פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 34 ועדת הכספים 12/11/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 481 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, י"א בחשון התשפ"ה (12 בנובמבר 2024), שעה 10:00 סדר היום: סדר היום: << נושא >> 1. הצעת הורדת דירוג האשראי של מדינה ישראל הצעתם של חברי הכנסת, נעמה לזימי, מיכל שיר סגמן, חמד עמאר, ולדימיר בליאק, אורית פרקש הכהן, אחמד טיבי, נאור שירי, עאידה תומא סלימאן << נושא >> << הלסי >> 2. הצעה לסדר היום בנושא: "הורדת דירוג אשראי נוספת" של חברי הכנסת מנור עבאס ואיימן עודה << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ולדימיר בליאק אלי דלל אורית פרקש הכהן נאור שירי חברי הכנסת: יסמין פרידמן מוזמנים: גיל כהן – סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר טטיאנה סלובודניצקי – מנהלת תחום בכירה באגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר גולן בדיחי – רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר שרון שיינבאום – צוות כנסת וממשלה, פורום העצמאיים והפרילנסרים מבית ההסתדרות החדשה ליאור גור – צוות כנסת וממשלה בפורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות החדשה איריס שפירא – החזית הפרלמנטרית אימהות בחזית אמיר צ'צ'יק – אזרח אירית טויטו – מייסדת שותפה של פורום ההייטק למען ישראל ייעוץ משפטי: תמר בנתורה מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הילה לוי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. 1. הצעת הורדת דירוג האשראי של מדינה ישראל הצעתם של חברי הכנסת, נעמה לזימי, מיכל שיר סגמן, חמד עמאר, ולדימיר בליאק, אורית פרקש הכהן, אחמד טיבי, נאור שירי, עאידה תומא סלימאן << נושא >> 2. << הלסי >> הצעה לסדר היום בנושא: "הורדת דירוג אשראי נוספת", של חברי הכנסת מנסור עבאס ואיימן עודה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. הסעיפים הראשונים הם: הצעת הורדת דירוג האשראי של מדינה ישראל, הצעתם של חברי הכנסת נעמה לזימי, מיכל שיר סגמן, חמד עמאר, ולדימיר בליאק, אורית פרקש הכהן, אחמד טיבי, נאור שירי, עאידה תומא סלימאן; יש הצעה דומה של חברי הכנסת מנסור עבאס ואיימן עודה. ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ותודה על קביעת הדיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו קבענו כבר דיון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, אני יודע. היו נסיבות שגם אתם פניתם בבקשה לדחות. דיברתי איתך ואני חושב שמאוד חשוב שאתם כאן, כדרג המקצועי שמעורב באופן ישיר בתהליכי הגיוס. אני חושב שהנוכחות שלכם חשובה. ביקשנו לערוך את הדיון הזה מכיוון שקרה משהו בשנה האחרונה, ואולי גם לפני השנה האחרונה, עוד לפני המלחמה, עם הירידה הדי דרמטית בהכנסות המדינה והדוחות שהוציאו מודי'ס עם אזהרות חמורות לגבי הורדת דירוג האשראי. השנה ביתר שאת, בעצם לראשונה בהיסטוריה, שלוש סוכנויות הדירוג הורידו את דירוג האשראי של מדינת ישראל. היו גם סוכנויות שהורידו לא פעם אחת, ואם אני לא טועה, בדירוג של מודי'ס אנחנו חזרנו לדירוג ב-1973, ובדירוג של s&p חזרנו לדירוג ב-2011. דיברנו לא מעט על הנושא הזה, גם כאן בוועדה וגם במליאה. יש גם מספיק פרסומים בתקשורת. אני בעיקר רואה את מטרת הדיון הזה בכך שאנחנו חייבים להבין דווקא מכם, מהחשב הכללי, כיצד הגענו למצב הזה – האם זאת המלחמה או לא רק מלחמה. דעתי ידועה וברורה, אבל חשוב לי לשמוע אתכם. האם היה אפשר למנוע את זה; מה השלכות, ולאו דווקא השלכות טכניות-מתמטיות של הפרשי הריבית. אנחנו יודעים שבטח בשבוע הקרוב, אדוני היושב-ראש, נקבל את העדכון השלישי של תקציב 2024, שכולל לפחות עוד 2 מיליארד שקל תשלומי ריבית. מה ההשלכות על תקציב המדינה, כל כלכלת ישראל, ובעיקר השלכות רוחב על המוניטין שלנו בעולם. ראש הממשלה ושר האוצר טענו לא פעם שאחרי שאנחנו ננצח ניצחון מוחלט, דירוג האשראי של מדינת ישראל יחזור לרמה הקודמת. אני רק רוצה להזכיר שלקח למודי'ס 13 שנה, אם אני לא טועה, להעלות את הדירוג שלנו מ-3 ל-1, ועכשיו ירדנו בחזרה. בטח יעברו לא מעט שנים לחזור, כי קל מאוד לאבד את האמון וקשה מאוד לזכות בו בחזרה. מה ההשלכות, מה העלות, מה הנטל הנוסף על תקציב המדינה, ובעיקר כיצד אנחנו יוצאים מהמצב הזה וכיצד אולי כבר בתקופה הקרובה, בשבועות הקרובים, אנחנו נוקטים בפעולות שימנעו הורדות דירוג נוספות שעל הפרק, עד כמה שאני מבין. בשולי הדברים, אני רוצה לציין ששר האוצר פחות נמצא באירוע הזה, לצערי. יש לו עכשיו צעצוע חדש – הריבונות. יכול להיות שבאמצעות הריבונות הוא מתכוון לסגור את הגירעון, אני לא יודע. אני לא שומע אותו מתבטא בנושא הזה, אני לא שומע אותו פועל איכשהו כדי לתקן את המצב. מה שחשוב להבין בנוסף, כשאנחנו מדברים על הורדת דירוג האשראי, אנחנו לא מדברים על מושגים אקדמיים. הכסף הזה, הכסף הגדול, מיליארדי שקלים ילכו להחזרי חובות, הם יתווספו להחזר החוב שלנו בשנים הקרובות, וזה על חשבון הבריאות, הרווחה, החינוך, החינוך העצמאי, למשל. אני תמיד אומר לך שאם לא יהיה לאף אחד, לא יהיה גם לכם. אנחנו צריכים לדבר על זה, וכיצד מתקנים את המצב, כיצד חוזרים לשפיות גם בנושא הזה. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אורית פרקש הכהן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בוקר טוב, תודה רבה על הדיון הזה. יש לי הרבה שאלות וכמו שאתם יודעים, לא נרחיב. אנחנו, חברי הוועדה, מאוד מודאגים מהורדות הדירוג הנמשכות של כלכלת ישראל. אתמול פורסם דוח התייחסות של הכלכלן הראשי וגם של משרד האוצר ביחס לגידול הצפוי בהוצאות המימון. על פי דוח הכלכלן הראשי, הוצאות המימון גדלו בכחצי אחוז תוצר כתוצאה מהיקף הגידול בהיקף החוב ובריבית. מדובר על כ-10 מיליארד שקלים בשנת 2025. רציתי לשאול כמה דברים בנושא הורדות הדירוג. קודם כול, חברת מודי'ס כתבה בדוח האחרון שלה – כמובן, היא גם במעקב – בצורה מאוד ברורה שהם לא סבורים שממשלת ישראל פעלה דיה לנקוט באמצעים למניעת הורדת הדירוג. זה כתוב שם שחור על גבי לבן. הם מדברים ספציפית על איך נראים התקציבים שהממשלה הזאת מעבירה; הם מדברים ספציפית על נושא השוויון בנטל, כנושא שהוא סיכון כלכלי. הם קוראים לו סיכון כלכלי; הנושא הדמוגרפי והעובדה שישראל לא מטפלת בנושא שנקרא תעסוקת גברים ותעסוקה בכלל; מדברים על הכוונה להאריך את שירות המילואים; להאריך את השירות הסדיר באופן שיפגע במשק ויפגע בכלכלה ויפגע בצמיחה; מדברים על השבירות – איך אני אגיד, על הוולנביליות של ענף ההייטק, שיכול בקלות לעזוב את המדינה; הם מדברים גם על החקיקה המשפטית ועל הסכנה שהדבר הזה יחזור, ואז הם מדברים על הפעולות של שר המשפטים לא לכנס את הוועדה למינוי שופטים. מאז אנחנו רואים פה צונאמי, צונאמי בכנסת של חקיקה באותו כיוון. השאלה שלי היא מה אתם עושים בעניין הזה או כיצד הממשלה – אתם פה נציגי הממשלה – עושים בעניין הזה שאלה שנייה, הייתי שמחה לקבל מכם תשובה מדוע s&p, אם אינני טועה, הודיעה שהיא דוחה את פרסום הדוח שלה על ישראל. מה זה אומר? זה טוב? זה רע? מה אתם יודעים בעניין הזה? היא מחכה אולי לראות שיהיו בשורות טובות בחזית הצפונית? אני לא יודעת. דבר שלישי, כולנו היינו כאן בוועדה כשאנחנו, לפחות החברים שנמצאים פה לידי, התנגדנו לפתיחת שלישית של תקציב 2024. גם יו"ר הוועדה הרב גפני אמר ביושר שאם הוא לא היה בקואליציה, גם הוא לא היה תומך בזה. כולנו הרמנו דגל ואמרנו לשר האוצר שהגיע לפה בלי צוות מקצועי בכלל – בלי מנכ"ל, בלי ראש אגף תקציבים. עוד הזיה שמעולם לא ראיתי – אמרנו לו שכולנו יודעים שאנחנו פותחים תקציב מנותק מהמציאות. הוא לא כולל את השלכות ההסלמה בצפון, את החזית הצפונית; הוא לא כולל את נושא הצמיחה. גם חברות הדירוג לא מאמינות לדבר הזה, ובעוד חודשיים תבואו אלינו עם פתיחה נוספת של התקציב. והינה, אנחנו עומדים לקבל, אדוני היושב-ראש, בדיוק כמו שאמרנו כאן, בדיוק כמו שאמרנו כאן, אנחנו הולכים לפתוח את תקציב 2024. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם די אמרו את זה בפעם הקודמת. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, גם אתה אמרת את זה, צריך להגיד ביושר. אתה אומנם הצבעת בעד, אבל אמרת: אם לא הייתי חלק מהקואליציה ולא היו לוחצים עליי, אני לא הייתי תומך בזה. אני מסכים שיש פה בעיה. ביקשנו מכם כגורמים מקצועיים ללכת הביתה, לקחת עוד חודש, לקחת עוד חודשיים, לתקן את התקציב. אנחנו מתחילים לפתוח את התקציב כמו שהממשלה הזאת פותחת חוקי יסוד. התרענו, ועכשיו אתם באים. יש מכתב מפורש שבו ראש אגף תקציבים מתריע מפני פתיחה נמהרת ומרובה של התקציב. איך הדבר הזה ישפיע על התקציב? על דירוג האשראי? אני יודעת שאלה הרבה שאלות, ואני מקווה שרשמתם אותן. שאלה אחרונה, למרות שדי נפנפו אותי בנושא הזה בדיון הקודם, בהורדת הדירוג של מודי'ס היה משפט מאוד מעניין, שהורדות הדירוג לא חלות על גיוסים שלגביהם יש ערבות ממשלתית של ארצות הברית. האם מישהו בוחן את היכולת לומר שבסבב הגיוסים הבא, לכשיהיה או בכלל, לבקש מממשלת ארצות הברית ערבות אמריקנית? אני מבינה שזה לא טוב לאגו שלנו, אני מבינה איך זה נראה, אבל בסוף את המשקיעים זה לא מעניין. אם הדבר הזה יחסוך לנו, לציבור בישראל, עוד מס, עוד העלאה של אחוז במע"מ, עוד פגיעה בנו בנקודות זיכוי לילדים להורים עובדים, עוד הקפאה של הזכויות שלנו, אז אני לא מבינה – האגו לא מעניין. האגו לא מעניין. אם הדבר הזה יחסוך משמעותית, אני הייתי שמחה לקבל על זה תשובה קצת יותר מלומדת. הרגשתי בדיון הקודם שדי מנפנפים אותי. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא מנפנפים. הם לא נתנו תשובה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא. נתנו, נתנו. אחד אמר שזה למדינות מאוד נחשלות. אני חושבת שאנחנו כבר בסביבה לא כל-כך טובה של מדינות בדירוג שלנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אתה רוצה אולי לעדכן מה הייתה הסגירה אתמול בחוק הרבנים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> את התוצאה אנחנו יודעים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רציתי לדעת מה הייתה הסגירה כדי לדעת איך יתקדם המשך החקיקה. זה יגיע לוועדת הכספים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם תקבלו רבנים או את חוק המעונות בהמשך? או גם וגם? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הם לא צריכים יותר את חוק המעונות, ולדימיר, אתה לא מבין? כי ברגע שיש חוק גיוס עם מכסה, יש להם בסיס חוקי לסבסוד אלה שלא משרתים. זה הטריק. זהו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, נאור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה תפקיד הוועדה? אני מנסה להבין. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> להעביר את הזמן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה רואה, תשובה כנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש דבר אחד שהשפענו עליו בדיונים בוועדת הכספים בשנה וחצי האחרונות? כלום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פעם היה תקציב שהיינו מעבירים פעם בשנה, אחרי זה בא פטנט של תקציב דו-שנתי. אתם המצאת פטנט חדש – תקציב רבעוני. בכל רבעון אתם מביאים תקציב מדינה למדינת ישראל. אני שואל אותך בתור חבר בכיר בקואליציה או משנה לחבר בכיר בקואליציה – מכיוון שינון פה, יש בכירות בקואליציה – לאן האירוע הזה הולך? בשיא הכנות. לאן אנחנו הולכים? לאיזו נקודה צריכה להגיע כלכלת ישראל כדי שלמישהו מהקואליציה יהיה אכפת? אתמול היה דיון על טבריה. אתה זוכר כמה ח"כים היו פה? אני לא אנקוב בשם המפלגה, הליכוד, שכמעט כל חברי הכנסת שלה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בלי לנקוב את שם המפלגה, מה היית אומר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ינון תמיד פה. בלי לנקוב, לא נקבתי. אמרתי – הליכוד. תראה את הנציגות. כלכלת ישראל קורסת, לא פחות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתמול היו רבים מחברי הכנסת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רבים, בטח, כי 82% מתושבי ותושבות טבריה – טוב או רע. אני חושב שזה פחות טוב שהם הצביעו לקואליציה, אבל שם היו המצביעים. כלכלת ישראל זה לא מעניין; זה דיון לא רלוונטי, לא ממש חשוב. לבוא, לצעוק, לצאת – נתתם את הסינק שלכם ואתם יכולים ללכת למתפקדים. הכלכלה שלנו לא הולכת לשום כיוון טוב, ונראה שזה לא מעניין את הכנסת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אחת הטענות שלהן היא שזה בגלל המלחמה. אני שואל כל הזמן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה חושב שזה בגלל המלחמה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא אמרתי מה שאני חושב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל שמעת אותי, הסברתי לך שחברות הדירוג מסתכלות גם על דברים אחרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, זה מה שהם אומרים לי כשאני מדבר איתם על הורדת דירוג האשראי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מי זה הם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ראש הממשלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ברור שהרוב זה המלחמה. ברור שיש משקל כבד למלחמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתה לא שואל את שר האוצר בעניין? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לפני חמישה חודשים שאלתי את שר האוצר שאילתה במליאה לגבי הגירעון. אמרתי שהגירעון עולה והיעד נמוך יותר. הוא אמר לי: תשמע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי אמר לך? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה מכיר את שר האוצר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם לי הוא לא עונה, אגב. אתה בחברה ממש טובה, ששר האוצר מסנן אותנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלך ושל נאור, למשל. אתם באותה חברה, וזה מה שהוא התכוון להגיד לך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה בקשר טוב עם שר האוצר? לי הוא לא עונה. כשהוא פה בדיון הוא אומר: יש לך בעיה? למה אתה לא מתקשר אליי? התקשרתי אליו פעם אחת ב-live, אתם זוכרים? הוא לא עונה. לא משנה, הכול בסדר. גם שלחתי לו סמ"ס. כששאלתי אותו על יעד הגירעון, הוא אמר לי: קודם כול, אתה לא מבין, כמו רבים וטובים מהקואליציה. אנחנו לא מבינים כלום ואין לנו מושג בכלכלה. באמת, במעמד הר סיני אתם קיבלתם את כל השכל והאופוזיציה העתידה להגיע קיבלה כלום. אנחנו חוטבי עצים ושואבי מים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אל תיקח לנו את התפקיד, תעשה טובה. אנחנו חוטבי עצים ושואבי מים. אל תיקח לנו את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בכל זאת, ש"ס, אתה אומר. אחרת, למה אתם קיימים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו משתדלים לעזור לאותם אנשים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מסכנים, באמת, המודרים בחברה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מעמד הביניים, העשירון העליון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אלה שלא בשלטון כבר 30 שנה. לא משנה, ינון, עזוב. אנחנו בבוקר, ואין לי כוח אחרי אתמול-היום. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתמול? אחרי הלילה. עד אמצע הלילה אתמול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יימנו בשלוש וחצי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כשאני פניתי לשר האוצר הוא אמר לי: תשמע, אתה לא מבין ואתה תראה, בגלל שהחישוב בתקציב – תקציב הגירעון היום הוא פאטה מורגנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש משמעות רבה לדיון כאן בנושא הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין משמעות לדיון. בעיניי לא. בזכות הדיבור שלך תגיד שיש משמעות לדיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא ביקשתי זכות דיבור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא צריך, אתה יו"ר הוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרתי שאני יודע. אני מדבר עם אנשים, גם עם ראש הממשלה, גם עם שר האוצר. לאחרונה קצת פחות אבל אני מדבר איתם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לראש הממשלה אכפת מה שקורה פה? באמת. גם אם אתה מצביע לו, מה אכפת לו? מה אכפת לו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאוד אכפת לו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אכפת לו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ככה, בגלל שאכפת לו. מה זה משנה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא אכפת לו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתמול, למשל, דיברתי איתו הרבה זמן על החטופים. הוא אמר שהוא מעוניין גם כן. לא משנה מה הייתה התשובה שלו. אני מדבר איתו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התשובה שלו בדיון שלכם, של ראשי הקואליציה, הייתה בדיון שלכם ואני לא אשאל אתכם אם כן או לא. בדיון עם ראשי הקואליציה הוא סיכם את הדיון בשני משפטים: יש לנו שני אתגרים מרכזיים במדינת ישראל: האחד, האיום האיראני והשני מהו? החטופים? כלכלת ישראל? השיסוי החברתי? עתידה של מדינת ישראל? לא, חוק הגיוס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה, נאור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה הלאה? מה אתה רוצה שנעשה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה שואל אם זה מעניין אותו – מאוד מעניין אותו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מאוד לא מעניין אותו. אני חולק עליך. אם זה היה מעניין אותו, הוא לא היה נותן לשר האוצר להתנהל ככה, אולי? אם היה מעניין אותו הביטחון האישי שלנו, נראה לך שאיתמר בן גביר היה השר לביטחון לאומי? נראה לך? נראה לך שהוא היה נותן להם לעלות להר הבית ולהתסיס את כל המזרח התיכון, ובטח ובטח ללכת נגד האג'נדה התורנית שלכם? מילא אני, מה אני קשור? אבל לא אכפת לו. לראש הממשלה לא אכפת, והכנסת הזאת הפכה להיות ריקה. אנחנו ריקים פה, הדיון פה יהיה ריק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> עקר, עקר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר. ריק, עקר. אנחנו במשחקים של מילה מקבילה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> החדר לא ריק, אנחנו פה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הדיון ריק מתוכן. סליחה על חידודי הלשון, אורית. אתה יו"ר ועדת הכספים, כפי שכבר סיכמנו די הרבה פעמים, המון המון שנים. תסכים איתי אתה שהכנסת הזאת וגם הוועדה לא רלוונטיות. אנחנו באמת הופכים להיות לא רלוונטיים. אנחנו לא מפקחים על הוועדה בכלום. אנחנו לא מקבלים תשובות. גפני, אנחנו לא מקבלים תשובות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתמול היו שני דיונים, נכון? היה דיון על טבריה והיה דיון על מסעדות. כמה כסף קיבלנו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עזוב. כמה דיונים היו על זה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> דיון ועוד דיון ועוד דיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולדימיר, כל הכבוד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה זמן זה לוקח? בוא ניקח דיונים מהעבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באיזו מהירות פתרת אתמול את חוק הרבנים? באיזו מהירות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אתה חייב להזכיר את זה כל הזמן? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את מה אתה רוצה שאני אזכיר? את חוק המעונות? את חוק הגיוס? את אופק חדש? מה יותר יעצבן אותך? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו מתוסכלים מסדרי העדיפויות, היושב-ראש. אנחנו יושבים פה ואנחנו לא מרגישים שאנחנו משפיעים. התפקיד של הוועדה הזאת הוא לפקח על הממשלה, והוועדה הזאת כבר מזמן לא מפקחת על הממשלה. צריך להגיד את האמת. הוועדה הכי חשובה בכנסת. הפכה לדרדלה, בלשונו הידועה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה אמרת בתקציב הקודם-הקודם-הקודם, שאתה לא תשב יותר בממשלה עם כספים קואליציוניים. אמרת או לא? כמה כספים קואליציוניים יש בתקציב הבא? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא יודע, אין לי מושג. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 4.1. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מעל 4 מיליארד שקל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז מה? אז יש משמעות לוועדה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, הלאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זהו, הלאה? אתה רואה למה אין משמעות? מה יש לי להמשיך? על מה אני אדבר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על מה שאתה רוצה, על דירוג האשראי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה ביקשת. תודה רבה. ינון, אתה רוצה להתייחס לפני שהם משיבים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. לא הייתי פה בתחילת הדיון, אבל זה בעצם דיון שכבר דנו בו ושוב דנים בו, ובצדק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא דנו בזה. אז זה נדחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נדחה, אבל כבר העלינו את הנושא הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> דיברנו על זה בוועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני זוכר שגם בפעם שעברה, כששאלו כמה זה ישפיע על הריביות, על ההלוואות שהמדינה לוקחת, אמרו שזה לא בדיוק משפיע וזה לא בדיוק כמו שעושים מזה. אני אומר לך את האמת, עד היום לא הבנתי איך זה בדיוק לא ישפיע. הייתי רוצה לדעת – אולי יחדדו או יסבירו – למה זה לא משפיע. ואם זה משפיע, בכמה זה משפיע ובכמה אחוזים זה עוד יגדל. מה ההיקף הכספי שהמדינה תצטרך להיכנס לגירעון בעניין הזה? אני חושב שדווקא בימים כאלה, כשאנחנו רואים את הכלכלה והיא לא טובה, לצערנו. אנחנו רואים את יוקר המחייה, ואני אומר לכם את האמת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. גם ביוקר המחייה לא עושים כלום. אתה יודע את זה. כלום. איזה בושה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא רואה איזשהו צעד. עזוב – מה שטוב לאירופה טוב לישראל ומה שטוב לישראל, טוב לאירופה. כרגע, אנחנו עדיין לא רואים שיש משהו שטוב לישראל מבחינת המחירים ויוקר המחייה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, קבוצות ווטסאפ. ראית את החוק של ביטן? ראית את החוק של ביטן? הוא כל-כך מסובך, שעד המלחמה הבאה לא יגמרו להוציא איזו הכרזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רואה שיוקר המחייה הולך ומאמיר עוד. אם אני מסתכל, למשל, על יבוא של רכבים חשמליים כדי לעודד קצת, לחסוך. בינתיים רוצים להטיל עוד מס על הרכבים החשמליים, כך שגם אלה שכבר קנו ועשו מה שצריך, הורידו להם בהתחלה את ההטבה, עכשיו מורידים להם עוד יותר, ומתחילים לתת להם שקל על כל קילומטר שהם נוסעים. גם על זה רוצים לתת. אני בא ומסתכל, ואני שואל: איזו בשורה? אני אומר את האמת. אני מאלה שיגידו את האמת וגם אגיד ביקורת על עצמנו. אני חושב שהגיע הזמן להגיד – העלה את זה גם נאור שירי – במשרד הכלכלה, עידוד השקעות, אמרו שיוסיפו. לא רק שלא הוסיפו בפעם האחרונה, הורידו. לפי דעתי בזמן הקרוב זה רק ילך וירד. מצד אחד באים ועושים צעדים. אין בעיה. עושים צעדים, צריך לעשות צעדים, גם צעדים כואבים. אבל מצד שני, כשעושים צעדים כואבים, צריך גם לתת אופק מסוים ולהראות שיש הטבות לפחות לאוכלוסיות המוחלשות. אלה שנפגעות הן האוכלוסיות המוחלשות. מה אנחנו עושים בעניין הזה? איפה התוכנית להביא משקיעים זרים, כדי שנוכל להרים קצת את הכלכלה שלנו פה? מה אנחנו עושים עם יוקר המחייה, לעומת כל הגזרות שמטילים עלינו עכשיו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דלל, בבקשה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בדיונים שאנחנו מקיימים בוועדה, אנחנו כל הזמן מתלוננים למה אנחנו לא נותנים למגזר כזה או אחר, וכך הלאה. אבל צריך גם להבין שהמדינה צריכה להביא כסף. לא היה לנו דיון שבו אנחנו שואלים איך להביא יותר כסף ממקומות שלא פוגעים באזרח. לדוגמה, המלחמה בשוק ההון. בשעתו קיימנו פה דיון, ומסתבר שאין מספיק אנשים שנלחמים בשוק השחור, בהון השחור. היה צריך להגדיל, לא לשים מחלקה אלא אגף שלם שיטפל בזה. מדברים על עשרות מיליארדים שמסתובבים בשוק השחור, וצריך להביא משם כסף. אנחנו מדברים על פטור ממע"מ על יבוא באינטרנט מתחת ל-75 דולר. מי צריך את זה? באמת, לא צריכים את זה. אנחנו פוגעים בסוחרים שלנו, וזה סכום שמגיע למעלה מ-2 מיליארד שקל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו קיימנו על זה דיון, והממשלה לא עושה את זה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לכן אני אומר שצריך לקבל החלטות ושיעשו את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מתכוון גם לנטפליקס ולאמזון שלא ממסים אותם? זאת סתם שאלה, כי בחיים לא קיבלנו על זה תשובה. בחיים לא קיבלנו תשובה אמיתית מהאוצר בעניין. פעם אחת שיגיד האוצר: אנחנו לא מתעסקים איתם. בסדר, לא מתעסקים איתם, אבל שיגידו פעם אחת את האמת. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> ינון, אני מנסה לומר שאנחנו רוצים לתת. אנחנו מקיימים פה דיונים עם עיריית טבריה אתמול וחיילי המילואים. רוצים לתת כי מגיע להם. באמת מגיע להם. מצד שני, אנחנו כחברי כנסת וכמדינה צריכים לדעת גם מאיפה להביא את הכסף. אני חושב שהאוצר צריך לעשות תוכנית ולראות מאיפה מביאים את הכסף בצורה שלא תפגע באוכלוסיות מהמעמד הבינוני או באוכלוסיות חלשות. נתתי פה כמה דוגמאות. אותו דבר בנושא שכר דירה – מה זה פטור משכר דירה? בן אדם שיש לו שתיים-שלוש דירות – נכון, יש כאלה שקנו דירה כדי שתהיה להם לפנסיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שתיים-שלוש דירות? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> יש גם כאלה, למה לא? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ברוך השם. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> נכון, יש עצמאים שרכשו דירה, אבל אין שום סיבה שלא יהיה מס בסכום מסוים על אותה שכירות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אולי לפני שאנחנו מטילים מיסים, ננסה להוציא אוכלוסיות נוספות לשוק העבודה? למשל, לא נקדם את חוק ההשתמטות? למשל, לא נקדם את חוק המעונות? או שאתם חושבים רק על המיסים – עוד מיסים. אגב, שאלת מי נהנה מ-75 דולר? הציבור הישראלי נהנה מהפטור הזה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני אומר לך שאין פה שום הנאה מהפטור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חולק עליך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה גם מתחרה בהרבה מוצרים שבארץ הם בשווקים ריכוזיים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אוקיי, תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי משיב? << אורח >> גיל כהן: << אורח >> אדוני, כבוד היושב-ראש, אני סגן החשב הכללי, שאחראי על המימון. בהקשר הזה, זה כל גיוסי החוב בארץ, בחו"ל, ובין היתר קשר עם חברות דירוג האשראי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נמצאים פה גם מאגף התקציבים? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> כן. אני אוכל להתייחס לכל השאלות על התקציב אחרי שגיל יתייחס. << אורח >> גיל כהן: << אורח >> ברשותכם, אני אתן סקירה של שלוש דקות איפה אנחנו עומדים בתקציב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> היית גם בדיון הקודם? << אורח >> גיל כהן: << אורח >> לא. לא הייתי בדיון הקודם, לא הייתי בארץ, אבל עכשיו אני כאן. בהקשר הזה, אני יכול להתחיל עם הסקירה, מה קרה מאז אותו יום נורא ב-7 באוקטובר. הגענו ל-7 באוקטובר יחסית חזקים בדירוג, כלומר, דירוג יציב בשלוש החברות. מה זה דירוג אשראי? מה מדרג דירוג האשראי? כולנו יודעים ואני רק אזכיר. הוא מדרג את יכולת המדינה לא להחזיר חוב באופן כללי, אלא את יכולת המדינה להחזיר חוב במטבע זר, במט"ח. לא בשקל אלא במטבע זר. זאת הנקודה החיובית, ואחרי זה אני אלך להסברים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> יתרות המט"ח שלנו. << אורח >> גיל כהן: << אורח >> כן. יש פה כמה נקודות חיוביות. בסך הכול, מדינת ישראל, ברוך השם, לא חסר לה מטבע זר בהקשר הזה, כשפוזיציית המט"ח היא חיובית ולא שלילית. כמובן, אני מנסה להתייחס ליתרות המט"ח, כמובן, עודף בחשבון השוטף. אנחנו מלווים נטו לעולם, יש השקעות ישירות בכלכלה, מה שנקרא flow בתחום ההייטק. התחום הזה חזק ולמדינת ישראל יש מספיק מט"ח להחזיר את החובות. כלומר, אנחנו ככה נכנסים למלחמה. בסופו של דבר, אנחנו נכנסים למלחמה, ובהקשר הזה, כמובן, צרכי המימון עולים בצורה מיידית, כמובן הגירעון שמשליך על צרכי המימון והמדינה צריכה לגייס יותר כסף. מאוד מהר, חברות הדירוג מתחילות בהליכי הורדת דירוג, כמו שציינתם, ואנחנו בעצם יורדים בשלוש החברות. דרך אגב, שלוש החברות אנחנו מדורגים A עם תחזית שלילית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גיל, אני רק רוצה להזכיר שהדוח השלילי של מודי'ס היה עוד לפני המלחמה. הוא יצא ביולי 2023. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בתקופת החקיקה המשפטית. << אורח >> גיל כהן: << אורח >> נכון. במודי'ס, עד אפריל 2023 אנחנו בתחזית יציבה, ולמעשה התחזית חיובית והתחזית הופכת ליציבה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, הבעיות התחילו עוד לפני המלחמה. << אורח >> גיל כהן: << אורח >> אבל עדיין לא צפינו איזשהו שינוי. הגענו יציבים למלחמה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מבחינת הנתונים הפיסקליים, אולי לא מבחינת המגמה של חברות הדירוג. לזה אתה מתכוון? << אורח >> גיל כהן: << אורח >> נכון. ואז אנחנו נכנסים למעשה לאירוע הזה. אני מזכיר שבפיץ' אנחנו מדורגים היום A אחרי הורדת דירוג אחת; ב-s&p מדורגים גם A אחרי שתי הורדות דירוג. היינו בעולם ה-AA. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כרגע הם אמורים לפרסם משהו שהם מצאו. תסביר על זה. << אורח >> גיל כהן: << אורח >> כן, בדיוק. במודי'ס אנחנו מדורגים הכי נמוך, בטריפל B+. אני עושה את זה במונחים כלליים כי למודי'ס יש סקאלה אחרת. שלוש החברות – תחזית שלילית. תחזית שלילית, המשמעות שלה היא שהם מסתכלים באופק של שנתיים קדימה, ושנתיים קדימה יש סיכוי של יותר מ-50% להורדת דירוג, אלא אם. ותכף נדבר גם על אלא אם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> והם גם חייבים להידרש לתחזית בעוד חצי שנה. << אורח >> גיל כהן: << אורח >> נכון, נכון. בדיוק מה שאני רוצה להגיד. חברות הדירוג, ברמת לוח הזמנים, מקיימות ועדה פעם בחצי שנה וצריכות להחליט לגבי הדירוג, אלא אם יש אירועים חריגים. ראינו בשנה האחרונה, לצערנו, שרוב החלטות הדירוג התקבלו בין הוועדות באירועים חריגים. בסופו של דבר, חברת הדירוג רואה את מצב המלחמה, מצב המלחמה יוצר אי-ודאות ומצד שני צרכי מימון שהולכים ועולים, גירעון עולה, יחס חוב-תוצר עולה וזה יוצר למעשה תחזית שלילית יותר לגבי המצב הפיסקלי, והדירוג יורד. אנחנו רואים את זה קורה. s&p לא פרסמה למעשה דירוג ביום שישי, כי כרגע הדירוג ב- s&pירד, לדעתי, לפני כמה שבועות בלבד. לכן, אין מבחינתם טעם לקיים עוד ועדה כי לא קרה הרבה. אתם יודעים, אומרים שהשווקים מקדימים את הדירוג, וזה כנראה נכון. דווקא בשבועות האחרונים רואים שיפור בשווקים, וכולם רואים את השיפור בשוק המקומי ובשוק הבין-לאומי. אני אתייחס לאירוע הזה. כרגע, דירוג האשראי מורכב מהרבה מאוד גורמים – איתנות פיסקלית, מוניטרית, המצב המוסדי, נושא גאו-פוליטי שנכנס גם במצב הכלכלי וגם במצב המוסדי וכן הלאה. כרגע אנחנו עומדים בדירוג אשראי באופק שלילי בשלוש החברות, אבל אני חושב שיש המתנה מסוימת. שוב, אני זהיר כי אני לא יודע מה יקרה מחר בבוקר. יש המתנה מסוימת והדבר הכי חשוב שהחדר הזה מדבר עליו זה נושא התקציב. חברת דירוג אשראי חשוב מאוד לראות תקציב טוב, תקציב אחראי, תקציב עם מסגרות פיסקליות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שלא משתנה בכל שלושה חודשים. << אורח >> גיל כהן: << אורח >> מסגרות כאלה שיאפשרו ודאות לשוק ההון לדעת כמה הולכים למעשה לממן, ושנית, גירעון נמוך זה לא יעד בפני עצמו. גירעון נמוך, המשמעות היא, ראשית, לייצר צמיחה יחד עם גירעון בשליטה, שמאפשר ליחס חוב-תוצר לרדת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה יפה, מה שאתה מתאר כאן, אבל החברים שאלו מה עושה משרד האוצר ומה עושה הממשלה, בעיקר משרד האוצר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בהקשר הזה, שוב, אני לא רוצה לגרור אתכם לאמירות פוליטיות וגם אין בזה שום טעם, אבל בראייה המקצועית שלכם כחשב הכללי, האם בראייה לאחור היה אפשר לעשות משהו אם ניתן היה למנוע את הורדות הדירוג שקרו בשנה האחרונה? << אורח >> גיל כהן: << אורח >> אני חושב שאין יום שאנחנו לא שואלים את עצמנו גם כאנשי משרד האוצר, וגם כאזרחים בסוף. אף אחד מאיתנו לא רוצה להוריד את הדירוג. התשובה היא: לצערי לא. עצם העובדה שיש פה מלחמה זה דבר שיצר אי-ודאות בשווקים, ואפשר לראות בשווקים יום אחרי ה-7 באוקטובר, שהשווקים הגיבו הרבה הרבה לפני הדירוג. בגלל זה לשאלתך, לא ראינו אחרי הורדות הדירוג שינוי קיצוני בשווקים, כי השווקים תמחרו את זה כבר יום אחרי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הם תמחרו את זה כבר. זה לא משהו חיובי. אתה פשוט אומר שתמחרו את זה קודם. בסדר, אנחנו מבינים את זה. מה זה משנה מתי תמחרו את זה? תמחרו את זה. נפגענו. << אורח >> גיל כהן: << אורח >> דירוג אשראי – ירידה זה דבר שלילי מאוד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה, גיל, גם קודמך בדיון – שקפו לנו את המציאות. פתאום קרה משהו שפקידים מגיעים לפה, וכל היום צובעים את הכול בצבע ורוד. דבר איתנו פשוט, דבר איתנו ישיר. שאלתי שאלות מאוד ברורות, איך אתם רואים? יש כבר ספר תקציב, הוא פורסם. הדיון הזה הוא לא בחלל ריק. זה תקציב רביעי בניגוד לעמדות הדרגים המקצועיים. הוא לא מתעסק בנורות האזהרה שמודי'ס העלו באזהרת הורדת הדירוג האחרונה – לא בתעסוקת גברים חרדים, לא בנושא הארכת הגיוס על מהגזר המשרת, לא בנושא המוסדי והחקיקה המשפטית, לא בנושא ההייטק, למה s&p עוצרת עוד דירוג, ואיך יתפסו פתיחת תקציב רביעית? אלה השאלות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, את רוצה שהוא ידבר או שאת רוצה להגיד? אמרת את הדברים, העלית את העניין. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הוא לא - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, הוא לא. מה את רוצה, שנביא פקידים אחרים? הוא דווקא מדבר לעניין. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הם כאילו מחליקים את הכול. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להעלות שתי נקודות קטנות, גם בהמשך למה ששאלתי. אם אני לא טועה, גם בדוחות של חברות – אני לא זוכר באיזה דוח בדיוק – ציינו שזה לא רק מלחמה אלא גם מדיניות הממשלה. למשל, מדיניות פיסקלית אחראית, סגירת משרדים מיותרים, ביטול כספים קואליציוניים. הם כן דיברו על זה. מה אתם חושבים? דבר שני, כמה זה יעלה לנו בסוף? כמה זה עלה לנו השנה וכמה זה יעלה לנו בשנים הקרובות? << אורח >> גיל כהן: << אורח >> אני ממש אתייחס לשתי השאלות שלך ולשאלות שלך. שאלת שאלה אחת, למה אנחנו לא משתמשים בערבויות ארצות הברית. התשובה די פשוטה. מדינת ישראל, המדינה כמדינה, כל עוד היא יכולה לממן באופן עצמאי, וזה לא אגו, כלומר, מדינה שיכולה לממן באופן עצמאי, כדאי לה לממן באופן עצמאי. למה? כי גם אם היום זה טיפה יותר יקר מהאלטרנטיבה של ערבות ארצות הברית, עצם הנגיעה במכשיר הזה מראה לשווקים וגם לדירוג, אבל בעיקר לשווקים, שלמעשה אנחנו לא יכולים לגשת לשוק באופן עצמאי. ואז השוק יודע שהמדינה לא בטוח תיגש יותר לשוק באופן עצמאי, כי היא לא יכולה. נכון, אולי היום זה יחסוך לנו בתשואות, אבל בתפיסה של השוק, לא היום אלא בעוד חודש, בעוד חודשיים, בעוד חצי שנה, אנחנו נשלם על זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל ישראל עשתה את זה בעבר, וזה לא פגע בזה שאחר כך הדירוג שלנו צמח. << אורח >> גיל כהן: << אורח >> אני אגיד לך מתי ישראל עשתה את זה. ישראל עשתה את זה בשנת 2003, כשהתשואה בישראל הייתה 12%. כלומר, היינו במשבר מאוד מאוד קשה עם 12% תשואה. המדינה כמעט לא יכלה לגייס ב-2002. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה 12% תשואה? ריבית? << אורח >> גיל כהן: << אורח >> תשואה לעשר שנים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת הריבית שהיינו צריכים לשלם כמדינה למי שהשקיע באג"חים הממשלתיים, הדולריים? זה מה שאתה אומר לי? << אורח >> גיל כהן: << אורח >> כן. היום הריבית היא 4.8% בגדול, 4.7% לעשר שנים; אז היה 12%. באמת, משבר מאוד מאוד קשה. המדינה לא יכלה לגייס אפילו בשוק המקומי הסחיר, אז הלכנו לערבות ארצות הברית. כאחד שהרבה שנים באוצר, אני יכול להגיד שלקח הרבה מאוד שנים לשקם את האירוע הזה, להחזיר את מדינת ישראל למסלול של מדינה ריבונית שיודעת להנפיק. בקטע הזה, זה קצת חבל לחזור לשם. לשאלה השנייה, כמובן שיש עלייה בהוצאות הריבית, אנחנו גם רואים את זה. זה משהו ברור לגמרי. תיקחו אפילו כלל אצבע, כל 100 מיליארד שקל, ריבית, תוספת לצרכי מימון – היום הריבית היא 4%, למרות שמגייסים חלק יותר וחלק פחות, לוקחים עוד 4 מיליארד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> להערכתכם, מה הריבית העודפת שאנחנו משלמים על הורדות הדירוג? << אורח >> גיל כהן: << אורח >> קשה מאוד לדעת על הורדות הדירוג, כי ראינו את השווקים מתמחרים את זה הרבה לפני. קשה מאוד לדעת איפה היינו לולא השווקים היו מתמחרים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם אתה מסתכל שנה אחורה, באיזו ריבית גייסנו לפני שנה ובאיזו ריבית אנחנו מגייסים היום? << אורח >> גיל כהן: << אורח >> גם פה יש שני תהליכים. התחלנו לפני שנה בגדול סביב 4%, עלינו לכ-5%, וירדנו לכ-4.5% בנמוך. מאז אנחנו נעים בין 4% ל-5%, אז קשה מאוד לראות איפה בדיוק גייסנו. ברור שיש איזושהי עלות עודפת לריבית, אבל בעיקר רוב העלות העודפת, בניתוח שאנחנו עושים, מגיעה מצרכי המימון. בסוף מגייסים הרבה יותר, ויש פה צרכי מימון לצורך המלחמה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מלווה מהציבור, מה שהיה פעם מלווה ביטחון, מלווה מלחמה – עלה רעיון כזה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זאת אומרת? אתה לווה מהציבור. אתה מעלה לו את המע"מ, כל התקציב הזה הוא מלווה מהציבור. מה זאת אומרת? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אגב, רוב החוב פנימי בעצם, לא? << אורח >> גיל כהן: << אורח >> פנימי, פנימי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מקפיאים העלאות שכר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, דלל שאל שאלה, אני מבקש תשובה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לנו דווקא שיח מקצועי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. הוא רוצה תשובה על השאלה הזאת. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הוא אומר לאורית: אל תתקפי את אלי, כי הוא רק שאל שאלה, אבל אני סולח לה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אלי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, תשובה לחבר הכנסת דלל. << אורח >> גיל כהן: << אורח >> אני אענה על המלווה. מלווה זה גם אותה סיבה. מתי נלקח מלווה בפעם האחרונה? בשנות השמונים מה שנקרא מלווה חובה, שלמעשה בא לממן. למה נלקח מלווה? כי שוק ההון פה בשנות ה-80' לא היה. לא היה שוק הון בטח אחרי המשברים של שנות ה-80', והאינפלציה שהייתה פה. לא היה שוק אג"ח מקומי סחיר. היום, ברוך השם, יש לנו שוק אג"ח מקומי סחיר טוב. אנחנו מנפיקים בכל שבוע כ-4-3.5 מיליארד, והמדינה יודעת להתממן. בהקשר הזה, אם נלך להעמיס עוד יותר נטל על האזרחים במלווה חובה, אני חושב שזה גם יקר, גם לא סחיר, וגם שנים רבות כולנו נשלם את זה כאזרחים. אני חושב שלא יעיל כרגע לעשות את זה, כי המדינה יודעת להתממן והשווקים טובים. אני לא רוצה להגיד טובים, אבל בסך הכול השווקים בסדר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אתה אומר שיש חלופות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאל אותך ולדימיר אם היינו יכולים לעשות משהו בדיעבד. אתה אומר שכנראה שלא. אני אגיד לך דבר אחד שהיינו יכולים לעשות, והתרענו על זה פה בוועדה – להביא עוד תקציב. אמרנו, תגדילו כבר אז את התקציב. או למשוך אותו עד סוף השנה. הרי כשמסתכלים עלינו בעולם, זה שונה אם אנחנו מביאים תקציב פעמיים, פעם אחת או ארבע פעמים. ואנחנו נכנסנו עכשיו לאירוע של ארבע פעמים. השאלה היא מה אנחנו לומדים מזה אם בתקציב 2025, במידה והמלחמה ממשיכה – כרגע אנחנו רואים שהמלחמה ממשיכה, היא כנראה גולשת גם לתוך ינואר, כלומר לתוך 25' – תביאו כבר תקציב יותר גדול, וגם אם נצטרך להגדיל את הגירעון, זה בסדר. זה לא בסדר, אבל זה בסדר במצב הקיים, וזה עדיף, כנראה, מאשר שיסתכלו עלינו בשווקים ויסתכלו עלינו בעולם כולם ויגידו: אתה משחק עם התקציב, בכל חצי שנה אתה מביא תקציב או בכל רבע שנה אתה מביא תקציב. מה קורה? אנחנו נכנסים למצב פחות טוב לנו, ואז שוב הדירוג ירד יותר מהר, ההערות יהיו יותר גדולות, ואז נגיד שלא יכולנו לעשות כלום. הינה, זה דבר שכן יכולנו לעשות. יכולנו אז לעצור את זה ולא עצרנו, ואנחנו מתריעים כבר עכשיו שב-25' אנחנו יכולים לעשות את זה, כדי שזה לא יקרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זאת שאלה מצוינת. אנחנו יושבים פה כל הזמן ובתקציב זאת שאלה שכולנו שואלים, אבל אפילו בפיצויים שאתם מביאים, מגיעים לפה בסוף חודש מסוים ומבקשים לעשות את מתווה הפיצויים על החודש הזה. אנחנו אומרים שאנחנו עוד מעט כבר בחודש הבא והמלחמה לא מסתיימת. אתם, כלומר משרד האוצר, נשארים עם אותה עמדה. עושים לנו טובה ומאריכים את זה בעוד חודשיים או בעוד שלושה חודשים. למה לא עושים כדי שגם חברות הדירוג יראו שנכון, יש מלחמה, אבל יש יציבות. למה הכול נעשה בדיונים כאלה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עוד שאלה לחשב הכללי בהמשך למה שדיברנו. אתה נמצא בקשר שוטף עם חברות הדירוג ועם המשקיעים. בסוף מה שקרה פה בשנה האחרונה הוא שאנחנו ירדנו ליגה. בחברה אחת ירדנו ליגה אחת, בחברה שנייה ירדנו שתי ליגות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אולי ליגה למקומות עבודה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, במצב כזה צריך לפטר את המאמן, אבל נשים את זה בצד. עד כמה הסיטואציה הזאת חמורה דווקא בהסתכלות קדימה למוניטין שלנו? ליכולת שלנו להתנהל בשווקים הבין-לאומיים ובכל ההקשרים האלה? מה אתה חושב? << אורח >> גיל כהן: << אורח >> כמובן, הורדות דירוג זה דבר שלילי, כמו שאמרנו, ואנחנו צריכים לחזור בחזרה כמה שיותר מהר לדירוג הטבעי. אני חושב שהדירוג הטבעי שלנו, אם אני מסתכל על מודי'ס, הוא בטח לא במשפחת הטריפל B. ברמת הנתונים נטו, כלומר נתוני כלכלת ישראל, אם משווים אותם למשפחת הטריפל B, אנחנו יותר טובים בתוצר לנפש, בחוב-תוצר, בגירעון וכמעט בכל הנתונים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> התוצר לנפש קרס עכשיו. << אורח >> גיל כהן: << אורח >> כן, אבל הוא עדיין גבוה מאוד ביחס למדינות, אפילו המערביות. בהקשר הזה אנחנו חזקים, ויש הרבה אתגרים, כמו שציינת, חברת הכנסת. אני חושב שהדבר החשוב מבחינתנו, מבחינת חברות הדירוג, זה לראות תקציב, מסגרות פיסקליות וחזרה ליחס חוב-תוצר יורד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> איך אתה רואה את התקציב שפורסם? אתה מדבר עם חברות הדירוג. זה חוזר לשאלה שלי, מודי'ס לא תלתה את זה רק במלחמה. אנחנו רואים מגמה של חברות הדירוג שאומרות: אנחנו מאבדות אמון בטיב ההנהגה הכלכלית. זה לא רק המלחמה והם כותבים את זה. ספר התקציב פורסם – אין בו טיפול בתעסוקה, אין בו טיפול במוסדיים. אני רק מבקשת תשובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, תודה. אגף התקציבים צריך לענות, בבקשה. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אני מאגף התקציבים מצוות מקרו. נשאלו כאן הרבה שאלות על התקציב, ואני מקווה שאני אשיב על כולן לפי הסדר. אם אני מפספס משהו, אתם מוזמנים לשאול שוב, כמובן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה אחת. לפני העברת התקציב הקודמת שאלנו אותך על הכספים האמריקניים. לא אותך, ספציפית, אלא את הבחור שכל הזמן כעס עלינו. לא אתה וגם לא ידידיה. שאלתי אתכם על הכספים האמריקנים, ולא רק אני. גם ולדימיר שאל אתכם על קרן מס רכוש, על 20 מיליארד ועוד 5.2 מיליארד. איך הייתה לכם – אני לא אגיד יושרה מקצועית כי זה מעליב, אבל איך מבחינה מקצועית אתם מביאים תקציב, כשאתם שיש בור, ואתם יודעים שבעוד חודש נצטרך לדון ולפתוח את התקציב? כולנו ידענו את זה, ועדיין זרמנו עם זה. מה זה משנה מה תגידו היום, כי בעוד חודש נבוא לפה וכל מה שנאמר פה עכשיו, לא רלוונטי בהתאם לנסיבות, ואנחנו אמורים לקבל את זה, בהמשך ללא רלוונטיות שלנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תפסיק עם הלא רלוונטי הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה אני אעשה? תוכיח שאני טועה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היום יש לנו פה דיון על סולבר. שר האוצר לא רצה לטפל בנושא הזה, והינה, הוא מביא עכשיו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הממשלה הגרועה שלכם. אנחנו צריכים לעשות ארבעה דיונים על זה. תתפטרו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היה דיון על זה אצלנו, ואנחנו מצילים את החברה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה התקנות לעכו? איפה התקנות לקריות? איפה החקיקה למילואימניקים, שמקבלים דרישת חוב מרשות המיסים? איפה שר האוצר? הוא מספח את יהודה ושומרון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה תציל את החברה, ובסוף סולומון יבוא, יעשה לך מסיבת עיתונאים, אפילו לא יגיד כלום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה נכון. אתה רוצה שאני אגיד עוד כמה דברים? אני יכול להגיד עוד כמה דברים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, אני שאלתי אותך. תתחיל להגיד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל להגיד שאנחנו לא משפיעים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא משפיעים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו לא משפיעים. לא משפיעים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה אולי משפיע, אנחנו לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היום יש לנו דיון על חברת סולבר. היום. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> דיון זה לא להשפיע. רק מדברים פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא חתם על תקנות, ואנחנו דרשנו את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בזכות מי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בזכות הוועדה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בזכותך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עוד פעם אתה עם העניין הזה. אתה היית בדיון הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה אתה רוצה, גם כשאני מפרגן לך זה לא טוב? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני הייתי כמוך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז מה אם הייתי בדיון? אתה היית כמוני? לפני 42 שנה אולי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם היינו משפיעים לא היינו מצביעים על הפתיחה של תקציב 2023 בפעם השלישית. והיית אומר לאדוני שר האוצר, לך תעשה שיעורי בית ותחזור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, הבנתי. לא יעזור שום דבר, אתם תגידו: לא משפיעים, לא משפיעים, לא משפיעים, ואנחנו כן משפיעים. אתם תישארו עם השקר שלכם ואני אשאר עם - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה משפיע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה טוען שאני משקר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משפיעים או לא משפיעים? יש היום דיון על זה. היום. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> דיון זה לא להשפיע, להשפיע זה לקבל החלטות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> להתקין תקנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לשמוע תשובות מהאוצר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה עם טבריה? מה עם העצמאים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מאשרים תקנות לשנתיים, צריך לאשר לשבע שנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון, צריך לשבע שנים. אנחנו צריכים לדבר. אבל גם שנתיים הם לא נותנים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לכמה זמן נאשר? לשנתיים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, אנחנו משחקים עכשיו לידיים של האוצר. הם צריכים לתת תשובות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> ינון, אפשר לשמוע אותו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר'ה, אנחנו צריכים להתקדם. גולן, בבקשה. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אני אגיד מילה כללית על עניין הדירוג ועל היכולת של משרד האוצר להשפיע על הדירוג. חברות הדירוג, בהסברים שלהן, באופן רוחבי כל חברות הדירוג מחלקות מן הסתם את הסיבות להורדת הדירוג למצב הגאו פוליטי ולמצב הפיסקלי של הממשלה. מן הסתם, אני לא אשיב תשובות על המצב הגאו פוליטי, ואין ביכולתי הדלה להשפיע עליו, אבל על כל העניין הפיסקלי, כמון שמשרד האוצר הוא הגורם הרלוונטי להשפיע על זה, ולנסות באמצעותו לשפר או לפחות למנוע את הורדות הדירוג הבאות. ובעזרת השם, בהמשך גם להעלות את דירוג האשראי בחזרה לרמות שאנחנו הכרנו. לשאלה הראשונה: מה עושה הממשלה כדי להתמודד עם הורדות הדירוג האלה? באופן בולט, בכל חברות הדירוג מציינים את עניין הקונסולידציה, או הריסון הפיסקלי בעברית. התכנסות בעברית, צעדי התכנסות. גם חברות הדירוג ציינו צעדים שכבר עשינו, כמו, למשל, העלאת המע"מ שתחול ב-1 בינואר 2025, ואושרה כאן בוועדה. היא צוינה לחיוב. וכן, צעדים שבכוונת הממשלה להעביר צוינו כגורמים שיתרמו לפרופיל האשראי של המדינה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה קרה עם הסיגריות בדיוטי פרי? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אני אתייחס אחר כך לצעדים ספציפיים. רציתי להגיד בתחילת דבריי שהתקציב, כמובן, יונח כאן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמובן. יהיה לנו מלא זמן ונקבל המון תשובות. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> כמו שאנחנו מכירים, ידונו פה בכל צעד, אבל בגלל שהממשלה עדיין לא הניחה את התקציב בכנסת, אני מרגיש פחות נוח להתייחס לצעדים ספציפיים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? זה עבר בממשלה. למה אתה לא מרגיש בנוח? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי עד שזה עבר בממשלה, חצי מהרפורמות כבר ירדו. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אני אתייחס, ואני לא אתחמק מלענות על שאלות על התקציב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה להזכיר שאנחנו כבר ב-12 בנובמבר. פחות מ-50 ימים לפני תחילת שנת הכספים << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אנחנו באמת עושים את מרב המאמצים כדי להניח את התקציב במועד המוקדם ביותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו ממש לא משפיעים שום דבר. זה סתם. יבוא לפה תקציב, ואיך שהוא נכנס לפה, ככה הוא יוצא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, זה מה שקורה. אתה יודע מה השתנה? אתה מקבל את מה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולדימיר, אתה איש מקצוע. איך אתה אומר את זה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא איעלב שוב, כמו שדילגת עליי בהתחלה. אתה אומר שוולדי הוא איש מקצוע, ומה אני? מילא אני, מה אורית? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מקצוען, אתה מקצוען. בשלושת התקציבים האחרונים שינינו פסיק? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תן לי דוגמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוצאתם את זה והוצאתם את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את מה הוצאנו? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם הוצאתם, רביבו הוציא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אולי הוצאת אותי מהוועדה. זה המקסימום שהוצאנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את נושא השכירויות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא יצא באמת. זה יצא ב-20%. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הפעם היחידה שהשפענו הייתה בתחילת המלחמה, בחוק הפיצויים בהתחלה. בהתחלה השפענו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, אני לא מתאמץ יותר. הלאה, גולן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> חזרו לסורם. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אני אמשיך. כתוצאה מכל המצב הזה וההמלצות של חברות הדירוג, בעצם המצב שאנחנו רואים מול עינינו, מטרת התקציב של הממשלה מבחינה מקצועית הייתה להגיש את המסגרות המאוזנות ביותר שאפשר, כמובן, תוך איזון בין מה שהציבור וההוצאה הממשלתית יכולים לשאת. זה לא גירעון נמוך, כמו שאמר כאן גיל. הגירעון שהוגש עומד על 4.3%. זה לא גירעון נמוך, לא גירעון שהיינו רוצים להיות בו בטווח הארוך. הוא גם גבוה מהגירעון המבני שלנו בגלל ההוצאות הביטחוניות הגבוהות בשנים האלה, אבל הוא גירעון שמאזן בין מסגרות פיסקליות שנראות הגיוניות מבחינה מקצועית בשלב הזה, לבין היכולת - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה בהנחה שאנחנו באמת נגיע ל-4.3%. וזה בספק גדול. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> כמובן. הכול ידון כאן בוועדות, ואני מניח שיהיו התנגדויות לחלק מצעדי ההתכנסות. יכול להיות שיהיו חלופות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> השר התחייב בפני חברות הדירוג על 4%, ואנחנו כבר ב-4.3% ועם השינויים שהיו, אנחנו כבר לא שם. השר התחייב, וחברות הדירוג כתבו: נחיה ונראה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תגיד, אתה מאושר מהממשלה שאתה יושב בה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגיד לי, אתה רוצה לעשות סימפוזיון? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה מאושר או לא? ברצינות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי, תסיים, בבקשה. תענה יותר מהר כי אנחנו חורגים ממסגרת הזמן. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> בסדר גמור. הייתה גם שאלה מה ניתן לעשות כדי למנוע את הורדות הדירוג האלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שאלתי מה היה ניתן לעשות ומה ניתן לעשות קדימה. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> וגם מה ניתן לעשות כדי לא לפתוח את התקציב בשנה הבאה, כמו שאנחנו נאלצים לעשות בשנה הזאת. אני אתייחס גם לפתיחת התקציב שהזכרת. אני מזכיר שהתקציב שאושר כאן לשנים 23' ו-24', מראש, התקציב המקורי שאושר כאן בחודש מאי 2023, היה עם גירעונות של 0.9% לשנת 2023 ו-0.8% לשנת 2024. הצעד הזה, בעצם הכרית הפיסקלית הזאת או מרווח הביטחון הזה ששמרנו, אי-אפשר לדעת מה היה קורה לדירוג האשראי שלנו לו היינו מאשרים אז גירעונות, למשל של 4% ו-5%. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל מה זה שווה אם פרצנו את זה עוד לפני המלחמה? עוד לפני המלחמה פרצנו את זה. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> הירידה בתחזית ההכנסות היא לא בממדים של הגירעון שהגענו אליו בסופו של דבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולדימיר, אני רוצה להתקדם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא רוצה שנצייר פה איזושהי מציאות ורודה שלא קיימת. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> לא, לא, אבל זה נכון. זה נכון שבאותו עניין, גם ההתייקרות עם העלייה בגירעון מעל 0.9%, גם אז, לו היינו באים עם גירעון של 3%, הוא היה נהיה 3.5% או 4%. לכן, יש חשיבות גדולה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וסיימנו את 2023 עם 4.4%. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אני חושב שהגירעון ב-2023 היה 4.1%. אני אומר שהממשלה אז, היה חשוב לה לנקוט בצעדים מרסנים כדי להכין את עצמה ליום של משבר, בדיוק כדי לשמור על איזשהו מרווח גם בהיבט של דירוגי האשראי. לעניין השאלה על פתיחת התקציב ומה נעשה בשנת 2025, כך שאם נופתע או שתרחיש התקציב לא יתממש ובסוף תהיה לחימה בשנת 2025. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> או שאפשר לא להפתיע את עצמנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תקציב 2025 מבוסס על זה שאין יותר לחימה בשנה הזאת? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש היגיון למה אנחנו שואלים. ישבנו פה בסוף ספטמבר. אישרנו את התקציב האחרון ב-24 בספטמבר, ואני אמרתי שאנחנו ניפגש פה בעוד חודש-חודשיים עם תקציב נוסף מספר שלוש או ארבע, ואחרי הורדת דירוג מס' 5. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כולנו אמרנו, כולנו אמרנו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וזה מה שקרה. אמרנו לכם שזה יקרה, אז למה לעשות את זה? אני באמת לא מצליח להבין. הייתי רוצה לבוא בטענות ישירות לשר האוצר, אבל אני נאלץ לפנות אליכם כי אתם יושבים פה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שר אוצר שהוא פאטה מורגנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למען הסר ספק, אני מאוד מכבד אתכם. אני חושב שאתם עושים עבודה מצוינת בתנאים בלתי אפשריים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> ההנחה היא שיש מלחמה ב-2025? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אני מייד מתייחס. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הוא לא אומר. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אני מתייחס עכשיו, חבר הכנסת דלל. תרחיש הבסיס בתקציב הזה הוא שאין לחימה בשנת 2025 – בבקשה, תנו לי להשלים. אין לחימה בשנת 2025, אבל הגירעון של 4.3%, מעליו הממשלה כבר אישרה מסגרת מותנית של חצי אחוז תוצר למקרה שבו תימשך הלחימה או שיהיה צורך להמשיך עם הפינויים. במצב כזה, אין צורך לפתוח את התקציב ויש פרוצדורה של כמה תנאים מתלים באישור של ראש הממשלה ושר האוצר – אני לא אכנס לזה. באותו רגע אין פתיחה של חוק התקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאתה אומר לי שיש איזשהו מנגנון, גם המנגנון הזה הוא לא בור ללא תחתית. אם נצטרך להוסיף עכשיו עוד 35 מיליארד, אני לא חושב שתוכל להוסיף 35 מיליארד או 50 מיליארד בתקציב בלי לפתוח אותו. אתה יוצא מנקודת הנחה שהמלחמה לא תגלוש לתוך 2025, וכרגע לא רואים את זה. אנחנו לא רואים שאנחנו מפסיקים בצפון וגם לא בדרום. גם לפי השיטה שלך, שעד ינואר 2025 המלחמה תיפסק, רק בשביל להחזיר את התושבים – אל תשכח שתצטרך בעוד כמה חודשים להחזיר תושבים מיישובים ש-50% מהם לא נמצאים בפינוי, אלא הם גמורים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין בתים, אין כבישים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בתים שם, פשוטו כמשמעו. עסקים שנמצאים שם, צריך להפעיל אותם, להחזיר אותם, לתפעל אותם שם. אי-אפשר להתייחס לזה שאין מלחמה. יכול להיות שהתותחים יפסיקו לירות, הכול בסדר, אבל גם לא נכון להגיד את זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לחזק את ינון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני גם מחזק אותו. מה שינון אומר הוא תקדימי בכנסת ישראל, שצריך לחשוב לעתיד. כשאנחנו מדברים על החזרת התושבים, ינון אומר שאתה לא מחזיר תושב לאיזה בית וירטואלי בענן, אלא לבן אדם אין כביש, אין עסקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ברור, נאור, השאלה ברורה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עוד לא שאלתי. אתה רוצה לקצר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בדיוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רציתי בכל זאת שאלה. התחזית שלכם היא המפונים חוזרים בינואר 2025 ושהמלחמה נפסקת ב-2025. מה המנגנון שקבעו ראש הממשלה ושר האוצר לחצי אחוז? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נאור, מספיק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זאת שאלה חשובה. אמרת שיש מנגנון, שאם במקרה והמלחמה נמשכת, חצי אחוז מהתוצר באישור שר האוצר וראש הממשלה. הוא מנגנון שפתאום מזרים כסף? זאת קופת חיסכון? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להתעכב על מה שאמרת ולהצטרף לינון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מסכים, אני לא מאפשר יותר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה תמיד כשזה מגיע אליי, אי-אפשר לדבר? למה תמיד זה קורה? למה כולם יכולים לדבר עשר דקות וכשאני רוצה להשלים את ינון, אי-אפשר? דיברת על נקודה מאוד חשובה, שאני שומעת עליה לראשונה. אתה בעצם אומר ששר האוצר הצהיר שיהיה 4% גירעון, ואתה מספר עכשיו שהתקציב של 2025, יש בו איזה מנגנון אוטומטי עם עוד חצי אחוז. מה יכול להיות הגירעון האפקטיבי באמת? כלומר, אנחנו מאשרים מראש גירעון עם קליק שהוא יהפוך ל-5%? זה דבר שלא ידענו עליו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השלמת את השאלה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מאפשר יותר לאף אחד לשאול שאלות. אני רוצה לסיים את הדיון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה דיון מאוד חשוב. מאוד מאוד חשוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעשה עוד דיון כזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מנסה לעשות את זה ענייני, ואתה כל הזמן מתעצבן. לשם מה אנחנו מקיימים דיון? אם אני שואלת ולא מקבלת תשובות, אז בשביל מה אנחנו מקיימים דיון? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אורית, הוא לא מתעצבן עלייך, הוא מתעצבן על שר האוצר. זה על שר האוצר ולא עלייך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אענה לך אחר כך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם לא ענית לי מדוע עיכבו את הוצאת הדוח. לא ענית לי על זה. שוב לא ענו לי על זה. << אורח >> גיל כהן: << אורח >> עניתי על זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> לשאלת חבר הכנסת אזולאי, תקציב המסגרות בתוך הגירעון של 4.3% כולל, כמובן, כסף להשבת התושבים הביתה, לשיקום, לכבישים. יש תוכנית שעוד לא התקבלה החלטה בדיוק על פרטיה, אבל יש לזה כסף בתוך המסגרות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא התקבלה החלטה על פרטיה? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> לא. הממשלה החליטה על תוכנית רב-שנתית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> החליטה? הממשלה גם החליטה על הקמת קבינט חברתי-כלכלי לפני שנה וחצי. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> כל מה שאנחנו דנים פה זה החלטת הממשלה על התקציב, שתוגש לכאן באופן מפורט. בגלל זה לא רציתי להיכנס לפרטי פרטים. בתוך המסגרות יש התייחסות להשבת התושבים הביתה. במידה שהתרחיש יהיה חמור יותר ממה שאנחנו מניחים, יש באפר של חצי אחוז תוצר לתת מענה. אם התרחיש יהיה קיצוני יותר, אכן, התקציב לא יידע לעמוד בזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה המנגנון הזה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה אומר על הגירעון? 4.3% אם אתה מפעיל את החצי אחוז. מה תהיה התוצאה? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> 4.8%. זה לא צריך להפתיע, כי זה פורסם בהחלטות הממשלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מתעכבת על זה בכוונה. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> בוודאי שאם התרחיש יהיה קיצוני יותר מהתרחיש שאותו אנחנו מניחים בבסיס בניית התקציב, הגירעון לא יהיה 4.3% אלא 4.8% . ואם הוא אפילו קיצוני יותר מכך, ותהיה מלחמה עצימה בעוד חזיתות, והרבה דברים שאי-אפשר לספר, המסגרות לא יעמדו בזה. צריך להבין שיש down side גדול מאוד לקבוע מסגרות גדולות מדיי וגירעונות גבוהים מדיי, אפרופו כל הדיון שלנו על הדירוג, למקרה שהתרחיש יהיה קיצוני הרבה יותר ממה שאנחנו מניחים כרגע על פי ההערות. ולכן, המסגרת של חצי אחוז תוצר נועדה לאזן בין זה שלא לבוא לכאן ולפתוח את התקציב במהלך השנה בגלל האותות השליליים שזה שולח לשווקים ולחברות הדירוג, ועם זאת, לא לקבוע מסגרת גבוהה מדיי, ואחר כך יתברר שלא צריך אותה. זה לעניין של תקציב 2025. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הכסף מארצות הברית, מה קורה איתו? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אני לא זוכר בעל פה את כל התנאים המתלים לפתיחת הקופסה, אבל אם הובנתי כאילו ששר האוצר יחליט ו-10 מיליארד שקל יוזרמו לקופת המדינה – זה לא המצב. זה יפורט, כמובן, בחקיקה, בחוק ההתאמות הפיסקליות שיוקדש לו סעיף בשביל זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה עם הפתיחה הרביעית של התקציב? מה התשובה לזה? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> עניתי גם בדיון הקודם, הדומה, שהתקיים כאן לפני כשבוע. אנחנו חשבנו מבחינה מקצועית, וגם את, חברת הכנסת, הזכרת את זה, שלא נכון היה בשלב ההוא לפתוח את התקציב. הייתה לזה דחיפות בגלל הכסף לפינויים. אנחנו חשבנו שהם יגמרו עד ספטמבר, וניתן לתעדף את הוצאות הממשלה בשלב הזה ולהידרש לסוגיה הזאת מאוחר יותר, כאשר תהיה ודאות ברורה יותר לגבי הכספים של הסיוע האמריקני, שמתעכבים. דעתנו המקצועית לא התקבלה ולכן הבאנו לכאן את התקציב של הפינויים. כמובן, ניאלץ לפתוח שוב את התקציב במידה ותהיה הצעה קונקרטית - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אתה תצטרך לבוא לפה הרבה פעמים עכשיו. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אני תמיד שמח לבוא לכאן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 3.5 מיליארד של האמריקנים, הכסף הגיע או לא הגיע? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> 5.2. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היו 5.2 ו-3.5. הגיע או לא הגיע? הופקד? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אני יכול לבדוק. יכול להיות שבחשב הכללי יודעים יותר טוב ממני מה הופקד ומה לא הופקד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא הופקד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרו לנו שזה יופקד תוך יומיים-שלושה-שבוע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא נכון, הם לא ידעו להבטיח כלום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> על 3.5 אמרו שכן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה, ולדימיר. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> הסכום המדויק יובא לכאן, כמובן, בחלוקה מה לא הופקד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עורכת הדין איריס שפירא, את רוצה? אבל ממש בקצרה. אנחנו חרגנו מהזמן. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> אני עורכת דין מאימהות בחזית הפרלמנטרית. לפני שבוע היה דיון ראשון על הורדת דירוג האשראי, ומאז שבוע שעבר, כשעוד לא הגענו לפתרון איך מתדיינים עם ההערות של מודי'ס, איך לא להוריד את דירוג האשראי, והם המליצו לצמצם משרדים, לצמצם כספים קואליציוניים, להגיד את הפריון ואת הצמיחה, מאז בינתיים רק הוחמר המצב – נפתחו עוד משרדי ממשלה, אתמול קידמו עוד חוק רבנים שתהיה לו עלות על תקציב שר הדתות, שיצטרכו גם אותו להגדיל. מדברים על חוק המעונות, שגם יעלה כסף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סליחה, סליחה, עם חברי הכנסת אני לא מתווכח. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> רגע, עוד לא סיימתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עוד לא סיימת, אבל את אומרת דברים לא נכונים. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> לא נכונים? אין לזה עלויות תקציביות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ממש לא. את לא מבינה מה שאת מדברת. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> אני מבינה קצת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את לא מבינה מה שאת מדברת, וסליחה שאני אומר לך את זה. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> מי שיממן רבנים נוספים זה חוק הדתות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי דיבר שם על רבנים נוספים? את יודעת על מה מדובר בחוק? << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את קראת את החוק? << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> כן, כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אני אומר שלא, כנראה לא שמעת. זה לבוא לפה, להפריח סיסמאות – זה לא מכובד. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> אני קראתי קצת את החוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שומע פה את כולם בצורה הכי מכבדת שיש. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> אז תן לי לסיים את מה שיש לי להגיד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל את מדברת דברים שאינם נכונים, את זורקת סתם סיסמאות וזה לא נכון. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> את מדברת על החוק הקודם. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> כל עיר שיש בה למעלה מ-50,000 תושבים, צריכים להיות בה עוד רבנים, כשאין לערים האלה צורך. גם ערים חילוניות שלא צריכות רבנים, יקבלו שכר כל חייהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי דיבר על זה? על מה את מדברת? את לא יודעת על מה את מדברת. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> אני יודעת וקראתי את הצעת החוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> החוק ניסה להסדיר את תקצוב המועצות הדתיות, שכרגע נמצא וגם ככה הוא קיים. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> אנחנו נראה את זה אחר כך בתקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על פי משרד המשפטים ומשרד האוצר שביקשו להסדיר את זה. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> במקום לקצץ בתקציבים שלא צריכים, ולהעלות תקציבים של מה שכן יצמיח מנועי צמיחה, יש גם את חוק ההשתמטות עם הרבה יותר חיילים מילואימניקים במקום חרדים, שהעלות שלהם היא פי 11 לחייל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> רוצים גם ליישב את איו"ש, וזה גם יעלה לנו בעוד מלחמה ובעוד חיילים שאין לנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבנו מאיפה באת, הכול בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המסר הועבר. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> אתם לא עושים שום דבר כדי לצמצם את הגירעון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את יכולה לחזור למי ששלח אותך - - - << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> אף אחד לא שלח אותי, אני עורכת דין עצמאית. אף אחד לא שלח אותי, אני אזרחית מודאגת כי הנכדים שלי עוד ישלמו את הגירעון שאתם מייצרים ואת המלחמות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מספיק, תודה רבה, תודה רבה. << אורח >> אירית טויטו: << אורח >> אני אדבר בקצרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ממש בקצרה. << אורח >> אירית טויטו: << אורח >> אני מפורום ההייטק למען ישראל. אני רוצה להעיר כמה הערות לגבי הדברים שנאמרו כאן מצד האוצר. חמש הורדות דירוג היו השנה, כולן תחזית שלילית. לכולם משותף חוסר אמון בעמידה ביעדים של האוצר, כי אנחנו שוב ושוב מציבים יעדים ולא עומדים בהם, כולל תקציבים וכו'. הם כבר לא מתייחסים לתחזיות שלנו, הם מתייחסים אך ורק למעשים. הדוח של s&p שהיה אמור לצאת בימים האחרונים, הוקפא באופן פתאומי וחריג. הוא היה אמור לצאת, והוא הוקפא, בין השאר, בקורלציה לתזכיר שפורסם ביום שישי לגבי פריצת הגירעון בתקציב 2025. כלומר, העובדה שאנחנו ממציאים כל מיני מנגנונים אוטומטיים לעדכון הגירעון, לא עובדת על אף אחד. חברות הדירוג רואות את זה והן, בהתאם, מתגמלות אותנו בדירוגים הולכים ויורדים עם תחזית שלילית. אני רוצה להגיד עוד משהו. נאמר כאן קודם שסומכים על השקעות שיבואו מההייטק. ההייטק סופר מושפע מדירוגי אשראי שליליים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הן ברחו עכשיו, וזאת אחת הבעיות הגדולות. << אורח >> אירית טויטו: << אורח >> כי אתה לא רוצה להשקיע במקום שדירוג האשראי שלו נמוך, כי אתה יודע שזה כסף שאולי לא יחזור. השקעה היא כדי להביא תשואה, ולא משקיעים בנו כי אנחנו נחמדים, למרות שאנחנו מאוד משתדלים. זאת אומרת, אם לא נייצב את המערכת הכלכלית ולא ננהל בצורה מסודרת עם תקציב שלא נפתח בכל חודשיים-שלושה, עם יעדים שמכריזים עליהם – אנחנו עומדים בהם. המילה של שר האוצר חייבת להיות שווה משהו – אנחנו נשלם על זה מחיר יקר, גם בהכנסות. לסמוך על יתרות המט"ח שיבואו מהייטק עוד השקעות? זאת טעות, אם פוגעים בדירוגים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אנחנו נמשיך את הדיון בכל מקרה ואנחנו נצטרך לקיים דיון נוסף. אני נאלץ לעבור כבר לסעיף הבא בסדר-היום. תודה רבה לכם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:20. << סיום >>