פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



18
ועדת הכלכלה
28/10/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 485
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ו בתשרי התשפ"ה (28 באוקטובר 2024), שעה 8:39



סדר היום: 
<< נושא >> הארכת כביש חוצה ישראל צפונה-קטעים 8 ו- 1/9 - אישור החלטת הממשלה בדבר התקופה המרבית של חוזה הזיכיון, סכום האגרה המרבי והדרך לעדכון הסכום, לפי סעיף 3(ג) לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995 << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
אברהם בצלאל
אליהו ברוכי
ששון ששי גואטה
שלום דנינו
עופר כסיף
שלי טל מירון

חברי הכנסת:
אימאן ח'טיב יאסין
יוראי להב הרצנו
לימור סון הר מלך
יסמין פרידמן


מוזמנים: 
	אושרת דוד
	–
	סגנית לחשב הכללי, משרד האוצר

	ספיר איפרגן
	–
	רכזת תחבורה באגף תקציבים, משרד האוצר

	רון שלמה סולומון
	–
	ייעוץ וחקיקה משפט כלכלי, משרד המשפטים

	אייל סולימני
	–
	מנהל אגף זכיינות, חברת כביש חוצה ישראל

	שמעון אברהם
	–
	סמנכ"ל זכיינות, חברת כביש חוצה ישראל

	משה דוידוביץ
	–
	ראש מועצה אזורית מטה אשר

	יוסף אבי-יאיר אנגל
	–
	סבו של אופיר אנגל ששוחרר משבי חמאס, משפחות החטופים

	רינת דקל קינן
	–
	דודתו של שגיא דקל חן החטוף בעזה, משפחות החטופים

	גילת פיש
	–
	דודתו של שגיא דקל חן החטוף בעזה, משפחות החטופים

	שרי גת
	–
	דודתה של כרמל גת ז"ל שנרצחה בשבי חמאס, משפחות החטופים

	גל גורן
	–
	בנם של אבנר ומאיה גורן ז"ל, משפחות החטופים

	אביגיל
	–
	ממשפחתה של נעמה לוי החטופה בעזה




ייעוץ משפטי: 
אביגל כספי



מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, יפית גולן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



<< נושא >> הארכת כביש חוצה ישראל צפונה-קטעים 8 ו- 1/9 - אישור החלטת הממשלה בדבר התקופה המרבית של חוזה הזיכיון, סכום האגרה המרבי והדרך לעדכון הסכום, לפי סעיף 3(ג) לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נושא הדיון: הארכת כביש חוצה ישראל צפונה- קטעים 8 ו-1/9, אני לא יודע מה זה 1/9. אישור החלטת ממשלה בדבר התקופה המרבית של חוזה הזיכיון, סכום האגרה המרבי והדרך לעדכון הסכום, לפי סעיף 3(ג) לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995. 

זאת ישיבת המשך לישיבה הקודמת. יש פה נציג של משפחות החטופים? בבקשה. עברת לצד של הממשלה.

 << אורח >> יוסף אבי-יאיר אנגל: << אורח >> 

אני אמרתי אולי זה יעזור. 388 ימים, אולי זה יעזור, אז עברתי צד. אני יודע? אני מנסה. אני מנסה כל מיני דברים. זהו, חברי הכנסת שלום. מקווים שנהניתם בפגרה הארוכה, הארוכה ביותר לזוכים, עובדי ציבור, כל שהם במדינה. נזכיר לכם שבעזה נמצאים עדיין 101 חטופים, חיים או מתים, שמי יודע מה מצבם כבר 388 ימים. מה עשיתם אתם כדי לקדם את שחרורם במהלך הימים האלה? 

שמי יוסף אבי-יאיר אנגל. אבא של יאיר ז"ל, שנפל כחייל בשייטת 13 לפני 28 שנים. וסבו של אופיר אנגל, שחזר מהתופת החמאסית לאחר 54 ימים של טרור פסיכולוגי קשה. 

תשאלו את שרה נתניהו הפסיכולוגית, מה המשמעות של טרור פסיכולוגי על בני אנוש תקופה כה ארוכה. אופיר שהה בגהינום יחד עם אבי חברתו, יוסי שרעבי, לאחר שנחטפו בביתם בבארי. סופו ידוע. 'ננצח ניצחון מוחלט ונשיב את החטופים' – הייתה הסיסמה ומטרת המלחמה מהשבוע הראשון. 

388 ימים ועדיין אין ניצחון, ו-101 החטופים עדיין לא בבית. צדקו עו"ד אורי סלונים ואחרים, שאמרו שהנוסחה אותה טווה המפקיר הלאומי אינה ישימה, ולא רצה לשמוע בקולם ולהפנים. נסראללה וצוותו כבר לא איתנו, סינוואר ומרבית פקודיו כבר לא איתנו. כל יום מקבלים הודעה מהראש או מאנשי ממשלתו, שהנה הרגנו עשרות מפקדים ומחבלים בעזה ובלבנון, הרסנו בונקרים ומחסני נשק עמוסים, ומה קורה? 

בחודש דצמבר הודיע לנו הראש שאוטוטו אנחנו כפסע מחיסול החמאס וחיזבאללה. 388 ימים עברו, ואין רואים את הסוף. כנראה שיש לו סיבה לעשות הכל כדי שהמלחמה הזאת לא תסתיים. זה פשוט לא הגיוני, כל זאת, על גבם של 101 החטופים ומשפחותיהם. 

עכשיו אני אקצר קצת, ואני רוצה להקריא דברים שאמרה נירה שרעבי ביום שבת האחרון בכיכר. נירה שרעבי, אשתו של יוסי שרעבי. 

