים על הפנים, תנאי החזקה שלא בהתאם לתקנות, וכיוצא באלה. אני ופעילה נוספת נסענו לשם וגילינו שם לא רק עגלים חולים אלא גם מכלאה. בכלוב אחד היו כ-15 כלבים, חלקם פצועים מנשיכות של האחד בשני. פעלנו עם שגיב בנושא הזה והעברנו אותו אליו. צילמנו באמת מתוך כוונה להעביר את התיעוד לידי הממונה על אכיפת החוק. בעל הרפת הגיע עם כיסוי פנים כמו של שודד כשרואים רק את העיניים, איש בערך כפול מהגודל שלנו. הוא לקח לשתינו את המצלמות ולא נתן לנו לצאת משם. הוא אמר: אתן לא הולכות לשום מקום. הוא התקשר שתי שיחות בטלפון והזמין אנשים לבוא למקום. אמרנו לו שנמחק הכול ושייתן לנו רק ללכת. כלומר, התחננו שייתן לנו ללכת. בניגוד למקרה של דניס ומישל, אנחנו לא יצאנו שם עם מחיאות כפיים אלא עם סימנים כחולים על הגוף. דוגמא נוספת, ברפת בכפר אחים עגלים היו קשורים ברגליים בניגוד לחוק. גם פה מכיוון שלא קיבלנו מענה ממשרד החקלאות, נכנסנו לשם עם עשרות פעילים והתיישבנו בתוך הרפת ואמרנו: אנחנו לא זזים מכאן עד שאתם משחררים אותם. כפעילה למען בעלי חיים, זו אמת המוכחת מעצמה. זה כבר ממש אקסיומה. מי שעוסק בדיווח למשרד החקלאות, ואני מקווה שהדברים השתנו שם מאז שהתחלף השר או שמתחילים להשתנות, יודע שזה פשוט חסר טעם. מכיוון שלאורך זמן רב לא זכינו להתייחסות אמרנו שאולי נפנה דרך עורך דין ואולי עורך הדין יקבל תשובה. היינו אופטימיים כי אופטימיות זה דבר טוב. אני רוצה להביא כמה דוגמאות: בשנת 2018 הגשנו כמה תלונות למשרד החקלאות דרך עורך דין: תלונה על רפת מזרע, על רזון קיצוני, עגלים שלא מסוגלים ללכת ופשוט נופלים על הצד, עשרות פגרי יונים מסביב לפרות. עורך הדין קיבל תשובה: פנייתך הועברה לגורמי המקצוע. אנחנו עוד נתגעגע לתשובה הזו. כמו כן, תלונה על רפת בכפר הרא"ה לגבי פרה עם גידול ענק בצוואר. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> דנה, מה קורה עם התלונות שלכם? אנחנו יודעים שיש בשטח דברים מזעזעים, אני רוצה להבין מה נעשה עם התלונות. << דובר_המשך >> דנה כשדי: << דובר_המשך >> לשם בדיוק אני מגיעה. פרה עם גידול ענק על הצוואר יצאה מחליבה. זאת אומרת, החלב הזה גם משווק לציבור. הגשנו תלונה, אבל לא קיבלנו תשובה, עורך הדין לא קיבל תשובה. חוות פיטום במושב שרון ובמושב כלנית, רפת קיבוץ גלאון, לול מטילות בבית חנן. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> שרונה, זה תיעוד שלנו אז לפחות להגיד את זה כמו שצריך. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> לא חשוב. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> זה חשוב. << אורח >> דנה כשדי: << אורח >> שלחנו תזכורות אבל אין תשובות, לא קיבלנו תשובות. המקרה של מישל ודניס ריגש את כל מי שנחשף אליו, ובצדק, אבל אסור שיקרה מקרה שכזה כי זה יכול להיגמר גם אחרת. ראינו שבמקרה שלי וחברתי זה באמת נגמר אחרת. מישל ודניס נאלצו להיכנס לביתו של אדם ולקחת ממנו את הכלב, לקחת את החוק לידיים כי אין אכיפה, כי אין עם מי לדבר. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> דנה, אני מתנצלת שאני קוטעת אותך. נצטרך להסתפק בדברים האלה. למעשה, את אומרת שלא מצאת כתובת בפניות האלה, וזו השורה התחתונה. << אורח >> דנה כשדי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, דנה. יוסי וולפסון, בבקשה. << אורח >> יוסי וולפסון: << אורח >> השופט חשין לימד אותנו בפסק הדין המכונן שלו בנושא שחוק צער בעל חיים צריך להתפרש מנקודת המבט של בעל החיים, של הקורבן, ולא משנה מבחינת בעל החיים אם העבריין הוא צדיק, אם הוא סתם קמצן או - - -. אחרי שנים של תמונות זוועה, אני לא רוצה לעשות תחרויות של סבל, אבל תשומת הלב שלנו צריכה להיות לתוכי שנמק לבד בכלוב כל החיים שלו בלי יכולת לפרוס כנפיים או לתרנגול בכלוב הובלה שנמצא בלי אור. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> יש לנו תקלה בזום. טל, אני רוצה שתשמעי קודם את הנתונים של מרכז המידע של הכנסת. אני חושבת שהם ייתנו לנו בסיס טוב להמשך הדיון וחשוב שנשמע אותם קודם. אלו נתונים ראשוניים, הם עדיין לא השלימו את הדוח שביקשתי מהם להכין. << דובר >> רננה גוטרייך: << דובר >> כפי שאמרת, לבקשתך, בימים אלו אנו שוקדים על כתיבת מסמך מקיף בנושא אכיפת חוק צער בעלי חיים. המסמך טרם הושלם להיום, אנו מקווים להציג אותו בקרוב. רוב הנתונים כן הועברו לידינו ונציג כאן טעימה מהם. במוקד עומד חוק צער בעלי חיים ומספר תקנות בנושא. אציין שפנינו, בין היתר, גם למשטרה ולפרקליטות והם התייחסו לסעיף נוסף, סעיף 451 לפי חוק העונשין שעוסק בהיזק לבעל החיים. הבעיה המרכזית שבה נתקלנו היא באמת ריבוי הגופים שאוכפים את הנושא הזה. ישנם שלושה גורמים מרכזיים: משטרת ישראל, יחידת הפיצו"ח במשרד החקלאות ורופאים וטרינריים רשותיים, שמבחינה מקצועית כפופים למשרד החקלאות אך מועסקים על-ידי הרשויות המקומיות. אכן, לפי אתר משרד החקלאות במידה ואדם חושד כי בעל חיים עובר התעללות הוא יכול לפנות לכל אחד משלושת הגורמים הללו. נמסר לנו שכמחצית מהפניות שהגיעו למשרד החקלאות הגיעו דווקא מארגונים. זה אולי איזושהי אינדיקציה לכך שיש פה איזשהו בלבול בקרב האזרחים בשאלה למי לפנות בכלל בנושא הזה. זה גם החלק שהיה מורכב מבחינתנו ביצירת המסמך הזה כי נדרשה פנייה להרבה גורמים כשלכל אחד יש נתונים משלו והיה צריך לרכז אותם יחד. החלטת הממשלה 833 שניתנה בשנת 2015 קבעה שצוות בין-משרדי יגבש נוהל מחייב להגברת התיאום ושיתוף הפעולה בין כלל הגורמים העוסקים בפיקוח ואכיפת תחום צער בעלי חיים, וכן להבהרת חלוקת העבודה והסמכויות בין הגופים. מהמשרד נמסר שעבודת הצוות הבין-משרדי הסתיימה והדוח מצוי על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> הם היו אמורים תוך חצי שנה לתת וזה לקח חמש שנים. << דובר >> רננה גוטרייך: << דובר >> נתונים על מפקחי יחידת הפיצו"ח: 62 מפקחים מוסמכים לאכיפת החוק כחלק מתחומי האכיפה בהם פועלת היחידה. לפי החלטת הממשלה, יחידת הפיצו"ח תקצה שישה מפקחים ייעודיים לתחום הזה, ובאמת בפועל ישנם שישה מפקחים בתחום הזה, שניים בכל מרחב. הם מוסמכים בכל הסמכויות לפי חוק צער בעלי חיים, וחלקם רק מוסמכים להטיל גם קנסות מינהליים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> את אומרת למעלה שיש 62 מפקחים ומפקחות, ומתוכם שישה הם ייעודיים לאכיפה. אבל פיצו"ח זה מחלקה של בעלי חיים, לא? << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> לא, פיצו"ח היא מחלקה שנמצאת במשרד החקלאות ואחראית לאכיפה של הרבה חוקים של משרד החקלאות. << דובר >> רננה גוטרייך: << דובר >> ממה שנמסר לנו, הם ייעודיים בכך שהם עוברים השתלמויות בנושא הזה. לא ידוע לנו כמה בפועל מהעבודה של שישה מפקחים ייעודיים מתמקדת באמת דווקא בנושא אכיפת צער בעלי חיים. זה נושא שצריך באמת לברר אותו. השקופית הבאה עוסקת ברופאים הווטרינרים הרשותיים. הוחלט שרק רופאים וטרינרים רשותיים יוכשרו ויוסמכו לאכיפת חוק צער בעלי חיים, בניגוד לתחומים אחרים בהם גם פקחים שהם לא בעלי סמכות יכולים לאכוף את החוק. הרופא הווטרינר הרשותי נדרש גם להסמכה והכשרה. נמסר לנו שיש כ-90 רופאים וטרינרים שעברו את ההכשרה הזו, מהם יש רק 16 רופאים וטרינרים מ-10 רשויות מקומיות היום שיכולים לאכוף את החוק. נציין גם שאין להם כיום הסמכה להטלת קנסות מינהליים. נמסר לנו שיש פיילוט שכן מנסים לאפשר להם את הסמכות הזו, אבל זה טרם בוצע. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מה המניעה שיהיו 90 ולא 16? << דובר >> רננה גוטרייך: << דובר >> להבנתי, זה קודם כול הדרישות בחוק אכיפה סביבתית. יש דרישה להכשרה ולהסמכה. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> כל גורם שמוסמך לאכיפה צריך לעבור גם הכשרה בנושא האכיפה וגם צריך להסמיך אותו. ההסמכה היא בדרך כלל על-ידי המשרד ובאישור המשטרה. תהליך ההסמכה כנראה לוקח זמן. צריך לברר למה הפער הוא כזה, אבל התהליך הוא שאנשים שמוסמכים לאכוף עוברים הכשרה ואחר כך הם צריכים להיות מוסמכים כדי שהם יוכלו לעבוד. חשוב להגיד שקנסות מינהליים הם קנסות שאפשר לתת במקום. כל עוד אין להם הסמכה כזו, הם יכולים רק לתפוס אולי או להגיש תלונות, לחקור את המקרה, אבל אין להם סמכות לתת קנס באותו מקום. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה גם לא עניין של חוק עזר עירוני שמסמיך? << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> לא. זאת אומרת, יכול להיות שיש מקומות שכן, אבל באופן עקרוני לפי חוק אכיפה סביבתית- סמכויות פקחים אפשר להסמיך פקחים ברשויות המקומיות. זה פשוט תהליך שצריך לעבור אותו. << דובר >> קריאה: << דובר >> ראשי הרשויות צריכים להסמיך ולתת אישור גם לווטרינרים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה גם עניין של גודל רשות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא משנה, זה בקושי זז. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> זה לא חובה בכל הרשויות. << דובר >> רננה גוטרייך: << דובר >> כפי שאמרתי קודם, פנינו לכמה וכמה גורמים. נציג פה ממש טעימה. קצת נתוני משטרה: כמו שאמרתי, המשטרה התייחסה גם לחוק צער בעלי חיים וגם לסעיף נוסף - 451. יש לנו אפשרות גם לפצל ביניהם ולהראות לכם רק מה בחוק צער בעלי חיים ומה בסעיף 451, אבל במסגרת הזו נתייחס לשניהם כמכלול. קודם כול, יש פה את מספר התיקים שנפתחו בחמש השנים האחרונות שכוללים או עבירת חוק צער בעלי חיים או עבירה לפי סעיף 451. אתם יכולים לראות פילוח לפי שנים. חשוב לציין שהתיקים האלו כוללים את העבירה הזו אבל ישנן גם עבירות נוספות בתיקים האלה. סך הכול, 1,982 תיקים בחמש השנים האחרונות. ביקשנו גם נתונים על בעלי חיים שנכללו בתיקים האלה. להפתעתנו, נמסרו לנו נתונים רק ביחס ל-53 תיקים בלבד. נמסר לנו שזה נובע מאי-הזנה של הנתונים. זה אומר שקשה פה לקבל איזושהי תמונה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אי-הזנה של הנתונים? כלומר, זה לא ממוחשב? אין שום מאגר מידע? << דובר >> רננה גוטרייך: << דובר >> במשטרה, כן. לא מכניסים את הנתון הזה. הנתון הזה לא יכול לתת לנו סיוע בשביל למקד את האכיפה. ביקשנו גם התייחסות לשאלה בכמה תיקים מתוך 1,982 התיקים האלה, עבירות פגיעה בבעלי חיים היו עבירה ראשית. מה שרואים כאן זה לא הנתון הנכון, סליחה. אנחנו נתקן את השקף הזה, זה יצא הפוך. זה אמור להיות הפוך. ברוב המקרים דווקא כן העבירה הראשית עוסקת בתחום הזה. כ-80% מהמקרים זה עבירה ראשית. מבחינת סטטוס התיקים שנפתחו בחמש השנים האחרונות, 82% מהתיקים נגנזו. יש גם פילוח של יתר הדברים, אבל זה הנתון הבולט ביותר. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בעיניי, זה השקף החשוב ביותר. בואי נתעכב עליו. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> את יודעת להגיד למה? << דובר >> רננה גוטרייך: << דובר >> אנחנו יודעים להגיד שמתוך אותם תיקים שנגנזו, 41% מתוך התיקים האלה שנגנזו, הסיבה לכך היא עבריין לא נודע. אנחנו גם יודעים שסיבה נוספת לגניזה שלהם היא חוסר ראיות – 31% מתוך התיקים שנגנזו. