פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
27/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 86
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ט' בחשון התשפ"א (27 באוקטובר 2020), שעה 9:42



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33), התש"ף-2020 << הצח >> 
הכנה לקריאה שנייה ושלישית

נכחו:
חברי הוועדה: 
מיקי חיימוביץ' – היו"ר
סונדוס סאלח


חברי הכנסת:
בצלאל סמוטריץ'
שלמה קרעי
עאידה תומא סלימאן

מוזמנים: 
	משתתפים באמצעים מקוונים
	
	

	ערן זהבי
	–
	סגן ראש מנהל רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

	עירית ויסבלום
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

	אור רוזמן
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים

	גבריאלה פיסמן
	–
	עו"ד, ממונה, ייעוץ ו חקיקה, פלילי, משרד המשפטים





ייעוץ משפטי: 
גלעד קרן

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים






<< נושא >> הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33), התש"ף-2020, מ/1363 << נושא >> 
הכנה לקריאה שנייה ושלישית



 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אנחנו הבוקר כאן כדי לדון בהצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33), התש"ף-2020. זוהי הכנה לקריאה שנייה ושלישית. מדובר בחוק שמסמיך בקרי גבולות ואנשים שאמונים על ביקורת הגבולות שלנו. זה ענין של הסדרת סמכויות.

 << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> 

בוקר טוב. אנחנו מדברים על תיקון לחוק הכניסה לישראל במסגרתו אנחנו רוצים להסדיר סמכויות של בקרי הגבול שצריכים אותם לצורך התפעול השוטף של מעברי הגבול. מדובר בסמכויות שעד היום הם מקבלים אותם מכוח צווים של השר לביטחון פנים. אלה צווים שמתחדשים אחת לתקופה. כשמערך ביקורת הגבולות היה עוד בידי המשטרה, לפני כמה שנים, שוטרים ביצעו את התפקידים האלה והיו להם את כל הסמכויות הנדרשות. כשזה עבר למערכת האזרחית, אנחנו היינו צריכים לקבל את הסמכויות האלה ולכן הצווים של השר לביטחון הפנים נותנים את הסמכויות עליהן אנחנו מדברים.

עם זאת הוטל עלינו להסדיר את זה בחקיקה שלנו כדי לנתק את הצורך בצווים המתחדשים של השר לביטחון פנים.

לגופו של עניין אנחנו מדברים על סיטואציות שמתרחשות בגבול, אפשר יהיה גם לתת דוגמאות והסברים. נמצא כאן ערן זהבי, ראש המינהל, והוא יוכל לתת את הדוגמאות אבל בעיקרון אנחנו מדברים על סיטואציות שמתחלקות לכמה נושאים. זה כבר מתבטא בסעיפים והשאלה אם נתחיל לפרט את הנושאים בסעיפים או כרגע רק את העניין הכללי.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בואי נישאר בעניין הכללי ואחר כך, עת נתחיל לעבור על ההצעה, נעשה את זה סעיף סעיף.

 << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> 

בסדר. אם כן, זה הרעיון הכללי. סמכויות שעד היום מקבלים אותן באמצעות צווים של השר לביטחון הפנים ואנחנו צריכים כעת להסדיר את זה בחקיקה. לא מדובר בסמכויות חדשות ולא מדובר בהסדרים חדשים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

תודה רבה. יש עוד מישהו שרוצה להעיר משהו בשלב הזה? אני מציעה שנעשה את הדברים בצורה זריזה יחסית ונתחיל לעבור על ההצעה עצמה.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

לפני שאני אקריא, אני אומר כמה מלים. בנוסח שמונח לפניכם, שהכותרת שלו היא נוסח מוצע לדיון, ייעוץ משפטי לוועדה, 25 באוקטובר 2020, זה הנוסח ממנו אקריא, יש למעשה שני שינויים מהנוסח שעבר בקריאה הראשונה, שהציעה הממשלה.