"שניהם עדיין מוחזקים בשבי החמאס. גם גיסי האהוב עליי, נמצא בשבי. מעל שנה שאנחנו מחכות לחבק אותו. כשיחזור, נצטרך כולנו להתמודד עם המציאות הנוראה, שמשפחתו הגרעינית איננה. ליאן האהובה ושתי בנותיהם, נויה ויהל, נרצחו בביתן. המשפחה שלנו חוותה אובדנים כה רבים, ונאלצת לשאת על גבה את תוצאות השבעה באוקטובר שעה אחר שעה, כבר מעל שנה. אלי ויוסי חייבים לחזור אלינו. יוסי לקבורה, אלי לחיבוק שלא ייגמר. רק כששניהם יהיו כאן, אוכל אני ונוכל כמשפחה להעז להסתכל על הפצעים. 

אבל זה לא רק הסיפור שלנו. רק כש-101 החטופים והחטופות יחזרו אלינו, נוכל כמדינה וכעם להסתכל על הפצעים שלנו ולהבין לאט-לאט איך ממשיכים קדימה. אחרי שהערכים שהאמנו בהם בכל ליבנו, שגדלנו עליהם כילדים, ואנחנו מגדלים עליהם את ילדינו, לא יושמו סביב נושא החטופים מעל שנה. 

הבחירה להמשיך ולא להוציא לפועל עסקה להחזרת החטופים כולם, היא בחירה אקטיבית. כשיורדת השמש של כל יום, שבו לא נחתמת העסקה, זה יום נוסף שבו בחרו במדינת ישראל שלא לקדש את החיים, שלא לקדש קבורה, שלא ליישם את החוזה הבסיסי ביותר בין אזרח ואזרחים במדינה." 

אלה הדברים של נירה שרעבי במוצאי שבת האחרון.

חברי הכנסת, נבחרי העם, אתם שתומכים ומחזקים את מקבלי ההחלטות, האם המצב הנורא הזה אינו מדגדג לכם באיזשהו מקום? האם אף אחד מכם אינו שואל עד מתי והאם לא יהיה לעניין הזה סוף? מתי נקבל את ההודעה שנסגרה עסקה ו-101 החטופים עומדים לחזור הביתה? 

ממה נובע הפחד הגדול שאוחז בכם מקיומה של עסקה כזאת? האם אי פדיון שבויים, זו המדיניות החדשה בה אתם דוגלים? עֲשו משהו למען המדינה האהובה שלנו, שהולכת להתפרק. 

 << אורח >> רינת דקל קינן: << אורח >> 

שלום, בוקר טוב חבר הכנסת. אני רינת, דודה של שגיא דקל חן שחי וחטוף בעזה. הרבה מילים כבר נאמרו. כבר דיברנו על החטופים היקרים שלנו, סיפרנו לכם בשביל שלא יהיו אנונימיים. כבר דיברנו על ההפקרות, כבר דיברנו אני חושבת על כל דבר שרק אפשר. 

ושוב ושוב אנחנו מגיעים, ושוב ושוב אנחנו מדברים ואומרים את אותן מילים, אבל אנחנו לא יכולים להפסיק להגיע, ולא יכולים להפסיק ולומר את אותן מילים, שהגיע הזמן להחזיר אותם. שאנחנו כבר צריכים לראות אותם בבית. 

שנה. שנה. עד מתי? אני כבר לא סופרת את הימים. מבחינתי אין לי מושג כמה ימים, כי כל יום שאנחנו סופרים, נרמלנו. נרמלנו את הספירה הזאת, נרמלנו את הדבר הזה שהוא אינסופי. כי היום זה יום מספר כך וכך, ומחר יהיה יום מספר כך וכך. אז מה זה כבר משנה? עד מתי נמשיך לספור? עד מתי נמשיך לאסוף את המתים שם? כי הם מתים שם.

וחבר הכנסת דוד ביטן, אני יודעת, אנחנו כבר פה בדיאלוג ארוך כבר של הרבה פעמים, ואתה כל הזמן אומר שבחרת לשתוק. ואני לא יכולה שתבחרו לשתוק, כי אנחנו צריכים לצעוק. אנחנו לא יכולים לשתוק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא בחרתי לשתוק, פשוט אנחנו לא עושים דיונים על מה שאתם אומרים. זה היה בוועדה. 

 << אורח >> יוסף אבי-יאיר אנגל: << אורח >> 

אולי כדאי שתעשו דיונים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה לא התפקיד שלנו. 

 << דובר_המשך >> רינת דקל קינן: << דובר_המשך >> 

אבל אנחנו רוצים לשמוע אתכם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה לא התפקיד שלנו בנושא הזה לעשות דיון על זה. אנחנו שומעים אתכם כל יום ארבע פעמים, אז כל פעם אני אעשה דיון על העניין הזה? זה נראה לך? נו באמת. 

 << אורח >> יוסף אבי-יאיר אנגל: << אורח >> 

תעשה משהו כדי שיחזרו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

משהו זה משהו אחר, אבל לא דיון. 

 << אורח >> יוסף אבי-יאיר אנגל: << אורח >> 

אז תעשה משהו שהם יחזרו.

 << דובר_המשך >> רינת דקל קינן: << דובר_המשך >> 

אני לא מבקשת ממך דיון, אני מבקשת לשמוע את קולך נישא בקול רם ונחרץ, כי אנחנו יודעים כמה כואב לך ואנחנו יודעים כמה אתה איתנו. אבל אנחנו יודעים בלב, אנחנו לא יודעים על הבמה. אנחנו לא יודעים בקול רם, ואני מבקשת ממך, הגיע הזמן לשאת דברים בקול רם. אנחנו לא צריכים דיון.

 << אורח >> גילת פיש: << אורח >> 

בוקר טוב. אני גילת, דודה של שגיא דקל חן, שחי וחטוף בעזה. יש לכם יום חגיגי היום, נכון? ראיתי את כל השומרים בכניסה עם ז'קטים, כולם באו, אמרתי מה, אמרו כן היום אנחנו לובשים ז'קטים, יום חגיגי. אז גם אנחנו באנו, התחגגנו לכבודכם. יש לנו סיכה חדשה. את אותה סיכה צהובה עם פס שחור. סיכה שמייצגת שעברה כבר שנה, והרבה מאוד מאיתנו באבל קשה. הרבה מאוד ממשפחות החטופים, גם אלה שמייחלות עם המון תקווה יום-יום שיקיריהן החטופים יחזרו הביתה. אבל זאת הסיכה שלנו, אנחנו חגיגיים לכבודכם. 

