פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



20
ועדת החינוך, התרבות והספורט
18/02/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 384
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ' בשבט התשפ"ה (18 בפברואר 2025), שעה 11:30



סדר היום:
 << נושא >> שיפור השפה העברית בחברה הערבית << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
יוסף עטאונה – מ"מ היו"ר
מישל בוסקילה
משה טור פז
נעמה לזימי


חברי הכנסת:
אימאן ח'טיב יאסין 


מוזמנים: 
	מאיר שמעוני
	–
	מנכ"ל משרד החינוך, משרד החינוך

	אינה זלצמן
	–
	סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

	שירין חאפי נטור
	–
	מנהלת אגף א' חינוך בחברה הערבית, משרד החינוך, משרד החינוך

	ד"ר ציונה לוי
	–
	מנהלת אגף שפות, משרד החינוך

	יונתן פז
	–
	ראש אגף בכיר חברה וחינוך, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה

	אילהם שחבריי
	–
	משרד ראש הממשלה

	יובל וורגן
	–
	מרכז המחקר והמידע, הכנסת

	מיכה נוי
	–
	מרכז המחקר והמידע, הכנסת

	סולטן אלקרעאן
	–
	מנהל אגף החינוך, כסייפה, מועצות מקומיות ואזוריות

	ד"ר שרף חסאן
	–
	ראש ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי

	פרופ' עלי ותד
	–
	בית ברל

	ח׳ליל סבאח
	–
	נציג מועצה התלמידים הארצית, מועצת התלמידים והנוער הארצית

	נסרין סייף
	–
	עו"ד, מנהלת שותפה לתחום החינוך, יוזמות אברהם

	סלימאן אלעמור
	–
	מנכ"ל, אג'יק- מכון הנגב

	דיאבת סעיד
	–
	הג'וינט

	מיכל סלע
	–
	מנהלת הארגון, גבעת חביבה המרכז לחברה משותפת

	הילה סעדיה
	–
	מנהלת מחקר וקידום מדיניות, ארגון פתחון לב

	נרימאן ראבי
	–
	מנהלת בית ספר אלאמל רמלה

	אלה ביי
	–
	מטה משפחות החטופים

	מאיה ונקרט
	–
	מטה משפחות החטופים





ייעוץ משפטי:
תמי סלע

מנהלת הוועדה:
אתי דנן

רישום פרלמנטרי:
אושרה עצידה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

שיפור השפה העברית בחברה הערבית


 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>   

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט. על סדר-היום: שיפור השפה העברית בחברה הערבית. אבל לפני שניגש לעניין העיקרי שאנחנו מקיימים ומתכנסים לכבודו, נמצאות משפחות החטופים, ואם מישהו מהם רוצה לדבר, הוא יכול לדבר. זה הנוהג שלנו בוועדה לאורך כל הדרך. אנחנו נשמע אתכם ויחד נמשיך לעקוב עד שנחזיר את כולם. בבקשה. 

 << אורח >> אלה ביי: << אורח >>  

שלום לכולם. אני אלה ביי, הנכדה של חיים פרי, שנחטף ב-7 באוקטובר, ושלאחר מכן התבשרנו שהוא נרצח בשבי, ובאוגוסט האחרון גופתו הושבה לקבורה בישראל. את סבא שלי היו כמה הזדמנויות להחזיר בעסקה, אבל כולן התפספסו. באתי לכאן היום כי את סבא שלי כבר אי-אפשר להציל, אבל יש רבים אחרים שכן אפשר להציל. אז אני קורא לכם: השתמשו בכוח שהעם נתן לכם, ותעשו הכול, אבל הכול, שחלון ההזדמנויות הזה לא יתפספס ושהעסקה תמשיך עד שאחרון החטופים יהיה בבית. אני סומכת עליכם, על הממשלה שלי, שתעשו הכול כדי להחזיר את החטופים, ורק כשיחזרו כל החטופים החיים לשיקום והחללים לקבורה, אנחנו נוכל להתחיל להשתקם כמדינה.

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  
 
תודה. 

 << אורח >> מאיה ונקרט: << אורח >>  

אני מאיה ונקרט, אחותו הקטנה של עומר ונקרט. להיות אחות של חטוף, זה לא דבר כיף. להיות אחות של חטוף זה לחיות בסיוט. להיות אחות של חטוף זה לדעת שכל יום וכל דקה אח שלי יושב מוכה במנהרה, עם מחבלים מול העיניים. להיות אחות של חטוף זה לא לדעת מה אח שלי אוכל, אם בכלל. להיות אחות של חטוף זה להיות בלי החבר הכי טוב שלך 501 ימים. להיות אחות של חטוף זה לשבת עם החברים שלו ולהרגיש כמה הוא חסר לנו.

 בזמן שאתם יושבים פה ורואים את המשפחות שלכם כל יום, אני לא ראיתי את אח שלי 501 ימים. 501 ימים יותר מדי. אומנם, האח שלי הוא חלק מהעסקה, אבל אני ממשיכה להילחם עבורו עד שהוא חוזר. אני פה בשביל כל אלה שהם לא חלק מהעסקה. אין להם זמן לחכות שיצילו אותם. תמשיכו את העסקה הזו ותוציאו את כולם משם כי החטופים עוברים שם התעללות יום יומית.

 אני דורשת וסומכת על הממשלה שלי שתעשה את הדבר הנכון והוא להמשיך את העסקה הזו. להחזיר את כל החטופים. את החיים לשיקום ואת החללים לקבורה ראויה בארץ ישראל. השלמת העסקה והחזרת כל החטופים הם הצעד הראשון בבניית האמון והחזרת התקווה לנו, בני הנוער, דור העתיד של המדינה, שבעוד כמה שנים ישרת בצה"ל.

 עומר, אח שלי, אם אתה שומע אותי, תישאר חזק. אני אוהבת אותך ומתגעגעת אליך מלא. עוד קצת ואתה בבית. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  

תודה רבה. האם יש עוד משפחות ונציגים? תודה רבה לכם. כחברי כנסת, ובמיוחד גם כוועדת חינוך, וישנו גם הכיסא שאנחנו מחכים שחטוף יישב בו, יש לנו כל הזמן מחויבות ערכית לגבי החזרת החטופים, וגם לעסקה כוללת של כולם תמורת כולם. כאופוזיציה אנחנו, לפחות, הצגנו לאורך כל הדרך את העמדה הערכית והמוסרית שלנו לגבי העניין הזה, וגם רצינו עסקה מהשבוע הראשון. אם היו שומעים בקולנו, לא היינו במעמד ולא היינו מחכים 501 ימים. אני מקווה שהסבל הזה ייגמר כמה שיותר מהר. תודה רבה.

 ניגש לנושא הדיון. היום מתקיים בכנסת יום דיונים מרוכז לגבי הנושאים והאתגרים של החברה הערבית. באתי עכשיו מוועדת הפנים שדנה בנושא מאוד מהותי לגבי התכנון במוסדות התכנון והייצוג ההולם של האוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון בתוך המדינה. אנחנו מתכנסים היום לדיון בוועדת החינוך בעניין שיפור השפה העברית בחברה הערבית, או שיפור השפה העברית כשפה שנייה לדוברי ערבית. הנושא הזה עלה בעשר השנים האחרונות ויש לו השלכות מאוד משמעותיות על מערכת החינוך ועל ההתקדמות וההשתלבות של הצעירים שלנו בתוך האקדמיה ובתעסוקה. אין ספק שישנו מחסום בכל מה שקשור לשפה העברית, שהיא שפת הרוב במדינה, שפת האקדמיה, שפת התעסוקה. חשוב מאוד שהתלמידים שלנו גם ישלטו וילמדו את השפה. העניין מורכב כי זה שפה שנייה בתוך החברה הערבית, ולכן הנושא מאוד מאוד משמעותי. 

כבוד המנכ"ל, משרד חינוך בעשר השנים האחרונות, החל מ-2014, התחיל לעשות בדיקות דרך הרשות הארצית להערכה לגבי רמת השליטה בשפה העברית בקרב תלמידים ערבים בוגרי כיתה ו' בבתי ספר הערביים, וגם את העמדה שלהם כלפי השפה. לצערי הרב, הנתונים לא השתנו מ-2014 ו עד היום. 

נמצאת פה שירין נטור, מנהלת החינוך הערבי במשרד החינוך. אנחנו דיברנו על הנושא בעבר.  אני יודע שהשנה משרד החינוך מקדם תוכנית בעניין. נשמח לקבל את התייחסות משרד החינוך.

 אין לנו הרבה זמן. אני אתן לכולם את הזכות לדבר, אבל בואו נעשה את זה מתומצת ולעניין. כחבר ועדת חינוך אני מחויב לכך שאנחנו נעקוב בהמשך אחרי מה שייצא מהדיון בוועדה, אם יהיה צורך. אני חושב שיש צורך. אנחנו נשמח שמשרד החינוך יציג את התוכנית. אבל לפני כן נשמע בקצרה התייחסות של חברי הכנסת. 

חברת הכנסת אימאן ח'טיב, יוזמת הדיון, בבקשה.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

סלאם עליכום ג'מעה. בוקר טוב וצוהריים טובים לכולם. תודה רבה כבוד ממלא מקום יושב- הראש. 

(אומרת דברים בשפה הערבית. להלן תרגומם:) תודה רבה לכל הנוכחים, האמת היא שזו יום של התמקדות בנושאים בחברה הערבית מכל הכיוונים: נושאים בוערים, נושאים שמשפיעים על עתידנו בכל נקודה ונקודה. היום אנחנו נמצאים בוועדת החינוך, והנושא הוא הנגשת השפה העברית יותר לילדינו ולילדותינו.

	אני אעבור לדבר בעברית.

<< יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  
 
לפרוטוקול, בעברית.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

נכון, אני יודעת. אבל רציתי גם לכבד את רוב האנשים שבחדר.

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  
 
אני מצטרף לברכות שלך. אהלן וסהלן, ג'מעה. 

 << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>  
 
קודם כול, אני מודה על קיום היום הזה. תודה, ממלא מקום יושב-ראש הוועדה. אין ספק שהיום הזה הוא יום חשוב לנו כחברה ערבית כיוון שאנחנו, ברע"מ, החלטנו שהיה המיוחד שלנו, שמיועד לסיעה שלנו, יהיה בסוגיות בוערות של החברה הערבית. אחת הסוגיות שאני פוגשת אותה כמעט באופן שוטף בתחילת כל שנת לימודים אקדמית, ולקראת כל סוף שנת לימודים אקדמית, היא הקושי של הסטודנטים שלנו במבחני יע"ל. לצערי הרב, פעמים רבות יש להם את כל הנתונים, אבל הם נתקעים במבחן יע"ל. לפעמים יש מקרים שבהם מתקבלים לשנה א', אבל עדיין לא מצליחים לעבור את מבחן יע"ל. לכן, זה באמת חשוב מאוד. 

