פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת

47

47
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
29/10/2024


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 90
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, כ"ז בתשרי התשפ"ה (29 באוקטובר 2024), שעה 14:15


סדר היום:
 << נושא >> סטטוס העובדים הזרים בענף הבניין - ישיבת מעקב << נושא >>  

נכחו:
חברי הוועדה: 
אליהו רביבו – היו"ר


מוזמנים: 
	משה נקש
	–
	מנהל מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

	ישי לוי
	–
	מנהל אגף בניין זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

	מיכל ארן
	–
	מנהלת אגף אסטרטגיה ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון

	לאה בן עזרא
	–
	מרכזת בכירה עובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון

	אביבית אסרף
	–
	מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

	רחל אוברמן
	–
	לשכה משפטית, משרד החוץ

	אליהו יפרח
	–
	סמנכ"ל קונסולרית, משרד החוץ

	זיו ברק בילאוס
	–
	ראש חטיבת קשרי חוץ קונסולרי, משרד החוץ

	אליעזר חביב
	–
	מרכז בכיר, כלכלן באגף כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

	נועה שפיצר
	–
	מנהלת אגף, מינהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה

	תמר מירסקי
	–
	עסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

	דנה רוטשילד
	–
	יחידת התיאום למאבק בסחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה, משרד המשפטים

	לירון בנית ששון
	–
	ראש אשכול, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	איציק בן ישי
	–
	מנכ"ל תאגיד ל.מ.ד גלובל הייר, תאגיד להבאת עובדים זרים בענף הבניין

	ויויאן בן עמי
	–
	בעלים תאגיד בני עמי, עמותת דף חדש

	ליאור טל
	–
	בעלים עומר-ביט, תאגיד עובדים זרים, עמותת דף חדש

	אייל מוסט
	–
	מנכ"ל אלו אקספרס עובדים זרים, עמותת דף חדש

	דני פיין
	–
	רו"ח, סמנכ"ל כספים, צ'יינה סייל

	נטלי שמעון ויינשטיין
	–
	מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים

	מאיר שמש
	–
	יו"ר התאחדות קבלני הפיגומים

	רוני פנחס

	–
	סגן יו"ר התאחדות קבלני הפיגומים



	משתתפים באמצעים מקוונים:
	
	

	אילן חדידה
	–
	מנהל אגף הביטחון, נציגו של ראש עיריית אילת




מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה	


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

 << נושא >> סטטוס העובדים הזרים בענף הבניין - ישיבת מעקב << נושא >>  



 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

צהריים טובים, ברוכים הבאים. לפני שנפתח בדברי פתיחה, שאקדים את ההקדמות, למי ששכח, בחלוף ימי החגים או למוזמנים חדשים, יש כמה כללי יסוד: אני מבקש שאת המיקרופון יניפו ויכוונו רק מי שמקבל רשות דיבור. כשעומדים ככה עמודים רבים זה קוטע את קו הראייה. אנחנו משתדלים לנהל דיון ענייני, על פי סדר. ואין מקום לא לקשקשת וגם לא להסתודדויות שלא ברשות דיבור. כל מי שמבקש לדבר שלא ברשות דיבור יוכל לעשות את זה מחוץ לאולם הוועדה. אפשר בבקשה לסגור את הדלתות ולזכור לא לכבות את המזגן שבין כה וכה עובד בעצימות נמוכה. 

לפני שנפתח בדברי פתיחה רשמיים בעניין הדיון שאותו אנחנו מכנסים היום, אני אבקש להזכיר כתמיד שגם בחלוף 389 ימים אנחנו לא שוכחים את מרכז תפילותינו ושאיפותינו לשחרור כל 101 בני הערובה אשר נמצאים אצל החמאס דאעש. אנחנו מייחלים לשובם במהרה ומחזקים את המשפחות. בתוך כך אני מבקש למסור את תנחומיי לארבע המשפחות הנוספות שהגורל כפה עליהן להיכנס למשפחת השכול ולהתפלל לריבונו של עולם שאלה יהיו הנופלים האחרונים במלחמה הזאת ושישים את ידינו על העליונה ושיגיד די לצרותינו כי עייפנו. 

אנחנו נמצאים בתקופה מאתגרת עד מאוד, מתקפות רב זירתיות, שבע זירות במספר. כוח האמונה בצדקת דרכנו, העליונות הגבוהה של חיילנו וההחלטות האמיצות של מקבלי ההחלטות בממשלה ובצבא, בצירוף עם סיעתא דשמיא מסייעים לנו. אנחנו צריכים עוד ופשוט להגיע לניצחון מוחלט. 

כמו כן אני מתכבד לפתוח את הישיבה הראשונה בכנס החורף, ישיבת הוועדה לעובדים זרים בנושא ענף הבניין, ישיבת מעקב נוספת שהוועדה מקיימת על התחום החשוב הזה. מבין מגוון רחב של נושאים שהוועדה מטפלת בעניינים, לא בכדי בחרנו צוות הוועדה, צוות הלשכה ואנוכי לפתוח את הדיון הראשון במושב בבחינת סטטוס ענף הבניין בכלל ובפרט בראי המלחמה. 

אני אתחיל ואומר שאני יודע ומכיר כמה קשה עובדים עובדי רשות האוכלוסין ועובדי משרד השיכון, כדי לתת מענה לשלל האתגרים המורכבים העומדים בפתחנו בהבאת עובדים זרים והטמעתם בענף. חלק לא קטן מהם עלה כאן, לחלקם אני נחשף שלא תוך כדי דיוני הוועדה. ואתם יודעים שאני לא חוסך את שבטי ממתן ביקורת, שאילת שאלות נוקבות. ועדיין צריך להודות שכאשר משנסים מותניים ועובדים בקשב האחד לשני אז גם מגיעים לתוצאות טובות יותר. אני מקווה שנתבשר בהן תוך כדי הדיון ונוכל להתקדם הלאה בעזרת השם. 

אנחנו נתחיל עם כמה שאלות בסיסיות עם רשות האוכלוסין. אני מבקש לדעת כמה עובדים זרים בתחום הבניין נכנסו לישראל מאז פרוץ המלחמה. אם יש פיקים של גלים משמעותיים בכניסה אבקש לציין זאת. אני מבקש לחלק את התשובה להגעה בהסכמים בילטרליים, להגעה באופן פרטי במסלול b2b אחרי מיונים, וכמה בהבאה פרטית ללא מיונים ומאילו מדינות מבקשים להביא עובדים. 

אגב, ההגעה הפרטית על סמך ניסיון תעסוקתי זו יוזמה מבורכת שמתקיימת. עם כל הצניעות, ביוזמת הוועדה. ואין לי אלא להודות למשרדים שזה אחד מהנושאים שהם שינסו מותניים לעניינם ושינו את הגישה הקודמת שהייתה ובנסיבות העניין שינו את דפוסי העבודה ופעלו להביא באמצעים מזורזים אלה. 

אם תוכלו בבקשה לענות על השאלות האלה ולאחר מכן נעבור הלאה. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

צהריים טובים. משה נקש, ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה. 

מבחינת המספרים, היום יש בישראל בענף הבניין כולו מעל 50,000 עובדים זרים. אצל התאגידים 40,713, חברות ביצוע 9,781. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה יכול בבקשה להפריד בין אלה שהיו כבר לפני המלחמה? מבחינתי תגרע גם את אלה שחזרו באינטר ויזה. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

זה המצב נכון להיום. עכשיו אני אגיד כמה נכנסו חדשים. בענף הבניין 20,777 עובדים נכנסו מפרוץ המלחמה, כאשר 9,021 מהם זה במסלול הפרטי ועוד 11,756 זה במסלול הבילטרלי. מתוך עובדי המסלול הפרטי שאלת על שני המסלולים. אז יש את המסלול של לאחר מיונים בפרטי ויש על סמך ניסיון תעסוקתי, מסמכים. כ-6,500 זה במיונים הפרטי ועוד קצת יותר מ-2,500 על סמך המסמכים. אלה העובדים שכבר נכנסו לארץ. אושרו יותר מזה, יש עוד כמה בדרך ובתהליכים ושלבים. ויש, מן הסתם, עוד בקשות שהן אצלנו בתהליכי טיפול כאלה ואחרים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תוכל לפרט לגביהם מעט יותר?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

מה אתה רוצה לדעת?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אם יש עיכוב בביצוע, אם יש איפה הוא עומד? מה הסיבה? כמה בקשות הוגשו ועדיין לא אושרו? 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אז יש לנו, אם נלך רגע לחלופה הראשונה, קיבלנו 10,135 בקשות. אישרנו 7,817. יש עוד 1,912 בהשלמות מסמכים ועוד 344 שנדחו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מי שנדחה נעזוב את זה בצד, הוא לא עבר את התבחין. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

זו התמונה הכללית. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעיה, אני רוצה להקל עליך. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

בשורה התחתונה 6,452 נכנסו כבר לישראל. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

באיזה מסלול?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

במסלול הראשון, שעברו מיונים פרטי, b2b.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יש 9,000 בסך הכול פרטי?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מתוכם כ-6,500 פרטי מיונים וכ-2,500 על סמך ניסיון תעסוקתי. נכון?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מבקש לדעת, קודם כל מסרת לי נתון שהוא יותר גבוה מ-6,500. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

לא, שניהם, תחבר אותם ביחד זה 9,000. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, אין בעיה. פרטי מיונים 6,500, מתוך כמה שעברו בהצלחה את המיונים? 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

משרד השיכון יגיד לך, כמה עברו את המבחנים?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

13,000 בערך. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

משהו כזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זאת אומרת שיש מתוך 100% שעברו בהצלחה זה אומר שהם גם מעוניינים, גם מתאימים וגם היה מי שביקש לבחון אותם. השקיע משאבים לטובת העניין, מתחייב בהתאם לזה כלפי קבלנים שמזמינים. אבל בפועל 50% נכנסו. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

נכנסו. אבל כמו שאמרתי, יש מעל 10,000 בקשות שהוגשו. שורה תחתונה נכנסו, זה המספר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מבקש לדעת מה הסיבה ל-50% כניסה בפועל?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אז אמרתי, חלק מהם אושרו ועדיין לא נכנסו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא נכנסו מבחירה שלהם?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

חלקם מבחירה של העובדים. לא יודע, הם מתארגנים, הם בדרך, אישורי עלייה למטוס. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, בואו תראו, גם אם הם היו מגיעים עם סוס ועגלה, בחלוף כל החודשים האלה הם אמורים להיות פה כבר. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

בסדר. עוד פעם, אנחנו מטפלים בבקשות שאנחנו מקבלים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לכן אני מבקש רגע לאפיין את זה. 13,000 עברו בהצלחה. בסדר? מי שעבר בהצלחה זה אומר שהוא עבר את המיון בהצלחה, רפואי בהצלחה ותעודת יושר בהצלחה. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

לא. זה אומר שהוא עבר את המיון בהצלחה. את השלבים של תעודת יושר וזה הם עושים בדרך כלל או במקביל או אחרי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. כי בטופסי המיונים המאוד מושחרים שנחשפתי אליהם. תצחקו, נתייחס לזה. יש כבר התייחסות מושחרת לתהליך הוצאת אישור רפואי ותעודת יושר. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

חלקם הביאו מראש, חלקם עשו את זה אחר כך. בסמוך, מקביל, אחר כך. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

נאמר שמדובר ב-300 שגם אם עברו את התהליך בהצלחה, של המיון, הם לא כשירים מבחינה רפואית ו/או תעודת יושר. כי זה בערך המספרים. אם אמרת 13,000 שלא הגישו. אני מנסה רגע לפלח, להגיע לאיזה שהוא נתון שיסביר לי מה הסיבה שיש שפיל כל כך גבוה בין אלה שעברו תהליכים. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אני לא חושב שהוא כל כך גבוה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הוא גבוה מאוד. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

לא, אז אני אגיד. גם אם עברו 13,000 את המבחנים, בסופו של דבר אנחנו קיבלנו בקשות ל-10,135. ומשם אנחנו מתחילים את הספירה. מה שלא קיבלנו, לא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

קודם כל אני אשמח שמשרד השיכון ידאג להמציא לי איזה שהוא פילוח. לא, לא, לפני מדינות. הלא כאשר בן אדם נבחן בהעברה פרטית היה לו דורש מישראל. הרי מישהו גרם להתאחדות בוני הארץ לעלות על מטוס ולנסוע לפגוש בן אדם שעזב את הכפר שלו ונסע מרחק רב כדי להיבחן. מישהו גרם לו לעשות את זה. אוקיי?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אנחנו ניתן את המספר של הביטולים שהתאגידים אחר כך יגישו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מעולה, מעולה. אז בואו נאמר ש-3,000 מראש אני לא פונה אליכם, מר נקש. לגביהם אני ממתין לנתונים האלה. עוד מעט אתם תבינו רגע לאן אני מנסה להגיע. 

