פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



33
ועדת העבודה והרווחה
21/01/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 346
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, כ"א בטבת התשפ"ה (21 בינואר 2025), שעה 11:15



סדר היום:
פרק ז' (הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 (מ/1822)


נכחו:
חבר הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר


מוזמנים: 
	חנן לזימי
	–
	סגן לממונה על השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

	ליז כהן
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

	מאור לזר
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

	איילת הלר
	–
	אגף תקציבים, משרד האוצר

	יואב הכט
	–
	אגף תקציבים, משרד האוצר

	נטעלי כהן
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

	ורד בכר
	–
	רשות המיסים, משרד האוצר

	עילם שניר 
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	דקלה חורש
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד העבודה

	יוסף פולסקי
	–
	עו"ד, ייעוץ משפטי, המוסד לביטוח לאומי

	אדם בלומנברג
	–
	סמנכ"ל כלכלה ומדיניות, ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

	ורד ויץ
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

	משה בן רנאים
	–
	ראש תחום בכיר, ההסתדרות החדשה

	מוטי עזרן
	–
	עו"ד, מנהל תחום משפט קיבוצי, התאחדות התעשיינים בישראל




ייעוץ משפטי: 
ענת מימון
מיכאל קוסאשוילי

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




פרק ז' (הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 (מ/1822)


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. היום ה-21.01.2025 למספרם, כ"א בטבת התשפ"ה. הנושא היום, פרק ז' (הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025). להזכיר שגם בשנה שעברה עשו את ההקפאה הזאת של יום הבראה, ואז ביקשנו שאחרי שנה תבואו לדווח לוועדת העבודה והרווחה לפי סעיף 16 מה הייתה התועלת? כמה כסף נכנס? כמה אנשים שילמו? ועוד כמה שאלות שמיכאל קוסאשוילי, היועץ המשפטי שלנו ישאל אתכם בפתיחת הדיון.

מי רוצה להציג?

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

איילת הלר, אגף תקציבים. הצעת חוק הזאת מובאת במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית, שכידוע במסגרתה אנחנו נדרשים לצעדים מאזנים לצורך התכנסות גם בגלל סיבות פיסקאליות וכלכליות שבשנת 2024, וגידול משמעותי בהוצאות הפרמננטיות, בהוצאות הביטחון והוצאות הריבית. על רקע זה מובא הצעד שאנחנו דנים בו, שכמובן לא היה מובא לולא הנסיבות המדוברות. הצעד מגיע בעקבות הידברות של משרד האוצר יחד עם ההסתדרות לגבי השתתפות העובדים במצב הכלכלי במשק, אגף שכר כמובן יוכלו לפרט, שהסתיים בהסכם קיבוצי שנחתם בין ההסתדרות לשר האוצר, שבו הוחלט על השתתפות העובדים ביום הבראה, והקפאה של שווי יום הבראה בשנת 2025. החוק שמובא עכשיו הוא דומה מאוד לנוסח שאושר בוועדה בשנה שעברה, לבד שני שינויים שגם נוכל כמובן להמשיך לדון בהם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לפני השינויים אני רוצה שתזכירי לנו האם לא אמרתם שזה רק לשנה אחת?

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

אכן בשנה שעברה חשבנו שנוכל להסתפק בצעד רק בשנת 2024, לכן הוא הובא כהוראת שעה לשנת 2024. במציאות הפיסקאלית והכלכלית שאנחנו נמצאים בה, כאמור, אנחנו נדרשים לצעדי התאמה נוספים ובמסגרתם גם הצעד הזה.

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

אני אחדד. חנן לזימי מאגף שכר. ההצעה הקודמת עברה במסגרת התקציב הקודם. באמת הייתה הסכמה בינינו לבין ההסתדרות שלא תהיה דרישה מצד ההסתדרות בגין התקציב הקודם, זאת אומרת 2024. עכשיו אנחנו מדברים על תקציב 2025 ולכן היה שיח חדש עם ההסתדרות שגם הם יכולים להתייחס אליו, אבל זה היה במסגרת תקציב אחר ולכן זה לא סותר את מה שנאמר בדיון הקודם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה אומר שזה לא סותר בגלל שהנסיבות השתנו, אבל זה סותר.

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

זה תקציבים שונים. ההפחתה הקודמת של ההבראה שנעשתה הייתה במסגרת דיוני 2024 כי היו תיקונים ב-2024 לאור המלחמה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתם לא הבטחתם שלא תעשו עוד פעם על 2024. הבטחתם שב-2025 זה לא יהיה.

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

אולי תחדד ההסתדרות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני לא אומר את זה בביטחון. אני שואל את זה.

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

אני מכיר מה שסוכם מול ההסתדרות, שהמדינה לא תדרוש ממנה עוד צעדים ב-2024 כי ביקשנו מהם את העזרה במימון המענקים של המילואימניקים וכל מה שמפורט בהצעת החוק. עכשיו זה דיון אחר בגין 2025. אולי תרצה להתייחס ההסתדרות. גם פה יש אמירה של משרד האוצר שאנחנו לא נדרוש מההסתדרות עוד דברים בגין תקציב 2025. זה לא אומר שבתקציב 2026 אם יהיו שוב צעדי התכנסות שיצריכו השתתפות עובדים, לא יעלו שוב דרישות מצד המדינה.

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, אם יורשה לי. יואב הכט, אגף תקציבים. אני לא חושב שהתחייבנו בעניין הזה, וכמובן שאם היינו מתחייבים אז לא היינו באים לוועדה ועושים את זה בלי לציין. הצעד העיקרי אל מול ההסתדרות שגם כן יובא בפני הוועדה בקרוב, תלוי מתי היושב-ראש ירצה, הוא צעד של הפחתת השכר. במקרה הנוכחי כשאמרנו שאין בכוונתנו ב-2024 להאריך את הצעד הספציפי הזה, הדבר שיקף בהחלט את כוונתנו, אלא שבהידברות עם ההסתדרות נמצא שיש העדפה להארכה של הצעד הנוכחי לעוד שנה על פי הגדלה של סכום ההפחתה בשכר. מכיוון שהדבר מועדף על העובדים ומבחינתנו הצורך העיקרי כאן הוא חיסכון תקציבי, הגענו למסקנה שזה אפשרי בכל זאת לבוא לוועדה למרות שלא הייתה כוונה מלכתחילה שהצעד הזה יהיה צעד מתמשך, וגם עכשיו אין בכוונתנו שהצעד הזה יהיה מתמשך. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם תבואו כל פעם עם עוד יום, אז לא יישארו עם הבראה.

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

זה לא עוד יום, זה אותו יום. זה רק הארכה של אותו יום.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

פעם שנייה אותו יום. יש כמה שאלות שהעלה מיכאל. אתה רוצה להציג אותם?

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אפשר. אם תוכלו לפרט על האופן שבו ההסדר יושם בשנה שעברה. מה היה הסכום שהיה צפוי להיגבות? מה היה הסכומים שניגבו בפועל? אולי על קשיים שעלו במהלך הגבייה, זאת אומרת איך המשק הגיב לדבר הזה? 

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

בשנת 2024 נכון לחודש דצמבר ניגבו 1.4 מיליארד שקלים מהצעד. יתכן שתהיה עוד איזו שהיא תוספת קטנה בגין משלמים חודשי, אבל זה כרגע הסכום. התחזית הסופית בשנת 2024 אחרי השינויים שגם היו פה בוועדה עמדה על 1.2 מיליארד. התחיל מ-1.5 בהתאם לשינויים. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

הפער מאיפה?

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

בסוף תחזית זו תחזית. הפער הוא הגיוני. הערכתנו לצעד הזה בשנת 2025 היא 1.3 מיליארד. זה מה שנלקח בחשבון.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אמרת קודם שיש שני שינויים בהצעה הזאת ביחס להצעה הקודמת.

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

נכון. שינוי אחד הוא תחימת שווי יום ההבראה שלא היה בחוק הקודם, בין 418 שקלים שזה השווי במגזר הפרטי בהתאם לצו ההרחבה, ול-471 שקלים שזה שווי יום הבראה במגזר הציבורי. השינוי השני הוא שינוי רף המשכורת לעובד בהפרטה חלקית, שבחוק הקודם היה 6,000 שקלים ועכשיו הוא 6,150. זה בנוסף לתנאי מצטבר שהוא זכאות לפחות משישה ימי הבראה. הסיבה להתאמה היא התאמה לעליית השכר - - - 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

זה אומר שיותר עובדים יוכלו להיכלל בהסדר הזה, אולי לא מבחינה כמותית אבל זכאות לצורך העניין היא עכשיו מי שמרוויח פחות מ-6,150 ולא פחות - - - 

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

נכון, בעוד שבחוק הקודם זה היה פחות מ-6,000 שקלים. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אוקיי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

היו לך עוד שאלות?

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אפשר להתקדם, להתחיל להקריא. רק כמה מילים על ההסדר של דמי הבראה. זה לא הסדר שהוא מכוח חקיקה ראשית. בשנת 1998 נחתם הסכם קיבוצי ואז צו הרחבה שאומר שמעסיק יהיה חייב לשלם לעובד שעובד יותר משנה במקום העבודה, חמישה ימי הבראה בשנה הראשונה, ואז הזכאות עולה ככל שהוותק של העובד עולה, ומכאן אנחנו מגיעים אחרי 20 שנה לעשרה ימי הבראה לכל היותר. בשנה שעברה התכלית של החוק נועדה למימון הטבות לחיילי המילואים, ובשנה הזאת זה לא מופיע בשם החוק אבל זה חלק מדברי ההסבר. אולי תגידו כמה מילים על התכלית.

