פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



43
ועדת הכלכלה
17/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 117
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, א' בכסלו התשפ"א (17 בנובמבר 2020), שעה 10:00



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 2), התש"ף-2020 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב מרגי – היו"ר


מוזמנים: 
	איציק יוניסי
	–
	מנהל תחום הנדסה, משרד האנרגיה

	שבתי אלבוחר
	–
	ממונה יועץ משפטי, משרד האנרגיה

	אוריאל בבצ'יק
	–
	ראש אגך אנרגיה מקיימת, משרד האנרגיה

	נטע שפירא
	–
	עו"ד, משרד המשפטים




משתתפים (באמצעים מקוונים):
	דניה קאופמן
	–
	המחלקה הפלילית,. משרד המשפטים

	סמי אהרון
	–
	ראש ענף מערכות אנרגיה, מכון התקנים

	עוזי אלוף
	–
	מהנדס ראשי, מהעבדה לחשמל ואלקטרוניקה, מכון התקנים

	רז הילמן
	–
	סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

	בעז ברזילי
	–
	מנהל ענף החשמל והאלקטרוניקה, איגוד לשכות המסחר

	אילן בר
	–
	מנכ"ל מעבדות חרמון

	דין רז
	–
	סמנכ"ל רגולציה, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

	מרדכי שרפסקי
	–
	ראש אגף רגולציה, חברת יס

	רחל גור
	–
	מנהלת תחום משלה, לובי 99

	גלעד וולקר
	–
	סמנכ"ל פרויקטים ברנמילר אנרג'י




ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון

מנהלת הוועדה:
עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
רויטל יפרח


 << נושא >> הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 2), התש"ף-2020,  מ/1347 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. היום ה-17 בנובמבר 2020, א' בכסלו התשפ"א. הנושא על סדר היום: הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 2), התש"ף-2020, מ/1347. אנחנו נמצאים הליך החקיקה. היו לכם מטלות ושיעורי בית. אתה מכיר את המושג הזה? גם אצלכם היה? למדת בארץ?

 << אורח >> שבתי אלבוחר: << אורח >>   

לא, למדתי בניו-יורק, NYU. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

נתנו לכם מטלות לשיעורי בית?

 << אורח >> שבתי אלבוחר: << אורח >>   

לפעמים, כן. 


<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

חשבתי שזו מחלה ישראלית. אני מקווה שיום אחד זה ייגמר.

 << דובר_המשך >> שבתי אלבוחר: << דובר_המשך >>   

גם אני.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

צריך ללמד איך ללמוד. צריך ללמד איך לאהוב ללמוד. אני פורק תסכולים מהקדנציה הקודמת כיו"ר ועדת החינוך. הקורונה הייתה הזדמנות שהוחמצה למערכת החינוך. לא רק שהוחמצה, גם יוצאים ממנה עם קצת צלקות, וחבל. זו הייתה הזדמנות להוכיח להסתדרות המורים וארגון המורים שאפשר אחרת, להוכיח להנהלת משרד החינוך שאפשר עם אותו משאב להיות יעילים יותר, לתת יותר, ולתלמידים – הם יוכיחו לנו שאפשר ליהנות מלימודים כשהם מגושרים בצורה אחרת. יש מקצועות שהייתי אומר לכם לשים אותם בארכיון של הספרייה הלאומית כבר בשנתון מסוים ולהתקדם עם מקצועות הליבה העיקריים פלוס סט ערכים ולא יותר מזה, ומרחבי למידה, ופחות בחינות ויותר עבודות. הנה, הצעירים שבינינו מחייכים. הם אומרים: בולעים, בולעים – מקיאים ושוכחים. הנה נתתי לכם פרק טעימה בחינוך, זה היה בשבילי. מותר לי, על חשבוני, על חשבון בעל הבית.

איתי, תן לנו רקע ונתחיל בדיון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אדוני, בדיון האחרון שהתקיים ב-27 באוקטובר, הוועדה אישרה סעיפים לא מעטים בהצעת החוק שנוגעים לליבה של ההסדר בחוק מקורות אנרגיה לעניין נצילות אנרגטית של מכשירי חשמל. הוועדה אישרה עד סעיף 4 להצעת החוק. הסעיף הבא שיש לדון בו הוא סעיף 5, וכאן אנחנו נכנסים לפרקי הפיקוח והאכיפה המנהלית. נוספה לנו חובה במהלך הדרך לעניין סעיף 3ט רבא  – חובת משווק להציג תווית דירוג אנרגטי. זה סעיף שמעלה גם סוגיות צרכניות, ובהקשר אליו עמדנו בקשר יחד עם נציגי הממשלה כמובן, עם הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, ואני חושב שהגענו לנוסח הרבה יותר ברור ממה שפורסם בנוסח הכחול.

יש עוד איזה חידוד לעניין האכיפה, אני אגיד אותו כשנסיים לקרוא את הסעיף. אני מציע שעורך דין אלבוחר יקרא את סעיף 3ט.

 << אורח >> שבתי אלבוחר: << אורח >>   

בשמחה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא, אני מציע שכרגע נגיע לסעיף 3ט ולאחר מכן... אני אקרא:

	
	"חובת משווק להציג תווית דירוג אנרגטי
	3ט.
	(א) 	משווק שקיבל תווית דירוג אנרגטי מיבואן או מיצרן כאמור בסעיף 3ח, ידביק או יטביע את התווית במקום בולט לעין על גבי המכשיר החשמלי; לא יציג משווק מכשיר חשמלי, אלא אם כן  מודבקת או מוטבעת תווית כאמור על גבי המכשיר; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע חובת הצגה של התווית במקומות נוספים כפי שיקבע.  

	
	
	
	
	
	(א1)	לא יפרסם משווק מכשיר חשמלי, ובכלל זה לא יציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר חשמלי או חפץ הנחזה כמכשיר חשמלי, אלא אם כן ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר.

	
	
	
	
	
	(ב) 	על אף הוראות סעיף קטן (א), בשיווק מרחוק יציג משווק לצד תיאור המכשיר החשמלי, במקום תווית הדירוג האנרגטי, את הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי; נוסף על האמור, במסמך שמוסר משווק לצרכן לפי סעיף 14ג(ב) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981‏, יכלול המשווק גם את הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי; השר רשאי לקבוע נתונים נוספים" – וכאן אנחנו נחדד: בדבר נצילות אנרגטית – "שעל משווק להציג בשיווק מרחוק לפי הוראות סעיף קטן זה; לעניין זה, "שיווק מרחוק" – כהגדרתו בסעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981‏.



כאן אני מוכרח להגיד ששיווק מרחוק הוא שיווק שלא בנוכחות משותפת של הצדדים. למשל, הדוגמה הנפוצה ביותר הוא שיווק באינטרנט. ולעניין הסנקציה על הפרת הסעיף הזה – כאן יש את החידוד שאמרתי שאני אוסיף, שהוסכם גם עם הרשות להגנת הצרכן, שהפרה של הוראות סעיף 3ט(ב), עניין השיווק מרחוק, יראו אותה כהפרה של הוראות סעיף 14ג רבא לחוק הגנת הצרכן שעניינו חובות של עוסק בגילוי לצרכן בעסקה של מכר מרחוק ושיווק מרחוק.

ולממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן ולמפקח של הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן יהיו כל הסמכויות לעניין זה לפי פרק ה וה1 לחוק הגנת הצרכן.

סכום העיצום הכספי בשל הפרת ההוראות האלה, של 3ט(ב), יהיה כאמור בסעיף 22ג(א) לחוק הגנת הצרכן, שזה 22,000 לתאגיד ו-7,000 ליחיד. זאת המסגרת של הסעיף הזה.


 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

יש התייחסויות? כמובן, כן. מאז שהחמאתי לכם, אני מפסיק להחמיא בדיונים. זה מעורר לכם את המוטיבציה. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

תודה רבה. בוקר טוב. אני מלשכת המסחר. אני רוצה להתייחס גם לסעיף 3ח שכבר הצביעו עליו - -
 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

חבל על הזמן שלך ושלי. אנחנו בסעיף 3ט. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

על סעיף 3ח הערה טכנית: כתבתם שיבואן או יצרן יצרף את התווית האנרגטית, ואני מזכיר שבדיון הקודם הראיתי לכם שיש תקנות שבהן לא מחייבים תווית אנרגטית, ויכול להיות - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

לא פספסנו את זה.

א << דובר_המשך >> רז הילמן: << דובר_המשך >>   

כן, אבל אני חושב שגם כאן צריך לתקן.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אמרת את זה. בבקשה, 3ט.

 << דובר_המשך >> רז הילמן: << דובר_המשך >>   

תראו, 3ט נוסף באופן שממנו יכול להשתמע כאילו שעכשיו כל מוצר חשמלי שמגיע לבית לקוח,  צריך להגיע כשכבר מודבקת או מוטבעת עליו התווית. אני מניח שלא זאת הייתה הכוונה אלא הכוונה הייתה במקום שהמוצר עומד בתצוגה, איפה שהוא משווק, שם יהיה עליו בצורה בולטת את התווית. לא הגיוני עכשיו לפתוח את כל הקרטונים של כל המוצרים ולהדבקים עליהם את התוויות. מה שנוהגים לעשות זה לשים את התווית בתוך האריזה - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

למה אדוני מכוון? אתה מכוון לסעיף קטן (א)? כתוב בו: לא יציג משווק מכשיר חשמלי אלא אם כן מודבקת או מוטבעת תווית כאמור על גבי המכשיר.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

נכון, אבל אם אתה קורא את סעיף 3ט(א) יחד עם סעיף 3ח – 3ח אומר: יבואן או יצרן המעביר מכשיר חשמלי למשווק יעביר למשווק, יחד עם המכשיר החשמלי, גם את תווית הדירוג האנרגטי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

אחרי זה כתוב שמשווק שקיבל את התווית צריך להדביק אותה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

אז זה רק לגבי מה שבתצוגה ולא לגבי כל מכשיר שהולך לבית הלקוח.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

משרד האנרגיה?

 << אורח >> שבתי אלבוחר: << אורח >>   

המשווק מדביק את התווית כשהוא מציג את המכשיר החשמלי למכירה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז אתם רוצים לכתוב: ידביק או יטביע את התווית במקום בולט לעין על גבי המכשיר החשמלי המוצג למכירה? זאת השאלה.

 << אורח >> שבתי אלבוחר: << אורח >>   

כן, אפשר.

 << דובר_המשך >> רז הילמן: << דובר_המשך >>   

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

עוד הערות? מתקדמים. 

אז אנחנו מצביעים על סעיף 3ט.

הצבעה
הסעיף אושר.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

	אין מתנגדים ואין נמנעים. הסעיף אושר.

נעבור לסעיף 3י. אין לך בעיה שאיתי מקריא, נכון?
"
 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אם יתבקשו הסברים כמובן שאתם תסבירו. 

