פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



40
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
05/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 94
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, ד' בחשון התשפ"ה (05 בנובמבר 2024), שעה 13:53



סדר היום:
 << נושא >> פיקוח ואכיפה על אירועי אלימות של מסתננים – ישיבת מעקב << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
אליהו רביבו – היו"ר


מוזמנים: 
	סנ"צ משה אביטל
	–
	מת"ח שר"ת, המשרד לביטחון לאומי

	סנ"צ אסף אלמוג
	–
	רענ"ח מחוז תל אביב, המשרד לביטחון לאומי

	סנ"צ מיה וינקלר
	–
	יועמ"ש מחוז תל אביב, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	פקד יעקב שטרנברג
	–
	קמ"ד אח"מ יועמ"ש משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק ענת נינה קלינשטיין
	–
	קמ"ד אח"מ יועמ"ש משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	פקד דרור פרימן
	–
	חטיבת החקירות, משטרת ישראל המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק מורן חדאד
	–
	סמת"ח ת"א דרום, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	לינוי מני
	–
	עו"ד, עוזרת משפטית ליועמ"ש המשרד לביטחון לאומי

	ליאת אליהו סבן
	–
	עו"ד, עוזרת משפטית ליועמ"ש המשרד לביטחון לאומי

	איציק עמרני
	–
	ראש מינהל אכיפה, רשות האוכלוסין וההגירה

	שי תפרי
	–
	ממונה תיעוד ומעקב של היוצאים מישראל, רשות האוכלוסין וההגירה

	לירון גבאי
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

	ערן קהת
	–
	מנהל זרוע הרחקה, רשות האוכלוסין וההגירה

	עמית גיל בייז
	–
	מנהלת מחלקת מזרח אפריקה, משרד החוץ

	נדב גולני
	–
	עו"ד, רפרנט אוכלוסין (ייעוץ וחקיקה), משרד המשפטים

	תמר להבי
	–
	מנהלת תחום פ"א - השמות ארציות ברשומ"ק, אגף בכיר, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	גל פילק
	–
	מנהלת מסיל"ה, עיריית תל אביב יפו

	שחר מוריאל
	–
	עו"ד, מקדמת מדיניות, פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל

	בידרום טוולדה
	–
	מנהלת מחלקה, המוקד לפליטים ומהגרים

	שפי פז
	–
	פעילה חברתית, החזית לשחרור דרום תל אביב

	דבי גפן
	–
	פעילה חברתית, דרום תל אביב

	שולה קשת
	–
	מנכ"לית אחותי - למען נשים בישראל

	מיקלי אטקלטי
	–
	פעיל מתנגד משטר

	גבריאל וולדמרים
	–
	חבר עמותת האריתראים האורתודוקסים - מריה הקשושה

	מייקל טספי
	–
	חבר ועד עמותת האריתראים האורתודוקסים - מריה הקדושה

	אלכסנדר זרנופולסקי
	–
	עו"ד, עמותת האריתראים האורתודוקסים - מריה הקדושה

	צגאה אברה
	–
	פעיל בעמותת מבקשי חיים

	טקלה טקיאה
	–
	פעיל בעמותה מבקשי חיים, מקהילת אריתריאה, מבקש מקלט

	מונגטה סולטן גדאי
	–
	פעיל בעמותת מבקשי חיים

	מרדכי צבי כץ
	–
	ועד שכונת נווה שאנן, דרום תל אביב

	חגי קורח
	–
	נציג דמוקרטיה בשלטון המקומי, נווה שאנן

	בן מעוז
	–
	עורך דין העוסק בייצוג מבקשי מקלט בהליכים פליליים

	עדן עמוס
	–
	עורכת דין המייצגת מבקשי מקלט בהליכים פליליים, משרד בן מעוז

	איציק דסה
	–
	עורך דין המייצג קבוצות אריתראים, המרכז לסנגור ולתמיכה של הקהילה האריתראית

	פילמון גילה
	–
	מבקש מקלט מאריתריאה, המרכז לסנגור ולתמיכה של הקהילה האריתראית





	משתתפים באמצעים מקוונים:
	
	

	אלופה במיל' אורנה ברביבאי
	–
	שרת הכלכלה לשעבר וחברת מועצת העיר תל אביב





מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> פיקוח ואכיפה על אירועי אלימות של מסתננים << נושא >>  


 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

צהריים טובים, ברוכים הבאים. לפני שנפתח בדברי פתיחה בעניין הדיון אליו הוועדה זימנה אתכם, אני מבקש לשוב ולהזכיר שגם בחלוף 395 ימים אנחנו לא שוכחים ואפילו לא לרגע אחד את 101 בני הערובה אשר נמצאים במרתפי החמאס דאעש. שולחים מכאן את תפילותינו המרובות לשחרורם המהיר. איחולנו לכוחות הביטחון באשר הם, אשר נאלצים להתמודד בשבע חזיתות בו זמנית. נאחל להם שידם, ידינו, תהיה על העליונה. ושנוכל לממש את ההבהרה שעם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה ואנחנו כאן בשביל להישאר. 

ועוד התייחסות אחת קטנה בשולי הדיון, אני מבקש להוקיר, להודות ולהעריך שרים וראשי משרדים אשר לוקחים לתשומת ליבם את הערות הוועדה. נוקטים בצעדים משמעתיים משמעותיים. ואני מפנה מכאן לתוצאות חלק משלושת הדיונים שהוועדה קיימה שלשום. חלק מהדיונים עלו על סרטון. חלקם סגרתי ברגע שגם פתחתי. הוועדה בשליחותה לפקח אחר עבודת הממשלה ושאר משרדי הסמך, מגלה אפס סובלנות לחוסר מוכנות וחוסר מקצועיות של נציגי המשרדים השונים שמגיעים לכאן. ומכאן שלוחה הערכתי, תודתי והוקרתי גם לשר הרווחה. אני אומר את זה, כי אני ידוע כמי שלא חוסך את שבטו ממתן ביקורת. וכשיש מה להודות ולהעריך אני מבקש לתת לזה ביטוי בתוך אולם באופן פומבי ורשמי. אז מכאן שלוחה הערכתי לשר הרווחה, לשר המשפטים, למנכ"ל משרד המשפטים, שלא חלפה לה ולו יממה אחת לפני שהם פנו אליי, לקחו אחריות על כישלונות התנהלות וחוסר המקצועיות של חלק מהגורמים שהם שלחו לכאן לוועדה מטעמם ועל הצעדים האופרטיביים שהם עשו שלגבי חלקם אני כבר מקבל עדכונים. 

אז ידעו השרים, ידעו שלוחיהם, שכמו שאני יודע למתוח ביקורת על חוסר מקצוענות, על חוסר רצינות, על חוסר כבוד לשליחותה של הכנסת ושל הוועדה שמתנהלת בשמה. כך מי שלוקח ברצינות את העבודה ורגיש מספיק לנושאים המאוד מורכבים שהוועדה דנה בהם אני לא אפסח על כך. ואת מה שיש לי לומר להם בשיחותנו בוודאי אני אבטא את זה גם כאן. 

עכשיו ברשותכם אנחנו נעבור לנושא הדיון שעוסק בפיקוח ואכיפה על אלימות של מסתננים. זו ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה ב-9.4.2024. אני מבקש להודות גם לנציגות משרד החוץ על הסקירה המאוד חשובה שקיבלתי בשולי הדיון היום. וגם למשטרת ישראל על עבודת מטה רצינית ודוח מסודר ומאורגן. רואים שאתם לוקחים את זה מספיק ברצינות. אני סמוך ובטוח שבקצב כזה ובלכידות, בראייה משותפת אל מול האתגר הלא פשוט שניצב מולנו אנחנו נצליח להביא הישגים, חרף כל ההגבלות והמכשולים שמגיעים מתוכנו, מתוך מערכות אחרות. 

יחד עם זאת אני מצר על כך, לעניין משרד החוץ, אני לוקח לעצמי לבדוק איפה זה נפל בין הכיסאות בלשכתי או בצוות הוועדה שאת הסקירה קיבלתי רק היום. ככל שזה נפל אצלנו אני אקח על כך אחריות. אנחנו נמשיך בהזדמנות הקרובה ביותר מחוץ לאולם בשל הרגישות המתבקשת. 

למשטרת ישראל אני אומר שדווקא בגלל שעבודת המטה שלכם כל כך רצינית וכל כך מרוממת רוח, שבאמת אתם לוקחים את הנושא באמת בכל הרצינות המתבקשת. אני מצר על כך שכזה מסמך מגיע אליי שעתיים לפני דיון, אחרי יממה שלמה שאנחנו פה בעבודה וכמעט לא עצמנו עין. לקבל כזה מסמך ולא להצליח למצות אותו וליהנות ממנו ולהפיק ממנו. כי הוא נוגע ממש במדויק בכל הנושאים עליהם דיברנו בדיון הקודם. והוא מתייחס בצורה אחראית ומקצועית ולא מתחמקת. אז חבל שעד שמגיע כזה מסמך שעבדתם עליו רבות אני מקבל אותו כאן בפתח הדיון. זה הגיע לפני שעה ומשהו, זה נקרא בפתח הדיון. אני לא יכול להספיק להכיל, ללמוד, להפיק ולהתפתח בשיח שלי אתכם בפרק זמן כל כך קצר, כתוצאה מלמידה מכזה מסמך. 

אז אני מבקש מכם להבא כשיש להעביר חומר והתייחסות כלשהי, בטח ובטח כאשר עוברים חודשים רבים בין דיון לדיון, להביא לי את זה בזמן. ושוב פעם, כאמור, ככל שהמסמך באמת רציני ויש בו עומק, תנו לי מספיק זמן ללמוד אותו. כי יתכן שאני אשלח אליכם עוד שאלות, כתוצאה מאותה למידה של אותם נתונים. והליכוד שלהם מאוד מאוד חשוב כאמור. 

אני כן אתייחס בכמה מילים בדברי הפתיחה שלי, אבל זה לא יפתור אתכם מלקחת אותו ולהתייחס אליו כמעין מצגת ולסקור את הנתונים שלו בדבריכם, כי מזה אנחנו נשתרשר לשאר הצלילה לעומק הסוגייה. 

במכתב שקיבלנו היום ממשטרת ישראל נכתב שמעורבותם של זרים או מסתננים בפשיעה באזור דרום תל אביב, תחת פיקוד תחנת שרת ותל אביב דרום, נמצאת מגמת עלייה מתמדת בחומרת הפשיעה ובעצימותה. בשנה שחלפה ובשנה הנוכחית המשטרה מזהה תופעת זליגה במקום מגורי הזרים גם לתחומי תחנות בני ברק ולעיר רמת גן וריכוזים נוספים מחוץ למחוז כמו רחובות, ראשון לציון, פתח תקווה ועוד. 

בשנים האחרונות, לפי המשטרה, הולכים ומתרבים אירועי הרצח המתרחשים בקרב אוכלוסיית הזרים. בשנת 2021 חמישה אירועי רצח מדווחים ומשויכים מה שנקרא. בשנת 2023 שני אירועי רצח. והשנה שטרם הסתיימה אירעו חמישה אירועים. 

אל תתני לי הערות ביניים, קחי דף ועט, גברת שפי האהובה והיקרה שנוכחותך חשובה כאן. ותרשמי לך הערות ביניים, תבטאי אותם אחרי כן. זה עוד יותר רגיש כשהתקרבת לפה. 

על עניין אירועי השנה, שטרם הסתיימה, אירעו חמישה אירועי רצח במעורבות זרים. הזרים מעורבים, בין היתר, באירועי שוד, פריצות לכלי רכב, גניבות חוף וכייסות, סחר ברכוש גנוב ומאבקים על אזורי מכירות סמים ותחנות סמים. אני אומר לכם שבמילה אחת המשטרה נגעה, תחנות שרת ותל אביב דרום, אני רוצה רגע שנבין, שהתופעה האיומה, המתסכלת והמיותרת הזאת שהתרכזה סביב נווה שאנן, תחנה מרכזית הישנה ,הלכה והתרחבה. וכאשר אומרים דרום זה אומר שזה השתלטו, פשוט השתלטו, אני מחפש מילה יותר נוקבת, אבל זה השתלטו ופלשו גם לאזור שכונת התקווה, עם איזה שהיא הפרדה והבחנה בין תומכי משטר למתנגדי משטר. בין מבוססים יותר עם יותר זמן, למבוססים פחות וכן הלאה. 

כל זה לצד הקמת צוות משימה כל כך חשוב. וגם כאן מילה טובה לממ"ז החרוץ, הנפלא והמסור פרץ עמר ובתמיכת השר איתמר בן גביר. ולצד המלחמה העיקשת, בין היתר בדרבון הוועדה ובסיורים שלנו אתכם על החמארות שהם מרכזים מחוללי פשיעה. זאת אומרת, אנחנו רואים עלייה מדאיגה, שהיא מדאיגה יותר לאור העובדה שאתם כן נאבקים בהתקבצויות של פעולות ושטחים מחוללי פשיעה. אם לא הייתם סוגרים כל כך הרבה חמארות כמו שסקרתם בפניי בדיון הקודם והיום אתם תסקרו עוד המשך, כי אני מצפה לשמוע על התרחבות הפעילות, אז לאן היינו מגיעים? 

אני אמשיך ואסקור שעוד לפי המשטרה, מאבקים בין תומכי שלטון ומתנגדי שילטון גורמים לאירועי הפרות סדר בקנה מידה עצום המהווה איום על הסדר הציבורי וביטחון הנפש והרכוש באזור תחנת שרת ותחנת תל אביב דרום. קבוצות יריבות ופלגים שונים מתקוטטים בין קבוצות גדולות ברחובות. גורמות למהומות, הרס רכוש פרטי, נזקים לרכוש ציבורי, מטילות אימה על תושבי השכונה, גם כמובן אלו שאינם זרים. 

בתי העסק הרבים של הקהילה, הן של תומכים והן של מתנגדים, הפכו לבסיסי התארגנות והתחמשות לקראת התעמתות עם הפלג היריב ותכנון מעשי פשיעה מאורגנת, לא פחות ולא יותר, כך אני רואה את זה לפחות. וזו הערת ביניים שלי. בתי עסק, חמארות, כנסיות, המזוהים עם צד זה או אחר הפכו גם מטרה לפגיעה על בסיס היריבות. תיעוד רב עולה ברשתות החברתיות שמשפיעות על הזירה המקומית. 

להערכת עיריית תל אביב, ויותר מאוחר אנחנו נשמע נציגות ממנה, למעלה מ-7,000 בני נוער מקרב אוכלוסיית הזרים מרוכזים באזור תחנות תל אביב דרום ושרת ושוהים בשעות הלילה בגינות ציבוריות, כמו שאנחנו רואים בביקורנו בפשיטות לילה עם מינהל האכיפה שעובד רבות ובאופן יצירתי, בטח בשנה האחרונה. תכף אנחנו נקבל גם מהם התייחסות. 

מרביתם נעדרים ממסגרות חינוכיות. קבוצות אלו פעילות באירועי אלימות רבים בשכונות ואף בערים סמוכות כמו חולון, בת ים, לב תל אביב, פתח תקווה ועוד. כפי שאמרתי כמה וכמה פעמים, לא יתכן שאזור דרום תל אביב יהיה אזור לחימה נוסף על שבע הזירות שאיתן אנחנו נאלצים להתמודד. אנחנו לא נאפשר לפרעות האלימות בין מתנגדי המשטר לתומכי המשטר להתקיים, לרבוץ ולהתפתח ולהתרבות בשאר אזורי הארץ ונדאג למגר את זה גם מהתופעות באותם אזורים שהפכו להיות ממש בסיסי רבייה שם. 

צריך לעשות את הכול כדי שבשום אופן לא יתרחשו, בטח ובטח לא בתוך שכונות שבהם גרים ישראלים קשישים, ילדים, נשים, נערות מתבגרות ושאר עמך ישראל שכל מה שהוא רוצה זה לחיות בשלום ובשלווה בארצו. עם כל האתגרים שבין כה וכה נכפים עליו כשהוא גר באזור כל כך מאתגר. 

בדיון הקודם קיבלנו סקירה מהמשטרה שבעבר פעלו כ-100 חמארות מדווחות, מאורגנות וידועות. ונכון לאותו יום של הדיון פעלו 41 חמארות ודווחתי ש-20 חמארות נוספות נמצאות בהליכים, הליכים משפטיים, מינהליים, מינהליים לסגירתם. אני מבקש לדעת כמה מהן פועלות היום? מה השתנה מהדיון הקודם? 