השינוי הראשון הוא הפניה יותר מדויקת לסעיפים בחוק המעצרים, חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, מעצרים). בחוק המקורי היפנו לסעיפים 72 עד 74 ואנחנו מציעים להשמיט את ההפניה לסעיף 72(א), סעיף שהתווסף לחוק המעצרים בשנת 2018 והוא לא קשור לנושא ולא אמור להיות חלק מהעניין. העמדה הזו תואמה עם משרדי הממשלה.

השינוי השני אותו אנחנו מציעים הוא להוסיף להצעת החוק הזאת גם תנאי שירות בסיסיים לממונים על ביקורת הגבולות. אנחנו חושבים שזה לא נכון שבחוק הזה אנחנו נותנים סמכויות לקציני ביקורת הגבולות ולא ניתן גם לממונים על ביקורת הגבולות שהם בעצם פונקציה יותר בכירה בכל הסיפור הזה של ביקורת הגבולות. יש להם סמכויות לא פחות משמעותיות מאשר לקציני ביקורת הגבולות כמו למשל סמכות של שחרור בערובה ממשמורת, צו משמרות וכולי, סמכויות שממש נוגעות לחירותו של אדם ולכן זה לא נכון בעינינו שקציני ביקורת הגבולות יהיה להם תנאי כשירות בחוק ולממונים על ביקורת הגבולות לא יהיו תנאי כשירות. לכן אנחנו מציעים תיקון גם בהקשר הזה.

אני מציע שאני אקריא את החוק.

חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33), התשפ"א-2020

1. תיקון סעיף 7

בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7, אחרי "באחת מתחנות הגבול שקבע שר הפנים בצו שפורסם ברשומות" יבוא "(בחוק זה – תחנת גבול)".

2. הוספת פרק שני1

אחרי סעיף 10א לחוק העיקרי יבוא:

"פרק שני1: סמכויות עיכוב ומעצר בתחנת גבול

	10ב.	עיכוב בקשר לעבירה

(1) היה לקצין ביקורת הגבולות יסוד סביר לחשד כי אדם שנמצא בתחנת גבול עבר עבירה בת מעצר או עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם או את שלום הציבור או ביטחון המדינה, רשאי הוא לעכב את אותו אדם כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחקור אותו ולמסור לו מסמכים, במקום הימצאו.

(2) היה לקצין ביקורת הגבולות יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה בת מעצר, רשאי הוא לעכב אדם שנמצא בתחנת גבל ושיכול למסור לו מידע הנוגע לאותה עבירה, כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחקור אותו, במקום הימצאו.

(3) על עיכוב לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יחולו הוראות סעיפים 72, 73 ו-74 לחווק המעצרים, בשינוים המחויבים.

(4) בסעיף זה -

"חוק המעצרים" – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

"עבירה בת מעצר " – כהגדרתה בסעיף 23(א)(7) לחוק המעצרים.

	10ג.	מעצר בסירוב לעיכוב

סירב אדם להיענות לדרישת קצין ביקורת הגבולות לעיכוב לפי סעיף 10ב תהיה נתונה לקצין ביקורת הגבולות סמכות המעצר לפי סעיף 23(ב) לחוק המעצרים, בשינויים המחויבים.

		10ד.	זיהוי קצין ביקורת הגבולות

(1) קצין ביקורת הגבולות לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו לפי פרק זה אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1) הוא עונד, באופן גלוי, תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי קצין ביקורת הגבולות בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה.

(2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

(2) חובת ההזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה עלול לגרום לסיכול ביצוע הסמכות בידי קצין ביקורת הגבולות.

(3) חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים קצין ביקורת הגבולות את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים את חובתו כאמור מוקדם ככל האפשר".

3. תיקון סעיף 15

בסעיף 15(ב) לחוק העיקרי –

(1) האמור בו יסומן כפסקת (1) ובה, הסיפה החל במילים "הודעה על מינויים" – תימחק.

(2) אחרי פסקה (1) יבוא:

"(2)	לקצין ביקורת הגבולות ימונה רק מי שמתקיים בו כל אלה:

(1) משטרת ישראל הודיעה לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטיו, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי.

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר, ולעניין הכשרה בתחום הסמכויות הנתונות לו לפי פרק שני1 – כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון פנים.

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים.

