פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



46
ועדת העבודה והרווחה
12/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 295
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, י"א בחשון התשפ"ה (12 בנובמבר 2024), שעה 11:41



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון) (חובת תרומה של מזון עודף), התשפ"ד–2024, של ח"כ ינון אזולאי << הצח >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר
אלמוג כהן – מ"מ היו"ר 
דבי ביטון


חברי הכנסת:
ינון אזולאי
יסמין פרידמן


מוזמנים: 
	יוכי אילוז
	–
	מנהלת תחום בכיר עזבונות ותמיכות - ביטחון תזונתי, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	סא"ל ורד גבאי
	–
	רע"ן טלם - אט"ל, צה"ל, משרד הביטחון

	רס"ן נעמה גת
	–
	יועמ"ש אט"ל, צה"ל, משרד הביטחון

	סא"ל עידן יוסף
	–
	ר' מינהל ההזנה - אט"ל, צה"ל, משרד הביטחון

	צביאל גנץ
	–
	עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

	רותם שמאי
	–
	מנהלת תחום אסטרטגיה וחדשנות, המשרד להגנת הסביבה

	רב כלאי אסתר אלאשווילי
	–
	ר"צ בקרת מזון והדרכה שב"ס, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק דורית וורמן
	–
	ק' חו' הבטחת איכות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	בטי טגניה
	–
	עו"ד, ייעוץ משפטי, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק הדר פרשר קצב
	–
	קמ"ד משפט מסחרי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	יששכר וייס
	–
	עוזר משפטי ליועמ"ש כב"ה, המשרד לביטחון לאומי

	נטלי יוסף
	–
	ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

	דקלה ראובן
	–
	מתאמת פיקוח ארצית, משרד הבריאות

	נעמה רוט
	–
	משפטנית, משרד המשפטים

	אלי בראל
	–
	סמנכ"ל תפעול, כנסת ישראל

	יותם ארנסברג
	–
	כלכלן, מרכז השלטון המקומי

	גידי כרוך
	–
	מנכ"ל ארגון לקט ישראל

	רוית דינמז יחזקאל
	–
	עו"ד, סמנכ"לית משפט, ממשל והון אנושי, ארגון לקט ישראל

	שלו זרקה
	–
	מנכ"ל עמותת היו שלום - המצפן לירושלים

	יקותיאל אזרחי
	–
	סמנכ"ל עמותת היו שלום - המצפן לירושלים

	גלית וידרמן
	–
	סגנית בכירה, מינהל רשות החברות הממשלתיות

	בקי כהן קשת
	–
	עו"ד, הפורום למאבק בעוני



	




משתתפים באמצעים מקוונים:
	
	

	אלון קינסט
	–
	מנהל מינהל הרכש הממשלתי, משרד האוצר

	עמיר עופר
	–
	עו"ד, מנהל ענף המזון, איגוד לשכות המסחר





ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת
מיכאל קוסאשווילי
מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון) (חובת תרומה של מזון עודף), התשפ"ד–2024, פ/2417/25 כ/1055 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. י"א בחשון תשפ"ה, 12.11.2024. הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון) (חובת תרומה של מזון עודף). 

אנחנו כבר בישיבה רביעית אני חושב בעניין הזה. אני מאוד רוצה אם אפשר להתקדם לקראת סיום אם אפשר, אם יש הסכמות. אולי נפתח בהקראה?

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

אנחנו באמת נמשיך בהקראה, באמת מהנוסח הקודם. אני רק אציין שהיו כמה עדכונים בנוגע לגופים שעליהם יחול החוק. ונתחיל מההקראה של גוף ציבורי בהצעה. הוועדה באמת ביקשה מאתנו להכין נוסח עדכני ומותאם לעניין התחולה של החוק ולעניין בעצם הגופים שהחוק יחול עליהם. הכנסנו בו עוד כמה עדכונים. כמובן שברגע שנעדכן שיש שינויים בנוסח, גם מהקראה ראשונה וגם בנוסח שלפניכם, אז נציין את זה. 

אנחנו נמצאים בעמוד הראשון, בתחילת העמוד, אחרי הגדרת "ארגון לחלוקת מזון ייבוא". 

	תיקון סעיף 1
	1.
	
	

	
	
	(2)
	אחרי ההגדרה "ארגון לחלות מזון" יבוא:

	
	
	
	""גוף ציבורי" – כל אחד מאלה, למעט מוסד רפואי כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940:



זו בעצם החרגה שהמטרה שלה היא בעצם לשמור על בריאות המזון ולמנוע תרומה של מזון מבתי חולים. זה לעמדת משרד הבריאות, שביקש באמת להוריד את מוסדות הבריאות. 

	
	
	
	
	(1) משרד ממשלתי ויחידת סמך, למעט יחידות סמך של משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;



אלה בעצם יחידות שליבת הפעילות שלהן מסווגת. 

	
	
	
	
	(2) הכנסת;

	
	
	
	
	(3) משרד מבקר המדינה;

	
	
	
	
	(4) רשות מקומית;

	
	
	
	
	(5) חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975;




 << אורח >> סא"ל עידן יוסף: << אורח >>  

פה החרגת את כוחות הביטחון, אתה לא מדבר עליהם בהצעה החדשה. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

כרגע לא. כרגע כוחות הביטחון ההגדרה שלהם נמחקה והכנסנו בהחרגה את יחידות סמך של משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה. 

 << אורח >> סא"ל עידן יוסף: << אורח >>  

על זה יש לנו התנגדות. רק תגידו לנו מתי. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

נשמח. רק נמשיך בהקראה ובעצם נתקדם. 

 << אורח >> סא"ל עידן יוסף: << אורח >>  

אוקיי. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

	
	
	
	
	(6) חברה עירונית;

	
	
	
	
	(7) תאגיד שהוקם בחוק או מכוח סמכותו של שר שניתנה בחוק;



אנחנו נציין רשימה חלקית של התאגידים. אלה בעצם תאגידים סטטוטוריים שבעצם נחקק חוק שמסדיר את ההקמה שלהם. למשל המוסד לביטוח לאומי, בנק ישראל, רשות שדות התעופה, רשות ניירות ערך. זאת בעצם רשימה חלקית, דוגמה של חלק מהתאגידים שבעצם הוקמו בחוק. ככל שבתאגיד כזה יש 500 סועדים שאוכלים בחדר אוכל שלא ביום אחד וככל שבעצם הצעת החוק רלוונטית אליו בהתאם לתנאים שהוגדרו כאן, אז גם הם יחויבו לתרום מזון עודף. 

	
	
	
	
	(8) מועצה דתית;

	
	
	
	
	(9) צבא הגנה לישראל;

	
	
	
	
	(10) משטרת ישראל;

	
	
	
	
	(11) שירות בתי הסוהר;



כבר עכשיו נציין באמת בנוגע לעניין תחולה של החוק על הצבא, על המשטרה ועל שירות בתי הסוהר. כרגע בנוסח הנוכחי בעצם הם בתוך ההצעה ובהמשך, אולי שנייה נתייחס לזה, יש בעצם איזה שהן התאמות שהם יהיו מוסמכים לעשות בעצם בנוהל. בהסדר שדומה לחוק בריאות הציבור (מזון). יש הסדר שגם אומר שבעצם החוק יחול באופן כללי על המדינה ושם בהמשך בעצם בסעיף 317 מצוין שגופי הביטחון יוסמכו בהסכמת השר הממונה עליהם לעשות התאמות בנוהל. אולי נקרא רק את ההסדר מהחוק הזה. בעמוד 5 לחוק, אנחנו נקריא את ההסדר. סעיף 2א(ו). 

"השר הממונה", השר הממונה זה בעצם השר שיהיה אחראי על כל אחד מהגופים. השר לביטחון לאומי לעניין השב"ס ולעניין המשטרה, ושר הביטחון לעניין בעצם הצבא. 

"השר הממונה, בהסכמת שר הרווחה" – אני מבין שנכון למחוק את זה, לאור העובדה שאנחנו רוצים בערך להפחית מנגנונים בירוקרטיים, "ושר הבריאות". 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

את מה אתה מוריד?

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

את המילים "שר הרווחה". 

	
	
	
	
	
	(ו) השר הממונה, בהסכמת שר הבריאות רשאי לקבוע הוראות בנוהל על התאמות ביישום הוראות חוק זה על גוף ביטחון; לעניין זה גוף ביטחון – צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר. 



אנחנו רק נציין, אולי אפילו נחדד את זה ובעצם אם אפשר לצמצם אפילו את ההיבטים של שר הבריאות, זאת אומרת שהוא יהיה מוסמך להתערב רק בהיבטים שנוגעים לבטיחות המזון. ואז הנוסח יהיה "השר הממונה רשאי לקבוע הוראות בנוהל על התאמות ביישום הוראות חוק זה על גוף ביטחון, ובלבד שההתאמות הנוגעות לבטיחות המזון ייעשו בהסכמת שר הבריאות; לעניין זה גוף ביטחון – צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר. 

אולי עכשיו באמת נשמע את העמדות של הגופים. 

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>  

דקלה ראובן, משרד הבריאות. אחראית על תחום הפיקוח. למעשה אנחנו מבקשים להתנגד להכללת הגופים הציבוריים בהתחלה, בסעיף הראשון שיש הגדרה של גופים ציבוריים ושם נמנים שב"ס, משטרה וצה"ל. 

אנחנו כן בעד להשאיר את סעיף (ו) שבו השר הממונה יקבע. אין לי בעיה שזה יהיה רק בהיבטים בריאותיים בלבד, שזה באמת מה שנוגע לנו. בהסכמת שר הבריאות בהיבטים שקשורים לבריאות המוצר או בריאות הציבור. זה אנחנו כן בעד. 

אבל בהגדרה עצמה אנחנו מבקשים שכן יוחרגו שב"ס, משטרה וצה"ל, כמו שהיה בנוסח המקורי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

איזה סיבה בריאותית יש לכם?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

גם דנו, דיברנו על זה כבר בדיון הקודם. 

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>  

כפי שציינו בדיון הקודם אדוני, אלו מטבחים שאנחנו לא מפקחים עליהם מכוח חוק המזון. בעצם סעיף 317 לחוק המזון אומר שאנחנו לא יכולים להיכנס ולפקח במטבחים האלה. לכן על מנת לשמור על בריאות הציבור ועל מנת להיות בטוחים - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

את לא סומכת על מערכת הבריאות של הצבא עצמו?

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>  

זה לא עניין של סומכת או לא. אני חושבת שזו הדרך הנכונה ביותר שאנחנו נסדיר בנוהל בין משרדי. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

הם גם נמצאים בבתי הסוהר, גם משרד הבריאות נמצא בבתי הסוהר, אני בדקתי את זה. אתם לא מגיעים לבתי הסוהר?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא מדבר על בתי הסוהר, היא מתנגדת לכל. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא, שנייה. סתם, אתם לא מגיעים לבתי הסוהר?

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>  

לא, אנחנו לא מגיעים לפקח שם. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אבל ינון, דיברנו על זה בדיון שעבר. זה כאילו אנחנו חוזרים על אותו דיון מפעם שעברה. דיברנו על זה ודנו בזה והבנו שיש מספיק פיקוח. גם בשב"ס יש להם פיקוח פנימי, גם לצבא יש פיקוח פנימי. לכולם יש את הפיקוח הפנימי. אם הייתה הרעלה כנראה שהיינו יודעים. אנחנו לא חושבים שזו סיבה מספקת משם לא לקבל תרומות. זו דעתנו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אז אני אגיד לך משהו אחר. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

זו כבר פעם שנייה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אין בעיה. במקום שאתם לא מפקחים, שאין לכם גישה בסמכות הזאת, אוטומטית זה גם לא חל עליכם. איפה חל עליכם? כשיש לכם את הסמכות. כשאין לכם סמכות אז זה חל עליהם, על הגופים עצמם זה חל. כי אם אין לך סמכות, אז זה לא נוגע אלייך. אם יש לך סמכות אז זה נוגע אלייך. 

אם את אומרת שבחוק אין לך סמכות, בסדר, אני לא בא להוסיף לך פה סמכות. אז זה לא קשור אלייך. הגופים האלה לא קשורים אלייך ולכן כל האחריות זה עליהם. ולכן אני נותן להם גם את האפשרות לתת נוהל פנימי של השר שבעצם הוא יחריג במידה מסוימת על משהו מסוים שהוא חושב ששם ביטחוני או לא יודע מה, לא להגיע לשם. וכל האוכל שיוצא משם יש לו את הביקורת שלו, הביקורת הבריאותית שלו ושל ביטחון המזון. זה עליו, זה לא עלייך. כי את לא נמצאת בסמכות החוק. 

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>  

מה שכן, המקום פה שזה כן פוגש את משרד הבריאות זה למעשה הציבור שמקבל את המזון. מהמקום הזה אני חושבת. זה נטו את האוכל, לא עניין של לבקש עוד סמכות. אני לא רוצה עוד סמכות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

בדיוק כך. אם אין לך סמכות שם, לצורך העניין, סתם לצורך העניין, אם היום את לא מפקחת על גוף מסוים ומחר קרה משהו בגוף הזה, נגיד את לא מפקחת על בריכות שחייה. לא משנה שאת מפקחת, אבל בריכות שחייה את לא מפקחת. והיה שם איזה חיידק. מישהו יבוא לתבוע אותך כמשרד הבריאות?

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>  

אבל זה עובר מהגוף הזה לאזרחים. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אבל אני לא מבינה. מה שטוב לחיילים, החיילים מקבלים את המזון הזה אבל כתרומה הוא לא טובה?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

רגע, לפני המזון שמקבלים החיילים. 