אנחנו בסעיף 5:

	"הוספת כותרת פרק ד'
	5.
	לפני סעיף 4 לחוק העיקרי תבוא הכותרת:

	
	
	"פרק ד': פיקוח"

	החלפת סעיף 4 
והוספת סעיפים 4א עד 4ד
	6.
	במקום סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא:

	
	
	"הסמכת מפקחים 
	4.
	(א)	השר רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקח שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה (בחוק זה – מפקח).

	
	
	
	
	
	
	(ב)	הודעה על הסמכת מפקח כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות וכן באתר האינטרנט של משרד האנרגיה.

	
	
	תנאים להסמכת מפקח
	4א.
	לא יוסמך מפקח לפי סעיף 4(א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

	
	
	
	
	
	
	(1)	הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, להיות מפקח, או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;

	
	
	
	
	
	
	(2)	הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר, וכן הכשרה מתאימה בנושאים הנוגעים לחוק זה כפי שהורה הממונה;

	
	
	
	
	
	
	(3)	הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

	
	
	סמכויות פיקוח
	4ב.
	לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח – 

	
	
	
	
	
	
	(1)	לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

	
	
	
	
	
	
	(2)	לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995‏;

	
	
	
	
	
	
	(3)	לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דגימות של מכשירי חשמל, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה ניטלה הדגימה;"


 
 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

כאן יש תוספת לעניין נטילת מכשיר חשמלי כדי לוודא שהמכשירים האלה לא יינטלו או חלילה יושמדו כי בכל זאת, יש להם ערך קנייני.

	
	"(3א)
	(א)	מכשיר חשמלי שניטל לפי פסקה (3) יישמר למשך התקופה הנחוצה לביצוע הבדיקה, שלא תעלה על 90 ימים, ובתום התקופה יודיע המפקח למי שניטל ממנו המכשיר או לבעליו של המכשיר כי באפשרותו לקבל בחזרה את המכשיר ממקום כפי שיודיע לו;

	
	
	(ב)	על אף האמור בפסקת משנה (א), מפקח לא יחויב להחזיר מכשיר חשמלי לידי מי שהמכשיר ניטל ממנו, אם המכשיר אינו עומד בהוראות כל דין לפי בדיקת המעבדה, או אם מצבו של המכשיר לאחר בדיקת המעבדה אינו מאפשר לעשות בו שימוש למטרה שלשמה יוצר; במקרים כאמור רשאי המפקח לשמור את המכשיר, להשמידו או לנהוג בו בדרך אחרת, בכפוף להוראות פסקת משנה (ג);

	
	
	(ג)	מי שניטל ממנו מכשיר חשמלי ורואה את עצמו נפגע מהחלטת מפקח שלא להשיב לידיו את המכשיר החשמלי בשל אי-עמידת המכשיר בהוראות כל דין כאמור בפסקת משנה (ב), רשאי להשיג על ההחלטה לפני הממונה, בתוך שלושים ימים מהמועד שבו נמסרה לו;

	
	(4)	להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.

	4ג.
	מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

	
	(1)	הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

	
	(2)	יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח ואותה יציג לפי דרישה.

	4ד.
	(א)	ניתן לגבי מכשיר חשמלי אישור הממונה לפי סעיף 3ד, יופעלו לגביו סמכויות פיקוח לפי פרק זה בהתחשב בכך שאישור הממונה ניתן על בסיס בדיקת נצילות אנרגטית שבוצעה במעבדה בישראל ולא על בסיס הצהרת יבואן או יצרן לפי סעיף 3ב.

	
	(ב)	אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות פיקוח ואכיפה הנתונה לגוף המוסמך לכך לפי כל דין."



אני עוצר כאן. זאת הליבה של פרק הפיקוח, שעניינו הסמכת מפקחי משרד האנרגיה לאכוף ולפקח על ביצוע הוראות החוק.


 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אני לא אחרוג ממנהגי ואשאל מתוך היכרות של תחלואי משרדי הממשלה – היום יש לכם כבר מחלקת פיקוח. החוק הזה מצריך השקעת תגבור של מפקחים?

 << אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >>   

כן, היום יש שלושה מפקחים, אחד מהם מנהל תחום. בעקבות החוק, התווספו שבעה תקנים - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

שלושה מפקחים רק על החוק הזה?

 << דובר_המשך >> אוריאל בבצ'יק: << דובר_המשך >>   

כיום כן. בעקבות התיקון, בגלל השינוי במודל היבוא, מדובר בעוד תשעה תקנים בסך הכל. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

שאושרו כבר או שאתם מתכוונים לבקש?

 << דובר_המשך >> אוריאל בבצ'יק: << דובר_המשך >>   

אושרו מול אגף תקציבים ב-2016.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

עברתם את המבחן, בדרך כלל זה עובד הפוך. 

התייחסויות מהאורחים שלנו בזום? יום הנגב – בגלל זה כולם רגועים. אם אין, אנחנו נעבור להצבעה. תשמעו, פרק כזה ארוך, אני הלכתי לאיבוד, אתם מבינים אותו...


 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה פרק מאוד סטנדרטי שעניינו סמכויות פיקוח. אני רק אגיד שלגבי 4ד – אנחנו נבחן את מחיקת המילה "הקלה בפיקוח" בכותרת השוליים כדי להתאים את זה לתוכן של הסעיף.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תודה. כשאי פעם תהיה עתירה נגד המשרד על הפעלת הסעיף הזה, יוציאו את הפרוטוקול של הדיון בכנסת ויראו שיושב-ראש ועדת הכלכלה שאל אם כל האורחים מכירים ואין להם הערות? הם לא יוכלו לבוא בתלונות אחרי זה... אני מקווה שגם עכשיו אין לכם.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

הוועדה מצביעה על סעיפים 4, החלפת סעיף 4 והוספת סעיפים 4א רבא עד 4ד רבא, כפי שהקראתי אותם. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

מי בעד, כפי שציין היועץ המשפטי של הוועדה? מי נגד?

הצבעה
הסעיפים אושרו.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין מתנגדים ואין נמנעים. הסעיפים שהזכרנו אושרו.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

עכשיו אנחנו בתיקון סעיף 5 6א:

"
	תיקון סעיף 5
	6א.
	בסעיף 5 לחוק העיקרי – 

	
	
	(1)	במקום כותרת השוליים יבוא "סמכויות פיקוח כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני";

	
	
	(2)	סעיפים קטנים (א) עד (ג) – בטלים;

	
	
	(3)	בסעיף קטן (ד), במקום "בסעיף קטן (א)" יבוא "בסעיף 4ב" ובמקום "מי שהשר הסמיך לכך בכתב" יבוא "מפקח";

	
	
	(4)	בסעיף קטן (ה), במקום "מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א)" יבוא "מפקח".



זו התאמה, אדוני, של הוראות החוק הקיים לשינוי שנעשה כאן בהסמכת המפקחים לקביעת הוראות עדכניות לעניין סמכויות פיקוח. המצב שקיים היום בחוק לעניין צרכן אנרגיה ביטחוני יישאר גם מהותית לאחר שהתיקון הזה ייכנס לתוקף. ההתאמות כאן הן התאמות קוסמטיות או מבניות יותר, שנועדו להתאים את הוראות הסעיף לשינויים שעשינו.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תסבירו לנו מה זה "צרכן אנרגיה ביטחוני".

 << אורח >> שבתי אלבוחר: << אורח >>   

צרכן אנרגיה ביטחוני מוגדר בחוק העיקרי ואני יכול להקריא את ההגדרה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

לא, תסביר לי. תקרא ותסביר.

 << אורח >> שבתי אלבוחר: << אורח >>   

"משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו, צבא ההגנה לישראל – יחידות ויחידות סמך - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

את זה אנחנו יודעים. למה הם צריכים החרגה? למה הם צריכים התייחסות מיוחדת?

 << דובר_המשך >> שבתי אלבוחר: << דובר_המשך >>   

מכיוון שחלק מהתקנות, לא התקנות שאנחנו עוסקים בהן במסגרת התיקון הזה אבל חלק מהתקנות יכולות להביא לכך שמפקח יצטרך להיכנס למקומות כמו אלה, ואז קבענו בחוק שרק מפקח שיש לו את הסיווג הביטחוני המתאים – הוא יכול להיכנס לאותם מקומות. יש בזה היגיון.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

יפה. את זה צריך לפרוטוקול. הפרוטוקול לא יודע את זה ויש כאלה שטועים. 

יש הערות על הסעיף הזה? אין לכם השגות לגבי צרכן אנרגיה ביטחוני? אוקי, יפה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אם כך, הוועדה יכולה להצביע על סעיף 6א.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

סעיף 6א – מי בעד?
הצבעה
הסעיף אושר.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיף 6א אושר.

עוברים להוספת כותרת.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

אני רק אגיד שאנחנו הצבענו קודם לכן על סעיף 6, שעניינו סמכויות הפיקוח. כמובן שזה כולל גם את החלפת הכותרת של הפרק בסעיף 5. זה כל הסעיפים שנוגעים לסמכויות הפיקוח.

	"הוספת כותרת 
פרק ה'
	7.
	לפני סעיף 6 לחוק העיקרי תבוא הכותרת:

	
	
	"פרק ה': הוראות כלליות"

	תיקון סעיף 6 
	8.
	בסעיף 6 לחוק העיקרי –

	
	
	(1)	בסעיף קטן (א), במקום "מי שהוסמך לפי סעיפים 4 או 5" יבוא "מפקח";

	
	
	(2)	בסעיף קטן (ב), במקום "ומי שהוסמך לפי סעיפים 4 או 5" יבוא "ומפקח" ובמקום "משרד התשתיות הלאומיות" יבוא "משרד האנרגיה"."



 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

אתם רוצים להסביר? אז אני אגיד: מדובר על שינוי מבני בסעיף 6 שנוגע גם להפעלת סמכויות הפיקוח לעניין גילוי תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו למפקח, וגם כאן יש הוראה שקיימת היום לעניין מסמכים עם רגישות ביטחונית, שלפי הסעיף גם הממונה וגם המפקח צריכים לנהוג במסמכים שהגיעו לידיהם מצרכן אנרגיה ביטחוני, לפי הנחיות ממונה ביטחון במשרד האנרגיה בנוגע לאבטחת מידע. אין כאן שינוי מהותי בתיקון הזה, זה גם כאן שינוי מבני.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

שאלה – אתם מכירים את הבקשה של הרשות להגנת עדים להגדיר אותם כצרכן אנרגיה ביטחוני?

 << אורח >> נטע שפירא: << אורח >>   

אני ממשרד המשפטים. נמסר לנו הבוקר שהם חזרו בהם בשלב זה מהבקשה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

מה היה הרציונל? למה הם חשבו שצריכים להיכלל בהגדרה או שבכלל, הם רוצים שיגדירו אותם כגוף ביטחוני? יש כאל הגופים.

 << דובר_המשך >> נטע שפירא: << דובר_המשך >>   

אני לא יודע לענות במקומם.