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

כמו בשנה שעברה וגם כאן, וזה בהמשך להסכם עם ההסתדרות ולדרישת ההסתדרות, החוק נועד לממן הטבות ומענקים לחיילי מילואים שבשנת 2025 צפויים לעמוד על כ-6 מיליארד שקלים.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

בשנה שעברה זה היה 9 מיליארד, נכון?

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

נכון, שנה שעברה 9. אתם יכולים לראות בדיווח לוועדה, בסוף זה עמד על קצת יותר מ-9. יש שם גם את סך המענקים שניתנו, ששוב, בשנת 2025 צפויים לעמוד על כ-6 מיליארד שקלים עם שינויים קלים בעקבות עצימות הלחימה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

יודעים להגיד למה אותם 1.2 מיליארד שקלים יועדו בהמשך? שנה שעברה אמרו שזה לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים. 

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

גם כאן. הכוונה היא שהם בסופו של יום אמורים לממן כחלק מתוך ה-6 מיליארד שמיועדים - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי מגיש לנו את הדיווח ויפרט מה שכתוב פה? או שאתם שמים את זה בפרוטוקול וזהו?

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

הגשנו את הדיווח והוא נמצא על שולחן הוועדה. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

בהצעה הנוכחית אין חובת דיווח כרגע. בהצעה הקודמת בסעיף 16 להצעה הייתה חובת דיווח של משרד האוצר לוועדה. בהצעה הנוכחית כרגע החובה הזאת לא קיימת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אמרתי לך שכן צריך.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אז נוסיף את זה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

היות והגשתם את זה, אני כן רוצה שהציבור יידע מה עשיתם עם זה. אם אתם רוצים להקריא לפחות את פירוט ההטבות, שהציבור יידע מה עשיתם עם זה. סעיף 2 אני מתכוון.

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

אפשר לראות את הדיווח. הוא גם אמור להיות לפניכם. סך הגבייה עמדה על כ-1.4 מיליארד כשבשנת 2024 סך תשלומי המענקים עמדו על 9.9 מיליארד שקלים. יש כאן את פירוט ההטבות. אפשר לראות שאנחנו מדברים על מענק תגמול מיוחד שעומד על סך של 133 שקלים, שמשולם עבור כל יום מילואים מעבר ליום ה-60, על מענק כלכלת בית מורחב שמיועד עבור לוחמים, על הארכת הוראה שמגדילה את התגמול - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מענק בית של 1,250 שקל לכלכלת בית, מה זה?

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

זה מענק שמשולם בשגרה למשרתי מילואים פעילים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מדובר פה במי ששירת יותר מ-45 ימים.

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

בדיוק, בתוספת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

והתגמול המזערי, נתתם 310?

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

310 במקום 215.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ליום.

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

ליום. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ועכשיו הגדלתם את זה יותר?

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

ב-2025?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

2025. כמה הם אמרו, אתם זוכרים? 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

עדכנתם את זה?

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> 

יוסף פולסקי מהביטוח הלאומי. בגלל המדד זה עודכן בכמה שקלים מעל, כמדומני. אני לא סגור על הסכומים.

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

מכיוון ש-310 זה לא במסגרת הקידומים הרגילים של ההטבה, אז אני לא רוצה להגיד סתם. לפי דעתי 310 לא עודכן, אלא הסכום שאליו זה מושווה עודכן. תקן אותי אם אני טועה.

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> 

אני חושב שהסכומים בהצמדה למדד - - - 

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

הסכומים בחוק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

פולסקי צודק. נדמה לי שזה 315. מענק החזר הוצאות, מה זה? גם מעל ל-40 ימי מילואים. 466 שקלים, מה זה?

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

מדובר במענק שמחושב למספר ימי המילואים המצטברים, כך שעבור כל עשרה ימי מילואים משולמים 466 שקלים למשרת מילואים במערך הלוחם ו-266 שקלים ליתר משרתי המילואים שאינם במערך הלוחם. בנוסף שולם מענק הורים לילדים, מענק חודשי למשרת מילואים ששירת מעל 40 ימים ויש לו ילד אחד לפחות מתחת לגיל 14. המענק מחושב בהתאם למספר ימי המילואים, כך שעבור כל עשרה ימי מילואים שולמו 833 שקלים במערך הלוחם ו-500 שקלים עבור יתר משרתי המילואים. אתם יכולים לראות פה בסעיף ו' – מענק לטיפול נפשי בגובה 1,500 שקלים לטיפול זוגי, וטיפול נפשי למשרת, גם 1,500 שקלים. לזה היה זכאי מי ששירת מעל ל-30 ימי מילואים. ניתן גם שיפוי החזר הוצאות סוציאליות למעסיקים, ומענק להורים לילד עם צרכים מיוחדים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני יכול להבין מה זה סעיף ז' הזה – שיפוי החזר הוצאות סוציאליות למעסיקים? הוא הרי מקבל את הסכום שהוא משלם.

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

בעבר ההסדר היה שמשפים את המעסיק על הרכיב שהוא משלם בפועל לעובד, התלוש של העובד, אבל ההפרשות הפנסיוניות, בדברים האלה לא היה שיפוי מוסדר. ההסדר הזה התקיים מכיוון שהיקף המילואים מתוך ההוצאות הכלליות של המעסיק היו מספיק קטנות בשביל שלא היה נדרש לטפל - - - .

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בעבר.

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

כן. בהקשר הנוכחי מבלי להסדיר את הדברים לתמיד הוחלט בגלל היקף ימי המילואים והיקף הגיוס, שאי אפשר להשאיר את הדבר הזה כפי שהוא כי יש מעסיקים שהמון מהעובדים שלהם גויסו. להמשיך לשאת בנטל של ההפרשות הסוציאליות, הפרשות לפנסיה וכו' - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

היה דיון על זה אצלנו, אני חושב, נכון?

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

היה הסכם בין המעסיקים. 

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

להבנתי מדובר באיזה שהוא משהו שהוא לא תיקון שהוא מעכשיו ואילך, אלא תיקון נקודתי שרלוונטי לשנה שבה יש באמת גיוס רציני.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה יקרה השנה אם חלילה יימשך המילואים הרבים? יגישו עוד פעם?

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, היה הסכם בין המעסיקים להסתדרות שקיבל תוקף של צו, שנתן גם את הימים הנוספים לבנות הזוג וגם נתן את השיפוי. הייתה עסקה כוללת וכמו שציין נציג ההסתדרות, זה יועבר עכשיו לצו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש פה מענק להורים לילד עם צרכים מיוחדים. כמה זה?

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

אני אבדוק. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא מפורט פה. מתן שכר לימוד?

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

מתן מלגה בהיקף של 100% שכר לימוד אוניברסיטאי לסטודנטים מהמערך הלוחם, ו-30% ליתר המשרתים שזכאים לו, מי ששירתו מעל 60 ימי מילואים. הרחבת מועדון בהצדעה שהוא מועדון הטבות שניתן לחיילי מילואים. הוא הורחב כתוצאה מהגידול בהיקף הזכאים, וקרן הסיוע למשרתי מילואים שלה זכאים מילואימניקים בהתאם להגשת בקשה למענקים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

למצבם הסוציאלי?

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

למצבם הסוציאלי, להוצאות מיוחדות שהם נדרשו בהם כתוצאה משירות המילואים או בנות הזוג שלהם. יש שם כל מיני תבחינים לזכאות למענקים שונים.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

כשבעצם שני הסכומים הכי גדולים כרגע זה שיפוי החזר הוצאות סוציאליות למעסיקים, והמענק תגמול מיוחד. הם מגיעים ל-5 מיליארד שקלים מתוך ה-9.9.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

4.5 אני חושב. 2 מיליארד למענק תגמול מיוחד ועוד 1.4 למענק החזר הוצאות.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

סעיף 7.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

סעיף 7 ו-1.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

סעיף 7, זה?

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

שיפוי החזר הוצאות סוציאליות למעסיקים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה זה? 3 מיליארד. אז זה יותר גדול. סך הכול כמעט 10 מיליארד?

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

כמעט 10 מיליארד לנובמבר 2024. היה גם את חודש דצמבר שהוא לא בתחשיב הזה, אם אני מבין נכון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

טוב, אז אנחנו נקבל בעזרת השם גם השנה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

כן. בסוף החוק הזה נוסיף גם חובת דיווח כמו בשנה שעברה. 

החובה בסוף היא על המעסיק לנכות את המס הזה מהעובד. הניכוי במקור. החובה על המעסיק להעביר את התשלומים למדינה. כל הסכומים מאוגדים בחוק הזה בהגדרה אחת שנקראת "סכום ההשתתפות". אם תוכלו לפרט ממה היא מורכבת, אותו סכום השתתפות. יש בסוף שלושה מרכיבים למס הזה, שזה המחיר של יום הבראה. הדבר השני זה ההפרש שנובע מאי עדכון המדד, מההקפאה, והדבר השלישי זה אותם תשלומים סוציאליים, אז רק אם תוכלו לפרט על סכום ההשתתפות. 