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>  

אני לא יודעת מה טוב ומה לא טוב. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אבל תעני לי. קרה והיה חיידק בבריכה שאת לא אחראית עליה. ובאו, הייתה תביעה על אותה בריכה. את קשורה לעניין? זה אזרח. את לא קשורה לעניין. את קשורה לטפל בו אולי דרך קופות חולים שהוא מבוטח שם, הכול. אבל אף אחד לא יכול להגיד שהבדיקה שלך לא הייתה טובה, כי את לא ממונה על זה. אבל לצורך העניין אם הבריכה הזאת קיימת לצורך העניין בצבא או במשטרה. עושים להם שם בריכות, אין לך גישה. וחייל או שוטר, החיידק הזה הוא נדבק מהחיידק. הוא לא תובע את משרד הבריאות. יבואו ויעשו את הבדיקות שלהם במערכת הבריאות שלהם בצבא. יבואו ויעשו בדיקות אצלם. וגם אם הוא יבוא ויתבע מישהו, הוא יתבע את הצבא, את המשטרה, לא אותך. לכן את לא קשורה פה לנושא אם את מתנגדת או לא. 

זה בסדר שאת מתנגדת, יכול להיות בדעה שלך. אבל את לא קשורה להתנגדות הזאת, כיוון שאין לך סמכות. ואת לא רוצה שאני אוסיף לך את הסמכות ואני לא בא להוסיף לך סמכות בחוק. 

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>  

העניין הוא פשוט שזה עובר, זה לא רק חלילה הרעלת מזון אצל חיילים, אלא זה עובר לאזרחים שיקבלו את המזון הזה בסוף הדרך. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אבל הסברתי לך, גם החיידק שבבריכה עובר לאזרח. הוא לא נשאר בבריכה. והאזרח הזה לא יבוא לתבוע אותך, הוא יבוא לתבוע את אותו אחד שהוא נמצא שם. אין לך סמכות, את לא נמצאת בחוק. 

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>  

נכון.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

את רוצה לחדד את זה? יחדד את זה מיכאל שמי שאין לו סמכות לא באים אליו. אבל זה מובן מהחוק. אני לא נותן סמכות ואני לא בא לשום תלונה ושום תביעה לאדם שאין לו סמכות. ולכן זה לא נמצא אצלך. הגופים האלה מתנגדים, יגידו למה הם מתנגדים. אני כבר אומר להם את התשובה, כי שמענו אותה פעם שעברה. שאנחנו מתנגדים להתנגדות שלהם וזה ייכנס. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אם משרד הבריאות לא בעניין אז למה הוצאת את משרד הרווחה? כל הרעיון היה ששר הרווחה כי משרד הבריאות לא בעניין. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא, הגופים האלה ספציפית. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

באותם גופים ספציפיים. רק בנוגע לארגוני הביטחון. באמת המטרה הייתה גם לייצר איזה שהוא מנגנון שהוא יהיה מצד אחד יעיל, שאפשר להתקין את הנהלים האלה בצורה שהיא מהירה יחסית. כי כל עוד הם לא מותקנים אז הצעת החוק בעצם פשוט חלה בלי התאמות. ולכן כדי להפחית את הבירוקרטיה ולבוא ולייצר איזה שהוא הליך שהוא יותר יעיל ומהיר, אז המטרה הייתה לבוא ולצמצם באמת את ההיבטים של שר הבריאות בכל מה שנוגע לבריאות המזון. 

אפשר כמובן להשאיר את זה רק בהסכמת השר הבריאות. אם זה יעזור כמובן, להרחיב את זה ולהגיד שכל הנוהל יהיה בהסכמת שר הבריאות, בלי היבטים שקשורים לבטיחות המזון. אבל כמובן השאלה אם זה יעשה איזה תועלת בעניין הזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אם משרד הבריאות לא רוצה את זה, אז אתה לא יכול לכפות עליהם. 

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>  

לא, אנחנו כן נרצה להכיר. אם הם מחויבים, אם בכל זאת הגופים האלה יהיו מחויבים כי זו ההחלטה, אז אנחנו בוודאי שנרצה להיות שותפים לנוהל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אוקיי. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

אז הנוסח יהיה:

	
	
	
	
	
	(ו) השר הממונה, בהסכמת שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות בנוהל על התאמות ביישום הוראות חוק זה על גוף ביטחון; לעניין זה גוף ביטחון – צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר. 




 << אורח >> סא"ל ורד גבאי: << אורח >>  

ורד גבאי, ראש ענף טכנולוגיות מזון בצה"ל. אני חושבת שזה חשוב, באופן כללי, אני רק אביע עמדה כללית. אני חושבת שחשוב לתרום מזון עודף, צה"ל גם מכיר בחשיבות הערכית של הדבר הזה. הלכה למעשה יש לנו פקודה שמסדירה את הנושא מעל עשור. ואנחנו תורמים עשרות אלפי מנות בחודש ממטבחי צה"ל. לכן הדבר הזה קיים ופועם. 

בחוק המזון מצד אחד יש את ההיבט של תרומה וולונטרית לנזקקים, ואני שמה דגש על וולונטרית. שמאפשרת לנו לעשות את זה. אבל עדיין אנחנו מוחרגים בחוק המזון מפיקוח של משרד הבריאות. ופה אני חוששת מאיזה שהיא חפיפה בין החוקים, שהיא לא תעשה לנו טוב ותיצור אדוות. 

אנחנו כן מבקשים, אין לי בעיה עם סעיף (ו) שהקראת עכשיו. אבל אנחנו כן מבקשים לחזור לסעיף הראשון ולהחריג את כוחות הביטחון מהחוק, תחת כך שבהסכמת השר נגדיר את הכול בנוהל בין משרדי, שהלכה למעשה זה קורה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אם את מחריגה מה רלוונטי (ו) בשבילך? את לא קשורה לדיון אם את מחריגה. אם אני מחריג, אני אומר את זה בצורה מכובדת, אתם יכולים ללכת, כי זה בעצם לא קשור אליכם. אבל אתם רוצים, אם אתם מסכימים לסעיף (ו) אז אתם גם צריכים להסכים וזה אומר שאתם כן נמצאים בפנים. אנחנו רק נותנים כלים לשר הביטחון ולשר לביטחון לאומי אצלו במשטרה ובשב"ס שכן יוכלו לעשות נוהל מסודר. ואם יש לכם הרי בפקודה היום, אז אנחנו סך הכול מצטרפים לפקודה שלכם ועושים את זה כחוק. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני רוצה להוסיף עוד משהו. תוכלו גם להחריג בעצמכם. להגיד יחידה זו, עקב מצב זה, המפקד או מי שממונה לא חייב לעשות. 

 << אורח >> סא"ל ורד גבאי: << אורח >>  

אז אני אסביר. אם יורשה לי רק להשלים את המשפט. לצערי אני אומרת אם מה שיהיה עכשיו בנוסח שלא מחריג את כוחות הביטחון, יתממש, אני חושבת שאנחנו רק נזיק ולא נקדם. אנחנו כן בנוהל בין משרדי, והצענו את הנוהל הבין משרדי גם בדיון הקודם, לאפשר את התרומות האלה. וכמובן במעורבות הגופים וכו'. אבל זה מעמיד אותנו במצב של חשיפה. 

אני אתן דוגמאות: יש לנו פריסה מאוד רחבה של מטבחים. חלקם מוקפצים מסיבות כאלה ואחרות. יש כל מיני היבטים. אם נצטרך כל פעם תחת החוק לבוא ולהסביר למה אותה תרומת מזון לא נעשתה זה מעמיד אותנו בהיבטי חשיפה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אז אני אתן לך דוגמה לפי מה שאת אומרת, על פי נוהל. יוציא שר הביטחון נוהל שמטבחים שהם מוקפצים כרגע בחזית וזה, הם מוחרגים. מוחרגים לתקופה של שנה, של חצי שנה, עד שיהיה. יהיו לך את כל הפתרונות. בואו, אי אפשר לברוח מהחוק. אי אפשר להגיד אנחנו פה עכשיו לא בחוק הזה. החוק הזה יהיה קיים גם עליכם. יהיה נוהל שיחריג יחידות מסוימות, מצבים מסוימים. אנחנו נותנים לכם את כל הסמכות, מה אתם רוצים?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

שר הביטחון יהיה מוסמך לזה. אני רוצה להסביר את ההיגיון של העניין הזה. היום הצבא עושה את זה בחפץ לב ונפש חפצה ובצורה הכי גדולה. יבוא פעם מפקד או שר ביטחון שיגידו מה פתאום, לא רוצה, לא צריך. יבוא איש התקציבים ויגיד מה אתם עושים ככה? תורידו חצי. את מבינה? לכן זה צריך להיות כלול בחוק. זה מה שרוצים המחוקקים ואני תומך בהם. אלא ששר הביטחון רשאי להגיד יחידה זו, מצב זה, שבוע זה, אירוע זה – משוחרר מהעניין. 

 << אורח >> סא"ל ורד גבאי: << אורח >>  

להעמיד את צה"ל, לעניות דעתי, כמי שעוסקת בתחום די הרבה שנים, לא במצב של מקדם מענה אלא יזיק לנו, גם בהקשרים של העסקת אנשים בלתת הסברים לכל נסיבה כזו או אחרת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא צריך לתת הסברים לאף אחד. אתם נותנים הסברים על הפקודות שלכם, על ההוראות שלכם למישהו?

 << אורח >> סא"ל ורד גבאי: << אורח >>  

אני חושבת שפה יש טעם נפגם בלשים חוק כזה תחת חוק פיקוח ביטחוני. כן חושבת שזה חשוב לתרום, הלכה למעשה מבצעים זאת בחפץ לב. ובפקודות צה"ל זה מעוגן, כך שיבוא מפקד כזה או אחר הוא מחויב בפקודה. מחויב בפקודות צה"ל. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

אולי רק נוסיף לעניין ההצעה הזאת שהיא לא מסדירה מקרים ספציפיים. זאת אומרת שמקפיצים בהם יחידה מסוימת. כמובן שאלה דברים, ההצעה מסדירה ממבט על התקשרויות. זאת אומרת שאם מתקשרים, החוזים האלה ייחתמו לתקופה ארוכה. ואני מניח שהצבא יוכל לעשות התאמות ולומר את המטבחים האלה אני גורע בעצם מההצעה או גורע מאותן התקשרויות שאני עושה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אפילו לא צריך להגיד "האלו", לפי החלטתו הוא יחליט. 

 << אורח >> רס"ן נעמה גת: << אורח >>  

נעמה גת, אני יועצת משפטית. הנוסח הנוכחי של החוק מחייב אותנו בעצם לתת נימוק לכל סירוב וסירוב. אנחנו צריכים להעביר לעמותה נימוק ענייני והעמותה מחייבת לדווח לשר. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

אז אולי שנייה נקרא את סעיף קטן (ו) שהוא "השר הממונה, בהסכמת שר הבריאות" – השר הממונה זה לעניין שר הביטחון, "רשאי לקבוע הוראות בנוהל התאמות ביישום הוראות חוק זה על גוף ביטחון". התאמות ביישום הוראות חוק זה, למיטב הבנתי, כמו שאני קורא אותן, וכמובן אם חברי הוועדה יסכימו, זה אומר שהצבא יוכל להחליט איך הוא מיישם את החוק. 

זה אומר שלצורך העניין, אם הצבא מחליט שהשיקולים הביטחוניים שהוא פועל לפיהם לא מאפשרים לו להסביר בכל פעם למה הוא מסרב לתרום את המזון, זה אומר שאלו הן בעצם חלק מאותן התאמות שהוא יהיה רשאי לעשות. 

 << אורח >> רותם שמאי: << אורח >>  

מיכאל, אני יכולה להגיד משהו בבקשה? רותם מהמשרד להגנת הסביבה. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

ברשות יושב-ראש הוועדה. 

 << אורח >> רותם שמאי: << אורח >>  

כבוד יושב-הראש, נכון. זה לא שכל היום, כל הזמן גופי הצלת מזון פונים וכל יום הם צריכים להתייחס לפנייה. זה בערך פעם בשנה נניח ליצור התקשרות עם גוף אחד שיאסוף מצה"ל או לפי אזורים עם כמה גופים. ובזה זה מסתיים. אם פונים אחרי, אומרים יש לנו כבר התקשרות ואפשר להמשיך. זה לא שעוסקים כל יום נקודתית לאותו יום בפניות של ארגוני הצלת מזון. 

 << אורח >> סא"ל עידן יוסף: << אורח >>  

אני רוצה רגע ברשותך להגיד כמה דברים. עידן, ראש מינהל הזנה בצה"ל. 

צה"ל היום תורם כמעט 70,000 מנות, הצגנו את זה בדיון הקודם, ברבעון. אנחנו עושים את זה בשיתוף עם לקט ישראל שנמצא פה. אנחנו רואים בזה ערך עליון, נקודה, סימן קריאה. הסוגייה של הנוסח של החוק שאתה עכשיו אומר לי לך לשר הממונה, שהוא עכשיו יחליט אני אחייב אותך, אבל הוא עכשיו יחליט איך לתרום. אני רק רוצה רגע לנסות לתרגם לכם את זה לפרקטיקה. אנחנו פה בדיון פתוח, אני לא אגע במספרים, אבל חלק מסד"כ צה"ל הוא לא סד"כ עורפי. זה לא מטבחים עכשיו שיש פה בבסיסים, במקומות שנוח עכשיו ללקט ישראל להגיע אליהם. לכן מהמקומות האלה שאנחנו יכולים לתרום, מה שקורה היום, אנחנו תורמים. 

כשאתה תתחייב אותי בחוק, אנחנו נצטרך לחלוש על כל יחידות הצבא. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא, לא, ממש לא. 

 << אורח >> סא"ל עידן יוסף: << אורח >>  

רגע. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא, אבל אתה אומר דבר שהוא אולי בהבנה. לא. 

 << אורח >> סא"ל עידן יוסף: << אורח >>  

דקה, ברשותך. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תן לו לנמק. 

 << אורח >> סא"ל עידן יוסף: << אורח >>  

אני אסביר רגע, חה"כ ינון אזולאי. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

זה לא כתוב. 

