פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



32
ועדת החינוך, התרבות והספורט
16/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 102
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ט בחשון התשפ"א (16 בנובמבר 2020), שעה 10:00



סדר היום:
<< הלסי >> 1. הצעה לסדר-היום בנושא: "צוואת מיכאל בן-זיקרי - לימוד עזרה ראשונה בכיתות הגבוהות בבתי הספר", של חה"כ ינון אזולאי (מס' 807). << הלסי >>   
 << נושא >> הצעת תקנות לימוד עזרה ראשונה והחזקת מכשירי החייאה וערכות עזרה ראשונה בבתי ספר (החזקת מכשירי החייאה וערכות עזרה ראשונה בבתי ספר), התשפ"א-2020. << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
מאיר כהן – מ"מ היו"ר
ווליד טאהא
יוסף טייב

חברי הכנסת:
אוריאל בוסו
איתן גינזבורג
יבגני סובה

מוזמנים (משתתפים באמצעים מקוונים):
	שאלתיאל רם
	–
	מנהל אגף היערכות לשעת חירום, משרד החינוך

	עדי נועם סביר
	–
	מנהלת מחלקה בכירה ייעוץ משפטי חינוך מיוחד, משרד החינוך

	אפרת לאופר
	–
	מנהלת תחום קידום בריאות במוסדות חינוך, משרד החינוך

	סיגלית איצקוביץ'
	–
	ממונה ניהול פדגוגי על יסודי, משרד החינוך

	אורי שלומאי
	–
	עוזר ראשי, משרד המשפטים

	יאיר חברוני
	–
	מנהל אגף שירותי חירום והצלה, משרד הבריאות

	מיכל מנקס
	–
	סמנכ"ל חינוך, רווחה וחברה, מרכז השלטון המקומי





ייעוץ משפטי: 
מירב ישראלי

מנהלת הוועדה:
יהודית גידלי

רישום פרלמנטרי:
טלי רם



 << נושא >> 1. הצעה לסדר-היום בנושא: "צוואת מיכאל בן-זיקרי - לימוד עזרה ראשונה בכיתות הגבוהות בבתי הספר", של חה"כ ינון אזולאי (מס' 807) << נושא >>   

 << נושא >> 2. הצעת תקנות לימוד עזרה ראשונה והחזקת מכשירי החייאה וערכות עזרה ראשונה בבתי ספר (החזקת מכשירי החייאה וערכות עזרה ראשונה בבתי ספר), התשפ"א-2020 << נושא >>   

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>  

בוקר טוב לכולם, חברים. חבר הכנסת בוסו, חבר הכנסת ינון אזולאי. ינון מגיע?

 << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >>   

הוא לא מגיע. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

אם כך, אנחנו נוכל להתחיל בסדר-היום, לאחר מכן אנחנו נעבור לקרוא ולאשר את התקנות של משרד החינוך באשר להחזקת מכשירי החייאה וערכת עזרה ראשונה בבתי הספר – חוק מבורך, מצוין, תקנות טובות. אנחנו נקרא את התקנות ואני מקווה שנאשר אותן מייד בלי הרבה מאוד בעיות. בבקשה, אדוני חבר הכנסת בוסו, ידידי הטוב.

 << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >>   

כבוד היושב-ראש, אני חושב שהדיון הזה הוא דיון חשוב. כשאומרים דיון מציל חיים ונושא מציל חיים, יש לו משמעויות בפרט בנושא הזה.

הסיפור של מיכאל בן-זיקרי היה ידוע לכולם. זה אדם שנכנס ממש לים במצולות וחירף את נפשו להציל שלושה ילדים, כשהוא לא הבחין ולא בדק ולא חיפש מה הלאום שלהם – שלושה ילדים בדואים שהוא הציל – אבל זה עלה לו בחיים. 

בניחומי האבלים, כשהגיעו למשפחת בן-זיקרי – כפי שציינתי בבקשה, בהצעה לסדר-היום – המשפחה ביקשה לקיים צוואה אחת שלו, וזה להגביר את נושא העזרה הראשונה והלימוד בכיתות הגבוהות בבתי הספר כפי שהיה בעבר בתקנות של משרד החינוך ובחוזר מנכ"ל, והופסק, וכרגע אנחנו מבינים שיש רצון לחדש את זה. 

אומר את אשר על ליבי. אני כבר כמעט 20 שנה חובש במד"א, נהג אמבולנס, מתנדב באיחוד הצלה, מתנדב בזק"א, בכל ארגוני החירום, מכיר את הנושא מקרוב.

אתה כיהנת כראש עיר בדרום, הרחוק מבתי חולים, אתה יודע את המשמעויות, מה ההבדל בין אדם – לא על אף אחד מישראל – שמקבל התקף לב בתל אביב או בפתח תקווה לבין אדם שמקבל התקף לב בדימונה או בירוחם. המרחק הכי קרוב, לא משנה מה, והצוות הכי טוב שמגיע, זה לא יעזור.

יש משמעות אמיתית, זה נקרא "דקות הזהב" – 12 דקות, 10 דקות, 8 דקות – כל פעם מצמצמים את זה, אבל זה הצלת החיים והשאלה מי נותן את הפעולה הראשונית. 

במוסדות חינוך, מורים ומורות וגננות, ההכשרות שנותנים, נותנים הכשרות להרבה הרבה הרבה דברים אבל משהו אחד בתפיסה אצלנו משום מה – ניתן חמש-שש שעות של עזרה ראשונה ונמשיך הלאה. אחר כך התחילו תקופה מסוימת להתקין בבתי ספר ערכות עזרה ראשונה, Life Pack, אבל בלי נגישות אמיתית, בלי ידיעה של אנשי הצוות תפעול והכשרה – וזה לא נמצא – בארצות הברית, שאלתי, התייעצתי, אמרו לי ששם ההבנה הבסיסית כמעט של כל אחד ואחד בהגשת הצלת חיים ראשונית היא הרבה יותר רחבה מאשר אצלנו במוסדות החינוך.

לצערנו, כטבע, כשמתרחשים עלינו מקרים ואסונות אנחנו יותר מנסים לחדד ולהציף ואחר כך שוכחים, אבל אסונות כאלה יכולים להגיע פעם אחר פעם.

אני חושב שמשרד החינוך, יפה שעה אחת קודם אם ייקח את הנושא של הצלת חיים ביחד עם ארגוני הרפואה במדינת ישראל – לא רק כחוזר מנכ"ל – ויישם את זה בבתי הספר. אגב, מדובר על הכיתות הגבוהות, ללמד כהכשרה לתלמידים עצמם אבל אני מדבר אפילו בבתי הספר היסודיים, לתת לאנשי הצוות בשביל להציל חיים. 

כרגע זה ועדת חינוך, אנחנו בעבר ניסינו להרחיב את זה גם ברשויות, משרדים ממשלתיים. היום זה נמצא יותר ויותר, אני יודע שמד"א בחודשים האחרונים התחיל בפעולה מאוד מבורכת של התקנה. אתם רואים היום במקומות ציבוריים, גם חיצוניים, התקנת ארונות עזרה ראשונה שיש בהם גם Life Pack ומכשירים מאוד מאוד מתקדמים, וכל אדם שרואה אירוע הוא יודע לפתוח בטלפון מרחוק, הבנתי שרוצים להגיע לאלפי ארונות כאלה. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

ומקבל הוראות בסיסיות. 

 << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >>   

כדי לקבל הדרכה ראשונית כי בסך הכול ההדרכה הראשונית של לתת מכות חשמל היא מאוד פשוטה במכשירים המתקדמים היום, שהם אוטומטיים.

לכן, אני חושב שהדיון הזה חשוב ומציל חיים, וועדת החינוך ודאי תבורך אם היא תיקח את הנושא הזה מול משרד החינוך יחד עם משרד הבריאות בשביל להציל חיים.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

תודה רבה, אדוני. כל מילה שאמרת חצובה בסלע. מאוד חשוב. בבקשה, חבר הכנסת טייב. 

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>   

אני רוצה באמת להודות ליוזמי הדיון, חבר הכנסת ינון אזואלי ואוריאל יקירי. אני לא אחזור על המנטרה, אני חושב שהדברים ברורים, הם אמרו את הדברים בצורה חדה.

אין ספק ואנחנו רואים את זה, שפרק הזמן של ההמתנה – ודאי בהקשר לפריפריה – הוא קריטי והוא מציל חיים, ואני הייתי כן רוצה אולי לבקש ממשרד החינוך כי החוק הזה כבר מימים, מקדם, השאלה איפה זה עומד היום. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

יש תקנות. 

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>   

השאלה היא באמת היום בכמה בתי ספר כבר מותקן המכשיר או הארונית עם המכשיר, כמה אנשי צוות כבר קיבלו את ההכשרה, כמה שעות הכשרה, האם זה מספיק, האם מישהו בוחן את הדבר הזה, האם מישהו עוקב אחרי הדבר הזה וההתפתחות של הדבר הזה. זו שאלה ראשונה.

שאלה שנייה, אני חושב שמבורך שביום שעולה הדיון הזה גם התקנות מגיעות. יש לי מספר שאלות על התקנות – מספר בתי ספר, מספר תלמידים, למה רק מ-500? אם אנחנו מדברים על הצלת חיים, דווקא בפריפריה, שבתי הספר קטנים, יכול להיות שגם שם היה ראוי שיותקנו אותם מכשירים. 

אני חושב שזאת יוזמה ברוכה ואני מקווה שהיום באמת נוכל להעביר את התקנות. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

למרות שאנחנו מתעסקים בהצלת חיים, הפריפריה, חל בה שינוי לטובה. יש בדימונה מרכז רפואי שפתוח 24/7, עם מרכז דיאליזה ורופא 24/7, יש מערכות חינוך מצוינות. זה בסדר. זה נכון שהריחוק הגיאוגרפי הוא בעיה גדולה, אני לעתים יותר מודאג ביישובים במגזר הערבי ששם אנחנו קצת הזנחנו את המקום הטוב הזה. נשאל את כל השאלות ונשמע את כל התשובות. חבר הכנסת טאהא, בבקשה אדוני.

 << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

תודה רבה, היושב-ראש, באמת נושא חשוב. אני יודע שמשרד החינוך דווקא חילק ערכות עזרה ראשונה לבתי הספר, זה היה גם בתקופתי כשהייתי באגף החינוך אבל לפי קריטריונים.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

באיזה יישוב היית מנהל אגף חינוך?

 << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

בכפר קאסם. בתי ספר שלומדים בהם מעל 500 תלמידים. אני יודע על עשרות, מאות בתי ספר שלומדים בהם פחות מ-500.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

חבר הכנסת טאהא צודק בהערתו. ומה אם יש לי 480 או 450?

 << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

בדיוק. לומדים פחות מ-500 תלמידים, וזה עדיין המון. 300 תלמידים זה המון, 350, 400, 480, ומבחינתי גם 180, מה זה משנה.