(3)	לממונה על ביקורת הגבולות ימונה רק מי שמתקיימים בו כל אלה:
	
(1) משטרת ישראל הודיעה לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטיו, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי.

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר.

(4)	הודעה על מינוי קציני ביקורת הגבולות וממונים על ביקורת הגבולות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות".

4. תחילה

תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו (בחוק זה – יום התחילה).

5. הוראת מעבר

מי שמונה לקצין ביקורת הגבולות או לממונה על ביקורת הגבולות לפי סעיף 15(ב) לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה ושימש בתפקיד האמור ערב יום התחילה, יראו אותו, לתקופה של שישה חודשים מיום התחילה, כפי שמתקיימים לגביו התנאים לפי סעיף 15(ב)(2) או (3), לפי העניין, לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 3(2) לחוק זה.


 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מישהו מבקש רשות דיבור?

 << אורח >> אור רוזמן: << אורח >> 

אנחנו לא מתנגדים לנוסח החוק. אני רק רוצה להסביר איזושהי נקודה שהיא חשובה. מבחינתה בדיקה המשטרתית שתיעשה לממונים. לממונים אין סמכויות אכיפה אגרסיביות ולכן בדרך כלל במקרים כאלה אנחנו נמנעים מבדיקה משטרתית.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

יש הגדרה בחוק לסמכות אכיפה אגרסיבית וסמכות אכיפה רגילה?

 << אורח >> אור רוזמן: << אורח >> 

לא. אין הגדרה בחוק. בדרך כלל סמכויות אכיפה אגרסיביות, הכוונה היא לחיכוך עם אזרחים. מגע, תפיסה וכולי.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

למה אדוני קורא סמכות אכיפה אגרסיבית?

 << אורח >> אור רוזמן: << אורח >> 

הבהרתי. במקום שיש חיכוך עם אזרחים, ממש צורך פיזי לתפוס אזרחים, לכבול אותם, לאסור אותם וכדומה. 

רציתי להבהיר שלאור העובדה שיש כוונה לתת לממונים סמכויות נוספות שהן סמכויות גם של שחרור בערבות, סמכויות שהן מעבר לסמכויות מעין שיפוטיות רגילות, אנחנו כן מקבלים את העובדה שאולי יש מקום לעשות בדיקה משטרתית למרות שבדרך כלל במקרים כאלה אנחנו נמנעים מבדיקה כזאת.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מה השורה התחתונה?

 << אורח >> אור רוזמן: << אורח >> 

השורה התחתונה היא שאנחנו לא נתנגד לנוסח המוצע.

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

אני אשמח לומר כמה דברים ברמה הכללית. המהלך הזה של עיגון בחקיקה של סמכויות עיכוב ומעצר של בקרי הגבול הוא בעצם חלק ממהלך רוחבי שאנחנו כמשרד המשפטים התחלנו ביחס להסמכות שניתנות על ידי השר לביטחון פנים מכוח חוק המעצרים. בעצם יש הרבה מאוד גופים שהיום מקבלים הסמכות באופן עתי על ידי השר לביטחון פנים. הדברים האלה על פי רוב לא יודעים לציבור ולא מעוגנים בחקיקה ואנחנו התחלנו במהלך רוחבי של פנייה לכל הגופים כדי לעגן בחקיקה את סמכויות העיכוב והמעצר. המהלך הזה של רשות האוכלוסין הוא חלק מאותו מהלך רוחבי. אין כאן איזשהו שינוי מבחינת הסמכויות שנתונות היום אלא באמת צורך להביא לידיעת הציבור ולעגן בחקיקה באופן מוסדר את אותן סמכויות שאנחנו רואים בהן סמכויות משמעותיות של פגיעה בחירות. לכן אנו סבורים שהדברים צריכים להיות מעוגנים בחקיקה ראשית.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כלומר, אין הערות משמעותיות לגבי הנוסח.