נשארנו עם 10,000. 10,000 בפרטי שנבחנו, אל מול 6,500 שכבר פה. זה אומר שיש לנו 65% מימוש. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

כניסה, כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מימוש. כניסה זה מימוש. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אמרתי, המספר שאושרו הוא קצת יותר גבוה מזה, הוא 7,817 מתוך ה-10,000. יש בדרך, אחרי זה יש עוד שלב שנותנים להם אישור עלייה למטוס, מעבירים פרטי קליטה, משלמים עליהם את האגרות ואז הם נכנסים. אז יש כמה שלבים טכניים בדרך. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעיה, אז בואו נתייחס רק ל-2,500 האלה. איפה ה-2,500 האלה שהם לא פה ולא פה, אבל הם עברו בהצלחה והגיעה בקשה בגינם?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אז אני עונה. יש לנו 1,912 שהם בתהליכים של השלמות מסמכים כאלה ואחרים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תעצור רגע, ברשותך מר נקש. השלמת מסמכים זה אומר מרגע שהוא עבר מיון מקצועי, יש לו תעודת יושר ותעודה רפואית. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

לא, יכול להיות שההשלמות זה תעודת יושר ואישור בריאות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יכול להיות שיש תאגיד שדרש עובד לפני שהוא ביצע את שלושת השלבים הבסיסיים האלה? יש שלושה שלבים בסיסיים שבלעדיהם תאגיד לא דורש עובד. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

התשובה היא כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יש שלושה שלבים בסיסיים: מיון, תעודת יושר, תעודה רפואית. בלי זה הוא לא בר - - -

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש, לא שולחים את כל העובדים לעשות תעודת יושר ובדיקות רפואיות לפני המבחנים, כי יכול להיות שהם לא יעברו את המבחנים. אז העובדים שעברו את המבחנים עכשיו שולחים אותם לעשות את זה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעיה. אז ירדנו מ-13,000 ל-10,000. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אני רוצה להזכיר של המיונים המעשיים שנעשו נעשו בינואר, דצמבר, חודשים כאלה. בעצם לא נעשו עוד מיונים מעשיים מאז. וכבר אז הם לא באים בהכרח עם הדבר הזה של תעודות היושר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, אבל מאז חולפת לה כמעט שנה. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לא, מאה אחוז. אני רק אומרת, זה לא שנעשו עוד מבחנים מעשיים ולא דרשנו את זה מראש. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מבין. את אומרת לא הייתה הזדמנות לטייב את התהליך. אני מבין את זה ומקבל. אני רק אומר שמתוך 13,000 שעברו בהצלחה צללנו ל-10,000 שהוגשו לעניינם בקשות. זאת אומרת יש 3,000 שאנחנו לא מדברים עליהם, שעברו בהצלחה. זאת אומרת הם מעוניינים, המדינה בחנה אותם. וזה אומר שיש תאגיד שהיה מעוניין בהם. ואם הם עברו בהצלחה אז הוא עוד יותר מעוניין בהם. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

יש אבל משהו קטן לזכותם ייאמר שבתוך השנה הזאת היה שלושה וחצי חודשים, כמעט ארבעה חודשים, שלא יכלו לבוא. באפריל התבטלו טיסות לכמעט חודשיים. ובחודש אוגוסט - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לכל שכן אני אסביר למה. קודם כל לא מדברים בלי שם ותפקיד לפרוטוקול. בסדר? 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

אייל מוסט, תאגיד אלו אקספרס. גם לי יש עובדים שאני שייכתי אותם וקיבלתי מייל מהרשות שהם ירדו מהפרויקט כי פתאום, הם חיכו חודשיים ולא היו טיסות ולא יכלו להגיע. אז הם המשיכו הלאה בחייהם. וזה לאו דווקא כל מי שנבחן והיה עליו דרישה. אני חושב שהליבה היא דווקא לא על ה-b2b, מבחנים, הליבה היא על המבחנים שמגיעים ב-g2g וממשיכים להגיע אנשים שנבחנו, כמו שהיא אומרת, בדצמבר וינואר. הם לא ראויים לתוך המקצועיות שלהם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה שלב אחר של הדיון, אדוני. שלב אחר של הדיון ואני אקדיש לו את הזמן שלו. 

אני מבקש רגע לדעת מבין אלה שהגישו את כל המסמכים הנדרשים, משמע הם גם מעוניינים ויש להם עדיין דורש. כמה מאלה עדיין בתהליך טיפול שלכם, שהם ו/או התאגיד ממתין לכם להשלמת התהליך?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אז אמרתי, 1,912 בהשלמת מסמכים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, השלמת מסמכים זה לא חונה אצל, אדוני. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

בסדר, אני אומר, תהליך טיפול. זה תהליך טיפול. אצלנו, אצל התאגיד, אצל העובד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תראה, השלמת מסמכים אין לי מה לשאול אותך לגביו, כי אתה ביצעת את הפעולה. זה פינג פונג. שיגרת את זה אליו. כל עוד שהוא לא בא עם זה, זה לא חונה אצלך. אני רוצה לדעת כמה כאלה יש בחלוף השנה הזאת שלא החזרת להם לא הברקה ולא עוד דרישה. הם עדיין בתהליך טיפול אצלך?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אין הרבה. 

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

ישי לוי, רשות האוכלוסין וההגירה, מנהל אגף בניין. אדוני יושב-הראש, ככה: לגבי הנתונים שנקש העביר הנתונים הם נכונים ומדויקים וחייב לדייק ואני אטייב אותם כלפי מעלה ובכוונה. סך הבקשות שהוגשו זה אכן 10,135, אני לא מתייחס לנתון של כמות המיונים. באמת היו, היה רידוד של הממוינים מכמה וכמה סיבות. 

אנחנו צריכים להתייחס לנתון הבא: 7,817 עובדים שאושרו על ידינו ומתוכם 7,008 קבצי קליטה שהובאו. כלומר קבצי קליטה שהובאו מבחינתנו תהליכית זה אומר שהעובד הזה יגיע לפה. השלב הבא זה אישור הנפקה של אישור עלייה לטיסה וויזה. מבחינתנו זה הוויזה, הכניסה שלו לארץ. הנתון של ה-6,452 כניסות לישראל זה נתון כמובן שעובדתי, שהעובדים כבר פה. אבל אנחנו צריכים להתייחס לנתון של ה-7,008 ועוד 1,912 השלמות. אנחנו מתקרבים כבר ל-9,000. הדלתא שנוצרת לנו היא 1,000 פלוס ולא 3,000. זה כבר משנה פה תמונה לחלוטין. ה-1,000 יכול להיות מכמה וכמה סיבות. וזה כן צריך התייחסות של משרד השיכון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מר לוי, אני מודה לך על הנתונים ועל הדרך שאתה גם מציג אותם. ועדיין אני מבקש לדעת, בטוח יש לכם פילוח איזה מועמדים להגיע לעבודה בישראל בענף הבניין עדיין לא הגיעו והם עשו את כל מה שאתם ביקשתם מהם. זאת אומרת שזה עדיין בתהליכים אצלכם. אני מבקש לדעת כמה כאלה יש, כמה זמן, אנחנו יודעים הרי מתי היו המיונים ההם. ומה הסיבה שזה עדיין תקוע. והשאלה האחרונה האם אתם יודעים לומר לי מתי אתם מסיימים את חלקכם בטיפול? כדי שלא יהיה עוד מצב שבו תאגיד אומר עד שכבר קיבלתי את כל האישור הוא לא מעוניין או שאני כבר מצאתי לי אפיק העסקה אחר. 

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

לגבי החלופה הזו שאנחנו קוראים לה חלופה ראשונה, ממוינים עם מבחנים מקצועיים. אנחנו כרגע, אני שמח לבשר לוועדה שאנחנו כרגע עומדים על דלתא של שלושה ימי עבודה בטיפול שלהם. בסדר? כלומר שאם יש תאגידים שיש להם חומר להעביר לנו, השלמות, ותכף אני אגע בנקודה למה זה לא קורה, מוזמנים להעביר לנו את החומר והעובדים האלה ייכנסו לארץ. 

זה לא קורה מסיבה מאוד פשוטה וברורה. כי החלופה שהם פונים אליה היא חלופה של ה-30%. של עובדים שהם מביאים אותם, שהם חתומים עליהם, מהמדינות שאושרו על ידי מנכ"ל הרשות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יכול להיות שיש עוד סיבה נוספת?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

והיא?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

והיא אופן חישוב חיוב האגרה השנתית שהיא שנתית ולא חודשית. והחל מחודש מסוים לא משתלם להביא עובד כי אי אפשר לכסות את ההוצאות בגינו כפי שהמדינה דורשת?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

לא. אגרה שנתית זה 1 חלקי 12. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא. יש אגרה שנתית שהיא 1 חלקי 12. ויש אגרת בקשה. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אגרת בקשה שולמה כבר בתחילת השנה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

היא שולמה בתחילת השנה למי שביקש בתחילת השנה. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אבל תאגיד שעומד לקבל עובד בנובמבר הוא משלם בגין כל אותה שנה שהייתה. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

כל התאגידים האלה שילמו את אגרת הבקשה בתחילה, כשהם קיבלו את ההיתר לפעול כתאגיד. 

 << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >>  

אנחנו אבל התחלנו מוקדם. יש כאלה שרק לאחרונה קיבלו. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

גם מי שקיבל לאחרונה ורוצה להתחיל להביא הוא משלם את האגרת בקשה. אנחנו מדברים על אלה שהגישו בקשות זה מי שכבר שילם את האגרות האלה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, אז אני רוצה בבקשה לדעת עובדים של כמה תאגידים שולמו בגינם אגרת בקשה ועדיין לא הגיעו העובדים. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

זו שאלה קצת, אני אסביר איך זה עובד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מניח שאתה מבין לאן אני רוצה להגיע. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

לא, אני מבין. אבל אני לא חושב שזה רלוונטי לדיון הזה. כיוון שעוד פעם, כל תאגיד הוא פונה אלינו ומבקש לקבל מכסה מסוימת של עובדים. לפי המכסה הזאת, המכסה המינימלית זה 350 לשנה הזאת. לפי זה הוא משלם אגרת בקשה כפול מספר העובדים. 350,000 שקלים אם זה 350 עובדים. והוא משלם את זה כשהוא מתחיל את הפעילות. זהו, עכשיו מתחיל להגיש בקשות לפי עובדים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

וזה חד שנתי?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

האם אתה מכיר מקרים בהם תאגיד השלים את כל פעולותיו, אבל עדיין לא הגיש בקשה אחת, כי לא כלכלי לו לשלם 350,000 שקלים בשביל 80 עובדים שיגיעו באוגוסט?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אז יכול להיות שתי אפשרויות: אפשרות ראשונה שיש תאגיד שקיבל אישור עקרוני, מהחדשים, לפתוח ולהיות תאגיד. אבל הוא אומר אולי לא כלכלי לי באמת לשלם את כל ה-350,000 שקלים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כמה מקרים כאלה אתם מכירים?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

כ-20 מקרים. 20 תאגידים שביקשו להתחיל פעילות בשנה הבאה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בהנחה שכל תאגיד כזה ירצה להביא 100 עובדים, 20 תאגידים זה 2,000 עובדים. זאת אומרת שאם לא ההחלטה השרירותית הזאת שבה מחייבת תאגיד חדש בתוך כל כך הרבה הוצאות שלו לשלם 350,000 שקלים על פוטנציאל השתכרות מ-100 עובדים על ארבעה-חמישה חודשים, היינו מרוויחים פה עוד 2,000 ידיים עובדות. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

יכול להיות. אבל אתה יכול לספור את זה שיש 195 תאגידים שהתחילו פעילות וכפול העובדים שהם שילמו את האגרות. יש פה דלתא גם בלי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

למה תמיד אני אסתכל על ההישג? על מה שעברתי ולא על מה שאני עתיד לעבור?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אתה מסתכל על ה-2,000 שאולי יכלו להגיע. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לכל הפחות. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אני אומר לך שגם בלעדיהם יכולים להגיע עוד כמה אלפים. שיש פער בין כמות ההיתר שיש להם לכמות העובדים בפועל. אתה לא צריך ללכת לאלה שלא התחילו לפעול. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

אם היו עושים ניצול בפועל. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

סליחה אייל, סליחה שנייה. אני מבין את הנקודה שאתה רוצה לחתור אליה, שאתה אומר רגע, יש פה אגרה שמשולמת מראש. לא משנה אם יגיעו בסוף העובדים או לא יגיעו העובדים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

או מתי יגיעו עובדים. עוד לא דיברתי איך העובדים. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אני אומר לך לא רק מתי, אלא אם בכלל יגיעו. יכול להיות שאותו תאגיד יש לו 350 הוא יביא רק 200 וזהו, הוא עוצר. גם יכול לקרות. אבל כרגע אלה התקנות וזה מה שקובעות התקנות ואנחנו גובים לפי זה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יש פה נציג של משרד ראש הממשלה? 

 << אורח >> אליעזר חביב: << אורח >>  

אליעזר חביב. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה המחליף של דניאל היום?

 << אורח >> אליעזר חביב: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה התפקיד שלך?

 << אורח >> אליעזר חביב: << אורח >>  

אני כלכלן באגף כלכלה ותשתיות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה מכיר את הסוגייה עליה אני מדבר?

 << אורח >> אליעזר חביב: << אורח >>  

כן. אגרות הבקשה?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן. והאינטרפרטציות של אותה מדיניות. 

 << אורח >> אליעזר חביב: << אורח >>  

כן, אני מבין. בסוף, לפחות מה שעלה עכשיו בדיון, אם אני מבין נכון, אז תפעול. כלומר האם אני גובה את אגרת הבקשה עם הכניסה של התאגיד באופן מלא או שאני לוקח אותה באופן חלקי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא באופן מלא. עם כניסת העובד, פר עובד, ביחס לחודש שאליו הוא הגיע או שאתה מחייב אותו על פי המכסה הפוטנציאלית שלו בתחשיב שנתי בלי שום קשר לחלק של השנה שאיתו מגיע העובד בפועל לארץ. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אני אענה שנייה, סליחה אליעזר. כרגע התקנות קובעות את ההליך הזה שיש אגרת בקשה, שזו האגרה הזאת, 1,000 שקלים כפול מינימום המכסה או כפול המכסה שאותו תאגיד מבקש והוא משלם אותה כשהוא מתחיל לפעול. בין אם זה ינואר, דצמבר, אוגוסט, לא משנה איפה במהלך השנה. אם הוא רוצה להתחיל לפעול זה מה שהוא משלם. זה התקנות, זה מה שאומר כרגע. האגרה השנתית ודמי ההיתר זה כבר מחולק 1 חלקי 12 לפי הזמן שהעובד פה. 

אני אוסיף, כי שאלת את אליעזר. הנושא הזה של כל האגרות, ביניהם אגרות הבקשה, ביניהם של תאגידי הבניין, אמור לעלות באחד מהדיונים הקרובים של ועדת המנכ"לים בשביל לבחון את כל הנושא הזה ברמה כללית. בין היתר לעניין גובה האגרות ולעניין אולי התפעול. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אופן החישוב והחיוב. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

תפעול נקרא לזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה עמדת לשכת ראש הממשלה בעניין, כמי שמתכללת את ועדת המנכ"לים?

