פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
05/11/2024


25/11/2024
18:34
מושב שני



פרוטוקול מס' 498
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ד' בחשון התשפ"ה (05 בנובמבר 2024), שעה 11:30


סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות נתיבים מהירים (הגנת הפרטיות), התשפ"ד-2024 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
שלום דנינו – מ"מ היו"ר 



מוזמנים: 
	סגלית ברקאי -ואקיל
	–
	לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	חלי אדרי
	–
	רפרנטית תחבורה בחשכ"ל, משרד האוצר

	זוהר קרביץ
	–
	עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

	נרמין ברהום
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	עמית יוסוב עמיר
	–
	עו"ד במחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	ניר גרסון
	–
	ס' ראש מחלקת יעוץ משפטי ואסדרה, הרשות להגנת הפרטיות

	שני רדמן פינסקי
	–
	סמנכ"לית פרויקטים, חברת נתיבי איילון

	אביטל גרשון
	–
	ראש אגף זכיינות- חברת נתיבי איילון, חברת נתיבי איילון





ייעוץ משפטי: 
אביגל כספי, אביטל יזרעאל הופמן

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רשמת פרלמנטרית:
שרון רפאלי



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



<< נושא >> הצעת תקנות נתיבים מהירים (הגנת הפרטיות), התשפ"ד-2024 << נושא >>


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

צהריים טובים, חברים, אורחים, אנחנו פותחים את הדיון בנושא הצעת תקנות נתיבים מהירים (הגנת הפרטיות), התשפ"ד-2024. 

אביגל, את רוצה להציג את מהות החוק בכמה משפטים כדי שנדע על מה אנחנו הולכים, מה נשאר פתוח? והאם יש למשרד המשפטים עמדה?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

בדרך כלל המשרדים מציגים. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

בבקשה. תציגי גם את עצמך לפני הצגת החוק.

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

נרמין ברהום, ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. מדובר בהסדרה כללית שמתוכה אנחנו קובעים את התקנות האלה בחוק הנתיבים המהירים שמאפשר לשרת התחבורה להכריז על נתיבים בתשלום שנועדו להפחית את עומס התנועה באזורים בעייתיים, לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ונסיעה משותפת. 

מדובר בצעד שמטרתו לתת מענה לבעיית הגודש ולנגישות באזורים מסוימים. במסגרת חוק התקציב לשנת 2021 ו-2022 נערך תיקון בחוק שהקנה סמכויות חדשות לבעלי זיכיון המפעילים את הנתיבים המהירים. אחת הסמכויות המאשרת את הפעלת הנתיבים המהירים האלה במהירות היא התקנת מצלמות שתאפשר זיהוי רכבים רבי תפוצה, שיש בהם יותר מאיש אחד. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

תגידי לי רק אם הניסוי הזה נגמר והוא באמת נמצא אמין; ומתי זה יונח על הכבישים כשתחליטו? 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

הפרויקט אמור להיות מופעל בסוף חודש דצמבר - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

דצמבר 2024?

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

כן. הם יציגו כאן את כל הדברים הנוספים. אני מדברת באופן כללי יותר. התוספת העיקרית שאנחנו מתייחסים אליה היום בתקנות שלנו היא המצלמות. אחת הסמכויות להפעיל את הנתיבים האלה בצורה יעילה במקום להציב בכל בקתה כניסה לנתיב מהיר עמדה כמו - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

בותק'ה לתשלום. זה מה שאביגל הסבירה לי, לא שידעתי מראש. 


<< דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

זה לגמרי נכון. אז באמת אפשר יהיה לחייב את בעל הרכב באגרה בהתאם לתקנות שמחייבות את האגרה. 

ההיבט החדשני בתקנות האלה הוא שהמצלמות גם מצלמות את פני הרכב וגם את יושבי הרכב. לפי זה גם נעשו כל מיני איזונים. כל הצילום ומשמעותו אמורים להשפיע על הגנת הפרטיות שזה בסיס התקנות והאיזונים שאנחנו עורכים כאן, ולכן זה תחת שר המשפטים שאמון על הזכות לפרטיות. חוק נתיבים מהירים מלכתחילה כולל הוראות שנועדו להגן על פרטיותם של אנשים; הוא גם כולל סעיף סודיות והגבלות על שימושים במצלמות. טיוטת התקנות שמונחת על שולחן הוועדה וגובשה גם בשיתוף עם משרד האוצר והגוף המפקח שיוקם לעניין הפרויקט כוללת איזונים, בלמים וערבויות ביחס להגנת הפרטיות מול הצרכים של הפרויקט בהפעלת המצלמות. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אפשר עוד שאלה? כי אני יודע שבימים אלה אנחנו מתחילים לדון גם כוועדה משותפת כלכלה וחוקה, חוק ומשפט בחוק הפרטיות. החלק שלנו היה בתובענות הייצוגיות אבל שמחה רוטמן הסביר לי שזה חוק מאוד גדול שדן בנושא הפרטיות, והעניין שלנו בנושא התובענות הוא חלק קטן. 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

היחס בין התקנות לבין - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

כן. איך מתייחסים? יש חוק הגנת פרטיות ועל כל חוק דנים בפרטיות מסוג אחר? 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

החוק הוא חוק כללי שמגדיר מהי פרטיות. יש לנו תקנות ספציפיות ושימושים ספציפיים שעורכים איזון בין הפעלת המצלמות והצורך שבהפעלתן, שזאת בחינה חוקתית שאנחנו עושים מול ההסדר הספציפי. יש תקנות כלליות שמתייחסות למשק הכללי, ויש עניינים ספציפיים כמו כאן והשימוש המיוחד שנעשה פה שמחייב אותנו להידרש לזה באופן ספציפי. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

והן נגזרות של אותו חוק פרטיות שיידון אצל רוטמן? 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

לא. הן ברוחו של החוק הכללי. זאת אומרת הן חד משמעית בהתאם לעקרונות שבחוק הגנת הפרטיות. הן לא נגזרת ישירה של חוק הגנת הפרטיות. זה עניין ספציפי שאנחנו נותנים עליו את הדעת כאן לאור השימושים. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אוקיי. 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

התקנות האלה מפרטות את ההיבטים הטכניים שבהפעלת המצלמות: הצבתן, מועד יידוע הציבור, האופן שבו יישמר המידע הספציפי שיצולם. דיברנו על כך שתיעשה איזושהי הצפנה למידע הזה, מועד מחיקת המידע והשימושים שייעשו בו. כמו שאמרתי לפני כן התקנות נועדו לצמצם את הפגיעה בפרטיות אבל יש פה שיח שנעשה בהתאם לצרכים. לכן הן תוצאה של משא ומתן ואיזונים ובלמים. בהיבטי פרטיות היינו אולי מוסיפים יותר.  

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

יש לכם מענה לסוגיה של אביגל? 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

כחלק מהשיח של הכנת התקנות פנינו לנרמין ולמשרד המשפטים כדי לקבוע בחוק עקרונות ההסדרה סעיף שאומר שהן הגיעו לבחינה תקופתית. אנחנו מקבלים חוות דעת ממשרד המשפטים האם נכון להכליל את הסעיף או לא נכון להכליל את הסעיף. במקרה הזה משרד המשפטים ביקש זמן לבחינה מחודשת בשאלה הזאת, והמשמעות היא שלא נוכל לסיים את הדיון. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אז נכון להיום אין לכם עמדה ברורה? 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

חשוב לי להגיד שסעיף 24 לחוק עקרונות ההסדרה נכנס לתוקף בשנה האחרונה, וזאת שאלה שהתעוררה סמוך לדיון, ואנחנו כן רוצים לתת על זה את הדעת כי זה עלול להשליך באופן רוחבי גם על הסדרים אחרים. אז אנחנו מבקשים מעט זמן כי הפרויקט אמור היה להיכנס לתוקפו. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

מה ההתלבטויות אם אנחנו כבר התכנסנו פה? 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

לדעתי, נכון להקצות לזה דיון אחרי שאנחנו בעצמנו מתגבשים כי זה עדיין בשיח ראשוני. בסופו של יום ההסדר החוקי מדבר על בעלי זיכיון, מדובר בהתקשרות חוזית. אלה אנשים שאנחנו - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אבל זה לא קשור אליהם, זה קשור למערכת שלנו של הוועדה, חוק ותקנה – מתי להביא את זה. זה לביקורת. אין לזה השלכות עסקיות, מסחריות, אם אני מבין נכון. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

בשיחה איתי העלו חשש שבחינה תקופתית משמעה חוסר ודאות חוקית כי המשמעות היא שבוחנים את החקיקה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

על הזכיין. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

בוחנים את עצם החקיקה – האם היא נדרשת, האם לא; והזכיין רוצה לדעת - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

שיש לו יציבות. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

לכל התקנות יש מנגנון תיקון, כלומר הן יכולות לחזור לוועדה ולהיות מתוקנות בדרך שבה זה נקבע, כלומר השר באישור ועדת הכלכלה וכו'. זה הטיעון שנאמר לנו בשיחה שהתקיימה הבוקר. אם עמית רוצה להרחיב כי הוא יזם את השיחה, בבקשה. 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

אני אגיד עוד דבר: סעיף 24 מאפשר החרגת ההסדרה בנסיבות מיוחדות, והנסיבות האלה הן אלה שנבחנות. אני יכולה להקריא מנוסח הסעיף עצמו. אנחנו בוחנים את הנסיבות שמתקיימות בסעיף: ביצוע הבחינה מקצה הקצאת משאבים בלתי סבירה או ביצוע הבחינה עלול להיות כרוך בהשלכות בלתי רצויות. אחת ההשלכות הבלתי רצויות, כמו שאביגל אמרה, יכולה להיות חוסר יציבות. פשוט בעלי זיכיון כאלה ואחרים יתקשו להתקשר עם מדינת ישראל בשל הקושי הזה; והאם מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות לבצע את ההבחנה. אז אנחנו בוחנים את הנסיבות האלה כדי לראות האם יש הצדקה להחריג.  