 << דובר >> נירית להב קניזו: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, אני יכולה להתייחס? אני מייעוץ וחקיקה במחלקה הפלילית. רשות להגנה על עדים היא גוף שמנוי - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אני בחיים לא חשבתי שנזדקק לרשות להגנת עדים בהצעת חוק מקורות האנרגיה ולכן זה סיקרן אותי. בבקשה, גברתי.

 << דובר >> נירית להב קניזו: << דובר >>   

אז אני אסביר: הרשות להגנה על עדים היא גוף שמנוי בהגדרת גוף ביטחוני בכל חקיקת הסמכויות באופן רוחבי, והם ביקשו לעשות את התיקון גם בחוק הזה. אם הוועדה מוכנה להכניס אותם – הם מאוד יודו לכם.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

כרגע לא שוכנעתי, אני לא רואה צורך. תודה. נמשיך הלאה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הוועדה תצביע על סעיפים 7 ו-8? 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

כן. סעיפים 7 ו-8, אם אין הערות כמובן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אין בהם שינוי מהותי.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

מי בעד אישור סעיפים 7 ו-8? 
הצבעה
הסעיפים אושרו.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין מתנגדים, אין נמנעים. הסעיפים אושרו.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

	"הוספת כותרת 
פרק ו'
	9.
	אחרי סעיף 8 תבוא הכותרת:

	
	
	"פרק ו': עונשין"

	תיקון סעיף 9 
	10.
	בסעיף 9לחוק העיקרי – 

	הערה: בהתאם לתיקון המוצע בסעיף 9, מוצע למחוק את ההגדרה "תקנות" בסעיף 1 לחוק העיקרי.
	
	(1)	אחרי "הוראה שנקבעה בתקנות" יבוא "למעט הוראה שנקבעה בתקנות נצילות אנרגטית לפי פרק ג' או בתקנות המפורטות בחלק א' לתוספת הראשונה", ובמקום "בסעיף 61(א)(3)" יבוא "בסעיף 61(א)(1)";

	
	
	(2)	במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

	
	
	
	"(ב)	נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין; נעברה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו כאמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו; בסעיף קטן זה, "נושא משרה בתאגיד" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד, האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.""



אני אגיד לעניין הסעיף הזה, שסעיף 9 לחוק קיים היום בסעיף העונשין ומנוסח באופן ארכאי וקובע שמי שהפר כל הוראה שנקבעה בתקנות, דינו כאמור בסעיף 61(א)(3) ומדובר בסכום די משמעותי – כ-75,000 שקלים חדשים אם אינני טועה, ויש גם כיום בסעיף הזה הוראה ארכאית לעניין אחריות נושא משרה בתאגיד, שאינה עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט הפלילי היום, ולכן הצענו להחליף את סעיף קטן (ב), ולעניין סעיף קטן (א), להתאים את גובה הקנס לגובה הקנס המקובל היום לפי סעיף 2ב לחוק העונשין. גובה הקנס על הפרת הוראות בחקיקת משנה הוא 61(א)(1), וזו הדרגה הנמוכה יותר של הקנסות.

ומעבר לכך, הוראות שנקבעו בתקנות נצילות אנרגטית או בתקנות שמפורטות בתוספת הראשונה – לא תהיה לצידן סנקציה פלילית. האכיפה תהיה באמצעות עיצומים כספיים, ונגיע לכך בהמשך. 

בהקשר הזה, יש הגדרה בסעיף 1 לחוק העיקרי, שקובעת שתקנות זה רק תקנות לפי סעיף 3 לחוק זה. אנחנו הערנו על-כך למשרד האנרגיה, והם הסכימו למחוק את ההגדרה מכיוון שהיא לא מדויקת והיא מטעה. בחוק הזה יש עוד סעיפי הסמכה. כאן מדובר על הוראה שנקבע בתקנות לפי החוק ואנחנו מחריגים תקנות מסוימות מגדר האחריות הפלילית. אז אנחנו נמחק את ההגדרה "תקנות" לסעיף 1 לחוק.

 << אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >>   

ונוסיף את זה בסעיף 7.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כן, בסעיף 7.

 << אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >>   

שנעשה תקנות לפי חוק זה כשהשלמה לכך כי אין לנו הפנייה להגדרה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון.

<< אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >>   

- - - צריך לומר שזה כל התקנות לפי החוק ולא רק לפי סעיף 3, כמו שהיה בעבר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

סעיף 7 לחוק – ביצוע על-ידי הממונה קובע שאם לא קיים עוסק באנרגיה או צרכן אנרגיה הוראה מהוראות התקנות, הממונה יכול לבצע את הפעולה במקומו ולגבות ממנו את ההוצאות שכרוכות בכך. אז ההפניה כאן – הוראה מהוראות התקנות – צריך לעשות תיקון טכני – הוראה מהוראות התקנות "לפי חוק זה", כי כבר לא תהיה הגדרה.


 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אמרת לגבי הקנסות, ששיניתם את זה וזה מופיע בסעיף 61(א)(1) מהסכום הגבוה לסכום הנמוך יותר. מה היו הסכומים ומה הסכום...

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

הסכום המקסימאלי שקבוע הוא כ-75,300 שקלים חדשים. אנחנו הורדנו את זה ל-14,400 שקלים חדשים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אגיד לך את האמת – את ה-14,000 הבנתי. מה מקומם של ה-400 פה? למה אתה צוחק? 

 << אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >>   

זה מזכיר לי את הדוגמה שנתת על המדריך במוזיאון, עם ה-2001 שנים. אני מקשיב טוב.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

כל הכבוד. אתה מקשיב טוב.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הסכומים הקבועים הם סכומים כלליים שקבועים בסעיף 61 לחוק העונשין ומתעדכנים לפי מנגנון העדכון הקבוע בחוק העונשין. פשוט שואבים את הסכומים לפה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אוקי. יש הערות לאורחים שלנו בזום? אין דבר כזה בחקיקה, שידברו על פרק העונשין ולא יהיו השגות כאלה וחששות כאלה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

יש כאן הקלה.
 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

יש כאן הקלה, זה מה שרציתי לשמוע. אפשר לומר תודה, עשו שכל. התרגלנו שאנחנו רק מכים, חברה של מכים. 

אז אנחנו מצביעים.


 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

הוועדה מצביעה על סעיפים 9 ו-10 כאשר נלווים לתיקון בסעיף 9 לחוק העיקרי גם מחיקת ההגדרה "תקנות" בסעיף 1 ותיקון טכני בסעיף 7, כמו שהקראתי קודם לכן.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

מי בעד? 

הצבעה
הסעיפים אושרו.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיפים 9 ו-10 אושרו.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

"
	הוספת פרק ז' 
	11.
	אחרי סעיף 9 לחוק העיקרי יבוא:

	
	
	"פרק ז': עיצום כספי

	
	
	"עיצום כספי
	9א.
	מי שהפר הוראה מההוראות בחוק זה או לפיו כמפורט בטור א' לחלק ב' בתוספת הראשונה, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום הנקוב בטור ב' לצד אותה הוראה."



 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

נטע, אתה רוצה להקריא את התוספת?

 << אורח >> נטע שפירא: << אורח >>   

נראה לי שחגית ממשרד האנרגיה תקריא.

 << אורח >> חגית אייזנמן מלכה: << אורח >>   

אני ממשרד האנרגיה, מהלשכה המשפטית. את התוספת אתם רוצים לקרוא, נכון?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כן, למעשה זו התוספת הראשונה שמופיעה בסעיף 13 להצעת החוק.



<< דובר_המשך >> חגית אייזנמן מלכה: << דובר_המשך >>

פה יש את רשימת התקנות שעליהם יחולו עיצומים כספיים ולא יהיו הוראות עונשיות.

	""תוספת ראשונה

	(סעיפים 9, 9א(ד) ו-9טו)

	חלק א'

	בתוספת זו –

	"תקנות דודי הקיטור" – תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס"ד–2004‏;

	"תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור" – תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור), התש"ף–2020;

	"תקנות יחידת קירור מים" – תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ומדידה תקופתית של יחידת קירור מים), התשע"ג–2013‏;

	"תקנות יחידת קירור מים חדשה" – תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ליחידת קירור מים חדשה), התשע"ג–2013‏;

	"תקנות המחממים" – תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס"ד–2004‏;

	"תקנות הממירים" – תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה), התשע"ה–‏2015;

	"תקנות מנועי השראה חשמליים" – תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס"ד–2004‏;

	"תקנות מיתקני השאיבה" – תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה), התשס"ד–2004‏;

	"תקנות הסקרים" – תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע"ט–2018

	"תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה" – תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ"ד–1993‏."



 << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >>   

עכשיו זה ההפרות.

 << אורח >> חגית אייזנמן מלכה: << אורח >>   

חלק ב' זה ההפרות והעיצומים שקבועים לצידן.    

"
	חלק ב'

	טור א'
	טור ב'

	ההוראה
	סכום העיצום הכספי(בשקלים חדשים)

	הוראות בחוק
	יחיד
	תאגיד

	
	
	

	(1)	יבואן שייבא מכשיר חשמלי בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות סעיף 3ב
	80,000
	160,000

	(2)	יצרן שהעביר מכשיר חשמלי למשווק, בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות סעיף 3ב
	80,000
	160,000

	(3)	יבואן או יצרן שמסר פרטים לא נכונים בהצהרה או בתצהיר שמסר לפי סעיף 3ג או במסמכים שמסר לפי הסעיף האמור
	80,000
	160,000



 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

גברתי, אנחנו נוהגים בחקיקה שתוספות או טבלאות – אנחנו מצרפים וניתנה הזדמנות לעיין בזה. חבל שנתעלל בך.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני חושב שכן כדאי להגיד כמה דברים - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

להסביר אותם כן, במהות הכללית אבל אנחנו נצביע כפי שזה מוצג.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

אלא אם כן יהיו שינויים תוך כדי. מה שאני מציע, שתסבירו – הוועדה כמובן תעיין בנוסח התוספות, ההפרות, כשמדובר על הפרות של הוראות החוק והפרות של הוראות תקנות, כפי שמופיע כאן בתוספת – תסבירו אולי קצת לגבי המדרג ולגבי איך קבעתם את סוגי ההפרות ואת הסכומים לצידן.