ראש מינהל אכיפה ברשות האוכלוסין מסר בדיון הקודם על כוונתו לקיים כמה מפגשים עם משטרת ישראל ועם גורמים מעורבים נוספים כדי לגבש תהליך הוצאה של מבקשי מקלט אותם הצליחו לזהות כתומכי משטר באריתריאה. אני מקבל עדכונים דרך התקשורת בימים האחרונים שהיוזמה שלי להפריד בין תומכי משטר ומתנגדי משטר מצוידים איתם וגירושם מהארץ לפחות עולה לשיח. אני אשמח לדעת אם זה ספין או תוכנית אופרטיבית וכוונה רצינית לביצוע עם כלים. 

קיבלנו גם באותו יום ממפקד תחנת שרת, הוא סיפר לנו שהמשטרה עוצרת את תומכי המשטר. מגישים נגדם כתב אישום והם, מבלי להתייחס לקונטקסט בגינו נעצרו, ואני אומר הם משתחררים, אבל מי שלא מתייחס לקונטקסט בגינו הם נעצרו, משוחררים על ידי מערכת בתי המשפט. זאת אומרת מכאן פנייתי הנואשת, גם לפרקליטות וגם למערכת בתי המשפט, תתחילו לפעול באופן מידתי. זה המינימום הנדרש. המינימום הנדרש. 

אתם שומרים לעצמכם את הזכות לקבוע מהי מידתיות? בואו תפעילו אותה. לא יכול להיות שבן אדם נתפס עם נשק חם בשעת מעשה פשע ויש תיעודים לכך, הוא משוחרר כמו שהוא עבר במעבר חצייה כשהרמזור היה אדום. זה בלתי מתקבל על הדעת. ביקשתם מידתיות? זוהי מידתיות. 

מתחילת השנה הוגשו יותר מ-10 כתבי אישום כנגד זרים בעבירות של החזקת סכין/גרזן. בית המשפט השלום שחרר את כל הנאשמים בתנאים. בחלק מהמקרים המשטרה ערערה על החלטת השחרור ובית המשפט המחוזי דחה את הבקשות לעצור ולכלוא את הנאשם והחזיר את הנאשמים ברוב המקרים לסביבת בית המגורים ואזור פוטנציאל ביצוע הפשע וקבע בתוך כך כי אין במעשה מסוכנות. 

אני מצפה מכל גורמי האכיפה אשר נתקלים בכזאת מציאות שרירותית להציף את זה בתקשורת. ולהמשיך לבצע כל מיצוי דין. כל מיצוי דין. ואם אתם יודעים, ואמרתי את זה בדיון הקודם כבר, שאם אתם יודעים שבאולם מסוים יש שופט מסוים שבאג'נדה שלו ניתן לחיות עם מעשה פשע, להשלים ולהכיל ולהגדיר אותם שאין בהם מסוכנות, כאשר כל בר דעת יודע שיש, להיות יצירתיים. להיות יצירתיים ולעתור לשופט תורן מעצרים במקום כזה או אחר. זה לא חייב להיות אותו מסוע. תהיו יצירתיים. 

אז אני מעדכן אתכם שמה שעולה, מה שאנחנו למדים, ככל שאנחנו עוברים יותר, שמבחינת בתי המשפט, לפחות חלקים גדולים שרלוונטיים לטיפול או לאי הטיפול, בהחזקת כלי תקיפה אין מסוכנות. אני שואל למי אין מסוכנות? האם המסוכנות היא רק כאשר האיום הוא על אזרח מדינת ישראל? שלצערי גם אז הרגישות מאוד מטושטשת. אבל אני מצפה שאם אזרח זר פושע או בעל פוטנציאל לפשוע באזרח זר אחר מערכות האכיפה ובכללם מערכת בתי המשפט תגיד באותה חומרה דם הוא דם, חיים הם חיים. זה לא משנה באיזה נסיבות הם הגיעו לכאן ועד כמה אנחנו מצפים שהם יבינו שאנחנו לא רוצים אותם כאן ויואילו לצאת מכאן. 

כל זמן שהם כאן אנחנו מחויבים לערוב לביטחונם ולשלומם. וכאשר אנחנו מזהים שהם בסכנת פגיעה ומזהים ותופסים את הפוגעים עם כלי פגיעה אפילו, לכל הפחות להתייחס אליהם כפי שהדין מחייב זאת. 

הכנתי מספר שאלות והתכוונתי להתחיל עם רשות האוכלוסין, מינהל האכיפה. אבל יכול להיות שנכון יהיה שאנחנו נקשיב קודם כל לסקירת המשטרה מתוך אותו דוח עומק שקיבלנו. לפני שאני מעביר אליכם, אנחנו, ואני פונה מכאן גם לנציגי עיריית תל אביב. עוד מעט תצטרף אלינו ידידתי, השרה לשעבר אורנה ברביבאי, שתייצג את עיריית תל אביב. מפאת תקלה טכנית נבצר ממנה להגיע, לפיכך אישרתי לה להופיע בזום. ואני מפה מפנה אליה גם את הציפיות שלי מהשירות המוניציפלי. 

אני מצפה שעיריית תל אביב תפעל באופן אקטיבי לעידוד חידוש דרום תל אביב, שכן בכל מקום שבו יש בנייה חדשה וטיפוח והבאת אוכלוסיות חזקות יש מקום מצומצם יותר לפשיעה, לזנות, סמים והשתלטות והתרבות של התקבצויות של עובדים זרים, שחלק לא קטן מהם מגיע בסופי שבוע מה שמגביר את תופעת מחוללי הפשיעה. וחלק גדול זולג עם זה בחזרה לאזור שבו הוא עובד במהלך השבוע בימות החול. ובתוך כך אני מפנה שוב פעם את הציפייה שלי שתחנת חלוקת המתאדון, תחליף הסם, יפונה. 

 << אורח >> מרדכי צבי כץ: << אורח >> 

היא פונתה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

היא פונתה?

 << אורח >> מרדכי צבי כץ: << אורח >>  

היא פונתה ולא בגלל העירייה. פשוט הרסו את הבניין, התחדשות עירונית. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה שמך?

 << אורח >> מרדכי צבי כץ: << אורח >>  

מוטי כץ, ועד שכונת נווה שאנן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

קודם כל, התשובה הזאת מעודדת אותי מאוד, כי היא מתייחסת לשתי נקודות: האחת שהיא כבר פונתה והשנייה שזה כפועל יוצא של התחדשות עירונית. וזה מקפל את שני הנושאים שעליהם דיברתם בדבריי האחרונים. 

אני יכול להצר על כך שכאשר הוחלט לפנות אותה הוועדה לא קיבלה על כך עדכון. שכן כל ביקור שלי בדרום תל אביב, גם לא בביקור רשמי של הוועדה, אני מתחיל את הסיור שלי והשוטטות שלי באותה נקודה. זו נקודת היציאה שלי. כי יש בזה אמרה. 

את רצית לומר משהו לפני שאני מעביר?

 << אורח >> גל פילק: << אורח >>  

כן, אם אני אוכל להתייחס כנציגת עיריית תל אביב. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תכף אתם תקבלו התייחסות, תקבלו במה, תחלקו אותה. 

 << אורח >> גל פילק: << אורח >>  

אני גורם מקצועי, רק אני אומרת. שמי גל פילק, אני מנהלת מסיל"ה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תרחיבי על מסיל"ה. 

 << אורח >> גל פילק: << אורח >>  

מסיל"ה – מרכז סיוע למהגרי עבודה ומבקשי מקלט. יושבים תחת מינהל שירותים חברתיים. נותנים מענה למבקשי מקלט וחסרי מעמד בעיר, מתוך הבנה שמתן שירותים לאוכלוסייה הזאת, שרבים מהם במצב מאוד מאוד פגיע תשפר את איכות חייהם ואת איכות חייהם של כל תושבי דרום תל אביב. זו התפיסה שאני מייצגת. 

אני כן אגיד, רק לסוגייה שעלתה פה, אני כן אגיד שאני חושבת שבחודשים האחרונים מושקעים משאבים רבים מאוד, בשיתוף המשטרה, בשיתוף כלל גורמי העירייה בנושא ספציפית גם שכונת שפירא שעלתה כשכונה שהתושבים הציפו אתגרים. אבל באופן כללי, אז רק להתייחס לזה שיש הרבה השקעת משאבים בנושא הזה וזה לגמרי על סדר היום. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

האם בהשקעת המשאבים שלכם כשאתם מזהים גורמים מחוללי פשיעה או בעלי מסוכנות גבוהה אתם גם מדווחים לרשויות האכיפה? או שאתם רק בייביסיטר שבאה לשפר את תנאי מחייתם ולסייע להם להתאזרח כאן?

 << אורח >> גל פילק: << אורח >>  

אני אתייחס למה שאתה אומר. אני לא גורם אכיפה. המקום שבו כן יש - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, אני לא ביקשתי שתאכפי. 

 << אורח >> גל פילק: << אורח >>  

רגע, אני אתייחס ברצינות למה שאתה אומר. אנחנו לא גורם אכיפה, אנחנו גורם רווחה. מקום שבו אנחנו כן בהחלט מתערבים זה בילדים עד גיל 12, ששם אנחנו הגורם המטפל. ובהחלט סביב הנושא של כנופיות ילדים ונוער שעלה לאחרונה אנחנו גורם מטפל בהתאם למצב. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ואני שואל האם במסגרת הטיפול שלכם והקיימות שלכם, כשאתם מזהים התארגנות או פוטנציאל לביצוע עבירות בקרב האוכלוסייה להם אתם כל כך מתמסרים, אתם מעבירים את העדכונים. 

 << אורח >> גל פילק: << אורח >>  

חד משמעית. כמו כל גורם טיפולי אחר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי. 

 << אורח >> גל פילק: << אורח >>  

מבחינתי זה כמו כל גורם אחר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי. אז עוד מעט, ככל שיותיר לנו הזמן, אני אשמח לקבל ממך סקירה עם נתונים על היקפי הדיווח ואמצעי הדיווח והתיעוד שלהם לגורמי אכיפה כגון בעיקר תחנת שרת או תחנת דרום תל אביב. 

 << אורח >> גל פילק: << אורח >>  

בשמחה רבה, אנחנו בקשר רציף עם תחנת שרת.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

נציגי משטרת ישראל, תציגו את עצמכם, תתייחסו. 

 << אורח >> סנ"צ אסף אלמוג: << אורח >>  

צהריים טובים. אסף, ראש ענף חקירות של מחוז תל אביב. 

ראשית אני רוצה להגיד שהמסמך הזה אנחנו הוצאנו אותו, בעצם הפנייה התקבלה ב-14.7.2024.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ברשותך אדוני, הפנייה התקבלה כבר ברגע הדיון. אבל יצאה באופן רשמי כפרוטוקול כחמישה-שישה ימים לאחר קיום הדיון. בסדר?

 << אורח >> סנ"צ אסף אלמוג: << אורח >>  

בדיוק. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מצטער שאני ככה נדבק, כי חשוב שנבאר את זה כפי שזה. 

 << אורח >> סנ"צ אסף אלמוג: << אורח >>  

המסמך הזה יצא ב-28.7.2024. אני באמת לא מבין, איפה הוא אבד בדרך. אבל גם הנתונים, וחשוב, כשאני מדבר על הנתונים, הנתונים האלה למעשה הם של סוף חודש יולי. כאשר אדוני סקר בעצם את תחילתו של המסמך. מפאת אנשים שנמצאים פה אני לא אגע בכל אחד ואחד מהסעיפים פה, אבל אדוני סקר באמת את הנקודות הראשונות שהעלינו. הן נקודות חשובות מאוד שמדברות על חומרת התיקים שבהם אנחנו נתקלים בשנה האחרונה, בערך פחות או יותר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

סליחה, רק שנייה, אני מצטער. בבקשה. 

 << אורח >> סנ"צ אסף אלמוג: << אורח >>  

אם אנחנו מסתכלים על שנת 2023 אל מול שנת 2024, אני מדבר על כלל שנת 2023 ושנת 2024 עד סוף חודש יולי כאשר הוצאנו את המסמך. אז אנחנו יכולים לראות שבשנת 2023 היו לנו 592 מעורבים בעבירות של רצח וחבלה גופנית חמורה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יש לך את הפילוח עד החלק המקביל ב-2024?

 << אורח >> סנ"צ אסף אלמוג: << אורח >>  

לא, לא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

עד יוני 2024? אם יש לכם משהו שדומה לזה, אפילו רבעוני או חצי שנתי. אני אסביר לאדוני למה זה חשוב. זה ישקף לנו יותר את המציאות משתי סיבות: זה יהיה אקוויוולנטי ו-ב' אנחנו יודעים שבסוף 2023, מאוקטובר 2023, לאור הטבח הנורא שבוצע, אחוזי הפשיעה התמעטו באופן ניכר בכלל האוכלוסיות ובתוכן גם באוכלוסיית מהגרי העבודה. 

 << אורח >> סנ"צ אסף אלמוג: << אורח >>  

יש לי את הנתון של תקופה מול תקופה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

היא צריכה להוציא רגע את האירועים סביב יום העצמאות האריתראי. 

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

היו מהומות בנובמבר, חודש אחרי הטבח. היו רציחות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, אבל אם מבודדת תאריך מסוים, שלושה ימים. את אומרת אני מוציאה את זה, את יכולה להיות יותר קרובה למציאות. לעקומת גידול בפשיעה. בבקשה. 

 << אורח >> סנ"צ אסף אלמוג: << אורח >>  

יש לי את הנתון של תקופה מול תקופה. אם אנחנו מדברים על כלל התיקים שבהם מעורבים זרים: בשנת 2023 היו 647 תיקים ובשנת 2024 היו 665. זאת אומרת עלייה קלה בכמות התיקים אל מול שנת 2023. 

אגב, אדוני דיבר על רצח. המסמך הזה נשלח בחודש יולי. אנחנו כרגע עומדים על רצח נוסף. יש לנו למעשה שישה אירועי רצח משנת 2024. מתוך ששת אירועי הרצח שלושה מפוענחים ושלושה בעבודה. אני מקווה מאוד שנגיע לכל המקרים מפוענחים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

רק תרגיע את הנוכחים כאן ובתוכם גם אותי, אלה שפוענחו החשודים לא שוחררו לבתיהם בינתיים בגלל חוסר מסוכנות. 

 << אורח >> סנ"צ אסף אלמוג: << אורח >>  

לא, הם עצורים עד תום ההליכים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זאת אומרת, זה לא משהו שבית המשפט מגדיר אותו כחוסר מסוכנות לסביבה. 

 << אורח >> סנ"צ אסף אלמוג: << אורח >>  

לא, לא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הנה, אנחנו כבר אופטימיים. ואם כבר התפרצתי, אז אני מבקש, גם דיברתי בציניות, אני מתנצל. אני רק מבקש שתתייחס לכך, חשוב לי מאוד שלא מדובר בעלייה קטנה. היא עלייה גדולה ואני אסביר למה. הפעולה הכול כך נרחבות של כלל הגורמים היו אמורות להוריד באופן ניכר את אחוזי הפשיעה. ואם יש עלייה ולו קטנה ביותר, היא עלייה עצומה הואיל וזה חרף המעשים האקטיביים, הפעולות האקטיביות והמשאבים המטורפים שהמדינה מקציבה לטובת העניין. בסדר?

 << אורח >> סנ"צ אסף אלמוג: << אורח >>  

אז אני אתייחס אדוני. חלק גדול מהתיקים שאנחנו רואים בשנת 2024, לשמחתנו, אלה תיקים שהם תיקי חשיפה. מה הכוונה תיקי חשיפה? מאחר ויש לנו מפקדה משימתית שפועלת יום יום עם כמות שוטרים גדולה, עובדים בחמארות. אנחנו מעבירים, אגב, דיווח על בסיס שבועי. אני אישית מעביר דיווח למשרד לבל"מ מה נעשה במהלך השבוע החולף. איזה פעילויות עשינו, כמה חיפושים אנחנו ביצענו, כמה דוחות נתנו. ממש דיווח שבועי. ויש תפוקות גדולות מאוד. 

בגלל התפוקות האלה יש לנו גם לשמחתנו תפיסות. התפיסות האלה הן תפיסות של החזקת סכין, שעליהם דיברנו. שלצערנו אנחנו נתקלנו במקרים שבהם אנחנו תופסים חשוד עם סכין או חשוד עם מוט ברזל ואנחנו מבינים בדיוק מה הוא רוצה לעשות עם הסכין הזה או עם מוט הברזל. במקרים האלה חשודים משתחררים. במקרים שחשודים השתחררו ערערנו לבית המשפט המחוזי. אנחנו חושבים שנכון לעשות הפרדה בין אדם שנתפס עם סכין לבין מסתנן שנתפס עם סכין, מאחר ואנחנו ראינו חווינו מה קורה את האלימות המאוד קשה שהם הפגינו אחד כלפי השני. 