 << אורח >> אליעזר חביב: << אורח >>  

לגבי גובה האגרות - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אופן החישוב, לא דיברתי על גובה אגרה. זה בסדר שכל עובד שדורך פה ישולם בגינו 1,000 שקלים חוץ מאותן אגרות נדרשות. אגרת בקשה, שיחויב כל שנה 1,000 שקלים בתחילת השנה. בסדר? זאת אומרת בן אדם הגיע בנובמבר, יואיל אותו תאגיד לשלם 200 שקלים על נובמבר-דצמבר באותה שנה קלנדרית ועוד 1,000 שקלים על השנה הבאה. אבל פר עובד שהוא מביא בפועל ולא לכלל הפוטנציאל במכסה העומדת לרשותו, כשהמינימום זה 350 ולא לכל השנה בלי שום קשר למתי הגיע בשנה. אני שואל מה עמדתכם לעניין הסוגייה הזאת?

 << אורח >> אליעזר חביב: << אורח >>  

אני מבין שהנקודה היא תפעולית ולא עניין של גובה אגרות. בסוף מי שמבצע את התפעול או המשיכה בפועל זה רשות ההגירה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ברור. אני שואל מה עמדתכם?

 << אורח >> אליעזר חביב: << אורח >>  

מבחינתנו, שוב, לכאורה כל עוד תפעולית אין שום הפרעה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, אין פה עניין תפעולי. יש פה עניין של גבייה תוספתית. הרי אין על העובד הוצאה למדינה כשהוא בארץ מוצאו. התשלום של אגרת הבקשה באה לשפות בגין הוצאה של המדינה. בסדר? אם אין אז למה? ולמה על כלל המכסה? הרי הוא לא מממש אותה. המדינה לא מטפלת בשביל אותו תאגיד במלוא הפוטנציאל שעומד לרשותו. היא מטפלת במה שהוא מבקש להביא. 

עכשיו בוא תוסיף על זה תאגידים, שאולי יושבים פה חלקם, ששילמו בינואר או בפברואר 1,000 שקלים כפול 350 עובדים מינימום. זאת אומרת נפרדו מ-350,000 ומשהו שקלים. ביקשו 80 עובדים ועדיין לא הגיעו. זאת אומרת המדינה אומרת להם כל מה שנוכל לעשות בשביל לרסק אתכם ולחזק את הוותיקים והמשומנים יותר, נעשה. אני לא מצליח להבין את זה אחרת. 

לכן הואיל וזה כבר עולה לדיון והואיל ויש ועדת מנכ"לים שמתכלל אותה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אני מבקש לדעת מה ההתייחסות הרשמית המחייבת של לשכת ראש הממשלה, כמי שמתכללת את ועדת המנכ"לים הזאת. 

זה בסדר שלא תדע לענות לי כרגע. זה בסדר שתיקח לך כמה דקות הפסקה, קבל תשובה שאותה תמסור לוועדה כי לזה אני יודע להתייחס. בסדר? אני רוצה לעבור הלאה, ברשותכם. 

 << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >>  

אני יכולה להתייחס רגע לעניין הזה?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

קצר. 

 << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >>  

ויויאן בן עמי מתאגיד בני עמי. אני רוצה להתייחס לזה טיפה אחרת. הוקמו, אני אתייחס רגע רק למי שבאמת קיבל רישיון. 150 תאגידים חדשים. בפועל נכנסו 10,000 איש? סליחה אם אני לא מדייקת. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

מעל 20,000. 

 << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >>  

בכל, b2b ו-g2g. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

מעל 20,000. 

 << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >>  

מעל 20,000. אבל אני, אם אני מחשבת 150 תאגידים על 350 ששילמנו, תיאורטית אין למדינה את ה-capacity 52,000 איש. היא לא יכולה לתת לי. נכון?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

למה את אומרת?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, למה את אומרת את זה?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

חוץ מהמדינה יש גם הבאה פרטית. תביאו את הכול, למה לא הבאתם את הכול? היה לכם מכסה 20,000. 

 << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >>  

לא, הגבלתם שם. הגבלתם 13,000. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

נו, הבאתם 13,000 או קרוב לזה? זה היה 20,000 לפני. 

 << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >>  

רק דקה. אני אומרת שגם אם ניצלתי את הכול, עדיין אתם לא יכולים, אין לי אפשרות להזמין 52,000 איש. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

לא. עוד פעם, היום המכסה היא כמה? 65? 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

תחלק את זה ל-192 תאגידים, תבין מה המספר שיש פה. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

זה תהליך שמתבצע אחת לשנה אצלנו בחישובי כמה מכסה שתהיה לתאגיד ובהתאם לזה משלמים את אגרות הבקשה. ואנחנו לקראת השנה עכשיו, ינואר, אנחנו נפרסם מספר שהוא יהיה עדכני. הוא יהיה שונה מהמספר 350. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

אני אתן לך דוגמה אמיתי. דבר ראשון, באגרה השנתית, וזה גם מה שהצעתי כמה פעמים. בסוף אין בעיה לשלם את זה, נגיד ביקשתי 350, תיקח את הכסף בינואר. אבל כשאני בא לשלם עכשיו בינואר 2025 בשנייה, בלחיצת כפתור, אתה רואה מה ניצלתי במהלך השנה. אם, סתם דוגמה, היו לי חודשים שלא היה לי אף עובד, כי זה מה שקרה, אני קיבלתי עובדים ראשונים באמצע אפריל. אז ינואר, פברואר, מרץ וחצי אפריל שילמתי סתם. וגם עכשיו אני עומד על 306 אנשים, כי תיאורטית - - -

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

לא, אבל לא שילמת סתם, אייל. כי זה סכום חד פעמי, זה לא משנה מתי אתה מקבל אותו. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

סכום חד פעמי הוא מול X אנשים. עכשיו אני אומר, בוא ניקח את כמה האנשים שניצלנו. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

הבנתי מה אתה אומר, זו הצעה מעניינת. כמו שאמרתי קודם, במסגרת דיון בוועדת מנכ"לים יעלה גם זה לדיון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בסוף זה פוגש אותנו עם אותם נתונים. זה בסדר גמור. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

אל תעשו זיכוי, תקזזו לי שנה הבאה. 

עכשיו יש עוד בעיה. אני ב-305 עובדים היום, לצורך העניין. אני לא יכול לקבל יותר. כי מעל 200 אז אני לא מקבל g2g. וב-105 ניצלתי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, מה פתאום. אתה אומר דבר לא נכון. אתה אומר דבר לא נכון, סליחה. 


 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

בטח יש הגבלה של 30%. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

אני עכשיו הגשתי בקשות על המולדובים, קיבלתי מייל, אני אראה לך. רשום שאני מעל 200 עובדים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

סליחה, אפשר רגע? איך הגיעו ה-200 עובדים?

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

מ-g2g. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי. למה אתה לא יכול לקבל עוד?

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

כי כשאני מגיש בקשה אני מקבל עכשיו חזרה לא ממשה וישי, אלא מהאגף הבילטרלי. רשום לי אתה תאגיד מעל 200 עובדים, אתה לא מקבל. על פי החלטת שר הפנים. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

כן, דיברנו על זה בדיונים הקודמים ודווקא אדוני יושב-הראש תמך בתהליך הזה ושר הפנים החליט את ההחלטה הזאת, כדי לעזור לאייל כשהוא היה חדש ולתאגידים אחרים כמו שוויויאן מדברת עליהם שהם חדשים. החליט השר שלנו לעשות, הוא קורא לזה הגנת ינוקא. והוא אמר אנחנו נעזור לחדשים להיכנס למשחק. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מעולה. זאת אומרת שיש תאגידים שעדיין לא משכו כמות ורוצים למשוך וכאשר יגיעו אתה רוצה לתעדף אותם. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה המצב?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

כן. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

אבל אני עדיין לא יכול להגיע למקסימום, ל-350. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אתה יכול, בפרטי, למה לא?

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

איך? 105 הבאתי, 200. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

תכף נגיע. אדוני יושב-הראש אמר שהוא יעלה את זה, אחד הנושאים של האחוז. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

אתה שולח אותי עכשיו לקושש אותם. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

א', אפשר גם מתוך הארץ, מתאגידים אחרים או בכלל עובדים שאין להם ורוצים לעבור ולהתנייד. זה קורה, באלפים אגב. וכן, בסדר. יש פה עניין, זו סוגייה לדיון. יושב-הראש יעלה אותה, הוא אמר שזה אחד הנושאים לדיון. ה-30% או כמה שיוחלט. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה נושא שכבר נדון. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

כן, נכון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

נדון זה לא אומר שמיצינו אותו. אני אומר, לא מעט תהליכים אנחנו זוכים לקדם אותם פה, בחסדי השם, רק בעקבות זה שאנחנו כמו מים בסלע. פעם אחרי פעם אחרי פעם, ודברים מידי פעם כן משתנים. אנחנו לא מקבלים את זה כתורה מסיני. אני עדיין מנסה רגע לדעת. 

זאת אומרת שיש תאגידים שעדיין לא הגיעו לאותה מכסה שוויונות ומחכים לעובדים שעדיין לא הגיעו מהמדינה, אבל שילמו בגינה את אותה אגרה. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אגרת בקשה, כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ואני חוזר עם זה אליך. זה מצב אבסורדי, שלא יכול להתקיים. המדינה רוצה להכניס עוד כסף כי היא בגירעון, שתואיל למצוא דרכים יותר יצירתיות מאשר ליפול על חברות שרק הרגע עומדות, מנסות לעמוד על הרגליים ואנחנו לא בועטים להם ברגליים, אלא מרסקים אותם. 

אני מבקש לדעת, ברשותכם, כמה בקשות להעברת עובדים זרים מבניין לתעשייה בשל חוסר מקצועיות התקבלו ברשות? כמה מהן אושרו? ואלה שלא אושרו מה הסיבות שלא אושרו? 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

יש לנו, ישי ידייק אותי, אלה נתונים שהועברו אליי הבוקר. 910 בקשות למעבר של עובדים כאלה, לפי ארבעה פרמטרים שאפשרנו לעבור או למפעל תעשייה חיוני או לענף שיפוצים או לענף תשתיות ועבודות ארכיאולוגיות. ואושרו מתוכם 471 עובדים. סורבו 186 ועוד 253 בתהליכים השלמות כאלה ואחרות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בוא נדבר קודם כל על אלה שסורבו. למה סורבו? 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

יכול להיות כל מיני סיבות. הרי קבענו במתווה הזה שזה רק עובדים שהגיעו במסלול ה-g2g. יכול להיות שהגישו בקשות, ישי ידייק אותי, הוא פה, עם עובדים שלא שייכים ל-g2g או שהם לא שייכים לתקופת הזמן שקבענו שבו העובדים שמגיעים יכולים לעבור. אלה הסיבות העיקריות. וגם אחד התנאים שקבעו, שעשו להם ניסיון למצוא להם עבודה בענף ואם לא הוכיחו ניסיון למצוא להם עבודה אז מן הסתם יכולים לסרב גם בגין העילה הזאת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי. אז אנחנו מדברים על 50% מימוש בפועל. וכמה בקשות לוויתור על עובדים הוגשו מתאגידים?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

מה זה בקשה לוויתור על עובדים?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תאגיד אומר שמע, קיבלתי חתול בשק בסופו של דבר. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אין דבר כזה ויתור על עובדים. עובד שמגיע לתאגיד הוא שייך לתאגיד, אלא אם כן הוא עבר לתאגיד אחר. 

 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

מה קורה אם אתה מקבל עובד שהוא לא מקצועי? 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

כמו שאמרנו, נתנו פתרון למענה הזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה יצרנו מסלול שבו אנחנו יודעים - - -

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אנחנו לא חושבים שזה בעיה. 

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

אנחנו לא רוצים להקריס את ענף הבניין. אתם תאגידי בניין, להזכיר לכם. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

כן, בדיוק. 

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

לא תעשייה. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

אנשים שהגיעו ב-6 וב-7, ב-8 באוקטובר היו צריכים לנחות לי ב-1.8. הם היו נכנסים לתוך הנוהל. בחינה ביטחונית לא היה טיסות. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אז מה אתה אומר? עובד שעוד לא הגיע אני ארצה להעביר אותו?

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

לא. אבל אתה צריך לתת לי את האפשרות שאם הוא לא נכנס במסגרת זמנים - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מר נקש, סנריו כזה, גם קיימנו על זה חלק מפגישה אצלי בלשכה. אומר אייל אתה אפשרת לי עד ה-1.8 לצורך העניין לנייד עובד לא מקצועי. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

עד 24.9 אם אני זוכר נכון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

סתם נקבתי, סתם. עד ה-1.8. היה צריך להגיע אליי עובד ב-20.7. 10 ימים הייתי אמור לדעת אם הוא מקצועי או לא. אם הוא מקצועי אני לא אוותר עליו בחיים. אבל הוא לא מקצועי, אני לא רוצה להפסיד בגינו. אשתמש בנוהל לנייד אותו, לשנות לו סיווג העסקה. בשל אילוצים שלא תלויים בי או בעובד, משמע הייתה מניעה ביטחונית להגיע לארץ, העובד הגיע ב-15 באוגוסט. אחרי חמישה ימים הבנתי שהוא יכול להיות הרבה דברים, בנאי הוא לא. לכן אני מבקש להשתמש בזכות שעמדה לי ואני לא יכול לממש אותה כי לא באשמתי הוא לא הגיע באותה תקופה ולא אני בחנתי אותו, אתה הבאת לי אותו ב-g2g. אם אני בחנתי אותו, אחריות שלי על מלא. 