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

כל סכום שלא עובר לעובד ניגבה כמס, זאת אומרת שנוצר מצב שהמעסיק לא מרוויח מאי תשלום לעובד, לכן כל מה שהוסכם שלא משולם לעובד, שזה שווי היום, שווי עדכון המדד על יתר הימים שכן משולמים, וכן מה שהוסכם שלא משולם בגינו תשלומים בשם העובד כמו למשל אם נגיד דמי ביטוח לאומי לא ישולמו על זה, אז כל סכום שלא משולם עובר לקופת המדינה ולא נשאר אצל המעסיק כרווח. היה חשוב שבהקשר הזה זה לא יהיה הסדר שהמעסיק מרוויח ממנו, אלא קופת המדינה. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

העדכון במדד הוא ליום, לצורך העניין.

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

לכל הימים.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

בוא ניקח יום אחד. בסוף אנחנו מודדים את זה בימים, אז הערך הוא ליום. אמור להיות עדכון במדד שהוא לא יבוצע אלא הוא יוקפא. את ההפרש הזה בין המחיר החדש לבין המחיר הישן כופלים במספר הימים שהעובד זכאי להם, פחות אותו יום הבראה.

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

בנוסף. זה מצטבר. זה שווי המדד על כל הימים. אתה לא משלם לעובדים את עדכון המדד. זה חלק מההסכמה עם ההסתדרות. אני לא מעדכן את תעריף יום ההבראה ולכן המעסיק לא משלם את זה, אבל בגלל שזה מחויבות שלרוב בטח במגזר הציבורי קורית כל שנה, אז כדי שהמעסיק לא ירוויח מזה, אי עדכון המדד גם כן נקבע כמס כדי שלא יישאר כביכול רווח אצל המעסיק.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

וגם כל אותם תשלומים סוציאליים שנגזרים מהעלייה.

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

נכון, כי זה לא שכר ביד העובד ולכן יש תשלומים שלא משולמים. מה שהוחרג, ויכולה לפרט ההסתדרות מה באמת הוחרג, שלמרות שזה לא משולם העובד לא ניזוק מזה, אפשר לדבר על זה, היה גם בחוק הקודם. זה לא שונה, אבל שוב, כל מה שהמעסיק היה אמור לשלם ולא משלם, ניגבה כמס ולכן סכום ההשתתפות הוא כל מה שהמעסיק לא משלם.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

הבנתי. אם תקרת הגג נקבעה על 471 שקלים לצורך העניין, זה מרכיב אחד מתוך כל השלושה. 471, לצורך העניין נלך על המקסימום, בתוספת כל אותם הפרשים כפול מספר ימי ההבראה, ובתוספת אותם תשלומים סוציאליים שנגזרים מאותה עלייה שהייתה אמורה להיות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אפשר להתחיל להקריא?

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אפשר להתחיל להקריא ונעלה שאלות תוך כדי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בבקשה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

פרק ז': הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

שוב נגיד, זה פרק אחד מתוך חוק ההתייעלות הכלכלית ולכן אנחנו פועלים בתוכו. 

		23. פרק זה ייקרא "חוק ההקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025, 				התשפ"ה-2025".

סעיפי
החוק		24. ואלה סעיפי חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025, התשפ"ה-			2025;

הגדרות			1. בחוק זה – 

			"דמי הבראה" – דמי הבראה, קצובת הבראה או תשלום אחר דומה 				במהותו, אף אם כינויו שונה, המשולמים לעובד על פי דין, הסכם או 				נוהג, או מימון נופש או הטבה אחרת בעין הניתנים במקום תשלומים 				כאמור;

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

נוסיף עוד עניין לעניין דמי ההבראה. אפשר לשלם אותם גם בעין, זאת אומרת מעסיק יכול להחליט שבמקום לבוא ולהעביר לעובד שלו את דמי ההבראה בכסף, הוא יכול לשלם אותם בשווה כסף, בצורת חופשה או בצורה אחרת שהוא מחליט. יש גם התייחסות בחוק הזה לעניין דמי הבראה שניתנים בעין.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

היה גם שנה שעברה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

צריך לומר לפרוטוקול שבעיקרון זה כמעט אותו חוק שהיה שנה שעברה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

כמעט אותו חוק. יש כמה שינויים ונקודות לדון בהן, אבל זה כמעט אותו חוק. 

			"הסכם" – הסכם קיבוצי, צו הרחבה כמשמעותו בחוק הסכמים 					קיבוציים, הסדר קיבוצי לרבות הסדר חד-צדדי, הוראות מינהל, או חוזה 				עבודה אישי לרבות חוזה מיוחד לפי סעיף 40 לחוק שירות המדינה 					(מינויים).

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

בחוק שירות המדינה (מינויים) סעיף 40 מאפשר למדינה לבוא ולחתום חוזי העסקה ייחודים עם כל מיני גורמים. החוק הזה גם יחול עליהם. 

			"הסכם קיבוצי" - הסכם קיבוצי כללי או הסכם קיבוצי מיוחד 					כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים";

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה ההבדל בין כללי למיוחד?

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> 

הסכם קיבוצי כללי זה לדוגמה צו הרחבה שהוחל על כלל המשק. הסכם קיבוצי מיוחד הוא מדבר על מפעל אחד או על כמה מפעלים. יכול להיות לצורך העניין הסכם קיבוצי בענף השמירה או בענף הניקיון, מסדיר דמי הבראה יותר גבוהים והוא מורחב בצו הרחבה על אותו ענף.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

תוכל להרחיב על אותם ענפים שיש להם דמי הבראה יותר גבוהים?

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> 

אני יכול להגיד ברמת הענפים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תגיד רק את השם שלך.

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> 

אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות, ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. אני יכול להגיד שהבסיס הנורמטיבי לעניין דמי הבראה זה ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין ההסתדרות לנשיאות המגזר העסקי, והוא חל בצו הרחבה שחותם עליו שר העבודה, ומוחל על כל המשק. במגזר הציבורי יש ככלל את תעריף המגזר הציבורי, ה-471 שקלים שמצוין גם בתזכיר החוק, ויש לנו בענפי השמירה ובענף הניקיון גם הסכמים קיבוציים ענפיים שהורחבו בצו הרחבה על כל הענף, והם הסכמים קיבוציים ענפיים כלליים מכיוון שלא מדובר בהסכם מפעלי מיוחד אלא הסכם שנחתם מול ארגון המעסיקים ולא מול מעסיק או מעסיקים בודדים. הם קובעים הצמדה פחות או יותר לתעריף המגזר הציבורי. מלבד זאת אני לא מכיר בהסכמים ענפיים תעריף מעבר לדין. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

כן אומר שיש עדיין אפשרות למעסיק לבוא ולשלם יותר מ-471 שקלים. ההצמדה היא לסכום ימי הבראה במגזר הציבורי, אבל יכול להיות שמעסיק ישלם יותר או יבחר לשלם יותר, וגם מעבר לכל אותם ענפים שיש בהם תשלום מעבר לסכום הזה שצוין, 471.

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> 

בהסכמים מיוחדים, כן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מבין שבשונה משנה שעברה עכשיו אתם מגבילים את המקסימום ל-470 שקלים, נכון?

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

כן, 471.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם מישהו מרוויח יום הבראה ששווה נניח 700 שקל, 800 שקל, לא לוקחים אצלו את ה-800 שקל, כך הוסבר לי, אלא רק את ה-471.

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

 שזה הממוצע במגזר הציבורי, נכון?

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> 

זה התעריף הרווח, כן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, בבקשה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

			"חובת עדכון" – חובה, לפי התחייבות בהסכם או לפי נוהג, לעדכן בשנת 				2025 את הסכום של יום הבראה אחד שלפיו מחשבים לעובד את דמי 				ההבראה בשנת 2025, אשר הייתה חלה אלמלא הוראות סעיף 2;

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

סעיף 2 זה ההוראה בחוק שמסדירה את ההפחתה ואת ההקפאה של מחיר יום ההבראה.

			"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-				1995;
		
			"חוק גמלאות לראש רשות" – חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש 				רשות וסגניו), התשל"ז-1977;

			"חוק הסכמים קיבוציים – חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957;

			"חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;

			"חוק הפיקוח על קופות גמל" – חוק הפיקח על שירותים פיננסיים 					(קופות גמל), התשס"ה-2005;

			"חוק שירותי הדת היהודיים" – חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח 					משולב], התשל"א-1971;

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בחוקים שמנית כלולים כל המשק?

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

לא. נגיד שהחוק הזה הוא חל גם על עובדים, ואז סעיף 2 לחוק מפרט את ההפחתה וההקפאה של כל אותם עובדים, סעיפים 2 וסעיפים 3, ובהמשך החוק יש סעיפים שאומרים שהחוק הזה גם יחול לא על אנשים שהם נחשבים עובדים, אלא מונו להיות נושאי משרה. 

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> 

ברשותך, אני רק אחדד שזה לא כולל את עובדות משק בית שגם הוחרגו בחוק. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

זה נכון. זה גם מופיע בהמשך החוק. זה אומר שאנשים שמונו לכהן במשרה שהיא משרה ציבורית והם מקבלים שכר מהמדינה עבורה, החוק הזה גם יחול עליהם. אותה הפחתה של ימי הבראה והקפאה שלהם גם תחול לגביהם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מתכוון לשאול האם יש מישהו שלא נמצא בחוקים אלה חוץ ממה שאמרת, משק בית וכל זה? האם יש איזה ענף או איזה נושאי משרה שהם לא כלולים?

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אולי נציגי הממשלה יוכלו להשיב.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בבקשה, מה התשובה?