 << אורח >> סא"ל עידן יוסף: << אורח >>  

אני אסביר. בסוף אני לא רוצה לא לתרום. אני רוצה לתרום, אני מאמין בזה. באמת, כעידן, כאזרח, כקצין בצבא, כראש מינהל ההזנה. אני לא רוצה שהאוכל ייזרק. אנחנו תורמים, אנחנו עושים משהו בשיתוף פעולה בין משרדי שאף אחד לא חייב אותי, בגדול. אבל אנחנו עושים, כי אנחנו מבינים את החשיבות. 

אם אנחנו נשאיר את זה בנוסח הקיים, בנוהל בין משרדי מול משרד הבריאות שדיברנו עליו בדיון הקודם, אנחנו יכולים להרחיב את זה רגע לעוד עמותות ולעוד תרומה בנוהל בין משרדי. מחייב שהנוהל הזה יחייב אותי. אגב, יש היום הוראה של ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה איך תורמים. איך הוא מגיע לתרום. זאת אומרת שאני לא שולח את זה, אני מחבק את זה. אני גם אומר איך הוא מגיע לקחת את המזון. כי אני רוצה שהמזון יגיע בצורה מסודרת למי שאוכל אותו ולא בצורה חפוזה. 

לכן הנוסח הקיים הקיים הוא בסדר גמור מבחינתנו. עכשיו כשאתה מחייב אותי על פי חוק לתרום אתה אומר לי תקשיב עידן, יש לך X יחידות בצה"ל. הרי ברור לך שזה ילך רגע למתמטיקה ולמספרים. אנחנו נחפש רגע להרחיב את היריעה. אני חושב שזה לא נכון לעשות את זה. אנחנו בדיון פתוח, יכולתי לתת פה מספרים ויכולתי להגיד לך אותם שנייה. אני חושב שהנימוק שלי היית מקבל אותו. כי אני לא יכול לתרום מכל מקום. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אני מבין את זה, עידן. אבל זה בדיוק מה שאני אומר לך. בשביל זה הנוהל בא בעצם לתת לך את הסמכות. לתת לשר שלך. הוא לא צריך כל יום לשבת ולהגיד. הוא יודע פחות או יותר X יחידות שאי אפשר להגיע אליהן. הוא אומר לך שמע, היחידות האלה אני כבר פוטר אותן. אני יודע שעכשיו בחזית נמצאים זה המטבחים הניידים וכל מיני, אני פוטר אותם. אני הייתי פוטר אותם השנה, כי אנחנו יודעים שהלחימה זה עכשיו הרבה זמן, שנה שלמה, פוטר אותם. עוד שנה כשיבואו בשנה החדשה עוד פעם אתה יושב ועושה את החשבון שלך. וחלק מהישיבות שאתה עושה, אז גם זה יהיה בנוהל. 

ההיפך, אתה יודע מה? לפעמים אני אומר, אני נותן לך נוהל כל כך פתוח שאתה עושה איתו מה שאתה רוצה. בסדר? 

 << אורח >> סא"ל ורד גבאי: << אורח >>  

- - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא נכון. בחוק אני אומר לך, אם לא הייתי מוסיף את סעיף (ו) את צודקת, בחוק הייתי מחייב אתכם על הכול. וזה גם אותו דבר למשטרה, כי הם יחזרו גם על הטענות האלה פחות או יותר שלכם. ואני בא ואומר, הנוהל בעצם בא ומצד אחד כביכול סותר לי את החוק שאני רוצה לעשות איתו משהו. הוא מצמצם אותי כמחוקק ואני אומר לא נורא, זה בסדר. כי אני מבין את הצורך שלכם ואת הרעיון שלכם. 

לכן אני בא ואומר, אמרתם לי שאתם לא רוצים את זה בכלל. אמרתי בואו נמצא איזה משהו, פשרה. בא מיכאל ודווקא הביא פשרה שהיא נכונה ואני מסכים לה, שהנוהל הזה, נוהל של השר הממונה. זה יכול להיות שר הביטחון ושר הביטחון, בשב"ס ובמשטרה, אני חושב שזה הדבר הנכון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני חושב שאפשר להתקדם בהקראה. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

אני אפילו אחדד. אני אחדד כי העליתם את החשש בנוגע להנמקות והסירובים. הצעת החוק בנוסח הנוכחי, ההסדר הזה, זה אומר שהצבא יקבע את ההתאמות. זה אומר שלצורך העניין אם הצבא יגיד שבגלל נסיבות והתאמות ואופי הפעילות שלו לא מאפשר לו לנמק את הסירוב או לעסוק בזה, או אפילו לצורך העניין להגיד שיחידות מסוימות, בגלל אופי הפעילות שלהן, בתקופה הזאת או בתקופה הצפויה, לא משנה, יהיו מוחרגות מההצעה – ההתאמות האלה מאפשרות לעשות את זה. 

 << אורח >> סא"ל ורד גבאי: << אורח >>  

מניסיוני אני עדיין מתנגדת. ברגע שכתוב בחוק שכוח ביטחוני מחויב למשהו, כי הנוהל הבין משרדי הוא גם עוד לא מגובש. זה חושף אותנו לדרישות לחשוף כוחות, לחשוף יחידות, לחשוף מטבחים, לחשוף מספרים. זה משהו שהוא מאוד מסוכן. אני אישית חושבת שלא מקדם ואני בעד לייצר תהליכים מקדמים וחלילה בלי להזיק. עובדתית אנחנו עושים את זה. 

נוהל בין משרדי זה נוהל מחייב. לכן אין בעיה שיהיה נוהל בין משרדי מחייב. להחריג את זה בחוק, כשהחוק אומר אתם תקבעו את זה בנוהל בין משרדי. ובסוף לשר יש סמכות לעשות את הדברים בנוהל בין משרדי בלי לאפשר לצה"ל חשיפה לגופים כאלה ואחרים שידרשו ממנו נתונים מספריים על צה"ל, פריסת יחידות וסד"כים. זה משהו שמאוד מסוכן. אני עדיין מתנגדת. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

יש לכם את כל הסמכות, איפה את רואה את הבעיה?

 << אורח >> סא"ל ורד גבאי: << אורח >>  

הסברתי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אמרת משהו בין משרדי. השאלה אם אפשר לעשות שהמשרד עצמו יוכל, שמשרד הביטחון. בלי בין משרדי, אתם תחליטו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

זה מה שאמרנו, שנוהל השר. 

 << אורח >> סא"ל ורד גבאי: << אורח >>  

לא, כרגע זה נוהל בין משרדי, משרד הבריאות. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

רק להיבטי בטיחות המזון. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא, רק בטיחות המזון, לא משהו אחר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

משרד הבריאות נוגע רק לבטיחות המזון. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

אם תרצו אפשר לכתוב נהלים לצורך העניין. ואז לציין ובלבד שנוהל בין משרדי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, זה יהיה נוהל משרדי שלכם. 

 << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>  

כבוד יושב-הראש, אם יורשה לי. אפשר? רק הערה אחת בבקשה. רוית מלקט ישראל. אני רק רוצה לומר שגם בלי שאנחנו דנים בגופים ציבוריים, החוק מאפשר מנגנון סירוב מוצדק כשעמותה פונה לקבלת תרומה. כך שעוד לפני שיש לנו את הנוהל יש כבר בחוק עצמו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן, אבל הם לא מסתפקים בזה, כי מוצדק הצבא יצטרך להסביר לכל אחד למה. ולא צריך, אתם לא צריכים. אתם יכולים לקבוע נהלים שאתם כמשרד קובעים איפה כן, מתי ואיך. זהו. 

 << אורח >> יששכר וייס: << אורח >>  

שמי יששכר וייס מהמשרד לביטחון לאומי, מהייעוץ המשפטי. אנחנו רצינו לבקש להחריג את רשות להגנת עדים, מאותה סיבה שצה"ל רוצה להחריג אותם. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

השר יחריג. 

 << אורח >> יששכר וייס: << אורח >>  

אוקיי, אז זה בעצם נכנס לאותו דיון שהיה לנו עכשיו. אבל לא בדיוק. כי יש גופים שכן מוחרגים בסעיף הראשון. אז לכאורה אתה יכול להגיד שגם פה השר שאחראי עליהם יחריג. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מוחרגים רק בתי חולים. כי משרד הבריאות לא רוצה שיביאו מבתי חולים. 

 << אורח >> יששכר וייס: << אורח >>  

כן, אבל יש פה את יחידות הסמך של משרד ראש ממשלה ומשרד הביטחון שעיקר פעילותם בתחום ביטחון המדינה. אז לכאורה גם פה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הכוונה פה לאלה, איך קוראים לזה בעברית פשוטה? "שושו".

 << אורח >> יששכר וייס: << אורח >>  

אז הרשות להגנת עדים, כבוד יושב-הראש. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

שמראש אנחנו יודעים שהם לא נכנסים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבל הם לא מוחרגים בגלל משהו אחר. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

אם זה יניח את דעת הצבא, ואם חברי הוועדה גם יסכימו לנוסח, אז אפשר לציין בפירוש.

 << אורח >> סא"ל עידן יוסף: << אורח >>  

אם הסמכות, עוד פעם שוב, אני מחדד את מה שאמר חבר הכנסת. אם הסמכות תהיה בידי שר הביטחון, השר הממונה, ואנחנו נקבע את אופי היחידות, את כמות היחידות שישתתפו רגע בתרומה לפי הצרכים. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

בדיוק אני רוצה לחדד את שתי הנקודות האלה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אולי במקום לחדד תתחיל לקרוא?

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

אוקיי, בסדר גמור. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אבל אדוני, הרשות להגנת עדים מבקשים להחריג אותה לגמרי מהחוק או להתייחס אליה כאל שאר גופי הביטחון?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני לא קיבלתי את הבקשה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

של רשות להגנת עדים. יש מקומות שבהם היא נחשבת כגוף ביטחוני, גלל ה-"שושו" כמו שאדוני אמר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז אם הם נחשבים, אז הם כלולים, לא?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

לא, צריך לציין אותם במפורש. 

 << אורח >> יששכר וייס: << אורח >>  

אנחנו מבקשים לציין אותם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

צריך לפרט אותם בנפרד? את חושבת כיועצת משפטית?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

יש להם, גם מבחינת, אני לא יודעת איפה המטבחים שלהם, אם יש מטבחים כאלה המוניים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

יש לכם מטבחים של 500 מנות, אדוני? 

 << אורח >> יששכר וייס: << אורח >>  

כרגע לא. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז מה אתה רוצה?

 << אורח >> יששכר וייס: << אורח >>  

כי יכול להיות שעתיד כן, ואנחנו לא רוצים להיכנס לבירוקרטיות מיותרות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

יש לך שאיפות גדולות להגנת עדים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתה רוצה הרבה עדים אני מבין. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

על כמה עדים אתה רוצה להגן?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

זה כבר שווה כותרת, עזוב את החוק. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

כן, הרשות להגנת עדים מתכננת מטבח מעל 500 איש. 

 << אורח >> יששכר וייס: << אורח >>  

לא חושב שמה שאני אומר יכול להיות שווה כותרת. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

הייתי מוסיפה אותם ליחידות ויחידות הסמך. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אבל אין לו מטבח של 500 איש. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כמו יחידות הסמך הביטחוניות. כי כל הפעילות שלהם. 

 << אורח >> יששכר וייס: << אורח >>  

זו בקשה עקרונית. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתם יחידת סמך?

 << אורח >> יששכר וייס: << אורח >>  

זאת רשות שהיא בתוך המשרד לביטחון לאומי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז אתם ביחידות הסמך. היועצת המשפטית אומרת שאתם כלולים שם. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אפשר להוסיף אתכם ליחידות ויחידות הסמך שעיקר פעולתן בתחום הביטחוני. נציין אתכם שם. 

 << אורח >> יששכר וייס: << אורח >>  

אם זה מצוין, אז בסדר. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

אפשר אולי לציין יחידות בתוך המשרד לביטחון לאומי גם שעיקר פעולתן בתחום ביטחון המדינה. 

 << אורח >> יששכר וייס: << אורח >>  

מאה אחוז, כל עוד זה עובד. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

לא יודעת מי עוד. למה לא לכתוב הרשות להגנת עדים?

 << אורח >> סא"ל עידן יוסף: << אורח >>  

מיכאל, אז בוא נחריג גם יחידות מיוחדות של צה"ל, בנוסף למה שאמרתי קודם. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אני לא פותח את זה. 

 << אורח >> סא"ל עידן יוסף: << אורח >>  

אוקיי. אז אי אפשר, אדוני יושב-הראש, אנחנו מחריגים רגע יחידות מיוחדות, אני לא חלילה, אני רק רוצה שהנוסח יהיה תואם. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

השר לביטחון לאומי יעשה את זה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

השר לביטחון לאומי יעשה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אוקיי, שהשר לביטחון לאומי יחריג. 

 << אורח >> סא"ל עידן יוסף: << אורח >>  

רק אם מחריגים רגע יחידות מיוחדות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתה צודק מאה אחוז. אם אתה רוצה עדים, אז יש בצבא 20, 30, 50 יחידות כאלה שהוא רוצה. 

 << אורח >> יששכר וייס: << אורח >>  

מאה אחוז. אם כך, אני רק אבקש שבאמת זה יחודד שבנושא הנחיות הם יורשו גם להחריג בהנחיות שלהם במאה אחוז, לא רק לחודש או חודשיים. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

זאת אומרת הייתם רוצים להוסיף אותם לסעיף קטן (ו) שאומר שגם הם רשאים? אוקיי. 

 << אורח >> יששכר וייס: << אורח >>  

לפרט את הנושא של ההנחיות, שזה כולל את הדבר הזה. כי אני, אם אני קורא את זה, שוב, אם נקרא את זה בעוד שנה זה לא כזה ברור לי. כי כאן יש החרגות בסעיף (1) ואז גם שם, אתה אומר שיהיה אפשר גם להחריג. לכאורה זה כפל. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

לא, אז אמרנו שנכניס אותם לסעיף קטן (ו) לעניין ההתאמות. זאת אומרת השר הממונה לגוף ביטחון לעניין זה צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנת עדים. ואז בעצם יעשו לעצמם התאמות. אם זה מקובל. 