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

לגבי ההערות של הייעוץ המשפטי, ההערה הראשונה בוודאי מקובלת לגבי סעיף 72(א). לגבי ההערה השנייה, ביחס לדברים שאמר אור, הסמכויות שבדרך כלל אנחנו מציבים לגביהן את אותם תנאים שקבועים, הן בעצם אותן סמכויות פרונטליות שיש בהן חיכוך עם האזרח. החוק לא נותנים לממונים את אותן סמכויות פרונטליות. אין להם בעצם את סמכויות העיכוב והמעצר, אין להם את החיכוך עם האזרח. כמו עמדת המשרד לביטחון פנים, אנחנו חושבים שבמקרה הספציפי הזה לא נכון להתנגד כיוון שכן נתונות סמכויות של שחרור בערובה וסמכויות שכן יש להן קשר למעצר עצמו. לכן ההכשרה צריכה בוודאי להיות הכשרה שונה מזו שניתנת לפקחים אבל גם אנחנו לא מתנגד לתנאים האלה בהקשר הזה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

תודה רבה לך. חבר הכנסצת סמוטריץ'.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

רציתי לשאול. קיבלתי בהסבר בתשובה שניתנה עכשיו שאנחנו בעצם לא משנים את המצב הקיים אלא רק מסדירים בחקיקה. אני רוצה להבין איך זה עובד במצב הקיים, מי נותן את ההסמכה, האם היום המשטרה בודקת את הקצינים, את הממונים, שאין להם עבר פלילי לפני שהשר מסמיך אותם, האם הם עוברים הכשרות, אחת לאיזו תקופה עוברים הכשרות, האם הם מקבלים הכשרות על זכויות חשוד, עצור ומעוכב. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

לפחות כאן דורשים מהם לענוד תג עם שם, מה שבמשטרה לא תמיד קורה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

בסוף אני כאזרח מאוד מאוד מפחד כל פעם כשאנחנו נותנים לעוד ועוד פונקציות סמכויות על אזרחים. זה תמיד בעייתי והחשש משימוש שרירותי תמיד קיים. אם כן, גם אם אנחנו מעגנים מצב קיים, בואו נראה שהמצב הקיים הוא טוב ואני אשמח אם מישהו יאמר איך זה עובד היום, ואז נראה אם באמת נכון לעגן אותו כפי שהוא או שנכון לשנות משהו בהסדרים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

עירית ויסבלום, את יכולה ענות לנו על השאלה הזאת מבחינת הנוהל של היום, מה משתנה מבחינת הבדיקה של אותם אנשים?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

מי מכשיר היום, מה תנאי הכשירות שלהם, מי מפקח עליהם.

 << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> 

אלה דברים שאנחנו כבר עושים אותם היום. כל בקר גבול עובר הכשרה של שלושה שבועות התכנים נקבעו בשיתוף עם המשטרה. התכנים כוללים גם את כל מה שקשור בנושא של עיכוב ומעצר על כל הרגישויות הנובעות מכך. בקרי הגבול מתמנים על ידי שר הפנים לאחר ההכשרה והמשטרה גם היום עושה עבורנו את הבדיקות לפני ההסמכה שלהם.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מי יכול להאיר את עינינו לגבי ההליך עצמו של ההכשרה, של הבחירה, של המיון של האנשים האלה?

 << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> 

בעניין הזה יוכל להרחיב ערן זהבי שממש מעורב בהליכים האלה בשטח. הוא נמצא כאן.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בסדר. ערן זהבי, האיש עם השם המבטיח.

 << אורח >> ערן זהבי: << אורח >> 

בוקר טוב. בקשר לערן זהבי, אני המקור.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

נכון. לפי הגיל, אתה היית שם קודם.

 << אורח >> ערן זהבי: << אורח >> 

כמו שעירית ויסבלום אמרה, אנחנו עושים קורסים לבקרי גבול. בקר גבול היום זה מקצוע ולא משהו שאפשר להעביר אותו בצורה כזו או אחרת ולכן יש קורס רציני. בעניין הזה אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל. לגבי סמכויות עיכוב ומעצר, מגיעים ממש שוטרים מבית הספר לשוטרים בבית שמש שנותנים את החלק שלהם, הם נותנים את הסילבוס של סמכויות עיכוב ומעצר. כמו שעירית אמרה, לפני שאנחנו קולטים את העובדים לעבודה, אנחנו עושים ביקורת ומשטרת ישראל עושה לנו את הביקורת הזאת.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מה הם הקריטריונים? מה ימנע מבן אדם להיות כשיר לתפקיד בקר גבול?