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

כמו בשנה הקודמת זה חל על כולם כולל על נושאי משרה, כולל גם פעם קודמת, מי שלא באמת מקבל דמי הבראה, עדיין הייתה לו הפחתה כאילו הוא מקבל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כשאני רואה את הפירוט, אז יש כאלה שאינם נכללים פה. כולם נכללים.

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

כולם נכללים. שוב, מי שהוא עצמאי ולא מקבל דמי הבראה בכלל, אז הוא אחר, אבל כל מי שהוא מקבל שכר, נכלל, למעט החריגים שציינה ההסתדרות. גם נושאי משרה שלאו דווקא יש להם דמי הבראה, הוחלט שיופחת גם מהם. זה בעצם על כולם.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

גם נוסיף, חיילים בסדיר הם לא נכללים בחוק הזה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

סדיר וקבע?

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

קבע נכללים בהצעה וחיילים בשירות סדיר לא נכללים בהצעה. 

			"מחיר יום הבראה" – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין עובד שדמי ההבראה משולמים לו כתשלום שנתי – הסכום של יום הבראה אחד שלפיו מחושבים לגביו דמי ההבראה המשולמים בשנת 2025, בהתאם להוראות סעיף 2, אך לא פחות מסך של 418 שקלים חדשים ולא יותר מסך של 471.4 שקלים חדשים; ואולם – 
	
 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

הסכומים האלה נקבעו בהתאם להסכמות עם ההסתדרות. הרף התחתון זה המינימום של החובה, והרף העליון זאת ההסכמה שהממשלה והסתדרות העובדים הגיעו אליה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תזכיר לי ענת אם בשנה שעברה לא עמדנו על זה שמי שיש לו שכר נמוך, ישלם רק חצי יום. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

נכון. זה מופיע בהמשך החוק. עובדים בהפחתה חלקית, כבר עכשיו נגיד, אלה עובדים שהם עובדים יחידים והמעסיק שלהם הוא לא פועל במסגרת עסק או משלח יד, אז הם ישלמו חצי מערך יום ההבראה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

דיברנו על מי שמרוויח מעט, נכון?

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

נכון, זה עוד תנאי. התנאי הוא גם שהם ירוויחו פחות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא עוד. אצלי זה העיקר. מה זה עוד? 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אנשים שמרוויחים מעט - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה זה מעט?

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

6,150 ויש להם פחות משישה ימי הבראה, לפי הנוסח בהצעת החוק הזו הם ישלמו רק חצי הסכום.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז פחות מ-400. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

כן. הם ישלמו 209 בהנחה והתשלום שהם יקבלו עבור יום הבראה הוא 418 שקלים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הבנתי. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

(1) אם עובד הועסק במשרה חלקית – יוכפל הסכום האמור בחלקיות המשרה; לעניין זה, חלקיות המשרה לגבי עובד שמשכורתו משתלמת על בסיס שעתי תחושב כמנה המתקבלת בנוסח שלהלן, ולא יותר מ-1;

מספר שעות העבודה החודשיות שבעדן מחושבים לעובד דמי הבראה בתקופה שבעדה הם מחושבים

מספר				מספר
חודשי				שעות
העבודה				העבודה
בתקופה		כפול		החודשיות 
שבעדה				במשרה
מחושבים				מלאה
לו					כנהוג
דמי					במקום
ההבראה				עבודתו;
					

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אתם יכולים לפרט על הנוסחה הזו, מה המטרה שלה, מה היא אמורה ליצור? היא אמורה לגלם את החלקיות שהועבד מועסקה בה, נכון?

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

בדיוק. 

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

כן, זה מכפיל את החלקיות. מה השאלה בדיוק?

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אם אני מבין נכון, המנה שמתקבלת מהנוסחה הזאת אמורה לייצג את אחוז המשרה שהעובד מועסק בה. עובד בחצי משרה, המנה שאמורה להתקבל מהנוסחה הזאת היא חצי, ואז לפי זה יכפילו את הערך של יום הבראה שלו בחצי. 

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

כן. ההנחה היא שתשלום ההבראה הוא למשרה מלאה, ולכן מי שהוא מקבל בשביל משרה חלקית - - - 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

זאת אומרת, הסכומים שצוינו פה הם למשרה מלאה. 

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

כן, ולכן מכיוון שמי שעובד במשרה חלקית גם מקבל הבראה חלקית, אז גם ההפחתה שלו חלקית כדי שזה יהיה פרופורציונאלי. אתה מפחית לו יום, לא משנה מה המשרה שלו.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

הבנתי, אז כופלים את המנה שמתקבלת מהנוסחה הזאת בערך יום ההבראה שהוא זכאי לו מהמעסיק, ולפי זה נקבע סכום ההפחתה ליום הבראה.

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הייתה לך פה שאלה לגבי מי שיש לו יותר ממעסיק אחד.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

בגלל שהזכאות לימי הבראה ניתנת מהמעסיק, יש עובדים שיש להם מספר מעסיקים ואז הזכאות שלהם היא מחולקת בין המעסיקים. עובד יכול לעבוד בחצי משרה אצל מעסיק אחד ואז בעוד רבע משרה אצל מעסיק אחר, וכל אחד מהמעסיקים יהיה חייב לשלם לו את השיעור של דמי ההבראה בהתאם לשיעור המשרה שלו. השאלה שנשאלת היא בנוגע לעובדים שעובדים ביותר מעבודה אחת וביותר מ-100% משרה. אם עובד ב-75% משרה אצל יותר ממעסיק אחד, זה אומר שהוא עובד סך הכול בחיים האישיים שלו 150% משרה, והזכאות שלו לימי הבראה מכל אחד מהמעסיקים היא 0.75. זה אומר שהוא יקבל פי 1.5 מעובד שעובד במשרה מלאה במקום עבודה אחד או אפילו פי 1.5 מעובד שעובד ביותר ממשרה מלאה אצל מעסיק אחד, למרות ששניהם עובדים 150% משרה. השאלה היא מה קורה עם אותם עובדים? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זאת השאלה שהצגת. מה התשובה? 

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

אני חושבת שהתייחסנו לזה גם בדיונים הקודמים, שבסוף דמי הבראה משולמים פר משרה ולא תלויים בהכרח בהאם עובד בפועל עשה יותר שעות נוספות כפי שהמשכורת כן מתאימה את עצמה, ולכן היות וזה מחושב פר משרה, אז במקום שבו עובד הרוויח יותר דמי הבראה היות והוא במצטבר לצורך העניין ב-150% משרה, אז הוא ממילא מקבל יותר דמי הבראה בפועל, ולכן גם במקרים מסוימים יופחת ממנו מספר ימי הבראה גבוה יותר. אנחנו גם חושבים שלא אמור להיות מדובר בהרבה עובדים. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

יכול להיות שיופחתו ממנו יותר מ-471 שקלים לפי אחוז המשרה שהוא עובד בו אצל יותר ממעסיק אחד.

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

יכול להיות, כן, מכל מעסיק בשיעור שהוא מפחית בהתאם לחוק.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

בעמוד 4, בסעיף קטן (ב) – 

(2) אם העובד הועסק בחלק מהתקופה שבעדה משולמים לו דמי הבראה בשנת 2025 – יוכפל הסכום האמור בחלקיות העסקה באותה התקופה;

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

המשמעות היא שאם עובד עבד חלק מהשנה ועדיין הוא זכאי לדמי הבראה, ייקחו את מספר החודשים שהוא עבד ויכפילו את זה בסכום ההבראה, וככה יקבע מה הסכום שהוא נדרש לשלם. זה לא עובד שעבד בחלקיות משרה אלא עובד שעבד חלק מהשנה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז גם הוא ישלם חלקית.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

גם הוא ישלם חלקית. 

(3) אם מתקיים בעובד האמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב), יוכפל הסכום בהתאם להוראות שתי הפסקאות כאמור;

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

(2) לעניין עובד שדמי ההבראה משולמים לו כתשלום חודשי – הסכום של יום הבראה אחד שלפיו מחושבים לגביו דמי ההבראה המשולמים בשנת 2025, בהתאם להראות סעיף 2, אך לא פחות מסך של 418 שקלים חדשים ולא יותר מסך של 471.4 שקלים חדשים, כשהוא מחולק ב-12, ואם הועסק במשרה חלקית – תוכפל המנה המתקבלת כאמור בחלקיות המשרה; לעניין זה, חלקיות המשרה לגבי עובד שמשכורתו משתלמת על בסיס שעתי תחושב כמנה המתקבלת מהנוסחה שלהלן: 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אולי נסביר על ההסדר הזה בכמה מילים. יש למעסיק כמה אפשרויות לשלם דמי הבראה. הוא גם יכול לשלם אותם לאורך השנה בתשלומים חודשיים. הוא לוקח את סך הזכאות של העובד לימי הבראה והוא מחלק אותם ל-12 תשלומים או לפחות, לפי ההעדפה שלו, למרות ששוב, הנוהג שהם משולמים בימי הקיץ בתשלום אחד. הסעיף הזה מתייחס לאותם מעסיקים שמחלקים את התשלום. אומרים, אם אני מבין נכון, המנגנון יהיה הכפלה של כל אותם התשלומים. יסכמו את זה ויפחיתו יום הבראה אחד לפי התשלומים, נכון? אולי תסבירו על המנגנון הזה של ההפחתה מדמי הבראה שמשולמים באופן חודשי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לכאורה לא צריך להיות שום הבדל.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

נכון. אין הבדל או שיש? 