אנחנו חושבים שגם אם בית משפט מחוזי יחליט לשחרר צריך לרתום את הפרקליטות ולגשת עם התיק הזה לבית משפט עליון. להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון כדי לקבוע איזה שהיא מדיניות אכיפה מחמירה כלפי מסתננים שנאשמים בעבירות או חשודים בעבירות שהן מסכנות חיים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

העמדה הזאת משתקפת גם עם עמדת מחלקת התביעות במשטרה?

 << אורח >> סנ"צ אסף אלמוג: << אורח >>  

העמדה הזו משתקפת גם עם עמדת מחלקת התביעות, כן. התיקים האלה, אנחנו מנסים להגיש אותם בכתב אישום מזורז. פה אני כבר נכנס עכשיו לבעיה אחרת שיש לנו, שזה בעיית האיתורים של העובדים הזרים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

השיוכים שלהם? בגלל אותו מספר מזהה שאנחנו לא מפסיקים לדבר עליו?

 << אורח >> סנ"צ אסף אלמוג: << אורח >>  

בדיוק.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שאגב, השבוע קיימנו על זה דיון. 

 << אורח >> סנ"צ אסף אלמוג: << אורח >>  

כן. בדיוק פה הבעיה. יש לנו קושי רב לאתר אותם. יש להם מספר רב של זהויות. יכול להיות לו זהות במשטרת ישראל שהוא קיבל מספר פיקטיבי. אני לא צריך לחזור על כל הדברים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לי לא. אבל חשוב, ככל שאנחנו נדבר על זה יותר ויותר זה בבחינת מים מכים בסלע. חשוב מאוד. 

 << אורח >> סנ"צ אסף אלמוג: << אורח >>  

אז אני אתן את זה למפקד תחנת שרת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני אומר לך שהשבוע אני קיימתי על זה דיון, על עניין זיהוי והנפקת מספר מזהה אחד לכל מי שכף רגלו דורכת בארץ. זה לא צריך להיות כזה מורכב. 

 << אורח >> סנ"צ אסף אלמוג: << אורח >>  

אני חושב שזה הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות. הכי חשוב זה הנושא של הזיהוי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה עם ביומטריה? 

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

סליחה שאני מתערב, אבל אולי טיפה להרחיב? 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, בטח. 

 << אורח >> סנ"צ אסף אלמוג: << אורח >>  

רק לפני שניגע בביומטריה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לפני שאתם מרחיבים, אני רק אומר שאם בדפ"אות שלכם תתגבשו סביב החלטה שכל בדוקאי שראיתם אותו, לא משנה אם הוא הוחשד. כל בדוקאי סורקים טביעות אצבע שלו ובאופן ביומטרי נכנס למאגר מאותו רגע. יכול להיות שפעם, פעמיים, חמש ועשר, ינסו להכניס. פעם אחת אבל שהכניסו זה מספיק. מאותו רגע זה ינגן לפחות עם כלל המערכות המשטרתיות ורשויות האכיפה הרלוונטיות. אני רוצה בכלל שזה יהיה גם קופות חולים ומד"א והכול. 

 << אורח >> סנ"צ משה אביטל: << אורח >>  

אני טיפה רוצה לחדד את הנקודה הזאת. משה אביטל, מפקד תחנת שרת. אני אחדד את הנקודה הזאת. אנחנו עשינו איזה כברת דרך. כיום אנחנו די מסונכרנים, או יותר נכון מסונכרנים בין המשרד לבל"מ, בין המשטרה בעצם לרשות ההגירה. הקושי, אני חושב שדיברנו עליו בעבר, זה העובדה ששאר משרדי הממשלה לא מחוברים. המשמעות של זה, זה שיש לו מספר זהות או מספר פיקטיבי גם במשרד החינוך וגם במשרד הכלכלה וגם במשרד הבריאות והמערכות האלה לא יודעות לדבר אחד עם השני, אני האכיפה שלי, המנהלית, היא לא אפקטיבית. כלומר, הדוח שאני נותן לו, גם אם אני נותן לו דוח תנועה או דוח כזה או אחר, זנות למשל, והוא רוצה לשלם אותו. הוא רוצה להיות אזרח הגון ושומר חוק. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אזרח לא. בסדר? אזרח לא. זה נרטיב אדוני. 

 << אורח >> סנ"צ משה אביטל: << אורח >>  

רוצה להיות שומר חוק. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שוהה. 

 << אורח >> סנ"צ משה אביטל: << אורח >>  

רוצה להיות שומר חוק ולשלם אותו. המערכת לא מכירה אותו ובעצם הקנס הוא לא רלוונטי. לכן בסוגייה הזאת המספר האחיד הוא מאוד חשוב לקדם אותו. אם אתה אומר שזה כבר בהליכים מתקדמים אנחנו שמחים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז אני רוצה להגיד משהו, בסדר? "אין פטור בלא כלום" כתוב במקורות שלנו. אני מודיע כאן, תרשמי לך, אני לוקח על עצמי הגשת הצעת חוק מיידי בכל הדחיפות הראויה. מצפה מיושב-ראש הקואליציה להכיר בבהילות ובדחיפות ולאפשר את הגשת החוק בפטור מחובת הנחה. הצעת החוק, אני פונה מכאן גם כן לממ"מ וללשכה המשפטית, תתחילו לעבוד עוד היום על כתיבת הצעת חוק והוצאת מחקר רלוונטי שכל עניינו הוא חובת הנפקת מספר מזהה אחד לכלל השוהים וחובת כלל המשרדים להטמיע אותו ולעבוד על פיו. 

כל תירוץ אחר לא יתקבל על הדעת. אני מתחייב שזה חוק שהיום אני מתחיל את עבודתו. בבקשה, תמשיך. אגב, ניסיתי לעשות את זה בלי חקיקה. לא הולך. ומעכשיו אני מודיע לכם, זאת תהיה הגישה. אתם רוצים בחקיקה? כל דבר שייתקע תקבלו אותו בחקיקה. בבקשה. 

 << אורח >> סנ"צ אסף אלמוג: << אורח >>  

דבר נוסף שאנחנו יכולים לראות, את הקושי מול בית המשפט דיברנו. הנושא של תעודות הזהות הפיקטיביות שגם במסמך העלינו אותו, זה גם קושי שמבחינתנו אנחנו רואים בו קושי מאוד מאוד משמעותי. 

מעבר לכך, ואני אומר את זה בזהירות, בגלל נוכחות המשתתפים פה, יש לנו שיתוף פעולה מצוין עם רשות האוכלוסין. ערן קהת, ידידי שנמצא פה לידי, אנחנו בקשר על בסיס יותר משבועי, כאשר אנחנו עוברים על תיקי חקירה שמעורבים בהם מסתננים שהם בעיקר תומכי שלטון ויש להם רישום פלילי. יש להם הרשעות בעבירות פליליות. אותם אנחנו מנסים להביא ולנסות להוציא אותם מהארץ. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שנייה. אתה יכול לבחור שלא עכשיו, אבל ליבת הדיון זו הסוגייה שאדוני עכשיו מדבר עליה. אז אתה תבחר באיזה שלב אתה רוצה להתייחס לזה. אבל נקודות ביצוע אופרטיביות, כי זו ליבת הדיון שלנו. אני מנוע, אני עוד לא יודע מה מתוך הסקירה שקיבלתי בשולי הדיון אני יכול להתייחס אליה כרגע או לא. אני כרגע מעבד את הנתונים ביני לביני. אבל זו ליבת הדיון. ובוודאי אתה יודע על מה אתה יכול לדבר שקשור אליכם. בסדר?

 << אורח >> סנ"צ אסף אלמוג: << אורח >>  

אנחנו, מה שאני יכול לדבר זה שאנחנו עשינו פגישות בהן אנחנו עברנו על שמות של אנשים שהם מבחינתנו הם אנשים שהם מתאימים לטסט קייס, להתחיל לרוץ איתם. ביום חמישי הקרוב יש לנו פגישה משותפת להעלות שמות נוספים. אנחנו עובדים על זה. בעצם כל מי שנמצא פה לידי שותף לתהליך העבודה הזה. מתקיים פה הליך עבודה מאוד מאוד סדור, כמעט על בסיס, אמרתי שבועי, כמעט על בסיס יום יומי, שבו אנחנו דנים על כל אחד ואחד מהאנשים האלה. הליך שבו אנחנו מנסים למצוא נוספים כדי להביא אותם לרשות האוכלוסין ולהתקדם איתם לנושא של הוצאה שלהם מהארץ. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אדוני מדבר בינתיים בסקירתו על הרחבת יצירתיות באפיון ומיתוג אותם מועמדים. שיוך הרצון לשם. אני שואל מה הפעולה האופרטיבית שבוצעה עד עכשיו כדי שאתה יודע לומר לי הנה, X - - -

 << אורח >> סנ"צ אסף אלמוג: << אורח >>  

אז אני אומר בזהירות, יש אנשים שהם מבחינתנו אנחנו כרגע מחפשים אותם. הם מוכרזים אצלנו במערכות. שוב, זה הכרזה שהיא מאוד בעייתית, כי אין לי מספר תעודת זהות שאני יכול להכריז איתה. אז אני עושה את מה שאני יכול עם הכלים שיש לי. ובקשר למסתננים זה בעייתי. לא קל למצוא אותם. ושוב אנחנו חוזרים לנושא של האיתורים שלהם, הבעייתיות הזאת גם קיימת כשאני רוצה להביא אותם לדיונים בבית משפט. לא רק להביא אותם אליי כדי לנסות ולגרש אותם מהארץ. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ט"א זה משהו שאתם עובדים על הטמעה שוטפת שלו?

 << אורח >> סנ"צ אסף אלמוג: << אורח >>  

כן, בוודאי. כל חשוד שנתפס. ואגב, אלה יש לנו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז זה בדיוק העניין מה שאני פונה לאדוני. לגישתי, הדפ"א המרכזית שלכם בסוגייה הזאת צריכה להיות כזאת שאתם מתעדים ט"א בלי שום קשר לקיום חשדות ו/או רמת חשדות. אני שואל אותך שאלה. האם יש מניעה משפטית, חוקית, לקחת ט"א מבדוקאי מבלי שעלה חשד סביר לעבירה כלשהי? 

 << אורח >> סנ"צ אסף אלמוג: << אורח >>  

אני לא יכול. אני לא יכול לקחת דגימה של טביעת אצבע או DNA. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

למה רשות האכיפה יכולה? 

 << אורח >> סנ"צ אסף אלמוג: << אורח >>  

אני לא יודע מה הנוהל שלהם. אני יודע מבחינה חוקית, כל עוד אין לי תיק פלילי אני לא יכול לקחת טביעות אצבע מבן אדם ולהכניס אותו למערכת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי. אוקיי, עכשיו תורך. שם ותפקיד. 

 << אורח >> לירון גבאי: << אורח >>  

עו"ד לירון גבאי, רשות האוכלוסין וההגירה, מינהל אכיפה וזרים, לשכה משפטית. 

אנחנו למעשה, אגב השיח שהתקיים כאן, בסוף חודש יולי עבר החוק של נטילת ביומטרי מזרים. החוק הזה בעצם מאפשר לקחת ביומטרי מזרים. ועל פניו הוא אמור בעצם לתת מזור לכל הסוגיות שעלו כאן. החוק גם מאפשר העברת מידע לכלל הגופים הממשלתיים הרלוונטיים. החוק אמור להיכנס לתוקף בינואר ועל פניו הוא אמור בעצם לתת מזור, בהנחה שהמשטרה, הם צריכים לתת לזה מענה טכני. היא אמורה לקבל בעצם מזור מהעניין הזה. 

ברגע שיהיה ביומטרי יהיה בעצם זיהוי חד חד ערכי. כי בסוף המספר הזה עדיין לא פותר לנו את הסוגייה של זיהוי חד חד ערכי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

למה?

 << אורח >> לירון גבאי: << אורח >>  

כי בסוף כאשר פלוני מגיע אליי אני לא יודע אם זה פלוני או אח שלו או מישהו אחר מזדהה עם המסמך שהוא מחזיק. בהיעדר זיהוי ביומטרי אני לא יודע בוודאות שהוא האדם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז אתה אומר לי שהחל מינואר הזיהוי הביומטרי החד חד ערכי כן ייכנס?

 << אורח >> לירון גבאי: << אורח >>  

ברשות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ברשות. אוקיי. זאת אומרת שהצעת החוק שאני, תסייע לי בבקשה, הצעת החוק שאני מתכוון לכתוב אמורה לעסוק בחיוב של ההטמעה של אותו מספר וזיהוי ביומטרי חד חד ערכי בכלל הרשויות הרלוונטיות. 

 << אורח >> לירון גבאי: << אורח >>  

אם יורשה לי אדוני, לא מדובר בעצם, זה לא מספר, זה בעצם הזיהוי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זיהוי. כן, אבל תחת הזיהוי יהיה גם מספר. זאת אומרת שמי שירצה להזדהות - - -

 << אורח >> לירון גבאי: << אורח >>  

כן, אבל הוא עדיין יכול להיות בכל מקום מזוהה באמצעות מסמך אחר. בסוף אתה תדע וזה מקושר - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, אני אומר שכאשר בן אדם מגיע לקבל שירות הוא יאמר את המספר המזהה שלו, שהוא יהיה תולדה של אותו זיהוי ביומטרי. ועל פי שיקול דעת ו/או הגדרת החוק מאיזה שלב צריך גם ליצור את ההצלבה בנתונים שהוא מסר, יתבצע גם זיהוי ביומטרי. אתה מבין למה אני מתכוון?

 << אורח >> לירון גבאי: << אורח >>  

אני מבין. אני רק אומר, המספר זה לא העיקר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, כן. אני רק אומר שבתוך אותו זיהוי חד חד ערכי ביומטרי יהיה בו גם מספר שאיתו הוא רץ בין המערכות. בסדר? לזה אני מתכוון. ודאי שחובה. אני אסביר למה. כי אם גוף אחד רוצה לדבר עם גוף שני, כאשר אותו מאן דהוא נמצא רק אצל אחד מהם, הוא יודע להעביר את הזיהוי. אין לו את הביומטריה. הוא אומר מספר זה וזה, שאני מזהה אותו באמצעים ביומטריים, נמצא אצלי ויש לך איתו עניין כזה וכזה. הוא מעלה אותו במערכת באמצעות אותו מספר מזהה. זה לא יכול לעבוד אחרת, חבר'ה. זה לא יכול לעבוד אחרת. אין מנוס, זה חייב לבוא ביחד. 

אין ספק שמה שאתה אומר הוא נכון בבסיס, שהזיהוי חייב להיות ביומטרי. אבל חייבת להשתרשר ממנו אותו מספר מזהה שהוא זה שיעבור כחוט השני בין כל, לאו דווקא רשויות, כל גורם ומוסד שנותן טיפול: משרד החינוך, מוקד עירייה ואגף תשלומים ומשרד הבריאות וכן הלאה. 

 << אורח >> לירון גבאי: << אורח >>  

אני פשוט לא עסקתי בחוק. אתה שואל אותי דברים, אבל אני לא יכול להשיב עליהם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תדאג בבקשה להעביר לוועדה את החוק עצמו. 

 << אורח >> לירון גבאי: << אורח >>  

אני יכול להקריא את הפרטים שלו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני חושב שאנחנו נצטרך לשבת להעמיק בו, גם עם הלשכה המשפטית. ונראה מה מתוכו אני בונה את החוק הרחב יותר שיחייב גם את המצאת המספר, גם את שיוכו לאותו זיהוי ביומטרי חד חד ערכי. ובעיקר את הטמעתו בכלל הרשויות והמוסדות שאיתם תושב או שוהה מגיע במגע כזה או אחר. 

 << אורח >> לירון גבאי: << אורח >>  

החוק כרגע מאפשר כמדומני בתקנות של השר בעצם לקבוע את הגופים שיקבלו את המידע. שוב, יש גם עניינים של ממשקים טכניים. ברשות הוא אמור להיכנס לתוקף. כלומר החוק אמור להיכנס לתוקף בינואר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, הבנתי. אני חושב שזה שלב שבו אני כן אעבור לשאלות. אני אעשה כזה דבר: אני אתן לכם מספר שאלות. חלק מהשאלות יופנו רק אליכם, חלק גם אליכם וגם לשאר הנציגים. ותענו לי על זה מרוכז, כדי שנהיה תכליתיים, כי אני עוד שעה ורבע מחויב לסגור את הדיון על פי הוראת הנשיאות. 

אני מבקש לדעת, לקבל פרטים על סטטוס תוכנית היציאה מרצון של תומכי המשטר האריתריאי ותקציבים לתוכנית. חלק מהנתונים בידיי, חלק אני פעלתי כדי לתת להם סל רחב יותר, חלק אני אשמח לקבל מראש המינהל. 

