פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 20 הוועדה לביטחון לאומי 29/10/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 269 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום שלישי, כ"ז בתשרי התשפ"ה (29 באוקטובר 2024), שעה 8:38 סדר היום: << נושא >> הסלמה של התנהגות בלתי הולמת של המשטרה כלפי עיתונאים במהלך הפגנות דיון בהתאם להוראות סעיף 111(ה) לתקנון הכנסת - לבקשתם של חה"כ גלעד קריב, מירב בן ארי, נאור שירי, שרן השכל, ואליד אל הואשלה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר מירב בן ארי סימון מושיאשוילי גלעד קריב חברי הכנסת: מיכאל מרדכי ביטון נעמה לזימי מוזמנים: סנ"צ מיכאל פרנקנבורג – רמ"ד אג"מ, ייעוץ משפטי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ מירית בן מיור – רמ"ד תקשורת, חטיבת הדוברות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק אסתר חבקין – ייעוץ משפטי, חטיבת הדוברות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי איל זנדבג – עו"ד, ראש תחום משפט ציבורי, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים נירית להב קניזו – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, פלילי, משרד המשפטים עדן סוויסה – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים מאי אמיר – מתמחה, משרד המשפטים הילה אדלמן – עו"ד, מנהלת מחלקת פרקליטים, מח"ש, פרקליטות המדינה אורלי אלמגור לוטן – מרכז המידע והמחקר, הכנסת יאיר נהוראי – עו"ד, ועדת משפט ותקשורת, לשכת עורכי הדין ניר גונטז' – ארגון העיתונאים והעיתונאיות גליה שרף – עו"ד, אחים ואחיות לנשק, למען הדמוקרטיה עינת עובדיה – מנכ"לית מכון זולת רועי זילברשטין – מנהל דיגיטל, מכון זולת טל הלל – עו"ד, מקדמת מדיניות מכון זולת ייעוץ משפטי: גלעד נווה מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הסלמה של התנהגות בלתי הולמת של המשטרה כלפי עיתונאים במהלך הפגנות דיון בהתאם להוראות סעיף 111(ה) לתקנון הכנסת - לבקשתם של חה"כ גלעד גריב, מירב בן ארי, נאור שירי, שרן השכל, ואליד אל הואשלה << נושא >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו ביום ה-389 למלחמה. בכל בוקר אני אומר לעצמי פעם נוספת, כמי שקצת התנסה בפעולות צבאיות כאיש קבע, שזאת מלחמה שלא ידענו כמוה, לא רק בגלל אורכה אלא בגלל כל המאפיינים שלה והזירות והפעילות במקביל, אבל בעיקר בגלל רוח הלוחמים והלוחמות שאנחנו מזהים בשטח. בשנה האחרונה אני מסתובב לא מעט ופוגש אותם ואני מנצל את ההזדמנות שלנו כאן להגיד להם תודה כי המסירות, הנחישות, המקצועיות, הנכונות לוותר על כל כך הרבה דברים כדי להגיע, להתייצב, בעיקר המילואימניקים, זה משהו שהוא באמת לא מובן מאליו וזה משהו שהוא מאוד מאפיין את המלחמה הנוראה הזאת שנכפתה עלינו. ובחזרה לענייננו. התכנסנו כאן הבוקר כדי לדון בבקשה של חמישה חברי כנסת על התנהגות בלתי הולמת של המשטרה כלפי עיתונאים במהלך הפגנות. זה נשא את הכותרת הסלמה אבל אני ביקשתי לעצמי להתעלם מהמילה הזאת למרות שהיא הופיעה בבקשה של חברי הכנסת. הפגנות, כבר אמרנו בעבר בדיונים שנתקיימו כאן לא פעם, הן זכות, הוא יותר נכון הן כלי להבעת תמיכה או ביקורת, או של פרט או של ציבור, באופן עצמאי או באופן מאורגן. זה משהו שאנחנו כדמוקרטיה חייבים לכבד. חופש העיתונות הוא ערך ולי אין שום ספק בעניין הזה. מדינה דמוקרטית שרוצה להמשיך להיות כזאת, היא חייבת להמשך לאפשר לעיתונאים לסקר, להעביר מידע, כי זה האמצעי דרכו אנחנו, הציבור, מקבלים אותו. ש כאן גורם נוסף וקוראים לו המשטרה. המשטרה, במיוחד בימים האלה, נדרשת גם להגן על זכות ההפגנה, גם לאפשר לציבור חופש תנועה, גם לתת לעיתונאים לבצע את משימותיהם ואני אומר לכם שלעתים הדבר הזה מתנגש וכשהוא מתנגש, אני מניח שעל זה אנחנו הולכים לדבר היום לבקשת חברי הכנסת, העימות הופך להיות לא נעים. המטרה של הדיון כאן היום, לפחות מבחינתי, הוא לא להוות ועדת חקירה למשטרת ישראל אלא לנסות ביחד, כל מי שנמצא כאן בשעה הקרובה, לגבש איזושהי המלצה או איזושהי דרך פעולה שנוכל להציע אותה לכל הגורמים המעורבים כדי להימנע מלהגיע לעימות הלא נעים הזה כי בסופו של דבר אנחנו רוצים לשמוע על זכות ההפגה, אנחנו רוצים לאפשר לעיתונאים לבצע את עבודתם ואני לא רוצה להפוך את השוטרים למשהו אלים. בואו ננסה ביחד לתת לזה מענה. זכות הדיבור למציע הראשי, חבר הכנסת גלעד קריב. אנחנו נסיים את הדיון הזה לכל המאוחר בשעה 09:35-09:30 כי אני אצטרך להתכונן לדיון הבא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בוקר טוב אדוני. אני אומר רק במשפט אחד בהתייחס להערת הפתיחה החשובה שלך ולא ארחיב בעניין הזה. אין ספק שילדינו ונכדינו שייכים לדור של גיבורים ואני מרשה לעצמי לומר שזה דור שגדול בכמה מידות על הדור שלנו אבל הדור הזה לא יכול להסתפק רק בדברי שבח. מי שמכיר את הנתונים, מי שמכיר את המצב יודע שאם אנחנו לא ננקוט בצעדים מאוד משמעותיים על מנת לחלק בצורה הגונה ושוויונית את הנטל לתמוך באותם מתנדבים ומשרתים שאינם מתנדבים, אז כל דברי השבח לא יועילו. לגופו של הדיון. אני מודה לכל מי שטרחו והגיעו, גם נציגי ארגוני העיתונאים, גם נציגי החברה האזרחית וכמובן נציגי הרשות המבצעת. אני מקווה שכשם שחברי הכנסת המציעים הנוספים יצטרפו אלינו אני מניח בעוד מספר דקות, אני מקווה שכך גם נציגות המשטרה בדיון הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי חוגג יום הולדת שנתיים לבן שלו. מזל טוב למשפחת שירי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בהחלט מזל טוב למשפחת שירי. הצטרפה אלינו חברת הכנסת מירב בן ארי, יושבת-ראש הוועדה לשעבר. אני מקווה שגם נציגות המשטרה בדיון תלך ותתרחב במהלך הדיון כי נכון לרגע זה, אם אני מבין נכון, אין כאן את נציגי חטיבת הדוברות של המשטרה שהיא אחראית על הקשר עם העיתונאים ועם הארגונים. אדוני, אני לא אכנס לשאלות של ניסוח, הסלמה או לא הסלמה. אנחנו רואים את הנתונים לנגד עינינו. במהלך חודשי המחאה הדמוקרטית אנחנו יכולים להצביע על שורה ארוכה של תקריות בהן עיתונאים ספגו אלימות קשה מצד שוטרים, ברוב המקרים היה מדובר באלימות שהופנתה נגדם לאחר שהם הזדהו כעיתונאים או במסגרת אינטראקציה עם גורמי משטרה שבמהלכה הם הזדהו כעיתונאים. בהרבה מאוד מן המקרים חוזר שמם של עיתונאים ספציפיים מכיוון שמערכות כלי התקשורת עובדות בשיטה שבה לכל עיתונאי יש או גזרה גיאוגרפית או תחום אחריות ולכן מדובר באנשים שנמצאים בשטח שבוע אחרי שבוע אחרי שבוע ויש כמה שמות שפשוט חוזרים על עצמם, עיתונאים שפשוט מורגלים לספוג אלימות מצד שוטרים. אנחנו יודעים שהאלימות הזאת פעמים רבות מלווה גם במניעה פיזית של יכולת העבודה של העיתונאים בסיקור המחאה ובתיעוד פעולתם של השוטרים. לא מעט מן המקרים מתועדים – ואני מקווה שתכף נראה שתי עדויות מצולמות – גם לארגוני העיתונאים, לארגוני החברה האזרחית, גם לנו, יש רשימה של עשרות מקרים מתועדים, עם עדויות, עם צילומים ועם תלונות שהוגשו. הדברים ברורים ואני שוב אומר שזו לא הפעם הראשונה שאנחנו חברי האופוזיציה מבקשים מהוועדה הזאת להתייחס לתופעה בעינינו היא תופעה הולכת ומחמירה של אלימות מצד שוטרים אבל הדיון היום הוא לא עוד דיון