לכן אני מקבל לחלוטין את הגישה שלכם שאומרת שמי ש-b2b, הייתה לכם את האפשרות ללכת לאבחן אותו, לראות אותו. לא עשית את זה או שעשית את זה לא טוב, זו בעיה שלך, לא שלי. אבל מי שהמדינה בחנה בשבילו והיה כשל שאנחנו מבינים מאיפה הוא נולד, אבל זה לא רלוונטי בכלל. היה כשל בדרך האבחון שלו והיום בפועל הוא הגיע בטיקט מקצועי, אבל הוא לא מקצועי. לא בגלל שלא היה לי זמן, בגלל שהוא לא יכול היה להגיע לארץ במועד קיום הנוהל אני אהיה מנוע מלנייד אותו ואני אתקע איתו שלוש שנים. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אז כמו שאמרנו, הוראת השעה הזאת שהוצאנו היא נתנה מענה שהיה נכון לאותו זמן שנתנו אותו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אבל הנסיבות לא השתנו, מר נקש. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

שנייה, אני אסיים, אדוני יושב-הראש, אני אסיים. הוא היה נכון ונתן מענה. מבחינתנו ראינו בזה win win win. גם התאגיד שהעובד לא היה טוב בעיניו או מספיק מקצועי בעיניו מצא לו עבודה אצל חברת תעשייה, מפעל חיוני, שגם הוא היה צריך עובדים באותו זמן ולא היו לו אפשרויות אולי להביא עובדים. וזה נתן מענה ומענה בסדר בעניין הזה. 

יחד עם זאת אנחנו תמיד צריכים לזכור שעובד שמגיע לפה לענף הבניין זה עובד של בניין. והוא אמור לעבוד בענף הבניין. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אם הוא יודע לעבוד בענף הבניין. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אז אני מתייחס לזה. כי גם עובדים שלכאורה בהתחלה נטען שהם לא מספיק טובים או לא מספיק מקצועיים ישתלבו ואחרי תקופת זמן לא ארוכה גם למדו את העבודה ונכנסנו. ואני באופן אישי קיבלתי כמה, לא מעט, מקרים כאלה ואינדיקציות כאלה גם מתאגידים וגם מקבלנים שעם קצת סבלנו וקצת זה אפשר היה להכשיר את העובדים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי, תודה. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אנחנו גם לא רוצים לפגוע בענף הבניין. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

עוד קטן אדוני. לא לפגוע בענף הבניין זה לא לקחת עובד בניין ולהעתיק אותו לעיסוק אחר. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אבל לא לפגוע בענף הבניין זה גם לא להשאיר מישהו שהוא לא מקצועי בטיקט מקצועי. בסדר? קח גם את זה בחשבון. 

מר אייל, אני שאלתי באחד הדיונים למי יש להביא לי דוגמאות של עובדים שהגיעו במסגרת g2g ואין להם קשר סביר אפילו לענף הבניין. ואתה הצבעת ושלחת רשימה. 

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

אם אפשר להגיב, ברשותך. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שלחתם רשימה, ברשותך שנייה. את הרשימה הזאת העברתי לרשות האוכלוסין. וקיבלתי בגינם את אותן חוברות מיונים. אני רוצה לספר לכם מה קיבלתי. קיבלתי עד ארבעה עמודים לעובד. בעמוד הראשון שזה זיהוי אישי ותמונה מושחר הכול, הושאר רק מספר דרכון כמזהה. בשאר העמודים של שאר השלבים שהוא צריך לעבור הושחר הכול. שמו של הבוחן מטעם התאחדות בוני הארץ הושחר. ביזיון כשלעצמו. מושחר. זאת אומרת נכון לרגע זה אני לא יכול להפגיש את הבוחן עם העובד אצלך באתר ולהגיד לו זה טופס הבחינה, תבחן אותו עם אותם פרמטרים. אני לא יכול, אבל אני מטפל בזה, בלי נדר. 

העמוד האחרון, הרביעי, זו טבלה שמסווגת מהם השלבים של המבחן. איך הוא נראה ביחס לעבודה, אם הוא מבין את האירוע. מתאים, לא מתאים, כמה מתאים. איך הוא מחזיק את הכלים, איך הוא מכין את חומרי המליטה, איך הוא עושה הרבצה אם זה טייח וכן הלאה. כל הרובריקות האלה ריקות לגמרי, ריקות לגמרי. ולמטה יש "מתאים" וחתימה. 

אומר לך צא מתוך נקודת הנחה שבחנו אותו בכל. צא מתוך נקודת הנחה שבכל מה שבחנו אותו הוא מקצועי ואני חותם עליו שהוא מקצועי כטייח. קח אותו כטייח. בסדר? אני מבקש לדעת האם הרשימה הזאת ששלחת אלינו שכוללת איזה עשרה עובדים, האם הם עדיין אצלך בבניין?

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

לא. חלק גדול מהעובדים האלה ניידנו אותם לתאגידים אחרים ומי שנשאר אצלי עובד בתעשייה. אף אחד מהם לא נשאר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מר נקש קיבל תשובה?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אני לא משוכנע שזה נכון. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

מה זאת אומרת?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זאת אומרת שבדקנו במערכת וכולם רשומים אצלך. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

מי שנשאר אצלי עובד בתעשייה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תעצרו. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

גם את זה בדקנו ולא. אבל בסדר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

חבר'ה, תעצרו. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

נבחן את זה לעומק. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אנחנו לא מדברים פה שיחת חברים בבית קפה, שיחה שיכולה להיות בעלמא. זה דיון. והוועדה מתייחסת בכובד ראש ובאופן מכובד לטענות, למצוקות, לנתונים המתקבלים ולהתייחסות המשרדים הממשלתיים. ככזאת היא גם מצפה שזה יהיה הדדי. לפיכך אני קובע כרגע שחובה עליך ב-24 שעות הקרובות - - -

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

טוב. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה לא יודע מה אני מבקש. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

לא אכפת לי, כי אני יודע שאני צודק. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מבקש המון. וזה, אגב, בפרוטוקול. אני הולך לבקש ממך המון, אני לא מוותר. אני מבקש ממך טבלת אקסל: שם העובד עליו דיווחת, המקצוע שאיתו הוא הגיע, כמה זמן הוא היה אצלך בפועל. אם הוא נמצא אצלך או לא. אם לא, לאן הועבר ומתי והוכחת תעסוקה שהיא לא אצלך. זאת אומרת, גרעת אותו מהמערכת, צריכה להיות הוכחה לכך. אתה משכיר את שירותיו לתעשייה אחרת, צריכה להיות לכך הוראה. את זה אתה שולח לרשות האוכלוסין, עם העתק לוועדה. עד 48 שעות אחרי כן לרשות האוכלוסין ניתנת האפשרות להפריך את הנתונים שמוסר התאגיד. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

נבדוק את הכול. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כיוון שדיברתי באופן, אני מקווה, נהיר, אני מזמין מכאן את כלל התאגידים, חדשים וישנים, שנמצאים כאן ושאינם, לפעול בדיוק על פי ההנחיה שהנחיתי את בעל התאגיד שמולי. בדיוק. ואני אומר לכם שאם אתם שומעים את מה שאני אומר ואתם מכירים את המציאות הנחשדת ואתם לא מדווחים, אתם בועטים לעצמכם ברגליים. פשוט כך. 

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

אם אפשר רק להוסיף כמה דברים לנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן. אבל זה ברור מה שדרשתי?

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

ברור לחלוטין. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

גם לכם אדוני?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

כן, כן, אנחנו נבדוק. אייל ישלח לי, אנחנו נבדוק את זה, אין בעיה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

העתק אליי, לוועדה. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

ברור. 

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

ליאור טל, תאגיד עומר ביט בעלים ועמותת דף חדש, שדרך אגב, כולנו מעמותת דף חדש. מייצגים כ-80 תאגידים. 

עשינו סקר בין התאגידים, 20 תאגידים ענו על הסקר. ונכון להיום מצב נתון של 14 לחודש, זה לא נכון להיום, יש לפחות 907 עובדים הודים שהגיעו במסלול g2g שהם נחשבים באוויר. זאת אומרת שהם לא משויכים לשום ענף. אני יכול להגיד שהקבלנים לא רוצים אותם, וזה גם לא משנה כמה הם טובים. גם אם תגיד לו בוא קח אותו ליום ניסיון על חשבון התאגיד הם לא מוכנים לקבל אותם. 

בנוסף לזה היה איזה שהוא משהו שעלה באוויר שהעובדים האלה הם כן טובים. עשינו עוד פעם סקר האם מישהו חושב שהעובדים האלה מתאימים לענף. אף תאגיד לא אמר שהם יותר מ-"בסדר" ואלה גם שני תאגידים שאמרו שהם בסדר. כולם אמרו שהם לא קשורים לענף. יש פה בעיה שאם אני אמקד אותה זה הודים g2g. הם לא מתאימים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תקשיב, תעצור רגע. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

ידידי, רק חצי משפט. סליחה, אדוני יושב-הראש. אמרתי שנכנסנו פה מעל 10,000 ב-g2g, רובם מהודו. אתה מדבר איתי על 900 עובדים. 

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

900 עובדים מתוך 20 תאגידים שענו על הסקר. 900 מתוך 20 תאגידים. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

תרשה לי, אנחנו יודעים את הנתונים. הרבה מאוד מהעובדים גם שהגיעו מהודו עובדים בענף הבניין. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

משה, אנחנו לא אומרים, תקשיב, אנחנו לא פוסלים את כולם. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

לא, לא, אני מסכים. אני רק אומר. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

בסוף יש לך לקוח. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

בסוף גם אני לא רק פונה אליכם, אני פונה מפה גם לקבלנים. בסופו של דבר מדינת ישראל פה הייתה ועדיין במצוקה קשה בענף הבניין. ואנחנו עושים מצדנו את כל המאמצים להביא לפה כמה שיותר עובדים והתאגידים מבקשים להביא כמה שיותר עובדים והקבלנים צריכים כמה שיותר עובדים. חלק מהגופים פה, כולם, גם אנחנו, גם התאגידים, צריכים רגע להיכנס מתחת לאלונקה ולהבין שלפעמים יש קשיים וזה חבלי לידה של תהליכים וזה תהליכים ראשוניים וכן, אם צריך להכשיר את העובד וקצת יותר סבלנות. ואני אומר לך, פנו אליי גם קבלנים וגם תאגידים אמרו לי ראינו בסבלנות, הכשרנו עובד שלכאורה מלכתחילה לא היה נראה מתאים והוא בסוף מתאים והוא אחלה עובד. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

- - - מתחת לאלונקה זה מבחינתך זה אומר שצריך עכשיו לחשוב על נהלים חדשים איך אתה מטייב את הבחינות הבאות. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אני מסכים. כל רעיון שיש, תעביר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

סליחה מר אייל, סליחה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אם לא יהיה תאגידים איך תעודד את ענף הבנייה?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

לא, חס וחלילה שלא יהיו תאגידים, לא אמרתי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה מספיק. קחו ממני טיפ, כשאני אומר "סליחה" זה שנייה לפני, חבל. 

אתה לא מייעץ לו, אתה יכול לבקש מהוועדה, אתה יכול להציע לוועדה ואנחנו נחשוב ביחד. אתה לוקח את זה למקום של הבא. אני רוצה לטפל ב-היום. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

ברור. כי יש לנו עוד מאות אנשים שאנחנו תקועים איתם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לפני שאני מעביר את רשות הדיבור וההתייחסות לגב' ארן, משרד השיכון, אני עונה לך, ליאור. ההבדל בין סקר למחקר הוא שסקר כשמו כן הוא. בוחן תנודות באופן סטטיסטי. הוא לא יודע לבנות דוח שמי. ואתה מדבר פה על מספרים באופן מדויק. אתה לא אומר בערך כמה מאות. אתה מדבר 900 ומשהו. אני מבקש מכם לאתר את כל מי שאליו הגיעו, אותם 900 הבלתי משויכים, הבלתי מקצועיים או כל כמות שלא תהיה, למטה או למעלה. ולהכניס אותם לאותו דוח שאני ביקשתי קודם מאייל. 

לך מר נקש אני אומר, ואני חוזר ומזכיר שוב פעם, בכל תהליך הבאת העובדים, בוודאי בענף הבניין, נפלו כשלים. חלקם תוך כדי ניסוי כלים, חלקם בשל העומס והמצוקה שהמדינה נכנסה אליה בכלל הרבדים. חלקם עם עקומת למידה וטיוב תהליכים. חלקם מסיבות שצריך לבדוק אותן. לגישתי ומהבדיקות שאני עשיתי, חלק לא קטן מהכשלים הם בהבאת העובדים לבניין באזורים מסוימים, בזמנים מסוימים, במסלול g2g. ורוב הבעיה לא חונה אצלכם. גם אם היא עוברת אצלכם ואתם כלי הקיבול ועם זה אתם צריכים להתמודד, היא לא חונה אצלכם בכלל. אתם לא הסיבה. אתם מחזיקים ומתמודדים ומתנהלים עם התוצאה. אבל זה לא אומר שבגלל שזה המצב אנחנו נטאטא את זה. 

אני חוקר ושואף להגיע לחקר האמת. קודם כל כדי שלא יחשבו שאנחנו רפובליקת בננות. ב', שיהיה לכם קל למחר. ג', כדי שלהבא מאכערים כאלה ואחרים מכאן ומשם יגידו קצת פחות משתלם לעשות סיבוב על ישראל כי זה עולה לנו. לא שווה. אני לא אתן לאף אחד לרפות את ידיי. ואם מישהו חושב שאני מסתפק או איכנע לאותן חוברות מושחרות, אז הוא טעה בי. טעה בי לגמרי. ואני לא מתכוון לוותר. 

אז אני מבקש מכם, ביושרה שלנו, גם אם כשלים נפלו אצלנו, וזה באחריותנו, נשים את זה על השולחן. אנחנו לא באים עם כתבי אישום ולא כיתת יורים חלילה כלפי אף אחד. רוצים ללמוד. בטח ובטח לא אם אתה רק האכסניה שמאפסנת את האירוע, את הצרה הזאת. וזה לא בגללכם בכלל. שקפו לי את הכול. נמצא ביחד דרכים לטפל בזה ולמנוע את העתיד. ולאור הנתונים שיתקבלו מהבדיקות שלנו, שנעשה אותם ביחד, אתם כממשלה ואתם כמי שמתכלל במשרד ראש הממשלה את כלל המערך הזה, נפעיל שיקול דעת ענייני ורגשי עד כמה נכון ללכת לקראת אותם אנשים שהם בני ערובה של סיטואציה על לא עוול בכפם. 