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> אלו נתונים מהמשטרה? << דובר >> רננה גוטרייך: << דובר >> כן, כל מה שאני מציגה כרגע זה מהמשטרה. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> זה לא של הפיצו"ח. << דובר >> רננה גוטרייך: << דובר >> אנחנו נציג את כל הנתונים, זה רק חלק נבחר. נשמח להרחיב ולהביא את כל מכלול הנתונים בהקשר הזה במסמך. << אורח >> עידן דביר: << אורח >> התרגום של חוסר ראיות אומר שהמשטרה לא חוקרת. בואו לא נתבלבל, זה האכיפה של המשטרה. << דובר >> רננה גוטרייך: << דובר >> מבחינת נתוני חשודים – אנחנו יודעים שב-1,982 התיקים האלה יש 1,284 חשודים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> האם תוכלו לתת פילוח לפי שנים? אתם נותנים בנק של חמש שנים וזה לא נותן אפשרות לראות האם יש שינוי או מגמות במהלך השנים. << דובר >> רננה גוטרייך: << דובר >> כן. במסמך עשינו את זה, פה ניסינו לתמצת - מאה אחוז. רואים שכשני שליש מהחשודים מוגדרים יהודי או לא ידוע, וכשליש מתוכם מוגדרים לא יהודי. מבחינת גיל – כ-15% הם קטינים. מבחינת כתבי אישום – פה כן חילקנו לפי שנים, ואפשר לראות שבסך הכול הוגשו בשנים האלה 201 כתבי אישום. יש פה חלוקה לפי שנים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בחמש שנים. << דובר >> רננה גוטרייך: << דובר >> כן. שוב, זה כולל את שתי העבירות: גם סעיף 451 וגם חוק צער בעלי חיים. מבחינת נתוני ההרשעה והזיכוי – חשוב לי לסייג ולומר שהתיקים האלה כוללים כמה עבירות כך שקשה ללמוד מהרשעה או מזיכוי או אפילו מהעונש על עונש שניתן ישירות דווקא על עבירה של צער בעלי חיים כי העבירות האלה הרבה פעמים לא באות לבד. בכל זאת, כן הבאנו פה נתונים לגבי ההחלטות שכללו גם את העבירות האלה, וב-77% מהן הייתה הרשעה. מבחינת עונשים ב-153 ההחלטות האלה - 84 החלטות כללו מאסר בפועל, 114 החלטות כללו מאסר על תנאי, 71 החלטות כללו קנס. כמובן שיכולה להיות חפיפה כי כל החלטה יכולה גם לכלול כמה עונשים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תבהירי את הסוגיה הזו שישנם כמה סעיפים. את אומרת שיכול להיות שאדם היכה גם את בת זוגו ואת הכלב, ובסוף כל העבירות ייכנסו לתוך פסק הדין? << דובר >> רננה גוטרייך: << דובר >> כן, העונש יתייחס לכולם. אנחנו צריכים לברר עד תום את הסוגיה האם יש דרך לזקק את נושא צער בעלי חיים פה, אבל כרגע בנתונים שלנו זה דבר שהוא בעייתי. << אורח >> עידן דביר: << אורח >> לפי השקף הקודם, מתוך כל כתבי האישום, 6% עברו לטיפול פרקליטות ותביעות, מתוך 1,600 תיקים. זאת אומרת, שרק ב-6%, בהנחה שהפרקליטות והתביעות הגישו כתבי אישום בכולם, אז רק מתוך זה זו הייתה העבירה העיקרית של פגיעה בבעל חיים. זאת אומרת, כל ה-203 התיקים הנוספים שראינו קודם שזה היה עבירה, רובם זה עבירה נלווית. אין כמעט עבירות או המדיניות של העמדה לדין היום בגופי האכיפה, לא רק ברמת המשטרה אלא גם ברמת הפרקליטות, זה לא להגיש כתבי אישום כשהעבירה היחידה היא התעללות. אגב, אנחנו רואים פה בשקף צו דרכי טיפול והליכים שמסתיימים ללא הרשעה, האחוזים של זה ביחד בהליך הפלילי אומרים שגם התייחסות בתי המשפט לעבירה הזו היא התייחסות סלחנית. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> למרות נתוני ההרשעה הגבוהים? << דובר_המשך >> עידן דביר: << דובר_המשך >> אני מצטער, נתוני ההרשעה במדינת ישראל הם הרבה מעל 90%. נתוני ההרשעה פה ביחס לעבירות אחרות הם נמוכים מאוד מאוד מאוד. זאת אומרת, יש לנו פה בעיה לאורך כל הדרך, החל משלב החקירה, דרך שלב ההחלטה האם להעמיד לדין, דרך היחס של השופטים לגבי השאלה האם בכלל להרשיע, והעבירה הרביעית שלדעתי אין נתונים לפי מה ששמעתי קודם זה רמת הענישה בפסיקה שהיא מקלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> יש לכם נתונים על העונשים שהוטלו? << דובר >> רננה גוטרייך: << דובר >> כן, הבאנו לפה רק שלושה עונשים שהוטלו אבל יש לנו יותר עונשים. נציג לכם את כל מה שיש לנו. << דובר >> שירי ספקטור בן ארי: << דובר >> מאוד קשה להפריד בעונשים כיוון שמדובר בהרשעה שהרבה מאוד פעמים - - - << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> זו הרשעה מורכבת עם הרבה מאוד סעיפים. << אורח >> עידן דביר: << אורח >> התעללות בבעל חיים ספציפית בלי עבירה נוספת, כמעט לא מובילה לענישת מאסר ארוכה בפועל. אין כזה דבר, אין מקרה אחד שהצלחנו לאתר. << דובר >> רננה גוטרייך: << דובר >> האמת היא שניסינו לקבל את הנתונים האלו. אתמול בערב הועברו אלינו איזשהם נתונים כשהעבירה הזו טהורה. אנחנו צריכים עדיין לעמוד על המשמעות של זה. אם יהיו באמת ממצאים משמעותיים פה כמובן נציג לכם את זה בפעם הבאה. קיבלנו גם נתוני קנסות. לא אכנס לזה, אבל גם כאן נתוני הקנסות של המשטרה קצת מורכבים. למרות שביקשנו, אנחנו לא קיבלנו נתוני גבייה של הקנסות האלה. אינדיקציה אפשרית לגבייה זה השקף הבא, זה הכנסות הקרן למען בעלי חיים שאמורות לנקז את כל ההכנסות מקנסות וגזרי דין. התרשמנו ששיעור הגבייה מאוד נמוך. אם משווים את זה לקנסות שניתנו על-ידי משרד החקלאות, זה מגיע ל-57% מסכום של הקנסות שהוטלו על-ידי משרד החקלאות, וזה בלי גזרי הדין וכו'. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כשאין גבייה, אין באמת הרתעה. אם אדם מקבל קנס והוא לא עושה איתו כלום ואף אחד לא עושה לו שום דבר כשהוא לא משלם את הקנס, אז למה שישלם אותו ולמה שבפעם הבאה שלא יעשה אותו הדבר? << דובר >> רננה גוטרייך: << דובר >> כאמור, נשמח להציג את הנתונים בקרוב. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו מחכים בקוצר רוח לדוח המלא, נשמח. טל גלבוע, יועצת ראש הממשלה, בבקשה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> לפני ארבעה חודשים ראש הממשלה מינה אותו להיות אחת מהיועצות. יש לו אופציה למנות יועצים לנושאים שונים, והוא החליט שאחד מהנושאים יהיה זכויות בעלי חיים. במשך שנה וחצי אני יושבת על הווריד של לשכת ראש הממשלה בהצפת הנושא הזה כפעילה בנושא למעלה מעשר שנים. אני רואה את השקפים האלה ואני חושבת שאני נמצאת ברף העמדות לדין שם. נעצרתי 14 פעמים והוגשו נגדי ארבעה כתבי אישום על עזרה לבעלי חיים. זאת אומרת, המצב בישראל היה כל כך הפוך לעומת המצב שאנחנו רואים היום. אני הייתי מוכנה לשלם אחרי שנים של תלונות ליחידת הפיצו"ח, עם אפס עשייה. לא מספר תלונה, לא סגירה – אפס עשייה. אני מדברת על התעללות. הייתה פה פעילה שהשתמשה בעשייה שלי, אבל עם כל הכבוד, אנחנו נכנסו למשקים פעם אחר פעם ולא הייתה הרתעה או אכיפה. אני עובדת צמוד למשטרה וליחידת הפיצו"ח, ואני חייבת להגיד שבחודשים האחרונים יש חד-משמעית אכיפה טובה יותר, גם אם אנחנו לא רואים עכשיו איזושהי הצלחה פנומנלית. אני לא יכולה להגיד: אפס, אפס, אפס, כי בארבעה וחצי חודשים שאני בתפקיד אני רואה השתדלות גדולה מאוד, גם של רואי קליגר מיחידת הפיצו"ח וגם של מדור הגנת הסביבה והחי במשטרה עם סגן ניצב לנקרי, שעכשיו יש לו עוזר חדש. הם עוזרים ועונים מייד. ברמה האישית, עם כל הכבוד לכלבים ולחתולים במדינת ישראל, מי שסובל מאפס אכיפה ואפס לחץ ציבורי הם בעלי החיים במשקים. הסיפור הוא לא רק יחידת הפיצו"ח, אלא זה שאין תקנות היום להחזקת עופות במדינת ישראל, אין תקנות להובלה, המשלוחים החיים ממשיכים ואנחנו לא מצליחים להתקדם עם זה, זה שעכשיו משרד החקלאות מכניס פטמים לכלובים. רצינו לקיים דיון פה על הנושא הזה, הוא עדיין לא עלה לדיון. פטמים בכלובים זה לא כלב אחד בבת ים, אנחנו מדברים עכשיו על 200,000 כאלה ו-9 מיליון תרנגולות שצריך לעזור להם לצאת מהכלובים. הסיפור של משרד החקלאות הוא סיפור הרבה יותר מרכזי מאותה אכיפה. בעקבות העשייה הזו, במשרד ראש הממשלה ובהתאם להחלטה - - - << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> איפה היה משרד החקלאות בעשר השנים האחרונות? << דובר_המשך >> טל גלבוע: << דובר_המשך >> אני לא יודעת איפה היה משרד החקלאות בעשר השנים האחרונות, אני לא ישבתי - - - << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני רואה לאן את דוחפת את זה, ואני אומרת: טל, בואי נהיה הוגנות. << דובר_המשך >> טל גלבוע: << דובר_המשך >> את לא יודעת לאן אני דוחפת את זה, אני הוגנת ולכן אני אומרת את מה שאני אומרת. אני יודעת שעכשיו זה ממש יהיה מגניב שכולנו ניכנס במשטרה וביחידת הפיצו"ח. הנהנת כשאמרתי שאתה מרגיש שינוי, לא? << אורח >> עידן דביר: << אורח >> לא, לצערי. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> לא הנהנת. אני חייבת להגיד חד-משמעית, כל תלונה, ולא רק תלונה שאני מגישה. עם כל הכבוד, אני רואה מאמץ מאוד מאוד רציני בנושא הכלבים והחתולים, אבל בעלי החיים במשקים נשארים מופקרים. בהתאם להחלטת ועדת לוקר, לפני חודש וחצי ראש הממשלה החליט שמנכ"ל משרד ראש הממשלה ימנה את הצוות הבין-משרדי בנוגע לאכיפת חוק צער בעלי חיים. עמדת המשרד היא שחוק צער בעלי חיים לא יכול להיאכף על-ידי משרד החקלאות. משרד החקלאות נגוע בניגודי עניינים. אנחנו יודעים כבר שהרשויות לא עובדות כמו שצריך, יחידות האכיפה לא עובדות כמו שצריך, גם בגלל דברים שקורים בתוך הגופים במשרד החקלאות כשזה לא מדבר עם זה, ההוא לא סבבה עם זה, עושים אחד לשני דווקא, ואי-אפשר לעשות את זה. נתנו פה כדוגמה את רשות הטבע והגנים תחת המשרד להגנת הסביבה שעושים עבודה מעולה, שוב, כמו שגיב אמר. אני לא מסכימה עם ירי בעורבים ובכלבים שהם עושים, אבל בנושא אכיפה הם עושים עבודה מעולה. הצוות יתכנס ב-21 באוקטובר, וזה נקבע עוד לפני המקרה של הכלב. אנחנו מתכוונים להזמין את כל משרדי הממשלה, נציגים מהמשרדים הרלוונטיים, ולראות איך אנחנו מתקדמים. היום אני נמצאת במשרד ראש הממשלה, אבל עשר שנים אני פעילה ברחובות, ואנחנו חד-משמעית מרגישים שאין עבודה ושאין מספיק עשייה. היא לא מתורגמת לציבור. אני רוצה לבקש מכם דבר אחד. אתם אנשים חזקים, אושיות רשת. אני אוהבת את מישל אהבת נפש. אנחנו מכירים כבר שנים ועובדים יחד. ביום חמישי הלכתי לחלץ פיטבול שאנשים החליטו שהוא מורעב – סוס, כן? אנשים החליטו שהם חותכים לו את הגדר כי הבן-אדם מרעיב את הכלב. זה היה בכפר סבא, במקום בו אני מתגוררת. בהתחלה פחדתי משום שלא ידעתי מיהו הבן-אדם. הגעתי למקום והסתבר לי שהבן-אדם הוא בעלי צמיגי ליס בכפר סבא שאצלו אני מתקנת פנצ'רים. תמיד יש אצלו אוכל לחתולים והוא תמיד דואג לבעלי חיים. האזור שיש לכלב להסתובב בו הוא שליש חצר שלי, ויש לי חצר של 700 מטר. לגבי המקרה השני שפורסם - ביום שישי בערב אני הזנקתי את המשטרה גם לשם, לגבעת אולגה, עם שם של אדם ורחוב, הגיעו רכבים. מקרה שלישי - לא הגיעו אנשים. אני שלחתי מייד את הווטרינר הרשותי כי זה אסיר משוחרר על רצח, ואני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם היו מגיעים לשם אנשים. אנחנו לא יודעים עם מי אנחנו מתעסקים, אסור שיקרה אסון. אתם יושבים פה ואומרים מתוך אחריות שלא לקחת את החוק לידיים. אתם לא תהיו בכל מקרה ואתם חייבים לשים דגש על הדבר הזה. נושא בעלי החיים הוא כמו רימון רסס שעף בין משרדי הממשלה, אחד זה המשטרה, אחד זה יחידת הפיצו"ח. תשאלו עכשיו כל אדם ברחוב למי פונים כשיש התעללות בבעלי חיים ותראו שאין אדם אחד שיודע להגיד בכלל את המילים "יחידת הפיצו"ח". מי מכיר אותם? << דובר_המשך >> עידן דביר: << דובר_המשך >> יגידו: מישל ודניס. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> יגידו מישל ודניס, אבל קודם כול יגידו לך משטרה. יש לנו היום 300 וטרינרים רשותיים. כפי שאמרתן, 16 וטרינרים רשותיים מוסמכים היום לאכוף את חוק צער בעלי חיים. הווטרינר הרשותי מכיר את המרקם התרבותי של האזור ואת האנשים יותר מיחידת הפיצו"ח והמשטרה. הם אלו שצריכים להיות מוסמכים. דיברתי בשבוע שעבר עם אבי צרפתי, יושב-ראש השירותים הווטרינרים. ביקשתי גם ממשרד החקלאות להתחיל לעשות הסמכות. כל קורס שנפתח בנוגע להסמכות של וטרינרים רשותיים מתמלא תוך דקה. הם רוצים לעשות את זה, תנו להם את הכוח. חד-משמעית, יש היום מוקד, וחשוב להגיד את זה. לציבור הרחב ולכל מי ששומע אני רוצה להגיד שאם יש התעללות בבעלי חיים אז דבר ראשון או וטרינר רשותי או משטרה או יחידת הפיצו"ח. ליחידת הפיצו"ח יש מוקד שעובד 24/7. אם הוא לא עובד, תמיד המייל והפלאפון שלי פתוחים. אני תמיד אומרת לפנות אליי. אני מטפלת בעשרות מקרים ביום. אני לא רוצה להיות יחידת האכיפה כמו שהם לא צריכים יחידות האכיפה. ליחידות האכיפה יש את הכוח, ואנחנו כאזרחים צריכים לעזור להם כדי שיהיה להם הכוח ולדרבן אותם לעשייה נכונה וטובה. לסיכום, יש הרבה מאוד עבודה. יחד עם זאת, מהמקום שאני נמצאת אני מלאת תקווה שהמצב ישתנה – חד-משמעית. << אורח >> מיכאל טרוני: << אורח >> אנחנו באמת לא רוצים לקחת את החוק לידיים ובכלל לא לקחנו את החוק לידיים. עשינו פעילות שהיינו חייבים לעשות. אגיד לך את האמת, למרות שהמקרה הזה של האסיר המשוחרר יכול לגרום למשהו נורא כבד במדינה, זה לא יעצור אותי בפעם הבאה מללכת לבית של מישהו ולקחת לו את הכלב. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני חייבת להודות, אני עדיין על בסיס יום יומי אני מקבלת תלונות של אנשים שפנו לפיצו"ח ולא קיבלו מענה, ומקרים שבהם הפיצו"ח הגיע ומול תלונות מאוד מאוד קשות לא - - - << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> חברת הכנסת חיימוביץ', אם את חושבת שאני יושבת פה ומגינה על הפיצו"ח – זו לא העמדה שלי. שגיב דיבר על הבג"ץ של תנו לחיות לחיות. הבג"ץ הזה היה עם התלונות שלנו מעמותת קירות שקופים. אותי לא צריך לשכנע. יחד עם זאת, יש היום חוק החזקת כלב. אני לא אחזיק ככה כלב בחיים וגם את לא וגם לא דניס ומישל, ולא אף אחד אמיתנו, אבל זה החוק. גם אם אדם פונה היום ליחידת הפיצו"ח ואומרים לו: מצטערים, אין לנו מה לעשות, אז עם כל הכבוד או שאנחנו לוקחים את החוק לידיים או שלא. מה שכן, אני חייבת להגיד שגם הצעת חוק כזו הולכת לעלות. אנחנו הולכים לשנות את תקנות החזקת הכלבים. את זה משרד החקלאות היה אמור לעשות בתקנות שלו, אבל אם זה לא יעבור דרך משרד החקלאות, אנחנו נעזור להם. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה, יפה. סגן ניצב מאיר לנקרי, ראש מדור הגנת הסביבה במשטרת ישראל, בבקשה. << אורח >> אמיר בלכר: << אורח >> שלום, מדבר אמיר. אני מחליף את לנקרי. אני אמיר בלכר ואני הסגן של לנקרי וקצין צער בעלי חיים יחידי במשטרת ישראל. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> למה סגן נציב מאיר לנקרי לא מצא לנכון להיות איתנו כאן היום כאחראי על התחום הזה? << אורח >> אמיר בלכר: << אורח >> הוא בלוויה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אין לי מה להגיד. << דובר_המשך >> אמיר בלכר: << דובר_המשך >> יש לנו פה מדור שממומן על-ידי המשרד להגנת הסביבה, שמתעסק גם בעבירות איכות הסביבה, פסולת וניקיון, וכמובן יש אותי בנושא צער בעלי חיים. יש לנו גם תובעת בלה"ב שהמשרד להגנת הסביבה מממן, שאחראית על נושא הגנת הסביבה בכלל וגם על נושא צער בעלי חיים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תובעת אחת? << דובר_המשך >> אמיר בלכר: << דובר_המשך >> יש תובעת אחת שהיא תובעת משטרתית, אבל יש מאחוריה את כל לה"ב שנותן לה גב ומענה במידה ונמצאים בחופש וכד'. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> היא איתנו בזום, נפנה אליה עוד מעט. למעשה, המדור בנוי מסגן ניצב לנקרי, ממך ומהתובעת? << דובר_המשך >> אמיר בלכר: << דובר_המשך >> יש צוות של שוטרים בשטח שמתעסקים בהגנת הסביבה, רעש ופסולת, ואני מתעסק בנושא צער בעלי חיים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כמה תלונות התקבלו במשטרת ישראל בשנתיים האחרונות על עבירות צער בעלי חיים? << דובר_המשך >> אמיר בלכר: << דובר_המשך >> בממוצע יש 300 – 400 תלונות. שלחנו נתונים לנציגה שהציגה קודם את כל התלונות האלה ואת כל הנתונים. אנחנו גם מעדכנים אתכם, את ועדת הכנסת, גם לגבי תלונות, כתבי אישום, אירועים, שיטות פעולה. למעשה, אנחנו שולחים לכם כל מה שאתם מבקשים בחפץ לב. אנחנו מכירים את הנתונים גם אצלנו. אני רוצה להתייחס למקרה של הכלב בבת ים. אנשים זורקים עובדות, וכל אחד מזווית ראייתו. נכון, זה אירוע קשה. כשרואים בדיעבד את כל מה שהיה כמובן נכנסים ללחץ ואומרים שהמשטרה לא מטפלת. ברוך השם, אנחנו מצוידים במצלמות גוף. אני בדקתי את הסרט על מצלמת הגוף של השוטר. ראינו באמת מה היה אופן הטיפול של השוטר בשעה אחת-עשרה בבוקר. אני יכול לומר לך שכל אחד מאיתנו, גם שוטר מקצוען וגם שוטר לא מקצוען, שלא הגיעו לידיו הסרטים, היה מתרשם באותה רמה שתכלס לא היה מדובר באותו רגע, באותם נתונים שהיו בו לשוטר, שיש משהו חריג מיוחד. הוא עשה מאמץ אדיר גם להשיג את הווטרינר העירוני שלא ענה לו באותו רגע וגם להגיע לכלב שלא היה בבית החשוד באותו רגע. הוא עשה הליכה עם החשוד. החשוד הפקיד את הכלב בידי שכנה שגרה במרחק 200 – 300 ממנו והוא הלך איתו במיוחד כדי לראות את הכלב. אני יכול להגיד חד-משמעית שהכלב היה נראה עליז, שמח וקפץ בשמחה על החשוד. הכלב לא יכול לדבר ולתאר מה היה. השוטר התרשם, ממה שהוא היה יכול להתרשם, שסך הכול אין עבירה. כמובן אחר כך הגיעו הסרטים. אם הם היו מגיעים אליו בזמן אמת הוא היה יכול להתרשם אחרת, אבל לא זה המצב. לכן, מבחינת הפעולה הראשונית אני יכול להגיד לכם שבאמת נעשה מאמץ והטיפול של השוטר באותו אירוע היה בערך 40 דקות – משהו לא כל כך פשוט. שוחחתי אחר כך אישית עם השוטר בטלפון, והשוטר בהחלט היה מטפל אחרת אם הוא היה יודע יותר נתונים. טיפול באירוע הוא כמו משחק שחמט, הלוח משתנה כל הזמן. כל פעם יש מצב חדש ועל פי המצב החדש והנתונים הידועים לשוטר, שגם יכול לטעות, אבל הוא לא טעה במקרה שלו, הוא יכול להגיע למסקנות אחרות לגמרי. אפשר לומר שהוא הראה גם הרבה אכפתיות בטיפול. חוץ ממה שהשוטר רשם, באמת רואים ממצלמת הגוף שהשוטר עשה מאמצים להגיע לנתונים הכי טובים שהוא יכול להגיע במצב הנתון. אחר כך הגיעו כמובן הסרטים. טל גלבוע ישר עדכנה אותי והקפצנו את מרחב איילון. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני לא הולכת לנסות לערוך פה חקירה, אבל התלונה למשטרה הייתה עם מידע שהוא מכה את הכלב, נכון? זה מאתי אלטמן, היא ידעה על ה - - - << דובר_המשך >> אמיר בלכר: << דובר_המשך >> אני גם לא יודע כמה מותר לי לחשוף, אני אגיד רק בכמה מילים. השוטר בשטח במידה מסוימת - - - << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני מעדיפה שנעבור למישור העקרוני, אנחנו לא שומעים אותך טוב. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> חשוב לי להגיד שאנחנו מתעסקים שעכשיו בהסגר הביתי. החוק שעלה הוא חוק מעולה. אנחנו רואים איך אנשים משתמשים בנקמה, שכן נגד שכן, הכלב נשך אותי, ומייד מכניסים אותו. אלה המקרים שאסור שיקרו לנו. אני עברתי לשכונה דתית עם שישה כלבים והשכנים שלי לא אהבו את זה. הם הגישו נגדי תלונה במשטרה על התעללות בכלבים. השוטר שהגיע התחיל לצחוק כי הוא ראה מול מי הוא עומד. אבל מה מצפים? אני לא עומדת לעמדתם בגלל שהיום אני איזה שוטרת – ממש לא. באמת חשוב לנו לחשוב על כל ההשלכות. אגב, במקרה של הכלב באשדוד שהושאר כשהוא קשור, לא היה צריך מתלונן. מוגש כתב אישום, הכול בסדר. חשוב ביותר לדבר על המקרה באשדוד כי הוגשה תלונה בשתים-עשרה בלילה ורק בבוקר הגיעו לחלץ אותו. << אורח >> מיכאל טרוני: << אורח >> המקרה באשדוד הוא המקרה הכי מזעזע שהיה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> שכנים חייבים להיות ערניים. אם הגשתם תלונה בשתים-עשרה בלילה ואף אחד בשעה שתים עשרה וחצי - - - << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בואי לא נאשים את השכנים. << דובר_המשך >> טל גלבוע: << דובר_המשך >> חס וחלילה. אני רק אומרת, עשיתם עבודה מצוינת, תמשיכו. גם שם היה אותו סיפור עם התלונה כי אמרו: נקשר כלב. << אורח >> עידן דביר: << אורח >> המשטרה מוסמכת לפי חוק. היא לא צריכה תלונה, היא רשאית להתחיל לחקור. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אתה צודק, חד-משמעית. אין צורך גם במתלונן לצורך העניין, אין דבר כזה. << אורח >> עידן דביר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> האם אתה יכול להגיד לנו לגבי המקרה באשדוד? שם לא היה ספק כי רואים כלב קשור בצווארו. למה לקח למשטרה כל כך הרבה זמן להגיב שם? << אורח >> אמיר בלכר: << אורח >> באשדוד אני לא יודע שהמשטרה קיבלה את ההודעה, אני יודע שההודעה הגיעה לעירייה. המשטרה קיבלה את ההודעה רק בבוקר, אז זה כבר אירוע אחר לגמרי. בבת ים השוטר דיבר גם עם המודיעה. כשהמודיעה התקשרה 100 ודיווחה על האירוע, היא לא אמרה שהיא מכירה באופן אישי ושהיא הייתה בת זוגו של הבחור החשוד. אבל כשהשוטר דיבר איתה וגם עם החשוד, הוא הבין שהם בני זוג. לכן, היה נראה שיש שם משהו שהוא קצת יותר נקמני ואישי. הוא באמת היה אישי, רק הפוך ממה שהשוטר הבין, אבל נקמני אישי, כשפעם אחת היא לא אומרת מידע שהוא מאוד חשוב למוקד 100, ורק אחר כך כשהשוטר מברר הדברים האלו עולים, שהם למעשה בני זוג לשעבר ושיש כנראה משהו מאחורי הקלעים. זה גם כן הוסיף מבחינת השוטר. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בשני הסיפורים רואים שאין מקום אחד שמרכז את הנושא הזה. אותם שכנים באשדוד פנו לעירייה, והם לא יודעים למי לפנות. הבעיה היא שאין כתובת אחת במדינת ישראל שיודעים שאליה פונים במקרה של התעללות בבעלי חיים. אנשים פונים לעירייה, למשטרה, למשרד החקלאות, לפיצו"ח, והבעיה היא שהם לא יודעים למי לפנות. << אורח >> אמיר בלכר: << אורח >> זה לא קורה רק בנושא בעלי חיים אלא גם בנושאים אחרים כמו: רעש וניקיון. יש עוד עבירות שבהן פונים או לעירייה או למשטרה וכל אחד מטפל במה שהוא מקבל. אם היה באמת מרכז מידע על ארגוני משותף לכל העבירות למיניהן וכל אחד היה יודע על תלונה שבה מטפל מישהו אחר, זה היה אולי פותר את הבעיה. אני לא יודע אם חיבור כל הסמכויות לגוף אחד פותר את הבעיה כי עדיין צריך לפעמים את אותה סמכות לכמה גופים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> צריך מוקד אחד. כמו שיש מוקד 100, ישנו מוקד לבעלי חיים שמחליט למי הוא מעביר את זה. מה הבעיה? קטי פיאסצקי מעיריית בת ים רוצה להתייחס לסוגיה של הווטרינר הרשותי כי היא חברת מועצה והיא טיפלה בעניין. בבקשה, בקצרה. << אורח >> קטי פיאסצקי: << אורח >> אני רואה שכותבים בהערות: למה לא פנו לווטרינר הרשותי? זו אחת הבעיות שאנחנו צריכים להעלות כאן. ראשית, הווטרינרים הרשותיים עובדים באחוז משרה שמשתנה מרשות לרשות, בלי קשר לגודל הרשות ולכמות בעלי החיים שבה. טל נמצאת כאן. אנחנו נפגשנו לפחות פעם אחת בנושא הזה. זה פשוט לא מעניין אף אחד, אין אכיפה. על-פי רוב התושבים והעמותות שבעיר מתקשרים למוקד כי הוא הכי נגיש ומיידי, הפקחים אמורים להכיר. אף אחד לא מגיע. היה כאן עוד סיפור שהכלב הורעב והווטרינר הגיע ואמר שהוא דווקא בסדר למרות שמשקלו לא היה גבוה. מי שהיה צריך לקחת אותו בסופו של דבר מהבית היו או הפיצו"ח או התושבים שהגיעו לשם. יש פה בעיה מאוד מאוד קשה בעניין סמכויות הווטרינר העירוני ואתם דווקא באמצעות חקיקה יכולים לטפל בה. גם צריך שיהיה מישהו שיפקח על זה, כי לא יכול להיות שיש לנו וטרינר עירוני בבת ים, שאני מלינה עליו - אני החזקתי תיק זכויות בעלי חיים במשך כמעט שנתיים, התפטרתי מתפקידי לפני שלושה שבועות, בין היתר, על רקע חוסר הטיפול בנושא הזה - ואף אחד לא מפקח עליו והוא לא מגיע. אני מקווה שבאמת אנחנו לקראת סוף העסקה שלו בעקבות פניות שלי. חייב להיות פיקוח גם על הווטרינרים העירוניים. אתם שואלים פה על הסמכה, מי מוסמך, למה כל כך מעט, למה לא שמים את זה כתנאי סף כשניגשים למכרז לווטרינר רשותי. אנחנו עיר של כמעט 160,000 תושבים ויש כאן המון כלבים וחתולי רחוב ובית. התחושה של עמותת בת ים אוהבת חיות שהיא העמותה העיקרית בעיר וגם של התושבים שאין פה אף אחד. כמו שאמרת, אף אחד לא מכיר את יחידת הפיצו"ח. מהמקרה האחרון אני יודעת שהמשטרה התקשרה למוקד וניסתה להשיג את הווטרינר והוא לא ענה כי חול המועד והוא לא עובד. יש לנו וטרינר שעובד ב-70% משרה שהולך הביתה, ואם כלב עובר התעללות באמצע הלילה אז לא נורא ואם חתול נדרס אז מביאים למרפאה ונחכה עד הבוקר. אגב, יש חוק עזר עירוני שמסמיך את ראש העירייה להחליט מי רשאי ומי לא רשאי לגדל כלב. פשוט לא - - - << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תיכף נפתח את הסוגיה של הווטרינרים, ונדבר גם עם ארגון הווטרינרים וגם עם משרד החקלאות. אמיר בלכר, בוא ננסה לצאת מהסיפור של בת ים. האם משטרת ישראל לא יכולה לפתוח בתוך מוקד 100 עמדה מסוימת שתרכז את כל סוגיית בעלי החיים והיא זו שתחליט האם היא פונה לווטרינרים או ליחידת הפיצו"ח? הרי זה הכי קל כי אנשים יודעים להתקשר למוקד 100. הם יתקשרו למוקד 100 ויגידו שיש להם תלונה בנושא בעלי חיים וזה ישר ילך לעמדה ספציפית שמרכזת את כל התלונות בנושא הזה והיא תחליט האם היא פונה לפיצו"ח או לווטרינר הרשותי. כששוטר מתקשר לווטרינר, כמובן שהווטרינר יתייחס לתלונה הזו בצורה הרבה יותר רצינית. למה שהמשטרה לא תיקח על עצמה את ריכוז התלונות והפניות? << אורח >> אמיר בלכר: << אורח >> קודם כול, הפניות מגיעות למוקד 100 והן מטופלות. זה לא משנה אם זה מוקדן ספציפי או אם זה מוקדנים שונים. אין לזה שום משמעות, כל המוקדנים נותנים אותו מענה ואותו מוקדן עונה למספר רב של אירועים. דווקא עדיף שיהיה את הדבר הזה כי אם יהיה מוקדן אחד שמתעסק רק בזה אז יכול להיות שהוא יהיה דווקא עסוק באירוע אחד וכשייכנס אירוע אחר הוא לא יוכל לתת את המענה בכלל. האחריות היא לא של מוקד 100. מוקד 100 הוא צינור, הוא מקבל את האירוע מהאזרח והם מחברים אותו לניידת. המוקדן גם יכול לסייע לניידת בדברים נוספים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני מחפשת רק צינור אחד, לא מאה. << אורח >> אמיר בלכר: << אורח >> במקרים רבים השוטר מגיע לאירוע והוא מקבל תמונת מצב אחת מהמוקדן. כשהוא מגיע לאירוע, האירוע יכול כבר להיראות אחרת לגמרי ממה שהובן, זה קורה ברוב המקרים, ואז השוטר מחליט איך לפעול. יכול להיות שזה אירוע שקשור לתקיפה רגילה או לגניבה וכשהשוטר מגיע הוא בכלל באירוע של צער בעלי חיים, ואז השוטר מחליט לפי הנתונים שיש לו. הוא כבר מחפש את הפתרונות לפי נוהל שיש לנו. הוא מתקשר לווטרינר העירוני, הוא יוצר קשר עם הפיצו"ח, הוא יוצר קשר איתי. יש לו מכלול פעולות שהוא יכול לבצע ולפי הפעולות האלה הוא נותן מענה. את הולכת ישר לפתרון אבל זה לא הולך ישר לפתרון אלא צריך להיות לראות שמתוך הסל הקיים שיש לנו אנחנו מסוגלים לסגור את המעגלים מול גורמי האכיפה, ואנחנו מבצעים אותם. אנחנו יודעים לעבוד מול גורמי האכיפה ואנחנו יודעים לתת פתרונות מולם ולחבר את המעגלים. הרבה פעמים נפתח תיק ומעבירים אותו אחר כך לפיצו"ח והפיצו"ח ממשיך או שהפיצו"ח פותח תיק על-פי החלטה 833 ואחר כך הוא מעביר את החומר אלינו. למעשה, זה מה שקרה עם הכלב באשדוד. הפיצו"ח נתן מענה בבוקר, נתן מענה כמו שצריך מהרגע שהוא הגיע, אסף את הראיות והביא אותן לתחנת אשדוד להמשך טיפול כי על-פי החלטה 833 זה לא במסגרת הטיפול של הפיצו"ח אלא במסגרת הטיפול המשטרתי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. אנחנו מבינים שמשרד המשפטים יכול להציג עכשיו פה את ההמלצות מהדוח שהוגש ליועץ המשפטי לממשלה בעניין ריכוז העבודה והאכיפה בנושא הזה, בבקשה. << אורח >> יאיר זילברברג: << אורח >> שלום לכולם. בשעתו נתבקשתי על-ידי ראש הצוות, הגברת רחל מטר, שכיום היא מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, לרכז את הצוות. אני נכנסתי לתמונה אחרי שהסתיימו ישיבות הצוות, אבל אנחנו פעלנו להוציא את הטיוטה בתיאום מול הגופים שישבו בצוות. הטיוטה הועברה בשעתו למשנה ליועץ המשפטי לממשלה הגברת דינה זילבר, ועל דעתה גם של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עמית מררי שהיא בתחום הפלילי. הטיוטה עברה בהמלצתם ליועץ המשפטי לממשלה, וממש בימים האחרונים, בשעה טובה, היועץ המשפטי לממשלה אימץ את המלצות הדו"ח, כך שזה משהו שאני יכול לעדכן ממש מהימים האחרונים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> יפה, יש לנו חדשה. לכבוד הדיון שלנו, אתם חתמתם. אני שמחה לשמוע. << דובר_המשך >> יאיר זילברברג: << דובר_המשך >> השורה התחתונה היא שהיועץ ממש בימים האחרונים אימץ אכן את ההמלצות כפי שהובאו בפניו באמצעות המשנות שלו. אגיד בקצרה כמה מילים על הדוח. אני אקצר כי רוב הבעיות נדונו פה באריכות. אם נתמצת את זה, יש ריבוי גורמי אכיפה שגרם לכך שהאכיפה לא תהיה מיטבית. זה גם הוגדר כחלק מיעדי הצוות – לתאם בין גורמי האכיפה ולמנוע כפילויות וכו'. בהקשר הזה באמת הוצאנו נספח לדוח שלנו שמראה איך לחלק את האכיפה, בעיקר בהקשר של משרד החקלאות והמשטרה, כי במשטרה, כפי שהבנו, מדובר גם בתביעות ובשלוחות של מוקד 100 וכו' וגם יש את המדור הייעודי של מדור הסביבה, במשרד החקלאות יש את הפיצו"ח ואת התובעים שלהם וכו'. ההמלצה שלנו הייתה לדאוג לכך שזה יחולק לפי תחום המומחיות והידע של גורם האכיפה הרלוונטי. לדוגמה, שהמשטרה תהיה זו שאמונה על עבירות כגון קרבות בעלי חיים או דברים מהסוג הזה, ומשרד החקלאות יתמקד יותר במגזר החקלאי, המסחרי, ובכל ההגדרות של גידול והחזקה שזה בתחום - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> זה רעיון גרוע. << דובר_המשך >> יאיר זילברברג: << דובר_המשך >> שנית, הגברת מעורבות הן של הווטרינרים הרשותיים בהקשר של פיקוח על צער בעליי חיים והן הגברת המעורבות בהקשר של הסמכת המפקחים בהקשר של חוק קנסות מינהליים. כפי שעלה קודם לכן, זה דורש גם הכשרה בתחום משרד החקלאות וגם הסמכה, כשמדברים על הרשות המקומית, הסמכה מטעם הרשות המקומית. מהנתונים שאנחנו קיבלנו, מדובר אכן בעשרות בודדות של וטרינרים שעברו את ההכשרה ועוד פחות מהם שקיבלו את ההסמכה בפועל. לכן, אנחנו באמת מדברים פה על משהו שצריך להרחיב, לטעמנו. כי בסוף אם יש מישהו בשטח שנפגש ביום-יום עם התושבים והוא מכיר את הרחוב הספציפי ואת האדם הספציפי, יכול להיות שיש לו גם איזשהו ערך מוסף בהקשר הזה. ההמלצה השלישית, ואני חושב שבה את פתחת, חברת הכנסת חיימוביץ, היא לעניין הגוף המתכלל והמרכז. ההמלצה שלנו היא להקים איזשהו מוקד פניות ארצי כך שכשאזרח נתקל בזה, הוא לא צריך ללכת לא לדניס ולא למישל ולא לפייסבוק. הוא פשוט צריך לפנות למוקד הזה שהטלפון שלו יפורסם. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תחת מי המוקד הארצי הזה צריך לפעול, לדעתכם? << דובר_המשך >> יאיר זילברברג: << דובר_המשך >> לדעתי, זה משהו שהוא תלוי אולי תקציב בסוף. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כמובן. << דובר_המשך >> יאיר זילברברג: << דובר_המשך >> הדוח הזה, כפי שהוגדר, על המלצותיו מועבר כמובן לצוות הבין-משרדי שמרכז משרד ראש הממשלה. אבל אנחנו יודעים שקיימים היום איזשהם מוקדים, פעילים יותר או פחות, במשרד החקלאות או במשרד להגנת הסביבה. אנחנו אולי חושבים שעל התשתית שלהם. זה באמת פתרון שאם במסגרת הצוות שמרכז משרד ראש הממשלה חושבים שאפשר להגיע איתו לתובנות ולפרוט אותו למעשים בסוף, אבל זו המלצה שלנו. אנחנו חושבים שמאוד חשוב שיהיה גורם מתכלל. זה לא רק בהקשר הנורמטיבי והחינוכי של אמירה לאזרח: הנה, יש פה נושא שהמדינה צריכה לטפל בו כנורמה, אלא זה גם בהקשר הפרקטי כך שהאזרח יידע למי לפנות כשהוא רואה מקרה מול העיניים. את הצעת קודם את מוקד 100, אנחנו חושבים שזה צריך להיות משהו שהוא מעבר לזה, מוקד ייעודי שיידע. במוקד זה יישבו אנשים שיידעו לנתב. אם זו עבירה בסמכות המשטרה, זה יועבר למשטרה להגשת תלונה וכו'. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בואו נמצא לזה מספר אחר שהוא לא תפוס. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> מוקד 105 זה בריונות ברשת. << אורח >> יאיר זילברברג: << אורח >> זה גם יגרום לכך שיהיה איזשהו מקום שירכז את הידע ואת המידע, ועל בסיס הנתונים שיתקבלו בו ניתן יהיה לבסס אכיפה גם משמעותית ואחידה, וגם לתכלל את הכיוון ואת המשמעות של האכיפה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> למעשה, אתה אומר שהמסמך הזה נחתם. אתם מציגים נוהל שאמור לתכלל ולהגביר את התיאום בין כל הגופים האלה. עכשיו כשזה חתום, מי עכשיו אמור להפעיל וליישם את זה? << דובר_המשך >> יאיר זילברברג: << דובר_המשך >> זה מסמך שאושר ממש בימים האחרונים. זה יחזור לצוות הבין-משרדי שמרכז משרד ראש הממשלה. אולי מר מרציאנו שאחראי תחום עבירות צער בעלי חיים או אולי אביטל שטרנברג מייעוץ וחקיקה יוכלו להרחיב על זה. << אורח >> עידן דביר: << אורח >> טל הזכירה זאת קודם, וגם אנחנו בוועדה בלשכה סבורים , שהביזור הזה הוא דבר מאוד מאוד לא בריא. בהמשך להערות שהיו פה שהמשטרה תטפל בזה ואם זה יהיה משהו חקלאי אז כך וכך, זה עדיין ממשיך את הביזור. צריך לאחד, לא לבלבל את האזרחים. אם האזרחים יתבלבלו, גם המשטרה תתבלבל כי בסוף כל שוטר הוא גם אזרח. אנשים ימשיכו לפנות ברשת, המשטרה תמשיך לא לעשות כלום כי היא תחשוב שזה אולי החברה להגנת הטבע או רשות הטבע והגנים, והדברים יתפזרו. ייווצר מצב שכל האירועים האלה יפלו בין הכיסאות, כלבים יישארו תלויים מחוץ לחלון או שיהיו מוחזקים בתת-תנאים והאזרחים יתלהמו. כשגוף לא מבצע את מה שהוא צריך לעשות במדינת חוק מתוקנת, כשהמשטרה או כל גורם אחר לא יעשו, האזרחים יעשו. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> קראתי את הטיוטה. דווקא מצבם של החתולים והכלבים מצוין. לעומת זאת, המצב בחקלאות לא מצוין. אנחנו יכולים לראות שדווקא המשטרה עשתה פעילות מצוינת בהתעללות באדום-אדום, בבית המטבחיים בחיפה, בזוגלובק, ומשרד החקלאות עשה שם. זה ניגוד עניינים מובנה בתוך המשרד. אם כן, קראתי את הטיוטה ואת הנספחים שלה. אני חייבת להגיד שבאופן אישי מאוד מאוד קשה לי גם עם זה שזה נחתם עכשיו. בעלי החיים במשקים שוב מופקרים. אני מצטערת, אבל הם עוברים דברים הרבה יותר נוראים ובטח גרועים יותר מקשירה בחוץ. זה פשוט מזעזע. << אורח >> עידן דביר: << אורח >> טל, אני אגיד לך מה יקרה אחרי סיום הוועדה. ימשיכו לפנות למישל ודניס. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> עם כל הכבוד, מישל ודניס הם שני אנשים, עדיין הרשויות עובדות. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו לא מצליחים לשמוע את משה מרציאנו מפרקליטות המדינה. רואי קליגר, מנהל יחידת הפיצו"ח, משרד החקלאות, בבקשה. << אורח >> רואי קליגר: << אורח >> תודה רבה, חברת הכנסת חיימוביץ'. אני צריך לרכז המון המון דברים, להתגאות בעשייה מדהימה של עובדות ועובדי יחידת הפיצו"ח, ואין בדבריי חנופה ולא שום דבר. שני דברים עיקריים: אחד, יש מדיניות חדשה של שר ומנכ"ל משרד החקלאות. לכן, השינוי, כפי שהעידה חברתי טל גלבוע, בארבעה חודשים האחרונים. שנית, אני יכול להתעלם מהדחיפה שלכן, הנשים העמלות, גם חברת הכנסת חיימוביץ' וגם חברתי טל גלבוע, וכמובן כל הפעילות והפעילים, מול ים של עבירות ועבריינים. בכל המגוון הזה אנחנו פועלים, משתדלים לעבוד, לעמול, לעשות הכי טוב שאפשר 24/7. שמעתי, רשמתי את כל הדברים, ובסוף אני אגיד כמה דברים בהתייחס לדברים שנאמרו לפניי בהערכה רבה מאוד. ראשית, לגבי עובדי יחידת הפיצו"ח – נכון שהצגתם 62 אוכפות ואוכפים. יחידת הפיצו"ח אוכפת את כל חוקי משרד החקלאות, את חוק המזון של שירות המזון - משרד הבריאות. העבודה רבה. אין בדבריי לא נהי ולא בכי ולא כלום. אנחנו שמחים בחלקנו, עושים את העבודה. ראיתי את התגובות מהצד כל פעם ואני אומר לכם שיש לנו שישה עובדות ועובדים ועוד הרבה לפני החלטת ממשלה 833 שיוגדרו שישה עובדות ועובדים: שניים בכל מרחב, שלושה מרחבים ביחידת הפיצו"ח ברמה הארצית - יחידה ארצית של משרד החקלאות. השישה האלה הם המומחים שלנו, ואני פועל ואפעל שמומחים כאלה יהיו יותר ויותר, אבל צריך להבין שכלל העובדים והעובדות של יחידת הפיצו"ח מוסמכים, מוכשרים, יודעים, פועלים ומביאים הצלחות. רק מהאירוע המכונן הזה בבת ים שלשמו אנחנו כעת התכנסנו, ועוד לא עברו שישה ימים, הכותרות והמודעות שהובאו הציבור הביאו לפרץ של תלונות, וזה בסדר. אני מעריך מאוד את הפעילות והפעילים, אין לי שום דבר אליהם. כעובדי אכיפה של משרד החקלאות, אנחנו צריכים לפעול ולהגיע לכל תלונה. לפעמים גם צריך להבין אותנו, כי אם יש החלטה של וטרינר לגבי סוס שעומד בשמש שזה לא צער בעלי חיים, את זה צריך לכבד. גם אם מתלוננים ומלינים על כך, אשמח לענות. אני לוקח על עצמי אחריות כפקיד במשרד החקלאות לענות ולהסביר פנים לפעילות ולפעילים. אני התבקשתי להתייחס לשאלה האם יש נוהל שיתוף פעולה עם משטרת ישראל. יש נהלים של שיתוף פעולה, אבל הנהלים לא חשובים לי. חשוב לי שיש רצון והדדיות, גם עם חברי אמיר שכרגע שותף לדיון וגם עם מאיר המפקד שלו, ובעיקר עם שוטרים ושוטרות משטרת ישראל ישראל בתחנות השונות יש בשנים האחרונות מודעות בלתי רגילה. זה בזכותכן, נשים יקרות, גם בכנסת וגם במשרד ראש הממשלה כשאתן מביאות ודוחפות למודעות הציבור ולכלל העוסקים בפעילות הזו. אין מה לעשות, כך החיים. אני מודה שבזכות הדחיפה והפעילות שלכן יש מודעות ומחויבות, וזה עובד מצוין. ד"ר אבי צרפתי חברי הוא מזכיר ארגון רופאים רשותיים. חברות וחברים, אי-אפשר להתעלם. אתם דנתם וחזרתם ושאלתם: למי לפנות? בכל רשות יש מוקד רשות, יש רופא רשות. אי-אפשר ללכת מעליו. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כן, אבל כמו שראינו בבת ים יש רופא רשות שנמצא בחצי משרה ולא נמצא שם כל הזמן, אז למי יפנו? << דובר_המשך >> רואי קליגר: << דובר_המשך >> ראשית, יש את הרשות. כל רופא בעירו יודע טוב יותר מכל אחד אחר. במידה ואין רופא או שהוא לא נמצא או לא זמין, יש את יחידת הפיצו"ח והמשטרה. אני מתפלא קצת על חברי אמיר בלכר, אבל רק לפני מספר חודשים עשיתי נוהל שיתוף פעולה עם מוקד 110. כן, חברות וחברים, יש מוקד 110 במשטרה בדיוק לפניות האלה, ומוקד 110 יודע, והוא כשיר ומקצועי להעביר פניות אלה ליחידת הפיצו"ח. אבל זה בסדר, אנחנו משתכללים ומשתדרגים מיום ליום ומאירוע לאירוע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מוקד 110 מטפל בבעיות בעלי חיים ובמקרה שהיה בבת ים? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> גיא, תתקשר למוקד 110. אם אני מתקשרת עכשיו למוקד 110, האם עונים לי: מוקד בעלי חיים, שלום? << דובר_המשך >> רואי קליגר: << דובר_המשך >> לא, הוא לא עונה: מוקד בעלי חיים, שלום. אבל לכל הפחות, יש לו סדר פעולות והוא יודע למי להפנות את המתלונן או המתלוננת, וזה גם חשוב. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> מה שהוא אמר מאוד חשוב, אבל מי ידע על זה? אני לא ידעתי על זה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> גם אני לא ידעתי על זה. אם אנחנו לא יודעים את זה, מי יודע את זה? << אורח >> מיכאל טרוני: << אורח >> אנחנו לא יודעים את זה, זו פעם ראשונה שאנחנו שומעים על זה. אין אזרח שיודע על זה במדינה, לא קיים אחד שיודע על זה. << אורח >> רואי קליגר: << אורח >> חברים וחברות, אל תגזלו מזמני. זמני יקר מאוד וחשוב לי מאוד. << אורח >> מיכאל טרוני: << אורח >> אמרת משהו שאף אחד לא יודע, זה כאילו לא קיים. << אורח >> רואי קליגר: << אורח >> חברת הכנסת חיימוביץ', זה אחד היתרונות של הישיבה שאת מנהלת, שמהישיבה הזו ייצאו הנחיות, כותרות, עדכונים. זה בדיוק המהות ולזה אני מצפה. לא צריך לעשות עכשיו מהומה: לא ידענו שיש מוקד 110 - בסדר, אז עכשיו אנחנו יודעים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> עכשיו יודעים ועכשיו נדאג שכולם יידעו. << דובר_המשך >> רואי קליגר: << דובר_המשך >> אני חייב לומר לכם קצת נתונים, וברשותכם אני רוצה קצת להשוויץ. רק בשמונה החודשים האחרונים מתחילתה שנה זו, אנחנו טיפלנו ב-434 תלונות, פתחנו 185 תיקים משפטיים, חברי אורי סירוטה, מנהל המחלקה המשפטית, נמצא פה בדיון וגם הוא יוכל להתייחס, ויש לנו 513 ביקורות שאנחנו מבצעים. אם תרצו, אפרט ואסביר מה כל דבר. לעצם העניין, רק בשישה הימים האחרונים בעקבות האירוע המכונן בבת ים כשהתקשורת מסייעת לנו המון, וחשוב שמי שעולה לשידור יסב את תשומת ליבו של הציבור - - - << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מישל ודניס, אתם אירוע מכונן. מגיע לכם קרדיט, זה חשוב. << אורח >> מיכאל טרוני: << אורח >> תודה רבה. << אורח >> דניס צ'רקוב: << אורח >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רואי קליגר: << דובר_המשך >> אני משקף פה את המציאות, האם אני מספר לכם סיפורים? עשרה אירועים קריטיים שבחרתי אותם, אבל היו עוד. יש לי אירוע בת ים, אירוע חיפה, אירוע ירכא, נוף הגליל, מושב תעוז, וכו' וכו'. חברים, אנחנו עובדים 24/7. יש לנו עובדות ועובדים מסורים, רק צריך לדעת שהשטח בנושא של עבירות צער בעלי חיים - - -. אני אפילו לא יודע איך להגדיר את הזוועה בבת ים. אשתי שראתה את זה והיתה לידי לא הפסיקה לבכות בגלל זה, הרגעתי אותה. כמובן שכולנו בכינו וזעקנו זעקות אימים. אבל תבינו אותנו, את אוכפי החוק, עם מי אנחנו מסתובבים. ציינתם קודם מישהו שמורשע ברצח וסכנה להגיע למקום. עם אנשים כאלה אנחנו מסתובבים. אני לא רוצה עכשיו לתייג את המקומות המסוכנים שבהם אנחנו מסתובבים. אנחנו לא בוחלים בשום דבר. שום מקום ושום אמירה או שום כותרת של איש מסוכן כזה או אחר לא יעצרו אותנו מלפעול. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אתה יודע שבצפון הארץ יש אזורים מסוימים שבהם אנשים מחזיקים כלבים מסוכנים למטרות הרבעה וקרבות, ואנחנו יודעים טוב מאוד שיש לכם חשש מלהיכנס למקומות האלה. פקחים ווטרינרים שלכם מגיעים אבל הדברים לא מטופלים כמו שצריך. << אורח >> רואי קליגר: << אורח >> חברת הכנסת חיימוביץ', קודם כול, אני מעריך את פועלך, זה מצוין, אבל תקשיבו למה שאני אומר, בבקשה. אני גם מצפה שחברתי טל גלבוע תבוא לעזרי. עוספיא, דלית אל כרמל - אין בדבריי לתייג כעת אוכלוסייה, אני מביא כעת מקרים שהיו. שום דבר לא עצר אותנו. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> ירכא. << דובר_המשך >> רואי קליגר: << דובר_המשך >> גם אם לווטרינר באותה רשות הייתה בעיה, באנו לעזר ועשינו איגוד כוחות עם המשטרה. למה אנחנו לא מדברים על אירוע של פינוי של 90 כלבים על-ידי משרד החקלאות אתמול במושב ניר יפה בו היינו צריכים לפרוץ למחסן עם עבריינים מסביב? שום דבר לא עוצר אותנו, לא בכי ולא נהי. אנחנו נגיע לכל מקום. חברת הכנסת חיימוביץ', את הבעת תמיהה איך אפשר להבטיח גביית קנסות, ובעקבות זאת יש לי עוד ציפייה ובקשה מהישיבה הזו. אני מבקש שיהיה קשר בין יחידות האכיפה עם רשות הגבייה והאכיפה, ואני מייצג כעת את יחידת הפיצו"ח. בזמנו עשינו יוזמות. אפשר לעשות שיתוף פעולה ולגבות קנסות גם בתחום התיקים שאני פותח, ואני מצפה שזה יהיה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מר קליגר, אתה פשוט מתפרץ פה. אני רוצה להבין את זה כי עשינו דיון בנושא אכיפת לכלוך ברשות הרבים. מתברר שיש שם בעיה במשרד להגנת הסביבה ושהמחשב של המשרד להגנת הסביבה לא מחובר למחשב של רשות האכיפה והגבייה, ואנחנו בשנת 2020. אותו מצב קורה פה? למה אין גבייה? למה רשות האכיפה והגבייה לא גובה את הקנסות שלכם כרשות ממשלתית? למה יש כזה אחוז נמוך? << דובר_המשך >> רואי קליגר: << דובר_המשך >> אני לא יודע מה קורה אצלם, אני יודע מה קורה אצלי. אני שמעתי באוזניי סוגיה שאת העלית בישיבה כעת. אמרת: איך אפשר להבטיח את גביית הקנסות, וגביית הקנסות היא על-ידי רשות האכיפה והגבייה. אחד הדברים שאני מצפה שייצא מהוועדה כעת הוא שייווצר שיתוף הפעולה ויוזמה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> לא הכרת נתונים של גבייה מאוד מאוד מינימלית של הקנסות שכבר ניתנו? << אורח >> רואי קליגר: << אורח >> לא. חברי עו"ד סירוטה, מנהל מחלקת התביעות של משרד החקלאות, שיושב איתנו, יודע יותר טוב את הנתון הזה. בנתונים שאני מכיר, אני לא רואה דרמה. אין מצב שאין גבייה. יש גם נתונים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת ויש גבייה מכובדת של מיליונים. בכל זאת, כן יש אירועים בודדים שאין גבייה. שוב, אני מצפה כעת מהוועדה שנוכל לעשות שיתוף פעולה וקשר במטרה ליזום פעילות משותפת. זה אפשרי. לפני שנים רבות עשינו את זה, אני מצפה שזה ייעשה כעת שוב. << אורח >> רננה גוטרייך: << אורח >> נתוני הגבייה זה לא מיליונים, זה היה מאות אלפים. זה היה הטלה, לא היו לנו נתוני גבייה. הוא אמר שהייתה גבייה של מיליונים ואני אומרת שאין לנו נתוני גבייה. יש לנו רק את הקנסות שהוטלו, אין לנו כמה נגבה בפועל. << אורח >> שירי ספקטור בן ארי: << אורח >> זה הקנסות שהטילו, לא הקנסות שגבו. ביקשנו נתוני גבייה ולא קיבלנו אותם. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> רואי חצוף, אני שק האגרוף של יחידת הפיצו"ח והוא עוד מעז לבוא בטענות. לא ראיתי דבר כזה. שק אגרוף נהייתי. << אורח >> רואי קליגר: << אורח >> זה מתוך חברות והדדיות, ערבות הדדית. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> נתוני הגבייה נמוכים, ידוע שנתוני הגבייה נמוכים. הכסף הזה הולך אחר כך גם לטובת בעלי חיים ולכן חשוב שיהיו מאה אחוז גבייה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מי יכול להסביר לנו למה נתוני הגבייה כל כך נמוכים? << אורח >> רואי קליגר: << אורח >> האם אתם רוצים לשמוע נתוני גבייה כדי לדעת קצת על נתונים חיים? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כן. << אורח >> רואי קליגר: << אורח >> לשכת מנכ"ל משרד החקלאות שלחה למרכז המחקר והמידע של הכנסת: 2015 – 128 קנסות, סך הגבייה קרוב לחצי מיליון, 2016 – 101 קנסות, קרוב לחצי מיליון, 484,900, 2017 – 136 תיקי קנסות, 519, וכן הלאה וכן הלאה. אני לא אומר שהכול מושלם, יחד עם זאת זה לא אומר שיש הפקרות. שוב, אני מצפה שמכאן ועכשיו ניזום ונעשה שיתוף פעולה עם רשות האכיפה ונוכל לעשות פעולות אכיפה משותפות. זה דבר קיים שאפשרי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. ביקשתי מראש רשות האכיפה והגביה להצטרף אלינו ולתת לנו נתונים לגבי זה. עו"ד אורי סירוטה, הממונה על התביעות במשרד החקלאות, האם אתה יכול לתת לנו נתונים על מספר כתבי האישום שהוגשו על עבירות צער בעלי חיים, כמה הבשילו לכתב אישום, כמה הסתיימו בהרשעה ומה העונשים? << אורח >> אורי סירוטה: << אורח >> כן. אתן כמה הערות מקדימות. אנחנו כמובן העברנו את המידע גם למרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני התובע הראשי של משרד החקלאות. אנחנו מחלקה קטנה מאוד. בסך הכול, אני ועוד שני תובעים שמטפלים בכלל האכיפה של משרד החקלאות. מתוך הכמות המאוד קטנה הזו, יש לנו תקן אחד של תובע צער בעלי חיים לפי החלטת ממשלה 833, ועם הכוח הזה אנחנו עושים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בכל מדינת ישראל יש תובע או תובעת אחת, נכון? << אורח >> אורי סירוטה: << אורח >> לא. למשטרת ישראל יש תובעת ייעודית אבל היא חלק מיחידת תביעות לה"ב, כמו שאמר נציג המשטרה יחידה גדולה שעומדת מאחוריה. לנו אין את היחידה המאוד גדולה שעומדת מאחורינו, ואנחנו באמת בכוחות מאוד מצומצמים. אנחנו כמובן פועלים בפריסה ארצית, מבית שאן ועד אילת בדרום. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אתם לא פועלים רק בנושא צער בעלי חיים אלא אתם אוכפים את כל התביעות שקשורות במשרד החקלאות. << אורח >> אורי סירוטה: << אורח >> נכון, ויש לנו תקן אחד, תובעת צער בעלי חיים. זה הסד"כ שמוקצה לנו לפי החלטת ממשלה 833. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> זה צער בעלי חיים, גם משקים, גם חיות מחמד – כל התחומים. << אורח >> אורי סירוטה: << אורח >> נכון מאוד. שמענו פה גם על פקחים וחוקרים ומשטרה ופיצו"ח ורשות הטבע והגנים וכו', אבל בסוף כשהדברים מתכנסים לתובע, לתקן של תובע אחד, כמובן שיש מגבלות. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> זה מדהים בכמה תיקים באמת היא יכולה לטפל. << אורח >> אורי סירוטה: << אורח >> נכון. אני אומר בגדול מה סוג הדברים שבהם אנחנו מטפלים כי מבחינת תחומי עיסוק שלנו כפי שהוסבר, חוק צער בעלי חיים והתקנות שלו כוללים הרבה מאוד סוגי עבירות, פרט לעבירת ההתעללות שהיא באמת העבירה החמורה ביותר ונחשפנו אליה בשבוע שעבר. אבל, למשל, עבירות של נטישת בעלי חיים, דרך אורך רצועה של הכלב, החובה לתת טיפול רפואי לבעלי חיים, וכלה באיך מובילים בעלי חיים, ובמיוחד בהמות ועופות, - - -. לכן, יש עשרות רבות של עבירות הכלולות בחוק ובתקנות, כאשר הרוב המכריע של העבירות הללו, למעט עבירת התעללות ועוד מספר עבירות מצומצם, הן עבירות מינהליות, ובהתאם לדין הדרך לאכוף אותן היא בהטלת קנס מינהלי ולא כדרך המלך. כתב אישום מובא רק אחרי, ולכן צריך להתייחס לדבר הזה. כפי שהוצג קודם, דוח הוועדה הממליצה שאושר בימים האחרונים על-ידי היועץ המשפטי לממשלה מנסה לחלק את תחומי האחריות של המשטרה ושל משרד החקלאות. באופן גס, העבירות כגון העבירה שנחשפנו אליה בשבוע שעבר, ההתעללות המובהקת, הסדיסטית אפילו, שיש בה גם אלמנטים עבריינים קלאסיים בהתייחס לאוכלוסייה אלימה, שהרבה פעמים כרוכות בעבירות מתחומים אחרים שהם לא בסמכותנו, הן עבירות בסמכות המשטרה, כמו גם עבירות נוספות, והזכירו פה קרבות של בעלי חיים וכו', והעבירות גם במגזר החקלאי אבל עבירות שהן יותר קשורות לאחריות בעלים, במתן טיפול רפואי, בנטישת בעלי חיים וכו', הן עבירות שבטיפולנו ובאחריותנו. כמו שאמרתי, רוב העבירות הללו הן עבירות של קנסות מינהליים וכך הן נאכפות. חשוב לי להגיד שאנחנו עושים הרבה מאוד תפיסות של בעלי חיים, וזה גם הוזכר פה, למרות שזה אולי נראה אחרת לחלק מהדוברים. משרד החקלאות תופס מאות רבות, אם לא יותר מזה, של בעלי חיים על רקע צער בעלי חיים בשנה. אתמול הייתה תפיסה של 90 כלבים בצפון. רק בשבועות האחרונים טיפלנו ב-38 כלבים בעוספיא ובעשרות סוסים שנתפסו במוקדים שונים. אנחנו, מחלקת התביעות, בכוחות המאוד מצומצמים שלנו מטפלים גם בהליכים המשפטיים הכרוכים בתפיסות הללו ובבקשות של אותם בעלים ומחזיקים שמהם הם נתפסו המבקשים אותם חזרה. זה בקשות שמוגשות לבתי המשפט. בעניין הזה אנחנו באמת מנהלים מלחמות קשות ולא פשוטות בבתי המשפט. << אורח >> מיכאל טרוני: << אורח >> ברוב המקרים מקבלים בחזרה, למיטב ידיעתי. << אורח >> אורי סירוטה: << אורח >> לא הייתי אומר שברוב המקרים. << אורח >> מיכאל טרוני: << אורח >> לפחות חצי-חצי, כך הבנתי ממשרד החקלאות. << אורח >> אורי סירוטה: << אורח >> השבוע אני בבית המשפט בחיפה לגבי משהו דומה. לא אכנס למקרים הקונקרטיים, אני אגיד שהמלחמות האלה הן קשות כי הרבה פעמים בבתי המשפט כשהרוחות רגועות יותר ושופט צריך לדון בבקשות האלה - - - << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כמי שמייצג במקרים האלה, מה הציון שאתה נותן לנחישות בתי המשפט לתת עונשים משמעותיים? אנחנו יודעים שזו אחת הבעיות הגדולות ביותר. בסוף בסוף אתה מגיע לבית המשפט אבל העונש שניתן הוא כל כך מינורי ולא משמעותי כך שאין הרתעה, נכון? יש פה בעיה של ענישה. << אורח >> אורי סירוטה: << אורח >> חברת הכנסת, את אומרת דברים נכונים. אני חושב שהם חלק מתופעה רחבה יותר שראויה לדיון ציבורי של ענישה במדינת ישראל בעבירות אלימות בכלל, לא רק נגד בעלי חיים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> נכון. אנחנו מכירים את זה גם באלימות כלפי נשים ומקרים דומים. << אורח >> אורי סירוטה: << אורח >> באופן כללי. אני אומר בזהירות הנדרשת ומבלי לתת ציונים לבתי המשפט, ששופט פלילי שדן באלימות כרגע, באלימות קשה לפעמים, כלפי בני אדם, ואנחנו יודעים שגם שם הענישה לא תמיד מספקת, אבל כשאני ניגש אחרי הדיון הזה ונכנס עם התיק שלי של הזנחה של כלב שהגיע באמת לחרפה, אני קורא לזה, וסליחה על הביטוי, - - - מוזלמנים כי זה מזעזע, ולפעמים בהחלט קשה לשכנע את בית המשפט שפה צריכה להיות ענישה חמורה אפילו יותר ממה שהוא נתן הרגע בדיון. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> צריך לעשות השתלמות שופטים ושהם ייראו קצת סרטונים. << דובר_המשך >> אורי סירוטה: << דובר_המשך >> אני יודע שבהשתלמויות שופטים מדברים הממונה או אנשים מטעמה ומהמשרד להגנת הסביבה. אני יודע שהם מופיעים ומדברים עם השופטים. אני חלילה לא רוצה להכפיש. יש הרבה מאוד שופטים עם מודעות גבוהה מאוד לזכויות בעלי חיים ולטובת בעלי חיים. כמו כל דבר, זה משתנה לפעמים מבית משפט לבית משפט. לעניין המוקד – אני הייתי חבר בסוף הדיונים של הצוות מרגע שנכנסתי לתפקידי. הרעיון היה בדיוק להקים איזשהו מוקד 100 ו-. אני לא יודע איזה מספר פנוי, האם 107 או 108, אבל זה בדיוק היה החזון. אני לא חושב שאותו צוות ירד לפרטים של השיוך הארגוני, והאם זה יהיה משהו משטרתי או משטרתי שיושבים בו גם נציגים של המשרד שלנו, למשל. אבל הרעיון הוא שיהיה מוקד אחד וכתובת אחת. זה בפירוש משהו שיכול לשפר מאוד את המענה האכיפתי והרשותי לתלונות אזרחים, אני חושב שזה דבר חשוב מאוד. לגבי הסמכות רשותיים – היה קודם נותן של 16 רופאים רשותיים שהוסמכו מתוך 90. אני רוצה להדגיש שהסמכות להסמיך רופא רשותי לאכיפת חוק צער בעל חיים לפי חוק אכיפה סביבתית, ולא אכנס להסבר המשפטי, היא על ראש הרשות המוניציפלי והוא המסמיך. אנחנו, משרד החקלאות, מכשירים, ובאמת הוכשרו 90, ולדעתי אולי יותר. יש קורסים נוספים. כאן הכדור עובר לראשי הרשויות המקומיות עצמן להסמיך את הרופאים הרשותיים בסופו של דבר שעובדים אצלם. לגבי גביית קנסות – כמו שרואי אמר לפניי, אין לנו נתונים. מרגע שנקנס לא משלם את הקנס, תיק הגבייה עובר למרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה והם באמת מפעלים את הסמכויות שלהם בחוק לעשות גבייה או גבייה קשה, ויכול להיות שבהחלט צריך לתת את הדעת והתייחסות גם לדבר הזה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> עו"ד סירוטה, אני מצטערת אבל יש כל כך הרבה אנשים שמחכים לדבר. נסתפק בדברים האלה. יש הרבה אנשים שמבקשים פה רשות דיבור. מן הסתם, לא אצליח לתת לכולם לדבר. אני עושה הפסקה עכשיו של שתי דקות. כשאחזור נעשה פינג-פונג בין גורמים שמייצגים עמותות או פעילות למען בעלי חיים וגורם ממשלתי, רשותי, וטרינרים. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:15 ונתחדשה בשעה 15:21.