 << אורח >> יששכר וייס: << אורח >>  

לא הבנתי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה שדיברנו בהתחלה. השר הממונה יהיה מוסמך עם האנשים שלו לקבוע מה הוא הדבר שהוא לא יכול או הוא לא רוצה מסיבות מקצועיות להכליל אותם באותם גופים, באותן יחידות. הרשות הזאת תהיה דומה להם. 

 << אורח >> יששכר וייס: << אורח >>  

אוקיי, אז אני רק רוצה להבין את הכוונה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

כמו שר הביטחון גם השר לביטחון לאומי, אותו דבר. 

 << אורח >> יששכר וייס: << אורח >>  

זה גם בשבילי וגם בשביל משרד הביטחון. זה אומר שהם יוכלו להחריג באופן גורף יחידות מסוימות? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אם יחידה מסוימת נמצאת בשטח מסוים או עוסקת בדברים מסוימים והיא רוצה להחריג, בוודאי שיש אפשרות. זו הכוונה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

לא, אני מבינה את החשש שלו. הוא אומר כתוב שם התאמות ביישום. הוא אומר האם התאמה ביישום זה פטור, לתת פטור ליחידה מסוימת. אז השאלה אם לא רוצים לבוא ולהגיד רשאי לקבוע בנוהל התאמות ביישום הוראות חוק זה ופטור זמני. 

 << אורח >> סא"ל עידן יוסף: << אורח >>  

לא, רגע, אבל השר הממונה יכול לפטור יחידות, זה מה שדיברנו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן. 

 << אורח >> סא"ל עידן יוסף: << אורח >>  

אוקיי. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

גם השאלה של הצבא, גם הצבא רוצה לחדד את זה ואומר אדוני אומר התאמות ביישום. האם זה אומר שאני לא חייב לשלוח את המכתב תוך כך וכך ימים או שזה אומר שיחידות מסוימות לא חייבות בגלל סיבות של סיווג?

 << אורח >> סא"ל עידן יוסף: << אורח >>  

בדיוק. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זה מה שהתכוונו. אתה מסכים לזה, נכון?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז יכול להיות שצריך לחדד את זה. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

אז אנחנו נחדד בנוסח שהכוונה היא גם לעניין סירובים מוצדקים וגם לעניין תכולת החוק על אגפים מסוימים או גופים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

טוב מיכאל, אנחנו רוצים להמשיך. 

	
	
	
	"חוק המזון" – חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015;

	
	
	
	"השר הממונה" - 

	
	
	
	
	(1) לעניין צבא הגנה לישראל – שר הביטחון;

	
	
	
	
	(2) לעניין משטרת ישראל – השר לביטחון לאומי;

	
	
	
	
	(3) לעניין שירות בתי הסוהר – השר לביטחון לאומי;

	
	
	(3) בהגדרה "מזון" במקום "בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015" יבוא "בחוק המזון";

	
	
	(4) אחרי ההגדרה "מזון" יבוא:

	
	
	""מזון עודף" – מזון ראוי למאכל אדם שאינו שאריות מזון כהגדרתן בחוק המזון, שאין כוונה לעשות בו שימוש, ואלמלא ייתרם – יושלך כפסולת;"



פה יש איזה שינוי קטן, עשינו חידוד בנוסח, שאין כוונה לעשות בו שימוש נוסף ואלמלא ייתרם יושלך כפסולת. זה בעצם מחדד את העובדה שאף אחד לא מתכוון לעשות בו עוד שימוש. נציג דוגמאות ספציפיות מתוך מגוון דוגמאות לשימוש שאפשר לעשות במזון, שבעצם לא יגרום לנו לראות במזון הזה כמזון עודף. אם עכשיו גוף מחליט שהוא רוצה לתרום את המזון לגוף אחר, או ספק שירותי הסעדה שמתקשר עם הגוף אומר המזון כרגע שלי, אני רוצה להחליט שאני תורם אותו לגוף אחר. העברת עודפי המזון או מכירה שלהם לגוף אחר, בגלל שהמזון כרגע של ספק שירותי ההסעדה, אם ספק ההסעדה יחליט שהוא רוצה לעשות בו שימוש זה אומר שכן נתונה לו הזכות. החוק הזה משתלב מהרגע שבו ספק המזון אומר שהוא רוצה לזרוק את המזון הזה לפח. אז כל המנגנון הזה בעצם מתחיל לעבוד. 

עכשיו אנחנו עוברים לסעיף 2א. 

	הוספת סעיף 2א
	2.
	אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא:

	
	
	"חובת תרומה של מזון עודף
	2א.
	(א) גוף ציבורי המספק, בין בעצמו ובין באמצעות מי מטעמו, מערך שירותי הסעדה לבאים בשעריו, ובכלל זה לעובדיו ולמקבלי השירות ממנו, לא יסרב סירוב שאינו מוצדק לבקשת ארגון לחלוקת מזון להתקשר עימו לשם איסופו של המזון העודף מחצריו, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

	
	
	
	
	
	(1) שירותי ההסעדה הניתנים באותם חצרים על ידי גוף ציבורי אחד או יותר מיועדים ל-500 סועדים לפחות;



 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא סועדים. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

אז פה בעקבות קשיים שהוצגו לנו בנוגע בעצם להגדרה מהי מנה והנחנו שבעצם ספירת סועדים תהיה פשוטה יותר. אני מבין שרוצים להפחית בעצם את מספר הסועדים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

כן. אבל אם נלך היום לכל מקום, תגידו לו אני רוצה לקנות מנה, הוא יוציא לך מנה, כמה עולה מנה. מנה ידועה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מי החליט להחליף ממנות לסועדים? 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

קיבלנו בעצם הערות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה הנימוק?

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

הנימוק שאומר שיש קושי להגדיר מהי מנה. ומנה משתנה ממטבח למטבח. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

תאמין לי, כשאתה מגיע לקופה אין קושי. אמיתי אני אומר לך, תגיע לקופה, אתה אומר לו לקחתי מנה, הוא יודע להגיד לך כמה זה מנה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מנה זה דבר, במילון אבן שושן כתוב מה זה. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

אם זה מספיק מוגדר לעמדת חברי הוועדה אפשר להשאיר את זה מנה. אז אנחנו חוזרים לנוסח הקודם:

	
	
	
	
	
	(1) היקף שירותי הסעדה הניתנים באותם חצרים על ידי גוף ציבורי אחד או יותר הוא 500 מנות ליום עבודה לפחות;



אנחנו מוחקים את הסועדים. 

	
	
	
	
	
	(2) במסגרת בקשתו להתקשר עם הגוף הציבורי, הארגון לחלוקת מזון הצהיר, בתצהיר שניתן בהתאם לסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 כי הוא קבע נהלים פנימיים להבטחת בטיחות המזון, ובכלל זה לגבי סוג המזון שייתרם, וכן כי הוא מתחייב לשמור על בטיחות המזון הנתרם, לפי חוק המזון;



רק נסביר, זה באמת לבקשת משרד הבריאות. הם בעצם ביקשו שאותם ארגונים יקיימו נהלים פנימיים להבטחת בטיחות המזון והם גם בעצם יצהירו על זה במסגרת אותה התקשרות שהם יעשו. 

	
	
	
	
	
	(3) איסוף המזון לא יטיל על הגוף הציבורי עלות עודפת ישירה,



רק נרחיב ממש בקצרה על מנגנון סירוב מוצדק. זה אומר לצורך העניין שגופים יוכלו לשקול, בהתאם לאופי הפעילות שלהם, בהתאם לאופי העבודה שלהם, מה הנימוקים שלא יאפשר להם בעצם לתרום מזון. סוגי הנימוקים יכולים להיות גם נימוקים כלכליים, ביטחוניים, ניצול עודפי המזון ברמות אחרות. אם הגוף התרשם שאותו גוף שהמזון אמור להגיע אליו לא שומר על המזון או לא יעשה בהם שימוש ראוי, אז גם תהיה לו נתונה הזכות לסרב. 

זו הסיבה גם שבהמשך הכנסנו בעצם דיווח על שיעור המזון שעושים בו שימוש, כדי שאותו גוף שהחליט להשתתף בתרומת המזון בשנה הראשונה, בשנה השנייה יוכל להתרשם ולהחליט האם עשו בו שימוש שמצדיק את אותה השקעה שהוא בעצם משקיע בתרומות המזון. 

 << אורח >> אלי בראל: << אורח >>  

אפשר רק שנייה לשאול שאלה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני מעדיף להמשיך, כי אני רוצה להתקדם. 

 << אורח >> אלי בראל: << אורח >>  

לא, לגבי הנושא הזה פשוט. אלי, אני בעצם סמנכ"ל תפעול של הכנסת. בעברי הייתי חשב של משרדים שונים במדינה. לכן אני מכיר גם את עבודת הממשלה. 

אני אגיד שבסופו של דבר היום בעצם בממשלה או בגופים הציבוריים הכול נעשה במיקור חוץ. אתם בעצם החלתם את כל הסירוב או אי סירוב על הגופים הציבוריים. לא התייחסתם בכלל לנושא האם הספק המקומי מוכן בכלל לתרום את המזון. זה צריך להיות אחד מהתנאים. 

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >>  

זה ייכנס להתקשרויות הבאות, זה לא חל על התקשרויות קיימות. 

 << אורח >> אלי בראל: << אורח >>  

תכף נדבר על התקשרויות הבאות, כי יש לזה משמעות. אם אני מחייב אותו אני צריך לשלם על זה. היום אנחנו בעצם משלמים על מה שקונים בפועל ולא על מה שהוא ייצר. ומה שהוא ייצר זה שלו. אם אתם רוצים לחייב אותנו בעצם להיכנס לסיפור של לחייב את הספקים שכל מה שנשאר הוא חייב לתרום, אז הוא יחייב אותי בעלות הכלכלית של זה. שזה אני לא חושב המטרה של החוק. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אז העלינו את זה פעם שעברה ואמרנו שזה לא זה. 

 << אורח >> אלי בראל: << אורח >>  

אני אומר, זאת לא המטרה של החוק. לכן אני אומר צריך להתייחס א' להסכמה של הספק, כי גם זה חייב להיות תנאי בעצם לתהליך עצמו וגם להתייחס לזה שבעצם אני לא מחייב אותו שבעתיד הוא חייב לתרום. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

הצעת החוק, אולי שהאוצר ירחיב, כי זה באמת בנוגע להתקשרויות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

רק רגע. אני רוצה קודם להבין, דיברנו על זה. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

נכון, דנו בזה. מנגנון ההתקשרות עובד בצורה הבאה: ספק שירותי המזון יכול להחליט שהוא עושה במזון שימוש אחר שהוא לא תורם אותו, שהוא מעביר אותו למטבחים אחרים, שהוא מחלק אותו לעובדים שלו, שהוא מוכר אותו, שהוא תורם אותו לגוף אחר מטעמו. אבל אם ספק המזון בסוף אמר או החליט לזרוק את המזון הזה לאשפה. אין פה חובה שלו לתרום את המזון, אבל אם הוא - - -

 << אורח >> אלי בראל: << אורח >>  

רק שזה יהיה בעצם, כי בסופו של דבר זה לא ברור. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה שברור שהוא כתב שמדובר פה במזון שאלמלא ייתרם יושלך כפסולת. זאת אומרת שאם יש לו רווח מסחרי מזה, יש לו זכות. 

 << אורח >> אלי בראל: << אורח >>  

אני אומר אם הספק לא רוצה לתרום? הוא רוצה להשליך את זה לפסולת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, אז הוא לא יכול להשליך את זה לפסולת. 

 << אורח >> אלי בראל: << אורח >>  

אני אומר, אז אתה מכיל עליו את החוק. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אם הוא רוצה להרוויח על זה כסף, לבריאות, זה שלו. 

 << אורח >> אלי בראל: << אורח >>  

זה לא על הגוף הציבורי. אתה מחיל על הספק. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הגוף הציבורי אחראי שמה שיושלך לפסולת ילך לתרומה. 

 << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>  

כבוד יושב-הראש, אם יורשה לי רגע להתייחס. 

 << אורח >> אלי בראל: << אורח >>  

אני אחדד את הנקודה. ברגע שאני אומר לספק אתה מחויב לתת את זה, אם אתה רוצה לזרוק את זה לפח, עכשיו הספק יכול לתת לי כמויות של אוכל מפה עד להודעה חדשה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, אתה תגיד לו אני לא רוצה. 

 << אורח >> אלי בראל: << אורח >>  

הוא יגיד לי אתה משלם על זה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, ההסכם שלך, מה שהבנתי - - -

 << אורח >> אלי בראל: << אורח >>  

זו פרצה, אני אומר עוד פעם. 

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

תרצו שאנחנו נתייחס לזה, מיכאל?

 << אורח >> אלי בראל: << אורח >>  

פרצה תקציבית שיש לה משמעות. אני אסביר את זה בצורה אולי יותר מדויקת. עוד פעם, ברגע שאני מחייב את הספק, אין לו מה לעשות עם האוכל, הוא יכול לזרוק את זה לפח. אני מחייב אותו לתרום. הוא בא מחר, יעשה כמות - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא אותו אתה מחייב, אתה תורם. 

 << אורח >> אלי בראל: << אורח >>  

לא, האוכל הוא לא שלנו, הוא של הספק. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה של הספק אתה לא תורם. 