 << אורח >> חגית אייזנמן מלכה: << אורח >>   

אז אני אסביר את מבנה התוספת ואחר-כך, היחידה המקצועית תסביר את הסכומים:

חלק ב' מחולק לשני חלקים: חלק ראשון זה עבירות שקבועות בחוק עצמו, ששם מדרג הענישה גבוה יותר, מדרג העיצומים גבוה יותר, והחלק השני הוא רשימת כל ההפרות של התקנות, שההפרות האלה, רובן היו קבועות קודם לכן, היה עליהן קודם לכן עונשין ותקנות מינהליות שקבעו קנס מינהלי, וכרגע אנחנו הופכים את זה לעיצומים. לגבי סכום העיצומים – זה כבר היחידה המקצועית


 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

עוד הסברים, לפני שאנחנו - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

יש תיקון מהבוקר לגבי ההפרות - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כן, יש תיקון בפסקאות או בפרטים 9 ו-10 בחלק ב' בתוספת. מדובר על הפרות של הוראות סעיף 3ט(ב), הסעיף עם ההיבטים הצרכניים שהקראתי קודם לכן. למעשה, הפרות 9 ו-10 צריכות להימחק מכיוון שכפי שאמרתי, האכיפה תהיה בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן וכך גם הפיקוח והטלת העיצומים וסכומי העיצומים כמובן, אז אפשר למחוק את שתי ההפרות האלה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

הערות? אתם רוצים להוסיף?

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

כן, צריך להסביר.

 << אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >>   

אז לגבי סעיפים 1-5 – אלה סעיפים מרתיעים שאמורים להגן על הצרכנים ומבחינת המשק, על נושא הנצילות האנרגטית של המכשירים שמיובאים. אנחנו מעבירים את המודל ממודל של בדיקה במעבדות למודל של הצהרה, וכאן מצד אחד אנחנו רוצים לשקול שתהיה הרתעה מספקת. מצד שני, לא סכום גבוה מדי שירתיע אותנו מלהטיל את הסכום וגם אנחנו נמצאים בתחילתו של תהליך ראשוני – אנחנו לא רוצים להטיל סכומים מאוד גבוהים בהתחלה אלא לבחון את הנושא ולבדוק איך - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

וגם כאן עוברים מבדיקות מעבדה להצהרות.

 << דובר_המשך >> אוריאל בבצ'יק: << דובר_המשך >>   

כן, להצהרות. הלוגיקה מאחורי קביעת הסכום היא שבדקנו את הרווח ממשלוחים של יבואנים לאבות טיפוס של מכשירים – הרווח יכול לנוע בין כמה עשרות-אלפי שקלים, תלוי במכשיר, למספר בודד של מאותו-אלפי שקלים, ואנחנו חושבים שזה קנס מספיק מרתיע בתור התחלה. זה לעומת קנסות שמגיעים עד 250,000 יורו באירופה, ושם כבר יש ניסיון של כמה שנים ביישום המודל הזה. זה לגבי סעיפים 1-5.

לגבי סעיף 6 – "יבואן או יצרן שלא שמר מסמכים בניגוד להוראות לפי סעיף 3ז" – שוב, זה אחד משלושת העקרונות של התיקון לחוק, הנושא של המעבר למודל של - - - והנושא של עקיבות המסמכים, ופה הנושא הזה הוא קריטי כי צריכה להיות גם הרתעה. השווינו אותו לחוק אוויר נקי ולחוק חומרים מסוכנים. סעיף 14ה בחוק חומרים מסוכנים מציין שכשל בדיווח או כשל בדיווח של פנקס בעלים – הקנס עליו הוא 56,000 שקלים, ובחוק אוויר נקי – הסכומים הרבה יותר גבוהים, מדובר על 115,000 שקלים ליחיד, 230,000 שקלים לתאגיד בשל הפרת הוראות, אי-רישום או דיווח לממונה. זאת אומרת, נראה לנו שזה סכום סביר, וככל שנאכוף בשנים הקרובות את החוק אז נחזור לוועדה ועל-פי הניסיון נעדכן בהתאם.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אני שמח שחשבתם על האיזונים. בואו נשמע אם יש הערות. יש הערות?

 << אורח >> נטע שפירא: << אורח >>   

לפרוטוקול עוד הערה אחת בשיתוף פעולה גם עם המשרד וגם עם היועץ המשפטי של הוועדה: בעצם היום, כשהעונש הוא פלילי אז היה אפשר לתת קנסות מינהליים כי בתקנות העבירות המינהליות של החוק הופיעו הסעיפים הרלוונטיים כדי להטיל קנסות. עכשיו, כשזה עובר לעיצומים, יכול להיות שבעתיד נצטרך לתקן גם את התקנות לעבירות המינהליות שאפשרו להטיל קנסות אז נתבקשנו לציין גם את זה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אתם ממשרד המשפטים? תשמע, זו רוח רעננה. בדרך כלל הם יושבים פה כנתון סטאטי. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

עורך דין שפירא הוא מאוד פעיל וסייע לנו רבות בגיבוש ההסדר עם התיקונים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

כשצריך – אני מפרגן וכשצריך – תשאלו את משרד החקלאות מהבוקר – אני גם נותן.

יש הערות? אז חבל שאנחנו גוזלים לכם את זמנכם, בואו נצביע.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אנחנו מצביעים על סעיף 9א רבא שהקראתי אותו ועל התוספת הראשונה שכוללת הגדרות של התקנות, כפי שהקריאה עורכת הדין אייזנמן וכמובן, כל מה שהוועדה עיינה בהן – הפרות על הוראות החוק ועל הוראות התקנות, שלצידן יש סנקציה בדמות עיצום כספי.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

ואנחנו מצביעים. מי בעד? 

הצבעה
הסעיף והתוספת אושרו.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

כל מה שהקראנו והודענו אושר. מה נשאר לנו?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

עכשיו הפרק של העיצומים הכספיים, אנחנו בסעיף 9ב – הודעה על כוונת חיוב. אני אגיד עכשיו שההוראות האלה הן הוראות ששגורות בהרבה מאוד דברי חקיקה, זו מעין תבנית אז אין כאן שינויים דרמטיים לעומת המודל הנהוג. אני אקרא את הסעיפים ונשמע הערות, ככל שיש צורך:

	הודעה על כוונת חיוב
	9ב.
	(א)	היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 9א (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

	
	
	
	
	(ב)	בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:

	
	
	
	
	
	(1)	המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה), המהווה את ההפרה ומועד ביצועו;

	
	
	
	
	
	(2)	סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

	
	
	
	
	
	(3)	זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 9ג;

	
	
	
	
	
	(4)	הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 5ז, ושיעור התוספת."



 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

רוצים להסביר?

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

אני חושב שהסעיפים די ברורים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

הערות? אין הערות גם כאן על העיצומים. אתם תלמידים ממושמעים.

אנחנו מצביעים על סעיף 9ב. מי בעד אישור סעיף 9ב?

הצבעה
הסעיף אושר.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיף 9ב אושר.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

	
	"זכות טיעון
	9ג.
	מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 9ב רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה לפי החלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים."



 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

זה שימוע לפני תחילת ההליך של הטלת פיצויים כספיים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

מי בעד אישור סעיף 9ג?
הצבעה
הסעיף אושר.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיף 9ג אושר.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

	
	"החלטת הממונה ודרישת תשלום
	9ד.
	(א)	הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 9ג, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 9ו.

	
	
	
	
	
	(ב)	החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –

	
	
	
	
	
	
	(1)	להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), ובה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;

	
	
	
	
	
	
	(2)	שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.

	
	
	
	
	
	(ג)	בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.

	
	
	
	
	
	(ד)	לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 9ג, בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור."




 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

9ד טעון הסבר? טעון התייחסות? יש התייחסות? 

אם אין, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד סעיף 9ד? 

הצבעה
הסעיף אושר.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיף 9ד אושר.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

	
	"הפרה נמשכת והפרה חוזרת
	9ה.
	(א)	בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק העשרים שלו לכל חודש מלא שבו נמשכת ההפרה."



 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

כלומר, יש כאן איזה שהוא שינוי לעומת המודל המקובל, שבדרך כלל חישבו את הסכום על הפרה נמשכת לפי החלק ה-50 מכל יום שבו נמשכת ההפרה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אני אוהב לשאול שאלות: החלק ה-20, חמישה אחוז, זה לא הולך?

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

אני מסכים אתך אבל זה קבוע בתקנות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

זה הנוסח המאומץ?

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

כן, אבל אני מסכים עם אדוני.

	
	"(ב)	בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 9א, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע."



 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

סעיף 9ה – הערות? אין הערות. 

מצביעים על סעיף 9ה. מי בעד?
הצבעה
הסעיף אושר.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיף 9ה אושר.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

	
	"סכומים מופחתים
	9ו.
	(א)	הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהקבוע בסעיף 9א או מהסכומים הקבועים בתוספת הראשונה, אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים בתוספת השנייה ובשיעורים הקבועים בה.

	
	
	
	
	
	(ב)	השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת השנייה."



 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

מכיוון שמודל העיצומים הכספיים הוא הטלת קנסות בסכום קבוע שאין לגביו שיקול דעת של הרשות המינהלית – האפשרות להפחית את הסכומים היא אך ורק בהתאם – בדרך כלל יש מה שנקרא תקנות הפחתה וכאן, בייעוץ המשפטי, אנחנו הצענו למשרד כדי לייעל את ההליכים ולקדם את יישום החוק, לעגן את כל נסיבות ההפחתה בתוספת לחוק שאני אקרא אותה כעת – התוספת השנייה בעמוד 29 לנוסח:

"
	
	
	תוספת שנייה

	
	
	(סעיף 9ו)

	
	סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי

	הגדרות
	1. 
	בתוספת זו – 

	
	
	"אישור" – כל אחד מאלה:

	
	
	
	1. אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר – אישור שנתן רואה חשבון המבקר שמונה כאמור, המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;

	
	
	
	1. אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ המס;

	
	
	"יועץ מס מייצג" – כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005;

	
	
	"מחזור עסקאות" – מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;

	
	
	"רואה חשבון מבקר" – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999.

	הפחתת סכומי העיצום הכספי
	1. 
	 הממונה רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:

	
	
	1. המפר לא הפר כל הוראה מהוראות חוק זה או לפיו בחמש השנים שקדמו להפרה – 20%; לא הפר את אותה הוראה בשלוש השנים שקדמו להפרה – 10%;

	
	
	1. מפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה –30%;

	
	
	1. המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה –30%.

	הפחתה בשל נסיבות אישיות
	1. 
	ראה הממונה, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 20%.

	הפחתה בשל כמה נסיבות
	1. 
	התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור בסעיפים 2 ו-3, רשאי הממונה להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה לא יעלה על 80% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה אם הייתה זו הפרה ראשונה, ועל 70% ממנו, אם הייתה זו הפרה שאינה הפרה ראשונה.

	הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות
	1. 
	1. מצא הממונה שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום ל-5% ממחזור העסקאות שלו.

	
	
	1. סעיף קטן (א) יחול בין אם הופחת סכום העיצום הכספי לפי סעיפים 2 ו-3 ובין אם לאו.

	
	
	1. מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי סעיף זה, יגיש לממונה אישור, לעניין גובה מחזור העסקאות שלו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב."