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

- - - של סודנים - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

את אומרת לי עכשיו אני רוצה באמצעות - - -

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

אין הבדל ביניהם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שפי, את אומרת לי עכשיו שבאמצעות הערות ביניים ולחישות לאוזן את רוצה למצות את זכות הדיבור שלך?

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

לא, אני רוצה לדבר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה מה שאת אומרת?

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

אתם תמשיכו עד אז לדבר על תומכי המשטר, שזה לא הנושא המרכזי. הבעיה - - - דווקא עם תומכי משטר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

קודם כל אני מצטער שלא עדכנתי אותך בתחילת הדיון. אז עכשיו אני מעדכן, לוקח אחריות. מי שמחליט מה הנושא המרכזי ועל מה מדברים זו הוועדה. בסדר? את מוזמנת רצויה וחשובה מאוד. 

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

לא כתוב פה - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אמרתי זרים אבל. ובתוך הזרים יש תומכי משטר, יש מתנגדי משטר ויש לא אריתראים בכלל. ואני, בשאלה הזאת שלי אני מדבר על אחת הפלטפורמות של הוצאת שוהים שהגיעו לפה שלא ברצון המדינה. ודאי, לרגע לא חשבתי שתוותרי על זה. 

אני מבקש לקבל סטטוס על תוכנית היציאה מרצון של תומכי המשטר האריתריאי ותקציבים לתוכנית. אגב, אנחנו אומרים תומכי משטר, אבל היציאה מרצון לדוגמה לקנדה, במסלול שאתה מדבר, לא עושה הבחנה בין תומכי למתנגדי משטר. הוא לכלל והוא גם לא חייב להיות אך ורק לאריתראים, אבל אני כן רוצה לקבל, תצטרך להתייחס לכלל השוהים, לכלל האריתראים תומכים ומתנגדים. ומתוך זה לתומכים, כלומר חזרה לארצם. זאת אומרת שתת התוכנית שאני מדבר עליה היא חזרה לארצם. כי חזרה לאריתריאה יכולה להיות רק של אריתראי ורק של תומך אריתראי שמזוהה ככזה. בסדר? זה הפילוח שיצטרך להיות. 

 << אורח >> איציק דסה: << אורח >>  

אפשר רק שאלה שקשורה לנושא?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תכף. תן לו לענות ואז אתה תתייחס. 

 << אורח >> איציק דסה: << אורח >>  

לא, שהוא יעשה את זה, זה קשור לנושא שהוא הולך לדבר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שם, תפקיד?

 << אורח >> איציק דסה: << אורח >>  

עו"ד איציק דסה. אני לא אריתראי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני יודע. היית פה פעם שעברה וישבת בכיסא הבא. 

 << אורח >> איציק דסה: << אורח >>  

יכול להיות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה תפקידך? אתה מייצג. 

 << אורח >> איציק דסה: << אורח >>  

אני מייצג את הקהילה האריתראית. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

את מי בקהילה האריתראית? כמה שתרצה ליצור ערבוב לא תוכל. אני אגיד לך למה, אם אתה לא תאמר אני אתחיל לשאול אותך על שמות ואני אומר האם הוא מיוצג שלך ו/או האם אתה מסכים לייצג אותו. אז חבל, בוא תגיד לי. כי אני יודע הרי את מי אתה מייצג, אז בוא תגדיר את זה רק לפרוטוקול. 

 << אורח >> איציק דסה: << אורח >>  

כבודו, אני גם נפגשתי - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בסוף תצטרך לענות רק על מה שאני שואל. בסוף תצטרך לענות על מה שאני שואל. 

 << אורח >> איציק דסה: << אורח >>  

זה בדיוק מה שאני אומר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז תענה בבקשה לשאלה על מה ששאלתי. 

 << אורח >> איציק דסה: << אורח >>  

אם הדיון הוא מי תומך משטר ומי לא תומך משטר, הדיון הופך להיות דיון שטחי, סליחה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אדוני, לא, לא, לא. בוא, בוא, תעצור. תעצור. 

 << אורח >> איציק דסה: << אורח >>  

לא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תעצור, התבלבלת. תעצור. קודם כל, עכשיו אין לך רשות דיבור. קודם כל תעצור. שתיים, רק אני קובע מה נשאל כאן. עונים קודם כל על מה שאני שואל. אתה יכול לעטוף את זה במה שאתה רוצה, בסוף תצטרך לענות על זה. אל תגיב לי. שלוש, בבדיקה האחרונה שקיימתי, אתה לא מבין מדרגי איכות ועומק הדיונים באולם הזה. יש כמה, אתה לא נכלל בתוכם. אז אין לך את הלגיטימציה בכלל לדרג את עומק הדיון והנושאים עליהם אנחנו נדון. אני קובע על מה דנים. 

עכשיו אתה לא עונה לי בכלל וכשאתה תקבל אישור לענות אתה קודם כל תצטרך לענות איזה קבוצה אתה מייצג. 

אנחנו ממשיכים הלאה בשאלו. הוועדה מבקשת קודם כל מרשות האוכלוסין וההגירה מידע בדבר השאלה האם ניתן לדחות את כל בקשות המקלט של תומכי המשטר האריתראי ולהטיס אותם בחזרה לארצם באופן חד צדדי ואף ללא הסמכתם. האם בדקתם את הנושא? אני העליתי את זה בדיון הקודם. אם כן ואם לא, אשמח לדעת אם לא למה לא? אם כן, מה עשיתם בעניין. ואם יש תוכנית סדורה שמתגבשת לה. 

אגב, זה היה אמור לעלות כחלק מהשיח הפנימי ביניכם לבין נציגי המשטרה בעקבות הדיון הקודם. ובדיון הקודם ביקשה הוועדה לקל מידע על פעילות והחלטות הצוות שהתכנס לבחינת הפעולות המבוצעות על ידי הממשלה כדי למנוע פגיעה של המסתננים, בהתאם להחלטת הממשלה מספר 916. אני מבקש לדעת האם התקיימו סדרת הפגישות שתכננתם. אם כן, תפרטו את מה שתוכלו לפרט בפורום הזה. ואם לא, למה לא? הוועדה לא תקבל תשובה סתומה כ-"לא" ותפתור את הסוגייה ואת הצורך בקבלת האינפורמציה. 

אני מבקש להוסיף עוד דבר, שבדיון הקודם ביקשה הוועדה מרשות האוכלוסין וההגירה וממשרד המשפטים להגיש לוועדה את עמדת המשרד של כל אחד מהם ועמדתם המשותפת בדבר גירוש תומכי משטר אריתראים. אני לא קיבלתי עמדה כזאת כתובה, אז אתם תצטרכו להציג אותה כרגע. אני מאוד מאחל לכם שהיא קיימת ורק טכנית לא קיבלתי אותה. היא נשלחה לאיזה שהוא מייל אחר או נתקעה באיזה שהוא משרד. מאוד מקווה. ואחרי כן אנחנו נעבור למשטרה. 

 << אורח >> לירון גבאי: << אורח >>  

אני רק אשיב לעניין בקשות המקלט. בעצם בקשות מקלט צריכות להיבחן באופן פרטני. כל בקשה נבחנת באופן פרטני, בהינתן מכלול הטיעונים שהובאו במסגרתה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, על מה אתה עונה עכשיו?

 << אורח >> לירון גבאי: << אורח >>  

שאלת, ככל שהבנתי את אדוני, בעצם נשאלתי האם ניתן באופן גורף לדחות את כל בקשות המקלט. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה רוצה לענות באופן רנדומלי? אני שאלתי כמה שאלות. 

 << אורח >> לירון גבאי: << אורח >>  

זו שאלה ראשונה שהייתה. אמרתי, אני אשיב לזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יש פה בוס, הוא יחליט. אגב, זה בסדר שתענו באופן רנדומלי, אבל בסוף תצטרכו להתייחס לכל. 

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

קודם כל צהריים טובים אדוני, צהריים טובים לכולם. ברשותך, אני אתחיל גם בתודות למשטרת ישראל שהיא באמת שותפה פעילה שלנו. הטיפול באוכלוסייה הזאת הוא טיפול מורכב. הוא טיפול, נכון זה לוקח זמן, זה טיפול שהוא מאוד איטי, מאוד מורכב, מאוד בירוקרטי. ביחד עם משטרת ישראל ועם עוד משרדים אחרים באמת אנחנו מנסים להגיע לדבר הנכון. 

אני רק אגיד לגבי יציאה מרצון ואז אני אגע בדברים האחרים. לגבי יציאה מרצון אני אעדכן שעד אתמול הצלחנו, הוצאנו בעצם מישראל מעל 2,400 אריתראים. רובם לקנדה, חלקם למקומות אחרים וחלקם כמובן לאריתריאה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שנייה תעצור. תצטרך להרחיב פה, אדוני, בסדר? קודם כל, ייאמר לזכותכם, צריך לומר, אתה בצניעותך דילגת על העובדה שזו שנה שנייה שמינהל האכיפה ברשות האוכלוסין יודע לסיים את כלל התקציב שהוקצה לו לטובת יציאה מרצון. עד כדי כך שהוא פונה בין היתר ללשכתי, לוועדה ולשאר המשרדים הרלוונטיים כדי לקבל תקציב נוסף. זה מסביר שאתם באמת אוכפים ושולחים. אז ראוי לציין את זה, ואם אתה לא עושה את זה, אני אעשה את זה בשבילכם. 

אבל אני אבקש שאדוני יבצע חלוקה. כמה לאריתריאה, כמה לא לאריתריאה. לא משנה אם זה לגרמניה, קנדה או הולנד. כמה מתוך היוצאים מרצון משודלים להבין שזה מה שנכון להם וטוב להם הם מקרב האריתראים. כמה מתוך האריתראים הם מתנגדי משטר, כמה הם תומכי משטר? האינסנטיב שאנחנו צריכים להפעיל הוא כזה שאריתראים שיוצאים מרצון המשאבים שיוקצו יוקצו למתנגדי משטר, כי איתם יש לנו אתגר קצת יותר מורכב, צריך לשים את זה על השולחן. 

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

אני רק אגיד את תודתי לך, תודתי האישית על נושא התקציב אני שמרתי לסוף. אבל אם כבר אנחנו על זה, אז באמת תודה רבה על הנושא של התקציב, זה מאוד חשוב לנו. ככל שנקבל יותר כך באמת נוכל להוציא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כמה אחוז מהתוספת מימשתם?

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

זה נושא כאוב. אני יכול לומר שכמעט 90%. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אותי זה מעודד. אם אנחנו נצטרך בתוך מה שנותר מהשנה הקלנדרית עד שיתחדש לכם אותות סכום שאתם אמורים לקבל, להוסיף לכם עוד, אנחנו נוסיף לכם עוד. זאת לא תהיה סיבה שבגללה אתם לא תבצעו את הפעולה המבורכת הזאת. 

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

אז אני רק אפרט ברשותך את מי שהוצאנו. הוצאנו לאריתריאה סך הכול מתחילת שנה 94 אנשים. לקנדה יצאו מעל 1,700 איש. ולשאר המדינות האחרות זה 2,330 למדינות נוספות ועוד 360 גם כן, מדינות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אנחנו מדברים על קצת יותר מ-4,000 חוץ מאשר לאריתריאה. 

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

אנחנו מדברים על כ-3,000. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא נכון. 

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

אמרתי אריתראים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני אומר, חוץ מאותם 90 ומשהו לאריתריאה עוד כ-4,000. 

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כמה מתוכם אריתראים? אתם הוצאתם 1,700 ומשהו לקנדה. 

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

2,000 ומשהו לשאר מקומות, נכון? כך אדוני אמר. 1,700, 2,600 ועוד 300 ומשהו, חוץ מ-94. אם אני סוכם את זה, זה מעט יותר מ-4,000 חוץ מאריתריאה. 

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

חוץ מאריתראים כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא חוץ מאריתראים, חוץ מאריתריאה. 

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

לא, לא. אני אומר מתחילת שנה עד אתמול, סך הכול 2,430 אריתראים יצאו מישראל. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

עכשיו אנחנו עוברים לאריתראים, אוקיי. 2,430 אריתראים יצאו מישראל?

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי. כמה מתוכם לאריתריאה? 

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

מתוכם לאריתריאה 94. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי. השאר אתה יודע לומר לי כמה מהם תומכי משטר, כמה מהם מתנגדי משטר?

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

אני לא עושה את ההבחנה הזאת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי. 

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

אני ממוקד בהוצאה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה יודע בבקשה, אדוני, לעדכן את הוועדה האם בבדיקות שלכם יש אינדיקציות שאירע משהו רע או הורע לאחד מאותם 90 ומשהו שהגיעו לאריתריאה ב-2024?

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

אני יודע להגיד שלא קרה לאף אחד מהם דבר רע. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יפה מאוד, תודה. מעולה, בבקשה. 

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

אני בקשר איתם. גם כשהם שם אנחנו בקשר איתם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מדהים. אז קודם כל אני רוצה להמליץ לכם להוציא, לסכם איתם איזה שהוא מנגנון של הכנת סינק מכל אחד מהם, איזה שהוא סרטון 'שלום, אני כאן. הייתי בישראל, היה נחמד. עשיתי ארגזים של כסף, חזרתי לארץ מולדתי, התגעגעתי למשפחתי. היום אני מסודר כלכלית, מכבדים אותי. אני נחשב בן אדם אם חשיפה בין לאומית, אחלה, טוב לי, תבואו בהמוניכם'. לא ודע, כל אחד והסגנון שלו. בואו נעבד את זה. זה דבר שהוא מבורך. 

בוא תמשיך, בבקשה. 

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

עד כאן לגבי יציאה מרצון. לעניין התקציב, ככל ואני אצטרך כמובן אני אבקש את הסיוע שלך בנושא הזה. ומכאן אני אמשיך להחלטת ממשלה 916 ברשותך. 

אנחנו קיימנו גם בעקבות המפגש הקודם שלנו קיימנו כמה מפגשים גם עם משנה ליועמ"ש וגם עם שרים נוספים. עם משטרת ישראל אנחנו נפגשים על בסיס קבוע. אנחנו נדרשים כמובן להתפלפל על כל מיני נושאים כאלה ואחרים שקשורים למי תומך ומי לא. כרגע הנושא עדיין נבחן בעין משפטית ביחד עם המשרדים האחרים. 

אני יכול להגיד שבאמת נפגשנו כמה פעמים, גם שר הפנים, גם השר לבל"מ, גם השר וסרלאוף וגם המשנה נפגש איתנו כמה פעמים. לגבי ועדת המנכ"לים, בהמשך להחלטת ממשלה 916. התקיים דיון אחד, היה אמור להתקיים סיור בתל אביב שרגע האחרון, בגלל המצב הביטחוני, הוא נדחה. אני יכול להגיד שכמעט כולנו כבר היינו במקום והתבקשנו לעזוב את המקום. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

למה?

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

זה קרה באחד מהאירועים הביטחוניים שקרו לנו כאן במדינה ונאלצנו להתפנות. אנחנו אמורים להיפגש לקראת סוף החודש שוב פעם. המנכ"ל שלי יצר איזה שהוא שיח גם עם המשרדים השותפים, אנחנו אמורים לקיים סיור נוסף ומשם נתקדם. אני אגיד שהנושא הזה מבחינתנו הוא מאוד מורכב, כי זה תלוי בעוד מספר גורמים. 

עד כאן מבחינתי. אני רק אגיד, שוב פעם אני אחזור לזה שכל מה שמטרת ישראל עושה בתל אביב אני חושב שזו אחת הסיבות למה היציאה מרצון באמת נעשית. ואני כל פעם בא ומבקש עוד תקציב כדי באמת להוציא את האנשים. להוציא את האנשים האלה החוצה. אני חושב שזה חשוב מאוד ובאמת הם ראויים להערכה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז אתה אומר שלעניין החלטת ממשלה 916 כל הפעולות, סך הפעולות שבוצעו זה מפגש אחד וסיור שנקבע ובוטל. זה כל מה שעשיתם מאז. 

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

ואמור להתקיים סיור. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אמור. מה עתיד אני לא שואל, אני שואל מה היה. 

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

קחו בבקשה לתשומת ליבכם שלא נחה דעתי מההספק הזה בסוגייה הזאת. זה מספיק זמן, לא הספק. 

גם רשות האוכלוסין וגם משרד המשפטים התייחסו בנפרד לעניין נייר העמדה המדובר. שאלה רביעית שהייתה. 