אני יודעת שבמשרד החינוך התחילו בתוכנית כדי לתת פתרונות לסוגיה הזאת. לא רק שהלימודים מתקיימים בשפה העברית, אלא שאחרי סיום הלימודים אנחנו הולכים לעבוד ביחד, בתוך החברה הישראלית, והשפה ששוררת בתוך המשרדים היא השפה העברית.

נמצאת כאן מנהלת החינוך הערבי הגברת שירין חאפי, ואני חייבת לציין כאן נתון. בדוח שאני קיבלתי מציינים ירידה של 12 נקודות ב-2023 לעומת 2018. זה אומר דרשני, וזה אומר שצריך באמת למצוא את הסיבות ולשים את האצבע באמת על הפצע ולמצוא את הפתרונות.

 אני רוצה להודות. תודה מיוחדת גם לעולא, שגם פנתה וביקשה את הנושא הזה וחיזקה את הבקשה הזאת בקרב הפועלים במלאכה. ואני גם רוצה להתנצל על כך שבשעה 12:00 אני צריכה לפתוח דיון בוועדת הכספים על התקציב של תוכנית החומש בחברה הערבית. אבל אני יודעת ובטוחה שהוועדה נמצאת בידיים טובות, ושגם כל אנשי המקצוע שנמצאים כאן רתומים לסוגיה. כבוד המנכ"ל, סומכים עליך. 

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  
 
אימאן, תודה רבה.

חבר הכנסת טור פז, בבקשה.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  

אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך על הישיבה הזו, ובכלל על היום החשוב הזה שבו אנחנו עוסקים בחברה הערבית בוועדות רבות ובמליאת הכנסת.

 ראשית, שיפור מצב השפה העברית בחברה הערבית הוא אפשרי. המצב הנוכחי הוא לא גזירת גורל. זכיתי, יחד עם מנכ"ל המשרד מר מאיר שמעוני, לעשות דבר דומה בירושלים כשסימנו את האתגר הזה לפני כעשור כדבר שמונע את התקדמות של תלמידי מזרח ירושלים, ועשינו שם תהליך משמעותי. במידה מסוימת, שם האתגר גדול יותר. אני חושב שזה, כאמור, לא גזירת גורל, וזה אפשרי. שנית, אני חושב שכשמדברים על שיח השפה העברית בחברה הערבית אי-אפשר להתעלם גם מההפך. כלומר, אני חושב שחשוב ביותר שכל תלמיד ישראלי יידע ערבית. אנחנו צריכים להכניס את זה כחובה בכל המערכת כשפה דבורה. אגב, זה יתרום מכל הכיוונים. והדבר השלישי, שבעיני מתקשר לשני הראשונים, הוא שהייתה לי הזכות, גם כן במינהל החינוך של ירושלים, להכניס את התוכנית הגדולה ביותר בישראל היום של שותפות לימודית אחת לשבוע בין יהודים לערבים. 200 בתי ספר מכל הארץ השתתפו בה בשיא. מאוד מאוד חשוב להמשיך את המגמה הזו. בסוף היא תעזור גם לשפה. השפה היא בסוף כלי. היא כלי לשותפות, לדרך משותפת, לעובדה ש-21% מהילדים בישראל יכירו את ה-79% האחרים, ולהפך. בעיניי, זה החזון שאנחנו צריכים להציב למערכת החינוך כולה. תודה רבה. וסליחה שגם אני יוצא לוועדה אחרת. 

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  

תודה רבה. ברשותך, אני חושב שהעלית נקודה מאוד חשובה לגבי לימוד שתי השפות. אני מקדם הצעת חוק בנדון. אשמח שתצטרף. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>  
 
אני אתמוך בה. תודה.

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  
 
תודה. 

חברת הכנסת נעמה לזימי, תפדלי. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  
 
תודה. קודם כול, אני רוצה לפתוח ולהודות לאימאן על היום המיוחד והחשוב שמתקיים כאן, ולך, יוסף על קיום הדיון הזה ועל העמידה בראשות הוועדה היום בדיון החשוב הזה. מונח פה בפניי מחקר, שיזמתי עם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהתפרסם באוגוסט האחרון, על הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית. אני רוצה לפתוח ולומר שזו לא סוגיה מגזרית ולא סוגיה סקטוריאלית. זאת סוגיה לאומית ישראלית, ולכן יזמתי את המחקר הזה. 

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  
 
כן, ראיתי את הדוח.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  
 
אנחנו פועלים רבות יחד בסוגיות שונות שקשורות לחיים המשותפים. החיים המשותפים הם גם סוגיות מובחנות שקשורות בהדרה, בצורך לתקצב וללמוד על קשיים, פערים, היעדר תקציבים ועוד, בתוך החברה הערבית. 

אני רוצה להגיד משהו לגבי מה שנאמר כאן על השפה העברית והשפה הערבית. החובה שלנו להרחיב את הידע ואת היריעה של ידיעת השפה הערבית היא חובה בהקשר של החיים המשותפים שלנו כאן. זה ברור לכולם, ואני מסכימה עם כל מילה. אבל החובה שלנו לאפשר נגישות שפתית, נגישות לשפה העברית, היא חובה שהיא חשובה גם מהטעם המעמדי הבסיסי ביותר והוא השתלבות, נגישות להשכלה, נגישות לתעסוקה, נגישות לשירות הציבורי, נגישות לשירותים חברתיים. הפערים פה זועקים לשמיים. החובה היא הדדית, ויש גם קשר בין השניים. אבל אי-אפשר שלא לתהות למה לא מיישמים המלצות. למשל, העסקה עוד מורים יהודים להכשרת השפה, תוכניות יותר מורחבות למניעת נשירה באקדמיה על בסיס הפער השפתי, ותוכניות נוספות. 

בסופו של דבר, אנחנו תמיד דנים ברמת המאקרו בתופעות מאוד מאוד מאוד קשות בחברה הערבית. אי-אפשר שלא לציין גם פה בדיון הזה את הרצח והפשיעה והכאב העצום על זה שאנשים מאבדים את חייהם כשהמדינה מפקירה – כן? אנחנו יודעים מי הם ארגוני הפשיעה, אבל המדינה הריבונית צריכה להגן על אזרחים. אבל הדבר הזה של תיקון המערכת כולה, אפילו בנקודות הכי קשות, נוגע גם במערכות במובן הכי בסיסי: ברווחה, בשירותי חינוך, בנגישות לתעסוקה, בהזדמנות שווה, ביכולת להגשים. אם אנחנו רוצים לטפל בתופעות קצה, אנחנו גם צריכים לטפל בשילוב בתוך המדינה, בתוך כל חלקי המדינה, ומהמערכות הכי בסיסיות. ולכן, מהגיל הרך עד לאקדמיה זאת חובה לאומית. החובה שלנו היא גם ללמוד את השפה הערבית, אבל החובה היא, קודם כול, של המדינה לא להפלות דרך דיכוי מובנה של נגישות שפתית. 

אני מאוד מודה על הדיון הזה, ואני בטוחה שנעשה עוד שותפות יותר מורחבת.

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  

עושים את זה כל הזמן.

 << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>  

נכון. אנחנו באמת עובדים לא מעט יחד בסוגיות הללו. זה בוער בי בגלל שאני חושבת שזה לא רק עניין של חברי הכנסת של החברה הערבית. זה לא יכול להיות כך יותר. זה באמת עניין של כולנו. כל הכנסת הזו חייבת את זה. תודה לכל מי שהגיע לכאן. אני בטוחה שנעשה שינוי. תודה לכם.

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  

תודה, נעמה. אני חושב שזה לא סוגיה של חברי כנסת או חברה הערבית, זה צריך להיות אינטרס של כולנו. 

מנכ"ל משרד החינוך יציג עכשיו את התוכנית. כפי שכבר אמרתי בפתיחת דבריי, מ-2014 ועד היום נעשו שש בדיקות ומדידות לגבי השליטה בשפה העברית, והנתונים הם מאוד קשים. גם ברמת השליטה. כמעט כ-36% לא שולטים בשפה או מתקשים בה. לכן, אנחנו, כוועדה, נשמח לשמוע לגבי התוכנית האסטרטגית שלכם. אני יודע שיש תוכנית. אחר כך נדון על הצגת הדברים, ובהמשך נשמע גם את שירין.

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

תודה, ממלא מקום יו"ר הוועדה. שלום לכולם. לפני שאנשי המקצוע פה יציגו את התוכנית עצמה, אני מצטרף למה שנאמר פה. ראשית, לחשיבות הגדולה מאוד שאנחנו מייחסים, מרמת שר ומטה, להקניית השפה העברית לחברה הערבית. אני הייתי גם מחזק את זה, ואומר חיזוק השפה הערבית לדוברי ערבית, כמו חיזוק השפה העברית לדוברי העברית. יש לנו עוד הרבה עבודה לעשות בשני המקומות כי יש קשר בין שפת האם לשפה השנייה וכו'. 

 אני גם מקבל את ההמלצה לגבי השפה הערבית. היום זה בחירה. אנחנו נעשה על זה דיונים. ברמה המקצועית יש לזה השלכות כאלו ואחרות, אבל האמירה פה היא בהחלט אמירה נכונה וחשובה מאוד, לטעמי.

 לגבי השפה העברית – כמו שנאמר, על בסיס החלטת ממשלה, שהייתה נדמה לי בסוף דצמבר 2024, נבנתה תוכנית אסטרטגית ללימוד השפה העברית בחברה הערבית, ותיכף זה יוצג, כולל תקצוב ומיקוד במקומות שאנחנו חושבים שניתן לעשות את השינוי, גם בהיבט של מורים, גם בהיבט של הוראה דיגיטלית כזו ואחרת, וגם אפילו בהיבט של ארגון הלמידה. למשל, עד היום לא הייתה למנהל בית ספר ממוצע חובה ללמד עברית. היה רשום לו במערכת. היום יש חובה ללמד את השפה העברית בחברה הערבית. זה שינוי מאוד מהותי. זה לא דבר של מה בכך. זה מהיסודי ומעלה. בחטיבה העליונה יש בכלל תוספת של עוד שעה, ותיכף נראה. זאת אומרת, זה לא רק ההיבט של מה, אלא ההיבט של איך. ותיכף נשמע על איך. אתה דיברת על המאקרו. אנחנו רוצים, לא רק במאקרו אלא גם במיקרו, לראות בסוף מה קורה בכיתה, מה קורה בבית הספר, מה עם המורים, ההכשרות, פיתוח מקצועי, סוגיית המורים היהודים בחברה הערבית, ולהפך וכו'. צריך שזה יהיה גם הפוך. 