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אז אנחנו נדון בחוק היום על כל הסעיפים שאנחנו יכולים לדון בהם, ונשאיר את הסעיף הזה ואת ההצבעה לחלק השני, ונעשה דיון קצר יותר. בסדר?

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

מאה אחוז. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

מי מקריאה את התקנות? אנחנו נעבור סעיף-סעיף. אנחנו פורום מאוד קטן, מצומצם ושקט, אז למי שיש הערה בסוף הסעיף להעיר. אם אין הערות – נתקדם. 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

טיוטת תקנות נתיבים מהירים (הגנת הפרטיות), התשפ"ד-2024
	
	
	בתוקף סמכותי לפי סעיף 2ג6 לחוק נתיבים מהירים, התש"ס-2000 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

	הגדרות
	1. 
	בתקנות אלה - 

	
	
	"אחראי" – המנהל הכללי של בעל הזיכיון, או מי שהוא הסמיכו לכך ובלבד שיהיה כפוף ישירות למנהל הכללי של בעל הזיכיון או לנושא משרה בכירה אחר הכפוף לו ישירות; 

	
	
	"גורם מורשה" – עובד מטעם בעל הזיכיון שהוסמך לכך על ידי בעל הזיכיון באישור הרשות הממונה;

	
	
	"חשבון" – כהגדרתו בתקנה 1 לתקנות אופן החיוב;

	
	
	"מאגר הצילומים" – מאגר המוחזק בידי בעל הזיכיון והכולל צילומים שצולמו בידי מצלמה לפי תקנות אלה והועברו למאגר לפי תקנה 4(ג);



יש פה תיקון של הוועדה? 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

כן. נגמור את ההקראה של ההגדרות ואחר כך נדבר עליהן. 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

	
	"מאגר רשות הרישוי" – מאגר נתוני רכבים ובעליהם, שמנהלת רשות הרישוי;

	
	"מפקח" – המנהל הכללי של הרשות הממונה, או מי שהוא הסמיכו לכך ובלבד שיהיה כפוף ישירות למנהל הכללי של הרשות הממונה או לנושא משרה בכירה אחר הכפוף לו ישירות;

	
	"מספרי הרישוי של רכבים הפטורים מתשלום אגרה" - מספרי רישוי של רכבים הפטורים מתשלום אגרה לפי תקנה 18(א) לתקנות אופן החיוב;

	
	"נתיב מהיר" – נתיב מהנתיבים המנויים בתוספת לחוק;

	
	"רכב רב-תפוסה" – רכב שבו נוסעים מספר נוסעים כפי שנקבע בתקנה 18(א) לתקנות אופן החיוב לגבי הפטור בשל כמות נוסעים הנוגע לעניין, או יותר;



 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

מה מספר הנוסעים? בכל מקום זה שונה או זה קבוע? 

 << אורח >> חלי אדרי: << אורח >>   

שלום, אני מהחשב הכללי, אגף תשתיות ופרויקטים. מה שמוגדר כרכב רב תפוסה זה שלושה נוסעים ומעלה כולל הנהג. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אז למה לא לציין שזה שלושה ומעלה? 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

האמת היא שזאת הערה שעלתה גם לי. מה שקורה היום ההגדרה מפנה לסעיף 18(א) מפרט שתי חלופות: חלופה אחת בפסקה 4 וחלופה אחת בפסקה 5. בפסקה 4: "רכב שבו שלושה נוסעים לפחות נוסף לנהג שעבר במתקן ביקורת", כלומר באותו בותק'ה שדיברנו עליו ועכשיו לא יהיה מתקן ביקורת על המצלמה; והאופציה השנייה היא רכב שבו שני נוסעים נוסף לנהג, שעבר מתקן ביקורת זאת בעת שנוסעים בנתיב המהיר פחות מאלף כלי רכב בשעה. 

בהמשך יש המנגנון שהכביש עובד עליו. הנהג או מי שאיתו צריכים לדווח על כך שרכב רב תפוסה, כפי שמוגדר פה נכנס לנתיב. אז השאלה שלי הייתה – אם מספר הנוסעים תלוי במספר המכוניות שנמצאות על הכביש באותו זמן בעל הרכב לא יודע. ענו לי שהכוונה שלא תהיה האפשרות של נהג פלוס שלושה אלא תמיד נהג פלוס שניים ולא משנה כמה מכוניות יש בנתיב. זה אומר שנדרש לתקן את סעיף 18(א). 

אני גם העליתי את האפשרות שפשוט נכתוב את מספר הנוסעים פה בהגדרה הזאת ולא נקשור את זה לתקנות נתיבים מהירים כי ההגדרה כרגע היא חסרת משמעות להפניה לתקנות נתיבים מהירים של אופן החיוב. התשובה שקיבלתי אתמול היא שיש כוונה לתקן את תקנות אופן החיוב, כפי שקוראים להן פה, ובעצם להגדיר את זה כמו שצריך ולעשות גם חלופה של מתקן ביקורת לאותם מקרים שיהיה בותק'ה כזה ואפשרות אחרת במקרים של מצלמות. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

הבותק'ה לא מתבטל? 

 << אורח >> זוהר קרביץ: << אורח >>   

הוא רלוונטי לפרויקט של הפרויקט הקיים בשפירים - -

 << אורח >> חלי אדרי: << אורח >>   

של כביש 1. יש היום הפרויקט הקיים של כביש 1, ושם יש בותק'ה. פה אנחנו מדברים על האופציה האחרת שהיא מצלמות.

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>   

אולי אני אחדד. אני ראש אגף זכיינות בחברת נתיבי איילון שמנהלים את הפרויקט בפועל, זרוע ביצוע מטעם משרד התחבורה. 

תקנות נתיבים  מהירים חלות על שני הפרויקטים: גם על הפרויקט של הנתיב המהיר בכביש 1 וגם על הפרויקט שאנחנו מדברים עליו כרגע שייפתח לתנועה בעתיד הקרוב בכביש 20 ובכביש 2. יש שוני בין שני הפרויקטים בתפעול שלהם. קודם כול מהותית בכביש 1 יש כניסה אחת ויציאה אחת, ובכביש 20 יש כ-14 כניסות ויציאות לנתיבים המהירים; גם האורך של הפרויקט הוא בסך הכול 13 קילומטר בנתיב המהיר בכביש 1 ועד 42 קילומטר לכיוון – סך הכול כ-90 קילומטר צפונה ודרומה לשני הכיוונים. לכן יש כאן שיטת תפעול שונה שכוללת מספר כניסות ויציאות לנתיבים והחוצה. לכן לא ניתן כאן להציב איזשהו בותק'ה עם שומר שאפשר יהיה לעצור פיזית, להצטלם ולקבל את הפטור, אלא יש צורך בפתרון אוטומטי שיאפשר זרימה חופשית ושימוש נכון יותר לציבור בפרויקט.  

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אז למה לא מיישמים את זה גם בכביש הפשוט? אם זה אפשרי בכביש המסובך, למה לא לעשות את זה בכביש הפשוט? 

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>   

אני לא עוסקת בזה. אנחנו לא מנהלים את זה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

זה מישהו אחר. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

עדיין השאלה רלוונטית. 

 << אורח >> חלי אדרי: << אורח >>   

הטכנולוגיה פותחה יחסית לאחרונה. 

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>   

הטכנולוגיה הספציפית שאנחנו מדברים עליה היא חלק מדרישות המכרז לזכיין שנבחר. הוא פיתח את הפתרון הזה של מצלמות לספירת נוסעים שממוקמות מחוץ לרכב. מספר הנוסעים שיזכה פטור מאגרה יהיה שלושה נוסעים ברכב כולל הנהג – 2 +1 או שלושה נוסעים בסך הכול במצב תמידי. אני חוזרת לשאלה הראשונית: מכיוון ששאלת על 3+ או 4+ יש שוני בין הפרויקטים, ולכן אנחנו מבקשים לשמור על הגמישות הזאת, ומכאן נוצרה ההפניה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

מה אומר המכרז? מה זאת אומרת "לשמור על גמישות"? מה מוגדר במכרז? 

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>   

אני אומרת שוב: בכביש 20 הפטור - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אמרת שזה נהג + 2 , שלושה סך הכול. ובכביש 1? 

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>   

בכביש 1 יש שני מצבים, וזה תלוי במספר כלי הרכב בנתיב בשעה. אם יש מתחת ל-1,000 כלי רכב בנתיב אז הפטור הוא לשלושה אנשים ברכב. זה כלי לוויסות הביקוש. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אביגל, אני לא מצליח להבין. אני נוסע על כביש 1 וזה משניים ומעלה, זה מה שכתוב על הכביש. 

