פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 42 הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל 28/01/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 68 מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יום שלישי, כ"ח בטבת התשפ"ה (28 בינואר 2025), שעה 14:28 סדר היום: << נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2025 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל – מחקר ופיתוח << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ניסים ואטורי – היו"ר מיכאל מרדכי ביטון – מ"מ היו"ר יסמין פרידמן אושר שקלים חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו מוזמנים: ד"ר אבי רווה – סגן המדען הראשי, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה איתמר גזלה – מנהל תחום בכיר מחקר, כלכלה ונתונים, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה צח בסול – רפרנט מו"פ, השכלה גבוהה ותקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר שרון חצור – סמנכ"לית אסטרטגיה, משרד האנרגיה טל אבישי – מנהלת אגף תכנון, מדיניות ואסטרטגיה, משרד האנרגיה יעל מזוז-הרפז – סמנכ"לית מדיניות, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית אריק רוזנבלום – מנכ"ל, אקואושן איתי כצמן – מנהל המחלקה הימית, אקואושן שגיא דגן – סמנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל שי גליק – מנכ"ל, בצלמו מנהלת הוועדה: נטלי שלף רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2025 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל – מחקר ופיתוח << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני פותח את הישיבה, נוספת להיום, לגבי הצעת התקציב לשנת הכספים 2025, סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל, וכרגע אנחנו נדבר על נושאים של מחקר ופיתוח. משרד האוצר נמצאים? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הרייטינג של הוועדה שלך צונח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צח בסול, יעל מזוז-הרפז, סמנכ"לית מדיניות ברשות החדשנות, גם את לא מוכנה? << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> אני מוכנה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> לא, אנחנו מוכנים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא לשכוח גם, מי שהיה בדיון הקודם, אנחנו רוצים לראות תוכניות, להעביר אלינו, למנהלת הוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תגיד שאתה מוכן, כי הוא חושב - - - << אורח >> צח בסול: << אורח >> אמרתי, אני מוכן, אנחנו מוכנים. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> אין בעיה. בסוף תתייחסו, לא? << אורח >> צח בסול: << אורח >> כן. כלומר, לפי שיקול דעתה של הוועדה, אני יכול להסביר על חשיבות המו"פ, אפשר להתייחס להצעות עצמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בוא נתחיל עם רשות החדשנות, בסדר? תודה רבה לחברי הכנסת. בבקשה, הרשות לחדשנות. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> יעל מזוז-הרפז, סמנכ"לית מדיניות ברשות החדשנות. כמה מילים בכל זאת שנייה לפני שנצלול לרשות החדשנות, בכל זאת על חשיבות ההייטק בכלל לחברה הישראלית ולא רק לסקטור ההייטק עצמו. אני בטוחה שיודעים, אבל בכל זאת בכמה מילים. ההייטק אחראי לבערך חצי מהייצוא, לחמישית מהתוצר, בערך לרבע מההכנסות ממיסוי ממס הכנסה. ובטח ובטח בתקופות כמו השנתיים האחרונות זו ממש כרית הביטחון של המשק. כלומר, היכולת שלנו להילחם, להגדיל את הוצאות הביטחון, לתת שירותים למפונים וכולי קשורים ממש יד ביד בהכנסות שלנו ממיסוי מתעשיית ההייטק, ולכן חשוב לומר שבסוף התמיכה בהייטק היא לא רק בשביל הייטקיסטים, אלא היא באמת בשביל כל אחד ואחד מאיתנו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בשביל המדינה. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> (מוקרנת מצגת) רשות החדשנות, בכלל מה תפקידנו בעולם, המשימה שלנו היא באמת לחזק את התחרותיות של ישראל בתור האב חדשנות כמוקד עולמי של חדשנות פורצת דרך. בסוף צריך לזכור שכל שקל שמגיע לתעשיית ההייטק הישראלית זה בדרך כלל כסף שמשקיעים היו יכולים לבחור לשים אותו בכל מדינה אחרת, אנחנו תמיד בתחרות בינלאומית, ואנחנו צריכים לשמר את זה שהנכס הזה, הסטארטאפ ניישן הוא לא דבר שנעלם אלא שהוא דבר שנשאר והוא ממשיך להחזיק את מדינת ישראל ולהצעיד אותה קדימה. אנחנו פועלים בשלוש דרכים עיקריות. הראשונה והמרכזית היא השקעה ישירה בתעשייה. אנחנו משקיעים כסף בחברות הייטק כדי לעודד מחקר ופיתוח של חדשנות טכנולוגית כשהדגש שלנו הוא כל הזמן חדשנות טכנולוגית בסיכון גבוה, פורצת דרך. הדבר נוסף הוא היערכות לגלי טכנולוגיות עתידיים, כל מה שקשור בבינה מלאכותית, בקוואנטום, בביו-קונברג'נס, לראות שמדינת ישראל ממשיכה להוביל ולא הופכת להיות משהו שנשרך מאחור. והדבר הנוסף הוא פעילות מאפשרת. מה הכוונה? אני בדיוק באה לכאן מדיון בוועדת כספים שבו אנחנו יחד עם משרד האוצר, עם רשות המיסים מנסים להוביל מהלך של רפורמת מיסוי להייטק כדי לוודא שההייטק הישראלי ידע לפרוח ובשביל זה צריך הרבה דברים חוץ מרק הכסף של רשות החדשנות. באמת יש הסתכלות כוללת על כל התעשייה. רשות החדשנות, חשוב לומר, פועלת מתוקף חוק המו"פ, חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות, ועלינו מוטלת האחריות לעודד, לקדם, לתמוך, לסייע לחדשנות הטכנולוגית בתעשייה ולפתח את התשתיות שנדרשות לזה. כלומר, לא רק עבודה אל מול חברות, אלא גם לראות שיש את התשתיות שמאפשרות הצמחה והנבטה של חברות חדשות. אני אגיד באמת על קצה המזלג, אנחנו משקיעים כל שנה במאות חברות. אני אגיד שבעשור האחרון רשות החדשנות השקיעה בערך בשני שליש מהחברות שהונפקו לציבור, ב-60% מהיוניקורנים בתחומי הדיפ-טק. כלומר, הכסף שלנו באמת מוביל להצלחות מאוד גדולות להייטק הישראלי. ואנחנו עובדים מול הרבה מאוד גופים שפזורים בכל הארץ, מול מעבדות מו"פ, חממות, מרכזי חדשנות. אנחנו עובדים גם על תשתיות של הון אנושי, כלומר, לא רק על תשתיות פיזיות, אלא גם לוודא שההון האנושי פה יהיה הכי מותאם כדי לסייע לתעשיית ההייטק לשגשג. אני רוצה להציג ארבעה פרויקטים לקרן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש לי שתי שאלות. קודם כול, מה ה-ROI הממוצע של שקל שהולך מרשות החדשנות להייטק? שתיים, אם את יכולה למפות לנו מבחינת אחוזים כמה אחוזים מההייטק או מההשקעות גם מההייטק וגם מההשקעות מבחינה גיאוגרפית, כמה במרכז, כמה בצפון וכמה בדרום? << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> מההשקעות שלנו? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מההשקעות ומההייטק, הימצאות מיזמי הייטק. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> אוקיי, אני אגיד ככה, מצד אחד, אני חושבת שזה ברור וידוע, עיקר ההשקעות היום של ההייטק נמצאות במרכז, אבל רשות החדשנות פועלת, אנחנו ממש בשנים האחרונות פרסנו רשת של מרכזי חדשנות שפזורים ממש מקריית שמונה עד לאילת, כשהמטרה שלהם היא לנצל, לא לעשות דברים שאין להם היתכנות כלכלית, אלא להפך, להתחבר ליתרונות של האזורים הגיאוגרפיים. למשל באילת לראות איך אנחנו ממנפים דברים שקשורים לטכנולוגיות ימיות ולייצר סביב זה מרכז חדשנות שממש ממנף את הנכסים שקיימים באותו מקום ומייצרים סביבם אקוסיסטם. אם אני אגיד שבעבר ניסו למשל להגיד בואו נעשה חממה פה, למה? כי אנחנו רוצים להגיע לפריפריה גיאוגרפית. זה לא עובד, אם זה לא מתחבר לנכסים האמיתיים של המקום זה לא מצליח להיות בר קיימא ואנחנו רוצים בסוף לייצר פה דברים שהם כלכליים, שיביאו באמת ערך ומשרות. והיום שינינו תפיסה ואנחנו רואים הצלחה מאוד גדולה בפיזור. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא רק בואו נלך סתם לאיזשהו מקום, אלא גם בואו נאתר בני המקום וידע מקומי ולא כאלה מתל אביב שמבטיחים שהם יבואו ולפעמים באים ונעלמים. ואני עוד מחפש את החקירה על ה-600 מיליון, עד היום. צריך ללמוד מהאירוע הזה. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> בנוסף, יש אצלנו גם, אני אגיד שהבסיס של הפעילות שלנו אבל הוא מצוינות טכנולוגית, זה באמת מה שעליו הופקדנו וזו האחריות שלנו. כן חברות שעומדות ברף הטכנולוגי הנכון, למשל אם היזם או היזמת מהחברה הערבית או אזורים כאלה, הם יכולים לקבל למשל מענקים מוגדלים לפעמים. יש לנו גם תוכניות של הון אנושי שמופנות לקהלים ספציפיים כדי לראות איך אנחנו הופכים להיות - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק החברה הערבית מקבלת מענקים מיוחדים? << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> גם החברה החרדית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה עם החברה באמצע? שווה להיות קיצוני. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> אני רוצה להגיד שלמשל, עוד דבר שעשינו השנה, זו פעילות למול משוחררי מילואים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה עם ערבים יהודים נגיד? שפת אימם ערבית. הם גם? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו שמים דגש על דור העתיד של ישראל, קודם כול חיילי צה"ל בהם. אנחנו רוצים ליישב את הנגב, את הגליל באנשים האלה ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו תורמים בתחומים האלה כדי באמת לחזק אותם. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> אני אגיד שהשנה גם השקנו תוכניות שממש מיועדות לאנשים שעשו מילואים משמעותיים מאז המלחמה, כשהמטרה היא לראות איך אנחנו לוקחים אותם ולוקחים את האנרגיות גם שיש עכשיו ומתרגמים את זה לעוד מיזמים ולעוד סטארטאפים. במובן הזה ככה אנחנו מנסים לדאוג שבאמת הצמיחה תהיה צמיחה מכלילה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני חוזר, לפני שאת קופצת לפרויקטים, מה ה-ROI הממוצע של שקל שמושקע? << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> אני אגיד שזאת שאלה מאוד מורכבת כלכלית שאנחנו עכשיו נמצאים בתהליך סביבה. אני אגיד שעל כל מהלך שלנו, בסוף יש לנו פעילות מול סטארטאפים בשלבים מאוד מוקדמים ויש בשלבים יותר מאוחרים, יש מול אקדמיה, יש מול תשתיות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה זה מורכב? << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> שנייה, אני אגיד במילה. אנחנו עושים מחקרי אפקטיביות שבאים לבדוק כמה חברה שקיבלה מאיתנו כסף מצליחה יותר לעומת חברות אחרות, ואם אנחנו רואים שזה לא מביא ערך, אנחנו סוגרים את זה ועוברים לפרויקטים אחרים. ואנחנו ממש עכשיו בהתנעה של מחקר רוחב שינסה לקחת את כל המחקרים האלה ולייצר מהם איזושהי סטנדרטיזציה שתוכל לתרגם את זה ממש כמו שאתה אומר, לתרומה של השקל השולי על כל שקל שאנחנו עושים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. ועוד שאלה אינפורמטיבית אחת, בתקציב הקודם ובתקציב הנוכחי כמה קוצץ תקציב רשות החדשנות? הקודם, הדו-שנתי והתקציב הנוכחי שטרם אושר. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> אני אגיד שבתקציב הנוכחי היה פלאט רוחבי על כל הממשלה, אבל אנחנו על זה קיבלנו תוספת של חצי מיליארד שקלים. אני חושבת באמת בגלל ההבנה של החשיבות של ההייטק לכלכלה הישראלית, במיוחד בתקופה הזאת, ומצד שני את הפגיעות שלו בתקופה הזאת. כי בסוף, סליחה, אבל יותר קשה להשקיע כסף במקום שיורים עליו טילים ואנחנו צריכים לוודא את החוזק של החברה הישראלית. ובאמת אני רוצה להגיד שיש לנו שיתוף פעולה מצוין עם משרד האוצר במובנים האלה שמבינים באמת את החשיבות של הכסף שמגיע אלינו ושהוא מגיע בסוף למהלכים אפקטיביים שתורמים לכלכלת ישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דרך אגב, מה שאמרתי לגבי חרדים יותר משקיעים, גם ערבים, זאת אומרת, אין לי עניין עם זרם מסוים, עדה מסוימת, פשוט מה שחשוב, גם יש לי חקיקה בנושא, אני מקווה שהיא תעבור בהקדם. לגבי מתן העדפה, כשאתם מדברים על אנשים, לא משנה מה זה, ערבי, יהודי, מוסלמי, נוצרי, חרדי, לא משנה, אם הוא שירת בצה"ל, צריך לתת לו קדימות, זה לפי החוק שלי. וכרגע אנחנו נצפה לראות שבאמת אנחנו מחזקים את הפריפריה גם באנשים שעשו צבא, אם אלה ערבים גם. דרך אגב, יש בגליל כאלה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני אוסיף אולי רק עוד נקודה אחת, סתם כדי להשלים את התמונה. בשבוע שעבר היינו כאן בוועדת כספים ואישרנו תקנות להעדפה אזורית של רשות החדשנות שמשתלבים כחלק מתמונה מלאה של זה שהרשות לוקחת חלק אקטיבי ודי משמעותי בהחלטות ממשלה של תקומה וגם בהחלטות ממשלה של צפון. מה שקרה בתקנות האלה זו היכולת לייחד הליכים בצורה ספציפית עבור הצפון, עבור הדרום כדי להאיץ מהלכים של פיתוח באזורים האלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה שאתם מבקשים זה רק על AI או - - - << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> לא, יש לי ארבעה פרויקטים שאני רוצה להתייחס אליהם כשכל אחד מהם לוקח איזושהי זווית אחרת של הפעילות של רשות החדשנות. דיברנו על ההובלה הטכנולוגית של מדינת ישראל, זה יהיה הפרויקט הראשון. דיברנו על זה שאנחנו מייצרים תשתיות שאמורות לסייע לסטארטאפים קטנים להצליח להבקיע ולהגיע לשלבים מתקדמים, על הון אנושי כמשאב מאוד מאוד מרכזי שאנחנו רוצים לתמוך בו כדי להתקדם, וגם על איך רותמים את החדשנות הטכנולוגית שבסופו של דבר, הייטק זו תעשייה מוטת ייצוא, ברובה מופנית לחו"ל, ואנחנו רוצים לראות איך אנחנו לוקחים את ההתקדמות הטכנולוגית ומשקיעים אותה באזרחי ישראל. זה ברציונל מאוד בגדול על ארבעת הפרויקטים ועכשיו אני אצלול. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לפני הצלילה, לא מזמן בוועדת נגב גליל היו אצלי רשות החדשנות והם הציגו דווקא דברים אחרים שחשובים לנגב ולגליל. למשל השלוחות הקיימות, להרחיב אותן, קרנות אזוריות, פעילות יזומה בפריפריה לצעירים, והחממות שהן בקשיים וצריך לבסס אותן אחרי המלחמה. למה הבקשות האלה אחרות? מה הסיבה? << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> א', כיוונו באמת לפרויקטים שהם ממש בלב ליבו של המו"פ. אני אגיד שאחד מהפרויקטים שאנחנו מציעים כאן, בעינינו, משהו שיתן ערך גם לתעשייה אבל גם באמת מבחינה גיאוגרפית זו איזושהי תשתית מו"פ, מעבדה שתכף אני ארחיב עליה שיכולה להיות באזור עדיפות א'. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש לך מו"פים קיימים, החממות הטכנולוגיות הן סוגים של מו"פ בנגב ובגליל והן בקשיים, ולפי מה שאני יודע, גם אפילו בתת תקצוב השנה. למה ללכת לדבר חדש ולא להבטיח את העתיד של דבר קיים שעובד? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נגיד אם תוכלי להתייחס ל-InNegev למשל שביקרנו בכנסת והבנו שיש שינוי במודל עקב קיצוץ. אם את אומרת שאין קיצוץ, אלא יש תוספת של חצי מיליארד, מדוע הם בסכנת סגירה או לקראת סגירה? << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני רוצה רק לתת את ההתייחסות שלנו כאוצר שאנחנו, א' - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יודע, כשהאוצר מדבר במקום משרד ממשלה מהר, אני מודאג. << אורח >> צח בסול: << אורח >> לא, אין בעיה. יעל, את רוצה לענות? זה לא מפריע לי, זו תשובה שכולם יכולים לענות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> היא מחלה על כבודה, אנחנו לא מוחלים על כבודה. נציג הממשלה ידבר, האוצר יהיה המתכלל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> והסיבה שאני מחייך היא כי באת להסביר לנו כמה חשוב המו"פ, אבל בהצעה שאישרתם והגשתם לכאן יש אפס שקלים למו"פ, גם הפעם וגם בפעם שעברה. אולי תסביר לעצמך קודם למה זה חשוב, תחזור אלינו כשאתה מביא כספים לטובת העניין. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> עוד מעט, בוא נשמע את המשרד. למה אנחנו שומעים קולות שונים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מיכאל, בוא תחליף אותי דקה. << מנהל >> (היו"ר מיכאל מרדכי ביטון, 14:47) << מנהל >> << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> אני אגיד שבסופו של דבר, בתחום של החממות אנחנו הולכים למהלך חדש של חממות לפי תפיסה מעודכנת של מה שאנחנו חושבים שיביא הכי הרבה ערך למדינת ישראל ולהייטק הישראלי. ומשם נובע גם השינוי במודל החממות, שאני רוצה להגיד, יש לו תקצוב. וכן, כחלק מזה יש גם חממות שיסגרו ויש חממות חדשות שיפתחו. ואני רוצה להגיד שאנחנו נצא במכרז חדש והגורמים הטובים יוכלו לזכות. אנחנו ניסינו ללכת פה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רק אגיד לך שהגורמים הטובים לפעמים לא יושבים בפריפריות. ולהייטק בפריפריות יש ערך נוסף של לייצר מקומות עבודה איכותיים, של לפתח סביבה. נורא קשה לנו לראות את זה שפחות מ-4% מההייטק נמצא בפריפריות בנגב. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> אני רוצה להגיד עוד פעם, אני מאוד מסכימה, ולכן אבל אני חושבת שעשינו. מה קרה בעבר? חיברו בין הנושא של חממות לפריפריה, וכמו שאמרתי קודם, הרבה פעמים זו הייתה הנשמה מלאכותית, כי זה לא מספיק מינף את הנכסים שיש לאזור. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה הנכסים שיש לתל אביב? אנושיים, נכון? אוקיי, בואי נייצר, בואי נתמרץ, נייצר, בבאר שבע אין פחות הון אנושי טוב מאשר תל אביב, אין לתל אביב נכסים מיוחדים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הפוך, שמה גונבים עובדים אחד לשני. פה יש תת תעסוקה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לכן אני אומר, נתת דוגמה של אילת, לאילת בהחלט יש את הים שם שהוא באמת משאב מאוד ייחודי שסביבו אפשר לבצע פעילות מו"פ ייחודית, אבל ביתר חלקי הארץ אני לא רואה חוץ מהון אנושי, שצריך לייצר מקומות תעסוקה איכותיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו ראינו תופעות יותר חמורות מהמצב הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הרצליה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, מצד אחד, אותם 600 מיליון להייטק לדרום שהלכו לפח, שזה המון כסף, שאין ועדת חקירה ואין מישהו שהלך על זה לכלא. 600 מיליון שקל להביא הייטק לפריפריה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> באיזו שנה זה היה, מיכאל? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 2014, 2018, 2019. והלכו לחמש חברות, חברה אחת, נגב קום קיבלה 324 מיליון, חברה אחת. הטענה הייתה שהם הביאו 100-200 עובדים, לא ראיתי את העובדים, ואף אחד לא עשה חקירה ולא תלונה במשטרה ולא איפה החברה הזאת. אלה 600 מיליון, אנחנו פה מתקשקשים על 180. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הזיה. אתה מבין שיכול להיות שלקחו את הכסף הזה לכיס שלהם? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל מה כואב לי? זה מילא, זה כאב אדיר שלא עוזב אותי בלילות, אבל עלה לשידור בוועדה שלנו, מיינדסט, שהקים מו"פ וגייס תרומות להפעלה, איזה 20-15 מיליון, להקמה פיזית 30 מיליון, ואולי 3-2 מיליון קיבל מהמדינה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בירוחם. ראיתי, הייתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והוא לא קיבל עד היום. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני יודעת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עכשיו מישהו יגיד נלך, נביא חדשים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בירוחם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ופתאום יש משהו קיים, תן לו 20 מיליון, הוא יעוף. הוא הקים חברות בשווי 800 מיליון שקל בלי המדינה בירוחם. ואף אחד לא אמר קח 20-10 מיליון, תתחיל לעבוד. ואני לא יודע אם המודלים האלה יביאו לו ואני לא יודע אם אנחנו סוגרים דברים קיימים. נחכה למשהו חדש, מה יש פה? אני לא יודע. ואני עוד פעם שואל, הקמתם אגף לעידוד הייטק בפריפריה. ההצעות האלה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מתואם איתם? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> או מתואם או קיבל עדיפות באגף הזה? << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> שוב אני אגיד, הפרויקטים האלו הם כן, הם הפרויקטים שרשות החדשנות חשבה להציע, אבל אני רוצה להגיד משהו נוסף. אם הוועדה מבקשת שנביא הצעות שמתמקדות באזורים האלה, אנחנו גם יכולים להביא את זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מטרות הוועדה הן מאוד ספציפיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש נגב, שמה כתוב נגב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנרגיות מתחדשות, ועידוד תעסוקה בנגב. השאלה אם ההצעות נוגעות לדברים האלה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> ומחקר ופיתוח. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בסדר. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אבל זו נקודה שחשוב להתעכב עליה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מטרות הוועדה הן לא מחקר ופיתוח על פי החוק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הן כן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איפה אתם ראיתם את זה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה כן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא ראיתי דבר כזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא יורד לסוף דעתך. את אומרת שכשיוצאים מחוץ מחוץ למרכז, ההשקעות מרגישות לך מלאכותיות וסוג של הנשמה שלא צולחת. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> לא, אני אומרת שההשקעות צריכות להיות מדויקות כדי שהן יצליחו. ולכן דרך אגב הקמנו את מרכזי החדשנות בדיוק בשביל זה והם פרוסים גם בבאר שבע ובעוד הרבה מאוד מקומות ברחבי הארץ. אני אתן רגע דוגמה. למשל מעבדת השבבים שאנחנו רוצים להציע, ואני תכף אסביר בכמה מילים על זה, אבל בעינינו זה משהו שבהחלט יכול להיות באזור עדיפות לאומית כי אנחנו מאמינים שזו מעבדה שהדרך הנכונה להקים אותה היא בשיתוף פעולה עם אחד מגורמי השבבים הגדולים בארץ, שזו או אינטל שיושבת באזור קריית גת או עם טאוור שיושבת היום באזור יוקנעם. ובאופן כללי, כפי שגם צח הציג לפני כן, יש לנו היום יכולת, בגלל האישור שהיה עכשיו בוועדת כספים, לייחד הליכים לאזורים של עדיפות לאומית. וכאן אנחנו חושבים שזה בהחלט דבר שאפשר לייצר תשתית שהיא סופר משמעותית שיכולה לקחת אותנו לחזית הטכנולוגיה באזור של עדיפות וזה לא רק יוביל לזה שבסדר, ניתן כרטיסי רכבת לאנשים מתל אביב לבוא לשם. לא, שזה יצמיח דברים משמעותיים באותה סביבה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> התקציב הוא להקמת מעבדה, נכון? << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> להקמת המעבדה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה אנשים עובדים במעבדה כזו? << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> המעבדה עצמה היא לא הסיפור, העובדים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, סתם, אין לי מושג פשוט, אני שואלת. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> עשרות בודדים. הסיפור הוא שאתה מייצר אקוסיסטם מסביב למעבדה הזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה אנשים עובדים במו"פ של אינטל בישראל? << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> אלפים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במו"פ. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> אני לא יודעת, לא רוצה להגיד מספר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במינימום כמה מאות. כמה מהמו"פ של אינטל בנגב ובגליל? אני צריך לקחת לחברה של רווחים כלואים, של מענקי ענק של מאות מיליוני דולרים מהמדינה להקמת אינטל והרחבתו ולתת לאינטל עוד כמה שקלים כדי שיסכימו מ-200 אנשי המו"פ שלהם להזיז 20 לנגב ולגליל? אני רוצה להבין. ואם מצד שני זה לא אינטל ולא סמיקונדקטור, מי יודע להתעסק בשבבים? שבבים זה חברות ענק, אלה תעשיות שמדברות במאות מיליוני דולרים. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אפשר להתייחס לשאלה הזאת משני כיוונים, להתייחס לחלק של אינטל בתוך ישראל כתעשייה ובחלק שלה המשמעותי מאוד כתעשיית שבבים, ולהתייחס בנפרד למסלול ולפרויקט שאותו מציעה רשות החדשנות שעיקרו תמיכה בתשתיות מו"פ שנוגעות לפיתוח שבבים, ייתכן גם בטכנולוגיות שלא שייכות לאינטל ברובן, אלא בבעלות גופים פרטיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי יקים את המעבדה? << אורח >> צח בסול: << אורח >> אלה ממש נתונים תפעוליים של - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי יקים? מי מסוגל בישראל להקים מעבדת שבבים? << אורח >> צח בסול: << אורח >> לטכנולוגיות של שבבים, הקול הקורא פתוח להגשות של - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני שואל. הנה, בראש שלכם אתם יודעים את השדה, אתם יודעים את האקוסיסטם, תציעו לבן אדם 10 מיליון שקל או 20 מיליון, מי בישראל יודע להקים מעבדה לשבבים? << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> אני רוצה לחדד את המטרה של המעבדה אבל. הערך הכלכלי המשמעותי פה הוא לא הכסף שהולך להקמה של המעבדה, אלא המטרה היא לאפשר לסטארטאפים שאנחנו רואים היום, סטארטאפים שפועלים בעולמות האלה של מעבדות שבבים באזורי הפוטוניקה, שיהיה להם את היכולת, לסטארטאפ קטן לעולם לא יהיה את הכסף כדי להקים מעבדה שהיא ברמה מספיק גבוהה, שהיא תעשייתית, שהם יכולים להריץ בה פיילוטים משמעותיים שיוכלו לקדם אותם לשלב הבא. אנחנו רואים שיש סטארטאפים בעולמות האלה בישראל, אנחנו רוצים לאפשר להם לעשות את קפיצת המדרגה. הכסף של ההשקעה במעבדה, אני רוצה להגיד, זה לא הסיפור הגדול הכלכלי. הסיפור הכלכלי הוא היכולת למשוך סטארטאפים שישבו קרוב למעבדה הזאת ויוכלו להתקדם קדימה. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> זו גישה לתשתית. למשל בתחום האנרגיה הם לפעמים צריכים לנסוע לגרמניה כדי לנסות שם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנו את ההבהרה. את יכולה לסכם את ארבעת הפרויקטים? << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> זה אחד מהפרויקטים. פרויקט נוסף, דיברתי על היכולת שלנו לקחת את הטכנולוגיה הישראלית ולבדוק שהיא רתומה לטובת החברה הישראלית. אני אסביר רגע, זה טיפה מורכב. אנחנו רואים שסטארטאפים בהרבה מאוד מהמקרים כדי לעשות את פריצת הדרך שלהם, הם צריכים לעשות פיילוט עם איזשהו גוף או חברה גדולים ומשמעותיים שהם איכותיים, שהם בסט אוף קלאס בעולם, כדי להוכיח שהם יודעים לבצע ולדלבר. בישראל יש הרבה גופים כאלו, מערכת הבריאות הישראלית היא נחשבת בכל העולם, יכול להיות נמלים, חברת חשמל, זו יכולה להיות גם מערכת החינוך הישראלית באזורים מסוימים. ומה שאנחנו רוצים זה לעזור לגופים כאלו להפוך להיות אתרים סדרתיים שיודעים לעבוד עם סטארטאפים בצורה משמעותית כדי שהסטארטאפים יטמיעו את הטכנולוגיות שלהם שם. על הדרך זה גם יהיה בעברית, זה גם יתן שירותים לאזרחי ישראל ולא רק יעשו את ההדגמות שלהם, את הפיילוטים שלהם בחו"ל, וככה אנחנו בעצם מייצרים ווין-ווין. גם הסטארטאפים מקבלים את האסמכתה מגוף מקצועי ומשמעותי בישראל וגם בכלל האזרחים בישראל יכולים להנות מהטכנולוגיות האלה ועל כך אנחנו מייצרים איזשהו תמריץ כלכלי לסטארטאפים לפעול פה. זה עוד מהלך משמעותי, עשינו כבר לא מעט שנים של מסלולי פיילוטים כאלה שבדרך כלל משרדי ממשלה באים ואומרים הנה אתגר שהיינו רוצים לפצח אותו, בואו ניתן אילו שהם מענקים לסטארטאפים שיודעים לפעול בתחום הזה. אתן דוגמה למשל, היה לנו מסלול של בריאות הנפש, והמטרה שלנו היא להפוך את זה למשהו הרבה יותר סיסטמטי בתוך החברה הישראלית וממש לייצר את המרפאה שכל היום עובדת עם סטארטאפים ומטמיעה טכנולוגיות וככה אזרחי ישראל נהנים מזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה צריך תמריצים? אם הרעיון הוא כלכלי והוא כלכלי לגוף שיטמיע אותו בתוכו, למה צריך לתמרץ את זה? << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> יש פה כמה כשלים. האחד הוא שבסוף, סטארטאפ, בדרך כלל שוק היעד הגדול שלו יהיה ארצות הברית ולא ישראל. ולכן הם בדרך כלל יתחילו לחפש בחו"ל, ואנחנו רוצים לעודד אותם, תתחילו לחפש בישראל. הדבר הנוסף הוא שהגופים עצמם, נגיד בית חולים שיבא, הוא מתעסק בסוף בלהציל חיים ביום-יום שלו ולא בלהבין עכשיו מה הסיסטמה שלו כדי להתקשר עם סטארטאפים ואיך זה עובד, ובשביל זה אנחנו צריכים לתמרץ אותם, להקצות לזה את המשאבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לאן הולכים ה-15 מיליון? << מנהל >> (היו"ר ניסים ואטורי, 14:56) << מנהל >> << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> לשילוב של מענקים לחברות ולאותם אתרים שאנחנו נזהה בתור פוטנציאל לאתרים סדרתיים כאלה כדי לגרום להם לייצר את התשתית להרצה משמעותית. עוד מהלך נוסף הוא פרויקט מונשוט בתחום של הבינה המלאכותית. מהם פרויקטי מונשוט? פרויקטי מונשוט, כשמם כן הם, זה אנחנו רוצים לירות לירח, אוקיי? אלה פרויקטים שהם בסיכון הכי גבוה ושנייה אני רוצה להגיד שכממשלה זה בדיוק המקום שאתה רוצה להיות פה, אתה רוצה לעודד את התעשייה לקחת סיכון, לכוון הכי גבוה שאפשר, גם אם זה יכשל, בשביל זה בדיוק אנחנו כאן כדי להצמיח את הדברים הכי פורצי דרך שיש. אנחנו רוצים לייצר פרויקט בתחום של הבינה המלאכותית שמחבר הרבה מאוד גופים מתעשייה ומהאקדמיה שעובדים יחד, אבל לא רק באזור המחקרי-אקדמי פרופר, אלא משהו שהוא יודע להיות מתורגם למהלך עסקי, כלכלי, תעשייתי בפועל. כאן אנחנו מדברים על תקצוב של כ-20 מיליון שקל שאנחנו נשלים את החצי השני שלו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל איך זה יתנהל? הכסף, מה הוא עושה, הכסף? איך הוא עובד בשלוש השנים האלה? איך הוא מופעל. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> אנחנו מייצרים מין קול קורא למונשוטים שאנחנו מבקשים לייצר שותפויות של עשרה עד 15 גופים של שילוב של תעשייה ואקדמיה שצריכים להביא פרויקט שהוא מצד אחד מאוד פורץ דרך ומצד שני איך הוא ממנף ממש את כל שרשרת הערך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את יכולה לתת דוגמה למונשוט, שנבין מה זה אומר? << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני יכול לתת דוגמה, סתם כי אני מכיר. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> כן, יש לנו עבודה מאוד טובה ומשותפת על הפרויקטים האלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני יודע, אנחנו סתם צוחקים כי אתמול זה היה בדינמיקה אחרת קצת. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני בשמחה נותן תמיד למשרדים לדבר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> על זה אמר זאב רווח, ימשיך כבודו. << אורח >> צח בסול: << אורח >> צח בסול, אגף תקציבים, משרד האוצר, רפרנט מו"פ, השכלה גבוהה ותקשורת. במסגרת הפעימה הראשונה של תוכנית הבינה המלאכותית יצאו כמה פרויקטי מונשוט. אחד מהם היה פרויקט מונשוט של NLP, Natural Language Process של עברית וערבית שבוצעו בשיתוף של מפא"ת וות"ת. לצורך העניין, מה שנעשה באותו מונשוט היה לייצר למעשה מודל שפה מרובה פרמטרים, אנחנו מדברים על דברים שמתקרבים למודלי השפה הטבעיים שאנחנו מכירים היום מהשימוש באינטרנט, Chat GPT וכאלה אבל בקנה מידה יותר קטן, עבור השפה העברית ועבור השפה הערבית שמטבען, היות וקהל השוק שלהן מצומצם, אין שום תעשייה שתשקיע את הכסף בלעשות את הדבר הזה. הדבר הזה הוא אתגר ברמה לאומית ובאמצעות אותו פרויקט מונשוט הצליחו להגיע ליעד הזה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מי מימן את המונשוט? << אורח >> צח בסול: << אורח >> חברי פורום תל"ם כחלק מהשותפות בפעימה הראשונה של תוכנית הבינה המלאכותית. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מי זה פורום תל"ם? << אורח >> צח בסול: << אורח >> פורום תל"ם מורכב ממשרד הביטחון, רשות החדשנות, משרד המדע, משרד האוצר וות"ת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה מונשוטים עשיתם עד היום? << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני יכול לבדוק את המספר המדויק ולהחזיר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה כסף השקעתם כאוצר במונשוט? << אורח >> צח בסול: << אורח >> אתה מדבר על אתגר - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> היה לי חשוב להבין מה זה מונשוט, כי אם לוקחים איזשהו Chat GPT שכרגע קיים באנגלית, הופכים אותו למותאם לאוכלוסייה הערבית ודוברת העברית, זה לא נראה לי. נראה לי מורכב, אבל זה לא עכשיו - - - << אורח >> צח בסול: << אורח >> לא, אני אחדד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> עם כל הכבוד, יכול להיות שאני לא מבין לעומק את הדברים, אבל - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו עברנו לירח כשלא היית פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא הצלחתי להבין. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הכוונה היא לפרויקטים חדשניים כל כך שגופים עסקיים לא מוכנים להתחיל בכלל, לעודד אותם להיכנס לאזורי סיכון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> Chat GPT זה עסקי. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> שנייה, אני רוצה רגע להגיד. פרויקט המונשוט של ה-NLP התחיל לפני לדעתי חמש שנים, הרבה לפני ש-Chat GPT היה אצלנו, היה איתנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הבנתי, אוקיי. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> הדבר הנוסף שאני רוצה להגיד על זה, הייתה פה הבקעה טכנולוגית דרמטית בערך בשלב הזה וזה היה זיהוי בדיוק בזמן. והדבר הנוסף הוא שלעשות את זה בעולמות של עברית כשהדאטה שקיימת, החברות שמתעסקות בזה, זה לא שם, אנחנו קהל קטן מדי, זו פריצת דרך, שוב, שהיא משפרת את השירותים. תחשבו על היכולת שקופת חולים עכשיו יכולה להשתמש בטכנולוגיות האלה כדי לתת לנו שירות יותר טוב. כלומר, שוב, היכולת שזה להחזיר לחברה הישראלית היא דרמטית. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה כאלה היו ומי מימן אותם ובכמה כסף ומתי? << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> אני מודה שאני לא זוכרת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אלה השאלות של הוועדה הזאת, לא תורה מסיני. סעיפי תקציב. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> זה לא פרויקט - - - << אורח >> צח בסול: << אורח >> לא, בסדר גמור, חד משמעית. אלה שאלות גם על ההיסטוריה ולכן אנחנו שנייה נבדוק ונחזיר את הנתונים עצמם לוועדה. יש כאן את ההצעה של יעל, של רשות החדשנות, שהיא על מונשוט לעתיד. בפעימה הראשונה של תוכנית הבינה המלאכותית היו לפחות שני מונשוטים, אני יכול גם לבדוק את המספרים המדויקים של התקצוב, של המספר ולחזור לוועדה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה הם היו? אתה יודע להגיד? << אורח >> צח בסול: << אורח >> שני המונשוטים? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> צח בסול: << אורח >> הראשון היה ב-NLP, והשני היה בזיהוי טקסט, מתמונה לטקסט. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> האוצר מתקצב מונשוט ב-2025? << אורח >> צח בסול: << אורח >> האוצר הוא שותף בתקצוב מונשוט ב-2025. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה כסף? איפה הכסף? באיזה סעיף? << אורח >> צח בסול: << אורח >> לא, רק שנייה. הכסף - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> האוצר משתתף ב-2025, ההמשך של זה בסעיף תקציבי מספר כך וכך. << אורח >> צח בסול: << אורח >> בסדר גמור. האוצר משתתף בדבר הזה במסגרת התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית והוא מעביר את חלקו ביחד עם כלל השותפים שהם כאמור - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה? << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני רוצה לבדוק את הנתונים ולהחזיר תשובה מסודרת לוועדה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> טוב, נחכה לנתונים. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> אני כן אגיד שספציפית לפרויקט הזה אנחנו מבקשים מהוועדה 20 מיליון שקל ואנחנו מהתקציב של הרשות נקצה 20 מיליון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ומה המונשוט? אין לכם מושג. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> כן, לא, אבל זו המטרה. אני רוצה להגיד, זאת המטרה. אם אנחנו היינו יודעים, זה לא היה מונשוט. אנחנו רוצים להגיד, אנחנו נותנים את - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מעניין, אבל אין אזורים לפחות? מרחב האפשרויות, מה שנקרא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רק ב-AI, אבל זה נכנס לתוך AI. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> בבינה מלאכותית, כן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> The scope of opportunities of moonshot, מהו המרחב הזה? מה המרחב? << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> אני אומרת, זה יהיה באזורים של בינה מלאכותית. ואני גם רוצה להגיד, זה יהיה גם תלוי בגובה הכסף למשל, לאילו סוגים של פרויקטים אנחנו נוכל ללכת. והמטרה היא באמת אבל לשמוע מהתעשייה. אני רוצה להגיד, באופן כללי, רשות החדשנות משתדלת לא להכתיב, אלא - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> שמרתם 20 מיליון לזה, שמרתם, והאוצר אמר שהוא גם שמר לכם משהו. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> שוב, זה חלק מהתכנית הלאומית לבינה מלאכותית. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תכף, הוא בודק את הסעיף. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> אני רוצה רגע להציג את הפרויקט האחרון, גם לתת לגורמים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, קדימה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מרתק. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> גם אני חושבת. אני אגיד, זו זווית קצת אחרת. אמרתי שאחת מהתשתיות שרשות החדשנות מתעסקת בה היא הון אנושי. בסוף, האנשים הם הדבר שגורמים למדינת ישראל להצליח. ואחד מהאזורים שאנחנו חושבים שיכולים להיות רלוונטיים, זה בכל מה שקשור לאקלים-טק, Climate Tech. משבר האקלים מספק גם הזדמנות עסקית, בהרבה מאוד מובנים שמדינת ישראל יכולה להיות מובילה שם. ואחד מהחסמים באזור הזה, אנחנו פועלים בתחום של אקלים-טק בשלל כלים, גם במענקים שאנחנו נותנים לחברות, בתשתיות וכולי. בסוף, כשמסתכלים נגיד על תעשיית הסייבר, אחת מהסיבות שהיא כל כך מצליחה היא שהאנשים נפגשים ב-8200, מכירים אחד את השני, לומדים ביחד, ואז יוצאים ומקימים חברות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> וגרים באותם אזורים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה שובב אתה. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> מסכימה אבל לגמרי. ואחד מהדברים שאנחנו רואים זה שבעולמות האלה << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן, זה שובב גדול. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למה? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כי אתה התכוונת לנזוף. מה רצית להגיד? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נכון, בדיוק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הבנת, בסדר, לא הבנת, לא נורא. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו הבנו פה בצד הזה, אנחנו הבנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יופי, אתה פריפריה. יוראי, מה הבעיה? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הוא איתך, הוא פשוט ציין עובדה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני חיזקתי את מיכאל ביטון, אני הווינגמן של ביטון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לאן הולכים ה-15 מיליון? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו רוצים שיתקבלו, גם מהפריפריה יכולים להתקבל ל-8200. אתה מבין? ההבדל הוא שאתה גר במקום אחד והוא גר במקום אחר וככה את הנכדה שלי ושלו לא יקבלו ואת הבת שלך כן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> קודם כול בוא נחוקק חוק שכולם מתגייסים ואחרי זה נדאג לאן הם מתגייסים, סבבה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה בוועדה השנייה, תעבור לחדר ההוא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מדלג. ואתה יודע שאני עובר לגליל, הבת שלי הולכת לגדול בגליל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תגיד לה שתתגייס לפני שהיא עוברת. לא, האמת היא שהבת שלי הייתה ביחידה מובחרת במודיעין. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, ישמרו לה ואוצ'ר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אני חייב לתקן רגע. הילדה שלי הייתה ביחידה מובחרת במודיעין עד לא מזמן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז מה אתה מלין? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שהיא יותר מ-8200 דרך אגב. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> איזו יחידה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא יכול להגיד בגלל שהיא יותר מ-8200. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> האמת היא שאני חושב שבאמת יצטרכו לגייס את הבת שלי לאור המחסור בחיילי צה"ל והפטור שאתם נותנים. כך שיכול להיות שנעמי בגיל שנתיים תצטרך להתגייס. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> די כבר עכשיו להביא את כל הצרות של עם ישראל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ואטורי התחיל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עזוב את זה עכשיו, מחפשים מתגייסים, רוצים את אלה שמתגייסים לתת להם דברים. זאת הוועדה, התבלבלת בוועדה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, צריך למי שלא מתגייס לא לתת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קדימה, תמשיכי לפרויקט הבא. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> נגמר, זהו, זה האחרון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אתה יכול עכשיו להתחיל לדבר גם על הרפורמה המשפטית. לך לוועדת חוקה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הפיכה משטרית התכוונת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> די כבר. על מה דיברנו? << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> עוד שלושה משפטים. בקיצור, אנחנו רואים שבעולמות האלה של האקלים אין את המקום שבו האנשים נפגשים, אנשי הטכנולוגיה, אנשי המחקר, אנשי התעשייה, אנשי השיווק, הם לא נפגשים אחד עם השני, וזה אחד, לא החסם היחיד, אבל אחד מהחסמים בתחום הזה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ולמה לא עשו את זה עד היום? << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> אנחנו התחלנו לפעול בתחום של האקלים בשנתיים האחרונות. אני אגיד שעשינו למשל משהו דומה לזה בעולמות הבריאות שיש לו תוצרים מאוד מאוד יפים, והמטרה כאן היא לצאת בתוכנית תלת שנתית שתייצר את רשת המנהיגות הזאת ושממש יהיה לה - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש בצפון איזו קבוצה שחיברה 600 אנשים שמעורבים בהייטק לדבר ביניהם, מכירים את זה? תכירו את זה. צריך לחבק תופעות קיימות, לא להמציא את הגלגל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש כאן משהו - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל למה 15 מיליון? רכז רשת 250,000 שקל, כיבוד עוד 100,000, סדנאות 300,000, למה 15 מיליון? איפה הכסף? אני התבלבלתי פה. אני עשיתי רשתות, אני רוצה להבין על מה הולכים ה-15 מיליון. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> זה פרויקט של שלוש שנים שחלק מהכסף יהיה גם מיועד לסיוע להנבטה של חברות, לתמיכה במיזמים ופרויקטים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כבר סוג של מו"פ. הנבטה והשקעה ביזם זה מו"פ. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> אנחנו מתחילים לייצר את האקוסיסטם ותמיכה במהלכים של האקוסיסטם כשאחר כך המטרה היא שבסופו של דבר, שוב, יהיו חברות, יהיו מחקרים משמעותיים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אין לך כשל שוק בישראל. << אורח >> צח בסול: << אורח >> לנו יש תשובות לוועדה דרך אגב. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הקודמות, כן. אבל אין לך כשל שוק בישראל לכמות יזמי הייטק בתל אביב ולאקוסיסטם. אני לא חושב שישראל מובילה בעולם. לא יודע מה יהיה עכשיו עם מעמדנו בעולם, אבל עד היום אנחנו מובילים בעולם ביזמות הייטק ובתל אביב זה המרכז. את לא התכוונת להקים רשת לתל אביב לדבר הזה. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> אני רוצה להגיד על זה שני דברים. א', מספר הסטארטאפים שנפתחים הוא בירידה, אנחנו עושים הרבה מאוד מהלכים כדי להגדיל אותו, אבל אנחנו כן רואים שהוא בירידה. והדבר השני, שוב, אנחנו רואים שמרבית הסטארטאפים שנפתחים אבל הם בעולמות של סייבר, תוכנה ארגונית, פינטק ועולמות כאלה ואנחנו רוצים לראות איך אנחנו מגוונים את זה גם לאזורים שהם יותר, אנחנו קוראים לזה דיפ-טק, עם מדע עמוק שגם יכול - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> דיפ זו לא מילה טובה, בכללי, בתקופה האחרונה. דיפ-טק? זה נשמע לא טוב, זה קרוב לדיפ סטייט. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> טכנולוגיות עמוקות שהן גם מבוססות הרבה מאוד על מחקר אקדמי וגם שבאמת יכולות להוביל לפתרון של בעיות אמיתיות של בני אדם, אם זה מחסור במזון או התחממות גלובלית וכולי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> או איך מגדלים את מזון העתיד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לכם תקציב לרשת הזאת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, מיכאל, הפרעת לי מקודם, אמרתי משהו, שאני ואתה ראינו את הזה בלייזר שעושים היום הרבה דברים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ויש חלק מהמחקרים כבר מתקדמים. זה משהו שאתם יכולים אולי להצטרף אליו ולא להתחיל הכול מהתחלה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה תמיד נכון. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> אני אגיד שמעבדת השבבים של הפוטוניקה היא מדברת על - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ההערה הקודמת שלנו עוד בתוקף, בפתיח. יכול להיות שהוועדה רוצה שתציגו גם את מה שהצגתם בוועדת נגב גליל. כי כאילו היו לכם שתי הצגות שונות וזה די לא חופף. ותדעי שהוועדה הזאת נותנת עדיפות לנגב גליל. נגב מצוין בפירוש בחוק וגליל פריפריה מתוקף היותו שהוא לא בחגיגה של ההייטק. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני רק אציין, לפחות מה שאנחנו הבנו בדיון, שעיקרו עוסק במו"פ. אין כמובן סתירה, בוודאי שאין סתירה בין הדברים האלה, אבל השאלה היא איפה נמצאת נקודת המיקוד, האם היא יותר בפיתוח האזורי או יותר במצוינות האקדמית. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הציגו לנו, תסתכל, אתם, רשות החדשנות, הצגתם לנו בוועדת נגב גליל לפני חודש, פחות, כשהיינו שם ביחד, פעילות יזמות צעירה בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. זה יכול להיות רשת המנהיגות הזאת, אבל זה בפריפריה. כתוב תמיכה מוגדלת לחממות הטכנולוגיה שלנו ב-InNegev, ב-I4Valley, היו שם בעיות, דיברנו על זה כוועדה. השלוחות, להרחיב את האימפקט, לא לייצר משהו, מהקיים לייצר סקיילינג ולא להמציא את הגלגל. << אורח >> צח בסול: << אורח >> זה מובן, אני לא חושב שהדברים האלה, בוודאי שהם לא סותרים, אבל השאלה היא איפה - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל לא ביקשתם כלום עבור הפרויקטים האלה פה. הם בעיות, הם בעיות שלא טופלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אולי יש להם כסף לזה, אל תמשוך הכול. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אין, הם אמרו לנו בוועדה שלנו שאין לזה כסף. הם אמרו לנו בפירוש, חסר לנו כסף לארבעת הדברים האלה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני רק אציין שלהבנתנו, נקודת המיקוד בוועדה הנוכחית שאליה הכינה רשות החדשנות את ההצעות היא מחקר ופיתוח ולכן היא יותר ממוקדת במצוינות האקדמית. לבד מזה שלהבנתנו, מדיניות הקרן היא השקעה בהשקעות חד פעמיות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל חממה טכנולוגית זה מו"פ, יזמות צעירה בפריפריה זה מו"פ, קרנות השקעה אזורית זה מו"פ, שלוחות קיימות שנבחרו זה מו"פ. כל הארבעה האלה זה מו"פ ולא ביקשתם עליהם כלום. תעשו שילוביות, לא יודע, תעשו בדק בית, תביאו איזה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נראה לי שצח מנסה להפיל עלינו את כל ההוצאה. אתה גם תשלם כסף, תדע לך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הלוואי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כספי ציבור. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה באת עם כסף? יש לך תשובות לקודם? << אורח >> צח בסול: << אורח >> תשובות לקודם הכנו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> קדימה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, אני מנהל את הוועדה פה, אתה נגב גליל, הייתי אצלך חבר נאמן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה נכון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סיימת? << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> סיימתי. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> יופי, תודה. מנכ"ל אקואושן, אריק רוזנבלום. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, יש לו שאלות ששאלנו אותו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, הוא אמר שהוא מסכם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, יש לו על סעיפי תקציב כי שאלנו אותו שאלה. נו, תן לנו את הכסף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, תן לו. לא, אני קובע. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הכסף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> פה זו ועדה לפיקוח על קרן העושר. אקואושן, אריק רוזנבלום. << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> (מוקרנת מצגת) לכבוד יושב ראש הוועדה ולחברי הוועדה, אנחנו מאוד מודים לכם על ההזדמנות להציג בפניכם. כדי לענות על השאלה ששאלת מקודם, אני מייצג עמותה, אבל באמת הפעילות שאנחנו מציגים או נושא הספינה, זה אושר על ידי כל הגורמים הממשלתיים שאחראים לנושא של הסביבה הימית. מי אנחנו, ממש בקצרה. אנחנו עמותה שהוקמה ב-2002, והמטרה שלנו כשהוקמנו הייתה להיות עמותה שמחפשת איך להגן ולשמור על הסביבה הימית, אבל לעשות את זה בצורה של לראות מה חסר ולהביא את הדבר החסר הזה למדינת ישראל. ולכן, ב-2004, הפעולה הראשונה שעשינו היא שהשקענו ברכישת ספינת מחקר ראשונה למדינת ישראל, ספינת המחקר לים התיכון. ספינת המחקר הראשונה שזיהינו שאם לא תהיה ספינת מחקר, המחקר הימי לא יקודם. והדבר הזה היה מהפכה של ממש כי ההשקעה הזאת הולידה הרבה מאוד פעילות בתחום הזה של הים. חשוב רק להגיד לגבי ספינות מחקר, זו פלטפורמה בסיסית. זה כמו לתאר שאנחנו רוצים להקים עיר במאדים אבל אין לנו כסף לספינות חלל. ספינת מחקר היא הכלי שאיתו כל מה שמתרחש בים מתרחש. ולכן נגה אתמול הציגה ארבעה עמודים שצריכים להיות כדי שתהיה פעילות ימית נכונה. אני מזכיר אותם כי זה מאוד חשוב. אחד זה באמת המחקר, השני זה החדשנות, השלישי זה חינוך, והרביעי זה הטיפול במזהמים של הים. וחשוב להגיד שאם התחלנו ב-2004 עם הספינה, המשכנו להגדיל את העשייה שלנו, ואני רק אזכיר אותם בקצרה כי הכול מתחבר לספינה, אין כמעט דבר שקורה כאן ביחידות השונות של הארגון שלא מתרחש עם הספינה. למשל, כולם זוכרים, מ-2021, ב-17 בפברואר היה אסון הזפת, אסון הזפת כיסה 60% מחופי מדינת ישראל. אנחנו חזינו שהבעיה הזאת תהיה ואנחנו הקמנו תשתיות של מתנדבים שהוכשרו כדי לתמוך ברשויות המקומיות ולהיות יד וליווי למשרד להגנת הסביבה. ואכן במהלך חודשיים וחצי אנחנו הפעלנו 16,000 מתנדבים ועובדים מ-200 חברות כלכליות על מנת לנקות את החופים תוך חודשיים וחצי. זה עוד אחד מהדברים. ובחינוך, אנחנו מגיעים כל שנה ל-25,000 תלמידים ולרשויות המקומיות אנחנו מעניקים שירותים של עזרה בניהול משאבי הטבע שברשותן, למשל דבר שנקרא דגל כחול, שהוא סטנדרט איך לנהל את החוף בצורה שהיא מקיימת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כתוב על השקף הקודם שמשפחת וייל קנתה את הספינה. מי זאת משפחת וייל? << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> כן, משפחת וייל היא משפחה יהודית משוודיה שאפשרו לנו את הקמת העמותה וגם הספינה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> והם יהיו שותפים בספינה חדשה? << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> הם לא יוכלו לשתף בספינה חדשה, הם היום משקיעים במלחמה באנטישמיות בעולם וזה המוקד שלהם היום. וזה שכל השנים השקיעו בנו ובים ועדיין משקיעים בנו, אבל לא בהיקפים כמו פעם, אנחנו מאוד מברכים על זה. אני אמשיך, אבל אני עוד אתייחס לנושא. כשאני כותב את המילים של סינרגיה, הנקודה החשובה היא שכל מה שהזכרתי, כל היחידות האלו, הן לא זזות בלי השימוש כאן בספינה, ואני מזכיר מספר דוגמות, אבל אפשר לעבור לשקף הבא כדי שאני אוכל להראות לכם דוגמאות. הנה, בפינה הימנית אתם רואים את המתנדבים שלנו בפעולה, ובצד למטה, כל כמה חודשים אנחנו עושים שידורים חיים מהספינה לבתי ספר. עשינו שידור חי לא מזמן ל-1,000 תלמידים שבהם הם יכלו לשאול חוקרים בזמן אמת מה קורה, איך מתרחש, והדברים האלו קורים באופן שוטף. אנחנו גם בחוד החנית של המחקר הימי. הרובוט התת ימי שלנו שהבאנו, זה אפשר לנו להיכנס למחקר שהיום הביא לכך שכ-10 ק"מ מול חופי הרצליה יש סלע שעל הסלע הזה יש ספוג שאנחנו מאוד מקווים שהוא יהיה אחת התרופות לאלצהיימר. וזה סוג הדוגמות של מה שהספינה הזאת מעניקה ומביאה לחברה, ואנחנו חושבים שזה הכוח של התשתית הזאת. אגב, באמת אם מדובר גם בחירום ובכל הדברים האלו, אנחנו ספינת תגובה ראשונה עבור המשרד להגנת הסביבה בכל הנושא הזה ואפילו רכשנו לא מזמן. כשיש רכישות קטנות אנחנו לא מטרידים גוף מכובד זה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הגנת הסביבה משתתף בעלויות של הפעלת הספינה? << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מאיפה מגיע הכסף לתפעול השוטף? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו מקבלים 43% מהכנסות עצמאיות. הספינה מנוהלת במאוזן כבר 21 שנים בלי שביקשנו מעולם כספים ממדינת ישראל. ואכן מלבד זה מקבלים מתרומות, אנחנו בפרויקטים של האיחוד האירופי, אנחנו בשישה פרויקטים נפרדים של האיחוד האירופי, מדברים על חדשנות, כולל בדיקת שיטות למנוע את קריסת הצוקים על ידי יצירת חסם, לא על ידי שוברי גלים, אלא חסם תת ימי שיחליש את הגלים וימנע את כל הנזקים ששובר גלים עושה לטבע. אני אמשיך. זאת הספינה הקיימת, 21 שנים היא עובדת, הכול בתחזוקה שלנו. יש לנו שני אנשי צוות, אנחנו מתחזקים אותה, משדרגים אותה, כל שנתיים יש הספנה שעולה מאות אלפי שקלים, וכל זה אנחנו עושים, שוב, בלי צורך ובלי עזרה של מדינת ישראל, אבל זה לרשות המדינה. הספינה היא הספינה העסוקה ביותר במדינת ישראל. הזכירו שלוש ספינות במדינת ישראל, הספינה בת גלים של חקר אגמים וימים, אותנו, ויש גם ספינות קטנות, יש גם לנו ספינה קטנה שהיא חוקרת את הכרישים ואת כל הנושאים שעוקבים אחריהם. אגב, הזמנו את הוועדה להיות על הספינה, חלק מכם הייתם, נשמח לעשות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הייתם? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נגיע שוב, לא היינו כולם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואטורי, היית? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה רוצה לשוט על החדשה או הישנה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא יודע, כשנטלי דיברה איתי על הספינה ושמעתי פה דיונים אמרתי, עוד פעם אתם רוצים להכניס אותי לתקשורת על ספינות ושייט וזה? << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> בכל מקרה, כשאנחנו מדברים על ספינה עסוקה, זה לא בגלל שהיא אטרקטיבית או משהו, אלא בגלל שהיא עונה על הצרכים. אנחנו יצרנו בתחילת הדרך ספינה שהיא בנויה לאקדמיה הישראלית כמו כפפה ליד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> היא נבנתה מראש למחקר? << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> נבנתה מראש, באמת זה תהליך שלוקח כמה שנים, כאן במקרה הזה זה לקח שנתיים, מ-2002 עד 2004 על מנת להביא את זה לידי ביצוע. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> היא מסוגלת להשאיר את החוקרים גם כמה ימים בים? << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> כן, רשמתי את זה מקודם אבל 15 אנשים יכולים להיות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם מלכ"ר? << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> אנחנו מלכ"ר. כשכתוב כאן 100 ימי הפלגה בשנה, אתם אומרים אולי זה מעט, אבל בעולם מושלם מגיעים ל-120, וכידוע, אין עולם מושלם, כך ש-100 זה יופי. וגם בשנת המלחמה עם GPS ששיבש את הפעולה ועם אזורים סגורים אנחנו פעלנו והמשכנו את המחקר. שוב, אנחנו מימנו את הקנייה של הספינה וגם את האחזקה שלה 21 שנים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> בגלל שאתם עמותה, איך הממשלה תוכל לממן רכש של הספינה? << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> בדיוק כמו התיאור שנאמר, יש לנו מיזם משותף עם המדינה בנושא של החירום. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> עם איזה משרד? << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> עם המשרד להגנת הסביבה, אבל זה גם יכול להיות עם - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל מיזם משותף אתה מביא 50% מהכסף. << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> לא, במקרה הזה מדובר באמת שהמשרד להגנת הסביבה יהיה צינור הובלה של - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל אם אתה רוצה פטור ממכרז במיזם משותף, במיזם משותף היוזם מביא 50% מהכסף. << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> אנחנו לא מדברים על מיזם משותף. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה אתה רוצה להיות? << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> אנחנו כאן מדברים על זה שדרך המשרד להגנת הסביבה - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי הדרך, אני לא יודע - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל רגע, הוא עוד לא הציג מה הוא מבקש מהוועדה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לקנות ספינה חדשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איך אתה יודע? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כתוב. << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> אני מיד אמשיך ואז אני אשמח - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הכול מוביל לתוצאה הזאת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא ראיתי, מאיפה הבאת את זה? << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> אגב, אני רק אציין, זו רק דוגמה חלקית לשותפים שלנו, כי באמת הספינה היא בגודל המתאים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ילד שעולה לספינה, בית ספר, הם משלמים? << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> קודם כול, הספינה הקטנה מיועדת להעלות גם תלמידים. הספינה הזאת היא קצת יותר יקרה, בדרך כלל זה דרך השידורים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זאת או מה שאתם מבקשים? << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> זו הספינה שצריך להחליף אותה, אחרי כ-25 שנה הספינה הזאת תצא מפעולה, כלומר, היא לא תהיה מסוגלת להחזיק מעמד. אנחנו מזהים שהספינה כבר לא תוכל להמשיך הלאה. אנחנו ישבנו עם ועדה מקצועית של חוקרים מכל האוניברסיטאות במדינה ויצרנו הדמיה של ספינה שהרעיון שלה הוא ספינה שתהיה הספינה שתצעיד את המחקר הישראלי לדורות הבאים, כי אם נישען על הספינה הנוכחית, כעבור שלוש שנים לערך היא תשבוק חיים ואז הספינה העסוקה בישראל כבר לא תעמוד. אני רק אביא אולי דוגמה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תגיד לי, מה מיוחד בספינה הזאת? האם אפשר לקנות? ראיתי כאלה הרבה בטבריה. אתה יכול לקחת אחת ולעשות לה הסבה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נבנתה במיוחד במשך שנתיים למחקר, ואטורי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, אני שואל מה השוני. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זו לא ספינת דייג. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, לא דייג. יש בכנרת כאלה שנושאות תלמידים. השאלה היא מה ההבדל. בטן זכוכית, מה? << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> היו ניסיונות להביא ספינות דייג ולעשות להן הסבות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא דייג. רגע, אתם חוטאים למטרה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש להם יכולת עד 2,000 מטר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם חוטאים למטרה, למה שאני אומר, ואל תסלפו את הדברים שלי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה לא הקשבת, ואטורי, זה יכול לקחת דגימות עד 2,000 מטר עומק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יפה, אני שאלתי - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> באיזו ספינה יש לך דבר כזה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שנייה. תגידי, אני הערתי לך על זה ששאלת שאלה? גם שאלות שהייתי בטוח שאני יודע את התשובה לא הפרעתי לך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל ראינו את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה ההבדל בין זה לבין ספינה? אותו דבר, שנושאת תלמידים. כן, מה המיוחדות שלה במחקר? שמעי, הקפיצה במחיר היא עצומה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> היא לא, איפה ראית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 20 מיליון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חשבתי הרבה יותר. << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> אני אביא דוגמה. הספינה הזאת, יש לה מעבדות על הספינה, יש ציוד מדעי הכי מקצועי והכי חדשני שבלי זה אי אפשר. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> תספר גם על תקופת המלחמה האחרונה, שחיל הים נעזר בכם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כולם נעזרים בהם, אבל אף אחד לא משלם להם, זה המצב הכללי פה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> המשרד להגנת הסביבה, כן. << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> אנחנו עומדים לרשות המדינה הזאת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רק המדינה לא נתנה לכם אף פעם שקל, נכון? << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> לא, אבל שוב - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מדהים הקונספט. << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> אני רק אביא דוגמה, והיא חשובה. נשווה לרגע ספינות מחקר, ושוב, צריכים במדינת ישראל את כל ספינות המחקר שציינו אותן. אבל למשל על מנת שבת גלים תצא לים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה ספינות יש? << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> יש שלוש. על מנת שבת הגלים תצא לים, זה עולה בסביבות 200,000 שקל ליום הפלגה. הספינה הנוכחית ב-20,000 יוצאת לשטח ועושה את הפעילות, כלומר, תורידו אפס מהעניין. כי באמת בנינו ספינה שמסוגלת לעשות את הפעולות עם עלויות הרבה יותר נמוכות, כי חישבנו, לא צריך צוות של 80 אנשים, צריך צוות של שני אנשים והחוקרים שמצטרפים ומקבלים את השירות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואם זה כל כך טוב, למה המכון לחקר ימים ואגמים לא עובר לספינה כמו שלך? << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> קודם כול, צריך גם את הספינה הגדולה הזאת, היא נדרשת להרבה מאוד פעולות, ודאי במים עמוקים. שוב, כולנו שותפים ואנחנו עובדים יחד ואנחנו מתואמים וביקרו בספינה גם אנשי חקר אגמים, היו איתנו על הספינה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ומי זאת הספינה השלישית? << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> השלישית בים סוף. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> למי היא שייכת? << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> היא שייכת למרכז הבין-אוניברסיטאי באילת. אבל בים התיכון יש רק את שתי הספינות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה הסכום שאותו אתם מבקשים מהוועדה? << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> אני מיד מגיע לזה כי יש לי עוד גם כאן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חשבתי שכולם יודעים ורק אני לא. << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> הספינה החדשה תוכל לשרת גם במים העמוקים של ישראל, גם במים הכלכליים, כך שהיא תוכל לחסוך ולאפשר כמעט לכל חוקר שרוצה לקדם מחקר לעשות את זה. העלות של הספינה לא תגביל אותם מלבצע את העניין הזה, תוכל לשהות יותר זמן, להגיע יותר מהר. מי שהיה על הספינה יודע שבספינה הנוכחית שלנו צריך בטן חזקה. הספינה החדשה תהיה יציבה הרבה יותר, תוכל לשהות יותר ימים גם במים יותר רועשים. וכל הדברים האלו באמת יקרו אם הספינה הזאת תהיה. כאן מדובר ב-20 מיליון, כאשר המע"מ כמובן מוסיף לזה לא מעט. העלות הזאת, אני אומר שוב, בעבר יכלנו לשלם עבור קניית ספינה ולתחזק אותה, הארגון לא מסוגל יותר. כמו שאמרתי, התורם עבר לתחום אחר ולכיוון אחר. אבל מצד שני, מה שאנחנו מביאים לעניין, אנחנו יודעים לנהל ספינה בגודל הזה, באיכות כזאת שאפשר יהיה להחזיק אותה ב-30-25 שנים הבאות כאשר גם היא תהיה היברידית. כלומר, סוף-סוף תהיה איזו ספינת מחקר בישראל שאפשר להגיד שהיא גם עומדת בכללים של - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין לנו ספק שזה הכרחי וחשוב. נניח, אם הוועדה לא תתמוך, לא הייתה יכולה לתמוך בכל הסכום, האם יש לכם דרך גם להשלים או משהו כזה? << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> לא בסכומים האלו. עם מכירת הספינה הקיימת הכוונה היא להחזיק את הכסף הזה לרכוש ציוד, לא הזכרתי את זה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כתוב פה ציוד. << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> כן, אבל זה ציוד בסיסי. כל כמה שנים חוקר בא אלינו ואומר עכשיו אנחנו רוצים להגיע לנושא חדש. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה שווה הספינה הקיימת? << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> היום, הקיימת כשנמכור אותה אחרי 25 שנים כמה? << אורח >> איתי כצמן: << אורח >> 400,000 דולר בערך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> דולר, 2 מיליון שקל. << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> זה הכול. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אפילו את המע"מ זה לא מכסה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה המנכ"ל, נכון? << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> אני המנכ"ל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי קנה את הספינה הזו, שקיימת היום? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> התורם שלהם, הוא אמר. היא להם תורם שתרם, אבל - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> וכל הגופים שאתה עובד איתם, אף אחד לא מוכן כל אחד לשים מיליון שקל? << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> לא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה נעשה, ואטורי? הכול חשוב, מה נעשה? איזה בלגן. << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> ושוב, אני רק אגיד שאם ספינה חדשה לא תהיה, זאת אומרת שלחוקרים במדינת ישראל תהיה ברירה - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יודע מה הבעיה שלי עם מה שאתה אומר? אריק, את הנאום הזה היה צריך לנאום פה ראש המכון לחקר אגמים או החברה להגנת הטבע. << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> יש להם ספינה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> גופים מוסדיים שמתריעים שאין תשתית למחקר ולהגנה. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> הגופים האלה יהיו פה בדיון בשבוע הבא, פשוט הדיון בשבוע הבא מדבר על מחקר ימי ספציפית. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל לא יכול להיות שהעמותה תציג לנו שאם אין ספינה שהיא קנתה על דעת עצמה, עולם שלם של חינוך ומחקר קורס במדינת ישראל. זה צריך להיות מוצג על ידי - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אריק וחבר הכנסת מיכאל ביטון, אני מציע שאנחנו נמשיך את הדיון הזה בדיון על חקר ימי ואז אנחנו נשלים את התמונה הכוללת כדי שנדע מה אנחנו עושים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. אני גם חושב, אני אגיד לך, אריק, באופן מעשי, אם באת לקרן העושר כדי לקבל ספינה חדשה במימון מלא, כנראה זה לא יקרה, ככה אני חושב. אם אתה תדע להביא 50% מהכסף מעצמך ומגופים או משרדי ממשלה, אולי ידברו איתך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> או מהמשרד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא הגיוני להטיל על קרן העושר את המחדלים של כולם, זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> משרדים, שני משרדים יש לפחות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אגב, זה נראה לי פרויקט יפהפה ונכון ונחוץ. אני די המום שעמותה מסבירה אותו ולא גופי ממשלה. לפי היקף הפעילות שלך וההשפעה שלך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> על זה אנחנו נקיים דיון נפרד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, נדון בזה. אבל אם אתה מצפה שהוועדה הזאת תקנה לך ספינה חדשה, אל תבזבז אנרגיה, סע לניו יורק ותעשה מסע גיוס משאבים. אם אתה יודע להביא חצי מהכסף מגופי הממשלה או מהתורם או מישהו אחר, אז יהיה אפשר לדבר. << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> אגב, אני רק כן אגיד משהו קטן בעניין הזה כאחד שעוסק בגיוס כספים רוב חיי המקצועיים. היום עמותות, בטח בישראל, אין אף תורם כמעט בעולם, הנושא של סביבה לא מעניין, לא חשוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו פה כדי לעניין את זה, זה חלק מהעניין. << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> ואם המשך המחקר בישראל ישען על זה שאיזה תורם בחוץ לארץ ימצא או לא יימצא - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מה שהיה עד היום. << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> אבל החזקנו את זה 21 שנים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל לא אתה אמור להגיד את הדאגה הזאת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה נורא, זה לא תקין. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה היית צריך לגרום לשלושה גופים ממשלתיים להגיד שיש בעיה ושהם גם מביאים כמה שקלים ואז נבוא לעזור להם. אבל את קול הזעקה על המחדל הזה שומעים מעמותה אחת פרטית. ולבקש את כל הכסף מהקרן, זה אומר שלאף אחד בממשלה לא אכפת. << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> שוב, הפרויקט הזה יעלה גם ביום שני. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> נדבר על זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נבקש ביום שני ממשרדים הקשורים לעניין הזה להגיב. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תנסה לבנות - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מיכאל, אני מדבר, למה אתה נכנס לי באמצע? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אל תצעק עליי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נבקש מהמשרדים לתת תשובות ביום שני, נראה מה דעתם על העניין הזה, שישתתפו איתנו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> סבבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו לא יכולים להיות הספונסרים של משרדי הממשלה, אנחנו קטנים. יש את האוצר, צח, יש לו הרבה כסף. צח, מה דעתך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש עוד פרויקטים? << אורח >> צח בסול: << אורח >> יש לנו גירעון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, מילא גירעון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו לא יכולים להיכנס לגירעון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תדע לך, אני אגיד לך משהו לאוצר, תדע לך, קח את זה כ-Case Study. פעם הזניחו את הכנרת, הפקירו אותה. הכנרת מוקפת איזה שמונה רשויות מוניציפליות, לאף אחד לא היה אכפת. היא הייתה מזוהמת, היא נוהלה על ידי מאפיות בחופים והחופים נסגרו. הפעם הראשונה שהכנרת התחילה להיות מנוהלת זה כשהאוצר לקח את איגוד ערים כנרת, נתן לו כסף אוצרי וליווה אותו כל חודשיים עד ליציאה מהמשבר. פה עכשיו, המים הכלכליים של ישראל, יש גז, עסקאות של מיליארדים, מקבלים החזרים על הגז, וספינה אחת משלוש שכנראה הכי פעילה נעלמת. זו לא בעיה של האוצר, משרדי הממשלה היו צריכים לטפל בזה, אבל שיש כשל צריך להבין איך אפשר לבנות משהו, לעודד משרדים, בואו כל אחד תנו 3, 3, 3, 4 ואנחנו נביא 10 או משהו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו ננסה לעשות את זה ביום שני, מיכאל, זה פרויקט חשוב. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אני מבקש מהאוצר להבין שזה אירוע לאומי. מול הגז, מול אסדות הגז, מול מה שאנחנו חולמים על הים, זה אירוע לאומי. כל עוד אין משבר, אף אחד לא מרגיש, כשהאונייה הזאת תיעלם, איך לא קנינו סירה. אגב, והוא לא לוקח עלויות תפעול, הוא אומר תן לי ברזלים, אני אתפעל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה זמן הספינה הקיימת יכולה להחזיק עוד? << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> כמה שנים בלבד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי, זאת אומרת שאנחנו יכולים לדחות את זה לשנה הבאה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> שנתיים לתקצב. כל שנה חמש, לתת לו לצבור. << אורח >> אריק רוזנבלום: << אורח >> באופן עקרוני - - - בסביבות 25 שנה גג לספינה כזאת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, יהיה לנו יותר כסף שנה הבאה, עכשיו אנחנו קטנים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> בעזרת השם. שנה ניתן לו על הספינה, שנה הבאה על הציוד, ככה נעשה 7 ועוד 7, יצא 14. אבל הוא יביא כסף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תראה, אנחנו נמשיך את הדיון הזה, חברים, אנחנו נמשיך את הדיון הזה ביום שני, בסדר? ואני אשמע את המשרדים גם כן, יכול להיות שהם יסכימו לבוא להשתתף. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק, פתאום כולם יפתחו את הכיסים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, יכול להיות שיש מצב, הבנתי ש - - - טוב, האוצר, יש לך בשורה בשבילנו? כי הבנתי שהשר שלכם, מאוד חשוב לו הנושא של מחקר ימי. << אורח >> צח בסול: << אורח >> נשמע שהנושא כאן נמצא תחת טיפולו של המשרד להגנת הסביבה וראוי שהמשרדים יתייחסו לנקודה הזאת ומשרד האנרגיה במידה וזה נוגע אליו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אם המשרדים יתנו, שר האוצר יהיה מוכן - - - << אורח >> צח בסול: << אורח >> וראוי שהם יתייחסו לזה בדיון הייעודי שיש לנושא הזה. לא, זה לא נאמר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הוא חייב לי תשובה קודם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אני לא צוחק, אני לא ציני. סליחה רגע, הם צחקו, אני הייתי רציני, כי הבנתי ששר האוצר, כבר לימור גם דיברה איתו. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> באופן כללי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דיברה איתו באופן כללי, יכול להיות שאם המשרדים ירצו לתת, יכול להיות שהאוצר גם יתחבר לעניין. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> על זה? על האונייה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה אני יודע, אבל בוא תגיד לנו מה זה, בוא תסכם. << אורח >> צח בסול: << אורח >> לסכם? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הוא צריך לתת לי תשובה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה, באת לפה לשתות קפה? לא הבנתי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, יש לו תשובות קודם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למיכאל, הממונה על ועדות נגב גליל וכולי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כסף, כסף, כסף. << אורח >> צח בסול: << אורח >> שאלת על פרויקטי המונשוט של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. בפעימה הראשונה של התכנית יצאו שני מונשוטים, ב-NLP ובזיהוי תמונה, שניהם בסדר גודל דומה של 30 מיליון שקל. בפעימה השנייה של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית שנחתמה בספטמבר 2022 יש שלושה מונשוטים שמתוכננים על פני שלוש שנים, 2025, 2026 ו-2027. מונשוט אחד במפא"ת שהנושא שלו הוא רובוטיקה, ועוד שני מונשוטים של מאגדי מחקר בנושא בינה מלאכותית שאותם מפעילה רשות החדשנות, כמו שכבר הנושא הזה עלה. ההשתתפות של האוצר היא של כ-5.5 מיליון במונשוט של מפא"ת ביחד עם גופי ביטחון נוספים, ושל כ-10 מיליון שקל במונשוטים של רשות החדשנות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> וב-20 מיליון של 2025 שהיא מביאה? << אורח >> צח בסול: << אורח >> זה מה שאמרתי, השותפות שלנו בשני המונשוטים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה אתה מביא? מתוך ה-20 או תוספת? << אורח >> צח בסול: << אורח >> לא, בתוך 40 מיליון שקל שרשות החדשנות מביאה לשני מונשוטים נפרדים, משרד האוצר שם עוד 10. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> היא אמרה שיש לה 20 לאחד חדש, לא? << אורח >> צח בסול: << אורח >> היא מבקשת 20. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא מבקשת 20 אבל הפרויקט הוא 40 ואתם נותנים עוד 10. - - - 50 או 40? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 20 מאיתנו. << אורח >> צח בסול: << אורח >> כל מונשוט מתוקצב בסדר גודל של 20 מיליון שקל, במונשוטים שבהם אנחנו תומכים ברשות החדשנות אנחנו שמים עוד 5 מיליון שקל פר מונשוט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איזה לארג'ים. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> 20, 20 ועוד חמש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לגבי הפרויקטים, כמו שציינת, זה בשיתוף עם משרד הביטחון. << אורח >> צח בסול: << אורח >> לא, יש שניים של רשות החדשנות ואחד נפרד של משרד הביטחון, מפא"ת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, לא נפרד. אני אומר להפך, אנחנו משקיעים כסף, עכשיו נשקיע ברשות לחדשנות ונשקיע במשרד הביטחון בכל מיני דברים, אנחנו גם בחוץ ביטחון, בכספים, אני יושב שמה. ואני אומר דבר אחד, כשאתם מבקשים כסף והם מבקשים כסף וכל אחד מנסה להגיע לאותה נקודה, בואו תשתפו פעולה גם במידע לפחות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פורום תל"ם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מזג האוויר מאוד מעניין את חיל האוויר, אוקיי? חיל האוויר יעשה פרויקט בנפרד ואתם תעשו פרויקט והממשלה ואותו אוצר יוציאו את אותו כסף פעמיים. אני אומר, אתם צריכים להיות בשיתוף פעולה קודם כול ביחד, גם במידע, גם בספינה. אם אנחנו, ואנחנו רוצים להשתתף, בוא נראה מה המשרדים נותנים, צריך להיות בשיתוף פעולה כמו שעשיתם עם חיל הים. הדברים הנדרשים, אנחנו אותה מדינה, זאת אומרת, לא יצא מצב שמשקיעים בזה או משקיעים בזה ובסוף גם באים לדלת השנייה של חוץ ביטחון, קרוב לכאן, קומה מעל, ומבקשים עוד מיליונים לכל מיני פרויקטים. צריך לשתף את כל המידע הזה והידע הזה ביחד. << אורח >> צח בסול: << אורח >> מסכים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סיימת? << אורח >> צח בסול: << אורח >> סיימתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה כל הסיכום שהיה לך? רק על מה שמיכאל ביטון אמר? מה עם כל השאר? << אורח >> צח בסול: << אורח >> מה ששאלו אותנו, ענינו. אנחנו כמובן יכולים לענות לעוד שאלות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר גמור. טוב, תודה רבה לכולם. אתה רוצה להגיד משהו, אושר? << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, היה מעניין, אני אעדכן אותך. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני אשמח להגיד מספר מילים. איתמר גזלה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איך ישבת בשקט עד עכשיו? << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> ראית מה זה? בדיון שעוסק במו"פ. בגלל זה אמרתי, שהם לא ישמעו אותי. בגדול אני אגיד שהמשרד שלנו נועד להביא את המחקר, את המו"פ בישראל לאיפה שיעל ורשות החדשנות ממשיכים אותו. כלומר, להביא את המו"פ היישומי מהאקדמיה ולעזור לו להפוך להיות מסחרי. אנחנו עושים את זה בעיקר דרך קרן מחקרים יישומיים שיש לנו במשרד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, אתם אותו דבר, לא? << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> אנחנו תחת אותה שרה, אנחנו לא אותו גוף. עובדים המון ביחד, אבל זה לא אותו גוף. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> רשות החדשנות. << אורח >> יעל מזוז-הרפז: << אורח >> רשות החדשנות וזה משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מי השרה? << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> השרה גילה גמליאל. הם רשות עצמאית, רשות סטטוטורית, לא זוכר מה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תראי, אנחנו נרצה לעשות גם דיון על כל מיני חממות טכנולוגיות וסטארטאפים, מעניין אותנו, בפריפריה, בתנאי שיהיו כמו המפעלים בפריפריה. זאת אומרת, לא נשקיע במשהו שבסוף ילך למרכז הארץ, כי המטרה היא באמת בסוף השקעה בנגב ובגליל. ואתה תהיה שם ואנחנו רוצים, אנחנו נקיים את זה. ואם כן, אתם תהיו הצינור. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> אני דווקא רוצה להגיד שעוד לפני שמגיעים לסטארטאפים חשוב שהמידע מהאקדמיה יעבור לתעשייה ושמה זה מקום שהמדינה לטעמי עדיין לא בתקצוב מספיק של הדבר הזה. כלומר, אנחנו כן מתוקצבים כל שנה על ידי האוצר לקרן ויוצאים בקולות קוראים לאומיים, אבל הנושא הזה של מחקר יישומי מהאקדמיה, ואני מדגיש, ספציפית מחקר יישומי, כי לות"ת יש תמיכה דרך הקרן הלאומית למדעים שהיא תמיכה די משמעותית, אבל היא הולכת בעיקרה או כולה למחקר בסיסי תיאורטי שהוא חשוב, אני לא אומר, כל צעד שם הוא חשוב לקידום המו"פ. ואנחנו חושבים שכסף למחקר יישומי כזה נוסף, כל שקל, אנחנו גם עשינו מחקר לפני כמה שנים על הדבר הזה, החזרים של כ-36 שקלים על כל שקל שהמדינה משקיעה במחקרים יישומיים, אחרי זה בהנבטה של חברות שיוצאות מזה והכול. עוד דבר נוסף שרציתי להגיד זה שיש לנו פרויקט נוסף, הוא כיום מתוקצב בסביבות 40 מיליון שקל בשנה, אבל ככל שאנחנו נוכל להביא לו יותר כספים, האימפקט שלו יוכל להיות יותר גדול. זה פרויקט שנקרא מאיצי מדע. האקדמיה מגישה הרבה פטנטים במהלך השנה, חוקרים מהאקדמיה עושים מחקרים, מגלים איזה משהו ואומרים, אני ארשום פטנט שאם אני ארצה להפוך אותו אחרי זה למשהו מסחרי, אני אוכל להגן עליו. אבל אנחנו ראינו שכ-90% מהגשות הפטנטים האלה לא הבשילו לא לכדי חברה ולא לכדי איזושהי מכירת רישיון או משהו כזה, וזיהינו שהבעיה העיקרית שמה היא הדרך של להכניס את היזמות לתוך האקדמיה. כלומר, לתת מעטפת פנים-מוסדית לתוך המוסדות שתעזור להם גם בהגשת תוכנית עסקית, בפנייה למשקיעים, במחקרי POC, Proof of Concept. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אגיד לך למה ציינתי את התחום הזה גם מההתחלה, כשפתחנו את הישיבות של הוועדה. כי המטרה היא באמת להשקיע במשהו, באיזה עץ שיש לו כבר ניצנים, אוקיי? לא עכשיו להתחיל כל המחקרים. שמע, אין סוף לפרויקטים שאנחנו יכולים להיות שותפים בהם, אבל ברגע שאנחנו נלך עכשיו להתפזר על כל מיני מחקרים אוניברסיטאיים וכולי. זה הממשלה צריכה לעשות. רגע, שנייה. זה הממשלה צריכה לעשות, זה המשרד שלכם צריך לעשות יחד עם השרה. אנחנו רוצים לראות איפה הנקודה שאנחנו שמים שם מיליון, שניים, ומקימים מפעל גדול שמעסיק 200 עובדים, אתה מבין? אנחנו לא ממשלה שיכולה להשקיע באלפי פרויקטים, אלא אנחנו נבחן טוב-טוב שאנחנו רואים את הפרויקט הנכון, נראה לי שזה נכון גם מבחינת המטרות של הוועדה, וככה אנחנו רוצים ליצור, כמו שאמרתי, השקעה בנקודות הכי רחוקות, לא עכשיו לצרף מיליון על עשרות מיליונים שכבר מושקעים באזורי המרכז והאנשים עם השומן הכבד. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> בסדר, לגמרי מקובל. אני גם אוסיף ואומר שכמשרד, מבחינת סדרי העדיפויות שלנו אנחנו באמת רואים את התחום של טכנולוגיה מהים וקידום, מה שנדון עליו ביום שני, כעדיפות עליונה, מה שיוגש יחד עם משרדי הממשלה הנוספים והחברים האחרים בתחום הזה. נדון על זה ביום שני, אבל אני כן הייתי שמח להגיד שמבחינת סדרי העדיפויות שלנו, אנחנו חושבים שזה המקום שהוועדה הזאת, שהקרן הזאת - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם חשבתם על המחקר הימי? << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> כן, ברור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, בסדר, רגע, זו שאלה ראשונה. חשבתם, כולנו חושבים על הרבה דברים, אני חושב על דברים חשובים בלילות, לא תמיד מגיע ליישום. השאלה היא אם אתם מבינים שאולי תשתתפו בסכום ואנחנו ניתן משהו אולי. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> אני אגיד באופן כללי. התוכנית שאתמול פרופ' נגה קורנפלד הציגה שמשותפת לכל זה, מה שהיא הציגה אתמול הייתה בהיקף של כ-111-110 מיליון שקלים, שבתוך ה-111 מיליון שקלים האלה היה גם תקצוב של ספינת מחקר חדשה. אני אגיד ש-111 מיליון שקלים, ממה שאני מבין, זה יותר מחצי מהעוגה שיש לוועדה הזאת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> להזכירכם, כל התקציב שלנו הוא 190 מיליון שקלים. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> נכון, בדיוק. בגלל זה אני אומר, אנחנו כן התחלנו היום ואנחנו עוד נשב ואנחנו יושבים, משרדי הממשלה ששותפים לתכנית הזאת, לנסות להגיע לסכומים שמתכנסים יותר לסכומים הריאליים של הוועדה. אני עוד לא רוצה להגיד כאן מה כן בפנים, מה לא בפנים כי עוד לא הוחלט על כולם באופן סופי, אבל אנחנו נבוא מוכנים עם זה ליום שני, זו המטרה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לציין, קודם כול, כל מי שהציג פה תוכניות, אם זה בעל פה וכל מיני דברים, להעביר את הכול למנהלת הוועדה, נטלי. אנחנו נעביר את זה גם לחברי הוועדה לקראת דיונים בהמשך גם, נאסוף את כל החומר. תודה רבה לכם על זה שהשקעתם מזמנכם. אני מציין שוב, לא כל מה שאתם מבקשים תקבלו, כי יש לנו תקציב מוגבל, אבל אנחנו נשתדל לעזור בדברים שחשובים, כמו שאמרתי, לוועדה, ובצרכים לאומיים שאנחנו רואים אותם, שזה בהבלטה מעבר למה שמשרד האוצר נותן למשרדים, אנחנו לא נייבא תקציב בסיס למשרדים. תודה רבה לכולם, אנחנו מתכנסים מחר שוב פעם ב-9:30. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:47. << סיום >>