 << אורח >> ערן זהבי: << אורח >> 

אם הוא לא מקבל סמכות ממשטרת ישראל לפני קליטתו לעבודה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אבל מה משטרת ישראל תבדוק לגביו?

 << אורח >> ערן זהבי: << אורח >> 

בסוף מי שנותן את הסמכויות, זאת משטרת ישראל.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

לאן מתלוננים? יש גוף מקביל למח"ש? האם חלים עליו כל הכללים? אולי כדאי להחיל בחוק את כל הכללים של משמעת וכולי שחלים על שוטר שמפעיל את הסמכויות האלה.

 << אורח >> ערן זהבי: << אורח >> 

בנושא משמעת אנחנו כפופים לנציבות שירות המדינה ואנחנו פועלים דרכה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כיוון שזה גוף אכיפה, השאלה המתבקשת והנכונה אולי היא מה קורה אם יש כאן איזושהי בעיה. כיוון שזה איש מפעיל אכיפה, השאלה אם יש גוף אחר או שזאת נציבות שירות המדינה אם מוגשת תלונה?

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

מעולם לא נרשמה תמימות דעים בינך לבין סמוטריץ'.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

בסוגיות האלה, אתה תגלה שהרבה מאוד.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כן. גם בתחבורה יש לנו שפה משותפת.

 << אורח >> ערן זהבי: << אורח >> 

היו בעבר תלונות על בקרי גבול והתלונות הוגשו למשטרת ישראל שהיא מטפלת בהן.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

כאשר הופעלה סמכות שלא כדין, האם יש גורם יותר משמעותי מאשר יחידת המשמעת של הנציבות שיכולה לטפל במקרים כאלה? למשטרת ישראל יש את מח"ש, לא כאלה יעילים הייתי אומר, יש השבוע דיון בוועדת החוקה על הנושא הזה. שאלה אם לכם יש גוף יותר יעיל ויותר פרודוקטיבי.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

או שאפשר לתת למח"ש סמכות גם על זה.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אני לא בטוח שאתה רוצה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

עדיף מאשר כלום.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

הם אלופים בסגירת תיקים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

משרד המשפטים רוצה להתייחס לסוגיה הזאת?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

על מח"ש אפשר להגיד הכול אבל הם צריכים לנמק. יש לי עם מי לדבר. כאן אני לא יודע עם מי אני מדבר. נתנו לי מכות, אני יודע עם מי לדבר?

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

יש עשרות ומאות פקחים בשירות המדינה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

אתה מכניס עכשיו בחוק סמכויות עיכוב ומעצר. זה לא דבר של מה בכך.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

סמכויות שכבר קיימות להם היום.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

אבל שוב, אתה מסדיר את זה עכשיו בחוק.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

הוא לא הסביר ממש למי הסמכות לבדוק תלונות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

הוא אמר שזאת נציבות שירות המדינה.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

יחידת המשמעת.

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

נציבות שירות המדינה פועלת בדין משמעתי. ככל שאנחנו מדברים על חשד לביצוע עבירות פליליות, זה מטופל על ידי משטרת ישראל. יש לנו את מח"ש. במקרה הזה שסמכויות מופעלות על ידי גוף שהוא חוץ משטרתי. אין לנו את הקושי הזה והמשטרה היא זו שאמורה לבדוק את העבירות הפליליות שבוצעו או לא בוצעו על ידי אותם עובדים. אני לא רואה כאן איזשהו קושי מיוחד שמחייב לייצר איזושהי קונסטרוקציה נוספת. אני חושבת שיש מענה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