 << אורח >> שני רדמן פינסקי: << אורח >>   

אני גם מנתיבי איילון. בכביש 1 הקיים מדובר בדרך שנכנסת לתל-אביב; במחלף שפירים יש חניון שאפשר לעצור בו, להסתובב, לעבור בבותק'ה שסופר ורואה ממש בעיניים שיש 3+ או 4+ ברכב. בדרך כלל בשעות השיא בבוקר יש ביקוש מאוד גדול של אוטובוסים בנתיב ולכן מגבילים את זה לארבעה נוסעים ברכב. לא מדובר על הנתיב שעולה לכיוון ירושלים שהוא מצד ימין 2+ רק בשעות הבוקר, ואין בו אכיפה. 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

התקנות האלה מפנות להגדרה של רכב רב-תפוסה. ההגדרה של רכב רב-תפוסה קבוע בתקנות אחרות שכרגע יש חקיקה או קידום תיקון מסוים שאמור לדייק את זה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אבל זה לא מעניין התקנות. מכיוון שאנחנו פה גם בוועדת הכלכלה וגם היעילות של המשק חשובה  אני לא מצליח להבין אם פותחה טכנולוגיה למה לא ליישם גם בכביש האחר; למה צריך להיכנס לבותק'ה, לעצור, לדווח לרשום? 

 << אורח >> סגלית ברקאי -ואקיל: << אורח >>   

אני ממשרד התחבורה. לגבי הסדרות ספציפיות שאמורות להתאים את התקנות שקבועות היום לגבי הנתיבים המהירים לעניין כביש 1 ו-20 אנחנו כן מגבשים היום נוסח לתיקון שאמור להתאים אם יש הסדרים ספציפיים רלוונטיים ל-2 ול-20 ולא רלוונטיים לכביש 1. 

לגבי יישום במצב הקיים – זאת טכנולוגיה חדשה, זה משהו מאוד מורכב – להחליף טכנולוגיות, לבחון. השאלה היא בהתאם להסכם - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אני חשבתי שכל התקנות האלה זה אחרי שבחנתם וראיתם שזה עובד והוצאתם מכרז שזה גם הולך להיות מותקן ולהתחיל לחייב את האנשים. 

 << אורח >> סגלית ברקאי -ואקיל: << אורח >>   

- - - לגבי 2 ו-20. מה שאתה אומר זה ליישם בכבישים קיימים אחרים. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

בהסדר האחר של הבותק'ה. 

 << אורח >> סגלית ברקאי -ואקיל: << אורח >>   

אז אני אומרת – שם יש הסדר אחר. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אני יודע שזה הסדר, לכן אני שואל. 

 << אורח >> סגלית ברקאי -ואקיל: << אורח >>   

זה משהו שלא הייתה כוונה ליישם אותו כרגע על זה. 
 
 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

כאן אנחנו מסדירים את השימוש במצלמות, וככל שנדרש תיקון כזה הוא צריך להיות בתקנות על אופן חיוב לגבי הפטור. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

ההערה שלי הייתה שכרגע הסעיף מפנה למשהו לא רלוונטי, כלומר לתשומת לב הוועדה אם משום-מה לא יובא תיקון לתקנות אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים אנחנו נשארים עם הגדרה שהיא חסרת משמעות. 

 << אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >>   

אני ממשרד המשפטים. אני רק רוצה להבהיר שהתקנות האלה רק מגדירות את תכלית הצילום של המצלמות. זאת אומרת הן לא יכולות ליצור חבות שלא קיימת לפי תקנות החיוב. לכן ההפניה היא למקום שבו החיוב מוגדר. זה שנשנה פה זה בסך הכול יגביל את המצלמות באופן שלא קונסיסטנטי לתקנות החיוב. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

אבל זה משנה גם לתקנות כרגע. כתוב לי בתקנה 5(ג)(1): "רכב אשר לא נמצאה בעניינו התאמה למספרי הרישוי של הרכבים שמנויים במספרי הרישוי של רכבים שזיהו את עצמם כרכבים רבי תפוסה" וכולי. זה המקרה מתי הצילומים יימחקו. אנחנו צריכים את זה כדי לדעת מהו רכב שזיהה את עצמו כרכב רב-תפוסה. אם אנחנו לא יודעים מה זה רכב רב-תפוסה, ואם אדם לא יודע לזהות את עצמו כרכב רב-תפוסה - -

 << אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >>   

זה פשוט לא מוגדר פה. גם אם נשנה את זה פה, אבל בתקנות החיוב כתוב משהו אחר אז אנחנו סתם יוצרים בעיה למערכת המצלמות בלי ששינינו את הסדר החיוב עצמו.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

לא. יש הגדרה של רכב רב-תפוסה. כרגע הגדרה אומרת: מספר נוסעים כפי שקבוע בתקנות אחרות. אני מבינה את ההיגיון להפנות למקום אחר כי שם זה המקום שמטפל בעניין הזה. אבל עדיין קיימת אפשרות לכתוב כמה נוסעים בדיוק מגדירים רכב רב-תפוסה. אפשר גם להשאיר את ההפניה; המשמעות שלה היא שכל עוד התקנות האחרות לא יתוקנו נשארים פה עם חסר עם תקנה שלא מוגדרת עד הסוף ולכן יש בה בעיה. לכן פשוט לתשומת לב הוועדה שיש פה תקנה שנדרש לה תיקון תקנות אחרות, ועד שזה לא ייעשה קיימת בעיה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אפשר בדיון העתידי להשלים גם את זה? 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

לא. זה לא כמו בחקיקה ראשית שאפשר לעשות תיקון עקיף לחוק אחר. בתקנות כל סט נידון בפני עצמו. הבנתי גם שהתיקון לתקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב) הוא תיקון רחב יותר שעובדים עליו, והוא יגיע רק בשלב מאוחר יותר.

 << אורח >> זוהר קרביץ: << אורח >>   

אני ממשרד האוצר. אני רוצה לחדד: בנוגע לתקנות אופן החיוב, גם כשנתקן אותן ונתאים אותן לפרויקט שלנו כאן ההפניה ל-18(א) לא תשתנה כי שם מוגדר רכב רב-תפוסה. אז אני לא חושבת שצריך לשנות פה. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

אבל, לפי מה שהבנתי בשיחה אתמול, עדיין תהיה דיפרנציאליות בין מקרים שיש מתקן ביקורת כפי שהוא מוגדר כיום לבין מקרים שלא יהיה מתקן ביקורת. כלומר בכל מקרה נדרש התיקון הזה. הפרקטיקה של הנתיב המהיר מבוססת על זה שאדם שנכנס לנתיב צריך שהוא רכב רב-תפוסה. אדם יכול להצהיר שהוא רכב כזה רק כשהוא יודע שהוא כזה. אם אומרים לו שרכב של שני נוסעים + נהג הוא רכב רב-תפוסה רק כתלות במספר הנוסעים האחרים בנתיב הוא לא יכול להצהיר אם הוא רב-תפוסה או לא כי אין לו המידע הזה.  

 << אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >>   

אני אנסה להסביר מבחינת הטכניקה החקיקתית. אני לא חושב שהמחלוקת פה היא על המהות. הפטור מתשלום מוגדר בתקנות החיוב. אם את תתקני עכשיו את ההגדרה בתקנות שנושאן הוא הגנת הפרטיות ותכניסי באופן מלאכותי את ההגדרה של שלושה נוסעים, מה שיקרה הוא שכל אותם נוסעים ברכבים עם נהג +2 נוסעים יהיו לפי תקנות החיוב חייבים בתשלום אבל המצלמה לא תצלם אותם – או משהו בסגנון הזה. זאת אומרת לא פתרת את הבעיה האמיתית שהגדרת הפטור שהיא בתקנות החיוב צריכה להשתנות. הדרך הזאת לא מוצלחת. עדיף להסדיר את הפטור במקום שהוא קבוע, כלומר בתקנות החיוב, ושתקנות הגנת הפרטיות שעוסקות רק בשאלה מה מעמדם של הצילומים לעניין תקופת המחיקה וכן הלאה, יפנו למקום המהותי שבו קבוע הפטור. לכן כל הנוסעים האלה יהיו חייבים בתשלום לפי תקנות החיוב, אבל טכנית הם לא יצולמו. זה לא פתרון.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

אני לא חולקת עליך שדרך המלך היא לתקן את תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום) – זה הדבר הנכון; אני רק רוצה להעלות בפני הוועדה שכרגע אנחנו מאשרים הגדרה לא מלאה, ואנחנו רוצים לשמוע ממשרדי הממשלה הרלוונטיים שתיקון התקנות האלה יגיע לפני פתיחת הנתיב המהיר ולפני ההפעלה שלו כדי שלא ייצא מצב שיש פה הוראות ביחס לאופן מחיקת הצילומים ואיזה צילומים צריך מיד להשמיד וכו' – דברים שנראה בתקנות הבאות – שמבוססות על הצהרה שאדם לא יכול למסור. לכן זה היה כדי להאיר את עיני הוועדה ולשמוע ממשרדי הממשלה שהתקנות יובאו בזמן. 

 << אורח >> זוהר קרביץ: << אורח >>   

אני אחדד שהתכנון שלנו הוא להביא את התקנות בהקדם. אנחנו חייבים אותן - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

בהקדם זה לפני דצמבר? 

 << אורח >> שני רדמן פינסקי: << אורח >>   

חשוב להדגיש שאי אפשר להפעיל את הפרויקט בלי תיקון התקנות האלה. הם ילכו יחד.

 << אורח >> סגלית ברקאי -ואקיל: << אורח >>   

רק נסביר שהתקנות כוללות הרבה מאוד הסדרים ליישום ההפעלה של הנתיבים החדשים של כביש 2 וכביש 20. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אז מתי? הם אומרים דצמבר.