חבר הכנסת קינלי, שיצא, דיבר על החסם הזה. אני ראיתי את זה כשהייתי מנהל מחוז ירושלים והייתי ממונה גם על מזרח העיר. זה משהו שהוא קצת אחר, אבל הוא היה אתגר גדול. אני עוקב אישית אחרי סטטוסים, כולל בנושא הזה, ברמת המשרד, ועוקב אחרי זה ומבצע את זה. כשאתה עושה את זה, כשאתה ממוקד, אתה שם משאבים ועושה סטטוסים, אתה מגיע להישגים. זה ייקח זמן. זה לא קורה מהיום למחר. אני מקווה, בעזרת השם, שב-2026 נראה תמונה קצת אחרת. 

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  
 
אינה, בבקשה.

 << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>  

קודם כול, באמת תודה על הדיון. זה דיון מאוד חשוב. כפי שאמר המנכ"ל, אנחנו נמצאים באמת בתוכנית אסטרטגית שמדברת על מה שאתם אמרתם, אבל פורטת את זה לתהליכים אופרטיביים. אנחנו נציג קצת את הנתונים ואת התוכנית עצמה. 

אני אתחיל דווקא בנתונים של התלמידים – איך הם מתפלגים בחברה הערבית. מה שמעניין לראות בשקף הזה זה שהרבה מהתלמידים נמצאים ביסודי ובגני הילדים – זה הרוב. ומה זה אומר? זה מתקשר למה שאת אמרת שצריך להשקיע אוריינות מהגיל הרך. ושם אנחנו נמצאים. גם הפילוח מראה את זה, אבל גם היעדים שלנו בתוך התוכנית הזאת מדברים על זה שאוריינות שפתית היא חשובה. היא תהיה חשובה לא רק לידיעת השפה, אלא בכלל לכל ההצלחה של התלמידים בחיים. כי מי שלא יודע שפה, יהיה לו קשה בכל התחומים, אם זה במתמטיקה, מדעים וכדו'. ולכן, ההשקעה באוריינות השפתית היא באמת מההתחלה, וכמובן עד הסוף. הרצפים מאוד מאוד חשובים. לכן, יש לנו תוכניות ייעודיות לגיל הרך. תיכף נציג את הדברים שאנחנו עושים בתוכנית הזאת. 

החלטת הממשלה בדיוק מייצגת את התפיסה שלנו, כפי שאמר המנכ"ל. אנחנו רואים חשיבות בקידום החברה הערבית על ידי קידום ההוראה, הקנייה ולימוד שפה עברית, ומתוך זה לעשות השתלבות משמעותית במוסדות להשכלה הגבוהה, וגם על זה דובר כאן, שתביא למוביליות חברתית וכלכלית על ידי שילוב טוב בתעסוקה. השפה היא גורם משמעותי לצמצום הפערים הללו. יש לנו יעדים בתוכנית האסטרטגית הזאת, שהשר והמנכ"ל מובילים, ואני בטוחה שנצליח, כמו שאמרה חברת הכנסת, להשיג אותם ביחד.

 התקציב הוא באמת תקציב גדול. מאוד מאוד חשוב לנו לתת את המענים הנדרשים כל שנה. הוא מחולק, כמו שאמר המנכ"ל, מתקציב עבור שעות ההוראה. איגמנו באמת בארגון הלמידה. זה המסמך שמתווה מה צריך ללמוד, איך צריך, כמה שעות. הכנסנו איגום בתוך ארגון הלמידה שחובה ללמוד עברית החל מהיסודי, עם תוספת כמו שאמר המנכ"ל בחטיבת הביניים, ותוספת מעבר לכך. מתוך הסכומים שהיו ב-550 עשינו איגום גם לטובת השפה הדבורה כדי לתת דחיפה נוספת לדברים שאנחנו עושים.

יעדי התוכנית. תכף אני אתן לשירי נטור חאפי, שהיא מנהלת אגף ערבי לדבר על זה, ונמצאת פה גם ציונה. יעדי התוכנית נגזרים באמת גם מתוך למידה שאנחנו עשינו, וגם מתוך העבודה שלנו עם השטח. הם מחולקים לארבעה דברים מרכזיים: ראשית, טיפוח ההון האנושי האיכותי. וחשוב לי להגיד שאנחנו עובדים בקשר ישיר עם המכללות בנושא הכשרת מורים, אבל לא רק. בכל נושא טיוב תהליכי הוראה למידה והערכה, אנחנו מייצרים באמת מנגנון עבודה והטמעה מאוד מאוד ברורה של התוכנית הזו. לתוכנית הזאת יש מדדים ומודל הטמעה, שאני באופן אישי כמנהלת המינהל הפדגוגי עוקבת אחריו ואחר כך מדווחת למנכ"ל ולשר שיש להם סטטוסים קבועים. וכן, ביסוס סביבה תומכת לקידום רכישת השפה. זאת אומרת, אתה צריך גם לתת מענים טכנולוגיים, אבל לא רק. תיכף נדבר על זה. ובנוסף, כל הסדרה של מנגנוני הניהול וההפעלה. לכל דבר אנחנו ניתן פה הסבר.

חשוב לי להגיד שבתוכנית הזאת יש לנו עבודה מאוד מאוד משותפת עם הרשויות. אנחנו רואים שהעבודה עם הרשות היא כוח. בתמיכה ועד ראשי הרשויות, אנחנו עושים פה תהליכים, כולל ליווי רשויות, ושירין תרחיב גם על זה, וכמובן עם מנהלי מחלקות החינוך ברשויות הללו, ועם שותפים נוספים שלנו מהאקדמיה, אבל לא רק.

 אנחנו נציג בפניכם מהלכים וכיווני פעולה חדשים. נתמקד בהם ובאמת בנקודות הארכימדיות של התוכנית הזאת כי היא באמת נרחבת. מפאת קוצר הזמנים, לא ניכנס לכל התוכנית. אני מעבירה, ברשותך חבר הכנסת, לשירין שתמשיך לדבר על כיווני הפעולה וממש על ארבעת המוקדים המרכזיים. במקרה הזה כדאי גם שתתייחסי למבחני יע"ל שעליהם דיברו. שירין, בבקשה.

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  
 
בבקשה.

 << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>  
 
קודם כול, החשיבות שאנחנו מקנים כמשרד לשפה העברית באה לידי ביטוי בהנהלה הבכירה שהגיעה לדיון: המנכ"ל ואינה, שהיא הסמנכ"לית הבכירה. זה אומר שזה לא עוד תוכנית אצלנו כמשרד. זו תכנית שמאד מאד חשובה לנו. גם השילוב של מזכירות פדגוגית ומינהל פדגוגי. בשנים האחרונות שבהן אני נמצאת במשרד, כולנו ביחד סביב אותה מטרה ומשימה.

 החלק הראשון בתוכנית הזאת, וחשוב כל הזמן לזכור, הוא שינוי פדגוגי באופן שבו אנחנו לומדים, מלמדים ומעריכים שפה. למעשה, זה התפקיד של ציונה. ציונה היא מנהלת אגף שפות. השינוי הזה חל גם על אנגלית, גם על ערבית, גם על עברית, על כל השפות שהן לא שפת אם. זה משפט ציטוט של ציונה שמלווה אותנו במחוזות ובבתי הספר. אני רוצה לתת לה את הבמה ואת המקום כיוון שצריך לזכור כל הזמן שהשינוי הוא שינוי בתפיסה של השפה כשפה שנייה במערכת החינוך בחברה הערבית. אני אתן לציונה להסביר את רוח הדברים, ואז נמשיך.

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  
 
בבקשה. 

 << אורח >> ציונה לוי: << אורח >>  
 
 השינוי המרכזי שמתרחש בהוראת השפה והתפיסה היא לפי סטנדרטים בין-לאומיים, זה לא קורה רק בישראל, אבל כמובן שעשינו לזה לוקליזציה. לא העתקנו את תוכנית הלימודים האירופאית או העולמית לפה, אלא עשינו את ההתאמות הנדרשות כדי להתאים מבחינה תרבותית. אני רוצה להזכיר פה את יונתן ממשרד לשוויון חברתי. אנחנו מכירים עוד מהתפקיד הקודם. היה ברור שכדי לעשות שינוי לקראת תעסוקה טובה ואיכותית יותר, צריך קודם כול להיכנס לכיתה ולהסתכל על איך מלמדים אחרת. כי אנחנו מבינים, כמו שאמרה חברת הכנסת נעמה לזימי, שזה מה שיעשה את ההבדל. 

סליחה, אבל אני אגיד באנגלית את המוטו שבחרתי להתמקד בו. המוטו הוא: It's not what know, it's what you can do. you . כלומר, השינוי המאוד מאוד מרכזי במה שקורה בתוכניות הלימודים שהיו הוא שזה לא מספיק לדבר על דקדוק וצורות שפה, פיעל, פעל והתפעל, או אפילו רשימות מילים שאין להן הקשר, אלא מה התלמיד יהיה מסוגל לעשות שהוא לא ידע לעשות לפני כן. כלומר, הוא נכנס בשעה 10:00 לכיתה, ומה הוא מסוגל לעשות בשעה 10:45 שהוא לא היה מסוגל לעשות קודם. וגם אם משתמשים במילים ודקדוק, אז זה חייב להיות בתוך הקשר של פעולה ושל משימה. בגדול, זה הרעיון המרכזי.

 << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>  
 
אני מדגישה שהשינוי הוא לא שינוי תוספתי. זה שינוי ב-DNA שלנו בהוראת השפות. זה שינוי שייקח גם זמן, ואנחנו מודעים לכך, בתפיסה של הוראת שפה. ציינה קודם אינה על עניין אוריינות שפתית. בפעם הראשונה התמנתה מפמ"רית לשפה העברית ליסודי ולגיל הרך, זה דבר שלא היה מעולם. כלומר, התפיסה הזו שציונה ציינה השפיעה על כל המהלך שלנו באופן שאנחנו מתכללים את השפה. הדבר השני שאני רוצה להזכיר הוא לא מובן מאליו, והוא מה שהמנכ"ל ציין לגבי הסדרת השעות. נכון שתמיד לימדנו עברית, אבל יש משהו במיצוב, אפילו במסמך ארגון הלמידה. יש פה מנהלת בית ספר שתוכל אחר כך להגיד ומנהל אגף חינוך. אתה רואה את השפה העברית גבוה מבחינת המקצועות שאתה אמור ללמד. לא על חשבון ערבית, ותודה המנכ"ל על הדיוק הזה, השפה הערבית היא הבסיס, היא שפת האם, כפי שציינת, אבל העברית היא באמת מנוף להשתלבות, ואנחנו מבינים את זה.