זה המושב השלישי שאנחנו פותחים איתכם והם עדיין שם. והעסקה, או ההסכם, או מה שלא, ממשיך להימרח כי כל המטרה של ההצעה החוזרת ונשנית של ביבי, והממשלה, והקבינט, ואתמול בדוח, אין לה שום מהות. כי כולנו יודעים שהחמאס לא שינה את עמדתו, כבר מחודש מאי אומר את אותו הדבר, אומר רק הפסקת המלחמה. 

ושוב ושוב לבוא ולתת לו הצעות כאלה או אחרות, כאילו בהסוואה של הנה משהו קורה פה, אנחנו מציעים עוד הצעה. וגם האמריקאים נופלים באותו בור תחבולות, נקרא לזה. הייתי שבוע שעבר, כשבלינקן הגיע לארץ, נפגשתי איתו. ובאמת שאלתי אותו – מה אתה קורא שבאמת הולך לקרות פה עכשיו? הנה, אתם לפני בחירות, יש לכם הרבה דברים אחרים. עדיין זה היה עוד לפני המתקפה על איראן, גם זה על הפרק. ראיתי בן אדם שבור, חייבת להגיד לכם. כשבלינקן הגיע לארץ, זו הפעם ה-12 מאז תחילת המלחמה, או ה-13 בעצם, שהוא מגיע לארץ, נפגשות עם משפחות החטופים. 

פעם ראשונה שאנחנו רואים בן אדם כבוי לגמרי, שכבר אין לו מה להגיד לנו. הדבר היחיד שיש לו להגיד לנו – אני מקווה שלא נתראה שוב פה. זה הדבר היחיד שיש לו להגיד לנו. כי עד שלא תיפסק המלחמה, עד שלא הקבינט, הממשלה, הציבור שעומד מאחורי כולנו, שכבר אומר את זה שוב ושוב ושוב, אפשר להפסיק את המלחמה, חייבים לשחרר אותם. חייבים קודם לשחרר אותם. 

אז זה מה שצריך לקרות פה. חייבים להפסיק את המלחמה, חייבים לשחרר אותם. 'בשלו כל התנאים' – המשפט הזה שאני כבר שמעתי מגלנט בחודש מאי. בשלו התנאים. וזה היה לפני שהצלחנו להרוג את סינוואר. ומה היה לבלינקן להגיד על הרג סינוואר? הוא אמר כן, זה חשוב היה להרוג אותו, אבל עכשיו לא בטוח שיש מי שייקח את ההחלטות. 

אבל מסתבר שיש מי שייקח את ההחלטות, כי ההחלטות של חמאס לא השתנו, וזה שוב ושוב אותה החלטה. ולא משנה עם מה נבוא היום, מה נבוא מחר, זה לא ישתנה. ואנחנו כבר הבנו את זה היטב, אבל יש מי שמחליט למשוך את הזמן, ואין להם זמן. אין להם זמן. הם חייבים לחזור הביתה ומיד. 

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

קוראים לי שרי גת. אני מבארי, ניצלתי מהתופת. אני דודה של כרמל גת. אין לי את הפוסטר שלה. יש את התיק הזה, שרואים ציור שלה. לצערי הרב, היום אנחנו עושים דברים לזכרה. לפני הרצח המתועב שלה, עשינו דברים בהשראתה. 

אנחנו יודעים שכרמל הייתה בשבי עם עוד חטופים מבארי, שהם יצאו, עלמה ונועם אור, שני אחים, אח ואחות. יצאו מהשבי באחת הפעימות בעסקה הראשונה שהייתה, והם סיפרו שכרמל ידעה שאמא שלה נרצחה. היא ראתה את זה תוך כדי חטיפה שלה. 

היא הגיעה לשבי בוכה, עצובה, כאובה, איבדה את אמא שלה. היא לא ידעה מה קרה עם שאר המשפחה. אני אגיד לכם, מה שקרה שם זה שחטפו מהמשפחה בנוסף לכרמל עוד ארבעה אנשים. אמא שלה שרצחו אותה, חטפו גם את אח שלה אלון, את אשתו ירדן רומן גת, ואת הבת שלהם גפן גת, שהייתה אז בת שלוש וחצי. 

עברה יותר משנה. ירדן רומן גת נחטפה. זה סיפור מאוד מאוד עצוב מה שקרה בחטיפה הזאת, בכניסה של המחבלים לבית של אשל וכנרת גת, שהם שכנים שלנו בקיבוץ. חטפו את כנרת, רצחו אותה. חטפו את כרמל, היא הייתה בעזה. חטפו את אלון, ירדן וגפן, ובדרך חטפו את טל שוהם. 

הם ברחו מהרכב של החוטפים, הצליחו לברוח, להתיר את האזיקונים שקשרו להם את הידיים ואת הרגליים. את ירדן, חשבו שהיא מתה, אבל החוטפים משכו אותה, זרקו לה חול על הפנים והעבירו אותה לעזה. היא הייתה 50 ומשהו יום בעזה, חזרה באחת הפעימות. 

אלון וגפן הצליחו להגיע לבארי אחרי כמעט 24 שעות מטורפות של גהינום. בעצם, בהתחלה ירדן אחזה בגפן, החזיקה אותה, אבל הרגישה שהיא לא מסוגלת להחזיק אותה, אז היא העבירה אותה לאלון. בעצם ככה היא הצילה אותה משבי, מרצח, ממצב יותר מטורף מזה שהם היו בו. 

אלון לקח את גפן איתו, ראה בדרך סוכה, נכנס עם גפן לתוך הסוכה, כיסה את עצמם בעלים כהסוואה, כדי שהחוטפים והרוצחים, החמאסניקים המתועבים האלה שהיו שם בכל האזור, לא יפגעו בהם. הוא אמר לה להיות בשקט, לא לדבר, לא להשמיע קול, וככה הילדה בת השלוש וחצי אז התנהגה במשך למעלה מ-24 שעות. 