 << אורח >> סגלית ברקאי -ואקיל: << אורח >>   

הם בגיבוש עכשיו והם יופצו - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אתם אומרים שזה נכנס בדצמבר, ואנחנו בנובמבר. 

 << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >>   

אתם בטוחים שהוועדה תהיה לרשותכם בלוחות הזמנים הללו? 

 << אורח >> סגלית ברקאי -ואקיל: << אורח >>   

אני לא אומרת - -

 << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >>   

לא את, כל הנוכחים. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

זה נשמע זמן קצר. 

 << אורח >> סגלית ברקאי -ואקיל: << אורח >>   

אנחנו יודעים. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

מה את אומרת, עידית? 

 << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >>   

אין לי מה לומר – חוץ מקחו שיפור בעניין לוחות הזמנים. 

 << אורח >> סגלית ברקאי -ואקיל: << אורח >>   

מה שעמית אמר הוא אכן נכון. לא נכון להטעין בתקנות האלה – זה פשוט באמת ייצור - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אוקיי, אז בואו נתקדם. אין לנו פה איך להשפיע. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

נשארו עוד שתי הגדרות. נרמין, אם תוכלי לגמור להקריא אותן ואז נחזור אחורה. 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

	
	"רשם מאגרי המידע" – רשם כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981;

	
	"תקנות אופן החיוב" - תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום ואגרה ואכיפת תשלומים), התשע"א-2010.



אלה שתי ההגדרות שנותרו. 
 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

מספר הערות זריזות שעלו בשיח, ופשוט מכיוון שקיבלנו תשובה רק ביום ראשון בערב לא יכולנו להפיץ נוסח חדש. אז אני רק אפרט הכול בפני הוועדה: כפי שהעירו בזמן ההקראה בהגדרה "מאגר הצילומים" ההפניה לא נכונה; זה צריך להיות "לפי תקנה 4(3) ולא 4(ג); 

הגדרת "מפקח" – המנהל הכללי של הרשות הממונה או מי שהסמיכו לכך" – הכוונה היא שזה יהיה עובד הרשות הממנה, ולכן אנחנו מבקשים שהנוסח יהיה: "המנהל הכללי של הרשות הממונה או עובד הרשות הממונה שהוא הסמיך לכך;

בהגדרת "רכב רב-תפוסה" – ליבנו את העניין והסברנו. 

בהגדרת "רשם מאגרי המידע" – בקיץ האחרון התקיים תיקון מאוד מקיף לחוק הגנת הפרטיות, והתוצאה שלו בין השאר היא מחיקה של אותו רשם מאגרי המידע. זה כבר לא קיים לפי החוק החדש. אנחנו קיבלנו תשובה שזה צריך להיות "ראש הרשות להגנת הפרטיות". 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

יש רשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים? 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

כן. 

 << אורח >> ניר גרסון: << אורח >>   

אם אין כזאת אז אני לא יודע מי אני. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

מי אתה? 

 << אורח >> ניר גרסון: << אורח >>   

אני ניר גרסון, סגן היועץ המשפטי של הרשות. אנחנו הרגולטור של - - - הפרטיות.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

החוק החדש ייכנס לתוקף רק באוגוסט 25', אם אני זוכרת נכון. הכוונה היא שהתקנות האלה ייכנסו לתוקף מוקדם יותר, ולכן נוצר מין פער זמנים שבהם יש מונחים שונים. רציתי לבקש לקבל הסמכה של הוועדה לפנות למחלקת הבניית החקיקה ולקבל מהם פתרון ניסוחי לשתי תקופות הזמן האלה. האמת היא שאם אנחנו מבינים שיהיה צורך בדיון נוסף אז אני מקווה להביא תשובה לדיון הבא ולפתור גם את העניין הזה של ההגדרות לפי התשובה שנקבל ממחלקת הבניית החקיקה. 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

אביגל, יש לי הצעה מהתייעצות ממש לפני הדיון. חשבנו שנכון להשאיר את ההגדרה "ראש הרשות" כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות שייכנס לתוקף בעוד שנה, ולהוסיף הוראת שעה שתבהיר את "עד כניסתו לתוקף של חוק הגנת הפרטיות יראו בראש הרשות הרשם למאגרי מידע". אבל נסגור את הנושא. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

פשוט בגלל שיש על זה ישיבה אנחנו נפרסם נוסח לקראת הישיבה הבאה. 

אין לי עוד הערות לסעיף ההגדרות. 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

	הצבת מצלמה
	2. 
	(1) המפקח רשאי לאשר, בהתאם להצעת האחראי, הצבת מצלמה לפי תקנות אלה, אם סבר כי הצבת מצלמה במקום מסוים דרושה לשם הגשמת התכלית האמורה בסעיף 2ג1(א) לחוק, בשים לב לחשש מפגיעה בפרטיות הנוסעים ברכב המצולם או עוברי דרך אחרים, ובלבד שווידא תחילה שמתקיימים כל אלה:

	
	
	
	(1) המצלמה תוצב בסמוך לנתיב מהיר;

	
	
	
	(2) המצלמה תמוקם ותכוון כך שזווית הצילום שלה תכסה, ככל הניתן, רק את חלק הדרך הנחוץ לשם הגשמת התכלית האמורה בסעיף 2ג1(א) לחוק; לעניין צילום פנים הרכב לצורך ספירת נוסעים, זווית הצילום תכסה, ככל הניתן, רק את חלקו של הרכב הנחוץ לשם הגשמת התכלית האמורה בסעיף 2ג1(א); אם לא ניתן לצלם רק את חלק הדרך או הרכב, הנחוץ לשם הגשמת התכלית האמורה, יעשה שימוש באמצעים שיגבילו את יכולת המיקוד של המצלמה ואמצעים אחרים שיצמצמו את הפגיעה בפרטיות לגבי חלקי הדרך או הרכב שאינם נחוצים כאמור;

	
	
	
	(3) מספרן הכולל של מצלמות שיוצבו לפי תקנות אלה בסמוך לאותו נתיב מהיר לא יעלה על המספר המזערי הנחוץ לדעת המפקח לשם הגשמת התכלית האמורה בסעיף 2ג1(א) לחוק;

	
	
	
	(4) המערכת הטכנולוגית שמשמשת את בעל הזיכיון עומדת בהוראות תקנה 10 והאחראי הכין נוהל אבטחת מידע לפי תקנה 11.

	
	
	(2) אישור המפקח לפי תקנת משנה (א) יינתן בכתב, בנוגע להצבת כל מצלמה במיקום מסוים. 

	
	
	(3) לא תוצב מצלמה לפי תקנות אלה אלא אם כן ניתן אישור להצבתה כאמור בתקנה זו.



אלה התנאים שהמפקח נדרש לבדוק כשהוא מאשר הצבת מצלמות. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

פה הייתה לנו הערה קטנה שהאחראי יצרף לבקשתו לאישור את אותו נוהל. הוא לא מכין את זה בעצמו, אלא הוא מצרף לבקשה לאישור את הנוהל שמוכן על-ידי אחר. צריך לדייק את זה בנוסח. 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

מקובל עלינו. כמובן, המפקח נדרש לראות את הנוהל לפני שהוא מאשר את הצבת המצלמות. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

מה התוספת של (ג): לא תוצב מצלמה לפי תקנות אלה אלא אם כן ניתן אישור ביחס לסעיפים הקודמים שמפרטים פה שזה יוצב רק באישור? 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

פה מפורטים מהם התנאים שהמצלמה נדרשת לעמוד בהם כדי שהמפקח יאשר אותה, ופה זה איסור נוסף. זאת סמכות רשות מתי הוא רשאי לאשר; (ג) זה האיסור. אם מצלמה לא עמדה בתנאים האלה והאלה לא ניתן להציב אותה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

ב-3 כתוב: "מספרן הכולל של המצלמות שיוצבו - - לפי תקנות בסמוך - -לא יעלה על המספר - - לדעת המפקח - - לשם הגשמת תכלית". לדעת המפקח לשם הגשמת תכלית. זה לא כזה מפריע. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

ג' זה - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

זה לא עושה - - - בסדר. 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

	יידוע הציבור על הצילום
	3. 
	(1) בעת הצבת מצלמה כאמור בתקנה 2, יציב בעל הזיכיון שלטים בסמוך לנתיב הנסיעה, לפני כל כניסה לדרך מהירה המובילה לנתיב מהיר, וככל הניתן בכל כניסה לנתיב מהיר בין השאר בשים לב לשיקולי בטיחות, באופן שיבהיר לציבור הנהגים הנוסעים בנתיב, בכתב ובתמונה, כי נתיב הנסיעה יצולם לשם הגשמת התכלית האמורה בסעיף 2ג1(א) לחוק.



 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

ברור לכם איזה סוג של שילוט יהיה? 

 << אורח >> ניר גרסון: << אורח >>   

אני חושב שכבר רואים בכבישים שלטים כאלה למצלמות לאכיפה כזאת או למצלמות מסוגים שונים. זה משהו ברור ומקובל. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

האמת היא שהיום כשרואים גרפיקה של מצלמה לא יודעים אם זה למהירות או מצלם את המספר שלך. ופה אתם מדברים על הפרטיות שהוא יידע שהוא מצולם. 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

אז אני אמשיך להקריא ואולי זה יבהיר את היידוע:
 
	
	(2) בעת ההרשמה כמנוי, וכן בעת שבה רכב יזהה עצמו כרכב רב-תפוסה אם יידרש לעשות כן, יידע בעל הזיכיון כי הרכב יצולם לשם הגשמת התכלית האמורה בסעיף 2ג1(א) לחוק ובפרט כי פנים הרכב יצולם לשם אימות מספר הנוסעים ברכב.