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

שמי עו"ד נדב גולני, משרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה. אני רק רוצה להצטרף ולהמשיך את מה שנאמר על ידי ראש מינהל אכיפה וזרים. בתקופה האחרונה התקיימו מספר דיונים בנוגע לאפשרות להרחיק נתוני אריתריאה תומכי המשטרה. הדיונים האלה התקיימו יחד עם מספר משרדי ממשלה, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד החוץ, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל. אנחנו בהחלט נכונים לבחון את הנושא הזה ואנחנו בוחנים אותו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה זאת אומרת נכונים לבחון? מר גולני, בוא, יש לנו היכרות. יצא לנו להיפגש לא מעט לאחרונה גם בוועדות אחרות. אז קודם כל, ברוך הבא. אני מבקש בבקשה התייחסות, יש פה משהו פשוט. בדיון הקודם הוועדה, גם בדברי הסיכום שלה, ביקשה מכם, לא רוצה לומר ציפתה, דרשה. ביקשה את עמדת המשרד בדבר גירוש תומכי משטר אריתראים. אז אני עד היום לא קיבלתי את העמדה הזאת. הייתי אמור לקבל אותה מכל אחד מכם בנפרד או שזה היה בסדר מבחינתי אם הייתם מגישים נייר עמדה משותף. 

לא שלחתם עד היום. אני רוצה לאחל לכם ששלחתם וזה לא הגיע רק, טכנית. כי אם לא שלחתם, למה לא שלחתם? וניחא לא שלחתם, תגידו לי אותה כרגע. 

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

כפי שציינתי, הדבר שלי יש להגיד בנקודת הזמן הנוכחית היא שהנושא הזה נבחן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, אתה מתבלבל. 

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

מאז הישיבה הקודמת התקיימו מספר דיונים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, אתה מתבלבל. תקשיב, תקשיב, תן לי לומר לך משהו. בעוד יומיים יעברו שלושה חודשים מאז הדיון הקודם. אני לא שלחתי אותך שלושה חודשים כדי שתחזור אליי אחרי ותגיד לי שאתם בוחנים. שואל מה היא עמדת משרד המשפטים. עכשיו תשובה. אתה בלי תשובה? חמור מאוד, אבל לא קרה כלום. צא החוצה, תבדוק עם הממונים עליך מה עמדת משרד המשפטים, ספר עליה לוועדה. שום הסבר אחר אני לא רוצה. שום הסבר אחר אני לא רוצה. 

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

פשוט. הנה אני מודיע לך, לא רוצה שום תשובה. רק את מה ששאלתי: מה עמדת משרד המשפטים לעניין גירוש אריתראים תומכי משטר? לא רוצה לשמוע שום תשובה אחרת. 

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

אז אני עונה למה ששאלת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא רוצה. 

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

אני עונה למה ששאלת ואני אומר שמתקיימים דיונים בשאלה הזאת שעדיין לא הסתיימו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה אומר לי עכשיו - - -

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

יש כאן שאלות מורכבות שצריך להידרש אליהן. מה המצב באריתריאה, יש כמובן חוות דעת של משרד החוץ. אלה שורה של שאלות שנבחנות בימים אלה על ידי הגורמים הרלוונטיים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בוא, תעצור, תעצור. אני אסגנן תשובה בשמך ותגיד לי אם לזה התכוונת: בחלוף כל השנים שעברו מאז התופעה שהולכת ומתרחבת ולמרות דרישת הוועדה ולמרות נפיצות הנושא, לא טרח משרד המשפטים להתגבש סביב עמדה אחת מה עמדתו לעניין גירוש מהגרי עבודה מאריתריאה תומכי משטר. זה מה שאתה אומר לי?

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

מה שאני אומר שמשרד המשפטים ביחד משרדי הממשלה האחרים בוחן - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא סיים את עמדתו? לא סיים את עמדתו? שואל שאלה. 

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

- - - בימים אלה את השאלה שאדוני שאל. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מר גולני, בוא תקשיב. חוקים עם משמעויות אדירות, הצעות לחוק עם משמעויות גורפות שיכולות להפיל שלטון או לחזק אותו. שיכולות לחזק את ביטחון מדינת ישראל או להחליש אותו. שיכולות להיטיב עם אזרחי מדינת ישראל או להחליש אותו. היועצת המשפטית יודעת לתת החלטה בעניין של רגעים. רגעים. חוקתי, לא חוקתי, עמדתי היא כזו, עמדתי היא אסור, זה אסור לך, זה מותר רק להוא, זה רק בתנאים כאלה. "בום, בום, בום". זו אישה אחת. אמנם חרוצה מאוד ונמרצת מאוד, אבל היא אישה אחת. 

כל משרד המשפטים נדרש לסוגייה הזאת כל כך הרבה זמן, עוד לא גיבש עמדה מהי עמדת משרד המשפטים לעניין גירוש אריתראים שהשיגו גבול והגיעו לפה באופן לא חוקי ולא ברצוננו והם תומכי משטר. עד כדי כך מורכב לענות? 

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

אין לי אלא לחזור על הדברים שאמרתי. ורק לחדד שהשאלה הזאת לא נבחנת באופן מקצועי ונפרד על ידי משרד המשפטים, אלא על ידי מספר - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מר גולני, אני למוד ניסיון, זה בסדר. תקשיב, אני אומר את זה פשוט ואתה תתחיל לענות רק על מה שאני שואל כאן. אבל רק מה שאני שואל כאן. מיהם בעלי התפקידים במשרד המשפטים שאמורים לשבת על המדוכה ולגבש את עמדת משרד המשפטים? לחזור על שאלתי?

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

לא. הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים, יחד עם משרדי ממשלה אחרים, נמצאים - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא שאלתי על שאר משרדי הממשלה. אני חוזר על שאלתי עוד פעם, ואני מודיע לך שהדרך שבה אתה משיב לוועדה גוזלת זמן מאוד מאוד יקר ואני לא מתכוון להמשיך ליישר עם זה קו. שאלתי שאלה פשוטה, תענה לי תשובה פשוטה. לא מסובכת. מיהם בעלי התפקידים אשר אמונים על הסוגייה הזאת ואמורים לשבת על המדוכה מטעם משרד המשפטים בגיבוש עמדה עצמית, בלעדית, של משרד המשפטים בסוגייה הנוכחית? מיהם בעלי התפקידים?

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

אז אני אענה על השאלה. קודם כל, כמו שאמרתי, משרד המשפטים לא בוחן באופן עצמאי. כך לא נערכת צורת העבודה של משרד המשפטים וצורת העבודה הממשלתית. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה אתה אומר? 

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

כן. הדברים נבחנים - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה אתה אומר?

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

הדברים נבחנים עם גורמי הממשלה הרלוונטיים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה אתה אומר? תקשיב, תקשיב, תקשיב. 

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

אני יכול להמשיך להשיב?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא. אתה תתחיל להשיב לי רק על מה שאני שואל. 

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

אני אשמח להשלים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא. אבל אתה בינתיים עושה את הכול חוץ מלעשות את מה שאני דורש. תקשיב, גם אם העמדה הסופית של מדינת ישראל, ממשלת ישראל, כלל המשרדים, מגובשת מצרופות של כמה עמדות, לכל משרד יש את העמדה שלו שאיתה הוא מגיע למשרד. מהי עמדת משרד המשפטים לעניין גירוש תומכי משטר אריתראי לאריתריאה שלא בהסכמתם? כיוון שאין לכם עמדה כזו ואתה אומר שעובדים על זה, אני מבקש לדעת מיהם בעלי התפקידים שעובדים על זה? את זה אתה תענה לי. 

תקשיב, הרי אמרת שעובדים על זה. אם אתם עובדים על זה, תגיד לי מי אצלכם עובד על זה?

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

אז אני אשמח להשלים את התשובה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

בדיוק כפי שציין ראש מינהל אכיפה וזרים, הדיונים הראשונים התקיימו אצל מספר שרים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, זה לא להאמין. 

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

שר פיתוח הנגב והגליל, שר לביטחון לאומי ושר הפנים. ודיון נוסף התקיים, אני עונה לשאלתו של אדוני. אני משיב על השאלה כרגע. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מתייעץ כרגע עם צוות ניהול הוועדה. 

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

ולאחר מכן יתקיים דיון - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, תקשיב, תקשיב. 

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

- - - בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ד"ר גיל לימון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, שנייה. 

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

בהשתתפות גורמים נוספים רלוונטיים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ד"ר גיל לימון אמור לתכלל, אם אני מבין ממך נכון, את כלל גישות גורמי המקצוע במשרד המשפטים לעניין עמדת משרד המשפטים. נכון? 

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

אני יכול עוד פעם לחזור על מה שאמרתי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תקשיב, תקשיב. 

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

נערכת עבודת מטה עם משרדי הממשלה הרלוונטיים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תקשיב, אל תיקח אותי לטיול, חבל. אל תיקח אותי לטיול מיותר. תענה לי על מה שאני שואל. אל תיקח אותי לטיול מיותר. שאלתי שאלה פשוטה, תשובה פשוטה. מי בעלי המשפטים במשרד המשפטים שאמורים לגבש את עמדת משרד המשפטים בסוגייה הדנה?

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

כמו שאמרתי, הדיונים מתקיימים בראשותו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ד"ר גיל לימון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי. מתי התחילו הדיונים האלה בסוגייה הזאת אצל ד"ר גיל לימון?

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

הדיונים שאותם ציין ראש מינהל אכיפה וזרים התקיימו - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, לא, זה דיונים בין משרדיים. 

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני שאלתי בתוך משרד המשפטים. 

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

נכון, ואני נותן תשובה מלאה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הרי כאשר מגיעים בעלי תפקידים במשרד המשפטים לד"ר גיל לימון הם לא מגיעים עם מקביליהם במשרדים אחרים. זה דיון פנים משרדי שמגבש עמדה ואז עושים match עם שאר המשרדים הרלוונטיים. 

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

לא. הדיונים שאליהם התייחסו גם מקודם היו דיונים בין ממשלתיים. הדיונים הראשונים אצל השרים התקיימו בחודש אוגוסט והדיון אצל המשנה ליועצת המשפטית לממשלה התקיים בחודש ספטמבר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב. מה סוכם בדיון הזה שאתה מדבר עליו?

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

שצריכה להמשיך להיערך בחינה. התבקשו התייחסויות ממשרדי הממשלה הרלוונטיים, כל משרד בתחומו. כמו שציינתי, חוות דעת של משרד החוץ ודברים נוספים. ואנחנו ממשיכים לבחון את הנושא בימים אלה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי. נקבעה פגישת המשך?

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

תיערך כמובן ישיבת המשך. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

נקבעה? לא תהיה, נקבעה? האם קצבתם בזמן קבלת התייחסות שאר המשרדים הרלוונטיים?

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

אנחנו עובדים על הדברים האלה וההתייחסויות צריכות להגיע ויתקיימו ישיבות המשך. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זאת אומרת מה שלא יהיה, אתה לא תענה אף פעם על מה ששואלים אותך. אה? אתם מומחים. אתם פשוט מומחים. אולי זה נראה לכם כבר טבעי, אבל אנחנו פשוט נפעמים איזו יכולת מופלאה. אתה מסרב לענות על מה ששואלים אותך. שאלתי שאלה, שתי שאלות: האם נקבעה פגישת המשך והאם קצבתם בזמן את קבלת ההתייחסות של המשרדים אליהם הפניתם את שאלותיכם? אנחנו רוצים לסיים עניין, למצות אותו. 

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

אני לא יודע להשיב כרגע לשאלות שאדוני שואל. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

או, זו תשובה. זה בסדר, אני לא מצפה שתדע את הכול. רק לענות על מה ששואלים. 

מה עמדת רשות האוכלוסין לעניין גירוש אריתראים תומכי משטר?

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

ברמה האופרטיבית אדוני מכיר את עמדתנו. מבחינתי אני מסוגל ואנחנו יכולים לבצע את זה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, מסוגלים ויכולים אני מבין. מה עמדתכם בסוגייה הנדונה כרגע?

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

אני אצטרף למה שאמר ידידי ממשרד המשפטים. אני יודע שמתקיימים דיונים משותפים, עם משרדים נוספים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, לא מקבל את זה. לא מקבל את זה. יש לי צרה אחת, אל תשכפל אותה. אני מבקש לדעת, לכל משרד יש עמדה בסוגיות שהן בליבת נושא מסוים. צריכים לגבש עמדה. חולף זמן, אני מבקש לדעת מה עמדת רשות האוכלוסין ו/או כלל משרד הפנים בסוגייה הנוגעת לגירוש אריתראים תומכי משטר? שאלה פשוטה, תגידו מה עמדתכם? תומכים, לא תומכים? חושבים שזה נכון, חושבים שזה לא נכון? מה עמדתכם?

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

אני עוד פעם חוזר על זה ואני אגיד שהעמדה שלי נגזרת ממשרדים נוספים. אני לא עובד לבד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני רוצה רגע לספר לכם משהו. תעצור אדוני. תקשיב, שלשום אחד הדיונים שהוועדה קיימה התייחס להחלטת ממשלה בדבר הקמת צוות מנכ"לים לסוגיית העובדים הזרים במדינת ישראל. באותה החלטת ממשלה כשהוחלט על ההקמה הוחלט גם על הקמת צוות בין משרדי לתת סוגייה. שאמור לגבש נהלים, מסקנות והמלצות. הוחלט שהצוות הבין משרדי יכלול את נציגי משרד המשפטים, נציגי משרד העבודה ונציגי רשות האוכלוסין. 

עברה חצי שנה, הנושא בוער מאוד מאוד. לשאלתי כמה דיונים התקיימו בנושא הזה בצוות הבין משרדי, אני יכול להניח שאתם מבינים, לוקחים בחשבון שלא הרבה. כמה לא הרבה? אפס. אמרתי זה נושא מאוד חשוב, בוער, הממשלה מקצה משאבים. חצי שנה לא התכנס צוות. אני שואל למה לא התכנס? 'לא, אנחנו פשוט מחכים לשאר המשרדים'. מה זאת אומרת? אתם שלושה. 'אנחנו לא יודעים מי מהשלושה אמור לקרוא לשניים האחרים'. זה בדיוק כמו הסיפור של ילד בכיתה ב' שמספר למורה שהוא לא עשה שיעורים כי הכלב אכל לו את העיפרון. 

אני שואל שאלה, מה עמדתכם שלכם כמשרד שמתכלל את האינטרס של מדיניות ההגירה, הכניסה והיציאה של מדינת ישראל, שזה בסמכותה. אני שואל מה עמדתכם לגבי הסוגייה הזאת? תגיד לי, אני עובר הלאה. זו שאלה של מילה, אגב, תומך או לא תומך. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

איך אדוני מגדיר תומכי משטר? אולי זו הבעיה פה של כל המשרדים. 

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

אני אגיד, העמדה שלנו שאדם שתומך משטר לא יכול לטעון שהמשטר רודף אותו. ומבחינתנו צריך להחזיר אותו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תודה. זה מה שביקשתי מאדוני. אגב, אני יודע את עמדתכם. ביקשתי אותה לפרוטוקול. 

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

אז כמובן שאנחנו תומכים. אבל אני אומר, אנחנו צריכים לעשות את זה בשיתוף פעולה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מבין לחלוטין, אדוני, אין בעיה. אני לא מבטל את עבודת הצוות הרב משרדי. אני מבקש לדעת, תכף אתם תבינו גם למה אני שאלתי אותך את השאלה. לא התכוונתי לשאול אותך אותה. 

מה עמדת משרד החוץ בסוגייה הנדונה?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

תלוי במשרדים האחרים. 

 << אורח >> עמית גיל בייז: << אורח >>  

עמית גיל בייז, ואני מנהלת מחלקת אפריקה 1 באגף אפריקה במשרד החוץ. דיברנו עכשיו קודם עם אנשי משפט אצלנו, כי כל התיאומים המשפטיים האלה נעשים בתיאום. ואני מבינה, אני אקרא את המדיניות כמו שהובהרה לי. 

יש מדיניות אי החזרה על בסיס עיקרון אי החזרה במשפט הבין לאומי. אסור להחזיר אדם למדינה שבה נשקפת לו סכנה. לגבי שינוי המדיניות, למשל טיפול נפרד בתומכי משטר, אז יש עבודה בין משרדית שנעשית ובה גם מעורב משרד החוץ. 

אני יכולה להגיד שכאשר אנחנו מתבקשים, אנחנו באגף המדיני, אנחנו - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

גב' עמית, תעצרי. לא, לא, חבל, אל תתעייפי. 

 << אורח >> עמית גיל בייז: << אורח >>  

אני רק רוצה להסביר למה אצלנו לוקח זמן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, א, עוד לא. למה לוקח זמן זה בשלב התירוצים שעוד מעט יגיע. שאלתי שאלה פשוטה: אין צל של ספק, וזה לגיטימי לחלוטין שלעמדתכם, בהתאם למשפט הבין לאומי מי שידוע שנשקפת סכנה לחייו, במקום שממנו הוא הגיע, זה אירוע אחד עם התייחסות אחת. 