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

הגבייה ממנו פשוט תיעשה גם בצורה חודשית. אם הוא מקבל את זה בצורה חודשית, אז גם ההפחתה תיעשה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

ההפחתה של המעסיק מהעובד.

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

הבנתי, והתשלום עובר פעם אחת. המעסיק מעביר אותו למדינה פעם בשנה.

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

לא. המעסיק אמור לדווח בכל חודש את הסכום שהוא פסק.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

את ההפחתה ואז את ההעברה.

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

בדיוק.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אז גם התשלום בהתאם למדינה יהיה באופן חודשי.

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

למה צריך את הסעיף הזה? סתם אני שואל.

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

כדי להבהיר לעניין עובדים שמקבלים את דמי ההבראה באופן חודשי ולא פעם אחת בשנה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא שזה מפריע לי, כי בסך הכול מדובר פה בבעיה של יערות האמזונס, מהנייר שחותכים מהם, אבל אם זה מוסיף לכם משהו, אין לי בעיה - - - 

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

זו פשוט הבהרה לעניין עובדים שמקבלים את דמי ההבראה באופן חודשי ולא באופן שנתי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שמעתי שהוא קורא פה כל כך הרבה. התחלתי לחשוב, מי יודע מה יש פה. זה שום דבר. זה אותו דבר.

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

פשוט מדובר בהפחתת זכות, אז צריך שיהיה ברור איך אתה מבצע את הפחתת הזכות. יש זכות לעובד כשלרוב זה הסכם בינו לבין המעסיק שלו, שאתה בעצם גובה, אז שיהיה ברור שאני יכול להפחית את זה גם ברצועה השנתית, שלא תהיה אנומליה עם עובד שמקבל את זה חודשית ולא ביוני, אז איך אני לוקח ממנו משהו שהוא יותר גבוה ממה שהוא מקבל. אני אומר, אפשר לקחת את זה בצורה שנתית. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אוקיי. שוב רק נחזור – 

				(2) חודשי – הסכום של יום הבראה אחד שלפיו מחושבים לגביו 					דמי ההבראה המשולמים בשנת 2025, בהתאם להראות סעיף 2, 					אך לא פחות מסך של 418 שקלים חדשים ולא יותר מסך של 					471.4 שקלים חדשים, כשהוא מחולק ב-12, ואם הועסק במשרה 					חלקית – תוכפל המנה המתקבלת כאמור בחלקיות המשרה; 					לעניין זה, חלקיות המשרה לגבי עובד שמשכורתו משתלמת על 					בסיס שעתי תחושב כמנה המתקבלת מהנוסחה שלהלן, ולא 					יותר מ-1:

				מספר שעות העבודה החודשיות שבעדן מחושבים לעובד דמי 					ההבראה באותו חודש, חלקי מספר שעות העבודה החודשיות 					במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתו;

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

שוב, ככה מחשבים את חלקיות המשרה של אותו עובד.

(3) לעניין עובד שדמי ההבראה משולמים לו מידי תקופה שאינה כאמור בפסקאות (1) או (2) – מחיר יום הבראה מחושב כאמור בפסקה (2) בהתאמות המתחייבות ממשך התקופה;

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אתם יכולים להסביר את המנגנון הזה בפסקה (3)?

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

אם יש לצורך העניין עובדים שלא משולם להם שנתית פעם אחת בחודשי הקיץ, ולחילופין לא משולם להם באופן חודשי על פריסה של 12 חודשים אלא באיזו שהיא פריסה אחרת, אז הסעיף הזה מתאים את זה למועדים שבהם משולמים להם ימי ההבראה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אגב, מי שלא מקבל ימי הבראה, מה דינו? על פי החוק חייבים לתת ימי הבראה? 

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> 

רק לגבי עובד שהשלים שנה. עובד שהשלים שנה זכאי לדמי הבראה. מי שלא זכאי לדמי הבראה, כלומר לא השלים שנה, גם אין לו הפחתה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זאת אומרת, כל מעביד צריך לתת לעובד ימי הבראה.

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> 

בהתאם לצו ההרחבה אחרי שהוא השלים 12 חודשים, הוא צריך לשלם לו דמי הבראה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

גם בשוק הפרטי?

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> 

כל עובד שכיר.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

כל עובד שכיר בלי קשר לאופי ההעסקה שלו. 

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> 

ללא קשר.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

עכשיו אנחנו נעבור לעניין ימי הבראה שניתנים בעין, זאת אומרת המעסיק לא משלם את הימים האלה לעובד, אלא הוא - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נותן לו חופשה באיזה מקום מאורגן או משהו כזה. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

(4) לעניין עובד שממומן לו נופש או ניתנת לו הטבה אחרת בעין, במקום תשלום דמי הבראה בשנת 2025 – סכום השווה למנה המתקבלת מחלוקת השווי הכולל של ההטבה האמורה שהייתה נזקפת לעובד לעניין מס הכנסה אלמלא הוראות חוק זה, 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אולי נבהיר. ציינתם פה שבעצם לוקחים את אותו סכום שהמעסיק מדווח לרשות המיסים, זאת אומרת זו זקיפת ההטבה? זה מה שהתכוונתם אליו? אני רק מנסה להבין מה הסכום, איך הוא מחושב?

 << אורח >> ורד בכר: << אורח >> 

ורד בכר מרשות המיסים. זאת אומרת שאם הוא קיבל את זה בעין כפי שאמרת, ויש איזה שהוא שווי להטבה הזו, לאותה חופשה לצורך העניין, והוא זכאי לעשרה ימים, אז ניקח את השווי, נחלק את זה בעשרה ימים ומזה נחלץ את המחיר של יום הבראה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

הבנתי.

(4) לעניין עובד שממומן לו נופש או ניתנת לו הטבה אחרת בעין, במקום תשלום דמי הבראה בשנת 2025 – סכום השווה למנה המתקבלת מחלוקת השווי הכולל של ההטבה האמורה שהייתה נזקפת לעובד לעניין מס הכנסה אלמלא הוראות חוק זה, במספר ימי ההבראה שלהם היה זכאי עובד בשנת 2025, לפי הנהוג במקום עבודתו, אילו היו משלמים לו דמי הבראה ואלמלא הוראות חוק זה, אך לא פחות מסך של 418 שקלים חדשים ולא יותר מסך של 471.4 שקלים חדשים לעובד במשרה מלאה שהועסק בכל התקופה שבעדה משולמים לו דמי ההבראה בשנת 2025;

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

זה אומר שיכולה להיות פה איזו שהיא הבחנה בין העובדים לגבי עובדים, לצורך העניין מדרג אחד, באופן כללי השווי של יום ההבראה שלהם יהיה 418 שקלים ולעובדים אחרים השווי של ימי ההבראה שלכם יוכל להיות 450 שקלים, או שהוא גורף לכל העובדים באותו מקום עבודה?

 << אורח >> ורד ויץ: << אורח >> 

לכל העובדים בהתאם לצו ההרחבה במגזר הפרטי, ובמגזר הציבורי לפי התעריף שלו.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אני אשאל שוב באופן רחב יותר. מעסיק יכול לומר לצורך העניין, לעובדים מסוימים, שווי יום ההבראה שלהם הוא 418 שקלים ולעובדים אחרים שווי יום ההבראה הוא 450 שקלים? 

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> 

יש לנו הסכמים קיבוציים מפעליים שבהם יש לנו אוכלוסיות שמקבלות תעריפים שונים. התשובה היא כן, בהתאם להסכם באותו מקום עבודה. 

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

בגדול עובדים מקבלים את אותו סכום. אם יש איזו שהיא הבחנה מהותית כי חל עליהם הסכם אחר או משהו כזה, אז כן. זה לא עניין של חוזה אישי. כל מעסיק לפי מה שחל עליו. זה לא עניין של לך אני אתן צ'ופר, תוספת לדמי ההבראה. זה לא הנוהג. זה לא נפוץ. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אוקיי. עוד נקודה בהקשר הזה. הנוסח של הפסקה הזאת, אולי נקריא את המילים הרלוונטיות. צוין שזה רק לעובד במשרה מלאה שהועסק בכל התקופה שבעדה משולמים לו דמי הבראה בשנת 2025. אם עובד במשרה חלקית, לצורך העניין יוצאים לחופשה במהלך השנה ואז ניתנת להם הבראה בעין, זה אומר שלא יזקפו מהם את ימי ההבראה? ההתייחסות היא לעובדים במשרה מלאה ספציפית או גם לעובדים שעובדים במשרה חלקית?

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

זה אמור גם להיות מוכפל ביחסיות המשרה. הסכומים בנוסח הם עבור עובד במשרה מלאה, אבל ככל שעובד זכאי להטבה בעין, אמורים להכפיל בחלקיות המשרה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אולי נכון להבהיר את זה בנוסח. 

 << אורח >> מאור לזר: << אורח >> 

מאור לזר מהממונה על השכר. כתוב בנוסח בסעיף 5 – "לעניין עובד בהפחתה חלקית, מחצית מהסכום".

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

לא, הפחתה חלקית זה מנגנון אחר.