	
	(3) הרשות הממונה ובעל הזיכיון יפרסמו באתרי האינטרנט שלהם את כל אלה:

	
	
	(1) תוואי הנתיב המהיר שבנוגע אליו הוענק הזיכיון;

	
	
	(2) מיקומי המצלמות שהוצבו;

	
	
	(3) אופן שמירת הצילומים המופקים;

	
	
	(4) זכות בעל רכב לקבל את צילום רכבו מבעל הזיכיון, ובכלל זה מידע לגבי אופן מימוש זכות זו;




 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

לאיזו מטרה? לשם ערעור על נסיעה? 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

למשל. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

רק על ערעור. לא בגלל שמתחשק לו לראות את עצמו. 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

יש סעיף עיון כללי בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, וכל עוד הוא עובר בנתיב הוא מקבל חיוב וגם יכול לבקש לראות את הצילום שלו מבעל הזיכיון. זאת תמונה שלו שנוגעת לו שנמצאת אצל בעל הזיכיון, וזכותו לקבל את המידע הזה מבעל הזיכיון. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

באיזה מקרה? 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

בעיקר זה יהיה, כנראה, בתביעות. 

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>   

לצורך הגשת ערר על החיוב. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אבל אנחנו מדברים על רכב בעל תפוסה שנרשם ואז הוא פטור. 

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>   

רק להשלים את התשובה לשאלה הקודמת על הצלמית, איך מיידעים; יש כמה אופנים ליידע ציבור שהרכב מצולם גם בעת שאתה נרשם כמנוי וגם בעת ההצהרה להיותך רב-תפוסה וגם פיזית לאורך הדרך. 

לעניין הבקשה לראות את הצילום – הצילומים באופן עקרוני מטושטשים באופן כזה שלא מביא לזיהוי האדם שיושב ברכב. זאת אומרת אפשר לראות דמות כדי לספור את מספר הנוסעים ברכב אבל אי אפשר להביא לזיהוי האדם שיושב שם.  

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

מראש או שאתם יכולים לנקות את הפילטר הזה ולראות מי באמת? כי יכולה להיות טענה של אדם שאומר שהוא לא נסע באוטו, אלא לקחו לו, משכו לו. 

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>   

כאן אנחנו נכנסים לנושא העררים. אם בן אדם מבקש לערער על החיוב שלו יש ועדת ערר שמוקמת בראשות שופט ברמה של שופט מחוזי, ואם תינתן הנחיה להביא את התמונות ולהראות את התמונה אז אפשר יהיה. יש גם הסדר לעניין הזה אבל באופן תפעולי ברגע שהתמונה מצולמת היא מטושטשת. אנחנו קוראים לזה התממה – זאת אומרת השטח של הפנים עובר כמו פיקסול. התמונה המקורית מיטשטשת ועליה יש שכבה שלא רואים את האדם, וכך היא נשמרת. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

הרעיון הוא שבניגוד לחנייה במקום אסור ששולחים לך את הרכב פה אתם לא שולחים תמונה אלא רק חיוב, אלא אם כן יש ערעור. 

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>   

נכון. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אוקיי. 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

אני אשלים את הסעיף: 

	
	(5) האופן שבו ניתן לקבל מענה מבעל הזיכיון לשאלות בנוגע לשימוש במצלמות ואת האפשרות לפנות לבעל הזיכיון בתלונה לפי החוק. 


זה אחד הדברים שבעל הזיכיון גם מחויב לפרסם ברגע שהוא מיידע על הפעלת המצלמות.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

אני אעיר פה הערת נוסח קטנה: זה לא יהיה בעת הצבת מצלמה, אלא אם הוצבה מצלמה אז בעל הזיכיון מציב שלטים. זה משהו נוסחי קטן וקיבלנו לזה הסכמה. 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

	הפעלת המצלמה
	4. 
	הוצבה מצלמה לפי תקנה 2, רשאי בעל הזיכיון להפעילה לשם הגשמת התכלית האמורה בסעיף 2ג1(א) לחוק, בנתיב המהיר שבסמוך אליו היא הוצבה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

	
	
	(1) המצלמה אינה מקליטה קול;

	
	
	(2) הצילומים שתועדו לפי תקנות אלה (בתקנות אלה – הצילומים) יומרו באופן מיידי, עם שמירתם, לאיכות שאינה מביאה לזיהוי הנוסעים ברכב המצולם או עוברי דרך אחרים (בתקנות אלה – איכות שאינה מביאה לזיהוי אדם) ולא יהיו ניתנים לצפייה ולא יישמרו, אלא בדרך זו; 

	
	
	(3) בעל הזיכיון יעביר את הצילומים למאגר הצילומים באופן מיידי, ומיד לאחר מכן ימחק מהמצלמה את הצילומים שהועברו;




 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

את יכולה להבהיר פה מה זה "יועברו"? מי שולט במאגר הצילומים? מי מפקח עליהם? 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

בעל הזיכיון הוא זה ששולט במאגר הצילומים - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הוא מחזיק במאגר. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אתם מחזיקים את זה בנפרד תחת כללי בטיחות שלא יכולים לפרוץ אותם. 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

ואם זה נפרץ יש גם סנקציות בחוק על הזכיין? 

 << אורח >> ניר גרסון: << אורח >>   

יש. קודם כול, בהמשך יש תקנה שעוסקת באבטחת מידע. יש תקנות אבטחה כלליות לפי חוק הגנת הפרטיות, והפניה מפה קובעת שהמאגר הזה יהיה ברמת אבטחה גבוהה. הרשות להגנת הפרטיות היא רגולטור של פרטיות וגם מפקח על אבטחת מידע במאגרי מידע בכל המשק. לגבי סנקציות – בעקבות התיקון הגדול לחוק הגנת הפרטיות שעבר בוועדת חוקה בקיץ זה החל מאוגוסט 25' יהיו אפילו סנקציות כספיות בסכומים - - - על הפרות של אבטחת מידע.  

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אוקיי. ופה תהיה הפניה אליהם? 

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>   

כן, יש. 

 << אורח >> ניר גרסון: << אורח >>   

בהמשך התקנות יש הפניה מפורשת. גם בלעדיה. בתקנות הכלליות יש הפניה מפורשת. 

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>   

הוא בכל מקרה כפוף למאגרי המידע ברגע שהוא פותח מאגר מידע. 

 << אורח >> ניר גרסון: << אורח >>   

לחוק הגנת הפרטיות ולתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע).  



 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

 
	
	(4) אם בשל תקלה לא הועברו הצילומים למאגר הצילומים לפי פסקה (3), תשמור המצלמה את הצילומים שלא הועברו למשך פרק הזמן המזערי הנדרש עד אשר תתוקן התקלה ובכל מקרה לפרק זמן שאינו עולה על שבעים ושתיים שעות ממועד הצילום;

	
	(5) המצלמה אינה מחוברת למאגר מידע, למעט למאגר הצילומים;

	
	(6) בעל הזיכיון עמד בהוראות תקנה 5.



 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

בתקנה הזאת הייתה לנו הערה שיש פה סעיף שמתייחס להצבת מצלמה ויש פה סעיף שמתייחס להפעלת המצלמה. זה הסעיף שקראנו עכשיו. חלק מהדברים בהצבת המצלמה הם גם תנאים שנוגעים לתפעול של המצלמה. כלומר איך המצלמה תמוקם ואיך היא תכוון אלה דברים שהם גם תפעוליים כדי לראות שהמצלמה מכוונת כך במקום הנכון. לכן הצענו שזה יהיה: "ובלבד שיתקיימו התנאים האמורים בתקנה 2(א)(2) ו-(4) וכן כל התנאים האלה שהוקראו. אז אם הוועדה מאשרת אנחנו נתקן את הנוסח. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

יש התנגדות לנוסח? לא. אוקיי. 

 סעיף 5. שמירת הצילומים במאגר הצילומים. 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

	שמירת הצילומים במאגר הצילומים
	5. 
	(1) בעל הזיכיון יחזיק את מאגר הצילומים בנפרד מכל מאגר מידע אחר והמידע הכלול בו או מקצתו לא יועבר למאגר מידע אחר ולא יוצלב עם מידע אחר, אלא כדי לבחון אם רכב חייב בתשלום אגרה או חיובים אחרים לפי החוק, על סמך בדיקת מספר הרישוי של הרכב שתועד אל מול מספרי הרישוי של הרכבים הפטורים מתשלום אגרה, מספרי הרישוי של הרכבים של מנויים ומספרי הרישוי של הרכבים שזיהו עצמם כרכבים רבי-תפוסה, אם נדרש לעשות כן. 

	
	
	(2) מאגר הצילומים לא יכלול כל מידע נוסף זולת הצילומים.

	
	
	(3) תיערך הצלבה אוטומטית בין מספרי הרכבים אשר תועדו בצילומים המתקבלים מהמצלמה לבין מאגרי המידע המפורטים בתקנת משנה (א); התבצעה הצלבה כאמור, יימחקו מיד ממאגר הצילומים צילומים שתועדו לצורך ספירת נוסעים של הרכבים המפורטים להלן:

	
	
	
	(1) רכב אשר לא נמצאה בעניינו התאמה למספרי הרישוי של הרכבים של מנויים ולמספרי הרישוי של הרכבים שזיהו עצמם כרכבים רבי- תפוסה, אם הדבר נדרש לצורך קבלת פטור מתשלום אגרה וחיובים אחרים לפי החוק;  

	
	
	
	(2) רכב אשר פטור מתשלום אגרה בהתאם להוראות תקנה 18(א) לתקנות אופן החיוב, ובלבד שהפטור שניתן לרכב כאמור אינו מתבסס על אימות מספר הנוסעים שבו.