 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

זאת התאמה למודל מקובל גם כן, הנושא של - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אם יהיו מספר עילות של הפחתה, לפי החשבון שעשיתי אתם עוד תהיו חייבים לו כסף.

אם אין הערות, אנחנו מאשרים את סעיף 9ו והתוספת השנייה. מי בעד?

הצבעה
הסעיף והתוספת אושרו.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיף 9ו כולל התוספת השנייה אושרו.
 
 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

	
	"סכום מעודכן של העיצום הכספי
	9ז.
	(א)	העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 9ד(ד) – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 9יב ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

	
	
	
	
	
	(ב)	סכומי העיצום הכספי לפי סעיף 9א יתעדכנו ביום 1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;"



 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

כאן יש תוספת לעניין העדכון הראשון כי שאלנו מה יהיה הדין במקרה שהחוק יעבור וייכנס לתוקף בדצמבר – האם יידרש עדכון כבר בינואר? זה נראה לנו דבר שהוא לא הגיוני ולכן, אנחנו מציעים לקבוע – אני לא יודע אם זה יעודכן כאן או בהוראות מעבר – שעדכון ראשון של הסכומים יהיה בעוד כשנה, ב-1 בינואר 2022.

"לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

	
	(ג)	הממונה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האנרגיה הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב)."



 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

לסעיף 9ז יש הערות? אין הערות, אנחנו מצביעים. מי בעד?

הצבעה
הסעיף אושר.
 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין מתנגדים ואין נמנעים. סעיף 9ז אושר. 


 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

	
	"המועד לתשלום העיצום הכספי
	9ח.
	המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 9ד."



 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

מה קרה? למה? מה הקמצנות הזאת? אפילו קנס על תעבורה זה 90 יום.

 << אורח >> נטע שפירא: << אורח >>   

התבנית לקוחה מתבנית פלילית קבועה, ודווקא פה אני רואה - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

זה לא פלילי.

 << דובר_המשך >> נטע שפירא: << דובר_המשך >>   

אכיפה מינהלית, סליחה. תבנית קבועה ודווקא פה הועלה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

קחו בחשבון שאדם מנהל עסק, מלא פרוצדורות, מחלקות. זה לא אדם פרטי שעובר עבירת תנועה אז יאללה, הוא לוקח... יש הערות? אין. אתם חיים עם 45 יום, מה אני מבלבל במוח.

סעיף 9ח, מי בעד? 

הצבעה
הסעיף אושר.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיף 9ח אושר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני אקרא את 9ט ו-9י כמקשה אחת:

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

בקצב הזה אתה יכול לקרוא הכל. בסוף אני אשאל אם יש משהו להעיר – להעיר את הכיתה, כולם נרדמו. בבקשה, סעיף 9ט.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

	
	"הפרשי הצמדה וריבית
	9ט.
	לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961‏ (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

	
	גבייה
	9י.
	עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–1995‏."



 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אחד הדברים שעשינו כאן, במדינה, זה הקמת מרכז לגביית קנסות. הפכו את זה ליעיל - -

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

הרבה יותר מידתי ויעיל.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

- - גם למדינה וגם למפר.

אנחנו מצביעים על סעיפים 9ט ו-9י. מי בעד?

הצבעה
הסעיפים אושרו.
 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיף 9ט ו-9י אושרו. 

אם יהיו הערות תאמרו אתם, אני לא שואל אתכם. תעצרו אותנו.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

	
	"עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר
	9יא.
	על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 9א ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד."



 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

זה מעין סיכון כפול באכיפה מינהלית מכיוון שאין כאן את ההוראות הקיימות בדין הפלילי לעניין סיכון כפול, אז נקבעה כאן הוראה שאומרת שלמעשה על אותו מעשה, גם הוא מהווה הפרה של דין אחר, לא מטילים יותר מעיצום כספי אחד. גם זה, כמובן, תואם את המודל של האכיפה המינהלית.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

מי בעד סעיף 9יא?

הצבעה
הסעיף אושר.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין מתנגדים ואין נמנעים. סעיף 9יא אושר.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

	"ערעור
	9יב.
	(א)	על החלטה סופית של הממונה לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.

	
	
	
	
	(ב)	אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.

	
	
	
	
	(ג)	החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו."



 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

כאן מדובר על ערעור לערכאה שיפוטית על החלטת הממונה להטיל עיצום כספי.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

סעיף 9יב – מי בעד?


הצבעה
הסעיף אושר.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיף 9יב אושר.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

	
	"פרסום
	9יג.
	(א)	הטיל הממונה עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

	
	
	
	
	
	
	(1)	דבר הטלת העיצום הכספי;

	
	
	
	
	
	
	(2)	מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;

	
	
	
	
	
	
	(3)	סכום העיצום הכספי שהוטל;

	
	
	
	
	
	
	(4)	אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;

	
	
	
	
	
	
	(5)	פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;

	
	
	
	
	
	
	(6)	שמו של המפר – אם המפר הוא תאגיד."



 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

דהיינו, לא מפרסמים שם של יחיד.
			
	
	"(ב)	הוגש ערעור לפי סעיף 9יב יפרסם הממונה, בפרסום לפי סעיף קטן (א), גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.

 (ג)       על אף הוראות סעיף קטן (א)(6)"



 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

כפי שאמרתי, הוא קובע שלא מפרסמים שם של יחיד.

	
	"(ג)	על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי סעיף 9ג"



 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

כלומר, בשלב שבו מודיעים לו שהולכים להטיל עליו עיצום כספי – 

"ובלבד שהממונה הודיע למפר על
כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי
סעיף 9ב.

	
	(ד)	על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998‏, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.



	
	(ה)	פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; "



 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

כאן יש תוספת שאנחנו, בייעוץ המשפטי של הוועדה ביקשנו להוסיף: 

"בפרסום כאמור יישם הממונה אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים, כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון באתר האינטרנט של המשרד בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור."

כפי שאמרתי, הפרטים מתפרסמים באתר האינטרנט של המשרד. אנחנו לא רצינו שלאחר תקופת הפרסום שקצובה כאן – ארבע שנים לגבי תאגיד ושנתיים לגבי יחיד – הפרטים האלה ימשיכו "לרדוף" את אותו - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

כמו בגוגל. דוגמה: נכתבה כתבה שאין בה שום דבר לפני שמונה, תשע שנים, תעשה גוגל ותמצא אותה.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

נכון, אני חושב שזו סוגיה - -

<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אני חושב שזו הערה במקום. תבורך.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

בהחלט הערה שאני חושב שהיא חשובה, וחשוב שבאמת המשרד יבדוק שככל שיש אמצעים טכנולוגיים מקובלים – ואנחנו סייגנו את הסעיף הזה. אם יש אמצעים מקובלים, המשרד צריך ליישם אותם ולמנוע את אחזור הפרטים האלה, שימשיכו לרדוף את המפר על הפרות שכמו שאמרתי, מדובר לא על עבירה פלילית אלא על הפרות רגולטוריות במהותן.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

עם ערוכים מבחינת הדבר הזה?

 << אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >>   

שוב, היו לנו דיונים בנושא הזה. כמובן שלהוריד את הפרסום באתר של המשרד – אין בעיה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אתם תהיו חייבים.   

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

יהיה לכם מעקב או שזה אוטומטי?

 << אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >>   

סליחה, לא הבנתי את השאלה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

זה יהיה אוטומטי או מעקב ידני? יש פרסום עכשיו, עברו ארבע שנים. איך אתה יודע?

 << דובר_המשך >> אוריאל בבצ'יק: << דובר_המשך >>   

כיום אין לנו כלים. אנחנו נצטרך לפתח אותם ושוב, זה לא רק כלים של משרד האנרגיה אלא כלים רוחביים, ככל שיהיו כלים לממשלה, לכלל משרדי הממשלה כי אנחנו לא היחידים שמטילים עיצומים. אז ככל שיהיו כלים לכלל משרדי הממשלה, אנחנו נשתמש בהם. כמובן. אבל היום אין לנו את הכלים לעשות מחיקה אוטומטית של מידע שמסתובב באינטרנט.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אתם לא הולכים לעשות פעולה אקטיבית.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

מה שמוצע לקבוע כאן הוא הגבלת תקופת הפרסום. ככל שיהיו אמצעים טכנולוגיים מקובלים –  אני רק אגיד לאדוני שלאורך השנים הסוגיה הזאת עלתה כאן, בוועדת הכלכלה. בחלק מהחוקים הדבר הזה מוסדר בתקנות ייעודיות של שר המשפטים אם אינני טועה – אחזור הפרטים שפורסמו על הטלת עיצום כספי. משרדי הממשלה נתקלו בקשיים ביישום ההוראה הזאת ולכן אנחנו - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

לכן קבענו – ובלבד שיש אמצעים. זאת המלצה בלבד.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

נכון. ובלבד שיש אמצעים מקובלים.

 << אורח >> נטע שפירא: << אורח >>   

וגם צריך לומר שזה לא סוגר את כל האופציות של המילה "יוחזר". דיברנו לפני הדיון – יכול להיות שעכשיו כתב ירצה לסקור את העיצומים שניתנו בשנה האחרונה - -


 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

לא אכפת לנו. קודם כל, אנחנו צריכים לתקן את עצמנו.

 << דובר_המשך >> נטע שפירא: << דובר_המשך >>   

בדיוק. האתר של המשרד צריך להיות - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אנחנו צריכים לתקן את עצמנו ובלבד שיש אמצעים מקוונים. לא פספסנו את זה.

 << דובר_המשך >> נטע שפירא: << דובר_המשך >>   

נכון, אני אומר רק שהמשרד - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אני מתעקש לא להצטייר פראייר, מה אכפת לך? תמשיך.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

	
	"(ו)	השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה."



 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אנחנו מצביעים על סעיף 9יג. מי בעד?

הצבעה
הסעיף אושר.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיף 9יג אושר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

	"שמירת אחריות פלילית
	9יד.
	(א)	תשלום עיצום כספי, לפי פרק זה לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המהווה עבירה.

	
	
	
	
	(ב)	שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.

	
	
	
	
	(ג)	הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום, עד יום החזרתו."



 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

האם יש הפרות שיש לצידן גם סנקציה פלילית וגם אכיפה מנהלית?

 << אורח >> חגית אייזנמן מלכה: << אורח >>   

לא מכוח החוק הזה. בתוך החוק הזה יש או אכיפה מינהלית או אכיפה פלילית ואין משהו מקביל. יכול להיות שמכוח חוק אחר הפרה כזאת יכולה אולי להיות הפרה על חוק צרכני - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל כתוב: בשל הפרת הוראה מהוראות לפי חוק זה, בסעיף קטן (א).