אנחנו מדברים על ערכה – אם זיכרוני לא בוגד בי – שעולה בערך 6,500 שקל, יכולים לתקן אותי אם אני טועה. בסכום כזה לדעתי צריך לחלק לכל בית ספר – לכל בית ספר – שיוכר על פי דין במדינת ישראל, ולא משנה גם אם הוא ממלכתי, מוכר שאינו רשמי, חרדי, וכל סוג אחר של חינוך. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

איפה שיש חיים, צריך להיות מצילי חיים.

 << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

כן. איפה שיש פעילות ציבורית, מבחינתי כל בית ספר שנותן שירות לציבור, וילדים הם חלק מהציבור, הוא ציבורי. שלא יספרו סיפורים על שמות והגדרות ורשמי ולא רשמי ולבלבל את הראש של האנשים.

לטעמי, צריך לחלק את הערכה הזאת לכל בית ספר במדינה, ללא קשר למספר התלמידים הלומדים בו כי נגיד מצב של צורך לטפל בילד בבית ספר שאינו מונה 500 תלמידים ואין את הערכה, אז פישלנו, ופישלנו בגדול.

אין הזדמנות יותר טובה גם לדבר על מיכאל בן-זיקרי, ששילם בחיים שלו באמת כדי להציל אנשים, והציל אנשים. אם אנחנו רוצים לזכור את האיש הזה אז באמת לעשות פעילות בתחום הצלת חיים על שמו וזה דווקא נושא קלסי לעשות את זה. תודה.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

אני בהזדמנות הזאת מודה גם. אני זוכר את ינון אזולאי רץ עם זה בכנסת ומדבר מעל דוכן הכנסת על זכרו של הבחור הצעיר הטוב הזה. 

 << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >>   

היושב-ראש, דיברו על מספר התלמידים אבל יש גם משהו שצריך לתת עליו את הדעת. אני רואה חוזר מנכ"ל של משרד החינוך וגם של משרד הבריאות, משולב, שמדובר במוסד חינוך במקור, מוסד חינוך מוכר, צריך להיכנס להגדרות כי הוא מפנה פה לסעיפים הנוספים, אבל מוכר, מוכר שאינו רשמי, כל מוכר, כי הרי בסך הכול בסוף, חוזר מנכ"ל מחייב החל מה-1 בינואר 21', מדובר בעלויות שצריך לתת עליהן את הדעת.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

אנחנו נשאל את משרד החינוך. כמדומני, משרד החינוך כבר רכש.

 << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >>   

מוסדות מוכר שאינו רשמי, מי נותן את זה? 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

כבר רכש, השאלה מי מתחזק אותם, כמה, מה החלוקה.

 << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

זה בדיוק מה שאמרתי. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

בואו נהיה חכמים, והמטרה שלנו היום לאשר את התקנות, אנחנו לא רוצים לתקוע מקלות. זה דבר מבורך מאוד, נאשר את זה, כמה שיותר מהר יותר טוב. שאלות לגבי הרחבה, רצון שלנו להרחבה, אנחנו תמיד יכולים לעשות. 

 << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אבל אנחנו רוצים לדעת באמת לפי איזה קריטריון ולמי. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

אוקיי. נשמע את כולם. אני מבקש לשמוע את הגברת אפרת לאופר, מנהלת תחום קידום בריאות במוסדות החינוך. נמצאת איתנו? אם לא, אני מבקש לשמוע את שאלתיאל רם, מנהל אגף היערכות לשעת חירום. 

 << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >>   

שלום רב. גם שאלתיאל רם אתכם וגם אפרת לאופר, משרד החינוך. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

שלום לשניכם. בוקר טוב לכל מי שנמצא בזום. שמעתם את חברי הכנסת. אנחנו רוצים לפני שקוראים את התקנות לשאול מספר שאלות. האחת, האם יש הצטיידות לכל בתי הספר שנמצאת בחלוקה או נמצאת בקנה, כי ב-1 בינואר 21', בעוד כחודשיים, חודש וחצי, התקנות האלה נכנסות לתוקפן. בבקשה, תשובה.

 << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >>   

יש לנו כמה תקלות כאן בקו. אני מצטערת, אם אפשר לחזור על השאלה כי הכול היה מקוטע. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

 שומעים אותך בסדר גמור. 

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

אפרת, אני יכולה להגיד משהו לפני? הוא שאל לגבי ההיערכות בשטח אבל אני רוצה לחזור ולהפנות לחוק. אני מהלשכה המשפטית. 



 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

גברתי, הישיבה מתנהלת כאן, לא שם. אני מבקש לחזור לאפרת ולתת לי תשובות על מה ששאלתי. במחילה מכבודך, בוודאי תוכלי גם לדבר. אפרת ורם, אתם האנשים במשרד החינוך שאחראים. היות ואנחנו לא טסים לחלל, זה מאוד פשוט לעשות זום, אז תגידו לי מתי תהיו מוכנים ונחזור אליכם. שאלתיאל, אתה יכול לענות לי בבקשה?

 << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >>   

אדוני היושב-ראש, אנחנו לא שומעים אותך בזום.

<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

הייעוץ המשפטי של המשרד, בבקשה. עדי נועם סביר.

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

בוקר טוב. אני רוצה בתחילת הדברים להחזיר אותנו אל החוק בשני דברים. הדבר הראשון, עלתה כאן בקשה לגבי גודל מוסד החינוך. העניין של גודל מוסד החינוך והעובדה שהחובה להצבה של מכשיר במוסד שבו לומדים יותר מ-500 תלמידים, זה מופיע בחוק, אנחנו כעת דנים בתקנות. אם יש איזשהו רצון לשנות את גודל המוסד - - - 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

את צודקת. אנחנו מתעסקים עם התקנות לחוק, 500 תלמידים. השאלות שלנו, ההסתייגויות, במקום אחר.

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

זה קבוע בסעיף 3א רבתי לחוק. שמעתי כאן את הדברים שחברי הכנסת ציינו ולכן אני מבקשת להתייחס לזה.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

הערה חשובה. תודה רבה לך. היועצת המשפטית של הוועדה רוצה להתייחס.

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

אני אגיד רק שבמקור, בהצעת החוק הפרטית באמת רצו שיהיו 250 תלמידים. בסופו של דבר הוחלט 500, כנראה גם משיקולים כמובן תקציביים וכו', אבל זה גם יישור קו למשל עם מקומות עבודה, מקומות ציבוריים אחרים שיש בחוק הצבת מכשירי ההחייאה הכללי. זו רק הבהרה.

 << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

השוו את בתי הספר לבתי עסק?

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

לא. השוו למקומות ציבוריים אחרים. אמרתי שכנראה זה גם שיקולים תקציביים. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

גברתי, אני אחזק את הדברים שלך. עדי, מה שאומרת היועצת המשפטית, שבחוק המקורי דובר על 250. מאלף ואחת סיבות הוחלט להשוות את זה למקומות הציבוריים, ששם מדברים על 500 תלמידים. אנחנו נביע את מחאתנו ואנחנו בפגישה אחרת או בכינוס אחר של הוועדה נבקש לפחות בסוף השנה הזאת להתחיל לצמצם, שבעוד ועוד מוסדות זה יהיה, אבל את צודקת בהערתך.

 << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אפשר עכשיו להביע הסתייגות, מה הבעיה.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

סליחה, חברים. אנחנו יכולים להסתייג אבל אנחנו מתכוונים להביא את התקנות ולא לתקוע תקנות בגלל שאנחנו עכשיו החלטנו שזה יהיה ל-250.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>   

התקנות נבנו על החוק. החוק הוגש ככה ב-2001.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

החוק הוגש עם 250, הוחלט על 500, הסכימו המגישים. אנחנו ננהל את המאבק – צודק חבר הכנסת טאהא – ננהל את המאבק שגם במוסד עם 100 תלמידים זה יהיה. 6,500 שקלים למכשיר, לא על זה הדברים ייפלו. עוד משהו, עדי?

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

בבקשה, עוד הבהרה כי שאלתם כאן על היערכות מבחינת משרד החינוך. מה שחשוב לי למקד זה שהחובה בחוק נקבעה על המחזיק, כלומר הבעלות על המוסד החינוכי. במוסד חינוך רשמי זו רשות החינוך המקומית, כהגדרתה בחוק לימוד חובה, ובמוסד חינוך שאינו מוסד חינוך רשמי, גם על המוסדות המוכרים שאינם רשמיים, החוק חל במידה זהה, זה בעל הרישיון לפתיחתו ולקיומו. 

לפנים משורת הדין, משרד החינוך התחיל לתקצב, סייע בתקצוב של הרשויות המקומיות החל מתשע"ט, בשלוש פעימות בעצם, לסייע באותה היערכות, זאת מבלי שיש חובה חוקית רשמית על המשרד אבל באמת מתוך ההכרה בחשיבות כאן להצלת חיים וכדי לסייע.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

עדי, את יכולה להגיד לנו האם בסוף שלוש הפעימות, הפעימה השלישית תהיה לפני ה-1 בינואר והאם זה יכסה את כל בתי הספר, כולל הבעלויות?

 << אורח >> שאלתיאל רם: << אורח >>   

שאלתיאל רם, מנהל אגף חירום של משרד החינוך. כמו שעדי פתחה ואמרה, לפנים משורת הדין, משרד החינוך תקצב בשלוש פעימות. אפשר לומר שבפעימה ראשונה כמובן שהעמדנו לבעלויות ולבתי הספר מעל 500 תלמידים כפי שהחוק מגדיר, את האפשרות לרכוש בסך 6,000 שקלים השתתפות, לכל בית ספר שהוא בבעלות פרטית או רשות מקומית. 

ולתמונת המצב עד כה, תחזית גם לתשפ"א: בתשע"ט רכשו 500 בתי ספר, בתש"פ רכשו כ-420 בתי ספר, ובתשפ"א אנחנו צפויים,  שזה כבר עשירון  - - -

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

פעימה שלישית.

 << אורח >> שאלתיאל רם: << אורח >>   

זה שמיני, תשיעי ועשירי נדמה לי מבחינת הסוציואקונומי, סדר גודל של 1,060-1,050 מכשירים שנמצאים מהקול קורא לאור התקנה. 

מעבר לזה, משרד החינוך סייע גם בתקנה אחרת של מרכיבי הביטחון לפני החוק, גם לפנים משורת הדין, סייע לרשויות ברכש מערכות החייאה. אנחנו מדברים על בתי ספר של מעל 500, לצורך הדבר הזה בנינו מעטפת של מכרז הדרכה והכשרה.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

שאלתיאל, אני רוצה לשאול אותך וזה חשוב לחברי הכנסת. ב-1 בינואר 2021, בעזרת השם, כל בית ספר במדינת ישראל שיש בו 500 תלמידים ומעלה, תוצב בו מערכת החייאה? 

 << אורח >> שאלתיאל רם: << אורח >>   

אפשר לומר שכן, כמובן צריך את שיתוף הפעולה של הבעלויות בעיקר, שיצאו ויעשו את הפעולות לרכש.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

בעלויות, הן אחראיות על הרישיון. האם אתם בדין ודברים איתם? אם משרד החינוך יבוא לבית ספר אורט בדימונה ויסתבר שאין מכשיר החייאה, מה אז משרד החינוך יעשה?