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

כבוד יושב-הראש, אפשר להתייחס? משרד האוצר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

צביאל גנץ מהלשכה המשפטית במשרד האוצר. ההערה הזאת היא הערה שעלתה במסגרת הדיונים שהיו לפני כן ואנחנו רגע נגיד איך אנחנו מבינים את הקושי שאתה העלית פה. קודם כל, בגלל שהחובה כאן מוטלת על הגוף הציבורי, הדרך היחידה לחייב בהינתן שרוב החוזים נראים כמו שאתה תיארת עכשיו בהתקשרויות של גופים ציבוריים, הדרך ליישם את זה יהיה לכלול את החובה הזאת בחוזים, לחייב. 

יש כאן שתי חלופות: חלופה אחת בתוך התהליך הזה זה שמאיזה שהיא סיבה זה מטיל עלויות עודפות, למרות המנגנון שדיברנו עליו עכשיו של רק לפני פסולת. אנחנו חושבים שיהיו מקרים, לפחות בתיאוריה שזה לא יטיל עלויות עודפות ושזה אמור להיות יחסית פשוט. המקרים האלה ייכנסו לתוך החוק ולא תהיה איתם שום בעיה. 

מקרים שיכול להיות שיטיל עלויות עודפות, כי תהיה חובה חוזית, אז שם על פניו יש עילת סירוב או שהחוק לא יחול. אני רק אסייג אבל, צריך לשים לב. המנגנון שאנחנו מדברים עליו בחוזה הוא לא שהמדינה רוכשת את הפסולת. המדינה לא רוכשת את הפסולת. אין שום התחייבות כזאת וגם רוב החוזים שגופים ציבוריים כוללים בהסעדה הם לא כוללים רכישת כמות מנות, אלא פר רכישה של עובד או לא משנה, מי שזכאי לקנות את המזון. רק על זה בדרך כלל יש השתתפות של הגוף הציבורי. 

לכן המנגנון שעליו אנחנו מדברים זה לחייב את הספק אם יש לו עודפים שהוא מתכוון לזרוק, במקום לזרוק לעבוד עם איזה שהוא גוף תרומת מזון או שהמשרד יפנה אליו או שיעשו מנגנון שהספק בעצמו יוכל להביא. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. זה ברור מאוד, כן. 

 << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>  

כבודו, אני אוכל להתייחס? זו נקודה משמעותית ביותר, כי דיברנו על כך בעבר. הבעלים של המזון חייב להפוך להיות המדינה. התכולה של החוק היא על המדינה וביום שהחוק יתקבל, אם הבעלים ימשיכו להיות ספקי ההסעדה אז לכאורה אין שום חובה על המדינה. וזו דרך משמעותית לעקוף את החוק. ולכן אני חושבת שצריך לציין ברחל בתך הקטנה. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

זה המצב הקיים. 

 << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>  

בגלל זה שמנו הוראת מעבר שאומרת שהחוק ייכנס לתוקף החל מהסכמי ההתקשרות הבאים. אבל צריך לחייב את המדינה להכניס את זה או לכתוב שמהותית נראה במדינה כבעלים של המזון גם אם הספק הוא בהסדר החוזי מולה הוא הבעלים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אבל למה את צריכה את זה? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

את יודעת מה זה יגרום. האמירה שלך תגרום שהוא, המנהל של - - -

 << אורח >> אלי בראל: << אורח >>  

רק אני אגיד, אנחנו תורמים את האוכל וגם הלוגיסטיקה היא לוגיסטיקה של עובדי הכנסת יום יום. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבל מה שאתה העלית זה בדיוק המלכודת. אם אני אגיד למדינה אתה חייב לרכוש, כל אנשי האוצר. 

 << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>  

לא חייב לרכוש, אתה חייב להסדיר את זה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הוא חייב לעשות את זה. הביצוע זה בידי הגוף הציבורי. הבעלות זה עניין של כסף ויהרסו לך את כל החוק. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אני מבין, יש פה חשש. היא אומרת אם עכשיו אני נותנת את המשך הכוח לצורך העניין לאותו מפעיל שהוא על אותו ספק שהוא מספק את האוכל הזה, אז היא אומרת יבוא ויגיד אם אני אומר עכשיו שאני צריך לתרום אותו מצד אחד - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני לא יודע איך נכנס פה הספק. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

איך נכנס הספק? כי האוכל בסופו של דבר מגיע מהספק. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הספק יגיד אל תבלבל לי את המוח, יש לי מספיק עבודה, אני לא רוצה שום דבר. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

זה מה שהיא רוצה שתעשה, בדיוק זה מה שהיא אומרת. יש לי מספיק עבודה, קח את זה עליך כבעלות. זה מה שהיא אומרת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תכתבתי שהבעלות של המדינה אז כל האוצר. 

 << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>  

לא, אבל כבודו, בהגדרה של מזון עודף הכנסנו שלא צפוי עוד לעשות בו שימוש. יבוא הספק ויאמר צפוי לעשות בו שימוש וזהו. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

בסדר, אם יש לו כוונה לעשות שימוש. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אם הספק יש לו שימוש, אז זה שלו. זה בכלל לא שלנו. 

 << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>  

מי שמשלם על המזון זאת המדינה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, אמר לך, איך קוראים לך?

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

אני אשמח רגע. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תבהיר את זה עוד פעם את העניין הזה. 

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

אני רק אענה על זה. היום המדינה לא רוכשת את המנות שמיוצרות ברוב המוחלט של החוזים, אי אפשר לדבר על כולם. אבל המדינה לא רוכשת את המנות. היא בעצם אומרת לספק המזון היא אומרת על כמות המנות שאתה תמכור אנחנו נעשה השתתפות. זה אומר שהמדינה אין לה, הסיכון הוא מאה אחוז מוטל על ספק המזון. ולכן אם אנחנו נכלול סעיף כזה שאנחנו צריכים לקנות את המזון תהיה עלות ישירה על המדינה והחוק הזה לא ייושם באף מקרה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לצורך העניין, לחדד, אם היום הספק יש 100 עובדים והוא מביא 101 מנות, משלמים על 100 עובדים. אם יש 100 עובדים והוא הביא 100 מנות והיום באו לעבודה רק 50 עובדים אתם תשלמו רק 50 עובדים. 

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

מה שנדרש לעשות ספק המזון לתמחר את הסיכון שלו. הוא לוקח את הדבר הזה, הוא אומר יש 100 עובדים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אני מבין, אבל זו בדיוק הבעיה. 

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

נכון. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

הוא מתמחר את הסיכון שלו. כלומר המנה נזרקת כביכול, היא כבר מתומחרת בתוך המנה הזאת. לכן אני אומר יש לי בעלות עליה כמדינה. 

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

לא, אין בעלות, בגלל שהמדינה כאן, צריך לזכור, היא משלמת מי שבוחר האם לקנות את האוכל זה העובד. והמדינה, אנחנו מדברים כאן - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אני מסכים איתך. אבל אתה בעצמך אומר שיש פה, אם עובדים היום לא הגיעו, 30 עובדים לא הגיעו, 30% מהעובדים לא הגיעו. ואתה אומר הספק כבר לקח על עצמו, הוא אומר שמע, אני כבר חישבנתי שיכול להיות שבחודשי אני הפסדתי פה 30 מנות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

ינון, הייעוץ המשפטי רוצה להמשך. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

ולהשאיר את זה ככה? 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

השאלה אם אפשר להגיד, אתה אמרת קודם קראת סעיף שאין כוונה בהגדרה של מזון עודף, שאין כוונה לעשות בו שימוש. אז אולי תבהיר שהכוונה היא או על הגוף הציבורי או הספק. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

בסדר, אוקיי. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

אז כמובן בהסכמת הוועדה ננסח את זה אחר כך. אבל ההסדר יהיה שאין בכוונת הגוף הציבורי או ספק שירותי ההסעדה לעשות בו שימוש נוסף. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

שימוש בכלל. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

	
	
	
	
	(ב) גוף ציבורי יודיע לארגון לחלוקת מזון שביקש להתקשר עמו על החלטתו המנומקת בבקשה, בתוך 60 ימים מהמועד שבו נמסרה לו;



זה אומר שהגופים יצטרכו להשיב בעצם לפניות שהם קיבלו ולעדכן מה ההחלטה וגם לנמק אותה. 

	
	
	
	
	(ג) הוראות סעיף קטן (א) החלות לעניין סירוב לבקשה להתקשר יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין החלטת הגוף הציבורי להפסיק את ההתקשרות עם ארגון לחלוקת מזון. 



זה לבקשת משרד הבריאות. ברגע שמשרד ממשלתי או גוף ציבורי מגלה שעושים שימוש לא ראוי במזון או שבטיחות המזון לא נשמרת בצורה ראויה הוא יוכל להפסיק את ההתקשרות. 

בנוסח הקודם שהוצג לוועדה הייתה בעצם חובת דיווח לשר האוצר בעצם ואחר כך חובת דיווח של האוצר לוועדה. כי לפי עמדת הוועדה הצעת החוק הזאת מבקשת לייצר מנגנונים תמריציים ולעודד תרומה של המזון. שינינו את חובת הדיווח ולכן בעצם אנחנו כרגע אני אקרא את סעיף קטן (ד). 

	
	
	
	
	(ד) ארגון לחלוקת מזון ימסור עד 31 ינואר בכל שנה לגוף הציבורי שעמו התקשר אישור בכתב על אלה:

	
	
	
	
	
	(1) על כמות המזון שאסף מחצרי הגוף הציבורי במהלך השנה הקלנדרית שקדמה לאותו מועד;

	
	
	
	
	
	(2) על השימושים העיקריים שהארגון לחלוקת מזון עשה במזון שאסף מחצרי הגוף הציבורי במהלך השנה הקלנדרית שקדמה לאותו מועד, ועל השיעור מתוך המזון העודף שאסף מחצרי הגוף הציבורי שהארגון עשה בו שימוש כאמור;



זה בעצם אומר שארגון לחלוקת מזון שאסף את המזון העודף ימסור שני דיווחים: אחד, כמה מזון הוא אסף. שתיים, מה היו השימושים שלו. ובמסגרת אותו דיווח גם בעצם מה שיעור המזון שהוא הצליח לנצל כדי לספק בעצם מידע על הגוף הציבורי שממנו הוא אסף את המזון, כדי שהוא יוכל לבחון את הנתונים האלה לקראת השנה הבאה, לקראת ההחלטה שוב להתקשר או לא להתקשר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

זה לא דיווח חיצוני, הוא לא מוסר את הדיווח הזה לגורם שלישי. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

בדיוק. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

הוא מוסר את זה לגוף שאיתו הוא מתקשר. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

זה במסגרת אותה התקשרות בין הגוף הציבורי לבין הארגון לחלוקת המזון. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

וגם לספק, שבעצם יהיה לו את האינסנטיב להמשיך לתרום. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

כן, כמובן. זה בעצם איזה שהוא אישור. 

 << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>  

אשמח בבקשה להתייחס לזה, שירד כל אלמנו של דיווח חיצוני בכלל על מקרים בהם גופים סירבו לתרום. הדיווח פנימה לגופים הוא מצוין, שגם אפילו יתייעלו פנימה, אני מאמינה מראש אם צריך בזבוז. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אין לי בעיה שיעשו את זה חיצוני, באתר של כל. 

 << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>  

לא. אבל אם מישהו סירב לתרום אז בעצם בשום מקום אף אחד לא יודע. זה לא נאמר בשום מקום והוא יכול במשך שנים בעצם לא לקיים את החוק. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

את מדברת על הצבא והמשטרה. 

 << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>  

לא, מה פתאום. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא, לאו דווקא. לא, לא. 

 << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>  

באופן כללי. יש משרד שנניח מסרב לתרום, לא מסתדר לו. בשום מקום זה לא בא לידי ביטוי. אף אחד לא יראה את זה, עין הציבור לא תראה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

היועצים המשפטיים אומרים שכן יהיה דיווח. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

את הנימוקים הוא מסר לארגון לחלוקת מזון. 

 << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>  

ו-? אוקיי, אז לקט ישראל יודעים מי סירב לתרום להם. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

הם יכולים לפרסם פעם בשנה. אפשר לזמן דיון בוועדה על זה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

הם יכולים לפרסם בעצמם. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

כן, הם יכולים לפרסם בעצמם. אבל גם אפשר לזמן על זה. זאת אומרת חובת דיווח לוועדה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

ההיפך, כמו שהוא מפרסם את מי שנתן לו ומה נעשה, הוא יפרסם גם את מי שלא נתן. זה יראה אחרת. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

גם בנוסח הקודם, זאת אומרת לא היה אמור להגיע פירוט בעצם, נקרא לזה כך, של מספר הסירוב וכו', אלא מידע יותר גולמי. ללקט ישראל או לכל ארגון פרטי, יש לו סמכות לעשות, כל עוד אין היבטים של ביטחון מידע או ביטחון המדינה או משהו כזה, הוא יכול לדווח אם הוא רוצה. נתונה לו הרשות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בוא נמשיך. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

אנחנו נמשיך. הקראנו בעמוד 5 בהתחלה את פסקה (2). אנחנו עכשיו עוברים לסעיף קטן (ה). 

	
	
	
	
	(ה) שר האוצר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניין ההתקשרות של גוף ציבורי עם ארגון לחלוקת מזון;



זו בעצם סמכות שברשות, שכרגע הצעת החוק, בעצם הוועדה מבקשת להעניק לשר האוצר להתקין תקנות, ככל שנדרש, לעניין יישום החוק. רק נבהיר שנייה אולי מול משרד האוצר שאין תלות בין כניסת החוק לתוקף לבין היישום שלו לבין התקנת תקנות או לכל. אנחנו לא רואים תלות, החוק יכול להיכנס לתוקף, התקנות הן לא חובה פה, זה רק אם יעלה שיש צורך. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

נהלים אנחנו מתכוונים, לא תקנות. נהלים שאמרנו שהשר. 