 << אורח >> חגית אייזנמן מלכה: << אורח >>   

לא, הוראה מההוראות לפי חוק זה המהווה עבירה. זאת אומרת, ההוראה היא לפי החוק הזה. יכול להיות שתהיה הוראה שתהיה עבירה לפי חוק אחר. יכול להיות הפרת חובה חקיקה, יכול להיות הפרה של חובה צרכנית. כרגע, אני לא חושבת על איזה שהוא סעיף ספציפי אבל זה מקובל בכל החקיקה, וממה שאני יודעת גם נוהגים בכל החקיקה למחוק את ההוראות העונשיות כרגע כי אומרים שיש תמיד את העבירה הכוללת של הפרת חובת - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא תמיד. אני יכול להגיד לך שבחוקים אחרים יש הרבה פעמים כפל – יש הוראות שיש לצידן גם סנקציה פלילית וגם עיצום הכספי, ואז המשרד נדרש במסגרת מדיניות האכיפה שלו, לקבוע איך מפעילים את שיקול הדעת, איזו הפרה נוקטים בהליך אכיפה מינהלית ובאיזה הפרה מגישים כתבי אישום.

 << אורח >> נטע שפירא: << אורח >>   

בנוסח כתוב ההוראות לפי חוק זה, העבירה היא חוק - - - בסדר? זאת הכוונה.


 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

כן גברתי. 

 << אורח >> דניה קאופמן: << אורח >>   

תודה אדוני. אני ממשרד המשפטים, מהמחלקה הפלילית. באמת, כמו שהוסבר כאן, הכוונה היא שהפרה על הוראה לפי החוק מהווה עבירה לפי כל חוק, וזה מקובל בתבנית הזאת. אני מפנה גם לסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), שמדברים בדיוק על הסיטואציה הזאת, מה יקרה אם ההפרה הזאת מהווה גם עבירה לפי חוק אחר ומבקשים להגיש כתב אישום – אז כתוב שלא יוגש כתב אישום בשל אותה הפרה אלא אם כן יתגלו עובדות חדשות, ובסעיף קטן (ג) – לא ינקטו הליכים אם יוגש כתב אישום, וזה העיצום הכספי. כלומר, זו לא סיטואציה של עבירה ועיצום לפי אותו חוק ואז צריך - - - אלא מה קורה אם מחליטים להגיש כתב אישום.

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

ברור.   

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תודה. 

מי בעד סעיף 9יד? 

הצבעה

הסעיף אושר.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין מתנגדים, אין נמנעים. הסעיף אושר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

	"שינוי התוספת הראשונה
	9טו.
	השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה, ובלבד שסכומי העיצום הכספי כמפורט בטור ב' לתוספת האמורה לא יעלו על -

	
	
	
	
	
	(1)	לעניין הפרות של הוראות החוק – 250,000 שקלים חדשים;

	
	
	
	
	
	(2)	לעניין הפרות של הוראות התקנות – 100,000 שקלים חדשים.""



 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

למעשה, מה שנעשה כאן, בעבודה על פרק העיצומים, ההפרות על הוראות החוק הועברו גם הן לתוספת כדי שניתן יהיה – אם יהיה צורך בכך – לשנות את הסכומים אבל יש מגבלה על איזו שהיא תקרה. מגבילים את מחוקק המשנה, בהביאו את התקנות לכאן, לאישור הוועדה, לגבי הסכומים גם על הוראות החוק וגם על הוראות התקנות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

יש הערות? בכל זאת, סכומים לא מבוטלים.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

אבל ככל שירצו להגדיל אותן – זה כמובן יגיע לכאן, לפיקוח פרלמנטרי.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אם אין הערות אנחנו מאשרים את סעיף 9טו. מי בעד?

הצבעה
הסעיף אושר.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין מתנגדים, אין נמנעים. הסעיף אושר.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>  

	פרק ח' – זה תיקון טכני. 

	"הוספת כותרת פרק ח'
	12.
	לפני סעיף 10 לחוק העיקרי תבוא הכותרת:

	
	
	"פרק ח': הוראות שונות"

	הוספת סעיף 14א
	13א.
	אחרי סעיף 14 לחוק העיקרי יבוא:

	
	
	"שמירת דינים
	14א.
	אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי כל דין.""



 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

מכיוון שהחוק ארכאי, חוק מקורות אנרגיה, הייתה חסרה בו הוראה של שמירת דינים ששגורה מאוד בדברי חקיקה ולכן הצענו להוסיף אותה כאן.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אנחנו מצביעים על 12 ו-13א. מי בעד?

הצבעה
הסעיפים אושרו. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין מתנגדים ואין נמנעים. סעיפים 12 ו-13א אושרו.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

עוברים לתוספות, הוועדה כבר דנה בהן.

הסעיפים הבאים בעמוד 31 לנוסח אלה הוראות מעבר שאנחנו, בייעוץ המשפטי לוועדה, הצענו להוסיף ואני אסביר אותן: הוראות מעבר לעניין מינויים בסעיף 14 זה לעניין תוקפם של מינויים שנעשו לפי החוק הקיים היום, בנוסחו לפני התיקון, ורואים אותם כאילו נעשו לפי החוק בנוסחו המתוקן.

	"הוראות מעבר לעניין מינויים
	14.
	(א)	הממונה שמונה לפי הוראות סעיף 1 לחוק העיקרי, כנוסחו ערב יום תחילתו של חוק זה," – דהיינו של התיקון – "יראו אותו כמי שמונה לפי סעיף 2ג לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה."



 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

הממונה, לפי החוק הקיים היום, המינוי שלו מעוגן בהגדרה וכמובן שלא קובעים הוראות אופרטיביות בהגדרות ולכן הוספנו סעיף אופרטיבי, אבל אז צריך את ההשלמה הזאת שאומרת שאותו ממונה שמונה לפי ההגדרה, רואים אותו כמי שמונה לפי הסעיף האופרטיבי. 

סעיף (ב) זה הוראות לעניין המפקחים, שגם היום פועלים, כפי ששמענו.

"(ב)	מי ששר האנרגיה או הממונה הסמיכו בכתב בהתאם להוראות סעיפים 4 ו-5 לחוק העיקרי, כנוסחו ערב יום פרסומו של חוק זה, והסמכתו בתוקף ערב יום הפרסום, יראו אותו כמפקח שהוסמך לפי פרק ד' לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה; הממונה יפרסם הודעה באתר האינטרנט של משרד האנרגיה על פרטיהם של מי שהוסמכו כאמור וחלות עליהם הוראות סעיף קטן זה."

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

אלה המפקחים שהוסמכו גם בידי שר האנרגיה או בידי הממונה – יש להם הסמכה בכתב להפעיל גם היום סמכויות פיקוח ואכיפה, אז יראו אותם כמפקחים לפי הפרק החדש שהוועדה אישרה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

ממשיכים לסעיף 15?

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

אתה רוצה להצביע על סעיף 14?

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין בעיה. מי בעד אישור סעיף 14 והוראות המעבר?

הצבעה
הסעיף והוראות המעבר אושרו.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין מתנגדים ואין נמנעים. סעיף 14 והוראות המעבר אושרו.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

כאן יש הוראה יחסית ייחודית – הוראת מעבר לעניין תקנות קיימות. אני אקריא אותה ואסביר:

	"הוראות מעבר לעניין התקנות הקיימות
	15.
	(א)	הותקנו תקנות לפי סעיף 3יב לחוק העיקרי, שלפיהן הוראות פרק ג' לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יחולו לגבי מכשיר חשמלי מסוים (להלן – התקנות החדשות), בטלות התקנות לפי סעיף 3 לחוק העיקרי שהיו בתוקף לעניין אותו מכשיר חשמלי ערב תחילתן של התקנות החדשות (להלן – התקנות הקיימות); תוקפו של הביטול יהיה החל ממועד תחילתן של התקנות החדשות. 

	
	
	(ב)	על אף האמור בסעיף קטן (א), אישורים ותוויות לגבי אב טיפוס של מכשיר חשמלי, שניתנו מכוח התקנות הקיימות והיו בתוקף ערב תחילתן של התקנות החדשות, ימשיכו להיות בתוקף עד למועד שבו יינתנו אישור או תווית, לפי העניין, לגבי אותו אב טיפוס לפי הוראות החוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, או עד למועד פקיעת תוקפם של האישור או התווית שניתנו לפי התקנות הקיימות, לפי המוקדם מביניהם."



 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

למעשה, יש היום הסדרה די ענפה לפי סעיף 3 לחוק העיקרי – תקנות שונות שקובעות נצילות אנרגטית לגבי מכשירי חשמל, יש לעניין מכונות כביסה, לגבי ממירים, ומשרד האנרגיה בוודאי יוכל לפרט עוד. לפי התיקון עכשיו, יהיו תקנות תחדשות שיקבעו נצילות אנרגטית לגבי סוגים של מכשירים חשמליים שגם הם יקבעו בתקנות, שעל המכשירים האלה יחול הפרק החדש, כל הפרק שהוועדה אישרה לעניין הצרה וכולי.

המנגנון שמוצע כאן קובע שאם הותקנו תקנות – למשל, לגבי מכונות כביסה, תקנות חדשות – בטלות התקנות הקיימות לגבי מכונות כביסה ולא יידרש אישור ועדת כלכלה לביטול. למעשה, אדוני החליט שהתקנות החדשות לעניין נצילות אנרגטית של מכשירים חשמליים לא יובאו לכאן, לוועדת הכלכלה, וכדי למנוע את הצורך להגיע ברמת האישור הפורמלי לאישור ועדת הכלכלה של ביטול התקנות –  אין להן משמעות ברגע שיש תקנות שמחליפות אותן - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

לא, אנחנו מפיקים לקחים ממה שקורה בקבינט הקורונה, שזה מגיע לפוליטיקאים אז אומרים שהכל פוליטי. כדי שלא יאמרו שהנצילות האנרגטית נקבעת על-ידינו, שחררנו לכם את זה מפיקוח פרלמנטרי אבל שאר התקנות לא.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

בחדא מחתא גם גם עקצנו את מי שטוען... אין הערות?

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

רגע, לגבי סעיף קטן (ב) – שם מדובר על אישורים, אישורי הממונה אני מניח, ותוויות של דירוג אנרגטי לגבי אב-טיפוס של מכשיר חשמלי שניתנו לפי התקנות שבתוקף היום לפי סעיף 3. אז ההוראה הזאת קובעת שלמרות ההוראה הקודמת שהקראתי לעניין ביטול התקנות הקיימות, כדי שאותם אישורים ותוויות לא יפקעו גם כן, אז מחיים אותם אז למועד שבו יינתנו אישורים או תוויות לפי התקנות החדשות לגבי אותו אב-טיפוס.


 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

אפשר להתייחס?

ב << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

בבקשה.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

אני מלשכת המסחר. קודם כל, לגבי סעיף שלא מופיע פה – הוסיפו בתיקון חקיקה גם דרישות חדשות ממשווקים ואין שום התייחסות לתקופת - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

על איזה סעיף אתה מדבר?

 << דובר_המשך >> רז הילמן: << דובר_המשך >>   

זה סעיף נוסף שצריך להוסיף, של מועד כניסה לתוקף. כל מה שקשור לסימן ג זה דרישות חדשות ממשווקים וצריך לתת להם כמה חודשים להיערך וליישם את זה. זה דבר אחד.