 << אורח >> שאלתיאל רם: << אורח >>   

אנחנו מפעילים שני גופים שעושים ביקורת על מרכיבי ביטחון, ובין היתר גם בודקים את מכשירי ההחייאה באותם בתי ספר – ביקורת שבודקת את כל מרכיבי הביטחון גם בבתי ספר שמעל 500 ואפילו בבתי ספר שמתחת ל-500, שרכשו בתקציב כזה או אחר, כדי להגיע למצב שבכל בתי הספר יש מכשירים.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

מצוין. 

 << אורח >> שאלתיאל רם: << אורח >>   

כמו שאמרתי, לפני התקנות אנחנו הגדרנו הנחיות זמניות כדי שהרשויות או בתי הספר ידעו איך להתקין וכיצד להתקין, באיזה מיקום, באיזה גובה, בהקשרים של בטיחות של גובה ילדים, האם במקום מרכזי בבית ספר. אני מניח שהחומר אצלכם ואם לא, נוכל לשלוח לכם את הדברים האלה.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

שאלתיאל, אני מבין שהמכשירים החדשים, ברגע שאתה פותח אותם הם מדריכים אותך. 

 << אורח >> שאלתיאל רם: << אורח >>   

המכרז בנוי בצורה כזאת שאותה חברה שמגיעה עם מכשיר, היא גם תומכת את זה בהדרכה ראשונית, הפעלה בסיסית שהיא די פשוטה, ואחר כך יש לנו כבר את השיטה הזאת של מכרז. במקרה הזכיין הוא מד"א, הוא עושה לנו הכשרות לגננות, לסייעות, לעובדי הוראה, למדריכי אימון גופני שהם המע"רים בבתי הספר, גם מכרז הכשרה לכיתות י' שגם בחוק אנחנו מכשירים אותם כבר לדעתי מעל עשר שנים, זה גם בתוך התחולה. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

שאלתיאל, כשאני ניהלתי בית ספר הייתה חובה להחזיק מדריכי עזרה ראשונה. נכון? גם היום זה כך.

 << אורח >> שאלתיאל רם: << אורח >>   

נכון. היום מתבססים על שני מדריכים מינימום, שמתבססים על שני המורים לאימון גופני. זה בהגדרה, זה בחוזר מנכ"ל, זה מוגדר להם, כמגישי עזרה ראשונה.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

פעם היו גם מדריכי של"ח, חבל שאתם לא מרחיבים את זה. 




 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

פעם היו אחיות.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

זה ברור, אבל ביום שהמורים לספורט לא נמצאים, שם אני חושב שצריך להיות כיסוי, אבל אנחנו נדבר על זה, חשוב מאוד שבכל יום נתון יהיה לפחות מגיש עזרה ראשונה בבית הספר. מניסיון שלי, זה מציל חיים, בדיוק כמו המכשיר להצלת חיים.

 << אורח >> שאלתיאל רם: << אורח >>   

בהחלט. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

תודה. אם כן, אנחנו שומעים ממך דברים אופטימיים. ב-1 בינואר כל בתי הספר – בעזרת משרד החינוך, בתמיכתו, בסבסודו בחלק מהמקרים – אנחנו יכולים לראות את הדבר הזה כסגור ובר ביצוע.

 << אורח >> שאלתיאל רם: << אורח >>   

מעל 500.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

מאה אחוז.

 << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

מה ההשתתפות שביקשו מהרשויות?

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

6,000 שקלים, זה מה שעולה. תודה רבה, שאלתיאל. לפני שנתחיל לקרוא את התקנות, יש עוד כמה אנשים שאנחנו רוצים לשמוע. אני רוצה לשמוע את הרשויות המקומיות. בוקר טוב, מיכל, מה שלומך?

 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

בוקר טוב, מיכל מנקס, מרכז השלטון המקומי. תודה. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

מיכל, אם מישהו באיזו ועדה רואה אותך ולא יודע שאת ממרכז השלטון המקומי, כנראה שהוא חדש מאוד. בבקשה.

 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

תודה. זה מחמיא לי. אני רוצה קודם כול לברך את הוועדה שיזמה את הדיון, את החוק עוד בגלגוליה הקודמים ובאמת ממשיכה ועוקבת. כבוד היושב-ראש, אתה היית בין חברי הוועדה שהצביעו על החוק ואני חושבת שהוא חשוב.

אני גם רוצה להודות למשרד החינוך. באותה ועדה סוכם על המינון שהחוק לא חייב את המשרד, ואכן במהלך שלוש השנים האחרונות מופצים קולות קוראים, הרשויות ממלאות והדבר מתוקצב.

דקה לפני שחותמים על התקנות אני רוצה לעמוד על שני דברים. האחד, חסרה הגדרה של מיהו מחזיק בית ספר. אני לא מכירה הגדרה כזו ברורה, יכול להיות שרק אני, אבל זה חייב שיהיה כתוב, וברור, משום שכל התקנות וכל האחריות חלה - - -

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

למה כוונתך? מה זה מיהו מחזיק? 

 << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

הבעלות.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

הבעלויות?

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

זה מופיע בחוק.

 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

אני לא יודעת אבל לשון התקנות לאורך כל - - -

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

אומרת היועצת המשפטית שזה מופיע בחוק. אולי כשנקרא אז נקבל תשובה.

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

יש הגדרה בחוק, אני יכולה להקריא אותה.

 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

יכול להיות, אבל לאורך כל התקנות רשום "מחזיק בית ספר" וזה לא נמצא בהגדרות שבפתח התקנות.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

יש תשובה להערה החשובה שלך. בבקשה, גברתי היועצת.

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

בגדול, הגדרות שמופיעות בחוק, לא צריך לחזור עליהן בתקנות אלא הן כמשמעותן בחוק. ההגדרה של "מחזיק" בחוק היא כל אחד מאלה: במוסד חינוך רשמי, רשות החינוך המקומית כהגדרתה בחוק לימוד חובה; ובמוסד חינוך שאינו מוסד חינוך רשמי, בעל הרישיון לפתיחתו ולקיומו לפי חוק פיקוח על בתי ספר או לפי חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים.

בעניין זה אני גם אחזור להערה קודמת לגבי הגדרה של "מוסד חינוך" שהוזכרה כאן. החוק כולו חל על בתי ספר רשמיים ומוכרים שאינם רשמיים אבל כל הנושא של מכשירי החייאה חל גם על מוסדות הפטור כי חשבו שזה מספיק חשוב כדי באמת לחול על כלל המוסדות. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

זה עונה לשאלתך, מיכל?



 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

כן. תודה. עוד אבקש להדגיש שחובת ההכשרה של הצוותים – עושה רושם שהתקנות נוגעות ברכישה ובהצטיידות הראשונית. אין התייחסות להמשך ולחובה של המדינה להמשיך ולסייע בהכשרת הצוותים למשל. אני לא אתייחס לרגולציה כפי ששאלת וקיבלנו תשובה, אבל המשך האחזקה של המכשיר – ויש לו אורך חיים כמובן – והביטוח וכל הקשור בזה, בעצם נופל על אותו מחזיק בית ספר, בין אם הוא רשות פרטית, בעלות ובין אם זה הרשויות המקומיות. 

זאת אומרת, לאחר שמשרד החינוך הלך לפנים משורת הדין לקראת הרשויות המקומיות בהצטיידות הראשונית, כל החובה מעתה והלאה מוטלת על הרשות המקומית ומדובר בעול כלכלי תקציבי לא מבוטל.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

החשש הכי גדול שלי, מיכל, שאנחנו נמצא את זה בדף תשלומי ההורים באיזה שלב.

 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

חס וחלילה. ככל שזה תלוי בנו, ודאי שלא. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

בוודאי, אבל אני אומר, לי באמת מוזר העניין של משרד החינוך. היות והייתי גם בצד שלכם, אני אומר, אין שום סיבה בעולם שמשרד החינוך לא יתחזק את הדברים האלה.

<< דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני אגיד לך איפה תמצא אותו, היושב-ראש.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

6,000 שקלים, אני חושב שזה חשוב לא פחות מאשר מורה למתמטיקה בבית הספר, וחבל מאוד שמגלגלים את זה לרשויות. חבל.

 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

נכון. 

 << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

יכול להיות שלא תמצא אותו בתשלומי הורים אבל כן תמצא אותו בקיזוז של הרשויות מהניהול העצמי של בתי הספר. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

לא משנה איפה נמצא את זה.

 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

לא, לא. מבחינת משרד החינוך זה אירוע חד-פעמי.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

בסופו של דבר, ראש עיר לא ירשה לעצמו, אתם צריכים להבין. בסופו של דבר, ככל שמשרד החינוך אחראי לזה, האזרח בקצה, לכל דבר שחסר יש לו כתובת אחת, זה ראש העיר. הוא לא ילך לחפש את המפקח ואת המנהל ואת המנכ"ל. הוא יבוא לראש העיר ויגיד לו: אדוני, בבית ספר בדימונה יש, עכשיו אני רוצה שגם בירוחם יהיה. בזה זה נגמר. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

היא מדברת לא רק על המכשיר. היא מדברת גם על התחזוקה כי אתה דיברת על המורים לספורט, אבל תחשוב שאין מורים לספורט – אגב, בוועדה הזאת לפני שנה היו דיונים על ילדים אלרגיים, ואז עלתה שאלה אם מורה למשל צריך לטפל בילד אלרגי גם כשהוא עבר את ההכשרה, ואנחנו שמענו את העמדה של ארגוני המורים, שהם לא כל כך רצו לקחת אחריות על העניין הזה של ילד אלרגי. אתה יודע, זה לא רק מכשיר. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

אם אתה היית מורה לספורט והיו אומרים לך לטפל בילד אלרגי, אני לא חושב שאתה היית לוקח אחריות על זה. בואו, אנחנו לא נעביר עליהם ביקורת. זאת אחריות ענקית. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא, חס וחלילה, לא ביקורת. אני אומר שחסרה הכשרה של המורים בעניין הזה, לא מספיק מכשיר.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

נכון. יש לנו מורים להיסטוריה ומתמטיקה. אם כל מורה יצטרך להיות רופא, כנראה שמצבנו טוב.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כן, אבל לפתוח מכשיר זה דברים מינימליים. עדיף שהוא ידע מאשר שהוא לא ידע.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

אמרתי, בכל זמן נתון צריך להיות מחזיק תיק עזרה ראשונה שמוכשר לזה בבית הספר, ולכן זה שמצמצמים את זה למורים לספורט, אתה צודק, זה לא נכון. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

הלוואי והיינו מגיעים למצב שבכל בית ספר היה חובש, אבל כנראה שזה ייקח עוד זמן. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

פעם היה.
  
 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

הייתה אחות. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

הייתה אחות בכל בית ספר, נכון.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

אני גדלתי בבית ספר עם אחות. מיכל, בבקשה. סליחה שהפרעתי לך. 