שעוסק באלימות של שוטרים נגד אזרחים אלא יש קומה נוספת לדיון הזה והיא העובדה שפעילות המשטרה או צבר המקרים והיעדר הטיפול ההולם של הפיקוד הבכיר של המשטרה מעלים את החשש – אני מציג את זה כחשש אבל צריך לומר אותו בצורה ברורה – שיש כאן מהלך, לא אומר מהלך מכוון אבל בסופו של דבר הולך ומתברר כאן מהלך שמטרתו היא לסכל את יכולתם של עיתונאים, - חלקם עובדים בכלי תקשורת מובילים במדינת ישראל, חלקם עיתונאים עצמאיים, זה נכון גם כלפי עיתונאים זרים - לסכל את יכולתם לסקר את המחאה ואת יכולתם לתעד את הפעולה של המשטרה מול המוחים. אני מיד אזכיר כמה מקרים ואני אקצר כי כמובן חשוב לשמוע את נציגי העיתונאים וחברתי מירב בן ארי כאן. אני רוצה להזכיר אירוע אחד כי יתר האירועים יוזכרו על ידי נציגי העיתונאים. ה-21 במרס 2024, קיסריה, מפקד מחוז חוף ניצב דני לוי בדרגתו דאז אוחז בעורפו של צלם עיתונות ודוחף אותו בגסות. חלק גדול מהמקרים המתועדים הם מקרים בהם האלימות כלפי עיתונאים הופעלה על ידי קצינים. לא על ידי שוטרים שאולי לא זיהו את העיתונאי, אולי לא הכירו. שורה ארוכה של עדויות על עיתונאים שספגו מנחת זרועם של מפקדים בכירים של אירועי המחאה. זה דבר ששומט את הקרקע מתחת לטענה של איזשהו אירוע אנקדוטלי, איזושהי בעיה של חוסר זיהוי, שוטר שחרג מהפעלת כוח סבירה. יש כאן התנהלות של הקצונה הבכירה שמובילה את אירועי המחאה או את הטיפול באירועי המחאה. גס ליבם של הקצינים האלה בפעולתם של העיתונאים. ההשלכות ברורות, הסכנות ברורות ואני מסכים איתך אדוני שהדבר המרכזי שמעניין אותנו הוא לא להוציא קיטור אלא להבין איך מתקדמים מכאן. היו ניצנים של התחלת דיאלוג בין ארגוני העיתונאים לבין המשטרה אבל הניצנים האלה לא הבשילו והתשובות שמתקבלות מהמשטרה מעידות על רפיון ידיים וטיפול בעניין הזה. למיטב ידיעתי נמשך רפיון הידיים של מח"ש בטיפול בכלל בתלונות של אלימות מצד שוטרים אבל גם באופן ספציפי הטיפול הממוקד והמהיר בתלונות שמוגשות על ידי עיתונאים. הדבר מעיד על המגמה שבצד ההתנכלות לעיתונאים שנושאים בידם תעודות עיתונאי ומוכרים על ידי לשכת העיתונות הממשלתית כעיתונאים פעילים בישראל, אנחנו רואים תופעה נוספת מאותה משפחה של מדיניות והיא ניסיון מכוון של המשטרה למנוע מהמחאה עצמה את תיעוד אירועי המחאה. אחת הדוגמאות הבולטות לעניין הזה הוא הסירוב של המשטרה לאפשר הפעלת רחפנים של המחאה למרות שהדבר נעשה בצורה מתואמת או ניסיון לפעולה מתואמת עם המשטרה, זאת בשעה שהמשטרה באותו תוואי שטח כן מפעילה רחפנים. זה לא רק עניין הרחפנים אלא היה סירוב משטרתי לאפשר לצלמים מטעם ארגוני המחאה להתייצב על גגות, ממש דרישה מהם לרדת מגגות של מבני ציבור, ותופעות נוספות שמעידות על רצון מפורש של המשטרה למנוע סיקור של המחאה ושל פעולת המשטרה. אנחנו חברי הוועדה מתכוונים להמשיך ולעקוב אחרי הנושא הזה ואני מקווה שיהיו כאן שורות תחתונות לדיון אבל בכל מקרה אנחנו גם נעקוב אחרי ביצוען. אדוני, אני מציע שבהמשך, לא עכשיו, יש לנו שני סרטונים שנוכל להראות אותם, אבל אני יודע שחברת הכנסת בן ארי ממהרת לישיבת ועדה אחרת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חבר הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. ברגע שתרצה גלעד, נקרין את הסרטונים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אני אדבר בקצרה כי תכף אצטרך לצאת למפגש עם חברי פרלמנט שהגיעו במיוחד לארץ. הצטרפתי לדיון, ליוזמה של חברי גלעד קריב. המשטרה בסוף מבצעת מדיניות. האירוע של התקשורת הוא אירוע שמתחיל קודם כל מראש הממשלה, יורד דרך השרים שלו, בטח השר לביטחון לאומי, עד לשוטר בשטח. הרבה פעמים זאת לא רק התקיפה הפיזית כפי שציין גלעד אלא לעתים זה גם חוסר אפשרות לשדר מהשטח. הדוגמה של כתבת מ-i24 לפני שבועיים מנסה לשדר וכל השידור נכנסים לה. ברור שהיא לא משדרת ממקום סטרילי אלא ממקום בו מתקיימת הפגנה או תמיכה או משהו. יש שם כוחות של שיטור ועדיין לא מאפשרים לה לשדר ובעיניי גם זאת אלימות. תקשורת חופשית, שידור מהשטח, הרי בסוף צופים יושבים בבית ורוצים לדעת מה קורה וברגע שהמשטרה אפילו לא מאפשרת לעיתונאי לבצע את העבודה שלו, זה גם חלק מהאחריות של המשטרה בשטח. בנוסף לזה כמובן יש את כל הדברים שאמר גלעד ואני לא אחזור עליהם כי הוא אמר אותם בצורה מאוד ברורה. לפני שבוע לצערי יצא לי להאזין לפודקאסט של שרה בממשלה, היא קוראת לעצמה שרה בממשלה, זה בא ביחד, שרה בממשלה, ואני חושבת שזה מדהים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה כדי לא לגרום לבלבול עם שרה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן. היא קוראת לעצמה שרה בממשלה, אני שרה בממשלה, אבל זה לא משנה ודעתי עליה ידועה. שמעתי את הפודקאסט כי עניין אותי לדעת. חצי מהפודקאסט זה על תקשורת. היא מתראיינת לכתבת שהיא כתבת פוליטית וכשזה בא מלמעלה – ובעיניי הכול שם רקוב אבל דעתי על הממשלה הזאת ידועה – וחצי מהפודקאסט כשאת מדברת עם כתבת פוליטית ואת מנצלת את הפלטפורמה הפוליטית של אותה כתבת כדי להאשים כל הזמן את התקשורת. במה את מאשימה את התקשורת? במה? שהיא מסוכנת לממשלה? שהיא לא יושבת כל היום ועושה להם פרייזינג ומאדירה את הממשלה? ברגע שמלמעלה – וזה אני מוסיפה לדברים שאמרת כי אתה עסקת בתוצאות – יש כל הזמן תקיפה של התקשורת, מה יעשה השוטר? יש שוטרים שבאמת מפעילים שיקול דעת ומבינים את חשיבותה של התקשורת, אבל לצערי יש הרבה מקרים שהשוטרים בשטח פשוט מבצעים מדיניות. אי אפשר שכל היום יש ממשלה שמצד אחד תוקפת את התקשורת ומצד שני לצפות משוטר בשטח להתנהל בצורה אחרת. לכן הדיון הזה חשוב וחבל שראש חטיבת הדוברות של המשטרה לא נמצא כאן וחלילה, אני לא מזלזלת בנוכחים כאן. אני יודעת שאתם עושים את העבודה שלכם. אני שמחה לדעת שמירית בדרך, יש לי הרבה הערכה לתפקיד שלה ועם זאת צריך לתת איזשהן תשובות הגיוניות, ראשית, איך מונעים פגיעה בכלי תקשורת בשטח, ושנית, איך השוטר בשטח מבין שחלק מהתפקיד שלו הוא לאפשר לתקשורת לשדר ממקומות שהם לא סטריליים. נכון, הפגנה היא מקום לא סטרילי ויש בעיות אבל עדיין התפקיד הוא תפקיד דרמטי. אני אישית חושבת שיש לנו בעיה אמיתית שמתחילה מלמעלה אבל שוב, יכולנו לוותר ויכולנו לא להגיש את הדיון ולומר הכול נורא, אבל אנחנו עדיין מצפים משוטרים, בטח מהמשטרה, לבצע את התפקיד שלה ולאפשר לתקשורת לשדר גם אם אלה תמונות הן פחות מחמיאות למשטר. אנחנו כאן עדיין לא צפון קוריאה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה לכם חבר הכנסת גלעד קריב וחברת הכנסת מירב בן ארי. אני באמת חושב שהדיון הזה הוא חשוב ואני מודה לכם על כך שהעליתם את הנושא. כמו שאמרתי לכם, הזמן קצר והמלאכה מרובה ויש כאן הרבה אנשים שרוצים לדבר. אם כן, נא להיות ממוקדים. נפתח עם העיתונאים עצמם. << אורח >> ניר גונטז': << אורח >> תודה על ההזמנה לבוא ולדבר. אני רכז לענייני אלימות כנגד עיתונאים בארגון העיתונאים והעיתונאיות. יש שני נהלים של המשטרה שמסדירים את המגע מול העיתונאים. נוהל אחד נוגע לעבודה בשטח, למשל הפגנה או זירת פיגוע להבדיל, ונוהל שני נוגע למעצר, חיפוש וכולי. העניין הוא שהשוטרים בשטח לא מכירים את שני הנהלים האלה של המשטרה עצמה. כמה שאנחנו מנסים להביא את זה לידיעתם זה לא עובד. אני גם