 << אורח >> רותם שמאי: << אורח >>  

הוראת תק"מ שתעזור למשרדים לעשות את ההתקשרויות האלה, כי אחרת יעלו מלא שאלות איך. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני רק רוצה להגיד לפרוטוקול שהסיבה היחידה שזה שר האוצר ולא שר הרווחה, ועדת העבודה והרווחה אני אומר את זה, זה בגלל שרוב ההתקשרויות של המדינה עם הספקים נעשים על ידי משרד האוצר או בהוראות שר האוצר. לכן זה מתאים ששר האוצר הוא יהיה זה שבאישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע הוראות בעניין ההתקשרות של גוף ציבורי עם ארגון חלוקת מזון. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

הוא גם מסדיר, אדוני, את כל הנושאים של התקשרויות במכרזים, או דברים כאלה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זאת הסיבה. לא בגלל שמשרד האוצר פתאום יתחיל לנהל את ענייני הרווחה של המדינה. 

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

כבוד יושב-הראש, גם היום פשוט ההנחיות בנושא התקשרות עם הסעדה נעשים על ידי חשב כללי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לכן אני אומר, לכן שר האוצר. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

נקריא שוב את סעיף קטן (ו) לעניין גופים ביטחוניים שדנו בו. 

	
	
	
	
	
	(ו) השר הממונה, רשאי לקבוע הוראות בנוהל על התאמות ביישום הוראות חוק זה על גוף ביטחון ובלבד שההתאמות בנוהל הנוגעות לבטיחות המזון יעשו בהסכמת שר הבריאות; לעניין זה גוף ביטחון – צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר והרשות להגנת עדים.




 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

עכשיו השאלה היא אם אפשר להוסיף להוראות על התאמות ביישום הוראות חוק זה, לצורך החשש שהועלה פה, שהוא יכול לקבוע פטורים ליחידות מסוימות בגוף ביטחוני מסיבות ביטחוניות. אבל אולי להגביל את הפטור הזה, כדי שזה יהיה ברור. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני חושב שהנוסח הקודם יותר טוב, שהוא יקבע את הנוהל. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

זאת אומרת שהגוף הביטחוני יקבע בעצמו?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הוא יקבע בעצמו את הנוהל. 

 << אורח >> סא"ל עידן יוסף: << אורח >>  

בדיוק, זה מה שדיברנו עליו בדיון הקודם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זה מה שדיברנו. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

זאת אומרת בלי הסכמה של השר הממונה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, מי אמר בלי הסכמה?

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

השר הממונה או הגוף?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

השר הממונה בהסכמת שר הרווחה ושר הבריאות כתבתם. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אמרנו בלי השר. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

רגע, השר הממונה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בהסכמת שר הבריאות. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

רשאי לקבוע הוראות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זה מה שדיברנו, לא?

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

בסדר גמור. אז השר הממונה, בהסכמת שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

לא, לא. הסכמת שר הבריאות היא רק לעניינים הבריאותיים של בטיחות המזון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני נאלץ, שמח, להחליף עם חברי אלמוג כהן. 

(היו"ר חה"כ אלמוג כהן)

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

שלום לכולם, צהריים טובים. נמשיך. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

אולי רק נמשיך בהקראה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אבל אדוני, אולי נסביר באיזה מקום אנחנו אוחזים. אנחנו כרגע בסעיף קטן (ו) בנוסח בעמוד 5. - - - הגופים הציבוריים שחלה עליהם החובה לא לסרב סירוב בלתי סביר להתקשרות עם ארגון לחלוקת מזון, כוללים בהם גם את הצבא, את המשטרה ואת שירות בתי הסוהר והרשות להגנת עדים כחלק ממשרדי הממשלה. 

מוצע פה לאפשר לשר הממונה על אותם גופים לקבוע הוראות בנוהל על התאמות ביישום חוק זה על גוף ביטחוני, שאם ההתאמות האלה מסיבות נוגעות לבטיחות המזון, אז ההוראות האלה ייעשו בהסכמת שר הבריאות. 

עכשיו עלתה השאלה האם ההתאמות האלה מאפשרות גם פטורים לחלקים ואם כן, אז באיזה היקף. לוודא שזה לא משהו שהוא פטור גורף או לזמן ארוך. זה עניין אחד. ועניין שני, מה באמת כוללות ההתאמות ואיך עושים אותן? אם זה בנוהל, הייתה פה שאלה שלא הייתה כל כך ברורה. 

אז זה נוהל של השר, זה משהו שהוא לא רגיל. זה לא תקנות של השר, אלה נהלים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

זה בשביל לא להכביד. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

אז נוהל פנימי של השר. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

נוהל פנימי של השר. ורק אני רוצה להדגיש שכאשר הוא נותן פטור מסוים, כמו שביקשו ליחידה, אז זה לא פטור עד לעד. כל שנה הוא יצטרך לחדש את הפטור הזה. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

הבנתי. אפשר להגיד שיתקפו את הנהלים האלה מידי שנה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

או את כל הנוהל או את הפטורים לפחות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

את הפטורים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אם אתה אומר פטור ליחידה מסוימת באותו גוף אז הפטור הזה יהיה לתקופה שאינה עולה על שנה בכל פעם. משהו כזה. 

 << אורח >> סא"ל עידן יוסף: << אורח >>  

אבל יש יחידות מיוחדות שדיברנו עליהם קודם לכן. זה לא משנה שתבחן את זה כל שנה, היא לא תוכל לתרום לאורך זמן. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אין בעיה, ניתן לו פטור כל שנה. 

 << אורח >> סא"ל עידן יוסף: << אורח >>  

אוקיי. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז התאמות ביישום זה למשל יכול להיות שהם לא יצטרכו לתת נימוקים? 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

כן. להבנתי התאמות ביישום זה אומר בנוגע כמעט לכל היבטי החוק. הם לא יצטרכו לנמק בעצם את הסירוב. הם לא יצטרכו להסביר כמה זמן הם תורמים מאיפה. חובת הדיווח היא גם בעצם תצטמצם לגביהם וגם כמובן בנוגע לסירוב הבלתי מוצדק, הם לא יצטרכו להסביר, לפרט לאותם גופים למה הם לא תרמו. או כמובן לפרט את כמויות המזון וכו' וכו' כדי באמת להימנע מחשיפה של מידע, כמו שאמרנו. 

נמשיך כרגע לסעיף קטן (ח). 


	
	
	
	
	
	(ח) התקשר גוף ציבורי עם ארגון לחלוקת מזון, יראו בגוף הציבורי ובמי שמספק את שירותי ההסעדה, ככל שישנו, כתורם המזון לעניין חוק זה. 



זו בעצם הצמדה שנעשתה כאן בחוק הזה כדי להכניס את אותו גוף ציבורי שמהחצרים שלו אוספים את המזון, בעצם להכניס אותו גם נקרא לזה להצמיד בינו ובין מי שתורם את המזון לעניין הפטור. זאת אומרת החוק עצמו, חוק עידוד תרומות מזון הוא מעניק פטור מחבות פלילית או אזרחית בעצם למי שתורם מזון. רק נקריא את הסעיף. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

השאלה אם אפשר אולי להגיד שזה בעניין חוק זה, לא בכל באופן גורף לכל דבר ועניין. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

בדיוק, כתורם המזון לעניין חוק זה. זה ממה בנוסח. "מי שתורם מזון לארגוני חלוקת מזון לא יישא באחריות אזרחית או פלילית", אני כרגע מקריא מהחוק בנוסחו הנוכחי מסעיף 2, "לנזק שנגרם בשל תרומת המזון אם פעל לפי הוראות כל דין החלות עליו ולא התרשל". לכן פה כדי בעצם גם להכיל את הפטור על הגוף הציבורי, יוצרים פה בעצם איזה שהוא צימוד לעניין החוק הזה. 

	תיקון סעיף 3
	3.
	בסעיף 3 לחוק העיקרי - 

	
	
	(1)
	בכל מקום, אחרי "לעסקים" יבוא "ולגופים ציבוריים";

	
	
	(2)
	בסעיף קטן (ד), אחרי "העסקים" יבוא "והגופים הציבוריים";



נסביר מה זה סעיף 3 לחוק העיקרי. סעיף 3 לחוק העיקרי הוא בעצם מסדיר או מסמיך את שר הבריאות לבוא ולהכיר באותם גופים שתורמים מזון, להעניק להם אות הוקרה. ובעצם על פי אמות מידה שייקבעו. אות הוקרה לעסקים התורמים מזון.

כרגע מוצע להוסיף בעצם את שר הבריאות, להסמיך אותו, אם אם תרצו כמובן לשנות את הנוסח ולעדכן אותו לשר הרווחה או לשר אחר, לאפשר בעצם לשר הבריאות לבוא ולהכיר גם בגופים ציבוריים שתורמים מזון. כבר אמרנו שבעצם מכירים בהם כתורם מזון לעניין החוק הזה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אתה לא חושב שזה צריך להיות שר הרווחה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

המנגנון קיים בחוק. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

מה את חושבת, רוית? זה קיים? שר הבריאות?

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

לפי החלטת הוועדה. אבל נגיד שכרגע מה שהתיקון הזה עושה הוא בעצם מוסיף את המונח "וגופים ציבוריים" לשני סעיפים קטנים בסעיף 3 ואז זה אומר שבעצם יכירו באותה תרומה שלהם פעם בשנה שר הבריאות, כרגע לפי הנוסח הנוכחי, יחליט להעניק להם בעצם את אות ההוקרה הזה. 

אנחנו עוברים לסעיף 4 לעניין התחולה של החוק. 

	תחולה
	4.
	חוק זה לא יחול על גוף ציבורי לגבי התקשרות שערך לקבלת שירותי הסעדה לבאים בשעריו שנערכה לפני תחילתו של חוק זה, אולם הוא יחול על התקשרות כאמור שחודשה ביום תחילתו של חוק זה או לאחריו;



המשמעות של הסעיף זה היא בעצם כרגע לא מתערבים בהתקשרויות קיימות. כן יתערבו בעצם בהתקשרויות שעתידות להיחתם. 

עלתה בעצם שאלה בנוגע לנוסח הנוכחי האם הוא כולל בתוכו כבר מכרזים שפורסמו. זאת אומרת שהמדינה התחייבה לפני כניסתו לחוק ועדיין לא נחתמו. והדבר השני האם הוא כולל מימוש אופציה. זאת אומרת, אם עכשיו התקשרות בין המדינה לבין גוף ציבורי כללה את מימוש האופציה באותם התנאים, האם גם החוק לא יחול על התקשרות כזאת. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

באופציה אפשר להוסיף. 

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

כבוד יושב-הראש, אני אשמח להגיב על זה. הנוסח הזה הוא טיפה מצמצם מבחינתנו. הוא גם קצת לא מדבר בשפה של עולם ההתקשרויות. "חודשה" זה יכול להיות כל מיני דברים. בגדול אנחנו חושבים שההסדר ההדרגתי המתאים הוא אם יש התקשרות או אם פורסם כבר המכרז, כי מאוד קשה לחזור אחורה בזמן במכרזים כאלה. וגם כל מה שמימוש אופציה הוא בעצם חלק מהמכרז, חלק מהחוזה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא, אבל באופציה, אני יכול להבין אותך על מכרז שפורסם. אבל באופציה תמיד יש לך את האופציה שאתה יכול להוסיף, במיוחד אחרי שחוקק חוק. זה לא משהו חדש. זה לא משהו פורסם. מה שפורסם אני יכול לקבל את זה. אבל באופציות כן אפשר להוסיף. 

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

אני ארצה להסביר. אני אבחין בין אופציה לבין למשל מקרים שבהם מאריכים התקשרות בפטור ממכרז, שזה דבר שקורה הרבה פעמים, אבל אז גם אפשר להיכנס ולהתעסק בתנאים עצמם. במימוש אופציה זה אמור להיות אירוע סטרילי, לא אמורים לגעת בתנאים של התקשרות בזמן מימוש אופציה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

תשאל בשכירות דירה כמה פעמים נגעו להם באופציות. 

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

לא, בסדר, זה אירוע שהוא בעייתי מבחינת ההתנהלות מול ספקי המזון. אנחנו חד משמעית מסכימים לגבי כל המקרים של הארכות בפטור, ששם חוקק חוק ויש שינוי. מימוש אופציה הוא בצעם חלק מהחוזה המקורי, לכן אנחנו סבורים שזה גם צריך להיות חלק מהוראת המעבר בנושא הזה. 

אני רק אגיד בשביל הסדר הטוב, מהבדיקה שאנחנו עשינו החוזים האלה מתחדשים. זאת אומרת, אלה לא אירועים שהם, אתה יודע, התקשרויות ל-20 שנה ודברים כאלה. 

 << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>  

ברשותך, שאלה. יושב-הראש, אם יורשה לי. אם דיברנו מקודם שאנחנו למעשה לא פותחים את ההסכמים, הרי בעבר בדיונים הקודמים דיברנו על סעיף המעבר הזה מאחר ואנחנו דיברנו על פתיחת ההסכמים. אם ההסכמים לא נפתחים וסוג ההתקשרויות והאופי שלהן לא ישונה, אז למה צריך את ההוראה הזאת?

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

אפשר לענות, יושב-הראש? כן נצטרך לעשות התאמות בהסכמים, כי המשמעות תהיה שנצטרך לחייב את ספקי המזון לעשות את שיתוף הפעולה. כי הדרך של הגוף הציבורי ליישם את החובה שהטילו עליו זה לשרשר אותה. אז חד משמעית נצטרך להתאים את ההסכמים. להתאים אותם את ההסכמים בהתאם לאמות המידה שנקבעו בחוק. שהן עלויות וכו', אבל נתאים אותם. 

את הדבר הזה אנחנו לא נוהגים לעשות בזמן מימוש אופציה, שבהם אנחנו לא נוגעים בהסכמים. 

 << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>  

ברור, תודה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

ולגבי האופציה? אני חושב שבאופציה כן ניתן. 

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

באופציה, כעיקרון מימוש אופציה זו זכות חד צדדית הנתונה למדינה להאריך את ההתקשרות בתקופה שהוגדרה מראש. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

דווקא בגלל שזה נתון המדינה אני בא. 