עשינו בדיקת עומק. אגב, אנחנו מתייחסים מאוד ברצינות למה שאנחנו מזמינים דרך ראמ"ה כדי לבדוק את השטח. ראינו שהשילוב של החינוך הבלתי פורמלי מאוד מאוד משפיע על רמת השליטה בשפה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  
 
 אני עושה על זה דיון היום אצלי.

 << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>  
 
אם כך, אנחנו מחברים את כל הדיונים ביחד. אגב, אנחנו באמת לומדים מהדיונים בכנסת. זה לא נופל על אוזניים ערלות. 

הדבר השני עליו אני רוצה לדבר, וציונה מובילה אותו, הוא שימוש בכלים טכנולוגיים ללמידה. אנחנו מבינים שהדור של היום, עם כל הכבוד להוראה המסורתית, יותר מכוון. גם מהפכת ה-AI שהמשרד מוביל. מבחינתנו, ה-AI הוא ערוץ למידה. הוא לא מטרה בפני עצמה. הדגש שלנו הוא כל הזמן איך מקדמים עברית דרך ה-AI, איך מכניסים כלים טכנולוגיים כדי להנגיש. יושבים פה תלמידים ואומרים: רגע, על מה היא מדברת? הם חוזרים לכיתה ואומרים: זה עדיין לא הגיע אלינו. נכון, האופן שבו מוטמעת תוכנית לוקח זמן כי אנחנו מדברים על 530,000 תלמידים בשבעה מחוזות. אנחנו התחלנו. לוקח זמן להטמיע. מתחילים מפקחים, מנהלים. ציונה ואני כל הזמן ביחד בירידה לשטח. ייקח קצת זמן, אבל אנחנו על זה. 

היינו בביקור בבית ספר יסודי ברהט וראינו שם ילדים שמדברים בשפה העברית. אנחנו נראה את זה עוד יותר. חשוב לדייק שכשאנחנו מדברים על מדדים - - -

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  

הייתי בביקור הזה, וצריך להגיד שיש ילדים שמתקשים בזה. זאת אומרת זה לא ש-100% מדברים עברית. יש גם כאלה שמתקשים. זה בהחלט שיקף תמונת מצב אמיתית. מעבר לזה, אם כבר העלית את הסיפור של רהט שבה היינו בשבוע שעבר, זה היה פשוט לראות את הסיפור של הבינה המלאכותית באותו בית ספר. 

 << אורח >> נרימאן ראבי: << אורח >>  
 
מוזמנים גם אליי.

 << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>  
 
נרימאן, ברור. תיכף תקבלי את הבמה שלך. אני חושבת שהסיפור הזה שמנהלי בתי הספר הם המובילים, והשילוב של מינהל פדגוגי עם מזכירות פדגוגית ברמה של לעבוד מול המורים ולעבוד עם המנהלים כמודל לחיקוי ולעבוד כל הזמן בשותפות עם המנהלים שבאים ומגלים מנהיגות, הוא מאוד חשוב.

אני רוצה לדבר על שותפות. ציונה דיברה על יונתן מהמשרד לשוויון חברתי. הוא מתכלל את החלטת ממשלה 550, והוא שותף מרכזי שלנו לאורך כל הדרך. אינה דיברה על הרשויות. יושב פה סולטן מנהל אגף החינוך בכסייפה. אנחנו לא מאמינים בתוכניות כלליות, אנחנו מאמינים בהטמעה דיפרנציאלית מותאמת ליישוב. אנחנו משקיעים בשפה העברית מעבר ל-550, בהחלטות ממשלה של 880 במזרח ירושלים, 1279 של החברה הבדואית. חשוב לנו מאוד לאגם כל הזמן משאבים. איגום המשאבים קריטי להצלחת התוכנית.

 אני רוצה לדבר על התלמידים, ועליי באופן אישי. אני חושבת שאם לא הייתה לי עברית, לא הייתי  יכולה לפתוח הרבה דלתות, שנפתחו עבורי. אני חושבת שהשפה העברית הייתה מנוף מאוד משמעותי בשבילי. לא שלטתי ככה בשפה העברית עד התיכון. אני הבנתי שהשפה העברית היא המפתח להצלחה שלי. צריך כישרון, מוטיבציה והרבה מאוד דברים, אבל השפה היא כלי. ואני פונה אליכם ואני אומרת: אנחנו רוצים שתממשו את הפוטנציאל שלכם. ואם לא תהיה לכם השפה, לא תוכלו לממש את הפוטנציאל שלכם. אני חושבת שהתוכנית הזאת נועדה לכך כדי שאתם תוכלו להצליח באקדמיה ובתעסוקה. אנחנו עושים את זה כל הזמן בשותפויות.

 דיברו פה על מבחן יע"ל. מבחן יע"ל הוא חסם היום. כנראה שחמש יחידות בעברית הן לא מדד, ויושבת פה ציונה. זה לא מספיק. 

 << אורח >> ציונה לוי: << אורח >>  
 
הוא לא מספיק.  - - - שיש לנו שם מבחן שפה דבורה, שאין ביע"ל.

 << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>  

נכון. בסוף התהליך נרצה שמה שמשיג התלמיד בשפה העברית בבית הספר, ישמש עבורו כמבחן כניסה לאקדמיה. זו תהיה גם אחת ההצלחות שלנו– החיבור הזה בין שני הדברים כדי שזה לא יהיה מחסום. 

המנכ"ל תמיד מבקש שההון האנושי יהיה בהתחלה, כמו שראיתם ביעד – המורים שלנו. שילוב המורים. יש פה תוכנית, שאנחנו מאוד גאים בה, בשיתוף פעולה עם גבעת חביבה, של שפה משותפת, שבה מורים יהודים דוברי שפת אם מלמדים בבתי הספר של החברה הערבית. נרימאן היא אחת המנהלות ויש לה את התוכנית הזאת בתוך בית הספר שלה. אנחנו מבינים כמה זה חשוב. בדיוק היום היה לי שיח כדי להבין מה היכולת ומה צריך לעשות. והחינוך הבלתי פורמלי. אגב, יושבים פה אג'יק. וחשוב שהחינוך הבלתי פורמלי ייכנס ויחשוף את התלמידים עם סטודנטים מתנדבים בחינוך הבלתי פורמלי. זו שנה שנייה. בשנה שעברה ציונה ואני ישבנו יחד עם כל הגורמים האחראים במשרד כדי להכין את התוכנית והשנה התחלנו. אני חושבת ששיתוף הפעולה והאומץ שלנו להגיד דברים אמיתיים בהנהלת המשרד וההקשבה של הנהלת המשרד . 

החלטת הממשלה היא מרגשת כשרואים את הפיסקה הראשונה שלה. אף אחד לא הנחית על החברה הערבית תוכנית לעברית, זה בא מתוכנו. אנחנו מבינים את הצורך. זה מרגש אותי גם ברמה האישית לא רק ברמה המקצועית. תודה.

<< יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  

תודה, שירין. אני רוצה להתייחס להצגה של התוכנית. זה נכון שהשפה העברית חשובה ככלי לקידום חברתי וכלכלי. אבל בלי שליטה בשפת האם הערבית, שהיא המהות והעיקר כשפה הראשונה,  אי-אפשר לשלוט בשפה שנייה. לכן, הדיון הוא עברית כשפה שנייה לדוברי הערבית. אבל זה לא מוריד מחשיבות השפה הערבית כשפת אם, וצריך לחשוב גם עליה. 

אי-אפשר להתמקד בכל מערכת החינוך רק דבר אחד ולקדם רק אותו. קידום הישגים במערכת החינוך זה כל מערכת החינוך בכל המקצועות. אם אנחנו רוצים בוגר שיכול להשתלב, גם באקדמיה וגם בתעסוקה, כמובן שהוא צריך להתקדם בכל תחומי הלימוד שהוא לומד וחווה בתוך בית הספר היסודי והעל יסודי.

שירין, אני רוצה לשאול לגבי התוכנית. מה החידוש בתוכנית הזו שלא היה ולא נעשה בעבר? שנית, חסר לי גם כל נושא ההון האנושי וההשקעה במורים עצמם במערכת החינוך שיעשו את הדבר הזה. שלישית, העדות של מורים דוברי עברית על כניסה לבתי ספר דוברי ערבית. 

 << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>  

קודם כול, אינה ציינה כיווני פעולה חדשים. כאמור, אחד הדברים החדשים זה המיסוד והעובדה ששעות העברית הפכו להיות חובה, מה שלא היה מעולם. שנית, מפמ"רית שמכוונת ליסודי ולגני ילדים, וזאת לצד מפמ"ר שמדבר על החטיבה העליונה. הדבר השלישי, שבעיניי הוא לא פחות חשוב, הוא העובדה שאנחנו נותנים ביטוי לשפה העברית הדבורה, מה שלא היה מעולם. בארגון הלמידה יש פה את העניין של העברית הדבורה. זה לא יהיה יותר דקדוק, ספרות, הבנת הנקרא. כל העולם של הוראת השפה העברית הולך להשתנות. דרך אגב, ה-CFR זה כבר על הערבית. דיברת על השפה הערבית. גם הוראת השפה הערבית הולכת להשתנות כי אנחנו מבינים שהשפה הערבית היום היא אתגר מאוד מאוד גדול.

 אני חושבת שזה עניין של מיקוד. זה לא שאנחנו לא עושים דברים אחרים. אנחנו מתמקדים בחינוך טכנולוגי באותה מידה ובאקדמיזציה וב-AI. זה לא שאנחנו עובדים רק על השפה העברית. שלא נתבלבל, המיקוד שלנו כלפי החברה הערבית הוא בכמה זירות כל הזמן. אבל השפה העברית היא החלטת ממשלה כי זה היה חשוב. זה לא על חשבון דברים אחרים. אני מקבלת את ההערה שלך. 

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  
 
ולגבי המורים וההכשרות?

 << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>  
 
לגבי המורים – לא סתם התוכנית מתחילה בהון האנושי. ראשית, אנחנו שמנו לנו יעד לעדכן את רישיון ההוראה בעברית כדי לעשות מזה פרופסיה. כלומר, מה צריך ללמוד באקדמיה כדי להיות מורה לעברית. כי אי-אפשר לעדכן את תוכנית הלימודים ושתוכנית ההכשרה תישאר שונה. שנית, הפיתוח המקצועי, וזה אחרי שהמורה נכנס. בתוכנית הזאת יש תקציב לשבע קהילות מורים, יש תקציב תוספתי לפיתוח מקצועי. אנחנו מעודדים מורים יהודים. היום בדיוק דיברתי עם גבעת חביבה. אנחנו רוצים להבין מה המשמעות. צריך להגיד שבמערכת החינוך היהודית יש מחסור במורים, וזאת ללא קשר לשפה העברית. ולכן, זה לא שיש עודף מורים יהודים ואנחנו לא רוצים לשלב אותם במערכת החינוך הערבית. אבל אם נדע שיש ביקוש למורים נוספים, אין לנו שום בעיה להקצות עוד. בדיוק ביקשתי תוכנית עבודה. אנחנו ערים לצורך להיערך מוקדם לתוכנית הזאת ולעניין הזה. אין לנו שום בעיה. להפך, אנחנו מעודדים. יש תוכניות של מרחבים לשילוב, ללא קשר לעברית, של מורים ערבים במערכת החינוך הערבית. אבל בשפה משותפת זה חשוב.

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  

האם יש מסלולים להכשרה של מורים ללימוד השפה העברית? 

 << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>  
 
בוודאי. אנחנו חילקנו את המשימות בינינו במשרד. מינהל עובדי הוראה מול המל"ג עם ציונה מדבר עם המכללות על האופן שבו צריך לשנות את ההכשרה במכללות. פרופ' עלי ותד מבית ברל, שיושב, ידבר רגע על הפורום. הוקם פורום איך מתמודדים עם השפה העברית במכללות. מדברים על מסע ארוך טווח. זה לא תוכנית של שנה, זה מסע. אבל ברור לנו שכן. המכללות בדרום, לא כמו המכללות בצפון, המשולש. אנחנו מבינים את הצורך בהתאמה, אבל אין ספק שזה מסע שיצאנו אליו ולא תוכנית.

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  
 
תודה, שירין. 

 ד"ר שרף חסאן, יו"ר ועדת המעקב לחינוך הערבי, בבקשה.

 << אורח >> שרף חסאן: << אורח >>  

תודה רבה לכם. אני מברך על הדיון הזה. זה גם חשוב לסוג דיאלוג למי שעוסק במלאכה. כמה מילים על ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי. למי שלא יודע, ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי היא גוף מקצועי שהוקם לפני 41 שנים על ידי ועד ראשי הרשויות הערביות כגוף שיוביל את המאבק למען קידום החינוך בחברה הערבית. נאמר אז בצורה ברורה שנושא החינוך הוא נושא אסטרטגי מבחינת החינוך הערבי, ומבחינת השקעה בילדים שלנו כדבר משמעותי ואסטרטגי. ולכן, זה לא פחות חשוב מנושאים אחרים שבזמנו היו להם ועדות שונות. אני יכול להגיד גם שנושא השפות הוא נושא מאוד חשוב ומשמעותי. הוא נושא קריטי, מבחינתנו. חשוב לנו שהילדים שלנו ישלטו בשלוש השפות המרכזיות, ואם יש אפשרות אפילו ליותר, אז יותר. אבל בואו נדבר על שפת האם, השפה הערבית, כמובן העברית והאנגלית, שהיום הן אלו שפות מפתח לכל דבר, ובעיקר לכלכלה וחברה ולימודים, וזאת על מנת להיות מחוברים גם בתוך המדינה, אבל גם עם העולם. כל הדברים האלה הם דברים מרכזיים. 

 אבל כשקובעים מדיניות צריך לתת מענה למספר נקודות חשובות, לדעתי, שלא לכולן הייתה כאן התייחסות. ראשית, יש ייחודיות בחברה הערבית הייחודיות והיא בכך שהילדים שלנו לא צריכים רק ללמוד ערבית ועברית, אלא החובה היא ללמוד שלוש שפות. כשמבקשים מילד ללמוד שלוש שפות, אז זה דורש קצת דיון. מבחינה מחקרית כן אפשר אפילו ללמוד יותר משלוש שפות. אבל יש הקשר. זה תלוי בהקשר משמעותי. למשל, למצב הסוציו-אקונומי של ילדים. לילד במצב סוציו-אקונומי מאוד קשה להסתדר עם עומס תוכניות ועומס שפות, ובמיוחד כשמתחילים בגן הילדים כשהילד עוד לא התבסס בשפת האם שלו. זה דורש חשיבה. 

 הוזמנתי לאחת הישיבות בתקופה של ד"ר מירי שליסל, ובה העליתי את הצורך לחשוב על אסטרטגיה איך מלמדים שפות בחברה הערבית לילדים ערבים. מה שקורה היום הוא שמדברים על ערבית לבד, עברית לבד ואנגלית לבד. זה מה שרואים. מבחינת אסטרטגיה לחברה הערבית, אני לא רואה שיש מישהו שישב וחשב איך מנהלים את העניין הזה. אני העליתי את זה לפני ארבע שנים באחת הישיבות. שוב, מבחינת מהותית זה יכול להיות שילדים ילמדו שלוש שפות במקביל. אבל מה עם ההקשר הנוסף? מה עם המצב הסוציו-אקונומי של הילדים? מה שקורה הוא שילדים חזקים יכולים והם מסתדרים, ולעומת זאת ילדים מוחלשים נשארים מאחור, וזה רק מעמיק את הפערים. לדעתי, הצורה שבה זה נעשה היום מעמיקה את הפערים. וכשזה מעמיק את הפערים, מבחינתנו, כחברה ערבית, כשנושא האלימות והילדים שנשארים מאחור, זה הופך לנושא אסטרטגי. אלה הילדים שנושרים לאלימות ולפשע, לצערי. אני בא מיישוב שבו שבעה אנשים נפצעו ביומיים האחרונים. באחד המקרים היה ירי לכיוון מנהלת בית ספר. היא לא נפצעה, אבל היא הייתה יעד לירי. זה מאוד קשה. נושא הפערים גם מתחבר לנושא השפות. אם אתם אומרים שיש התקדמות בנושא הזה, אני שמח לשמוע. אבל אני לא יודע, ולא ידעתי על זה. 

 << אורח >> ציונה לוי: << אורח >>  

לגבי השפות של החברה הערבית – יושבים ביחד לכל השפות. יש דיונים מאוד מעמיקים וגם פעולות אסטרטגיות איך לעשות את החיבורים האלה. וגם הגישה לגבי הסדר: ערבית ואחר כך עברית ואחר כך אנגלית, ובנפרד, לא נכונה. יש עבודה מאוד טובה ומשותפת. 

 << אורח >> שרף חסאן: << אורח >>  
 
אם יש התקדמות, אז אנחנו לא מודעים לזה. אני אומר שהישיבה האחרונה שהוזמנתי אליה הייתה בתקופה של מירי שליסל לפני ארבע שנים. מאז לא הוזמנתי לאף ישיבה. הדאגה כאן היא להיות לפחות מעודכנים, וכן לקיים את הדיאלוג הזה. לדעתי, זה קריטי וחשוב. מבחינתנו, נושא השפות הוא הכי משמעותי. לגבי השפה הערבית – אני מודע לכך שיש תוכניות חיצוניות ונקודתיות לחיזוק השפה הערבית בכל מיני מקומות. אני ביקרתי בבתי ספר ומאוד התרשמתי מאוד. אבל זה עדיין זה לא עולה לאותה רמת השקעה כמו שאתה מדברים ומשקיעים בשפה העברית. הטיפול בשפה הערבית הוא לא רק דרך תוכניות חיצוניות, זה צריך להיות משהו מהותי ב-DNA של בתי הספר – איך להפוך את שפת האם לשפת בית הספר וכנושא מרכזי של בית הספר. עדיין לא הגענו לנושא הזה.

 גם בנושא השפה הערבית אנחנו כן רצינו להיות שותפים, וביקשנו להיות בדיאלוג עם הפיקוח על השפה הערבית. וכן, בזמנו, לפני ארבע שנים, גם קיימנו שתי פגישות משמעותיות. הבאנו את טובי המומחים שלנו לישיבות האלה וסוכם על עוד יום עיון, ומאז הכול הופסק. 

 << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>  
 
ד"ר שרף, מונתה מפמ"רית שפה ערבית-יסודי ד"ר לובנה חדיד, מה שלא היה אף פעם. יש אוריינות שפה. ומתוך כבוד לשפה הערבית, לא עשינו את העתק-הדבק, מה שאנחנו עושים בעברית. אתה יודע שהגישה המקצועית והפדגוגית שלך מקובלת עלינו. אנחנו שם. זאת אומרת, באותה מידה שמונתה מפמ"רית שפה עברית-יסודי, מונתה מפמ"רית שפה ערבית, וזאת בפעם הראשונה בהיסטוריה של המשרד. זה לא היה אף פעם. אני לוקחת על עצמי לעדכן.

 << אורח >> שרף חסאן: << אורח >>  
 
זה מצוין. אני משבח. להפך, כשיש התקדמות אני משבח ואומר שזה חשוב. אתם באמת עושים עבודה חשובה. זה חשוב שיש מפמ"רית. אנחנו התחלנו בדיאלוג לפני ארבע שנים בתיאום עם המפמ"רית לערבית, ופתאום בלי שום הקשר זה הופסק, וחבל.

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  
 
אני יודע שאתם מנהלים כל הזמן קשר עבודה. אתם יכולים לעשות את הדיון הזה.

 << דובר_המשך >> שרף חסאן: << דובר_המשך >>  
 
אבל זה נושא ציבורי חשוב. הוא לא קשור רק קשור לדיאלוג שמתקיים בצורה ישירה או עקיפה בינינו. לחברה הערבית באמת חשובים דיונים מסוג זה, ולכן אני אומר את זה. אנחנו הדגשנו אז ומדגישים, במיוחד השפה הערבית, שאנחנו לא נקבל שמישהו יקבע איך תיראה השפה הערבית שלך כי שפה היא מרכיב מרכזי בנושא הזהות, וגם איזה שפה ערבית אנחנו רוצים. הנושא הזה צריך להיות בדיאלוג.

<< יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  

שרף, אנחנו אמורים לסיים את הישיבה בשעה 13:00. בגלל חשיבות העניין, אני אומר וסומך גם על זה ששניכם יכולים לנהל את השיח. תביא את כל העמדות והדרישות של החברה הערבית. אני אשמח גם להיות חלק מהדיון הזה. ואם אפשר לקיים אותו דרך הוועדה, אנחנו נקיים אותו גם. אני אומר את הדברים בגלל חשיבות העניין, לא בגלל דבר אחר. תודה.

 << אורח >> שרף חסאן: << אורח >>  
 
לגמרי. אני אעצור כאן.

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  
 
נשמח לשמוע ממרכז המחקר והמידע התייחסות קצרה לנושא. 