השאלה היא רק לגבי מי שאנחנו מאפיינים אותו כמי שלא נשקפת סכנה לחייו, הואיל והוא תומך במי שיכול לפגוע במישהו אחר. אז אני רוצה לדעת את ההתייחסות שלכם, בלי שום קשר לעמדת כלל המשרדים. כמו שענו לי רשות האוכלוסין בשם משרד הפנים מה עמדתם. האם עמדתכם שנכון יהיה להוציא גם ללא רצון, להחזיר גם ללא רצון לארץ מוצאם, משם הם הגיעו, את מי שהוא מוגדר תומך משטר? או שלשיטתכם הוא צריך להיות פה? ולפעול באופן אופרטיבי להוציא אותו מבלי להתייחס לרצונותיו. 

 << אורח >> עמית גיל בייז: << אורח >>  

זה מה שהתחלתי להגיד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, זה לא מה שאמרת, זה לא נכון. 

 << אורח >> עמית גיל בייז: << אורח >>  

רגע, שנייה אחת. אם יותר לי רק להשלים את המשפט. כשאנחנו מגבשים חוות דעת אנחנו עושים את זה גם על ידי בדיקת המצב במדינות הרלוונטיות, במדינה במקרה הזה באריתריאה והיחסים השונים של אריתריאה או כל מה שצריך לדעת בהקשר הזה. וגם על ידי בדיקה של העמדות הרשמיות או הלא רשמיות, קבלת מידע מעוד מדינית כדי לראות ולשקול ולקבל את כל המידע על המדינה, כדי שאנחנו אז נקבל את ההחלטה שלנו על פי האינטרסים שלנו. 

אבל זה תלוי גם תהליך שבו אנחנו חייבים לעשות מול כל מיני מדינות נוספות. בדרך כלל מדינות like minded. שוב, המדיניות שלנו בסופו של דבר לא נקבעת, אנחנו לא תלויים בהם, אבל אנחנו כן מסתכלים ויודעים ומשכללים את כל המידע גם שמגיע ממדינות אחרות. כי לא תמיד כל המידע וכל החוכמה אצלנו. כך אנחנו עובדים. אנחנו גם מקבלים מידע או משיגים מידע, מבקשים מידע, מגורמים שונים שמסתכלים על, שאחראים על תחומים כאלה ואחרים, למשל מהאו"ם. אז אני יכולה להגיד שמתנהל שיח עם כמה מדינות, כדי לקבל - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בואי אני אעשה לך את זה יותר פשוט. כל פעם ננסה לפשט את זה יותר ויותר. נדמה עכשיו פנייה שקיבלתם ממשרד המשפטים, בסדר? "נציגי משרד החוץ שלום, נבקש לדעת מהי עמדת משרד החוץ לעניין הוצאה ללא הסכמה מתנגד משטר אריתראי לארץ מוצאו. נשמח לקבל את התייחסותכם, תשובתם. באם אינה קיימת תגדירו לנו בבקשה תוך כמה זמן אתם מתכוונים לגבש את עמדתכם?". זהו, עכשיו תעני לי תשובה, תכתבי לי אותה עכשיו למיקרופון. 

יש עמדה? אין עמדה. הנה, אני מדלג. עניתי לך על שאלה אחת משתי השאלות. תוך כמה זמן תהיה עמדה? 

 << אורח >> עמית גיל בייז: << אורח >>  

אנחנו תלויים בפגישות שעושים נציגים שלנו בכמה בירות שאנחנו בודקים אותן. למשל יש עוד מדינות שבהן יש אוכלוסייה של יוצאי אתיופיה, עם כל מיני מאבקים בינם לבין עצמם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

גברתי, גברתי, שאלתי שאלות. לא, לא, לא, תקשיבו, עוד פעם. 

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

אני לא מבינה את זה. אני לא מבינה את זה. החיים שלנו פחות חשובים?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תרגיעי בבקשה, שפי. 

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

לא, אני לא יכולה בלי לדבר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תכף את מקבלת. 

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

אין לי מה לעשות פה. כי מה שאני שומעת פה עכשיו, שהחיים של הילדים של דבי, שיושבת פה, פחות חשובים מהסכנה שנשקפת להם. שיחזרו הביתה, כי החיים שלנו פי אלף יותר חשובים. ואל תעשו לנו את כל המשחקים האלה. כמה שנים זה יימשך? עד שכולנו נמות? עד שכל הילדים שלנו יעשו בהם לינצ'ים ברחובות? כמה זמן הסיפור הזה יימשך? אתם תשבו לכם במשרדים שלכם, עד שיגרשו אותנו מהבית או עד שיהרגו אותנו בבית. 

מה קורה לכם? איפה אתם חיים כולכם? למה החיים שלו יותר חשובים מהחיים שלי, שלה, שלו? ושל עוד עשרות אלפי אנשים שחיים מאחוריי?

 << אורח >> דבי גפן: << אורח >>  

למה החיים של פושע שהורשע, אריתראי, יותר חשוב מהחיים של הילדים שלי? אדם שכבר הורשע. למה פה אי אפשר לגרש?

 << אורח >> עמית גיל בייז: << אורח >>  

אני נותנת חוות דעת מדינית, אני לא נותנת חוות דעת שנוגעת לשאלה האם אפשר להחזיר. אני אומרת רק מה המצב. 

 << אורח >> דבי גפן: << אורח >>  

שאי אפשר להחזיר. זה באמת, כאילו, בסיסי. 

 << אורח >> עמית גיל בייז: << אורח >>  

אני לא נותנת את חוות הדעת הזאת. משרד החוץ יש לו איזה שהוא חלק - - -

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

אל תעשו כלום, חבל על הזמן שאתם מבזבזים. 

 << אורח >> עמית גיל בייז: << אורח >>  

- - - מאוד ספציפי בכל התהליך הזה. 

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

- - - גם עם סכינים ואלות ברחובות, כמוהם, ונגמור את הבעיה. מה? מי צריך את חוות הדעת?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בואו נדבר באופן רציני ואופרטיבי. וכזה שתואם את ההתנהגות המצופה. שאלתי שאלה כתובה, ואני מבקש תשובה כתובה ובנייר יש מקום לשורה אחת. בואי נדמה את זה לזה. בסדר? תוך כמה זמן אתם, עם כל הנסיבות המכבידות, יודעים להחזיר תשובה על עמדתכם? הלא משרד החוץ יודע כבר שנים רבות, עשרות שנים, על התופעה שרק הולכת ומתפתחת. אני שואל שאלה. אני לא רוצה עוד פעם להתבטא בביטויים שאחרי זה יגררו עוד פעם כותרות מיותרות. אני רוצה לשאול שאלה בצורה מאופקת גם אני שואל אותה. תוך כמה זמן אתם עונים למשרד המשפטים מה עמדת משרד החוץ? זה לא הוריקן שקרה בבוקר ואתם לא יודעים איך להגיב לו, זה כבר חלק מהחיים בישראל. 

 << אורח >> עמית גיל בייז: << אורח >>  

אני לא יודעת לענות לך כרגע. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי. תוך כמה זמן את צריכה לדעת בשביל לענות לי?

 << אורח >> עמית גיל בייז: << אורח >>  

אני צריכה לבדוק עם האגף המשפטי אצלנו ועם עוד מחלקות ואז אנחנו נוכל. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, בסדר. תכניסי לך בבקשה, יש לך לענות לנו תוך 24 שעות. לא רוצה להגיד לך צאי החוצה, תבדקי. 24 שעות תשיבי לי תוך כמה זמן משרד החוץ מתכוון לגבש עמדה נחרצת מהי עמדתו לעניין החזרת המסתננים תומכי המשטר לארץ מוצאם ממנה הם הגיעו. 

אני חוזר למר גולני, לפני שאנחנו נעבור לגב' אורנה ברביבאי. מר גולני, אנחנו יודעים כרגע על שלושה משרדים שהם חלק מגיבוש עמדת המשרדים: אחד זה משרד המשפטים עצמם, שעוד אין להם עמדה. שני זה רשות האוכלוסין, שיש לה עמדה והיא תומכת. השלישית זה משרד החוץ, שאת תשובותיה אנחנו נקבל ונקצוב בזמן תוך 24 שעות. ואני שואל אותך, עוד איזה משרדים אמורים להחזיר לכם תשובה כדי שתגבשו את עמדתכם?

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

הדיונים מתקיים עם המשרדים האלה. גם עם משרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל, אבל אלה באמת המשרדים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי. האם יש נציגות של משרד הבט"פ שיוכל לעדכן אותי מהי עמדתו? האם יש גורם משטרתי שיודע לומר לי מה עמדת משטרת ישראל לעניין גירוש?

 << אורח >> רפ"ק ענת נינה קלינשטיין: << אורח >>  

ענת נינה קלינשטיין, אני מהייעוץ המשפטי של ענף החקירות והמודיעין. אנחנו לא התבקשנו לתת עמדה אם אנחנו תומכים או מתנגדים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ממי לא התבקשתם?

 << אורח >> רפ"ק ענת נינה קלינשטיין: << אורח >>  

במסגרת הדיונים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

האלה, פה?

 << אורח >> רפ"ק ענת נינה קלינשטיין: << אורח >>  

לא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז מה? לא, אני שואל אותך שאלה פשוטה. האם לגברתי ידוע אם משרד המשפטים ביקש את עמדת משרד הבט"פ או משטרת ישראל לעניין נקיטת עמדה בדבר הוצאת תומכי משטר אריתראי לארץ מוצאים גם ללא רצונם? 

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

רק לחדד, כל משרד מעביר התייחסויות בהיבטים שנוגעים אליו. משרד החוץ חוות דעת מדינית, רשות האוכלוסין בהיבטים שלה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא הבנתי. מה, אתה עונה עכשיו בשמה?

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >>  

לא, שאלת אם משרד המשפטים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא. אני שאלתי אותך שאלה. ההחלטה לעניין המדיניות של משרד המשפטים הייתה צריכה להתקבל לפני שנים רבות, רבות, רבות. מה לעשות שככל הנראה שאותה פשיעה ומציאות איומה היא לא נחלת משפחותיכם. אתם לא מכירים את זה. במקומות שאתם מגיעים מהם אין את התופעה האיומה הזאת. אז זה לא בוער לכם. עברו שנים רבות. 

התכנסה הוועדה, שאלה מה עמדת המשרדים הרלוונטיים לעניין הרחקה שגם ללא הסכמה. הגעתם ללא נייר עמדה. וכששאלתי למה אמרתם שזה עדיין בדיון. אמרתי אוקיי, אז תגידו לי מה עמדתכם? אמרת שעמדתכם נקבעת כחלק מקבלת כלל העמדות. אמרתי של מי? אמרתם של המשרדים הרלוונטיים. אמרתי מי הם? משרד הפנים, רשות האוכלוסין, ענו כרגע. סיימנו איתם. הגענו למשרד החוץ. משרד החוץ אומרים שעוד לא גיבשו עמדה, הם צריכים זמן. מחר אנחנו מקבלים. 

אם זה היה מספיק אכפת לכם, כמו שאני קצבתי בזמן קבלת עמדה, גם אתם הייתם קוצבים בזמן. כנראה שלא מספיק. למה? הסברתי מה אני מניח למה. אגב, אני מניח עוד מעבר לזה, לא נכניס את זה בדיון הזה. ואז שאלתי עוד מי? אמרת שמשרד הבט"פ. מה אני רוצה בסך הכול? שבסיום הדיון הזה אתה לפחות יוצא מפה עם הבהרה של כל הוועדה שכל מה שאתה בגללו עדיין מחכה ולא מגבשים את העמדה, קיבלתם. אני עוזר לכם לקבל. לא עשיתם את זה, אני עוזר לכם לעשות את זה. בסדר? 

אז שמענו אחד, שמענו שניים, ממתינים. עוברים לשלוש. אני רוצה לדעת האם הם קיבלו בקשה לחוות את דעתם? אם כן, מהי עמדתם. ואז אני מקבל רק שתי תשובות. "אני לא יודעת, כי לא בדקתי את זה", אז היא תלך לבדוק. או "אני יודעת וזוהי עמדתנו" או "אני יודעת ואנחנו עובדים על גיבוש עמדה". זהו, אין משהו אחר. מצמצם אפשרויות. בסוף אנחנו רוצים תוצאה. בבקשה גברתי. 

 << אורח >> רפ"ק ענת נינה קלינשטיין: << אורח >>  

קודם כל ביקשו מאתנו ביטחון מידע. יש קשר בין הגירוש לבין המידע הקיים, מידע מודיעיני. אז אני לא יכולה להתייחס לזה כרגע בדיון גלוי. וכמובן העמדה שלנו צריכה להיות מתואמת עם המשרד לבל"מ. אנחנו בוחנים את זה, עושים חוות דעת מודיעינית, מעבירים למשרד ועל סמך זה הם יגבשו עמדה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, תודה רבה לך. דיקלה, תכניסי שאנחנו מבקשים את עמדת משרד הבל"מ. ואת עמדת משטרת ישראל באמצעות בעלי התפקידים האמונים על כך, בהנחה באופן טבעי שעמדתם היא חלק מגיבוש החלטת משרד הבל"מ. אם אין עמדה כזו, לקצוב את זה בזמן, תוך כמה זמן הם צריכים בשביל לגבש עמדה. ותעבירי להם בבקשה שאילתה מהוועדה האם קיבלו פנייה ממשרד המשפטים כדי למסור את עמדתם. אם כן, מתי? זו אמורה להיות השאלה הראשונה. 

לפני שנעבור לשמוע ולקבל את התייחסות הגב' שפי פז, אנחנו נקשיב קודם כל לגב' אורנה ברביבאי, שמחכה בסבלנות רבה בזום. שלום אורנה יקרה, ברוכה הבאה. 

 << אורח >> אלופה במיל' אורנה ברביבאי: << אורח >>  

שלום רב. תודה על ההזדמנות להתייחס. אני גם רוצה, יושב-ראש הוועדה, לברך על היוזמה לוועדה הזאת. וכמי שעקבה לאורך כל השנתיים האחרונות אחרי התגובות של משרדי הממשלה, אני רוצה להגיד שזה מעיד על הפער העצום בין רמת הביטחון האישי והיעדר המשילות של מדינת ישראל באזור דרום תל אביב ובחלקים נוספים של העיר, בהתייחסות לפער העצום של חוסר ביטחון. של אלימות יום יומית, אלימות קשה, ונדליזם, פריצות, מקרי רצח מול העיניים. ואמירה ברורה של תושבי המקום שהם לא יכולים לשאת את זה יותר. ולכן גם תלוי ועומד דיון בבג"ץ על הנושאים האלה. 

אני אומר שמבחינתי כל עוד לא בוצעה או לא הוקמה ועדה בין משרדית, ועדה לאומית, שיכולה לספק לך תשובות, אז אנחנו רואים את הפער בתגובה של משרדי הממשלה. פער שלא מתיישב עם המצוקה הקשה היום יומית של הציבור. 

אני לא רוצה לעשות הכללה לכל האוכלוסייה הזרה. אני חושבת שניתן באמת להבחין בין חסרי מעמד נורמטיביים, שנכון להתייחס אליהם כך. והממשלה צריכה גם להתייחס אליהם. הם כבר כאן. מה המשמעות של חסרי המעמד בהקשרים של קבלת סיוע, מימוש זכויות. אתה יודע מה? אני מדברת על זה אפילו ברמה של רווחה, של חינוך, של בריאות. ואם אנחנו בעיצומה של מלחמה שנמשכת כבר שנה, אולי אפילו צעירים חסרי מעש, שמוצאים את עצמם נגררים לאירועי אלימות אולי אפילו יוכלו גם להתגייס לשורות צה"ל ולהיות חלק מאתנו. 

אבל במקביל אליהם צריך להתייחס באופן מאוד ברור ונחוש כלפי עבריינים, כלפי כנופיות. אגב, הוועדה שלך היא על אוכלוסייה זרה, אבל נכון להוסיף לזה את כנופיות העבריינים, את השוהים הבלתי חוקיים. המצבור של כל האוכלוסיות האלה נמצאים במקום אחד, שגם כך סובל מתופעות מאוד לא נורמטיביות של סחר בסמים, של זנות וכו'. אני חושבת שהמצבור הזה הוא בלתי נסבל וצריך לתת מענה. 

