פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 28 הוועדה לענייני ביקורת המדינה 21/10/2020 מושב שני פרוטוקול מס' 76 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום רביעי, ג' בחשון התשפ"א (21 באוקטובר 2020), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> אלימות במשפחה - דוח מבקר המדינה 52ב - הטיפול בתופעת האלימות בין בני זוג << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עפר שלח – היו"ר קארין אלהרר אוריאל בוסו חברי הכנסת: קרן ברק יואב סגלוביץ' עאידה תומא סלימאן מוזמנים: אורלי אלמגור לוטן – מרכז המחקר והמידע, הכנסת משתתפים באמצעים מקוונים: אליעזר רוזנבאום – משנה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים אפרת ליפשיץ פרקש – עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים שירי מילוא לוקר – סגנית מנהל אגף, משרד מבקר המדינה איריס פלורנטין – סמנכ"לית בכירה, ראש מינהל שירותים אישיים וחברתיים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים עופר מסינג – רמ"ח נוער ומשפחה, המשרד לביטחון פנים טלי יוגב – ראש אגף בכיר, טיפול ושיקום, המשרד לחיזוק וקידום קהילתי איריס בן יעקב – ממונה חינוך למיניות ולמניעת פגיעה, משרד החינוך נתנאל אשרי – רפרנט רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר רחל ספירו – עו"ד, משרד המשפטים יעל סיני – שדולת הנשים בישראל נאילה עואד – מנכ"לית ארגון נשים נגד אלימות מירה מינס – מנכ"לית ויצ"ו ישראל איילת רזין בית אור – עו"ד, היועצת המשפטית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית נעמי שניידרמן – מנכ"לית אישה לאישה לרה צינמן – יו"ר ארגון משפחות נרצחות ונרצחים מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים << נושא >> אלימות במשפחה - דוח מבקר המדינה 52ב - הטיפול בתופעת האלימות בין בני זוג << נושא >> << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה. על סדר היום אלימות במשפחה – דוח מבקר המדינה 52ב' – הטיפול בתופעת האלימות בין בני זוג. הדיון הזה זומן לפני מעשי הרצח המזעזעים שאירעו השבוע בקריית חיים ובבאר שבע אבל כמובן שהם צובעים באור נוסף את הצורך המיידי לדון ולטפל בנושא הקריטי הזה של אלימות במשפחה, אלימות כלפי נשים מצד בני זוגן ועליית האלימות הביתית בכלל, בוודאי בתקופת הקורונה. אנחנו נבקש עוד מעט ונקבל נתונים מדויקים ועדכניים לגבי התחום הזה אבל גם הנתונים שקיימים בידינו מראשית ימי המשבר, מראים ואולי לא במפתיע שבתנאים של סגר, בתנאים של אי ודאות ולחצים מאוד גדולים שנובעים מהחרדות הכלכליות והקיומיות שמעלה המשבר הזה, האלימות בתוך המשפחה עולה ועולה באופן מדאיג והמספרים מדברים בעד עצמם. זה כמובן בא על רקע של טיפול חסר וכושל ואי מימוש של תוכניות בתחום הקריטי הזה לאורך שנים ומייצר מצב שהוא מצב בלתי נסבל שהכנסת חייבת לתת עליו את דעתה והממשלה חייבת לפעול בגינו. אנחנו ננסה לשמוע מכל הגורמים הרלוונטיים מה הם עשו ומה הם מתכוונים לעשות מכיוון שאנחנו בסיטואציה שבה המשבר הכלכלי רק הולך ומחריף, אי הוודאות הולכת ומחריפה ואנחנו בכניסה ויציאה לתוך מצבים של הגבלות שיוצרים לחץ עוד יותר גדול בתוך התא המשפחתי. אנחנו נשמע את משרד מבקר המדינה אבל לפחות על פי הבדיקה של צוות הוועדה, משרד מבקר המדינה ממעט לעסוק בנושא הזה. הדוח העדכני שיש בידינו שהוא דוח כללי שנוגע בסך כל הגורמים במדינה, הוא דוח 52ב', מלפני כמעט 20 שנים. יש עוד דוח מלפני 10 שנים שנוגע לרשויות המקומיות ונרצה לשמוע גם ממשרד מבקר המדינה למה הדבר הזה והאם הדבר הזה נמצא בתוכניות שלהם. לפני שנתחיל, חברת הכנסת קארין אלהרר, אם את רוצה הערות פתיחה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. תודה רבה אדוני. קודם כל, תודה על הדיון המאוד חשוב הזה, בטח במקום שבו אין כמעט דוחות בנושא. אדוני, רק בשנה האחרונה נרצחו 18 נשים. ברשותך וברשות הנוכחים גם כאן וגם ב-זום, אני רוצה לקרוא את השמות שלהן. שאדי אבו טטיאן, בת 33. ילנה יצחקבייב, בת 57. נסריד עבד אל חפיד, בת 36. אלמונית, בת 56. גמזה מחמיד, בת 19. ניבין אל עמרני, בת 21. אלמונית, בת 40. מרוות דסוקי, בת 48. מסבאל עלעזה, בת 31. טטיאנה חייקין, בת 50. מאיה וישניה, בת 22. רואן אל טיטאני, בת 27. וואפה ג'והר, בת 40. נועה אל קביע, בת 50. חנין אלביב, בת 27. אוקסנה סימנוביץ, בת 52. נאג'ח מנסור, בת 35. אירנה גרינבלט, בת 67. אדוני, בשנת 2017 הממשלה אימצה תוכנית פעולה בין-משרדית למאבק באלימות נגד נשים. אתה לא תאמין, אפילו הוקצה לזה תקציב, 50 מיליון שקלים למשך חמש שנים. בפועל בוא נראה מה למיטב ידיעתי קרה עם התקציב הזה ואני אשמח לדעת מה קורה ממשרדי הממשלה. בשנת 2018, אכן הוקצו 20 מיליון שקלים אל 30 מיליון שקלים, נעלמו עקבותיהם. בשנת 2019, 30 מיליון שקלים כאשר 20 מיליון שקלים נלקחו בחזרה על ידי האוצר כי לא השתמשו בהם. מדהים. הובטח שהם יוחזרו אבל מקום קבורתם לא נודע. בשנת 2020, 26 מיליון שקלים. ראה אדוני זה פלא, אין תקציב מאז 2018 ובגלל שאין תקציב החוסר נכנס לבסיס התקציבי ונוצר פער של 100 מיליון שקלים בין ההבטחות לבין הקיום שלהן. אמרת בצדק גמור שיש כאן תקופת קורונה. המשפחות נמצאות בסיר לחץ, המשפחות סגורות בבית, זה בטח לא מוסיף. אנחנו רואים מצב, אתמול פורסם שהמקלטים לנשים מוכות מלאים עד אפס מקום ואין יותר לאן להעביר את הנשים. גברים נשארים בבית, הגברים המכים, את הנשים אין לאן להוציא ואני מנסה להבין אנה אנחנו באים ולאן הולך כל האירוע הזה. זה פיקוח נפש של ממש. אתה יודע, אומרים ונשמרתם לנפשותיכם – גם כאן. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> תודה. אני רק רוצה לציין בהמשך לדבריך שכאשר התוכנית הזאת הוצגה, לא נקבעו ולא נסגרו מקורות תקציביים למימושה. נאמר שיממשו אותה על פי התקציבים, לפי המסמך שמונח בפני שהוכן על ידי מרכז המחקר והמידע. הממשלה לא קבעה מקור תקציבי למימון התוכנית במלואה וזה בהתאם לתקציבים שמוקצים לעניין בכל שנה. אנחנו מכירים את יכולת הביצוע של משרדי הממשלה ואני מזכיר שאין תקציב כבר שנה, אבל אנחנו מכירים מה זה כאשר למשהו אין איגום תקציבי שהוא תקנה תקציב המדינה שעוברת משנה לשנה, בטח במציאות הכאוטית שקיימת במשרד האוצר, מה שאת אומרת הוא מקומם מאוד אבל איכשהו לא מפתיע. אני רוצה להתחיל את הדיון עם משרד מקר המדינה, גברת שירי מילוא לוקר, סגנית מנהל אגף. בבקשה. אני לא אבקש ממך להתייחס לדוח 52ב' כי כאמור הוא עתיק למדי. אבל אני רוצה לשאול איך זה שמשרד המבקר בנושא הקריטי הזה, לפחות על פי מה שאנחנו מצאנו, לא ממש מייצר דוחות ייעודיים שנוגעים בזה והאם במבט קדימה, כולל בטיפול שלכם בתקופת הקורונה, יש צפי למשהו אחר. << אורח >> שירי מילוא לוקר: << אורח >> בוקר טוב לכולם. אני רוצה לומר שאכן הדוח הוא מאוד ישן והרבה דברים לא רלוונטיים. מה שמאוד רלוונטי, כמו שאמרתם, זה הנושא עצמו והמצוקה של אותן נשים ואוזלת היד של הרשויות. מה שאני יכולה לומר כאן זה שכרגע נמצא בתהליך דוח שלנו שהוא כרגע בעבודה בחטיבת הרשויות המקומיות והוא יתפרסם בעוד מספר חודשים. בהחלט יש בדיקה של הנושא הזה. גם בהיבטים של טיפול המשטרה, אנחנו עוקבים אחרי הנושא ויש לנו בתוכנית העבודה בדיקה של הנושא הזה. הנושא כן מטופל. כרגע אין לנו ממצאים סופיים שנוכל להציג אותם אבל הנושא בהחלט נמצא בימים אלה בבדיקה ובעוד מספר חודשים הוא יוצג בפני הוועדה. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> אני רוצה להבין מה זה בדיוק הרשויות המקומיות. לרשויות המקומיות יש לשכות רווחה ויש תקציבי רווחה שעוברים דרך הרשויות המקומיות אבל אין להן למשל שום שליטה על פעילות המשטרה. זאת אומרת, בהגדרה פעילות שאתם מבקרים היא לא לצורך העניין פעילות רוחב ארצית לטיפול בתופעה אלא היא הנגיעות הנקודתיות של הרשויות המקומיות. אני מדייק? << אורח >> שירי מילוא לוקר: << אורח >> אני לא חלק מהצוות הזה, אבל נמצא אתי כאן מנהל אגף שעוסק בנושא הזה, שי מזרחי, ואולי הוא ירצה לפרט. גם בדוחות מהסוג הזה אנחנו כן מגיעים גם לראייה הממשלתית, המקרו, וגם ככל הנדרש נכנסים לגופים מבוקרים אחרים כמו משטרה. כלומר, גם חטיבת רשויות מקומיות שעושה בדיקה נקודתית ברשויות, מגיעה ככל הנדרש גם לגופים אחרים כמו משטרה, כמו משרד הרווחה, כמו כל הגופים שרלוונטיים. אני לא יכולה כרגע לפרט לך בדיוק את היקף הבדיקה אבל כך אנחנו עובדים בדרך כלל וגם בחטיבה שלי, שזאת החטיבה לביקורות על תחומי חברה ורווחה, יש לנו בתוכנית העבודה את הנושא הזה והוא ייכנס לבדיקה. אנחנו משתדלים לא לעשות בדיקות מקבילות באותו נושא, כך שיכול להיות שזה כבר יקרה בשנה הבאה. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> הוועדה מדי פעם מעירה הערות על מה שמשרד המבקר בוחר לבחון או לא, לבקר או לא. אגב, תיקון לפיו אם הכנסת תיכנס לדקה וחצי של ודאות, אני אומר לך שהוועדה הזאת תוביל שיותר נושאים ייבדקו על ידי משרד המבקר על פי בקשת ודרישת הכנסת. אני אומר לך, זאת כמובן לא הערה אישית, שהנושא הזה בטח יהיה מהנושאים שיהיו בראש הרשימה שלנו, בעיקר מפני שלא היה על זה דוח מערכתי כבר 20 שנים. אני מודה לך. אני מקדם בברכה את חברתי עאידה תומא סלימאן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה כבוד היושב ראש. אני מודה לך על כינוס הישיבה הזאת במיוחד כאשר ראיתי את ההזמנה חשבתי שסוף סוף אנחנו מקבלים לידינו דוח מעודכן אבל אז התחלתי לקרוא, צללתי והבנתי שהדוח הוא מאוד מיושן ובכלל לא מתייחס למצב הנוכחי, במיוחד בשבוע כזה שאיבדנו שתי נשים וכמעט את השלישית וטוב שהיא עדיין בחיים ונלחמת על חייה. אלפי נשים נמצאות במצב הזה. לאחר שנים בהן היה כאוס אמיתי וארגוני הנשים השמיעו את הזעקה בשטח, אצלנו בכנסת ניסיתי לקדם ועדת חקירה אבל הפילו אותה. קיימתי דיונים עת הייתי יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ובכל זאת משרד מבקר המדינה לא מצא לנכון לעשות איזשהו דוח עדכני. אני מוסיפה עוד שבשנת 2018 פניתי כיושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה למשרד מבקר המדינה, הייתה לי ישיבה ארוכה עם מבקר המדינה והצוות שלו, וביקשתי שיעשו חקירה ממצה על תפקיד המשטרה בעניין של הגנה על נשים ובמיוחד בעניין רצח נשים ערביות כי פענוח מקרה רצח נשים באופן כללי במדינת ישראל, בקרב היהודיות זה 100 אחוזים פענוח ו-40 אחוזים פענוח בקרב נשים ערביות. כמובן התייחסנו לכל הטיפול המקדים. הובטח לי ונאמר לי שלוח הזמנים של משרד מבקר המדינה לשנת 2018 מלא אבל ב-2019 זה יהיה חלק מתוכנית העבודה של משרד מבקר המדינה. לצערי הרב זה לא היה חלק מתוכנית העבודה ואני לא יודעת אם בכלל הם עושים משהו. שמעתי – וכדאי לברר את זה – שאתם מכינים או התחלתם פגישות עם ארגוני נשים בנושא אלימות. כדאי שהוועדה תדע אם באמת הם התחילו משהו או שזה סתם. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> שמענו. יש דוח מסוים על הרשויות המקומיות שעומד לצאת ויש דיבור על כך שמשהו יהיה בשנה הבאה. נכון לעכשיו אין דבר כזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> צריך משהו מערכתי. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> כן, אני מדבר על משהו מערכתי, כלל ארצי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> לגלגל את זה על הרשויות המקומיות, אני חושבת שיש טעות מאוד רצינית בעניין הזה. בסופו של דבר התקנים בתוך הרשויות המקומיות, הפיקוח על העשייה המקצועית שנעשית בתוך הרשויות המקומיות, היא בידי משרד העבודה והרווחה והיא לא בידי ראש המועצה. אני יודעת שיש ראשי מועצות שמתערבים, אני יודעת שלפעמים ההתערבות שלהם היא בכלל לא בכיוון המקצועי והטוב למען הנשים אבל בסופו של דבר יש אחריות. גם בדוח הזה שהגיש מבקר המדינה והציע שינויים מבחינת המבנה הארגוני של משרד העבודה והרווחה, אנחנו יודעים היום שיש שינויים במשרד ולהגיד לך את האמת, השינויים לא ממש מחמיאים לצורת העבודה. להרגשתנו יש כאוס טוטלי. השאלה היא היכן עומד מבקר המדינה, האם יש לו דעה, האם השינויים שנעשו אכן נעשו באופן שיתאים לביקורת שמבקר המדינה נתן על התנהלות משרד העבודה והרווחה. בעניין המשטרה, יש כמובן הרבה דברים לדבר עליהם. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> שלא לדבר על זה שהרוב המכריע של התוכניות החשובות הן תוכניות ארציות. נכון שחלק מהביצוע שלהן הוא דרך הרשויות המקומיות אבל התוכנית עצמה היא תוכנית ארצית ומבקר המדינה צריך להיכנס לזה ברמה הארצית. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> התוכנית הארצית לא תוקצבה כמו שצריך ולא מתבצעת. זה שהשר לביטחון פנים מחליט פתאום לעצור תהליך של הקמת יחידה מיוחדת עליה הוחלט, יחידה למעקב אחרי גברים אלימים ומסוכנים, והוא מעכב את הקמת היחידה ולא נותנים על כך את הדין. למה? נשים נרצחות. מבקשים שיעצרו את השחרורים המינהליים לאסירי אלמ"בים, לא מקבלים שום תשובה על זה וגברים משתחררים ולצערי השנה היו שלושה מקרי רצח של אסירי אלמ"בים משוחררים שחרור מינהלי. זה כמו לומר להם, יאללה, תצאו, אתם עכשיו תגמרו את העבודה שלא עשיתם קודם ושבגללה נכנסתם לכלא. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> הידיעה המקצועית, ואני מניח שחבר הכנסת סגלוביץ' יאשר את זה, אפילו של חובבן כמוני היא שאם יש עבריינים שיש צפי שהם יחזרו לפשע הקודם שלהם, אלה עבריינים של אלימות במשפחה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> יואב, אתה רוצה הערות פתיחה? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אומר שתי מלים. כאן אני אנסה לתרום איזושהי תרומה מכמה ועדות בכנסת. אני עוד תחת הרושם הקשה – זה לא קשור למשרד המבקר – של הדיון שהתקיים אתמול בוועדת החוקה. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> על האלימות הכלכלית. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הצעת החוק הממשלתית על אלימות כלכלית. הצעת חוק ממשלתית ואני מוצא את עצמי כנציג האופוזיציה נלחם על הצעת חוק ממשלתית נגד נציגי הקואליציה. זה מראה היכן נמצאים ואל מול הדבר הזה אני רוצה לומר כמה מלים לגבי הנושא של הדיון. אולי אני טועה אבל אני חושב שנכון לעשות, אם כבר עושים משהו, משהו מקיף מהתחלה, שבוחן לא רק בזווית, בפריזמה של המשרדים כי קרה עוד משהו. אולי זה עלה ובגלל שאיחרתי לא שמתי לב. קרה עוד משהו והוא שעכשיו הוקמו משרדים חדשים. יש היום משרד של אורלי לוי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> המשרד לחיזוק קהילתי. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> הוא כבר קיים חצי שנה ואנחנו לא יודעים איך קוראים לו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל היו שם הסטות של אורגנים. קרו שם דברים. יש דיונים נוספים ואני אומר שמקום שהמערכת עובדת, נקרא לה המערכת המשפטית, המשטרה חוקרת כמו שצריך ומגיעים לבית המשפט בטווחים סבירים והוא נכנס לבית הכלא. אחד הדברים הכי בעייתיים כאן, וישבנו על זה בוועדה אחרת, שלמעשה בגלל תקופות המאסר הקצרות, למעשה אין טיפול בשירות בתי הסוהר. מה אתה עושה? אתה כבר מפעיל את המערכת, אתה מבצע את העבודה ומה שיוצא בסוף, סליחה על הביטוי, הם ביותר במצב עצבני מכפי שהם נכנסו כי לא קרה שום דבר. כל הנושא של טיפול בגברים אלימים שממופים, מעבר למעקב וזה שצריך לעקוב יחידה שתעקוב אחרי החבר'ה האלה. זאת אומרת, בכל תחום. לקחת את הסיפור זה, למפות את כולו ולראות את כל השרשרת. כאן אולי עאידה לא תסכים אתי אבל התוכנית הממשלתית מ-2017 שכולנו רוצים שהיא תתקיים, לדעתי היא אנכרוניסטית בחלקה. היא לא תוקצבה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל את המינימום אנחנו רוצים. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> בדיוק. שקודם יעשו אותה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אומר שלמבקר המדינה יש איזו הסתכלות שאפשר לנצל אותה לאירוע הזה. אם לעשות דוח, לקחת את כל השרשרת ולראות מה נעשה בתחום החינוך, עובר דרך תחום האכיפה, רשויות מקומיות, בתי הסוהר, משטרת ישראל ומזה לדעתי יגזרו תוכניות אחרות. אני משוכנע. בעקבות הדיון הקודם פניתי לפרקליט המדינה עם כמה הצעות איך לעשות אחרת בנושא המאסרים כי אין כאן כוונה ראה אלא שפשוט כל אחד רואה את גזרתו. הוא עושה את זה הכי טוב שאפשר במקומות שעושים הכי טוב שאפשר והוא לא רואה לא ימינה ולא שמאלה כי זה לא בסמכות שלו. בן אדם עושה הסדר טיעון, אין היום הנחיה מפורשת שאוסרת, וטוב שהיא לא קיימת, לעשות הסדרי טיעון למי שלא מוכן לעבור טיפול בתוך שירות בתי הסוהר. אתה גם מקצר את הזמן שלהם כי אתה עושה הסדר טיעון, גם הוא לא מקבל טיפול וגם הוא יוצא יותר עצבני ממה שהיו ובלי טיפול. זה משהו שרק משרד מבקר המדינה שרואה רוחב יריעה יכול לעשות את זה או ממשלה שפויה ונורמלית שלוקחת את הנושא הזה כנושא ליבה. אם ראש הממשלה היה היום יושב בשולחן הממשלה ואומר שהוא עכשיו לוקח את זה על עצמו, באמת, לא שהוא נפגש במעון נשים מוכות בירושלים. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> אני מבקש לשמור את הדיון בעולם הראליה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מאחר וזה לא כך, אני באמת חושב שלמבקר אני יודע שזה עול גדול עליו כי זה כן לעשות משהו שהוא מעבר כי המון דוחות נכתבו בתחום אבל אני לא מכיר דוח אחד שמנתח את השרשרת מהתחלה ועד הקצה וגם נותן הנחיות מה נכון לעשות. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אני ראש צוות במרכז המחקר והמידע של הכנסת. להוסיף לדברי חבר הכנסת סגלוביץ' שדיבר על השרשרת וזה יכול להתחבר לרווחה אחר כך. רק הדגמה. מי שלא שוחרר ברישיון, זאת אומרת ששוחרר על ידי ועדת השחרורים, גם לא מחויב אחר כך לעבור טיפול בקהילה. יש שיעור מאוד מצומצם של אסירים שמשוחררים עם רישיון ואני חושבת שזה חלק מהעניין של השרשרת. הם גם לא מקבלים טיפול בכלא, חלקים ניכרים מהם, גם בגלל תקופות המאסר הקצרות וגם כי הם לא רוצים, הם לא משוחררים על ידי ועדת שחרורים – נדמה לי שמדובר ב-14 אחוזים אבל אני לא זוכרת בעל פה שעוברים ועדת שחרורים – כך שבעצם רוב מוחלט אחר כך לא עובר לא שיקום בקהילה ולא נמצא בפיקוח בקהילה. הסיפור של השחרורים המינהליים הוא נקודה מאוד משמעותית כאן כי אני לא בטוחה שיש מספיק מודעות לזה. ברירת המחדל שמי שכלוא פחות מארבע שנים היא שחרור מינהלי. זה לא החריג אלא זו ברירת המחדל. שחרור מינהלי זה מהיום להיום וגם את זה צריך להבין. מהיום להיום זה מישהו שיוצא לקהילה בלי שהיה איזשהו פרק זמן שהקהילה יכולה להיערך לכך מראש, לא האישה ולא הרווחה. מערכת מנע שהיא המערכת שמעדכנת את נפגעי העבירה על שחרורים, לא כוללת שדה של מועד לשחרור מינהלי מראש אלא היא כוללת שדה של שחרור אפשרי ברישיון ושחרור מלא. השדה שהוא השדה שקורה ברוב המקרים לא קיים. תחשוב על סיטואציה שמגיע היום, הרי סופרים את האסירים ולפי זה משחררים באותו יום, והוא משוחרר. יותר מזה, המערכת מתעדכנת רק פעם ביום כך שהיא מתעדכנת בערב, אחרי שהאסיר כבר יצא. לפעמים נעשים טלפונים אבל זו אחת הנקודות שעלתה. החיבורים כאן לא עובדים כמו שצריך. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> אני מבקש להעלות את נציג משטרה עופר מסינג, רמ"ח נוער ומשפחה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> עד שהוא יעלה. עידו מתקן אותי ואומר שאלה חמישה אחוזים שחרור מוקדם עם ועדת שחרורים. זאת אומרת, זה עוד יותר נמוך מהמספר שאמרתי קודם. << אורח >> עופר מסינג: << אורח >> בוקר טוב. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> אנחנו ביקשנו לקראת הדיון הזה אם אתם יכולים גם לתת נתונים. יש בידיי נתונים מתחילת משבר הקורונה שמראים באופן מאוד מובהק על עלייה גם על רקע של ירידה ברוב סוגי הפשיעה האחרים אבל בתחילת מועד הקורונה, למשל אם אלה פניות שיטור למוקד 100, אלימות בין בני זוג עולה ב-31 אחוזים וזה מאוד בולט על רקע הירידה אצל האחרים. האם יש לכם נתונים היום ואחר כך נדון וניכנס כמובן למה שאתם עושים. << אורח >> עופר מסינג: << אורח >> אני לא יודע לומר אם אני איש בשורות אבל אנחנו לא מדברים על עלייה של 31 אחוזים. עדיין כמובן מדברים על עלייה. אנחנו מדברים היום על עלייה של קרוב ל-13 אחוזים, 12.7 אחוזים. אנחנו נמצאים בירידה קלה מהשבוע שעבר של 0.1 אחוז אבל המגמה של הירידה בעלייה, שהיא קשה מאוד מבחינתנו, נמשכת מאז תחילת משבר הקורונה. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> האם היה שינוי בתקופת הסגר השני? האם אנחנו רואים קורלציה ברורה בין העובדה שאנשים סגורים בבית לבין עלייה בתלונות על אלימות בין בני זוג? << אורח >> עופר מסינג: << אורח >> זאת קורלציה שקשה מאוד להצביע עליה. ברור לנו שתקופת הקורונה עושה משהו למערכות היחסים בין בני זוג והתוצאה היא אלימות גבוהה יותר בתלונות רבות יותר שמוגשות. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> לפני שנצא מהנתונים ונלך למה עושים, האם יש לכם גם פילוח של הנתונים לפי אזורים בארץ, לפי מגזרים באוכלוסייה וכן הלאה? << אורח >> עופר מסינג: << אורח >> לנו כמובן שיש ניתוח כזה. מה שאני יכול להציג לוועדה זאת חלוקה על פי מחוזות ומרחבים. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> בסדר. תן לנו מבחר נתונים. << אורח >> עופר מסינג: << אורח >> אנחנו מדברים במקרה הזה, נקרא לזה, על עשרות רבות של נתונים שמתקרבים גם ל-100. החלוקה היא על פי מחוזות. אנחנו יכולים לראות היכן יש עלייה מעט גבוהה יותר או עלייה נמוכה יותר כאשר ההבדלים הם באחוזים בודדים. המנעד יכול לנוע בין 17 אחוזים עד 12 אחוזים. לא מנעד מבוטל אבל אלה האחוזים עליהם אנחנו מדברים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל למה לפי מחוזות? זה יכול לעוות את התמונה אם לא מתרכזים גם במאפיינים. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> נכון. השאלה גם שלי וגם של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן היא שאלה מאוד מעשית מפני שהטיפול בסופו של דבר צריך להיות טיפול אל מול האפיון של העבירה כולל היכן היא נמצאת. אני אתן לך דוגמה. במסמך שהכין מרכז המחקר על יישום התוכנית הממשלתית מ-2017, נאמר למשל על תוספת כוח אדם ייעודי שהוקצו 60 תקנים לשם תגבור המערך הטיפולי בגברים אלימים. 