פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 37 ועדת החינוך, התרבות והספורט 22/01/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 359 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום רביעי, כ"ב בטבת התשפ"ה (22 בינואר 2025), שעה 9:34 סדר היום: << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "הצורך הדחוף לצמצום פערים בהשכלה גבוהה של יהודי אתיופיה ופיקוח על מלגות לבני הקהילה" << הלסי >>, של חה"כ פנינה תמנו, חה"כ רון כ"ץ, חה"כ לימור סון הר מלך, חה"כ משה סולומון נכחו: חברי הוועדה: צגה מלקו – מ"מ היו"ר משה סולומון לימור סון הר מלך יוסף עטאונה חברי הכנסת: פנינה תמנו מוזמנים: דוד יאסו – ראש מטה שילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה אסף וינינגר – מרכז המחקר והמידע של הכנסת יובל וורגן – מרכז המחקר והמידע של הכנסת נויה רחמני – רכזת הישגים, המועצה להשכלה גבוהה הילה מגדל בק – סמנכ"ל פר"ח תוכנית מרום, ות"ת גנט דסה – עמותת עולים ביחד רועי בכר – מנהל פיתוח אסטרטגי, מכון פוירשטיין אושרית טמסות – סמנכ"ל, חינוך מכון פוירשטיין רחלי ביוך – מנהלת תוכנית פוירשטיין באקדמיה רינה איילין גורליק – מנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה בישראל אחמד אסמר – הערכת איכות ומגוון, המועצה להשכלה גבוהה אורי זיו – ממונה תחום אוכלוסיות ומכינות קדם אקדמיות, המועצה להשכלה גבוהה אייל ניצני – סגן ראש המנהל לסטודנטים ועולים, ממשרד העלייה והקליטה רוני מוהר – מנכ"ל, עמותת חיבורים תוכנית יואל יעל אברמן – סמנכ"ל אלומה (הישגים) אבבה וודג'ה – דיקן הסטודנטים, מדור יוצאי אתיופיה ועולים, אוניברסיטת אריאל דוד מהרט – ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: אתי דנן מירב כהן – סגנית מנהלת הוועדה ענת רגב – רכזת תחום פרלמנטרי רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "הצורך הדחוף לצמצום פערים בהשכלה גבוהה של יהודי אתיופיה ופיקוח על מלגות לבני הקהילה" (מס' 350). << נושא >> << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> בוקר טוב לכולם. היום 22 בינואר 2025, אנחנו מתחילים את ועדת החינוך. יושב-הראש כרגע נמצא בדיון אחר, אני מחליפה אותו. הדיון עד 11:00 כי ב-11:00 יש לנו את המליאה. ראשית אני מאחלת לפצועים החלמה מהירה, אתמול ארבע ישראלים נפצעו על ידי מחבל ארור שבא ממרוקו. שונאינו לא עוזבים אותנו בכל מקום, בכל מצב, איפה שנהיה וגם מגיעים אלינו, אז אני מאחלת החלמה מהירה. הצעה לדיון המהיר בנושא היום: "הצורך הדחוף לצמצום פערים בהשכלה גבוהה של יהודי אתיופיה ופיקוח על מלגות לבני הקהילה" של חברת הכנסת פנינה תמנו, חבר כנסת רון כ"ץ, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, חבר כנסת משה סולומון. זה הנושא, ואני אתן קודם כול למציעים להגיש את הנושא. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-בראש. בוקר טוב לכולם. אני מצטרפת כמובן לתפילות ההחלמה לפצועים שלנו מהפיגוע של המחבל הארור אתמול. מדינת ישראל נמצאת במלחמת קיום הן בשדה הקרב והן בגבולות והן לצערנו בתוך הבית פנימה של מי שקמים כדי לפגע ולרצוח בעמינו. בצל האירועים הקשים – וחלק גם המשמחים זכינו לקבל את הבנות ששבו מהשבי בעזה – אנחנו ממשיכים כמובן בבית הזה, בכנסת ישראל, לקיים את הדיונים המשמעותיים והאירועים של החיים עצמם. הנושא שאני ביקשתי לקיים עליו דיון דחוף הוא השכלה בקרב יהודי אתיופיה. אנחנו שלושתנו, חברי הכנסת שנמצאים כאן, מכירים היטב את האתגרים אל מול הגבורה והתרומה של יהדות אתיופיה ואנחנו כאן מתכנסים כדי באמת לשים זרקור על עניין ההשכלה הגבוהה. אני חייבת לומר ולהתוודות שאם יש כלי שהוא משמעותי שחולל מוביליות חברתית ודחיפה של פורצי דרך קדימה מתוך יהודי אתיופיה מאז עלייתנו ארצה, הוא נושא ההשכלה הגבוהה. לא בהרבה דברים הצטיינה מדינת ישראל וממשלת ישראל בפעולותיה, אבל אם יש נושא שאפשר לקחת אותו כדוגמה איך מבצעים מדיניות שיכולה להיטיב עם ציבור ולעשות שינוי אמיתי בתוך חברה, אני חושבת שזה הנושא של ההשכלה הגבוהה בקרב הקהילה עם ההחלטה בשנות ה-90' לתת את המלגות לתואר ראשון ותואר שני וכיוצא בכך לבני ובנות הקהילה כדי לצמצם את הפערים שנוצרו. אגב, לא הגענו לכאן עם אחוז מאוד נמוך של השכלה, לא מתוך בחירה. בסוף הקהילה בחרה להתבודד, מעטים גרו בערים, והיה מחיר לרצון שלנו לא להתבולל, ומכיוון שהנתונים האובייקטיבים הראו פערים אדירים בהזדמנויות גם – כמובן שההשכלה זה המפתח להצלחה בהרבה מובנים, ולמוביליות – אז אני חושבת שההחלטה שנלקחה דאז הייתה נכונה. ברור שבשנת 2025 נדרשות ההתאמות, אך הנתונים האובייקטיביים – אמרתי את זה בעבר בעשור האחרון בהרבה מאוד הזדמנויות ואני אומר את זה גם עכשיו – מצביעים על כך שמדינת ישראל צריכה להמשיך במלוא העוצמה במדיניות של סיוע, כי הנתונים מראים על פערים שהם לא מבחירה. הרבה פעמים זה גם תקלות, נקרא לזה ככה, ופגיעה והסללה של מדינת ישראל וממשלת ישראל. כשאנחנו רואים את הילדים יוצאי אתיופיה, בוודאי שרובם ככולם לא קיבלו הזדמנות אמיתית מבחינת מוסדות הלימוד ורמתם. מעבר לכך, ביום-יום במציאות הקשה, הרבה מאוד ילדים בני הקהילה משלמים מחיר מאוד כבד בחוסר אמונה של המערכת ושל אנשי חינוך בהם. עד היום אנחנו מטפלים, כולנו אני חושבת, בפניות ציבור שהן לא פשוטות, והן מורכבות וקשות, רבות מהן על רקע גזעני ומפלה, עובר דרך, כמובן, הסללה בתיכונים לא רק ביסודי, הכול מתחיל מהגיל הרך. עדיין תופעות של גני ילדים על טהרת יהדות אתיופיה. לאחר מכן, כשאנחנו רואים בכניסה לצה"ל גם שם אנחנו צריכים שיפורים אדירים ואז אנחנו מגיעים לעולם של הבוגרים – מגיעים הצעיר או הצעירה אחרי הצבא, ואין פה איזו ציפייה אחרי שהמערכת לאורך כל הדרך לא האמינה בו או הסלילה אותו או פגעה בו, המדינה תגיד תסתדרו לבד. לכן טוב שיש את התוכנית שהחלה במנהל הסטודנטים במשרד העלייה והקליטה – שאני זכיתי גם לכהן כשרה, נמצא פה אייל ואחרים – וכמובן הרפורמות שעברו, שהעברנו את זה למל"ג, אבל אני חייבת לומר בכנות, נכון שיש עלייה במספר המלגאים, יש יותר סטודנטים שמקבלים מלגה לפי הנתונים האובייקטיבים, אך יש בעיות ויש סטודנטים שמציפים לא אחת קשיים בקבלת המלגה, כמו גם שלמרות שהובלנו לרפורמה, אגב שאני דרשתי שגם צעירים מעל גיל 28 יקבלו מלגות, מקבלים מעל גיל 28 אבל הורידו את השנה מימון. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> סליחה, יש נציגים של מל"ג? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, תכף אני רק אסיים את הדברים. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> וגם נציג של מנהל הסטודנטים? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> שירשמו את זה. אני רק אומר שנכון שיש מי שיגידו שהשמיכה קצרה. אני אומרת לכם שהושקעו מאות מיליונים, היה את ה-100 מיליון שקלים שנתנו תוספת למל"ג. מעבר לכך, אני מאלו שסבורים שמעבר לתואר הראשון שנותנים מלגה, והתואר השני רק שנה אחת, אני אישית כשרה העברתי 2 מיליון כדי לצמצמם את הפער הזה. לא יכול להיות מצב שבשנה השנייה לתואר השני תזרקו אותם כאילו הם לא צריכים את הסיוע כשאנחנו יודעים שהקהילה שהכי סובלת ממצב סוציואקונומי נמוך, הקהילהby far אחרי כולם הם יוצאי אתיופיה. הרבה מאוד מהסטודנטים נאלצים עדיין לעזור להורים שלהם לכן אין את הפריבילגיה למדינת ישראל לבוא ולומר: תסתדרו לבד. הנתונים מעידים על כך שאף אחד לא רוצה שתהיה פה אוכלוסייה של יהודים שחורים שהם נשארים ומדדים מאחור בכל התחומים ובתעסוקה, עם ההתמודדויות הרבות שיש גם ככה והדלתות סגורות. אנחנו לא רואים שהמדינה, כמה שהיא שמה לעצמה גם נציבות שירות המדינה כמה שהם שמו לעצמם כיעד לשלב את בני הקהילה, ראינו לא מזמן, אני חושבת שגם את השתתפת וגם חבר הכנסת משה סולומון שבעצם לוקחים אותם להיות עובדי מנהלה. 80-85 אחוזים הם עובדי מנהלה. לכן, עד שהמצב ישתפר ויהיה שוויון הזדמנויות אמיתי, אנחנו צריכים במלוא העוצמה להשקיע בסטודנטים, לתקן איפה שאנחנו חושבים שהמלגה לא מתקבלת בנגישות כמו שהיא הייתה צריכה. לראות שוועדת החריגים עובדת כמו שצריך. ויתרה מכך, אני אומרת לכם, צריך להשלים את השנה הזאת והובטח שהיא תושלם – אורי, אני רואה שאתה כאן – שזו לא תהיה רק שנה אחת לתואר השני, אלא גם שנה שניה. אז אנחנו כמובן נצלול, גברתי יושבת-הראש, לכל הנושאים. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אוקיי, נכון דיון מהיר, חברי הכנסת הזמינו. אני גם פניתי בתור חברת הוועדה וגם פניתי לקיים דיון על זה. הזמנתי ממרכז המחקר והמידע שלנו, הם עושים עבודה נפלאה. יש נתונים ויציג לנו אסף. אני מאוד אשמח שקודם נראה את הנתונים ואז נמשיך את חברי הכנסת שהציעו. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> אולי כן נפתח בכמה מילים? << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> כן, תציג בקצר כדי שנראה את האמיתיות, את הקושי, את מה לשפר ואת מה שאנחנו מדברים עם נתון מגובה, נתון מרשים ביותר. הייתי רוצה שנראה את זה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר גמור, אני מסכים עם ההנחה שהדגש פה הוא לשמוע וללמוד ולחשוב קדימה ולא רק לדבר על דברים מהעבר, ולכן אני גם מצטרף לדברי הפתיחה שלך, גברתי יושבת-הראש, גם על הפיגוע והחלמה מהירה לפצועים, ובכלל אנחנו נמצאים בתקופה מאתגרת ומורכבת שגם בני קהילתנו לוקחים חלק מאוד משמעותי בה, ואנחנו פה מאחלים גם הצלחה וביטחון לחיילי הגנת ישראל, וגם בריאות והחלמה מהירה לפצועים בפיגועים ובלחימה בחזית. ראשית, אני מודה לך על הדיון הזה. ושנית, לממ"מ, כמו שאמרת קודם, זה מאוד משמעותי, זה באמת נותן מעטפת מאוד טובה, גם סיפור החסמים פה הוא מאוד משמעותי. אני אשמח לשמוע את זה ביתר שאת אחר כך. וכן, הוא נדבך משמעותי כדי לתת מענה לסיפור הזה. אני מצטרף פה לדברי חברותיי, ברור לחלוטין שסוגיית החינוך היא המרכיב המשמעותי ביותר למוביליות חברתית, היא משמעותית ולכן צריך לגעת בשתי נקודות מרכזיות. נקודה אחת היא נקודה של ההקצאה או הכספים שמוקצים לעניין הזה, אני אגש ישר לעניין. בסוף משרד החינוך והאוצר צריכים להקצות מספיק כסף על מנת ליצור שינוי בתהליך קבלה או בתהליך המאפשר לסטודנטים להצליח בתחום הלימוד בהשכלה גבוהה וזה מאוד מרכזי. אבל זה לא מספיק שם, וראיתי את זה גם במחקר עצמו, הסיפור של המל"ג והסיפור של המוסדות עצמן כדי לקבל את הסטודנטים ולתת להם את ההזדמנות כדי לממש את הכוחות הגלומים בתוכם היא גם כן מורכבת, ולכן זו נקודה נוספת שאני מציע שנדון בה במהלך הדיון שיבוא כרגע. שוב אני אומר, יצירת ההזדמנות היא לא רק בנושאים של היכולות של הקהילה להביא לידי ביטוי את היכולות אינטלקטואליות כאלו ואחרות, אלא הרבה יותר מזה זה היכולת של המוסדות לשים את זה כדגש לקבל יוצאי אתיופיה, וב' הנושא הכלכלי. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> חבר כנסת משה סולומון, נראה את המחקר, כל מה שאתה אומר מופיע במחקר. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בכל זאת אני אגיד כמה מילים ברשותך, בסדר? אז זו הנקודה. אני רוצה להגיד שתי נקודות פשוטות מאוד, אנחנו יודעים להגיד שמעבר למל"ג עצמו, מעבר למוסדות, יש גם גופים מאוד משמעותיים שתרמו. אנחנו יכולים להגיד גם בגוף ראשון שתרמו ותורמים לקהילה כדי לייצר את המסילה להשתלב בצורה איכותית בהשכלה גבוהה. אחד מהם נמצאים כאן, מכון פוירשטיין, שאנחנו יודעים להגיד שהם עשו עבודה מדהימה, והייתי אצלם לפני כשבועיים והבנתי שהם עתידים ובסכנת סגירה בגלל עניינים כלכליים כי הם היו מסתמכים על פילנתרופיה. חשוב מאוד שהמל"ג ומשרד החינוך יחבק אותם, יותר מאשר המון תוכניות, זו דוגמה מצוינת כדי לראות איך אנחנו מסלילים לכיוון מעלה ולא חלילה למקום ההפוך. אני שמח על הדיון הזה ואני מקווה שמפה נשמע נתונים שמביאים לשינוי גם כלכלי וגם חברתי. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> בבקשה, אסף. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אסף, יופי, באמת דוח חשוב. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> תודה רבה, גברתי יושבת-הראש. אני אציג כאן כמה נתונים מתוך מסמך שכתבנו עבור חברת הכנסת צגה מלקו על נושא השתלבות יוצאי אתיופיה בלימודים אקדמיים. (הצגת מצגת) יוצאי אתיופיה מהווים 171,000, קצת יותר, מהאוכלוסייה בישראל, הם מהווים 1.75% היום מאוכלוסיית המדינה, אבל אם מתייחסים לגילאים צעירים יותר שהם הרלוונטיים יותר להשכלה גבוהה, 20-30, אנחנו מדברים על אוכלוסייה בשיעור גבוה יותר, של 2.5%. לעומת זאת, על אף שיפור שחל בשנים האחרונות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אז נקודת הייחוס להשוואה בהשכלה גבוהה היא 2.5% ולא 1.7. זה משמעותי מאוד. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> נכון, 2.5. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> אפשר להתייחס ל-benchmark של כלל האוכלוסייה, אבל אולי נכון יותר ומדויק יותר להתייחס לחלק של הצעירים באוכלוסייה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לאוכלוסייה עצמה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כן. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> אז על אף שיפור שחל בשנים האחרונות, הייצוג של יוצאי אתיופיה באקדמיה עדיין נמוך מחלקם באוכלוסייה לפי שני הבנצ'מרקים שאנחנו רואים. בשנת 2024 הם היוו 1.4% מהסטודנטים בכל התארים, לעומת כמעט 1% בשנת 2014. השיעור הנמוך יחסית של יוצאי אתיופיה באקדמיה נובע מחסמים שונים שמקשים על ההשתלבות שלהם, פערים בהישגים לימודיים קודמים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> שחלק פירטתי. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> אם זה בגרות, בעיקר בגרות איכותית. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> האיכות של הבגרות. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> בגרות שעומדת בתנאי הסף של האוניברסיטאות. פסיכומטרי. חסמי מידע שקיימים, חסמים כלכליים ועוד. לגבי מדיניות המועצה להשכלה גבוהה להנגשת ההשכלה הגבוהה ליוצאי אתיופיה, נמצאים כאן נציגי המל"ג, הם יתייחסו לזה בהרחבה בהמשך. אני רק אגיד כמה דברים קטנים. כמו שנאמר, בשנת תשע"ז, בעקבות החלטות ממשלה שהיו בנושא הזה, האחריות על התמיכה בקידום יוצאי אתיופיה והשכלה גבוהה עברה ממשרד הקליטה למל"ג. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אני רוצה להבהיר פה שכשמדובר על משרד הקליטה, לצערנו המעבר הזה , עולה חדש עד 15 שנים נשאר במנהל הסטודנטים וזה נתון מאוד חשוב כי כולם חושבים שכולם במנהל הסטודנטים או במועצה להשכלה גבוהה. המעבר קרה רק למי שיותר מ-15 שנים בארץ. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לוותיקים. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> שיהיה את זה, כי רוב הסטודנטים היום יוצאי אתיופיה הם ילידי הארץ, שלא נתבלבל, ולכן אני רוצה לפרוטוקול שיהיה ברור. בבקשה, אסף. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> בעקבות ההחלטה הזו, מונתה ועדת היגוי לנושא, מופו החסמים העיקריים והתקבלה ההחלטה על מענים שונים במסלולים מרכזיים. אני לא אעבור על כל הנקודות, אני רק אגיד נקודה אחרונה שבמסגרת הזו גם הוצב יעד להגדלת שיעור הסטודנטים יוצאי אתיופיה בתואר הראשון ל-1.7% מכלל הסטודנטים שזה משקף עלייה של 40% ביחס למספר שלהם שהיה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז יש עליה? << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> אנחנו תכף ניכנס למספרים ונראה בדיוק מה היה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מאוד חשוב. כי אני אגיד למה, לא משנה מה אתה עושה בגוגל מל"ג, אין שום שקיפות לגבי המספרים. זה משהו שאני חושבת שהוא דבר מאוד בסיסי. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> העלייה גם באה כי האוכלוסייה גדלה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל היה צריך לשקף כמה סטודנטים יש. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> יש את הנתון. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> במל"ג לא, בגלל זה טוב שיש את הדוח. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> במחקר יש לו את הנתון באיזה מסלול כל אחד לומר, אפילו כולל את האוניברסיטה הפתוחה. כן, אסף. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> אז נעבור עכשיו לנתונים, אני רק אגיד שכולם פרי עיבודים מיוחדים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערכה לבקשתנו, אז כאן אנחנו יכולים לראות את תמונת המצב נכון לשנת 2024, קרוב ל-4,100 סטודנטים יוצאי אתיופיה במערכת ההשכלה הגבוהה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> שמקבלים מלגה? << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> אנחנו לא נכנסנו לעניין המלגות במסמך הזה. יש כאן את נציגי המל"ג, הם בטח יוכלו להתייחס לזה בהמשך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אז בכלל התארים, ויש גם פילוח? << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> כולל האוניברסיטה הפתוחה. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> יש גם פילוח, סבלנות, נגיע להכול. זו תמונת המצב הכללית, 4,100 סטודנטים בכל התארים, לא כולל האוניברסיטה הפתוחה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני רואה שממש באחוזים קטנים התואר השלישי. מה זה באחוזים, זה כלום. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כלום. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא, זה מתוך הקהילה רק. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא משנה, עדיין זה אומר לך משהו. אם תשווה את זה לכלל האוכלוסייה, זה בכלל ירד. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> חברי הכנסת, בואו נשמע את המחקר ואחר כך נדון על זה. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> לצורך השוואה אני אגיד שבשנת 2017 למדו במוסדות להשכלה גבוהה 3,200 סטודנטים ומדובר בעצם בעלייה של 28% אחוזים בין השנים האלה, אבל זה ברמה הכללית. כשמדברים על ה-40% זה ביחס ל-2016. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז 27% עליה. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> מ-2017 עד 2024. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> שזו עליה יפה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אם אפשר רגע להגיד, אנחנו גם הכנו מצגת עם הצורה שאנחנו מסתכלים על הנתונים, אני מציע שאת הפרשנויות על הנתונים ננהל אחרי שתראו גם איך מל"ג מסתכל על הנתונים. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> בואו נתקדם, נשמע את אסף. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> כאן אנחנו רואים את שיעור יוצאי אתיופיה בהשכלה הגבוהה בחלוקה לפי רמת התואר. אפשר לראות כאן שחלקם של יוצאי אתיופיה מכלל הסטודנטים לתואר ראשון ושני עלה מעט לאורך השנים שמוצגות, אבל החלק של יוצאי אתיופיה מהסטודנטים לתואר שלישי, אנחנו רואים שהוא לא השתנה. כמו שאמרתי, במסגרת התוכנית הרב שנתית הקודמת, תשע"ז-תשפ"ו, הוצב היעד של 1.7% אחוזים מכלל הסטודנטים לתואר ראשון בסוף התקופה. כמו שאפשר לראות פה, ב-2022 היעד הזה לא הושג, בעצם בשנה הזו הושג משהו כמו 34% מאותו היעד, 1.56 למול 1.7 אחוזים וגם בשנתיים הבאות. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> לא הושג. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו רואים עלייה בתואר השני, שזה מפתיע. אני אגיד לך למה זה מפתיע אותי, כי בתואר השני הורידו מלגה של שנה אחת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל השנים זה היה ככה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא נכון. מנהל הסטודנטים מימן שני תארים באופן מלא. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> חברים, רגע, בואו נדבר כי כולנו בסוף... תרשמו את הנקודות שאתם רוצים להעלות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ואז הם הורידו שנה בתואר השני? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, גם על מה? על גרושים. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אסף, תתקדם. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> אז כמו שאמרתי היעד לא הושג, גם בשנתיים הבאות הוא עדיין לא הושג. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> היעד לא הושג. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> אני מזכיר שחלקם של יוצאי אתיופיה באוכלוסייה הוא 1.75 וחלקם בקרב הצעירים הוא אפילו גבוה יותר, מכאן שאפשר לראות בצורה ברורה שהמשמעות היא שיוצאי אתיופיה נמצאים בתת ייצוג בהשכלה הגבוהה בכל רמות התואר, ובעיקר בתארים המתקדמים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מצליחה להבין משהו, אתה יכול לחזור אחורה? מצד אחד אתה אומר שמשנת 2017 – אם אני לא טועה, אם אני זוכרת נכון – יש עליה של 27%. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> זה כלל התארים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, בכלל התארים. היית מצפה שאם יש עלייה במספר הסטודנטים, אז אנחנו נראה גם עלייה ביעד. אז אני מנסה להבין איפה השינוי של ה-27% מגיע לידי ביטוי בשקף הזה? << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> אנחנו רואים פה עליה גם בתואר הראשון וגם בתואר השני. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז יש עליה? ולא הושג היעד שהם הציבו לעצמם. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> גברתי יושבת-הראש, אני מבקש שדיון ביעדי מל"ג לא ייעשו על סמך פרשנויות חיצוניות, אלא על סמך הנתונים של מל"ג. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> סליחה, שכל מי שמדבר יציג את עצמו. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז רגע, כן חשוב שאני אומר, שיהיה ברור. אז יש עליה של 27% אבל אינם תואמים. אתה אחר כך תגיד אם זה היה היעדים שלכם. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> בתואר ראשון לעומת היעד של ה-40% יש עליה של 37%. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> לא, זה לא ככה. אף אחד מהאורחים לא ידבר עכשיו. חברי הכנסת זכותם לדבר, אבל אורחים כל אחד ידבר בתורו. בואו נשמע את אסף, אסף תמשיך, וכל מי שיש לו שאלה שירשום את השאלות שלו, תירשמו לרשות דיבור ולפני שאתם מדברים תציגו את עצמכם לפרוטוקול. בבקשה, אסף. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> כאן אנחנו יכולים לראות את שיעור הנשים בקרב הסטודנטים בשתי קבוצות, יוצאות אתיופיה ו-benchmark של קבוצת היהודיות ואחרות. כמו שאנחנו רואים, בשתי הקבוצות הנשים הן דומיננטיות. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה אחרים? ערביות? << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> לא, אחרים זה חסרי דת, נוצרים שהם אינם ערבים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אוקיי, בלי האוכלוסייה הערבית? << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> בלי האוכלוסייה הערבית. אנחנו רואים שבשתי הקבוצות הנשים הן דומיננטיות יותר בכל התארים, אבל ביחס ליוצאי אתיופיה אנחנו רואים שהנשים יוצאות אתיופיה הן אפילו דומיננטיות יותר. בתואר הראשון הן מהוות למעלה מ-70% מכלל הסטודנטים יוצאי אתיופיה שלומדים לתואר ראשון. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אז נשים בתוך הקבוצה שלנו, בקבוצת הייחוס של בני הקהילה אנחנו יותר מהגברים, גם ביחס לכלל האוכלוסייה. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> נכון, בדיוק. אני אוסיף בעניין הזה ובטח אורי יתייחס לזה, שהמל"ג הציבו בתוכנית החדשה שלהם יעד להגברת האיזון המגדרי כך שעד סיום התוכנית הבאה, עד שנת תשפ"ח, לפחות שלישי מהסטודנטים יוצאי אתיופיה בכל התארים יהיו גברים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם צריכים עזרה, משה? << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> כאן אנחנו רואים את התפלגות הסטודנטים לתואר ראשון לפי תחומי לימוד. אני קודם כול אסביר שמה שאנחנו רואים כאן, כל עמודה, נניח אם נסתכל על העמודות הכחולות, הסכימה של כל העמודות הכחולות נותן לנו את ה-100% ואז אנחנו רואים בעצם את ההתפלגות לפי התחומים, שבעה תחומים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> של המצב הנוכחי? כי יש פה קפיצה באדריכלות והנדסה. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> זה המצב הנוכחי. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז יש בהנדסה ואדריכלות קפיצה אדירה. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> לא עד כדי כך. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> 10% זה נחשב לקפיצה. זה היה לדעתי 2% לפני 6-7 שנים. תקן אותי אחר כך, אורי, אם אני טועה. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> אז מה שאנחנו רואים כאן זה את ההתפלגות לפי תחומי הלימוד, העמודות הכחולות מייצגות את יוצאי אתיופיה, הכתומות – את קבוצת היהודים והאחרים. אז מה שאפשר לראות זה שליוצאי אתיופיה יש נטייה מאוד חזקה ללמוד את מקצועות מדעי החברה, אנחנו רואים 42.6%, יותר מקבוצת היהודים והאחרים. אני אוסיף בהקשר הזה שזה בולט תחום מדעי החברה בעיקר בתחום העסקים ומדעי הניהול, שם הפער הוא מאוד גדול בין שתי הקבוצות, 20% בקרב יוצאי אתיופיה לעומת 10% בקרב קבוצת היהודים והאחרים, זה בעיקר מסביר את הפער הגדול. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> שמה הפער? מה מסביר? << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> בתחום העסקים ומדעי הניהול, מדעי החברה הוא זה שמסביר את הפער הגדול שאנחנו רואים בין חלקם של יוצאי אתיופיה במדעי החברה, שזה 42.6% לעומת חלקם של היהודים והאחרים שלומדים את מדעי החברה, רואים פער מאוד גדול שם. מנגד, שיעור הסטודנטים יוצאי אתיופיה שלמדו בתחומים שבהם נכללים אלו שנמצאים מקצועות ה-STEM, הנדסה ואדריכלות, מדעי הטבע, מדעי המחשב, מתמטיקה, היה נמוך משמעותית לשיעור המקביל בקבוצת היהודים ואחרים. בסך הכול אם אני מסתכל על שני התחומים ביחד – זה שני אלו שנמצאים בצד ימין – יוצאי אתיופיה זה 18.5% לעומת 36% בקבוצת היהודים והאחרים, כלומר כמעט פי שניים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> במתמטיקה ובהנדסה ואדריכלות יחדיו? << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> כן, הנדסה ואדריכלות ביחד עם מתמטיקה ומדעי המחשב, מדעי הטבע. שני התחומים שנמצאים בצד ימין כאן, אלו תחומי מקצועות ה-STEM. גם בעניין הזה יש למל"ג התייחסות בתוכניית החדשה שלהם אז אני אשאיר את זה להם ואני לא אתייחס לזה. כאן אנחנו יכולים לראות את התפלגות הסטודנטים לתואר ראשון לפי סוג המוסד שבו הם לומדים. אני אסתכל על הצבע הכחול, שיעור יוצאי אתיופיה שלמדו לתואר ראשון באוניברסיטאות הוא נמוך משמעותית מהנתון המקביל בקבוצה השנייה, 24% בקרב יוצאי אתיופיה לעומת 43% בקבוצת היהודים והאחרים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אגב, שזה הולך יד ביד עם הנתונים של בגרות איכותית, שהיא רק 20% בתוך הקהילה, שמאפשרת כניסה. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> גם תנאי הקבלה לפסיכומטרי. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> הבגרות האיכותית לכניסה?20% ממה שאני יודעת. כמה? << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> בסביבות ה-40%. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלתי שאלה פשוטה, אפשר לענות גם על שאלה פשוטה. << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> כן, יש עליה בסביבות ה-45% באיכות הבגרויות. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> דוד מהרט? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז הנתון שקיבלתי אתמול הוא לא נכון. אז יפה, זה לא הולם, אני חוזרת בי. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> לפי הניתוח שלנו, שיעור הבגרות, בערך אני אומר, עם 4 יחידות אנגלית שזה מה שמוגדר כתנאי הסף לאוניברסיטאות, זה 45% בערך. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> יפה. << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> אבל יש פער של 25% ביחס לכלל החברה הישראלית. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> לעומת 56% בכלל החברה. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> אני מכיר נתון אחר. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> בואו נתקדם. בואו נשמע את המחקר של הכנסת. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> מנגד, כמו שאנחנו יכולים לראות בצבע האפור, שיעור יוצאי אתיופיה שלמדו במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות היה גבוה משמעותית. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> לא מתוקצבות על ידי מל"ג. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> לא מתוקצבות על ידי מל"ג, היה גבוה משמעותית מהשיעור המקביל באוכלוסיית היהודים והאחרים. בלא מתוקצבות אני אגיד שלומדים בעיקר עסקים ומדעי הבריאות. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> מוסדות לא מתוקצבים כמו הקריה האקדמית אונו. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הן מתוקצבות. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> לא על ידי מל"ג. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> בטח שכן, מרום נותנים מלגה לקריית אונו. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> מלגה זה משהו אחר. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> זה לא תקצוב למוסד עצמו. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז רגע, כן להדגיש שלא יהיה פה בלבול כשאתה אומר לא מתוקצבות. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אני אבהיר. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אני אשלים משפט, גברתי. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> כן. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רק אומר שכשאומרים לא מתוקצב זה לא שלא נותנים מלגה, אלא שהמוסד אינו מתוקצב על ידי מדינת ישראל. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> שכר הלימוד אינו מתוקצב. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> משמע, שעדיין המל"ג מכיר במלגאים שנמצאים במוסדות לא מתוקצבים. מהנתון הזה לא ניתן לגזור שכל יוצאי אתיופיה שלומדים שם לא מלגאים. תודה, זה מה שרציתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם שכר הלימוד יותר גבוה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק, זו הכוונה. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> גם שכר הלימוד יותר גבוה, וגם יש הבדל בין סטודנט שמקבל מלגה ממל"ג דרך מרום, למוסד שמתוקצב על ידי מל"ג. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לנו זה לא רלוונטי, מה שרלוונטי לנו זה מי מקבל מלגה ומי לא מקבל מלגה. כל עוד המוסד משלים את המלגה הזאת, מה זה משנה לנו? << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> רגע, בוא נשמע. מי את? << אורח >> רוני מוהר: << אורח >> רוני מוהר מתוכנית יואל. במכללה פרטית מדובר, בעיקר מבחינת הסטודנט, על גובה שכר הלימוד. מבחינת מרום הוא מקבל מלגה כמו כל סטודנט, נכון שהפער הוא יותר גדול. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> הבנתי, אבל כשאומרים מוסדות לא מתוקצבים על ידי מל"ג, לא מדובר על מלגה שהסטודנט מקבל? << אורח >> רוני מוהר: << אורח >> לא, זה לא קשור. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק, את זה חשוב להבהיר. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> תמשיך לשקופית הזו, כאן אנחנו יכולים לראות את שיעור הסטודנטים שלמדו לתואר ראשון בשנים תשע"ד-תשע"ז שלא השלימו את הלימודים שלהם, כלומר הם נשרו באיזשהו שלב במהלך הלימודים. מה שאנחנו יכולים לראות כאן זה בצד שמאל, בנתון הכללי בסך הכול, שהשיעור של יוצאי אתיופיה שלא השלימו את הלימודים שלהם היה גבוה משמעותית מזה של היהודים והאחרים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> וואו, גבוה. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> נשירה. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> כמעט 26% לעומת 15.5% בקבוצה השנייה. אם נסתכל ברזולוציה מוסדית, אז אנחנו יכולים לראות שהנשירה הגדולה ביותר של יוצאי אתיופיה הייתה במכללות לחינוך, כשדווקא באוניברסיטאות הנשירה שלהם הייתה הנמוכה ביותר. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> דווקא בחינוך זה מפתיע. אבל השאלה היא אם אלו בכלל נתונים גם לגבי כלל האוכלוסייה מאוד גדולים. יש בין 10-20 אחוזים נושרים? << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> כן, מתוך אלו שהתחילו תואר ראשון, זה הנתונים. גם בהקשר הזה של הנשירה, יש בתוכנית של המל"ג התייחסות וגם את זה אני אשאיר להם. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> תראה, כמעט 40% נשירה מאלו שלומדים חינוך. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> שזה נורא, כי בדרך כלל מי שהולך ללמוד חינוך הוא בא ממקומות אידיאליסטים, ואז נשאלת השאלה, אם הם לא שורדים – יש לנו את הסיבות לנשר? לא. אנחנו יכולים לשער שזה גם עניין כלכלי. << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> זה גם עניין של מעטפת לימודית. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> או הסללה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> בחינוך אתה לא יכול באמת להסליל, רוב הצעירים שלנו לא יבחרו להיות מורים אם הם לא רוצים להיות מורים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל אם אין לך מספיק נתונים, אתה תלך לחינוך, לאו דווקא כי אתה רוצה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> יכול להיות. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אני אתן לכל אחד לדבר אם יציג את עצמו עם שמו. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> טוב, זו שקופית אחרונה בה אני אסיים. ניתוח ראשוני שעשינו, עם נתונים שקיבלנו ממש לפני כמה ימים לגבי שכר ממוצע בשנת 2022 בקרב מקבלי תואר ראשון, מי שכבר סיימו את הלימודים שלהם בשנים 2017-2019, רצינו לראות כמה שנים אחר כך איך השכר שלהם נראה לפי תחום הלימוד שאותו הם למדו. אז מה אנחנו רואים? קודם כול אפשר לראות בצורה ברורה בצד ימין, שבוגרי תחומי ה-STEM מדעי המחשב, הנדסה, מדעים, הם מרוויחים הרבה יותר מאשר הבוגרים ביתר התחומים, אנחנו רואים את זה בשתי הקבוצות. מה שעוד אפשר לראות בכל אחת מהקבוצות שגברים מרוויחים יותר מנשים. לעניין הפערים בין יוצאי אתיופיה לקבוצת היהודים והאחרים. קודם כול חשוב להגיד שיש תחומים שהם מאוד אקלקטיים כמו הנדסה ומקצועות הבריאות, וההסתכלות שלנו כאן היא הסתכלות ברזולוציה הכי כללית שיש, היא לא לוקחת בחשבון את ההבדלים במקצועות הלימוד, מה שיכול גם להשפיע על רמות השכר אחרי התואר. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה ברור. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> עוד דבר שהנתונים כאן לא מביאים בחשבון זה סוג המוסד שהסטודנטים למדו, אם הם למדו באוניברסיטה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הם כן מביאים בחשבון? את הפער. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> כן. אני אגיד לגבי סוג המוסד, שגם כשבדקנו לפי סוג מוסד ראינו שהפערים עדיין קיימים. זאת אומרת גם אם מסתכלים רק על מי שלמד באוניברסיטאות או רק על מי שלמד במכללות, עדיין רואים פערים בין יוצאי אתיופיה לאוכלוסיית היהודים ואחרים. מה כן אפשר לראות? שבכל התחומים יוצאי אתיופיה מרוויחים פחות מאשר המקבילים להם בקבוצת יהודים ואחרים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה? << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> פער של 34% בהנדסה ואדריכלות, פער של 55% אחוזים בקרב הגברים בתחום המשפטים. פערים מכל התחומים כמו שאנחנו רואים כאן, למעט מקצועות הבריאות. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלה, ומה קורה אם את אישה וגם אתיופית? מוסיפים את ה-30% פלוס ה-20% שנשים מרוויחות פחות ואז יוצא 50%? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני לא מבינה איך בחינוך והכשרה להוראה יש פערים? איך יכול להיות? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה אתיופי, אתה מקבל פחות. כן, זה מה שהם עושים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני אגיד לך מה, הם מקבלים תפקידים אחרים. אתה לא מורה, אלא אתה מסייע. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זה על אותם תפקידים. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> אנחנו מדברים פה במה הם עוסקים אחרי התואר. יכול להיות שאחרי שהם סיימו את התואר בתחום החינוך הם עוסקים בכלל בתחום אחר. ההסתכלות שלנו כאן היא רק על מה הם למדו. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אבל יש פילוח בין גברים ונשים על פי מקצועות? למשל כשמדובר על מקצועות STEM? << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> אנחנו רואים את זה, זה מחולק. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> לא, בקרב הקהילה. מקודם אמרנו השכלה 72% מאלו שסיימו תואר ראשון נשים, ואז איך זה מתבטא בשכר? ההשוואה חשובה גם בין גברים ונשים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כפל חסמים, היא צודקת. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> יש לנו את זה, זה לא מופיע בנתונים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כפל מבצעים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> כפל מבצעים. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> את הפילוח הזה, כמו שאמרתי, זה משהו שקיבלו רק לפני כמה ימים. אנחנו עוד נעשה עליו עבודה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אומרת שהמפתח להצלחה זה השכלה, אבל במקרה של יוצאי אתיופיה תבינו מה קורה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> גם זה לא עוזר. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם זה אחרי שכבר למדת וסיימת את התואר, הרי הנתונים מעידים על מי שכבר סיים את הלימודים וקיבל את התעודה, זה עדיין לא מבטיח לך הצלחה ואתה עדיין תדדה מאחור. לרוב אנחנו יודעים את זה, זה בגלל אפליה. פעם היה תמיד את הסיפור של מאבטחים בני הקהילה שהם עם תארים ראשונים או שניים. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> לפני שנעבור לאורחים, חברת הכנסת סון הר מלך יש לך? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן, אני אשמח. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> סיימת, אסף? << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אסף, סיימת? << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> סיימתי. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> תודה רבה אסף, זה נותן כלים, אני ראיתי את זה וגם את ההמשך של מה שהתחלתם, נציג את זה בדיון הבא. תודה רבה, אני באמת מודה. חברת הכנסת סון הר מלך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה, תודה רבה על הדיון הזה, תודה רבה על המחקר הזה שבאמת קצת הניח לפנינו את הנתונים בצורה יותר ברורה. אני רוצה לומר ככה, אנחנו מדברים פה על השתלבות יוצאי אתיופיה בלימודים האקדמאיים אבל הסיפור הזה לא מתחיל בלימודים אקדמאיים, הוא מתחיל עוד הרבה לפני, הוא מתחיל בתקרות הזכוכית שמוצבות בפני תלמידים במדינת ישראל, כן, וכמה שננסה לטמון את הראש בחול ונגיד שזה לא, ונהיה הכי בת יענה, זה קיים, ואת הדבר הזה אני חושבת שאם אנחנו רוצים לטפל בשורש, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מסירים את החסמים האלו שבנויים על אפליה ועל חוסר תיעדוף ועל דעות קדומות ועל התפיסות האלה שעדיין מדינת ישראל, עם כל ההתקדמות שאנחנו רואים פה באחוזים שבעיניי היא התקדמות שאם היא לא הייתה קורית בכלל אני חושבת שזה אובדן דרך. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה למרות זאת. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל אני חושבת שבאמת בסוגייה הזאת צריך ללכת לשורש, ולראות קודם כול תלמידים במדינת ישראל, איך קודם כול שם אנחנו מנפצים את אותן תקרות זכוכית, מנפצים אותן. וכן, היום במדינת ישראל יש תקרות זכוכית עבור תלמידים יוצאי אתיופיה, נקודה. אי אפשר לספר סיפור אחר. אני רוצה לומר עוד דבר, שהיום כשאנחנו רואים את התרומה אדירה של יוצאי אתיופיה, אם זו התרומה החברתית שלהם, ואם זו התרומה הביטחונית שלהם, אני חושבת שדווקא היום אנחנו צריכים להיות במקום של כזאת הכרת הטוב ואולי להכיר בכוחות ובכישורים וביכולות הבלתי נתפסים והייחודיים שיש לחברה של יוצאי אתיופיה. אני רוצה לומר שיש משהו שהוא קצת מתסכל אותי באופן אישי, שכאילו יוצאי אתיופיה הם מספיק טובים כדי למות בקרב, כדי להילחם, כדי להסתער, כדי להביא לנו הרבה בשורה דווקא ברגישות החברתית שלהם, כי מי כמוהם מבין ומכיר את ההתמודדות הזאת בחברה, אבל הם לא מספיק טובים בשביל לקבל את שוויון ההזדמנויות באקדמיה, הם לא מספיק טובים לקבל שוויון הזדמנויות בלימודים, הם לא מספיק טובים כדי לקבל את שוויון ההזדמנויות שלהם בחברה, בתוך החברה עצמה, שם הם לא מספיק טובים. וזה משהו שלי, באופן אישי, מאוד מכאיב. אני באמת רוצה להודות, ואני חושבת שרק אם נשתף פעולה כולנו ביחד בעזרת השם. זה לא מספיק, אני חושבת שצריכה להיות פה תוכנית שלמה, כוללת, של משרד החינוך ביחס לתלמידים וסטודנטים באקדמיה, תוכנית לא לבוא פה ולשים פלסטר ולפתור את זה נקודתית, זה לא. שמונה שנים ואולי יש מי שמרוצה בגדילה הזאת, אני חושבת שזה מעט מאוד. חברת יוצאי אתיופיה יכולה להביא לנו בשורות הרבה יותר גדולות ואם נדע לזהות גם את היכולות הייחודיות וההצטיינות שהם מצטיינים בהם. אני חושבת שעדיין לא השכלנו לעשות את המהלך הזה. המחקר הזה מעיד על זה, ובוודאי שאנחנו רואים את הירידה מהתואר הראשון לתואר השני, ובאמת שהאחוזים הם מגוחכים, הם כלום, הם אפסיים. לא יכול להיות. מה ההבדל? סטודנט יוצא אתיופיה לא יכול לעשות דוקטורט? לא יכול לעשות מחקר? מה זה הדבר הזה? איך אנחנו מסכימים לדבר הזה? << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> תודה רבה חברת הכנסת סון הר מלך. קודם כול תודה על ההשתתפות. בהזדמנות אני רוצה להגיד לחברת הכנסת סון הר מלך, באמת אישה שמתגייסת בכל תחום חברתי וגם שיתוף פעולה יש לי איתה בנושא של חרדיות בהשכלה הגבוהה. אני הייתי מרצה בקריה האקדמית אונו, לימדתי בקמפוס חרדיות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני רוצה שיבדקו עם הנשים שאמרו שנשים לומדות יותר, אם אין שם יותר דתיות ובגלל זה נשים? תבדקו את זה. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> מה שאני רוצה לספר. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני הולכת מפה לבדוק את תלוש השכר שלי. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> חברים, בואו נעשה ככה. הנושא לכל יוצאי אתיופיה הוא לא חדש לנו, כולנו יודעים. פשוט רצינו שזה יהיה מגובה במחקר, בגלל זה הזמנתי את המחקר. אנחנו ידענו, לא הופתענו, זה מה שציפינו. אני אתן לדוגמה את עצמי ואת כל מי שנמצא פה כולנו למדנו ואת שכר הלימוד קיבלנו את מדינת ישראל. כל עולה חדש קיבל תואר ראשון, לא רק יוצאי אתיופיה, גם אם יבוא מישהו מיליארדר מארצות הברית מגיע לו בתור עולה. ככה היה מקובל וככה למדנו. אבל עם השנים ראינו, וביקשנו שגם הדור שנולד פה יקבל. זו הייתה החלטה שאם אחד ההורים נולד באתיופיה הוא יכול לקבל. הדבר הזה היה דרך משרד הקליטה ודרך מנהל הסטודנטים. זו הייתה עזרה ענקית בלי לבדוק הכנסה של ההורים, בלי כלום, כל אחד קיבל. זו הייתה מעטפת, ליווי, מי שנשאר לו זנב, סמסטר אחד, עוד שנת לימודים – קיבל. מעטפת בשיעורי אנגלית. אסף, ציינת במחקר את הקושי של האנגלית, אנשים מתקשים באנגלית, סטודנטים יוצאי אתיופיה, במנהל הסטודנטים היה מעטפת. הקושי הגדול, המחסום, חבר'ה, למה רוב הסטודנטים לא באוניברסיטאות? פסיכומטרי. אל תשכחו את הפסיכומטרי. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל דווקא בפסיכומטרי, הם תכף יציגו, לדעתי המעטפת ממשיכה ויש מעטפת רחבה, שם לא הבעיה. שניה, לא נכנסתי לדבריך, גברתי יושבת-הראש. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> תני לי לסיים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אתן לך לסיים, אבל תשאירי לי בבקשה. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> למה אני אומרת את זה? כי המחקר גם מוכיח ומופיע שהפסיכומטרי מכשיל. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הם מקבלים גם מלגה לפסיכומטרי, תכף יציגו את זה. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אבל המבחן עצמו, הקורס עצמו מכשיל. התוכנית פוירשטיין הייתה תחליף מצוין. הרבה אנשים לא עברו את סף הפסיכומטרי והתוכנית מאוד עזרה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בוא נשאל את המל"ג כמה כסף הם הקצו לפוירשטיין כדי שיצליח. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> רגע, חבר הכנסת משה סולומון. אני רוצה עכשיו לשמוע שני דברים, מאז שעבר העניין הזה ממשרד הקליטה, אני מדברת על אלו שמטופלים במל"ג, אני רוצה לשמוע מאנשי מל"ג כמה נקודות יש? יש כל-כך כעס בקרב הקהילה. חברתי, חברת הכנסת תמנו מקודם אמרת לגבי תואר שני שמקבלים רק שנה אחת. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, אני התחלתי להגיד וביקשת שאני לא אפריע, אז לא הפרעתי. צריך לשים את הדברים על השולחן, התוכנית אינה מושלמת. בסוף מה שהחליפו זה את המפעיל. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אז נשמע אותך. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, אני מדברת, שניה הוא מכין את עצמו גם ככה. אני אומר כזה דבר, אני מאלה שבכלל חשבו שבאמת משרד הקליטה בשלב מסוים סיים את תפקידו עם מי שנמצאים פה 40-50 שנים ומעלה. הגוף המפעיל הנכון הוא בהחלט היה לוותיקים, המל"ג, הוא האמון על ההשכלה הגבוהה בישראל. לצד זאת, חבלי הלידה ממזמן עברו, בשנה הראשונה היה ניתן לבוא ולומר שיש קצת בעיות לכאן וקצת בעיות לשם. אבל משכבר התוכנית נמצאת חמש שנים במל"ג, מצד אחד אנחנו רואים עלייה במספר הסטודנטים, למעלה מ-1,000 סטודנטים שהתווספו, גם צריך לראות את זה בהשוואה לגידול האוכלוסייה, לצד זאת ההחלטה השרירותית לתת רק תואר ראשון, ותואר שני לתת רק שנה אחת היא סופר בעייתית, מה גם שהיא יכולה להיפתר על ידי מיליונים בודדים באמת. זו אחד. שניים, תפרטו על המעטפת שקיימת, כי בסוף אנחנו רואים שמצד אחד יש השקעה של מדינת ישראל, יכול להיות שנצטרך להוסיף אולי עוד 5 מיליון בתקציב ואז ניאבק על זה, אולי עוד 10. אבל אתם נותנים מעטפת והתוכנית לא נגישה, בגלל זה יש איזו שמועה בכלל שאין מלגות. אז אם יש לכם 4,000 סטודנטים שמקבלים מלגות, למה בקהילה חושבים שאין מלגות? וכמה מדברים על זה? הנה, נמצאים פה יוצאי אתיופיה, נכון אמרו שביטלו את המלגה? אבל יש 4,000 סטודנטים שמקבלים מלגה. אז ריבונו של עולם, איפה הפער שאנשים לא יודעים את זה? אז אתם הפכתם להיות מכשול של עצמכם, זה אחד. שניים, איפה שצריך לתקן בואו נתקן, זה מה שאני אומרת, פשוט וחלק. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> בואו נשמע מישהו ממל"ג. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> ברשותך הערה, כי לפני שהמל"ג מדברים אני רוצה לתת כמה הערות, וגם דיברתי איתכם לפני כן. הציגו לנו כאן 1.4 שזה יחס הסטודנטים בהשכלה גבוהה. היחס האמיתי שלנו הוא 2.5. אז אני רוצה לדעת דרך המל"ג איך אתם מגיעים מ-1.4 ל-?.5. אני לא רוצה להסתכל אחורה עכשיו, זה לא מעניין אותנו, צריך להסתכל קדימה ולראות איך עושים את זה, אני בקשר איתכם כבר לא מעט ימים, דרך ועדת הכספים כי שם היו גם כספים שעברו ושם הבטחתם לטפל ואני מרגיש זלזול בדבר הזה כי אני לא מקבל תשובות. לא מקבלים תשובות מהמל"ג, מה קורה עם המלגות? מה קורה ביחס הגידול של יוצאי אתיופיה? יש קול קורא שצריך לצאת לשילוב אוכלוסיות בתת ייצוג, מה קורה עם זה? האם יצא קול קורא כזה או לא קול קורא כזה? כמה מתוך זה מיועד ליוצאי אתיופיה? האם באמת יש משהו ייעודי מתוך העניין הזה ליוצאי אתיופיה? צריך לראות, אני רוצה לדעת בדיוק כמה כסף מושקע כדי להביא מ-1.4 ל-2.5 כדי להתאים את החסר באוכלוסייה הכללית. כרגע אני אומר לך, גברתי יושבת-הראש, אני נמצא בוועדת כספים ואני לא אתן לשום שקל לעבור למל"ג אם לא תיפתר הבעיה הזאת כי זה לא מתחיל עכשיו. אני חודשים מדבר עם משרד החינוך והמל"ג והם עוברים לידנו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> רגע, אסף, נראה לי שלא הבנתי משהו. ה-1.4 זה בכלל האוכלוסייה, ה-2.5 זה באקדמיה? או שלא הבנתי? << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> הייצוג של יוצאי אתיופיה בכלל האוכלוסייה הוא 1.75, הייצוג שלהם בקבוצת הגילאים הצעירים שרלוונטיים להשכלה גבוהה הוא 2.5. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> פער גדול, לימור, פער עצום. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל בשקלול זה 1.5. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> 1.4 ביחס למספר של כלל האוכלוסייה. אבל כשאתה לוקח גילאים של צעירים שצריכים להיות באקדמיה, זה 2.5. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> משפט, גברתי יושבת-הראש. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לדעתי הבעיה היא לא המספרים << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה כן מספרים כי זה מאוד משמעותי. 1.4 הוא השקלול של כל הסטודנטים בתחומי הגילאים האלה, אבל יחסנו הוא 2.5, זה אומר שאנחנו בפער של 0.9% וזה פער גדול מאוד. אני רוצה לקבל תוכנית עבודה איך מקצרים את זה? << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> רגע, בואו נשמע עכשיו את הנציג של מל"ג? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> יכול להיות שעד 2.5 כולם צריכים להיות מסובסדים. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אנחנו לפני 11:00 צריכים לסיים, כולם ידברו. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אם התגברנו על הבעיות הטכניות, נצליח להתגבר על כל דבר. אורי זיו, מהמועצה להשכלה גבוהה, אני ממונה תחום אוכלוסיות ומכינות קדם אקדמיות. לפני שאני אציג את הסקירה שלי אני רוצה להתחיל את הדברים שלי ברגע לעצור ולזכור ולהיזכר בד"ר חגית מישקין רפאלי, קולגה יקרה שהייתה גם חלק מהמטה, מהקבוצה, ממשרד החינוך, הייתה אחראית על תוכנית תספה במכללות לחינוך והוראה, בין היתר אני חושב שהדבר היפה שהיא ידעה לעשות זה לחבר את הדאגה לסטודנטים יוצאי אתיופיה ביחד עם ההתעסקות בתרבות. למשל, בכל שנה לפני יום ירושלים היא הייתה עושה איזשהו מין מסע סימבולי כזה של עלייה לירושלים סביב מה שהקהילה עשתה. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> בוא נתקדם יותר לנתונים. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> והיא נרצחה ב-7 באוקטובר וזיכרונה מורגש לנו. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> יהיה זכרה ברוך, גם לא ידעתי. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הכרנו. יהי זכרה ברוך. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יהי זכרה ברוך, לא הכרתי את זה. תודה שאמרת את זה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני חושב שזה חשוב לציין גם אותה שהייתה חלק בהרבה מהשנים. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> חשוב מאוד. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> (הצגת מצגת) אני מתחיל בתמונת מצב היעדים עם הפרשנות שלנו, אני אנסה לתת תשובות גם לדברים שעלו על הפרשנות של הנתונים של הממ"מ. נתחיל מהמגמה על פני שנים, אנחנו רואים מ-2010 שהיו בערך 2,000 סטודנטים בתואר הראשון, נתמקד בתשע"ו ערב תחילת ההעברה למל"ג, עם 2,900 סטודנטים לעומת תשפ"ב שזה סוף התר"ש שבו בעצם התוכנית נכנסה אלינו, עם 3,965 סטודנטים. אנחנו רואים שהיעד של 40% בתואר הראשון הוא למול גידול של 37% בתואר הראשון. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה 2014 התש"ע? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> תשע"ו זה 2016. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, התש"ע. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> זה 2010. תשע"ו זה 2016, זו השנה שלמולה נלקחו כל היעדים ב-2017 כשהתוכנית עברה אלינו. אנחנו רואים 37% גידול בתואר הראשון לעומת 9% של הסטודנטים בכלל האוכלוסייה. אני חושב שזו עמידה כמעט מלאה ביעד. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך לבדוק גם את גידול האוכלוסייה, זה משהו שהוא נורא חשוב. אני שואלת שאלה ואני אבדוק אותה אחר כך, ה-1.57% הם גם ביחס לגידול אוכלוסין? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> של יוצאי אתיופיה? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> גם בכלל. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני אגיד שתפיסתנו היום שנכון להסתכל על הגידולים ביוצאי אתיופיה בלי להסתכל על מה קורה בשאר האוכלוסייה, זה לא נכון להסתכל שאם הקורונה עכשיו פתאום צמצמה את מספר הסטודנטים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז זה בתוך האוכלוסייה? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> ה-1.57 זה ביחס לכלל הסטודנטים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> של כלל האוכלוסייה? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> של כלל הסטודנטים, של כלל האוכלוסייה. יוצאי אתיופיה הם 1.57% מכלל הסטודנטים בתואר הראשון. אני אגיד שגם פה יש פער קטן, כי אנחנו מסתכלים על הדברים עם האוניברסיטה הפתוחה כשמסתכלים על סך הכול. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אז קרוב מאוד, אתה אמרת 1.6? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> מתשפ"ב יצאנו לתוכנית רב שנתית חדשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אצלו זה היה 1.4 בסך הכול, אתלך זה 1.57. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> כי היעדים שלנו היו בתואר הראשון, ולא לסך כל הסטודנטים, אז אנחנו מציגים את היעד למול המספר שרלוונטי אליו. << אורח >> יובל וורגן: << אורח >> חבר הכנסת, אני יובל, אני עם אסף מהממ"מ. גם אנחנו הצגנו את התואר הראשון של ה-1.7. מה שאורי שכח להגיד שהיה יעד ל-2022, הוא הושג כמעט במלואו ב-2024, לא ב-2022. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> לא, ה-37% עליה זה מתשע"ו, לתשפ"ב. בגלל זה בתחילת הדיון ביקשתי שהצגת הנתונים תהיה לפי איך שמל"ג רואה את זה, כי זה קשור למדיניות של מל"ג. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אתם מדברים על יעדים. קודם תדברו על תמונת המצב. יעדים הם לא רלוונטיים, יותר חשובה תמונת המצב. אני יכולה לשים לעצמי יעד שכל הקהילה תהיה באקדמיה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני אומר שאם מל"ג הציגה יעד גידול של 40% בתואר הראשון, אני מציג את הנתון של הגידול בתואר הראשון. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אני מתחברת לשאלה של חברתי חברת הכנסת תמנו, אני שואלת, היעד שלכם עכשיו לא רלוונטי, אנחנו רוצים לדעת בתור יוצאי אתיופיה מאז שמנהל הסטודנטים עבר אליכם, אילו פעולות? מה השתנה לטובה? מה שאנחנו יודעים בקהילה, במל"ג אין מידע, האתר שלהם לא פועל כמו שצריך, המלגות לא מגיעות בזמן. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> יותר מזה, בגלל חוסר השקיפות שלכם אני צריכה לקבל גידופים שסגרתי ואין מלגות ליוצאי אתיופיה. ואני אומרת לכם שאני עצבנית על זה בטירוף. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> זה מה שאנחנו רוצים לשמוע. היעד הוא חשוב. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מואשמת שאין מלגות ליוצאי אתיופיה בגלל שהם לא שקופים. למעלה מ-4,000 סטודנטים מקבלים תואר ראשון, ואני כל הזמן מספרים סיפורים שהם לא מקבלים מלגה, וכל הקהילה יודעת את זה. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> פנינה, בואי נשמע אותו. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> לפני שנתיים התחלנו תוכנית חדשה עם יעדים חדשים, אנחנו רואים פה את הגידולים לפי רמות התואר. נגיד שבתואר הראשון יש לנו בשנתיים האחרונות פחות גידולים, אני כבר אציג למה. אנחנו רואים גידולים יפים יותר מהיעדים שלנו בתואר השני שאני אתייחס לזה בהמשך. כשאנחנו מסתכלים על בוגרי התארים אנחנו רואים גידול של 8.6% בשנתיים האחרונות בממוצע לשנה לעומת היעד שקבענו. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> הגידול בראשון הוא נמוך מאוד אז איך אתם מצפים שיהיה שיפור בתואר שני ובתארים שלישיים אם אתם מצמצמים למטה? הגידול הוא קטן, הוא סטטי אפשר לומר. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אם אפשר להעביר שקף. התשובה לזה שבשנתיים האחרונות אין גידול כמעט, הסיבה המרכזית היא שאנחנו מסתכלים על פירמידת הגילאים של יוצאי אתיופיה ואנחנו רואים שכשאנחנו מתחילים את התוכנית הרב שנתית יש לנו כמעט 16,000 צעירים בגילאים הרלוונטיים, כשאנחנו מסתכלים על חמש שנים מתחתם, בממוצע יש 2,000 צעירים פחות בכל שנה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? בגלל הדפו פרוברה. צמצמו ילודה, בוא נשים את זה על השולחן. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> בואו חברה, לא נבזבז זמן, ב-11:00 אנחנו סוגרים, כל אחד ידבר בתור שלו. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני אומר שהצורה שבה אנחנו. << אורח >> גנט דסה: << אורח >> שלום, אני גנט, מנכ"לית עמותת עולים ביחד, אני קצת חולקת על דבריך, אורי, כיוון שהצגת ירידה בהיקף מספרים בלי להתייחס לגידול המשמעותי שהולך וגדל ביחס להישגי בגרות, הרי מצד אחד אתה מציג צמצום אז זו לא טענה שיכולה להסביר את הגידול המצומצם שדובר פה. << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> צריך גם להוסיף שיש יוצאי אתיופיה שהם יותר צברים, גם מצד ההורים ומצד האבות והאימהות שלהם, שהם לא נכנסים למספרים האלה. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> לא מקבלים את הסיוע? << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> לא מקבלים את הסיוע. לא שמספר יוצאי האתיופיה במדינת ישראל קטן, אלא שאלו שהוות"ת סופר אותם הולך ומצטמצם. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אתה יודע להגיד את הנתונים? רק שיענה על השאלה הזאת, שניה. << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> גם הלמ"ס בנתונים שהוא אוסף סופר רק יוצאי אתיופיה שאבא שלהם נולד באתיופיה, הוא לא סופר כאלו שנולדו פה בארץ. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה אחוז ניכר שלו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה קטן מאוד עדיין. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> בואו נתקדם חבר'ה, כדי שניתן לכולם לדבר. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני רק אגיד שאם התרגלנו ששכבת הגיל שרלוונטית לאקדמיה גדלה ולכן המספרים גדלים באיזושהי צורה, עכשיו יש איזושהי ירידה וצריך לקחת בחשבון שהמספרים בשנים הקרובות גם לא יעלו באותה צורה. זה כבר קורה בשנתיים האחרונות והמספרים לא בהכרח יעלו, יכול להיות אפילו שלא יעלו בכלל, אבל הסיכוי של צעיר יוצא אתיופיה עדיין ימשיך לגדול בלהגיע להשכלה הגבוהה. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> השאלה שלי פה, מאז שמל"ג התחיל לטפל ביוצאי אתיופיה שעבר ממנהל הסטודנטים, המעטפת, העזרה שלכם אנחנו יודעים שהיא שקופה. אנחנו רוצים לשמוע, תסביר לנו איזה סיוע יוצא אתיופיה יכול לקבל ממל"ג? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> בסדר. אפשר שקף הבא? לא דיברתי על זה, אבל יש לנו עוד יעד של תחומי לימוד, אני כרגע אני עוד לא יכול להציג לגביו נתונים. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> בדיון הבא נדבר על היעד, עכשיו בוא תענה לי בבקשה על מה ששאלתי. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אם אפשר להעביר מספר שקפים? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, תציגו מה אתם נותנים? מה העלייה? זה ממש חשוב שאתם נותנים, אבל אנחנו נדייק אתכם כנבחרי ציבור. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני נבחן קודם כול במה התוצאה שאני מביא? אחרי זה במה התמיכה שאני נותן. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> התמיכה היא חלק מהתוצאה. אורי, אנחנו מנסים לעזור לך. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אורי, שניה, מחילה, אנחנו פתחנו בזה קודם, גם דיברתי על זה אני בעצמי. אנחנו מבינים שבסוף אנחנו רוצים לעלות מ-1.4 או 1.57 כפי שאתה אמרת, ל-2.5. אנחנו רוצים להגיע לזה. אז בוא נעשה את כל הפעולות כדי להגיד לזה, לא לספר מה היה עד עכשיו. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. ולפתור את הבעיות המבניות שאתם בוחרים את המדיניות שלכם בלי לשתף את נבחרי הציבור של הקהילה. אני אומרת לך חד משמעית, נבחרי הקהילה רוצים שהם יקבלו את המימון גם לתואר השני ואנחנו רואים שיש קיטון בתואר הראשון וזה לא רק העניין של הגילאים, אתה רוצה לשמוע? זה עניין של הנגשה, זה עניין של הסברה. רבים לא יודעים בכלל שיש להם את המלגה ואז הם פשוט מוותרים על ללמוד. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אוקיי, בואו נתקדם. << אורח >> רוני מוהר: << אורח >> אני רוצה רגע להעיר משהו , השקף שדיברנו עליו על תיעדוף החוגים הוא הבעיה שעלולה להיות לשנים הבאות. הרי חשוב לנו ליצור גידול. העובדה שלא תהיה מעטפת לתיעדוף ד' ותהיה חצי מעטפת בנוסחה שלכם תהיה ירידה משמעותית בנושא המעטפת, לא בנושא מלגות מרום. המעטפת היא 6,000 ששקלים. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> המעטפת זה חשוב, זה 600 שקלים, זה היה בכל חודש במשך תשעה חודשים בשנה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, היה 600 שקלים, הם ביטלו את זה כדי לאפשר לאנשים מעל גיל 28. דווקא זה אני חושבת החלטה נכונה עם כל הכאב של מלגת הקיום. אני אומרת שהם ביטלו את ה-600 כדי לאפשר לאנשים מעל גיל 28, זה בסדר. אבל יש מעטפת. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בוא נשמע, יש פה אנשי מקצוע שעוסקים בזה. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> חבר'ה, אני מנהלת את הדיון. אורי, אני רוצה לשמוע אותך. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> דילגתי על הרבה דברים חשובים שבעיניי הם יותר חשובים מהשקף הזה, אבל אני אציג טיפה את הדברים שאנחנו עושים ואני אגיד שזו תפיסה אחרת. זה שעברנו מפעיל ממשרד הקליטה למל"ג זה לא משהו סמנטי, זה גיבוש של תפיסה שונה לגמרי של איך עושים את העבודה הזאת. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> שאמורה לשפר את זה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> המעבר נעשה, אנחנו רוצים את השיפור, מה קיבלו? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אחר כך נגיע למפעיל שזה פר"ח, הם פה? אחר כך נגיע, יש הרבה תקלות שתדעו. חוסר הנגשה מוחלט, אנחנו מכירים את פר"ח, ותאמינו לי – ללמוד יותר ממשרד הקליטה. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> בואו נעבור, נשארו לנו 20 דקות, חבר'ה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני אגיד אם משרד הקליטה בעיקר התעסק במלגות כי אלו הכלים שהיו ברשותו, אנחנו נותנים פה כלים אחרים. דיברנו על הפערים עם מערכת החינוך, אלו פערים שמלגות לא פותרות. יש פערים נוספים ושוב, דילגתי גם על הסיפור הזה. אנחנו מתחילים את התוכניות שלנו בייעוץ והכוונה בקהילה, בתוכנית הישגים. הוספנו הרבה – אני אגיד שזה קצת קשה כשהשקפים במקום אחר – גדלנו מ-200 ייעוצים בשנה לסדר גודל של 700 ייעוצים לצעירים, זה למול 1,000 צעירים שמתחילים בשנה את האקדמיה, זאת אומרת שאנחנו מגיעים לנתח הרבה משמעותי מהצעירים. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> 1,000 יוצאי אתיופיה מתחילים בשנה? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> כסדר גודל. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> שנה א' אתה מתכוון? בכל שנה? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> כן. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> בכל שנה 1,000, אבל רק הרבה לא יודעים. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> רגע, כל שנה? אם זה כל שנה, אז מספר הסטודנטים צריך להיות גבוה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> רוני, מה רציתם להעיר? שזה לא טוב? << אורח >> רוני מוהר: << אורח >> 1,000 זה כלום, צריך להיות עוד 50%. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> עוד 50%, אתם צריכים לעלות ל-1,500. << אורח >> רוני מוהר: << אורח >> אני אסביר מה אני אומרת, שאם מתייחסים . << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אבל אם כל משפט עוצרים אותי, אני לא יכול לשתף את התמונה, ומהדיון הזה אנחנו נצא בלי תמונה של מל"ג על האירוע. << אורח >> רוני מוהר: << אורח >> אוקיי, אני אדבר אחר כך. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> כמו שחברת הכנסת אמרה, יש וואוצ'רים שניתנים ליוצאי אתיופיה שעושים אבחון, האבחון אמור לתת להם את הנטיות התעסוקתיות שלהם, לאיזה כיוון כדאי להם ללמוד, זה משהו שהתווסף בעקבות המעבר אלינו. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> מי מקבל את זה? << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> בואו לא נפסיק אותו. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> זו תוכנית שפועלת ב-35 יישובים, שנעשה עיבוי של מספר הרכזים ביישובים עם יוצאי אתיופיה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה מקבלים את זה? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> סדר גודל של 700 בשנה לעומת 1,000 שמתחילים אקדמיה בשנה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> שזה 700 מתוך ה-1,000? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> לא בהכרח, הם לא כולם מתחילים אקדמיה, אבל זה סדרי הגודל. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז תבדוק כמה מתוכם זה מתוך ה-1,000. אם בסוף יש לך רק 20 שהם מתוך ה-1,000 אז לא עשית בזה כלום ואז אנחנו נראה את כולם בחינוך, ואז יש לך 30% נושרים. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> ברור. אבל חלק מהתוכניות זה גם לעזור להם להבין מה כדאי להם ללמוד. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, אבל אתה רוצה שמי שאמרת לו מה כדאי לו ללמוד, אתה רוצה שאחר כך תיתן לו את המלגה והוא ילך למקום הנכון. מה שאני אומרת זה שתיקח את ה-700, תבדוק כמה מתוך ה-700 נכנסו ל-1,000 או כמה מהם הגיעו לאקדמיה? ככה אתה יודע שהצלחת. כי אם עשית אבחון לאנשים שלא הגיעו לאקדמיה, אז לא בהכרח שהצלחת. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> פנינה, אני לא בטוח בזה. אני אגיד לך למה כי אותם 700 שמקבלים, הם מקבלים איזשהו זרקור קדימה וזו הכוונה וזה טוב, גם אם זה לא באקדמיה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אם הם לא באקדמיה, זה לא טוב. הוא צריך להשקיע את ההכוונה לאלו שהולכים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא הולך לאיבוד. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> רגע, חברים, בואו. אני אגיד לכולכם, תדעו שיש 20 דקות, יש אנשים בזום, יש אנשי מקצוע שפועלים בשטח, אתם פה. ב-20 דקות אם לא נספיק על זה אני מאוד מצטערת. בואו לא נפריע לו לסכם בשתי דקות מה שנשאר לך, וניתן גם לאחרים. אל תפריעו לו בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> רק אם תוכל לענות מה הקריטריונים לקבל את האבחון הזה? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> את הייעוץ יוצאי אתיופיה יכולים להגיע ולקבל ייעוץ. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כל יוצאי אתיופיה? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> כן. כי אנחנו יודעים שהפערים של המידע, של האוריינטציה לקראת אקדמיה הם, בגדול, לכל הקהילה. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> בואו נשמע, חבר הכנסת. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני חושב שיש לי שאלה בדיון הזה שצריך לשאול אותה לא לגבי מי שמגיע לאקדמיה ומקבל את המעטפת ואת הסיוע ואת ההכוונה, ואני בטוח שיש קשיים כי אני בא גם מאוכלוסייה שהיא לא פחות חלשה, האוכלוסייה הבדואית בנגב שגם מתמודדת עם קשיים. ואני חושב שהשאלה המהותית בדיון צריכה גם להיות הבוגרים של התיכונים, כמה מהם עומדים בתנאי הסף לאוניברסיטאות? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> דיברנו על זה מקודם. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אני רוצה להפסיק אותך לדקה. אני הייתי גם רוצה לשמוע אנשים מהשטח, ויש באוניברסיטת אריאל את אבבה שהוא אחראי ומקבל הרבה פניות. הייתי רוצה לשמוע. << אורח >> אבבה וודג'ה: << אורח >> שלום לכולם, קוראים לי אבבה. אני עובד באוניברסיטת אריאל, דיקן הסטודנטים. המדור שלנו עובד עם סטודנטים יוצאי אתיופיה וסטודנטים עולים מכל מיני מדינות. יש כמה דברים שדיברתם על מגרעות של התוכניות, אבל יש כמה דברים שאני חייב שתבדקו אם אפשר לתקן אותם. אחד, הנושא של קורסי אנגלית. כמו שאתם יודעים מל"ג דורש מכל סטודנט עד שנה ב' לסיים את קורסי האנגלית. חלק מהסטודנטים שמגיעים מבית ספר שרמת האנגלית לא חזקה, רק לקורה אנגלית בשנה ראשונה מגיעים, אם סטודנט שלוקח שתי קורסים בשנה הראשונה, הוא מגיע לסביבות 8,000-10,000 שקלים בשנה רק לקורסי אנגלית. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> שהם משלמים מכיסם? אז צריך להגביר. << אורח >> אבבה וודג'ה: << אורח >> לפחות זה קורס או שניים. בחלק מהמקרים לוקחים שלושה עד ארבעה קורסים בשנתיים האלה, זה המון כסף. סטודנט שמגיע לא מוכן זה אחד הדברים שגורמים לפרישה של סטודנטים. הם לא מצליחים להתמודד, יש קשיים לסטודנט שהוא עסוק באיך הוא משלם את הלימודים, לא יכול להיות מרוכז באיך להצליח את הלימודים. זה דבר ראשון. דבר שני, נכון שמל"ג משלם בכל שנה מרום משלמת 10,000 שקלים בשנה, היום שכר הלימוד הוא 11,600. אני לא יודע למה הפער הזה קיים? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה אתם משלמים? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> 10,000. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? זה אמור להיות מימון מלא. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> למה זה פחות? דרך אגב, סליחה שאני מפסיקה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> הם לא התעדכנו. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> מ-2020 המל"ג לא תיקן את התקנון שלו ליוצאי אתיופיה והם מקבלים פחות כסף. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> התקנון? אבל יש ועדת היגוי, איפה הנציגים של ועדת ההיגוי? << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> רגע, פנינה, על זה נדבר אחר כך. אני עשיתי שיעורי בית על זה, היום מה שמל"ג נותן זה פחות, הוא אפילו לא הצמיד את זה למדד. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז 10,000 צריכים להתעדכן לשכר הלימוד המלא וזה חלק, לדעתי, מההנחיות שיהיו של היו"רית. אבל יש משהו שכן הייתי רוצה לשמוע, יש שיפור בגידול של מספר הסטודנטים? << אורח >> אבבה וודג'ה: << אורח >> אני חושב שבשנתיים האחרונות יש ירידה בכלל, גם אצלי אני מאמין שזה אצלי באוניברסיטה ביחס לשנים הקודמות יש פחות. אין גידול נכון להיום בשנתיים האחרונות. יש גם סיבה מוצדקת בגלל כל מה שקורה בארץ. אבל עוד דבר נוסף שהייתי כן ממליץ לוועדה או לאנשים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע לפני שאתה ממליץ, אז מה השתנה מאז שזה במל"ג? כי אתה השטח, בוא תשקף לנו. << אורח >> אבבה וודג'ה: << אורח >> ההבדלים הוא הנושא של ההגבלה של הגילאים שזה מאוד חשוב. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> שמעל גיל 28 גם יכולים ללמוד. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> זה הדבר היחידי שהשתנה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אי אפשר לזלזל בזה, זה דבר קריטי. בתוך הקהילה חבר'ה בני 30 היו בוכים לי שהם לא יכולים וזה חשוב. גם במחיר שסטודנטים שמקלים תואר ראשון לא יקבלו את מלגת הקיום של ה-600 אבל יהיו אחרים שיוכלו ללמוד. << אורח >> אבבה וודג'ה: << אורח >> זה מאוד חשוב הנושא של הגילאים, כי הרבה פעמים אני רואה אצלי אימהות שמגיעות ללימודים בגלל שהן היו עסוקות בגידול ילדים, היום מגיעים גם נשים וגם גברים יותר מבוגרים מגיעים ללימודים. מה שכן, יש כמה דברים שלדעתי אני ממליץ לבדוק את התוכנית של מנהל הסטודנטים, לנסות להשוות אותה ולתקן דברים. למשל הנושא של הסבה שמנהל הסטודנטים היה מממן אותו. כל סטודנט שלמד תואר במדעי החברה, אני למדתי תואר במדעי החברה, זה תואר אבל זה לא מקצוע שאתה באמת יכול לצאת איתו לשוק העבודה, הרבה פעמים מנהל הסטודנטים כן מממן את הנושא של הסבה למקצועות שנחשבים, אם זה לימודי אחיות, אם זה מסלולים של עבודה סוציאלית, או להתמחות בתחומים מסוימים, הדבר הזה הוא לא קיים. אני ממליץ ואפילו מבקש כן ללכת לבדוק את הדבר הזה. תודה רבה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה סטודנטים יש מעל גיל 28? זה מעניין. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אין לי את הפילוח. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> ברור שחייב להיות לך. מה זה אין לי? אז תבדוק את זה, זה נתון בסיסי. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> שוב, בגלל שזה לא קריטריון אצלנו. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אוקיי, חברים, בואו נתקדם. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה, זה נתון בסיסי. כמה? << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> חבר'ה, זה הדיון הראשון. אני מאמינה שיהיה לנו המשך דיון, לא נסיים בזה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> יש פה מצגת שלמה שהכנו ולא יכלנו להציג אותה. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אנחנו חייבים לסיים ב-11:00 יש חוק שאני הראשונה שמגישה אותו היום ואני חייבת להיות ב-11:00. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא לא סיים להציג, המל"ג. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> הפסקנו אותו באמצע. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> גם לא התחלתי להציג. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא באים לכנסת ועושים ברוגז. סליחה, ממשיכים, אומרים לך להציג אז תציג, אתה כאילו מחפש תנאים בלי שאלות, אבל זו הכנסת. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אוקיי, אם הוא לא רוצה להציג, שיציג בדיון הבא, אין לי בעיה. עכשיו דוד מהרט. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה לא רוצה להציג? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> כן אולי משהו אחד שחשוב להציג. דבר ראשון, אני אגיד על הנושא של המכינות הקדם אקדמיות, אנחנו יודעים – ושוב אני פונה לחברי הכנסת כי גם הקול שלכם חשוב בעניין הזה והמידע לצעירים הוא חשוב – שהן כלי מדהים שיוצאי אתיופיה משתמשים בו יותר משאר האוכלוסייה אבל עדיין לא מספיק, ואת זה אני אומר ביחס לפערים שנוצרים ממערכת החינוך. אני חושב שזה משהו שחשוב לשים אליו לב. דבר נוסף שאני אגיד שאנחנו מתחילים להתעסק בו זו השאלה של הגברים ולמה גברים מגיעים הרבה פחות לאקדמיה ופחות מנצלים את הדברים? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> כיהם סובלים יותר מאפליה מגיל קטן. על רגל אחת, כי הם סובלים מאפליה וחסמים מגיל קטן. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> השאלה מה אנחנו יכולים לעשות כדי שגם הם ינצלו את התוכניות שלנו ויגיעו? דבר נוסף אני אגיד על התואר השני, וזה עלה פה ושוב יש ועדת היגוי חדשה, היא יכולה לבחון את הנושא של השנה השנייה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אפרופו אמרת ועדת היגוי חדשה, אני שמעתי שזרקתם שני דוקטורים בני הקהילה מוועדת ההיגוי. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> ועדת ההיגוי התחילה לפני שמונה שנים, התקנונים של מל"ג מדברים על זה שיש שש שנים מקסימום לוועדה. בגלל המלחמה זה טיפה התארך. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני הייתי בוועדה הזאת כשהייתי מחוץ לכנסת. אז השאלה היא האם החלפתם את שני הדוקטורים בשני דוקטורים אחרים בני הקהילה? << דובר_המשך >> אורי זיו: << דובר_המשך >> כן, הכנסנו שני אנשי אקדמיה נוספים, הרחבנו גם לעוד אנשים שהם לא אנשי אקדמיה, יוצאי אתיופיה. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אנחנו נרחיב. תשמעו, יש לנו מלא בבטן, כולנו בני העדה מכירים את כל התחומים, במיוחד כשמדובר בנושא הכי חשוב להשתלבות שלנו שהוא השכלה גבוהה. אבל אני בטוחה שנעשה עוד דיון. אני רוצה שתסכם ונעבור, גם בזום מחכים לנו. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אוקיי, אני כן אגיד שהמלגות בתואר שני בשנה א' ניתנות לכולם, ובשנה ב' הן ניתנות לסטודנטים לתואר שני מחקרי בלבד. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> למה אי אפשר לתת לשנה שניה כמו שהיה במנהל הסטודנטים? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> צודקת גברת יושבת-הראש. מי קבע, אם נבחרי הציבור בכלל אמרו דבר אחר? אני הייתי פה בכנסת כשזה היה, אני הייתי כשראש הממשלה חתם על ההעברה. מי שמכם לקבוע שאתם מורידים מלגה ואתם פשוט שומטים את השטח מתחת לקרקע של בני הקהילה? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> ההחלטה של זה נעשתה על בסיס שיקול שאנחנו רואים גידולים מאוד יפים – לא הראיתי את זה – יותר מהכפלה של מספר סטודנטים בתואר השני. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> לא פלא שמספר הסטודנטים בתארים מתקדמים לא מתקדם. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> כשיש לנו בעיה משמעותית בתואר שני מחקרי שבעקבותיה הם ם לא מגיעים לדוקטורט. הפער המרכזי שאנחנו רואים הוא תואר שני מחקרי. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אתה פוגע ב-90% כדי לייצר 10% של מצוינות. אני מצטערת לומר לך שזה לא מאוזן. אתם צריכים להחזיר את המלגה הזאת שהיא כבשת הרש של אנשים שהלכו ועשו תואר שני בדם יזע ודמעות. אחרת מה שיקרה זה שאתה מגדל דור של תואר ראשון ואז הם צריכים לחזור חמש שנים לעבוד, אם בכלל יחזרו בחזרה לתואר השני. כשאנחנו היום יודעים שעבודות שמייצרות הכנסה שהיא טובה למוביליות רצינית – מעמד ביניים חזק נקרא לזה – צריך לבוא עם תואר שני. לכן ההחלטה היא לא נבונה ואתם לא יכולים להחליט על דעת עצמכם בניגוד לכל הפרוטוקולים ובניגוד למה שקבעו נבחרי הציבור. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אורי, אתה לא סיימת להציג את כל המצגת, אני מבין. אבל בסוף אומרים לך משהו מאוד ברור. מה שיש כרגע לא טוב, לא מספיק טוב ואנחנו מצפים באמת שהשינוי יתחיל מכאן ואילך, גם בהיבט של האחוזים. אבל יש כאן שני משקלים שאמרתי קודם, אחד זה ההשקעה הכספית בעניין הזה, לא להוריד כסף אלא להשקיע כסף, וב' זו תפיסה שאומרת שאנחנו רוצים מוביליות חברתית הרבה יותר חזקה. בשביל זה צריך לעשות יותר מחקרים, צריך לתת יותר הזדמנויות וכן הלאה. אנחנו מקווים שזה כן ישתנה. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אוקיי, נשארו כמה דקות. אני נותנת רשות דיבור לדוד מהרט, תציג את עצמך בבקשה. << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> תודה גברתי יושבת-הראש. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> חברים, בואו נשמע את דוד, לא נפריע לו. << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> אם תפריעו לי אנחנו נפריע לכם בחזרה. קוראים לי דוד מהרט, מנכ"ל ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה Nacoej. אנחנו גוף שעוסק בהרבה תחומים אבל במיוחד בנושא של ההשכלה הגבוהה, מעל 40 שנים הארגון שלנו מעניק מלגות לחלק מבני הקהילה, אני מניח שחלקכם גם פה קיבלתם. אחד, אני חושב, גברתי יושבת-הראש, חשוב שמשרד החינוך יהיה פה. העניין של הישגי הבגרות, כמה זכאים וכמה זכאים לבגרות איכותית הוא מאוד חשוב. נקודה שניה, העניין של המכינות הקדם האקדמיות שגם הייתה לי את הזכות כמנהל מרכז ההיגוי במסגרת האגודה לקידום החינוך הוא היה תוכנית מפצה לאלו שהשיגו בגרות אבל לא איכותית במכינות הקדם אקדמיות יכלו לשפר ולהגיע למקומות. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמוני. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> רק אני אומר לך שקיבלתי נתון שבתשפ"ג 58% בגרות איכותית. << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> הדבר השני שאני רוצה להגיד, שהמעבר של בני הקהילה ממנהל הסטודנטים למל"ג, היה צריך להיות שינוי הרבה יותר טוב דרמטית. מה שאנחנו רואים זה אולי נקודה אחת. אני, אגב, הייתי בין המתנגדים למעבר הזה, התנגדתי שההיבט הכלכלי יעבור אליהם, רציתי שהמל"ג יתעסק בתחום האקדמי אבל הנושא הכלכלי יישאר במנהל הסטודנטים. מה שאנחנו רואים, למשל הנושא שאורי ציינת פה לגבי התואר השני, רוצים כנראה שכולנו נהיה פתאום חוקרים? בשנה השנייה אם אתה בלי תזה, אתה לא תקבל כלום, זה חסר היגיון. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה גם הסללה. עידוד זה בסדר, הסללה לא. << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> אפשר להגיד שאם מישהו הולך לתזה ניתן לו 20,000, בסדר? ומי שהולך לתואר בלי תזה ניתן לו. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק, יקבל רגיל. אבל לא, הם דורסים אותם. << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> לא רק שלא נותנים מלגת קיום, אלא גם מפחיתים ולא מממנים את השכר המלא. שתי נקודות מרכזיות, אחד, אין נגישות. אני כמנכ"ל ארגון שעוסק בתחום החינוך וכמישהו ש-40 שנים עוסק בתחום החינוך, אני, כשהילדות שלי רוצות ללמוד, אני צריך לחטט ולמצוא את המידע. זה נהיה ממש חידה כדי להגיע אליהם. אין תכונות reaching out, אין כנסים לעידוד. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין שיווק. << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> איזה שיווק? אין כלום. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי הם רוצים פחות אולי. << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> הדבר האחרון, כמות הנשירה של האחוזים הגבוהים היא עדות לכך שאין מעטפת חברתית, אין מעטפת לימודית. ואם לא ייעשה דבר כזה, לא תהיה הנגשה, ולא תהיה מעטפת, לא רק שלא יהיו לנו אקדמאיים אלא יהיו לנו כאלו שחוו כישלון במסגרת האקדמית. בזה צריך לטפל. העניין הזה של היעד צריך להשתנות, הרבה שנים אנשים אמרו 1.7 כי זה אחוז בני הקהילה בחברה הישראלית, אבל בגילאים האלה זה 2.5 ואנחנו רחוקים מאוד. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> נכון. אורי, יש פה הרבה מוחות שיודעים ומכירים את זה, כדאי לעשות ועדת היגוי איתם. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> תודה רבה, חברים אני סוגרת בזה. אני מאוד מתנצלת מאלו שלא הספקנו כי יש לנו רק חמש דקות. יהיה עוד דיון, אני מבטיחה לכם, לכל מי שלא הספיק לדבר ולהציג את המצגת כמו שצריך. אנחנו חייבים עוד דיון, זה מתבקש. אני מתנצלת. אני אקריא את הסיכום. מסקנות הוועדה: הוועדה שולחת תנחומים למשפחות חללים וכן איחולי החלמה מהירה לפצועים. הוועדה מתפללת ומקווה לחזרתם לשלום במהרה של כל החטופים והחיילים. הוועדה קוראת לשוויון הזדמנות בקרב סטודנטים יוצאי אתיופיה בחברה ובאקדמיה. הוועדה קוראת למשרד החינוך לפעול כבר בגילאים צעירים לצמצום פערים בקרב יוצאי אתיופיה. המפתח להצלחה הוא חינוך והשכלה ובהשתלבות יוצאי אתיופיה בלימודים באקדמיה עדיין קיימים פערים רבים. הוועדה דורשת מהמל"ג, מהמועצה להשכלה גבוהה, לממש את ההשתלבות הזאת, ובמיוחד דנו בנקודות המרכזיות, זה חשוב מאוד ודיון שיהיה רק בנושא של מל"ג במיוחד, לדוגמה למימון מלא של תואר ראשון ותואר שני בכל התחומים. להנגיש את קבלת המלגות בקרב סטודנטים יוצאי אתיופיה, לפרסם בשקיפות את הסיוע שמוצע לסטודנטים, לסייע במימון קורסי אנגלית. הוועדה דורשת ממשרד האוצר להקציב תקציבים להגדלת תוכנית סיוע לסטודנטים יוצאי אתיופיה. הוועדה תקיים ישיבה נוספת בנושא. תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:55. << סיום >>