פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 1 63 ועדת הכלכלה 29/10/2024 הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 489 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, כ"ז בתשרי התשפ"ה (29 באוקטובר 2024), שעה 9:21 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשפ"ג-2023 (מ/1622) << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר דן אילוז אברהם בצלאל אליהו ברוכי ששון ששי גואטה שלום דנינו אלון שוסטר חברי הכנסת: מטי צרפתי הרכבי מוזמנים: ד"ר אסף לוי – סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות וביטחון המזון ד"ר אהד אפיק – מנהל תחום דבורים והאבקה, שירות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות וביטחון המזון עוזי שץ – מנהל תחום בכיר ענפי חי ותמיכות, משרד החקלאות וביטחון המזון יעקב פולג – סמנכ"ל סחר חוץ ושיתוף פעולה בינלאומי, משרד החקלאות וביטחון המזון חגית איגרמן – עו"ד, ממונה בכירה, המחלקה המשפטית, משרד החקלאות וביטחון המזון אפרת ורד – עו"ד, סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד החקלאות וביטחון המזון תמר רביב – מנהלת אגף שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי, המשרד להגנת הסביבה ענת אסיף גיל – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אריה בלבן – מתמחה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים רס"ן ליעז דוד – ראש מדור ממ"ד, אגף התכנון, צה"ל, משרד הביטחון תומר אקילוב – עו"ד, יועמ"ש תו"פ והגנ"ס, הפרקליטות הצבאית, צה"ל, משרד הביטחון דקלה ראובן – אחראית תחום פיקוח ארצית, משרד הבריאות חן שופן – ראש צוות מזון, רשות התחרות טל גטרר – עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות מקרקעי ישראל אור סיוון – עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות הטבע והגנים אלון רוטשילד – מנהל תחום המגוון הביולוגי, החברה להגנת הטבע אורי דורמן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל ירון סולומון – מנהל המחלקה להתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי אבי אלקיס – יו"ר, מועצת הדבש אופי רייך – מנכ"ל, מועצת הדבש נטע שושן – שדלנית, מועצת הדבש מבשרת נבו – שדלנית, מועצת הדבש דורון ליבנה – יו"ר, ארגון מגדלי דבורים דוד ויינשטיין – עו"ד, ארגון מגדלי דבורים בועז כנות – מגדל דבורים, חבר דירקטוריון, ארגון מגדלי דבורים ניצו פצ'ורניק – מגדל דבורים, חבר מזכירות, ארגון מגדלי דבורים ד"ר צחי גולדנברג – דבוראי אביחי סימנר – דבוראי דרור גל – דבוראי חיים כהן – דבוראי יואב יעקב – יועץ לח"כ אלון שוסטר אוריאן פרידמן – יועצת לח"כ מטי צרפתי הרכבי ייעוץ משפטי: איתי עצמון נעמה דניאל מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשפ"ג-2023, מ/1622 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב לכולם. הנושא: הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשפ"ג-2023. אני רוצה להסביר את השיטה של ניהול הדיון בחוק הזה. אנחנו עוברים על כל החוק, ולאחר מכן נחזור לכל מיני שינויים או הערות שאנחנו צריכים לסיים, שהיועץ המשפטי רשם. זה שאנחנו לא דנים עד הסוף בעניין מסוים – לא אומר שלא נחזור אליו; אנחנו נחזור אליו לקראת הסוף. לגבי הנושא של הצבת משקיף בוועדה, רשות התחרות ביקשה ממני לומר משהו. ניתן להם לדבר, כי זו רשות התחרות, אבל לא נעשה על זה דיון. זה יירשם בפרוטוקול ונחזור לזה אחר כך. רשות התחרות, בבקשה. << אורח >> חן שופן: << אורח >> חן שופן, ראש צוות מזון, רשות התחרות. מהבחינה הזו, חשוב לנו להציב כמה שפחות חסמים לדבוראים קטנים. לכן, אנחנו חושבים שהרכב הוועדה הוא משהו קריטי לעניין הזה, בהתאם למבנה החוק. במקרה הזה, משרד החקלאות מספיק מקצועי, בעינינו, בשביל לפנות לדבוראים אם צריך, ולכן אנחנו חושבים שאין צורך במשקיף נוסף מטעם הדבוראים. זה הכול. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בכל זאת, הם מייצגים את הציבור, וגם הציבור צריך להישמע במסגרת הוועדה. << אורח >> חן שופן: << אורח >> אני מסכימה, ויש - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מסכים איתכם. מה זה "פוגע בתחרות"? אני רק רוצה להבין. זאת אומרת, ברגע שיש משקיף בוועדה – למה זה פוגע בתחרות? << אורח >> חן שופן: << אורח >> אנחנו חושבים שהצבת חסמים כלשהם לדבוראים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא חסם; זה משקיף שמשמיע את דעתו. << אורח >> חן שופן: << אורח >> המשקיף מביע את דעתו, ודעתו תייצג את הדבוראים הקיימים, שאין להם אינטרס להכניס דבוראים חדשים, מן הסתם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עצם השמעת הדעה היא פגיעה בתחרות? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> מי אמר לך שאין להם אינטרס להכניס דבוראים חדשים? על סמך מה את אומרת את זה? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אין להם כלום. לא הבנת? על מה אתה מתווכח? מה להם – לאוצר ולרשות התחרות – חוץ מחורבן? בכל מה שנגעתם בו, באוצר, שקשור לחקלאות – אנחנו אוכלים אותה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כול, רשות התחרות היא לא האוצר אלא משרד הכלכלה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> זה אותו הדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבקש מהח"כים להתייחס באופן הוגן והגון לעובדי המדינה, מכיוון שאחרת – הם יפחדו לדבר. זה לא הולך כך; הם צריכים לומר את דעתם. לא הבנתי ממך מה הפגיעה פה בתחרות. אנחנו נדבר על זה בהמשך. עכשיו, הגענו עד לסעיף 23, נכון? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו בעמוד 19 בנוסח שהופץ לקראת הדיון. הנוסח הופץ ב-14 באוקטובר ופורסם באתר הוועדה. אנחנו יכולים להמשיך בסעיף 23, שעניינו השעיה או ביטול של היתר. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> השעיה או ביטול של היתר 23. (א) הוועדה רשאית להתלות היתר, לשנות אותו או לבטלו, אם התקיים אחד מאלה: (1) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההיתר; (2) בעל ההיתר הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או תנאי מתנאי ההיתר; (3) ועדת ההיתרים ביטלה את נקודת ההצבה; (4) הוגשה לוועדה בקשה לביטול, התלייה או שינוי של ההיתר ממי שנדרש אישורו למתן היתר לפי סעיף 19(א), בשל נסיבות המחייבות הפסקת הצבה של כוורות מאוכלסות על ידי בעל ההיתר במקרקעין מסוימים; (5) כנגד בעל ההיתר תלוי ועומד כתב אישום או שהוא הורשע בעבירה או שהוטל עליו קנס מינהלי, בשל הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה, לפי פקודת הגנת דבורים [נוסח חדש], התשמ"ג-1983‏‏ (להלן – פקודת הגנת הדבורים), או הוראה הנוגעת לדבורים שניתנה לפי פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985‏‏ (להלן – פקודת מחלות בעלי חיים); (ב) הוועדה לא תתלה, תשנה או תבטל היתר אלא אם כן הודיעה על כך בכתב בצירוף נימוקיה לבעל ההיתר 30 ימים לפחות לפני קבלת ההחלטה ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> בוקר טוב אדוני. ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות וביטחון המזון. מטרת הסעיף היא להמשיך ולהסדיר את עבודת הוועדה. הסעיף הזה מסדיר מתי הוועדה יכולה לבטל או להתלות היתר שניתן. אני מבקש להרחיב במשפט אחד על הסעיף, כי אין הרבה מה להגיד על מה שכתוב – זה בשם אומרו. הסעיף הזה משלים את העבודה של התיקונים שנגיע אליהם בהמשך – שנקודה שניתן עליה אישור, גם טרם החוק וגם בהמשך, תמשיך להיות נקודה עד שבעל העניין יודיע לנו אחרת. לכן, סעיף 23(א)(4) מאפשר לבטל נקודה אם בעל העניין הודיע לוועדה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אסף, כשכתוב "הוגשה לוועדה בקשה לפיסול" – מי רשאי או מוסמך - - - << אורח >> אסף לוי: << אורח >> למשל, רשות הטבע והגנים או משרד הביטחון, כשיש נקודה בשטח כזה או אחר ועכשיו השתנו התנאים בשטח. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> זה משרד הביטחון או בעל הקרקע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני סתם שואלת, כדי שזה לא יהיה איזה שכן או הולך רגל. אולי צריך לדייק את זה? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> זה המשך פתוח; אין פה מגבלה על מי שרשאי להגיש בקשה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> מי שנותן אישור מראש – גם רשאי להגיש בקשה לביטול. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> זה לא כתוב פה, חגית. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> זה רשום – לפי 19(א). "מי שנדרש אישורו למתן ההיתר לפי סעיף 19(א). זה משרד הביטחון והמחזיק בקרקע, בעצם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> מי שצריך מראש את אישורו – הוא גם משנה את האישור שהוא נתן. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> אדוני, בוקר טוב. דוד ויינשטיין, היועץ המשפטי של הדבוראים. לגבי סעיף (א)(2) – הזכות להשעות או לבטל את ההיתר אם בעל ההיתר הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה – זה סעיף גלובלי כל כך. יש בחוק אין-סוף הוראות, שחלקן אינן רלוונטיות בכלל לנושא של ההיתר או ביטולו. אי-אפשר להכניס את זה סתם, כאיזה צ'ק פתוח, וכל אחד יכול לבוא ולטעון אחרי זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. צודק. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> צריך להיות קונקרטיים. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> גם סעיף 5 נשמע עקרוני מאוד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני אתייחס. הסעיפים האלה הם סעיפים די תבניתיים בחקיקה, שמאפשרים לרגולטור לבטל, להתלות או לשנות היתר או רישיון בשל הפרת הוראות לפי החוק או תנאי מתנאי ההיתר. יש דוגמאות בחקיקה שבהן נכתב שמדובר על הוראה או תנאי מהותיים מתנאי ההיתר – זו דוגמה שאני מכיר. ככלל, אני חושב שברור שהוועדה, כרשות מנהלית, צריכה לשקול לפי המבחנים של המשפט המנהלי ברגע שהיא מבקשת להחליט על התליה, שינוי או ביטול. ברור שאם יש איזו שהיא הפרה זניחה – לא הולכים על הכלי הכי קיצוני של ביטול. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לכאורה, אם יש זמן קצוב של שבועיים, נניח, ואדם דיווח אחרי 15 יום – הייתה הפרה של ההוראות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון, אבל יש כאן סט כלים מנהליים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עדיין, הם תחת ביקורת. הם לא יכולים לעשות מה שהם רוצים. יש בזה משהו; תקן את זה בצורה כזו - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> השאלה היא איך לתקן. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> יש גם זכות שימוע, כמובן, וועדת ערר. זה לא משהו שבו פשוט ביטלתי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם לא הולכים ישר על הכלי הכי קיצוני. זה ברור שיש כאן איזו שהיא מידתיות – אם אפשר רק להתלות ולא לבטל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אפשר להגיד: "הפר הוראה מהותית", "הוראה מקצועית", או "הוראה עניינית"? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי "תנאי מתנאי ההיתר" – זה בסדר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה בסדר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. אם יש תנאי בהיתר והוא הפר אותו - - - << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> ההערה היא לגבי החוק; לא לגבי ההיתר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. עכשיו, לגבי החוק – הוא צודק. אם יש איזה משהו שטותי – מה העניין הזה? "בעל היתר הפר הוראה - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי "תנאי מתלה". << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אין הרבה הוראות לדבוראי עצמו בחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעשה את זה הפוך: קודם כול, "הפר תנאי מתנאי ההיתר" – זה הדבר הראשון. התנאים בהיתר הם הדבר הכי חשוב, כי זה ההיתר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. החוק הנורמטיבי יותר גבוה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה ההיתר המקצועי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי הנושא הזה, יש לך: "חדל להתקיים תנאי מתנאי ההיתר" – זה בסדר. תעשה "הפר הוראה מהותית" ותגמור את הסיפור הזה. לדעתי, התנאים יותר חשובים מהחוק, כי ההיתר ניתן מכוח החוק. זה חלק מהעניין. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> אין חולק על זה שאם מישהו הפר את ההיתר – יש בסיס לגיטימי לבוא ולהשעות. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אבל אין הרבה הוראות למגדל – יש שם שלוש עבירות פליליות, שזו המהות. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> "בעל ההיתר הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, או תנאי מתנאי ההיתר". אין ספק ש-"תנאי ההיתר" זה בסדר, נכון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. אין בעיה. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> הסיפור הוא על "הוראות לפי הוראות חוק זה". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אם נצמצם את זה ל-"הוראות למציב לפי חוק זה" – זה בסדר מבחינתך? << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> אסף, לא בטוח ש-"הוראות למציב" זה הנוסח, אבל הכיוון הוא נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים? << אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >> ענת אסיף, ייעוץ וחקיקה. משרד החקלאות התחילו להגיד את זה – הכוונה היא להוראות שהן הוראות ספורות, שמכוונות באופן ישיר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם מפחדים שזה יהיה כתוב באופן כללי. << אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >> זה מה שהסעיף אומר. אם החוק מצא לנכון לקבוע הוראות שחלות ישירות על מי שצריך לבצע אותן – אני לא חושבת שאפשר להבחין בין "מהותיות", בטח מבלי להגדיר מה זה "מהותיות". יש פה הוראות ספורות, שהחוק מצא לנכון לחייב לעבוד לפיהן ואני לא חושבת שנכון להבחין ביניהן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אלה הוראות שמתייחסות אליו, נכון? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> ברור, אדוני, כי הוא זה שמפר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז זה טוב, אולי. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> מדברים רק על הדבוראי. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> זה לא מה שכתוב פה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בעל ההיתר הוא דבוראי בהגדרה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> בעל ההיתר הפר הוראה מההוראות. הוא לא מפר הוראה שחלה על מישהו אחר. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> זה לא מה שכתוב פה. כתוב: "הוראה מהוראות חוק זה - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. כתוב: "בעל ההיתר הפר הוראה". << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> "בעל ההיתר הפר". הוא צריך להפר; לא בעל הקרקע או - - - << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> בעל ההיתר הוא גם יצרן דבש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש פה התייחסות שלפיה זה ברור שזה כך. רבותיי, יש לכם עכשיו, בפרוטוקול, שהכוונה בסעיף הזה היא רק לדברים שברור שחלים עליו – לא משהו כללי לפי החוק. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> אדוני, למה לא לכתוב את זה בחוק? למה שאחרי זה נצטרך לרוץ - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא נשמע: איך אתה רוצה לנסח את זה? << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> אפשר: "הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה בקשר עם תנאי ההיתר", למשל. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> איסור ההחלה הוא לא בתנאי ההיתר; הוא בחוק. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> זה לא משנה; זה לא הטרמינולוגיה המדויקת, אלא הכיוון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש חובות בחוק שהן במעמד נורמטיבי אחר – יותר גבוה מההיתר. אז, ברגע שאתה כותב נוסח כזה – זה מצמצם מאוד. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> איסור ההאכלה הוא לא בהיתר. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> ככל שלא הובנתי קודם, אני מבקש לצמצם, כדי שזה יעסוק בדברים שקשורים להצעה שמונחת על הפרק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> השאלה היא אם יש לכך הצדקה. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> דוד, כמו שחגית אומרת, יש דברים שקשורים במגדל שלא קשורים להיתר, כמו איסור ההאכלה. איסור ההאכלה הוא בחוק; לא בתנאי ההיתר. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> זה רק אומר לך איפה, מתי ומה הכמות. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> המחוקק כבר קבע מה תהיה הענישה אם האכלתי. אתה מוסיף על הענישה שקבועה בחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, אנחנו מקבלים את העמדה של משרד המשפטים. בואו נמשיך הלאה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> ועדת ערר 24. (א) הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של ועדת ההיתרים, רשאי לערור עליה לפני ועדת ערר, בתוך 30 ימים מהיום שנמסרה לו ההחלטה. (ב) ועדת הערר תהיה בת שלושה חברים, והם: (1) מי שכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, שימנה שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הוועדה; (2) שני חברים שימנה השר, האחד מקרב עובדי משרדו והשני מתוך רשימה שהגיש לו התאגיד המוכר הגדול ביותר כהגדרתו בסעיף 6(ב), אחד מהם לפחות בעל ידע מקצועי בתחום גידול דבורים. (ג) על ועדת הערר יחולו הוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992‏. (ד) הודעה על מינוי ועדת הערר, הרכבה ומענה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד. (ה) החלטה סופית של ועדת הערר בערר לפי סעיף קטן (א) ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> תודה רבה. עוד פעם, אין לי הרבה מה להוסיף על הסעיף. בשינויים המתחייבים, זה דומה לסעיף ועדת הערר של חוק תכנון משק החלב. זה מאפשר לערער על החלטות ועדת ההיתרים, לצוות שלא תלוי במשרד – כמובן שמי שחבר בוועדת ההיתרים לא יכול להיות חבר בוועדת הערר, בראשות מי שמינה שר המשפטים. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> זה מאפשר הליך מהיר יותר. לא צריך להגיע לבית משפט. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שאלה לגבי "הודעה על מינוי ועדת הערר, הרכבה ומענה" – מעון זה בדרך כלל כתובת – Adress. אולי כדאי להוסיף "ודרכי ההתקשרות", או "דרכי יצירת הקשר"? אם אתה שולח לשדרות ירושלים 18 – לך תדע. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אין בעיה; זה ברור שנעשה את זה, אבל לא צריך את זה בחוק. אין לנו מניעה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אפשר להוסיף. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> גם את המובן מאליו – אפשר לרשום. << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> לא חייבים את פרטי ההתקשרות ברשומות; אפשר להשאיר את זה באתר בלבד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. מטי נראית לי מומחית בעברית, אז אנחנו נקבל את העמדה שלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז פרטי ההתקשרות יהיו באתר? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן. "ופרטי ההתקשרות באתר האינטרנט של המשרד" – זה בסדר. רק שיהיה ברור שצריך טלפון וכתובת מייל. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אנחנו עדיין לא יודעים איפה יהיה אתר משרד החקלאות; נחכה לחוק ההסדרים. יש הצעה להעתיק אותו; לא יודעים לאן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פעם אחת ולתמיד, צריך לעשות חוק הסדרים שמבטל את כל המשרדים ומשאיר רק את משרד האוצר. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אדוני, בחוק ההסדרים יש הצעה לבטל גוף חשוב מאוד במשרד החקלאות – שירות ההדרכה והמקצוע. מישהו הכין הצעת מחליטים שלוקחת את ההצעה לשה"ם ורק משנה "אגף תקציבים" במקום "שה"ם" – פשוט להעביר את הכול למיקור חוץ. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> סימן ד': הוראות שונות פיצויים בעד נזק 25. (א) את סעיף (א) שהיה פה העברנו לסעיף אחר שכבר הוקרא. (ב) נגרם נזק ישיר למקרקעין שלגביהם ניתן היתר, כתוצאה מביצוע פעולות לפי ההיתר בידי בעל ההיתר או מי מטעמו, יתקן בעל ההיתר על חשבונו את הנזק או ישלם לפי דרישת הניזוק פיצויים בשל הנזק שנגרם, והכל בהקדם האפשרי. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכויותיו של הניזוק לפי כל דין. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אין מה להוסיף. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מי קובע איך מוגדר הנזק? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> זה ביניהם. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אם הם לא מסכימים – הם רשאים להגיש תביעה. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> על איזה נזק מדובר פה? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אם, למשל, נכנסת עם המשאית והורדת לו שיבר מים, או פגעת לו בצנרת. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אבל זה לא קשור לחוק הדבורים; זה קשור לכל דבר. כשאני נוסע ברכב – אני מחויב על הרכב. זה לא קשור לדבר שנקרא "הצבת כוורות". << אורח >> אסף לוי: << אורח >> מאחר והחוק מאפשר לך להיכנס לקרקע הזו גם ללא תיאום עם בעל הזכויות בקרקע, מן הצדק ומן ההיגיון שיהיה סעיף שאומר שאם נגרם נזק בגלל הפעולה שהחוק מאפשר לך לעשות בקרקע – עליך לתקן את הנזק, בכל דין כזה או אחר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם כתוב "נזק ישיר למקרקעין". << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה יחייב את הרשויות לפנות לבעל הזיכיון או לבעל הקרקע? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> זה ביניהם. אני לא בטוח שזה יגיע אלינו. זה לא יגיע אלינו. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אם יש צינור מים של הרשויות שתקוע - - -. זו הכוונה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אסף, אני לא בטוחה שזה רק מקרקעין. אם, בטעות, הוא הוריד איזה עץ? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> כן. הוא ביקש דוגמה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> רשום שם מי הניזוק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כתוב כאן רק המקרקעין. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> זה קשור. נזק ישיר למקרקעין זה גם מה שקשור לעצים ולחממות. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> באיזה מצב, גם אם אני לא מגדל דבורים ונכנס למקרקעין ציבורי – גם בחוסר רשות – אני לא אחראי לשלם אם אני עושה נזק? למה זה צריך להירשם בכלל? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אם אתה נכנס בלי רישוי – זה ברור - - - << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אני פוחד שייתפסו על בן אדם שבא לגדל דבורים, לאור הסעיף הזה, ויתחילו להלביש עליו דברים שלא לצורך. אם אני נכנס לכל מקרקעין, באשר אני אדם, ברכב או ברגל, ועושה נזק – אני אחראי בדין. למה צריך להכניס את זה פה? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> כי פה יש לך היתר להיכנס לשטח ולעשות את עצם גידול הדבורים. לגבי הטענה שלך שיתחילו להלביש עליך דברים – בשביל זה יש רשויות אחרות ובתי משפט. זה שהוא אומר שהוא יכול – יש תהליכים אחרים. בחוק הזה, מאחר ואנחנו מאפשרים למגדל הדבורים להיכנס לשטח שלא בהסכם – צריך להסדיר את הזכויות של בעל - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אסף, אפשר לכתוב "נקבע שנגרם נזק"? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> על ידי מי? ניכנס לעוד רגולציות? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> להיפך; זה נותן לו אפשרות לתקן בעצמו. הוא יכול להביא בעל מקצוע מטעמו כדי לתקן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> באותה מידה שבה אתם אומרים: "אנחנו נותנים לך רישיון להיכנס למקרקעין שהם לא שלך, ואתה חייב על נזק" – זה ממקד את האחריות עליו באיזו סוג של עילה שנותנת לבעל המקרקעין את האופציה הזו. אם אתה מכוון את זה לרשות – זה נכון שהיא תפנה לזה שגרם נזק. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> זו לא תמיד רשות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> נכון, אז אני לא רואה את התוספת. מה אתם אומרים? יש חוק. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> שלא תהיה הטענה: "יש לי היתר לשים כוורת אז אני פטור מנזיקין". << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל אם החוק הוא לא כזה שפוטר אותו מנזיקין – למה לכוון אותו? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> זה מה שזה אומר. להיפך, זה נותן לו אופציה לתקן על חשבונו. אם הוא עשה נזק והוא מתקן – הוא לא צריך לשלם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה בהסדר בין בעל המקרקעין - - - << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> לבין הדבוראי. זה מה שרציתי לומר. אם בעל המטע לא נותן למישהו להיכנס – שיתנהלו ביניהם. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אתם רוצים להוריד את זה? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אם אתם רוצים להוריד את זה – בסדר. תחליטו. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אני לא חושב שצריך את זה. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> חברים, אם זה לא מקולקל – למה לתקן את זה? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> בעל המטע הוא זה שנותן את אישור הכניסה? הוא זה שמכניס את הדבוראי? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> זה שטח ציבורי. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> בהאבקה – כן. בשטח ציבורי ובקרקע ביטחונית - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה תלוי באיזה שטח. בכל מקרה, אני חושב שלסעיף הזה יש משמעות שיכולה להיות גם מעבר לפן הנזיקי בלבד. למשל, אם בעל ההיתר לא מקיים את ההוראה הזו – אפשר להתלות לו את ההיתר. אני מתייחס לסעיף הקודם. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> שהוא לא ישמע את זה, כי הוא לא יאהב את זה. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> זה בדיוק אחד מהדברים שאנחנו מתנגדים אליו. אם יש טענות כלפי מישהו שגר בצפון - - - ללא היתר בדרום – מה הקשר בין הדברים? אתה רק מראה שצדקנו באמירה קודם. אתם מערבים מין בשאינו מינו. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אתה רוצה לבטל את הסעיף הקודם? << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> זה מראה, שוב, למה ההפניה לפרוטוקול של הדיון לא מספיקה כדי להבין, ולמה צריך אמירה. אני חוזר לאותו סעיף 23. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> למה? אם מישהו גורם נזק שוב ושוב ולא מתקן - - - << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אם מישהו עושה נזק שוב ושוב – הוא צריך להמשיך להיות דבוראי ולקבל היתרים? << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> זה לא העניין. אם מישהו עושה נזק שוב ושוב – הצד השני פשוט לא ייתן לו להיכנס לשטח שלו. הוא ימצא את עצמו - - - << אורח >> אסף לוי: << אורח >> הוא לא צריך את האישורים שלו, דוד. אלה בדיוק השינויים. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> מה זאת אומרת? ברור שכן. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> לא. אתה לא צריך אישור להיכנס לשטח של רמ"י או של קק"ל. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> הם פונים, מבקשים לבטל ושלום. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אתם רוצים להחזיר את זה? אין בעיה. זו הבקשה שלכם? שכל בעל זיקה בקרקע יאשר את הכניסה בכל פעם? << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> זה לא העניין של אישור הכניסה – זה העניין של זכות ההנאה, וזכות ההנאה עומדת להם גם עכשיו. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> מה שאתם רוצים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. בואו נתקדם. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> סימון כוורות 26. בעל היתר לא יציב כוורות מאוכלסות אלא אם כן הן מסומנות במספר הדבוראי, בספרות גדולות וברורות הניתנות לקריאה בקלות או בדרך אחרת שקבע השר לפי סעיף 36(ב)(5) ושתאפשר זיהוי של המספר כאמור. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כמה גדולות? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> יכול להיות שיהיו תקנות, ואז שם זה יהיה יותר מפורט. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אנחנו נגיע אליו – סעיף 36 קובע את כל סט התקנות שהשר יכול להתקין. אנחנו קובעים פה הוראה ברורה: כמו שקיים היום, שלכל דבוראי יש את המספר שצריך לסמן על הדבורים – יש אפשרות לקבוע גם דרכים אחרות, באמצעות התקנות ובאישור ועדת הכלכלה, אם יש לנו QR, GPS או דברים אחרים שיכול להיות שעוד לא הגענו אליהם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא בהכרח באישור ועדת הכלכלה. נגיע לסעיף הזה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אבל אפשר להתקין תקנות אם - - - << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> פה – אין לך הפניה לתקנות. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> למה? יש. "או בדרך אחרת שקבע השר לפי סעיף 36". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ברגע שכתוב "לפי סעיף" – זה לפי התקנות שהותקנו מכוח אותו סעיף, בעצם. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> קודם כול, אנחנו מצלמים את נקודת המצב הקיימת בחוק, שלפיה חייבים לתת את הספרות של הדבוראי, כך שיהיה משהו ברור בחוק. אם יהיו דברים אחרים – בתקנות שייקבע השר. כמובן שאין חולק על כך שהכוורות צריכות להיות מסומנות לפיקוח ולאכיפה – לדעת מי האבא והאמא ולמי לפנות. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור 27. לא יציב אדם כוורות מאוכלסות במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור, באופן שבו יש לדבורים גישה לאוויר הפתוח, אלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 36(ב)(4) ו־(5). לא הותקנו תקנות כאמור - רשאי אדם להציב כוורות מאוכלסות במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור, ובלבד שהציב לא יותר משתי כוורות במקרקעין שבבעלותו או בחצר הצמודה למקום מגוריו. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> הסעיף הזה משלים לקרקעות פרטיות – כל הנושא של הצבה בקרקעות פרטיות. אפשר להגיד "הצבה של דבוראות חובבת" של עד שתי כוורות, כמובן שבמקום שבו הדבורים יכולים לצאת. אנחנו יודעים שהדבורים עפות ברדיוס של בין קילומטר וחצי לשלושה; לכן, כל מהות החוק הזה היא לעשות גדרות וירטואליים למעוף הדבורים, כדי שנשמור גם על בריאות הדבורה לצורך שמירת יכולת ההאבקה. הסעיף הזה משלים לקרקעות פרטיות ולדבוראים חובבים – עד שתי כוורות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> סליחה, מה לגבי חקלאים חובבים? אם יש לך בוסתן ואתה רוצה להציב כוורת? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> לא. דיברנו על כל הנושא של הבוסתן ושל החקלאי בפעם שעברה. עד שתי כוורות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה לשים עד שתי כוורות בכרם שלי, סתם? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> כל עוד אין תקנות שקובעות אחרת. אם זה לא מקרקעי ציבור, אלא בקרקע פרטית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ברור. אם אני שמה במשק הפרטי שלי שתי כוורות. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אין שום מגבלה על פי גודל השטח שיש לי? כלומר, אם יש לי בוסתן בגודל דונם או עשרה דונם? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> הסעיף הזה הוא לקרקע פרטית; לא קרקע מינהל או נחלה. נחלה היא קרקע שלא נופלת פה. למשל, אם אני הולך למטולה או לראש פינה – צורת ההסדרה של הקרקע בהן היא פרטית. גם בראשון לציון יש קצת קרקעות פרטיות. החוק אומר שהנחלות וכל שטחי החקלאות הם שטחי ציבור. מהות החוק היא שהמדינה תיתן את ההיתרים, ולא בעל הקרקע. זו מהות החוק; דיברנו עליה בסעיפים האחרים. אם זה יהיה הפוך - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ברוכי מעלה טענה נכונה. הרי, המהות של העניין היא שאתם לא רוצים להפיץ יותר כוורות על שטח מסוים. מה אם זו קרקע פרטית של מישהו במטולה? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> תקנות. לכן, נקבע את זה בסט של תקנות לגבי הצבה בקרקע פרטית. אני יכול להגיד לכם כבר, צופה פני עתיד – אני אעשה לכם ספוילר – שיהיה סט של תקנות גם להצבה בקרקעות פרטיות, עד שהחוק ייכנס לתוקף, שייקבע את המרחקים ואת הכמויות לפי גידולים ודברים כאלה. ברור שתהיה הסדרה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עד שהתקנות האלה ייכנסו לתוקף – יש את ההוראה בסיפה של הסעיף, שקובעת שאם לא הותקנו תקנות כאמור – כלומר, כל עוד הוראות לא הותקנו – יחול עד שתי כוורות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה לא מאפשרים לחקלאים על אדמות מינהל להציב עד שתי כוורות? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> זו מהות החוק. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אלה בדיוק ההיתרים – היתרים או האבקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מינהל זה שטח של המדינה, כביכול. כן, בבקשה. << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> אלון רוטשילד מהחברה להגנת הטבע. בסעיף 15, הוועדה קבעה שיידרש אישור רשות הטבע והגנים לגבי מקרקעי ציבור בשמורות טבע וגנים לאומיים. אנחנו מבקשים שאותו עיקרון יחול גם לגבי קרקעות פרטיות – שתפנו לאותו סעיף 15(א). << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> למה? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> זו קרקע פרטית. מה אתה רוצה? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הם הסבירו שהם הולכים להסדיר את זה אחרת. << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> אני אסביר. כמו שהוועדה קבעה שהצבה במקרקעי ציבור – בשמורות טבע ובגנים לאומיים – דורשת את אישור רשות הטבע והגנים מצרכי שמירת הטבע – אותו הדבר קיים לגבי שמורות טבע וגנים לאומיים שבתוכם יש איזו שהיא קרקע פרטית, שיכולה להיות מעובדת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מתכוון למקום שבו קרקע פרטית היא חלק מגן לאומי? << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> בדיוק. אותו העיקרון ואותו הסעיף בדיוק כמו שהיה בסעיף 15(א). << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אלון, יש כאלה? << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> כן. לא הרבה, אבל יש. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> איפה? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> זה יהיה בתקנות, ועד אז – אפשר עד שתי כוורות. << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> למשל, בשמורת הר מירון יש קרקעות פרטיות. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> במירון, למשל, יש קרקעות של דרוזים. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> ומה יעשו שם שתי כוורות? שתי כוורות לא פוגעות או דוחקות, כמו כל הטיעונים הבסיסיים האלה. << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> שתי כוורות זה 80,000 דבורים, וזה הרבה יותר ממה שיש בפאונה המקומית. שוב, אני לא אומר שצריך להגיד "אין", אבל כמו שהיה את אותו עקרון עקבי במקרקעי ציבור - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אין בעיה. צריך לכתוב שאם הקרקע הפרטית נמצאת בתוך הגבולות של שמורת טבע – אז כן. << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> אני חושב שבדיוק את אותו הניסוח של 15(א) לגבי מקרקעי ציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> סתם שאלה: אתם לא מאשרים בשמורות טבע באופן קבוע, או שיש לכם שיקול דעת? << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> אני עמותה. אני לא רשות הטבע והגנים; אנחנו עמותת "החברה להגנת הטבע". נמצאת פה נציגת רט"ג, אבל אני מניח שהם עושים את השיקולים שלהם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להבין אם השיקול הוא עקרוני – אם הם כל הזמן טוענים: "אנחנו לא רוצים פה דבורים" או שזה תלוי? << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> הם לא רוצים דבורים. זה בדיוק העניין. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אלון, יש לי שאלה: האם חוק רשות הטבע והגנים חל על השטח הפרטי בלב שמורת הטבע? << אורח >> אור סיוון: << אורח >> החוק חל, אבל כתוב בסעיף 24(א) לחוק גנים ושמורות שזה לא גובר על זכויות הקניין. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> זו לא זכות קניין, ולכן יש אפשרות לרט"ג, מכוח החוק שלהם, לא לאשר גם את שתי הכוורות כ-Default. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לי בעיה עם זה. אם השטח הפרטי הוא בתוך השמורה – יש משמעות לעניין. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> השאלה היא אם צריך לכתוב את זה, או שמספיקה ההוראה שקיימת בחוק. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> איתי, למה שהשיקול יהיה בידיים שלהם, ולא בידיים של השיקול המקצועי והמהותי, שבו הם קובעים את הפרמטרים שלהם? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> מה שהם מבקשים להכניס עכשיו זה שרט"ג יוכלו להגיד כן או לא, מעבר לשיקולי הוועדה. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> מה שהם מבקשים עכשיו זה חוק עוקף חוק רט"ג, כי חוק רט"ג אומר שזה לא גובר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא גובר על זכויות הקניין. השאלה היא מה זה "זכות קניין". זה לא קשור לזכות הדבוראים. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני הולך להתייחס לזה בתקנות. השאלה שרלוונטית לסעיף, כרגע, עם שתי כוורות כ-Default, היא גזרה ששמורת הטבע לא יכולה לעמוד בה. אם כן – צריך לקבל את התיקון שהוא רוצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם לא נתנו תשובה על השאלה הזו. << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> בסופו של דבר, השיקול, כמו כל החלטה מנהלית – שוב, אני לא רט"ג, אבל בתור מי - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז אולי רט"ג ידברו? << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> אני אתייחס רגע, ואם היא תרצה לדבר – היא תדבר. כמו כל החלטה מנהלית, כשרשות הטבע והגנים אומרת אם היא מוכנה או לא מוכנה, ומגבילה – היא צריכה לעמוד באמות מידה מנהליות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין הרבה מקרים כאלה, שבהם יש שטח פרטי בתוך שמורה. לכן, אין שום בעיה ללכת לקראתם בעניין הזה; לא מדובר פה על מיליון כוורות. << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> איתי, כדי שלא נצטרך לחזור לסעיף, אפשר - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני צריך לחזור בכל מקרה, כי אין כרגע נוסח. << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> אולי נקבע עכשיו את הנוסח. אפשר להציע את הנוסח, ואם הקרקע - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו נחליט על עיקרון והנוסח יוקרא בדיון הבא, שבו נדון על כל התגיות שנותרו פתוחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואו נתקדם. שהרט"ג יבדקו כמה כאלה יש במדינה, כדי לראות אם אתם עומדים על זה עד הסוף. אם יש מספר מקרים מועט – זה לא משהו גם מבחינתכם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> דוד, גם אם מדובר במעט מקרים – יכולה להיות פה אפליה לרעה של אותו בעל קרקע בתוך השמורה, שיגידו לו: "אנחנו לא מסכימים. לכל אחד אחר – מותר לשים שתי כוורות". למה לא לעשות את זה הפוך? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> בדיוק הפוך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איתרע מזלו של אותו בעל קרקע והשטח שלו נמצא בתוך שמורת טבע. יש מקרים שבהם יש לך שטח קרקע שהוא בבעלות פרטית; בדרך כלל מפקיעים לו את השטח הזה והוא מקבל זכויות במקום אחר. בוא לא ניכנס לזה; זה הנושא הקנייני-תכנוני. זה לא משמעותי כי אין הרבה כאלה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני חושב שהאופציה השנייה, של שתי כוורות בשטח פרטי, היא יותר סבירה ומקובלת. למה להפלות לרעה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז למה אתה עושה את זה באדמות מינהל? הרי, לא הכול זה אדמת מינהל ששייכת למינהל; יש אנשים שקנו את אדמות המינהל והם עדיין בתוך העניין. אין הבדל. זה שמנסים להבחין בין קרקע פרטית למינהל, כששילמת על הקרקע של המינהל כסף - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> חכרת את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. עזוב. זה לא משמעותי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> בגלל שזה לא משמעותי – אני אומר שצריך להשאיר את זה ב-Default של שתי כוורות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אמרתי להם: עד שנסיים את החוק – שיבדקו אם זה משמעותי מבחינתם. אם אין הרבה מקרים כאלה – יכול להיות שהם יכולים לוותר על זה. בוא נראה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הם לא עונים על השאלה אם יש להם עמדה עקרונית נגד. את זה – צריך לבדוק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בגדול, רוצים למנוע כל הצבה – גם על אדמות פרטיות וגם על אדמות ציבוריות. בעצם, לא מפלה, אלא מיישר קו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, עם כל הכבוד, זה לא נושא כל כך חשוב כדי שנקדיש לו כל כך הרבה זמן. זה נשמע בסדר; תבדקו אם אתם עומדים על זה אחרי הבדיקה, לקראת הסיום, ונדון בזה בסוף. לא צריך לעשות מזה סימפוזיון; זה לא הנושא הכי חשוב בחוק. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אדוני, אנחנו מבקשים לא להקריא את סעיף 28, כי יש עוד כמה חידודים שעלו לנו תוך כדי תנועה. נחזור אליו כשאין עוד מה לקרוא, כשצפויים עוד שינויים. ברשותך, נדלג על פרק ד', סעיף 28. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מודע למה שהוא אומר? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> פרק ד': הפקת דבש בכוורת ורדייתו איסור הוספת חומרים לדבש לפני רדייה או במהלכה 29. לא יוסיף אדם חומר כלשהו לדבש לפני רדייתו או במהלכה. פרק ה': עונשין עונשין 30. (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו – שישה חודשי מאסר או קנס בשיעור הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז–1977‏‏ (להלן - חוק העונשין); ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס החל על יחיד כאמור: (1) הציב כוורת מאוכלסת בלא היתר מאת ועדת ההיתרים או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 3; (2) הוסיף חומר לדבש לפני רדייתו או במהלכה, בניגוד להוראות סעיף 29; (3) הזין דבורים בניגוד להוראות סעיף 28. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על זה – אתם רוצים שישה חודשי מאסר? על דברים כאלה? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> או קנס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בכל זאת, אלה לא עבירות שצריך לתת עליהן שישה חודשי מאסר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> דוד, הנושא של האבקה, הטבע וכל הפירות שהם מפרים – הוא חמור מאוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אבל זה בעייתי לתת עונשי מאסר כאלה גבוהים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> קל להפר אותו. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> זו המדרגה הכי נמוכה של ענישה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הדרגה הכי נמוכה היא שישה חודשי מאסר? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> עד שישה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> "עד" אומר גם שישה. זה תלוי בשופט, לא? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, למה לא להוסיף כאן נושא שהוא דבוראים? << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> אולי אדוני יבקש מהממ"מ סקירה של כל הוראות החוק האזוטריות שיש עליהן ענישה של שישה חודשי מאסר? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הנושא הזה לא קשור לממ"מ. אתה מבקש מהממ"מ סקירה על נושא משפטי? לא הבנתי את הבקשה שלך. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> אין בעיה. לא רציתי להכביד עליך, אבל זו גם אמירה בהומור, כך שלא צריך לקחת אותה יותר מדי ברצינות. זו לא הוראת החוק הכי קיצונית שלגביה יש סנקציה מהסוג הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נראה לי יותר מדי מוגזם, אבל בסדר. אם משרד המשפטים בעד זה - - - << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> מה שאני מנסה לומר זה שיש הרבה דברים מוגזמים מהסוג הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אנחנו דנים בחוק הזה; אנחנו לא דנים עכשיו באופן כללי. אנחנו לא בסמינריון באוניברסיטה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> בטח יהיה שימוע, אם הוא חוזר על זה עוד פעם ועוד פעם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיכו. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> (ב) בעל היתר שהציב כוורת שאינה מסומנת בהתאם להוראות לפי סעיף 26, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני עוצר אותך לפני שאנחנו מגיעים לאחריות נושא משרה בתאגיד. אני רוצה שתסבירו לוועדה לגבי מי שנותן שירותי האבקה בניגוד להוראות החוק. הרי, אחד השינויים המשמעותיים שנעשו עכשיו בהצעת החוק הוא לגבי מתן שירותי האבקה, ויש הוראות שונות בעניין הזה. השאלה היא: מה דינו של מי שמפר את ההוראות? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אנחנו נסביר. יש את הסעיף שאומר שלא נדרש היתר לצורך האבקה, והתוספת קובעת בדיוק מתי לא נדרש ההיתר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל הוא כן צריך להיות בעל היתר. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> הוא צריך להיות, מראש, מישהו שהוא דבוראי מוכר בעל מספר בתוקף. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שיש לו היתר לרדיית דבש. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> כן, אבל בזמן שהוא נותן את ההאבקה – זה צריך להיות לפי הכללים שבתוספת. זאת אומרת, יש סוגי גידולים ספציפיים מאוד, חודשים שבהם אפשר - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הוא גם לא יכול להציב יותר כוורות מההיתר לדבש שיש לו. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> כן. גם לפי סוגי הגידולים – נקבע כמה כוורות לדונם אפשר לשים בכל האבקה כזו. אם הוא לא נותן לפי מה שכתוב בתוספת – זאת אומרת, הולך להאביק צמח שלא דורש האבקה, לעמדתנו, או לא בתקופה הרלוונטית, או לא בכמויות – הוא כבר לא נותן שירותי האבקה – הוא יצא מגדר הסעיף – וחוזר להיות זה שמציב ללא היתר. לכן, העבירה היא העבירה הרגילה של מציב ללא היתר על פי סעיף 3. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה מה שרציתי שתסבירו לוועדה. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> רק לפרוטוקול, כשנדון בסעיף 3(א) – נבקש לדייק משהו גם בסעיף 30(א)(1). יש פה קצת ביצה ותרנגולת – צריך לדון קודם ב-3(א). << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה יהיה בישיבה נוספת שתהיה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> תהיה השלמה גם לעניין. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו נחזור לכל הנושאים שנותרו פתוחים. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> לגבי 30(ב), יש לי הערה מקצועית לגבי חובת הסימון, בבקשה. אנחנו מגדלים את הכוורות בקבוצת כוורות – בין 20 ל-40 ארגזים לבנים בנקודה. אנחנו לא עובדים במשרד, או בתנאים סטריליים – זה זז על משאיות; זה רואה בוץ, רוח, שמש. יכול להיות מצב שבו מתוך 20-40 הארגזים – נמחק המספר על דבורית מסוימת. לפי מה שכתוב פה, ואני מבין, אם הפקח יבוא ויראה דבורית בלי מספר בתוך קבוצה שכולה מסומנת – הוא ייתן לי קנס; אני צפוי לעונשין. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא רק זה – גם ייקחו לך את ההיתר. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> איך הפקח יודע אם זו כוורת שלך או אם מישהו בא והתלבש לך על הנקודה? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אסף, תבוא איתי ללילה אחד שבו אני מעביר את הכוורות. אני לא יודע לתת פתרונות; אני יודע להגדיר את הבעיות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק נקודה קטנה לחידוד לגבי מה שאמרת: הסעיף הזה הוא סעיף עונשין שקובע ענישה פלילית, והענישה היא על ידי בית המשפט. לא מדובר פה על רגולטור שנותן - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> סעיף (ב) יותר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם סעיף (ב). סעיף 30 הוא סעיף העונשין. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מישהו צריך להתחיל הליך פלילי כנגד - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מניח שלא נוקטים בהליך פלילי על הפרה שהיא זניחה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אסף, אפשר לדעת אם בחיים יש שיח בין מניחי הכוורות לבין המפקחים? כלומר, הוא מרים טלפון ושואל: "תגיד, זה שלך, מתוך ה-20?"? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> היום כן. בהחלט. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> ועוד פעם, יש פה תובע עם שיקול דעת. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> המקרה שאתה מתאר – לא נפתר בשיח הזה? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> קודם כול, אני לא מצליח להבין למה יימחק מספר (1), וברור שזו לא עבירה שיפעילו עליה סנקציות פליליות. << דובר >> קריאה: << דובר >> מי אמר? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אז רק שזה יהיה כתוב וברור. << דובר >> קריאה: << דובר >> שלא ייקחו לו את ההיתר, אסף. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> ברגע שזה כתוב כך – רשום שאני צפוי לעונש על כוורת לא מסומנת. אני רוצה להיות מוגן – שאני לא צפוי לעונש, או לקנס מינהלי, אם המספר נמחק כתוצאה ממזג אוויר, תנועה וכו'. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> קודם כול, חזקה עליך לדאוג שזה לא יימחק כשאתה שם את הכוורות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> והרישום צריך להיות כזה שלא יורד במים, בגשם או ברוח. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דורון, בכדי להפעיל את חוק העונשין הזה – אני מניחה שצריך כוונה תחילה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו עבירת מודעות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> צריכה להיות כוונת זדון, נכון? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> דיני העונשין הכלליים חלים על העבירות האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו לא עבירה תעבורתית, שבה לא צריך כוונה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו לא רשלנות; זו לא אחריות קפידה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נמשיך לקרוא. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> (ג) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. (ד) נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ג), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. (ה) בסעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם אלה סעיפים מקובלים מאוד בחקיקה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> סליחה, תזכירו לי, מה זה התאגיד? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אם זו חברה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם יש חברה – יש אחריות גם לנושא המשרה בתאגיד לפקח על - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יכולה להיות התאגדות של מספר דבוראים? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> תחת מה? חברה או עסק פרטי? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אגש"ח? לא יודעת מה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור, אין מניעה. תמיד אפשר להתאחד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איתי, יש מניעה להתאגדות של מספר דבוראים לתאגיד? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> החוק לא קובע שזה חייב להיות רק בן אדם פרטי. יכולים להגיש תאגיד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוא לא קובע. זה יכול להיות יחיד וזה יכול להיות תאגיד. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> תחת אותו הרישיון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מטי, מותר להקים חברה. אין בעיה עם זה. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> גם לרבות תאגיד. תמיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואו נמשיך. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> פרק ו': סמכויות פיקוח ואכיפה הסמכת מפקחים 31. (א) השר יסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן, לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה. (ב) למפקח כאמור בסעיף קטן (א), יוסמך מי שמתקיימים בו כל אלה: (1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי; (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון לאומי; (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי. (ג) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מבינה שמשטרת ישראל מודיעה שאין מניעה שהוא יהיה מפקח, אבל מה קשורים ההכשרה המקצועית ותנאי כשירות נוספים, שהם מקצועיים גרידא - - - << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אלה סמכויות אכיפה, פיקוח, חקירה. אלה דברים שנמצאים בסמכויות השר לביטחון לאומי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זו הכשירות הנוספת? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> כדי להיות מפקח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> וגם זו – תבנית מקובלת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. ברמת הסמכויות של מעין שוטר. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> כשאני מגיע לשטח – מה מותר או אסור לי לבקש, אם לעכב או לא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה מודל הפיקוח הכללי בעשרות חוקים. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> זה בנוסף למקצועי; זה לעצם היותו מפקח. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> יש לי שאלה. בתחילה של החוק רשום שהרישיון הנו אישי ואינו ניתן להעברה, ופה מדובר על תאגיד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא מבין את ההערה. לאיזה סעיף אתה מתייחס? אנחנו מדברים כרגע על סעיף 31. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> הוא חזר אחורה לאחריות תאגיד. בעל ההיתר יכול להיות תאגיד. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> הלכתי צעד אחורה לנושא של התאגיד, כי אני לא מצליח להבין. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אנחנו נסביר, דורון. היום, חקלאי יכול לעבוד על ח"פ או לעשות חברה בע"מ – עוסק מורשה או חברה. זה עניין שלך איך אתה מקיים את המשק החקלאי שלך. אם אתה עוסק מורשה – הסמכות שלך כעוסק מורשה היא על הפעילות החקלאית. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> כל האחריות היא עליך ישירות. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> כשיש תאגיד – יש נושא משרה בתאגיד, ולכן לנושא המשרה יש חבות על מה שהתאגיד עושה כי הוא בעל ההיתר. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> יש גם חבות אישית. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> ואז הרישיון הוא כבר לא אישי. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> הרישיון הוא לתאגיד. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אישי של התאגיד. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אבל התאגיד שכיר. אם זה תאגיד בורסאי – הוא שכיר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מה זאת אומרת? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> לא. אם אתה חברה בע"מ - - - << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> לא חברה בע"מ. אם אני מהדרין? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> מהדרין היא חברה בע"מ שנסחרת בבורסה. אפשר לקנות מניות שלה, אבל היא לא יכולה להעביר את ההיתר לחברה אחרת או לאדם אחר. זה שאתה קונה מניות שלה – זה בסדר; ההיתר הוא עדיין של החברה. החברה היא ישות משפטית. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> מה מטריד אותך, דורון? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> שימכרו את המניות של החברה וכך יעבירו אותה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> גם אם הם ימכרו – זה לא משנה. הבעלים משתנים אבל החברה נשארת בעינה, עם הח"פ. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> סליחה, לגבי הפרסום ברשומות, עד שזה לא מפורסם ברשומות – הסמכויות לא נכנסות לתוקף? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> זו הודעה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה דקלרטיבי; לא קונסטיטוטיבי. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> רגע, משהו מטריד את דורון. אני לא רוצה לקפוץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נדבר על זה בעוד רגע. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> עזוב. גם אם כן – זה שייך להתחלה ולא לפה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> סמכויות פיקוח 32. (א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי סעיף 35 – (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995‏‏ (להלן – חוק המחשבים); (3) לערוך בדיקות או מדידות וליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות או הדגימות לבדיקת מעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת; (4) להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח שמצויים בו כוורות מאוכלסות, דבורים, כוורות או ציוד לטיפול בכוורות או בדבורים, ובכלל זה ציוד לרדיית דבש, לרבות לכלי רכב כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט. (ב) << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חשבנו שראוי למחוק את סעיף (ב) כי הוא מיותר, ולכן הוא נמחק. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> סמכויות אכיפה 33. התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח – (1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)‏‏, בשינויים המחויבים; (2) לתפוס כוורות, דבורים, דבש, מסמכים וחפצים הקשורים לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969‏‏ (להלן – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים, והוראות לפי סעיף 36(ב)(7) לחוק זה; (3) לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים. זה הסעיף הגנרי שמסמיך את המפקחים לעשות - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה זה "לתפוס"? להחרים, בעצם? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> כן. אם צריך את זה כראיות וכו'. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הכול בסדר, אבל מה לגבי היות הכוורת אורגניזם חי? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> כבר נעשו דברים בעבר. יש מקומות שיכול להיות שהם יסודיים, שעדיין אפשר להיכנס אליהם ולקחת כוורות כאלה או אחרות שלא כדין, אבל יש מקומות שיהיו מיועדים לזה – אולי אצל חקלאי כזה או אחר – שימשיכו לטפל בהם בכוורת הפעילה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יש לי שאלה קטנה. בסעיף של סמכויות הפיקוח יש התייחסות מפורשת לרשות להיכנס למקום שיש לפקח יסוד סביר להניח שמצויות בו כוורות מאוכלסות או כוורות – כלומר, מתייחסים לשני החפצים האלה. השאלה היא אם נכון להוסיף את זה גם בסעיף של סמכויות אכיפה, בסעיף 33(2) – "לתפוס כוורות, ובכלל זה כוורות מאוכלסות"? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אפשר להוסיף. תודה על החידוד. << דובר >> קריאה: << דובר >> סליחה, לכוורות עם דבורים יש שם – הן נקראות "דבורית". אפשר לכתוב את זה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> בחוק זה הוגדר ככוורות מאוכלסות. ברגע שאנחנו אומרים "כוורות מאוכלסות" – זה ברור, לכאורה, שזה כולל את הדבורים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז אפשר למחוק את המילה "דבורים". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע שנדלג על סעיף 34, מכיוון שהוא מפנה לסעיף שעוד לא דיברנו עליו. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אולי נקריא גם את 5א, אם אתה רוצה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם הוועדה בכל זאת דנה בסעיף 34 כרגע – אני מציע שנחזור אחורה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> נקרא את סעיף 5א שהוספנו, לעניין שטח ביטחוני. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אנחנו כבר מיושרים איתם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם לנו יש כמה שאלות. בעמוד 5 בנוסח שבפני הוועדה – סעיף 5א: "כניסה לשטח ביטחוני או משטרתי". << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> כניסה לשטח ביטחוני או משטרתי 5א על אף האמור בסעיף 4(א), בעל היתר לא ייכנס – (1) לשטח בטחוני שהוא מתקן בטחוני – אלא אם כן קיבל אישור ממפקד המתקן; (2) לשטח ביטחוני שהוא שטח סגור כמשמעותו בתקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 – אלא אם כן קיבל אישור מהמפקד הצבאי, כהגדרתו בתקנות האמורות, או ממי שהוא הסמיך לכך; (3) למקרקעין המוחזקים על ידי משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר – אלא אם כן קיבל אישור מהקצין האחראי על המקום, או מי שהוא הסמיך לעניין זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הסעיף הזה דורש הסבר, ודאי. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> כשמדובר בשטח ביטחוני או בשטח שמוחזק על ידי המשטרה או שב"ס, כדי להיכנס לשטח עצמו – הדבוראי צריך היתר ספציפי בכל פעם - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא הקראת את ההגדרה. גם ההגדרה של שטח ביטחוני השתנתה. אפשר להקריא או להסביר, אבל נצטרך לחזור לזה בכל מקרה. ההגדרה מופיעה בעמוד 2 בנוסח. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> "שטח ביטחוני" – כל אחד מאלה: (1) מתקן בטחוני כהגדרתו בסעיף 159 לחוק התכנון והבנייה; (2) שטח סגור כמשמעותו בתקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945‏‏; (3) מקרקעין ששר הביטחון או עובד מדינה, לרבות חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955,שהוא הסמיך לעניין זה, הודיע לוועדת ההיתרים כי כניסה אליהם מעלה חשש לפגיעה בביטחון המדינה; << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה יכול להסביר לוועדה מה ההבדל בין שטח סגור לפי תקנות ההגנה לשעת חירום לבין מקרקעין ששר הביטחון, או גורם אחר, הודיע לוועדת ההיתרים כי הכניסה מעלה חשש לפגיעה. << אורח >> ליעז דוד: << אורח >> אתה מדבר על ההבדל בין סעיף (ב) ל-(ג), נכון? לא בין (ב) ל-(א)? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. בין פסקאות (2) ו-(3). << אורח >> ליעז דוד: << אורח >> הפסקה השנייה היא שטחים שנסגרים בצו סגירה, כאשר המקרקעין לא נהיה בבעלות מערכת הביטחון, אלא אנחנו רק שולטים על מי נכנס אליהם ויוצא מהם. בעיקרם אלה שטחי האימונים של צה"ל, ובמלחמה הפעלנו את זה מספר פעמים סביב מרחב הגבולות. לגבי הפסקה השלישית, במסגרת חוק התכנון והבנייה, יש לנו מנגנון שמאפשר לנו לפרסם מפת אינטרסים שחתומה על ידי שר הביטחון, שבמסגרתה אסור לוועדות התכנון המקומיות לפעול עצמאית, אלא הן נדרשות לפעול דרך הוועדות המחוזיות. רצינו להשתמש בהגדרה גנרית; הרי, גם השטח הזה קיים. בהמשך החוק התייחסנו לעובדה שאפשר להיכנס לשטחים מסוג זה ללא תיאום איתנו – רק אסור לבנות בהם ללא תיאום איתנו – אבל לאור כך שהפעילות הזו אינה פעילות שדורשת היתר בנייה – אפשר לפעול בפסקה השלישית ללא תיאום איתנו. זה אפילו מופיע במפורש באחד הסעיפים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לצורך החוק המוצע הזה, יש שלוש קטגוריות של שטח ביטחוני: יש מתקן ביטחוני, כהגדרתו בסעיף 159 לחוק התכנון והבנייה. מה זה המתקן הזה? << אורח >> ליעז דוד: << אורח >> בסיסים צבאיים ממש. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא רק; גם שירות ביטחון כללי, מודיעין וכאלה, נכון? << אורח >> ליעז דוד: << אורח >> כל מערכת הביטחון רבתי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש את השטח הסגור שעכשיו הזכרת, וב-(3) יש מקרקעין שצריך הודעה לוועדת ההיתרים, כי הכניסה מעלה חשש לפגיעה בביטחון המדינה. אני מניח שזה יכול להשתנות – כלומר, יכול להיות שבתקופה מסוימת יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה, ולאחר מכן היא חולפת? << אורח >> ליעז דוד: << אורח >> המפה הזו לא משתנה הרבה. זו מפה שאנחנו יכולים לפרסם מול הוועדות לתכנון ובנייה. לעניין חוק זה, השטח הזה לא משפיע. אנחנו לא מגבילים סביב הפסקה הזו שום דבר בחוק הספציפי הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נגיד, שטחים שהופכים להיות שטחים סגורים בצו אלוף? << אורח >> ליעז דוד: << אורח >> זו הפסקה השנייה; זו לא הפסקה השלישית. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> כשאתה אומר שהמפה שהשר מפרסם לא רלוונטית - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז אולי צריך למחוק את סעיף (3). << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> המפה שהשר מפרסם לא רלוונטית לעניין החוק הזה, אלא שצריך הודעה ספציפית, שניתנת לוועדת ההיתרים, על מקרקעין ספציפיים שחלים עליהם. זה מה שסעיף (3) אומר. << אורח >> ליעז דוד: << אורח >> עוד פעם, סעיף (3) לא רלוונטי לעניין כניסה ויציאה – למה שהקראנו בסעיף 5א, שזה קבלת האישור; הוא רלוונטי לעניין תוכניות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל למה זה רלוונטי כאן? ההגדרה "שטח ביטחוני" משמשת אותנו בסעיפים אופרטיביים. << אורח >> ליעז דוד: << אורח >> זה רלוונטי לקביעת הנקודה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק לקביעת הנקודה? << אורח >> ליעז דוד: << אורח >> לקביעת נקודה בלבד. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> 15(א) – קביעת נקודות הצבא. מתי צריך לפנות למשרד הביטחון לקבל את העמדה שלהם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> העניין הוא שאתה צריך עכשיו להחריג בניסוח, אז כבר - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תכף הם יקראו את סעיף 5א, ואז נראה את ההכנה. הוא מפנה ספציפית לפי סעיפים. לכן, רציתי שקודם תסבירו לוועדה מה מעמדו של כל שטח כזה, ואז נראה את אופן השימוש בסעיף האופרטיבי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איך אפשר להחריג? << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> איתי, אני חושב שכן צריך להחריג את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> את רוצה להקריא את סעיף 5א ולהסביר? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה חייב להכריז בהגדרה של מתקן. אתה יכול, אולי, לכתוב בהגדרה של מתקן ביטחוני, לגבי הקטגוריה השלישית, שזה לא יחול על סעיף - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> היא בכלל לא מוזכרת בקטגוריה השלישית. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> היא לא מוזכרת ב-5א. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> רשום איפה צריך היתר כניסה ספציפי. זאת אומרת, לא מספיק שיש לך את היתר הצבת הכוורת, אלא אתה צריך לתאם את הכניסה שלך. << אורח >> ליעז דוד: << אורח >> אני יכול להסביר את סעיף 5א? כשנכנסים לתוך מתקן ביטחוני או לתוך שטח סגור – שטח אימונים של הצבא, בעצם – אנחנו רוצים שיהיה תיאום בכל פעם שנכנסים לשטח; גם אם זה פעמיים באותו היום – צריך לתאם פעמיים באותו היום. זו סוגייה של הביטחון של הבן-אדם שנכנס פנימה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> של בעל ההיתר. כלומר, כשהוא בא לטפל בכוורת - - - << אורח >> ליעז דוד: << אורח >> שיודיע לכוח שעכשיו פועל בשטח שהוא בפנים, כדי שלא יקרה לו שום דבר; זה כדי לשמור עליו, בסוף. זה הייעוד של סעיף 5א: גם אם יש לי היתר – אני צריך לתאם כשנכנסתי לשטח, כי יש סיכון בכניסה לשטחים האלה בלי תיאום. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> זה קורה גם היום, ואם אנחנו נשים לב למה שכתוב בסעיף 5 – זה מפנה לבן-אדם הספציפי בתוך השטח, ולא לאיזו פונקציה עליונה. אלה אנשים שנמצאים בקשר יום-יומי, והדבוראים יודעים לגשת אליהם. << אורח >> ליעז דוד: << אורח >> הפסקה השלישית היא רלוונטית לסעיף סביב הנושא האזורי, שבו צריך לתאם איתנו, כבעל המקרקעין או כבעל זיקה למקרקעין. לכן, גם היא חשובה כחלק מההגדרה, פשוט לא לנושא של 5א. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה מתייחס להגדרה. אני רוצה לשאול דווקא על פסקה (3) בסעיף 5א. מדוע מקרקעין שמוחזקים על ידי המשטרה או השב"ס בכלל רלוונטיים? << אורח >> ליעז דוד: << אורח >> זה לא קשור אלינו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני שואל את משרד החקלאות. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> באופן תיאורטי, בשירות בתי הסוהר יכול להיות בית סוהר שהם יעשו בו פרויקט וירצו איזו נקודת הצבה בשטח שלהם. מן הסתם, כשנכנסים לשם – צריך לתאם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני הבנתי מכם, בדיונים פנימיים שלנו, שזה בכלל לא רלוונטי. כלומר, שלא מציבים כוורות בשטחי בתי סוהר, למשל. השאלה היא: לצורך מה הסעיף הזה? אסף, הפסקה הזו רלוונטית? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אופי, היום יש נקודות בשטחים של משטרת ישראל? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בתחנות משטרה ובבתי סוהר? << אורח >> אופי רייך: << אורח >> לא. באזורים של משטרת ישראל. אלה לא בהכרח תחנות משטרה. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> יש מתקן אימונים ליד לטרון – אני לא אגיד את השם. אני לא יודע מה יש שם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תראו מה כתוב: "מקרקעין המוחזקים על ידי המשטרה או השב"ס" – לא מקרקעין שנעשה בהם תמרון או פעילות - - - << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אנחנו נבדוק את זה היום אחרי היום, ומקסימום – נמחק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איתי, עדיין יש כאן את הנושא שמדובר על שטח ביטחוני, ובשטח ביטחוני – מוחלת גם ההגדרה של - - -. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. תראי מה כתוב. בפסקאות (1) ו-(2) מחדדים: "בשטח ביטחוני שהוא מתקן ביטחוני". בשטח ביטחוני שהוא שטח סגור – יכול להיות שאפילו נפנה לפסקאות הספציפיות בהגדרות, אבל זה כן מחודד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מתקן ביטחוני על פי ההגדרה ב-(2). << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יש לי שאלה בהמשך למה שהסברתם קודם, לגבי כך שבהגדרה של שטח ביטחוני – פסקה (3) רלוונטית רק לעניין קביעת נקודת ההצבה. אתם עדיין רוצים לתת אישור למתן היתר בנקודות כאלה? כי כרגע צריך את האישור שלכם כדי לקבוע שם נקודת הצבה, וגם אישור ספציפי לגבי ההיתר שרוצים לתת. << אורח >> ליעז דוד: << אורח >> ביקשנו שם רק בעניין נקודת ההצבה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אבל גם לאשר את בעל - - - << אורח >> ליעז דוד: << אורח >> לא הבעלים. הפסקה השלישית משפיעה רק על נקודת ההצבה; לא על הבן-אדם שיהיה בה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בעצם, צריך למעט את זה מסעיף 19(א)(4). אנחנו נוסיף את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למעט את פסקה (3). << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> שלא צריך את האישור הפרטני לבן-אדם לשטח שהוא סעיף (3) בהגדרה. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> סליחה, אבל אם את ממעטת אותו משם – זה כבר נשאר אות מתה. זה היישום היחיד שיש לסעיף (3). << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> לא, יש את מתקן ביטחוני ושטח לפי תקנות - - - << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> אני לא מדבר על ההגדרה של שטח ביטחוני; אני מדבר על סעיף (3) בתוך זה, שמדבר על הקרקע ששר הביטחון הודיע שיש סכנה כשנכנסים אליה. היישום היחיד של ההוראה הזו לגבי סעיף - - - << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> סעיף 15 – קביעת הנקודה. אפשר, אולי, להכניס את זה לתוך 15. אנחנו נראה איך, מבחינה ניסוחית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הלאה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו חוזרים לעמוד 23, לסעיף 34. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> תנאים להפעלת סמכויות בשטח ביטחוני 34. (1) לעניין כניסה של מפקח לשטח ביטחוני, יחולו הוראות סעיף 5א, בשינויים המחויבים. (2) לא יפעיל מפקח את סמכויותיו בשטח ביטחוני, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך, ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני המוסמך באותו שטח ביטחוני; גוף ביטחוני יביא לידיעת המנהל הכללי של המשרד את כללי אבטחת המידע האמורים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה לשאול: לשם מה נדרשת כאן התאמה ביטחונית? בעצם, לצורך הכניסה או לצורך קבלת הסמכויות? הרי, בעל ההיתר לא נדרש להתאמה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> כניסה זה סעיף א'. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כתוב כאן שהמפקח לא מפעיל את סמכויותיו אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה. << אורח >> ליעז דוד: << אורח >> אנחנו משלבים את הסעיף הזה בכל מקום שבו אנחנו מאפשרים לגופי אכיפה להיכנס לתוך מתקנים של מערכת הביטחון – שיהיה לאנשים האלה סיווג מתאים. בניגוד לדבוראי, שאנחנו נכניס עם ליווי, ובכל מיני צורות כאלה – מפקחים צריכים יותר חופש פעולה, ולכן ניתן להם סיווג ביטחוני, כדי שיהיה יותר חופש פעולה בעת ההפעלה שלהם בתוך השטחים שלנו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נניח, אם הוא מצלם – הוא צריך לדעת מה אסור לו לצלם. << אורח >> ליעז דוד: << אורח >> נכון. לכן אנחנו מנסים להקפיד על כך שלאנשי האכיפה יהיה סיווג ביטחוני, בניגוד לאנשים שלפעמים נכנסים בליווי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לצורך הפעלת הסמכויות? << אורח >> ליעז דוד: << אורח >> זה תלוי באיזה שטח הוא מפעיל את סמכותו. אם הוא מפעיל את סמכותו בשטחים המסווגים בסיווג גבוה – נצפה שיהיה לו סיווג גבוה. אם הוא מפעיל את סמכותו בשטחים שהם שטחים לא מסווגים של מערכת הביטחון – הוא יוכל לעשות את זה גם ללא סיווג. זה תלוי מאוד איפה הוא יפעיל את סמכותו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> צריך רק להזכיר לוועדה את הגדרת גוף ביטחוני, אם יש לנו בכלל? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> מחקנו את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בעצם, ההגדרה של מערכת הביטחון - - - << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> נמחקה, כי התייחסנו רק למקרקעין ממש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. אז למה הכוונה כאן? שטח ביטחוני הוא רק של הצבא, בעצם, נכון? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז מה זה "בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני המוסמך באותו שטח ביטחוני"? << אורח >> תומר אקילוב: << אורח >> גם למשרד הביטחון, במערכת הביטחון, יש כמה מנגנונים שונים של ביטחון מידע. לצה"ל יש מנגנון קצת אחר – למרות שאני מסכים איתך שיכול להיות שזה פחות רלוונטי למקומות של משרד הביטחון, כי זה בעיקר בצה"ל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לכתוב: "בהתאם לכללי אבטחת המידע באותו שטח ביטחוני". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל מי קובע את הכללים? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בהתאם לכללי אבטחת המידע החלים באותו שטח ביטחוני, משהו כזה – כדי להימנע מההגדרה המורכבת הזו. << אורח >> תומר אקילוב: << אורח >> זה נשמע הגיוני, וזה גם יתן את הגמישות, לדעתי, ליתר ביטחון, כדי שלא יהיה מצב של דלף מידע או סיכון לגופים אחרים, ככל שיש שם כוורות. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אני רושמת: "בהתאם לכללי אבטחת המידע החלים באותו שטח ביטחוני". << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עכשיו, "גוף ביטחוני יביא לידיעת המנהל הכללי של המשרד את כללי אבטחת המידע האמורים". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם פה זה לא גוף ביטחוני. מי אתם רוצים שיביא לידיעת מנכ"ל המשרד את הכללים? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נותן האישור המקורי להצבה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כאן מדובר, בעצם, על כללים שהם כללי אבטחת מידע כלליים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הגוף שנתן את אישור ההצבה – הוא זה שייתן, על הדרך, את המגבלות. כך נראה לי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני שואל את נציגי הצבא – מי הגוף הרלוונטי? << אורח >> תומר אקילוב: << אורח >> עקרונית, בגלל שיש לנו כמה גופים, ברגע שהורדנו את ההגדרה של גוף ביטחוני – נוצר לנו איזה שהוא פער בהגדרה. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אתם רוצים לבדוק את זה? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אפשר שמישהו אחד יעביר לנו? << אורח >> תומר אקילוב: << אורח >> יכול להיות שזה יהיה מלמ"ב, אבל יכול להיות שזו תהיה מערכת ביטחון מידע של צה"ל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מי נותן את האישור להצבה, איתי? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> השאלה היא אם מישהו אחד יכול להיות הגורם שמעדכן על הכול. << אורח >> תומר אקילוב: << אורח >> אולי כדאי שנעשה איזה שהוא בירור קטן בהקשר הזה, ונעביר אם יש איזה שהוא גורם שיכול לתכלל את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נציג שר הביטחון, לפי סעיף 7 לחוק. עוד לא הגענו לזה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> למרות שזה בין-משרדי בסוף, אז זה נראה לי קצת פחות קריטי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני חושב שגם הסעיף הזה הוא איזו שהיא תבנית מקובלת. << אורח >> תומר אקילוב: << אורח >> אותו סעיף מופיע גם בחוקים אחרים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> במעמד אישור ההצבה, אולי, אותו נציג צריך להגיד את כל הסייגים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הסעיף הזה מדבר על מפקחים של משרד החקלאות שמגיעים לערוך פעולת פיקוח בשטח שמוחזק על ידי הצבא. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה שנתן את אישור ההצבה – מעביר את אישור ההצבה למשרד החקלאות. במסגרת אישור ההצבה, הוא צריך לתת את הסייגים של אבטחת המידע, אם יש. אתה מבין מה אני אומרת? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן, אבל זו שאלה שנציגי מערכת הביטחון צריכים להידרש אליה. אתם רוצים לבדוק את זה? << אורח >> ליעז דוד: << אורח >> אנחנו נצטרך לבדוק את זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הבנתם מה אמרתי? שבמעמד אישור ההצבה, כשמעבירים לאישור משרד החקלאות – גם ייתנו את הסייגים של אבטחת המידע, אם ישנם. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אנחנו נתאים את הנוסח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> צריך יהיה לבדוק את זה, ולקבוע מי הגורם שיהיה בקשר עם משרד החקלאות בעניין כללי אבטחת המידע. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> זיהוי מפקחים 35. מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה המנהל הכללי של המשרד לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; (2) יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. גם זה סעיף גנרי – שהם צריכים לזהות את עצמם, כמובן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. הלאה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> פרק ז': תקנות, תאגיד מוכר ושמירת דינים ביצוע ותקנות 36. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. (ב) השר, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה: (1א) תנאים והוראות לעניין קביעת נקודות הצבה, הדרכים לשינוי נקודת הצבה או התנאים בה, והדרכים לבטלה; תקנות כאמור יותקנו בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה; (1) תנאים והוראות לעניין אופן הגשת בקשות לקבלת היתרים, לרבות המידע שעל מבקש ההיתר למסור במסגרת הבקשה; (2) הגבלות על מספר הכוורות המרבי או המזערי שניתן לתת לגביהן היתר למבקשי היתרים חדשים ולבעלי היתרים קיימים, ומנגנונים להעברת היתרים בין דבוראים ולקביעת התמורה שתשולם בעד ההעברה; (3) המניין החוקי בישיבות ועדת ההיתרים, דרכי עבודתה וסדרי דיוניה, ובכלל זה לעניין קבלת אישורים והתייחסויות לפי סעיפים 15א ו-19(א) והאופן שבו מי שעלול להיפגע מהחלטתה רשאי לטעון את טענותיו לפניה; (4) תנאים והוראות להצבת כוורות מאוכלסות במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור, ורשאי הוא לקבוע הוראות מיוחדות לעניין הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעין שהם חצרות בתי מגורים, לשם – (א) מניעת מטרד לציבור או השפעות סביבתיות שליליות משמעותיות באזור ההצבה או באזורים הסמוכים לו; (ב) מניעת ביקוש יתר לצוף באזור ההצבה או באזורים סמוכים לו, בשים לב למספר הכוורות המאוכלסות המוצבות באותם אזורים ולמאפייני הצמחייה בהם, לרבות צמחי בר וגידולים חקלאיים; << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אלה, בעצם, התקנות שמתייחסות לסעיף 27 שעסקנו בו קודם לכן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> של חובבנים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מי שרוצה לשים כוורת במקרקעין פרטיים, ולא במקרקעי ציבור. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> כל הסעיף הזה הוא הסמכות להתקין תקנות ולעשות את ה-Fine Tuning של החוק. כלומר, הסמכויות לקבוע תקנות על כל הדברים שנידרש לעשות. << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> אני לא הייתי כשדנתם בסעיף 27, אבל חלק מהמטרות של החוק הן להקל את חופש העיסוק ולהתיר לבן-אדם להתפרנס ולעבוד במקומות כמו קרקעות פרטיות. בגדול, המשרד לא מעוניין בזה. אני לא יודע מה קורה היום, אבל עד היום – המשרד רצה להחיל רגולציה על כל המשק. איך נמנעים מכך שבמסגרת התקנות – המשרד גם ימנע את חופש העיסוק בקרקעות פרטיות? זאת אומרת, האם יש איזה שהוא תיעדוף של קרקע פרטית על פני קרקע ציבורית, או שלא? איך דואגים לשמור על חופש העיסוק בקרקעות הפרטיות בנושא הזה? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> קרקע פרטית היא קרקע פרטית; היא לא נחלה. רק שיהיה פה ברור לגמרי: קרקע פרטית היא מי שהקרקע היא שלו בטאבו, ולא של רשות - - - << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> בסדר. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> הרעיון של הסעיף הזה, של האפשרות להתקין תקנות כדי לאפשר בקרקע פרטית, הוא גם לקבוע את המרחקים מנקודות אחרות בקרקעות פרטיות, כדי לראות שהוא לא פוגע בהסדר הקיים גם בקרקע פרטית. חופש העיסוק תלוי בגודל השטח, בקרקע הפרטית והכול. הכללים שייקבעו שם יהיו דומים – הוא לא יצטרך לבוא לקבל היתר; הוא יצטרך להציב בכמות הסבירה לשם הגידול החקלאי שנמצא שם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יכול להגביל את חופש העיסוק על תכלית ראויה. הנושא של האבקה הוא תכלית ראויה. אני מצטער מאוד. עם כל הכבוד לחופש העיסוק, זה אינטרס ציבורי ממדרגה ראשונה של כל המשק. << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> בוא נפריד בין שני דברים: כשאתה אומר לי שיקולים כמו "מניעת מטרדים" – כולם יכולים להבין את זה, אבל אם אתה אומר "אני שומר על המרחקים הקיימים" – בפועל, אתה אומר שגם בקרקע פרטית אי-אפשר לגדל דבורים. נכון להיום, מבחינת התנאים והנקודות הקיימות, זה לא ריאלי. לכן, אני חושב שצריך לתת העדפה לקרקע פרטית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לנו בתקנות. כשיגיע הדיון בתקנות – נדבר למרחקים. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אדוני, הסעיף הזה, לקביעת הכללים בתקנות להסדרה לקרקע פרטית, יבוא לדיון בוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה סעיף הסמכה כללי. זה לא רלוונטי כרגע. זה יהיה רלוונטי כשנדון בתקנות, כשזה יבוא לאישור ועדת הכלכלה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> (5) סימון כוורות מאוכלסות; (6) תנאים והוראות לעניין טיפול בכוורות, רדיית דבש, טיפול בדבורים והזנתן, ולעניין התקנת אמצעים ומיתקנים בכוורות מאוכלסות לצורך בקרה על אופן הזנת הדבורים; (7) החזקת כוורות מאוכלסות שנתפסו לפי סעיף 33(2), טיפול בהן וביצוע כל פעולה אחרת לגביהן עד לקבלת הוראות בית המשפט לפי הוראות הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש, ובכלל זה נשיאה בהוצאות בשל ביצוע פעולות אלה, בנסיבות המתאימות, לרבות באמצעות קבלת הכנסות ממכירת דבש שהופק מהכוורות לכיסוי הוצאות אלה; (8) מיפוי נקודות הצבה של כוורות מאוכלסות, וריכוז הנתונים הכלולים בהיתרים וכן מידע נוסף בקשר למקרקעין שניתן להציב בהם כוורות מאוכלסות; (9) חובות דיווח לוועדת ההיתרים ולמשרד בכל עניין הקשור לקיום ההוראות לפי חוק זה; (10) חובות תיעוד ושמירת מסמכים ודרכי מסירת הודעות בכל אחד מהנושאים המפורטים בפסקאות (1) עד (9); (11) קביעת אגרות בעד שירות שניתן לפי חוק זה, הגשת בקשה לקבלת אישורים הנוגעים ליישום הוראות חוק זה, אגרת בקשה למתן היתר ואגרה תקופתית בעד היתר הצבה; יכול שהאגרה תיקבע לפי מספר נקודות ההצבה ומספר הכוורות המאוכלסות שנקבעו בהיתר, ורשאי השר לקבוע אגרות מופחתות למקבלי היתרים חדשים. (ג) השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה ואת התוספת השנייה, ואולם שינוי התוספת הראשונה טעון התייעצות עם השר להגנת הסביבה. (ג1) תקנות לפי סעיף קטן (א)(2), (4) ו-(11) יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם תוכלי להסביר ולהתייחס ספציפית לשינויים שערכנו בנוסח לעומת הנוסח המקורי, שעבר בקריאה הראשונה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> א', מכיוון שהפרדנו את נקודות ההצבה מהיתר ההצבה, הוספנו פה גם סמכות לשר להתקין תקנות לעניין עבודת הוועדה בנושאים האלה. גם הוספנו, כמובן, את סעיף 15א לסעיף 3. בסעיף (6) נעשו שינויים, בתיאום עם משרד הבריאות. הורדנו - - - << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> סליחה, משרד הבריאות ירצה להעיר על פסקה (6). << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה זה פסקה (6)? ב-36, ביצוע התקנות, לא? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. בסעיף 36, בסעיף (ב), יש שורה של פסקאות. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> כן. הורדנו את הנושא של הדבש עצמו. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אין פה דבש. << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> דקלה ראובן משירות מזון ארצי, משרד הבריאות. מכיוון שפה, שר החקלאות יכול לקבוע לבד את העניין של הזנת הדבורים - - - << אורח >> אסף לוי: << אורח >> הורדנו את ההזנה; אין פה הזנה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש הזנה. << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> יש הזנת דבורים. זה רשום בנוסח. למעשה, דבש, כמו כל תוצרת חקלאית, מחולק לשני רגולטורים. החלק הראשון של השרשרת הוא משרד החקלאות, והחלק השני הוא החלק שלנו, משרד הבריאות. אנחנו אחראים על החלק שלאחר רדיית הדבש – כלומר, על המוצר המוגמר. בנוגע לנושא של הזנת הדבש - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> את מתכוונת להזנת הדבורים? << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> הזנת הדבורים. כמובן שאחר כך ייצא דבש שיושפע מתוך ההזנה הזו. אנחנו מבקשים שתהיה הסכמה של שר הבריאות בכל קביעת הוראות להזנת הדבורים. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> למה? << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> כראייה לכך, לפני כשנה וחצי או שנתיים – אני מניחה שחלקכם מכירים – היה Recall גדול מאוד בעקבות הזנה - - - << אורח >> אסף לוי: << אורח >> דבש מייבוא, שבסמכותכם המלאה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> זה לא קשור אלינו. << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> אני אספר ואסביר. לפני כשנתיים היה איזה שהוא צבר של תלונות בעקבות אנשים שאלרגיים לחלב והגיבו לאחר צריכת דבש. ממה שהסתבר, הדבש אכן היה מיובא מטורקיה, והאירוע הזה קרה כי הדבורים יצרו איזה שהוא מגע עם חלבוני חלב. אנחנו מבקשים ששר הבריאות יהיה בהסכמה מוחלטת לנושא של הזנה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הזנת הדבורים בישראל נעשית רק על ידי מוצר אחד. זה לא שעכשיו נותנים להן שוקו. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> נכון. מה הקשר למשרד הבריאות? << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> יש קשר ישיר בין מה שאתה מזין איתו את הדבורה לבין מה שיוצא בסוף. אם אתה תזין את הדבורה בזמנים שאינם מקובלים, למשל, כמו בזמן האבקה או בתקופה אחרת – איכות הדבש תיפגע. << דובר >> קריאה: << דובר >> הן לא צריכות בזמן הזה. << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> נכון. אנחנו רוצים הסכמה של שר הבריאות. שר החקלאות רשאי לקבוע הוראות - - - << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אבל יש את סעיף 28 - - - << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> לא הקראת אותו. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> נכון. << אורח >> יעקב פולג: << אורח >> תבדקו את המוצר הסופי וזהו. אתם רוצים להיות מעורבים בתקנות? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> עוד פעם, למשרד הבריאות אין את הידע המקצועי מתי ואיך - - - << דובר_המשך >> יעקב פולג: << דובר_המשך >> זה לא התפקיד שלכם. אתם רוצים גם בעלי חיים אחרים? למה לא חלב? << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> כמו שאנחנו מעורבים בתוצרת חקלאית אחרת – למשל, פירות וירקות – כי גם שם יש השפעה מיידית. << דובר_המשך >> יעקב פולג: << דובר_המשך >> תבדקו את המוצר הסופי. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אתם יודעים מה הבעיה איתכם? אתם רוצים להיות מעורבים בכל מה שקשור לייצור הישראלי ולהקשות עליו. אתם לא בודקים שום דבר שרשות התחרות - - - רוצים לייבא. << דובר_המשך >> יעקב פולג: << דובר_המשך >> אין לזה דוגמה בשום מקום בעולם. תבדקו את המים שמשקים איתם - - - מיובאות; תבדקו את המזון שמאכילים גבינות מיובאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה קורה? << דובר_המשך >> יעקב פולג: << דובר_המשך >> מה קורה? כבוד היושב-ראש, זו דרישה שאין לה אח ורע בשום מקום בעולם. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> זה לא נורמלי. אני בהלם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הדרישה? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> הם רוצים שהתקנות האלה יהיו בהסכמת שר הבריאות. אנחנו מתנגדים. << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> ספציפית לעניין הזנה. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אדוני, יש את סעיף 28, ואני מבקש לא לדון על הנושא הזה כרגע. ברגע שנסגור את סעיף 28 – מתי מותר או אסור להזין לשם יצירת תוצרת הדבש בתקופת האגירה – הסעיף הזה יתייתר. אני אומר עוד פעם, מראש: אנחנו מתנגדים – בטח להסכמה וגם לנושא – אבל ברגע שנסיים את סעיף 28 – נדון גם על הסעיף הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. נשאיר את זה פתוח. אנחנו רוצים למנוע רגולציה ואתם מוסיפים לנו רגולציה? הלאה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> היועץ המשפטי של הוועדה ביקש שנדלג כרגע על סעיף 37. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, יש לו הערות. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> בפסקה (1)(א), למה נדרשת פה התקנת תקנות בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> ככל שיימצא צורך, לגבי הפרוצדורות של הוועדה. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> יש דיון בוועדה ובאות תקנות. אם יש למשרד להגנת הסביבה מה לומר – שיבוא, בדיוק כמו משרד המשפטים או המשרד לביטחון פנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המילה "התייעצות" אומרת שהם פונים אליהם ומדברים איתם. מה הבעיה עם זה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה איתם ולא עם משרד האוצר? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> גם לקביעת נקודות חדשות יש התייעצות עם - - - << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> עם משרד האוצר – ברור, כי משרד האוצר קובע הכול מלכתחילה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד האוצר הוא רגולטור-על. גם אם לא צריך להתייעץ איתו – מתייעצים איתו, כי צריך את התקציב. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> אדוני, כשאתה קובע בחוק חובת היוועצות עם משרד מסוים, פירושו של דבר זה שלא רק שצריך להרים אליהם טלפון ולשאול אותם, אלא גם צריך להקשיב להם ולהקנות משקל לעמדה שלהם – בשונה מעמדתם של משרדים אחרים שלא קבעת להם זכות כזו. נשאלת השאלה: למה, בדבר הזה, מקנים מעמד מיוחד למשרד להגנת הסביבה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תנו לו תשובה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> גם לקביעת נקודות חדשות, לשינוי מהותי או להגדלה של נקודות חדשות – יש התייעצות עם גורם מקצועי במשרד להגנת הסביבה, כי יש לזה השלכות. גם פה, חשבנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אילו השלכות? << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> אילו השלכות יש להגנת הסביבה שאין למשרדים אחרים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו לא השאלה. אילו השלכות, שקשורות לאיכות הסביבה או להגנת הסביבה, יש לגבי נקודות הצבה? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> כל הנושא של האיזון בין הדבורה בגידול לצורכי האבקה לבין השמירה על דבורי הטבע, וכל הנושא של גנים לאומיים. דיברנו על זה לא מעט. בעצם, הסעיף הזה רוצה לשמור על האיזון - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אז יש סיבה להתייעצות. צריך רק לכתוב פה, לגבי ההתייעצות, שאם אין תשובה מהמשרד להגנת הסביבה בתוך 30 יום – ההתייעצות נעשתה. אני לא מוכן שיעכבו תקנות בגלל זה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אבל אין צורך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה זאת אומרת "אין צורך"? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> בהתייעצות, אין צורך - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש. הכנסנו את זה בכל מיני. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא נכון שאין צורך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסוף, כתוצאה מההתייעצות – יש "השתלטות". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש עיכוב הליכים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אין תשובה בתום תקופה של 30 יום – ההתייעצות בוצעה. 45 יום, אין בעיה. זה פותר את הבעיה הזו. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש סעיפים כאלה? בהתייעצויות עם משרדים; לא עם גורמי מקצוע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. התשובה היא כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש דברים כאלה. את רוצה שאני אראה לך בתקנות אחרות? אין שום בעיה. לכי לתקנות שקשורות למשרד הבריאות בנושא של תשלומים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם הרבה סביב תכנון ובנייה. בתכנון ובנייה יש התייעצויות עם הרבה מאוד גורמים, ורואים בזה כאילו - - - << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> הכנסנו את זה בעצם האישור לפקודות. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> ההתייעצות היא אך ורק על נקודות חדשות, אסף, או על כל מתן היתר? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> פה ההתייעצות היא על תקנות. יש עוד התייעצות, בסעיף 15א, לגבי קביעת נקודות חדשות. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> על חדשות או קיימות? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> חדשות, או קיימות שאתה מגדיל בצורה משמעותית. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> דורון, שלא נטעה אותך – זה גם וגם. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> בועז אמר שהדבורה חיה 25 מיליון שנה. אם במשך 75 שנה יש כוורות במדינת ישראל, והאקולוגיה נשמרת – למה לגעת בזה? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> דורון, לפי הסעיף הזה, בנקודות חדשות או בהגדלה משמעותית – מעל חמש כוורות – צריך התייעצות עם המשרד להגנת הסביבה. הסעיף הזה הוא סעיף לתקנות, לקביעת כל דרכי העבודה. אני מזכיר שלפי התיקון שעוד נגיע אליו – כל נקודה שניתן עליה היתר בעבר היא נקודה קיימת, ולא צריך התייעצות עם אף אחד. הנושא פה הוא טכני, לגבי קביעת התקנות שמסדירות את אופן הסדרת הענף מעבר לקבוע בחוק. זה הליך מוסדר של עבודת הממשלה. יש פה הסכמה שהייתה בעבר, עם הגנת הסביבה; אם הם מוכנים לוותר עליה – אני לא אתנגד, אבל קשה לי להאמין שהם יסכימו. חברי הכנסת יחליטו; הכול בסדר. העניין פה הוא התייעצות; זה חלק מדרכי עבודת הממשלה. כשמתקינים תקנות, אם למשרד אחר יש נגיעה או עניין – אנחנו מתייעצים איתו; יהיה שיח מקצועי והוא יקבל את סט התקנות לפני שהשר יחתום עליו. לגבי נקודה חדשה – זה כתוב בגוף החוק. לגבי נקודה קיימת – קבוע בגוף החוק שלא צריך אישור על נקודה קיימת. מדובר פה על התייעצות על התקנת התקנות. זה הסעיף הזה. זה סעיף סל, שהחוק מסמיך את השר לקבוע תקנות לעניין הסעיף הזה. אפשר להסדיר את הענף גם בלי תקנות, כי חלק מהדברים - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> זה סעיף די מפורט. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה, איתי, לגבי 36(ב)(2) – הנושא של העברת היתרים בין דבוראים בהגדרת הדבוראים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> להבנתי, ההגדרה של דבוראי כוללת גם יחיד וגם תאגיד. אני חוזר רגע לעמוד הראשון: דבוראי זה אדם העוסק בגידול דבורים. בעצם, יכול להיות גם תאגיד שזה עיסוקו, נכון? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> זה כולל גם תאגיד, לפי חוק - - -. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בעצם, תיאורטית, מנגנון ההעברה יכול להיות גם בין תאגידים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק רוצה להגיד עוד מילה לגבי הפיקוח הפרלמנטרי על התקנות. אנחנו עברנו פסקה-פסקה וניסינו לראות איפה ראוי שהתקנות יובאו לאישור ועדה. חשבנו שלא כל התקנות צריכות להגיע לאישור ועדת הכלכלה, אלא רק תקנות בנושאים מהותיים ומשמעותיים. לכן, סיווגנו כאן לפסקאות (2), (4) ו-(11). << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עוד שאלה, לגבי גביית אגרות: היום, זה בסמכות השר? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> היום אין רגולציה של המשרד בכלל. זאת אומרת, המשרד הוא לא הרגולטור, ולכן אין אגרות. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> יש בצו; בצו – יש אגרות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> היום, המועצה גובה היטלים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא המשרד גובה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> לא המשרד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אלה היטלים; זה משהו אחר. כאן מדובר על אגרות. מכיוון שהרגולציה עוברת למשרד ממשלתי - - << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> הוועדה תהיה במשרד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> - - תהיה סמכות לשר לקבוע אגרות באישור ועדה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה חלף לנושא של ההיטלים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן, כי המשרד לוקח על עצמו את משימת הרגולציה של התחום, בכל זאת, אז הוא רשאי לגבות אגרות. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אנחנו מדלגים על סעיף 37, לבקשת היועץ המשפטי של הוועדה, עד שנסדר פה את הנוסח. שמירת דינים 38. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015‏, מהוראות לפי פקודת מחלות בעלי חיים, פקודת הגנת דבורים וחוק התכנון והבנייה. בהסכמה עם המשרד להגנת הסביבה, אנחנו מבקשים להוסיף פה גם את חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998. פרק ח': תיקונים עקיפים תיקון חוק בתי דין מינהליים 39. בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992‏, בתוספת הראשונה, אחרי פרט 32 יבוא: "33. ועדת ערר לפי סעיף 24 לחוק להסדרת הצבה של כוורות, האבקה וייצור דבש, התשפ"ה–2024." << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תסבירי, בבקשה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> מכיוון שאמרנו שתהיה פה ועדת ערר – אנחנו מוסיפים את זה לחוק בתי הדין המינהליים, כך שכל הפרוצדורות, הערעור והדברים על ועדת הערר יחולו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> סליחה, מה עניין ייצור דבש? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> ועדת ערר היא סוג של בית דין מינהלי, ברגע שאנחנו מוסיפים, ואז חלים עליה כל הכללים - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אין ייצור דבש בחוק הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה שם החוק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה שם החוק? כולל "ייצור דבש"? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. זו הכותרת כרגע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא משנים את הכותרת? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לשיקולכם. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> לא. רק הוספנו את ההאבקה. "הצבה של כוורות, האבקה וייצור דבש". תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים 40. בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000‏‏‏, בתוספת השנייה, אחרי פרט 29 יבוא: "30. ערעור לפי סעיף 24(ה) לחוק להסדרת הצבה של כוורות, האבקה וייצור דבש, התשפ"ה–2024". גם פה, אנחנו קובעים שהערעור על ועדת הערר יהיה לבתי משפט לעניינים מינהליים, בהתאם לחוק. תיקון חוק העבירות המינהליות 40א. בחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985, בתוספת הראשונה, בטור א' בסופו יבוא: "חוק להסדרת הצבה של כוורות, האבקה וייצור דבש, התשפ"ה-2024" ברגע שאנחנו מוסיפים את החוק הזה לחוק העבירות המינהליות, זה מאפשר לנו לקבוע שהעבירות פה יהיו עבירות שאפשר להטיל בגינן קנס מינהלי, שזו חלופה לכתב אישום, ולנהל את זה - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אכיפה יותר יעילה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אכיפה יותר רכה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם יותר אופרטיבית למשרד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. זה נוסף בעקבות הערה שלנו, אבל רציתי שהוועדה תשמע הסבר לגבי התיקון הזה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> פרק ט': תחילה והוראות מעבר תחילה 41. (א) תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו, ואולם השר רשאי בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לדחות את יום תחילתו של החוק בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתו של סעיף 42(ד) ביום פרסומו של חוק זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תסבירי, בבקשה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> עוד לא הקראנו את סעיף 42; תכף נקריא אותו. זה הוראות המעבר. כל מה שקשור למידע שמועצת הדבש צריכה להעביר למשרד – יחול מיד עם הפרסום, כדי שכל המידע כבר יהיה בידי המשרד במועד כניסת כל שאר ההוראות לתוקף, ויהיה אפשר לעשות מעבר חלק של הדברים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתם ערוכים ליישום של החוק בתוך שנה? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אנחנו ערוכים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תהיו ערוכים בתוך שנה? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> נהיה ערוכים בתוך שנה. הוראות מעבר 42. (א) היתרים שניתנו לפני תחילתו של חוק זה לפי תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים), התשכ"ח–1968‏‏ (בסעיף זה – תקנות הדבורים), ועמדו בתוקפם ערב יום התחילה, יעמדו בתוקפם עד מתן היתרים בהליך ראשון למתן היתרים לפי חוק זה, ויראו את מי שניתן לו היתר לפי תקנות הדבורים כמי שניתן לו היתר לפי חוק זה. (ב) בתקופה שמיום התחילה עד תום חמש שנים מהמועד האמור, רשאית ועדת ההיתרים לתת היתר להצבת כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור כאמור בסעיף 19(א), אף בלא שניתן לכך אישור של הגורם המוסמך או המחזיק, לפי העניין, אם למבקש ההיתר ניתן היתר להצבת כוורות מאוכלסות במקרקעין האמורים בשלוש השנים שקדמו ליום התחילה. (ג) מחקנו את (ג). (ד) החל מיום פרסומו של חוק זה, הרשות המבצעת כהגדרתה בתקנות הדבורים תמסור למשרד כל מידע או מסמך הדרוש לו לצורך העברת הסמכויות הנתונות לה לפי תקנות הדבורים וצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), התשל"ז–1977‏, ובהתאם לדרישתו; לעניין זה, "מסמך" – לרבות חומר מחשב ופלט כהגדרתם בחוק המחשבים. (ה) נקודת הצבה שניתן לגביה היתר לפי תקנות הדבורים יראו אותה כנקודת הצבה שנקבעה לפי סעיף 15א. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> תודה רבה, אדוני. הסעיף הזה, בעצם, מגדיר את המעבר בין ההסדרה הקיימת לבין החוק החדש. אנחנו מבקשים לקבוע, כפי שציינתי בעבר – וזה סעיף 42(ה) – שכל נקודה שנקבע עליה היתר בעבר – יראו אותה כנקודה קיימת ולא כנקודה חדשה. לכן, לא יידרש לקבל אישור של בעל ההיתר לעצם היות הנקודה נקודת הצבה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק היתר שעומד בתוקף - - - << אורח >> אסף לוי: << אורח >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אמרנו את זה לגבי ההיתר, אבל לגבי נקודת ההצבה – לא. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> נקודת הצבה שניתן לגביה היתר, לפי תקנות - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> צריך להגיד שההיתר בתוקף, לא? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> כן. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אפשר להוסיף: "שניתן לגביה היתר לפי תקנות הדבורים - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> "והוא עומד בתוקפו ערב יום התחילה". << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אין בעיה. מקובל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הערות לגבי הוראות המעבר? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוא מסביר אותן. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אמרתי את העיקר: אנחנו מבקשים, כדי שלא יהיה ואקום, שכל מי שמחזיק בהיתרים ערב החוק – ההיתרים ימשיכו להתקיים עד שנקבע את ההיתרים בפעם הראשונה לפי החוק הקיים. הדבר החשוב שהדגשתי אותו – שכולם ישמעו ושיהיה לפרוטוקול – הוא שנקודה קיימת, אחרי התיקון שלך, לא נקראת "נקודה חדשה", ולכן התהליך שלה הוא תהליך שונה מנקודה חדשה, לרבות האישורים מבעל העניין שנידרש לקבל לנקודה חדשה. אנחנו מקלים ברגולציה, חבר הכנסת דנינו. בעצם, נקודה קיימת ממשיכה; לא קובעים אותה כנקודה חדשה, ולא צריך לעשות את כל התהליך הקבוע בחוק כדי לקבל את האישור – גם של מחזיק החוק וגם היות הבן-אדם בעל ההיתר. למשל, סגרנו עם משרד הביטחון שאם בן אדם מחזיק היתר, וקיבל את ההיתר להיכנס לשטח ביטחוני – הם לא צריכים לאשר אותו שוב. לגבי בן אדם חדש, נקודה קיימת או נקודה חדשה – צריך לקבל את ההיתרים, כי הם צריכים לבחון אותו. לכן, זו ההבחנה שאנחנו עושים בין הנוסח שהיה בקריאה הראשונה לבין הנוסח הזה – אנחנו ממשיכים את הנקודות הקיימות ולא עושים אישור מחדש לכל הנקודות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> יש ועדת ערעור על הנקודות החדשות? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> כן. יש תהליך מוסדר. גם הכנסנו בחוק שאם יש נקודה קיימת – בעל העניין יכול להגיד שהנקודה הזו כבר לא רלוונטית ולשנות אותה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה התוקף של ההיתרים שיש היום? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> שנתיים. מחדשים אותם בכל שנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, תקרא את התוספת הראשונה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אתה רוצה שאקריא שוב את (ה)? שהוספנו - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. אמרנו: "נקודת הצבה שניתן לגביה היתר לפי תקנות הדבורים, והוא עומד בתוקפו ערב יום התחילה – יראו אותה כנקודת הצבה שנקבעה לפי סעיף 15א". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקראו את התוספת הראשונה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> תוספת ראשונה (סעיף 1) 1. דבורת הדבש המערבית (Apis mellifera). << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה המשמעות של התוספת? תסביר, בבקשה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> על איזה סוג דבורים חלה ההסדרה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש רק סוג אחד. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אם בעתיד יהיו זנים נוספים – השר יכול לשנות את התוספת ולקבוע סוג חדש של מגוון ביולוגי שחלה עליו ההסדרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי התוספת השנייה – אני לא רוצה לקרוא אותה. עסקנו בה. << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> יש לי הערה קטנה על התוספת השנייה – הערתי אותה גם אז: גיסי הוא מדריך המטעים במשרד החקלאות. הוא כרגע במילואים בלבנון. יש כאן מפתח של גידולים, כמה כוורות צריך לכל גידול ובאילו חודשים. שאלתי אותו אם מישהו התייעץ איתו. האם התייעצו עם הדרכת הצמחים? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> כן, חד-משמעית. נמצא פה מדריך דבורים ראשי. << אורח >> אהד אפיק: << אורח >> כן. הטבלה נעשתה בהתייעצות עם כל המדריכים – חלקם מהמשרד, חלקם משם, חלקם פרטיים. על איזה תחום גיסך אחראי? << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> איתי במברגר. אני מסתכל, למשל, על אבוקדו – כתוב "פברואר עד מאי". יש אזורים שונים בארץ, שבהם הזנים המאוחרים, כמו ריד ואריד, יכולים לפרוח ביוני. אם הטבלה הזו הייתה המלצה – זה מצוין, אבל הטבלה הזו קובעת חוק, ואין לך גמישות לחקלאי שיש לו תנאי מזג אוויר שונים. השאלה היא: האם אפשר להכניס, באישור של מדריך חקלאי - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הטבלה הזו מתייחסת לסעיף 3א, שאני חושב שאנחנו עוד אמורים לחזור אליו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נחזור לזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל אנחנו לא חוזרים לטבלה. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> קודם כול, אני אענה לצחי: מאחר ואנחנו יודעים שמדובר בגידול חקלאי, וגם תקופת הפריחה – שזו, בעצם, תקופת ההאבקה – יכולה להשתנות – נתנו מנעד גדול בתאריכים האלה, יחד עם המדריכים. כשנגיע לסעיף, יש גם מנגנון שמאפשר לתת פתרון אד-הוק. אם יש איזה משהו כרגע, קרה משבר עולמי ויש בעיה אקלימית – יש מנגנון שנותן מענה. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> אסף, יושבים פה מגדלים שאומרים שזה לא מתאים להם. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> המגדלים לא העבירו הערות. << אורח >> אור סיוון: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אני יכולה לתת תשובה של רשות הטבע? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, סיימנו לקרוא את החוק. זה אומר שאין צורך בישיבה מחר. דבר שני, אני מבקש מהח"כים מטי צרפתי, אלון שוסטר, ששון גואטה ואליהו ברוכי – הוא לא פה; אני מבקש שתודיע לו, ששון: אם יש לכם איזה שהן התייחסויות מסוימות שאתם רוצים לחדד – תחדדו אותן עם היועץ המשפטי. כשאני אגיע לישיבה השנייה, כדי לסכם את העניין – אני לא רוצה יותר מדי ויכוחים ובעיות. תעלו בפניו, הוא יעשה בירור, ידבר איתי ונבוא מוכנים לישיבה הבאה. הישיבה הסתיימה. הישיבה ננעלה בשעה 11:10.