פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הפנים והגנת הסביבה 30/10/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 277 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום רביעי, כ"ח בתשרי התשפ"ה (30 באוקטובר 2024), שעה 9:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון - איסור קבלת תרומות מיישוב שיתופי), התשפ"ג-2023, של ח"כ ניסים ואטורי << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר אלי דלל ניסים ואטורי מתן כהנא חוה אתי עטייה מטי צרפתי הרכבי מוזמנים: עו"ד ליטל מוסיקי בלומנטל – לשכה משפטית, משרד הפנים עו"ד עמי ברקוביץ – ממונה חקיקה, משרד המשפטים יוסף יקיר – מתמחה באשכול משטרי, משרד המשפטים עו"ד רותי לירז שפירא – יועצת משפטית ברשם האגודות השיתופיות, משרד הכלכלה חנה רותם – מנהלת האגף לביקורת בחירות ומימון מפלגות, משרד מבקר המדינה ד"ר יצחק בקר – סגן היועץ המשפטי, משרד מבקר המדינה עו"ד מיכה דרורי – היועץ המשפטי של התנועה הקיבוצית ייעוץ משפטי: תומר רוזנר גלעד קרן מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: תמר פוליבוי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון - איסור קבלת תרומות מיישוב שיתופי), התשפ"ג-2023, פ/2671/25 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – איסור קבלת תרומות מיישוב שיתופי), התשפ"ג של חבר הכנסת ניסים ואטורי – הכנה לקריאה ראשונה. חבר הכנסת ואטורי יסביר בבקשה את הצעת החוק שלו. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, בוקר טוב. בנושא ההתמודדות במועצות, בעיקר במועצות אזוריות, ישנם כמובן קיבוצים, מושבים, יש מועמדים – יכולים להיות מקיבוצים וממושבים. היום אדם פרטי יכול לתרום עד 5,000 שקל למועמד, קיבוצים או מושבים יכולים עד 50,000 שקלים. במושבים זה לא עובד ככה, בקיבוצים יותר מאורגנים, ולכן יש תרומות יותר גדולות, יש עדיפות למועמדים מהקיבוצים בגלל שיש להם יותר גב כלכלי, ויש להם יתרון על פני מועמדים אחרים. זה יוצר אי שוויון בניגוד לחוק, כאשר מועמד מהקיבוצים יכול לבוא עם המון כסף מהקיבוצים עצמם. כל קיבוץ יכול לתרום 50,000 שקלים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 55,000 שקלים. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> 55,000 שקלים, וזה יוצר אי שוויון בבחירות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - - ברגע שזה מושב או קיבוץ שיתופי, שאין להם כסף פרטי שלהם, לו יצויר ש-100 אנשים מאותו מקיבוץ היו רוצים לתת תרומה אישית, כל אחד 5,000 שקל, הם לא יכולים. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> קודם כל, הם יכולים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך הם יכולים? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה צ'יזבט, עזוב, אני מכיר את הסיפורים האלה. אני הייתי בשדה אליהו, עבדתי שם, הייתי גם באיזה הליך קליטה, אני יודע איך זה עובד. יש לך את ההוצאות שאתה מקבל מהקיבוץ, היום כבר יש לאנשים חשבון פרטי. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא, החוק אוסר. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, הייעוץ המשפטי, אולי הוא יציג את החוק? לא, אין בעיה, אין בעיה. אני מכיר אותך שעה וחצי...אני נמצא בדיונים, אמנם לא בכולם בגלל המלחמה, גם יש לפעמים עוד דברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני תמיד רוצה להיות שלם עם הנתונים, לכן שאלתי. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, ברור לגמרי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא חייב - - - << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> לי עכשיו יש הוצאות חודשיות, אוקי? נשאר לי לתרום 2,000 שקל בחודש, אספתי 1,000 שקל כל חודש במשך חמישה חודשים, והחלטתי לתרום 5,000. אני לא יותר עשיר מקיבוצניק. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה המקסימום, תורמים גם 1,000 ו-2,000, אבל זה המקסימום. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> כן, כן, 55,000 שקלים יכולים להיות גם מ-55 תושבים, משפחות באותו קיבוץ. אם אני מרוויח בחודש, ההוצאות היורדות, ככה מחשבים גם בקיבוץ, כשהייתי בשדה אליהו אותו דבר. אתה מוריד את ההוצאות, בסוף החודש אתה מקבל דמי כיס לחשבון הפרטי שלך, שזה 4,000. נדיר שתמצא אדם שאין לו חשבון בנק, ואני מדבר על קיבוץ יקי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אדוני היועץ המשפטי, אדם שחי בקיבוץ ויש לו כסף, לא יודע איך, קופה קטנה, קופה גדולה, לא יודע מה, יכול תרום אישית? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אם היישוב השיתופי החליט על תרומה למועמד מסוים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << דובר_המשך >> גלעד קרן: << דובר_המשך >> זה או זה או זה, אי אפשר גם וגם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא גם וגם, אני שואל נגיד שהצעת החוק של ואטורי תתקבל - - << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> שיגידו מי תורם 1,000 שקל בקיבוץ, יאספו את הסכום ויתרמו אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - אני אעשה ספוילר, גם אני חושב שהיא נכונה, אבל אני רוצה לשמוע את כל הצדדים. בהנחה שזה יורד, זה אומר שבאותם קיבוצים בדרך כזו או אחרת, אני לא יודע איך זה עובד עם קופה קטנה, יוכל כל אחד באופן אישי לתרום, אם יהיה לו כסף. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אם הצעת החוק תתקבל, כן. אני התייחסתי לשאלה של הכפילות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה אומר גם וגם לא. << דובר_המשך >> גלעד קרן: << דובר_המשך >> אין כפילות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא דיבר על הכפילות, הוא מדבר על העיקרון. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אתה אמרת לו שמספר אנשים, 100 אנשים, יכולים לתרום - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולכן התשובה היא שהם יוכלו גם לתרום הלאה. << דובר_המשך >> גלעד קרן: << דובר_המשך >> הם לא יוכלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם לא יהיה החוק. << דובר_המשך >> גלעד קרן: << דובר_המשך >> אם לא יהיה החוק, כן. כרגע במצב היום, אם הקיבוץ החליט על תרומה של 55,000 שקלים, אותם 100 אנשים לא יכולים לתרום בנוסף עוד 100,000 שקלים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה אותם אנשים? << דובר_המשך >> גלעד קרן: << דובר_המשך >> לא, כל חברי הקיבוץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל חברי הקיבוץ, זאת אומרת שאם הקיבוץ יחליט על מועמד מסוים ויש אדם אחד בקיבוץ שרוצה מועמד אחר, ורוצה מכסף שיש לו - - - << דובר_המשך >> גלעד קרן: << דובר_המשך >> למועמד אחר הוא יכול לתרום, לאותו מועמד הוא לא יכול לתרום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, למועמד אחר הוא כן יכול לתרום? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אתה יכול לתרום כאדם פרטי לשני מועמדים, וזה קורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל לכן אני אומר, תורף העניין כאן הוא אחד: אם בסופו של יום עדיין יש אפשרות לאנשים באופן פרטי לתרום, זאת הדרך הנורמלית של התרומות לבחירות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הצעת החוק הזאת באה ואומרת: אל תעשו דרך נוספת, כי דרך נוספת היא יותר דרך שהיא לא אישית, היא יותר קיבוצית, לאו דווקא תרתי משמע, אלא החלטה של איזשהו ועד. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> של קיבוץ, של מושב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ומחר זה יכול לשמש למישהו יתרון עצום. נחשוב שאם יש במועצה אזורית 15 קיבוצים וכל ההנהגות של הקיבוצים הללו הם ממפלגה מסוימת, כי מותר להיות חבר מפלגה בקיבוץ, במושב או משהו כזה, אז אותו מועמד שרץ לרשות, יכול לקבל 55,000 כפול 10, 15 יישובים, ולשני לא יהיה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אדוני, זה לא קורה. זה לא קורה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לשאול את היועץ המשפטי שאלה, ברשותכם. כאיזו ישות נחשב הקיבוץ? הוא עוסק, מעסיק, שותפות? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני יכולה להגיד משהו בעניין הזה, ואולי אחרי זה גלעד יענה. כמי שהיתה ראש מועצה אזורית ממושב קיבוצי, אני ממועצה אזורית יואב, שבה שמונה קיבוצים ושלושה מושבים, אני ניצחתי מתמודדים קיבוצניקים. שום מתמודד שהוא מקיבוץ לא ילך עכשיו לכל הקיבוצים, זה לא קורה במבחן התוצאה, אפשר לבדוק את זה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> בטח, כי לא התמודדו, רק בעלי אינטרס. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> האגש"ח השיתופי בקיבוצים השיתופיים, בסוף כל ההון הוא משותף. תיקח את אלון שוסטר שהוא ממפלסים, הוא את המשכורת שלו מכניס לקיבוץ, הם מקבלים תקציב לסרט ומקבלים תקציב לנסיעה לחופשה. המשכורת נכנסת לקיבוץ, זאת אומרת: הגוף הציבורי הזה, השיתופי הזה, אך טבעי שהוא יתרום - - - << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> בכמה קיבוצים זה קורה ועדיין לא הופרטו חלקית או הופרטו? כי אני יודע ששארית המשכורת כן << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> קודם כל הרבה מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש היום דגם חדש. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא גם שיתופי ויש לו חלק פרטי. אבל אלה בוודאי לא צריכים להיות בעניין פה, את מסכימה איתי? << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יודעת, גם צריך לבדוק בסוף מה גודל התופעה, אם יש הפרטה מלאה. << אורח >> חנה רותם: << אורח >> משלמים - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לתת נתונים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה להסביר לעמי ברקוביץ, כי כשהוא לא מבין, בסוף תהיה לי בעיה. אני אומר שכל הרעיון כביכול של מה שהיה בחקיקה עד כה, עד הצעת החוק שלו, היה בגלל שהם לא יכולים לתרום באופן אישי, לכן יש את ההסדר הזה. אבל אם היום נוצר דגם קיבוצים חדש, ש-70% הולך לזה ו-30% הולך על הדברים הפרטיים שבא לך לעשות, במקום לתרום לזה, אתה תתרום לזה. הם בוודאי לא צריכים להיות בפריבילגיה הזאת של היום. מגיש החוק בא ואומר גם יותר מזה: אני לא רוצה ולא חושב שזה צריך להיות בכלל, כי בסופו של דבר גם אלה שבקיבוצים המשותפים לגמרי, גם להם בסוף יש קופות קטנות ויש להם ימי הולדת, ואם מישהו רוצה לקנות מכשיר רפואי לאימא שלו שלא גרה בקיבוץ, מאשרים לו או דברים מהסוג הזה, אז הם יסתדרו. לא לתת פריבילגיה של משהו מוסדי. אני כן התחברתי להצעת החוק של ואטורי, לא בגלל שאני אוהב אותו, אני מאוד אוהב אותו, כי התחברתי גם כי יש פה משהו – ותיכף נשמע גם את הצדדים האחרים כמובן – שמישהו באיזה חדר, לא אפוף עשן, זה לא כמו אצל הפוליטיקאים, מחליט שהקיבוץ הזה הולך איתו. אני יכול להיות חבר בקיבוץ, שאני לא כל כך מסכים לזה, אבל אני לא רוצה לריב עכשיו עם ההנהלה, כי אני בדיוק ביקשתי כרגע איזו בקשה אחרת לעניין אחר, אז כל הכסף, כל ה-55,000 שקל האלה הולכים למישהו מסוים, שאני לא בטוח שאני רוצה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל אדוני, יש גוף נבחר גם בקיבוץ של המזכירות, ובסוף החלטה כזאת נעשית בשיקול דעת ואחרי דיונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את יודעת מה זה שיקול דעת? זה לשקול - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש גוף נבחר, זאת אומרת בסוף גם קיבוץ מופרט מנהל את נכסיו ואת הונו ברמה שיתופית. שלא נתבלבל, גם החלופות האלה הן חלופות של שותפות, הן חלופות שאתה יודע אדוני, גם ברוח המלחמה, אתה יודע על הבעיות שבקיבוצים מופרטים שאין להם קרקע, אין להם בית. אלה שנהרסו להם הבתים, אין להם בסוף שיפוי הולם, כי אין להם נכסים. זאת אומרת, גם עם המודלים של ההפרטות יש כאן באמת קושי אמיתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לאלה יימצא פתרון. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון לעכשיו אין. נכון לעכשיו אין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאחר שאנחנו בארבע עיניים, בסוף החלטות כאלה – זה נכון שהן מתקבלות דמוקרטית – אבל אלה החלטות שאם אני הייתי חבר בקיבוץ ורואה שהיושב-ראש שלי ומזכיר הקיבוץ רוצים מישהו מסוים ואני לא כל כך רוצה אותו, אני לא אתקע לו את התרומה הזאת, כי אני צריך אותו מחר לאיזו בקשה אחרת, דווקא בגלל שאני בתוך הקופה המשותפת. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נשמע גם על גודל התופעה. אבל בוא נשמע באמת על היקף התופעה, במיוחד אדוני, כשאנחנו 390 יום במלחמה, כשאנחנו עוסקים בחקיקות שקשורות למלחמה. באמת אדוני, אני מנסה להבין למה הדיון הזה בכלל רלוונטי, כשיש נושאים כל כך חשובים בסדר היום של הוועדה? << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> החקיקה הזאת יושבת על השולחן כבר שנה, לפני המלחמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאחר שאנחנו בארבע עיניים, אני אגיד לך שאני לא אוהב שכאשר נגמרים הטיעונים הענייניים, עוברים לטיעון הזה. למה הוועדה עושה את זה? כי זה כבר שנה יושב בוועדה ושנה לא טיפלתי בזה בגלל אותן סיבות, כשזה היה עוד הרבה יותר רלוונטי לפני הבחירות. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> עיכבנו את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לומר גם עוד דבר, שאולי מגיש ההצעה לא יודע, אבל עמדתי ועמדת הייעוץ המשפטי, ואני קיבלתי אותה, שגם החוק הזה כשיעבור, הוא לא יחול על הבחירות בפברואר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה ברור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו עושים את זה רק לבחירות הבאות. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה ברור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה יהיה תיקון, אבל לבחירות הבאות, כי אנחנו לא נעשה הבדל בין מה שהיה בבחירות הקודמות – ולכן את הטיעון הזה – כשאת איתי, בואי נדבר עניינית. עכשיו אנחנו כבר לא בארבע עיניים, זהו. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני רוצה רק לסיים את ההצגה. בנוסף לאי-שוויון שאני מדבר עליו, יש מספר קיבוצים – יש קיבוצים שהמשכורת גם נכנסת לקיבוץ, נכון, עדיין מעבירים חלק מהמשכורת לחשבון. אצלנו מושב שיתופי שהופרט, אז אתה מעביר את השכר לחשבון המושב ואחרי זה מעבירים לך, מה שאתה רוצה אתה מוציא, ואם יש עודפים מעבירים לחשבון שלך. נדיר מאוד שהיום בשנת 2024 יש אנשים שאין להם חשבון בנק, זה כבר לא קיים. יש הבדל מהותי, כשאתה מוציא כסף מהכיס שלך ומחליט לתרום למישהו בגלל אמונה שלך בדרך שלו ובגלל שאתה מסכים עם הדרך שלו, מאשר שקיבוץ בא ואומר: תורם, מאיפה אני תורם? מהדיבידנד שקיבלתי מהעסקים של הקיבוץ, שזה אחרת לגמרי, זה לא אותו כיס. יש הבדל, אם נגיד הייתי בעל חברה, יש לי משכורת שאני מפריש לעצמי, יש לי שני חשבונות בנק, ואני עכשיו לוקח מהחשבון הפרטי שלי ותורם למועמד או שאני לוקח מהחשבון של החברה. יש עמותות שרצו לתרום לי, אמרתי: תשמעו, אני לא יכול לקבל מכן תרומות, למה? כי ככה, כי זה לא אתי, לא חוקי לקבל מכם. אולי אני מושפע בדברים מסוימים, ובטח שהיו עוצרים אותי חברות מסוימות שאחרי זה עובדות גם עם המועצה, ולכן דברים כאלה אי אפשר לעשות. אי אפשר לתת עדיפות למושב או לקיבוץ מסוים, בגלל שיש לו כסף או קיבוץ עשיר יותר או עשיר פחות. ואם המועמד מקיבוץ שיש לו פחות מזומנים, יש לו פחות סיכוי להיבחר ואין פה שוויון. תודה רבה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> שאלתי קודם, איך נחשב הקיבוץ, האם זו ישות עסקית? ישות משפטית? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אגודה שיתופית. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> יש פה גם איזשהו חוסר שוויון מול הנבחרים ברשויות המקומיות. זאת אומרת, אני ברשות המקומית, אם אני רוצה להיבחר, אני יכול לקבל אך ורק מאדם פרטי 5,000 שקל בלבד. אני מניח שלקיבוץ יש משהו שקשור למע"מ באיזושהי צורה, יש חברות בקיבוץ, הן מרוויחות והן מעבירות את זה לקופה של הקיבוץ. זאת אומרת, יש פה משהו בעקיפין שהוא לא ממש - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - תאגיד שתורם. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> אם אני מחר ארצה לקבל מעמותה ברשות מקומית, אני לא יכול לקבל, כי זה רק מאדם פרטי. זאת אומרת, יש פה משהו שהוא גם לא שוויוני מול הבחירות ברשויות המקומיות הכלליות. לכן גם פה אני שצריך לעשות בזה סדר, כי זה באמת לא הגיוני, יש פה חוסר שוויוניות בנושא הזה גם מול הבחירות לרשויות מקומיות, שאלה מועמדים ברשויות המקומיות, וגם בתוך הקיבוצים או היישובים הקיבוציים, שגם שם מה שאומר ואטורי, מועמד עם יותר כסף יכול לזכות לעומת מועמד אחר שיש לו פחות קשר עם קיבוץ, כי 55,000 שקל זה סכום גדול מאוד, כמעט פי 10. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא בטל בשישים לעומת גודל הקהילה. אם יש בקיבוץ ממוצע 400, זה 10 אנשים מתוך 700, זאת הפרופורציה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אם כל אחד יתרום 500 שקל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא צריך לכתת רגליים ל-700 איש בדלת ולקבל תשובות שליליות, ופה אתה סוגר עם אדם אחד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אלה אורחות החיים. << דובר >> מיכה דרורי: << דובר >> לפי מיטב הבנתנו את החוק וכפי שהוא מתפקד בפועל, יש הסדר שהוא מאוזן יחסית והביטול שלו יגרום אפליה קשה לקיבוצים. אני מדבר על בחירות במועצות אזוריות, למרות שיש לי מה להגיד גם על בחירות בעיריות, רק שהיישוב הזה לא יכול להשתתף בבחירות לעיריות, כל הסעיף הזה פשוט יכול לתפקד רק - - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא, אבל מועצה אזורית יכולה לבחור מועמד ברשות מקומית? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא לא, זה מה שהוא אמר שלא. << דובר >> מיכה דרורי: << דובר >> אני אומר שאם אני חבר קיבוץ, אני יכול לבחור רק במועצה אזורית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור, זה רק במועצות אזוריות. << דובר >> מיכה דרורי: << דובר >> אני יכול לבחור רק במועצה אזורית, אז אין שום תחרות. לו היתה תחרות, היה לי גם מה להגיד על זה, כי הבסיס זה לא רק דמי הכיס או המשכורת, הבסיס זה כל נכסיו של אדם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל הוא לא משלם - - - << דובר_המשך >> מיכה דרורי: << דובר_המשך >> במועצה אזורית יש שני סוגים מרכזיים של יישובים: אחד, משק שיתופי שזה קיבוץ ומושב שיתופי, והשני זה משק משפחתי, שזה מושב עובדים או כפר שיתופי. שתי השיטות עובדות על אותה מערכת התיישבותית, שנקראת שיטת הנחלות. כל מתיישב הוא בעל זכויות בנחלה, שאמורה לפרנס אותו. במשק המשפחתי, על בסיס משפחה. במשק השיתופי, על בסיס שיתופי. עכשיו בואו נקיים בחירות במועצה אזורית, שיש בה קיבוצים ומושבים. ניקח לצורך הדוגמה מושב של 100 משפחות, 100 נחלות, וקיבוץ של 100 משפחות, 100 נחלות. בקיבוץ ובמושב הנחלה היא לכאורה אותו דבר, אותם משאבים – יכולים להיות עליה רפת, מטע, פל"ח שזה תעסוקה לא חקלאית, חנות או תיירות, כל מיני וריאציות. כשחבר מושב תורם, הוא תורם מתוך כיס שיש בו את כל הדברים האלה: גם את ההכנסות שלו כבן אדם, גם את ההכנסות של הנחלה שלו מרפת, גם את ההכנסות של הנחלה שלו מתפוחי עץ, גם את ההכנסות של הנחלה שלו מפל"ח, הובן? יפה. כל הרכוש הזה בקיבוץ שייך לקיבוץ, לא לחבר. לא משנה כמה הפרטות הקיבוץ עשה, הוא לא יכול, אסור לו על פי חוק, להפריט את הנכסים המשותפים האלה. לכן כאשר חבר קיבוץ מתייצב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אותו חבר קיבוץ, בא לו לנסוע עכשיו לחוץ לארץ – לא יודע, הוא חייב, הוא במשבר נפשי כרגע, הוא חייב להשתחרר, הוא מגיש בקשה ומאשרים לו, נכון? << דובר_המשך >> מיכה דרורי: << דובר_המשך >> או שלא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או שלא, אבל אחרי שמאשרים לו, יש לו כסף. << דובר_המשך >> מיכה דרורי: << דובר_המשך >> מה שאתה מרמז, כל הכספים שיש לחבר הקיבוץ הם כספים שהוא קיבל מהקיבוץ. מה שבמימון בחירות, אסור לעשות כמובן, זאת אומרת: לא יכול להיות מצב – וגם יש פה הוראה בסעיף, שזה רלוונטי רק ליישוב, אגודה שיתופית, שלא מחלקת את הכנסות נכסיה; כל מושב עובדים כמעט גם נכנס - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל למה שלא יהיה מצב שבו אם אדם רוצה לתרום, הוא יסתדר עם ה- - -? << דובר_המשך >> מיכה דרורי: << דובר_המשך >> כי יש לו פחות כסף בהגדרה, זאת אומרת: אתה בא וכובל את ידיי. אני עכשיו חוזר לדוגמה בעיר – אתה בא לאדם בעיר שיש לו משכורת, גם יש לו חנות, גם אולי יש לו חשבון חיסכון בבנק, ואומר לו: תשמע, מותר לך לתרום לבחירות, אבל אסור לך להשתמש בחשבון, אסור לך להשתמש בחנות, אסור לך להשתמש בהכנסות אחרות שלך, רק בנטו שלך מותר. זה הבדל דרמטי, זה קיפוח של אותו אזרח. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> וזה באמת נכון, כי הוא לא יכול להשתמש בחנות, כי זאת רק תרומה פרטית. << דובר >> מיכה דרורי: << דובר >> מאיפה ההכנסות של החנות? לאן הן הולכות? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא משנה – לא, זה אחרי ניכוי מס וכך הלאה. << דובר >> מיכה דרורי: << דובר >> אבל כל זה כתוב גם פה, תסתכל על הסעיף, אני אקריא לך את הסעיף. כתוב פה שזאת אגודה שיתופית, שאיננה מחלקת את הכנסותיה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אבל הקיבוץ כן יכול לעשות, אם אני רוצה לתמוך במועמד אחר שהקיבוץ לא תומך בו. << דובר >> מיכה דרורי: << דובר >> אתה יכול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך אני יכול? << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אתה יכול, אבל השאלה אם היחיד יכול למנוע את התרומה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך אני יכול? לפי החוק הקיים אני לא יכול. << דובר >> מיכה דרורי: << דובר >> אני אסביר, על מנת לאזן את הבעיה הזאת, הורידו פטיש חמש קילו, מה אמרו? אמרו: אוקי, יש מושב של 100 משפחות ויש קיבוץ של 100 משפחות. אם הקיבוץ תורם במרוכז לאותו מועמד – כי תזכרו, כל המגבלות זה על המועמד, לא על התורם, בחוק מימון בחירות – אם המועמד קיבל 55,000 שקל, שזה המקסימום האפשרי, בזה הרגע אסור לו לקבל גרוש מאף משפחה אחרת בקיבוץ הזה. אז מ-100 משפחות הוא קיבל 55,000 שקלים; במושב ליד שיש 100 משפחות, אם הוא מוכן לדפוק על הדלת, יש לו חצי מיליון שקל for the taking. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אתה יודע, זאת שטות, אתה יודע למה? כי תבדוק בכל המושבים ברמת הגולן, לא תרמו לו 5,000 שקלים, איך הגעת לסכומים כאלה?. << דובר >> מיכה דרורי: << דובר >> זה מה שהחוק מדבר. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אתה יודע? אדם אדם, תגיד לו: בוא תתרום כסף, אף אחד לא יתרום. << דובר >> מיכה דרורי: << דובר >> אבל אין ויכוח שמבחינה כלכלית אותה נחלה, אותם אמצעי היצור, אותן זכויות רכושיות, אותן הכנסות משפחתיות, במקרה אחד יכולות לתרום 55,000, במקרה השני יכולות לתרום חצי מיליון שקל. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לתת לו רעיון פשוט. נניח שהקיבוץ החליט לתת 55,000, אז שיבוא ויחליט שהוא נותן 100,000 שקל, יגיד לכל חברי הקיבוץ: אני נותן לכל אחד מכם 3,000 או 2,000 שקל, כל אחד יתרום למועמד שהוא רוצה. << דובר >> מיכה דרורי: << דובר >> אם יש מגבלה כזאת גם על המושבניק ובעיר, אפשר לדבר על זה, אבל אם לא, למה להגביל? << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> על שיתופים הוחלט שאתה אומר, אז בוא תוריד לכל חבר 500 שקלים מהתקציב האישי שלו. << דובר >> מיכה דרורי: << דובר >> למה? << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אתה מבין? כשאני מוציא 5,000 שקלים, אני מוציא אותם - - - << דובר >> מיכה דרורי: << דובר >> האם כתוב פה שהמושבניק לא יכול לתרום מהכנסות הרפת? << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> יש כסף חי - - - << דובר >> מיכה דרורי: << דובר >> האם כתוב פה שהמושבניק לא יכול לתרום מהכנסות הפל"ח? זה לא כתוב. כל משאביו של האדם, לטובת העסק אם הוא רוצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, אני לא יודע איך זה בתנועה הקיבוצית...פה יש סדר, יש יושב-ראש... << דובר_המשך >> מיכה דרורי: << דובר_המשך >> לא, אבל אומרים טענות לא נכונות, צריך לתקן שלא יהיו תקלות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אני רוצה להפסיק את החברותא הזאת ולתת לך לסיים את טענותיך, נשמע את עמדת משרדי הממשלה ונשמע את הייעוץ המשפטי שלנו. << דובר >> מיכה דרורי: << דובר >> התיקון של החוק לא רק שהוא בא לתקן דבר שלא צריך תיקון, כי מדובר בתופעה יחסית קטנה, תופעה שהיא יחסית הוגנת, למרות שהיא מקפחת את הקיבוץ בכמות התרומות שהחברים שלו יכולים לתרום לעומת מושב. אנחנו במועצה אזורית, אלה שני השחקנים. ברגע שאני מבטל את זה, אני יוצר קיפוח חמור של הקיבוצים, כי אותו חבר קיבוץ עכשיו רק מהתקציב האישי הקטן שלו, יהיה לו מותר לתרום; בעוד שכל נכסי הקיבוץ שהם שלו, אסור להם להשתתף בעניין, לעומת המושבניק שכל המשק שלו, כל הכנסותיו וכל רכושו. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> מושבניק שעוסק בגיזום עצים ביישוב, יכול לתרום כסף מהעסק של גיזום עצים? יש פה ניגוד עניינים. << דובר >> מיכה דרורי: << דובר >> הוא מקבל, יש לו הכנסה מהעסק הזה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא נכון, מה זה מהרווחים? זאת המשכורת שלך - - - << דובר >> מיכה דרורי: << דובר >> אבל בקיבוץ אני לא מקבל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואטורי, ביקשתי לעצור את החברותא. יש עוד משהו שאתה רוצה להוסיף כרגע? << דובר >> מיכה דרורי: << דובר >> התיקון הזה, לו יתקבל, יוצר קיפוח עצום לצד השני – לא הוגן, לא הגיוני, כשהנימוק היחיד זה שקשה לי לדפוק על הדלת ולא רוצים לתרום לי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עמי אמר פה מקודם בשקט, כהרגלו, דווקא הפוך. מהטיעון שאתה באת ואמרת, החוק היום מגביל יותר, כי לו יצוין שהחוק הזה לא יהיה ויבואו אנשי הקיבוץ ויגידו: יש בחירות, בא לנו לתרום. << דובר_המשך >> מיכה דרורי: << דובר_המשך >> אין לי את הכסף הזה, הוא לא שלי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל דמוקרטיה יש אצלך? אז תן לי לדבר רגע, תקשיב ותענה לי. << דובר >> מיכה דרורי: << דובר >> אני עונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, ענית מוקדם מדי. יבואו אנשים, או שבכלל יכול להיות שלאור שינוי החקיקה שיקרה בעקבות הצעת החוק הזאת, יבואו אותם קיבוצים ויגידו: כשיש בחירות, אנחנו נאפשר באופן רחב, כמו שאמרנו קודם, 500 שקל לכל משפחה, 1,000 שקל לכל משפחה, אבל התרומה בסוף תהיה אישית. זאת אומרת, המושב מחליט שבחירות והתערבות בדמוקרטיה ולהיות מעורב זה דבר חשוב וטוב, אבל היא לא תהיה במסגרת החלטה של הקיבוץ או המושב שאומרים עם מי הולכים, אלא היא תהיה בסוף פרטנית, כי אחרת אתה מגביל את השכר ל-55,000 שקל, נכון? ויכול להיות שבמושב או בקיבוץ של 1,000, תוכל להגיע ל-100,000. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אתה מציע אולי שחבר קיבוץ באגודה שיתופית שרוצה לתרום, וכמו שמיכה אמר, אין לו את ההון, כי ההון שלו חונה באגש"ח, יכתוב פנייה לאגש"ח ויגיד: אני מבקש לתרום 5,000 שקל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא יתרמו את הכסף. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל שם הכסף שלו חונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשהוא נוסע לחוץ לארץ וקונה כרטיס בסוכנות נסיעות, יש קופה קטנה. חבר'ה, זה לא שאין להם גרוש בכיס. << דובר >> מיכה דרורי: << דובר >> זה חוסר שוויון משווע, כי אתה אומר שמותר לי לתרום רק מהקופה הקטנה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> גם אני, אם אני תורם, אני תורם מהקופה הקטנה שלי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הקיבוץ יחליט שזה דבר ראוי, ולכן כמו שהחליטו לקנות פסנתר, יחליטו את זה, אבל אתה לא צריך חוק בשביל זה, אתה יכול לעשות את זה לבד. << דובר >> מיכה דרורי: << דובר >> אם אני מבין נכון, ההצעה שלך היא סופר מקובלת. אני חושב שהיא פרובלמטית, אבל אני מוכן להסכים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא צריך אותי בשביל זה. << דובר >> מיכה דרורי: << דובר >> - - - צריך להסכים לי לתת הוראה לגזבר הקיבוץ, שיעביר בשמי מההון המשותף שאני חלק ממנו 5,000 שקל למועמד זה או מועמד אחר. בזה הרגע העלית את אופציית התרומה של הקיבוץ ל-5,000 שקל למשפחה – אני בעד, אני בעד. החוק הקיים הוא הרבה יותר קשוח, הוא אומר שאם הקיבוץ עושה לעצמו חיים קלים ותורם במרוכז, מותר לו לתרום רק עשירית ממה שמותר למושבים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מיכה תודה, לא ניכנס עכשיו לתחקר איך חיים כל יום, אני לא יודע לגבי אנשים שיוצאים לחוץ לארץ, יש להם כסף ביד, יש להם אשראי כזה או אחר, מוגבל, אני לא יודע. אותו דבר, אני לא רוצה שזה יבוא דרך הקיבוץ. שוב, מה שמפריע לי, ולכן אני די מסכים עם הצעת החוק של חבר הכנסת ואטורי, זאת המעורבות של תאגיד כזה או אחר בעניין, זה מה שמפריע לי. אני חושב שזה דבר שראוי לשמור עליו מכל משמר שלא יהיה, כי בסוף עם כל הכבוד לכל מזכירות של קיבוץ, של מושב, של עמותה, של תאגיד בתוך עיר ומחוץ לעיר, חרדי או לא חרדי כזה או אחר, בסוף יש צוות מנהל שהוא המוביל, ואם הם אומרים: אנחנו החלטנו שרוצים ככה, החבר'ה מתיישרים, למה? כי אותו אדון שיש לו את העסק שלו בקיבוץ והכול, גם יש לו בקשה עכשיו להוסיף משהו בבית שלו, והוא יודע שאם הוא יתנגד למזכירות, המזכירות גם תתנגד לו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אדוני, אני גרה במושב והייתי ראש מועצה קיבוצית. כשאני נמצאת במושב, אני רוצה עכשיו שיעורים פרטיים לילד, אני רוצה לקחת את הילד להצגה, אני מוציאה מכיסי הפרטי. בקיבוץ אותה ישות לוקחת מההון האישי שלה, מסבסדת כוח אדם בחינוך, ברווחה, בוותיקים, זאת אומרת: שם מתנהלת הקופה הציבורית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל עדיין מתנהלים עוד דברים בכסף. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, בסדר, אבל זה לא באותה מידה. בסוף הנכסים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם קיבלת שיעורים פרטיים שנתנו לכל הקיבוץ - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, או שירותים נוספים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - והילד שלך יותר חלש ואת בטוחה שאת צריכה להוסיף לו מורה פרטית מקיבוץ שכן ולשלם לה באופן פרטי - - << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - הקיבוץ ייתן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הקיבוץ ייתן ואת תשלמי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא אני לא אשלם, הקיבוץ ישלם. יש כאן בסוף איזושהי ראיה - - - << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> הקיבוץ ישלם. ב-1996 היתה מפולת של הקיבוצים, שחתמו על הסכם עם הממשלה. הממשלה והבנקים עשו הסדר חובות עם הקיבוצים. הם קיבלו הרבה כספים כדי לכסות את החובות שלהם. השאלה אם התרומות האלה גם נכללו בכספים שבסוף מקבלים מהממשלה, בגלל שהקיבוץ נכנס לחובות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זאת טענה שהיושב-ראש לא אוהב... << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> תקשיבי, אי אפשר לטעון שכל הקיבוצים אותו הדבר. כמו שכף היד שלי לא אותו דבר, יש קיבוצים עם חובות, יש קיבוצים מסודרים, שאומרים: תשמע, יש לי כסף אז אני אוציא. יש אנשים שמה שמעניין אותם זה התא האישי שלהם, בסופו של דבר אם הקיבוץ נכנס לחובות, אתה מבין? השאלה אם אתם תורמים את זה מהחובות שלכם, שמכוסים על ידי הממשלה בסופו של דבר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם בקיבוץ ממוצע יש 500 חברים, זה בטל בשישים מבחינת הפרופורציה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> תתרמו כל אחד 100 שקלים ונגמר הסיפור, למה אנחנו צריכים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אגיד לך מה דעתי. דעתי היא שברגע שלא תהיה החקיקה הזאת – אגב, סתם שאלה, למה לא עשית את זה גם על הבחירות לכנסת, בבחירות לכנסת זה כן קיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> קיים הסדר דומה מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קיים הסדר דומה, קצת אחר. << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> דומה מאוד, רק הסכום שונה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> איך זה? אני לא יודע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה אותו הסדר - - - << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני רצתי לכנסת בצורה צנועה, אני מודה פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא אתה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> התרמתי סכום של קיבוץ שלם, כן? 57,000 שקלים, עם זה רצתי, וגם בטעות קטנה בחישוב קיבלתי 1,500 שקל קנס. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה הביא אותך בכלל ליזום את החקיקה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את זה אני לא אשאל אותך כל דבר, כי אחרת אני אשאל אותך מה הוביל אותך לא לתמוך בהצעת החוק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה להגיד, אדוני. אני יכולה להגיד, כי אני חלק ממועצה קיבוצית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אותי זה לא מעניין – אבל אותי זה לא מעניין. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דרך אגב, ולא נבהלתי ממועמדים קיבוציים, שהקיבוץ תרם למועמד שלו 55,000 שקלים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם נבהלו ממך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני על בשרי חוויתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לשמוע את הממשלה, אז בבקשה תשלים את הטיעון שלך. << דובר >> מיכה דרורי: << דובר >> אני מודה אישית, אני לא יודע באיזה פאשלה, שאני מאתמול בערב רק יודע על הדיון הזה. יש לנו אפשרות לאסוף נתונים, שהיינו שמחים להראות. מדובר באירוע יחסית מצומצם. אני חושב שהטיעונים העובדתיים, ברגע שנשים אותם בצורה ברורה, ישכנעו. אכן הפרק מיועד לאגודות שיתופיות במועצות האזוריות, לא כולם מכירים את זה. יכול להיות שאפשר לעשות תיקון כזה או אחר, לא יודע, אבל תנו לנו את האפשרות לעשות את זה באיזשהו שיח, שיהיה לנו זמן להביא גם את העובדות. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> יש משהו שיכול להפתיע אותנו? << דובר >> מיכה דרורי: << דובר >> כן, למשל כמה אנשים משתמשים בזה בכלל. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אם לא משתמשים, אז אין בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה אתם עוזרים לי? מיכה, קודם כל נשמח לקבל עוד נתונים. אנחנו כרגע בהליך של קריאה ראשונה, ויש עוד הליך אחר כך של קריאה שנייה ושלישית. שוב, נראה מה החברים ירצו להצביע. << דובר >> מיכה דרורי: << דובר >> אם אפשר לפני הקריאה הראשונה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אני אגיד לך את האמת, לי לא משנה כמה משתמשים או לא משתמשים. אני אגיד לך גם עוד משפט אחד שהתחלתי לומר קודם, אם הצעת החוק תתקבל, אם תימצא הדרך בקיבוצים איך לתת לאותם אנשים שרוממות הדמוקרטיה באמת בלבבם ורוצים להשפיע, ואם יבואו למזכירות של הקיבוץ, הם יגידו: תמצאו לנו את הדרך איך לקבל. לא צריך בשביל זה חוק, אני לא צריך כלום בשביל זה. הוא כמו אדם פרטי רגיל, איך הוא השיג את הכסף זה לא מעניין אותי. אבל אני מבטיח דבר אחד, שהכוכבים יסתדרו והדרך תימצא. ממשלה, משרד הפנים בבקשה. << אורח >> ליטל מוסיקי בלומנטל: << אורח >> הדברים כבר נאמרו, והדבר הכי חשוב שנאמר בפתיח של הישיבה זה שאנחנו עומדים על זה שהתיקון לא יחול בבחירות בנובמבר והוא לא יחול בבחירות שמתוכננות בפברואר, וזה הדבר שאנחנו עומדים עליו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו שכנעת אותנו, ולגופו של עניין? לגופה של ההצעה? << אורח >> ליטל מוסיקי בלומנטל: << אורח >> אין לנו איזושהי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מאוד אוהב את זה לאחרונה, את מה שקורה במשרד הפנים – אין לכם, אין לכם. אין לכם דעה? << דובר_המשך >> ליטל מוסיקי בלומנטל: << דובר_המשך >> לא שאין לנו דעה, אנחנו לא מתנגדים להצעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי שלא, כי זה עבר בוועדת שרים. << אורח >> ליטל מוסיקי בלומנטל: << אורח >> קיימת אופציה אולי לצמצם את ההצעה רק לקיבוצים שבהם אין קניין פרטי ומובחן – זה ראוי לדיון או לשקילה, אבל מעבר לזה אין לנו מה להוסיף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברנו על זה, ואנחנו גם נדבר על זה גם בין השנייה לשלישית וגם לאור הנתונים, שאם מיכה יביא להליך הבא, אנחנו נתייחס לזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, אולי למבקר המדינה גם יש נתונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע, רגע, אני אקפח את חנה? האחרון שאקפח את חנה, אבל קודם כל עמי. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> כמו שאמרה ליטל, מבחינת העמדה שלנו וגם מבחינת ועדת השרים לחקיקה, ההתניה היא שחוק לא יחול באופן מידי, ואני מבין שזאת העמדה גם כאן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חד-משמעית. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> מבחינת הדברים לגופם, שוב, גם בשיחות שקיימנו, גם אין לנו בקיאות בנתונים וכדומה, אבל באופן עקרוני נראה שאין פה איזושהי עמדה נחרצת לכאן או לכאן. אנחנו ניסינו להתחקות, לא בהצלחה, זה היה לא קל, אחר ההיסטוריה החקיקתית, גם תוך הסתכלות על ההסדר הדומה. ההבנה שלנו היא שההסדר הזה – שהוא באמת הסדר יחסית ישן שמצא את ביטויו בהסדרים קודמים והתגלגל – בא על רקע מציאות שבה אין קניין פרטי, ואז אין אפשרות. אנחנו מבינים שבינתיים חלו תופעות ותרומות משמעותיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ב-2024. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> ולכן בהחלט יש מקום לבחון את הצמצום בגלל התופעות של ההפרטה, אבל מה שכן חשבנו – יש חשיבות גם לנתונים – אם אכן יש תופעה כזאת ואם אכן יש מקום, לראות אם יש אפשרות לצמצם את ההסדר, לא לבטל אותו כליל, אלא להחיל אותו באותם מקומות, ככל שיש כאלה, שאין בכלל קניין פרטי. זאת נקודה לדיון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקי, את הדבר הזה נעשה לאור הנתונים שאמר מיכה שיעביר לנו בין הקריאה השנייה לשלישית. חנה, בבקשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> משרד הכלכלה, האגודות השיתופיות. << דובר >> רותי לירז שפירא: << דובר >> העמדה של שר הכלכלה בוועדת השרים היתה לתמוך, אבל בכפוף להחלה בבחירות הבאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. << דובר_המשך >> רותי לירז שפירא: << דובר_המשך >> ובתיאום נוסח עם משרד הכלכלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה הזמן לתאם את הנוסח, יש לכם הערות נוסח? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> Surprise... נשמע את חנה בינתיים ותעייני במסמכיך ותגידי אם יש משהו שאת רוצה. << אורח >> חנה רותם: << אורח >> רק נתונים: בבחירות שהתקיימו ב-2018 – 10% מהתרומות הגיעו מאגודות שיתופיות. זה הסתכם בכ-540,000 שקל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה הוא השלם? 10% ממה? << אורח >> חנה רותם: << אורח >> 540,000 שקל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, ממה? << אורח >> חנה רותם: << אורח >> כ-5.5 מיליון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 5.5 מיליון למה? סך הכול התרומות לכל המועצות האזוריות? << אורח >> חנה רותם: << אורח >> סך התרומות לכלל המועמדים בבחירות למועצות האזוריות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> במועצות האזוריות, הבנתי. << אורח >> חנה רותם: << אורח >> אך ורק מועצות אזוריות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חשבתי בכללי. << אורח >> חנה רותם: << אורח >> אך ורק מועצות אזוריות, בבחירות ב-2018 מאגודות שיתופיות – התקבלו כ-10% לשישה מועמדים, שרק אחד מהם קיבל את הסכום המקסימלי, יתר המועמדים קיבלו סכומים נמוכים יותר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שישה מועמדים מתוך כמה? << אורח >> חנה רותם: << אורח >> אני לא זוכרת כרגע, 100 ומשהו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אוקי, אלה הפרופורציות. << אורח >> חנה רותם: << אורח >> אותו דבר עכשיו, אפילו פחות – 8%, כ-345,000 שקלים מתוך כארבעה מיליון שקלים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבחירות שהיו? << דובר_המשך >> חנה רותם: << דובר_המשך >> הבחירות שעכשיו היו בפברואר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל חסרים לך שם שמונה מועצות מהדרום ומהצפון. << אורח >> חנה רותם: << אורח >> בסדר, 8% עדיין שישה מועמדים, שלושה מהם קיבלו את הסכום המקסימלי, כל יתר המועמדים קיבלו סכומים נמוכים יותר. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> גם אם אחד קיבל את המקסימלי וזה השפיע על הבחירות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא השפיע על הבחירות. << אורח >> חנה רותם: << אורח >> יש שונות, אפשר להגיד שיש מעט מועמדים, אולי אחד או שניים, שעיקר התרומות שלהם מתבססות על אגודות שיתופיות; יתר המתמודדים, רובם, התרומות מהאגודות השיתופיות זה לא רוב התרומות שהם מקבלים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> את יכולה לומר כמה מתוך השישה, נניח בבחירות האחרונות, נבחרו? לראות אם באמת היה להם יתרון יחסי. << אורח >> חנה רותם: << אורח >> האמת, אני לא יודעת מי נבחר. אני רואה אחד מהם, אני לא יודעת מי נבחר. אני יכולה להגיד לך שמות, תגידי לי את. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תגידי שמות, אני אדע, אני אגיד לך. << אורח >> חנה רותם: << אורח >> מידע גלוי מפורסם באתר מבקר המדינה, אפשר להסתכל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בטל בשישים. << אורח >> חנה רותם: << אורח >> בבחירות הקודמות היה מועמד אחד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מועמד אחד מתוך השישה? << אורח >> חנה רותם: << אורח >> מועמד אחד מתוך השישה, שכל התרומות שלו היו מאגודות שיתופיות והוא אכן נבחר. << אורח >> יצחק בקר: << אורח >> הוא קיבל 350,000 שקל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מאגודות שיתופיות? << אורח >> חנה רותם: << אורח >> כן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ומכל מיני אגודות שיתופיות? << אורח >> יצחק בקר: << אורח >> וזה היה 100% של התרומות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> היו עוד מועמדים? << אורח >> חנה רותם: << אורח >> הוא היה מול עוד מועמד, אני חושבת שהוא התמודד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לאחר שנתתם לנו את הנתונים, חנה, מה עמדת משרד מבקר המדינה בעניין? << אורח >> חנה רותם: << אורח >> ככל שלא ייווצר מצב בו אדם מסוים – אין באפשרותו לתרום, כי אין לו רכוש או אין לו גישה לרכושו הפרטי או לרכוש הנמצא בחזקה אחרת, כן, אין לנו שום התנגדות לדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל פה עשו הפרדה בין משהו שהוא רכוש והכנסות לבין הקופה הקטנה או הנטו. מבחינתי זה אותו דבר, בסוף בן אדם מוציא מהכיס שלו, ואם הוא מאוד רוצה לתרום, הוא יבוא לקיבוץ וימצא את הדרך לקבל את זה. << דובר_המשך >> חנה רותם: << דובר_המשך >> אפשר להסתכל על זה, שאם אדם נותן הוראה לקיבוץ לתרום בשמו, שהקיבוץ במקרה הזה הוא סוג של צינור לתרומה אישית. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אם יש חברה ויש כמה מחזיקי מניות, האם אני כבעל מניות יכול להגיד לחברה שלי: תתרמי למועמד? << אורח >> חנה רותם: << אורח >> לא. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> את זה אתם לא תרשו לי. << אורח >> חנה רותם: << אורח >> לא לא, זה לא אתם לא תרשו לי, החוק מאוד ברור בעניין הזה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> ברור שלא. << אורח >> חנה רותם: << אורח >> אסור תרומה מתאגיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> יפה, אז מהמשכורת שאני מקבל מהחברה שאני מפריש לעצמי - - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה גם מה שאמרתי קודם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן הוא אומר, בסוף זה מגיע מהנטו שלי. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> בסוף זה מגיע מהנטו שלי, למה מישהו צריך לשלם את זה מהברוטו? יש פה חוסר שוויון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך יעשו את הנטו? הם ימצאו את הדרכים – או שלא, אבל אנחנו עוד נשוב ונדון לקראת הקריאה השנייה והשלישית. חבר הכנסת כהנא, אתה רוצה לומר משהו בעניין? << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אעשה מה שמטי עושה... << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, אתם באותה המפלגה? << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו באופוזיציה ביחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, אתה באופוזיציה, שכחתי... << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, זאת לא תופעה נפוצה. ממה ששמעתי, ככה למדתי, זאת לא תופעה נפוצה, זה לא שכולם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו בדיון של הקריאה השנייה והשלישית נקבל נתונים ממיכה, ונדון לאורם שוב. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> בסדר, אבל גם אם יש מהלך פסול, סתם לדוגמה, אני לא משליך עכשיו – מילה אחת, לסכם וזהו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, היועץ המשפטי עוד צריך לדבר. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> גם אם אדם אחד, לדוגמה, מצב אפאטי, לא שזה קרה או לא קרה, לא מעניין אותי, גם אם אדם אחד פעם אחת ייבחר על ידי חוסר האיזון הזה, זה עדיין לא אומר כלום, זה עדיין לא נכון לעשות את זה. אנחנו באנו לתקן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, לי אין משפחה במושב, ומנגד מולי התמודד מועמד – הוא מחמולה, אז היה לו יתרון מובנה, כי הוא מחמולה, אז היה לו יתרון מובנה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אבל החמולה שילמה מהכיס שלה, לא מהעסק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל גם פה זה מהכיס שלהם. אתה לא מבין? גם פה זה מהכיס שלהם. << דובר >> מיכה דרורי: << דובר >> למה זה לא עסק? הנחלה במושב זה לא עסק? אני לא מבין, יש הפרדה - - - << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אבל הוא משלם מכיסו הפרטי. << דובר >> מיכה דרורי: << דובר >> הכיס זה כיס פרטי, כי הנחלה פרטית – כי הנחלה פרטית. אתה אומר חברה בע"מ, הנחלה היא לא חברה בע"מ. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא מצביעים בלי שתומר מדבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היועץ המשפטי, בבקשה הערות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כפי שנרמז כבר קודם, מקורה של ההוראה בחוק מימון בחירות ברשויות מקומיות הוא בהוראה דומה שנקבעה שנים רבות קודם לכן בחוק מימון מפלגות לגבי הבחירות לכנסת; ואכן ההוראה לא התעדכנה במהלך השנים לאור ההתפתחויות בצורות ההתיישבות, כך למשל ההוראה חלה על כל קיבוץ, ואין התייחסות לשאלה האם מדובר בקיבוץ מתחדש או בקיבוץ שיתופי מסורתי, וכך גם לגבי מושבים שברובם המכריע כיום – חבר הכנסת ואטורי יודע טוב ממני – כבר אינם שיתופיים, אלא הם מתחדשים מה שנקרא, או מונח כזה או אחר. לכן בהחלט יש מקום לשקול מחדש, לבטל או לצמצם את ההסדר הזה במהותו. כמובן שכפי שנאמר, הוא לא יחול בבחירות שיתקיימו בזמן הקרוב, ולכן אנחנו נציע לוועדה כבר בשלב הזה לקבוע, כדי שזה יהיה ברור לכל המועמדים והמשתתפים, בבחירות המתנהלות בימים אלה, שזה יחול רק בתום שישה חודשים מיום פרסומו של החוק, וזאת הצעתנו בהקשר הזה. נקודה