לכן אני מפריד את זה בין ה-b2b ל-g2g. אני מבקש מכם לכבד את הקו שאותו אני מנחה. ותאמינו לי שאני בשכנוע מלא שאם אנחנו נדבר כתזמורת אחת בדרך העבודה אנחנו נביא תוצאות טובות שכל המשק ייהנה מהם. אני לא מתעכב על דבר כל כך הרבה חודשים, כל כך הרבה שיחות, כל כך הרבה התפרצויות שלי לאתרי בניין, בגלל דבר שהוא לא הוכיח את עצמו. החשדות שלי מתבררות כמשהו שיש בהן בסיס, לכל הפחות. 

בואו נתקדם הלאה בבקשה. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אני רק אגיד, ברשותך, אדוני יושב-הראש. אני מסכים מאוד עם הדברים שלך. אני רק רוצה להגיד דבר, הזמנת פה מליאור ואייל רשימות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מכולם. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

לא, לא, בסדר, עוד יותר, מכולם. ואני אמרתי, אתה הקצבת לנו 48 שעות לבדוק את הדברים האלה מצידנו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

קודם כל אני ביקשתי את הרשימה שלו. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

כשזה מדובר על הנושא של אייל אני מסכים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

קודם כל, לא, לא, אדוני. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אני רק מבהיר לפרוטוקול שישי - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה צודק לחלוטין, אני מודה לך. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

ישי והצוות שלו קורסים מעבודה והם עובדים מסורים, אני חושב שכולנו יעידו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ממש. ממש. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

קורסים מעבודה. להתחייב לך שתוך 48 שעות אני אבדוק את כל המאות אלה אני לא חושב. 

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

אני מוכן להתחייב ב-48 שעות, אבל לא ייכנסו לפה עובדים. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אבל לא ייכנסו עובדים, זה המחיר. ואנחנו לא רוצים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, חלילה. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אנחנו מטפלים בכל במקביל ובאמת עובד מסור. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

קודם כל אין צל של ספק שאתם באמת עובדים במסירות נפש. ואני אומר לכם, מדובר בבעלי תפקידים שבסוף בסוף הם גם בעלי משפחות. ואני פוגש את עצמי מטריד אותם לפעמים מאוחר בלילה או בימים שהם לא ימי עבודה. ולפעמים אחד תוך כדי, אני לא אסגיר מה כל אחד עושה, והוא עוזר לאישה עם הילדים בבית, בבישולים וקניות. אבל גם בימים שהם אינם ימי עבודה ובשעות לא שגרתיות והם תמיד נכונים, תמיד. בטח במקרים רגישים בענפים שצריך בהם מגויסות אישית לכך. אני חלילה לא מצפה שתמלאו בפרק הזמן המדובר את כלל הדרישה. אבל אני כן מצפה, אני חושב שזה סביר שב-48 שעות תענו על 10 עובדים. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אין בעיה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אנחנו נתקדם. בבקשה גב' ארן. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אני רק רציתי להגיד שכבר היה הפקת לקחים בין המיונים. אנחנו סבורים שרוב הטענות הן באמת בסבבים היותר ראשונים שהיו בהקשר של הודו. ואנחנו חושבים שיש דברים שטופלו בסבבים הבאים. אנחנו עדיין צריכים שייכנסו עוד מהסבבים החדשים כדי שנוכל לאמת את התחושה הזאת. כרגע מהשטח אנחנו מקבלים פידבק כזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה הסיבה לכשל המקצועיות של העובדים שנבחנו על ידי - - -

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לא היה name check לפני שהגיעו עובדים. הגיעו ב-"ווקינגס". כלומר שלא עשו להם את ה-pretesting לבדוק את המקצועיות שלהם, את ההיכרות שלהם עם ענף הבניין טרם כניסת המיון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה זאת אומרת?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

זה דברים שאמרנו והצפנו כבר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, תסבירי לי. תציפי את זה עוד פעם. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

נגיד אנגלית. אנחנו רוצים לראות שהם יודעים הבנת תקשורת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא שייך. אני לא, זה בסדר שבן אדם לא יודע שפה. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, זה לא האידיאל, כמובן. אבל אני אומר שזה לא משהו שבגללו אני עולה על בריקדות. בן אדם לא יודע שפה, אני לא מטריח אתכם לפה בשביל זה. בסדר?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לא, שום דבר הוא לא לעלות על בריקדות. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

זה משמעותי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

משמעותי מאוד. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

זה גם הדרישה שלהם כלקוח. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא. אין צל של ספק שזה תנאי שחייבים לעמוד בו. אבל זה עדיין לא נושא שבגללו אנחנו מבצעים את כל עבודות המחקר האלה. כי אם עובד לא יודע שפה אתה תצטרך לעבור איתו ארבעה-חמישה ימים כדי שתדעו להבין אחד את השני. אבל אם הוא לא יודע מקצוע, לא משנה כמה זמן יעבור, הוא לא יודע איך מחזיקים מאלג'. הוא לא יודע מה עושים עם פלס. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אני רוצה שנייה להגיד. יהיו כאלה שלא יחזיקו את העובד ארבעה ימים ונתנו להם את הצ'אנס שלהם עם האנגלית. אבל אני רוצה להגיד משהו אחר. לקראת המיונים החדשים נעשו סדרה של פעולות שהבטיחו בעצם משהו קצת אחר מבחינתנו. אחד, שממשלת הודו בתוך הבית עושה אצלה איזה שהוא תהליך של pretesting. זאת אומרת, עושה איזה בירור מקדים. זה מוכיח את עצמו לדעתנו. 

דבר נוסף זה גם העניין הזה, כן, של היכולת שלהם של תקשורת. שזה גם משיחות שאני מקבלת בשטח, כן עושה איזה שהוא אימפקט ונותן איזה שהיא השפעה. גם כל תהליך הבקרה של איך הטופס אל מול זה, גם שם עשינו תיקונים ואנחנו חושבים שזה משמעותי. אלה דברים שבתחילת הדרך, במיונים, כשרצנו מהר מהר כולם, בסדר? וזה כן יחד פה רגע שנייה אני אגיד, וזה גם קשור לגוף היישום ההודי שנכנס וגם הוא היה צריך פתאום לעשות תיקונים ושינויים בנהלי העבודה ואופי העבודה שלו ועשינו את זה במסגרת ישיבות יחד איתם ברצף. כל הדברים האלה בעיניי, בסדר? ליבה, לא ליבה, בעיניי יביאו הבדל מהותי בין איכות העובדים שהגיעו בתחילת הדרך לזה. 

כדי שזה יקרה אנחנו צריכים לראות עוד מהגלים החדשים נכנסים. ויש לי פה גם עניין מעגלי. קבלנים באמת לא כל כך רוצים, כי כבר יצא איזה שהוא שם. אחד הדברים שאנחנו עכשיו בוחנים יחד עם משרד האוצר, וכבר היו על זה שיחות וגם הוועדה כבר דנה בזה, זה לא איזה זה, זה באמת עולם ההכשרות. שבו אנחנו באים ואומרים בתוך עולם ה-g2g, עם עובדים מהודו, לקחת את העובדים ולהכריח אותם לעשות איזה שהיא סדרת חיול. צריך אבל מהדבר הזה, כדי שזה יקרה, גם תאגידים וגם קבלנים איתנו כתף אל כתף. זאת אומרת שמי שעובר איזה שהוא תהליך של הכשרה כזה יש גם איזה שהיא השמה או לפחות פרק זמן של ניסיון השמה בתוך האירוע הזה. ושכולם יהיו מעורבים בתוך התהליך. זה אפילו לא חייבת להיות הכשרה שהמדינה עושה. זה פשוט צריך להיות איזה סטנדרט מקובל על כולם או משהו מהז'אנר הזה והמדינה צריכה להירתם לסיוע לתאגידים בתקופת הביניים. 

זה אחד הדברים שאנחנו עכשיו בוחנים לראות לבעיה של g2g הודו. אני אגיד, יש לי אולי תקציב עכשיו, זה חלק מהדבר הזה, של הבדיקה עם משרד האוצר ומה צריך לעשות ואיך אפשר לעשות את הדברים האלה. אבל זה בוודאות ידרוש שנייה הסתכלות. וכן, ככל שייכנסו יותר עובדים מהודו מהסבבים החדשים לי, מיכל, יהיה יותר קל לראות אם תחושת הבטן שלי, שהיא כרגע תחושת בטן כי אני מקבלת פידבקים מהשטח, אבל זה לא סופי. להגיד לך שמע, במיומנים האלה והאלה X, במיונים האלה והאלה Y. בסדר? המבחן אותו מבחן, אבל יש לי תחושה שיש הבדל בגישה איך עושים. גם אנחנו עושים הפקת לקחים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תודה רבה. ועדיין, כל מה שאת מדברת הוא אל פני עתיד וזה חשוב מאוד והכרחי. זה עדיין לא פותר אותנו לאחור. בסדר?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לכן ההכשרות. מאה אחוז. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעיה. אני עדיין חייב להגיע לחקר האמת מה הוביל למצב, אני לא רוצה לתת לו הגדרה וציון. מה הוביל למצב שבו אנחנו נמצאים. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

בסדר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אגב, שגם צריך להתחשב בשותפים שלכם, רשות האוכלוסין, שעובדים כל כך קשה על דבר שהוא לא באמת מיטיב עם המשק וכולם מגיעים אליהם בתלונות מה עם תוצאה, מה עם תוצאה. צריך גם להבין את המצוקה שהם נשאבים אליה. אבל מיד אני חוזר אלייך גברתי. עדיין שאלה אחרונה למר נקש. 

ניקח מצב שבו תאגיד הביא עובד על סמך הצהרה של ניסיון תעסוקתי ובהגיעו לארץ הסתבר שהוא לא באמת בעל ניסיון. מה האפשרויות שעומדות בפני אותו תאגיד? והאם לחילופין זה אומר שנגזר עלינו כמדינה לספוג את הישארותו עד תום התקופה שאנחנו חתומים?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

רציתי לענות משהו בציניות קצת בהתחלה, אבל אני לא אעשה את זה. כי בפרטי אין טעויות, מגיעים כולם פיקס. אז בסוף בכל זאת הייתי ציני. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה אירוע אחר שאנחנו בודקים אותו מלפני ולפנים. אל תתבלבל. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

שורה תחתונה, בהמשך לשאלתך. עובד שמגיע לפה הוא מן הסתם באחריות של התאגיד שהביא אותו, אלא אם כן הוא עובר לתאגיד אחר או אלא אם כן הוא יוצא ממדינת ישראל. ככל שהוא אצל התאגיד והוא לא מועסק וחולפים 90 ימים הוא הופך לסטטוס שהוא לא חוקי. עובד לא חוקי זה הסטטוס שלו. זאת אומרת, יש קצת מגבלה לעניין שנה ראשונה של עובד בניין בישראל. יש פה עניינים של בג"ץ ומשפטי, אבל בגדול עובד שנמצא פה והוא עובד לא חוקי, אחרי 90 ימים הוא בר הרחקה. אם הוא ייתפס שהוא לא עובד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הוא לא חוקי אם הוא לא מועסק. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

נכון. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

אבל הוא יושב על התאגיד. עדיין אני משלם עליו אגרות. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בוודאי. תואיל ותשלם, כמו גדול. אני כמדינה נתתי לך את הפריווילגיה להחליט מיהו מקצועי ומי לא. מי מתאים לענף ומי לא. סיבכת אותי עם ההגעה שלו לפה, כמדינה – תואיל לשלם עליו כמו גדול ולא לדבר. פעם הבאה תבדוק טוב. אתם לא יכולים לבקש גם פטור ממיונים, גם שנסמוך על שיקול דעתם וההבנה המקצועית שלכם. וגם לבוא אלינו בשאלות. לגישתי, כל עובד שמגיע בהגעה פרטית על סמך ניסיון תעסוקתי התאגיד צריך להפקיד בגינו ערבויות גבוהות יותר. ושייקח בחשבון שאנחנו נוכל לחלט לו אותם. אני אומר לכם את זה ביושר. אני רוצה שיגיעו לפה כמה שיותר עובדים, שהם יהיו מקצועיים. שלא יצטרכו לשלם כל כך הרבה כסף בספסרות שמספסרים אותם בארץ מוצאם. שהם יעשו את העבודה בנאמנות, שתהנו מהם, שהמשק ייהנה מהם ושהם יצאו מפה כשהם מסיימים את השהות החוקית שלהם. כל עיוות אחר, בשביל זה אנחנו מוכנים, אגב, להרחיב את דרך ההבאה שלהם. זה לא אומר שאנחנו כמדינה נצטרך להתמודד עם כשל בדיקה שלך. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אני מדבר על ה-g2g, לא על ה-b2b. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, הבאה פרטית על סמך ניסיון בלבד היא הבאה שלא באמצעות המדינה. היא הבאה אישית. היא אפילו לא דרך בוני הארץ. יש איזה שהוא תהליך שאמור לעבור אותו מועמד באמצעות אותו תאגיד שמבקש להעסיק אותו. יש תבחין מסוים. מרגע שהוא עבר, הוא עבר את התבחין על פי הצהרה של התאגיד שמזמין אותו. זה דבר אלמנטרי. 