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

זה לא אומר שבהיעדר, אז אתה מחוץ לתחולה. הכוונה היא שהסכום שמנוי פה, הוא לא עובד במשרה מלאה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

בגלל שזאת הצעת חוק שאיננה מטיבה, אולי נכון לחדד את זה. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >> 

אם אפשר רגע. הטבה בעין היא גם אם עובד עבד בחצי משרה והוא קיבל נופש, הסעיף מדבר על כמה המעסיק זקף שווי לטובת הדבר הזה, ומחלק את זה במספר הימים שהוא זכאי. אני לא בטוח שזה רלוונטי אם הוא עבד בחצי משרה או לא. אם הוא קיבל נופש, בסוף יש הטבה בעין שהוא קיבל. אני לא חושב שצריך להבהיר את זה. יש פה פשוט אמירה בסוף הסעיף שמבהירה מה גבולות הגזרה, שזה יותר מהסכום הזה ולא פחות מהסכום הזה, ומקבילים את זה לעובד במשרה מלאה. אם יש מישהו במשרה חלקית וקיבל נופש, אז זה משנה אם מישהו לידו במשרה מלאה היה איתו באותו נופש?

 << אורח >> מאור לזר: << אורח >> 

יש את הנוסחה בכלל. כמו שעילם אמר, הנוסחה היא הכלל ואז יש האמירה שזה לא יהיה פחות. אומרים מה יהיה החישוב ואיך מחשבים את סכום יום הבראה של מי שמקבל בעין, ואז אומרים שצריך לשים לב שזה לא יהיה פחות מסך של 418 ולא יותר מסך של 471. הסכומים האלה שנקבעו זה להיקף משרה מלאה ולתקופת העבודה המלאה.

 << אורח >> ורד ויץ: << אורח >> 

אני רק רוצה להעלות איזו שהיא אפשרות. אני בכלל לא בטוחה שהקבוצה הזאת היא לא קבוצה ריקה של קבלת הטבה בעין, אבל לא משנה. יכול להיות מצב, אני חושבת, למשל, ששני עובדים מקבלים הטבה בעין אבל עובד אחד צריך להוסיף השתתפות כי הוא עובד רק בחצי משרה, ועובד אחר לא. יש אולי כן מקום להתייחס לסוגיה הזאת של החלקיות. אולי יש כן מקום להבהרה הזאת. אני באמת לא יודעת איך זה עובד בעניין של זקיפת שווי. יכול להיות מצב כזה שעובד יקבל פחות מאחר גם כשזה בעין. 

 << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> 

בהשתתפות של העובד אין זקיפה. 

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

אם אני מבינה אותך נכון, מה שאת אומרת זה שאם הזקיפה תהיה יותר נמוכה, אז בכל מקרה המנה תהיה יותר נמוכה, נכון? ואז לא צריך להתייחס לזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה שהבנתי פה, שאתם מדברים על מצב שבו יש מישהו שעובד נניח עבודה חלקית והמעסיק לוקח את כל העובדים לאיזו שהיא חופשה והוא לוקח גם אותו, אתם רוצים לומר שהוא קיבל את יום ההבראה המלא. אני רוצה לומר שאם הוא חלקי, המשכורת שלו חלקית, אז צריך לזקוף לו רק חצי מהדבר הזה. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

השאלה אם זה עולה כרגע מהנוסח? 

 << אורח >> מאור לזר: << אורח >> 

זה עולה מהנוסח. הוא רק יכול "להרוויח" מזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את אומרת, לא פחות מ-417.

 << אורח >> מאור לזר: << אורח >> 

זה בהתאם לחלקיות המשרה שלו ולתקופה. יכול להיות כן מצב כמו שתיארתם, שמוציאים לנופש את כולם ומשתתפים בעלות אותו דבר גם לעובד שהוא בחצי משרה, אבל זה לא אומר שיורידו לו את היום המלא. זה מה שכתוב פה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מיכאל יגיד לי אם זה כתוב.

 << אורח >> מאור לזר: << אורח >> 

זה מה שאנחנו התכוונו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז תבהירו את זה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אולי זה נדרש חידוד. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תחדדו את זה כדי שיהיה ברור גם לאנשים כמוני. 

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

אנחנו רוצים את אותו דבר כמו שאתם רוצים. מבחינה משפטית מקובל עלינו. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

במהות, לעובד שעובד במשרה חלקית שהמעסיק שלו הוציא אותו לנופש, ההפחתה תהיה בהתאם לחלקיות המשרה שלו.

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

אם הוועדה תמצא שנכון לחדד את זה בנוסח, אז זה מקובל עלינו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו מסמיכים את מיכאל לעשות את זה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

(5) לעניין עובד בהפחתה חלקית – מחצית מהסכום לפי פסקה מהפסקאות (1) עד (4), החלה לגביו לפי העניין;

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

שוב לציין, מנגנון ההפחתה החלקית זה אותו מנגנון שאומר שעובדים שמרוויחים מתחת ל-6,150 שקלים ויש להם פחות משישה ימי הבראה, לצורך העניין ההפחתה שלהם תהיה מחצית מסכום ימי ההבראה שהם זכאים לו. 

				"מעסיק ציבורי" – כל אחד מאלה:

(1) המדינה;
(2) גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;

(3) תאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;

(4) גוף נתמך כהגדרתו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב;	

				"משכורת" – הכנסה מעבודה כמשמעותה בסעיף 2(2) לפקודת 					מס הכנסה;

				"נושא משרה" - כל אחד מאלה:

(1) כל אחד מהמנויים בתוספת לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969;

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

זה לצורך העניין אנשים שמונו למשרה, נגיד בנק ישראל, הסגן שלו, שופטים, נשיא המדינה וכו'.

(2) ראש רשות כהגדרתו בחוק גמלאות לראש רשות;

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

זה גם חל על סגן ראש הרשות.

(3) ראש מועצה דתית אשר חל עליו חוק גמלאות לראש רשות, לפי הוראת סעיף 14 לחוק שירותי הדת היהודיים;

(4) רב עיר כמשמעותו בסעיף 15(א)(2) לחוק שירותי הדת היהודיים;

(5) יושב-ראש ועדה למילוי תפקידי ראש העירייה והמועצה וסגנו, כאמור בסעיף 145 לפקודת העיריות;

(6) יושב-ראש ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה המקומית וסגנו, כאמור בסעיף 41 לפקודת המועצות המקומיות;

(7) ממונה בעל סמכות הכרעה שמונה לפי סעיף 6(ב2) לחוק שירותי הדת היהודיים, וכן יושב-ראש ועדה ממונה שמונה לפי סעיף 10ב(ג) לחוק האמור;

				"סכום ההשתתפות" – הסכום הכולל של כל אחד מאלה:

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

זה הסכום שיועבר לקופת המדינה וכאן מפורטים המרכיבים של אותו מס. 

(1) מחיר יום הבראה החל לגבי העובד;

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

שכבר אמרנו שהוא בין 418 לבין 471.4 שקלים.

(2) תשלומי חובה של מעסיק לשלם לפי חוק הביטוח הלאומי או חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975,

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אני רק אשאל, איזה תשלומי חובה מעסיק צריך לשלם לפי חוק המע"מ?

 << אורח >> ורד בכר: << אורח >> 

מס שכר למלכ"רים ומוסדות כספיים. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

ולגבי מעסיק שמעביר תשלומים לקרן השתלמות – גם הסכום שעליו להעביר לקרן ההשתלמות בעבור העובד (בהגדרה זו – תשלומי החובה), והכול בשל תשלום מחיר יום הבראה לגבי העובד;
 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

כמו שאמרנו, אלה תשלומי החובה, אותם תשלומים שנגזרים מיום ההבראה שלא משולמים לעובד, שהמעסיק עכשיו יעביר לקופת המדינה.

(3) לעניין מעסיק שחלה עליו חובת עדכון – הסכום שנחסך למעסיק בשל הקפאת הסכום של יום הבראה שלפיו מחושבים דמי ההבראה בשנת 2025 לגבי העובד, לפי סעיף 2, בתוספת תשלומי החובה שהיה עליו לשלם בשל הסכום האמור, לגבי העובד, אלמלא הוראות אותו סעיף;

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

זה ההפרש, הדלתא של כל אותן הקפאות כפול מספר ימי ההבראה.

				"עובד" – עובד שזכאי לפי הסכם או נוהג לדמי הבראה בשנת 					2025, למעט עובד המועסק על ידי יחיד שלא במסגרת עסק או 					משלח יד;	
				
 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אולי ההסתדרות או משרד האוצר יוכלו להרחיב בנוגע להסדר הזה. על מי ההסדר לא יחול כרגע לפי ההגדרה הזו?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מבין שאדם קשיש שמעסיק עובד בבית שלו, הוא כלול בסעיף הזה, נכון?

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> 

עוזרות בית, בייביסיטר, דברים כאלה שמועסקים תחת ההגדרה של עובד משק בית. זה גם היה בשנה הקודמת ובגלל קושי בגבייה וקושי באכיפה, הוסכם על ידי הצדדים שלא יחולו לגביהם.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

מה זאת אומרת קושי בגבייה?

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> 

מבחינת אופן הדיווח, בגדול לגבי עובדות משק בית מדובר על מעסיק שהוא אדם פרטי ולרוב אין לו תיק במס הכנסה אלא יש לו רק תיק בביטוח לאומי לעניין ההפרשות לביטוח בריאות וביטוח לאומי, לכן מי שאין לו תיק ברשות המיסים, יכולת הגבייה ויכולת האכיפה היא נמוכה באופן יחסי, הגם שבהגדרה לרוב מדובר בעובדים מוחלשים, ולכן הוחלט על ידי הוועדה וגם על ידי הצדדים להחריג את אותם עובדים.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 
 
					"עובד בהפחתה חלקית" – עובד שאלמלא הוראות חוק זה היה 					זכאי בשנת 2025 לפחות משישה ימי הבראה, ומשכורתו 						החודשית הממוצעת בתקופה של שלושת החודשים אוקטובר 					2024 עד דצמבר 2024 אינה עולה 6,150 שקלים חדשים, 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

למה העלייה הזאת?