עם רדת החשכה, הוא יצא איתה לכיוון בארי. היא הייתה על הכתפיים שלו, הוא היה בהליכה שפופה, יחף, עם בגדים מינימליים, כי הוציאו אותם בשבת, בחג, עם בגדי שינה, בגדים שהם ישנו בהם. למזלו, בדרך הוא מצא גרביים. גרב אותם, ריפד אותם בעלים, מצא איזה בד לבן, שכשהם הגיעו לבארי, הוא הראה את הבד הזה, כבר היו שם חיילים, כדי שלא יפגעו בהם. 

הם ניצלו באופן מאוד מאוד הרואי. ירדן חזרה, עלמה ואור חזרו. הם חזרו על ידי עסקה, הם חזרו בפעימות. כרמל הייתה צריכה לחזור יום אחרי ירדן. היא הייתה ברשימה. מעלמה ואור, הבנו שהם היו במבנה בחדר של תינוקת. המשפחה לא הייתה שם, הם לא יצאו מהחדר, הם היו בתנאים מזעזעים. 

ישנו על מחצלת, קיבלו פיתה ליום, הייתה להם שמיכה אחת. כרמל, אחרי שראתה את אמא שלה והגיעה לעזה, לשבי, בשבר מאוד גדול, פשוט גילתה תושייה והיא זאת לקחה אחריות על הילדים האלה שהיו איתה, והיא זאת שיצרה את הקשר עם השומרים, החמאסניקים. היא ביקשה עוד שמיכה, אז הם קיבלו עוד שמיכה. 

שמיכה אחת הייתה לנועם, שמיכה אחת לה ולעלמה. הם סיפרו שהיו להם כינים, אז היא ביקשה מסרק לסרק את השיער. את הצרכים שלהם, הם עשו בקופסאות של מטרנה, של התינוקת. הם יצאו לשירותים כדי לרוקן את הקופסאות האלה, או בזמן שבני המשפחה חזרו לקחת משהו עבור התינוקת. הם לא פגשו את בני המשפחה, רק את השומרים שלהם, החמאסניקים. 

הם מתארים מצב, שבתקופה הראשונה היה שם חמאסניק רשע שהתעלל בנועם, הרביץ לו, הכה אותו. שתו מים עכורים, פיתה ליום. אסור היה להם להסתכל החוצה ולראות מה קורה ברחוב. באחד הימים הייתה התקפה של צה"ל, והם פגעו בבית הזה. החלון שם נשבר, הם היו בסכנת חיים מתמדת. חסמו את החלון הזה בדיקט, ואז בכלל הם לא ראו שום דבר והיו מנותקים לגמרי. לא הייתה שם טלוויזיה, לא היה רדיו, לא הייתה להם שום תקשורת, הם לא ידעו מה קורה בארץ. בדיעבד, נועם ועלמה גילו שההורים שלהם נרצחו. הגופה של האמא נמצאה בבארי, הגופה של האבא, דרור אור, עדיין מוחזקת בעזה. 

מבארי נרצחו – ביחד עם כרמל – 102 אנשים. נחטפו 30; חלק חזרו בעסקה, חלק נרצחו בבארי והועברו לשם כגופות. חלק נרצחו שם בעזה, ועדיין הגופות שלהם מוחזקות שם. אנחנו יודעים שיש מהם שלושה חטופים בחיים שנמצאים שם, שהם חייבים לחזור אלינו לשיקום, לטיפול, לחיים אחרים יותר טובים, כי שם זה גהינום. פשוט גהינום מטורף. אני לא מבינה איך שנה עברה והם עדיין שם, ושום דבר לא קורה. 

בעצם קורה. קורה. הם נרצחים שם. כרמל נרצחה. היא הועברה למנהרות, היא הייתה במנהרה עם עוד חמישה אנשים, וסינוואר נתן הוראה שברגע שמגיע צבא לשם, פשוט לירות בהם, וזה מה שהיה. אנחנו היינו מאוד אופטימיים, המשפחה, החברים, כולנו. שכרמל, בזכות הנפש החזקה שלה, הרוח שלה, החוסן האישי שלה, עלמה ואור סיפרו לנו שמעבר לטיפול הפיזי ודאגה לצרכים בסיסיים, היא עשתה להם שם יוגה, היא עשתה מדיטציה, היא עשתה מיינדפולנס. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני מבקש תקצרי, בסדר?

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

מה? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תקצרי. את חוזרת על עצמך.

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

 סליחה, שנה הם שם. אי אפשר לקצר. אתם לא מבינים את זה?!

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תקצרי בבקשה. 

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

אתם פשוט לא מבינים את זה שאנשים בסכנת חיים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

את חוזרת על עצמך. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

נכון, כי כולכם עם פנים חתומות פה. 

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

אני חוזרת על עצמי יום-יום, שעה-שעה, דקה-דקה. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אתם מחכים לעבור לסדר היום. אנחנו לא יכולות לעבור לסדר היום, באמת שלא. 

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

אני הייתי בבארי, אני ניצלתי, אני עברתי תופת ואני עדיין בשבת השחורה. אין לי בית לחזור אליו. הקהילה שלי מפורקת. חטופים בעזה, אנשים חיים. מה אני צריכה לקצר? למי אני צריכה לקצר? למה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

קודם כל אל תצעקי עליי, זה דבר ראשון. דבר שני, אני מבקש אותך לקצר, אוקיי? זה הכל. 

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

אני רוצה לספר על כרמל ועל התפקוד שלה שם. היינו בטוחים שבזכות הנפש החזקה שלה היא תחזיק מעמד והיא תשרוד, אבל רצחו אותה שם וזה מה שקורה שם בעזה. רוצחים אותם. חייבים לעשות עסקה וחייבים להחזיר אותם. וגם אם אני חוזרת על עצמי - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב, אני עושה הפסקה בישיבה, חמש דקות. תודה רבה לכם. 