נוספת שאנחנו רוצים להביא לפני הוועדה שהקיפוח הנטען כביכול לגבי חברי הקיבוצים פועל גם בכיוון ההפוך, כלומר נניח שאני חבר קיבוץ שיתופי מסורתי מלא ואני תומך במועמד האחר שמתמודד מול המועמד שהקיבוץ רוצה לתרום לו, אני לא יכול לעשות את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה לא יכול, כי כתוב: במקום תרומת החברים. << אורח >> יצחק בקר: << אורח >> צריך אולי נקודת הבהרה. אמנם באמת לפי הניסוח של החוק היה אפשר לפרש שאם מושב, קיבוץ, אגודה שיתופית נותנים תרומה קולקטיבית בשמה, זה כאילו אוסר על כל חברי הקיבוץ לתת תרומה אישית; בפועל, אנחנו דורשים מהתרומות שמגיעות מהאגודות השיתופיות ומהקיבוצים גם רשימה שמית של החברים שבשמם תורמים, מה שמאפשר למי שלא ברשימה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל הם אומרים שאין לו כסף, מה הוא יבוא לתרום? << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> הגעת למקסימום של הקיבוץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה מה שאומר היועץ המשפטי, בסוף אם הקיבוץ - - - << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> לא, משפטית, לא פרקטית - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גם וגם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דע לך שמשפטי צריך להיות גם פרקטי, זו דעתי כבר הרבה שנים אגב... << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מכל מקום, גם זאת נקודה שצריך לשקול אותה, לכיוון ההפוך מה שנקרא, ממה שנטען כאן. אנחנו נבקש שלקראת הקריאה השנייה והשלישית רשם האגודות השיתופיות יהיה מעורב בזה בצורה יותר מהותית, כי לנו אין את הבקיאות בדקויות של ההבחנה בין אגודות מהסוגים השונים. אני יודע שיש הבחנות כאלה גם בדיני המס, בדיני הביטוח הלאומי וכו', ולכן אני מצטרף לאמירה של נציגת מבקר המדינה, שאנחנו סבורים שצריך לחשוב להבטיח שבכל מקרה לתושב שירצה לתרום תהיה אפשרות לעשות את זה, כפרטי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כפרטי, ולא כקולקטיב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הפחד שלי הוא מהקולקטיב, זה הכול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי קולקטיב הוא בסוף - - - << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> ולכן אנחנו צריכים לקבל את המידע הזה. לאחר שאנחנו נלמד אותו, אני כבר אומר, קיבוץ מתחדש ומושבים שיש בהם תקציב אישי, מה שנקרא מופרטים, ברור שהם צריכים להיות מוחרגים מההסדר הזה בכל מקרה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> - - - למצוא את המתווה שאתה מציין, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני הייתי אומר שאני לא כל כך רוצה מתווה. אני אדייק קצת את מה שאמר היועץ המשפטי, לפחות מה שאני רוצה. אני חושב שצריך למצוא את הדרך איך לאפשר להם בנושא המסוים הזה, בלי חקיקה מיוחדת, כי לא צריכים חקיקה - - << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> - - ובלי לפגוע בחברים שמתנגדים בקיבוץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - בדיוק, ולתת אפשרות לכל אחד שרוצה, במסגרת קופה קטנה, כסף פרטי - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני יכולה לבקש משהו? אולי לא נצביע ורגע ננסה לדייק את הנוסח ברוח הדברים שנאמרו כאן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בקשתך לא התקבלה, כי אין לזה שום רבותא. תקשיבי, אני לא משחק משחקים, אני ידעתי להפוך דברים ואת מכירה אותי. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> את יודעת שחקיקה פרטית לוקחת חודשים עד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר שקריאה ראשונה זאת קריאת כיוון, במיוחד שאני עצמי אומר כאן – ויוסיף היועץ המשפטי גם כן – שלאור הנתונים שיבואו נקיים דיון, וגם המציע מבין שאצלי בוועדה אין אוטומט של חוקים, גם מישהו שאני מאוד מאוד אוהב כמו ואטורי. אני אשמח שמיכה יוכל להביא נתונים. אני מבקש ממשרד הכלכלה, הרשם או הרשמת, תמצאו את הנקודות שדיברנו עליהן. הבנתם מה מפריע לנו, ונראה בין הקריאה השנייה לשלישית איך לטייב את הדברים או למצוא דרך כזו או אחרת ונדון בזה שוב. תקריא את הנוסח ותוסיף גם את הקטע. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – איסור קבלת תרומות מיישוב שיתופי), התשפ"ה-2024 תיקון סעיף 16 1. בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993, בסעיף 16, סעיף קטן (א1) – בטל. אנחנו מציעים להוסיף: סעיף 2 תחילה 2. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ואם ידחו את הבחירות של פברואר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא ידחו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודעת, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא ידחו, כי אנחנו הגשנו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הרי אנחנו אומרים בחירות 150 יום, אז אמרנו בכל מקרה. << דובר >> רותי לירז שפירא: << דובר >> למה סעיף התחילה הוא בחודשים ולא מועדי בחירות – הבחירות הבאות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כיוון שאנחנו לא יודעים מתי יהיו בחירות בכל מקום. אנחנו יודעים שבמערכת בחירות הכלל שנקבע הוא שהיא מתחילה - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז אולי אפשר להגיד שנה, שנתיים. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> אולי עדיף ליתר ביטחון שנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רוצה, אני אגיד לך למה, כי אז אתה מכניס את כל הצפוניים ואומרים: אה, לא הולכים לעשות לנו בחירות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> קודם כל, מערכת בחירות נחשבת כ-150 יום, ולכן אם תהיה מערכת בחירות שתהיה למעלה מ-150 יום - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר לך, אני לא אתן בשום פנים ואופן לדחות את הבחירות של פברואר. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> זה גם יותר משישה חודשים, זה מיום האישור הסופי בכנסת. זה ייקח תשעה חודשים לפחות, במינימום. החצי שנה תגיע כמעט לשנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. אם כך, אני מעלה להצבעה את הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – איסור קבלת תרומות מיישוב שיתופי), התשפ"ה-2024, מי בעד ההצעה? << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> ארבעה בעד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי נגד? << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> שניים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי נמנע? הצבעה בעד – 4 נגד – 2 נמנעים – אין אושרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין נמנעים. הצעת החוק עברה לקריאה ראשונה ותעלה למליאה בזמן הקרוב ותחזור לעוד דיונים בוועדה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:27. << סיום >>