פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים הכנסת 3 ועדת הפנים והגנת הסביבה 23/10/2018 מושב חמישי פרוטוקול מס' 722 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, י"ד בחשון התשע"ט (23 באוקטובר 2018), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 33) (חלקה תלת-ממדית), התשע"ח-2018 << הצח >> << הצח >> 2. פרק ט' (תכנון ובנייה), סעיף 32 (3), (5) – לעניין סעיפים 62א(א1)(15) ו-62א(ג) המוצעים בו, (6), (8) ו-(11) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח–2018 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר יעקב אשר לאה פדידה מוזמנים: דניאל מלצר – רכז בינוי ורמ"י באגף תקציבים, משרד האוצר אורי דביר – רפרנט רמ"י והגנת הסביבה באגף תקציבים, משרד האוצר בני ארביב – מינהל התכנון, משרד האוצר כרמית יוליס – משרד המשפטים נועה סרברו – עו"ד, ייעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים נועה עמירב-פטאל – יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים נאוה אושר – עורכת דין, משרד הפנים מירב גורדו – מרכזת מתחמים מועדפים לדיור, אגף בכיר תכנ, משרד הבינוי והשיכון מלי וגנר – עו"ד לשכה משפטית, רשות מקרקעי ישראל רות אפריאט – לשכה משפטית ירושלים, רשות מקרקעי ישראל אסף אהרונוביץ – עו"ד לשכה משפטית, רשות מקרקעי ישראל שלום זינגר – יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי רועי פרליס – חבר התאחדות, התאחדות בוני הארץ ניצן פלדמן – עוזרת סמנכ"ל ומנהל אגף יזמות ובניה, התאחדות בוני הארץ חיים פיגלין – יו"ר אגף יזמות ובניה, התאחדות בוני הארץ יוני ויצמן – סמנכ"ל ומנהל אגף יזמות ובניה, התאחדות בוני הארץ משה בוך – עו"ד, רשות הטבע והגנים הלאומיים עפר גרידינגר – מנהל האגף לתכנון העיר, עיריית ירושלים עטרה לוברבאום – מתמחה, עיריית ירושלים עוזי סלמן – יועץ משפטי לעיריית ת"א, פורום ה-15 אורלי הראל – סגנית מהנדס העיר תל אביב, פורום ה-15 שרה מילוא – יו"ר העמותה יד-אליהו הירוקה סטלה רות אבידן – מנכ"ל העמותה יד- אליהו הירוקה אוהד דהאן – עוזר ליועץ המשפטי, עיריות משה אלטרמן – מנהל אגף רישוי ופיקוח על הבניה, עיריית ראש העין חוה ארליך – מהנדסת העיר פתח תקווה יהושע שלמה זוהר – שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את פורום ה-15 הערים העצמאיות עדן קנובסקי – שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את התאחדות בוני הארץ ייעוץ משפטי: תומר רוזנר רוני טיסר מנהל/ת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: יפעת קדם . . << נושא >> פרק ט' (תכנון ובנייה), סעיף 32 (3), (5) – לעניין סעיפים 62א(א1)(15) ו-62א(ג) המוצעים בו, (6), (8) ו-(11) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח–2018, מ/1196, הצעת ח"כ רועי פולקמן << נושא >> << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> שלום, אני פותח את הישיבה. יש לנו שני נושאים על סדר היום: פרק ט' (תכנון ובנייה) בנושא קומה ציבורית והצעת חוק המקרקעין (חלקה תלת-ממדית). סיימנו את הדיון הקודם בנושא השימושים. מה קורה עם נושא השימושים? התקדמנו בהתאם למה שביקשתי בישיבה הקודמת? << אורח >> אורי דביר: << אורח >> הסתכלנו על כל השימושים, דיברנו עם המתכננים. מה שחשבנו להציע זה שני דברים: אחד, כמו שהיושב-ראש ביקש, לעשות הבחנה בין תעסוקה לבין מגורים, ושניים, להוציא את כל מה שהיה נראה בגדר האבסורד, את בתי הקברות למיניהם. קודם כל, עשינו את ההבחנה בין תעסוקה למגורים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> וגם הוצאתם את האבסורדים. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> פארקים לאומיים. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> כן, שיהיה ברור שזה לא, למרות שזה ברור. אחרי זה הסתכלנו לתוך המגורים, שזה השימוש הבעייתי, ותחמנו את זה לדברים שמבחינתנו מוגדרים כדברים קהילתיים – חינוך, רווחה, דת, תרבות. אחרי זה - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> נכנסתם פנימה. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> ניסינו לצלול פנימה, אבל אז ראינו שאנחנו מסתבכים. אם ניקח את תחום החינוך, אז חינוך זה מעונות יום, גנים, גנים לחרדים, גנים לממלכתי, גנים לממלכתי- דתי, גנים למוגבלים ברמה מסוימת, גנים ליותר. הבנו שלהתחיל לפרוט בתוך החינוך יוצר לנו בעיה. עשינו המון המון דיונים פנימיים בינינו. הנחת היסוד שלנו אומרת שאנחנו מאמינים במוסדות הציבור שיקבעו את השימושים הראויים. כמו שלצורך העניין במסחר אנחנו לא קובעים אם זה פאב, סופר או חנות נעליים, למרות שלכל אחד מהם יש השלכות שונות על הסביבה ואנחנו מאמינים שהרשות המקומית יודעת לא לשים פאב בתוך שכונת מגורים כי זה לא ראוי להיות שם, כך אנחנו חושבים שהרשות המקומית תדע לעשות את ההבחנה. היא צריכה את הגמישות הזאת. חשבנו גם להוציא הנחיה של מנהלת מינהל תכנון להנחות את כל מהנדסי הוועדות המקומיות, להגיד להם: שימו לב, עבר תיקון חקיקה, נא להתחשב באופי המגורים, באופי השכונה, באופי הציבור שמגיע כשאתם באים לקבוע את השימוש הספציפי. הגענו לבעיה הזאת בדיון הקודם, היושב-ראש, בגלל שאלת המידע - אתה שאלת מה קורה אם לא ימסרו את המידע, הקבלנים שאלו מה יהיה. אנחנו אמרנו שבתכניות ייקבע שימוש ברירת מחדל. זה פותר לנו את בעיית המידע. ועדת התכנון תכתוב: זה חינוך, ברירת המחדל היא גן ילדים. היזם בשלב המידע, אם הרשות אומרת לא או לא אומרת - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> השאלה כמה זה מחייב. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> אמרנו שבשלב המידע הרשות המקומית תמסור את השימוש הספציפי. אם היא לא מוסרת לו, זה שימוש ברירת המחדל. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> ואז היא מחויבת לשימוש הזה. אם עברו חמש שנים או עשר שנים והיא רוצה לשנות, אין הליך? לא חשבתם על הליך של שינוי או משהו? הליך פשוט, כמו שאתה מציין, זה שמגישים היתר, בום עושים, נגמר הסיפור. יכול להיות שהעסק מחכה חמש שנים, שמונה שנים. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> בדיוק בגלל הסיבה הזאת רצינו לקבוע את סל החינוך. הרשות תוכל בהליך של שימוש חורג להגיד: קבעתי פה גן ילדים, השתנו צורכי השכונה, אני מבינה שצריך בית כנסת כי זו הפכה להיות שכונה עם צביון יותר דתי. יש הליך של שימוש חריג שדרכו היא תוכל לעשות את השינוי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה הקטגוריות? << אורח >> בני ארביב: << אורח >> חינוך, רווחה, תרבות, דת, מוסדות קהילתיים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה יש ברווחה? רווחה זה דבר שיכול להוות בעיה לבנייני מגורים. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> זה יכול להיות מרכז יום לקשיש, כל מיני שירותים חברתיים, גיל הזהב. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מישהו דיבר על זה עם הקבלנים? << אורח >> אורי דביר: << אורח >> הרשויות רוצות שיהיה הכל, שתהיה להן הגמישות. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> רצינו לענות על מה שאדוני אמר בדיון הקודם, אבל אחרי דיונים מעמיקים והתייעצות עם מנהלת מינהל התכנון אנחנו סבורים שאין מקום לתקן. אני רוצה לחזור על העמדה העקרונית של מינהל התכנון, היא לא קשורה רק לחוק הזה. מוסדות התכנון בוחנים בכל תכנית מפורטת מה הייעודים, מה השימושים המעורבים שנכון להכניס לתוך המבנה ונכון לשים במגרש גובל. ההשפעה של מגרש גובל לא בהכרח פחותה מאשר קומה ציבורית בתוך הבניין. הדברים האלה נשמעים בהתנגדויות. מוסדות התכנון מאזנים. הצרכים מתפתחים. אנחנו מבקשים לא להגיד למוסדות התכנון איזה שימושים ציבוריים לא יכולים - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אמרתי שבענייני מגורים נגיד בפירוש מה לא, נגיד מה כן. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> לא תהיה תחנת משטרה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> העיקרון קיים. השאלה כמה יורדים למטה. אתה לא יכול להגיד שהעיקרון לא מקובל. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> בתוך האשכולות של חינוך, דת, רווחה, בריאות אנחנו מבקשים שהחוק לא יפרט אם זה יהיה מעון, משפחתון או מועדון לקשישים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אנחנו דנים בנושא השימושים. אמרנו שתהיה הגדרה ברורה של השימושים בחוק הזה. זו גישתי. מכיוון שכל התחום הזה הוא תחום חדש, אני רוצה לאפשר גמישות. אני מעדיף שאם יש סיטואציה שבה גילינו שעשינו טעות ומשהו לא מתאים, תתאפשר גמישות לשר האוצר להביא שינוי לאישור הוועדה, כאשר אז מתקנים ומעבירים שימושים בעניין הזה. אני בגישה זהירה, אני רוצה להתחיל דווקא בכמה שפחות שימושים בבנייני מגורים, לראות שזה מתחיל ומסתדר, שלא פגעתי במהלך הזה. אז, אחרי שזה מסתדר, לשקול אולי הוספת שימושים לאור הניסיון. אני לא רוצה להתחיל ברחב ככל האפשר, שאז עשיתי בלגן ואני לא יודע מה קורה. זו תפישתי. אני אומר את זה בעיקר לכם, אנשי השלטון המקומי. אני הולך בגישה זהירה בנושא בנייני המגורים, עם פתח לגמישות עתידית בהתאם לאיך שהדברים מתקדמים. << אורח >> חוה ארליך: << אורח >> אולי אפשר לעשות את זה בתקנות, את העניין של השימוש. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אמרתי ששר האוצר יוכל להוסיף שימושים או לגרוע שימושים בבקשה לוועדת הפנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בתקנות. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> יתוקן בתקנות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השינוי הוא בתקנות. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זו הכוונה. תגדיר עוד פעם את השימושים העיקריים לבנייני - - << אורח >> אורי דביר: << אורח >> אמרנו שזה חינוך, רווחה, דת, תרבות, מוסדות קהילתיים. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> שטחי חנייה, מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת תרבות, מוסדות קהילתיים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה הכוונה במוסדות קהילתיים? << אורח >> בני ארביב: << אורח >> מועדון יום לקשיש, טיפת חלב. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני נוטה לקבל את מה שאמרת לגבי הוראת מחדל וכל זה, אבל אני לא מוכן להכניס עכשיו סעיף בלי שאני יודע את כל סעיפי המשנה שלו. אני רוצה לדעת מה יש בסעיפי המשנה. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> נוכל לשלוח רשימה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני רוצה את זה עכשיו. אני עכשיו מחליט אם מוסדות קהילתיים ייכנסו או לא. אני רוצה לדעת מה יכול להיות במוסדות קהילתיים. אותו דבר בחינוך, אותו דבר בתרבות, אותו דבר בדת, אותו דבר ברווחה. אם אני וחבריי חברי כנסת ששותפים לדיון נחשוב שמשהו לא מתאים, זה לא ייכנס גם כקטגוריה ראשית, זה מה שאני מנסה להסביר. אנחנו נעבור סעיף סעיף, נבחן ונראה אם הדברים האלה מתאימים למבני מגורים. אני כבר אומר ששטחי חנייה בהחלט מקובל, דיברנו עליהם, אין עם זה בעיה. אני לא חושב שבשטחי חנייה יש כמה סעיפים. בשאר ברור שיש. אנחנו רוצים לבחון לעומק את המשמעויות. אני רוצה לסכם לאן הכיוון שאנחנו הולכים. בסוף יהיה דיון על הפרטים עצמם. הכוונה להגדיר בחוק הזה מה יהיה בבניינים שהעיקר שלהם הוא מגורים. האם העניין של המגורים מוגדר בחוק? << אורח >> בני ארביב: << אורח >> מעל 50% משטחי הבנייה מיועדים למגורים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זה הגיוני. תהיה קטגוריה נפרדת של שימושים - השימושים יוגדרו באשכולות - ויוגדר שימוש של ברירת מחדש. שינוי ממנו יהיה בהליך של שימוש ציבורי חורג. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה רלוונטי רק אם בשלב המידע להיתר לא נותנים לו תשובה בזמן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם הרשות המקומית רוצה לשנות את ברירת המחדל בשלב שהיא רוצה לתת את המידע, היא צריכה ללכת בהליך של שימוש חורג. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו רוצים שזה יהיה בהליך של שימוש חורג. אנחנו לא מגדירים פה, להבדיל מהפקעות, את השימוש הספציפי. אין ליזם, לשכנים וכו' אפשרות להתנגד לשימוש הספציפי. אנחנו אומרים שתגדירו ברירת מחדל בתכנית. בשביל לשנות את ברירת המחדל לא תצטרכו לעשות תכנית חדשה, זה יהיה בהליך של שימוש חורג, כאשר יש הזדמנות ליזם, לשכנים וכו' לבוא ולהציג את ההתנגדויות. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> גם אם זה באותו אשכול? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> הסיטואציה היא שאותן קבוצות של שימושים מאוד מאוד קרובות, המנעד בהן הוא באופן יחסי קצר. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> תיכף אני אשמע אם זה נכון מה שאת אומרת. אני לא בטוח שזה נכון. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> ככה מתכננים תכנית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בדוגמאות שהעברתם אלי נקבע שהשטח הציבורי יכול לשמש לדת, תרבות, רווחה, חינוך ומוסדות קהילתיים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> ושטחי חנייה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שטחי חנייה לא כתבו. כתבו את הכל. מה זה עוזר לי? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני רוצה להתקדם ברשימה. אם נציע רשימה שבכללותה תהיה מקובלת, אז גם תהיה לנו יותר גמישות בהליך התכנון והשימוש החורג. אם נלך לרשימה שהיא יותר בעייתית, אנחנו נמצאים בעולם אחר של גמישות. בואו נפתור את העניין של השימושים. אני מבקש שתקריאו לי את כל התחומים. אתם לא תוכלו לשנות את זה, אני מזכיר ואומר בצורה הכי ברורה. אם אתה לא מקריא עכשיו משהו, הוא לא ייכנס לחקיקה. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> אני מקריא מתוך תדריך צורכי הציבור החדש של מינהל התכנון. בשירותי החינוך יש מעון יום, גן ילדים, בית ספר יסודי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> איך זה יכול להסתדר עם קומה אחת של בניין מגורים? << אורח >> אורי דביר: << אורח >> יש עכשיו פרויקט גינדי. << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> שם יש בית ספר יסודי וגני ילדים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> יש מקום? << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> יש מקום. << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> תלוי איזה גודל הפרויקט. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זה ברור. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> בית ספר יסודי לבנים, בית ספר על-יסודי לבנים, בית ספר יסודי לבנות, בית ספר על-יסודי לבנות, מעון יום של חינוך מיוחד, גן ילדים של חינוך מיוחד, בית ספר יסודי של חינוך מיוחד, מוסדות חינוך לצורכי פיקוח והעשרה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה זה? << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> חינוך מבוגרים, כל מיני נושאים חינוכיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חינוך לא פורמאלי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני רוצה להבין במה מדובר. << אורח >> חוה ארליך: << אורח >> האוניברסיטה הפתוחה. << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> יש הרבה שימושים תחת חינוך שהם מעבר לחינוך הפורמאלי והמסודר שהוגדר פה. הדוגמה הכי קלה זה חינוך למבוגרים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מבחינת איך שאני רואה את התמהיל של החינוך, אם יש אספקט שיכול להיות בעייתי אולי לחלק מהדיירים, זה הנושא של החינוך המיוחד. מכיוון שאני לא מוכן לעשות אפליה בעניין הזה, אז כל החינוך לגיטימי, אלא אם יש לך עוד איזו שהיא הסתייגות ממוסדות חינוך. << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> אנחנו ביקשנו שלבנייני מגורים רגילים ייכנסו גני ילדים בלבד. כל הנושא של מסגרות יותר גדולות, כמו בתי ספר, בין מיוחדים ובין לא מיוחדים, יוצא החוצה. יש מספיק שטחים חומים שהעיריות יכולות לייעל את הבנייה בהם, לבנות בקומות. הכל היום צמודי קרקע בשטחים החומים של השלטון המקומי. אפשר לבנות גם חמש, שש, שבע ושמונה קומות בשטחים החומים, אפשר להימנע מהצורך להכניס בתי ספר או מוסדות חינוך כאלה ואחרים לתוך בניינים. << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> יש לנו היום פרויקטים על בתי ספר. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אנחנו הולכים למציאות שאתה טוען שלא צריך אותה היום. אני אומר לך שצריך אותה היום, בוודאי יצטרכו מחר. את הצורך אני מבין היטב. השאלה היא ברמת השימושים, ולזה אנחנו נכנסים. לא יכניסו בית ספר לבית שיש בו קומה אחת של 200 מטר מרובע. לא יהיה שם בית ספר. אם זה פרויקט כמו גינדי, כנראה שיכניסו בית ספר. אני לא רואה בעיות בעניין הזה של הגדלים. אתה לא יכול להכניס פיל בשטח של עכבר, זה ברור. מה ששונה פה הם שני דברים: חינוך מיוחד ומוסדות חינוך והעשרה. האנשים שמרגישים שיש להם בעיה עם זה שיש להם חינוך מיוחד מתחת לבית - בעיני לא קביל. אני חושב שהציבור מבין את זה יותר ויותר. אני חושב שהציבור גם הולך למקום הזה יותר ויותר. בסופו של דבר, אם אתה שואל אותי גם מהיכרותי את התחום, זה בבוקר באים, נכנסים, נמצאים במסגרת ויוצאים. אם למישהו קשה לראות בעיניים כיסאות גלגלים או ילדים שהולכים בליווי - יש לי בעיה איתו. אני לא רואה סיבה להחריג את החינוך המיוחד. ניסיתי להבין מה הכוונה במוסדות חינוך קהילתיים. ממה שאני מבין, אלו לא תופעות חריגות שיכולות להשפיע על אורך חיים של הבניין. << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> אני מבין את העמדה של אדוני שלא רוצה לעשות הפליה בין חינוך מיוחד לחינוך שאינו מיוחד. זה דבר שמובן לנו, אנחנו חיים, אנחנו מבינים את זה. אני חושב שצריך לצמצם. אפשר יהיה אחר כך להרחיב. בואו נבין איך הדברים האלה עובדים. אדוני לא היה רוצה לגור בבניין של 30,40 דירות ושיהיה לו בית ספר, בין אם הוא של חינוך מיוחד - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> בית ספר לא. גן לא היה מפריע לי. << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> אמרנו שגן לא מפריע. << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> יש שני מגדלים בתל-אביב שבונים בהם בית ספר שלם. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אתה אומר שאין לך בעיה עם גן לחינוך מיוחד. << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> אין לי בעיה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הבעיה שלך היא להכניס בית ספר. << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אם הפרויקט הוא מספיק גדול - לא כל פרויקט הוא כזה - באופן טבעי הצורך לבית ספר מתחזק. אני לא רואה סיבה שלא. את בית הספר אתה לא רוצה בגלל ההפסקות, המגרשים? << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> אני חושב שבפרויקט גדול אפשר למצוא קרקע - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה השטח המינימאלי של פרויקט שיכולים להכניס לתוכו בית ספר? << אורח >> חוה ארליך: << אורח >> חמישה וחצי דונם. יש תדריך בדגם c. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זה מחויב לתדריך? << אורח >> אורי דביר: << אורח >> יש תדריך מפורט, הוא אושר בממשלה, שקובע מה אפשר להכניס, איך, מאיזה גודל. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אז אין לך חשש. אתה מדבר על מגרשים של חמישה וחצי דונם ומעלה. << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> אין בניין שהשטח שלו הוא חמישה וחצי דונם תכסית. בנייני מגורים הם בתכסית של 500,600,700,800 מטר מרובע. אלה הבניינים הכי גדולים שאני מכיר. גם גינדי. אני מניח שפה מדובר על פרויקטים מאוד גדולים, על רצף של בניינים. אפשר למצוא קרקע ברצף הזה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אם מצאו, מצאו. אם לא, לא. << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> בשוק הסיטונאי בתל אביב יש כמה עשרות דונמים שלא בעיה למצוא. כמו שמצאו קרקע מצוינת לקניון, אפשר למצוא קרקע מצוינת לבית ספר. לא צריך להכניס את זה לתוך המבנה עצמו. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> גם הקניון הוא מתחת לבנייני מגורים. << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> בנייני מגורים הם בעורף של הקניון, הם לא יושבים על הקניון. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> שרונה מרקט כן. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> גינדי הוא בדיוק מעל. << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> בתל אביב יש מגדל על מגרש של פחות מחמישה דונם, הוא באזור ארבעה דונם, כשהארבע הקומות התחתונות הן בית ספר. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הוא עובד כבר? << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> לא, הוא בתכנית מופקדת. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הבעלים כבר ביקשו מידע להיתר? << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> בוודאי, זה בתב"ע. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זה בתיאום עם הבעלים? << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> היום אתם עושים מה שאתם רוצים עם הבעלים, זו הבעיה שלי. << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> מה שחשוב זה העיקרון. התכנון נתן פתרון לצורך הציבורי של בית ספר בקומות התחתונות של מגדל מגורים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אם אנחנו מדברים על מגרשים של חמישה וחצי דונם, אתה לא יכול - - << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> אי אפשר לחתוך את זה, מפני שלא בכל מקום בסביבה אורבנית יש חמישה דונם. מה אם יש צורך בבית ספר בארבעה דונם? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אז אתה לא יכול. בארבעה דונם אתה לא יכול. << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> בארבעה דונם אתה יכול לתת 20,30 קומות. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אם יש לנו עכשיו שלושה דונם, אפשר יהיה לעשות שם בית ספר? << אורח >> אורי דביר: << אורח >> בסוף יש תדריך שאמור להנחות. << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> אי אפשר למנוע את הבנייה לגובה. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> אנחנו מאמינים שמוסדות התכנון מסתכלים על כלל השיקולים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אמרנו שבית ספר זה חמישה וחצי דונם. << אורח >> חוה ארליך: << אורח >> דגם c לפי התדריך. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> האם בשלושה דונם או בארבעה דונם אפשר יהיה עכשיו לחייב בגלל שכתבתי בשימושים בית ספר? << אורח >> אורי דביר: << אורח >> התדריך שאושר בממשלה אמור להנחות את מוסדות התכנון. התדריך נותן כיוון, הלך רוח, מה ראוי. ברור שיש שיקול דעת למוסדות התכנון. << אורח >> עפר גרידינגר: << אורח >> התדריך עוסק בענייני חמישה דונם וכיוצא בזה כשהמגרש הוא חום פנוי בקרקע. כשאנחנו מדברים על בית ספר, הוא גם יכול להיות בקומות של מגדל מגורים שנמצא בשטח שהוא פחות מארבעה דונם. אלה שני מספרים שונים לחלוטין. << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> זה הדבר הכי מקומם ששמעתי עד עכשיו בדיון. למה על קרקע חומה אי אפשר שבית ספר יהיה בקומות ובתוך בניין מגורים אפשר שיהיה בקומות? אני לא מבין את זה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני מתלבט אם אנחנו משאירים את השימוש של בית ספר בתוך העניין הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הצעת החוק קובעת שהשטח שאפשר יהיה להקצות לשימוש הציבורי הוא עד 20% מהשטח שמוסיפים. יש הגבלת שטח. אם אפשר להוסיף מאה מטר, מן הסתם לא יבנו שם בית ספר. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זה אומר שבחמש קומות בבניין של 40 קומות זה אפשרי. << אורח >> חוה ארליך: << אורח >> גם יכולה להיות סדרה של מבנים שיכולה ביחד לייצר את השטח הזה. << אורח >> עפר גרידינגר: << אורח >> זה יכול להיות קומפלקס של שלושה בניינים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה אם בעלי הקרקע שונים? << אורח >> עפר גרידינגר: << אורח >> לא, באותה בעלות. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אותה בעלות זה משהו אחר. << אורח >> חוה ארליך: << אורח >> בבעלות, או שהרשות מקבלת ומייצרת את הרצף. למה נתנו את הגמישות של הפאזל הזה? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אם עושים איחוד וחלוקה, אני לא בבעיה, כולם מרוויחים. אני לא בסיטואציה הזאת. אם יש קומות, תעשו איחוד וחלוקה, אתם יכולים להסתדר. << אורח >> חוה ארליך: << אורח >> יש אפשרויות גם לא באיחוד וחלוקה לייצר - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> ה-20% יכול למנוע שימוש לא הוגן בשטחים גדולים, לכן הוא יישאר, אנחנו נקפיד עליו. יהיה בית ספר. עשינו חינוך. מה לגבי תרבות? << אורח >> אורי דביר: << אורח >> תרבות כולל מרכז קהילתי, מועדון נוער, תנועת נוער, מועדון לקשיש ואזרח ותיק. יש פה שימושים נוספים שכוללים ספריה, קונסרבטוריון, מרכז מוסיקה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זה יכול להפריע, לא? << אורח >> אורי דביר: << אורח >> אודיטוריום ו/או אולם מופעים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אולם מופעים הוא בעייתי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אולם מופעים לא יכול להיות, גם לא קונסרבטוריון. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> יש את פרויקט מידטאון בתל אביב. חושבים להכניס לשם את מועדון זאפה. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> לא צריך שיהיה משהו שעושה רעש בלתי סביר. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> נכון. דבר כזה לא יהיה בבניין מגורים. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> זה כולל גם גלריות ומוזיאונים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מוזיאונים וגלריות זה בסדר, זה אפילו יכול להיות אטרקטיבי. אני מוציא את כל מה שקשור לרעש. זה אומר שלא יהיה בבניין מגורים כזה אולם מופעים, קונסרבטוריון. אני מבקש שבחוק יהיה כתוב תרבות, למעט. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> תרבות כולל מרכז קהילתי, מועדון נוער, תנועת נוער, מועדון לקשיש ולאזרח הוותיק, ספרייה, קונסרבטוריון ואודיטוריום. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> למעט קונסרבטוריון ואודיטוריום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה מפריע אודיטוריום? זה הרצאות. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זה רעש. זה בנושא תרבות. אתם יכולים לחיות עם השימושים שהוגדרו בתרבות? << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> אנחנו היינו שמחים אם השימושים האלה יוצאו מחוץ לבנייני המגורים. הייתי בכמה קונצרטים במוזיאון תל אביב. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אמרתי שמוסיקה בחוץ. << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> בתוך המוזיאון אפשר לעשות מופעים. זה גם יקרה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אנחנו יוצאים מתוך הנחה שלא יעשו במועדון לקשיש הופעת רוק מטורפת. אם כן, זה יהיה אירוע חד פעמי. << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> אם יעשו, זה יהיה פעם בשנה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הלאה, דת בקשה. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> בית כנסת, מקווה טהרה לנשים. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> אף אישה לא תבוא לטבול שם, כי אישה לא יכולה לצאת ולפגוש גבר. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> יעשו את זה סגור. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> אם יעשו את זה סגור עם כניסה חיצונית, זה משהו אחר. אז זה גם לא מפריע. << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> צריך להקצות לזה לובי, צרך להקצות לזה כניסות. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> ליד הבית שלי יש את מעונות הסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב, כשמאחור יש כניסה למקווה. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> זה מאחורה. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> זה חלק מאותו בניין. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא נראה לי שמקווה מתאים לבניין מגורים מבחינת רמת השימוש. זה יהיה מוסדות דת, למעט מקווה. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> מקווה יותר טוב מבית כנסת לקבלנים. << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> למה מתכוונים במוסדות דת? בית דין רבני כלול? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא. כששאלנו מה כוללים מוסדות דת, הוא אמר שזה כולל בתי כנסת ומקווה. אמרתי שזה לא יכלול מקווה. << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> אולי גם מסגד. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> זה יכול להיות גם מסגד. אתה רוצה שיבנו מסגדים? << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> שיבנו מסגד בשכונה ערבית. למה שבבניין מגורים בשכונה ערבית לא יהיה מסגד למטה? הם גם צריכים להתפלל. אני לא מבין מה את רוצה. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> חבר'ה, זה צריח, זה "אללה אכבר" שבע פעמים ביום. צריך להוציא את המסגד. אתה יודע מה זה שבע פעמים ביום "אללה אכבר"? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אנחנו משאירים בתי תפילה. את המקווה אנחנו מורידים. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> איזה בתי תפילה? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> בנצרת יש אוכלוסייה נוצרית, יש אוכלוסייה מוסלמית. אם הם צריכים לבנות בית תפילה נוצרי או מוסלמי בבניין מגורים, זה בסדר, למה למנוע את זה? << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> זו אפליה. למה מקווה לא ומסגד כן? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני מדבר על כל מקום שמתפללים בו. מקווה, שיש לו משמעויות אחרות, לא. תקריא לי בבקשה רווחה. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> מרכז יום לקשיש, מחלקה לשירותים חברתיים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה זה? << אורח >> אורי דביר: << אורח >> זה לשכות רווחה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> של העירייה? << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זה לא מתאים. << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> יש בפרויקט - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> כי אתם מכופפים להם את היד ומכריחים אותם. << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> לא נכון, לא מכופפים את היד לאף אחד. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> מרכז לגיל הרך, מרכז יום טיפולי למבוגרים, אנשים עם אוטיזם, מרכז רב-שירותי לעיוור, מועדונית, מרכז יום לנכים, מסגרת דיור חוץ ביתית. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא מתאים. << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> זה קיים היום בחוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה קיים היום בחוק. סעיף 63א לחוק קובע כבר היום שבכל בניין המיועד למגורים אפשר לעשות מסגרות חוץ ביתיות לרווחה ולפגועי נפש. זה כבר קיים היום. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הם יהיו עכשיו בבעיות. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> הם כבר היו אז בבעיות. הם מתנגדים לזה מאוד. הכנסת החליטה פה אחד - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אם אני מוריד את רווחה זה עדיין יהיה בפנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק הדבר הזה, בלי כל השאר שהוא מדבר עליהם. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> טוב לדעת שזה בפנים. אם אני מוריד את רווחה זה עדיין נשאר. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> מפעל עבודה שיקומי ושירותים אישיים וחברתיים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני חושש שרווחה מכניס ספקטרום רחב. אני שמח לשמוע שהדברים האלה שהזכרת נמצאים. אם אלה כל הטיפולים, אז איפה הפדופילים, איפה החוסים? אני חושב שרווחה לא מתאים לבניין מגורים. << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> אבל זה קיים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה שקיים נשאר, אני לא מתקן. אני לא מוסיף רווחה. אם יבוא שר האוצר ויגיד לי שצריך, אני מוכן. אני לא מתחיל ככה. << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> אלה שירותים ששמים אותם דווקא בסביבת מגורים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אין בעיה, אני בעד מה שקיים בחוק. << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> אלה שירותים ציבוריים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> עוזי, יש לך אפס רגישות לקבלנים, אני מצטער להגיד לך את זה בפרצוף. הם צריכים למכור דירות לדיירים. אני רוצה לעשות להם את זה סביר. גם ככה אני מכניס להם לא מעט. אני לא מוכן לקבל קופסא כזאת של רווחה שתעשה הפתעות. הדיון הסתיים, רווחה יורד. << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> אני לא מקבל - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אתה יכול לא לקבל. אני שמח שהדברים שקיימים בחוק יישארו ויוכלו להשתמש בהם ללא שינוי. אני לא מתחיל עם סעיף רווחה. אם יבוא שר האוצר אחרי שהחוק בתוקף שנתיים ויגיד לי שהוא חושב שצריך את זה כי זה חשוב, זה ייכנס. כרגע אני לא מתחיל עם זה. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> התפישה של הטיפול היא לשלב את האנשים האלה בקהילה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זה מופיע, זה בחוק. << אורח >> שרה מילוא: << אורח >> תעשה להם מועדון נפרד בתוך הקהילה. << אורח >> עפר גרידינגר: << אורח >> רק המגורים מופיע בחוק. יש עוד שירותי רווחה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הדיון הסתיים בנושא, הרווחה יורד. שטחי חנייה השארנו. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> תגיד לי, בריכה עירונית - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא תהיה בריכה עירונית בבניין מגורים. מה נשאר? << אורח >> אורי דביר: << אורח >> בריאות. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה יש לנו בבריאות? << אורח >> אורי דביר: << אורח >> תחנה לבריאות המשפחה והמרפאה השכונתית. << אורח >> עפר גרידינגר: << אורח >> טיפות חלב. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> יש לכם בעיה? << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה הבעיה? << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> כל ה – traffic שנוצר בבנייני מגורים כתוצאה ממכוני טיפול למיניהם שמביאים לשם אנשים, בין בשעות נוחות, בין בשעות לא נוחות, אני חושב שזה - - << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> זה לא קיים. איפה זה קיים? תן דוגמה. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> גם סופר מביא אנשים, מביא משאיות. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה זה אומר "תחנה לבריאות המשפחה"? << אורח >> אורי דביר: << אורח >> טיפות חלב. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> רק טיפות חלב? << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> תכתוב טיפת חלב, אין בעיה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> נכתוב טיפות חלב, נוריד את התחנה לבריאות המשפחה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תחנה לבריאות המשפחה זה טיפת חלב. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> בסדר, תשאיר את התחנה לבריאות המשפחה. הלאה, תמשיך. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> יש את המרפאה השכונתית. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> פה יש לנו בעיה עם זה שזה קהל שבא ויוצא. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> מרפאה שכונתית זה סניף מכבי עם שלושה רופאים. זה הכי הגיוני. מה ההבדל בין זה לסופר, לבית קפה, לפאב, לדואר שנמצאים מתחת לבית? בית קפה יכול להיות מתחת לבית כשהוא פעיל עד 02:00 בלילה? זה מה שקורה. בכל תכנון יש חזית מסחרית. << אורח >> שרה מילוא: << אורח >> אתם עושים לנו עוול. << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >> מאז שנכנסתי לפה יש לי הרגשה שהחוק הזה בא כדי לרצות את "מדינת תל אביב". אנחנו תושבי יד-אליהו ודרום מזרח רבתי. אם גינדי קנה את השוק הסיטונאי ומישהו בא לקנות את הדירה בידיעה שיש לו מתחת לבית את כל השימושים שכל אחד מאיתנו צריך להשתמש בהם - זו לא הנקודה. הנקודה היא שבדרום תל אביב, בעיקר ביד אליהו, תל חיים וכל זה עיריית תל אביב החליטה שהיא מובילה את התושבים לתהליכי פינוי-בינוי באונס. זאת קרקע ששילמנו עליה משכנתאות. אנחנו לא פולשים. הם החליטו שהם עושים איחוד וחלוקה. באיחוד וחלוקה עושים תכסית של 100%, לא של 85% כמו שאומר החוק. שם מחייבים את העניין של מוסדות חינוך. בתוך הקו הכחול יש חום ריק, הוא אפילו לא בנוי. מדובר ב-750 מטר מרובע. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה מתוכנן שם? << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >> שום דבר. ההסתדרות קיבלה לנפגעי פעולות איבה. זו דוגמה אחת מיני רבים מה שאמרתי, אני לא רוצה להיכנס לפרטים. החקיקה שלכם מתייחסת לקבלנים, מתייחסת לעירייה, לצורכי ציבור. האזרח שקנה את הקרקע, שקנה את הדירה וגר שם במשך עשרים ומשהו שנה יוצא עם דירה חדשה. לקבלן יש תקן 21 שמגן עליו. יש לו רווח. החקיקה הזאת אומרת שאת התשומות יקזזו מהיטל ההשבחה או שהעירייה תשלם סוף סוף. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> עוד לא הגענו לדבר על זה. << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >> לא משנה, אני רוצה את העיקרון, כי אתם רצים עם הסוס קדימה. העירייה מקבלת נכסים בלי סוף, על היזם מגינים מכל הכיוונים עם העניין של התשומות - ולנו עושים הפקעת קרקע. היה פסק דין ב-2015 מבית המשפט השלום נגד עיריית תל אביב. הוא אמר שלעשות מטלות ציבוריות במסגרת תכנית זו הפקעה מוסוות כי האזרח לא מקבל פיצוי. אם הוא קונה דירה בשוק הסיטונאי זו לא בעיה שלי. אני מדברת על פינוי-בינוי של שלושה בניינים, על אנשים ממעמד הביניים שמתאחדים כדי לשפר את החיים שלהם. כל מה שהם מקבלים זו קופסת נעליים חדשה וממ"ד. סליחה, שכחתי, גם חנייה נותנים להם. העירייה לוקחת מלא נכסים. אם אני לוקחת את הנושא של תל חיים, של עובד חוגי, העירייה גם לוקחת שטח למבני ציבור וגם נותנת אחוזי בנייה גדולים כדי לממן את המבנה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> למי היא נותנת את אחוזי הבנייה? << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >> ליזם. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לבעל הקרקע. << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >> התמורות לא מגיעות לבעלי הקרקע. התמורה שמגיעה לבעל הקרקע זו דירה חדשה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הם לא חייבים להסכים. << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >> זה לא שהם לא חייבים להסכים. יש תהליכים שמכוונים על ידי תהליכים עירוניים. הנושא מורכב. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני רואה את עצמי כשליח האזרחים. אני מנסה לעשות פה איזונים. אני מנסה לראות איך אני דואג לצורכי האזרח. מה התושבים צריכים? יש להם כמה צרכים. קודם כל, הם צריכים מבני ציבור. הם צריכים את בית הכנסת שלהם, את הגן שלהם. לבעלי הקרקע יש את הזכויות שלהם. אי אפשר לפגוע בהם, אי אפשר לדרוס אותם, אי אפשר לרמוס אותם. << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >> שישלמו לנו על הזכויות. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> היזמים במידה מסוימת מייצגים את הדיירים, את התושבים, כי הם אלה שיצטרכו לשווק להם, הם יצטרכו לשכנע אותם לקנות. את מדברת על בעלי הקרקע. בעלי הקרקע לא צריכים לחתום עם יזם בלי שהם מקסמו את העסקה שלהם. << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >> בא יזם ואומר: עיריית תל אביב מחייבת אותנו בתכנית להכניס מבני ציבור. העוגה זו עוגה של 100%. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה שעשינו פה זה בדיוק לתקן את המצב הזה. כל האירוע הזה לא יכול לקרות בלי שהעירייה משביחה בצורה משמעותית את הזכויות על המגרש. << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >> מה זה "משמעותי"? לא כתוב מה זה משמעותי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> את זה נפרט. בוא נגיד שהזכויות של בעל הקרקע נותנות 10 קומות, כשהעירייה ואומרת: אני רוצה קומה. בשביל להגיד את זה היא תצטרך לתת – אני סתם נותן דוגמה - עוד שבע קומות. אם היזם חתם עם בעלי הקרקע על הסכם, יכול להיות שהיזם ירוויח מזה. אני לא יכול לדאוג לזה, זו אחריות אישית של בעלי הקרקע. ככל שתהיה השבחה עודפת כך בעלי הקרקע יקבלו עוד. זה קורה, זה קיים בהסכמים. אני לא יכול להיות אחראי שכל אחד ידע את זכויותיו עד הסוף. << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >> לי יש כמה דברים, אם אתה רוצה לקדם את החקיקה, שאנחנו מציעים. אני רוצה לדעת שהשבחת הבניין תהיה ברמה x או y. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> יהיה בחוק, קיבלנו את ההערה. << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >> למינהל התכנון יש מדריך. באותו פסק דין אמר השופט שכדי לעשות משהו צריך להוכיח את הצורך הציבורי של התושב באותה הפקעה מוסוות שנעשית. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זה לא חייב להיות התושב, זה יכול להיות הצורך של השכונה. << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >> ביד אליהו יש איחוד וחלוקה על כל שלושה בניינים. זה אומר שבאחד מכל שלושה בניינים יכניסו גן ילדים, מתנ"ס, מה שלא יהיה. המתנ"ס הוא לא הצורך של שלושת הבניינים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> עדיין צריך להיות מתנ"ס איפה שהוא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש תשלומי איזון. << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >> יש צרכים. זה יכול להיות מעון, גן ילדים. לא איכפת לי שיעשו בבניין של גינדי קאנטרי קלאב לעירייה, אבל כשבא יזם, לוקח שלושה בניינים, עושה משא ומתן ואומר: תקבלו עד 25 מטר - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> תגידו לאותו יזם: במתאר כמו שאתה צופה, שזה ה-100% שאתה מדבר עליו, אנחנו נקבל 25, אבל במידה ותקבל יותר, אנחנו נקבל 50% מהתוספת, 20% מהתוספת. << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >> אני מבקשת שבחוק יהיה כתוב שעל העירייה להוכיח את הצורך של הפרויקט ברמה הנקודתית וברמה השכונתית. אם הפרויקט הוא לא לצורך נקודתי מסוים, אין צורך שהוא יהיה בתוך המבנה של פינוי-בינוי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני רואה חשיבות גבוהה לחקיקה הזאת, כי היא לא באה לטפל רק בצורך של הבניין הספציפי. אני מסכם את העניין. ראשית, יהיה מדובר בהשבחה משמעותית, אני אומר לך חד וחלק. גם בפינוי-בינוי, אם יחייבו קומה ציבורית, יהיו מחויבים לתת זכויות עודפות בצורה משמעותית. ההערה שלך נכונה, נצטרך להגדיר מה הכוונה במילה "משמעותית". זה אומר שה-100% של העוגה שדיברת עליה תגדל, מה שיאפשר לתת צורכי ציבור. גם היזם שמייצג את בעלי הקרקע אמור ליהנות. בעלי הקרקע, אתם צריכים להיות מספיק חכמים כדי להגיד שבמקרה והעוגה גדלה גם אתם תהיו זכאים לתוספת. ככה אני מאזן את העניין של הזכויות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ממילא בשביל פינוי-בינוי צריך הסכמה של 80%. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הבעיה שיכולה להיות זה במקומות שכבר יש יזם שחתם והנושא לא נכנס. הוא יקבל עכשיו עוד חמש קומות, כשבקומה אחת מתוך החמש הוא צריך לשים גן. פה היזם ירוויח רווח עודף, כי לא הגדרתם בהסכם איתו שאם הוא יקבל יותר גם אתם תיהנו מזה. זה נכון, אין מה לעשות. << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >> העירייה צריכה להציג פרוגרמה. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> אם אני דיירת של פינוי-בינוי, אף אחד לא משפה אותי? זה מעין הלאמה של קרקע שהייתה שלי. אלה האזרחים הכי חלשים שאנחנו רוצים לעזור להם. איך אנחנו משפים אותם? << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >> תודה, הבנת אותי. << אורח >> שרה מילוא: << אורח >> אם העירייה לוקחת קומה מהבניין שלי, רושמת את זה על שמה, שתשלם על זה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה ההבדל בין פינוי-בינוי למשהו רגיל? אין הבדל. << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> פינוי-בינוי זה פרויקט שבדרך כלל כולל איחוד וחלוקה, שזה אומר שלוקחים חטיבת קרקע, עושים איחוד וחלוקה ואז עושים בדיקה כלכלית. הפרויקט אמור לתת, להפנים לתוכו את כל צורכי הציבור. זה נכנס לסך כל הבדיקה הכלכלית. התושבים מקבלים דירה משודרגת, משוקמת, משופצת במקום הדירה שלהם וגם מקבלים צורכי ציבור. לא בטוח בכלל שזה באותו בניין. יכול להיות שחלק מצורכי הציבור בפינוי-בינוי יהיו שטחים ציבוריים פתוחים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> המשמעות של איחוד וחלוקה זה שאף אחד מבעלי הזכויות הקודמות לא נפגע. יותר מזה, ההשבחה לכל אחד באופן יחסי צריכה להיות שווה. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> חבר הכנסת קיש, אתה יודע כמה פרויקטים כאלה תקועים בגלל שאין כדאיות כלכלית? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זה משהו אחר. << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> יש חקיקה ספציפית. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני פחות מודאג בפרויקטים של פינוי-בינוי. אם הם נכנסים להגדרה של איחוד וחלוקה, זה המצב הפשוט. המצב המורכב שלנו בחוק הזה זה כשאין לנו איחוד וחלוקה, שאין לנו את היכולת לעשות איזון, לנהל בין בעלי הקרקע. אני רוצה שתחזור עוד פעם על שימושי הבריאות. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> תחנה לבריאות המשפחה ומרפאה שכונתית. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני שוקל מה לעשות עם מרפאה שכונתית. אם אני בגישה שנקטתי בה מלכתחילה, גישה של צמצום ורק אחר כך לפתוח, אני יכול לא להכניס את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היה לנו דיון אחר על נושא של שימושים חורגים בבנייני מגורים. היה דיון ארוך בנושא הזה. במסגרת הדיון הציגו נציגי משרד הבריאות את המחסור שקיים כבר היום בשטחים למרפאות, לכן החרגנו את זה כבר שם. אסרנו שימוש חורג במגורים לכל מטרה, למעט מטרות של בריאות, גני ילדים, דברים שהיה בהם מחסור. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אתה אומר שספציפית הנושא הזה מאוד קשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מה שהוצג לוועדה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> איך אתם רואים את העניין של מרפאה בבית מגורים? << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> שישאל פה כל אחד את עצמו אם הוא היה רוצה לגור מעל מרפאה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני מודה שלי לא מפריע לגור מעל מרפאה. << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> אני חושב שהבעיה של המחסור בשטחי בריאות יכולה להיפתר בבנייני מסחר, במשרדים ותעסוקה. למה לא להכניס את זה שם? שם זה לא מפריע. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אתה צודק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נהוג במדינה, וזו תופעה רחבה, שדירות מגורים משמשות למרפאות, לקליניקות של רופאי שיניים, למרפאות של רופאים, של פסיכולוגים. אין עם זה שום בעיה. << אורח >> קריאה: << אורח >> בן אדם שגר בשכונת מגורים רוצה ללכת לטיפת חלב, למרפאה השכונתית ולמרכז יום לקשיש בשכונת המגורים שלו. כדי שזה יקרה, השימוש הזה צריך להיות בשכונת המגורים. אם נשלח אותו לאזור תעסוקה - - << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> למה? יש עירוב שימושים היום בתוך השכונות. אפשר להכניס בתוך שטחי המסחר או מעל שטחי המסחר מרפאות. זה גם מה שהגיוני לעשות. לא צריך לנסוע משכונה לשכונה, זה בתוך השכונה. << אורח >> קריאה: << אורח >> ניקח את ציר ז'בוטינסקי. עתיד הבניינים שם להפוך לבנייה רוויה בגלל הקו האדום שעובר שם. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> צריך את זה. אנחנו מכניסים את המרפאות. סיימנו עם השימושים? << אורח >> אורי דביר: << אורח >> יש דברים שהשר הוסיף בצו. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> מקלטים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מקלט שכונתי זה דבר שלא מפריע. זה אפילו לא בשימוש, זה מתחת לקרקע. השאלה אם מקלט ציבורי יכול לשמש לשימושים אחרים בשגרה. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה יכול להיות מועדון דיירים. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה יכול להיות מתנ"ס שכונתי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אישרנו מתנ"ס. אוקי, מקלט זה בסדר. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> מעונות סטודנטים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אין בעיה. << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> אפשר להכניס מעונות סטודנטים. לא הגיוני להכניס מקלט ציבורי בתוך בניין פרטי של מגורים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה זה משנה? << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> זה מכביד על הקונסטרוקציה, זה מכביד על הבנייה, זה מייקר. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הם ישלמו. חכה, לכסף עוד לא הגענו. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> מעונות דיור מוגן לקשישים, מתקני תשתית מקומיים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה זה? << אורח >> קריאה: << אורח >> אם יש בוסטר שעומד באמצע הרחוב, מתקן מים. << אורח >> עפר גרידינגר: << אורח >> מתקן מים, מתקן גז. מתקן אנרגיה בגז בבניין המגורים, האם אפשר שיהיה, אי אפשר שיהיה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה כמו שהיום מכניסים את הטרנספורמטור של חברת החשמל בכל בניין מגורים. << אורח >> עפר גרידינגר: << אורח >> שלא יסתור, שהחוק לא ימנע. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> חדר מכונות? << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> מי ירצה לגור מעל מתקן גז? << אורח >> קריאה: << אורח >> גז לבניין. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני לא יודע מה רוצים ומה מתכננים, אבל לא יכניסו מתקנים. הלאה, תמשיך. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> מעונות לדיור מוגן. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זה אמרנו שכן. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> דיור בהישג יד. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אין שום בעיה עם מגורים. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> תחנות אוטובוס ורכבת. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא יהיה. << אורח >> קריאה: << אורח >> הדוגמה ששלחנו לכם היא של תחנת הרכבת על הקו האדום של הרק"ל. לא היה מקום במדרכה להכניס את הפורטל ליציאה מהתחנה. הכניסו את היציאה מהתחנה לבניין המגורים. זה היה בהסכמה עם בעלי הקרקע. << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> זה משביח את המגורים. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> המטרו באירופה יוצא בתוך בניין תעסוקה, בתוך בנייני מגורים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> תעסוקה כן, לא מגורים. זה דבר שיכול לחזק את בניין התעסוקה, כי אנשים צריכים להגיע ולחזור מהעבודה. אני לא רואה את ההיגיון לכפות בבניין מגורים. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> בבניין מגורים של 100 קומות, למה שלא - -? << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> איזה 100 קומות יש? << אורח >> קריאה: << אורח >> המשמעות של מה שאתה אומר זה שבמקום שאנשים גרים לא תהיה יציאה מהמטרו. זה אומר שאנחנו לא נותנים אפשרות לאנשים להגיע לשכונות. זה עובד יחד. סביר להניח שיש שם גם רחוב עם חזית מסחרית. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> אנחנו מאמינים שלא ישימו תחנת מטרו בבניין של שתי קומות. כנראה זה יהיה רב קומות גדול. << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >> עם עיריית תל אביב אי אפשר לדעת. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אם אנחנו קובעים שלא, יכולה העיריה לבוא ולנסות לייצר הסכם מחוץ לזה. יכולה להיות סיטואציה כזאת? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> החוק הזה מסדיר. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אם החוק מסדיר, אז היא לא יכולה. << אורח >> קריאה: << אורח >> היא יכולה לרכוש את הקרקע. זו קרקע שהמדינה רוכשת. תחנת רכבת היא בבעלות של המדינה, לא של הרשות המקומית. << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >> האזרחים לא מקבלים פיצוי על הרכישה הזאת. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> תומר, אפשר להגביל את זה לבניין של מעל 70 קומות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. ההגבלה היא של 20% מהשטח. << אורח >> קריאה: << אורח >> התכנית ששלחתי היא בהסכמת בעלי הקרקע. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> את תחנת האוטובוס תוריד. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> אנחנו מתכוונים לרכבת. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> האם אנחנו מאפשרים יציאה מרכבת? בטח גם תהיה שם קומת מסחר. את זה נפתור בתלת ממד. בתלת ממד תחפור מתחת, תתאם. << אורח >> קריאה: << אורח >> המדרגות יוצאות לרחוב, המדרגות לא יוצאות לתלת ממד. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> זו תחנה שאינה תחנת קצה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה זה משנה אם זה בסוף? אתה לא רוצה שהם יצאו ללובי של הבניין. << אורח >> קריאה: << אורח >> ברור שלא, יש תכנון. עדיין יש הליך תכנוני. בתכנון קובעים איך ייראה הלובי, איך תיראה הכניסה לבניין אחד, איך תיראה הכניסה השנייה. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> תגביל את זה רק אם זה תת קרקעי. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> זה מסבך את כל ההליכים האלה. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> זה בלתי סביר. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מכיוון שאני לא רוצה לדבר באוויר, מכיוון שאני רוצה לדבר רק אחרי משהו שאני אראה בעיניים - - << אורח >> קריאה: << אורח >> שלחנו דוגמה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> כרגע אני לא מכניס את זה. אני רוצה לעבור על התכנית. אם זה ייראה לי סביר, אני אכניס את זה. כרגע אנחנו לא מכניסים את זה. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה בא בהסכמת יזם. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> אומר חבר הכנסת קיש שאפשר לכופף בקלות יזם, הוא הרי רוצה להרוויח. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא רק להרוויח, גם לא לתת היתר אם הוא לא יעשה את זה. << אורח >> קריאה: << אורח >> זו תכנית שאושרה לפני שנה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני לא אפסול לכם את זה. אני רוצה לראות את זה. נעשה על זה דיון ספציפי, נפרד, סגור, רק אז נחליט. סיימנו? << אורח >> אורי דביר: << אורח >> ספורט. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא יהיה ספורט, אולמות ספורט, מוסיקה, רעש. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> הכוונה לבריכת שחייה עירונית. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא יהיה. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> חדר כושר. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> מה הבעיה בחדר כושר? << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> אין בעיה בחדר כושר פרטי שמשרת את הבניין. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא פרטי. אתה בשימושים ציבוריים, אני מזכיר לך. << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> נוצר פה רושם מוטעה, אדוני, כאילו הרשויות המקומיות מאשרות רק בנייני מגורים. הן מאשרות בעיקר בנייני תעסוקה ומסחר, כי מזה יש להן את הבוננזה של הארנונה. בואו נעבור לדון בכל השימושים שיכולים להיכנס. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> שם נתתי הכל. << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> במגדלי תל-אביב יש קאנטרי למטה. גם בגינדי. יש בהרבה מקומות. כמו שאמרנו קודם, אנחנו מדברים על עוצמות בנייה מאוד גבוהות, על מגדלים. השימושים של ספורט כבר קיימים בפועל. לא תכניות, לא היתרים, קיימים שנים מרכזי ספורט במגדלים שנבנו. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> קאנטרי ציבורי מתחת לבניין? << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> זה לרווחת תושבי הבניין והאזור. << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >> וגם של השכונה הצמודה. << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> בהפעלה ובניהול הציבורי של עיריית תל אביב זה קיים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מאיפה נולד העניין של קאנטרי? דיברנו על חינוך, תרבות, דת, שטחי חנייה ומוסדות קהילתיים. הורדנו את הרווחה. את החינוך אישרנו. את התרבות אישרנו בלי הקונסרבטוריון והאודיטוריום. בדת אישרנו את בתי הכנסת ואת בתי התפילה. גם את שטחי החנייה אישרנו. הייתה לך איזו רשימה בצד, נכון? << אורח >> אורי דביר: << אורח >> של מה שלא בצו, שזה כל המגורים. << דובר >> רוברט טיבייב (המחנה הציוני): << דובר >> מעונות סטודנטים, מעונות דיור מוגן לקשישים. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> במקלטים ביקשת שזה יהיה ללא המתקנים. הגענו לעניין של שירותי נופש וספורט. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זה האחרון? << אורח >> אורי דביר: << אורח >> זה האחרון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא יהיו שטחי נופש וספורט, בין אם זה יהיה מינוים לנופש וספורט. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה לגבי מוסדות קהילתיים? לא דיברנו על זה עדיין. << אורח >> קריאה: << אורח >> המתנ"ס השכונתי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> רק מתנ"ס? << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> אנחנו מבקשים שזה לא יהיה במגורים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אישרנו מרכז קהילתי בתרבות. מה ההבדל בין מוסדות קהילתיים למרכז הקהילתי בתרבות שאישרנו? אין הבדל. הגענו לקאנטרי. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> יש הבדל בין בריכת שחייה עירונית לקאנטרי. קאנטרי זה מחיר יקר יותר, לא יבואו המונים. אני נוטה לא להסכים לבריכת שחייה עירונית. << אורח >> קריאה: << אורח >> מדובר בקאנטרי עירוני. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> יש הבדל מהותי בין בריכת שחייה עירונית לקאנטרי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> נכון, את צודקת. בריכת שחייה זה גם רעש, ילדים. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> לבריכת שחייה כולם באים, זה מחיר נמוך של כרטיס. קאנטרי זה לכמות מסוימת של משתמשים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> בוודאות לא בריכה. אם אתם רוצים להשאיר שימוש של חדר כושר - - << אורח >> קריאה: << אורח >> אם הבריכה נמצאת בקומה מינוס אחת במגדל של 20 קומות, אני לא יודע כמה רעש זה עושה לשכנים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> יש ביוקנעם בריכה עירונית ויש קאנטרי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> גם לא אולם כדורסל, גם לא מגרש קט-רגל, גם לא מגרש טניס. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> למרות שזה בניין כזה מורכב, כל כך רווי, עם כניסות נפרדות? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אם יבוא שר האוצר אחרי שנתיים ויגיד שבמציאות שקורית אין שום בעיה ואפשר להכניס גם בריכה, נעשה. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> אני לא בעד בריכה. קאנטרי זה משהו אחר. << אורח >> קריאה: << אורח >> בלונדון מיניסטור יש מגדל מגורים למעלה, למטה אולם מופעים, מסחר, שימושים נוספים. << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >> שוב תל-אביב. << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> יש פרויקטים של שימושים מעורבים. בפרויקט של שימושים מעורבים, אדוני, אתה צודק, אין מניעה לאשר. הזכירו פה את דיזינגוף סנטר. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אנחנו כיוונו לסיטואציות האלו. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני גם לא יודע מי היה הבעלים של הקרקע ב"צוותא", מה הייתה הדינמיקה. זה עירוני? << אורח >> עוזי סלמן: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> תפסיקו להגיד שזה עירוני. נותנים לי דוגמאות. יש הבדל בין בעלי קרקע פרטיים שלוקחים פרויקט, מחליטים לבנות. שיעשו בריכה ציבורית וייקחו כסף מהעירייה. עם כל הכבוד, אין מודל ציבורי שכופים על יזם ללכת למקומות האלה, בטח לא בשלב הראשון. לא יהיה. אנחנו הולכים לכיוון הפשוט ומוציאים את שימושי הספורט מהבניינים. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> האם אפשר שבחוק ייקבעו הסלים הרחבים ובתקנות יוגדרו השימושים הספציפיים? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> איזו ועדה? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> הוועדה הזאת. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> ועדת הפנים. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה פחות מתאים לחקיקה ראשית. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני רוצה ההיפך. אני רוצה שמה שהגדרתי ייכנס לחוק. יהיה כתוב שבתקנות השר יוכל לשנות, להוסיף ולהחזיר. הגמישות תהיה בהוצאה מרשימה ובהכנסה לרשימה בסיסית שקיימת בחוק. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> האם את שירותי הרווחה נוכל להכניס בתקנות? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אם תבקש נדון בהם. הם לא יהיו בשלב הראשון של החוק. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני רק רוצה לדון על משהו מאוד מצומצם בשירותי רווחה, על מרכז יום לקשיש. זה מרכז קהילתי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אישרנו מועדון לקשיש בתרבות, אז עכשיו ברווחה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כל הדיון הזה היה על בניין שעיקרו למגורים, אני מזכיר. תהיה את רשימת השימושים שהיושב-ראש פירט, עם אפשרות של שר האוצר לשנות בתקנות ובאישור הוועדה את רשימת השימושים מתוך השימושים הציבוריים המותרים בסעיף 188. הוא יוכל להכניס, לשנות, להוסיף או לגרוע. בתכנית ייקבע שימוש ספציפי, שזה שימוש של ברירת מחדל, עם אפשרות לרשות המקומית או לכל גורם אחר לבקש שימוש חורג מתוך רשימת השימושים המותרים. אם היא תרצה לשנות את זה בשלב המידע להיתר או בשלב מאוחר יותר, היא תצטרך לבקש שימוש חורג, כאשר תינתן ליזמים ולאחרים אפשרות להתנגד. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כשאתה מדבר על בניין מגורים, אתה מדבר על הקונטור של הבניין? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> קומה קרקע, קומה חמש, קומה שתיים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> קומת מרתף. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> בדיוק. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> השאלה אם לא צריך לעשות איזו שהיא הבדלה? אם זה בניין שאתה מכניס את הדברים לתוך קונטור הבניין, מקומת הקרקע והלאה - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זו הכוונה, קומה ציבורית. אנחנו מתייחסים בחוק למבנה מעורב שיש בו גם שטח פרטי וגם קומה ציבורית. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה בסדר. מה קורה אם זה מחוץ לקונטור של הבניין? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יכול להיות. החנייה יכולה לחרוג מהקונטור. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> היא לאו דווקא בקונטור. היא יכולה להיות מתחת לשפ"פ. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה יכול להיות גם וגם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה יכול להיות גם אלף ואלפיים מטר מרובע מחוץ לבניין, שאז זה פותח לך אפשרויות אחרות. << אורח >> קריאה: << אורח >> ולכן אנחנו חושבים שזה צריך להיות כמה שיותר רחב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שים לב שאנחנו מגבילים. האפשרות לקחת קומה ציבורית היא עד 20% מהשטחים שמוסיפים. אי אפשר יותר מ-20% מהשטחים שמוסיפים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> את השימושים הגדרנו. לכולם ברור איך זה יהיה. עכשיו אנחנו נכנסים לשלב של מתי אומרים מה, איך משנים. אנחנו מבקשים שכבר בשלב התכנון תהיה הגדרה של קטגוריה וברירת מחדל. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> זה לא מעשי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> למה לא מעשי? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> כי בין התב"ע לבין השלב שבו יוצא ההיתר יכולים לעבור עשר שנים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני אגיד עכשיו מה אני מוכן להציע. בתב"ע יהיה השימוש, כאשר השימוש יהיה מהאשכול ומברירת מחדל. בשלב בקשת המידע, שפה אנחנו כאילו התקדמנו כמה שנים, אני מרשה לעירייה לשנות כל עוד היא באותו אשכול. כל עוד זה באותו אשכול זה לא מוגדר שימוש חורג. אם היא לא נתנה מהאשכול, ברירת המחדל נכנסת, כאשר אז אם העיריה תרצה לשנות התהליך יהיה דרך שימוש חורג. יכולה להיות סיטואציה שבה הייתה בקשה למידע אבל נתתם באשכול שימוש אחר. גם פה יכול לקחת עוד הרבה שנים עד שהולכים לבנייה. פה אתם כבר מקובעים. פה, אם תרצו, תבקשו שימוש חורג. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> כיום יש מגבלת זמן שהמידע בחוק ובתקנות להיתר תקף. אם אני היום בא לבקש מידע להיתר, זה מחייב את העירייה לתקופה - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> כמה? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> שנה או שנתיים. בתקופת המידע הזאת זה בסדר. אתה יכול מיד אחרי התכנית לבקש מידע להיתר. אם עברה התקופה שמוגדרת בחוק שהמידע להיתר מחייב אותי, את הרשות - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני מקבל. אנחנו נשארים באותו מנגנון. המחויבות של העיריה היא קודם כל לאשכול. כל תזוזה מהאשכול דורשת שימוש חורג. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אלא אם כן מגדירים כמה אשכולות. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הגדרנו חינוך, תרבות. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לא, שהתכנית תאמר או חינוך או תרבות. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אין דבר כזה. את קובעת ברירת מחדל, נכון? ברירת מחדל זה שימוש פרטני בתוך אשכול. גם אם לא קבעת לי, האשכול של ברירת המחדל הוא האשכול הרלוונטי. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> ברירת המחדל רלוונטית רק כשלא השיבו על המידע להיתר. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא. << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >> אחרי 10 שנים יכול להיות שכבר נבנו דברים אחרים, שאין צורך בכלל במבנה - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אז לא יהיה, במידע להיתר הם יגידו שלא צריך. << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >> אני מבקשת שיהיה כתוב שהעירייה תצטרך להוכיח על פי בדיקה, פרוגרמה את הצורך במבנה בהוצאת ההיתר. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> שמענו, נתייחס לזה בהמשך. רשויות התכנון יצטרכו לעשות מאמץ תכנוני שהן לא עושות היום. במקומות שהם רוצים קומה ציבורית, הם יצטרכו להגדיר אשכול ושימוש ספציפי. אני נותן גמישות לעיריות בניצול השימוש הספציפי בתוך האשכול, כדי שביום שיש בקשה למידע הם יוכלו לשנות בתוך האשכול לשימוש אחר. לא הכל פתוח להם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם רוצים לצאת מהאשכול - שימוש חורג. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה בסיטואציה שהתכנית קבעה רק אשכול אחד. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> אם התכנית הגדירה אשכול חינוך ואשכול תרבות, אז בתוך שני האשכולות הם יכולים לזוז. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> היא הגדירה אשכול חינוך, אשכול תרבות. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> וברירת מחדל של גן ילדים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> ואז אני בחינוך. << אורח >> עפר גרידינגר: << אורח >> אתה יכול לעשות שתי ברירות מחדל. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא. בבקשה למידע הוא יכול להישאר באותו אשכול, רק לשימוש אחר. אם הוא לא שינה, השימוש של ברירת המחדל בתוקף. << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> אנחנו מבקשים שבתקופת ההקמה של הפרויקט לא תהיה אפשרות לשנות שום דבר, לא בשימוש חורג ולא - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זה ברור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו המשמעות של מתן המידע. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מתן המידע מחייב עד תום תקופת המידע. << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אם לא בנית, אם לא התחלת בהיתר בנייה - - << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> אם אני במהלך בנייה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> ברגע שיש לך היתר בנייה זה נגמר, לא יהיו שינויים מהיתר בנייה. << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> זה צריך להיות כתוב, כדי שלא יזרימו פתאום שימוש חורג. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> ברור שאם התחילו לבנות פרויקט לפי דף מידע אז אי אפשר לזוז, אבל מה אם עברו 10 שנים ויש גן ילדים שהוא לא צריך? זו שאלה שצריך לחשוב עליה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו לא מסתכלים רק על היזם, אנחנו מסתכלים גם על התושבים שגרים באזור. התושבים לא צפו מראש. אם ישנו להם מגן ילדים לבית ספר זה פחות ישנה להם, אבל אם ירצו לשים בתוך הבניין שלהם מרפאה אז יצטרכו שימוש חורג, כשהתושבים יוכלו להתנגד. << אורח >> קריאה: << אורח >> מה המשמעות של השימוש החורג כשזה ציבורי? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמו כל שימוש חורג אחר. נקבע שימוש ספציפי בתכנית, אחר כך נקבע שימוש ספציפי בהיתר. עיריית תל אביב מתמחה בקביעת שימושים ספציפיים בהיתר. היא דורשת שינוי מהשימוש בהיתר שהיא נותנת לפרטים, היא אומרת להם: נכון שהתכנית מאפשרת מגורים, מסחר או כל דבר אחר, אבל ההיתר קובע שאפשר פה רק חנות מכולת. אם בעל חנות המכולת כבר לא רוצה מכולת, הוא רוצה לעשות בית קפה, הוא צריך להגיש בקשה לשימוש חורג מהיתר. << אורח >> חוה ארליך: << אורח >> זה אומר שבין המידע להיתר אין אפשרות לשנות בין האשכולות. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מהמידע עד סוף הבנייה. << אורח >> חוה ארליך: << אורח >> אם במידע הרשות יודעת שהיא רוצה משהו אחר שהוא לא באותו אשכול, איזה הליך יהיה? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> שימוש חורג. << אורח >> חוה ארליך: << אורח >> איך? במידע? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. היא לא יכולה לקבוע שימוש אחר באשכול אחר, היא צריכה לפתוח בהליך של שימוש חורג. << אורח >> חוה ארליך: << אורח >> אבל איך? עוד אין בקשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא תגיש את הבקשה. << אורח >> חוה ארליך: << אורח >> איך? עוד אין פרויקט. היזם עוד לא הגיש את הבקשה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> את אומרת שבא יזם, הגיש בקשה למידע לפני היתר. בשימוש המוקדם היה כתוב לו: תרבות- מועדון נוער. עכשיו העירייה יודעת שהיא לא רוצה מועדון נוער. אם היא רוצה מועדון לקשיש, ספריה או מרכז קהילתי, שכולם בתחום התרבות, היא יכולה לשנות, אין בעיה. אם היא פתאום החליטה שהיא רוצה שטחי חניה במקום, היא משאירה את הדיפולט, שזה מה שהוא מחויבת, ועכשיו היא צריכה להגיד: אני מעוניינת בנוהל שימוש חורג לטובת שטחי חנייה. היא צריכה להתחיל את זה במקביל. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אי אפשר שימוש חורג, כי לשימוש חורג יש שני דברים: אל"ף, יכול להגיש אותו מי שביקש את ההיתר. העירייה לא מבקשת היתר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נאפשר לה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני חושב שמה שתומר מתכוון הוא הליך דומה ל-149. אל תקרא לזה שימוש חורג, כי שימוש חורג מוגבל בזמן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני יכול להשתמש במנגנון של שינוי שימוש, כבר פיתחנו אותו בהקשר אחר. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> תדבר על תהליך של פרסום לפי 149. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> נכון. התנגדויות, פרסום, זו הכוונה. אין כוונה ללוחות זמנים. התיקון מתקבל, שלום. השאלה אם אפשר לעשות את ההליך הזה לפני בכלל שהוגשה בקשה למידע. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> התשובה היא כן. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא תמיד עירייה, מכיוון שלא תמיד יודעים מתי היזם יבוא לבנות את הפרויקט. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> יש לא מעט תכניות, כמו שאדוני אמר קודם, שקובעות מספר אשכולות. זה הכרחי, כיוון שבין מועד אישור התכנית למועד הביצוע חולפות עשרות שנים. תכנית יכולה לקבוע חינוך, דת, ספורט. מעטים מאוד המקרים שיש צורך ספציפי בשלב אישור התכנית. בשלב ביצוע ההפקעה צריך להצביע על צורך ספציפי, אבל בשלב אישור התכנית מדברים על אשכולות. מה המשמעות של האשכולות אם התכנית התירה בקומה הציבורית גם חינוך וגם דת? << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> היא לא יכולה, היא יכולה מאשכול אחד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התכנית יכולה לקבוע מספר אשכולות. היא תקבע שימוש ברירת מחדל שנובע מאשכול מסוים. היא תוכל לשנות את ברירת המחדל בתוך האשכול ללא צורך בהליך נוסף. אם היא תרצה לשנות מאשכול לאשכול, היא לא תצטרך לעשות שינוי תכנית, היא תצטרך לפנות בהליך פרסום. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> בהליך הדומה לשימוש חורג. היא יכלה לעשות את זה גם אם לא היה נקבע בתכנית האשכול הנוסף. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא היית צריך לעשות שינוי תכנית? << אורח >> בני ארביב: << אורח >> לא, שימוש חורג. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> כשקבעת את זה בתב"ע ידעת שאתה צריך פה איזה שהוא מנעד שייתן לך איזו שהיא חירות לעת הביצוע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא לא יכולה בהליך של שימוש חורג. היא לא מבקשת את ההיתר. << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >> היא דורשת מהיזם את השימוש. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> תומר, מה אנחנו מרוויחים מזה שהיא לא יכולה לשנות בתוך האשכול? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני אגיד לכם מה את מרוויחים. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> בשלב אישור התכנית מוסד התכנון קובע שני אשכולות, הוא לא יודע מה יהיה בהמשך. הוא יכול להגיד ברירת מחדל ככל שלא נמסר מידע להיתר, לא מעבר לזה. ברמה התכנונית הוא לא יודע אם צריך גן ילדים או בית כנסת. הוא בוחן את ההתנגדויות לשני השימושים האלה עד תום. שני השימושים האלה מאושרים מבחינתו. זה היתר. היתר, בין אם לגן ילדים או לבית כנסת, הוא היתר תואם תכנית. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני אגיד לך למה. בכל החוק הזה אני עושה איזון בין הצרכים הקהילתיים, הצרכים של השלטון המקומי, ופוטנציאל ההיתכנות שהדבר הזה יקרה ולא ייתקע מבחינת היזמים. יש חשיבות גבוהה מאוד, להבנתי, לוודאות כבר בשלב הזה אצל היזמים. כמה שאני אגדיל את הספקטרום, את כמות השימושים האפשריים ואת ברירות המחדל, כך אני אקטין את נושא הוודאות אצל היזם ואני אעורר קשיים מהותיים ודרמטיים אצל היזם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גם ליזם עצמו יש חופש פעולה, הוא עוד לא מכר את הדירות. אם בבניין הזה יהיו הרבה מאוד אנשים דתיים, אז הוא ידע שהוא צריך בית כנסת אחד או שני בתי כנסת. אם יהיו זוגות צעירים, הוא יצטרך הרבה גני ילדים. אין בעיה בגמישות הזאת. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני נותן את הגמישות. איפה הגמישות קיימת? אם קבעו שם משהו לקשיש וזה בכלל בנייה לזוגות צעירים, תבוא העירייה ותגיד: אני רוצה להחליף לגן ילדים. לא יהיו שום התנגדויות, כולם יסכימו, כולם ירצו, כולם יגידו שזה טוב. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אז מה הבעיה שלך לשים את שניהם? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני אגיד לך מה הבעיה. אם יהיה כתוב גן ילדים והוא ישווק לזוגות צעירים, אני לא רוצה שהם יוכלו באותה גמישות להעביר. אני רוצה אותו בתהליך. הדרך שלי להכניס אותו לתהליך היא בלהקטין את חוסר הוודאות, לאפשר הליך - זה לא שימוש חורג - בהסכמות. ברגע שיש הסכמות אין לי בעיה. בסוף יש לי שני גורמים מאוד חזקים, החבר'ה האלה והחבר'ה האלה, כאשר ה"סטלות" הם החלשים בסיפור. << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >> אני לא מרגישה שזה מחזק אותנו. << אורח >> שרה מילוא: << אורח >> זה לא עוזר לנו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שכחת עוד חבר'ה בדרך. כשאתה עושה פרסום, מתחילות התנגדויות. ההתנגדויות הן לא של כל הבניין. מספיק אדם אחד בן 50 או 60 שיגיד שהוא לא רוצה גן ילדים, שהוא רוצה בית כנסת או מכון לשופרות. אתה מסבך תהליכים. << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> אני רוצה לשקף את מה שקורה בשטח. היום יש מצב שהרשויות מבטיחות שטח בבניינים. זה כבר קורה בפועל. החוק הזה יכול אולי להקטין את התופעה. הרשויות מבטיחות להם שטח של קומה ציבורית. הן לא יודעות עוד מה הן רוצות לעשות בו, אין להן שום שימוש, השטח הזה נשאר בפרויקטים בלתי מאוכלס, ללא שימוש, חור שחור. הם לא צריכים אותו. הם שמים את היד רק כי הם יכולים. הם לא צריכים את זה. זה נשאר שנה, שנתיים, חמש. חבל לתת לדברים האלה יד. אם הרשות לא יודעת בעת מתן תיק המידע להיתר מה היא רוצה, כנראה שהיא לא צריכה את השטח. אני חושב שזה פשוט אסון שיישארו חורים שחורים שלא צריך אותם. זה מה שקורה לנו. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> היא יכולה להגיד בתיק מידע: אני לא רוצה, אני מוותרת. << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> היא לעולם לא תגיד את זה. עוזי מכיר את הפרויקטים שבהם אני מתאר את התופעה הזאת. זה קיים. יש לעירייה שם שטחים שהיא לא צריכה, הם ללא שימוש. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני רוצה להקטין את חוסר הוודאות בפרויקט, כאשר את זה אני רוצה לעשות על ידי ברירת מחדל. את השימושים הגדרנו, אני לא חוזר על זה. אתם צריכים בשלב התכנון להגדיר ברירת מחדל. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> ואשכול. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> ברור. מצידי גם כמה אשכולות. ברירת המחדל מחוברת לאשכול באופן טבעי. זה מאפשר לעיריות את הגמישות בתוך האשכול הספציפי. תצטרכו לחשוב איזה אשכול ספציפי יותר חשוב באותו תכנון. ברגע שהיזמים, הקבלנים, בעלי הקרקע מבקשים דף מידע להיתר, הם לא יופתעו מאשכול שהם לא ידעו עליו. אם במהלך התקופה העירייה רוצה לשנות - אולי עוד לפני שהגשת בקשה להיתר - היא יכולה לפעול בהליך דומה לשימוש חורג. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> 149. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> התחייבות העירייה לשימוש הספציפי בתוך האשכול רלוונטית למשך תקופת הזמן של המידע. אם עבר התוקף של המידע להיתר, אתה צריך לבקש חדש. << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> ברגע שהגשתי בקשה להיתר הם לא יכולים לשנות, כי זה מעכב את ההיתר, אי אפשר יהיה להוציא היתר. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אתה ממשיך עם ההיתר. אם הם רוצים לשנות, הם מקדמים את ההליך שלהם של שינוי ייעוד. אני מניח שאם אתה רוצה לבנות מהר והם גם רוצים שינוי מהר, יהיה דין ודברים, ינסו למצוא פתרון לעניין הזה. << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >> האזרח הקטן לא יכול לעקוב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא לא צריך לעקוב, יש פרסום במקום, מודעות בדואר רשום. << אורח >> קריאה: << אורח >> אין התנגדות לזה שהוודאות נוצרת בשלב של הבקשה למידע. שם היזם מגיע מספיק מוכן לקדם את הפרויקט והעירייה - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> יש גם חשיבות לאשכול לפני זה. יש עסקאות במגרשים האלה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני מבקש שייכנס שהעניין של שינוי האשכול לא ייצור מצב שיהיה עיכוב להיתר. אנחנו יודעים מניסיון שלרשות המקומית יש את הזמן שלה. אנחנו בתור יזמים יכולים להיתקע בגלל שהם רצו להחליף מאשכול אחד לשני. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא סותר את עצמו מבחינת האינטרס שלו, אבל בסוף הוא צודק. בכל תהליך כזה, תקרא לו 149, תקרא לו 148, תייפה אותו, אתה נכנס לסאגה שאתה לא יודע איך אתה גומר אותה. מה קורה במצב כזה? העירייה לא תשנה את דעתה, כי יש לה לחץ כזה או אחר שהיא צריכה אותו. ליזם מתקתק הזמן שהוא לא מוסר את הדירות. אתם מוסיפים רגולציה. אם יש טווח של דברים שבו מראש אתה יודע שזה יכול להיות הכי גרוע - - << אורח >> קריאה: << אורח >> עם זה שהם רבים על אם זה יהיה גן ילדים או חדר כושר אין שום בעיה, רק שההיתר יצא. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יש דברים שכשאתה מפשט אותם הם הולכים יותר נכון, במיוחד בסוג כזה. אם אתה מתעכב בבנייה בשלוש-ארבע שנים, יכול להיות שיצא שכרו בהפסדו. במקום שהיזם מפסיד גם הציבור מפסיד, אין אפס בדברים האלה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני מסכים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כשאנשים באים לקנות את הדירות, הקבלן יכול לומר להם: זה יכול להיות בית כנסת או גן ילדים. אתה תוחם את זה לשלושה-ארבעה דברים. 50% מהאנשים כבר קנו את הדירות. במצב הזה מי שיפסיד זה הם. אנחנו באים כאילו לעזור להם, אבל אתה תקוע בין האינטרס העירוני והלחץ של מה הם שצריכים, ובין האינטרסים של 50% מהאנשים. צריך לתת מרחב מסוים. מה שמעבר למרחב הזה יכול להיות רק אחרי תקופה מסוימת, רק אחרי שהעירייה עשתה עבודת שטח והחליטה לשנות. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> המרחב הוא באשכול. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ואם זה יהיה שני אשכולות, מה קרה? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני ממילא רוצה ללכת למתווה שהיזם ימסור לעירייה מעטפת, לא גמרים. ככה אתה פותר הרבה מאוד מהבעיות האלו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אמרתי להם את זה אחרי הישיבה הקודמת. ככה עשיתי בבני ברק. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אפשר שתישאר קומה שיהיה ויכוח על השימוש שלה, אין בה עוד גמרים. אתה יכול להמשיך עם ההיתר, לא לעכב. אני לא רוצה שני אשכולות, כי יש משמעות כבדה לכל אשכול ואשכול, אלה דברים שונים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה שאתה אומר שיש שני אשכולות, או שאמרו מקודם שאם יש יותר אשכולות ניתן את כל האשכולות, זה לא ככה. בבניין מגורים של שכונה יש צרכים של לימוד, יש צרכים של תפילה, יש צרכים של דברים כאלה ואחרים. אתה לא בא סתם עם אשכול ותוקע אותו באיזה שהוא מקום. אם אתה נותן אפשרות בזמן המידע לשני אשכולות, אז כל אדם יידע מה יש בתוך האשכולות האלה, יידע מה הכי גרוע ומה לא. אמרת לגבי הנושא של המעטפת. את המעטפת נכון לעשות גם בגלל שלא כדאי להיכנס אחר כך עם היזם לריהוט, לפה ולשם. בסוף אף אחד לא מרוויח מזה. יש הבדל גדול בין שאתה עושה מעטפת לגן ילדים לבין שאתה עושה מעטפת למשהו אחר. מעטפת זה לא רק קירות, זה גם הכנה לאינסטלציה, הכנה לזה, הכנה לפה והכנה לשם. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> השינויים במעטפת פחות קשים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני לא אומר את מה שאני אומר כהסתייגות, אלא כמשהו למחשבה והחלטה שלנו ביחד. אם אנחנו מגבילים לשני אשכולות, ואני אענה לגברת ששאלה למה אני לא שם את כל האשכולות - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה אתם, הקבלנים, הייתם רוצים בסיטואציה שהעירייה רוצה לשנות, דבר שיכול לעכב אתכם? היית רוצים לקבל את השינוי של העיריה באשכול אחר? << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> היינו מעדיפים שלא תתאפשר אפשרות לשינוי מרגע מסירת המידע עד גמר ההקמה של הפרויקט. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה בסדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה ברור. << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> שיינתן שימוש. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אם היא רוצה לעבור אשכול בשלב המידע. << אורח >> בני ארביב: << אורח >> לאשכול שהותר בתכנית, האם זה שימוש חורג? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> משלב המידע ברור שלא ישנו, ברור שהולכים לבנייה והיתר. בשלב המידע נתנו להם גמישות בתוך האשכול. באה העירייה ואומרת: יכול להיות שאנחנו רוצים אשכול אחר. בזה שאנחנו מחייבים אותם להישאר באותו אשכול, אנחנו מכריחים אותם ללכת לבקשת שינוי שימוש בשלב המידע. אתם, הקבלנים, במלכוד, כי אתם מוצאים את עצמכם נתקעים בגלל עירייה שרוצה לעשות שינוי שימוש. מה אתם מעדיפים? << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> אנחנו מעדיפים שלא תתאפשר גמישות כזאת לעירייה. אנחנו כבר בתכנון. השימושים משפיעים על התכנון. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא, אתה בשלב בקשת המידע. << אורח >> חיים פיגלין: << אורח >> כבר בשלב בקשת המידע אנחנו בתכנון, אנחנו עם אדריכלים וצוות יועצים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה עוזר לך 149 לעניין הזה? << אורח >> אורלי הראל: << אורח >> יש הבדל בין ההליך התב"עי להליך של הוצאת היתר הבנייה. בהליך של התב"ע מגוון השימושים צריך להיות רחב, כי הטווח בין השלב שבו מכינים את התב"ע והיא מתאשרת בוועדות התכנון מקומית ומחוזית לבין השלב של הוצאת ההיתר יכול לקחת עשר שנים ו-15 שנים. בטווח הזה יש שינויים בתפישות עולם, לא יודעים מה. שלב המידע צריך להיות מאוד מאוד ברור. לתת, כמו שאתם אמרתם, אשכול אחד זה בסדר בשלב המידע - היזם יודע מה הוא רוצה, העיריה צריכה לדעת מה היא רוצה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אנחנו מדברים על בקשת היתר למידע. שם זה באותו אשכול. << אורח >> אורלי הראל: << אורח >> אותו אשכול. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה אם את רוצה לעבור אשכול? << אורח >> אורלי הראל: << אורח >> אני מדברת על השלב המקדמי יותר. לא לעצור בשלב התב"ע באשכול אחד, כי אולי היום הבדיקה אומרת שצריך בית ספר, אבל בעוד 15 שנים - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לזה לא הסכמנו. אתם צריכים לחשוב על זה. כרגע אני משאיר את מה שקבענו, שזה יישאר באשכול, כאשר לעירייה יש גמישות באשכול. לכל שינוי מהאשכול יש משמעויות כבדות על היזמים, לכן יהיה צריך לייצר הליך נפרד. עשינו פה עבודה היום, הגדרנו רשימת שימושים מצומצמת לבנייני מגורים, שזאת הייתה מטרתי מלכתחילה. כדי להקל ולאפשר לכם גמישות בלהבין שלא חרב העולם שעכשיו מחליפים פה שימוש, אם תבואו ותגידו לנו שעם כל השימושים, את אלה שהגדרנו בבנייני מגורים, אין לכם בעיה כרגע, אז נפתח את זה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:50. << סיום >>