עוד הערות.ץ

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

לי יש הסתייגות. זה משהו שנתקלתי בו עת הייתי שר התחבורה. הרי האירוע הזה עובד בממשק עם רשות שדות התעופה שמנהלת את המעברים. קיבלתי כמה וכמה פניות מבקרים וממונים שנדרשו לעבוד בשבת מכיוון שזה מוגדר עיסוק ביטחוני. סעיף 12(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, בצדק מחריג גופים ביטחוניים מהיכולת של העובד לתבוע לא לעבוד בימי מנוחה כמו צה"ל ומשטרה. בזמנו טיפלתי פרטנית ובדרך כלל ב-90 אחוזים או ב-99 אחוזים מהמקרים פתרנו את הבעיה. אני חושב שנכון בחוק הזה להחריג את התפקידים האלה מסעיף 12(א) ולקבוע שאי אפשר יהיה להכריח. ברור שלגופים האלה יש היתר לעבוד בשבת, על זה אין ויכוח, השאלה האם אני יכול להכריח את העובד לעבוד בשבת כמו שאני עושה בצבא ומשטרה. שוב, על סמך היכרותי כשר התחבורה את התנהלות המערכות האלה זה לא נדרש. אפשר להיות ליברל, מי שרוצה יעבוד ולא יהיו חסרים בקרים שיעבדו בשבת, אבל אם בא בקר ואומר שהוא אדם שומר תורה ומצוות, זה לא פיקוח נפש והוא לא רוצה לעבוד בשבת – אני בעד לאפשר לו את זה כפי שמאפשרים לו את זה ברוב מוחלט של הענפים שיש להם היתרי עבודה בשבת, שם יכולים לעבוד בשבת אבל לא יכולים להכריח את העובד לעבוד בשבת. למעט גופים ביטחוניים, אני לא חושב שזה צריך להיות מוגדר כגוף ביטחוני בהקשר הזה.

אני מקריא:

"בסעיף 14 יבוא סעיף קטן (ג): על אף האמור בסעיף 12(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, רשאי קצין ביקורת גבולות או ממונה שלא לעבוד ביום המנוחה".

 << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אתה מעלה נושא חדש. זה נושא חדש.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

למה זה נושא חדש?

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

זה נושא חדש. זה לא מופיע בחוק.

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

זה נוסח חדש וזה לא עניינה של הצעת החוק הזאת.

 << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

זה לא בהצעה המקורית.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

תטענו נושא חדש.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

מי שרוצה לטעון נושא חדש, יכול לטעון. אני לא חושב.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

למה שלא נגיע להסכמה? בואו נחשוב על זה. למה לא להגיע להסכמה? אני חושב אמיתית. צבא, משטרה, כיבוי אש, אנחנו מבינים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני נוטה להסכים עם סונדוס שזה נושא חדש כי זה לא מופיע בהצעת החוק. אנחנו פותחים כאן משהו שלא מופיע בהצעת החוק.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

אם יש עליו הסכמות, בואו נדבר עליו עניינית. נושא חדש זה משהו פוליטי טכני וכשרוצים לתקוע, הולכים לוועדת הכנסת.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אני רוצה להצטרף להסתייגות של חבר הכנסת סמוטריץ'.

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

קיבלנו את הדברים רבע שעה לפני תחילת הדיון. למיטב הבנתי חל כאן הדין הכללי. אני מודה שאין לי מומחיות בדיני עבודה. זה משהו שמחייב בדיקה. מבחינתנו כרגע חל הדין הכללי ואין הצדקה להוראה נוספת. יש כאן הצעת חוק ממשלתית. אפשר לבדוק את ההצעה בלי קשר לדיון הזה ואני מציעה שכך נעשה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

זאת לא פעם ראשונה שבהסתייגות להצעה ממשלתית מכניסים תיקונים. כל יום אנחנו עושים את זה בכנסת.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אנחנו עושים את זה יום יום. מתקנים חוקים אחרים וחוקים שהם רלוונטיים.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

אמיתית את מתנגדת לזה?

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כן. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

ברגע שנשמעת טענה של נושא חדש, צריך להעביר את זה לוועדת הכנסת.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

יש לי עוד הסתייגות שאולי גם עליה תטענו נושא חדש.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

עורך דין גלעד קרן לא סיים את דבריו.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

אני אומר שזה צריך לעבור לוועדת הכנסת. משפטית לדעתי מדובר בנושא חדש. זה נושא שלא קשור להצעת החוק והוא לא חלק ממה שעבר בקריאה ראשונה. העמדה המשפטית היא שמדובר בנושא חדש אבל כמובן ההכרעה בעניין היא של ועדת הכנסת.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

אני יכול חמש דקות התייעצות סיעתית לנסות לשכנע את חברתי ולהגיע להסכמות?