 << אורח >> מיכה נוי: << אורח >>  
 
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שמי מיכה נוי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. המסמך שכתבנו התפרסם באוגוסט 2024. הוא התייחס גם למערכת החינוך וגם למערכת ההשכלה הגבוהה. במסמך פירטנו גם על מידע וגם על נתונים שקשורים ללימודי עברית. כמובן שזה טרם תוכנית "עברית לחיים". 

אחד הדברים שהתייחסנו אליהם זה המחקרים של המבדקים של ראמ"ה, שכמו שצוין כבר הצביעו על עמידה במקום פחות או יותר מבחינת הציונים. כלומר, התחילו ב-500 בתשע"ד, ובתשפ"ג אנחנו ב-499. פירטנו גם בנוגע לבחינות הבגרות על שיעור הניגשים ועוברים בהצלחה והכשרת המורים לעברית. לפי הלמ"ס יש שיעור גבוה של מורים ללא הכשרה מתאימה, ו"מתאימה" – הכוונה היא לפי חוזר מנכ"ל, ומעט מורים שנבחנו בשנים האחרונות בבחינת הבקיאות, שהייתה חובה ועכשיו היא רשות. הייתה בחינת בקיאות בעברית שאמורה לתת בונוס. יש הרי את עניין שיבוץ מורים להוראה, שיטת הניקוד, ומורים לעברית שרוצים לקבל בונוס יכולים להיבחן בבחינת בקיאות בעברית. מעט מורים ניגשים לבחינה הזו, וממש משהו כמו אחוז מתוך כל אותם מועמדים עוברים אותה בצורה שהם מקבלים ציון בונוס.

התייחסנו במסמך לשני דברים נוספים בהקשר לקשיים ואתגרים, ואנחנו נשמח כמובן לשמוע אם יש איזושהי התייחסות בתוכנית לקשיים הללו, הוא גם העניין דיגלוסיה. זאת אומרת, לשונות השפתית. זה מה שהופך את לימוד העברית ללימוד שפה שלישית. והדבר הנוסף, מה שעולה מתוך המבדקים של ראמ"ה הוא חשיפה מועטה של התלמידים לשפה העברית ומוטיבציה נמוכה ללמוד עברית. 

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  
 
התייחסות משרד החינוך בקצרה לדברים שעלו.

<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>  

80%. במבדק של ראמ"ה בתשפ"ג, 80% מקרב התלמידים העידו שחשוב ללמוד עברית. 

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  
 
האם יש לכם תמונת מצב לגבי המורים שאין להם הכשרה לעברית? 

 << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>  
 
 צריך להדגיש שיש מבחנים שהם לא חובה. ציונה אומרת, ובצדק, שכדי לקבל ניקוד בנוהל השיבוץ מציעים להם מבחן באנגלית, בעברית ובערבית, וגם שפת אם, והם לא ניגשים. אנחנו לא יכולים. אי-אפשר לכפות, בגלל עיקרון השוויון, על מורה ערבי לעשות מבחן כניסה כתנאי לקבלה. לכן, אנחנו מציעים. אנחנו לא יכולים לחייב.

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  

אבל יכול להיות שזה מתבקש בלימוד עברית.

 << דובר_המשך >> שירין חאפי נטור: << דובר_המשך >>  

אבל אי-אפשר לחייב אותם. הם עושים תואר ותעודת הוראה, וזה התנאי לקבלה. אנחנו לא יכולים להתנות את הקבלה להוראה במבחן קבלה. זה לא הוגן. 

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  

תודה, שירין. 

ח'ליל סבאח, נציג מועצת התלמידים, תפדל.

 << אורח >> ח׳ליל סבאח: << אורח >>  
 
שלום. אני ח'ליל סבאח משפרעם. אני יושב-ראש מועצת התלמידים והנוער של שפרעם ונציג במועצת התלמידים הארצית. אני בכיתה י"א.

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  
 
ויש לו עברית מצוינת.

 << דובר_המשך >> ח׳ליל סבאח: << דובר_המשך >>  
 
תודה. אני כאן כדי לדבר על בעיה רצינית שמעסיקה אותנו, בני הנוער הערבים, ואת הקושי בשפה העברית. כולנו יודעים שהשפה העברית היא קריטית לחיים בישראל, בין אם זה בלימודים או בשוק העבודה או בכל מקום כמעט במדינה. אבל המערכת שבה אנחנו לומדים עברית בבתי הספר פשוט לא מספקת את הכלים שאנחנו צריכים כדי להשתמש בה בצורה שוטפת בחיים היום יומיים. השיטה הנוכחית מלמדת אותנו עברית בצורה מיושנת, כמעט ללא תרגול מעשי, וזה מוביל לכך שרבים מאיתנו מתקשים לנהל שיחה שוטפת בעברית או להביע את עצמנו בצורה ברורה. מה התוצאה של זה? שכשאנחנו יוצאים לעולם האמיתי, לעבודה, ללימודים, או לכל סיטואציה שאנחנו בה נתקלים, אנחנו נתקלים בחומה שמקשה עלינו. היא חוסמת אותנו, היא לא נותנת לנו לדבר, ולהרבה תלמידים ערבים אין מה לעשות עם זה.

 מה אפשר לעשות בנוגע לזה? יש לנו המון המון רעיונות לשיפור המצב. את הראשון ביניהם עשינו כבר אצלנו בעיר ואצלי בבית הספר, והוא עבד קצת, והוא מפגשי דו-קיום בין יהודים לערבים. במפגשים האלה אנחנו נוכל לתרגל את השפה בצורה טבעית דרך שיח ישיר ולא רק דרך ספרים ומבחנים. בנוסף, צריך לזנוח את השיטות הישנות, שהן בכלל לא עוזרות, ולהכניס שיטות חדשות לעידן המודרני, כמו צפייה בסדרות בעברית, בשימוש בטכנולוגיות למידה חדשות ויישום גישות אינטראקטיביות, שיגרמו לנו באמת לדבר ולהבין עברית במקום לשנן חוקים יבשים.

 אנחנו לא כאן רק כדי לדבר, אנחנו כאן כדי לפעול וליצור שינוי אמיתי. אנחנו רוצים שתעזרו לנו כדי שנוכל לעזור לכל הדור הצעיר של החברה הערבית להתקדם ולהשתלב בצורה טובה יותר בחברה הישראלית. תודה לכם על ההקשבה. 

				(מחיאות כפיים)

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  
 
 תודה רבה ח'ליל. כל הכבוד. אנחנו מקיימים את הדיון הזה כאן יחד עם משרד החינוך ויחד עם נציגי החברה עם רשויות מקומיות בדיוק כדי לקדם את הנושא הזה בשבילכם ובשביל עתיד טוב יותר עבורכם. 

 סולטן אלקרעאן, מנהל אגף חינוך בכסייפה בנגב, בבקשה.

 << אורח >> סולטן אלקרעאן: << אורח >>  
 
 תודה. כולנו תמימי דעים שהעברית היא מאוד קריטית ושהיא מאוד משפיעה על שאר התחומים בחיים. לאיש הרוח והספר יאנוש קורצ'אק יש משפט שאומר: לתקן את העולם, פירושו לתקן את החינוך. וזה המוצא. אני חושב שמאחר ואנחנו עוסקים בתהליך של תיקון במערכת חינוך קיימת, צריך לקחת בחשבון שני דברים. אי-אפשר להחליף את מערכת החינוך הקיימת כיום, וגם בפרק זמן קצר. זאת אומרת, צריכים להיות עם רגליים על הקרקע ולהציב שני דברים. אני חושב שאחד היעדים של תוכנית העברית, שצריכה להיות, זה איך אנחנו יכולים להשאיר את הידע בתוך אותן מסגרות. כי, בסופו של יום, גם תוכניות מתערבות לא נשארות לעד ותוך פרק זמן מסוים הן יוצאות מהמערכת. צריך לקחת בחשבון איך אנחנו משאירים את הידע ואת כל הכלים החדשים, המיומנויות והכישורים, בקרב אותם צוותים שבסופו של יום ימשיכו את הפדגוגיה. הנקודה השנייה היא בעיניי מאוד חשובה. אני חושב שכדי ליצור איזשהו מודל מצליח, צריך ליצור מודל חלופי. אני חושב שמערכת החינוך מטפלת לפעמים בשכבות היותר גבוהות מבלי לשים לב שהפער מתחיל להתפתח בשכבות הנמוכות. זאת אומרת, מה קורה עם העברית בגן? אני חושב שצריך להכין תוכנית שיהיה לה אפקט גם ברמת השכבות הכי נמוכות שהן הגנים. 

יש כאלה שיגידו שאפשר ללמוד את שתי השפות בד בבד, כי המחקרים מראים ששתי שפות אפשר ללמוד בו זמנית. תגידו: איך אפשר להנחיל? שפה לומדים דרך דיבור והאזנה. כשמנכיחים את השפה במסגרת, הילדים לומדים את השפה. אני יכול לתת דוגמה אחת מתוך פיילוט קטן שההשפעה שלו מינורית. אנחנו עושים איזשהו פיילוט בגנים ביישובי כסייפה, ואני רואה איך השפה של אותם ילדים משתפרת יום-יום. יתרה מזאת, אדוני המנכ"ל, איך הביטחון של אותם ילדים הוא ביטחון אחר לגמרי גם ברמת הדיבור. כמו שאינה אמרה, בסופו של יום, יש אוריינויות שמתפתחות בגיל קטן, ובמיוחד שליטה בשפה. אני חושב שההשקעה צריכה להיות בגיל הזה. תשאלו: איך? כן, יש קושי בגיוס מורים מהחברה היהודית. אנחנו מתקשים לגייס. אבל יש סטודנטים עם מלגות. אנחנו, כרשויות, מוכנים לתת גם מלגות לאותם סטודנטים במטרה להנכיח את השפה באותה מסגרת. יותר מזה, אני חושב שהרשויות צריכות להיות בפרונט. השפה העברית היא גם צורך מקומי, בדיוק כמו שהיא צורך לאומי.

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  
 
תודה רבה, סולטן.

<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>  

אני חייבת לפרגן על העבודה המשותפת ועל מה שקורה שם. באמת ישר כוח. יש לנו פה מודל שאנחנו יכולים לעבוד איתו. תודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  
 
תודה. 

סלימאן אלעמור, אג'יק.