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

תתבייש לך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תודה רבה.

 << אורח >> יוסף אבי-יאיר אנגל: << אורח >> 

בושה. 92 יום היה לכם להביא אותם בחזרה הביתה. עברו 388 ימים.

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

הייתם בהפסקה, בשתי פגרות היית. 


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:06 ונתחדשה בשעה 09:10.) << הפסקה >> 


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נאפשר לך להמשיך לדבר, אבל אני מבקש, תסיימי כמה שיותר מהר. בסדר? אוקיי, אני פותח את הדיון שוב פעם. כן, בבקשה. 

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

אני רוצה להגיד דבר אחד. באמת, אני ממש לא רוצה שהם יישארו פוסטרים. שיחזרו לכאן לשיקום, לקבורה, למשפחות, לחברים, לעם שלנו. ושנדבר עליהם בלי הפסקה כמה שיותר, כי אנחנו מתפוצצים מדאגה, מאבל, ממועקה, מחוסר ודאות, מנואשות, מייאוש, מכאב גדול, ממחנק בגרון ועוד. 

החיים שלהם התהפכו ב-180 מעלות, וגם שלנו ושל כל המדינה, וזה נגרר וזה משפיע על כולם. ואי אפשר לקצר בזה. אי אפשר. צריך לדבר על זה כמה שיותר, ולא רק לדבר, לעשות כמה שיותר. אני מבינה את החשיבות של כביש 6. הכל יכול לחכות, זה הדבר הראשון שצריך להתייחס אליו. 

להחזיר אותם הביתה. עסקה. סיימתי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תודה רבה. 

 << אורח >> גל גורן: << אורח >> 

אני אשמח לתת שתי מילים קצרות, מהירות. אני גל גורן, בנם של אבנר שנרצח בניר עוז, ומאיה גורן שנרצחה, נחטפה, הושבה לקבורה ביולי. ב-24 ביולי הייתה הפעם האחרונה שלי בכנסת. בצהרי אותו יום כבר אוגדה 98 הוציאה את אמא שלי ועוד ארבעה חטופים שנרצחו באותו היום, שנפלו באותו היום. 

מהזמן שעבר, כבר קצת יותר משלושה חודשים, נכון? ארבעה תכף, הספיקו ליפול עשרות אם לא מאות חיילים. רק ביומיים האחרונים 56 יתומים חדשים. בזמן שלא הייתי פה, הספיקו לחזור 12 חטופים חיים, ביניהם כרמל, כאלה שהיו חיים, כאלה שיכלו לחזור בעסקה בארונות. 

זמן שלא הייתי פה, נפלו כמה? שתיים? שלוש עסקאות? הזדמנויות למשא ומתן? אז אין לי כבר הרבה מה להגיד. בקשה אחת קטנה, כי עוד לא נפרדתי מהמקום הזה. 

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

שלא נדבר על החיילים שנהרגים כל יום. 

 << אורח >> גל גורן: << אורח >> 

כן, הזכרתי, רק השבוע 56 יתומים חדשים אודות לבנון ועזה, אודות המלחמה שלא נגמרת. קשישים, אלף מפונים, עדיין לא חזרו לבתים שלהם. אולי אני טועה כבר במספרים. הרבה כבר הפסיקו להיות מפונים כי הם פשוט לא יחזרו לבתים שלהם עוד לעולם. 

ויש לי רק בקשה אחת קטנה, שבפעם הבאה שאני אעלה למוסד הזה – אני סטודנט לעבודה סוציאלית, אנחנו עוד נתראה פה מספיק – שנקבל 101 חטופים מי לחיים, מי לשיקום, מי לקבורה, ונסיים כבר את הדבר הארור הזה. אין לי כבר יותר מה להגיד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב, דקה הפסקה ואנחנו נחדש את הישיבה. 


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:13 ונתחדשה בשעה 09:15.) << הפסקה >> 


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני מבין שאין לכם תשובה למה שביקשנו בישיבה הקודמת. גם קיבלתי מכתב היום משרת התחבורה, שהיא תומכת במתן פטור. אני עוד ביקשתי אפילו הנחה, לא כל כך פטור, אבל היא אפילו יותר קיצונית ממני. 

אז מה עמדת משרד האוצר בעניין הזה? 

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

אני רק אזכיר שלפני שנה בעצם הממשלה אישרה יציאה לשלב ראשון, לפיק יו, לפרויקט זכייני להקמת כביש 6, טיפול תחזוקה לתקופה שתיקבע בהמשך. אנחנו בהתאם לזה פרסמנו את מסמכי המיון המוקדם. 

עוד פעם, מכרז זכייני, כמו שאנחנו תמיד עושים ויודעים לעשות. הפרויקט הזה לא מתוקצב, כל המימון מגיע מהזכיין, הוא מקבל את האגרה, וככה הפרויקט מתממן. ולכן כל הנחה, החישוב שנעשה הוא 10 אגורות הנחה. המשמעות היא מיליארד שקל לכל התקופה. הפרויקט הזה אין לו את התקציב, הוא לא יכול לשאת את הדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן, אבל עם כל הכבוד לממשלה, אנחנו לא נאשר את הפרויקט הזה, והאישור שלנו הוא נדרש, בלי שיהיה שינוי בעניין הזה. יש הבדל, יש פה אי שוויון מוחלט בין דרום לצפון הארץ. דרום הארץ זה בוצע במימון ממשלתי, ושם הנסיעה היא בחינם. 

לעומת זאת בצפון, החלטתם על שיטה אחרת ותושבי הצפון, אני לא מדבר כרגע על התקופה הזאת שזה ברור שהיה צריך לתת להם פטור בשנה-שנתיים הבאות, הם צריכים לנסוע בתשלום. 