עובד בשטח. אני נעצרתי לדעתי שש פעמים ועוכבתי אולי 10 פעמים. מעולם לא הוגש נגדי כתב אישום, לא נחקרתי, שום דבר, כלום אבל עוצרים ומעכבים, זורקים ומשליכים, פוצעים ושוברים ציוד ואף אחד לא נותן את הדין. אי אפשר יותר. אין לנו, לארגון העיתונאים, ציפיות מהמשטרה שהמצב הזה ישתפר. הם לא מצליחים. שני הנהלים האלה הם לא מושלמים ויש בהם בעיות, אבל הם יפים מאוד. לא מצליחים להביא את זה לדרגי השטח. לדוגמה. במקרה של חיפוש על עיתונאי צריך אישור של קצונה בכירה. לפני שבועיים נעצרו שני עיתונאים בירושלים – נעצרו, ישבו בתחנה מאחורי סורג ובריח מהבוקר עד הלילה – ואף אחד לא אוכף את הנוהל הזה. לא נתבקשו אישורים ולא כלום. אנחנו פנינו למשטרה - מנפנפים אותנו, מסובבים אותנו, לא קורה כלום. פנינו לבית המשפט ששאל את המשטרה אם זה נכון ואז המשטרה אמרה סליחה, טעות, נכון, אין לנו אישורים, אנחנו משחררים אותם. יגידו במשטרה שזה חד פעמי אלא שיום אחד למוחרת הזמינו עיתונאי מתל אביב לחקירה. אנחנו פונים עוד פעם, יש אישור? סליחה, אין אישור, החקירה מבוטלת. אתמול נערך חיפוש על עיתונאי בירושלים במהלך ההפגנה. המשטרה, אתם מכירים את זה? נערך חיפוש. לוקחים את הבן אדם, מצמידים אותו כך, עם ידיים על הקיר ומחפשים עליו. אמרתי שבנוגע למשטרה הרמנו ידיים אבל יש דרישה אחת שאנחנו בכל זאת מבקשים והיא תפיצו סוף-סוף את הנהלים האלה בין דרגי השטח. אני הייתי בבגין במוצאי שבת, מתעד, בא שוטר ואמר לי לעלות על המדרכה. הכביש מלא במפגינים אבל הוא בא דווקא אלי. אני מציג את עצמי ואומר לו שאני עיתונאי והוא אומר לי: אז מה אם אתה עיתונאי? מה אכפת לי שאתה עיתונאי? תעלה למדרכה. הם לא מכירים את הנהלים. אני שואל אותם, אתם מכירים את הנהלים האלה? לא מכירים. בבקשה, תפיצו את הנהלים למפקדי התחנות. הדרישה שלי מכבוד היושב-ראש ומהאחרים הנוכחים בדיון לדרוש מהמשטרה - זאת דרישה מאוד פשוטה – להפיץ את הנהלים האלה ונא להודיע ליושב-ראש הוועדה על כל מפקד תחנה שקיבל, כל מפקד גדוד במג"ב - כי המגע שלנו הוא עם דרגי השטח – את הנוהל שנוגע להפגנות כולי. להפיץ לכל הגורמים בשטח את הנוהל שנוגע לחקירות מעצרים. בבקשה להפיץ לכל גורמי החקירה. לגבי מח"ש, שלום מח"ש. נפגשנו עם מח"ש, לא אנחנו באופן אישי אבל ארגון העיתונאים. גם ממח"ש אין לנו ציפיות. מח"ש לא בנויה לעזור לנו. אני לא אתן למח"ש ציונים. המצב החוקי ומצב המחלקה הוא כזה שהם סוגרים תיקים כנראה על פי דין. הם בנויים לחקור מקרים של מעל שנת מאסר והם לא רואים במעצר שווא עבירה שמח"ש צריכה לטפל בה כך שאין לנו מה לעשות איתם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נזכיר רק שההגבלה הזאת במח"ש היא לא מכוח החוק. זה עניין של מדיניות. אני טוען אחרת לגבי פרשנות החוק. << אורח >> ניר גונטז': << אורח >> לפני כשנתיים עיתונאי בנגב מגיע לסיקור של פינוי של ישוב. קצין משטרה מעכב אותו, עוצר אותו. הוא אומר לו שהוא עיתונאי ומציג בפניו תעודת עיתונאי. לוקחים אותו, מסיעים אותו עצור לתחנת משטרה, מחפשים עליו פעמיים וכולי. אנחנו מגישים למח"ש תלונה, העיתונאי מגיש תלונה למח"ש, ומח"ש סוגרת את התיק. העיתונאי פונה לבית המשפט האזרחי, בית המשפט אומר על אותו קצין משטרה שהוא שיקר, שהמעצר לא כדין, שזו הייתה נקמנות, אבל מח"ש סגרה את התיק. איך ניתן להסביר את הפער הזה בין בית המשפט שלגמרי מקבל את גרסת העיתונאי שמגובה בראיות ודוחה לגמרי את גרסת קצין המשטרה? אגב משטרה, אתם יודעים מה קרה לקצין המשטרה מאז? ניחוש? מה קרה לקצין המשטרה שבית המשפט קבע שהוא שקרן? << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא קודם. << אורח >> ניר גונטז': << אורח >> בוודאי שקודם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בטקס רב רושם. << אורח >> ניר גונטז': << אורח >> נאמר משהו על מחלקת המשמעת של המשטרה. אין לנו מה לעשות עם המחלקה הזאת ולראיה יש לי שאלה. אתם הרי קיבלתם – אני יודע – את אותו פסק דין שקבע את אותם דברים בנוגע לקצין המשטרה. אתה מכיר את פסק הדין הזה, נכון? יפה. פנית אתה מיוזמתך למחלקת המשמעת וביקשת שיפתחו נגדו באיזשהו משהו? כן? לא? בקיצור, אין מה לבנות על מחלקת המשמעת של המשטרה. אמרנו, לא על מח"ש ולא על מחלקת המשמעת אבל אני חוזר על הדרישה ומבקש שתפיצו את הנהלים. דבר אחרון. אנחנו כעת תובעים בבתי משפט את אותם שוטרים. לא את המשטרה אלא תובעים את אותם שוטרים. זה מלא כסף. אם המשטרה רוצה לעזור לאותם שוטרים לא להיקלע למצבים האלה – תדריכו אותם. תזמינו אותי להרצות בפניה, תזמינו אחרים מארגון העיתונאים ומארגונים אחרים להרצות בפני השוטרים. המצב הוא מביך כי לכם יש את הפקודות היפות ואתם לא מצליחים להנחיל אותן לשוטרים. בהקשר למשטרה, אנחנו הרמנו ידיים, אין לנו ציפיות מלבד הבקשה שתפיצו את הנהלים ותעדכנו את הוועדה על כך שהנהלים הגיעו. אדוני והיושב-ראש, אני מבקש שאדוני יבקש למשל בתוך חודש לדעת איזה מפקדי תחנה קיבלו את הנהלים האלה, איזה יחידות חוקרות קיבלו את הנהלים האלה, גם במג"ב וגם במשטרה. אני אומר ליושב-ראש שביקשתי להעלות את שני הנהלים לאתר של הוועדה אבל אי אפשר כי הם נחשבים לנוהל שמור. לא ניתן להעלות אותם פיזית אבל אני יכול להגיש אותם ליושב-ראש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני אשמח מאוד לקבל אותם. << אורח >> ניר גונטז': << אורח >> תודה. אני סיימתי את דבריי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני גם אשמח להבין בתגובה של המשטרה מדוע - יש אתר של פקודות המשטרה – הנהלים שנוגעים לתקשורת לא מפורסמים באתר. אם הם מפורסמים, מצוין. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ניר, תודה רבה. עשית את זה בצורה מאוד בצורה מאוד ראויה ואני מודה לך על כך שכך עשית זאת. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> בוקר טוב. אני מנכ"לית מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם. כיוון שיושב-ראש הוועדה הנכבד הציע להעלות כאן כמה פתרונות, אני מאוד אשמח להעלות פתרון אותו כבר העלינו מספר פעמים. אני חושבת שלצד נהלים שקיימים במשטרה נדרשת הגנה חוקית הרבה יותר מרחיבה בהצעת חוק העונשין נגד תקיפת עיתונאים. אנחנו ראינו הסלמה של תקיפת עיתונאים וזה לא דבר חדש לעכשיו. הדבר הזה במשך העשור האחרון תפס תאוצה לא רק על ידי שוטרים אלא גם על ידי מפגינים או אנשים שלצורך העניין אותו כתב או אותו עיתונאי לא בא לו טוב בעין. העיתונאי לא מייצג את עצמו אלא הוא מייצג גוף שנותן שירות לציבור. כיוון שהוא מהווה למעשה דמות שאפשר להגיד שנותנת שירות לציבור ומספקת שירות לציבור, אני חושבת שאנחנו צריכים למעשה לעגן בחקיקה את החלטת פרקליט המדינה מספר 9.9 שקובעת שניתן לראות עיתונאי העובד עבור גוף תקשורת מרכזי כמי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור. לכן בחוק העונשין הוא צריך להיות במעמד של עובד ציבור. אני רוצה להציע לוועדה לאמץ הצעת חוק שלנו שאני מוכנה להעביר אותה לוועדה, לחברי הוועדה ואליך היושב-ראש ולבקש מכם לבחון אימוץ של הצעת החוק הזאת שמגדילה בחוק העונשין את עונש המאסר על תקיפת עיתונאי משנתיים לשלוש שנים כעובד ציבור. אני חושבת שהדבר הזה הוא צעד משלים לדברים שנעשים עכשיו. אני חושבת שעצם ההרחבה