אם תוכל בבקשה גב' ארן להשיב לוועדה מדוע משרד השיכון ביקש עוד הקצאה של 13,000 עובדים בהבאה פרטית?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

בעצם מראש ביקשנו, אני אזכיר רגע, היה 10,000 במסלול הראשון ואז הייתה בקשה לאורכה. ואז הייתה בקשה להגדלה ב-10,000 נוספים. וכל מה שביקשנו זה בעצם לשמר את המצב הקיים הזה. וכיוון שפג פרק הזמן האפשרי אז לקחנו את אותו מספר במכסה הקיימת וביקשנו את הדלתא. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

נכנסו 7,000, ביקשו 13,000. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה אתם בסיוע משרד העבודה, משרד המשפטים, משרד החוץ, עושים כדי להילחם בתופעת דמי התיווך האסורים?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

בנושא של דמי תיווך אסורים אני צריכה לתת התייחסות למשרדים אחרים. אנחנו מה שאנחנו מדברים עכשיו עליו זה היה לאורך כל הדרך בקרה מוגברת של הגופים הרלוונטיים. זאת אומרת יש גם בקרה מוגברת, אמורה להיות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מי רוצה לענות לי? מי יודע לענות לי? משרד המשפטים? משרד המשפטים השמיעו קול. 

 << אורח >> זיו ברק בילאוס: << אורח >>  

השאלה לגבי המאמצים? יושב-הראש, השאלה שלך לגבי המאמצים שנעשים למנוע תופעות?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה כוללים המאמצים למנוע תשלום בלתי חוקי בהבאה פרטית?

 << אורח >> זיו ברק בילאוס: << אורח >>  

בילאוס זיו, משרד החוץ, מחלקת קשרי חוץ וטיפול בזרים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

איפה משרד המשפטים? 

 << אורח >> זיו ברק בילאוס: << אורח >>  

המאמצים שלנו מתרכזים כבר תקופה ארוכה, זה לא התחלה, זה on going, תהליך שמתקיים כל הזמן ונעשה בכמה "לבלים". החל מתהליך תחילת הליך הגיוס אנחנו תמיד מיידעים את העובדים, בין בהסברים, בין במתן חוברות וידיעונים על הבאה פרטית. גם כאשר מביאים פרטי הם מגיעים אלינו בסופו של דבר לבקשת אשרה או טיפול בבקשת אשרה. בתהליך הזה אנחנו מראיינים, שואלים, מביאים לידיעתו של העובד. וככל שהוא משתף איתנו פעולה וחושף את המידע אנחנו מתחילים גם בתהליכי טיפול, אם נחשף כזה שהיו תהליכים לא תקינים. ואם נתגלה שמישהו שם עשה פעולה לא תקינה הוא צריך לתת את הדין. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כמה דיווחים מצד עובדים כאלה קיבלתם על ניסיונות לגבות מהם דמי תיווך לא חוקיים?

 << אורח >> זיו ברק בילאוס: << אורח >>  

אנחנו יכולים לבדוק את זה. קיבלנו הודעות מנציגויות כאלה ואחרות שעוסקות בגיוס על תהליך שעובד כזה או אחר דיווח. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה זאת אומרת נציגויות?

 << אורח >> זיו ברק בילאוס: << אורח >>  

נציגות שניגש עובד. קונסוליות, נציגויות זה קונסוליות. קונסוליות בחו"ל. ישנם מקרים שעובד מדווח על כך שגבו ממנו הרבה מאוד כסף. זה מתוחקר, נשאל ואחר כך נאספים הנתונים. אם אנחנו צריכים להפסיק את העבודה עם אותו נציג שגייס, הטיפול מתמשך עד סיום התהליך ועד סיום התחקור. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי. האם משרד החוץ ובמקביל משרד המשפטים בחן דרכים אחרות לגיוס עובדים בהבאה פרטית על סמך הצעת ניסיון תעסוקתי?

 << אורח >> לירון בנית ששון: << אורח >>  

שלום. לירון בנית ששון, ייעוץ וחקיקה. אני יכולה לומר שמבחינה משפטית הדברים שאנחנו ניסינו באמצעותם לאזן ולהפחית את החשש מפני גביית דמי תיווך אסורים, זה תנאים שאנחנו בעצם כוללים אותם בהחלטות של ועדת המנכ"לים ביחס להבאה פרטית של עובדים זרים. 

קודם כל אנחנו דואגים לכך שזה יהיה באמת גם תחום בזמן וגם שמבחינת המספר של העובדים הזרים שאפשר יהיה להביא, שהוא יהיה בעצם מספר יחסית מצומצם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה זאת אומרת תחום בזמן?

 << אורח >> לירון בנית ששון: << אורח >>  

שזה תחום לתקופה מסוימת על מנת שנוכל גם להבטיח שזה בעצם אנחנו יכולים לעקוב אחרי זה ולראות באמת מה התוצאות ולא לפרוס את זה על פרק זמן ארוך מידי מבחינת גם הנזק שעלול להיגרם ככל שזה יהיה לאורך זמן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, גברתי, גברתי, זה מורכב מידי בשבילי, סליחה. אני מבקש לדעת מהן הפעולות שאתם, כמשרד המשפטים, מבצע באופן אופרטיבי כדי לגלות אם יש תשלום בלתי חוקי. ולכשאתם מגלים מה אתם עושים עם זה? ומה אתם עושים כדי שזה לא יקרה? 

 << אורח >> לירון בנית ששון: << אורח >>  

אז אני אתן לדנה להתייחס, מהיחידה למאבק בסחר. 

 << אורח >> דנה רוטשילד: << אורח >>  

נעים מאוד, עו"ד דנה רוטשילד. אני בשבוע הבא מתחילה את תפקידי ביחידת התיאום למאבק בסחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בשעה טובה, אז תקשיבי, אל תעני. תעצרי, אל תעני לי. שבוע הבא יש לנו דיון שעוסק בנושא ואנחנו ניתן לך את הזמן להיכנס ברגל ימין לתפקיד. את פטורה. 

 << אורח >> דנה רוטשילד: << אורח >>  

אוקיי. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

מה שלירון התחילה להגיד זה שגם כאשר אושרה כבר על ידי ועדת המנכ"לים, לירון תדייקי אותי אם אני אפספס, הבאה פרטית אז א' היא מתאפשרת עד מועד מסוים, היא מוגבלת בזמן. בדצמבר זה אמור להסתיים. הדבר השני שזה ממדינות שאישר מנכ"ל הרשות אחרי שהוא בחן שזה מדינות שכמה שפחות חוששים מתופעות שליליות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הודו היא אחת מהן?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

הודו אנחנו מאשרים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מאשרים?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

מאשרים להביא, כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

איך זה?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

עובדה, הרבה הגיעו מהודו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי. זאת אומרת שמנכ"ל הרשות הגיע למסקנה שאין חשד סביר לסחר בבני אדם בהודו?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

לא, לא, זה לא מה שאמרתי. זה לא מה שאמרתי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה אדוני אמר לי הרגע? מנכ"ל הרשות מאשר מאיזו מדינה להביא, בכפוף להתרשמותו האם יש סחר בבני אדם בהיקף כזה שמצדיק את התערבותו. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

לא, לא. האישור, קודם כל נקבע שהמדינות שאפשר יהיה להביא מהן הן מדינות מטיר 1 וטיר 2. בדוח מחלקת המדינה האמריקאית. ובתוכם שאישר אותם מנכ"ל הרשות, בהתייחס לכל מיני תופעות. אגב, זה לא רק ענייני סחר בבני אדם, יש לנו גם כל מיני תופעות של בקשות מקלט וכאלה, גם דברים שאנחנו לא רוצים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ברור. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אז גם שם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ברור, ברור. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

לכן מנכ"ל הרשות מאשר את המדינות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה כבר שיקול הגירתי, אדוני. אני שואל אתכם לעניין סחר בבני אדם. 

 << אורח >> דנה רוטשילד: << אורח >>  

אז אולי רק חשוב להדגיש, אמנם אמרת בשבוע הבא. אבל רק באמת כדי לציין שגם בהחלטת ממשלה 1752 ובכלל התפיסה היא שכדי למנוע סחר בבני אדם וכדי למנוע שימוש בדמי תיווך אז כמובן שההסכמים הבילטרליים הם הדרך שמסייעת בכך ויש גם מחקרים שתומכים בכך. וכמו שאמרת, יש דיון בשבוע הבא ונשמח לדבר על זה בהרחבה. אבל זו בעצם התפיסה הבסיסית. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ואז גם נודה לוועדת המנכ"לים על הגדלת התקן שבעטיה את גויסת לתפקיד. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אגב, יש גם מחקר מלווה שמשרד המשפטים עושה להבאה פרטית. רק אתמול הם ראיינו גם אותי בין היתר. אז כן יש איזה שהוא מחקר מלווה לעניין הזה, שבוחנים את כל הנושא הזה של הבאה פרטית ולראות שאין שם תופעות כאלה של דמי תיווך או סחר בבני אדם. 

 << אורח >> לירון בנית ששון: << אורח >>  

אם יורשה לי רק להשלים השלמה קצרה. שיש עוד שני דברים: אחד שאנחנו בעצם דורשים צירוף תצהיר של המעסיק שהעובד בעצם קיבל פרטים מלאים בשפת אימו גם לגבי הקו החם של רשות האוכלוסין וגם שהמעסיק מצהיר שהוא נשא בכל עלויות הבאת העובד הזר ושעל פי הידוע לו לא נגבו דמי תיווך אסורים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כסת"ח.

 << אורח >> לירון בנית ששון: << אורח >>  

ובנוסף, ככל שרשות האוכלוסין תגלה תופעה שיטתית וחמורה של גביית דמי תיווך, אז כמובן שהנושא יובא לאלתר לדיון בוועדת המנכ"לים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כסת"ח. 

 << אורח >> לירון בנית ששון: << אורח >>  

כן מנסים אבל בכל זאת לייצר - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

סליחה שאני טיפה לא דיפלומט. 

 << אורח >> לירון בנית ששון: << אורח >>  

מנסים לעשות כל מה שאנחנו יכולים בכלים הקיימים. אני מבינה את מה שאתה אומר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז הנה, אני אתן לכם איזה שהוא טיפ קטן. כל מי שאמור להופיע אצלי שבוע הבא בדיון המדובר הזה, תעשו שיעורי בית טובים. בסדר? 

משרד השיכון, האם אתם בוחנים את אפשרות הגדלת המכסה בהבאה פרטית בין 30% ל-50% לכל הפחות? 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אני אתחיל בזה שהיה דיון לגבי להגדיל את זה מ-30% ל-100% במסגרת ועדת המנכ"לים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה עמדתכם?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

עקרונית אין בעיה. צריך תנאים מסוימים מבחינתנו כדי שהדבר הזה יקרה. אנחנו כן בוחנים אבל לחיוב את ההגדלה של ה-30%. אני רוצה רגע להגיד, במקור ה-30% היה גם יציאה לדרך שנייה של הבנה, איפה אנחנו, מי אנחנו. וזה בסדר, אנחנו מטייבים את התהליך תוך כדי תנועה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

האם חלק מתהליך הטיוב כולל בדיקה מדגמית שלכם בפועל באתרי הבניין לראות את אותם עובדים שהגיעו בהבאה פרטית על סמך הצהרה?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אנחנו נפגשים ושואלים תאגידים לגבי זה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה ההתרשמות שלכם?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

ההתרשמות שלנו כרגע שיש כאלה שאפילו התאגידים עושים להם באמת מיונים בצורה טובה לבד. והגדילו ועשו והם פועלים בצורה הזאת. המיונים נראים ברמה - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

האם עד שתתקבל החלטה לעניין ההגדלה אתם שוקלים ליצור איזה שהיא העדפה מתקנת שהאחוז יגדל בחדשים וירד בוותיקים?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לא דיברנו על זה, אבל זה רעיון לבדוק אותו, אני לא שוללת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מודה לך. ברור לכם מה? אפשר בבקשה לקבל עדכון סטטוס על המכרז למיוני עובדים זרים?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

בפירוש. אז באמת כתבנו לוועדה, אני מקווה שהגיע הבוקר וראיתם את הפסקה המדוברת שמדברת את התאריכים, אבל הייתה הגשה והייתה בקשה גם לאורכה מהמגישים. נתנו את האורכה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כמה מגישים הגישו? 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

שלושה מציעים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מישהו מהקיימים?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אסור לי להגיד את זה. שנייה, אני רוצה רגע, יש מכרז, הוא עדיין לא הסתיים. אנחנו עוד בתהליך ואני לא רוצה לפגוע בו. שלושה אני יכולה להגיד בכיף. וזה הסיפור. 

נדרשו השלמות. השלמות שמראות חלק מההוכחות שגובו, אנחנו רוצים גם למצות את התהליך בצורה הטובה ביותר. נתנו הזדמנות להגיש. יש להם עוד כשבוע לעשות את ההשלמות. Once זה קורה יושבים עוברים על תנאי הסף. עכשיו השלמים, המלאים, אחרי ההשלמות. מתקדמים לשלב תנאי האיכות. זה המצב. אנחנו בשאיפה, אני אזכיר שההתקשרות הקיימת שלנו צפויה להסתיים בסוף השנה. אנחנו רוצים כבר לדעת מי אנחנו מקבלים עוד לפני סוף השנה ולייצר איזה שהיא תקופת חפיפה. לזה אנחנו שואפים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אנחנו אוטוטו שם. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ובהתרשמות שלי הזכיין הנוכחי לא יסבול את המשך הישארותו רק בגלל שבאופן טכני עוד לא נבחרו לו מחליפים, כי הם באמת סובלים שם. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

מכירים את המצב הזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

האם שקלתם להכשיר את העובדים הזרים הלא מיומנים שהגיעו לעבודה בענף, אפילו בסיווגים אחרים לפני שאישרתם את שינוי הסיווג של ההעסקה שלהם?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אני לא בטוחה שהבנתי את השאלה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני הצעתי בדיון האחרון שעסק בזה שתיבחן האפשרות לביצוע הכשרה מהירה. יכול להיות שבן אדם מגיע הוא באמת בעל מקצוע, אבל שיטות העבודה שלו שונות. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

כן, כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

עבד באופן פרימיטיבי, הוא לא יודע. זאת אומרת הוא עבד, הוא לא לגמרי לא מקצועי. יכול להיות שעם איזה שהיא הכשרה זריזה, איזה שהוא קורס מזורז הוא יוכל להיות כן עובד מן המניין ואז לא נצטרך לנייד אותו ולא נצטרך לגרוע את הקיימות של ההיקף מהתאגידים. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אז זה מה שעניתי בהרחבה קודם. זה תהליך הכשרה שעכשיו בודקים יחד עם משרד האוצר, לראות אם אנחנו יכולים לעשות את זה. אנחנו כן רוצים למקד מאמצים ב-g2g והודו, כי שם אנחנו שומעים את המצוקה הגדולה ביותר. ונתחיל את הפעילות אם הדבר הזה באמת יצליח. זה תלוי בכמה משתנים, אנחנו בוחנים, אבל כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי. וכיצד מתקדם הקול הקורא לגיוס חברות?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אז העברנו ליו"ר הוועדה את הרשימה של המדינות שהגישו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כמה כאלה?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

10 מדינות סך הכול. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מחמיא. תשמעו חבר'ה, אני מרוגש. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לא, אל תהיה. חכה, תן לי לעבור את כל העולם של תנאי סף. אני כבר למדתי שאני פאסימית קודם, אחר כך אני אופטימית. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תשמעי, אני רוצה לומר לך משהו. משהו בהרגשה הלאומית שלנו כשיש כל כך הרבה חברות שמביעות אמון במדינת ישראל ובעתיד שלה ובכלכלה שלה ורוצה לקשור את גורלה העסקי בשנים הקרובות עם מדינת ישראל זה מחמיא לרוח הלאומית שלנו. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לזה אני יכולה להתחבר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה לא משנה עכשיו מה יהיה בקצה. לא משנה מה יהיה בקצה. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

עכשיו צריך לסנן מי רציני. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ברור. אבל עצם העובדה שנמצאות כאלה חברות זה משהו שהוא מחמם את הלב. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מר כהנא מקו לעובד, לא מאושר לו לעלות. הלאה. נדבר על זה ביום ראשון כשהוא יגיע. אנחנו מאשרים לאנשים להופיע בזום באופן פרטני וזה צריך להיות מוצדק. 