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

זה נובע מעדכון שכר המינימום בתוספת קצובת נסיעות.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

				ואם הוא מועסק במשרה חלקית – אינה עולה על סכום כאמור 					כשהוא מוכפל בחלקיות משרתו;

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

זה אותם הסדרים שבעצם אם עובד בהפחתה חלקית מועסק בחצי משרה, אז גם זה חלקיות המשרה כפול מחצית הסכום.

				ואולם אם העובד לא היה זכאי למשכורת בעד חודש מהחודשים 					האמורים, יובאו בחשבון במקום שלושת החודשים האמורים, 					שלושת החודשים האחרונים שקדמו לחודש ינואר 2025 שבהם 					היה זכאי למשכורת;

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אתם יכולים להסביר את ההסדר הזה? זה החודשים הגבוהים?

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

שהוא עבד בהם.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

זאת אומרת, אם הוא לא היה מועסק בדצמבר - - - 

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

אז זה יהיה ספטמבר, אוקטובר, נובמבר, או אם יש לו ספטמבר, נובמבר, דצמבר. שלושה חודשים שקדמו לינואר, גם אם הם לא רצופים.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

הם לא חייבים להיות רציפים.

 << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה לטובת העובד או לרעתו? 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

כרגע מצלמים את אותם שלושה חודשים אחרונים שהוא עבד בהם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה היה גם בחוק הקודם?

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

זה לא שינוי מהחוק הקודם.

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> 

רק התקופות השתנו אבל המנגנון נשאר אותו דבר. זזנו מ-2023 לסוף 2024 בגלל התקופה, אבל המנגנון לא השתנה. החודשים והסכום.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

				לעניין זה, חלקיות המשרה לגבי עובד שמשכורתו משתלמת על 					בסיס שעתי תחושב כמנה המתקבלת בנוסחה שלהלן, ולא יותר 					מ-1;

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

כמה עובדים היו בהפחתה חלקית, אתם יודעים להגיד?

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

אנחנו לא יודעים את הנתון כרגע. בסוף אנחנו רואים את הגבייה. אנחנו לא יודעים לחשב בדיוק את הדבר הזה. זה דורש אולי עבודה אבל אנחנו כרגע לא יודעים את הנתון הזה. יש לנו הערכה לפי נתונים של השוק, כמה עובדים יש במשכורות האלה, אבל אין לנו נתונים על זה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אם יש לנו 100% שזכאים לדמי הבראה, על כמה מתוך 100% חל ההסדר הזה של הפחתה חלקית?

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

אנחנו יודעים שיש בין 60,000 ל-70,000 עובדים שמרוויחים בין 6,000 ל-6,150, כלומר שנוספו לזכאות בהתאם לחוק הזה. כמה מתוכם גם זכאים למינימום ימי הבראה? זה אנחנו לא יודעים להגיד. 

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

אנחנו מניחים שמכיוון שהרבה מועסקים בהיקפי שכר כאלה הם אנשים בלי הרבה ותק בעבודה, אז מאוד יכול להיות שרובם הגדול זכאי להפחתה, אבל אנחנו לא יודעים את זה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

מה ההנחה?

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

ככל שהאנשים שעובדים ברמות השכר האלה לא צוברים ותק ואת התנאים שנלווים לוותק, בכללם הגדלה של מספר ימי ההבראה, אז רובם הגדול כן זכאי להפחתה. אם מישהו מקבל את אותה משכורת נמוכה למרות שהוא בוותק יותר משמעותי, ומקבל ימי הבראה בסכום מעבר לסכום שנקבע, אז הוא לא זכאי להפחתה אבל הוא מקבל בפועל את הסכומים האלה. בפועל הוא קיבל יותר ימי הבראה. בסוף מדובר ביום אחד של הבראה גם אם בן אדם, יש לו עשרה ימים וגם אם יש לו שבעה ימים או שישה ימים או חמישה ימים. ככל שיש לו רק חמישה ימים אבל המשכורת שלו גבוהה יותר, הוא נפגע ב-20% משווי ימי ההבראה שלו. זה אותו סכום נומינלי בכל מקרה, אבל זה אחוז יותר גבוה. 

מה שהוועדה לפי דעתי בפעם שעברה רצתה לתקן, זה שאם גם השכר שלו נמוך וגם זה מהווה כאחוז מסך ימי ההבראה שהוא מקבל, אחוז גבוה יותר, הוועדה מצאה לנכון להיטיב עם אותו עובד, ואנחנו משמרים את אותה הטבה שהוועדה תיקנה מבלי לפגוע בה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

מה היה השיעור של אותם עובדים בהפחתה חלקית? אמרנו שיש 60,000 עד 70,000 עובדים שמרוויחים פחות מ-6,150 שקלים.

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

נכון, "שנוספים" לחוק בעקבות העלאת המשכורת.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

נכון. כמה עובדים יש במשק? 

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

כמה שכירים?

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

4.2 מיליון. אפשר לבדוק.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

הבנתי. אנחנו מדברים על אזור 4 מיליון. 60,000 עד 70,000 עובדים, זאת אומרת שזה נניח הרבה פחות מ-10% זכאים להיכלל.

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

בערך 1.5%, קצת יותר זכאים להתווסף.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

זכאים לאותו מנגנון מבחינת השכר שלהם, נכון?

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

נכון, מבחינת המשכורת שהם מרווחים. אנחנו לא יודעים להגיד לגבי מספר ימי ההבראה שהם זכאים לו. כמו שיואב אמר, אנחנו מניחים ששיעור מסוים, שיעור גבוה מהם כן זכאים.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

הפער הוא בנוגע לעובדים שמרוויחים פחות מ-6,150 שקלים ועובדים יותר משנה במקום העבודה, נכון? זה הנתון שלא יודעים לגביו.

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

ברצף, כן.

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

נכון.

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

בתחשיבים שלנו, גם מטעמי שמרנות וגם מפאת חוסר הנתונים אנחנו מניחים שרוב מוחלט של העובדים האלה יהיה זכאי לשיעור המופחת. אנחנו מניחים פה הנחה שמרנית. בטוח לא כולם אבל אנחנו מניחים שהרוב. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אני מנסה להבין. אם אמרנו שיש 60,000 עד 70,000 עובדים שמרוויחים פחות מ-6,150 שקלים, ההנחה שמשרד האוצר כרגע הציג אומרת שאותם עובדים בלאו הכי לא יהיו זכאים ליותר משישה ימי הבראה, כי סביר להניח שהם לא עובדים יותר משנה במקום העבודה. 

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

רובם לא צברו את הוותק שמזכה אותם ביותר משישה ימים.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

לכן הם לא יכנסו לאותו מנגנון של הפחתה חלקית.

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

לכן הם כן יכנסו. הם כן יהיו זכאים למופחת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הם אומרים, היות והם מניחים שזה ככה, אז הם נותנים לכל מי שמרוויח פחות רק חצי יום.

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

לא נותנים את זה בפועל, אבל מבחינת התחשיבים שלנו אנחנו בסוף צריכים לתמחר את הנושא. נשאלת השאלה על ידי הוועדה, איך התייחסתם לזה מבחינת התמחור? זה השאלה המציאותית שאני יודע לענות עליה. מבחינת התמחור, מכיוון שאנחנו מניחים שרוב העובדים האלה הם עובדים שיהיו זכאים לשיעור מופחת, כלומר רק לחצי יום הפחתה ולא ליום שלם של הפחתה, ומכיוון שאין לנו נתונים יותר אמינים ומטעמי שמרנות בתחשיבים, מכל הטעמים האלה אנחנו לצורך התחשיב מניחים שרוב גדול מאוד של 60,000 העובדים האלה יהיו זכאים להטבה. בפועל, שוב, אנחנו מעדיפים לטעות לצד השמרני מבחינת הכסף מהטעמים הברורים, לכן תשאל אותי באמת של הדברים? כנראה שזה רוב אבל אולי לא הרוב המוחלט. זה כנראה לא 100%, אבל מבחינת התחשיבים שלנו אנחנו מחויבים לשמרנות מסוימת בתחשיב כדי לא לייצר מצב שבו אנחנו מסתמכים על כסף שלא קיים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תן לי את השורה התחתונה.

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

אנחנו מניחים שרוב העובדים יהיו זכאים להטבה שרק חצי יום יופחת להם ולא יום שלם, וזו הטבה שהוועדה ביקשה פעם שעברה כדי לזכות את אותם עובדים שהם יחסית - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה מה שביקשתי לשמוע פשוט גם לפרוטוקול, שיהיה ברור על מה אנחנו מדברים, כי אתם מדברים במונחים כל כך מקצועיים ואני מעריך את זה. הפרוטוקול הוא נייר. הוא לא מבין.

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

אני אגיד את הדברים בצורה פשוטה לבקשת היושב-ראש. לבקשת הוועדה, בדיונים שנערכו ב-2024 נוספה הטבה עבור עובדים שמקבלים שכר נמוך ויש להם מעט ימי הבראה. הוועדה ביקשה שעל אותם עובדים לא יוחל ההפחתה של יום שלם אלא של חצי יום, וכך נכנס לחקיקה ב-2024. אנחנו מבקשים מהוועדה להאריך את אותו מתווה עם אותה הטבה גם ב-2025. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

אם אני מבין נכון, הנגזרת היא שעובד שעובד שבע שנים באותו מקום עבודה, לכן הוא זכאי ליותר מחמישה ימי הבראה, והוא עדיין מרוויח פחות מ-6,150 שקלים, הוא לא יהיה זכאי למנגנון הפחתה חלקית, נכון? אתם אומרים שזה מיעוט מאותם עובדים. אתם מניחים שרוב העובדים שמרוויחים פחות מ-6,150 שקלים, עובדים פחות משנה במקום העבודה שלהם.

