פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 2 ועדת הכלכלה 22/11/2020 מושב שני פרוטוקול מס' 122 מישיבת ועדת הכלכלה יום ראשון, ו' בכסלו התשפ"א (22 בנובמבר 2020), שעה 12:15 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הגז הפחמימני המעובה, התש"ף-2020 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר חברי הכנסת: ינון אזולאי מוזמנים: גל נוי אפרת – מנהלת מחלקה בכירה, משרד האנרגיה חן בר יוסף – מנהל מינהל הדלק, משרד האנרגיה אילן בנימין – מנהל ענייני בטיחות הגז, משרד האנרגיה דניה קאופמן – רפרנטית, משרד המשפטים נטע שפירא – עו"ד, משרד המשפטים שלמה אביטן – מנכ"ל, גז יגל בע"מ יותם אדמי – יועץ משפטי, סופרגז גד ואנונו – מנכ"ל גזגל בע"מ עומר גורדון – אמישראגז מאיר לפלר – עו"ד, אמישראגז ערן ולט – יועץ משפטי, אמישראגז רוית ארבל – שדלן/ית, יועצת משפטית חיצונית, המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה ייעוץ משפטי: איתי עצמון אביגל כספי מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: יפעת קדם << נושא >> הצעת חוק הגז הפחמימני המעובה, התש"ף-2020, מ/1346 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת – 22 בנובמבר 2020, ו' בכסלו התשפ"א. הנושא: הצעת חוק הגז הפחמימני המעובה, התש"ף-2020 (מ/1346). יש על סדר היום כמה רביזיות ודיונים מחדש. אתה רוצה לתת לנו קצת רקע, איתי? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. בדיון שהתקיים בשבוע שעבר עלו טענות בעניין סעיף 34ג - הובלת גז בידי צרכן גז שאינו צרכן גז ביתי. בעקבות הטענות שעלו כאן בוועדה, הגשת, אדוני, בקשות לדיון מחדש בתוספת הראשונה א' ובתוספת הראשונה ב'. הבקשות פורסמו בסדר היום של הוועדה. אני מציע שעורכת הדין גל נוי אפרת ממשרד האנרגיה תציג אותן. בגלל הטענות האלו סעיף 34ג לא אושר. אני מציע שיחד עם הבקשות לדיון מחדש בתוספות יוצג גם הנוסח המעודכן של הסעיף. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> בנוסח שהוצג בפני הוועדה הייתה מגבלה של הובלה עד שני מכלים - כמובן במרחב פתוח, ניצבים וקשורים לרכב. בעקבות בקשות ואזכורים של החברות, נעשתה עוד עבודה ובדיקה מה הוא הצורך היסודי, שהוא כמעט צורך יום יומי, של זפתים, לפעמים גם של חברות קייטרינג שמובילות ציוד לגני אירועים ומקומות פתוחים. אחרי התייעצות החלטנו לאפשר עד ארבעה מכלים, שזה פי שניים. עד ארבעה מכלים מאזן בעינינו באופן נכון בין צורכי המשק לבין צורכי הבטיחות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שמח שלקחתם לתשומת לב, שבדקתם. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> בתוספת הראשונה א', אנחנו מבקשים להוסיף את פרט (3א): (3א) צרכן גז שאינו צרכן גז ביתי, המאחסן לצורך עיסוקו לא יותר מארבעה מכלים מיטלטלים בקיבולת כוללת שאינה עולה על 220 ליטרים, ובלבד שהמכלים מיועדים להספקת גז למכשיר מיטלטל המשמש לצריכת גז במסגרת עיסוקו; בתוספת הראשונה ב', אנחנו מבקשים לערוך שינוי בשני הפרטים: (1) הובלה של לא יותר מחמישה מכלי מחנאות בקיבולת כוללת שאינה עולה על 24 ליטרים; (2) צרכן גז שאינו צרכן גז ביתי, המוביל לצורך עיסוקו לא יותר מארבעה מכלים מיטלטלים בקיבולת כוללת שאינה עולה על 220 ליטרים, ובלבד שהמכלים מיועדים להספקת גז למכשיר מיטלטל המשמש לצריכת גז במסגרת עיסוקו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מכיוון שהתוספות האלו כבר אושרו - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו נצביע על הרביזיה שהגשנו בנוגע לאפשרות שנתנו לכם לתקן את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בקשה לדיון מחדש בתוספת ראשונה א', ובקשה לדיון מחדש בתוספת ראשונה ב'. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד הרביזיה כפי שהוקראה? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים, פתחנו את הדיון מחדש. << אורח >> גד ואנונו: << אורח >> החוק הקודם אמר עד 200 קילו, לא 200 ליטר. ב-200 ליטר לא עשינו כלום, זה אותו דבר. צריך לשנות ל-200 קילו, כך שזה יהיה ארבעה מכלים גדולים. 100 קילו אומר ארבעה מכלים קטנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תיקנו מהנוסח הקודם. אתה מדבר על החוק הקודם. הנוסח הקודם דיבר על הובלת שני מכלים. << אורח >> גד ואנונו: << אורח >> גדולים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איפה כתוב גדולים? לא היה כתוב גדולים. בגלל זה התעורר הקושי. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> גדי מתייחס לחוק הובלת חומרים מסוכנים. שם הכלל הוא 200 קילו, וזה לא קשור למכלי גז, זה קשור לכל חומר מסוכן באשר הוא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה היה בחוק הקודם? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> היו שני מכלים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא מוגדר? << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> לא מוגדר בכלל. לא הייתה אפשרות להוביל בכלל. << אורח >> גד ואנונו: << אורח >> זה לא נכון. בחוק הקודם היה כתוב שאפשר להוביל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תוציא את החוק ותראה לנו. << אורח >> יותם אדמי: << אורח >> לגבי אחסון גז שאינו טעון היתר, אין התייחסות שמתאימה לכמות המכלים בסיטואציה של החלפת ספק גז. מה לעשות שהרבה מאוד פעמים כשמחליפים יש יותר משני מכלים, אם זה צרכן ביתי שיש לו ארבעה מכלים, בטח במרכזיות גז של בתים משותפים. ברגע שיבוא ספק הגז ויוריד את המכל של הספק הקודם, אוטומטית יש לנו עניין של הפרת חוק. הערה שנייה היא לעניין התוספת הראשונה ב'. מדובר שם על הרשאה של צרכן גז, שאינו צרכן גז ביתי. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> זו סוגיה שתיכנס בסוגיית החלפת ספק. מול בית של צרכן בודד, פרטי, מה שמחכה הם שני מכלים. אם מחכים יותר, זו בעיה שהצרכן צריך לטפל בה טרם ההחלפה, שזה לרוב לא קורה. בהחלפת מערכת, מרכזיית גז שלמה, פרקטיקה מאוד מקובלת זה שספק הגז הנכנס אוסף את מכליו של ספק הגז היוצא, מזכה את הדיירים על הפיקדון שהם שילמו. המקרה שבו הספק הנכנס לא אסף את מכליו של הספק היוצא, זה אירוע של ימים בודדים, עד 10 ימים בלשון החוק. באירוע כזה אנחנו במדיניות אכיפה, נחליט מה עושים. אין פה אירוע שבו נבוא לבניין ונאשים את הבניין, או נאשים את ספק המכלים שנשארים שם. זה משהו זמני. מה שניסינו לקבע פה זה את היכולת של עוסק בתחום שהגז משמש אותו לשים ארבעה מכלים קבוע. לא משנה מתי אני אבוא למחסן שלו, יהיו לו שם ארבעה מכלים. זה לא אירוע של החלפת ספק, זה אירוע זמני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לך הצהרה לפרוטוקול. << אורח >> יותם אדמי: << אורח >> יש כאן הרשאה לצרכן גז שאינו ביתי לקחת איזו שהיא כמות של מכלים. השאלה למה לא לאשר את הדבר הזה לבעל רישיון בעבודת גפ"מ. כמו שצרכן גז שאינו צרכן גז ביתי לפעמים נדרש, כך גם טכנאי גפ"מ נדרש לקחת איתו ברכב - כמובן בצורה נכונה, מאווררת, עם כל ההנחיות - מכלי גז מיטלטלים. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> לספקי גז יכול להיות רישיון הובלה, לכן הם יכולים להוביל איזה כמות שהם רוצים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא מדבר על טכנאי גפ"מ. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> לטכנאי גז זה ייקבע בתנאי הרישיון. אם נחשוב ונראה שיש צורך כזה, אז ברישיון החברה, ברישיון הספק נוכל לקבוע תנאים איך הוא יכול להוביל עד כמות מכלים מסוימת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה בכלל טכנאי גז צריך מכלים אצלו? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> יכול להיות שבאותם תנאים גם נברר מה הם התנאים הבלעדיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה מכיר את זירת עבודת הגז. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> אולי שהחברות יובילו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> באיזו מציאות טכנאי גז צריך מכלי גז איתו? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> שאלה טובה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה אתה משאיר את זה בצריך עיון? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> יכול להיות שהחברות יציגו לנו מציאויות חוזרות ונשנות שבהן טכנאי גז במקרים מסוימים - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טכנאי גז שהוא רב-תכליתי. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> לא, הוא לא הופך להיות מחלק, אני מניח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יכול להיות שהוא גם מוביל. יכול להיות שהוא גם מוביל וגם טכנאי. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> אם הוא מוביל, הוא מגיע עם רכב, יש לו רישיון מתאים. << אורח >> גד ואנונו: << אורח >> אדוני, אתה שואל אותו למה טכנאי צריך. מה, הוא יודע מה טכנאי צריך? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם הוא לא יודע, אני קורא ליובל שטייניץ לפטר אותו. << אורח >> גד ואנונו: << אורח >> אני אומר לך שהוא לא יודע. הטכנאים מסיעים כל יומיים בלוני גז. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה? תגיד לי למה טכנאי מעמיס מכלי גז. << אורח >> גד ואנונו: << אורח >> בתל-אביב אין מקומות חניה, אין מקומות לזוז מילימטר עם משאית, לכן אנחנו נכנסים לשם עם טנדר. כך זה היה במשך שנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי זה "אנחנו"? האם זה המוביל, האם זה הטכנאי? << אורח >> גד ואנונו: << אורח >> הטכנאי מגיע עם טנדר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> האם מבחינתך הוא גם מוביל? << אורח >> גד ואנונו: << אורח >> הוא טכנאי גז שמוביל ארבעה בלונים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מבחינתך הוא גם מוביל, נכון? << אורח >> גד ואנונו: << אורח >> באותו רגע הוא מוביל את הבלונים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז מה אתה רוצה? זה בתנאי הרישיון שלך, נכון? למה על כל דבר אתם קופצים? << אורח >> גד ואנונו: << אורח >> הם אומרים שני בלונים. שני בלונים זה לא מספיק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עכשיו אתה חוזר לחוק. תקריא לי את הסעיף מהחוק. תאמר לי איזה חוק זה. << אורח >> גד ואנונו: << אורח >> חוק הובלות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> האם זה חוק הגפ"מ או חוק הובלת חומרים מסוכנים? << אורח >> גד ואנונו: << אורח >> חוק הובלת חומרים מסוכנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז חן בר יוסף צודק. 200 קילו בחוק מופיע בחוק חומרים מסוכנים, לא בחוק הקודם שלו. << אורח >> גד ואנונו: << אורח >> אז אפשר להוביל? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. הוא רוצה משהו ייחודי לגפ"מ. אתה מביא לו מחומרים מסוכנים. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> עד היום החוק שלנו אסר בכלל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> האם ארבעת המכלים האלה הם קטנים או גדולים? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> קצבנו את זה גם במשקל וגם במספר, כיוון שזה נועד לעזור לבעלי מקצוע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> באת לעזור עכשיו לזפת. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> גם לקייטרינג. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה לא רוצה להגיד לי שהוא יעמיד על בניין שלם או על מפעל. גדי אומר שלא עזרת לו אם אתה מאפשר לו ארבעה מכלים קטנים. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> גדי, לדעתי, מדבר על משהו אחר. השיטה היום היא פחות להעמיד חביות. היום יש יריעות ביטומניות שמחממים אותן מלמטה ומניחים על הגג. אלה מכלים קטנים שהם צריכים לסחוב רגלית כשלבניין אין מעלית. הם לא סוחבים בלון 48 עד למעלה, הם סוחבים בלון 12, שגם זה לא קל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עזוב אותך מה הם צריכים, תגיד לי מה אתה צריך. את תנאי העבודה שלהם הם יודעים. מה ההבדל בין ארבעה מכלים קטנים לארבעה מכלים גדולים? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> במשקל, זה פי ארבע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני יודע שזה פי ארבע. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> אפשרנו עד שניים גדולים, או עד ארבעה קטנים. אמרנו עד 220 ליטר, שזה שני בלוני 48, או לחילופין, ארבעה קטנים שמגיעים לכמות הזאת. << אורח >> שלמה אביטן: << אורח >> לזפת יש כמה צוותים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז כל צוות. << אורח >> שלמה אביטן: << אורח >> צריך בשביל זה אישור מחסן? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> עד ארבעה מכלים הוא לא צריך אישור מחסן. מעל ארבעה הוא יצטרך אישור למחסן. << אורח >> שלמה אביטן: << אורח >> יש לו בבוקר חמישה צוותים שהוא שם להם 15 בלונים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דיברנו על הצוותים. למחסן יש מנהלים. << אורח >> שלמה אביטן: << אורח >> כתוב בסעיף שהוא רשאי להחזיק. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> רשאי להחזיק עד ארבעה מכלים. מעבר לזה זה אישור מחסן לכל דבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הובלת גז שפטורה מרישיון ספק גז זה עניינה של התוספת הראשונה ב', ויש הפניה לתוספת הזאת גם בהגדרת עבודת גז. תוכלו להסביר? << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> אני חושבת שיש פה איזה שהוא בלבול מבחינת הטענות של החברות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לכן שאלתי. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> מה שהצענו לקבוע בתוספת הראשונה ב' זה הובלה של כמות קטנה של מכלים שפטורה גם מרישיון ספק גז וגם מרישיון בעבודת גז. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> צריך יהיה לכתוב את זה בכותרת של התוספת. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> נכון, מרישיון ספק ומרישיון עבודת גז. מה שמבקשות החברות, אם אני מבינה נכון, זה להקל על טכנאים שפועלים מטעם ספק שיש לו רישיון בתחום ההובלה, להקל עליהם בדרישות להובלה של כמות קטנה של מכלים. זה לא בתוספת הזאת. התוספת הזאת מדברת על פטור. ההקלות שהם מבקשים אלה דברים שייבחנו ויינתן להם מענה במסגרת התנאים של הרישיון של הספק שעוסק בתחום ההובלה. זה לא אמור להיות מוסדר בתוספת הזאת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע שתקריאי את הנוסח המעודכן של סעיף 34ג. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> אחסון או הובלה 34. צרכן גז שאינו צרכן גז ביתי, המאחסן או מוביל לצורך עיסוקו של גז בידי צרכן מכלים מיטלטלים כאמור בתוספת הראשונה א' או ב', לפי העניין, גז שאינו צרכן גז יאחסן או יוביל את המכלים במקום מאוורר ובמצב מאונך, ובזמן ביתי ההובלה יבטיח כי המכלים מאובטחים בפני נפילה ויחזיק בכלי הרכב אישור מעיד על רכישת המכלים מבעל רישיון ספק גז; השר רשאי לקבוע דרישות נוספות לאחסון או להובלה של גז לפי סעיף זה. << אורח >> גד ואנונו: << אורח >> האם טכנאי גז מוסמך יכול להוביל ארבעה מכלים? << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> לפי התנאים שייקבעו ברישיון ספק גז שעוסק בהובלה. יהיה קבוע ברישיון איזו כמות מותר לו להוביל, באיזה תנאים. << אורח >> גד ואנונו: << אורח >> איפה זה כתוב? זה לא כתוב ברישיון. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> זה יהיה כתוב ברישיון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מכוח סעיפים שכבר אושרו בוועדה. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> גם היום לא כתוב על הזפתים. זה חדש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את הזפת הבאנו כדוגמה. יכול להיות כל מקצוע אחר. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> נכון. << אורח >> גד ואנונו: << אורח >> אני אגיש בקשה שהטכנאים יוכלו להעמיס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איך המובילים שלך מובילים היום? מכוח מה הם מובילים גז? << אורח >> גד ואנונו: << אורח >> מכוח זה שאני ספק, ומכוח זה שלכל המשאיות יש רישיון מוביל חמ"ס. אם לטכנאי יש שתי התקנות, הוא לוקח עליו ארבעה מכלים גדולים. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> זה ייקבע בתנאי רישיון ההובלה שלו, או בתנאי רישיון ספק גז. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה ייקבע על פי סעיפים שאנחנו כאן אישרנו. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> לא אמרנו שניתן איזה שהוא פטור, אמרנו שנבחן מה יהיו התנאים להובלה של כל כמות גז של ספק בתחום ההובלה. << אורח >> גד ואנונו: << אורח >> למה שלא נתווכח על זה עכשיו? למה להעביר את החוק ואחר כך להתווכח? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כי עדיין לא נקבעה כל הפלטפורמה. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> לא קובעים את התנאים של הרישיון. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> פה זה לאלה שהם לא בעלי רישיון. אתה מדבר על בעלי רישיון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו מצביעים על סעיף 34ג כולל התוספת הראשונה א' והתוספת הראשונה ב'. מי בעד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 34ג אושר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו עכשיו בפרק העונשין, בסעיף 50. הוועדה החלה לדון ולשמוע טענות בנושא הזה. בעקבות הערות וישיבות שהיו עם משרד האנרגיה ונציגי החברות, ובעקבות ההערות שאנחנו בייעוץ המשפטי של הוועדה העברנו, המשרד עשה רביזיה די משמעותית בפרק וקבע מדרג שונה, מקל יותר מבחינת העבירות. אני מציע שמשרד האנרגיה יציג את השינוי. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> כפי שציין היועץ המשפטי של הוועדה, עשינו שינויים מאוד-מאוד משמעותיים שמקלים על המשק. הפחתנו את תקופת המאסר במדרג הראשון והשני. במדרג הראשון - משלוש שנים לשנתיים, ובמדרג השני - משנתיים לשנה וחצי. בכל המדרגים הוספנו סכום שהוא נמוך בחצי למפר שהוא יחיד. בנוסף, הורדנו חלק מהעבירות מסעיף העונשין, השארנו לגביהן רק עיצומים כספיים. לדוגמה, עבירה שהייתה במדרג של שלוש שנים העברנו למדרג של שנה וחצי, או אפילו למדרג של שנה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יצרתם מדרג מקל שלא היה. יצרתם בעצם ענישה מופחתת, כמו ענישה שמוטלת על הפרת הוראות חקיקת משנה, ללא מאסר. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה מדרג שלא היה. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> נכון, עבירה שנעשית לא בידי בעל רישיון ספק או בעל רישיון לעיסוק בעבודות. עונשין 50. (א) העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין – (1) מבצע פעולת ספק גז בלא רישיון ספק גז, בניגוד להוראות סעיף 2(א); (2) מקים או מפעיל מיתקן גז טעון היתר בלא היתר למיתקן הגז, בניגוד להוראות סעיף 9(א); (3) מבצע עבודת גז בלא רישיון עבודת גז, בניגוד להוראות סעיף 14; (4) בעל רישיון ספק גז או סוכן, הרוכש גז בניגוד להוראות סעיף 19 או בניגוד להוראות סעיף 19 כפי שהוחל בסעיף 30(1), לפי העניין; (5) בעל רישיון ספק גז או סוכן, המספק גז למי שאינו צרכן גז ואינו גורם המנוי בסעיף 20(א)(2) או (3) בניגוד להוראות סעיף 20 או בניגוד להוראות סעיף 20 כפי שהוחל בסעיף 30(2), לפי העניין; פה אנחנו מבקשים להוסיף עוד עבירה אחת שנשמטה לנו: (6) בעל רישיון ספק גז המעסיק בעבודת גז את מי שאינו בעל רישיון עבודת גז, בניגוד להוראת סעיף 34א. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שזה סעיף שחל על כל אדם. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> נכון. (ב) העושה אחד מאלה, דינו – מאסר 18 חודשים או הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין – (1) בעל רישיון ספק גז או סוכן, שאינו בודק תקינות של מיתקן גז טעון היתר שאינו מיתקן גז לצריכה עצמית טרם מילויו לראשונה בגז, או שלא מבצע בדיקות תקופתיות למיתקן כאמור, שלא בהתאם לתנאי ההיתר למיתקן הגז, בניגוד להוראות סעיף 24(א); (1א) בעל רישיון ספק גז או סוכן המבצע פעולת ספק גז שלא בהתאם לתנאי רישיון ספק הגז, בניגוד להוראות סעיף 2(א); (1ב) בעל רישיון ספק גז או סוכן המבצע שינוי יסודי במיתקן טעון היתר בלא היתר לביצוע שינוי יסודי, בניגוד להוראות סעיף 9(א); (1ג) בעל רישיון ספק גז המבצע פעולת ספק גז באמצעות סוכן, בלא שהמנהל התיר לו לעשות כן או שלא בהתאם לתנאים שנקבעו ברישיונו, בניגוד להוראות סעיף 27; (2) בעל רישיון ספק גז או מחזיק במיתקן גז, שלא פועל בהתאם להוראת המנהל להפסקת שימוש במיתקן גז או לריקונו שניתנה לפי סעיף 38; (3) מי שמבצע עבודת גז שביצועה אינו טעון רישיון עבודת גז בהתאם להוראות שקבע השר לפי סעיף 14(ב)(3), שלא פועל בהתאם להוראת המנהל להפסקת ביצוע עבודת הגז שניתנה לפי סעיף 39. (ג) העושה אחד מאלה, דינו – מאס שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין – (1) בעל רישיון ספק גז או סוכן שאינו בודק את תקינותו של מיתקן גז לצריכה עצמית טרם הספקה ראשונית של גז למיתקן הגז, בניגוד להוראות סעיף 25(א) או בניגוד להוראות סעיף 25(א) כפי שמוחל בסעיף 30, לפני העניין; (1א) בעל רישיון ספק גז או סוכן המקים או מפעיל מיתקן גז טעון היתר או מבצע שינוי יסודי במיתקן כאמור שלא בהתאם לתנאי ההיתר, בניגוד להוראות סעיף 9(א); (1ב) בעל רישיון עבודת גז המבצע עבודת גז בלא רישיון לביצוע אותה עבודת גז, או שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 14(א); (2) בעל רישיון ספק גז או סוכן שאינו מבצע בדיקה תקופתית למיתקן גז לצריכה עצמית שהוא סיפק לו גז, בניגוד להוראות סעיף 25(ב) או בניגוד להוראות סעיף 25(ב) כפי שהוחל בסעיף 30, לפי העניין; (2א) בעל רישיון ספק גז שהוא ספק גז נכנס או סוכן שאינו מבצע בדיקה תקופתית למיתקן גז לצריכה עצמית לפני שהוא מספק גז למיתקן במקרה של החלפת ספק גז, בניגוד להוראות סעיף 25(ג1) כפי שהוחל בסעיף 30, לפי העניין; (3) בעל רישיון ספק גז או סוכן שאינו מבצע בדיקה של מיתקן גז לצריכה עצמית אף שהתבקש לעשות כן על ידי צרכן גז, בניגוד להוראות סעיף 25(ה) או בניגוד להוראות סעיף 25(ה) כפי שהוחל בסעיף 30, לפי העניין; (4) בעל רישיון ספק גז או סוכן שאינו מנתק את זרימת הגז למיתקן גז, בניגוד להוראות סעיף 26(א) או (ב) או בניגוד להוראות סעיף 26(א) או (ב) כפי שהוחלו בסעיף 30, לפי העניין; (5) בעל רישיון ספק גז או סוכן המחדש את זרימת הגז למיתקן גז שנותק או המספק גז למיתקן גז שנותק, בניגוד להוראות סעיף 26(ד) או בניגוד להוראות סעיף 26(ד) כפי שהוחל בסעיף 30, לפי העניין; (5א) מייצר, מייבא, רוכש מייבוא או מספק גז שאינו עומד בדרישות התקן, בניגוד להוראות סעיף 33; (6) מי שפטור מחובת קבלת רישיון ספק לפי הוראות סעיף 2(ב)(2) או (3), הרוכש גז בניגוד להוראות סעיף 34(ב); (7) בעל רישיון ספק גז שלא פועל בהתאם להוראת המנהל לתיקון ליקוי או להפסקת הפרה שניתנה לפי סעיף 36. (ג1) העושה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין - (1) צרכן גז, שאינו צרכן גז ביתי, המחדש את זרימת הגז למיתקן גז שנותק, בניגוד להוראות סעיף 26(ג); (2) צרכן גז, שאינו צרכן גז ביתי, הרוכש גז בניגוד להוראת סעיף 34(א); (3) מי שאינו צרכן גז ביתי ואינו ספק גז, המעסיק בעבודת גז את מי שאינו בעל רישיון עבודת גז בניגוד להוראת סעיף 34(א); (ד) המפר הוראה מהוראות תקנות לפי חוק זה כמפורט בתוספת השישית, דינו – מאסר חצי שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. תוספת שישית (סעיף 50(ד)) עונשין על הפרת תקנות לפי החוק (1) עוסק בעבודת גפ"מ כאמור בתקנות 3(א)(6) ו-3(א)(11), בלא שעבר הכשרה והסמכה, בניגוד להוראות תקנה 3(ג) או (ד) לתקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ"מ), התשס"ו- 2006 (בחוק זה – תקנות רישוי העוסקים בעבודות גפ"מ); (2) מבצע שינוי במכל גפ"מ, בניגוד להוראות סעיף 2 לצו הגז (בטיחות ורישוי) (מכלי גפ"מ מיטלטלים), התשע"ה-2015 (בחוק זה – צו מכלי גפ"מ מיטלטלים); (3) ספק גז או סוכן הממלא, מוליך, מוביל, מחזיק, מוכר או משווק מכל גפ"מ, בניגוד להוראות סעיף 3(א) לצו מכלי גפ"מ מיטלטלים או בניגוד