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

באותם תנאים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אין בעיה, באותם תנאים. אבל כשזה בידיים שלך כמדינה אתה בעצם שולט על זה. ואתה אומר יש לי עכשיו חוק. אתה רוצה להמשיך איתי? בבקשה. אני מחייב פה את המדינה, לא את הספק. דווקא בגלל זה באופציה אני כן רוצה להכניס את האופציה. כי אז אני מחייב את המדינה ולא את הספק. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אבל זה אומר שלא יממשו את האופציה. הם יצטרכו לחדש. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא, הם יממשו את האופציה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כי יש שינוי בתנאים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אם האופציה טובה, ההיפך. אם האופציה שלהם טובה אז הם יוסיפו את זה, הם יסכימו לזה. אם האופציה לא טובה זה יהיה להם גם תחנה לצאת. זה החוק. אני חושב שהאופציה צריכה להישאר. 

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

אני רק אגיד רגע נקרא לזה מהבדיקה, ואני אמרתי בדיונים בהתחלה שיש כאן הרבה התקשרויות שונות של הרבה גופים. מימוש אופציה כשאתה מטיל את החובה על המדינה, אנחנו נצטרך לשנות את ההסכם ולחייב את הספק בהסכם הזה. לא תהיה לנו דרך אחרת לוודא עמידה בחוק. כי הספק הוא זה ששולט על התהליך הזה. לכן המשמעות היא כאן לגעת בהסכם. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

כמה זמן יהיה האופציות לרוב בתחום המזון? כמה זמן? לעוד שנה?

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

אני לא יכול להגיד. בדרך כלל, אני רק אסתייג ואני אגיד. 

 << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >>  

אבל ההתקשרות יכולה להיות לשלוש שנים ואז תהיה האופציה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

לא, אנחנו מדברים על המכרזים שכבר יצאו. 

 << אורח >> אלי בראל: << אורח >>  

אז יכול להיות לשלוש שנים נוספות גם. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

עד שלוש. 

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

אז יש, נקרא לזה טווחי הזמן הם איפה שהוא בין שלוש לחמש. אני רק רוצה לסייג ולהגיד, אנחנו לא עשינו בדיקה מעמיקה לכל ההסכמים. זה מבדיקה יחסית שטחית. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

לא, לא, פחות או יותר. 

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

אבל אנחנו מדברים על התקשרויות בין שלוש לחמש שנים בדרך כלל. אלא אם כן יש גם הקמת מטבח או דברים יותר מורכבים והאופציות הן בדרך כלל בין שנה לשלוש, משהו כזה. זה העולמות. 

 << אורח >> אלי בראל: << אורח >>  

לא, ההתקשרות המקורית בדרך כלל היא עד חמש שנים. בדרך כלל עושים התקשרות לשנתיים ונותנים לך עוד שלוש אופציות. 

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

נכון, נכון, סליחה. עד חמש שנים. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

כל ההתקשרות היא לחמש שנים. 

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

אני רק אגיד, יש כל הזמן הסכמים שמתחדשים. זה לא שעכשיו יהיה שלוש שנים שהחוק הזה לא ימומש. הוא ימומש ישר. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

אז מה יהיה המנגנון של המימוש שלו בעצם?

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

כל הזמן מתפרסמים מכרזים בתחום ההסעדה, זה דבר שאנחנו מסתכלים על המון גופים ציבוריים פה במסגרת החוק. אז כל הזמן יהיו גופים. יהיו גופים שייקח קצת יותר זמן עד שיגיעו אליהם. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

גם חמש שנים?

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

חמש שנים זה מישהו שפרסם עכשיו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

כמה מכרזים עכשיו יש לך באוויר?

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

אין לי מספר. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא משנה, יש לך מכרזים באוויר. המכרזים שיש לך באוויר אתה מדבר איתי על חמש שנים, לרוב. 

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

אם פורסמו היום, אם חתמו על ההסכם היום. זה האירוע שאתה מדבר עליו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

הוא באוויר עכשיו. 

 << אורח >> אלי בראל: << אורח >>  

אתה צודק, אבל אני אגיד לך משהו. אל תשכח שאנחנו מדברים פה באיזה שהוא מקום על וולונטריות. רוב הגופים הציבוריים כן רוצים להיכנס ולהיות וולונטריים. עובדה שאנחנו עושים את זה גם היום, בלי החוק. לכן אני לא בטוח שהפגיעה היא מאה אחוז. אבל אתה צודק, אם אני עכשיו פרסמתי מכרז זה יכול להיות חמש שנים. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

צביאל, נעלה את אלון מהזום? 

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

מעולה. אלון מנהל מינהל הרכז הממשלתי. כן. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

אז תעלו בבקשה, אלון, שלום וברכה. תציג את עצמך. חשוב לשמוע אותו. אלון הוא ממינהל הרכש הממשלתי. 

 << אורח >> אלון קינסט: << אורח >>  

שלום. אלון קינסט, מנהל מינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי. אני אתייחס בקצרה. הנוסח תואם איתנו. אנחנו מתייחסים רק להיבטים שנוגעים ומשליכים על נושא הרכש הממשלתי. 

העליתם שני מקרים של התמודדות עם החוק במקרה של התקשרות קיימת: אחת זה מימוש אופציה והשני הארכת ההתקשרות בפטור ממכרז. צריך להבין שבשני המקרים האלה לספק יש את הזכות לסרב. הוא מחויב לתנאים בהם הוא זכה והוא יוכל לסרב. ואם הוא יבחר לסרב יתכן והמשרד יצטרך לעמוד בפני שוקת שבורה. קחו את המזנון שנמצא שתי קומות מעליכם. אם רגע לפני מימוש האופציה עם הספק יוסיפו לו את התנאי הזה ומשיקוליו הוא הוא יחליט שהוא לא מעוניין והוא מוותר על הזכות, אז ככל הנראה בגלל שהליך המכרז לוקח זמן יישאר וואקום ובוואקום הזה לא יופעל מזנון. וזה מצב שאנחנו לא יכולים להרשות אותו. 

לכן הקושי שלנו עם החלה של החוק או חובה של החלה של החוק במקרה של מימוש אופציה או התקשרות בפטור ממכרז זה טיבו של עולם המכרזים. יש סייקלים, יש מעגלים. במקרה הזה אנחנו מעריכים שסדר גודל של חמש שנים והעסק רץ. אם העסק רץ אז זה אומר שבשנה הראשונה כ-20%, אחר כך שנה אחריה כ-40% וכך לאורך חמש שנים כל פעם יראו עלייה בהיקף המימוש. 

יכול להיות שאנחנו נגלה שזה לא המצב ולספקים אין שום בעיה להתחייב לזה. אם יכניסו את התנאי הזה באופציה גם זו אפשרות. אבל לחייב את זה זה לא משהו שאנחנו נוכל. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

למה התקשרות בפטור ממכרז, הרי היא התקשרות חדשה. זה לא, אין פה עניין. 

 << אורח >> אלון קינסט: << אורח >>  

אז אני אסביר. זה קורה שמגיעים להתקשרות בפטור ממכרז מסיבות שנוגעות להתמשכות ההליכים של הוצאת מכרז חדש. במקרים האלה בדרך כלל יש שימוש בתקנת פטור שנקראת התקשרות המשך. שלא ייווצר וואקום. מכל מיני סיבות התעכב הגוף הממשלתי, הרשות הציבורית, עם פרסום המכרז או עם הליכי הבחירה. לפעמים מכרז פורסם, אבל נתקע בהליכים משפטיים. יש הרבה סיבות שיכולות לגרום לעיכוב ההליכים המכרזיים. 

במקרה כזה האפשרות הישימה, הרבה פעמים היחידה, עבור הגוף הציבורי, היא להמשיך את ההתקשרות עם אותו אחד שזכה במכרז הקודם בפטור ממכרז. וגם שם, אם הוא יחייב אותו עכשיו לעשות איזה שהוא שינוי, לא משנה איזה, והספק החליט שהשינוי הזה לא נראה לו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

תאמין לי הספק לא יברח. תאמין לי שהספק לא יברח. הם מרוויחים כל כך טוב, הם לא יברחו. 

 << אורח >> אלון קינסט: << אורח >>  

בהחלט יתכן שהם לא יברחו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אני מוכן להראות לך כמה ספקים שכאשר אמרו להם מפסיקים להם את המכרז הם רודפים אחריך ומפעילים את כל העולם כדי שימשיכו את המכרז שלהם. אני לא חושש מזה. תאמין לי שאני לא חושש מזה. 

 << אורח >> אלון קינסט: << אורח >>  

כבוד יושב-הראש, אני מסכים איתך לחלוטין. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא, אני לא יושב-הראש, אני סך הכול חבר כנסת שהשתדלתי להיות בין מציע החוק. 

 << אורח >> אלון קינסט: << אורח >>  

אני מסכים איתך לחלוטין. אם תרצה אני אוכל לספר, לא בפורום הזה, על מקרה שהיה לי אתמול עם ספק שהודיע לי שהוא לא מוכן להאריך התקשרות בפטור ממכרז משיקוליו הוא, התקשרות מאוד מאוד גדולה של הממשלה. אז יש גם מקרים כאלה. יש מקרים משני הצדדים. ויתכן שברוב המקרים זה יסתדר, אבל בשביל המקרים הספורים שבהם אנחנו נעמיד משרד בפני שוקת שבורה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אז תוריד את האופציות, אבל את הפטור ממכרז תשאיר שזה יחול עליו. פטור ממכרז זה על אוטומט יותר. אני מוכן לשמוע, אתה יודע מה? אמרת על האופציה. אתה יודע, אני לא שלם עם זה. אבל פטור ממכרז? גם בפטור ממכרז אני אתן לו עוד הטבה? באמת, זה מוגזם. 

רק להזכיר לך שאתה ממונה על הרכש של המדינה. החוק הזה על המדינה. אם אנחנו כמדינה לא נעשה את הכול כדי לקיים אותו, לשמש דוגמה, אז מה ייצא לנו מזה?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

לשמש דוגמה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אז אתה יודע מה? אמרת על האופציה, אמרת על מכרזים פתוחים, מכרזים סגורים, מכרזים באוויר, ביום וביבשה, הכול בסדר. אבל את הנושא הזה של הפטור לפחות את זה. אני לא רוצה ללכת ולהגיד לכם זה מה יש וזהו. אבל אל תביאו אותנו לזה. 

 << אורח >> גידי כרוך: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש, ברשותך, אם אפשר. גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל. אני רוצה להתייחס ברשותך. אני חושב, קודם כל הבסיס של החוק הזה הוא שאנחנו לא משיתים עלויות נוספות על אף אחד. זה הבסיס של החוק הזה. אז אני לא רואה פה איזה שהיא סיבה שמשרד האוצר יתנגד לזה. גם הנושא של לעמוד בפני שוקת שבורה. בואו, חבר'ה, אתם ממשלה. אתם יודעים לעשות חוזים ויש לכם 30, 60, 90 יום הודעה מראש למצוא ספקים אחרים. 

אני מאוד מסכים עם חה"כ ינון אזולאי פה שאומר לא כל כך מהר נפטרים או יוצאים מהסכם ממשלתי כזה. במיוחד כשבעצם אין עלויות נוספות. הממשלה או הכנסת לא משיתה פה עלויות נוספות על אף אחד. אם אז על עמותות המזון שלא מבקשות מזה שום דבר. אז אני חושב על זה לא לפתוח אופציה ולהגיד להם תכניסו את החלק הזה זה לא נכון, כי אנחנו עשויים לעמוד בפני חמש שנים נוספות שיש לנו מפעל, חברה, לא משנה, איזה שהוא ארגון ציבורי, שמבזבז כמויות אדירות של אוכל והוא לא מחויב. זה לא נכון, זה פשוט לא נכון ציבורית. 

<< אורח >> אלון קינסט: << אורח >>  

קודם כל, לא רק שלא התנגדנו להצעת החוק, עבדנו קשה מאוד עם היוזמים כדי להעביר את זה, את נוסח החוק, כך שיתאים לפרקטיקות הנהוגות ולכללים ולדינים שנוגעים לעולם המכרזים. אז להגיד שהתנגדנו זה פשוט לא נכון. 

לגבי חוסר היישום, כמו שאמרתי קודם, תהליכים שהם מכרזיים הם תהליכים שעובדים במעגלים. בכל הטמעה של מדיניות שנוגעת לרכש התהליך לוקח זמן, זה משהו טבעי. וזה טבע הדברים. לנסות להאיץ בו יביא אותנו למקרי קצה שבהם אנחנו לא נוכל ליישם ועל זה אנחנו מתריעים. בגלל זה הקושי שלנו עם הסעיף של האופציה. גם התקשרות בפטור, מרבית ההתקשרויות לא מוארכות בפטור ממכרז. אבל קיימים מקרים שכן ואנחנו צריכים לדאוג גם למקרים האלה כדי שלא ימצא את עצמו משרד ממשלתי עכשיו בתקופת ביניים עם חוסר יכולת להפעיל מזנון. המצב שבו עובדים יצטרכו להגיע למשרד ולא יהיה מזנון ואין איפה לאכול בגלל איזה שהיא - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אתה באמת מאמין בזה? אתה באמת מאמין שלא יהיה לך מזנון? אותו יום יש לך שביתה אתה רואה שלמחרת באים לך אולמות באים לשם, עזוב אותך. 

 << אורח >> אלון קינסט: << אורח >>  

נהדר, אלה בדיוק הסיבות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אתה יודע מה? אם לא יהיה לך מזנון לקט ישראל יביא לך. 