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

ככה אנחנו מניחים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה אומר את הצד השני, שיהיו כאלה שלמרות שהם עובדים שבע שנים במקום אחד, המשכורת שלהם נמוכה, הם קיבלו עוד יום הבראה, אז הם הפסידו מזה? 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

לשאלת היושב-ראש, כן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

איך אפשר לעשות את זה שהם לא יפסידו? מדובר בסך הכול באנשים שמרוויחים מעט מאוד. 

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

יש שני קריטריונים שהוועדה ביקשה בזמנו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו אז ביקשנו שיהיה שני דברים. אלף, שאין לו מספיק ימי הבראה ולא לקחת לו את ימי ההבראה. בית, שהוא מרוויח מעט. אתם שילבתם את זה ואתה אומר שרוב האנשים עומדים בשני המרכיבים האלה. אני חושב שאותו מיעוט זה יכול להיות מיעוט גדול מאוד, בדרך כלל מיעוט של אנשים שכן נשארים במקום העבודה שבע שנים ועשר שנים, והם נשארים עם אותם 6,000 שקלים. יש כאלה אנשים. מ-70,000 ודאי יש כמה עשרות אלפים. אני לא הייתי רוצה לפגוע בהם. יכול להיות שצריך להכליל אותם באלה שמקבלים על חצי יום.

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

אני חושב שההטבה שנחקקה משקפת את ההיגיון הבא – אם העובד הטיפוסי שאנחנו חושבים עליו, העובד הוותיק מקבל עשרה ימי הבראה והוא משלם ביום הבראה שלם, כלומר 10% מסך ימי ההבראה שלו, ולעומת זאת העובד החדש, יש לו חמישה ימי הבראה, אם יש לו שכר גבוה הוא ישלם 20% מדמי ההבראה שהוא מקבל. אמרה הוועדה, לפחות אל תיקחו ממנו אחוז יותר גבוה. תשלמו על אותו 10% ולכן זה יופחת מהפחת יום שלם להפחתת חצי יום. ההיגיון הזה בא לידי ביטוי בנוסח הנוכחי, ולמעשה בנוסח הנוכחי אנחנו קצת משפרים את זה כדי למנוע אי בהירות, והופכים את זה להיות מרק חמישה ימים לחמישה עד שישה ימים, שניהם יהיו זכאים. כל מי שיש לו פחות משישה ולא רק עבור מי שמקבל חמישה. זה משמר את אותו היגיון. 

היושב-ראש אומר, מי שמקבל נניח שמונה ימי הבראה, הוא בפועל מקבל את ימי ההבראה האלה. זה משפיע לו על השכר. אפשר להגיד את אותו הגיון על כלל המשק. הרי אם אני מרוויח 7,000 שקל שזה מעל הסף שנקבע, אני נפגע באותו סכום כמו שנפגע בן אדם שמרוויח 70,000, נכון? זה באמת אחד המאפיינים של הצעד הזה, שמבחינה הזאת הוא צעד שאולי ההיגיון הכלכלי כאילו לא חושב שבהכרח זה הדבר היחיד שהוא הגיוני לעשות. מדובר במימון שהוא נחלק באופן שוויוני על פני כל האוכלוסייה. אנחנו מודעים לביקורת הזאת. אנחנו חושבים שמנגד, יש את הצעד הנלווה לצעד הזה וזה הצעד של הפחתת השכר שדנה בהפחתה אחוזית. גם כאן אנחנו לא חושבים שמדובר במשהו פרוגרסיבי. זה לא שאם מישהו מרוויח יותר, האחוז שמופחת לו הוא יותר גדול, אלא זה פשוט אותו אחוז. זה ניטרלי. הצעד הזה הוא בהחלט צעד רגרסיבי ואפשר לבוא בביקורת עליו. אנחנו חושבים שהוא צעד לגיטימי. הוא המשך של מה שנעשה גם פעם שעברה. 

זה בסדר גמור שעובדים ישתתפו בסכום קבוע לצד הפחתות שהן הפחתות אחוזיות ולצד הפחתות, אגב, שהן הפחתות בהחלט פרוגרסיביות. כשאנחנו מדברים על הקפאת מדרגות המס, שם בוודאי מדובר בצעד שהוא פרוגרסיבי מכיוון שמס הכנסה הוא פרוגרסיבי, לכן כשמסתכלים על מכלול הצעדים שהממשלה מביאה, אנחנו חושבים שהביקורת היא לא על הרגרסיביות של הצעד הזה. היא מקובלת. היא בתוך חבילה הרבה יותר גדולה שיש בה גם צעדים פרוגרסיביים, גם צעדים ניטרליים וגם פה ושם צעדים רגרסיביים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

טוב, הוועדה שמעה את ההיגיון שלך וזה נכון מאוד. בכל זאת אנחנו מדברים באנשים שמרוויחים קרוב לשכר מינימום ממש. 6,000 שקלים זה שכר מינימום כמעט, לכן הייתי חושב שעד הסכום הזה, שישלמו חצי יום. גם אם הוא נשאר במסכנותו באותו שכר שבע שנים ויש לו את ימי ההבראה, שגם ישלם רק חצי יום. זה לא הרבה כסף לדעתי, כי לפי החישוב שלך רוב האנשים האלה הם ממילא זכאים מצד זה שאין להם מספיק ימי הבראה. נניח שיש מיעוט קטן מאוד שכן יש לו ימי הבראה והוא מרוויח סך הכול שכר מינימום, אני מבין ש-6,000 זה ממש כמעט שכר מינימום, אז ניקח ממנו. בשבילו זה לא יום, חצי יום. בשבילו זה 418 שקל, נכון? אז 200 שקל בשבילו זה רווח גדול.

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

זה ה-200 של ההפרש באמת. אני מבין את ההצעה של היושב-ראש. אני מבין את ההיגיון שבה. היא אומרת, בואו נבטל את התנאי השני, נישאר רק עם התנאי של - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, כי אתה אומר שממילא רובם הם לא בעניין. אני מבטיח לך שאם הוא היה מרוויח כמוני, לא הייתי מדבר על זה.

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

אנחנו מבקשים שנוכל להתייעץ עם יתר הגופים שבשולחן, ונוכל להשיב בסיום ההקראה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו עוד מעט מסיימים את הדיון. אתה יכול להתייעץ. בדיון הבא תביאו את ההחלטה שלכם. 

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 

אנחנו מבינים את הבקשה של היושב-ראש.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בבקשה, נמשיך עוד כמה דקות כי אני צריך לצאת. 

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

רק נקריא שוב את ההגדרה כולל חישוב הנוסחה. 

				"עובד בהפחתה חלקית" – עובד שאלמלא הוראות חוק זה היה 					זכאי בשנת 2025 לפחות משישה ימי הבראה, ומשכורתו 						החודשית הממוצעת בתקופה של שלושת החודשים אוקטובר 					2024 עד דצמבר 2024 אינה עולה על 6,150 שקלים חדשים, ואם 					הוא מועסק במשרה חלקית – אינה עולה על סכום כאמור 						כשהוא מוכפל בחלקיות 	משרתו; ואולם אם העובד לא היה 					זכאי למשכורת בעד חודש מהחודשים האמורים, יובאו בחשבון 					במקום 	שלושת החודשים האמורים, שלושת החודשים 						האחרונים שקדמו לחודש ינואר 2025 שבהם היה זכאי 						למשכורת; לעניין זה, חלקיות המשרה לגבי עובד 	שמשכורתו 					משתלמת על בסיס שעתי תחושב כמנה המתקבלת בנוסחה 						שלהלן, ולא יותר מ-1;

					מספר שעות העבודה שבהן עבד העובד בתקופה 							האמורה

					חלקי

					מספר חודשי			מספר שעות
					העבודה שבהם	   כפול		העבודה החודשיות
					עבד העובד			במשרה מלאה	
					בתקופה				כנהוג במקום
					האמורה 			עבודתו;

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

זה בעצם דרך לחשב - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אותו הדבר שעשית קודם.

 << דובר >> מיכאל קוסאשוילי: << דובר >> 

את חלקיות המשרה של העובד. 

				"פנסיה תקציבית" – תשלומים המשולמים מידי חודש, באופן 					רציף, לפי דין או הסכם, מאוצר המדינה או מקופת המעסיק, 					לעובד שפרש מעבודתו, במשך כל ימי חייו, ולאחר מותו – 						לשאירו;

				"פקיד שומה" – כהגדרתו בפקודת מס הכנסה;

				"קופת גמל לקצבה" ו"קרן השתלמות" – כהגדרתן בחוק 						הפיקוח על קופות גמל.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

פה אנחנו עוצרים. אנחנו תכננו שהישיבה הזו תהיה עד עכשיו. ישיבה הבאה בעזרת השם, אנחנו נודיע עליה. אני רוצה להודות על הדיון הענייני והמקצועי שהיה פה. השכלתם אותנו. אני רוצה להודות לכם. ישיבה זו נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:23. << סיום >>