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אתם באותה סיעה?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

אני רוצה חמש דקות התייעצות. אני רוצה להגיע להסכמות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

חבר הכנסת קרעי, אתה רוצה להציג את ההסתייגות שלך?

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

ההסתייגות שלי מתקנת. מכיוון שאנחנו בהצעת חוק הכניסה לישראל, אני חושב שרלוונטי לתקן גם נושא שמופיע בחוק הדרכונים. התיקון הוא בסעיף 6 לחוק הדרכונים. חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, בסעיף 6 סעיף קטן (ב) – יבוטל. זאת ההסתייגות שלי. להחזיר את הסמכויות, לאור הפרסומים שהיו. 

 << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

זה נושא חדש.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

זה לא נושא חדש. זה חוק חדש.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

גברתי יושבת הראש, אנחנו מתקנים חדשות לבקרים חוקים אחרים בתוך חוקים. הכול בסדר.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

זה נושא חדש.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אין שום בעיה לתקן חוקים באותה הצעת חוק. אנחנו הרבה פעמים מתקנים כל מיני חוקים שקשורים לאותו נושא. הנושא הוא חוק הכניסה לישראל. לאור מה שפורסם שיש קומבינות שעושים על מדינת ישראל ונותנים לאנשים דרכונים והם בכלל לא עולים לארץ אלא נשארים במדינות מוצאם ומקבלים סל קליטה כשהם לא כאן, אני חושב שנכון להחזיר את הסמכויות לידי שר הפנים שהוא יחליט.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אולי צריך לעשות תיקון גם בחוק הלאום.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

באותה הזדמנות אתה יכול לומר מילה טובה על רביב דרוקר?

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

בוודאי. מילה טובה לכל עיתונאי שמפרסם שחיתויות כאלה. הם עושים את התפקיד. כשעושים, מגיע. אני חושב שאנחנו צריכים להיות קשובים למה שקורה ולתקן את זה. לא לחכות לכנסת הבאה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

זה או-טו-טו.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

ההסתייגות של חבר הכנסת קרעי, העמדה המשפטית היא שלא רק שמדובר בנושא חדש אלא זה יכול להיות פגם שיורד לשורשו של ההליך אם במסגרת חוק הכניסה לישראל שעוסק בסמכויות ביקורת גבולות, יתוקן את חוק הדרכונים, חוק אחר לגמרי שעוסק בנושא אחר לגמרי בנושא של מעמד.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אדוני היועץ המשפטי, אתה אף פעם לא נתקלת בזה שמתקנים חוק אחר בחוק שמגישים?

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

בהחלט נתקלתי הרבה פעמים וזה יכול לקרות. לא אמרתי שלא. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אז זה לא פגם שיורד לשורשו.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

השאלה אם זה סמכות ועדת הכנסת או לא. הדברים האלה קרו בכנסת מאז ומעולם. ועדת הכספים עושה את זה חדשות לבקרים.

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

זה לא עניינה של הצעת החוק הזאת.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

חברת הכנסת תומא סלימאן, אנחנו עושים את זה כל הזמן. אגב, גם בהסתייגויות שלכם. אני מציע שתבדקי אותן.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

אפשר גם לתקן את חוק הגיוס.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

מישהו כאן טוען טענת נושא חדש?

 << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

כן.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

כן.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

עירית, את רוצה להעיר משהו?

 << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> 

לא.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

אפשר לקבל חמש דקות שאני אנסה לשכנע את חברת הכנסת?

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני חושבת שאין טעם.

כיוון שיש הכרזות על כך שזה נושא חדש, אני מכריזה על כך שהנושא חוזר לוועדת הכנסת שתכריע האם מדובר בנושא חדש. אנחנו מסיימים את הדיון.



 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:09. << סיום >>