פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 2 ועדת הכספים 03/11/2020 מושב שני פרוטוקול מס' 161 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ט"ז בחשון התשפ"א (03 בנובמבר 2020), שעה 12:50 סדר היום: << נושא >> הצעת אישור השקעה בהון מניות – חברת נצר השרון בע"מ (להלן: "נצר השרון" או "החברה") בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי מיקי לוי מוזמנים: יפתח נאור – מנכ"ל, נצר השרון רונית בן אדיבה – סמנכ"ל תפעול ומשאבים, נצר השרון דקלה בטאט – רו"ח, סמנכ"ל כספים, נצר השרון ייעוץ משפטי: שיר שפר להד מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אירית שלהבת << נושא >> הצעת אישור השקעה בהון מניות – חברת נצר השרון בע"מ (להלן: "נצר השרון" או "החברה") בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עוברים להצעת אישור השקעה בהון מניות – חברת נצר השרון בע"מ (להלן: "נצר השרון" או "החברה") בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975. אני מבקש לדעת למה אתם מבקשים עוד פעם אישור השקעה בהון מניות. בפעם הקודמת אמרתם שזו הפעם האחרונה ונדמה לי שאתם אומרים את זה כבר כמה פעמים. מי יסביר את זה? << אורח >> יפתח נאור: << אורח >> אני מנכ"ל החברה. נצר השרון פועלת היום על פי תקציב השקעות שהיא קיבלה בשנת 2018 ועל פי תוכנית עבודה, שמוצגת כאן בחומר, שהיא תוכנית עבודה רב-שנתית. בעצם הפעילות המעשית התחילה ב-2019 והיא נמשכת ב-2020, 2021, 2022. זה תקציב השקעות שהיא קיבלה. התקציב אושר בשנת 2018 בוועדת הכספים ובהתאם לאותו תקציב החברה מתנהלת ומבצעת פרויקטים בהתאם ללוחות הזמנים והתוכנית על פי סדרי העדיפויות של הממשלה. זה תקציב אחד. כל עוד החברה עובדת יש לה תקציב שני, שהוא תקציב שוטף, שאכן מידי שנה אנחנו באים ומבקשים כאן השקעת הון מניות לתקציב השוטף. התקציב השוטף משמש את הפעילות השוטפת של החברה, כגון משכורות וכולי. פירטנו לכם בדיוק. כל עוד החברה עובדת ומבצעת את הפעילות שלה על פי התקציבים שהיא קיבלה כדי לבצע את הפעילות של שיקום הקרקע – אתם רואים שם גם לוחות זמנים – החברה תצטרך לבוא ולבקש בכל שנה תקציב עבור הפעילות השוטפת שלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עד מתי? << אורח >> יפתח נאור: << אורח >> כרגע התכנון שלנו הוא עד 2022. זה הזמן שאנחנו מתכננים כרגע לסיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בישיבה הקודמת אמרתם שזו הפעם האחרונה שאתם באים לכאן. << אורח >> יפתח נאור: << אורח >> לא, ממש לא אמרנו דבר כזה. לא יכולנו להגיד דבר כזה, זה לא יכול להיות. זו לא הפעם האחרונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז היינו מבקשים מהם שיגידו מה התוכניות לטווח הארוך. << אורח >> יפתח נאור: << אורח >> גם בישיבה הקודמת נשאלה שאלה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש לי את המכתב מן הישיבה הקודמת, 8 מיליון שקל. בישיבה הקודמת הם אמרו: הנהלה וכלליות. אמרתי: סליחה, הנהלה וכלליות – תסבירו לנו. הרי קיבלתם כל כך הרבה כסף וביקשנו לדעת מה אתם עושים. אז עוד פעם הוצאות הנהלה וכלליות? אתה יודע, הייתי מנכ"ל חברה וכל פעם שהייתי בא להציג את הדוחות הכספיים בפני בעלי המניות היו אומרים לי: איך עלית בהוצאות הנהלה וכלליות? אמרתי: עליתי בהנהלה וכלליות אבל הרווחתי עוד 25 מיליון שקל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלתי אותו: לא נגמר הדבר הזה? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא נגמר. זה מ-2014. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני יודע. אנחנו עוברים על זה פה כל הזמן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוספנו כמה עשרות מיליוני שקלים. ביקשנו שבכל שנה יבואו לתת לנו דין וחשבון על ההתקדמות בניקוי הקרקע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם באים לבקש עוד כסף. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מתי זה ייגמר? << אורח >> יפתח נאור: << אורח >> על זה אנחנו מדברים. יושבת לידי רונית בן אדיבה. << אורח >> רונית בן אדיבה: << אורח >> אני סמנכ"לית תפעול ומשאבים של החברה. אני רוצה להתמקד במה שאתה שאלת. החברה מתוקצבת במאה אחוז. תקציב החברה מתחלק לשניים: תקציב פרויקטים, בגין הפרויקטים שאנחנו מקבלים, ותקציב שוטף. חלק מזה הוא גם הנהלה וכלליות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה עובדים אתם? << אורח >> רונית בן אדיבה: << אורח >> כרגע תשעה עובדים והתקן הוא לעשרה עובדים. מטה החברה מאוד מאוד מצומצם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשעה העובדים שמועסקים אצלכם, במה הם עוסקים? << אורח >> רונית בן אדיבה: << אורח >> יש לנו הגנת סביבה, יש לנו כספים, יש קב"ט לחברה, יש לנו לשכה משפטית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה ברור, לשכה משפטית חייבת להיות בכל מקרה, גם אם אין אף עובד. << אורח >> רונית בן אדיבה: << אורח >> אני רוצה להסביר את דרך ההתקשרות של המדינה עם החברה. כל עוד החברה פועלת ומתוקצבת במאה אחוז, דרך ההתקשרות כרגע היא דרך הנפקת הון מניות. זאת אומרת, הכספים שהמדינה מעבירה לנו הם דרך השקעת הון בעלים. לכן מבחינה תקציבית, אתם אישרתם לנו סכום כסף לפעילות החברה בהיבט של התקציבים של הפרויקטים, אבל לגבי התקציב השוטף בכל שנה נצטרך להגיע אליכם על מנת לקבל את האישור של ועדת הכספים כי אין לנו הסכם עם מדינה, זה מועבר דרך הון מניות. לכן שוב אני אומרת, כל עוד החברה תמשיך להתקיים אנחנו בכל שנה ושנה נמשיך לבוא לאשר את התקציב הספציפי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חשבנו שהבקשה של 8 מיליון שקל זה בתוספת לתקציב השוטף של הנהלה וכלליות. אם את אומרת שזו המסגרת של הנהלה וכלליות שנתית זה כבר נשמע אחרת. << אורח >> רונית בן אדיבה: << אורח >> כן, זה בדיוק מה שאני אומרת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה הוא השכר לבד? את אומרת שיש לכם תשעה עובדים. מה השכר של העובדים? אני רואה שזה עולה מ-2019 ל-2020. למה זה עולה? << אורח >> דקלה בטאט: << אורח >> אני סמנכ"ל כספים בחברה. השכר עולה כי גם החברה גדלה. אנחנו יכולים להעסיק עד עשרה עובדים. בסוף שנת 2019 ותחילת שנת 2020 נוספו עוד שני תקנים לחברה ולכן גם השכר עולה. יחד עם העלייה בשכר גם הפעילות עולה, וגם לא ביחס ישר אלא ביחס אחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> החברה מאוד מכבדת אותנו, שליש מן העובדים נמצאים