 << אורח >> סלימאן אלעמור: << אורח >>  

 אנחנו רוצים להמשיך את החגיגה ואת הרוח החיובית שקיימת בישיבה הזאת. אני חושב שאנחנו הגענו למצב שכל השחקנים מבינים את חשיבות השפה העברית, גם החברה הערבית עצמה וגם הילדים והנוער, וגם הרשויות וגם כל המשרדים הממשלתיים שיושבים פה, שהם שותפים אסטרטגיים חשובים, בעיקר בהובלת משרד החינוך. ילד שבסוף ילמד עברית, צריך לפגוש את השפה בכמה מקומות. זה לא מספיק שיהיו חמישה ושבעה שיעורים בתוך החינוך הפורמלי, צריך לראות איך הם פוגשים את זה בחינוך הלא פורמלי. במקרה הזה אנחנו נכנסים לקומה השנייה שהיא החינוך הלא פורמלי. אנחנו יודעים מה מצב החינוך הלא פורמלי בחברה הערבית מהמקום של מספרים מאוד מאוד קטנים של משתתפים בתוך הפעילות. ביחס בין ערבים ויהודים, המספרים כמעט 5% לעומת 25%. זו הזדמנות, אדוני המנכ"ל, בהובלת הצוות המדהים, ובעיקר בהובלת שירין, שמוביל בשנים האחרונות את החברה הערבית למקומות מצוינים גם בעברית וגם בחינוך הלא פורמלי – איך בסוף המספרים מתחילים להיות מספרים מאוד מאוד משמעותיים. זה אומר שהילד צריך לראות איך הוא פוגש ואיך נכנס לתוך התוכן של החינוך הלא פורמלי גם הסיפור של העברית.

שנית, צריך לשים לב לטווח הקצר ולטווח הרחוק. לגבי הטווח הרחוק – מצוין מה שאמרו משרד החינוך וסולטן לגבי גנים וכיתות א' ו-ב'. צריך לשים לב שבסוף יש כ-40,000 בוגרים בשנתון. צריך לראות איך אנחנו לא מאבדים אותם. הם יוצאים לשוק העבודה בלי ארגז כלים שאיתו הם יכולים להסתדר גם בחיים הבוגרים. מבחינתי, צריך לראות איך בונים בסוף משהו דיפרנציאלי שמכוון, גם לכיתות היסודי, גם לחטיבת הביניים וגם לתיכון, כדי שבסוף הילד שיוצא מחר גם מקבל כלים, וזאת לצד עבודה בטווח הרחוק. זה אומר שבסוף צריך לעבוד בכמה וכמה מקומות. בעיניי, יש פה הזדמנות לעשות דברים מאוד מאוד גדולים. אנחנו, באג'יק, מאוד מחויבים לזה. אדוני היושב-ראש, נשמח לנהל גם דיון גם על זה, על השילוב של החינוך הפורמלי ללא פורמלי ועל כניסת השפה העברית לחינוך הלא פורמלי. תודה על היוזמה.

<< יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  

תודה, סלימאן.

מיכל מגבעת חביבה, בבקשה.

<< אורח >> מיכל סלע: << אורח >>  

תודה רבה על קיום הדיון הזה, גם ליוזמים וגם ליושב-ראש. אני רוצה להנכיח את זה שבדרך כלל בנושאים כאלה, או כשאנחנו מגיעים לוועדות הכנסת, אנחנו בקרב בלתי נגמר. תראו איך אנחנו לא בקרב. כולנו תמימי דעים על הדבר הזה. ואולי אם נעשה באמת כמה שינויים מבניים, נוכל להביא לתוצאות. קודם כול, תודה רבה.

 אנחנו מפעילים תוכנית שקוראים לה "שפה משותפת". זה השמה של מורות יהודיות דוברות עברית שפת אם בבתי ספר ערבים. תכף נרימאן תדבר על החוויה שלה כמנהלת בית ספר ברמלה על החוויה שלה עם התוכנית הזאת. 

אבל חשוב לי להגיד שאנחנו יודעים כמה דברים. בואו לא נתעלם מהמציאות. יש כמה פערים קטנים ביחסים שבין החברה היהודית לערבית גם כדי ללמוד עברית ולרצות ללמוד עברית, שאולי כדאי לעסוק גם בהם. אני חושבת שבתוכנית שלנו אנחנו עושים את שני הדברים. זאת אומרת, הרבה מאוד פעמים התלמידים זוכים למפגש החיובי הראשון שלהם עם דמות חיובית בוגרת מהחברה היהודית, ונעים וכיף להם בשיעור. ההוראה והפדגוגיה הן מאוד מאוד שונות, ויש דגש מאוד מאד רציני על דיבור, על עברית מדוברת, על יכולת לדבר, על לתת איזשהו מקום בטוח להביע את עצמך. אנחנו יכולים להרחיב את התוכנית הזאת. אנחנו יכולים להביא עוד מורים ומורות יהודים ויהודיות שרוצים להיות חלק מהמאמץ הלאומי החשוב הזה. כל מה שאנחנו צריכים, ואנחנו עושים את זה בתמיכה עצומה של שירין לכל אורך הדרך, זה מבנה שיאפשר לנו לתת להם ודאות לגבי המשרה שלהם בכל שנת לימודים, לתת להם את היכולת לדעת איפה הם הולכים ללמד, ושזה יהיה הגיוני מבחינת מקום המגורים שלהן. ואם יהיה לנו את הדבר הזה, נגדיל – עלינו.

<< יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  

אני חושב שמה שאת אומרת פה הוא מאוד משמעותי. כבוד המנכ"ל, לתשומת ליבכם ולקחת את זה בחשבון. 

 << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >>  
 
אני אתייחס.

נרימאן, בקצרה.

 << אורח >> נרימאן ראבי: << אורח >>  

מה זה "בקצרה? חיכיתי כמו ילדה טובה. תנו לי. 

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  
 
לא, יש לנו עוד כמה דוברים. אני רוצה לתת לכולם. אני לא רוצה לקפח את זכות הדיבור של אף אחד. 

 << אורח >> מיכל סלע: << אורח >>  
 
זה יהיה הכי טוב ששמעת. שווה לך.

 << אורח >> נרימאן ראבי: << אורח >>  
 
 קוראים לי נרימאן ראבי, מנהלת בית ספר אלאמל רמלה. רמלה היא עיר מעורבת שבה גרים יהודים ערבים יחד. קודם כול, אני רוצה להודות לכולם על ההזדמנות שאנחנו כאן במעגל חשוב. יש לנו את הדבר הכי חשוב כאן, והוא ח'ליל שמייצג את התלמידים במדינת ישראל. ריגשת אותי מאוד כשאמרת שאתם רוצים שיעזרו לכם. כולנו, ללא יוצא מהכלל, כאן בשביל לעזור לכם. 

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  
 
נכון.

 << דובר_המשך >> נרימאן ראבי: << דובר_המשך >>  
 
 אני באה בשביל להציג את תוכנית "שפה משותפת" שבה אנחנו משתפים פעולה בשותפות מלאה יחד עם גבעת חביבה. אני רוצה, קודם כול, להודות לשירין על הגיבוי והתמיכה, ולמשרד החינוך על זה שהוא מלווה אותנו ומגבה ומעצים את התוכנית.

 רמלה היא עיר מעורבת. המרקם החברתי שם מחייב אותי כמנהלת לקדם יחד את שתי השפות. אני מנהלת שנה שנייה בבית ספר אלאמל ברמלה, עם הישגים מאוד מאוד מדאיגים מבחינת השפה הערבית. אמרו לי: את בהתחלה. תתמקדי רק בשפת אם. אמרתי: אין מצב. אני חייבת לקחת את שתיהן יחד כי אין דבר כזה שילד שגר בעיר מעורבת לא ישלוט בשתי השפות יחד.

 קצת עליי. במקור אני מהנדסת תעשייה וניהול. אבל בכל שנות החינוך, שהן בערך עשר השנים, חינכתי בחברה היהודית. לא הייתי מתקבלת לשם לחנך כיתה וללמד תנ"ך ומורשת וכל המקצועות האחרים אם לא הייתי שולטת בשפה. השליטה שלי בשפה העברית זימנה לי באמת אפשרויות בכל הקריירה שלי. ח'ליל, אני חושבת שזה הדבר הכי חשוב שאתם צריכים להבין. זה לא חמש יחידות בציון מאה. היו לי חמש יחידות בציון 100 בבגרות, גם באנגלית, גם בערבית, גם בעברית ובהכול, אבל זה לא אומר שהייתה לי שליטה 100% גם בעברית, וחשוב שתדעו את זה. זה שונה לגמרי. אני חושבת שאנחנו דווקא בדרך הנכונה לשם. אני ביקשתי שיהיה אצלי מורה יהודי בתוך בית הספר. שי, אני באמת רוצה לומר תודה על ההזדמנות ועל זה שבאמת הגשמתם לי את החלום. אני חושבת שצריך לאמץ את זה ולתת לנו את המשאבים ואת הסיוע לגייס עוד מורים יהודים לבתי ספר ערבים. זה לא סטיגמה, זה לא פחד. כמנהלת הם יקבלו לנו את כל הגיבוי. שי מלמד עברית בנושא העלייה למכה, שי מלמד עברית דבורה על אל-אסראא' ואל-מעראג'. זה לא רק עברית עברית. אנחנו משלבים את זה ביחד. אנחנו מחזקים את הזהות שלך בתור תלמיד ערבי, אבל ביחד אנחנו נחזק את השפה הדבורה. אמרתי שאין מה לעשות ושאני כמנהלת צריכה למצוא פתרון ושאני לא אחכה. רכשתי תוכניות בגפ"ן ותוכניות אחרות וכל המדריכים והספקים בהן הם יהודים. אם לתלמיד שיש לו בעיות רגשיות, אנחנו מקבלים בשפה העברית. 

<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>  

איזה מנהלים יש לנו, אה?

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  
 
תודה רבה. 

עו"ד נסרין, בבקשה. תפדלי.

<< אורח >> נסרין סייף: << אורח >>  

צוהריים טובים לכולם. תודה על הזכות לדבר. אני נסרין סייף, מנהלת שותפה לתחום החינוך ביוזמות אברהם. אין זה סוד, ואנחנו ראינו לפני עשור באמת את הירידה המשמעותית ברמת השפה העברית. אבל כיוון שגם התחלנו לדבר על מחקרים, כדאי באמת שהמחקרים שמלווים את התהליכים שקורים כרגע והשינויים במשרד החינוך יהיו מלווים גם בבדיקת המצב סוציו-אקונומי, אם הוא ישנו, וגם סוגיית עברית דבורה לפי מחוזות, כי זה משתנה. אנחנו רואים שרמת העברית של האנשים הצפוניים שונה משל אנשים שגרים במרכז, וכמובן גם שונה מאנשים שגרים בדרום. זו נקודה מאוד חשובה אם אנחנו רוצים להצביע בדיוק על הבעיה. בנוסף, כמובן דברים שבהם אנחנו נוכל גם לשתף פעולה, וכמובן שנעבוד ביחד.

