פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 28 ועדת הפנים והגנת הסביבה 28/10/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 274 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני, כ"ו בתשרי התשפ"ה (28 באוקטובר 2024), שעה 9:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156) (שומה מתוקנת מוסכמת), התשפ"ד–2024 – בקשה לדיון מוקדם לפי סעיף 115 בתקנון הכנסת, (פ/109/25), (כ/1057), של חה"כ אברהם בצלאל << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר מטי צרפתי הרכבי חברי הכנסת: ולדימיר בליאק סימון דוידסון שלי טל מירון גלעד קריב מוזמנים: גלעד אלון – מטה התכנון הלאומי, משרד הפנים רוסלאן עותמאן – רפרנט תכנון ובנייה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אתי רוזנבלום – סגנית היועצת המשפטית, מינהל התכנון איתי הכהן – משרד החינוך מירה סלומון – ראש מנהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי עינב צנגאוקר – אמו של מתן צנגאוקר, משפחות החטופים יהודה כהן – אביו של נמרוד כהן, משפחות החטופים גלעד קורנגולד – אבא של טל שוהם, משפחות החטופים ניצה שוהם – אמא של טל שוהם, משפחות החטופים ניסן קלדרון – אח של עופר קלדרון, משפחות החטופים חנה כהן – דודה של ענבר הימן ז"ל, משפחות החטופים יפעת הימן – אמא של יפעת הימן ז"ל, משפחות החטופים צביקה מור – אבא של איתן מור, משפחות החטופים, פורום תקוה רונן נאוטרה – אבא של עומר נאוטרה, משפחות החטופים דני אלגרט – אח של איציק אלגרט, משפחות החטופים צורית פניגשטיין – אמא של מעוז ז"ל, משפחה שכולה חנה פריידין – פורום תקווה חדוה הדר – סבתות מודאגות טל ברו-אלוני – מלווים את משפחות החטופים חגי לוין – מלווה את משפחות החטופים ערן אורן – מלווה את משפחות החטופים ייעוץ משפטי: רעות בינג מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156) (שומה מתוקנת מוסכמת), התשפ"ד–2024, פ/109/25 כ/1057 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב. מאחלים לכולנו חורף טוב ובריא וחורף של בשורות טובות, ישועות ונחמות. יש לנו מספיק מזה לבקש. על סדר היום הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מספר 156) (שומה מתוקנת מוסכמת), התשפ"ד-2024, בקשה לדיון מוקדם לפי סעיף 115 לתקנון הכנסת, פ/109/25, כ/1057, הצעת חוק של חבר הכנסת אברהם בצלאל ואנחנו נדון בה לאחר שנשמע את המשפחות. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> בוקר טוב. תודה לכל מי שהגיעו לכאן. השתלטנו על החדר הזה היום כי אי אפשר להמשיך יותר בשגרה. יקירינו נמקים בשבי במנהרות המוות כבר 388 ימים בתנאים לא אנושיים ובבית הזה עולם כמנהגו נוהג. מעל לשנה שחיינו נעצרו והפכו לסיוט מתמשך. בזמן שאנחנו, בני המשפחות, הופכים כל אבן כדי להציל את יקירינו, רבים מחברי הכנסת המשיכו את שגרת חייהם וכלל לא עוסקים בנושא החטופים ובצורך הדחוף והמיידי להגיע לעסקה עכשיו. יש גם כאלה שרואים באסון הנורא שפקד את מדינת ישראל והחברה הישראלית כנס וכהזדמנות, הם פעלו ועדיין פועלים באופן אקטיבי כדי למנוע עסקה ומונעים ממני לחבק שוב את מתן שלי ומעוד 100 משפחות לקבל חזרה את יקיריהן. וישנו גם חבר הכנסת בנימין נתניהו, ראש הממשלה, אשר טרפד בעבר שורה של הזדמנויות לקדם עסקאות שהיו על השולחן משיקולים פוליטיים, אישיים, פושעים. וגם כעת, כשבועיים לאחר שקיבלנו את תמונת הניצחון עם חיסול רב המרצחים סינוואר ולאחר שאמר בקולו שחמאס הוכרע צבאית ממשיך ראש הממשלה בנימין נתניהו לגרור רגליים ולא מניח על השולחן יוזמה ישראלית חדשה להחזרת החטופים וסיום המלחמה, שזו הדרך היחידה שתאפשר לנו המשפחות לקבל חזרה את יקירינו, החיים לשיקום והנרצחים לקבורה ראויה. לכן אנחנו מכריזים היום על הקמת הוועדה להצלת החטופים. שנה עברה ונושא החטופים כלל לא על סדר יומה של הכנסת, כנס החורף נפתח היום ובוועדות דנים על פארקים ופיקוח ואנחנו שואלים, מה יותר דחוף מהחזרת החטופים? זהו המשך ישיר להפקרה ולאטימות כלפי אזרחים שהופקרו במשמרת שלהם ונמקים מאז במנהרות המוות. הגיע הזמן לומר בצורה ברורה, אין דבר דחוף יותר מהחזרת החטופים, אין נושא חשוב יותר, נגמר להם הזמן בשבי ומצבם הגופני והנפשי מידרדר. זה בלתי נתפס ובלתי נסלח שבמקום שחברי הכנסת יפעלו למען הצלת חיים ופדיון שבויים הם עוסקים בפארקים ובפיקוח. אל מול הניתוק והאטימות אנחנו לוקחים יוזמה ומקימים את הוועדה שתשים על סדר יומו של הבית הזה את הצלת החטופים. על כל חבר כנסת הגון להתייצב מולנו המשפחות, להסתכל לנו בעיניים, לשמוע את מה שיש לנו לומר ואת העדויות והסקירות שנביא כאן על מצב יקירינו ולהתחיל לפעול. יש לכם, נבחרי הציבור, את הכוח להפעיל את כל כובד משקלכם כדי לקדם עסקה שתציל חיים ותחזיר את כולם. אתם נבחרי הציבור, נציגי העם, אלה אזרחים שלכם, אתם הקול שלהם, הגיע הזמן שקולם של השבויים במנהרות יישמע גם באמצעותכם. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> אנחנו מקימים את הוועדה הזאת בלית ברירה. ישיבתנו כאן היא אות קלון על הבית הזה ועל יושביו, אבל חייבים לעשות הכול כדי להגיע לעסקה. מעל שנה עברה ונמרוד שלי, חייל צה"ל שנחטף חי מהטנק בגבול עזה, מוחזק בתת תנאים ומופקר במנהרות. ובזמן שאנחנו נלחמים על יקירינו אציג ברשותכם חלק קטן ממה שמעסיק היום את חברי הכנסת, תמצית מסדר היום של הוועדות השונות ביום הראשון של כנס החורף. ישפוט עם ישראל אם זה יותר דחוף מהחזרת החטופים. לדוגמה שינוי שיטת הרייטינג, תיקון פקודת התעבורה, המשך סבסוד מעונות יום לאברכים, תיקון אגרות הרישום לענייני ירושה. ואנחנו שואלים האם הנושאים הללו, חשובים ככל שיהיו, אולי, יותר דחופים מהחזרת החטופים? 73% מהציבור רוצים עסקה גם במחיר הפסקת המלחמה. העם רוצה את החטופים בבית ומבין היטב את הדחיפות, איפה הקשב של נבחרי העם לרצון העם? בהמשך תוצג כאן הערכת מצב רפואית של מצבם הבריאותי המידרדר של החטופים. מה עוד צריך להיאמר כדי שחברי הכנסת יתעוררו ויבינו שהצלת חיים והחזרת אזרחים וחיילים שהופקרו במחדל שטרם נראה במדינת ישראל צריכים להיות מחוץ למחלוקת וחוצי קואליציה ואופוזיציה? למה נתניהו ושותפיו הקיצוניים לא רוצים ללכת לעסקה ולסיים את המלחמה? למה הבן שלי ושאר החטופים שמופקרים בשבי צריכים לשלם את המחיר ובבית הזה עולם כמנהגו נוהג? חייבים להגיע לעסקה עכשיו, הזמן נגמר, די למכור לנו אשליות על לחץ צבאי ולהוציא משלחות לשיחות לשם שיחות. אנחנו דורשים מחברי הכנסת, זו העת לפעול, אנחנו צריכים אתכם יחד איתנו בחוד החנית של המאבק, לא עוצרים עד שכולם חוזרים. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> שמי גלעד, אני אבא של טל שוהם שנמצא היום 388 ימים בעזה ומי שלא מבין היום מה זה להיות חטוף בעזה, אז הם במנהרות, 50 מטר עומק, רטובות, בלי אוויר, חושך, בלי הרבה אוכל ואפילו בלי הרבה מקום לזוז שם. אבל ברשותכם, אני מעוניין להסב את תשומת ליבכם לכמה מן הנושאים החשובים שנמצאים על סדר היום של הכנסת בשבוע הפתיחה, לאחר פגרה מפנקת ארוכה וכאשר 101 חטופים נמצאים כבר יותר משנה בשבי החמאס. הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות דבש. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> פחות דחוף מהחזרת החטופים. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> שינוי שיטת הרייטינג. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> פחות דחוף מהצלת החטופים. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> מעקב זיהום אוויר ומפגעי ריח מאזור התעשייה הצפוני באשדוד שחוטף טילים כל יום. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> זיהום האוויר במנהרות של החמאס, איפה שהבן שלי יושב, יותר קשה. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה, דמי חניה. כמובן צריכים עוד כסף, זה מאוד מאוד חשוב. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> אבל זה עדיין פחות דחוף מהצלת החטופים. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> הארכת כביש חוצה ישראל צפונה, קטעים 8 ו-1 עד 9. מצוין, חייבים באמת להאריך עכשיו את הכביש. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> החזרת החטופים יותר חשוב. מיותר להגיד, אבל מדגישים את זה. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> שטחי מרעה יש גם ברצועה, אבל הבן שלי מתחת לשטחי המרעה האלה. << אורח >> ניצה שוהם: << אורח >> גם הבן שלי, דרך אגב. << אורח >> ניסן קלדרון: << אורח >> גם אח שלי. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> כל החטופים שם בתוך המנהרות. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> הצעת בקשה לאישור השקעת המדינה בחברת פארק אריאל שרון בע"מ. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> הכי חשוב, אבל יותר חשוב החזרת החטופים. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> חוק להמשך סבסוד מעונות יום לאברכים. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> קודם כל שיסבסדו את החזרת החטופים. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> צו לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות תעבורה. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> בוא נטפל ברשות המקומית של רצועת עזה ונחזיר משם את החטופים, אחרי זה נטפל בשאר הרשויות המקומיות. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> חיבור גז טבעי באיו"ש. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> לפני שיהרגו אותם בגז בתוך המנהרות, וצה"ל עושה את זה, שישחררו את החטופים קודם כל. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> סדרי הדיון בישיבת המושב השלישי של הכנסת ה-25. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> לא תהיה כנסת 25 עד שיחזרו החטופים. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> לא תהיה. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> הצעת תקנות הירושה, תיקון אגרות הרשם לענייני ירושה. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> החטופים בעזה מתים שם, אז אולי גם נטפל בירושה שלהם. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> תמונת מצב המחקר והפיתוח בישראל. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> פחות דחוף מהצלת החטופים. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> שינוי אופי מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> יש לנו הרבה תלונות ואנחנו הציבור והתלונה הראשית שלנו זה שלא הולכים לעסקה לשחרור החטופים. בוא נטפל בזה קודם. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> הקמת ועדת משנה לנושא השכלה גבוהה. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> החטופים, אין להם השכלה שם, אף אחד לא נותן להם אפשרויות להשכלה, אז בואו נשחרר אותם ואז נוכל לטפל בהשכלה. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> סטטוס העובדים הזרים בענף הבנייה. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> יש עובדים זרים שמוחזקים בשבי עד עכשיו 388 ימים מבלי להחזיר אותם הביתה. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> אין ספק שכל הנושאים שהזכרתי חשובים להתנהלות תקינה של חיי יום במדינה נורמטיבית - - - << אורח >> ניסן קלדרון: << אורח >> סליחה, חשוב שהוא יקשיב ולא ללחוש לו עכשיו סודות באוזן. חשוב שהוא יקשיב, גברת, מדובר פה על דיני נפשות ולא על שטויות. תקשיבי. הבן שלו חטוף בעזה. << אורח >> ניצה שוהם: << אורח >> זה לא הבן שלך. << אורח >> ניסן קלדרון: << אורח >> אבל מעניין אותך שטויות. תקשיבו. חוצפנים. << אורח >> ניצה שוהם: << אורח >> ולא הנכדים שלך, שאבא שלהם עדיין בעזה והם היו שם 50 יום והם לא יכולים להשתקם. << אורח >> ניסן קלדרון: << אורח >> תשמרי מה שיש לך להגיד לו אחר כך, כשאח שלי יחזור ועוד 100 חטופים. חוצפנית. בושה. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> לצערנו יש ב-101 חטופים גם חטופים שנרצחו וצריכים להביא אותם לקבורה במדינת ישראל ויש חטופים חיים, אבל לצערי הם קבורים בחיים. שימו לב מה שאני אומר ותתחילו להפנים, יש חטופים קבורים בחיים ואף אחד מחברי הכנסת הנכבדים והשרים הפחות נכבדים לא קם במשך הפגרה ואמר סטופ, עד עכשיו חשבנו, כרגע חייבים לשחרר אותם. רבותיי, זה האיום הקיומי היחיד שיש על מדינת ישראל, האם כבוד יושב ראש חושב שיש משהו יותר חשוב? במשך שלושה החודשים אני הרהרתי וקראתי על הנושא של עגל הזהב, זה נראה שאנחנו חוטפים מכה אחרי מכה אחרי מכה בגלל עגל הזהב. חלק מעמנו, איך כתוב בתפילה? אחינו כל בית ישראל, אין לנו אחים בבית ישראל, האחים בבית ישראל טוענים עכשיו שמגיע להם, איך אמר מישהו מהקהילה? לקחת את הקערה ולאכול את הכול. לא יהיה מצב כזה, אין שום סיבה שאתם תתעסקו בעגל הזהב, כסף וכבוד ותפקידים. אתם צריכים לקום עכשיו, זה תפקידכם, ברגע שאתה טוען שאתה בקהילה דתית אין לך שום זכות לוותר על החטופים ועל החיים שלנו. זה חלק מהמדינה היהודית, זה חלק מאיתכם, אנחנו לא נהיה אחים אם לא תשחרר את החטופים שלי. וכשאנחנו באים לרבנים, יש לי גישה לרבנים הליטאים, והם אומרים לנו כולם כשתהיה עסקה אנחנו נסכים, אבל כשתהיה עסקה בגלל ראש הממשלה שלנו הם יחזרו בארונות או ייעלמו ואז מה תגידו? למה לא עכשיו, אדוני היושב ראש? למה לא עכשיו לקום ולהגיד: ראש הממשלה הנכבד, נכון שאנחנו צריכים לסבסד את האברכים – אני מסכים איתך, ואני אספר לך משהו, אני ניהלתי בתי אריזה של העדה החרדית ושל הדתיים, אני מאוד מעריך אתכם, אני לא מבין למה אתם לא קמים, למה הרבנים זה יותר חשוב מהכול, למה כסף זה יותר חשוב מהכול? ואני לא מדבר על חוק הגיוס, אני נמנע מלדבר כרגע על חוק הגיוס, אתם תחליטו לבד אם אתם רוצים להיות אחינו בית ישראל ולהתגייס. בשום מקום בהיסטוריה שאני קראתי מאחורה לא היה ביזיון כזה שחבורה גדולה, כמעט שליש מהעם, שיש להם זכות הצבעה ומחליטים על הבן שלי לא רוצים להתגייס. להיפך, תיקחו חבורה של עילאים, תשבו תתפללו עבורנו, כן, אני מאמין בתפילות, גם אני מתפלל, גם אני הולך לבית חב"ד בניו יורק, גם אני עושה קידוש וגם אני מדליק נרות, אבל אנחנו התגייסנו ואני מאמין שקבוצה גדולה של אברכים שילמדו זה בסדר. הרבנים שלכם מקודם התגייסו, הרב של ש"ס, הרב הגדול של ש"ס עם פסקי ההלכה, ואתם לא מעניין אתכם. למה? היושב ראש, אני באתי באמת לשמוע ממך למה, למה אין לכם את היושרה, עזוב את היושרה, את הכבוד היהודי, יהודים, ונכון, יש גם לא יהודים, אבל כתוב בתורה תשמור על הגר גם, למה אתם לא קמים עכשיו – ותאמין לי, אחר כך יסתדר לכם הכול, זה מכות שאתם ואנחנו מקבלים בגלל עגל הזהב ועגל הזהב זה בדיוק ככה, זה התנפח למפלצת הזהב, תאוות כסף, בצע ותפקידים, לא רק אתם, כל עם ישראל. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> אני אשאל את זה באופן פשוט, היהדות הדתית והיהדות החרדית, איפה הערכים שלכם? איפה קידוש החיים? בינתיים אתם מקדשים רק את האידיאולוגיה. ראינו את זה עם הציונות הדתית שמקדשת אדמה, זה הטקס של הקמת גרעיני התיישבות ברצועת עזה, כן, על הראש של הבן שלי, והיהדות החרדית שאמנם אומרת שהם יתמכו בעסקה, אבל יושבת בשילוב ידיים ומחכה. איפה הפעולה האקטיבית? איפה הערכים שלכם לצאת לפעולה אקטיבית ולדרוש שחרור חטופים, לדרוש עסקה, להציל חיים, להפסיק את המלחמה הזאת שאנחנו שומעים כל יום על עוד חיילים ואזרחים שנהרגים. איפה הצד האקטיבי של היהדות? האם שכחתם מה זה להיות יהודים? יהדות זה קידוש חיים וקידוש חיים זה אומר שיש אזרחים וחיילים בסכנת חיים, צריך להציל אותם, שיש חללים שמוחזקים בידי אויב וצריך לחלץ אותם ולהביא אותם לקבורה מכובדת. זו היהדות, זה מה שאני התחנכתי, גם אני באתי מבית דתי ושם חינכו אותי על קידוש החיים, מי שהציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו. בינתיים החטופים נהרגים, מתים, נרצחים בתוך המנהרות בעזה, אחרי שהם סבלו חודשים לחינם. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> היושב ראש, אם בעתיד ייכתב המשך לתורה המקודשת שלנו, מה יהיה רשום שם? מה יהיה רשום בהמשך של התורה שלנו, שהזנחנו, לא אנחנו, שחלק מהעם הזניח חלק מהעם במנהרות. נכון, יש חטופים נרצחים ואני רוצה להגיד לך שצה"ל הודיע שאת חלקם כבר לא מוצאים כדי להחזיר אותם לקבורה. מה זה נותן לכם, למה? בואו נשב ביחד כל הפוליטיקאים החרדים, לא העם, ונגיע להסדר. אתם מסוגלים, אתם היחידים שמסוגלים ולהגיד לראש הממשלה שלנו שגם כן – היום באתי לכנסת, מדהים, ראש הממשלה כבר מפמפם לנו מספר ימים על מלחמת תקומה. לכו תסתכלו איזה שילוט היה היום, טקס ל-7.10, טקס לחרבות ברזל, שום תקומה. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> אין תקומה. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> אפילו הכנסת מבינה שראש הממשלה מבלבל את המוח והוא רוצה להסיר את עצמו מ-7.10, אבל למה אתם לא? בוא אני אגיד לך משהו, מהליכוד אתם לא תקבלו שום דבר, לא יהיה לכם חוק גיוס, לא יעזור, לא יהיה. אני מבין שאתה חושב שכן, לא יהיה, וכספים והכול לא יהיה, פשוט לא יהיה מי שישלם. מנסים לשים לנו עכשיו ידיים על הפנסיות ועל הכול כדי לשלם לכם. ואני אומר, אני איתכם, אבל למה אתם לא קמים עם עמוד שדרה ואומרים לראש הממשלה: ראש הממשלה, בוא נעצור עכשיו הכול, נמשיך אחר כך. נמשיך אחר כך חוק הגיוס, נמשיך אחר כך הכול, למה? << אורח >> ניסן קלדרון: << אורח >> כי יותר חשוב פגרה 92 יום. גם החטופים רוצים פגרה. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> אני מזמין לוועדה הזאת ד"ר טל ברו-אלוני, לסקירה רפואית של מצב החטופים, לאחר מכן פרופ' חגי לוין וד"ר אורן ערן. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> סליחה, לפני כן אני מבקשת את זכות הדיבור כמשפחת חטופים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש מספר אנשים שנרשמו לדבר. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> אני נרשמתי לדבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון, את אחת מהם. אני מכיר את שמך וגם את בוועדה לא פעם ולא פעמיים, אני מקווה שלא תצטרכי להיות יותר. אני מבקש שניתן את רשות הדיבור לפי איזה שהוא סדר של נואמים ויש גם ארגונים נוספים שרוצים לדבר. חנה, בבקשה. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> תודה רבה לך. שמי כהן חנה, אני הדודה של ענבר הימן שנחטפה ממסיבת הנובה, נרצחה וגופתה מוחזקת בעזה כבר 388 ימים. הילדה שלנו מתחת לאדמה מתפוררת. חבר הכנסת יעקב אשר, הילדה שלנו מתפוררת מתחת לאדמה. ילדה בת 27 מתפוררת מתחת לאדמה או בתוך קיר, סליחה, זו גם אפשרות. איך אנחנו אמורים לחיות יום יום? אנחנו נרצחים איתה. אתה תאמין לי? אין לנו חיים, אנחנו לא עובדים, אנחנו משתמשים בכדורים. אני לא מתביישת להגיד את זה לכולם פה, אנחנו מאנשים בריאים הפכנו לאנשים חולים. אנחנו המתים המהלכים. חבר הכנסת יעקב אשר, יש לי שאלה אליך, אם חלילה וחס זאת הייתה הבת שלך מה היית עושה? היא הייתה שם 388 ימים ואני שואלת אותך, הבת שלנו מתפוררת, זה מעניין מישהו? אתה חושב שאנחנו ישנים בלילה? אתה חושב שאנחנו ישנים? אנחנו חיים את הסיוט של המוות של ענבר. היו ימי זיכרון, לאמא שלה לא היה לאן לעלות, לאמא שלה לא היה איפה להדליק נר, לאמא של ענבר לא היה עם מי לדבר. למה אתם מחכים? אני שואלת אתכם, כבר היום אין מודיעין על ענבר, למה אתם מחכים, לעזאזל? אתם רוצים שאני אכנס ואחפור בעזה להביא אותה? אני שואלת אתכם. היום הזה לא רחוק, גם ככה אנחנו לא חיים, לא יקרה כלום. חבר הכנסת יעקב אשר, אמא של ענבר במקום לבחור לה שמלת כלה היא בוחרת לה קבר. ההורים של ענבר לא יובילו אותה לחתונה, אתם שוללים מההורים שלה את הזכות הבסיסית להוביל אותה לקבורה. גם לקבורה אתם לא מאפשרים להם להוביל את הילדה שלהם. פרופ' לוין, אני פונה אליך ומבקשת ממך שכשאתה מדבר על החטופים החיים ועל הסכנות תזכיר את המשפחות של ענבר שהן מתות איתה יום יום. אתה כפרופ' יודע מה זה מוות מושהה, מה זה מוות פתולוגי, זה עונש שאפילו בתורה לא רשום, ואתה יודע את זה כפרופ'. אני מבקשת ממך שתפנה כמה דקות שכולם יידעו מה זה מוות פתולוגי ומה עוברת משפחה כזאת. אנחנו כבר לא חיים, לנו נגמרו החיים, נגמרו, תנו לנו לקבור את הילדה שלנו לעזאזל. הילדה שלנו הופקרה על ידי מדינת ישראל. מדינת ישראל הובילה אותה כעולה לרצח שלה. לא היה שם אף אחד שיציל את הילדה שלנו. חבר הכנסת יעקב אשר, אתם רוצחים את הילדה שלנו פעם שנייה בזה שאתם מפקירים אותה שם. אתם יודעים את זה. אנחנו כבר ממוטטים, תחזירו לנו את כל 101 החטופים שלנו, די, נגמר, הם נחטפו בגלל רשלנות שלכם לעזאזל, בגלל רשלנותה של מדינת ישראל. הגיע הזמן שתחזירו אותה. אנחנו כבר חולים, תחזירו לנו את הילדים. נגמר לנו הזמן. לנו נגמר הזמן, אני לא יודעת אם אנחנו נצא בריאים מכל הפרשה הזאת, אני לא יודעת איך זה יתנקם בנו בעתיד, תחזירו לנו את הילדים שלנו, די, נמאס. תודה. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> אני מזמין את ד"ר טל ברו. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> אנחנו רוצים סקירה על מצבם הבריאותי של החטופים, זה חשוב לנו. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> ואני רוצה סקירה על מצב ההורים של הנרצחים, זה חשוב לי. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> זה יותר חשוב מכוורות דבורים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמא של ענבר, את רוצה לדבר גם? << אורח >> יפעת הימן: << אורח >> כן. אני יפעת, אמא של יפעת הימן. אנחנו כבר שנה עם הסיפור שלה. ענבר הייתה במסיבת הנובה ב-7 באוקטובר, היא התנדבה שם בתור הלפרית והיא נרצחה ונחטפה על ידי חמאס והגופה שלה בעזה. אנחנו נמצאים שנה באבל מושהה כשאני מרגישה שאני נרצחת כל פעם מחדש. עוברים ימי זיכרון, אתמול היה יום זיכרון, טקס ממלכתי, וזה נראה כאילו עוד יום כי אין לי לא קבר, לא לשים פרח, לא לדבר אליה, לא לשים נר. אז זה כאילו יום רודף יום וככה כבר שנה שלמה. אנחנו במצב שכל המשפחה על כדורים והיכולת שלי לעמוד פה, כי אני נדרתי נדר שאני אעשה כל מה שאני יכולה בשביל להביא את ענברי לקבורה ראויה בארץ ישראל, אבל הכול. זה מה שמקים אותי כל יום מחדש. << דובר >> נציג ממשפחות חטופים: << דובר >> אנחנו רוצים סקירה רפואית של מצב החטופים, בבקשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא לא סיימה ואני מבקש דבר אחד, אני מנהל את הדיון ואני מכבד ותן לי להמשיך לכבד בדרך שלי. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> אז אנחנו מבקשים שהרופאים, הם צריכים לחזור לעזור לאנשים, לטפל באנשים בבתי חולים ואני מבקש מהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נשמע את כולם. את סיימת, יפעת? << אורח >> יפעת הימן: << אורח >> כן, תודה. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> אני מבקש מיושב הראש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה, יש גם אנשים נוספים ו - - - << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> אני מבין, אבל הרופאים שמטפלים באנשים, לא פוגעים באנשים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש, תן לי לנהל את הדיון. הדברים הללו ייאמרו בצורה המסודרת, אני מבקש ממך רק לתת לי לנהל את הדיון. אני מבקש שתכבד אותי, אני מכבד. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> אני מכבד אותך. אם לא שמת לב, אני מכבד אותך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש, תן לי ותאמין לי ש - - - << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> אז רק תיקח בחשבון שהרופאים צריכים לחזור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צריך להביא בחשבון שחבל על הזמן כרגע. אני רק אתן לפורום תקוה, צביקה מור שנמצא כאן ולאחר מכן אחד הרופאים. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> שלום. אנחנו לא מתנגדים לעסקה, אנחנו בוודאי שרוצים להשיב את החטופים כמה שיותר מהר, לא יאומן שאנחנו מתקרבים ליום ה-400, האם גם בחנוכה איתן לא יהיה בבית? אבל על איזה עסקה מדברים? על מה בדיוק מדברים? האם יש לנו מידע על החטופים? האם התנינו את כל הדיבורים שלנו עם חמאס במידע על החטופים? האם מישהו מאיתנו היה הולך לקנות רכב בלי לדעת מה הוא קונה, על מה הוא הולך לשלם עשרות אלפי שקלים? אז כשמדובר - - - << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> אתה לא מתבייש על ההשוואה? הבן שלי הוא לא רכב. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> אז כשמדובר בחיי אדם - - - << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> מדובר פה על חיי אדם, לא על רכבים. אנחנו לא סוחרי רכבים, דובר על חיי אדם. פיקוח נפש, חיי אדם. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> אז כשמדובר בחיי אדם - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, תחזור בך, ההשוואה היא לא הגיונית. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> השוואה אומללה באמת. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> אז כשמדובר ב - - - << דובר >> נציגה ממשפחות חטופים: << דובר >> אין שום דבר שקודם לחיי אדם. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> אין שום סיכוי שהילדים שלנו זה רכב. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> אני לא רואה את הבן שלי כרכב משומש. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> אולי אתה חושב עליך, אבל לא. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> הבן שלי הוא לא רכב משומש. << דובר >> נציגה ממשפחות חטופים: << דובר >> חבר הכנסת, אני מבקשת לא לאפשר לו להמשיך לדבר. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> סוחרי מכוניות. << דובר >> נציגה ממשפחות חטופים: << דובר >> זה לא יכול להיות שהוא משווה אותם לרכבים. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> הבן שלי הוא לא רכב משומש, הוא לא אוטו משומש. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> חברים, קדושת החיים זה גם לכבד את החיים שלי. אני הייתי באמצע משפט. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> קדושת החיים זה לא להשוות חיי אדם למכוניות. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> הייתי באמצע משפט. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> קדושת החיים זה לא להשוות בני אדם למכוניות. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> הייתי באמצע משפט, תקשיבו עד הסוף. אני לא אמרתי את זה. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> אתה אמרת את זה. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> לא, תקשיבו עד הסוף. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> קדושת החיים זה לא מכוניות. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> לא, אתם תקשיבו עד הסוף. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> לא, אדוני, הילדים שלנו זה לא רכבים. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> תקשיבו עד הסוף. בואו נכבד אחד את השני. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> אנחנו לא פה בשביל להוזיל מחירים. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> אני לא התכוונתי להגיד את זה, תקשיבו עד הסוף. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> אנחנו לא פה בשביל להוזיל מחירים. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> למה אתם מפריעים? דיברתם חצי שעה. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> המדינה תשלם הכול בשביל הבן שלי. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> דיברתם חצי שעה, כיבדתי אתכם. תכבדו. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> מה אתה רוצה, שאני אקח את הבן שלי למוסף? << אורח >> צביקה מור: << אורח >> לא, כבוד זה אומר, אדוני - - - << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> השוואה לרכב זה חוסר כבוד. מה יש לכבד פה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גלעד, בואו נכבד. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> אדוני, שב בבקשה, תיתן לי לדבר. הקשבתי לך חצי שעה, תן לי בבקשה לדבר. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> ואני מקשיב לך - - - << אורח >> צביקה מור: << אורח >> תן לי לדבר בבקשה. אני אשלים את הדברים שלי והם יובנו. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> אנחנו לא סוחרי מכוניות ולא סוחרי הגומי. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> איך ידעתי שתעשו לי את הקטע הזה? << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> אז למה אמרת את זה? << אורח >> צביקה מור: << אורח >> אני לא התכוונתי - - - << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> אתה פרובוקטור, אתה ידעת שתגיד את זה ואנחנו נקפוץ. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> חברים, תדעו לכבד דעות אחרות. אתם לא רוצים להקשיב. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> זה לא דעה. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> זה לא דעה, זה דברי בלע. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> אתם לא רוצים להקשיב. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> אלה דברי בלע, הבן שלי הוא לא אוטו משומש. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> אני הייתי באמצע משפט. תן לי להשלים את המשפט. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> אתה השלמת. הבן שלי קבור 50 מטר באדמה. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> תן לי להשלים את המשפט. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> בוא ניתן לו להשלים את המשפט. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> קל וחומר כשמדובר בחיי אדם, שאתה לא תיכנס למשא ומתן עם הרוצחים השפלים האלה, שאין בהם שום אמון והם רוצים לאמלל אותך, אתה לא תיכנס למשא ומתן לפני שאתה תדרוש מהם לדעת על מה אתה עושה משא ומתן. קל וחומר. קל וחומר שאתה תדרוש לדעת על מה אתה מדבר. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> ממי? << אורח >> צביקה מור: << אורח >> יפה מאוד. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> בוא ניקח את הזמן, יש לנו זמן, עברה רק שנה. לאט לאט. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> חבר הכנסת, יושב ראש הוועדה, אני מבקש את רשות הדיבור אחרי שהם קיבלו חצי שעה, אני מבקש את רשות הדיבור בלי הפרעות. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> צביקה, רשות הדיבור ניתנת לך באהבה גדולה, כולנו נשב בשקט ונקשיב. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> עינב, הנה, תעזרי לי, בבקשה. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> בבקשה, אנחנו כאן כדי לשמוע גם את דבריך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה להגן על הכבוד של כל אלה שיושבים כאן מסביב, שכל אחד נושא את הכאב שלו בדרך הכי קשה בעולם, שהדבר האחרון - - - << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> ולכן הקמנו היום את הוועדה להצלת החטופים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל דקה, תני לי לסיים. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> אני עשיתי סדר, אנחנו עכשיו נותנים למר צביקה לדבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הדבר האחרון שצריך שיהיה פה, שיהיה פה ויכוח בין משפחות חטופים. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> לא יהיה. לא היה שנה ולא יהיה. הוא יודע את זה. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> לא יהיה ויכוח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את הכול אני יכול להכיל, את זה לא. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> אז כל אחד שמכיר אותי וכל אחד שהקשיב עכשיו טוב הבין שאני בא לומר שבוודאי שאי אפשר להשוות את זה לרכב, בוודאי שחייבים להתעקש על מידע על החטופים. אני לא קיבלתי מידע על הבן שלי מסוף חודש מרץ, אני לא יודע אם הוא חי ועם מי לעשות עסקה. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> אז למה לחכות? למה לא למהר? << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> מתוך אי הידיעה אתה לא פועל? << אורח >> צביקה מור: << אורח >> עם מי לעשות עסקה? עם מי עושים עסקה? << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> עם החמאס. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> אם החמאס התפרק אז למה מחיים אותו? שיפנו לאלה שמחזיקים בבן שלי ויציעו להם לחוס על חייהם ושייקחו מעטפה מלאה ויתחילו חיים חדשים בטוניס. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> מצוין, בוא נעשה ביחד. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> כן, זה מה שאני רוצה שיקרה. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> ראש הממשלה פנה אליהם. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> בוא נעשה בתור משפחות ביחד. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> כן. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> אנחנו לא אנשי ציבור, אנחנו לא אנשי עסקים, המדינה - - - << אורח >> צביקה מור: << אורח >> גלעד, שנייה. חמאס התפרק, עכשיו צריך לפנות למחזיקים בחטופים שהם בדרך כלל לא רוצים להיות שהידים, הם רוצים שאחרים יהיו שהידים, ולהציע להם לחוס על בני משפחותיהם ולהתחיל חיים חדשים בתמורה למסירת כל החטופים החיים והחללים, תודה. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> אנחנו רוצים את רשות הדיבור לפרופ' חגי לוין. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> אבל אין באמת עם מי לעשות משא ומתן. << אורח >> ניצה שוהם: << אורח >> אני רוצה את הבן שלי חי, לא בשקית. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> אבל אין עם מי לעשות עסקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צביקה, תודה רבה. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> אנחנו רוצים את רשות הדיבור לרופאים. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> אבל אמרנו שעכשיו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל אתה לא נותן לי אפילו את ההזדמנות לכבד אותם. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> אני נרגש להיות בוועדה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אתם רוצים שאני אצא, תגידו לי עכשיו. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> לא, חלילה. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> לא, מה פתאום? חבר הכנסת יעקב אשר, חלילה, אנחנו רוצים שתישאר כאן כדי שתשמע מה מצבם הנפשי והבריאותי של החטופים ושל הגופות שנמקים בעזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אני מבקש לנהל את הישיבה בצורה הזאת כרגע ש - - - << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> יפה, והיום אני העוזרת שלך. אתה יושב ראש הוועדה, אני העוזרת שלך, ולכן עכשיו רשות הדיבור ניתנת לד"ר טל אלוני. בבקשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, את לא רוצה שאני אישאר כאן? אז אני אצא. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> אני הייתי רוצה שתחזיר לי את מתן, אבל משזה לא קורה אני נאלצת להשתלט על סדר היום של הוועדה ולכן עכשיו הרופאה. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> אנחנו נשמח שתישאר פה, חבר הכנסת. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> אנא אל תלך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה שאני אנהל את הדיון? אז אני מבקש לתת לי לנהל את הדיון. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> חשוב לשמוע את כולם. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> חשוב שתהיה פה, חבר הכנסת, אבל אנחנו רוצים לנהל את הדיון ולתת לרופאים לדבר, להגיד את מצבם הקשה של החטופים, מצבם הקשה של הבן שלי, של הבן של עינב, של הבן של גלעד. זה דבר מאוד חשוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל אותך שוב, אני עמדתי לתת את רשות הדיבור, רציתי לשאול לאיזה רופא כי אמרתם שניים, אבל אתם לא נותנים לי לנהל את הדיון. תגידו, אני לא בכוח חייב לנהל את זה. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> ד"ר טל, היושב ראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה לכם. אני מבקש מד"ר טל, בבקשה רשות הדיבור. << אורח >> טל ברו-אלוני: << אורח >> כולנו יודעים באיזה תנאים לא אנושיים מוחזקים החטופים מעל לשנה. לא יודעת אם יודעים, אבל מדמיינים, אני רוצה לתת לכם קצת סקירה על סמך גם אלה שחזרו בעסקה הראשונה וגם אלה שלצערי חזרו מתים לפני חודש וחצי. הם כלואים שם במנהרות, בחלל חשוך וסגור עם גישה מוגבלת לאור טבעי, ללא אוורור, עם לחות גבוהה, התנועה שלהם מוגבלת ויש להם מחסור בגירויים חושיים. כתוצאה נגרמים פגיעה בשעון הביולוגי, חסר של ויטמין D, ירידה בתפיסה החושית, רגישות יתר לגירויים וגם הפרעות קוגניטיביות. יש חוסר התמצאות ובלבול. הם עוברים הרעבה מתמשכת, כאשר גם הקלוריות שהם כבר כן מקבלים הן בעיקר פחמימות ריקות, ללא חלבון, ללא ויטמינים, ללא מינרלים. ההרעבה הזאת מובילה לירידה במסת השריר, לכוח, לירידה בכושר הלבבי ובסיבולת הגופנית הכללית. את זה ראינו כבר מאנשים שחזרו אחרי 52 יום. הם 388 ימים שם, הם נמצאים בתנאים של היגיינה לקויה, מערכת החיסון נחלשת ונחשלת והם סובלים מזיהומים שונים, עוריים, במערכת העיכול ועוד. הם סובלים מהזנחה רפואית, חלק מהחטופים היו עם מחלות רקע שכעת אינן מטופלות. חלק סובלים מפגיעות פיזיות שנוצרו בזמן החטיפה עצמה והם לא טופלו כראוי, בחלק מהמקרים ההזנחה והיעדר הטיפול הרפואי כבר גרמו למוות ואנחנו יודעים את זה. אלימות מינית, שאנחנו יודעים שמתרחשת שם וגורמת גם היא לפגיעה פיזית ונפשית. החטופים מרגישים פחד, דיכאון, כעס, הם סובלים מטראומה מתמשכת שיכולה להתבטא בהתנהגויות רגרסיביות וצמצום מעני לצד עוררות יתר. מעבר לשבי עצמו, שהות באזור מלחמה פעילה והטרור הפסיכולוגי שהם עוברים מעלים חשש לגבי בריאותם הנפשית, שפיותם והאפשרות לפגיעה עצמית. ניתן לומר בוודאות גבוהה שמי שנשבה והצליח לשרוד בחיים עד כה סובל כעת ממחלות שיחמירו עד כדי סיכון חייו במידה שלא ישוחרר