נציגו של ראש עיריית אילת, מנהל אגף הביטחון, מר אילן חדידה. אילת מאושר. 

 << אורח >> אילן חדידה: << אורח >>  

אני כבר מאושר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ברוך הבא. 

 << אורח >> אילן חדידה: << אורח >>  

קודם כל, אדוני, אני מאוד מודה לך על זה שאפשרת לי להיכנס לישיבה הזאת. כמובן ראש העיר מתנצל, הוא צריך להיות בלוויה, אז הוא מבקש סליחה. 

היה חשוב לראש העיר להדגיש את כל הנושא שאילת בפיתוח מואץ ותנופת בנייה. אנחנו בונים פה שכונות חדשות ואנחנו ממש משוועים לכוח אדם וידיים עובדות. אני רוצה לציין שלמעט העובדים הירדנים שנכנסים לפה ומיותר לציין את הבעיות שיש עם הירדנים לאחרונה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב, אנחנו נעלה עוד מעט את מנהל אגף הביטחון בעיריית אילת. איציק בן ישי, ברוך הבא אדוני. 

 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

ברוכים הנמצאים, תודה רבה. איציק בן ישי, תאגיד ל.מ.ד גלובל הייר. חבר בעמותה דף חדש. פעם ראשונה שלי פה בוועדה. אז מאוד מעניין, אני מקווה שבאמת הנושאים שאתה מדבר עליהם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מר אילן, אנחנו נחזור אליך עוד מעט, כי בזמן שהייתה תקלה מישהו אחר קיבל רשות דיבור, אז כמה רגעים. 

 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

אז קודם כל אני שמח להיות פה. אני רוצה להגיד שבהחלט משמח אותי להגיע ולשמוע, כי הנושאים שאתה מדבר עליהם, מר רביבו, הם נושאים מאוד מאוד חשובים מבחינתנו כתאגידים. אין ספק שגם רשות ההגירה והאוכלוסין מעורבת בתהליכים. 

יחד עם זאת, לדעתי יש הרבה מידעים שחסרים להם. ואני הקשבתי בקשב רב גם למר משה נקש והרבה מהמידעים שהוא העלה פה בעיניי הם לא נכונים. וכשאני אומר בעיניי זה מתוך המון שיחות עם תאגידים. גם של חברים בדף חדש וגם חברים אצלנו בהתאחדות, כי אני נמצא גם בהתאחדות תאגידי עובדים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מר בן ישי, שאלה. 

 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

בבקשה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה עומד בראש ארגון יציג?

 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

לא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה מנכ"ל של תאגיד?

 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

לא, אני חלק מבעלים של תאגיד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה שותף בתאגיד חדש. 

 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בהצלחה מרובה. 

 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

האם ההבנה שלך מגובה בהוכחות או במידעים שקיבלת ממקבילים שלך או בעלי תפקידים אחרים בתאגידים? אנחנו בוועדה לא יודעים להתייחס לשמועות. אני מבקש מכל אחד שמדבר שידבר רק עם מה שיש לו ביד ולא עם משהו שהוא שמע ממישהו שסיפר לי משהו. 

 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

אני מסכים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז תנצל את זכות הדיבור שלך כדי להתכנס למה שרלוונטי לתאגיד שאתה שותף בו ושאתה יודע לתת לנו עם משהו לעבוד. 

 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

קודם כל תודה רבה על הדיוק, מר רביבו. אני אתייחס באמת נקודתית ואני אכן מסכים איתך שעדיף לדבר עם עובדות. עם עובדות אפשר באמת לייצר מעשים. 

לגבי אחד הדברים שעלו פה בדיונים זה הזמנת עובדים זרים דרך תהליך של g2g. אני כן יכול להעיד מניסיון הפעם שיש תאגידים, אני אדבר רגע על עצמנו, שאנחנו מזמינים עובדים ב-g2g. נניח יצרנו הזמנה של 100 עובדים ב-g2g. בפועל אנחנו מקבלים מתוך ה-100 40 עובדים. ועדיין משלמים אגרות על כל ה-100 עובדים. זה אחד הנושאים שהעלית פה וכן הייתי רוצה התייחסות של מר משה נקש לנושא הזה. איך קורה מצב כזה?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, שנייה. אתה מדבר על אגרת בקשה? 

 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אגרת בקשה אתה משלם על כל ה-350. 

 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

לא, לא, לא אגרת בקשה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה מדבר על אגרה שנתית?

 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

שנתית, כן. ה-13,620, כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. אתה לא משלם עליה. 

 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

350,000 שקלים שזו אגרה שנתית. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

לא, זאת לא אגרה שנתית, זו אגרת בקשה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זו אגרת בקשה. 

 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

אגרת בקשה. אוקיי. ואני מדבר על אגרה שאני משלם עבור העובדים שלי, שזו אגרה של ה-13,620 שמחולקת ל-12 חודשים. ומה שקורה שאני מגיש בקשה עכשיו ל-100 עובדים ואני מקבל אישור ל-100 עובדים ב-g2g. בפועל אני לא מקבל את ה-100 עובדים, אני מקבל 40 עובדים. אבל עדיין אני משלם את האגרה עבור ה-100 עובדים עוד לפני שנכנסים עובדים. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

ברגע שנכנסים עובדים עושים את הקיזוז על התקופה שהם לא היו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, זה עלה כבר בדיונים הקודמים. 

 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

בדיוק, זה עלה בדיון לפני. אני רק רוצה להתייחס לנקודה הזאת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ההצעה שמר אייל הציע לעניין הגעת הבקשה היא בפועל הפעולה שמתקיימת לעניין ההגעה השנתית. זאת אומרת, כשאתה משלם מראש בגין מכסת המימוש שאתה מבקש לממש, כאשר בדיעבד יקוזז לך אותו סכום ששילמת שלא מומש. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז שילמת קדימה, אבל בפועל יהיה איזה שהוא איזון שיקזז. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

התקופה שהעובד בפועל בארץ. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

משה, אבל יש פה באמת בעיה של האנשים החדשים, שעוד אין לו תזרים. אין לו אנשים. הוא משלם על אנשים שעוד לא הגיעו, משלם קדימה. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

בשביל להגיש בקשה צריך לשלם, זה התהליך. עוד פעם, זה יהיה דיון גדול על נושא האגרות, גם הנושא הזה יידון ובוא נראה איך. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

שילמתי באפריל, קיבלתי בספטמבר עובדים. זה לא הגיוני. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אבל לא שילמת על החודשים שהעובדים לא היו. שילמת בהתחלה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

חבר'ה, תעצרו בבקשה, תעצרו. אתה אומר נכון ואתה אומר נכון. וזה עדיין מחייב התייחסות שלכם בדיון הרלוונטי. בסוף בסוף הוא לא שילם על מה שלא היה. אבל אומר לך בן אדם שעד שהוא יזוכה הוא צריך להביא את הכסף הזה. כיוון שהוא חדש והוא בשלב הוצאות בלתי פוסקות אל מול אפס הכנסות זה מכביד עליו. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

הנקודה מובנת, ברורה, ידועה. שוחחנו עליה רבות, זה יעלה בדיון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי, מיצינו. ואנחנו חוזרים לאילת. 

 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

רגע, לא סיימתי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

אני כמובן אעשה את זה זריז. דובר רבות על הנושא של הסרה של המגבלה של ה-200 עובדים ונושא ה-30%. עובדים שמגיעים אצלנו, וזה דרך תאגידים אחרים, כי אני עדיין עוד לא הגעתי לזה. אבל עובדים שמגיעים במסגרת ה-b2b הם עובדים שהם הרבה יותר טובים, הרבה יותר מיומנים מאשר העובדים שהגיעו ב-g2g ונבחנו על ידי המדינה. לכן חשוב וכמה שיותר מהר להסיר את המגבלה הזאת. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

הם נבחנו על ידי אותו גוף, דרך אגב. 

 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

לא, אתה מדבר על g2g או על b2b?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

כן, g2g או b2b נבחנו על ידי התאחדות הקבלנים, שניהם. אבל תמשיך. 

 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

אני מדבר על הבאה פרטית של עובדים. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

כן, גם אני. 

 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

דרך התאגידים, לא מיונים. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

ללא מיונים זה לא נבחנו. אמרת נבחנו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מר בן ישי, אדוני חוזר על נושאים שהועלו כאן ונדונו בהרחבה, גם בדיון הזה. 

 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

בסדר, אני אעבור לנושא אחר. כל נושא הברחנים, שלא עלה פה בדיון. סוגיית הברחנים, שאני אשמח לקבל התייחסות של מר משה נקש. מה אנחנו בעצם עושים עם עובדים שמגיעים אלינו עוד בשדה אנחנו מקבלים אותם ומהשדה נעלמים לנו ואנחנו לא יודעים עליהם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לצערי אני מכיר את התופעה הזאת ואתה צודק. 

 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

ואנחנו עדיין משלמים עליהם אגרות והם עדיין רשומים על התאגיד שלנו. מה עושים איתם?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

גם הנושא הזה עלה לא מעט בדיונים פה. וכמו שאמרנו, עובד שמגיע לחברה יש לחברה אחריות כלפיו. והם משלמים עליו את האגרות עד אשר העובד הזה יוצא מהארץ או עובר לתאגיד אחר. ואז התאגיד החדש נושא בעלויות שלהם. 

 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

יש הרבה מקרים שאנחנו לא יודעים לאיזה תאגיד הוא עובר, לאן הוא עבר בכלל. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

- - - בתאגידים הוותיקים שלא מצאו לעובד עבודה היו מכריזים עליו ברחן, משאירים אותו ככה. מוצאים, מחזירים אותו. אז באה הרשות ותיקנה את זה שוב פעם. כי פעם זה לא היה ככה, הרי איזה אינטרס?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

מה זה פעם?

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

לא לפני הרבה שנים, לפני שש-שבע שנים. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

לא, לא, זה כבר הרבה מאוד שנים ככה. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

כמה שנים זה ככה, קרן? אבל פעם כשהיית מדווח ברחן הכול היה נעצר, כולל האגרות. ואלה שעשו בזה שימוש לא טוב אז השפיע עלינו. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

לא, לא, לא עשו שינוי, זה היה ככה כל הזמן. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

אבל זה לא הגיוני. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

עזוב, זו שאלה אחרת. אבל כרגע זה המצב. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מר נקש, שואל אותך שאלה. עזבו רגע את המצב בפועל. שואל אותך שאלה. להבדיל מהבאה פרטית, בטח על סמך ניסיון, כשהמדינה שידכה לתאגיד עובד באמצעות g2g נחת העובד בארץ. במקרה הטוב פגש אותו, עבר איתו את התהליך של הקליטה, לקח אותו לבית. יום למחרת הוא ברח. במקרה הפחות טוב במזרקה, איך שעוברים את המכס, הבן אדם חותך פשוט. מה האחריות שלו? מה אשמתו?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש אומר דברים כי הוא גם בדק, גם מכיר וגם היה בעצמו באמצע הלילה בנתב"ג לבחון את הדברים האלה וגם ראה מה רשות האוכלוסין עושה בעניין הזה. כולל להביא מפקחים וגם כוחות של שורים במקרים מסוימים, כדי למנוע תופעות כאלה של אנשים שבאו ומראש מתוך ישראל חיכו להם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ומשתדלת המון, אבל לא מצליחה למנוע את הכול, נכון? 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז כשהיא מנעה היא מנעה נזק למדינה או לבעל התאגיד?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

לא, מה שקורה, סליחה אדוני יושב-הראש, מה שקורה במקרים, זה ממש לא בסדר, אבל זה קורה שהעובד הזה בא דרך תאגיד ועשה סיבוב על אייל והלך לעבוד בתאגיד של ליאור. בסדר? סתם אני אומר. אבל ברגע שהוא עבר לליאור אז גם - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מר נקש מדבר על הבאה פרטית או g2g?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

גם וגם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא. אז בוא נדבר רק על g2g. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

זה אותו דבר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, ממש לא. אני אגיד למה לא. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אני מבין את האחריות שאתה מטיל על התאגיד בראייה שלך, אני מבין את זה. רק אני אומר, מבחינת ההתנהלות שלנו זה אותו דבר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא רק, גם בשחרור. לא אדוני. אם אתה שידכת את העובד למעסיק והמעסיק בדק את העובד והעובד בדק את המעסיק וראה שלא טוב לו לעבוד אצלו, ועזב אותו, זה אירוע שלו. ראה שתאגיד אחר מפתה אותו בשכר טוב יותר וברח לו, שישפר יותר את מה שיש לו להציע. כוחות השוק ייקבעו. כשיהיו מספיק עובדים הם לא יעשו את זה. 