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

זה לא שזה מה שהחלטנו, זה כשהפרויקט יצא לדרך זה היה המודל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, החלטתם, החלטתם. אבל אנחנו הכנסת, אנחנו לא הממשלה. תשנו את החלטת הממשלה. תבטלו את החלטת הממשלה, תגידו הכנסת לא מוכנה. תבטלו אותה, תעשו את הפרויקט הזה על חשבון תקציב המדינה ובזה יסתיים העניין. כולם ייסעו בחינם.

יש לכם את האופציה הזאת. אופציה שנייה, זה לדאוג שבמכרז שאתם מפרסמים עכשיו, אתם תרשמו שתושבי הצפון מקבלים הנחה. 

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

מי יממן את ההנחה? הזכיין?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הזכיין. יש לזה תמחור כמו לכל דבר. ברגע שהוא מקבל הנחה מסוימת, יש לזה עלות תקציבית, אז הוא מקבל עוד שנה-שנתיים בזיכיון. 

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

יש עלות תקציבית, נכון. עוד דבר שגם חשוב להגיד, לך זה היה חשוב. היה חשוב לך שתהיה מסלקה אחת לגבייה, היה חשוב שיהיו אפליקציות. אפליקציות יודעות לזהות את מקום המגורים של הבן אדם, אז זה מכניס גם מורכבות תפעולית מעבר לדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יש לזה מחיר. לא, לא. ברגע שאתם במכרז דואגים לזה, יש לזה מחיר. המחיר הוא משך הזיכיון. אז יכול להיות שמגיע להם עוד שנה, עוד שנתיים, אבל תהיה הנחה לתושבי הצפון. 

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

אני אגיד דבר אחרון, ואני אעביר את המקל פה לספיר מאגף תקציבים. אנחנו יצאנו לדרך מתוך אישור, גם של ועדת כלכלה, שמדובר בפרויקט זכייני. יצאנו כבר לדרך, כבר סיימנו את המיון המוקדם, יש לנו כבר שחקנים כשירים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

איזה אישור ועדת כלכלה? אני פעם ראשונה. 

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

לא לאגרה, אישור ליציאה לפיק יו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לפני הבחירות הקודמות? בסדר. 

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

כבר אישרתם שמדובר בפרויקט זכייני, כבר יש לנו זכיינים שמתמודדים. יש חשיבות גם לתת ודאות ויציבות למשק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אוקיי, חברי הוועדה השתנו. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

כמה מתמודדים?

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

שבעה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

שבעה? וכולם יזמים מקומיים? 

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

מקומיים, אבל כמובן יש להם חברות זרות שהן חוברות אליהן, כי מדובר פה על היבט של מערכות אגרה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אבל עכשיו מפרסמים את המכרז, עוד לא יודעים מי יצא. 

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

זה לא משנה, הם כבר חוברים לחברות. אנחנו צריכים לשדר יציבות לתשתיות, המשק משווע לעוד תשתיות. התחלנו כבר את ההפקעות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, הם אומרים שאושר בוועדה פרויקט הזכיינים, בסדר. כי אנחנו לטובת תקציב המדינה. עדיין זה לא אומר שלא מגיע הנחה לתושבי הצפון שייסעו לשם כל יום. 

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

אז 10 אגורות הנחה, מיליארד שקל. האם - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

איך עשיתם חשבון שזה מיליארד? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא יודע, זה שווה את זה. זה בתנאי שאתם משאירים את הזיכיון לאותה תקופה. 

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

הזיכיון הוא ל-34 שנים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז יכול להיות תתנו 36 שנים ואז תהיה להם הנחה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

אבל מאיפה המספר מיליארד שקל? באמת, תעשו רגע חשבון פשוט. 

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

אין בעיה, בבקשה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

כן, מי יכול להציג את המיליארד שקל?

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

מומחה לענייני מספרים. 

 << אורח >> אייל סולימני: << אורח >> 

אייל סולימני, מחברת חוצה ישראל. אנחנו ביחד עם משרד התחבורה ומשרד האוצר. בנינו את המתווה של המכרז הזה. אני רק אגיד, האזור שם ממש משווע לכביש שיעבור כאוטוסטרדה, וזה יפתח את העוקר התחבורתי הזה. 

אנשים שם נוסעים ב-10-20 קמ"ש, והכביש הזה, זה הכביש היחידי למעשה שיאפשר - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, זה בסדר גמור, אנחנו בעד הכביש. אין בעיה. אנחנו לא נגד הכביש. 

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

זה יוריד את העומס מכביש 4 וכביש חוצה ישראל. אתה לא חייב לנסוע על 6, אם אתה לא רוצה לשלם אגרה. אבל זה יוריד את העומס מהכבישים האחרים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא יודע, בינתיים לנסוע בכביש 6 זה יותר גרוע. זה עדיין עמוס כל כך שבעצם לא שווה את תשלום האגרה. הייתם צריכים ממזמן, אני זוכר עוד לפני 8-9 שנים הבטחתם לי שאתם תגדילו את זה בעוד מסלול וכו', וזה לא נעשה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

שני נתיבים זה לא כביש מהיר ולא כביש אגרה. אני בא מהדרום ואין יום שאין תאונה, ואנחנו נתקעים שעה ושעה ורבע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע, אין לנו תלונות כלפיכם בעניין הזה. זה טוב מאוד שעושים את הפרויקט, ועדיין אני לא מדבר על שרת התחבורה, שאחרי שאני הערתי את ההערה, היא כבר עקפה אותי ורוצה פטור מלא. אז אני לא מדבר על פטור מלא, אני מדבר על הנחה שתהיה לתושבי הצפון. זה נשמע לי יותר בר ביצוע, וטכנית אין שום בעיה, מכיוון שמצלמים את האנשים שנוסעים. יש את המספרים מי הבעלים של כל מספר. לא נראה לי בעיה טכנית מיוחדת בעניין הזה. 

טוב, זה ויכוח שלא יסתיים. אנחנו בינתיים לא נאשר את זה, וכשתחליטו מה אתם רוצים לעשות, תגידו לנו. אני לא אוותר על הנחה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

זו לא פעם ראשונה שזורקים פה מספרים באוויר ואין להם שום בסיס. 