 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

אם יורשה לי, אני לא מתייחסת לדברים שהעלה חבר הכנסת כרגע, שהם מאוד קריטיים.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

שהם חשובים מאוד. הילדים האלרגיים, כמה שזה חשוב.

 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

אני מקפידה להישאר בדברים הטכניים שעוסקות בהם התקנות, ולכן אני רוצה להדגיש שוב. אני מצפה שהתקנות הללו לא ייחתמו לפני שיתווסף סעיף של חובת המדינה לסייע באחזקת המכשירים, ושיתווסף סעיף על חובת הכשרת הצוותים במוסד החינוכי. אני מדברת על כל באי בית הספר שנחשב לצוות חינוכי.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

סעיף ראשון זה חובת המדינה לסייע באחזקת המכשירים. מה הסעיף השני?

 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

חובת המוסד החינוכי לקיים הכשרות באמצעות משרד החינוך, בהחלט, ויש לקבוע גם את התכיפות של ההכשרות. לו אני מורה חדשה שמלמדת בבית ספר והגעתי השנה לבית הספר, וההכשרה הייתה בשנה שעברה, לא עברתי את ההכשרה. לחילופין, לו אני מורה שעברה את ההכשרה לפני שלוש שנים, אני חושבת שיש טעם בריענון. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

כן. 

 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

גם חובת ביצוע ההכשרות וגם המינון שלהן, אני מבקשת שתתווסף לחובת המדינה. תודה.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

תודה רבה, מיכל, הארת את עינינו. תודה רבה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. למה הזכרתי את הילדים האלרגיים? אני כמובן מאחל לכל הילדים בריאות אבל הסבירות שילד אלרגי יצטרך את המכשיר הזה היא הכי גבוהה משום שיש קרוב ל-50,000 ילדים שהם מה שנקרא בסכנה מיידית. אם קורה משהו לילד אלרגי ויש לו סכנה מיידית, זה המכשיר שמיועד לו. בוודאי שכל ילד חלילה עם בעיות לב או דברים כאלה שאף אחד לא שם לב, זה חשוב, אבל הילדים האלרגיים זאת סוגיה בפני עצמה ואם אתה מסתכל על המכשירים האלה שהם אמורים בין היתר לתת להם מענה, אז פה צריך להכניס גם את נושא ההכשרה של אותו בן אדם שמשתמש, שהוא ידע לא רק לשים את המכשיר על גופו של הילד אלא גם לטפל בדברים הבסיסיים כמו זריקה לילד אלרגי. אפשר לשלב את זה, לדעתי.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

הערה חשובה ביותר. תודה רבה. אני רוצה לכבד את האנשים שנמצאים כאן. סיגלית איצקוביץ' מהמינהל הפדגוגי. יש לגברתי משהו להוסיף לנו? בבקשה, סיגלית.



 << אורח >> סיגלית איצקוביץ': << אורח >>   

בוקר טוב, כבוד היושב-ראש, הנושא הזה מאוד חשוב, ובטח כפי שציינתם, לזכרו של בן-זיקרי, ואנחנו אכן רוצים שמערכי השיעור יקדמו ויספרו את הסיפור ואת הגבורה ויהוו דוגמה ומופת לכלל התלמידים. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

יפה מאוד. זאת אומרת, יש מערכי שיעור או נגיעות בשיח הבית ספרי, שמספר את הסיפור ואת התולדה של הסיפור.

 << אורח >> סיגלית איצקוביץ': << אורח >>   

קיימת המלצה לצוותי החינוך, קיימת המלצה לעשות זאת אבל זה לא משהו שהוא חובה ואני מאמינה שכל בית ספר באמת רואה את זה בסדר עדיפות.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

בהנחה שזה המלצה, אתם מלווים את ההמלצה באיזה חומר כתוב, במשהו שנשלח לבתי הספר? 

 << אורח >> סיגלית איצקוביץ': << אורח >>   

לא נשלח מערך שיעור מוסדר אבל זה דבר שניתן לעשות.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

תחשבו על זה כי הסיפור הוא לא שמו של האיש, הסיפור הוא המעשה. דווקא כאיש חינוך לשעבר אני חושב שבן אדם שמציל אימא ושלושה ילדים, זה יעניין את התלמידים - -

 << אורח >> סיגלית איצקוביץ': << אורח >>   

מאוד. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

- - יותר מאיזה נוסחה כזו או אחרת במתמטיקה, תאמינו לי. הסיפורים האישיים, יש להם ערך גדול מאוד. תודה רבה, גברתי. 

 << אורח >> סיגלית איצקוביץ': << אורח >>   

חשבנו לפתוח את קורס עזרה ראשונה בסיפור הזה, אז אנחנו נמשיך להמליץ ונכוון. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

תודה רבה, גברתי. 

 << אורח >> סיגלית איצקוביץ': << אורח >>   

תודה רבה לכם.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

אורי שלומאי, העוזר הראשי במשרד המשפטים, רוצה להגיד משהו, אדוני? 

 << אורח >> אורי שלומאי: << אורח >>   

שלום. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

תאיר את עינינו בקצרה, משהו חשוב שאתה רוצה להגיד. בבקשה.

 << אורח >> אורי שלומאי: << אורח >>   

אין לי משהו להוסיף. אני שומע את הדיון ואני מחכה להקראה של הסעיפים. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

תודה רבה לך. משרד הבריאות, יאיר חברוני. אדוני, מנהל אגף שירותי חירום והצלה, בוקר טוב.

 << אורח >> יאיר חברוני: << אורח >>   

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, אין לי הרבה מה להוסיף. שתי נקודות חשובות, ברשותך. התייחסתם לעניין עלות האחזקה של המכשיר. ככל שאנחנו מדברים על מכשיר דפיברילטור פשוט, שאותו לא צריכים להפעיל לא פרמדיקים ולא רופאים מיומנים ואפילו לא חובשים - - -

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

חשוב שתקשיבו. חבר הכנסת טאהא, שים לב למה שהוא אומר, אתה דיברת על ההכשרות. בבקשה, תחזור על הדברים. 

 << אורח >> יאיר חברוני: << אורח >>   

מגישי עזרה ראשונה, המכשירים האלה הם סביב אותה עלות שאתם אמרתם. אני אומנם לא משווק דפיברילטורים, זה בין 4,000 ל-5,000, אבל מה שיפה בהם שהעלות שלהם היא להחליף את זוג המדבקות שמדביקים על בית החזה בזמן הדפיברילציה, והעלות של המדבקות היא 50 דולר פחות או יותר פעם בשנתיים. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

כל כמה זמן צריך לעשות את זה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כל שימוש.

 << אורח >> יאיר חברוני: << אורח >>   

בכל שימוש צריך להחליף מדבקות, נכון.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

בתוך המכשיר, כמה מדבקות כאלה יש?

 << אורח >> יאיר חברוני: << אורח >>   

יש זוג מדבקות במכשיר. בדרך כלל מכשיר נרכש עם שני זוגות של מדבקות. 

 << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

ואז בית הספר משלם. 



 << אורח >> יאיר חברוני: << אורח >>   

מדבקות כאלה, גם אם לא נעשה בהן שימוש, הן טובות. תאריך התוקף שלהן התארך. פעם זה היה לשנה, יש לשנתיים ויש כאלה שהן אפילו לשלוש שנים. זאת העלות העיקרית בבדיקה של המכשיר. המכשירים הם גם מכשירים מתקדמים. אם פעם היה צריך לבדוק מכשיר כזה כל שנה במעבדה, הרי שהיום מכשיר חדש שנקנה, תאריך התוקף שלו עד לבדיקת המעבדה הבאה הוא בין ארבע לחמש שנים וזו אחריות שהיצרן נותן כלפי מי שרוכש אותם.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

תודה רבה, אתה מאיר את עינינו. אני אחזור על הדברים שלך, הם חשובים. בכל מכשיר יש שתי מדבקות כאלה.

 << אורח >> יאיר חברוני: << אורח >>   

שני זוגות.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

שני זוגות. הן תקפות לשנתיים. אחרי שימוש צריך להחליף את זה. בית הספר או המחזיק, הוא אחראי על התחזוק. זאת אומרת שהתחזוק הוא בסדר גמור, הוא לא משהו שמעיק מבחינה כלכלית או משהו יוצא דופן.

 << אורח >> יאיר חברוני: << אורח >>   

לא. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

תודה רבה לך. ואתה מוסיף שהמכשירים בעצם מכוונים, מדריכים. אתה פותח את המכשיר, קל לתפעל אותו. הוא שאמרת?

 << אורח >> יאיר חברוני: << אורח >>   

קל מאוד לתפעל אותו. המכשירים מיועדים לתפעול על ידי אדם שעבר הכשרה בסיסית של לא יותר משלוש-ארבע שעות. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

אוקיי. שואלת מיכל ממרכז השלטון המקומי – אולי תוכל להאיר את עינינו – איך אפשר לעשות את ההכשרות האלה, לשלוח לבית הספר לכל המורים פעם בשנה? מה אתה מציע?

 << אורח >> יאיר חברוני: << אורח >>   

גם הדבר הזה הוא מאוד פשוט. כל אדם שקיבל הרשאה למכור את המכשירים האלה, והמכשירים האלה כמובן עברו את אישור אמ"ר של משרד הבריאות ואת השיווק וכו', מקבלים ביחד עם המכשירים – בטח גוף שקונה מכשירים בהיקפים גדולים – מגיעה ביחד איתם ההכשרה. הם מחויבים לתת הכשרה בת שלוש-ארבע שעות למי שרוכש את המכשירים.

בנוסף, נמצא איתנו כאן איתמר אברמוביץ', מנהל אגף הדרכה במד"א, אני מניח שיוכל להוסיף בנושא ההדרכה של המכשירים, אבל גם ההדרכה היא יחסית פשוטה, בין שלוש לארבע שעות, רוב יצרני המכשירים ככל שידוע לנו הם גם נותנים את ההכשרה הזאת ביחד עם שיווק המכשירים.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

מה שאתה אומר, רכשתי את המכשיר, אני מקבל הדרכה של שלוש-ארבע שעות. היות ואתה אומר שלתפעל את המכשיר זה פשוט, אז זאת הדרכה ראשונית ואחת. שאר ההדרכות הן מאוד קצרות, אני משער שבעולם שלנו יכולות להיות גם מתוקשבות לפני צוות בית הספר – חצי שעה, שעה, רואים סרטון שנותן הדרכה, וממשיכים הלאה. אני צודק, אדוני?

 << אורח >> יאיר חברוני: << אורח >>   

נכון. בסוף, אנחנו מכוונים לכך שהמכשיר ידע, גם כשמישהו נמצא לידו בדום לב כשהוא מחוסר הכרה, שהחיבור והתפעול שלו יהיו פשוטים ככל שניתן ולא לחזור על דברים שהם מסובכים ומורכבים. לכן, ההדרכה היא פשוטה והתפעול הוא פשוט. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

תודה רבה לך, הארת את עינינו. עדי, את תקריאי את התקנות בבקשה. אני לא חושב שאנחנו צריכים להתעכב יותר מדי. אדוני חבר הכנסת טייב, אם אתה נשאר איתנו, כדאי שתעקוב ותאיר את עינינו בהערותיך. 