לגבי הוראות המעבר שהוספו – אני רוצה לשים פה דגש על זה שיש תקנות "יעילות במכשירי חשמל - - - שההיערכות שלהם כלפי היבואנים והיצרנים ויש תקנות שמורכבות יותר - - - יכול להיות שגם תקופת ההיערכות ותקופת המעבר יצטרכו להיות יותר מורכבות מזה, ולכן אני מציע שתהיה יותר גמישות בתקנות - -


 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

ידידי היקר, הבנו. תן להם זכות תגובה.

 << דובר_המשך >> רז הילמן: << דובר_המשך >>   

אם אפשר רק להשלים – לכן, אני מציע שתהיה גמישות גם בהיבט ששתי התקנות יוכלו לחול במקביל אם בתקנות רואים בזה צורך, מעבר זה שרק האישור יחול במקביל אז גם שתי התקנות יכולות לחול במקביל כדי שמי שכבר יכול להתחיל לייצר או לייבא לפי התקנות - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תודה. אין ספק שהחוק הזה ייכנס לתחולה עם כתיבת התקנות. עם כל הכבוד, הוא בצדק טוען שזה שעכשיו החלטת ותיקנת ובאת לפה ותיקנת את התקנות והן אושרו וכל מה שצריך נאשר – תן להם זמן התארגנות. למה פרק התחילה פה נעדר מהחוק?

 << אורח >> שבתי אלבוחר: << אורח >>   

קודם כל, במהלך כתיבת התקנות אנחנו מפרסמים אותן לעיון הציבור, לכל היבואנים. זאת אומרת, הם כבר - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

ידידי, מר אלבוחר, אתה יודע, כשאומר לי משרד ממשלתי שהצו פורסם לעיון הציבור – מישהו עשה פעם מחקר על כל צו באמת אם כל מי שצריך יודע ומעיין בזה?

 << דובר_המשך >> שבתי אלבוחר: << דובר_המשך >>   

אבל פה מדברים על אוכלוסייה ייעודית. זאת אומרת, היבואנים בוודאי יקבלו את התקנות, הם יראו אותן באתר. היבואנים יודעים בדיוק איפה לבדוק וכך אנחנו עובדים אתם שנים רבות. זאת אומרת, אנחנו לא עושים תקנות - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

סליחה, זה שאתה ישבת – סליחה, זה שאנחנו דגרנו, לא אתה, שלא תיקח את זה אישית – אנחנו דגרנו על הביצים הרבה זמן כדי שהאפרוחים יצאו ויבקעו, זה עדין לא אומר שהוא ידע את כוונותיך וכוונותינו אילו תקנות לאשר. וזה שפרסמת לציבור – כמה זמן אתה מפרסם לציבור? 

 << דובר_המשך >> שבתי אלבוחר: << דובר_המשך >>   

זה תלוי. אפשר בהחלטה - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אבל הוא סמך על ועדת הכלכלה שתזרוק אותך מכל המדרגות והוא לא נערך. אם הוא היה נערך והיית אומר לו: נא להיערך עם הפרסום של הציבור, אז זה "פייק", זה לא פרסום לציבור להערות. אתה אומר לו במילים אחרות – החוק הזה ייכנס לתוקף עם פרסום התקנות להערות הציבור. אז מה צריך הערות הציבור? תן לו זמן היערכות.

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

רגע, אני שמח שהדיון התעורר. שלא יהיה מה להעיר בסוף...

 << דובר_המשך >> שבתי אלבוחר: << דובר_המשך >>   

אנחנו קובעים בתקנות מועד כניסה לתוקף של התקנות, ובדרך כלל אנחנו קובעים מועד של מספר חודשים - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אז למה אתה מוציא לי את הנשמה? תגיד שבתקנות שנאשר ניתן זמן. קיבלת תשובה, ידידי?

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

לא, לא קיבלתי תשובה כי אני חושב ששבתי לא הבין את מה שאני אומר. שבתי, החוק כמו שהוא מנוסח כרגע מגביל אותך מלייצר בתקנות מצב של חפיפה בין שתי התקנות, ויכול להיות שכשתבוא לעשות את התקנות תראה שלפחות ביחס לחלק מהמוצרים אתה רוצה שתהיה תקופת חפיפה, וכאן החוק מגביל אותך ולא נותן לך לעשות את זה. אז אני אומר - -

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

לא, הוא מדבר על חפיפה. הנחת העבודה שלך מבחינתך שגויה. לא יהיה מצב של חפיפה בין התקנות.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

אז אני חושב שהם לא לוקחים בחשבון – אם ניקח רגע מישהו שמביא מוצר שבמקרה סוף התוקף של האישור שלו הוא שבוע לפני שנכנסות לתוקף התקנות החדשות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אז יש התייחסות שכל עוד אין משהו אחר, התקנות העדכניות הן שתקפות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

וגם האישור לתוויות – יש הוראות לעניין - -

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

- - - יש מישהו שכבר מוכן ליישם את התקנות החדשות – בואו ניתן לו מיד להתחיל לפעול לפי התקנות החדשות, ומישהו שצריך עוד כמה חודשים, עוד שנה – ניתן לו את השנה הזאת, ובאופן הדרגתי גם המלאים הולכים ונגמרים בשווקים. בכל התקנות שעשינו עד עכשיו, מקורות אנרגיה, עשינו את הדבר הזה ואני לא מבין למה כאן אתה רוצה בחוק להגביל אותם.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

רז הילמן, תודה. אתה רוצה להתייחס?

 << אורח >> שבתי אלבוחר: << אורח >>   

שלא מגבילים – זה באמת הנוהג לגבי כל התקנות שהתקנו לגבי מקררים ומזגנים וטלוויזיות וכולי, שאנחנו קובעים בתקנות עצמן פרק זמן לכניסתן לתוקף – זה בדרך כלל שלושה חודשים לפחות, למיטב זכרוני, לתקנות שאני כתבתי אותן אז אנחנו מתכוונים לעשות אותו דבר לגבי התקנות החדשות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תודה. מיצינו. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

- - - 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

ודאי, אמרת את זה לפרוטוקול וזה מחייב והסכמנו. אפילו לא חלקנו עליך, לא ביקשנו הארכה.

משרד המשפטים, יש לו בעיה עם זה. בואו נשמע.

 << אורח >> נטע שפירא: << אורח >>   

אני מסתכל על הנוסח כי אני יודע מה סיכמנו בעל-פה וההערה שלו מאירה לי רגע – הוספנו בסוף: לפי המוקדם מביניהם. רצינו לתת לתווית את מלוא אורך החיים שלה ועכשיו אנחנו לא נותנים לה. השאלה אם זאת הייתה הכוונה?

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

אני באמת חשבתי שבסיפא, של לפי המוקדם - -


 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

רז, אני משאיר אותך בהאזנה אבל לא בשביל שתפריע לי. בבקשה.

 << אורח >> נטע שפירא: << אורח >>   

יכול להיות שזה לפי המאוחר כי נגיד שבינואר יבואן קיבל תווית לפי החוק הישן והשר התריע מראש חצי שנה ואומר: תדעו לכם שבמרץ אני אתקין. לפי הנוסח עכשיו, מי שקיבל בינואר את התווית, במרץ כבר צריך להוציא תווית חדשה. השאלה אם זה לזה התכוונתם ואמרתם: בואו ניתן לו, הוא קיבל לשנה? שבינואר הבא יוציא תווית חדשה, ואז צריך לשנות - -

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

אני יכול להציע משהו בעניין הזה?

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

לא. 

 << אורח >> נטע שפירא: << אורח >>   

אני מתלבט. זה לשיקול המשרד.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

משרד האנרגיה?

 << אורח >> שבתי אלבוחר: << אורח >>   

רגע להתייעצות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

הם מתייעצים, רז דבר אתה.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

אני חושב שהדרך הנכונה זה לכתוב: לפי המוקדם מביניהם או מועד מאוחר יותר כפי שיקבע בתקנות הרלוונטיות לאותו מוצר, וככה משאירים את המנדט לשר האנרגיה לקבוע את האכיפה. אני לא מבין למה הם לא רוצים את הסמכות הזאת, זה נראה לי אלמנטרי.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

כבוד היו"ר, אפשר להתייחס?

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

רגע, מי זאת?

 << אורח >> רחל גור: << אורח >>   

אני מלובי 99. אני חוששת שאם אנחנו נדחה את התחולה ליותר משלושה חודשים יצליחו לקבור את זה סופית.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

רגע, לא שומעים אותך.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

לא, זה לא קשור לחוק.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אם חבריך בזום יכבדו אותך ולא יפריעו לך – אני אשמע.

 << אורח >> רחל גור: << אורח >>   

אני סומכת עליך, יו"ר הוועדה. אני חוששת אם אנחנו נדחה את התחולה של התקנות למעבר לשלושה חודשים, כפי שמקובל, זה יהיה תירוץ בשביל למסמס את זה טוטאלית. יש פה אינטרס שהתקנות האלה לא ייכנסו לתוקף אם נדחה את זה לעוד שנה, כפי שמציעים, אנחנו בפועל - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

לא, אני לא חושב שלזה התכוון רז. טוב שהבהרת את החשש שלך אבל לא זאת הייתה הכוונה. הכוונה הייתה שלושה חודשים, ורק במקרים ש... מה החלטתם בהתייעצות?

 << אורח >> איציק יוניסי: << אורח >>   

אני ממשרד האנרגיה. אם הבנתי נכון את רז – רז, תקן אותי אם אני טועה – הכוונה היא מה יקרה בסיטואציה שבה אנחנו נתקין תקנות חדשות, נקבע בהן תחולה לעוד שנה קדימה והן עוד לא נכנסו לתוקף, התקנות הישנות עדין תקפות אבל בפרק הזמן הזה היבואנים רוצים כבר להיערך ורוצים להגיד: אני מותאם לתקנות החדשות, אני מקדים את זמני - - 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

בדיוק כך.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

רגע.

 << אורח >> איציק יוניסי: << אורח >>   

- -  על-פי מה שכתוב כרגע, יאסר עליו לבצע את זה, יאסר עליו להביא את הדגמים החדשים - - 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

להיערך לפי התקנות.

 << דובר_המשך >> איציק יוניסי: << דובר_המשך >>   

נכון. הוא צריך עדין לפעול לפי התקנות הישנות, והוא אומר: תאפשרו לי איזה שהוא פרק זמן שבו אני כבר יכול לפעול לפי התקנות החדשות שעוד לא נכנסו לתוקף, עם יעילות יותר גבוהה. זו כוונת המשורר אם הבנתי נכון. רז, תקן אותי אם אני טועה.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

הבנת מצוין. זאת בדיוק הבעיה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אתה רוצה להקדים את הפעולה שלך למרות שתקנות עדין לא...