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

אנחנו נראה לך את זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, לא, אבל זה לא משנה. שלום, זה לא הוויכוח. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

ברור לי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

גם אם הם צודקים שזה מיליארד שקל, עדיין אני עומד על ההצעה שלי. זה הכל. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

אני אומר בכל זאת, זה לא המספר. 

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

אז לעצור כרגע את פרויקט ההפקעות ואת המכרז? 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

תעשי מה שאת רוצה. 

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

זה לא תעשי מה שאני רוצה, אני בונה פה כביש לטובת מדינת ישראל, לא לעצמי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן, תעצרי את הפרויקט, אין שום בעיה. 

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

אוקיי, נעצור את הפרויקט. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תראו, אנחנו העברנו לכם את השרביט. אתם צריכים להחליט אם אתם עושים את הפרויקט הזה עם ההנחה, או לא עושים אותו בכלל. 

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

אבל מאיפה התקציב? 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

אבל היו"ר נתן לכם פתרון, אז תנו לו בהסכם של הזכיינות עוד שנתיים, עוד שלוש, שיהיה לו כלכלי. אבל מה, לא מגיע לצפונים? 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

ואיפה התחרות?

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

בדרום עשו שלא משלמים אגרה, למה בצפון לא? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בדרום אין, זה פטור מלא. העלות היא של המדינה. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

הוא נתן לכם את הפתרון, תנו לזכיין עוד שנתיים. 

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

אנחנו יצאנו לדרך מתוך הבנה שזה פרויקט זכייני. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ועדיין זה נשאר זכייני. 

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

רציתם פרויקט תקציבי, היינו מביאים תקציב, אין שום בעיה. אבל אל תשנו את כללי המשחק תוך כדי תנועה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תגדילו את תקופת הזיכיון, זה הכל. מה זה משנה אם יחזירו את הכביש בעוד 34 שנה או 38? 

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

אז 38 שנה תושבי הצפון תהיה להם אגרה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

אם יש שבעה זכיינים, אין הבדל בהצעות? אין מישהו שנותן פחות/יותר? 

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

ברור שיש, זה מכרז תחרותי. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

נו, אז אם יש מכרז, שייקחו את זה בחשבון. 

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

הם ייקחו את זה בחשבון. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

אולי אחד מהם כן מוכן לרדת. 

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

לממן את זה בעצמו? 

 << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> 

כבוד היו"ר הוועדה, אני אשמח לקבל את זכות הדיבור. שמי ספיר איפרגן, אגף תקציבים באוצר. ברשותך, אנחנו פה ויושבים ומקשיבים ומבינים את הרצונות ואת המוטיבציות, אבל ברשותכם רק לשקף. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, זה לא רצונות. רגע. אתם אולי לא קולטים את העניין. בדרום הנסיעה היא בחינם. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

יש חלק בחינם. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

חלק קטן, ואתה יודע שאין בו אפילו תאורה? ברגע שאתה עובר את אשדוד, אין אפילו תאורה. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

אנחנו אומרים שלא יעשו תאורה? שיעשו תאורה, שתשקיע המדינה. אבל למה, בצפון לא מגיע להם? 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אז מה זה בדרום? לא, אין לי בעיה, אבל תפסיקו להגיד כאילו בדרום –. בואו, הכבישים שלנו הרבה יותר בעייתיים ואתם יודעים את זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

קטע מסוים בדרום הוא בחינם כי זה מימון ממשלתי. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

קטע קטן שאין בו אפילו תאורה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז מה בדיוק הבעיה? לא הבנתי. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

צריך לקדם, שיעזרו לפריפריה, לאנשים להגיע לעבודה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

פרידמן צודקת בטענה שלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, אין ויכוח בינינו.

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

אין ויכוח אבל צועקים פה. אותי השתקת. אנשים צועקים פה. תרבות דיבור. 

 << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> 

ברשותכם, אני אשמח רק להשלים את דבריי. אין שום בעיה, אנחנו נעביר את האומדן של ההנחה של ה-25% במשמעותה, עלות של מיליארד שקל, לכל מי שיהיה מעוניין מהוועדה, מהצוות, או מחברי הכנסת הנכבדים. 

ורק לומר, שאי אפשר לרבע את המעגל הזה, כן? באיזה מובן? – במובן שהשמיכה קצרה. חברי הכנסת מכירים היטב את המצב הפיסקלי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל זה לא כסף שאת נותנת אותו מיידית, נו באמת. תפסיקו עם זה. זה לא שמחר בבוקר את צריכה להביא מיליארד שקל, זו העלות שנפרסת לעוד 34 שנה. 

 << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> 

לא, זה בדיוק מה שאני מבקשת לחדד, כדי שהדברים יהיו ברורים. אני חושבת שברגע שכולם הבינו את העובדות, אז יהיה הרבה יותר קל להגיע להחלטה, ואנחנו בסוף בוודאי בתור עובדי ציבור, לא נעשה שום דבר שהוא לא לדעת הממשלה והכנסת. 

משמעות הדבר איך שהמכרז מתוכנן כרגע, היא אפס מענק הקמה. למה? בגלל אילוצים תקציביים. ופה הזמן רגע לחדד משהו. יש תמיכה של כלל דרגי המקצוע, בכלל משרדי הממשלה, שיש חשיבות בכביש הזה. 

יחד עם זאת, מדובר בעלויות עתק. הדבר הוא, צריך להדגיש – מיליארד שקל מענק הקמה זה לא דבר שנפרס על פני 34 שנים. זה בשנים הקרובות. זה אירוע תקציבי שאין לו מקור. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, זה לא נכון מה שאת אומרת. אני מאוד מצטער, חבל שאני אומר לך את זה, אבל ההנחה הזאת נפרסת לאורך שנים. היא לא נפרסת במכה אחת, ואין פה עלות הקמה, מכיוון שאתם רק צריכים לבוא לתקן טיפה את המכרז. 