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

בדרך יש לי כמה הערות קטנות. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

את לא צריכה לקבל אישור שלנו, אנחנו צריכים את האישור שלך, היועצת המשפטית. בבקשה, עדי, שוב בוקר טוב. 

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   
"תקנות לימוד עזרה ראשונה והחזקת מכשירי החייאה וערכות עזרה ראשונה בבתי ספר (החזקת מכשירי החייאה וערכות עזרה ראשונה בבתי ספר), התשפ"א– 2020
	בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3א, 3ב ו-4 לחוק לימוד עזרה ראשונה והחזקת מכשירי החייאה וערכות עזרה ראשונה בבתי ספר, התשס"א– 2001 (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר הבריאות ולעניין תקנה 2 – באישורו, ולמעט לעניין פרק ב' – באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

	הגדרות
	1.
	בתקנות אלה – 

	
	
	"חוק ציוד רפואי" – חוק ציוד רפואי, התשע"ב–2012;

	
	
	"המנהל" ו-"הפנקס" – כהגדרתם בחוק ציוד רפואי;

	
	
	"תעודת הרישום" – כמשמעותה בחוק ציוד רפואי.

	

	פרק א': החזקת מכשיר החייאה

	דרישות ממכשיר החייאה
	1. 
	מכשיר החייאה יהיה מסוג שרשם המנהל בפנקס כמכשיר החייאה המיועד להצבה במקום ציבורי ובהתאם לאותו רישום, והוא יהיה נייד, קל לנשיאה ומיועד לשימוש על מבוגרים ועל ילדים."



 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

זה בהתאמה להגדרה בחוק של מכשיר החייאה. נכון?

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

עדי, כשאת אומרת "ועל ילדים", תסייגי לנו מאיזה גיל. מה כתוב בחוק?

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

אני אקריא: "דפיברילטור חיצוני אוטומטי המיועד להסדיר פעילות חשמלית של הלב, במבוגרים ובילדים". אני זוכרת שהיה דיון על זה כשדנו בהצעת החוק, וגורמי המקצוע אמרו לגבי המכשירים שלא שיש גילאים מסוימים אלא המכשיר צריך להיות מיועד לילדים. אפשר אולי לשאול את המומחים ממד"א.

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

כן. זאת שאלה מקצועית. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

מאה אחוז. עדי, תמשיכי.

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

	"חובת החזקת מכשיר החייאה 
	3.
	 מחזיק בית ספר בו לומדים יותר מ-500 תלמידים, יציב מכשיר החייאה אחד לפחות, במקום מרכזי ונגיש בכל שעות הפעילות בתוך בית הספר שבהחזקתו." 



 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

כאן יש לי הערה על המילים "בכל שעות הפעילות". לדעתי זה עלול לייצר עניינים של פרשנות מתי בית הספר פעיל ומתי לא. השאלה למה צריך את המילים האלה, פשוט צריך שיהיה בכל זמן נתון בבית הספר מכשיר החייאה.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

אנחנו מבקשים למחוק את המשפט הזה.

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

אבל בכל זמן נתון יכול להשתמע שגם בחצות אולי לכאורה זה אמור להיות זמין.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

כן, אם הוא מוצב. היות וגברתי למדה בבית ספר, את יודעת שהמנורה בבית הספר או חדר המורים או המקרר או תיק עזרה ראשונה, נמצאים שם גם בחצות, אז גם מכשיר ההחייאה יהיה בחצות.

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

אבל לא יוציאו אותו מהארון ויחזירו אותו.

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

נכון, אבל הוא לא נגיש כי בית הספר נעול.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

אני משער שאפשר למצוא לזה פתרון, אבל מה יהיה אם מגיעה קבוצה או שתי קבוצות או שלוש קבוצות שבאו לקבל שיעורי תגבור בשעה חמש, שש, שבע בערב. 

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

אז אין בעיה, אז בית הספר פתוח והוא פעיל.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

אנחנו שומעים היום על בתי ספר שעובדים כקמפוסים וזה לא בשעות הלימוד, זה לא משמונה עד ארבע או משמונה עד שלוש. 



 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

אז באיזה שעה הם באים? ברגע שבאים תלמידים אנחנו קוראים לזה שעות פעילות. הכוונה הייתה להבהיר שבאמת ביום שבת בית ספר במגזר היהודי הוא נעול, בחצות גם, אלה לא שעות הפעילות ושעות הלימודים.

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

אבל הרי זה לא שהמנהל ייקח איתו ערכת החייאה הביתה בשבת. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

סליחה שאני קוטעת אותך. זה נתון לפרשנות.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

עדי, ההערה של היועצת המשפטית היא מאוד נכונה, אנחנו דורשים מכם לסגור את המשפט הזה – במקום מרכזי ונגיש. 

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>   

אני רוצה לחדד. ישנם בתי ספר שבשבת כן מתקיימת שם פעילות.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

בוודאי. 

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>   

לצורך העניין, במגזר החרדי יש תנועות נוער וארגוני נוער, כמו בתיה למשל, שפועלים רק בשבתות בבתי הספר. אין צורך. המכשיר צריך להיות בבית הספר, וזהו. 

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

אני גם עשיתי השוואה. יש חוק מיוחד לאחזקה של מזרקי אפינפרין בבתי ספר, אפרופו הנושא של ילדים אלרגיים. עשיתי השוואה בין הנוסחים ושם כתוב: מחזיק במוסד חינוך יחזיק תכשיר אפינפרין אחד לפחות בכל מינון שמתאים לגילי התלמידים הלומדים באותו מוסד בהתאם למינונים אלה, זאת אומרת הוא צריך להחזיק במוסד החינוך.

פה, הם העתיקו את זה, בכל שעות הפעילות של המוסד, אבל אני חושבת שהמילים האלה יכולות לייצר פרשנות שהיא בעייתית. 

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

לא כדאי שתהיה האחדה? כמו שאת אומרת, באמת עבדנו במקביל.

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

אני לא חושבת. אני אומרת, נכון שזה כמו בתקנות של האפינפרין אבל אני חושבת שזה יכול לייצר שאלה האם בדיוק הייתה שם פעילות או לא הייתה שם פעילות, האם פעילות זאת פעילות רשמית או לא פעילות רשמית.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

בדיוק. אם הייתה לי הגדרה ברורה של פעילות - - -



 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

למעשה, זה צריך להיות בבית הספר. לא צריך להוציא את זה בזמן שאין פעילות, ולבדוק שזה תקין.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

אנחנו נאשר את זה. אורי, משרד המשפטים, בבקשה.

<< אורח >> אורי שלומאי: << אורח >>   

מה שחבר הכנסת אמר קודם על תנועות הנוער שפועלות בשבת, השאלה אם יש לנו חובה לפתוח את בית הספר ואת הארון שבו מצויות הערכות בשביל תנועות הנוער. 

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

לא, לא זאת השאלה, אורי. השאלה היא לא החובה להחזיק את זה עבור תנועות הנוער. השאלה אם המילים האלה לא ייצרו איזושהי אפשרות לטענה שהמכשיר לא היה שם מכיוון שזה לא זמן פעילות. איזה סיבה יש להוציא את המכשיר מבית הספר בערב או בשבת?

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

המכשיר אמור להיות מקובע בארון. אנחנו בהמשך נחזור לעמדה, אבל הכוונה הייתה שנגיד כשאין שעות מזכירות, כשבית הספר הוא סגור ואין שם אנשים אז גם היכולת להוציא - - -

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

אני מצטער, חבריא, עדי. 30 שנה מחיי עשיתי בבתי הספר. לא. בתי הספר מאוד מאוד פעילים גם כשאין מזכירות. אתם לא יודעים מה קורה היום בבתי הספר העל-יסודיים, בהנחה שאין קורונה. זה בתי ספר שעובדים כמו קמפוסים, כולם במרוץ המטורף הזה – בין אם הוא צודק או לא צודק – לציונים.

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

אבל זאת פעילות - -

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

כן, אבל את אומרת פעילות כשהמזכירות לא פתוחה. 

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

- - הכוונה הייתה שבתשע בערב, מוסד חינוך, על פי רוב לא מתקיימת בו פעילות.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

עדי, אנחנו לא רוצים להתווכח אתכם. אנחנו מבקשים שתשנו את זה, נקודה. אנחנו רוצים להצביע על התקנות. 

 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

אני מצטרפת לבקשת הוועדה.

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

כיוון שאנחנו יכולים או לאשר או לא לאשר את התקנות בנוסח שהביאו לנו, אנחנו מבקשים מהם באמת שיורידו את הדברים האלה.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

בוודאי. אנחנו מבקשים מכם. 

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

עדי, אולי תתייעצי בנושא הזה ותתנו לנו תשובה.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

אנחנו ממשיכים.

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

אנחנו מדברים רק על "בכל שעות הפעילות". נכון?

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

רק על זה. תודה.

 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

נכון. אני מבקשת להצטרף לבקשת הוועדה למחוק את המשפט הזה אם הוא נתון לפרשנות ואחריות רבה.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

מיכל, תודה לך. בבקשה, עמדת מכשיר החייאה. עדי, אנחנו לא מתווכחים, אנחנו באותו צד.

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

לא, כמובן. בסדר גמור. אני שומעת כאן את הדברים וגם את ההתייחסות של מיכל כמובן. אלה דברים חשובים. 

	"עמדת מכשיר החייאה
	4.
	1. מחזיק בית ספר יציב את מכשיר ההחייאה בתוך ארון קבוע ייעודי לאחסון מכשיר החייאה (להלן – עמדת מכשיר החייאה), שניתן לפתוח אותו בנקל ולהוציא ממנו את מכשיר ההחייאה בקלות; עמדת מכשיר ההחייאה תהיה מוצבת, ככל הניתן, בסמוך למקום ההצבה של ערכת העזרה הראשונה. 



 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

מצוין. הלאה.

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

	
	"
	1. עמדת מכשיר החייאה תוצב באופן ובמיקום בטיחותיים שאינם מסכנים את התלמידים, ובכל מקרה בגובה שלא יעלה על 160 סנטימטרים ולא יפחת מ-140 סנטימטרים מגובה הרצפה.

	
	
	1. מחזיק בית ספר יציב שלט על עמדת מכשיר ההחייאה או לצדה, בהתאם להוראות תקנה 11 ולתרשים שבתוספת הראשונה.

	שלט המכוון אל מכשיר החייאה

	5.
	מחזיק בית ספר יציב שלט המכוון אל מכשיר ההחייאה בהתאם להוראות תקנה 11 ולתרשים שבתוספת השנייה, בסימונים ובשינויים המחויבים; שלט כאמור יוצב במקום בולט לעין, על פי האמור להלן:

	
	
	(1)	במבנה בית הספר – בגרמי המדרגות בכל קומה, בין אם הוצבה בקומה עמדת מכשיר החייאה, ובין אם לאו, באופן שהמרחק בין שלט לשלט באותה קומה לא יעלה על 50 מטרים;

	
	
	(2)	בסמוך לכניסה לבית הספר וכן לכל מבנה של בית הספר, ככל שקיימים לבית הספר מספר מבנים.