אצלנו כעת בוועדה. << אורח >> דקלה בטאט: << אורח >> התקציב השנתי בהנהלה וכלליות הוא 8 מיליון שקל. אנחנו נגדל עד 8.5 מיליון שקל, וזה יהיה התקציב שנצטרך בכל שנה לבקש כדי לממן את הוצאות ההנהלה והכלליות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלתי שאלה ראשונה, כי גם כשראיתי את הבקשה שלכם, אנחנו דיברנו על העניין הזה. אם אתם הולכים להיות חברה קבועה אתם לא יכולים להתנהל בצורה כזו, אז תהיו חלק מן הממשלה, תהיו חלק מן הנושאים הכלליים. אם באתם לפרויקט מסוים, ואני רואה שאתם עובדים גם בעוד מקומות, אתם עובדים בקריית שמונה, ברמת השרון, טירת הכרמל, נצרת עילית, גבעון, רמת בקע, אתם פועלים בעניין הזה בהרבה מקומות. אם אתם מדברים על פרויקט מסוים, שעל זה גם העברנו לכם כסף, מתי הוא עומד להסתיים? אם הוא לא עומד להסתיים אלא הוא הופך להיות נושא קבוע - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> העבירו לכם 153 מיליון שקל. נכון? << אורח >> דקלה בטאט: << אורח >> זה המסגרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שואל, אני רוצה תשובה ושהיא תירשם בפרוטוקול. יש לנו עניין, אנחנו חושבים שאתם עושים עבודה. אני מתאר לעצמי שאתם עושים עבודה טובה. רצינו מאוד לנקות את הקרקע. אבל אם זה הולך להיות דבר קבוע, תגידו. לגבי דבר קבוע – נפנה לשר האוצר, למי שאחראי על רשות החברות. ש << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון, שיהיה בתוך הבסיס. למה אתם צריכים לבוא בכל שנה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בדיוק, שתהיו חלק מן הממשלה. אם זה פרויקט שעומד להסתיים באיזשהו שלב תגידו לנו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 153 מיליון שקלים הוועדה הזו אישרה לכם בפעם הקודמת. חלק מן החברים אמרו: מה פתאום? אמרתי ביחד עם יושב-ראש הוועדה: חבר'ה, זה חשוב, זו אחת הקרקעות היותר יקרות במדינת ישראל ואין לנו עתודות קרקע נוספות, ונתנו לזה קדימות. תגידו לנו מתי זה יסתיים, תגידו. אנחנו רוצים את הקרקע. יש גם בבני ברק ורמת גן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מיקי, שאלתי את השאלה הזאת בלי התלהבות, אתה שואל את זה עם התלהבות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה חלק מן האופי שלי. << אורח >> יפתח נאור: << אורח >> אולי נעלה שקף ואני אנסה להסביר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה שקף? תענו תשובה לשאלה. זו שאלה פשוטה. << אורח >> יפתח נאור: << אורח >> כרגע לפי התוכנית שלנו, יש לנו תוכנית עבודה שאנחנו מתקדמים בה, והיא מוצגת כאן במצגת. התכנון כרגע על פי תוכנית העבודה שלנו ביחד עם הממשלה היא לסיים את הכסף שניתן לנו, ה-153 מיליון שקלים, עד סוף 2022. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה יקרה אז? << אורח >> יפתח נאור: << אורח >> מה שיקרה אז, קודם כול המדינה צריכה להחליט והממשלה צריכה להחליט, זה לא החלטה שלנו. יכולים לקבל כמה החלטות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לפי התוכנית שלכם מה הולך לקרות בפועל בסוף שנת 2022? << אורח >> יפתח נאור: << אורח >> לפי התוכנית שלנו התקציב הזה, של 153 מיליון שקל, יסתיים. יקרו שני דברים. המדינה תצטרך להחליט. אם