בהקדם. הם גוססים שם לאט לאט ואנחנו איתם. וכשאני אומרת אנחנו אני מתכוונת למעגל הקרוב של בני המשפחה והחברים, אבל לא רק הם, כולנו, כל החברה הישראלית מתפוררת. אני רופאת משפחה, אני עובדת בעיר במרכז הארץ וכולם סובלים. המצב המתמשך הלא הגיוני הזה משפיע על כולנו. יש עלייה בתחלואה הנפשית, חרדה, דיכאון, הפרעות שינה והפרעות בתפקוד וגם עלייה במחלות, אפילו כמו סכרת ולחץ דם, בגלל הסטרס. אז תקראו לזה איך שאתם רוצים, פדיון שבויים, הצלת חיים, ערבות הדדית או חובת המדינה לאזרחיה ולחייליה, אבל זאת צריכה להיות המטרה הראשונה. כרופאה אין לי אף חולה במצב קריטי יותר מהחטופים וחשוב להבין שמדובר עכשיו על הצלה או המתה. חבר הכנסת יעקב אשר, אני מדברת אליך, תקשיב. הצלה או המתה, אין אופציה אחרת, אם אנחנו לא מצילים אותם אנחנו הורגים אותם. לי התשובה ברורה, אני מקווה שגם לך ולכל אחד שנמצא בחדר הזה. החזרת החטופים, החיים לשיקום והמתים לקבורה, היא תהיה השלב הראשון בתהליך של ריפוי של החברה שלנו. אתם יודעים שאין להם זמן, אתם יודעים שלחץ צבאי הורג אותם, יש לנו הוכחות, לחץ צבאי הורג. ליבי עם החיילים שעושים את המיטב, אבל עד היום נהרגו בהפצצות ונורו כשהחיילים התקרבו יותר חטופים מאשר הוחזרו. לחץ צבאי הורג. אני לא יודעת על איזה ניצחון אתם מדברים אם אין לנו החזרה של כולם, של כל ה-101. חבר הכנסת, יעקב אשר, אני מבקשת שתקשיב לי. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> חבר הכנסת יעקב אשר, אם אתה מנהל את הישיבה, אז בבקשה תקשיב, אחרת זה מיותר. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> טעות שלי, אני הסבתי את תשומת ליבו. << אורח >> טל ברו-אלוני: << אורח >> אם כל נבחרי הציבור שלנו לא מחזירים אותם באופן אקטיבי, אתם ממיתים אותם. אז החזירו אותם בעסקה עכשיו. אני לא נכנסת לפרטים איך ומה, בשביל זה יש לנו כנסת וממשלה, אבל עסקה, זה תפקידכם וזו חובתכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פרופ', בבקשה. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> חבר הכנסת אשר, אני אתן לך את הדיאגנוזה. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> פרופ' חגי לוין, אתה יכול בבקשה להרחיב לנו גם על מצב ריקבון הגופות, חטופים שנרצחו בשבי, מה מצב הגופות שלהם? איך הוא יחזיק מעמד? משפחות יזכו לקבל גוף לקבורה או שמא רק חלקי גופות ושאריות? << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל למה אחריו? יש אנשים שרשומים. היא רשומה. זה לא רק מטה המשפחות. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> אני לא מטה, אני אמא של מתן צנגאוקר. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> אנחנו הורים של חטופים, אנחנו לא מטה ולא כלום, אני אבא של חטוף ועינב אמא של חטוף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, אפשר לתת בבקשה לפרופ' לדבר? ומי שנרשם ידבר. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> אני אתן לך את הדיאגנוזה, חבר הכנסת אשר. ישראל במצב קריטי, על סף מוות של ישראל. ישראל כמדינה לא תשרוד בלי החזרת החטופים. הסכנה, אני אומר כיושב ראש איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, ישבנו שעות רבות בקורונה, הסכנה לבריאות הציבור בישראל מאי החזרת החטופים גדולה יותר מכל סכנה אחרת. תגיד אתה, ואולי חבריך כאן למשכן יגידו, השומר אחי אנוכי? כן, טל שוהם ומתן צנגאוקר וכל החטופים והחטופות החיים והמתים הם אחים ואחיות שלך ושלי ושל כולנו. אנחנו לא יכולים להמשיך היום, ביום פתיחת המושב, אנחנו לא יכולים להמשיך כאילו החיים רגילים ולנהל דיונים בנושאים אחרים. יש כאן את הרופאים ששבתו מעבודתם, כולנו צריכים לעצור עכשיו, אחרי שחיסלנו את סינוואר ואחרי שחיסלנו את נסראללה, ואחרי שצה"ל עשה כל כך הרבה במלחמה, עכשיו אנחנו צריכים להחזיר אותם, אחרת אין לישראל חיים. וכן, בני המשפחות היקרים שהולכים וגוססים לנגד עיניי, כמי שמלווה אותם 24/7, הולכים וגוססים, גם הם מתים. כן, גם החטופים המתים הולכים ומתפוגגים, עינב היקרה, הולכים ונעלמים. כן, עלול להיות מצב שלא יישאר שריד ולא נוכל לאתר אותם. כן, זה לא סיסמה להגיד רון ארדים, זאת המציאות שעלולה לקרות, אין להם זמן, לא לחיים וגם לא למתים. היום פרסמנו אני ועמיתי, פרופ' קלרפילד, גריאטר, מאמר מדעי על בריאותם של החטופים הקשישים, אלה שנמקו למוות ומתו תוך אובדן צלם אנוש, כמו אריה זלמנוביץ' ז"ל, מתחת לאדמה ומעל האדמה, ואלו ששרדו בגבורה בלתי נתפסת, כמו אלמה אברהם ויוכקה ליפשיץ, ואנחנו מתארים את הממצאים הקשים לגבי הבריאות שלהם והיום, אחרי 388 ימים אפשר להגיד שכל החטופים הם מקרים הומניטריים. אז לחובבי הגימטרייה 388 זה חופש, מגיע להם לחזור הביתה. מגיע לנו, מגיע למשפחות לחזור לחיים, אנחנו לא במצב של חיים. אז אני פונה אליך, יעקב, תעשה מעשה. זה בידיך, אל תגיד ידיי לא שפכו את הדם הזה, בוודאי שזה לא אלו ידיך, אבל אין לנו את הפריבילגיה לעמוד מהצד. היום אתה וכל שאר 119 חברי הכנסת צריכים להגיד עד כאן, אנחנו עוצרים, אנחנו לא ממשיכים עד שנביא פתרון שיחזיר את החטופים עכשיו. זה הזמן, חלון ההזדמנויות אחרי חיסול סינוואר ייסגר בקרוב ומה נגיד כמדינה? תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צורית פניגשטיין. << אורח >> צורית פניגשטיין: << אורח >> אני קצת חוששת לדבר, נראה לי שכולם פה - - - << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> למה, אהובה? אנחנו כאן כדי לשמוע אותך בחפץ לב. << אורח >> צורית פניגשטיין: << אורח >> אני אמא של מעוז פניגשטיין שיצא להגן על אחיו בדרום. לפני זה אני אגיד שאני לא יכולה שלא לדמם פה מול הכאב. החיים שלי התפרקו ואני חווה חורבן גדול ומוות, אבל אני לא יכולה לעמוד מול המתח, הדאגה והכאב, מול חוויית הגיהינום שחווים החטופים ומשפחותיהם. אני בוודאי מתפללת ומצפה מנבחרי הציבור לפעול בכל החזיתות כדי להשיב אותם הביתה. דעתי האישית היא שקודם כל צריך להפסיק את הסיוע כדי שיהיה לנו את מנוף הלחץ, אבל אני לא אשת מקצוע, זה נראה לי היגיון פשוט שלי. אני קצת אספר לכם כמה מילים על מעוז שלי. גיבור ישראל, שכמו כל כך הרבה לוחמים עזב פשוט את הבית שלו, את האישה. אני חושבת שזו הגבורה שלהם, לא רק הגבורה בשדה הקרב, הלוחמים עוזבים את הכול בשביל החטופים, בשביל הילדים שישנו, בשביל עם ישראל. אני מספרת לכם על הגיבור המת, אבל בשבילי הוא עד לא מזמן היה כאן, הוא היה צריך לחזור יחד עם כל הצוות שלו, הוא היה מילואימניק, דובדבן, הם מסרו נפשם כדי שהילדים בארץ כולה יוכלו לחיות בשקט, לשחק בכיף, ותמונת הניצחון שלי היא חיים בלי ממ"ד, ילדים משחקים בגן שעשועים והולכים לישון בשקט וברוגע. הוא הרגיש את גודל השעה ואולי קיווה שלא, אבל הוא הקריב את עצמו לטובת כולנו במעשה נאצל ואלטרואיסטי. הוא הקריב גם אותנו ואנחנו לא נשקוט עד שיהיה שקט, עד שננצח בנוקאאוט, שכל העולם, כל תושבי המזרח התיכון, יזכרו את המלחמה הזאת. אנחנו מבקשים גם הרתעה. אנחנו ברגעים היסטוריים וגורליים ואין הזדמנות שנייה. באנו לחזק אתכם, את מנהיגי הציבור, במלחמה צודקת מאין כמוה. אין לנו ברירה אחרת. אל תפחדו לעשות את הדבר הנכון, גם כשמורכב. תחשבו רחוק. לו היינו מתחשבים רק בחוקי הטבע לא היינו פה בלב מיליונים שרוצים להשמיד אותנו כל הזמן בכל דור ודור. הציונות היא משיחית והיא פלג גדול והיא לא רציונלית, אל תחשבו בקטן, תחשבו בגדול ותחזיקו את החזון ותהיו מנהיגים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. גלעד, בבקשה, רציתם תפילה. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> לפני זה. << אורח >> רונן נאוטרה: << אורח >> אני אבא של עומר. עומר נולד בארה"ב, עומר הוא חייל בודד שעלה לארץ לבדו מניו יורק, התגייס לצבא, הצטרף לשריון, עבר קורס קצינים, היה מפקד טנק והיה מפקד המוצב בין ניר עוז לנירים יחד עם הבן של יהודה, נמרוד, וב-7 באוקטובר הטנק שלהם הסתער על הגדר במטרה לעצור את הצוררים מעזה. 388 ימים אנחנו נלחמים בשביל לקבל את הבן שלנו חזרה. היום בערב עומר חוגג, מציין, יום הולדת שני בשבי, לפי התאריך העברי, כ"ז בתשרי. במשך יותר משנה היום אנחנו מקריאים את מזמור כ"ג בתהילים וממחר אנחנו נקריא את מזמור כ"ד, ברשותכם אני אקריא במהירות את המזמור. מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי, לֹא אֶחְסָר, בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי, עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי, נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ. גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת, וזה איפה שהם נמצאים, לֹא-אִירָא רָע כִּי-אַתָּה עִמָּדִי, שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי. איפה כנסת ישראל? איפה ממשלת ישראל? תַּעֲרֹךְ לְפָנַי, שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי, דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי, כּוֹסִי רְוָיָה. אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה' לְאֹרֶךְ יָמִים. יושב ראש הוועדה, אנחנו גרים בארה"ב, אנחנו מבקרים בקונגרס כל חודש, אנחנו נמצאים הרבה גם בבית הלבן, אנחנו מייצגים את כל החטופים כאזרחים אמריקאים. ההתייחסות בקונגרס האמריקאי יותר רצינית לענייננו מכנסת ישראל, איך זה יכול להיות? הבן שלי עלה לפה בשביל להגן עליכם, עליך, כבוד היושב ראש, ואני במשך שנה צריך להיאבק לנסות להוציא אותו מיד הצוררים. איך זה ייתכן? איפה הכנסת? איפה הממשלה? למה לא מוציאים אותם משם? אנחנו נמשיך להיאבק עד שהם יחזרו. אנחנו מצפים מממשלת ישראל ליצירתיות וליוזמה ולהראות את הדחיפות. הבן שלי בן 23 היום, הוא איש צעיר, הוא כבר הומניטרי, הוא לא יכול להיות במצב טוב אחרי שנה שם. נתתי אותו במצב מצוין לצה"ל, אני רוצה אותו חזרה. מגיע לו חזרה, לפי כל העקרונות שלכם, אנשים פה ציינו אותם, ערבות הדדית, פדיון שבויים. גם אני שירתי פה, אנחנו לא משאירים אנשים מאחור ואתם משאירים 101 אנשים מאחור ואי אפשר את זה, והמדינה הזאת לא תהיה אותו דבר אם הם לא יחזרו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. גלעד, לפני שאני אתן לך, יש פה עוד בקשה, שכחתי את שמך. << אורח >> דני אלגרט: << אורח >> היה לך שנה לזכור, חבל שאתה לא זוכר. ככה זה, כשלא מתעניינים אז לא זוכרים. בוקר טוב לכולם. איזה בוקר טוב לכם, חזרתם לעריסה, חזרתם הביתה, חזרתם לסיר הבשר, חזרתם לא לעשות כלום בעצם, לחיות על חשבוננו. אנחנו שובתים רעב פה, אני 26 ימים, יש כאן אנשים שכבר שובתים רעב 34 ימים, גם את זה לא ידעת כנראה, אבל כנראה גם רבים אחרים מנבחרי הציבור לא ידעו. אנחנו נביא להתקוממות עממית נגדכם, לא יעזור לכם כלום, בסוף יהיה מרי אזרחי, בסוף תהיה התקוממות עממית ובסוף אנחנו פשוט נזרוק אתכם מהבית הזה אם אתם לא תוציאו את עצמכם לבד ממנו. אחרי המחדל של 7 באוקטובר אף אחד מ-120 חברי הכנסת לא צריך להיכנס לבית הזה, אף אחד, כולל ראש הממשלה כמובן, כולכם שותפים למחדל של ה-7 באוקטובר, אם זה במעשה, במחדל, כולם שותפים, אין אחד נקי. אבל יותר גרוע מזה ההפקרה שעשיתם במהלך השנה האחרונה, ההפקרה היא חטא על פשע, כל ההפקרה של מהלך השנה האחרונה. לא רק ששלחתם 252 חטופים לשם, הפקרתם אותם שם ויש כאלה שאומרים שצריך לחסל את החמאס לפני שמביאים את החטופים, זאת אומרת שהם שונאים את החמאס יותר מאשר הם אוהבים את החטופים. הם שונאים את החמאס יותר מאשר הם אוהבים את החטופים, שנאה מובילה אותם, נקם מוביל אותם, החטופים לא מעניינים אותם. אתם שונאים מישהו יותר מאשר אתם אוהבים מישהו, זה נקרא יהודי? כל היום אתה עומד על דם רעך, אדוני היושב ראש, שעה שעה עכשיו אתה עומד על דם רעך. עכשיו הם מתים שם במנהרות ואתה עומד על דם רעך. שום מצווה בין אדם לאדם אתם לא מקיימים, קידשתם את האדמה ולא את האדם, הלכתם להתיישב שם על העצמות, על הקברים של האחים שלי, שלכם, כהניסטים, כהניסטים גזענים, ואתם משתפים איתם פעולה ונכנסים לכנסת היום. אתם הייתם צריכים לשבת איתנו בחוץ, עכשיו בחוץ, לשבת איתנו באוהל, כל אחד מכם. אתמול ראש הממשלה ויתר על ארבעה חטופים חיים בשביל יומיים הפסקת אש. יומיים הפסקת אש דרשו ממנו ולהביא ארבעה חטופים חיים, אמר לראש השב"כ: לך תביא עסקה יותר טובה. זאת לא הפקרה? אם זאת לא הפקרה מה זה? רק משהו יותר גרוע, אני לא יודע, אולי אין מילים בעברית. זה פשוט להרוג אותם שם. אתם באים ויושבים וחזרתם מהפגרה והכול טוב ועולם כמנהגו נוהג כאילו לא קרה כלום, מכנסים ועדות. ואני אומר לכם, חברי הקואליציה, גלעד וכולם, תצאו מהכנסת, תשברו כבר את הפרדיגמה הזאת שביבי מפיל עליכם שאתם פוליטיקאים וכל מיני שטויות. תצאו מהכנסת, אין לכם מה לחפש פה, אתם בלאו הכי לא משפיעים פה על כלום, הכול פה ממשלתי, הכול פה ועדות חקירה, הכול פה הצעות חוק ממשלתיות, אתם לא משפיעים. תצאו מפה, תשאירו אותם מנודים פה לבד. תנדו אותם, תחרימו אותם, לא מספיק לצאת רק מהנאומים של בן גביר, גלעד, זה לא מספיק, תצאו מהכנסת המחוללת הזאת. אני נכנסתי לפה הבוקר, לקחתי כדור נגד בחילה, נשבע לך. יושבים פה אנשים, קוראים לעצמם יהודים, וכל היום מפקירים שם אנשים למוות, עומדים שם על הדם שלהם, בוחרים רק את המצוות שנוח להם. כמו שוק, הולכים, זה מתאים לי, זה לא מתאים לי, זה אני רוצה, זה אני לא רוצה, זה אני אקיים, זה אני לא אקיים, והם קוראים לעצמם שומרי מצוות. עובדי עבודה זרה אתם, עובדי עבודה זרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גלעד קורנגולד, בבקשה. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> אני רוצה לקרוא תפילה למען החטופים ואחר כך צביקה יקרא למען החיילים. יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שתחזק ותשמור ותנצור את אחינו בית ישראל, השבויים והשבויות, החטופים והחטופות, בעבור שאנו מתפללים בעבורם. הקדוש ברוך הוא, יימלא רחמים עליהם, ישמרם מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם, יוציאם מחושך וצלמוות וישיבם במהרה לחיק משפחותיהם ונאמר אמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמן. << אורח >> גלעד קורנגולד: << אורח >> אני רוצה שכולנו נשיר, בבקשה, אחינו בני ישראל. למרות מה שאמרתי לך מה אני חושב, אבל אני חושב שאחרי הישיבה הזאת יהיה לך הרבה מה לחשוב ולהתייעץ עם כל הפוליטיקאים החרדים, כי אתם יש לכם את ההזדמנות, אתם מסוגלים. היחידים שמסוגלים כאן לעצור את כל הסיפור זה אתם, אין אף אחד אחר. (שרים את 'אחינו כל בית ישראל'). << אורח >> צביקה מור: << אורח >> מי שבירך אבותינו אברהם יצחק ויעקב הוא יברך את חיילי צבא ההגנה לישראל ואנשי כוחות הביטחון העומדים על משמר ארצנו וערי אלוהינו מהלבנון ועד מדבר מצרים ומן הים הגדול עד לבוא הערב ובכל מקום שהם, ביבשה, באוויר ובים. ייתן ה' את אויבינו הקמים עלינו ניגפים לפניכם. הקדוש ברוך הוא ישמור ויציל את חיילינו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם, ידבר שונאינו תחתיהם ויעטרם בכתר ישועה ובעטרת ניצחון ויקוים בהם הכתוב: כי ה' אלוהיכם ההולך עימכם להילחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם ונאמר אמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמן. << אורח >> דני אלגרט: << אורח >> ויחליף את חברי הכנסת וראש הממשלה. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> חבר הכנסת יעקב אשר, אני רוצה לבקש משהו, בפעם הבאה שאתם מתפללים אני אשמח מאוד אם תקדישו תפילה, יזכור לנרצחים. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל מלא רחמים, נכון. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו יוצאים להפסקה ובעוד עשר דקות נתחיל את הישיבה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:35 ונתחדשה בשעה 10:45.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מחדשים את הדיון. בתחילת הדיון קודם כל נערוך הצבעה על הרוויזיה, על פתיחת הדיון מחדש, זו רוויזיה שאני ביקשתי. היועצת המשפטית תיתן לנו את מסגרת הדיון. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> יש הצבעה עכשיו בשאלה האם לפתוח את הדיון מחדש. אני רק אדגיש שהבקשה לדיון מחדש נוגעת לא להליך עצמו, למסלול החדש שעליו דיברנו בדיונים הקודמים וכל התיקונים והשינויים מוטמעים בנוסח ושם הבקשה לדיון מחדש לא נוגעת בנושא הזה אלא בשאלה של המועדים והגשת ערר או בקשה לשמאי מכריע אם המסלול הזה לא צלח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בעצם התאמה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זו התאמה ועוד שינוי קטן, אבל אחרי שייפתח הדיון נסביר וגם נקריא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז לפני שנסביר ונקריא קודם כל אני אעלה להצבעה. בקשה לדיון מחדש לפי סעיף 115 לתקנון הכנסת של הצעת החוק פ/109/25, כ/1057, הצעה של חבר הכנסת אברהם בצלאל. מי בעד הרוויזיה? ירים את ידו. מי נגד? אין, מי נמנע? אין. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם ככה אנחנו נפתח את הדיון מחדש, אני פותח את הישיבה שוב ואנחנו נדון על הדברים. בבקשה, גברתי היועצת המשפטית. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> עכשיו נרד לפרטים. העיקרון נשאר אותו עיקרון שליווה אותנו גם בדיונים הקודמים, שברגע שפונים למסלול של השומה המוסכמת אין אפשרות לפנות לשני המסלולים האחרים, שזה המסלול של הערר ושל השמאי מכריע אם רוצים להשיג על השומה. כל זה נכון עד שנפלטים לכאורה מההליך הזה, מכל מיני סיבות, שעוד מעט נדבר עליהן, ואז ברגע שהחייב יוצא מההליך הזה, מסיבות שקשורות בזה שהוא לא הסכים לשומה המתוקנת, או שלא ניתנה החלטה או שניתנה החלטה שלא מתקנים את השומה, מכל מיני סיבות, ברגע שהוא יוצא מהתהליך הזה עדיין פתוחה בפניו האפשרות לפנות לאחד ממסלולי ההשגה האחרים, שזה ערר או הגשת בקשה לשמאי מכריע. אבל, וזה השינוי המשמעותי שנעשה מהדיונים הקודמים, יש לו 30 ימים לצורך הגשת הערר או הפנייה לשמאי מכריע. בנוסח הקודם זה היה 45 ימים, אבל כאן אנחנו עושים גם את ההתאמות לכל מסלולי היציאה וגם משנים את זה ל-30 ימים במקום 45 ימים, כשההיגיון הוא שמרגע שהוא פנה למסלול הזה הוא כבר הכין איזה שהיא תשתית ולא נדרשים לו כל אותם 45 ימים והוא כבר בתוך תהליך של השגה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו לא רצינו שאחרי 14 יום מת התהליך. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> נכון. אז על זה דיברנו בדיון הקודם. עכשיו אני אקריא את הסעיפים שמתייחסים, אני בעמוד 1, סעיף קטן (ב)(א), הפסקה האחרונה בעמוד שמתייחסת להחלטה של השמאי מטעם הוועדה. (1) פנייה כאמור בפסקה (1) תובא לבחינת שמאי מק רקעין מטעם הוועדה המקומית והוא יחליט בה בתוך 14 ימים מהמועד שהועברה אליו. פנייה כאמור בפסקה (1), זו הבקשה לשומה מתוקנת או מוסכמת, מחודשת. (2) לא יחליט השמאי בפנייה כאמור בפסקת משנה (א) אם הוגש ערר לפי סעיף קטן (א) או שנעשתה פנייה בבקשה למינוי שמאי מכריע לפי סעיף קטן (ב), או אם חלפו 30 ימים מתום התקופה האמורה בפסקת משנה (א). אני אסביר. מרגע שהסתיימו 14 הימים שבהם יכול השמאי מטעם הוועדה לקבל את ההחלטה אז בהתאם למה שהוועדה החליטה בדיון הקודם אמרנו שהשמאי מטעם הוועדה, אם אנחנו מסתכלים מנקודת המבט שלו, הוא עדיין יכול לקבל החלטה אבל הוא מוגבל בכמה עילות. אם החייב כבר מגיש ערר או מגיש בקשה לשמאי מכריע אז השמאי מטעם הוועדה כבר מנוע מלהעביר החלטה מרגע שעברו 14 ימים, או אם חלפו 30 ימים מתום ה-14 ימים אז לאחר אותם 30 ימים שמאי מטעם הוועדה לא יכול לקבל החלטה מעודכנת. זה מהצד של השמאי מטעם הוועדה. מהצד של החייב, ברגע שחלפו אותם 14 ימים והשמאי מטעם הוועדה לא קיבל החלטה אז לחייב יש 30 ימים שבהם הוא יכול לבחור אחד מהשלושה, הוא יכול לבחור לפנות למסלול של ערר, הוא יכול לפנות למסלול של שמאי מכריע, או להמתין להחלטה של שמאי מטעם הוועדה שתגיע או לא תגיע באותם 30 הימים. זה מה שהקראנו בפסקת משנה (ב). אני עוברת לפסקה (5) שנועדה לעשות סדר במועדים להגשת הערר והבקשה לשמאי מכריע אם, כמו שאמרתי, החייב נפלט מההליך. (5) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו בהתקיים אחד מהמקרים המפורטים בטור א' להלן, ואולם במקום התקופות האמורות בסעיף קטן (א) יימנו 30 ימים מתום התקופות המנויות בטור (ב); טור א' טור ב' (1) שמאי מקרקעין מטעם הוועדה המקומית לא החליט בפנייה בתוך 14 ימים כאמור בפסקה (2)(א); מתום 14 הימים כאמור בפסקה (2)(א); (2) שמאי מקרקעין מטעם הוועדה המקומית שהועברה לו בקשה כאמור בפסקה (1), החליט שלא להפחית את שומת ההשבחה ולא הוציא שומה עם שינויים או שהחליט להפחית את שומת ההשבחה כאמור בפסקה (2)(ג); מיום שנמסרה ההחלטה לחייב או מתום 14 ימים כאמור בפסקה (2)(א), לפי המוקדם; כאן אני מציעה לוועדה לעשות שינוי מהנוסח שמפורסם ולקבוע גם שהאפשרות להגשת ערר או לבקשה לשמאי מכריע תהיה 30 ימים מתום 14 הימים. זה נועד להקל על החייב שהוא לא יצטרך להסתבך עם הספירה של הימים, אנחנו אומרים בכל מצב שהוא ששמאי מטעם הוועדה או לא החליט בפנייה או החליט וזה לא לרוחו של החייב או החליט שלא להפחית, בכל אחד מהמקרים האלה יש לחייב 30 ימים מתום אותם 14 ימים. (3) השמאי הממשלתי הראשי הודיע כי השומה המוסכמת אינה מאושרת על ידו. מיום שהודיע השמאי הממשלתי הראשי כי השומה אינה מאושרת על ידו; בעצם 30 ימים מההודעה שלו. כאן אין שינוי למעט ה-30 ימים. אלה כל השינויים שאנחנו מציעים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. הערות ב-ע' וב-א'. עדיף ב-א', אפשר גם ב-ע'. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> יותר שאלת הבהרה. מתי שהוא השמאי צריך להודיע על ההחלטה שלו, הכוונה שהוא צריך להודיע ולמסור אותו זמן את השומה המתוקנת? הוא לא יכול להגיד לו כן ולמסור לו את השומה המתוקנת בעתיד, נכון? החלטה זה רק אם הוא מסר יחד עם זה את השומה? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כן. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> והשמאי הממשלתי, זה מיום שהוא הודיע לו או מתום המועד? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לא, מיום שהוא הודיע לו. אני מזכירה שהשמאי הממשלתי, אם הוא לא מודיע כלום אז זה מאושר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם ככה, חברי ועדה יקרים, אלה שנוכחים פה ואלה שאינם, מי בעד אישור הצעת החוק כפי שתוקנה עכשיו והוקראה על ידי היועצת המשפטית? מי נגד? מי נמנע? אין. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם ככה הצעת החוק עברה ותיכנס בעזרת ה' בקרוב מאוד לספר החוקים של מדינת ישראל. אני חושב שעשינו תהליך נכון, שהלוואי שאפשר יהיה למצוא עוד כמה צמתים כאלה כי יש הבדל גדול מאוד בין פרויקטים גדולים מאוד עם היבטים כלכליים כספיים כאלה ואחרים ויש הרבה מאוד דברים שצריך לדעת לכל אחד לבנות את המסלול שלו. אני חושב שבנינו מסלול, בסופו של דבר בהסכמה, מסלול טוב, אני מברך את חבר הכנסת שגם לא נמצא איתנו כאן, אברהם בצלאל, ואת אלה שקדמו לפניו והגישו את הצעת החוק. למרות שאני לא מתכנן לשוב לרשות המקומית, אבל אני שמח שהבאתי את הכלי הזה גם לרשות וגם לאזרחיה. תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>