להוראות סעיף 3(א) לצו האמור כפי שהוחל בסעיף 30, לפי העניין; (4) ספק גז או סוכן, הממלא מכל גפ"מ, בניגוד להוראות סעיף 4 לצו מכלי גפ"מ מיטלטלים או בניגוד להוראות סעיף 4 לצו האמור כפי שהוחל בסעיף 30, לפי העניין; (5) ספק גז או סוכן, המחבר מכל גפ"מ למיתקן גז, בניגוד להוראות סעיף 5 לצו מכלי גפ"מ מיטלטלים או בניגוד להוראות סעיף 5 לצו האמור כפי שהוחל בסעיף 30, לפי העניין; (6) מכניס לישראל או מייבא אליה מכל גפ"מ, בניגוד להוראות סעיף 6 לצו מכלי גפ"מ מיטלטלים או בניגוד להוראות סעיף 6 לצו האמור כפי שהוחל בסעיף 30, לפי העניין; (7) ספק גז שלא מפעיל מוקד חירום טלפוני, במשך 24 שעות ביממה, כל ימות השנה, בניגוד להוראות סעיף 2(א) לצו הגז (בטיחות ורישוי) (אירוע גפ"מ), התש"ף-2020 (בחוק זה – צו אירוע גפ"מ); (8) ספק גז, בעל רישיון לעיסוק בעבודת גפ"מ או בעל הכשרה שהוא עובד של ספק הגז או של עסק הנותן שירותים לספק הגז, שלא מגיע ללא דיחוי למקום שנתקבלה לגביו קריאה, או שלא מפסיק את דליפת הגז ממכלית הגז או את הספקת הגז הראשית למיתקן כאמור, לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 3(ג) לצו אירוע גפ"מ; (9) ספק גז או בעל רישיון לעיסוק בעבודת גפ"מ העורך שינוי במקום אירוע גז שיש בו נפגעים או נזק לרכוש, או נוטל דבר ממקום האירוע או נוקט בכל פעולה, בניגוד להוראות סעיף 3(ו) לצו אירוע גפ"מ; (10) ספק גז או בעל רישיון לעיסוק בעבודת גפ"מ המחדש הספקת גז למיתקן, בניגוד להוראות סעיף 4(ב) לצו אירוע גפ"מ; (11) ספק גז או בעל רישיון לעיסוק בעבודת גפ"מ המחדש הספקת גז באירוע דליפה ממכשיר צורך גפ"מ, ללא אישור תקינות המכשיר, מאת מי שמורשה לתחזק מכשיר כאמור, בניגוד להוראות סעיף 4(ג) לצו אירוע גפ"מ; << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק אגיד מילה לגבי המצב המשפטי הקיים, שהוא בעיני מחמיר יותר בהיבטים מסוימים לעומת המצב שמוצע כאן. לפי סעיף 25 היום, מי שעוסק בעבודת גז בלי רישיון, דינו – מאסר שנתיים, או קנס פי שלושה מהקנס כאמור לפי סעיף 61(א)(3), והעובר על הוראה אחרת מהוראות החוק, או תקנות שיותקנו מכוחו, או צו, או הוראה שניתנו מכוחו, שזה מאוד חריג, דינו – מאסר שנה, או פי שלושה מהקנס כאמור בסעיף 61(א)(2). המדרג שמוצע כאן הוא מדרג הרבה יותר מידתי. העבירות מפורטות כפי שמקובל בחקיקה עדכנית. אפשר לדון בפרטי העבירות, אבל באופן עקרוני המדרג כאן הרבה יותר מידתי. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לגבי בעל רישיון ספק או סוכן גז שאינו בודק תקינות של מתקן גז, יש פה ענין של בדיקה של תקינות לפני השימוש הראשון שזה דבר חמור שמצדיק עונש כל כך כבד, אבל יש פה גם את העניין שהוא לא מבצע בדיקות תקופתיות למתקן כאמור. נראה לנו שאי ביצוע בדיקות תקופתיות זה לא עניין של עונשין, אפשר להסתפק בעיצומים כספיים. יש עבירה מקבילה בעיצומים הכספיים, ניתן להסתפק בה. אחת העבירות בדרגת החומרה השלישית, של מאסר שנה, היא: לא פעל בהתאם להוראות המנהל לפי סעיף 36. יש בחוק את סעיף 36 ואת סעיף 38. סעיף 36 זה הוראות שנותן המנהל, וסעיף 38 זה המקרים החמורים של סכנה שבהם הוא מורה באופן מיידי להפסיק, לחדול וכו'. אנחנו חושבים שצריך לייחד את העונשין רק למי שלא קיים הוראות במקרים החמורים, כלומר לפי סעיף 38. לגבי מי שלא קיים הוראות מנהל לפי סעיף 36, שאלה לא המקרים החמורים, אפשר להסתפק בעונש מינהלי. שלוש העבירות האחרונות בתוספת השישית מדברות על ללא דיחוי. מדובר בעבירות עמומות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כל פעם שיהיה כתוב "ללא דיחוי", "ככל האפשר", או "במידת האפשר", זה עמום. אני חושב שמיצינו את הדיון הזה כשדנו במוקד ובהגעתו ללא דיחוי. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> פה מדברים על עונשין. << אורח >> יותם אדמי: << אורח >> בהחלט מגיעה מילה טובה לאנשי מינהל הגז, אנחנו חושבים שהדבר שנעשה פה הוא ראוי, אבל יש כמה דברים שלהבנתנו צריך לתת עליהם את הדעת. יש עבירה לפיה בעל רישיון ספק גז או סוכן מבצע פעולת ספק גז שלא בהתאם לרישיון. נראה לנו שזאת לא צריכה להיות עבירה במדרג הבינוני אלא במדרג הנמוך יותר, של השנה, כמו שזה היום באיזה שהוא מקום. כך גם לגבי בעל רישיון ספק גז או סוכן שמבצע שינוי יסודי במתקן טעון היתר בלא היתר. אפשר להוריד אותו לדרגה הנמוכה. לגבי בעל דרגת רישיון ספק גז שמבצע פעולת ספק גז באמצעות סוכן, שזה משהו שהיום אפשר לעשות אותו בלי שום רישיון ובלי שום תנאים, בא החוק ואומר: אם עשית את זה לא בהתאם לתנאים, זו עבירה במדרג הבינוני. נראה לנו שבנקודת ההתחלה, כשנכנסת הוראה חוקית חדשה וחובה חדשה, נכון לקבוע אותה בדרגה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נתתם את זה בהערות? << אורח >> יותם אדמי: << אורח >> כן. חלק התקבלו, חלק לא. אני מעלה את הדברים שלא התקבלו. << אורח >> ערן ולט: << אורח >> אנחנו מבקשים שבסעיף 50(ב) תהיה התייחסות להפרות מהותיות שהן מסכנות חיים, אל מול הפרות שאינן מסוכנות. זה לא רק עניין המדרג של שנה או שנה וחצי, אלא צריכה להיות התייחסות בסיסית לאירוע. אירועים שלא מסכנים חיים אינם עבירות פליליות, יש עליהם עיצום כספי. יש דרך מינהלית להתעסק עם הדבר הזה. בנוגע לאותן עבירות בתוספת השישית שעניינן צו אירועי גפ"מ, התחייבת, אדוני, בדיון שהיה אצלך, שצו אירועי גפ"מ יהיה אירוע שאינו פלילי. "עיצומים כספיים בלבד" - אלה היו מילותיך בדיון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ביקשנו מדרג. לא אמרנו את זה בצורה חד-משמעית. << אורח >> ערן ולט: << אורח >> אני יכול להראות לאדוני את מה שנאמר בפרוטוקול. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> בסעיף 50(ב)(1), ביקשה עורכת הדין ארבל להוריד את הבדיקות התקופתיות מהנוסח. אנחנו מתנגדים לזה. אני מבקשת להזכיר שהסעיף הזה מתייחס רק למתקן טעון היתר שהוא לא לצריכה עצמית. מדובר על מעט מאוד מתקנים שמספקים את ספקי הגז, כמו מתקני המילוי, המחסנים שלהם. לא מדובר פה על מתקנים לצריכה עצמית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא מדובר על הצרכנים הביתיים. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מדובר על רישיון ספק גז או סוכן. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> אנחנו חושבים שלאותם מתקנים יש הצדקה לקבוע גם את הבדיקה הראשונית וגם את הבדיקה התקופתית. אלה מתקנים גדולים, מסוכנים, שצריך לקבוע להם ענישה במדרג של 18 חודשים. לגבי בעל רישיון ספק גז שלא פועל בהתאם להוראת המנהל לתיקון ליקוי או להפסקת הפרה, אנחנו מתנגדים לבקשה להוריד את העבירה הזאת מסעיף 36. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא ביקשה להפנות לסעיף 38 במקום לסעיף 36. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> אנחנו מתנגדים לזה. זו עבירה מקובלת בדברי חקיקה. יש לי הרבה דוגמאות מדברי חקיקה אחרים שקבועות כעבירה פלילית במדרג גבוה יותר בהרבה מהמדרג שאנחנו הצענו לקבוע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני חושב שפחות חשוב מה יש בדברי חקיקה אחרים, יותר חשוב שתתני דוגמה להפרה כזאת שיש בה פוטנציאל סיכון מאוד גבוה וראוי לקבוע את ההפרה כעבירה פלילית. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> יכולים להיות ליקויים מכל מיני סוגים, אם זה ליקוי מאוד מאוד קל כמו סימון של מתקן, ואם זה ליקוי מורכב. כשמדובר בליקוי שהוא מסוכן וספק הגז לא פועל בהתאם להוראה שנתן המנהל, יש הצדקה לקבוע את העבירה הזאת, יש הצדקה להשתמש בהליך הפלילי. כמו שאמרתי, זה מקובל מאוד גם בחוקים אחרים. גם בחוק רישוי עסקים אי קיום תיקון ליקויים מהווה עבירה פלילית. גם בחוק משק הגז הטבעי. בחוק אוויר נקי זאת עבירה של שנתיים, עם קנס הרבה יותר גבוה, של פי שישה מ-61(א)(4). אנחנו עוד הקלנו יחסית לדברי חקיקה אחרים. המונח "ללא דיחוי", למיטב הבנתי, נשאר בתוספת השישית רק בפרט אחד, לא בשלושה פרטים כפי שציינה עורכת דין ארבל. לגבי ספק גז שלא מגיע ללא דיחוי למקום שהתקבלה עליו קריאה, דיברנו ארוכות במסגרת הדיונים שהיו בוועדה לפני לא הרבה זמן כשדנו בצו אירוע גפ"מ. אמרנו שזה מונח משפטי שייבחן לפי הנסיבות. כמובן שרק בנסיבות מיוחדות שיצדיקו את זה ננקוט בהליך פלילי ולא נסתפק בעיצום כספי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כדאי להגיד שתהיה לכם מדיניות אכיפה שתקבע את המסלול של כל הפרה – האם בהפרה הזאת יינקט ההליך הפלילי, האם הליך של אכיפה מינהלית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איפה מדיניות האכיפה תבוא לידי ביטוי? << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> אנחנו נקבע נוהל ניתוב. הנוהל הזה יקבע באיזה הליך ננקוט בעבירות שיש לגביהן גם עיצום כספי וגם סעיף עונשין. אנחנו נפרסם את זה לחברות. לגבי הבקשה להוריד את הפרת תנאי הרישיון מהעבירות הפליליות - אנחנו מתנגדים לזה. ברוב דברי החקיקה שקובעים חובת רישוי, הפרת תנאי הרישיון מהווה עבירת פלילית, כשברוב המקרים שאני ראיתי לפחות, אם לא בכולם, דינם כדין מי שמבצע את הפעולה עצמה ללא רישיון. אנחנו הורדנו את זה פה למדרג אחד נמוך יותר. זה הופיע קודם במדרג הכי חמור. בחוק אוויר נקי, בחוק חומרים מסוכנים, הפרת תנאי רישיון היא עבירה פלילית במדרג הכי חמור שיש. לגבי סוכן שפועל בלי שיש לספק רישיון - גם זה, אם אתם זוכרים, מופיע במדרג הכי חמור. אנחנו לא רואים בזה בכלל הפרה טכנית. מבחינתנו זה סוג של רישוי, כשהפרה של זה היא מעשה חמור שמצדיק במקרים המתאימים גם נקיטה בהליך פלילי. זה קבוע גם כעבירה של עיצומים כספיים. הורדנו את זה מהמדרג הכי חמור למדרג השני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> האם בדיון הקודם אמרנו שנעבור לרף המינהלי בלבד? << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> ממש לא. אמרתי שנשקול לקבוע עיצומים כספיים על חלק מההפרות. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> גם אתה, אדוני, אמרת בדיוק את זה. אמרת שלא הכל יהיו עיצומים. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> אדוני היושב-ראש, בהתחלה אמרת שיש איזו שהיא התחייבות, כפי שציין היועץ המשפטי של אמישראגז, אבל בהמשך תיקנת את הדברים. כשאחת מהחברות אמרה שאנחנו נקבע עיצומים כספיים על כל ההוראות של הצו, אמרת: "רגע, אל תכניס את המילה "כל", יש עבירות שגם אתה תרצה שהן יהיו פליליות". לא הייתה איזו שהיא אמירה גורפת שכל ההפרות של הצו הזה יהיו עיצומים כספיים, אלא שהמשרד יבחן כל הוראה והוראה ויחליט איזה סוג של אכיפה מתאים לאותה הוראה. כלפי רוב ההוראות אנחנו אכן קבענו שיהיו עיצומים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הם מתייחסים לאמירה שלי לפני שהפניתי אתכם לשולחן העגול. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> זה היה באותו דיון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע שתסבירו לוועדה למה בחרתם את אותן הפרות שמנויות בתוספת השישית כעבירות פליליות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא זכור לי שהבטחתי באופן גורף שהכל יעבור למישור המינהלי. מישהו פה כותב שאמרתי שיש לי התחייבות והבנות עם חן והמשרד לרדת מהמישור הפלילי למישור של עצומים אחרים. זה נאמר בצורה גורפת? << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> זה נאמר על ידך בתחילת הדיון, אבל בהמשך הדיון תיקנת את הדברים, אמרת שכל הוראה תיבחן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מניח שמה שהיושב-ראש התכוון אליו זה שבאופן כללי יהיה מעבר מהכלי הפלילי היום לכלי של עיצומים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עלו פה תהיות על חריגות כאלו ואחרות שבדרך כלל מטופלות במישור המינהלי. הפניתי אותם לשבת איתכם, כי חלקן הלכו למישור המינהלי. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> רובן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם נקבע מדרג מסוים. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> נכון. על כל הוראות צו אירוע גפ"מ, למעט הוראה אחת של עריכת שינויים במקום האירוע, קבענו עיצומים כספיים. רק לגבי חמש העבירות שאנחנו רואים בהן את העבירות שבנסיבות מסוימות יכולות להיות חמורות מאוד ולהצדיק נקיטה בהליך פלילי, קבענו סעיף עונשין. גם את העבירות האלו שמופיעות בעונשין, בנסיבות מסוימות אנחנו נאכוף אותן באמצעות הטלת עיצומים. זה שהן בעונשין לא אומר שאנחנו תמיד ננקוט הליך פלילי לגביהן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את זה הם יודעים מהפרקטיקה. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> בחרנו בקפידה. אחרי הדיון הקודם עוד הורדנו מפה שלוש הוראות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הולכים למישור הפלילי כשיש כוונת זדון, כשיש עבירה שחוזרת על עצמה. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> בנסיבות יותר מחמירות. << אורח >> יותם אדמי: << אורח >> מעולם לא אמרתי שהפרת תנאי הרישיון לא תהיה עבירה פלילית, רק אמרתי שלדעתי ראוי שהיא תהיה במדרג נמוך יותר. דיברנו לגבי בעל רישיון ספק גז או סוכן המבצע שינוי יסודי במתקן טעון היתר בלא היתר. גם פה ביקשנו להוריד את זה לדרגה היותר נמוכה. אם לגבי הסוכנים מינהל הגז לא מוכן להוריד לדרגה היותר נמוכה, אני כבר יודע מה תהיה התשובה לבקשה הזאת שלנו. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> נוהל ניתוב שגל התייחסה אליו הוא מאוד מאוד חשוב, הוא נקודת מפתח כאן. לא מספיק שיהיה נוהל ניתוב שידבר על מתי ילך לפלילי ומתי ילך לעיצומים כספיים. אדוני צריך לדאוג שנוהל הניתוב הזה יפורסם כתנאי לכניסה לתוקף של העיצומים הכספיים בפרק העונשין. זה חייב לקרות במקביל. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> אתם מבקשים שננקוט בהליך פלילי גם על העבירות שיש לגביהן - - ? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. הם שאלו מתי יהיה נוהל ניתוב. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> אנחנו נעשה מאמץ לקבוע את נוהל הניתוב בתוך תקופה קצרה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוא באישור של משרד המשפטים, אני מניח. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> אנחנו מתואמים עם משרד המשפטים. אנחנו ניטה להטיל עיצומם כספיים. אני לא חושבת שצריך לכבול לנו את הידיים עד שיש נוהל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא משהו שמעגנים בחקיקה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אפשר בחקיקה לקבוע שהפרק של העיצומים הכספיים לא ייכנס לתוקף עד - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חקיקה ראשית שתהיה מותנית בנוהל של המשרד - לא דבר שאנחנו קובעים. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) עשו בדיוק את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא בטוח שזאת דוגמה טובה לחקיקה ולהליך שבה היא נעשתה. עדיף שלא לפרט. << אורח >> יותם אדמי: << אורח >> אדוני, אני חושב שאפילו ברמת אמירה לפרוטוקול שהמינהל ינסה להביא את הנוהל הזה ולפרסם אותו - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא אמרה את זה, היא אמרה במפורש. מי בעד אישור סעיף 50 והתוספת השישית? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 50 והתוספת השישית אושרו. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> אחריות נושא 51. (א) נושא משרה בחברה חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה משרה בחברה לפי סעיף 50 בידי החברה או בידי עובד מעובדיה; המפר הוראה זו, דינו - מחצית הקנס הקבוע ליחיד בשל אותה עבירה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, לפי הגבוה מביניהם. (ב) נעברה עבירה לפי סעיף 50 בידי החברה או בידי עובד מעובדיה, חזקה היא כי נושא משרה בחרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. (ג) בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בחברה, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם החברה על התחום שבו בוצעה העבירה. זה סעיף שקובע את האחריות של נושא משרה לעשות כל שניתן למנוע את העבירה בידי החברה. הוא קובע שהעונש על נושא משרה שמפר את ההוראה הזאת הוא מחצית מהקנס שקבוע על יחיד, או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) - 14,400, לפי הגבוה מביניהם. במקרה שהקנס יהיה מחצית מ-14,400 - במדרג הנמוך ביותר. << אורח >> עומר גורדון: << אורח >> ההגדרה "כל שניתן" היא הגדרה בעייתית, כי לא משנה מה תעשה, תמיד יכול לבוא מישהו ולהגיד - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה בא לעזור לך. אם אני מוחק את המילים "כל שניתן", לא תהיה לך אפשרות להוכיח שעשית כל שניתן. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> הפוך, אדוני. המונח "כל שניתן" הוא זה שקובע את הרמה שבה צריך לעמוד המנהל. ההגדרה "כל שניתן" החליפה נוסח שהיה מקובל לפני כן, של "נקט כל אמצעי סביר". נושא משרה בחברה חייב לפקח ולנקוט בכל אמצעי סביר למניעת עבירה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא חושב שהיית רוצה את הסעיף בנוסח הקיים היום. אני חושב שהסעיף בנוסח הקיים היום הרבה יותר מחמיר, לא מידתי, כי הוא קובע אחריות שילוחית. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אני לא משווה לסעיף הקיים. בתבנית הזאת, שהיא תבנית טובה יותר, אנחנו מבקשים שבמקום הביטוי "כל שניתן" יהיה הביטוי "נקט כל אמצעי סביר". המונח "כל שניתן" קובע רף שלא ניתן לעמוד בו. אם עשיתי, למשל, ארבע הדרכות בשנה, יגידו לי שזה לא מספיק, כי אפשר לעשות גם שבע הדרכות בשנה, גם כל יום הדרכה. משרד המשפטים אומר שמה שהם רוצים זה אמצעים סבירים. סעיף (א) אומר שאם לא עשית כל שניתן, עברת עבירת אי פיקוח, או אי מניעה, שזאת עבירה שעומדת בפני עצמה. הסעיף השני אומר: אם החברה עשתה הפרה, חזקה שאתה לא עשית את העבודה שלך כמו שצריך ואתה אשם. אני חושבת שבסעיף קטן (א) זה צריך להיות רק אם החברה עברה הפרה, שלא נהיה במצב שהמנהל ישלם קנס במצב שהחברה עצמה לא מואשמת בגין הפרה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את רוצה שלא יחייבו את החברה על אי מניעה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אני אגיד לאדוני מה קורה בפועל. אם ראו הפרה, באים גם למנהל, שזה בסדר גמור. מה שקורה בפועל זה שיש מצבים שבהם אין מספיק ראיות לזה שהייתה הפרה של החברה, ואז אומרים: "יש לנו פה איזה שהוא כלי כנגד החברה, של להאשים את המנהל בלי שיהיו לנו מספיק ראיות". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא רואה פה מישהו שיושב במערב עם משקפת צלפים ומנסה ליירט איזו עבירה. << אורח >> מאיר לפלר: << אורח >> כשאנחנו מחמירים את הרף על ידי המילים "כל שניתן", ואני מופיע בתיקים האלה בבתי המשפט, השופטים מתייחסים לזה בהתאם. בעבר זה היה אמצעים סבירים. נושאי המשרה לא יכולים להראות שהם עשו כל שניתן, כי תמיד יש את השפיל הנוסף, תמיד המדינה יכולה לטעון - יכולת לעשות גם את זה. אני מסכים עם מה שאמרה עורכת הדין ארבל, על כך צריך להשאיר את זה ברמת הסבירות, זאת אומרת להיצמד לנוסח שהיה קיים. << אורח >> יותם אדמי: << אורח >> כבר 30 שנה מופיע בחוק המונח "נקט בכל האמצעים הסבירים". האם יש אינדיקציה לזה שכשמגיע רגע האמת ורואים שנושא משרה עשה משהו לא בסדר, זה שכתוב שם נקט בכל האמצעים הסבירים מונע מהם למצות איתו את הדין? << אורח >> דניה קאופמן: << אורח >> אכן, כפי שנאמר, הסעיף הזה של אחריות נושא משרה בתאגיד זו התבנית המקובלת בדברי חקיקה אחרים, גם בחוק התחרות שעבר לא מזמן. מכיוון שעורכי הדין כאן הפנו לסעיף הקודם, אני אגיד שהסעיף הנוכחי בחוק הגז קובע אחריות שילוחית, כלומר, ברגע שנעברה העבירה, מואשם בעבירה הזאת גם נושא המשרה, שזה הרבה יותר מחמיר מבחינת העונש, כי יכולה להיקבע לעבירה הזאת עונש מאסר וגם קנס. כאן זה רק עונש קנס, זה לעולם לא יהיה עונש מאסר. דבר שני, נושא המשרה כבר לא יתויג כמי שביצע את העבירה הזאת אלא כמי שהפר את חובת הפיקוח. קובעים כאן איזו שהיא התנהגות ייחודית על ידי זה שהוא צריך לפקח. אם הוא לא פיקח, אפשר להעמיד אותו לדין על הסעיף הייחודי הזה, לא על כל עבירה בחוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה ההבדל בין המילים "אמצעים סבירים" למילים "כל שניתן"? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ואיך זה יתפרש בבתי המשפט? << אורח >> דניה קאופמן: << אורח >> ברור שתמיד אפשר לטעון שיש עוד משהו שניתן לעשות, אבל בתי המשפט מפרשים את זה כך שנושא המשרה נדרש להשקיע את המשאבים הסבירים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איך השופט או השופטת יתייחסו אם יהיה כתוב הביטוי "אמצעים סבירים", ואיך הם יתייחסו אם יהיה כתוב הביטוי "כל שניתן"? << אורח >> דניה קאופמן: << אורח >> ההתייחסות לביטוי "כל שניתן" היא באופן דומה. ברור שלא נדרשים להפנות את כל המשאבים של החברה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> האם את אומרת שהביטוי "אמצעים סבירים" והביטוי "כל שניתן" זה כמעט אותו דבר? << אורח >> דניה קאופמן: << אורח >> כן. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> צריך לזכור שאם יהיה כתוב בחוקים אחרים הביטוי "כל שניתן" ורק אצלנו הביטוי "אמצעים סבירים", יש סיכוי ששופט יגיד: "אוקי, זה כנראה רמה יותר נמוכה של סבירות שנדרשת פה". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הביטוי "כל שניתן" מופיע בעשרות חוקים. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> נכון. אם זה הנוסח המקובל, צריך ללכת עליו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם אומרים שזה הנוסח המקובל בשנים האחרונות. אין מצב שמחוקקים עכשיו חוק שיהיה כתוב בו הביטוי "אמצעים סבירים"? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נציגי חברות הגז ציטטו רק את החלק האחרון של סעיף 26, אבל יש לסעיף 26 רישה: "נעברה עבירה לפי סעיף 25 בידי תאגיד, ייאשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה דירקטור, מנהל כללי, שותף מוגבל או עובד בכיר האחראי לאותו תחום". יש כאן דרגה מאוד חמורה של אשמה שיכולה להיות לאותו נושא משרה, לכן נקטו בסיפה של הסעיף במשהו יותר מקל - "אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו, ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה". כאן, בסעיף 51, מה שמוצע זו עבירה ברמה פחותה של אחריות, עבירה עצמאית שעניינה חובת פיקוח, חובת שמירה על נהלים, הקפדה על נהלים, הדרכה ועשיית כל פעולה למניעת העבירות. שני החלקים של הסעיף הזה "מדברים" אחד עם השני. אי אפשר לקחת רק את החלק האחרון של סעיף 26 ולהצמיד אותו להפרה, לעבירה ברמה הפחותה שמוצע כרגע לקבוע בסעיף 51. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור סעיף 51? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 51 אושר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע לאדוני להתחיל לדון בפרק ט' שעניינו עיצום כספי. הוא כולל כמה וכמה סעיפים שהם ממש תבנית מקובלת באכיפה מינהלית. לא משנה מה יהיו ההפרות, בכל מקרה הסעיפים האלה צריכים להיות. עניינם של הסעיפים זה כל הפרוצדורה של הטלת עיצום כספי. אני מציע שנתחיל לדון בסעיף 52, ולאחר מכן נדון בהפרות שקבועות בתוספת השביעית. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> עיצום כספי 52. (א) בעל רישיון ספק גז או בעל רישיון עבודת גז, שהפר הוראה מהוראות חוק זה החלה עליו, כמפורט בטור א' בחלק א' לתוספת השביעית, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום הנקוב בטור ב' לצד אותה הפרה. (ב) בעל רישיון ספק גז או בעל רישיון עבודת גז, שהפר הוראה מהוראות תקנות לפי חוק זה, כמפורט בטור א' בחלק ב' לתוספת השביעית, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום הנקוב בטור ב' לצד אותה הפרה. (ג) מי שהפר הוראה מהוראות חוק התקנים, כמפורט בטור א' בחלק ג' לתוספת השביעית, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום הנקוב טבור ב' לצד אותה הפרה. (ד) סוכן שהפר הוראה מההוראות כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) כפי שהוחלה לגביו בסעיף 30, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום שניתן להטיל על בעל רישיון ספק הגז בשל אותה הפרה. (ה) מי שהפר הוראה מהוראות חוק זה, כמפורט בטור א' בחלק ד' לתוספת השביעית, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום הנקוב בטור ב' לצד אותה הפרה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור סעיף 52? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 52 אושר. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> הודעה על 53. (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי כוונת חיוב חוק זה או הוראה מהוראות חוק התקנים, כאמור בסעיף 52 (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב). (ב) בהועדה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה: (1) המעשה או המחדל (בפרק זה –ה מעשה), המהווה את ההפרה ומועד ביצועו; (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו; (3) זכותו של המפר לטעון טענותיו בפני המנהל לפי הוראות סעיף 54; (4) הסמכות להוסיף על סכום עיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 56 ושיעור התוספת; << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור סעיף 53? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 53 אושר. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> זכות טיעון 54. מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 53 רשאי לטעון טענותיו בפני המנהל, בכתב, או בעל פה, לפי החלטת המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור סעיף 54? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 54 אושר. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> החלטת המנהל 55. (א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 54, ודרישת תשלום אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 57. (ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) – (1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו; (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב. (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו. (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 54 בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור סעיף 55? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 55 אושר. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> הפרה 56. (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק חוזרת העשרים שלו לכל חודש שבו נמשכה ההפרה. והפרה נמשכת (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה או מהוראות חוק התקנים בקשר לגז או למיתקן גז, כאמור בסעיף 47, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה שהוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כאן מדובר על החלק העשרים לכל חודש מלא. סופרים את ההפרה הנמשכת רק כאשר חולף חודש, נכון? << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור סעיף 56? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 56 אושר. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> סכומים 57. המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים מופחתים הקבועים בסימן זה, אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים בתוספת השמינית ובשיעורים הקבועים בה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אלה המקרים שבהם המנהל יהיה רשאי להפחית את סכום העיצום, וניתן להפחית רק בנסיבות שקבועות בתוספת השמינית. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> תוספת שמינית (סעיף 57) סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי הגדרות 1. בתוספת זו – "אישור" – כל אחד מאלה: (1) אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר – אישור שנתן רואה חשבון המבקר שמונה כאמור, המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים; (2) אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ המס; "יועץ מס מייצג" – כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005; "מחזור עסקאות" – מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; "רואה חשבון מבקר" – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999. הפחתת 2. המנהל רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים סכומי שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה: העיצום הכספי (1) המפר לא הפר כל הוראה מהוראות חוק זה או לפיו בארבע השנים שקמו להפרה – 30%; לא הפר את אותה הוראה בשנתיים שקדמו להפרה – 20%; 2) מפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה למנהל – 40%; (3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של המנהל – 30%. הפחת בשל 3. ראה מהנהל, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו אישיות נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 20%. הפחתה 4. התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור בסעיפים 2 ו-3, רשאי בשל כמה המנהל להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים נסיבות המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה לא יעלה על 80% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה אם הייתה זו הפרה ראשונה, ועל 70% ממנו, אם הייתה זו הפרה שאינה הפרה ראשונה. הפחתה בשל 5. (א) מצא המנהל שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור התחשבות העסקות של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום ל-5% במחזור ממחזור העסקאות שלו. עסקאות (ב) סעיף קטן (א) יחול בין אם הופחת סכום העיצום הכספי לפי סעיפים 2 ו-3 ובין אם לאו. (ג) מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי סעיף זה, יגיש למנהל אישור, לעניין גובה מחזור העסקאות שלו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מכיוון שחשבנו שנסיבות ההפחתה צריכות להיכנס לתוקף יחד עם פרק העיצום הכספי, הברירה הייתה - או שיהיו תקנות הפחתה שייקבעו ורק לאחר שהן יותקנו הפרק ייכנס לתוקף, או לקבוע אותן במפורש כאן בתוספת, ולאפשר שינוי של התוספת בצו באישור הוועדה. המודל שאומץ כאן הוא מודל מאוד מקובל בתקנות הפחתה, או בתוספת שעניינה נסיבות הפחתה. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אם אדוני שמע את מה שהוקרא לגבי נסיבות ההפחתה, כל הנסיבות שכרגע רשאי המנהל לשקול הן נסיבות שקשורות למפר - האם זו הפעם הראשונה של המפר, מה הן הנסיבות אישיות של המפר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה הבעיה? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אין בעיה במה שיש, רק אין שום התייחסות לנסיבות ההפרה - האם ההפרה הייתה בנסיבות מקלות, האם ההפרה הייתה בנסיבות שגרמו לסכנה בטיחותית. אנחנו חושבים שזה שיקול שצריך גם הוא להיות בפני המנהל. אדוני צריך להבין את המנגנון. המנגנון הוא מנגנון מאוד מאוד קשיח. יש נסיבות א' ונסיבות ב'. יש נסיבות שנפלו בין הכיסאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הן לא מופיעות בתוספת? << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> מהרגע שהמנהל ראה הפרה הוא נכנס לתוך מסדרון שאין לו יותר מידי שיקול דעת. בתקנות ההפחתה לפי חוק ניירות ערך, בתקנות ההפחתה לפי חוק נתוני אשראי, ובחוק הדואר, כתוב כך: "..העובדות המהוות את ההפרה ונסיבות עובדתיות אחרות, ובכלל זה היקף ההפרה, הרווח שהיה..". אם מצא המנהל שסכום העיצום הכספי עולה על 5% מסכום מחזור העסקאות של אותו אדם, הוא יכול להפחית. אנחנו רוצים להוסיף: מצא המנהל שסכום העיצום הכספי או סכומי העיצומים הכספיים בשנה הקלנדרית השוטפת. הבקשה היא שיסתכלו במצטבר. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> לגבי הסוגיה של הפחתה בשל נסיבות, זה לוקח אותנו למקום מאוד מאוד שיפוטי שניסינו לפתור באמצעות החוק עצמו. אם נסתכל על התוספת השביעית, יש לנו 23 סעיפים בחוק ועוד 35 סעיפים של עיצומים. פרטנו ברמות הכי מפורטות כמה מסוכנת הייתה ההפרה שלך, כמה היא חוזרת על עצמה. זה נכון שהמנהל הוא בתעלה צרה, אבל לפני שהוא נכנס לאותה תעלה צרה הוא פתח את כל האופק ופשוט בדק אירוע-אירוע, עבירה-עבירה, בדק כמה היא מסוכנת. יש פה יותר עבירות שמקבלים עליהן 300 שקלים, 500 שקלים, 250 שקלים. יש עבירות מאוד קטנות שהעיצום בגינן הוא מאוד מאוד קטן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה לגבי ההשוואה לחקיקה אחרת? << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> זה די נדיר. זה אמנם קיים בדוגמאות המעטות שעורכת דין ארבל נתנה, אבל זה פחות מקובל בדברי חקיקה אחרים. אנחנו חושבים שזה פחות מתאים לחקיקה מהסוג שלנו. זה יותר מתאים לחקיקה שהיא פיננסית, טכנית, לא חקיקה מהסוג שלנו שמלכתחילה הסכום של העיצום חושב בהתאם לנסיבות של ההפרה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם היא הייתה מביאה דוגמאות לא משוק ניירות ערך אלא מהבריאות, היית אומרת - - << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> היא לא הביאה, כי אין. << אורח >> יותם אדמי: << אורח >> כשאני שומע את הדברים של אנשי מינהל הגז, זה נשמע לי קצת מוזר. כמובן שכולנו רוצים לא להפר, להיות בסדר, לא להגיע לשום עימותים או התנהלות כזאת מול מינהל הדלק והגז, אבל בסופו של דבר, ונראה לי שעל זה לא יכול להיות ויכוח, נכנס לתוך מערכת היחסים בין מינהל הגז, ספקי הגז, העוסקים בעבודות גז, הגורמים אחרים, הצרכנים - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה הבעיה? תן לי את הבעיות. מה לא נראה לך? << אורח >> יותם אדמי: << אורח >> מה שלא נראה לי זה שנכנס פה כלי חדש של עיצומים כספיים שאנחנו עדיין לא יודעים להגיד מה תהיה ההשלכה שלו, מה יהיה ההיקף שלו, איך זה ישפיע על ספקי הגז, על העוסקים, על כל הדברים האלה. אנחנו באנו והצענו מנגנונים שהם לא מנגנוני חובה. הוא לא חייב להתחשב בנסיבות ההפרה, הוא לא חייב אם הוא רואה שזה מעל 5% להוריד את הסכום, אבל יש לו כלי. אם לא יהיה לו את הכלי, הוא יהיה מחויב לפי החוק ולפי ההוראות של משרד המשפטים פשוט להטיל את העיצומים, אפילו אם הוא רואה עכשיו שהעיצומים ימוטטו ספק גז. אנחנו בסך הכל אומרים: קח את הכלי, תחליט אתה איך להשתמש בו. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> עניין הרשאי להפחית עלה פה בעבר בוועדה, כשבמקרה הזה רשאי יפורש כחייב. כלומר, ברגע שהנסיבות מתקיימות, המנהל יהיה חייב להפחית את הסכומים בשיעורים שצמודים להם לפי התקנות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור סעיף 57 כולל התוספת השמינית? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 57 כולל התוספת השמינית אושרו. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> סכום מעודכן 58. (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת של העיצום התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור בסעיף הכספי 54 – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 63 ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור. (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים בתוספת השביעית יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; העדכון הראשון לפי סעיף זה יהיה ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022). (ג) המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האנרגיה הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב). << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור סעיף 58? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 58 אושר. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> המועד לתשלום 59. המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת העיצום הכספי דרישת התשלום כאמור בסעיף 55. הפרדי הצמדה 60. לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העצום הכספי, וריבית לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו. גבייה 61. עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור סעיפים 59,60,61? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיפים 59,60 ו-61 אושרו. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> סימן ב': התראה מינהלית התראה מינהלית 61א. (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 52, והתקיימו נסיבות שקבע המנהל, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות סימן א', להמציא לו התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה; בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי לממשלה" – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה. (ב) בהתראה מינהלית יציין המנהל מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהא צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 61ג, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 61ב. אנחנו מבקשים להוסיף סעיף קטן (ג) בעקבות ההערות של הייעוץ המשפטי של הוועדה: (ג) נהלים לפי סעיף קטן (א) שקבע המנהל יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד. בקשה לביטול 61ב. (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף 61א, רשאי התראה הוא לפנות למנהל בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את מנהלית ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה: (1) המפר לא ביצע את ההפרה; (2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה. (ב) קיבל המנהל בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים. הפרה נמשכת 61ג. (א) נמסרה למפר התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה והמפר והפרה חוזרת המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו לאחר התראה את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין סעיף 56(א), והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת בהתאם להוראות סעיף 53, בשינויים המחויבים. (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 56(ב), והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות סעיף 53, בשינויים המחויבים. הסימן של ההתראה המינהלית נוסף לבקשה של חברות הגז. התראה מינהלית זה כלי אכיפה שמקל עם המפר. במקרים מסוימים הוא מחליף הטלה של עיצום כספי. בנסיבות שייקבעו בנוהל שהמשרד יקבע בהסכמת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, המנהל, במקום להטיל עיצום בהפרה הראשונה, ייתן למפר הזדמנות לתקן את ההפרה. זה נועד לשימוש במקרים מאוד מסוימים. לא בכל הפרה שנקבע עליה עיצום כספי נעשה שימוש בכלי הזה, זה יהיה רק בנסיבות שנקבע, כמו במקרים שיש לנו הפרה שאולי היא לא בהירה דיה, או בנסיבות אחרות שאנחנו נחליט שמוצדק לעשות שימוש בכלי המקל הזה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> ברגע שהמנהל מוסר הודעה על כוונת חיוב הוא בעצם מפנה להוראות של סעיף 53 שמפרטות מה יופיע בהודעה על כוונת חיוב. חשוב להבהיר שהתהליך חוזר לנקודה של הודעה על כוונת חיוב, זאת אומרת, המפר מקבל את זכות הטיעון - ומתקיימים הסעיפים הרלוונטיים של 54 ושל 55. לא ברור לנו מבחינת הנוסח האם זה ברור, לכן או שנשיג שברגע שלמפר נמסרה ההודעה על כוונת חיוב הוא יוכל לטעון את טענותיו לפי סעיפים 54 ו-55, או שנכתוב כך שיהיה ברור בסעיף 54 שמפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, זה יכול להיות או הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 53 בתחילת התהליך של העיצום הכספי, או שזה יכול להיות לפי סעיף 61ג במסלול של התראה מינהלית. ברמת הנוסח נשנה כך שיהיה ברור שלמפר תהיה זכות טיעון גם במקרה של התראה מינהלית. << אורח >> דניה קאופמן: << אורח >> זאת התבנית, ככה זה בכל חוק. כמו שנאמר לגבי סעיפים אחרים, אנחנו לא רואים הצדקה לחרוג מהתבנית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה שאנחנו מבקשים הוא הסמכה לבדוק האם הנוסח באמת מבטא את המהות שאמרה עורכת הדין כספי. יכול להיות שנצטרך לשנות את הנוסח כדי להבהיר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ככל שמתבקש. מי בעד אישור סעיפים 61א, 61ב ו-61ג עם התיקונים שהוקראו וההסמכה לתקן במידה ויצטרכו? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיפים 61א, 61ב ו-61ג אושרו. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> סימן ג': שונות עיצום כספי 62. על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות בשל הפרה כאמור בסעיף 52 ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לפי חוק זה לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד. ולפי חוק אחר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור סעיף 62? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 62 אושר. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> ערעור 63. (א) על החלטה סופית של המנהל לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה. (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על כך. (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבתי מיום תשלומו עד יום החזרתו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור סעיף 63? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 63 אושר. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> פרסום 64. (א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה, את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי: (1) דבר הטלת העיצום הכספי; (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה; (3) סכום העיצום הכספי שהוטל; (4) אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה; (5) פרטים אודות המפר, הנוגעים לעניין; (6) שמו של המפר – ככל שהמפר הוא תאגיד. (ב) הוגש ערעור לפי סעיף 63, יפרסם המנהל, בפרסום לפי סעיף קטן (א), גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו, באותה הדרך שפרסם לפי סעיף קטן (א). (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי המנהל לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי סעיף 54, ובלבד שהמנהל הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 53. (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח – 1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור. (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם המנהל אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים, כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון באתר האינטרנט של המשרד בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור. (ו) השר שאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור סעיף 64? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 64 אושר. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> שמירת 65. (א) תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית, לפי אחריות פרק זה, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת פלילית הוראה מההוראות לפי חוק זה או מהוראות חוק התקנים בקשר לגז או למיתקן גז, כאמור בסעיף 52, המהווה עבירה. (ב) שלח המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת. (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום, עד יום החזרתו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור סעיף 65? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 65 אושר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע, אדוני, שנעבור לתוספת השביעית שבה מפורטות ההפרות שניתן להטיל עיצום כספי בשלהן. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> תוספת שביעית חלק א' (סעיף 52(א)) עיצום כספי על הפרת הוראות החוק (1) ביצע פעולת ספק גז, שלא בהתאם לתנאי רישיון 5,000 בשל ספק גז, בניגוד להוראות סעיף 2(א); כל תנאי שהופר (1א) מעביר, משעבד או מעקל רישיון ספק גז, או 500 בשל כל צרכן מעביר שליטה בבעל רישיון ספק גז, בניגוד להוראות שעליו דיווח בהתאם סעיף 7; לדיווח האחרון לפי חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט – 1989, לא יותר מ- 100,000 לספק גז קטן ולא יותר מ – 1,000,000 לספק גז שאינו ספק גז קטן כהגדרתו בתקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה (מכירת גז על ידי בתי זיקוק וספקי גז), התש"ע – 2009 (1ב) אינו פועל בהתאם להוראת המנהל להסדרת 1,000 בשל כל צרכן סיום פעולות ספק הגז, בניגוד להוראת סעיף 8(ה); גז שכלפיו ביצע הפרה (1ג) הקים או הפעיל מיתקן גז טעון היתר המשמש 7,500 לאחסון מכלים מיטלטלים שקיבולתם הכוללת אינה עולה על 150 ליטרים, בלא היתר למיתקן הגז, בניגוד להוראות סעיף 9(א); << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> ב-(1א) הוסיפו איזה שהוא רף עליון, אבל ב-(1ב) לא. אנחנו חושבים שגם ב-(1ב) צריך להוסיף רף עליון. סיום פעולת ספק גז מתייחס להרבה מאוד צרכנים בו זמנית. צריך לקבוע איזה שהוא רף מקסימאלי. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> אירוע של הפסקת פעולת ספק גז הוא אירוע נדיר במשק שבו צריך לעבור צרכן-צרכן ולהחליף את המערכת. צריך לשים שם בלונים או מערכת חדשה. האירוע הזה הוא אירוע שגורר התעסקות של טכנאים, הספקת הגז, באמת הרבה מאוד פעולות פיזיות שצריך לעשות. המוטיבציה של אדם שהפסיק לספק גז לא לעשות את הפעולות האלו ובכך בעצם להשאיר את הצרכנים עם מערכות שאין להן כבר אבא, היא מוטיבציה מאוד חזקה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה אומר שיש פה הרתעה. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> כל צרכן כזה זו עלות נוספת מבחינתו. אם נחסום את זה בסכום מסוים, יכול להיות שיהיו סכומים שבהם יהיה שווה לו להגיד: "להתראות, אני סיימתי". << אורח >> יותם אדמי: << אורח >> לעניין סעיף (1א) שמדבר על העברה, שעבוד, עיקול רישיון ספק או העברת שליטה, טוב שבאמת עשו לזה סכום מקסימאלי, רק שלהבנתנו הסכום הזה גבוה מידי. אני מזכיר, זאת פעולה שהיום מותרת ואין איתה שום בעיה. זה לא קשור בכלל לשאלה אם בבעל הרישיון עדיין מתקיימים התנאים, שזה כמובן חשוב, אבל זה בסעיף אחר לגמרי. אם העברתי שליטה בספק הגז מחברה א' לחברה ב', עדיין המתקנים אותו דבר, עדיין הכל אותו דבר. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> אני חושש שהעיצום בהפרה הראשונה נמוך מידי וההפרה תצא משתלמת. אני מציע לחשוב על זה שוב. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> לגבי מה שהעיר עורך דין יותם אדמי, מה שהחברה יכולה לעשות פה הוא להעמיד את המנהל בפני מציאות מוכתבת. הם יכולים להעביר את הרישיון לגורם אחר, לגורם שלא אושר על ידי המנהל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעבר זה היה מותר? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> החוק הזה בעבר היה נראה אחרת לגמרי. כנראה שזה לא היה אסור. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> בחוק הגז (בטיחות ורישוי) לא הייתה חובה לקבל אישור של המנהל. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> בואו לא נשכח שהאירוע הזה הוא אירוע בתוך מטה החברה. זה לא אירוע שקורה בדיעבד, זה לא אירוע שקורה בקצה של החברה על ידי איזה טכנאי באיזה מקום. מטה החברה החליט ביודיעין להעביר את הרישיון הזה לגורם אחר, כשהגורם הזה לא טרח לאשר אותו מול המנהל. הגורם הזה יכול להיות שלל גורמים. יכול להיות שהוא תקין ובסדר, אבל במצב שבו הוא לא תקין מה שנשאר למנהל זה ללכת לחדש ולהגיד לו: "אני שולל לך את הזכות". לשלול את הזכות זה לרדוף אחרי אותם עשרות, מאות או אלפי צרכנים שעכשיו צריך לאסוף מהם את הגז כי הספק הקודם לא טרח לאשר מול המנהל את העברה הזאת. זה מאוד קשור לסעיף (1ב). כדי למנוע את זה מראש מול מטה החברה, אנחנו שמים כאן סנקציה מאוד גבוהה, אנחנו אומרים להם: "חברים יקרים, אתם רוצים להעביר את האישור? אין בעיה, תביאו את המועבר, נאשר אותו, ותקבלו את היכולת להעביר אליו את האישור". לגבי ההערה של משרד המשפטים, לגבי "ביצע פעולת ספק גז שלא בהתאם לתנאי הרישיון ספק גז" - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אתנגד לעדכן את זה למעלה. << אורח >> אילן בנימין: << אורח >> כשאנחנו באים לבחון ספק גז, אנחנו בודקים גם את הניסיון של אנשי המקצוע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ולכן יש קנס משמעותי שלא צריך להגדיל אותו. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> (1ד) הקים או הפעיל מיתקן גז טעון היתר המשמש לאחסון מכלים מיטלטלים שקיבולתם הכוללת עולה על 150 ליטרים ואינה עולה 10,000 על 1,000 ליטרים, בלא היתר למיתקן הגז, בניגוד להוראות סעיף 9(א); (1ה) ביצע שינוי יסודי במיתקן גז טעון היתר שקיבולתו אינה 5,000 עולה על 1,000 ליטרים, בלא היתר, בניגוד להוראות סעיף 9(א); (1ו) ביצע שינוי יסודי במיתקן גז טעון היתר שקיבולתו עולה 15,000 על 1,000 ליטרים, בלא היתר, בניגוד להוראות סעיף 9(א); << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור סעיפים (1) עד (1ו)? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיפים (1) עד (1ו) אושרו. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> (2) הקים או הפעיל מיתקן גז טעון היתר שקיבולתו אינה עולה 3,000 בשל על 1,000 ליטרים או ביצע שינוי יסודי במיתקן כאמור, שלא כל תנאי שהופר בהתאם לתנאי ההיתר למיתקן הגז, בניגוד להוראות סעיף 9(א); (3) הקים או הפעיל מיתקן גז טעון היתר שקיבולתו עולה 5,000 בשל כל על 1,000 ליטרים ואינה עולה על 25 טון או ביצע שינוי תנאי שהופר יסודי במיתקן כאמור, שלא בהתאם לתנאי ההיתר למיתקן גז, בניגוד להוראות סעיף 9(א); (4) הקים או הפעיל מיתקן גז טעון היתר שקיבולתו עולה 10,000 בשל כל על 25 טון או ביצע שינוי יסודי במיתקן כאמור, שלא תנאי שהופר בהתאם לתנאי ההיתר למיתקן גז, בניגוד להוראות סעיף 9(א); (5) ביצע עבודת גז שלא ניתן לו לגביה רישיון עבודת גז, 10,000 בניגוד להוראות סעיף 14(א); (5א) ביצע עבודת גז שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד 5,000 להוראות סעיף 14(א); (6) סיפק גז לצרכן גז בלא שהתקשר עמו בחוזה בכתב 500 בשל כל להספקת גז, או בלא שנמסרה לצרכן הגז חשבונית צרכן גז שעליה מופיעים פרטי בעל הרישיון ופרטי צרכן הגז, בניגוד להוראות סעיף 20(א)(1) או (ב); (7) ביצע פעולת ספק גז, בלא ביטוח לכיסוי חבותו 30,000 בשל נזקים או שלא בהתאם להוראות התוספת השלישית, בניגוד להוראות סעיף 22; << אורח >> יותם אדמי: << אורח >> אני רוצה להתייחס לסעיף (6), לגבי "סיפק גז לצרכן גז בלא שהתקשר עמו בחוזה". ברור שנקודת המוצא היא שמחתימים צרכנים על חוזים ונותנים חשבוניות, אבל לפעמים קורה, וזה במקרים נדירים, שלא עושים את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הסעיף הזה הוא לא בשבילך, הוא בשביל הפיראטים. חברות שמכבדות את עצמן לא עובדות בלי חשבונית ובלי חוזה. << אורח >> יותם אדמי: << אורח >> זה דווקא כן מיועד לי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם זה מיועד לך, זה חמור מאוד. << אורח >> יותם אדמי: << אורח >> נניח שמחלק גז שוכח לחלק חשבוניות ל-100 לקוחות שהוא באותו יום חילק להם גז. למה? כי הוא חדש, כי הוא לא הרגיש טוב בלילה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> האם למחרת הוא כן הוציא מהמשרד? << אורח >> יותם אדמי: << אורח >> המשרד בכלל לא יודע. עד שלא יגידו לו אין לו מושג. על ה-100 האלה תעשה את המכפלות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה מדבר על ספקי משנה. זאת טעות חמורה שמינהל הגז מאפשר לגלגל אחריות לספקי משנה כאלה ואחרים. יכול להיות שהיינו צריכים להחמיר מהתחלה. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> יש לו חמישה ימים לספק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ואם לא, אל תעבוד עם אחד כזה. מי בעד אישור סעיפים (2) עד (7)? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיפים (2) עד (7) אושרו. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> (8) לא דיווח למנהל על מכל נייח או מכלים מיטלטלים 2,500, בשל המחוברים למערכת גז מרכזית, אשר באמצעותם הוא מכל נייח או מספק גז לצרכני גז בעצמו או באמצעות סוכן, או על בשל כל מערכת ביצוע שינוי יסודי במיתקן כאמור, בניגוד להוראות גז מרכזית שמחוברים סעיף 23; אליה מכלים מיטלטלים (9) לא בדק את תקינותו של מיתקן גז טעון היתר 3,000 שאינו מיתקן גז לצריכה עצמית או לא ביצע בדיקות תקופתיות למיתקן גז כאמור בהתאם לתנאי ההיתר, בניגוד להוראות סעיף 24(א); (9ב) לא שמר תיעוד של בדיקת תקינות של מיתקן 1,500 גז טעון היתר שאינו מיתקן גז לצריכה עצמית, בניגוד להוראות סעיף 24(ב); (10) לא בדק את תקינותו של מיתקן גז לצריכה 1,000, בשל כל עצמית טרם הספקה ראשונית של גז למיתקן הגז, צרכן גז בניגוד להוראות סעיף 25(א); (11) לא ביצע בדיקה תקופתית למיתקן גז לצריכה 300, בשל כל עצמית שהוא סיפק לו גז אחת לחמש שנים לפחות או צרכן גז במועד שנקבע בתקן רשמי, בניגוד להוראות סעיף 25(ב); (11א) לא ביצע בדיקה תקופתית למיתקן גז לצריכה 300, בשל כל עצמית שהוא סיפק לו גז, בניגוד להוראות סעיף 25(ג1); צרכן גז (12) ביצע בדיקה ראשונית או בדיקה תקופתית 300, בשל כל למיתקן גז שלא בהתאם לתקן רשמי, בניגוד להוראות צרכן גז סעיף 25(ד); (12א) לא ביצע בדיקה של מיתקן גז לצריכה עצמית, 500, בשל כל בניגוד להוראות סעיף 25(ה); צרכן גז (12ב) לא שמר את התיעוד הנוגע לביצוע בדיקות, או 500, בשל כל לא העביר את התיעוד לספק הגז הנכנס, בניגוד צרכן גז, ולא יותר להוראות סעיף 25(ח); מ-20,000 (12ג) לא פעל להתאמת מיתקן גז לדרישת הוראה 2,500 בשל מיתקן לפי חוק זה או הוראת תקן רשמי, בניגוד להוראות גז שאינו לצריכה סעיף 25ב; עצמית; 1,000 בשל מיתקן גז לצריכה עצמית << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> יש לי הערה ל-(8). מדובר על מצב של אי דיווח, שזו חובה חדשה שתיכנס עם כניסת החוק לתוקף. מדברים פה על 2,500 שקל בשל כל מכל נייח ובשל כל מערכת גז מרכזית. אנחנו מבקשים שיופחת הסכום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הם חייבים לדווח לך על כל מתקן, נכון? אין מציאות שהוא מחבר מתקן לפני שהוא דיווח לך? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> כן, לפי החוק הזה, ומדובר על בניין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 2,500 זה לכל הבניין? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> כן. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אם נפלה איזו שהיא תקלה טכנית, כמו שאחד הקבצים לא הועבר, זו תקלה שמעצם טבעה נעברת בהיקפים גדולים. אין סיבה לא לדווח על מתקן, אבל אם לא דווח, זה בגלל איזה קובץ שלא עבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חובת ההוכחה עלייך. תוכיחי שהיה איזה קובץ שלא עבד. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> לא יעזור. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> יש מוטיבציה לא לדווח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> בתהליך שהתחיל לפני שלוש שנים, ביקשנו מכל החברות לדווח על כל הצוברים בכל המרכזיות שלהן. קיבלנו משהו בין 92% ל-95% מהמתקנים. הסתבר שהמתקנים שלא הופיעו בדיווח לא עמדו בתקן, לא עמדו במרחקים, לא עמדו בדברים אחרים. הסכום הוא לא על שורת האקסל, הסכום הוא על מה אתה מנסה לחסוך בזה שלא תדווח לי ולא תצטרך לעשות תיקונים שעולים לך כסף. << אורח >> יותם אדמי: << אורח >> אני מבין את מה שחן אומר. יכול להיות שיש כאלה שבאמת מסתירים בשביל שהם לא יצטרכו ללכת לתקן, למרות שאם מחפשים מתקני גז לא צריך את הדיווח הזה בשביל למצוא אותם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איך הוא יכול למצוא אותם כשהם לא מדווחים? << אורח >> יותם אדמי: << אורח >> הם יודעים טוב מאוד איפה למצוא אותם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מדינת ישראל נמצאת בהליך בנייה מואץ בעשור האחרון. אתה יודע כמה בניינים מאוכלסים? << אורח >> יותם אדמי: << אורח >> הם יודעים טוב מאוד. לא שמעתי שום התייחסות בדברים של חן לגבי מה דינו של אותו ספק גז שמעביר כבר שנים אבל פעם אחת פספס איזו שהיא סוכנות. הוא לא פספס בגלל שהוא אדם רע, הוא פספס בגלל שלפעמים קורות טעויות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חן, אין מציאות כזאת שאני אשכנע אותך שזה היה בתום לב, שאני אשכנע אותך שלא הייתה לי כוונת זדון? << אורח >> יותם אדמי: << אורח >> אין לו סמכות. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> יכול להיות שאפשר לשכנע. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אי אפשר לשכנע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נניח שתפסתם בניין ברחוב בוגרשוב 3 שלא דווח. הוא בא ואומר לך: "פספסתי". הוא ישכנע אותך שלא הייתה פה כוונת זדון. הדין ייקוב את ההר? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין עניין של מודעות, כוונה או יסוד נפשי בעיצומים כספיים. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> הסמכות שתהיה לנו היא סמכות הפחתה של פעם ראשונה. זה יכול לרדת עד 80% מהסכום. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין משמעות ליסוד הנפשי. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> הוצג פה שבגלל שאין יסוד נפשי בעיצומים אז זה אוטומטי. אם זה היה אוטומטי, לא היה שום צורך בזכות טיעון. כתוב שמי מטיל את העיצום צריך לשקול את הטענות שנטענו לפניו בזכות הטיעון. ודאי שאם יהיו טענות טובות הוא יוכל לשקול אם להטיל את העיצום או לא. << אורח >> יותם אדמי: << אורח >> אין לו עילת הפחתה. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> עילת הפחתה זה משהו אחר. צריך קודם לראות אם יש כאן אשמה או לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יכול להיות שלא יטילו בכלל. << אורח >> יותם אדמי: << אורח >> זו הפרה שהיא אירוע עובדתי, אנחנו פשוט לא דיווחנו. עכשיו יש ויכוח למה לא דיווחנו. בא ספק הגז, שיש לו עשרות אלפי מתקנים לדווח עליהם, ואומר: "תקשיב, דיווחתי לך שנים בסדר גמור, פעם אחת פספסתי". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אבדוק למה פספסת. אולי יש סיבה למה לא דיווחת, אולי יש כשל טכני שמעכב, אולי הופעל עליך לחץ לחבר את המתקן. אמר היועץ המשפטי של משרד המשפטים שיש אפשרות לא להטיל את העיצום, נכון? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ודאי. יש גם זכות טיעון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> האם אחרי זכות הטיעון יש אפשרות לא להטיל את העיצום? << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> אני חושבת שכן, אבל אני אוודא את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש גם את המנגנון של התראה מינהלית. אני לא יודע אלו נסיבות תקבעו בנוהל שלכם כדי להמציא התראה מינהלית במקום להטיל עיצום. יכול להיות שבעבירות כאלו תבחרו לתת התראה מינהלית, לא ישר להטיל עיצום. << אורח >> נטע שפירא: << אורח >> אני אעשה בדיקת עומק, למרות שהנוסח באופן חד-משמעי אומר את זה. אני אוודא גם מבחינת הפרקטיקה שככה זה עובד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור סעיפים (8) עד (12ג)? אם יוכח אחרת, נפתח את זה לדיון ונראה מה עושים. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיפים (8) עד (12ג) אושרו. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> (13) לא ניתק את זרימת הגז למיתקן גז, בניגוד 2,500, בשל כל צרכן להוראות סעיף 26(א) או (ב); גז (14) ביצע פעולת ספק גז באמצעות סוכן, בלי 25,000 שרישיונו מתיר לו לעשות כן, בניגוד להוראות סעיף 27; (14א) ביצע פעולת ספק גז באמצעות סוכן שלא 5,000 בשל כל תנאי בהתאם לתנאים שנקבעו ברישיון, בניגוד להוראות שהפר סעיף 27; (14ב) לא הודיע למנהל על הפסקת ההתקשרות עם 10,000 סוכן שביצע מטעמו פעולות ספק גז, בניגוד להוראות סעיף 28ב; (14ג) לא פעל בהתאם להוראות המנהל, בניגוד 1,000, בשל כל להוראות 28ב; צרכן גז (15) לא ערך לסוכן שבאמצעותו הוא מבצע 30,000 פעולת ספק גז ביטוח לכיסוי חבותו בשל נזקים, או ערך ביטוח כאמור שלא בהתאם להוראות התוספת השלישית, בניגוד להוראות סעיף 22 כפי שהוחל בסעיף 29; (16) לא ביצע את הפעולות בהתאם להוראות 5,000, בשל כל פעולה סעיף 31(ב)(1)(א), 31(ב)(1)(ב) או 31(ב)(1)(ג) או שלא ביצע לא שמר רישום לגבי ביצועו, בניגוד להוראות סעיף 31(ד); (16א) לא ביצע בדיקה, בניגוד להוראות סעיף 300 בשל כל מיתקן 31(ב)(1)(ד) או 31(ג), או לא שמר תיעוד בנוגע לביצוע הבדיקה, בניגוד להוראות סעיף 31(ד); (17) לא קיים לסוכנים המבצעים פעולת 5,000 ספק גז מטעמו הדרכת רענון, בניגוד להוראות סעיף 31(ב)(2); (17ב) לא פעל לתיקון הפרה שבוצעה בידי סוכן, 5,000 בניגוד להוראות סעיף 31(ה); (17ג) לא דיווח למנהל על הפרה שבוצעה בידי 7,500 סוכן המהווה סכנה ממשית ומיידית לאדם או לרכוש, בניגוד להוראות סעיף 31(ה); (18) ביצע עבודת גז בלא ביטוח לכיסוי 5,000 חבותו בשל נזקים, בניגוד להוראות סעיף 32; (19) ייצר, ייבא, רכש מייבוא או סיפק גז (א) 1,000, בשל כל שאינו עומד בדרישות התקן, בניגוד להוראות מכל מיטלטל המכיל סעיף 33; גז שאינו עומד בדרישות התקן, ולא יותר מ-100,000; (ב) 10,000, בשל כל מכל נייח המשמש לצריכה עצמית המכיל גז שאינו עומד בדרישות התקן, ולא יותר מ-250,000; (ג) 68,000, בשל כל מכל נייח במיתקן גז שאינו לצריכה עצמית, המכיל גז שאינו עומד בדרישות התקן; (20) לא פעל בהתאם להוראת המנהל לתיקון 10,000 ליקוי או להפסקת הפרה שניתנה לפי סעיף 36; (21) לא פעל בהתאם להוראת המנהל להכנת 25,000 תכנית בטיחות לגבי מיתקן גז שניתנה לפי סעיף 37; (22) לא פעל בהתאם להוראת המנהל להפסקת 10,000 שימוש במיתקן גז או לריקונו, שניתנה לפי סעיף 38; (23) לא מסר מסמך לפי דרישת מפקח, בניגוד 3,000 להוראות סעיף 41(2). << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> על סעיף (14) דיברו גם בהקשר של העונשין. זה מעשה שהיום הוא לא אסור, אין הוראה כזאת שאוסרת. עונש של 25,000 שקל זה מנעד לא הגיוני, מידתיות לא הגיונית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כדי לעבור ממצב של הפקרות מוחלטת למצב מוסדר צריך להטיל קנס מרתיע. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אם אדוני יסתכל על הסקאלה, הוא יראה שהקנס הגבוה ביותר נקבע למקרה אחר. סעיף (14ב) מתייחס להפסקת התקשרות. אין פה שום עניין בטיחותי, זה לגמרי בירוקרטי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה אני לא צריך לדעת מזה כמדינה? למה את לא מדווחת? אולי עשית איתו דיל. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אדוני צודק, צריך להיות פה קנס. אנחנו לא דנים בשאלה אם צריך להיות פה קנס, אם זה בסדר או לא בסדר. זה חד משמעית לא בסדר. 10,000 שקל לעבירה הזאת כשלעבירות חמורות ממנה נקבע 5,000 שקל, זה לא הגיוני. צריך להיות היגיון פנימי. אותו דבר בסעיף (21) - זו לא ההפרה החמורה ביותר. בסעיף (16א) צריך לקבוע קנס מקסימום. << אורח >> יותם אדמי: << אורח >> אני רוצה להעיר לגבי סעיף (23). זה בסדר שמטילים עיצום כספי אם לא מוסרים את המסמכים, אבל חשוב להבהיר שזה רק מסמכים, כדי שכשמגיע לשם מפקח הוא לא יכין רשימה של דברים. הוא גם יכול להגיד: "תנו לי עכשיו את כל הבדיקות התקופתיות של הבניין". << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> הסוכן הוא הזרוע הארוכה של חברת הגז. חברת הגז צריכה לאשר את הסוכן ולשלוח את האישור למנהל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה יכול לקרות אם היא לא מעבירה לך? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> יכול להיות שסוכן שלא עומד בשום תנאי, או עומד בחלק מהתנאים, לא מבוטח. אם לא ערכו לסוכן ביטוח, כל לקוחותיו של הסוכן הזה לא מכוסים ביטוחית, ועל זה יש קנס של 30,000 שקל. למה שלא תספר לי שיש סוכן כזה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יכול להיות שנפרדנו ואמרתי לך: "תעשה טובה, אל תדווח". << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> זאת מציאות שאותה באנו לשנות. הסוכנים הם הזרוע הארוכה של הספק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מסכים איתך. אתה יכול לענות לה על ההיגיון בסכומים? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> זה לא עניין טכני-בירוקרטי. זה עשרות, מאות או אלפי לקוחות שמדמיינים שמאחורי הספק הישיר שלהם יש חברה כלשהי, רק הם לא יודעים שהמנהל מעולם לא אישר אותו. יכול להיות שהוא מושלם, שהוא אלוף העולם, שיש לו רק מהנדסים, שכולם הם דוקטורים בחברה, אבל הוא לא נשלח לאישור המנהל בגלל איזו שהיא סיבה. אם נפרדת מסוכן, יש עדיין לקוחות שיודעים עליו. היו קודם סעיפים שדיברו על הפסקת פעילותו של ספק. צריך להגיד לאותם לקוחות: "סוכן זה וזה, שהוא היה הפרונט שלך, הוא כבר לא הסוכן שלך, והספק המיידי זה מישהו אחר". הלקוחות צריכים לדעת את זה, הם צריכים לקבל עכשיו חשבונית חדשה, הם צריכים להבין מול מי הם פועלים. יהיו הוראות סביב דבר כזה. את כל זה הוא נמנע מלעשות על ידי זה שהוא פשוט לא מספר למנהל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כפי שאדוני זוכר, העליתי שאלות וספקות לגבי המודל הזה של הסוכנים. לפעול באמצעות סוכן בלי שהרישיון מתיר, זה כמו לפעול ללא רישיון. זה שהוועדה קיבלה את המודל הזה שיהיה כאן סוג של היתר במסגרת הרישיון, זה לא גורע מהחומרה של המעשה הזה. הוועדה הזאת עסקה לאורך השנים בכמה וכמה חוקים כלכליים, ובפרקי אכיפה מינהלית. אני מוכרח להגיד שהסכומים פה הם לא מהגבוהים שיצא לי לראות. אנחנו עוסקים כאן במטריה שעיקרה בטיחות, סכנה לחיי אדם. צריך לזכור את זה כאשר דנים בגובה הסכומים. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> תכנית בטיחות ניתנת למתקני גז טעוני רישיון. לא מדובר בתכנית בטיחות לבניין, מדובר במתקני גז באזור המגורים, אם זה מחסני גז, מתקני מילוי, או תחנת תדלוק בגז. אם אין לזה תכנית בטיחות, זה אומר שמישהו חסך לעצמו פה לא מעט כסף. אם המנהל חשב שצריך פה תכנית בטיחות ומישהו נמנע ממנה, זה כנראה השתלם לו. שיטרח ויעשה תכנית בטיחות בהתאם להוראות המנהל. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> אני מזכירה שזה ירד מהעונשין, השארנו על זה רק עיצומים. << אורח >> דניה קאופמן: << אורח >> אני רוצה לעשות סדר בסיפור של זכות הטיעון. אכן יש זכות טיעון בעיצום כספי, אבל כיוון שאין יסוד נפשי בעיצומים, זכות הטיעון נועדה בשביל לראות אם אולי לא התקיימה ההפרה, אם אולי זה מצדיק התראה, אם אולי זה נכנס לקטגוריה אחרת. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> זאת אומרת, צדקנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא צדקת. יש להם אפשרות לשקול אם לתת התראה. הצגתם את זה כך שאין להם שום אפשרות. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> לעניין (23) - אם מתבקשים מספר מסמכים, זה על כל המסמכים שהתבקשו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פספסתי אוגדן של 30 מסמכים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 3,000 שקלים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה בכלל קנס? אם פספסתי מסמך אחד, למה קנס? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> המפקח צריך מידע שיש לאותו ספק, אבל הספק אומר לו: "וואלה, אין לי" . << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> המפקח לא ידרוש מסמך שהוא לא חייב לפי החוק הזה? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> לא, אסור. הוא צריך לדרוש מסמכים שדרושים לפעולת הפיקוח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור סעיפים (13) עד (23)? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיפים (13) עד (23) אושרו. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> חלק ב' (סעיף 52(ב)) עיצום כספי על הפרת תקנות לפי החוק (1) איחסן גפ"מ בכמות העולה על 25 טון, בניגוד להוראות 5,000, בשל סעיף 4 לצו הגז (בטיחות ורישוי) (בטיחות ההחסנה של כל טון נוסף מכלים ומכלי מחנאות במחסן גפ"מ ובמחסן עזר), התשנ"ב – מעל ל-25 1992 (בחוק זה –צו המחסנים); טון, או חלק ממנו (2) איחסן מכלים, בניגוד להוראות סעיפים 5(א),(ב) או (ד) 5,000 או 16 לצו המחסנים; (3) איחסן מכלי מחנאות, בניגוד להוראות סעיפים 5(ג), 5,000 18(6) או 19(א)(2) לצו המחסנים; (4) איחסן מכל, בניגוד להוראות סעיפים 5(ה), או 17(ב) 250, בשל לצו המחסנים; כל מכל (5) ביצע בשטח מחסן גפ"מ עבודה באש גלויה או עבודת 5,000 ריתוך, בניגוד להוראות סעיף 9(א) לצו המחסנים; (6) לא קיים שמירה על מחסן גפ"מ או לא הפעיל מערכת 10,000 התראה, בשעות שאין פעילות במחסן, בניגוד להוראות סעיף 11(ה) לצו המחסנים; (7) קיים במחסן פעילות שאינה אחסון מכלי גפ"מ, ללא 2,000 קבלת היתר מאת המנהל, בניגוד להוראות סעיף 14 לצו המחסנים; (8) איחסן במחסן עזר מכלים שאינם בעלי שסתום או 5,000 שאינם מכלי מחנאות, בניגוד להוראות סעיף 15 לצו המחסנים; (9) איחסן מכלי מחנאות במחסן עזר, בניגוד להוראות 1,000 סעיף 17(א) לצו המחסנים; (10) איחסן מכלי מחנאות בבית מסחר הנמצא בבניין, 1,000 בניגוד להוראות סעיף 19(א)(1) לצו המחסנים; (10א) איחסן מכלי מחנאות במחסן עזר, בניגוד להוראות 1,000 סעיף 20 לצו המחסנים; << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> סעיף (4) מתייחס לכל העניין של הדבקת מדבקות על מכלים. אם העבירה הזאת נעברת באחד, היא נעברת בהיקפים גדולים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חן, לאחסון יש הוראה אחת? רק המדבקות? << אורח >> אילן בנימין: << אורח >> המדבקות מתייחסות לתקן 1134. << אורח >> רוית ארבל: << אורח >> אנחנו מבקשים שיוסף פה מקסימום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כמה מכלים הוא יכול לאחסן במחסן? << אורח >> אילן בנימין: << אורח >> תלוי בסוג המחסן. יש מחסני עזר, מחסני מחנאות, מחסני גפ"מ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> במחסני גפ"מ? << אורח >> אילן בנימין: << אורח >> יש 500, יש מעל 500, תלוי בהיתרים. יש 8 טון, 25 טון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה הסיבה שלא שמו מדבקות? << אורח >> אילן בנימין: << אורח >> תקן 1134 הוא תקן שמדבר על איזה מכל לשים מדבקה, מה הגודל של האותיות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם לא חושבים לשים סכום מקסימאלי? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> אפשר לחסום את זה ב-20,000 שקל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עד 20,000? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> כן. << אורח >> גד ואנונו: << אורח >> אנחנו שמים את המדבקות, אבל בחורף כשהמשאיות נוסעות המדבקות יכולות ליפול מעצמן. אין סיבה לאף חברת גז לא לשים את המדבקות האלו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו מדברים על המחסן. << אורח >> גד ואנונו: << אורח >> אין צורך במדבקות במחסן. צריך מדבקות רק בזמן השינוע לבתים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור סעיפים (1) עד (10א) כולל התיקון של התקרה על פי בקשתה של עורכת דין ארבל? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיפים (1) עד (10א) אושרו. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> (11) סיפק גפ"מ או מכל גפ"מ, או מילא מכל גפ"מ, 1,500, בשל בניגוד להוראות תקנה 3 לתקנות החלת תקן 1134; כל מכל (11א) הפעיל מיתקן שלא צויד בהתקן דגימה, בניגוד 10,000 להוראות תקנה 4 לתקנות החלת תקן 1134; (12) אימן יותר מארבעה מתמחים באותה עת, 10,000 בניגוד להוראות תקנה 5(ד) לתקנות רישוי העוסקים בעבודות גפ"מ; (13) ביצע התקנה והפעלה ראשונית של מכשיר 5,000 צורך גפ"מ לשימוש שאינו ביתי, ללא הסמכה, בניגוד להוראות תקנה 9(א)(6) לתקנות רישוי העוסקים בעובדות גפ"מ; (14) התקין או תיחזק מיתקן גפ"מ מבלי לבצע את 2,500 הבדיקות המתחייבות לפי התקן הנוגע לאותו סוג מיתקן, בניגוד להוראות תקנה 10(א) לתקנות רישוי העוסקים בעבודות גפ"מ; (15) אישר הפעלה ראשונית של מיתקן גפ"מ, בניגוד 10,000 להוראות תקנה 10(ב) או (ג) לתקנות רישוי העוסקים בעבודות גפ"מ; (16) לא חתם על מסמך בציון שמו המלא, מספר 200 רישיונו וסוג הרישיון, בניגוד להוראות תקנה 11א לתקנות רישוי העוסקים בעבודות גפ"מ; << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור סעיפים (11) עד (16)? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיפים (11) עד (16) אושרו. תודה רבה, הישיבה נעולה, נמשיך ביום שלישי. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:55. << סיום >>