 << דובר_המשך >> רז הילמן: << דובר_המשך >>   

נכון. שתהיה ההמשכיות הזאת.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

התגובה האוטומטית שלנו לאלה שנמצאים בזום, שתמיד הם מבקשים לדחות. פה אתה בלבלת אותנו בזה שאתה רוצה להקדים. 


 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז אולי צריך לתת לממונה סמכות להחליט במקרים פרטניים להאריך תוקף של אישורים או לקבוע תקופת - -

 << אורח >> איציק יוניסי: << אורח >>   

איך זה יופעל? שהוא יוכל לפעול כבר לפי התקנות החדשות - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

למרות שלא אושרו?

 << דובר_המשך >> איציק יוניסי: << דובר_המשך >>   

 - - אם נכנסו - - - משהו כזה...

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - - 

 << אורח >> נטע שפירא: << אורח >>   

כשיקבעו תקנות ויגידו שהתוקף שלהן לעוד חצי שנה, יגידו מה קורה בתקופת הזמן הזה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כן, יהיו הוראות מעבר.


 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תודה רבה לך. היום הצדקת את הלחם שלך בצורה... בתקנות יהיו הוראות מעבר, רז, ואז נראה אותך שוב.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

ברור. הוראות המעבר האלה מגבילות את הסמכות - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

בתקנות יהיו הוראות מעבר – רז, רגע. החלטנו שאתה לא משיג על זה. בהוראות המעבר שבתיקון התקנות תהיה התייחסות למה שהעלית ואני לא יודע מה יוחלט, אם כן או לא אבל תהיה התייחסות למה שהעלית.

 << אורח >> שבתי אלבוחר: << אורח >>   

אני חושב שבהחלט אפשר להתייחס לסוגיות האלה בתקנות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אז אני מבקש שתהיו ערוכים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

השאלה אם הוראות המעבר לא יגבילו אתכם? אני חושש מזה.

 << אורח >> חגית אייזנמן מלכה: << אורח >>   

לא, הם לא יגבילו. הנוסח של הוראות המעבר עכשיו - - -

 << אורח >> שבתי אלבוחר: << אורח >>   

לא, זה לא יגביל אותנו מכיוון שנוכל לקבוע הוראות מעבר לגבי התקנות הקיימות, שאולי ימשיכו לחיות - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא, אבל יש לך הוראה מפורשת בחקיקה ראשית. אני לא כל-כך בטוח.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

איזה הוראה מפריעה לכם? איזו הוראה ספציפית?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה ההוראה אומרת? שאישורים ותוויות שניתנו לפי התקנות הקיימות ימשיכו להיות בתוקף עד שנותנים אישורים ותוויות לפי החוק החדש או עד שאותו אישור או אותה תווית פקע תוקפן.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

אין התייחסות לגבי מי שרוצה לייבא לפי החדשים.

 << אורח >> שבתי אלבוחר: << אורח >>   

אנחנו לא רוצים להקדים את האפשרות לייבא במסגרת הצהרות. מה שכן נמשך, מכיוון שזה נמצא בתוך החוק, שתמיד היבואן יכול להביא את המוצר למכון התקנים, למעבדה מאושרת, ולבדוק אותם כמו היום. זה ממשיך לרוץ, אין הפסקה של הדבר הזה. אז אני פונה אליכם – יכול להיות שאתם קצת מגזימים והמעבר לא כל-כך חד מכיוון שהמסלול קיים. אנחנו לא עושים כל שינוי במסלול לכל יבואן שרוצה - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

לא הבנתם. הוא הכניס לכם – המחשבה האוטומטית של האדם היא שהם מבקשים לתת להם אפשרות זמן התארגנות אבל פה, הוא בא במצב שהוא רוצה להקדים את היישום. הוא יודע מה התקנות שצריך לפרסם, נכון? הוא רוצה כבר לייבא היום לפי התקנות שייכנסו בעוד שמונה חודשים לתוקף. 

 << אורח >> שבתי אלבוחר: << אורח >>   

לא, זה יכול ליצור - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אז לכן, אנחנו לא מתייחסים לזה. אני אומר לכם, תקשיבו טוב: לא צריך להתעסק עם זה. אתה יודע למה? אני אומר לכם: יכול להיות שאתה פרסמת תקנות שייכנסו לתוקף בתוך שנה וזמן ההתארגנות הוא לא רק ליבואנים אלא גם לבחינה של המשרד. יכול להיות שאתה תייבא לפה מכשיר עם נצילות אנרגטית ספציפית שנקבעה בתקנות עתידיות, והמשרד יחזור בו.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

אין הוקוס-פוקוס. המכשירים לא ביום אחד ככה מתחלפים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

בסדר, הבנתי אותך. תודה. כשאתה רוצה – זה הוקוס-פוקוס, כשאתה לא רוצה – זה לא הוקוס-פוקוס. אני חושב שלא צריך להתעסק עם זה.
 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני כן רוצה לשאול את נציגי משרד האנרגיה, האם לא צריך לתת כאן בכל זאת איזו שהיא סמכות לממונה, לקבוע תקופת תוקף אחרת לאישור לתווית, כמובן בהחלטה מנומקת, ולתת מענה למקרים פרטניים? 

 << אורח >> שבתי אלבוחר: << אורח >>   

אני חושב שבמצב כזה, במקרים פרטניים, ואני פונה גם לאוריאל – יכול להיות שהוא יוצף בפניות וכל אחד ירצה שהאישור שלו ימשיך כדי שהוא לא יצטרך להביא את הדגם למכון התקנים או להתעסק בהצהרות, וכל אחד ירצה להמשיך עוד ועוד את האישורים. אני חושב שזו בעיה לאשר דבר כזה, והם צריכים להבין שזה התוקף של האישור, יש לכם עד שזה פג תוקף – הוא יודע מה צריך פג תוקף לאישור שהוא קיבל, ואז יש לנו תקנות חדשות שקובעות שלא ייכנסו לתוקף מיד. הם רואים מה עומד בפניהם, מה יהיה בעוד מספר חודשים ויכולים להתארגן לקראת זה - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אתם לא תוכלו לקבוע הוראה שגוברת על ההוראות האלה בתקנות. זאת הוראת החקיקה הראשית שקובעת את המתווה. צריך להבין את זה ואני בכוונה חוזר שוב ושוב על הדבר הזה.

 << אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >>   

אני חושב שזה בסדר להוסיף בנוסח כן לאפשר לממונה ובמקרים פרטניים כן לבחון. אני חושב שנוכל להתמודד עם זה כי אלה מקרים מועטים וכן יש לנו אחריות לפי הצורך.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אתם רוצים שזה ייכתב "בנסיבות מיוחדות"?

 << אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >>   

בנסיבות מיוחדות, בפנייה מנומקת על-ידי היבואן, לשיקול דעתו של - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בפניות מיוחדות או לפי פניית היצרן או היבואן? רק יבואן.

 << אורח >> נטע שפירא: << אורח >>   

שתי נקודות, אם אני מבין נכון: יש נקודה על מה עושים בהכרעה קדימה, אם הוא רוצה לעשות היום על תקנות שייכנסו בעוד חצי שנה ולא נותן מענה לנקודה - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

גם בהנחיות שהוא מבקש.

 << דובר_המשך >> נטע שפירא: << דובר_המשך >>   

- - לא, כי הוא יכול לתת לפי הישן. כל מה שאמרנו עכשיו זה סמכויות לגבי התוקף של אותה תווית ישנה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

היית מבקש אפשרות לאפשר לממונה להוציא אישורים מיוחדים למרות שהתקנות נכנסו לתוקף לחזור אחורה?

 << דובר_המשך >> נטע שפירא: << דובר_המשך >>   

לא, לא לחזור אחורה רק קדימה לפי התקנות - - -

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - -  

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מדובר על תוקף של אישורים קיימים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אתם מתעקשים לסבך את העניין.

 << אורח >> חגית אייזנמן מלכה: << אורח >>   

אפשר?

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

בבקשה גברתי.

 << דובר_המשך >> חגית אייזנמן מלכה: << דובר_המשך >>   

מההיכרות שלי עם חקיקת משנה, אין שום בעיה לקבוע פה איזו שהיא הוראת מעבר שתאפשר את הפעולה לפי שניהם ביחד. אתה יכול לקבוע שהתקנות נכנסות עכשיו לתוקף אבל על-אף האמור, הוא יהיה פטור מהוראות התקנות האלה אם הוא פעל לפי הוראות התקנות הישנות – זו הוראה שהיא לחלוטין לפי החוק הזה - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז אין צורך לקבוע הוראה מיוחדת כאן?

 << אורח >> חגית אייזנמן מלכה: << אורח >>   

לא.


 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

בתקנות, בהוראות המעבר של התקנות, כפי שחשבנו מלכתחילה. תודה רבה. 

אז אנחנו מאשרים?

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

- - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

רז, חסל סדר פסח כהלכתו.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

הייתי שקט כל הדיון. דבר אחרון - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר_המשך >> רז הילמן: << דובר_המשך >>   

אם אני מבין נכון – מסירים את סעיף 15?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא, ממש לא.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תעשה טובה, אל תנסה להסביר אותנו כי זה לקח לנו הרבה זמן בפעם שעברה. אנחנו מסבירים לך – על כל החששות שהעלית, בין אם הבנו אותך ובין שלא הבנו אותך – זה כמו בהתרת נדרים – את כולם, אם יהיה צורך, יופיעו בהוראות המעבר בתקנות. נקודה. לא פותחים דיון.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

ולא נתנו מענה לנושא של חובות משווקים, שגם להם צריך לתת זמן כמו שהיושב-ראש אמר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל חובות המשווקים ייכנסו לתוקף רק כשיהיו תקנות. כל ההסדר הזה מותנה בתקנות.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

זה בסימן ג, זה לא קשור להסדר החדש לפי מה שאני מבין.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ודאי שזה קשור. כל הפרק הזה מותנה בתקנות שיקבעו את סוגי המכשירים החשמליים שעליהם יחול ההסדר החדש, ובתקנות הנצילות האנרגטית החדשות.

 << אורח >> נטע שפירא: << אורח >>   

מבחינת הסדר – היה אולי באמת עושה יותר סדר שסימן ג יתחיל בהתקנת התקנות החדשות ואחר-כך הכל משתרשר ממנו.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

למה לא עשיתם את זה ככה? לא ליווית את זה מהתחלה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא, הוא לא.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

סחטת מאתנו עוד מחמאה. מתוך הלאו אנחנו שומעים את ההן.

תודה. מי בעד אישור סעיף 15? 

הצבעה
הסעיף אושר. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיף 15 אושר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כל הצעת החוק אושרה להכנה לקריאה שנייה ושלישית.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תודה רבה לכולם – לאורחים, למי שעמל וטרח על החוק הזה אבל הקרדיט מוגבל – חובת ההוכחה עליכם. בתיקון התקנות נראה אתכם, כמה אתם יעילים. 

תודה רבה. הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:31. << סיום >>