27 תקנים לרשויות ערביות, 23 ורבע תקנים לרשויות יהודיות ו-9.75 לרשויות מעורבות. נכון לחודש ספטמבר 2019 אוישו שלושה וחצי. מעצם העובדה שמהחלוקה הפנימית הזאת אפשר לראות – וכמובן גם מהנתונים על העבירות עצמן – שיש מאפיינים, כולל מגזריים, לריבוי עבירות מהסוג הזה, מה שאומר שכך גם צריך להיות בטיפול שלכם. << אורח >> עופר מסינג: << אורח >> ראשית, ככל שאתה מעיד על החלוקה, אתה מעיד על הקצאה מוגברת לרשויות הערביות. יש לזה כמובן קשר לנתונים שאנחנו רואים גם באירועי הרצח ביחס למספרם באוכלוסייה וגם באירועי האלמ"ב. במידה רבה צריך לומר שדווקא ברשויות הערביות אנחנו צריכים לבדוק האם אנחנו לא סובלים את הדיווח למשל. ההקצאות עליהן דיברת הן הקצאות שאני מתאר לעצמי שיילקחו בחשבון. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> יכול להיות שאתם צריכים לבדוק? אתם עדיין חושבים על זה? אתה אומר שיכול להיות שיש צורך לבדוק תת דיווח. כלומר, אתם עוד לא עשיתם. אתם עדיין חושבים. << אורח >> עופר מסינג: << אורח >> זאת הסיבה שנפתחו כל כך תחנות בעת האחרונה במגזר הערבי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. אל תגיד לי בגלל שאתם רוצים להילחם באלימות נגד נשים. << אורח >> עופר מסינג: << אורח >> התשובה היא כמובן שכיוון שאנחנו רוצים להילחם באלימות כנגד נשים. זו אחת הסיבות. סיבה נוספת היא שבכלל אנחנו רוצים להילחם כנגד אלימות. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> מה השתנה למשל בהיבט הזה של תגבור המערך הטיפולי בגברים אלימים, מה השתנה מהנתון שנותן מרכז המחקר והמידע שלפני שנה בדיוק, בספטמבר 2019, אוישו רק שלושה וחצי תקנים מתוך 60? אתה יודע להגיד לי אם השתנה משהו בהקשר הזה? << אורח >> עופר מסינג: << אורח >> אני מבין שאתה לא מדבר על תקני משטרה. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> זה אצל משרד הרווחה. אתה צודק. מה השתנה במשטרה? << אורח >> עופר מסינג: << אורח >> שוב, נפתחו תחנות רבות במגזר הערבי, באמת מתוך כוונה לתת שירות. השירות כולל כמובן את עבירות האלמ"ב. אני לא רוצה לומר שזה המקום היחיד בו אנחנו פועלים אבל אנחנו פועלים גם שם ונוכחותנו מורגשת. בכל מקרה אני יכול לומר שאנחנו מבחינתנו, אם אתם רוצים לשים דגש על המגזר הערבי, מבינים את המורכבות של המגזר, לוקחים בחשבון שיש במגזר תת-דיווח ומנסים לעשות הכול כדי לשנות את זה ופועלים במגוון תוכניות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> הסטטיסטיקה במיוחד באלימות נגד נשים אומרת שאין תת-דיווח ולהפך. הסטטיסטיקה בעניין אלימות נגד נשים לא מעידה על תת-דיווח ולהפך, והרבה מהמקרים אפילו של הרציחות, הנשים דיווחו יותר מפעם אחת. אז לא להגיד חוסר דיווח או תת-דיווח. גם אחוז הנשים המגיעות למקלטים הוא הרבה יותר גבוה. << אורח >> עופר מסינג: << אורח >> את אומרת שמבחינתך אין תת-דיווח על עבירות אלמ"ב במגזר הערבי? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תמיד יש תת-דיווח בכל האוכלוסיות ולא כל הנשים שנפגעות מגיעות למשטרה. אבל עצם העובדה שיש בעיה, היא מעבר בעניין המשטרה. לא הנגישות של תחנת המשטרה אלא יותר היחס שהן מקבלות בתוך תחנות המשטרה והטיפול או תת-טיפול שהן נקלעות אליו כאשר הן פונות למשטרה. הרבה ממקרי הרצח, הן פנו למשטרה והן מוכרות למשטרה ובני הזוג שלהן מוכרים למשטרה ולא נעשה מספיק כדי להגן על הנשים האלה. בנוסף לכך, תבדוק את הדיווחים למערכות האחרות. הנשים הערביות לא נמצאות בתת-דיווח. הן מדווחות אבל הן מתוסכלות בגלל היחס. עובדה ש-40 אחוזים מהנשים במקלטים, אלה נשים ערביות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> התקופה הזאת של הקורונה מהווה אתגר גדול למשטרה בכל התחומים. אנחנו יודעים מארגוני הסיוע, מארגוני הנשים, שבתחום הזה יש עלייה מטורפת של 40-30 אחוזים בדיווחים על עלייה בפניות. לפעמים בתקופות של סגר גדול או סגר מוחלט, מספר הפניות הרבה יותר גבוה ובמציאות הנשים האלה נמצאות במצב הכי בלתי אפשרי כי הן בקושי יכולות להתקשר, במקרה הטוב, והן בטח לא יכולות לצאת מהבית בתקופת הסגר. כלומר, בסוף הן כלואות בתוך הדבר הזה. השאלה שלי אליכם, עם כל המצוקה שיש היום במשטרה, האם נעשה משהו מיוחד בנושא האלמ"ב אל מול כאלה שאנחנו יודעים שהם מסתובבים. יודעים על רצידיביסטים, והאם עשו איזה מיקוד לעניין, ואם לא עשו, האם מתכננים לעשות כי בסוף יודעים. אני לא מדבר על אלה שלא יודעים עליהם, אבל על חלק יודעים והשאלה אם אתם מסוגלים לעשות או עושים או תעשו. << אורח >> עופר מסינג: << אורח >> תודה על השאלה. בעת האחרונה, ממש בתקופת הקורונה ואפשר לומר במידה רבה בשל הקורונה, אנחנו הכנסנו את התלונה המקוונת, מה שמאפשר לכל אדם להיכנס באמצעות האינטרנט, להגיש תלונה והתלונה הזאת – בוודאי כאשר מדובר בתלונת אלמ"ב – תטופל בזמן אמת. בכלל חשוב שיגיע לידיעת הציבור וכמובן לידיעתכם על האפשרות של הגשת תלונה כאמור. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לפרסם את זה גם במגזר היהודי וגם במגזר הערבי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסוף אנשים לא יודעים על האופציה הזאת. יכול להיות שיש פרסום אבל הוא לא מורגש. אנשים לא מדברים על זה, קציני משטרה לא מדברים על זה. מקוונת, זה למי שיש מחשב או פלאפון. יש מגזרים שאתם מכירים אותם שאין להם נגישות ואפילו קורה שלנשים האלה אין טלפון. אני שואל לגבי אלה שממופות, על אלה שיודעים שהן סבלו בעבר. אני גם שואל וגם מציע משהו אקטיבי. אם אתה יודע במקום מסוים, תחנה יודעת על איקס אירועים, שיהיה סוג של קשר אליהן. << אורח >> עופר מסינג: << אורח >> בתקופת הקורונה אנחנו נמצאים בקשר טלפוני שבועי עם הנשים שאנחנו מגדירים אותן כנשים בסיכון. כל הנשים שבעליהן השתחררו ממאסר, לכל הפחות בשלושת החודשים הראשונים ובחלק מהמקרים זה יכול להיות זמן הרבה יותר ארוך, נמצאות בתוך הליך שנקרא נוהל טיוב שבו אנחנו, משרד הרווחה, כמובן הרשות המקומית ומשרדי ממשלה שונים נוספים יושבים ודנים בכל אישה באופן עתי כאשר בחלק גדול מהמקרים מי שמנהל את הדיון הזה זה מפקד התחנה ובחלק מהמקרים גם מפקד המרחב. הדיונים האלה מגיעים עד למפקד המחוז. זאת אומרת, מה שאנחנו מכנים נוהל הטיוב נוגע בסופו של דבר בכל אישה שאנחנו יודעים שקיימת לגביה סכנה - למרבה הצער אנחנו לא יודעים את הכול – כאשר בחלק מהמקרים הנשים שעולות על שולחן הדיונים הן נשים – כמובן אין האשמה כלפיהן – שלא יודעות להגיש תלונה אבל הרווחה יודעת על מעורבות שלהן באירועי אלמ"ב והן בסופו של דבר מגיעות לשולחן הדיונים. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> כשאתה אומר נמצאות בקשר טלפוני, זה קשר טלפוני יזום על ידכם? << אורח >> עופר מסינג: << אורח >> כן. הוא יזום על ידינו. ודאי. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> כמה נשים כאלה? האם אתה יכול לתת לנו מספר? אני מסתכל על המסמך – שאגב, הוא מסמך של המשרד לביטחון פנים - ובו כתוב שמספר התלונות למוקד 100 על אלימות בין בני זוג, בתחילת הקורונה הממוצע היה 4,000 בחודש. על כמה נשים אנחנו מדברים שאתם או רשות אחרת יוצרים אתן קשר יזום אחת לחודש? << אורח >> עופר מסינג: << אורח >> אני אומר את המספר הזה מתוך זיכרון כיוון שמסמך כזה לא נמצא לידי. למיטב זיכרוני בכל זמן נתון יש כ-1,000 נשים. אני מזהיר את הוועדה ומזהיר את עצמי שאני מדבר מתוך זיכרון. אנחנו מדברים על הרבה יותר מ-1,000 נשים כי חלק מהנשים משתנות מטבע הדברים, יוצאות מתוך המעגל הזה, יכול להיות שהבעל הוא אסיר, יכול להיות שהתרחש איזשהו תהליך טיפולי והן מוסרות מתוך המעגל הזה אבל בכל זמן נתון יש לנו כ-1,000 נשים. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> שאלה אחרונה בשלב הזה כי אנחנו מוגבלים בזמן. היום יום רביעי וקשה להאריך את הדיון ויש הרבה מאוד ארגונים שרוצים לדבר. אני כבר מתנצל כי לא כולם יוכלו לדבר. האם כתוצאה מההבנה של התנאים המיוחדים של התקופה בה אנחנו נמצאים, משהו השתנה במדיניות הטיפול שלכם? למשל, רף הדרישה להארכת מעצר, מדיניות השחרור זה בסוף בשב"ס אבל גם אתם בעסק. משהו השתנה כדי לתת יותר הגנה בתקופה הקשה הספציפית הזאת? << אורח >> עופר מסינג: << אורח >> התשובה היא כן. כפי שאמרתי, העברנו את טיפול הטיוב לפרקי זמן קצרים ביותר. אנחנו עושים את דיוני הטיוב מול הרווחה, מול משרדים אחרים ורשויות אחרות פעם בשבועיים. אנחנו יוצרים קשר טלפוני מדי שבוע. הכנסנו את התלונה המקוונת והיא כמובן זמינה למי שזמין למרשתת. אני יכול לומר שמדור נפגעי עבירה שעובד אצלי נמצא באופן קבוע שבועי ומברר כדי לקבל כל ערעור ומקבל כל עדכון על אירוע חריג. מטבע הדברים התקופה הזאת היא תקופה לא פשוטה לכלל הציבור הישראלי. אנחנו מודעים לקושי ואני מקווה שמגמת הירידה שמסתמנת מתחילת אירועי הקורונה - הירידה בעת האחרונה נמוכה יחסית – תמשיך. אני יכול לומר שאנחנו באמת משקיעים את מרב המאמצים בכל מה שקשור לתלונות אלמ"ב ולא רק אלמ"ב אלא אלה יכולות להיות עבירות נוספות שקשורות במשפחה אבל הדגש כמובן הוא על אלמ"ב. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> תודה בשלב הזה. אנחנו נעשה סבב ראשון אצל הארגונים הרבים שעוסקים בנושא החשוב הזה.. אני שוב אומר שאני מתנצל שלא נגיע לכולם ומבקש מכל דובר או דוברת להיות מאוד נקודתיים, מתומצתים וגם לא לחזור על דברים שנאמרו. אני מבקש להתחיל עם שדולת הנשים בישראל, יעל סיני, בבקשה. << אורח >> יעל סיני: << אורח >> תודה. אני נוגעת בנקודה קטנה וקריטית שקשורה בתוכנית הלאומית למאבק באלימות נגד נשים שאושרה בשנת 2017. חשוב להבהיר שהתוכנית שאושרה, אושרו 50 מיליון שקלים בשנה מצטבר. זה אומר בשנה ראשונה 50 מיליון, בשנה שנייה 100 מיליון, אחר כך 150 מיליון וכן הלאה כדי שהתוכנית תמומש במלואה. התוכנית שאושרה והצביעו עליה צריך 250 מיליון שקלים בשנה. הסכום שהאוצר היום מעביר בפועל, עובדה שפשוט אני לא יודעת מי הסכים לה, זה רק 50 מיליון שקלים בשנה. זאת אומרת, בסך הכול חסרים לשנים הקרובות 500 מיליון שקלים ליישום התוכנית. עוד אלמנט קריטי בתוך התוכנית זה – כמו שאמר חבר הכנסת סגלוביץ' – זה תכלול כל המשרדים. הנקודות צריכות לעבור ממשרד לביטחון פנים עד למשרד הרווחה כי יש כאן מערכת מקיפה. בתוך התוכנית היו אמורים להקצות תקנים לתכלול העבודה בין המשרדים אבל התקנים האלה לא הוקצו במלואם. זאת אומרת, אין מספיק גורמים מתכללים ולכן דברים כמו העברות מידע עלולים ליפול, דברים כמו שיתוף פעולה בין הרווחה לביטחון פנים עלולים ליפול ואני אומרת שזאת פשלה ברמת מקבלי ההחלטות כי הגורמים המקצועיים עושים מעל ומעבר. אם אנחנו רוצים פנים קדימה, קריטי לדרוש ב-2021 סכום של 100 מיליון שקלים לתוכנית כי זה מה שהובטח ואלה תכניות העבודה שאמורים ליישם אותן. חושבים שהתוכנית אנכרוניסטית וכרגע זה מה שיש לנו להבטיח לנשים שסובלות. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> הדרישה התקציבית היא ברורה. אגב, לפי הנתונים שיש לי גם 50 מיליון שקלים בשנה זה לא מה שהיה. לפחות מ-2017 עד 2019 הועברו 50 מיליון שקלים בסך הכול ומכיוון שב-2020 לא היה תקציב, אני בספק גדול אם ב-2020 המצב היה יותר טוב. אני רוצה לשאול אותך לגבי התוכנית שאת מכירה אותה הרבה יותר טוב ממני. האם בתוכנית הזאת יש נגיעה לסוגיית התכלול? בסוף יש פרויקטור מלשון הימים האלה שזה צריך לעבור אצלו? << אורח >> יעל סיני: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> מי הוא? << אורח >> יעל סיני: << אורח >> איריס פלורנטין כאן והיא תציג את הכול. בעצם התוכנית נתנה למשרד הרווחה – וגם הכספים היו אמורים לעבור דרכה כדי שבאמת יהיה אפשר לעשות תכלול – אבל האוצר החליט לפזר את הכסף למשרדים. במשרד הרווחה אמורים להיות ארבעה תקנים - איריס תפרט את הכול כי היא באמת אשת המקצוע הבכירה בנושא – שאמורים לתכלל את עבודת כל המשרדים, כולל התקציב. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> ברור. תודה רבה. אני רוצה לעבור לנאילה עואד, ארגון נשים נגד אלימות. << אורח >> נאילה עואד: << אורח >> בוקר טוב. חשוב לי לציין בעניין הזה של ועדת הביקורת והדוח על המועצות המקומיות ולומר אני חושבת שזה מאוד חשוב אבל זה לא העניין. צריך לבחון את כל התפקוד של המשרדים הממשלתיים כולל התוכניות והקצאת המשאבים. זה החשוב ביותר. כל השנים אנחנו מדברות על התוכניות ואין יישום לתוכניות. מדברות על הבטחות ואין יישום להבטחות. אנחנו צריכות לטפל בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שתבחן את כל התפקוד הלקוי במקרים של נשים שהגיעו והתלוננו. כאשר אנחנו מדברות על המשטרה, מדובר על תת דיווח, אני שואלת מה קורה עם ה-89 אחוזים, מקרי אלימות של נשים ערביות שמגיעות ומתלוננות. על אף שאנחנו מדברות על אי ביטחון במערכת הזאת, הן מגיעות ומתלוננות. 89 אחוזים ממקרי האלימות בקרב נשים ערביות נסגרים. 83 אחוזים ממחקרי האלימות המינית בכלל במדינת ישראל, התיקים שלהם נסגרים. אז מה התפקוד שלהם? למה התיקים נסגרים? ניסיון רצח של אישה בטמרה, המשטרה טוענת שלא מצאו את הסכין, לא מצאו את הרכב שדרס אותה והוגש כתב אישום במובן הזה של חבלה חמורה ולא ניסיון לרצח. כל המקרים האלו בטח לא נותנים אמון. צריך לבדוק את אי התפקוד, את התפקוד הלקוי, את הזלזול של המערכות השונות בחיי הנשים ואנחנו רואות את זה במיוחד עכשיו בתקופת הקורונה. מוציאים אותנו לסגר ואין תוכניות רלוונטיות שיגנו על חייהן של נשים. אני כן יכולה לציין שבמרכז הסיוע שלנו יש עלייה של 62 אחוזים בדיווח על אלימות בתוך המשפחה, אלימות פיזית, מילולית, כלכלית. זה בהשוואה למה שהיה בשנה שעברה באותה תקופה. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> כשאת אומרת במרכז שלכם, מה מכסה המרכז שלכם? את כל הארץ? << אורח >> נאילה עואד: << אורח >> כן. זה מרכז סיוע לנשים ערביות נפגעות אלימות מינית ופיזית. אנחנו חלק מאיגוד מרכזי הסיוע. יש תשעה מרכזי סיוע והשוני הוא שהעמותה מפעילה את מרכז הסיוע. משנת 1992 אנחנו מפעילות מקלט לנשים ערביות וזכינו בהפעלת עוד מקלט מעורב. צריך לחתום על ההסכם ואני מקווה שירימו את זה וידאגו גם להקצאת משאבים לשם רכישת ציוד למקלט הזה. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> כשאת אומרת עלייה של 62 אחוזים, לאיזה מספר זה מגיע? << אורח >> נאילה עואד: << אורח >> מתחילת השנה ועד היום, בחצי השנה הראשונה, אנחנו מדברות על 700 דיווחים למרכז הסיוע שלנו, לעומת השנה שעברה, במשך כל השנה, אז היה מדובר על 800 דיווחים. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> תודה. אני מבקש להעלות את מנכ"לית ויצ"ו, מירה מינס. בוקר טוב. << אורח >> מירה מינס: << אורח >> בוקר טוב. שלום לכולם ותודה רבה על זכות הדיבור. אני אשתדל לא לחזור על דברים שנאמרו קודם ולהיות מאוד ממוקדת. אני אומר שיש דבר אחד שמאוד הפריע לי בשיח ומפריע לי בשיח גם כאן וגם בכלל כאשר מדברים על הנושא של אלימות נגד נשים ונגד בני משפחה מוחלשים, וזה הנושא הזה של למי מגלגלים את האחריות. מדברים על האם לגלגל את זה לרשויות המקומיות, האם לגלגל את זה למשרד העבודה והרווחה, האם לגלגל את זה על ארגוני הנשים ואני הייתי מבקשת להפסיק את הגלגול הזה. אני חושבת שזאת אחת הרעות החולות בסיפור הזה. אני מתחברת לרעיונות שכבר עלו במהלך השנים ועולים גם בדיון הזה לגבי הנושא הזה שצריך להיות גורם אחד שהוא מתכלל את כל העניין הזה, כמו שיש את הרשות לבטיחות בדרכים או למניעת תאונות דרכים. כאשר מדובר על הנושא הזה, יש עם מי לדבר, יש גורם שמתכנן, יש גורם שדואג שיהיה תקציב וגם יש למי לבוא בביקורת כאשר דברים לא קורים. התחושה שלנו היא שבנושא הזה מגלגלים את זה בין האחד לשני. אני הייתי רוצה לבקש שהקריאה שתצא מהמקום הזה, מהדיון הזה, שזה לא עוד דוח, עוד בדיקה, עוד מבקר מדינה, עוד מסקנות, עוד סטטיסטיקות. יש כבר החלטות של הוועדה לגבי מה שצריך לעשות ואכן צריך לקדם את היכולת של הגורמים הנכונים ליישם את זה, בין אם זה תקציב ובין אם זה גורם שהוא באמת מתכלל. אני רוצה לומר שלפחות מהמקום שלנו כ-ויצ"ו, אנחנו תופסים את עצמנו כיד ימינה של הממשלה ואנחנו עובדים בנושא הזה בעיקר כמובן עם משרד העבודה והרווחה, עם איריס פלורנטין ועם הצוות המדהים שלה. אנחנו מהזווית שלנו באמת מנסים לעשות כל מה שאנחנו יכולים, כמובן בהתאם להנחיות, למדיניות, לתקציב ולפיקוח של משרד הרווחה. צריך לראות איך אנחנו מגיעים למצב שהדבר מטופל בצורה הנכונה וברמה המערכתית כי אני גם לא יודעת אם באמת כל התמונה יושבת אצל משרד העבודה והרווחה או מתפזרת בין משרדים ורשויות. גם לרשויות המקומיות יש תפקיד מאוד חשוב בסיפור הזה. אני מבקשת, בואו נעצור את הגלגול הזה, בואו נמקד את זה ונרכז את זה. כבר הוצע בעבר להקים רשות לאומית למניעת אלימות או רשות לבטיחות במשפחה. הדבר הנוסף שאני רוצה להזכיר. אני לא יודעת אם נמצאים כאן נציגים של המועצה שלום הילד. אני מבקשת בשיח הזה להזכיר גם את הנושא של הנשים וגם את הנושא של עשרות ומאות ילדים שהתייתמו מאימא בנסיבות כאלה טרגיות וגם זה חייב להיות חלק מהשיח בצורה מאוד מאוד ברורה. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> שלא לדבר על זה שאלימות בתוך המשפחה מופנית גם נגד נשים ולא פעם גם נגד ילדים. תודה. נבקש להעלות בפעם הראשונה וכנראה לא אחרונה את איריס פלורנטין ממשרד העבודה והרווחה. אני רוצה להתחיל עם מסמך שיצא מתוך המשרד שלכם, להערכתי בחודש יוני או משהו כזה, שציין עלייה אדירה, עלייה מחודש לחודש של 122 אחוזים והגעה למספרים של 1,885 תלונות על אלימות במשפחה בחודש מאי. אומר שם שר העבודה והרווחה ש"בשבוע שעבר השגנו 20 מיליון שקלים תקציב חירום לטובת המלחמה באלימות במשפחה". את יכולה לומר לנו אם התקציב הזה הגיע ואם הגיע, למה הוא הופנה, וכמובן להתייחס גם לדברים שהועלו עד עכשיו. << אורח >> איריס פלורנטין: << אורח >> בוקר טוב. כמובן. אני אתחיל מהשאלה שלך. הנתון שדיברת עליו הוא נתון שמגיע מקו 118, הוא נתון שהיה בפיק של הפניות לקו. עכשיו יש ירידה במספר הפניות. אנחנו כל הזמן עוקבים אחרי הפניות שמגיעות לשם. פנייה שהיא דחופה מועברת מיד למשטרה, פנייה שהיא קצת פחות דחופה מועברת מיד לטיפול לאחת מהיחידות שלנו ברשויות המקומיות. בנוסף לכך, קו 118 מרכז לנו את כל הפניות עבור נשים שרוצות לפנות למקלטים. כל אישה שרוצה לפנות, עובד סוציאלי ברשות המקומית יכול לקבל דרך הקו הזה את המקומות שפנויים במקלטים וזה נעשה באון ליין לפי מה שיש לנו בתוך המערכת הממוחשבת, כך שאנחנו יכולים בהחלט בזמן אמת להגיב לכל הנתונים שיש שם. לגבי הכסף. אנחנו עומדים בשנה הנוכחית ב-50 מיליון שקלים. 20 מיליון השקלים שהזכירו כאן, אלה 20 מיליון שקלים שהם חלק מה-50 מיליון שקלים שאושרו בהחלטת הממשלה בינואר 2019. זה התקציב המדובר. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> מה שאת אומרת, זה לא כסף חדש. לא רק שזה לא כסף חדש אלא התוכנית נמצאת בתת תקצוב מתמשך לאורך השנים, מה שהועלה בדיון כאן יותר מפעם אחת וה-20 מיליון שקלים הם בתוך ה-50 מיליון שקלים שהיו כבר צריכים להיות 100 או 150 מיליון שקלים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון. << אורח >> איריס פלורנטין: << אורח >> אני רוצה להתייחס למצב הקיים. בינואר 2019 הממשלה אישרה תקציב לתוכנית ואת התקציב הזה קיבלנו ואנחנו עובדים אתו. התקציב הזה חולק ואנחנו משתמשים בו. נאמר כאן שהתוכנית אנכרוניסטית אבל היא ממש לא. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> ברשותך, בדקה הקרובה אני רוצה לדבר על כסף. כמה כסף עבר מינואר 2019? << אורח >> איריס פלורנטין: << אורח >> התקציב שיש לי בסעיפים התקציביים עומד על 50 מיליון שהם בשימוש מלא. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> בשנת התקציב 2019, כשעוד היה תקציב, עברו ובוצעו 50 מיליון שקלים? << אורח >> איריס פלורנטין: << אורח >> לא. בשנת התקציב 2019 עבדנו עם 30 מיליון שקלים. לקראת סוף השנה הגיעו 20 מיליון שקלים נוספים. בשנת 2020 אנחנו עובדים עם 50 מיליון שקלים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל ב-20 מיליון שקלים לא הצלחתם להשתמש כי הם הגיעו בסוף נובמבר. נכון? << אורח >> איריס פלורנטין: << אורח >> את מדברת על 2019. נכון. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> האם נשארו אצלכם לשימוש ב-2020? האם הם בנוסף ל-50 מיליון שקלים עליהם את מדברת או בתוך ה-5 מיליון שקלים? << אורח >> איריס פלורנטין: << אורח >> לא. בשנת 2020 יש לנו 50 מיליון שקלים. חלק מהכסף ב-2019 הועבר ל-2020 והוא בנוסף. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> איך יכולתם להעביר אותו אם אין תקציב? כשאין תקציב גם עודפים מחויבים אי אפשר להעביר. << אורח >> איריס פלורנטין: << אורח >> העברנו. יש לי 12 מיליון שקלים ויותר כשאנחנו עכשיו מקימים אתם ארבע יחידות 24/7 בארבע רשויות מקומיות. המרכז הראשון יקום כבר בתקופה הקרובה והאחרים בתהליך. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> איפה? << אורח >> איריס פלורנטין: << אורח >> המרכז הראשון יקום בעכו וכבר חתמנו הסכם עם העירייה שיש לה מבנה. מכיוון שקיבלתי תקציב נוסף לשיפוץ, אנחנו נוכל לשפץ אותו ולכן זה נותן דחיפה מאוד גדולה ליציאה לדרך. המרכז השני יהיה בתל אביב שגם להם יש מבנה. הם הודיעו לנו אתמול שהמבנה כבר פנוי. המרכז השלישי שהשבוע כבר עבר ועדת מכרזים יהיה בבית שמש. המרכז הרביעי- ויש לנו הצהרת ראשת העיר – יהיה באזור הדרום באחריות עיריית ירוחם. בחודש הקרוב יהיו הסכמים סגורים. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> מה מרכז כזה נותן? מה הוא יודע לעשות? << אורח >> איריס פלורנטין: << אורח >> מרכז כזה ייתן טיפול ברמת הקהילה. הוא שירות קהילתי. הוא יהיה פתוח 24/7 עם שוטר עם רופא, עם עורך דין, עם עובדים סוציאליים שנמצאים שם כדי לענות על כל שאלה, לעשות מיצוי זכויות ולהיות שם בזמן אמת. המרכז יהיה מאובטח על פי הכללים של המשטרה. לצד המרכז הזה תהיה דירונת קטנה לנשים שחייבות לצאת באותו רגע ומאיזושהי סיבה לא יכולות לצאת או לא מתאימות ליציאה למקלט או לא רוצות להיות מזוהות בשלב הזה. יש הרבה נשים שלא מזוהות. אנחנו רואים את הפערים בין התלונה לבין מי שמגיע בסופו של דבר לטיפול ובנקודה הזאת אני גם אטפל בחודשים הקרובים. זה המענה שהמרכזים האלה ייתנו. אנחנו חושבים שהוא מענה חדשני ואתו אנחנו יוצאים לדרך. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> האם כל סוגיית המקלטים ותפקוד המקלטים נפגעה בעקבות המבולקה התקציבית של השנה האחרונה? << אורח >> איריס פלורנטין: << אורח >> ממש לא. אני חושבת שהפעולה הראשונה שאנחנו עשינו יחד עם המקלטים בגל הראשון של הקורונה זה לדאוג שהמקלטים יהיו פתוחים ולתת להם את כל האפשרויות להמשיך לעבוד כולל שיפוי ועוד תוספת תקציב שלאחרונה שלחנו אליהם, סכום של 300,000 שקלים, כדי להחזיק אותם טוב יותר בתקופת הקורונה. המקלטים קלטו כל הזמן. כדי לסייע ולא לעצור את הקליטות, אנחנו פתחנו יחד עם ויצ"ו ישראל מקלט שעדיין עובד ועושה את בידוד מנע. כל אישה מגיעה לשם לשבועיים ואחרי שבועיים עוברת למקלט. אנחנו עשינו הסדר עם המלוניות של קורונה ואם יש אישה שצריכה לצאת כי היא חולה, אנחנו עושים הסדר אתם עבור נשים חולות עם הילדים. הדברים פועלים ועובדים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> עד היכן הגעתם עם המטה הארצי היה צריך לקום ובכמה הוא מתוקצב? שם בעצם עושים את כל הסנכרון של המידע והתיאום ליישום התוכנית. << אורח >> איריס פלורנטין: << אורח >> כרגע יש לי מרכזת שעובדת יחד אתי. לפני כשלושה שבועות קלטנו עובדת נוספת שתיכנס למטה. יצאנו למכרז לשתי עובדות והצלחנו לקלוט אחת. אנחנו יוצאים למכרז נוסף ואני מקווה שהתהליכים יאפשרו לנו לקלוט את העובדים קצת יותר מהר. זה עדיין רק חלק. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> זאת אומרת שיהיו שלוש עובדות בנוסף לעבודה הרבה שאת עושה. יהיו שלוש עובדים או עובדות בתוך המטה. לפי התוכנית העקרונית כמה עובדים הייתם צריכים לקבל למטה הזה? << אורח >> איריס פלורנטין: << אורח >> בתוכנית העבודה שהובאה להחלטת הממשלה היה רשום שישה וחצי תקנים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה מעכב קבלת שישה וחצי תקנים? אתם אחראים על עבודה כל כך גדולה ותוכנית כל כך גדולה. תקציבים? << אורח >> איריס פלורנטין: << אורח >> אנחנו צריכים לקבל אישורים תקציביים גם לכוח אדם וגם תהליכים מכרזיים. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> ברשותך, איריס, כנראה נחזור אליך בהמשך. אני רוצה להעלות עוד כמה קולות מהשטח, מהעמותות שמטפלת בנושא הזה. אני מבקש להעלות את עורכת הדין איילת רזין בית אור, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית. אלימות במשפחה ותקיפה מינית, אלה שני נושאים רעים שקשורים כמובן אחד בשני. האם בנתונים שמגיעים אליכם אתם רואים עלייה דומה? << אורח >> איילת רזין בית אור: << אורח >> שלום. תודה על הדיון. אני נמצאת מחוץ לכנסת יחד עם חברותיי וחבריי, לזכר אותן נשים שנרצחו וקולן כבר לא יישמע. לכן אני נמצאת בחוץ ולא יחד אתכם בוועדה. אני כן אבקש להתייחס למספר נושאים שעוד לא עלו. המשרד לביטחון פנים שהוא אמור להיות בחזית המאבק באלימות במשפחה, בשמונת היעדים שהגדיר השר רק לאחרונה, שכח, נשמט הנושא של מאבק באלימות במשפחה ואלימות כלפי נשים וילדים. זה פשוט לא מופיע. יש שם שמונה נקודות עם נושאים שבאמת כולם חשובים, אני לא מקלה ראש, אבל כל הנושא של אלימות במשפחה לא נכלל שם. ושוב, המשרד לביטחון פנים אמור להוביל ולהיות בחזית המאבק באלימות במשפחה. הנושא השני שאני מבקשת להעלות, גם הוא קשור למשרד לביטחון פנים, הוא הנושא של הניטור האלקטרוני לעברייני אלימות במשפחה ועבירות מין. בשבוע שעבר נדהמנו לשמוע שהעבודה על הצעת החוק שעברה ועדת שרים, שמבקשת לתת מענה לנשים שיוכלו לא להיות במעצר בית בזמן שהאדם שחשוד באלימות כלפיהן מסתובב חופשי או שנמצא במעצר, שבעצם לא יוטלו עליהן מגבלות אלא עליו, האמצעי הזה שעובד בכל העולם, שמענו שוב שהוא לא אפקטיבי ולכן העבודה על הצעת החוק שעברה ועדת שרים נגדעה. לא שמענו מה התוצאות של הפיילוט, לא שמענו למה זה לא עובד ובעיקר לא שמענו למה בכל העולם זה כן עובד ורק בישראל זה לא עובד. את זה אנחנו נבקש מאוד מהוועדה, גם מהוועדה הזו, להיות עם יד על הדופק בנושא הזה כי תשובות לא קיבלנו. אחד הדברים, והוא הכי רלוונטי עכשיו לתקופה של הקורונה, זה הנושא של הצעת חוק שמקדמת אותה חברת הכנסת קרן ברק, הצעת חוק שנכתבה על ידינו והרבה שנים לא מגיעה לכדי הבשלה וחקיקה, וזה הנושא של הכשרות חובה לאותם שומרי סף, לאותם סוכני איתור, אנשי הוראה, אנשי רפואה, אנשי טיפול שלהם – ולפעמים אלה רק הם - יש את האפשרות והנגישות להגיע לאוכלוסייה שנמצאת בסיכון ולהושיט לה יד. לתת להם את הכלים לזהות סימני התעללות, אותות אזהרה, מצוקה. תחשבו על אותם ילדים, הילדים שלנו, שכלואים עכשיו בבית, נמצאים שעות על גבי שעות מול זום ולפעמים הקשר האנושי היחיד שיש להם, מלבד המשפחה שיש בה אלימות, הוא עם המורה. מיד עם הסגר הראשון וגם בסגר השני פנינו ולמשרד לביטחון פנים ולמשרד הרווחה בבקשה לעשות ביקורי בית יזומים. כל אותן משפחות "מוכרות" וביקשנו להגביר נוכחות משטרתית, ביקורי בית של עובדים סוציאליים כדי להרתיע ולהושיט יד, שהנפגעים ידעו שיש להם לאן לפנות. אנחנו לא רואות את הדבר הזה בשטח. פנינו למשרד החינוך ולא קיבלנו מענה. ביקשנו להנחות את המורים לעשות ביקורות, פניות יזומות בבתים שיש להם חשד שיש שם משהו. הם לפעמים הקשר היחיד, היד היחידה שיכולה להיות מושטת. לצערנו הדבר הזה לא מספיק מוטמע ולא נעשה. אנחנו נמשיך לדרוש זאת ונבקש את עזרת הוועדה בסיוע וקידום הנושא הזה. אתם מוזמנים להצטרף אלינו למחאה שמתקיימת כאן מחוץ לכנסת. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> תודה רבה. אני מבקש להעלות את המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים, אליעזר רוזנבאום. אני רוצה להתחיל מהנקודה הראשונה שהועלתה כאן לגבי סדרי העדיפויות של המשרד. אני בטוח שאלה ימים קשים ועמוסים מאוד למשטרה ואנחנו מכבדים מאוד את כל מה שהיא עושה. אני שואל אותך איפה משתקפת העלייה היחסית של אלימות בתוך המשפחה ואלימות כלפי נשים בסדר הפעולות של המשרד כאשר אנחנו רואים שסוגי הפשיעה האחרים, לפחות עד עכשיו וזאת כמובן מגמה מבורכת, הם בירידה באופן מובן לאור התנאים המיוחדים של סגרים, מגבלות חברתיות, אנשים נמצאים הרבה יותר בבית וכן הלאה. היכן העובדה שעל הרקע הזה יש הרבה יותר חשש מאלימות במשפחה באה לידי ביטוי בפעולה שלכם? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> בוקר טוב. אני אשיב גם על השאלות שלך וגם על הביקורת שהושמעה כאן. אני חושב שהביקורת היא לא במקום. אני עוסק בנושא הזה גם כמשנה למנכ"ל וגם עת לאחרונה הייתי ממלא מקום מנכ"ל המשרד למעלה משנה. הנושא הזה הוא בסדר עדיפות של מדיניות גם השר הקודם וגם השר הנוכחי והדברים באים לידי ביטוי בעשייה. אני מדבר על שני הדברים, גם בעקבות משבר הקורונה וגם אני מדבר על התוכנית הלאומית. אני זה שעמדתי בראש הוועדה והבאתי 14 המלצות לשני השרים, לשר לביטחון פנים ולשר הרווחה, בנושא ההתמודדות עם האלימות במשפחה ומזה נגזרה התכנית הלאומית שאנחנו שותפים לה. מי שמוביל את התוכנית הלאומית - זה גם מה שסוכם בוועדת השרים – זה משרד הרווחה ואנחנו שותפים,. תכף אני אומר מה עשינו ממקורותינו ולצערי אנחנו לא קיבלנו את התקציבים שביקשנו ואני מקווה שב-2021 ייתנו לנו יותר, אבל למרות שלא קיבלנו – כן עשינו את הדברים. בעקבות משבר הקורונה – זו גם תשובה לידידי יואב סגלוביץ' – ניתנו הנחיות במדיניות השר ומפכ"ל המשטרה לעשות מספר פעולות כדי לוודא שאותן נשים מאוימות, לא יפגעו בהן ויהיה להן ביטחון. נאמר כאן שיש שולחנות עגולים בתחנות המשטרה שהם מנהלים את כל הנושא הזה של נשים בסיכון והקשר הרצוף אתן מתבצע כפי שאמר את זה עופר מסינג. הדבר הנוסף הוא לגבי השחרור המינהלי. קודם כל, כשהיו תקנות לשעת חירום, השר דאג לכך שלא ישוחררו לחופשות גברים אלימים שמרצים את עונשם בגין אלימות במשפחה והם לא יצאו לחופשות. כרגע יש את השחרור המינהלי ואנחנו בתהליך למנוע את שחרורם באופן אוטומטי. מי שמכיר את הנושא של תקן הכליאה, כל מה שמעבר לתקן הכליאה, אנשים למעשה משתחררים בקיצור של שלושה-ארבעה חודשים ואנחנו מטפלים בדבר הזה. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> אני רוצה להבהיר את הנקודה האחרונה. אתם עכשיו פועלים לכך שלא ישוחררו גברים שנכלאו על עבירות של אלימות במשפחה במסגרת השחרור המינהלי. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> כן. בדבר הזה יש שתי בעיות. בעיה אחת היא התראה. הוועדה לשחרור בשירות בתי הסוהר יכולה לקבל החלטה היום בבוקר ובתוך כמה שעות הבן אדם משתחרר. דבר כזה יכול להוות בעיה משמעותית וליצור פגיעה באישה כזו או אחרת. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> אם זה בסמכותכם לקבוע שבסוג העבירה הזה לא ישתחררו, אז ברגע שהוא מקבל דבר כזה, יצא דגל אדום, יקפוץ דגל אדום החוצה ויגיד שאותו לא משחררים. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> מאחר ויש את תקן הכליאה, היה דין ודברים לגבי המספרים, אנחנו מטפלים כדי להסדיר את הדבר הזה כפי שנהגנו כשהיו התקש"חים. כאשר היו התקש"חים לא הייתה בעיה. זה היה בתוכו ושם מנענו את הדבר הזה. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> מה צריך בשביל זה? צריך תקנות? צריך חקיקה? מה צריך בשביל זה? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> צריך להסדיר את זה בתקן הכליאה. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> הנושא נדון בוועדת הפנים. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> נמצאת כאן נציגת היועץ המשפטי שלנו, אפרת, ואם תרשה לה, אחרי שאסיים, היא תוכל לעדכן במדויק יותר כי אני לא הייתי בישיבת הוועדה. דבר נוסף. הקמנו מערכת ממוחשבת בין שב"ס למשטרת ישראל וכמובן שאנחנו מיידעים את הרווחה על אותם גברים שאמורים להשתחרר על מנת שיהיו מעודכנים בזמן וכמובן צריך לעדכן את הנשים עצמן. זאת מערכת נוספת שהקמנו בעקבות הצורך לראות שאין לנו פערים בעדכון. לגבי פעולות נוספות. בבתי הסוהר, אמר יואב סגלוביץ' נכון, מי שמרצה עונש פחות משנה, יש לנו קושי להעביר אותו את תוכניות הטיפול כי תוכניות הטיפול אורכות שנה ומעלה. זה פער שאנחנו בוחנים איך לטפל, להתחיל בבית הסוהר ולאחר מכן להמשיך את הטיפול בקהילה אבל כמובן צריך להסדיר את זה בחקיקה כי בהתנדבות לא בטוח שאותו גבר יסכים לעשות את הדבר הזה. אגף כלי ירייה חונה אצלנו והוא גם כפוף אלי. הוצאנו הנחיות מאוד ברורות לגבי כל אותם מאבטחים שהם בחל"ת שיחזירו בחזרה את הנשקים לחברות האבטחה, רישיונות שפג תוקפם. לוודא שהנשקים מוחזרים לאחסון במשטרה. כמובן שאם יש מידע על גבר אלים, רישיונו נשלל. יש תהליך מאוד מסודר. המידע עולה ממשרד הרווחה לתחנת המשטרה, מיד מגיע לחטיבת האבטחה שהיא אחראית, מיד מעבירים את ההודעה לאגף כלי ירייה ואנחנו מיד שוללים את הנשק ודואגים שהנשק הזה יופקד או יילקח מאותו גבר אלים. יש עוד פעולות נוספות. ברשותך, לגבי חלקנו בתוכנית הלאומית. אנחנו עשינו כמה פעולות למרות שלא תוקצבנו כי הלכו למערכות בחירות ומשרד הרווחה הצליח לסגור תקציב עם משרד האוצר וכשאנחנו הגענו, יצאו למערכות בחירות. אנחנו הקמנו 16 מחלקי משפחה ב-16 רשויות, שם כמות האירועים והתיקים מהגבוהה מהמגזר. יש את רמלה, לוד, תחנת זבולון ומי שכלול בתוכה, כאשר הרעיון היה לרכז ביחידה אחת את כל החוקרים שעוסקים בתא המשפחתי והקצינו לזה 125 תקנים. בכל אחת מהיחידות האלה אנחנו בתהליך של גיוס עובד סוציאלי או עובדת סוציאלית, קצינת משטרה, שתרכז תהיה אשת הקשר עם הקורבן אל מול התחנה ומשרד הרווחה, כדי שהקשר יהיה רצוף. המודל הזה של עו"ס משטרה הוא מודל מאוד מוצלח ואנחנו עושים את זה גם במסגרת הרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול שלפני שלושה חודשים עברה למשרד החדש אבל את הפרויקט הזה הקמנו אחרי עבודה רבה וחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן מכירה ויודעת מה התרומה. אנחנו מימנו 15 עובדים סוציאליים, לא שוטרות, אזרחיות, בתחנות המשטרה וביחד עם משרד הרווחה אנחנו מרחיבים את הפרויקט הזה. זה נקרא משפחה אבל זה על אותו מודל. לגבי הצימוד האלקטרוני. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> שים רגע נקודה. אורלי, רצית לשאול משהו? << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> כן. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> רק לגבי הצימוד האלקטרוני. בעוד 50 דקות אני עולה ל-זום עם הספרדים. יש כמה מדינות בעולם שמשתמשות בדבר הזה. אנחנו עשינו פיילוט, לצערנו במסגרת שני הפיילוטים התגלו פערים טכנולוגיים. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> גם בישראל צימוד אלקטרוני זה לא דבר חדש. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> כן. יש לנו צימוד אלקטרוני בשירות בתי הסוהר, פיקוח אלקטרוני על אסורים משוחררים על תנאי, אבל זה לא ה-GPS. כדי להגן על הנשים, אנחנו צריכים את המערכת עם GPS ויש שם פערים טכנולוגיים. אנחנו כמובן לא נואשנו בגלל תוצאות הפיילוט. אנחנו ממשיכים ומפרסמים בימים אלה RFD, כלומר, בקשה להדגמות מחברות לאור הפערים שעלו בניסוי ואנחנו כן מתכוונים לפרסם, אחרי שנקבל את ההצעות, מכרז בהנחה שנקבל מענים. אנחנו ב-11:00 נפגשים ב-זום עם הספרדים והולכים לדבר אתם על הפרויקט שעובד אצלם. יש גם בפורטוגל ויש גם בקנדה. הכוונה שלנו היא כן לקדם את הדבר הזה ב-2021. אני לא יודע מהיכן נלקח המידע שאנחנו לא מתכוונים לקדם את זה. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> קח אוויר. אורלי, בבקשה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> שאלה כי דיברת על תזכיר החוק לגבי השחרור המינהלי. אני לא יודעת אם עלתה היועצת המשפטית אבל יש את השחרור המינהלי הרגיל ואת השחרור המינהלי המוגבר. אני לא בטוחה שזה חל על שני הסוגים של השחרור המינהלי בסיפור של אסירי אלימות במשפחה ואז השאל היא האם זה בעצם ייתן את הפתרון לכלל השחרורים המינהליים של אסירי אלימות במשפחה. יש את המדרגות שעשו שחרור מינהלי מוגבר וזה נעשה כדי להתמודד עם הצורך שלהם להתאים את מספר האסירים להחלטת בג"ץ לגבי צפיפות הכליאה. זאת הוראת שעה לשלוש שנים שתאפשר לשחרר יותר. נדמה לי שזה רק על זה אבל אני לא בטוחה, אני לא משפטנית. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> זה לגבי הצימוד האלקטרוני. אם תרשה לעורכת הדין אפרת להתייחס לנושא השחרור המינהלי, אז יהיה מידע מדויק. יכול להיות שטעיתי. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> כן. הייתי מעוניין לקבל על זה תשובה קצרה ותמציתית. << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >> שלום לכולם. אני אסביר. הנושא הזה מוסדר בפקודת בתי הסוהר. אכן מדובר על הנושא של השחרור המינהלי המורחב. כיום האוכלוסייה היחידה שמוחרגת מהשחרור המינהלי המורחב זאת אוכלוסיית האסירים הביטחוניים כאשר אנחנו הפצנו תזכיר חוק שנועד להכניס לתוך ההחרגה הזאת גם את אסירי האלמ"ב ואסירים של עבריינות מין, כל אותם אסירים שמסכנים את ביטחון הציבור. כרגע התזכיר נמצא עוד בשלב של הערות הציבור ואנחנו נקדם אותו בהמשך. אנחנו מאוד מקווים שהכנסת גם תאפשר לנו לקדם אותו כמה שיותר מהר בשלב שהוא יגיע לוועדה. כרגע המצב החוקי הוא שהחוק אינו מאפשר להחריג עבריינים מכל סוג שהוא מההליך של השחרור המינהלי כיוון שסעיף 68(ג) בפקודת בתי הסוהר קובע שברגע שהגיעו לתקן הכליאה, שהיום עומד על 14,000 אסירים, נציב שירות בתי הסוהר חייב לשחרר. אין לו סמכות, אין לו שיקול דעת לבחור אסיר אחד על פני אסיר אחר. אם הוא לא משחרר, זאת נחשבת כליאת שווא ולכן יש צורך לתקן את פקודת בתי הסוהר וזה התזכיר שהפצנו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מתי זה נשלח להערות הציבור? מתי התחיל התהליך הזה? << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >> היום זה היום האחרון להערות הציבור. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה אומר שמחר אפשר להעביר את זה הלאה. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> מתי זה יכול להגיע לכנסת? << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >> יעבדו את ההערות יחד עם משרד המשפטים וה משרדים הרלוונטיים וזה יעבור כמה שיותר מהר. זאת השאיפה. זה צריך כמובן לעבור ועדת שרים ולאחר מכן להגיע לכנסת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> השר מעורב בזה באופן אישי? << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >> כן. עם היכנסו לתפקיד הוא הכריז שזה אחד הדברים שהוא רוצה לערוך בעניינם בחינה מחודשת. הוא מעורב בכך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסוף אם השר לא ייקח את זה באופן אישי, זה לא יהיה בכנסת הזאת. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> ואם זה צריך לעבור ועדת שרים, אני לא יודע אם מדובר על ועדת שרים לחקיקה או ועדת שרים אחרת. אם זאת ועדת שרים לחקיקה, היא לא התכנסה כבר חודשיים. זאת כמובן לא הערה אליכם אבל אנא, תדחפו בדרג המיניסטריאלי שהדבר הזה יגיע. אני מבטיח לכם כחברי כנסת שיושבים כאן בוועדה, הם לא חברי ועדת הפנים אבל אנחנו נפעיל כל מה שאנחנו יכולים ואני לא חושב שתהיה התנגדות בוועדת הפנים. לכן ככל שזה ימהר להגיע, כך יהיה יותר טוב. תודה בשלב הזה. אני רוצה עוד כמה קולות מהשטח. נעמי שניידרמן, מנכ"לית עמותת אישה לאישה. בוקר טוב. << אורח >> נעמי שניידרמן: << אורח >> בוקר טוב. תודה רבה על רשות הדיבור. אני רוצה להתחבר לדרים החשובים ששיתפה איריס פלורנטין. אני מנהלת עמותה שמפעילה גם מקלט לנשים נפגעות אלימות וגם תוכנית של דירות מעבר. אחרי תקופת ההתאקלמות הראשונית אני חושבת שההתארגנות סביב הנושא של הקורונה היא מאוד מרשימה. אני רוצה לתת עוד שני הדגשים שאני חושבת שהם משמעותיים בהקשר הרחב יותר. דובר הרבה על המענים החירומיים והמיידיים אבל דווקא כמי שנמצאות בשטח ומלוות נשים, אנחנו יודעות להגיד שהתהליך הוא תהליך ארוך טווח. יש את ההתערבות המשברית הראשונה והתהליך הקריטי להצלת חיים אבל יש גם המון עבודה לאורך זמן ולהערכתנו כדי להוציא אישה ממעגל האלימות ולתת לה את הן הכלים הרגשיים והן את הכלים הפרקטיים לעמוד בעצמה על הרגליים, לפעמים צריך תקופה של כמה שנים, לפחות עוד שנה אחרי השהות במקלט. בשעתו יצא חוק זכויות נשים יוצאות מקלטים בעקבותיו ניתנים מענים מסוימים לשיקום קהילתי אבל זה לא מספיק ולהערכתנו אם היו נפתחות עוד דירות מעבר ועוד תוכניות מהסוג הזה והיו מעבים אותן, היה לכך ביקוש. חשוב לי שהדברים האלה יקבלו ביטוי. נושא נוסף שאני חושבת שהוא מאוד מאוד רלוונטי והוא בא בעקבות הדיון שהתקיים אתמול בנושא של אלימות כלכלית, שבאמת החסמים הם לא רק טיפוליים אלא הם כוללנים וכדי שאישה תוכל להאמין בכוחותיה ולצאת לדרך חדשה, היא נדרשת להשתלבות בשוק העבודה, להעצמה כלכלית, וכמובן שהרבה פעמים היא פגיעה והיא חלשה גם בגלל נסיבות החיים שלה וגם בגלל אלימות כלכלית. אני חושבת שבתוך כל הדיון הזה יש המון התייחסות להיבטים החירומיים וכמובן בעקבות שני מקרי הרצח זה טבעי אבל חשוב לזכור שיש מאות אלפי נשים שסובלות מכל מנעד האלימות ומגיעים להם חיים של כבוד. כאשר מתייחסים בתוכנית לאומית לאלימות במשפחה צריך לחשוב גם על היום שאחרי אותם מענים מיידיים ועל היום שאחרי המקלט. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> ברור. נקודה מובנת לגמרי. תודה רבה. אני מבקש להעלות את לרה צינמן, ארגון משפחות נרצחות ונרצחים. << אורח >> לרה צינמן: << אורח >> שלום לכולם. אני לא רק יושבת ראש ארגון נרצחות ונרצחים אלא גם אימא לדנית שנרצחה לפני 24 שנים בחיפה עת הייתה בת 22. אני מכירה משפחות רבות גם מאלה שנרצחו השנה וגם משנים רבות שחלפו מאז הקמת הארגון ב-1998. אני מתחברת לנושאים רבים מאוד שהוזכרו כאן אבל אני רוצה לחזור למה שנאמר על ידי המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים ולהזכיר שבתחילת הקיץ נפגשנו ודיברנו והובטח לנו שתוקם יחידת מעקב, יחידת פיקוח אחר גברים אלימים שמשתחררים במלוא ריצוי העונש. לא שחרור מינהלי ויש הבדל מהותי. כאן דובר על שחרור מינהלי אחרי תקופות מאסר קצרות אבל יש גם תקופות מאסר הרבה יותר ארוכות ואפילו תקופות מאסר לרוצחים שבעסקאות טיעון נדונים לעונשים מגוחכים כמו 12 שנים, 15 שנים, ואז כשהם משתחררים עם ציפורי דרור, אף אחד לא מכיר אותם ואף אחד לא יודע שהם רצחו בעבר. יש נשים אחרות שמתחתנות אתם בלי לדעת שהם מהווים סכנה והם עלולים לבצע שוב את זממם. בקשר לתקציבים לתוכנית הלאומית. בשנת 2014 הייתה דרישה להקים רשות לאומית למניעת אלימות במשפחה. עם כל זה קמה ועדה בין-משרדית שעד עצם היום הזה מתווכחת על התקציבים וזה במקום, כמו שנאמר, שיהיה גוף מתכלל ואחראי שאפשר יהיה לבוא אליו בטענות. לגבי הרעיון שמשרד מבקר המדינה יבצע בדיקה מקיפה של כל התחום, יש לכלול בתחום הזה את עצם הסקר של נפגעי עבירה. במדינת ישראל מעולם לא נערך סקר נפגעי עבירה. אני מכירה אישית כל כך הרבה יתומים שגדלו לתוך זה, שמינקות הם גדלו לתוך המציאות הזוועתית שאבא שלהם רוצח ואין להם אימא. יש כאלה שהם איבדו את אמם כבגירים והם מתמודדים עם משפט בלתי סביר עם עסקאות טיעון ועם מצוקות כלכליות. אם להשוות מה מגיע ליתומי צה"ל או ליתומי פעולות איבה, הפער הוא עצום וגם המעמד החברתי הוא לגמרי שונה. הרבה מהילדים האלה מתביישים לדבר על זה שאימא שלהם נרצחה ולא מספרים על כך לאף אחד ולא יוצאים לתקשורת אלא רק בודדים יוצאים לתקשורת. משהו צריך להשתנות במדינה. משנת 1998, שנתיים אחרי הרצח של בתי, אני מעורבת בפעילות הארגון. אנחנו היינו שותפים לחוק זכויות נפגעי עבירה שמלאו 20 שנים לחקיקת ועדיין מדברים על פשלות במערכת מנע ועל כל מיני תוכניות שלא בוצעו. משהו צריך להשתנות במדינה ואני מקווה שהוועדה שלכם תמשיך לדרוש בדיקה יסודית על ידי משרד מבקר המדינה. תודה. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> תודה רבה לך. דברים ברורים שנשמעו היטב. אני מבקש להעלות את המשרד לחיזוק וקידום קהילתי, את טלי יוגב. חלק מהדברים שנוגעים לתחום הזה הועברו אליכם. אני רוצה לדעת מה הסיטואציה אצלכם - האם אתם רואים תקציבים ושנית, מה אתם עושים בהיבט הזה ומה בתחום אחריותכם. << אורח >> טלי יוגב: << אורח >> בוקר טוב. אנחנו כמובן שותפים בוועדה הבין-משרדית. אנחנו מפעילים את עו"ס המשטרה במגזר הערבי. אנחנו מפעילים 15 תקנים אזוריים שנותנים מענה ל-54 ישובים. אני רוצה לציין את מה שציין אליעזר רוזנבאום קודם שהתקציב שמוקצה לזה לא מוקצה מהתקציב הבין-משרדי. הוא היה מוקצה מהתקציב הספציפי של המשרד לביטחון פנים שעד לפני מספר חודשים היינו שייכים אליו. בהתחלה הוא היה החלטת ממשלה אבל המשרד תקצב את זה. כלומר, לא התקבל תקציב ייעודי לזה. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> בתוך כל הבירוקרטיה הממשלתית הזאת, אני רוצה להבין. הייתה יחידה או היה איזשהו סעיף בתוך המשרד לביטחון פנים שהיה אחראי לממן את העובדים הסוציאליים האלה שעוסקים בתחום הזה. נכון? << אורח >> טלי יוגב: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> משהוקם המשרד לחיזוק וקידום קהילתי והדבר הזה הועבר אליו, האם עבר אתו גם הכסף? האם היום העובדים הסוציאליים האלה מקבלים כסף מהתקציב שלכם? << אורח >> טלי יוגב: << אורח >> הם מתוקצבים. הם קודם כל מתוקצבים השנה ויהיו מתוקצבים גם בשנה הבאה, אבל אני אומרת שוב שזה לא שהתקבל איזשהו תקציב ייעודי. אנחנו גוזרים את זה מתוך התקציבים שלנו ואת זה כן חשוב לומר. איריס יודעת את זה, הוועדה יודעת את זה ואנחנו מקווים שאם יתקבל תקציב, יהיה אפשר לתקצב את הדברים האלה. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> סליחה על השאלה המאוד בירוקרטית כי בסוף על הדברים האלה דברים קמים ונופלים. העובדים הסוציאליים האלה, זו תקנה שהיא בבסיס התקציב או שזה תקציב שצריך לחדש אותו כל שנה? << אורח >> טלי יוגב: << אורח >> זה תקציב שהיה קיים במשרד לביטחון פנים שהמשרד לביטחון פנים גזר מתוך תקציבו. איך זה ייראה ב-2021, בתקציב של המשרד החדש, אני לא יודעת להגיד לך. ברור שזה לא ייפול. ברור שזה ייכנס. להגיד לך אם זה ייכנס דרך הוועדה הבין-משרדית או דרך תקציב ייעודי שיוקצה לטובת המשרד בעניין הזה, אני לא יודעת לומר לך כמו שאנחנו לא יודעים איך ייראה תקציב 2021. אני יכולה להגיד לך שב-2020 אנחנו מתוקצבים לנושא. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> אני מבין מזה שבסופו של דבר זה כפוף למה שיקרה עם תקציב 2021 שאנחנו לא יודעים אם הוא בכלל יעבור ושאנחנו לא יודעים איך הוא ייראה. זאת אומרת, זה לא משהו שהוא נכון להיום, בתקציב מדינת ישראל, חקוק בסלע ועובר משנה לשנה ובטוח שהוא יתקיים. << אורח >> טלי יוגב: << אורח >> זה לא חקוק בסלע אבל אני אגדיר את זה אחרת. זה אמנם לא חקוק בסלע אבל אין מצב שזה לא יתקיים ב-2021. לא יודעת מאיזה סעיף יעבירו את הכסף לנושא אבל אין מצב שזה לא יתקיים ואת זה חשוב לומר. גם אף אחד לא מעלה על דעתו שזה לא יתקיים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ההעברה הייתה של האנשים והנושא פשוט עבר ממשרד למשרד. שאלה טכנית. בסוף מפקד המשטרה, לא משנה באיזה מקום בו נמצא אחד העובדים הסוציאליים, הוא קובע ישיבה בשעה מסוימת אבל במקביל השרה רוצה לעשות ביקור והיא רוצה שאותו עובד סוציאלי יבוא אתה. מי קובע? << אורח >> טלי יוגב: << אורח >> בוא נגיד שזה לא בדיוק עובד כך. נכון להיום הכול נעשה בתיאום וכמו שאנחנו יודעים לתאם את העבודה של העובדים הסוציאליים עם תחנות המשטרה ועם אגפי הרווחה, אנחנו נדע גם לעשות את התיאום אם השרה תרצה לבקר במקום. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה תלוי ברצון טוב. << אורח >> טלי יוגב: << אורח >> אני מניחה שאם השרה תגיע, גם מפקד התחנה יהיה בביקור שלה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא סתם שואל. בסוף אין כאן אחידות הפיקוד על האירוע הזה. כלומר, בסוף משהו שהיה בתפיסת העבודה שעובדים ביחד, יכול להיות שבעוד שנה, בעוד שנתיים, כל אחד עובר תפקיד, אנשים משתנים, אנשים עוברים, אנשים באים ובסוף זה פוצל. זה המצב הארגוני כרגע. << אורח >> טלי יוגב: << אורח >> אני רוצה להדגיש. נמצאים כאן גם אליעזר, גם איריס וגם אנשי המשטרה. התוכנית הזאת היא תוכנית משולבת של משרד הרווחה, של המשרד לביטחון פנים שעכשיו עבר אלינו למשרד לחיזוק וקידום קהילתי ושל המשטרה. אין דבר שאנחנו עושים והוא לא מתואם. אנחנו יושבים ביחד. בשבוע שעבר או השבוע היה יום הכשרה לעובדים הסוציאליים של החברה הערבית וכולם היו שם. המשטרה הייתה, משרד הרווחה היה שם, אנחנו היינו שם, המשרד לביטחון פנים היה שם. זאת תוכנית משותפת לכולם, כך שאין מצב שמישהו יחליט יום אחד שלא בא לו. זה לא עוד כך. יש לנו נהלים, נהלי עבודה משותפים. זה מסו הדברים שדווקא חקוקים בסלע. שיתוף הפעולה חקוק בסלע. התקציב אולי לא, אבל שיתוף הפעולה חקוק בסלע. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני בא מהמקום הזה ודווקא ראיתי את הסלעים זזים. אני אומר שנכנס עוד גורם מתאם ומרוב תיאום כולם מתאמים עם כולם כל הזמן. זאת השורה התחתונה אבל זאת דעתי שאני אומר אותה בלי כל קשר. אני בטוח שאתם עושים את המקסימום האפשרי. לא אתם החלטתם לעשות את הפיצול. אני אומר שנכנס כאן עוד גורם מתערב. זאת לא אידיאולוגיה לעשות עוד תיאומים אלא זה כורח המציאות. << אורח >> טלי יוגב: << אורח >> חבל לי שאנחנו נכנסים לתוך תחומים מקצועיים כי אלה ממש תחומים מקצועיים פרופר. הסיפור של העובדים הסוציאליים האלה הוא סיפור של אנשים שנמצאים בתווך, בין החלק האכיפתי המשטרתי לבין החלק הטיפולי. יש לזה רציונל מקצועי. אתה תשמע את העובדות הסוציאליות דווקא מהחברה הערבית מדברות ומסבירות כמה התווך הזה הוא נכון מקצועית ביכולת שלהם להגיע גם לנשים שנפגעו וגם לגברים שפגעו. אם הן היו מזוהות לגמרי עם המשטרה, הן לא היו מצליחות לעשות את זה, ואם הן היו מזוהות לגמרי עם הרווחה, הן לא היו מצליחות לעשות את זה. דווקא המקום של התווך הוא מקום מאוד מאוד משמעותי בחברה הערבית. אני אומרת שיכול להיות שזה מורכב, אני לא אומרת שזה קליר-קט אבל דווקא הסיפור של התיאומים הבין-משרדיים בתחום הזה עובד וזה באמת עובד. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> אני לא רוצה להפיל עליך הצדקה או אי הצדקה לחלוקות הממשלתיות ולקיומם של משרדים כאלה ואחרים. אני רוצה לשאול אם פרט לסעיף הזה יש עוד דברים. << אורח >> טלי יוגב: << אורח >> אני רוצה להוסיף עוד משהו. נעשית אצלנו עבודת מניעה שהיא עבודה בתוך הקהילה שעובדת גם עם מנהיגות קהילתית על הנושא של איתור וזיהוי וגם עם שומרי סף, כמו עם ספרים, ספריות, בלניות, נהגי מוניות, עבודה עם צוותים של ברים. נערכות מאות ואלפי הכשרות מדי שנה לצוותים האלה בשביל לדעת לזהות את הסימנים המתרימים ולדעת איך לקחת את האישה יד ביד לתחנת המשטרה או לאגף הרווחה כדי לקבל סיוע. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> תודה רבה. אני מבקש להעלות את איריס בן יעקב ממשרד החינוך. אני רוצה לשאול אותך שאלה ואני אנסה למקד אותה ככל האפשר. בהינתן המצב הבעייתי בתוך מערכת החינוך, בעיקר העובדה שגם במיטב התנאים – ואנחנו עוד לא מצויים במיטב של התנאים – מורים וצוות בתי הספר רואים את התלמידים הרבה פחות ונוגע בהם הרבה פחות מאשר בשנה רגילה. איך אתם והאם אתם מסוגלים לקיים את חלקכם בהיבט הזה של אבחנת ילד או ילדה שנפגעו וגם דרכם אולי אפשרות לאבחן אימא שנפגעה? << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> אין ספק שאנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאוד מורכבת ואת המענים הרגילים שלנו של איתור וזיהוי ניסינו להתאים לתקופת הקורונה. אנחנו כתבנו איזשהו תדריך לצוותי המורים בהתאמה לתקופה הזו של איך אפשר בכל זאת, למרות הקושי המאוד מאוד גדול, לאתר ילדים שנמצאים בסיכון. אני מדברת על טווח גדול של סיכון כולל גם אלימות במשפחה. בתוך האתר שלנו "לומדים בביטחון", שזה אתר שנבנה עכשיו לתקופת הקורונה, הכנסנו שם חומרים שמותאמים גם מגזרית וגם גילאית, לפי גילים, מהגן עד כיתה י"ב, במטרה שצוותי החינוך באמת יוכלו לאתר ולזהות. בנוסף לזה גם הקלטנו הרצאה מוקלטת כדי להסביר לצוותים החינוכיים איך נראה ילד כזה. זאת אומרת, ניסינו כל מיני חלופות להתניע את הנושא הזה בתקופה הזאת. בנוסף לזה יש לנו חוזר מנכ"ל. יש לנו מדיניות מאוד מאוד ברורה בנוגע לחובת היידוע. מורה או איש חינוך או אשת חינוך שמאתרת מצב כזה, מקבלת הנחיה ליידע את ההורה, זה שבעצם נפגע, בזה שהוא יכול לפנות למרכזים הטיפוליים, למרכזים לאלימות במשפחה, לקו 118, לכל החלופות שהרווחה ומשרדי הממשלה מציעים. אני רוצה לומר שגם אנחנו חלק מהוועדה הבין-משרדית שאיריס פלורנטין מובילה. אנחנו שוברים את הראש בימים אלה איך עוד אפשר לסייע לילדים האלה. אנחנו מנסים לחשוב על משהו מקוון שפונה לילדים שנמצאים במצוקה ומציג להם את החלופות לעזרה. יש כל מיני דרכים וזה לא פשוט. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> אני יודע שזה לא פשוט ולכן אני שואל אם יש לכם נתונים שמשווים את כמות הזיהויים של מוריםן ואנשי צוות חינוכי של סוגיות כאלה בשנה רגילה ובשנה האחרונה. << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> כן. יש לנו נתונים., הנתונים ירדו. גם ברווחה. גם הנתונים של הרווחה וגם שלנו. אין ספק שהנתונים ירדו לאור המצב. צריך לזכור שיש ילדים בלי אמצעי קצה. מורה שנמצא בקשר עם ילדים ב-זום, לא לכולם יש מחשבים, לא כולם מתוקשבים, יש ילדים שמאוד מאוד קשה להם לדבר במיוחד כאשר מדובר באלימות במשפחה כי ההורים בסביבה. יש הרבה קשיים. אין ספק שהמקרים ירדו וירדו הרבה. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> תודה. מיד נגיע למשרד האוצר וננסה לקבל תשובות ממנו., אני מבקש להעלות את משרד המשפטים, את רחל ספירו. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> שלום לכם. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> אחרי הסיבוב שעשינו בהבנת הקשיים המשמעותיים של התקופה הזאת, האם יש אספקטים משפטיים בכל שרשרת הטיפול שאפשר לשנות אותם בין אם זה בתקנות, בין אם זה בהוראות שעה, במשהו שיעזור להתמודדות המשפטית עם הסוגיה הזאת של אלימות במשפחה? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אני אתייחס בקצרה. אנחנו כמשרד המשפטים נמצאים כחלק מהוועדה הבין-משרדית שאיריס פלורנטין מובילה וגם במסקנות של הצוות שאומצו בהחלטת ממשלה. יש היבטים שונים ביחס לנושאים משפטיים, לאו דווקא בהובלת משרד המשפטים אבל אנחנו מסייעים ככל הנדרש וככל שעולה הצורך. בתקופת הקורונה לא ראינו איזשהו נושא קריטי שיש צורך ספציפי לתקופת הקורונה בהיבט המשפטי. יש את הנושאים שכבר עלו כאן על ידכם וגם על ידי נציגי הציבור ונציגי המשרדים ואנחנו בעבודה משותפת עם המשרדים, אם זה משרד הבריאות, אם זה משרד הרווחה והמשרד לביטחון פנים. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> ספציפית לסוגיה שהועלתה כאן לגבי השחרור המינהלי, ברור שיש לזה אספקט משפטי. יש משהו שמשרד המשפטים צריך לעשות שם ועוד לא נעשה? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> ביחס לשחרור המינהלי, חברתי אפרת התייחסה. ברגע שיסתיימו הערות הציבור, המשרד כמובן יתגייס לסייע, המחלקה הפלילית אצלנו. אנחנו מודעים לצורך ונסייע בהקדם עת זה יגיע אלינו. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> תודה. אני מבקש להעלות את משרד האוצר, נתנאל אשרי. אני אשאל שאלה מאוד פשוטה – איפה הכסף? זה כסף שנקבע בהחלטת ממשלה, בתוכנית לאומית ועד עכשיו הגיע חלק מאוד קטן ממנו. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> התוכנית הלאומית שעלותה 250 מיליון שקלים, כמו שאמרו קודם, אמנם התקבלה עקרונית בהחלטת ממשלה 2820 ומה שנאמר בה באופן ספציפי היה שהממשלה מאמצת עקרונית את עיקרי תוכנית הפעולה. ההחלטה הזאת עברה ללא תקציב, כמו שנכתב במסמך של מרכז המחקר, וההחלטה התקציבית הייתה החלטה שהגיעה כמעט שנתיים אחר כך, החלטה 4438 שבעצם מוסיפה 20 מיליון שקלים ל-30 מיליון השקלים שנוספו ללא החלטת ממשלה מתוך סדרי עדיפויות והדיונים במשרד האוצר ומשרד הרווחה לאורך השנים. סך הכול 50 מיליון שקלים שאמורים להיכנס לבסיס התקציב בשנת 2021. התשובה לשאלה שעלתה כאן, מי הסכים לכך שהתוכנית תעמוד על 50 מיליון שקלים בבסיס, היא ממשלת ישראל. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> יש דבר כזה בעולם החלטת ממשלה ללא תקציב? מה זאת החלטת ממשלה ללא תקציב? זאת הבעת דעה. גם לי יש. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> הנה, אנחנו רואים שיש דבר כזה. החליטו החלטה עקרונית דקלרטיבית שלא לוותה בתקציב ולכן גם יכלה לעבור בעיתוי שהיא עברה ללא קיצוץ רוחבי וללא הצבעה על מקורות. כשהצלחנו להצביע על מקורות התקדמנו עם הנושא הזה ככל שניתן משנה לשנה. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> אבל הצבעתם על מקורות בחמישית הכסף. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> נכון. לפי קצב ההתקדמות. גם בשיתוף עם משרד הרווחה הבנו שזה פיזיבילי משנה לשנה וגם לפי מה שיש. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> מהכסף שהוקצה בפועל על ידכם, כמה בוצע? << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> משרד הרווחה עדיין בעבודה על זה עם הכסף של השנה. כמו שאיריס אמרה כאן קודם ברמת החיוב של חוזים אנחנו בניצול מלא. איריס, תקני אותי אם אני טועה. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> אני מנסה לעשות סדר. בשנה שעברה הוקצבו 50 מיליון שקלים ובנובמבר נוספו עוד 20 מיליון שקלים. נכון? << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> 30 מיליון שקלים בבסיס ועוד 20 מיליון בנובמבר. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> 30 ועוד 20. ה-50 מיליון בוצעו? << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> ה-20 מיליון שניתנו בשנה שעברה לא בוצעו אבל חלקם הגדול חויב והתגלגל בעודפים, כמו שאיריס אמרה קודם. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> אבל העודפים האלה, כל עוד אין תקציב ל-2020, אפשר להוציא אותם? << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> כן., העודפים האלה הועברו למשרד השנה ברמה של 80 אחוזים. 80 אחוזים מהעודפים הועבר. כמו שאיריס אמרה, הם מנצלים אותם לביצוע פעולות נוספות חד פעמיות. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> וב-20? << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> בגלל שלא היה תקציב לשנה הזאת, התחלנו שוב מהבסיס שלפני החלטת הממשלה 4438, בתחילת שנה עם 30 מיליון שקלים. לאור המצוקה שנוצרה בקורונה, הצלחנו למצוא לטובת העניין את ה-20 מיליון שקלים הנוספים גם ללא תהליך התקציב. כרגע משרד הרווחה עובד על בסיס של 50 מיליון שקלים ואני מקווה שכאשר יהיו דיוני התקציב ל-2021, אנחנו נטמיע את הנושא בבסיס התקציב בצורה קבועה. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> כאשר יהיו, זאת מילה אופרטיבית. כרפרנט הרווחה באגף התקציבים, כשיהיו הדיונים האלה, עם מה תבוא? מה תשים על השולחן? << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> מי שמציג לצדו עדיפויות, זה קודם כל משרד הרווחה ולכן אני מחכה לקבל מהם, לכשיהיו דיוני תקציב כאלה, את הדרישה שלהם לקצב פעילות סביר בתוכנית הזאת שגם ניתן לביצוע. אני מאמין שבתוך סדרי העדיפויות נוכל לתת לזה העדפה. אנחנו במשרד האוצר בוודאי לא נמנע ממשרד הרווחה לתעדף את זה במסגרת דיוניו התקציב. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> אתה אומר לנו שהחלטת הממשלה ההיא, זה לא שהיא אנכרוניסטית או לא אנכרוניסטית אלא היא קלאם פאדי. היא לא מגובה. מה שמגובה בתקציב, וגם זה משנה לשנה, בהנחה שיש תקציב ואתה אומר לנו, וזה לא מפיל כאן אף אחד מהכיסא, שאין אפילו דיונים על התקציב הזה – בשנה טובה זה 50 מיליון שקלים שבאים ב-30 פלוס 20 חודש לפני הסוף. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> שוב, ב-2019 באמת היו בעיות. השנה, 2020, הכסף עבר בחודש מאי, ה-20 מיליון הנוספים. שוב, כשיהיה תקציב, בנקודת הזמן הזאת, מובטח למשרד הרווחה בבסיס התקציב 50 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> תודה. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> אם אפשר בבקשה להעיר. אמרה בתחילת הדיון חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן שיש כאוס טוטלי במשרד הרווחה. אני ממש מבקש להעיר על הדבר הזה. אמנם משרד הרווחה הוא לא פסגת כל החלומות אבל יחד עם זאת, ואני שמח שאמרו את זה גם נציגות לפניי, הגורמים המקצועיים שמטפלים בנושא הזה במשרד הרווחה הם הגורמים המקצועיים מהמעולים שיש והמצב הוא רחוק מאוד מאוד מלהיות כאוס. נראה לי חשוב להגיד את זה. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> הדברים נשמעו. תודה. אני רוצה לחזור לאיריס פלורנטין. לאור כל זה, אחרי הסיבוב הגדול שעשינו, התמונה די ברורה ולא משמחת. אני אשאל שאלה שאני לא חושב ששאלתי שמונה שנים בכנסת. מה עושים? מה עושים לאור זה שבפועל התקציב של התוכנית הזאת הוא רחוק מאוד והוא אפילו לא 20 אחוזים - כי זה תלוי בכל מיני דברים – מהתקציב עליו הוחלט בהחלטת הממשלה, מה שהופך את החלטת הממשלה לאות מתה על פניה. מה עושים מהצד שלכם? מה צריכים לעשות מהצד שלנו בנושא הסופר קריטי הזה, שהוא חיי אדם פשוטו כמשמעו, כדי לא נתכנס ונדון בו מעת לעת ולא נזיז בו אבן? << אורח >> איריס פלורנטין: << אורח >> אני רוצה להגיד שעושים, עושים ועושים מהר וזה מה שאני והאנשים שלי עושים כל הזמן ומבקשים עוד כסף ומכניסים. כל הזמן עושים. אני גם רצה להגיד שגם בשנה הזאת כל כסף שנכנס, עוד 10 מיליון נוספים שקיבלנו חד פעמי, אנחנו מקצים, מבצעים, כותבים תוכניות חדשות. רק אתמול ישבתי בלשכת השר אצלנו וכתבתי עוד כמה דברים שעל השולחן ונאמרו כאן. שמתי על השולחן את נושא האיתור והגעה בזמן אמת לנשים. שמתי על השולחן את העבודה עם גברים, נושא שעלה כאן. אנחנו עושים. זאת לא אות מתה. אנחנו רצים ועושים וגם את הדברים שלוקח זמן להריץ אותם, אנחנו מריצים מאוד מהר. זה מה שאני מצפה מכולם. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> אין לי ספק ואחרי הדיון הזה אני חושב שלא נשמע שלמישהו יש ספק שאת והצוות שלך עושים ככל יכולתכם במשאבים הנתונים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מכיר את האנשים ובסוף כל אחד עושה את המקסימום שהוא יכול במגבלות המשרד שבו הוא נמצא. אני כן חושב שיש כאן כמה דברים עליהם דיברנו כמו הנושא של שחרור אסירים שזה מסוג הדברים שלכנסת יש יכולת לעזור ברגע שזה יגיע לכאן. אם תדחפו את השר, אנחנו יכולים לעשות כדי שזה יסתיים כי מה שקורה זה הדבר לא הכי שפוי בעולם. התכתבתי עם מומי למברגר ממשרד המשפטים ואפשר לעשות דברים ולחשוב קצת אחרת. לדוגמה, כשעושים הסדר טיעון עם מישהו, אז מחייבים אותו לקבל טיפול בקהילה כי אחרת אין הסדר טיעון. יש כל מיני דברים שבחלק מהם צריך תיקוני חקיקה. תפעילו אותנו בהקשר הזה. תפעילו את השרים ובאמצעותכם גם אותנו כי אפשר לעשות. דבר אחרון לגבי תקציב. עפר, כאן יש לי איזו הצעה שאולי לא תעבור אבל שווה לנסות. אני הגשתי ליושב ראש הכנסת בקשה לדיון מהיר לגבי תוכנית אלימות. אני כרגע לא מתווכח אבל דבר אחד בטוח, רצו 250 מיליון שקלים ויצא שקיבלו 50 מיליון שקלים במקרה הטוב. ביקשתי גם לקיים את הדיון הזה ושלא ישלחו אותנו שוב לוועדת הרווחה או לוועדה למעמד האישה אלא לוועדת הכספים. השיטה שהממשלה עובדת היום, ואני אומר זאת לנציגי המשרדים, היא עובדת בקופסאות. אני חושב שעכשיו הגיע העת שאולי "ננצל" את הזמן הזה לסדר את הקופסה הזאת ואז לאיריס לדוגמה, במקום 50 מיליון, יהיו 80 מיליון שקלים לשנה הזאת. אני לא שם את זה עליה אלא זה עלינו. הבקשה שלי, אולי אתה בקשריך הטובים, שיריב לוין יקבל את הבקשה הזאת ובאמת ינתב אותה לוועדת הכספים. שם יש כוח שאפשר לגייס את כל האנשים ולכפות. צריך להשתמש בכוח הפוליטי ואני חושב שזו הדרך היחידה שאפשר ללכת בה כרגע כי אחרת שוב נקיים את הדיון הזה. הייתי בדיון דומה בוועדה לקידום מעמד האישה עם אותם אנשים ועם אותן תשובות. החבר'ה נהדרים אבל בסוף לקדם את זה, צריך כנראה דרך לחץ פוליטי ועל העניין הזה ואין מספיק לחץ פוליטי. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> ברור. איריס, את רוצה להוסיף משהו? << אורח >> איריס פלורנטין: << אורח >> לא. אני חושבת שאמרתי מספיק. אנחנו צריכים כולנו ביחד לדחוף את העגלה. תודה לכולם. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> תודה לך. קרן, את רוצה לומר משהו? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> אני אסכם. קודם כל, למשרד מבקר המדינה. מכל הנושאים בהם עסקתי מאז אני יושב ראש הוועדה הזאת זה אולי אחד הנושאים שהפער בין חשיבותו ודחיפותו לבין הטיפול של מבקר המדינה בו, הוא הגדול מכולם. בשלב הזה אני עוד אראה איזה כלים יש לוועדה הזאת לדחוף את זה באופן מעשי. בשלב הזה אני קורא למשרד מבקר המדינה. היה כאן אתמול מבקר המדינה והציג את דוח 71א', ויש היגיון מסוים לנושאים אותם הוא בוחר, בנפרד מהטיפול הדחוף והעכשווי בקורונה. אני לא רואה על השולחן נושא יותר חשוב מזה. אלה חייב אדם. זה לא טופל ומהדיון הזה, גם מדיונים אחרים, עולה בדיוק סוג הכשלים שמבקר המדינה מדבר עליהם. זאת אומרת, החלטת ממשלה שפשוט לא מתקיימת, שהיא פשוט אות מתה לחלוטין ברגע שלא מצמידים לה מקור תקציבי והחלטה תקציבית ומתווה תקציבי שיכול להחזיק מעמד ובסוף הדברים האלה נעשים על בסיס של משנה לשנה ובתוך השנה. מנגנונים שקמים ונופלים, החלטות משפטיות כמו סיפור המעצר המינהלי וכן הלאה. זה קורא לדוח מקיף וענייני של מבקר המדינה בהקדם. הדבר השני הוא באמת פעולות שאנחנו צריכים לעשות כאן בבית. נפעיל את כל הלחץ שאנחנו יכולים להפעיל כדי שסוגיית השחרור המינהלי תגיע לכאן ותטופל. אני בטוח שכאשר היא תגיע לוועדת הכנסת, בין אם זאת ועדת הפנים או ועדה אחרת, זה לא ייקח שעה. זה מסוג הדברים שאני לא מניח שיהיה עליהם צל של ויכוח. הדברים שיכולים לעבור מכאן, אני מקבל את ההצעה שלך לגבי ועדת הכספים. כל אחד מאתנו יבדוק בצינורות שלו בין אם זה מול יושב ראש הכנסת, בין אם זה מול יושב ראש ועדת הכספים. אני לא משווה שום דבר לשום דבר, בטח לא חיי אדם אבל אם היו השבוע שני נרצחים מטרור, האדמה הייתה רועדת ותקציבים היו עוברים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מבחינת סמוטריץ' זה לא נחשב טרור. << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >> אני מכיר את הסיפור של אתמול ואני כמובן מצדד בעמדה שאת, יואב ואחרים הצגתם, אבל אני אומר שכאן שתי נשים איבדו את חייהן ועל זה אי אפשר להתווכח ואנחנו רואים את העלייה בנתונים וכן הלאה. זה צריך להיות מהנושאים הדחופים גם כי בתקופה הזו אנחנו רואים איך מטפלים בדברים. אומר לנו הנציג של אגף התקציבים שאנחנו מדברים כאן על תקציב כאשר אף אחד לא עובד על תקציב 2021. הוא אומר שכאשר נשב ונדבר על זה. אנחנו חודשיים וקצת לקראת סוף שנת 2020. כל הדברים האלה, אנחנו צריכים בראייה של דחוף, בראייה של לא נצפה לפעולת הממשלה כמו שהיא עושה אלא נעשה הכול בתוך הבית הזה כי הנושא הזה הוא חיי אדם ונושא חברתי ראשון במעלה. תודה רבה. אני נועל את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:55. << סיום >>