	סדר הפעולות בעת שימוש במכשיר ההחייאה
	6.
	מחזיק בית ספר יציב בצמוד לעמדת מכשיר החייאה, במקום בולט לעין, שלט המפרט את סדר הפעולות לטיפול באדם הזקוק לטיפול באמצעות מכשיר החייאה בהתאם לתרשים שבתוספת השלישית (להלן – סדר הפעולות); עותק נוסף מודפס של סדר הפעולות יוצב בתוך עמדת מכשיר ההחייאה.

	בדיקות תקינות תקופתיות
	7.
	(א)	מחזיק בית ספר ידאג לתקינות מכשיר ההחייאה ויוודא קיום בדיקת תקינות תקופתית בהתאם להוראות היצרן, שתתבצענה על- ידי נציג מקצועי של היצרן או היבואן של המכשיר, באופן שלא יגרע מההוראות שנקבעו בתעודת הרישום.

	
	
	(ב)	מחזיק בית ספר ימנה אחראי שיבדוק אחת לשבוע את שלמות המכשיר, תקינות הסוללות, את נורת החיווי המעידה על תקינות מכשיר ההחייאה, אם ישנה, וכי עמדת מכשיר ההחייאה ניתנת לפתיחה בנקל אם נקבעו לה דלת או סוגר.

	
	
	(ג)	מחזיק בית ספר יהיה אחראי על תיעוד והחזקה של תוצאות הבדיקה ופירוט תאריכי הבדיקה לפי תקנות משנה (א) ו-(ב); העתק תוצאות הבדיקות מהחודש האחרון, שנערכו לפי תקנת משנה (ב), יוחזקו במקום נגיש בסמוך לעמדת מכשיר ההחייאה; תוצאות הבדיקות שנערכו ב-12 החודשים האחרונים לפחות יוחזקו במשרדי מחזיק בית הספר."



 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

עדי, בעקבות ההשוואה בין התקנות של האפינפרין לתקנות כאן, יש שני דברים שיש בתקנות ההן, אני שואלת אם נכון להכניס את זה גם פה, שזה – מחזיק בית ספר יוודא שזה מוחלף באופן מיידי כשצריך להחליף את זה, והדבר השני, בעקבות מה שנאמר פה, נדמה לי על ידי נציג משרד הבריאות, יש שם את העניין של תאריך התוקף, זאת אומרת שיהיה תאריך תוקף ברור, ואני מבינה שלגבי המדבקות יש תאריך תוקף. 

באפינפרין כתוב: מחזיק במוסד חינוך, יוודא בעת הצבת תכשיר אפינפרין במוסד החינוך כי על גבי אריזת התכשיר – פה אולי זה לא האריזה – מסומן התאריך האחרון לשימוש. זאת אומרת, יש פה שני דברים שיש באפינפרין ואולי נכון שיהיו גם פה. 

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

אוקיי. אני אדבר איתך אחר כך לגבי התיקונים. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

אם כי אנחנו הבנו שמה שצריך להחליף זה את המדבקות. המדבקות נמצאות בתוך הערכה, הן לא גלויות לעין. 

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

לכן אני אומרת, אולי צריך באמת שמישהו יהיה מודע, הרי לא סתם זה נכתב.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

אני משער, יש כאן סעיף שמדבר על כך שמחזיק בית הספר ימנה אחראי שיבדוק אחת לשבוע את שלמות המכשיר.

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

אז אפשר גם להסתפק בזה במקרה הזה.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

אני חושב שאפשר להטמיע את זה פה ונסתפק בזה.

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

כן. ולגבי חובת ההחלפה, אז אפשר לשקול שיהיה גם פה.

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

למרות שזה לא נובע משלמות המכשיר? 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

לא, זה חלק משלמות המכשיר. אומר הבחור ממשרד הבריאות שאחת לשנתיים צריך להחליף את המדבקות, ואני חושב - - -

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

שזה פותר את הבעיה?

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>   

בלי זה אין יעילות למכשיר.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

בדיוק. אנחנו צריכים להוסיף משפט לגבי המדבקות.

 << אורח >> יאיר חברוני: << אורח >>   

ברשותכם, אני רוצה להסביר, אדוני היושב-ראש. מדובר בבדיקה אחת קצרה שיכולה להתבצע פעם בחודש, ובדיקה ארוכה. על המדבקות עצמן יש ברקוד עם תאריך תפוגה, כמו לכל מוצר אחר במדינת ישראל ואפשר לבדוק את זה ממש ולראות בעין, 15 שניות. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

היות ואני בא משם, מה שאני מנסה לשאול: אותו אחראי שאני ממנה כמנהל בית ספר, הרי כתוב בלשון התקנות, מחזיק בית הספר ימנה אחראי. 

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

אז אולי נוסיף ב-(ב) את הדבר הזה של בדיקת התוקף.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

אוקיי. שיבדוק אחת לשבוע את שלמות המכשיר, תקינות הסוללות, את נורת החיווי ואת תוקף המדבקות. 

 << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >>   

היושב-ראש, אחראי עזרה ראשונה אחראי כל הזמן בתיק עזרה ראשונה לבדוק את תפוגת התאריך, ללא קשר. מכשירים כאלה פעם בשבוע זה ודאי הרבה, הוא לא צריך לפתוח. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

אז אומרים פעם בחודש.

 << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >>   

אבל אני אומר מעבר, אתם מתמקדים במדבקות. צריך לדבר קודם כול על הסוללות.

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

כן, זה קיים. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

כתוב: נורת החיווי, הסוללות. המדבקות לא כתוב, אנחנו צריכים להוסיף. 

 << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >>   

מדבקה זה 50 דולר, אבל הסוללות לתיאום, שאומנם כשהן לא בשימוש צריך הטענה פעם בהמון זמן אבל העלות שלהן הרבה יותר יקרה. 

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

כן, זה קיים ב-7(ב). אפשר להוסיף גם את התוקף.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

ב-7(ב) כתוב כך – אני רוצה לקרוא ותגידו לי, אדוני שנמצא בזום וגם עדי: מחזיק בית הספר ימנה אחראי שיבדוק אחת לשבוע את שלמות המכשיר, תקינות הסוללות – עונה על ההערה שלך, חבר הכנסת בוסו – את נורת החיווי המעידה על תקינות מכשירי ההחייאה, אם ישנה, וכי עמדת מכשיר החייאה ניתנת לפתיחה בנקל. 

אחרי "על תקינות מכשיר ההחייאה" – יבדוק את תוקפן של המדבקות. 

 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

יש לי הערה אם אפשר. שמתם לב כפי שאמרתי, שהאחריות כולה נופלת על מחזיק בית הספר, במקרים של בתי ספר רשמיים – הרשות המקומית. לא הגיוני הניתוק שבין מקום המכשיר, מפעיל המכשיר והאחריות שמוטלת על מישהו שהוא חיצוני לבית הספר. אין פה ציון, ולו פעם אחת, על אחריות מנהל בית הספר או מי מטעמו.

אנחנו, הרשות המקומית, לא יכולים להנחות את מנהל בית הספר או מי מטעמו לבצע את אותן בדיקות נדרשות. 

ולכן, אני כן מצפה שתהיה פה איזושהי התייחסות לאחריות מנהל בית הספר, שבתוך המוסד שלו והצוות שלו צריך להפעיל את המכשיר, לתפעולו או תפקודו השוטף.

 << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >>   

אני מסכים איתה. יקרה משהו, יבואו לראש העיר.

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

יש עובדים מטעם הרשות המקומית בבית הספר והם יכולים להיות אחראים.

 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

הנה המדינה התנערה מחובתה לחלוטין.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

חבריא, אין דבר כזה בעולם. ליד מחזיק בית הספר חייבים להכניס את מנהל או מנהלת בית הספר. עכשיו בטח יבואו יגידו ארגוני המנהלים – אני לא מאמין שיש מנהל או מנהלת שלא אכפת לה, שאם כבר יש מכשיר אז היא תדאג למנות אחראי ולקחת על זה אחריות. לא מאמין – כמו שלקחנו שנים אחריות על תיק עזרה ראשונה ולא ביקשנו שמישהו יבוא מבחוץ, והאחראי על הבטיחות בבית הספר - - -

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

כן, למרות שיש כאן משהו שהוא טכני וזה פחות מתאים שיעשה את זה מישהו שהוא פדגוגי, לעומת גורמים שכמו שהם מוודאים שיש ציוד בבית הספר, זה אותו עניין של ציוד.

 << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >>   

זה טכני אבל זה משפטי. בסוף, בשעת מקרה יבואו למנהל בית הספר.

 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

אין בעיה. שמנהל בית הספר יסמיך מי מטעמו, כמו שהוא מסמיך גם מי חותם על צ'קים.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

חבל, לא שמענו את ההערה שלך, גברתי. 

 << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >>   

היא אומרת שזה טכני.

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

לא, אבל זה לא אותו דבר כמו לחתום על צ'קים. 

 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

יותר גרוע. זה חיי אדם. 

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

ברור. אני לא ממעיטה מהערך של זה, אני אומרת שיש פה עניין של ציוד ושל אספקה, אלה דברים שהם טכניים. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

גברתי, את לא שומעת אותי, אני מבקש. מנהל בית הספר אחראי על תקינות נורת החשמל ואחראי פעם בשנה לקרוא לממונה הבטיחות והוא עובר איתו אישית ולוקח אחריות מהחשמל ועד לגרם מדרגות שהוא לא תקני ועד לגובה של מעקה. זה באחריות מנהל בית הספר. למרות שזה לא רשום בשום מקום, אבל כך. 

אני לא חושב שצריך להיות ארון אחד שיש בו מכשיר החייאה שצריך לבוא מישהו מהעירייה לבדוק ולקחת על זה אחריות. זה חלק ממבנה בית הספר, זה חלק מחיי בית הספר, זה חלק מהאחריות שלנו. חבל שאין כאן מישהו מנציגי המנהלים להביע את דעתו וחבל שבדיון כזה אנחנו לא מזמינים מנהלים כי בסופו של דבר הם ייקחו את האחריות. 

אז אני מבקש מעדי, המשפטנית שלנו, האם אפשר להוסיף את ההערה הזאת.

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

אני לא חושבת שזה נכון להגיד שזה המנהל. שוב, יש לנו עוד גורמים בתוך בית הספר שהם הרבה פעמים עובדי הבעלות או עובדי הרשות המקומית, כמו שיש דאגה לתקינות שיהיו מספיק דפים לצילום או חומרי ניקיון, באותה מידה אפשר לראות שיש את המדבקות.



 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

אם לא היו דפים לצילום בבית הספר, היו הולכים לראש העיר? היו באים אליי. חבריא, אתם צריכים להבין שברגע שנסגרת הדלת, המנהל הוא האימפרטור של בית הספר. הוא אחראי על כל מה שקורה, על אחת כמה וכמה, ואני חושב שאנחנו עושים עוול למנהלים. אני משוכנע שכל מנהל שיציבו מכשיר החייאה בבית ספרו, הוא יפעל כדי שמכשיר ההחייאה יהיה הכי תקין ובזמינות הכי גבוהה. ובואו, לא נעשה את מלחמתם כאילו כל מה שהם רוצים לעשות זה לדאוג שהילדים יעברו את ציוני הבגרות. 