 << אורח >> אלון קינסט: << אורח >>  

צריך להבין את הפרוצדורות ואת הבירוקרטיה של עולם המכרזים בממשלה ולהבין שאנחנו לא רוצים להוסיף קושי. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

יושב-הראש, אם יורשה לי, אני שומע את מה שאני אומר. אם יושב-הראש מוכן ללכת איתי בעניין הזה, אנחנו נשמח. זה גם על דעת המציעים שדיברנו פה. על המכרז מובן, על האופציות לא מובן אבל מסכימים. אבל על הפטורים אנחנו לא מסכימים, אנחנו רוצים שגם יחול עליהם. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

סיימת את דבריך?

 << אורח >> אלון קינסט: << אורח >>  

כן, תודה. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

מצוין. אנחנו נמשיך על דעת המציעים כפי שאתם רואים לנכון את האירוע הזה. משרדי הממשלה צריכים להיות דינמיים וגמישים וגם חזקים כדי להכיל את הוראותיו של המחוקק. 

אני רוצה בבקשה להעלות בזום את עו"ד עמיר עופר, מנהל ענף המזון באיגוד לשכות המסחר.

 << אורח >> עמיר עופר: << אורח >>  

שלום כבוד יושב-הראש, אני נמצא במילואים ולכן מתנצל על זה שלא יכולתי להגיע לדיון. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

אל תתנצל, תודה. 

 << אורח >> עמיר עופר: << אורח >>  

אני מייצג את ענף המזון בלשכת המסחר ובין היתר גם את איגוד העוסקים במתן שירותי הסעדה לעסקים ומוסדות. הקשבתי באמת בקשב רב לדיון, לכל הנקודות שעלו גם בדיון הזה וגם בדיונים הקודמים. יש כמה דברים שכן הייתי שמח לקבל בעצם הבהרות. 

דיברנו קודם באחד הסעיפים על חובת הדיווח. שהארגון לחלוקת מזון צריך למסור עד ה-31 בינואר אישור בכתב על הכמות וכאלה. רציתי לשאול קודם כל איך זה מתבצע אופן הדיווח? על סמך מה? בעצם ארגון מציל מזון אומר אני לקחתי עכשיו גסטרונום מהמטבח, היה שם 10 קילו שזה מספיק ל-10 או 11 סועדים. זה חשוב לדעת את הדקויות האלה. חשוב לעמוד על כך, אדוני, כי אחר כך בתום השנה יבוא בעצם מזמין השירות, תבוא החברה הממשלתית ויגידו אוי, אני רואה שיש פה הרבה מזון עודף. יכול להיות שאולי אנחנו יכולים להוריד להם את המחירים גם של המנות. זה משהו שיכול גם לשחק בסופו של יום לרעת נותני השירות. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

דיברנו על מנות, לא על גסטרונומים. 

 << אורח >> אלי בראל: << אורח >>  

לא, האוכל זה גסטרונום. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

האוכל מוגש בגסטרונום, אבל אנחנו סופרים לפי מנות. לא לפי סועד אפילו. 

 << אורח >> אלי בראל: << אורח >>  

לא משלמים על הגסטרונום, משלמים על מנות בפועל שאתה משלם. לכן ההערה הזאת אני חושב שהיא לא מדויקת. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אלי מהתפעול של הכנסת, שהוא מכיר את זה מקרוב. 

 << אורח >> עמיר עופר: << אורח >>  

אני רוצה גם בהמשך למה שאלי מהכנסת אמר, אני גם חושב שכל הצעת החוק הזאת לא צריכה לחול על גופים פרטיים, על בעלי עסקים, על חברות הסעדה, שהם בסוף יכולים לעשות - - -

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

היא לא חלה על גופים פרטיים. כל מה שהצעת החוק בנוסח הנוכחי שלה עושה היא מחייבת גוף ציבורי ויחידות סמך לאפשר לארגונים לחלוקת מזון לאסוף מזון עודף שבעצם לא עושים בו שימוש אחר. לספק שירותי ההסעדה נתונה הזכות לעשות איזה שימוש שהוא רואה לנכון במזון, לפני שהוא זורק. 

 << אורח >> עמיר עופר: << אורח >>  

אז אני מחזיר אותך כבוד יושב-הראש, למה שבעצם אמרת בתחילת הדיון. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

לא יושב-הראש, היועץ. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

היום כולם יושבי-ראש. 

 << אורח >> עמיר עופר: << אורח >>  

אני בזום, מתנצל. דיברנו בהתחלה באמת על דוגמאות, שבעצם לבקשת חברת ההסעדה היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה עם המזון. לתרום למישהו אחר או גם לקחת את זה ליום למחרת. זה נתון לשיקולה הבלעדי בלבד. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

למעט זריקה לפח. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

בדיוק. כמעט כל שימוש יהיה מותר, למעט ההשלכה שלו לאשפה. 

 << אורח >> עמיר עופר: << אורח >>  

אוקיי. עכשיו היה גם דיון רחב על כל הנושא שזה לא יחול על חוזים קיימים, אלא על התקשרויות עתידיות. אנחנו קודם כל עומדים על כך שאם יש שינוי כזה או אחר זה צריך לחול צופה פני עתיד. זה לא משהו שצריך לחול על הסכמים קיימים. כמובן רק על דברים עתידיים. 

ואני אשמח לשמוע עוד פעם מהאוצר, אני עדיין לא הצלחתי להבין. אם מדובר על זה שהצעת החוק חלה רק על החברות הממשלתיות איפה בעצם המקום של חברות ההסעדה? איך זה עכשיו יבוא לידי ביטוי במכרזים העתידיים, בהתקשרויות העתידיות? כלומר מה? יחייבו עכשיו את חברות ההסעדה להתקשר עם ארגון מציל מזון? אני פותח סוגריים, גם היום הן עושות את זה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אכן כן. 

 << אורח >> עמיר עופר: << אורח >>  

אבל איך זה יבוא לידי ביטוי?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

דבר ראשון, זה לא רק על החברות הממשלתיות. אמרנו שזה על גוף ציבורי, שזה כולל משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, תאגידים. 

 << אורח >> עמיר עופר: << אורח >>  

גופים ציבוריים.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

חובה שלהם. אבל הגוף שיתקשר איתם צריך יהיה לדעת שאת המזון העודף, שהכוונה היא שאם הוא לא ייתרם הוא ייזרק לפח – אותו הוא יצטרך לאפשר לארגון לחלוקת מזון לקבל. 

 << אורח >> אלי בראל: << אורח >>  

אם אין לו שימוש אחר. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אם יש לך מטבח אחר שאתה רוצה להעביר אליו, אין שום בעיה. אם יש לך אחרים שרוצים לקנות אותו אין שום בעיה. זה רק במקום שהמזון ייזרק. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

מדובר על השלב של שנייה לפני שהמזון בפח.

 << אורח >> עמיר עופר: << אורח >>  

אני רק אגיד אדוני לפרוטוקול, שבסופו של יום אם אנחנו מדברים על הסכמים עתידיים, גם אם תהיה דרישה לחייב את חברת ההסעדה להתקשר עם ארגון מציל מזון, זה גם איזה שהוא תנאי של החמרה של המצב הקיים. יכול להיות שזו החמרה ויכול להיות שהרבה חברות לא יוכלו - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

מה ההחמרה? מאיזה בחינה? לא מושת על זה שום עלות כלכלית. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אני אגיד לך משהו, אם יש פה החמרה אני בטוח שהספק לא יתקשר בעניין. תאמין לי. 

 << אורח >> עמיר עופר: << אורח >>  

אני רק אגיד לך, קודם כל היום החברות שאנחנו מייצגים, חברות מאוד מובילות ומאוד מוכרות הן כבר מתקשרות עם אותן חברות. אני מדבר על חברות שלצורך העניין לא מיוצגות אצלנו. יכול להיות בעתיד לא, אבל כרגע לא. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא קרה כלום. אז אם הם לא מוכנים שלא יתקשרו איתם. לא הבנתי, אנחנו לא מכריחים אף אחד להתקשר. 

 << אורח >> עמיר עופר: << אורח >>  

החשש שלי שבסוף הדבר הזה יהפוך לאיזה שהוא תנאי סף במכרז. אני לא רוצה שזה יקרה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

זה יקרה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

החשש שלי שזה לא יהפוך להיות תנאי. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

זה לא חשש, זה מבורך. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אנחנו רוצים שזה יהיה תנאי ואנחנו רוצים שלא ייזרק מזון ואנחנו רוצים להאכיל עוד כמה משפחות עם זה. 

 << אורח >> עמיר עופר: << אורח >>  

זה אינטרס כמובן שכולנו מסכימים עליו אדוני. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אז הסכמנו. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

חברים, אנחנו ברשותכם רוצים להתקדם. תודה רבה לך עמיר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז יש בעצם נוסח מתוקן, בעקבות ההערות. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

בעקבות ההערות, לסעיף התחולה. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

תקריא את הנוסח בבקשה. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

נקריא שוב את סעיף 4 להצעה. 

	תחולה
	4.
	חוק זה לא יחול על גוף ציבורי לגבי הליך מכרזי או התקשרות לקבלת שירותי הסעדה לבאים בשעריו שהחלו לפני תחילת חוק זה, או על חידוש התקשרות בהתאם לזכות שניתנה בהתקשרות קודמת. 




 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

זכות שניתנה בהתקשרות קודמת. הכוונה מימוש אופציה. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

בדיוק, זה החידוד. בהמשך באמת לעמדה של חברי הוועדה, אם ניתנה זכות בהתקשרות קודמת לחדש את האופציה. 

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

אפשר להעיר על הנוסח? כי זה קצת, אנחנו בדרך כלל לא אומרים חידוש התקשרות, אנחנו בעצם מדברים על זכות מכוח ההסכם להאריך את ההתקשרות. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

מימוש הזכות?

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >>  

מימוש זכות מכוח ההתקשרות להאריך. כי חידוש יכול להתפרש. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

"או על מימוש זכות מכוח ההתקשרות". בסדר גמור. בהסכמת הוועדה נעשה את הניסוח אחר כך. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

הפטור הוא כן ייחשב כהתקשרות חדשה אם היא חלה מיום התחילה ואילך. ויום התחילה הוא מיידי, בעת פרסום החוק?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

כן, אחרי שעשינו את כל ההתאמות זה מיידי. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

רק נציין שלהצעת החוק הוגשו הסתייגויות שנמשכו. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

נמשכו ההסתייגויות, יש עתיד. 

חברים, אנחנו רוצים לעבור להצבעה. ההסתייגויות נמשכו. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

תהיה להם רשות דיבור. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>  

כן, בדיוק, תהיה רשות דיבור. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

חברים, אנחנו רוצים לעבור להצבעה: הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון) (חובת תרומה של מזון עודף), התשפ"ד. הכנה לקריאה שנייה ושלישית. 

אני מעלה את הצעת החוק להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נגד, אין נמנעים. 

הצבעה

ההצעה אושרה. 

ההצעה אושרה ותעבור למליאה. 

ינון רוצה את רשות הדיבור. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אני רוצה להגיד רק תודה רבה קודם כל למציעים יחד איתי, למציעות. יסמין, תודה רבה לך. וכמובן תודה ליושב-הראש הרב אייכלר שהוא לא נמצא כרגע, אבל עשה את הכול, אנחנו יודעים שזה אצלו בנשמה, כל אוכלוסיות הרווחה. ואנחנו רואים שגם פה הוא עושה הכול בשביל הצלת המזון. זה דבר חשוב ביותר היום. 

אדוני ממלא מקום יושב-הראש, תודה רבה לך. כמובן ליועץ המשפטי וליועצת המשפטית, הוא ליווה פה את העניין הזה. כמובן להנהלה, לענת, לאורית ולכולם. 

וללקט ישראל, שעושים דברים גדולים ונפלאים. שהרמתם את הכפפה. ובאמת, דבר גדול. ביקרתי אצלכם, אני מתחבר לכל מה שאתם עושים. אני חושב ביחד עם כל עם ישראל, רואים אתכם, רואים את המשאיות שלהם. זה מרחיב את הלב. תמשיכו לעשות, אולי זה בעזרת השם יוציא גם עוד בן אדם או עוד משפחה ממעגל העוני בצורה כזו או אחרת. בחינוך הזה שלא זורקים אוכל. אני חושב שזה יכול להועיל לכולם, יכול לתת דוגמה לכולנו. גם במשפחות שלנו לחנך כך. אני חושב שזה דבר גדול ונפלא. 

כמובן למשרדים: משרד הבריאות שהיה שותף פה. גם למשרד הביטחון, משרד לביטחון לאומי. תמיד אני אומר כאשר באים ומעירים, גם אם יש ויכוחים בסופו של דבר עושים את זה. משרד האוצר, גם לכם מגיעה תודה רבה, למרות שבדרך כלל אני לא מודה, אבל אני מודה לכם. 

לכנסת, לאלי, כולם. באמת תודה רבה. אם שכחתי מישהו, כמובן כל הנוכחים פה. תודה רבה לכולם ושבעזרת השם נעשה רק דברים טובים למען עם ישראל. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אני רק אוסיף ואחזק, כי אני לא אחזור שוב על הדברים של ינון. אני חושבת שזה צעד סופר חשוב, בצמצום זריקת מזון. אנחנו לא שוכחים לרגע עדיין ש-21 מיליארד שקלים הולכים לפח מידי שנה בזמן שאנחנו מנסים לקושש גרושים כדי לעזור למשפחות נזקקות. 

תודה שאתם מלמדים אותנו כל יום מחדש להיות פרלמנטרים טובים יותר. ללמוד יותר, להעמיק יותר. תודה לכל מי שהיה שותף. ובעיקר לך, ינון, שאתה מוביל את זה בצורה בלתי מתפשרת. תודה רבה לכולם. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה. 

 << אורח >> גידי כרוך: << אורח >>  

אני גם רוצה להודות לכולם, להוסיף עוד מילה אחת. זה גם אירוע היסטורי כי במעט מאוד מדינות עולם יש סוג של חוק כזה מתקדם. תודה רבה לכולם. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

תודה ליו"ר אייכלר, אני רק ממלא מקום.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:01. << סיום >>