של ההגנה על עיתונאי נותנת או מעבירה מסר שעיתונאים חייבים להיות מוגנים לא כיוון שהם מותקפים באופן אישי, גם זה אבל בחוק יש פתרונות נוספים, אלא כיוון שההתקפה היא על חופש הביטוי וחופש העיתונות ואנחנו חייבים לספק מענה. חקיקה זה דבר שהוא מאוד קיצוני. אם הדבר הזה היה קורה באופן אורגני, הנהלים היו קורים, לא הייתי מציעה את זה אבל אני חושבת שזה לא קורה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. תעבירי לי את ההצעה. אני אשמח לקבל אותה. עוד מישהו מהצד העיתונאי שרוצה לומר משהו? אין. בואו נעבור לנוכחים האחרים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רק אציין שב-זום נמצא אחד מנציגי צוות הרחפנים של המחאה ואני מבקש שגם הוא ישתף ב"חוויותיו". << אורח >> גליה שרף: << אורח >> בוקר טוב. אני נציגה של אחים ואחיות לנשק למען הדמוקרטיה או בקיצור אחים לנשק. רציתי קודם להגיב לדברים של ניר. אני לא ראיתי נוהל שמור. אני מכירה רק את הנוהל שוועדת הכלכלה הופנתה אליו לפני קצת יותר משנה, ב-16 ביולי 2023, עת בנושא הזה התקיים דיון בוועדת הכלכלה בראשות חבר הכנסת ביטן והמשטרה הפנתה לנוהל מסוים שנקבע או לפחות צוין בוועדה אז שהוא כנראה לא מספק. חבר הכנסת ביטן נתן הנחיה לשבת עם השופט מלצר ותוך שבוע להגיע להמלצה על נוהל חדש. עשיתי חיפוש אבל לא מצאתי שקרה עם זה משהו. הנוהל הקיים גם בעינינו הוא לא מספק. רשום בנוהל שבכל אירוע מפקד האירוע יקבע איך להתנהל וזה לא נוהל. אני לא יודעת אם הייתה התקדמות נוספת ולכן השורה התחתונה היא באמת לשבת ולדון ולהגיע לידי נוהל מוסכם או לפחות דיון על נוהל שיהיה מתאים לכל הצדדים. יש מה לעשות בנושא הזה, אפשר לבוא עם משהו פרקטי ולא נוהל אמורפי. כארגון מחאה אני רוצה לומר כמה מילים על החשיבות של העיתונאות בהפגנות ועל התקריות של האלימות נגד עיתונאים. כמובן שמלבד הפגיעה הפרסונלית באנשי התקשורת עצמם שהיא כשלעצמה חמורה וכל המפגינים מכירים אותה וגם סופגים אותה, הפגיעה בעיתונאים היא חמורה במיוחד כי דה פקטו היא פגיעה שמחלישה את מערכת האיזונים והבלמים שבגרעין הדמוקרטיה. אנחנו רואים בהסלמה שהיא היום בדיון אינדיקציה לשינוי משטרי שמתחולל ולמשטר שמבקש ליהנות מצמצום המעורבות האזרחית, למנוע הפגנות, שהמשטרה היא כלי ליצירת הנרטיב של השלטון ובמקום לקדם שקיפות ולהגן על חופש התקשורת, היא מגבילה את הגישה למקורות מידע, מסתירה אירועים, מסתירה ליקויים של עצמה, מונעת את זרימת המידע לציבור. כך מתפתחת דיקטטורה. כארגון מחאה ההפגנה היא הכלי שלנו להביע את דעתנו ולהגיע לתודעה הציבורית ולרתום את הציבור להביע את דעתו ולהשפיע על מרקם חיינו. לכן היום בו עיתונאים יפחדו לסקר הפגנות, זה יהיה יום מאוד מוצלח לדיכוי המשטרי כי משם אנחנו נסתמך פתאום רק על מקורות רשמיים ולא נהיה חשופים לביקורת והנרטיב הפוליטי יוכתב לנו. שמעתי שבאיראן נעלם עיתונאי שדיווח שמטוסי קרב ישראלים נכנסו למרחב האווירי של טהרן, שחס וחלילה שהציבור לא יהיה חשוף לחילול הכבוד הזה. אני שואלת אם באמת אנחנו לא כפסע ממצב כזה גם אצלנו בעקבות האירועים של אלימות כנגד עיתונאים אותם אנחנו רואים. << אורח >> יאיר נהוראי: << אורח >> אני מדבר כנציג לשכת עורכי הדין וספציפית בשם ועדת התקשורת שהעומד בראשה, עורך דין ד"ר יובל קרניאל, ביקש ממני לומר כמה דברים. אני מנסה להסתכל על התמונה במבט יותר גבוה, במבט של הציפור. אני אפתח במובן מאליו. נדמה לי שכולנו מסכימים שהפגיעה בחופש העיתונות היא פגיעה בליבת הדמוקרטיה הליברלית הישראלית אבל יחד עם זאת קשה להימנע מהרושם, או אם נרצה מההבנה, שהדיון כאן על הסלמת ההתנהגות הבלתי הולמת של המשטרה כלפי העיתונאים במהלך ההפגנות הוא רק עוד ביטוי בתוך שרשרת של פגיעות עמוקות ושורשיות שמשתרעות על כל רבדי הזכות לחופש הביטוי וההפגנה ושלטון החוק בכלל לצד מי שאמונים להיות חוד החנית של שומרי הסף, קרי משטרת ישראל. יש קו ישר שמחבר בין הדיון כאן לעובדה שמפכ"ל המשטרה דני לוי מתעלם מעמדת היועצת המשפטית לממשלה, עורכת הדין גלי בהרב מיארה, ומתעקש להדיח את היועץ המשפטי למשטרה תת-ניצב אלעזר כהנא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה בטוח שזה קשור לדיון הזה? << אורח >> יאיר נהוראי: << אורח >> כן אדוני. אני בטוח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. << אורח >> יאיר נהוראי: << אורח >> נזכיר לכולנו שהציבור הרחב – וזה כרגע מה שחשוב לענייננו כי המסר הוא לציבור הרחב ואני לא נכנס לטיעונים לכאן או לכאן, מה עמדת המשטרה ומה עמדת היועצת המשפטית לממשלה, אבל הציבור הרחב, ובזה אין ספק, קושר בין ההדחה לבין העובדה שתת-ניצב כהנא מחזיק בעמדה שהחלטת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לקדם לדרגת סגן ניצב את רפ"ק מאיר סוויסה מנוגדת לדין. נזכיר בעניין הזה ש-סוויסה יחד עם ארבעה שוטרים נוספים מואשמים שהשליכו רימוני הלם נגד מפגינים בהפגנה נגד המהפכה המשטרית ועל פי כתב האישום, ואני מצטט, "הם פעלו בניגוד לנוהל המשטרתי, גם נגד קשישים וילדים". מבלי להיכנס לטענות המשטרה, אין לטעות במסר שבוקע ממשטרת ישראל לציבור הרחב והמסר מהדהד מקצה הארץ לקצה והוא שמשטרת ישראל מדיחה את תת-ניצב אלעזר כהנא שמגן על הזכות לחופש הביטוי, משטרת ישראל מקדמת את רפ"ק סוויסה שמואשם בפגיעה אלימה בזכות לחופש הביטוי משטרת ישראל מביעה חוסר אמון בהליך השיפוטי שכן מתבקש היה לצפות ממנה שתמתין עד להכרעת הדין בעניינו של סוויסה, ומעל לכל משטרת ישראל מבקשת לאיין את שלטון החוק, ומזווית נוספת – משטרת ישראל מבקשת להיות החוק. כל זה מחזיר אותנו לדיון כאן ועניינו של הדיון כאן הוא הזכות לחופש העיתונות שבליבתה היא הזכות לחופש הביטוי. קודמת לה הזכות לחופש הביטוי. הכול ביחד משלים עוד היבט לתמונה רחבה והדברים נאמרים בזהירות אבל יחד עם זאת צריכים להיאמר. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם לא קיימת מגמה במשטרת ישראל, גם אם איננה כתובה אבל כרוח המפקד, לפגוע בזכות לחופש הביטוי וההפגנה, לדכא את חופש העיתונות ומעל לכל לאיין את שלטון החוק. סופו של התהליך, אם יצלח, ידוע לכולנו. משטרת ישראל תהפוך לזרוע הארוכה של השר הממונה. לשכת עורכי הדין וועדת התקשורת בפרט רואה בחומרה בה את המגמות האלה וכולנו מקווים שמדובר רק ברפרוף על פני השטח ולא במגמות שאכן יש להן יד מכוונת. הלשכה והוועדה תעקוב מקרוב אחרי הנושאים האלה ותעשה כל שנדרש כדי לשמור על שלטון החוק בישראל ובתוכו בוודאי על הזכות לחופש הביטוי ולחופש העיתונות בפרט. תודה רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה לך. בהחלט דברים חשובים, גם אם לא תמיד קל לשמוע אותם. עוד מישהו מהאנשים שבשטח רוצה להתבטא ולומר משהו ? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, אני מבקש לשמוע את התייחסות המשטרה ומח"ש. אני רוצה קודם לשמוע את המשטרה ושלא יקרה שיישארו חמש דקות למשטרה. << אורח >> ניר גונטז': << אורח >> אדוני היושב-ראש, אם אפשר לומר כמה מילים דווקא להגנתה של המשטרה. להבדיל ממה שנאמר כאן על ידי הארגונים האחים שלנו, אני לא רואה כאן בעיה של מדיניות של המשטרה אלא בעיה של קשר עם דרגי השטח. לפני 20 שנים הייתי כתב פלילי ואני לא מזהה איזושהי הידרדרות מבחינת צמרת המשטרה אלא קושי של צמרת המשטרה להגיע לדרגי השטח ולהסביר להם מה מותר ומה אסור להם בנוגע לעיתונאים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מאוד מודה לך על הדברים האלה. מישהו ממשרדי הממשלה רוצה להתייחס? לא. משטרת ישראל, על פי הסדר שאתם תבחרו לתת התייחסות לדברים שנאמרו כאן. אתם לא בוועדת חקירה. אנחנו מנסים ביחד למצוא את הדרך שבה התפקוד בשטח יאפשר לכל הגורמים או להפגין או לסקר את המידע שמצטבר שם על ידי העיתונאים. << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> ברשותכם, אני אתחיל ואחר כך תשלים חברתי מחטיבת הדוברות שנכנסה עכשיו. אני מהייעוץ המשפטי של המשטרה. אני אנסה לדבר קצר ובנקודת. אני מצטרף לפתיחה שלך אדוני היושב-ראש. אני חושב שחשוב למקם את הדיון הזה ובכלל בהקשר הציבורי הרחב. אני רוצה לצרף התייחסות גם לשוטרים וללוחמי מג"ב שנמצאים בחזית ושותפים במאמץ המלחמתי הכללי. פתיח נוסף, ואני חוזר על זה כי אני חשוב שזה חשוב לפחות מבחינתי, לגבי הטרמינולוגיה של אלימות משטרתית. אני לא נוקט בה ואני חושב שהיא לא נכונה. מדובר בהפעלת כוח. המשטרה אמונה על הפעלת כוח, מוסמכת להפעיל כוח וזה חלק מתפקידה. ברגע שמדובר בהפעלת אלימות, בעיניי זו אמירה שיפוטית וללא ספק יש מקרים כאלה והמקרים האלה מטופלים או אמורים להיות מטופלים. גם אנחנו בעצמנו רוצים שהם יטופלו ואני אתייחס לזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא תפקידה של המשטרה למשטר את השיח, לא של חברי כנסת. לא ביקשתי ממך לומר על אלימות משטרתית. אני אומר אלימות משטרתית וארגונים יאמרו. לא מקובל עליך אבל עלינו לא מקובלת הפעלת כוח בניגוד לחוק. << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> אני אמרתי שאני נוקט בטרמינולוגיה אחרת ואני אדגיש שאני נוקט בטרמינולוגיה אחרת. << אורח >> ניר גונטז': << אורח >> הפעלת כוח שהיא לא כדין, זאת לא אלימות? << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> בוודאי שכן. << אורח >> ניר גונטז': << אורח >> אם בתי המשפט קובעים שאתם מפעילים נגדנו כוח שלא כדין, אז זאת אלימות. << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מכבסות מילים. << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> ככלל מילים הן חשובות. דבר נוסף שגם הוא עוד בפתיח אבל הוא הכי חשוב. המשטרה שותפה לחשיבות של חופש הביטוי, של מימוש חופש הביטוי, הן באמצעות הפגנות ומחאות, הגנה על המוחים, הגנה על המפגינים והסדרת ההפגנות תוך האיזון שלהן עם כל שאר המרחב הציבורי כולל כמובן חשיבות של הסיקור התקשורתי כחלק חשוב ממימוש חופש הביטוי. אני מניח שלא יודעים אבל הנושא הזה חשוב גם למפכ"ל המשטרה שבשיח שלו עם פיקוד המשטרה ב-VOD שלו ובישיבות הספק שלו חוזר על הנושא הזה מדי שבוע ומדגיש את החשיבות של הסיפור התקשורתי וחשיבות חופש המחאה. זה משהו שהוא לא סוד. הישיבות האלה הן בפורומים רחבים והמפכ"ל חוזר ואומר את זה. בנוגע למקרים פרטניים בהם לא מדובר, לפחות לפי הנטען, בהפעלת כוח אלא בשימוש באלימות וחריגות מהדין, המקרים האלה מטופלים. אני לא מתכוון להתייחס כאן למקרים פרטניים, לא למקרים שעלו כאן ולא למקרים אחרים. << אורח >> ניר גונטז': << אורח >> כמה מקרים כאלה מטופלים? איפה הם מטופלים? אני לא מכיר מקרה אחד שמטופל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני יכול לשאול את השאלה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה יכול. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני סגן ניצב מיכאל פרנקנבורג, אני מבקש לדעת כמה הליכים נפתחו על ידי מחלקת המשמעת בעקבות תלונות שהגיעו בעניין הפעלת כוח כלפי עיתונאים. אני שואל לגבי השנתיים האחרונות. אני יודע שהוגשו תיעודים של 22 מקרים לגורמי המשטרה וגורמי מח"ש. אתה יודע לומר כמה הליכים? << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> אין לי את הנתון הזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בדיון הזה אין נציג של מחלקת המשמעת. קצת מוזר. למח"ש היה ברור שהם צריכים להגיע. המשטרה לא שלחה לכאן נציג של מחלקת המשמעת שהיא הגוף שאמון על טיפול בתלונות של אזרחים על שימוש לא סביר בכוח. אני מבקש לקבל את מספר ההליכים שמנוהלים על ידי מחלקת המשמעת במקרים של תלונות של עיתונאים, ארגוני העיתונאים וכולי. במכתב שאתם שלחתם למנכ"ל ארגון העיתונאים ב-15 בספטמבר 2024, בסעיף 4 דיברתם על תיקון הנוהל שעובדים עליו. אני מבקש לדעת מה קורה עם תיקון הנוהל ומתי הוא עתיד להתפרסם. << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> זה הסעיף הבא שאני אדבר עליו. לגבי נהלי המשטרה, וגם בהמשך לשאלתך הקודמת, הנהלים האלה מפורסמים. הנהלים האלה, לא רק שלמיטב ידיעתי הם מפורסמים לציבור אלא הם מפורסמים באינטרנט, במרששת, והשוטרים מכירים אותם. << אורח >> ניר גונטז': << אורח >> לא. << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> השוטרים מכירים אותם. בכל מקרה, הנהלים האלה, בדומה לשאר נהלי המשטרה, הם נהלים מפורסמים. אנחנו מדברים - ואנחנו עוסקים בזה וזה נמצא בשלבים מאוד מתקדמים – על תיקון הנוהל המשטרתי כאשר התוספת המרכזית לנוהל המשטרתי תהיה סעיף משמעותי שמדגיש את חשיבות הסיקור התקשורתי וההגנה על העיתונאים כדי לאפשר להם את מימוש הסיקור התקשורתי. זה התיקון המרכזי שיהיה לנוהל המשטרתי אבל הנוהל גם בנוסחו הנוכחי מופץ. זה לא נוהל חשאי וזאת לא טיוטה. יש נוהל והנוהל מופץ והוא יתוקן. יש עוד איזשהו נושא אחד שגם הוא נמצא בשלבי סיום, ממש בימים האחרונים, ואנחנו רוצים לבדוק גם אותו והנוהל הזה יתוקן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רוצה להעיר לך משהו. אני מצטער שאני קוטע אותך. אני גדלתי במערכות כמו המערכת שאתה משרת בה היום. לעתים צריך לעצור ולבוא ולומר הבנו, בואו נרענן את הנוהל, בואו נעביר אותו פעם נוספת. המשטרה עוסקת בכל כך הרבה משימו במקביל. שוטר שהיום נמצא בהפגנה, מחר בבוקר במבצע מיוחד במקום אחר. תרעננו את הנוהל. מה בסך הכול ניר ביקש? << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> זה יבוצע. אנחנו מקבלים וזה יבוצע. אנחנו פשוט מחכים לתיקון שלו והמהדורה המתוקנת של הנוהל תופץ ותרוענן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מתי יסתיים התיקון? << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> אני מקווה שבקרוב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה זה בקרוב? שבוע? חודש? חצי שנה? << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> אני מקווה שתוך חודש. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כדי שנדע לחזור ולקיים דיון מעקב. << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> אני חושב שמבחינתנו תוך חודש זה זמן ריאלי. אני רק אגיד שלפחות מההתרשמות שלי בחודשים האחרונים הנושא הזה נמצא בשיח גם בתוך המשטרה, גם בין המשטרה למשרד המשפטים סביב הנושא של תיקון הנוהל וגם עם נציגי ארגוני העיתונאים. היו מספר פגישות עם גורמים שונים כולל פגישה לא מזמן של ניר עם ראש חטיבת הדוברות הנכנס. הנושא הזה מאוד מאוד חשוב לראש חטיבת הדוברות הנכנס. הוא נכנס לא מזמן ובין יתר הפעולות שמתכוונים לעשות זה קודם כל להמשיך את המפגשים העיתיים עם אנשי התקשורת כולל זימון שלהם לא רק לפגישות עם ראש חטיבת הדוברות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מי ראש חטיבת הדוברות החדש? << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> תת-ניצב אסי אהרוני. היו פגישות של נציגי ארגוני העיתונאים ואנשי התקשורת עם סגל הפיקוד של חטיבת הדוברות - מירית תתייחס לזה – כדי שהפיקוד המשטרתי ובעיקר אנשי חטיבת הדוברות שהם אלה שנמצאים בחזית מול אנשי התקשורת ישמעו את הדברים באופן ישיר. שוב אני אומר שזה מתחבר גם למגמה של המפכ"ל הנכנס ששם את החשיבות של העניין הזה נר לרגליו. שוב, בתחושה שלי אנחנו נמצאים דווקא במקום טוב יותר. יש הרבה מה לשפר גם במקרו וגם במיקרו, במקרים פרטניים, ואני חושב שהדיון הזה הוא חשוב כי הוא חלק מהמגמה הזאת. אני חושב שהנושאים כאן הם חשובים לכולנו, כל אחד במקומו ובתפקידו . << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני יכול להתייחס לסוגיית הרחפנים ותיעוד על ידי ארגוני המחאה? מדוע המשטרה מונעת מארגוני המחאה להעלות רחפנים בתיאום עם המשטרה? זאת תופעה חדשה של החודשים האחרונים. עד לפני מספר חודשים היה ניתן להעלות רחפנים. מכיוון שיש גם רחפנים אחרים באוויר ואין איסור כללי על הפעלת רחפנים לאור המלחמה, זה צעד שהוא מכוון באופן ספציפי מול התיעוד העצמי של ארגוני המחאה שהיום בעידן הרשתות החברתיות הוא חלק מהסיקור החדשותי. זאת לא עיתונאות ממוסדת אבל אנחנו חיים בעידן שבו גם ארגון מחאה יכול לתעד. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש בעיה להפעיל רחפנים? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן. הם אוסרים על הפעלת רחפנים מעל ההפגנות. << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> אני אגיד שהפעלת רחפנים באופן ישיר מעל קהל אסורה מכוח כללי ההטסה של רשות התעופה האזרחית. זה מסוכן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, המשטרה מפעילה רחפנים בהפגנות האלה מעל הקהל. נו, באמת. << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> יש הבדל בין הפעלה של גופי ביטחון לבין הפעלה אחרת. אני לא אמרתי שאני יודע שזו הסיבה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני יכול לבדוק ולהעביר לוועדה תשובה? << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> בוודאי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבקש תשובה ברורה מדוע מלפני כמה חודשים הופעל האיסור להעלות רחפנים. << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> נבדוק את הנושא הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מיכה, מה שאני כן מבקש, גם אתה וגם מח"ש, הרי ברור לי לחלוטין שבמהלך השנה האחרונה היו גם אירועים חריגים. אנחנו בני אדם ואנחנו גם עושים טעויות. חשוב לי לקבל את המידע לקראת דיון המעקב שנבצע בעוד חודש-חודש וחצי ולדעת כמה מהמקרים החריגים האלה טופלו ואיך. זה הכול. לא יותר מדי. לא רוצה שמות, זה פחות מעניין, אבל אני רוצה לראות שאנחנו באמת מודעים ונותנים לזה מענה. תודה. << אורח >> מירית בן מיור: << אורח >> ראש מדור תקשורת, חטיבת הדוברות. אני אוסיף על דבריו החכמים של חברי ולעניין הרחפנים אני אציין שבדרך כלל ולמיטב ידיעתנו כאשר מוגשת בקשה מתואמת עם רת"ע, הדבר נבחן. אני לא מכירה איסורים אבל אני כן מכירה מקרה שבשבת אחת היה צורך לעשות תיאומים אחרים לטובת איזשהו ניסוי שנעשה. אנחנו נבדוק את זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנא תבדקו כי המידע אני מכיר הוא אחר. << אורח >> מירית בן מיור: << אורח >> אני דוברת מחוז תל אביב לשעבר. נתבקשנו לבדוק ונחזור. לגבי המצב הקיים. כמו שכבר נאמר, ובאמתה דברים הם לא מן הפה אל החוץ, אמר את זה אפילו חברי ניר, יש מגמה של הבנה שצריך לעשות יותר מהקיים. לא הסיסמאות של חופש הביטוי וחופש העיתונות והסיקור. את כל הדברים האלה מכירים וגם השוטרים מכירים את זה ומטמיעים. אני יכולה לומר כראש מדור תקשורת שחלק מהתדרוכים שנעשים לשוטרים לפני יציאה למשימות, כל משימה שהיא, בין אם זו המשימה שהם עושים בערב סביב מחאה או בין אם זה למוחרת בבוקר סביב חלילה אירוע פח"ע או כל אירוע אחר, התדרוכים כוללים את האמירה שעיתונאים יהיו בשטח, יש לאפשר להם את הסיקור, יש לאפשר להם ולהבין את הנחיצות של הסיקור שהוא אחר והמיקום צריך להיות אחר ולא חייב להיות בתוך עמדה מסוימת אחת אלא יש צורך בהגעה למיקומים אחרים וזה ברור. הדברים נאמרים. ברור שיש גם מקרים שהם לא תקינים. כאשר נפגשנו עם חבריי, גם עם חברתי ענת סרגוסטי, לפני מספר חודשים יחד עם הצוות שנמצא כאן, הקמנו צוות שנקרא צוות היגוי משותף של כלל הצדדים וזאת כדי שביחד נעלה על סדר היום, קודם כל בינינו, ונמפה את הפערים. באמת אחד הפערים, כמו שנאמר כאן, זאת ההטמעה מטה. זה נעשה, זה קורה ואני אומרת את זה מידיעה אישית ומעשייה אישית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר לדעת איך? את יכולה לתת דוגמאות? זה נכלל בכל הכשרת שוטר? זה חלק מהקוריקולום של ההכשרה? << אורח >> מירית בן מיור: << אורח >> בכל הכשרת שוטר בסיסי וקורס קצינים. נציגי הדוברות מגיעים להרצאה ולשיח. זאת לא רק הרצאה אלא זה שיח של המשמעויות של מה זאת עיתונות, של מה זה תיעוד, של מה זה החופש הזה, ומצד שני מה הם הגבולות, לתת לשוטרים האלה שחלקם – אני מזכירה – הם שוטרים צעירים, חלקם מג"בניקים ואני לא מתייגת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> את לא מתייגת אבל את צודקת כי הם באים עם פחות ידע. הפער בידע מאוד ניכר. << אורח >> מירית בן מיור: << אורח >> אני אומרת לא רק מבחינת הפער בידע משום שהמשימות שהם מוכשרים אליהן ומורגלים אליהן הן בדרך שונות. החל מה-7 באוקטובר כולם עושים הכול. אני לא אחזור שוב ל-7 באוקטובר אבל אני רק אומרת שבאמת אנחנו מבינים את זה ששוטרים שלרוב עוסקים בעולם עיסוק אחר פחות מכירים את מה שנקרא המשטרה הכחולה ואת האזרחים שהם פוגשים באינטראקציה היום יומית. זה לגיטימי וזה הגיוני. אנחנו מדברים איתם, גם בהכשרות של השוטרים, גם במסגרת תדרוכים לפני כל משימה. יש כאלה שזה מוטמע להם יותר ויש כאלה שפחות. יש כאלה – ואני אומר בכנות - שגם אם אני מגיעה לשטח, לא אני מירי בן מיור אלא קצין בכיר ממשטרת ישראל ממערך הדוברות מגיע לשטח ואומר לשוטר תן לי לעבור, הוא אומר לי שהמפקד שלו אמר לו לא. סוג של הבנה כזו, של אולי גמישות כזו או אחרת שצריכה להיות מטופלת ואנחנו מודעים לזה ועושים. בשביל זה בדיוק הוקם הצוות המשותף הזה. לא רק בגלל שהוועדה אמרה לנו להקים, שבו ודברו. נפגשנו עם חברי, יש לנו שיח פתוח, לא פשוט הרבה פעמים עם הדרישות ולפעמים אני מדברת איתו יותר - וזה לא לציטוט ולא לפרוטוקול – מאשר עם בעלי במשך היום. זה תהליך שלוקח זמן. עוד דבר שאני אומר ואני אקצר. כחלק מהפקות הלקחים, למשל הסברנו לחברתי ענת סרגוסטי, הסברנו יחד, עורכת הדין חבקין ואני וגם מיכה, את הדרכים לפנייה אם יש טענות. נכון שדרך אחת היא פנייה למח"ש ויושבת כאן נציגה בכירה ממח"ש שתדבר על זה. יש גם אפשרות להגיש תלונת ציבור, יש גם אפשרות לפנות למשמעת ובדרך כלל זה מגיע אלינו ממח"ש. הפקת לקחים שמתבצעת דרך הממצאים של תלונות הציבור, גם היא מועברת באמצעות היועצים המשפטיים וקציני תלונות הציבור המחוזיים ואני אומרת את זה שוב מניסיון כי הייתי גם בתפקיד הזה, מועברים לשטח ולא רק לשטח אלא גם למפקדים. כמו שאמר חברי, מפכ"ל המשטרה שהגיע כשוטר הכי מלמטה ועלה עד למינויו כמפכ"ל, ראינו אותו בשטח בתל אביב כמי שמתדרך אל השוטרים, כמפקד מרחב ואחר כך כסממ"ז ירושלים וזה חלק מהתדרוך שלו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תרשי לי לא להתייחס לזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא הטיעון הכי מוצלח. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אחרי האירוע בקיסריה. << אורח >> מירית בן מיור: << אורח >> תודה על הציונים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> החוויות. נשמח להעביר חוויות. אני מעבירה די הרבה. << אורח >> מירית בן מיור: << אורח >> אני אשמח לקבל אחר כך שיעור בטיעונים. ככל שיש מקרים נקודתיים שאנחנו יודעים עליהם ושחבריי מכירים אותם, אני מבקשים להכיר אותם. בל נשכח שיש לנו גם את הצד השני. חברי מתקשר אלי ואומר לי ששוב לא נתנו לכתבת זאת וזאת, שוב תקפו אותה, שוב עשו לה, שוב תקפו את הצלם הספציפי הזה – אני יכולה להגיד לו את השמות כי אנחנו מכירים את הרצידיביסטים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שעושים את תפקידם. << אורח >> מירית בן מיור: << אורח >> אין בעיה, אני רק אומרת שלפעמים עוברים את הגבול ונכנסים בצורה מזלזלת - אני לא משתמשת במילה מזלזלת אבל שלחלוטין לא מקשיבה להוראות השוטרים בשטח. בסוף החוק חל גם על העיתונאים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא נכון מה שאת אומרת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האמירה הזו מעידה על הבעיה המאוד גדולה שיש לנו. הגדרת עיתונאי. גברתי מכירה את עולם התקשורת יותר ממני ויודעת שעיתונאים חוזרים לאותו מקום כי יש להם משימה במערכת. אז סביר להניח שהם אלה שסופגים פעם אחרי פעם את האלימות. החוק חל על העיתונאים אבל החוק גם חל על המשטרה. שימוש לא סביר בכוח כלפי עיתונאי הוא עבירה על החוק בדיוק כמו שעיתונאי יכול לעבור על החוק. השאלה היא לגבי הנתונים והיא בכמה תחקירים המדור שלך היה מעורב בשנה האחרונה. יש 22 מקרים. כמה תחקירים ביצעת? אני רוצה נתון. << אורח >> מירית בן מיור: << אורח >> אני אשמח לתת לך את המקרים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> פעם אחר פעם אתם באים בלי נתונים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני אדאג שזה יגיע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני יושב-ראש הוועדה, הם באים לדיון לא מוכנים. למה הם באים בלי תשובות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יושב-ראש הוועדה, הדיון הזה היה מוכן מראש. מה שאנחנו אומרים על ה-אין נתונים, שגם זה חלק ממגמתיות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, לפני שהגעת לכאן אמרתי שנקיים דיון מעקב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני דווקא שמעתי אותך. אני מכבדת את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני אקיים דיון מעקב. אני אבקש את הנתונים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הביקורת שלי היא לא עליך אלא על המגמתיות בה המשטרה לא מגיעה עם נתונים וגם מגיעה עם איזשהו מניפסט. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> להפך. תעבירי את הביקורת עלי ולא עליהם. << אורח >> הילה אדלמן: << אורח >> כמובן שאנחנו רואים חשיבות בעבודה העיתונאית ובתקשורת ולעיתונאים גם בתוך מח"ש יש מעמד מיוחד כאשר הם פונים ומתלוננים. בתוך מערכת מח"ש החדשה שהוכנסה מבחינת הנתונים, וזה כתוב גם בדוח שהועבר אליכם לעניין אלימות שוטרים, יש פילוח ייחודי שנוגע למתלונן עיתונאי. זאת מערכת חדשה שנמצאת רק שנה וחצי בתוך הדברים והיא גם קשורה בהזנה ידנית של מי שמזין את הדברים אבל המעמד של עיתונאי, עוד לפני הדיונים האלה, החל מאפיון המערכות, הוא דבר שמוכר לנו והוא ביטוי לכך שאנחנו רואים חשיבות והכרה במעמד הייחודי הזה. עיתונאי, כמו גם עורך דין, כמו גם קצינים. יש דברים שהם נתונים טכניים כמו קצינים שזה נכנס אוטומטית, אבל עיתונאי הוא בהחלט דבר שמעצם זה שהוא קיים במערכת המחשב ובהתייחסות המיוחדת נועד לשים זרקור גם לחוקרים שלנו וגם לעובדים שלנו של המחלקה לתת לזה את הדעת כדבר מיוחד. גם אנחנו, כמו שאמרו במשטרה, יש לנו קשר ישיר. היינו כבר בפגישה עם ענת סרגוסטי עוד בסבב הקודם לפני שנתיים. ביקשנו לקיים ערוץ ישיר איתנו וניתן מספר טלפון אישי של העוזרת של מנהלת מח"ש בזמנו לעת וכעת לניר בפגישה שערכנו איתו לפני בדיוק שבועיים, מתוך הזמנה להפנות אלינו ולעשות איזשהו ערוץ ישיר ובלתי אמצעים שנוגע לעיתונאים כי לעתים עיתונאים לא רוצים לכלות את הזמן ולהגיע אלינו ולפעמים הם אפילו לא רוצים לפתוח איזושהי יריבות ישירה מול השוטרים כי הם ממשיכים לסקר. אנחנו מכירים בדבר הזה ולכן גם הכרנו במעמד של איגוד העיתונאים וביקשנו לעשות את הקשר הישיר. המחלקה לחקירות שוטרים פועלת מכוח פקודת המשטרה והסמכויות שלה הן לחקור עבירות פליליות שהעונש עליהן הוא מעל שנת מאסר. יש התנהגויות שגם אם אנחנו רואים אותן כפסולות יותר או פחות, הן לא תמיד נופלות ברמה הפלילית ולכן הן לא בסמכותנו, אפילו במיוחד במישור הטכני. כל אחד יכול לפעול אך בסמכותו. במקרים שבסמכותנו ומגיעים לפתחנו, אנחנו בודקים. רק בשנה האחרונה הוגשו שני כתבי אישום על אלימות כנגד עיתונאים. בשני המקרים פתחנו בחקירה יזומה מטעמנו רק על בסיס פרסומים שהיו ברשתות חברתיות עוד לפני שהגיעו אלינו תלונות רשמיות. אנחנו נתקלים לא מעט בכמה מקרים שהגיעו לידיעתנו, שהוגשו כתלונות או שהועברו אלינו, שעיתונאים ביקשו מאיתנו לא להמשיך לטפל כי השוטרים התנצלו בפניהם כבר בשטח, כי הם מבינים את הסיטואציה וגם כאן אנחנו מכבדים את הדברים. אנחנו באמת פועלים בתוך סמכותנו וכמו שאמרנו גם לניר, יכול להיות שיש כל מיני מקרים כמו המקרה שחבר הכנסת קריב הזכיר. תוך כדי הדיון אני בדקתי במחשבים לפי התאריך וזה לא מקרה שהגיע אלינו וככל הנראה גם אולי לא היה מתועד. אנחנו יכולים לבדוק ממה שמובא אלינו בכל הדרכים, גם אם זה לא בתלונה ישירה, אם זה נחשף ברשתות. אני אומרת שאנחנו כן רואים במעמד של עיתונאים מעמד מיוחד וזה בא לידי ביטוי בכל הדברים. אני מזמינה גם דרך איגוד העיתונאים וגם את העיתונאים עצמם לפנות אלינו. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> מרכז המחקר והמידע, הכנסת. בהמשך למה שהילה אמרה, לגבי המערכת. צריך להבין שכרגע המידע על עיתונאים הוא מידע חסר כיוון שזה מוזן בצורה ידנית. לגבי המידע של מחלקת המשמעת, אנחנו לא הצלחנו לקבל מידע. קיבלנו מידע מאוד ספורדי, דוגמאות של דברים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כמו שאמרנו, מגמה להסתיר מידע. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> לא הצלחנו להבין את התמונה המלאה. כמו שהילה ציינה לא כל התיקים נמצאים... להעביר אותם לטיפול המשטרה. אני מודה שעד עכשיו אנחנו לא הצלחנו להבין עד כמה הדברים האלה מועברים ואיך נסגר המעגל הזה. עוד הערה קטנה שאולי היא קצת יותר רחבה. כל הנושא של שימוש בכוח שמיכה ציין, אנחנו באמת מקפידים להשתמש בשימוש בכוח שלא כדין או שלא כדין. אני חושבת שזה יעזור גם למי שמנסה לפקח על המשטרה וגם למשטרה אם המשטרה תתחיל לתעד ולאסוף נתונים בצורה מסודרת על מקרים של שימוש בכוח גם כשזה שימוש בכוח כדין, מה שעושות חלק מהמדינות האחרות כדי באמת להבין את תמונת המצב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. חבריי חברי הכנסת, מילות סיכום בבקשה. גם כך אנחנו חורגים בזמן. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> אני אהיה קצר. ללא מערכת התקשורת, בכללם עיתונאים, אפשר לסגור את המדינה, לרבות גם מערכת האכיפה שבין היתר זאת משטרת ישראל. חשוב שתהיה משטרה חזקה לטובת ביטחוננו כולנו. שמעתי את הדוברת ממח"ש. אני מציע אפילו צעד לפני. איגוד העיתונאים ומשטרת ישראל יקיימו דו שיח ביניהם באופן ישיר ללא אמצעי וללא הוועדה המכובדת הזאת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עם כל ההערכה למה שנאמר, ואני מאוד מעריכה את התהליכים המקצועיים כי בסוף חשוב לבסס תהליכים גם ארוכי טווח ואני לחלוטין אתך בנושא הזה, אבל אני חושבת שבשביל טיפול שורשי צריך גם להכיר בבעיה ולהבין אותה כמגמה. לא סתם אנחנו הערנו הערות תוך כדי אלא רואים לא פעם בהפגנות את ההתייחסות לעיתונאים לא קשר לשום סיבה. לפעמים מזהים אותם כסתם מפגינים. נגיד אנחנו מקבלים התנהגות לא הולמת כלפי מפגינים ואז גם כשאנחנו ניגשים ואומרים שזה עיתונאי, אני מזהה אותו כעיתונאי ובבקשה תשחרר אותו מאוטובוס העצורים – בא שוטר, נגיד עצר אותו מג"בניק שלא כל כך מודע לכללים ואומר שזה ייבדק בתחנה. למה? << אורח >> ניר גונטז': << אורח >> ספציפית זה היה דובר המרחב שאמר את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היו כמה מקרים. אני לא בטוחה שאתה מדבר על המקרה שאני ראיתי כי לא היית שם. אני רק רוצה לומר שאני חושבת שצריך להיות מאוד תקיפים בהקשר הזה של עיתונאים, צוותי רפואה, חברי כנסת וגורמים שלא אמורים לפגוע בהם. הדבר הזה צריך לעבור גם מול מי שלא רגילים להתמודד עם השאלות הללו, גם שוטרי מג"ב, גם שוטרים מאוד צעירים ובכלל. זה ימנע הסלמה של אירועים מסוימים וזה כמובן גם ישמור על הדבר הכי בסיסי שהוא דמוקרטיה, חופש המחאה, חופש הביטוי וחופש העיסוק. אני מקווה שגם נראה נתונים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נבצע דיון מעקב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, אני מודע ללוח הזמנים. אם כן תסכים לתת 30 שניות ב-זום לנציג מערך הרחפנים של המחאה, אני אשמח כי נאמרו כאן דברים לא נכונים. אין צורך באישורים של רת"ע. אין כאן הצגה נכונה של הדברים. לצערי יש פגיעה מתמשכת ביכולת של ארגוני המחאה לתעד את פעילות המחאה. אדוני, אני אבדוק גם בתיאום איתך האם להגיש על זה בקשת דיון של חברי האופוזיציה. אנחנו נקיים על זה דיון כיוון שאני חושב שמה שהוצג כאן הוא פשוט לא נכון. לא בכוונת נכוון אבל כנראה הנתונים לא בידיכם ויש איזשהו תק ביניכם לבין מה שקורה בשטח עם גורמי הפיקוד של אירועי המחאה השונים, קיסריה, תל אביב. אם אתה מוכן אדוני, אני אשמח אם תיתן 30 שניות לאותו נציג מערך הרחפנים אבל אנחנו נדאג לדיון בנושא הזה. אתם לא תמנעו מארגוני המחאה לתעד את פעילותם. אני רוצה להציע את הנקודות הבאות לסיכום. ראשית, תודה אתה מודיע שתהיה ישיבת מעקב בטווח של מספר שבועות, חודש עד חודש וחצי, ואני מבקש לקבל מהמשטרה הודעה מסודרת מתי יופץ הנוהל המעודכן. על פניו נשמע שאין כאן הרבה עבודה. אני מבקש לדעת כיצד הנוהל יופץ והיכן יוצג בתדרוכי סגלי פיקוד, בהכשרות, והאם יש כוונה של המשטרה לבצע בשבועות הקרובים יישור קו בכל הדרגים לגבי הנוהל. אני מבקש לדעת האם יש כתובת ייחודית במח"ש ובמחלקת המשמעת לפניות של ארגון העיתונאים והעיתונאיות. זה לא מספיק שאתם מתעדים את הפנייה. אני מבקש גם לדעת מי הכתובת. אני מבקש ממחלקת המשמעת של משטרת ישראל להתחיל להתייצב לדיונים שנוגעים לעניינם. אני לא יושב-ראש הוועדה, אני לא יכול לזמן, אבל אני רוצה לומר שבצורה מתמשכת מחלקת המשמעת של המשטרה לא מגיעה לכל הדיונים הרלוונטיים לתפקוד שלה. אני רק אציין אפרופו מח"ש ומחלקת המשמעת עדות אישית. מח"ש הודיעה לי לפני חצי שנה שהתלונה שאני הגשתי על פי בקשת מח"ש, על תקיפה שלי של שוטר, מח"ש סוגרים את התיק ומעבירים למחלקת המשמעת. מאז לא שמעתי ממחלקת המשמעת. זאת רק דוגמה. מבחינתי תקיפה של אזרח היא יותר חמורה מתקיפת חבר כנסת כי לחבר כנסת יש עוד כלים לטפל בעניין כאשר תקיפה של אזרח לרוב לא מגיעה לחדשות ושל חבר הכנסת כן מגיעה לחדשות. מחלקת המשמעת לא טרחה ליידע אותי חצי שנה לגבי מה שקורה עם התלונה שלי. בסדר, זה תפקוד תקין של מחלקת המשמעת של המשטרה. דרך אגב, אני התקשרתי אליהם ואין מענה. אני מבקש שהם יתחילו להגיע. אני מבקש לקבל נתונים של מחלקת המשמעת כמה הליכים התנהלו בשנתיים האחרונות סביב תקיפה או הפעלת כוח לא סביר או כל מונח שתרצו להשתמש בו כלפי עיתונאים. אני מבקש לקבל את הנתונים האלה כתובים. אני מבקש לקבל הסבר מדוע מחלקת המשמעת לא משתפת פעולה עם פניות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת באופן מתמשך. מדוע מרכז המחקר והמידע של הכנסת, למרות פניות חוזרות ונשנות למשטרה, לא מקבל את הנתונים ואגב, זה בניגוד לחוק. זאת הפרת חוק כאשר מסרבים לשתף פעולה עם מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני מבקש לקבל את התשובה ממשטרת ישראל מדוע לא מועברים הנתונים. כאמור, יהיה דיון בתיאום עם היושב-ראש או שנגיש בקשה לנושא הרחפנים. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה לך חבר הכנסת גלעד קריב. תודה לכם חברי הכנסת שהגשתם את הבקשה לדיון הזה. נדמה לי שקיימנו אותו ממש מהר מרגע שהוגשה הבקשה. יש לי הרבה מה לומר אבל הזמן שלי מאוד קצר ואני כן רוצה לכבד את הדיון הבא או את אלה שמגיעים אליו. יש כמה דברים שאני לא יכול להימנע מלומר אותם. משטרת ישראל היא גוף שאין לו תחליף. אם אנחנו לא נדע לחבק את המשטרה ונבחר כל הזמן רק לחבוט בה, זה לא יעשה לנו טוב. לנו כצרכנים של הגוף המשמעתי החשוב הזה ששומר לנו על הסדר הציבורי. אנחנו צריכים לעזור למשטרה לתקן דברים שנמצאים בה ולא להרוס את חוט השדרה שלה. זה חייב להיות משהו שאצלנו בראש. אני לא יכול לחיות עם אמירות כמו זה מהלך מכוון או יש כאן ניסיון לסכל. אני לא מאמין שמשטרת ישראל מנהלת מהלך מכוון לפגוע בעיתונאים או לסכל גוף תקשורתי כזה או אחר. ממש לא. אנחנו נבקש לקראת דיון המעקב את אותם דברים שציין כאן חבר הכנסת גלעד קריב. לי מאוד חשוב – מיכה וכל הנוגעים בדבר – שכן תרעננו את הפקודות ואת הנהלים. אם אמרת שזה ייקח חודש, אנחנו נקיים את הדיון קצת אחרי חודש כדי לשמוע שזה גם בוצע ושזה עבר - ניר, אתה מוזמן גם לדיון הבא – כדי שנוכל באמת לראות שהדברים האלה קורים. חבריי היקרים, אני איאבק בכל כוחי כדי לאפשר את זכות ההפגנה ואת זכות העיתונאים לבצע את עבודתם אבל אני חייב לומר משהו אישי, ניר, ודרכך לחבריכם העיתונאים. טפלו בעיתונאים שמתנהלים לא כמו שצריך. כשעיתונאי קורא לחבר כנסת פשיסט או חלאה, זה משהו שגם אני לא יכול לחיות איתו כמו שצריך. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:47. << סיום >>