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני מחדשת את הישיבה. ארז וול, תנו לחיות לחיות, בבקשה. << אורח >> ארז וול: << אורח >> אני אעלה פה כמה נתונים שיהיו בצד תוך כדי. אתייחס בעיקר לשתי נקודות מרכזיות שהועלו על ידי מר רואי קליגר ועו"ד סירוטה. ראשית, לעניין פנייה ליחידת הפיצו"ח. אני מאמין שיש רצון טוב של גורמים שונים, אבל אנחנו רואים שהמצב בפועל הוא שעצם הפנייה דורשת מומחיות מיוחדת. ככל הנראה העמותה שלנו מגישה אחוז מאוד מאוד נכבד מהתלונות, וכנראה יותר מכל גוף אחר, אבל אנחנו בקושי מצליחים לקבל מספרי תלונות. כשאנחנו מקבלים מספרי תלונות, הטיפול לפעמים מתעכב יום, שבוע, חודשים. אנחנו לא שומעים את הדברים האלה. יש נוהל מסודר של משרד החקלאות. אני לא חושב שהוא מושלם אבל הוא התחלה. יש נוהל שמדבר על איך אמור להיראות הטיפול בפניות לגבי צער בעלי חיים. הנוהל הזה לא מיושם בשטח. אנחנו יודעים שהפניות לא זוכות לטיפול. כשהן נקלטות הן מועברות. אם זה מקרה דחוף, זה יכול לקחת כמה שעות וכמה ימים. רואי קליגר אמר שהוא מאמין ברצון הטוב ולא בנהלים, אני חושש שזו לא פרקטיקה שתופסת. אנחנו פונים, אנחנו לא מקבלים הודעה, אנחנו לא יודעים מה קורה עם התיק. הרבה פעמים אומרים לנו שהוחלט לא לחקור למרות שגם לפי חוק סדר הדין הפלילי וגם לפי הנוהל אמורים להודיע כדי שנוכל לערער על דברים כאלה. ואכן, במקרים מסוימים שמענו על זה, פנינו שוב, והודיעו שוב שנפתחה חקירה, ושוב לא קרה שום דבר אחר. גם לעניין השת"פ בין הגופים וגם לעניין העבודה של יחידת הפיצו"ח אין תחליף לזה שיהיה נוהל מסודר שלפיו יעבדו ושאנשים יידעו מה הם יכולים לעשות. אני עו"ד פה בעמותה למען בעלי חיים ואני הייתי צריך לבלות בערך שנה כדי להבין מהן הדרכים שאולי נזכה לטיפול. פנייה ממוקדת ברוב המקרים לא תשיג שום טיפול. צריך לפנות למנהלת הלשכה וצריך לבקש מספר פנייה וצריך לוודא שזה מועבר למנהל מרחב, וזה צריך לוודא שהוא מעביר את זה לאיזשהו מפקח שיבדוק את זה בשטח. קיבלתי את השמות לפני כמה ימים של השישה רפרנטים שדובר עליהם. אף אחד פה לא שמע עליהם מעולם, אנחנו לא מכירים אותם. זה מאוד משמח אם הם קיימים, אבל אני לא יודע מה - - - << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> שישה רפרנטים ביחידת הפיצו"ח, אותם מפקחים שדובר עליהם? << אורח >> ארז וול: << אורח >> לפי החלטה 833 שישה מפקחים אמורים לעסוק אך ורק בעבירות צער בעלי חיים. אנחנו קיבלנו שמות של שישה רפרנטים, שניים בכל מרחב, לא שמעתי עליהם מעולם. אני יודע שפניות לא מועברות אליהם אלא למנהלי המרחב שמעבירים את זה או למפקח באזור, ואולי אליהם, אבל אני באמת לא יודע. אני בספק. מה שחסר בהקשר הזה הוא אכיפה כי יחידת הפיצו"ח גם עושה עבודה חסרה, וגם כפי שנאמר כבר כמה פעמים, לווטרינרים הרשותיים אין סמכויות. גם כשיש להם סמכויות, הן לא כוללות סמכויות של קנס. אם יחידת הפיצו"ח מקבלת תלונה, הרבה פעמים היא לא חוקרת אותה. הרבה פעמים היא מעבירה אותה לווטרינר הרשותי, הווטרינר הרשותי יכול מקסימום לבדוק ולהעיר הערות. לפעמים הוא גם פוחד ללכת. כמו שאתם רואים פה בנתונים, לפי הנתונים של משרד החקלאות שבע תלונות התקבלו בפיצו"ח מווטרינרים רשותיים, וזה מאוד מוזר בהתחשב בזה שכדי לתפוס בעל חיים הרוב המוחלט של הווטרינרים הרשותיים פונים או לפיצו"ח או למשטרה, ואנחנו יודעים שהיו יותר פניות מזה. לכן, אני לא לגמרי מצליח להבין את הנתון הזה. כמו שאמר קודם עו"ד שגיב לוי, בקושי מקבלים הודעות על סגירות. אנחנו רואים גם מהנתונים פה שמעט מאוד מהתיקים שנפתחים מגיעים למחלקת התביעות, בטח שמגיעים לכתב אישום או לקנס. הנקודה הכי חשובה פה, כמו שאמר עו"ד סירוטה, היא שרוב המקרים הם הפרות של תקנות, הם הפרות יחסית פשוטות. הדרך להשיג הרתעה ביחס אליהם היא אכיפה מיידית ורחבה. זה אומר שגם צריכים יותר אנשים שיש להם סמכות לעשות את זה, זה אומר שצריך שתהיה סמכות זו לווטרינר הרשותי בשטח. מה שמוכח בלא מעט מחקרים היא הענישה המיידית, גם אם היא תהיה פחות קשה, גם אם לא יהיה מאסר בפועל. ברוב המקרים זה גם עונש שהוא לא מתאים. אם פקח שמגיע עכשיו יוכל להטיל קנס במקום, זה הדבר הכי יעיל שנוכל לעשות. אנחנו יודעים שמפקחים של הפיצו"ח שרואים עבירה על תקנה שהיא עבירה מינהלית מנהלים תיק חקירה שלם. אם הם רוצים להטיל על זה קנס, הם צריכים לנהל על זה תיק חקירה שלם, להעביר אותו למחלקת התביעות, לשלושה תובעים שכאמור עוסקים גם בנושאים אחרים וקשה להאמין שהם עומדים בעומס, והם נותנים חוות דעת האם יש סיכוי סביר להרשעה. רק אם הם נותנים את חוות הדעת הזו, אפילו אם מדובר על רצועה קצרה או על כלוב צפוף מדיי או על היעדר מחסה, רק אז זה מגיע. אני מניח שכמה חודשים או שבועות אחרי זה זה מגיע לקנס, מה שגם פוגע בגבייה בסופו של דבר. הפתרון הטבעי, וזה גם תואם את הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנושא, הוא שבעבירות פשוטות מפקחים יוכלו להטיל קנס במקום, ולא רק מפקחים של הפיצו"ח. את ההסמכה לפי חוק צער בעלי חיים לפי חוק פקחים סביבתיים צריכים לעשות ראשי הרשויות, ומן הראוי שזה יקרה. מעבר לזה, משרד החקלאות הוא זה שיש לו את הסמכות. את זה גם ראיתי עכשיו בהמלצות של הצוות במשרד המשפטים, שמשרד החקלאות ייתן להם את הסמכות להטיל גם קנסות מינהלים. להסתבך עכשיו בהליכים משפטיים, בכתבי אישום, מבלי שאין סמכות אחרת, זה גם דבר בעייתי. לכן, אכיפה רחבה ומיידית ועבודה מסודרת לפי נהלים של כל הגופים המעורבים, של יחידת הפיצו"ח וגם של משטרת ישראל, שבאופן טבעי קצת פחות מכירה את הנושא לעומק כפי שראינו מכמה מקרים שלנו בשטח. אפילו כשיש שוטר עם כוונות טובות, הוא הרבה פעמים לא יודע מה הוא אמור לעשות. אם כך, קנסות מינהליים במקום. זה יכול להיות בפינות חי כשיש לנו אלפים בארץ, זה יכול להיות בחנויות של חיות שלגביהן אנחנו מקבלים תלונות על ימין ועל שמאל, שבהן בקושי יש ביקורות של משרד החקלאות ושל השירותים הווטרינרים, זה יכול להיות במשקים החקלאיים וזה יכול להיות גם ביחס לכלבים וחתולים. - - - << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> יעל ארקין, בבקשה. << אורח >> יעל ארקין: << אורח >> שלום לכולם. מיקי, תודה על כינוס הוועדה. ארז באמת דיבר על רוב הדברים, אני רק רוצה להגיד שכשהציבור פונה אלינו זה כיוון שהוא לא יודע למי לפנות. הוא לא יודע אם להתקשר 100, הוא לא יודע אם לפנות לפיצו"ח, הוא לא יודע בכלל שקיים פיצו"ח, ואז הוא מתקשר אלינו ואנחנו צריכים לטפל בתלונות האלה. רואי יושב פה ואני מאוד מכבדת את רואי, אבל לצערי הרב שהתמונה שהוא מציג רחוקה מאוד מהמציאות הקיימת. לצערי הרב, לא עונים לי על תלונות. אני מגישה עשרות תלונות פה בחודש ואני לא מקבלת אפילו תשובה אחת. במקרים הטובים יותר אני מקבלת מספר פנייה למרות שהחובה היא לתת לי מספר פנייה. כמו שארז אמר, אין סגירות תיקים. בשנה האחרונה קיבלנו שלושה תיקים שנסגרו מתוך מאות פניות שהגשנו. אני מרגישה שאנחנו באמת מתנהלים פה בתוך כאוס גדול מאוד. בסופו של דבר, בעלי החיים הם אלה שסובלים בשרשרת הזו. אנחנו נלחמים פה על כל אחד, מתקשרים לרואי. תחשבו על מה שאנחנו עוברים. הציבור לא פונה כי הוא יודע שאין שום סיכוי שהוא יקבל מענה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך. אבי צרפתי, בבקשה. אני מבקשת לא לנהוג בזמן הזום. << אורח >> אבי צרפתי: << אורח >> בדיוק. שלום לכל המשתתפים בישיבה באשר הם. אני אקצר, לא אגיד כל מה שנעשה ומה שלא נעשה, מה שהיה צריך להיעשות. אני אהיה מאוד תכליתי. ראשית, הרופאים הווטרינרים הרשותיים מהווים את מכפלת הכוח בשטח. אנחנו מונים כ- 300 רופאים. הם הגורם היחיד ברשויות המקומיות בעל הידע. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> הבנו שאין להם סמכות. << דובר_המשך >> אבי צרפתי: << דובר_המשך >> בדיוק. הוא בעל הידע אבל לא בעל הסמכות, לצערי. לכן, במסגרת הנוכחית ישנם כמה חסמים שקיימים היום במערכות שאנחנו מכירים שגורמים לזה שרופאים וטרינרים רשותיים יהיו גם ללא הסמכות שלהם. החסם הראשון הוא מחסור בתקן לרופא הווטרינר הרשותי. זאת אומרת, גם אם הוא קיים, אם הוא נמצא בתת-תקן שלא יכול לתת מענה 24/7 אז בוודאי ובוודאי שלא יהיה מענה בשטח. רופא שנמצא ב - 70% משרה בעיר של 150,000 תושבים לא יכול לתת מענה נדרש. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מי אחראי לזה שהוא רק ב-70% משרה? האם ראש העיר והעירייה? << דובר_המשך >> אבי צרפתי: << דובר_המשך >> כן, נכון – ראש העיר. זה בידיים שלהם כי אין להם תקן מחייב. הוא עושה את החשבון המקומי שלו. במסגרת הזו אני קורא פה לוועדה להיכנס לעובי הקורה על מנת להסיר את החסם הזה ולהגיע למצב של תקנון תקנים לרופאים וטרינרים, בין היתר, לטובת רווחת בעלי חיים. החסם השני שקיים הוא נושא ההסמכה. ההסמכה היא על-פי האכיפה הסביבתית. האכיפה הסביבתית היא בעייתית. אני לא רוצה להיכנס לעניינים המשפטיים, אשאיר את זה לעו"ד נועה בן אריה לפרט. נושא ההסמכה של הרופאים הוא מאוד בעייתי במסגרת הרשות המקומית וגם את זה צריך להוציא. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מי תוקע את זה? איפה זה תקוע? << דובר_המשך >> אבי צרפתי: << דובר_המשך >> תענה על זה נועה בן אריה שהיא משפטנית ויודעת יותר טוב ממני. הדבר האחרון, התמריץ שאמור להיות בעיני הרשויות המקומיות להסמיך את הרופאים הווטרינרים שלהם כדי שיטפלו בנושא הזה. התמריץ הזה צריך להיות באספקט כלכלי וגם באספקט אלקטורלי לראשי הערים. ראשי ערים שהפנימו את העובדות האלו עובדים ומסמיכים ונותנים שירות רב תחת האספקט הזה. אנחנו נמצאים פה כדי לטפל בעניין הזה. אני קורא פה לחברי הוועדה לעזור לנו כדי להסיר את החסמים האלה וכדי שיאפשרו לנו לעבוד בשטח באופן מקצועי ויעיל. אנחנו רוצים להקים שולחן עגול קטן וזריז שיאתר את החסמים ויביא בפני הוועדה את הדברים שצריך להסיר ולפתור כדי שנוכל לתפקד בשטח בצורה יעילה ונכונה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> רעיון מצוין. תודה רבה לך. נועה בן אריה, בבקשה. << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> אחר-צוהריים טובים. אתמקד אך ורק בנושא האכיפה ובשאלה ששאלת, ואני מודעת למגבלת השתי דקות. חוק האכיפה הסביבתית הוא חוק שנחקק בשנת 2008, והוא חוק מסגרת שנועד לאפשר לפקח עירוני, עוד לפני הרופא הווטרינרי, לאכוף שורה של עבירות סביבתיות מכוח חוק ראשי, בתוכו גם חוק צער בעלי חיים – עד כאן חוק המסגרת הזה. בתוך חוק המסגרת הזה שבו נמצא גם חוק צער בעלי חיים נאמר שהאכיפה של חוק צער בעלי חיים יכולה להתבצע על-ידי הרופא הווטרינר, כאשר בתוך חוק המסגרת הזה, שנחזור אליו חזרה, תהליך ההכשרה ולאחריו ההסמכה, ואין הסמכה ללא תהליך ההכשרה, הוא בכלל מתבצע על-ידי רגולטור שלא הוזכר פה והוא בכלל משרד הפנים. זאת אומרת, יש שחקן נוסף בתוך המערכת. מערך ההכשרה מכוח חוק האכיפה הסביבתי הוא מערך שמנוהל בכלל באמצעות משרד הפנים שאליו מגיעות כל האינסטנציות מכלל המשרדים הרלוונטיים, בין אם זה משרד החקלאות ובין אם זה המשרד להגנת הסביבה. אחרי שאנחנו מסיימים את תהליך ההכשרה, שכאמור מורכב ומשמעותי, מתקבלת סמכות אכיפה להטלת קנסות מכוח חוק צער בעלי חיים. לצד זה, זה חלק מאוד משמעותי מיכולת האכיפה, זה נושא הקנסות המינהליים שלגביהם ההסמכה היא אחרת. היא הסמכה לפי חוק העבירות המינהלים שמתבצעת בכלל דרך משרד החקלאות. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> זה מתחיל להישמע כמו: אצה רצה גברת זליבנסקי. << דובר_המשך >> נועה בן אריה: << דובר_המשך >> אני נשמעת כמו סרטון הדרכה. אני מנסה להקיף את כל היריעה בשתי דקות ולהסביר את המגבלות. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני רוצה להבין את כל הדרך, אני מציעה שתעבירי את זה לוועדה בכתב. אם אנחנו רוצים לפתוח חסמים, אני צריכה להבין את זה. כרגע אנחנו לא מצליחים להבין. אני רוצה לסדר את זה. << דובר_המשך >> נועה בן אריה: << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, אני נכנסתי לישיבה הזו בשעה 13:00, האזנתי בקשב רב לכול הדוברים. כעת, כשניתנת לי האפשרויות לדבר על בעיות וחסמי אכיפה, אני נקטעת ומתבקשת להעביר את העמדה בכתב. זה לא עמדה, זו הצגת תמונה של השלטון המקומי עם המגבלות שקיימות בו כרגע. אם אנחנו עוסקים במגבלות ורוצים לטפל בהן, זה הזמן אולי לשמוע איפה הן נמצאות ומונחות ביחס לכל משרד ממשלתי כדי לדעת איפה לטפל. אפשר בהחלט לגבות את זה בנייר, גברתי, אבל אולי ראוי שגם דברי השלטון המקומי יישמעו. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני חושבת שזה מאוד ראוי שדברי השלטון המקומי יישמעו, אבל אני מצטערת לומר לך שבנתונים שבהם אנחנו נמצאים היום, ואם היית רואה איך את נראית דרך הזום, צללית עם שמש מאחורייך, והיכולת להקשיב ובאמת להבין את הנתונים שאת אומרת שזה הולך לזה וזה הולך לזה, אז זה קשה אחרי כמעט שלוש שעות של דיון. אני מתנצלת בפנייך. זו לא הדרך האופטימלית לקבל את הדברים, אבל אם תעבירי את זה בצורה מסודרת וכתובה ונוכל להעביר את זה לכל הגורמים, אז כולנו נוכל ללמוד בצורה הרבה יותר עמוקה את הבעיה ואת החסם. אני לא באה לפגוע בך ולקחת ממך את זכות הדיבור, אני רק מביעה בפנייך את העובדה שבדרך שזה מוצג זה לא מקדם אותנו. אני מצטערת, כך הדברים נראים פה. << דובר_המשך >> נועה בן אריה: << דובר_המשך >> מאה אחוז, תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מעבר לשלוש השעות של הוועדה, אני פה כל הזמן. אפשר לעשות גם פגישת זום מולך באופן אישי ואנחנו נלבן את הדברים לעומק. תודה רבה לך. תומר מוסקוביץ', ראש רשות האכיפה והגבייה, עלתה פה סוגיית הגבייה של הקנסות שניתנו בנושא צער בעלי חיים. אני מבינה שהאחוז נמוך מאוד. עדכן אותנו לגבי נתונים שיש לכם, בבקשה. << דובר_המשך >> תומר מוסקוביץ': << דובר_המשך >> פניתם אליי בהפתעה לפני עשר דקות וביקשתי מגנט אלמו שאני מקווה שגם נמצאת איתנו. אני אמור לעלות לשידור עוד דקה בערוץ 13, כבר מחברים אותי למיקרופון. - - - צער בעלי חיים, אבל אם יהיו קנסות אנחנו נגבה אותם באותה יעילות וממלכתיות שאנחנו גובים את כל הקנסות האחרים שמועברים אלינו, ויש מאות קנסות כאלה. מבחינתי, זה לא משנה איזה סוג קנס זה. כל מה ש - - - כדין ובהסמכה כדין, ייגבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני מבינה שבשורה התחתונה אמרת שזה מעט מאוד. גנט, בבקשה, תני לנו נתונים. << אורח >> גנט אלמו: << אורח >> שלום לכולם. כידוע לכם, המרכז לגביית קנסות מטפל במיליוני תיקים. הוא גובה ליותר מ-50 משרדי ממשלה. לצערי, קיבלתי את הפנייה לפני עשר דקות ובדקתי. בשנת 2020 אנחנו לא קיבלנו אפילו לא תיק אחד של קנס צער בעלי חיים. לא קיבלנו ולכן לא הבנתי מאיפה באה התלונה שאנחנו לא מצליחים לגבות. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אתם לא תצליחו לגבות אם אתם לא מקבלים שום דבר. << אורח >> גנט אלמו: << אורח >> אנחנו כן עובדים מול משרד החקלאות. הם מעבירים לנו סוגים שונים של חובות, גם דרך ממשק עבודה, וגם לפני כחודש פנו אלינו לקבל 2,000 תיקים של אגרות מסוימות. אנחנו כן מצליחים לגבות, אבל אני מצטערת להגיד שלא קיבלנו ספציפית לגבי הקנס הזה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אם כך, זה באמת מצב מטריד מאוד, ואני אומרת זאת בלשון המעטה. רואי קליגר, בבקשה. << אורח >> רואי קליגר: << אורח >> לגבי דבריה של גנט – שנת 2020 לא יכולה להיות בכלל על שולחנם. יש תהליך מרגע שפתחנו תיק ועד הרגע שזה עובר למחלקה המשפטית. אנחנו צריכים להתייחס מינימום ל-2019 ולא ל-2020, אז לא להיבהל. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מה זאת אומרת? אנחנו באוקטובר 2020. אני מקבלת קנס מהמשטרה, יש לי 90 יום לשלם את זה. אם אני לא משלמת את זה, מתחילים לאכוף את זה עליי. << דובר_המשך >> רואי קליגר: << דובר_המשך >> בסדר, אבל יש תהליך. תיק שאני פותח ב-2020 – נכון שיש כעת חוק חדש שמרגע פתיחת התיק ועד העברה למחלקת תביעות יש לי שנה, וזה על-פי חוק. מרגע שמחלקת תביעות מטפלת, יש עוד שנה. זאת אומרת, סך הכול שנתיים. זה כעת חוק חדש. לכן, לא נבחן את 2020. אני אעשה אצלי בדק בית ב-2019 ואני אדאג לפנות לרשות. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו נבקש מגנט נתונים על 2019. << דובר_המשך >> רואי קליגר: << דובר_המשך >> יש לי הצעה בעקבות דבריו של עו"ד סירוטה. בעבר היועץ המשפטי ויינשטיין מינה את עו"ד אירין. דיברתם קודם ושאלת שאלות מאוד מאוד נכונות וממוקדות לגבי התייחסותם של בתי המשפט, ועו"ד סירוטה אמר את זה בעדינות כי הוא עו"ד שמופיע בפני השופטים. אני אגיד את זה טיפה יותר ממוקד ובהיר. יש בעיה. נכון, אין אחידות בהחלטה של שופטים – זה ברור, זה בסדר גמור. אבל בזמנו, כשהייתה עו"ד אירין, שתפקידה היה להביא בפני השופטים בבתי המשפט את חומרת הדין שצריכה להיעשות בהתייחס לעבירות צער בעלי חיים, אנחנו ראינו שזה עבד מצוין. בקשתי אלייך, חברת הכנסת חיימוביץ', לפנות שוב, אם אפשר, ליועץ המשפטי לממשלה מר מנדלבליט למנות שוב עו"ד מלווה כדי שתהיה לנו כתובת במידה ויש לנו פער, ויש לא מעט בעיות כאלה, כדי שנוכל לפנות ולקדם את אותם דיונים בבתי משפט. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. לירון, בבקשה. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> אני מבינה שהיחידה להנחיית תובעים עושה את הטיפול והריכוז הזה בפרקליטות. היה כאן קודם עו"ד משה מרציאנו ואולי הוא יוכל לדבר על הנושא הזה, אבל אני מבינה שהתפקיד עבר אליהם. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני מבינה, אבל אנחנו חייבים לסגור את הדיון הזה כי מתחילה המליאה בשעה ארבע. אני מתנצלת. לא נמצאים פה חברי כנסת נוספים. אני מצטערת להגיד שאני פה לבד ברוב הדיונים שאני מקיימת בסוגיית בעלי חיים, וזה כואב. אני באמת לא מצליחה להבין את זה. אני יודעת שיש בכנסת הזו חברי כנסת שאכפת להם מבעלי חיים והנושא הזה חשוב להם, אבל למרבה הצער הם לא מגיעים לדיונים האלה. אני מביעה פה את התסכול והאכזבה שלי מכך שעמיתיי חברי הכנסת לא מוצאים לנכון לקחת חלק בדיון הזה. אני חושבת שאם הם היו נמצאים כאן, הם היו מקבלים תמונה מאוד מאוד מדאיגה ומכעיסה לגבי מה שקורה במדינה מבחינה זו שנמשכת כבר הרבה מאוד שנים. מישל, בבקשה. << אורח >> מיכאל טרוני: << אורח >> דיברנו על כל מה שקורה ועל כל מה שקרה. אני לא מאמין שבוועדות הבאות לא יהיו פה חברי כנסת בנושא זה כי הסיפור הזה התגלגל רחוק יותר מכפי שציפינו. אני בטוח שכולם יהיו עכשיו יותר מודעים לנושא. אנחנו הקמנו, בעזרת מערכת "הצינור" וגיא לרר, ובעזרת עו"ד עידן דביר ועוד שמונה עורכי דין שמתנדבים, מערך גדול. הם יהיו איתנו בכל הפעילות הזו שתימשך בסיקור תקשורתי יום יומי בכל מה שקשור להתעללות בבעלי חיים. אנחנו נהיה שם ונגבה הכול בצילום לייב, כפי שהיה, כדי שכולם ייראו שאנחנו עובדים עם החוק ועם המשטרה ולא נגד החוק. המשטרה תלווה אותנו עם מערכת אבטחה ואנשים רבים יצלמו ויראו שאין פה פעילות אלימה, אלא כן לבייש את האדם ולשים לו מראה מול הפנים לגבי צורת ההתנהגות שלו ואיך הכלב הרגיש באותו רגע. אנחנו כן נעשה לו סוג של עונש חברתי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אבל צריך מאוד להיזהר בזה, אתה יודע. זה יכול להרוס חיים של בן-אדם כשהדברים לא אמיתיים. << אורח >> מיכאל טרוני: << אורח >> אני מאוד נזהר בזה, אבל אני יודע שאם לא נעשה את זה נהרוס חיים של הרבה בעלי חיים. אנחנו רואים שלהרבה חברי כנסת לא אכפת מהוועדות האלה והם לא יושבים פה, כפי שאת אמרת, אבל נראה לי שהנושא הזה כן ייגע בהם פתאום כשהנושא הזה יעשה יותר רעש בציבור. לצערי, זו הדרך להגיע לאנשים. ראינו המון זועם. כל המדינה התאחדה סביב הנושא הזה ורוצה שהוא יהיה על שולחן ועל סדר-היום ולא מתחת לשולחן. אני חושב שבשבועות הקרובים כן נראה פה יותר חברי כנסת בעקבות מה שיקרה כי באמת גייסנו אלפי אנשים עם מכוניות ומוקדנים, ואני לא צוחק. אנחנו נעזור לכל הרשויות לעשות את העבודה כמו שצריך. כולם יעשו זאת בהתנדבות מלאה, אולי חלקם יהיו במשכורת. אנחנו צריכים לראות איך נעשה זאת. אנחנו נצא עם הודעה לתקשורת כבר הערב בתוכנית "הצינור. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> באתר של המשטרה, מוקד 110 נקרא מוקד מידע ארצי המספק מידע בתחומי העיסוק המשטרתיים, בנושאים כגון: תנועה ברחבי הארץ, כתובות וטלפונים של תחנות משטרה, ועוד. אם רוצים שזה יהיה באמת מוקד שמתעסק בצער בעלי חיים, כדאי לכתוב את זה. << אורח >> עידן דביר: << אורח >> מוקד 100 מוסמך לקבל תלונות, מוקד 110 זה נטו מידע. בהמשך לדבריו של מישל, חשוב להגיד שאנחנו לא מעודדים פעילות פיראטית של אנשים - - - << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חשוב מאוד. << דובר_המשך >> עידן דביר: << דובר_המשך >> כאן אנחנו פועלים לפי חוק ואנחנו נותנים מעטפת שלימה כדי למנוע חיכוכים ומקרים של אלימות. אנחנו לא בעד לקיחת החוק לידיים, אבל כשמשטרת ישראל לצערנו לא עושה, אנחנו נעשה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אני חייבת להגיד שאני פשוט נפעמת מזה שאני תמיד האדם האופטימי בחדר. בחודשים האחרונים אני רואה התעוררות מדהימה, גם של חברי כנסת, גם אם הם לא יושבים פה. אני מגישה איתם הצעות חוק. יש כל כך הרבה אנשים שמעולם לא התקרבו לנושא הזה והוא מעניין אותם והם חלק מהעניין, גם אם הם לא יושבים פה. חשוב מאוד שהם יישבו פה כי רק כשרואים את הנתונים האלה מבינים עד כמה המצב עגום. אני מגיעה מהשטח, 11 שנה הייתי בשטח, ואני יודעת בדיוק כמה המצב נורא. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חשוב מאוד שחברי הכנסת יישבו פה. תודה, טל. קודם כול, אני מודה לכם מאוד שהגעת לכאן באופן אישי. << אורח >> מיכאל טרוני: << אורח >> תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כפי שאמרתי בתחילת דבריי, זה באמת נושא שצריך להיות בנפשנו. אנחנו צריכים להיות הפה והקול של חסרי הקול – זה התפקיד שלנו ובשביל זה אנחנו כאן כי הם באמת הכי חלשים בחברה. התמונה שעלתה פה היא מאוד מדאיגה. עם זאת, אני חייבת להגיד שהיא לא ממש מפתיעה. יש פה באמת כמות מאוד מאוד גדולה של תלונות שלא טופלו. לסיכום, בהמשך לנתונים שהציגה מחלקת המחקר והמידע של הכנסת לפיהם יש 90 וטרינרים ברשויות אך רק 16 עברו הכשרה, הוועדה מבקשת מהשלטון המקומי להעביר לה התייחסויות בכתב על הדרך שבה זה צריך לקרות ואיפה החסמים. בהמשך לדבריו של הווטרינר אבי צרפתי, אני באמת חושבת שהרעיון להקים שולחן עגול בהשתתפות פורום של: השלטון המקומי, המשטרה, משרד החקלאות, משרד המשפטים, למציאת פתרון לחסמים האלה הוא חשוב מאוד וננסה לקדם אותו. הוועדה גם מבקשת מרשות האכיפה והגבייה להעביר את הנתונים של 2019 לגבי הקנסות שנגבו בעבירות צער בעלי חיים. אני מציעה שנקיים דיון נוסף בעוד חודש. תודה רבה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:50. << סיום >>