המדינה מחליטה שהיא נותנת לנו עוד כסף להמשך של הפרויקט הזה או פרויקטים אחרים אני מניח שנמשיך להתקיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שואלים: האם הפרויקט הזה ייגמר עד 2022 או לא? << אורח >> יפתח נאור: << אורח >> התכנון שלנו הוא שזה ייגמר. שימו לב שהתכנון הזה הוא לנושאים מסוימים בתוך שיקום הקרקע הגדול. מדובר כאן בפרויקטים של מחפורות, בפרויקטים של חקר קרקע, תכנון ותוכנית שיקום קרקע, בפיילוטים. בחלק מן המקומות בארץ זה שיקום. לגבי רמת השרון אין לנו עדיין תקציב ועוד לא נקבע תקציב לשיקום עצמו, שזה יעלה יותר כסף, ועדיין לא התקבלה החלטה. אנחנו לא יודעים אם אנחנו נבצע את הפרויקט הזה או חברה אחרת תבצע אותו. השאלה מה יקרה הלאה עם החברה, זו שאלה שמופנית יותר למדינה, שצריכה להחליט מה היא רוצה לעשות עם החברה הזאת. אנחנו כרגע מוכיחים את עצמנו, אנחנו מתקדמים יפה בעבודה. אני מניח שמי שיקבל את ההחלטה אולי ירצה לתת לנו דברים נוספים, או שלא, משיקולים אחרים, אבל זה לגמרי שיקול של מדינה, מה עושים עם החברה, ולא שיקול של החברה, היא לא מחליטה על זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לקחת אותך למקום אחר. כתוב בניירות שלכם: "יחד נביא את האיכות לסביבה". ראיתי גם כתבה בדה מרקר לפני כמה חודשים ואנחנו יודעים שהתושבים לא בדיוק מרוצים מן העשייה במקום. לפני כן אנחנו יודעים שהייתה שם התעשייה הצבאית, היו חומרים מסוכנים ואתם היום עושים שם ניטור. ביקשו לקבל נתונים ואמרתם שזה מסווג ואי אפשר לקבל, ואז עיריית רמת השרון צירפה את ד"ר שמואל ברנר שיהיה הנציג שלה. התושבים והעמותה שמייצגת אותם, עמותת אחל"ה (איכות חיים לתושבי השרון) לא מרוצים מן הסיפור הזה ומבקשים שיהיה להם נציג חיצוני, או שהעירייה תביא נציג חיצוני, לא מישהו שבא מתוך המערכת. אגב, אני חושב שזו דרישה לגיטימית מאוד. להביא מישהו שבא מתוך המערכת של איכות הסביבה והוא יהיה גם השומר – אני לא יודע עד כמה זה טוב. השאלה שלי היא מה אתם עושים על מנת באמת לשמור על איכות הסביבה של המקום? יש בית ספר סמוך עם 540 תלמידים, יש שכונה בסביבה. אנחנו רוצים לדעת איך אתם דואגים לבריאות של אותן משפחות ועושים בדיקה שבאמת כל מיני מחלות וזיהומים לא מגיעים אליהם הביתה. << אורח >> יפתח נאור: << אורח >> זו שאלה מצוינת. אנחנו עובדים על פי ההנחיות של המשרד להגנת הסביבה, הנחיות מחמירות מאוד. יש לנו שם תחנות של ניטור אבק שכל הזמן מנטרות ואם האבק עולה ברמות כאלה אנחנו עוצרים את העבודה. כל פעם כשהרוח עוברת לכיוון של רמת השרון אנחנו עוצרים את העבודה. אנחנו לחלוטין כל הזמן מפוקחים גם על ידי המשרד להגנת הסביבה. יש לנו פיקוח חיצוני נוסף שנמצא שם יום-יום ובודק האם אנחנו עומדים בדיוק בתקנות האלה ובכללים ואכן עצרנו את העבודה. אגב, זה פרויקט שסיימנו בשבעה חודשים, הפרויקט הסתיים, למרות שהיו הרבה מאוד עצירות של העבודה כי אנחנו מאוד מאוד מקפידים על הנושא הזה. אנחנו כן משתפים פעולה עם העירייה. ד"ר שמואל ברנר נמצא אצלנו פעם בשבוע ורואה את התופעות ומדווח לעירייה. יש לנו כאן שיתוף פעולה עם העירייה, בעיניי יוצא מן הכלל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה עם התושבים? << אורח >> יפתח נאור: << אורח >> העירייה