אני חושבת שטוב תעשה אם תקדם חקיקה לנושא הרחבת הסמכויות לסל"ע, לפיקוח העירוני, שעושה כל מאמץ להגיע. אגב, אני לא נציגת העירייה כאן בוועדה שלך, אני חברת מועצה באופוזיציה ולא נשלחתי מטעם העירייה, אני מטעם עצמי כאזרחית מודאגת שמתגוררת בתל אביב ובכלל מתוך הבנתי את המערכות וההבנה שגם ניתן ואפשר להשפיע כאשר מחליטים לייצר תוכנית לאומית ולקדם אותה. 

אז גם להגביר את הסמכויות של סל"ע, גם להגדיל את היקף השוטרים. אתמול הייתי בסיור בדרום, שהצטרפתי למחלקה המשפטית של עיריית תל אביב. שמעתי במו אוזניי, אין מספיק שוטרים. אתה יודע מה? אני אצטט לך את ניצב עמר פרץ, הוא מפקד מחוז תל אביב רק מאוגוסט האחרון, שאומר ידינו קצרה מלהושיע ללא מעורבות משרדי הממשלה. וזה בדיוק מה שאני רואה שאתה מנסה לעשות. והכדרור הזה בין משרד אחד למשרד אחר, ללא תחושת הדחיפות שנדרשת כדי להחמיר גם את האכיפה בנושא סחר בסמים וכו', היא בהכרח מחייבת, ואני שמחה מאוד שלקחת על עצמך לבצע מעקב, אינטנסיביות יותר צמודה, של החזרת המשילות לדרום. 

אולי משפט אחרון. גם התחנה המרכזית החדשה/ישנה שהתייחסת אליה ידועה כמפגע אלימות. ממש מפגע מאוד משמעותי של סכנה לבאים בשעריה. אני יודעת שיש תוכנית למשרד התחבורה, אני יודעת שהיא לא מתממשת. אני חושבת שנכון וראוי שיסבירו לך למה המקום הכול כך מסוכן הזה ממשיך להיות כזה כלפי אוכלוסייה שאו שגרה בסמיכות או שנקלעת לאזור. כי זו התחנה המרכזית בתל אביב. אני חושבת שגם בעניין הזה. 

לסיום אני רוצה להודות לך על היוזמה לנהל את דיוני המעקב האלה ואני מקווה שהאינטנסיביות של הישיבות שלך והדרישה לתת דין וחשבון להחזרת המשילות לדרום מזרח תל אביב אכן תהיה כך. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אורנה היקרה, ראשית תודה רבה על הסבלנות המרובה שהייתה לך להיות חלק לא פעיל לאורך כל הדיון. אני מעריך את זה מאוד. תודה רבה על דברייך. אני מודה שאני מזדהה עם חלק גדול ממה שאמרת ומצטרף ומעריך ומודה לך על ההכרה על פעילות הוועדה. חלק אחר אנחנו לא רואים עין בעין, אבל זה לגיטימי. אנחנו יודעים לדבר גם כאשר לא תמיד מסכימים על הכול. 

אני לוקח מכאן את המלצתך לעניין פנייה למשרד התחבורה בנושא התחנה המרכזית שאנחנו מגדירים אותה החדשה. שהיא יותר נטושה מאשר מתפקדת. והוועדה תוציא פנייה למשרד התחבורה לקבל חוות דעת והתייחסות בדבר כוונתם. אני יודע שזה כדור אדמה לוהט, שכן מבקשים לפנות את הפעילות ואת האכסון ואת האוטובוסים למקום אחר. יש שאומר יש צרה אחת, אל תגלגלו אותה לצרה אחרת. בואו נפתור אותה במקום לגלגל אותה. אבל בכל זאת אנחנו נבקש התייחסות. 

אני מעריך את זה עוד יותר כשאת מגיעה ללא תפקיד מוגדר, אלא כחברת מועצה, שליחת ציבור נאמנה שמגיעה ומנסה לחוות את דעתה ולהיטיב גם באמצעות נושא שהוא כל כך לא פופולרי ולא נוצץ ולא בחדרי קוקטיילים. וזה לא באמת משנה אם בקצה ההבנה שלך והפעילות שלך משתדכת עם ההבנה של הוועדה או לא. פעילות היא פעילות. אני יודע שהיא נקייה. היא מבורכת ואני מקווה שאנחנו גם נמצא את הזמן לנסות לשכנע אחד את השני בדבר הגישה של דרכי הטיפול. אבל אין ספק שטיפול חייב להתבצע. שוב פעם תודה רבה לך אורנה היקרה. 

 << אורח >> אלופה במיל' אורנה ברביבאי: << אורח >>  

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הגב' שפי פז מתבקשת לקבל בתוך רשות הדיבור שלה על עצמה לשמור על שיח נעים, ענייני ומכבד. 

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

אני רק רוצה להגיד משהו, להגיב על דבר אחד שהיא אמרה אורנה. אריתראים חמושים בשכונה שלך, לא אצלנו בבית. בבקשה, לא עם מדי צה"ל ולא בלי מדי צה"ל. 

עכשיו, אני רוצה קצת לקלקל לכם פה כמו תמיד, לקלקל לכם את האווירה עם תומכי משטר ומתנגדי משטר. גם מבחינתנו וגם מבחינת מה שאנחנו רואים בשטח, ואנחנו פחות או יותר יודעים מה קורה. גם מי מתחילים את המהומות, מי הרוצחים, מי הנרצחים, מי סוחרי הסמים, מי השודדים, מי עושים את הלינצ'ים בילדים, מי זורקים את האבנים וכו'. אין הבדל בין תומכי משטר או מתנגדי משטרה. זה בלוף שהם המציאו. אוקיי? וזה תירוץ לתת לגיטימציה לחלק מהאריתראים. כי ברגע שאתם מדברים על לגרש תומכי משטר, תומכי משטר, אתם כאילו מלבינים ונותנים לגיטימציה למתנגדי המשטר. אז אין שום הבדל. 

יתר על כן, זה הגיע כבר למצב שהולכים פה להרוס לנו את כל בתי הספר שעוד הצלחנו קצת לשמור עליהם. כי הסכסוך המטומטם הזה שהגיע מאריתריאה, שיובא לפה מיבשת אחרת, מגיע גם כבר לילדים הקטנים. והם מפרידים ביניהם. חלק גדול זה מלחמות טריטוריה, חלק גדול זה סכסוכי דמים ומשפחות. חלק גדול זה סכסוכים בין כנופיות פשע. זה לא מעניין אותנו. אבל זה חודר גם לילדים שלהם. ואז מוצאים ילדים, רק עכשיו נודע לנו, שמוציאים ילדים מבית ספר אחד שמיועד לילדי הקהילה הזרה, כמו שאתם אוהבים לקרוא להם, ושמים אותם, הורסים בתי ספר של ישראלים. ואני לא רוצה לנקוב פה בשמות. מעבירים אותם לבתי ספר. 

שיהיה לכם ברור, הם יכולים לשבת פה ולספר מה שהם רוצים. ברגע שיש בכיתה יותר מארבעה-חמישה ילדים אריתראים, כל הילדים בלי יוצא מן הכלל, לא לומדים. יש אלימות, רמת הלימודים יורדת, המורות מתפטרות. הורסים לנו בשיטתיות את כל מוסדות החינוך בדרום תל אביב.

וגם המלחמות שלהם, שהם הביאו אותם אלוהים יודע מאיפה. והן לא מעניינות אותנו ולא מעניין אותנו כמה אוהבים אחד את השני או שונאים אחד את השני. הם מנהלים את המלחמות האלה אצלנו בבית. בנובמבר האחרון, אוקיי? פחות מחודש אחרי הטבח, היו מהומות. מתקשרת אליי אישה באמת מבוגרת, בטלפון, באמצע הלילה. היא אומרת לי שפי, אני מתחבאת בשירותים. יש מחבלים בחוץ, באים לשחוט אותנו. בגלל כל הרעש והבלגן והיריות ורימוני ההלם והצעקות והכול. 

אנחנו לא רוצים את זה. אני רוצה להגיד עוד פעם משהו לגברת. אני יודעת שהיא לא אחראית, היא באמת לא אחראית, היא פקידה. אתם עושים מאתנו צחוק. אתם באמת עושים מאתנו צחוק מכל הישיבות האלו והתיאומים וככה וככה, ומותר ואסור. שוב, החיים של דבי שיושבת פה, אני משתמשת בך, טוב? כי הילד שלי כבר גדול נניח. יש שלושה ילדים בגיל בית ספר, אוקיי? יש בעיה להגיע לבית הספר, יש בעיה לחזור מבית הספר. בבית הספר שהם לומדים היו גם כן מהומות ומכות ולינצ'ים. הכנופיות מחכות להם מחוץ לבית ספר. הם עוברים בדרך מבית ספר במקומות שבהם יושבים כל העבדים שמחכים שיבואו ויאספו אותם לעבודה. שורקים להם, מעירים להם הערות. אחר הצהריים הם יוצאים לגינה, אז יכול להיות שהם יחטפו מכות מהכנופייה המקומית. 

תקשיבו, אנחנו לא יכולים לחיות ככה. ואנחנו לא יכולים שאתם תשחקו פה בתיאומים בין משרדים והאם אפשר והאם לא אפשר. בסוף מה שאנחנו מקבלים זה שהביטחון שלנו, החיים שלנו, הילדים שלנו, ההורים שלנו, הרבה פחות חשובים מחבורה של גנבי גבול שהתיישבו לנו פה על הצוואר. 

עשיתי לך את זה קצר. אין לי יותר מה להגיד. אני לא בונה כלום עליהם. ואני חוזרת ואומרת מה שאמרתי - - - על סף התפוצצות. אתם עושים עבודה, לא אמרתי שאתם לא עושים עבודה, והנה, אני אפרגן לכם. אתם עושים עבודה ובתי המשפט די הורסים לכם את הכול. יצא לי להיות נוכחת בדיונים, אני רואה איך השופטים מתייחסים אליהם, כמו לאיזה פרחים מוגנים. תצטרכו לפתור את הבעיה עם בתי המשפט. אתם עובדים, אבל זה לא עוזר, זה לא מספיק. אתם לא יכולים להימצא בכל מקום בכל רגע. אתם לא מסוגלים להתמודד מהסיבות שדיברנו עליהם קודם. אתם לא מסוגלים להתמודד עם הסחר בסמים. הסודנים בתוך הסחר בסמים. הנוער, הדור השני, שהוא הסרט הכי גדול של השכונה. הכי גדול בתוך הסחר בסמים. סל"ע לא משתלט עליהם, המשטרה לא משלטת עליהם. הופכים ילדים בני 14. ילדים בני 14 הם כבר ברי עונשין. ואני ראיתי איך אומר לי שוטר במפורש 'אני לא יכול לעצור אותו, הוא קטין, הוא בן 14'. ילד בן 14 הוא לא קטין, הוא בר עונשין. 

אין נכונות. גם מסיל"ה, לא יצא להם לדבר, לשמחתי. הם מטפלים בהם באמצעות זה שיביאו להם עוד מדריכי רחוב? הילדים האלה גדלו פה, הם שונאים אותנו. בשבילם להתעלל ביהודים זה כיף. הם יוצאים לרחובות בסופי שבוע בשביל לחפש אקשן. ואז אומרים לנו אי אפשר לטפל בהם, זה רק קטינים, זה ילדים, מה נעשה איתם וכדומה. תפתרו את זה, כי זה יתפוצץ. אני פשוט מזהירה אתכם פה. זה לא איום, חלילה. אני מזהירה אתכם, זה הולך להתפוצץ. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תודה רבה. 

 << אורח >> בן מעוז: << אורח >> 

אדוני, אני אשמח להתייחס. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תכף. מר עמרני, אנחנו עד עכשיו ממקדים את הדיון סביב גירוש אריתראים, תומכי משטר, מתנגדי משטר. אנחנו נחלק את זה שיש התייחסות אחת אריתראים תומכי משטר, מתנגדי משטר וסודנים, שהם פרחים מוגנים בחסות מערכת בתי המשפט כאן. יש עדיין לא מעט עובדים זרים שהם לא בבחינת פרח מוגן ופשיטה אחת שהייתי אתכם תוך שעתיים עבודה כלל הרכבים המוגברים שהבאתם התמלאו. לא היה כבר מקום איפה לאסוף שוהים בלתי חוקיים. מהגרי עבודה, בסדר? וחלק לא קטן מהם באמת מצאו את עצמם מחוץ לגבולות המדינה בלי ששילמנו על זה כסף לעידוד ובלי שקיבלנו אישור ממשרד המשפטים. פשוט עברו תהליך מהיר ועלו על מטוס לארץ מוצאם. 

אני מבקש לדעת מה קצב ההוצאה והתפיסות, כמו שמצאנו?

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

אנחנו מדברים על אוכלוסייה?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כלל האוכלוסייה הזרה שהיא נמצאת פה שלא על פי אשרה מוסדרת. 

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

גם לעניין כלל האוכלוסייה האחרת, הוצאנו כמעט 3,000 איש מתחילת שנה. יש לנו לא מעט חסמים סביב הנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה הם?

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

חלק מזה היעדר טיסות, היעדר מקומות כליאה. אדוני יודע שבעניין מקומות הכליאה, שירות בתי הסוהר מאוד עמוס, בהתייחס למצב הביטחוני במדינה. זה עוד דבר שמאוד מורכב. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה עם שימוש, גם אם זמני, במתקנים שנסגרו, שנבנו לטובת זה ונסגרו?

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

אני חושב שאת זה צריך לשאול את שירות בתי הסוהר. אבל אני יכול להגיד ששירות בתי הסוהר, שיתוף פעולה מלא איתנו. מבחינתו כל זמן שהוא יכול, כל מיטה פנויה שיש לו הוא מקצה לנו. ואני פשוט מאייש את זה. אתה היית אצלי, אתה יורד לשטח. חווית את זה בעצמך וראית שככל והיינו ממשיכים, באמת, היינו כמה שעות. וככל שהיינו ממשיכים יכולנו להביא עוד ועוד. לצערנו הרב זה אחד החסמים. אם היו לי קצת יותר, אז כמובן הייתי יכול לאייש את זה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. אז אני שואל עד כמה באמת בהכרח צריכים מתקני כליאה לטובת גירוש. כי אם אנחנו מביאים אותם למשמורת והם נמצאו ככאלה שמיצו את כלל זכויותיהם אפשר למצוא להם טיסה שהיא לא חייבת להיות ישירה. ופשוט להוציא אותם. 

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >>  

זה מה שנעשה. מבחינתי, כל זר שמעוכב על ידי ואני מסיים את התהליך שלי הוא מגיע בעצם בפני דיין בית דין לביקורת משמורת. בסיום התהליך הזה, שיש לזה כמובן פרק זמן זה לא משנה מה. הוא יכול גם להיכנס ל-12 שעות. הוא יכול להיכנס ל-12 שעות, אבל גם בשביל להכניס אותו למשמורת אני צריך עדיין מקום בשבילו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה צריך את מתקן הכליאה גם ל-12 שעות האלה ולא תמיד הוא מספיק פנוי בשביל לקבל. 

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

מה עם מתקן חולות, אי אפשר להשמיש אותו?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

את זה שאלתי. למה את לא מבינה בין השורות? בדיוק זה מה ששאלתי. 

בבקשה, אתה ביקשת להתייחס. 

 << אורח >> בן מעוז: << אורח >>  

קודם כל נעים מאוד, שלום, זו פעם ראשונה שאני כאן. עו"ד בן מעוז, נמצאת איתי גם עו"ד עדן עמוס מהמשרד. אנחנו משרד פרטי. אנחנו סנגורים ואנחנו מייצגים את קבוצת מתנגדי המשטרה בערכאות במדינת ישראל. אני תיארתי שאני אתחיל לדבר ואולי אנשים פה יעקמו פרצוף. אני גם מכיר כאן חלק מהאנשים שעובדים קשה, אגב. גם משטרת ישראל. על פניו אפשר לומר שאנחנו שני הצדדים של המטבע, אבל אנחנו לא. אני חושב שהם עושים עבודה חשובה ואני גם מבין את האנשים שמגיעים כאן היום. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

קודם כל, בוודאי אתם כן. 

 << אורח >> בן מעוז: << אורח >>  

אתם כן מה?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לגיטימי, אבל לא תגיד שלא. זה לא באותו צד. 

 << אורח >> בן מעוז: << אורח >>  

לא, אני לא מדבר. יכול להיות שבאולם עצמו, כשאנחנו מגיעים לאולם בתי המשפט. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, בסך העיסוק שלכם. זה לגיטימי, זה בסדר. אגב, אני מאוד מאוד מכבד את זה שאתה מיד פותח ואומר מה אתה עושה ואת מי אתה מייצג. זה מאוד מאוד מכובד בעיניי. אני מעריך את זה. אבל לבוא ולהגיד שלכאורה נראה שאנחנו משני צידי מטבע. 