	
	
	(4) התבצעה הצלבה כאמור בתקנת משנה (ג)(1) ונמצאה התאמה, ישמור בעל הזיכיון את הצילומים במאגר הצילומים לפרק הזמן המזערי הנדרש לרשות הממונה לצורך מילוי תפקידיה לפיקוח על פי סעיף 2ד(ג) לחוק, ולכל היותר לשלושה חודשים ממועד העברתם כאמור בתקנה 4(ג), זולת אם ניתן צו שיפוטי פרטני המורה אחרת; הוראות תקנת משנה זו יחולו גם לעניין צילומים שתועדו לצורך זיהוי של רכב כאמור בתקנת משנה (ג)(2).

	
	
	(5) על אף האמור בתקנת משנה (ד), קבעה הרשות הממונה קביעה בעניין חיוב אגרה או תשלום אחר בהתאם לסמכותה לפי סעיף 2ד(ג) לחוק, שאינה תואמת את קביעת בעל הזיכיון, יישמרו הצילומים הנוגעים לעניין למשך פרק הזמן המזערי הנדרש לבירור ולא יותר משישה חודשים ממועד קביעת הרשות הממונה כאמור.  

	
	
	(6) על אף האמור בתקנת משנה (ד), ישמור בעל הזיכיון צילומים הכלולים במאגר הצילומים ואשר על בסיסם הומצא חשבון עד תום שבע שנים ממועד המצאת החשבון; על אף האמור, מידע כאמור לא יימחק אם הוא דרוש להליך משפטי או להליך גבייה שהחל לפני תום התקופה האמורה, לתקופה שבו הוא דרוש.




אנחנו התחלנו לדון על הסעיף הזה בתחילת הדיון לגבי השאלה מתי השמירה מתבצעת וההפניה לסעיף הפטור. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אנחנו רואים פה שלוש קטגוריות של זמן: אחד זה ברגיל – כמה זמן; השני - -

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

יש פה אופן שמירת המידע - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

- - שבע שנים ולתמונה מאוד מסוימת שנדונה בהליך משפטי. זה הרעיון? 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

תסבירי. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

בבקשה, בתקנה משנה (ו) מה זה שבע שנים? 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

אני אסביר מההתחלה. ככלל נדרש למחוק מידית את הצילומים שמצולמים ממערכת המצלמות. ואז יש האפשרות של בעל הזיכיון לבצע הצלבה בין מספר הרכב לבין המנויים ברשימה שיש לו לבין רשימת הרכבים. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

הרכבים שהוצהרו כרבי-תפוסה?

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

כן. וככל שהם לא חלק מהרכבים רבי-התפוסה או כחלק מהרשימה של המנויים אז המחיקה נעשית מידית והם מחויבים לשאת באגרה, אלא אם כן הם הגדירו את עצמם אחרת. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אני חושב שהדברים יחסית ברורים. 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

כי אז הצילום לא מעניין אותנו, מעניין אותנו רק מספר רכב כדי להוציא את החיוב בתשלום. אם התבצעה הצלבה והייתה התאמה הצילומים יישמרו לפרק הזמן המזערי הנדרש לרשות הממונה לשם הפיקוח על החלטה של בעל הזיכיון למשך שלושה חודשים ממועד הצילומים למאגר. בכל הנוגע לצילומים שעל בסיסם הופק חשבון מוצע לקבוע כי אלה יישמרו כי אם יהיה הליך משפטי אנחנו נידרש להביא אותם בפני בית המשפט. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

התהליך הוא כזה שברגע שרכב הוא בכלל לא מנוי ולא מוגדר כרכב רב-תפוסה הוא לא ממלא את הקטגוריה כזכאי להנחה והצילומים שלו נמחקים מידית כי זה לא המקרה שבו מאוחר יותר יוכל להיות ערעור.

 << אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >>   

כשהוא לא רשום מראש אין להם בכלל רלוונטיות לצילומי פנים הרכב. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

נכון. זה המנגנון פה ולכן אלה צילומים שחייבים להימחק באופן מידי. לגבי שאר הצילומים – כתובים פה התקופות והזמנים שבהם הם יישמרו כתלות בהליך משפטי. 

אני שאלתי מה קורה במצב שרוצה להצהיר על עצמו כרב-תפוסה ולא מצליח או משום-מה זה לא נקלט במערכת, ואז התמונה נמחקת מידית מכיוון שאין התאמה למספר הרישוי של רכב שזיהה את עצמו כרכב רב-תפוסה. התשובה שקיבלתי היא שתפעולית זה לא קורה כי נותנים חיווי על כך שהרכב הצהיר על עצמו וגם הסבירו לי שחלון הזמן קצת יותר רחב, ולכן המחיקה לא ממש מידית אלא עם סיום חלון הזמן. זאת אומר אתה יכול להצהיר על עצמך ככזה כמה שעות לפני הכניסה לנתיב ועד שעתיים אחרי הכניסה לנתיב. המחיקה תיעשה רק לאחר מכן, ולכן לא יכול להיות מצב כזה. זה הניח את דעתי, אבל אם תרצו עוד הסבר, בבקשה. 

הערה שלנו לנוסח: החובות של בעל הזיכיון צריכות להיות חובות בצורה אקטיבית ולא פסיבית, ואנחנו נתקן את הנוסח בהתאם. זה יהיה, למשל: בעל הזיכיון יערוך הצלבה או "ימחק בעל הזיכיון" וכו''; ולא שזה ייערך ויימחק. בחקיקה אנחנו פשוט מנסחים בצורה כזאת. 

 << אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >>   

רציתם לתקן ב-5(א) ל"חלקו"? 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

כן, זה ממש - - - זה במקום שיהיה "והמידע הכלול בו או מקצתו", זה יהיה "והמידע הכלול בו או חלקו". זה הנוסח בחקיקה. באופן כללי הוועדה מסמיכה אותנו. תיקוני נוסח הם בהסכמה ובאישור מחלקת הבניית החקיקה במשרד המשפטים שתפקידה לתקן נוסחים. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אוקיי. ממשיכים בהקראה. 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

	שימוש בצילומים במאגר הצילומים, בחינתם והפקת חשבון על ידי בעל הזיכיון
	6. 
	(1) גורם מורשה רשאי לצפות בצילומים שבמאגר הצילומים, השמורים באיכות שאינה מביאה לזיהוי אדם כאמור בתקנה 4(2), למשך תקופת הזמן הדרושה להמצאת חשבון בהתאם לתקנה 4 לתקנות אופן החיוב, כדי לבחון אם אלה מעידים כי בעל הרכב שתועד בצילום מחויב בתשלום אגרה וחיובים אחרים לפי החוק, לצורך הפקת חשבון לבעל הרכב המתועד, ולתכלית זו בלבד.



 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

עומד שם אדם ובודק או שזה אוטומטית? 

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>   

כל התמונות מצולמות אוטומטית על-ידי מצלמות שפרוסות לאורך הדרך. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

לא, הבחינה שלהן שמדובר עליה פה. 

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>   

רק התמונות שנשמרו לאחר שנבדק כשמדובר ברכב שהוא מנוי והצהיר על עצמו שהוא HOV יסתכל עליהם בן אדם שהן מטושטשות ויראה שהמערכת אכן סיווגה נכון את הרכב – כי אנחנו מניחים שגם יהיו הצהרות כוזבות, לצערנו – ורק בתנאי שרמת הסמך שחיווי שהתקבל מהמצלמה היא ברמה נמוכה. זאת אומרת המצלמה גם יודעת להגיד את רמת הוודאות של הזיהוי שלה של פנים הרכב. זאת אומרת אם היא אומרת, זיהיתי שלושה נוסעים במאה אחוז אז אין צורך לבדוק את התמונה; אם רמת הסמך נמוכה יסתכלו עליה אנשים ממש. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אנשים אנושיים. 

 << אורח >> ניר גרסון: << אורח >>   

אם הבנתי נכון השאיפה היא שאף אחד לא יצפה, אלא התוכנה תעשה את זה לבד. 

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>   

בכל מקרה תהיה תקופה שיסתכלו על התמונות במשך חצי שנה כי צריך לראות שהמערכת עובדת. בסוף אנחנו גם רוצים לאזן בין משתמשי הדרך לבין הגנת הפרטיות. אם המערכת תעבוד אוטומטית לחלוטין והיא מדויקת רק ב-95%, 5% טעות בנפחי התנועה של נתיבי איילון זה סדר גודל עצום. זאת אומרת בחודש אחד יכולים לקבל 2,000-1,000 איש או אפילו יותר - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

קנס שגוי. 

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>   

- - קנסות – כי מבחינתם זה קנס – מסיבה לא מוצדקת ויתחילו ערעורים בסדר גודל שלא נוכל לעמוד בהם. לכן חייבים להיות פה רמת ודאות ודיוק הכי גבוהים. זאת מערכת מבוססת למידה, מערכת AI, וככל שהיא תראה יותר תמונות היא תדע לזהות ברמת סמך גבוהה יותר. יש כאן למידת מערכת שאי אפשר מהיום הראשון שהיא תהיה מאה אחוז מדויקת. זה תהליך. 

 << אורח >> ניר גרסון: << אורח >>   

אבל השאיפה היא שהאלגוריתם יזהה אוטומטית בלי מגע יד אדם. 