נמצאת בקשר השוטף עם התושבים. בשביל זה מינו את שמואל ברנר, שנמצא שם וגם מדווח באמצעות העירייה. לדעתי הנושא הזה טופל בצורה טובה מאוד. אנחנו בקשר שוטף עם העירייה, דואגים שהעבודה שלנו תיעשה בצורה נכונה בריאותית, ששומרת על הסביבה. והדבר החשוב ביותר, אנחנו סוף-סוף התחלנו לשקם את הקרקע, סוף-סוף הוצאנו את הפסולות ומתחילים לטפל בבעיה. אני חושב שזו הבשורה הגדולה קודם כול לתושבי רמת השרון השכנים שם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 35,000 דירות אמורות להיבנות שם. נכון? << אורח >> יפתח נאור: << אורח >> זה באמת חלק חשוב במה שאנחנו עושים. בסופו של יום הפעילות שאנחנו עושים שם תאפשר את שיקום הקרקע, ושיקום הקרקע יאפשר מימוש של תוכניות לבנייה של 35,000 יחידות דיור, זה נכון בהחלט. בזווית ראייה של המדינה יש כאן השקעה מצוינת. אנחנו עושים את העבודה ומתקדמים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בזה אין ספק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש תלונות של התושבים. הוא אומר: אני לא אמור לעמוד מול התושבים. יכול להיות. העירייה אמורה לעמוד מול התושבים. יש שם עמותה שדואגת לאיכות הסביבה, עמותת אחל"ה (איכות חיים לתושבי השרון). << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסך הכול התושבים אמורים להיות מרוצים. כתוצאה ממה שהם עושים התושבים ירצו להגיע לשם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מדבר על הסביבה הקרובה, זה הבעיה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מי שמדבר עם התושבים – אל תדאג, יש בין הרשויות ריב מי יקבל נתח קרקע. זה אחר כך. העירייה צריכה לדבר עם התושבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בואו נעשה סיכום. אם הבנתי נכון, אתם לא באים לפה עד סוף שנת 2022. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בינואר בשנה הבאה הם יצטרכו לבוא לכאן עוד פעם ולבקש אישור לעוד 8 מיליון שקל. << אורח >> יפתח נאור: << אורח >> לפי התוכנית שלנו תראו אותנו עוד פעמיים לפחות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי? << אורח >> רונית בן אדיבה: << אורח >> בתחילת כל שנה. זה תקציב שוטף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי אתם אמורים לבוא עוד פעם? << אורח >> רונית בן אדיבה: << אורח >> בינואר 2021 אנחנו צריכים להגיע על מנת לקבל את התקציב השוטף לשנת התקציב הבאה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 8 מיליון השקלים האלה, עבור מה זה? << אורח >> יפתח נאור: << אורח >> עבור 2020. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ב-2021 תצטרכו לבוא עוד פעם ולבקש אישור לעוד 8 מיליון שקלים? << אורח >> יפתח נאור: << אורח >> כן. בשנה הבאה נקווה לבוא מוקדם יותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ואחרי זה ב-2022? << אורח >> רונית בן אדיבה: << אורח >> אותו דבר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עבור השנה החולפת. הם יבואו לבקש 8 מיליון שקל בינואר 2022. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסוף 2022 תגידו לנו מה הולך לקרות? << אורח >> יפתח נאור: << אורח >> גם בשנה הבאה וגם ב-2022 נעדכן מה קורה. כרגע התכנון הוא שזה עד סוף שנת 2022. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מסכים לדבר הזה. זה נראה לא טוב. גם הוועדה כאן נראית לא טוב וגם אתם נראים לא טוב. צריך לקבל החלטה. אי אפשר לנהל את זה כמו חנות מכולת ולהגיד: בכל שנה נבוא, נקבל 8 או 8.5 מיליון שקל, כך נוכל לשלם משכורות לתשעת העובדים שלנו, ואנחנו כאילו עושים להם טובה. הממשלה צריכה להחליט, מנהל רשות החברות הממשלתיות ביחד עם שר האוצר צריכים להחליט. אם זה הופך להיות דבר קבוע ואתם אומרים שאחרי זה בשיקום עצמו אם יבקשו מכם אתם גם תעשו את זה, אז צריך לקבל החלטה איפה אתם עומדים בעולם. לא באים לפה כמו מקבצי נדבות. או שזו עבודה חשובה – והיא אכן עבודה חשובה – ואז זה צריך להיות נורמלי, אבל לא לבוא בכל שנה עם בקשה. אנחנו נראים לא טוב. אנשים יגידו לנו: מה אתם מאשרים פה לתשעה עובדים? צריך לקבל החלטה. אני מבין שיעקב קוינט חתום על המכתב. אני מבקש לקבל תשובה על זה, מה אתם הולכים לעשות. האם אתם הולכים להיות מוסד קבוע? היות וזו חברה ממשלתית אתם צריכים להיות חלק מן הממשלה. כפי שכל עובד בממשלה מקבל את שכרו ועושה את עבודתו, אותו דבר גם כאן. אם לא, אם זה פרויקט שמוטל עליכם, תחליטו לכמה זמן אתם צריכים את הדבר הזה. אבל אז אני יודע שאתם מגיעים ב-2021 וזה חלק מתוכנית שאנחנו יודעים איפה אנחנו עומדים אתכם. אני חושב שגם בשבילכם הצורה הזאת לא טובה. << אורח >> רונית בן אדיבה: << אורח >> אנחנו בעבר פעלנו מול משרד האוצר. שיטת הון מניות זה דרך ההתקשרות בינינו לבין המדינה על מנת שיוכלו להעביר לנו תקציבים. אנחנו נפנה אליהם שוב ונעלה את הסוגיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגידו להם גם את מה שאמרתי בגלל שיש ספק לגבי מה אני אעשה, אם אהיה פה – והרי אי אפשר לדעת, הרי כל המדינה נמצאת עם שאלת הבחירות או לא בחירות. אני חפץ בטובתכם, אין לי שום כוונה לעשות לכם רע, להיפך, אני רוצה לעשות לכם טוב. אני רוצה שגם אנחנו נצא מזה נורמלי. אנשים יגידו: מה אתם מעבירים בכל שנה 8.5 מיליון שקל? על מה? על מי? זה חברה ממשלתית? מדרשת שדה בוקר, שהיא אמנם לא חברה ממשלתית, עומדת על סף פשיטת רגל וקצרה ידנו מלהושיע. יש דברים שבאמת, במיוחד בתקופה הזאת, עם 8.5 מיליון שקל אפשר לעזור לכל מיני גופים חברתיים מן המדרגה הראשונה ואנחנו לא יכולים לעשות את זה. לכן צריך להחליט. גם החלטה שאתם ממשיכים כך, שתהיה על פי מתווה שנחליט אותו, שנהיה חלק ממנו. בסדר? << אורח >> יפתח נאור: << אורח >> נעביר את העניין הזה הלאה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתם תבואו גם בשנה הבאה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, כבר הבנתי. אישור השקעה בהון מניות – 8 מיליון שקל לחברת נצר השרון בע"מ בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975. מי בעד אישור בקשת ההשקעה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 3 נגד – אין נמנעים – אין הצעת אישור השקעה בהון מניות – חברת נצר השרון בע"מ (להלן: "נצר השרון" או "החברה") בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 3 בעד, אין נגד ואין נמנעים. הבקשה אושרה. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:10. << סיום >>