אתם עומדים על זה, הכנתם את מסמכי המכרז באופן מסוים, אבל אם הוועדה לא מוכנה לאשר את זה כפי שזה, ולכן אתם צריכים לשנות את מסמכי המכרז, את ההצעה במכרז. את ההצעה של הממשלה למציעים שצריכים להציע. זה המצב. אנחנו לא נגיע פה להסכמה. 

 << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> 

רק משהו על אורך הזיכיון. צריך לקחת בחשבון, זה לא הארכה של שנתיים. אנחנו מדברים פה על בעצם רבע מההכנסות הפוטנציאליות של הזכיין. אם היום המכרז תוכנן להיות 34 שנים, אפשר לעשות חשבון פשוט ולהבין שמדובר פה בתקופה הרבה יותר ארוכה. 

אגב, תקופה שמשתמשי הכביש ישלמו אגרה, כן? זה צריך לקחת בחשבון. כלומר, זה לא שההארכה פוטרת, יש בה איזשהו ערך כלכלי לתושבי הצפון. פשוט ישלמו יותר שנים אגרה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז מה את אומרת, שנעשה פטור מלא? בסדר, נעשה פטור מלא. לא הנחה. הלכתי לקראתכם בנושא של הנחה ולא פטור. 

 << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> 

אני רוצה רגע לומר עוד דבר לגבי המכתב של שרת התחבורה. אם שרת התחבורה יודעת להצביע על מיליארד שקלים מתוכנית פיתוח הכבישים, אנחנו בוודאי לא נתנגד לדבר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא נכנס לשיקולים בתוך הממשלה. אנחנו מדברים כרגע על הכנסת. הכנסת, ואני חושב שאני מדבר גם בשם חברי הכנסת במקרה הזה, דורשת שתושבי הצפון שנוסעים בקטע הזה, והם ייסעו הרבה, יקבלו הנחה מסוימת. 

חשבתי שאתם תתחילו להתווכח איתי על גובה ההנחה, אבל אתם מתווכחים על עצם ההנחה. ובעניין הזה אנחנו נאלצים להגיד לכם שאנחנו דוחים את הבקשה שלכם. מצידי אל תעשו מכרז, ואל תעשו את הכביש בשלב הזה. זה הכל. 

אם זאת ההחלטה של הממשלה, שתהיה איך שהיא. אתם לא מאיימים עליי בעניין הזה. טוב, תחשבו על זה טוב. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

אני נתקעתי בכביש 6 והתעקשתי להגיע בכל זאת לישיבה. אז בוקר טוב לכולם, יש לי משהו שבשבילי, ואני חושבת בשביל מאות אלפי תושבי הצפון שחשוב להם להגיד, שלא לחזור על הטעות הקודמת שבהסכם עם החברה האחראית על כביש 6.

אנחנו נוסעים שעות על גבי שעות. נסיעה שאמורה לקחת במקרה הרגיל שעה וחצי, מקסימום שעה ושלושת רבעי, אני אומרת לכם, הממוצע הוא שלוש שעות-שלוש שעות וחצי, ולפעמים ארבע שעות. אנחנו מפסידים את הזמן שלנו, את הבריאות שלנו וגם את הכסף שלנו.

אז בהסכם, שייקחו את הדבר הזה בחשבון ושיתייחסו לסוגייה הזאת באופן באמת פתיר ורציני. 

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

כרגע אין כביש.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

כרגע אין כביש, אבל כשיהיה כביש אז שלא נחזור על אותן טעויות. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

מדברת בכללי. הוא בישיבה הקודמת אמר לכם בואו עם פתרונות. אתם אפילו לא מנסים לבוא עם פתרונות. אתם מבינים? עכשיו, זה גם לא עלה לכם. הוא אמר לכם בואו נאריך את ההסכם, אתם בכלל לא חושבים, לא מנסים. כאילו מה, אנחנו חותמת גומי שלכם? 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

לא אכפת לכם מהאזרחים, פשוט מאוד, אני אומרת לך. 

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

המשמעות של מיליארד שקל בתקופת זיכיון, זה לפחות עוד 10 שנים. בסדר? אם רוצים שתושבי הצפון ייסעו עכשיו 44 שנים, זה מייקר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה משנה לי? 

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

אני אסביר רגע מה זה משנה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בעוד 34 שנה, את יודעת איפה אני אהיה? אני אומר לך דבר מאוד פשוט. אתם רוצים כביש? אתם רוצים שהכנסת תאשר? תעשו את ההנחה הזאת. זה הכל, פשוט מאוד. אם צריך לתקן את החלטת הממשלה, לכו תרוצו תתקנו. אתם יודעים לתקן החלטות ממשלה. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

כבודו, וצריך לתת פתרון לפקקים שם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זו בעיה אחרת של כביש 6. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

נכון, אבל שיתייחסו גם לזה בחוזה החדש של ההארכה. אי אפשר להמשיך באותו קו.

 << אורח >> אושרת דוד: << אורח >> 

אני עובדת בשבילכם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין בעיה, גם אנחנו עובדים בשבילך. כל הצדדים עובדים בשבילם. 

 << דובר >> אביגיל: << דובר >> 

אני מבקשת את רשות הדיבור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מי את?

 << דובר >> אביגיל: << דובר >> 

אני אביגיל מהמשפחה של נעמה לוי. אתם מדברים על פקקים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא כרגע. אין לכם תשובה? אוקיי, אז הישיבה הסתיימה ללא החלטה כרגע. כשתחליטו שאתם רוצים לבוא לקראתנו, אז תגידו לי מתי. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

זה לטובת התושבים, לטובת הצפון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לקראתנו, אנחנו מייצגים את התושבים במקרה הזה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

טובת התושבים, מה עם טובת החטופים? באמת. מה עם טובתם שם? את אומרת לא אכפת להם מאנשים שעומדים בפקקים, לא אכפת להם מחטופים ששם כבר מעל שנה. לא אכפת להם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הישיבה הסתיימה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:29. << סיום >>