 << אורח >> בן מעוז: << אורח >>  

אני אסביר למה התכוונתי. התכוונתי לכך שבסופו של יום גם אני אזרח מדינת ישראל וגם אני מבין את ההורים שנמצאים כאן היום ויש לי ילדים. ואני מבין את הצורך בבעיה ואני מכבד ומעריך את המאמץ שמשטרת ישראל עושה. 

אבל בניגוד לדבריה של שפי פה, אני דווקא חושב שהשאלות של אדוני וההבחנה שיש לעשות בין תומכים למתנגדים הוא הכרחי לפתרון הבעיה. מאוד קל לבוא ולהגיד הכול אותו דבר, כולם אותו דבר, צריך להעיף את כולם. כולנו יודעים שזה לא ישים, כולנו יודעים שזה לא יקרה. זה מאוד פופוליסטי אולי להגיד את זה, אבל שם לא נמצא הפתרון לבעיה. 

ואם באמת רוצים פתרון לבעיה, אני יושב כאן היום גם כאזרח ואני שומע מה החברים שלי כאן אומרים, ואני בטוח שכולם עובדים קשה. אבל התחושה היא שיש כאן החלטה שלא להחליט. אם זה צריך את האישור של זה וזה צריך את האישור של זה ומתכנסים כאן עוד ועדה ועוד ועדה ואלה לא מחליטים ואלה מחכים לאלה. שורה תחתונה, לא קורה שום דבר בפועל. 

וזה לא שאין מה לעשות בינתיים. יש מה לעשות בינתיים. אני מחזיק כאן היום ביד החלטות של בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין שדנו בבקשה של שגרירות אריתריאה להשיב כספים, ערבויות, שהשגרירות עצמה הפקידה כדי שתומכי משטר שנכלאו להחזיר להם את הכספים בחזרה אחרי שהם שוחררו ממעצר. אז בית הדין אומר בצורה מפורשת, הוא לא מבין בכלל איך יכול להיות בכלל כזה מצב ששגרירות אריתריאה תומכת כספית, ובכך היא גם מעודדת, אלימות של תומכי משטר שחיים בישראל. התשובה שלהם הייתה מאוד ברורה: ברגע שהוא יחזור לאריתריאה אתם תקבלו את הכסף שלכם בחזרה. 

אז הם גם מממנים אלימות, מעודדים אלימות. משחררים עבריינים תומכי משטר בערבות. אני יכול לומר מידיעה אישית שהם גם משלמים שכר טרחה לעורכי דין ישראליים שייצגו אותם בהליכים הפליליים. ומגישים בג"צים ואני לא ארחיב בעניין הזה. אבל הם גם מממנים להם את הייצוג המשפטי בהליכים הפליליים. 

אז קודם כל, עד שייפתרו כל הבעיות כאן ויתקבלו כל חוות הדעת, הכול טוב ויפה, זה לוקח זמן. זה לא שאין מה לעשות בינתיים. אז א', יש מה לעשות. יש כאן גוף שיושב במדינת ישראל, שממן ומעודד את האלימות הזאת. זה דבר אחד. יש גם הליכים, אני מבין את הבעייתיות עכשיו להתחיל לעשות בירור פרטני מי תומך, מי מתנגד. אולי מדינת ישראל מתקשה בתהליך הזה. אבל יש הליכים שכבר הוגשו כתבי אישום, נגד תומכי משטר שהורשעו בעבירות אלימות חמורות, לרבות רצח. שנקבע בהליכים האלה שהעבירות האלו בוצעו אגב אותו מניע אידיאולוגי. ומדינת ישראל יודעת שהבן אדם הזה הוא תומך משטר באריתריאה. 

כשאני שומע את יושב-ראש הוועדה מפנה שאלות, שעל פניו כל אדם בר דעת יושב כאן ומצפה לשמוע שעמדת הגורמים בכל המשרדים האלה, העמדה צריכה להיות שהם בעד גירוש של אותם אנשים שהם תומכים במשטר. הרי כל זכות הקיום שלהם במדינת ישראל זה החשש שאם הם יחזרו לאותה מדינה יקרה להם משהו. אבל כאשר מדינת ישראל יודעת שהסכנה הזאת לא קיימת, איך יכול לעמוד כאן איזה שהוא נציג של איזה שהוא משרד ולא לומר בפה מלא 'אנחנו לא יודעים לומר מה עמדתנו'. מה, איפה הבעיה? מה לא ברור מאליו?

אז אני אומר כך: כפי שאנחנו רואים בהרבה הליכים אחרים בבתי משפט, האכיפה ומשטרת ישראל עושה עבודה קשה, זה לא יביא לפתרון הבעיה. גם אם יהיה שם עוד כוח אדם ויגיעו עוד תקציבים ומשטרת ישראל תעבוד יום ולילה. ההורים האלה עדיין יצטרכו לשמור על הילדים שלהם, זה לא יביא לפתרון הבעיה. גם ענישה מחמירה של בתי משפט, גם זה לא יביא לפתרון הבעיה. קל וחומר, אדרבא, כאשר אנחנו מדברים על עבירות שמבוצעות אגב מניע אידיאולוגי. מניע אידיאולוגי הוא חזק והוא משמעותי יותר מכל עונש כזה או אחר שיינתן. אלו כנראה אנשים, ואני מדבר כרגע על תומכי המשטר, שלא חוששים מכל עונש. מבחינתם האידיאולוגיה היא מעל הכול. 

אז אם הוועדה הזאת באמת רוצה להביא לפתרונות, אז יש מה לעשות כבר היום. כבר היום. וההבחנה הזאת בין תומכים למתנגדים, ויכול להיות שיש כאלה שיחלקו עליי, היא הכרחית לצורך פתרון הבעיה. כי אנחנו מייצגים את הקבוצה הזאת גם בהליכים של בית המשפט העליון. ובתי המשפט מבינים את הנפיצות. ושמעתי את אדוני אומר מקודם שאנשים משוחררים. אז אני אולי כסנגור אדבר. אני חושב שבתי משפט לא מתייחסים אליהם כפרחים מוגנים. אני חושב שבתי המשפט מתייחסים לעבירות האלה בכובד ראש. ויש אמירות של בית המשפט העליון שכל עניין המסוכנות נבחנת אגב אותו מניע, אגב אותו סכסוך בין תומכים למתנגדים. ואם מישהו משוחרר, הוא משוחרר תוך הרחקה מאזורים שמערכת בתי המשפט מגדירה אותם היום כבר כאזורים נפיצים מבחינת הסכסוך. אז זה לא שיש התעלמות, אבל לא שם נמצא הפתרון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מאוד מאוד מודה לך. אני מאוד מודה לך על דבריך. 

 << אורח >> בן מעוז: << אורח >>  

לא מאמינים לאף מילה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בכל הסקירה הרחבה שלך היה חסר דבר אחד שהייתי בטוח שאני אשמע אותו ומשום מה לא שמעתי אותו. יכול להיות ששכחת, למרות שלא נראה לי. אתה כל כך רהוט ואתה בורר את מילותיך, אז לא נראה לי ששכחת. אבל בכל זאת זה היה חסר לי. הייתי בטוח שאני מקבל התחלה, אמצע או סוף, את הדרישה הבלתי מסויגת לתת באופן מיידי וללא עוררין דירות בדיור למשתכן לכל מתנגדי המשטר. זה הדבר היחיד שלא אמרת אותו. 

 << אורח >> בן מעוז: << אורח >>  

לא, אני לא חושב שמישהו צריך. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תקשיב, עצם העובדה שאני מבקש ליצור בידול והבחנה בין תומכי משטר למתנגדי משטר זה כי אני אומר יש לי צרה ענקית, היא כמו סרטן בלב האומה. סרטן. היא בעיה עצומה. אני מנסה פעם אחת למנוע ממנה להתרחב על ידי הקמת מחסומים כאלה ואחרים גבול המזרחי. אני מנסה פעם אחת להילחם בה על ידי עידוד של יציאה מרצון למי שאני לא יכול להוציא אותו. ופעם שנייה, להקנות לו כלים והכשרות מקצועיות והכול, רק בשביל להיפטר מהצרה הצרורה הזאת. וכדי שיהיה לי יותר קל להתמודד עם זה אני אומר בוא, אני אוציא קודם את מי שהוא בבסיס שלו, בגלל שהוא תומך משטר, ואז אני לא צריך לנהל איתו סיג ושיח, כי לא יאונה לו רגע כשהוא יחזור לארץ מולדתו. הוא בא לפה בשביל לעשות כסף. הוא בא לפה בשביל להתאזרח פה והוא בא לפה כדי להיטמע פה. 

אז כדי שאני אוכל לטפל בצרה הצרורה הגדולה שאתה מגן עליה בקלות מסוימת, בהקלה מסוימת, אני רוצה לעשות את זה אחרי שאני מבודד ומוציא צרה אחרת שהיא קצת פחות בעייתית. זה העניין. 

לא, קיבלת רשות דיבור אדוני והטבת להציג את עמדתך מכל שיקול שלא יהיה, עשית את זה בצורה מכובדת, נעימה. שאי אפשר לא להאזין לה. אבל עדיין זה לא אומר שהדברים, נעימים ככל שלא יהיו, יכולים לסדר את המציאות אחרת. המציאות היא בדיוק כמו שאני אומר. אף אחד ממי שנמצא פה לא באינטרס של מדינת ישראל היה שיגיע לפה. ומרגע שזה לא אינטרס אנחנו צריכים לראות פעם ראשונה איך הם יוצאים פה. פעם שנייה לעשות את זה בצורה כזו שלא יאונה להם רע. פעם שלישית, כל זמן שהם אלא יוצאים מפה, לוודא שלא יבולע להם. כי אנחנו חייבים בשלומם ובביטחונם. 

 << אורח >> בן מעוז: << אורח >>  

אני לא חושב שיש לנו מחלוקת בעניין הזה, אדוני. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אמרתי על חלק יש מחלוקת, על חלק לא. אני מחויב. אתה רצית משפט אחד אדוני. במשפט, כי אני פשוט חייב לנעול את הדיון. 

 << אורח >> מרדכי צבי כץ: << אורח >>  

שמי מוטי כץ, אני חבר ועד שכונת נווה שאנן מזה 10 שנים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אגב, תקשיב, לעצם העובדה שאתם מגיעים בבודדים ולכל דיון שבעניינכם הפולשים למדינה מגיעים בהמוניהם, מיוצגים בכמויות. כל סיור שלי הם מגיעים בקוורדיה, כאילו יש לי עכשיו משלחת. ואתם מגיעים אחד פה, אחד שם. בסדר. לא לי, בשבילכם. בבקשה. 

 << אורח >> מרדכי צבי כץ: << אורח >>  

כבודו, אני רק רוצה לשקף את המצב ואולי קצת לנסות היפכה מסתברא לטענות שהועלו במשטרה. אני הגשתי בג"ץ לפני כבר כשנתיים נגד משטרת ישראל ועיריית תל אביב. ולעיריית תל אביב יש פה תפקיד חשוב. חבל מאוד שנציגים בכירים של העירייה מהקואליציה, מהבכירים שלא נמצאים פה ודיברו, כי הדם פה בסיפור הזה הוא מאוד משמעותי. 

האכיפה היא אפסית. גם לגבי החמארות, אני מדבר גם מוניציפלית וגם משטרתית. אני אתן לך שלושה מקרים רק בפעם האחרונה מהשבועות האחרונים. ערב יום כיפור, שכונת נווה שאנן. שכונה שיש בה כבר כ-5,500 ישראלים שגרים והשכונה מתאכלסת. אדוני אם היה מגיע למקום, אני אדם חילוני, הלכתי לבית כנסת. בתי מרזח פתוחים, חמארות פתוחות, אפילו בתי בושת שהיו פתוחים. הכול, איש הישר בעיניו יעשה. אין אכיפה, לא של המשטרה ולא של העירייה. 

לגבי החמארות, אמרו שסוגרים פה חמארות. אדוני, מספרים לו פה סיפורי מעשיות, משום שחמארה שנסגרת יום לאחר מכן היא מאוישת דרך חמארה חדשה. איך עושים את זה? פה צריכים לעשות טיפול שורש, כפי שאמרת בהתחלה. מאחר ואין פה זיהוי של אנשים והבעלים של החמארה לא ידועים וגם אי אפשר למצוא אותם, אי אפשר גם להאשים אותם. זה לא בשל לכדי כתבי אישום. ונכנסים תחתם אנשים חדשים. זאת אומרת חמארות לעולם יישארו. 

מהי חמארה? שתמיד, כל יום גובה או פצועים וגם חיי אדם. מהי חמארה? עשינו עכשיו רשימת מפגעים לבג"ץ. אדוני בטח לא יתפלא לשמוע, הגשנו כבר כמעט כ-100 מפגעים, ויש יותר. כמעט כל בית עסק שלישי אדוני הוא חמארה. מהי חמארה? פיצוצייה ששמים כיסאות בחוץ ושותים מהבוקר ועד הלילה. כן? אין אכיפה גם כשזה פתוח בשעות הלילה. זוהי חמארה. והיא לא נסגרת. ואכיפה, אין שיניים לאכיפה, משום שאי אפשר לאכוף את האוכלוסייה הזאת. 

לזה מצטרפים תחנות סמים, ריבוי של תחנות סמים. ושיעור פשיעה, באמת 10 קבין של פשיעה נטלה אותם נווה שאנן. ופה צריכים לעשות טיפול שורש. ולצערי, זה לא נעשה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מודה לך על דבריך הכואבים והמאוד מתסכלים. שלא שיקפו אפילו את כל הצרה וגם זה די והותר. 

אנחנו נעבור לדברי סיכום, כי אין לי אפשרות אחרת. 

כפי שהתחייבתי בדיון, אני אפעל באופן מיידי לגיבוש והגשת הצעת חוק רחבה שתחייב שימוש במספר מזהה חד חד ערכי לכלל הזרים השוהים במדינת ישראל. ושתחייב את כלל משרדי הממשלה והרשויות וכל משרד רלוונטי שהזרים מגיעים במגע איתם להטמיע את המערכת ולפעול על פיה ולדווח בתוכה. זאת לא תהיה מערכת כאבן שאין לה הופכין. 

הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים להעביר לוועדה את עמדת המשרד לגירוש תומכי משטר אריתראים שלא בהסכמתם לאלתר. ובתוך כך לקצוב בזמן תוך 72 שעות, תוך כמה זמן הם מתכוונים לגבש את עמדתם ולהעביר לוועדה את הפניות אל המשרדים הרלוונטיים בדבר קבלת חוות דעתם, שכן עמדת משרד המשפטים, מסתבר, נגזרת, תלויה ובלתי משוחררת מעמדת שאר המשרדים. הוועדה עשתה את עבודתה הצנועה ב-33% מהנדרש, שזה משרד אחד מהשלושה כבר נתן לכם את עמדתו כאן והקלנו עליכם. 

הוועדה מבקשת ממשרד החוץ לקבל עד מחר תשובה לשאלה כמה זמן ייקח למשרד לגבש עמדה לעניין גירוש תומכי משטר אריתראים גם ללא הסכמתם.

הוועדה מבקשת לקבל את עמדת משרד לביטחון לאומי לגירוש תומכי משטר אריתראי. אם אין עמדה מסודרת, לפרט תוך כמה זמן יהיה למשרד לגבש. והאם עמדתו תלויה בעמדת משטרת ישראל, כמה זמן הם דורשים כדי לקבל את עמדת משטרת ישראל. אני מניח שמיותר לשאול את עמדתם, אבל עדיין בשביל הפרוטוקול הם יישאלו ויענו למען הסדר הטוב. 

הוועדה מבקשת את התייחסות משרד התחבורה בנוגע לתוכנית המשרד לפינוי והשינויים שהמשרד מתכוון בנוגע לתחנה המרכזית, שהיא הופכת להיות מוקד מרכז כמחולל פשיעה והתארגנות אסורה. ותאריכי יעד לתוכנית המשרד. 

הוועדה מבקשת משירות בתי הסוהר לבחון הוספת מתקן נוסף, גם מבין הקיימים שאינם פעילים, כדי לעזור לרשות האוכלוסין בבעיית מצוקת מקומות הכליאה הקיימים מרגע המעצר עד מימוש ההרחקה.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין, מינהל האכיפה, להעביר אליה דרישה ככל ויש הצדקה לכך, להרחבה נוספת של תקציב מימון ההוצאה מרצון; הוועדה מבקשת מרשות האכיפה לקבוע איתם, שוב, סיור עבודה במקום, שעה ובעיתוי שתבחר לנכון. 

הוועדה מודה לכל המגיעים והמשתתפים. הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:07. << סיום >>