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>   

נכון. אנחנו בדרך לשם אבל עדיין לא שם. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הפיילוט הוא חצי שנה, כמו שהיא אמרה. 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

	
	(2) על אף האמור בתקנה 4(2), אם צפה גורם מורשה בצילום כאמור בתקנת משנה (א) ולא ניתן היה לקבוע אם צילום זה מעיד כי בעל הרכב שתועד בצילום מחויב בתשלום אגרה וחיובים אחרים לפי החוק, רשאי הגורם המורשה, בתוך חמישה ימים ממועד העברת הצילומים למאגר הצילומים, לצפות בצילומים באיכות שעשויה להביא לזיהוי אדם, ובלבד שהדבר נדרש לצורך ספירת הנוסעים ברכב למטרת בחינת חיובו של בעל הרכב שתועד בצילום בתשלום אגרה וחיובים אחרים לפי החוק ולתכלית זו בלבד; צפה גורם מורשה בצילום באיכות שעשויה להביא לזיהוי אדם או שחלפו חמישה ימים ממועד העברת הצילומים למאגר הצילומים, לפי המוקדם משניהם, לא תתאפשר עוד צפייה בצילום באיכות העשויה להביא לזיהוי אדם.

	
	(3) על אף האמור בתקנה 5(א), נוכח לדעת בעל הזיכיון כי רכב חייב בתשלום אגרה או בתשלום אחר לפי החוק, וכי הצילום כולל את הנתונים הנדרשים להוכחת החיוב בתשלום כאמור בסעיף 4ט לחוק, והרכב אינו מנוי ברשימת המנויים, רשאי בעל הזיכיון לבדוק על סמך אותם צילומים את הבעלות הרשומה של הרכב במאגר רשות הרישוי, כדי למסור לבעל הרכב הודעת חשבון; כן רשאי בעל הזיכיון להעביר את הצילומים הדרושים של הרכבים שקיבלו הודעות חשבון למאגר מידע הכולל הודעות חשבון. 

	
	(4) במשך זמן שמירת הצילומים בהתאם לתקנה 5(ה), רשאי בעל הזיכיון לצפות בצילום לצורך בירור הליך בעניינו של הרכב המתועד בצילום ולתכלית זו בלבד. 

	
	(5) במהלך תקופת שמירת הצילומים בהתאם לתקנה 5(ו), רשאי בעל הזיכיון לעשות שימוש בצילום, לצורך בירור הליך משפטי בעניינו של הרכב המתועד בצילום ולתכלית זו בלבד; צילום כאמור יהיה ניתן לצפייה באיכות שאינה מביאה לזיהוי אדם, זולת אם ניתנה החלטת ועדת ערר לפי סעיף 4ח לחוק או ניתן צו שיפוטי פרטני בקשר עם חיוב לפי החוק, המורים אחרת.



 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אתם כותבים פה באיזשהו משהו על ועדת הערר, על ההרכב שלה? 

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>   

זה מוסדר בחקיקה ראשית בחוק נתיבים מהירים. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אז רק בשביל לדעת – מה מבנה הוועדה? 

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>   

יושב-ראש הוועדה הוא שופט ברמה של שופט מחוזי ושני נציגים: נציג ציבור ונציג משרד התחבורה במקרה שלנו. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אוקיי. 

המשך ההקראה – מחיקת הצילומים. 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

	מחיקת הצילומים
	7.
	הצילומים יימחקו באופן אוטומטי בתום פרקי הזמן הקבועים בתקנות אלה, לפי העניין.

	המצאת צילום לבעל רכב 
	 8.
	פנה בעל רכב שהומצא לו חשבון על סמך צילום לפי תקנות אלה בבקשה לפי סעיף 2ג3(א)(1) לחוק, בעל הזיכיון ימציא לבעל הרכב את הצילום האמור או יאפשר לבעל הרכב לצפות בצילום האמור באופן מאובטח באמצעות האינטרנט.

	אישור תקופתי
	9.
	1. אחת לשנה ממועד תחילת הפעלת מצלמות לפי החוק, ולא יאוחר מיום 1 ביוני בכל שנה, יאשר אחראי בכתב את כל אלה:

	
	
	
	1. מצלמות, אם הוצבו, מופעלות לפי התנאים המנויים בתקנה 4 ומתקיימים בהן התנאים שבתקנה 2(א);



 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אז למה התנאי "אם הוצבו"? "מצלמות שהוצבו". 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

אנחנו מבקשים בכל שנה לאשר שוב בכתב את התנאים שאמרנו לפני כן. אז אנחנו מאשרים את המצלמות, את הצבתן ואת הפעלתן, לפי תקנות 4 ו-2(א).

	
	
	
	1. שלטים לפי תקנה 3(א) ניצבים בסמוך לנתיב הנסיעה, לרבות לפני כל כניסה לדרך מהירה המובילה לנתיב מהיר, וככל הניתן בכל כניסה לנתיב מהיר, לאורך כל תקופת הפעלת המצלמות;

	
	
	
	1. הצילומים נשמרים לפי תקנה 5 ופועלו לגביהם לפי תקנות 6 עד 8.

	
	
	1. האחראי יעביר למפקח, אחת לשנה ולא יאוחר מיום 7 ביוני בכל שנה, דיווח על הפרטים המצוינים בתקנת משנה (א) וכן על מספר המקרים שבהם צפה הגורם המורשה בצילומים באיכות שעשויה להביא לזיהוי אדם לפי תקנה 6(ב).
1. המפקח יעביר עותק מהדיווח לפי תקנה 9(ב) לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים.
		




 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

פה כדי להבהיר אנחנו  מבקשים להוסיף שזה לא יהיה אחת לשנה ממועד תחילת הפעלת מצלמות, אלא שיהיה ברור שזה יהיה שזה אחת לשנה ממועד הפעלת הנתיב המהיר הראשון, ולא יאוחר מ-1 ביוני בכל שנה לאחר מכן. גם פה עולה אותה הערה שהערתי לגבי שימוש בלשון אקטיבית ולא פסיבית בחקיקה. 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

	ניהול המערכת הטכנולוגית ותכנונה
	10.
	המערכת הטכנולוגית שתשמש את בעל הזיכיון בהפעלת סמכויותיו לפי סעיף 2ג לחוק, תתוכנן באופן שימנע ככל האפשר ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, את הסיכון לפגיעה בפרטיות הנוסעים ברכב המצולם או עוברי דרך אחרים, ואת הסיכון לפגיעה באבטחת מידע; המערכת תעוצב ותעודכן בהיבטים אלה בהתייעצות עם רשם מאגרי המידע.



רשם מאגרי המידע – הכוונה היא לרשות הגנת הפרטיות. 

 << אורח >> ניר גרסון: << אורח >>   

אז גם פה יהיה התיקון שדובר עליו? 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

כן. 

 << אורח >> ניר גרסון: << אורח >>   

אז זה בעצם ראש הרשות - - -

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

נכון. 

 << אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >>   

זה פשוט התיקון בהגדרות. 

<< דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

	אבטחת מידע
	11.
	1. האחראי יכין נוהל אבטחת מידע שיבטיח כי שמירת הצילומים במצלמה, העברתם למאגר הצילומים, שמירתם בו ומתן גישה אליהם – ייעשו כולם תוך הפעלת אמצעי אבטחת מידע נאותים כדי לצמצם ככל האפשר את הסיכון לשימוש לא מורשה בצילומים או במידע שמקורו בצילומים כאמור, שיבושו, חשיפתו או העתקתו בלא רשות כדין; נוהל כאמור יוכן בהתאם להוראות תקנה 4 לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017 (בתקנה זו – תקנות אבטחת מידע), ויאושר על ידי המפקח בהתייעצות עם רשם מאגרי המידע.


גם פה יהיה תיקון. 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

	
	
	1. מידע המתקבל מכוח תקנות אלה, ובכלל זה מהמצלמות, ממאגר הצילומים או מהתקשורת ביניהם, יאובטח ברמת אבטחה גבוהה לפי תקנות אבטחת מידע. 

	
	
	1. אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מחובת אבטחת מידע לפי כל דין. 



 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אפשר להעיר? 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

סליחה, חשבתי לחכות לסוף כדי לשאול שאלה עקרונית לגבי המצלמות שמתקין הזכיין. יש המון דיבור סביב העניין הזה ואנחנו גם נתקלים בזה בחוץ וביטחון על כל מיני התקנות שאפילו היצרן רואה אותן. אז איך מאבטחים את הדבר הזה? ראיתי הגדרה כללית של איכות.

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

אנחנו קובעים דיווח תקופתי שאמור לוודא את זה.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

יש גורם שבוחן את המצלמות? 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

כמובן. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

מטעם המדינה, לא מטעם הזכיין ולא מטעם של הצהרה. 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

כן. 

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>   

הרשות הממונה מטעם המדינה – נתיבי איילון.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

היא שולחת איש מקצוע כדי לבחון את זה או אתם מעבירים את המפרט? 

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>   

בוחנים את כל המערכת משלב התכנון הראשוני ועד שלב היישום, כולל הניסוי של המערכת וכולל התפעול בפרויקט עצמו. בכל השלבים.

 << אורח >> שני רדמן פינסקי: << אורח >>   

אנחנו מנתיבי איילון, אדוני. אנחנו מבצעים את הבדיקה באמצעות אנשים שלנו. 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

כמובן, יש גם התייעצות עם הרשות לגבי נוהל אבטחת המידע. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אז רק להבין: אתם עושים את הבדיקות, לפי ההנחיות, אבל בעצם המדינה לא נוגעת בזה? רק מסתמכת על הניירת שלכם? 