 המגמה הזאת היא באמת לא לטובתם של הצעירים הערבים שבאמת סובלים בהשתלבות החברתית, האקדמית והתעסוקתית. יש לזה כמובן גורמים. אני לא אתחיל עכשיו להקריא את כולם, אבל אפשר לחלק אותם לשניים: הגורם הראשון הוא הפחתת החשיפה לשפה העברית. אין לנו מפגש בין השפה לבין הצעירים. אנחנו רואים את זה כבר שנים. כמובן שיש עוד גורמים שהם חיוביים, ואני מברכת, כמו התפתחות היישובים הערבים, וגם המהפכה בתקשורת כאשר התלמידים היום לא צריכים באמת לצרוך את המידע בשפה העברית. צריך למצוא באמת את החלופה ולהביא את המפגש עם השפה, ואנחנו צריכים לדאוג לזה. הגורם השני, ושמחתי לשמוע עכשיו על השינוי שקורה במשרד החינוך, גם אם זה בהכשרת מורים, ובאמת מורים לשפה העברית. ושוב, תמיד צריך לדבר על השפה העברית דבורה. לגבי אלה שעוברים את בחינת יע"ל – זה לא אומר שהם שולטים. אנחנו רואים את הנשירה אחרי. צריך גם לשים גם את זה פה על השולחן. ללמד עברית דבורה היא לא כמו ללמד ספרות.

 לגבי ההמלצות של הגדלת שילוב המורים היהודים שמלמדים בבתי ספר ערבים – לא כל מורה יהודי בעל שפת אם עברית יכול לעשות את העבודה הזו. לימוד שפה כשפה שלישית ורביעית דורש באמת מיומנות מיוחדת, הכשרה מיוחדת באקדמיה. לא כל אחד יכול לעשות את זה. לגבי השקעה גם במורים הערבים הקיימים – אני חייבת לשים גם את זה פה ולהגיד שגם שם יש צורך בתמיכה ובמשאבים מאוד גדולים. חלק מהמורים הערבים לא שולטים בשפה העברית, ויש כאלה שכן, אבל הם מלמדים את העברית בשפה העברית. דרושה שם עבודה עם המורים הערבים הקיימים במערכת. וגם לשכפל את ההצלחות. ציונה, התחילה בעבר גם עם יוזמות אברהם גם בהוראת האנגלית, וראינו שם הצלחות. אני רואה שעכשיו גם נעשית אותה עבודה. וכמובן להגדיל את ההזדמנות של מפגש ואינטראקציה עם השפה, כמו שאמר ח'ליל. 

כמשפט אחרון מאוד מאוד חשוב להגיד שכשמתחלים, לא נותנים את זה בפולסים. צריך להמשיך, יש צורך ברצף. אי-אפשר לתת טעימה ולתת את התלמיד באמצע. תודה לכולם, ובהצלחה לכולנו.

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  
 
תודה.

היועצת המשפטית, בבקשה, ממש בקצרה.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  
 
זה נראה כאילו נחתתי, אבל שמעתי את כל הדיון מרחוק. רציתי כן לחבר לנושא שנמצא על שולחן הוועדה בהצעת חוק שדנים בה מחר, ואני חושבת שלהרבה מהאנשים שהתייחסו כאן יש ידע רלוונטי על תהליכים שקורים. יש היום הצעת חוק, שחלק מהמטרות שלה זה גם שהמורים שישתלבו במערכת יהיו מורים שיידעו יותר עברית ויהיו מחוברים לתוכנית הלימודים הישראלית. זה נכון שהיא מעוררת גם קשיים וצריך אולי לחשוב על הדרך הנכונה להשיג את המטרה, ולכן אני שמה את זה כאן על השולחן. זאת הצעת חוק שאנחנו דנים בה מחר דיון שני, והיא עוסקת במניעת העסקה של עובדי הוראה בעלי תואר מהמוסדות ברשות הפלסטינית.

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  
 
שזה מנוגד לכל הדיון שיש פה.

 << דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>  
 
לא. אני חושבת שהיא נוגעת להרבה מהאנשים פה שמכירים תהליכים שנעשים ותוכניות, וחשוב אולי שהדברים יגיעו גם לדיון בהצעת החוק. לכן, היה לי חשוב לבוא ולהגיד את זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  
 
תודה רבה. 

יונתן פז מהמשרד לשוויון חברתי, בבקשה, בקצרה.

 << אורח >> יונתן פז: << אורח >>  
 
אהלן, שלום. יונתן מהרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית. אני אהיה מאוד מאוד קצר. אני רק רוצה לנסות לשפוך אור אולי על משהו שלא עלה בדיון פה. בסוף הצוות המקצועי פה במשרד החינוך הצליח להביא סיפור של התקדמות ושל מדיניות לתוך השולחן הזה. אני חושב שזה שיש פה תמימות דעים, זה מכיוון שיש כאן מהלך מדיניות פורץ דרך. הוא עלה במאמץ מאוד מאוד משמעותי, ולכן הוא גם מקבל את ההכרה הזו.

 אני רוצה להסב את תשומת לב הנוכחים שהמהלך הזה הוא מדיד. בהחלטת הממשלה שעברה קיימים שורה של מדדים שמספרים את הסיפור. הם הוצגו פה. כולנו ביחד יכולים להסתכל עליהם ולבדוק את ההתקדמות. מדדים זה דבר שאפשר לתקן, לשדרג, ואולי להוסיף. זה שיש מצפן כזה שעלה לתוך המערכת לכולנו, לכל מי שעובד בשטח, ברשויות המקומיות ובמשרדי הממשלה, לנושא הזה, זה הישג מאוד משמעותי.

 אני רוצה להגיד עוד דבר אחד שהתייחסו אליו פחות בדיון הזה. מערכת ההוראה ללימודי העברית היא רחבה מהפעולה של משרד החינוך. כלומר, לומדי עברית מעל גיל 18 הם כאלו שמקבלים מענים ממשלתיים, גם באמצעות המערכות שעוסקות בתעסוקה או מערכות למבקשי עבודה, וגם כמובן באמצעות מערכות ההשכלה הגבוהה. ולכן, בהקשר הזה יש חשיבות מאוד מאוד משמעותית לסנכרון הבין-משרדי, לדיאלוג המאוד נחוץ בין משרד החינוך למערכות ההשכלה הגבוהה, למשרד העבודה. אנחנו, ברשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, מאוד ערים לזה. אני מאוד מקווה שנוכל להמשיך לקדם מהלכי מדיניות בתוך הדבר הזה יחד עם כל השותפים שלנו כדי שבמובן הממשלתי יהיה גוף שרואה מהי מדיניות שפתית ומתכלל אותה בצורה אינטגרטיבית. תודה.

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>  
 
יונתן, תודה.

הילה היא אחרונת אחרונת הדוברים. בבקשה.

 << אורח >> הילה סעדיה: << אורח >>  
 
תודה רבה. אני הילה סעדיה מארגון פתחון לב. אני חושבת שהנתון שצריך לפתוח את הדיון הוא דווקא שמחצית מהילדים בחברה הערבית נמצאים מתחת לקו העוני. מערכת החינוך, ובראשם משרד החינוך, הם אלה שאמונים, ולהם התפקיד המהותי והקריטי ליצירת מוביליות חברתית ולצמצום פערים חברתיים. ח'ליל ציין בצורה באמת מרשימה שחיזוק השפה העברית בקרב החברה הערבית הוא מפתח להשתלבות בתעסוקה, בהשכלה, ביצירת מוביליות חברתית, בצמצום הפשיעה והאלימות, ושילוב מיטבי ושבירת מעגל העוני הבין-דורי בחברה הערבית. 

כדי לתת לכך מענה, גם למגמה ההולכת וגדלה של חוסר המעש בקרב צעירים בחברה הערבית, וגם לאי ידיעת השפה העברית בקרב החברה הערבית, ומעבר לכך, למחסור במורים שהם דוברי שפה עברית, אנחנו, בארגון פתחון לב, פיתחנו תוכנית בלתי פורמלית, תוכנית "חמסה", שהייעוד שלה הוא לייצר מוביליות חברתית ולשלב בצורה מיטבית את הנערים והצעירים בחברה הערבית. היא נפרשת למשך חמש שנים: שלוש שנים בתקופת התיכון ועוד שנתיים נוספות בתקופת האזרחות. מטרת התוכנית הזו היא להבטיח שילוב מיטבי בתעסוקה או בהשכלה – כך נמדדת התוכנית. אלו מדדי ההצלחה שלה. 

במסגרת התוכנית נמצאים גם מדריכים ומורים מהחברה היהודית ומהחברה הערבית, וזה דבר שמאפשר הכרה ראשונית וחשיפה לשפה העברית. זה מסיר המון חסמים לשילוב מיטבי בהמשך. שירין ציינה זאת בצורה מאוד נכונה. התוכניות הבלתי פורמליות הן כלי ליצירת שינוי של ממש, ואני מציעה שהוועדה תקרא שכן יושקעו יותר תקציבים בתוכניות בלתי פורמליות ייעודיות בחברה הערבית שכן מנגישות בצורה חווייתית, מעשית ופרקטית את השפה העברית המדוברת. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר יוסף עטאונה: << יור >>   

 תודה רבה.

 הגענו לסיום. אני מסכם את הדיון ואת עיקרי הדברים. אבל לפני הסיכום אני באמת רוצה להודות לכל מי שהשתתף בדיון המאוד חשוב הזה. תודה מיוחדת למנכ"ל משרד החינוך ולצוות שלו ולכל האורחים. 

אני אקריא את עיקר הדברים שאנחנו מציעים בסיכום. השפה היא כלי לשותפות ומנוף להשתלבות בחברה. הוועדה רואה חשיבות בהגברת החשיפה של צעירים וצעירות ערבים לשפה העברית. 

הוועדה מברכת את משרד החינוך על התוכנית שהציג לשיפור השפה העברית בחברה הערבית, ומאחלת הצלחה ביישומה.

הוועדה ממליצה להגדיל את שילוב המורים יהודים בבתי ספר ערבים תוך מתן תמריצים למורים.

 הוועדה ממליצה להכשיר את המורים הערבים כדי לחזק את יכולותיהם בהוראת השפה הערבית, תוך אימוץ שיטות לימוד חדשניות וטכנולוגיות.

 הוועדה ממליצה להכניס את השימוש בשפה העברית גם לחינוך הבלתי פורמלי. 

אני מוסיף גם שהוועדה ממליצה שיתקיים דיאלוג בין נציגי החברה הערבית, ובמיוחד הוועדה על החינוך הערבי, עם משרד החינוך. זה מאוד חשוב ליישום התוכנית.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:03. << סיום >>