 << אורח >> שאלתיאל רם: << אורח >>   

סליחה, ברשותכם. אנחנו צריכים לחשוב על זה שוב. בבית ספר יש כל כך הרבה מרכיבי ביטחון, החל ממקלטים, מרחבים מוגנים, מערכות סינון.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

מי אחראי על זה?

 << אורח >> שאלתיאל רם: << אורח >>   

מי שאחראי על תחזוקת מרכיבי הביטחון בבית ספר וגם לבדוק את התקינות באופן שיטתי וסיסטמתי זו הרשות המקומית או הבעלות. המנהל, כמובן שיש לו אחריות כוללת להפעיל, להתריע על חוסר תקינות, זה בוודאי, אבל עכשיו להוסיף עוד משפט – זה מזכיר לי את הדיון על הקורונה, שרצו שהוא גם יהיה אחראי ואחראי. אני חושב שאנחנו צריכים להיות זהירים עם הדבר הזה כי בית ספר מלא במכשירים, מלא בתחזוקה באופן שוטף, הסיפור של מכשיר ההחייאה הוא לא מיוחד. יש עוד הרבה אמצעים שהמנהל צריך לעשות, מה שנקרא לעקוב אחרי זה באופן שיטתי, אנחנו צריכים להיות זהירים עם זה. זה מה שאני ממליץ. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

למה להיות זהירים עם זה? תגיד לי, מה יש לכם? למה להיות זהירים עם זה? מנהל בית ספר, עם כל האחריות – ויש עליו אחריות נוראה – בראש ובראשונה צריך להיות אחראי על מכשיר החייאה בבית הספר שלו ולא לחכות שהרשות תשלח מישהו, עם כל הכבוד. 

 << אורח >> שאלתיאל רם: << אורח >>   

יש לו אחריות להתריע על תקלה.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

בסדר גמור. אוקיי, אז אם הוא בודק שהסוללות לא עובדות, שיתריע ושיבואו מהרשות להחליף.

 << אורח >> שאלתיאל רם: << אורח >>   

אבל אין לו סיסטם, אין לו עכשיו מערכת של בדיקת תקינות של כל המערכות בבית ספר. 

 << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >>   

למי יש את הסיסטם? לראש העיר?

 << אורח >> שאלתיאל רם: << אורח >>   

נתת הערה של מנורה או משהו בסגנון. אמרתי בלשון – צריך להיזהר מזה, לחשוב על זה מחדש כי זה יגרור אותנו לעוד הרבה דברים אחרים. בסוף הוא צריך לחנך וללמד. 



 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

אני רוצה להדגיש ולחדד את ההבדל בין כל הדברים. יכול מנהל בית הספר להטיל על אב הבית או מי מטעמו את הבדיקה התקופתית, אבל חשוב שיובהר. מנהל בית הספר אחראי גם על כל טיפולי התחזוקה וליקויי הבטיחות של בית הספר. 

אנחנו עדים לכך לצערי מהתוצאה הסופית ומבתי המשפט. מי שנתבע הוא לא אב הבית שלא תיקן. הוא מנהל בית הספר.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

אני ככה חשבתי, מיכל - -

<< אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

הרשות המקומית כי היא אחראית על המבנה ועל - - -

 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

עם כל הכבוד.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

- - וככה נהגתי 30 שנה וככה נהגו כל חבריי וחברותיי כמנהלים. תמיד אם קרה משהו, כשנפל עמוד במגרש הכדורסל, תבעו את הרשות ואת מנהל בית הספר.

 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

לכן, אני לא רואה למה עושים הפרדה. 

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

משרד החינוך נתבע בהיבט של פיקוח, של קביעת תקנים וכו', אבל האחריות הישירה - - -

 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

אני נתתי את הדוגמה לא בכדי להגיע למצבים כאלו חלילה. לו אני מנהלת בית הספר, הייתי רוצה לראות במו עיניי את הבדיקה שנעשתה, לא יודעת אם הייתי עושה את זה בעצמי, אבל אי אפשר לפטור. מבחינתי מנהל בית הספר הוא האחראי לא רק על הפדגוגיה - ותסלחו לי, משרד החינוך, אתם יודעים את זה טוב מספיק - אז הוא אחראי גם על בטיחותם ושלומם וחייהם של התלמידים. 

אני רואה בזה עזרה למנהל בית הספר לעשות את זה. אני לא רוצה שהטלת האחריות תיזרק שוב ושוב על הרשות המקומית. כמו שאי אפשר לנהל בית ספר מהמטה בירושלים, אי אפשר לנהל את בית הספר מהרשות המקומית, מאיזשהו מטה ברשות המקומית. 

יש מנהלים, הם יודעים הכי טוב מה נעשה בתוך המבנה שלהם, וכדאי שגם יהיו אחראים לכך. אני לא נותנת פה אחריות לחייו של תלמיד והכול על ראשו של מנהל, אבל לנהל זה לנהל את הפדגוגיה ואת הצוות ואת התלמידים ואת ההורים, את התקציב ואת הבטיחות. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

מיכל, אני מבין וקיבלתי פה סיוע להבנתי, שלא דיברתם קודם עם משרד החינוך. זאת הפעם הראשונה שאתם מתייחסים.

 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

לא. לצערי, לא ראיתי את התקנות קודם לכן. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

אוקיי. בכל אופן, היות ואני רוצה לקדם את העניין ולהצביע על התקנות, נחזור למשרד החינוך. היועצת המשפטית. 

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

אני רק אומרת שמכיוון שהחוק מטיל את האחריות הכוללת בנושא הזה על המחזיק, והחוק קובע את זה, אפשר לקבוע פה פרטים בתקנות, גם להטיל אחריות מסוימת על גורמים אחרים וזה באמת בסמכותו של משרד החינוך שקבע את התקנות לשקול את זה, אבל האחריות, היא לא תוסר לדעתי גם מהמחזיק - - 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

בוודאי. 

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

- - אחריות בחוק, ואז בכל מקרה צריך אולי איזשהו מנגנון של קשר בין הרשות המקומית למנהלים כדי שהרשות המקומית תדע שהדברים נעשים.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

שאלתיאל. שמעת את ההערה של היועצת המשפטית?

 << אורח >> שאלתיאל רם: << אורח >>   

שמעתי את ההערה. למנהל בית ספר יש אחריות כוללת, אונליין, כל הזמן, עם חוזר מנכ"ל לשעת חירום להכין את הילדים למלחמה לירי טילים, עם חוזר מנכ"ל בטיחות.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

נכון.

 << אורח >> שאלתיאל רם: << אורח >>   

האחריות היא באופן טבעי של המנהל, זה ברור. אנחנו דנו באותה ועדה גם על סוגיית הקורונה, רצו לרשום בתקנות שמנהל בית ספר יחתום כחותמת שהוא מנהל את הקורונה, ועובדה שהורידו את הסעיף הזה כי האחריות היא ברורה. לא כל דבר צריך לרשום. האחריות שלו הכוללת על חיי התלמיד, מה שנקרא בזמן הלימודים ובפעילות חוץ בית-ספרית, היא ברורה. לא על כל מכשיר. יש מכשיר לרעידת אדמה, לא הגענו לניואנסים האלה.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

שאלתיאל, חשבתי שאני מבין כמוך, אבל אתה הוא זה שעשית הבהרה ברורה. אני מסכים איתך לגמרי שזה ברור בין הדברים ומתחת לדברים ומעל הדברים, שהמנהל אחראי לכל מה שקורה בבית ספרו, ובכלל זה גם למכשירים מהסוג הזה שבוודאי הרשות היא זו, וכתוב בלשון החוק "המחזיק", אבל אי אפשר לבוא ולהגיד שאירוע שתלוי ארון בטיחות שיש בתוכו מכשיר החייאה, יגיד מנהל בית הספר: אני אחראי על הקישוטים מסביב ועל צבע הקיר ועל המעקה, אבל על הארון הזה במיוחד אני לא אחראי. זה הסיפור. אם אתה אומר שזה בכלל אחריותו, באו דברים על דיוקם. 



 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>   

מי אחראי היום על תיק עזרה ראשונה?

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

זו לשון החוק, שהאחריות על ההצבה ועל העניין של היכולת להשתמש בו, חלה על המחזיק. כלומר, אנחנו יכולים להגיד שהלשון כרגע של האחראי, יכול להיות באמת שיהיו מקומות שהרשות, מי שהיא תמנה שיהיה אחראי זה יהיה המנהל או מישהו אחר, אבל בראש ובראשונה החובה היא של אותה בעלות. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

חבריא, הרשות לא יכולה להגיד למנהל, אתה אחראי על זה ואתה לא אחראי על זה. אתם טועים. הרשות מדברת, אם המנהל הוא מנהל שלה אז היא יכולה לדבר איתו; אם המנהל הוא מנהל של משרד החינוך או של בעלות אחרת, הרשות – לא ראש עיר ולא סגנו ולא מחזיק תיק החינוך – יכול לדבר איתו על אידיאולוגיה חינוכית, הוא לא יכול להגיד לו על מה אתה אחראי ולא אחראי בבית הספר. רק המחזיק של בית הספר יכול להגיד לו, אז תדייקו בדברים שלכם, וטוב שזה כך.

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

נכון, אבל גם כיום אנחנו יודעים שבבתי ספר רשמיים, הרשות אחראית על המבנה. אם יש תקלה, אם יש איזשהו - - -

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

שאלתיאל, תסכם את הדברים שלך כי דווקא הצליל של הדברים מצא חן בעיניי. אולי אתה תסכם ונמשיך הלאה. 

 << אורח >> שאלתיאל רם: << אורח >>   

אני אומר שהאחריות הכוללת על כל מה שקורה במוסד החינוכי היא של המנהל, ולא כל דבר צריך לרשום ברשומות – באחריותך לוודא שהחלון תקין, שהמנורה תקינה. זה ברור, לא כל דבר צריך לרשום אותו. אני חושב שצריך להשאיר את זה כמו שזה.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

תודה רבה. שאלתיאל, אנחנו נשאיר את זה כמו שזה. תודה. בבקשה, עדי, תמשיכי.

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

פרק ב': הצבת ערכת עזרה ראשונה, צריך להגיד שהוא לא באישור הוועדה בגלל שאין בחוק.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

כן, אז נעבור. לא צריך את זה אם זה לא באישור הוועדה. 

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

אפשר להגיד שיש חובה להציב.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

יש חובה בהצבת ערכת עזרה ראשונה. יש עוד משהו? מירב, אין צורך לקרוא את פרק ב'?