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>   

אנחנו המדינה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אתם המדינה? ולא הכרתי אתכם? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אני הזכיין והם המדינה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אתה הזכיין? התערבבתם לי לרגע.  

 << אורח >> ניר גרסון: << אורח >>   

נתיבי איילון קיבלו, לפי החוק, תפקיד של רשות ממונה. הם נושאים בתפקיד פיקוחי מטעם  המחוקק או המדינה. 

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>   

נתיבי איילון הוכרזה בהחלטת ממשלה כרשות ממונה בפרויקט, ובעצם אמונה לנהל את חוזה הזיכיון שחתומה עליו המדינה מול הזכיין ולוודא שהוא עומד בכל ההתחייבויות שלו. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

- - - בארבע השנים של ההקמה. כל יום כל היום. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

מי בודק לך את המצלמות? 

 << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >>   

גורמים מקצועיים מטעמנו.

 << אורח >> ניר גרסון: << אורח >>   

פרט לתפקיד הקונקרטי והספציפי של הפיקוח השוטף והקבוע בשטח לרשות להגנת הפרטיות יש סמכות שיורית לבוא ולבדוק מעת לעת לפי תלונות או באופן מדגמי ואקראי את הפעולות האלה ולבדוק את העמידה שלהן בהוראות תקנות האבטחה והוראות החוק. אבל זה מעבר לתפקיד הפיקוחי הקונקרטי שיש לנתיבי איילון. 

 << אורח >> חלי אדרי: << אורח >>   

חשוב לציין שזה פרויקט חשכ"לי. אנחנו עובדים בצמוד לנתיבי איילון בתור הרשות הממונה. אז אם שואלים מי המדינה – אז בהחלט יש פה מנגנון פיקוח משמעותי. 

 << אורח >> סגלית ברקאי -ואקיל: << אורח >>   

אם אני יכולה עוד להוסיף - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

סליחה, ההערה שלי הייתה באופן ישיר לא רק על זכות הפרטיות. דיברתי גם על ההיבט הביטחוני. 

 << אורח >> ניר גרסון: << אורח >>   

אולי אין זהות אבל יש חפיפה גדולה. אם אדוני מדבר על אפשרות של פריצה מרחוק למצלמות האלה אז פה יש חפיפה מאוד גדולה בין אבטחת מידע על פרטיות. היא עומדת על שתי רגליים: הגבלת שימושים וגם אבטחת המידע כדי שלא ידלוף. אז במובן הזה לזה מתייחסים הדברים שאמרתי קודם. 

 << אורח >> סגלית ברקאי -ואקיל: << אורח >>   

אם אני יכולה להוסיף: חוזה הזיכיון קובע הסדרים שונים גם לגבי אבטחת מידע מבחינת חובה לקיים כל מיני הוראות גם של מערך הסייבר וגם של מערך הסייבר של המשרד שלנו. לכן חשבנו שאולי בסעיף 11(ג) צריך להבהיר שזה לא רק בהתאם להוראות על-פי כל דין, אלא גם להדגיש שזה בהתאם לחוזה הזיכיון שמדגיש שההוראות פה לא באות לגרוע או לשנות את ההוראות שיש להם ברמה של הזיכיון עצמו שזה ברמה של משרד התחבורה ומשרד האוצר, ומה שמפקחים בפיקוח עצמו; כמובן, גם מערך הסייבר שמעורב. הכול זה דרך חוזה הזיכיון, זה לא מופיע בתקנות. זאת עוד תוספת והדגשה למה שהיה כבר כתוב כאן. זה בשביל להבטיח שזה לא יגרע מהוראות חוזה הזיכיון שמוסיפות עוד דרישות. 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

זה מובן מאליו מבחינתנו. אין לנו התנגדות אם תרצו להבהיר את זה. 

 << אורח >> סגלית ברקאי -ואקיל: << אורח >>   

אנחנו חושבים שכן נכון להוסיף את ההדגשה הזאת בסעיף. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

כתבתם לוועדה? 

 << אורח >> סגלית ברקאי -ואקיל: << אורח >>   

עכשיו. אני תוך כדי.  

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

מכיוון שזה משהו שלא עלה קודם ומכיוון שהדיון התקיים אני מציעה שתעבירו לנו נוסח עם קריאת הישיבה הבאה, ואנחנו נביא את הנוסח בפני הוועדה. זה סעיף קטן שיישאר לאשר. 

אז עדיין לא נצביע על סעיף 11(ב), אלא כשנקבל את התוספת לנוסח. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אוקיי. 

 << אורח >> סגלית ברקאי -ואקיל: << אורח >>   

נעביר, כמובן, דרך משרד המשפטים. 

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

מהותית זה לא גורע. אין מחלוקת שחוזה הזיכיון - -

 << אורח >> סגלית ברקאי -ואקיל: << אורח >>   

החשש היחיד זה שרשום "על פי כל דין" וחוזה הזיכיון מקביל ומקבל את המעמד מהחוק אבל התקנות יוצרות הסדר מקביל. הרעיון הוא שזה - - - לא גורע. ברור שזה לא משנה את ההסדר פה ורק לצורך הבהרה והדגשה. נדבר על זה אחר כך. אבל זאת ההצעה שלנו. 

 << אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >>   

בסופו של דבר האמירה הזאת נועדה כדי להבהיר שלמשל תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) ממשיכות לחול. אין לנו התנגשות בין הדינים. בסופו של דבר ההוראות פה לא גורעות מכלום. אנחנו רואים את זה בתוכן של התקנות: "אין פה גריעה משום הוראת אבטחת מידע". 

 << אורח >> סגלית ברקאי -ואקיל: << אורח >>   

רק ההסדר מאוד ספציפי. כשיש לי הסדר בחוזה הזיכיון זה יכול ליצור איזשהו פער. זה בשביל ליישב את הפער כדי שלא יהיה. 

 << אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >>   

אבל אני אומר – בסופו של דבר אין פה שום הוראה שגורעת מאיזושהי הוראה בחוזה כלשהו. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אבל היא מדברת על השלמת גם ההיבט של החוזה שלהם מול הזכיין מהבחינה של אבטחת מידע. 

 << אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >>   

באופן מהותי אין פה גריעה משום דבר. להכפיף חקיקה לחוזה עם זכיין זה לפעמים צורם.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

אני חושבת שזה בגלל שזה עולה פעם ראשונה. אנחנו נקבל הצעת נוסח וזה ילובן בין המשרדים, ואני מציעה שנבדוק את הצורך בסעיף הזה. זה באמת משהו שלא הגיע עד עכשיו ופתאום עולה. בגלל שנצטרך עוד דיון ובגלל שהישיבה מסתיימת הייתי משאירה את זה  לליבון פנימי עם משרד המשפטים ואיתנו. אם יהיה צורך נוסיף ונביא את הנוסח לאישור הוועדה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

ועכשיו הוראת השעה שדיברתם עליה בפתח הדברים. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זאת הוראת שעה אחרת.  

 << דובר >> נרמין ברהום: << דובר >>   

	הוראת שעה
	12.
	על אף האמור בתקנות אלה, עד תום חמש שנים ממועד ההפעלה של נתיב מהיר ראשון, לעניין רכב שתועד בתקופה שממועד ההפעלה עד תום ארבעה עשר ימים מהמועד האמור, יראו כאילו בתקנה 6(ב) לתקנות אלה, במקום "חמישה ימים" בא "ארבעה עשר ימים"; תקנה זו לא תחול על תיקון לקביעה של נתיב מהיר קיים או על הפעלה של מקטע נוסף מתוכו; בתקנה זו, "מועד ההפעלה" – מועד תחילת הפעלתו של נתיב מהיר כפי שפירסמה הרשות הממונה לפי סעיף 2 לחוק.


זה נועד לתת בתקופת הביניים קצת יותר זמן. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אוקיי. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

אין פה סעיף תחילה; זה אומר שתחילת התקנות תהיה מידית. הדבר היחיד הוא שאולי לקראת הדיון הבא בגלל שאמרנו שיש הגדרה של רכב רב-תפוסה שתלוי בתקנות האחרונות אנחנו בדרך כלל לא מתלים תחילה של תקנות בתקנות אחרות, במיוחד שאומרים שזה יגיע לוועדה, אבל אולי זה משהו שנקיים עליו חשיבה לקראת הישיבה הבאה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

הרעיון הוא גם לא לעכב את התקנות האלה עד שאלה לא מגיעות.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

נכון. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

זה לא הגיוני - -

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

להתלות משהו שהוועדה אישרה. בעצם מקבעים את החלטת הוועדה על איזשהו "הולד" ומתנים אותה במשהו חיצוני. לכן זה הליך שלא עושים. פה בגלל שההפניה לתקנה אחרת – אני נוטה שלא אבל נחשוב על זה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אני די מסכים עם הגישה הזאת. יש הערות למישהו? 

את תקבעי, עידית? 

 << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >>   

כשיתאפשר. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

	כשיתאפשר. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אוקיי, אז אתם תסיימו את מה שנשאר. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

ואז נעשה גם הצבעה על התקנות. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

כן. נעשה הצבעה על כל הסעיפים. לקראת הדיון בוועדה נפרסם נוסח מעודכן עם הדברים הנוספים שצריך להצביע עליהם.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אז, ברשותכם, אני יכול לסגור את הדיון? תודה רבה לכם. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:51. << סיום >>