אבל כשאתה שידכת אותו לעובד, הוא לא בחן אותו, הוא לא בחר אותו, הוא לא מכיר אותו. הוא לא מכיר אותו. ובלי שיש לו יכולת לשלוט על גורלו הבן אדם נכנס בדלת הזאת ויצא בזאת, כשהוא לא ידע שזה הוא. אחריות שלו?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

עוד פעם, זה תהליך, אדוני יושב-הראש קודם דיבר על הנושא של סחר בבני אדם. אז התהליך הזה שתיארת הוא קורה, אגב, בכל הענפים, ברוב הענפים. וזה תהליך של הליך בילטרלי. ולמה זה קורה. בין היתר, אמרת פה, סחר בבני אדם. אז כדי שלא יגבו דמי תיווך לא חוקיים מעובדים אז זה תהליך העבודה. ושוב, זה עובד בכל הענפים ככה. גם בענף החקלאות וגם ענפים אחרים. 

לא, כי מה שאתה אומר תביא את כולם פרטי, כי אז אחריות שלהם ואז לא תבוא אליי בטענות בעניין הזה. אבל מצד שני, אתה אולי תבוא בטענות שלוקחים מהעובדים האלה דמי תיווך. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, אני אסביר. אני אסביר. תקשיב אדוני, סחר בבני אדם, כשאני מדבר עליו אני קודם כל מדבר עליו בארץ מוצאם. אם אני פוגש עובד מולדובני שהגיע לפה ב-g2g. כדי להגיע פה הוא מבין שהוא מגיע ב-g2g, הוא הסכים לכל מה שאתה אומר לו. הוא יודע שהוא רוצה לעבוד אצל דוד שלו. כי דוד שלו כבר סוג של קבלן פה בארץ. הוא לוקח עבודות בקבלנות. אתה אומר למר בן ישי מחר יגיע אליך ולדי. הוא לא ראה את ולדי. ולדי לא בחן האם הוא מתאים לו או לא. הוא לא בחן אם הבית שהוא יגור בו נעים, הוא לא בחן אם העבודה נעימה, הוא לא בחן אם היחס שלו אליו הוגן או לא. הוא לא יודע איך הוא נראה בכלל. הוא יודע שברגע שנפתחת לו הדלת של המכס הוא חוצה בכמה צעדים את כיכר מקבלי הפנים ועומד הבוס שלו שם, שאיתו הוא קבע. בדרך כלל הוא יכול להכיר אותו או שהוא יכול גם לא להכיר אותו. יש לו סימן מזהה. הוא מצלם את עצמו לפני שהוא עלה למטוס. אותו מעסיק יודע איך הוא נראה. אומר לו בוא, הנה האוטו, תעלה, בוא ניסע. פגשנו כאלה מקרים. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

ואז לוקחים אותו לתאגיד אחר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ואז לוקחים אותו לתאגיד אחר. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >>  

במקרה הטוב. 
 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

למה לכל הפחות אתה לא תקבע, אתם לא תובילו ברשויות, שעובד שנטש את המעסיק שלו בטווח של שלושה ימים מאז שהוא הגיע ללא הצדקה, הוא לעולם לא יכול להיות פה חוקי. לא הוא ולא תאגיד שיבקש אותו. לעולם לא יהיה חוקי פה. 

יהיו מדרגות. אם יבוא עובד ואומר שמע, באתי בנפש חפצה לעבוד אצל אבוחצירא, והגעתי, נתן לי לישון במאורה, סתם הוא הראה לכם בית סביר. לא טוב לי, אני מסכים לבוא לעבוד בג'ורה אצלי בארץ מוצאי. ובא לי בן אדם אומר לי שמע, אתה טייח? בוא תעבוד אצלי טייח ותראה איך אתה גר. לא טוב לי. הוא עשה לי רע, עזבתי אותו. הייתה סיבה מוצדקת, אפשר לדון בזה. לא קולגיאלי בין התאגידים, אבל אני לא יכול לחנך את כולכם. כאשר מגיע עובד ולא ניתנה לך אפשרות בכלל להוכיח לו עד כמה שכדאי לו לעבוד אצלך, כי מה שאתה מציע לו לא פקטור. הוא כבר סגור עם מישהו. הוא השתמש בשם שלך דרך המסלול של הבאה ב-g2g כדי להגיע לפה ומאותו רגע הוא לא אצלך. 

 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

חד משמעי. אני רק רוצה לחדד את הנקודה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ייתן לו עוד שקל ילך אליו, זה תלוי בכוחות שוק. אנחנו נאבקים בזה. איך? בלהכניס כמה שיותר עובדים. זה כבר כוחות שוק, בכלכלת שוק חופשי. לא, לא, אני רוצה לומר לך משהו. אנחנו עובדים על בסיס היצע וביקוש, בטח כשיש מצוקה. אני לא בא לתקן את כל העולם, אין לי את היכולת הזאת, אפילו לא דומה לזה. כאשר בן אדם הגיע ומישהו פיתה אותו בשכר טוב יותר אין לו רגש כלפיך. 

כאשר בן אדם מגיע, אני מדבר על כל כך הרבה, וחבל שאתם מתעכבים איתי על זה, כי זה ממסמס את כל השאר שאנחנו מכירים שברגע שהם נוחתים הם לא עולים בכלל לקבל את הסים כארד. הם ישר חוצים את הדלת האוטומטית ועולים לאוטו. ואני, כל זמן שאתם מדברים איתי על מקרים אחרים אתם ממסמסים את המקרים הרבים האלה. 

 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

אתה צודק, מר רביבו. וזו הנקודה של סחר בבני אדם. כי איך יכול להיות שאני כתאגיד מקבל עובדים, העובדים האלה לא מגיעים אליי. אחרי זה הולכים לעבוד בתאגיד אחר ושלושה חודשים עובדים בשחור או שעובדים בכל דרך אחרת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

חבר'ה, בואו, הנשיאות דורשת ממני לסיים, ובצדק. אני צריך להקשיב לאילת. 

 << אורח >> איציק בן ישי: << אורח >>  

כן חשוב לי לקבל תשובה. חיכיתי בסבלנות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז הנה, אני מסביר. דעתך היא כדעתי, אני מבטא אותה חדשות לבקרים. אני מכיר אותה לעומק, הואיל ואני נמצא בשדה התעופה בשעות שהם נוחתים לא מעט פעמים. אז מיצינו את זה. אם נגיד את זה עוד שמונה פעמים זה לא ישנה את המציאות. הוא מבין שאנחנו מצפים לתשובות לדעת האם יודעים להקשיח את הגישה ואת הסנקציות כלפי העובדים הסוררים האלה וכלפי המעסיקים שלהם שהרבה פעמים ביודעין הם גונבים את העובדים ומשדלים. 

אז אנחנו מחכים לתשובה. היא לא תהיה היום. כי בסוף הוא לא הצגה של בן אדם אחד, הוא חלק מרשות גדולה. הפנינו את זה אליו. קחו בחשבון שגם מה שאני לא מקריא כשאלה רשמית נכנס אצלו לפרוטוקול הפרטי שלו והוא קורא גם את מה שמופיע פה. הוא ייתן את המענה. 

אנחנו עוברים כרגע לאילת בבקשה. 

 << אורח >> אילן חדידה: << אורח >>  

שלום שוב פעם אדוני ושבב, אני קודם כל רוצה להודות לעבודת הוועדה ובאמת מפרגן על כל מה שאתם עושים שם. 

ראש העיר מתנצל, אני מתנצל בשמו על זה שהוא לא יכול היה להיות. הוא היה אמור להיות ופה והוא צריך ללכת ללוויה, הוא נמצא שם כרגע והוא ביקש ממני להעלות את הדברים. 

העיר אילת בפיתוח מואץ בתנופת בנייה מאוד משמעותית. לא יודע מי שהיה פה בזמן האחרון באילת הוא רואה את כל הסביבה, סביבת תיירים וכל האזור שעוטף את העיר אילת ממש כמו אתר בנייה אחד גדול. ואין לנו ידיים עובדות. מה שקורה, יש פה וואקום של פועלים ולפעמים קבלנים מביאים שב"חים וזה מייצר לנו פה בעיות של ביטחון וזה מייצר לנו פה כל מיני בעיות אחרות שקשורות לביטחון ולסדר ציבורי. 

למעט העובדים הירדנים שנכנסים פה והם באמת עובדים גם בתשתיות וגם באזור בתי המלון, זה לא מספיק למה שנכנס לעיר. ובעצם הבקשה פה והמסר הוא בעצם לאשר עד כמה שניתן לעיר אילת לקלוט או להביא לפה, לאזור הזה, הרבה מאוד ידיים עובדות. כי אנחנו ממש משוועים לדבר הזה. 

זה היה המסר בעצם, שהעיר אילת זקוקה ממש נואשות לכוח אדם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מודה לך. אני שואל אותך רגע שאלה. ישנו תאגיד לכוח אדם לבניין לעובדים זרים באילת. 

 << אורח >> אילן חדידה: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

האם הוא משך והשתמש במלוא המכסה העומדת לרשותו? האם לוקחים ממנו עובדים קבלנים מקומיים באילת?

 << אורח >> אילן חדידה: << אורח >>  

אני אגיד לך את האמת, אני נכנסתי לפה כשאני לא מכיר את הרקע של כל הוועדה. אבל אני אבדוק את מה שאתה אומר ואני אעביר לוועדה את התשובה למה שאתה שואל. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מודה לך אדוני. זה המקום לשוב ולהודות להנהלת והנהגת עיריית אילת שמתמודדת אל מול אתגרים לא פשוטים. אתם בסוג של אירוע נקודתי וטיפול נקודתי של הוועדה. בוודאי במתן המענה לעובדים הירדנים. אני מעדכן פה שהייתה לי פגישה מאוד מוצלחת גם עם ראש העיר שלכם וגם עם בעלי תפקידים ותאגידים וקבלנים, בעלי עסקים באילת, בכללם רשתות בתי המלון. ואנחנו נמשיך את המפגשים ובחינת מתן המענים הנדרשים לעיר אילת. 

תמסור מכאן את ברכתי ותודתי לראש העיר. 

 << אורח >> אילן חדידה: << אורח >>  

אני מודה לך. תודה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעד מה. 

 << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> 

אפשר לשאול את מר נקש מתי יוצא הקול קורא לגבי התחום שלנו? התעשייה ושירותים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה צודק אדוני. כן, מר מאיר מענף הפיגומים שואל מה קורה עם הקול קורא בעניינם? עברו 40 שנה במדבר, מה הלאה?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

הנושא של הפיגומים שנכנס תחת ענף מסחר ושירותים נמצא, כבר התקבלה החלטת ועדת מנכ"לים. אנחנו כבר מתקדמים מאוד אפילו עם כתיבת הנוהל בעניין הזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הוא יכול לבוא לעזור לכם לכתוב אותו. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אין צורך. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני שואל אם יש דד ליין לסיום?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אני אבדוק ואני אשיב לוועדה, אבל בגדול זה לא עוד הרבה זמן. יש איזה תהליך שמשרד הכלכלה צריך לעשות מול המעסיקים. הם עושים את הקול הקורא, לא אנחנו. ואנחנו נפרסם את הנוהל של הגשת הבקשות להיתרים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה יהיה בטור או במקביל?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

כבר כולנו עובדים במקביל. אנחנו ומשרד הכלכלה בקשר שוטף, באמת עד לרמת המנכ"ל שלהם שכל יום מדבר איתי על הנושא הזה. ואנחנו מקדמים את הדבר הזה. אני מניח שזה ממש לא עוד הרבה זמן. 

 << אורח >> מאיר שמש: << אורח >>  

אין שום תלונה למשרד הכלכלה, באמת, הם עושים מעל ומעבר. באמת, אמן וכל משרדי הממשלה יעבדו כמו שהם עובדים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תודה לאל. אנחנו נאלצים, כאמור, לעבור לדברי סיכום. יסלח לי מי שלא התבטא בדיון הזה. מפאת קוצר הזמן ועומס הסעיפים הנדונים. 

הוועדה מצפה ממר אייל מוסט ומכלל התאגידים להעביר לרשות האוכלוסין ולוועדה טבלה ובה מידע על פרטי העובדים שדווחו על ידם כלא מיומנים. מה נעשה איתם, לאן הועברו, מתי הועברו. הוכחת העסקה שלא אצלם. ותשובות רשות האוכלוסין בהתאם, כאשר 48 שעות עומדים לטובת הדוח המתייחס למר אייל מוסט בעצמו. 

הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון מידע על מספר בקשות הביטולים שהגישו התאגידים. הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון לבחון בחיוב את הגדלת מכסת העובדים הזרים שמגיעים ללא מיונים, על סמך הצהרת תעסוקה. גם אם בשלב הראשון לכל הפחות תהיה אפליה מתקנת שירדו האחוזים מתאגידים ותיקים ותינתן האפליה המועדפת ומוצדקת מאוד לגישתי לתאגידים החדשים. כמו כן, לעדכן את הוועדה על החלטתכם. 

הוועדה מבקשת ממשרד ראש הממשלה לקבל את עמדת המשרד בסוגיית תשלום האגרות על העובדים הזרים בבניין על ידי תאגידים לכלל העובדים שהזמין ולא לאלה שהגיעו פועל. ותשלום האגרה לשנה שלמה וללא קשר לחודש שבו הגיע. 

תשובת רשות האוכלוסין לעניין הברחנים מצופה גם כן. אנחנו נפגשים בעזרת השם שבוע הבא, שלושה ביום ראשון, אחד ביום שלישי והיד עוד נטויה. 

הדיון נעול, הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:58. << סיום >>