 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

לא. תקריאי שילוט. הם רואים את זה לפניהם. 
<< אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

	"פרק ג': שילוט

	 הוראות כלליות נוספות לעניין השילוט
	11.
	מחזיק בית ספר ידאג כי בשלט המוצב לפי תקנות 4(ג), 5 ו-8(ב) יתקיימו כל אלה:

	
	
	(1)	הוא עשוי חומר קשיח;

	
	
	(2)	הוא מקובע למקומו באופן שאינו ניתן להזזה, להסרה או לתנודה;

	
	
	(3)	אם השלט מוצב במקום חשוך – יותקנו סידורי הארה מתאימים, באופן שמלוא תוכנו של השלט יואר, או שיוצב שלט הזוהר בחושך;

	
	
	(4)	הכיתוב על השלט יהיה באותיות דפוס ברורות וקריאות ובשפה המתאימה לאוכלוסייה השוהה בדרך כלל בבית הספר."



 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

הוראות מעבר, מאוד חשוב לקרוא אותן. בבקשה.

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

	"פרק ד': הוראות כלליות

	הוראת מעבר
	12.
	עד לתחילתו של חוק ציוד רפואי, יראו לעניין תקנות אלה מכשיר החייאה הרשום בפנקס האבזרים והמכשירים הרפואיים המתנהל במשרד הבריאות (להלן – פנקס האבזרים והמכשירים הרפואיים) כרשום בפנקס כאמור בתקנה 2, ואת תנאי הרישום שנקבעו למכשיר בפנקס האביזרים והמכשירים הרפואיים כהוראות שנקבעו בתעודת הרישום כמשמען בתקנה 7(א); רישומו של מכשיר כאמור יהיה תקף עד תום תקופת תוקפו של הרישום כאמור, אלא אם כן נמחק קודם לכן לפי הוראות חוק ציוד רפואי.

	תחולה
	13.
	הוראות סעיפים 3א ו-3ב לחוק, כנוסחן בחוק המתקן, יחולו על כלל בתי ספר החל מתאריך 1.1.2021 בשנת הלימודים תשפ"א."  



 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

דרך אגב, חוק ציוד רפואי, אני רואה שתוקפו תלוי בהתקנת תקנות בגדול. מישהו ממשרד הבריאות יודע מתי הוא אמור להיכנס לתוקף?

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

משרד הבריאות.

 << אורח >> יאיר חברוני: << אורח >>   

אני לא מכיר את הסוגיה. 

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

אוקיי.



 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

נציין שיש תוספת ראשונה ויש תוספת שלישית, שמדברת על השלטים למיניהם, יש תוספת חמישית שמדברת על תכולת תיק עזרה ראשונה, זה לא צריך את אישורנו. 

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

זה דברי הסבר.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

יש את דברי ההסבר שאנחנו לא צריכים לאשר אותם.

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

יש לי רק עוד שאלה מהחוק, האם זה נשקל. בסעיף 3(א) – זה גם לגבי ערכת עזרה ראשונה אבל בהקשר שלנו במכשיר החייאה – רשאי השר לקבוע בתי ספר שלגביהם תהיה חובה להציב יותר ממכשיר החייאה אחד, וכאן זה לא נקבע. רציתי לדעת אם זה נשקל כי הוועדה חשבה שאולי בבתי ספר גדולים יהיה צורך. 

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

התייעצנו עם משרד הבריאות ולא קיבלנו איזשהן הנחיות מקצועיות בהקשר הזה.

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

אוקיי. כי הוועדה סברה בזמנו שאולי בבתי ספר גדולים יש מקום שיהיה יותר מאחד.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

אני זוכר. אני אומר לכם, בגלל חשיבות הנושא אני כבר רואה את ראשי הערים בגלל האחריות שלהם, וראשות הערים ואת מנהלי בתי הספר בבתי ספר גדולים, עושים הכול כדי שיהיה יותר ממכשיר אחד. אין לי שום ספק, שום ספק. החשיבות של מכשירי ההחייאה היא חשיבות עליונה. הלוואי ובתקופתי יכולנו לשים את זה אז לפני 20 ו-30 שנה. אני כל כך שמח על כך. אדוני חבר הכנסת טייב, רוצה להגיד משהו?

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>   

לא. כמו שאמרנו בהתחלה, מעבר למספר ולכמות, שזה מבחינתנו לא קשור לתקנות, זה קשור לחוק - -

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>   

- - אנחנו כבר ברגעים אלה עובדים על הדבר הזה.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

בסדר. מנהלת הוועדה, מישהו מכם? מישהו בזום רוצה להעיר הערה אחרונה? אנחנו מצביעים על התקנות עכשיו. 



 << אורח >> שאלתיאל רם: << אורח >>   

אני רוצה להתייחס כדי שאני אהיה מובן. בתחילת השיחה אמרתי שבסוף תשפ"א אנחנו נגיע למצב שבכל בתי הספר מעל 500, על פי מה שמוגדר 500, נכון לכתיבת אותו קול קורא. זאת אומרת, יכול להיות שבית ספר עבר מצב מ-480 ל-520, אז הוא לא קיבל כי בכתיבת הקול קורא היו בו 480. אז לתשומת לבכם. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

שאלתיאל, אל תדאג. אל תדאג, יקירי. אם יהיו 520 ולא יהיה שם, תאמין לי, אנחנו יודעים איפה לאתר אותך. אנחנו סומכים עליך, זה בסדר גמור. ברורה לנו ההערה שלך. אני בכלל לא חושב שיושב מישהו במשרד החינוך שמנסה להתחכם. אנחנו מודים לכם על שיתוף הפעולה שלכם. מיכל מהשלטון המקומי, רצית להגיד משהו?

 << אורח >> אורי שלומאי: << אורח >>   

אני רוצה עוד פעם לחדד את העניין של "בכל שעות הפעילות". אני באמת לא ירדתי לסוף דעת הוועדה בעניין הזה. 

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

אורי, אני רק אגיד שבדקתי את עצמי שוב בעניין של תקנות האפינפרין, שם נאמר "הזמין בכל שעות הפעילות", דבר שהושמט פה. 

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

למה? יש כאן "זמין". 

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

לא. כתוב: "במרכז מרכזי ונגיש בכל שעות הפעילות". באפינפרין כתוב שהוא יהיה זמין בכל שעת הפעילות, לא כתוב שהוא יוצב בכל שעת פעילות. אתה רואה את זה בתקנות אפינפרין?

 << אורח >> אורי שלומאי: << אורח >>   

הבנתי. לגבי זמינות היה לי קושי. 

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

בגלל זה זה קפץ לי כי לא הגיוני שזה יוצב רק בשעות הפעילות. אתם רוצים שנעשה התאמה לתקנות האפינפרין?

 << אורח >> אורי שלומאי: << אורח >>   

לא, אבל אז זה כן ייצור קושי. אני לא יכול להבטיח זמינות גם לא בשעת הפעילות. זמינות זה עניין של איפה המפתח של הארון, איפה מי שיכול - - -

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

להיפך. להיפך. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

אם אתה קורא את התקנות, כתוב: לפתוח בנקל. אין מפתח שם. גם אם זה בתוך ארון, זה פתיחה בנקל. לא יהיה שם מפתח תלוי. 



 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>   

אסור שיהיה מפתח למכשיר החייאה, אין בזה שום היגיון. והפוך, אני אומר, אם יפעלו תנועת נוער או ארגון באותו בית ספר, ושלא יקרה, אנחנו נגיע למצב שנצטרך את מכשיר ההחייאה, אין לי ספק שמישהו ישתמש בו. אנחנו לא נשאיר את זה ככה כי זה לא רשום בתקנות. 

 << אורח >> אורי שלומאי: << אורח >>   

דווקא זה מה שמטריד אותי כי זה מחייב אותי כמנהל בית ספר או כרשות - - - 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

יכול מאוד להיות שהשימוש בתנועת נוער גורם – בסדר גמור, אנחנו מדברים על תלמידי בית הספר, אבל ברגע שזה יהיה זמין בכל שעות הפעילות אני חושב שזה מכסה גם את מה שחבר הכנסת טייב אומר.

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

אני אבהיר. בגדול, אני מניחה שרציתם להעתיק את התקנות האלה ולעשות אותן בהתאמה, כמו שעדי אמרה, לתקנות האפינפרין. אני אקריא איך זה כתוב שם: "הוחזק במוסד החינוך מכשיר החייאה בהתאם לחוק לימוד עזרה ראשונה ולהוראות לפיו, יוחזק תכשיר האפינפרין בתוך הארון הקבוע הייעודי לאחסון מכשיר ההחייאה, ובלבד שהארון ניתן לפתיחה בנקל, מצוי במקום מרכזי ונגיש..." – לא, זה לא זה. אני מחפשת את המקום שכתוב זמין בכל שעת הפעילות.

"מחזיק מוסד חינוך יציב את תכשיר האפינפרין במקום מרכזי ונגיש במוסד החינוך הזמין בכל שעות הפעילות של המוסד", שזה הבדל ממה שכתוב אצלנו, מקום מרכזי ונגיש בכל שעות הפעילות. אתם מבינים מה אני אומרת?

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

כן. 

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

חסרה רק המילה "הזמין".

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

הכוונה היא שהמקום הוא נגיש בכל שעות הפעילות של המוסד. המקום נגיש וזמין. 

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

אם פשוט ננסח את זה באופן זהה לזה שכתוב לגבי תקנות אפינפרין? זמין בכל שעות הפעילות.

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

אני חושבת שאפשר להציע את זה, פשוט להעתיק את הנוסח מתקנות האפינפרין. משהו קפץ לי פה כי זה באמת לא הגיוני לנסח את זה ככה.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

עדי, תאשרי בבקשה את בקשתנו. גם אתה, אורי. 

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

כן. לאחד את זה נשמע נכון. 

 << אורח >> אורי שלומאי: << אורח >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

תודה רבה. 

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

כי זאת הייתה הכוונה, שבאמת הזמינות תהיה כשהמוסד, יש בו פעילות כזאת או אחרת. 

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

כן, אבל זה לא שהמכשיר יהיה שם רק בשעות הפעילות כי זה באמת לא הגיוני.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

מאה אחוז. תודה רבה. אני מביא את התקנות להצבעה. מי בעד? 

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

אני רוצה להגיד, שנדע את כל התוספות. ב-7(ב) הוספנו את בדיקת התוקף של המדבקות. 

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

אוקיי.

 << אורח >> עדי נועם סביר: << אורח >>   

גם את ההחלפה של המדבקות אחרי שימוש ציינתם. 

 << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >>   

כן. ושיוחלף באופן מיידי בעת הצורך. זו גם תוספת שמוסכמת עליכם. אלה שלושה תיקונים.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

מי בעד התקנות?

הצבעה

בעד – 2
אושר.

 << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>   

זה מדהים. שני חברי כנסת פה, בפה מלא. כל מי שנמצא בזום, תודה רבה לכם, אי אפשר היה להעביר את זה בלעדיכם. תודה רבה, תבורכו. משרד החינוך – שאלתיאל, תודה רבה לך אדוני, חברי הכנסת, גברתי היועצת המשפטית, מנהלת הוועדה, כל תומכי הוועדה. היו ברוכים.

תודה רבה. הוועדה נעולה.

 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:20. << סיום >>